London Add. 27209 - Collection of Word Problems

Introduction
	‫בהנזאל עמ"י עש"ו לק"י
The number of the people of Israel shall be like that of the sands of the sea, which cannot be counted [Hosea 2, 1]	והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יספר מרוב‫
It is clear to any scholar that the Torah has seventy aspects, and the sayings of God are pure sayings, more precious than the gold of Ophir [Isaiah 13, 12],	גלוי לכל משכיל כי שבעי' פני' לתורה אמרות ה' אמרות טהורות מכתם אופיר‫ יקרות
From each and every stroke of the letters [in the Torah] mounds upon mounds of laws	ועל כל קוץ וקוץ באמרו תילי תילי' של הלכות‫
Until he stopped counting, because there was no number [Genesis 41, 49].	עד כי חדל לספור כי אין מספר‫
For in observing them there is great reward [Psalms 19, 12].	ובשמרם עקב רב‫
like a rudder on the Librut [river] [Megillah: 16b].	והלכתא דברוותא תלודי תלויות ועומדות האלקי' כמורדיא דלברות‫
	ובפרט בטעמי המקראות איכא בהו ריחא וטעמא
Their name is like finest oil; therefore young maidens love them [Song of Songs 1, 3].	שמן תורק שמם על כן עלמות אהבום‫
	וזאת התורה אדם אין לעבדה ולשמרה במשפטיה ובחוקותיה
Because the world from which we are departing is like a wedding feast [Eruvin: 54a]	כי עלמא דאזלינן מיניה בהלולא דמי‫
The little that is obtained from it, let it grant us the conceptual thought at the full price [Genesis 23, 9].	והמעט המושג ממנה בכסף מלא יתננה‫ לנו המחשבה רעיונית
Because they please themselves in the children of strangers [Isaiah 2, 6].	כי בילדי נכרי' יספיקו‫
At violent events like vinegar to the teeth [Proverbs 10, 26]	ובמאורעות תקיפות כחומץ לשינים‫
	עד כי המדרשות יהרסון ובישיבות לא ירונן ולא ירועע‫
The beginning of its kingdom was Babylon, Erech, Akad and Kalneh in the land of Shinar [Genesis 10, 10].	ותהי ראשית ממלכתה בבלה בארך אטד וכלנה וארץ שנער‫
	וגם כימי' האלו דחילא בתר דחילא אזלא דזאת לנו למורשה דגופא אזיל בתר רישא (בתר רישא גופא אזיל)‫
	ואין לנו להשען כי אם על אבינו שבשמי'‫
	היוצר יחד לבנו ומבין אל כל מעשינו‫
	הוא ינהגנו וצהלנו ויגולו רחמיו על מדותיו ויכנס עמנו לפני' משורת הדין‫
	נחזור לעניין ראשון בסיוע אלקי ואלה הדברי' אשר אדבר
	רשום בכתב אמת (דניאל, י, כ"א) דדברי תורה נמשלו למי' (משנה תורה, ס' המדע, הלכות תלמוד תורה, ח' ט')
	כדכתיב הוי כל צמא לכו למי' (ישעיה, נ"ה, א)
	כן הנם עולי' ומתרחבי' בצנורא דברקא דמיא כיין דרוח רוח וכן כתיב וכפטיש יפוצץ סלע וגו' (ירמיה כ"ג, כ"ט)‫
	מה פטיש זה מתחלק לניצוצות הרבה אף דברי תורה מתחלקי' לטעמי' רבי' וידוע ומפורסם דיש אם למקרא ויש אם למסורת לכן יצאתי להרי' נסי על מספר הכתובה כפסוק והיה מספרנ ‫ולא נאמר והיה מניין להעיר ולרמוז על חכמת המספר ותרי' איכא למישמע מינה רבוי עם ישראל ולהורות כי יזהרו בהשגת המספר והזהיר הנביא ואמר והיה מספר בני ישראל (הושע ב, א) ר"ל הטו אזנכם (ישעיה נ"ה, ג)
	לשמוע שריקות המספר שבו גנוזי' וסתומי' חכמות נחמדות בגלוי לכל דורש אלקי' כחול הים אשר לא יספר מרוב (בראשית ל"ב, י"ג)
	גם בזה צוה להזהיר בניו אל המחצב הטהור ממנו נחצבנו אברהם אבינו ע"ה ואמר לו אם תוכל לספור אותם כה יהיה זרעך (בראשית ט"ו, ה)
	וידוע דאם משמש בד' לשונות (בבלי, מועד, תענית, ט, א, גמרא)
	וגם מפורסם דמלת כה צווי הוא כמו כה תאמר לבית יעקב‫
	וע' מבואר בפ' מי שהחשיך‫
	דאברהם אבינו ע"ה היה חכם באיצטגנינות
As stated in the Talmud: Master of the Universe, I looked at my astrological [map], and I am not fit to have a son [Shabbat: 156a]	כדאיתא התם רש"ע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן ‫
And it is also said that Abraham our father was a great astrologer, as stated at the end of the chapter "The partners" and at the beginning of the chapter "The appointed said":	וע' אמרו אברהם אבינו איצטגנין גדול היה כדאיתא בסוף פ' השותפין ובראש פ' אמ' להם הממונה
Our Father Abraham there was great knowledge of astronomy [itztagninut] in his heart [Yoma: 28b].	אברהם אבינו אסטגנינות גדולה היתה בלבו‫
	ואם כן הוא מן ההכרח לומר כי אברהם ע"ה היה בקי בחכמת החשבון שחכמת המזלות והתכונה מיוסדת ונטועה על החשבון לכן אומר כי יש צדדין לפרש הפסוק כן אם תוכל לספור אותם‫
	ר"ל כאשר אתה בקי בחכמת המספר כה תצוה זרעך גם הזהירו רז"ל ואמרו תקופות וגמטריות פרפראות לחכמה ובהרחבם פ"ח מהלכות גנבה ואבדה כמגד משנה פי' כן תקופות שהוא חכמת החשבון כמו שאמרו לחשב תקופות : וגמטריות שהן חכמת השיעור פרפראות לחכמה פי' לחכמת התכונה הקרויה חכמה ובינה (בבלי, מועד, שבת, דף ע"ה, א, גמרא)
	גם אמרו כי היא חכמת(כ)ם ובינת(כ)ם לעיני העמי' (דברים ד, ו) איזו איזו ‫היא שהיא לעיני העמי' (דברים, ד, ו)
	זה היודע לחשב תקופות וגמרטריות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומ' את פעל ה' לא יפ יביט(ו) ומעשה ידיו לא ראו (ישעיה ה, י"ב)
And so said Bil῾am the wicked: "Who can count the dust of Jacob, the fourth part of Israel?" [Numbers 23, 10]	וכן אמר בלעם הרשע מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל ‫
	ר"ל למי ראוי להיות חכמת המספר לישראל לשתי סיבות למיון תלפיות החכמות שמוצרכות להן המספר בכמה דרכתין בתלמוד ובהלכות רבות כמו כלאים וזרעי' ובמקח וממכר ואין צריך לומר בחכמת הקבלה ששם שפע המספר והשנית ראוי לנו חכמת המספר לצדק המדות והמשקלות כדי להתרחק מן הגזל כי ראינו שהתורה הקפידה על זאת אפי' על מדה קטנה שהיא משורה כ כדכתיב במדה במשקל והמשורה (ובמשורה) (ויקרא י"ט, ל"ה)
	והיא אחת (אחד) מל"ג בלוג (משנה תורה, הלכות גניבה, ח, ז) כדאיתא ברוש פ' איזהו נשך (בבלי, נזיקין, בבא מציעא, דף ס, ב, משנה)
	וא"ל רב יהודה‫ לרב אדא משוחאה לא תזלזל במישחתא דכל פורתא ופורתא החזי לכרכומא רישקא (בבלי, נזיקין, בבא מציעא, דף ק"ז, ב, גמרא)
	לכן אמר בלעם שכח שחכמה הזאת היא עיקרית לזרע ישראל וגם אמר ומספר את רבע‫
	ר"ל רבע המדות והשעורי' דהיינו כללות לחכמת התשבורת גם היא לישראל ניתנה וכן הזהיר הקב"ה על עשיית הארון שכל שיעוריו שברי' להורות את בני ישראל החכמה הזאת מהתשבורת המוצרכות לחכם והנה ראה כמה עיקר גדול הוא זה דאפי' במנחות ונסכי' הושם (משנה, נזיקין, בבא מציעא, ט,ח)
	בגזרתו ית' שברי מדות עשרון אחד שני עשרוני' שלשה עשרוני' והעמד עשירית האמה ובנסכי' ‫חצי ההין (במדבר טו, ט-י)
	וכן במקומות רבות נרמזו השברי' לזאת החכמה וידוע כי בדברי רז"ל מוצרך המספר והתשבורת מאד והחכם יתן אל לבו (קהלת ז, ב)
Therefore Bil῾am was jealous and said: "let my last end be like his" [Numbers 23, 10].	ועל זה קנא בלעם ואמר ותהי אחריתי כמוהו‫
	מזה תבין כי לא היה בקי ואף כי היה נביא והנביא במדרגות הנבואה איתא חשבון עד פה תבא ולא תוסיף (איוב ל"ח, י"א)
	מ"א נתרוקנה שכלו מלהשיג דעת בזה כמו שקצרה במדרגת הנבואה גלוי וידוע שכל נבואותיו דרך מקרה ועראי : גם משה רבן של נביאי' הזהיר ישראל על חכמת המספר וה ואמר והפיץ ה' אתכם בעמי' ונשארתם מתי מספר (דברים ד, כ"ז)
	ר"ל אפי' בגלות היו זריזין לחבב המספר שבו משתלשלי' ועולי' חכמות רבות אשר לא יספר מרוב (בראשית ל"ב, י"ג)
	דהוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמי'‫
Therefore it is appropriate for every educated person, who has the Spirit of God in his heart, to acquire the wise instruction of wisdom, and reason [Proverbs 1, 2-3].	לכן ראוי לכל משכיל אשר רוח אלקי' בקרבו לקחת מוסר השכל ‫ חכמת ובינה
But everything which was vile and feeble, that they utterly destroyed [Samuel 1 15, 9]	וכל מלאכה נבזה ונמס אותה יחרי'‫
Until He establishes and until He makes his body a praise on earth [Isaiah 62, 7].	עד יכונן ועד ישי' גויתו תהלה בארץ‫
Pursuit Problems
If two travel from the same place at the same time, one of them walks 12 miles each day and the other walks one mile on the first day and adds one mile each day, you want to know in how many days the second will catch up with the first.	‫א' אם שני' נוסעי' ממקום אחד בשעה אחד ואחד מהם עושה כל יו' י"ב מיל מהלך והשיני ביו' ראשון הולך מיל אחד וכל יום מוסיף מיל אחד ובאת לדעת בכמ' ימי' יגיע השני לראשון
	עשה כן תכפול מהלך ה הראשון ויהיה כ"ד והוצא מהן א' ישאר כ"ג תכפול אלו הכ"ג י"ב פעמי' כמספר המהלך שעושה הראשון ומה שיעלה לסוף כ"כ מילין יגיע השני לראשון והזמן שישי' במלי' אלו הן כ"ג ימי' כאמור והנה לך החשבון
	מהלך הא' שבכל יו'   1 2 כפלתיו     2     2 4 עשיתי סוטריירי מא'     1 נותר   2 3 כפלתיו ברשום   1 2     4 6   2 3   אלו סך המילין שעושה בכ"ג ימי' שמגיעו ‫2 7 6
	ב' וזה במדומה קצת מבקשת ידיעת כמה חבטות חובט הפעמון כשיהיה ט' שעות ביום
	שחלקתי המספר לשני חלקי' שהם ד' וה' ובחלק הגדול שהוא ה' רביתי כ"כ פעמי' ט' שיעלה מ"ה וכן יהיה שכשיהיו ט' שעות חבט הפעמון מ"ה חבטות
	וכן אם באת לדעת כמה חבטות חבט הפעמון לסוף כ"ד שעות
	תחלוק הכ"ד לחצאין שהן י"ב וכן תכפול י"ב פעמי' המספר שאחר כ"ד ותאמר י"ב פעמי' כ"ה הן ש' וכן ג' מאות חבטות חבט הפעמון לסוף כ"ד שעות
	2 5   1 2   5 0 2 5   3 0 0
	כן כאן היה ראוי לחלוק מספר כ"ג לשני חלקי' אחר שהוצאתי מכ"ד א' ולומר החצי מכ"ג הוא י"א וכן וחצי וכן ראוי לעשות עם זה הרבוי דרך כ"ד וכאשר כתבתי כאן בראש הנייר מצד אחר
	‫זהו דרך רבוי משברים
	$\scriptstyle11\frac{1}{2}$ uia 24 23   24     7 2   4 0   2 5 5 2 2 7 6
	והחולק הוא ב' ועשיתי הפרטיר אדיסקורסה
	והנה לך שיצא ג"כ רע"ו כפי שבא למעלה ותפסתי החשבון ההוא העליון כדי לשנות דרך קצרה
	וכן לעולם בבואך לדעת דבר מהלך כנזכר תכפול סך המהלך כנזכר שעושה האחד תמיד בכל יום ואח"כ תסיר מהסך ההוא א' כנעשה לעיל : ובכל כך ימי' כמספר הסך שחסרת ממנו א' יגיע ההולך לאט ומוסיף בכל יו' מיל אחד לאותו שהולך בכל יום בשווי מהלך
	ולדעת בכמה מילין עשה בזמן ההוא תעשה כרשום לעיל ששמתי מספר המהלך שעושה בכל יו' תחת הסך מכ"ג אחר שעשית הסנטרייר ר"ל אחר שהוצאתי מהכפל א'
	אם שנים עושי' מהלך אחד ונוסעי' ממקומם בשוה והאחד עושה כל יו' כ' מילין בלי חסרון ויתרון והאחר הולך ביו' ראשון שני מילין וביו' שני ד' מילין וביו' ג' ו' מילין וכן הולך ומוסיף תמיד כל יו' ב' מילין ובאת לדעת זמן הגעתם יחד ‫יחד ומספר המילין שעשו כשיגיעו זה אצל זה ומספר המל המהלך שעשה המוסיף ביום שהגיע לחבירו המהלך בשוה
	עשה כן . הוצא ממספר המילין שמהלך כל יו' הראשון א' ובכל כך ימי' יגיע המוסיף למשוה מהלכו ומספר המילין מהראשון הן כ' בכל יו' הוצא מהן א' וישאר י"ט ובכל כך ימי' ר"ל בי"ט יגיע השני לראשון
	ולדעת כמה מילין עשה ביו' שהגיעו תכפול י"ט ויהיה ל"ח וכן ל"ח מילין עשה ביו' ההגעה . ולעד ולדעת מספר המילין בזמן ההגעה הוסיף הא' שהוצאתי מכ' על י"ט ויחזור כ' כראשונה ועשה הרבוי ר"ל תרבה י"ט פעמי' כ' ויעלה ש"פ וכ"כ (וכל כך) מילין עשו שניהם ביו' ההגעה : הרבוי
	2 0   1 9 1 8 0 2 0   3 8 0
	אם המשל מוירונה לויניציאה יש ק' מילין והן שנים אחד נוסע מויניציאה ללכת לוירונה והאחר נוסע מוירונה ללכת לויניציה ושניהם נוסעי' בזמן אחד ואותו שנוסע מוירונה עושה מהלכו בד' ימי' ואותו מויניציאה עושה מהלכו בה' ימי' ובאת לדעת בכמה זמן יגיע ויפגשו זה אצל זה בהתמידם מהלכם וכמה מילין עשו כשיפגעו זה לזה
	גלוי וידוע כי אותו מוירונה עושה כ"ה מילין ליו' ושל ויניציאה עושה כ מילין
	תצרף כ"ה וכ' יחד עולה מ"ה עשה כדין הערכי' ואמור אם מ"ה נותן יו' אחד מה יתן מאה ועשה הרבוי והפרטיר
	רבוי ‫1 0 0     1 פרטיר ‫1 0 0
	ותראה כי יבא לך ב' וב' תשיעיות ודע כי יגיעו זה אצל זה בזמן ב' ימי' וב' תשיעיות יום
	רבוי ‫1 0 0       1 פרטיר ‫45 1 0 0   2   9 0 מותר     1 0       4 5         2         9
	עשיתי הסקיסיר דרך ה'‫
	וזהו הסך ‫$\scriptstyle2\frac{2}{9}$ שרץ ב' ימי' וב' תשיעיות יום
	‫ולדעת כמה מילין עשו כשהגיעו זה לזה תעשה הרבוי בעד אותו מוירונה כן תקח סך המילין שעושה בכל יו' שהם כ"ה ותקח העולה בידך מהמולטיפיקר והפרטיר שלעיל ותעשה הרבוי כרשום נמצא כשהגיע אותו מוירונה לשל ויניציאה עשה נ"ה מילין וה' תשיעיות מיל כזה ‫$\scriptstyle55\frac{5}{9}$
	$\scriptstyle2\frac{2}{9}$ uia 25 $\scriptstyle\frac{20}{9}$   25       0 0     5 0   פרטיר 9 5 0 0 היוצא 55 4 5         5 0         4 5           5 מותר         9
	ואותו של ויניציאה לדעת מספר מהלכו לקחת סך המהלך שעושה בכל יו' ותררבהו עם הרבוי שעשיתי לאות של וירונה וכרשום למטה
	$\scriptstyle2\frac{2}{9}$ fia 20 $\scriptstyle\frac{20}{9}$   20       0 0     4 0   פרטיטור 9 4 0 0 היוצא 44 3 6         4 0       3 6         4         9
	נמצא שעשה זה מ"ד מילין וד' תשיעיות מיל כזה ‫$\scriptstyle44\frac{4}{9}$
	ובין שניהם עשו מאה מילין כנראה לעין
	אם שנים נוסעי' ממקום אחד ביו' אחד הראשון עושה כל יו' י"א מילין בלי תוספת ומגרעת והשני עושה מהלכו באופן זה שביו' ראשון עושה מיל אחד ובשני ג' מילין ובשלישי ה' מילין וברביעי ז' מילין וכן כל יו' מוסיף והולך שני מילין ובאת לדעת בכמה ימי' הגיע השני לראשון ‫וכמה מילין עשה כשהגיעו וכמה מילין עשה ביו' שהגיעו
	תעשה כמשפט הזה .. תכפול י"א ויהיו כ"ב הוצא מהן א' וישאר כ"א וכן כ"א מילין עשה השני ביו' שהגיע לראשון וכמספר המילין שעושה הראשון בכל יו' שהן י"א מילין בכל כך ימי' יגיענו השני ר"ל בי"א ימי' ולדעת כמה מילין עשו בימי' אלו תחלוק כ"א הנזכר לשני חלקי' ויהיה חלק אחד עשרה והחלק השני יהיה י"א תרבה מספר הי"א בעד החלק הגדול שהוא י"א ועשה כן י"א פעמי' י"א עולה קכ"א וכל כך מילין עשו שניהם בי"א ימי' והנה לך הרבוי
	1 1   1 1   1 1 1 1   1 2 1
	אם שני' באו לקנות א' פיצה וילוטו לאחד ועמדו אצל תגר אחד שהיה לו שֵינֵי פיצי וילוטו ואמר התגר לתתם להם בתנאי הזה כי מפיצה אחת רוצה ממנה י"ח מרצילי מכל אמה . ומהפיצה האחרת רוצה ממנה מהאמה ראשונה ג' מרצילי ומהאמה שנית ו' מרצילי . ומהג' ט' מרצילי וכן בכל אמה הולך ומוסיף בערכה ג' מרצילי וכן נתעשרו קיימו וקבלו עליהם וכל כך פרע האחד כמו חבירו וגם היו שוי' הפיצי במדתם ובאת לדעת כמה מרצילי עלו כל הפ פיצה מהשנים וכמה אמות הייתה משך כל פיצה
	עשה כן תחלוק י"ח שהוא סך כל אמה מהאחד בעד מספר ג' שהוא ערך התוספת שהולך ומוסיף האחר ‫ מהפיצה אחרת כאמור . ועלה דלחלוק י"ח בג' יצא ו' ותכפול זה המספר ר"ל ו' ויצא י"ב ולעולם תוציא מהן א' וישאר י"א וכן היתה כל פיצה מהם י"א אמות . ואותו שפרע כל אמה מהפיצה י"ח מרצילי נתן בעד י"א אמות קצ"ח מרצילי דכן עולה י"א פעמי' י"ח כזה
	1 8   1 1   1 8 1 8   1 9 8
	ולדעת כמה נתן אותו שמוסיף בכל אמה ג' מרצילי בהאמה אחרונה תרבה י"א שהוא המשכות הפיצה בגד בעד ג' שהוא התוספת שבכל אמה ויעלה ג' פעמי' י"א ל"ג וכן לג מרצילי נתן בערך האמה אחרונה מהפיצה וגם עלה סך ערך י"א אמות מהפיצה מהפיצה ואת שעליה מוטל התוספת קצ"ח מרצילי כמו שעלה סך הפורע י"ח בכל אמה וכנרשם לעיל : והא לך הסך מונח
	3     6     9   1 2   1 5   1 8   2 1   2 4   2 7   3 0   3 3 1 9 8
	ולדעת בקוצר דכן הוא באמתות שעולה סך כל הפיצה מזה המוסיף קצ"ח כסך הנותן בשווי ערך קצוב עשיתי כן כבר ידעתי שהאמה אחרונה מהפיצה עלתה ל"ג מרצילי כאמור גם ידוע וגלוי שמוסיף בכל אמה ג' מרצילי כתבתי כן י"א פעמי' י"ח כזה
	3 3       6 סומה ‫1 9 8
	וזה כי התוספת שהוא ג' כפלתיו ועלה ו' ושמתי עליו מספר ערך האמה אחרונה ועשיתי הרבוי בשתיהן ויצא קצ"ח כאשר ערוך ושמור זיל תהא אקנקניה
	‫אם הוצג לפניך עי' שאלה זאת ובאת להבין ולהורות האמת הט אזנך וקבל אמרי . וזהו תופס השאלה איש היה מלוה לשני בני אדם סך מה ממעות והלוה לכל אחד בסך חבירו שוה בשוה ואמר המלוה ללוים כדברי' אלו לאחד אמר שרוצה שיפרע לו כל שנה מ' דוקאטי עד שישלי' פרעון חובו ולשיני אמר לו שרוצה בשנה ראשונה ה' דוקאטי ובשנה שנית יפרע לו עשרה דוקאטי ובשנה שלישית ט"ו דוקאטי וכן כל שנה רוצה שיפרע לו ה' דוקאדי' יותר עד שיבא לתכלית פרעון והנה אמר המלוה שהוא רוצה שיגמרו פרעון החוב שניהם בזמן אחד הנה אני שואל כמה מעות ר"ל כמה דוקאטי הלוה לכל אחד ואחד ובכמה שנים יפרעו חובותם . וכמה דוקיטי יתן השני ר"ל אותו שמוסיף ה' דוקיטי בכל שנה בפרעון אחרון
	זאת הוא התשובה תחלוק מספר מ' שהוא פרעון האחד בכל שנה בעד שהוא מספר שמוסיף כל שנה האחד ותאמר ה' פעמי' אלו יתן מ' ונמצא שבחלוק מ' לה' חלקי' יבא כל חלק ח' תכפול מספר זה היינו ח' ויעלה י"ו ולעולם הוצא ממנו א' וישאר ט"ו וכן בט"ו שני' גמרו לפרוע חובותם
	ולדעת בכמה מעות פרע בשנה אחרונה מתשלום הפרעון אותו שמוסיף כל שנה ה' דוקאטי תכה ה' פעמי' ט"ו ועולה ע"ה . וכן ע"ה דוקיטי פרע באחרונה
	1 5   5 7 5
	‫ולדעת כמה היו כלם ר"ל חוב המעות תרבה ט"ו פעמי' מ' ויעלה ת"ר וכן ת"ר דוקאטי היה החוב מכל אחד . והנה רבוי ט"ו ומ' וכיון שהעירותי שבזמן ט"ו שנים יגמרו פרעונם וגם ידעת שהאחד פורע מ' דוקאטי לשנה נמצא שבט"ו שנים פרע ת"ר דוקאטי כרשום
	4 0   1 5 2 0 0 4 0   6 0 0
	והנה לך ההצעה מפרעון המוסיף ה' כל שנה
	5   1 0   1 5   2 0   2 5   3 0   3 5   4 0   4 5   5 0   5 5   6 0   6 5   7 0   7 5 6 0 0
	אם שני בני אדם באו לקנות כלי כסף וכלי זהב ואבני' טובות והלכו אצל תגר אחד שיש לו שני כלי' זהב יפי' והגוני' לחפצם ועליהם שתלו רעיוניהם לקנותם : והסכים התגר במכירתם וכדברי' האלו דבר . מהא' מהם הנני חפץ עשרה דוקיטי לכל קריטו ממשקלו . ומהאחר הנני חפץ כערכו מהקריטו ראשון ב דוקיטי ומהקריטו שני ד' דוקיטי ומהשלישי ו' דוקיטי וכן תמיד מכל קריטוראני חפץ תוספת ב' דוקאטי לשלפניו ובתנאי' האלו הסכימו הלקוחות וקנו מידו ופרעו החפצי' כבקשת המוכר ובאת לדעת סך דמי מכרם כי נמצא משקל החפצי' שוה כזה כן זה
	עשה כן . הוצא מהערך של אותו שפורע כל קריטו עשרה דוקיטי א' וישאר ט' וכן ט' קריטי היה כל אחד משני חפצי'
	ולדעת כמה פרע בקריטו אחרון אותו שמוסיף ב' בכל קריטי תרבה התוספת עם המשקל ‫ר"ל ב' פעמי' ט' ויעלה י"ח וכן י"ח דוקיטי פרע הקריטו אחרון
	ולדעת סומה כל חפץ תקח בידך הסך מאותו שפורע בשווי שהוא י' וכן סך המשקל שהוא תשעה ותרבה שניהם ותאמר ט' פעמי' י' עולה תשעים וכן צ' דוקיטי עלה פרעון כלי אחד מהחפצי' ודוק ותשבח והנה לך הראיה
	2   4   6   8 1 0 1 2 1 4 1 6 1 8 9 0
Multiple Quantities Problems
Three women came to the market to sell eggs: one carried 50 eggs, the other 30 eggs, and the third ten eggs. The three sold for the same amount, i.e., they sold the same number of eggs for the same price and took home the same amount of money. I ask: how many eggs did they sell for a dinar?	ג' נשים באו למכור לשוק בצים האחת נושאת נ' בצים והשנית ל' ביצים והג' עשרה ביצי‫' ומכרו שלשתם בשוה ר"ל שנתנו סך ביצים לדנר בשווי כזאת כן חבירתה ונשאו לביתם ג"כ מעות בשוה האחת כחבירתה הנני שואל כמה ביצים נתנו לדנר
	תשובה יש לדבר בדברים האלו כי שלשתם התחילו למכור הביצי' ז' לדנר ואותה מהחמשי' ביצי' נותר לה ביצה אחת ונמצא לה ז' דנרי' דז"פ ז' עולה מ"ט
	7   7 4 9
	ובעלת הל' ביצים כמוכרה במוכרה גם היא ז' ביצים לדנר נמצא לה ד' דנרי' ומותר ב' בצי' כזה
	7   4 2 8
	והשלישית בעלת העשרה ביצי' במוכרה ז' ביצי' לדנר אחד נותר לה ג' ביצי‫'
	ויקר מקרה שלא היה בשוק בצים אחרי' אלא אלו המותרות מג' הנשי' ובא אדם אחד לקנות בצי' ועל גודל דוקר דוחקו וצורכו קנה אלו המותרות ג' פ דנרי' לאחד נמצא כי אותה שנותר לה א' ביצה במוכרה אותה ג' דנרי' נמצא לה י' דנרי' : ובעלת ‫הל' שנותרה לה ב בצים מכרתם ו' דנרי ונמצאו לה עשרה דנרי' : ובעלת הי' שנותרה לה ג' ביצי' מכרתם ט' דנרי' ונמצאו לה עשרה דנרי' הרי לך ששלשתן מכרו בשוה ז' ביצי' לדנר ונמצא לכל אחת מדמי המכירה עשרה דנרי‫'
Ordering Problems
A woman was carrying a basket of eggs to sell in the market and she had an accident where they all broke, because they fell to the ground. One came and asked how many were the broken ones? The woman answered and said: I do not know the number for sure, but I know that when I count them by 2, I had 1 left; by 3, also 1; by 4, 1; by 5, 1 remained; by 6, I had 1 left, but when counting them by 7, I had nothing left. Do the calculation: how many were they?	אשה אחת היתה נושאת למכור לשוק א' סל ביצי' ואירע לה קרי ששברה כלם כי נפלו לארץ בא אחד ושאלה כמה היו אלו השבורות ותען האשה ותאמר לא ידעתי המספר באמיתות אבל ידעתי כי כשמיניתי' ב'ב' היה נותר לי א' לג' ג' ג"כ א' לד' ד' א' לה' ה' נותר א' לו' ו' נותר לי א' אבל למנותם ז' ז' לא היה נותר לי כלום עשה אתה חשבון כמה היו
	עשה כן מולטיפיקה ו' פעמי' ז' עולה מ"ב אח"כ הוסף א' ויהיה מ"ג וגם תרבה זה מ"ג בעד ז' ויעלה ש"א וכן ש"א ביצים היו בסל
	4 3     7 3 0 1
Encounter Problems
A ship sails from Venice to Candia in 5 days and another ship arrives from Candia to Venice in 3 days. I ask if each sails, one from Venice and the other from Candia, at the same time, in how many days will they meet?	ספינה אחת הולכת מויניציאה בקנדיאה בה' ימי' וספינה אחרת באה מקנדיאה לויניציאה בג' ימי‫' הנני שואל אם יסעו כל אחת זאת מויניציאה וזאת מקנדיאה בזמן אחד בכמה ימי' יפגשו יחד
	עשה כן תרבה אלו המספרי' ג' וה' ויהיו ט"ו אח"כ תחבר יחד ג' וה' ויהיה ח' וכן תחלוק טו לח' ויצא א' וז' שמינייות וכן בכל זמן מיו' נסיעתם יפגשו יחד הספינות
	5   3 1 5
	‫חבית אחת שיש לה ב' קנילי ובהוציא א' מהן תצא כל היין שבה בד' שעות ואם נוציא האחרת ונניח סתומה הר' הראשונה תצא היין בו' שעות כי הב' קנילי יש אחת מוציאה במהירות יותר מחבירתה הנה נשאל אם נוציא שנים בבת אחת בכמה זמן תשתפך היין שבחבית
	עשה תרבה הד' והו' ותאמר ד' פעמי' ו' עולה כ"ד
	6   4 2 4
	ואח"כ תקח ד' וו' הנזכרי' שהן במספרם עשרה ועשה הפרטיר בהן כי תחלוק כ"ד לעשרה ויצא ב' וב' חמישייות
	10 2 4 2 2 0 $\scriptstyle\frac{2}{5}$   4
	וכן בכל כך זמן כזה ‫$\scriptstyle2\frac{2}{5}$ נתרוקן החבית בהוצאת שני הקנילי יחד
	דג אחד שהראש שוקל השליש מכל הגוף והזנב משקלו רביע כל הגוף והשדרה ר"ל המיזוייטו שוקל ל' ליט' הנני שואל כמה משקל כלו זה השליש ‫$\scriptstyle\frac{1}{4}\frac{1}{3}$ הרביע
	עשה כן תרבה ג' פעמי' ד' הן י"ב ושליש י"ב הן ד' והרביע ג' תצרף ג' וד' הן ז' תוציא ז' מי"ב נשאר ה' ותאמר אם ה' נותן י"ב כמה יתן ל' תרבה י"ב ול' כסדר השלשה ויצא ש"ס תחלוק בעד מספר ה' כמשפט ויצא ע"ב וכן ע"ב ליט' יהיה הדג
	3 0     1 2     5 0   3 0   5 3 6 0 12 3 5       5 0     1 0     0 0
	‫צבי אחד שאחריו ללוכדו זרזיר מתנים רחוק נ' פסיעות ר"ל קפיצות והולכי' שניהם בקפיצה וכל ה' קפיצות מהכלב הן ז' מהצבי הנני שואל בכמה קפיצות יגיע הכלב לצבי
	עשה כן תרבה ה' פעמי' נ' ויהיו ר"נ ותחלוק הר"ן בעד ב שהוא הב קפיצות שקופץ הכלב יותר מהצבי כאמור כי ה' קפיצות שלו הן ז' מהצבי . ויצא בפרטיר כזה קכ"ה וכן בקכ"ה קפיצות מגיע הכלב לצבי
	2 2 5 0 125 2         5       4       1 0     1 0     0 0
	הנה לי ג' באלוטי שעוה עגולי' האחד סובבתי ב' אמות והשנית ג' אמות והשלישית ו' אמות . הנני חפץ לעשות משלשתן אחת כמה יהיה סובבת כולה
	כן תעשה תרבה החשבון במספרו ר"ל תאמר ב פעמי' ב הן ד' ג' פעמי' ג' הן ט' . ו' פעמי' ו' הן ל"ו וכשתחברם יחד הן מ"ט .. תקח השורש המספר שהוא שורש המ"ט ותמצא כי שורש מ"ט הוא ז' דכן ז' פעמי' ז' עולה מ"ט וכן ז' אמות יהיה סובבת כשתצרף שלשתן יחד
	ספינה אחת שיש לה שני וילי' ואם ישימו לה וילה אחת תעשה מהלכה בי"ב ימי' ולהגביה האחרת ולא הראשונה תעשה מהלכה בט"ו ימי' הנני מב מבקש לדעת אם יגביהו ‫לה שני הוילי' כאחד בכמה זמן יעשו מהלכם
	עשה כן תרבה י"ב פעמי' ט"ו כזה ויצא ק"פ אח"כ תצרף יחד י"ב וט"ו ויהיו כ"ז ותחלק ק"פ בעד כ"ז ויצא ו' וב' חמשייות יו' כזה ‫$\scriptstyle6\frac{2}{5}$ וכן בו' וב' חמשייות יום יעשו מהלכם
	1 5     1 2     3 0   1 5   27 1 8 0 6 1 6 2 חמשיות   2 2   5
	גליאה אחת הולכת מויניציאה לקנדיאה מ' רימי' בי"ח ימי' הנני שואל בל"ו רימי בכמה זמן תלך המהלך ההוא
	דע כי לדעת זאת לא תעשה לא בדרך הסדור מהשלשה ואל השלשה לא בא י' ותאמר ותאמר כן אם רימי מ' נותני' לי י"ח ימי' מה יתן לי רימי ל"ו תרבה י"ח ומ' ויעלה תש"כ תחלוק בעד ל"ו ויצא ימי' כ' וכן בכ' ימים תלך בקנדיאה הגליאה עם ל"ו רימי
	4 0     1 8   3 2 0   4 0   36 7 2 0 20 7 2 0       0
	שנים מצאו כיס מעות ובו ק"כ סקי' האחד רוצה החצי והשני רוצה השליש מהן הנני שואל כמה יגיע לחלק כל אחד
	עשה כן תחלוק ק"כ לחצי ויהיה החצי ס' אח"כ קח השליש מק"כ והוא מ' תצרף יחד ששים וארבעי' ויהיו ק' ותאמר אם ק' נותן ק"כ מה יתן ס' תרבה ס' וק"כ יחד ויעלה כזה 7200 תחלקם בעד ק' ויצא ע"ב וכן יגיע לראשון ששואל החצי ולשני יגיע המותר שהם סקי' 48
	פרטיר 100 7 2 0 0 היוצא 72 7 0 0         2 0 0       2 0 0       0 0 0
	‫שלשה מצאו כיס אחד ובו י"ב סקי' הראשון רוצה החצי והשני רוצה השליש והשלישי רוצה הרביע מהן הנני שואל כמה יגיע לכל אחד
	עשה כן קח החצי של י"ב ויהיו ו' וע' קח השליש של י"ב שהוא ד' וקח הרביע שהוא ג' צרף ו' ד' ג' יחד ויהיו י"ג ואמור אם י"ג נותן י"ב מה נותן ו' מולטיפליקה ו' עם י"ב ויעלה ע"ב תחלוק בעד י"ג ויצא ה' סקי' וע"ב י' פירריזי . ואח"כ אמור כן אם י"ג נותן י"ב סקי' כמה יתן ד' סקי' תרבה ד' וי"ב ויעלה מ"ח תחלוק בעד י"ג יצא ג' סקי' וי"ח י' וכ"כ יטול השני והשלישי יטול המותר שהם ב' סקי' ל"ו י'
	חצי   2       6 פרטיטור 13   7 2 סקי' 5   6 5         7       7 8       5 6     4 9       5 4 6
	נמצא כאשר חלקת הסקי' יש לחלוק הב' סקי' לכ"ב לערך ע"ח הסקי' ותחלק לי"ג כאשר עשית הסקי' ע"ב סקי' מולטיפליקה
	ערך הסקי' הנותר מי"ב סקי'     7 8         2     1 5 6     חצי   6   13 9 3 6 הבולוייני שיגיע לראשון 72 9 1         2 6
	וכן תעשה לכלם
	האיש אשר חפץ החצי מהמעות ישים החצי שהם ו' תחת הסקי' י"ב ומולטיפליקרה אח"כ יחלוק בעד י"ג
	והנה ידעת כי ישאר עו' ב' סקי' לחלוק תעשה אותו כ"כ אלו אח"כ תשים ו' תחת המספר שהם החצי מהשאלה אשר שאל הראשון ומולטיפליקרה והסומה יהיה קנ"ו תחלקם בעד י"ג ויצא ע"ב ולשני שחפץ השליש שהם ד' שי' הד' תחת הי"ב סקי' ותחת הקנ"ו וכן תעשה לשלישי
	שני' באו לחלוק ק"כ סקי' הראשון רוצה הכפל מהשני השאלה לדעת כמה יגיע לו
	עשה כן אמור אם השְנִי מגיע לו א' הראשון מגיע לו ב' תצרפם יחד א' וב' והן ג' תרבה ב וק"כ ויהיה ר"מ כזה
	2 2 0     2 4 4 0
	תחלקם בעד ג' ויצא פ' וכן פ' סקי' מגיע לראשון ולשני יגיע מ' סקי'
	פרטיטור 3 4 4 0 היוצא 80 2 4           0
	‫שני' באו לחלוק 140 סקי' הראשון רוצה השליש יותר מהשני כמה יגיע לו
	עשה כן אמור אם השני יטול ג' הראשון יטול ד' צרף יחד ד' וג' ויהיו ז' תרבה ד' וק"מ ויעלה תק"ס תחלוק בעד ז' יצא פ' וכן פ' סקי' יגיע לראשון
	ולשני תרבה בעד ג' ויעלה ת"כ תחלוק בעד ז' ויגיע ס' ס' וכן ס' סקי' יגיע לשני
	1 4 0       4 7 5 6 0 80 5 6     0 0 0
	אחד נסע מויניציאה ללכת לרומה ומהמעות שבידו מכל ה' דנרי' נתוספו עד ז' כלומר שהרויח בכל ה' דנרי' ב' דנרי' ובאופן זה הה' היו ז' ובאופן ובסוף נמצא לו שהרויח ק"כ דנרי' הנני שואל כמה דנרי' היו לו כשנסע מביתו היינו מויניציאה
	עשה כן הוצא ה' מהקרן שהוא ז' עם הריוח שהרויח וישאר ב' ותאמר אם ב' נותן ה' מקרן כמה יתן ק"כ תרבה ה' וק"כ ויעלו ת"ר תחלוק בעד ב' ויצא שלש מאות וכן עם ש' דנרי' נסע מויניציאה
	1 2 0       5 2 6 0 0 300 6       0 0 0
	אם תרצה לדעת בקוצר כמה עולה הליט' מדבר אחד אם קנית אותו סך מ למאה בעד כל דוקאטו שפרעת למאה קח א' דנר וג' פשוטי' לדוקאטו
	כמו המשל אם קנית מאה ליט' שעוה בערך עשרה דוקאטו אם תקח א' דנר וג' פשוטי' בעד כל דוקאטו יעלה ‫לידך עשרה דנרי' ושלשי' פשוטי' וכל כך בא ערך כל ליט' מהמאה שקנית שהן י"ב דנרי' וחצ וכן הוא זה כלל קיים ואמתי
	עו' אציג לפניך ידיעת הליט' אם תקנה הסחורה לחשבון אלף כמו המשל קנית האלף מהבדיל ח' דוקיטי ועלה ורצית לדעת כמה קנית כל ליט' מהאלף הזה עשה כן קח א' פשוט וחצי בעד כל דוקיטו ובהיותם ח' דוקיטי תקח י"ב פשוטי' וכן י"ב פשוטי' שהן א' דנר בא לך ערך קניית כל ליט' וגם זה כלל אמתי
	‫חשבון החציר והעצים והצגתי כאן משפט כרמוז
	ד' אמות   ו' אונקיות     4   6   ארכו     × ה' אמות ג' אונקיות 5   3   רחבו           ו' דקים       1   6   2   6     1         20       סומה 23   7   6     ×   4   3   קומתו       2   3   2   4     5   9     92         100   3   3 הוצא מהן פ"ד שהוא כ"ב אמות בסך הקרון   84         16   3   3
	תחלה הנני מרבה יחד האונקיות ואח"כ באלכסון ואח"כ האמות ואח"כ הנה אנכי מוסיף קומתו ועושה הרבוי בחשבון שלפניו ובעשותי המולטיפיקיר מאונקיות עם אונקיות היוצא הוא דקי' כמו שעשיתי כאן בהרבותי ג' עם ו' שהן י"ח היוצא הן דקי' וכתבתי א' אונקיה וששה דקי' ואח"כ רביתי באלכסון ה' וששה ויצא ל' שהן ב' אמות וששה אונקיות כי להרבות אמות עם אונקיות היוצא הוא אמות והמותר אונקיות וגמרתי החשבון על סדר הזה ובתחלית הסומה צרפתי עליה קומתו ועשיתי כמשפט הראשון
	נשאר כזה ונמצא כי סך הכל הוא א' קרון וי"ו אונקיות אמות וג' אונקיות וג' דקים כרשום בכתב אמת והוא א' קרון ות"פ ליט' מלבד הג' אונקיות וג' דקי‫'
	מה שאמרתי כאן לנוכח כי פ"ד אמות הן א' קרון היינו פ"ד אמות רבוי כמשפט היוצא שהוא כלו סך מולטיפיקיר וסך פ"ד גם הוא בדרך זאת כי בעשות המולטיפיקי' באותיות האורך ורוחב וקומתו מהקרון יעלה הרבוי פ"ד כזה הנרמז למטה
	האורך 7 הרוחב 4 קומתו 3 תרבה ד' וז' כזה ויצא כ"ח תרבה קומתו עם היוצא כרשום והנה לך סך פ"ד
	7     4   2 8     3 הקומה 8 4
	סומה פ"ד כנדרש
	‫עו' הצעתי כאן חשבון אחד מחציר
	דע כי הקרון ארכו ז' אמות ורחבו ד' אמות וקומתו ג' אמות והאמה י"ב אונקיו' והאונקיה י"ב דקי' והדק י"ב ניגוטיני והניגוטינו י"ב מינוטי והמינוטו י"ב אטימי וכל אמה כ"ט לין וי"ו חלקי' מכ"א בלין אחת והקרון משקלו אלפי' ות"ק לין מפני שכל קרון הוא כ"ה מאות שהן אלפי' ות"ק לין והנה לך החשבון דרך רבוי
	1 0 0     2 5   5 0 0 2 0 0 2 5 0 0
	אח"כ מצאתי דהדק הוא י"ב אטימי והאטימו י"ב מניט מינוטי והמינוטו י"ב ניגוטיני והסימן א"ף אמ"ן ר"ל אונקיות פונטי אטימי מינוטי ניגוטי
	ובעשותך הרבוי עם פ"ד ול' יעלה לך 2520 דהיינו כ תוספת כי אם תרבה כ"ט ופ"ד יצא 3436 אח"כ תרבה י"ו ופ"ד יצא 1344 תחלקם עם כ"א ויצא 64 תוסיפם על 2436 ויצא 2500
	ארכו     6   7         ×         5   6       3   6   2   11     3         30       סומה 36   2   6 קומתו 4   6   אין זה מקומו אלא תחת הו‫'               1   6   18   8     144       סומה 162   9   6   84       הוצאתי א' קרון שהוא פ"ד אמות סומה אחרונה האמתית 78   9   6
	נמצא שכל החשבון הוא א' קרון וע"ח אמות וט' אונקיות וששה דקי' ואם תעשה הרבוי עם ע"ח ול' דהיינו סכום האמה כאמור שהיא ל' לי' בקירוב יצא אלפי' ש"מ לי' מלבד הקרון והט' אונקיות וששה דקי' ודוק
	‫ואם בעשותי שורש אחד יהיה לי המותר כמו המספר מהכפל שהוא השורש שתלוי בו הכפל מוסיף על הכפל ב' ועל המותר א' וזה יהיה תמיד דבר כללי כל עו' שיהיו המספרי' שוי' היינו המותר והכפל כאמור
	כמו המשל באתי לדעת השורש ממספר כ"ד עשיתי כן בהיות כי נותר לי ויצא השורש ד' א"כ כהכפל השורש יהיה הכפל ח' ואין ראוי לומר במותר ח' חלקי' מח' רק הוספתי על כפלות השורש ב' ויצא י' והוספתי על המותר א' ויצא ט' א"כ נמצא שנאמ' שהשורש מכ"ד הוא ד' וט' חלקי' מעשרה והנה לך המספר רשום
	8 2 4 $\scriptstyle4\frac{9}{10}$   4
	גם הצעתי כאן מספר אחר שהכפל שלו ר"ל מהשורש הוא כמו המותר ועשיתי התוספות כאמור א' על המותר וב' על הכפל מהשורש ויצא השורש של צ"ט ט' וי"ט חלקי' מכ' חלקי‫'
	1 8 9 9 $\scriptstyle9\frac{19}{20}$
	גם בבקשתי השורש מט"ו עשיתי כרשום למעלה שיצא שרשו ג' והמותר היה ו' וכן היה מספר הכפל מהשורש והוספתי על המותר א' וב' על הכפל ויצא השורש כרשום לנוכח
	6 1 5 $\scriptstyle3\frac{7}{8}$   3
	וכן ג' וח' ל"ה מ"ח ס"ג ע' והרבה כאלו שאין להם שורש אלא שאין להם שורש אלא בדרך התוספת הנז' וזה כלל בידך כי כל מספר שחסר בו א' לבד להוציא השורש ממנו בכוון כמו אלו הנז' אז עושין התוספת כרשום
	‫
	2 uia 2 fa 4   מד‫' שורש ב‫' 3   3   9   מט‫' שורש ג‫' 4   4   16   מי"ו שורש ד‫' 5   5   25   מכ"ה שורש ה‫' 6   6   36   מל"ו שורש ו‫' 7   7   49   ממ"ט שורש ז‫' 8   8   72   מס"ו‫ שורש ח‫' 9   9   81   מפ"א שורש ט‫' 10   10   100   של ק‫' שורש ועשר‫'
	הבאים שרש פנית ותשרש שורש ישי ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך‫
	עתה אתחיל לדבר מעניין השרשי' היינו לרבע מספר אחד וראית מהותם וכמותם איזה דרך ישכונו
	אלה הדברי' אשר אדבר ובשרשי' מלין אחבר אחת לאחת אסדר לצאת אל המערכה לגדר אני הגבר ואשלח את רצוצי מחשבותי חפשי' איש לרעהו יאמר חזק‫ למען הביא על את אשר דבר עליו קרא דכתיב ואברהם היה תהיה לגוי גדול ועצום‫
	‫הצעת השרשים
	בבואי לדעת השורש מחשבון אחד ר"ל לרבעו אם המבוקש מספרו אינו זוג אז אקח השורש הראשון באות ראשונה מהמספר כמו העשוי כאן לנוכח
	‫$\scriptstyle28\frac{3}{56}$ זהו השורש
	3 6 3 28 7 8 7 2 4
	דלקחתי השורש הקרוב לז' שהוא ב' וכמספרו כן הכנסתיו בז' ב' פעמי' דהיינו ד' ונשאר ג' וכן שמתי ב' לחוץ מהסיקרא וכפלתי אח"כ מספר ההוא ר"ל ב' ועלה ד' וכן עשיתי פרטיטור ד' ונכנס בל"ח ח' פעמי' וכמוהו שמתי ח' חוץ לסיקרא אצל ב' ונשאר כ"ח השורש ר"ל הרבוע מחשבון הזה כי תמיד צריך לדקדק שישאר כ"כ מספר קיים בלתי מחוק שנוכל לעשות המולטיפיקיר במספר האות אחרונה מהשורש הנכתב חוץ לסיקרא וכן עשיתי כאן שעשיתי המולטיפיקיר בח' ר"ל רביתי ח' פ' ח' ועלה ס"ד והוצאתי ס"ד מס"ז שנשארו מתחלה בלי מחק ונשאר ג' נמצא שהשורש הוא כ"ח וג' חלקי' מנ"ו כזה ‫$\scriptstyle28\frac{3}{56}$
	וזה כי תמיד בהשאר לי מספר מה אני כופל השורש שבחוץ והמותר הוא כ"כ חלקי' מהכפל ההוא כנעשה כאן שנשאר לי ג' כנראה אז כפלתי כ"ח מהשורש ועלה נ"ו וכן הג' שנותרו פירושם ג' חלקי' מנ"ו
	ובבואי לדעת אם החשבון ישר הנני לוקח בידי השורש וכותבו ב' פעמי' ועמם אעשה המולטיפיקיר כנעשה כאן תחת זה ועלה המספר כמבוקש מתחלה
	הנסיון מהשורש שלמעלה
	2 8   2 8 2 2 4 5 6   7 8 4     3 תוספת המותר 7 8 7 הנה לך הסומה כמבוקש
	שא עיניך וראה כי כן הוא
	‫שורש אחר מג' אותיות ‫$\scriptstyle31\frac{6}{62}$
	6 9 6 7 31 3 6 1
	וזה נסיונו
	3 1     3 1     3 1   9 3     9 6 1 תוספת המותר     6   9 6 7
	‫אחר מג' אותיות ‫$\scriptstyle29\frac{57}{58}$
	1 5   4 3 7 8 9 8 29 2 4 9
	וזה נסיונו
	2 9     2 9   2 6 1   5 8     8 4 1 תוספת המותר   5 7   8 9 8
	אלו הנקודות שנקדתי' בדלוג אחת לאחת רומזות כי תמיד בשומי מספר הזה מה חוץ לסיקרא תכף אני כותבה תחת המבוקש באות הנקודה ועיין לקמן בדף מעבר שני כי שם אבאר דין זה
	שורש מד' אותיות ותחלה לקחתי השורש בב' אותיות בהיות המספר זוג
	4 9 8 9 70   7 4 0   1
	זהו השורש ‫$\scriptstyle70\frac{89}{140}$ שהוא ע' ופ"ט חלקי' מק"מ חלקי‫'
	וזהו נסיונו
	7 0       7 0       0 0   4 9 0     4 9 0 0 תוספת המותר     8 9   4 9 8 9
	‫אחר מד' אותיות
	8 1 7 9 90   9 8 0   1
	זהו השורש ‫$\scriptstyle90\frac{79}{180}$ שהוא צ' וע"ט חלקי' מק"פ חלקי‫'
	וזהו נסיונו
	9 0       9 0       0 0   8 1 0     8 1 0 0 תוספת המותר     7 9   8 1 7 9
	אחר מד' אותיות זהו השורש בלי מותר שברי‫'
	1       6 2   4 2 2 5 65   6 2 5   1
	וזהו נסיונו
	6 5     6 5   3 2 5 3 9 0   4 2 2 5
	בקשתי לדעת השורש מאלו הה' אותיות ותחלה לקחתי השורש היותר קרוב באות ראשונה שהיא ז' והשורש המתקרב בה הוא ב' וכן שמתי ב' חוץ לסיקרא ותחת הז' ג"כ ונש ונשאר ג' כי הכנסתי ב' בז' כמספרו ב' פעמי' כי כן אני עושה תדיר בין אם אקח השורש בב' אותיות או בא' כמספר השורש ההוא אכניסנו במספר שיצא ממנו כ"כ פעמי‫'
	כמו המשל אם היו האותיות מהמבוקש זוג והיה כתוב בתחלתם מ"ט שהשורש מהן הוא ז' והנני כותב ז' תחת ט' כן אכניס ז' במ"ט ז"פ וכמוהו עשיתי כאן
	אח"כ כפלתי הב' שיצא ועלה מכפלו ד' ושמתי ד' תחת ט' והכנסתיו בל"ט ח' פעמי' וכתבתי ח' חוץ לסיקר' וגם שמתי ח' תחת הח' המנוקדה ורביתיה כמספרה ר"ל אמרתי ח' פעמי' ח' עלה פ"ד
	3         4       1 4 4   3 7     1 7 9 8 6 5 282 2 4 3 6 2     5
	השורש כזה הוא ‫$\scriptstyle282\frac{341}{564}$
	‫והוצאתי ס"ד מע"ח ונשאר י"ד אחר כן כפלתי כ"ח שמחוץ לסיקר' ועלה נ"ו ושמתי ן' תחת הח' המחוק והו' תחת ו' שאין בו נקודה והכנסתי זאת 5 בי"ד ב' פעמי' ושמתי אז ב' תחת ה' המנוקד וכן מחוץ לסיקר' אצל ח' אח"כ רביתי האות האחרונה כמספרה וכנהוג ר"ל רביתי ב' פעמי' ב' ועלה ד' והוצאתי ד' מה' שבסוף החשבון ונשאר כל המותר שמ"א ונמצא כי השורש הוא רפ"ב ושמ"א חלקי' מת'ק'ס'ד' כרשום שהוא הכפל מהשורש
	ואם תעשה נסיונו תמצא החשבון מכוון כאשר ניסיתיו כמ'ס'ה‫'
	4       2 6 7   3 7 1 8 1 7 5 0 0 0 273   4 7 4 3     5
	נמצא השורש כזה ‫$\scriptstyle273\frac{471}{546}$ והוא קרוב לרע"ד על רע"ד כדברי הרמבם ז"ל
	זה החשבון שלנוכח הוא הרבוע מבית כור שכתב רש"י בפ' האומר שהוא אלף ות"ק אמה אורך על רוחב נ אמה כה דבר רש"י ז"ל במשנת על מנת שיש לי בית כור עפר‫ וכו' שהיא משנה שלישית מהפרק ופי' הרמב"ם ז"ל בפרק ד' מהלכות ערכין וחרמין וז"ל המקום שיש בשיעורו ע"ה אלף אמה שהוא ברבוע רע"ד אמות על רע"ד אמות בקירוב הוא בית כור‫
	האמת כן הוא כי אם תעשה המולטפליקארו מהאורך והרוחב יחד יצא ע"ה אלף אמה והנה לך החשבון רשום וגם הרבוע כתבתיו והנו למעלה ממך
	1 5 0 0       5 0   0 0 0 0 7 5 0 0 7 5 0 0 0
	הנה שיצא ע"ה אלף
	וזה החשבון שיצא מהאורך והרוחב הוא כפי מה שאכתוב לפני' מזה ואז תבין דכלו ע"ה אלף אמה כרשום
	‫אם חפצת לדעת כמה רבועי' קטני' יש ברבוע הגדול הרשום למטה תרבה האורך והרוחב ויצא לך המספר מכוון ועשה כזה כי כ"ה רבועי' יש בארכו וכתבתי תחתיו מספר הרוחב שהוא כ"ד כזה ואח"כ תפנה דרך הרבוי שהוא המולטיפיקי' וכזה תעשה ואחר תכוין החשבון ולקחת הסומה ויצא לך כזה ת"ר מרובעי' ומזה תבין לדעת כמה מדות יש בקרקע אחד אחרי דעת מספר הרוחב והאורך ולעולם תשים המספר קטן למטה כרמוז כאן וכזה נמצא באמיתות דבית כור הוא ע"ה אלף אמה כאשר הזכרתי למעלה ודוק ותשבח
	2 5   2 4 1 0 0 5 0 6 0 0
	‫
	אחד מה' אותיות
	2         8 6 6 9 6 9 8 7 311 3 6 1 2 1     6
	גם זה נסיתי
	נמצא השורש כזה ‫$\scriptstyle311\frac{266}{622}$
	אחד מששה אותיות
	1 6       1 4 8       8 7 5 0   1 7 5   1 5 9 8 7 6 5 4 993   9 8 9 8 3   1 1 9
	נמצא השורש כזה ‫$\scriptstyle993\frac{1605}{1986}$
	אחד מז' אותיות וזהו השורש
	1 7       1 8 2   7 5 9 7 9 8 6 7 5 $\scriptstyle3130\frac{1775}{6260}$ 3 6 1 2 3 6 0     6 6 2
	אחד מח' אותיות השורש ‫$\scriptstyle8054\frac{12738}{16108}$
	2           1 3           3 7 7 3     3 7 9 1 5 8 6 4 8 7 9 6 5 4   8 6 0 0 5 0 4   1 1 6 6 1           1
	אחר מח' אותיות השורש ולא נותר כלום ‫6789
	1 3 0       1 4 2 5 0     3 2 6 2 6 0 1 0 6 0 8 1 8 0 4 6 0 9 0 5 2 1   6 2 7 4 8 6 9   1 1 3 3 5           1
	‫אחד מט' אותיות השורש ‫$\scriptstyle29662\frac{33724}{59324}$
	3           3 1 5 3         4 7 5 4     1 3 8 7 6 2 7 2 4 1 8 0 0 5 3   4 8 7 9 8 6 7 9 6 8 2 4 9 8 6 2 6 2 2     5 5 9 9 3             5
	אחד מעשרה השורש ‫$\scriptstyle93791\frac{127977}{187582}$
	1 2               2 3           1 8 3 1 7       1 2 7 9 2 8 9     3 7 7 1 5 5 0   0 6 4 6 6 8 3 5 7 7 8 7 5 3 8 7 9 6 5 8   9 9 8 8 7 4 9 8 1   1 8 1 1 8 7 5       1
	דרך לדעת השורש מחשבון אחד בלי עשות שום ניסיון
	עשיתי המשל כן רביתי י"ב פעמי' י"ב כזה אח"כ עשיתי הרבוי בזאת הסומה בגופה ובסומה הרבוי עשיתי השרשי' ויצא השורש כמו בעל הרבוי דהיינו 144
	1 2   1 2   2 4 2 2 2 4 4
	וזאת היא הדרך אחרת מהרבוי בגופה מהסומה שעל זה
	1 4 4     1 4 4     5 7 6   5 7 6 1 4 4   2 0 7 3 6
	הנה שיצא השורש בבעל הרבוי השני
	1 3     1 2 1 1 6 2 0 7 3 6 144 1 2 4 8 4     2
	זאת היא הסומה שנית מרבוי שני ובה עשית השרשי' כרשום למטה
	‫ אם מאה סקי' ירויחו לך למספר ט"ו לככר ובאת לדעת כמה ירויחו ק"נ סקי' בזמן עשרה חדשי‫'
	עשה כן תעשה הרבוי עם ק' וי"ב שהם המעות מהשאלה והחדשי' מהשנה ויצא כן ‫1200
	אח"כ תרבה ק"נ עם עשרה היינו המעות שתבקש שכרם והחדשי' שעמדו להרויח ויצא ‫1500
	אח"כ תרבה ט"ו שהוא ריוח הק' לשנה עם המספר עשית למעלה ויצא לך ‫22500
	ותחלק החשבון הלז עם החשבון הראשון שהוא זה 1200 ובחלקך חשבון זה 22500 עם זה 1200 יצא לך הריוח מק"ן סקי' בי' חדשי' י"ח סקי' ונ"ח דנרי' ו' פשוטי‫'
	מספר המאה סקי‫'   1 0 0 מספר חדשי' השנה     1 2     2 0 0   1 0 0 סומה הרבוי 1 2 0 0
	מספר הק"נ סקודי שאלת שכרם     1 5 0 מספר החדשי' שעמדו להרויח       1 0       0 0 0     1 5 0   סומה ועשיתי בה הרבוי עם ט"ו מספר הריוח שנותני' ק' סקי' לשנה   1 5 0 0 מספר ריוח הק' לשנה       1 5     7 5 0 0   1 5 0 0   פרטיטור ‫1200 2 2 5 0 0 סומה סקי' ועשיתי הפרטיר מהן העולה שהן סקי' י"ח ‫18 1 2 0 0     1 0 5 0 0     9 6 0 0 מותר סקי' עשיתי דנרי‫'     9 0 0 ערך הסקי‫'       7 8     7 2 0 0   6 3 0 0   פרטיטור ‫1200 7 0 2 0 0 סומה דנרי‫' היוצא והן דנרי‫' ‫58 6 0 0 0     1 0 2 0 0     9 6 0 0 מותר דנרי' עשיתי פשוטי‫'     6 0 0 ערך הדנר       1 2     1 2 0 0     6 0 0   פרטיטור ‫1200   7 2 0 0 סומה פשוטי‫' היוצא ו' פשוטי‫' ‫6   7 2 0 0
	במותר הזה היתי יכול לעשות הסקיטיר בלי עשות חלוקה לדנרי' וכזה היתי עושה ויצא ג' רביעי סקי‫'
	9 0 0 1 2 0 0 $\scriptstyle\frac{3}{4}$
	‫ערכי' משלמי' בדקות
	באתי לדעת כמה עולה קל"ה סקי' לחשבון ט"ו לככר לשנה
	הקרן   1 3 5 הרבית     1 5     6 7 5   1 3 5   פרטיטור ‫100 2 0 2 5 סומה סקי' כ' היוצאי' ‫20 2 0 0   ועשיתי הפרטיר       2 5 ערך הסקי' ועשיתי רבוי     7 8     2 0 0   1 7 5   פרטיטור ‫100 1 9 5 0 סך דנרי‫' היוצא והן דנרי‫' ‫19 1 0 0   חלקתי‫'     9 5 0     9 0 0       5 0 מותר דנרי‫'       1 2 עשיתי מהם פשוטי‫'     1 0 0     5 0   100   6 0 0 סומה פשוטי‫' פשוטי' היוצאי'‫' ‫6   0 0 0
	זה אחר לדעת כמה עולה קל"ה סקי' לחשבון ט"ו סקי' לככר בכל שנה והנה הכל אחד
	1 3 5       1 5     6 7 5   1 3 5   היוצא כ' סקי' שעולה הרבית ‫20     2 5 מותר סקי‫'       7 8 ערך הסקי‫'     2 0 0   1 7 5   היוצא [...] שעולה הרבית ‫19     5 0       1 2 ערך פשוטי‫'     1 0 0     5 0   100   6 0 0 סומה פשוטי‫' היוצא ו' פשוטי' ‫' ‫6     0 0
	ימצא עולה ריוח קל"ה סקי' לחשבון ט"ו לככר כ' סקי' י"ט [..] ו' פשוטי‫'
	ואם עשיתי הסקיסיר במותר הסקי' היה יותר נקל כי הכל אחד והיה הסקיסיטו א' רביע סקי' כזה
	$\scriptstyle\frac{25}{100}$ $\scriptstyle\frac{1}{4}$
	מספר מאה תסגור ב' לעולם כשהחולק הוא אותיות אחרונות והשאר הוא העולה וזה דרך קצר באשר אציג כאן ברישי ד פ‫'
	‫זה כלל אמתי כשעמדו המעות שנה תמימה אז החולק יהיה ק' ואם עמדו ג' חדשי' או יותר כגון י"ג חדשי' אז החולק יהיה כזה 1200 או כזה 12 כפי רצונך
	באתי לדעת אם מאתים סקי' ירויחו בשנה אחת כ"ז סקי' כמה ירויחו בה' חדשי‫'
	זה החשבון דרך קצר הוא
	12   2 7       5 12 1 3 5 ‫11 היוצא   1 2     1 5     1 2 מותר עשיתי סקיסיר     3     1 2     $\scriptstyle\frac{1}{4}$
	ועשיתי החשבון דרך הערכי' כרשום ובמותר פעלתי הסקיסיר ועלה הריוח י"א סקי' וא' רביע סקי‫'
	חשבון אחר בראשון
	12   1 7       7 12 1 1 9 ‫9 1 0 8     1 1     7 8 ערך הסקי‫'     8 8   7 7   12 8 5 8 71 8 4       1 8     1 2 ערך הפשוטי‫'       6     1 2     1 2 פשוטי‫'     6 12   7 2 6   7 2     0 0
	הרי בז' חדשי' לחשבון י"ז ל[..] נודעי' ט' סקי' [...] ו' פשוטי‫'
	12   2 8       7 12 1 9 6 ‫16 1 2     7 6     7 2     $\scriptstyle\frac{4}{12}$     $\scriptstyle\frac{1}{3}$
	הכלל העולה הוא י"ו סקי' ושליש סקי‫'
	‫וזה החשבון חמור הוא
	באתי לדעת אם ק' סקי' מרויחי' לשנה י"ד סקי' כמה ירויחו קפ"ד סקי' בזמן י' חדשים ועשיתי כמשפט המוצג לעיל בדף י"ט וזה לך האות
	1 0 0   14       1 8 5 הקרן ר"ל י"ב חדשי‫'     1 2             1 0 י' חדשי‫'     2 0 0           0 0 0   1 0 0           1 8 5   וזהו החולק 1 2 0 0         1 8 5 0           1 4 הריוח לק‫'       7 4 0 0     1 8 5 0     החולק 1200 2 5 9 0 0 הסומה   היוצא 21 2 4 0 0         1 9 0 0       1 2 0 0         7 0 0 מותר הסקי‫'           7 8 ערך הסקי‫'       5 6 0 0     4 9 0 0     החולק 1200 5 4 6 0 0 הנחלק   דנרי‫' 45 4 8 0 0         6 6 0 0       6 0 0 0         6 0 0 מותר דנרי‫'   ערך הדנר         1 2       1 2 0 0       6 0 0     החולק 1200   7 2 0 0 הנחלק   פשוטי‫' 6   7 2 0 0
	במותר הזה אם עשיתי הסקיסיר היה הכל אחד כי היוצא הוא ז' חלקי' מי"ב בסקי' וכזה הייתי עושה
	7 0 0 1 2 0 0 $\scriptstyle\frac{7}{12}$
	הרי שעולה הריוח בי' חדשים כ"א סקי' מ"ה דנרי' ו"פ
	‫באתי לדעת אם ק' סקי' מרויחי' בשנה אחת י"ד סקי' כמה ירויחו פ"ח סקי' בה' חדשי' וי"ג ימי‫'
	עשיתי מהכל ימי' ורביתי כפי המסודר לפני המשל אם התחילו הה' חדשי' מפיברר ואין השנה בסיסטו
	se 100 Scudj dara 14 in 12 mezi ch dara 88 = in 5 mezi e 13 zorni =
	פיברר ‫28 מרצו ‫31 אבריל ‫30 מאייו ‫31 גונייו ‫30 תוספת י"ג ימי‫' ‫13   163
	1 0 0 ימי השנה בפשוטה     3 6 5       5 0 0     6 0 0   3 0 0   חולק 3 6 5 0 0
	8 8 הקרן ימ' הה' חדשי‫'           1 6 3           1 3 0 4         1 3 0 4           1 4 3 4 4 הריוח לק‫'             1 4         5 7 3 7 6       1 4 3 4 4   החולק 26500   2 0 0 8 1 6   5   1 8 2 5 0 0         1 8 3 1 6 מותר ערך הסקי‫'             7 8       1 4 6 5 2 8     1 2 8 2 1 2   החולק 36500 1 4 2 8 6 4 8 סומה היוצא 39 1 0 9 5 0 0         3 3 3 6 4 8       3 2 8 5 0 6           5 1 4 8 מותר ערך הדנר             1 2         1 0 2 9 6         5 1 4 8   החולק 36500     6 1 7 7 6 סומה היוצא 1     3 6 5 0 0         2 5 2 7 6 נותר הפשוטי‫'
	‫$\scriptstyle\frac{354}{365}$ סקיסטור
	נמצא שיצא הריוח ה' סקי' לט' [.] א"פ
	אם הוה הנותר מהפשוטי' 35400 הייתי עושה דרך הסקיסיר כאשר נמצא בדף שאחר זה
	ועיין בדף שאחר זה כי שם הצעתי מציאות הסקיסטור ויצא כאמור
	‫אם הנותר יהיה 35400 והפרטיטור יהיה 36500 כסדר הזה תעשה דרך סקיסיר
	35400 36500     1 35400       1100 35400     3 33000     1100 2400     2 2200       200 1100     5 1000       100 200       2 200
	הנה כי הק' הוא סקיסטור ובו עשיתי הפרטיר לשני המספרי' היינו למותר ולפרטיטור העיקרי מזה החשבון
	100 3 5 4 0 0 354 3 0 0       5 4 0     5 0 0       4 0 0       4 0 0
	100 3 6 5 0 0 365 3 0 0       6 5 0     6 0 0       5 0 0       5 0 0
	הנה לך הסקיסיטו כזה ‫$\scriptstyle\frac{354}{365}$
	ובלתי תפוס דרך ארוכה כזאת היתי יכול ג"כ לקצר באופן הזה כי היתי סוגר חוץ הזֵירֵי והיה יוצא כרשום
	354 00 365 00 $\scriptstyle\frac{354}{365}$
	‫ערכי‫'
	אם תקס"ה סקי' נותני' לשנה ריוח ע"ב סקי' ורצית לדעת כמה יעלה ריוח מרל"ח סקי' כתבתי כן ושמתי תחת המבוקש ע"ב שהוא הריוח מתקס"ה סקי' ורביתי' דרך הרבוי הידוע

המבוקש הריוח מת'ק'ס'ה' |- | |style="text-align:right;"|הסומה מהרבוי ואח"כ שמתי נגדה הת'ק'ס'ה' הידוע ערכם ועשיתי הפרטיר וכן תמיד אם באת לדעת כמה יתן סך מה ממעות לשנה כתוב תחלה סך אחד ויהא ידוע לך הריוח ממנו וכתוב ג"כ הריוח שלו ואח"כ כתוב הסך המבוקש וכתוב תחת המבוקש הריוח מהידוע ותרבה שניהם כרמוז לעיל והיוצא תשי' נגדו הקרן הידוע לך הריוח שלו תעשה הפרטיר

מותר בקשתי לעשותו דנרי' ושמתי תחתיו ע"ה מספר ערך הסקי' החולק: הסומה מהרבוי ושבתי לעשות הפרטיר כנעשה לעיל היוצא מדנרי' מותר דנרי' לא נכנסו לחלוקה ולמען עשות החלוקה עשיתי' כ"כ פשוטי' ושמתי תחתם י"ב שהוא ערך הדנר בעל הרבוי החולק: הסומה מהרבוי ושבתי לעשות הפרטיר כנעשה למעלה נמצא שעולה ריוח ר"ל'ח סקי' לשנה ל' סקי' א' לו [..] ח"פ זולת הק"ס פשוטי' הנותרי' ומצד שמאל תמצא כי מספר הה' יהיה סקיסטור מהמותר הזה היוצא נשארו אלו הפשוטי' שלא נחלקו ותוכל לעשותם בגטיני לרבותם כמספר הבגטיני ששוה הרביע שהם ג' בגטיני היינו במנטובה

זה הפרטיר נקרא הגליאה מכוון כלעיל היינו הפרטיר ראשון מהסקי' הפרטיר שני מכ"כ [.] הפרטיר אחרון מכ"כ פשוטים ונשאר גם הוא לחלוק 160 נותר ‫ גם זאת הצגתי משל לדעת איזה מספר יהיה סקיסטור ועשיתי משל כי היה פרטיטור ת'ק'ס'ה' ונשאר ק"ס והנה כפי שעלה לעיל בתחילת ידיעת הערכי' ומצאתי שיהיה סקיסטור מספר היה כמסודר ותמיד עשיתי מה שמגיע מהסוטריר פרטיטור מהפרטיטור כמורשם לעיל לפניך הבט כאן בדף זאת בצד ימינך וכזה ראה וקדש נכנס ה' בי' ב פעמי' ונמצא שכתבת י' תחת י' אז ידעת שהה' הוא סקיסטור בהיות שתי השיטות שוות במספרם

סקיסיר אחר נמצא כי הו' הוא סקיסטור שהולך בס' י' פעמי' בשוה נמצא הסקיסיטו כזה

Division	‫דרך ידיעת הסקיסיר
	המשל עשיתי פרטיר אחד ונשאר לי תשעי' פ' לא יכלתי לחלקם והפרטיטור מהחשבון שהיתי חולק היה קל"ה
	אכתוב שניהם המותר והחולק ואראה למצא מספר אחד יכנס בשני המספרי' הנז' שוה בשוה
	כמו עתה שאמרתי שנמצא לידי תוספת מותר תשעי' והחולק מהחשבון בעל המותר היה קל"ה אעשה כזה הרמוז לפניך
	המותר מהחשבון כנז‫' 90 המספר שהיה פרטיטור 135 ששה 6 תשיעיות 9 ב' שלישי‫' $\scriptstyle\frac{2}{3}$
	ומצאתי שיהיה הסקיסטור ט"ו שנכנס בתשעי' ו' פעמי' ובקל"ה ט'פ' וכן כתבתי ששה ותשעה שר"ל ו' תשיעיות פשוט יעלה העולה
	שבתי לעשות הסקיסיר שנית ומצאתי כי מספר ג' נכנס שוה בשוה בששה ותשעה ובא אלי שבששה נכנס ב' פעמי' וכן כתבתי ובט' נכנס ג' פעמי' שר"ל ב' שלישי פשוט יהיה העולה והוא בחשבון הט' תשיעיות שנתן הסקיסיר ראשון ולא שניתי עשיתו רק למען המעיט החשבון יותר בדקות באר הטב
	ולמצא איזה מספר יעשה הסקיסיר תעשה בדרך הפרטיר והמספר שהיה חולק בחשבון שבידך תעשהו נחלק כמו שרמוז למטה כי בקשתי איזה מספר יהיה סקיסטור שיכנס בשווי בקל"ה ובתשעי' בלי תוספת ומגרעת וכתבתי קל"ה ושמתי נגדם תשעי' שהם המותר שנשאר בידך וראיתי שנכנס צ' בקל"ה פ' אחת וכן כתבתי צ' תחת קל"ה צ' אח"כ עשיתי הסוטרירי ואמרתי איזה מחמשה בא חמשה וט' מי"ג נשאר ארבעה ונמצא שיצא מהסוטרירי מ"ה ושניתי הפרטיר שלא בדרך הראשון כי עשיתי המ"ה שיצאו שהם היו החולקי' וראיתי שנכנסו מ"ה בצ' ב' פעמי' שהם צ' ושמתי צ' תחת צ' כנראה ואז בהיות כי מ"ה נכנסו בצ' בשווי בלי חסרון ויתרון אז אמרתי כי מ"ה הוא יהיה 90 סקיסטור מהחשבון 90 ההוא ונמצא שנכנס בצ' ב' פעמי' ובקל"ה ג"פ שר"ל ב' שלישי פשוט יהיה החלק העולה לכל אחד ואף כי עשיתי קודם שט"ו היו סקיסטור מ"ט הכל אחד כאשר עיניך רואות
	ולעולם בבואך לדעת איזה חשבון יהיה סקיסטור תעשה שהנותר בידך יהיה פרטיטור מאותו מספר שהיה פרטיטור מהחשבון בעל המותר ואחר שראית כמה פעמים נכנס הפרטיטור שהוא המותר בהפרטיטור ראשון תכתוב העולה בדרך הנעשה בהפרטיר ואחר תעשה הסוטריר כנהוג והיוצא מהסוטריר תעשהו פרטיטור מהמותר שבידך וכן תרדוף עד שיבא לך חשבון אחד מהסוטריר שבעשותך אותו פרטיטור לא ישאר לך דבר ולא יחסר אז הוא יהיה הסקיסטור כמו שרמזתי לעיל שהמ"ה שיצא מהסוטריר נכנס בצ' ב' פעמי' ויצא ג"כ צ' ואז אמרתי שהוא סקיסטור ואם בעשותי הסוטרירי לא יצא לי כסך המותר שבידי היתי רודף הפרטי' עד שיזדמן לי חשבון אחד יכנס בהמותר בשווי ואף אם נכנס בו ב' או ג' פעמי' או מה שיהיה לא איכפת לי רק שלא ישאר דבר בידי כרמוז לעיל
מותר שבידי כאשר המשלתי ‫90 ‫אלו צ' הן שרמזתי במשל שלעיל הנותרי‫' $\scriptstyle\frac{90}{135}$ אלו קל"ה הם מה שכתבתי לעיל ושמתי נגדם צ' בדרך הפרטיר
	ועשיתי כדרך הנעשה בשאר הפרטיר
	ודוקא בחלק הראשון החזקתיו ואחרי כן החלפתי הגרסא כאמור
	‫1 ‫זאת הא' רומזת כי הצ' נכנס בקל"ה פעם אחת ‫2 ‫זאת הב' סימן היא שנכנס מ"ה שיצא מהסוטרירי בצ' ב' פעמי‫' $\scriptstyle\frac{90}{45}$
	פרטיטו' שני מהמותר שבידי הכתוב אל מול
	זאת הב' רומזת כי נכנס מ"ה בצ' ב' פעמי‫' זאת הג' רומזת כי נכנס מ"ה בקל"ה ג' פעמי‫' $\scriptstyle\frac{2}{3}$
	ור"ל שיצא הסקיסיר ב' שלישי פשוט כמו הסקיסיר הראשון הרשום למעלה למעלה מזה והכל אחד כנראה
Maimonides, Mishneh Torah, Zemanim, Shabbat 15:16, 16:3
	‫כתב הרמב"ם פ' ט"ו מהלכות שבת וז"ל וכמה הוא המקום שמחזיק סאתים חצי אמה על חצי אמה ברום שלש חומשי אמה‫ עכ"ל
	נמצא בחשבון זה המקום שמחזיק בית כור הוא שבע אמות וחצי על שבע אמות וחצי ברום תשע אמות
	עו' כתב הרמבם פ' י"ו מהלכות שבת וז"ל כמה היא בית סאה חמשי' אמה על חמשי' אמה נמצא ב' סאתים מקום שיש בשעורו חמשת אלפי' אמה וכל מקום שיש בו כמדה הזאת בין שיהיה מרובע שהוא שבעי' אמה ושירים על שבעי' אמה ושירים‫ וכ‫'

בית סאה כזה 50 רבוע הקב הוא ח' אמות וב' טפחי' 50 00 על ח' אמות וב' טפחי' : עיין בקונטריס 250 בית סאתי' הכפל 2500 קטן שלי שכתוב שם חדושי' מכמה 2500 5000 גמרות ועיין בראש הקונטריס בחדושי'

של כ"כ בפ' המוכר פירות :

1 70 | 5000 רבוע בית סאתים 714

זהו נמצא בית סאתים כדברי הרמב"ם ז"ל שבעי' רבוע בית אמה ושירים וכ' והשירי' דרך הסקיסיר הם סאתים ה' שביעיות . ורש"י דף כ"א בערובין כתב שהשירי' הם שני שלישי אמה : ולנ"ל :

מולטיפליקר ברבוע

מולטיפיקיר באס[…] או פילוסיאה :

‫

פשוטים דנרי' ליט' [.] [.] [.]

עשרת מליאוני א' מליאונו ק' אלף י' אלף אלף ק' עשרה 10000000 . 1000000 . 100000 . 10000 . 1000 . 100 . 10

המליאונו הוא אלף אלפים

אחדים עשרות מאות אחדי' של אלפי' עשרות של אלפי' מאות של אלפי' אחדי' של אלפי' אלפי' עשרות של מליאוני מאות של מליאוני אלפי' של מליאוני והם ז' אלפי' מליאונו 4 8 9 6 4 5 3 2 8 7

דרך המולטיפיקיר משני אותיות לעשות הרבוי בשיטה אחת לבד בתחלה מרבה האות אחרונה ואח"כ ארבע האותיות באלכסון ביחד ואח"כ הב' ראשון כזה 5 2 בתחלה רביתי הה' עם הח' ויצא מ' ע"כ 8 2 רשמתי בראשונה זיר' . ואח"כ הב' עם הה' 700 שהם י' והב' עם הח' שהם י"ו ובין כלם הם כ"ו ויש ע' בידי ד' מהרבוי שהם ל' וא"כ רביתי ב' וב' שהן הראשון ועלו ד' והוספתי עליהן שהם הל' הראשוני' ורשמתי ז' היינו ת"ש :

אחר אחר 9 9 5 3 8 8 4 2 בהיות בידי 8712 840 האלכסון קמ"ד וז' ( ) שבידי הרבוי הראשון שהם קנ"א כתבתי א' והק"נ ( ) העברתיו לחשבון אחר כי אספתי' בחשבון ט"ו מפני שהם ט"ו עשיריות :

	‫ואם שוה שמינית האונקיה ח' פשוטי' תרבה ח' פ' ח' כזה
	8   8 6 4
	שהם ס"ד פשוטי' האונקיה תרבה תחתם מספר ה' בעבור שכל פשוט משווי האונקיה נותן ה' לי' מעות למאה ועשית כן
	6 4     5 3 2 0
	נמצא ששוה המאה מאותו דבר ש"ב ליט' כרשום
	ואם השביעית שוה המשל ה' פשוטי' תאמר ה' פעמי' ז' הן ל"ה כזה ואלו הן סך האונקיה לפשוטי' אח"כ שים תחתם ה' ועשה רבוי שני ככתוב ונמצא ששוה המאה קע"ה ה' ליט' מעות
	7     5   3 5     5 1 7 5
	ואם ששית האונקיה שוה ד' פשוטי' תרבה ד' פעמי' ו' ויתנו לך כ"ד והן מספר פשוטי' לערך האונקיה אח"כ תרבה אותם עם מספר ה' כרשום והנה לך ערך המאה ק"כ ליט' וכן תבין לעשות כדומה בצדק מעגלם
	2 4     5 1 2 0
	אם הליט' מהמישי' שוה ח' ליט' ורצית לדעת כמה עולה האונקיה עשה כן קח בעד בכל דנר א' פשוט שהוא בעד כל ליט' כ' פשוטי' א"כ בלוקחך כ' פשוטי' שהם א' דנר וד' רביעי' על כל ליט' מהמעות יבא לך ערך א' אונקיה מהליט' מהמישי ח' פעמי' עשרה רביעי' שהם פ' רביעי' היינו י"ג דנרי' וב' קווטרוני
	ואם קנית הליט' מהמישי ה' ליט' י"ב י' יבא לך בלוקחך עשרה רביעי' לליט' מהמעות בעד ליט' שתקח נ' רביעי' ובעד י"ב דנרי' תקח י"ב פשוטי' שהן בין הכלל נֻ"ו רביעי' היינו ט' דנרי' ‫וב' רביעי' וכן יבא לך האונקיה מהמישי לפי החשבון הזה ט' דנרים וב' רביעי‫'

והנה לך הראיה כי כן הוא שפניתי לעשות חשבון הח' ליט' הליט' דרך סדר השלשה : serath i d [.] 8 dj ch dara onca i

8 ערך הליט' ממעות 20 12 סך אונקיות עשיתי הח' ליט' 160 | לליט' ( ) דנרי' : וכן מליט' 12 | 12 ( ) של המישי עשיתי 40 | 13 הם דנרי' אונקיות כראוי 36 | שיצאו : ( ) להיות כמשפט מותר דנרי' 4 | השלשה שיהיה המבוקש עשיתי פשוטי: 48 | 12 והידוע ממין אחד וכיון 48 | 4 הנה לך י"ג ( ) דנרי' וד' פשוטי' שהמבוקש הוא אונקיה עשיתי הידוע ג"כ אונקיות ויצא הסך מכוון כאמור :

ואם יש לך דנרי' ורצית לעשותם כ"כ ליט' דע כי תחלה תסגור האות אחרונה מהמספר שלעולם היא סך דנרי' לא יגיעו לכלל ליט' ותעשה כדומה מהפרטיר אקורסה וזה כי תחלוק כל אות מהמספר לחצאין וכתוב תחת הנחלקת סך החצי כזה […..] חצי י' הוא ה' והיינו עם הזירה כי לחלוק א' לא היה באפשרות ושמתי ה' תחת הזירה וחצי של ח' הוא ד' וכן עשיתי וחציו של [.] הוא ד' וכן כתבתי נשאר לי מהט' א' וצרפתיה עם [….] שאחר ט' ובא החצי ח' וחצי י"ו ח' וחצי ה' ב' והא' […..] עם הד' נמצא החצי א' וג' דנרי' [……….]

	‫חוץ מהסיקרא
	ואם היה נשאר בידך א' בסוף החשבון כמו אם היה כתוב לעיל במקום הד' ה' או ז' או ט' הית מצרף הא' עם הג' שחוץ מהסיקרא והיו לך י"ג דנרי‫'
	1 0 8 9 7 6 5 4 3   5 4 4 8 8 2 7
	אם יש לך איזה דנרי' ואתה חפץ לעשותם מרקיטי תכפול כל אות ואות ויצא
	ואם יש לך איזה רביעי' ואתה רוצה לעשותם מרקיטי תתן הפרטיטור חוץ לסיקרא כזה ואשר יבא לך למטה מהאותיות הרשומי' כזה
	רביעי‫' 2226 ‫3 חולק‫ 742 תשמ"ב מרקיטי הם
	וכן תעשה כשאתה חפץ לעשות סולדי מנטובני יהיה החולק מד' רביעי‫'
	268 . 17 . 8 סומרייו 189 . 18 . 9 378 . 15 . 10 434 . 11 . 6 795 . 16 . 4 986 . 13 . 7 435 . 19 . 8 3490 . 13 . 4 הסומה
	‫אם היה לך סך מעות והם ליט' וחפצת לעשותם קוואלוטי או קרליני או מרצילי או יוליאי
	תכתוב ככתוב למטה וראית כמה פעמי' נכנס ד' בח' וכתבת תחת ח' ב' וכן תחת ח' שנית וכן תחת ט' אבל מהט' נשאר בידך א' וצרפתיה עם הט' שנית ואמרתי י"ט וראית שנכנס בי"ט ד' פעמי' וכן שמתי תחתיו ד' ונשאר לך ג' וצרפתיה עם הז' ואמרתי ל"ז וראית שנכנס בו ט' פעמי' וכן רשמתי תחתיו
	וכזה עשיתי עד תשלום כל השיטה ומה שלא בא לל לכלל מספר שמת משאר החשבון ברשימה אחת כמו למטה בשיטה ראשונה מהחשבון שהיא שיטה שנית לכתיבה נשאר לך ב' ורשמת רשימה אחת בינו לשאר המספר ובמספר שני נשאר לך א' גם בחשבון שלישי נשאר בידך ד' והבדלת ביניהם לבין החשבון המכוון והשלם להורות כי לא באו אלו לכלל חשבון ראוי והעולה הם כ"כ קוואלוטי או קרליני או מספר אחר שתבקש
	גם אם היו ד' או ה' או ו' בני אדם שבאו לחלוק סך מעות תעשה כבקשת הקרליני או המספר שבקשת וכן עד היות לך מספר בני אדם שבאו לחלוק באופן שתכתוב אותם באות אחת תעשה כמו שעשיתי כאן בידיעת המטבעות וכמו המספר שעולה כאן לעשות הסך כלו כ"כ קוואלוטי או קרליני כן היה מגיע לחלק בני אדם אם היו ד' או ה' או מה שיהיה וכן כל עו' היות לך מספר בני אדם החולקי' עד י"ב תוכל לעשות כפרטיר הזה לראות כמה פעמי' נכנס המספר החולק במספר הנחלק וכמספר ההוא שיעלה בידך יהיה חלק החולקי‫'
	והמשל כמו שבעשותך כאן הליט' קלזלוטי עלה לך ‫כמספר שיטה שנית מהכתוב כן היה מגיע לחלק כל אחד מד' בני אדם הבאי' לחלוק וכן בשאר המספרי' כזה
	חלקתי אלו לד‫' 4   88997766   חלקתי אלו לה‫' 5   22249441 2 לחלוקה מהה' יצא זה חלקתי אלו לו‫' 6   4449888 1 ובחלוקה של ה' יצא זה ויצא הסך שתחתיו     741814 4 ובחלוקה של ו' יצא זה
	זכור כי בפרטי אגליאה יבא לך לפעמי' זירה לכתוב במה שאתה כותב בחוץ למספר המגיע לחולק וזה הוא כי ידעת כבר שאחר שעשית חשבון החולק בנחלק טרם כלית לחלוק אתה מוחק העשוי ותשוב לכותבו בדלוג אות אחר וכשיהיה המשל לך למטה בחלק החולק ח' והיא כתובה תחת ו' או מספר אחר קטן ממנו ולא תוכל להכניס ח' בו או בקטן ממנו אז תשים בחוץ ר"ל בהמגיע לחולק זירה אחת ותמחוק הכתוב ותכתבנו פעם אחרת בדלוג אות אחד למען יהיה לך לשום החולק בנחלק מספר ראוי
	ורמזתי כאן זה החשבון שבא במספר החולק זירה ולפעמי' ג"כ יבא יותר מזירר אחת
	2           3           5 4     2 1 8 6 9   3 3 6 3 4 8 9 7 5 5 5 2063 4 3 5 3 3     4 3 4         4

|- | |style="text-align:right;"|‫דרך ידיעת הפרטירו המשל אם רצית לחלק ח' מליאוני ת'ת'פ'ח' אלפי' ות'ת'פ'ח' בין שכ"ד בני אדם עשה כזה כתוב בשיטה אחת המספר מהחלוקה ושים תחתיו המספר מהחולקי' ואם במספר התחתון יש חשבון גדול מהעליון כמו המשל שיש בעליון כזה 54678 ותחתיו כזה 88 הית מניח הפ"ח תחתיו בדלוג אות אחת כזה : 88 ועתה אבאר משל לדין הפרטיר כמספר שכתבתי לעיל וכן המשפט כרמוז למטה ואחרי החלוקה נשאר לי בידי עודף על החלק המגיע רע"ב שראוי לחלקו אח"כ בד בבד וזולת זה עלה לי כל חלק ככתוב נגדו כנגד הפרטיר בתוך השיטה שהם כ"ז אלף תל"ד כן הוא חלק כל אחד מהשכ"ד חולקי' מלבד סרח העודף : ולדעת הניסיון אם החשבון מכוון אם לא תעשה כן כתוב החלק המגיע לידך ושים תחתיו המספר 1 מהבאי' לחלוק ותרבה אותו דרך 122 המולטיפיקיר ואם הוא מכוון 2237 יצא לך כמספר הראשון שעליו 14158 מוטל החלוקה כזה 3626 2400262 27434 | 8888888 ( ) 3244444 32222 333

נסיון הז' נשאר 1 27434

      וזה נשאר	2	324

ונמצא לך כן 1 109736 ( ) 2 54868 ( ) 2 82302 ( ) 8888616 הסומה הוספת 272 תחתיו המותר כזה [...............] 272 8888888 ויצא לך כמספר נשאר לך ו' צירפתים עם ע' שלעיל מזה הראשון מהחלוקה נמצא לך [...............] 888 וכן נשאר ה[.............] :

	‫ניסיון אחר מהט' כאמור במלאכת הרבוי לעיל
	השלכת המספר החולק שהוא שכ"ד ט"ט ונשאר לך זירה
	גם השלכת המספר מהחלק המגיע ט"ט שהוא 27434 ונשאר לך ב‫'
	ובבואך להכותו עם המגע המגיע מהחולק דהיינו זירה אמרת ‫$\scriptstyle\overset{0}{\frac{2}{0}}$
	ואם היה לך מספר ראוי לבא למניין שני הית מרבה שני המספרי' יחד דרך המולטיפיקיר והיית משליך מספרי הט' ומצרף המותר עם החלק הנותר שלא בא לכלל חלוקה וכמספר ההוא יצא החשבון מהנחלק אם לא שגית
	ועתה שלא בידך שום מספר משני השיטות האמור לקחת המספר הנותר שלא חלקתו שהוא 272 והשלכת ממנו מספר הט' ונשאר בידך ב' וכן נשאר לך מספר הנחלק 8888888 שהוא אחרי השלכת ממנו כל הט‫'
	גם יש נסיון הז' כאשר כתבתי תבניתו בידיעת המולטיפיקיר
	וכמוהו תעשה כאן לדעת כוון חשבונך ונשאר חשבונו מכוון ג"כ ככתוב על צידך הימיני
	עו' אציג לפניך דרך אחרת לידיעת הפרטירו אדנטי' ושלעי' נקרא שמו פרטיר אגליאה
	וצריך כ שבכל חשבון תשי' בו מולטיפיקיר וסוטרייר ולדעת אמיתותו אם ישר הוא אחרי השלמת חשבונך תעשה נסיון המולטיפיקיר וניסיון הז' והט' שגם בו יעלה לידך חפצך
	ותבנית הפרטיר הוא כאשר כתוב מעבר לדף הפוך ואתה תחזה
	‫זהו החשבון עצמו שכתבתי לעיל וכתבתי תבניתו כזה כי החולקי' כתובי' נגד הנחלק על צד שמאל
	אח"כ ראית כמה פעמי' נכנס הג' אותיות מהחולקות בג' אותיות ראשונות מהמספר הנחלק
	ובא לך כי אלו 324 נכנסו ב' פעמי' באלו 888
	אז כתבת תחת החולקי' ב‫'
	ואח"כ רבית ב' פעמי' 324 ועלה בידך ‫648
	וכתבתם תחת הג' אותיות ראשונות שלא לקחת אלא ג' מהן
	ואם החולקות לקחת מהן ד' אותיות כגון שלא יספיק ג' מהן להכניס בהן האותיות החולקות
	היית כותב מה שעולה בידך מהמולטיפיקיר תחת הד' שלקחת
	אחרי כן משכת תחת הרבוי הראשון שיטה אחת ופנית דרך הסוטרייר
	והוצאת ח' מח' נשאר זירה
	והוצא ד' מח' נשאר ד‫'
	הוצאת ו' מח' נשאר ב‫'
	אז לקחת אות אחד מהז' 8 ורמזת עליו מרכז אחד למען תדע כמה אותיות יש לך למנות
	אחרי כן ראיתי כי אלו 324 נכנסו באותיות שבידך שהן 2408 ז' פעמי‫'
	וכתבת בחוץ ז' סמוך הב‫'
	אז רבית ז"פ המספר החולק ועלה לך ‫2268
	וכתבתם תחת המספר שסמוך עליו ומשחת שיטה אחת
	אח"כ שבת אל הסוטריר ואמרת 8 מ8 נשאר זיר
	‫6 מזיר לא יכלת לקחת עשריות מהב' שכתוב אצל הו' הוצאת ממנו ו' נשאר ד' וכתבת תחת הו' ‫4
	אחר כן אחזרת לעשירית שלקחת אל הד' והוספת לו עשירית אחרת נמצא אותו שהיה ב' הוא מג' הוצאת ג' מד' הרי א‫'
	וכתבת א' תחת הב‫'
	וכן תרדוף עד השלמת כל הז' ‫8
	ולעולם אחרי שראית כמה פעמי' אם נכנס המספר החולק במספר הנחלק כתוב הנכנס
	ותרבה עם העולה החולק וכתוב הבא לידיך תחת האותיות שלקחת מהנחלק
	ואם תצטרך לקחת ב' אותיות מהמספר הנחלק להכניס בו החולק כתוב המולטיפיקיר תחת

|- | |style="text-align:right;"|‫ הנחלק החולקי' הב' אותיות ואם לקחת ג' אותיות א' ד' | 8888888 | 324 כתוב הרבוי תחת הנלקח ואחר שכתבת | 648 | הבא לכל אחד ( ) הרבוי סקור סיקרא אחת ואח"כ תוציא 2408 | 27434 זה מזה שהוא הסוטריר אח"כ תלקח 2268 | ( ) אות אחד מהמספר הנחלק וכתוב 1408 | אצל הבא מהרבוי ושי' נקודה על 1296 | ( ) האות שלקחת למען תזכור את 1128 | מקחך וראה כמה פעמי' נכנס 972 | ( ) החולק בנחלק וכמוהו תרבה 1568 | וכתוב הרבוי ועשה הסוטריר תמיד 1296 | ( ) אחר מ המולטיפיקיר ואחר כל שני 272 | שתי שיטות שיהא השיטה השנית הרבוי תעשה שיטה אחת עם הקולמוס ואחר זה הסוטרייר וכן תמיד עד תשלום החלוקה . ואם תשכיל ראה והבן כי זה הפרטיר בא באותו שכתבתי לעיל אין הפרש כלל וכן ישאר לך למעלה כן נשאר לך כאן ובחלק היורד לכל חולק לעיל כן בא כאן דבלהו מ בחדא מתתא מתתינהו  :  :

2 גם זה פרטיר אדנטי החולקי' 4 6 290406 | 11998 85 1 23996 | המגיע ( ) פרטיר אגליאה 5042 50446 24 12644 47992 ( ) 24 | 290406 2454 11998 11998

נשאר גם זה 2454 כי כל שאר האותיות נמוחו ונטשטשו ולא נותר אלא אלו פליטי [……]

|- | |style="text-align:right;"|‫ אם הלוית לאדם אחד סך ס"ה אלף וד' מאות פ"ח לין וי"ב [.] ח"פ ופרע לך מהם כ"ו אלף תקצ"ט ליט' וט"ו [.] י' פ' ורצית לדעת כמה נשאר חייב לך תעשה כרשום למטה וזה דרך הסוטריר : זה ההלואה זה הפרעון שהן ל"ח אלף ת'ת'פ"ח ליט' ויצא כן וי"ו דנרי' י"פ : תחלה בקשת להוציא י"פ שקבלת המותר : מח"פ ולא יכלתי ולקחתי א' דנר מהי"ב דנרי' מההלואה וצרפתו עם הח"פ נמצא לידך כ"פ שהדנר י"ב פשוטי' ונשאר לך אחרי שגרעת י"פ י"פ וכן כתבתי תחת הסיקרא י"פ אחרי כן בקשתי להוציא ט"ו [.] מי"א כי הי"ב נשארו י"א למען עשות גרעון הפשוטי' ולק(ח)תי ג"כ ליט' אחת מהח' ליט' נמצא לך ל"א דנרי' וגרעת מהן ט"ו דנרי' נשארו לך י"ו [.] וכן כתבתי תחת י"ו [.] גם באתי לגרוע ט' ליט' מהז' ליט' שנשארו מהליט' לקחת ממנו ולקחתי עשירית אחת מפ' שהם י"ז הוצאתי ממנו ט' ליט' נשאר לך בחשבון ההוא ח' ליט ושמתי ח' ראשון תחת הט' ראשון וכן לעולם . ואם אין לך במספר הדנרי' כ"כ חשבון שתגרע מהן מה שפרע לידך תקח ליט' אחת מהמספר הסמוך ותצרף יחד ומהן תעשה גרעון המוטל עליך ולגבי גרעון הליט' אם אין לך שיעור מספיק להוציא המוצרך תקח עשירית אחת מהמספר הקרוב בין אם יהיו עשירייות או מאות או אלפי' די לך תנופת המדה עשירית ויצא לאור המבוקש ואם רצית לדעת חשבונך אם יצא לך במדה ובמשורה בלתי שגגה וחסרון או יתרון תכתוב הפרעון

|- | |style="text-align:right;"|‫ עם מה שהוצאת היינו מה שנשאר חייב ואם יהיה ישר בכוון יצא לך כמספר ההלואה כמו שעשית לעיל שפעלת כן זהו הפרעון וכתבתי תחתיו המושג לידך כזה וצרפתי שתיהם ביחד ויצא לך בחשבון ההלואה כזה אז ידעתי כי לא אירע פסול במספרך ואם הוספתי או גרעתי הוה המשפט מעוקל ופתלתול :

יש מקומות כי הקרון מהעצי' הוא ד' אמות וג' וב' וחצי בין גבהו ורחבו וארכו ונמצא כי הקרון בתשבורת הוא ל' כזה 4 ארכו : 3 וקומתו : 12 רביתי ו' עם י"ב ועלה ע"ב 6 2 רחבו אונקיות שהם ו' אמות : 72 24 6 והקרון מהחציר הוא פ"ד בתשבורת : וכן הוא 30 במקו' פ[.]' כי הקרון מעצי' הוא ל' אמות בתשבורת כנ"ל וקרון העצי' הוא פ"ד אמות כי עושי' הפרש מהעצי' לחציר . אך דרך החשבון הוא שוה בדרך אחת : והמקום אלמוני הנז' יש בו הפרש ממדת החציר שבקרקע משעל הקרון וכן משעל הפינילו : כי אם החציר הוא על הקרון עושי' 100 קנוטרילו א' קרון . ואם הוא על הפינילו עושי' הקרון 84 ק[רון] ואם הוא על הארץ עושי' הקרון 72 קווטרילי הק[רון] 100 care | 84 fenilo | כל אלו המספרי' היינו : [......... 72 tera | 100 החשבון ש[........... 84 72

Multiplication	‫דרך ידיעת המולטיפיקיר
	כתוב כזה
	נסיון הט‫' 3       8 7 6 1   3       5 4 3 $\scriptstyle\frac{4}{4}$         2 6 2 8       3 5 0 4       4 3 8 0       סומה 4 7 5 6 6 8
	וכתוב לעולם המספר המועט בשיטה תחתונה
	וכן תעשה
	קח בידך האות ראשונה משיטה תחתונה שהיא 3 ותרבה ג' פעמי' ו' הרי י"ח
	וכתוב ח' ועקכב בידך העשרות תמיד
	אח"כ תרבה 3 עם ז' ועלה לך ג"פ ז' הרי כ"א ועשירית אחת יש בידך הרי כ"ב
	וכתוב ב' ויש לך ב' עשיריות וע' קח 3 עם ח' ותרבה ג'פ' הרי כ"ד וב' עשיריות בידך הרי כ"ו
	וכתבת כ"ו
	וכן תרבה הד' כל השיטה עליונה וכן הה‫'
	וכתוב כל חשבון מהג' אותיות לעצמו ובאלכסון בדלוג ככתוב לעיל
	ועלה כאן בידך מהרבוי תע"ה אלפי' ת'ר'ס'ח' כרשום בכתב אמת למעלה
	והנסיון לראות אם החשבון ישר תצרף כל השיטה עליונה מהרבוי שהם ו'ז'ח' והשלכת מהן מספר הט' ונשאר בידך ג‫'
	גם בשיטה אשר תַחְתַהַ צירפת האותיות יחד שהן ג'ד'ה' ואחרי הסרתך מהן מספר הט' נשאר בידך ג‫'
	והרבית ג"פ ג' הרי ט' ונשאר לך 0' ככתוב לעיל
	נסיון
	3 0   0   3
	וא'ח'כ' צירפת כל הסומה שהאותיות הן ח'ו'ו'ה'ז'ד' והשלחתם ט'ט' ואם החשבון מכוון יצא לך 0' כעולה בידך מהרבוי שעשית מהב' שיטות
	גם תוכל לעשות נסיון יותר נכון כי תוציא מהח' שכתוב לעיל בשיטה ראשונה ז' ונשאר לך א' ותצרף הא' אם הז' שאחר הח' ותאמר י"ז וכן עד תשלום שיטה ההיא וכן תעשה בשיטה תחתונה ותרבה שניהם יחד בנסיון הט' ותעשה ג"כ כמספר ההוא הזה בסך שעלה לידך ואם יצא כמספר ההוא ‫הטבת לעשות כמו שעשית לעיל ברבוי הב' שיטות ראשונות שעלה לידך ד' וגם הסומה יצאת כן כי אמרנו מ"ז והשלת הז' הרי ה' וכן אמרת נ"ה ואם הית מוצא 0' אחד ג"כ הית אומר נֻ' לעשות האחדי' עשרות ואתה תשכיל
	נסיון אחר לדעת כוון המולטיפיקיר והוא הפרטיר
	והנסיון הזה יותר נכון ואמתי משאר הנסיונות שכתבתי
	ואעלה כאן חשבון אחד מרבוי למען תשכיל בכל אשר תלך
	7 8 9 6         5 6 4 3       2 3 6 8 8     3 1 5 8 4     4 7 3 7 6     3 9 4 8 0       4 4 5 5 7 1 2 8 הסומה 3 9 4 8 0         5 0 7 7 1       4 7 3 7 6         3 3 9 5 2       3 1 5 8 4       2 3 6 8 8       2 3 6 8 8       0 0 0 0 0
	תרבה אלו השיטות יחד ועלה בידך כן
	ולדעת הנסיון דע כי אם תקח השטה שנית שבה עשית הרבוי לעשות הנסיון יצא לך שטה ראשונה
	ואם תקח שיטה ראשונה יצא לך שיטה שנית
	ועתה לקחתי שיטה ראשונה וכתבתיה נגד הסומה כמשפט הפרטיר אדנטי ויצא לי משיטה ראשונה שיטה שנית
	וגם תוכל לעשות הנסיון דרך פרטיר אגליאה דשניהם על דרך אחת ילכו
	‫7896 ‫זאת היא שיטה ראשונה משני שיטות הרבוי
	‫5643 ‫המספר הזה יצא שהוא ככתוב בשיטה שנית שעליה חל הרבוי כאשר תראה אם תשא עיניך השמימה היינו בראש הדף וראה ועשה כאשר כתבתי אם חפצת להשיג הבחינה אמתית
	פרטיר הקולונה
	‫12 ‫חולק 7 8 6 5 6 נחלק   6 5 5 4 8
	עשיתי כן הכנסתי הי"ב בשני אותיות ראשונות ו' פעמי' וכן שמתי תחת האות שנית ו' ונשאר בידך ו' והנה לך להכניס הי"ב ב0ו ה' פעמי' ותשים ה' תחת האות שלישית וכן תעשה עד כלה ונשאר לי ח' הרשום מצד ימין ומה שתחת הנחלק הוא העולה
	‫עו' הצגתי לפניך נסיון הפרטיר לקח שיטה שנית מהרבוי עשיתי למעלה הפוך הדף ותראה ויצא לי מספר השיטה ראשונה ככתוב לפניך למטה על סדר נאות בלי עקלקלות
	מספר שיטה שנית והבן כי בתחלת החשבון לקחתי מהנחלק ה' אותיות כאשר תוכל לדעת מתוך הנקודה ראשונה שהיא על הה' שהיא ז' אבל ברבוי הראשון הספיק לקיחת ד' אותיות כנראה שנקדתי נקודה ראשונה על אות רביעית שהיא ה' נראה ג"כ שבסוף הפרטירו ישארו שני השיטות תחתונות שוין במספר דאם לא כן אין החשבון מכוון כלל
	5643 4 4 5 5 7 1 2 8   7896 3 9 5 0 1     זהו המספר היוצא     5 0 5 6 1 בדומה לחשבון משיטה ראשונה מהרבוי     4 5 1 4 4         5 4 1 7 2         5 0 7 8 7           3 3 8 5 8           3 3 8 5 8
	שני השיטות אלו שוין במספרם וכן ראוי להיות כאמור
	אם רצית לדעת בקוצר על פה בלי עשות חשבון בכתב כמה עולה סך ליט' אחת מדבר שנמכר למאה
	עשה כן
	כמו המשל אם המאה ליט' שמן שוין ח' ליט‫'
	תכפול ח' ב' פעמי' ויהיה י"ו וכ"כ פשוטי' שוה הליט' מהשמן הוסף י"ו חומשי' הרי לך שוה הליט' מהשמן א' דנר ז' פשוטי' וחומש פשוט
	וכן לעולם הסך משווי השמן למאה תכפלהו הוא כ"ב פשוטי' ותרבה על הכפל כ"ב חומשי' מפשוטי' שחמש חומשי' הם א' פשוט והוסף כ"ב חומשי' כמספר הכפל
	כמו שעשית לעיל שהכפל עלה י"ו ושמתי עליהם י"ו חומשי' דהיינו חומשי פשוט וכ"כ עלה ערך כל ליט' מהמאה ליט' שמן
	וכן כל דבר שנמכר למאה תוכל לדעת ערך כל ליט' מהמאה אחרי שתכפול הסך ההוא והעולה הוא פשוטי' וכמוהו כ"כ חומשי' כנז‫'
	ולדעת השורש למען תדע הערך ‫בדקות אם יהיה בסך ערך המאה חצי ליט' או ה' דנרי‫'
	דע כי אם יהיה שוה המאה כ' ליט' דנרי' שהן א' ליט' תכפול הא' ליט' ב' פעמי' הרי לך ב' פשוטי' וב' חומשי' וכן עולה ערך כל ליט' מהמאה
	ובחצי ליט' שהיא עשרה דנרי' יבא הליט' ו' חומשי' שהן א' פשוט וא' חומש
	והה' דנרי' יבא הליט' ג' חומשי פשוט
	וכן הוא מכוון אם תשכיל כיון שבדרך הכפל האמור עולה ערך כל ליט' מהמאה ב' פשוטי' וב' חומשי' לחשבון כ' דנרים המאה יבא לערך עשרה דנרי' המאה ו' חומשי' שהם החצי משווי ערך כ' דנרי' והו' חומשי' הן א' פשוט וא' חומש
	ולא' מרצילו שהוא רביע ליט' ממעות יגיע ג' חומשי' שהוא החצי מערך עשרה דנרי' המאה וכן תבין בצדק מעגלם
	ואם כל ליט' שוה א' דנר ו' פשוטי' ורצית לדעת כמה עולה ערך המאה
	דע כי לחשבון א' דנר תכפול א' ה' פעמי' ויבא ה‫'
	וכן יבא המאה כל כך ליט' ר"ל ה' ליט‫'
	ונמצא שחצי דנר יבא ב' וחצי
	ולחשבון זה בהיות הא' דנר נותן ה' והחצי נותן ב' וחצי יבא המאה לחשבון א' דנר ו'פ' הליט' ז' ליט' וחצי
	ואם שוה הליט' א' דנר ד'פ' כבר ידעת שיבא הליט' המאה
	והששה פשוטי' נותני' החצי כאמו' למעלה
	לכן דע כי כל רביע יתן לך מאה רביעי‫'
	נמצא שאם שוה הליט' מדבר אחד א' דנר ד"פ יתן לך ששוה המאה ה' ליט' מעות ומאתי' רביעי‫'
	ואם שוה הליט' א' דנר וא' רביע דהיינו ב' פשוטי' עולה המאה ה' ליט' כנזכר ומאה רביעי' קווטריני
	ואם תבין כיון שאמרת שאם שוה הליט' מדבר אחד א' דנר שתאמת ה' פעמי' א' ‫נותן ה' ר"ל שיבא ה' ליט' מעות המאה
	אם כן כל רביע נותן מאה רביעי‫'
	וכן הוא בכוון כי ו' רביעי' שהן א' דנר יתנו ת"ר רביעי' שהן ה' ליט‫'
	ואם שוה הליט' כ' דנרי‫'
	תאמר ה' פעמי' ב' הן י‫'
	וכן עשרה ליט' מעות יבא המאה
	ואם יש לך א' רביע אז מה שיהיה שלא באו לסך דנר תוסיף לכל רביע מאה רביעי' על שווי המאה כאמור
	לדעת אם תתן לאחד מאה ליט' על מנת שיתן לך ריוח לשנה לערך י"ו או פחות או יותר כפי מה שיהיה ורצית לדעת כמה הריוח העולה על כל ליט' וליט' לחדש בנקל
	עשה זאת
	קח המשל הזה בידך אם הלוית לערך י' לככר תקח בעבור כל ליט' חומש פשוט ויהיה לך ב' פשוטי‫'
	ואם הלוית לערך ט"ו לככר קח נגדם בעבור כל ליט' חומש פשוט שהן ט"ו חומשי פשוט דהיינו ג' פשוטי' וכן יעלה בכל חדש לכל ליט‫'
	ואם הלוית לערך י"ג לככר קח נגדם י"ג חומשי' שהם ב' פשוטי' וג' חומשי' וכן עולה בכל חדש בעד כל ליט‫'

|- | |style="text-align:right;"|‫ אם קנית ליט' אחת של שמן בערך א' דנר ו"פ ורצית צ לדעת כמה יעלה מכסת ט"ו שקלי' תחלה תעשה מהשקלי' כ"כ ליט' וכתוב הט"ו שקלי' ותרבעה עליהם כ"ה כי כ"כ ליט הם שקל אחד ותעשה הרבוי כזה : 25 15 125 ( ) 25 ( ) 375 הסומה מהרבוי נמצא כי ט"ו ע' חפצתי לעשות ערך כל הליט' 18 שקלים הם שע"ה ליט' : כמה פשוטי' הם ושמתי תחת 3000 ( ) סך הליט' י"ח פ' שהוא ערך ליט' 375 ( ) אחת כאמור ועשיתי רבוי מהם 6750 הסומה מרבוי השני הוא ערך לדעת סך הפשוטי' : 3375 ( ) כל הט"ו שקלי' לפשוטי' : ולעשותם רביעי' חלקתי' לחצי ומתחיל אני מצד שמאל כנראה :

פשוטי / 6750 | ערך הדנר : 6 / 56/2 | 12 נמצא שהם ת'ק'ס'ב' ולעשות הפשוטי' דנרי' בלי דנרי' ו' פשוטי' : עשותם רביעי' כתבתי סך הפשוטי' שנית וראיתי כמה פשוטי' פעמי' נכנס בם שבתי ע' לכתוב הסומה הנז' לעשותם י"ב שהם ערך הדנר לפשוטי' ליט' ושמתי נגדה כ : ואמרתי י"ב בששי' נכנס בו

                /  56 |     		ה'פ' וכתבתי תחתיו ר"ל תחת הו' ה'

28 | ובע"ה שאחר ו' אמרתי נכנס בו ה י"ב ו'פ' וכתבתי ו' ונשאר לי [..] וסגרתי חוץ הזיר' וראיתי כי הב' דנרי' ו"פ ועשיתי ה[.............] נכנס בתוך הה' ב' פעמי' וכתבתי הו' אל הב' לבדיל [...............] תחת ה' ב' ונשאר לי א' וצרפתיו עם ובין הפשוטי' [....................] ו' שאחר ה' ואמרתי י"ו וחלקתיו לחצי כי ובין הדנרי' [......................] הב' נכנס בי"ו ח"פ וכתבתי ח' תחת ו' נמצא שט"ו שקלי' שמן שוין כ"ח ליט' ב' דנרי' ו'פ' [.........................] פרטיר [.....................................]

|- | |style="text-align:right;"|‫ ואם רצית לדעת החשבון שעשית בכאן בהפך כמו שידעת סך ערך כל הט"ו שקלי' כן חפצת לדעת כמה עולה ערך ליט' אחת שמן אחרי שגלוי לך שהט"ו שקלי' עלו לסך כ"ח ליט' ב דנרי' ו' פ' כאמור עשה כן כתוב הט"ו שקלים ולמעלה מהן תכתוב כ"ה שהוא חשבון השקל כרמוז לפניך ועשה הרבוי כדי שתעשה מכל הט"ו שקלי' ליט' ואח"כ עשה מכל הסך של מעות ערך השקלי' כ"כ דנרי' ואחר 25 תעשה הדנרי' פשוטי' : 15 125 ( ) 25 ( ) 375 סומה הליט' מט"ו שקלי' הנז' :

28 אלו המעות מערך השמן כנז' מלכה 20 ב' דנרי' ו"פ והם ליט' עשיתי' דנרי' 00 ( ) ושמתי תחתם כ' שהוא חשבון הליט' 56 ( ) ועשיתי הרבוי : אלו ב' דנרי' ששמתי בתוך הסומה 562 ( ) סומה הדנרי' מהליט' : לא הוצאתי' מהרבוי אבל הם הב' 12 שמתי תחת הסומה י"ב לערך הדנר דנרי' שיש בסך השמן עודף על 1124 ( ) לעשות כל הדנרי' פשוטי' : הליט' כאמור לעיל הפוך הדף 562 ( ) וראה : 6744 סומה הפשוטי' מהדנרי' : שמתי תחת זה ו'פ' שיש 6 (+) בסך מעות השמן כנז' 6750 | 375 עשיתי הפרטי' עם זה ה[..] לעיל ועשיתי שנית הסומה : ( ) 375 | כי לקחתי הסומה מהפשוטי' 3000 | 18 ושמתי נגדם מספר כל ( ) 3000 | הליט' מהט"ו שקלי' ועשיתי אלו פשוטי' יצאו שהוא ערך הפרטיר כנהוג ויצא כל ליט' מש'ע'ה' ליט' : לי שכל ליט' מאלו ט"ו שקלי' עולה הליט' מהם י"ח פשוטי' וכן הוא בחשבון הראשון שמעבר לדף [..] הפוך וראה  :

|- | |style="text-align:right;"|‫ ואם רצית לדעת כמה עולה סך ק"כ שקלי' קמח או דבר אחר לחשבון י"ז דנרי' ו"פ השקל תעשה מהי"ז כ"כ פשוטי' כי תפנה לדרך הרבוי בשומך י"ב תחת י"ז ואחר הסומה תוסיף עליהם ו' פ' כזה : 17 12 34 ( ) 17 ( ) 204 הסומה : תוספת ו"פ 6 210 סומה שנית עם התוספת ו"פ : ( ) 120 זה סך השקלי' הנז' עשיתי 000 מהם הרבוי עם הסומה א[..] ( ) ואם באתי לכתוב כ' שהם ערך הליט' | 420 למעלה ממנה : ( ) נגד שיטה שנית לעשות הדנרי' ליט' בלי עשות| 210 ( ) דרך חצאין גם היתי יכול לעשות כזה למטה : | 25200 |זה הסומה מהערך |סך ערך השקלי 210/0 |12 |השקלי' לכ"כ פשוט' ( ) שטה 210/0 | 0|2 ערך |לדנרי' אח"כ 105 |ובקשתי לעשות[ם] ( ) שנית שהיא 105 הליט' וסגרתי | חלקתי השיטה שנית לעשות |דנרי' ועשיתי הפר[..] סך הדנרי' : חוץ הזיר' ואמרתי | הדנרי' כ"ב ליט' וחלקתי |הדיסקורסה ושמתי נגד ב' בב' נכנס | כאשר אבאר ובא לי החצי |הסומה י"ב ערך הדנר

     פעם אחת וכן כתבתי תחת 	| מב' א' וכן כתבתי א' תחת ב' מתחלת שיטה שנית והא'
     הב' א' א'ח"כ אמרתי ב' בא' 	| שאחר ב' לא יכלתי לחלקה לבדה לכן שמתי תחתיה
     אינו נכנס וכתבתי זיר' ואחר 	| זיר' ובבואי לצרף הא' עם הזיר' נמצא לידי
     זה צרפתי הא' הנז' עם  	| עשרה וחלקתי' ושמתי ה' תחת הזיר שאצל הא'
     הזיר' שאצלו נמצא לי י'	| נמצא סך ערך ק"כ שקלי' לכ"כ ליט' ולחשבון 
     הנה כי הב' נכנס בי'		| דנרי' ו"פ השקל הם ק"ה ליט' :
     ה'פ' וכן כתבתי ה' תחת הזיר'	| ובחשבון צרוף ערך הק"כ
     הנה ראית כי מלאכת החלוקה	| יכול לעשות החשבון כדין
     לחצאין ומלאכת הפרטיר	| ולכתוב כ נגד שי[……………………..]
     כדינו על אופן אחד יסבו	| שיטה ראשונה ה"א[………………… ]
     שוה בשוה  :  :		והצייר כאן מצ[……………………….]

|- | |style="text-align:right;"|‫ אם שלשה בני אדם עשו שותפות סחורה ביניהם ולא נתנו מעות בסחורה שוה בשוה ובאת לדעת כמה יטול כל אחד מהריוח המגיע וכן אם היו הרבה בני אדם שנשתתפו יחד תוכל לדעת כמה יעלה חלק הריוח מכל אחד והצעתי כאן שותפות אחד מג' בני אדם האחד נתן מעות בסחורה סך כ' סקי' והשני ל' סקי' והשלישי מ' סקי' שהם בין הכל תשעי' סקי' ויש לשלשתן ריוח כ"ה סקי' ובאת לדעת כמה יטול כל אחד מהריוח דע כי דינן לוקח כל אחד הריוח כנגד מעותיו ותעשה כן  :  : ותרבה הריוח se scudj go da 25 ch dara 20 = מכלם עם המבוקש כדין ערכי' שכתבתי 25 הריוח מכלם : לעיל ותעשה כן : 20 הקרן מאחד מהם : 00 ( ) 50 ( ) הסומה ועשיתי מהם 50/0 | 9/0 הסך הידוע מקרן כלם שבראש שאל[ה] ( ) הפרטיר : 45 | ( ) ערך הסקי': 75 5 נכנס הט' בנ' ה'פ' אחרי שסגרתי הזיר מותר הסקי': 5 המגיע וע' נשאר לי ה' ועשיתי' כ"כ דנרי' דרך ( ) ____ רבוי מע"ה ערך הסקי' בהיותם סקי' : ______________________ 375 | 9/0 שבתי לעשות הפרטיר במשפט הראשון ( ) המבוקש מבעל הל' | 36 | ונמצא שמגיע לכל אחד מ"א דנרי' ( ) סקי' : | 15 41 המגיע ומותר ו' דנרי' ועשיתי' ( ) 30 | 9 ( ) כ"כ פשוטי' דרך הי"ב 25 הריוח מכלם עשיתי| 12 ערך הדנר: כנהוג ושבתי לעשות ( ) 150 הרבוי : | 6 מותר הדנרי' : הפרטיר נמצא לידי ( ) ( ) 60 | 72 | 9/0 פרטיטור שלישי: שהנותן ב' סקי' לסחורה ( ) סומה סקי' 75/0 9/0 פרטיר | 72 | 8 המגיע : ירויח ה' סקי' מ"א [.] ח"פ : 72 8 המגיע ___________________________________ [..] סקי' 73 ונותר לי ג' סקי' עשיתי כ"כ דנרי': ______________________ [...............] 9/0 פרטיר שני : | אחר המבוקש ראיתי שהגיע לידי [................] המגיע | בעל הכ' סקי' : ריוח ה' סקי' מא [.] ח,פ ________________________| בעל הל' סקי' ריוח ח' סקי' כ"ה [.] ______בעל המ' סקי' ריוח י"א סקי' [......] ....] הכפל

Divide a Quantity Problem - Twins
	‫אם אדם שכיב מרע עשה צואה לביתו ואין לו בעולם בן או בת רק הניח אשתו מעוברת ונמצא לו ת"ר סקי' זהב ואמר אם תלד אשתו בן זכר יתנו לו ארבע מאות סקי' ואשתו תקח מאתים ואם תלד אשתו בת נקבה יתנו לאשתו ארבע מאות סקי' ולבת נקבה מאתים כה דבר המצוה אל ביתו ונפטר לעולמו וילדה אשתו בן ובת מה נעשה לקיים דברי המת
	תחלה יש לדעת כי דעת המת בצואתו היתה שיקח הבן זכר כפל מהאם ואשתו הכפל מהבת
	נמצא שאם הבת יהיה לה מאה האם תקח מאתים ואם האם תקח מאתי' הבן זכר יקח ארבע מאות שהם בין הכל ת"ש סקי‫'
	אבל אין נמצא כ"כ מעות מ"מ עשה חשבון שיהיה נמצא כ"כ מעות
	ואמור אם ת"ש סקי' נותני' ת"ר כמה יתן המאה
	ואחר כך כמה יתן המאתים
	ואחר זה כמה יתן הארבע מאות
	ועשה כדין הערכי' וכמסודר לפניך
	se scudj da 700 dara     6 0 0 ch dara 100 = 1-     1 0 0       0 0 0     0 0 0   6 0 0     6 0 0 0 0
	הסומה ועשיתי בה הפרטיר כרמוז לנגדך
	עשיתי הרבוי מהריוח עם המבוקש כנהוג ועם הסך שעלה עשיתי הפרטיר עם הת"ש שבראש השאלה
	‫700 ‫החולק 6 0 0 0 0 נחלק ‫85 ‫סקי' היוצא 5 6 0 0       4 0 0 0     3 5 0 0 עשיתי זה המותר דנרי‫'     5 0 0         7 5 ערך הסקי‫'     2 5 0 0   3 5 0 0   סומה דנרי' חלקתי' כדין העשוי לעיל 3 7 5 0 0 ‫700 ‫החולק 3 5 0 0       2 5 0 0 ‫53 ‫היוצא   2 1 0 0 מותר דנרי' עשיתי פשוטי‫'     4 0 0         1 2       8 0 0     4 0 0   ‫700 ‫נחלק   4 8 0 0 ‫6 ‫היוצא   4 2 0 0       6 0 0
	גם היתי יכול לעשות הסקיסיר דרך העשרה ולסגור חוץ הזיר והכל אחד
	600 700 6 7
	סקיסיר מהמותר דרך סך המאה ששה שביעיות פשוט
	הרי לך לאמר שבא לחלק הבת סקי' ודנרי' ופשוטי' כרשום
	‫$\scriptstyle\frac{6}{7}$ ‫שביעיות = 6 פשו' 53 דנרי' 85 ‫scudj
	‫החשבון מהאם
	se scudj 700 ch       6 0 0 ch dara 200         2 0 0         0 0 0       0 0 0     1 2 0 0     סומה הסקי' ועשיתי בו הפרטיר 1 2 0 0 0 0
	‫700 ‫חולק 1 2 0 0 0 0 נחלק ‫171 ‫היוצא   7 0 0         5 0 0 0       4 9 0 0         1 0 0 0         7 0 0 המותר עשיתי מהם הדנרי‫'       3 0 0           7 5 ערך הסקי‫'       1 5 0 0     2 1 0 0   סומה מדנרי' וחלקתי בעד ת"ש   2 2 5 0 0 ‫700 ‫החולק   2 1 0 0   ‫32 ‫היוצא מדנרי‫'     1 5 0 0       1 4 0 0 המותר עשיתי מהם פשוטי‫'       1 0 0           1 2 ערך הפשוט         2 0 0       1 0 0   סומה מפשוטי' וחלקתיו     1 2 0 0 ‫700 ‫החולק       7 0 0 ‫1 ‫היוצא       5 0 0 המותר עשית הסקיסיר         5 0 0         7 0 0             $\scriptstyle\frac{5}{7}$ חמש שביעיות פשוט
	נמצא שעולה סך מהאם כזה סקי' קע"א ל"ג א"פ וחמש שביעיות פשוט
	לבן זכר
	se scudj 700 dara       6 0 0 ch dara 400         4 0 0         0 0 0       0 0 0     2 4 0 0     סומה ועשיתי הפרטיר כנהוג 2 4 0 0 0 0
	‫700 ‫חולק 2 4 0 0 0 0 נחלק ‫342 ‫היוצא 2 1 0 0         3 0 0 0       2 8 0 0         2 0 0 0       1 4 0 0 המותר עשיתי הדנרי‫'       6 0 0           7 5 ערך הסקי‫'       3 0 0 0     4 2 0 0   הסומ' מדנרי' וחלקתיה   4 5 0 0 0 700   4 2 0 0   ‫64 ‫היוצא     3 0 0 0       2 8 0 0 הנותר עשיתי פשוטי‫'       2 0 0           1 2 ערך הדנר         4 0 0       2 0 0   700     2 4 0 0 ‫3 ‫פשו‫'     2 1 0 0 עשיתי הסקיסיר מהנותר       3 0 0         7 0 0 ג' שביעיות           $\scriptstyle\frac{3}{7}$
	דנרי‫'   פשוטי‫' שביעיות בת scudj 85 d 53 Q 6 $\scriptstyle\frac{6}{7}$ אם scu 171 d 32 Q 1 $\scriptstyle\frac{5}{7}$ בן scu 342 d 64 Q 3 $\scriptstyle\frac{3}{7}$
	אם תדקדק בזה הכפל תמצא הכפל ביד האמורי' בדקות שוה בשוה
Partnership Problems
	‫שאלה ג' בני אדם נשתתפו יחד לסחורה הראשון שם בשותפות 100 סקי' והשני 260 והשלישי לא ידעתי כמה מעות נתן בחלקו והריוח לכלם 720 סקי‫' ולאותו שהגיע שנעלם מעותיו הגיע לחלקו מהריוח 240 סקי‫' הנני שואל כמה מעות שם בשותפות
	עשה כן הוצא מה שהרויח הנעלם וישאר ריוח בעד שני' אחרי' ‫480
	ולדעת קרן שלישי הנעלם עשה הסומה מהסך ששמו השני' הידועי' ויהיה הסומה ‫360
	ואמור אם סקי' 480 מריוח רוצה מהקרן 360 כמה ירצה סקי' 240 מהריוח שהגיע לנעלם קרנו
	ועשה הרבוי והפרטיר ויצא סקי' 180 וכן ק"פ סקי' הם הקרן מהנעלם עד עתה
	ואח"כ עשה סומה משלשתן ר"ל מהקרן שהוא לאחד 100 ולב' 260 ולג' 180 ויהיה הסומה 540 ועשה הרבוי והפרטיר כדרכו ויצא לאחד ריוח $\scriptstyle133\frac{1}{3}$ ולב' $\scriptstyle346\frac{2}{3}$ ולג' ‫240
	שאלה ג' נשתתפו יחד הא' שם בשותפות סקי' 260 והב' 300 והג' שם מרגלית והריוח לכלם 800 סקי‫' ולאותו מהמרגלית הגיע מהריוח 200 סקי‫' הנני שואל כמה היה שוה המרגלית
	תעשה כנעשה לעיל הוצא הריוח מחלק המרגלית מסך כל הריוח והנותר הוא לשני' אחרי' בעלי המעות
	ואח"כ עשה הסומה מהקרן של נותני מעות שהם לשניהן ‫560
	ואמור אם הריוח משש מאות סקי' רוצי' 560 סקי' מקרן כמה קרן ירצה 200 סקי' מריוח
	עשה הרבוי והפרטיר ויעלה לך סקי' $\scriptstyle186\frac{2}{3}$ וכל כך הוא קרן מבעל המרגלית ושוויה
	ולנסות הדבר עשה הרבוי והפרטיר לכלם ויצא כאמור בלי תוספת וחסרון כי תאמר אם ריוח שלשתן נותן כך מקרן כמה יתן ריוח כל אחד וכנהוג ודי למבין
	אחרי כתבי הבנתי כי ראוי לומר בסדור השאלה אם קרן כך נותן סך ריוח כך לכלם כמה יתן לכל אחד
	‫אם שלשה נשתתפו יחד בסחורה ולא נתנו מעותם בזמן אחד בשוה וחזקו בשותפות שנה תמימה
	הדין הוא שכל אחד יטול מהריוח המגיע לפי הזמן שעמדו מעותיו בתוך השותפות
	המשל אם ג' בני אדם עשו שותפות שנה אחת ואחד שם בשותפות כ סקי' בקלינו יינארו והב' נתן בשותפות שלשים סקי' בקלינו לוליו והג' שם בקלינו אוטובר מ' סקי‫' נמצא שהראשון עמדו מעותיו בשותפות שנה תמימה והב' לא עמדו מעותיו בשותפות אלא ששה חדשי‫' והג' לא נתקיים בשותפות אלא ג' חדשי‫' לבאר ולדעת כמה יטול כל אחד מהריוח המגיע שהוא המשל ק"כ סקי‫'
	צריך צריך שתכתוב תחת הסך מכל אחד הזמן שעמדו מעותיו בסחורה
	ועשה הרבוי ומהעולה תעשה פרטיר כנהוג ותאמר אם סך כך בין מעות וזמן יתן כך כמה יתן סך כל אחד בין זמנו ומעותיו
	ועתה אחרי עשותי הרבוי מהכ' סקי' עם יי"ב שר"ל י"ב חדשי' שעמדו המעות בסחורת השותפות עלה סך הכל ר"מ סקי‫'
	וסך השני בין המעות והזמן נתעכבו בשותפות ק"פ
	וסך הג' בין המעות והזמן ק"כ שהם בין הכל ת'ק'ם
	אמרתי אם ת'ק'מ' נותן ק"כ שהוא הריוח כמה יתן ר"מ שהוא סומה המעות והזמן מהראשון בעל העשרי‫'
	ועשיתי הרבוי וכמה שעלה עשיתי הרבוי וכן לשני וכן לשלשי ככתוב לפניך אחד לאחד למצא חשבון
	בעל הכ' סקי‫'   2 0 בעל הל' סקי‫'   3 0 בעל המ' סקי‫'   4 0 זמן עכוב מעותיו בשותפות   1 2 זמן עקוב מעותיו     6 זמן שהות מעותיו     3     4 0   1 8 0 סומה זמן ומעות 1 2 0   2 0     סומה הזמן והמעות 2 4 0
	‫הרי לך שבין הזמן והמעות של שלשתן עלה סך ת'ק'מ‫'
	ועתה אעשה כמשפט הערכי' ואומר אם ת'ק'מ' נותן ק"כ שהוא הריוח כנז' כמה יתן ר"מ שהם סך זמן ומעות מבעל הכ' סקי' שעמדו מעותיו בסחורה י"ב חדש
	וא'ח'כ' אראה כמה יתנו האחרי' בדקות וביושר
	se 540 da 120 ch dara 240 = 11 se tempo e
	1 2 0       2 4 0       0 0 0     4 8 0   פרטיטור 2 4 0     54/0 2 8 8 0 0 ‫53 ‫היוצא לבעל הכ' סקי‫' 2 7 0         1 8 0     1 6 2 נותרו לי אלו     1 8       5 4         1         3
	ועשיתי בהם הסקיסיר בלי עשותם דנרי' ושמתי תחתם הפרטיטור בלי זיר ואמרתי כי י"ח נכנס בי"ח פעם אחת ובנ'ד' ג'פ' שר"ל שמגיע לו עו' א' שליש סקי‫'
	dinare da soma 540 da 120 ch dara 180
	1 8 0       1 2 0       0 0 0     3 6 0   פרטיטור 1 8 0     54/0 2 1 6 0 0 ‫40 ‫העולה לסקי לבעל הל‫' 2 1 6           0
	לא נכנס בזי' כלום לכן שמתי אצל המספר מ"ד זיר ועלה מֶ‫'
	se in fre semgo e dinare da 120 ch dara 120
	מעות וזמן מבעל המ‫'     1 2 0 ריוח הכל     1 4 0       0 0 0     2 4 0   פרטיטור 1 2 0     54/0 1 4 4 0 0 ‫26 ‫העולה שהן סקי‫' 1 0 8         3 6 0     3 2 4 נותרו אלו     3 6       5 4 ב' שלשי' סקי‫'       2       3
	ועשיתי הסקיסיר כמו הראשון בלי עשותם דנרי' ושמתי תחתם הפרטיטור ועלה ב‫'
	פרטיטור בלי זיר דלא אפשר בה בהיות חסרונה ולא כלום
	scudj 53 $\scriptstyle\frac{1}{3}$ de scudj לבעל הכ סקי' עלה scudj 40 0 de scudj לבעל הל' סקי' עלה scudj 26 $\scriptstyle\frac{2}{3}$ de scudj לבעל המ' סקי' עלה
	‫ע' הצגתי כאן שותפות אחר מג' בני אדם שאינן שוין בזמן ולא במעות אחד שם בק' סיטימ' נ"ה סקי‫' והשני סקי' ס"ח בק' נובימרו והשליש פ"ה סקי' בק' יינאר‫'
	ורביתי המעות מכל אחד עם הזמן שנתעכבו בסחורה כרשום לעין
	הריוח משלשתן בשנה אחת רנ"ה סקי‫'
	מעות הא‫'   5 5 מעות הב‫'   6 8 מעות הג‫'   8 5 זמנו לחדשי‫'   1 2 זמנו לחדשי‫'   1 0 זמנו לחדשי‫'     8   1 1 0     0 0         5 5     6 8         סומה 6 6 0 סומה זמן ומעות 6 8 0 סומה מעות וזמן 6 8 0
	סך הא‫'   6 6 0 סך הב‫'   8 6 0 סך הג‫'   8 6 0 סך כלם בין מעות וזמן 2 0 2 0
	גם עשיתי הרבוי מכל אחד עם סך הריוח ואחר זה הפרטיר כנראה
	סך הראשון       6 6 0 סך השני       6 8 0 הריוח       2 5 5 הריוח       2 5 5       3 3 0 0       3 4 0 0     3 3 0 0       3 4 0 0   פרטיטור 1 3 2 0       1 3 6 0     202/0 1 6 8 3 0 0 202/0 1 7 3 4 0 0 ‫83 ‫העולה לכ"כ סקי‫' 1 6 1 6     ‫85 ‫העולה לסקי‫' 1 6 1 6           6 7 0       1 1 8 0         6 0 6       1 0 1 0           6 4         1 7 0
	מותר סקי' ראוי לעשותם דנרי' ולחלקם ואם נותרו דנרי' ג"כ יש לעשותם פשוטי' ולעשות הפרטיר בהם כנזכר למעלה אצל השותפות ששוה בזמן וכן ראוי לנהוג בכל מותר מסקי' ובמותר מפשוטי' יש לשי' בהם דין סקיסיר
	202/0 1 7 3 4 0 0 ‫85 ‫העולה לכ"כ סקי‫' 1 6 1 6         1 1 8 0       1 0 1 0   מותר     1 7 0
	זה החשבון מהג' בהיות מספרו בין המעות ובין הזמן שוה כמספר השני לא עשיתיהו הרבוי רק בו הפרטיר ויצא העולה מהריוח כסך השני בהיות מספרו כמספרו כנראה
	6 4   1 7 0   1 7 0 202/0 4 0 4 2 4 0 4
	הב' סקי' שיצאו והשלימו החשבון זולת שיש לחלקם בשוה ולבא אל שער השווי יש לעשות כל מותר מהסקי' דנרי' ולכוין בהם הפרטיר כנהוג
	אלו הן השברי' שנותרו מהג' מספרי' כנראה ועשיתי בסך מכלם הפרטיר ויצא לי הב' סקי' שהיו חסרי' לתשלום סך הריוח שהוא רנ"ה סקי' וזה עשיתי כי לא יכלתי לעשות הסקיסיר בשום אחד מהן כיון שלא עשיתי המותרות דנרי' ופשוטי' כמשפט ולחלק בשוה מוצרך לעשות כן אבל עתה לא דקתי כ"כ ודי לי הידיעה בה
	‫אם השותפות התחיל בתוך החדש ולא בראשיתו צריך לעשות כל החדשי' ימי' שהם טרם עשות הרבוי
	כמו המשל ג' נשתתפו יחד בעד שנה אחת הראשון שם בסחורה פ"ה סקי' בט' סיטימ' והשני ע"ח סקי' בט"ו נובימ' והשלישי נתן צ"ז סקי' בעשרה יינארו
	נמצא שהראשון גמרה לו שנתו בט' סיטימ‫'
	ועשיתי מהחדשי' ימי' שהם לראשון שס"ה ימים
	ולשני מט"ו נובימרו עד ט' סיטימ' רצ"ח ימי‫'
	ולשלישי מי' יינארו עד ט' סיטימ' רמ"ב ימים
	ואז עשיתי הרבוי מהימי' עם המעות כרבוי העשוי לעיל בחדשי' לבד עד המעות
	ואח"כ הפרטיר כנהוג וכזה ראה ועשה
	והריוח עשיתיו רס"ו סקי' שהגיע בשנה אחת
	זמן הא‫'     3 6 5 זמן הב‫'     2 9 8 זמן הג‫'     2 4 2 מעותיו       8 5 מעותיו       7 8 מעותיו       9 7     1 8 2 5     2 3 8 4     1 6 9 4   2 9 2 0     2 0 8 6     2 1 7 8 סומה זמן ומעות 3 1 0 2 5 סך זמן ומעות 2 3 2 4 4 סך זמן ומעות 2 3 4 7 4
	שבתי לכתוב כל הסכי' לעשות רבוי שני עם הריוח
	א‫' 31025 ב‫' 23244 ג‫' 23474   77743
	סומה והיא הפרטיטור מכל סך מהג‫'
סך הא‫' סך ב‫' סך הג‫'       3 1 0 2 5       2 3 2 4 4       2 3 4 7 4           2 6 6 ריוח         2 6 6 הריוח         2 6 6     1 8 6 1 5 0     1 3 9 4 6 4     1 4 0 8 4 4   1 8 6 1 5 0     1 3 9 4 6 4     1 4 0 8 4 4     6 2 0 5 0       4 6 4 8 8       4 6 9 4 8     סומה מהשלשה דברי‫' 8 2 5 2 6 5 0 סך הסומה 6 1 8 2 9 0 4 סומה הכל 6 2 4 4 0 8 4 קרן וריוח וזמן מהראשון   בין ריוח ומעות הקרן והזמן
	ועתה צריך לעשות בכל סומה מהג' אלו הפרטיר כנהוג והפרטיטור יהיה הסומה שעל זה המכתב מצד שמאל ואשוב לכתוב כל סומה פעם אחרת למען אוכל לכתוב נגדה הפרטיטור
	הפרטיטור
א‫' ב‫' ג‫' 77743 8 2 5 2 6 5 0 77743 6 1 8 2 9 0 4 77743 6 2 4 4 0 8 4 ‫106 ‫עלה לחלקו 7 7 7 4 3     ‫79 ‫עלה לחלקו 5 4 4 2 0 1   ‫80 ‫העולה לחלקו 6 2 1 9 4 4     4 7 8 3 5 0     7 4 0 8 9 4       4 6 6 4 5 8     6 9 9 6 8 7   מותר     1 1 8 9 2 מותר     4 1 2 0 7 מותר     2 4 6 4 4
	חסר מהחשבון להשלי' סך רס"ו א' סקי' ובעשותי הפרטיר בשברי' הנותרי' יצא לידי כנראה כאן בשולי היריעה
	11892 מותר הא‫' 41207 מותר הב‫' 24644 מותר הג‫' 77743 סומה כלם
	ואם תשכיל כך הוא סך הפרטיטור
	ואם תבא לעשות הפרטיר ב' בו יעלה לכל אחד סקי' אחד והוא החסר לתשלום הסך כנזכר והנה לידך החשבון מכוון
	ולחלקו בשוה לכל הג' תעשה מהמותר דנרי' ואח"כ פשוטי' אם יצטרך וכנזכר וכנעשה למעלה
	ודרך הפרטיר בסך בהם כמו בסך הסקי' ואחתה דע לך
	‫אם שלשה נשתתפו יחד בעד שנתי' ימי' וד' חדשי' וי"ח ימי' וגם בנתינת מעותם אינם שוים עשיתי מכל זמן כ"כ ימי‫' כמו המשל שהתחיל השותפות בי"ב סטימ' רצ"ג ונמשך עד יציאת יינארו רצ"ה שהם שני שני' ד' חדשי' י"ח ימי‫' והראשון שם בסחורה קל"ח סקי' בתחילת הזמן הנז' נמצא שעמדו מעותיו כ"ח חדשי' וי"ח ימי‫' והשני שם בשותפות קנ"ה סקי' בכ נובימ' רצ"ה והשלישי נתן מעותיו שהן קפ"ח סקי' בט"ו אפריל רצ"ה
	ועשיתי מכל הזמני' ימי' כמו שעשיתי לעיל ובימי' עשיתי הרבוי עם המעות ג"כ כנזכר ומצאתי שהראשון עמדו מעותיו בסחורה ת'ת"ע ימי' והשני ת'כ"ו ימי' והשלישי ר"ץ ימי‫'
	והריוח מכלם מתחילת הזמן עד סופו ת'מ"ח סקי‫'
	ועשיתי כנעשה למעלה אין הפרש כלל מחשבון לחשבון זולתי כי זה הוא חשבון יותר ארוך וכתבתיו לפניך
	זמן הא‫'   870 זמן הב‫'   426 זמן הג‫'   290
	ועשיתי הרבוי מזמן כל אחד עם מעותיו והרבוי למטה מסודר על מסעיו בלי זיוף
	זמן הראשון       8 7 0 זמן השני       4 2 6 זמן השלישי       2 9 0 מעותיו       1 3 8 מעותיו       1 5 5 מעותיו       1 8 8 עשיתי הרבוי ככתוב     6 9 6 0       2 1 3 0       2 3 2 0     2 6 1 0       2 1 3 0       2 3 2 0     8 7 0         4 2 6         2 9 0   סומה זמן ומעות נתן הרבוי 1 2 0 0 6 0 סומה שנתן הרבוי   6 6 0 3 0 סומה   5 4 5 2 0
	אחר זה באתי לעשות הרבוי מהסומי' שבאו מרבוי הזמן והמעות ורביתי' עם הריוח ובסומה שתצא אעשה הפרטיר כנהוג למען כל אחד על מקומו יבא לשני
	כתבתי' כל הסומי' שנית לעשות הסומה מכלם כדי להוציא הפרטיטור
	1 2 0 0 6 0   6 6 0 3 0   5 4 5 2 0 2 4 0 6 1 0
	סומה כל הג' בין זמן ומעות וזאת תהיה צורת הפרטיטור
	עתה באתי ובקשתי אם כן הוא שסך הכל כזה נותן ריוח 448 כמה יתן זה ועשיתי הרבוי עם הריוח כנראה
	סומה הזמן והמעות מהא‫'       1 2 0 0 6 0 הריוח מהכל             4 4 8         9 6 0 4 8 0       4 8 0 2 4 0       4 8 0 2 4 0     סומה ריוח וקרן וזמן   5 3 7 8 6 8 8 0 24061/0   4 8 1 2 2       ‫223 ‫היוצא     5 6 6 4 8           4 8 1 2 2             8 5 2 6 8           7 2 1 8 3   מותר       1 3 0 8 5
	סומה מהשני       6 6 0 3 0 הריוח           4 4 8       5 2 8 2 4 0     2 6 4 1 2 0     2 6 4 1 2 0     סומה שנית 2 9 5 8 1 4 4 0 ‫24061/0 ‫פרטיטור 2 4 0 6 1       ‫122 ‫העולה   5 5 2 0 4         4 8 1 2 2           7 0 8 2 4         4 8 1 2 2   מותר     2 2 7 0 2
	‫
	סומה מהשלישי       5 4 5 2 0 הריוח מכלם           4 4 8       4 3 6 1 6 0     2 1 8 0 8 0     2 1 8 0 8 0     סומה 2 4 4 2 4 9 6 0 ‫24061/0 ‫פרטיטור 2 4 0 6 1             3 6 3 9 6         2 4 0 6 1   מותר     1 2 3 3 5
	הנה לך רשום העולה
	לראשון עלה סקי 223
	לשני עלה סקי 122
	לשלשי עלה סקי' 101
	סך הכל 446
	ונמצא חסר לסך הריוח ב' סקי‫'
	והנה צרפתי המותרות יחד
	ועשיתי בהם הפרטיר ויצאו הב' סקי‫'
	אז ידוע הוא שהחשבון מכוון כי לא העדיף ולא החסיר תן לבך לדעת
	מותר הראשון 1 3 0 8 5 מותר השני 2 2 7 0 2 מותר השלישי 1 2 3 3 5 ‫24061/0 ‫פרטיטו' 4 8 1 2 2 הסומה 2 4 8 1 2 2
	הנה לך הב' סקי' שיצאו והחשבון ישר
	דרך למדוד מגדל אחד בצלו שלא נודע ארכו זולתי כי הצל שעושה הוא ל' אמות ובאת לדעת גובה המגדל
	עשה כן: קח לך שבט אחד ארוך שני אמות ותניחהו בעמידה וראה כמה צל הוא עושה
	והמשל אם צלו הוא ג' אמות תתהפך אל סדור השלשה ותאמר אם ג' אמות צל הם ב' אמות ממקל כמה יהיה ל' אמות צל
	תרבה ועשה הפרטיר כזה
	se 3 2 ch dara
	3 0 ‫3 פרטיר 6 0   6   ‫20 זה יצא   0
	ועלה לך כ' שר"ל כי המגדל שצלו הוא ל' אמות יהיה גבהו כ' אמות כמסודר לעין
	‫אחד שכיר לשנה לתנאי י"ב סקי' לשנה ונדר לו ע' א' מלבוש וקצב לו ה ערך המלבוש ועמד המושכר בבית המשכיר ד' חדשי' וחצי ובתוך הזמן הזה קבל המלבוש ונטל רשות מגבירו ובא לכוין חשבון משכרו ואמר לו המשכיר הרי אתה פרוע במלבוש שלקחת ממני ובאת לדעת ערך דמי המלבוש תעשה בדרך סדור השלשה
	הלא ידעת שאם נתעכב השכיר עם המכ המשכיר ע' ז' חדשי' וחצי היה מקבל בשכרו י"ב סקי' לכן אמור אם ז' וחצי נותן י"ב כמה יתן ד' וחצי והיוצא הוא דמי שכרו מהד' חדשי' וחצי והשאר הוא ערך המלבוש שהיה לו לקבל
	se $\scriptstyle7\frac{1}{2}$ da 12 ch dara $\scriptstyle4\frac{1}{2}$
	$\scriptstyle\frac{12}{1}$ $\scriptstyle\frac{9}{2}$
	‫15 אלו הן וחצי עשיתי כלם חצאין 1 0 8 ‫7 היוצא 1 0 5       3 מותר
	עשיתי סקיסיר במותר
	$\scriptstyle\frac{3}{15}$ $\scriptstyle\frac{1}{5}$
	אם נשאל לך שאלה מכרתי א' פיצה וילוטו ק' סקי' וד' חמשייות כזה $\scriptstyle100\frac{4}{5}$ ונמצאתי מרויח לחשבון י"ב למאה הנני שואל כמה דמי' קניתיה
	עשה כן וסדר שאלתך כזאת אם דוקיטי קי"ב קרן וריוח נותן לי קרן ק' סקי' מה יתן לי כזה $\scriptstyle100\frac{4}{5}$ שהוא קרן וריוח
	עשה הרבוי והפרטיר ויצא לך סקי' תשעי' והוא סך דמי קנייתה
	‫אם בא אדם אחד ושאל לך הנה קניתי א' פיצה וילוטו צ' דוקיטי כמה אמכרנה להרויח י"ב סקי' למאה
	עשה בעד סדר השלשה ותאמר אם דוקיטי מאה נותני' לי ריוח וקרן סך קי"ב כמה יתן לי תשעי' דוקיטי
	ועשה הרבוי והפרטיר ותמצא שיצא לך דוקיטי ק' וד' חמשיות דוקיטי כזה $\scriptstyle100\frac{4}{5}$ וכל כך תמכרנה
	אם רצית להרויח לחשבון י"ב למאה והנה לך החשבון והשאלה הזאת היא בהפך לראשונה
	10 da     1 1 2 ch’ dara         9 0       0 0 0   1 0 0 8   ‫100 פרטיטור 1 0 0 8 0 ‫100 היוצא 1 0 0             8 0       1 0 0           $\scriptstyle\frac{4}{5}$ סקיסיר דרך מספר כ‫'
	הסך בין הכל ‫$\scriptstyle100\frac{4}{5}$
	שאלה קניתי א' פיצה וילוטו שארכה מ' אמות בעד תשעי' סקי' הנני שואל כמה יש לי למכור כל אמה ממנה למען ארויח לחשבון י"ב לככר
	עשה כן למצא כמה קנית אתה האמה ממנה חלוק סך הקנייה שהוא צ' בעד סך האורך מהפיצה שהוא מ' ויצא לך דוקיטי ב' וא' רביע דוקיטי דמי קנייתך כל אמה ממנה כזה ‫$\scriptstyle2\frac{1}{4}$
	אח"כ אמור אם ק' סקי' קרן יתנו לי קרן וריוח סך קי"ב מה יתן לי קרן כזה ‫$\scriptstyle2\frac{1}{4}$
	ועשה הרבוי והפרטיר כנהוג ויצא לך סקי' כזה ‫$\scriptstyle2\frac{1}{2}\frac{3}{5}$‫ דהיינו דנרי' מ"ח ופשוטי' כזה $\scriptstyle4\frac{8}{25}$ ר"ל ד' פשוטי' וח' חלקי' מכ"ה חלקי' של פשוט אחד וכ"כ תמכור האמה ותרויח חשבון י"ב לככר והיינו כזה הי"ג חלקי' מכ"ה
	Scu $\scriptstyle2\frac{13}{25}$ 2 8 $\scriptstyle4\frac{8}{25}$
	והנה לך כל היוצא ביחד כרשום כאן הפוך הדף וראה כי כתבתי החשבון כזה
	‫זאת לחשבון שכתב הוא לעיל והוא למטבע ויניציאנה
	100 ual 112 ch’ ual $\scriptstyle2\frac{1}{4}$
	$\scriptstyle\frac{112}{1}$ $\scriptstyle\frac{9}{4}$
	4/00/10/08
	‫$\scriptstyle2\frac{13}{25}$ היינו כמו ב סקי' ול"ט דנרי' שבצד ימין
	$\scriptstyle\frac{208}{400}$ $\scriptstyle\frac{104}{200}$ $\scriptstyle\frac{52}{100}$ $\scriptstyle\frac{26}{50}$ $\scriptstyle\frac{13}{25}$
	הסקיסיר שנעשה כאן הוא דרך חלוקת המותר לחצאין
	עשיתי זה החשבון כמנהגי והוא יצא כזה שבצד שמאל כי כ"ב הוא סקי' ב' ודנרי' 39 כזה ‫$\scriptstyle2\frac{13}{25}$
	100 d’ 112 ch dara
	עשיתי כדרכי רביתי הרמוז וראיתי כמה נכנס בו ד‫'
	$\scriptstyle2\frac{1}{4}$       2 8     2 2 4 100   2 5 2 ‫2 אלו ב' סקי‫'   2 0 0       5 2 מותר עשיתי דנרי‫'       7 5     2 6 0   3 6 4   100 3 9 0 0 30 3 0 0       9 0 0
	ואלו ל"ט [.] הם כשיעור י"ג חלקי' מכ"ה כי בחלקך א' סקי' לכ"ה חלקי' יהיה כל חלק ג' דנרי' ואם כן י"ג חלקי' מכ"ה הם ל"ט
	שאלה מכרתי א' פיצה בגד בעד כ' סקי' ורוחתי לחשבון כ"ד למאה הנני שואל למכור אותה ל' דוקיטי כמה ארויח למאה
	ענה לך על סך הכ' ואמור אם קכ"ד קרן וריוח נותן ק' סקי' מה יתן לי כ' סקי' קרן וריוח עשה הרבוי והפרטיר ויצא לך כזה סקי' $\scriptstyle16\frac{2}{3}$ וכ"כ הוא הקרן מכ' סקי' הנז‫'
	עתה באת לדעת אם תמכור סך מספר ל' סקי' מה שמכרת כ' כמה כמה תרויח למאה אמור אם דוקטי $\scriptstyle16\frac{2}{3}$ קרן נותן אל סקי' ל' קרן וריוח כמה יתן לי סקי' ק' מקרן
	עשה הרבוי והפרטיר ויצא לך סקי' ק"פ הוצא מהן ק' וישאר פ' וכן פ' סקי' תרויח למאה במכירת ל' מה שמכרת כ‫'
	‫ שאלה ק' מפיצה וילוטו בעד סך מה באופן שאם פרעתיה ב' סקי' יותר היתי מרויח בה לחשבון י"ב לככר ע כל ע' שמכרתיה כזה $\scriptstyle100\frac{4}{5}$ ועל זה אני שואל כמה קניתיה
	תשובה פנה לך על סך י"ב ואמור אם קי"ב בין קרן וריוח נותן לי ק' מקרן כמה יתן לי $\scriptstyle100\frac{4}{5}$ בין קרן וריוח
	עשה הרבוי והפרטיר ויצא לך צ' וכל כך היה הקרן מסך ‫$\scriptstyle100\frac{4}{5}$
	ועתה צריך לכוין החשבון כי המספר שיצא הוא לפי ההצעה ששם בקניית ב' דוקטי' יותר נמצא שיש להוציא ממספר צ' שיצא ב' דוקיטי וישאר פ"ח וכן פ"ח סקי' קנה הוילוטו
	ואם אמר שפרע אותו פחות ב' סקי' והיה מוכרו כאמור מרויח י"ב לככר על היוצא הית מוסיף הב' סקי' ועל חשבון הצ' בהוסיפך ב' היו צ"ב סקי' דמי קנייתה והנה לך החשבון מתחלת התשובה שלעיל
	se 112 da 100 $\scriptstyle\frac{4}{5}$ ch dara
	‫80 עשיתי הסומה ‫10000 וזאת היא ועשיתי בה הפרטיר ‫10080 ‫112 פרטיטור ‫10080  ‫90 היוצא כרשום בכתב לעיל ‫0
	עשיתי מד' לק' כרשום ומצאתי בו פ' פעמי' ה' וכן כתבתי ועשיתי הרבוי מק' לק' והנו לך
	1 0 0     1 0 0     0 0 0   0 0 0 1 0 0   1 0 0 0 0
	מזה תוכל להבין מוצא הערכי' שאין בו אלא שבר אחד כזה
	אם בהמכר הסקו מהחטה ה' ליט' הפלטר נותן י"ב אונקיות לחם בעד א' סיסינו כמה יתן בהמכר הסקו נ' גם כאן תעשה הרבוי עם שתי פרטיטי הראשוני' מהשאלה ותחלוק עם סוף השאלה כזה
	1 0 0       1 2     2 0 0   1 0 0 50 1 2 0 0 24 1 0 0     2 0 0     2 0 0
	הנה כי יתן כ"ד אונקיות לה[.] בעד הסיסי
	‫דרך למצא טבעת בחבורת אנשי' או נשי' באיזה איש הוא נמצא באיזה יד ובאיזה פרק
	עשה כן: תאמר שיסדרו כל החבורה רצופי' זה אחר זה ותאמר לאחד מהן שימנה כל החבורה עד אותו שבידו הטבעת ולא יעבור ואח"כ אמור לו שיכפול המספר המספר ההוא
	המשל אם הוא ביד הרביעי מהחבורה ביד ימין באצבע שאצל הקטן ש קמיצה בפרק ראשון עשה כמסודר לפניך
	ויצא האלפי' ד' ור"ל שהוא ביד הרביעי והמאות הם ב' ור"ל שהוא ביד ימין ואם היה ביד שמאל היו המאות א' והעשירייות ד' ור"ל שהוא באצבע רביעי והאחדי' א' ור"ל שהוא בפרק ראשון
	הרביעי מהחבורה ‫4 תכפול ויצא ח' כרשום ‫8 תוסיף עליו ה' ויצא כרשום תחת זה הה‫' ‫5 יצא כזה ‫13 תעשה המולטיפיקיר עם זה ועם י"ג ‫5 ויצא המולטיפיקיר ‫65 תוסיף עליו זה ‫10 ויעלה כזה ‫75 תאמר לו כי אם הטבעת הוא ביד ימין יוסיף על הסך ב' ואם הוא ביד שמאל יוסיף א‫' ‫2 ועלה כזה ‫77 תעשה המולטיפיקיר עם זה ועם ע"ז ‫10 ויצא כזה ‫770 תאמר לו שיוסיף מספר האצבעות ובהיותו באצבע ד' יוסיף ד' כרשום ‫4 ועלה כזה ‫774 תרבה בעד זה ‫10 ויצא כזה ‫7740 תוסיף עליו הפרק ובהיותו בפרק ראשון מהאצבע הוסיף א‫' ‫1 ויצא כזה ‫7741 תוציא מהסומה לעולם כזה 3500 כרשום ‫3500 ונשאר כזה ‫4241
	ולעולם מספר האלפים הוא מספר האנשי' והמאות מספר הב' רומזת שהוא ביד ימין ואם היה ביד שמאל היה כתוב בק במקום ב' א' והמספר הג' רומזת באיזה אצבע הוא והמספר רביעי רומזת באיזה פרק
	‫דרך לדעת כמה מעות יש לאחד בכיסו או כמה מעות חשב שיהיה לו
	כמו המשל איש אחד היה לו עשרה סקי' או שחשב חשבון כזה ובאת לדעת מה מספר חשב עשה כרשום ומסודר
	המשל חשב שיש לו כזה ‫10 תאמר לו שיעשה המולטיפיקיר כמספר ההוא עם ב' לעולם ‫2 ויצא כזה ‫20 תאמר לו שיוסיף על היוצא ב' לעולם ויצא כזה ‫22 תאמר לו שיעשה המולטיפיקיר ההוא עם זה ‫5 ויצא כזה ‫110 גם נוכל להבין מה שחשב מזה החשבון שמנגד דהיינו 110 ותסגור האות האחרון לחוץ ונשאר 11 הסר מהם א' נשאר 10 הרי כי חשב ‫10 תאמר לו שיוסיף כזה ‫5 ויצא כזה ‫115 תעשה הרבוי עם זה ‫10 ויצא כזה ‫1150 תאמר לו שיוסיף כזה ‫10 ויצא כזה ‫1160 תסגור חוץ שני אותיות ‫11/60 ויצא כזה ‫11 הוצא ממנו א‫' ‫1 ויצא כזה ‫10
	אח"כ תאמר לו שיגיד אליך זה המספר שיצא דהיינו 1160 ותסגור לחוץ שני אותיות כמו שהית עושה לחלוק המספר הזה בעד ק' כי היית סוגר שני הזירי' וכן בנחלק אתה סוגר לחוץ כזה שני אותיות היית סוגר עושה כן 11/60 ונשאר לך י"א מחוץ ולעולם תאצ תוציא מהעולה בסגירת חוץ א' והמותר הוא מה שחשב כמו שעשית כאן שבסגירת חוץ הנסגר הוא י"א ובהוציאך א' נשאר עשרה וכן נאמר שחשב עשרה
	וכן תאמר לעולם לחושב שירבה המספר שחשב דרך ב' ואח"כ תאמר לו שיוסיף על היוצא ב' ואח"כ תאמר לו שירבה המספר ההוא עם ה' אח"כ תאמר לו שיוסיף על היוצא ה' עו' אמור לו שירבה היוצא עם עשרה ואח"כ אמור לו שיוסיף על המספר שיצא מהרבוי י' ובסוף תאמר לו שיגיד לך הסומה ותסגור חוץ שני אותיות ואח"כ תוציא ממספר שעולה הנסגר א' וכמספר המותר כ"כ חשב בלבו
	ויש לדעת כי השני אותיות הנסגרי' חוץ הנם מצד ימין כמו אם חשב ה' עולה הסומה אחרונה כזה 6/60 ובבואי לסגור שתי אותיות אעשה ההסגר מצד ימין ונמצא שבהוציאי א' מששה שמצד שמאלי לסיקרא נשאר ה' וכן חשבתי
	‫עו' נוכל בדרך אחרת לדעת כל המספר שחושב אדם אחד וזה כי תאמר לחושב שיכפול המספר שחשב ואח"כ שיוסיף על היוצא ה' ואח"כ שירבה בעד ה' ואח"כ שיוסיף עליו י' ואחר זה שירבה המספר ההוא היוצא בעד י' והוציא ממנו ש"נ והמותר תאמר לו שיגידהו לך ודע כי כפי המספר שיגיד לך מהמספר מהנותר בעד כל מאה שהציע לפניך חשב אחד
	כמו המשל אם חשב י"ד אמור לו וכו' כרשום
	חשב כזה ‫14 תכפול ויצא כזה ‫28 תוסיף כזה ‫5 ויצא כזה ‫33 תרבהו עם זה ‫5 ויצא כזה ‫165 תוסיף עליו כזה ‫10 ויצא כזה ‫175 תרבהו עם זה ‫10 ויצא כזה ‫1750 הוצא ממנו כזה לעולם ‫350 ונשאר כזה ‫1400
	אם כן נאמר שחשב בעד כל מאה אחד ובהיות כאן המאות י"ד כרשום נאמר כי חשב בלבו י"ד וכן הוא אמת ונכון
	עו' נוכל לעשות באופן אחר המשל תכתוב כך
	15 תכפול ויצא כזה ‫30 תוסיף ה‫' ‫5 ויצא כזה ‫35 תרבה עם ה‫' 5 ויצא כזה ‫175 תוסיף עשרה ‫10 ויצא כך ‫185
	תסיר משני אותיות הראשונות ג' ונשארו ט"ו הרי כי חשבת ט"ו ואם הסומה היא יותר מג' אותיות כמו המשל שחשבת רנ"ה שהסומה היא 2585 או שחשבת שנ"ה שהסומה היא 350 תסגור לחוץ האות אחרונה ואח"כ תסיר ג' וישאר הסומה ותמצא החשבון שחשבת
	‫דרך לדעת כמה פונטי' זרק אחד עם שלשה דידי תאמר לו שיכפול המספר הגדול שבהם שהוא ו' וכו' כרשום
	כמו המשל שזרק ו' ה' ד' הנה לך החשבון מוצע על תלו
	תאמר שיכפול זה הסך שהוא המספר היותר גדול שבדידי ‫6 ויצא כזה ‫12 הוסיף זה ‫5 ויצא כזה ‫17 תרבה בעד זה ‫5 ויצא כזה ‫85 הוסיף זה ‫10 ויהיה כזה ‫95 תאמר שיוסיף זה שהוא הפונטו אמצעי היינו השני ‫5 ויצא כזה ‫100 תרבהו עם זה ‫10 ויצא כזה ‫1000 תוסיף זה שהוא הפונטו שלישי יותר קטן ‫4 ויצא כזה ‫1004 הוציא זה לעולם ‫350 ונשאר כזה ‫654
	כל זה המשל נעשה לדעת כי בדידו אחת היה הפונטו שלו ו' והשני היה פוטו שלו ה' והשלישי היה הפונטו שלו ד‫'
	ולכן בהיות המאות ו' נאמר כי הפונטו מהדידו ראשון היו ו' ובהיות העשרות ה' נאמר כי הפונטו מהדידו שני היו ה' ובהיות האחדי' ד' נאמר שהפונטו מהדידו שלישי היו ד‫'
	‫דרך לדעת אם הם ג' בני אדם שהאחד יש לו א' דוקיטו והאחר א' מרצילו או מטבע אחרת והאחר יש לו א' קווטרינו ובאת לדעת איזה בעל הדוקיטו ובעל המרצילו והקווטרינו
	עשה שישבו או יעמדו בסדר זה אצל זה ואמור לאחד מהן שיתחיל למנות מאחד מהצדדין עד אותו שיש לו הדוקיטו וכ' כרשום כמו המשל שהשני יש לו הדוקיטו
	ר"ל השני יש לו הדוקיטו ‫2 תכפול המספר ויהיה כזה ‫4 תוסיף ה' כזה ‫5 ויצא כזה ‫9 תרבהו בעד זה ‫5 ויצא כזה ‫45 תוסיף זה ‫10 ויצא כזה ‫55 ותאמר שימנה שנית מצד אחד עד בעל המרצילו והמשל ותוסיף ג' שר"ל בעל המרצילו על הנֻ"ה 9 הוא ביד השלישי ‫3 בעל המרצילו ויצא כזה ‫58 תרבהו בעד זה ‫10 ויצא כך ‫580 אח"כ תאמר שימנה עד אותו שיש לו הקווטרינו שהמשל הוא הראשון ותוסיף על תק"פ א ‫1 בעל הרביע ויצא כך ‫581 תוציא מהן כזה לעולם ‫350 ונשאר כן ‫231
	ונמצא הדבר כן כי בהיות המאות ב' תאמר כי השני יש לו הדוקיטו ובהיות כי העשרות הן ג' תאמר שהשלישי יש לו המרצילו ובהיות האחדים א' תאמר שהראשון יש לו הקווטרינו
	‫אם ארבעי' אונקיות זהב עולה י"ח ליט' האונקיה ואח"כ הושם בכור לצרוף ונשארו המֶ' אונקיות הנז' ל"ו אונקיות הנני שואל כמה אמכרנה האונקייה למען אוכל להוציא ממנו הסך העולה הראשון כשהיו ארבעי' אונקיות שהיה עולה כלו תש"ך ליט' כזה
	4 0   1 8 3 2 0 4 0   7 2 0
	תשים שאלתך בכתב ותאמר אם מֶ אונקיות עולי' י"ח ליט' האונקיה כמה אמכרנה האונקיה בֶהש[א]רם ל"ו אונקיות ותעשה הרבוי ממֶ' עם י"ח ואח"כ תחלוק אותם עם ל"ו ותמכור האונקיה במספר היוצא וזה שלא כסדר חשבון השלשה כי תחלת השאלה הוא הפרטיטור וכאן סוף השאלה הוא החולק וזה לך החשבון
	40   1 8  36     4 0     0 0   7 2   36 7 2 0 7 2   20     0
	היה לך למכור האונקיה כ ליט' מכלו תש"ך ליט' בסך הראשון בהיות מֶ' אונקיות וזה לך האות
	3 6   2 0   0 0 7 2 7 2 0
	‫
	1     2     4     8   1 6   3 2   6 4 1 2 8 2 5 6     1 2 5 5
	כפלתי זה החשבון אחד ואח"כ היוצאת ממנה א' כרשו' והנותר הוא סך הסומה
	1   2   3   4   5   6   7   8   9 1 0 1 1   6 1 1 6 6
	חלקתי הסך אחרון לחצי ולקחתי החלק הגדול שהוא ו' ושמתי תחתיו י"א שהוא הסך אחרון מהסומה ועשירי הרבוי בשתיהן ויצא כרמוז ס"ו ולא הוספתי כלל כמו שעשיתי בחשבון שהוא זוג שחלקתי י"ב לחצאין והוספתי ו' ואח"כ שמתי י"ג שהוא א' יותר כנראה וזה תמיד הוא בכל ע' שהמספר האחרון מהסומה הוא זוג ר"ל כמו ד' ו' ח' אז אני מוסיף א' בשובי לכתוב אותו וכשתחמת הסומה היא ה' ז' ט' וכדומה לזה שאינה זוג איני מוסיף דבר וגם בעשותי חלוקת החשבון אחרון מהסומה אני לוקח החלק הגדול בכל ע' שיש חלק גדול מחבירו שזהו כשהמספר הוא דיספיר וכמו שעשיתי כאן שבחלקתי י"א לשני' לקחתי החלק שמספרו ו' ועשיתי הרבוי כרשום
	1   2   3   4   5   6   7   8   9 1 0 1 1 1 2   6 1 3 7 8
	חלקתי י"ב לחצאין ושמתי תחתיו ו' ואח"כ י"ג בו הוספתי על י"ב א' וזה אני עושה כל עו' שהחשבון אחרון הוא זוג ואח"כ אני עושה הרבוי וכן כמו שעלה מהרבוי כן הוא סך כל הסומה [וכן] הם הבֵ' מינין [...] אחרי' הבן ותשכח
	‫
	1 5 0     4 0 6 0 0 0
	1 4 0       8 9   1 2 6 0 1 1 2 0 1 2 4 6 0
	חלקתי מספר אחד מהמקומות השוין ורביתי עם חבירו והיוצא היה מספר המדות וכרשום בפנים
	באתי לדעת אורך זה הצד והוא הפרשו שהוא שורש כ"ה
	4     4 4 via 4 1 6 3 via 3   9 Rodo 2 5
	בבואי לדעת מספר המדות מזה הטריאנגול ולקחתי חצי המספר שבפני' שהוא אורך הסיקרא ההיא ורביתיו עם המספר של התחתית ויצא כרשום כל מספר המדותת גם אם הייתי לוקח חצי מספר התחתית ולרבותו עם הכתוב בפנים הכל אחד
	8 4     4 1     8 4 3 3 6 3 4 4 4
	‫גם זה הטריאנגול עשויה כאותו שלעיל ויצא חשבונו כרשום למטה
	1 4 0     7 0     5 0 3 5 0 0
	וגם זה הוא לדעת אורך הצד השוה מצד שמאל ועשיתי כמו בידיעת האלכסון ויצא ג' שהוא שורש מט‫'
	4 2 5 1 6   9
	עשיתי הרב[וי] בעצמותו ועשיתי הסוטרייר ובמותר לקחתי השורש
	קודם בבואי לדעת הקף העוגל הזה לקחתי אורך הקו המשוך לחציו ורביתיו עם ג' וא' שביעית וכן תמיד ויצא מדת ההקף מ"ד כרשום וצריך לסקור הסיקרא בשווי לחציו שתבא על המרכז העשוי עם המחוגה ולעולם הרבוי תעשהו עם ג' וא' שביעית
	‫באתי לדעת מידת העגול הזה ועשיתי הרבוי משיעור העיגול עם מידת הדיאמישרו וחלקתי היוצא בעד ד' ויצא כרשום
	וכן לעולם נעשה החלוקה עם ד' בבקשת המידה מקרקע עגול[ה] כזה
	sup     2 6 4         8 4     1 0 5 6   2 1 1 2   4 2 2 1 7 6 sup   5 5 4 4
	264 circunda serentia
	זהו רבוי עם ג' וא' שביעית
	$\scriptstyle\frac{84}{1}$ via $\scriptstyle\frac{22}{7}$
	8 4       2 2     1 6 8   1 6 8   7 1 8 4 8 circu   2 6 4
	altro modo   1 3 2 part[.]       4 2 p mezo     2 6 4 moltiplica   5 2 8   soma 5 5 4 4
	‫כאן התחיל המולטיפיקיר משברי' על שני דרכי‫'
	הדרך האחת והרבוי הוא שלמי' ושברי' עם שלמי' ושברי‫'
	$\scriptstyle8\frac{8}{12}$ via $\scriptstyle7\frac{7}{8}$ $\scriptstyle\frac{104}{12}$   $\scriptstyle\frac{63}{8}$
	1 0 4         6 3       3 1 2     6 2 4   פרטיטור 96 6 5 5 2 סומה העולה 68 5 7 6         7 9 2       7 6 8         2 4         9 6           $\scriptstyle\frac{1}{4}$ סקיסיר דרך כ"ד
	הדרך האחרת
	$\scriptstyle7\frac{7}{8}$ via $\scriptstyle8\frac{6}{7}$ $\scriptstyle\frac{63}{8}$   $\scriptstyle\frac{62}{7}$
	6 3       6 2     1 2 6   3 7 8   56 3 9 0 6 69 3 3 6   טעות הסיקרא     5 4 6     5 0 4       4 2 מותר       5 6         $\scriptstyle\frac{3}{4}$ סקיסיר דרך י"ד
	הדרך השנית מהמולטיפיקיר ואין נופל בו פרטי כזה האחר שבצד ימין והכל אחד
	8 $\scriptstyle\frac{8}{12}$ × 7 $\scriptstyle\frac{7}{8}$
	נכנס בסך הרבוי באלכסון ד"פ י"ב 4 56 וברבוי שני נכנס הח' ז"פ 7 96 זהו השלם וזהו רבוי משלם לשלם 56 $\scriptstyle\frac{8}{12}$ סומה השלם 67 56 תוספת א' שלם שהוצאתי מהשב 1 64 אלו ס"ו הם הח' דודוצימי מהשלם ר"ל ממספר צ"ו סומה האמתית מהשלם 68 120 שמתי תחת הסומה מהשבור צ"ו לעשות הסוטריר כדי להוציא א' שלם שישי' בסומה 96     $\scriptstyle\frac{24}{96}$ מותר     $\scriptstyle\frac{1}{4}$ סקיסיר דרך כ"ד
	והנני עולה במעלות הרבוי באלכסון וכסך העולה אראה כמה פעמי' נכנס בו השבע וכותב השלם והשבור שלא בא לכלל שלם תחת השבור
	הנה לך שיצא גם זה הסך בדרך האחרת מהרבוי מצד שבצד ימין
	רבוי אחר משלמי' ושברי' בדרך אחת
	7 $\scriptstyle\frac{7}{8}$ × 8 $\scriptstyle\frac{6}{7}$
	6 42 7 56 השלם 69 $\scriptstyle\frac{3}{4}$ סקיסיר דרך מספר י"ד
	הנה כי שני הדרכי' אלו אין הפרש ביניהם זולתי בעשיית המספר כי הדרך שבצד ימין נופל בה הפרטיר והדרך השנית שבצד שמאל אין נטפל בה פרטיר ומ"מ הסך היוצא שוה בשניהם
	‫סומארו שברי' על שלשה פני' אחת מהן כתובה כאן והאחרת כזאת כמספר כתובה מעבר לדף
	$\scriptstyle\frac{4}{5}$ × $\scriptstyle\frac{3}{4}$ $\scriptstyle\frac{16}{15}$
	טעות הסיקרא
	$\scriptstyle\frac{31}{20}$ × $\scriptstyle\frac{6}{7}$ $\scriptstyle\frac{120}{217}$
	$\scriptstyle\frac{337}{140}$ × $\scriptstyle\frac{7}{8}$
	2 6 9 6       9 8 0 פרטיטור 1120 3 6 7 6 סומה השלמי‫' 3 3 3 6 0         3 1 6 מותר שברי‫'
	הפרטיטור מהסומריאו
	4 1 1 2 0 280   8     3 2   3 2
	4 3 1 6 79 2 8   3 6   3 6
	והסקיסיטו כזה ‫$\scriptstyle\frac{79}{280}$
	‫אם עשר אמות וא' שליש עולה מ"ג דנרי' האמה כמה יעלו כלם
	רביתי השליש עם י' והוספתי על הרבוי א' שהוא הא' שליש ועלה הסומה ל"א
	אח"כ רביתי ל"א עם מ"ג ועלה הסומה אלף של"ג וחלקתי בעד ג' שהוא א' שליש להיות כל הסומה מהרבוי שלישים ויצא תמ"ד דנרי' וא' שליש דנר
	$\scriptstyle10\frac{1}{3}$ 43             3 1             4 3             9 3         1 2 4         3 1 3 3 3 ‫עשיתי' ליט' 4 4 4 1 2       4 4 4   1 3     2 2     1 2               1 3             1 2               1               3
	1 6 9 6   2 5 6   8 3 5     2 6 1 8 6 1 1 5 3 6   8 3 5 5 1 2   1 6 9 6 6 6 5 6         3 3 2 8
	2 5 6   3 0   3 0   1 5 12
If ten cubits are worth 30 liṭra, how much are 5 cubits and 2-thirds worth? $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{10:30=\left(5+\frac{2}{3}\right):x}}$	אם עשר אמות עולי' ל' ליט' כמה יעלו ה' אמות וב' שלישי‫'
	5 1   30 5 1 0 17 3 0     2 1 0   2 1 0   3 3 1 12
If ten cubits of cloth and 2-thirds are worth 302 liṭra, how much are 50 and 3-quarters worth? $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(10+\frac{2}{3}\right):302=\left(50+\frac{3}{4}\right):x}}$	‫אם ק' אמות בגד וב' שלישי' עולי' ש"ב ליט' כמה יעלו נֻ' וג' רביעי‫'
	$\scriptstyle100\frac{2}{3}$ 302 $\scriptstyle50\frac{3}{4}$     906 $\scriptstyle\frac{302}{3}$ $\scriptstyle\frac{302}{1}$ $\scriptstyle\frac{203}{4}$   4
	2 7 1 8       0 0 0   1208 1 8 1 2       1 8 3 9 1 8 152   1 2 0 8     הנה לך קנ"ב ליט‫'     6 3 1 1       6 0 4 0         2 7 1 8       2 4 1 6         3 0 2 מותר ליט‫'           2 0         0 0 0       6 0 4   1208     6 0 4 0       6 0 4 0 הנה לך ה' ליט' 5
	4 8 9       2 3   1 4 6 7   9 7 8 1 1 2 4 7
	אם ק' אמות עולי' ש' ליט' וב' שלשי' כמה יעלו ה' אמות
	$\scriptstyle\frac{100}{3}$ $\scriptstyle300\frac{2}{3}$ 5 300   9 0 0         2     9 0 2         5 300 4 5 1 0 15 3 0 0     1 5 1 0   1 5 0 0       1 0     3 0 0
	‫לא
	אם ק' אמות וב' שלישי' עולי' ש"ב ליט וג' רביעיי' כמה יעלו ר"ן
	$\scriptstyle100\frac{2}{3}$ $\scriptstyle302\frac{3}{4}$ 250     3633 $\scriptstyle\frac{302}{3}$ $\scriptstyle\frac{1211}{4}$ $\scriptstyle\frac{250}{1}$   4
	0 0 0 0     1 8 1 6 5   ‫פרטיטור 1208 7 2 6 6       1208 9 0 8 2 5 0 751     8 4 5 6     הצה לך תשכ"א ליט‫'       6 2 6 5         6 0 4 0           2 2 5 0         1 2 0 8         1 0 4 2
	תעשה מאלו הליט [.] ותחלוק ויצא ג"כ י"ז [.]
	‫אם ק' אמות בגד עולי' ש' ליט' וב' שלישי' כמה יעלו נֻ' אמות וג' רביעיות
	100 $\scriptstyle300\frac{2}{3}$ $\scriptstyle50\frac{3}{4}$ $\scriptstyle\frac{100}{1}$ $\scriptstyle\frac{902}{3}$ 902   12 $\scriptstyle\frac{203}{4}$
	2 0 0   1 0 0 ‫פרטיטור 1 2 0 0
	4 0 6       0 0 0     1 8 2 7       1 8 3 1 0 6 152 ‫הנחלק   1 2 0 0     הנה לך קנ"ב ליט‫'     6 3 1 0       6 0 0 0         3 1 0 6       2 4 0 0         7 1 6           2 0         0 0 0     1 4 1 2   1200   1 4 1 2 0 11 ‫הנה לך י"א ליט‫'     1 2 0 0         2 1 2 0       1 2 0 0         9 2 0           1 2       1 8 4 0       9 2 0   1200   1 1 0 4 0 9 ‫הנה לך ט' פשוטי‫'     1 0 8 0 0 וא' חמישית פשוט         2 4 0         1200         $\scriptstyle\frac{1}{5}$
	‫אם רנ"ה סקי' וב' שלישי סקי' נותני' לשנה ריוח לב' סקי' וג' חומשי סקי' כמה ריוח יתנו צ"ו סקי' וד' ששיות סקי' הנה לך החשבון מונח ועומד
	se 255 c $\scriptstyle\frac{2}{3}$ da 32 e $\scriptstyle\frac{3}{5}$ ch dara 96 e $\scriptstyle\frac{4}{6}$
	ראוי לומר ב שלישי' במקום ד' ששיות דהכל אחד והנה לך הנסיון ברבוי אלכסון דשניהם נותני' סך י"ב
	12 12 $\scriptstyle\frac{4}{6}$ $\scriptstyle\frac{2}{3}$
	קודם עשיתי הרבוי משברי' בדרכו באלכסון
	$\scriptstyle\frac{12}{30}$ $\scriptstyle\frac{3}{5}$ $\scriptstyle\frac{2}{6}$ 12 18 אלו הן הג' חומשי' מהשלם 10 אלו הן הב' ששיות מהשלם 30 זהו השלם שהוצאתי מהן $\scriptstyle\frac{10}{30}$ ונותר השבור כן
	ויש בידי א' שלם המושם עם סומה השלמי‫'
	$\scriptstyle\frac{10}{30}$ $\scriptstyle\frac{2}{3}$
	‫ברבוי שמ"ג לצ"ו נכנס כ"כ פע' ה' ונותר ג' הכתובי' במק' השברי‫' 57 ‫ברבוי שני נכנס הששה כ"כ פעמי' ונשאר ב ששיות 12 ‫זהו סך הרבוי שמשלם לשלם 3072 ‫הסומה 3150 ‫תוספת א' שלם הוצאתי מהשברי‫' 1 ‫סומה שנית מהשלמי‫' 3151 ‫לקחתי זאת הסומה ועשיתי עמה הפרטי' משברי‫' 3151 ‫זאת היא תחלת השאלה 255
	9 0 זהו השלם     2 5 5     0 0 0 2 2 9 5   2 2 9 5 0 סומה       6 0 תוספת הב' שלישי‫' 2 3 0 1 0 סומה שנית והיא תהיה פרטיטור
	9 0       3 1 5 1       0 0 0 0   2 8 3 5 9     2 8 3 5 9 0 ‫תוספת הי' שלישיים         3 0 ‫סומה שנית והיא נחלק 2 8 3 6 2 0 ‫23010 פרטיטור 2 3 0 1 0   ‫12 היוצא   5 3 5 2 0     4 6 0 2 0 מותר סקי' עשיתי דנרי‫'     7 5 0 0 ערך הסקי‫'         7 5     3 7 5 0 0   5 2 5 0 0   ‫23010 פרטיטור 5 6 2 5 0 0 ‫24 היוצא 4 6 0 2 0 0   1 0 2 3 0 0     9 2 0 4 0     1 0 2 6 0
	מותר דנרי' עשיתי' פשוטי‫'
	‫
	מותר הדנרי‫'   1 0 2 6 0 ערך הדנרי' לפשוטי‫'         1 2     2 0 5 2 0   1 0 2 6 0 ‫פרטיטור 23010 1 2 3 1 2 0 ‫היוצא 5 1 1 5 0 5 0 מותר פשוטי‫'     8 0 7 0
	עשיתי הסקיסיר לחצאין
	$\scriptstyle\frac{8070}{23010}$ $\scriptstyle\frac{4035}{11505}$
	סומה דנרי‫'
	הרי שמגיע לשנה אל צ"ו סקי' וד' ששיות י"ב סקי' וכ"ד דנרי' וה' פשוטי' ושברי' כרשו‫'
	scu 12 24 g $\scriptstyle5\frac{4035}{11505}$
	se $\scriptstyle100\frac{2}{3}$ da 12 ch dara 65
	ערכי' משבור אחד     6 5       1 3 0       6 5   ‫עשיתי' שלישי‫'   7 8 0           3 זה הפרטיטור הוא בק‫' 302 3 0 4 0 וב' שלישי' שעשיתי' כלם שליש‫' 2 1 1 4 היוצא 7   2 2 6 מותר       3 0 2
	‫אם רצית לעשות שיהיה הסומה המולטיפיקיר ממין אות אחת לבד קח נגד האות ההיא כ"ב מאות ב' פעמי' וג' פ' כ"ב עשיריות ושים תחתם האות ההיא ועשה הסומה ולעולם תעשה המולטיפיקיר עם הסומה ההיא ועם סך זה 481 והסומה מהרבוי יהיה כלה ממין אות ו' בלבד עשית כן
	6 המבוקש     1 2 0 0 לקחתי נגד ו' י"ב מאות         1 8 0 ולקחתי י"ח עשיריות             6 שמתי תחתם המבוקש       1 3 8 6 הסומה         4 8 1 בעל הרבוי לעולם       1 3 8 6   1 1 0 8 8     5 5 4 4       6 6 6 6 6 6
	דרך אחרת להביא סומה המולטיפיקיר ממין אות אחת אם רצית לעשות כלם ממין אות א' עשית כן ורבית אלו המספרי' יחד
	7 7 7       1 4 3     2 3 3 1   3 1 0 8     7 7 7     1 1 1 1 1 1
	ולעשות כל המספר ממין אות ב' תרבה ב' פעמי' זה המספר 143 ותרבה העולה עם זה 777
	ואם חפצת לעשות המספר 143 ותרבה העולה עם זה 777
	ואם חפצת לעשות המספר האמור שהוא 143 ג"פ ותרבה העולה עם 777 וכן אם רצית לעשות הכל אותיות ד' תרבהו ד"פ ואם תרצה שיעלה לך ה' תרבהו ה"פ אם ו"ו וכן תמיד ומהסומה העולה תעשה המולטיפיקיר [...] 777 כאמור והנה לך שחפצתי לעשות סך הרבוי כל ממין אות ב' עשיתי כזה כפי הצעתי [...]
	1 4 3           2       2 8 6       7 7 7     2 0 0 2   2 0 0 2   2 0 0 2     2 2 2 2 2 2
	‫ואם חפצת לעשות המולטיפיקיר ממין שני אותיות א' וב' וכן ב' וג' או ג' וד' עשה כן
	אם רצית לעשותם שיהיו א' וב' א' וב' עשה כרשום שלקחתי כנגד המספר מא' וב' שר"ל י"ב כ"ב עשיריות שני פעמי' שהם כ"ד עשירייות והוספתי תחתם הסך ההוא של י"ב ועשיתי הסומה ואח"כ עשיתי הרבוי עמה ועם מספר זה 481 וכן תמיד הסך הזה הוא בעל הרבוי
	והנה לפניך המשל על מתכונתו
	הן כ"ד עשיריות כנגד הכפל מי"ב       2 4 0 הוספתי תחתם המבוקש         1 2 עשיתי הרבוי       2 5 2 בעל הרבוי לעולם       4 8 1         2 5 2     2 0 1 6     1 0 0 8       1 2 1 2 1 2
	ולעשותם כזה עשיתי כן
	הם מ"ו עשיריות כנגד שני פעמי' מהמבוקש       4 6 0 23 המבוקש         2 3 232323 תוספת המבוקש סומה       4 8 3 בעל הרבוי לעולם       4 8 1         4 8 3     3 8 6 4     1 9 3 2       2 3 2 3 2 3
	ואם היית רוצה להביא כזה 323232 היית לוקח נגד זה הממציא ראשון 32 שני פעם עשיריות שהם כזה [640] ואח"כ עשה
	‫דרך אחרת לעשות סומה הרבוי מאיזה מין שתרצה לא כמו שכתבתי לעיל
	המשל אם תרצה לעשות הסומה ממין ג' תכתוב הג' ותרבה בעד ד' ותחלוק אותם בעד ד' ויצא לך הסומה ג' וזה לך האות
	3 3 3 3 3 3                 4 ‫תחלקם בעד ד' 4 1 3 3 3 3 3 2 333333   1 2               1 3             1 2               1 3             1 2               1 3             1 2               1 3             1 2               1 2               1 2
	ואם תרצה לעשותם כן ג"כ תרבה בעד ד' ותחלקם בעד ד'
	1 2 1 2 1 2               4 ‫חלוק בעד ד' 4 4 8 4 8 4 8 121212
	וכן לעולם כל הסכי' שתרצה לבקש תעשה המולטיפיקיר בעד ד' ותחלוק הסומה בעד ד' ויצא לך בעשותך הפרטיר ממין האותיות שתרצה

Appendix: Bibliography

London - British Library Add. 27209 דף 57א-104א מאה ט"ז