London Add. 27209 - Collection of Word Problems

57א בהנזאל עמ"י עש"ו לק"י והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יספר מרוב (בראשית ל"ב, י"ג; הושע ב, א) גלוי לכל משכיל כי שבעי' פני' לתורה אמרות ה' אמרות טהורות מכתם אופיר (ישעיה י"ג, י,ב) יקרות ועל כל קוץ וקוץ באמרו תילי מלי' (תילי') של הלכות (בבלי, מועד, עירובין, דף כ"א, ב, גמרא) עד כי חדל לספור כי אין מספר (בראשית מ"א, מ"ט) ובשמרם יעקב רב והלכתא דבחותא תלודי תלויות ועומדות ההאלקי' כמוכריא דלברות ובפרט בטעמי המקראות איכא בהו ריחא וטעמא שמן תומן שמם על כן עלמות אהבום (אהבוך) (שיר השירים א, ג) וזאת התורה אדם אין לעבדה ולשמרה במשפטיה ובחוקותיה כי עלמא דאולינן מיניה בהלולא דמי והמעט המושג ממנה בכסף מלא יתננה (בראשית כ"ג, ט) לנו המחשבה רעיונית כי בילדי נכרי' יספיקו ובמאורעות תקיפות כחומץ לשינים (משלי, י, כ"ו) עד כי המדרשות יהרסון ובישיבות לא ירונן ולא ירועע (ישעיהו, ט"ז, י) ותהי ראשית ממלכתה (ממלכתו) בבלה (בבל) ב(ו)ארך אטד (ואכד) וכלנה וארץ (בארץ) שנער (בראשית, י, י) וגם כימי' האלו דחילא בתר דחילא אולא דזאת לנו למורשה דגופא אזיל בתר רישא (בתר רישא גופא אזיל) (תוספתא, מועד, תענית, ב', ו') ואין לנו להשען כי אם על אבינו שבשמי' (בבלי, נשים, סוטה, דף מ"ט, פרק ט', א, גמרא) היוצר יחד לבנו ומבין אל כל מעשינו (תהלים ל"ג, ט"ו) הוא ינהגנו וצהלנו ויגולו רחמיו על מדותיו ויכנס עמנו לפני' משורת הדין (בבלי, זרעים, ברכות דף ז, א, גמרא): נחזור לעניין ראשון בסיוע אלקי ואלה הדברי' אשר אדבר רשום בכתב אמת (דניאל, י, כ"א) דדברי תורה נמשלו למי' (משנה תורה, ס' המדע, הלכות תלמוד תורה, ח' ט') כדכתיב הוי כל צמא לכו למי' (ישעיה, נ"ה, א) כן הנם עולי' ומתרחבי' בצנורא דברקא דמיא כיין דרוח רוח וכן כתיב וכפטיש יפוצץ סלע וגו' (ירמיה כ"ג, כ"ט) מה פטיש זה מתחלק משמעון הפסוק לניצוצות הרבה אך דברי תורה מתחלקי' לטעמי' רבי' וידוע ולוי באשלי דבר [..] ומפורסם דיש אם למקרא ויש אם למסורת לכן יצאתי רש"י ותוספות להרי' נסי על מספר הכתובה כפסוק והיה מספר פרק ר' עקיבה וכן פרק קנ"ו דקדושי' מיידי תוספות דלא כפי' רש"י וכן פרק אחד מדיני ממונות

57ב ולא נאמר והיה מניין להעיר ולרמוז על חכמת המספר ותרי' איכא למישמע מינה רבוי עם ישראל ולהורות כי יזהרו בהשגת המספר והזהיר הנביא ואמר והיה מספר בני ישראל (הושע ב, א) ר"ל הטו אזנכם (ישעיה נ"ה, ג) לשמוע שריקות המספר שבו גנוזי' וסתומי' חכמות נחמדות בגלוי לכל דורש אלקי' כחול הים אשר לא יספר מרוב (בראשית ל"ב, י"ג) גם בזה צוה להזהיר בניו אל המחצב הטהור ממנו נחצבנו אברהם אבינו ע"ה ואמר לו אם תוכל לספור אותם ... כה יהיה זרעך (בראשית ט"ו, ה) וידוע דאם משמש בד' לשונות (בבלי, מועד, תענית, ט, א, גמרא) וגם מפורסם דמלת כה צווי הוא כמו כה תאמר לבית יעקב (שמות יט, ג) וע' מבואר בפ' מי שהחשיך (משנה, מועד, עירובין, פרק ד', י"א) דאברהם אבינו ע"ה היה חכם באיצטגנינות כדאיתא התם ר(ב)שע נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן (בבלי, מועד, שבת, דף קנ"ו, א, גמרא) וע' אמרו אברהם אבינו איצטגנין גדול היה כדאיתא בסוף פ' השותפין ובראש פ' אמ' להם הממונה (בבלי, מועד, יומא, דף כ"ח, א, משנה) אברהם אבינו אסטגנינות גדולה היתה בלבו (בבלי, מועד, יומא, דף כ"ח, ב, גמרא) ואם כן הוא מן ההכרח לומר כי אברהם ע"ה היה בקי בחכמת החשבון שחכמת המזלות והתכונה מיוסדת ונטועה על החשבון לכן אומר כי יש צדדין לפרש הפסוק כן אם תוכל לספור אותם (בראשית, ט"ו, ה) ר"ל כאשר אתה בקי בחכמת המספר כה תצוה זרעך גם הזהירו רז"ל ואמרו תקופות וגמטריות פרפראות לחכמה ובהרחבם פ"ח מהלכות גנבה ואבדה כמגד משנה פי' כן תקופות שהוא חכמת החשבון כמו שאמרו לחשב תקופות : וגמטריות שהן חכמת השיעור פרפראות לחכמה פי' לחכמת התכונה הקרויה חכמה ובינה (בבלי, מועד, שבת, דף ע"ה, א, גמרא): גם אמרו כי היא חכמת(כ)ם ובינת(כ)ם לעיני העמי' (דברים ד, ו) איזו איזו

58א היא שהיא לעיני העמי' (דברים, ד, ו) זה היודע לחשב תקופות וגמרטריות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומ' את פעל ה' לא יפ יביט(ו) ומעשה ידיו לא ראו (ישעיה ה, י"ב) וכן אמר בלעם הרשע מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל (במדבר כ"ג, י) ר"ל למי ראוי להיות חכמת המספר לישראל לשתי סיבות למיון תלפיות החכמות שמוצרכות להן המספר בכמה דרכתין בתלמוד ובהלכות רבות כמו כלאים וזרעי' ובמקח וממכר ואין צריך לומר בחכמת הקבלה ששם שפע המספר והשנית ראוי לנו חכמת המספר לצדק המדות והמשקלות כדי להתרחק מן הגזל כי ראינו שהתורה הקפידה על זאת אפי' על מדה קטנה שהיא משורה כ כדכתיב במדה במשקל והמשורה (ובמשורה) (ויקרא י"ט, ל"ה) והיא אחת (אחד) מל"ג בלוג (משנה תורה, הלכות גניבה, ח, ז) כדאיתא ברוש פ' איזהו נשך (בבלי, נזיקין, בבא מציעא, דף ס, ב, משנה) וא"ל רב יהודה | בב"מ פרק לרב אדא משוחאה לא תזלזל במישחתא דכל פורתא | המקבל ופורתא החזי לכרכומא רישקא (בבלי, נזיקין, בבא מציעא, דף ק"ז, ב, גמרא). לכן אמר בלעם שכח בגמרא שחכמה הזאת היא עיקרית לזרע ישראל וגם אמר דמשנה תשיעי' ומספר את רבע (במדבר כ"ג, י) ר"ל רבע המדות והשעורי' דהיינו המתחלק כללות לחכמת התשבורת גם היא לישראל ניתנה המקבל שדה וכן הזהיר הקב"ה על עשיית הארון שכל שיעוריו מחברו שברי' להורות את בני ישראל החכמה הזאת לזרעה חשי' מהתשבורת המוצרכות לחכם : והנה ראה כמה שעורי': עיקר גדול הוא זה דאפי' במנחות ונסכי' הושם (משנה, נזיקין, בבא מציעא, ט,ח) בגזרתו ית' שברי מדות עשרון אחד שני עשרוני' שלשה עשרוני' והעמד עשירית האמה ובנסכי' 58ב חצי ההין (במדבר טו, ט-י) וכן במקומות רבות נרמזו השברי' לזאת החכמה וידוע כי בדברי רז"ל מוצרך המספר והתשבורת מאד והחכם יתן אל לבו (קהלת ז, ב) ועל זה קנא בלעם ואמר ותהי אחריתי כמוהו (במדבר כ"ג, י) מזה תבין כי לא היה בקי ואף כי היה נביא והנביא במדרגות הנבואה איתא חשבון עד פה תבא ולא תוסיף (איוב ל"ח, י"א) מ"א נתרוקנה שכלו מלהשיג דעת בזה כמו שקצרה במדרגת הנבואה גלוי וידוע שכל נבואותיו דרך מקרה ועראי : גם משה רבן של נביאי' הזהיר ישראל על חכמת המספר וה ואמר והפיץ ה' אתכם בעמי' ונשארתם מתי מספר (דברים ד, כ"ז) ר"ל אפי' בגלות היו זריזין לחבב המספר שבו משתלשלי' ועולי' חכמות רבות אשר לא יספר מרוב (בראשית ל"ב, י"ג) דהוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמי' (בראשית כ"ח, י"ב) לכן ראוי לכל משכיל אשר רוח אלקי' בקרבו לקחת מוסר השכל (משלי א, ג) חכמת ובינה וכל מלאכה נבזה ונמס אותה יחרי' (שמואל א, ט"ו, ט) עד יכונן ועד ישי' גויתו תהלה בארץ (ישעיה ס"ב, ז) :

59א אם שני' נוסעי' ממקום אחד בשעה אחד ואחד מהם א' עושה כל יו' י"ב מיל מהלך והשיני ביו' ראשון הולך מיל אחד וכל יום מוסיף מיל אחד ובאת לדעת בכמ' ימי' יגיע השני לראשון עשה כן תכפול מהלך ה הראשון ויהיה כ"ד והוצא מהן א' ישאר כ"ג תכפול אלו הכ"ג י"ב פעמי' כמספר המהלך שעושה הראשון ומה שיעלה לסוף כ"כ (כל כך) מילין יגיע השני לראשון והזמן שישי' במלי' אלו הן כ"ג ימי' כאמור והנה לך החשבון: 12 מהלך הא' שבכל יו' 2 כפלתיו 24 1 עשיתי סוטריירי מא': 23 נותר : 12 כפלתיו ברשום : 46

276 אלו סך המילין שעושה בכ"ג ימי' שמגיעו :

וזה במדומה קצת מבקשת ידיעת ב' כמה חבטות חובט הפעמון כשיהיה ט' שעות ביום שחלקתי המספר לשני חלקי' שהם ד' וה' ובחלק הגדול שהוא ה' רביתי כ"כ (כל כך) פעמי' ט' שיעלה מ"ה וכן יהיה שכשיהיו ט' שעות חבט הפעמון מ"ה חבטות : וכן אם באת לדעת כמה חבטות חבט הפעמון לסוף כ"ד שעות תחלוק הכ"ד לחצאין שהן י"ב וכן תכפול י"ב פעמי' המספר שאחר כ"ד ותאמר י"ב פעמי' כ"ה הן ש' וכן ג' מאות חבטות חבט הפעמון לסוף כ"ד שעות: כן כאן היה ראוי לחלוק מספר כ"ג לשני חלקי' אחר שהוצאתי מכ"ד א' ולומר החצי מכ"ג הוא י"א וכן וחצי וכן ראוי לעשות עם זה הרבוי דרך כ"ד וכאשר כתבתי כאן בראש הנייר מצד אחר

25 12 50

300

59ב

זהו דרך רבוי 24 uia ושברים 24 23 12 48 552| 2 והחולק הוא ב' ועשיתי הפרטיר 276 אדיסקורסה : והנה לך שיצא ג"כ רע"ו כפי שבא למעלה ותפסתי החשבון ההוא העליון כדי לשנות דרך קצרה : : :

וכן לעולם בבואך לדעת דבר מהלך כנזכר תכפול סך המהלך כנזכר שעושה האחד תמיד בכל יום ואח"כ תסיר מהסך ההוא א' כנעשה לעיל : ובכל כך ימי' כמספר הסך שחסרת ממנו א' יגיע ההולך לאט ומוסיף בכל יו' מיל אחד לאותו שהולך בכל יום בשווי מהלך :

ולדעת בכמה מילין עשה בזמן ההוא תעשה כרשום לעיל ששמתי מספר המהלך שעושה בכל יו' תחת הסך מכ"ג אחר שעשית הסנטרייר ר"ל אחר שהוצאתי מהכפל א' :

אם שנים עושי' מהלך אחד . ונוסעי' ממקומם בשוה והאחד עושה כל יו' כ' מילין בלי חסרון ויתרון והאחר הולך ביו' ראשון שני מילין וביו' שני ד' מילין וביו' ג' ו' מילין וכן הולך ומוסיף תמיד כל יו' ב' מילין ובאת לדעת זמן הגעתם יחד

60א

יחד ומספר המילין שעשו כשיגיעו זה אצל זה ומספר המל המהלך שעשה המוסיף ביום שהגיע לחבירו המהלך בשוה עשה כן . הוצא ממספר המילין שמהלך כל יו' הראשון א' ובכל כך ימי' יגיע המוסיף למשוה מהלכו ומספר המילין מהראשון הן כ' בכל יו' הוצא מהן א' וישאר י"ט ובכל כך ימי' ר"ל בי"ט יגיע השני לראשון ולדעת כמה מילין עשה ביו' שהגיעו תכפול י"ט ויהיה ל"ח וכן ל"ח מילין עשה ביו' ההגעה . ולעד ולדעת מספר המילין בזמן ההגעה הוסיף הא' שהוצאתי מכ' על י"ט ויחזור כ' כראשונה ועשה הרבוי ר"ל תרבה י"ט פעמי' כ' ויעלה ש"פ וכ"כ (וכל כך) מילין עשו שניהם ביו' ההגעה : הרבוי | 20 19 180 20 380

אם המשל מוירונה לויניציאה יש ק' מילין והן שנים אחד נוסע מויניציאה ללכת לוירונה והאחר נוסע מוירונה ללכת לויניציה ושניהם נוסעי' בזמן אחד ואותו שנוסע מוירונה עושה מהלכו בד' ימי' ואותו מויניציאה עושה מהלכו בה' ימי' ובאת לדעת בכמה זמן יגיע ויפגשו זה אצל זה בהתמידם מהלכם וכמה מילין עשו כשיפגעו זה לזה . גלוי וידוע כי אותו מוירונה עושה כ"ה מילין ליו' ושל ויניציאה עושה כ מילין . תצרף כ"ה וכ' יחד עולה מ"ה עשה כדין הערכי' ואמור אם מ"ה 100 נותן יו' אחד מה יתן מאה ועשה הרבוי והפרטיר 1 רבוי ותראה כי יבא לך ב' וב' תשיעיות ודע כי יגיעו 100 45 פרטיר זה אצל זה בזמן ב' ימי' וב' תשיעיות יום 90 2 10 מותר בהיות כי החשבון אינינו רואי' 45 עשיתי הסקיסיר אותו הטב עשיתי מעט החשבון הלז 2 דרך ה' מצד ימנו למען ירוץ 9 וזהו הסך 2/9 2 קורא בו אבל כולו הוא מצד שמאלי בלי חסרון שרץ ב' ימי' וב' תשיעיות יום:

60ב ולדעת כמה מילין עשו כשהגיעו זה לזה תעשה הרבוי בעד אותו מוירונה כן תקח סך המילין שעושה בכל יו' שהם כ"ה ותקח העולה בידך מהמולטיפיקר והפרטיר שלעיל ותעשה הרבוי כרשום נמצא 25 uia כשהגיע אותו מוירונה לשל ויניציאה ________ עשה נ"ה מילין וה' תשיעיות מיל כזה 25 ________ 00 50 500 | 9 פרטיר ( ) 45 | 55 היוצא ( ) 50 45 מונר 5 9 : : ואותו של ויניציאה לדעת מספר מהלכו לקחת סך המהלך שעושה בכל יו' ותררבהו עם הרבוי שעשיתי לאות של וירונה וכרשום למטה | נמצא שעשה זה מ"ד מילין וד' תשיעיות מיל כזה 20 fia 20 ________

 00
   40
 400  | 9 פרטיטור :		( )
   36  | 44 היוצא :		( )
 40
 36
 4
 9

ובין שניהם עשו מאה מילין כנראה לעין :

אם שנים נוסעי' ממקום אחד ביו' אחד הראשון עושה כל יו' י"א מילין בלי תוספת ומגרעת והשני עושה מהלכו באופן זה שביו' ראשון עושה מיל אחד ובשני ג' מילין ובשלישי ה' מילין וברביעי ז' מילין וכן כל יו' מוסיף והולך שני מילין ובאת לדעת בכמה ימי' הגיע השני לראשון

61א וכמה מילין עשה כשהגיעו וכמה מילין עשה ביו' שהגיעו תעשה כמשפט הזה .. תכפול י"א ויהיו כ"ב הוצא מהן א' וישאר כ"א וכן כ"א מילין עשה השני ביו' שהגיע לראשון וכמספר המילין שעושה הראשון בכל יו' שהן י"א מילין בכל כך ימי' יגיענו השני ר"ל בי"א ימי' ולדעת כמה מילין עשו בימי' אלו תחלוק כ"א הנזכר לשני חלקי' ויהיה חלק אחד עשרה והחלק השני יהיה י"א תרבה מספר הי"א בעד החלק הגדול שהוא י"א ועשה כן י"א פעמי' י"א עולה קכ"א וכל כך מילין עשו שניהם בי"א ימי' והנה לך הרבוי 11 11 11 11 121

אם שני' באו לקנות א' פיצה וילוטו לאחד ועמדו אצל תגר אחד שהיה לו שֵינֵי פיצי וילוטו ואמר התגר לתתם להם בתנאי הזה כי מפיצה אחת רוצה ממנה י"ח מרצילי מכל אמה . ומהפיצה האחרת רוצה ממנה מהאמה ראשונה ג' מרצילי ומהאמה שנית ו' מרצילי . ומהג' ט' מרצילי וכן בכל אמה הולך ומוסיף בערכה ג' מרצילי וכן נתעשרו קיימו וקבלו עליהם וכל כך פרע האחד כמו חבירו וגם היו שוי' הפיצי במדתם ובאת לדעת כמה מרצילי עלו כל הפ פיצה מהשנים וכמה אמות הייתה משך כל פיצה עשה כן תחלוק י"ח שהוא סך כל אמה מהאחד בעד מספר ג' שהוא ערך התוספת שהולך ומוסיף האחר

61ב מהפיצה אחרת כאמור . ועלה דלחלוק י"ח בג' יצא ו' ותכפול זה המספר ר"ל ו' ויצא י"ב ולעולם תוציא מהן א' וישאר י"א וכן היתה כל פיצה מהם י"א אמות . ואותו שפרע כל אמה מהפיצה י"ח מרצילי נתן בעד י"א אמות קצ"ח מרצילי דכן עולה י"א פעמי' י"ח כזה 18 11 18 18 198 ולדעת כמה נתן אותו שמוסיף בכל אמה ג' מרצילי בהאמה אחרונה תרבה י"א שהוא המשכות הפיצה בגד בעד ג' שהוא התוספת שבכל אמה ויעלה ג' פעמי' י"א ל"ג וכן לג מרצילי נתן בערך האמה אחרונה מהפיצה וגם עלה סך ערך י"א אמות מהפיצה מהפיצה ואת שעליה מוטל התוספת קצ"ח מרצילי כמו שעלה סך הפורע י"ח בכל אמה וכנרשם לעיל : והא לך הסך מונח : ולדעת בקוצר דכן הוא באמתות שעולה סך כל הפיצה מזה המוסיף קצ"ח כסך הנותן בשווי ערך קצוב עשיתי כן כבר ידעתי שהאמה אחרונה מהפיצה עלתה ל"ג מרצילי כאמור, גם ידוע וגלוי שמוסיף בכל אמה ג' מרצילי כתבתי כן 33 וזה כי התוספת שהוא ג' 6 198 סומה : כפלתיו ועלה ו' ושמתי עליו מספר ערך האמה אחרונה ועשיתי הרבוי בשתיהן ויצא קצ"ח כאשר ערוך ושמור זיל תהא אקנקניה :

3 6 9 12 15 18 21 24 27 30 33 198

62א אם הוצג לפניך עי' שאלה זאת ובאת להבין ולהורות האמת הט אזנך וקבל אמרי . וזהו תופס השאלה איש היה מלוה לשני בני אדם סך מה ממעות והלוה לכל אחד בסך חבירו שוה בשוה ואמר המלוה ללוים כדברי' אלו לאחד אמר שרוצה שיפרע לו כל שנה מ' דוקאטי עד שישלי' פרעון חובו ולשיני אמר לו שרוצה בשנה ראשונה ה' דוקאטי ובשנה שנית יפרע לו עשרה דוקאטי ובשנה שלישית ט"ו דוקאטי וכן כל שנה רוצה שיפרע לו ה' דוקאדי' יותר עד שיבא לתכלית פרעון והנה אמר המלוה שהוא רוצה שיגמרו פרעון החוב שניהם בזמן אחד הנה אני שואל כמה מעות ר"ל כמה דוקאטי הלוה לכל אחד ואחד ובכמה שנים יפרעו חובותם . וכמה דוקיטי יתן השני ר"ל אותו שמוסיף ה' דוקיטי בכל שנה בפרעון אחרון : זאת הוא התשובה תחלוק מספר מ' שהוא פרעון האחד בכל שנה בעד שהוא מספר שמוסיף כל שנה האחד ותאמר ה' פעמי' אלו יתן מ' ונמצא שבחלוק מ' לה' חלקי' יבא כל חלק ח' תכפול מספר זה היינו ח' ויעלה י"ו ולעולם הוצא ממנו א' וישאר ט"ו וכן בט"ו שני' גמרו לפרוע חובותם .. ולדעת בכמה מעות פרע בשנה אחרונה מתשלום הפרעון אותו שמוסיף כל שנה ה' דוקאטי תכה ה' פעמי' ט"ו ועולה ע"ה . וכן ע"ה דוקיטי פרע באחרונה 15 5 75

62ב ולדעת כמה היו כלם ר"ל חוב המעות תרבה ט"ו פעמי' מ' ויעלה ת"ר וכן ת"ר דוקאטי היה החוב מכל אחד . והנה רבוי ט"ו ומ' 40 : וכיון שהעירותי שבזמן ט"ו שנים 15 יגמרו פרעונם וגם ידעת שהאחד 200 פורע מ' דוקאטי לשנה נמצא שבט"ו 40 600 שנים פרע ת"ר דוקאטי כרשום והנה לך ההצעה מפרעון 5 המוסיף ה' כל שנה : 10 15 20 25 30 35 40 45 50 55 60 65 70 75 600

אם שני בני אדם באו לקנות כלי כסף וכלי זהב ואבני' טובות והלכו אצל תגר אחד שיש לו שני כלי' זהב יפי' והגוני' לחפצם ועליהם שתלו רעיוניהם לקנותם : והסכים התגר במכירתם וכדברי' האלו דבר . מהא' מהם הנני חפץ עשרה דוקיטי לכל קריטו ממשקלו . ומהאחר הנני חפץ כערכו מהקריטו ראשון ב דוקיטי ומהקריטו שני ד' דוקיטי ומהשלישי ו' דוקיטי וכן תמיד מכל קריטוראני חפץ תוספת ב' דוקאטי לשלפניו ובתנאי' האלו הסכימו הלקוחות וקנו מידו ופרעו החפצי' כבקשת המוכר ובאת לדעת סך דמי מכרם כי נמצא משקל החפצי' שוה כזה כן זה . עשה כן . הוצא מהערך של אותו שפורע כל קריטו עשרה דוקיטי א' וישאר ט' וכן ט' קריטי היה כל אחד משני חפצי' .. ולדעת כמה פרע בקריטו אחרון אותו שמוסיף ב' בכל קריטי .. תרבה התוספת עם המשקל

63א ר"ל ב' פעמי' ט' ויעלה י"ח . וכן י"ח דוקיטי פרע הקריטו אחרון . ולדעת סומה כל חפץ תקח בידך הסך מאותו שפורע בשווי שהוא י' וכן סך המשקל שהוא תשעה ותרבה שניהם ותאמר ט' פעמי' י' עולה תשעים וכן צ' דוקיטי עלה פרעון כלי אחד מהחפצי' ודוק ותשבח והנה לך הראיה : 2 4 6 8 10 12 14 16 18 90

ג' נשים באו למכור לשוק בצים האחת נושאת נ' בצים והשנית ל' ביצים והג' עשרה ביצי' ומכרו שלשתם בשוה ר"ל שנתנו סך ביצים לדנר בשווי כזאת כן חבירתה ונשאו לביתם ג"כ מעות בשוה האחת כחבירתה הנני שואל כמה ביצים נתנו לדנר תשובה יש לדבר בדברים האלו כי שלשתם התחילו למכור הביצי' ז' לדנר ואותה 7 מהחמשי' ביצי' נותר לה ביצה אחת ונמצא לה ז' דנרי' 7 דז"פ ז' עולה מ"ט . ובעלת הל' ביצים כמוכרה במוכרה 49 גם היא ז' ביצים לדנר נמצא לה ד' דנרי' ומותר ב' בצי' כזה 7 והשלישית בעלת העשרה ביצי' במוכרה ז' ביצי' לדנר אחד 4 נותר לה ג' ביצי' .. ויקר מקרה שלא היה בשוק בצים 28 אחרי' אלא אלו המותרות מג' הנשי' ובא אדם אחד לקנות בצי' ועל גודל דוקר דוחקו וצורכו קנה אלו המותרות ג' פ דנרי' לאחד נמצא כי אותה שנותר לה א' ביצה במוכרה אותה ג' דנרי' נמצא לה י' דנרי' : ובעלת

63ב הל' שנותרה לה ב בצים מכרתם ו' דנרי ונמצאו לה עשרה דנרי' : ובעלת הי' שנותרה לה ג' ביצי' מכרתם ט' דנרי' ונמצאו לה עשרה דנרי' .. הרי לך ששלשתן מכרו בשוה ז' ביצי' לדנר ונמצא לכל אחת מדמי המכירה עשרה דנרי' :

אשה אחת היתה נושאת למכור לשוק א' סל ביצי' ואירע לה קרי ששברה כלם כי נפלו לארץ בא אחד ושאלה כמה היו אלו השבורות ותען האשה ותאמר לא ידעתי המספר באמיתות אבל ידעתי כי כשמיניתי' ב'ב' היה נותר לי א' לג' ג' ג"כ א' לד' ד' א' לה' ה' נותר א' לו' ו' נותר לי א' אבל למנותם ז' ז' לא היה נותר לי כלום עשה אתה חשבון כמה היו : : עשה כן מולטיפיקה ו' פעמי' ז' עולה מ"ב אח"כ הוסף א' ויהיה מ"ג וגם תרבה זה מ"ג בעד ז' ויעלה ש"א וכן ש"א 43 ביצים היו בסל 7 301

ספינה אחת הולכת מויניציאה בקנדיאה בה' ימי' וספינה אחרת באה מקנדיאה לויניציאה בג' ימי' הנני שואל אם יסעו כל אחת זאת מויניציאה וזאת מקנדיאה בזמן אחד בכמה ימי' יפגשו יחד . עשה כן תרבה אלו המספרי' ג' וה' ויהיו ט"ו אח"כ תחבר יחד ג' וה' ויהיה ח' וכן תחלוק 5 טו לח' ויצא א' וז' שמינייות וכן בכל זמן מיו' נסיעתם יפגשו 13 יחד הספינות : 15

64א חבית אחת שיש לה ב' קנילי ובהוציא א' מהן תצא כל היין שבה בד' שעות ואם נוציא האחרת ונניח סתומה הר' הראשונה תצא היין בו' שעות כי הב' קנילי יש אחת מוציאה במהירות יותר מחבירתה . הנה נשאל אם נוציא שנים בבת אחת בכמה זמן תשתפך היין שבחבית עשה תרבה הד' והו' ותאמר ד' פעמי' ו' עולה כ"ד 6 4 24 ואח"כ תקח ד' וו' הנזכרי' שהן במספרם עשרה ועשה הפרטיר בהן כי תחלוק כ"ד לעשרה ויצא ב' וב' חמישייות 24 20 - 4 וכן בכל כך זמן כזה נתרוקן החבית בהוצאת שני הקנילי יחד :

דג אחד שהראש שוקל השליש מכל הגוף והזנב משקלו רביע כל הגוף והשדרה ר"ל המיזוייטו שוקל ל' ליט' הנני שואל כמה משקל כלו : זה השליש הרביע . עשה כן תרבה ג' פעמי' ד' הן י"ב ושליש י"ב הן ד' והרביע ג' תצרף ג' וד' הן ז' תוציא ז' מי"ב נשאר ה' .. ותאמר אם ה' נותן י"ב כמה יתן ל' תרבה י"ב ול' כסדר 30 השלשה ויצא ש"ס תחלוק בעד מספר ה' כמשפט ויצא 12 ע"ב וכן ע"ב ליט' יהיה הדג 60 30 360 35 60 10 00

64ב צבי אחד שאחריו ללוכדו זרזיר מתנים רחוק נ' פסיעות ר"ל קפיצות והולכי' שניהם בקפיצה וכל ה' קפיצות מהכלב הן ז' מהצבי הנני שואל בכמה קפיצות יגיע הכלב לצבי : עשה כן תרבה ה' פעמי' נ' ויהיו ר"נ ותחלוק הר"ן בעד ב שהוא הב קפיצות שקופ[ץ] הכלב יותר מהצבי כאמור כי ה' קפיצות שלו הן [ז'] מהצבי . ויצא בפרטיר כזה קכ"ה וכן בקכ"ה קפיצ[ו]ת מגיע הכלב לצבי 250| 2

   2|	125
 5
 4

10 10 200

הנה לי ג' באלוטי שעוה עגולי' האחד סובבתי ב' אמות והשנית ג' אמות והשלישית ו' אמות . הנני חפץ לעשות משלשתן אחת כמה יהיה סובבת כולה . כן תעשה תרבה החשבון במספרו ר"ל תאמר ב פעמי' ב הן ד' ג' פעמי' ג' הן ט' . ו' פעמי' ו' הן ל"ו וכשתחברם יחד הן מ"ט .. תקח השורש המספר שהוא שורש המ"ט ותמצא כי שורש מ"ט הוא ז' דכן ז' פעמי' ז' עולה מ"ט וכן ז' אמות יהיה סובבת כשתצרף שלשתן יחד :

ספינה אחת שיש לה שני וילי' ואם ישימו לה וילה אחת תעשה מהלכה בי"ב ימי' ולהגביה האחרת ולא הראשונה תעשה מהלכה בט"ו ימי' הנני מב מבקש לדעת אם יגביהו

65א לה שני הוילי' כאחד בכמה זמן יעשו מהלכם . עשה כן תרבה י"ב פעמי' ט"ו כזה ויצא ק"פ אח"כ תצרף יחד י"ב וט"ו ויהיו כ"ז ותחלק ק"פ בעד כ"ז ויצא ו' וב' חמשייות יו' כזה וכן בו' וב' חמשייות (צריך להיות ?) יום יעשו מהלכם : 15 12 30

180| 27 162 ( ) 22 5 חמשיות

גליאה אחת הולכת מויניציאה לקנדיאה מ' רימי' בי"ח ימי' הנני שואל בל"ו רימי בכמה זמן תלך המהלך ההוא . דע כי לדעת זאת לא תעשה לא בדרך הסדור מהשלשה ואל השלשה לא בא י' ותאמר ותאמר כן אם רימי מ' נותני' לי י"ח ימי' מה יתן לי רימי ל"ו תרבה י"ח ומ' ויעלה תש"כ תחלוק בעד ל"ו ויצא ימי' כ' וכן בכ' ימים תלך בקנדיאה הגליאה עם ל"ו רימי : 40 18 320

720 | 36 720 20 0

שנים מצאו כיס מעות ובו ק"כ סקי' האחד רוצה החצי והשני רוצה השליש מהן הנני שואל כמה יגיע לחלק כל אחד .. עשה כן תחלוק ק"כ לחצי ויהיה החצי ס' אח"כ קח השליש מק"כ והוא מ' תצרף יחד ששים וארבעי' ויהיו ק' ותאמר אם ק' נותן ק"כ מה יתן ס' תרבה ס' וק"כ יחד ויעלה כזה 7200 תחלקם בעד ק' ויצא ע"ב 7200 100 פרטיר וכן יגיע לראשון ששואל החצי ולשני יגיע המותר 700 72 היוצר שהם סקי' [...] 200 200 000

65ב שלשה מצאו כיס אחד ובו י"ב סקי' הראשון רוצה החצי והשני רוצה השליש והשלישי רוצה הרביע מהן הנני שואל כמה יגיע לכל אחד . עשה כן קח החצי של י"ב ויהיו ו' וע' קח השליש של י"ב שהוא ד' וקח הרביע שהוא ג' צרף ו' ד' ג' יחד ויהיו י"ג ואמור אם י"ג נותן י"ב מה נותן ו' מולטיפליקה ו' עם י"ב ויעלה ע"ב תחלוק 12 בעד י"ג ויצא ה' סקי' וע"ב י' פירריזי . ואח"כ אמור 6 חצי כן אם י"ג נותן י"ב סקי' כמה יתן ד' סקי' תרבה ד' וי"ב 72 | 13 פרטיטור ויעלה מ"ח תחלוק בעד י"ג יצא ג' סקי' וי"ח י' וכ"כ 65 (-) | 5 סקי' ( ) יטול השני והשלישי יטול המותר שהם ב' סקי' ל"ו י' : 7 | נמצא 78 (X) | כאשר 56 | חלקת

 49(+)      | הסקי'

546 | יש ע"ב סקי' | לחלוק מולטיפליקה הב' סקי' לכ"ב לערך ע"ח הסקי' ותחלק לי"ג כאשר עשית _____הסקי' 78 ערך הסקי' 2 הנותר 156 | מי"ב סקי' 6 חצי | 936 | 13

 91     | 72 הבולוייני

26 שיגיע לראשון וכן תעשה לכלם האיש אשר חפץ החצי מהמעות : ישים החצי שהם ו' תחת הסקי' י"ב ומולטיפליקרה אח"כ יחלוק בעד י"ג : והנה ידעת כי ישאר ב' סקי' לחלוק תעשה אותו כ"כ אלו אח"כ תשים ו' תחת המספר שהם החצי מהשאלה אשר שאל הראשון ומולטיפליקרה והסומה יהיה קנ"ו תחלקם בעד י"ג ויצא ע"ב ולשני שחפץ השליש שהם ד' שי' הד' תחת הי"ב סקי' ותחת הקנ"ו וכן תעשה לשלישי :

שני' באו לחלוק ק"כ סקי' הראשון רוצה הכפל מהשני השאלה לדעת כמה יגיע לו . עשה כן אמור אם השְנִי מגיע לו א' הראשון מגיע לו ב' תצרפם יחד א' וב' והן ג' תרבה ב וק"כ ויהיה ר"מ כזה תחלקם 220 צריך להיות 120 2 440 צריך להיות 240 בעד ג' ויצא פ' וכן פ' סקי' מגיע לראשון ולשני יגיע מ' סקי' : 440 | 3 פרטיטור : צריך להיות 240 24 | 80 היוצא : 0

66א שני' באו לחלוק 140 סקי' הראשון רוצה השליש יותר מהשני כמה יגיע לו עשה כן אמור אם השני יטול ג' הראשון יטול ד' צרף יחד ד' וג' ויהיו ז' תרבה ד' וק"מ ויעלה תק"ס תחלוק בעד ז' יצא פ' וכן פ' סקי' יגיע לראשון ולשני תרבה בעד ג' ויעלה ת"כ תחלוק בעד ז' ויגיע ס' ס' וכן ס' סקי' יגיע לשני 140 4 560

000

אחד נסע מויניציאה ללכת לרומה ומהמעות שבידו מכל ה' דנרי' נתוספו עד ז' כלומר שהרויח בכל ה' דנרי' ב' דנרי' ובאופן זה הה' היו ז' ובאופן ובסוף נמצא לו שהרויח ק"כ דנרי' הנני שואל כמה דנרי' היו לו כשנסע מביתו היינו מויניציאה . עשה כן הוצא ה' מהקרן שהוא ז' עם הריוח שהרויח וישאר ב' ותאמר אם ב' נותן ה' מקרן כמה יתן ק"כ תרבה ה' וק"כ ויעלו ת"ר תחלוק בעד ב' ויצא שלש מאות וכן עם ש' דנרי' נסע מויניציאה : : 120 5 600 2

000

אם תרצה לדעת בקוצר כמה עולה הליט' מדבר אחד אם קנית אותו סך מ למאה בעד כל דוקאטו שפרעת למאה קח א' דנר וג' פשוטי' לדוקאטו כמו המשל אם קנית מאה ליט' שעוה בערך עשרה [דוקאטו] אם תקח א' דנר וג' פשוטי' בעד כל [.................]

66ב לידך עשרה דנרי' ושלשי' פשוטי' וכל כך בא ערך כל ליט' מהמאה שקנית שהן י"ב דנרי' וחצי : וכן הוא זה כלל קיים ואמתי :

עי' אציג לפניך ידיעת הליט' אם תקנה הסחורה לחשבון אלף כמו המשל קנית האלף מהבדיל ח' דוקיטי ועלה ורצית לדעת כמה קנית כל ליט' מהאלף הזה עשה כן קח א' פשוט וחצי בעד כל דוקיטו ובהיותם ח' דוקיטי תקח י"ב פשוטי' וכן י"ב פשוטי' שהן א' דנר בא לך ערך קניית כל ליט' : וגם זה כלל אמתי :

67א חשבון החציר והעצים והצגתי כאן משפט כרמוז ו' אונקייות ד' אמות תחלה הנני מרבה יחד האונקיות ואח"כ ארכו 6 . 4 באלכסון . ואח"כ האמות ואח"כ הנה רחבו 3 . 5 ג' אונקיות ה' אמות אנכי מוסיף קומתו ועושה הרבוי בחשבון שלפניו ובעשותי המולטיפיקיר ו' דקים מאונקיות עם אונקיות היוצא הוא דקי' 6 . 1 ( ) כמו שעשיתי כאן בהרבותי ג' עם ו' . 6 . 2 ( ) שהן י"ח היוצא הן דקי' וכתבתי א' 1 ( ) אונקיה וששה דקי' ואח"כ רביתי באלכסון 20 ( ) ה' וששה ויצא ל' שהן ב אמות וששה 6 . 7 . 23 סומה אונקיות כי להרבות אמות עם אונקיות ________ טעות היוצא הוא אמות והמותר אונקיות וגמרתי קומתו 3 . 4 הסיקרא החשבון על סדר הזה ובתחלית הסומה צרפתי עליה קומתו ועשיתי כמשפט 3 . 2 . ( ) הראשון : . 4 . 2 ( ) . 9 . 5 ( ) 92 . ( ) ( ) 3 . 3 . 100 הוצא מהן פ"ד 84 שהוא כ"ב אמות בסך הקרון 3 . 3 . 16

מה שאמרתי כאן לנוכח כי פ"ד אמות נשאר בזה ונמצא כי סך הן א' קרון היינו פ"ד אמות רבוי כמשפט הכל הוא א' קרון וי"ו אונקיות היוצא שהוא כלו סך מולטיפיקיר וסך פ"ד אמות וג' אונקיות וג' דקים גם הוא בדרך זאת כי בעשות המולטיפיקי' כרשום בכתב אמת : והוא באותיות האורך ורוחב וקומתו מהקרון א' קרון ות"פ ליט' [.....] יעלה הרבוי פ"ד כזה הנרמז למטה : הג' אונקיות [.........]

האורך 7 : הרוחב 4 קומתו 3 : תרבה ד' וז' בזה [..............]

67ב עי' הצעתי כאן חשבון אחד מחציר

דע כי הקרון ארכו ז' אמות (אונקייות) (אמות) ורחבו ד' אמות וקומתו ג' אמות 7 . 6 ארכו והאמה י"ב אונקיו' והאונקיה י"ב דקי' והדק י"ב ניגוטיני 6 . 5 והניגוטינו י"ב מינוטי והמינוטו 6 . 3 ( ) י"ב אטימי וכל אמה כ"ט לין 11 . 2 ( ) וי"ו חלקי' מכ"א בלין אחת : . . 3 ( ) והקרון משקלו אלפי' ות"ק לין . . 30 ( ) מפני שכל קרון הוא כ"ה מאות (אמות) ( ) שהן אלפי' ות"ק לין והנה לך 6 . 2 . 36 סומה החשבון דרך רבוי 6 . 4 קומתו ( ) 6 . 1 . אין זה מקומו ( ) . 8 . אלא תחת הו' ( ) אח"כ מצאתי דהדק 18 ( ) הוא י"ב אטימי והאטימו 144 ( ) י"ב מניט מינוטי והמינוטו י"ב 6 . 9 . 162 סומה ניגוטיני : והסימן א"ף אמ"ן הוצאתי א' קרון שהוא 84 ר"ל אונקיות פונטי אטימי מינוטי פ"ד אמות ניגוטי : 6 . 9 . 78 סומה ובעשותך הרבוי עם פ"ד ול' אחרונה יעלה לך 2520 דהיינו כ תוספת האמתית כי אם תרבה כ"ט ופ"ד יצא 2436 ( ) אח"כ תרבה י"ו ופ"ד יצא 1344 ( ) תחלקם עם כ"א ויצא 64 תוסיפם על 2436 ויצא 2500 : :

[…] שכל [………..] הוא א' קרון וע"ח אמות […] אונקיות [………….] ואם תעשה הרבוי […] ע"ח [………….] אמה כאמור שהיא [לי] לי' [..][זהוב] יצא אלפי' […………] הקרון והט' אונקיות ושישה דקי' ודוק :

68א ואם בעשותי שורש אחד יהיה לי המותר כמו המספר מהכפל שהוא השורש שתלוי בו הכפל מוסיף על הכפל ב' ועל המותר א' וזה יהיה תמיד דבר כללי כל עי' שיהיו המספרי' שוי' היינו המותר והכפל כאמור כמו המשל באתי לדעת השורש ממספר כ"ד עשיתי כן בהיות כי נותר לי ויצא השורש ד' א"כ כהכפל השורש יהיה הכפל ח' ואין ראוי לומר במותר ח' חלקי' מח' רק הוספתי על כפלות השורש ב ויצא י' והוספתי על המותר א' ויצא ט' א"כ נמצא שנאמ' שהשורש מכ"ד 18 הוא ד' וט' חלקי' מעשרה והנה לך המספר רשום | 99 8 9 | 24 4 ( ← המספר הקודם לו שהוא בעל שורש הוא , ← )

גם הצעתי כאן מספר אחר שהכפל שלו ר"ל מהשורש הוא כמו המותר ועשיתי התוספות 18 כאמור א' על המותר וב' על הכפל מהשורש | 99 ויצא השורש של צ"ט ט' וי"ט חלקי' מכ' חלקי' : : ( ← המספר הקודם לו שהוא בעל שורש הוא , ← )

גם בבקשתי השורש מט"ו עשיתי כרשום למעלה שיצא שרשו ג' והמותר היה ו' וכן היה מספר הכפל [……..] והוספתי על המותר א' וב' על הכפל ויצא [………..] ( ← המספר הקודם לו שהוא בעל שורש הוא , ← ) לנוכח וכן ג' וח' ל"ה מ"ח ס"ג ע' והרבה [……….] שאין להם שורש אלא בדרך התוספת הנ[זכרת] […] מספר שחסר בו א' לבד להוציא השורש [……..]

68ב ב' שורש מד' 4 fa 2 via 2 ג' שורש מט' 9 . 3 . 3 ד' שורש מי"ו 16 . 4 . 4 ה' שורש מכ"ה 25 . 5 . 5 ו' שורש מל"ו 36 . 6 . 6 ז' שורש ממ"ט 49 . 7 . 7 ח' שורש מס"ו (ד) 64 . 8 . 8 ט' שורש מפ"א 81 . 9 . 9 ועשר שורש של ק' 100 . 10 . 10

הבאים שרש פנית ותשרש שורש ישי ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך (דברים ד, כ"ט) : :

עתה אתחיל לדבר מעניין השרשי' היינו לרבע מספר אחד וראית מהותם וכמותם איזה דרך ישכונו : :

אלה הדברי' אשר אדבר ובשרשי' [.]לין אחבר אחת לאחת אסדר לצאת אל המערכה לגדר אני הגבר ואשלח את רצוצי מחשבותי חפשי' איש לרעהו יאמר חזק (ישעיה מא, ו) למען הביא על [...] אשר דבר עליו קרא דכתיב ואברהם היה תהיה [ל..] לגוי גדול ועצום (בראשית י"ח, י"ח) :

69א הצעת השרשים

בבואי לדעת השורש מחשבון אחד ר"ל לרבעו | זהו 28|363 אם המבוקש מספרו אינו זוג אז אקח השורש | השורש: 787 הראשון באות ראשונה מהמספר כמו העשוי כאן לנוכח 24 דלקחתי השורש הקרוב לז' שהוא ב' וכמספרו כן הכנסתיו בז' ב' פעמי' דהיינו ד' ונשאר ג' וכן שמתי ב' לחוץ מהסיקרא וכפלתי אח"כ מספר ההוא ר"ל ב' ועלה ד' וכן עשיתי פרטיטור ד' ונכנס בל"ח ח' פעמי' וכמוהו שמתי ח' חוץ לסיקרא אצל ב' ונשאר כ"ח השורש ר"ל הרבוע מחשבון הזה כי תמיד צריך לדקדק שישאר כ"כ מספר קיים בלתי מחוק שנוכל לעשות המולטיפיקיר במספר האות אחרונה מהשורש הנכתב חוץ לסיקרא וכן עשיתי כאן שעשיתי המולטיפיקיר בח' ר"ל רביתי ח' פ' ח' ועלה ס"ד והוצאתי ס"ד מס"ז שנשארו מתחלה בלי מחק ונשאר ג' נמצא שהשורש הוא כ"ח וג' חלקי' מנ"ו כזה וזה כי תמיד בהשאר לי מספר מה אני כופל השורש שבחוץ והמותר הוא כ"כ חלקי' מהכפל ההוא כנעשה כאן שנשאר לי ג' כנראה אז כפלתי כ"ח מהשורש ועלה נ"ו וכן הג' שנותרו פירושם ג' חלקי' מנ"ו : ובבואי לדעת אם החשבון ישר הנני לוקח בידי השורש וכותבו ב' פעמי' ועמם אעשה המולטיפיקיר כנעשה כאן תחת זה ועלה המספר כמבוקש מתחלה : | הנסיון מה[....] | שלמעלה [....] [28] [28] [224] [ 56] [784] [3] [תוספת המותר] [787]

( ← המספר הקודם לספרה הראשונה במספר שהוא בעל שורש הוא , המספר הנשאר: נבדוק כמה פעמים נכנס כפל השורש הראשון בשתי הספרות ראשונות: ← ושארית , המספר הנשאר: ← )

69ב 6 שורש אחר מג' אותיות 31| 967 וזה נסיונו 361 31 ( ← שורש הספרה הראשונה הוא , 31 המספר הנשאר: ← ← 31 המספר הנשאר: ← ) 93 961 6 תוספת המותר 967

15 437 אחר מג' אותיות 29 | 898 249 ( ← המספר הקודם לספרה הראשונה במספר שהוא בעל שורש הוא , המספר הנשאר: ← ← המספר הנשאר: ← ) וזה נסיונו 29 29 261 58 841 57 תוספת המותר אלו הנקודות שנקדתי בדלוג 898 אחת לאחת רומזות כי תמיד בשומי מספר הזה מה חוץ לסיקרא תכף אני כותבה תחת המבוקש באות הנקודה ועיין שורש מד' אותיות ותחלה לקחתי לקמן בדף מעבר שני כי השורש בב' אותיות בהיות המספר זוגות שם אבאר דין זה : : 70 | 4989

      746
   1

השורש וזהו נסיונו הוא ע' ופ"ט חלקי' מק"מ חלקי' 70 ( ← , 70 המספר הנשאר: ← ) 00 490 4900 89 תוספת המותר 4989

70א אחר מד' אותיות 90 | 8179 וזהו נסיונו 90 980 90 זהו השורש 00 שהוא צ' וע"ט חלקי' מק"פ חלקי' 810 ( ← , 8100 המספר הנשאר: ← ) 79 תוספת המותר 8179

1 62 אחר מד' אותיות זהו השורש בלי 65 | 4225 וזהו נסיונו מותר שברי' : 625 65 1 65 ( ← , 325 המספר הנשאר: ← 390 המספר הנשאר: ← ) 4225

בקשתי לדעת השורש מאלו הה' אותיות ותחלה לקחתי השורש היותר קרוב באות ראשונה שהיא ז' והשורש המתקרב בה הוא ב' וכן שמתי ב' חוץ לסיקרא ותחת הז' ג"כ ונ ונשאר ג' כי הכנסתי ב' בז' כמספרו ב' פעמי' כי כן אני עושה תדיר בין אם אקח השורש בב' אותיות או בא' כמספר השורש ההוא אכניסנו במספר שיצא ממנו כ"כ פעמי' . כמו המשל אם היו האותיות מהמבוקש זוג והיה כתוב בתחלתם מ"ט שהשורש מהן הוא ז' והנני כותב ז' תחת ט' כן אכניס ז' במ"ט ז' פ' . וכמוהו עשיתי כאן אח"כ כפלתי הב' שיצא ועלה מכפלו ד' ושמתי ד' תחת ט' והכנסתיו בל"ט ח' פעמי' וכתבתי ח' חוץ לסיקר' וגם שמתי ח' תחת הח' המנוקדה ורביתיה כמספרה ר"ל אמרתי ח' פעמי' ח' עלה פ"ד

            3				( ←  ,  
            4				המספר הנשאר:   ←  
          144				המספר הנשאר:   ←  
              37				המספר הנשאר:   ←

282 | 79865 המספר הנשאר: ← )

        24862				
            5

השורש [...]

70ב והוצאתי ס"ד מע"ח ונשאר י"ד . אחר כן כפלתי כ"ח שמחוץ לסיקר' ועלה נ"ו ושמתי ן' תחת הח' המחוק והו' תחת ו' שאין בו נקודה והכנסתי זאת [.] בי"ד ב' פעמי' ושמתי אז ב' תחת ה' המנוקד וכן מחוץ לסיקר' אצל ח' .. אח"כ רביתי האות האחרונה כמספרה וכנהוג ר"ל רביתי ב' פעמי' ב' ועלה ד' והוצאתי ד' מה' שבסוף החשבון ונשאר כל המותר שמ"א ונמצא כי השורש הוא רפ"ב ושמ"א חלקי' מת'ק'ס'ד' כרשום שהוא הכפל מהשורש . ואם תעשה נסיונו תמצא החשבון מכוון כאשר ניסיתיו כמ'ס'ה :

זה החשבון שלנוכח הוא הרבוע מבית כור שכתב רש"י בפ' האומר שהוא אלף ות"ק אמה אורך על רוחב נ אמה ( ) כה דבר רש"י ז"ל במשנת על מנת שיש לי בית כור עפר (משנה, נשים, קידושין, פרק ג,ג; דף לד-ב, הלכה ג, משנה; דף לח-א, הלכה ו, גמרא) וכו' שהיא משנה שלישית מהפרק : ופי' הרמב"ם ז"ל בפרק ד' מהלכות ערכין וחרמין וז"ל המקום שיש בשיעורו (בשיבורו) ע"ה אלף אמה שהוא ברבוע רע"ד אמות על רע"ד אמות בקירוב הוא בית כור (משנה תורה, הלכות ערכים וחרמים, פרק ה). האמת כן הוא כי אם תעשה המולטפליקארו מהאורך והרוחב יחד יצא ע"ה אלף אמה והנה לך החשבון רשום : וגם הרבוע כתבתיו והנו למעלה ממך

            4			( ←  ,  
          267			המספר הנשאר:   ←  
        37181			המספר הנשאר:   ←

273 | 75000 המספר הנשאר: ←

        4743			המספר הנשאר:   ←  )
            5

נמצא השורש כזה והוא קרוב לרע"ד על רע"ד כדברי (בקירוב )

	הרמבם ז"ל :

1500 50 0000 ( )

 7500		( )

75000 הנה שיצא ע"ה אלף :

החשבון שיצא מהאורך [...] הוא כפי מה שאכתוב [....] תבין דכלו ע"ה אלף אמה כרשום :

71א אם חפצת לדעת כמה רבועי' קטני' יש ברבוע הגדול הרשום למטה תרבה האורך והרוחב ויצא לך המספר מכוון ועשה כזה כי כ"ה רבועי' יש בארכו וכתבתי תחתיו מספר הרוחב שהוא כ"ד כזה ואח"כ תפנה דרך הרבוי שהוא המולטיפיקי' וכזה תעשה ואחר תכוין החשבון ולקחת הסומה ויצא לך כזה ת"ר מרובעי' ומזה תבין לדעת כמה מדות [.] יש בקרקע אחד אחרי דעת מספר הרוחב והאורך ולעולם תשים המספר קטן למטה כרמוז כאן וכזה נמצא באמיתות דבית כור הוא ע"ה אלף אמה כאשר הזכרתי למעלה ודוק ותשבח : : : 25 24 100 ( )

 50	( )

600 אורך 25

רוחב 24

71ב 2 866 אחד מה' אותיות 311 | 96987 גם זה נסיתי : 36121 נמצא השורש כזה : 6 ( ← , המספר הנשאר: ← המספר הנשאר: ← המספר הנשאר: ← המספר הנשאר: ← ) ____________________________________________________ אחד מששה אותיות 16 נמצא השורש כזה 148 8750 ( ← , 15 175 המספר הנשאר: ← 993 | 987654 המספר הנשאר: ← 98983 המספר הנשאר: ← 119 המספר הנשאר: ← ) __________________________________________________________ 17 ( ← , 75 182 המספר הנשאר: ← אחד מז' אותיות 3130 | 9798675 המספר הנשאר: ← וזהו השורש 3674360 המספר הנשאר: ← 662 המספר הנשאר: ← ← המספר הנשאר: ) ___________________________________________________________ אחד מח' אותיות השורש 8054 | 2 ( ← , 13 המספר הנשאר: ← 3773 המספר הנשאר: ← 379158 המספר הנשאר: ← 64879654 המספר הנשאר: ← 8600504 המספר הנשאר: ) 11661 1 ___________________________________________________________ אחר מח' אותיות השורש 6789 | 130 ( ← , ולא נותר 14250 המספר הנשאר: ← כלום 326260 המספר הנשאר: ← 16608180 המספר הנשאר: ← 46090521 המספר הנשאר: ← 6274869 המספר הנשאר: ← 11335 המספר הנשאר: ) 1 72א [.] ( ← 3153 המספר הנשאר: ← 4754 המספר הנשאר: ← 13876272 המספר הנשאר: ← 4186053 המספר הנשאר: ← אחד מט' אותיות: 29662 | 879867968 המספר הנשאר: ← השורש 249862622 המספר הנשאר: ← 55993 המספר הנשאר: ← 5 המספר הנשאר: ← ← המספר הנשאר: ) ___________________________________________________________ אחד מעשרה : השורש 93791 | 12 ( ← , 23 המספר הנשאר: ← 18317 המספר הנשאר: ← 1279289 המספר הנשאר: ← 3741580 המספר הנשאר: ← 0646583577 המספר הנשאר: 8796879658 המספר הנשאר: ← 674981 המספר הנשאר: ← 9988715 המספר הנשאר: ← 181187 ← המספר הנשאר: ) 1 __________________________________________________________________ דרך לדעת השורש מחשבון אחד בלי עשות שום ניסיון עשיתי המשל כן . רביתי י"ב פעמי' 12 י"ב כזה 12 24 ( ) אחר עשיתי הרבוי בזאת הסומה בגופה ובסומה 24 ( ) (צריך להיות 12 ) הרבוי עשיתי השרשי' ויצא השורש כמו בעל הרבוי 244 דהיינו 144 וזאת היא הדרך אחרת מהרבוי בגופה מהסומה שעל |144 זה: |144 576 ( ) 576 ( ) 13 144 ( ) 12116 20736 הנה שיצא השורש בבעל 144| 20736 זאת היא הסומה הרבוי השני: 12484 ש[.]ת מרבוי 2 ובה [.........]

72ב אם מאה סקי' ירויחו לך למספר ט"ו לככר ובאת לדעת כמה ירויחו ק"נ סקי' בזמן עשרה חדשי' עשה כן תעשה הרבוי עם ק' וי"ב שהם המעות מהשאלה והחדשי' מהשנה ויצא כן 1200 אח"כ תרבה ק"נ עם עשרה היינו המעות שתבקש שכרם והחדשי' שעמדו להרויח ויצא 1500 אח"כ תרבה ט"ו שהוא ריוח הק' לשנה עם המספר עשית למעלה ויצא לך 22500 ותחלק החשבון הלז עם החשבון הראשון שהוא זה 1200 ובחלקך חשבון זה 22500 עם זה 1200 יצא לך הריוח מק"ן סקי' בי' חדשי' : י"ח סקי' ונ"ח דנרי' ו' פשוטי' : 100 מספר המאה סקי' : 150 מספר הק"נ סקודי שאלת שכרם 12 מספר חדשי' השנה : 10 מספר החדשי' שעמדו להרויח : 200 ( ) 000 ( ) 100 ( )

 150	( )				1200	סומה הרבוי

1500 סומה ועשיתי בה הרבוי עם ט"ו מספר הריוח שנותני' ק' סקי' 15 מספר ריוח הק' לשנה לשנה : 7500 ( )

 1500	( )

22500 סומה סקי' 1200 פרטיטור : ( ) ועשיתי הפרטיר מהן

 1200	( )		 	    18 העולה שהן סקי' י"ח :

10500 ( ) 9600 ( ) 900 ( ) מותר סקי' עשיתי דנרי' : במותר הזה היתי יכול 78 ערך הסקי' : לעשות הסקיטיר בלי עשות 7200 ( ) חלוקה לדנרי' וכזה היתי

 6300	( )					עושה ויצא ג' רביעי סקי' :

70200 1200 פרטיטור : 00|9 ( )

 6000	( )			    58 היוצא והן דנרי' :		00|12

10200 ( ) 9600 ( ) 600 ( ) מותר דנרי' עשיתי פשוטי' : 12 ערך הדנר : [7200]

73א עקבי' משלמי' בדקות :

באתי לדעת כמה עולה קל"ה סקי' לחשבון ט"ו לככר לשנה : 135 הקרן : זה אחר לדעת כמה עולה 15 הרבית : קל"ה סקי' לחשבון ט"ו סקי' לככר 675 ( ) בכל שנה והנה הכל אחד :

 135	( )						135

2025 סומה 100 פרטיטור 15 ועשיתי 675 ( )

 200	הפרטיר ( )	  20 סקי' כ' היוצאי'		  135	( )

25 מותר סקי' 25|20 היוצא כ' 78 ערך הסקי' ועשיתי רבוי : ערך הסקי' 78| סקי' שעולה 200 ( ) 200 הרבית ( )

 175	( )						  175		( )

1950 סך דנרי' 100 פרטיטור 50|19 היוצא י"ט [דנרי']

 100	חלקתי'  ( )	  19 היוצא והן דנרי'	ערך פשוטי'	12|	שעולה הרבית

950 100 ( ) 900 50 ( ) 50 מותר 00|6 היוצא ו' פשוטי[..] 12 דנרי' עשיתי 100 מהם ( )

 50	פשוטי'  ( )

600 סומה 100 600 פשוטי' 6 פשוטי' 000 היוצאי' :

לעולם כשהחולק הוא ימצא עולה ריוח קל"ה סקי' מספר מאה תסגור ב' לחשבון ט"ו לככר כ' סקי' אותיות אחרונות והשאר י"ט [..] ו' פשוטי' : הוא העולה וזה דרך קצר באשר אציג ואם עשיתי הסקיסיר כאן בר[.] במותר הסקי' היה יותר ד פ' נקל כי הכל אחד והיה הסקיסיטו א' רבית כזה : [..]

73ב [.....] אמתי כשעמדו המעות שנה תמימה אז החולק יהיה ק' ואם עמדו ג' חדשי' או יותר כגון י"ג זה החשבון דרך חדשי' אז החולק יהיה כזה 1200 או כזה 12 כפי רצונך קצר הוא : ____________________________________ באתי לדעת אם מאתים סקי' ירויחו 27 12 בשנה אחת כ"ז סקי' כמה ירויחו 5 בה' חדשי' ועשיתי החשבון דרך 135 12 ( ) הערכי' ברשום ובמותר פעלתי 12 11 היוצא הסקיסיר ועלה הריוח י"א סקי' 15 וא' רביע סקי' : 12 3 מותר עשיתי 12 סקיסיר :

חשבון אחר בראשון : 17 12 28 12 7 7 119| 12 ( ) 196| 12 ( ) 108| 9 12| 16 11 76 ערך הסקי' 78 72 88 ( ) 4 77 ( ) 12 858 12 84 71 הכלל העולה הוא 18 י"ו סקי' ושליש סקי' : ערך הפשוטי' 12 6 12 פשוטי' 12 ( ) 6 ( ) 72 72 00 [……..] חדשי' לחשבון […………………….] ט' סקי' [………..] פשוטי' :

74א וזה החשבון חמור הוא

באתי לדעת אם ק' סקי' מרויחי' לשנה י"ד סקי' כמה ירויחו קפ"ד סקי' בזמן י' חדשים ועשיתי כמשפט המוצג לעיל בדף י"ט וזה לך האות :

הקרן 185 14 100 י' חדשי' 10 12 ר"ל י"ב חדשי' : 000 ( ) 200 ( ) 185 ( ) 100 ( ) 1850 1200 וזהו החולק : הריוח לק' 14 7400 ( ) 1850 ( ) הסומה 25900 1200| החולק : ( ) 2400 21 | היוצא : 1900 1200 מותר הסקי' 700 במותר הזה אם ערך הסקי' 78 עשיתי הסקיסיר 5600 ( ) היה הכל אחד כי 4900 ( ) היוצא הוא ז' חלקי' הנחלק 54600 1200 | החולק : מי"ב בסקי' וכזה ( ) 4800 45 | דנרי' : הייתי עושה : 6600 00|7 6000 00|12 מותר דנרי' 600 12 ערך הדנר : 1200 ( ) 600 ( ) הנחלק 7200 1200 | החולק : 7200 6 | פשוטי' :

הרי שעולה הריוח בי' חדשים […………………]

74ב באתי לדעת אם ק' סקי' מרויחי' בשנה אחת י"ד סקי' כמה ירויחו פ"ח סקי' בה' חדשי' וי"ג ימי' עשיתי מהכל ימי' ורביתי כפי המסודר לפני המשל אם התחילו הה' חדשי' מפיברר ואין השנה בסיסטו : se 100 Scudj dara 14 in 12 mezi ch dara 88 = in 5 mezi e 13 zorni =

100 28 פיברר 365 ימי השנה בפשוטה 31 מרצו 500 30 אבריל

 600				31 מאייו
   300				30 זונייו

36500 חולק 13 תוספת י"ג ימי' 163

88 הקרן 163 ימי הה' חדשי' : 1304 ( )

 1304		( )

14344 14 הריוח לק' 57376 ( )

 14344	( )

200816 | 36500 החולק 182500 | 5 ( ) 18316 מותר 78 ערך הסקי' : 146528 ( )

 128212	( )

1428648 סומה | 36500 החולק :

 109500         |    39	היוצא :	(צריך להיות 30:  )

333648 328500 ( ) 5148 מותר 12 ערך הדנר נמצא שיצא הריוחח 10296 ( ) ה' סקי' ל"ט [.] א'פ' :

 5148		( )

75א אם הנותר יהיה 35400 והפרטיטור יהיה 36500 כסדר הזה נעשה : 36500| 35400 דרך סקיסיר 35400| 35400| 1100 1 33000| 3 ( ) 2400 | 1100 2200 | ( ) 1100 | 200 | 2 1000 | 5 ( ) 200 | 100 200 | 2 ( ) הנה כי הק' הוא סקיסטור ובו עשיתי הפרטיר לשני המספרי' היינו למותר ולפרטיטור __________ העיקרי מזה החשבון: 36500 | 100 35400 | 100

   300 |	365	( )						    300 |354	( )
 650   |								  540   |
 600   |		( )						  500   |		( )

500 | 400 | 500 | ( ) 400 | ( )

הנה לך הסקיסיטו כזה

ובלתי תפוס דרך ארוכה כזאת היתי יכול ג"כ לקצר באופן הזה כי היתי סוגר חוץ הזֵירֵי והיה יוצא כרשום : 00|354 00|365

75ב אם תקס"ה סקי' נותני' לשנה ריוח ע"ב סקי' ורצית לדעת כמה יעלה ריוח מרל"ח סקי' כתבתי כן ושמתי תחת המבוקש ע"ב שהוא הריוח מתקס"ה סקי' ורביתי' דרך הרבוי הידוע

המבוקש 238 : 72 : 565 הריוח מת'ק'ס'ה' 72 476 ( ) 1666 ( ) הסומה מהרבוי ואח"כ שמתי 17136 | 565 החולק: נגדה הת'ק'ס'ה' הידוע ערכם 1695 | 30 היוצא: ( ) ועשיתי הפרטיר וכן תמיד אם 186 מותר בקשתי לעשותו דנרי' באת לדעת כמה יתן סך מה 75 ושמתי תחתיו ע"ה מספר ערך ממעות לשנה כתוב תחלה סך 930 הסקי' : ( ) אחד ויהא ידוע לך הריוח ממנו 1302 ( ) וכתוב ג"כ הריוח שלו ואח"כ כתוב 13950 | 565 החולק : הסומה מהרבוי הסך המבוקש וכתוב תחת המבוקש 1130 | 24 היוצא ושבתי לעשות ( ) הריוח מהידוע ותרבה שניהם כרמוז 2650 | מדנרי' : הפרטיר כנעשה לעיל והיוצא תשי' נגדו הקרן הידוע 2260 | לעיל: ( ) לך הריוח שלו תעשה הפרטיר : 390 מותר דנרי' לא נכנסו לחלוקה ולמ[..] בעל הרבוי - 12 עשות החלוקה עשיתי' כ"כ פשוטי' 780 ושמתי תחתם י"ב שהוא ערך הדנר : ( ) 390 ( ) 4680 | 565 החולק: הסומה מהרבוי ושבתי לעשות נמצא שעולה ריוח ר"ל'ח סקי' 4520 | 8 היוצא: הפרטיר כנעשה למעלה : ( ) לשנה ל' סקי' א'[.....] ח"פ 160 זולת הק"ס פשוטי' הנותרי' : וקצה שמאל תמצא כי מספר | שנשארו אלו הפשוטי' שלא נחלקו ותו[..] ה[.] יהיה סקיסטור מהמותר | לעשותם בגטיני לרבותם כמספר הזה : | הבגטיני ששוה הרביע שהם ג' בג[...] היינו במ[...]

זה הפרטיר נקרא הגליאה מכוון כלעיל היינו הפרטיר ראשון מהסקי' : הפרטיר שני מכ"כ [.] : הפרטיר אחרון 1 3 מכ"כ פשוטים [...] 49 ונשאר גם הוא נותר 30 | 17136 261 לחלוק 160 : [...] 375 נותר 24 | 13950 1 5655 26 56 60 8 | 4680 565

76א 160 גם זאת הצגתי משל 565 | 160 לדעת איזה מספר 480 | 3 ( ) יהיה סקיסטור ועשיתי 85 משל כי היה פרטיטור 160 ת'ק'ס'ה' ונשאר ק"ס והנה 85 1 ( ) כפי שעלה לעיל בתחילת 75 ידיעת הערכי' ומצאתי 85 שיהיה סקיסטור מספר 75 1 ( ) היה כמסודר ותמיד 10 עשיתי מה שמגיע 75 מהסוטריר פרטיטור 70 7 ( ) מהפרטיטור כמורשם 5 לעיל לפניך הבט כאן 10 בדף זאת בצד ימינך 10 2 ( ) וכזה ראה וקדש : נכנס ה' בי' ב פעמי' ונמצא שכתבת י' תחת י' אז ידעת שהה' הוא סקיסטור בהיות שתי השיטות שוות במספרם : : : : : ______________________________________________________________ סקיסיר אחר 258| 192 192| ( ) 192| 66 1 132| ( ) 66 | 60 2 60 | ( ) 60 | 6 1 60 | ( ) 5 10 נמצא כי הו' הוא סקיסטור שהולך בס' י' פעמי' בשוה : 258 | 6 192 | 6

 24 | 43	( )		  18 | 32	( )

18 | 12 | 18 | ( ) 12 | ( ) נמצא הסקיסיטו כזה

76ב דרך ידיעת הסקיסיר המשל עשיתי פרטיר אחד ונשאר לי תשעי' פ' לא יכלתי לחלקם והפרטיטור מהחשבון שהיתי חולק היה קל"ה אכתוב שניהם המותר והחולק ואראה למצא מספר אחד יכנס בשני המספרי' הנז' שוה בשוה כמו עתה שאמרתי שנמצא לידי תוספת מותר תשעי' והחולק מהחשבון בעל המותר היה קל"ה אעשה כזה הרמוז לפניך :

ולמצא איזה מספר יעשה הסקיסיר תעשה 90 המותר מהחשבון כנז' : בדרך הפרטיר והמספר שהיה חולק בחשבון 135 המספר שהיה פרטיטור ומצאתי שיהיה שבידך תעשהו נחלק כמו שרמוז למטה כי 6 ששה |הסקיסטור ט"ו שנכנס בתשעי' בקשתי איזה מספר יהיה סקיסטור שיכנס 9 תשיעיות : | ו' פעמי' ובקל"ה ט'פ' וכן כתבתי בשווי בקל"ה ובתשעי' בלי תוספת ומגרעת 2 בֵ | ששה ותשעה שר"ל ו' תשיעיות וכתבתי קל"ה ושמתי נגדם תשעי' שהם המותר 3 שלישי' : | פשוט יעלה העולה : שבתי שנשאר בידך וראיתי שנכנס צ' בקל"ה פ' אחת | לעשות הסקיסיר שנית ומצאתי וכן כתבתי צ תחת קל"ה צ' אח"כ עשיתי הסוטרירי כי מספר ג' נכנס שוה בשוה ואמרתי איזה מחמשה בא חמשה וט' מי"ג נשאר ארבעה בששה ותשעה ובא אלי שבש[שה] ונמצא שיצא מהסוטרירי מ"ה ושניתי הפרטיר שלא בדרך נכנס ב' פעמי' וכן כתבתי הראשון כי עשיתי המ"ה שיצאו שהם היו החולקי' וראיתי ובט' נכנס ג' פעמי' שר"ל ב' שנכנסו מ"ה בצ' ב' פעמי' שהם צ' ושמתי צ' תחת צ' שלישי פשוט יהיה העולה והוא כנראה ואז בהיות כי מ"ה נכנסו בצ' בשווי בלי חסרון בחשבון הט' תשיעיות שנתן ויתרון אז אמרתי ____________________________________ הסקיסיר ראשון ולא שניתי עשיתו כי מ"ה הוא יהיה 90 רק למען המעיט החשבון יותר סקיסטור מהחשבון 90 בדקות באר הטב : ההוא ונמצא שנכ שנכנס בצ' 90 מותר שבידי כאשר המשלתי : ב' פעמי' ובקל"ה ג"פ אלו קל"ה הם מה שכתבתי 135 אלו צ' הן שרמזתי במשל שלעיל שר"ל ב' שלישי פשוט יהיה לעיל ושמתי נגדם 5 90 הנותרי' : החלק העולה לכל אחד ואף בדרך הפרטיר ועשיתי 450 פרטיטו' זאת הא' רומזת כי הצ' נכנס כי עשיתי קודם שט"ו היו כדרך הנעשה בשאר שני : בקל"ה פעם אחת סקיסטור מ"מ הכל אחד כאשר הפרטיר ודוקא בחלק מהמותר שבידי זאת הב' סימן היא שנכנס עיניך רואות : ולעולם בבואך הראשון החזקתיו הכתוב אל מול : מ"ה שיצא מהסוטרירי בצ' ב' לדעת איזה חשבון יהיה סקיסטור תעשה ואחרי כן החלפתי פעמי' : שהנותר בידך יהיה פרטיטור מאותו הגרסא כאמור : מספר שהיה פרטיטור מהחשבון בעל זאת הב' רומזת כי נכנס מ"ה בצ' ב' פעמי' : המותר ואחר שראית כמה פעמים זאת הג' רומזת כי נכנס מ"ה בקל"ה ג' פעמי' ור"ל שיצא נכנס הפרטיטור שהוא המותר בהפרטיטור הסקיסיר ב' שלישי פשוט כמו הסקיסיר הראשון הרשום למעלה ראשון תכתוב העולה בדרך הנעשה בהפרטיר למעלה מזה והכל אחד כנראה ואחר תעשה הסוטריר כנהוג והיוצא מהסוטריר תעשהו פרטיטור מהמותר בידך וכן תרדוף עד שיבא לך חשבון * אחד מהסוטריר שבעשותך אותו פרטיטור לא ישאר לך דבר ולא יחסר אז הוא יהיה הסקיסטור כמו שרמזתי לעיל שהמ"ה שיצא מהסוטריר נכנס בצ' ב' פעמי' ויצא ג"כ צ' ואז אמרתי שהוא סקיסטור ואם בעשותי הסוטרירי לא יצא לי כסך המותר שבידי היתי רודף הפרטי' עד שיזדמן לי חשבון אחד יכנס בהמותר בשווי ואף אם נכנס בו ב' או ג' פעמי' או מה שיהיה לא איכפת לי רק שלא ישאר דבר בידי כרמוז לעיל :

77א כתב הרמב"ם פ' ט"ו מהלכות שבת וז"ל וכמה הוא המקום שמחזיק סאתים חצי אמה על חצי אמה ברום שלש חומשי אמה (משנה תורה, ס' זמנים, הלכות שבת, טו, ט"ז) : עכ"ל נמצא בחשבון זה המקום שמחזיק בית כור הוא שבע אמות וחצי על שבע אמות וחצי ברום תשע אמות : ע' כתב הרמבם פ' י"ו מהלכות שבת וז"ל כמה היא בית סאה חמשי' אמה על חמשי' אמה נמצא ב' סאתים מקום שיש בשעורו (בשיבורו) חמשת אלפי' אמה וכל מקום שיש בו כמדה הזאת בין ש(י)היה מרובע שהוא שבעי' (אמה) ושירים על שבעי' (אמה) ושירים (משנה תורה, ס' זמנים, הלכות שבת, טז, ג) וכ' : : :

בית סאה כזה 50 רבוע הקב הוא ח' אמות וב' טפחי' 50 00 על ח' אמות וב' טפחי' : עיין בקונטריס 250 בית סאתי' הכפל 2500 קטן שלי שכתוב שם חדושי' מכמה 2500 5000 גמרות ועיין בראש הקונטריס בחדושי'

של כ"כ בפ' המוכר פירות :

1 70 | 5000 רבוע בית סאתים 714

זהו נמצא בית סאתים כדברי הרמב"ם ז"ל שבעי' רבוע בית אמה ושירים וכ' והשירי' דרך הסקיסיר הם סאתים ה' שביעיות . ורש"י דף כ"א בערובין כתב שהשירי' הם שני שלישי אמה : ולנ"ל :

מולטיפליקר ברבוע 6 7 8 9 0 8 8 2 6 9 2 6 6 4 0 5 9 3 5 6 0 8 3 9 4 4 8 6 5 2 9 5 3 1 6 4 6 0

6 7 8 9 9 6

6 5

4 4

6 3

1 8 6 6 5

מולטיפיקיר באס[…] או פילוסיאה :

77ב

פשוטים דנרי' ליט' [.] [.] [.]

עשרת מליאוני א' מליאונו ק' אלף י' אלף אלף ק' עשרה 10000000 . 1000000 . 100000 . 10000 . 1000 . 100 . 10

המליאונו הוא אלף אלפים

אחדים עשרות מאות אחדי' של אלפי' עשרות של אלפי' מאות של אלפי' אחדי' של אלפי' אלפי' עשרות של מליאוני מאות של מליאוני אלפי' של מליאוני והם ז' אלפי' מליאונו 4 8 9 6 4 5 3 2 8 7

דרך המולטיפיקיר משני אותיות לעשות הרבוי בשיטה אחת לבד בתחלה מרבה האות אחרונה ואח"כ ארבע האותיות באלכסון ביחד ואח"כ הב' ראשון כזה 5 2 בתחלה רביתי הה' עם הח' ויצא מ' ע"כ 8 2 רשמתי בראשונה זיר' . ואח"כ הב' עם הה' 700 שהם י' והב' עם הח' שהם י"ו ובין כלם הם כ"ו ויש ע' בידי ד' מהרבוי שהם ל' וא"כ רביתי ב' וב' שהן הראשון ועלו ד' והוספתי עליהן שהם הל' הראשוני' ורשמתי ז' היינו ת"ש :

אחר אחר 9 9 5 3 8 8 4 2 בהיות בידי 8712 840 האלכסון קמ"ד וז' ( ) שבידי הרבוי הראשון שהם קנ"א כתבתי א' והק"נ ( ) העברתיו לחשבון אחר כי אספתי' בחשבון ט"ו מפני שהם ט"ו עשיריות :

78א ואם שוה שמינית האונקיה ח' פשוטי' תרבה ח' פ' ח' כזה 8 שהם ס"ד פשוטי' האונקיה תרבה תחתם מספר ה' 8 בעבור שכל פשוט משווי האונקיה נותן ה' לי' מעות 64 למאה ועשית כן 64 5 נמצא ששוה המאה 320 מאותו דבר ש"ב ליט' כרשום :

ואם השביעית שוה המשל ה' פשוטי' תאמר ה' פעמי' ז' הן ל"ה כזה 7 ואלו הן סך האונקיה לפשוטי' אח"כ שים תחתם 5 ה' ועשה רבוי שני ככתוב ונמצא ששוה המאה קע"ה 35 ליט' מעות : 5 ה' 175

ואם ששית האונקיה שוה ד' פשוטי' תרבה ד' פעמי' ו' ויתנו לך כ"ד והן מספר פשוטי' לערך האונקיה אח"כ תרבה אותם עם מספר ה' כרשום והנה לך ערך המאה ק"כ ליט' וכן תבין 24 לעשות כדומה בצדק מעגלם : 5 120

אם הליט' מהמישי' שוה ח' ליט' ורצית לדעת כמה עולה האונקיה עשה כן קח בעד בכל דנר א' פשוט שהוא בעד כל ליט' כ' פשוטי' א"כ בלוקחך כ' פשוטי' שהם א' דנר וד' רביעי' על כל ליט' מהמעות יבא לך ערך א' אונקיה מהליט' מהמישי ח' פעמי' עשרה רביעי' שהם פ' רביעי' היינו י"ג דנרי' וב' קווטרוני

 ואם קנית הליט' מהמישי ה' ליט' י"ב י' יבא לך

בלוקחך עשרה רביעי' לליט' מהמעות בעד ליט' שתקח נ' רביעי' ובעד י"ב דנרי' […] פשוטי' שהן בין הכלל נֻ"ו רביעי' היינו [….]

78ב וב' רביעי' וכן יבא לך האונקיה מהמישי לפי החשבון הזה ט' דנרים וב' רביעי' :

והנה לך הראיה כי כן הוא שפניתי לעשות חשבון הח' ליט' הליט' דרך סדר השלשה : serath i d [.] 8 dj ch dara onca i

8 ערך הליט' ממעות 20 12 סך אונקיות עשיתי הח' ליט' 160 | לליט' ( ) דנרי' : וכן מליט' 12 | 12 ( ) של המישי עשיתי 40 | 13 הם דנרי' אונקיות כראוי 36 | שיצאו : ( ) להיות כמשפט מותר דנרי' 4 | השלשה שיהיה המבוקש עשיתי פשוטי: 48 | 12 והידוע ממין אחד וכיון 48 | 4 הנה לך י"ג ( ) דנרי' וד' פשוטי' שהמבוקש הוא אונקיה עשיתי הידוע ג"כ אונקיות ויצא הסך מכוון כאמור :

ואם יש לך דנרי' ורצית לעשותם כ"כ ליט' דע כי תחלה תסגור האות אחרונה מהמספר שלעולם היא סך דנרי' לא יגיעו לכלל ליט' ותעשה כדומה מהפרטיר אקורסה וזה כי תחלוק כל אות מהמספר לחצאין וכתוב תחת הנחלקת סך החצי כזה […..] חצי י' הוא ה' והיינו עם הזירה כי לחלוק א' לא היה באפשרות ושמתי ה' תחת הזירה וחצי של ח' הוא ד' וכן עשיתי וחציו של [.] הוא ד' וכן כתבתי נשאר לי מהט' א' וצרפתיה עם [….] שאחר ט' ובא החצי ח' וחצי י"ו ח' וחצי ה' ב' והא' […..] עם הד' נמצא החצי א' וג' דנרי' [……….]

79א חוץ מהסיקרא ואם היה נשאר בידך א' בסוף החשבון כמו אם היה כתוב לעיל במקום הד' ה' או ז' או ט' הית מצרף הא' עם הג' שחוץ מהסיקרא והיו לך י"ג דנרי' : 3| 10897654 | 5448827

אם יש לך איזה דנרי' ואתה חפץ לעשותם מרקיטי תכפול כל אות ואות ויצא : ואם יש לך איזה רביעי' ואתה רוצה לעשותם מרקיטי תתן הפרטיטור חוץ לסיקרא כזה ואשר יבא לך למטה מהאותיות הרשומי' כזה : 2226 | רביע וכן תעשה כשאתה חפץ לעשות 742 | 3 חולק ( ) סולדי מנטובני יהיה ת'ש'מ'ב' מרקיטי ה[.] החולק מד' רביעי' :

סומרייו 8 [.] 17 [.] 268 9 . 18 . 189 10 . 15 . 378 6 . 11 . 434 4 . 16 . 795 7 . 13 . 986 8 . 19 . 435 הסומה . 4 . 13 . 3490

   (         )

79ב אם היה לך סך מעות והם ליט' וחפצת לעשותם קוואלוטי או קרליני או מרצילי או יוליאי תכתוב ככתוב למטה וראית כמה פעמי' נכנס ד' בח' וכתבת תחת ח' ב' וכן תחת ח' שנית וכן תחת ט' אבל מהט' נשאר בידך א' וצרפתיה עם הט' שנית ואמרתי י"ט וראית שנכנס בי"ט ד' פעמי' וכן שמתי תחתיו ד' ונשאר לך ג' וצרפתיה עם הז' ואמרתי ל"ז וראית שנכנס בו ט' פעמי' וכן רשמתי תחתיו וכזה עשיתי עד תשלום כל השיטה ומה שלא בא לל לכלל מספר שמת משאר החשבון ברשימה אחת כמו למטה בשיטה ראשונה מהחשבון שהיא שיטה שנית לכתיבה נשאר לך ב' ורשמת רשימה אחת בינו לשאר המספר ובמספר שני נשאר לך א' גם בחשבון שלישי נשאר בידך ד' והבדלת ביניהם לבין החשבון המכוון והשלם להורות כי לא באו אלו לכלל חשבון ראוי והעולה הם כ"כ קוואלוטי או קרליני או מספר אחר שתבקש גם אם היו ד' או ה' או ו' בני אדם שבאו לחלוק סך מעות תעשה כבקשת הקרליני או המספר שבקשת וכן עד היות לך מספר בני אדם שבאו לחלוק באופן שתכתוב אותם באות אחת תעשה כמו שעשיתי כאן בידיעת המטבעות וכמו המספר שעולה כאן לעשות הסך כלו כ"כ קוואלוטי או קרליני כן היה מגיע לחלק בני אדם אם היו ד' או ה' או מה שיהיה וכן כל ע' היות לך מספר בני אדם החולקי' עד י"ב תוכל לעשות כפרטיר [...] לדמות כמה פעמי' נכנס המספר החולק במספר [.....] וכמספר ההוא שיעלה בידך יהיה חלק החולקי' [....] כמו שבעשותך כאן הליט' קלזלוטי עלה לך

80א כמספר שיטה שנית מהכתוב כן היה מגיע לחלק כל .. אחד מד' בני אדם הבאי' לחלוק וכן בשאר המספרי' כזה : 88997766 4 חלקתי אלו לד' לחלוקה מהד' יצא זה 2 | 22249441 5 חלקי אלו לה' ( ) ובחלוקה של ה' יצא זה 1 | 4449888 6 חלקי אלו לו' ( ) ובחלוקה של ו' יצא זה 4 | 741814 ויצא הסך שתות[..] (טעות: )

2 3

 54			זכור כי בפרטי אגליאה

21869 יבא לך לפעמי' זירה 33654 לכתוב במה שאתה כותב 2063 | 897555 בחוץ למספר המגיע לחולק ( ) ורמזתי כאן זה 43533 וזה הוא כי ידעת כבר החשבון שבא 434 שאחר שעשית חשבון החולק במספר החולק זירה 4 בנחלק טרם כלית לחלוק ולפעמי' ג"כ יבא יותר מזירר אתה מוחק העשוי ותשוב אחת : לכותבו בדלוג אות אחר וכשיהיה המשל לך למטה

     בחלק החולק ח' והיא כתובה תחת

ו' או מספר אחר קטן ממנו ולא תוכל

     להכניס ח' בו או בקטן ממנו או תשים

בחוץ ר"ל בהמגיע לחולק זירה [....]

    הכתוב ותכתבנו פעם [.................]

אתה למען יהיה לך ל[.................]

80ב דרך ידיעת הפרטירו המשל אם רצית לחלק ח' מליאוני ת'ת'פ'ח' אלפי' ות'ת'פ'ח' בין שכ"ד בני אדם עשה כזה כתוב בשיטה אחת המספר מהחלוקה ושים תחתיו המספר מהחולקי' ואם במספר התחתון יש חשבון גדול מהעליון כמו המשל שיש בעליון כזה 54678 ותחתיו כזה 88 הית מניח הפ"ח תחתיו בדלוג אות אחת כזה : 88 ועתה אבאר משל לדין הפרטיר כמספר שכתבתי לעיל וכן המשפט כרמוז למטה ואחרי החלוקה נשאר לי בידי עודף על החלק המגיע רע"ב שראוי לחלקו אח"כ בד בבד וזולת זה עלה לי כל חלק ככתוב נגדו כנגד הפרטיר בתוך השיטה שהם כ"ז אלף תל"ד כן הוא חלק כל אחד מהשכ"ד חולקי' מלבד סרח העודף : ולדעת הניסיון אם החשבון מכוון אם לא תעשה כן כתוב החלק המגיע לידך ושים תחתיו המספר 1 מהבאי' לחלוק ותרבה אותו דרך 122 המולטיפיקיר ואם הוא מכוון 2237 יצא לך כמספר הראשון שעליו 14158 מוטל החלוקה כזה 3626 2400262 27434 | 8888888 ( ) 3244444 32222 333

נסיון הז' נשאר 1 27434

      וזה נשאר	2	324

ונמצא לך כן 1 109736 ( ) 2 54868 ( ) 2 82302 ( ) 8888616 הסומה הוספת 272 תחתיו המותר כזה [...............] 272 8888888 ויצא לך כמספר נשאר לך ו' צירפתים עם ע' שלעיל מזה הראשון מהחלוקה נמצא לך [...............] 888 וכן נשאר ה[.............] :

81א ניסיון אחר מהט' כאמור במלאכת הרבוי לעיל השלכת המספר החולק שהוא שכ"ד ט"ט ונשאר לך זירה גם השלכת המספר מהחלק המגיע ט"ט שהוא 27434 ונשאר לך ב' ובבואך להכותו עם המגע המגיע מהחולק דהיינו זירה אמרת 0 ואם היה לך מספר ראוי לבא למניין שני והית מרבה שני המספרי' יחד דרך המולטיפיקיר והיית משליך מספרי הט' ומצרף המותר עם החלק הנותר שלא בא לכלל חלוקה וכמספר ההוא יצא החשבון מהנחלק אם לא שגית ועתה שלא בידך שום מספר משני השיטות האמור לקחת המספר הנותר שלא חלקתו שהוא 272 והשלכת ממנו מספר הט' [.] ונשאר בידך ב' וכן נשאר לך מספר הנחלק 8888888 שהוא אחרי השלכת ממנו כל הט' : גם יש נסיון הז' כאשר כתבתי תבניתו בידיעת המולטיפיקיר וכמוהו תעשה כאן לדעת כוון חשבונך ונשאר חשבונו מכוון ג"כ ככתוב על צידך הימיני :

ע' אציג לפניך דרך אחרת לידיעת הפרטירו אדנטי' ושלעי' נקרא שמו פרטיר אגליאה וצריך כ שבכל חשבון תשי' בו מולטיפיקיר וסוטרייר ולדעת אמיתותו אם ישר הוא אחרי השלמת חשבונך תעשה נסיון המולטיפיקיר וניסיון הז' והט' שגם בו יעלה לידך חפצך ותבנית הפרטיר הוא כאשר כתוב מעבר לדף הפוך ואתה תחזה :

81ב זהו החשבון עצמו שכתבתי לעיל וכתבתי תבניתו כזה כי החולקי' כתובי' נגד הנחלק על צד שמאל אח"כ ראית כמה פעמי' נכנס הג' אותיות מהחולקות בג' אותיות ראשונות מהמספר הנחלק ובא לך כי אלו 324 נכנסו ב' פעמי' באלו 888 או כתבת תחת החולקי' ב' ואח"כ רבית ב' פעמי' 324 ועלה בידך 648 וכתבתם תחת הג' אותיות ראשונות שלא לקחת אלא ג' מהן ואם החולקות לקחת מהן ד' אותיות כגון שלא יספיק ג' מהן להכניס בהן האותיות החולקות היית כותב מה שעולה בידך מהמולטיפיקיר תחת הד' שלקחת אחרי כן משכת תחת הרבוי הראשון שיטה אחת ופנית דרך הסוטרייר והוצאת ח' מח' נשאר זירה והוצא ד' מח' נשאר ד' הוצאת ו' מח' נשאר ב' אז לקחת אות אחד מהז' 8 ורמזת עליו מרכז אחד למען תדע כמה אותיות יש לך למעות אחרי כן ראיתי כי אלו 324 נכנסו באותיות שבידך שהן 2408 ז' פעמי' וכתבת בחוץ ז' סמוך הב' אז רבית ז"פ המספר החולק . ועלה לך 2268 וכתבתם תחת המספר שסמוך עליו ומשחת שיטה אחת אח"כ שבת אל הסוטריר ואמרת 8 מ8 נשאר זיר 6 מזיר לא יכלת לקחת עשריות מהב' שכתוב אצל הו' הוצאת ממנו ו' נשאר ד' וכתבת תחת הו' 4 אחר כן אחזרת לעשירית שלקחת אל הד' והוספת לו עשירית אחרת נמצא אותו שהיה ב' הוא מג' הוצאת ג' מד' הרי א' וכתבת א' תחת הב' תרדוף עד השלחת כל הז' 8 ולעולם אחרי שראית כמה פעמי' אם נכנס המספר החולק במספר הנחלק כתוב הנכנס ותרבה עם העולה החולק וכתוב הבא לידיך תחת האותיות שלקחת מהנחלק ואם תצטרך לקחת ב' אותיות מהמספר [......] להכניס בו החולק כתוב המולטיפיקיר תחת

82א הנחלק החולקי' הב' אותיות ואם לקחת ג' אותיות א' ד' | 8888888 | 324 כתוב הרבוי תחת הנלקח ואחר שכתבת | 648 | הבא לכל אחד ( ) הרבוי סקור סיקרא אחת ואח"כ תוציא 2408 | 27434 זה מזה שהוא הסוטריר אח"כ תלקח 2268 | ( ) אות אחד מהמספר הנחלק וכתוב 1408 | אצל הבא מהרבוי ושי' נקודה על 1296 | ( ) האות שלקחת למען תזכור את 1128 | מקחך וראה כמה פעמי' נכנס 972 | ( ) החולק בנחלק וכמוהו תרבה 1568 | וכתוב הרבוי ועשה הסוטריר תמיד 1296 | ( ) אחר מ המולטיפיקיר ואחר כל שני 272 | שתי שיטות שיהא השיטה השנית הרבוי תעשה שיטה אחת עם הקולמוס ואחר זה הסוטרייר וכן תמיד עד תשלום החלוקה . ואם תשכיל ראה והבן כי זה הפרטיר בא באותו שכתבתי לעיל אין הפרש כלל וכן ישאר לך למעלה כן נשאר לך כאן ובחלק היורד לכל חולק לעיל כן בא כאן דבלהו מ בחדא מתתא מתתינהו : :

2 גם זה פרטיר אדנטי החולקי' 4 6 290406 | 11998 85 1 23996 | המגיע ( ) פרטיר אגליאה 5042 50446 24 12644 47992 ( ) 24 | 290406 2454 11998 11998

נשאר גם זה 2454 כי כל שאר האותיות נמוחו ונטשטשו ולא נותר אלא אלו פליטי [……]

82ב אם הלוית לאדם אחד סך ס"ה אלף וד' מאות פ"ח לין וי"ב [.] ח"פ ופרע לך מהם כ"ו אלף תקצ"ט ליט' וט"ו [.] י' פ' ורצית לדעת כמה נשאר חייב לך תעשה כרשום למטה וזה דרך הסוטריר : זה ההלואה זה הפרעון שהן ל"ח אלף ת'ת'פ"ח ליט' ויצא כן וי"ו דנרי' י"פ : תחלה בקשת להוציא י"פ שקבלת המותר : מח"פ ולא יכלתי ולקחתי א' דנר מהי"ב דנרי' מההלואה וצרפתו עם הח"פ נמצא לידך כ"פ שהדנר י"ב פשוטי' ונשאר לך אחרי שגרעת י"פ י"פ וכן כתבתי תחת הסיקרא י"פ אחרי כן בקשתי להוציא ט"ו [.] מי"א כי הי"ב נשארו י"א למען עשות גרעון הפשוטי' ולק(ח)תי ג"כ ליט' אחת מהח' ליט' נמצא לך ל"א דנרי' וגרעת מהן ט"ו דנרי' נשארו לך י"ו [.] וכן כתבתי תחת י"ו [.] גם באתי לגרוע ט' ליט' מהז' ליט' שנשארו מהליט' לקחת ממנו ולקחתי עשירית אחת מפ' שהם י"ז הוצאתי ממנו ט' ליט' נשאר לך בחשבון ההוא ח' ליט ושמתי ח' ראשון תחת הט' ראשון וכן לעולם . ואם אין לך במספר הדנרי' כ"כ חשבון שתגרע מהן מה שפרע לידך תקח ליט' אחת מהמספר הסמוך ותצרף יחד ומהן תעשה גרעון המוטל עליך ולגבי גרעון הליט' אם אין לך שיעור מספיק להוציא המוצרך תקח עשירית אחת מהמספר הקרוב בין אם יהיו עשירייות או מאות או אלפי' די לך תנופת המדה עשירית ויצא לאור המבוקש ואם רצית לדעת חשבונך אם יצא לך במדה ובמשורה בלתי שגגה וחסרון או יתרון תכתוב הפרעון

83א עם מה שהוצאת היינו מה שנשאר חייב ואם יהיה ישר בכוון יצא לך כמספר ההלואה כמו שעשית לעיל שפעלת כן זהו הפרעון וכתבתי תחתיו המושג לידך כזה וצרפתי שתיהם ביחד ויצא לך בחשבון ההלואה כזה אז ידעתי כי לא אירע פסול במספרך ואם הוספתי או גרעתי הוה המשפט מעוקל ופתלתול :

יש מקומות כי הקרון מהעצי' הוא ד' אמות וג' וב' וחצי בין גבהו ורחבו וארכו ונמצא כי הקרון בתשבורת הוא ל' כזה 4 ארכו : 3 וקומתו : 12 רביתי ו' עם י"ב ועלה ע"ב 6 2 רחבו אונקיות שהם ו' אמות : 72 24 6 והקרון מהחציר הוא פ"ד בתשבורת : וכן הוא 30 במקו' פ[.]' כי הקרון מעצי' הוא ל' אמות בתשבורת כנ"ל וקרון העצי' הוא פ"ד אמות כי עושי' הפרש מהעצי' לחציר . אך דרך החשבון הוא שוה בדרך אחת : והמקום אלמוני הנז' יש בו הפרש ממדת החציר שבקרקע משעל הקרון וכן משעל הפינילו : כי אם החציר הוא על הקרון עושי' 100 קנוטרילו א' קרון . ואם הוא על הפינילו עושי' הקרון 84 ק[רון] ואם הוא על הארץ עושי' הקרון 72 קווטרילי הק[רון] 100 care | 84 fenilo | כל אלו המספרי' היינו : [......... 72 tera | 100 החשבון ש[........... 84 72

83ב כפל נסיון הט' דרך ידיעת המולטיפיקיר כתוב כזה 1 | 876 | 3 וכתוב לעולם המספר המועט | 543 | 3 בשיטה תחתונה וכן תעשה קח 2628 ( ) בידך האות ראשונה משיטה תחתונה 3504 ( ) שהיא 3 ותרבה ג' פעמי' ו' הרי 4380 ( ) י"ח וכתוב ח' ועקכב בידך העשרות 475668 סומה תמיד אח"כ תרבה 3 עם ז' ועלה לך ג"פ ז' הרי כ"א ועשירית אחת יש בידך הרי כ"ב וכתוב ב' ויש לך ב' עשיריות וע' קח 3 עם ח' ותרבה ג'פ' הרי כ"ד וב' עשיריות בידך הרי כ"ו וכתבת כ"ו וכן תרבה הד' כל השיטה עליונה וכן הה' וכתוב כל חשבון מהג' אותיות לעצמו ובאלכסון בדלוג ככתוב לעיל ועלה כאן בידך מהרבוי תע"ה אלפי' ת'ר'ס'ח' כרשום בכתב אמת למעלה : והנסיון לראות אם החשבון נסיון ישר תצרף כל השיטה עליונה מהרבוי שהם ו'ז'ח' 3 והשלכת מהן מספר הט' ונשאר בידך ג' גם בשיטה 0 0 אשר תַחְתַהַ צירפת האותיות יחד שהן ג'ד'ה' ואחרי 3 הסרתך מהן מספר הט' נשאר בידך ג' והרבית ג"פ ג' הרי ט' ונשאר לך 0' ככתוב לעיל וא'ח'כ צירפת כל הסומה שהאותיות הן ח'ו'ו'ה'ז'ד' והשלחתם ט'ט' ואם החשבון מכוון יצא לך 0' כעולה בידך מהרבוי שעשית מהב' שיטות : גם תוכל לעשות נסיון יותר נכון תוציא מהח' שכתוב לעיל בשיטה ראשונה ז' ונשאר לך א' ותצרף הא' אם הז' שאחר הח' ותאמר י"ז וכן [...] תשלום שיטה ההיא וכן תעשה בשיטה תחתונה [....]ה שניהם יחד בנסיון הט' ותעשה ג"כ כמספר [......]בסך שעלה לידך ואם יצא כמספר ההוא

84א הטבת לעשות כמו שעשית לעיל ברבוי הב' שיטות ראשונות שעלה לידך ד' וגם הסומה יצאת כן כי אמרנו מ"ז והשלת הז' הרי ה' וכן אמרת נ"ה ואם הית מוצאם אחד ג"כ הית אומר נֻ' לעשות האחדי' עשרות ואתה תשכיל :

נסיון אחר לדעת כוון המולטיפיקיר והוא הפרטיר והנסיון

      	הזה יותר נכון ואמתי משאר הנסיונות שכתבתי ואעלה

כאן חשבון אחד מרבוי למען תשכיל בכל אשר תלך : : 7896 תרבה אלו השיטות יחד ועלה בידך כן : : 5643 ולדעת הנסיון דע כי אם תקח השטה שנית שבה עשית הרבוי ( ) 23688 לעשות הנסיון יצא לך שטה ראשונה ואם תקח שיטה ראשונה ( ) 31584 יצא לך שיטה שנית ועתה לקחתי שיטה ראשונה וכתבתיה ( ) 47376 נגד הסומה כמשפט הפרטיר אדנטי ויצא לי משיטה ראשונה ( ) 39480 שיטה שנית וגם תוכל לעשות הנסיון דרך פרטיר הסומה 44557128 אגליאה דשניהם על דרך אחת ילכו : 39480 (-) 7896 זאת היא שיטה ראשונה 50771 משני שיטות הרבוי : 47376 (-) 5643 המספר הזה יצא שהוא 33952 ככתוב בשיטה שנית שעליה חל הרבוי 31584 (-) כאשר תראה אם תשא עיניך השמימה 23688 היינו בראש הדף וראה ועשה כאשר 23688 (-) כתבתי אם חפצת להשיג הבחינה 00000 אמתית : __________________________________________________________ פרטיר הקולונה חולק |עשיתי כן הכנסתי [................]

    78656 |  	12	|לפעמי' וכן [.........................]

8 | 6554 נחלק | [.] והנה לך לה[...................] | ה' תחת האות [.....................] ונשאר לי [..........................]

84ב ע' הצגתי לפניך נסיון הפרטיר לקח שיטה שנית מהרבוי עשיתי למעלה הפוך הדף ותראה ויצא לי מספר השיטה ראשונה ככתוב לפניך למטה על סדר נאות בלי עקלקלות :

44557128 | 5643 מספר שיטה שנית והבן כי בתחלת ( ) 39501(-) | 7896 החשבון לקחתי מהנחלק ה' אותיות

   50561	זהו המספר היוצא		|כאשר תוכל לדעת מתוך הנקודה

( ) 45144 (-) בדומה לחשבון | ראשונה שהיא על הה' שהיא

54172		משיטה ראשונה מהרבוי :	|	ז' אבל ברבוי הראשון הספיק ל

( ) 50787 (-) קיחת ד' אותיות כנראה שנקדתי

          33858		שני השיטות אלו שוין		נקודה ראשונה על אות רביעית ש[..]

( ) 33858 (-) במספרם וכן ראוי . ה' נראה ג"כ שבסוף הפרטירו ישארו להיות כאמור : : שני השיטות תחתונות שוין במספר דאם לא כן אין החשבון מכוון כלל. אם רצית לדעת בקוצר על פה בלי עשות חשבון בכתב כמה עולה סך ליט' אחת מדבר שנמכר למאה עשה כן כמו המשל אם המאה ליט' שמן שוין ח' ליט' תכפול ח' ב' פעמי' ויהיה י"ו וכ"כ פשוטי' שוה הליט' מהשמן הוסף י"ו חומשי' הרי לך שוה הליט' מהשמן א' דנר ז' פשוטי' וחומש פשוט וכן לעולם הסך משווי השמן למאה תכפלהו הוא כ"ב פשוטי' ותרבה על הכפל כ"ב חומשי' מפשוטי' שחמש חומשי' הם א' פשוט והוסף כ"ב חומשי' כמספר הכפל כמו שעשית לעיל שהכפל עלה י"ו ושמתי עליהם י"ו חומשי' דהיינו חומשי פשוט וכ"ב עלה ערך כל ליט' מהמאה ליט' שמן וכן כל [............] נמכר למאה תוכל לדעת ערך כל ליט' מהמאה אחרי [.............] הסך ההוא והעולה הוא פשוטי' וכמוהו ג"כ [.............] ולדעת השורש למען תדע הערך

85א בדקות אם יהיה בסך ערך המאה חצי ליט' או ה' דנרי' . דע כי אם יהיה שוה המאה כ' ליט' דנרי' שהן א' ליט' תכפול הא' ליט' ב' פעמי' הרי לך ב' פשוטי' וב' חומשי' וכן עולה ערך כל ליט' מהמאה ובחצי ליט' שהיא עשרה דנרי' יבא הליט' ו' חומשי' שהן א' פשוט וא' חומש . והה' דנרי' יבא הליט' ג' חומשי פשוט : וכן הוא מכוון אם תשכיל כיון שבדרך הכפל האמור עולה ערך כל ליט' מהמאה ב' פשוטי' וב' חומשי' לחשבון כ' דנרים המאה יבא לערך עשרה דנרי' המאה ו' חומשי' שהם ה החצי משווי ערך כ' דנרי' והו' חומשי' הן א' פשוט וא' חומש . ולא' מרצילו שהוא רביע ליט' ממעות יגיע ג' חומשי' שהוא החצי מערך עשרה דנרי' המאה וכן תבין בצדק מעגלם : : ואם כל ליט' שוה א' דנר ו' פשוטי' ורצית לדעת כמה עולה ערך המאה דע כי לחשבון א' דנר תכפול א' ה' פעמי' ויבא ה' וכן יבא המאה כל כך ליט' ר"ל ה' ליט' ונמצא שחצי דנר יבא ב' וחצי ולחשבון זה בהיות הא' דנר נותן ה' והחצי נותן ב' וחצי יבא המאה לחשבון א' דנר ו'פ' הליט' ז' ליט' וחצי : ואם שוה הליט' א' דנר ז'פ' כבר ידעת שיבא הליט' המאה והששה פשוטי' נותני' החצי כאמו' למעלה לכן דע כי כל רביע יתן לך מאה רביעי' נמצא שאם שוה הליט' מדבר אחד א' דנר ד"פ יתן לך ששוה המאה ה' ליט' מעות ומאתי' רביעי' ואם שוה הליט' א' דנר וא' רביע דהיינו ב' פשוטי' עולה המאה ה' ליט' כנזכר ומאה רביעי' קווטריני . . ואם תבין כיון שאמרת ש[......] הליט' מדבר אחד א' דנר שתאמת ה' [..............]

85ב נותן ה' ר"ל שיבא ה' ליט' מעות המאה אם כן כל רביע נותן מאה רביעי' וכן הוא בכוון כי ו' רביעי' שהן א' דנר יתנו ת"ר רביעי' שהן ה' ליט' : ואם שוה הליט' כ' דנרי' תאמר ה' פעמי' ב' הן י' וכן עשרה ליט' מעות יבא המאה ואם יש לך א' רביע אז מה שיהיה שלא באו לסך דנר תוסיף לכל רביע מאה רביעי' על שווי המאה כאמור : : :

לדעת אם תתן לאחד מאה ליט' על מנת שיתן לך ריוח לשנה לערך י"ו או פחות או יותר כפי מה שיהיה ורצית לדעת כמה הריוח העולה על כל ליט' וליט' לחדש בנקל עשה זאת קח המשל הזה בידך אם הלוית לערך י' לככר תקח בעבור כל ליט' חומש פשוט ויהיה לך ב' פשוטי' ואם הלוית לערך ט"ו לככר קח נגדם בעבור כל ליט' חומש פשוט שהן ט"ו חומשי פשוט דהיינו ג' פשוטי' וכן יעלה בכל חדש לכל ליט' . ואם הלוית לערך י"ג לככר קח נגדם י"ג חומשי' שהם ב' פשוטי' וג' חומשי' וכן עולה בכל חדש בעד כל ליט' :

86א אם קנית ליט' אחת של שמן בערך א' דנר ו"פ ורצית צ לדעת כמה יעלה מכסת ט"ו שקלי' תחלה תעשה מהשקלי' כ"כ ליט' וכתוב הט"ו שקלי' ותרבעה עליהם כ"ה כי כ"כ ליט הם שקל אחד ותעשה הרבוי כזה : 25 15 125 ( ) 25 ( ) 375 הסומה מהרבוי נמצא כי ט"ו ע' חפצתי לעשות ערך כל הליט' 18 שקלים הם שע"ה ליט' : כמה פשוטי' הם ושמתי תחת 3000 ( ) סך הליט' י"ח פ' שהוא ערך ליט' 375 ( ) אחת כאמור ועשיתי רבוי מהם 6750 הסומה מרבוי השני הוא ערך לדעת סך הפשוטי' : 3375 ( ) כל הט"ו שקלי' לפשוטי' : ולעשותם רביעי' חלקתי' לחצי ומתחיל אני מצד שמאל כנראה :

פשוטי / 6750 | ערך הדנר : 6 / 56/2 | 12 נמצא שהם ת'ק'ס'ב' ולעשות הפשוטי' דנרי' בלי דנרי' ו' פשוטי' : עשותם רביעי' כתבתי סך הפשוטי' שנית וראיתי כמה פשוטי' פעמי' נכנס בם שבתי ע' לכתוב הסומה הנז' לעשותם י"ב שהם ערך הדנר לפשוטי' ליט' ושמתי נגדה כ : ואמרתי י"ב בששי' נכנס בו

                /  56 |     		ה'פ' וכתבתי תחתיו ר"ל תחת הו' ה'

28 | ובע"ה שאחר ו' אמרתי נכנס בו ה י"ב ו'פ' וכתבתי ו' ונשאר לי [..] וסגרתי חוץ הזיר' וראיתי כי הב' דנרי' ו"פ ועשיתי ה[.............] נכנס בתוך הה' ב' פעמי' וכתבתי הו' אל הב' לבדיל [...............] תחת ה' ב' ונשאר לי א' וצרפתיו עם ובין הפשוטי' [....................] ו' שאחר ה' ואמרתי י"ו וחלקתיו לחצי כי ובין הדנרי' [......................] הב' נכנס בי"ו ח"פ וכתבתי ח' תחת ו' נמצא שט"ו שקלי' שמן שוין כ"ח ליט' ב' דנרי' ו'פ' [.........................] פרטיר [.....................................]

86ב ואם רצית לדעת החשבון שעשית בכאן בהפך כמו שידעת סך ערך כל הט"ו שקלי' כן חפצת לדעת כמה עולה ערך ליט' אחת שמן אחרי שגלוי לך שהט"ו שקלי' עלו לסך כ"ח ליט' ב דנרי' ו' פ' כאמור עשה כן כתוב הט"ו שקלים ולמעלה מהן תכתוב כ"ה שהוא חשבון השקל כרמוז לפניך ועשה הרבוי כדי שתעשה מכל הט"ו שקלי' ליט' ואח"כ עשה מכל הסך של מעות ערך השקלי' כ"כ דנרי' ואחר 25 תעשה הדנרי' פשוטי' : 15 125 ( ) 25 ( ) 375 סומה הליט' מט"ו שקלי' הנז' :

28 אלו המעות מערך השמן כנז' מלכה 20 ב' דנרי' ו"פ והם ליט' עשיתי' דנרי' 00 ( ) ושמתי תחתם כ' שהוא חשבון הליט' 56 ( ) ועשיתי הרבוי : אלו ב' דנרי' ששמתי בתוך הסומה 562 ( ) סומה הדנרי' מהליט' : לא הוצאתי' מהרבוי אבל הם הב' 12 שמתי תחת הסומה י"ב לערך הדנר דנרי' שיש בסך השמן עודף על 1124 ( ) לעשות כל הדנרי' פשוטי' : הליט' כאמור לעיל הפוך הדף 562 ( ) וראה : 6744 סומה הפשוטי' מהדנרי' : שמתי תחת זה ו'פ' שיש 6 (+) בסך מעות השמן כנז' 6750 | 375 עשיתי הפרטי' עם זה ה[..] לעיל ועשיתי שנית הסומה : ( ) 375 | כי לקחתי הסומה מהפשוטי' 3000 | 18 ושמתי נגדם מספר כל ( ) 3000 | הליט' מהט"ו שקלי' ועשיתי אלו פשוטי' יצאו שהוא ערך הפרטיר כנהוג ויצא כל ליט' מש'ע'ה' ליט' : לי שכל ליט' מאלו ט"ו שקלי' עולה הליט' מהם י"ח פשוטי' וכן הוא בחשבון הראשון שמעבר לדף [..] הפוך וראה :

87א ואם רצית לדעת כמה עולה סך ק"כ שקלי' קמח או דבר אחר לחשבון י"ז דנרי' ו"פ השקל תעשה מהי"ז כ"כ פשוטי' כי תפנה לדרך הרבוי בשומך י"ב תחת י"ז ואחר הסומה תוסיף עליהם ו' פ' כזה : 17 12 34 ( ) 17 ( ) 204 הסומה : תוספת ו"פ 6 210 סומה שנית עם התוספת ו"פ : ( ) 120 זה סך השקלי' הנז' עשיתי 000 מהם הרבוי עם הסומה א[..] ( ) ואם באתי לכתוב כ' שהם ערך הליט' | 420 למעלה ממנה : ( ) נגד שיטה שנית לעשות הדנרי' ליט' בלי עשות| 210 ( ) דרך חצאין גם היתי יכול לעשות כזה למטה : | 25200 |זה הסומה מהערך |סך ערך השקלי 210/0 |12 |השקלי' לכ"כ פשוט' ( ) שטה 210/0 | 0|2 ערך |לדנרי' אח"כ 105 |ובקשתי לעשות[ם] ( ) שנית שהיא 105 הליט' וסגרתי | חלקתי השיטה שנית לעשות |דנרי' ועשיתי הפר[..] סך הדנרי' : חוץ הזיר' ואמרתי | הדנרי' כ"ב ליט' וחלקתי |הדיסקורסה ושמתי נגד ב' בב' נכנס | כאשר אבאר ובא לי החצי |הסומה י"ב ערך הדנר

     פעם אחת וכן כתבתי תחת 	| מב' א' וכן כתבתי א' תחת ב' מתחלת שיטה שנית והא'
     הב' א' א'ח"כ אמרתי ב' בא' 	| שאחר ב' לא יכלתי לחלקה לבדה לכן שמתי תחתיה
     אינו נכנס וכתבתי זיר' ואחר 	| זיר' ובבואי לצרף הא' עם הזיר' נמצא לידי
     זה צרפתי הא' הנז' עם  	| עשרה וחלקתי' ושמתי ה' תחת הזיר שאצל הא'
     הזיר' שאצלו נמצא לי י'	| נמצא סך ערך ק"כ שקלי' לכ"כ ליט' ולחשבון 
     הנה כי הב' נכנס בי'		| דנרי' ו"פ השקל הם ק"ה ליט' :
     ה'פ' וכן כתבתי ה' תחת הזיר'	| ובחשבון צרוף ערך הק"כ
     הנה ראית כי מלאכת החלוקה	| יכול לעשות החשבון כדין
     לחצאין ומלאכת הפרטיר	| ולכתוב כ נגד שי[……………………..]
     כדינו על אופן אחד יסבו	| שיטה ראשונה ה"א[………………… ]
     שוה בשוה  :  :		והצייר כאן מצ[……………………….]

87ב אם שלשה בני אדם עשו שותפות סחורה ביניהם ולא נתנו מעות בסחורה שוה בשוה ובאת לדעת כמה יטול כל אחד מהריוח המגיע וכן אם היו הרבה בני אדם שנשתתפו יחד תוכל לדעת כמה יעלה חלק הריוח מכל אחד והצעתי כאן שותפות אחד מג' בני אדם האחד נתן מעות בסחורה סך כ' סקי' והשני ל' סקי' והשלישי מ' סקי' שהם בין הכל תשעי' סקי' ויש לשלשתן ריוח כ"ה סקי' ובאת לדעת כמה יטול כל אחד מהריוח דע כי דינן לוקח כל אחד הריוח כנגד מעותיו ותעשה כן : : ותרבה הריוח se scudj go da 25 ch dara 20 = מכלם עם המבוקש כדין ערכי' שכתבתי 25 הריוח מכלם : לעיל ותעשה כן : 20 הקרן מאחד מהם : 00 ( ) 50 ( ) הסומה ועשיתי מהם 50/0 | 9/0 הסך הידוע מקרן כלם שבראש שאל[ה] ( ) הפרטיר : 45 | ( ) ערך הסקי': 75 5 נכנס הט' בנ' ה'פ' אחרי שסגרתי הזיר מותר הסקי': 5 המגיע וע' נשאר לי ה' ועשיתי' כ"כ דנרי' דרך ( ) ____ רבוי מע"ה ערך הסקי' בהיותם סקי' : ______________________ 375 | 9/0 שבתי לעשות הפרטיר במשפט הראשון ( ) המבוקש מבעל הל' | 36 | ונמצא שמגיע לכל אחד מ"א דנרי' ( ) סקי' : | 15 41 המגיע ומותר ו' דנרי' ועשיתי' ( ) 30 | 9 ( ) כ"כ פשוטי' דרך הי"ב 25 הריוח מכלם עשיתי| 12 ערך הדנר: כנהוג ושבתי לעשות ( ) 150 הרבוי : | 6 מותר הדנרי' : הפרטיר נמצא לידי ( ) ( ) 60 | 72 | 9/0 פרטיטור שלישי: שהנותן ב' סקי' לסחורה ( ) סומה סקי' 75/0 9/0 פרטיר | 72 | 8 המגיע : ירויח ה' סקי' מ"א [.] ח"פ : 72 8 המגיע ___________________________________ [..] סקי' 73 ונותר לי ג' סקי' עשיתי כ"כ דנרי': ______________________ [...............] 9/0 פרטיר שני : | אחר המבוקש ראיתי שהגיע לידי [................] המגיע | בעל הכ' סקי' : ריוח ה' סקי' מא [.] ח,פ ________________________| בעל הל' סקי' ריוח ח' סקי' כ"ה [.] ______בעל המ' סקי' ריוח י"א סקי' [......] ....] הכפל

                                               ....]

88א אם אדם שכיב מרע עשה צואה לביתו ואין לו בעולם בן או בת רק הניח אשתו מעוברת ונמצא לו ת"ר סקי' זהב ואמר אם תלד אשתו בן זכר יתנו לו ארבע מאות סקי' ואשתו תקח מאתים ואם תלד אשתו בת נקבה יתנו לאשתו ארבע מאות סקי' ו' ולבת נקבה מאתים . כה דבר המצוה אל ביתו ונפטר ל' לעולמו וילדה אשתו בן ובת מה נעשה לקיים דברי המת : תחלה יש לדעת כי דעת המת בצואתו היתה שיקח הבן זכר כפל מהאם ואשתו הכפל מהבת נמצא שאם הבת יהיה לה מאה האם תקח מאתים ואם האם תקח מאתי' הבן זכר יקח ארבע מאות שהם בין הכל ת"ש סקי' אבל אין נמצא כ"כ מעות מ"מ עשה חשבון שיהיה נמצא כ"כ מעות ואמור אם ת"ש סקי' נותני' ת"ר כמה יתן המאה . ואחר כך כמה יתן המאתים . ואחר זה כמה יתן הארבע מאות ועשה כדין הערכי' וכמסודר לפניך :

עשיתי הרבוי מהריוח עם המבוקש | כנהוג ועם הסך שעלה עשיתי הפרטיר | se scudj da 700 dara 600 עם הת"ש שבראש השאלה : : | 100 ch dara 100 = 1- נחלק 60000 | 700 [סקי'] החולק : 000 ( ) ( ) 5600 | 85 סקי' היוצא : 000 ( ) 4000 | 600 ( ) ( ) 3500 | 60000 הסומה ועשיתי בה 500 עשיתי זה המותר הפרטיר כרמוז לנגדך ערך הסקי' 75 דנרי' : גם היתי יכול 600 סקיסיר ( ) 2500 לעשות הסקיסיר 700 מה [....] ( ) 3500 דרך העשרה ולסגור 6 [.........] 37500 | סומה דנרי' חלקתי' | חוץ הזיר והכל אחד : 7 ( ) ( ) 3500 | כדין העשוי לעיל : | 2500 700 החולק : | הרי לך ל[....] ( ) 2100 53 היוצא : | סקי' [........] 400 מותר דנרי' [....] פשוטי' 12 ( ) 800 ( ) 400 4800 700 נחלק ( ) [420] [ 6 היוצא] [600]

88ב [..] החשבון מהאם se scudj 700 ch 600 ch dara 200 200 000 ( ) 000 ( ) נחלק 120000 | חולק 700 200 ( ) ( ) 700 | 171 היוצא : 20000 סומה הסקי' ועשיתי בו 5000 הפרטיר : ( ) 4900 1000 לבן זכר ( ) 700 se scudj 700 dara 600 ch dara 400 300 המותר עשיתי מהם 400 ערך הסקי' 75 הדנרי' : 000 ( ) ( ) 1500 000 ( ) ( ) 2100 2400 ( ) 22500 סומה מדנרי' וחלקתי בעד ת"ש : 240000 סומה ועשיתי ( ) 2100 700 החולק : הפרטיר 1500 32 היוצא מדנרי' : כנהוג : ( ) 1400 נחלק חולק 100 המותר עשיתי מהם פשוטי' : 240000 | 700 ערך 12 2100 | ( ) הפשוטי' 200 ( ) 3000 342 היוצא : 100 ( ) 2800 ( ) 1200 סומה מפשוטי' וחלקתיו : 2000 ( ) 700 700 חולק 1400 ( ) המותר 500 והיוצא : 600 המותר עשיתי דנרי' עשיתי 500 נמצא שעולה סך מהאם כזה ערך 75 הסקסיר : 700 סקי' קע"א ל"ג [.] א"פ וחמש הסקי' 3000 ( ) חמש 5 שביעיות פשוט : : : 4200 ( ) שביעיות 7 ( ) 45000 | הסומ' מדנרי' פשוט : 4200 | 700 וחלקתיה ( ) 3000 64 היוצא 2800 ( ) 200 הנותר עשיתי פשוטי' פרוטות פשוטי' דנרי' ערך הדנר 12 scudj 85 [..] 53 ch 6 בת 400 ( ) scu’ 71 [.] 32 ch [.] אם 200 ( )

scu’  342 [.] 64 ch [.]		בן			2400 |	700

2100 | 3 פשו' ( ) 300 עשיתי סקיסיר מהנותר ................] זה הכפל [...]צא 700 ( ) ............................] דנרי' [...] שוה בשוה : ג' שביעיות ( )

89א שאלה ג' בני אדם נשתתפו יחד לסחורה הראשון שם בשותפות 100 סקי' והשני 260 והשלישי לא ידעתי כמה מעות נתן בחלקו . והריוח לכלם 720 סקי' ולאותו שהגיע שנעלם מעותיו הגיע לחלקו מהריוח 240 סקי' הנני שואל כמה מעות שם בשותפות . עשה כן הוצא מה שהרויח הנעלם וישאר ריוח בעד שני' אחרי' 480 . ולדעת קרן שלישי הנעלם עשה ( ) הסומה מהסך ששמו השני' הידועי' ויהיה הסומה 360 . ואמור אם סקי' 480 מריוח רוצה מהקרן 360 כמה ירצה סקי' 240 מהריוח שהגיע ( ) לנעלם קרנו ועשה הרבוי והפרטיר ויצא סקי' 180 וכן ק"פ סקי' הם ( ) הקרן מהנעלם עד עתה ואח"כ עשה סומה משלשתן ר"ל מהקרן שהוא לאחד 100 ולב' 260 ולג' 180 ויהיה הסומה 540 ועשה הרבוי ( ) והפרטיר כדרכו ויצא לאחד ריוח 133 ולב' 346 ולג' 240 : ( ; ; )

שאלה ג' נשתתפו יחד הא' שם בשותפות סקי' 260 והב' 300 והג' שם מרגלי[ת] והריוח לכלם 800 סקי' ולאותו מהמרגלית הגיע מהריוח 200 סקי' הנני שואל כמה היה שוה המרגלית . תעשה כנעשה לעיל הוצא הריוח מחלק המרגלית מסך כל הריוח והנותר הוא לשני' אחרי' בעלי המעות ואח"כ עשה הסומה מהקרן של נותני מעות שהם לשניהן 560 ואמור אם ( ) הריוח משש מאות סקי' רוצי' 560 סקי' מקרן כמה קרן ירצה ( ) 200 סקי' מריוח עשה הרבוי והפרטיר ויעלה לך סקי' 186 וכל ( ) כך הוא קרן מבעל המרגלית ושוויה . ולנסות הדבר עשה הרבוי והפרטיר לכלם ויצא כאמור בלי תוספת וחסרון כי תאמר אם ריוח שלשתן נותן כך מקרן כמה יתן ריוח כל אחד וכנהוג ודי למבין :

אחרי כתבי הבנתי כי ראוי לומר בסדור השאלה [..............] ריוח כך לכלם כמה יתן לכל אחד : :

89ב אם שלשה נשתתפו יחד בסחורה ולא נתנו מעותם בזמן אחד בשוה וחזקו בשותפות שנה תמימה הדין הוא שכל אחד יטול מהריוח המגיע לפי הזמן שעמדו מעותיו בתוך השותפות המשל אם ג' בני אדם עשו שותפות שנה אחת ואחד שם בשותפות כ סקי' בקלינו יינארו והב' נתן בשותפות שלשים סקי' בקלינו לוליו והג' שם בקלינו אוטובר מ' סקי' נמצא שהראשון עמדו מעותיו בשותפות שנה תמימה והב' לא עמדו מעותיו בשותפות אלא ששה חדשי' והג' לא נתקיים בשותפות אלא ג' חדשי' : לבאר ולדעת כמה יטול כל אחד מהריוח המגיע שהוא המשל ק"כ סקי' צריך צריך שתכתוב תחת הסך מכל אחד הזמן שעמדו מעותיו בסחורה ועשה הרבוי ומהעולה תעשה פרטיר כנהוג ותאמר אם סך כך בין מעות וזמן יתן כך כמה יתן סך כל אחד בין זמנו ומעותיו ועתה אחרי עשותי הרבוי מהכ' סקי' עם יי"ב שר"ל י"ב חדשי' שעמדו המעות בסחורת השותפות עלה ( ) סך הכל ר"מ סקי' וסך השני בין המעות והזמן נתעכבו ( ) בשותפות ק"פ וסך הג' בין המעות והזמן ק"כ שהם ( ) בין הכל ת'ק'ם אמרתי אם ת'ק'מ' נותן ק"כ שהוא הריוח ( ) כמה יתן ר"מ שהוא סומה המעות והזמן מהראשון בעל ( ) העשרי' ועשיתי הרבוי וכמה שעלה עשיתי הרבוי וכן לשני ( ) וכן לשלשי ככתוב לפניך אחד לאחד למצא חשבון : 40 בעל המ' סקי' | 30 בעל הל' סקי' | 20 בעל הכ' סקי' 3 זמן שהות | 6 זמן עקוב | 12 זמן עכוב מעותיו 120 מעותיו : | 180 מעותיו | 40 בשותפות ( ) 20 ( ) 240 סומה הזמן והמעות

90א הרי לך שבין הזמן והמעות של שלשתן עלה סך ת'ק'מ' ועתה אעשה כמשפט הערכי' ואומר אם ת'ק'מ' נותן ק"כ שהוא הריוח כנז' כמה יתן ר"מ שהם סך זמן ומעות מבעל הכ' סקי' שעמדו ( ) מעותיו בסחורה י"ב חדש . וא'ח'כ' אראה כמה יתנו האחרי' בדקות וביושר: se 540 da 120 ch dara 240 = || se tem[….] ____________________________ [.]mare de soma 540 | 120 da 120 ch dara 180 | 240 180 | 000 ( ) 120 | 480 ( ) ( ) 000 | 240 הפרטיטור ( ) ( ) 360 | 28800 | ( ) 180 פרטיטור : | 270 | 54/0 ( ) 2160/0 | 54/0 | 180 53 היוצא ( ) 216 | 40 העולה | 162 לבעל הכ' [..] ( ) לא נכנס בזי' כלום לכן 0 לסקי' לבעל | 18 נותרו לי אלו ועשיתי שמתי אצל המספר מ"ד זיר ועלה מֶ': הל' : | 54 בהם הסקיסיר ________________________________ | 1 עשותם [......] se in fre semgo e dinare da 120 ch dara | 3 תחתם הפרטיטור ( ) 120| 120 מעות וזמן מבעל המֶ' : | בלי זיר ואמרתי 120 ריוח הכל : | י"ח נכנס ב[..] [פעם] ( ) 000 | אחת ובנ'ד' ג' [פעמי'] ( ) 240 | שמגיע לו ע' [.] ( ) 120 הפרטיטור : | שליש סקי' : 1440/0 | 54/0 ( ) 108 | 26 העולה שהן סקי' 360 ( ) 324 36 נותרו אלו ועשיתי הסקיסיר כמו הראשון כל 54 עשותם דנרי' ושמתי תחתם הפרטיטור [...] ב' 2 פרטיטור בלי זיר דלא אפשר [.....................] ( ) 3 בהיות חסרונה ולא באם [.....................] ב' שלשי' סקי' :

לבעל הכ סקי' עלה [.] scudj [.....................................................] לבעל הל' סקי' עלה [..............................................] לבע(ל) המ' סקי' עלה [.] scudj [..............................................]

90ב ע' הצגתי כאן שותפות אחר מג' בני אדם שאינן שוין בזמן [ובמעות] אחד שם בק' סיטימ' נ"ה סקי' : והשני סקי' ס"ח בק' נובימרו : והשליש פ"ה סקי' בק' יינאר' ורביתי המעות מכל אחד עם הזמן שנתעכבו בסחורה כרשום הריוח משלשתן בשנה אחת רנ"ה סקי': לעין

660 סך הא' || 85 מעות הג' : || 68 מעות הב' : || 55 מעות הא' 680 סך הב' || 8 זמנו לחדשי': || 10 זמנו לחדשי': || 12 זמנו לחדשי' : 680 סך הג' || 680 סומה מעות || 00 ( ) || 110 ( ) סך כלם 2020 וזמן : || 68 ( ) || 55 ( ) בין מעות וזמן: 680 סומה זמן || 660 סומה ומעות : גם עשיתי הרבוי מכל אחד עם סך הריוח ואחר זה הפרטיר כנראה : __________________________________________________________ 17340/0 |202/0 || 680 סך השני | 660 סך הראשון : זה 1616 | 85 העולה ( ) || 255 הריוח | 255 הריוח החשבון 1180 | לכ"כ סקי' || 3400 ( )| 3300 ( ) מהג' 1010 | ( ) || 3400 ( )| 3300 ( ) [.]היות 170 מותר : || 1360 ( )| 1320 פרטיטור : ( ) [.]ספרו || 173400 | 202/0 | 16830/0 | 202/0 [...]ן המעות ובין הזמן שוה || 1616 | 85 העולה ( )| 1616 | 83 העולה ( ) מספר השני לא עשיתיהו הרבוי רק || 1180 לסקי' : | 670 לכ"כ סקי' : [.] הפרטיר ויצא העולה מהריוח || 1010 ( )| 606 ( ) [......]שני בהיות מספרו כמספרו || 170 | 64 מותר סקי' ראוי כנראה : || | לעשותם דנרי' _____________________________________ ולחלקם ואם נותרו דנרי' ג"כ יש לעשותם פשוטי' ולעשות הפרטיר בהם כנזכר אלו הן השברי' 64 למעלה אצל השותפות שנותרו מהג' 170 ששוה בזמן וכן ראוי מספרי' כנראה 170 לנהוג בכל מותר מסקי' ועשיתי בסך 404 | 202/0 ובמותר מפשוטי' יש לשים מכלם הפרטיר 404 | 2 הב' סקי' שיצאו בה[.] דין סקיסיר : : [ויצא לי] הב' סקי' ( ) והשלימו החשבון [...............] תשלום זולת שיש לחלקם בשוה [....................] סקי' ולבא אל שער השווי יש [..........................] לעשות כל מותר מהסקי' דנרי' [............................] שלא ולכוין בהם [........] [...............................] כמשפט [..............................................]

91א [...........] התחיל בתוך החדש ולא בראשיתו צריך לעשות כל [הפרטיר] [.........] [...........] עשות הרבוי כמו המשל ג' נשתתפו יחד בעד שנה אחת הראשון שם בסחורה פ"ה סקי' בט' סיטימ' והשני ע"ח סקי' בט"ו נובימ' והשלישי נתן צ"ז סקי' בעשרה יינארוטי נמצא שהראשון גמרה לו שנתו בט' סיטימ' ועשיתי מהחדשי' ימי' שהם לראשון שס"ה ימים ולשני מט"ו נובימרו עד ט' סיטימ' רצ"ח ימי' ולשלישי מי' יינארו עד ט' סיטימ' רמ"ב ימים ואז עשיתי הרבוי מהימי' עם המעות כרבוי העשוי לעיל בחדשי' לבד עד המעות ואח"כ הפרטיר כנהוג וכזה ראה ועשה . והריוח עשיתיו רס"ו סקי' שהגיע בשנה אחת : :

 2178	( )	  |	  2086	( )	|    2920  ( )

סך 23474 | סך 23244 | 31025 סומה זמן זמן ומעות : | זמן ומעות ומעות : שבתי לכתוב כל הסכו' לעשות רבוי שני _____________________________________________________ עם הריוח : סך הג' | סך ב' | סך הא' | 31025 א' 23474 | 23244 | 31025 | 23244 ב' 266 הריוח : | 266 ריוח : | 266 | 23474 ג' 140844 ( ) | 139464 ( ) | 186150 ( ) | 77743 סומה [..]

 140844	( )	  |    139464	( )	|    186150	( )	|	  הפרטיר
   46948	( )	  |      46488	( )	|      62050	( )	|

    ומעות הקרן והזמן :	  |_____________|			מהראשון ועתה צריך לעשות

___________________| א' | פרטיטור : | בכל סומה מהג' אלו ה[פרטיר] ב' | 8252650 | 77743 | כנהוג והפרטיטור יהיה 6182904 | 77743 | 77743 | 106 עלה ( ) | הסומה שעל זה המכתב מצד

 544201 | 79 עלה ( ) | 478350	    לחלקו :	 	  |	שמאל ואשוב לכתוב [.]

 621944 | 80 העולה ( ) |	סומה כלם :	77743		| [.................................]

24644 מותר לחלקו : | __________________| __________________ ואם תשכיל כך הוא סך הפרטיטור ואם תבא לעשות [.........................................................] סקי' אחד והוא החסר לתשלום הסך כנזכר והנה לידך [.....................................................] לכל הג' תעשה מהמותר דנרי' ואח"כ פשוטי' אם צריך [..................................................] ודרך הפרטיר בסך בהם כמו בסך הסקי' [.............................................................]

91ב אם שלשה נשתתפו יחד בעד שנתי' ימי' וד' חדשי' וי"ח ימי' וגם בנתינת מע[ות] אינם שוים עשיתי מכל זמן כ"כ ימי' כמו המשל שהתחיל השותפות בי"ב סטימ' רצ"ג ונמשך עד יציאת יינארו רצ"ה שהם שני שני' ד' חדשי' י"ח ימי' והראשון שם בסחורה קל"ח סקי' בתחילת הזמן הנז' נמצא שעמדו מעותיו כ"ח חדשי' וי"ח ימי' והשני שם בשותפות קנ"ה סקי' בכ נובימ' רצ"ה והשלישי נתן מעותיו שהן קפ"ח סקי' בט"ו אפריל רצ"ה ועשיתי מכל הזמני' ימי' כמו שעשיתי לעיל ובימי' עשיתי הרבוי עם המעות ג"כ כנזכר ומצאתי שהראשון עמדו מעותיו בסחורה ת'ת"ע ימי' והשני ת'כ"ו ימי' והשלישי ר"ץ ימי' : והריוח מכלם מתחילת הזמן עד סופו ת'מ"ח סקי' ועשיתי כנעשה למעלה אין הפרש כלל מחשבון לחשבון זולתי כי זה הוא חשבון יותר ארוך וכתבתיו לפניך : ועשיתי הרבוי מזמן כל אחד עם מעותיו || 290 זמן | 426 זמן | 870 זמן הא' והרבוי למטה מסודר על מסעיו בלי זיוף : || הג' | הב :|_________ 290 זמן השלישי : | 426 זמן השני : | 870 זמן הראשון : 188 מעותיו | 155 מעותיו : | 138 מעותיו : עשיתי הרבוי 2320 ( ) | 2130 ( ) | 6960 ככתוב : ( )

 2320		( )	|    2130	( )	|   2610			( )
   290		( )	|      426	( )	|     870			( )

54520 סומה | 66030 סומה | 120060 סומה זמן שנתן הרבוי ומעות נתן הרבוי ________________________________________________________ [.....] באתי לעשות הרבוי מהסומי' שבאו מרבוי הזמן | 120060 כתבתי' כל הסומי' שנית [..] מעות ורביתי' עם הריוח ובסומה שתצא אעשה | 66030 לעשות הסומה מכלם [..] הפרטיר כנהוג למען כל אחד על מקומו יבא לשני :| 54520 כדי להוציא הפרטיטור | 240610 סומה כל הג' בין [….]ה באתי ובקשתי אם כן הוא שסך הכל כזה נותן | __________ זמן ומעות וזאת תהיה ריוח 448 כמה יתן זה ועשיתי הרבוי עם הריוח כנראה : תורת הפרטיטור : ____________________________________ 66030 סומה מהשני : | 120060 סומה הזמן והמעות מהא' : 448 הריוח : | 448 הריוח מהכל : 528240 ( ) | 960480 ( )

 264120	( )				|   480240			( )
   264120	( )				|     480240			( )

29581440 | סומה שנית : | 53786880 | סומה ריוח וקרן [...]

     24061  | 24061/0	פרטיטור :	( )	|       48122 |	24061/0	( )
   55204    |      122	העולה  :			|     56648   |	223  היוצא :
   48122    |				( )	|     48122   |			( )
 70824      |					|   85268     |
 48122      |				( )	|   72183     |			( )
 22702       	מותר:				|   13085	מותר :

92א 54520 סומה מהשלישי הנה לך רשום העולה : 448 הריוח מכלם לראשון עלה סקי 223 436160 ( ) לשני עלה סקי 122

 218080		( )			לשלשי עלה סקי'  101
   218080		( )			סך הכל		 446

דרך למדוד מגדל אחד בצלו שלא נודע ארכו זולתי כי הצל שעושה הוא ל' אמות ובאת לדעת גובה המגדל עשה כן : קח לך שבט אחד ארוך שני אמות ותניחהו בעמידה וראה כמה צל הוא עושה . והמשל אם צלו הוא ג' אמות תתהפך אל סדור השלשה ותאמר אם ג' אמות צל הם ב' אמות ממקל כמה יהיה ל' אמות צל תרבה ועשה הפרטיר כזה [……………..] ( ) ועלה לך כ' שר"ל כי המגדל בצלו הוא ( ) ל' אמות יהיה גבהו כ' אמות כמסודר [.................]

92ב אחד שכיר לשנה לתנאי י"ב סקי' לשנה ונדר לו ע' א' מלבוש קצב לו ה ערך המלבוש ועמד המושכר בבית המשכיר ד' חדשי' וחצי ובתוך הזמן הזה קבל המלבוש ונטל רשות מגבירו ובא לכוין חשבון משכרו ואמר לו המשכיר הרי אתה פרוע במלבוש שלקחת ממני ובאת לדעת ערך דמי המלבוש תעשה בדרך סדור השלשה : הלא ידעת שאם נתעכב השכיר עם המש המשכיר ע' ז' חדשי' וחצי היה מקבל בשכרו י"ב סקי' : לכן אמור אם ז' וחצי נותן ( ) י"ב כמה יתן ד' וחצי והיוצא הוא דמי שכרו מהד' חדשי' ( ) וחצי והשאר הוא ערך המלבוש שהיה לו לקבל : se 7 1/2 da 12 ch dara 4 1/2 ____________________________________

108 | 15 אלו הן וחצי עשיתי כלם חצאין : 105 | 7 היוצא : ( ) מותר 3 [........] 3 [........] 15 [מותר] : ____________________________________

אם נשאל לך שאלה מכרתי א' פיצה וילוטו ק' סקי' וד' חמשייות כזה ונמצאתי מרויח לחשבון י"ב למאה הנני שואל כמה דמי' קניתיה עשה כן וסדר שאלתך כזאת אם דוקיטי קי"ב קרן וריוח נותן לי קרן ק' סקי' [כמה] יתן לי כזה שהוא קרן וריוח עשה הרבוי ( ) [........]טיר ויצא לך סקי' תשעי' והוא סך דמי ( ) [........]

93א אם בא אדם אחד ושאל לך הנה קניתי א' פיצה וילוטו צ' דוקיטי כמה אמכרנה להרויח י"ב סקי' למאה עשה בעד סדר השלשה ותאמר אם דוקיטי מאה נותני' לי ריוח וקרן סך קי"ב כמה יתן לי תשעי' דוקיטי ועשה הרבוי ( ) והפרטיר ותמצא שיצא לך דוקיטי ק' וד' חמשיות דוקיטי כזה ( ) וכל כך תמכרנה אם רצית להרויח לחשבון י"ב למאה : והנה לך החשבון . והשאלה הזאת היא בהפך לראשונה :

	        10  da  112  ch’  dara

90 000 ( ) 1008 ( ) 10080 | 100 פרטיטור : 100 | 100 היוצא : ( ) 80 100 סקיסיר דרך 4 מספר כ' 5 הסך בין הכל [..] ____________________________________________

שאלה קניתי א' פיצה וילוטו שארכה מ' אמות בעד תשעי' סקי' הנני שואל כמה יש לי למכור כל אמה ממנה למען ארויח לחשבון י"ב לככר . עשה כן למצא כמה קנית אתה האמה ממנה חלוק סך הקנייה שהוא צ' בעד סך האורך מהפיצה שהוא מ' ויצא לך דוקיטי ב' וא' רביע דוקיטי דמי קנייתך ( ) כל אמה ממנה כזה אח"כ אמור אם ק' סקי' הקרן יתנו לי קרן וריוח סך קי"ב מה יתן לי קרן [........] ( ) ועשה הרבוי והפרטיר כנהוג ויצא לך סקי' [........] ( ) [טבע] |דנרי' מ"ח ופשוטי' כזה ר"ל ד' [................] [א]ריזה | חלקי' של פשוט אחד ו[...............................] | והיינו כזה : הי"ג [...............................] מכ"ה

93ב עשיתי זה החשבון כמנהגי והוא יצא | זאת לחשבון שכתב הוא לעיל והוא כזה שבצד שמאל כי כ"ב הוא סקי' ב' | למטבע ויניציאנה : ודנרי' 39 | 100 ual 112 ch’ ual 2 1/4 כזה | 100 d’ 112 ch dara | 10/08|4/00 עשיתי כדרכי | 208 היינו כמו רביתי הרמוז 28 | 400 ב סקי' וראיתי כמה 224 | 104 הסקיסיר ( ) ול"ט דנרי' נכנס בו ד' : 252 | 100 200 שנעשה ( ) שבצד ימין ( ) 200 | 2 אלו ב' סקי' 52 כאן הוא ( ) מותר עשיתי 52 100 דרך חלוקת ( ) דנרי' : 75 26 המותר לחצאין : ( ) 260 ( ) 50 ( ) 364 ( ) 13 ( ) 3900 | 100 25 ( ) ( ) 300 | 39 ואלו ל"ט [.] הם כשיעור י"ג חלקי' מכ"ה 900 כי בחלקך א' סקי' לכ"ה חלקי' יהיה כל חלק ג' דנרי' ואם כן י"ג חלקי' מכ"ה הם ל"ט [.] __________________________________________________________

שאלה מכרתי א' פיצה בגד בעד כ' סקי' ורוחתי לחשבון כ"ד למאה הנני שואל למכור אותה ל' דוקיטי כמה ארויח למאה .. ענה לך על סך הכ' ואמור אם קכ"ד קרן וריוח נותן ק' סקי' מה יתן לי כ' סקי' קרן וריוח עשה הרבוי והפרטיר ויצא לך כזה סקי' וכ"כ הוא הקרן מכ' סקי' הנז' . עתה באת לדעת אם תמכור סך מספר ל' סקי' מה שמכרת כ' כמה כמה תרויח [....] אמור אם דוקטי קרן נותן אל סקי' [.........] כמה יתן לי סקי' ק' מקרן עשה הרבוי [..............] סקי' ק"פ הוצא מהן ק' וישאר פ' [......................................] מה שמכרת כ' :

94א שאלה ק' מפיצה וילוטו בעד סך מה באופן שאם פרעתיה ב' סקי' יותר היתי מרויח בה לחשבון י"ב לככר כ כל ע' שמכרתיה כזה ועל זה אני שואל כמה קניתיה תשובה פנה לך על סך י"ב ואמור אם קי"ב בין קרן וריוח נותן לי ק' מקרן כמה יתן לי בין קרן וריוח עשה הרבוי והפרטיר ויצא לך צ' וכל כך היה הקרן מסך .. ועתה צריך לכוין החשבון כי המספר שיצא הוא לפי ההצעה ששם בקניית ב' דוקטי' יותר . נמצא שיש להוציא ממספר צ' שיצא ב' דוקיטי וישאר פ"ח וכן פ"ח סקי' קנה הוילוטו : ואם אמר שפרע אותו פחות ב' סקי' והיה מוכרו כאמור מרויח י"ב לככר על היוצא הית מוסיף הב' סקי' ועל חשבון הצ' בהוסיפך ב' היו צ"ב סקי' דמי קנייתה והנה לך החשבון מתחלת התשובה שלעיל : se 112 da 100 עשיתי מד' לק' כרשום ומצאתי ch dara 100 מזה בו פ' פעמי' ה' וכן כתבתי 80 ( ) תוכל ועשיתי הרבוי מק' לק' 10000 עשיתי הסומה ( ) להבין והנו לך : 10080 | וזאת היא ועשיתי בה מוצא 100 1008 | 112 פרטיטור : ( ) הערכי' 100 0 90 היוצא כרשום [...] נתן בו 000 ( ) אלא שבר 000 ( ) אחד כזה : 100 ( ) 10000 ____________________________________________________ אם בהמכר הסקו מהחטה ה' ליט' הפלטר נותן [….] לחם בעד א' סיסינו כמה יתן בהמכר הסקו […….] תעשה הרבוי עם שתי [………………………] עם סוף השאלה כזה [………………………..]

94ב דרך למצא טבעת בחבורת אנשי' או נשי' באיזה איש הוא נמצא באיזה יד ובאיזה פרק עשה כן : תאמר שיסדרו כל החבורה רצופי' זה אחר זה ותאמרו לאחד מהן שימנה כל החבורה עד אותו שבידו הטבעת ולא יעבור ואח"כ אמור לו שיכפול המספר המספר ההוא המשל אם הוא ביד הרביעי מהחבורה ביד ימין באצבע שאצל הקטן ש קמיצה בפרק ראשון עשה כמסודר לפניך : ויצא האלפי' ד' ור"ל שהוא ביד הרביעי והמאות הם ב' ור"ל שהוא ביד ימין ואם היה ביד שמאל היו המאות א' : והעשירייות ד' ור"ל שהוא באצבע רביעי והאחדי' א' ור"ל שהוא בפרק ראשון : 4 הרביעי מהחבורה 8 תכפול ויצא ח' כרשום : ( ) 5 תוסיף עליו ה' ויצא כרשום תחת זה הה' : 13 יצא כזה : ( ) 5 תעשה המולטיפיקיר עם זה ועם י"ג : 65 ויצא המולטיפיקיר : ( ) 10 תוסיף עליו זה : 75 ויעלה כזה : ( ) 2 תאמר לו כי אם הטבעת הוא ביד ימין יוסיף על הסך ב' : ואם הוא 77 ועלה כזה : ביד שמאל יוסיף א' : ( ) 10 תעשה המולטיפיקיר עם זה ועם ע"ז : 770 ויצא כזה : ( ) 4 תאמר לו שיוסיף מספר האצבעות ובהיותו באצבע ד' יוסיף 774 ועלה כזה : כרשום : ( ) 10 תרבה בעד זה : 7740 ויצא כזה ( ) 1 תוסיף עליו הפרק ובהיותו בפרק ראשון מהאצבע הוסיף א' 7741 ויצא כזה : ( ) 3500 [תוציא] מהסומה לעולם כזה 3500 כרשום : 4241 [.............................] מספר האלפים הוא מספר האנשים

( )

[........................................] מספר הב' רומזת שהוא ביד ימין [........................................] במקום [ב' א] והמספר [............................................] רביעי[.] רומזת [..........]

95א דרך לדעת כמה מעות יש לאחד בכיסו או כמה מעות […] [וזה] כמו המשל איש […] היה לו עשרה סקי' או שחשב חשבון כזה ובאת לדעת מה מספר חשב עשה כרשום ומסודר : 10 המשל חשב שיש לו כזה : 2 תאמר לו שיעשה המולטיפיקיר כמספר ההוא עם ב' לעולם 20 ויצא כזה : ( ) 22 תאמר לו שיוסיף על היוצא ב' לעולם ויצא כזה : ( ) 5 תאמר לו שיעשה המולטיפיקיר ההוא עם זה : 110 ויצא כזה : גם נוכל להבין מה שחשב מזה החשבון ( ) 5 תאמר לו שיוסיף כזה : שמנגד דהיינו 110 ותסגור האות 115 ויצא כזה : האחרון לחוץ ונשאר 11 הסר מהם א' : ( ) 10 תעשה הרבוי עם זה : נשאר 10 הרי כי חשב 10 : 1150 ויצא כזה : ( ) 10 תאמר לו שיוסיף כזה : 1160 ויצא כזה : אח"כ תאמר לו שיגיד אליך זה ( ) 11/60 תסגור חוץ שני אותיות : שיצא דהיינו 1160 ו[……]

   11	ויצא כזה :			שני אותיות כמו שהית [..]
   1	הוצא ממנו א' :			המספר הזה בעד […….]
   10	ויצא כזה :			שני הזירי' וכן הנחלק […]				( )

____________________________ לחוץ כזה שני אותיות [….] וכן תאמר לעולם לחושב שירבה המספר | עושה כן 11/60 ונש[אר] שחשב דרך ב' : ואח"כ תאמר לו שיוסיף על | מחוץ : ולעולם תאצ תוציא […] ( ) היוצא ב' : ואח"כ תאמר לו שירבה המספר | בסגירת חוץ א' והמותר [……] ( ) ההוא עם ה' אח"כ תאמר לו שיוסיף על היוצא | שחשב כמו שעשית [….] ( ) ה' ע' אמור לו שירבה היוצא עם עשרה : | ש[בסגירתו חוץ] […………] ( ) ואח"כ אמור לו שיוסיף על המספר שיצא : | [………………………..] ( ) מהרבוי י' : ובסוף תאמר לו שיגיד לך הסומה | ( ) ותסגור חוץ שני אותיות : ואח"כ תוציא ממספר שעולה הנסגר א' וכמספר המותר כ"כ [חשב] | בלבו : ויש לדעת כי [………….

     [חשב] [………………..

[…אותיות ……………..

95ב נוכל בדרך אחרת לדעת כל המספר שחושב אדם אחד וזה כי תאמר לחושב שיכפול המספר שחשב ואח"כ שיוסיף על היוצא ה' : ואח"כ ( ← ) שירבה בעד ה' ואח"כ שיוסיף עליו י' . ואחר זה שירבה המספר ההוא (← ← ) היוצא בעד י' והוציא ממנו ש"נ והמותר תאמר לו שיגידהו לך ודע (← ) כי כפי המספר שיגיד לך מהמספר מהנותר בעד כל מאה שהציע (← ) לפניך חשב אחד : כמו המשל אם חשב י"ד אמור לו וכ' כרשום : 14 חשב כזה : 28 תכפול ויצא כזה : ( ) 5 תוסיף כזה : 33 ויצא כזה : ( ) 5 תרבהו עם זה : 165 ויצא כזה : ( ) 10 תוסיף עליו כזה : 175 ויצא כזה : ( ) 10 תרבהו עם זה : 1750 ויצא כזה : ( ) 350 הוצא ממנו כזה לעולם : 1400 ונשאר כזה אם כן נאמר שחשב בעד כל ( ) __________________________ מאה אחד ובהיות כאן המאות נוכל לעשות באופן אחר המשל תכתוב י"ד כרשום נאמר כי חשב בלבו [כ]ך 15 י"ד וכן הוא אמת ונכון : 30 תכפול ויצא כזה : ( ) 5 תוסיף ה' : 35 ויצא כזה : ( ) 5 תרבה עם ה' : 175 ויצא כזה ( ) 10 תוסיף עשרה : 185 ויצא כך : ( ) […………………………….] הראשונות ג' ונשארו ט"ו הרי כי [.............................................] סומה היא יותר מג' אותיות כמו [.............................................] שהסומה היא 2585 או [.............................................] 350 תסגור לחוץ האות [............................................................................]

96א דרך לדעת כמה פונטי' זרק אחד עם שלשה דידי תאמר לו שיכפול המספר הגדול שבהם שהוא ו' [...] כרשום : כמו המשל שזרק ו' ה' ד' הנה לך החשבון מוצע על תלו :

6 תאמר שיכפול זה הסך שהוא המספר היותר גדול שבדידי : 12 ויצא כזה : ( ) 5 הוסיף זה : 17 ויצא כזה : ( ) 5 תרבה בעד זה : 85 ויצא כזה : ( ) 10 הוסיף זה : 95 ויהיה כזה : ( ) 5 תאמר שיוסיף זה שהוא הפונטו אמצעי היינו השני : 100 ויצא כזה : ( ) 10 תרבהו עם זה : 1000 ויצא כזה : ( ) 4 תוסיף זה שהוא הפונטו שלישי יותר קטן : 1004 ויצא כזה : ( ) 350 הוציא זה לעולם : 654 ונשאר כזה : כל זה המשל נעשה לדעת כי ( ) בדידו אחת היה הפונטו שלו [ו'] והשני היה פונוטו שלו ה' : והשלישי היה הפונטו שלו ד' :

ולכן בהיות המאות ו' נאמר כי הפונטו מהדידו ראשון [היה ו'] ובהיות העשרות ה' נאמר כי הפונטו מהדידו [שני היה ה'] ובהיות האחדי' ד' נאמר שהפונטו מהדידו [שלישי היה ד']

96ב דרך לדעת אם הם ג' בני אדם שהאחד יש לו א' דוקיטו והאחר א' מרצילו או מטבע אחרת והאחר יש לו א' קווטרינו ובאת לדעת איזה בעל הדוקיטו ובעל המרצילו והקווטרינו . עשה שישבו או יעמדו בסדר זה אצל זה ואמור לאחד מהן שיתחיל למנות מאחד מהצדדין עד אותו שיש לו הדוקיטו וכ' כרשום כמו המשל שהשני יש לו הדוקיטו : 2 ר"ל השני יש לו הדוקיטו : 4 תכפול המספר ויהיה כזה : ( ) 5 תוסיף ה' כזה : 9 ויצא כזה : ( ) 5 תרבהו בעד זה : 45 ויצא כזה : ( ) 10 תוסיף זה : 55 ויצא כזה : ( ) בעל 3 ותאמר שימנה שנית מצד אחד עד בעל המרצילו והמשל המרצילו: ותוסיף ג' שר"ל בעל המרצילו על הנֻ"ה 9 הוא ביד השלישי 58 ויצא כזה : ( ) 10 תרבהו בעד זה : 580 ויצא כך : אח"כ תאמר שימנה עד אותו ( ) בעל 1 שיש לו הקווטרינו שהמשל הוא הראשון הרביע : ותוסיף על תק"פ :א 581 ויצא כך : ( ) 350 תוציא מהן כזה לעולם : 231 ונשאר כן : ונמצא הדבר כן כי בהיות ( ) המאות ב' תאמר כי השני יש לו הדוקיטו : ובהיות כי העשרות הן ג' תאמר שהשלישי יש לו המרצילו : ובהיות האחדים א' תאמר שהראשון יש לו הקווטרינו

97א אם ארבעי' אונקיות זהב עולה י"ח ליט' האונקיה ואח"כ הושם בכור לצרוף ונשארו המֶ' אונקיות הנז' ל"ו אונקיות הנני שואל כמה אמכרנה האונקייה למען אוכל להוציא ממנו הסך העולה הראשון כשהיו ארבעי' אונקיות שהיה עולה כלו תש"ך ליט' כזה : תשים שאלתך בכתב ותאמר אם מֶ 40 אונקיות עולי' י"ח ליט' האונקיה כמה אמכרנה 18 האונקיה בֶהש[א]רם ל"ו אונקיות ותעשה הרבוי 320 ( ) ממֶ' עם י"ח ואח"כ תחלוק אותם עם ל"ו ותמכור 40 ( ) האונקיה במספר היוצא וזה שלא כסדר חשבון 720 השלשה כי תחלת השאלה הוא הפרטיטור וכאן סוף השאלה הוא החולק וזה לך החשבון : 36 18 40 40 00 ( ) 72 ( ) 720 | [זה 6…] 72 | [12…] ( ) 0 [720..] למכו[ר] כ ליט' […] מכלו ת[….] בסך הרא[שון] בהיות מֶ' אונקיות 36 20 00 ( ) 72 ( ) 720

97ב

( ) 1 1 1 2 2 2 3 3 4 4 4 8 5 5 16 6 6 32 7 7 64 8 8 128 כפלתי זה 9 9 ( ) 256 החשבון אחד 10 10 1 ואח"כ היוצאת 11 11 חלקתי הסך 255 ממנה א' כרשום 12 ( ) 6 אחרון לחצי והנותר הוא ( ) 6 11 ולקחתי החלק סך הסומה 13 ( ) 66 הגדול שהוא ו' חלקתי 78 ( ) ושמתי תחתיו י"א שהוא הסך אחרון לחצאין ושמתי מהסומה ועשירי (ועשיתי) הרבוי בשתיהן ויצא [….] ו' ואח"כ י"ג כרמוז ס"ו ולא הוספתי כלל כמו שעשיתי [….]תי על י"ב בחשבון שהוא זוג שחלקתי י"ב לחצאין […..] אני עושה והוספתי ו' ואח"כ שמתי י"ג שהוא א' יותר […..] שהחשבון כנראה וזה תמיד הוא בכל ע' שהמספר […..] הוא זוג האחרון מהסומה הוא זוג ר"ל כמו ד' ו' ח' [….] עושה אז אני מוסיף א' בשובי לכתוב אותו […..] וכן כמו וכשתרומת הסומה היא ה' ז' ט' וכדומה […] מהרבוי כן לזה שאינה זוג איני מוסיף דבר וגם […] סך כל הסומה בעשותי חלוקת החשבון אחרון מהסומה […] הבֵ' מינין אני לוקח החלק הגדול בכל ע' שיש חלק [….] אחדי' הבן גדול מחבירו שזהו כשהמספר הוא ותשבח דיספיר וכמו שעשיתי כאן שבחלקתי י"א לשני' לקחתי החלק שמספרו ו' ועשיתי הרבוי כרשום :

98א

150

40

150 40 6000 140 89 חלקתי מספר אחד 1260 מהמקומות השוין 1120 ורביתי עם חבירו 12460 והיוצא היה מספר המדות וכרשום בפנים 178 89

באתי לדעת 4 אורך זה הצד 5 4 והוא הפרשו 16 שהוא שורש 9 כ"ה : 25 3

בבואי לדעת הספר המדות מזה הטריאנגול לקחתי חצי המספר שבפני' שהוא 84 אורך הסיקרא 41 ההיא ורביתיו 84 ( ) עם המספר של 336 ( ) התחתית ויצא 3444 כרשום כל מספר [..........] ה[..............................]

98ב גם זה הטריאנגול עשויה כאותו שלעיל ויצא חשבונו כרשום למטה: 140 וגם זה הוא 5 70 לדעת אורך 3 50 הצד השוה 3500 מצד שמאל ועשיתי 4 עשיתי הרב[וי] כמו בידיעת 25 בעצמותו האלכסון ויצא 16 ועשיתי ג' שהוא שורש 9 הסוטרייר מט' : ובמותר לקחתי השורש

קודם בבואי לדעת הקף העוגל הזה לקחתי אורך הקו המשוך לחציו ורביתיו עם ג' וא' שביעית וכן תמיד ויצא מדת ההקף מ"ד כרשום וצריך לסקור הסיקרא בשווי לחציו שתבא על המרכז העשוי עם המחוגה ולעולם הרבוי תעשהו עם ג' וא' שביעית :

99א באתי לדעת מידת העגול הזה ועשיתי 264 sup הרבוי משיעור העיגול עם מידת הדיא 84 מיטרו וחלקתי היוצא בעד ד' ויצא כרשום 1056 ( ) וכן לעולם נעשה החלוקה עם ד' כבקשת 2112 ( ) המידה מקרקע עגול[ה] כזה : 22176 | 4 circunda serentia 264 | 5544 sup | ( )

part[.] 132 altro modo זהו רבוי עם ג' וא' [...] [.] mezo 42 via mo[..] 264 ( ) ___________ plia 528 ( ) 84 5544 soma 22 168 ( ) 168 ( ) 1848 | 7 264 | ( )

99ב כאן התח[.................] משברי' על שני דרכי' : הדרך השנית הדרך האחת והרבוי הוא שלמי' מהמולטיפיקיר ואין נופל בו [...] ושברי' עם שלמי' ושברי' : כזה האחר שבצד ימין והכל אחד

   via   					    8	והנני עולה במעלות
	    					     	הרבתי באלכסון ובסך

 הדרך האחרת :	| הח' דודוצימי	______________
   via   	| מהשלם ר"ל	   120		68  סומה האמתית מהשלם
	    	| ממספר צ"ו	   96	שמתי תחת הסומה מהשבור

100א סומארו שברי' על שלשה פני' אחת מהן כתובה כאן והאחרת כזאת כמספר כתובה מעבר לדף

טעות הסיקרא

______________________ סומה 3676 | 1120 [...] 3360 | 3 [...] ( ) מותר 316 הפרטיטור מהסומריאו : שברי' : והסקיסיר 1120 | 4 316 | 4 [.....]

   8   | 280	( )			  28 | 79	( )		[.....]	
 32   |					36   |
 32   |		( )			36   |		( )

100ב אם עשר אמות וא' שליש עולה מ"ג דנרי' האמה כמה יעלו כלם רביתי השליש עם י' והוספתי על הרבוי א' שהוא הא' שליש ועלה הסומה ל"א . אח"כ רביתי ל"א עם מ"ג ועלה הסומה אלף של"ג וחלקתי בעד ג' שהוא א' שליש להיות כל הסומה מהרבוי שלישים ויצא תמ"ד דנרי' וא' שליש דנר : 43 10 ______________ 31 ( ) 43 93 ( ) 124 ( ) 1333 | 3 12 | 444 עשיתי' ליט' ( ) 13 | 44/4 ___________________________ 12 | 22 ( ) | 13 | | אם עשר אמות עולי' ל' ליט' 12 | ( ) | כמה יעלו ה' אמות וב' שלישי' | 5 30 10 256 | 1696 | ________________________ 26 | 835 (-) ( ) 17 10 1536 ( ) | 861 30 3

 512    ( )	|	832			( )	00		30	( )

6656 | 1693 ( ) 51 510 | 30 ( ) 30 | 17 210 | ( ) 210 |

101א [אם] ק' אמות עולי' ש' ליט' | אם ק' אמות בגד וב' שלישי' עולי' 50 [ושני] שלשי' כמה יעלו ה' אמות : | כמה יעלו נֻ' וג' רביעי' : 5 300 100 | 50 302 100 3 |________________________________ 900 ( ) 300 | 906 2 | ( ) ( ) 902 | 4 5 | 4510 | 300 ( ) |

 300 |   15	( )		|

1510 | | 2718 ( ) 1500 | ( ) | 000 ( ) 10 | | 1812 ( ) 300 | 152 | 183918 | 1208 הנה לך שנ"ב | 1208 | ( ) ליט' | 6311 | 6040 | ( ) 2718 | 2416 | ( ) מותר ליט' 302 | 20 | 000 | ( ) 604 | ( ) הנה לך 5 | 6040 | 1208 ה' [.] | 6040 | ( ) 000 [...................................]

101ב לא

אם ק' אמות וב' שלישי' עולי' ש"ב ליט וג' רביעיי' כמה יעלו ר"ן : 250 302 100 ______________________________ 3633

		 ( )	 ( )

4

0000 ( ) 18165 1208 פרטיטור : ( ) 7266 ( ) 751 | 908250 | 1208

      |	    8456  |					( )

6265 6040 ( ) 2250 1208 ( ) 1042 | תעשה מאלו הליט [.] | ותחלוק ויצא ג"כ י"ז [.]

102א

אם ק' אמות בגד עולי' ש' ליט' וב' שלישי' כמה יעלו נֻ' אמות וג' רביעיות :

	50  	 	300        100

______________________________ 902

( )	 ( )

12 ____________________________ 200 ( ) 406 100 ( ) ( ) 000 1200 פרטיטור : ( ) 1827 ( ) הנחלק | 183106 | --- הנה לך 152| 1200 | ( ) קנ"ב ליט' 6310 6000 ( ) 3106 2400 ( ) 716 20 000 ( ) 1412 ( ) (צ"ל 1432) הנה לך י"א [.] 11 | 14120 | 1200 | 1200 | ( ) 2120 1200 ( ) 920 12 1840 ( ) 920 ( ) הנה לך ט' פשוטי' 9 | 11040 | [.....] [...] חמישית פשוטי'

102ב [......] רנ"ה סקי' וב' שלישי סקי' [..............] ריוח וב' סקי' וג' חומש[........] כמה ריוח יתנו צ"ו סקי' וד' ששיות סקי' הנה לך החשבון מונח [...............] [..] אני לומר ב שלישי' במקום ד' ששיות | da 32 e se 255 c סך הכל אחד והנה לך 12 12 | ch dara 96 e הנסיון ברבוי אלכסון 2 4 |_______________________ שניהם נותני' סך י"ב : 3 6 | 57 ברבוי שמ"ג לצ"ו נכנס כ"כ [.] ______________________________| 12 ברבוי שני ה' ונותר [..] אם עשיתי הרבוי משברי' בדרכו | נכנס הששה הכתובי' ב[..] באלכסון: | כ"כ פעמי' ונשאר השברי' | ב ששיות : ______________________________| 3072 זהו סך הרבוי שמשלם לשלם ( ) 12 | 3150 הסומה : אלו הן הג' חומשי' והשלם ( ) 18 | 1 תוספת א' שלם הוצאתי מהשברי' : אלו הן הב' ששיות מהשלם ( ) 10 | 3151 סומה שנית מהשלמי' : זהו השלם שהוצאתי מהן 30 |

ונותר השבור כן ויש 10 בידי א' שלם המושם 30 עם סומה השלמי' : 3151 לקחתי זאת הסומה ועשיתי עמה הפרטי' מש[...] 255 זאת היא תחלת השאלה : ________________________________________________________ זהו השלם 90 | 90 255 | 3151 000 ( ) |( ) 0000 2295 ( ) |( ) 28359 סומה 22950 | 283590 תוספת הב' שלישי' : 60 (+) | 30 (+) תוספת הי' שלישיים : סומה שנית 23010 | 283620 | סומה שנית והיא נחלק והיא תהיה פרטיטור : |( ) 23010 | 23010 פרטיטור | 53520 | 12 היוצא |( )46020 | | 7500 | מותר סקי' עשיתי | 75 ערך הסקי' דנרי' |( ) 37500 |( ) 52500 | 562500 | [23010 פרטיטור] |( ) 46020 | [ 24 היוצא] | 10230 |( )92040 | 10260

103א 10260 מותר הדנרי' : 12 ערך הדנרי' לפשוטי' : 20520 ( )

 10260				( )

123120 | 23010 פרטיטור : 115050 | 5 היוצא : ( ) 8070 | מותר פשוטי' ____________________ 8070 עשיתי הסקיסיר לחצאין : ( ) 23010 4035 11505 סומה דנרי' הרי שמגיע לשנה אל צ"ו סקי' וד' ששיות י"ב סקי' וכ"ד דנרי' וה' פשוטי' ושברי' כרשו'

   scu  12  [.]  24  [.]  5

___________________________________ da 12 ch’ dara 65 se 100 65 ערכי' משבור אחד 130 ( ) 65 ( ) 780 עשיתי' שלישי' 3 3040 | 302 זה הפרטיטור הוא [..] ( ) (צ"ל: 2340) 2114 | [7 היוצא :] ( ) מותר 226 |

103ב אם רצית לעשות שיהיה הסומה המולטיפיקיר ממין אות אחת : לבד קח האות ההיא כ"כ מאות ב' פעמי' וג' פ' כ"כ עשיריות ושים תחתם האות ההיא ועשה הסומה ולעולם תעשה המולטיפיקיר עם הסומה ההיא ועם סך זה 481 והסומה מהרבוי יהיה כלה ממין אות ו' בלבד עשית כן : לקחתי נגד ו' י"ב מאות : 1200 | 6 המבוקש ( ) ולקחתי י"ח עשיריות : 180 | ( ) שמתי תחתם המבוקש : 6

	     הסומה  :		1386

בעל הרבוי לעולם : 481 ___________________ 1386 ( ) דרך אחרת להביא סומה | 11088 ( ) המולטיפיקיר ממין אות אחת | 5544 ( ) אם רצית לעשות כלם ממין | 666666 אות א' עשית כן ורבית | אלו המספרי' יחד : 777 143 ולעשות כל המספר ממין | 2331 ( ) אות ב' תרבה ב' פעמי' | 3108 ( ) זה המספר 143 ותרבה | 777 ( ) העולה עם זה 777 | 111111 ואם חפצת לעשות המספר [………..] 143 [..] ותרבה העולה עם 777 וכן אם […………………] תרבהו ר"פ ואם תרצה שיעשה לך [………………………..] הסומה העולה תעשה [..] [………………………………] שחפצת לע[שות] [……………………………………………..]

104א ואם חפצת לעשות המולטיפיקיר ממין שני אותיות א' וב' וכן ב' וג' או ג' וד' עשה כן אם רצית לעשותם שיהיו א' וב' א' וב' עשה כרשום שלקחתי כנגד המספר מא' וב' שר"ל י"ב כ"כ עשיריות שני פעמי' שהם כ"ד עשירייות והוספתי תחתם הסך ההוא של י"ב ועשיתי הסומה ואח"כ עשיתי הרבוי עמה ועם מספר זה 481 וכן תמיד הסך הזה הוא בעל הרבוי והנה לפניך המשל על מתכונתו : 240 הן כ"ד עשיריות כנגד הכפל מ[..] ( ) 12 (+) הוספתי תחתם המבוקש 252 עשיתי הרבוי : 481 בעל הרבוי לעולם : 252 ( ) 2016 ( ) 1008 ( ) 121212 ________________________________________ ולעשותם כזה עשיתי כן : 460 | הם מ"ו עשיריות כנגד שני […] ( ) 232323 תוספת המבוקש 23 | 23 המבוקש : [….] 483 | סומה : 481 | בעל הרבוי לעולם : 483 ( ) 3864 ( ) 1932 ( ) | 232323 ואם היית רוצה להביא כזה 323232 היית לוקח [………………………………..

104ב דרך […] לעשות סומה הרבוי מאיזה מין שתרצה לא כמו שכתבתי לעיל המשל אם תרצה לעשות הסומה ממין ג' […] תכתוב הג' ותרבה בעד ד' ותחלוק אותם בעד ד' ויצא הסומה ג' וזה לך האות : 333333 4 1333332 | 4 תחלקם בעד ד' : ( )

			          12 | 333333		( )

13 12 ( ) 13 12 ( ) 13 12 ( ) 13 12 ( ) [..] לעשותם כן 12 […] בעד ד' 12 ( ) חלקם בעד ד' : _________________ 121212 4 484848 | 4 חלוק בעד ד' ( ) | 121212 לעולם כל ה[..] שתרצה לבקש תעשה המולטיפיקיר בעד ד' ויצא לך בעשותך הפרטיר ממין האותיות [………….

London - British Library Add. 27209 דף 57א-104א מאה ט"ז

London Add. 27209 - Collection of Word Problems

Navigation menu

Personal tools

Namespaces

Variants

Views

More

Search

Navigation

Tools