Difference between revisions of "עיר סיחון"
(→Chapter Four – Subtraction) |
(→Written Multiplication) |
||
Line 679: | Line 679: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|9 0 2 |
|- | |- | ||
− | |style="text-align:right;"|  | + | |style="text-align:right;"| 2 4 6 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
Line 689: | Line 689: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
− | |style="text-align:right;"|  | + | |style="text-align:right;"| 1 3 5 4 1 2 |
|- | |- | ||
− | |style="text-align:right;"|   8  | + | |style="text-align:right;"|   8 8 6 4   |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
Line 699: | Line 699: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
− | |style="text-align:right;"| 2  | + | |style="text-align:right;"| 2 2 1 8 9 2 |
|} | |} | ||
|- | |- |
Revision as of 08:27, 11 January 2020
Contents
[hide]- 1 Introduction
- 2 Table of Contents
- 3 Chapter One – The Nature of the One and Foundation of Numbers
- 4 Chapter Two – the Decimal Ranks and the Ten Digits
- 5 Chapter Three – Addition
- 6 Chapter Four – Subtraction
- 7 Chapter Five – Multiplication
- 8 Chapter Six – Division
- 9 Chapter Seven – Roots
- 10 Chapter Eight – Proportions
- 11 Chapter Nine – Fractions
- 11.1 Introduction
- 11.2 Operations with fractions
- 11.2.1 Multiplication of fractions
- 11.2.1.1 Introduction
- 11.2.1.2 Multiplication of fractions by fractions
- 11.2.1.3 Multiplication of integers by fractions
- 11.2.1.4 Multiplication of integers and fractions by fractions of one type
- 11.2.1.5 Multiplication of integers and fractions by fractions of different types
- 11.2.1.6 Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of one type
- 11.2.1.7 Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of different types
- 11.2.2 Division of fractions
- 11.2.3 Addition of fractions
- 11.2.4 Subtraction of fractions
- 11.2.1 Multiplication of fractions
- 12 Chapter Ten – Approximating the Roots of Non-Square Numbers
- 13 Chapter Eleven – Word Problems
- 14 Epilogue
- 15 Notes
- 16 Appendix: Bibliography
אישים באו קרית ספר | |
בה כל מספר תוכלו לבחון | |
את שם העיר אגיד לכם | |
הלא כי חשבון עיר סיחון | |
Introduction |
|
The author: Yoseph b. rabi Moshe ha-Ṣarfati [= the French] Ish Ḥay | אמר יוסף בר משה הצרפתי איש חי |
Arithmetic contains signs for the unity of God | מאשר ראיתי כי חכמת החשבון היא חכמה מפוארה ונחמדת עד מאד והיוצר ברוך הוא שם בתכונת החשבון סוד אחדותו |
Realizing that, the author decided to write a book on arithmetic in a clear and explicit language, drawn from the studies of the ancient scholars, for their way is hidden and concealed | יעצוני לבי וכליותי לחבר ממנה ספר אחד כאשר אוציא ממחקרי החכמים הקדומים בלשון גלוי ומבואר לכל משכיל למען אשר דרכה הנסתר ונעלם וצריכה דעת רחבה בפתחו של אולם |
The author expects that all those who are interested in the words of wisdom of the book will benefit much from its additional interpretation | וירוחו בני אדם אשר נדב להם אל דברי החכמות בזה הספר מאד בתוספת הביאור |
The author himself will benefit from writing the book: memorizing the wisdom properly when actualizing it by linguistic phrasing. Therefore, the author will gain learning as well as teaching | וארויח אנכי גם כן שתשתמר החכמה בקרבי היטב בהוציאי אותה במליצת לשוני ואזכה ללמוד וללמד |
A short rhyme of praise to God – asking him for a shelter and for turning a good thought into act | ויוצרי יהיה לי למעוז ומחסה ומחשבתי הטובה יצרף אותה למעשה |
The name of the work ʽIr Siḥon refers to biblical phrase in which Siḥon is associated with the Hebrew word ḥeshbon = arithmetic Numbers 21, 27: בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן; תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, עִיר סִיחוֹן = "Come to Ḥeshbon, may it be built and established as the city of Siḥon" |
וקראתי שם הספר הזה עיר סיחון על שם כי חשבון עיר סיחון |
Table of Contents |
ונחלק הספר הזה לאחד עשר חלקים |
השער הראשון ביסוד המספר ותולדת האחד | |
השער השני במדרגת המספר וסכו' האותיות אשר ישתמשו בהם החכמים בזאת המלאכה | |
השער השלישי במחברת חשבונות רבים זה עם זה | |
השער הד' במגרעת חשבון קטן מחשבון גדול | |
השער החמישי בכפילת הכאת האחדים על עצמם או על אחדים אחרים או בכפול הכאת כל חשבון או על חשבו' אחר | |
השער הששי בחלוקת חשבון גדול על חשבון קטן ממנו ובזה השער אדבר על מאזני הכפל והחילוק והחיבור והמגרעת | |
השער השביעי בלקיחת גדר המספר השלם היותר קרוב אליו | |
השער הח' במערכת חשבון מחשבון אחר | |
השער התשיעי בידיעת חלקי השבר מן השלם בין בכפל בין בחלוק [בין] במגרעת | |
השער העשירי בידיעת צלעות המרובעים מחשבו' החדש וה[אלם] על דרך קרוב | |
השער הי"א בכללים נחמדים והם פרפראות החכמה הזאת וקצת מהשאלות העמוקות והקשות אזכיר בשער הזה בעזרת האל אלהי ישראל |
Chapter One – The Nature of the One and Foundation of Numbers |
השער הראשון בתולדות האחד ויסוד כל המספרים |
---|---|
Numeration |
|
|
|
|
דבר ידוע ברור ואמתי הוא כי האחד אננו מקבל לא שנוי ולא ריבוי אבל הוא מקבל [סבת] כל ריבוי ושינוי |
|
והוא קדמון ואב לכל המספרים וכלם מתחדשים בעבורו כי הוא להם שורש ויסוד וממנו צומחים כל החשבונות |
|
ומזה יוכל להבין כל משכיל קצת רמיזות מסוד אחדות הש' הנכבד והנורא |
The names of the numbers | |
Units | |
|
והנה כאשר נחבר אחד עם אחד והיא ההרכבה הראשונ' נקרא זה שנים |
|
וכשנוסיף על השנים אחד נקרא זה שלשה |
|
וכשנוסיף על השלשה אחד נקרא זה ארבעה |
|
וכן בתוספת אחד על הארבעה יקרא חמש' |
|
ובתוספת אחד על חמשה יקרא ששה |
|
ובתוספת אחד על ששה יקרא שבעה |
|
ובתוספת אחד על שמונה יקרא תשעה ואלה המספרים התשעה נקראים אחדים |
Tens | וכאשר נוסף אחד על תשעה נקרא זה עשרה והוא ראשית כל חשבון עשרות |
|
והנה חשבון העשרה בחשבון העשרות כמו האחד באחדים |
|
וכשיהיו לו שני עשרות נקרא אותם עשרים |
|
ונקרא לשלש עשרות שלשים |
|
ולארבע עשרות ארבעים |
|
ולחמש חמשים |
|
ולשש ששים |
|
ולשבע שבעים |
|
ולשמנ' שמנים |
|
ולתשע עשרות תשעים |
|
וכל השמות האלה הם מושאלים משמות האחדים והנה תשעים בעשרות כמו תשעה באחדים |
Hundreds | |
|
וכאשר יהיה לנו עשר עשרות נקרא להם בשם כולל מאה והוא ראשית חשבון המאות כמו האחד ראשית האחדים והעשרה ראשית העשרות |
Thousands | |
|
וכשיתקבצו עשרה מאו' נקרא להם בשם כולל אלף והוא ראשית האלפים כמו מאה שהוא ראשית המאות |
אמנם למאות אין להם שם כולל עד שנגיע לעשר מאות שיקראו אלף כאמור | |
וכן האלפים אי להם שם כולל כלל | |
The twelve names of numbers | כי כל שמות המספרים החלוקים זה מזה הם שנים עשר לא פחות ולא יותר |
|
ואלה הם תשעה שמות האחדים |
|
ושם העשרה |
|
ושם המאה |
|
ושם האלף |
והנה כל המספרים ילקחו מאלו השנים עשר שמות | |
כי עשרי' ומאתים ואלפים הם כמו שני אחדים כל אחד ואחד כפי מעלתו | |
וכן כאשר נאמר אחד עשר או שנים עשר הנה הם שמות מורכבים מאחדי' ומעשרות | |
ועל הדרך הזה יתיילדו וילוו כל המספרים מאלו השמות השנים עשר המפורשים |
Chapter Two – the Decimal Ranks and the Ten Digits |
השער השני במדרגות המספר וסכום האותיות אשר ישתמשו בהם החכמים בזאת המלאכה | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
The names of the ranks | |||||||||||
determined according to the principle that every rank is tithe of the subsequent rank | הנה התבאר בשער הקודם לזה כי כל א' שמות המספרים הם מושאלי' מתשעה שמות האחדי' עד אשר יבא החשבון העשירי ונקרא לו בשם אחד כולל ומפני זה נחלקו המספרים למדרגות מדרגות | ||||||||||
ויקראו האחדי' מדרגה ראשונה והעשרות מדרגה שניה והמאות מדרגה שלישית והאלפי' מדרגה רביעית וככה אי' קץ כי כל מדרגה היא עישור מדרגה הבאה אחריה ולפי זה נקרא לעשרת אלפים מדרגה חמישית ולמאה אלף מדרגת ששית וזהו דרך מדרגות המספר | |||||||||||
The Positional Decimal System |
|||||||||||
The reason why there are nine numerals – in every rank there are nine numbers | ובעבור כי כל החשבונות מתגלגלים על תשעה באשר נמצא חשבונו' תשעה ממדרגת האחדים ותשעה חשבונות ממדרגות העשרות וכל וכן בכל המדרגות יש תשעה חשבונו' בכל אחד מהם יספיק לכתוב כל חשבון קטן או גדול בתשעה אותיות שנחשוב כל אחד מהם כמו האחדים שהם עד תשעה | ||||||||||
The numerals | ואלה הם האותיות המשמשות בחכמה הזאת | ||||||||||
1 2 3 4 5 6 7 8 9 |
| ||||||||||
tens | וכשנצטרך לכתוב חשבון העשרה נעשה על דרך הזה בידוע כי העשרות הם המדרגה השנית וכבר התבאר כי יחס העשרה אל העשרות כיחס האחד אל האחדים על כן אי אנו צריכי' כי אם לכתוב אות הא' המורה אחד לעשות הכר וסימן שהאות הזאת היא מדרגת שנית | ||||||||||
Zero = sifra | והסכימו חשבו חכמי החשבון לעשות סימן הכר המדרגות בצורת עגול כדמות זה וקורי' לצורה הזאת סיפרא | ||||||||||
Writing numbers with numerals, including zeroes or without them | |||||||||||
|
וכשנרצה לכתוב עשרים נכתוב סיפרא מתחילה ואחריה אות הב' במדרגה השנית ויורה זה שני עשרות | ||||||||||
|
וכאשר נבקש לכתוב מאה נכתוב שתי סיפראש ואות א' במדרגת שלישית ויורה זה מאה | ||||||||||
units and tens | ולעולם כשיהיו לנו אחדים ועשרות נכתוב במדרגה הראשונה האחדים ואחריה במדרגת השנית העשרות | ||||||||||
units and hundreds | ואם אי' לנו עשרות כי אם אחדים ומאות נכתוב האחדים במדרגה ראשונה וסיפרא אחת בשנית והמאות בשלישית | ||||||||||
And so on for three of more zeros | וכן נשים שנים או שלשה סיפראש כאשר נצטרך לפי החשבון עד אין חקר ונכתוב לעולם כל חשבון וחשבון במדרגתו |
Chapter Three – Addition |
השער השלישי במחברת רבים זה עם זה | ||||||||||||||
Written Addition | |||||||||||||||
Description of the procedure: | דרך מחברת חשבונות כך היא נכתוב כל מספר ומספר מבקשת החיבור זה תחת זה כל כל אחד ואחד בטור בפני עצמו מדרגה אחר מדרגה הדומה לה ואחר נעביר קו הדיו | ||||||||||||||
|
ונתחיל במדרגה הראשונה ונקבץ כל האחדים | ||||||||||||||
|
והמקובץ נכתבנו תחת קו דוי אם לא יספיק לעשר | ||||||||||||||
|
אמנם אם ילך בעשרות נכתוב אות בטורי המספר במדרגה השנייה כפי מספר עשרות המקובץ ונכתוב סיפרא בלבד תחת קו הדיו | ||||||||||||||
|
ואם יעדיף המקובץ על עשרות אין אנחנו צריכים כי אם לכתוב תחת הקו העודף ההוא ובמדרגה השנית נכתוב כפי מספר העשרות כאמור | ||||||||||||||
|
ובדרך הזה נלך ונעשה גם כן כאשר עשינו במדרגת האחדים מכל שאר המדרגות ונכתוב כל קיבוץ המדרגות בזה אחר זה בסידור תחת קו הדיו ומה שיצא מקיבוץ המדרגות מסודר תחת הקו הוא המחובר | ||||||||||||||
Summing the numerals in each rank as units | ולעולם כשנחבר אות עם אות נחשוב כל אחת ואחת מהן באזה מדרגה שתהיינה כאילו הן אחדים ואחר תמצא אמתתם במדרגתם | ||||||||||||||
The reason for writing the tens of the sum of a certain rank in the following rank - every rank is tenth of the next rank | וכל משכיל יבין כי טעם מספר כתיבת מספר העשרות מהמתחבר באותיות המדרגה ההיא במדרגה הבאה אחריה הוא לפי שכל אות ואות מן המדרגות היא עישור מהמדרגה הבאה אחריה | ||||||||||||||
|
ואם יהיה בטורי מספר חשבונות החבור מדרגה אחת או שתים שכל טוריה סיפראש צריך לכתוב תחת קו הדיו סיפראש כאשר יבאו במקומן כפי מספר המדרגות ההם | ||||||||||||||
Examples will be given in order to explain the procedure better | ולמען אשר יתבאר הטב אצל כל אדם מלאכת החיבור הזאת הנזכרת אדבר ממנה בדרך הנסיון בחשבונות אלו | ||||||||||||||
|
בקשנו לידע כמה מחובר תשע אלפים ומאתים ושמנה עם שלשת אלפים ושמנה מאות ואחד | ||||||||||||||
והנה נכתוב אלו השני חשבונות בשני טורים על זאת הצורה | |||||||||||||||
|
|
- [Illustration of the procedure:]
9208 9208 9208 9208 9208 3801 3801 3801 3801 3801 9 09 1009 13009
|
והנה מקובץ המדרגה הראשונה אינו מספיק לעשר ועל כן נכתוב העולה תחת קו הדיו והנה הוא ט' |
|
וכאשר אין במדרגה השנית אות כלל כי אם סיפראש לבדנה נכתוב תחת הקו סיפרא אחת אחרי הט' שכתבנו בעבור האותיות המדרגה הראשונה |
|
ובעבור שמקובץ המדרגה השלישית הוא עשר נכתוב תחת טורי חשבונות המספרים במדרגה הרביעית הבאה אחריה א' ותחת קו הדיו סיפרא אחרת בשלישית אצל הסיפרא שכתבנו אחר הט' |
|
והנה מקובץ המדרגה הרביעית הוא שלשה עשר ומפני זה נכתוב א' במדרגה חמישית בעבור העשרה ונשים העודף שהוא שלשה תחת הקו סמוך לסיפרא האחרונה ואחרי אלו השלשה נכתוב הא' אשר חדשנו ממנה מדרגה חמישית |
The sum: 13009 | ונמצא שהמחובר הוא שלשה עשר אלף ותשעה |
Chapter Four – Subtraction |
השער הרביעי במגרעת חשבון קטן מחשבון הגדול | ||||||||
Written Subtraction | |||||||||
Description of the procedure: | כשנבקש לעשות זה נכתוב חשבון הגדול בטור אחד והתחתון הקטן תחתיו בטור שני מדרגה תחת מדרגה | ||||||||
|
והנה נחשוב כל האותיות כאלו הם אחדים באזו מדרגה שיהיו | ||||||||
|
ונתחיל בראשונה באות המדרגה האחרונה אשר בחשבון הטור השפל ונגרוע אותה מהאות שכנגדה בטור מספר החשבון העליון | ||||||||
|
ונכתוב עליו הנשאר אם ישאר ממנה כלום | ||||||||
|
ואם אין נמחקנה והוא שנרשום על ראשה סיפרא | ||||||||
ואחרי כן נעשה מכל המדרגות האחרות כמעשה המדרגה הזאת ונלך אחור אחורנית ממדרג' למדרגה עד תומם | |||||||||
|
ואם תהיה אות באחת מהמדרגות מחשבון הטור השפל גדולה מהאות שכנגדה בטור העליון אמנם בהכרח יש אות אחת בטור החשבון העליון סמוכה לזו אשר אנחנו עומדים במדרגתה מלאחריה | ||||||||
|
נעשה על הדרך הזה נסיר א' מהאות שאחרי זאת המדרגה ונכתוב הנשאר מהאות ההיא אשר לקחנו הא' ממנה עליה ואם לא ישאר ממנה כלום כגון שלא היה שם כי אם א' נמחקנה | ||||||||
|
ובידוע כי הא' הזאת שיש לנו היא שוה עשר בהקש אל המדרגה שלפניה לכן נחשב זאת הא' עשרה ונחבר אל העשרה הזאת החשבון מהאות מהמדרגה העליונה אשר אנחנו עומדים עליה ויהיה לחשבון העשרה הנזכר כמו אחדים ועתה יספיק לנו בריוח להסיר מכל זה האות התחתונה ונכתוב הנשאר על האות העליונה שכנגדה | ||||||||
|
וכן נעשה תמיד עד שנגיע אל המדרגה הראשונה ומה שישאר על טור המספר העליון הוא הנשאר מהמגרעת | ||||||||
|
והנה בכל עת אשר לא נוכל להסיר האות התחתונה מהעליונה נסייע לה מהמדרגה הבאה אחריה על הדרך האמור ואפילו היו סיפראש מפסקות בינה ובין האות שאחריה או שיש לנו להסיר האות התחתונה מסיפרא אחת אשר תהיה כנגדה בטור העליון נשיב אחורנית על הדרך הזה שנסיר מהאות הקרובה א' ונכתוב עליה הנשאר אם ישאר ממנה כלום ונשי' זאת הא' על הסיפרא שלפניה ותהיה עשרה ונסיר מהם א' וישאר שמה על הסיפרא ט' ונשים זאת הא' על הסיפרא הקודמת לזה ויהיו עשרה ונסיר מהם א' וישאר תשעה על הסיפרא וכן נעשה לעולם עד שתגיע אל האות או אל הסיפרא מהמדרגה אשר אנחנו עומדים עליה ואז נעשה כמשפט האמור למעלה | ||||||||
|
המשל בזה בקשנו לגרוע מחמשת אלפים ושמונים ושלש ותשעים ושנים | ||||||||
הנה נכתוב שני טורי החשבונות על זאת הצורה החשבון הגדול בטור העליון והחשבון הקטן בטור שפל כנגדו | |||||||||
|
|
- [Illustration of the procedure:]
4 49 499 4991 5083 1083 183 3 92 92 92 2
|
ומאשר חשבון האות מהמדרגה התחתונה שבטור השפל גדול מחשבון האות אשר היא כנגדה בטור העליון נעשה על הדרך האמור ונסיר א' מהאות האחרונה מהטור העליון שהיא ה' הסמוכה לאות המדרגה העליונה שאנחנו עומדים עליה מאחריה אחר הסיפרא והנה ישאר ד' במקום הה' |
|
ותהיה האות הזאת עשרה כשנשים אותה על הסיפרא ונסיר מהעשרה אחד וישאר תשעה |
|
ונשים האחד הזה על המדרגה אשר עמדנו בה שהיא ח' ויהיה בין הכל שמונה עשר נסיר מהם האות האחרונה מהטור השפל שהיא ט' וישאר תשעה ונכתוב במקומם על הח' ט' |
|
אחרי כן נסיר הב' שהיא מהטור השפל מהג' שכנגדה בטור העליון וישאר א' ונכתבנה עליה |
The remainder: 4991 | ונמצא הנשאר ארבעת אלפים ותשע מאות ותשעים ואחד |
Chapter Five – Multiplication |
השער החמשי בכפילת [הכאת] האחדים על עצמם או על אחדים אחרים ובכפול כל חשבון על עצמו או על אחר | ||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Definition of the multiplication operation
|
כוונת הכפילה הזאת היא לכפול החשבון האחד על חבירו | ||||||||||||||||||||||
|
על דרך משל שלשה פעמים ארבעה | ||||||||||||||||||||||
|
או על עצמו | ||||||||||||||||||||||
|
כאשר נאמר שלשה פעמי' שלשה | ||||||||||||||||||||||
|
וכן נאמר עשר פעמי' עשרים | ||||||||||||||||||||||
|
או עשר פעמים עשר | ||||||||||||||||||||||
Multiplication of Units by Units |
|||||||||||||||||||||||
The need of memorizing the products of units by units | ובאמת כי בכפילת האחדים לבדם לא נמצא דרך בחכמה הזאת למצוא ההווה ולפיכך צריך להזכיר ולהסדיר כל כפולות האחדים הן על עצמם או על אחדים אחרים והוויתן | ||||||||||||||||||||||
List of all the possible products of units by units | ואלה הם האחד שני פעמים שנים ושלשה פעמים שלשה | ||||||||||||||||||||||
|
וכן כל המספרים האחרים שיכפלו באחד לא יקבלו שום שינוי וריבוי | ||||||||||||||||||||||
השנים בשנים ארבעה. שנים בשלשה ששה. שנים בארבעה שמנה. שנים בחמשה עשרה. שנים בששה שנים עשר. שנים בשבעה ארבעה עשר. שנים בשמנה ששה עשר. שנים בתשעה שמנה עשר | |||||||||||||||||||||||
השלשה בשלשה תשעה. שלשה בארבעה שנים עשר. שלשה בחמשה חמשה עשר. שלשה בששה שמנה עשר. שלשה בשבעה עשרים ואחד. שלשה בשמנה עשרים וארבעה. שלשה בתשעה עשרים ושבעה | |||||||||||||||||||||||
הארבעה בארבעה ששה עשר. הארבעה בחמשה עשרים ארבעה. בשש' עשרים וארבע. ארבעה בשמנה עשרים ושמנה. ארבעה בשמנה שלשים ושנים. ארבעה בתשעה ששה ושלשים | |||||||||||||||||||||||
החמשה בחמשה עשרים וחמשה. חמשה בששה שלשים. חמשה בשבעה שלשים וחמשה. חמשה בשמנה ארבעים. חמשה בתשעה ארבעים וחמש | |||||||||||||||||||||||
הששה בששה ששה ושלשים. ששה בשבעה שנים וארבעים. ששה בשמנ' שמנה וארבעים. ששה בתשעה ארבעה וחמשים | |||||||||||||||||||||||
השבעה בשבעה תשעה וארבעים. שבעה בשמנה ששה וחמשים. שבעה בתשעה שלשה וששים | |||||||||||||||||||||||
השמנה בשמנה ארבעה וששים. שמנה בתשעה שנים ושבעים | |||||||||||||||||||||||
התשעה בתשעה אחד ושמנים | |||||||||||||||||||||||
ובזה התבאר כל סדר כפילת האחדים ולא נפסד מהם דבר | |||||||||||||||||||||||
Written Multiplication |
|||||||||||||||||||||||
Description of the procedure: | וכאשר נבקש חשבון על חשבון מהמדרגות האחרות נעשה על הדרך הזה נכתוב שני החשבונות אשר נרצה לכפול אלה על אלה טור תחת טור ומדרגה תחת חברתה ונעביר תחת שני טורי החשבונות קו דיו | ||||||||||||||||||||||
|
והנה נתחיל באות הראשונה מהטור העליון ונכפיל כל האותיות העליונות על כל האותיות התחתונות הטור השפל זו אחר זו וכל הכפלים נכתוב תחת הקו במדרגות הראויות להם אות תחת האות כאשר יצטרך כי לעולם נמנה כמה מדרגות מהאות אשר נכפיל מהטור העליון עד הטור האות הנכפלת שבטור השפל ושתי האותיות בכלל המניין | ||||||||||||||||||||||
|
ואם יספיק כפל האות על חברתה לעשרות נכתוב אות כמספר העשרות כמספר מניין המדרגות | ||||||||||||||||||||||
|
ואם לא יספיק לעשר נכתוב הנכפל מדרגה אחת פחותה מהמספר | ||||||||||||||||||||||
|
ואם יעלה המספר להיות בו אחדי' ועשרות נכתוב העשרות כמספרם כמספר המדרגות שבין אות לאות והאחדי' מדרגה אחת אחורנית | ||||||||||||||||||||||
|
וכשיכפלו כל אותיות הטור השפל בכל אותיות הטור העליון כמשפטן נעביר קו דיו תחת מדרגות הכפלה ונחבר ונקבץ כל האותיות מכל מדרגה ומדרגה בדרך עשיית החיבור כאשר | ||||||||||||||||||||||
התבאר במקומו במה שקדם והעולה הוא נכפל ועתה אדבר ממלאכת השער הזה על דרך הדמיון | |||||||||||||||||||||||
|
בקשנו לכפול ולהכות שנים ותשע מאות על ששה וארבעים ושנים ומאתים ונכתבם על זאת הצורה | ||||||||||||||||||||||
|
|
- [Illustration of the procedure:]
902 902 902 902 902 902 902 246 246 246 246 246 246 246 12 12 412 5412 35412 135412 8 8 48 648 8648
|
וכאשר נכפיל אות הב' על אות הו' אשר תחתיה בטור השפל יהיו שנים עשר והנה מספר המדרגות שתים לכן נכתוב אות ב' במדרגה ראשונה כנגד שני האחדים ואחריה במדרגה שנית נכתוב א' כנגד העשרה |
|
וכאשר נכפיל אות הב' הנזכרת על הד' מהטור השפל יהיו שמונה ומספר המדרגות שלש ואולם באשר אין הכפילה הזאת מגעת לעשר נשים אותה מדרגה אחת אחורנית ונכתוב כנגדן במדרגה השנייה ח' תחת הא' |
|
וכאשר נכפיל את האות הנזכרת על הב' מהטור השפל יהיו ארבעה וכאשר אין הכפילה הזאת מגעת לעשר נכתוב כנגד אלו הארבעה ד' במדרגה השלישית אשר נחדש עתה כשנכתבנה אחרי הא' שהיא במדרגה השנייה |
ובזה נשלם סדר כפילת האות מהמדרגה הראשונה שבטור העליון על כל אותיות הטור השפל | |
ועתה אנחנו צריכים גם כן להכפיל אות הט' שהיא המדרגה האחרונה מהטור העליון על כל אותיות הטור השפל | |
|
והנה כשנכפול האות ההיא על אות המדרגה הראשונה מהטור השפל שהיא ו' יעלה ארבעה וחמשים ומספר המדרגות הם ארבעה ולכן נכתוב במדרגה הרביעית ה' כנגד החמשים וכנגד הארבעה נכתוב תחת הד' הכתובה במדרגה השלישית ד' אחרת |
|
וכאשר נכפיל האות ההיא על הד' שבטור השפל יעלה ששה ושלשים ומספר המדרגות חמש ולכן נכתוב כנגד השלשים אחרי הה' הכתובה במדרגה הרביעית ג' ונחדש עתה מדרגה חמשית וכנגד הששה נכתוב אחורנית תחת הה' הקדומה ו' |
|
וכשנכפול אות הט' הנזכרת על המדרגה האחרונה שבטור השפל שהיא ב' יעלה שמנה עשר ומספר המדרגות שש ולכן נכתוב במדרגה ששית אשר נחדש א' כנגד העשרה וכנגד השמנה נכתוב ח' אחורנית תחת הג' הקדומה שהיא במדרגה החמישית |
ועם כל זה הוכפלו כל אותיות הטור העליון על אותיות הטור השפל כלנה אחת מהנה לא נעדרה | |
ועתה נחל לקבץ כל האותיות שבכל מדרגה ומדרגה כמשפט מלאכת החיבור אחר אשר נעביר קו הדיו תחת הכפילה ונכתוב תחת הקו מה שיצא מן החיבור | |
|
וידוע כי מה שיוצא מן המדרגה הראשונה מן הכפילה הזאת תצא ב' |
|
ומהשנייה ט' |
|
ומהשלישית תצא ח' |
|
ומהרביעית תשאר א' אחרי כתבנו העשרה בכפילה במדרגה הבאה אחרי זאת |
|
ומהמדרגה החמשית תשאר ב' אחרי כתבנו העשרה במדרגה הבאה אחרי זאת שהיא ששית |
|
ומהמדרגה הששית יצאו לנו ב' מאשר החברנו לה העשרה שנותר לנו מהמדרגה החמישית הקדומה אליה |
|
ונמצא העולה מאתים ועשרים ואחד אלף ושמונה מאות ותשעים ושנים |
וככה הוא דרך וסדר כפילת כל החשבונות מערכה לקראת מערכה |
Chapter Six – Division |
השער הששי בחלוקת חשבון גדול על חשבון גדול קטן ממנו |
---|---|
Written Division | |
Description of the procedure: | הרוצה לעשות זה יכתוב טור החשבון הגדול בתחלה ואחר יניח ריוח וחלק כמלא טור אחד ויכתוב בחשבון הקטן בטור אחר כנגד הטור הראשון מהחשבון הגדול מדרגה אחר מדרגה הדומה לה |
|
ואחר יביט ויראה כמה פעמים יוכל להוציא מספר האות מהמדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן מהאות מהמדרגה האחרונה שבטור החשבון הגדול ויוציאם ממנה ואולם צריך שיחכם ויראה אם ישאר שם חשבון שיוכל להסיר ממנו כל המדרגות האחרות מטור החשבון הקטן הקדומות לזו האחרונה כמספר הפעמים אשר הסיר המדרגה הזאת האחרונה מהאות האחרונה מטור החשבון הגדול ואם ראה שלא ישאר שם חשבון שיספיק לזה לא יסירנה כל כך פעמים אלא כאשר יראה שיספיק לעשות מה שאמור |
|
וכמספר הפעמים אשר תהיה ההסרה יכתוב אות כנגדן באמצע שני טורי החשבונות הקטן והגדול |
|
וימנה מהמדרגה האחרונה מטור החשבון הגדול כפי מניין המדרגות שבטור החשבון הקטן אחורנית ובמדרגה אשר יכלה החשבון שם יכתוב תחתיה המספר פעמי ההסרה |
|
ואם ישאר מהאות מההסרה מהחשבון הקטן כלום אחרי מה שהסיר ממנה יכתוב עליה הנשאר |
ואם לא נשאר ממנה כלום יכתוב עליה סיפרא | |
ואחר יסיר כל שאר האותיות המדרגות שבטור החשבון הקטן הקדומות לאות המדרגה האחרונ' זו אחר זו מהאותיות אשר ימצא עתה כתובות בטור החשבון הגדול כמספר פעמי ההסרה מהאות האחרונה | |
ובכל מקום יהיה זהיר לכתוב אחר ההסרה מה שישאר במקומו | |
ואם לא ישאר עליו כלום יכתוב עליו סיפרא | |
|
ואם יזדמן לו אות במדרגה אחת מטור החשבון שלא יוכל להסיר אותה מהאות הכתובה בטור החשבון הגדול כראוי אבל יש עדיין אותיות אחרי המדרגה שהוא עומד בה יעזור לה מאותיות מאותן המדרגות לפי שידוע שכל מדרגה ומדרגה הי' כפולה גדולה עשר פעמים מהמדרגה הקדומה לו כאשר נודע בשערים הקודמי' לזה ויקח ממספרם כאשר יצטרך ויכתוב מה שישאר במקומו' ההשארות וסיפראש במקומות אשר לא נשאר שם כלום ואחרי אשר ישלים פעמי ההסרה מיסוד החשבון הגדול כל אותיות מטור החשבון הקטן במספר שוה זו כזו שלא נתחלק מספרו רב ממספר טור החשבון הקטן ואם כן יחזור ויביט ויראה וישום וישער כמה פעמים יוכל להסיר האות שבמדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן מהאות האחרונה ממה שנשאר בטור החשבון הגדול וכמספר הפעמים אשר יסיר אותה ממנה כך פעמים יצטרך להסיר שאר המדרגות שבטור הקטן ממה שישאר אחרי כן בטור החשבון הגדול לכן ישמור בתחלת הבטת השיעור והשומא שיכלול מעשיו כמשפט וצדק וכמספר הפעמים אשר יוציא את האותיות שבטור החשבון הקטן מטור אותיות החשבון הגדול יכתוב אות אחת כנגדן באמצע שני טורי החשבונות הקטן והגדול לכן ישמור בתחלת השיעור הבטת השיעור ויתחיל למטת מטור החשבון הגדול מהאות אשר התחיל להביט בה שנית כפי מניין המדרגות שבטור החשבון הקטן ובאותה מדרגה אשר תכלה מספרן שם יכתוב תחתיה מספר פעמי הסרת ההוצאה ויזהר שלא ישכח לכתוב בכל מקום מהטור מהחשבון הגדול מה שישאר בו או לכתוב סיפרא על מקום הכליון אשר לא נשאר שם כלום ואחרי זה יעיין אם רבה עדיין מה שנשאר בטור החשבון הגדול על מספר טור החשבון הקטן ואם הוא כן יחזור עוד ויביט כאשר עשינו זה פעמים ויעשה ככה הרבה פעמים עד שיהיה מה שישאר בטור החשבון הגדול מספרו קטן ממספר הטור מהחשבון הקטן |
|
ואם יזדמן לו בתחלת הבטה שיגדל מספר אות האחרונה ממדרגות טור החשבון הקטן מהאות האחרונה שבטור החשבון הגדול עד שלא נוכל להוציאה ממנו אפילו פעם אחת ישים את כל האות ההיא מדרגה אחת אחורנית ותהיה היא מספר עשרות לאותה מדרגה ואז יספיק להוצי' ממנה את האות מהחשבון הקטן הרבה פעמים ויחשוב ויביט וישום וישער כמה פעמי' יוכל להוציאנ' משם שיספיק הנשאר גם כן להסיר ממנו ככה פעמי האותיות האחרות שבטור החשבון הקטן ולעולם יכתוב פעמי מספר ההסרה באמצע שני טורי החשבונות מהקטן והגדול מהמדרגות מהחשבון הקטן ויתחיל * במספר מניין מספרם מהאות שבמדרגה אשר התחיל בה הבטת הסרת ההוצאה שבטור החשבון הגדול |
|
והנה הטור המתהוה בין שני הטורים הוא מספר הפעמים אשר מספר טור החשבון הקטן בטור החשבון הגדול |
|
ומה שנשאר על טור החשבון הגדול הוא מה שעודף עדיין מספר הטור מהחשבון העליון על מספר הטור מהחשבון השפל אחרי כפלת אותו עליו |
This is the procedure for dividing a large number by a smaller number | וכן הוא דרך מלאכת חלוקת המספר הגדול על חשבון קטן ממנו |
וכאשר מלאכת השער הזה היא נכבדת ונחמדת עד מאד והיא עמוקה הרבה לרוב אכתוב בשער הזה עצמו בביאור דרך מלאכת החלוקה הזאת מהרבה חשבונות כדי להדריך ולהיישיר אל המתלמד שיבין כל העניינים הנזכרי' מלמעלה | |
|
בקשנו לחלק חמשה ועשרים ומאה על אחד עשר והנה נכתוב שני טורי החשבו' על זאת הצורה |
נכתוב החשבון הגדול בראשונה בטור אחד ואחר כך נניח ריוח ונכתוב כנגדו החשבון הקטן בטור אחר |
- [Illustration of the procedure:]
0 0 0 01 01 014 125 125 125 125 125 1 1 11 11 11 11 11 11 11
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר נביט וניקח א' שבמדרגה אחרונה מטור החשבון הקטן וגם הא' שבמדרגה אחרונה מטור החשבון הגדול הנה ידענו בבירור שלא נוכל להוציא להסיר האחת מחברתה כי אם פעם וכנגד הפעם הזאת כאשר מדרגות הטור מהחשבון הגדול הקטן הם שנים נכתוב א' תחת הב' שבטור החשבון הגדול באשר היא מדרגת שנית גם כן לאות הא' מהטור ההוא עצמו אשר התחלנו ההבטה ממנה וכאשר לא נשאר כלום מהא' הזאת נכתוב עליה סיפרא אחר כך נקח סיפרא שהמדרג' ראשון מטור החשבון הקטן הקדומה במכתב אל האחרת אשר התחלנו בה ונסיר אותה גם כן פעם אחרת מהב' שהיא בטור החשבון הגדול וישאר עליה א' ובזה השלמנו הסרת האותיות שבטור החשבון הקטן מטור החשבון החשבון הגדול בשוה פעם האחת בפעם חברתה וכאשר נעיין הנותר בטור החשבון הגדול ראינו שהוא ארבעה עשר והנה המספר הזה מרובה ממספר טור אותיות החשבון הקטן שאינו עולה כי אם אחד עשר ובעבור זה נחזור וניקח הא' אחרונה ממדרגות שבטור החשבון הקטן ונסיר אותה פעם אחת מהא' שנשארה על הב' שבטור החשבון הגדול א ואחר נכתוב עליה סיפרא וכנגד פעם ההסרה הזאת נכתוב א' תחת הה' שהיא המדרגה הראשונה מטור החשבון הגדול באשר היא שניה אל האות אשר התחלנו ממנה הבטת ההסרה ואחר נסיר גם כן הא' שבטור החשבון הקטן הראשונה פעם אחת מהה' שהיא המדרגה הראשונה מטו' החשבון הגדול וישאר ד' על הה' ועתה נראה וניכר לעין שמה שנשאר בטור החשבון הגדול מספרו קטן מאד ממספר טור החשבון הקטן והנה מספר הטור האמצעית אשר חדשנו ממספר פעמי ההסרות עולה אחד עשר ומה שנשאר בטור החשבון הגדול הוא ארבעה אם כן נוכל לומר זאת מצינו שהמספר הקטן הוא הא אחד עשר פעם במספר הגדול ועוד זולת זה עודף ארבעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד בקשנו לחלק מאה על תשעה הנה נכתבם על זאת הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר נקח הט' שהיא החשבון הקטן נראה שלא נוכל [ ] להסיר אותה מהא' שבמדרגה שלישית שהיא החשבון הגדול ועל כן נשים הא' על הסיפרא הקדומה לה במכתב ותהיה שוה עשר ומאלה העשר נסיר ט' וישאר א' על הסיפרא ההיא ונכתוב עליה א' תחתיה כנגד פעם אחת שהסירונו הט' מהעשר כאשר היא המדרגת הראשונה להבטת להתחלת הבטת ההסרה בחשבון הקטן גם כן אי' בו כי אם מדרגה א' על הא' אשר העתקנוה ממקומה ואחר נשוב עוד ונביט להסיר הט' שהיא החשבון הקטן מהא' שנשארה על הסיפרא בטור החשבון הגדול והנה צריכי' אנחנו גם כן לשים אותה על הסיפרא האחרת הדומה לה ותהיה שוה עשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכשנסיר מהם ט' פעם אחת ישאר א' על הסיפרא הראשונה שבטור החשבון הגדול וכנגד הפעם הזאת שהסירונו הט' מהעשר נכתוב תחת הסיפרא הראשונ' א' באשר היא ראשונה להבטת ההסרה ובזה נגמרה החלוקה הזאת ומצאנו שיש במאה אחד עשר פעמים תשעה ועוד אחד מוסף עליהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד בקשנו לחלק מאה על שנים עשר ונכתבם על זאת הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה כאשר נקח א' שהיא המדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן ונביט להסיר אותה מהא' שבמדרגה השלישית בטור ה החשבון הגדול הנה אחרי כן לא נוכל להסיר הב' הקדומה במכתב לפני הא' מהחשבון הקטן מהחשבון אשר ישארו שם ולפיכך צריך לנו להבין אחרית דבר מראשיתו ובתחלת כל דבר נשים הא' שהיא החשבון העליון על הסיפר' הקדומ' לה במכתב ותהיה שוה עשר ואחר כך נביט כמה פעמים נסיר הא' מהחשבון הקטן מהעשר האלו והנה אם לא נסיר אותה תשע פעמים לא ישאר מכל העשר כי אם א' ולא יספיק לנו אחרי כן להסיר הב' שבטור החשבון הקטן גם כן תשע פעמי' ממה שנשאר בטור החשבון העליון לפי שהנשאר אינו שוה כי אם עשר באשר הא' היא במדרגת שנית ותשע פעמי' ב' עולה שמנה עשר ומפני זה לא נסיר הא' מהעשר אשר על הסיפרא שבמדרג' שנית מטור החשבון הגדול כי אם שמנה פעמים וישאר ב' על הסיפרא הזאת ונכתוב סיפרא על הא' שהייתה במדרג' השלישית שהרי שמנו אותה על הסיפרא ולא נשאר שם כלום וכנגד שמנה [מיני] ההסרה נכתוב ח' תחת הסיפרא הראשונה באשר מדרגת החשבון הקטן הם שתים ומניינם מתחיל מהסיפרא מהמדרגה השניה שבטור החשבון הגדול לפי שמשם התחלנו הבטת ההסרה הזאת ואחר זה נסיר גם כן הב' מהחשבון הקטן שמנה פעמי' ממה שנשאר בטור החשבון הגדול ונעשה על הדרך הזה הב' שנשארה לנו במקום הסיפרא השנית על הסיפרא הראשונה ותהיה שוה שני עשרות שהם עשרים נסיר מהם ששה עשר שהוא העולה מכפל פעמי ההסרה על הב' וישאר מהם ד' על ראש הסיפרא שבמדרגה הראשונה ונכתוב במקום שהייתה כתובה הב' אשר שמנו אותה על הסיפרא הראשונה סיפרא אחת לפי שלא נשאר ממנה שם כלל כלום והנה יצא לנו החלוקה שיש שמנה פעמים שנים עשר במאה ועודף עליהם עדנה ארבעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד בקשנו לחלק אחד ותשע מאות על שלשים ושתים ונכתב' על זאת הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה אנחנו רואים שאם נסיר הג' שבטור השפל שהוא החשבון הקטן מהט' אשר בטור העליון שהוא החשבון הגדול שלשה פעמים לא נוכל אחרי כן לעשות תשלום לאות האחרת שבטור השפל לה להסיר אותה מהסיפרא לפי שלא ישאר מאומה מן הט' לכן לא נסירנה כי אם שני פעמים ונכתוב הג' הנותרת מהט' עליה וכנגד שני פעמים ההסרה האלה נכתוב ב' תחת הסיפרא באשר מדרגות הטור השפל הם שתים והסיפרא גם כן היא שנית אל האות אשר התחלנו בה ההסרה אחרי כן נסיר אות הב' שהיא המדרגה הראשונה שבטור השפל ג"כ ב' פעמי' מהסיפרא שבטור העליון והנה נעשה על הדרך הזה נקח א' מן הג' הנותרת על הט' וישאר עליה ב' והא' אשר לקחנו נשי' אותה על הסיפרא ותהיה שוה עשר נסיר מהם ב' פעמים ב' העולה כפלתם ארבעה וישאר ו' על הסיפרא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ועתה עשינו תשלום שהסירונו כל האותיות הטור השפל מהטור העליון במספר פעמים שוה זו בזו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אכן כאשר נעיין הנותר בטור העליון נראה שהוא רב יותר ממספר הטור השפל ומפני זה אנחנו צריכים לחזור ולהביט להסיר הג' שהיא המדרגה האחרונה שבטור השפל מהב' שנשארה לנו במדרגה האחרונה מהטור העליון ונעשה על דרך זה נשים הב' ההיא כלה על הו' אשר בראש הסיפרא יהיו עשרים וששה ועתה נשי' ונשער כמה פעמי' נוכל להסיר הג' מהששה ועשרים והנה נוכל להסיר אותה שמנה פעמים העולים עשרים וארבעה כשנסיר אותם מששה ועשרים ישאר [ ] על הו' ב' ונכתוב סיפרא על המדרגה האחרונה מהטור העליון שהרי לא נשאר שם כלום וכנגד שמנה פעמים ההסרה נכתו' ח' תחת הא' שהיא המדרגה הראשון מהטור העליון באשר היא שניה אל המדרגה אשר התחלנו הסרת ההבטה ממנה ועתה נסיר גם כן אות הב' מהטור השפל שמנה פעמים ממה שנשאר בטור העליון ונעשה על הדרך הזה נשים הב' שנשארה לנו במדרגה השניה מהטור העליון על הא' שמ שבמדרגה ראשונה ממנה יהיו עשרים ואחד נסיר מהם כפל ח' על ב' שהוא ששה עשר וישאר מהם ה' על ראש הא' שהיא המדרגה הראשונה מהטור העליון ונכתוב סיפרא על הב' הכתובה על המדרגה השנית שהרי שמנו את כלה במדרגה הראשונה ונשלמה החלוקה הזאת ומצאנו שהטור האמצעי עולה שמנים שמנה ועשרים והנותר על הטור העליון חמשה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לחלק שמנה מאות ותשעי' ואחד על ארבעים הנה נכתבם על זאת הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונסיר הד' שבטור השפל שתי פעמים מהט' [מהח'] אשר בטור העליון ונכתוב עליה סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום וכנגד שני פעמים ההוצאה נכתוב ב' תחת הט' שבטור העליון באשר מדרגה שנית אל האות אשר התחלנו ממנה ההסרה ובטור השפל יש גם כן שתי מדרגות עוד נשוב ונסיר הד' הנודעת מן הט' שכנגדה בטור העליון שתי פעמים וישאר עליה א' וכנגד שני פעמי ההסרה נכתוב ב' תחת הא' שהיא המדרגה הראשונה מהטור העליון באשר היא שנית אל אות הט' אשר התחלנו עתה ההסרה ממנה והנה יצאת אלינו החלוקה שיש בת בשמנה מאות ותשעים ואחד שתים ועשרים פעמי ארבעים ועוד נוסף עליהם אחד עשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לחלק שלש מאות ועשרים ואחד על תשעה ונכתו' אותם על זאת הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר נסינו להסיר הט' שהיא החשבון הקטן מהג' שבמדרג' העליונה מהטור העליון יצטרך לו לשום את הג' כלה על הב' הקדומה לה במכתב ויהיו שלשי' ושתים ונסיר מהם הט' שלש פעמים שעולים ע עשרים ושבעה וישאר מהם חמשה על הב' וכנגד שלשה פעמים ההסרה אלה נכתוב ג' תחת הב' ש שבטור העליון לפי שמאותה מדרגה אנו מתחילי' ההסרה ואי' טור השפל השפל כי אם מדרגה אחת ונכתוב סיפרא על מדרג' הג' כאשר לא נשאר ממנה כלום ונשוב עוד להסיר הט' מהה' הנשארת על הב' בטור העליון וכאשר לא נוכל להסיר הט' מה' נשים כל הה' על הא' שהיא המדרגה הקדומ' הראשונה הקדומה במכתב ויהיו חמשים ואחד והנה נסיר מהם הט' חמש פעמים וישאר מהם ו' על המדרגה הראשונה ונכתוב סיפרא על הה' כאשר לא נשאר ממנה כלום וכנגד חמש פעמי ההסרה נכתוב ה' תחת המדרגה הראשונה שהתחלנו ההסרה ממנה כאשר אין בטור השפל כי אם מדרגה אחת והנה נשלמה המדרג החלוקה והטור האמצעי עולה שלשים וחמש והנותר על הטור העליון ששה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לחלק חמש מאות ושמנים ושלשת אלפים ושש מאות ותשעים וששה על שבע מאות וששי' וארבעה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה המבוקש הזה מלאכתו רבה ועמוקה מכל שזכרנו וזה תארו הנה כשנביט להסיר הז' שבטור התחתון מהה' שבטור העליון לא נוכל ועל כן נשים אותה על הח' שהיא המדרגה הקדומה לה כמכתב ונכתוב במקומה סיפרא כאשר לא נשאר שם כלום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי כן נסיר הו' שבטור השפל גם כן ז' פעמים מהט' והעולה מכפל זה על זה הם ארבעים ושנים ונעשה על הדרך הזה נסיר מהט' ההיא ד' ונכתוב עליה הנשאר שהוא ה' ונשים הד' על הג' שהיא מדרגה קדומה במכתב למדרגה שהייתה הט' עליה והנה יהיו ארבעים ושלש נמצא שישאר מהם א' על הג' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי כן נסיר הד' שבטור השפל שהיא המדרגה הראשונה ממנה גם כן ז' פעמים שעולה כפלתן שמונה ועשרים ונעשה על הדרך הזה נקח א' מן הה' שנשארה לנו בטור העליון במדרגה חמישית ונשים אותה על הא' שנשארה על הג' הקדומה למדרגה הזאת ויהיו אחד עשר נסיר מהם ג' ישאר על הא' ח' נשים הג' על המדרגה הקדומה למדרגתה במכתב שהיא ו' ויהיו ששה ושלשים נסיר מהם כפל הד' על הז' שהם שמונה ועשרים וישאר על הו' ח' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ועתה השלמנו להסיר כל אותיות הטור השפל מהטור העליון בשוה זו כזו האחת כפעם חברתה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשנעיין במה שנשאר בטור העליון נראה שהוא רב מאד על מספר הטור השפל ועל כן נחזור ונביט להסיר הז' שבטור השפל מהד' שנשארה בטור העליון במדרגה החמישית והנה צריכים אנחנו לשים על הח' שנשארה על המדרגה הקדומה לזו יהיו שמונה וארבעים וכאשר נשום ונשער נמצא שנוכל להסיר הז' מהם שש פעמים שעולה כפלתם שנים וארבעים ונמצא כשנסיר אותם מהם ישארו על הח' ו' ונכתוב סיפרא על הד' כאשר לא נשאר ממנה כלום ומהמדרגה אשר כתבנו הו' עליה נחל לספור אחורנית השלש מדרגות שבטור השפל ויכלו בט' שהיא המדרגה השנית מהטור העליון ושם נכתוב תחתיה ו' כנגד שש פעמי ההסרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי כן יש לנו להסיר הו' שבטור השפל גם כן ששה פעמים שעולה כפלתם ששה ושלשים ונעשה על הדרך הזה נסיר מהו' שנשארה לנו במדרגה רביעית שלשה וישאר על הו' ההיא ג' ונשים הג' אשר הסירונו מהם על הח' הנשארת לנו במדרגה הקדומה למדרגה הזאת ויהיו שמונה ושלשים כשנסיר מהם ששה ושלשים ישארו מהם ב' על הח' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד יש לנו להוסיף להסיר הד' מהטור השפל גם כן שש פעמים והנה עולה כפלתם ארבעה ועשרים ונעשה על הדרך הזה נקח הב' שנשארה על הח' ונשים אותה על הט' שהיא המדרגה הקדומה במכתב לזאת המדרגה שהייתה הב' כתובה עליה ויהיו תשעה ועשרים נמצא כשנסיר מהם ארבע ועשרים ישאר על הט' ה' ונכתוב סיפרא על המדרגה אשר הב' כתובה עליה באשר לא נשאר ממנה כלום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובזה השלמנו להסיר שנית אותיות הטור השפל מהטור העליון במספר שוה פעמים זו בזו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאשר נעיין בנשאר בטור העליון נמצא שמספרו מרובה עדיין ממספר הטור השפל ועל כן אנחנו צריכים עוד לחזור ולהביט ולהסיר הז' שהיא המדרגה האחרונה מהטור השפל מהג' שנשארה לנו במדרגה רביעית והנה מוכרח לשום את הג' הזאת על המדרגה השלישית הקדומה לה במכתב הכתוב עליה סיפרא ותהיה שוה הג' שלשים ונסיר הז' ד' פעמים כי כן יספיק לנו לעשות בנשאר המשפט הצריך ונכתוב סיפרא על הג' באשר לא נשאר שם מאומה והנה כאשר נסיר שמנה ועשרים משלשים ישאר ב' על הסיפרא שהיא במדרגה השלישית ומהמדרגה הזאת נמנה אחורנית מספר הג' מדרגות שבטור השפל ויכלה מספרן במדרגה הראשונה והנה נכתוב תחתיה ד' פעמי ההוצאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי זאת צריך גם כן שנסיר הו' שבטור השפל ד' פעמים שעולה כפלתם ארבעה ועשרים ונעשה על הדרך הזה נשים הב' אשר נשארה במדרגה השלישית על אות הה' הנשארת במדרגה הקדומה לה במכתב ויעלו חמשה ועשרים וכשנסיר מהם עשרים וארבע ישאר א' במקום הה' ועל הב' נכתוב סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד אנחנו צריכים להסיר הד' שהיא המדרגה הראשונה מהטור השפל גם כן ד' פעמים ועולה כפלתם ששה עשר ונעשה על זה הדרך נקח הא' הנשארת במדרגה השנית ונכתוב עליה סיפרא ונשים אותה על הו' הקדומה לזאת המדרגה יהיו ששה עשר ומזה נסיר כפלת הד' על הד' ונכתוב על הו' סיפרא באשר לא נשאר שם כלום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונמצא שכל הטור העליון הוא כלה בחלוקות אשר עשינו והטור האמצעי אשר נתחדש הוא כטור החשבון הקטן לא פחות ולא יתר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לחלק חמש מאות ושמנים ושלשת אלפים ושש מאות ותשעים וששה על אלף ושמנים ונכתבנו על זאת הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה אנחנו רואים שיש בידינו רשות להסיר הא' שבטור השפל חמש פעמים מהה' שבטור העליון ונעשה כדברינו ונכתוב עליה סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום ונמנה מהמדרגה הזאת שבטור העליון ארבע מדרגות אחורנית כנגד הארבע מדרגות שבטור השפל ויכלה מניינם בו' שבאותו טור ושם נכתוב תחתיה ה' כנגד חמש פעמי ההסרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחרי זאת יש לנו להסיר הח' שבטור השפל גם כן ה' פעמי' שכפלתם עולה ארבעים ונעשה על הדרך הזה נסיר ד' מהח' שבטור העליון ונשים הד' על המדרגה הקדומה במכתב אל הח' שהיא ג' והעולה ארבעים ושלש והארבעים יכלו ויתמו והג' תשאר במקומה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובזה הוסרו כל אותיות הטור השפל מהטור העליון כל אחת ואחת מהן פעמים שוות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשנעיין הנותר בטור העליון נראה שמספרו מרובה עדנה ממספר הטור השפל ובעבור זה נחזור ונביט ונסיר הא' שבטור השפל ד' פעמי' מהד' שנשארה לנו במדרגה החמשית ותכלה כלה ונכתוב במקומה סיפרא וממנה נמנה ארבע מדרגות אחורנית ויכלו במדרגה השנייה ושם נכתוב תחתיה ד' כנגד ארבע פעמי ההסרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד יש לנו להסיר גם כן הח' מהטור השפל ד' פעמים וכפל ד' על ח' עולה שנים ושלשים והנה נעשה על הדרך הזה נקח הג' אשר נשארה במקומה בטור העליון במדרגה רביעית ונשים אותה על אות המדרגה השלישית שהוא ו' הקדומה לה במכתב ויעלה ששה ושלשים וכשנים מהם השנים ושלשים ישאר על הו' ד' ונכתוב סיפרא על הג' באשר לא נשאר ממנה כלום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובזה הוסרו כל אותיות הטור השפל מהטור העליון פעם שנייה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה כאשר נעיין הנשאר בטור העליון נראה שהוא מועט במספרו ממספר הטור השפל וזהו אות שנגמרה החלוקה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והטור האמצעי המתהוה ממספר פעמי הסרת אותיות המדרגות עולה חמש מאות וארבעים והנשאר על אותיות הטור העליון עולה ארבע מאות ותשעים ושש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומתוך כל אלו החשבונות הרבים שהזכרתי דרך חלוקתן בארוכה יוכל כל נבון וחכם להבין ולהשכיל אמיתות עשיית המלאכה הזאת בדקדוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Methods of Checking - Multiplication, Division, Addition, Subtraction |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The writer presents now the methods of checking of the four fundamental arithmetic operations - which are based on the inverse operations | ועתה צריך אני לדבר בשער הזה ממאזני מלאכת החלוקה הזאת וממאזני מלאכת הכפל והחבור והמגרעת כאשר התנאתי בהתחילי בספר הזה בהזכרת פרטי כללי שעריו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנני אומר כי אין בכל המאזנים יותר צודקים וישרים כי אם מי שעשה מלאכת חלוקתו שיכפול ויכה במלאכת מעשה הכפילה הטור האמצעי המתהוה ממספר פעמי ההסרות על הטור השפל שהוא החשבון הקטן ואחר יקח כל מה שנותר למעלה בטור העליון אם נשאר שם כלום ויוסיף אותו תחת הכפילה כל אות ואות תחת מדרגה הראויה לה ואחרי כן יחבר ויקבץ כל הכפילה ובהכרח צריך שתצא טור הקבוץ והחיבור כטור החשבון הגדול אשר חלק דומה כדומה מספר הטור האחת כמספר חברתה אם זך ואם ישר פעלו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וגם מאזני מלאכת הכפל הנה הם שיחלק העולה מהכפילה על האחד משני טורי החשבונות הנכפלים ויצא לו בחלוקה הטור השני אם בדרך ישר הולך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כל מי שחיבר שני טורי חשבונות יחד זה עם זה יתעסק במלאכת המגרעת ויגרע מהמחובר אחד מן שני הטורים וישאר לו הטור השני אם היה מעשהו באמונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולפי דרכינו נבין ונלמוד שגם כן הגורע חשבון קטן מחשבון גדול שאם יחבר מה שנותר לו עם טור החשבון הקטן שבהכרח יצא לו המחובר טור אחת כטור החשבון הגדול במספר שוה זו לזו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ועם זה התבארה כוונת כל מה שהתנאתי לבאר בזה השער והגיע העת לפסוק בו ולהתחיל באחר |
Chapter Seven – Roots |
השער השביעי בלקיחת גדר המספר השלם היותר קרוב אליו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Definition of a square number [lit. a number that has a root] - the product of a number by itself, the root of which is the number multiplied by itself | תדע כי בכל הכאת חשבון על עצמו הוא הנקרא חשבון נגדר או נשרש באשר גדרו אשר שרשו הוא החשבון הנכפל על עצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
One versus the integers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובכל המספרים אשר יהיו שלמים תמצא לעולם כשתכפול המספר על עצמו שיתרבה פ' העולה מאשר היה המספר מתחלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חוץ מן המספר האחד כי כשתכה האחד על עצמו לא יקבל שום תמורה וחלוף אך יעלה אחד כאשר היה בתחלה בלתי ריבוי ושינוי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועל כן נאמר שמספר האחד הוא נגדר וגם כן הוא גדר עצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד יש למספר האחד יתרון על שאר המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שהנה כל המספרים זולתו שתקח שני קצוותיהם ר"ל המספר שלפניהם והמספר שלאחריהם יהיה המחובר מן שני הקצוות כפל המספר האמצעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולמספ' האחד הנה אין לו קצה האחד לפניו ועם הקצה שלאחריו בלבד שהוא שנים יספיק לכפלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
These properties are presented as a virtue and superiority of one over all the other numbers | וזהו מעלת ורוממות מעלת האחד על שאר המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
There are other virtues of one - but they are not the main issue of the present chapter | ועוד דברים אחרים שאין מקומן להזכירם בזה והנה יצאתי מכוונת השער הזה כאשר הוצרכתי לדבר במעלות מספר האחד ועתה אשוב אל אשר הייתי בתחלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
square numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואומר בענייני הגדרים שאם תכפול ותכה מספר נגדר על מספר נגדר יהיה המספר גם כן מספר נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאשר תרצה לדעת גדרו אינך צריך כי אם לקחת גדרי המספרים אשר הכית וכפלת זה על זה ותכה ותכפול גדר האחד על חבירו וההווה הוא גדר המספר השלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון הנה ארבעה הוא מספר נגדר וגם תשעה והעולה מכפל האחד על חבירו הוא ששה ושלשים והנה הוא גם כן מספר נגדר ואם נבקש לדעת גדרו נקח גדר הארבעה שהוא שנים וכן גדר התשעה שהוא שלשה ונכה אותם זה על זה יעלו ששה והוא המבוקש כי כאשר נכפול ששה על עצמו יהיו ששה ושלשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The odd ranks have roots; the even ranks have no root | ותדע כי לעולם מדרגות החשבון הולכות על הסדר הזה זו אחר זו כעניין זה שהראשונה נגדרת והשניה לה אינה נגדרת והשלישית נגדרת והרביעית אינה נגדרת וככה אין קץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ורצוני לומר בגדר המדרגות הזה כי כשסתכל המדרגה הראשונה שהיא מדרגת האחדים מספרם הראשון שהוא האחד הוא נגדר כמו שהתבאר במה שקדם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמדרגה השנית שהיא מדרגת העשרות מספרם הראשון שהוא עשר בלתי נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן המדרגה השלישית מספרה הראשון שהוא מאה נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמדרגה הרביעית מספר הראשון שהוא אלף הוא בלתי נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובדרך הזו הולכות המדרגות כלנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Extracting roots - written procedure |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The procedure of extracting root is very complicated, with many aspects, and it cannot be explained through one inclusive rule for all numbers | ודרך מציאת הגדר הנעלם מהמספר הידוע היא עמוקה עד מאד ויש בה צדדים רבים ומדות נחלקות זו מזו ולא אוכל לפרש אותם דרך כלל אחד לכל המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Therefore the author offers various elaborate examples from which an intelligent person is expected to deduce the extraction procedure in other cases | ועל כן אכתוב חשבונות הרבה בלתי דומים זה לזה ואבאר בארוכה בכל אחת מהם דרך להוציא גדרו ומהם יבין כל משכיל ונבון אשר תנוח חכמה בלבו לעשות ככה במספרים אחרים זולתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה שבקשנו לדעת גדר מאתים ועשרי' וחמשה נכתבם על זאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר נמנה מספר המדרגות וראינו שהאחרונה יש לה גדר באשר היא מדרגת שלישית ובעבור זה נתחיל ממנה והנה היא ב' נבקש הגדר היותר קרוב אל ב' ומצאנו א' ונכתבנו תחת הב' ההי' ונסיר הכאתו על עצמו ממנה וישאר עליה א' נכפול הב' שכתבנו תחת הב' פעמים ונכתוב העולה אחורנית תחת המדרגה הקדומה לזו ועל כן נכתוב ב' תחת הב' מהמדרגה האחרונה או נעביר עליה קולמוס לסימן שתהיה נמחקת משם כאלו לא נכתבה ואחרי זאת נשים א' הנשארת במדרגה הראשונה להתחלתינו על ב' הקדומ' לה במכתב יהיו שנים עשר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר מהם הב' עד שישאר מהם מספר שנוכל להסיר ממנו אחרי כן כמספר העולה מהכאת מספר הפעמי' ההם על עצמו והנה נמצא שיספיק לזה המבוקש אם נסירנה מהם חמש פעמים ותשאר הב' במקומה ונכתוב סיפרא על הא' באשר לא ישאר ממנה כלום ונכתוב תחת המדרגה הראשונה ה' כנגד חמש פעמי ההסרה ואחר נכה ונכפול פעמי ההסרה על עצמו ויעלה חמשה ועשרים נסיר אותם מחמשה ועשרים שבטור החשבון הנחקר ונמצא שכלה הכל ולכן נכתוב סיפרא על הה' ועל הב' והנה חדשנו טור אחר תחתיו שהוא ה' ב' נסיר מהב' חציה וישאר ה' א' והוא גדר המספר המבוקש כי אם תכפול ותכה ה' א' על עצמו תמצא שיצא לך ה' ב' ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לדעת הגדר היותר קרוב אל המספר הזה שהוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה יש למדרגתו אחרונה גדר ולכן נתחיל ממנה וגדרה הוא ג' נכתבנה תחתיה ונסיר הכאת הג' ממנה ותכלה ולא תשאר ממנה כלום ולכן נכתוב עליה סיפרא נכפול הג' פעמים ונעביר עליה קולמוס ונכתוב ו' במדרגה אחת אחורנית והנה יצא אלינו הגדר הקרוב כי עתה לא נוכל עוד להסיר ו' מב' אשר על ראשה ומפני זה תחת המדרגה הראשונה ונמצא שהטור שנתחדש הוא סיפרא ו' נסיר מהו' חציה וישאר 0' ג' והוא הגדר הקרוב המבוקש כי אם תכפול ותכה סיפרא ג' על עצמו ותשים תחתיו הנשאר בטור הראשון שהוא ה' ב' יצא לך ה' ב' ט' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לדעת גדר שבעת אלפים וחמשים וששה ונכתבם על זו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה מדרג' המספר הזה האחרונה בלתי נגדרת היא באשר היא רביעית ועל כן נשי' אותה על הסיפרא הקדומה לה במכתב ותהיה שבעים והגדר הקרוב אל שבעים הוא ח' שעולה הכאתו על עצמו ששים וארבעה נסיר אותם משבעים ישארו על הסיפרא ונכתוב סיפרא על המדרגה האחרונה באשר לא נשאר ממנה כלום וכנגד הקרוב אל שבעים נכתוב ח' תחת הסיפרא שבמדרגת השלישית אחרי זאת נכתוב הח' פעמים תהיה ששה עשר נכתוב אותם נכתוב אותם על דרך זה ו' כנגד הששה תחת המדרגה הקדומה לסיפרא וא' כנגד העשרה תחת הח' ונעביר עליה קולמוס אחרי כן נעיין כמה פעמים נוכל להסיר הא' והו' מהו' והה' אשר על ראשם בכדי שישאר מהם מספר שיספיק למה שיעלה מספר הכאת פעמי ההסרה על עצמם והנה נמצא שנוכל להסיר הא' ד' פעמים מהו' אשר על ראשה וישאר עליה ב' ואחר נסיר גם כן הו' ד' פעמי' שעולי' עשרים וחמשה וישאר א' על הה' ונכתוב על הב' סיפרא כאשר לא נשאר ממנה כלום וכנגד ארבע פעמי ההסרה נכתוב ד' תחת המדרגה הראשונה ואחר נכה הד' על עצמו ויהיה ההווה ששה עשר ונסיר אותם מששה עשר שבטור החשבון הנחקר ונמצא שתכלה הכל ולכן נכתוב על הו' ועל הב' סיפראש והטור שנתחדש אצלינו הוא ד' ו' א' נקח חצי מו' הו' והא' על הדרך הזה שנשים א' על הו' ויהיה ששה עשר ויהיה חציין ח' ונכתוב אותה תחת הו' ונמצא שהנשאר הוא ד' ח' והוא גדר המספר המבוקש שהנה אם תכנו ותכפלנו על עצמו יצא לך טור אחד שמספרו שבעת אלפים וחמשים וששה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לדעת הגדר היותר קרוב אל המספר הזה הנה שהוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה המדרגה האחרונה מהמספר הזה היא נגדרת באשר היא חמשית ועל כן נתחיל ממנה והנ' הגדר הקרוב אל ו' הוא ב' נכתבנה תחתיה ונסיר ממנה הכאת הב' על עצמה וישאר על הו' ג' נכפול הב' פעמים ונעביר עליה קולמוס ונכתוב עליה העולה שהוא ד' במדרגה אחת אחורנית תחת הו' שהיא המדרגה הרביעית ואחר כך נשים הג' הנשארת לנו על הז' על המדרגה קדומה לה במכתב יהיו ששה ושלשים נעיין כמה פעמים נוכל להסיר מהם הד' שכתבנו תחת המדרגה הרביעית בכדי שיספיק מה שישאר להסיר ממנו מספר פעמי הכאת ההסרה על עצמו והנה נמצא שלא נוכל להסיר אותה כי אם ו' פעמי העולים עשרים ושמנה נסיר אותם משלשים וששה ישאר על הו' ח' ונכתוב סיפרא על הג' כאשר נעתקה ממקומה וכנגד שבע פעמי ההסרה נכתוב ז' תחת המדרגה השלישית אחרי כן נכה ונכפול ז' על עצמה ויהיה העולה תשע וארבעים נסירם על הדרך הזה ממה שנשאר בטור המספר והנה נקח מהח' הנשארת על המדרגה הרביעית ה' וישאר עליה ג' ונשים הה' על הה' הקדומה לה במכתב שהיא המדרגה השלישית ויהיו חמשים וששה נסיר מהם תשע וארבעים ישארו על הה' ו' אחרי זאת נכפול השבע פעמי ההסרה פעמים ויהיה ארבעה עשר ונעביר הקולמוס על הז' ונכתבם על הדרך הזה ד' כנגד הארבעה תחת הז' אשר העברנו עליה קולמוס וא' כנגד העשר תחת הד' שהיא תחת המדרגה הרביעית ואחר כן נעתיק ממקום אחר מה שנשאר בטור המספר ונעשה ממנו טור אחר לבדו ואחר נכתוב תחתיו מה שנתחדש והנה יהיה טור מה שנותר ג' ד' ו' ג' ונכתוב תחתיו בטור אחר ד' תחת הד' שהיא במדרגה השנית וה' תחת הו' וכל זה הוא מה שנתחדש למעלה והיה יהיה מועתק על זאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה נשים הג' שבטו' העליון במדרגה האחרונה על הו' הקדומה לה יהיו ששה ושלשים ונכתוב סיפרא על הג' כאשר נעתקה ממקומה ונעיין כמה פ פעמים נוכל להסיר האותיות הטור השפל מהטור העליון בכדי שישאר ממנו אחרי כן מספר שנוכל לומר להסיר ממנו המספר שיעלה מפ מהכאת פעמי ההסרות על עצמם והנה נראה שיספיק לכל זה אם נסיר אותם ששה פעמים בלבד וכשנסיר מהששה ושלשים הה' שש פעמים העולים שלשים תשאר הו' במקומה וגם אחרי זה נסיר הד' הכתובה תחת המדרגה השנית גם כן שש פעמים העולי' ארבעה ועשרים נעשה על הדרך הזה נקח ב' מן הו' וישאר עליה ד' ונשים הב' על הד' הקדומה למדרגה הזאת במכתב ויעלו עשרים וארבע ויסופו ויכלו ונכתוב על הד' סיפרא באשר לא נשאר שם וכנגד שש פעמי ההסרה נכתוב ו' תחת המדרגה הראשונה ונכה הו' על עצמה תעלה ששה ושלשים נסירם ממה שנשאר בטור העליון על דרך זה נסיר מן הד' הנשארת על המדרגה השלישית א' וישאר שמה ג' נשים הא' על הסיפרא אשר על המדרגה השנית הקדומה לה ותהיה שוה עשר נסיר מהם ארבעה וישאר על הסיפרא ו' נשים הארבעה על המדרגה הראשונה יעלו ארבעי' ושלש נסיר מהם הששה ושלשים ישארו ז' על הג' שבמדרגה הראשונה והנה הטור השפל אשר נתחדש הוא ו' ד' ה' נקח חצי הד' והה' ישאר מהם ז' ב' נמצא מה שנשאר אחר כל זה ו' ז' ב' והוא הגדר היותר קרוב אל המספר המבוקש ואם תכפול [ ] ו' ז' ב' על עצמו ותוסיף על כפילתו מה שנשאר בטור העליון שהוא ז' ו' ג' יצא לך טור המספר אשר דרשת גדרו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לדעת גדר חמש מאות ושמנים ושלשת אלפי' ושש מאו' ותשעים וששה ונכתבנו על זאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
באשר המדרגה מן המספר הזה הי' בלתי מוגדרת נגדרת צריך לשים את הה' על הח' הקדומה לה במכתב במדרגה חמשית ויעלו חמשים ושמנה והגדר הקרוב אל המספר הזה הוא שבעה שעולה הכאתו על עצמו תשעה וארבעים וכשנסיר אותה מחמשים יעלו [ ] על הח' ט' ונכתוב סיפרא על הה' באשר נעתקה ממקומה וכנגד הגדר הקרוב נכתוב ז' תחת הח' ונכפול הז' הזאת פעמי' ונעביר עליה קולמוס והנה יהיה העולה ארבעה עשר ונכתוב ד' תחת הארבעה תחת הג' שהיא המדרגה הרביעית וא' כנגד העשר תחת הז' אשר העברנו עליה הקולמוס ועתה אנחנו צריכי' לעיין כמה פעמים אנו צ נוכל להסיר הא' והד' ממה שנשאר בטור המספר בכדי שיספיק לנו אחרי כן מהוא להסיר מהמספר מהנשאר מספר הכאת פעמי ההסרה על עצמו והנה נמצא שיספיק לנו אם נסיר אותם ששה פעמים והנה כשנסיר הא' ששה פעמים מהט' הנשארת במדרגה החמשית ישאר עליה ג' וגם יש לנו להסיר הד' ששה פעמים שעולה כפלתם ארבעה ועשרים ונעשה על הדרך הזה נקח הג' הנשארת לנו על הט' ונכתוב סיפרא במקומה ונשים אותה על הג' הקדומה לה במדרגה רביעית ויעלו שלש ושלשים כשנסיר מהם הארבעה ועשרים ישארו על ה' ג' ט' וכנגד שש פעמי' ההסרה נכתוב תחת המדרג' השלישית ו' וכשנכפול ונכה אותם על עצמם יעלו ששה ושלשים וכשנסיר אותם מטור המשפט על הדרך הזה נקח מן הט' הנשארת לנו במדרג' רביעית ג' וישארו עליה ו' נשים זאת הג' על הו' הקדומה לה במדרג' שלישית יעלו ששה ושלשים ויסופו ויתמו כנגד הששה ושלשים שהם כפלת הכאת הו' על עצמה והנה נכתוב סיפרא על הו' באשר לא נשארה ממנה כלום אחרי זאת נכפול הששת פעמי ההסרה פעמים ויהיו שנים עשר ונכתבם על הדרך הזה ב' תחת הו' כנגד השנים ונעביר עליה הקולמוס וא' תחת הד' שאחריה כנגד העשר ואחר כל זה נעתיק במקום אחר מה שנשאר בטור המספר ונעשה ממנו טור אחד לבדו ואחר נכתוב תחתיו מה שנתחדש והנ' יהיה טור מה שנותר ו' ט' 0 ו' ונכתוב תחתיו בטור אחר ב' תחת הט' וה' תחת הסיפרא וא' תחת הו' וכל זה הוא מה שנתחדש למעלה והנ' יהי' המועתק על זו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה יש לנו לעיין כמה פעמים נוכל להסיר האותיות שכתבנו תחת הטור הראשון ממנו בכדי שיספיק לנו אחרי כן להסי מהנשאר כפל הכאת מספר ההסרות על עצמו והנה נמצא שיספיק לכל זה אם נסירם ארבע פעמים והנה כשנסיר הא' שהיא המדרג' האחרונה מהטור השפל מהו' אשר בטור העליון על ראשה ארבעה פעמי' ישאר עליה ב' וגם כן יש לנו להסיר ארבעה פעמים אשר בטור השפל שעולה כפלתם עשרים מהטור העליון ונעשה על דרך זה נקח ב' הנשארת לנו במדרגה האחרונה מהטור העליון ונשים אותה על הסיפרא הקדומה למדרג' ההיא ויהיו עשרים ויסופו ויכלו בעד העשרים מהכפלה ונכתוב על הב' אשר לקחנו סיפרא באשר נעתקה ממקומה ואחרי זאת נסיר גם כן ארבעה פעמי' הב' שבטור השפל מהט' אשר על ראשה וישאר עליה א' והנה כנגד ארבעה פעמי ההסרה נכתוב תחת המדרגה מהטור העליון ד' וכאשר נכפול ונכה הד' על עצמה יהיה ההוה ששה עשר נסירם מהששה עשר שבטור העליון שהרי נותרה א' על הט' במדרגה השניה והו' שבראשונ' ונמצא שכלה כל הטור העליון ועל כן נכתוב סיפראש על הו' ועל הא' שבראש הט' והטור התחתון אשר נתחדש הוא ד' ב' ה' א' נקח חצי הב' והה' והא' ותהיה ד' ו' ז' והוא הגדר מהמספר המבוקש ואם תכפול ד' ו' ז' על עצמו אני מבטיח לך שיצא מקיבוץ הכפילה ו' ט' ו' ג' ח' ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לדעת גדר המספר הזה שהוא שמנה מאות ועשרים וארבעה אלף וארבעה מאות וששים וארבע ונכתוב אותו על זאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
על אשר המדרג' האחרונה מהמספר הזה היא בלתי נגדרת צריך לשים אותה על הב' הקדומה לה במכתב שהיא המדרגה החמשית והנה יהיו שמנים ושנים והגדר היותר קרוב אליהם הוא תשעה כי כפלת הכאתו על עצמו עולה אחד ושמנים והנה כשנסיר אותם מהם תשאר על הב' א' ונכתוב על הח' סיפרא באשר נעתקה ממקומה והנה נכתוב תחת הב' ההיא ט' כנגד תשעה שהם הגדר היותר קרוב ואחר נעביר קולמוס על הט' ונכפול אותה ויהיו שמנה עשר ונכתבם על הדרך הזה א' תחת המדרג' רביעית כנגד העשר וח' כנגד השמנה במדרגה אחת אחורנית ואחרי זאת נכתוב סיפרא תחת המדרגה השנית ואחר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר אותיות הטור השפל [ה]מתחדש ממה שנשאר בטור העליון בכדי שישאר שם מספר אחרי זאת שנוכל להסיר ממנו כמספר העולה כפלת פעמי ההסרות על עצמם והנה נמצא שיספיק להסיר אותם שמנה פעמים ונעשה על הדרך הזה נקח הא' הנשארת בטור העליון על המדרגה החמשית ונכתוב עליה סיפרא באשר נעתיקנה ממקומה ונשים אותה על הד' הנשארת במדרגה הרביעה הקדומה לה ויהיו ארבעה עשר נסיר מהם הא' שתחת המדרגה הרביעית שמנה פעמים וישאר על הד' ו' וכן גם כן יש לנו להסיר הח' שתחת המדרגה הרביעית שמנה פעמים שעולה כפלתם ששה וארבעי' שמנה פעמים שעולה כפלתם ששים וארבעה ונעשה על הדרך הזה נקח הו' הנשארת במדרג' הרביעית ונכתוב סיפרא עליה כאשר נעתיקנה ממקומה ונשים אותה על הד' שהיא המדרגה השלישית הקדומה לה ויהיו ששים וארבעה ויכלו ויתמו בעבור הסרת פעמי הח' ונכתוב על הד' באשר לא נשאר ממנה כלום וכנגד שמנה פעמי הסרת האותיות נכתוב תחת המדרגה הראשונה ח' וכאשר נכה ח' פעמים על עצמם יעלו ששים וארבעה נסירם מהששים והארבעה אשר על ראשם בטור המספר כי הנה נשארה עד כה הד' שהיא המדרגה הראשונה והו' שהיא המדרגה השנית ובזה תכלה כל הטור העליונה ועל כן נכתוב סיפראש על הד' ועל הו' והטור שנתחדש הוא ח' 0 ח' א' הוא 0 ט' והוא גדר המספר המבוקש ובחנני בזאת ונסני לכפול ח' 0' ט' על עצמו כי בהכרח יצא לך מקיבוץ הכפלה ד' ו' ד' ד' ב' ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד בקשנו לדעת שורש וגדר מאה הנה נכתבנו על זאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה המדרגה השלישית יש לה גדר ועל כן נתחיל ממנה וידוע כי גדר הא' הוא אחד ולכן נכתוב סיפרא על הא' באשר תכלה כשנסיר ממנה הכאת הגדר על עצמו וכנגד הגדר על * האחד שהוא עצמו נכתוב א' תחת הסיפרא השנית ותהיה שוה שם עשר והוא גדר המספר המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם רצינו שורש ארבע מאות נכתבם על זאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וידוע כי גדר הד' הוא שנים ולכן נכתוב סיפרא על הד' באשר תכלה כלה כאשר נסיר ממנה הכאת הגדר על עצמו וכנגד השנים שהם הגדר נכתוב ב' תחת הסיפרא השנית ותהיה שוה שם עשרים והוא גדר המספר המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם רצינו לדעת הן הקרוב אל ארבעת אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נעשה על זה הדרך הנה המדרגה הרביעית היא בלתי נגדרת לפיכך נשים הד' על הסיפרא הקדומה לה ותהיה ארבעים והמרובע הקרוב אליהם הוא ששה כי כפלת הכאתו על עצמו תהיה שלשים וששה והנה ישארו ד' על הסיפרא השלישית ונכתוב סיפרא על הד' שהייתה במדרגה הרביעית כאשר נעתקה ממקומה וכנגד ששה שהוא הגדר היותר קרוב נכתוב ו' תחת הסיפרא השלישית אחרי זאת נכפול הו' פעמים ונעביר עליה קולמוס והנה יהיה ההווה שנים עשר ונכתוב ב' כנגד השנים תחת הסיפרא השניה וא' כנגד העשר תחת הו' אשר העברנו עליה קולמוס וכאשר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר הב' והא' ההמה מהנשאר למעלה מן הטור נמצא שיספיק לנו בשלשה פעמים ונעשה בדרך הזה נסיר הא' שתחת הסיפרא השלישית שלשה פעמים מהד' הנשארת על ראשה וישאר במקומה א' וכן יש לנו להסיר הב' ג' פעמי' שעולה כפלתם ששה ונעשה בדרך הזה נקח הא' הנותרת במדרגה השלישית ונשי' אותה על הסיפרא השנית ותהיה שוה עשר נסיר מהם הששה ישארו שם ארבעה ונכתוב סיפרא על הא' שהייתה על המדרגה השלישית כי נעתקה ממקומה וכנגד שלשה פעמי ההסרה נכתוב תחת הסיפרא שבמדרגה ראשונה ג' וכאשר נכפול ונכה אותה בעצמה יהיה ההווה תשעה נסיר אותם מהטור העליון בדרך זה נקח א' מן הד' הנותרים במדרגה השנית וישארו עליה ג' ונשים הא' על הסיפרא הקדומה למדרגתה ותהיה שוה עשר נסיר מהם תשעה ישאר על הסיפרא ההיא א' והטור אשר נתחדש הוא ג' ב' א' וחצי ב' א' הוא ו' ונמצא שתהיה הגדר הקרוב המבוקש ג' ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
These examples are enough to deduce the extraction procedure for other cases in the same way | ובדרכי כל אלו החשבונות הרבים שהזכרתי והארכתי הביאור בהם בכל אחד למצוא גדרו או הקרוב אליו יספיק לך לעשות באחרים זולתם כתבניתם אשר אתה מראה אם חכם אם נבון אתה |
Chapter Eight – Proportions |
השער השמיני במערכת חשבון מחשבון אחר |
---|---|
Definition of finding the relation = method of finding a number whose relation to a given number is equal to the relation of the same given number to another given number | כוונת ההערכה הזאת היא לבאר כשיהיו לנו שני חשבונות ידועים או יותר באזה דרך נוכל לחדש חשבון אחר שיהיה ערכו אל אחד מהם כערך האחד ההוא אל חבירו |
There are four kinds of relations: | ותדע כי מלאכת השער הי' נחלקת לארבעה חלקים |
|
החלק האחד הוא על דרך זה כשיהיו נודעי' לנו שני חשבונות ונרצה לחדש ולמצוא חשבון שלישי שיהיה ערכו אל אחד מהם כערך אחד מהם אל חבירו |
|
המשל בזה כגון שנדע חשבון ארבעה וששה |
|
ובידוע כשנערוך חשבון ששה על חשבון ארבעה יהיה כמוהו ומחציתו |
|
ואם נרצה לחדש חשבון שלישי שיהיה ערכו אל ששה כערך הששה אל הארבעה נעשה על הדרך הזה נקח חשבון הששה שהוא אמצעי בין החשבון הראשון הידוע ובין השלישי הנעלם ונכפול ונכה אותו על עצמו ויהיה העולה ששה ושלשים נחלק אותם על החשבון הראשון הנודע שהוא ארבעה ומצאנו בהם תשע פעמים והנה תשעה ערכם אל ששה כערך ששה אל ארבעה |
|
ואם ידענו החשבון האמצעי והחשבון האחרון והנעלם ממנו החשבון הראשון נכפול גם כן האמצעי על עצמו ונכפול ונחלקנו על החשבון האחרון הנודע והיוצ' בחילוק הוא החשבון הראשון |
|
ולפי זה כשנדע חשבון הששה והתשעה ולא נדע הארבעה |
|
נכפול הששה על עצמם ונחלקם על התשעה הנודעי' ונמצאנו בו ארבעה פעמים והנה הארבעה הוא החשבון המבוקש |
|
ואם ידענו החשבון הראשון והשלישי ונעלם ממנו החשבון האמצעי נכפול ונכה השני חשבונות הנודעי' זה על זה ונקח גדר העולה וכמספר הגדר הוא החשבון האמצעי המבוקש |
|
ועל הדרך הזה כשנדע חשבון הארבעה והתשעה ונעלם ממנו האמצעי |
|
נכפול ארבעה על תשעה ויעלו ששה ושלשים וגדרם הוא ששה והוא החשבון האמצעי הנדרש |
|
החלק השני כשיהיו לנו שלשה חשבונות מספרים נודעים ונרצה לחדש חשבון רביעי שיהא ערכו אל השלישי כערך הראשון אל השני |
|
כגון שנדע החשבונות האלה השלשה ששה ועשר ושלשה ונבקש לעשו' למצוא חשבון שיהיה ערכו אל השלשה כערך עשרה אל הששה |
|
ונעשה ככה נכפול העשרה וחשבון השלשה זה על זה ושניהם נקראים אמצעיים לפי שהם נתוני' בין החשבון הראשון הנודע ובין החשבון הרביעי הנעלם וההוה הוא שלשים נחלקנו על החשבון הראשון הנודע שהוא ששה ונמצאנו בו חמשה פעמים והנה חמשה הוא החשבון המבוקש כי כערך ששה אל עשרה כן ערך ששה אל חמשה |
|
וכן אם נדע החשבונות האמצעיים והחשבון הרביעי ונעלם ממנו החשבון הראשון נכפול האמצעיים זה על זה ונחלק ההוה על החשבון הרביעי הנודע והיוצא בחילוק הוא המבוקש |
|
ואם יעלם ממנו אחד מהשנים האמצעיים נכפול החשבון הראשון והרביעי אלו על אלו ונחלק ההוה על האמצעי הנודע והיוצא בחילוק הוא החשבון האמצעי הנעלם |
|
החלק השלישי כשנרצה לכתוב ולחקוק חשבונות רבים מרחק אחד שוה למרחק חבירו |
|
כגון א'ב'ג'ד' |
|
או ב'ד'ו' וכיוצא באלו |
|
והחלק הזה דרכו גלוי ומבואר ואין צריך עוד להאריך בו |
|
החלק הרביעי |
|
על אופן שלש אותיות אלו שהם ג'ד'ו' שערך ג' אל ו' כערך המרחק שמשלשה עד ארבעה אל המרחק שמארבעה ועד ששה שהנה מרחק ג' מד' אחד ומרחק ד' מו' שנים וכערך אחד אל השנים כן ערך הג' אל הו' |
|
וכאשר נדע האות הראשונה והאחרונה ונעלמת ממנו האות השנית נכפול האחת על חברתה ונחלק העולה על המחובר משתיהן והיוצא בחילוק נכפלנו והוא המבוקש |
|
ועל דרך הזאת כשנדע הג' והו' ונרצה לדעת האמצעית נכפול ג' על ו' יהיו שמנה עשר נחלקנו על המחובר משתיהן שהוא ט' נמצאנו שם שני פעמים נכפלם יהיו ארבעה וככה הוא האות האמצעי להיות ד' |
|
ואם נדע האות הראשונה והאמצעית ולא נדע האחרונה נכפול הראשונה על השניה שהיא אמצעית בין הראשונה הידועה ובין האחרונה הנעלמת והעולה נחלקנו על האות הראשונה הידועה אחר אשר נסיר ממנה העולה מהכאת המרחק שבין הראשונה לאמצעית על עצמו והיוצא מהחילוק הוא המבוקש |
|
ולפי זה כשנדע הג' והד' ונעלמת ממנו הו' נכפול הג' על ד' יהיו שנים עשר נחלקם [ ] על הג' אחרי אשר נסיר ממנה הכאת המרחק שבינה ובין הד' על עצמו והנה הוא אחד נסיר אותו מהג' ישאר ממנה ב' ונמצא ב הב' הזאת ו' פעמים בשנים עשר וככה היא האות השלישית האחרונה ו' |
|
ואם ידענו הד' והו' ולא ידענו הג' נעשה בדרך זה נכפול הג' [הד'] על הו' ויהיו ארבע ועשרים נחלקם על המחובר מהאות השלישית עם המרחק שבין הד' ובינה יהיו שנים וכשנחברם אל הששה יהיו שמנה וכשנחלק הארבע ועשרים עליהם יצא לנו בחלוק ג' פעמים וכן הוא משפט האות הראשונה להיות ג' |
From these four kinds of proportions it is possible to find all the proportions of numbers | ובאלו החלקים הארבעה המבוארים תוכל להבין ולהוציא כל ערכי החשבונות שתמצא כאשר התבאר בארוכה עניין כל חלק וחלק |
Chapter Nine – Fractions |
השער התשיעי בידיעת חלקי כל שבר מן השלם בין בכפל בין בחלוק או בחבור או במגרעת |
---|---|
Introduction |
|
The product of fractions by themselves or by other fractions is less than their sum
|
תדע באמת כי כפלת הכאת השברים על עצמם או על שברים אחרים זולתם פחותה ממחברתם |
|
כי כאשר נאמר כפול והכה רביע על רביע הרי זה כאלו נאמר קח רביע הרביע שהוא חלק אחד מששה עשר חלקים בשלם ואם נאמר חבר רביע עם רביע יהיה המחובר חצי שלם אחד |
This rule of fractions is opposite to the rule of integers - as the product of integers by themselves or by others is larger than their sum
|
ומנהג השברים הזה הוא הפך ממנהג השלמים כי הנה הם יתרבו כאשר יוכו ויכפלו על עצמם או על זולתם יותר משלא תרבה אותם מחברתן |
On the other hand, this rule of fractions is somewhat similar to the rule of the unit - since its product by itself is less than its sum with itself
|
ואולם הם דומים למנהג מעשה האחד השלם במקצת שאם נכפלנו ונכנו בעצמו לא יעלה כי אם אחד ומחברתו על עצמו תהיה שנים |
Therefore, the number two is mean between one and the fractions and all the other integers, since the product of two by itself is equal to it sum with itself
|
ולזאת הושמו השנים האמצעיים ביניהם ובין כל שאר המספרים השלמים כי מחברת השנים עם עצמם וכפלת הכאתן בעצמן הכל עולה בשוה ארבעה המחברת כמו הכפלה |
Operations with fractions |
|
Since the operations with fractions are clear and known, the author describes various examples of operations with fractions from which one can learn the practice in other cases | ובעבור שתהיה מלאכת השער הזה גלויה ומפורסמת לכל בביאור אכתוב מדרכי השברים חשבונות רבים עד שיודע וילמד מהם לעשות ככה מאחרים זולתם |
Multiplication of fractions |
|
Introduction |
והנני מתחיל בדרך הכאת כפלתן הכאתן אחר אשר אכתו' מעט הקדמה אשר אני צריך לבאר אותה לצורך המלאכה הזאת |
The proper way for dealing with fractions is to find their common denominator - an integer that consists of the denominators of all these fractions | ואומר בזה כי הדרך הישר בשברים הוא לקחת מדומה רצוני לומר שיקח חשבון שלמים שימצאו בו חלקים שלמים כפי מספר השברים אשר יצטרך |
The method of finding the common denominator: | וככה הוא דרך לקיחת המדומה |
a; b; c - the denominators of the fractions→ their common denominator is (a·b·c)
|
כשנרצה למצוא חשבון שיהיו בו שברים אלו שהם מחצית ושלישית ורביעית וחלק אחד מאחד עשר הנה כל משכיל יבין כי החשבון הקדום שבכל החשבונות שנוכל למצוא בו חצי שתהיה שלמה הוא חשבון השנים ועל זה נקח בעבור המחצית שנים וכמו שהמחצית יוצא מהשנים כן תצא השלישית מהשלשה ולכן נקח בעבורה שלשה וכשנכפול השנים בשלשה יהיו ששה והנה ששה הוא החשבון הקרוב שנהיה בו מחצית ושלישית משלמים כשנכפול הששה בארבעה [ ] בעבור הרביעי' אשר תצא מהם יהיה העולה עשרים וארבעה וכשנכפול אותם באחד עשר כנגד החלק האחד שהוא מהם יהיה העולה מהם מאתים וששים וארבעה והוא החשבון המדומה המבוקש כי יש לו מחצית ושלישית ורביעית מ וחלק מאחד עשר וכמוהו לכל האחדים זולתו |
Multiplication of fractions by fractions |
|
|
|
|
בקשנו לכפול ארבע חמשיות בארבע חמשיות |
|
בידוע כי החמשית תצא מהחמשה והוא המדומה והכאתו בעצמו עולה עשרים וחמש |
ונכפול מספר החמשיות שהוא ארבע על עצמו ויהיה ששה עשר | |
והנה ערך ששה עשר אל חמש ועשרים שהוא העולה מהכאת המדומה בעצמו שלש חמשיותיו וחמשית חמשית וככה הוא ערך השבר היוצא מכפלתם אל השלם | |
|
בקשנו לכפול ולהכות שתי רביעיות על שלש רביעיות |
|
מדומה הרביעיות הנה הוא ארבעה כי ממנו תצאן והכאתו על עצמו עולה עשר וכאשר נכפול השתי רביעיות בשלש יהיו ששה וערכם אל הכאת המדומה רביעיתו ושתי רביעיות רביעי' אחת וככה הוא ערכם אל השלם |
|
בקשנו לכפול שלש רביעיות בארבע חמשיות |
|
הנה מדומה הרביעיות ארבעה ומדומה החמשיות חמשה וכפלת המדומה האחד על חבירו ותהיה עשרים |
ועתה נכפול מספר השלש רביעיות במספר הארבע חמשיות יהיו שנים עשר | |
וערך שנים עשר אל עשרי' שהוא העולה מכפלת המדומה האחד על חבירו שהוא שלש חמשיותיו וככה הוא העולה מכפלת השברים הנזכרים אלו על אלו שלש חמשיות השלם | |
|
או אם נרצה נעשה בדרך אחרת נקח מדומה אחד לשניהם ה והנה שלש רביעיותיו הם שלשה [חמשה] עשר וארבע חמשיותיו הם ששה עשר נכפול אלו על אלו יהיו מאתים וארבעים נכה המדומה שהוא עשרים ונכפול אותו על עצמו ויהיה ארבע מאות נעריך המאתים וארבעים אליהם ונמצא כי כערך שנים עשר אל עשרים כן ערך מאתים וארבעים אל ארבע מאות שוה בשוה והכל אחד |
|
בקשנו לכפול חמש שביעיות בשבע שמיניות |
|
ידוע כי מדומה השמיניו' הוא שמנה ומדומה הוא השביעיות הוא שבעה וכאשר נכפול ונכה או אותם זה על זה יהיו חמשים וששה ואחר נכפול מספר החמש שביעיו' במספר השבע שמיניות ויעלו שלשים וחמש וערכם אל חמשים וששה חמש שמיניותיו או נוכל לומר שהם ארבע שביעיותיו ושלשה שמיניות שביעית |
|
ובדרך אחרת הנה המדומה האחד לשנים הוא ששה וחמשים וחמש שביעיות והם ארבעי' ושבע שמיניות תשע וארבעים וכפלתם זה על זה הוא עולה אלף ותשע מאות וששים והכאת המדומה על עצמו עולה שלשת אלפים ומאה ושלשים וששה ותמצא כאשר נעריך אליהם האלף ותשע מאות וששים שיהיה מערכתם שוה למערכת שלשים וחמש אל החמשים וששה |
Both ways are proper | ושני הדרכים האלה כאחד טובים וישרים |
|
בקשנו לכפול ארבע חמשיותיו על שלשה חלקים משלשה עשר בשלם |
|
הנה מדומה החמשיות חמשה ומדומה החלקים משלשה עשר הוא שלשה עשר וכפלתם ששים וחמש וכאשר נכפול מספר הארבע חמשיות על מספר השלשה חלקים יהיו שנים עשר והנם שנים עשר חלקים מששים וחמש בשלם ונוכל לקחת אותם בשני חלקים משלשה עשר ועוד שתי חמשיות חלק או נקראים חמשית אחת שלמה פחות ממנה חלק אחד משלשה עשר בה |
|
ובדרך אחרת ידוע כי המדומה לשניהם הוא ששים ואחת וארבעת חמשיותיו המה חמשי' ושתים ושלשת חלקיו משלשת עשר הם חמשה עשר וכפלתם מזה על זה הם שבע מאות ושמנים והכאת המדומה על עצמו היא ארבעת אלפים ומאתים ועשרים וחמש וכאשר נערוך אליהם השבע מאות ושמנים נמצא שיהיה ערכם שוה לשנים עשר אל ששים וחמש והכל אחד |
|
בקשנו לכפול תשע חלקים מחמשה עשר בשלם על אחד עשר חלקים על משבעה עשר חלקים בשלם |
|
לקחנו מדומה האחד חמשה עשר והשני שבעה עשר כפלנום זה על זה עלו מאתים וחמשים וחמש כפלנו גם כן התשע חלקים על האחד עשר היו תשעים ותשעים וערכם אל מאתים וחמשים וחמש וששה חלקים משבע עשרה בשלם ועוד תשע חלקים מחמשה עשר בחלק אחד מהם וככה הם מהשלם או נוכל לקחת אותם חמשה חלקים מחמש עשרה בשלם ועוד ארבעת עשרה חלקים משבע עשרה בחלק אחד מהם |
|
ובדרך האחרת המדומה לשניהם הוא מאתים וחמשים וחמש ותשע חלקי[ו] מחמשה עשר הם מאה וחמשים ושלשה ואחד עשר חלקיו משבע עשרה הם מאה וששים וחמש כפלנו החשבון האחד על חבירו עלו עשרים וחמש אלף ומאתים וארבעים וחמשה וגם הכינו וכפלנו המדומ' על עצמו עלה ששים וחמש אלף ועשרים וחמשה וכאשר נערוך אליהם העשרים וחמש אלף ומאתים וארבעים וחמשה נמצא שערכם אליהם כערך תשעים ותשע אל המדומה לא פחות ולא יותר |
|
בקשנו לכפול שתי שלישיות מרביעי' [ ] חמשית על שש שביעיות שמינית |
This example is more complicated than the others, because there are more fractions involved | המבוקש הזה הוא קשה להוציאו מכל האחרים הנזכרי' באשר נשבריהם רבים ואכין לך הדרך למצוא אותו בנקלה |
|
הנה כאשר נקח שלשה בעבור השלישית היוצא ממנו ונכפלנו בארבעה באשר תצא ממנו הרביעית יהיה שנים עשר נכפול אותם בחמשה בעבור החמישית יהיו ששים וזהו המדומה שתמצא בו שלישית ורביעית וחמשית והנה חמשיתו שנים עשר ורביעיתם שלשה ושתי שלישיתם שתים ואנחנו רואים ויודעים בבירור כי השתי שלישיות מרביעית חמשית הם שני חלקים מששים בשלם |
|
נקח גם כן מדומה שיהיה בו שביעית ושמינית ויהיה זה חמשים וששה ושמיניתו שבעה ושש שביעיותיהם ששה והששה האלו הם חלקים מחמשים וששה בשלם |
|
והרי מבוקשינו הוא כמו אם אמרנו לכפול שני חלקים מששים על ששה חלקי' מחמשים וששה על כן נכפול המדומה האחד על חבירו ויהיו שלשת אלפים ושלש מאות וששים וכאשר נכפול השני חלקים על הששה יהיו שנים עשר והנה ערכם אל מספר הכאת המדומה האחד על חבירו חמשית שמינית שביעיתו |
|
כי שביעי מספר ההכאה הם ארבע מאות ושמנים ושמיניתם ששים והשנים עשר הם חמשית ששים [ ] |
This can be solved also by using one common denominator for both products | וגם כן תוכל למצא אותו בדרך אחרת לקחת מדומה אחד לשניהם ואתה תבין לעשות בחכמתך כאשר אתה רואה במבוקשים הקדומים |
עד הנה בארתי וכללתי דרך הכאת כפלת השברים על עצמם או על שברים אחרי' זולתם | |
ועתה אבאר דרך כפלת שברים על שלמים או שלמים ושברים על שברם לבדם בין שיהיו השברים ממין אחד או משני מינין או כפלת שברים שלמים ושברים על שלמים ושברים בין שהשברים הם ממין אחד או משני מינין וזה לך ביאורם | |
Multiplication of integers by fractions |
דמיון לכפלת שלמים על שברים |
|
רצינו לכפול חמשה שלמים בארבע ששיות |
הנה מדומה הששיו' הוא ששה נכפול מספר החמשה שלמים במספר הארבע הששיות יהיה עשרים נחלקם על המדומה יעלו שלשה שלמים ושתי ששיו' אחד שהם שלישיתו | |
ונוכל למצוא זה בדרך אחרת נכפול המדומה שהוא ששה על מספר השלמים שהם ששה ויהיו שלשים נכפול אותם על ארבע הששיות ויהיו מאה ועשרים ששיות ששית והמאה והשמנה מהם הם שלשה שלמים והשנים עשר הנשארים הם שני ששיות | |
Both ways lead to the same answer | ונמצא שני הדרכי האלה יוצאות אל כוון אחד |
Multiplication of integers and fractions by fractions of one type |
דמיון לכפלת שלמים ושברים על שברים לבדם שהם ממין אחד |
|
רצינו לכפול שלשה שלמים וארבע חמשיות על שלש חמשיות |
לקחנו מדומה החמשיות חמשה כפלנו אותם על השלשה שלמים יהיו חמשה עשר חמשיות נוסיף עליהם הארבע חמשיות ויהיו תשעה עשר חמשיות נכפול אותם על השלש חמשיות יהיו חמשים ושבע חמשיות חמשית והחמשים מהם הם שני שלמים והשבע חמשיות חמשית הנשארות הן הם חמשית אחת ושתי חמשיות חמשיות | |
דרך אחרת נכפול מספר השלש שלמים על מספר שלש החמשיות ויהיו תשעה חמשיות וכשנכפול גם כן הארבע חמשיות על השלש חמשיות יהיו שנים עשר חמשיות חמשית שהם שני חמשיות שלמות ושתי חמשיות חמשית ותשע חמשיות שיש לנו הנה בין כלם אחד עשר חמשיות חמשית שהן שני שלמים וחמשית אחת ושתי חמשיות חמשית כאשר מצאנו בראשונה | |
Multiplication of integers and fractions by fractions of different types |
דמיון לכפול שלמים ושברים על שברים לבדם שאינם ממין אחד |
|
רצינו לכפול ארבעה שלמים ושתי חמשיות על שלש רביעיות |
|
נקח מדומ' החמשיות חמשה ונכפול אותו על הארבעה שלמים ויהיו עשרי' חמשיות נוסיף עליהם השתי חמשיות ויהיו עשרי' ושתים חמשיות |
|
נכפול אותם על השלש רביעיות יהיו ששים ושש רביעיות חמשית |
|
והנה מדומה הרביעיות הוא ארבעה נכנו על המדומה החמשיות יהיו עשרים |
|
נחלק עליהם הששים ושש רביעיות ונמצאם שם שלשה פעמים והם שלשה שלמים ועדנה נשארו שם ששת רביעיות חמשית שלא נתחלקו שהם רביעית אחת חמשית אחת ושתי רבעיות חמשית |
|
ובדרך האחרת נכפול הארבע שלמים על שלשת הרביעיות ויהיו שנים עשר רביעיות שהם שלשה שלמים |
|
ואחר נכפול השתי חמשיות על השלש רביעיות ויהיו ששה רביעיות חמשית שהיא חמשית אחת שלימה ושתי רביעיות חמשי' כאשר מצאנו בתחלה |
Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of one type |
דמיון לכפול שלמים ושברים על שלמים ושברים ששבריהם ממין אחד |
|
רצינו לכפול שני שלמים ושלש רביעיות על שלשה שלמים ושתי רביעיות |
|
הנה מדומה הרביעית הוא ארבע על כן נכפול אותם על השנים שלמים יהיו שמנה רביעיות נוסיף עליהם השלש רביעיות ויהיו מספרן אחד עשר |
|
וגם נכפול השלמי' השלשה על הארבעה ויהיו שנים עשר רביעיות נוסיף עליהם השתי רביעיות ויהיה מספרם אחד [ארבע] עשר |
|
נכנו על האחד עשר ויעלו מאה וחמשים וארבעה רביעיות רביעית |
|
נחלק אותם על מספר הכאת המדומה על עצמו העולה ששה עשר |
|
נמצאנו שם תשע פעמים והם תשע שלמים וישארו מהם שלא יתחלקו עליו עשרה רביעיות רביעית שהן שתי רביעיות שלמות ושתי רביעיות רביעית וככה הוא היוצא מהכפילה הזאת |
|
דרך אחרת נכפול השלמים על השלמים יהיו ששה שלמים |
|
ונכפול גם כן השני שלמים על השתי רביעיות יהיו ארבעה רביעיות |
|
ואחר נכפול השלש רביעיות על השלשה השלמים יהיו תשע רביעיות |
|
נחברם אל הארבעת רביעיות שיש לנו כי כלם הם ממין אחד ויהיו שלשה עשר רביעיות |
|
ואחרי ז נכפול השלש רביעיות על השתים ויהיו ששה רביעיות רביעית שהן רביעית אחת שלימה ושתי רביעיות רביעית |
|
נוסיף הרביעית הזאת על השלשה עשר ויהיו ארבעה עשר רביעיות |
|
נחלקם על המדומה שהוא ארבעה ונמצאנו שם שלש' פעמים נחברם אל הששה יהיו תשעה שלמים ועדנה ישארו שם שתי רביעיו' שלא יתחלקו ושתי רביעיות רביעי' שיש לנו |
The second way leads to the same solution | והנה נמצא שהדרך הזה היא מכוונת אל הראשונה |
Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of different types |
דמיון לכפול שלמים ושברים על שלמים ושברים שאינם השברי' ממין אחד |
|
רצינו לכפול [חמ]שה שלמים ושתי שלשיות על שני שלמים ושלש ששיות |
|
ידוע כי המדומה השלישית הוא שלשה נכפול אותו על מספר החמשה שלמים ויהיו חמש עשרה שלישיות נוסיף עליהם השתי שלישיות יהיו מספרם שבעה עשר |
|
וגם כן ידוע כי מדומה הששיות הוא ששה נכפול אותם על השני שלמים ויהיו שנים עשר שלשיות נוסיף עליהם השלש ששיות ויהיו מספרם חמשה עשר |
|
נכה מספר האחד על חבירו ויהיו מאתים וחמשים וחמש |
|
ואחרי זאת נכפול המדומה האחד על חבירו ויהיה [העולה] שמנה עשר |
|
נחלק עליהם המאתים וחמשי' וחמש ויהיה היוצא בחלוק ארבעה עשר והנה הם שלמים ונשאר שם שלא נתחלק שלש ששיות שלישית והן הם ששית אחת שלמה |
דרך אחרת נבקש מדומה אחד לשני מיני השברים | |
|
ונמצא זה כשנכפול שלשה בששה ויהיו שמנה עשר |
|
ונכפול המדומה הזה על החמשה שלמים ויהיו תשעים חלקים שכל שמנה עשר ח' חלקים מהם עולים שלם אחד והנה כנגד השתי שלישיות נוסיף עליהם שני שלישיות המדומה שהוא שנים עשר ויהיו מספר החלקים ההמה מאה ושנים |
|
וכמו כן נכפול המדומה על השני שלמים יהיו ששה ושלשי' חלקים וכנגד השלש ששיות נוסיף עליהם שלש ששיות המדומה שהם תשעה והם נוספי' ויהיה מספר החלקים האלה ארבעים וחמשה |
|
נכפול המספר האחד על חברו יהיה ההוה ארבעת אלפים וחמש מאות ותשעים |
|
נחלקם על מספר הכאת המדומה על עצמו העולה שלש מאות ועשרים וארבעה |
|
ויהיה היוצא בחלוק ארבעה עשר והנה הם שלמים ונשאר שם שלא נתחלק חמשים וארבעה שהם ששית מספר הכאת המדומה על עצמו נמצא מהכפלה הזאת ארבעה עשר שלמים וששית שלם אחד כאשר בתחלה וכל הדרכי' האלה הם טובי' ונכוחי' למוצאי דעת |
Division of fractions |
עתה אחל לדבר בדרך חלוקת השברים אלו על אלו או שלמים ושברים על שלמים ושברים |
Division of fractions by fractions |
דמיון בחלוקת שברים על שברים |
|
רצינו לחלק שני שלישיות על שני רביעיות שביעיו' |
הנה נבקש מדומה אחד לשני השברים ונכפול שבעה בשלשה ויהיו עשרים ואחד ושתי שלישיותיו ארבעה עם עשר ושני שביעיותיו ששה והנה נחלק הארבעה עשר עליהם והיוצא הוא שנים והנה היוצא מהחלוקה הזאת שנים ושלישית | |
Division of integers and fractions by integers and fractions |
דמיון לחלק שלמים ושברים על שלמים ושברים |
|
רצינו לחלק ארבע' שלמים ושתי שלישיות על שני שלמים ושתי חמשיות |
והנה המדומה לשניהם הוא חמשה עשר ועל כן נכפול אותו על הארבעה שלמים ויהיו ששים חלקים ובעבור השתי שלישיות נוסיף עליהם שתי שלשיות המדומה שהם עשרה ויהיה מספר החלקים שבעים וגם נכפיל מספר השני שלמים על המדומה ויהיה שלשים חלקים נוסיף עליהם ששה שהם שתי חמשיות המדומה ויהיה מספרן ששה ושלשים נחלק עליהם מספר השבעים ונמצאם שם שני פעמים פחות חצי תשיעי' החשבון אשר חלקנו עליו או נאמר שהיוצא מהחלוקה הוא פעם אחת ועוד שלש רביעיות ושתי תשיעיות פחות רובע תשיעית | |
Addition of fractions |
|
אחרי אשר התבארו דרכי כפילת השברים וחלוקתם צריך לבאר גם כן דרכי מחברתם זה עם זה ודרך מגרעת שברים דקים וקטנים משברים גדולי' מהם | |
ותדע כי כשנרצה לידע כמה מחברת שברים ידועים עם שברים ידועים | |
|
כאשר נאמר על דרך משל חברנו שלש רביעיות עם חמש ששיות כמה העולה |
|
והנה נעשה על הדרך הזה נקח המדומה לשניהם והנה הוא עשרי' וארבעה ושלש רביעיותיו שמנה עשר וחמש ששיותיו עשרים נחברם זה עם זה יהיו שלשים ושמנה ונקח מהם בעבור העשרים וארבע שלם אחד ונשאר מהם ארבעה עשר שהם חצי שלם אחד וחצי ששותו או אם נרצה נקרא הנשאר חצי שלם ושלישית רביעיתו |
Subtraction of fractions |
|
וכאשר נבקש לגרוע משברים ידועים שברים ידועים קטנים ודקים מהם ולדעת הנשאר | |
|
כאשר נאמר על דרך משל גרענו משתי רביעיות חמשי' אחת כמה הנשאר |
נעשה ככה נקח מדומה אחד לשניהם והנה הוא כ ושתי רביעיותיו הם עשרה וחמשיתו הם ארבעה נסיר מהעשרה ארבעה וישאר מהם ששה והוא רביעית המדומה וחומש רביעיתו וככה ערך הנשאר אל השלם ובזה התבארה כוונת מה שרציתי לבאר בשער הזה תהלה לאל ברוך הוא |
Chapter Ten – Approximating the Roots of Non-Square Numbers |
השער העשירי בידיעת צלעות המרובעים מהחשבון החרש והאלם על דרך קרוב |
---|---|
Introduction: square numbers and non-square numbers |
|
Definition of a number that has a root = square number, "wise number" | תדע כי כל מספר נגדר הוא נקרא מרובע והנה הוא מספר פקח |
The reason for naming a square number "wise" - its root which is the measure of each of the four sides of the square, can be found truly | וטעם היותו נקרא מספר פקח באשר גדרו שהוא מדת כל אחת ואחת מארבע צלעות המרובע יכול להמצא באמתות |
The numbers that do not have a real root are called deaf or mute, because their root cannot be found accurately only approximately | ולזאת יקראו המספרים אשר אין להם גדר אמתי מספרים חרשים או אלמים באשר לא יוכל כל נברא למצוא גדרם בדקדוק כי אם בקרוב |
In every scientific discipline there are many hidden secrets | ובכל חכמה יש הרבה דברים נסתרים ונעלמים מלבות בני האדם למצאם |
For example: in medicine - there are herb roots and stones that can cure the sick, but the reason for their curing quality is not known | והנה נראה זה גם כן בחכמת הרפואה שיצוו הרופאים לקחת שורש עשב ידוע או אבן ידועה להיות מרפא בסגולה לחולה הנושאם ואין כח בשום חכם לדעת טעם סגולת האבן או שורש העשב למה היא ככה |
These hidden things are known to God alone | ודברי' רבים כמו אלה אשר לא יודעו רק ליודע כל נסתרות לבדו ברוך הוא וברוך שמו |
Sexagesimal fractions |
|
The ancients extracted the approximate roots of deaf or mute numbers by using the method of the astronomers - therefore the author introduces first the method of the astronomers, before he discusses the extraction of roots of non-square numbers | ועתה נשוב אל הראשונות ונאמר כי לבעבור רוב החכמים הקדומים הוציאו קרוב מדת הצלעות המרובעי' החרשים והאלמים על דרך חכמי המזלות צריך להקדים ולבאר קצת דרכיהם בתחלה בטרם שאדבר בדרך הוצאת מדת הצלעות |
|
והנה חלקו חכמי המזלות הגלגל לשנים עשר צורות והמה הנקראות מזלות |
|
וטעם החלוקה הזאת באשר אי' מספר קטן משנים עשר שיהיו לו חלקים רבים שלמים מבלי שבר כמוהו כי כן ימצא בו חצי ושלישית ורביעית וששית וחצי ששית |
|
וחלקו כל מזל לשלשים חלקים קראו אותם מעלות |
|
וחלקוהו למספר זה לפי שאין מספר פחות ממנו אשר ימצאו בו חלקים רבים בלתי שבר כמוהו כי ימצא בו חצי ושלישית וחמשית וששית ועשירית |
|
וחלקו כל מעלה לששים חלקים וקראו אותם ראשונים |
|
ובמספר הזה ימצא בו חצי ושלישית וחמשית וששית ועשירית |
|
וחלקו כל ראשון לששים שניים |
|
וכל שני לששים שלישיים |
|
וכל שלישי לששים רביעיים |
And so on - every rank is 60 times of the subsequent rank and 60 of each rank are a unit of the preceding rank | וכן יחלקו חלקיהם כפי הצורך עד תכלית כל אחד ואחד יהיה שוה ששים מהמדרגה השניה השניה לו וששים מכל אחד ואחד יעלו אחד מהמדרגה הקודמת לו |
Multiplication of Sexagesimal Fractions |
|
The degrees act as the integers: | והנני מודיע לך כי המעלות הן הנה כמו השלמים |
The product of degrees by degrees are degrees
|
ולעולם כשנכפול מעלו' ועל מעלה יעלה העולה מהכפלה מעלות |
The product of degrees by fractions of another sexagesimal rank are fractions of this other rank
|
ואם נכפול אותם בכפלים אחרים בחלקי' אחרים כמו ראשונים או שניים או יתר לעולם יעמוד המין מהחלקים ההם בעצמו ולא ישתנו ממינם בעבור הכפלה הזאת |
All other sexagesimal ranks act as the simple fractions | ואולם הראשונים והשניים או כל שאר המינים שאחריהם הנה משפטם כמשפט השברים |
כי כמו שאם נכפול חצי על חצי יהיה העולה רביע | |
|
ככה אם נכפול חלקים שניים על חלקים שניים יהיה העולה מהכפלה רביעיים |
|
וכפלת ראשונים על ראשונים יהיה העולה שניים |
|
ומכפלת שניים בשלישיים יהיה העולה חמשיים |
|
וששים בשניים או רביעים על רביעים יהיה העולה שמיניים |
|
ושניים בחמשיים יהיה העולה שביעיים |
וככה כלם על דרך זה האמור | |
Written procedure |
|
The procedure of multiplication of two numbers that consist of various sexagesimal fractions: | ואכין לך דרך לכפלת החלקים הנזכרים האלה |
Converting all the fractions of each of the two numbers to the lowest sexagesimal rank and summing them to one fraction | כשתבקש לכפול טור אחד מהחשבונות חלקים ידועים על טור אחד מחשבונות חלקים ידועים ויהיה בכל אחת מהטורים חלקים מהרבה מינים גדולים וקטנים תעשה ככה קח הטור האחד משתיהם ויצקת כל המינים הגדולים אל המין היותר קטן אל הטור ההוא וחבר אל שתיהם המין הקטן אל מה שיעלה לך מההתכה כי אז הם כלם ממין אחד וכמעשה הטור הזאת תעשה גם כן מהטור השנית |
Multiplying the two fractions received from the conversion and summing | וכפול אלו על אלו ותראה איזה מין ראוי שיהיה היוצא מהכפלה כפי מה שיאמר שהתבאר לפנים |
Dividing the product by 60 repeatedly until receiving a number that consists of reduced sexagesimal fractions | ואחר חלק אותם על ששים הרבה פעמים עד שתבא אל תכלית המין אשר לא תוכל לחלק אותו על ששים ותדע אם ישאר שום מספר שלא יתחלק בכל חלוקה וחלוקה יהיה הנשאר ממין המספר המחולק |
The author states that this multiplication technique is long as well as short, but it is well-guided | ודרך הכפילה הזאת היא ארוכה וקצרה והיא סלולה ומיושרת בטוב |
Extracting Roots of Deaf Numbers |
|
The procedure of extracting roots of deaf numbers: | ואחרי אשר בארתי והקדמתי מה שראוי למלאכת השער הזה אשוב לדבר בדרך הוצאת מדת הצלע' ממרובע שמספרו חרש |
Considering the number as a sum of a square number and an excess
|
והנה כאשר נרצה לבא אל תכלית המבוקש הזה נעיין המרובע שעבר מהמספר אשר אנחנו ונגיע לדעת על פי מה שהתבאר בשער השביעי ונראה כמה העודף על המרובע שעבר |
|
ואם היה פחות מגדרו נעשה זאת |
|
נשיב העודף ראשונים והוא שנכפול אותם בששים ואחר נחלקם על כפל הגדר מהמרובע שעבר ומה שיצא בחלוק נוסיף אותו על הגדר וככה יהיה מדת הצלעות בקרוב |
|
ואם נרצה עוד לדקדק אותה עוד נכה ונכפול המדה הזאת על עצמה ונראה מה יוסיף בהכאה על החשבון אשר אנחנו חוקרים עליו ונעיין מה ערך התוספת אל כפל המדה שמצאנו פעמים וכערך ההוא נוסיף מהמדה והנותר תהיה יותר מדה מדוקדקת מאשר לא הייתה בתחלה |
|
ולדקדקה יותר נעשה מהמדה הזאת השנית כאשר עשינו מהמדה הראשונה ומה שישאר אחרי הסרת ערך התוספת בהכאה אל כפל המדה השנית פעמים ממנה יהיה מדוקדקת מכלנה |
No need for further approximation - this is compared to diving into deep water and drawing nothing from it | ומכאן ואילך אל תיגע עצמך לדקדק כי אולי תצלול במים אדירים וחרס לא יעלה בידך |
|
ואם מצאנו שהעודף מהמספר על המרובע שעבר הוא יתר מגדר המרובע שעבר נעשה בדרך אחרת |
Considering the number as the next square number minus an excess
|
נעיין כמה המרחק ממספרינו עד המרובע העתיד |
|
ונשיב המרחק ראשונים ונחלקם על כפל גדר המרובע העתיד פעמים ומה שיצא בחלוק נגרע אותו מגדר המרובע העתיד והנשאר הוא מדת הצלעות בקרוב |
|
וכשנבקש לדקדק אותם נעשה בדרך המבואר בדקדוקיו שלפני |
|
והנה אם מצאנו העודף ממספרינו על המרובע שעבר שהוא בגדרו לא פחות ולא יתר |
the number is called mean number | יקרא מספרינו ממוצע |
The approximation can be done as in both the above cases | ואם נרצה נוציא מדת הצלעות מהמרובע שעבר או מהמרובע העתיד והכל יהיה שוה רק שמעשה האחד בתוספת ומעשה האחר במגרעת |
|
דמיון במספר שהעודף על המרובע שעבר פחות מגדר המרובע ההוא |
|
רצינו לכפול מדת כל צלע וצלע ממרובע שהוא חמשה |
|
והנה העודף על המרובע שעבר הוא אחד נשיב אותו ראשונים ויהיו ששים נחלק אותם על ארבעה שהם כפל מהגדר מהמרובע שעבר פעמים ויהיה היוצא מהחלוקה חמשה עשר ראשונים נוסיפם על הגדר מהמרובע שעבר ונמצא שיהיה מדת אחת לכל הצלעות שנים שלמים וחמשה עשר ראשונים בקרוב |
|
ואם נרצה לדקדק המדה הזאת נכה ונכפול השנים שלמים והחמשה עשר ראשונים על עצמם ויהיו חמשה שלמים ומאתים ועשרים וחמש שניים כי מכפלת ראשונים על ראשונים כבר התבאר שיהיה העולה שניים |
|
ועתה יש לנו לראות הנוסף על החמשה שלמים שהוא מאתים ועשרים וחמש שניים איזה ערך הוא מכפלת המדה שמצאנו פעמיים והנה ערכם אליה הוא כערך אחד משבעים ושנים |
|
ועל זה נשיב החמשה עשר ראשונים שיש לנו כלם שניים ויהיו תשע מאות שניים ונחלק אותם על שבעים ושנים ותצא לנו החלוק' שנים עשר וישארו שלשים וששה שניים שלא נתחלקו על השבעים ושנים ולכן נקח חצי האחד מהם שהוא חלק אחד מהשבעים ושנים ותהיה החצי שלשים שלישיים ונמצא שנחלק הכל על השבעים ושנים והיוצא הוא שניים ש עשר שניים ושלשים שלישיים נסיר אותם מהתשע מאות שניים ישארו שמנה מאות ושמנים ושבעה שניים ושלשה שלישיים שהם ארבעה עשר ראשונים וארבעים ושבעה שניים ושלשים שלישיים וזאת היא המדה המדוקדקת יותר מבראשונה וסימן שלה ב' י"ד מ"ז ל' והנה הם שלמים ראשונים שניים שלישיים |
|
ואם תרצה לדקדק עוד זאת המדה תכה ותכפול אותה בעצמה ותמצא שיהיה החשבון על העודף על החשבון הנחקר ב' ראשונים מ"ח שניים מ"ז שלישיים ל"ו רביעיים ט"ו חמישיים ותראה מה ערך הנוסף הזאת אל כפול המדה פעמיים וכערכו אליה תסיר מהמדה שיש לך כאשר התבאר למעלה ותהיה הנשאר מדה מדוקדקת מהאחרות הקדומות |
|
דמיון במספר שהעודף על המרובע שעבר יתר מגדרו |
|
רצינו לדעת מדת הצלעות ממרובע שהוא שבעה |
|
ובאשר העודף על המרובע שעבר הוא יתר מגדרו נראה כמה מרחק יש ממספרינו עד המרובע העתיד והנה המרחק הוא שנים כי ככה רחוק שבעה מתשעה שהוא המרובע העתיד נשיבם ראשונים יהיו מאה ועשרים נחלקם על כפל גדר המרובע העתיד פעמים העולה ששה נמצאם שם עשרים פעמים והם ראשונים נסיר אותם מגדר המרובע העתיד שהוא שלשה וישארו שנים שלמים וארבעים ראשונים וזאת היא מדת צלעות המרובע הנחקר בקרוב |
|
וכאשר תרצה לדקדק המדה הזאת ותכנה בכפלה על עצמה תמצא [שלא] שיהיה הנוסף על מספר המרובע הנחקר כי אם ששה ראשונים וארבעה שניים וגמור את המלאכה כאמור למעלה |
|
דמיון במספר שהעודף על המרובע שעבר הוא כגדר המרובע ההוא שעבר |
|
רצינו לדעת מדת מרובע שהוא ששה |
והנה מספר המרובע הזה צלעות הוא ממוצע ואם נרצה נוכל להוציא המדה מהמרובע העבר או מהמרובע העתיד והכל יבא אל כוון אחד כאשר יהיה מעשה האחד בתוספת ומספר אחד במגרעת | |
|
ונוציאנה בתחלה מהמרובע שעבר שהוא ארבעה והנה העודף שנים שהם מאה ועשרים ראשונים וחלקם על כפל הגדר שהוא ארבעה נמצאם שם שלשים פעמים והם שלשים ראשוני נוסיפם על הגדר שהוא שנים ותהיה זאת המדה הראשונה בקרוב |
|
ואם נוציא המדה מהמרובע העתיד שהוא על תשעה נעשה על הדרך הזה הנה המרחק שלשה שהם מאה ושמנים ראשונים נחלקם על ששה שהוא כפל הגדר מהמרובע העתיד נמצאנו שם שלשים פעם והם ראשונים נסיר אותם משלשה שהם גדר המרובע העתיד וישארו שנים שלמים ושלשים ראשונים כאשר מצאנו בתחלה כאשר היינו מוציאים המדה מהמרובע שעבר |
The same result for both cases - therefore a number like this is called mean | והכל אחד ועל כן יקרא כל חשבון כזה ממוצע ואם תרצה לדקדק המדות תעשה כאשר התבאר לפנינו |
Chapter Eleven – Word Problems |
השער האחד עשר הנה אכתוב לך בזה כללים נחמדי' בדרכי החשבון |
---|---|
|
ותדע כי כאשר תרצה לכפול חשבון אחד על עצמו בין שיהיה החשבון ההוא אחדים בלבד או שיש עמהם עשרות או עשרות לבד |
|
אם הוא מספר שיש לו שלישית קח שלישיתו והכה אותה על עצמה וכפול מרובעה עשרה פעמים והסר מהם מרובעה והנשאר הוא המבוקש |
|
דמיון בקשנו לכפול שש על שש |
|
הנה השלישית שנים מרובעם ארבעה נכפול אותם עשרה פעמים יהיו ארבעים נסיר מהם הארבעה שהוא מרובע השלישית ישארו ששה ושלשים והוא הנכפל |
|
ואם לא היה למספר שלישית אך עודף ממנו שלישיות אחד נסירנו משם על ונחשוב המשולש בדרך המבואר ואחר נוסיף על חשבוננו המספר האחרון מהמשולש והמספר שאחריו שהסרונו והמחובר הוא המבוקש |
|
דמיון בקשנו לכפול עשרה על עצמם |
|
נסיר מהם אחד וישארו תשעה והם משולשים וקח מהם שלשה שהוא שלישיתם והנה מרובעם תשעה וכפלתם עשרה פעמים הם תשעים נסיר מהם מרובע השלישית וישארו שמנים ואחד נוסיף עליהם תשעה ועשרה יעלו מאה והוא הנכפל |
|
ואם היה המספר פחות משלישית אחד נוסיפנו ונחשוב אותו כמשפט ואחר נסיר ממנו החשבון שהוספנו עליו והחשבון אחרון שלו והושאר הוא המבוק' |
|
דמיון בקשנו לכפול אחד עשר על עצמן |
|
נוסיף עליהם אחד ויהיו שנים עשר נחשבם בדרך לקיחת השלישית והנה מרובעה ששה עשר וכפלתם בעשרה מאה וששים נסיר מהם ששה עשר שהם מרובע השלישית ישארו מאה וארבעים וארבעה נסיר מהם אחד עשר ושנים עשר העולים עשרים ושלשה ישארו מאה ועשרים ואחד והוא הנכפל |
|
דרך אחרת |
|
לדעת כפילת האחד עשר על אחד עשר |
|
הנה נחשוב שהמספר הזה נכתוב בשני טורים ונקח האחד מן הטור האחת ונחברם אל הטור האחרת ויהיו שנים עשר נכפלם על העשרהים הנשארים יהיו מאה ועשרים נוסיף עליהם הכאת האחדים על עצמם ויהיו מאה ועשרים ואחד והוא הנכפל |
|
וככה אם נכפול חמשה עשר בשנים עשר |
|
נקח השנים ונשים אותם על החמשה עשר ויהיו שבעה עשר נכפלם על המאה הנשמרים יהיו מאה ושבעים וככה השנים האחרים על החמשה ויהיו עשרה נחברם עם המאה ושבעים יהיה הנכפל מאה ושמנים |
Word Problems |
|
The author declares that he is going to present some difficult problems and explain their solutions at length | ועתה אתחיל לדבר ואזכיר קצת מהשאלות הקשות ולהוציא תשובתן אאריך הביאור בכל אחת מהם |
Find a Number Problem - Sums | |
|
שאלה חברנו כל המספרים הרצופים מאחד ועד עשרים והם בכלל ממה כמה המחובר |
|
הנה נוסיף על העשרה אחד ונכפלם על עשרה שהוא חצי עשרים ויהיה הנכפל מאתים ועשרה וככה המבוקש |
|
ואם נרצה לדעת כמה עולים המספרים המחוברים עד אחד עשר |
|
נוסיף עליו אחד יהיו שנים עשר נכפלם על החצי האחד עשר שהוא חמשה וחצי ויהיה הנכפל ששים וששה וככה המחובר |
|
ויש דרכים אחרים ומה שכתבתי הוא היותר נקל ונכון הוא |
|
נהפוך השאלה ונאמר עלה המחובר ממספרם רצופים המתחילים מאחד מאתים ועשרה איזהו המחובר האחרון מהמחוברים |
|
נעשה כדרך זה נכפול מאתים ועשרה פעמים יהיו ארבע מאות ועשרים נקח מהם הגדר היותר קרוב כאשר התבאר דרך לקיחתו בשער הרביעי והנה נמצ' שהוא עשרים והוא המספר האחרון [מ]המחוברים והנה נשאר מהמספר שהוא בלתי נגדר עשרים כמספר הגדר |
|
וכן ראוי שיהיה בכל החשבונות הדומים לזה ואם אין טעה השואל בשאלתו כאשר חבר המספר כאשר עשה בטעות בלי ספק |
Triangulation Problem - Cane | |
|
שאלה קנה המדה ארכה חמש אמות ועומדת זקופה בכותל אחת גבוהה כמדתה אם נשפיל אותה מראש הכותל אמתים כדי התעמד בשיפוע כמה הרחיק ראש הקנה התחתון מיסוד הכותל |
|
נעשה זאת נקח מרובע החמש אמות והם עשרים וחמש [ו]נקח גם כן ממרובעה שלש אמות הנשארות משם עד יסוד הכותל והנה הוא תשעה ומרחקו מעשרים וחמש ששה עשר וגדר ששה עשר הוא ארבעה וככה מרחק ראש הקנה התחתון מיסוד הכותל בלתי תוספת ומגרעת |
|
ואם היה המרחק ממרוב' אל מרובע מספר חרש ואלם תקח גדרו בקרוב כאשר התבאר בשער הקדו' לזה וככה יהיה מדת המרחק מראש הקנה התחתון אל יסוד הכותל |
Divide a Quantity Problem - Simple division | |
|
שאלה נתתי לשלוחי שלשים דינרים ופשוט וצויתי אותו שישכור פועלים כאשר יספיקו לו מעותיו ויהיה שכר האחד כשכר חבירו ולא יהיה בהם פועל ששכרו פשוט וגם לא יהיה בשכרו שום שבר שלם נרצה לדעת כמה פועלי' יוכל לשכור |
|
הנה נשיב הדינרים כולם פשוטי' ונחבר אליהם הפשוט הנוסף עליהם ויהיו שלש מאות וששים ואחד פשוטי' נקח גדרם בדרך השער השביעי ונמצא שהוא תשעה עשר |
|
ונוכל להשיב שיוכל השליח לשכור תשעה פועלים וישכור [שכר] כל אחד ואחד תשעה עשר פשוטי' לא פחות ולא יתר |
How much Problem - Wall | |
|
שאלה חומה שנפלה והוספנו עליה בבניין כדי שתהיה גבוהה הרבה חצי מדתה מאשר היתה בתחילה וששיתה ותשיעיתה ועם כל זה היתה מדת גבהה חמשים אמה כמה היתה מדתה בראשונה |
|
נקח מדומה שיהיה לו חצי וששית ותשיעי' והוא שנקח שנים בעבור אשר יוצאה מהם החצי ונכפול אותם בששה בעבור הששית אשר תצא מהם יהיה שנים עשר ויהא גם כן תשעה ונכפול גם הם תשעה בעבור התשיעית ויהיה מדומה מאה ושמנה |
|
ומחציתו חמשים וארבע וששיתו שמנה עשר ותשיעיתו שנים עשר והמחובר מכל החלקים עולה שמנים וארבעה נוסיפם אל המדומה יהיו מאה ותשעים ושנים שהוא העולה מתוספת החלקים הנזכרים עליו |
|
כן ערך מדת החומה אשר הייתה בראשונה הנעלמת אל חמשים שהוא גבוה עתה אחרי תוספת הבניין |
|
וכאשר נכפול המספר הראשון על הרביעי יהיו חמשת אלפים וארבע מאות נחלקם על האמצעי הנודע שהוא מאה ותשעים ושנים נמצאנו שם שמנה ועשרים פעמים וישארו מהם עשרים וארבעה חלקים שלא נתחלקו והמה חלקים ממאה ותשעים ושנים בשלם אשר חלקנו עליו |
|
ונבחן זה אם הוא אמת בדרך זאת |
|
נתיך כל האמות ונעשה מכל אחת ואחת החלקים הנזכרים ונחבר העולה אל העשרי' וארבעה חלקים העודפים על האמות ויהיה המחובר חמשת אלפים וארבע מאות |
|
מחציתם אלפים ושבע מאות ששיתם תשע מאות תשיעיתם שש מאות המחובר ארבעת אלפים ומאתים נוסיף זה על החמשת אלפים וארבע מאות ויהיו ותשע אלפים ושש מאות |
How much Problem - Wall | |
|
שאלה חומת העיר גבהה מאה האמה ונפרצה ממנה שלישיתה ורביעיתה כמה גובה הנשאר |
|
הנה המדומה שיש לו שלישית ורביעית הוא שנים עשר |
|
נקח ממנו החלקים הנזכרים ונחברם יהיו שבעה נסירם מהמדומה ישארו חמשה |
|
ועתה נעריך ונאמר בערך חמשה אל שנים עשר כך ערך הנעלם אל מאה |
|
כפלנו החשבון הראשון על הרביעי והיו חמש מאות נחלקם על האמצעי הנודע נמצאנו שם ארבעים ואחד פעמים ונשארו מהם שמנה שלה נתחלקו שהם חלקים משנים עשר באמה שהם שתי שלישיותיה |
|
וכאשר נבחן זה |
|
ונעשה מהאמה אמות אשר היו שם בראשונה חלקים משנים עשר מכל אחת ואחת יהיו אלף ומאתים |
|
נקח שלישיתם שהם ארבע מאות ורביעיתם שהם שלש מאות והמחובר עולה שבע מאות נחסר אותם מהאלף ומאתי' ישארו חמש מאות שהם ארבעים ואחת אמה ושמנה חלקים משנים עשר כאשר זכרנו |
First from last Problem - Amount of grain | |
|
שאלה בעל הבית שמכר תבואתו ותרם מה שאסף מכריו בתחלה גדולה כמשפט ואחרי כן הפריש מהנשאר מעשר ראשון ומהנשאר אחרי זאת הפריש מעשר שני ונשארה לו חמשים מדות חטה כמה היה הכרי מתחלה |
|
ידוע כי התרומה אמרו רבותי ז"ל שהיא תרי ממאה שהוא חלק אחד מחמשי' |
|
על כן נקח החמשים ונכפלם בעשר בעבור המעשר ראשון היוצא ממנו ויהיו חמש מאות |
|
ונכפול גם הם בעשר בעבור המעשר שני ויהיו חמשת אלפים והוא המדומה |
|
והנה תרומתו מאה נסירנה ממנו ישארו ארבעת אלפים ות"ק |
|
מעשר שלהם ארבע מאות ותשעים נסיר אותו מהם ישארו ארבעת אלפים וארבע מאות ועשרה |
|
מעשר שלהם ארבע מאות וארבעים ואחד נסיר אותם מהם ישארו שלשת אלפים ותשע מאות וששים ותשעה |
|
ועתה נעריך ונאמר כערך שלשת אלפים ותשע מאות וששים ותשעה אל חמש' אלפים כן ערך חמשים אל הנעלם |
|
כפלנו האמצעיים עלו מאתים וחמשים אלף נחלקם על החשבון הראשון הנודע נמצאנו שם ששים ושתים פעמי' ונשארו שם שלא נתחלקו שלשת אלפים ותשע מאות ועשרים ושנים והם חלקים משלשת אלפים ותשע מאות וששים ותשעה אשר חלקנו עליו וכזה היה סכום המדות אשר היו בכדי כשהתחיל בעל הבית לתרום |
How much Problem - Amount of money | |
|
שאלה ראובן תובע לשמעון מאה מנה שאומר שחיב לו על פה ויאמר אליו איני חייב לך מאה מנה אבל כאותם שאני חייב לך ואחדים כמותם ומחציתם ורביעיתם ועם אחד יהיו מאה |
|
ונעשה על דרך זה נקח מדומה שיש לו חצי ורביעית והנה נמצ' שמנה |
|
נוסיף כמוהו ויהיו ששה עשר וגם נוסיף מחצית המדומה שהוא ארבעה יהיו עשרים ורביעיתו שהוא שנים יהיו עשרים ושנים |
|
ובהכרח כערך שמנה אל עשרים ושנים כן ערך הנעלם אל תשעים ותשעה |
|
כי בידוע כי המחובר מחלקי ההודאה עמה לא יעלה כי אם תשעים ותשעה ועם האחד הם מאה |
|
וכאשר נכפול החשבון הראשון על הרביעי יעלו שבע מאות ותשעי' ושתים חלקנום על האמצעי הנודע שהוא עשרים ושנים ויצא בחילוק ששה ושלשים וככה הוא מספר המינים שהודה שחייב לו |
ובחון זה ותמצאנו באמת | |
Purchase Problem - Moneychanger | |
|
שאלה צורף כסף שמכר לשלחני רתוקות כסף ערכה ממטבע אחד שלשה דינרי' וממטבע אחר חמשה דינרים ומאחר חמשה דינרי' ושאל הצורף לשולחני שיתן לו בדמיו משלש המטבעות האלה מכל אחד בחלק שוה |
|
ונחקור על דרך זה נבקש שמדומה שיהיה לו לו שלישית וחמשית ושביעית והנה נמצא מאה וחמש |
|
שלישיתו שלשים וחמשה וחמשיתו עשרים ואחד וחמשיתו חמשה עשר והמחובר מכל החלקים האלה שבעים ואחד והמה החלקים אשר נצטרך לחלק כל דינר אליהם |
|
והנה נחלק המדומה על שבעים ואחד נמצאנו שם פעם אחת וישארו שלא נתחלקו ארבעה ושלשים והמה חלקים מהשבעים ואחד אשר חלקנו עליהם המדומה וככה יקח הצורף מכל מטבע דינר אחד ושלשים וארבעה חלקים משבעי' ואחד בדינר |
|
ואתן לך מסלול איך תבחון זה |
|
תקח המדומה ודרך שהוא מאה וחמש וכדי שנשיב כל המטבעות ממטבע שלשה נכפלנו עליהם ויהיו שלש מאות וחמשה עשר |
|
נחלקם על חמשה כדי שנדע כמה חלקים הם ממטבע חמשה יצא בחלוק ששים ושלשה חלקים |
|
גם נחלק שלש מאות וחמשה עשר על שבעה למען נדע כמה חלקים הם ממטבע שבעה יצא בחילוק ארבעים וחמשה |
|
וכאשר נחבר כל החלקים משלשה המטבעות שהם מאה וחמש וששים ושלשה וארבעים וחמשה יעלו מאתים ושלשה עשר נחלקם על שבעים ואחד שהם חלקי הדינר השלם ונמצאם שם שלשה פעמ' והנם שלשה והם דינרי' שלמים |
ועל הדרך הזה תעשה אם תרצה להשיב כל חשבון ממטבע חמשה או ממטבע שבעה ותמצא אמתות הדבר | |
Find a Number Problem | |
|
שאלה שלישית וחמשית ושביעית מחוברים אזה ערך הם מהשלם |
|
לקחנו להם מאה וחמש למדומה |
|
שלישית חמשה ושלשים וחמשיתו עשרים ואחד ושביעיתו חמשה עשר נחבר את כלם יהיו שבעים ואחד |
|
והנה ערכם אל המדומה ארבע שביעיותיו ושתי שבעיות שלישית ושלשית חמשית שביעיתו |
Purchase Problem - Buy and Sell | |
|
שאלה הקונה ארבע חמשיות ליטרא בפשוט מוכר קנייתו בערך חמש תשיעיות ליטרא בפשוט והרויח י"א פשוטי' כמה היה הממון |
|
הנה המדומה לו שיש לו חמשית ותשיעית הוא ארבעים וחמשה |
|
וארבע חמשיותיו ששה ושלשים |
|
וחמש תשיעיותיו עשרים וחמשה |
|
וככה הוא הממון |
|
ואם אמר שהרויח כ"ב פשוטים |
|
תכפול חמשה ועשרים שנים ועשרים פעמים |
|
ואם אמר שהרויח ל"ג פשוטים |
|
נכפלם שלשה ושלשים פעמים וככה עד אין קץ |
Purchase Problem - Buy and Sell - Peanuts | |
|
שאלה סוחר קנה עשרים ליטראות בטנים בעשרים דינרי' והלך ומכר מהן עשרה ליטרי' לערך חמש רביעיות ליטר' בדינר ונמצא שהוא מפסיד בזה |
|
והנה נחקור על דרך זה ונשים הי' ליט' הראשונות שמכר כלם רביעיות ויהיו ארבעים נחלקם על הה' רביעיות שמכר בדינר נמצאם שם שמנה פעמים נמצא שהחמש שמכרם בשמנה דינרים |
|
נעשה גם כן רביעיות מהעשר ליטר' האחרונות ונחלק על שלש רביעיות שמכר בדינר נמצאם שם שלשה עשר פעמים שהם שלשה עשר דינרים ועוד נשאר מהם שלא נתחלק רביעית אחת שהיא שלישית הדינר |
|
נחבר כל זה אל השמנה דינרים יהיו עשרי' ואחד דינרי' וארבעה פשוטי' |
|
נמצא שהרויח ששה עשר פשוטים |
Partnership Problem - For the Same Time | |
|
שאלה שלשה שותפין בארבעה וששה דינרי' חלק האחד י"ב דינרים והחלק השני ט"ו דינרי' והחלק השלישי י"ט דינרים והרויחו בין כלם עשרים דינרים כמה יקח כל אחד מהם |
|
ידוע כי אין ספק כי כל אחד ואחד יקח ערך מעשרים כערך חלקו אל הארבעי' וששה ותברר זה במשפטי הערכין בנקלה |
Payment Problem - two workers, two different daily wages, the same actual payment | |
|
שאלה השוכר ראובן ושמעון שיעשו לו בין שניהם מלאכה עשרה ימים ולא תשבות המלאכה והתנה עם ראובן שאם יעסוק הוא במלאכה לבדו כל העשרה ימים שיתן לו ב' דינרים |
|
והנה נחקור על דרך זה תדע כי ראובן יעבוד חמשה ימים בדינר ושמעון לא שימש בדינר כי אם שני ימים והמחובר מימי שניהם הוא שבעה |
|
נחלק העשרה ימים עליהם ויהיה היוצא אחד שלם ונשארו שלשה שלא נתחלקו וככה הוא סכום המעות אשר יקח כל אחד מהם דינר ושלשה שביעיות דינר |
ועתה נחקור כמה ימי משפט עבודת כל אחד ואחד בשכרו אשר לקח לפי ערך התנאי וצריך שיספיק בין שניהם לעשרה ימים | |
|
ונעשה ככה בידוע כי ראובן חייב לעבוד בדינר חמשה ימים ונבקש לדעת כמה ימים יעבוד בעבור השלשה שביעיות מהדינר ונגיע לידיעת זה כאשר נעשה במשפטי הערכין |
|
ונשיב החמשה ימים חלקי שביעיות ויהיו חמשה ושלשים |
|
ונעריך ונאמר כערך שלשה אל שבעה כן ערך הנעלם אל חמשה ושלשים |
|
נכפול החשבון הראשון על הרביעי ויהיו מאה וחמש נחלקם על האמצעי הנודע שהוא שבעה נמצאם שם חמשה עשר פעמים והנה הם חלקי שביעיות יום העולים שני ימים ושביעי יום אחד |
|
ונמצא כל ימי עבודת ראובן שבעה ימים ושביעית יום אחד |
|
וידוע כי שמעון חייב לעבוד שני ימים בעבור הדינר שלקח |
|
וכשנשיב השני ימים חלקי שביעיות יהיו ארבעה עשר |
|
והנה כערך השלשה שביעיות שלקח אל שבעה כן ערך הנעלם אל ארבעה עשר |
|
כפלנו החשבון הראשו' על האמצעי היו ארבעים ושנים חלקנום על האמצעי הנודע שהוא שבעה נמצאם שם ששה פעמים והם חלקי שביעיות יום |
|
ונמצא כל ימי עבודת שמעון שני ימים ושש שביעיות |
|
וכאשר תחבר מספר הימים והחלקים מעבודת שניהם ותעשה משבעה חלקים יום אחד תמצא שהם עשרה ימים בכוון |
Payment Problem - Messenger | |
|
שאלה שכרתי שליח אחד בשלשה עשר דינרים והתנאתי עמו שילך לי מכאן ועד עשרים ימים אחד עשר פרסאות בכל יום והשליח מעל או שנאנס ולא הלך כי אם חמש פרסאות בכל יום עד שבעה ימים |
|
נעשה בדרך זאת בתחלה נחשוב כאלו הלך השליח החמש פרסאות כל העשרים ונראה מה יגיע אליו מהשכירות |
|
והנה נעריך ונאמר כערך חמשה אל אחד עשר כן ערך הנעלם אל שלשה עשר שהוא ערך השכירות |
|
וכאשר נכפול החשבון הראשון על הרביעי ונחלק על האמצעי הנודע נמצא שיגיע אליו מהשכירות ה' דינרי' וי' חלקים מי"א בדינר |
|
ובעבור שלא הלך החמש פרסאות כי אם שבעה ימים |
|
נחזור ונעריך ונאמ' כערך שבעה אל עשרים כן ערך הנעלם אל ה' דנרים וי' חלקים מי"א בדינר |
|
נכפול החשבון הראשון שהוא שבעה על החשבון הרביעי שהוא ה' דינרי' יהיו ל"ה גם כן נכפול אותו על הי' חלקים יהיו שבעים חלקים |
|
וככה הוא שיקח השליח בשכירותו שני דינרים ושלש רביעיות חלק אחד מאחד עשר חלקים בדינר שלם |
Divide a Quantity Problem - Proportional Division - Inheritance | |
|
שאלה ארבעה נשי יעקב שנשאו לו ביום אחד ועשה לכל אחת כתובה בו ביום בתיקון חכמים שם האחת לאה וכתובתה ארבעת אלפים זהובים |
|
ואמרו חכמים ז"ל שמשפט הבית דין לחלוק להם המעות על דרך זה |
|
יאמרו אל בלהה שכתובתה מרובה מכלנה אין לך ערעור על חברותי' כי אם באלף זהובים וגם הנה יש להם משפט בהם על כן תקחי רביעית האלף שהוא מאתי' וחמשים ולכי לשלום ולכך יקחו ממנו כל אחת מהן |
|
אחרי כן יאמרו גם כן בית דין אל רחל אין לך ערעור רק על אלפים שיש לשתי חברותיך מש גם כן משפט בהם וכבר לקחת חלקיך מהאלף המחולק על כן תקחי מהאלף אחרי שצריך לתשלום תביעתיך השליש שהוא שלש מאות ושלשים ושלשה זהובים ושליש זהוב ושובי לביתך ונמצא חלקה בין הכל חמש מאות ושמנים ושלשה זהובים ושליש זהוב וגם כן יקחו כל אחת משתיהן משתי מאותו האלף השני הנחלק שלש מאות ושלשים ושלש זהובים ושליש זהוב |
|
ואחרי כן יאמרו אל זלפה אין לך תביעה כי אם בשלשת אלפים שיש ללאה חברתך גם כן משפט בהם וכבר לקחת חלקך מהשני אלפים המחולקים על כן נחלק בין שתיכן האלף הצריך לתשלום תביעתך ונמצא שתהיה חלק זלפה בין הכל אלף ושמנים ושלשה זהובים ושלישית זהוב |
|
ונשארו ללאה אלפים ושמנים ושלשה זהובי' ושלישית זהוב |
|
ואם תחבר כל החלקים האלה כמשפט תמצא העולה ארבעת אלפים |
|
והנה חכמי החשבון חולקי' הממון הזה בדרך אחרת |
|
ויאמרו כי בעבור שבלהה שואלת חצי [רביעית] הממון ורחל חציו וזלפה שלש רביעיותיו ולאה כלו נקח מדומה שיש לו חצי ורביעית והנה נמצא שמנה |
|
ורביעיתם שנים וחציים ארבעה ושלש רביעיותיהם ששה והמחובר מכל החלקי' האלה עמו עולה עשרים |
|
והנה כערך עשרים אל ארבעת אלפים שהו' הממון הנשאר ליעקב ככה יהיה ערך שמנה אל חלק כתובת לאה הנעלם |
|
וכאשר נעשה כמשפט הערכין נמצא שתהיה חלקה אלף ושש מאות זהובים |
|
וכערך עשרים אל ארבעת אלפים ככה יהיה ערך ששה שהוא שלש רביעיות המדומה אל החלק שתקח זלפה בכתובתה |
|
וכאשר נחקור במשפט הערכין נמצא שתהיה חלקה אלף ומאתים זהובים |
|
וגם נעריך ונאמר כערך עשרים אל ארבעת אלפים כן ערך ארבעה שהוא חצי המדומה אל החלק שתקח רחל בכתובתה |
|
ונמצא שיבאו לחלקה שמנה מאות זהובים |
|
והנה גם כן נעריך ונאמר כערך עשרים אל ארבעת אלפים כן יהיה ערך שנים אל החלק אשר תקח בלהה בכתובתה |
|
ונמצא שתקח לחלקה ארבעה מאות זהובים |
|
וכאשר תחבר כל החלקים האלה ארבעתם תמצא שיהיו עולי' ארבע אלפים מכוונים |
Motion Problem - Pursuit | |
|
שאלה השולח ציר נאמן ללכת בארץ מרחק והוא הולך בכל יום ויום שנים עשר פרסאות אחר עשרה ימים נמלך המשלח להשיב השליח המהלך וישלח אחריו שליח אחר להשיבו שהוא הולך בכל יום חמשה עשר פרסאות נרצה לדעת בכמה ימים ישיגנו |
|
ונחקור בדרך זה ונחשוב כמה פרסאות הלך הראשון בטרם שנסע השני והנה הם מאה ועשרים |
|
ונחלקם על יתרון הפרסאות שהולך השני מן הראשון ביום אחד שהם שלשה נמצאם שם ארבעים פעמים והנה ישיגנו בארבעים יום |
|
ותוכל לבחון זה כשתחשוב כמה פרסאות הלך הראשון בחמשים כי ככה הלך השני בארבעים |
Motion Problem- Encounter | |
|
שאלה ראובן קובע את דירתו בעיר אחת בקצה המזרח ושמעון אחיו קובע דירתו בעיר באחת הערים בקצה המערב ועל ידי אגרות ששלחו זה לזה יעדו להם זמן שיצאו כל אחת מעירו ללכת לקראת אחיו ביום ראשון של חדש ניסן והמהלך אשר בין שתי העיירות חמשים פרסאות והנה ראובן הלך בכל יום ויום שבעה פרסאות ושמעון אחיו הולך בכל יום תשעה פרסאות ונבקש לדעת בכמה ימים יתחברו זה עם זה |
|
ונעשה ככה נחבר פרסאות מהלך שניהם ביום אחד ויהיו ששה עשר |
|
נחלק חמשים שהוא המרחק עליהם נמצאם שם שלשה פעמים וישארו שם שנים שלא נתחלקו נחשוב אותם שמינית ששה עשר והנה יתחברו זה עם זה בשלשה ימים ושמינית יום |
Find a Quantity Problem - Whole from Parts - Cane | |
|
שאלה קנה הנעוצה בטיט היון שלישיתה ורביעיתה ונראית קומתה למעלה שני זרתות כמה אורך הקנה |
|
נעשה כזאת נקח לנו שנים עשר למדומה יען ימצא בו שלישית ורביעית |
|
ומחברת חלקים אלו ממנו הם שבעה |
|
נסיר אותם מהמדומה ישארו חמשה |
|
ועתה נעריך ונאמר כערך חמשה אל שנים עשר כן ערך השנים זרתות אל הנעלם |
|
כפלנו האמצעיים עלו עשרים וארבעה חלקנו על החשבון הראשון הנודע שהוא חמשה מצאנוהו שם ארבעה ונשארו מהם שלא נתחלקו ארבעה והמה חמשיות וככה הוא אורך כל הקנה ארבע זרתות וארבעה חמשיות זרת |
|
ותוכל לבחון זה אם הוא אמת כשתסיר מעשרים וארבעה שלישיתו ורביעיתו וישארו לך עשרה כשיעור חלקי השני זרתות שלמות הנראות מעל הטיט |
Give and Take Problem - Earning and Spending | |
|
שאלה שלחני שהביא ממון לעיר ידועה ובכל יום ויום הוא מרויח עד שכופל ממונו רק שצריך שיפרע למכס בכל יום מאה דינרי ונתעכב שם חמשה ימים |
|
ונעשה על הדרך הזה בידוע כי ביום החמישי כשהסכום שלא היו לו כי אם חמשים דינרים |
|
וכפלם והיו מאה |
|
ופרעם למכס ולא נשאר לו מאומה |
|
ובהכרח החמשי' דינרי' נשארו לו מערב היום הרביעי אחרי אשר פרע מכס אותו יום |
|
ונמצא שהיו לו בשחרית אותו היום מחצית מאה וחמשים דינרי' |
|
שהם שבעים וחמשה דינרי' שנשארו לו מערב היום השלישי |
|
וקודם שפרע מכס היום ההוא היו לו מאה ושבעים וחמשה דינרים |
|
נקח מחציתם יהיו שמונים ושבעה דינרי' וחצי שהיו לו בשחר שנשארו לו מאמש יום תמולו שהוא היום השני |
|
ונמצא שיהיו לו קודם פריעת המכס מאה ושמונים ושבעה דינרים וחצי |
|
נקח חציים יהיו תשעים ושלשה דינרים ותשעה פשוטים שהיו לו בשחר הנשארים לו מערב יום ראשון |
|
ונמצא שביום ההוא הראשון היו לו קודם פריעת המכס מאה ותשעים ושלשה דינרים ותשעה פשיטי' |
|
נקח חציים והם תשעים וששה דינרים ועשרה פשיטי' וחצי פשוט וככה הביא |
Epilogue |
|
Verses praising God | ועד הנה הזכרתי הרבה מן השאלות ממינים רבים משונים בלתי דומים זה לזה ובארתי בכל אחת ואחת בארוכה דרך מציאת תשובתה וכל חכם לב יוכל לקחת מהנה תשובות לזולתן |
והגיע תור לחתום פה עתה את דברי זה הספר | |
הנותן אמרי שפר[1] | |
ונערוך תושבחות ותהלות ושירות | |
ליודע כל נסתרות | |
ברוך הוא | |
כי לא יאותו לזולתו | |
בעבור כי יקר תפארת גדולתו[2] | |
יתברך ויתעלה שמו | |
שפך אלינו חמלתו | |
ויכון עולה עלינו לעולם ועד כבוד מלכותו | |
גם ישפיע לעדתו ממימי מעייני ישועתו | |
ימהר ויחיש יום יאמר חזות ישעיהו נביאו אשר כתב בספרו ואמרתם ביום ההוא הודו לי"י קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו כי נשגב שמו[3] | |
תם תם ונשלם | |
שבח לבורא עולם |
Notes |
|
Appendix: Bibliography
Joseph Ben Moses Ṣarfati
Before 1384
‛Ir Siḥon
Manuscripts:
- 1) Ithaca (NY), Cornell University A 26/1 (IMHM: f 46122), ff. 3r-29v (15th century)
- 2) Moscow, Russian State Library, Ms. Guenzburg 138/2 (IMHM: f 6818), ff. 23r-65v (15th century)
- 3) München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 68/5 (IMHM: f 1131), ff. 346r-374v (Roma, 1552)
- Cod.hebr. 68
- 4) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 995/5 (IMHM: f 14680), ff. 297r-300v (16th century)
- heb. 995
- 5) Philadelphia, University of Pennsylvania, Schoenberg Collection Ljs 312 (IMHM: f 4795); (15th-16th century)
- LJS 312
- 6) St. Petersburg, Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy B 176 (IMHM: f 53314); (18th century)
- 7) Vatican, Biblioteca Apostolica ebr. 397/3 (IMHM: f 475), ff. 51r-109v (Murcia, 1384/1385)
- Vat.ebr.397
Bibliography:
- Steinschneider, Moritz. 1893-1901. Mathematik bei den Juden. Berlin-Leipzig-Frankfurt: Kaufmann, p. 188 (g101); repr. Hildesheim: G. Olms, 1964 and 2001.