Difference between revisions of "עיר סיחון"

Difference between revisions of "עיר סיחון"

Latest revision as of 08:39, 17 February 2023

Chapter Two – the Ranks of the Numbers and the Values of the Digits Used by the Experts of this Science

Chapter Three – Addition of Numerous Numbers to Each Other

Chapter Four – Subtraction of a Small Number from a Greater Number

Chapter Five – Multiplication of Units by Themselves or by Other Units and Multiplication of any Number by Itself or by Other

Chapter Six – Division of a Great Number by a Smaller Number

Chapter Seven – Extracting the Closest Root of Integer

Notes

Apparatus

Appendix I: Glossary of Terms

Appendix: Bibliography

Latest revision as of 08:39, 17 February 2023

Contents

Introduction

Table of Contents

Chapter One – The Nature of the One and the Foundation of Numbers

Chapter Two – the Ranks of the Numbers and the Values of the Digits Used by the Experts of this Science

Chapter Three – Addition of Numerous Numbers to Each Other

Chapter Four – Subtraction of a Small Number from a Greater Number

Chapter Five – Multiplication of Units by Themselves or by Other Units and Multiplication of any Number by Itself or by Other

Chapter Six – Division of a Great Number by a Smaller Number

Chapter Seven – Extracting the Closest Root of Integer

Chapter Eight – the Ratio of a Number to Another Number

Chapter Nine – On Knowing the Fractions of Integer, whether in Multiplication, in Division, in Addition, or in Subtraction

Chapter Ten – Knowing the Square Roots of "Deaf" and "Mute" Numbers by Approximation

Chapter Eleven – Here I will Write Nice Rules of Arithmetic Methods for You

Epilogue

Notes

Apparatus

Appendix I: Glossary of Terms

Appendix: Bibliography

Navigation menu

The Positional Decimal System

Multiplication of Units by Units

Written Multiplication

Methods of Checking - Multiplication, Division, Addition, Subtraction

One versus the integers

Square Nnumbers

Extracting roots - written procedure

Numeration

The Positional Decimal System

Multiplication of Units by Units

Written Multiplication

Methods of Checking - Multiplication, Division, Addition, Subtraction

One versus the integers

Square Nnumbers

Extracting roots - written procedure

Introduction

Operations with fractions

Introduction: square numbers and non-square numbers

Sexagesimal fractions

Extracting Roots of Deaf Numbers

Word Problems

Search

Multiplication of fractions

Division of fractions

Addition of fractions

Subtraction of fractions

Multiplication of Sexagesimal Fractions

Introduction

Multiplication of fractions by fractions

Multiplication of integers by fractions

Multiplication of integers and fractions by fractions of the same type

Multiplication of integers and fractions by fractions of different types

Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of the same type

Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of different types

Division of fractions by fractions

Division of integers and fractions by integers and fractions

Written procedure

1 Introduction
2 Table of Contents
3 Chapter One – The Nature of the One and the Foundation of Numbers
- 3.1 Numeration
4 Chapter Two – the Ranks of the Numbers and the Values of the Digits Used by the Experts of this Science
- 4.1 The Positional Decimal System
5 Chapter Three – Addition of Numerous Numbers to Each Other
6 Chapter Four – Subtraction of a Small Number from a Greater Number
7 Chapter Five – Multiplication of Units by Themselves or by Other Units and Multiplication of any Number by Itself or by Other
- 7.1 Multiplication of Units by Units
- 7.2 Written Multiplication
8 Chapter Six – Division of a Great Number by a Smaller Number
- 8.1 Methods of Checking - Multiplication, Division, Addition, Subtraction
9 Chapter Seven – Extracting the Closest Root of Integer
10 Chapter Eight – the Ratio of a Number to Another Number
11 Chapter Nine – On Knowing the Fractions of Integer, whether in Multiplication, in Division, in Addition, or in Subtraction
- 11.1 Introduction
- 11.2 Operations with fractions
12 Chapter Ten – Knowing the Square Roots of "Deaf" and "Mute" Numbers by Approximation
13 Chapter Eleven – Here I will Write Nice Rules of Arithmetic Methods for You
- 13.1 Word Problems
14 Epilogue
15 Notes
16 Apparatus
17 Appendix I: Glossary of Terms
18 Appendix: Bibliography

People come to Qiryat-Sefer,	‫^[1]אישים באו קרית ספר
Where you can examine any number,	בה כל מספר תוכלו לבחון
I will tell you the name of the city,	את שם העיר אגיד לכם
For Ḥeshbon was the city of Siḥon [Numbers 21, 26].	על כי חשבון היא עיר סיחון‫^{[note 1]}
Introduction
Said Yoseph b. rabi Moshe ha-Ṣarfati [= the French] Ish Ḥay:	‫^[2]אמר יוסף בר משה הצרפתי איש חי
Arithmetic contains signs for the unity of God: Since I have seen that arithmetic is a magnificent and extremely lovable science and the Creator, blessed be He, has placed the secret of His unity in the property of number [lit. calculation],	מאשר ראיתי כי חכמת החשבון היא חכמה מפארה ונחמדת עד מאד והיוצר ב"ה שם בתכונת החשבון סוד אחדותו
My heart and kidneys urged me to write a book about it, as I extracted from studies of the ancient scholars in a clear language, clarified for every thinker, for its way is hidden and concealed and requires a broad knowledge as the entrance of a hall.	יעצוני לבי וכליותי לחבר ממנה ספר אחד כאשר אוציא ^ממחקרי החכמים הקדומים בלשון גלוי ומבואר לכל משכיל למען אשר דרכה נסתר ונעלם וצריכה דעת רחבה בפתחו של אולם
The people who are interested in the words of wisdom of this book will benefit much from its additional interpretation.	וירוחו בני אדם אשר נדב לבם אותם אל דברי החכמות בזה הספר מאד בתוספת הביאור
I myself will also benefit that the science will be preserved within me properly, when actualizing it by the phrasing of my language, and so I will gain learning as well as teaching.	וארויח אנכי גם כן שתשמר החכמה בקרבי היטב בהוציאי אותה במלת לשוני ואזכה ללמוד וללמד
A short rhyme of praise to God – asking him for a shelter and for turning a good thought into act
My Creator shall be my strength and refuge.	ויוצרי יהיה לי למעוז ולמחסה
He shall link my good thought to an action.	ומחשבתי הטובה יצרף אותה לי למעשה
For His wonderful mercy and grace.	למען רחמיו וחסדו אשר נפלאו
And His expressions that are more than can be numbered.	ועצמו מספר כל מעבריו
May his name be excellent and glorious forever.	יהי שמו משובח לעד ומפואר לנצח
I named this book ʽIr Siḥon For Ḥeshbon was the city of Siḥon [Numbers 21, 26].	וקראתי שם זה הספר עיר סיחון על שם כי חשבון עיר סיחון‫^{[note 2]}
Table of Contents
This book is divided into eleven chapters:	ונחלק הספר הזה לאחד עשר שערים
The first chapter: on the foundation of all numbers and the nature of the one.	השער הראשון ביסוד המספר ותולדות האחד
The second chapter: on the ranks of the numbers and the values of the digits used by the experts of this science.	השער השני במדרגות ‫^[3]המספר וסכום האותיות אשר ישתמשו בהם החכמים בזאת המלאכה
The third chapter: on the addition of numerous numbers to each other.	השער השלישי במחברת חשבונות רבים זה עם זה
The fourth chapter: on the subtraction of a small number from a greater number.	השער הרביעי במגרעת חשבון קטן מחשבון גדול
The fifth chapter: on the multiplication of the units by each other, or by others, or on the multiplication of any number by itself, or by another number.	השער החמישי בכפילת הכאת האחדים על עצמן או על אחרים זולתם או בכפול כל חשבון על עצמו או על חשבון אחר
The sixth chapter: on the division of a great number by a smaller number. In this chapter I will also discuss the scales of multiplication, division, addition and subtraction.	השער הששי בחלוקת חשבון גדול על חשבון קטן ממנו ובזה השער אדבר על מאזני הכפל והחלוק [והחבור]‫^[4] והמגרעת
The seventh chapter: on the extraction of the approximate root of the integer.	השער השביעי בלקיחת גדר המספר השלם היותר קרוב אליו
The eighth chapter: on the ratio of a number to another number.	השער השמיני במערכת חשבון אחד מחשבון אחר
The ninth chapter: on knowing the fractions of integers - their multiplication, division, addition, or subtraction.	השער התשיעי בידיעת חלקי השבר מן השלם בין בכפל בין בחלוק בחבור או במגרעת
The tenth chapter: on knowing the factors of square [numbers] that are inexpressible numbers by approximation.	השער העשירי בידיעת צלעות המרובעים מחשבון החרש והאלם על דרך קרוב
The eleventh chapter: on nice rules, which are the anecdotes of this science. I will note in this chapter some profound difficult questions with the help of the God of Israel.	השער האחד עשר בכללים נחמדים והם פרפראות ‫^[5]החכמה הזאת וקצת מהשאלות העמוקות והקשות ואזכיר בשער הזה בעזרת אלהי ישראל

Chapter One – The Nature of the One and the Foundation of Numbers	השער הראשון בתולדות האחד ויסוד המספרים
Numeration
It is a known, clear and true thing that the one is not affected by multiplicity nor by change, but is the cause of any change and multiplicity.	דבר ידוע ברור ואמיתי כי האחד איננו מקבל לא רבוי ולא שנוי אכן הוא סבת כל רבוי ושנוי
It is eternal and the origin of all numbers, by which all numbers are generated, for it is their root and foundation and all numbers are growing from it.	והוא קדמון ואב לכל המספרים וכלם מתחדשים בעבורו כי הוא להם שורש ויסוד וממנו צומחים כל החשבונות
Thereof every learned person may understand some hints regarding the secret of the unity of God the Glorious and Awful.	ומזה יוכל להבין כל משכיל קצת רמיזות מסוד אחדות השם הנכבד והנורא
The names of the numbers:
Units
When we add one to one, which is the first combination, we call it "two".	והנה כאשר נחבר אחד עם אחד והיא ההרכבה הראשונה נקרא זה שנים
When we add one to the two, we call it "three".	וכש נוסיף על השנים אחד ~~והיא ההרכבה הראשונה~~ נקרא זה שלשה
When we add one to the three, we call it "four".	וכשנוסיף על שלשה אחד נקרא זה ארבעה
By adding one to the four we call it "five".	וכן בתוספת אחד על הארבעה נקרא זה חמשה
By adding one to five it is called "six".	ותוספת אחד על חמשה יקרא ששה
By adding one to six it is called "seven".	ובתוספת אחד על ששה יקרא שבעה
By adding one to seven it is called "eight".	ובתוס[פת] אחד על שבעה יקרא שמונה
By adding one to eight it is called "nine".	ובתוספת אחד על שמונה יקרא תשעה
These nine numbers are called "units".	ואלה המספרים התשעה נקראים אחדים
Tens
When we add one to nine, we call it ten, which is the beginning of the [rank of] tens.	וכאשר נוסיף אחד על תשעה ‫^[6]נקרא זה עשרה והוא ראשית כל חשבון עשרות
Ten in the rank of tens is like one in the rank of units.	והנה העשרה בחשבון העשרות כמו האחד בחשבון האחדים
When we have two tens, we call them "twenty".	וכשיהיו לנו שני עשרות נקרא אותם עשרים
To three tens we call "thirty".	ונקרא לשלש עשרות שלשים
To four tens - "forty".	ולארבע עשרות ארבעים
To five tens - "fifty".	ולחמש עשרות חמשים
To six - "sixty".	ולשש ששים
To seven - "seventy".	ולשבע שבעים
To eight - "eighty".	ולשמונה שמונים
To nine - "Ninety".	ולתשע עשרות תשעים
All these names are derived from the names of the units.	וכל השמות האלה הם מושאלות משמות האחדים
Ninety in the tens is like nine in the units.	והנה תשעים בעשרות כמו תשעה באחדים
Hundreds
When we have ten tens we call them by an inclusive name a hundred, which is the beginning of the [rank of] hundreds, as one is the beginning of the units and ten is the beginning of the tens.	וכאשר יהיה לנו עשר עשרות נקרא להם בשם כולל מאה והוא ראשית חשבון המאות כמו האחד ראשית האחדים והעשרה ראשית העשרות
Thousands
When ten hundred are summed we call them by an inclusive name a thousand, which is the beginning of the thousands, as the hundred, which is the beginning of the hundreds.	וכשיתקבצו עשרה מאות נקרא להם בשם כולל אלף והוא ראשית האלפים כמו מאה ראשית המאות
??	אמנם למאת אמנם אין להם שם כולל עד שנגיע לעשר מאות שנקראו אלף כאמור
But the thousands have no inclusive name.	וכן האלפים אין להם שם כולל
The twelve names of numbers
For all the names of the numbers that are varied from one another are twelve no less and no more.	כי כל שמות המספרים החלוקים זה מזה הם שנים עשר לא פחות ולא יותר
Those are the nine names of the units;	ואלה הם תשעה שמות ‫^[7]האחדים
The name ten;	ושם העשרה
The name hundred;	ושם המאה
And the name thousand.	ושם האלף
All numbers are derived from these twelve names.	והנה כל המספרים יחלקו [ילקחו]^[8] מאלה השנים עשר שמות
For, twenty, two hundred and two thousand are like two units, each in its own rank.	כי עשרים ומאתים ואלפים הם כמו שני אחדים וכל אחד ואחד כפי מעלתו
Also when we say eleven [in Hebrew: "one-ten"], or twelve [in Hebrew: "two-ten"], these names consist of units and tens.	וכן כאשר נאמר אחד עשר או שנים עשר הם שמות מורכבים מאחדים ועשרות
In this way all the numbers are generated and derived from these twelve separate names.	ועל דרך הזה יתילדו וילוו כל המספרים מאלו השנים עשר שמות המפורשים

השער השני במדרגות המספר וסכום האותיות אשר ישתמשו בהם החכמים בזאת המלאכה

The names of the ranks

It was clarified in the preceding chapter that all the names of numbers are derived from the nine names of the units until comes the tenth number which we call by one inclusive name.

הנה התבאר בשער הקודם כי כל שמות המספרים הם מושאלים מתשע שמות האחדים עד אשר יבוא החשבון העשירי ונקרא לו בשם כולל

Therefore, the numbers are divided into ranks.

ומפני זה נחלקו המספרים למדרגות מדרגות

The units are called "the first rank", the tens - "the second rank", the hundreds - "the third rank", the thousands - "the fourth rank", and so on endlessly.

ויקראו האחדים מדרגה ראשונה והעשרות מדרגה שנייה והמאות מדרגה שלישית והאלפים מדרגה רביעית וככה עד אין קץ

For every rank is the tenth of the following rank.

כי כל מדרגה היא עשור המדרגה הבאה אחריה

According to this we call the tens of thousands "the fifth rank" and the hundreds of thousands "the sixth rank".

ולפי זה נקרא לעשרת אלפים מדרגה חמישית ולמאה ‫^[9]אלף מדרגה ששית

This is the way of the ranks of the number.

וזהו דרך מדרגות המספר

Since all the numbers are circulating by nine, for we find nine numbers in the rank of units, nine numbers in the rank of tens, and so on, in each rank there are nine numbers, it is enough to write any small or large number with nine letters, each of which we consider as the units, that are up to nine.

ובעבור כי כל החשבונות מתגלגלים על תשעה באשר נמצא תשעה חשבונות ממדרגת אחדים ותשעה חשבונות ממדרגת עשרות וכן בכל המדרגות יש תשעה חשבונות בכל אחת מהן

יספיק לכתוב כל חשבון קטן או גדול בתשע אותיות שנחשוב כל אחת מהן כמו האחדים שהם עד תשעה

The numerals

These are the digits used in this science:

ואלה הם האותיות המשמשות בחכמה הזאת

1 2 3 4 5 6 7 8 9

ט

ח

ז

ו

ה

ד

ג

ב

א

tens

When we need to write the number ten, we do it this way:

וכשהתצטרך לכתוב חשבון העשרה נעשה על הדרך הזה

It is known that the tens are the second rank.

בידוע כי העשרות הם המדרגה השנית

It was already explained that the ratio of the ten to the tens is [the same as] the ratio of the one to the units.

וכבר התבאר כי יחס העשרה אל העשרות יחס האחד אל האחדים

Therefore, we only need to write the letter aleph [א] that indicates one and make a mark that this digit is in the second rank.

על כן ^[אי] אנחנו צריכין כי אם לכתוב אות האלף המורה לאחד ולעשות היכר וסימן שהאות הזאת היא ממדרגה השנית

The arithmeticians agreed to make a mark indicating the ranks in the shape of a circle as this 0 and this shape is called sifra.

והסכימו חכמי החשבון לעשות סימן היכר המדרגות בצורת עגול כדמות זה 0 וקוראים למורה הזאת סיפרא

Writing numbers with numerals, including zeroes or without them

When we want to write twenty, we write a zero first and after is 2, in the second rank, which indicates two tens.

‫^[10]וכשנרצה לכתוב עשרים נכתוב סיפרא בתחלה ואחריה אות ב' במדרגה השנית ויורה זה שתי עשרות

When we want [to write] a hundred, we write two zeros, then the digit 1 in the third rank, and this indicates a hundred.

וכאשר נבקש מאה נכתוב שתים סיפראש ואות הא' במדרגה השלישית ויורה זה מאה

When we have units and tens, we write the units in the first rank and after it the tens in the second rank.

ולעולם כשיהיו לנו אחדים ועשרות נכתוב במדרגה הראשונה האחדים ואחריהם במדרגה השנית העשרות

If we do not have tens, only units and hundreds, we write the units in the first rank, a zero in the second [rank], and the hundreds in the third [rank].

ואם אין לנו עשרות כי אם אחדים ומאות נכתוב האחדים במדרגה הראשונה וספרא אחת בשנית והמאות בשלישית

Similarly, we write two or three zeros and so on endlessly, as we need according to the number.

וכן נשים שתים או שלש סיפראש כאשר נצטרך לפי החשבון עד אין חקר

We always write each number in its rank.

ונכתוב לעולם כל חשבון וחשבון במדרגתו

השער השלישי במחברת חשבונות רבים זה עם זה

Written Addition

Description of the procedure:

The procedure of the addition of numbers is as follows:

דרך מחברת ^החשבונות כך הוא

We write each number of the addition request one beneath the other, each in a row of its own, each rank beneath its corresponding rank, then we draw a line.

נכתוב כל מספר ומספר מבקשת החבור זה תחת זה כל אחד ואחד בטור בפני עצמו ממדרגה תחת מדרגה הדומה לה ואחר נעביר קו דיו

We start from the rank of units and sum all the units.

ונתחיל ^במדרגה הראשונה ונקבץ כל האחדים

We write the sum under the line, if it is less than ten.

והמקובץ נכתבנו תחת קו הדיו אם לא ‫^[11]יספיק לעשר

If [the sum] is tens, we write a digit in the column of the second rank, as the number of the tens of the sum and we write a zero alone under the line.

אמנם אם ילך בעשרות נכתוב אות בטורי המספר במדרגה השניה כפי מספר עשרות המקובץ על עשרות המקובץ ונכתוב ספרא בלבד תחת קו הדיו

If the sum is [units] and tens, we should write [the units] under the line and in the second rank [we write] the number of the tens as is stated.

ואם יעדיף המקובץ על עשרות אין אנחנו צריכים כי אם לכתוב תחת הקו העודף ההוא והמדרגה השניה כפי מספר העשרות כאמור

We proceed this way and do with the rest of the ranks as we did with the rank of units, writing the sums of the ranks successively by the order beneath the line.

ובדרך הזה נלך ונעשה גם כן כאשר עשינו ממדרגת האחדים מכל שאר המדרגות ונכתוב כל קבוץ המדרגות בזה אחר זה בסדור תחת קו הדיו

The [total] sum is what comes out from the sum of the ranks arranged under the line.

ומה שיצא מקבוץ המדרגות מס^ודר תחת ^הקו ~~הדיו~~ הוא המחובר

When we sum a digit with a digit, we always consider each of them, in whichever rank they are, as if they are units, then we find their true meaning in their own rank.

ולעולם כשנחבר אות עם אות נחשוב כל אחת ואחת באיזו מדרגה שתהיין כאלו הם אחדים ואחר נמצא אמיתתם במדרגתם

Any thinker will understand that the reason for writing the number of tens of the sum of a certain rank in the following rank, is that every digit in the ranks is tenth of the next rank.

וכל משכיל יבין כי טעם [כתיבת מספר]‫^[12] העשרות מהתחבר באותיות המדרגה ההיא במדרגה הבאה אחריה הוא לפי שכל אות ואות מהמדרגות היא עשור מן המדרגה הבאה אחריה

If there is one or two ranks in the lines of the addend numbers, of which the whole column are zeros, zeros should be written correspondingly beneath the line as the number of these ranks.

ואם יהיה בטור^י מספר חשבונות החבור מדרגה אחת או שתים שכל טוריה סיפראש צריך לכתוב תחת קו הדיו סיפראש כאשר תבאנה במקומן כפי מספר המדרגות ההם

In order that this mentioned addition operation will be better clarified to every person I shall discuss it by the experience way in the following calculations:

ולמען ‫^[13]אשר יתבאר היטב אצל כל בני אדם מלאכת החבור הזאת הנזכרת אדבר ממנה [בדרך]‫^[14] הניסיון בחשבונות אלו

We wish to know how much is the sum of nine thousand, two hundred and eight, with three thousand, eight hundred and one.

\scriptstyle9208+3801

בקשנו לידע כמה מחובר תשע אלפים ומאתים ושמונה עם שלשת אלפים ושמונה מאות ואחד

We write these two numbers in two lines, according to this diagram:

והנה נכתוב אלו השני חשבונות בשני טורים על זאת הצורה

the two lines of the numbers

9 2 0 8

3 8 0 1

the ranks of the sum

1 3 0 0 9

שני טורי החשבונות

ח 0 ב ט

א 0 ח ג

סדור קבוץ המדרגות

ט 0 0 ג א

[Illustration of the procedure:]

9208	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8+1}}={\color{blue}{9}}}$	9208	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{0+0}}={\color{blue}{0}}}$	9208	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2+8}}={\color{green}{1}}{\color{blue}{0}}}$	9208	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{green}{1}}{\color{red}{+9+3}}={\color{blue}{13}}}$	9208
3801		3801		3801		3801		3801
		9		09		1009		13009

first rank: 9

The sum of the first rank is smaller than ten, hence we write the result beneath the line, so it is 9.

והנה מקובץ המדרגה הראשונה אינו מספיק לעשר ועל כן נכתוב העולה תחת קו הדיו והנה הוא ט‫'

second rank: 0

Since there is no digit but zeros in the second rank, we write one zero beneath the line, after the 9 that we wrote for the sum of the digits of the first rank.

וכאשר אין במדרגה השנייה אות כלל כי אם סיפראש לבדנה נכתוב תחת הקו סיפרא אחת אחר הט' שכתבנו בעבור חבור אותיות המדרגה הראשונה

third rank: 0

Since the sum of the third rank is ten, we write 1 beneath the lines of the numbers in the following fourth rank and a zero in the third [rank] beneath the line, next to the zero that we wrote after the 9.

ובעבור שמקובץ המדרגה השלישית הוא עשר נכתוב תחת טורי חשבונות המספרים במדרגה הרביעית הבאה אחריה א' תחת קו הדיו סיפרא אחת בשלישית אצל הסיפרא שכתבנו אחר הט‫'

fourth-fifth ranks: 13

The sum of the fourth rank is thirteen, therefore we write 1 for the ten in the fifth rank; we place the rest, which is three, beneath the line next to the last zero and after the three we write the 1, from which we have formed the fifth rank.

והנה מקובץ המדרגה הרביעית הוא שלשה עשר ומפני זה נכתוב א' במדרגה חמישית בעבור העשרה ונשים העודף שהוא שלשה תחת הקו סמוך לסיפרא האחרונה ואחר אלו השלשה נכתוב הא' אשר חדשנו ממנה מדרגה חמישית

The sum: 13009 We find that the [total] sum is thirteen thousand and nine.

‫^[15]ונמצא שהמחובר הוא שלשה עשר אלף ותשעה

השער הרביעי במגרעת חשבון קטן מחשבון גדול

Written Subtraction

Description of the procedure:

When we wish to do so, we write the greater number in one line and the smaller number beneath it in a line, rank beneath rank.

כשנבקש לעשות זה נכתוב החשבון הגדול בטור אחד זה והחשבון הקטן תחתיה בטור מדרגה תחת מדרגה

We consider all the digits, in whichever rank they are, as if they are units.

והנה נחשוב כל האותיות כאלו הן אחדים באיזו מדרגה שתהיין

We start from the digit in the last [= highest] rank of the number that is in the bottom line and subtract it from the corresponding digit of the number that is in the upper line.

ונתחיל בראשונה באות המדרגה האחרונה אשר בחשבון הטור השפל ונגרוע אותה מהאות שכנגדה בטור מספר החשבון העליון

We write the remainder above it, if something remains.

ונכתוב עליה הנשאר אם ישאר ממנה כלום

If there is no [remainder], we subtract it by writing a zero above it.

ואם אין נמחקנה והוא שנרשום על ראשה ספרא

Then, we proceed with all the other ranks as the procedure in this rank, moving back from rank to rank until they are complete.

ואחר כן נעש^ה מכל המדרגות האחרות כמעשה המדרגה הזאת ונלך אחור אחורנית ממדרגה למדרגה עד תומם

If there is a digit in one of the ranks of the number in the bottom line [= subtrahend] that is greater than the corresponding digit in the upper line [= minuend], there is necessarily one digit in the number of the upper line that follows the [digit] that is in the rank in which we stand.

ואם תהיה אות באחת המדרגות מחשבון הטור השפל גדולה מהאות שכנגדה בטור העליון אמנם בהכרח יש אות אחת בטור החשבון העליון הסמוכה לזו אשר אנחנו עומדים במדרגתה מלאחריה

We do it in this way: we subtract 1 from the digit that follows this rank and write above it what remains from the digit from which we took the 1. If nothing remains from it, as there was only 1 there, we erase it.

נעשה על הדרך הזה נסיר א' מהאות [שאחרי זאת המדרגה ונכתוב הנשאר מהאות]‫^[16] ההיא אשר לקחנו הא' ממנה עליה ואם לא ישאר ‫^[17]ממנה כלום כגון שלא היה שם כי אם א' נמחקנה

It is known that the 1 that we have is worth ten in relation to the preceding rank, hence, we consider the 1 as ten and add to this ten the number of the digit in the rank of the upper number, on which we stand. Now we have enough reserve to subtract the bottom digit from all this and we write the remainder above the corresponding [upper] digit.

ובידוע כי הא' הזאת שיש לנו היא שוה עשר בהקש אל המדרגה שלפניה לכן נחשוב זאת הא' עשרה ונחחבר אל העשרה הזאת החשבון מהאות מהמדרגה העליונה אשר אנחנו עומדים עליה ויהיה לחשבון בעשרה הנזכרים כמו אחדים ועתה יספיק בריוח להסיר מכל זה האות התחתונה ונכתוב הנשאר על האות הראשונה שכנגדה

We proceed like this until we reach the first rank and what remains above the line of the upper number is the remainder of the subtraction.

וכן נעשה תמיד עד שנגיע אל המדרגה ~~הזאת~~ הראשונה ומה שישאר על טור מספר החשבון העליון הוא נשאר מהמגרעת

Whenever we cannot subtract the bottom digit from the upper [digit], we give it supplement from the next rank by the aforesaid way, even if there are zeros separating between it and the following digit, or if we have to subtract the bottom digit from a zero that corresponds it in the upper line.

והנה בכל עת אשר לא נוכל להסיר האות התחתונה מהעליונה [נסייע לה]‫^[18] מהמדרגה הבאה אחריה על הדרך האמור ואפי' היו סיפראש מפסיקות בינה ובין האות הבאה אחריה או שיש לנו להסיר האות התחתונה מסיפרא אשר תהיה כנגדה בטור העליון

We shift back by this way: we subtract 1 from the closest digit and write the remainder above it, if something remains from it, then we place this 1 above the preceding zero, so it becomes ten, we subtract 1 from it and 9 remains there above the zero. We place the 1 above the further preceding zero, so it is ten, we subtract 1 from it and nine remains above the zero. So on, we proceed until reaching the digit or the zero of the rank on which we stand, then we do as the aforementioned rule.

נשיב אחורנית על הדרך הזה שנסיר מהאות הקרובה ^א' ונכתוב עליה הנשאר אם ישאר ממנה כלום ונשים זאת הא' על הסיפרא ‫^[19]שלפניה ותהיה עשרה ונסיר מהם א' ונשאר שמה על הסיפרא ט' ונשים זאת הא' על הסיפרא הקודמת לזה ויהיו עשרה ונסיר מהם א' וישאר ט' על הסיפרא וכן נעשה לעולם עד שנגיע אל האות או אל הסיפרא מהמדרגה אשר אנחנו עומדים עליה ואז נעשה כמשפט האמור למעלה

Example: we wish to subtract ninety-two from five thousand eighty-three.

\scriptstyle5083-92

המשל בזה בקשנו לגרוע מחמשת אלפים ושמונים ושלש תשעים ושנים

We write the two lines of the numbers according to this diagram: the greater number in the upper line and the smaller number in the bottom line correspondingly.

הנה נכתוב שני טורי החשבונות על זאת הצורה החשבון הגדול בטור העליון והחשבון הקטון בטור שפל כנגדו

4 9 9 1

5 0 8 3

9 2

א ט ט ד

ג ח 0 ה

ב ט

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-1}}={\color{blue}{4}}}$	4	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-1}}={\color{blue}{9}}}$	49	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{18-9}}={\color{blue}{9}}}$	499	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3-2}}={\color{blue}{1}}}$	4991
5083		1083		183		3
92		92		92		2

Since the digit in the last rank of the bottom line is greater that the corresponding digit in the upper line, we do as the aforesaid way: we subtract 1 from the last digit of the upper line, which is 5 that is next to the digit in the upper rank, on which we stand, after the zero, and 4 remains instead of the 5.

\scriptstyle{\color{blue}{5-1=4}}

ומאשר חשבון האות מהמדרגה האחרונה שבטור השפל גדול מחשבון האות אשר היא כנגדה בטור העליון נעשה על הדרך האמור ונסיר א' מהאות האחרונה מהטור העליון שהיא ה' הסמוכה לאות המדרגה העליונה שאנחנו עומדים עליה מאחריה אחר הסיפרא והנה ישאר ד' במקום הה‫'

The digit 1 becomes ten when we place it above the zero; we subtract one from the ten and nine remains above the zero.

\scriptstyle{\color{blue}{10-1=9}}

ותהיה האות א' הזאת עשרה כשנשים אותה על הסיפרא ונסיר מהעשרה ‫^[20]אחד וישאר ט' על הסיפרא

We place this one above the rank, on which we stand, which is 8, the total is eighteen. We subtract from it the last digit of the bottom line, which is 9; nine remains. We write it in its position above the 8.

\scriptstyle{\color{blue}{18-9=9}}

ונשים האחד הזה על המדרגה אשר עמדנו בה שהיא ח' ויהיה בין הכל שמונה עשר נסיר מהם האות ה האחרונה שבטור השפל שהיא ט' וישאר תשעה ונכתוב במקומם על הח' ט‫'

Then, we subtract the 2 of the bottom line from the corresponding 3 in the upper line and 1 remains. We write it above it.

\scriptstyle{\color{blue}{3-2=1}}

אחרי כן נסיר הב' שהיה מהטור השפל מהג' שכנגדה בטור העליון וישאר א' ונכתב^נה עליה

We find that the remainder is four thousand nine hundred and ninety-one.

ונמצא הנשאר ארבעת אלפים ותשע מאות ותשעים ואחד

השער החמישי בכפילת הכאת האחדים על עצמם או על אחדים אחרים ובכפול כל חשבון על עצמו או על אחר

The meaning of this multiplication is to multiply one number by another:

כוונת הכפילה הזאת היא לכפול החשבון האחד על חבירו

As if we say, for example: three times four,

\scriptstyle{\color{blue}{3\times4}}

כאשר נאמר על דרך משל שלשה פעמים ארבעה

Or by itself:

או על עצמו

Three times three

\scriptstyle{\color{blue}{3\times3}}

שלשה פעמים שלשה

Also ten times twenty

\scriptstyle{\color{blue}{10\times20}}

וכן [עשר פעמים עשרים

Or ten times ten

\scriptstyle{\color{blue}{10\times10}}

או]‫^[21] עשר פעמים עשר

It is true that regarding the multiplication of units alone there is no way in this science to find the result, therefore, one should memorize all the products of the units by themselves or by other units.

ובאמת כי בכפילת האחדים לבדם לא נמצא דרך בחכמה הזאת למצוא ההווה ולפיכך צריך להזכיר ולהסדיר כל כפילות האחדים הן על עצמם אוהן על אחדים אחרים והווייתן

And these are:

ואלה הם

Two times one is two

האחד שני פעמים שנים

Three times [one] is three

ושלשה פעמים שלשה

Likewise, all the other numbers that are multiplied by one do not change or duplicated.

‫^[22]וכן כל המספרים האחרים שיכפלו באחד לא יקבלו שום שנוי ורבוי

Two by two is four.

השנים בשנים ארבעה

Two by three is six.

שנים בשלשה ששה

Two by four is eight.

שנים בארבעה שמנה

Two by five is ten.

שנים בחמשה עשרה

Two by six is twelve.

שנים בששה שנים עשר

Two by seven is fourteen.

שנים בשבעה ארבעה עשר

Two by eight is sixteen.

שנים בשמנה ששה עשר

Two by nine is eighteen.

שנים בתשעה ~~ארבעה~~ ^שמונה עשר

Three by three is nine.

השלשה בשלשה תשעה

Three by four is twelve.

השלשה בארבעה שנים עשר

Three by five is fifteen.

שלשה בחמשה חמשה עשר

Three by six is eighteen.

שלשה בששה שמנה עשר

Three by seven is twenty-one.

שלשה בשבעה עשרים ואחד

Three by eight is twenty-four.

שלשה בשמונה עשרים וארבעה

Three by nine is twenty-seven.

שלשה בתשעה עשרים ושבעה

Four by four is sixteen.

הארבעה בארבעה ששה עשר

Four by five is twenty.

ארבעה בחמשה עשרים

Four by six is twenty-four.

ארבעה בששה עשרים וארבעה

Four by seven is twenty-eight.

ארבעה בשבעה עשרים ושמונה

Four by eight is thirty-two.

ארבעה בשמונה שנים ושלשים

Four by nine is thirty-six.

ארבעה בתשעה ששה ושלשים

Five by five is twenty-five.

החמשה בחמשה עשרים וחמשה

Five by six is thirty.

חמשה בששה שלשים

Five by seven is thirty-five.

חמשה בשבעה שלשים וחמש

Five by eight is forty.

חמשה ‫^[23]בשמונה ארבעים

Five by nine is forty-five.

חמשה בתשעה ארבעים וחמש

Six by six is thirty-six.

הששה בששה ששה ושלשים

Six by seven is forty-two.

ששה בשבעה שנים וארבעים

Six by eight is forty-eight.

ששה בשמונה ש^מונה וארבעים

Six by nine is fifty-four.

ששה בתשעה ארבעה וחמישים

Seven by seven is forty-nine.

השבעה בשבעה תשע וארבעים

Seven by eight is fifty-six.

שבעה בשמונה ששה וחמשים

Seven by nine is sixty-three.

שבעה בתשעה שלשה וששים

Eight by eight is sixty-four.

השמונה בשמונה ארבעה וששים

Eight by nine is seventy-two.

שמונה בתשעה שנים ושבעים

Nine by nine is eighty-one.

התשעה בתשעה אחד ושמונים

Thus, the whole method of multiplying the units is clear and nothing is missing.

ובזה התבאר כל סדר כפלת האחדים ולא נפקד מהם דבר

Description of the procedure:

When we wish to multiply a number by a number of other ranks we do it this way:

וכאשר נבקש לכפול החשבון על חשבון מהמדרגות האחרות נעשה על הדרך הזה

We write the two number that we wish to multiply by each other, line beneath line, rank beneath rank and draw a line under the two lines of the numbers.

נכתוב שני החשבונות אשר נרצה לכפול אלה על אלה טור תחת טור ומדרגה תחת חברתה ונעביר תחת שני טורי החשבונות קו דיו

We start from the first digit of the upper line and multiply all the upper digits by all the digits of the bottom line successively.

והנה נתחיל באות הראשונה מהטור העליון ונכפול כל האותיות העליונות על כל אותיות הטור השפל ‫^[24]זו אחר זו

We write all the products beneath the line in the appropriate ranks, digit by digit, as required.

וכל הנכפלים נכתוב תחת הקו במדרגות הראויות להם אות תחת אות כאשר יצטרך

We always count how many ranks there are from the digit we multiply on the upper line to the multiplied digit of the bottom line, including these two digits:

כי לעולם נמנה כמה מדרגות מהאות אשר נכפיל מהטור העליון עד האות הנכפלות שבטור השפל ושתי ^האותיות בכלל המנין

If the product of a digit by another is equal to tens, we write a digit [that mark] the number of the tens according to the counted number of the ranks.

ואם יספיק כפל האות על חברתה לעשרות נכתוב אות במספר העשרות כמספר מנין המדרגות

If it does not reach ten, we write the product on the rank that is one less than the [counted] number [of the ranks].

ואם לא יספיק לעשר נכתוב הנכפל ממדרגה אחת פחותה מהמספר

If it is equal to units and tens, we write the number of the tens according to the number of the ranks between the multiplied digits and the units one rank before that.

ואם יעלה הנכפל להיות בו אחדים ועשרות נכתוב העשרות כמספרן כמספר המדרגות שבין אות לאות והאחדים מדרגה אחת אחורנית

When all the digits of the bottom line are multiplied by all the digits of the upper line according to the rule, we draw a line beneath the ranks of the [interim] products and we sum up all the digits in each rank, according to the addition procedure as explained above.

וכשיכפלו כל אותיות הטור השפל בכל אותיות הטור העליון כמשפטן נעביר קו בדיו תחת מדרגות הכפילה ונחבר ונקבץ כל האותיות מכל מדרגה ומדרגה כדרך עשיית החבור כאשר נתבאר במקומו במה שקדם

The result is the [final] product.

והעולה הוא הנכפל

Now I will discuss the procedure of this chapter through examples:

ועתה אדבר ממלאכת השער הזה על דרך הדמיון

We wish to multiply nine hundred and two by two hundred and forty-six.

\scriptstyle902\times246

בקשנו לכפול ולהכות שנים ותשע מאות על ששה וארבעים [ומאתים]‫^[25]

We write them according to this diagram:

‫[ונכתבם]‫^[26] על זאת הצורה

the lines of the numbers

9	0	2
2	4	6

the interim products

1	3	5	4	1	2
	8	6	4	8

the total product

2

1

8

9

2

טורי המספרים

ט	0	ב
ב	ד	ו

הכפילה

א	ג	ה	ד	א	ב
	ח	ו	ד	ח

המחובר

ב

א

ח

ט

ב

[Illustration of the procedure:]

902	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2\times6}}={\color{blue}{12}}}$	902	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2\times4}}={\color{blue}{8}}}$	902	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2\times2}}={\color{blue}{4}}}$	902	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9\times6}}={\color{blue}{54}}}$	902
246		246		246		246		246
		12		12		412		5412
				8		8		48

$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9\times4}}={\color{blue}{36}}}$	902	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9\times2}}={\color{blue}{18}}}$	902
	246		246
	35412		135412
	648		8648

When we multiply the digit 2 by the digit 6 beneath it in the bottom line, it is twelve.

\scriptstyle{\color{blue}{2\times6=12}}

‫^[27]וכאשר נכפל אות הבית על אות הו"ו אשר תחתיה בטור השפל יהיו שנים עשר

The number of the ranks is two, so we write 2 in the first rank, for the two units, and after it, in the second rank, we write 1, for the ten.

והנה מספר המדרגות שתים לכן נכתוב אות ב' במדרגה ראשונה כנגד שני האחדים ואחריה במדרגה שנית נכתוב א' כנגד העשרה

When we multiply the mentioned digit 2 by the 4 in the bottom line, it is eight.

\scriptstyle{\color{blue}{2\times4=8}}

וכאשר נכפיל אות הב' הנזכרת על הד' מהטור השפל יהיו שמונה

The number of ranks is three, but since this product does not reach ten, we shift it one rank backwards and we write 8 for it in the second rank beneath the 1.

ומספר המדרגות שלש ואולם באשר אין הכפלה ההיא מגעת לעשר נשים אותם מדרגה אחת אחורנית ונכתוב ב' כנגדן במדרגה השנייה ח' תחת הא‫'

When we multiply the mentioned digit by the 2 in the bottom line, it is four.

\scriptstyle{\color{blue}{2\times2=4}}

וכאשר ^נכפיל את האות הנזכרת על הב' מהטור השפל יהיו ארבעה

Since this product does not reach ten, we write 4 for this four received now in the third rank after the 1 that is in the second rank.

וכאשר אין הכפלה הזאת מגעת לעשר נכתוב כנגד אלו הארבעה ד' במדרגה השלישית אשר נחדש עתה כשנכתבנה אחרי הא' שהיא במדרגה השנייה

By this the multiplication of the digit of the first rank in the upper line by all the digits of the bottom line is complete.

ובזה נשלם כפילת האות מהמדרגה הראשונה שבטור העליון על כל אותיות הטור השפל

Now, we must also multiply the digit 9, which is the last rank of the upper line by all the digits of the bottom line:

ועתה אנחנו צריכים גם כן להכפיל אות הט' שהיא המדרגה האחרונה מהטור העליון על כל אותיות הטור השפל

When we multiply this digit by the first digit of the bottom line, which is 6, the result is fifty-four.

\scriptstyle{\color{blue}{9\times6=54}}

והנה כשנכפל האות ההיא על אות המדרגה הראשונה ‫^[28]מהטור השפל שהיא ו' יעלה ארבעה וחמישים

The number of the ranks is four, so we write 5 in the fourth rank, for [the fifty, and for] the four, we write another 4 beneath the 4 in the third rank.

ומספר המדרגות הם ארבעה ולכן נכתוב במדרגה הרביעית ה' [כנגד]‫^[29] [החמשים וכנגד]‫^[30] הארבעה נכתוב תחת הד' במדרגה השלישית ד' אחרת

When we multiply this digit by the 4 in the bottom line, the result is thirty-six.

\scriptstyle{\color{blue}{9\times4=36}}

וכאשר נכפול האות ההיא על הד' שבטור השפל יעלו ששה ושלשים

The number of the ranks is five, so we write 3 in a fifth rank for the thirty, after the 5 that is written in the fourth rank, and for the six, we write 6 back beneath the preceding 5.

ומספר המדרגות חמש ולכן נכתוב כנגד השלשים אחרי הה' [הכתובה]‫^[31] במדרגה הרביעית ג' ונחדש עתה מדרגה חמישית וכנגד הששה נכתוב אחורנית תחת הה' הקדומה ו‫'

When we multiply the mentioned 9 by the last rank of the bottom line, which is 2, the result is eighteen.

\scriptstyle{\color{blue}{9\times2=18}}

וכשנכפיל אות הט' הנזכרת על המדרגה האחרונה שבטור השפל שהיא ב' יעלה שמנה עשר

The number of the ranks is six, so we write 1 in a sixth rank for the ten, and for the eight, we write 8 back beneath the preceding 3 that is in the fifth rank.

ומספר המדרגות שש ולכן נכתוב במדרגה ששית אשר נחדש א' כנגד עשרה וכנגד השמנה נכתוב ח' אחורנית תחת הג' הקדומה שהיא במדרגה ^החמישית

By this all the digits of the upper line are multiplied by all the digits of the bottom line, none of them is missing.

ועם כל זה הוכפלו כל אותיות הטור העליון על אותיות הטור ~~העליון על אותיות הטור~~ השפל כלנה אחת מהנה לא נעדרה

Now, we begin to sum up all the digits in each rank according to the addition procedure, after we draw a line beneath the [interim] products. We write beneath the line the result of addition:

ועתה נחל לקבץ כל האותיות שבכל מדרגה ומדרגה כמשפט מלאכת החבור אחר אשר נעביר קו הדיו תחת הכפילה ונכתוב תחת הקו מה ~~שירצה~~ [שיצא]‫^[32] מהחבור

It is known that the first rank resulting from this multiplication is 2.

‫^[33]וידוע כי המדרגה הראשונה מהכפל הזאת תצא ב‫'

In the second [rank] it is 9.

ומהשנייה ט‫'

In the third [rank] is 8.

ומשלישית ח‫'

In the fourth rank: 1 remains, after we write the ten of the [sum of the] products in the following rank.

ומהרביעית תשאר א' אחרי כתבנו העשרה בכפילה במדרגה הבאה אחרי זאת

In the fifth rank: 2 remains, after we write the ten in the following rank, which is the sixth.

ומהמדרגה החמישית תשאר ב' אחרי כתבנו העשרה בכפילה במדרגה הבאה אחרי זאת שהיא ששית

In the sixth rank: we receive 2, since we add to it the ten we have left from the fifth rank that precedes it.

ומהמדרגה הששית יצא לנו ב' מאשר חברנו לה העשרה שנותר לנו מהמדרגה החמישית הקדומה אליה

We find that the result is two hundred and twenty-one thousands, eight hundred and ninety-two.

ונמצא עולה מאתים ועשרים ואחד אלף ושמונה מאות ותשעים ושנים

This is the method and the procedure of the multiplication of all numbers rank by rank.

וככה הוא דרך וסדר כפילת כל החשבונות מערכה לקראת מערכה

השער הששי בחלוקת חשבון גדול על חשבון קטן ממנו

Written Division

Description of the procedure:

The one who wants to do this, writes the line of the greater number first, then he leaves a space of a whole line and write the smaller number in another line, corresponding to the first column of the greater number, each rank beneath to its similar.

הרוצה לעשות זה יכתוב טור החשבון הגדול בתחלה ואחר יניח ר^יוח וחלק כמלוא טור אחד ויכתוב החשבון הקטן בטור אחר כנגד הטור הראשון מהחשבון הגדול מדרגה תחת מדרגה הדומה לה

Thereafter, he looks and sees how many times he can subtract the number of the last rank in the line of the smaller number [= the divisor] from the digit on the last rank of the greater number [= the dividend] and he subtracts them from it.

ואחר יביט ויראה כמה [פעמים]‫^[34] יוכל להוציא מספר המדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן מהאות מהמדרגה האחרונה שבטור החשבון הגדול ויוציאם ממנה

However, he should be wise and see if there is a number left, from which he can subtract all the other ranks in the line of the smaller number that precede the last one as the number of times he subtracts this last rank from the last digit in the line of the greater number. If he sees that there will be no number left that will be enough for it, he does not subtract it so many times, but as he sees that is enough to do what is said.

ואולם צריך שיחכם ‫^[35]ויראה אם ~~ישוב שוב~~ [ישאר שם]‫^[36] חשבון שיוכל להסיר ממנו כל המדרגות האחרות מטור החשבון הקטן הקדומות לזו האחרונה כמספר הפעמים אשר הסיר המדרגה האחרונה הזאת מהאות האחרונה מטור החשבון הגדול ואם ראה שלא ישאר שם חשבון שיספיק לזה שלא יסירנה כל כך פעמים אלא כאשר יראה שיספיק לעשות [מה שאמור]‫^[37]

As the number of times of subtraction he writes a digit corresponding them in the middle between the two lines of the smaller and greater numbers.

וכמספר הפעמים אשר תהיה ההסרה יכתוב אות כנגדן במ באמצע שני טורי החשבונות הקטן והגדול

He counts from the last rank in the line of the greater number backwards according to the number of the ranks in the line of the smaller number and beneath the rank where the count ends he writes the number of times of subtraction.

וימנה מהמדרגה האחרונה מטור החשבון הגדול כפי מנין המדרגות שבטור החשבון הקטן אחרנית והמדרגה אשר ימ^כלה המנין שם יכתוב תחתיה מספר פעמי ההסרה

If there is anything left of the digit of the greater number after he subtracted from it, he writes the remainder above it.

ואם ישוב מהאות מהחשבון הגדול כלום אחרי מה שהסיר ממנה יכתוב עליה הנשאר

If nothing is left of it, he writes a zero above its.

ואם לא נשאר ממנה כלום יכתוב עליה סיפרא

Then, he subtracts all the other digits in the line of the smaller number that precede the digit of the last rank, one by one, from the digits that he finds written in the line of the greater number, as much as the times of subtraction from the last digit.

ואחר יסיר כל שאר אותיות המדרגות שבטור החשבון הקטן הקדומות לאות ‫^[38]המדרגה האחרונה זו אחר זו מהאותיות אשר ימצא עתה כתובות בטור החשבון הגדול כמספר פעמי ההסרה מהאות האחרונה

He should be careful throughout to write what remains after the subtraction in its place

ובכל מקום יהיה זהיר לכתוב אחר ההסרה מה שישאר במקומו

If nothing is left of it, he writes a zero above its.

ואם לא ישאר שם כלום יכתוב עליה סיפרא

If he happens to have a digit in one rank of the line of the smaller number that he can not subtract properly from the digit written in the line of the greater number, but there are still digits after the rank, on which he stands, he shifts to it from digits of those ranks, since it is known that each rank is ten times greater than the preceding rank, as is known in the previous chapters. Hence, he takes from their number as needed and writes what remains in its place and zeros, in places where nothing remains.

ואם הזדמן לו אות במדרגה אחת מהטור החשבון הקטן שלא יוכל להסיר אותה מהאות הכתובה בטור החשבון הגדול כראוי אבל אם יש שם עדין אותיות אחרי המדרגה שהוא עומד בה יחזור לה מהאותיות של אותן ^המדרגות לפי שידוע שכל מדרגה ומדרגה היא גדולה עשר פעמים מהמדרגה הקדומה כאשר נודע בשערים הקדומים לזה ויקח ממספרן כאשר יצטרך ויכתוב מה שישאר במקומות ההשארות וסיפרא וסיפרש במקומות אשר לא נשאר שם כלום

After he completes the subtraction of all the digits in the line of the smaller number from the line of the greater number the same number of times, he looks if what remains in the line of the greater number that is not divided yet is greater than the number of the line of the small number. If it is, he looks again, sees and measures how many times he can subtract the digit in the last rank of the line of the smaller number from the last digit of what is left in the line of the greater number and as the number of times he subtracts it from it so are the times he has to subtract the rest of the ranks in the line of the smaller number from what remains then in the line of the greater number.

ואחר אשר ישלים פעמי ההסרה מטור החשבון הגדול כל האותיות מטור החשבון הקטן במספר שוה זו כזו יעיין אם מה שנשאר בטור החשבון הגדול קיים שלא נתחלק [מספ]רו רב ממספר טור החשבון הקטן ואם הוא כן יחזור ‫^[39]ויביט ויראה וישום וישער כמה פעמים יוכל להסיר האות שבמדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן מהאות האחרונה ממה שנשאר בטור החשבון הגדול וכמספר הפעמים אשר יסיר אותה ממנה כך פעמים יצטרך להסיר שאר המדרגות שבטור החשבון הקטן ממה שישאר אחרי כן בטור החשבון הגדול

Therefore, he should be careful first when looking for the value and evaluation to maintain his practice according to the rule and justice.

לכן ישמור בתחלת הבטת השיעור והשומא שיכלכל כל מעשיו כראוי במשפט וצדק

As the number of times he subtract the digits that are in the line of the smaller number from the digits of the greater number, he writes a digit corresponding them in the middle between the two lines of the smaller and greater numbers.

וכמספר הפעמים אשר יוציא את האותיות שבטור החשבון הקטן מטור אותיות החשבון הגדול יכתוב אות אחת כנגדן באמצע שני טורי החשבונות הקטן והגדול

He starts to count from the line of the greater number, from the digit at which he began to look in the second time, according to the number of the ranks in the line of the smaller number and beneath the rank where the count ends he writes the number of times of subtraction.

ויתחיל למנות מטור החשבון הגדול מהאות אשר התחיל להביט בה שנית כפי מנין המדרגות שבטור החשבון הקטן אחורנית ובאותה מדרגה אשר תכלה מספרן שם יכתוב תחתיה מספר פעמי הסרת ההוצאה

He should be careful throughout not to forget to write what remains from the line of the greater number.

ויזהר שלא ישכח לכתוב בכל מקום מהטור מהחשבון הגדול מה שישאר בו

Or to write a zero above the empty place, where nothing is left.

או לכתוב סיפרא על מקום הכליון אשר לא נשאר שם כלום

Afterwards, he examine if what is left in the line of the greater number is still greater than the number of the line of the smaller number. If it is so, he returns again and sees as we have done twice.

ואחרי זה יעיין אם רבה עדיין ‫^[40]מה שנשאר בטור החשבון [הגדול]‫^[41] על מספר טור החשבון הקטן ואם הוא כן יחזור עוד ויביט כאשר עשינו זה פעמים

He does it as many times until the number of what is left in the line of the greater number is smaller than the number in the line of the smaller number.

ויעשה ככה הרבה פעמים עד שיהיה מה שישאר בטור החשבון הגדול מספרו מועט ממספר הטור מהחשבון הקטן

If it happens in the beginning of the examination that the number of the last digit of the ranks in the line of the smaller number is greater than the last digit in the line of the greater number, so that he cannot subtract it from it even once, he should shift this whole digit one rank backwards and it becomes a number of tens in this rank, whereupon it will be enough to subtract the digit of the smaller number as many times from it.

ואם יזדמן לו בתחלת ההבטה שיגדל מספר אות האחרונה ממדרגת טור החשבון הקטן מהאות האחרונה שבטור החשבון הגדול עד שלא יוכל להוציאה ממנה אפילו פעם אחת ישים את כל האות ההיא ממדרגה אחת אחור^נית ותהיה ^היא מספר עשרות לאותה מדרגה ואם יספיק להוציא ממנה את האות מהחשבון הקטן הרבה פעמים

He thinks, looks and measures how many times he can subtract it from there, so that the remainder will be enough to subtract from it the other digits in the line of the smaller number the same number of times.

ויחשוב ויביט וישום וישער כמה פעמים יוכל להוציאה משם שיספיק הנשאר גם כן להוציא ממנו ככה פעמים האותיות האחרות שבטור החשבון הקטן

He always writes the number of times of subtraction in the middle between the two lines of the smaller and greater numbers as the number of the ranks of the smaller number.

ולעולם יכתוב פעמי מספר ההסרה באמצע שני טורי החשבונות מהקטון והגדול כמספר המדרגות מהטור מהחשבון הקטן

He starts to count their number back from the digit that is in the rank at which he began to look for the subtraction in the line of the greater number.

ויתחיל מניית מספרן אחורנית מהאות שבמדרגה אשר התחיל בו הבטת הסרת ההוצאה בטור החשבון הגדול

The line that is formed between the two lines is the number of times that the line of the smaller number is in the line of the greater number.

והנה הטור המתהוה בין שני הטורים הוא מספר ‫^[42]הפעמים אשר מספר טור החשבון הקטן הוא במספר טור החשבון הגדול

What remains above the line of the greater number is the excess of the line of the greater number over the line of the smaller number after you have multiplied it by this number of times.

ומה שנשאר על טור החשבון הגדול הוא מה שעודף עדין מספר הטור מהחשבון העליון על מספר הטור מהחשבון הקטן אחרי כפ^ילת אותם פעמים עליו

This is the procedure of dividing a greater number by a smaller number.

וכן הוא דרך חלוקת החשבון הגדול על חשבון קטן ממנו

Since the skill of this chapter is very honorable and nice and it is very deep, I shall write in this chapter itself many calculations as an explanation of the method of this skill of division in order to guide and lead the student to understand easily all the aforementioned matters.

וכאשר מלאכת השער הזה היא נכבדת ונחמדת עד מאד והיא עמוקה הרבה לרוב אכתוב בשער הזה עצמו בבאור דרך מלאכת החלוקה הזאת מהרבה חשבונות כדי להדריך ולהתישר אל המתלמד שידין כל הענינים הנזכרים בנקלה

We wish to divide one hundred and twenty-five by eleven.

\scriptstyle125\div11

בקשנו לחלק חמשה ועשרים ומאה על אחד עשר

We write the two lines of the numbers according to this diagram:

והנה נכתוב שני טורי החשבונות על זאת הצורה

We write first the greater number, then we leave a space and write the smaller number in another line correspondingly.

נכתוב החשבון הגדול בראשונה בטור אחד ואחר נניח ריוח כמלה טור ונכתוב כנגדו החשבון הקטן בטור אחר

	0
0	1	4
1	2	5
	1	1
	1	1

	0
0	א	ד
א	ב	ה
	א	א
	א	א

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{1-\left({\color{blue}{1}}\times1\right)}}={\color{green}{0}}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2-\left(1\times1\right)}}={\color{green}{1}}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{1-\left({\color{blue}{1}}\times1\right)}}={\color{green}{0}}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-\left(1\times1\right)}}={\color{blue}{4}}}$	0
		0		01		01		014
125		125		125		125		125
		1		1		11		11
11		11		11		11		11

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle11\ the\ result\\&\scriptstyle4\ the\ remainder\\\end{align}}}

When we look and take the 1 that is in the last rank of the line of the smaller number and the 1 that is in the last rank of the line of the greater number, we know that we can subtract one from the other only once.

וכאשר נביט ונקח הא' שבמדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן וגם הא' שבמדרגה ‫^[43]אחרונה מטור החשבון ~~הקטן~~ הגדול הנה ידענו שלא נוכל להסיר האחת מחברתה כי אם פעם אחת

Since the ranks of the line of the smaller number are two, we write 1 for this one time beneath the 2 that is in the line of the greater number, because it is second rank to the digit 1 of this same line, from which we start looking.

וכנגד הפעם הזאת כאשר מדרגות הטור מהחשבון הקטן הם שתים נכתוב א' תחת הב' שבטור החשבון הגדול באשר היא מדרגה שנית גם כן לאות הא' מהטור ההוא עצמה אשר התחלנו ההבטה ממנה

As nothing remains from this 1, we write a zero above it.

וכאשר לא נשאר כלום מהא' הזאת נכתוב עליו סיפרא

Then, we take the 1 that in the first rank of the line of the smaller number that precedes the other, with which we have started, in writing and we subtract it once also from the 2 that is in the line of the greater number; 1 remains above it.

אחרי כן נקח הא' שבמדרגה ראשונה מטור החשבון הקטן הקדומה במכתב אל האחרת אשר התחלנו בה ונסיר אותה גם כן פעם אחת מהב' שהיא בטור החשבון הגדול וישאר עליה א‫'

By that we have completed the subtraction of the digits in the line of the smaller number from the line of the greater number once of each equally.

ובזה השלמנו הסרת האותיות שבטור החשבון הקטן מטור החשבון הגדול בשוה פעם האחת כפעם חברתה

When we look at the remainder in the line of the greater number, we see that it is [fourteen] and this number is more than the number of the line of the digits of the smaller number, which is only eleven.

וכאשר נעיין הנותר בטור החשבון הגדול ראינו שהוא חמשה עשר והנה המספר הזה מרובה ממספר טור אותיות החשבון הקטן שאינו עולה רק אחד עשר

Because of this, we take again the last 1 from the ranks in the line of the smaller number and subtract it once from the 1 that remains above the 2 in the line of the greater number. Then we write zero above it.

ובעבור זה נחזור ונקח הא' האחרונה מהמדרגות שבטור החשבון הקטן ונסיר אותה פעם אחת מהא' אשר ‫^[44]נשארה על הב' שבטור החשבון הגדול ואחר נכתוב עליה סיפרא

For this subtraction one time, we write 1 beneath the 5, which is the first rank in the line of the greater number, since it is second to the digit, from which we started looking at the subtraction.

וכנגד פעם ההסרה הזאת נכתוב א' תחת הה' שהיא המדרגה הראשונה מטור החשבון הגדול באשר היא שנייה אל האות אשר התחלנו ממנה הבטת ההסרה

Then, we subtract the first 1 that is in the line of the smaller number once also from the 5, which is the first rank in the line of the greater number; 4 remains above the 5.

ואחר נסיר גם כן הא' שבטור החשבון הקטן הראשונה פעם אחת מהה' שהיא המדרגה הראשונה מטור החשבון הגדול וישאר ד' על הה‫'

Now it is visible and clear to the eye that what remains in the line of the greater number is much smaller than the number in the line of the smaller number.

ועתה נראה ונכר לעין שמה שנשאר בטור החשבון הגדול מספר קטן מאד ממספר טור החשבון הקטן

The number of the middle line that we have formed from the number of the times of subtraction is eleven.

והנה מספר הטור האמצעית אשר חדשנו ממספר פעמי ההסרות עולה אחד עשר

What remains in the line of the greater number is four.

ומה שנשאר בטור החשבון הגדול הוא ארבעה

Therefore, we can say that we have found that the smaller number is eleven times in the greater number plus a remainder of four.

אם כן נוכל לאמר זאת מצאנו שהמספר הקטן הוא אחד עשר פעם במספר הגדול ועוד זולת זה עודף ארבעה

We wish to divide one hundred by nine.

\scriptstyle100\div9

ועוד בקשנו לחלק מאה על ט‫'

We write them according to this diagram:

נכתבם על זאת הצורה

	0
0	1	1
1	0	0
	1	1
		9

	0
0	א	א
א	0	0
	א	א
		ט

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{1}}\times9\right)}}={\color{green}{1}}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{1}}\times9\right)}}={\color{green}{1}}}$	0
		01		011
100		100		100
		1		11
9		9		9

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle11\ the\ result\\&\scriptstyle1\ the\ remainder\\\end{align}}}

When we take the 9, which is the smaller number, we see that we cannot subtract it from the 1 that is in the third rank of the greater number.

וכאשר נקח הט' שהיא החשבון הקטן ‫^[45]נראה שלא נוכל להסיר אותה מהא' שבמדרגה השלישית שהיא החשבון הגדול

Therefore, we shift the 1 to the zero that precedes it in writing, so it equals ten and from this ten we subtract 9; 1 remains above this zero.

ועל כן נשים הא' על הסיפרא הקדומה לה במכתב ותהיה שוה עשר ומאלו העשר נסיר ט' וישאר א' על הספרא ההיא

We write 1 beneath it, for the one time that we have subtracted the 9 from the ten, as it is the first rank of the beginning of looking at the subtraction and the smaller number has only one rank.

ונכתוב תחתיה א' כנגד פעם אחת שהסירונו הט' מהעשר באשר היא המדרגה [הראשונה]‫^[46] ל^התחלת הבתות ההסרה ובחשבון הקטן אין בו גם כן כי אם מדרגה אחת

We write a zero above the 1 that we have shifted from its position.

ונכתוב סיפרא על הא' אשר העתקנוה ממקומה

We look again to subtract the 9, which is the smaller number, from the 1 that is left above the zero in the line of the greater number. We should shift it to the other preceding zero, so it equals ten.

ואחר נחשוב עוד ונביט להסיר הט' שהוא החשבון הקטן מהא' שנשארה על הספרא בטור החשבון הגדול והנה אנחנו צריכים גם כן לשים אותה על הסיפרא האחרת הקדומה לה ותהיה שוה עשר

When we subtract from it 9 once, 1 remains above the first zero in the line if the greater number.

וכשנסיר מהם הט' פעם אחת ישאר א' על הסיפרא הראשונה שבטור החשבון הגדול

For this one time that we have subtracted the 9 from the ten, we write 1 beneath the first zero, as it is first to the looking at the subtraction.

וכנגד הפעם הזה שהסירונו הט' מהעשר נכתוב תחת הספרא הראשונה א' באשר היא ראשונה להבטת ההסרה

By this the division is complete and we have found that there are eleven times nine in one hundred and one is added to them.

ובזה נגמרה החלוקה הזאת ומצאנו שיש במאה אחד עשר פעמים תשעה ועוד אחד מוסף עליהם

We wish to divide one hundred by twelve.

\scriptstyle100\div12

‫^[47]עוד בקשנו לחלק מאה על שנים עשר

We write them according to this diagram:

ונכתבם על זאת הצורה

	0
0	2	4
1	0	0
		8
	1	2

	0
0	ב	ד
א	0	0
		ח
	א	ב

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{8}}\times1\right)}}={\color{green}{2}}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{20-\left(8\times2\right)}}={\color{green}{4}}}$	0
		02		024
100		100		100
		8		8
12		12		12

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle8\ the\ result\\&\scriptstyle4\ the\ remainder\\\end{align}}}

When we take 1, which is the last rank in the line of the smaller number and look to subtract it from the 1 that is in the third rank of the line of the greater number, we will not be able to subtract the 2 that precedes the 1 of the smaller number in writing from the zeros that remain there.

והנה כאשר נקח האלף שהיא המדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן ונביט להסיר אותו מהא' שבמדרגה השלישית בטור החשבון ~~הקטן ונביט להסיר אותה מהא' שבמדרגה השלישית בטור החשבון~~ הגדול והוא אחרי כן לא נוכל להסיר הב' הקדומה במכתב לפני הא' מהחשבון הקטן מהסיפרש אשר תשארנה שם

Therefore we need to understand the end of the thing from its beginning.

ולפיכך צריך לנו להבין אחרית דבר מראשיתו

First of all we shift the 1, which is the upper number, above the zero that precedes it in writing, so it equals ten.

ובתחלת כל דבר נשים הא' שהיא החשבון העליון על הסיפרא הקדומה לה במכתב ותהיה שוה עשר

Then, we look how many times we subtract the 1 of the smaller number from this ten:

ואחר נביט כמה פעמים נסיר הא' מהחשבון הקטן מהעשר האלו

If we subtract it nine times, only 1 remains from the whole ten, but then we will not have enough to subtract the 2 that is in the line of the smaller number also nine times from what remains in the line of the greater number, because the remainder is only ten, since the 1 is in the second rank, whereas nine times 2 is eighteen.

והנה אם נסיר אותה תשע פעמים ~~נסיר הא' מהחשבון הקטן מהעשר האלו והנה אם נסיר אותה~~ לא ישאר מכל העשר כי אם א' ולא יספיק לנו אחרי כן להסיר הב' שבטור החשבון הקטן גם כן תשע פעמים ממה שנשאר בטור החשבון העליון לפי שהנשאר אינו עולה רק עשר באשר הא' היא במדרגה שנית ותשע ‫^[48]פעמים ב' עולה שמונה עשר

Therefore we subtract the 1 from the ten that is above the zero in the second rank of the line of the greater number only eight times and 2 remains above that zero.

ומפני זה לא נסיר האלף מהעשר אשר על הסיפראש במדרגה שנית מטור החשבון הגדול כי אם שמונה פעמים וישאר ב' על הסיפרא הזאת

We write a zero above the 1 that is in the third rank, since we have shift it to the zero and nothing remains there.

ונכתוב סיפרא על הא' שהיתה במדרגה השלישית שהרי שמנו אותה על הסיפרא ולא נשאר שם כלום

For the eight times of subtraction, we write 8 beneath the first zero, since the ranks of the smaller number are two and their counting starts from the second rank in the line of the greater number, as we have started the looking of this subtraction from there.

וכנגד שמונה פעמי ^ההסרה נכתוב ח' תחת הסיפרא הראשונה באשר מדרגות החשבון הקטן הם שתים ומניינם מתחיל מהסיפרא מהמדרגה השניה שבטור החשבון הגדול לפי ששם התחלנו הבטת ההסרה הזאת

Afterwards we subtract also the 2 of the smaller number eight times from what is left in the line of the greater number and we do it in this way:

ואחרי זה נסיר גם כן הב' מהחשבון הקטן שמנה פעמים ממה שנשאר בטור החשבון הגדול ונעשה על הדרך הזה

We shift the 2 that we have left in the place of the second zero to the first zero, so it is equal to two tens, which are twenty.

נשים הב' שנשארה לנו במקום הסיפרא השנית על הסיפרא הראשונה ותהיה שוה שני עשרות שהם עשרים

We subtract sixteen from them, which is the product of the times of the subtraction by 2; 4 remains from them above the first zero.

נסיר מהם ששה עשר שהוא העולה מכפל פעמי ההסרה על ב' וישאר מהם ד' על ראש הסיפרא הראשונה

We write one zero in the place where the 2 that we have shifted to the first zero was written, since nothing remains there.

ונכתוב במקום אשר היתה כתובה הב' אשר שמנו אותה על הסיפרא הראשונה סיפרא אחת לפי שלא נשאר שם כלום

The result of the division is that there are eight times twelve in one hundred and an excess of four.

והנה ‫^[49]יצאה לנו החלוק שיש שמנה פעמים שנים עשר במאה ועודף עליהם ארבעה

We wish to divide nine hundred and one by thirty-two.

\scriptstyle901\div32

ועוד בקשנו לחלק אחד ותשע מאות על שלשים ושתים

We write them according to this diagram:

נכתבים על זאת הצורה

0	0
2	2
3	6	5
9	0	1
	2	8
	3	2

0	0
ב	ב
ג	ו	ה
ט	0	א
	ב	ח
	ג	ב

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9-\left({\color{blue}{2}}\times3\right)}}={\color{green}{3}}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{2}}\times2\right)}}={\color{green}{6}}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{26-\left({\color{blue}{8}}\times3\right)}}={\color{green}{2}}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{21-\left({\color{blue}{8}}\times2\right)}}={\color{green}{5}}}$	00
				2		22		22
		3		36		36		365
901		901		901		901		901
		2		2		28		28
32		32		32		32		32

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle28\ the\ result\\&\scriptstyle5\ the\ remainder\\\end{align}}}

We see that if we subtract three times the 3 that is in the bottom line, which is the smaller number, from the 9 that is in the upper line, which is the greater number, we will not be able afterwards to compensate the other digit in the bottom line in order to subtract it from the zero, since nothing remains from the 9.

הנה אנחנו רואים שאם נסור הג' שבטור השפל שהוא החשבון הקטן מהט' אשר בטור העליון שהוא החשבון הגדול שלשה פעמים לא נוכל אחרי כן לעשות תשלום לאות האחרת שבטור השפל להסיר אותה מהסיפרא לפי שלא ישאר מאומה מהט‫'

Therefore we subtract it only twice and we write the remaining 3 above it.

אם כן לא נסירנה כי אם שני פעמים ונכתוב הג' הנותרת עליה

For these two times of subtraction, we write 2 beneath the zero, since the ranks of the bottom line are two and the zero is also second to the digit, from which we have started the subtraction.

וכנגד שני פעמי ההסרה האלה נכתוב ב' תחת הסיפרא באשר מדרגות הטור השפל הם שתים והסיפרא גם כן היא שנית אל האות אשר התחלנו בה ההסרה

Then we subtract the digit 2, which is the first rank in the bottom line, also twice from the zero that is in the upper line and we do it in this way:

אחרי כן נסיר אות הב' שהיא המדרגה הראשונה שבטור השפל גם כן ב' פעמים מהסיפרא שבטור העליון והנה נעשה על דרך זה

We take 1 from the 3 that remained above the 9 and 2 remains above it.

נקח א' מהג' הנותרת על הט' וישאר עליה ב‫'

We put the 1 that we took above the zero, so it equals ten. We subtract two times two from it; their product is four and 6 remains above the zero.

והא' שלקחנו נשים אותה ‫^[50]על הסיפרא ותהיה שוה עשר נסיר מהם ב' פעמים ב' העלה כפילתם ארבעה וישאר ו' על הסיפרא

Now we have made a compensation by subtracting all the digits of the bottom line from the upper line an equal number of times [for each].

ועתה עשינו תשלום שהסירונו כל אותיות הטור השפל במספר פעמים שוה מהטור העליון

Indeed, when we look at what is left in the upper line, we see that it is greater than the number of the bottom line, and because of this we should look again to subtract the 3, which is the last rank in the bottom line, from the 2 that is left in the last rank of the upper line. We do it in this way:

אכן כאשר נעיין בטור העליון הנותר נראה שהוא רב יותר מספר מהטור השפל ומפני זה אנחנו צריכים לחזור ולהביט להסיר הג' שהיא המדרגה האחרונה שבטור השפל מהב' שנשארה לנו במדרגה האחרונה מהטור העליון ונעשה על דרך זה

We shift the whole 2 to the 6 above the zero; they are twenty-six.

נשים הב' ההיא כולה על הו' אשר בראש הסיפרא ויהיו עשרים וששה

Now, we measure how many times we can subtract the 3 from the twenty-six: we can subtract it eight times, which are twenty-four.

ועתה [נשום]‫^[51] ונשער כמה פעמים נוכל להסיר הג' מהששה ועשרים והנה נוכל להסיר אותה שמונה פעמים העולים עשרים וארבע

When we subtract them from twenty-six, 2 remains above the 6.

כשנסיר אותם מהששה ועשרים ישאר על הו' ב‫'

We write zero above the last rank of the upper line, since nothing remains there.

ונכתוב סיפרא על המדרגה האחרונה מהטור העליון שהרי לא נשאר שם כלום

For the eight times of subtraction, I write 8 beneath the 1 that is the first rank of the upper line, since it is second to the rank, from which we have started looking at the subtraction.

וכנגד שמונה פעמי ההסרה אכתוב ח' תחת הא' שהיא המדרגה הראשונה מהטור העליון באשר היא שנייה אל המדרגה אשר התחלנו הבטת ההסרה ממנה

Now, we subtract also the digit 2 of the bottom line eight times from what is left in the upper line. We do it in this way:

ועתה נסיר גם כן אות ב' ‫^[52]מהטור השפל שמונה פעמים ממה שנשאר בטור העליון ונעשה על הדרך הזה

We shift the 2 that is left in the second rank of the upper line to the 1 that is in the first rank; they are twenty-one.

נשים הב' הנשארת לנו במדרגה השנייה מהטור העליון על הא' שבמדרגה ראשונה ממנה יהיו עשרים ואחד

We subtract from them the product of 8 by 2, which is sixteen; 5 remains above the 1, which is the first rank of the upper line.

נסיר מהם כפל ח' על ב' שהוא ששה עשר וישאר מהם ה' על ראש הא' שהיא המדרגה הראשונה מהטור העליון

We write a zero above the 2 that is written in the second rank, since we have shifted the whole of it to the first rank.

ונכתוב סיפרא על הב' הכתובה בראש המדרגה השנית ~~בשאר~~ [באשר]‫^[53] העתקנוה ממקומה ונשים אותה במדרגה הראשונה

This division is complete and we have found that the middle line is twenty-eight and what remains above the upper line is five.

ונשלמה החלוקה הזאת ומצאנו שהטור ה^אמצעי עולה שמונה ועשרים והנותר על הטור העליון חמשה

We wish to divide eight hundred and ninety-one by forty.

\scriptstyle891\div40

ועוד בקשנו לחלק שמונה מאות ותשעים ואחד על ארבעים

We write them according to this diagram:

הנה נכתבם על זאת הצורה

0	1
8	9	1
	2	2
	4	0

0	א
ח	ט	א
	ב	ב
	ד	0

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8-\left({\color{blue}{2}}\times4\right)}}={\color{green}{0}}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9-\left(2\times4\right)}}={\color{green}{1}}}$	01
891		891		891
		2		22
40		40		40

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle22\ the\ result\\&\scriptstyle11\ the\ remainder\\\end{align}}}

We subtract the 4 that is in the bottom line twice from the 8 that is in the upper line.

ונסיר הד' שבטור השפל שתי פעמים מהח' שבטור העליון

We write above it a zero, since nothing is left of it.

ונכתוב עליה סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום

For the [two] times of subtraction, we write 2 beneath the 9 that is in the upper line, since it is second rank to the digit, from which we have started the subtraction and in the bottom line there are also two ranks.

וכנגד פעמי ההסרה נכתוב ב' תחת הט' שבטור העליון באשר היא מדרגה שנית אל האות אשר הנחלנו ממנה ההסרה ובטור השפל יש גם כן שתי מדרגות

Again, we subtract the known 4 twice from the corresponding 9 in the upper line; 1 remains above it.

‫^[54]עוד נשוב ונסיר הד' הנודעת מהט' שכנגדה בטור העליון שני פעמים וישאר עליה א‫'

For the two times of subtraction, we write 2 beneath the 1 that is the first rank of the upper line, since it is second to the digit 9, from which we have now started the subtraction.

וכנגד שני פעמי ההסרה נכתוב ב' תחת הא' שהיא המדרגה הראשונה מהטור העליון באשר היא שנית אל אות הט' אשר התחלנו עתה ההסרה ממנה

The result of the division is that in eight hundred and ninety-one there are twenty-two times forty and an excess of eleven.

והנה יצאתה אלינו החלוקה שיש בשמונה מאות וש ותשעים ואחד שנים ועשרים פעם ארבעים ועוד נוסף עליהם אחד עשר

We wish to divide three hundred and twenty-one by nine.

\scriptstyle321\div9

ועוד בקשנו לחלק שלש מאות ועשרים ואחד על תשעה

We write them according to this diagram:

ונכתוב אותם על זאת הצורה

	0
0	5	6
3	2	1
	3	5
		9

	0
0	ה	ו
ג	ב	א
	ג	ה
		ט

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{32-\left({\color{blue}{3}}\times9\right)}}={\color{green}{5}}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{51-\left({\color{blue}{5}}\times9\right)}}={\color{green}{6}}}$	0
		05		056
321		321		321
		3		35
9		9		9

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle35\ the\ result\\&\scriptstyle6\ the\ remainder\\\end{align}}}

When we try to subtract the 9, which is the smaller number, from the 3 that is in the last rank of the upper line, we have to shift the whole 3 to the 2 that precedes it in writing; they are thirty-two.

וכאשר נביט להסיר הט' שהיא החשבון הקטן מהג' שבמדרגה אחרונה מהטור העליון יצטרך לנו לשים את הג' כולה על הב' הקדומה לה במכתב ויהיו שלשים ושנים

We subtract the 9 from them three times, which are twenty-seven, 5 is left from them above the 2.

ונסיר מהם הט' שלש פעמים שעולים שבעה ועשרים וישאר מהם ה' על הב‫'

For these three times of subtraction, we write 3 beneath the 2 that is in the upper line, since we start the subtraction from this rank and in the bottom line there is only one rank.

וכנגד שלשת פעמי ההסרה האלה תכתוב ג' תחת הב' שבטור העליון לפי שמאותה מדרגה אנחנו מתחילים ההסרה ואין בטור השפל כי מד אם ‫^[55]מדרגה אחת

We write a zero above the rank of the 3, since nothing is left of it.

ונכתוב סיפרא על מדרגת הג' כאשר לא נשאר ממנה כלום

Again, we subtract the 9 from the 5 that is left above the 2 in the upper line, but since we cannot subtract the 9 from the 5, we shift the whole 5 to the 1; they are fifty-one.

ונשוב עוד להסיר הט' מהה' הנשארת על הב' בטור העליון וכאשר לא נוכל להסיר ט' מה' נשים כל הה' על הא' ויהיו חמישים ואחד

We subtract the 9 five times, 6 is left from them above the first rank.

והנה נסיר הט' חמשה פעמים וישאר מהם ו' על המדרגה הראשונה

We write a zero above the 5, since nothing is left of it.

ונכתוב סיפרא על הה' ד כאשר לא נשאר ממנה כלום

For the five times of subtraction, we write 5 beneath the first rank, from which we have started the subtraction, since in the bottom line there is only one rank.

וכנגד חמש פעמים ההסרה נכתוב ה' תחת המדרגה הראשונה שהתחלנו ההסרה ממנה כאשר אין בטור השפל כי אם מדרגה אחת

This division is complete and the middle line is thirty-five and what remains above the upper line is six.

והנה נגמרה החלוקה והטור האמצעי עולה ל"ה והנותר על הטור העליון ששה

We wish to divide five hundred and eighty-three thousand, six hundred and ninety-six by seven hundred and sixty-four.

\scriptstyle583696\div764

ועוד בקשנו לחלק חמש מאות ^אלף ושמונים ושלשת אלפים ושש מאות ותשעים וששה על שבע מאות וששים וארבעה

		0	0
	0	3	2
	4	6	0	0
	5	8	2	1
0	9	1	8	5	0
5	8	3	6	9	6
			7	6	4
			7	6	4

		0	0
	0	ג	ב
	ד	ו	0	0
	ה	ח	ב	א
0	ט	א	ח	ה	0
ה	ח	ג	ו	ט	ו
			ז	ו	ד
			ז	ו	ד

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{58-\left({\color{blue}{7}}\times7\right)=58-49=}}{\color{green}{9}}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{9-4=}}{\color{green}{5}}\\&\scriptstyle{\color{red}{43-\left({\color{blue}{7}}\times6\right)=43-42=}}{\color{green}{1}}\\\end{align}}$
				5
		09		091
583696		583696		583696
		7		7
764		764		764

$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{5-1=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{11-3=}}{\color{green}{8}}\\&\scriptstyle{\color{red}{36-\left({\color{blue}{7}}\times4\right)=36-28=}}{\color{green}{8}}\\\end{align}}$	4
	58
	0918
	583696
	7
	764

The skill of what is required is much greater and deep than all we have mentioned and this is its description:

והנה המבוקש הזה מלאכתו רבה ועמוקה מכל ~~[..]~~ מה שזכרנו וזה תארו

When we look to subtract the 7 that is in the bottom line from the 5 that is in the upper line, we cannot do so.

הנה כשנביט להסיר ז' שבטור התחתון מהה' שבטור העליון לא נוכל

Therefore, we shift it to the [8], which is the rank that precedes it in writing, and write a zero in its place, since nothing is left there.

‫^[56]ועל כן נשים אותה על הא' שהיא המדרגה הקד^ומה לה במכתב ונכתוב במקומה סיפרא באשר לא נשאר שם כלום

The result is fifty-eight and when we measure how many times we shall subtract the 7 from it, we find that we can subtract only 7 times, so that we will be able to do the necessary rule with the remainder.

והנה יעלו חמישים ושמנה וכאשר נשום ונשער כמה פעמים נסיר מהם הז' נמצא שלא נוכל להוציאה כי אם שבעה פעמים כדי שנוכל לעשות מהנשאר המשפט הצריך

Seven times 7 is forty-nine and when we subtract it from fifty-eight, 9 remains above the 8.

והנה שבע פעמים ז' עולים תשע וארבעים וכשנסיר אותם משמנה וחמישים נשאר ט' על הח‫'

We start counting three ranks of the bottom line back from this rank and the counting ends at 6 that is the third rank; we write 7 beneath it, for the seven times of subtraction.

ומהמדרגה הזאת נתחיל למנות שלש המדרגות שבטור השפל אחורנית ויכלה מספרן בו' שהיא מדרגה שלישית ושם נכתוב תחתיה ז' כנגד שבע פעמים ההסרה

Then, we subtract the 6 that is in the bottom line also 7 times from the 9; the result of the multiplication is forty-two. We do it in this way:

ואחרי כן נסיר הו"ו שבטור השפל גם כן שבעה ^ז' פעמים מהט' והעולה מכפל זה על זה [הם ארבעים]‫^[57] ושנים ונעשה על הדרך הזה

We subtract 4 from that 9 and write the remainder, which is 5, above it.

נסיר מהט' ההיא ד' ונכתוב עליה הנשאר שהוא ה‫'

We shift the 4 to the 3, which is the rank that precedes in writing the rank above which the 9 is; they are forty-three. We find that 1 remains from them above the 3.

ונשים הד' על הג' שהיא מדרגה קדומה במכתב למדרגה אשר היתה הט' עליה והנה יהיו ארבעים ושלש נמצא שישאר מהם א' על הג‫'

Then, we subtract the 4 that is in the bottom line, which is the first rank of it, also 7 times; the result of the multiplication is twenty-eight. We do it in this way:

ואחר כך נסיר הד' שבטור השפל שהיא המדרגה הראשונה ממנה גם כן ‫^[58]שבע פעמים שעולה כפלתם שמונה ו~~ארבעים~~^עשרים ונעשה על הדרך הזה

We take 1 from the 5 that is left in the upper line, in the fifth rank, and shift it to the 1 that is left above the 3 that precedes this rank; they are eleven. We subtract 3 from them; 8 remains above the 1.

נקח א' מן הה' שנשארה לנו בטור העליון במדרגה חמישית ונשים אותה על הא' שנשארה על הג' הקדומה למדרגה הזאת ויהיו אחד עשר נסיר אומהם ג' ישאר על הא' ח‫'

We shift the 3 to the rank that precedes its rank in writing, which is 6; they are thirty-six. We subtract from them the product of 4 by 7, which is twenty-eight; 8 remains above the 6.

נשים הג' על המדרגה הקדומה למדרגתה במכתב שהיא ו' ויהיו ששה ושלשים נסיר מהם כפל הד' על הז' שהם שמנה ועשרים וישאר על הו' ח‫'

Now, we have completed the subtraction of all the digits of the bottom line from the upper line equally, each as many times as the other.

ועתה השלמנו להסיר כל אותיות הטור השפל מהטור העליון בשוה זו כזו האחת כפ[ע]ם חברתה

$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{48-\left({\color{blue}{6}}\times7\right)=48-42=}}{\color{green}{6}}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{6-3=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{38-\left({\color{blue}{6}}\times6\right)=38-36=}}{\color{green}{2}}\\\end{align}}$	03
	46		46
	58		582
	0918		0918
	583696		583696
	76		76
	764		764

$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{29-\left({\color{blue}{6}}\times4\right)=29-24=}}{\color{green}{5}}}$	03
	460
	582
	09185
	583696
	76
	764

When we examine what is left in the upper line, we see that it is much more than the number of the bottom line.

וכשנעיין במה שנשאר בטור העליון נראה שהוא רב מאד על מספר הטור השפל

Therefore we look again to subtract the 7 that is in the bottom line from the 4 that is left in the upper line, in the fifth rank.

על כן נחזור ונביט להסיר ז' שבטור השפל מהד' שנשארה בטור העליון במדרגה חמישית

We have to shift it to the 8 that is left above the preceding rank; they are forty-eight.

והנה אנחנו צריכים לשים אותה על הח' שנשארה על המדרגה הקדומה לזו יהיו שמנה וארבעים

When we measure, we find that we can subtract the 7 six times from them, the product of which is forty-two, and when we subtract it from them, 6 remains above the 8.

וכאשר נשום ונשער נמצא שנוכל להסיר הז' מהם שש פעמים שעולה כפילתם שנים וארבעים ונמצא כשנסיר אותם מהם ישארו על הח' ו‫'

We write a zero above the 4, since nothing is left of it.

ונכתוב סיפרא על הד' ‫^[59]כאשר לא נשאר ממנה כלום

We start counting from the rank, above which we have wrote the 6, back by the three ranks of the bottom line, ending at the 9, which is the second rank of the upper line, and there we write 1 beneath it, for the six times of subtraction.

ומהמדרגה אשר כתבנו עתה הו' עליה נחל לספור אחורנית השלש מדרגות שבטור השפל ויכלו בט' שהיא המדרגה השנית מהטור העליון ושם נכתוב תחתיה ו"ו כנגד שש פעמים ההסרה

Then we have to subtract the 6 that in the bottom line also six times; their product is thirty-six. We do it in this way:

אחרי כן יש לנו להסיר הו' שבטור השפל גם כן ששה פעמים שעולה כפלתם ששה ושלשים ונעשה על הדרך הזה

We subtract three from the 6 that is left in the fourth rank; 3 remains above the 6.

נסיר מהו' שנשארה במדרגה רביעית שלשה וישאר על הו' ההיא שלשה ^ג‫'

We shift the 3 that we have subtracted to the 8 that is left in the rank that precedes this rank; they are thirty-eight. When we subtract thirty-six from them, 2 remains above the 8.

ונשים הג' אשר הסירונו מהם על הח' הנשארת לנו במדרגה הקדומה למדרגה הזאת ויהיו שמנה ושלשים כשנסיר מהם ששה ושלשים ישארו מהם ב' על הח‫'

We have to further subtract the 4 that is in the bottom line also six times; their product is twenty-four. We do it in this way:

עוד יש לנו להסיר הד' מהטור השפל גם כן שש פעמים והנה עולה כפלתם ארבעה ועשרים ונעשה על הדרך הזה

We take the 2 that is left above the 8 and shift it to the 9 that is the rank that precedes this rank in writing; they are twenty-nine. We subtract twenty-four from them; 5 remains above the 9.

נקח הב' הנשארת [לנו]‫^[60] על הח' ונשים אותה על הט' שהיא המדרגה הקדומה במכתב לזאת המדרגה שהיתה הב' כתובה עליה ויהיו תשעה ועשרים כשנסיר מהם עשרים וארבע ישאר ^על הט' ה‫'

We write a zero above the rank, in which the [2] is written, since nothing is left of it.

ונכתוב סיפרא ‫^[61]על המדרגה אשר הד' כתובה עליה באשר לא נשאר ממנו כלום

By this, we have completed again the subtraction of the digits of the bottom line from the upper line equally, each the same number of times.

ובזה השלמנו להסיר שנית אותיות הטור השפל מהטור העליון [במספר שוה פעמים זו כזו]‫^[62]

$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{30-\left({\color{blue}{4}}\times7\right)=30-28=}}{\color{green}{2}}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{25-\left({\color{blue}{4}}\times6\right)=25-24=}}{\color{green}{1}}}$	00
	032		032
	460		460
	582		5821
	09185		09185
	583696		583696
	764		764
	764		764

$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{16-\left({\color{blue}{4}}\times4\right)=16-16=}}{\color{green}{0}}}$	00
	032
	4600
	5821
	091850
	583696
	764
	764

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle764\ the\ result}}

When we examine what is left in the upper line, we find that it is still more than the number of the bottom line.

‫[וכאשר נעיין בנשאר הטור העליון נמצא]‫^[63] שמספרו מרובה עדין ממספר הטור השפל

Therefore we should look again to subtract the 7 that is the last rank of the bottom line from the 3 that is left in the fourth rank.

ועל כן אנחנו צריכים עוד לחזור [ולהביט]‫^[64] ולהסיר הז' שהיא ד המדרגה האחרונה מהטור השפל מהג' הנשארת לנו במדרגה הרביעית

It is necessary to shift this 3 to the third rank that precedes it in writing, in which a zero is written; so the 3 equals thirty.

והנה מוכרח לשום את הג' הזאת על המדרגה השלישית הקדומה לה במכתב הכתוב עליו סיפרא ותהיה שוה הג' שלשים

We subtract the 7 4 times, for it will be enough for us to apply the necessary rule upon the remainder.

ונסיר מהם הז' ד' פעמים כי כן יספיק לנו לעשות בנשאר המשפט הצריך

We write a zero above the 3, since nothing is left there.

ונכתוב סיפרא על הג' באשר לא נשאר שם מאומה

When we subtract twenty-eight from thirty, 2 remains above the zero that is in the third rank.

והנה כשנסיר שמנה ועשרים מהשלשים ישאר ב' על הסיפרא שהיא במדרגה השלישית

We count from this rank back by the three ranks of the bottom line, ending at the first rank; we write beneath it the 4 times of subtraction.

ומהמדרגה הזאת נמנה אחורנית מספר השלש מדרגות שבטור השפל ויכלה מספרן במדרגה הראשונה והנה נכתוב תחתיה ד' פעמי ההסרה

Then we have to subtract the 6 that in the bottom line also 4 times; their product is twenty-four. We do it in this way:

אחר זאת צריך גם כן שנסיר הו' שבטור השפל ארבעה פעמים שעולה כפילתם עשרים וארבע ונעשה על ‫^[65]הדרך הזה

We shift the 2 that is left in the third rank to the 5 that is left in the rank that precedes it in writing; they are twenty-five.

נשים הב' הנשארת במדרגה השלישית על הה' הנשארת במדרגה הקדומה לה במכתב ויעלו חמשה ועשרים

When we subtract twenty-four from them, 1 remains instead of the 5.

וכשנסיר מהם ארבע ועשרים ‫^{כ ד} ישאר א' במקום הה‫'

Above the 2 we write a zero, since nothing is left of it.

ועל הב' נכתוב סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום

We have to further subtract the 4 that is the first rank of the bottom line also 4 times; their product is sixteen. We do it in this way:

עוד אנחנו צריכים להסיר אות הד' שהיא במדרגה הראשונה מהטור השפל גם כן ד' פעמים ועולה כפלתם ששה עשר ונעשה על זה הדרך

We take the 1 that is left in the second rank, write above it a zero and shift it to the 6 that precedes this rank; they are sixteen. We subtract the product of 4 by 4 from them.

נקח הא' הנשארת במדרגה השנית ונכתוב עליה סיפרא ונשים אותה על הו' הקדומה לזאת המדרגה יהיו ששה עשר ומהם נסיר כפילת הד' על הד‫'

We write a zero above the 6, since nothing is left there.

ונכתוב על הו' סיפרא באשר לא נשאר שם כלום

We find that the upper line is all gone in the divisions we made and the middle line that is created is the same as the line of the smaller number, no more and no less.

ונמצא שכל טור העליון הוא כלה בחלק^ות אשר עשינו והטור האמצעי אשר נתחדש הוא כטור החשבון הקטן לא פחות ולא יותר

We wish to divide five hundred and eighty-three thousand, six hundred and ninety-six by one thousand and eighty.

\scriptstyle583696\div1080

ועוד בקשנו לחלק חמש מאות ^אלף ושמנים ושלשת אלפים [ושש מאות ותשעים ושש]‫^[66] על אלף ושמונים

We write them according to this diagram:

ונכתבם על זאת הצורה

	0
0	4	0	4
5	8	3	6	9	6
			5	4	0
		1	0	8	0

	0
0	ד	0	ד
ה	ח	ג	ו	ט	ו
			ה	ד	0
		א	0	ח	0

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-\left({\color{blue}{5}}\times1\right)=5-5=}}{\color{green}{0}}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{8-4=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{43-\left({\color{blue}{5}}\times8\right)=43-40=}}{\color{green}{3}}\\\end{align}}$	04
583696		583696		583696
		5		5
1080		1080		1080

$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{4-\left({\color{blue}{4}}\times1\right)=4-4=}}{\color{green}{0}}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{36-\left({\color{blue}{4}}\times8\right)=36-32=}}{\color{green}{4}}}$	0
	04		0404
	583696		583696
	54		540
	1080		1080

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle540\ the\ result\\&\scriptstyle496\ the\ remainder\\\end{align}}}

We see that we are able to subtract the 1 that is in the bottom line five times from the 5 that is in the upper line.

הנה אנחנו רואים שיש בידינו רשות להסיר הא' שבטור השפל חמש ‫^[67]פעמים מהה' שבטור העליון

We do as we said and we write above it a zero, since nothing is left of it.

ונעשה כדבר^ינו ונכתוב עליו סיפרא באשר לא נשארה ממנה שארית

We count four ranks back from this rank that is in the upper line, for the four ranks that are in the bottom line; their count ends in 6, which is in the same line. We write there 5, beneath it, for the five times of subtraction.

ונמנה מהמדרגה הזאת שבטור העליון ארבע מדרגות אחורנית כנגד הארבע מדרגות שבטור השפל ויכלה מנינן בו' שבאותו טור ושם נכתוב תחתיה ^ה' כנגד חמש פעמי ההסרה

Then, we have to subtract the 8 that is in the bottom line also 5 times; their product is forty. We do it in this way:

ואחרי זאת יש לנו להסיר הח' שבטור השפל גם כן ה' פעמים שכפילתם עולה ארבעים ונעשה על הדרך הזה

We subtract 4 from the 8 that is in the upper line and shift the 4 to the rank that precedes the 8 in writing, which is 3; they are forty-three. The forty are all gone and the 3 remains at place.

נסיר ד' מהח' שבטור העליון ונשים הד' על המדרגה הקדומה במכתב אל הח' שהיא ג' והעולה ארבעים ושלש והארבעים יכלו ויתמו והג' תשאר במקומה

By this, all the digits of the bottom line were subtracted from the upper line equally, each the same number of times.

ובזה הוסרו כל האותיות הטור השפל מהטור העליון כל אחת ואחת מהן פעמים שוות

When we examine what is left in the upper line, we see that its number is more than the number of the bottom line.

וכשנעיין הנותר בטור העליון נראה שמספרו מרובה ממספר הטור השפל

Therefore we look again to subtract the 1 that is in the bottom line 4 times from the 4 that is left in the fifth rank.

ובעבור זה נחזור ונביט ונסיר הא' שבטור השפל ד' פעמים מהד' שנשארה לנו במדרגה החמישית

It is all gone, so we write a zero in its place.

ותכלה כלה ונכתוב במקומה סיפרא

Count four ranks back; it ends in the second rank. We write there 4, beneath it, for the four times of subtraction.

וממנה תמנה ארבע מדרגות אחורנית ויכלו במדרגה השנייה ושם ‫^[68]תכתוב תחתיה [ד']‫^[69] כנגד ארבעה פעמי ההסרה

We have to further subtract the 8 of the bottom line also 4 times; their product is thirty-two. We do it as follows:

עוד יש לנו להסיר גם כן הח' מהטור השפל ד' פעמים העולה כפלתם שנים ושלשים והנה נעשה כזה

We take the 3 that is left in its place, in the fourth rank of the upper line, and shift it to the digit of the third rank, which is 6 that precedes it in writing; they are thirty-six. When we subtract thirty-two from them, 4 remains above the 6.

נקח הג' אשר נשארה במקומה בטור העליון במדרגה הרביעית ונשים אותה על אות המדרגה השלישית שהיא ו' הקדומה לה במכתב ויעלה ששה ושלשים וכשנסיר מהם שנים ושלשים ישאר על הו' ד‫'

I write a zero above the 3, since nothing is left from it.

ואכתוב סיפרא על הג' באשר לא נשאר ממנה כלום

By this, all the digits of the bottom line were subtracted from the upper line again.

ובזה הוסרו כל אותיות הטור השפל מהטור העליון כשוה פעם שניה

When we examine what is left in the upper line, we see that its number is less than the number of the bottom line, and this is your sign that the division is complete.

והנה כאשר נעיין הנשאר בטור העליון נראה שהוא מועט במספרו ממספר הטור השפל וזה לך האות שנגמרה החלוקה

The middle line generated from the number of the times of subtraction is five hundred and forty.

והטור האמצעי המתהוה ממספר פעמי ההסרה עלה חמש מאות וארבעים

The remainder above the digits of the upper line is four hundred and ninety-six.

והנשאר על אותיות הטור העליון עולה ארבע מאות ותשעים ושש

Through all these many calculations I have mentioned the method of their division, every wise man will be able to understand and learn the truths of doing this skill accurately.

ומתוך כל אלו החשבונות הרבים שהזכרתי דרך חלוקתן בארוכה יוכל כל נבון להבין ולהשכיל אמיתות עשיית המלאכה הזאת בדקדוק

Now, I should discuss in this chapter about the checking methods [lit. scales] of this division operation, as well as the checking methods [lit. scales] of the multiplication, addition and subtraction operations, as I promised at the beginning of this book, when mentioning the contents of its chapters.

ועתה אני צריך לדבר בשער הזה ממאזני ‫^[70]מלאכת החלוקה הזאת וממאזני מלאכת הכפל והחבור והמגרעת כאשר התאותי בהתחילי הספר הזה בהזכרת פרטי כללי שעריו

Checking the result of division: multiplication

I say that the most truthful and right scales are that whoever does the division operation multiplies the middle line that is generated from the number of the times of subtraction, according to the procedure of the multiplication operation, by the bottom line, which is the smaller number; then he takes all that remains above the upper line, if something remains there; adds it beneath the product, each digit beneath its corresponding rank; and sums it with the whole product. The line of the sum must be the same as the line of the greater number that he divided, each digit the same as its corresponding digit, if his deed is pure or upright [Proverbs 20, 11].

והנני אומר כי אין בכל המאזנים יותר צדוקים וישרים כי אם כל מי שיעשה מלאכת חלוקתו שיכפיל ויכה במלאכת מעשה הכפילה הטור האמצעי המתהוה ממספר פעמי ההסרה על הטור השפל שהוא החשבון הקטן ואחר יקח כל מה שנותר למעלה בטור העליון אם נשאר שם כלום ויוסיף אותו תחת הכפילה כל אות ואות תחת מדרגה הראויה לה ואחרי כן יחבר ויקבץ כל הכפילה ובהכרח צריך שתצא טור הקבוץ והחבור כטור החשבון הגדול אשר חלק דומה כדומה מספר הטור האחד כמספר חברתה אם זך [ואם]‫^[71] ישר פעולו‫^{[note 3]}

Checking the result of multiplication: division

Likewise, the scales of the multiplication operation are that he divides the result of multiplication by one of the two lines of the multiplied numbers and the result of division is the second line, if he goes the right way.

וגם מאזני ^הכפל הנה הם שיחלק העולה מהכפילה על אחת משני טורי החשבונות הנכפלים יצא לו בחלוק הטור השני אם בדרך ישר הוא הולך

Checking the result of addition: subtraction

Also, whoever adds two lines of numbers to each other, uses the subtraction operation: he subtracts one of the two lines from the sum and if his procedure is correct, he is left with the second line.

וכן כל מי שחבר שני טורי חשבונות יחד זה עם זה יתעסק במלאכת המגרעת ויגרע מן המחובר אחד מן שני הטורים ‫^[72]וישאר לו הטור השני אם היה מעשהו באמונה

Checking the result of subtraction: addition

According to our ways, we understand and learn that whoever subtracts a small number from a greater number, if he adds what is left for him to the line of the small number, the sum he receives is inevitably the same as the line of the greater number.

ולפי דרכנו נבין ונלמוד שגם כן הגורע חשבון קטן מחשבון גדול שאם יחבר מה שנותר לו עם טור החשבון הקטן שבהכרח יצא לו המחובר טור אחד כטור החשבון הגדול זו כזו במספר שוות

By that the intention of everything I intended to explain in this chapter is clarified and it is time to finish with it and start with another.

ועם זה התבארה כוונת כל מה שהתכונתי לבאר בזה השער והגיע העת לפסוק בו ולהתחיל באחר

השער השביעי בלקיחת גדר המספר השלם היותר קרוב אליו

Definition of a square number: Know that the product of every number by itself is called a number that has a root, whereas its root is the number that is multiplied by itself.

תדע כי כל כפל הכאת חשבון על עצמו הוא הנקרא מספר נגדר או [נשרש]‫^[73] כאשר גדרו או שורשו הוא נכפל על עצמו

For all integers, you find that when you multiply a number by itself, it, meaning the product, becomes greater than the original number.

ובכל המספרים אשר יהיו שלמים תמצא לעולם כשתכפול המספר על עצמו שיתרבה העולה מאשר היה המספר בתחלה

Except for one, because when you multiply one by itself it is not affected by any change, but the result is one as it was originally without any multiplicity or change.

חוץ מן המספר האחד כי כש[תכה]‫^[74] האחד על עצמו לא יקבל שום תמורה וחלוף אך יעלה אחד כאשר היה בתחלה מבלתי רבוי ושנוי

Therefore we can say that the number one is a square as well as the root of itself.

ועל כן נוכל לומר שמספר האחד הוא נגדר וגם כן הוא גדר עצמו

The number one has another advantage over all other numbers:

עוד למספר האחד יתרון על שאר המספרים

For all other numbers, when we take their extremes, [i.e.] the number that precedes them and the number that follows them, the sum of the two extremes is twice the mean number.

\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n-1\right)+\left(n+1\right)=2n}}

‫^[75][שהנה]‫^[76] כל המספרים זולתו שנקח שתי קצותיהם המספר שלפניהם והמספר שלאחריהם יהיה המחובר משני הקצוות כפל המספר האמצעי

But, one does not have a preceding extreme. Its following extreme, which is two, is itself its double.

\scriptstyle{\color{blue}{2=2\sdot1}}

ולמספר האחד הנה אין לו קצה לפניו ועם הקצה שלאחריו שהוא שנים יספיק לכפלו

This is the virtue and superiority of one over all the other numbers.

וזה היא מעלה ורוממות האחד על שאר המספרים

There are other things that have no place to be mentioned here. I have strayed from the purpose of the present chapter, when I needed to speak about the virtues of the number one, so now I will return to where I was at the beginning.

ועוד דברים אחרים שאין מקומם להזכירם בזה והנה יצאתי מכוונת השער הזה באשר הוצרכתי לדבר במעלות מספר האחד ועתה אשוב אל אשר הייתי בתחלה

I say regarding the roots that if you multiply a square number by a square number, the product is also a square number.

ואומר בענייני הגדרים שאם תכפול ותכה מספר נגדר על מספר נגדר יהיה הכפל גם כן חשבון נגדר

When you want to know its root, you only need to extract the roots of the numbers you multiply by each other. Multiply the roots by each other and the result is the root of the third number.

\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2\times b^2=\left(a\times b\right)^2}}

וכאשר תרצה לדעת גדרו אינך צריך כן לקחת גדרי המספרים אשר הכית וכפלת זה על זה ותכה ותכפול גדר האחד על חברו וההווה הוא גדר המספר השלישי

Example: four is a square number and nine also. The product of the one by the other is thirty-six and it is also a square number. If we want to know its root, we extract the root of four, which is two, and the root of nine, which is three; we multiply them by each other; the result is six and this is the required. Because, when we multiply six by itself, it is thirty-six.

\scriptstyle{\color{blue}{4\times9=2^2\times3^2=\left(2\times3\right)^2=6^2=36}}

דמיון הנה ארבעה מספר נגדר וגם תשעה והעולה מכפל האחד על חברו ששה ושלשים והנה הוא גם כן מספר נגדר ואם נבקש לדעת גדרו נקח גדר הארבעה שהוא שנים וכן גדר התשעה שהוא ‫^[77]שלשה ונכה זה על זה יעלו ששה והוא המבוקש כי כאשר נכפול ששה על עצמו היה ששה ושלשים

Square ranks and non-square ranks

Odd ranks have roots; even ranks have no root: Know that the ranks of the numbers always follow this order one after the other: the first has a root, the second has no root, the third has a root, the fourth has no root, and so on endlessly.

ותדע כי לעולם מדרגות החשבון הולכות על הסדר זו אחר זו בעניין זה שהראשונה היא נגדרת והשנייה איננה נגדרת והשלישית נגדרת והרביעית בלתי נגדרת וככה עד אין קץ

By the root of the ranks, I mean that when you look at the first rank, which is the rank of units: its first number, which is one, has a root, as [explained] above.

ורצוני לומ' בגדר המדרגות הזה כי כשתסכל המדרגה הראשונה שהיא מדרגת האחדים מספרם הראשון שהוא אחד הוא נגדר כמו שקדם

The second rank, which is the rank of tens: its first number, which is ten, has no root.

והמדרגה השנית שהוא מדרגת העשרות מספרם הראשון שהוא עשר בלתי נגדר

Also the third rank: its first number, which is a hundred, has a root.

וכן המדרגה השלישית מספרה הראשון שהוא מאה נגדר

The fourth rank: its first number, which is a thousand, has no root.

והמדרגה הרביעית מספרה הראשון שהוא אלף הוא בלתי נגדר

All the ranks follow this way.

ובדרך הזו הולכות המדרגות כלנה

The procedure for finding the unknown root of the known number is very complicated, with many aspects and different principles, and I cannot explain them with one rule for all numbers.

ודרך מציאת הגדר הנעלם מהמספר הידוע כי היא עמוקה עד מאד ויש בה צדדים רבים ומדות נחלקות זו מזו ולא אוכל לפרש אותם דרך כלל אחד לכל המספרים

Therefore I write numerous various calculations and explain the way to extract the root of each of them at length and an intelligent person, who has wisdom in his heart should understand from them how to do so with other numbers.

ועל כן אכתוב חשבונות הרבה בלתי דומים זה לזה ואבאר בארוכה בכל אחד מהם דרך להוציא גדרו ומהם יבין ‫^[78]כל משכיל ונבון אשר תנוח חכמה בלבו לעשות ככה במספרים אחרים זולתם

We wish to know the root of two hundred and twenty-five.

\scriptstyle\sqrt{225}

הנה בקשנו לדעת גדר מאתים ועשרים וחמשה

We write it in the following diagram:

נכתבם על זאת הצורה

0
1	0	0
2	2	5
	2	5

0
א	0	0
ב	ב	ה
	ב	ה

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{2>1^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2-{\color{blue}{1}}^2=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times1=}}{\color{blue}{2}}\\\end{align}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{12-\left(2\times{\color{blue}{5}}\right)=}}{\color{Orange}{2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{{\color{Orange}{2}}5-{\color{blue}{5}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot2=}}{\color{blue}{1}}}$	0
		1		100		100
225		225		225		225
		12		25		15

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle15\ the\ root}}

Then, we count the number of the ranks and we see that the last [rank] has a root, since it is third, therefore we start with it.

ואחר נמנה מספר המדרגות וראינו שהאחרונה יש לה גדר באשר היא מדרגה שלישית ובעבור הזה נתחיל ממנה

It is 2. We look for the approximate root of 2; it is one, so write it beneath this 2.

והנה [היא ב']‫^[79] נבקש הגדר היותר קרוב אל ב' והנה הוא אחד נכתבנו תחת הב' ההיא

We subtract its product by itself from it; 1 remains above it.

ונסיר הכאתו על עצמו ממנה וישאר עליה א‫'

We multiply twice the 1 that we wrote beneath the 2, and write the product back beneath the preceding rank.

נכפול הא' שכתבנו תחת הב' פעמים ונכתוב העולה אחורנית תחת המדרגה הקדומה לזו

So, we write 2 beneath the 2 of the second rank, and we write a zero above the 1 we wrote beneath the 2 of the last rank, or cross it out by a pen, as a sign that it is erased from there as if it were not written there.

ועל כן נכתוב ב' תחת הב' [מהמדרגה השנית ונכתוב סיפרא על הא' שכתבנו תחת הב']‫^[80] מהמדרגה האחרונה או נעבור עליה קולמוס לסימן שתהיה נמחקת משם כאלו לא נכתבה

Then, we shift the remaining 1 in the first rank from which we began, above the 2 that precedes it in writing; it is twelve.

ואחרי זאת נשים הא' הנשארת במדרגה הראשונה להתחלתנו על הב' הקדומה לה במכתב יהיו שנים עשר

We examine how many times we can subtract the 2 from it, so that we will be able to subtract the product of the times of subtraction by themselves from the number that remains from it.

נעיין כמה פעמים נוכל להוציא מהם הב' עד שישאר מהם מספר שנוכל להסיר ממנו אחרי כן כמספר העולה מהכאות מספר הפעמים ההם על עעצמו

We find that if we subtract it five times it will be enough for the required and 2 remains in its place.

‫^[81]והנה נמצא שיספיק לזה המבוקש אם נסירנה מהם חמש פעמים ותשאר הב' במקומה

We write a zero above the 1, as nothing is left of it.

נכתוב סיפרא על הא' באשר [לא]‫^[82] נשאר ממנה כלום

We write 5 beneath the first rank for the five times of subtraction.

ונכתוב ה' תחת המדרגה הראשונה בעד חמשת פעמי ההסרה

Then we multiply the times of subtraction by themselves; the result is twenty-five.

ואחר נכה ונכפול מספר ההסרות על עצמו ויעלה חמשה ועשרים

We subtract it from the twenty-five that is in the line of the examined number and we find that it is all gone.

נסיר אותם מחמשה ועשרים שבטור החשבון הנחקר ונמצא שכלה הכל

So, we write zero above the 5 and above the 2.

ולכן נכתוב סיפרא על הה' ועל הב‫'

We create another line beneath it, which is 25.

והנה חדשנו טור אחר תחתיו שהוא ה'ב‫'

We subtract from 2 its half; 15 remains and this is the root of the sought number.

נסיר מהב' חציה וישאר ה'א' והוא גדר המספר המבוקש

For, if you multiply 15 by itself, you find the result is 225.

כי אם תכפול ותכה ה'א' על עצמו תמצא שיצא [לך]‫^[83] ה'ב'ב‫'

We wish to know the approximate root of nine hundred and twenty-five.

\scriptstyle\sqrt{925}

ועוד בקשנו לדעת הגדר קרוב יותר אל תשע מאות ועשרים וחמשה

This is its diagram:

וזה היא צורתו

0
9	2	5
	6	0

0
ט	ב	ה
	ו	0

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{9}=3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{9-{\color{blue}{3}}^2=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times3=}}{\color{blue}{6}}\\\end{align}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{2<6}}}$	0	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot6=}}{\color{blue}{3}}}$	0
925		925		925		925
		36		60		30

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle30\ the\ root\\&\scriptstyle25\ the\ remainder\\\end{align}}}

Its last rank has a root, therefore we start from it.

הנה יש למדרגתו האחרונה גדר ולכן נתחיל ממנה

Its root is 3; we write it beneath it.

וגדרה הוא ג' נכתבנה תחתיה

We subtract the 3 it; it is all gone, and nothing is left of it. Therefore we write a zero above it.

ונסיר הכאת הג' ממנה ותכלא ולא תשאר ממנה כלום ולכן נכתוב נכתוב עליה סיפרא

We multiply the 3 twice, cross it out with a pen and write 6 one rank back.

נכפול הג' פעמים ונעביר עליה קולמוס ונכתוב ו' במדרגה אחת אחרנית

We get the approximate root, because now we cannot subtract further 6 from 2 that is above it. So, we write a zero beneath the first rank, and we find that the line created is 60.

והנה יצא אלינו הגדר הקרוב כי עתה לא נוכל עוד להסיר ו' מב' אשר על ראשה ומפני זה ‫^[84]נכתוב סיפרא תחת המדרגה הראשונה ונמצא שהטור שנתחדש הוא סיפרא ו‫'

We subtract from the 6 its half; 30 remains and it is the required approximate root.

נסיר מהו' חציה וישאר 0'ג' והוא הגדר הקרוב המבוקש

For, if you multiply 30 by itself and put the remainder, which is 25, beneath it in the first line, you get 925.

כי אם תכה ותכפול 0'ג' על עצמו ותשים תחתיו הנשאר בטור ראשון שהוא ה'ב' יצא לך ה'ב'ט‫'

We wish to know the root of seven thousand and fifty-six.

\scriptstyle\sqrt{7056}

ועוד בקשנו לדעת גדר שבעת אלפים וחמשים וששה

We write it in the following diagram:

ונכתבים על זאת הצורה

	0
	2	0
	6	1	0
7	0	5	6
	1	6	4
		8

	0
	ב	0
	ו	א	0
ז	0	ה	ו
	א	ו	ד
		ח

[Illustration of the procedure:]

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle84\ the\ root}}

The last rank of this number has no root, since it is fourth, therefore we shift it to the zero that precedes it in writing, so it is seventy.

והנה מדרגת המספר הזה האחרונה היא בלתי נגדרת באשר היא רביעית ועל כן נשים אותה על הסיפרא הקדומה לה במכתב ותהיה שבעים

The approximate root of seventy is 8, whose product by itself is sixty-four.

והגדר הקרוב אל שבעים הוא שמונה שעולה כפילתה על עצמו ששים וארבעה

We subtract it from seventy; 6 remains above the zero.

נסיר אותם משבעים ישארו ו' על הסיפרא

We write a zero above the last rank, as nothing is left of it.

ונכתוב ספרא על המדרגה האחרונה באשר לא נשאר ממנה שם כלום

For the approximation root of seventy, we write 8 beneath the zero that is in the third rank.

וכנגד הגדר הקרוב אל שבעים נכתוב ח' תחת הסיפרא שבמדרגה השלישית

Then we multiply the 8 twice; it is sixteen. We write it this way:

אחרי זאת נכפול הח' פעמים שתהיה ששה עשר נכתוב אותם על דרך זה

6 for the six beneath the rank that precedes the zero.

ו' כנגד הששה תחת המדרגה הקדומה לסיפרא

1 for the ten beneath the 8, which we cross it out with a pen.

וא' כנגד העשרה תחת ^הח' ונעביר עליה קולמוס

Afterwards we examine how many times we can subtract the 1 and the 6 from the 6 and the 5 that are above them, so that enough is left of them for the product of the times of subtraction by themselves.

אחרי כן נעיין כמה פעמים נוכל ‫^[85]להסיר הא' והו' מהו' והה' אשר על ראשם בכדי שישאר מהם מספר שיספיק למה שיעלה מספר הכאות פעמי ההסרה על עצמם

We find that we can subtract 4 times the 1 from the 6 that above it and 2 remains above it.

והנה נמצא שנוכל להסיר הא' ד' פעמים מהו' אשר על ראשה וישאר עליה ב‫'

Then we subtract the 6 also 4 times that are twenty-four, when we shift the 2 to the 5 that precedes it, so they are twenty-five and 1 remains above the 5.

ואחר נסיר גם כן הו' ד' פעמים שעולים עשרים וארבע כשנשים הב' על הה' שלפניה שיהיו עשרים וחמשה וישאר א' על הה‫'

We write a zero above the 2, as nothing is left of it.

ונכתוב על הב' סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום

For the four times of subtraction we write 4 beneath the first rank.

וכנגד ארבע פעמי ההסרה נכתו' ד' תחת המדרגה הראשונה

Then, we multiply the 4 by itself; the result is sixteen.

ואחר נכה הד' על עצמו ויהיה ההווה ששה עשר

We subtract it from the sixteen that is in the line of the examined number and we find that it is all gone.

ונסיר אותם מששה עשר שבטור החשבון הנחקר ונמצא שתכלה הכל

So, we write zeros above the 6 and above the 1.

ולכן נכתוב על הו' ועל הא' סיפראש

The line that is generated is 164.

והטור שנתחדש אצלינו הוא ד'ו'א‫'

We take half the 6 and the 1 this way:

נקח חצי הו' והא' על הדרך הזה

We shift 1 above the 6; it is sixteen and its half is 8.

שנשים הא' על הו' ויהיה ששה עשר ויהיה חציין ח‫'

We write it be neath the 6.

ונכתוב אותם תחת הו‫'

We find that the remainder is 84 and this is the root of the sought number.

ונמצא ש^הנשאר הוא ד'ח' והוא גדר המספר המבוקש

For, if you multiply it by itself, you get one line, whose number is seven thousand and fifty-six.

שהנה אם תכנו ותכפלנו על עצמו יצא לך טור אחד שמספרו שבעת אלפים וחמישים וששה

We wish to know the the approximate root of seventy-six thousand, five hundred and forty-three.

\scriptstyle\sqrt{76543}

ועוד בקשנו לדעת הגדר הקרוב שבעים וששה אלף וחמש מאות וארבעים ‫^[86]ושלשה

This is its diagram:

וזה היא צורתו

0	3
3	8	6
7	6	5	4	3
	4
	1	4

0	ג
ג	ח	ו
ז	ו	ה	ד	ג
	ד
	א	ד

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{7>2^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{7-{\color{blue}{2}}^2=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times2=}}{\color{blue}{4}}\\\end{align}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{36-\left(7\times{\color{blue}{4}}\right)=}}{\color{green}{8}}\\&\scriptstyle{\color{red}{8-5=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{55-{\color{blue}{7}}^2=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times7=}}{\color{blue}{14}}\\\end{align}}$	03
		3		386
76543		76543		76543
		24		47
				14

The last rank has a root, since it is fifth, so we start from it.

הנה המדרגה האחרונה היא נגדרת באשר היא חמישית על כן נתחיל ממנה

The approximate root of 7 is 2; we write it beneath it.

והנה הגדר הקרוב אל ז' הוא ב' נכתבנה תחתיה

We subtract from it the product of 2 by itself; 3 remains above the 7.

נסיר ממנה הכאת הב' על עצמה וישאר על הז' ^ג‫'

We multiply the 2 twice, cross it out with a pen and write the product, which is 4, one rank back, beneath the 6 that is the fourth rank.

נכפול הב' פעמים ונעביר עליה קולמוס ונכתוב העולה שהוא ד' במדרגה אחת אחרנית תחת הו' שהיא במדרגה הרביעית

Then, we shift the 3 that remains above the [7] to the rank that precedes it in writing; it is thirty-six.

ואחר כן נשים הג' הנשארת לנו על הו' על המדרגה הקדומה לה במכתב יהיו ששה ושלשים

We examine how many times we can subtract from it the 4 that we wrote beneath the four rank, so that enough is left of it for the product of the times of subtraction by themselves.

נעיין כמה פעמים נוכל להסיר מהם הד' שכתבנו תחת המדרגה הרביעית בכדי שיספיק מה שישאר להסיר מספר הכאת פעמי ההסרה על עצמו

We find that we can subtract it only seven times that are twenty-eight.

והנה ~~[.]~~ נמצא שלא נוכל להסיר אותה רק שבע פעמים העולים עשרים ושמונה

We subtract it from thirty-six; 8 remains above the 6.

נסיר אותם מששה ושלשים ישאר על הו' ח‫'

We write a zero above the 3 that was shifted from its place.

ונכתוב סיפרא ^{על הג'} באשר נעתקה ממקומה

For the seven times of subtraction we write 7 beneath the third rank.

וכנגד שבע פעמי ההסרה נכתוב תחת המדרגה השלישית ז‫'

Then, we multiply 7 by itself; the result is forty-nine.

אחרי כן נכה ונכפול ז' על עצמה [ויהיה העולה]‫^[87] ארבעים ותשעה

We subtract it from what remains in the line of the number this way:

נסירה על הדרך הזה ממה שנשאר בטור המספר

We take 5 from the 8 that remains above the fourth rank; 3 remains above it.

והנה נקח מהח' הנשארת ‫^[88]^על המדרגה הרביעית ^ה' וישאר עליה ג‫'

We shift the 5 to the 5 that precedes it in writing, which is the third rank; it is fifty-five.

ונשים הה' על הה' הקדומה לה במכתב שהיא המדרגה השלישית ויהיו חמשים וחמש

We subtract forty-nine from it; 6 remains above the 5.

נסיר מהם תשע וארבעים ישארו על הה' ו‫'

Then, we multiply the seven times of subtraction twice; it is fourteen.

אחרי זאת נכפול השבע פעמי ההסרה פעמים ויהיו ארבעה עשר

We cross the 7 out with a pen.

ונעביר הקולמוס על הז‫'

We write this way:

ונכתבם על הדרך הזה

4 for the four beneath the 7 that we crossed out with a pen.

ד' כנגד הארבעה תחת הז' אשר העברנו עליה קולמוס

1 for the ten beneath the 4 that is the fourth rank.

וא' כנגד העשר תחת הד' שהיא תחת המדרגה הרביעית

Thereafter, we write what remains in the line of the examined number in another place and make it a separate line; then we write beneath it what is obtained.

ואחרי כן נעתיק במקום אחר מה שנשאר בטור המספר הנחקר ונעשה ממנו טור אחר לבדו ואחר נכתוב תחתיו מה שנתחדש

The line of what remains is 3643.

והנה יהיה טור מה שנותר ג'ד'ו'ג‫'

We write beneath it in [another] line: 4 beneath the 4 that is in the second rank, and 5 beneath the 6; all this is what was obtained above.

ונכתוב תחתיו בטור ד' תחת הד' שהיא המדרגה השנית וה' תחת הו' וכל זה הוא מה שנתחדש למעלה

It is written in this form:

והנה יהיה המועתק על זאת הצורה

	3	6
0	4	0	7
3	6	4	3
	5	4	6

	ג	ו
0	ד	0	ז
ג	ו	ד	ג
	ה	ד	ו

[Illustration of the procedure:]

$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{4+1=}}{\color{blue}{5}}\\&\scriptstyle{\color{red}{36-\left(6\times5\right)=6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{6-2=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{24-\left(6\times4\right)=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{4-1=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{10-4=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{43-{\color{blue}{6}}^2=}}{\color{green}{7}}\\\end{align}}$	36	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot54=}}{\color{blue}{27}}}$	36
	0407		0407
	3643		3643
	546		276

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle276\ the\ root\\&\scriptstyle367\ the\ remainder\\\end{align}}}

Now, we shift the 3 that is in the last rank of the upper line to the 6 that precedes it; it is thirty-six.

והנה נשים הג' שבטור העליון במדרגה האחרונה על הו' הקדומה יהיו ששה ושלשים

We write zero above the 3 that was shifted from its place.

ונכתוב סיפרא על הג' באשר נעתקה ממקומה

We examine how many times we can subtract the digits of the bottom line from the upper line, so that we will be able to subtract the product of the times of subtraction by themselves from the number that remains of it.

ונעיין כמה פעמים נוכל להסיר אותיות הטור השפל מהטור העליון בכדי שישאר ממנו אחרי כן מספר שנוכל ‫^[89]להסיר ממנו המספר שיעלה מהכאת פעמי ההסרה על עצמם

We see that it is enough for that if we subtract it only 6 times.

והוא נראה שיספיק לכל זה אם נסיר אותם ששה פעמים בלבד

When we subtract the 5 six times that are thirty from the thirty-six, the 6 stays in its place.

וכשנסיר מהששה ושלשים הה' שש פעמים העולים שלשים תשאר הו' במקומה

We subtract also the 4 that is written beneath the second rank six times; the result is twenty-four.

ואחרי זה נסיר הד' הכתובה תחת המדרגה השנית גם כן שש פעמים העולים עשרים וארבע

We do it this way:

נעשה על הדרך הזה

We take 2 from the 6; 4 remains above it.

נקח ב' מן הו' וישאר עליה ד‫'

We shift the 2 to the 4 that precedes this rank in writing; the result is twenty-four that are all gone.

ונשים [הב']‫^[90] על הד' הקדומה במכתב למדרגה הזאת ויעלו עשרים וארבע ויסופו ויכלו

We write zero above the 4, since nothing remains there.

ונכתוב על הד' סיפרא באשר לא נשאר שם כלום

For the six times of subtraction we write 6 beneath the first rank.

וכנגד שש פעמי ההסרה נכתוב ו' תחת המדרגה הראשונה

We multiply the 6 by itself; the result is thirty-six.

ונכה הו' על עצמה תעלה ששה ושלשים

We subtract it from what is left in the upper line this way:

נסירם ממה שנשאר בטור העליון על דרך זה

We subtract 1 from the 4 that is left above the third rank; 3 remains there.

נסיר מן הד' הנשארת על המדרגה השלישית א' וישאר שמה ג‫'

We shift the 1 to the zero, which is above the second rank that precedes it; it is ten.

נשים הא' על הסיפרא אשר על המדרגה השנית הקדומה לה ותהיה שוה עשר

We subtract four from it; 6 remains above the zero.

נסיר מהם ארבעה וישאר על הסיפרא ו‫'

We shift the 4 to the first rank; it is forty-three.

נשים הד' על המדרגה הראשונה יעלו ארבעים ושלש

We subtract thirty-six from it; 7 remains above the 3 that is in the first rank.

נסיר מהם הששה ושלשים ישארו ז' על הג' שבמדרגה הראשונה

The bottom line that is generated is 546.

והנה הטור השפל אשר ‫^[91]נתחדש הוא ו'ד'ה‫'

We take half the 4 and the 5; 27 remains.

נקח חצי הד' והה' ישאר ז'ב‫'

We find that the remainder after all this is 276 and this is the approximate root of the sought number.

נמצא מה שנשאר אחר כל זה ו'ז'ב' והוא הגדר היותר קרוב אל המספר המב^וקש

If you multiply 276 by itself and add what remains in the upper line, which is 365, you get the line of the number whose root you sought.

ואם תכפול ו'ז'ב' ~~והוא הגדר היותר~~ על עצמו ותוסיף על כפילתו מה שנשאר בטור העליון שהוא ה'ו'ג' יצא לך טור המספר אשר דרשת גדרו

We wish to know the root of five hundred and eighty-three thousand, six hundred and ninety-six.

\scriptstyle\sqrt{583696}

ועוד בקשנו לדעת גדר חמש מאות ושמונים ושלשת אלפים ושש מאות ותשעים וששה

We write it in the following diagram:

ונכתבנו על זאת הצורה

	0
	3	6
0	9	9	0
5	8	3	6	9	6
		4
	1	1	2

	0
	ג	ו
0	ט	ט	0
ה	ח	ג	ו	ט	ו
		ד
	א	א	ב

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{58>7^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{58-{\color{blue}{7}}^2=}}{\color{green}{9}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times7=}}{\color{blue}{14}}\\\end{align}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{9-\left(6\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{33-\left(6\times{\color{blue}{4}}\right)=}}{\color{green}{9}}\\&\scriptstyle{\color{red}{9-3=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{36-{\color{blue}{6}}^2=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times6=}}{\color{blue}{12}}\\\end{align}}$	0
				36
		09		0990
583696		583696		583696
		74		746
		1		112

Since the last rank of this number has no root, the 5 should be shifted to the 8 that precedes it in writing in the fifth rank; it is fifty-eight.

באשר המדרגה האחרונה מהמספר הזה הוא בלתי נגדרת צריך להשים את הה' על הח' הקדומה לה במכתב במדרגה חמישית ויעלו חמישים ושמונה

The approximate root of this number [is 7], whose product by itself is forty-nine.

והגדר הקרוב אל המספר הזה שעולה הכאתו על עצמו הוא תשעה וארבעים

When we subtract it from fifty-eight, 9 remains above the 8.

וכשנסיר אותם מחמישים ושמונה ישארו על הח' ט‫'

We write zero above the 5 that was shifted from its place.

ונכתוב סיפרא על הה' באשר נעתקה ממקומה

For the approximate root we write 7 beneath the 8.

וכנגד הגדר הקרוב נכתוב ז' תחת הח‫'

[We] multiply the 7 twice, and cross it out with a pen; the product is fourteen.

ויכפול הז' הזאת פעמים ונעביר עליה קולמוס והנה יהיה העולה ארבעה עשר

We write four for the four beneath the 3 that is the fourth rank and 1 for the ten beneath the 7 that we crossed out with a pen.

ונכתוב ד' כנגד הארבעה תחת הג' שהיא המדרגה ‫^[92]הרביעית וא' כנגד העשר תחת הז' אשר העברנו עליה הקולמוס

Now, we should [examine] how many times we can subtract the 1 and the 4 from what remains in the upper line, so that we will have enough to subtract the product of the times of subtraction by themselves from the remainder.

ועתה אנחנו צריכים [לעיין]‫^[93] כמה פעמים נוכל להסיר הא' והד' ממה שנשאר בטור המספר בכדי שיספיק לנו אחרי כן להסיר מהנשאר מספר הכרת פעמי ההסרה על עצמו

We find that it is enough for us if we subtract it six times.

והנה נמצא שיספיק לנו אם נסיר אותם ששה פעמים

When we subtract the 1 six times from the 9, 3 remains above it.

והנה כשנסיר הא' מהט' ששה פעמים ישאר עליה ג‫'

We also have to subtract the 4 six times; the product is twenty-four.

וגם יש לנו להסיר הד' ששה פעמים שעלה כפלתם ארבע ועשרים

We do it this way:

ונעשה על הדרך הזה

We take the 3 that remains above the 9 and write a zero in its place.

נקח הג' הנשארת לנו על הט' ונכתוב סיפרא במקומה

We shift it to the 3 that precedes it in the fourth rank; the result is thirty-three.

ונשים אותה על הג' הקדומה לה במדרגה רביעית ויעלו שלש ושלשים

When we subtract the twenty-four from it, 9 remains above the 3.

כשנסיר מהם הארבע ועשרים ישארו על הג' ט‫'

For the six times of subtraction we write 6 beneath the third rank.

וכנגד שש פעמי ההסרה נכתוב תחת המדרגה השלישית ו‫'

When we multiply it by itself the result is thirty-six.

וכשנכפול ונכה אותם על עצמם יעלו ששה ושלשים

We subtract it from the line of the number this way:

ונסיר אותם מטור המספר על הדרך [הזה]‫^[94]

We take 3 from the 9 that is left in the fourth rank; 6 remains above it.

נקח מן הט' הנשארת לנו במדרגה רביעית ג' וישארו עליה ו‫'

We shift the 3 to the 6 that precedes it in the third rank; it is thirty-six, which is a product of the 6 by itself.

נשים זאת הג' על הו' הקדומה לה במדרגה שלישית יעלו ששה ושלשים ~~אחד~~ [שהם]^[95] כפילת הכאת הו' על עצמה

We write a zero above the 6, for no remainder is left.

ו^הנה נכתוב סיפרא על הו' באשר ‫^[96]לא נשארה ממנה שארית

Then, we double the six times of subtraction; it is twelve.

אחרי זאת נכפול הששת פעמים ההסרה פעמים ויהיו שנים עשר

We write it this way:

ונכתבם על הדרך הזה

2 beneath the 6 for the two and we cross it out by a pen.

ב' תחת הו' כנגד השתים ונעביר עליה קולמוס

1 beneath the 4 that follows for the ten.

וא' תחת הד' שאחריה כנגד העשר

After all this, we write what remains in the line of the number in another place and make it a separate line; then we write beneath it what is obtained.

ואחר כל זה נעתיק במקום אחר מה שנשאר בטור המספר ונעשה ממנו טור אחד לבדו ואחר נכתוב תחתיו מה שנתחדש

The line of what remains is 6096.

והנה יהיה טור מה שנותר ו'ט'0ו‫'

We write beneath it in another line: 2 beneath the 9, 5 beneath the zero, and 1 beneath the 6; all this is what was obtained above.

ונכתוב תחתיו בטור אחר ב' תחת הט' וה' תחת הסיפרא וא' תחת הו' וכל זה הוא מה שנתחדש למעלה

It is written in this form:

והנה יהיה המועתק על זאת הצורה

0
2		1	0
6	0	9	6
1	5	2	4

0
ב		א	0
ו	0	ט	ו
א	ה	ב	ד

[Illustration of the procedure:]

$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{4+1=}}{\color{blue}{5}}\\&\scriptstyle{\color{red}{6-\left(4\times1\right)=}}{\color{green}{2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{20-\left(4\times5\right)=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{9-\left(4\times2\right)=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{16-{\color{blue}{4}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}$	0 0	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot152=}}{\color{blue}{76}}}$	36
	2 10		2 10
	6096		6096
	1524		764

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle764\ the\ root}}

Now, we should examine how many times we can subtract the digits that we wrote beneath the first line, so that we will have enough afterwards to subtract the product of the times of subtraction by themselves from the remainder.

ועתה יש לנו לעיין כמה פעמים נוכל להסיר האותיות שכתבנו תחת הטור הראשון ממנו בכדי שיספיק לנו אחרי כן להסיר מהנשאר כפל הכאת מספר ההסרות על עצמו

We find that it is enough for all this if we subtract it 4 times.

והנה נמצא שיספיק לכל זה אם נסירם ד' פעמים

When we subtract four times the 1 that is the last rank of the bottom line from the 6 that is in the upper line above it, 2 remains above it.

והנה כשנסיר הא' שהיא המדרגה האחרונה מהטור השפל מהו' אשר בטור העליון על ראשה ארבעה פעמים ישאר עליו ב‫'

We have to subtract from the upper line also four times the 5 that is in the bottom line, the product of which is twenty.

וגם כן יש לנו להסיר ארבעה פעמים הה' אשר בטור השפל שעולה כפלתם עשרים ‫^[97]מהטור העליון

We do it this way:

ונעשה על דרך זה

We take the 2 the is left in the last rank of the upper line and shift it to the zero that precedes that rank; it is twenty and all is gone for the twenty of the product.

נקח הב' הנשארת לנו במדרגה האחרונה מהטור העליון ונשים אותה על הסיפרא הקדומה למדרגה ההיא ויהיו עשרים ויסופו ויכלו בעד העשרים מהכפילה

We write a zero above the 2 that we took, as it was shifted from its place.

ונכתוב על הב' אשר לקחנו סיפרא באשר נעתקה ממקומה

Then, [we] subtract also four times the 2 that is in the bottom line from the 9 that is above it; 1 remains above it.

ואחרי זאת הסיר גם כן ארבעה פעמים הב' שבטור השפל מהט' אשר על ראשו וישאר עליה א‫'

For the four times of subtraction we write 4 beneath the first rank of the upper line.

והנה כנגד ארבעה פעמי ההסרה נכתוב תחת המדרגה הראשונה מהטור העליון ד‫'

When we multiply 4 by itself, it is sixteen.

וכאשר נכפול ונכה הד' על עצמה יהיה ההוא ששה עשר

We subtract it from the sixteen that is in the upper line, because 1 is left above the 9 in the second rank and the 6 in the first [rank].

נסירם מהששה עשר שבטור העליון שהרי נותרו א' על הט' במדרגה השנייה והו' שבראשונה

We find that the whole upper line is gone, so we write zeros above the 6 and the 1 that above the 9.

ונמצא שיכלה כל הטור העליון ועל כן נכתוב סיפראש על הו' ועל הא' שבראש הט‫'

The bottom line that is generated is 1524.

והטור התחתון אשר נתחדש הוא ד'ב'ה'א‫'

We take half the 2, 5 and 1; the remainder is 764 and this is the sought root of the number.

נקח חצי הב' והה' והא' ותהיה הנשאר ד'ו'ז' והוא הגדר מהמספר המבוקש

If you multiply 764 by itself, I promise you that the product is 583696.

ואם תכפול ד'ו'ז' על עצמו אני מבטיח לך שיצא מקבוץ הכפילה ו'ט'ו'ג'ח'ה‫'

We wish to know the root of this number, which is eight hundred and twenty-four thousand, four hundred and sixty-four.

\scriptstyle\sqrt{824464}

ועוד בקשנו לדעת גדר ‫^[98]המספר הזה שהוא שמונה מאות ^אלף ועשרים וארבעת אלף וארבע מאות וששים וארבעה

We write it in the following diagram:

ונכתבם על זאת הצורה

	0	0
0	1	6	0	0	0
8	2	4	4	6	4
	9	1	8	0	8

	0	0
0	א	ו	0	0	0
ח	ב	ד	ד	ו	ד
	ט	א	ח	0	ח

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{82>9^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{82-{\color{blue}{9}}^2=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times9=}}{\color{blue}{18}}\\\end{align}}$		$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{14-\left(8\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{64-\left(8\times{\color{blue}{8}}\right)=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{64-{\color{blue}{8}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}$	00	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot18=}}{\color{blue}{9}}}$	00
		01		016000		016000
824464		824464		824464		824464
		9180		91808		908

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle908\ the\ root}}

Since the last rank of this number has no root, it should be shifted to the 2 that precedes it in writing that is the fifth ranke; it is eighty-two.

על אשר המדרגה האחרונה מהמספר הזה היא בלתי נגדרת צריך לשום אותה על הב' הקדומה לה במכתב שהיא המדרגה החמישית והנה יהיה שמנים ושנים

Its approximate root is nine, since its product by itself is eighty-one.

והגדר היותר קרוב אליהם הוא תשעה כי כפל הכאתו על עצמו עולה אחד ושמונים

When we subtract it from it, 1 remains above the 2.

והנה כשנסיר אותם מהם תשאר על הב' א‫'

We write a zero above the 2, as it was shifted from its place.

ונכתוב על הב' סיפרא באשר נעתקה ממקומה

We write 9 beneath that 2 for the nine, which is the approximate root and cross out the 9 with a pen.

והנה נכתוב תחת הב' ההיא ט' כנגד תשעה שהם הגדר היותר קרוב ואחר נעביר הקולמוס על הט‫'

We double it; it is eighteen.

ונכפל אותה והיו שמנה עשר

We write it this way:

ונכתבם על הדרך הזה

1 beneath the fourth rank, for the ten.

א' תחת המדרגה הרביעית כנגד העשר

8 for the eight one rank back.

וח' כנגד השמנה במדרגה אחת אחורנית

Then, we write a zero beneath the second rank.

ואחרי זאת כתבנו סיפרא תחת המדרגה השנית

Then we examine how many times we can subtract the digits of the created bottom line from what remains in the upper line, so that a number remains there from which we will be able to subtract the product of the times of subtraction by themselves.

ואחר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר אותיות הטור השפל המתחדש ממה שנשאר בטור העליון בכדי שישאר שם מספר ‫^[99]אחר זאת שנוכל להסיר ממנו כמספר העולה מכפילת פעמי ההסרות על עצמם

We find that it is enough to subtract it eight times.

והוא נמצא שיספיק להסיר אותם שמנה פעמים

We do it this way:

ונעשה על הדרך הזה

We take the 1 that is left in the upper line above the fifth rank and write zero above it, since we shift it from its place.

נקח הא' הנשארת בטור העליון על המדרגה החמישית ונכתוב עליה סיפרא באשר נעתיקנה ממקומה

We shift it to the 4 that is left in the fourth rank that precedes it; it is fourteen.

ונשים אותה על הד' הנשארת במדרגה הרביעית הקדומה לה ויהיו ארבעה עשר

We subtract from it eight times the 1 that beneath the fourth rank; 6 remains above the 4.

נסיר מהם הא' שתחת המדרגה הרביעית שמנה פעמים וישאר על הד' ו‫'

We also have to subtract eight times the 8 that is beneath the third rank; its product is sixty-four.

וגם כן יש לנו להסיר הח' שתחת המדרגה השלישית שמונה פעמים שעולה כפלתם שישים וארבעה

We do it this way:

ונעשה על הדרך הזה

We take the 6 left in the fourth rank and write a zero above it when we shift it from its place.

נקח הו' הנשארת במדרגה הרביעית ונכתוב סיפרא עליה כאשר נעתיקנה ממקומה

We write it above the 4 in the third rank that precedes it; it is sixty-four and it is all gone when subtracting the product of 8.

ונשים אותה על הד' שהיא המדרגה השלישית הקדומה לה ויהיו שישים וארבעה ויכלו ויתמו בעבור הסרת פעמי הח‫'

We write a zero above the 4, because nothing remains of it.

ונכתוב על הד' ההיא סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום

For the eight times of subtraction we write 8 beneath the first rank.

וכנגד ^שמונה פעמי הסרת האותיות נכתוב תחת המדרגה הראשונה ח‫'

When we multiply 8 by itself the result is sixty-four.

וכאשר נכה ח' על עצמם יעלו שישים וארבעה

We subtract it from the sixty-four above it in the line of the number examined, because so far the 4 remains in the the first rank and the 6 in the second rank. Thus the entire upper line is gone.

‫^[100]נסירם מהשישים וארבעה אשר על ראשם בטור המספר הנחקר כי הנה נשארו עד כה הד' שהיא המדרגה הראשונה והו' שהיא המדרגה השנית ובזה תכלה כל הטור העליון

So, we write zeros above the 4 and the 5.

ועל כן נכתוב סיפראש על הד' ועל הה‫'

The bottom line that is generated is 1808.

והטור שנתחדש הוא ח'[0]ח'א‫'

A half of 180 is 90. We find that what remains is 908 and this is the required root of the number.

וחצי סיפרא ח"א הוא 0ט' נמצא שיהיה הנותר אחרי זאת ח'0'ט' והוא גדר המספר המבוקש

Check: Try me herewith [Malachi 3, 10]: to multiply 908 by itself, for you will necessarily receive 824464 from the multiplication.

ובחנני נא בזאת‫^{[note 4]} ונסני לכפול ח'0'ט' על עצמו כי בהכרח יצא לך מקבוץ הכפילה ד'ו'ד'ד'ב'ח‫'

We also want the root of a hundred.

\scriptstyle\sqrt{100}

ועוד בקשנו שורש וגדר מאה

We write it in the following diagram:

הנה נכתבה על זאת הצורה

0
1	0	0
	1	0

0
א	0	0
	א	0

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{1-{\color{blue}{1}}^2=}}{\color{green}{0}}}$	0
100		100
		1

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle10\ the\ root}}

The third rank has a root, so we start with it.

והנה המדרגה השלישית יש לה גדר ועל כן נתחיל ממנה

The root of 1 is one.

כי גדר הא' הוא אחד

So, we write a zero above the 1, because it is gone when we subtract from it the product of the root by itself.

ולכן נכתוב סיפרא על הא' באשר תכלה כשנסיר ממנה הכאת הגדר על עצמו

Since it is the root, we write 1 beneath the second zero. It indicates a ten there and this is the required root of the number.

וכנגד שהוא הגדר נכתוב א' תחת הסיפרא השנית ותהיה שוה שם עשר והוא גדר המספר המבוקש

We wish to know the root of four hundred.

\scriptstyle\sqrt{400}

וכן רצינו לדעת שרש ארבע מאות

We write it in the following diagram:

ונכתבם על זאת הצורה

0
4	0	0
	2	0

0
ד	0	0
	ב	0

[Illustration of the procedure:]

	$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{4-{\color{blue}{2}}^2=}}{\color{green}{0}}}$	0
400		400
		2

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle20\ the\ root}}

It is known that the root of 4 is two.

וידוע כי גדר הד' שהוא שנים

Therefore, we write a zero above the 4, because it is all gone, when you subtract from it the product of the root by itself.

ולכן ‫^[101]ולכן נכתוב סיפרא [על הד']‫^[102] באשר תכלה כלה כשתסיר ממנה הכאת הגדר על עצמו

For the two, which is the root, we write 2 beneath the second zero. It indicates twenty there, and this is the root of the number.

וכנגד השנים שהם הגדר נכתוב ניכתוב ב' תחת הסיפרא השנית ותהיה שוה שם עשרים והוא גדר המספר

If we wish to know the approximate root of four thousand.

\scriptstyle\sqrt{4000}

ואם רצינו לדעת הגדר הקרוב אל ארבעת אלפים

[Illustration of the procedure:]

\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle63\ the\ root\\&\scriptstyle31\ the\ remainder\\\end{align}}}

We do this way:

נעשה על דרך זה

The fourth rank has no root, so we write 4 above the zero that precedes it; it becomes forty.

הנה המדרגה הרביעית היא בלתי נגדרת לפיכך נשים הד' על הסיפרא הקדומה לה ותהיה ארבעים

The closest [root] is six, because its product by itself is thirty-six.

והמרובע הקרוב אליהם הוא ששה כי כפילת הכאתו על עצמו תהיה לו שלשים וששה

4 remains above the third zero.

והנה ישארו ד' על הסיפרא השלישית

We write a zero above the 4 that was in the fourth rank, when it was shifted from its place.

ונכתוב סיפרא על הד' שהיתה במדרגה הרביעית כאשר נעתקה ממקומה

For the six, which is the closest root, we write 6 beneath the third zero.

וכנגד ששה שהם הגדר היותר קרוב נכתוב ו' תחת ^הסיפרא השלישית

Then, we multiply 6 twice and cross it out with a pen; it becomes twelve.

אחרי זאת נכפול הו' פעמים ונעביר עליה קולמוס והנה יהיה ההוא שנים עשר

We write 2 beneath the second zero for the two and 1 for the ten beneath the 6 [that was erased] with a pen.

נכתוב ב' כנגד השנים תחת הסיפרא השניה וא' כנגד העשר תחת הו' אשר הקולמוס עליה

When we examine how many times we can subtract these 2 and 1 from what remains ubove the line, we find that three times are enough for us.

וכאשר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר הב' והא' ההמה מהנשאר למעלה ‫^[103]מן הטור נמצא שיספיק בשלשה פעמים

We do this way:

ונעשה בדרך הזה

We subtract the 1 beneath the third zero three times from the 4 remaining above it; 1 remains instead of it.

~~נקח הא' הנותרת במדרגה השלישית~~ נסיר הא' שתחת הסיפרא השלישית שלשה פעמים מהד' הנשארת על ראשה וישאר במקומה הא‫'

We also have to subtract [three] times the 2, the product of which is six.

וכן יש לנו להסיר הב' [שלשה]‫^[104] פעמים שעולה כפילתם ששה

We do it this way:

ונעשה בדרך [הזה‫]‫^[105]

We take the 1 remaining in the third rank and shift it above the second zero; it becomes ten.

נקח הא' הנותרת במדרגה השלישית ונשים אותה על הסיפרא השנית ותהיה שוה עשר

We subtract the six from it; four remains there.

נסיר מהם הששה ישארו שם ארבעה

We write zero above the 1 that is above the third rank, because it was shifted from its place.

ונכתוב סיפרא על הא' שהיתה על המדרגה השלישית כי נעתקה ממקומה

For the three times of subtraction we write 3 beneath the zero that is in the first rank.

וכנגד שלשה פעמי ההסרה נכתוב תחת הסיפרא שבמדרגה הראשונה ג‫'

When we multiply it by itself, it is nine.

וכאשר נכפול ונכה אותה על עצמה יהיה ההוא תשעה

We subtract it from the upper line this way:

נסיר אותם מהטור העליון בדרך זה

We take 1 from the 4 remaining in the second rank; 3 remains above it.

נקח א' מן הד' הנותרים במדרגה השנית וישארו עליה ג‫'

We shift the 1 to the zero that precedes its rank; it becomes ten.

ונשים הא' על הסיפרא הקדומה למדרגתה ותהיה שוה עשר

We subtract nine from it; 1 remains above that zero.

נסיר מהם תשעה ישאר על הסיפרא ההיא א‫'

The bottom line that is generated is 123.

והטור אשר נתחדש הוא ג'ב'א‫'

A half of 12 is 6.

וחצי ב'א' והוא ו‫'

We find that the required approximate root [is 63]

ונמצא שתהיה הגדר הקרוב ‫^[106]המבוקש גדרו

The methods of calculating all these many numbers, which I have mentioned and extended the explanation for each of them [how] to extract its root or its approximate [root], are sufficient for you to apply their procedure to other cases you see, if you are wise.

ובדרכי כל אלו החשבונות הרבים שהזכרתי והארכתי הביאור בכל אחד מהם למצוא גדרו או הקרוב אליו יספיק לך לעשות באחרים זולתם כתבניתם אשר אתה מראה אם נבון ואם חכם אתה

Chapter Eight – the Ratio of a Number to Another Number	השער השמיני במערכת חשבון אחד מחשבון אחר
The meaning of relation is to explain, when we have two known numbers or more, how we can find another number, whose ratio to one of them is the same as the ratio of this [given] number to the other [given number].	כוונת ההערכה הזאת היא לבאר כשיהיו לנו שני חשבונות ידועים או יותר באיזה דרך נוכל לחדש חשבון אחר שיהיה ערכו אל אחד מהם כערך האחד אל חברו
Know that the skill of this chapter is divided into four categories:	ותדע כי מלאכת השער הזה היא נחלקת לארבעה חלקים
Proportional Triad: The first category is when we have two [known] numbers and we want to find a third number, whose ratio to one of them is the same as the ratio of one of them to the other. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_2:a_3}}$	החלק האחד הוא על דרך זה כשיהיו לנו שני חשבונות ונרצו לחדש ולמצוא חשבון שלישי שיהיה ערכו כל [אחד]‫^[107] מהם כערך כל האחד [מהם]‫^[108] אל חברו
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_1}}}$
The example: when we know the numbers four and six. $\scriptstyle4:6=6:x$	המשל בזה כגון שתדע חשבון ארבעה וששה
It is known that when we relate six to four, it is the same and its half. $\scriptstyle{\color{blue}{6:4=\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot4\right]:4}}$	ובידוע כי כשנערוך חשבון ששה על חשבון ארבעה יהיה כמוהו ומחציתו
If we want to find a third number, whose ratio to six is the same as the ratio of six to four, we do it this way: $\scriptstyle{\color{blue}{x:6=6:4}}$	ואם נרצה לחדש חשבון שלישי שיהיה ערכו אל ששה ‫^[109]כערך ששה אל ארבעה נעשה על הדרך הזה
We take the number six, which is mean between the first known number and the third unknown number. We multiply it by itself; the product is thirty-six. We divide it by the first known number, which is four. We find it nine times in it. So, the ratio of nine to six is the same as the ratio of six to four. $\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6^2}{4}=\frac{36}{4}=9}}$	נקח חשבון הששה שהוא אמצעי בין החשבון הראשון הידוע ובין השלישי הנעלם ונכפול ונכה אותו על עצמו ויהיה העולה ששה ושלשים נחלק אותם על חשבון הראשון הנודע שהוא ארבעה ומצאנו בהם תשע פעמים והנה תשעה ערכם אל ששה כערך ששה אל ארבעה
If we know the mean number and the last number, but we do not know the first number, we also multiply the mean by itself, then divide by the last known number and the result of division is the first number. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_3}}}$	ואם ידענו החשבון האמצעי והאחרון ונעלם ממנו החשבון הראשון נכפול גם כן האמצעי על עצמו ונחלקנו על החשבון האחרון הנודע והיוצא בחלוק הוא החשבון הראשון
According to this, when you know the numbers six and nine, but we do not know the [number] four: $\scriptstyle x:6=6:9$	ולפי זה כשתדע חשבון הששה והתשעה ולא נדע הארבעה
We multiply six by itself; the result is thirty-six. We divide it by nine that is known; we find it four times [in it]. So, four is the required [number]. $\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6^2}{9}=\frac{36}{9}=4}}$	נכפול הששה על עצמם יעלו ששה ושלשים נחלקם על התשעה הנודעים ונמצאנו ארבעה פעמים והנה הארבעה הוא המבוקש
If we know the first and the third numbers, but we do not know the mean number, we multiply the two known numbers by each other, then we extract the root of the product and the required mean number is the root. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\sqrt{a_1\sdot a_2}}}$	ואם ידענו החשבון הראשון והשלישי ונעלם ממנו החשבון האמצעי נכפול ונכה השני חשבונות הנודעים זה על זה ונקח גדר העולה וכמספר הגדר הוא החשבון האמצעי המבוקש
According to this, when you know the numbers four and nine, but we do not know the mean [number]: $\scriptstyle4:x=x:9$	ועל זה הדרך תדע חשבון ‫^[110]הארבעה והתשעה ונעלם ממנו האמצעי
We multiply four by nine; the result is thirty-six; its root is six and this is the required mean number. $\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{4\sdot9}=\sqrt{36}=6}}$	נכפול ארבעה על תשעה ויעלו שלשים ושש וגדרם ששה והוא החשבון האמצעי המבוקש
Rule of Three: The second category is when we have three known numbers and we want to find a fourth number, whose ratio to the third is the same as the ratio of the first to the second. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4}}$	החלק השני כשיהיו לנו [שלשה]‫^[111] חשבונות נודעים ונרצה לחדש חשבון רביעי שיהיה ערכו אל השלישי כערך הראשון אל ~~השלישי~~ השני
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}}}$
As when we know the three numbers - six, ten and three - and I want to find a fourth number, whose ratio to three is the same as the ratio of ten to six. $\scriptstyle6:10=3:x$	כגון שנדע החשבונות האלה השלשה ששה ועשרה ושלשה ואבקש למצוא חשבון רביעי שיהיה ערכו אל השלשה כערך העשרה אל הששה
We do as follows: we multiply ten and three by each other - both are called means, because they are between the first known number and the fourth unknown [number] - the result is thirty. We divide it by the first known number, which is six; we find it five times in it, so five is the required number, because the ratio of six to ten is the same as the ratio of three to five. $\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot3}{6}=\frac{30}{6}=5}}$	ונעשה ככה נכפול חשבון העשרה וחשבון השלשה זה על זה ושניהם נקראים אמצעיים לפי שהם נתונים בין החשבון ~~האמצעי~~ [הראשון]‫^[112] הנודע ובין הרביעי הנעלם והנה הוא השלשים נחלקנו על החשבון הראשון הנודע שהוא ששה ונמצאו בו חמש פעמים והנה חמשה הוא החשבון המבוקש כי כערך ששה אל עשרה כן ערך שלשה אל חמשה
Likewise, if we know the two mean numbers and the fourth number, but the first number is unknown to us: we multiply the means by each other, then divide the product by the fourth known number; the result of division is the required. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}}}$	וכן אם נדע השני חשבונות האמצעיים והחשבון הרביעי הנעלם ממנו החשבון הראשון נכפול האמצעיים זה על זה ונחלק ההווה על ‫^[113]החשבון הרביעי הנודע והיוצא בחלוק הוא המבוקש
If one of the two means is unknown to us: we multiply the first and the fourth numbers by each other, then divide the product by the known mean; the result of division is the unknown required number. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}}}$ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}}}$	ואם יעלם ממנו אחד מהשנים האמצעיים נכפול החשבון הראשון והרביעי אלו על אלו ונחלק ההווה על האמצעי הנודע והיוצא בחלוק הוא החשבון המבוקש הנעלם
Arithmetic proportion The third category is when we want to write many numbers, such that the increment [between each two consecutive numbers] is the same. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2-a_1=a_3-a_2}}$	החלק השלישי כשנרצה לכתוב ולחקוק חשבונות רבים מרחק האחד שוה ולמרחק חברו
As 1; 2; 3; 4.	כגון א'ב'ג'ד'ה'ו‫'
Or 2; 4; 6 etc.	‫[או]‫^[114] ב'ד'ו' וכיוצא באלו
This category is clear and explained, thus, there is no need to elaborate on that.	והחלק הזה דרכו גלוי ומבואר ואין צריך עוד להאריך בו
Harmonic proportion The fourth category: $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_3=\left(a_2-a_1\right):\left(a_3-a_2\right)}}$	החלק הרביעי
As these three digits, which are 3, 4, 6: the ratio of 3 to 6 is as the ratio of the interval from three to four to the interval from four to six - the interval from 3 to 4 is one and the interval from 4 to 6 is two; the ratio of 3 to 6 is as the ratio of one to two. $\scriptstyle{\color{blue}{3;\ 4;\ 6\longrightarrow3:6=1:2=\left(4-3\right):\left(6-4\right)}}$	על אופן שלש אותיות אלו שהן ג'ד'ו' שערך ג' אל ו' כערך המרחק שמשלשה ועד ארבעה אל המרחק שמארבעה ועד ששה שהנה מרחק ג' מד' אחד ומרחק ד' מו' שנים וכערך האחד אל השנים כן ערך השלשה אל הששה
When we know the first and the last numbers, but we do not know the second number, we multiply one by the other, then divide the product by the sum of the two; we double the quotient and the result is the required. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=2\sdot\frac{a_1\sdot a_3}{a_1+a_3}}}$	וכאשר נדע האות הראשונה והאחרונה ונעלמת ממנו האות השנית נכפול האחת אל חברתה ונחלק העולה על המחובר משתיהן והיוצא בחלוק נכפלנו והיוצא הוא המבוקש
According to this method, when we know the 3 and the 6 and we wish to know the mean, we multiply 3 by 6; it is eighteen. We divide it by the sum of the two, which is 9; we find it twice in it. We double it; it is four and so the mean should be 4. $\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\frac{3\sdot6}{3+6}=2\sdot\frac{18}{9}=2\sdot2=4}}$	ועל הדרך הזאת כשנדע הג' [והו']‫^[115] ונרצה ‫^[116]לדעת האות האמצעית נכפול ג' על ו' יהיו שמנה עשר נחלקם על המחובר משניהם שהוא ט' נמצאנו שם שני פעמים נכפלם יהיו ארבעה וככה הוא משפט האמצעי להיות ד‫'
If we know the first and the mean numbers, but we do not know the last, we multiply the first by the second, which is mean between the first that is known and the last that is unknown. We divide the product by the first number that is known, then we subtract from is the product of the difference between the first and the mean by itself; the result of division is the required. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_2}{a_1-\left(a_2-a_1\right)}}}$	ואם נדע האות הראשונה והאמצעית ולא נדע האחרונה נכפול הראשונה על השנייה שהיא אמצעית בין הראשונה הידועה ובין האחרונה הנעלמת והעולה נחלקנו על האות הראשונה הידועה אחר אשר נסיר ממנה [העולה מהכאת]‫^[117] המרחק שבין [הראשונה]‫^[118] [לאמצעית]‫^[119] [על עצמו]‫^[120] והיוצא מהחלוק הוא המבוקש
According to this, when we know the 3 and the 4, but we do not know the 6, we multiply the 3 by the 4; it is twelve. We divide it by the 3, after we subtract from it the product of the difference between it and the 4 by itself, which is one. We subtract it from the 3; 2 remains from it. We find this 2 six times in twelve; so the last third number is 6. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot4}{3-\left(4-3\right)}=\frac{12}{3-1}=\frac{12}{2}=6}}$	ולפי זה כשנודע הג' והד' ונעלמת ממנו הו' ונכפל ג' על ד' יהיו שנים עשר נחלקם על הג' אחר אשר נסיר ממנה [הכאת]‫^[121] המרחק שבינה ובין הד' [על עצמו]‫^[122] והנה הוא אחד נסיר אותו מהג' [ישאר]‫^[123] ממנה ב' ונמצא הב' הזאת ו' פעמים בשנים עשר וככה היא האות השלישית האחרונה ו‫'
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_3+\left(a_3-a_2\right)}}}$
If we know the 4 and the 6, but we do not know the 3, we do this way: we multiply 4 by 6; it is twenty-four. We divide it by the sum of the third number with the difference between it and the 4, which is two. When we add it to the six, they are eight. When we divide twenty-four by it, we receive 3 times and so the first number should be 3. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot6}{6+\left(6-4\right)}=\frac{24}{6+2}=\frac{24}{8}=3}}$	ואם ידענו הד' והו' ולא נדע הג' נעשה בדרך זאת נכפול הד' על הו' ויהיו ארבעה ועשרים נחלקם עם המחובר מהאות השלישית עם המרחק שבין הד' ובינה שהוא שנים וכשנחברם אל הששה יהיו שמנה וכשנחלק הארבע ועשרים עליהם ‫^[124]יצא לנו החלוק ג' פעמים וכן הוא משפט האות הראשונה להיות ג‫'
From these four categories [of proportions] explained you can understand and extract the proportions of all numbers you find, as the issue of each category is explained at length.	ובאלו החלקים הארבעה המבוארים תוכל להבין ולהוציא כל ערכי החשבונות שתמצא כאשר התבאר בארוכה ענין כל חלק וחלק

Chapter Nine – On Knowing the Fractions of Integer, whether in Multiplication, in Division, in Addition, or in Subtraction	השער התשיעי בידיעת חלקי השבר מן השלם בין בכפל בין בחלוק או בחבור או במגרעת
Introduction
Know that the product of fractions by themselves or by other fractions is less than their sum. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\times\frac{c}{d}<\frac{a}{b}+\frac{c}{d}}}$	תדע באמת כי כפילת הכאת השברים על עצמם או על שברים אחרים זולתם פחותה ממחברתם
For, when we say: multiply a quarter by a quarter, it is as if we say: take a quarter of the quarter, which is one part of sixteen of the whole.	כי כאשר נאמר כפול והכה רביע על רביע הרי זה כאלו נאמר קח רביע הרביע שהוא חלק מששה עשר חלקים בשלם
And, if we say: add a quarter to a quarter, the sum is one half of a whole. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}=\frac{1}{16}<\frac{1}{2}=\frac{1}{4}+\frac{1}{4}}}$	ואם נאמר חבר רביעית עם רביעית יהיה המחובר חצי שלם אחד
This rule of fractions is opposite to the rule of integers, since [the integers] increase when they are multiplied by themselves, or by others, more than they are increased by their summing. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n+m<n\times m}}$	ומנהג השברים הזה הפך מנהג השלמים כי הם יתרבו כאשר יו[כ]ו ויוכפלו על עצמם או על זולתם יותר משלא תרבה אותן מ[ח]ברתן
On the other hand, this [rule of fractions] is somewhat similar to the rule of the unit, that if we multiply it by itself the result is only one, while its sum with itself is two. $\scriptstyle{\color{blue}{1\times1<1+1}}$	ואולם הם דומים למנהג ^מעשה האחד השלם במקצת שאם נכפלנו ונכנו בעצמו לא יעלה כי אם אחד ומחברתו עם עצמו תהיה שנים
Therefore, the number two is mean between all the other [integers] and [one and the fractions], since the sum of two with itself and its product by itself are both equal to four. $\scriptstyle{\color{blue}{2+2=2\times2=4}}$	ולזאת הושמו השנים אמצעיים בין שאר כל המספרים וביניהם ‫^[125]כי מחברת השנים [עם]‫^[126] עצמן וכפלת הכאתן בעצמן הכל עולה בשוה ארבעה המחברת כמו הכפילה
Operations with fractions
In order that the practice in this chapter will be clear and known for all by elaborate explanation, I write various calculations of operations with fractions, from which the procedure in other cases can be known and learned.	ובעבור אשר תהיה מלאכת השער הזה גלויה ומפורסמת לכל בביאור רחב אכתו^ב מדרכי השברים חשבונות רבים עד שיודע וילמד [מהם לעשות]‫^[127] ככה באחרים זולתם
Multiplication of fractions
Introduction
I shall start with their multiplication method, after I write a short introduction that needs to be clarified for the purpose of this craft.	והנני מתחיל בדרך כפילת הכאתן אחר כי אכתוב מעט הקדמה שאני צריך לבאר אותה לצורך המלאכה הזאת
I say here that the proper method for dealing with fractions is to find their common denominator, I mean to take an integer that has whole parts that are the same as the denominators that are needed.	ואומר בזה כי הדרך הישר בשברים לקחת בהם מדומה רצוני לומר שיקח חשבון שלמים שימצאו בו חלקים שלמים כפי מספר השברים אשר יצטרך
The method of finding the common denominator:	וככה הוא [לקיחת]‫^[128] המדומה
When we want to find a number that has these fractions that are half, third, quarter, and one part of eleven:	כשנרצה למצוא בו חשבון שיהיו בו שברים אלו שהם מחצית ושלישית ורביעית וחלק אחד מאחד עשר
Every scholar understands that the smallest of all numbers, in which we can find a half that is whole, is two, therefore we take two for the half.	והנה כל משכיל יבין כי החשבון הקדום שבכל החשבונות שנוכל למצוא בו חצי שתהיה שלימה הוא שנים ועל זה נקח בעבור המחצית שנים
As the half is derived from two, the third is derived from three, therefore we take three for it.	וכמו שהמחצית יוצאת משנים כן תצא השלישית משלשה ולכן נקח בעבורה שלשה
When we multiply two by three, it is six; so six is the smallest number that has a half and a third of the integers.	וכשנכפול השנים בשלשה יהיו ששה והנה ששה הוא חשבון ‫^[129]הקרוב שיהיה בו מחצית ושלישית משלמים
When we multiply six by four, for the quarter that is derived from it, the result is twenty-four.	וכשנכפול הששה בארבעה בעבור הרביעית אשר תצא מהם יהיה העולה מהם עשרים וארבע
When we multiply it by eleven, for the other part that derived from it, the result is two hundred and sixty-four, and this is the common denominator that is required, for it has a half, third, quarter, and one part of eleven. $\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3\sdot4\sdot11=6\sdot4\sdot11=24\sdot11=264}}$	וכשנ^כפול אותם באחד עשר כנגד החלק האחר שהוא מהם יהיה העולה מהם מאתים ושישים וארבעה ~~והנה~~ [והוא]‫^[130] החשבון המדומה המבוקש כי יש לו מחצית ושלישית ורביעית וחלק מהאחד עשר
The same for all the others.	וכמוהו לכל האחרים זולתו
Multiplication of fractions by fractions
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\times\frac{c}{d}=\frac{a\sdot c}{b\sdot d}}}$ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\times\frac{c}{d}=\frac{\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]\sdot\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{\left(b\sdot d\right)^2}}}$
We wish to multiply four fifths by four fifths $\scriptstyle\frac{4}{5}\times\frac{4}{5}$	בקשנו לכפול ארבע חמישיות בארבע חמישיות
It is known that the fifth is derived from five, which is the denominator, and its product by itself is twenty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot5=25}}$	בידוע כי החמישית תצא מחמשה והוא המדומה והכאתו בעצמו עולה עשרים וחמשה
We multiply the number of the fifths, which is four, by itself; it is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot4=16}}$	ונכפול מספר החמישיות שהוא ~~מספר~~ ^ארבע בעל עצמו ויהיה ששה עשר
The ratio of sixteen to twenty-five, which is the product of the denominator by itself, is three-fifths and a fifth of a fifth, and so is the ratio of their product to the whole. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{4}{5}=\left(\frac{4}{5}\times\frac{4}{5}\right):1=16:25=\frac{3}{5}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)}}$	והנה ערך ששה עשר אל חמש ועשרים שהוא העולה מהכאת המדומה בעצמו שלש חמישיותיו וחמישית חמישית וככה הוא ערך היוצא מכפלתם אל השלם
We wish to multiply two quarters by three quarters $\scriptstyle\frac{2}{4}\times\frac{3}{4}$	בקשנו לכפול ולהכות שתי רביעיות על שלש רביעיות
The denominator of the quarter is four, because it is derived from it, and its product by itself is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot4=16}}$	מדומה הרביעית הנה הוא ארבעה כי ממנו תצא והכאתו על עצמו עולה ששה עשר
When we multiply the two quarters by three, the result is six. $\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3=6}}$	וכאשר נכפול השתי רביעיות בשלש ‫^[131]יהיו ששה
Its ratio to the product of the denominator is a quarter and two-quarters of a quarter, and so is the ratio of their product to the whole. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}\times\frac{3}{4}=\left(\frac{2}{4}\times\frac{3}{4}\right):1=6:16=\frac{1}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}$	ערכם אל הכאת המדומה רביעיותו ~~בארבע חמישיות הנה המדומה~~ ושתי רביעיות רביעת אחת וככה הוא ערכם אל השלם
We wish to multiply three quarters by four fifths. $\scriptstyle\frac{3}{4}\times\frac{4}{5}$	בקשנו לכפול שלש רביעיות בארבע חמישיות
The denominator of the quarter is four and the denominator of the fifth is five; the product of the one by the other is twenty. $\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}$	הנה המדומה הרביעית ארבעה ומדומה החמישית חמשה וכפלת האחד על חבירו תהיה עשרים
Now, we multiply the number of the three-quarters by the number of the four-fifths; it is twelve. $\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4=12}}$	ועתה נכפול מספר השלש רביעיות במספר הארבע חמישיות יהיו שנים עשר
The ratio of twelve to twenty, which is the product of one denominator by the other, is three-fifths, and this is the product of these mentioned fractions by each other - three-fifths of the whole. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times\frac{4}{5}=12:20=\frac{3}{5}}}$	וערך שנים עשר אל עשרים שהוא ^העולה מכפלת המדומה האחד על חבירו הוא שלש חמישיותיו וככה הוא העולה מכפילת השברים הנזכרים אלו על אלו שלש חמישיות השלם
Or, if we want, we operate in a different method:	או אם נרצה נעשה בדרך אחרת
We take one denominator for both by multiplying four by five; it is twenty and this is their common denominator. $\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}$	נקח מדומה אחד לשניהם ונכפול הארבעה בחמשה יהיו עשרים והוא המדומה לשניהם
Its 3-quarters is fifteen. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot20=15}}$	והנה ג' רביעיותיו הם חמשה עשר
Its four-fifths is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\sdot20=16}}$	וארבע חמישיותיו הם ששה עשר
We multiply one by the other; it is two hundred and forty. $\scriptstyle{\color{blue}{15\sdot16=240}}$	נכפול אלו על אלו יהיו מאתים וארבעים
We multiply the denominator, which is twenty, by itself; it is four hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{20\sdot20=400}}$	נכה המדומה שהוא עשרים ונכפול אותו על עצמו ויהיו ארבע מאות
We take the ratio of two hundred and forty to it and we find that as the ratio of twelve to twenty so is the ratio of two hundred and forty to four hundred and this is the same. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times\frac{4}{5}=240:400=\frac{12}{20}}}$	נעריך המאתים וארבעים אליהם ונמצא כי כערך שנים עשר אל ~~ארבעה~~ עשרים כן ערך מאתים ‫^[132]וארבעים אל ארבע מאות שוה בשוה והכל אחד
We wish to multiply five sevenths by seven eighths. $\scriptstyle\frac{5}{7}\times\frac{7}{8}$	בקשנו לכפול חמש שביעיות בשבע שמינית
It is known that the denominator of the eighth is eight and of the seventh is seven; when we multiply them by each other, it is fifty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot8=56}}$	ידוע כי מדומה השמינית הוא שמונה והשביעית שבעה וכאשר נכה ונכפול אותם זה על זה יהיו חמשים וששה
Then, we multiply the number of the five-sevenths by the number of the seven-eighths, the result is 35. $\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot7=35}}$	ואחר כן נכפול מספר החמש שביעיות במספר השבע שמיניות ויעלו ל"ה
Its ratio to fifty-six is five-eighths, or we can say that they are four-sevenths and three-eighth of a seventh. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\times\frac{7}{8}=35:56=\frac{5}{8}=\frac{4}{7}+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)}}$	וערכם אל חמישים וששה חמש שמיניניותיו או נוכל לומר שהם ארבע שביעיותיו ושלשה שמינית שביעית
In the other method: their common denominator is fifty-six.	ובדרך האחרת הנה המדומה האחד לשניהם הוא ששה וחמישים
Its five-sevenths is forty. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\sdot56=40}}$	וחמש שביעיותיו הם ארבעים
Its seven-eighths is forty-nine. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}\sdot56=49}}$	ושבע שמיניותיו תשע וארבעים
Their product by each other is one thousand, nine hundred and sixty. $\scriptstyle{\color{blue}{40\sdot49=1960}}$	וכפלתים זה על זה היא עולה אלף ותשע מאות וששים
The product of the denominator by itself is three thousand, one hundred and thirty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{56\sdot56=3136}}$	והכאת המדומה על עצמו עולה שלשת אלפים ^ומאה ושלשים וששה
You find that when we take the ratio of one thousand, nine hundred and sixty to it, their ratio is equal to the ratio of thirty-five to fifty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\times\frac{7}{8}=1960:3136=\frac{35}{56}}}$	ותמצא כאשר נעריך אליהם האלף ותשע מאות ושישים שיהיה מערכתם שוה למערכת שלשים וחמש אל חמישים וששה
Both these ways are proper.	ושני הדרכים האלה כאחד טובים
We wish to multiply four fifths by three parts of thirteen. $\scriptstyle\frac{4}{5}\times\frac{3}{13}$	בקשנו לכפול ארבע חמישיות על שלשה חלקים משלשה עשר בשלם
The denominator of the fifths is five and the denominator of the parts of thirteen is thirteen; and their product is sixty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot13=65}}$	הנה מדומה החמישיות ‫^[133]חמשה ומדומה החלקים משלשה עשר הוא שלשה עשר וכפלתם ששים וחמש
When we multiply the number of the four-fifths by the number of the three parts, it is twelve. $\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot3=12}}$	וכאשר נכפול מספר הארבע חמישיות על מספר השלשה חלקים יהיו שנים עשר
So, it is twelve parts of sixty-five. We can consider it as two parts of thirteen plus two fifths of the part, or call it one-fifth minus one part of thirteen of it. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{3}{13}=\frac{12}{65}=\frac{2}{13}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{13}\right)=\frac{1}{5}-\left(\frac{1}{13}\sdot\frac{1}{5}\right)}}$	והנה שנים עשר חלקים מששים וחמש בשלם ונוכל לקחת אותם שני חלקים משלשה עשר ועוד שתי חמישיות חלק או נקראם חמישית אחת שלמה פחות ממנה חלק אחד משלשה עשר בה
In the other method it is known that their common denominator is sixty-five.	ובדרך האחרת ידוע כי המדומה לשניהם הוא שישים וחמש
Its four-fifths is fifty-two. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\sdot65=52}}$	וארבע חמישיותיו המה חמשים ושתים
Its three parts of thirteen is fifteen. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{13}\sdot65=15}}$	ושלשת חלקי ^מהשלשה עשר המה חמשה עשר
Their product by each other is seven hundred and eighty. $\scriptstyle{\color{blue}{52\sdot15=780}}$	וכפילתם מזה על זה הם שבע מאות ושמנים
The product of the denominator by itself is four thousand, two hundred and twenty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{65\sdot65=4225}}$	והכאת המדומה על עצמו היא ארבעת אלפים ומאתים ועשרים וחמש
When we take the ratio of the seven hundred to it, we find that their ratio is equal to the ratio of twelve to sixty-five and this is the same. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{3}{13}=780:4225=\frac{12}{65}}}$	וכאשר נערוך אליהם השבע מאות נמצא שיהיה ערכם שוה לערך שנים עשר אל שישים וחמש והכל אחד
We wish to multiply nine parts of fifteen by eleven parts of seventeen. $\scriptstyle\frac{9}{15}\times\frac{11}{17}$	בקשנו לכפול תשע חלקים מחמשה עשר בשלם על אחד עשר עשר חלקים משבעה עשר בשלם
We take ten as the denominator of the first and seventeen of the second. We multiply them by each other; the product is two hundred and fifty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{15\sdot17=255}}$	לקחנו מדומה האחד העשר והשני שבעה עשר ‫^[134]כפלנום זה על זה עלו מאתים וחמישים וחמש
We multiply also the nine parts by eleven; it is ninety-nine. $\scriptstyle{\color{blue}{9\sdot11=99}}$	כפלנו גם כן התשע חלקים על האחד עשר היו תשעים ותשע
Its ratio to two hundred and fifty-five is six parts of seventeen plus nine parts of fifteen of a part and so it is; or we can consider it as five parts of fifteen plus fourteen parts of seventeen of a part. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{15}\times\frac{11}{17}=99:255=\frac{6}{17}+\left(\frac{9}{15}\sdot\frac{1}{17}\right)=\frac{5}{15}+\left(\frac{14}{17}\sdot\frac{1}{15}\right)}}$	וערכם אל מאתים וחמישים וחמש ששה חלקים משבע עשרה בשלם ועוד תשע חלקים מחמשה עשר בחלק אחד מהם וככה הם מהשלם או נוכל לקחת אותם חמשה חלקים מחמש עשרה בשלם ועוד ארבעה עשר חלקים משבע עשרה בחלק אחד מהם
In the other method: their common denominator is two hundred and fifty-five.	ובדרך האחרת המדומה לשניהם הוא מאתים וחמשים וחמש
Its nine parts of fifteen is one hundred and fifty-three. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{15}\sdot255=153}}$	ותשע חלקיו מחמשה עשר הם מאה וחמשים ושלשה
Its eleven parts of seventeen is one hundred and sixty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{11}{17}\sdot255=165}}$	ואחד עשר חלקיו משבע עשרה הם מאה וששים וחמש
We multiply one by the other; the result is twenty-five thousand, two hundred and forty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{153\sdot165=25245}}$	כפלנו החשבון האחד על חבירו עלו עשרים וחמש אלף ומאתים וארבעים וחמשה
We multiply also the denominator by itself; the result is sixty-five thousand and twenty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{255\sdot255=65025}}$	גם הכינו וכפלנו המדומה על עצמו עלה ששים וחמש אלף ועשרים וחמשה
When we take the ratio of twenty-five thousand, two hundred and forty-five to it, we find that their ratio is as the ratio of ninety-nine to the denominator, no more and no less. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{15}\times\frac{11}{17}=25245:65025=\frac{99}{255}}}$	וכאשר נערוך אליהם העשרים וחמש אלף ומאתים וארבעים וחמשה נמצא שערכם אליהם כערך תשעים ותשע אל המדומה לא פחות ולא יותר
We wish to multiply two thirds of one quarter of a fifth by six sevenths of an eighth. $\scriptstyle\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\times\left(\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)$	בקשנו לכפול שתי שלישיות מרביעית חמישית על שש ‫^[135]שביעיות שמינית
This sought-after is more complicated to be extracted than the others mentioned, because its fractions are numerous. I shall present you the method to find it easily:	המבוקש הזה הוא קשה להוציאו מכל האחרים הנזכרים ~~בעבור~~ [באשר]‫^[136] נשבריהם רבים ואכין לך הדרך למצוא אותו בנקלה
When we take three, for the third that is derived from it, and multiply it by four, since the quarter is derived from it, it is twelve. We multiply it by five, for the fifth; it is sixty and this is the denominator, in which you find a third, a quarte and a fifth. $\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4\sdot5=12\sdot5=60}}$	הנה כאשר נקח שלשה בעבור השלישית היוצאת ממנו ונכפלנו בארבעה באשר תצא משם הרביעית יהיו שנים עשר נכפול אותם בחמשה בעבור החמישית יהיו שישים וזהו ^הוא המדומה שתמצא בו שלישית ורביעית וחמישית
Its fifth is twelve; its quarter is three; and its two-thirds two. We see and know clearly that two-thirds of a quarter of a fifth is two parts of sixty. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{\frac{2}{3}\sdot\left[\frac{1}{4}\sdot\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)\right]}{60}=\frac{\frac{2}{3}\sdot\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)}{60}=\frac{\frac{2}{3}\sdot3}{60}=\frac{2}{60}}}$	והנה חמישיתו שנים עשר ורביעיתם שלשה ושתי שלישיתם שנים ואנחנו רואים ויודעים בבירור כי השתי שלישיות מרביעית חמישית הם שני חלקים [מששים]‫^[137] בשלם
We take also a denominator that has a seventh and an eighth; it is fifty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot8=56}}$	נקח גם כן מדומה שיהיה בו שביעית שמינית ויהיה חמישים וששה
Its eighth is seven; and its six-sevenths is six. This six is parts of fifty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}=\frac{\frac{6}{7}\sdot\left(\frac{1}{8}\sdot56\right)}{56}=\frac{\frac{6}{7}\sdot7}{56}=\frac{6}{56}}}$	ושמיניתו שבעה ושש שביעיותיהם ששה והשש האלו הם חלקים [מחמשים]‫^[138] וששה בשלם
What we are asking for is as if we say to multiply two parts of sixty by six parts of fifty-six.	והם מבוקשינו הוא כמו אם אמרנו לכפול שני חלקים מששים על ששה חלקים מחמשים וששה
So, we multiply one denominator by the other; it is three thousand, three hundred and sixty.	ועל כן נכפול המדומה האחד על חבירו ויהיו שלשת אלפים ושלש מאות וששים
When we multiply the two parts by the six, it is twelve.	וכאשר נכפול השני חלקים על הששה יהיו שנים ‫^[139]עשר
Its ratio to the product of one denominator by the other is a fifth of an eighth of its seventh.	והנה ערכם אל מספר הכאת המדומה האחד על חבירו חמישית שמינית ושביעיתו
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\times\left(\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{2}{60}\times\frac{6}{56}=\frac{2\sdot6}{60\sdot56}=\frac{12}{3360}=\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{7}}}$
Check: Because a seventh of the product is four hundred and eighty; its eighth is sixty, and twelve is a fifth of sixty. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\left[\frac{1}{8}\sdot\left(\frac{1}{7}\sdot3360\right)\right]=\frac{1}{5}\sdot\left(\frac{1}{8}\sdot480\right)=\frac{1}{5}\sdot60=12}}$	כי שביעית מספר ההכאה הם ארבע מאות ושמונים ושמיניתם ששים והשנים עשר הנה הם חמישית שישים
You can also find it in the other way by taking a common denominator for both [products].	וגם כן תוכל למצוא אותו בדרך האחרת אם נקח מדומה אחד לשניהם
You will understand [what] to do through your wisdom, as you see in the previous examples.	ואתה תבין לעשות בחכמתיך כאשר אתה רואה במבוקשים הקדומים
Up to this point I have explained the method of multiplying the fractions by themselves or by other fractions.	עד הנה [בארתי]‫^[140] וכללתי דרך הכאת כפילת השברים על עצמם או על שברים אחרים זולתם
Now I shall explain the method of multiplying integers by fractions, or integers and fractions by fractions alone, whether the fractions are of one type, or two types, or multiplying integers and fractions by integers and fractions, whether the fractions are of one type, or two types. Here is their explanation:	ועתה אבאר דרכי כפלת הכאת שלמים על שברים או שלמים ושברים על שברים לבדם בין שיהיו השברים ממין אחד או משני מינים או כפילת שלמים ושברים על שלמים ושברים בין שהשברים הם ממין אחד או משני מינין וזה לך ביאורם
Multiplication of integers by fractions
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n\times\frac{a}{b}=\frac{n\sdot a}{b}}}$
Example of multiplying integers by fractions: we wish to multiply five integers by four sixths. $\scriptstyle5\times\frac{4}{6}$	דמיון לכפילת שלמים על שברים רצינו לכפול חמשה שלמים בארבע שישיות
The denominator of the sixths is six.	הנה מדומה השישיות הוא ששה
We multiply the five integers by the numerator of the four-sixths; it is twenty.	נכפל מספר החמשה שלמים במספר הארבע ששיות יהיו עשרים
We divide it by the denominator; the result is three integers and two-sixths of one, which is its third. $\scriptstyle{\color{blue}{5\times\frac{4}{6}=\frac{5\sdot4}{6}=\frac{20}{6}=3+\frac{2}{6}=3+\frac{1}{3}}}$	נחלקם על המדומה יעלו ‫^[141]שלשה שלמים ושתי שישיות אחד שהם שלישיתו
We can find it another way:	ונוכל למצוא זה בדרך אחרת
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n\times\frac{a}{b}=\frac{\left(n\sdot b\right)\sdot a}{b^2}}}$
We multiply the denominator, which is six, by the integer, which is five; it is thirty.	נכפול המדומה שהוא ששה על מספר השלמים שהוא חמשה ויהיו שלשים
We multiply it by four-sixths; they are one hundred and twenty sixths of a sixth	נכפול אותם על ארבע השישיות ויהיו מאה ועשרים ששיות ששית
The hundred and eight of them are three integers and the remaining twelve are two-sixths $\scriptstyle{\color{blue}{5\times\frac{4}{6}=\frac{\left(5\sdot6\right)\sdot4}{6\sdot6}=\frac{30\sdot4}{6\sdot6}=\frac{120}{6}\sdot\frac{1}{6}=\frac{108+12}{6}\sdot\frac{1}{6}=3+\frac{2}{6}}}$	והמאה ושמנה מהם הם שלשה שלמים והשנים עשר הנשארים הם שני ששיות
We find that both ways lead to the same result.	ונמצא שני הדרכים האלה יוצאות אל כיוון אחד
Multiplication of integers and fractions by fractions of the same type
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{b}=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot c}{b^2}}}$
Example of multiplying integers and fractions by fractions of one type alone: we wish to multiply three integers and four-fifths by three-fifths. $\scriptstyle\left(3+\frac{4}{5}\right)\times\frac{3}{5}$	דמיון לכפלת שלמים ושברים על שברים לבדם שהם ממין אחד רצינו לכפול שלשה שלמים וארבע חמישיות על שלש חמישיות
We take the denominator of the fifths; it is five.	לקחנו מדומה החמישיות חמשה
We multiply it by the three integers; they are fifteen-fifths.	כפלנו אותם על השלשה שלמים יהיו חמשה עשר חמישיות
We add the four-fifths to them; they are nineteen-fifths.	נוסיף עליהם הארבע חמשיות ויהיו תשעה עשר חמשיות
We multiply them by the three-fifths; they are fifty-seven fifths of a fifth.	נכפול אותם על השלש חמשיות ויהיו חמשים ושבע חמשיות חמישית
The fifty of them are two integers and the remaining seven-fifths of a fifth are one fifth and two-fifths of a fifth.	והחמישים מהם הם שני שלמים והשבע חמישיות חמישית הנשארות הן הם חמישית אחת ושתי חמשיות חמישית
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{4}{5}\right)\times\frac{3}{5}&\scriptstyle=\left(\frac{5\sdot3}{5}+\frac{4}{5}\right)\sdot\frac{3}{5}=\left(\frac{15}{5}+\frac{4}{5}\right)\sdot\frac{3}{5}=\frac{15+4}{5}\sdot\frac{3}{5}=\frac{19}{5}\sdot\frac{3}{5}=\frac{57}{5}\sdot\frac{1}{5}=\left(\frac{50}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)+\left(\frac{7}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\\&\scriptstyle=2+\left(\frac{7}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)=2+\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\\\end{align}}}$
Another way:	דרך אחרת
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{b}=\frac{n\sdot c}{b}+\frac{a\sdot c}{b^2}}}$
We multiply the three integers by the numerator of the three-fifths; they are nine-fifths. $\scriptstyle{\color{blue}{3\times\frac{3}{5}=\frac{3\sdot3}{5}=\frac{9}{5}}}$	נכפול מספר השלש שלמים על מספר שלש [החמשיות]‫^[142] ויהיו ‫^[143]תשעה חמישיות
When we multiply the four-fifths also by the three-fifths, they are twelve-fifths of a fifth, which are two-fifths and two-fifths of a fifth. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{3}{5}=\frac{4\sdot3}{5\sdot5}=\frac{12}{5}\sdot\frac{1}{5}=\frac{2}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)}}$	וכשנכפול גם כן הארבע חמשיות על שלש חמשיות יהיו שנים עשר חמשיות חמישית שהן שתי חמשיות שלימות ושתי [חמשיות]‫^[144] חמישית
With the nine-fifths we have the total is eleven-fifths and two-fifths of a fifth, which are two integers, one-fifth, and two-fifths of a fifth, as we found at first.	ותשע חמשיות שיש לנו הנה בין כלן אחד עשר חמשיות ושתי חמשיות חמישית שהן שני שלמים וחמישית אחת ושתי חמשיות חמשית כאשר נמצא בראשונה
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{4}{5}\right)\times\frac{3}{5}=\frac{9}{5}+\frac{2}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)=\frac{11}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)=2+\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)}}$
Multiplication of integers and fractions by fractions of different types
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{d}=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot c}{b\sdot d}}}$
Example of multiplying integers and fractions by fractions that are not of one type: we wish to multiply four integers and two fifths by three quarters. $\scriptstyle\left(4+\frac{2}{5}\right)\times\frac{3}{4}$	דמיון‫^[145] לכפול שלמים ושברים על שברים לבדם שאינם ממין אחד רצינו לכפול ארבעה שלמים ושתי חמשיות על שלש רביעיות
We take the denominator of the fifths; it is five.	נקח מדומה החמישיות חמשה
We multiply it by the four integers; it is twenty-fifths.	נכפול אותו על הארבעה שלמים ויהיו עשרים [חמשיות
We add to them the two-fifths; they are twenty-two fifths. $\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{2}{5}=\frac{\left(4\sdot5\right)+2}{5}=\frac{20+2}{5}=\frac{22}{5}}}$	נוסיף עליהם השתי חמשיות ויהיו עשרי']‫^[146] ושתים חמשיות
We multiply them by the three-quarters; they are sixty-six quarters of a fifth. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{22}{5}\sdot\frac{3}{4}=\frac{22\sdot3}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{66}{4}\sdot\frac{1}{5}}}$	נכפול אותם על השלש רביעיות יהיו ששים [ושש]‫^[147] רביעיות חמשית
The denominator of the quarter is four.	והנה מדומה הרביעית הוא ארבעה
We multiply it by the denominator of the fifths; it is twenty. $\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}$	נכנו על מדומה החמשיות ויהיו עשרים
We divide the sixty-six quarters by it; we find them three times in it, which are three integers and six-quarters of a fifth still remain indivisible that are one-fifth and two-quarters of a fifth. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+\frac{2}{5}\right)\times\frac{3}{4}=\frac{66}{20}=3+\left(\frac{6}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)=3+\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)}}$	נחלק עליהם הששים ושש רביעיות ונמצאם שם שלשה פעמים והם שלשה שלמים ונגדנה נשאר שם ששה רביעיות חמישית [שלא נתחלקו שהם חמישית]‫^[148] אחת ושתי רביעיות חמישית
In another way:	ובדרך אחרת
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{d}=\frac{n\sdot c}{d}+\frac{a\sdot c}{b\sdot d}}}$
We multiply the four integers by three-quarters; they are twelve-quarters that are three integers. $\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\frac{3}{4}=\frac{4\sdot3}{4}=\frac{12}{4}=3}}$	נכפול הארבעה שלמים על השלשה הרביעיות ויהיו שנים עשר רביעיות שהם שלשה שלמים
Then, we multiply the two-fifths by the three-quarters; they are six-quarters of a fifth that are one-fifth and two-quarters of a fifth, as we found at first. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\sdot\frac{3}{4}=\frac{2\sdot3}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{6}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)}}$	ואחר נכפול ‫^[149]השתי חמשיות על שלש הרביעיות ויהיו ששה רביעיות חמישית שהם [חמשית]‫^[150] אחת שלימה ושתי רביעיות חמישית כאשר מצאנו בתחלה
Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of the same type
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{b}\right)=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot\left[\left(m\sdot b\right)+c\right]}{b^2}}}$
Example of multiplying integers and fractions by integers and fractions of the same type: we wish to multiply two integers and three quarters by three integers and two quarters. $\scriptstyle\left(2+\frac{3}{4}\right)\times\left(3+\frac{2}{4}\right)$	דמיון לכפול שלמים ושברים על שלמים [ושברים]‫^[151] ששבריהם ממין אחד רצינו לכפול שני שלמים ושלש רביעיות על שלשה שלמים ושתי רביעיות
The denominator of the quarters is four.	הנה מדומה הרביעיות והוא ארבעה
So, we multiply it by the two integers; they are eight-quarters.	ועל כן נכפול אותם על השנים שלמים יהיו שמונה רביעיות
We add the three-quarters to them; they are eleven. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot4\right)+3=8+3=11}}$	נוסיף עליהם השלש רביעיות ויהיה מספרן אחד עשר
We also multiply the three integers by the denominator; they are twelve-quarters.	וגם נכפול השלמים השלשה על המדומה ויהיו שנים עשר רביעיות
We add the two-quarters to them; their number is fourteen. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot4\right)+2=12+2=14}}$	נוסיף עליהם השתי רביעיות ויהיו מספרן ארבעה עשר
We multiply it by eleven; the result is one hundred and fifty and four-quarters of a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{11\sdot14=154}}$	נכנו על האחד עשר ויעלו מאה וחמשים וארבעה רביעיות רביעית
We divide them by the product of the denominator by itself; the product is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{4^2=16}}$	נחלק אותם על הכאת^ב' מספר^א' המדומה על עצמו העולה ששה עשר
We find them nine times in it that are nine integers; and ten-quarters of a quarter remain indivisible that are two-quarters and two-quarters of a quarter and this is the result of the multiplication.	ונמצאנו שם תשע פעמים והם תשע שלמים וישאר מהם שלא יתחלקו עשרה רביעיות רביעית שהן שתי רביעיות שלמות ושתי רביעיות רביעית וככה הוא היוצא מהכפילה הזאת
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{3}{4}\right)\times\left(3+\frac{2}{4}\right)=\frac{154}{16}=9+\left(\frac{10}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)=9+\frac{2}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}$
Another method:	דרך אחרת
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{b}\right)=\left(n\sdot m\right)+\frac{\left(n\sdot c\right)+\left(m\sdot a\right)}{b}+\frac{a\sdot c}{b^2}}}$
We multiply the integers by the integers; they are six integers. $\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3=6}}$	‫^[152]נכפול השלמים על השלמים יהיו ששה שלמים
We multiply also the two integers by the two-quarters; they are four-quarters. $\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\frac{2}{4}=\frac{4}{4}}}$	ונכפול גם כן השני שלמים על השתי רביעיות יהיו רביעיות ארבעה
Then, we multiply the three-quarters by the three integers; they are nine-quarters. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot3=\frac{9}{4}}}$	ואחר נכפול השלש רביעיות על השלשה שלמים יהיו תשע רביעיות
We add them to the four-quarters we have, because they are all of the same type; they are thirteen-quarters. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{4}+\frac{9}{4}=\frac{13}{4}}}$	בחברם אל הארבעה רביעיות שיש לנו כי כלם הם ממין אחד והוא שלשה עשר רביעיות
Then, we multiply the three-quarters by the two; they are six-quarters of a quarter that are one quarter and two-quarters of a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot\frac{2}{4}=\frac{6}{4}\sdot\frac{1}{4}=\frac{1}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}$	ואחרי זאת נכפול השלש רביעיות [על]‫^[153] השתים ויהיו ששה רביעיות רביעית שהן רביעית אחת שלימה ושתי רביעיות רביעית
We add the one quarter to the thirteen; they are fourteen-quarters. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{13}{4}+\frac{1}{4}=\frac{14}{4}}}$	נוסיף הרביעית הזאת על השלשה עשר ויהיו ארבעה עשר רביעיות
We divide them by the denominator, which is four; we find it three times there that are three integers.	נחלקם על המדומה שהוא ארבעה ונמצאנו שם שלשה פעמים שהם שלשה שלמים
We add them to the six; they are nine integers.	נחברם אל הששה יהיו תשעה שלימים
Two-quarters still remain indivisible, plus the two-quarters of a quarter we have.	ועדנה ישארו שם שתי רביעיות שלא יתחלקו [ושתי]‫^[154] רביעיות רביעית שיש לנו
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{3}{4}\right)\times\left(3+\frac{2}{4}\right)=6+\frac{14}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)=6+3+\frac{2}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)=9+\frac{2}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}$
We find that this way leads to the same as the first [way].	והנה נמצא שהדרך הזאת ~~היא השתי רביעיות רביעית שיש לנו והנה נמצא שהדרך הזאת~~ היא מכוונת אל הראשונה
Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of different types
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{d}\right)=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot\left[\left(m\sdot d\right)+c\right]}{b\sdot d}}}$
Example of multiplying integers and fractions by integers and fractions that are not of the same type: we wish to multiply five integers and two thirds by two integers and three sixths. $\scriptstyle\left(5+\frac{2}{3}\right)\times\left(2+\frac{3}{6}\right)$	דמיון לכפול שלמים ושברים על שלמים ושברים שאינם השברים ממין אחד רצינו לכפול חמשה שלמים ושתי שלישיות ‫^[155]על שני שלמיות ושלש ששיות
It is known that the denominator of the third is three.	ידוע כי מדומה השלישיות הוא שלשה
We multiply it by the five integers; they are fifteen-thirds.	נכפול אותו על המספר החמשה שלמים ויהיו חמש עשרה שלישיות
We add the two-thirds to them; their number is seventeen. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot3\right)+2=15+2=17}}$	נוסיף עליהן השתי שלישיות יהי מספרן שבעה עשר
It is also known that the denominator of the sixths is six.	וגם כן ידוע כי מדומה הששיות הוא ששה
We multiply it by the two integers; they are twelve-sixths.	נכפול אותם על השני שלמים ויהיו שנים עשר שישיות
We add the three-sixths to them; their number is fifteen. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot6\right)+3=12+3=15}}$	נוסיף עליהם השלש ששיות ויהיה מספרן חמשה עשר
We multiply one number by the other; they are two hundred and fifty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{17\sdot15=255}}$	נכה המספר האחד על חבירו ויהיו ~~העולה שמנה עשר~~ מאתים וחמשים וחמש
Then, we multiply one denominator by the other; the product is eighteen. $\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot6=18}}$	ואחרי זאת נכפול המדומה האחד על חבירו ויהיה העולה שמנה עשר
We divide the two hundred and fifty-five by it; the result of division is fourteen and they are integers; three remain indivisible, which are three-thirds of a sixth, or we can call them three-sixths of a third and they are one sixth. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{2}{3}\right)\times\left(2+\frac{3}{6}\right)=\frac{255}{18}=14+\left(\frac{3}{3}\sdot\frac{1}{6}\right)=14+\frac{1}{6}}}$	נחלק עליהם המאתים וחמשים וחמש ויהיה היוצא בחלוק ארבעה עשר והנה הם שלמים ונשאר שם שלא נתחלק שלשה והם שלשה שלישיות שישית או נוכל לקרוא אותם שלש שישיות שלישית והן הם שישית אחת שלימה
Another method:	דרך אחרת
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{d}\right)=\frac{\left[\left[n\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]\right]\sdot\left[\left[m\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]\right]}{\left(b\sdot d\right)^2}}}$
We look for a common denominator for both types of fractions:	נבקש מדומה אחד לשני מיני השברים
We find it by multiplying three by six; it is eighteen. $\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot6=18}}$	ונמצא זה כשנכפול שלשה בששה ויהיו שמנה עשר
We multiply this denominator by the five integers; they are ninety parts, every eighteen of which are one integer.	ונכפול המדומה הזה על החמשה שלמים ויהיו תשעים חלקים שכל שמונה עשר ‫^[156]מהם עולים שלם אחד
For the two-thirds, we add two-thirds of the denominator to them, which is twelve; the number of these parts is one hundred and two. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot18\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot18\right)=90+12=102}}$	והנה כנגד השתי שלישיות נוסיף עליהם השתי שלישיות המדומה שהם שנים עשר ויהיה מספר החלקים ההמה מאה ושנים
We also multiply the denominator by the two integers; they are thirty-six parts.	וכמו כן נכפול המדומה על השני שלמים יהיו ששה ושלשים חלקים
For the three-sixths, we add three-sixths of the denominator to them, which is nine; the number of these parts is forty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot18\right)+\left(\frac{3}{6}\sdot18\right)=36+9=45}}$	וכנגד השלש ששיות נוסיף עליהם שלש ששיות המדומה שהן תשעה ויהיה מספר החלקים האלה ארבעים [וחמשה]‫^[157]
We multiply one number by the other; the result is four thousand, five hundred and ninety. $\scriptstyle{\color{blue}{102\sdot45=4590}}$	נכפול המספר האחד על חבירו יהיה ההווה ארבעת אלפים וחמש מאות ותשעים
We divide it by the product of the denominator by itself; the product is three hundred and twenty-four. $\scriptstyle{\color{blue}{18^2=324}}$	נחלקם על מספר הכאת המדומה על עצמו העולה שלש מאות ועשרים וארבעה
The result of division is fourteen, which are integers, and fifty-four remain indivisible, which is a sixth of the product of the denominator by itself. We find the result of multiplication is fourteen integers and a sixth, as [found] at first. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{2}{3}\right)\times\left(2+\frac{3}{6}\right)=\frac{4590}{324}=14+\frac{54}{324}=14+\frac{1}{6}}}$	ויהיה היוצא בחלוק ארבעה עשר והנה הם שלמים ונשאר שם שלא נתחלק חמשים וארבעה שהם ששית מספר הכאת מספר המדומה על עצמו נמצא היוצא מה^כפילה הזאת ארבעה עשר שלמים וששית שלם אחד כאשר בתחלה
All these ways are good and right for those who find knowledge.	וכל הדרכים האלה הם טובים ונכוחים וישרים למוצאי דעת
Division of fractions
Now I will start talking about the way of dividing the fractions by each other, or integers and fractions by integers and fractions.	ועתה אחל לדבר בדרך חלוקת השברים אלו על אלו או שלמים ושברים על שלמים ושברים
Division of fractions by fractions
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\div\frac{c}{d}=\frac{\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)}{\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)}}}$
Example for dividing fractions by fractions: we wish to divide two thirds by two sevenths. $\scriptstyle\frac{2}{3}\div\frac{2}{7}$	‫^[158]דמיון בחלוקת שברים על שברים רצינו לחלק שני שלישיות על שני שביעיות
We look for one denominator for both fractions: we multiply seven by three; it is twenty-one. $\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot7=21}}$	הנה נבקש מדומה אחד לשני השברים ונכפול שבעה בשלשה ויהיו עשרים ואחד
Its two-thirds is fourteen. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\sdot21=14}}$	ושתי [שלישיותיו]‫^[159] ארבעה עשר
Its two-sevenths is six. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{7}\sdot21=6}}$	ושתי שביעיותיו ששה
We divide the fourteen by it; the result of division is two and two remain undivided, which is a third of the six we divided. We find the result of division is two and a third. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\div\frac{2}{7}=\frac{14}{6}=2+\frac{2}{6}=2+\frac{1}{3}}}$	והנה [נחלק]‫^[160] הארבעה עשר עליהם והיוצא בחלוק הוא שנים והנשאר שלא נתחלק שנים והנה הם שלישית הששה אשר חלקנו עליהם ונמצא היוצא מהחלוקה הזאת שנים ושלישית
Division of integers and fractions by integers and fractions
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\div\left(m+\frac{c}{d}\right)=\frac{\left[n\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{\left[m\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}}}$
Example for dividing integers and fractions by integers and fractions: we wish to divide four integers and two thirds by two integers and two fifths. $\scriptstyle\left(4+\frac{2}{3}\right)\div\left(2+\frac{2}{5}\right)$	דמיון לחלק שלמים ושברים על שלמים ושברי‫' רצינו לחלק ארבעה שלמים ושתי שלישיות על [שני]‫^[161] שלימים ושתי חמשיות
The denominator of both is fifteen.	והנה המדומה לשניהם הוא חמשה עשר
So, we multiply it by the four integers; they are sixty parts.	על כן נ^כפול אותו על הד' שלמים ויהיו ששים חלקים
For the two-thirds, we add two-thirds of the denominator to them, which are ten; the number of the parts is seventy. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+\frac{2}{3}\right)\sdot15=\left(4\sdot15\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot15\right)=60+10=70}}$	ובעבור השתי שלישיות נוסיף עליהם שתי שלישיות המדומה שהם עשרה ויהיה מספר החלקים שבעים
We also multiply the two integers by the denominator; it is thirty parts.	וגם נכפול השני שלימים על המדומה ויהיו שלשים חלקים
We add six to them, which are two-fifths of the denominator; their number is thirty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{2}{5}\right)\sdot15=\left(2\sdot15\right)+\left(\frac{2}{5}\sdot15\right)=30+6=36}}$	נוסיף עליהם ששה שהם שתי חמישיות המדומה ויהיה מספרם ששה ושלשים
We divide the seventy by it; we find it two times in it, minus half a ninth of the divisor; or we say that the result of division is one time plus three-quarters and two-ninths minus a quarter of a ninth.	נחלק עליהם מספר השבעים ונמצא שם שני פעמים פחות חצי תשיעית החשבון אשר ‫^[162][חלקנו]‫^[163] עליו או נאמר שהיוצא מהחלוקה הוא פעם אחת ועוד שלש ~~ועוד ש~~ רביעיות ושתי תשיעיות [פחות]‫^[164] רובע תשיעית
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+\frac{2}{3}\right)\div\left(2+\frac{2}{5}\right)=\frac{70}{36}=2-\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{9}\right)=1+\frac{3}{4}+\frac{2}{9}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{9}\right)}}$
Addition of fractions
After the ways of multiplying and dividing fractions have been clarified, it is also necessary to clarify the ways of adding them to each other and the way of subtracting smaller fractions from greater fractions	אחרי אשר התבארו דרכי כפלות השברים וחלוקתם צריך לבאר גם כן דרכי מחברתם זה עם זה ודרך מגרעת שברים דקים וקטנים משברים גדולים מהם
Know that when we wish to know how much is the sum of known fractions with known fractions:	ותדע כי כשנרצה לידע כמה מחברת שברים ידועים עם שברים ידועים
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}+\frac{c}{d}=\frac{\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{b\sdot d}}}$
As we say for example: we sum three quarters with five sixths. How much is the result? $\scriptstyle\frac{3}{4}+\frac{5}{6}$	כאשר נאמר על דרך משל חברנו שלש רביעיות עם חמש ששיות כמה העולה
We do it this way: we take the common denominator of both; it is twenty-four.	והנה נעשה על הדרך הזה נקח המדומה לשניהם והנה הוא עשרים וארבעה
Its three-quarters is eighteen. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot24=18}}$	ושלש רביעיותיו שמנה עשר
Its five-sixths is twenty. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{6}\sdot24=20}}$	וחמש ששיותיו עשרים
We sum them together; it is thirty-eight. $\scriptstyle{\color{blue}{18+20=38}}$	נחברם זה עם זה יהיו שלשים ושמנה
We take the twenty-four from it; fourteen remains from it, which is a whole half and half its sixth; or, if we wish the remainder is a half and a third of a quarter.	ונקח מהם בעבור העשרים וארבע שלם אחד ונשאר מהם ארבעה עשר שהם חצי שלם אחד וחצי ששיתו או אם נרצה נקרא הנשאר חצי שלם ושלישית רביעיתו
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}+\frac{5}{6}=\frac{38}{24}=1+\frac{14}{24}=1+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)=1+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)}}$
Subtraction of fractions
When we wish to subtract from known fractions known fractions that are smaller than them and know the remainder.	וכאשר נבקש לגרוע משברים ידועים שברים ידועים קטנים ודקים מהם ולדעת הנשאר
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}-\frac{c}{d}=\frac{\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]-\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{b\sdot d}}}$
As we say for example: we subtract one fifth from two quarters. How much is the remainder? $\scriptstyle\frac{2}{4}-\frac{1}{5}$	כאשר נאמר על דרך משל גרענו משני ‫^[165]רביעיות חמישית אחד כמה הנשאר
We do as follows: we take a common denominator of both; it is 20.	נעשה ככה נקח מדומה אחד לשניהם והנה הוא עשרים
Its two-quarters is ten. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}\sdot20=10}}$	ושתי רביעיותיו הם עשרה
Its one-fifth is four. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot20=4}}$	וחמישיתו הוא ארבעה
We subtract four from the ten; six remains from it. $\scriptstyle{\color{blue}{10-4=6}}$	נסיר [מהעשרה ארבעה]‫^[166] וישאר מהם ששה
It is a quarter of the common denominator and a fifth of its quarter, and this is the ratio of the remainder to the unit. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}-\frac{1}{5}=\frac{6}{20}=\frac{1}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)}}$	והוא רביעית המדומה וחומש רביעיתו וככה ערך הנשאר אל השלם
By that everything I wanted to clarify in this chapter becomes clear.	ובזה התבארו [כל]‫^[167] מה שראיתי לבאר בשער הזה
Praise be to God, blessed be He.	תהלה לאל [ברוך הוא]‫^[168]

Chapter Ten – Knowing the Square Roots of "Deaf" and "Mute" Numbers by Approximation	השער העשירי [בידיעת]‫^[169] צלעות המרובעים מחשבון החרש והאלם על דרך קרוב
Introduction: square numbers and non-square numbers
Definition of a square number: Know that every number that has a root is called a square number and it is a "wise number".	תדע כי כל מספר נגדר הוא נקרא מרובע והנה הוא מספר פקח
The reason that it is called a "wise number" is that its root, which is the measure of each of the four sides of the square, can be truly found.	וטעם היותו נקרא [מספר פקח]‫^[170] באשר גדרו שהוא מדת כל אחת ואחת מארבע צלעות המרובע יכול להמצא [באמתות]‫^[171]
Therefore, the numbers that do not have a real root are called deaf and mute, because their root cannot be found accurately only approximately	ולזאת יקראו המספרים אשר אין להם גדר אמתי מספרים חרשים ואלמים באשר לא יוכל כל נברא למצוא [גדרם]‫^[172] בדקדוק כי אם בקירוב
In every scientific discipline there are many secrets hidden and concealed from the hearts of men to be found.	ובכל חכמה הרבה דברים נעלמים ונסתרים מלבות בני האדם למצאן
We also see this in the science of medicine, when physicians instruct to take a well-known herb root or stone to heal the sick person who carries them by their virtue, but no wise man can know the reason of the [healing] virtue of the stone, or the herb root, why it is so.	והנה נראה זה גם כן בחכמת הרפואה שיצוו הרופאים לקחת שורש עשב ידוע או אבן ידועה להיותם מרפא בסגולה לחולה [הנושאם]‫^[173] ואין ‫^[174]כח בשום חכם לדעת טעם סגולת האבן או שרש העשב למה הוא ככה
Many things like these are known only to the Knower of all concealed things alone, blessed be He and blessed be His name.	ודברים רבים כמו אלו אשר לא יודעו רק ליודע כל [נסתרות]‫^[175] לבדו ברוך הוא וברוך שמו
Sexagesimal fractions
Now, we return to the premises and say: since most ancients extracted the approximate roots of "deaf" or "mute" numbers by using the method of the astronomers, some of their methods should be introduced and explained first, before I discuss the extraction of roots [of non-square numbers].	ועתה נשוב אל הראשונות ונאמר כי לבעבור אשר רוב החכמים הקדומים הוציאו קרוב מדת צלעות המרובעים החרשים והאלמים על דרך חכמי המזלות [צריך]‫^[176] להקדים ולבאר קצת דרכיהם [בתחלה]‫^[177] בטרם שאדבר בדרך הוצאת מדת הצלעות
The astronomers divided the zodiac into twelve shapes that are called zodiacal signs.	והנה חלקו חכמי המזלות הגלגל לשנים עשר צורות והמה נקראות מזלות
The reason for this division is that there is no number smaller than twelve that has as many whole parts [= divisors, in modern terminology] like it, for it has a half, a third, a quarter, a sixth, and half a sixth.	וטעם החלוקה הזאת היא באשר אין מספר קטן פחות משנים עשר שיהיו לו חלקים רבים שלמים מבלי שבר כמוהו כי ימצא בו [חצי]‫^[178] ושלישית ורביעית ושישית וחצי שישית
They divided each zodiacal sign into thirty parts and called them degrees.	וחלקו כל מזל לשלשים חלקים קראו אותם מעלות
They divided it into this number, since there is no number smaller than it that has as many parts [= divisors] as it has, for it has a half, a third, a fifth, a sixth, and a tenth.	ויחלקוהו למספר זה לפי שאין מספר פחות ממנו אשר ימצא בו חלקים רבים בלתי שבר כמוהו כי ימצא בו חצי ושלישית וחמשית וששית ועשירית
They divided each degree into sixty parts and called them primes.	וחלקו כל מעלה לששים ‫^[179]חלקים וקראו אותם ראשונים
This number has a half, a third, a quarter, a fifth, a sixth, and a tenth.	ובמספר הזה ימצא בו חצי ושלישית ורביעית וחמשית וששית ועש^ירית‫^[180]
They divided each prime into sixty seconds; each second into sixty thirds; and each third into sixty fourths.	וחלקו כל ראשון לששים שניים וכל שני לששים שלישים וכל שלישי לששים רביעיים
And so on, they divided their fractions as needed, endlessly, each one is equal to sixty of the rank that follows it and sixty of each one are a unit of the preceding rank.	וכן יחלקו חלקיהם כפי הצורך עד אין תכלית וכל אחד ואחד יהיה שוה ששים מהמדרגה השנייה לו וששים ^מכל אחד ואחד יעלו אחד מהמדרגה הקודמת לו
Multiplication of Sexagesimal Fractions
I tell you that the degrees [act] as the integers:	והנני מודיע לך [כי המעלות]‫^[181] הן הנה כמו השלמים
When we multiply degrees by degrees, the result of multiplication are always degrees. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot60^0\right)\times\left(b\sdot60^0\right)=\left(a\sdot b\right)\sdot60^0}}$	ולעולם כשנכפול מעלות על מעלות יהיה העולה מהכפלה מעלות
If we multiply them by other fractions, such as primes, seconds, or others, the type of these fractions always remains the same, their type does not change because of this multiplication. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot60^0\right)\times\left(b\sdot\frac{1}{60^n}\right)=\left(a\sdot b\right)\sdot\frac{1}{60^n}}}$	ואם נכפול אותם בחלקים אחרים כמו ראשונים או שניים או יותר לעולם יעמוד המין מהחלקים ההם בעצמו לא ישתנו ממינם בעבור הכפלה הזאת
The primes, the seconds, and all other types, follow the rule of the [simple] fractions.	ואולם הראשונים או השניים או כל שאר המינין שאחריהן הנה משפטן כמשפט השברים
As when we multiply a half by a half, the result is a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\times\frac{1}{2}=\frac{1}{4}}}$	כי כמו שאם נכפול חצי על חצי יהיה העולה רביע
So, if we multiply seconds by seconds, the product is fourths. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\times b^{\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{iv}}}$	ככה אם נכפול חלקים שניים על חלקים שניים יהיה העולה מהכפלה רביעים
The product of seconds by primes is thirds. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\times b^\prime=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime\prime}}}$	וכפלת שניים על הראשונים יהיה העולה שלישיים
The product of primes by primes is seconds. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\prime\times b^\prime=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime}}}$	וכפלת הראשונים על ראשונים ‫^[182]יהיה העולה שניים
The product of seconds by thirds is fifths. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\times b^{\prime\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{v}}}$	ומכפלת שניים בשלישיים יהיה העולה חמשיים
The product of sixths by seconds, or fourths by fourths, is eighths. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{vi}\times b^{\prime\prime}=a^{iv}\times b^{iv}=\left(a\sdot b\right)^{viii}}}$	וששים בשניים או רביעיים ברביעיים יהיה העולה שמניים
The product of seconds by fifths is sevenths. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\times b^{v}=\left(a\sdot b\right)^{vii}}}$	ושניים בחמשיים יהיה העולה שביעיים
And so on for all according to the aforementioned method.	וככה כלם על דרך זה האמור
Written procedure
I will give you a method for multiplying these mentioned fractions:	ואכין לך דרך לכפילת החלקים ~~החלקים~~ הנזכרים האלה
When you wish to multiply a line of known fractions by a line of known fractions; in each line there are many higher and lower types, do as follows: take one of the two lines and convert all the higher types into the lowest type of that line. Add what you receive from the decomposing to the lowest type, because now they are all the same type. Apply the same procedure with the second line as well.	כשתבקש לכפול טור אחד מחשבונות חלקים ידועים על טור אחד מחשבונות חלקים ידועים ויהיה בכל אחת מהטורים חלקים מהרבה מינים גדולים וקטנים תעשה ככה קח הטור האחד משתיהן ויצקת כל המינים הגדולים אל המין היותר קטן שבטור ההיא [וחבר אל שתיהם]‫^[183] המין הקטן אל מה שיעלה לך מההתכה כי אז הם כלם ממין אחד כ"ד וכמעשה [הטור]‫^[184] הזאת תעשה הטור השנית גם כן מהטור השנית גם כן
We multiply one [line] by the other and see what type the result of multiplication should be, according to what was explained before.	נכפול אלו על אלו ותראה כי איזה מין ראוי שיהיה היוצא מהכפלה על פי מה שיתבאר לפנים
Then, divide them by sixty many times, until you reach a type which you cannot divide by sixty.	ואחר חלק אותם על ששים הרבה פעמים עד שתבא אל תכלית המין אשר לא תוכל לחלק אותם על ששים
Know that if there is any number left that cannot be divided in each division, the remainder is of the type of the divided number.	ותדע אם ישאר שום מספר שלא נתחלק בכל חלוקה וחלוקה יהיה הנשאר ממין המספר המחלק
This multiplication technique is long as well as short, but it is well-guided.	‫^[185]ודרך ה^כפילה הזאת היא ארוכה [ו]קצרה והיא סלולה ומיושבת בטוב
Extracting Roots of Deaf Numbers
After clarifying and introducing what is appropriate for the art of this chapter, I will return to discuss the method of extracting the root a deaf square:	ואחרי אשר בארתי והקדמתי מה שראוי למלאכת השער הזה אשוב לדבר בדרך הוצאת מדת הצלעות ממרובע שמספרו חרש
When we want to reach the required purpose, we look at the square that precedes the number we are examining, we find it as explained in chapter seven. We see how much is the excess over the preceding square. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}$	והנה כאשר נרצה לבא אל תכלית המבוקש הזה נעיין המרובע שעבר מהמספר אשר אנחנו חוקרים עליו ונגיע לדעת זה על פי מה שהתבאר בשער השביעי ונראה כמה העודף על המרובע שעבר
If it is less than its root, we do as follows: $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b<a}}$	ואם היה פחות מגדרו נעשה זאת
First approximation: we convert the excess into primes by multiplying it by sixty, then dividing them by double the root of the preceding square. We add the quotient to the root and this is the approximate root. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime}}$	נשיב העודף ראשונים והוא ש^נכפל שנכפול אותם בששים ואחר נחלקם על כפל הגדר מה^מרובע שעבר ומה שיצא בחלוק נוסיף אותו על הגדר [וככה יהיה מדת הצלעות בקרוב]‫^[186]
Second approximation: if we want to correct it further, we multiply this [approximate] root by itself and see by how much the product exceeds over the number we are examining. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[a+\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime\right]^2-\left(a^2+b\right)}}$	ואם נרצה לדקדק אותה עוד נכפול ונכה המדה הזאת על עצמה ונראה מה יוסיף בהכאה על החשבון אשר אנחנו חוקרים עליו
We examine the ratio of [the square of] the excess to double the [approximate] root we found: subtract this ratio from the [approximate] root and the remainder is a more accurate root than it was at first. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime-\left[\frac{\left(\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime\right)^2}{2\sdot\left(a+\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime\right)}\right]}}$	ונעיין מה ערך התוספת אל כפל [המדה]‫^[187] שמצאנו פעמים וכערך [ההוא]‫^[188] תסיר מהמדה והנותר יהיה יותר מדה מדוקדקת מאשר לא היתה בתחלה
Third approximation: to correct it further, we do with the second [approximate] root as we did with the first [approximate] root, and what remains after subtracting the ratio of the excess to double the second [approximate] root from [the second approximate root] is the most accurate approximation.	ולדקדקה יותר נעשה מהמדה הזאת השנית כאשר עשינו מהמדה הראשונה ‫^[189]ומה שישאר אחרי הסרת ערך התוספת ההכאה אל כפל המדה השנית פעמים ממנה יהיה מדה מדוקדקת מכלנה
From here on, do not trouble yourself to correct it even further, lest you dive into deep water and draw nothing in your hand.	ומכאן ואילך אל תיגע עצמך לדקדק כי אולי תצלול במים אדירים וחרס יעלה בידך
If we find that the excess of the number over the preceding square is greater than the root of the preceding square, we proceed in another way: $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b>a}}$	ואם מצאנו שהעודף מהמספר על המרובע שעבר הוא יותר מגדר המרובע שעבר נעשה בדרך אחרת
We examine how much is the difference between our number and the next square. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{c^2-d}}$	נעיין כמה המרחק ממספרנו ועד המרובע העתיד
First approximation: we convert the difference into primes, then divide them by double the root of the next square. We subtract the quotient from the root of the next square and the remainder is the approximate root. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{c^2-d}\approx c-\left(\frac{60\sdot d}{2c}\right)^\prime}}$	ונשיב המרחק ראשונים ונחלקם על כפל [גדר]‫^[190] המרובע העתיד פעמים ומה שיצא בחלוק נגרע אותו מגדר המרובע העתיד והנשאר היא מדת הצלעות בקרוב
When we wish to correct it further, we do it in the previously explained way.	וכשנבקש לדקדק אותה נעשה בדרך המבואר [בדקדוקיו]‫^[191] שלפנינו
If We find that the excess of our number over the preceding square is the same as its root, no less and no more, we call our number a "mean number" [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+a}}$ ]. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b=a}}$	והנה אם מצאנו העודף ממספרנו על המרובע שעבר שהוא בכגדרו לא פחות ולא יתר נקרא מספרינו ממוצע
If we want to extract the [approximate] root using the preceding square or the next square, it is the same [procedure], only that one procedure is by addition and the other procedure is by subtraction. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+a}=\sqrt{\left(a+1\right)^2-\left(a+1\right)}}}$	ואם נרצה נוציא מדת הצלעות מהמרובע שעבר או מהמרובע שעתיד והכל יהיה שוה רק שמעשה האחד בתוספת ומעשה האחר במגרעת
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b<a}}$
Example of a number, whose excess over the preceding square is less than the root of the square: We wish to know the measure of each side of the square that is five. $\scriptstyle\sqrt{5}$	דמיון במספר שהעודף על המרובע שעבר פחות מגדר המרובע ‫^[192]ההוא רצינו לדעת מדת כל צלע וצלע ממרובע שהוא חמשה
The excess of the preceding square is one.	והנה העודף על המרובע שעבר הוא אחד
We convert it into primes; they are sixty.	נשיב אותו ראשונים ויהיו ששים
We divide them by 4, which is double the root of the preceding square; the result of division is fifteen primes.	נחלק אותם על הד' שהם כפל מהגדר מהמרובע שעבר פעמים ויהיה היוצא מהחלוקה חמשה עשר ראשונים
We add them to the root of the preceding square; we find that the measure of each side [of the square] is approximately two integers and fifteen primes. $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{5}=\sqrt{2^2+1}\approx2+\left(\frac{60\sdot1}{2\sdot2}\right)^\prime=2+\left(\frac{60}{4}\right)^\prime=2+15^\prime}}$	נוסיפם על הגדר מהמרובע שעבר ונמצא שיהיה מדה אחת לכל הצלעות שנים שלמים וחמשה עשר ראשונים בקרוב
If we want to correct this root, we multiply the two integers and fifteen primes by themselves; they are five integers plus two hundred and twenty-five seconds, because it has already been explained that the product of primes by primes is seconds. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+15^\prime\right)^2=5+225^{\prime\prime}}}$	ואם נרצה לדקדק המדה הזאת נכה ונכפול השנים שלימים וחמשה עשר ראשונים על עצמם ויהיו חמשה שלמים ומאתים ועשרים וחמש שניים כי מכפלת הראשונים על ראשונים כבר התבאר שיהיה העולה שניים
Now, we should see what is the ratio of the excess over the five integers, which is two hundred and twenty-five seconds, to double the [approximate] root we have found; its ratio to it is as the ratio of one to seventy-two. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\left(5+225^{\prime\prime}\right)-5}{2\sdot\left(2+15^\prime\right)}=\frac{225^{\prime\prime}}{2\sdot\left(2+15^\prime\right)}=\frac{1}{72}}}$	ועתה יש לנו לראות הנוסף על החמשה שלמים שהוא מאתים ועשרים וחמש שניים איזה ערך הוא מכפלת המדה שמצאנו פעמים והנה ערכם אליה הוא כערך אחד משבעים ושנים
Therefore, we convert all the fifteen primes we have into seconds; they are nine hundred seconds.	ועל כן נשיב החמשה עשר ראשונים שיש לנו כלם שניים ויהיו תשע מאות שניים
We divide them by seventy-two; we receive twelve from the division, and there are thirty-six seconds left that cannot be divided by seventy-two.	ונחלק אותם על שבעים ושנים ותצא לנו החלוקה שנים עשר וישארו שלשים וששה שניים ‫^[193]שלא נתחלקו על השבעים ושנים
We consider them as a half, which is their part of seventy-two, and this half is thirty thirds. We find that everything is divided by seventy-two; the result is twelve seconds and thirty thirds.	ולכן נקח חצי האחד מהם שהיה חלק אחד מהשבעים ושנים ותהיה החצי שלשים שלישיים ונמצא שנחלק הכל על שבעים ושנים והיוצא הוא שנים עשר שניים ושלשים שלישיים
We subtract them from the nine hundred seconds; eight hundred and eighty-seven seconds remain, plus thirty thirds, which is fourteen primes, forty-seven seconds, and thirty thirds; this root is more accurate than the first and its sign is 2, 14′, 47′′, 30′′′ and they are integers, primes, seconds and thirds.	נסיר אותם מהתשע מאות שניים ישארו שמנה מאות ושמנים ושבעה שניים ושלשים [שלישיים שהם ארבעה עשר ראשונים וארבעי' ושבעה שניים ושלשים]‫^[194] שלישיים וזא^ת היא המדה המדוקדקת יותר מבראשונה וסימן שלה ב' י"ד מ"ז ל' והנה הם שלמים ראשונים שניים שלישי^ים
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{5}&\scriptstyle\approx\left(2+15^\prime\right)-15^\prime\sdot\frac{225^{\prime\prime}}{2\sdot\left(2+15^\prime\right)}=\left(2+15^\prime\right)-\left(15^\prime\sdot\frac{1}{72}\right)=2+900^{\prime\prime}-\left(\frac{900}{72}\right)^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=2+900^{\prime\prime}-\left(12+\frac{36}{72}\right)^{\prime\prime}=2+900^{\prime\prime}-\left(12+\frac{1}{2}\right)^{\prime\prime}=2+900^{\prime\prime}-\left(12^{\prime\prime}+30^{\prime\prime\prime}\right)\\&\scriptstyle=2+887^{\prime\prime}+30^{\prime\prime\prime}=2+14^\prime+47^{\prime\prime}+30^{\prime\prime\prime}\\\end{align}}}$
If we want to correct this [approximate] root further, multiply it by itself; you find that the excess over the examined number is 2 primes, [4]8 seconds, 44 thirds, 16 fourths, and 15 fifths.	ואם נרצה לדקדק עוד זאת המדה תכה ותכפול אותה בעצמה ותמצא שיהיה העודף על החשבון הנחקר ב' ראשונים ע"ח שניים מ"ד שלישיים י"ו רביעיים ט"ו חמישיים
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+14^\prime+47^{\prime\prime}+30^{\prime\prime\prime}\right)^2-5=2^\prime+48^{\prime\prime}+44^{\prime\prime\prime}+16^{iv}+15^v}}$
See the ratio of [the square of] this excess to double the [approximate] root and subtract its ratio from the [approximate] root you have, as explained above. The remainder is a more accurate root than the previous roots.	ותראה מ^ה ערך הנוסף הזה אל כפל המדה פעמים וכערכו אליה תסיר מהמדה שיש לך כאשר התבאר למעלה ותהיה הנשאר מדה מדוקדקת מהאחרות הקודמות
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b>a}}$
Example of a number, whose excess over the preceding square is greater than its root: We wish to know the measure of the sides of the square that is seven. $\scriptstyle\sqrt{7}$	דמיון במספר שהעודף על המרובע שעבר יתר מגדרו רצינו לדעת מדת הצלעות ממרובע שהוא שבעה
Since the excess over the preceding square is greater than its root, we see how much is the difference between our number and the next square: the difference is two, because this is the difference between seven and nine, which is the next square.	ובאשר העודף על המרובע שעבר יותר מגדרו נראה כמה מרחק יש ממספרינו ‫^[195]ועד המרובע העתיד והנה המרחק הוא שנים כי ככה ירחוק שבעה מתשעה שהוא המרובע העתיד
We convert it into primes; they are a hundred and twenty.	נשיבם ראשונים יהיו מאה ועשרים
We divide them by double the next square, which is six; we find it twenty times there and they are primes.	נחלקם על כפל גדר המרובע העתיד פעמים העולה ששה נמצאם שם עשרים פעמים והם ראשונים
We subtract them from the root of the next square, which is three; two integers and forty primes remain and this is the root of the examined square approximately	נסיר אותם מגדר המרובע העתיד שהוא שלשה וישאר שנים שלמים וארבעים ראשונים וזאת היא מדת צלעות המרובע הנחקר בקרוב
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{7}=\sqrt{9-2}=\sqrt{3^2-2}\approx3-\left(\frac{60\sdot2}{2\sdot3}\right)^\prime=3-\left(\frac{120}{6}\right)^\prime=3-20^\prime=2+40^\prime}}$
When you want to correct this root, multiply it by itself. You find that the excess over the examined number is only six primes and forty seconds. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+40^\prime\right)^2-7=6^\prime+40^{\prime\prime}}}$	וכאשר תרצה לדקדק המדה הזאת ותכנה בכפלה על עצמה תמצא שלא יהיה הנוסף על מספר המרובע הנחקר כי אם ששה ראשונים וארבעים שניים
Finish the procedure as mentioned above.	וגמור את המלאכה האמור למעלה
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b=a}}$
Example of a number, whose excess over the preceding square is the same as the root of the preceding square: We wish to know the measure of the square that is six. $\scriptstyle\sqrt{6}$	דמיון במספר שהעודף על המרובע שעבר הוא כגדר המרובע ההוא שעבר רצינו לדעת מדת צלעות מרובע שהוא ששה
This square number is mean, so, we can extract the root using the preceding square, if we want, or using the next square; the result is the same, as one procedure is by addition and the other procedure is by subtraction. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+a}=\sqrt{\left(a+1\right)^2-\left(a+1\right)}}}$	והנה מספר המרובע הזה הוא ממוצע ואם נרצה נוכל להוציא המדה מהמרובע העבר או מהמרובע העתיד והכל יבוא אל כוון אחד כאשר יהיה מעשה האחד בתוספת ומעשה האחד במגרעת
We extract it first using the preceding square, which is four: the excess is two, which is a hundred and twenty primes.	ונוציאנה ‫^[196]בתחלה מהמרובע שעבר [שהוא ארבעה]‫^[197] והנה העודף שנים שהם מאה ועשרים ראשונים
We divide them by double the root, which is four, we find it thirty times there and they are thirty primes.	נחלקם על כפל הגדר שהוא [ארבעה נמצאם שם שלשים פעמים והם שלשים ראשוני
We add them to the root, which is two and this is the first approximate root.	נוסיפם על הגדר שהוא]‫^[198] שנים ותהיה זאת המדה הראשונה בקרוב
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{6}=\sqrt{4+2}=\sqrt{2^2+2}\approx2+\left(\frac{60\sdot2}{2\sdot2}\right)^\prime=2+\left(\frac{120}{4}\right)^\prime=2+30^\prime}}$
If we extract the root using the next square, which is nine, we do it this way: the difference is three, which is a hundred and eighty primes.	ואם נוציא המדה מהמרובע העתיד שהוא תשעה נעשה בדרך זה הנה המרחק שלשה שהם מאה ושמנים ראש^ונים
We divide them by six, which is double the root of the next square, we find it thirty times there, and they are primes.	נחלקם על ששה שהוא כפל הגדר המרובע העתיד נמצאנו שם שלשים פעם והם ראשונים
We subtract them from three, which is the root of the next square; two integers and thirty primes remain, as we found first, when we extracted the root using the preceding square.	נסיר אותם משלשה שהם גדר המרובע העתיד וישארו שנים שלמים ושלשים ראשונים ^{כאשר מצאנו} כאשר מצאנו בתחלה כאשר היינו מוצאים המדה מהמרובע [שעבר]‫^[199]
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{6}=\sqrt{9-3}=\sqrt{3^2-3}\approx3-\left(\frac{60\sdot3}{2\sdot3}\right)^\prime=3-\left(\frac{180}{6}\right)^\prime=3-30^\prime=2+30^\prime}}$
The result is the same, therefore a number like this is called "mean".	‫[והכל אחד ועל כן יקרא כל חשבון כזה ממוצע]‫^[200]
If you want to correct the root, do as explained previously.	ואם תרצה לדקדק המדות תעשה כאשר התבאר לפנים
Chapter Eleven – Here I will Write Nice Rules of Arithmetic Methods for You	השער האחד עשר הנה אכתוב לך בזה כללים נחמדים בדרכי החשבון
Multiplication of a number by itself
Know that when you wish to multiply a number by itself, whether that number is units alone, or there are tens with them, or tens alone:	ותדע כי כאשר תרצה לכפול חשבון אחד על עצמו בין שיהיה החשבון ההוא אחדים בלבד או שיש עמהם עשרות או עשרות לבדן
If it is a number that has a third [= divisible by 3], take its third, multiply it by itself, multiply its square by ten, and subtract its square from [the product]; the remainder is the required. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(3n\right)^2=\left[10\sdot\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2}}$	אם הוא מספר שיש לו שלישית קח שלישיתו והכה אותה על עצמה וכפול מרובעה עשרה פעמים והסר מהם מרובעה והנשאר הוא ‫^[201]המבוקש
Example: we wish to multiply six by six. $\scriptstyle6^2$	דמיון בקשנו לכפול שש על שש
The third is two and its square is four.	הנה השלישית שנים ומרובעו ארבעה
We multiply is ten times; it is forty.	נכפול אותה עשרה פעמים יהיו ארבעים
We subtract four from it, which is a square of the third; thirty-six remains and this is the product.	נסיר מהם ארבעה שהוא מרובע השלישית ישארו ^ששה ושלש^ים והוא הנכפל
$\scriptstyle{\color{blue}{6^2=\left(3\sdot2\right)^2=\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)^2=\left(10\sdot2^2\right)-2^2=\left(10\sdot4\right)-4=40-4=36}}$
If the number does not have a third but it exceeds by one over a multiple of three, we subtract [the one] and calculate [the square of] the multiple of three in the method explained, then we add the multiple of three and the number that follows it to our number and the sum is the required.	ואם לא היה למספר שלישית אך עודף ממנו שלישיות אחד נסירנו משם ונחשוב המשולש בדרך המבואר ואחר נוסיף על חשבוננו המספר האחרון מהמשולש והמספר שאחריו אשר הסירונו והמחובר הוא המבוקש
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(3n+1\right)^2=\left[\left[10\sdot\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]+3n+\left[\left(3n+1\right)\right]}}$
Example: we wish to multiply ten by itself. $\scriptstyle10^2$	דמיון בקשנו לכפול עשרה על עצמם
We subtract one from it; nine remains and it is a product of three.	נסיר מהם אחד וישארו תשעה והם משלשים
We take three, which is its third; its square is nine.	נקח שלשה שהוא שליש^יתם והנה מרובעם תשעה
It product by ten is ninety.	וכפלתם עשרה פעמים הם תשעים
We subtract the square of the third from it; eighty-one remains.	ונסיר מהם מרובע השלישית וישארו שמונים ואחד
We add nine and ten to it; the result is one hundred and this is the product.	נוסיף עליהם תשע ועשרה יעלו מאה והוא הנכפל
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle10^2&\scriptstyle=\left(9+1\right)^2=\left[\left(3\sdot3\right)+1\right]^2=\left[\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot9\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot9\right)^2\right]+9+10=\left[\left(10\sdot3^2\right)-3^2\right]+9+10\\&\scriptstyle=\left[\left(10\sdot9\right)-9\right]+9+10=\left(90-9\right)+9+10=81+9+10=100\\\end{align}}}$
If the number is one less than a multiple of three, we add [the one] and calculate [the square of the multiple of three] according to the rule, then we subtract [the multiple of three and] the number that precedes it from [the result] and the remainder is the required.	ואם היה המספר פחות משלישיות אחד הוסיפנו עליו ונחשוב אותו כמשפט ואחר נסיר ממנו החשבון שהוספנו עליו החשבון האחרון שלו והנשאר הוא המבוקש
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(3n-1\right)^2=\left[\left[10\sdot\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left(3n\right)-\left[\left(3n-1\right)\right]}}$
We wish to multiply eleven by itself. $\scriptstyle11^2$	דמיון בקשנו [לכפול]‫^[202] אחד עשר על עצמם
We add one to it; it is twelve.	‫^[203]נוסיף עליהם אחד ויהיו שנים עשר
We calculate it by taking the third; its square is sixteen.	נחשבם בדרך לקיחת השלישית והנה מרובעה ששה עשר
Its product by ten is one hundred and sixty.	וכפלתם בעשרה מאה וששים
We subtract sixteen from it, which is the square of the third; one hundred and forty-four remains.	נסיר מהם ששה עשר שהם מרובע השלישית ישארו מאה וארבעים וארבעה
We subtract from it eleven and twelve, which are twenty-three; one hundred and twenty-one remains and this is the product.	נסיר מהם אחד עשר ושנים עשר העולים עשרים ושלשה ישארו מאה ועשרים ואחד והוא הנכפל
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle11^2&\scriptstyle=\left(12-1\right)^2=\left[\left(3\sdot4\right)-1\right]^2=\left[\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)^2\right]-11-12\\&\scriptstyle=\left[\left(10\sdot4^2\right)-4^2\right]-11-12=\left[\left(10\sdot16\right)-16\right]-11-12\\&\scriptstyle=\left(160-16\right)-11-12=144-12-11=144-23=121\\\end{align}}}$
Multiplication of units and tens by units and tens $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(10+a\right)\times\left(10+b\right)=\left[10\sdot\left[\left(10+a\right)+b\right]\right]+\left(a\sdot b\right)}}$
Another example: to know the product of eleven by eleven. $\scriptstyle11\times11$	דמיון אחרת לדעת כפלת האחד עשר על אחד עשר
We consider this number as if it were written in two lines.	הנה נחשוב שהמספר הזה נכתב בשני טורים
We take the one of one line and add it to the other line; it is twelve.	ונקח האחד מן הטור האחת ונחברם אל הטור האחרת ויהיו שנים עשר
We multiply it by the remaining ten; it is a hundred and twenty.	^נכפלם על העשרה הנשארים יהיו מאה ועשרים
We add to it the product of the units by themselves; it is a hundred and twenty-one and this is the product.	נוסיף עליהם הכאת האחדים על עצמם ויהיו מאה ועשרים ואחד והוא הנכפל
$\scriptstyle{\color{blue}{11\times11=\left[\left(11-1\right)\sdot\left(11+1\right)\right]+\left(1\sdot1\right)=\left(10\sdot12\right)+1=120+1=121}}$
Likewise if we wish to multiply fifteen by twelve. $\scriptstyle15\times12$	וככה אם נבקש לכפול חמשה עשר בשנים עשר
We take the two and add it to fifteen; it is seventeen.	נקח השנים ונשים אותם על החמשה עשר ויהיו שבעה עשר
We multiply it by the remaining ten; it is a hundred and seventy.	נכפלם על העשרה הנשארים יהיו מאה ושבעים
We multiply the other two by five; it is ten.	ונכה השנים האחרים על החמשה ויהיו עשרה
We add it to a hundred and seventy; the product is a hundred and eighty.	נחברם עם המאה ושבעים יהיה הנכפל מאה ושמנים
$\scriptstyle{\color{blue}{15\times12=\left[\left(12-2\right)\sdot\left(15+2\right)\right]+\left(2\sdot5\right)=\left(10\sdot17\right)+10=170+10=180}}$
Word Problems
Now, I shall start discussing and mentioning some of the difficult problems, extracting their solutions, and explaining each one of them at length.	ועתה אתחיל לדבר ואזכיר קצת מהשאלות הקשות ‫^[204]ולהוציא תשובתן אאריך [הביאור]‫^[205] כל אחת מהם
Find a Number Problem - Sums
Question: we summed all the successive numbers from one to twenty and it is the sum. How much is the sum? $\scriptstyle\sum_{i=1}^{20} i$	שאלה חברנו כל המספרים הרצופים מאחד עד עשרים והם הכלל כמה המחובר
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n i=\left(n+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}$
We add one to the twenty and multiply [the result] by ten, which is half twenty; the product is two hundred and ten, and this is the required. $\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{20} i=\left(20+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)=21\sdot10=210}}$	הנה נוסיף על העשרים אחד ונכפלם [על]‫^[206] עשרה שהוא חצי עשרים ויהי^ה הנכפל מאתים ועשרה וככה המבוקש
If we want to know how much are the numbers summed up up to eleven. $\scriptstyle\sum_{i=1}^{11} i$	ואם נרצה לדעת כמה עולים המספרים המחוברים על אחד עשר
We add one to [the eleven] and multiply [the result] by half the eleven, which is five and a half; the product is sixty-six, and this is the sum. $\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{11} i=\left(11+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot11\right)=12\sdot\left(5+\frac{1}{2}\right)=66}}$	נוסיף עליו אחד יהיו שנים עשר נכפלם על חצי האחד עשר שהם חמשה וחצי ויהיה הנכפל ששים וששה וככה המחובר
There are other ways, but what I have wrote is the easiest and the most correct [way].	ויש [דרכים]‫^[207] אחרים ומה שכתבתי הוא היותר קל ונכון
Reverse question: the sum of the successive numbers starting from one is 210. What is the last number of the summed [numbers]? $\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} i=210$	נהפוך השאלה ונאמר עלה המחובר ממספרים רצופים המתחילים מאחד מאתים ועשרה איזה הוא המספר האחרון מהמחוברים
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} i=a\longrightarrow n^2+n=2a}}$
We do as follows: we double two hundred and ten; it is four hundred and twenty.	נעשה בדרך זה נכפול מאתים ועשרה פעמים ויהיו ארבע ^מאות ועשרים
We take the closest root, whose extraction method was explained in chapter seven; we find that it is twenty and this is the last number of the summed numbers. $\scriptstyle{\color{blue}{n^2+n=2\sdot210=420=20^2+20\longrightarrow n=20}}$	נקח מהם הגדר היותר קרוב כאשר התבאר דרך לקיחתו בשער השביעי והנה נמצא שהוא עשרים והוא המספר האחרון מהמחוברים
Thus, what remains from the number that has no root is twenty, as the number of the root.	והנה נשאר מהמספר שהוא בלתי נגדר עשרים ‫^[208]כמספר הגדר
So should be in all the calculations that are similar to it and if not, then the one who asked has mistaken in his question, when he summed the numbers he made a mistake without a doubt.	וכן ראוי שיהיה בכל החשבונות הדומים לזה ואם אין טעה השואל בשאלתו וכאשר חבר המספרים עשה בטעות בלי ספק
Triangulation Problem - Cane
Question: a cane 5 cubits tall, is standing next to a wall of the same height. If we lower its [top] two cubits down from the top of the wall, so that it will stand on a slope, how far will be the bottom end of the cane from the foot of the wall?	שאלה [קנה]‫^[209] ^המדה ארוכה חמש אמות ועומדת זקופה בכותל אחת גבוה כמדתה אם [נשפיל]‫^[210] אותה מראש הכותל אמתיים כדי שתעמוד בשפוע כמה הרחיק ראש הקנה התחתון מיסוד הכותל
We do like this: we take the square of the five cubits; it is twenty-five.	נעשה זאת נקח מרובע החמש אמות והם עשרים וחמש
We take also the square of the three cubits that are left from there to the foot of the wall; it is nine.	ונקח גם כן מרובע הג' אמות הנשארות משם ועד יסוד הכ^ותל והנה הוא ט‫'
Its difference from twenty-five is sixteen.	ומרחקו מעשרים וחמש ששה עשר
The root of sixteen is four and so is the distance of the bottom end of the cane from the foot of the wall no more and no less.	וגדר ששה עשר הוא ארבעה וככה מרחק ראש הקנה התחתון מיסוד הכותל בלתי תוספת ומגרעת
$\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{5^2-\left(5-2\right)^2}=\sqrt{5^2-3^2}=\sqrt{25-9}=\sqrt{16}=4}}$
If the difference between a square and a square is an inexpressible number, take its root approximately, as was explained in the preceding chapter, and this will be the measure of the distance from the bottom end of the cane to the foot of the wall.	ואם היה החסרון ^ממרובע אל מרובע מספר חרש ואלם תקח גדרו בקרוב כאשר התבאר בשער הקדום לזה וככה יהיה מדת מרחק מראש הקנה התחתון אל היסוד הכותל
Divide a Quantity Problem - Simple division
Question: I gave a messenger 30 dinar and one pašuṭ and ordered him to hire workers as much as his money allows, so that the payment of the one equals the payment of his friend, there will be no worker whose payment is one pašuṭ, and there will be no fractions in one's payment. We want to know how many workers he could hire. $\scriptstyle X^2=\left(12\sdot30\right)+1$	שאלה נתתי לשלוחי שלש^ים דנרים ופשוט וצותי אותו שישכור פועלים כאשר יספיקו לו מעותיו ויהיה שכר האחד כשכר חברו ולא יהיה בהם ‫^[211]פועל ששכרו פשוט וגם לא יהיה בשכרו שום שברי שלם נרצה לדעת כמה פועלים יוכל לשכור
We convert all the dinar into pešuṭim and add the additional pašuṭ to them; they are three hundred and sixty-one pešuṭim.	הנה נשיב הדינרים כלם פשוטים ונחבר אליהם הפשוט הנוסף עליהם ויהיו שלש מאות וששים ואחד פשוטים
We extract their root as the method of chapter seven; we find that it is nineteen. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\sqrt{\left(12\sdot30\right)+1}=\sqrt{361}=19}}$	נקח גדרם בדרך השער השביעי ונמצא שהוא תשעה עשר
We can answer that the messenger can hire nineteen workers at nineteen pešuṭim each no more and no less.	ונוכל להשיב שיוכל לשכור השליח תשעה עשר פועלים ושכר כל אחד ואחד תשעה עשר פשוטים לא פחות ולא יתר
How much Problem - Wall
Question: a wall collapsed. It is rebuild with an extension, so that it will be higher than what it was by half the size it had at the beginning, and its sixth, and ninth. With the whole extension, its height was 50 cubits. How much was its original height? $\scriptstyle X+\frac{1}{2}X+\frac{1}{6}X+\frac{1}{9}X=50$	שאלה חומה שנפלה והוספו עליה בבנין כדי שתהיה גבוה הרבה חצי מדתה מאשר היתה בתחלה וששיתה ותשיעתה עם כל זה והיתה מדת גבהה חמשים אמה כמה היתה מדתה בראשונה
False Position: We take a denominator that has a half, a sixth, and a ninth. That is, we take two, since the half is derived from it, multiply it by six, for the sixth that is derived from it; the result is twelve. We multiply it also by nine for the ninth; the denominator is one hundred and eight. $\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot6\sdot9=12\sdot9=108}}$	נקח מדומה שיהיה לו חצי וששית ותשיעית והוא שנקח שנים בעבור אשר יצאה מהם החצי ונכפול אותם בששה בעבור הששית אשר תצא מהם ויהיו שנים עשר ונכפול גם הם בתשעה בעבור התשיעית ויהיה המדומה מאה ושמנה
Its half is fifty-four. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot108=54}}$	ומחציתו חמשים וארבעה
Its sixth is eighteen. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot108=18}}$	וששיתו שמנה עשר
Its ninth is twelve. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}\sdot108=12}}$	ותשיעתו שנים ‫^[212]עשר
The sum of all these parts is eighty-four. $\scriptstyle{\color{blue}{54+18+12=84}}$	והמחובר מכל החלקים האלה עולה שמונים וארבעה
We add it to the denominator; it is one hundred and ninety-two. $\scriptstyle{\color{blue}{108+84=192}}$	נוסיפם אל המדומה ויהיו מאה ותשעים ושנים
Rule of Three: So we take the ratio and say: as the ratio of a hundred and eight, which is the denominator, to a hundred and ninety-two, which results from adding all the mentioned parts to it, so is the ratio of the unknown original measure of the wall to fifty, which is the height now, after the extension of the construction. $\scriptstyle{\color{blue}{108:192=X:50}}$	והנה נעשה בדרך הערכין ונעריך ונאמר כערך מאה ושמנה שהוא המדומה אל מאה ותשעים ושנים שהוא העולה מתוספת החלקים הנזכרים עליו כן ערך מדת החומה אשר היתה בראשונה הנעלמת ממנו אל חמשים שהיא גבוהה עתה אחר התוספת בבנין
When we multiply the first number by the fourth, it is five thousand and four hundred.	וכאשר נכפול המספר הראשון על הרביעי יהיו חמשת אלפים וארבע מאות
We divide it by the known mean, which is one hundred and ninety-two; we find it twenty-eight times in it and four parts remain that cannot be divided, which are parts of the one hundred and ninety-two by which we divided.	נחלקם על האמצע הנודע שהוא מאה ותשעים ושנים נמצאנו שם שמנה ועשרים פעמים וישארו מהם עשרים וארבעה חלקים שלא נתחלקו והמה חלקים ממאה ותשעים ושנים בשלם אשר חלקנו עליו
Therefore, we can answer that the measure of the height of the wall originally was twenty-eight cubits and four parts of one hundred and ninety-two in a cubit. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{108\sdot50}{192}=\frac{5400}{192}=28+\frac{24}{192}}}$	ועל כן נוכל להשיב כי מדת גבהות החומה בראשונה היתה שמונה ועשרים אמות ועשרים וארבעה חלקים ממאה ותשעים ושנים באמה
Check: We examine if it is true in this way:	ונבחן זה אם הוא אמת בדרך זאת
We decompose all the cubits and convert each into the mentioned parts, then add the result to the twenty-four parts added to the cubits; the sum is five thousand and four hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(28\sdot192\right)+24=5400}}$	נתיך כל האמות ונעשה מכל האחת ואחת החלקים הנזכרים ונחבר העולה אל עשרים וארבע החלקים העודפים על ‫^[213]האמות ויהיה המחובר חמשת אלפים וארבע מאות
Its half is two thousand and seven hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot5400=2700}}$	מחציתם אלפים ושבע מאות
Its sixth is nine hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot5400=900}}$	ששיתם תשע מאות
Its ninth is six hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}\sdot5400=600}}$	תשיעיתם שש מאות
The sum is four thousand and two hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{2700+900+600=4200}}$	המחובר ארבעת אלפים ומאתים
We add it to the five thousand and four hundred; it is nine thousand and six hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{5400+4200=9600}}$	נוסיף זה על החמשת אלפים וארבע המאות ויהיו כתשע אלפים ושש מאות
If you divide it by the number of parts of the whole cubit, you find it is fifty times there, as the number of cubits of the height of the wall now, after the extension of the construction. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9600}{192}=50}}$	ואם תחלקם על מספר חלקי האמה ~~גובה~~ השלמה תמצאנו שם חמשים פעמים כמכסת אמות גובה הח^ומה עתה אחרי תוספת הבנין
Question: the town wall was 100 cubits high. Its third and its quarter had collapsed. How high is what remains? $\scriptstyle X=100-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot100\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot100\right)\right]$	שאלה חומת העיר גבוה מאה אמה ונפרצו ממנה שלישיתה ורביעיתה כמה גובה הנשאר
False Position: The denominator that has a third and a quarter is twelve.	הנה המדומה שיש לו שלישית ורביעית הוא שנים עשר
We take the mentioned parts from it and sum them up; it is seven. We subtract it from the denominator; five remain. $\scriptstyle{\color{blue}{12-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)\right]=12-7=5}}$	נקח ממנו החלקים הנזכרים ונחברם יהיו שבעה נסירם מהמדומה ישארו חמשה
Rule of Three: Now, we take the ratio and say: as the ratio of five to twelve so is the ratio of the unknown to one hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{5:12=X:100}}$	ועתה נעריך ונאמר כערך חמשה אל שנים עשר כך ערך הנעלם אל מאה
We multiply the first number by the fourth; it is five hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{5\sdot100}{12}=\frac{500}{12}=41+\frac{8}{12}=41+\frac{2}{3}}}$	כפלנו החשבון הראשון על הרביעי ויהיו חמש מאות
We divide it by the known mean; we find it forty-one times there and eight remain that cannot be divided, which are parts of twelve. So, the height of what remains is forty-one cubits and eight parts of twelve in a cubit, which are two-thirds.	נחלקם על האמצעי הנודע נמצאנו שם ארבעים ואחד פעמים ונשארו מהם שמונה שלא נחלקו שהם חלקים משנים עשר וככה הוא גובה הנשאר ארבעים ואחת אמה ושמנה ‫^[214]חלקים משנים עשר באמה שהם שני שלישיות
Check: When we examine it:	וכאשר נבחן זה
We convert the cubits into parts of twelve each; they are one thousand and two hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{100=\frac{1200}{12}}}$	ונעשה מהאמה אמות אשר היו שם בראשונה חלקים משנים עשר מכל אחת ואחת יהיו אלף ומאתים
We take their third; it is four hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot1200=400}}$	נקח שלישיתם שהם ארבע מאות
And their quarter, which is three hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot1200=300}}$	ורביעיתם שהם שלש מאות
The resulting sum is seven hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{400+300=700}}$	והמחובר עולה שבע מאות
We subtract it from one thousand and two hundred; five hundred remain, which are forty-one cubits and eight parts of twelve, as we stated. $\scriptstyle{\color{blue}{1200=700=500}}$ $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{500}{12}=41+\frac{8}{12}}}$	נסיר אותם מהאלף ומאתים ישארו חמש מאות שהם ארבעים ואחת אמה ושמנה חלקים משנים עשר כאשר זכרנו
First from last Problem - Amount of grain
Question: the landlord harvested his grain and gave a great heave offering by law from [what he collected] at first. Afterwards he gave the first tithe from what remained and from what remained then, he gave a second tithe, and he was left with 40 measures of grain. How much was the grain at first?	שאלה בעל הבית שאסף תבואתו ותרם ממנו בתחלה תרומה גדולה כמשפט ואחרי כן הפריש מהנשאר מעשר ראשון ומהנשאר אחרי זאת הפריש מעשר שני ונשארו לו חמישים מדות חטה כמה היה הכרי בתחלה
$\scriptstyle\left(X-\frac{2}{100}X\right)-\left[\frac{1}{10}\sdot\left(X-\frac{2}{100} X\right)\right]-\left[\frac{1}{10}\sdot\left[\left(X-\frac{2}{100}X\right)-\left[\frac{1}{10}\sdot\left(X-\frac{2}{100} X\right)\right]\right]\right]=50$
It is known that our late rabbis said that the offering is half a hundred, which is one part of fifty. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot100=50}}$	ידוע כי התרומה אמרו רבותינו ז"ל שהיא תרי ממאה שהיא חלק אחד מהחמשים
Therefore, we take the fifty and multiply it by ten for the first tithe that is subtracted from it; it is five hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{50\sdot10=500}}$	על כן נקח חמשים ונכפלם בעשר בעבור המעשר ראשון היוצא ממנו ויהיו חמש מאות
False Position: We multiply it also by ten, for the second tithe; it is five thousand and it is the denominator. $\scriptstyle{\color{blue}{500\sdot10=5000}}$	ונכפול גם הם בעשר בעבור המעשר שני ויהיה חמשת אלפים והוא המדומה
Hence, his offering is one hundred.	והנה תרומתו מאה
We subtract it; four thousand and nine hundred remain. $\scriptstyle{\color{blue}{5000-100=4900}}$	נסירנה ממנו ישארו ארבעת אלפים ‫^[215]ותשע מאות
Its tithe is four hundred and ninety.	מעשר שלהם ארבע מאות ותשעים
We subtract it; four thousand four hundred and ten remain. $\scriptstyle{\color{blue}{4900-\left(\frac{1}{10}\sdot4900\right)=4900-490=4410}}$	נסיר אותו מהם ישארו ארבעת אלפים וארבע מאות ועשרה
Its tithe is four hundred and forty-one	מעשר שלהם ארבע מאות וארבעים ואחד
We subtract it; three thousand nine hundred and sixty-nine remain. $\scriptstyle{\color{blue}{4410-\left(\frac{1}{10}\sdot4410\right)=4410-441=3969}}$	נסיר אותו מהם ישארו שלשת אלפים ותשע מאות [וששים ותשעה]‫^[216]
Rule of Three: Now, we take the ratio and say: as the ratio of three thousand, nine hundred, and sixty-nine to five thousand so is the ratio of fifty to the unknown. $\scriptstyle{\color{blue}{3969:5000=50:X}}$	ועתה נעריך ונאמר כערך שלשת אלפים ותשע מאות ושש^ים ותשעה אל חמשת אלפים כן ערך חמשים אל הנעלם
We multiply the means; the result is two hundred and fifty thousand.	כפלנו האמצעיים עלו מאתים וחמשים אלף
We divide it by the first known number; we find it sixty-two times there, and three thousand nine hundred and twenty-two remained that cannot be divided, which are parts of three thousand nine hundred and sixty-nine by which we divided; and this was the amount of measures of grain that was at first, when the landlord began to give offering. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{50\sdot5000}{3969}=\frac{250000}{3969}=62+\frac{3922}{3969}}}$	נחלקם על החשבון הראשון הנודע נמצאנו שם ששים ושתים פעמים ונשארו שלא נתחלקו שלשת [אלפים ותשע מאות ועשרים ושנים והם חלקים משלשת]‫^[217] אלפים ותשע מאות וששים ותשעה אשר חלקנו עליו וכזה היה סכום המדות אשר היו בכרי כשהתחיל בעל הבית לתרום
How much Problem - Amount of money
Question: Reuven demands from Shimon a hundred measures, which he says he owes him according to an oral [agreement]. Shimon says: I do not owe you a hundred measures, but as much as I owe you, with the same amount, and one-half of it, and a quarter of it, plus one will make a hundred. How much did he admit he owes him? $\scriptstyle X+X+\frac{1}{2}X+\frac{1}{4}X+1=100$	שאלה ראובן תובע לשמעון מאה מנה שאומר שהוא חייב לו על פה ויאמר שמעון אליו אין אני חייב לך מאה מנה אבל כאותם שאני חייב לך ואחרים כמותם ומחציתם ורביעיתם ועם אחד יהיו מאה נרצה לדעת כמה הודה לו מתביעתו
False Position: We do as follows: we take a denominator that has a half and a quarter; we find it is eight.	ונעשה על דרך זה נקח מדומה שיש לו חצי ורביעית ‫^[218]והנה נמצא שמונה
We add the same; it is sixteen. We add also half the denominator, which is four; it is twenty; and its quarter, which is two; it is twenty-two. $\scriptstyle{\color{blue}{8+8+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot8\right)\right]=16+4+2=20+2=22}}$	נוסיף כמוהו יהיו ששה עשר וגם הוסיף מחצית המדומה שהיא ארבעה יהיו עשרים ורביעיתו שהוא שנים יהיו עשרים ושנים
Rule of Three: Necessarily as the ratio of eight to twenty-two so is the ratio of the unknown to ninety-nine. $\scriptstyle{\color{blue}{8:22=X:99}}$	ובהכרח כערך שמנה אל עשרים ושנים כן ערך הנעלם אל תשעים ותשע
For it is known that the sum of the parts of the admission is only ninety-nine; and with one it is one hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{99+1=100}}$	כי בידוע כי המחובר מחלקי ההודאה עמה לא יעלה כי אם תשעה ותשעים ועם אחד הם מאה
When we multiply the first number by the fourth, the result is seven hundred and ninety-two.	וכאשר נכפול החשבון הראשון על הרביעי יעלו שבע מאות ותשעים ושנים
We divide it by the known mean, which is twenty-two; the result of division is thirty-six and this is the number of measures he admitted that he owes him. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{8\sdot99}{22}=\frac{792}{22}=36}}$	חלק^נוהו על האמצעי הנודע שהוא עשרים ושנים יצא בחלוק ששה ושלשים וככה הוא מספר המנים שהודה שהוא חייב לו
Examine it and you will find that it is true.	ובחון זה ותמצאהו באמת
Purchase Problem - Moneychanger
Question: a silversmith has sold to a moneychanger a silver chain that is worth three dinar of one coin or five dinar of another coin or seven dinar of yet another [coin]. The silversmith asked the moneychanger to pay him its price with these three coins an equal amount of each. How much is this amount? $\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{5}X+\frac{1}{7}X=1$	שאלה צורף כסף שמכר לשולחני רתוקות כסף ערכה ממטבע אחד שלשה דינרים וממטבע אחר חמשה דינרים ומאחר חמשה דינרים ושאל הצורף לשולחני שיכוין לו בדמיו משלש המטבעות האלה מכל אחד חלק שוה ונבקש לדעת מספר החלק ההוא
Common Denominator: We investigate this way: we look for a denominator that has a third, a fifth, and a seventh; we find it is a hundred and five.	ונחקור על דרך זה נבקש מדומה שיש לו שלישית וחמישית ושביעית והנה נמצא ‫^[219]מאה וחמש
Its third is thirty-five; its fifth is twenty-one; and its seventh is fifteen.	שלישיתו שלשים וחמשה וחמישיתו עשרים ואחד שביעיתו חמשה עשר
The sum of all these parts is seventy-one and these are the fractions by which we have to divide each dinar. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot105\right)=35+21+15=71}}$	והמחובר מכל החלקים האלה שבעים ואחד והמה החלקים אשר נצטרך לחלק [כל]‫^[220] דינר אליהם
We divide the denominator by seventy-one; we find it there once and thirty-four parts remain that cannot be divided, which are parts of the seventy-one by which we divide the denominator. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{105}{71}=1+\frac{34}{71}}}$	והנה נחלק המדומה על שבעים ואחד נמצאנו שם פעם אחת וישארו שלא נתחלקו ארבעה ושלשים והמה חלקים מהשבעים ואחד אשר חלקנו עליהם המדומה
So, the silversmith will take one dinar and thirty-four parts of seventy-one of a dinar from each coin.	וככה יקח הצורף מכל מטבע דינר אחד ושלשים וארבעה חלקים משבעים ואחד בדינר
Check: I shall give you a route how to check it:	ואתן לך מסלול ודרך איך תבחון זה
Take the denominator, which is one hundred and five, and in order to convert all the coins to the coin of 3, we multiply it by them; they are three hundred and fifteen. $\scriptstyle{\color{blue}{105\sdot3=315}}$	תקח המדומה שהוא מאה וחמש וכדי שנשיב כל המטבעות ממטבע שלשה נכפלנו עליהם ויהיו שלש מאות וחמשה עשר
We divide them by five, in order to know how many parts of the coin of 5 are they; the result of division is sixty-three parts. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{315}{5}=63}}$	נחלקם על [חמשה]‫^[221] כדי שנדע כמה חלקים הם ממטבע חמשה יצא בחלוק ששים ושלשה חלקים
We divide the three hundred and fifteen by seven also, in order to know how many parts of the coin of 7 are they; the result of division is forty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{315}{7}=45}}$	גם נחלק שלש מאות וחמשה עשר על שבעה למען נדע כמה חלקים הם ממטבע שבעה יצא בחלוק ארבעים וחמשה
When we sum all the parts of the three coins, which are 105, 63, 45, the result is two hundred and thirteen.	וכאשר נחבר כל החלקים משלשת המטבעות שהם מאה וחמש וששים ושלשה וארבעים וחמשה ‫^[222]יעלו מאתים ושלשה עשר
We divide them by seventy-one, which are the parts of the whole dinar; we find them there three times, which are three whole dinar. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{315}{3}+\frac{315}{5}+\frac{315}{7}}{71}=\frac{105+63+45}{71}=\frac{213}{71}=3}}$	נחלקם על שבעים ואחד שהם [חלקי]‫^[223] הדינר השלם ונמצאם שם שלשה פעמים והנם שלשה דינרים שלימים
Do likewise if you want to convert the whole amount to the coin of five or the coin of seven; and you will find the truth of this matter.	ועל הדרך הזה תעשה אם תרצה להשיב כל חשבון ממטבע חמשה או ממטבע שבעה ותמצא אמתת הדבר
Find a Number Problem
Question: a third, a fifth, and a seventh are summed together, how much is [their sum] in relation to the whole? $\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{5}X+\frac{1}{7}X$	שאלה שלישית וחמישית ושביעית מחוברים איזה ערך הם מהשלם
Common Denominator: We take one hundred and five as their denominator.	לקחנו להם מאה וחמש למדומה
Its third is thirty-five; its fifth is twenty-one; its seventh is fifteen.	שלישיתו חמשה ושלשים וחמישיתו עשרים ואחד ושביעיתו חמשה עשר
We sum up all; it is seventy-one. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot105\right)=35+21+15=71}}$	נחבר את כלם ויהיו שבעים ואחד
Its ratio to the denominator is four-sevenths, two-sevenths of a third, and one-third of one-fifth of a seventh. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{71}{105}=\frac{4}{7}+\left(\frac{2}{7}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}}$	והנה ערכם אל המדומה ארבע שביעי^ותיו ושתי שביעיות שלישיתו ושלישית ושלישית חמישית שביעיתו
Purchase Problem - Buy and Sell
Question: a buyer [bought] four fifths of a liṭra for one pašuṭ, and sold his possession at one pašuṭ for five ninths of a liṭra. He earned 11 pešuṭim. How much was [his] money? $\scriptstyle\frac{4}{5}X-\frac{5}{9}X=11$	שאלה הקונה ארבע חמישיות ליטרא בפשוט ומכר קנייתו בערך חמש תשיעיות ליטרא בפשוט והרויח אחד עשר פשוטים כמה היה הממון
Common Denominator: The denominator that has a fifth and a ninth is forty-five.	הנה המדומה שיש לו חמישית ותשיעית הוא ארבעים וחמשה
Its four-fifths are thirty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\sdot45=36}}$	וארבע חמישיותיו ששה ושלשים
Its five-ninths are twenty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{9}\sdot45=25}}$	וחמש תשיעיותיו עשרים וחמש
So is the amount of money. $\scriptstyle{\color{blue}{X=45}}$	וככה הוא הממון
If he says that he earned 22 pešuṭim. $\scriptstyle\frac{4}{5}X-\frac{5}{9}X=22$	ואם אמר שהרויח עשרים ושנים פשוטים
we multiply twenty-five times twenty-two. $\scriptstyle{\color{blue}{25\sdot22}}$	‫^[224]נכפול חמשה ועשרים שנים ועשרים פעמים
If he says that he earned 33 pešuṭim $\scriptstyle\frac{4}{5}X-\frac{5}{9}X=33$	ואם אמר שהרויח שלשים ושלשה פשוטים
We multiply them thirty-three times. $\scriptstyle{\color{blue}{25\sdot33}}$	נכפלם שלשים ושלש פעמים
And so on endlessly.	וככה עד אין קץ
Purchase Problem - Buy and Sell - Peanuts
Question: a seller bought 20 liṭra of peanut for 20 dinar. Then he went and sold 10 liṭra of them at one dinar for five quarters of a liṭra. It turned out that he lost in doing so. Afterwards many buyers came and overcharged and he sold the remaining 10 liṭra at one dinar for three quarters of a liṭra. Now he comes to us and asks: did he gain or lose? $\scriptstyle\left(\frac{10}{\frac{5}{4}}+\frac{10}{\frac{3}{4}}\right)-20$	שאלה סוחר קנה עשרים ליטראות בטנים בעשרים דינרים והלך ומכר מהן עשרה ליטרין לערך חמש רביעיות ליטרא בדינר ונמצא שהוא מפסיד בזה ואחרי כן באו הרבה קונים והפקיעו השערים ומכר העשרה ליטריין הנשארות לערך שלש רביעיות ליטרא בדינר ועתה בא אלינו לשאול אם הרויח או הפסיד או אם יצא הפסדו בשכרו
We investigate this way: we convert the first 10 liṭra that he sold into quarters; they are forty.	והנה נחקור על דרך זה ונשיב העשר ליטראות הראשונות שמכר כלם רביעיות ויהיו ארבעים
We divide them by the 5-quarters that he sold for a dinar; we find them there eight times. We find that he sold the five for eight dinar. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{\frac{5}{4}}=\frac{4\sdot10}{5}=\frac{40}{5}=8}}$	נחלקם על החמש רביעיות שמכר בדינר נמצאם שם שמונה פעמים נמצא שה' מכרם בשמונה דינרים
We convert also the other 10 liṭra into quarters, then divide them by the 3-quarters that he sold for a dinar; we find them there thirteen times, which are 13 dinar, and one-quarter remains that cannot be divided, which is a third of a dinar. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{\frac{3}{4}}=\frac{4\sdot10}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}$	נעשה כן [רביעיות]‫^[225] מהעשר ליטראות האחרונות ונחלקם על שלש רביעיות שמכר בדינר נמצא שם שלשה עשר פעמים שהם י"ג דינרים ועוד נשאר מהם שלא נתחלק רביעית אחת שהיא שלישית דינר
We add all this to the eight dinar; the sum is twenty-one dinar and four pešuṭim. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{\frac{5}{4}}+\frac{10}{\frac{3}{4}}=8+\left(13+\frac{1}{3}\right)=21+\frac{4}{12}}}$	נחבר כל זה אל ‫^[226]השמונה דינרים יהיו עשרים ואחד דינרים וארבעה פשוטים
We find that he earned sixteen pešuṭim. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(21+\frac{4}{12}\right)-20=\frac{16}{12}}}$	נמצא שהרויח ששה עשר פשוטים
Partnership Problem - For the Same Time
Question: three invested forty-six dinar - one contributed twelve dinar, the second contributed fifteen dinar, the third contributed nineteen dinar, and they earned together 20 dinar. How much should each one take [from the profit]? $\scriptstyle12+15+19=46$	שאלה שלשה שותפין בארבעים וששה דינרים חלק האחד שנים עשר דינרים וחלק השני חמשה עשר דינרים וחלק השלישי תשעה עשר דינרים והרויחו בין כלם עשרים דינרים כמה יקח כל אחד ואחד מהם
Rule of Three: It is known that there is no doubt that each and every one will take the ratio to twenty as the ratio of his share to forty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{x_i:20=a_i:46}}$	ידוע כי אין ספק שכל אחד ואחד מהם יקח ערך מעשרים כערך חלקו אל הארבעים וששה
You will find out this easily by the rule of four [lit. the rules of proportions].	ותברר זה במשפטי הערכין בנקלה
Payment Problem - two workers, two different daily wages, the same actual payment
Question: one hired Reuven and Shimon for 10 days to do a work for him any one of them in turns so that the work will not cease. He agreed with Reuven that if he will do the work alone the whole 10 days he would pay him 2 dinar and to Shimon he said that if he will do the work alone the whole days he would pay him 5 dinar. What they did? They did the work together so that when one was tired his friend replaced him and did the work while the other was resting and if the second was tired, the first returned to his work and the second was resting. Each one wrote how many days, or parts of days, he worked. They did so the whole ten days, and then when they came to the employer he paid both of them and gave each of them money equally. How much money did they receive and how many days did each of them work? $\begin{cases}\scriptstyle\frac{2}{10}R=\frac{5}{10}S\\\scriptstyle R+S=10\end{cases}$	שאלה השוכר ראובן ושמעון שיעשו לו בין שניהם מלאכה עשרה ימים ולא תשבות המלאכה והתנה עם ראובן שאם יעסוק הוא [במלאכה לבדו כל העשרה ימים שיתן לו ב' דינרים ולשמעון אמר שאם יעסוק הוא]‫^[227] לבד במלאכה כל מספר הימים ההם שיתן לו חמשה דינרים מה עשו החזיקו שניהם במלאכה בדרך זה כשהאחד היה יגיע עומד חבירו תחתיו ועוסק במלאכה והוא שובת היה עיף השני הראשון חוזר למלאכתו והשני שובת וכל אחד ואחד כתב כמה ימים או חלקי ימים עבד ועשו זה כל העשרה ימים וכשבאו אל השוכר פרע את שניהם ונתן להם ‫^[228]מעות לכל אחד ואחד בשוה נרצה לדעת כמה מעות נטלו וכמה ימי עבודת כל אחד ואחד
We investigate this way: know that Reuven works five days for one dinar and Shimon is paid one dinar for two days only. The sum of the days of both is seven. $\scriptstyle{\color{blue}{5+2=7}}$	והנה נחקור על דרך זה תדע כי ראובן יעבוד חמשה ימים בדינר ושמעון לא ישמש בדינר כי אם שני ימים והמחובר מימי שניהם הוא שבעה
We divide the ten days by them; the result is one integer and three remain that cannot be divided. So the amount of money that each takes is one dinar and three-sevenths of a dinar. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{5+2}=\frac{10}{7}=1+\frac{3}{7}}}$	נחלקו העשרה ימים עליהם ויהיה היוצא אחד שלם ישארו שלשה שלא נתחלקו וככה הוא סכום המעות אשר יקח כל אחד מהם דינר ושלשה שביעיות דינר
Now we shall investigate how many are the working days of each by his payment according to the conditional ratio, so that they are summed up to ten days:	ועתה נחקור כמה משפט ימי כל עבודת כל אחד ואחד בשכרו אשר לקח לפי ערך התנאי וצריך שיספיק בין שניהם לעשרה ימים
We do as follows: it is known that Reuven must work five days for one dinar, we ask to know how many days will he work for the three-sevenths of a dinar; we reach this knowledge by applying the rule of four [lit. the rules of the ratios].	ונעשה ככה בידוע כי ראובן חייב לעבוד בדינר אשר לקח חמשה ימים ונרצה לדעת כמה [ימים]‫^[229] יעבוד בעבור השלשה שביעיות מהדינר ונגיע לידיעת זה כאשר נעשה במשפטי הערכין
We convert the five days into sevenths; they are thirty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{5=\frac{35}{7}}}$	ונשיב החמשה ימים חלקי שביעיות ויהיו חמשה ושלשים
Rule of Three: We take the ratio and say: as the ratio of three to seven, so is the ratio of the unknown to thirty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{7}:7=X:35}}$	ונעריך ונאמר כערך שלשה אל שבעה כן ערך הנעלם אל חמשה ושלשים
We multiply the first number by the fourth; it is a hundred and five.	נכפול החשבון הראשון על הרביעי יהיו מאה וחמש
We divide it by the known mean, which is seven; we find it there fifteen times that are parts of a seventh of a day; the result is two days and one-seventh of a day. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{3\sdot35}{7}}{7}=\frac{\frac{105}{7}}{7}=\frac{15}{7}=2+\frac{1}{7}}}$	נחלקם על ‫^[230]האמצעי הנודע שהוא שבעה נמצאם שם חמשה עשר פעמים והנה הם חלקי שביעית יום העולים שני ימים ושביעית יום אחד
We find that Reuven's working days are seven days and one-seventh of a day. $\scriptstyle{\color{blue}{R=5+\left(2+\frac{1}{7}\right)=7+\frac{1}{7}}}$	ונמצא כל ^ימי עבודת ראובן שבעה ימים ושביעית יום אחד
It is known that Shimon must work two days for the dinar that he received.	וידוע כי שמעון חייב לעבוד שני ימים בעבור הדינר שלקח
When we convert the two days into sevenths, they are fourteen. $\scriptstyle{\color{blue}{2=\frac{14}{7}}}$	וכשנשיב [השני ימים]‫^[231] חלק^י שביעיות יהיו ארבעה עשר
Rule of Three: As the ratio of the three-sevenths he took to seven, so is the ratio of the unknown to fourteen. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{7}:7=Y:14}}$	והנה כערך השלשה שביעיות שלקח אל שבעה כן ערך הנעלם [אל]‫^[232] ארבעה עשר
We multiply the first [number] by the last; it is forty-two.	כפלנו החשבון הראשון על האחרון היו ארבעים ושנים
We divide it by the known mean, which is seven; we find it there six times that are parts of sevenths of a day. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{3\sdot14}{7}}{7}=\frac{\frac{42}{7}}{7}=\frac{6}{7}}}$	חלקנום על האמצעי הנודע שהוא שבעה נמצאם שם ששה פעמים והם חלק^י שביעיות יום
We find that Shimon's working days are two days and six-sevenths. $\scriptstyle{\color{blue}{S=2+\frac{6}{7}}}$	ונמצא כל ימי עבודת שמעון שני ימים ושש שביעיות יום
Check: When you sum up the number and the parts of the working days of both and make one day out of every seven parts, you find that they are exactly ten days. $\scriptstyle{\color{blue}{R+S=\left(7+\frac{1}{7}\right)+\left(2+\frac{6}{7}\right)=10}}$	וכאשר תחבר מספר הימים והחלקים מעבודת שניהם ותעשה משבעה חלקים יום אחד תמצא שהם עשרה ימים בכיוון
Payment Problem - Messenger
Question: I hired a messenger for 13 dinar and we agreed that he will walk for me from now on for 20 days 11 parsa [1 parsa = ca. 4 kilometers] a day, but the messenger embezzled or got injured and walked only 5 parsa a day for 7 days. How much should his payment be according to the terms? $\scriptstyle\frac{x}{7\sdot5}=\frac{13}{20\sdot11}$	שאלה שכרתי שליח אחד בשלשה עשר דינרים [והתנאתי]‫^[233] עמו שילך לי מכאן ועד עשרים יום אחד עשר פרסאות בכל יום והשליח מעל או שנאנס ולא הלך כי אם חמש פרסאות בכל יום עד ‫^[234]שבעה ימים נרצה לידע כמה משפט דמי שכרותו לפי התנאי
We do it in this way: first we think as if the messenger would have walked five parsot the whole 20 days and we look how much should be his hiring payment.	נעשה בדרך זאת בתחלה נחשוב כאלו הלך השליח החמש פרסאות כל העשרים יום ונראה מה יגיע אליו מהשכרות
Rule of Three: We take the ratio and say: as the ratio of five to eleven, so is the ratio of the unknown to thirteen, which is the hiring payment. $\scriptstyle{\color{blue}{5:11=a:13}}$	והנה נעריך ונאמר כערך חמשה אל אחד עשר כן ערך הנעלם אל שלשה עשר שהוא ערך השכירות
When we multiply the first number by the fourth, then divide by the known mean, we find that his hiring payment should be 5 dinar and 10 parts of 11 of a dinar. $\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{5\sdot13}{11}=5+\frac{10}{11}}}$	כאשר נכפול החשבון הראשון על הרביעי ונחלק על האמצעי הנודע נמצא שיגיע אליו מהשכרות ה' דינרים וי' חלקים מי"א בדינר
Since he walked five parsot for seven days only:	ובעבור שלא הלך החמש פרסאות כי אם שבעה ימים
Rule of Three: We take the ratio again and say: as the ratio of seven to twenty, so is the ratio of the unknown to 5 dinar and 10 parts of 11 of a dinar. $\scriptstyle{\color{blue}{7:20=X:\left(5+\frac{10}{11}\right)}}$	נחזור ונעריך ונאמר כערך שבעה אל עשרים כן ערך הנעלם אל ה' דינרים [וי']‫^[235] חלקים מי"א בדינר
We multiply the first number, which is seven, by the fourth number, which is 5 dinar; it is 35.	נכפול החשבון הראשון שהוא שבעה על החשבון הרביעי שהוא ה' דינרים ובו' יהיה ל"ה
We multiply it also by the 10 parts; they are seventy parts.	גם נכפול אותו על הי' חלקים יהיו שבעים חלקים
When we have to divide the resulting product by the known mean, we return all to the same measure and convert the 35 into parts of 11; they are 385.	וכאשר אנחנו צריכים לחלק העולה מהכפילה הזאת על האמצעי הנודע נשיב הכל ממתכונת אחת ונעשה מהל"ה חלקים מי"א ויהיו שפ"ה
We add to them the 70 parts, which are also parts of 11; they are 455.	נחבר אליהם הע' חלקים שגם ‫^[236]הם המה חלקים מי"א ויהיו תנ"ה
Then we convert the known mean, which is twenty, into parts of 11; they are 220.	ואחרי זאת נשיב גם כן האמצעי הנודע שהוא עשרים חלקים מי"א יהיו ר"ך
We divide 455 by them; we find them twice in them and 15 remain that cannot be divided, which are three-quarters of a part of eleven.	נחלק תנ"ה עליהם נמצאם שם פעמים וישארו ט"ו שלא נתחלקו והם שלש רביעיות חלק אחד מהאחד עשר חלקים מר"ך שהוא השלם אשר חלקנו עליו
$\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{7\sdot\left(5+\frac{10}{11}\right)}{20}=\frac{35+\frac{70}{11}}{20}=\frac{\frac{385+70}{11}}{20}=\frac{\frac{455}{11}}{20}=\frac{455}{220}=2+\frac{15}{220}=2+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{11}\right)}}$
Hence, the salary that the messenger will receive is two dinar and three-quarters of one part of eleven of a dinar.	וככה יקח השליח בשכרותו שני דינרים ושלש רביעיות חלק אחד מאחד עשר חלקים בדינר שלם
Divide a Quantity Problem - Proportional Division - Inheritance
Question: Jacob's four wives married him on the same day. On that day, he prepared for each of them a ketuba [= Jewish marriage contract] according the Jewish law. The name of the one is Leah and her ketuba amount is 4000 zehuvim [= golden coins]; the name of the second is Zilpah and he ketuba amount is 3000 [zehuvim]; the name of the third is Rachel and her ketuba amount is 2000 [zehuvim]; and the name of the fourth is Bilhah and her ketuba amount is 1000 zehuvim. Later Jacob died and nothing was left of his property but 4000 zehuvim. The widows came to the court in order to divide the money that remained between them	שאלה ארבעה נשי יעקב שנשאו לו ביום אחד ועשה לכל אח^ת ואחת כתובה בו ביום כתקון חכמים שם האחת לאה וכתובתה [ארבעת]‫^[237] אלפים זהובים ושם השנית זלפה וכתובתה שלשת אלפים ושם השלישית רחל וכתובתה אלפים ושם הרביעית בלהה וכתובתה אלף זהובים לימים מת יעקב ולא נשאר מנכסיו כי אם ארבעת אלפים זהובים באו האלמנות לבית דין לחלוק להן הממון הנשאר
The division according the sages of Israel: The late sages said that the court law is to divide the money between them in this way:	ואמרו חכמים ז"ל שמשפט הבית דין לחלק להן הממון על דרך זה
Bilhah: They shall tell Bilhah whose ketuba has the smallest [amount] of all of them: You have no claim from the others except for a thousand gold coins and they too have a legal right on them, so take the fourth of the thousand, which is two hundred and fifty and go in peace and so each of them will take from it. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot1000=250}}$	יאמרו ^אל בלהה שכתובתה קטנה מכלנה אין לך ערעור בחברותיך כי אם באלף ‫^[238]זהובים וגם הנה יש להן משפט בהן על כן תקח רביעית האלף שהוא ממאתים וחמשים ולכי לשלום וככה תקחן ממנו כל אחת מהן
Rachel: Then, the court shall tell Rachel: You have no claim except for the two thousand that your two friends have a legal right on them too, and you have already taken your share from the one-thousand divided, so take the third of the other thousand required as a payment of your claim, which is three-hundred and thirty-three gold coins and one-third, and return to your home. We find that her total share is 583 gold coins and one-third. Likewise each of the two others will take three hundred and thirty-three gold coins and one-third from the second divided one thousand.	אחרי כן יאמרו גם כן ב"ד אל רחל אין לך ערעור רק על אלפים שיש לשתי חברותיך גם כן משפט בהן וכבר לקחת חלקך מהאלף המחולק על כן תקחי מהאלף אחר שצריך לתשלום תביעתך השלש שהוא שלש מאות ושלשים ושלשה זהובים ושליש זהוב ושובי לביתך ונמצא חלוקה בין הכל תקפ"ג זהובים ושליש זהוב וגם כן יקחו כל אחת משתיהן מאותו האלף השני הנחלק שלש מאות ושלשים ושלשה זהובים ושליש זהו‫'
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot1000\right)=250+\left(333+\frac{1}{3}\right)=583+\frac{1}{3}}}$
Zilpah: Then, they shall tell Zilpah: You have no claim except for the three-thousand that your friend Leah [too] has a legal right on them, and you have already taken your share from the two thousand divided, so we shall divide the one thousand required as a payment of your claim between the two [of you]. We find that the total share of Zilpah is one thousand eighty-three gold coins and one-third.	ואחרי כן אמרו לזלפה אין לך תביעה רק בשלשת אלפים שיש ללאה חברתיך בהן משפט וכבר לקחת חלקך מהשני האלפים המחולקים [על כן]‫^[239] נחלק בין שתיהן האלף הצריך לתשלום תביעתך ונמצא שתהיה חלק זלפה בין הכל אלף [ושמנים]‫^[240] ושלשה זהובים ושליש זהוב
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot1000\right)=\left(583+\frac{1}{3}\right)+500=1083+\frac{1}{3}}}$
Leah: Leah is left with two thousand and eighty-three gold coins and a third.	ונשארו ללאה אלפים ושמנים ושלשה זהובים ושלישית זהוב
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot1000\right)+1000=\left(1083+\frac{1}{3}\right)+1000=2083+\frac{1}{3}}}$
Check: If you sum up [all] these parts according to the rule, you will find the result is four thousand. $\scriptstyle{\color{blue}{250+\left(583+\frac{1}{3}\right)+\left(1083+\frac{1}{3}\right)+\left(2083+\frac{1}{3}\right)=4000}}$	ואם תחבר החלקים האלה ‫^[241]תמצא העולה ארבעת אלפים
The division according to the arithmeticians: The arithmeticians divide this amount in a different way: $\scriptstyle\frac{4000}{4000}X+\frac{3000}{4000}X+\frac{2000}{4000}X+\frac{1000}{4000}X=4000$	והנה חכמי החשבון חולקים הממון הזה בדרך אחרת
False Position: They say that since Bilhah asks for a quarter of the amount, Rachel its half, Zilpah its three-quarters, and Leah its whole, we take a denominator that has a half and a quarter. We find it is eight.	ויאמרו כי בעבור שבלהה שואלת רביעית הממון ורחל חציו וזלפה שלש רביעיותיו [ולאה]‫^[242] כלו נקח מדומה שיהיה לו חצי ורביעית והנה נמצא שמנה
Its quarter is two; its half is four; its three-quarters are six; the sum of all these parts with [the denominator] is twenty. $\scriptstyle{\color{blue}{8+\left(\frac{1}{4}\sdot8\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\left(\frac{3}{4}\sdot8\right)=8+2+4+6=20}}$	ורביעיתם שניים וחציים ארבעה ושלש רביעיותיהם ששה והמחובר מכל החלקים האלה עמו עולה עשרים
Rule of Three: As the ratio of twenty to four thousand, which is the amount that Jacob has left, so is the ratio of eight to the unknown share of Leah. $\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=8:X}}$	והנה כערך עשרים אל ארבעת אלפים שהוא הממון הנשאר ליעקב ככה יהיה ערך שמנה אל חלק כתובת לאה הנעלם
When we apply the rule of four [lit. the rule of proportions], we find that her share is one thousand and six hundred gold coins.	וכאשר נעשה כמשפט הערכין נמצא שתהיה חלקה אלף ושש מאות זהובים
Rule of Three: As the ratio of twenty to four thousand, so is the ratio of six, which is three-quarters of the denominator, to the share of Zilpah. $\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=6:X}}$	וכערך עשרים אל ארבעת אלפים ככה יהיה ערך ששה שהוא שלש רביעיות [המדומה]‫^[243] אל החלק שתקח זלפה בכתובתה
When we examine by the rule of four, we find that her share is one thousand and two hundred gold coins.	וכאשר נחקור במשפט הערכין נמצא שתהיה חלקה אלף ומאתים זהובים
Rule of Three: We take the ratio and say: as the ratio of twenty to four thousand, so is the ratio of four, which is half the denominator, to the share of Rachel. $\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=4:X}}$	ועם נעיין ונאמר כערך עשרים [אל]‫^[244] ארבעת אלפים כן ערך ארבעה שהוא חצי המדומה אל החלק שתקח רחל בכתובתה
We find that her share is eight hundred gold coins.	‫^[245]ונמצא שיבואו לחלקה שמונה מאות זהובים
Rule of Three: We take the ratio and say: as the ratio of twenty to four thousand, so is the ratio of two to the share of Bilhah. $\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=2:X}}$	והנה גם כן נעריך ונאמר כערך עשרים אל ארבעת אלפים כן יהיה ערך שניים אל החלק אשר תקח בלהה בכתובתה
We find that her share is four hundred gold coins.	ונמצא שתקח לחלקה ארבע מאות זהובים
Check: When you sum up all these four shares, you find that the result is four thousand precisely. $\scriptstyle{\color{blue}{1600+1200+800+400=4000}}$	וכאשר תחבר כל החלקים האלה ארבעתם תמצא שיהיו עולים ארבעת אלפים מכוונים
Motion Problem - Pursuit
Question: a messenger was sent to walk a certain distance on land and he walks 12 parsa a day. After 10 days the sender changed his mind [and decided] to return the walking messenger. He sent another messenger after him to return him, walking 15 parsa a day. In how many days will he catch up with him? $\scriptstyle12X+\left(10\sdot12\right)=15X$	שאלה השולח ציר נאמן ללכת בארץ מרחק והוא הולך בכל יום ויום שנים עשר פרסאות אחר עשרה ימים נמלך המשלח להשיב השליח המהלך וישלח אחריו שליח אחר להשיבו שהוא הולך בכל יום חמשה עשר פרסאות [נרצה לידע בכמה ימים ישיגנו
We examine in this way: we think how many parsot the first walked, before the second started to walk; they are a hundred and twenty. $\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot12=120}}$	ונחקור בדרך זה נחשוב כמה פרסאות‫]‫^[246] הולך הראשון בטרם שנסע השני והנה הם מאה ועשרים
We divide them by the excess of the parsot that the second walks in one day over the first, which is three; we find it forty times there, so he will catch up with him in forty [days]. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{10\sdot12}{15-12}=\frac{120}{3}=40}}$	נחלקם על יתרון הפרסאות שהולך השני מן הראשון ביום אחד שהם שלשה נמצאם שם ארבעים פעמים והנה ישיגנו בארבעים
Check: You can check it when you calculate how many parsot the first had walked in fifty [days], because the second had walked in [forty] [days] as many as that. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{50\sdot12=40\sdot15}}$	ותוכל לבחון זה כשתחשוב כמה פרסאות הלך השליח הראשון בחמשים יום כי ככה הלך השני בארבעה
Motion Problem- Encounter
Question: Reuven established his home in a certain town at the eastern border and his brother Shimon established his home in another town at the western border. Through letters they sent to each other they agreed on a time in which each one will leave his town to walk towards his brother, on the first day of Nisan [the 7th month of the Hebrew year]. The walking distance between the two towns is 50 parsa. Reuven is walking 7 parsa a day and his brother Shimon is walking 9 parsa a day. In how many days will they meet? $\scriptstyle7X+9X=50$	שאלה ראובן קובע את דירתו ‫^[247]בעיר אחת בקצה המזרח ושמעון אחיו קובע דירתו באחת הערים בקצה המערב על ידי אגרות ששלחו זה לזה יעדו להם זמן שיצאו כל אחד מעירו ללכת לקראת אחיו ביום ראשון של חדש ניסן והמהלך אשר בין שתי העיירות חמשים פרסאות והנה ראובן הולך בכל יום שבע פרסאות ושמעון אחיו הולך בכל יום תשע פרסאות ונבקש לדעת בכמה ימים יתחברו זה עם זה
We do as follows: we sum up the parsot that they both walk in one day; they are sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{7+9=16}}$	ונעשה ככה נחבר פרסאות מהלך שניהם ביום אחד ויהיו ששה עשר
We divide fifty, which is the distance, by them; we find them three times in it and two remain that cannot be divided. We consider them as one-eighth of sixteen. So, they will meet in three days and one-eighth of a day. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{50}{16}=3+\frac{2}{16}=3+\frac{1}{8}}}$ days	נחלק חמשים שהוא המרחק עליהם נמצאם שם שלשה פעמים וישארו שנים שלא נתחלקו ונחשוב אותם שמינית ששה עשר והנה יתחבר זה עם זה בשלשה ימים ושמינית יום
Find a Quantity Problem - Whole from Parts - Cane
Question: a third and a quarter of the cane are ingrained in the mud, its height is revealed two zeratot [spans] up [above the mud], what is the height of the tree? $\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{4}X+2=X$	שאלה קנה הנעוצה בטיט היון שלישיתה ורביעיתה ונראית קומתה למעלה שני זרתות כמה אורך הקנה
False Position: We do it like this: we take twelve as a denominator, because there is a third and a quarter in it.	נעשה כזאת נקח לנו שנים עשר למדומה יען ימצא השלישית ורביעית
The sum of these parts of it is seven. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)=7}}$	ומחברת חלקים אלו ממנו יהיו שבעה
We subtract it from the denominator; five remain. $\scriptstyle{\color{blue}{12-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)\right]=12-7=5}}$	נסיר אותם מהמדומה ‫^[248]ישארו חמשה
Rule of Three: Now, we take the ratio and say: as the ratio of five to twelve so is the ratio of the two zeratot to the unknown. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{5:12=2:X}}$	ועתה נעריך ונאמר כערך חמשה אל שנים עשר כן ערך השני זרתות אל הנעלם
We multiply the means [by each other]; the product is twenty-four. We divide it by the first known number, which is five; we find four there and four remained from it that cannot be divided, which are fifths. So, the length of the whole cane is four zeratot and four-fifths of a zeret. $\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{2\sdot12}{5}=\frac{24}{5}=4+\frac{4}{5}}}$ zeratot	כפלנו האמצעיים עלו עשרים וארבעה חלקנום על החשבון הראשון הנודע שהוא חמשה מצאנוהו שם ארבעה פעמים ונשארו מהם שלא נ^תחלק ארבעה והמה חמישיות וככה הוא אורך כל הקנה ארבעה זרתות וארבעה חמשיות זרת
Check: You can check if this is true when you subtract a third and a quarter from twenty-four and you are left with ten, as the measure of the parts of the two whole zeratot that are seen above the mud. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{24-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot24\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot24\right)\right]}{5}=\frac{10}{5}=2}}$	ותוכל לבחון זה אם הוא אמת כשתסיר מעשרים וארבעה שלישיתו ורביעיתו וישארו לך עשרה כשעור חלקי השני זרתות שלמות הנראות מעל הטיט
Give and Take Problem - Earning and Spending
Question: the money changer brought some money to a known town. Each day he earned so as doubling his money, but he had to pay a tax of 100 dinar every day. He stayed there five days. On the fifth day he rose up early at dawn, doubled his money, as in the previous days, then he had to pay his daily tax and he had nothing left. We want to know what the amount of money he brought to this town was $\scriptstyle2\sdot\left[2\sdot\left[2\sdot\left[2\sdot\left(2X-100\right)-100\right]-100\right]-100\right]=100$	שאלה שולחני שהביא ממון לעיר ידועה ובכל יום ויום הוא מרויח עד שכופל ממונו רק שצריך שיפרע למכס בכל יום מאה דינרין ונתעכב שם חמשה ימים ויהי ביום החמשי השכים בשחר וכפל ממונו כשאר הימים וכלם נצטרכו לו לפרוע חוק מכס יומו ולא נשאר לו מאומה נרצה לדעת מכסת הממון שהביא לעיר
We do it this way: it is known that on the fifth day when the amount he had was only fifty dinar, he doubled it; was one hundred, then he paid it as the tax, and he had nothing left. $\scriptstyle{\color{blue}{100-\left(2\sdot50\right)=100-100=0}}$	ונעשה על זה הדרך בידוע כי ביום החמישי כשהשכים שלא היו לו רק חמישים דינרים וכפלם ‫^[249]והיו מאה ופרעם למכס ולא נשאר לו מאומה
The fifty dinar necessarily remained for him from the evening of the fourth day, after he paid the tax of that day.	ובהכרח החמשים דינרים נשארו לו מערב היום הרביעי אחרי אשר פרע מכס אותו היום
We find that on the morning of that day he had a half of one-hundred and fifty dinar, which are seventy-five dinar that remained for him from the evening of the third day. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\left(100+50\right)=\frac{1}{2}\sdot150=75}}$	ונמצא שהיו לו בשחרית אותו יום מחצית מאה וחמשים דינרים שהם שבעים וחמשה דינרים שנשארו לו מערב היום השלישי
Before he paid the tax of that day, he had one-hundred and seventy-five dinar. $\scriptstyle{\color{blue}{100+75=175}}$	וקודם שפרע מכס היום ההוא היו לו מאה ושבעים וחמשה דינרים
We take their half; they are eighty-seven dinar and a half, which he had on the morning that remained for him from the evening of yesterday, which is the second day. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot175=87+\frac{1}{2}}}$	נקח מחציתם יהיו שמנים ושבעה דינרים וחצי שהיו לו בשחר שנשארו לו מאמש יום תמולו שהוא היום השני
We find that before paying the tax he had one-hundred eighty-seven dinar and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{100+\left(87+\frac{1}{2}\right)=187+\frac{1}{2}}}$ dinar	ונמצא שאז יהיו לו קודם פריעת המכס מאה ושמונים ושבעה דינרים וחצי
We take their half; they are ninety-three dinar and nine pešuṭim, which he had on the morning that remained for him from the evening of the first day. in the evening he had: $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\left(187+\frac{1}{2}\right)=93+\frac{9}{12}}}$	נקח חצים יהיו תשעה ושלשים דינרים ותשעה פשיטים משנים עשר בדינר שהיו לו בשחר הנשארים לו מערב יום ראשון
We find that on that first day, before paying the tax he had one-hundred ninety-three dinar and nine pešuṭim. $\scriptstyle{\color{blue}{100+\left(93+\frac{9}{12}\right)=193+\frac{9}{12}}}$	ונמצא שביום ההוא הראשון היו לו קודם פריעת המכס מאה ותשעים ושלשה דינרין ותשעה פשיטים
We take their half; they are ninety-six dinar and ten pešuṭim and a half; and so [is the amount of money] he brought.	נקח חציים והם תשעים וששה דינרים ועשרה פשיטים וחצי פשוט וככה הביא
$\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{1}{2}\sdot\left(193+\frac{9}{12}\right)=96+\frac{10+\frac{1}{2}}{12}}}$

Epilogue
Up to this point there have been many of the questions of many different types.	עד הנה הרבה מן השאלות ממינים רבים ‫^[250]בלתי דומים זה לזה
I have explained the way to find the answer of each one at length, so that any wise man will be able to deduce from these answers to others.	ובארתי בכל אחת ואחת בארוכה דרך מציאת תשובתה וכל חכם לב יוכל לקחת מהתשובות האלה לזולתן
The time has come to end the words of this book that giveth goodly words [Genesis 49, 21]	והגיע ת[ור] לחתום פה עתה את דברי זה הספר הנותן אמרי שפר‫^{[note 5]}
We will give praises, glories and songs to the Knower of all hidden things, because, they are not proper to others.	ונערוך תושבחות ותהלות ושירות ליודע כל נסתרות כי לא יאותו לזולתו
For the honor of his excellent majesty [Esther 1, 4].	בעבור יקר תפארת גדולתו‫^{[note 6]}
May his name be blessed and exalted.	יתברך ויתעלה שמו
May He bestow us His compassion.	ויפיק אלינו חמלתו
May His kingdom be established upon us forever and ever.	ויכון עלינו לעולם ועד מלכותו
May He also shower water out of the wells of His salvation upon His congregation.	גם ישפיע לעדתו ממימי מעייני ישועתו
May He hasten and quicken the day spoken of in the vision of Isaiah, his prophet, who wrote in his book: And in that day shall you say: 'Give thanks unto the Lord, call upon His name, declare His doings among the peoples, make mention that His name is exalted' [Isaiah 12, 4].	ימהר ויחיש יום יאמר חזות ישעיהו נביאו אשר כתב בספרו ואמרתם ביום ההוא הודו לי"י קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו כי נשגב שמו‫^{[note 7]}
Over and done.	תם ונשלם
Praise be to the Creator of the world.	שבח לבורא עולם

↑ במדבר כא, כו
↑ במדבר כא, כו
↑ משלי 2, יא
↑ מלאכי ג, י
↑ בראשית מט, כ"א
↑ אסתר א, ד
↑ ישעיהו יב, ד

↑ 50v
↑ 51r
↑ 51v
↑ Vatican marg.
↑ 52r
↑ 52v
↑ 53r
↑ marg.
↑ 53v
↑ 54r
↑ 54v
↑ Vatican om.
↑ 55r
↑ Vatican om.
↑ 55v
↑ marg.
↑ 56r
↑ Vatican: כשיעלה
↑ 56v
↑ 57r
↑ Vatican om.
↑ 57v
↑ 58r
↑ 58v
↑ Vatican marg.
↑ Vatican om.
↑ 59r
↑ 59v
↑ marg.
↑ Vatican om.
↑ Vatican: וכנגדה
↑ marg.
↑ 60r
↑ Vatican om.
↑ 60v
↑ marg.
↑ Vatican: מהשמור
↑ 61r
↑ 61v
↑ 62r
↑ marg.
↑ 62v
↑ 63r
↑ 63v
↑ 64r
↑ Vatican om.
↑ 64v
↑ 65r
↑ 65v
↑ 66r
↑ marg.
↑ 66v
↑ marg.
↑ 67r
↑ 67v
↑ 68r
↑ Vatican: וארבעים
↑ 68v
↑ 69r
↑ marg.
↑ 69v
↑ marg.
↑ marg.
↑ marg.
↑ 70r
↑ marg.
↑ 70v
↑ 71r
↑ Vatican om.
↑ 71v
↑ marg.
↑ 72r
↑ Vatican: תשרש
↑ Vatican: תבוא
↑ 72v
↑ Vatican: שמנה
↑ 73r
↑ 73v
↑ Vatican om.
↑ marg.
↑ 74r
↑ Vatican: לה
↑ marg.
↑ 74v
↑ 75r
↑ 75v
↑ Vatican om.
↑ 76r
↑ 76v
↑ marg.
↑ 77r
↑ 77v
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ marg.
↑ 78r
↑ 78v
↑ 79r
↑ 79v
↑ 80r
↑ 80v
↑ Vatican om.
↑ 81r
↑ marg.
↑ Vatican om.
↑ 81v
↑ Vatican om.
↑ marg.
↑ 82r
↑ 82v
↑ marg.
↑ marg.
↑ 83r
↑ Vatican om.
↑ marg.
↑ 83v
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ Vatican: האמצעית
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ 84r
↑ 84v
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ Vatican: לחיקת
↑ 85r
↑ marg.
↑ 85v
↑ 86r
↑ 86v
↑ 87r
↑ 87v
↑ marg.
↑ Vatican om.
↑ Vatican: מחמשה
↑ 88r
↑ Vatican: באתי
↑ 88v
↑ Vatican: החמישית
↑ 89r
↑ Vatican om.
↑ Vatican: דמין
↑ Vatican om.
↑ Vatican: ושתי
↑ marg.
↑ 89v
↑ Vatican: חמשיות
↑ Vatican om.
↑ 90r
↑ Vatican: ועל
↑ Vatican: השתי
↑ 90v
↑ 91r
↑ Vatican: ושמנה
↑ 91v
↑ Vatican: שלישיות
↑ Vatican: נכפול
↑ Vatican om.
↑ 92r
↑ Vatican: חלקקנו
↑ marg.
↑ 92v
↑ Vatican: מהארבעה עשרה
↑ marg.
↑ Vatican: ב"ה
↑ Vatican: בידועת
↑ Vatican: מספר ופקח
↑ Vatican: באמיתית
↑ Vatican: גדרים
↑ Vatican: הנושאים
↑ 93r
↑ Vatican: נסתרת
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ Vatican: חצה
↑ 93v
↑ Vatican: וחלקו כל מעלה... ועשירית twice
↑ Vatican om.
↑ 94r
↑ Vatican: ועד
↑ Vatican om.
↑ 94v
↑ Vatican om.
↑ Vatican: המכה
↑ Vatican: הכאה
↑ 95r
↑ Vatican om.
↑ Vatican: בדק
↑ 95v
↑ 96r
↑ marg.
↑ 96v
↑ 97r
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ Vatican om.
↑ 97v
↑ Vatican om.
↑ 98r
↑ 98v
↑ Vatican: וביאור
↑ marg.
↑ Vatican: דמים
↑ 99r
↑ Vatican: הנה
↑ Vatican: השפל
↑ 99v
↑ 100r
↑ 100v
↑ 101r
↑ 101v
↑ Vatican: ותשעים וששה
↑ Vatican om.
↑ 102r
↑ 102v
↑ Vatican: אל
↑ Vatican: חמשה עשר
↑ 103r
↑ Vatican: חלף
↑ 103v
↑ Vatican om.
↑ 104r
↑ Vatican om.
↑ 104v
↑ Vatican om.
↑ 105r
↑ Vatican: הימים ושנים
↑ Vatican om.
↑ Vatican: והתאנתי
↑ 105v
↑ Vatican: ו'
↑ 106r
↑ Vatican: שבעת
↑ 106v
↑ Vatican: עלך
↑ Vatican: ושלשים
↑ 107r
↑ Vatican: ולא
↑ Vatican: ומדומה
↑ Vatican om.
↑ 107v
↑ Vatican marg.
↑ 108r
↑ 108v
↑ 109r
↑ 109v

rank

מדרגה

Joseph Ben Moses Ṣarfati
Before 1384
‛Ir Siḥon
Manuscripts:

1) Ithaca (NY), Cornell University A 26/1 (IMHM: f 46122), ff. 3r-29v (15th century)

2) Moscow, Russian State Library, Ms. Guenzburg 138/2 (IMHM: f 6818), ff. 23r-65v (15th century)

Guenzburg 138

3) München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 68/5 (IMHM: f 1131), ff. 346r-374v (Roma, 1552)

Cod.hebr. 68

4) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 995/5 (IMHM: f 14680), ff. 297r-300v (16th century)

heb. 995

5) Philadelphia, University of Pennsylvania, Schoenberg Collection Ljs 312 (IMHM: f 4795); (15th-16th century)

LJS 312

6) St. Petersburg, Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy B 176 (IMHM: f 53314); (18th century)

7) Vatican, Biblioteca Apostolica ebr. 397/3 (IMHM: f 475), ff. 51r-109v (Murcia, 1384/1385)

Vat.ebr.397

The transcript of the text is based on manuscript Vatican 397.

Bibliography:

Steinschneider, Moritz. 1893-1901. Mathematik bei den Juden. Berlin-Leipzig-Frankfurt: Kaufmann, p. 188 (g101); repr. Hildesheim: G. Olms, 1964 and 2001.

[2] במדבר כא, כו

[4] במדבר כא, כו

[74] משלי 2, יא

[104] מלאכי ג, י

[255] בראשית מט, כ"א

[256] אסתר א, ד

[257] ישעיהו יב, ד

[1] 50v

[3] 51r

[5] 51v

[6] Vatican marg.

[7] 52r

[8] 52v

[9] 53r

[10] rg.

[11] 53v

[12] 54r

[13] 54v

[14] Vatican om.

[15] 55r

[16] Vatican om.

[17] 55v

[18] rg.

[19] 56r

[20] Vatican: כשיעלה

[21] 56v

[22] 57r

[23] Vatican om.

[24] 57v

[25] 58r

[26] 58v

[27] Vatican marg.

[28] Vatican om.

[29] 59r

[30] 59v

[31] rg.

[32] Vatican om.

[33] Vatican: וכנגדה

[34] rg.

[35] 60r

[36] Vatican om.

[37] 60v

[38] rg.

[39] Vatican: מהשמור

[40] 61r

[41] 61v

[42] 62r

[43] rg.

[44] 62v

[45] 63r

[46] 63v

[47] 64r

[48] Vatican om.

[49] 64v

[50] 65r

[51] 65v

[52] 66r

[53] rg.

[54] 66v

[55] rg.

[56] 67r

[57] 67v

[58] 68r

[59] Vatican: וארבעים

[60] 68v

[61] 69r

[62] rg.

[63] 69v

[64] rg.

[65] rg.

[66] rg.

[67] 70r

[68] rg.

[69] 70v

[70] 71r

[71] Vatican om.

[72] 71v

[73] rg.

[75] 72r

[76] Vatican: תשרש

[77] Vatican: תבוא

[78] 72v

[79] Vatican: שמנה

[80] 73r

[81] 73v

[82] Vatican om.

[83] rg.

[84] 74r

[85] Vatican: לה

[86] rg.

[87] 74v

[88] 75r

[89] 75v

[90] Vatican om.

[91] 76r

[92] 76v

[93] rg.

[94] 77r

[95] 77v

[96] Vatican om.

[97] Vatican om.

[98] rg.

[99] 78r

[100] 78v

[101] 79r

[102] 79v

[103] 80r

[105] 80v

[106] Vatican om.

[107] 81r

[108] rg.

[109] Vatican om.

[110] 81v

[111] Vatican om.

[112] rg.

[113] 82r

[114] 82v

[115] rg.

[116] rg.

[117] 83r

[118] Vatican om.

[119] rg.

[120] 83v

[121] Vatican om.

[122] Vatican om.

[123] Vatican: האמצעית

[124] Vatican om.

[125] Vatican om.

[126] Vatican om.

[127] Vatican om.

[128] 84r

[129] 84v

[130] Vatican om.

[131] Vatican om.

[132] Vatican: לחיקת

[133] 85r

[134] rg.

[135] 85v

[136] 86r

[137] 86v

[138] 87r

[139] 87v

[140] rg.

[141] Vatican om.

[142] Vatican: מחמשה

[143] 88r

[144] Vatican: באתי

[145] 88v

[146] Vatican: החמישית

[147] 89r

[148] Vatican om.

[149] Vatican: דמין

[150] Vatican om.

[151] Vatican: ושתי

[152] rg.

[153] 89v

[154] Vatican: חמשיות

[155] Vatican om.

[156] 90r

[157] Vatican: ועל

[158] Vatican: השתי

[159] 90v

[160] 91r

[161] Vatican: ושמנה

[162] 91v

[163] Vatican: שלישיות

[164] Vatican: נכפול

[165] Vatican om.

[166] 92r

[167] Vatican: חלקקנו

[168] rg.

[169] 92v

[170] Vatican: מהארבעה עשרה

[171] rg.

[172] Vatican: ב"ה

[173] Vatican: בידועת

[174] Vatican: מספר ופקח

[175] Vatican: באמיתית

[176] Vatican: גדרים

[177] Vatican: הנושאים

[178] 93r

[179] Vatican: נסתרת

[180] Vatican om.

[181] Vatican om.

[182] Vatican: חצה

[183] 93v

[184] Vatican: וחלקו כל מעלה... ועשירית twice

[185] Vatican om.

[186] 94r

[187] Vatican: ועד

[188] Vatican om.

[189] 94v

[190] Vatican om.

[191] Vatican: המכה

[192] Vatican: הכאה

[193] 95r

[194] Vatican om.

[195] Vatican: בדק

[196] 95v

[197] 96r

[198] rg.

[199] 96v

[200] 97r

[201] Vatican om.

[202] Vatican om.

[203] Vatican om.

[204] Vatican om.

[205] 97v

[206] Vatican om.

[207] 98r

[208] 98v

[209] Vatican: וביאור

[210] rg.

[211] Vatican: דמים

[212] 99r

[213] Vatican: הנה

[214] Vatican: השפל

[215] 99v

[216] 100r

[217] 100v

[218] 101r

[219] 101v

[220] Vatican: ותשעים וששה

[221] Vatican om.

[222] 102r

[223] 102v

[224] Vatican: אל

[225] Vatican: חמשה עשר

[226] 103r

[227] Vatican: חלף

[228] 103v

[229] Vatican om.

[230] 104r

[231] Vatican om.

[232] 104v

[233] Vatican om.

[234] 105r

[235] Vatican: הימים ושנים

[236] Vatican om.

[237] Vatican: והתאנתי

[238] 105v

[239] Vatican: ו'

[240] 106r

[241] Vatican: שבעת

[242] 106v

[243] Vatican: עלך

[244] Vatican: ושלשים

[245] 107r

[246] Vatican: ולא

[247] Vatican: ומדומה

[248] Vatican om.

[249] 107v

[250] Vatican marg.

[251] 108r

[252] 108v

[253] 109r

[254] 109v

[1]

[note 1]

[2]

[note 2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[note 3]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

[90]

[91]

[92]

[93]

[94]

[95]

[96]

[97]

@@ Line 3: / Line 3: @@
 {|
 |-
-|
+|People come to Qiryat-Sefer,
 |style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>50v</ref>אישים באו קרית ספר
 |-
-|
+|Where you can examine any number,
 |style="text-align:right;"|בה כל מספר תוכלו לבחון
 |-
-|
+|I will tell you the name of the city,
 |style="text-align:right;"|את שם העיר אגיד לכם
 |-
-|
+|''For Ḥeshbon was the city of Siḥon'' [Numbers 21, 26].
-|style="text-align:right;"|על כי חשבון היא עיר סיחון
+|style="text-align:right;"|על ''כי חשבון היא עיר סיחון''&#x202B;<ref group=note>במדבר כא, כו</ref>
 |-
 |
-== Introduction ==
+== <span style=color:green>Introduction</span> ==
 |
 |-
 |Said Yoseph b. rabi Moshe ha-Ṣarfati [= the French] Ish Ḥay:
-|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>51r</ref><big>אמר</big> יוסף בר משה הצרפתי איש חי
+|style="width:45%; text-align:right;"|&#x202B;<ref>51r</ref><big>אמר</big> יוסף בר משה הצרפתי איש חי
 |-
-|<span style="color:red>Arithmetic contains signs for the unity of God:</span>
+|<span style=color:green>'''Arithmetic contains signs for the unity of God:'''</span>
 Since I have seen that arithmetic is a magnificent and extremely lovable science and the Creator, blessed be He, has placed the secret of His unity in the property of number [lit. calculation],
 |style="text-align:right;"|מאשר ראיתי כי {{#annot:term|365,1200|XQbO}}חכמת החשבון{{#annotend:XQbO}} היא חכמה מפארה ונחמדת עד מאד והיוצר ב"ה שם בתכונת החשבון סוד אחדותו
 |-
-|my heart and kidneys urged me to write a book about it, as I extracted from studies of the ancient scholars in a clear language, clarified for every thinker, for its way is hidden and concealed and requires a broad knowledge as the entrance of a hall.
+|My heart and kidneys urged me to write a book about it, as I extracted from studies of the ancient scholars in a clear language, clarified for every thinker, for its way is hidden and concealed and requires a broad knowledge as the entrance of a hall.
 |style="text-align:right;"|יעצוני לבי וכליותי לחבר ממנה ספר אחד כאשר אוציא <sup>מ</sup>מחקרי החכמים הקדומים בלשון גלוי ומבואר לכל משכיל למען אשר דרכה נסתר ונעלם וצריכה דעת רחבה בפתחו של אולם
 |-
@@ Line 36: / Line 36: @@
 |style="text-align:right;"|וארויח אנכי גם כן שתשמר החכמה בקרבי היטב בהוציאי אותה במלת לשוני ואזכה ללמוד וללמד
 |-
-|A short rhyme of praise to God – asking him for a shelter and for turning a good thought into act
+|<span style=color:green>'''A short rhyme of praise to God – asking him for a shelter and for turning a good thought into act'''</span>
-|style="text-align:right;"|ויוצרי יהיה לי למעוז ולמחסה<br>
+|
-ומחשבתי הטובה יצרף אותה לי למעשה<br>
-למען רחמיו וחסדו אשר נפלאו ועצמו מספר כל מעבריו<br>
-יהי שמו משובח לעד ומפואר לנצח
 |-
-|The name of the work ʽIr Siḥon refers to biblical phrase in which Siḥon is associated with the Hebrew word ḥeshbon = arithmetic<br>
+|My Creator shall be my strength and refuge.
-Numbers 21, 27: בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן; תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, עִיר סִיחוֹן = "Come to Ḥeshbon, may it be built and established as the city of Siḥon"
+|style="text-align:right;"|ויוצרי יהיה לי למעוז ולמחסה
-|style="text-align:right;"|וקראתי שם זה הספר עיר סיחון על שם כי חשבון עיר סיחון
+|-
+|He shall link my good thought to an action.
+|style="text-align:right;"|ומחשבתי הטובה יצרף אותה לי למעשה
+|-
+|For His wonderful mercy and grace.
+|style="text-align:right;"|למען רחמיו וחסדו אשר נפלאו
+|-
+|And His expressions that are more than can be numbered.
+|style="text-align:right;"|ועצמו מספר כל מעבריו
+|-
+|May his name be excellent and glorious forever.
+|style="text-align:right;"|יהי שמו משובח לעד ומפואר לנצח
+|-
+|I named this book ʽIr Siḥon ''For Ḥeshbon was the city of Siḥon'' [Numbers 21, 26].
+|style="text-align:right;"|וקראתי שם זה הספר עיר סיחון על שם ''כי חשבון עיר סיחון''&#x202B;<ref group=note>במדבר כא, כו</ref>
 |-
 |
-== Table of Contents ==
+== <span style=color:green>Table of Contents</span> ==
 |
 |-
-|
+|This book is divided into eleven chapters:
-|style="text-align:right;"|ונחלק הספר הזה לאחד עשר שערים
+|style="width:45%; text-align:right;"|ונחלק הספר הזה לאחד עשר שערים
 |-
 |
+*The first chapter: on the foundation of all numbers and the nature of the one.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> הראשון ביסוד המספר ותולדות האחד
 |-
 |
+*The second chapter: on the ranks of the numbers and the values of the digits used by the experts of this science.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> השני במדרגות &#x202B;<ref>51v</ref>המספר וסכום האותיות אשר ישתמשו בהם החכמים בזאת המלאכה
 |-
 |
+*The third chapter: on the addition of numerous numbers to each other.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> השלישי ב{{#annot:term|154,1166|gszd}}מחברת{{#annotend:gszd}} {{#annot:term|35,1200|pm5x}}חשבונות{{#annotend:pm5x}} רבים זה עם זה
 |-
 |
+*The fourth chapter: on the subtraction of a small number from a greater number.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> הרביעי ב{{#annot:term|155,1193|Chcd}}מגרעת{{#annotend:Chcd}} {{#annot:term|35,1200|cDwJ}}חשבון{{#annotend:cDwJ}} קטן מחשבון גדול
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|<big>השער</big> החמישי ב{{#annot:term|156,1253|7voJ}}כפילת{{#annotend:7voJ}} הכאת האחדים על עצמן או על אחרים זולתם או ב{{#annot:term|156,1348|RIxQ}}כפול{{#annotend:RIxQ}} כל חשבון על עצמו או על חשבון אחר
+*The fifth chapter: on the multiplication of the units by each other, or by others, or on the multiplication of any number by itself, or by another number.
+|style="text-align:right;"|<big>השער</big> החמישי ב{{#annot:term|156,1253|7voJ}}כפילת{{#annotend:7voJ}} הכאת האחדים על עצמן או על אחרים זולתם או ב{{#annot:term|185,1230|RIxQ}}כפול{{#annotend:RIxQ}} כל חשבון על עצמו או על חשבון אחר
 |-
 |
+*The sixth chapter: on the division of a great number by a smaller number. In this chapter I will also discuss the scales of multiplication, division, addition and subtraction.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> הששי ב{{#annot:term|157,1221|h7Iv}}חלוקת{{#annotend:h7Iv}} חשבון גדול על חשבון קטן ממנו ובזה השער אדבר על מאזני הכפל והחלוק [והחבור]&#x202B;<ref>Vatican marg.</ref> והמגרעת
 |-
 |
+*The seventh chapter: on the extraction of the approximate root of the integer.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> השביעי בלקיחת גדר המספר השלם היותר קרוב אליו
 |-
 |
+*The eighth chapter: on the ratio of a number to another number.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> השמיני במערכת חשבון אחד מחשבון אחר
 |-
 |
+*The ninth chapter: on knowing the fractions of integers - their multiplication, division, addition, or subtraction.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> התשיעי בידיעת חלקי השבר מן השלם בין בכפל בין בחלוק בחבור או במגרעת
 |-
 |
+*The tenth chapter: on knowing the factors of square [numbers] that are inexpressible numbers by approximation.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> העשירי בידיעת צלעות המרובעים מחשבון החרש והאלם על דרך קרוב
 |-
 |
+*The eleventh chapter: on nice rules, which are the anecdotes of this science. I will note in this chapter some profound difficult questions with the help of the God of Israel.
 |style="text-align:right;"|<big>השער</big> האחד עשר בכללים נחמדים והם פרפראות &#x202B;<ref>52r</ref>החכמה הזאת וקצת מהשאלות העמוקות והקשות ואזכיר בשער הזה בעזרת אלהי ישראל
 |-
@@ Line 92: / Line 114: @@
 |
-== Chapter One – The Nature of the One and the Foundation of All Numbers ==
+== Chapter One – The Nature of the One and the Foundation of Numbers ==
-!style="width: 40%; text-align:right;"|השער הראשון בתולדות האחד ויסוד כל המספרים
+|style="width: 45%; text-align:right;"|<big>השער הראשון</big> בתולדות האחד ויסוד המספרים
 |-
 |
-=== Numeration ===
+=== <span style=color:green>Numeration</span> ===
 |
 |-
 |
-:*It is a known, clear and true thing that the one is not affected by change nor by multiplicity, but is the cause of any change and multiplicity.
+:*It is a known, clear and true thing that the one is not affected by multiplicity nor by change, but is the cause of any change and multiplicity.
-|style="text-align:right;"|דבר ידוע ברור ואמתי הוא כי האחד אננו מקבל לא שנוי ולא ריבוי אבל הוא מקבל [סבת] כל ריבוי ושינוי
+|style="text-align:right;"|דבר ידוע ברור ואמיתי כי האחד איננו מקבל לא רבוי ולא שנוי אכן הוא סבת כל רבוי ושנוי
 |-
 |
@@ Line 111: / Line 133: @@
 |
 :Thereof every learned person may understand some hints regarding the secret of the unity of God the Glorious and Awful.
-|style="text-align:right;"|ומזה יוכל להבין כל משכיל קצת רמיזות מסוד אחדות הש' הנכבד והנורא
+|style="text-align:right;"|ומזה יוכל להבין כל משכיל קצת רמיזות מסוד אחדות השם הנכבד והנורא
 |-
-|<span style="color:red>The names of the numbers:</span>
+|<span style=color:green>The names of the numbers:</span>
 |
 |-
-!<span style="color:red>Units</span>
+!<span style=color:green>Units</span>
 |
 |-
 |
-*Two
+*When we add one to one, which is the first combination, we call it "two".
-|style="text-align:right;"|והנה כאשר {{#annot:term|178,1165|vicf}}נחבר{{#annotend:vicf}} אחד עם אחד והיא ההרכבה הראשונ' נקרא זה שנים
+|style="text-align:right;"|והנה כאשר {{#annot:term|178,1165|vicf}}נחבר{{#annotend:vicf}} אחד עם אחד והיא ההרכבה הראשונה נקרא זה שנים
 |-
 |
-*Three
+*When we add one to the two, we call it "three".
-|style="text-align:right;"|וכש{{#annot:term|178,1206|uPja}} נוסיף{{#annotend:uPja}} על השנים אחד נקרא זה שלשה
+|style="text-align:right;"|וכש{{#annot:term|178,1206|uPja}} נוסיף{{#annotend:uPja}} על השנים אחד <s>והיא ההרכבה הראשונה</s> נקרא זה שלשה
 |-
 |
-*Four
+*When we add one to the three, we call it "four".
-|style="text-align:right;"|וכשנוסיף על השלשה אחד נקרא זה ארבעה
+|style="text-align:right;"|וכשנוסיף על שלשה אחד נקרא זה ארבעה
 |-
 |
-*Five
+*By adding one to the four we call it "five".
-|style="text-align:right;"|וכן ב{{#annot:term|154,1207|83ML}}תוספת{{#annotend:83ML}} אחד על הארבעה יקרא חמש'
+|style="text-align:right;"|וכן ב{{#annot:term|154,1207|83ML}}תוספת{{#annotend:83ML}} אחד על הארבעה נקרא זה חמשה
 |-
 |
-*Six
+*By adding one to five it is called "six".
-|style="text-align:right;"|ובתוספת אחד על חמשה יקרא ששה
+|style="text-align:right;"|ותוספת אחד על חמשה יקרא ששה
 |-
 |
-*Seven
+*By adding one to six it is called "seven".
 |style="text-align:right;"|ובתוספת אחד על ששה יקרא שבעה
 |-
 |
-*Nine
+*By adding one to seven it is called "eight".
-|style="text-align:right;"|ובתוספת אחד על שמונה יקרא תשעה ואלה המספרים התשעה נקראים אחדים
+|style="text-align:right;"|ובתוס[פת] אחד על שבעה יקרא שמונה
 |-
-!<span style="color:red>Tens</span>
 |
+*By adding one to eight it is called "nine".
+|style="text-align:right;"|ובתוספת אחד על שמונה יקרא תשעה
 |-
-|When one is added to nine it is called ten, which is the beginning of the [rank of] tens.
+|These nine numbers are called "units".
-|style="text-align:right;"|וכאשר נוסף אחד על תשעה נקרא זה עשרה והוא ראשית כל חשבון עשרות
+|style="text-align:right;"|ואלה המספרים התשעה נקראים אחדים
 |-
+!<span style=color:green>Tens</span>
 |
-*Ten
+|-
-::ten in the rank of tens is like one in the rank of units
+|When we add one to nine, we call it ten, which is the beginning of the [rank of] tens.
-|style="text-align:right;"|והנה חשבון העשרה בחשבון העשרות כמו האחד באחדים
+|style="text-align:right;"|וכאשר נוסיף אחד על תשעה &#x202B;<ref>52v</ref>נקרא זה עשרה והוא ראשית כל חשבון עשרות
 |-
 |
-*Twenty
+*Ten in the rank of tens is like one in the rank of units.
-|style="text-align:right;"|וכשיהיו לו שני עשרות נקרא אותם עשרים
+|style="text-align:right;"|והנה העשרה בחשבון העשרות כמו האחד בחשבון האחדים
 |-
 |
-*Thirty
+*When we have two tens, we call them "twenty".
+|style="text-align:right;"|וכשיהיו לנו שני עשרות נקרא אותם עשרים
+|-
+|
+*To three tens we call "thirty".
 |style="text-align:right;"|ונקרא לשלש עשרות שלשים
 |-
 |
-*Forty
+*To four tens - "forty".
 |style="text-align:right;"|ולארבע עשרות ארבעים
 |-
 |
-*Fifty
+*To five tens - "fifty".
-|style="text-align:right;"|ולחמש חמשים
+|style="text-align:right;"|ולחמש עשרות חמשים
 |-
 |
-*Sixty
+*To six - "sixty".
 |style="text-align:right;"|ולשש ששים
 |-
 |
-*Seventy
+*To seven - "seventy".
 |style="text-align:right;"|ולשבע שבעים
 |-
 |
-*Eighty
+*To eight - "eighty".
-|style="text-align:right;"|ולשמנ' שמנים
+|style="text-align:right;"|ולשמונה שמונים
 |-
 |
-*Ninety
+*To nine - "Ninety".
 |style="text-align:right;"|ולתשע עשרות תשעים
+|-
+|All these names are derived from the names of the units.
+|style="text-align:right;"|וכל השמות האלה הם מושאלות משמות האחדים
 |-
 |
-::all the names of the tens are borrowed from the units
+:Ninety in the tens is like nine in the units.
-|style="text-align:right;"|וכל השמות האלה הם מושאלים משמות האחדים והנה תשעים בעשרות כמו תשעה באחדים
+|style="text-align:right;"|והנה תשעים בעשרות כמו תשעה באחדים
 |-
-!<span style="color:red>Hundreds</span>
+!<span style=color:green>Hundreds</span>
 |
 |-
 |
-:When we have ten tens we designate them by an inclusive name a hundred, which is the beginning of the [rank of] hundreds, as one is the beginning of the units and ten is the beginning of the tens.
+:When we have ten tens we call them by an inclusive name a hundred, which is the beginning of the [rank of] hundreds, as one is the beginning of the units and ten is the beginning of the tens.
 |style="text-align:right;"|וכאשר יהיה לנו עשר עשרות נקרא להם בשם כולל מאה והוא ראשית חשבון המאות כמו האחד ראשית האחדים והעשרה ראשית העשרות
 |-
-!<span style="color:red>Thousands</span>
+!<span style=color:green>Thousands</span>
 |
 |-
 |
-:When ten hundred are summed we call them with an inclusive name a thousand, which is the beginning of the thousands, as hundred, which is the beginning of the hundreds.
+:When ten hundred are summed we call them by an inclusive name a thousand, which is the beginning of the thousands, as the hundred, which is the beginning of the hundreds.
-|style="text-align:right;"|וכש{{#annot:term|447,1216|WrFA}}יתקבצו{{#annotend:WrFA}} עשרה מאו' נקרא להם בשם כולל אלף והוא ראשית האלפים כמו מאה שהוא ראשית המאות
+|style="text-align:right;"|וכש{{#annot:term|178,1216|WrFA}}יתקבצו{{#annotend:WrFA}} עשרה מאות נקרא להם בשם כולל אלף והוא ראשית האלפים כמו מאה ראשית המאות
 |-
-|
+|??
-|style="text-align:right;"|אמנם למאות אין להם שם כולל עד שנגיע לעשר מאות שיקראו אלף כאמור
+|style="text-align:right;"|אמנם למאת אמנם אין להם שם כולל עד שנגיע לעשר מאות שנקראו אלף כאמור
 |-
 |But the thousands have no inclusive name.
-|style="text-align:right;"|וכן האלפים אי להם שם כולל כלל
+|style="text-align:right;"|וכן האלפים אין להם שם כולל
 |-
-!<span style="color:red>The twelve names of numbers</span>
+!<span style=color:green>The twelve names of numbers</span>
 |
 |-
@@ Line 222: / Line 253: @@
 |
 *Those are the nine names of the units;
-|style="text-align:right;"|ואלה הם תשעה שמות האחדים
+|style="text-align:right;"|ואלה הם תשעה שמות &#x202B;<ref>53r</ref>האחדים
 |-
 |
@@ Line 236: / Line 267: @@
 |style="text-align:right;"|ושם האלף
 |-
-|
+|All numbers are derived from these twelve names.
-|style="text-align:right;"|והנה כל המספרים ילקחו מאלו השנים עשר שמות
+|style="text-align:right;"|והנה כל המספרים יחלקו [ילקחו]<ref>marg.</ref> מאלה השנים עשר שמות
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|כי עשרי' ומאתים ואלפים הם כמו שני אחדים כל אחד ואחד כפי מעלתו
+:For, twenty, two hundred and two thousand are like two units, each in its own rank.
+|style="text-align:right;"|כי עשרים ומאתים ואלפים הם כמו שני אחדים וכל אחד ואחד כפי מעלתו
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|וכן כאשר נאמר אחד עשר או שנים עשר הנה הם שמות מורכבים מאחדי' ומעשרות
+:Also when we say eleven [in Hebrew: "one-ten"], or twelve [in Hebrew: "two-ten"], these names consist of units and tens.
+|style="text-align:right;"|וכן כאשר נאמר אחד עשר או שנים עשר הם שמות מורכבים מאחדים ועשרות
 |-
-|
+|In this way all the numbers are generated and derived from these twelve separate names.
-|style="text-align:right;"|ועל הדרך הזה יתיילדו וילוו כל המספרים מאלו השמות השנים עשר המפורשים
+|style="text-align:right;"|ועל דרך הזה יתילדו וילוו כל המספרים מאלו השנים עשר שמות המפורשים
 |-
 |}
@@ Line 253: / Line 286: @@
 |
-== Chapter Two – the Decimal Ranks and the Ten Digits ==
+== Chapter Two – the Ranks of the Numbers and the Values of the Digits Used by the Experts of this Science ==
-!style="text-align:right;"|השער השני ב{{#annot:term|203,1344|f28e}}מדרגות{{#annotend:f28e}} המספר ו{{#annot:term|217,1600|Ydqn}}סכום האותיות{{#annotend:Ydqn}} אשר ישתמשו בהם החכמים בזאת המלאכה
+|style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער השני</big> ב{{#annot:term|203,1344|f28e}}מדרגות{{#annotend:f28e}} המספר ו{{#annot:term|217,1600|Ydqn}}סכום האותיות{{#annotend:Ydqn}} אשר ישתמשו בהם החכמים בזאת המלאכה
 |-
-!The names of the ranks
+!<span style=color:green>The names of the ranks</span>
 |
 |-
-|It was clarified in the previous chapter that all the names of numbers are borrowed from the nine names of the units until comes the tenth number which is called by one inclusive name.
+|It was clarified in the preceding chapter that all the names of numbers are derived from the nine names of the units until comes the tenth number which we call by one inclusive name.
-|style="text-align:right;"|הנה התבאר בשער הקודם לזה כי כל א' שמות המספרים הם מושאלי' מתשעה שמות האחדי' עד אשר יבא החשבון העשירי ונקרא לו בשם אחד כולל
+|style="text-align:right;"|הנה התבאר בשער הקודם כי כל שמות המספרים הם מושאלים מתשע שמות האחדים עד אשר יבוא החשבון העשירי ונקרא לו בשם כולל
 |-
-|
+|Therefore, the numbers are divided into ranks.
 |style="text-align:right;"|ומפני זה נחלקו המספרים למדרגות מדרגות
 |-
-|
+|The units are called "the first rank", the tens - "the second rank", the hundreds - "the third rank", the thousands - "the fourth rank", and so on endlessly.
-|style="text-align:right;"|ויקראו האחדי' מדרגה ראשונה והעשרות מדרגה שניה והמאות מדרגה שלישית והאלפי' מדרגה רביעית וככה אי' קץ כי כל {{#annot:term|203,1344|OdWT}}מדרגה{{#annotend:OdWT}} היא עישור מדרגה הבאה אחריה ולפי זה נקרא לעשרת אלפים מדרגה חמישית ולמאה אלף מדרגת ששית וזהו דרך מדרגות המספר
+|style="text-align:right;"|ויקראו האחדים מדרגה ראשונה והעשרות מדרגה שנייה והמאות מדרגה שלישית והאלפים מדרגה רביעית וככה עד אין קץ
+|-
+|For every rank is the tenth of the following rank.
+|style="text-align:right;"|כי כל {{#annot:term|203,1344|OdWT}}מדרגה{{#annotend:OdWT}} היא עשור המדרגה הבאה אחריה
+|-
+|According to this we call the tens of thousands "the fifth rank" and the hundreds of thousands "the sixth rank".
+|style="text-align:right;"|ולפי זה נקרא לעשרת אלפים מדרגה חמישית ולמאה &#x202B;<ref>53v</ref>אלף מדרגה ששית
+|-
+|This is the way of the ranks of the number.
+|style="text-align:right;"|וזהו דרך מדרגות המספר
 |-
 |
-=== The Positional Decimal System ===
+=== <span style=color:green>The Positional Decimal System</span> ===
 |
 |-
-|Since all the numbers are circulating by nine, for we find nine numbers in the rank of units, nine numbers in the rank of tens, and so on, in each rank there are nine numbers, it is sufficient to write any small or large number with nine letters, each of which we consider as the units, that are up to nine.
+|Since all the numbers are circulating by nine, for we find nine numbers in the rank of units, nine numbers in the rank of tens, and so on, in each rank there are nine numbers, it is enough to write any small or large number with nine letters, each of which we consider as the units, that are up to nine.
-|style="text-align:right;"|ובעבור כי כל החשבונות מתגלגלים על תשעה באשר נמצא חשבונו' תשעה ממדרגת האחדים ותשעה חשבונות ממדרגות העשרות וכן בכל המדרגות יש תשעה חשבונו' בכל אחד מהם<br>
+|style="text-align:right;"|ובעבור כי כל החשבונות מתגלגלים על תשעה באשר נמצא תשעה חשבונות ממדרגת אחדים ותשעה חשבונות ממדרגת עשרות וכן בכל המדרגות יש תשעה חשבונות בכל אחת מהן<br>
-יספיק לכתוב כל חשבון קטן או גדול בתשעה אותיות שנחשוב כל אחד מהם כמו האחדים שהם עד תשעה
+יספיק לכתוב כל חשבון קטן או גדול בתשע אותיות שנחשוב כל אחת מהן כמו האחדים שהם עד תשעה
+|-
+!<span style=color:green>The numerals</span>
+|
 |-
-!The numerals
+|These are the digits used in this science:
 |style="text-align:right;"|ואלה הם ה{{#annot:term|204,1332|phuN}}אותיות{{#annotend:phuN}} המשמשות בחכמה הזאת
 |-
@@ Line 294: / Line 339: @@
 |-
-!tens
+!<span style=color:green>tens</span>
-|style="text-align:right;"|וכשנצטרך לכתוב חשבון העשרה נעשה על דרך הזה בידוע כי העשרות הם המדרגה השנית וכבר התבאר כי יחס העשרה אל העשרות כיחס האחד אל האחדים על כן אי אנו צריכי' כי אם לכתוב אות הא' המורה אחד לעשות הכר וסימן שהאות הזאת היא מדרגת שנית
+|
 |-
-|Zero = sifra
+|When we need to write the number ten, we do it this way:
-|style="text-align:right;"|והסכימו חשבו {{#annot:term|782,1328|0hSS}}חכמי החשבון{{#annotend:0hSS}} לעשות סימן הכר המדרגות בצורת עגול כדמות זה וקורי' לצורה הזאת סיפרא
+|style="text-align:right;"|וכשהתצטרך לכתוב חשבון העשרה נעשה על הדרך הזה
 |-
-|Writing numbers with numerals, including zeroes or without them
+|It is known that the tens are the second rank.
+|style="text-align:right;"|בידוע כי העשרות הם המדרגה השנית
+|-
+|It was already explained that the ratio of the ten to the tens is [the same as] the ratio of the one to the units.
+|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי יחס העשרה אל העשרות יחס האחד אל האחדים
+|-
+|Therefore, we only need to write the letter aleph [א] that indicates one and make a mark that this digit is in the second rank.
+|style="text-align:right;"|על כן <sup>[אי]</sup> אנחנו צריכין כי אם לכתוב אות האלף המורה לאחד ולעשות היכר וסימן שהאות הזאת היא ממדרגה השנית
+|-
+|The arithmeticians agreed to make a mark indicating the ranks in the shape of a circle as this 0 and this shape is called sifra.
+|style="text-align:right;"|והסכימו {{#annot:term|782,1328|0hSS}}חכמי החשבון{{#annotend:0hSS}} לעשות סימן היכר המדרגות בצורת עגול כדמות זה 0 וקוראים למורה הזאת סיפרא
+|-
+!<span style=color:green>Writing numbers with numerals, including zeroes or without them</span>
 |
 |-
 |
-*twenty: 20
+*When we want to write twenty, we write a zero first and after is 2, in the second rank, which indicates two tens.
-|style="text-align:right;"|וכשנרצה לכתוב עשרים נכתוב {{#annot:term|205,1554|OR0i}}סיפרא{{#annotend:OR0i}} מתחילה ואחריה אות הב' במדרגה השנית ויורה זה שני עשרות
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>54r</ref>וכשנרצה לכתוב עשרים נכתוב {{#annot:term|205,1554|OR0i}}סיפרא{{#annotend:OR0i}} בתחלה ואחריה אות ב' במדרגה השנית ויורה זה שתי עשרות
 |-
 |
-*hundred: 100
+*When we want [to write] a hundred, we write two zeros, then the digit 1 in the third rank, and this indicates a hundred.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נבקש לכתוב מאה נכתוב שתי {{#annot:term|205,1554|iNJi}}סיפראש{{#annotend:iNJi}} ואות א' במדרגת שלישית ויורה זה מאה
+|style="text-align:right;"|וכאשר נבקש מאה נכתוב שתים {{#annot:term|205,1554|iNJi}}סיפראש{{#annotend:iNJi}} ואות הא' במדרגה השלישית ויורה זה מאה
 |-
-!units and tens
+|When we have units and tens, we write the units in the first rank and after it the tens in the second rank.
-|style="text-align:right;"|ולעולם כשיהיו לנו אחדים ועשרות נכתוב במדרגה הראשונה האחדים ואחריה במדרגת השנית העשרות
+|style="text-align:right;"|ולעולם כשיהיו לנו אחדים ועשרות נכתוב במדרגה הראשונה האחדים ואחריהם במדרגה השנית העשרות
 |-
-!units and hundreds
+|If we do not have tens, only units and hundreds, we write the units in the first rank, a zero in the second [rank], and the hundreds in the third [rank].
-|style="text-align:right;"|ואם אי' לנו עשרות כי אם אחדים ומאות נכתוב האחדים במדרגה ראשונה וסיפרא אחת בשנית והמאות בשלישית
+|style="text-align:right;"|ואם אין לנו עשרות כי אם אחדים ומאות נכתוב האחדים במדרגה הראשונה וספרא אחת בשנית והמאות בשלישית
 |-
-|And so on for three of more zeros
+|Similarly, we write two or three zeros and so on endlessly, as we need according to the number.
-|style="text-align:right;"|וכן נשים שנים או שלשה סיפראש כאשר נצטרך לפי החשבון עד אין חקר ונכתוב לעולם כל חשבון וחשבון במדרגתו
+|style="text-align:right;"|וכן נשים שתים או שלש סיפראש כאשר נצטרך לפי החשבון עד אין חקר
+|-
+|We always write each number in its rank.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב לעולם כל חשבון וחשבון במדרגתו
 |-
 |}
@@ Line 325: / Line 385: @@
 |
-== Chapter Three – Addition ==
+== Chapter Three – Addition of Numerous Numbers to Each Other ==
-|style="text-align:right;"|<big>השער השלישי ב{{#annot:term|154,1166|ZM9D}}מחברת{{#annotend:ZM9D}} רבים זה עם זה</big>
+|style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער השלישי</big> ב{{#annot:term|154,1166|ZM9D}}מחברת{{#annotend:ZM9D}} חשבונות רבים זה עם זה
 |-
-!Written Addition
+!<span style=color:green>Written Addition</span>
 |
 |-
-|<span style="color:red>Description of the procedure:</span>
+|<span style=color:green>'''Description of the procedure:'''</span>
 |
 |-
 |The procedure of the addition of numbers is as follows:
-|style="text-align:right;"|{{#annot:term|469,1894|uQiQ}}דרך{{#annotend:uQiQ}} מחברת חשבונות כך היא
+|style="text-align:right;"|{{#annot:term|469,1894|uQiQ}}דרך{{#annotend:uQiQ}} מחברת <sup>ה</sup>חשבונות כך הוא
 |-
 |
-*We write each number of the addition request one beneath the other, each in a row of its own, rank by rank, then we draw a line.
+*We write each number of the addition request one beneath the other, each in a row of its own, each rank beneath its corresponding rank, then we draw a line.
-|style="text-align:right;"|נכתוב כל מספר ומספר מבקשת החיבור זה תחת זה כל אחד ואחד בטור בפני עצמו מדרגה אחר מדרגה הדומה לה ואחר נעביר קו הדיו
+|style="text-align:right;"|נכתוב כל מספר ומספר מבקשת החבור זה תחת זה כל אחד ואחד בטור בפני עצמו ממדרגה תחת מדרגה הדומה לה ואחר נעביר קו דיו
 |-
 |
 *We start from the rank of units and sum all the units.
-|style="text-align:right;"|ונתחיל במדרגה הראשונה ו{{#annot:term|178,1210|gkYV}}נקבץ{{#annotend:gkYV}} כל האחדים
+|style="text-align:right;"|ונתחיל <sup>ב</sup>מדרגה הראשונה ו{{#annot:term|178,1210|gkYV}}נקבץ{{#annotend:gkYV}} כל האחדים
 |-
 |
-:*We write the sum under [the] line, if it is less than ten.
+:*We write the sum under the line, if it is less than ten.
-|style="text-align:right;"|וה{{#annot:term|388,1217|AFvL}}מקובץ{{#annotend:AFvL}} נכתבנו תחת קו דיו אם לא יספיק לעשר
+|style="text-align:right;"|וה{{#annot:term|388,1217|AFvL}}מקובץ{{#annotend:AFvL}} נכתבנו תחת קו הדיו אם לא &#x202B;<ref>54v</ref>יספיק לעשר
 |-
 |
 :*If [the sum] is tens, we write a digit in the column of the second rank, as the number of the tens of the sum and we write a zero alone under the line.
-|style="text-align:right;"|אמנם אם ילך בעשרות נכתוב אות בטורי המספר במדרגה השנייה כפי מספר עשרות המקובץ ונכתוב סיפרא בלבד תחת קו הדיו
+|style="text-align:right;"|אמנם אם ילך בעשרות נכתוב אות בטורי המספר במדרגה השניה כפי מספר עשרות המקובץ על עשרות המקובץ ונכתוב ספרא בלבד תחת קו הדיו
 |-
 |
-:*If the sum is [units] and tens, we should write [the units] under the line and in the second rank we write the number of the tens as is stated.
+:*If the sum is [units] and tens, we should write [the units] under the line and in the second rank [we write] the number of the tens as is stated.
-|style="text-align:right;"|ואם יעדיף המקובץ על עשרות אין אנחנו צריכים כי אם לכתוב תחת הקו העודף ההוא ובמדרגה השנית נכתוב כפי מספר העשרות כאמור
+|style="text-align:right;"|ואם יעדיף המקובץ על עשרות אין אנחנו צריכים כי אם לכתוב תחת הקו העודף ההוא והמדרגה השניה כפי מספר העשרות כאמור
 |-
 |
 *We proceed this way and do with the rest of the ranks as we did with the rank of units, writing the sums of the ranks successively by the order beneath the line.
-|style="text-align:right;"|ובדרך הזה נלך ונעשה גם כן כאשר עשינו במדרגת האחדים מכל שאר המדרגות ונכתוב כל קיבוץ המדרגות בזה אחר זה בסידור תחת קו הדיו
+|style="text-align:right;"|ובדרך הזה נלך ונעשה גם כן כאשר עשינו ממדרגת האחדים מכל שאר המדרגות ונכתוב כל קבוץ המדרגות בזה אחר זה בסדור תחת קו הדיו
 |-
 |
 *The [total] sum is what comes out from the sum of the ranks arranged under the line.
-|style="text-align:right;"|ומה שיצא מ{{#annot:term|154,1211|AtJO}}קיבוץ{{#annotend:AtJO}} המדרגות מסודר תחת הקו הוא ה{{#annot:term|388,1220|szGK}}מחובר{{#annotend:szGK}}
+|style="text-align:right;"|ומה שיצא מ{{#annot:term|154,1211|AtJO}}קבוץ{{#annotend:AtJO}} המדרגות מס<sup>ו</sup>דר תחת <sup>ה</sup>קו <s>הדיו</s> הוא ה{{#annot:term|388,1220|szGK}}מחובר{{#annotend:szGK}}
 |-
 |When we sum a digit with a digit, we always consider each of them, in whichever rank they are, as if they are units, then we find their true meaning in their own rank.
-|style="text-align:right;"|ולעולם כשנחבר {{#annot:term|204,1332|OGlo}}אות{{#annotend:OGlo}} עם אות נחשוב כל אחת ואחת מהן באזה מדרגה שתהיינה כאילו הן אחדים ואחר תמצא אמתתם במדרגתם
+|style="text-align:right;"|ולעולם כשנחבר {{#annot:term|204,1332|OGlo}}אות{{#annotend:OGlo}} עם אות נחשוב כל אחת ואחת באיזו מדרגה שתהיין כאלו הם אחדים ואחר נמצא אמיתתם במדרגתם
 |-
 |Any thinker will understand that the reason for writing the number of tens of the sum of a certain rank in the following rank, is that every digit in the ranks is tenth of the next rank.
-|style="text-align:right;"|וכל משכיל יבין כי טעם כתיבת מספר העשרות מהמתחבר באותיות המדרגה ההיא במדרגה הבאה אחריה הוא לפי שכל אות ואות מן המדרגות היא עישור מהמדרגה הבאה אחריה
+|style="text-align:right;"|וכל משכיל יבין כי טעם [כתיבת מספר]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> העשרות מהתחבר באותיות המדרגה ההיא במדרגה הבאה אחריה הוא לפי שכל אות ואות מהמדרגות היא עשור מן המדרגה הבאה אחריה
 |-
 |
 *If there is one or two ranks in the lines of the addend numbers, of which the whole column are zeros, zeros should be written correspondingly beneath the line as the number of these ranks.
-|style="text-align:right;"|ואם יהיה בטורי מספר חשבונות החבור מדרגה אחת או שתים שכל טוריה סיפראש צריך לכתוב תחת קו הדיו סיפראש כאשר יבאו במקומן כפי מספר המדרגות ההם
+|style="text-align:right;"|ואם יהיה בטור<sup>י</sup> מספר חשבונות החבור מדרגה אחת או שתים שכל טוריה סיפראש צריך לכתוב תחת קו הדיו סיפראש כאשר תבאנה במקומן כפי מספר המדרגות ההם
 |-
 |In order that this mentioned addition operation will be better clarified to every person I shall discuss it by the experience way in the following calculations:
-|style="text-align:right;"|ולמען אשר יתבאר הטב אצל כל אדם מלאכת ה{{#annot:term|154,1208|xIzg}}חיבור{{#annotend:xIzg}} הזאת הנזכרת אדבר ממנה בדרך הנסיון בחשבונות אלו
+|style="text-align:right;"|ולמען &#x202B;<ref>55r</ref>אשר יתבאר היטב אצל כל בני אדם מלאכת ה{{#annot:term|154,1208|xIzg}}חבור{{#annotend:xIzg}} הזאת הנזכרת אדבר ממנה [בדרך]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> הניסיון בחשבונות אלו
 |-
 |
 *{{#annot:9208+3801|154|Hq9T}}We wish to know how much is the sum of nine thousand, two hundred and eight, with three thousand, eight hundred and one.
 :<math>\scriptstyle9208+3801</math>
-|style="text-align:right;"|בקשנו לידע כמה מחובר תשע אלפים ומאתים ושמנה עם שלשת אלפים ושמנה מאות ואחד{{#annotend:Hq9T}}
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לידע כמה מחובר תשע אלפים ומאתים ושמונה עם שלשת אלפים ושמונה מאות ואחד{{#annotend:Hq9T}}
 |-
 |
@@ Line 432: / Line 492: @@
 |-
 |}
-|}
+|-
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+| colspan="2"|
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-|920<span style="color:red>8</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8+1}}={\color{blue}{9}}}</math>||92<span style="color:red>0</span>8||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{0+0}}={\color{blue}{0}}}</math>||9<span style="color:red>2</span>08||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2+8}}={\color{green}{1}}{\color{blue}{0}}}</math>||<span style="color:red>9</span>208||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{green}{1}}{\color{red}{+9+3}}={\color{blue}{13}}}</math>||&#8199;9208
+|920<span style=color:red>8</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8+1}}={\color{blue}{9}}}</math>||92<span style=color:red>0</span>8||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{0+0}}={\color{blue}{0}}}</math>||9<span style=color:red>2</span>08||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2+8}}={\color{green}{1}}{\color{blue}{0}}}</math>||<span style=color:red>9</span>208||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{green}{1}}{\color{red}{+9+3}}={\color{blue}{13}}}</math>||&#8199;9208
 |-
-|<u>380<span style="color:red">1</span></u>||<u>38<span style="color:red">0</span>1</u>||<u>3<span style="color:red">8</span>01</u>||<u><span style="color:red">3</span>801</u>||<u>&#8199;3801</u>
+|<u>380<span style=color:red>1</span></u>||<u>38<span style=color:red">0</span>1</u>||<u>3<span style=color:red>8</span>01</u>||<u><span style=color:red>3</span>801</u>||<u>&#8199;3801</u>
 |-
-| ||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>9</span>||&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>0</span>9||<span style="color:#0000FF>10</span>09||<span style="color:#0000FF>13</span>009
+| ||&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>9</span>||&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>0</span>9||<span style=color:#0000FF>10</span>09||<span style=color:#0000FF>13</span>009
 |}
-{|
 |-
 |
-:*<span style="color:red>first rank: 9</span>
+:*<span style=color:green>'''first rank: 9'''</span>
 ::The sum of the first rank is smaller than ten, hence we write the result beneath the line, so it is 9.
 |style="text-align:right;"|והנה {{#annot:term|388,1217|qKhT}}מקובץ{{#annotend:qKhT}} המדרגה הראשונה אינו מספיק לעשר ועל כן נכתוב העולה תחת קו הדיו והנה הוא ט&#x202B;'
 |-
 |
-:*<span style="color:red>second rank: 0</span>
+:*<span style=color:green>'''second rank: 0'''</span>
-::Since there is no digit but zeros in the second rank, we write one zero beneath the line, after the 9 that we wrote for the digits of the first rank.
+::Since there is no digit but zeros in the second rank, we write one zero beneath the line, after the 9 that we wrote for the sum of the digits of the first rank.
-|style="text-align:right;"|וכאשר אין במדרגה השנית אות כלל כי אם סיפראש לבדנה נכתוב תחת הקו סיפרא אחת אחרי הט' שכתבנו בעבור האותיות המדרגה הראשונה
+|style="text-align:right;"|וכאשר אין במדרגה השנייה אות כלל כי אם סיפראש לבדנה נכתוב תחת הקו סיפרא אחת אחר הט' שכתבנו בעבור חבור אותיות המדרגה הראשונה
 |-
 |
-:*<span style="color:red>third rank: 0</span>
+:*<span style=color:green>'''third rank: 0'''</span>
-::Since the sum of the third rank is ten, we write 1 beneath the lines of the numbers in the following fourth rank and another zero in the third [rank] beneath the line, next to the zero that we wrote after the 9.
+::Since the sum of the third rank is ten, we write 1 beneath the lines of the numbers in the following fourth rank and a zero in the third [rank] beneath the line, next to the zero that we wrote after the 9.
-|style="text-align:right;"|ובעבור שמקובץ המדרגה השלישית הוא עשר נכתוב תחת טורי חשבונות המספרים במדרגה הרביעית הבאה אחריה א' ותחת קו הדיו סיפרא אחרת בשלישית אצל הסיפרא שכתבנו אחר הט&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|ובעבור שמקובץ המדרגה השלישית הוא עשר נכתוב תחת טורי חשבונות המספרים במדרגה הרביעית הבאה אחריה א' תחת קו הדיו סיפרא אחת בשלישית אצל הסיפרא שכתבנו אחר הט&#x202B;'
 |-
 |
-:*<span style="color:red>fourth-fifth ranks: 13</span>
+:*<span style=color:green>'''fourth-fifth ranks: 13'''</span>
 ::The sum of the fourth rank is thirteen, therefore we write 1 for the ten in the fifth rank; we place the rest, which is three, beneath the line next to the last zero and after the three we write the 1, from which we have formed the fifth rank.
-|style="text-align:right;"|והנה מקובץ המדרגה הרביעית הוא שלשה עשר ומפני זה נכתוב א' במדרגה חמישית בעבור העשרה ונשים העודף שהוא שלשה תחת הקו סמוך לסיפרא האחרונה ואחרי אלו השלשה נכתוב הא' אשר חדשנו ממנה מדרגה חמישית
+|style="text-align:right;"|והנה מקובץ המדרגה הרביעית הוא שלשה עשר ומפני זה נכתוב א' במדרגה חמישית בעבור העשרה ונשים העודף שהוא שלשה תחת הקו סמוך לסיפרא האחרונה ואחר אלו השלשה נכתוב הא' אשר חדשנו ממנה מדרגה חמישית
 |-
-|<span style="color:red>The sum: 13009</span> We find that the [total] sum is thirteen thousand and nine.
+|<span style=color:green>'''The sum: 13009'''</span> We find that the [total] sum is thirteen thousand and nine.
-|style="text-align:right;"|ונמצא שה{{#annot:term|388,1220|ba1O}}מחובר{{#annotend:ba1O}} הוא שלשה עשר אלף ותשעה
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>55v</ref>ונמצא שה{{#annot:term|388,1220|ba1O}}מחובר{{#annotend:ba1O}} הוא שלשה עשר אלף ותשעה
 |-
 |}
@@ Line 474: / Line 535: @@
 == Chapter Four – Subtraction of a Small Number from a Greater Number ==
-|style="text-align:right;"|<big>השער הרביעי במגרעת חשבון קטן מחשבון הגדול</big>
+|style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער הרביעי</big> במגרעת חשבון קטן מחשבון גדול
 |-
-!Written Addition
+!<span style=color:green>Written Subtraction</span>
 |
 |-
-|<span style="color:red>Description of the procedure:</span>
+|<span style=color:green>'''Description of the procedure:'''</span>
 |
 |-
-|When we wish to do so, we write the greater number in one line and the smaller beneath it in a second line, rank beneath rank.
+|When we wish to do so, we write the greater number in one line and the smaller number beneath it in a line, rank beneath rank.
-|style="text-align:right;"|כשנבקש לעשות זה נכתוב חשבון הגדול בטור אחד והתחתון הקטן תחתיו בטור שני מדרגה תחת מדרגה
+|style="text-align:right;"|כשנבקש לעשות זה נכתוב החשבון הגדול בטור אחד <s>זה</s> והחשבון הקטן תחתיה בטור מדרגה תחת מדרגה
 |-
 |
 *We consider all the digits, in whichever rank they are, as if they are units.
-|style="text-align:right;"|והנה נחשוב כל האותיות כאלו הם אחדים באזו מדרגה שיהיו
+|style="text-align:right;"|והנה נחשוב כל האותיות כאלו הן אחדים באיזו מדרגה שתהיין
 |-
 |
@@ Line 495: / Line 556: @@
 |
 :*We write the remainder above it, if something remains.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב עליו הנשאר אם ישאר ממנה כלום
+|style="text-align:right;"|ונכתוב עליה הנשאר אם ישאר ממנה כלום
 |-
 |
 :*If there is no [remainder], we subtract it by writing a zero above it.
-|style="text-align:right;"|ואם אין נמחקנה והוא שנרשום על ראשה סיפרא
+|style="text-align:right;"|ואם אין נמחקנה והוא שנרשום על ראשה ספרא
 |-
 |
 *Then, we proceed with all the other ranks as the procedure in this rank, moving back from rank to rank until they are complete.
-|style="text-align:right;"|ואחרי כן נעשה מכל המדרגות האחרות כמעשה המדרגה הזאת ונלך אחור אחורנית ממדרג' למדרגה עד תומם
+|style="text-align:right;"|ואחר כן נעש<sup>ה</sup> מכל המדרגות האחרות כמעשה המדרגה הזאת ונלך אחור אחורנית ממדרגה למדרגה עד תומם
 |-
 |
 :*If there is a digit in one of the ranks of the number in the bottom line [= subtrahend] that is greater than the corresponding digit in the upper line [= minuend], there is necessarily one digit in the number of the upper line that follows the [digit] that is in the rank in which we stand.
-|style="text-align:right;"|ואם תהיה אות באחת מהמדרגות מחשבון הטור השפל גדולה מהאות שכנגדה בטור העליון אמנם בהכרח יש אות אחת בטור החשבון העליון סמוכה לזו אשר אנחנו עומדים במדרגתה מלאחריה
+|style="text-align:right;"|ואם תהיה אות באחת המדרגות מחשבון הטור השפל גדולה מהאות שכנגדה בטור העליון אמנם בהכרח יש אות אחת בטור החשבון העליון הסמוכה לזו אשר אנחנו עומדים במדרגתה מלאחריה
 |-
 |
 ::We do it in this way: we subtract 1 from the digit that follows this rank and write above it what remains from the digit from which we took the 1. If nothing remains from it, as there was only 1 there, we erase it.
-|style="text-align:right;"|נעשה על הדרך הזה נסיר א' מהאות שאחרי זאת המדרגה ונכתוב הנשאר מהאות ההיא אשר לקחנו הא' ממנה עליה ואם לא ישאר ממנה כלום כגון שלא היה שם כי אם א' נמחקנה
+|style="text-align:right;"|נעשה על הדרך הזה נסיר א' מהאות [שאחרי זאת המדרגה ונכתוב הנשאר מהאות]&#x202B;<ref>marg.</ref> ההיא אשר לקחנו הא' ממנה עליה ואם לא ישאר &#x202B;<ref>56r</ref>ממנה כלום כגון שלא היה שם כי אם א' נמחקנה
 |-
 |
-::It is known that the 1 that we have is worth ten in relation to the preceding rank, hence, we consider the 1 as ten and add to this ten the number of the digit in the rank of the upper number, on which we stand. Now we have enough reserve to subtract the bottom digit from all this and we write the remainder above the corresponding upper digit.
+::It is known that the 1 that we have is worth ten in relation to the preceding rank, hence, we consider the 1 as ten and add to this ten the number of the digit in the rank of the upper number, on which we stand. Now we have enough reserve to subtract the bottom digit from all this and we write the remainder above the corresponding [upper] digit.
-|style="text-align:right;"|ובידוע כי הא' הזאת שיש לנו היא שוה עשר בהקש אל המדרגה שלפניה לכן נחשב זאת הא' עשרה ונחבר אל העשרה הזאת החשבון מהאות מהמדרגה העליונה אשר אנחנו עומדים עליה ויהיה לחשבון העשרה הנזכר כמו אחדים ועתה יספיק לנו בריוח להסיר מכל זה האות התחתונה ונכתוב הנשאר על האות העליונה שכנגדה
+|style="text-align:right;"|ובידוע כי הא' הזאת שיש לנו היא שוה עשר בהקש אל המדרגה שלפניה לכן נחשוב זאת הא' עשרה ונחחבר אל העשרה הזאת החשבון מהאות מהמדרגה העליונה אשר אנחנו עומדים עליה ויהיה לחשבון בעשרה הנזכרים כמו אחדים ועתה יספיק בריוח להסיר מכל זה האות התחתונה ונכתוב הנשאר על האות הראשונה שכנגדה
 |-
 |
 *We proceed like this until we reach the first rank and what remains above the line of the upper number is the remainder of the subtraction.
-|style="text-align:right;"|וכן נעשה תמיד עד שנגיע אל המדרגה הראשונה ומה שישאר על טור המספר העליון הוא הנשאר מהמגרעת
+|style="text-align:right;"|וכן נעשה תמיד עד שנגיע אל המדרגה <s>הזאת</s> הראשונה ומה שישאר על טור מספר החשבון העליון הוא נשאר מהמגרעת
 |-
 |
-:*Whenever we cannot subtract the bottom digit from the upper [digit], we give it supplement from the next rank by the aforesaid way, even if there are zeros separating between it and the following digit, or if we have to subtract the bottom digit from one zero that corresponds it in the upper line.
+:*Whenever we cannot subtract the bottom digit from the upper [digit], we give it supplement from the next rank by the aforesaid way, even if there are zeros separating between it and the following digit, or if we have to subtract the bottom digit from a zero that corresponds it in the upper line.
-|style="text-align:right;"|והנה בכל עת אשר לא נוכל להסיר האות התחתונה מהעליונה נסייע לה מהמדרגה הבאה אחריה על הדרך האמור ואפילו היו סיפראש מפסקות בינה ובין האות שאחריה או שיש לנו להסיר האות התחתונה מסיפרא אחת אשר תהיה כנגדה בטור העליון
+|style="text-align:right;"|והנה בכל עת אשר לא נוכל להסיר האות התחתונה מהעליונה [נסייע לה]&#x202B;<ref>Vatican: כשיעלה</ref> מהמדרגה הבאה אחריה על הדרך האמור ואפי' היו סיפראש מפסיקות בינה ובין האות הבאה אחריה או שיש לנו להסיר האות התחתונה מסיפרא אשר תהיה כנגדה בטור העליון
 |-
 |
 ::We shift back by this way: we subtract 1 from the closest digit and write the remainder above it, if something remains from it, then we place this 1 above the preceding zero, so it becomes ten, we subtract 1 from it and 9 remains there above the zero. We place the 1 above the further preceding zero, so it is ten, we subtract 1 from it and nine remains above the zero. So on, we proceed until reaching the digit or the zero of the rank on which we stand, then we do as the aforementioned rule.
-|style="text-align:right;"|נשיב אחורנית על הדרך הזה שנסיר מהאות הקרובה א' ונכתוב עליה הנשאר אם ישאר ממנה כלום ונשי' זאת הא' על הסיפרא שלפניה ותהיה עשרה ונסיר מהם א' וישאר שמה על הסיפרא ט' ונשים זאת הא' על הסיפרא הקודמת לזה ויהיו עשרה ונסיר מהם א' וישאר תשעה על הסיפרא וכן נעשה לעולם עד שתגיע אל האות או אל הסיפרא מהמדרגה אשר אנחנו עומדים עליה ואז נעשה כמשפט האמור למעלה
+|style="text-align:right;"|נשיב אחורנית על הדרך הזה שנסיר מהאות הקרובה <sup>א'</sup> ונכתוב עליה הנשאר אם ישאר ממנה כלום ונשים זאת הא' על הסיפרא &#x202B;<ref>56v</ref>שלפניה ותהיה עשרה ונסיר מהם א' ונשאר שמה על הסיפרא ט' ונשים זאת הא' על הסיפרא הקודמת לזה ויהיו עשרה ונסיר מהם א' וישאר ט' על הסיפרא וכן נעשה לעולם עד שנגיע אל האות או אל הסיפרא מהמדרגה אשר אנחנו עומדים עליה ואז נעשה כמשפט האמור למעלה
 |-
 |
-*{{#annot:5083-92|155|ZVaI}}Example: we wish to subtract ninety-nine from five thousand eighty-three.
+*{{#annot:5083-92|155|ZVaI}}Example: we wish to subtract ninety-two from five thousand eighty-three.
 :<math>\scriptstyle5083-92</math>
-|style="text-align:right;"|המשל בזה בקשנו לגרוע מחמשת אלפים ושמונים ושלש ותשעים ושנים{{#annotend:ZVaI}}
+|style="text-align:right;"|<big>המשל בזה</big> בקשנו לגרוע מחמשת אלפים ושמונים ושלש תשעים ושנים{{#annotend:ZVaI}}
 |-
 |
 :We write the two lines of the numbers according to this diagram: the greater number in the upper line and the smaller number in the bottom line correspondingly.
-|style="text-align:right;"|הנה נכתוב שני טורי החשבונות על זאת הצורה החשבון הגדול בטור העליון והחשבון הקטן בטור שפל כנגדו
+|style="text-align:right;"|הנה נכתוב שני טורי החשבונות על זאת הצורה החשבון הגדול בטור העליון והחשבון הקטון בטור שפל כנגדו
 |-
 |
@@ Line 567: / Line 628: @@
 |-
 |}
+|-
-|}
+| colspan="2"|
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-1}}={\color{blue}{4}}}</math>||<span style="color:blue>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-1}}={\color{blue}{9}}}</math>||4<span style="color:#0000FF>9</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{18-9}}={\color{blue}{9}}}</math>||49<span style="color:#0000FF>9</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3-2}}={\color{blue}{1}}}</math>||499<span style="color:#0000FF>1</span>
+| ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-1}}={\color{blue}{4}}}</math>||<span style=color:blue>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-1}}={\color{blue}{9}}}</math>||4<span style=color:#0000FF>9</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{18-9}}={\color{blue}{9}}}</math>||49<span style=color:#0000FF>9</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3-2}}={\color{blue}{1}}}</math>||499<span style=color:#0000FF>1</span>
 |-
-|<span style="color:red>5</span>083||<span style="color:red>10</span>83||&#8199;<span style="color:red>18</span>3||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:red>3</span>||
+|<span style=color:red>5</span>083||<span style=color:red>10</span>83||&#8199;<span style=color:red>18</span>3||&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:red>3</span>||
 |-
-|&#8199;&#8199;92||&#8199;&#8199;92||&#8199;&#8199;<span style="color:red>9</span>2||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:red>2</span>||
+|&#8199;&#8199;92||&#8199;&#8199;92||&#8199;&#8199;<span style=color:red>9</span>2||&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:red>2</span>||
 |}
-{|
 |-
 |
-:*Since the digit in the [highest] rank of the bottom line is greater that the corresponding digit in the upper line, we do as the aforesaid way: we subtract 1 from the last digit of the upper line, which is 5 that is next to the digit in the upper rank, on which we stand, after the zero, and 4 remains instead of the 5.
+:*Since the digit in the last rank of the bottom line is greater that the corresponding digit in the upper line, we do as the aforesaid way: we subtract 1 from the last digit of the upper line, which is 5 that is next to the digit in the upper rank, on which we stand, after the zero, and 4 remains instead of the 5.
 ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5-1=4}}</math>
-|style="text-align:right;"|ומאשר חשבון האות מהמדרגה התחתונה שבטור השפל גדול מחשבון האות אשר היא כנגדה בטור העליון נעשה על הדרך האמור ונסיר א' מהאות האחרונה מהטור העליון שהיא ה' הסמוכה לאות המדרגה העליונה שאנחנו עומדים עליה מאחריה אחר הסיפרא והנה ישאר ד' במקום הה&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|ומאשר חשבון האות מהמדרגה האחרונה שבטור השפל גדול מחשבון האות אשר היא כנגדה בטור העליון נעשה על הדרך האמור ונסיר א' מהאות האחרונה מהטור העליון שהיא ה' הסמוכה לאות המדרגה העליונה שאנחנו עומדים עליה מאחריה אחר הסיפרא והנה ישאר ד' במקום הה&#x202B;'
 |-
 |
-:*The digit becomes ten when we place it above the zero; we subtract one from the ten and nine remains.
+:*The digit 1 becomes ten when we place it above the zero; we subtract one from the ten and nine remains above the zero.
 ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10-1=9}}</math>
-|style="text-align:right;"|ותהיה האות הזאת עשרה כשנשים אותה על הסיפרא ונסיר מהעשרה אחד וישאר תשעה
+|style="text-align:right;"|ותהיה האות א' הזאת עשרה כשנשים אותה על הסיפרא ונסיר מהעשרה &#x202B;<ref>57r</ref>אחד וישאר ט' על הסיפרא
 |-
 |
 :*We place this one above the rank, on which we stand, which is 8, the total is eighteen. We subtract from it the last digit of the bottom line, which is 9; nine remains. We write it in its position above the 8.
 ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{18-9=9}}</math>
-|style="text-align:right;"|ונשים האחד הזה על המדרגה אשר עמדנו בה שהיא ח' ויהיה בין הכל שמונה עשר נסיר מהם האות האחרונה מהטור השפל שהיא ט' וישאר תשעה ונכתוב במקומם על הח' ט&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|ונשים האחד הזה על המדרגה אשר עמדנו בה שהיא ח' ויהיה בין הכל שמונה עשר נסיר מהם האות <s>ה</s> האחרונה שבטור השפל שהיא ט' וישאר תשעה ונכתוב במקומם על הח' ט&#x202B;'
 |-
 |
 :*Then, we subtract the 2 of the bottom line from the corresponding 3 in the upper line and 1 remains. We write it above it.
 ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3-2=1}}</math>
-|style="text-align:right;"|אחרי כן נסיר הב' שהיא מהטור השפל מהג' שכנגדה בטור העליון וישאר א' ונכתבנה עליה
+|style="text-align:right;"|אחרי כן נסיר הב' שהיה מהטור השפל מהג' שכנגדה בטור העליון וישאר א' ונכתב<sup>נ</sup>ה עליה
 |-
 |We find that the remainder is four thousand nine hundred and ninety-one.
@@ Line 611: / Line 670: @@
 == Chapter Five – Multiplication of Units by Themselves or by Other Units and Multiplication of any Number by Itself or by Other ==
-|style="text-align:right;"|<big>השער החמשי בכפילת [הכאת] האחדים על עצמם או על אחדים אחרים ובכפול כל חשבון על עצמו או על אחר</big>
+|style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער החמישי</big> בכפילת הכאת האחדים על עצמם או על אחדים אחרים ובכפול כל חשבון על עצמו או על אחר
 |-
 |The meaning of this multiplication is to multiply one number by another:
@@ Line 617: / Line 676: @@
 |-
 |
-*For example: three times four <math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times4}}</math>
+*As if we say, for example: three times four,
-|style="text-align:right;"|על דרך משל שלשה פעמים ארבעה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times4}}</math>
+|style="text-align:right;"|כאשר נאמר על דרך משל שלשה פעמים ארבעה
 |-
 |Or by itself:
@@ Line 624: / Line 684: @@
 |-
 |
-*When we say three times three <math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times3}}</math>
+*Three times three
-|style="text-align:right;"|כאשר נאמר שלשה פעמי' שלשה
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times3}}</math>
+|style="text-align:right;"|שלשה פעמים שלשה
 |-
 |
-*We say also: ten times twenty <math>\scriptstyle{\color{blue}{10\times20}}</math>
+*Also ten times twenty
-|style="text-align:right;"|וכן נאמר עשר פעמי' עשרים
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\times20}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכן [עשר פעמים עשרים
 |-
 |
-*Or ten times ten <math>\scriptstyle{\color{blue}{10\times10}}</math>
+*Or ten times ten
-|style="text-align:right;"|או עשר פעמים עשר
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\times10}}</math>
+|style="text-align:right;"|או]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> עשר פעמים עשר
 |-
 |
-=== Multiplication of Units by Units ===
+=== <span style=color:green>Multiplication of Units by Units</span> ===
 |
 |-
 |It is true that regarding the multiplication of units alone there is no way in this science to find the result, therefore, one should memorize all the products of the units by themselves or by other units.
-|style="text-align:right;"|ובאמת כי בכפילת האחדים לבדם לא נמצא דרך בחכמה הזאת למצוא ההווה ולפיכך צריך להזכיר ולהסדיר כל {{#annot:term|241,1838|SA5F}}כפולות{{#annotend:SA5F}} האחדים הן על עצמם או על אחדים אחרים והוויתן
+|style="text-align:right;"|ובאמת כי בכפילת האחדים לבדם לא נמצא דרך בחכמה הזאת למצוא ההווה ולפיכך צריך להזכיר ולהסדיר כל {{#annot:term|241,1838|SA5F}}כפילות{{#annotend:SA5F}} האחדים הן על עצמם <s>א</s>והן על אחדים אחרים והווייתן
 |-
 |And these are:
@@ Line 647: / Line 710: @@
 |
 :*Two times one is two
-|style="text-align:right;"|האחד שני פעמים שנים
+|style="text-align:right;"|<big>האחד</big> שני פעמים שנים
 |-
 |
@@ Line 655: / Line 718: @@
 |
 :*Likewise, all the other numbers that are multiplied by one do not change or duplicated.
-|style="text-align:right;"|וכן כל המספרים האחרים ש{{#annot:term|358,1564|Smu2}}יכפלו {{#annotend:Smu2}}באחד לא יקבלו שום שינוי וריבוי
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>57v</ref>וכן כל המספרים האחרים ש{{#annot:term|358,1564|Smu2}}יכפלו{{#annotend:Smu2}} באחד לא יקבלו שום שנוי ורבוי
 |-
 |
-:*Two by two is four
+:*Two by two is four.
-|style="text-align:right;"|השנים בשנים ארבעה
+|style="text-align:right;"|<big>השנים</big> בשנים ארבעה
 |-
 |
-:*Two by three is six
+:*Two by three is six.
 |style="text-align:right;"|שנים בשלשה ששה
 |-
 |
-:*Two by four is eight
+:*Two by four is eight.
 |style="text-align:right;"|שנים בארבעה שמנה
 |-
 |
-:*Two by five is ten
+:*Two by five is ten.
 |style="text-align:right;"|שנים בחמשה עשרה
 |-
 |
-:*Two by six is twelve
+:*Two by six is twelve.
 |style="text-align:right;"|שנים בששה שנים עשר
 |-
 |
-:*Two by seven is fourteen
+:*Two by seven is fourteen.
 |style="text-align:right;"|שנים בשבעה ארבעה עשר
 |-
 |
-:*Two by eight is sixteen
+:*Two by eight is sixteen.
 |style="text-align:right;"|שנים בשמנה ששה עשר
 |-
 |
-:*Two by nine is eighteen
+:*Two by nine is eighteen.
-|style="text-align:right;"|שנים בתשעה שמנה עשר
+|style="text-align:right;"|שנים בתשעה <s>ארבעה</s> <sup>שמונה</sup> עשר
 |-
 |
-:*Three by three is nine
+:*Three by three is nine.
-|style="text-align:right;"|השלשה בשלשה תשעה
+|style="text-align:right;"|<big>השלשה</big> בשלשה תשעה
 |-
 |
-:*Three by four is twelve
+:*Three by four is twelve.
-|style="text-align:right;"|שלשה בארבעה שנים עשר
+|style="text-align:right;"|השלשה בארבעה שנים עשר
 |-
 |
-:*Three by five is fifteen
+:*Three by five is fifteen.
 |style="text-align:right;"|שלשה בחמשה חמשה עשר
 |-
 |
-:*Three by six is eighteen
+:*Three by six is eighteen.
 |style="text-align:right;"|שלשה בששה שמנה עשר
 |-
 |
-:*Three by seven is twenty-one
+:*Three by seven is twenty-one.
 |style="text-align:right;"|שלשה בשבעה עשרים ואחד
 |-
 |
-:*Three by eight is twenty-four
+:*Three by eight is twenty-four.
-|style="text-align:right;"|שלשה בשמנה עשרים וארבעה
+|style="text-align:right;"|שלשה בשמונה עשרים וארבעה
 |-
 |
-:*Three by nine is twenty-seven
+:*Three by nine is twenty-seven.
 |style="text-align:right;"|שלשה בתשעה עשרים ושבעה
 |-
 |
-:*Four by four is sixteen
+:*Four by four is sixteen.
-|style="text-align:right;"|הארבעה בארבעה ששה עשר
+|style="text-align:right;"|<big>הארבעה</big> בארבעה ששה עשר
 |-
 |
-:*Four by five is twenty
+:*Four by five is twenty.
-|style="text-align:right;"|הארבעה בחמשה עשרים
+|style="text-align:right;"|ארבעה בחמשה עשרים
 |-
 |
-:*Four by six is twenty-four
+:*Four by six is twenty-four.
-|style="text-align:right;"|ארבעה בשש' עשרים וארבע
+|style="text-align:right;"|ארבעה בששה עשרים וארבעה
 |-
 |
-:*Four by eight is twenty-eight
+:*Four by seven is twenty-eight.
-|style="text-align:right;"|ארבעה בשמנה עשרים ושמנה
+|style="text-align:right;"|ארבעה בשבעה עשרים ושמונה
 |-
 |
-:*Four by eight is thirty-two
+:*Four by eight is thirty-two.
-|style="text-align:right;"|ארבעה בשמנה שלשים ושנים
+|style="text-align:right;"|ארבעה בשמונה שנים ושלשים
 |-
 |
-:*Four by nine is thirty-six
+:*Four by nine is thirty-six.
 |style="text-align:right;"|ארבעה בתשעה ששה ושלשים
 |-
 |
-:*Five by five is twenty-five
+:*Five by five is twenty-five.
-|style="text-align:right;"|החמשה בחמשה עשרים וחמשה
+|style="text-align:right;"|<big>החמשה</big> בחמשה עשרים וחמשה
 |-
 |
-:*Five by six is thirty
+:*Five by six is thirty.
 |style="text-align:right;"|חמשה בששה שלשים
 |-
 |
-:*Five by seven is thirty-five
+:*Five by seven is thirty-five.
-|style="text-align:right;"|חמשה בשבעה שלשים וחמשה
+|style="text-align:right;"|חמשה בשבעה שלשים וחמש
 |-
 |
-:*Five by eight is forty
+:*Five by eight is forty.
-|style="text-align:right;"|חמשה בשמנה ארבעים
+|style="text-align:right;"|חמשה &#x202B;<ref>58r</ref>בשמונה ארבעים
 |-
 |
-:*Five by nine is forty-five
+:*Five by nine is forty-five.
 |style="text-align:right;"|חמשה בתשעה ארבעים וחמש
 |-
 |
-:*Six by six is thirty-six
+:*Six by six is thirty-six.
-|style="text-align:right;"|הששה בששה ששה ושלשים
+|style="text-align:right;"|<big>הששה</big> בששה ששה ושלשים
 |-
 |
-:*Six by seven is forty-two
+:*Six by seven is forty-two.
 |style="text-align:right;"|ששה בשבעה שנים וארבעים
 |-
 |
-:*Six by eight is forty-eight
+:*Six by eight is forty-eight.
-|style="text-align:right;"|ששה בשמנ' שמנה וארבעים
+|style="text-align:right;"|ששה בשמונה ש<sup>מו</sup>נה וארבעים
 |-
 |
-:*Six by nine is fifty-four
+:*Six by nine is fifty-four.
-|style="text-align:right;"|ששה בתשעה ארבעה וחמשים
+|style="text-align:right;"|ששה בתשעה ארבעה וחמישים
 |-
 |
-:*Seven by seven is forty-nine
+:*Seven by seven is forty-nine.
-|style="text-align:right;"|השבעה בשבעה תשעה וארבעים
+|style="text-align:right;"|<big>השבעה</big> בשבעה תשע וארבעים
 |-
 |
-:*Seven by eight is fifty-six
+:*Seven by eight is fifty-six.
-|style="text-align:right;"|שבעה בשמנה ששה וחמשים
+|style="text-align:right;"|שבעה בשמונה ששה וחמשים
 |-
 |
-:*Seven by nine is sixty-three
+:*Seven by nine is sixty-three.
 |style="text-align:right;"|שבעה בתשעה שלשה וששים
 |-
 |
-:*Eight by eight is sixty-four
+:*Eight by eight is sixty-four.
-|style="text-align:right;"|השמנה בשמנה ארבעה וששים
+|style="text-align:right;"|<big>השמונה</big> בשמונה ארבעה וששים
 |-
 |
-:*Eight by nine is seventy-two
+:*Eight by nine is seventy-two.
-|style="text-align:right;"|שמנה בתשעה שנים ושבעים
+|style="text-align:right;"|שמונה בתשעה שנים ושבעים
 |-
 |
-:*Nine by nine is eighty-one
+:*Nine by nine is eighty-one.
-|style="text-align:right;"|התשעה בתשעה אחד ושמנים
+|style="text-align:right;"|<big>התשעה</big> בתשעה אחד ושמונים
 |-
 |Thus, the whole method of multiplying the units is clear and nothing is missing.
-|style="text-align:right;"|ובזה התבאר כל סדר כפילת האחדים ולא נפסד מהם דבר
+|style="text-align:right;"|<big>ובזה</big> התבאר כל סדר כפלת האחדים ולא נפקד מהם דבר
 |-
 |
-=== Written Multiplication ===
+=== <span style=color:green>Written Multiplication</span> ===
 |
 |-
-|<span style="color:red>Description of the procedure:</span>
+|<span style=color:green>'''Description of the procedure:'''</span>
 |
 |-
-|When we wish [to multiply] a number by a number of other ranks we do it this way:
+|When we wish to multiply a number by a number of other ranks we do it this way:
-|style="text-align:right;"|וכאשר נבקש חשבון על חשבון מהמדרגות האחרות נעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|<big>וכאשר</big> נבקש לכפול החשבון על חשבון מהמדרגות האחרות נעשה על הדרך הזה
 |-
 |
@@ Line 821: / Line 884: @@
 |-
 |
-*We start from the first digit of the upper line and multiply all the upper digits by all the bottom digits successively.
+*We start from the first digit of the upper line and multiply all the upper digits by all the digits of the bottom line successively.
-|style="text-align:right;"|והנה נתחיל באות הראשונה מהטור העליון ונכפיל כל האותיות העליונות על כל האותיות התחתונות הטור השפל זו אחר זו
+|style="text-align:right;"|והנה נתחיל באות הראשונה מהטור העליון ונכפול כל האותיות העליונות על כל אותיות הטור השפל &#x202B;<ref>58v</ref>זו אחר זו
 |-
 |
 *We write all the products beneath the line in the appropriate ranks, digit by digit, as required.
-|style="text-align:right;"|וכל ה{{#annot:term|241,1230|yEhP}}כפלים{{#annotend:yEhP}} נכתוב תחת הקו במדרגות הראויות להם אות תחת האות כאשר יצטרך
+|style="text-align:right;"|וכל ה{{#annot:term|241,1564|yEhP}}נכפלים{{#annotend:yEhP}} נכתוב תחת הקו במדרגות הראויות להם אות תחת אות כאשר יצטרך
 |-
 |
 *We always count how many ranks there are from the digit we multiply on the upper line to the multiplied digit of the bottom line, including these two digits:
-|style="text-align:right;"|כי לעולם נמנה כמה מדרגות מהאות אשר נכפיל מהטור העליון עד הטור האות ה{{#annot:term|358,1564|GoLz}}נכפלת{{#annotend:GoLz}} שבטור השפל ושתי האותיות בכלל המניין
+|style="text-align:right;"|כי לעולם נמנה כמה מדרגות מהאות אשר נכפיל מהטור העליון עד האות ה{{#annot:term|358,1564|GoLz}}נכפלות{{#annotend:GoLz}} שבטור השפל ושתי <sup>ה</sup>אותיות בכלל המנין
 |-
 |
 :*If the product of a digit by another is equal to tens, we write a digit [that mark] the number of the tens according to the counted number of the ranks.
-|style="text-align:right;"|ואם יספיק כפל האות על חברתה לעשרות נכתוב אות כמספר העשרות כמספר מניין המדרגות
+|style="text-align:right;"|ואם יספיק כפל האות על חברתה לעשרות נכתוב אות במספר העשרות כמספר מנין המדרגות
 |-
 |
 :*If it does not reach ten, we write the product on the rank that is one less than the [counted] number [of the ranks].
-|style="text-align:right;"|ואם לא יספיק לעשר נכתוב ה{{#annot:term|241,1564|Oq7Z}}נכפל{{#annotend:Oq7Z}} מדרגה אחת פחותה מהמספר
+|style="text-align:right;"|ואם לא יספיק לעשר נכתוב ה{{#annot:term|241,1564|Oq7Z}}נכפל{{#annotend:Oq7Z}} ממדרגה אחת פחותה מהמספר
 |-
 |
 :*If it is equal to units and tens, we write the number of the tens according to the number of the ranks between the multiplied digits and the units one rank before that.
-|style="text-align:right;"|ואם יעלה המספר להיות בו אחדי' ועשרות נכתוב העשרות כמספרם כמספר המדרגות שבין אות לאות והאחדי' מדרגה אחת אחורנית
+|style="text-align:right;"|ואם יעלה הנכפל להיות בו אחדים ועשרות נכתוב העשרות כמספרן כמספר המדרגות שבין אות לאות והאחדים מדרגה אחת אחורנית
 |-
 |
-:Summing the interim multiples
+:When all the digits of the bottom line are multiplied by all the digits of the upper line according to the rule, we draw a line beneath the ranks of the [interim] products and we sum up all the digits in each rank, according to the addition procedure as explained above.
-|style="text-align:right;"|וכשיכפלו כל אותיות הטור השפל בכל אותיות הטור העליון כמשפטן נעביר קו דיו תחת מדרגות הכפלה ונחבר ונקבץ כל האותיות מכל מדרגה ומדרגה בדרך עשיית החיבור כאשר
+|style="text-align:right;"|וכשיכפלו כל אותיות הטור השפל בכל אותיות הטור העליון כמשפטן נעביר קו <s>ב</s>דיו תחת מדרגות הכפילה ונחבר ונקבץ כל האותיות מכל מדרגה ומדרגה כדרך עשיית החבור כאשר נתבאר במקומו במה שקדם
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|התבאר במקומו במה שקדם והעולה הוא {{#annot:term|241,1564|m9hV}}נכפל{{#annotend:m9hV}} ועתה אדבר ממלאכת השער הזה על דרך הדמיון
+:The result is the [final] product.
+|style="text-align:right;"|והעולה הוא ה{{#annot:term|241,1564|m9hV}}נכפל{{#annotend:m9hV}}
+|-
+|Now I will discuss the procedure of this chapter through examples:
+|style="text-align:right;"|ועתה אדבר ממלאכת השער הזה על דרך הדמיון
 |-
 |
-*{{#annot:902×246|156|JEg5}}<math>\scriptstyle902\times246</math>
+*{{#annot:902×246|156|JEg5}}We wish to multiply nine hundred and two by two hundred and forty-six.
-|style="text-align:right;"|בקשנו לכפול ולהכות שנים ותשע מאות על ששה וארבעים ושנים ומאתים ונכתבם על זאת הצורה{{#annotend:JEg5}}
+:<math>\scriptstyle902\times246</math>
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול ולהכות שנים ותשע מאות על ששה וארבעים [ומאתים]&#x202B;<ref>Vatican marg.</ref>{{#annotend:JEg5}}
 |-
 |
-:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
+::We write them according to this diagram:
+|style="text-align:right;"|&#x202B;[ונכתבם]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> על זאת הצורה
+|-
+|
+:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
 |-
 |the lines of the numbers
@@ Line 920: / Line 992: @@
 |}
 |-
+| colspan="2"|
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
+::{|
+|-
+|90<span style=color:red>2</span>||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2\times6}}={\color{blue}{12}}}</math>||90<span style=color:red>2</span>||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2\times4}}={\color{blue}{8}}}</math>||90<span style=color:red>2</span>||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2\times2}}={\color{blue}{4}}}</math>||<span style=color:red>9</span>02||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9\times6}}={\color{blue}{54}}}</math>||&#8199;<span style=color:red>9</span>02
+|-
+|24<span style=color:red>6</span>||<u>2<span style=color:red>4</span>6</u>||<u><span style=color:red>2</span>46</u>||<u>24<span style=color:red>6</span></u>||<u>&#8199;2<span style=color:red>4</span>6</u>
+|-
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>12</span>||&#8199;12||<span style=color:#0000FF>4</span>12||<span style=color:#0000FF>5</span>412
+|-
+| ||&nbsp;||&#8199;<span style=color:#0000FF>8</span>&#8199;||&#8199;8&#8199;||&#8199;<span style=color:#0000FF>4</span>8&#8199;
 |}
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+:::{|
-::{|
 |-
-|90<span style="color:red>2</span>||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2\times6}}={\color{blue}{12}}}</math>||90<span style="color:red>2</span>||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2\times4}}={\color{blue}{8}}}</math>||90<span style="color:red>2</span>||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2\times2}}={\color{blue}{4}}}</math>||<span style="color:red>9</span>02||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9\times6}}={\color{blue}{54}}}</math>||&#8199;<span style="color:red>9</span>02||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9\times4}}={\color{blue}{36}}}</math>||&#8199;&#8199;<span style="color:red>9</span>02||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9\times2}}={\color{blue}{18}}}</math>||&#8199;&#8199;&#8199;902
+|rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9\times4}}={\color{blue}{36}}}</math>||&#8199;&#8199;<span style=color:red>9</span>02||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9\times2}}={\color{blue}{18}}}</math>||&#8199;&#8199;&#8199;902
 |-
-|24<span style="color:red">6</span>||<u>2<span style="color:red">4</span>6</u>||<u><span style="color:red">2</span>46</u>||<u>24<span style="color:red">6</span></u>||<u>&#8199;2<span style="color:red">4</span>6</u>||<u>&#8199;&#8199;<span style="color:red">2</span>46</u>||<u>&#8199;&#8199;&#8199;246</u>
+|<u>&#8199;&#8199;<span style=color:red>2</span>46</u>||<u>&#8199;&#8199;&#8199;246</u>
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>12</span>||&#8199;12||<span style="color:#0000FF>4</span>12||<span style="color:#0000FF>5</span>412||<span style="color:#0000FF>3</span>5412||<span style="color:#0000FF>1</span>35412
+|<span style=color:#0000FF>3</span>5412||<span style=color:#0000FF>1</span>35412
 |-
-| ||&nbsp;||&#8199;<span style="color:#0000FF>8</span>&#8199;||&#8199;8&#8199;||&#8199;<span style="color:#0000FF>4</span>8&#8199;||&#8199;<span style="color:#0000FF>6</span>48&#8199;||&#8199;<span style="color:#0000FF>8</span>648&#8199;
+|&#8199;<span style=color:#0000FF>6</span>48&#8199;||&#8199;<span style=color:#0000FF>8</span>648&#8199;
 |}
-{|
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\times6=12}}</math>
+:*When we multiply the digit 2 by the digit 6 beneath it in the bottom line, it is twelve.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נכפיל אות הב' על אות הו' אשר תחתיה בטור השפל יהיו שנים עשר והנה מספר המדרגות שתים לכן נכתוב אות ב' במדרגה ראשונה כנגד שני האחדים ואחריה במדרגה שנית נכתוב א' כנגד העשרה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\times6=12}}</math>
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>59r</ref>וכאשר נכפל אות הבית על אות הו"ו אשר תחתיה בטור השפל יהיו שנים עשר
+|-
+|
+::The number of the ranks is two, so we write 2 in the first rank, for the two units, and after it, in the second rank, we write 1, for the ten.
+|style="text-align:right;"|והנה מספר המדרגות שתים לכן נכתוב אות ב' במדרגה ראשונה כנגד שני האחדים ואחריה במדרגה שנית נכתוב א' כנגד העשרה
+|-
+|
+:*When we multiply the mentioned digit 2 by the 4 in the bottom line, it is eight.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\times4=8}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכפיל אות הב' הנזכרת על הד' מהטור השפל יהיו שמונה
+|-
+|
+::The number of ranks is three, but since this product does not reach ten, we shift it one rank backwards and we write 8 for it in the second rank beneath the 1.
+|style="text-align:right;"|ומספר המדרגות שלש ואולם באשר אין הכפלה ההיא מגעת לעשר נשים אותם מדרגה אחת אחורנית ונכתוב <s>ב'</s> כנגדן במדרגה השנייה ח' תחת הא&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\times4=8}}</math>
+:*When we multiply the mentioned digit by the 2 in the bottom line, it is four.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נכפיל אות הב' הנזכרת על הד' מהטור השפל יהיו שמונה ומספר המדרגות שלש ואולם באשר אין הכפילה הזאת מגעת לעשר נשים אותה מדרגה אחת אחורנית ונכתוב כנגדן במדרגה השנייה ח' תחת הא&#x202B;'
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\times2=4}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר <sup>נכפיל</sup> את האות הנזכרת על הב' מהטור השפל יהיו ארבעה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\times2=4}}</math>
+::Since this product does not reach ten, we write 4 for this four received now in the third rank after the 1 that is in the second rank.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נכפיל את האות הנזכרת על הב' מהטור השפל יהיו ארבעה וכאשר אין הכפילה הזאת מגעת לעשר נכתוב כנגד אלו הארבעה ד' במדרגה השלישית אשר נחדש עתה כשנכתבנה אחרי הא' שהיא במדרגה השנייה
+|style="text-align:right;"|וכאשר אין הכפלה הזאת מגעת לעשר נכתוב כנגד אלו הארבעה ד' במדרגה השלישית אשר נחדש עתה כשנכתבנה אחרי הא' שהיא במדרגה השנייה
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ובזה נשלם סדר כפילת האות מהמדרגה הראשונה שבטור העליון על כל אותיות הטור השפל
+:By this the multiplication of the digit of the first rank in the upper line by all the digits of the bottom line is complete.
+|style="text-align:right;"|ובזה נשלם כפילת האות מהמדרגה הראשונה שבטור העליון על כל אותיות הטור השפל
 |-
 |
+:Now, we must also multiply the digit 9, which is the last rank of the upper line by all the digits of the bottom line:
 |style="text-align:right;"|ועתה אנחנו צריכים גם כן להכפיל אות הט' שהיא המדרגה האחרונה מהטור העליון על כל אותיות הטור השפל
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times6=54}}</math>
+:*When we multiply this digit by the first digit of the bottom line, which is 6, the result is fifty-four.
-|style="text-align:right;"|והנה כשנכפול האות ההיא על אות המדרגה הראשונה מהטור השפל שהיא ו' יעלה ארבעה וחמשים ומספר המדרגות הם ארבעה ולכן נכתוב במדרגה הרביעית ה' כנגד החמשים וכנגד הארבעה נכתוב תחת הד' הכתובה במדרגה השלישית ד' אחרת
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times6=54}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה כשנכפל האות ההיא על אות המדרגה הראשונה &#x202B;<ref>59v</ref>מהטור השפל שהיא ו' יעלה ארבעה וחמישים
+|-
+|
+::The number of the ranks is four, so we write 5 in the fourth rank, for [the fifty, and for] the four, we write another 4 beneath the 4 in the third rank.
+|style="text-align:right;"|ומספר המדרגות הם ארבעה ולכן נכתוב במדרגה הרביעית ה' [כנגד]&#x202B;<ref>marg.</ref> [החמשים וכנגד]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> הארבעה נכתוב תחת הד' במדרגה השלישית ד' אחרת
+|-
+|
+:*When we multiply this digit by the 4 in the bottom line, the result is thirty-six.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times4=36}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול האות ההיא על הד' שבטור השפל יעלו ששה ושלשים
+|-
+|
+::The number of the ranks is five, so we write 3 in a fifth rank for the thirty, after the 5 that is written in the fourth rank, and for the six, we write 6 back beneath the preceding 5.
+|style="text-align:right;"|ומספר המדרגות חמש ולכן נכתוב כנגד השלשים אחרי הה' [הכתובה]&#x202B;<ref>Vatican: וכנגדה</ref> במדרגה הרביעית ג' ונחדש עתה מדרגה חמישית וכנגד הששה נכתוב אחורנית תחת הה' הקדומה ו&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times4=36}}</math>
+:*When we multiply the mentioned 9 by the last rank of the bottom line, which is 2, the result is eighteen.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נכפיל האות ההיא על הד' שבטור השפל יעלה ששה ושלשים ומספר המדרגות חמש ולכן נכתוב כנגד השלשים אחרי הה' הכתובה במדרגה הרביעית ג' ונחדש עתה מדרגה חמשית וכנגד הששה נכתוב אחורנית תחת הה' הקדומה ו&#x202B;'
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times2=18}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכש{{#annot:term|185,1230|qOaQ}}נכפיל{{#annotend:qOaQ}} אות הט' הנזכרת על המדרגה האחרונה שבטור השפל שהיא ב' יעלה שמנה עשר
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times2=18}}</math>
+::The number of the ranks is six, so we write 1 in a sixth rank for the ten, and for the eight, we write 8 back beneath the preceding 3 that is in the fifth rank.
-|style="text-align:right;"|וכש{{#annot:term|185,1230|qOaQ}}נכפול{{#annotend:qOaQ}} אות הט' הנזכרת על המדרגה האחרונה שבטור השפל שהיא ב' יעלה שמנה עשר ומספר המדרגות שש ולכן נכתוב במדרגה ששית אשר נחדש א' כנגד העשרה וכנגד השמנה נכתוב ח' אחורנית תחת הג' הקדומה שהיא במדרגה החמישית
+|style="text-align:right;"|ומספר המדרגות שש ולכן נכתוב במדרגה ששית אשר נחדש א' כנגד עשרה וכנגד השמנה נכתוב ח' אחורנית תחת הג' הקדומה שהיא במדרגה <sup>ה</sup>חמישית
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ועם כל זה הוכפלו כל אותיות הטור העליון על אותיות הטור השפל כלנה אחת מהנה לא נעדרה
+:By this all the digits of the upper line are multiplied by all the digits of the bottom line, none of them is missing.
+|style="text-align:right;"|ועם כל זה הוכפלו כל אותיות הטור העליון על אותיות הטור <s>העליון על אותיות הטור</s> השפל כלנה אחת מהנה לא נעדרה
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ועתה נחל לקבץ כל האותיות שבכל מדרגה ומדרגה כמשפט מלאכת החיבור אחר אשר נעביר קו הדיו תחת הכפילה ונכתוב תחת הקו מה שיצא מן החיבור
+:Now, we begin to sum up all the digits in each rank according to the addition procedure, after we draw a line beneath the [interim] products. We write beneath the line the result of addition:
+|style="text-align:right;"|ועתה נחל לקבץ כל האותיות שבכל מדרגה ומדרגה כמשפט מלאכת החבור אחר אשר נעביר קו הדיו תחת הכפילה ונכתוב תחת הקו מה <s>שירצה</s> [שיצא]&#x202B;<ref>marg.</ref> מהחבור
 |-
 |
-:*first rank: 2
+:*It is known that the first rank resulting from this multiplication is 2.
-|style="text-align:right;"|וידוע כי מה שיוצא מן המדרגה הראשונה מן הכפילה הזאת תצא ב&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>60r</ref>וידוע כי המדרגה הראשונה מהכפל הזאת תצא ב&#x202B;'
 |-
 |
-:*second rank: 9
+:*In the second [rank] it is 9.
 |style="text-align:right;"|ומהשנייה ט&#x202B;'
 |-
 |
-:*third rank: 8
+:*In the third [rank] is 8.
-|style="text-align:right;"|ומהשלישית תצא ח&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|ומשלישית ח&#x202B;'
 |-
 |
-:*fourth rank: 1
+:*In the fourth rank: 1 remains, after we write the ten of the [sum of the] products in the following rank.
 |style="text-align:right;"|ומהרביעית תשאר א' אחרי כתבנו העשרה בכפילה במדרגה הבאה אחרי זאת
 |-
 |
-:*fifth rank: 2
+:*In the fifth rank: 2 remains, after we write the ten in the following rank, which is the sixth.
-|style="text-align:right;"|ומהמדרגה החמשית תשאר ב' אחרי כתבנו העשרה במדרגה הבאה אחרי זאת שהיא ששית
+|style="text-align:right;"|ומהמדרגה החמישית תשאר ב' אחרי כתבנו העשרה בכפילה במדרגה הבאה אחרי זאת שהיא ששית
 |-
 |
-:*sixth rank: 2
+:*In the sixth rank: we receive 2, since we add to it the ten we have left from the fifth rank that precedes it.
-|style="text-align:right;"|ומהמדרגה הששית יצאו לנו ב' מאשר החברנו לה העשרה שנותר לנו מהמדרגה החמישית הקדומה אליה
+|style="text-align:right;"|ומהמדרגה הששית יצא לנו ב' מאשר חברנו לה העשרה שנותר לנו מהמדרגה החמישית הקדומה אליה
 |-
 |
-:The result: 221892
+:We find that the result is two hundred and twenty-one thousands, eight hundred and ninety-two.
-|style="text-align:right;"|ונמצא העולה מאתים ועשרים ואחד אלף ושמונה מאות ותשעים ושנים
+|style="text-align:right;"|ונמצא עולה מאתים ועשרים ואחד אלף ושמונה מאות ותשעים ושנים
 |-
-|
+|This is the method and the procedure of the multiplication of all numbers rank by rank.
 |style="text-align:right;"|וככה הוא דרך וסדר כפילת כל החשבונות מערכה לקראת מערכה
 |-
@@ Line 1,011: / Line 1,124: @@
 == Chapter Six – Division of a Great Number by a Smaller Number ==
-|style="text-align:right;"|<big>השער הששי בחלוקת חשבון גדול על חשבון קטן ממנו</big>
+|style="width:45%;text-align:right;"|<big>השער הששי</big> בחלוקת חשבון גדול על חשבון קטן ממנו
 |-
-!Written Division
+!<span style=color:green>Written Division</span>
 |
 |-
-|<span style="color:red>Description of the procedure:</span>
+|<span style=color:green>'''Description of the procedure:'''</span>
 |
 |-
 |
-*The one who wants to do this, writes the line of the greater number first, then he leaves a space of a whole line and write the smaller number in another line, corresponding to the first column of the greater number, each rank corresponds to its similar.
+*The one who wants to do this, writes the line of the greater number first, then he leaves a space of a whole line and write the smaller number in another line, corresponding to the first column of the greater number, each rank beneath to its similar.
-|style="text-align:right;"|הרוצה לעשות זה יכתוב טור החשבון הגדול בתחלה ואחר יניח ריוח וחלק כמלא טור אחד ויכתוב בחשבון הקטן בטור אחר כנגד הטור הראשון מהחשבון הגדול מדרגה אחר מדרגה הדומה לה
+|style="text-align:right;"|הרוצה לעשות זה יכתוב טור החשבון הגדול בתחלה ואחר יניח ר<sup>י</sup>וח וחלק כמלוא טור אחד ויכתוב החשבון הקטן בטור אחר כנגד הטור הראשון מהחשבון הגדול מדרגה תחת מדרגה הדומה לה
 |-
 |
-*Thereafter, he looks and sees how many times he can subtract the number of the digit on the last rank in the line of the smaller number [= the divisor] from the digit on the last rank of the greater number [= the dividend] and he subtracts them from it.
+*Thereafter, he looks and sees how many times he can subtract the number of the last rank in the line of the smaller number [= the divisor] from the digit on the last rank of the greater number [= the dividend] and he subtracts them from it.
-|style="text-align:right;"|ואחר יביט ויראה כמה פעמים יוכל להוציא מספר האות מהמדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן מהאות מהמדרגה האחרונה שבטור החשבון הגדול ויוציאם ממנה
+|style="text-align:right;"|ואחר יביט ויראה כמה [פעמים]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> יוכל להוציא מספר המדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן מהאות מהמדרגה האחרונה שבטור החשבון הגדול ויוציאם ממנה
 |-
 |
 :However, he should be wise and see if there is a number left, from which he can subtract all the other ranks in the line of the smaller number that precede the last one as the number of times he subtracts this last rank from the last digit in the line of the greater number. If he sees that there will be no number left that will be enough for it, he does not subtract it so many times, but as he sees that is enough to do what is said.
-|style="text-align:right;"|ואולם צריך שיחכם ויראה אם ישאר שם חשבון שיוכל להסיר ממנו כל המדרגות האחרות מטור החשבון הקטן הקדומות לזו האחרונה כמספר הפעמים אשר הסיר המדרגה הזאת האחרונה מהאות האחרונה מטור החשבון הגדול ואם ראה שלא ישאר שם חשבון שיספיק לזה לא יסירנה כל כך פעמים אלא כאשר יראה שיספיק לעשות מה שאמור
+|style="text-align:right;"|ואולם צריך שיחכם &#x202B;<ref>60v</ref>ויראה אם <s>ישוב שוב</s> [ישאר שם]&#x202B;<ref>marg.</ref> חשבון שיוכל להסיר ממנו כל המדרגות האחרות מטור החשבון הקטן הקדומות לזו האחרונה כמספר הפעמים אשר הסיר המדרגה האחרונה הזאת מהאות האחרונה מטור החשבון הגדול ואם ראה שלא ישאר שם חשבון שיספיק לזה שלא יסירנה כל כך פעמים אלא כאשר יראה שיספיק לעשות [מה שאמור]&#x202B;<ref>Vatican: מהשמור</ref>
 |-
 |
 *As the number of times of subtraction he writes a digit corresponding them in the middle between the two lines of the smaller and greater numbers.
-|style="text-align:right;"|וכמספר הפעמים אשר תהיה ההסרה יכתוב אות כנגדן באמצע שני טורי החשבונות הקטן והגדול
+|style="text-align:right;"|וכמספר הפעמים אשר תהיה ההסרה יכתוב אות כנגדן <s>במ</s> באמצע שני טורי החשבונות הקטן והגדול
 |-
 |
 *He counts from the last rank in the line of the greater number backwards according to the number of the ranks in the line of the smaller number and beneath the rank where the count ends he writes the number of times of subtraction.
-|style="text-align:right;"|וימנה מהמדרגה האחרונה מטור החשבון הגדול כפי מניין המדרגות שבטור החשבון הקטן אחורנית ובמדרגה אשר יכלה החשבון שם יכתוב תחתיה המספר פעמי ההסרה
+|style="text-align:right;"|וימנה מהמדרגה האחרונה מטור החשבון הגדול כפי מנין המדרגות שבטור החשבון הקטן אחרנית והמדרגה אשר י<s>מ</s><sup>כ</sup>לה המנין שם יכתוב תחתיה מספר פעמי ה{{#annot:term|1679,155|You5}}הסרה{{#annotend:You5}}
 |-
 |
-*If there is anything left of the digit from the subtraction of the smaller number after he subtracted from it, he writes the remainder above it.
+*If there is anything left of the digit of the greater number after he subtracted from it, he writes the remainder above it.
-|style="text-align:right;"|ואם ישאר מהאות מה{{#annot:term|1679,155|You5}}הסרה{{#annotend:You5}} מהחשבון הקטן כלום אחרי מה שהסיר ממנה יכתוב עליה הנשאר
+|style="text-align:right;"|ואם ישוב מהאות מהחשבון הגדול כלום אחרי מה שהסיר ממנה יכתוב עליה הנשאר
 |-
 |
@@ Line 1,049: / Line 1,162: @@
 |
 *Then, he subtracts all the other digits in the line of the smaller number that precede the digit of the last rank, one by one, from the digits that he finds written in the line of the greater number, as much as the times of subtraction from the last digit.
-|style="text-align:right;"|ואחר יסיר כל שאר האותיות המדרגות שבטור החשבון הקטן הקדומות לאות המדרגה האחרונ' זו אחר זו מהאותיות אשר ימצא עתה כתובות בטור החשבון הגדול כמספר פעמי ההסרה מהאות האחרונה
+|style="text-align:right;"|ואחר יסיר כל שאר אותיות המדרגות שבטור החשבון הקטן הקדומות לאות &#x202B;<ref>61r</ref>המדרגה האחרונה זו אחר זו מהאותיות אשר ימצא עתה כתובות בטור החשבון הגדול כמספר פעמי ההסרה מהאות האחרונה
 |-
 |
@@ Line 1,057: / Line 1,170: @@
 |
 :If nothing is left of it, he writes a zero above its.
-|style="text-align:right;"|ואם לא ישאר עליו כלום יכתוב עליו סיפרא
+|style="text-align:right;"|ואם לא ישאר שם כלום יכתוב עליה סיפרא
 |-
 |
-:*If he happens to have a digit in one rank of the line of the [smaller] number that he can not subtract properly from the digit written in the line of the greater number, but there are still digits after the rank, on which he stands, he assists it from digits of those ranks, since it is known that each rank is ten times greater than the preceding rank, as is known in the previous chapters. Hence, he takes from their number as needed and writes what remains in its place and zeros in places where nothing remains.
+:*If he happens to have a digit in one rank of the line of the smaller number that he can not subtract properly from the digit written in the line of the greater number, but there are still digits after the rank, on which he stands, he shifts to it from digits of those ranks, since it is known that each rank is ten times greater than the preceding rank, as is known in the previous chapters. Hence, he takes from their number as needed and writes what remains in its place and zeros, in places where nothing remains.
-|style="text-align:right;"|ואם יזדמן לו אות במדרגה אחת מטור החשבון שלא יוכל להסיר אותה מהאות הכתובה בטור החשבון הגדול כראוי אבל יש עדיין אותיות אחרי המדרגה שהוא עומד בה יעזור לה מאותיות מאותן המדרגות לפי שידוע שכל מדרגה ומדרגה הי' כפולה גדולה עשר פעמים מהמדרגה הקדומה לו כאשר נודע בשערים הקודמי' לזה ויקח ממספרם כאשר יצטרך ויכתוב מה שישאר במקומו' ההשארות וסיפראש במקומות אשר לא נשאר שם כלום
+|style="text-align:right;"|ואם הזדמן לו אות במדרגה אחת מהטור החשבון הקטן שלא יוכל להסיר אותה מהאות הכתובה בטור החשבון הגדול כראוי אבל אם יש שם עדין אותיות אחרי המדרגה שהוא עומד בה יחזור לה מהאותיות של אותן <sup>ה</sup>מדרגות לפי שידוע שכל מדרגה ומדרגה היא גדולה עשר פעמים מהמדרגה הקדומה כאשר נודע בשערים הקדומים לזה ויקח ממספרן כאשר יצטרך ויכתוב מה שישאר במקומות ההשארות וסיפרא וסיפרש במקומות אשר לא נשאר שם כלום
 |-
 |
-*After he completes the subtraction of all the digits in the line of the smaller number from the line of the greater number the same number of times, if that which is not divided yet is greater than the number of the line of the small number, he looks again, sees and measures how many times he can subtract the digit in the last rank of the line of the smaller number from the last digit of what is left in the line of the greater number and as the number of times he subtracts it from it so are the times he has to subtract the rest of the ranks in the line of the smaller number from what remains then in the line of the greater number.
+*After he completes the subtraction of all the digits in the line of the smaller number from the line of the greater number the same number of times, he looks if what remains in the line of the greater number that is not divided yet is greater than the number of the line of the small number. If it is, he looks again, sees and measures how many times he can subtract the digit in the last rank of the line of the smaller number from the last digit of what is left in the line of the greater number and as the number of times he subtracts it from it so are the times he has to subtract the rest of the ranks in the line of the smaller number from what remains then in the line of the greater number.
-|style="text-align:right;"|ואחרי אשר ישלים פעמי ההסרה מטור החשבון הגדול כל אותיות מטור החשבון הקטן במספר שוה זו כזו שלא נתחלק מספרו רב ממספר טור החשבון הקטן ואם כן יחזור ויביט ויראה וישום וישער כמה פעמים יוכל להסיר האות שבמדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן מהאות האחרונה ממה שנשאר בטור החשבון הגדול וכמספר הפעמים אשר יסיר אותה ממנה כך פעמים יצטרך להסיר שאר המדרגות שבטור הקטן ממה שישאר אחרי כן בטור החשבון הגדול
+|style="text-align:right;"|ואחר אשר ישלים פעמי ההסרה מטור החשבון הגדול כל האותיות מטור החשבון הקטן במספר שוה זו כזו יעיין אם מה שנשאר בטור החשבון הגדול קיים שלא נתחלק [מספ]רו רב ממספר טור החשבון הקטן ואם הוא כן יחזור &#x202B;<ref>61v</ref>ויביט ויראה וישום וישער כמה פעמים יוכל להסיר האות שבמדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן מהאות האחרונה ממה שנשאר בטור החשבון הגדול וכמספר הפעמים אשר יסיר אותה ממנה כך פעמים יצטרך להסיר שאר המדרגות שבטור החשבון הקטן ממה שישאר אחרי כן בטור החשבון הגדול
 |-
 |
 :Therefore, he should be careful first when looking for the value and evaluation to maintain his practice according to the rule and justice.
-|style="text-align:right;"|לכן ישמור בתחלת הבטת השיעור והשומא שיכלכל מעשיו כמשפט וצדק
+|style="text-align:right;"|לכן ישמור בתחלת הבטת השיעור והשומא שיכלכל כל מעשיו כראוי במשפט וצדק
 |-
 |
@@ Line 1,077: / Line 1,190: @@
 |
 *He starts to count from the line of the greater number, from the digit at which he began to look in the second time, according to the number of the ranks in the line of the smaller number and beneath the rank where the count ends he writes the number of times of subtraction.
-|style="text-align:right;"|ויתחיל למנות מטור החשבון הגדול מהאות אשר התחיל להביט בה שנית כפי מניין המדרגות שבטור החשבון הקטן ובאותה מדרגה אשר תכלה מספרן שם יכתוב תחתיה מספר פעמי הסרת ההוצאה
+|style="text-align:right;"|ויתחיל למנות מטור החשבון הגדול מהאות אשר התחיל להביט בה שנית כפי מנין המדרגות שבטור החשבון הקטן אחורנית ובאותה מדרגה אשר תכלה מספרן שם יכתוב תחתיה מספר פעמי הסרת ההוצאה
 |-
 |
@@ Line 1,089: / Line 1,202: @@
 |
 *Afterwards, he examine if what is left in the line of the greater number is still greater than the number of the line of the smaller number. If it is so, he returns again and sees as we have done twice.
-|style="text-align:right;"|ואחרי זה יעיין אם רבה עדיין מה שנשאר בטור החשבון הגדול על מספר טור החשבון הקטן ואם הוא כן יחזור עוד ויביט כאשר עשינו זה פעמים
+|style="text-align:right;"|ואחרי זה יעיין אם רבה עדיין &#x202B;<ref>62r</ref>מה שנשאר בטור החשבון [הגדול]&#x202B;<ref>marg.</ref> על מספר טור החשבון הקטן ואם הוא כן יחזור עוד ויביט כאשר עשינו זה פעמים
 |-
 |
 *He does it as many times until the number of what is left in the line of the greater number is smaller than the number in the line of the smaller number.
-|style="text-align:right;"|ויעשה ככה הרבה פעמים עד שיהיה מה שישאר בטור החשבון הגדול מספרו קטן ממספר הטור מהחשבון הקטן
+|style="text-align:right;"|ויעשה ככה הרבה פעמים עד שיהיה מה שישאר בטור החשבון הגדול מספרו מועט ממספר הטור מהחשבון הקטן
 |-
 |
-:*If it happens in the beginning of the examination that the number of the last digit of the ranks in the line of the smaller number is greater than the last digit in the line of the greater number, so that we cannot subtract it from it even once, he should shift this whole digit one rank backwards and it becomes a number of tens in this rank, whereupon it will be enough to subtract the digit of the smaller number as many times from it.
+:*If it happens in the beginning of the examination that the number of the last digit of the ranks in the line of the smaller number is greater than the last digit in the line of the greater number, so that he cannot subtract it from it even once, he should shift this whole digit one rank backwards and it becomes a number of tens in this rank, whereupon it will be enough to subtract the digit of the smaller number as many times from it.
-|style="text-align:right;"|ואם יזדמן לו בתחלת הבטה שיגדל מספר אות האחרונה ממדרגות טור החשבון הקטן מהאות האחרונה שבטור החשבון הגדול עד שלא נוכל להוציאה ממנו אפילו פעם אחת ישים את כל האות ההיא מדרגה אחת אחורנית ותהיה היא מספר עשרות לאותה מדרגה ואז יספיק להוציא ממנה את האות מהחשבון הקטן הרבה פעמים
+|style="text-align:right;"|ואם יזדמן לו בתחלת ההבטה שיגדל מספר אות האחרונה ממדרגת טור החשבון הקטן מהאות האחרונה שבטור החשבון הגדול עד שלא יוכל להוציאה ממנה אפילו פעם אחת ישים את כל האות ההיא <s>מ</s>מדרגה אחת אחור<sup>נית</sup> ותהיה <sup>היא</sup> מספר עשרות לאותה מדרגה ואם יספיק להוציא ממנה את האות מהחשבון הקטן הרבה פעמים
 |-
 |
 ::He thinks, looks and measures how many times he can subtract it from there, so that the remainder will be enough to subtract from it the other digits in the line of the smaller number the same number of times.
-|style="text-align:right;"|ויחשוב ויביט וישום וישער כמה פעמים יוכל להוציאנ' משם שיספיק הנשאר גם כן להסיר ממנו ככה פעמי האותיות האחרות שבטור החשבון הקטן
+|style="text-align:right;"|ויחשוב ויביט וישום וישער כמה פעמים יוכל להוציאה משם שיספיק הנשאר גם כן להוציא ממנו ככה פעמים האותיות האחרות שבטור החשבון הקטן
 |-
 |
 *He always writes the number of times of subtraction in the middle between the two lines of the smaller and greater numbers as the number of the ranks of the smaller number.
-|style="text-align:right;"|ולעולם יכתוב פעמי מספר ההסרה באמצע שני טורי החשבונות מהקטן והגדול כמספר המדרגות מהחשבון הקטן
+|style="text-align:right;"|ולעולם יכתוב פעמי מספר ההסרה באמצע שני טורי החשבונות מהקטון והגדול כמספר המדרגות מהטור מהחשבון הקטן
 |-
 |
-*He starts to count their number from the digit that is in the rank at which he began to look for the subtraction in the line of the greater number.
+*He starts to count their number back from the digit that is in the rank at which he began to look for the subtraction in the line of the greater number.
-|style="text-align:right;"|ויתחיל מניית מספרן מהאות שבמדרגה אשר התחיל בה הבטת הסרת ההוצאה שבטור החשבון הגדול
+|style="text-align:right;"|ויתחיל מניית מספרן אחורנית מהאות שבמדרגה אשר התחיל בו הבטת הסרת ההוצאה בטור החשבון הגדול
 |-
 |The line that is formed between the two lines is the number of times that the line of the smaller number is in the line of the greater number.
-|style="text-align:right;"|והנה הטור המתהוה בין שני הטורים הוא מספר הפעמים אשר טור החשבון הקטן בטור החשבון הגדול
+|style="text-align:right;"|והנה הטור המתהוה בין שני הטורים הוא מספר &#x202B;<ref>62v</ref>הפעמים אשר מספר טור החשבון הקטן הוא במספר טור החשבון הגדול
 |-
 |What remains above the line of the greater number is the excess of the line of the greater number over the line of the smaller number after you have multiplied it by this number of times.
-|style="text-align:right;"|ומה שנשאר על טור החשבון הגדול הוא מה שעודף עדיין מספר הטור מהחשבון העליון על מספר הטור מהחשבון השפל אחרי כפלת אותן פעמי' עליו
+|style="text-align:right;"|ומה שנשאר על טור החשבון הגדול הוא מה שעודף עדין מספר הטור מהחשבון העליון על מספר הטור מהחשבון הקטן אחרי כפ<sup>י</sup>לת אותם פעמים עליו
 |-
-|This is the procedure of the skill of dividing a greater number by a smaller number.
+|This is the procedure of dividing a greater number by a smaller number.
-|style="text-align:right;"|וכן הוא דרך מלאכת חלוקת המספר הגדול על חשבון קטן ממנו
+|style="text-align:right;"|וכן הוא דרך חלוקת החשבון הגדול על חשבון קטן ממנו
 |-
-|Since the skill of this chapter is very honorable and nice and it is very deep, I shall write in this chapter itself many calculations as an explanation of the method of this skill of division in order to guide and lead the student to understand all the aforementioned matters.
+|Since the skill of this chapter is very honorable and nice and it is very deep, I shall write in this chapter itself many calculations as an explanation of the method of this skill of division in order to guide and lead the student to understand easily all the aforementioned matters.
-|style="text-align:right;"|וכאשר מלאכת השער הזה היא נכבדת ונחמדת עד מאד והיא עמוקה הרבה לרוב אכתוב בשער הזה עצמו בביאור דרך מלאכת ה{{#annot:term|157,1221|gTvm}}חלוקה{{#annotend:gTvm}} הזאת מהרבה חשבונות כדי להדריך ולהיישיר אל המתלמד שיבין כל העניינים הנזכרי' מלמעלה
+|style="text-align:right;"|וכאשר מלאכת השער הזה היא נכבדת ונחמדת עד מאד והיא עמוקה הרבה לרוב אכתוב בשער הזה עצמו בבאור דרך מלאכת ה{{#annot:term|157,1221|gTvm}}חלוקה{{#annotend:gTvm}} הזאת מהרבה חשבונות כדי להדריך ולהתישר אל המתלמד שידין כל הענינים הנזכרים בנקלה
 |-
 |
 *{{#annot:125÷11|157|PuIG}}We wish to divide one hundred and twenty-five by eleven.
 :<math>\scriptstyle125\div11</math>
-|style="text-align:right;"|בקשנו לחלק חמשה ועשרים ומאה על אחד עשר{{#annotend:PuIG}}
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לחלק חמשה ועשרים ומאה על אחד עשר{{#annotend:PuIG}}
 |-
 |
 :We write the two lines of the numbers according to this diagram:
-|style="text-align:right;"|והנה נכתוב שני טורי החשבו' על זאת הצורה
+|style="text-align:right;"|והנה נכתוב שני טורי החשבונות על זאת הצורה
 |-
 |
 :We write first the greater number, then we leave a space and write the smaller number in another line correspondingly.
-|style="text-align:right;"|נכתוב החשבון הגדול בראשונה בטור אחד ואחר כך נניח ריוח ונכתוב כנגדו החשבון הקטן בטור אחר
+|style="text-align:right;"|נכתוב החשבון הגדול בראשונה בטור אחד ואחר נניח ריוח כמלה טור ונכתוב כנגדו החשבון הקטן בטור אחר
 |-
 |
@@ Line 1,172: / Line 1,285: @@
 |-
 |}
-|}
+|-
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+| colspan="2"|
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{1-\left({\color{blue}{1}}\times1\right)}}={\color{green}{0}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2-\left(1\times1\right)}}={\color{green}{1}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{1-\left({\color{blue}{1}}\times1\right)}}={\color{green}{0}}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-\left(1\times1\right)}}={\color{blue}{4}}}</math>||&#8199;0&#8199;
+| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{1-\left({\color{blue}{1}}\times1\right)}}={\color{green}{0}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2-\left(1\times1\right)}}={\color{green}{1}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{1-\left({\color{blue}{1}}\times1\right)}}={\color{green}{0}}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-\left(1\times1\right)}}={\color{blue}{4}}}</math>||&#8199;0&#8199;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||0<span style="color:LimeGreen>1</span>&#8199;||01&#8199;||01<span style="color:#0000FF>4</span>
+| ||<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||0<span style=color:LimeGreen>1</span>&#8199;||01&#8199;||01<span style=color:#0000FF>4</span>
 |-
-|<span style="color:red">1</span>25||1<span style="color:red">2</span>5||125||12<span style="color:red">5</span>||125
+|<span style=color:red>1</span>25||1<span style=color:red>2</span>5||125||12<span style=color:red>5</span>||125
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>1</span>&#8199;||&#8199;1&#8199;||&#8199;1<span style="color:#0000FF>1</span>||&#8199;11
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>1</span>&#8199;||&#8199;1&#8199;||&#8199;1<span style=color:#0000FF>1</span>||&#8199;11
 |-
-|&#8199;<span style="color:red>1</span>1||&#8199;1<span style="color:red>1</span>||&#8199;<span style="color:red>1</span>1||&#8199;1<span style="color:red>1</span>||&#8199;11
+|&#8199;<span style=color:red>1</span>1||&#8199;1<span style=color:red>1</span>||&#8199;<span style=color:red>1</span>1||&#8199;1<span style=color:red>1</span>||&#8199;11
 |}<br>
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle11\ the\ result\\&\scriptstyle4\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
-{|
 |-
 |
-:*When we look and take the 1 that is in the last rank of the line of the smaller number and the 1 that is in the last rank of the line of the greater number, we know clearly that we can subtract one from the other only once.
+:*When we look and take the 1 that is in the last rank of the line of the smaller number and the 1 that is in the last rank of the line of the greater number, we know that we can subtract one from the other only once.
-|style="width: 40%; text-align:right;"|וכאשר נביט וניקח א' שבמדרגה אחרונה מטור החשבון הקטן וגם הא' שבמדרגה אחרונה מטור החשבון הגדול הנה ידענו בבירור שלא נוכל להסיר האחת מחברתה כי אם פעם
+|style="text-align:right;"|וכאשר נביט ונקח הא' שבמדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן וגם הא' שבמדרגה &#x202B;<ref>63r</ref>אחרונה מטור החשבון <s>הקטן</s> הגדול הנה ידענו שלא נוכל להסיר האחת מחברתה כי אם פעם אחת
 |-
 |
 ::Since the ranks of the line of the smaller number are two, we write 1 for this one time beneath the 2 that is in the line of the greater number, because it is second rank to the digit 1 of this same line, from which we start looking.
-|style="text-align:right;"|וכנגד הפעם הזאת כאשר מדרגות הטור מהחשבון הקטן הם שנים נכתוב א' תחת הב' שבטור החשבון הגדול באשר היא מדרגת שנית גם כן לאות הא' מהטור ההוא עצמו אשר התחלנו ההבטה ממנה
+|style="text-align:right;"|וכנגד הפעם הזאת כאשר מדרגות הטור מהחשבון הקטן הם שתים נכתוב א' תחת הב' שבטור החשבון הגדול באשר היא מדרגה שנית גם כן לאות הא' מהטור ההוא עצמה אשר התחלנו ההבטה ממנה
 |-
 |
 ::As nothing remains from this 1, we write a zero above it.
-|style="text-align:right;"|וכאשר לא נשאר כלום מהא' הזאת נכתוב עליה סיפרא
+|style="text-align:right;"|וכאשר לא נשאר כלום מהא' הזאת נכתוב עליו סיפרא
 |-
 |
 :*Then, we take the 1 that in the first rank of the line of the smaller number that precedes the other, with which we have started, in writing and we subtract it once also from the 2 that is in the line of the greater number; 1 remains above it.
-|style="text-align:right;"|אחר כך נקח הא' שבמדרגה ראשונה מטור החשבון הקטן הקדומה במכתב אל האחרת אשר התחלנו בה ונסיר אותה גם כן פעם אחת מהב' שהיא בטור החשבון הגדול וישאר עליה א'
+|style="text-align:right;"|אחרי כן נקח הא' שבמדרגה ראשונה מטור החשבון הקטן הקדומה במכתב אל האחרת אשר התחלנו בה ונסיר אותה גם כן פעם אחת מהב' שהיא בטור החשבון הגדול וישאר עליה א&#x202B;'
 |-
 |
 :By that we have completed the subtraction of the digits in the line of the smaller number from the line of the greater number once of each equally.
-|style="text-align:right;"|ובזה השלמנו {{#annot:term|1679,155|E95p}}הסרת{{#annotend:E95p}} האותיות שבטור החשבון הקטן מטור החשבון החשבון הגדול בשוה פעם האחת כפעם חברתה
+|style="text-align:right;"|ובזה השלמנו {{#annot:term|1679,155|E95p}}הסרת{{#annotend:E95p}} האותיות שבטור החשבון הקטן מטור החשבון הגדול בשוה פעם האחת כפעם חברתה
 |-
 |
-:When we look at the remainder in the line of the greater number, we see that it is fourteen and this number is more than the number of the line of the digits of the smaller number, which is only eleven.
+:When we look at the remainder in the line of the greater number, we see that it is [fourteen] and this number is more than the number of the line of the digits of the smaller number, which is only eleven.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נעיין הנותר בטור החשבון הגדול ראינו שהוא ארבעה עשר והנה המספר הזה מרובה ממספר טור אותיות החשבון הקטן שאינו עולה כי אם אחד עשר
+|style="text-align:right;"|וכאשר נעיין הנותר בטור החשבון הגדול ראינו שהוא חמשה עשר והנה המספר הזה מרובה ממספר טור אותיות החשבון הקטן שאינו עולה רק אחד עשר
 |-
 |
 :*Because of this, we take again the last 1 from the ranks in the line of the smaller number and subtract it once from the 1 that remains above the 2 in the line of the greater number. Then we write zero above it.
-|style="text-align:right;"|ובעבור זה נחזור וניקח הא' אחרונה ממדרגות שבטור החשבון הקטן ונסיר אותה פעם אחת מהא' שנשארה על הב' שבטור החשבון הגדול ואחר נכתוב עליה סיפרא
+|style="text-align:right;"|ובעבור זה נחזור ונקח הא' האחרונה מהמדרגות שבטור החשבון הקטן ונסיר אותה פעם אחת מהא' אשר &#x202B;<ref>63v</ref>נשארה על הב' שבטור החשבון הגדול ואחר נכתוב עליה סיפרא
 |-
 |
 ::For this subtraction one time, we write 1 beneath the 5, which is the first rank in the line of the greater number, since it is second to the digit, from which we started looking at the subtraction.
-|style="text-align:right;"|וכנגד פעם ההסרה הזאת נכתוב א' תחת הה' שהיא המדרגה הראשונה מטור החשבון הגדול באשר היא שניה אל האות אשר התחלנו ממנה הבטת ההסרה
+|style="text-align:right;"|וכנגד פעם ההסרה הזאת נכתוב א' תחת הה' שהיא המדרגה הראשונה מטור החשבון הגדול באשר היא שנייה אל האות אשר התחלנו ממנה הבטת ההסרה
 |-
 |
@@ Line 1,227: / Line 1,341: @@
 |
 :Now it is visible and clear to the eye that what remains in the line of the greater number is much smaller than the number in the line of the smaller number.
-|style="text-align:right;"|ועתה נראה וניכר לעין שמה שנשאר בטור החשבון הגדול מספרו קטן מאד ממספר טור החשבון הקטן
+|style="text-align:right;"|ועתה נראה ונכר לעין שמה שנשאר בטור החשבון הגדול מספר קטן מאד ממספר טור החשבון הקטן
 |-
 |
@@ Line 1,239: / Line 1,353: @@
 |
 :Therefore, we can say that we have found that the smaller number is eleven times in the greater number plus a remainder of four.
-|style="text-align:right;"|אם כן נוכל לומר זאת מצינו שהמספר הקטן הוא אחד עשר פעם במספר הגדול ועוד זולת זה עודף ארבעה
+|style="text-align:right;"|אם כן נוכל לאמר זאת מצאנו שהמספר הקטן הוא אחד עשר פעם במספר הגדול ועוד זולת זה עודף ארבעה
 |-
 |
 *{{#annot:100÷9|157|u08O}}We wish to divide one hundred by nine.
 :<math>\scriptstyle100\div9</math>
-|style="text-align:right;"|עוד בקשנו לחלק מאה על תשעה{{#annotend:u08O}}
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לחלק מאה על ט&#x202B;'{{#annotend:u08O}}
 |-
 |
 :We write them according to this diagram:
-|style="text-align:right;"|הנה נכתבם על זאת הצורה
+|style="text-align:right;"|נכתבם על זאת הצורה
 |-
 |
@@ Line 1,287: / Line 1,401: @@
 |}
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{1}}\times9\right)}}={\color{green}{1}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{1}}\times9\right)}}={\color{green}{1}}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;
+| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{1}}\times9\right)}}={\color{green}{1}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{1}}\times9\right)}}={\color{green}{1}}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>01</span>&#8199;||01<span style="color:#0000FF>1</span>
+| ||<span style=color:LimeGreen>01</span>&#8199;||01<span style=color:#0000FF>1</span>
 |-
-|<span style="color:red">10</span>0||100||100
+|<span style=color:red>10</span>0||100||100
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>1</span>&#8199;||&#8199;1<span style="color:#0000FF>1</span>
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>1</span>&#8199;||&#8199;1<span style=color:#0000FF>1</span>
 |-
-|&#8199;&#8199;<span style="color:red>9</span>||&#8199;&#8199;<span style="color:red>9</span>||&#8199;&#8199;9
+|&#8199;&#8199;<span style=color:red>9</span>||&#8199;&#8199;<span style=color:red>9</span>||&#8199;&#8199;9
 |}<br>
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle11\ the\ result\\&\scriptstyle1\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
-|
 |-
 |
 :*When we take the 9, which is the smaller number, we see that we cannot subtract it from the 1 that is in the third rank of the greater number.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נקח הט' שהיא החשבון הקטן נראה שלא נוכל להסיר אותה מהא' שבמדרגה שלישית שהיא החשבון הגדול
+|style="text-align:right;"|וכאשר נקח הט' שהיא החשבון הקטן &#x202B;<ref>64r</ref>נראה שלא נוכל להסיר אותה מהא' שבמדרגה השלישית שהיא החשבון הגדול
 |-
 |
 ::Therefore, we shift the 1 to the zero that precedes it in writing, so it equals ten and from this ten we subtract 9; 1 remains above this zero.
-|style="text-align:right;"|ועל כן נשים הא' על הסיפרא הקדומה לה במכתב ותהיה שוה עשר ומאלה העשר נסיר ט' וישאר א' על הסיפרא ההיא
+|style="text-align:right;"|ועל כן נשים הא' על הסיפרא הקדומה לה במכתב ותהיה שוה עשר ומאלו העשר נסיר ט' וישאר א' על הספרא ההיא
 |-
 |
 ::We write 1 beneath it, for the one time that we have subtracted the 9 from the ten, as it is the first rank of the beginning of looking at the subtraction and the smaller number has only one rank.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב א' תחתיה כנגד פעם אחת שהסירונו הט' מהעשר כאשר היא המדרגה הראשונה להתחלת הבטת ההסרה ובחשבון הקטן גם כן אין בו כי אם מדרגה אחת
+|style="text-align:right;"|ונכתוב תחתיה א' כנגד פעם אחת שהסירונו הט' מהעשר באשר היא המדרגה [הראשונה]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> ל<sup>ה</sup>תחלת הבתות ההסרה ובחשבון הקטן אין בו גם כן כי אם מדרגה אחת
 |-
 |
 ::We write a zero above the 1 that we have shifted from its position.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא מעל הא' אשר העתקנוה ממקומה
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הא' אשר העתקנוה ממקומה
 |-
 |
-:*We look again to subtract the 9, which is the smaller number, from the 1 that is left above the zero in the line of the greater number. We should shift it to the other similar zero, so it equals ten.
+:*We look again to subtract the 9, which is the smaller number, from the 1 that is left above the zero in the line of the greater number. We should shift it to the other preceding zero, so it equals ten.
-|style="text-align:right;"|ואחר נשוב עוד ונביט להסיר הט' שהיא החשבון הקטן מהא' שנשארה על הסיפרא בטור החשבון הגדול והנה צריכי' אנחנו גם כן לשים אותה על הסיפרא האחרת הדומה לה ותהיה שוה עשר
+|style="text-align:right;"|ואחר נחשוב עוד ונביט להסיר הט' שהוא החשבון הקטן מהא' שנשארה על הספרא בטור החשבון הגדול והנה אנחנו צריכים גם כן לשים אותה על הסיפרא האחרת הקדומה לה ותהיה שוה עשר
 |-
 |
 ::When we subtract from it 9 once, 1 remains above the first zero in the line if the greater number.
-|style="text-align:right;"|וכשנסיר מהם ט' פעם אחת ישאר א' על הסיפרא הראשונה שבטור החשבון הגדול
+|style="text-align:right;"|וכשנסיר מהם הט' פעם אחת ישאר א' על הסיפרא הראשונה שבטור החשבון הגדול
 |-
 |
 ::For this one time that we have subtracted the 9 from the ten, we write 1 beneath the first zero, as it is first to the looking at the subtraction.
-|style="text-align:right;"|וכנגד הפעם הזאת שהסירונו הט' מהעשר נכתוב תחת הסיפרא הראשונה א' באשר היא ראשונה להבטת ההסרה
+|style="text-align:right;"|וכנגד הפעם הזה שהסירונו הט' מהעשר נכתוב תחת הספרא הראשונה א' באשר היא ראשונה להבטת ההסרה
 |-
 |
@@ Line 1,339: / Line 1,453: @@
 *{{#annot:100÷12|157|E8oD}}We wish to divide one hundred by twelve.
 :<math>\scriptstyle100\div12</math>
-|style="text-align:right;"|עוד בקשנו לחלק מאה על שנים עשר{{#annotend:E8oD}}
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>64v</ref><big>עוד בקשנו</big> לחלק מאה על שנים עשר{{#annotend:E8oD}}
 |-
 |
@@ Line 1,382: / Line 1,496: @@
 |}
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{8}}\times1\right)}}={\color{green}{2}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{20-\left(8\times2\right)}}={\color{green}{4}}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;
+| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{8}}\times1\right)}}={\color{green}{2}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{20-\left(8\times2\right)}}={\color{green}{4}}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>02</span>&#8199;||02<span style="color:#0000FF>4</span>
+| ||<span style=color:LimeGreen>02</span>&#8199;||02<span style=color:#0000FF>4</span>
 |-
-|<span style="color:red">10</span>0||100||100
+|<span style=color:red>10</span>0||100||100
 |-
-| ||&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>8</span>||&#8199;&#8199;8
+| ||&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>8</span>||&#8199;&#8199;8
 |-
-|&#8199;<span style="color:red>1</span>2||&#8199;1<span style="color:red>2</span>||&#8199;12
+|&#8199;<span style=color:red>1</span>2||&#8199;1<span style=color:red>2</span>||&#8199;12
-|}<br>
+|}
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle8\ the\ result\\&\scriptstyle4\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
-|
-|
 |-
 |
 :*When we take 1, which is the last rank in the line of the smaller number and look to subtract it from the 1 that is in the third rank of the line of the greater number, we will not be able to subtract the 2 that precedes the 1 of the smaller number in writing from the zeros that remain there.
-|style="text-align:right;"|והנה כאשר נקח א' שהיא המדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן ונביט להסיר אותה מהא' שבמדרגה השלישית בטור החשבון הגדול הנה אחרי כן לא נוכל להסיר הב' הקדומה במכתב לפני הא' מהחשבון הקטן מהסיפראש אשר ישארו שם
+|style="text-align:right;"|והנה כאשר נקח האלף שהיא המדרגה האחרונה מטור החשבון הקטן ונביט להסיר אותו מהא' שבמדרגה השלישית בטור החשבון <s>הקטן ונביט להסיר אותה מהא' שבמדרגה השלישית בטור החשבון</s> הגדול והוא אחרי כן לא נוכל להסיר הב' הקדומה במכתב לפני הא' מהחשבון הקטן מהסיפרש אשר תשארנה שם
 |-
 |
@@ Line 1,414: / Line 1,526: @@
 |
 ::Then, we look how many times we subtract the 1 of the smaller number from this ten:
-|style="text-align:right;"|ואחר כך נביט כמה פעמים נסיר הא' מהחשבון הקטן מהעשר האלו
+|style="text-align:right;"|ואחר נביט כמה פעמים נסיר הא' מהחשבון הקטן מהעשר האלו
 |-
 |
 ::*If we subtract it nine times, only 1 remains from the whole ten, but then we will not have enough to subtract the 2 that is in the line of the smaller number also nine times from what remains in the line of the greater number, because the remainder is only ten, since the 1 is in the second rank, whereas nine times 2 is eighteen.
-|style="text-align:right;"|והנה אם נסיר אותה תשע פעמים לא ישאר מכל העשר כי אם א' ולא יספיק לנו אחרי כן להסיר הב' שבטור החשבון הקטן גם כן תשע פעמים ממה שנשאר בטור החשבון העליון לפי שהנשאר אינו שוה כי אם עשר באשר הא' היא במדרגת שנית ותשע פעמים ב' עולה שמנה עשר
+|style="text-align:right;"|והנה אם נסיר אותה תשע פעמים <s>נסיר הא' מהחשבון הקטן מהעשר האלו והנה אם נסיר אותה</s> לא ישאר מכל העשר כי אם א' ולא יספיק לנו אחרי כן להסיר הב' שבטור החשבון הקטן גם כן תשע פעמים ממה שנשאר בטור החשבון העליון לפי שהנשאר אינו עולה רק עשר באשר הא' היא במדרגה שנית ותשע &#x202B;<ref>65r</ref>פעמים ב' עולה שמונה עשר
 |-
 |
 ::Therefore we subtract the 1 from the ten that is above the zero in the second rank of the line of the greater number only eight times and 2 remains above that zero.
-|style="text-align:right;"|ומפני זה לא נסיר הא' מהעשר אשר על הסיפרא שבמדרגה שנית מטור החשבון הגדול כי אם שמנה פעמים וישאר ב' על הסיפרא הזאת
+|style="text-align:right;"|ומפני זה לא נסיר האלף מהעשר אשר על הסיפראש במדרגה שנית מטור החשבון הגדול כי אם שמונה פעמים וישאר ב' על הסיפרא הזאת
 |-
 |
 ::We write a zero above the 1 that is in the third rank, since we have shift it to the zero and nothing remains there.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הא' שהייתה במדרגה השלישית שהרי שמנו אותה על הסיפרא ולא נשאר שם כלום
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הא' שהיתה במדרגה השלישית שהרי שמנו אותה על הסיפרא ולא נשאר שם כלום
 |-
 |
 ::For the eight times of subtraction, we write 8 beneath the first zero, since the ranks of the smaller number are two and their counting starts from the second rank in the line of the greater number, as we have started the looking of this subtraction from there.
-|style="text-align:right;"|וכנגד שמנה פעמים ההסרה נכתוב ח' תחת הסיפרא הראשונה באשר מדרגת החשבון הקטן הם שתים ומניינם מתחיל מהסיפרא מהמדרגה השניה שבטור החשבון הגדול לפי שמשם התחלנו הבטת ההסרה הזאת
+|style="text-align:right;"|וכנגד שמונה פעמי <sup>ה</sup>הסרה נכתוב ח' תחת הסיפרא הראשונה באשר מדרגות החשבון הקטן הם שתים ומניינם מתחיל מהסיפרא מהמדרגה השניה שבטור החשבון הגדול לפי ששם התחלנו הבטת ההסרה הזאת
 |-
 |
 :*Afterwards we subtract also the 2 of the smaller number eight times from what is left in the line of the greater number and we do it in this way:
-|style="text-align:right;"|ואחר זה נסיר גם כן הב' מהחשבון הקטן שמנה פעמי' ממה שנשאר בטור החשבון הגדול ונעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|ואחרי זה נסיר גם כן הב' מהחשבון הקטן שמנה פעמים ממה שנשאר בטור החשבון הגדול ונעשה על הדרך הזה
 |-
 |
@@ Line 1,441: / Line 1,553: @@
 |-
 |
-::*We subtract sixteen from them, which is the product of the times of the subtraction by 2; 4 remains from them above the zero that is in the first rank.
+::*We subtract sixteen from them, which is the product of the times of the subtraction by 2; 4 remains from them above the first zero.
-|style="text-align:right;"|נסיר מהם ששה עשר שהוא העולה מכפל פעמי ההסרה על הב' וישאר מהם ד' על ראש הסיפרא שבמדרגה הראשונה
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם ששה עשר שהוא העולה מכפל פעמי ההסרה על ב' וישאר מהם ד' על ראש הסיפרא הראשונה
 |-
 |
 ::*We write one zero in the place where the 2 that we have shifted to the first zero was written, since nothing remains there.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב במקום שהייתה כתובה הב' אשר שמנו אותה על הסיפרא הראשונה סיפרא אחת לפי שלא נשאר ממנה שם כלל כלום
+|style="text-align:right;"|ונכתוב במקום אשר היתה כתובה הב' אשר שמנו אותה על הסיפרא הראשונה סיפרא אחת לפי שלא נשאר שם כלום
 |-
 |
 :The result of the division is that there are eight times twelve in one hundred and an excess of four.
-|style="text-align:right;"|והנה יצא לנו החלוקה שיש שמנה פעמים שנים עשר במאה ועודף עליהם עדנה ארבעה
+|style="text-align:right;"|והנה &#x202B;<ref>65v</ref>יצאה לנו החלוק שיש שמנה פעמים שנים עשר במאה ועודף עליהם ארבעה
 |-
 |
 *{{#annot:901÷32|157|qhod}}We wish to divide nine hundred and one by thirty-two.
 :<math>\scriptstyle901\div32</math>
-|style="text-align:right;"|עוד בקשנו לחלק אחד ותשע מאות על שלשים ושתים{{#annotend:qhod}}
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לחלק אחד ותשע מאות על שלשים ושתים{{#annotend:qhod}}
 |-
 |
 :We write them according to this diagram:
-|style="text-align:right;"|ונכתב' על זאת הצורה
+|style="text-align:right;"|נכתבים על זאת הצורה
 |-
 |
@@ Line 1,501: / Line 1,613: @@
 |-
 |}
-|}
+|-
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+| colspan="2"|
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9-\left({\color{blue}{2}}\times3\right)}}={\color{green}{3}}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{2}}\times2\right)}}={\color{green}{6}}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{26-\left({\color{blue}{8}}\times3\right)}}={\color{green}{2}}}</math>||<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{21-\left({\color{blue}{8}}\times2\right)}}={\color{green}{5}}}</math>||0<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;
+| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9-\left({\color{blue}{2}}\times3\right)}}={\color{green}{3}}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{10-\left({\color{blue}{2}}\times2\right)}}={\color{green}{6}}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{26-\left({\color{blue}{8}}\times3\right)}}={\color{green}{2}}}</math>||<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{21-\left({\color{blue}{8}}\times2\right)}}={\color{green}{5}}}</math>||0<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;
 |-
-|&nbsp;||&nbsp;||<span style="color:LimeGreen>2</span>&#8199;&#8199;||2<span style="color:LimeGreen>2</span>&#8199;||22&#8199;
+|&nbsp;||&nbsp;||<span style=color:LimeGreen>2</span>&#8199;&#8199;||2<span style=color:LimeGreen>2</span>&#8199;||22&#8199;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>3</span>&#8199;&#8199;||3<span style="color:#0000FF>6</span>&#8199;||36&#8199;||36<span style="color:#0000FF>5</span>
+| ||<span style=color:LimeGreen>3</span>&#8199;&#8199;||3<span style=color:#0000FF>6</span>&#8199;||36&#8199;||36<span style=color:#0000FF>5</span>
 |-
-|<span style="color:red">9</span>01||901||901||901||901
+|<span style=color:red>9</span>01||901||901||901||901
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>2</span>&#8199;||&#8199;2&#8199;||&#8199;2<span style="color:#0000FF>8</span>||&#8199;28
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>2</span>&#8199;||&#8199;2&#8199;||&#8199;2<span style=color:#0000FF>8</span>||&#8199;28
 |-
-|&#8199;<span style="color:red>3</span>2||&#8199;3<span style="color:red>2</span>||&#8199;<span style="color:red>3</span>2||&#8199;3<span style="color:red>2</span>||&#8199;32
+|&#8199;<span style=color:red>3</span>2||&#8199;3<span style=color:red>2</span>||&#8199;<span style=color:red>3</span>2||&#8199;3<span style=color:red>2</span>||&#8199;32
-|}<br>
+|}
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle28\ the\ result\\&\scriptstyle5\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
-{|
 |-
 |
 :*We see that if we subtract three times the 3 that is in the bottom line, which is the smaller number, from the 9 that is in the upper line, which is the greater number, we will not be able afterwards to compensate the other digit in the bottom line in order to subtract it from the zero, since nothing remains from the 9.
-|style="width: 40%; text-align:right;"|הנה אנחנו רואים שאם נסיר הג' שבטור השפל שהוא החשבון הקטן מהט' אשר בטור העליון שהוא החשבון הגדול שלשה פעמים לא נוכל אחרי כן לעשות תשלום לאות האחרת שבטור השפל להסיר אותה מהסיפרא לפי שלא ישאר מאומה מן הט'
+|style="text-align:right;"|הנה אנחנו רואים שאם נסור הג' שבטור השפל שהוא החשבון הקטן מהט' אשר בטור העליון שהוא החשבון הגדול שלשה פעמים לא נוכל אחרי כן לעשות תשלום לאות האחרת שבטור השפל להסיר אותה מהסיפרא לפי שלא ישאר מאומה מהט&#x202B;'
 |-
 |
-::Therefore we subtract it only twice and we write the 3 that remains from the 9 above it.
+::Therefore we subtract it only twice and we write the remaining 3 above it.
-|style="text-align:right;"|לכן לא נסירנה כי אם שני פעמים ונכתוב הג' הנותרת מהט' עליה
+|style="text-align:right;"|אם כן לא נסירנה כי אם שני פעמים ונכתוב הג' הנותרת עליה
 |-
 |
 ::For these two times of subtraction, we write 2 beneath the zero, since the ranks of the bottom line are two and the zero is also second to the digit, from which we have started the subtraction.
-|style="text-align:right;"|וכנגד שני פעמים ההסרה האלה נכתוב ב' תחת הסיפרא באשר מדרגות הטור השפל הם שתים והסיפרא גם כן היא שנית אל האות אשר התחלנו בה ההסרה
+|style="text-align:right;"|וכנגד שני פעמי ההסרה האלה נכתוב ב' תחת הסיפרא באשר מדרגות הטור השפל הם שתים והסיפרא גם כן היא שנית אל האות אשר התחלנו בה ההסרה
 |-
 |
 :*Then we subtract the digit 2, which is the first rank in the bottom line, also twice from the zero that is in the upper line and we do it in this way:
-|style="text-align:right;"|אחרי כן נסיר אות הב' שהיא המדרגה הראשונה שבטור השפל ג"כ ב' פעמי' מהסיפרא שבטור העליון והנה נעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|אחרי כן נסיר אות הב' שהיא המדרגה הראשונה שבטור השפל גם כן ב' פעמים מהסיפרא שבטור העליון והנה נעשה על דרך זה
 |-
 |
 ::*We take 1 from the 3 that remained above the 9 and 2 remains above it.
-|style="text-align:right;"|נקח א' מן הג' הנותרת על הט' וישאר עליה ב'
+|style="text-align:right;"|נקח א' מהג' הנותרת על הט' וישאר עליה ב&#x202B;'
 |-
 |
 ::*We put the 1 that we took above the zero, so it equals ten. We subtract two times two from it; their product is four and 6 remains above the zero.
-|style="text-align:right;"|והא' אשר לקחנו נשי' אותה על הסיפרא ותהיה שוה עשר נסיר מהם ב' פעמים ב' העולה {{#annot:term|156,1253|0iJL}}כפלתם{{#annotend:0iJL}} ארבעה וישאר ו' על הסיפרא
+|style="text-align:right;"|והא' שלקחנו נשים אותה &#x202B;<ref>66r</ref>על הסיפרא ותהיה שוה עשר נסיר מהם ב' פעמים ב' העלה {{#annot:term|156,1253|0iJL}}כפילתם{{#annotend:0iJL}} ארבעה וישאר ו' על הסיפרא
 |-
 |
-:Now we have made a compensation by subtracting all the digits of the bottom line from the upper line an equal number of times for each.
+:Now we have made a compensation by subtracting all the digits of the bottom line from the upper line an equal number of times [for each].
-|style="text-align:right;"|ועתה עשינו תשלום שהסירונו כל האותיות הטור השפל מהטור העליון במספר פעמים שוה זו כזו
+|style="text-align:right;"|ועתה עשינו תשלום שהסירונו כל אותיות הטור השפל במספר פעמים שוה מהטור העליון
 |-
 |
 :*Indeed, when we look at what is left in the upper line, we see that it is greater than the number of the bottom line, and because of this we should look again to subtract the 3, which is the last rank in the bottom line, from the 2 that is left in the last rank of the upper line. We do it in this way:
-|style="text-align:right;"|אכן כאשר נעיין הנותר בטור העליון נראה שהוא רב יותר ממספר הטור השפל ומפני זה אנחנו צריכים לחזור ולהביט להסיר הג' שהיא המדרגה האחרונה שבטור השפל מהב' שנשארה לנו במדרגה האחרונה מהטור העליון ונעשה על דרך זה
+|style="text-align:right;"|אכן כאשר נעיין בטור העליון הנותר נראה שהוא רב יותר מספר מהטור השפל ומפני זה אנחנו צריכים לחזור ולהביט להסיר הג' שהיא המדרגה האחרונה שבטור השפל מהב' שנשארה לנו במדרגה האחרונה מהטור העליון ונעשה על דרך זה
 |-
 |
 ::*We shift the whole 2 to the 6 above the zero; they are twenty-six.
-|style="text-align:right;"|נשים הב' ההיא כלה על הו' אשר בראש הסיפרא יהיו עשרים וששה
+|style="text-align:right;"|נשים הב' ההיא כולה על הו' אשר בראש הסיפרא ויהיו עשרים וששה
 |-
 |
 ::*Now, we measure how many times we can subtract the 3 from the twenty-six: we can subtract it eight times, which are twenty-four.
-|style="text-align:right;"|ועתה נשום ונשער כמה פעמי' נוכל להסיר הג' מהששה ועשרים והנה נוכל להסיר אותה שמנה פעמים העולים עשרים וארבעה
+|style="text-align:right;"|ועתה [נשום]&#x202B;<ref>marg.</ref> ונשער כמה פעמים נוכל להסיר הג' מהששה ועשרים והנה נוכל להסיר אותה שמונה פעמים העולים עשרים וארבע
 |-
 |
 ::*When we subtract them from twenty-six, 2 remains above the 6.
-|style="text-align:right;"|כשנסיר אותם מששה ועשרים ישאר על הו' ב'
+|style="text-align:right;"|כשנסיר אותם מהששה ועשרים ישאר על הו' ב&#x202B;'
 |-
 |
@@ Line 1,569: / Line 1,682: @@
 |-
 |
-::*For the eight times of subtraction, we write 8 beneath the 1 that is the first rank of the upper line, since it is second to the rank, from which we have started looking at the subtraction.
+::*For the eight times of subtraction, I write 8 beneath the 1 that is the first rank of the upper line, since it is second to the rank, from which we have started looking at the subtraction.
-|style="text-align:right;"|וכנגד שמנה פעמים ההסרה נכתוב ח' תחת הא' שהיא המדרגה הראשון מהטור העליון באשר היא שניה אל המדרגה אשר התחלנו הבטת ההסרה ממנה
+|style="text-align:right;"|וכנגד שמונה פעמי ההסרה אכתוב ח' תחת הא' שהיא המדרגה הראשונה מהטור העליון באשר היא שנייה אל המדרגה אשר התחלנו הבטת ההסרה ממנה
 |-
 |
 :*Now, we subtract also the digit 2 of the bottom line eight times from what is left in the upper line. We do it in this way:
-|style="text-align:right;"|ועתה נסיר גם כן אות הב' מהטור השפל שמנה פעמים ממה שנשאר בטור העליון ונעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|ועתה נסיר גם כן אות ב' &#x202B;<ref>66v</ref>מהטור השפל שמונה פעמים ממה שנשאר בטור העליון ונעשה על הדרך הזה
 |-
 |
 ::*We shift the 2 that is left in the second rank of the upper line to the 1 that is in the first rank; they are twenty-one.
-|style="text-align:right;"|נשים הב' שנשארה לנו במדרגה השניה מהטור העליון על הא' שבמדרגה ראשונה ממנה יהיו עשרים ואחד
+|style="text-align:right;"|נשים הב' הנשארת לנו במדרגה השנייה מהטור העליון על הא' שבמדרגה ראשונה ממנה יהיו עשרים ואחד
 |-
 |
@@ Line 1,586: / Line 1,699: @@
 |
 ::*We write a zero above the 2 that is written in the second rank, since we have shifted the whole of it to the first rank.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הב' הכתובה על המדרגה השנית שהרי שמנו את כלה במדרגה הראשונה
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הב' הכתובה בראש המדרגה השנית <s>בשאר</s> [באשר]&#x202B;<ref>marg.</ref> העתקנוה ממקומה ונשים אותה במדרגה הראשונה
 |-
 |
 :This division is complete and we have found that the middle line is twenty-eight and what remains above the upper line is five.
-|style="text-align:right;"|ונשלמה החלוקה הזאת ומצאנו שהטור האמצעי עולה שמנים שמנה ועשרים והנותר על הטור העליון חמשה
+|style="text-align:right;"|ונשלמה החלוקה הזאת ומצאנו שהטור ה<sup>א</sup>מצעי עולה שמונה ועשרים והנותר על הטור העליון חמשה
 |-
 |
 *{{#annot:891÷40|157|chBm}}We wish to divide eight hundred and ninety-one by forty.
 :<math>\scriptstyle891\div40</math>
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לחלק שמנה מאות ותשעי' ואחד על ארבעים{{#annotend:chBm}}
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לחלק שמונה מאות ותשעים ואחד על ארבעים{{#annotend:chBm}}
 |-
 |
@@ Line 1,634: / Line 1,747: @@
 |}
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8-\left({\color{blue}{2}}\times4\right)}}={\color{green}{0}}}</math>||<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9-\left(2\times4\right)}}={\color{green}{1}}}</math>||0<span style="color:LimeGreen>1</span>&#8199;
+| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8-\left({\color{blue}{2}}\times4\right)}}={\color{green}{0}}}</math>||<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9-\left(2\times4\right)}}={\color{green}{1}}}</math>||0<span style=color:LimeGreen>1</span>&#8199;
 |-
-|<span style="color:red">8</span>91||891||891
+|<span style=color:red">8</span>91||891||891
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>2</span>&#8199;||&#8199;2<span style="color:#0000FF>2</span>
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>2</span>&#8199;||&#8199;2<span style=color:#0000FF>2</span>
 |-
-|&#8199;<span style="color:red>4</span>0||&#8199;<span style="color:red>4</span>0||&#8199;40
+|&#8199;<span style=color:red>4</span>0||&#8199;<span style=color:red>4</span>0||&#8199;40
-|}<br>
+|}
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle22\ the\ result\\&\scriptstyle11\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
 |-
 |
 :*We subtract the 4 that is in the bottom line twice from the 8 that is in the upper line.
-|style="text-align:right;"|ונסיר הד' שבטור השפל שתי פעמים מהח' אשר בטור העליון
+|style="text-align:right;"|ונסיר הד' שבטור השפל שתי פעמים מהח' שבטור העליון
 |-
 |
@@ Line 1,657: / Line 1,770: @@
 |-
 |
-::For the two times of subtraction, we write 2 beneath the 9 that is in the upper line, since it is second rank to the digit, from which we have started the subtraction and in the bottom line there are also two ranks.
+::For the [two] times of subtraction, we write 2 beneath the 9 that is in the upper line, since it is second rank to the digit, from which we have started the subtraction and in the bottom line there are also two ranks.
-|style="text-align:right;"|וכנגד שני פעמים ההוצאה נכתוב ב' תחת הט' שבטור העליון באשר הוא מדרגה שנית אל האות אשר התחלנו ממנה ההסרה ובטור השפל יש גם כן שתי מדרגות
+|style="text-align:right;"|וכנגד פעמי ההסרה נכתוב ב' תחת הט' שבטור העליון באשר היא מדרגה שנית אל האות אשר הנחלנו ממנה ההסרה ובטור השפל יש גם כן שתי מדרגות
 |-
 |
 :*Again, we subtract the known 4 twice from the corresponding 9 in the upper line; 1 remains above it.
-|style="text-align:right;"|עוד נשוב ונסיר הד' הנודעת מן הט' שכנגדה בטור העליון שתי פעמים וישאר עליה א'
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>67r</ref>עוד נשוב ונסיר הד' הנודעת מהט' שכנגדה בטור העליון שני פעמים וישאר עליה א&#x202B;'
 |-
 |
@@ Line 1,670: / Line 1,783: @@
 |
 :The result of the division is that in eight hundred and ninety-one there are twenty-two times forty and an excess of eleven.
-|style="text-align:right;"|והנה יצאת אלינו החלוקה שיש בשמנה מאות ותשעים ואחד שתים ועשרים פעמי ארבעים ועוד נוסף עליהם אחד עשר
+|style="text-align:right;"|והנה יצאתה אלינו החלוקה שיש בשמונה מאות <s>וש</s> ותשעים ואחד שנים ועשרים פעם ארבעים ועוד נוסף עליהם אחד עשר
 |-
 |
 *{{#annot:321÷9|157|ERZO}}We wish to divide three hundred and twenty-one by nine.
 :<math>\scriptstyle321\div9</math>
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לחלק שלש מאות ועשרים ואחד על תשעה{{#annotend:ERZO}}
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לחלק שלש מאות ועשרים ואחד על תשעה{{#annotend:ERZO}}
 |-
 |
 :We write them according to this diagram:
-|style="text-align:right;"|ונכתו' אותם על זאת הצורה
+|style="text-align:right;"|ונכתוב אותם על זאת הצורה
 |-
 |
@@ Line 1,718: / Line 1,831: @@
 |}
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{32-\left({\color{blue}{3}}\times9\right)}}={\color{green}{5}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{51-\left({\color{blue}{5}}\times9\right)}}={\color{green}{6}}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;
+| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{32-\left({\color{blue}{3}}\times9\right)}}={\color{green}{5}}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{51-\left({\color{blue}{5}}\times9\right)}}={\color{green}{6}}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>05</span>&#8199;||05<span style="color:#0000FF>6</span>
+| ||<span style=color:LimeGreen>05</span>&#8199;||05<span style=color:#0000FF>6</span>
 |-
-|<span style="color:red">32</span>1||321||321
+|<span style=color:red>32</span>1||321||321
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>3</span>&#8199;||&#8199;3<span style="color:#0000FF>5</span>
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>3</span>&#8199;||&#8199;3<span style=color:#0000FF>5</span>
 |-
-|&#8199;&#8199;<span style="color:red>9</span>||&#8199;&#8199;<span style="color:red>9</span>||&#8199;&#8199;9
+|&#8199;&#8199;<span style=color:red>9</span>||&#8199;&#8199;<span style=color:red>9</span>||&#8199;&#8199;9
-|}<br>
+|}
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle35\ the\ result\\&\scriptstyle6\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
-|
 |-
 |
 :*When we try to subtract the 9, which is the smaller number, from the 3 that is in the last rank of the upper line, we have to shift the whole 3 to the 2 that precedes it in writing; they are thirty-two.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נסינו להסיר הט' שהיא החשבון הקטן מהג' שבמדרגה אחרונה מהטור העליון יצטרך לנו לשום את הג' כלה על הב' הקדומה לה במכתב ויהיו שלשי' ושתים
+|style="text-align:right;"|וכאשר נביט להסיר הט' שהיא החשבון הקטן מהג' שבמדרגה אחרונה מהטור העליון יצטרך לנו לשים את הג' כולה על הב' הקדומה לה במכתב ויהיו שלשים ושנים
 |-
 |
-::We subtract the 9 from them three times, which are twenty-seven, five is left from them above the 2.
+::We subtract the 9 from them three times, which are twenty-seven, 5 is left from them above the 2.
-|style="text-align:right;"|ונסיר מהם הט' שלש פעמים שעולים עשרים ושבעה וישאר מהם חמשה על הב'
+|style="text-align:right;"|ונסיר מהם הט' שלש פעמים שעולים שבעה ועשרים וישאר מהם ה' על הב&#x202B;'
 |-
 |
 ::For these three times of subtraction, we write 3 beneath the 2 that is in the upper line, since we start the subtraction from this rank and in the bottom line there is only one rank.
-|style="text-align:right;"|וכנגד שלשה פעמים ההסרה אלה נכתוב ג' תחת הב' שבטור העליון לפי שמאותה מדרגה אנו מתחילים ההסרה ואין בטור השפל כי אם מדרגה אחת
+|style="text-align:right;"|וכנגד שלשת פעמי ההסרה האלה תכתוב ג' תחת הב' שבטור העליון לפי שמאותה מדרגה אנחנו מתחילים ההסרה ואין בטור השפל כי <s>מד</s> אם &#x202B;<ref>67v</ref>מדרגה אחת
 |-
 |
@@ Line 1,752: / Line 1,864: @@
 |-
 |
-:*Again, we subtract the 9 from the 5 that is left above the 2 in the upper line, but since we cannot subtract the 9 from the 5, we shift the whole 5 to the 1, which is the first rank preceding in writing; they are fifty-one.
+:*Again, we subtract the 9 from the 5 that is left above the 2 in the upper line, but since we cannot subtract the 9 from the 5, we shift the whole 5 to the 1; they are fifty-one.
-|style="text-align:right;"|ונשוב עוד להסיר הט' מהה' הנשארת על הב' בטור העליון וכאשר לא נוכל להסיר הט' מה' נשים כל הה' על הא' שהיא המדרגה הראשונה הקדומה במכתב ויהיו חמשים ואחד
+|style="text-align:right;"|ונשוב עוד להסיר הט' מהה' הנשארת על הב' בטור העליון וכאשר לא נוכל להסיר ט' מה' נשים כל הה' על הא' ויהיו חמישים ואחד
 |-
 |
-::We subtract the 9 from them five times, 6 is left from them above the first rank.
+::We subtract the 9 five times, 6 is left from them above the first rank.
-|style="text-align:right;"|והנה נסיר מהם הט' חמש פעמים וישאר מהם ו' על המדרגה הראשונה
+|style="text-align:right;"|והנה נסיר הט' חמשה פעמים וישאר מהם ו' על המדרגה הראשונה
 |-
 |
 ::We write a zero above the 5, since nothing is left of it.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הה' כאשר לא נשאר ממנה כלום
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הה' ד כאשר לא נשאר ממנה כלום
 |-
 |
 ::For the five times of subtraction, we write 5 beneath the first rank, from which we have started the subtraction, since in the bottom line there is only one rank.
-|style="text-align:right;"|וכנגד חמש פעמי ההסרה נכתוב ה' תחת המדרגה הראשונה שהתחלנו ההסרה ממנה כאשר אין בטור השפל כי אם מדרגה אחת
+|style="text-align:right;"|וכנגד חמש פעמים ההסרה נכתוב ה' תחת המדרגה הראשונה שהתחלנו ההסרה ממנה כאשר אין בטור השפל כי אם מדרגה אחת
 |-
 |
 :This division is complete and the middle line is thirty-five and what remains above the upper line is six.
-|style="text-align:right;"|והנה נשלמה החלוקה והטור האמצעי עולה שלשים וחמש והנותר על הטור העליון ששה
+|style="text-align:right;"|והנה נגמרה החלוקה והטור האמצעי עולה ל"ה והנותר על הטור העליון ששה
 |-
 |
 *{{#annot:583696÷764|157|2mgj}}We wish to divide five hundred and eighty-three thousand, six hundred and ninety-six by seven hundred and sixty-four.
 :<math>\scriptstyle583696\div764</math>
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לחלק חמש מאות ושמנים ושלשת אלפים ושש מאות ותשעים וששה על שבע מאות וששי' וארבעה{{#annotend:2mgj}}
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לחלק חמש מאות <sup>אלף</sup> ושמונים ושלשת אלפים ושש מאות ותשעים וששה על שבע מאות וששים וארבעה{{#annotend:2mgj}}
 |-
 |
@@ Line 1,824: / Line 1,936: @@
 |-
 |}
+|-
+| colspan="2"|
+:<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
+:{|
+|-
+|&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{58-\left({\color{blue}{7}}\times7\right)=58-49=}}{\color{green}{9}}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{9-4=}}{\color{green}{5}}\\&\scriptstyle{\color{red}{43-\left({\color{blue}{7}}\times6\right)=43-42=}}{\color{green}{1}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;
+|-
+|&nbsp;||&nbsp;||&#8199;<span style=color:LimeGreen>5</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;
+|-
+|&nbsp;||<span style=color:LimeGreen>09</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||09<span style=color:LimeGreen>1</span>&#8199;&#8199;&#8199;
+|-
+|<span style=color:red>58</span>3696||583696||583696
+|-
+|&nbsp;||&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>7</span>&#8199;&#8199;||&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>7</span>&#8199;&#8199;
+|-
+|&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:red>7</span>64||&#8199;&#8199;&#8199;7<span style=color:red>6</span>4||&#8199;&#8199;&#8199;76<span style=color:red>4</span>
 |}
+:::{|
-:<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
-:{|
 |-
-|&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{58-\left({\color{blue}{7}}\times7\right)=58-49=}}{\color{green}{9}}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{9-4=}}{\color{green}{5}}\\&\scriptstyle{\color{red}{43-\left({\color{blue}{7}}\times6\right)=43-42=}}{\color{green}{1}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{5-1=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{11-3=}}{\color{green}{8}}\\&\scriptstyle{\color{red}{36-\left({\color{blue}{7}}\times4\right)=36-28=}}{\color{green}{8}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;
+|rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{5-1=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{11-3=}}{\color{green}{8}}\\&\scriptstyle{\color{red}{36-\left({\color{blue}{7}}\times4\right)=36-28=}}{\color{green}{8}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;
 |-
-|&nbsp;||&nbsp;||&#8199;<span style="color:LimeGreen>5</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;5<span style="color:LimeGreen>8</span>&#8199;&#8199;&#8199;
+|&#8199;5<span style=color:LimeGreen>8</span>&#8199;&#8199;&#8199;
 |-
-|&nbsp;||<span style="color:LimeGreen>09</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||09<span style="color:LimeGreen>1</span>&#8199;&#8199;&#8199;|||091<span style="color:LimeGreen>8</span>&#8199;&#8199;
+|091<span style=color:LimeGreen>8</span>&#8199;&#8199;
 |-
-|<span style="color:red">58</span>3696||583696||583696||583696
+|583696
 |-
-|&nbsp;||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>7</span>&#8199;&#8199;||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>7</span>&#8199;&#8199;||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>7</span>&#8199;&#8199;
+|&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>7</span>&#8199;&#8199;
 |-
-|&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:red>7</span>64||&#8199;&#8199;&#8199;7<span style="color:red>6</span>4||&#8199;&#8199;&#8199;76<span style="color:red>4</span>|||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:red>7</span>64
+|&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:red>7</span>64
 |}
-{|
 |-
 |
 :The skill of what is required is much greater and deep than all we have mentioned and this is its description:
-|style="width: 40%; text-align:right;"|והנה המבוקש הזה מלאכתו רבה ועמוקה מכל שזכרנו וזה תארו
+|style="text-align:right;"|והנה המבוקש הזה מלאכתו רבה ועמוקה מכל <s>[..]</s> מה שזכרנו וזה תארו
 |-
 |
 :*When we look to subtract the 7 that is in the bottom line from the 5 that is in the upper line, we cannot do so.
-|style="text-align:right;"|הנה כשנביט להסיר הז' שבטור התחתון מהה' שבטור העליון לא נוכל
+|style="text-align:right;"|הנה כשנביט להסיר ז' שבטור התחתון מהה' שבטור העליון לא נוכל
 |-
 |
-::*Therefore, we shift it to the 8, which is the rank that precedes it in writing, and write a zero in its place, since nothing is left there.
+::*Therefore, we shift it to the [8], which is the rank that precedes it in writing, and write a zero in its place, since nothing is left there.
-|style="text-align:right;"|ועל כן נשים אותה על הח' שהיא המדרגה הקדומה לה כמכתב ונכתוב במקומה סיפרא כאשר לא נשאר שם כלום
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>68r</ref>ועל כן נשים אותה על הא' שהיא המדרגה הקד<sup>ו</sup>מה לה במכתב ונכתוב במקומה סיפרא באשר לא נשאר שם כלום
 |-
 |
 ::*The result is fifty-eight and when we measure how many times we shall subtract the 7 from it, we find that we can subtract only 7 times, so that we will be able to do the necessary rule with the remainder.
-|style="text-align:right;"|והנה יעלו חמשים ושמונה וכאשר נשים ונשער כמה פעמים נסיר מהם הז' נמצא שלא נוכל להוציאה כי אם ז' פעמים כדי שנוכל לעשות מהנשאר המשפט הצריך
+|style="text-align:right;"|והנה יעלו חמישים ושמנה וכאשר נשום ונשער כמה פעמים נסיר מהם הז' נמצא שלא נוכל להוציאה כי אם שבעה פעמים כדי שנוכל לעשות מהנשאר המשפט הצריך
 |-
 |
 ::*Seven times 7 is forty-nine and when we subtract it from fifty-eight, 9 remains above the 8.
-|style="text-align:right;"|והנה שבע פעמי' ז' עולה תשע וארבעים וכשנסיר אותם משמנה וחמשים תשאר ט' על הח&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|והנה שבע פעמים ז' עולים תשע וארבעים וכשנסיר אותם משמנה וחמישים נשאר ט' על הח&#x202B;'
 |-
 |
 ::*We start counting three ranks of the bottom line back from this rank and the counting ends at 6 that is the third rank; we write 7 beneath it, for the seven times of subtraction.
-|style="text-align:right;"|ומהמדרגה הזאת נתחיל למנות שלש מדרגות שבטור השפל אחורנית ויכלה מספרן בו' שהיא מדרגה שלישית ושם נכתוב תחתיה ז' כנגד שבע פעמי ההסרה
+|style="text-align:right;"|ומהמדרגה הזאת נתחיל למנות שלש המדרגות שבטור השפל אחורנית ויכלה מספרן בו' שהיא מדרגה שלישית ושם נכתוב תחתיה ז' כנגד שבע פעמי<s>ם</s> ההסרה
 |-
 |
 :*Then, we subtract the 6 that is in the bottom line also 7 times from the 9; the result of the multiplication is forty-two. We do it in this way:
-|style="text-align:right;"|אחרי כן נסיר הו' שבטור השפל גם כן ז' פעמים מהט' והעולה מ{{#annot:term|156,1230|90GV}}כפל{{#annotend:90GV}} זה על זה הם ארבעים ושנים ונעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|ואחרי כן נסיר הו"ו שבטור השפל גם כן שבעה <sup>ז'</sup> פעמים מהט' והעולה מ{{#annot:term|156,1230|90GV}}כפל{{#annotend:90GV}} זה על זה [הם ארבעים]&#x202B;<ref>Vatican: וארבעים</ref> ושנים ונעשה על הדרך הזה
 |-
 |
 ::*We subtract 4 from that 9 and write the remainder, which is 5, above it.
-|style="text-align:right;"|נסיר מהט' ההיא ד' ונכתוב עליה הנשאר שהוא ה'
+|style="text-align:right;"|נסיר מהט' ההיא ד' ונכתוב עליה הנשאר שהוא ה&#x202B;'
 |-
 |
 ::*We shift the 4 to the 3, which is the rank that precedes in writing the rank above which the 9 is; they are forty-three. We find that 1 remains from them above the 3.
-|style="text-align:right;"|ונשים הד' על הג' שהיא מדרגה קדומה במכתב למדרגה שהייתה הט' עליה והנה יהיו ארבעים ושלש נמצא שישאר מהם א' על הג&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|ונשים הד' על הג' שהיא מדרגה קדומה במכתב למדרגה אשר היתה הט' עליה והנה יהיו ארבעים ושלש נמצא שישאר מהם א' על הג&#x202B;'
 |-
 |
 :*Then, we subtract the 4 that is in the bottom line, which is the first rank of it, also 7 times; the result of the multiplication is twenty-eight. We do it in this way:
-|style="text-align:right;"|אחרי כן נסיר הד' שבטור השפל שהיא המדרגה הראשונה ממנה גם כן ז' פעמים שעולה כפלתן שמונה ועשרים ונעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|ואחר כך נסיר הד' שבטור השפל שהיא המדרגה הראשונה ממנה גם כן &#x202B;<ref>68v</ref>שבע פעמים שעולה כפלתם שמונה ו<s>ארבעים</s><sup>עשרים</sup> ונעשה על הדרך הזה
 |-
 |
 ::*We take 1 from the 5 that is left in the upper line, in the fifth rank, and shift it to the 1 that is left above the 3 that precedes this rank; they are eleven. We subtract 3 from them; 8 remains above the 1.
-|style="text-align:right;"|נקח א' מן הה' שנשארה לנו בטור העליון במדרגה חמישית ונשים אותה על הא' שנשארה על הג' הקדומה למדרגה הזאת ויהיו אחד עשר נסיר מהם ג' ישאר על הא' ח'
+|style="text-align:right;"|נקח א' מן הה' שנשארה לנו בטור העליון במדרגה חמישית ונשים אותה על הא' שנשארה על הג' הקדומה למדרגה הזאת ויהיו אחד עשר נסיר <s>או</s>מהם ג' ישאר על הא' ח&#x202B;'
 |-
 |
 ::*We shift the 3 to the rank that precedes its rank in writing, which is 6; they are thirty-six. We subtract from them the product of 4 by 7, which is twenty-eight; 8 remains above the 6.
-|style="text-align:right;"|נשים הג' על המדרגה הקדומה למדרגתה במכתב שהיא ו' ויהיו ששה ושלשים נסיר מהם כפל הד' על הז' שהם שמונה ועשרים וישאר על הו' ח&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|נשים הג' על המדרגה הקדומה למדרגתה במכתב שהיא ו' ויהיו ששה ושלשים נסיר מהם כפל הד' על הז' שהם שמנה ועשרים וישאר על הו' ח&#x202B;'
 |-
 |
 :Now, we have completed the subtraction of all the digits of the bottom line from the upper line equally, each as many times as the other.
-|style="text-align:right;"|ועתה השלמנו להסיר כל אותיות הטור השפל מהטור העליון בשוה זו כזו האחת כפעם חברתה
+|style="text-align:right;"|ועתה השלמנו להסיר כל אותיות הטור השפל מהטור העליון בשוה זו כזו האחת כפ[ע]ם חברתה
+|-
+| colspan="2"|
+::{|
+|-
+|rowspan="7"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{48-\left({\color{blue}{6}}\times7\right)=48-42=}}{\color{green}{6}}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="7"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{6-3=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{38-\left({\color{blue}{6}}\times6\right)=38-36=}}{\color{green}{2}}\\\end{align}}</math>||&#8199;0<span style=color:LimeGreen>3</span>&#8199;&#8199;&#8199;
+|-
+|&#8199;4<span style=color:LimeGreen>6</span>&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;46&#8199;&#8199;&#8199;
+|-
+|&#8199;58&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;58<span style=color:LimeGreen>2</span>&#8199;&#8199;
+|-
+|0918&#8199;&#8199;||0918&#8199;&#8199;
+|-
+|583696||583696
+|-
+|&#8199;&#8199;&#8199;7<span style=color:#0000FF>6</span>&#8199;||&#8199;&#8199;&#8199;7<span style=color:#0000FF>6</span>&#8199;
+|-
+|&#8199;&#8199;&#8199;7<span style=color:red>6</span>4||&#8199;&#8199;&#8199;76<span style=color:red>4</span>
 |}
 ::{|
 |-
-|rowspan="7"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{48-\left({\color{blue}{6}}\times7\right)=48-42=}}{\color{green}{6}}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="7"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{6-3=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{38-\left({\color{blue}{6}}\times6\right)=38-36=}}{\color{green}{2}}\\\end{align}}</math>||&#8199;0<span style="color:LimeGreen>3</span>&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="7"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{29-\left({\color{blue}{6}}\times4\right)=29-24=}}{\color{green}{5}}}</math>||&#8199;03&#8199;&#8199;&#8199;
+|rowspan="7"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{29-\left({\color{blue}{6}}\times4\right)=29-24=}}{\color{green}{5}}}</math>||&#8199;03&#8199;&#8199;&#8199;
 |-
-|&#8199;4<span style="color:LimeGreen>6</span>&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;46&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;46<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;
+|&#8199;46<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;
 |-
-|&#8199;58&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;58<span style="color:LimeGreen>2</span>&#8199;&#8199;||&#8199;582&#8199;&#8199;
+|&#8199;582&#8199;&#8199;
 |-
-|0918&#8199;&#8199;||0918&#8199;&#8199;||0918<span style="color:LimeGreen>5</span>&#8199;
+|0918<span style=color:LimeGreen>5</span>&#8199;
 |-
-|583696||583696||583696
+|583696
 |-
-|&#8199;&#8199;&#8199;7<span style="color:#0000FF>6</span>&#8199;||&#8199;&#8199;&#8199;7<span style="color:#0000FF>6</span>&#8199;||&#8199;&#8199;&#8199;7<span style="color:#0000FF>6</span>&#8199;
+|&#8199;&#8199;&#8199;7<span style=color:#0000FF>6</span>&#8199;
 |-
-|&#8199;&#8199;&#8199;7<span style="color:red>6</span>4||&#8199;&#8199;&#8199;76<span style="color:red>4</span>||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:red>7</span>64
+|&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:red>7</span>64
 |}
-{|
 |-
 |
 :When we examine what is left in the upper line, we see that it is much more than the number of the bottom line.
-|style="width: 40%; text-align:right;"|וכשנעיין במה שנשאר בטור העליון נראה שהוא רב מאד על מספר הטור השפל
+|style="text-align:right;"|וכשנעיין במה שנשאר בטור העליון נראה שהוא רב מאד על מספר הטור השפל
 |-
 |
 :*Therefore we look again to subtract the 7 that is in the bottom line from the 4 that is left in the upper line, in the fifth rank.
-|style="text-align:right;"|ועל כן נחזור ונביט להסיר הז' שבטור השפל מהד' שנשארה בטור העליון במדרגה החמישית
+|style="text-align:right;"|על כן נחזור ונביט להסיר ז' שבטור השפל מהד' שנשארה בטור העליון במדרגה חמישית
 |-
 |
 ::*We have to shift it to the 8 that is left above the preceding rank; they are forty-eight.
-|style="text-align:right;"|והנה צריכים אנחנו לשים אותה על הח' שנשארה על המדרגה הקדומה לזו יהיו שמונה וארבעים
+|style="text-align:right;"|והנה אנחנו צריכים לשים אותה על הח' שנשארה על המדרגה הקדומה לזו יהיו שמנה וארבעים
 |-
 |
 ::*When we measure, we find that we can subtract the 7 six times from them, the product of which is forty-two, and when we subtract it from them, 6 remains above the 8.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נשום ונשער נמצא שנוכל להסיר הז' מהם שש פעמים שעולה כפלתם שנים וארבעים ונמצא כשנסיר אותם מהם ישארו על הח' ו'
+|style="text-align:right;"|וכאשר נשום ונשער נמצא שנוכל להסיר הז' מהם שש פעמים שעולה כפילתם שנים וארבעים ונמצא כשנסיר אותם מהם ישארו על הח' ו&#x202B;'
 |-
 |
 ::*We write a zero above the 4, since nothing is left of it.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הד' כאשר לא נשאר ממנה כלום
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הד' &#x202B;<ref>69r</ref>כאשר לא נשאר ממנה כלום
 |-
 |
 ::*We start counting from the rank, above which we have wrote the 6, back by the three ranks of the bottom line, ending at the 9, which is the second rank of the upper line, and there we write 1 beneath it, for the six times of subtraction.
-|style="text-align:right;"|ומהמדרגה אשר כתבנו הו' עליה נחל לספור אחורנית השלש מדרגות שבטור השפל ויכלו בט' שהיא המדרגה השנית מהטור העליון ושם נכתוב תחתיה ו' כנגד שש פעמי ההסרה
+|style="text-align:right;"|ומהמדרגה אשר כתבנו עתה הו' עליה נחל לספור אחורנית השלש מדרגות שבטור השפל ויכלו בט' שהיא המדרגה השנית מהטור העליון ושם נכתוב תחתיה ו"ו כנגד שש פעמי<s>ם</s> ההסרה
 |-
 |
@@ Line 1,944: / Line 2,084: @@
 |
 ::*We subtract three from the 6 that is left in the fourth rank; 3 remains above the 6.
-|style="text-align:right;"|נסיר מהו' שנשארה לנו במדרגה רביעית שלשה וישאר על הו' ההיא ג'
+|style="text-align:right;"|נסיר מהו' שנשארה במדרגה רביעית שלשה וישאר על הו' ההיא שלשה <sup>ג&#x202B;'</sup>
 |-
 |
 ::*We shift the 3 that we have subtracted to the 8 that is left in the rank that precedes this rank; they are thirty-eight. When we subtract thirty-six from them, 2 remains above the 8.
-|style="text-align:right;"|ונשים הג' אשר הסירונו מהם על הח' הנשארת לנו במדרגה הקדומה למדרגה הזאת ויהיו שמונה ושלשים כשנסיר מהם ששה ושלשים ישארו מהם ב' על הח&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|ונשים הג' אשר הסירונו מהם על הח' הנשארת לנו במדרגה הקדומה למדרגה הזאת ויהיו שמנה ושלשים כשנסיר מהם ששה ושלשים ישארו מהם ב' על הח&#x202B;'
 |-
 |
 :*We have to further subtract the 4 that is in the bottom line also six times; their product is twenty-four. We do it in this way:
-|style="text-align:right;"|עוד יש לנו להוסיף להסיר הד' מהטור השפל גם כן שש פעמים והנה עולה כפלתם ארבעה ועשרים ונעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|עוד יש לנו להסיר הד' מהטור השפל גם כן שש פעמים והנה עולה כפלתם ארבעה ועשרים ונעשה על הדרך הזה
 |-
 |
 ::*We take the 2 that is left above the 8 and shift it to the 9 that is the rank that precedes this rank in writing; they are twenty-nine. We subtract twenty-four from them; 5 remains above the 9.
-|style="text-align:right;"|נקח הב' שנשארה על הח' ונשים אותה על הט' שהיא המדרגה הקדומה במכתב לזאת המדרגה שהייתה הב' כתובה עליה ויהיו תשעה ועשרים נמצא כשנסיר מהם ארבע ועשרים ישאר על הט' ה'
+|style="text-align:right;"|נקח הב' הנשארת [לנו]&#x202B;<ref>marg.</ref> על הח' ונשים אותה על הט' שהיא המדרגה הקדומה במכתב לזאת המדרגה שהיתה הב' כתובה עליה ויהיו תשעה ועשרים כשנסיר מהם עשרים וארבע ישאר <sup>על</sup> הט' ה&#x202B;'
 |-
 |
-::*We write a zero above the rank, in which the 2 is written, since nothing is left of it.
+::*We write a zero above the rank, in which the [2] is written, since nothing is left of it.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על המדרגה אשר הב' כתובה עליה באשר לא נשאר ממנה כלום
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא &#x202B;<ref>69v</ref>על המדרגה אשר הד' כתובה עליה באשר לא נשאר ממנו כלום
 |-
 |
 :By this, we have completed again the subtraction of the digits of the bottom line from the upper line equally, each the same number of times.
-|style="text-align:right;"|ובזה השלמנו להסיר שנית אותיות הטור השפל מהטור העליון במספר שוה פעמים זו כזו
+|style="text-align:right;"|ובזה השלמנו להסיר שנית אותיות הטור השפל מהטור העליון [במספר שוה פעמים זו כזו]&#x202B;<ref>marg.</ref>
-|}
+|-
+| colspan="2"|
 ::{|
 |-
-|rowspan="8"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{30-\left({\color{blue}{4}}\times7\right)=30-28=}}{\color{green}{2}}}</math>||&#8199;&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="8"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{25-\left({\color{blue}{4}}\times6\right)=25-24=}}{\color{green}{1}}}</math>||&#8199;&#8199;0<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="8"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{16-\left({\color{blue}{4}}\times4\right)=16-16=}}{\color{green}{0}}}</math>||&#8199;&#8199;00&#8199;&#8199;
+|rowspan="8"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{30-\left({\color{blue}{4}}\times7\right)=30-28=}}{\color{green}{2}}}</math>||&#8199;&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="8"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{25-\left({\color{blue}{4}}\times6\right)=25-24=}}{\color{green}{1}}}</math>||&#8199;&#8199;0<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;
 |-
-|&#8199;03<span style="color:LimeGreen>2</span>&#8199;&#8199;||&#8199;032&#8199;&#8199;||&#8199;032&#8199;&#8199;
+|&#8199;03<span style=color:LimeGreen>2</span>&#8199;&#8199;||&#8199;032&#8199;&#8199;
 |-
-|&#8199;460&#8199;&#8199;||&#8199;460&#8199;&#8199;||&#8199;460<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;
+|&#8199;460&#8199;&#8199;||&#8199;460&#8199;&#8199;
 |-
-|&#8199;582&#8199;&#8199;||&#8199;582<span style="color:LimeGreen>1</span>&#8199;||&#8199;5821&#8199;
+|&#8199;582&#8199;&#8199;||&#8199;582<span style=color:LimeGreen>1</span>&#8199;
 |-
-|09185&#8199;||09185&#8199;||09185<span style="color:LimeGreen>0</span>
+|09185&#8199;||09185&#8199;
 |-
-|583696||583696||583696
+|583696||583696
 |-
-|&#8199;&#8199;&#8199;76<span style="color:#0000FF>4</span>||&#8199;&#8199;&#8199;76<span style="color:#0000FF>4</span>||&#8199;&#8199;&#8199;76<span style="color:#0000FF>4</span>
+|&#8199;&#8199;&#8199;76<span style=color:#0000FF>4</span>||&#8199;&#8199;&#8199;76<span style=color:#0000FF>4</span>
+|-
+|&#8199;&#8199;&#8199;7<span style=color:red>6</span>4||&#8199;&#8199;&#8199;76<span style=color:red>4</span>
+|}
+::{|
 |-
-|&#8199;&#8199;&#8199;7<span style="color:red>6</span>4||&#8199;&#8199;&#8199;76<span style="color:red>4</span>||&#8199;&#8199;&#8199;764
+|rowspan="8"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{16-\left({\color{blue}{4}}\times4\right)=16-16=}}{\color{green}{0}}}</math>||&#8199;&#8199;00&#8199;&#8199;
-|}<br>
-::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle764\ the\ result}}</math>
-{|
 |-
-|
+|&#8199;032&#8199;&#8199;
-:When we examine what is left in the upper line, we find that it is still more than the number of the bottom line.
+|-
-|style="width: 40%; text-align:right;"|וכאשר נעיין בנשאר בטור העליון נמצא שמספרו מרובה עדיין ממספר הטור השפל
+|&#8199;460<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;
+|-
+|&#8199;5821&#8199;
+|-
+|09185<span style=color:LimeGreen>0</span>
+|-
+|583696
+|-
+|&#8199;&#8199;&#8199;76<span style=color:#0000FF>4</span>
+|-
+|&#8199;&#8199;&#8199;764
+|}
+::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle764\ the\ result}}</math>
+|-
+|
+:When we examine what is left in the upper line, we find that it is still more than the number of the bottom line.
+|style="text-align:right;"|&#x202B;[וכאשר נעיין בנשאר הטור העליון נמצא]&#x202B;<ref>marg.</ref> שמספרו מרובה עדין ממספר הטור השפל
 |-
 |
 :*Therefore we should look again to subtract the 7 that is the last rank of the bottom line from the 3 that is left in the fourth rank.
-|style="text-align:right;"|ועל כן אנחנו צריכים עוד לחזור ולהביט ולהסיר הז' שהיא המדרגה האחרונה מהטור השפל מהג' שנשארה לנו במדרגה רביעית
+|style="text-align:right;"|ועל כן אנחנו צריכים עוד לחזור [ולהביט]&#x202B;<ref>marg.</ref> ולהסיר הז' שהיא <s>ד</s> המדרגה האחרונה מהטור השפל מהג' הנשארת לנו במדרגה הרביעית
 |-
 |
 ::*It is necessary to shift this 3 to the third rank that precedes it in writing, in which a zero is written; so the 3 equals thirty.
-|style="text-align:right;"|והנה מוכרח לשום את הג' הזאת על המדרגה השלישית הקדומה לה במכתב הכתוב עליה סיפרא ותהיה שוה הג' שלשים
+|style="text-align:right;"|והנה מוכרח לשום את הג' הזאת על המדרגה השלישית הקדומה לה במכתב הכתוב עליו סיפרא ותהיה שוה הג' שלשים
 |-
 |
 ::*We subtract the 7 4 times, for it will be enough for us to apply the necessary rule upon the remainder.
-|style="text-align:right;"|ונסיר הז' ד' פעמים כי כן יספיק לנו לעשות בנשאר המשפט הצריך
+|style="text-align:right;"|ונסיר מהם הז' ד' פעמים כי כן יספיק לנו לעשות בנשאר המשפט הצריך
 |-
 |
@@ Line 2,010: / Line 2,167: @@
 |
 ::*When we subtract twenty-eight from thirty, 2 remains above the zero that is in the third rank.
-|style="text-align:right;"|והנה כאשר נסיר שמנה ועשרים משלשים ישאר ב' על הסיפרא שהיא במדרגה השלישית
+|style="text-align:right;"|והנה כשנסיר שמנה ועשרים מהשלשים ישאר ב' על הסיפרא שהיא במדרגה השלישית
 |-
 |
 ::*We count from this rank back by the three ranks of the bottom line, ending at the first rank; we write beneath it the 4 times of subtraction.
-|style="text-align:right;"|ומהמדרגה הזאת נמנה אחורנית מספר הג' מדרגות שבטור השפל ויכלה מספרן במדרגה הראשונה והנה נכתוב תחתיה ד' פעמי ההוצאה
+|style="text-align:right;"|ומהמדרגה הזאת נמנה אחורנית מספר השלש מדרגות שבטור השפל ויכלה מספרן במדרגה הראשונה והנה נכתוב תחתיה ד' פעמי ההסרה
 |-
 |
 :*Then we have to subtract the 6 that in the bottom line also 4 times; their product is twenty-four. We do it in this way:
-|style="text-align:right;"|אחרי זאת צריך גם כן שנסיר הו' שבטור השפל ד' פעמים שעולה כפלתם ארבעה ועשרים ונעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|אחר זאת צריך גם כן שנסיר הו' שבטור השפל ארבעה פעמים שעולה כפילתם עשרים וארבע ונעשה על &#x202B;<ref>70r</ref>הדרך הזה
 |-
 |
-::*We shift the 2 that is left in the third rank to the digit 5 that is left in the rank that precedes it in writing; they are twenty-five.
+::*We shift the 2 that is left in the third rank to the 5 that is left in the rank that precedes it in writing; they are twenty-five.
-|style="text-align:right;"|נשים הב' אשר נשארה במדרגה השלישית על אות הה' הנשארת במדרגה הקדומה לה במכתב ויעלו חמשה ועשרים
+|style="text-align:right;"|נשים הב' הנשארת במדרגה השלישית על הה' הנשארת במדרגה הקדומה לה במכתב ויעלו חמשה ועשרים
 |-
 |
 ::*When we subtract twenty-four from them, 1 remains instead of the 5.
-|style="text-align:right;"|וכשנסיר מהם עשרים וארבע ישאר א' במקום הה'
+|style="text-align:right;"|וכשנסיר מהם ארבע ועשרים &#x202B;<sup>כ ד</sup> ישאר א' במקום הה&#x202B;'
 |-
 |
@@ Line 2,034: / Line 2,191: @@
 |
 :*We have to further subtract the 4 that is the first rank of the bottom line also 4 times; their product is sixteen. We do it in this way:
-|style="text-align:right;"|עוד אנחנו צריכים להסיר הד' שהיא המדרגה הראשונה מהטור השפל גם כן ד' פעמים ועולה כפלתם ששה עשר ונעשה על זה הדרך
+|style="text-align:right;"|עוד אנחנו צריכים להסיר אות הד' שהיא במדרגה הראשונה מהטור השפל גם כן ד' פעמים ועולה כפלתם ששה עשר ונעשה על זה הדרך
 |-
 |
 ::*We take the 1 that is left in the second rank, write above it a zero and shift it to the 6 that precedes this rank; they are sixteen. We subtract the product of 4 by 4 from them.
-|style="text-align:right;"|נקח הא' הנשארת במדרגה השנית ונכתוב עליה סיפרא ונשים אותה על הו' הקדומה לזאת המדרגה יהיו ששה עשר ומזה נסיר כפלת הד' על הד'
+|style="text-align:right;"|נקח הא' הנשארת במדרגה השנית ונכתוב עליה סיפרא ונשים אותה על הו' הקדומה לזאת המדרגה יהיו ששה עשר ומהם נסיר כפילת הד' על הד&#x202B;'
 |-
 |
@@ Line 2,046: / Line 2,203: @@
 |
 :We find that the upper line is all gone in the divisions we made and the middle line that is created is the same as the line of the smaller number, no more and no less.
-|style="text-align:right;"|ונמצא שכל הטור העליון הוא כלה ב{{#annot:term|157,1221|zfrI}}חלוקות{{#annotend:zfrI}} אשר עשינו והטור האמצעי אשר נתחדש הוא כטור החשבון הקטן לא פחות ולא יתר
+|style="text-align:right;"|ונמצא שכל טור העליון הוא כלה ב{{#annot:term|157,1221|zfrI}}חלק<sup>ו</sup>ת{{#annotend:zfrI}} אשר עשינו והטור האמצעי אשר נתחדש הוא כטור החשבון הקטן לא פחות ולא יותר
 |-
 |
 *{{#annot:583696÷1080|157|BBPT}}We wish to divide five hundred and eighty-three thousand, six hundred and ninety-six by one thousand and eighty.
 :<math>\scriptstyle583696\div1080</math>
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לחלק חמש מאות ושמנים ושלשת אלפים ושש מאות ותשעים וששה על אלף ושמנים{{#annotend:BBPT}}
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לחלק חמש מאות <sup>אלף</sup> ושמנים ושלשת אלפים [ושש מאות ותשעים ושש]&#x202B;<ref>marg.</ref> על אלף ושמונים{{#annotend:BBPT}}
 |-
 |
 :We write them according to this diagram:
-|style="text-align:right;"|ונכתבנו על זאת הצורה
+|style="text-align:right;"|ונכתבם על זאת הצורה
 |-
 |
@@ Line 2,093: / Line 2,250: @@
 |-
 |}
+|-
-|}
+| colspan="2"|
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-|&nbsp;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-\left({\color{blue}{5}}\times1\right)=5-5=}}{\color{green}{0}}}</math>||<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{8-4=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{43-\left({\color{blue}{5}}\times8\right)=43-40=}}{\color{green}{3}}\\\end{align}}</math>||0<span style="color:LimeGreen>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;
+|&nbsp;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-\left({\color{blue}{5}}\times1\right)=5-5=}}{\color{green}{0}}}</math>||<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{8-4=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{43-\left({\color{blue}{5}}\times8\right)=43-40=}}{\color{green}{3}}\\\end{align}}</math>||0<span style=color:LimeGreen>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;
 |-
-|<span style="color:red">5</span>83696||583696|||583696
+|<span style=color:red">5</span>83696||583696|||583696
 |-
-|&nbsp;||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>5</span>&#8199;&#8199;||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>5</span>&#8199;&#8199;
+|&nbsp;||&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>5</span>&#8199;&#8199;||&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>5</span>&#8199;&#8199;
 |-
-|&#8199;&#8199;<span style="color:red>1</span>080||&#8199;&#8199;10<span style="color:red>8</span>0||&#8199;&#8199;<span style="color:red>1</span>080
+|&#8199;&#8199;<span style=color:red>1</span>080||&#8199;&#8199;10<span style=color:red>8</span>0||&#8199;&#8199;<span style=color:red>1</span>080
 |}
 ::::{|
 |-
-|rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{4-\left({\color{blue}{4}}\times1\right)=4-4=}}{\color{green}{0}}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{36-\left({\color{blue}{4}}\times8\right)=36-32=}}{\color{green}{4}}}</math>||&#8199;0&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;
+|rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{4-\left({\color{blue}{4}}\times1\right)=4-4=}}{\color{green}{0}}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{36-\left({\color{blue}{4}}\times8\right)=36-32=}}{\color{green}{4}}}</math>||&#8199;0&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;
 |-
-|04&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;|||04<span style="color:LimeGreen>04</span>&#8199;&#8199;
+|04&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;|||04<span style=color:LimeGreen>04</span>&#8199;&#8199;
 |-
 |583696|||583696
 |-
-|&#8199;&#8199;&#8199;5<span style="color:#0000FF>4</span>&#8199;|||&#8199;&#8199;&#8199;54<span style="color:#0000FF>0</span>
+|&#8199;&#8199;&#8199;5<span style=color:#0000FF>4</span>&#8199;|||&#8199;&#8199;&#8199;54<span style=color:#0000FF>0</span>
 |-
-|&#8199;&#8199;10<span style="color:red>8</span>0|||&#8199;&#8199;1080
+|&#8199;&#8199;10<span style=color:red>8</span>0|||&#8199;&#8199;1080
 |}
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle540\ the\ result\\&\scriptstyle496\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
-{|
 |-
 |
 :*We see that we are able to subtract the 1 that is in the bottom line five times from the 5 that is in the upper line.
-|style="width: 40%; text-align:right;"|הנה אנחנו רואים שיש בידינו רשות להסיר הא' שבטור השפל חמש פעמים מהה' שבטור העליון
+|style="text-align:right;"|הנה אנחנו רואים שיש בידינו רשות להסיר הא' שבטור השפל חמש &#x202B;<ref>70v</ref>פעמים מהה' שבטור העליון
 |-
 |
 ::*We do as we said and we write above it a zero, since nothing is left of it.
-|style="text-align:right;"|ונעשה כדברינו ונכתוב עליה סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום
+|style="text-align:right;"|ונעשה כדבר<sup>י</sup>נו ונכתוב עליו סיפרא באשר לא נשארה ממנה שארית
 |-
 |
 ::*We count four ranks back from this rank that is in the upper line, for the four ranks that are in the bottom line; their count ends in 6, which is in the same line. We write there 5, beneath it, for the five times of subtraction.
-|style="text-align:right;"|ונמנה מהמדרגה הזאת שבטור העליון ארבע מדרגות אחורנית כנגד הארבע מדרגות שבטור השפל ויכלה מניינם בו' שבאותו טור ושם נכתוב תחתיה ה' כנגד חמש פעמי ההסרה
+|style="text-align:right;"|ונמנה מהמדרגה הזאת שבטור העליון ארבע מדרגות אחורנית כנגד הארבע מדרגות שבטור השפל ויכלה מנינן בו' שבאותו טור ושם נכתוב תחתיה <sup>ה'</sup> כנגד חמש פעמי ההסרה
 |-
 |
 :*Then, we have to subtract the 8 that is in the bottom line also 5 times; their product is forty. We do it in this way:
-|style="text-align:right;"|ואחרי זאת יש לנו להסיר הח' שבטור השפל גם כן ה' פעמי' שכפלתם עולה ארבעים ונעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|ואחרי זאת יש לנו להסיר הח' שבטור השפל גם כן ה' פעמים שכפילתם עולה ארבעים ונעשה על הדרך הזה
 |-
 |
@@ Line 2,143: / Line 2,300: @@
 |
 :By this, all the digits of the bottom line were subtracted from the upper line equally, each the same number of times.
-|style="text-align:right;"|ובזה הוסרו כל אותיות הטור השפל מהטור העליון כל אחת ואחת מהן פעמים שוות
+|style="text-align:right;"|ובזה הוסרו כל האותיות הטור השפל מהטור העליון כל אחת ואחת מהן פעמים שוות
 |-
 |
 :When we examine what is left in the upper line, we see that its number is more than the number of the bottom line.
-|style="text-align:right;"|וכשנעיין הנותר בטור העליון נראה שמספרו מרובה עדנה ממספר הטור השפל
+|style="text-align:right;"|וכשנעיין הנותר בטור העליון נראה שמספרו מרובה ממספר הטור השפל
 |-
 |
 :*Therefore we look again to subtract the 1 that is in the bottom line 4 times from the 4 that is left in the fifth rank.
-|style="text-align:right;"|ובעבור זה נחזור ונביט ונסיר הא' שבטור השפל ד' פעמי' מהד' שנשארה לנו במדרגה החמשית
+|style="text-align:right;"|ובעבור זה נחזור ונביט ונסיר הא' שבטור השפל ד' פעמים מהד' שנשארה לנו במדרגה החמישית
 |-
 |
@@ Line 2,158: / Line 2,315: @@
 |-
 |
-::*We count four ranks back; it ends in the second rank. We write there 4, beneath it, for the four times of subtraction.
+::*Count four ranks back; it ends in the second rank. We write there 4, beneath it, for the four times of subtraction.
-|style="text-align:right;"|וממנה נמנה ארבע מדרגות אחורנית ויכלו במדרגה השנייה ושם נכתוב תחתיה ד' כנגד ארבע פעמי ההסרה
+|style="text-align:right;"|וממנה תמנה ארבע מדרגות אחורנית ויכלו במדרגה השנייה ושם &#x202B;<ref>71r</ref>תכתוב תחתיה [ד']&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> כנגד ארבעה פעמי ההסרה
 |-
 |
-:*We have to further subtract the 8 of the bottom line also 4 times; the product of 4 by 8  is thirty-two. We do it in this way:
+:*We have to further subtract the 8 of the bottom line also 4 times; their product is thirty-two. We do it as follows:
-|style="text-align:right;"|ועוד יש לנו להסיר גם כן הח' מהטור השפל ד' פעמים וכפל ד' על ח' עולה שנים ושלשים והנה נעשה על הדרך הזה
+|style="text-align:right;"|עוד יש לנו להסיר גם כן הח' מהטור השפל ד' פעמים העולה כפלתם שנים ושלשים והנה נעשה כזה
 |-
 |
 ::*We take the 3 that is left in its place, in the fourth rank of the upper line, and shift it to the digit of the third rank, which is 6 that precedes it in writing; they are thirty-six. When we subtract thirty-two from them, 4 remains above the 6.
-|style="text-align:right;"|נקח הג' אשר נשארה במקומה בטור העליון במדרגה רביעית ונשים אותה על אות המדרגה השלישית שהוא ו' הקדומה לה במכתב ויעלה ששה ושלשים וכשנסיר מהם השנים ושלשים ישאר על הו' ד'
+|style="text-align:right;"|נקח הג' אשר נשארה במקומה בטור העליון במדרגה הרביעית ונשים אותה על אות המדרגה השלישית שהיא ו' הקדומה לה במכתב ויעלה ששה ושלשים וכשנסיר מהם שנים ושלשים ישאר על הו' ד&#x202B;'
 |-
 |
-::*We write a zero above the 3, since nothing is left from it.
+::*I write a zero above the 3, since nothing is left from it.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הג' באשר לא נשאר ממנה כלום
+|style="text-align:right;"|ואכתוב סיפרא על הג' באשר לא נשאר ממנה כלום
 |-
 |
 :By this, all the digits of the bottom line were subtracted from the upper line again.
-|style="text-align:right;"|ובזה הוסרו כל אותיות הטור השפל מהטור העליון פעם שנייה
+|style="text-align:right;"|ובזה הוסרו כל אותיות הטור השפל מהטור העליון כשוה פעם שניה
 |-
 |
-:When we examine what is left in the upper line, we see that its number is less than the number of the bottom line, and this is the sign that the division is complete.
+:When we examine what is left in the upper line, we see that its number is less than the number of the bottom line, and this is your sign that the division is complete.
-|style="text-align:right;"|והנה כאשר נעיין הנשאר בטור העליון נראה שהוא מועט במספרו ממספר הטור השפל וזהו אות שנגמרה החלוקה
+|style="text-align:right;"|והנה כאשר נעיין הנשאר בטור העליון נראה שהוא מועט במספרו ממספר הטור השפל וזה לך האות שנגמרה החלוקה
 |-
 |
-:The middle line generated from the number of the times of subtraction of the digits in the ranks is five hundred and forty.
+:The middle line generated from the number of the times of subtraction is five hundred and forty.
-|style="text-align:right;"|והטור האמצעי המתהוה ממספר פעמי הסרת אותיות המדרגות עולה חמש מאות וארבעים
+|style="text-align:right;"|והטור האמצעי המתהוה ממספר פעמי ההסרה עלה חמש מאות וארבעים
 |-
 |
@@ Line 2,189: / Line 2,346: @@
 |style="text-align:right;"|והנשאר על אותיות הטור העליון עולה ארבע מאות ותשעים ושש
 |-
-|Through all these many calculations I have mentioned the method of their division, every intelligent and wise man will be able to understand and learn the truths of doing this skill accurately.
+|Through all these many calculations I have mentioned the method of their division, every wise man will be able to understand and learn the truths of doing this skill accurately.
-|style="text-align:right;"|ומתוך כל אלו החשבונות הרבים שהזכרתי דרך חלוקתן בארוכה יוכל כל נבון וחכם להבין ולהשכיל אמיתות עשיית המלאכה הזאת {{#annot:term|2483,2074|d2tL}}בדקדוק{{#annotend:d2tL}}
+|style="text-align:right;"|ומתוך כל אלו החשבונות הרבים שהזכרתי דרך חלוקתן בארוכה יוכל כל נבון להבין ולהשכיל אמיתות עשיית המלאכה הזאת {{#annot:term|2483,2074|d2tL}}בדקדוק{{#annotend:d2tL}}
-|}
-{|
 |-
 |
-=== Methods of Checking - Multiplication, Division, Addition, Subtraction ===
+=== <span style=color:green>Methods of Checking - Multiplication, Division, Addition, Subtraction</span> ===
 |
 |-
 |Now, I should discuss in this chapter about the checking methods [lit. scales] of this division operation, as well as the checking methods [lit. scales] of the multiplication, addition and subtraction operations, as I promised at the beginning of this book, when mentioning the contents of its chapters.
-|style="width: 40%; text-align:right;"|ועתה צריך אני לדבר בשער הזה מ{{#annot:term|354,1453|pDG1}}מאזני{{#annotend:pDG1}} מלאכת החלוקה הזאת וממאזני מלאכת הכפל והחבור והמגרעת כאשר התנאתי בהתחילי בספר הזה בהזכרת פרטי כללי שעריו
+|style="text-align:right;"|<big>ועתה אני צריך לדבר</big> בשער הזה מ{{#annot:term|353,1453|pDG1}}מאזני{{#annotend:pDG1}} &#x202B;<ref>71v</ref>מלאכת החלוקה הזאת וממאזני מלאכת הכפל והחבור והמגרעת כאשר התאותי בהתחילי הספר הזה בהזכרת פרטי כללי שעריו
 |-
 |
-*<span style="color:red>Checking the result of division: multiplication</span>
+*<span style=color:green>'''Checking the result of division: multiplication'''</span>
 |
 |-
 |
-:I say that the most truthful and right checking method is that whoever does the division operation multiplies the middle line that is generated from the number of the times of subtraction, according to the procedure of the multiplication operation, by the bottom line, which is the smaller number; then he takes all that remains above the upper line, if something remains there; adds it beneath the product, each digit beneath its corresponding rank; and sums it with the whole product. The line of the sum must be the same as the line of the greater number that he divided, each digit the same as its corresponding digit, ''if his deed is pure or upright'' [Proverbs 20, 11].
+:I say that the most truthful and right scales are that whoever does the division operation multiplies the middle line that is generated from the number of the times of subtraction, according to the procedure of the multiplication operation, by the bottom line, which is the smaller number; then he takes all that remains above the upper line, if something remains there; adds it beneath the product, each digit beneath its corresponding rank; and sums it with the whole product. The line of the sum must be the same as the line of the greater number that he divided, each digit the same as its corresponding digit, ''if his deed is pure or upright'' [Proverbs 20, 11].
-|style="text-align:right;"|והנני אומר כי אין בכל ה{{#annot:term|354,1453|ZHa7}}מאזנים{{#annotend:ZHa7}} יותר צודקים וישרים כי אם מי שעשה מלאכת חלוקתו שיכפול ויכה במלאכת מעשה הכפילה הטור האמצעי המתהוה ממספר פעמי ההסרות על הטור השפל שהוא החשבון הקטן ואחר יקח כל מה שנותר למעלה בטור העליון אם נשאר שם כלום ויוסיף אותו תחת הכפילה כל אות ואות תחת מדרגה הראויה לה ואחרי כן יחבר ו{{#annot:term|178,1210|feiE}}יקבץ{{#annotend:feiE}} כל הכפילה ובהכרח צריך שתצא טור ה{{#annot:term|388,1211|EMLg}}קבוץ{{#annotend:EMLg}} והחיבור כטור החשבון הגדול אשר חלק דומה כדומה מספר הטור האחת כמספר חברתה ''אם זך ואם ישר פעלו'' [משלי 2, יא]
+|style="text-align:right;"|והנני אומר כי אין בכל ה{{#annot:term|353,1453|ZHa7}}מאזנים{{#annotend:ZHa7}} יותר צדוקים וישרים כי אם כל מי שיעשה מלאכת חלוקתו שיכפיל ויכה במלאכת מעשה הכפילה הטור האמצעי המתהוה ממספר פעמי ההסרה על הטור השפל שהוא החשבון הקטן ואחר יקח כל מה שנותר למעלה בטור העליון אם נשאר שם כלום ויוסיף אותו תחת הכפילה כל אות ואות תחת מדרגה הראויה לה ואחרי כן יחבר ו{{#annot:term|178,1210|feiE}}יקבץ{{#annotend:feiE}} כל הכפילה ובהכרח צריך שתצא טור ה{{#annot:term|388,1211|EMLg}}קבוץ{{#annotend:EMLg}} והחבור כטור החשבון הגדול אשר חלק דומה כדומה מספר הטור האחד כמספר חברתה ''אם זך [ואם]&#x202B;<ref>marg.</ref> ישר פעולו''&#x202B;<ref group=note>משלי 2, יא</ref>
 |-
 |
-*<span style="color:red>Checking the result of multiplication: division</span>
+*<span style=color:green>'''Checking the result of multiplication: division'''</span>
 |
 |-
 |
-:Likewise, the checking method of the multiplication operation is that he divides the result of multiplication by one of the two lines of the multiplied numbers and the result of division is the second line, if he goes the right way.
+:Likewise, the scales of the multiplication operation are that he divides the result of multiplication by one of the two lines of the multiplied numbers and the result of division is the second line, if he goes the right way.
-|style="text-align:right;"|וגם מאזני מלאכת הכפל הנה הם שיחלק העולה מהכפילה על האחד משני טורי {{#annot:term|608,1564|u4Sk}}החשבונות הנכפלים{{#annotend:u4Sk}} ויצא לו בחלוקה הטור השני אם בדרך ישר הולך
+|style="text-align:right;"|וגם מאזני <sup>הכפל</sup> הנה הם שיחלק העולה מהכפילה על אחת משני טורי {{#annot:term|608,1564|u4Sk}}החשבונות הנכפלים{{#annotend:u4Sk}} יצא לו בחלוק הטור השני אם בדרך ישר הוא הולך
 |-
 |
-*<span style="color:red>Checking the result of addition: subtraction</span>
+*<span style=color:green>'''Checking the result of addition: subtraction'''</span>
 |
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|וכן כל מי שחיבר שני טורי חשבונות יחד זה עם זה יתעסק במלאכת המגרעת ויגרע מהמחובר אחד מן שני הטורים וישאר לו הטור השני אם היה מעשהו באמונה
+:Also, whoever adds two lines of numbers to each other, uses the subtraction operation: he subtracts one of the two lines from the sum and if his procedure is correct, he is left with the second line.
+|style="text-align:right;"|וכן כל מי שחבר שני טורי חשבונות יחד זה עם זה יתעסק במלאכת המגרעת ויגרע מן המחובר אחד מן שני הטורים &#x202B;<ref>72r</ref>וישאר לו הטור השני אם היה מעשהו באמונה
 |-
 |
-*<span style="color:red>Checking the result of subtraction: addition</span>
+*<span style=color:green>'''Checking the result of subtraction: addition'''</span>
 |
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ולפי דרכינו נבין ונלמוד שגם כן הגורע חשבון קטן מחשבון גדול שאם יחבר מה שנותר לו עם טור החשבון הקטן שבהכרח יצא לו המחובר טור אחת כטור החשבון הגדול במספר שוה זו לזו
+:According to our ways, we understand and learn that whoever subtracts a small number from a greater number, if he adds what is left for him to the line of the small number, the sum he receives is inevitably the same as the line of the greater number.
+|style="text-align:right;"|ולפי דרכנו נבין ונלמוד שגם כן הגורע חשבון קטן מחשבון גדול שאם יחבר מה שנותר לו עם טור החשבון הקטן שבהכרח יצא לו המחובר טור אחד כטור החשבון הגדול זו כזו במספר שוות
 |-
-|
+|By that the intention of everything I intended to explain in this chapter is clarified and it is time to finish with it and start with another.
-|style="text-align:right;"|ועם זה התבארה כוונת כל מה שהתנאתי לבאר בזה השער והגיע העת לפסוק בו ולהתחיל באחר
+|style="text-align:right;"|ועם זה התבארה כוונת כל מה שהתכונתי לבאר בזה השער והגיע העת לפסוק בו ולהתחיל באחר
 |-
 |}
@@ Line 2,241: / Line 2,399: @@
 == Chapter Seven – Extracting the Closest Root of Integer ==
-|style="width: 40%; text-align:right;"|<big>השער השביעי בלקיחת גדר {{#annot:term|20,1268|xrE0}}המספר השלם{{#annotend:xrE0}} היותר קרוב אליו</big>
+|style="width: 45%; text-align:right;"|<big>השער השביעי</big> בלקיחת גדר {{#annot:term|20,1268|xrE0}}המספר השלם{{#annotend:xrE0}} היותר קרוב אליו
 |-
-|<span style=color:red>Definition of a square number:</span> {{#annot:definition|86|YpcZ}} Know that the product of every number by itself is called a number that has a root, whereas its root is the number that is multiplied by itself.
+|<span style=color:green>'''Definition of a square number:'''</span> {{#annot:definition|86|YpcZ}} Know that the product of every number by itself is called a number that has a root, whereas its root is the number that is multiplied by itself.
-|style="text-align:right;"|תדע כי בכל הכאת חשבון על עצמו הוא הנקרא חשבון נגדר או {{#annot:term|86,1837|6sNp}}נשרש{{#annotend:6sNp}} באשר גדרו אשר שרשו הוא החשבון הנכפל על עצמו{{#annotend:YpcZ}}
+|style="text-align:right;"|תדע כי כל כפל הכאת חשבון על עצמו הוא הנקרא מספר נגדר או [{{#annot:term|86,1837|6sNp}}נשרש{{#annotend:6sNp}}]&#x202B;<ref>Vatican: תשרש</ref> כאשר גדרו או שורשו הוא נכפל על עצמו{{#annotend:YpcZ}}
 |-
 |
-=== One versus the integers ===
+=== <span style=color:green>One versus the integers</span> ===
 |
 |-
 |
-*For all integers - the product of an integer by itself is greater than the integer itself
+*For all integers, you find that when you multiply a number by itself, it, meaning the product, becomes greater than the original number.
-|style="text-align:right;"|ובכל המספרים אשר יהיו {{#annot:term|20,1268|X06q}}שלמים{{#annotend:X06q}} תמצא לעולם כשתכפול המספר על עצמו שיתרבה פ' העולה מאשר היה המספר מתחלה
+|style="text-align:right;"|ובכל המספרים אשר יהיו {{#annot:term|20,1268|X06q}}שלמים{{#annotend:X06q}} תמצא לעולם כשתכפול המספר על עצמו שיתרבה העולה מאשר היה המספר בתחלה
 |-
 |
-:Except for one - one is not affected or changing when multiplied by itself
+:Except for one, because when you multiply one by itself it is not affected by any change, but the result is one as it was originally without any multiplicity or change.
-|style="text-align:right;"|חוץ מן המספר האחד כי כש{{#annot:term|185,1255|iesE}}תכה {{#annotend:iesE}}האחד על עצמו לא יקבל שום תמורה וחלוף אך יעלה אחד כאשר היה בתחלה בלתי ריבוי ושינוי
+|style="text-align:right;"|חוץ מן המספר האחד כי כש[{{#annot:term|185,1255|iesE}}תכה{{#annotend:iesE}}]&#x202B;<ref>Vatican: תבוא</ref> האחד על עצמו לא יקבל שום תמורה וחלוף אך יעלה אחד כאשר היה בתחלה מבלתי רבוי ושנוי
 |-
 |
-:Therefore it is a square as well as the root of itself
+:Therefore we can say that the number one is a square as well as the root of itself.
-|style="text-align:right;"|ועל כן נאמר שמספר האחד הוא {{#annot:term|86,1836|rpzi}}נגדר{{#annotend:rpzi}} וגם כן הוא גדר עצמו
+|style="text-align:right;"|ועל כן נוכל לומר שמספר האחד הוא {{#annot:term|86,1836|rpzi}}נגדר{{#annotend:rpzi}} וגם כן הוא גדר עצמו
 |-
 |
-*Another advantage of one over all other numbers
+*The number one has another advantage over all other numbers:
-|style="text-align:right;"|עוד יש למספר האחד יתרון על שאר המספרים
+|style="text-align:right;"|עוד למספר האחד יתרון על שאר המספרים
 |-
 |
-:For all other numbers - the sum of the preceding number and the succeeding number is equal to twice the middle number<br><math>\scriptstyle\left(n-1\right)+\left(n+1\right)=2n</math>
+:For all other numbers, when we take their extremes, [i.e.] the number that precedes them and the number that follows them, the sum of the two extremes is twice the mean number.
-|style="text-align:right;"|שהנה כל המספרים זולתו שתקח שני קצוותיהם ר"ל המספר שלפניהם והמספר שלאחריהם יהיה המחובר מן שני הקצוות {{#annot:term|387,1230|5j57}}כפל{{#annotend:5j57}} המספר האמצעי
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n-1\right)+\left(n+1\right)=2n}}</math>
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>72v</ref>[שהנה]&#x202B;<ref>Vatican: שמנה</ref> כל המספרים זולתו שנקח שתי קצותיהם המספר שלפניהם והמספר שלאחריהם יהיה המחובר משני הקצוות {{#annot:term|387,1230|5j57}}כפל{{#annotend:5j57}} המספר האמצעי
 |-
 |
-:One does not have a preceding extreme, only subsequent extreme - its single extreme is equal to its double<br><math>\scriptstyle2=2\sdot1</math>
+:But, one does not have a preceding extreme. Its following extreme, which is two, is itself its double.
-|style="text-align:right;"|ולמספ' האחד הנה אין לו קצה האחד לפניו ועם הקצה שלאחריו בלבד שהוא שנים יספיק לכפלו
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2=2\sdot1}}</math>
+|style="text-align:right;"|ולמספר האחד הנה אין לו קצה לפניו ועם הקצה שלאחריו שהוא שנים יספיק לכפלו
 |-
-|These properties are presented as a virtue and superiority of one over all the other numbers
+|This is the virtue and superiority of one over all the other numbers.
-|style="text-align:right;"|וזהו מעלת ורוממות מעלת האחד על שאר המספרים
+|style="text-align:right;"|וזה היא מעלה ורוממות האחד על שאר המספרים
 |-
-|There are other virtues of one - but they are not the main issue of the present chapter
+|There are other things that have no place to be mentioned here. I have strayed from the purpose of the present chapter, when I needed to speak about the virtues of the number one, so now I will return to where I was at the beginning.
-|style="text-align:right;"|ועוד דברים אחרים שאין מקומן להזכירם בזה והנה יצאתי מכוונת השער הזה כאשר הוצרכתי לדבר במעלות מספר האחד ועתה אשוב אל אשר הייתי בתחלה
+|style="text-align:right;"|ועוד דברים אחרים שאין מקומם להזכירם בזה והנה יצאתי מכוונת השער הזה באשר הוצרכתי לדבר במעלות מספר האחד ועתה אשוב אל אשר הייתי בתחלה
 |-
 |
-=== square numbers ===
+=== <span style=color:green>Square Nnumbers</span> ===
 |
 |-
 |
-*The product of a square by a square is a square
+*I say regarding the roots that if you multiply a square number by a square number, the product is also a square number.
-|style="text-align:right;"|ואומר בענייני ה{{#annot:term|439,1372|aqMn}}גדרים{{#annotend:aqMn}} שאם תכפול ותכה {{#annot:term|86,1836|xWd5}}מספר נגדר{{#annotend:xWd5}} על מספר נגדר יהיה המספר גם כן מספר נגדר
+|style="text-align:right;"|ואומר בענייני ה{{#annot:term|439,1372|aqMn}}גדרים{{#annotend:aqMn}} שאם תכפול ותכה {{#annot:term|86,1836|xWd5}}מספר נגדר{{#annotend:xWd5}} על מספר נגדר יהיה הכפל גם כן חשבון נגדר
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle a^2\times b^2=\left(a\times b\right)^2</math>
+:When you want to know its root, you only need to extract the roots of the numbers you multiply by each other. Multiply the roots by each other and the result is the root of the third number.
-|style="text-align:right;"|וכאשר תרצה לדעת גדרו אינך צריך כי אם לקחת גדרי המספרים אשר {{#annot:term|185,1255|TnDR}}הכית{{#annotend:TnDR}} ו{{#annot:term|185,1230|57b8}}כפלת{{#annotend:57b8}} זה על זה ותכה ותכפול גדר האחד על חבירו וההווה הוא גדר המספר השלישי
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2\times b^2=\left(a\times b\right)^2}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר תרצה לדעת גדרו אינך צריך כן לקחת גדרי המספרים אשר {{#annot:term|185,1255|TnDR}}הכית{{#annotend:TnDR}} ו{{#annot:term|185,1230|57b8}}כפלת{{#annotend:57b8}} זה על זה ותכה ותכפול גדר האחד על חברו וההווה הוא גדר המספר השלישי
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\times9=2^2\times3^2=\left(2\times3\right)^2=6^2=36}}</math>
+:*Example: four is a square number and nine also. The product of the one by the other is thirty-six and it is also a square number. If we want to know its root, we extract the root of four, which is two, and the root of nine, which is three; we multiply them by each other; the result is six and this is the required. Because, when we multiply six by itself, it is thirty-six.
-|style="text-align:right;"|דמיון הנה ארבעה הוא מספר נגדר וגם תשעה והעולה מכפל האחד על חבירו הוא ששה ושלשים והנה הוא גם כן מספר נגדר ואם נבקש לדעת גדרו {{#annot:term|795,2073|FMAT}}נקח גדר{{#annotend:FMAT}} הארבעה שהוא שנים וכן {{#annot:term|439,1372|WdP4}}גדר{{#annotend:WdP4}} התשעה שהוא שלשה ו{{#annot:term|185,1255|2Esg}}נכה{{#annotend:2Esg}} אותם זה על זה יעלו ששה והוא המבוקש כי כאשר נכפול ששה על עצמו יהיו ששה ושלשים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\times9=2^2\times3^2=\left(2\times3\right)^2=6^2=36}}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> הנה ארבעה מספר נגדר וגם תשעה והעולה מכפל האחד על חברו ששה ושלשים והנה הוא גם כן מספר נגדר ואם נבקש לדעת גדרו {{#annot:term|795,2073|FMAT}}נקח גדר{{#annotend:FMAT}} הארבעה שהוא שנים וכן {{#annot:term|439,1372|WdP4}}גדר{{#annotend:WdP4}} התשעה שהוא &#x202B;<ref>73r</ref>שלשה ו{{#annot:term|185,1255|2Esg}}נכה{{#annotend:2Esg}} זה על זה יעלו ששה והוא המבוקש כי כאשר נכפול ששה על עצמו היה ששה ושלשים
 |-
-|
+!<span style=color:green>Square ranks and non-square ranks</span>
-*Square ranks and non-square ranks
 |
 |-
-|The odd ranks have roots; the even ranks have no root
+|<span style=color:green>'''Odd ranks have roots; even ranks have no root:'''</span> Know that the ranks of the numbers always follow this order one after the other: the first has a root, the second has no root, the third has a root, the fourth has no root, and so on endlessly.
-|style="text-align:right;"|ותדע כי לעולם מדרגות החשבון הולכות על הסדר הזה זו אחר זו כעניין זה שהראשונה {{#annot:term|86,1836|5yXg}}נגדרת{{#annotend:5yXg}} והשניה לה אינה נגדרת והשלישית נגדרת והרביעית אינה נגדרת וככה אין קץ
+|style="text-align:right;"|<big>ותדע</big> כי לעולם מדרגות החשבון הולכות על הסדר זו אחר זו בעניין זה שהראשונה היא {{#annot:term|86,1836|5yXg}}נגדרת{{#annotend:5yXg}} והשנייה איננה נגדרת והשלישית נגדרת והרביעית בלתי נגדרת וככה עד אין קץ
 |-
 |
-:*The first number of the units - the number one - is a square number
+:*By the root of the ranks, I mean that when you look at the first rank, which is the rank of units: its first number, which is one, has a root, as [explained] above.
-|style="text-align:right;"|ורצוני לומר בגדר המדרגות הזה כי כשסתכל המדרגה הראשונה שהיא מדרגת האחדים מספרם הראשון שהוא האחד הוא נגדר כמו שהתבאר במה שקדם
+|style="text-align:right;"|ורצוני לומ' בגדר המדרגות הזה כי כשתסכל המדרגה הראשונה שהיא מדרגת האחדים מספרם הראשון שהוא אחד הוא נגדר כמו שקדם
 |-
 |
-:*The first number of the tens - the number ten - is not a square number
+:*The second rank, which is the rank of tens: its first number, which is ten, has no root.
-|style="text-align:right;"|והמדרגה השנית שהיא מדרגת העשרות מספרם הראשון שהוא עשר בלתי נגדר
+|style="text-align:right;"|והמדרגה השנית שהוא מדרגת העשרות מספרם הראשון שהוא עשר בלתי נגדר
 |-
 |
-:*The first number of the hundreds - the number one hundred - is a square number
+:*Also the third rank: its first number, which is a hundred, has a root.
 |style="text-align:right;"|וכן המדרגה השלישית מספרה הראשון שהוא מאה נגדר
 |-
 |
-:*The first number of the thousands - the number one thousand - is not a square number
+:*The fourth rank: its first number, which is a thousand, has no root.
-|style="text-align:right;"|והמדרגה הרביעית מספר הראשון שהוא אלף הוא בלתי נגדר
+|style="text-align:right;"|והמדרגה הרביעית מספרה הראשון שהוא אלף הוא בלתי נגדר
 |-
 |
-:And so on
+:All the ranks follow this way.
 |style="text-align:right;"|ובדרך הזו הולכות המדרגות כלנה
 |-
 |
-=== Extracting roots - written procedure ===
+=== <span style=color:green>Extracting roots - written procedure</span> ===
 |
 |-
-|The procedure of extracting root is very complicated, with many aspects, and it cannot be explained through one inclusive rule for all numbers
+|The procedure for finding the unknown root of the known number is very complicated, with many aspects and different principles, and I cannot explain them with one rule for all numbers.
-|style="text-align:right;"|ודרך מציאת הגדר הנעלם מהמספר הידוע היא עמוקה עד מאד ויש בה צדדים רבים ומדות נחלקות זו מזו ולא אוכל לפרש אותם דרך כלל אחד לכל המספרים
+|style="text-align:right;"|<big>ודרך</big> מציאת הגדר הנעלם מהמספר הידוע כי היא עמוקה עד מאד ויש בה צדדים רבים ומדות נחלקות זו מזו ולא אוכל לפרש אותם דרך כלל אחד לכל המספרים
+|-
+|Therefore I write numerous various calculations and explain the way to extract the root of each of them at length and an intelligent person, who has wisdom in his heart should understand from them how to do so with other numbers.
+|style="text-align:right;"|ועל כן אכתוב חשבונות הרבה בלתי דומים זה לזה ואבאר בארוכה בכל אחד מהם דרך להוציא גדרו ומהם יבין &#x202B;<ref>73v</ref>כל משכיל ונבון אשר תנוח חכמה בלבו לעשות ככה במספרים אחרים זולתם
 |-
-|Therefore the author offers various elaborate examples from which an intelligent person is expected to deduce the extraction procedure in other cases
+|
-|style="text-align:right;"|ועל כן אכתוב חשבונות הרבה בלתי דומים זה לזה ואבאר בארוכה בכל אחת מהם דרך להוציא גדרו ומהם יבין כל משכיל ונבון אשר תנוח חכמה בלבו לעשות ככה במספרים אחרים זולתם
+*{{#annot:√225|439|Y95w}}We wish to know the root of two hundred and twenty-five.
+:<math>\scriptstyle\sqrt{225}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>הנה בקשנו</big> לדעת גדר מאתים ועשרים וחמשה{{#annotend:Y95w}}
 |-
 |
-*{{#annot:√225|439|Y95w}}<math>\scriptstyle\sqrt{225}</math>
+:We write it in the following diagram:
-|style="text-align:right;"|הנה שבקשנו לדעת גדר מאתים ועשרי' וחמשה נכתבם על זאת הצורה{{#annotend:Y95w}}
+|style="text-align:right;"|נכתבם על זאת הצורה
 |-
 |
@@ Line 2,374: / Line 2,541: @@
 |}
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{2>1^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2-{\color{blue}{1}}^2=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times1=}}{\color{blue}{2}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{12-\left(2\times{\color{blue}{5}}\right)=}}{\color{Orange}{2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{{\color{Orange}{2}}5-{\color{blue}{5}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}</math>||<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot2=}}{\color{blue}{1}}}</math>||0&#8199;&#8199;
+| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{2>1^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2-{\color{blue}{1}}^2=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times1=}}{\color{blue}{2}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{12-\left(2\times{\color{blue}{5}}\right)=}}{\color{Orange}{2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{{\color{Orange}{2}}5-{\color{blue}{5}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}</math>||<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot2=}}{\color{blue}{1}}}</math>||0&#8199;&#8199;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>1</span>&#8199;&#8199;||1<span style="color:LimeGreen>00</span>||100
+| ||<span style=color:LimeGreen>1</span>&#8199;&#8199;||1<span style=color:LimeGreen>00</span>||100
 |-
-|<span style="color:red">2</span>25||225||225||225
+|<span style=color:red>2</span>25||225||225||225
 |-
-| ||<span style="color:#0000FF><s>1</s>2</span>&#8199;||&#8199;2<span style="color:#0000FF>5</span>||&#8199;<span style="color:#0000FF>1</span>5
+| ||<span style=color:#0000FF><s>1</s>2</span>&#8199;||&#8199;2<span style=color:#0000FF>5</span>||&#8199;<span style=color:#0000FF>1</span>5
-|}<br>
+|}
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle15\ the\ root}}</math>
+|-
 |
+:*Then, we count the number of the ranks and we see that the last [rank] has a root, since it is third, therefore we start with it.
+|style="text-align:right;"|ואחר נמנה מספר המדרגות וראינו שהאחרונה יש לה גדר באשר היא מדרגה שלישית ובעבור <s>ה</s>זה נתחיל ממנה
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ואחר נמנה מספר המדרגות וראינו שהאחרונה יש לה גדר באשר היא מדרגת שלישית ובעבור זה נתחיל ממנה והנה היא ב' נבקש הגדר היותר {{#annot:term|1614,1359|V5kt}}קרוב{{#annotend:V5kt}} אל ב' ומצאנו א' ונכתבנו תחת הב' ההי' ונסיר הכאתו על עצמו ממנה וישאר עליה א' נכפול הב' שכתבנו תחת הב' פעמים ונכתוב העולה אחורנית תחת המדרגה הקדומה לזו ועל כן נכתוב ב' תחת הב' מהמדרגה האחרונה או נעביר עליה קולמוס לסימן שתהיה נמחקת משם כאלו לא נכתבה
+::*It is 2. We look for the approximate root of 2; it is one, so write it beneath this 2.
+|style="text-align:right;"|והנה [היא ב']&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> נבקש הגדר היותר {{#annot:term|1614,1359|V5kt}}קרוב{{#annotend:V5kt}} אל ב' והנה הוא אחד נכתבנו תחת הב' ההיא
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ואחרי זאת נשים א' הנשארת במדרגה הראשונה להתחלתינו על ב' הקדומ' לה במכתב יהיו שנים עשר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר מהם הב' עד שישאר מהם מספר שנוכל להסיר ממנו אחרי כן כמספר העולה מ{{#annot:term|156,1256|v6iU}}הכאת{{#annotend:v6iU}} מספר הפעמי' ההם על עצמו והנה נמצא שיספיק לזה המבוקש אם נסירנה מהם חמש פעמים ותשאר הב' במקומה ונכתוב סיפרא על הא' באשר לא ישאר ממנה כלום ונכתוב תחת המדרגה הראשונה ה' כנגד חמש פעמי ההסרה
+::*We subtract its product by itself from it; 1 remains above it.
+|style="text-align:right;"|ונסיר הכאתו על עצמו ממנה וישאר עליה א&#x202B;'
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ואחר נכה ונכפול פעמי ההסרה על עצמו ויעלה חמשה ועשרים נסיר אותם מחמשה ועשרים שבטור החשבון הנחקר ונמצא שכלה הכל ולכן נכתוב סיפרא על הה' ועל הב' והנה חדשנו טור אחר תחתיו שהוא ה' ב' נסיר מהב' חציה וישאר ה' א' והוא גדר המספר המבוקש כי אם תכפול ותכה ה' א' על עצמו תמצא שיצא לך ה' ב' ב'
+::*We multiply twice the 1 that we wrote beneath the 2, and write the product back beneath the preceding rank.
+|style="text-align:right;"|נכפול הא' שכתבנו תחת הב' פעמים ונכתוב העולה אחורנית תחת המדרגה הקדומה לזו
 |-
 |
-*{{#annot:√925|439|k6sa}}<math>\scriptstyle\sqrt{925}</math>
+:::*So, we write 2 beneath the 2 of the second rank, and we write a zero above the 1 we wrote beneath the 2 of the last rank, or cross it out by a pen, as a sign that it is erased from there as if it were not written there.
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לדעת הגדר היותר קרוב אל המספר הזה שהוא{{#annotend:k6sa}}
+|style="text-align:right;"|ועל כן נכתוב ב' תחת הב' [מהמדרגה השנית ונכתוב סיפרא על הא' שכתבנו תחת הב']&#x202B;<ref>marg.</ref> מהמדרגה האחרונה או נעבור עליה קולמוס לסימן שתהיה נמחקת משם כאלו לא נכתבה
 |-
 |
-:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
+:::*Then, we shift the remaining 1 in the first rank from which we began, above the 2 that precedes it in writing; it is twelve.
+|style="text-align:right;"|ואחרי זאת נשים הא' הנשארת במדרגה הראשונה להתחלתנו על הב' הקדומה לה במכתב יהיו שנים עשר
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+:*We examine how many times we can subtract the 2 from it, so that we will be able to subtract the product of the times of subtraction by themselves from the number that remains from it.
+|style="text-align:right;"|נעיין כמה פעמים נוכל להוציא מהם הב' עד שישאר מהם מספר שנוכל להסיר ממנו אחרי כן כמספר העולה מ{{#annot:term|156,1256|v6iU}}הכאות{{#annotend:v6iU}} מספר הפעמים ההם על <s>ע</s>עצמו
 |-
-|0||&nbsp;||&nbsp;
+|
+::*We find that if we subtract it five times it will be enough for the required and 2 remains in its place.
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>74r</ref>והנה נמצא שיספיק לזה המבוקש אם נסירנה מהם חמש פעמים ותשאר הב' במקומה
 |-
-|9||2||5
+|
+:::*We write a zero above the 1, as nothing is left of it.
+|style="text-align:right;"|נכתוב סיפרא על הא' באשר [לא]&#x202B;<ref>Vatican: לה</ref> נשאר ממנה כלום
 |-
-|&nbsp;||6||0
+|
-|}
+:::*We write 5 beneath the first rank for the five times of subtraction.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב ה' תחת המדרגה הראשונה בעד חמשת פעמי ההסרה
 |-
-|}
 |
-{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
+::*Then we multiply the times of subtraction by themselves; the result is twenty-five.
+|style="text-align:right;"|ואחר נכה ונכפול מספר ההסרות על עצמו ויעלה חמשה ועשרים
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+::*We subtract it from the twenty-five that is in the line of the examined number and we find that it is all gone.
+|style="text-align:right;"|נסיר אותם מחמשה ועשרים שבטור החשבון הנחקר ונמצא שכלה הכל
+|-
+|
+:::*So, we write zero above the 5 and above the 2.
+|style="text-align:right;"|ולכן נכתוב סיפרא על הה' ועל הב&#x202B;'
+|-
+|
+::*We create another line beneath it, which is 25.
+|style="text-align:right;"|והנה חדשנו טור אחר תחתיו שהוא ה'ב&#x202B;'
+|-
+|
+:*We subtract from 2 its half; 15 remains and this is the root of the sought number.
+|style="text-align:right;"|נסיר מהב' חציה וישאר ה'א' והוא גדר המספר המבוקש
+|-
+|
+::For, if you multiply 15 by itself, you find the result is 225.
+|style="text-align:right;"|כי אם תכפול ותכה ה'א' על עצמו תמצא שיצא [לך]&#x202B;<ref>marg.</ref> ה'ב'ב&#x202B;'
+|-
+|
+*{{#annot:√925|439|k6sa}}We wish to know the approximate root of nine hundred and twenty-five.
+:<math>\scriptstyle\sqrt{925}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לדעת הגדר קרוב יותר אל תשע מאות ועשרים וחמשה{{#annotend:k6sa}}
+|-
+|
+:This is its diagram:
+|style="text-align:right;"|וזה היא צורתו
+|-
+|
+:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
+|-
+|
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+|-
+|0||&nbsp;||&nbsp;
+|-
+|9||2||5
+|-
+|&nbsp;||6||0
+|}
+|-
+|}
+|
+{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
+|-
+|
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
 |-
 |0||&nbsp;||&nbsp;
@@ Line 2,431: / Line 2,657: @@
 |}
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{9}=3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{9-{\color{blue}{3}}^2=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times3=}}{\color{blue}{6}}\\\end{align}}</math>||<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{2<6}}}</math>||0&#8199;&#8199;||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot6=}}{\color{blue}{3}}}</math>||0&#8199;&#8199;
+| ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{9}=3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{9-{\color{blue}{3}}^2=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times3=}}{\color{blue}{6}}\\\end{align}}</math>||<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{2<6}}}</math>||0&#8199;&#8199;||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot6=}}{\color{blue}{3}}}</math>||0&#8199;&#8199;
 |-
-|<span style="color:red">9</span>25||925||925||925
+|<span style=color:red>9</span>25||925||925||925
 |-
-| ||<span style="color:#0000FF><s>3</s>6</span>&#8199;||&#8199;6<span style="color:#0000FF>0</span>||&#8199;<span style="color:#0000FF>3</span>0
+| ||<span style=color:#0000FF><s>3</s>6</span>&#8199;||&#8199;6<span style=color:#0000FF>0</span>||&#8199;<span style=color:#0000FF>3</span>0
-|}<br>
+|}
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle30\ the\ root\\&\scriptstyle25\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
 |
@@ Line 2,446: / Line 2,672: @@
 |
 :*Its last rank has a root, therefore we start from it.
-|style="text-align:right;"|הנה יש למדרגתו אחרונה גדר ולכן נתחיל ממנה
+|style="text-align:right;"|הנה יש למדרגתו האחרונה גדר ולכן נתחיל ממנה
 |-
 |
@@ Line 2,454: / Line 2,680: @@
 |
 ::*We subtract the 3 it; it is all gone, and nothing is left of it. Therefore we write a zero above it.
-|style="text-align:right;"|ונסיר {{#annot:term|241,1256|8xHy}}הכאת{{#annotend:8xHy}} הג' ממנה ותכלה ולא תשאר ממנה כלום ולכן נכתוב עליה סיפרא
+|style="text-align:right;"|ונסיר {{#annot:term|241,1256|8xHy}}הכאת{{#annotend:8xHy}} הג' ממנה ותכלא ולא תשאר ממנה כלום ולכן נכתוב נכתוב עליה סיפרא
 |-
 |
 ::*We multiply the 3 twice, cross it out with a pen and write 6 one rank back.
-|style="text-align:right;"|נכפול הג' פעמים ונעביר עליה קולמוס ונכתוב ו' במדרגה אחת אחורנית
+|style="text-align:right;"|נכפול הג' פעמים ונעביר עליה קולמוס ונכתוב ו' במדרגה אחת אחרנית
 |-
 |
-:*We get the closest root, because now we cannot subtract further 6 from 2 that is above it, and since it is beneath the first rank, we find that the line created is 60.
+:*We get the approximate root, because now we cannot subtract further 6 from 2 that is above it. So, we write a zero beneath the first rank, and we find that the line created is 60.
-|style="text-align:right;"|והנה יצא אלינו הגדר הקרוב כי עתה לא נוכל עוד להסיר ו' מב' אשר על ראשה ומפני זה תחת המדרגה הראשונה ונמצא שהטור שנתחדש הוא סיפרא ו'
+|style="text-align:right;"|והנה יצא אלינו הגדר הקרוב כי עתה לא נוכל עוד להסיר ו' מב' אשר על ראשה ומפני זה &#x202B;<ref>74v</ref>נכתוב סיפרא תחת המדרגה הראשונה ונמצא שהטור שנתחדש הוא סיפרא ו&#x202B;'
 |-
 |
 :*We subtract from the 6 its half; 30 remains and it is the required approximate root.
-|style="text-align:right;"|נסיר מהו' חציה וישאר 0' ג' והוא הגדר הקרוב המבוקש
+|style="text-align:right;"|נסיר מהו' חציה וישאר 0'ג' והוא הגדר הקרוב המבוקש
+|-
+|
+::For, if you multiply 30 by itself and put the remainder, which is 25, beneath it in the first line, you get 925.
+|style="text-align:right;"|כי אם תכה ותכפול 0'ג' על עצמו ותשים תחתיו הנשאר בטור ראשון שהוא ה'ב' יצא לך ה'ב'ט&#x202B;'
 |-
 |
-:For, if you multiply 30 by itself and put the remainder, which is 25, beneath it in the first line, you get 925.
+*{{#annot:√7056|439|WCca}}We wish to know the root of seven thousand and fifty-six.
-|style="text-align:right;"|כי אם תכפול ותכה סיפרא ג' על עצמו ותשים תחתיו הנשאר בטור הראשון שהוא ה'ב' יצא לך ה'ב'ט'
+:<math>\scriptstyle\sqrt{7056}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לדעת גדר שבעת אלפים וחמשים וששה{{#annotend:WCca}}
 |-
 |
-*{{#annot:√7056|439|WCca}}<math>\scriptstyle\sqrt{7056}</math>
+:We write it in the following diagram:
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לדעת גדר שבעת אלפים וחמשים וששה ונכתבם על זו הצורה{{#annotend:WCca}}
+|style="text-align:right;"|ונכתבים על זאת הצורה
 |-
 |
@@ Line 2,518: / Line 2,749: @@
 |-
 |
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
+|
+|-
+| colspan="2"|
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{70>8^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{70-{\color{blue}{8}}^2=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times8=}}{\color{blue}{16}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{6-\left(4\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{25-\left(4\times{\color{blue}{6}}\right)=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{16-{\color{blue}{4}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot16=}}{\color{blue}{8}}}</math>||&#8199;0&#8199;&#8199;
+| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{70>8^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{70-{\color{blue}{8}}^2=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times8=}}{\color{blue}{16}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{6-\left(4\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{25-\left(4\times{\color{blue}{6}}\right)=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{16-{\color{blue}{4}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot16=}}{\color{blue}{8}}}</math>||&#8199;0&#8199;&#8199;
 |-
-| ||&nbsp;||&#8199;<span style="color:LimeGreen>20</span>&#8199;||&#8199;20&#8199;
+| ||&nbsp;||&#8199;<span style=color:LimeGreen>20</span>&#8199;||&#8199;20&#8199;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>06</span>&#8199;&#8199;||06<span style="color:LimeGreen>10</span>||0610
+| ||<span style=color:LimeGreen>06</span>&#8199;&#8199;||06<span style=color:LimeGreen>10</span>||0610
 |-
-|<span style="color:red">70</span>56||7056||7056||7056
+|<span style=color:red>70</span>56||7056||7056||7056
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF><s>8</s>6</span>&#8199;||&#8199;16<span style="color:#0000FF>4</span>||&#8199;164
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF><s>8</s>6</span>&#8199;||&#8199;16<span style=color:#0000FF>4</span>||&#8199;164
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>1</span>&#8199;&#8199;||&nbsp;||&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>8</span>&#8199;
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>1</span>&#8199;&#8199;||&nbsp;||&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>8</span>&#8199;
-|}<br>
+|}
+|-
+|
 ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle84\ the\ root}}</math>
 |
@@ Line 2,538: / Line 2,774: @@
 |
 :*The last rank of this number has no root, since it is fourth, therefore we shift it to the zero that precedes it in writing, so it is seventy.
-|style="text-align:right;"|והנה מדרג' המספר הזה האחרונה בלתי נגדרת היא באשר היא רביעית ועל כן נשי' אותה על הסיפרא הקדומה לה במכתב ותהיה שבעים
+|style="text-align:right;"|והנה מדרגת המספר הזה האחרונה היא בלתי נגדרת באשר היא רביעית ועל כן נשים אותה על הסיפרא הקדומה לה במכתב ותהיה שבעים
 |-
 |
-::*The root [whose square] is the closest to seventy is 8, whose product by itself is sixty-four.
+::*The approximate root of seventy is 8, whose product by itself is sixty-four.
-|style="text-align:right;"|והגדר {{#annot:term|1614,1359|mIl2}}הקרוב{{#annotend:mIl2}} אל שבעים הוא ח' שעולה הכאתו על עצמו ששים וארבעה
+|style="text-align:right;"|והגדר {{#annot:term|1614,1359|mIl2}}הקרוב{{#annotend:mIl2}} אל שבעים הוא שמונה שעולה כפילתה על עצמו ששים וארבעה
 |-
 |
@@ Line 2,549: / Line 2,785: @@
 |-
 |
-::*We write a zero above the last rank, as nothing is left of it.
+:::*We write a zero above the last rank, as nothing is left of it.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על המדרגה האחרונה באשר לא נשאר ממנה כלום
+|style="text-align:right;"|ונכתוב ספרא על המדרגה האחרונה באשר לא נשאר ממנה שם כלום
 |-
 |
-::*For the approximation of seventy, we write 8 beneath the zero that is in the third rank.
+::*For the approximation root of seventy, we write 8 beneath the zero that is in the third rank.
-|style="text-align:right;"|וכנגד הקרוב אל שבעים נכתוב ח' תחת הסיפרא שבמדרגת השלישית
+|style="text-align:right;"|וכנגד הגדר הקרוב אל שבעים נכתוב ח' תחת הסיפרא שבמדרגה השלישית
 |-
 |
 ::*Then we multiply the 8 twice; it is sixteen. We write it this way:
-|style="text-align:right;"|אחרי זאת נכפול הח' פעמים תהיה ששה עשר נכתוב אותם על דרך זה
+|style="text-align:right;"|אחרי זאת נכפול הח' פעמים שתהיה ששה עשר נכתוב אותם על דרך זה
 |-
 |
@@ Line 2,566: / Line 2,802: @@
 |
 :::*1 for the ten beneath the 8, which we cross it out with a pen.
-|style="text-align:right;"|וא' כנגד העשרה תחת הח' ונעביר עליה קולמוס
+|style="text-align:right;"|וא' כנגד העשרה תחת <sup>ה</sup>ח' ונעביר עליה קולמוס
 |-
 |
 :*Afterwards we examine how many times we can subtract the 1 and the 6 from the 6 and the 5 that are above them, so that enough is left of them for the product of the times of subtraction by themselves.
-|style="text-align:right;"|אחרי כן נעיין כמה פעמים נוכל להסיר הא' והו' מהו' והה' אשר על ראשם בכדי שישאר מהם מספר שיספיק למה שיעלה מספר הכאת פעמי ההסרה על עצמם
+|style="text-align:right;"|אחרי כן נעיין כמה פעמים נוכל &#x202B;<ref>75r</ref>להסיר הא' והו' מהו' והה' אשר על ראשם בכדי שישאר מהם מספר שיספיק למה שיעלה מספר הכאות פעמי ההסרה על עצמם
 |-
 |
-::*We find that we can subtract the 1 4 times from the 6 that above it and 2 remains above it.
+::*We find that we can subtract 4 times the 1 from the 6 that above it and 2 remains above it.
-|style="text-align:right;"|והנה נמצא שנוכל להסיר הא' ד' פעמים מהו' אשר על ראשה וישאר עליה ב'
+|style="text-align:right;"|והנה נמצא שנוכל להסיר הא' ד' פעמים מהו' אשר על ראשה וישאר עליה ב&#x202B;'
 |-
 |
 ::*Then we subtract the 6 also 4 times that are twenty-four, when we shift the 2 to the 5 that precedes it, so they are twenty-five and 1 remains above the 5.
-|style="text-align:right;"|ואחר נסיר גם כן הו' ד' פעמי' שעולי' עשרים וארבעה כשנשים הב' על הה' שלפניה שיהיו עשרים וחמשה וישאר א' על הה'
+|style="text-align:right;"|ואחר נסיר גם כן הו' ד' פעמים שעולים עשרים וארבע כשנשים הב' על הה' שלפניה שיהיו עשרים וחמשה וישאר א' על הה&#x202B;'
+|-
+|
+:::*We write a zero above the 2, as nothing is left of it.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב על הב' סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום
+|-
+|
+:::*For the four times of subtraction we write 4 beneath the first rank.
+|style="text-align:right;"|וכנגד ארבע פעמי ההסרה נכתו' ד' תחת המדרגה הראשונה
 |-
 |
-::*We write a zero above the 2, as nothing is left of it.
+::*Then, we multiply the 4 by itself; the result is sixteen.
-|style="text-align:right;"|ונכתוב על הב' סיפרא כאשר לא נשאר ממנה כלום
+|style="text-align:right;"|ואחר נכה הד' על עצמו ויהיה ההווה ששה עשר
 |-
 |
-::*For the four times of subtraction we write 4 beneath the first rank.
+::*We subtract it from the sixteen that is in the line of the examined number and we find that it is all gone.
-|style="text-align:right;"|וכנגד ארבע פעמי ההסרה נכתוב ד' תחת המדרגה הראשונה
+|style="text-align:right;"|ונסיר אותם מששה עשר שבטור החשבון הנחקר ונמצא שתכלה הכל
 |-
 |
-::*Then we multiply the 4 by itself; the result is sixteen. We subtract it from the sixteen that is in the line of the examined number and we find that it is all gone.
+:::*So, we write zeros above the 6 and above the 1.
-|style="text-align:right;"|ואחר נכה הד' על עצמו ויהיה ההווה ששה עשר ונסיר אותם מששה עשר שבטור החשבון הנחקר ונמצא שתכלה הכל
+|style="text-align:right;"|ולכן נכתוב על הו' ועל הא' סיפראש
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ולכן נכתוב על הו' ועל הב' סיפראש
+:*The line that is generated is 164.
+|style="text-align:right;"|והטור שנתחדש אצלינו הוא ד'ו'א&#x202B;'
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|והטור שנתחדש אצלינו הוא ד' ו' א'
+::*We take half the 6 and the 1 this way:
+|style="text-align:right;"|נקח חצי הו' והא' על הדרך הזה
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|נקח חצי מו' הו' והא' על הדרך הזה
+::*We shift 1 above the 6; it is sixteen and its half is 8.
+|style="text-align:right;"|שנשים הא' על הו' ויהיה ששה עשר ויהיה חציין ח&#x202B;'
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|שנשים א' על הו' ויהיה ששה עשר ויהיה חציין ח' ונכתוב אותה תחת הו' ונמצא שהנשאר הוא ד' ח' והוא גדר המספר המבוקש שהנה אם תכנו ותכפלנו על עצמו יצא לך טור אחד שמספרו שבעת אלפים וחמשים וששה
+:::*We write it be neath the 6.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב אותם תחת הו&#x202B;'
 |-
 |
-*{{#annot:√76543|439|p0o5}}<math>\scriptstyle\sqrt{76543}</math>
+:*We find that the remainder is 84 and this is the root of the sought number.
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לדעת	הגדר היותר קרוב אל המספר הזה הנה שהוא{{#annotend:p0o5}}
+|style="text-align:right;"|ונמצא ש<sup>ה</sup>נשאר הוא ד'ח' והוא גדר המספר המבוקש
+|-
+|
+::For, if you multiply it by itself, you get one line, whose number is seven thousand and fifty-six.
+|style="text-align:right;"|שהנה אם תכנו ותכפלנו על עצמו יצא לך טור אחד שמספרו שבעת אלפים וחמישים וששה
+|-
+|
+*{{#annot:√76543|439|p0o5}}We wish to know the the approximate root of seventy-six thousand, five hundred and forty-three.
+:<math>\scriptstyle\sqrt{76543}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לדעת הגדר הקרוב שבעים וששה אלף וחמש מאות וארבעים &#x202B;<ref>75v</ref>ושלשה{{#annotend:p0o5}}
+|-
+|
+:This is its diagram:
+|style="text-align:right;"|וזה היא צורתו
 |-
 |
@@ Line 2,645: / Line 2,906: @@
 |}
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{7>2^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{7-{\color{blue}{2}}^2=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times2=}}{\color{blue}{4}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{36-\left(7\times{\color{blue}{4}}\right)=}}{\color{green}{8}}\\&\scriptstyle{\color{red}{8-5=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{55-{\color{blue}{7}}^2=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times7=}}{\color{blue}{14}}\\\end{align}}</math>||<span style="color:LimeGreen>03</span>&#8199;&#8199;&#8199;
+| ||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{7>2^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{7-{\color{blue}{2}}^2=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times2=}}{\color{blue}{4}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="5"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{36-\left(7\times{\color{blue}{4}}\right)=}}{\color{green}{8}}\\&\scriptstyle{\color{red}{8-5=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{55-{\color{blue}{7}}^2=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times7=}}{\color{blue}{14}}\\\end{align}}</math>||<span style=color:LimeGreen>03</span>&#8199;&#8199;&#8199;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>3</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||3<span style="color:LimeGreen>86</span>&#8199;&#8199;
+| ||<span style=color:LimeGreen>3</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||3<span style=color:LimeGreen>86</span>&#8199;&#8199;
 |-
-|<span style="color:red">7</span>6543||76543||76543
+|<span style=color:red>7</span>6543||76543||76543
 |-
-| ||<span style="color:#0000FF><s>2</s>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;4<span style="color:#0000FF><s>7</s></span>&#8199;&#8199;
+| ||<span style=color:#0000FF><s>2</s>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;4<span style=color:#0000FF><s>7</s></span>&#8199;&#8199;
 |-
-| ||&nbsp;||&#8199;<span style="color:#0000FF>14</span>&#8199;&#8199;
+| ||&nbsp;||&#8199;<span style=color:#0000FF>14</span>&#8199;&#8199;
 |}
+|-
 |
+:*The last rank has a root, since it is fifth, so we start from it.
+|style="text-align:right;"|הנה המדרגה האחרונה היא נגדרת באשר היא חמישית על כן נתחיל ממנה
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|הנה המדרגה האחרונה מהמספר הזה היא נגדרת באשר היא חמשית ועל כן נתחיל ממנה והנ' הגדר הקרוב אל ו' הוא ב' נכתבנה תחתיה ונסיר ממנה הכאת הב' על עצמה וישאר על הו' ג' נכפול הב' פעמים ונעביר עליה קולמוס ונכתוב עליה העולה שהוא ד' במדרגה אחת אחורנית תחת הו' שהיא המדרגה הרביעית ואחר כך נשים הג' הנשארת לנו על הז' על המדרגה קדומה לה במכתב יהיו ששה ושלשים נעיין כמה פעמים נוכל להסיר מהם הד' שכתבנו תחת המדרגה הרביעית בכדי שיספיק מה שישאר להסיר ממנו מספר פעמי הכאת ההסרה על עצמו והנה נמצא שלא נוכל להסיר אותה כי אם ו' פעמי העולים עשרים ושמנה נסיר אותם משלשים וששה ישאר על הו' ח' ונכתוב סיפרא על הג' כאשר נעתקה ממקומה וכנגד שבע פעמי ההסרה נכתוב ז' תחת המדרגה השלישית אחרי כן נכה ונכפול ז' על עצמה ויהיה העולה תשע וארבעים נסירם על הדרך הזה ממה שנשאר בטור המספר והנה נקח מהח' הנשארת על המדרגה הרביעית ה' וישאר עליה ג' ונשים הה' על הה' הקדומה לה במכתב שהיא המדרגה השלישית ויהיו חמשים וששה נסיר מהם תשע וארבעים ישארו על הה' ו' אחרי זאת נכפול השבע פעמי ההסרה פעמים ויהיה ארבעה עשר ונעביר הקולמוס על הז' ונכתבם על הדרך הזה ד' כנגד הארבעה תחת הז' אשר העברנו עליה קולמוס וא' כנגד העשר תחת הד' שהיא תחת המדרגה הרביעית ואחר כן נעתיק ממקום אחר מה שנשאר בטור המספר ונעשה ממנו טור אחר לבדו ואחר נכתוב תחתיו מה שנתחדש והנה יהיה טור מה שנותר ג' ד' ו' ג' ונכתוב תחתיו בטור אחר ד' תחת הד' שהיא במדרגה השנית וה' תחת הו' וכל זה הוא מה שנתחדש למעלה והיה יהיה מועתק על זאת הצורה
+::*The approximate root of 7 is 2; we write it beneath it.
+|style="text-align:right;"|והנה הגדר הקרוב אל ז' הוא ב' נכתבנה תחתיה
 |-
 |
-:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
+::*We subtract from it the product of 2 by itself; 3 remains above the 7.
+|style="text-align:right;"|נסיר ממנה הכאת הב' על עצמה וישאר על הז' <sup>ג&#x202B;'</sup>
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+::*We multiply the 2 twice, cross it out with a pen and write the product, which is 4, one rank back, beneath the 6 that is the fourth rank.
+|style="text-align:right;"|נכפול הב' פעמים ונעביר עליה קולמוס ונכתוב העולה שהוא ד' במדרגה אחת אחרנית תחת הו' שהיא במדרגה הרביעית
 |-
-|&nbsp;||3||6||&nbsp;
+|
+::*Then, we shift the 3 that remains above the [7] to the rank that precedes it in writing; it is thirty-six.
+|style="text-align:right;"|ואחר כן נשים הג' הנשארת לנו על הו' על המדרגה הקדומה לה במכתב יהיו ששה ושלשים
 |-
-|0||4||0||7
+|
+:*We examine how many times we can subtract from it the 4 that we wrote beneath the four rank, so that enough is left of it for the product of the times of subtraction by themselves.
+|style="text-align:right;"|נעיין כמה פעמים נוכל להסיר מהם הד' שכתבנו תחת המדרגה הרביעית בכדי שיספיק מה שישאר להסיר מספר הכאת פעמי ההסרה על עצמו
 |-
-|3||6||4||3
+|
+::*We find that we can subtract it only seven times that are twenty-eight.
+|style="text-align:right;"|והנה <s>[.]</s> נמצא שלא נוכל להסיר אותה רק שבע פעמים העולים עשרים ושמונה
 |-
-|&nbsp;||5||4||6
+|
-|}
+::*We subtract it from thirty-six; 8 remains above the 6.
+|style="text-align:right;"|נסיר אותם מששה ושלשים ישאר על הו' ח&#x202B;'
 |-
-|}
 |
-{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
+:::*We write a zero above the 3 that was shifted from its place.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא <sup>על הג'</sup> באשר נעתקה ממקומה
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+:::*For the seven times of subtraction we write 7 beneath the third rank.
+|style="text-align:right;"|וכנגד שבע פעמי ההסרה נכתוב תחת המדרגה השלישית ז&#x202B;'
 |-
-|&nbsp;||ג||ו||&nbsp;
+|
+::*Then, we multiply 7 by itself; the result is forty-nine.
+|style="text-align:right;"|אחרי כן נכה ונכפול ז' על עצמה [ויהיה העולה]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> ארבעים ותשעה
 |-
-|0||ד||0||ז
+|
+::*We subtract it from what remains in the line of the number this way:
+|style="text-align:right;"|נסירה על הדרך הזה ממה שנשאר בטור המספר
 |-
-|ג||ו||ד||ג
+|
+::*We take 5 from the 8 that remains above the fourth rank; 3 remains above it.
+|style="text-align:right;"|והנה נקח מהח' הנשארת &#x202B;<ref>76r</ref><sup>על</sup> המדרגה הרביעית <sup>ה'</sup> וישאר עליה ג&#x202B;'
 |-
-|&nbsp;||ה||ד||ו
+|
-|}
+::*We shift the 5 to the 5 that precedes it in writing, which is the third rank; it is fifty-five.
+|style="text-align:right;"|ונשים הה' על הה' הקדומה לה במכתב שהיא המדרגה השלישית ויהיו חמשים וחמש
 |-
-|}
+|
+::*We subtract forty-nine from it; 6 remains above the 5.
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם תשע וארבעים ישארו על הה' ו&#x202B;'
 |-
 |
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::*Then, we multiply the seven times of subtraction twice; it is fourteen.
-::{|
+|style="text-align:right;"|אחרי זאת נכפול השבע פעמי ההסרה פעמים ויהיו ארבעה עשר
 |-
-|rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{4+1=}}{\color{blue}{5}}\\&\scriptstyle{\color{red}{36-\left(6\times5\right)=6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{6-2=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{24-\left(6\times4\right)=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{4-1=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{10-4=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{43-{\color{blue}{6}}^2=}}{\color{green}{7}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>36</span>&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot54=}}{\color{blue}{27}}}</math>||&#8199;36&#8199;
+|
+:::*We cross the 7 out with a pen.
+|style="text-align:right;"|ונעביר הקולמוס על הז&#x202B;'
 |-
-|<span style="color:LimeGreen>0407</span>||0407
+|
+::*We write this way:
+|style="text-align:right;"|ונכתבם על הדרך הזה
 |-
-|3643||3643
+|
+:::*4 for the four beneath the 7 that we crossed out with a pen.
+|style="text-align:right;"|ד' כנגד הארבעה תחת הז' אשר העברנו עליה קולמוס
+|-
+|
+:::*1 for the ten beneath the 4 that is the fourth rank.
+|style="text-align:right;"|וא' כנגד העשר תחת הד' שהיא תחת המדרגה הרביעית
+|-
+|
+:*Thereafter, we write what remains in the line of the examined number in another place and make it a separate line; then we write beneath it what is obtained.
+|style="text-align:right;"|ואחרי כן נעתיק במקום אחר מה שנשאר בטור המספר הנחקר ונעשה ממנו טור אחר לבדו ואחר נכתוב תחתיו מה שנתחדש
 |-
-|&#8199;<span style="color:#0000FF>5</span>4<span style="color:#0000FF>6</span>||&#8199;<span style="color:#0000FF>27</span>6
-|}<br>
-::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle276\ the\ root\\&\scriptstyle367\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
 |
+::The line of what remains is 3643.
+|style="text-align:right;"|והנה יהיה טור מה שנותר ג'ד'ו'ג&#x202B;'
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ועתה נשים הג' שבטו' העליון במדרגה האחרונה  על הו' הקדומה לה יהיו ששה ושלשים ונכתוב סיפרא על הג' כאשר נעתקה ממקומה ונעיין כמה פ פעמים נוכל להסיר האותיות הטור השפל מהטור העליון בכדי שישאר ממנו אחרי כן מספר שנוכל לומר להסיר ממנו המספר שיעלה מפ מהכאת פעמי ההסרות על עצמם והנה נראה שיספיק לכל זה אם נסיר אותם ששה פעמים בלבד וכשנסיר מהששה ושלשים הה' שש פעמים העולים שלשים תשאר הו' במקומה וגם אחרי זה נסיר הד' הכתובה תחת המדרגה השנית גם כן שש פעמים העולי' ארבעה ועשרים נעשה על הדרך הזה נקח ב' מן הו' וישאר עליה ד' ונשים הב' על הד' הקדומה למדרגה הזאת במכתב ויעלו עשרים וארבע ויסופו ויכלו ונכתוב על הד' סיפרא באשר לא נשאר שם  וכנגד שש פעמי ההסרה נכתוב ו' תחת המדרגה הראשונה ונכה הו' על עצמה תעלה ששה ושלשים נסירם ממה שנשאר בטור העליון על דרך זה נסיר מן הד' הנשארת על המדרגה השלישית א' וישאר שמה ג' נשים הא' על הסיפרא אשר על המדרגה השנית הקדומה לה ותהיה שוה עשר נסיר מהם ארבעה וישאר על הסיפרא ו' נשים הארבעה על המדרגה הראשונה יעלו ארבעי' ושלש נסיר מהם הששה ושלשים ישארו ז' על הג' שבמדרגה הראשונה והנה הטור השפל אשר נתחדש הוא ו' ד' ה' נקח חצי הד' והה' ישאר מהם ז' ב' נמצא מה שנשאר אחר כל זה ו' ז' ב' והוא הגדר היותר קרוב אל המספר המבוקש ואם תכפול [ ] ו' ז' ב' על עצמו ותוסיף על כפילתו מה שנשאר בטור העליון שהוא ז' ו' ג' יצא לך טור המספר אשר דרשת גדרו
+::We write beneath it in [another] line: 4 beneath the 4 that is in the second rank, and 5 beneath the 6; all this is what was obtained above.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב תחתיו בטור ד' תחת הד' שהיא המדרגה השנית וה' תחת הו' וכל זה הוא מה שנתחדש למעלה
 |-
 |
-*{{#annot:√583696|439|gS7X}}<math>\scriptstyle\sqrt{583696}</math>
+:It is written in this form:
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לדעת גדר חמש מאות ושמנים ושלשת אלפי' ושש מאו' ותשעים וששה ונכתבנו על זאת הצורה{{#annotend:gS7X}}
+|style="text-align:right;"|והנה יהיה המועתק על זאת הצורה
 |-
 |
@@ Line 2,725: / Line 3,023: @@
 {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
 |-
-|&nbsp;||0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|&nbsp;||3||6||&nbsp;
 |-
-|&nbsp;||3||6||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|0||4||0||7
 |-
-|0||9||9||0||&nbsp;||&nbsp;
+|3||6||4||3
 |-
-|5||8||3||6||9||6
+|&nbsp;||5||4||6
-|-
-|&nbsp;||&nbsp;||4||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
-|-
-|&nbsp;||1||1||2||&nbsp;||&nbsp;
 |}
 |-
@@ Line 2,745: / Line 3,039: @@
 {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
 |-
-|&nbsp;||0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|&nbsp;||ג||ו||&nbsp;
 |-
-|&nbsp;||ג||ו||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|0||ד||0||ז
 |-
-|0||ט||ט||0||&nbsp;||&nbsp;
+|ג||ו||ד||ג
 |-
-|ה||ח||ג||ו||ט||ו
+|&nbsp;||ה||ד||ו
-|-
-|&nbsp;||&nbsp;||ד||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
-|-
-|&nbsp;||א||א||ב||&nbsp;||&nbsp;
 |}
 |-
 |}
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{58>7^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{58-{\color{blue}{7}}^2=}}{\color{green}{9}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times7=}}{\color{blue}{14}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{9-\left(6\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{33-\left(6\times{\color{blue}{4}}\right)=}}{\color{green}{9}}\\&\scriptstyle{\color{red}{9-3=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{36-{\color{blue}{6}}^2=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times6=}}{\color{blue}{12}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;
+|rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{4+1=}}{\color{blue}{5}}\\&\scriptstyle{\color{red}{36-\left(6\times5\right)=6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{6-2=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{24-\left(6\times4\right)=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{4-1=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{10-4=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{43-{\color{blue}{6}}^2=}}{\color{green}{7}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>36</span>&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot54=}}{\color{blue}{27}}}</math>||&#8199;36&#8199;
 |-
-| ||&nbsp;||&#8199;<span style="color:LimeGreen>36</span>&#8199;&#8199;&#8199;
+|<span style=color:LimeGreen>0407</span>||0407
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>09</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||09<span style="color:LimeGreen>90</span>&#8199;&#8199;
+|3643||3643
 |-
-|<span style="color:red">58</span>3696||583696||583696
+|&#8199;<span style=color:#0000FF>5</span>4<span style=color:#0000FF>6</span>||&#8199;<span style=color:#0000FF>27</span>6
+|}
+::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle276\ the\ root\\&\scriptstyle367\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF><s>7</s>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;<s>74</s><span style="color:#0000FF><s>6</s></span>&#8199;&#8199;
+|
+::*Now, we shift the 3 that is in the last rank of the upper line to the 6 that precedes it; it is thirty-six.
+|style="text-align:right;"|והנה נשים הג' שבטור העליון במדרגה האחרונה על הו' הקדומה יהיו ששה ושלשים
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>1</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;1<span style="color:#0000FF>12</span>&#8199;&#8199;
-|}
 |
+:::*We write zero above the 3 that was shifted from its place.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הג' באשר נעתקה ממקומה
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|באשר המדרגה מן המספר הזה הי' בלתי מוגדרת נגדרת צריך לשים את הה' על הח' הקדומה לה במכתב במדרגה חמשית ויעלו חמשים ושמנה והגדר הקרוב אל המספר הזה הוא שבעה שעולה הכאתו על עצמו תשעה וארבעים וכשנסיר אותה מחמשים יעלו [ ] על הח' ט' ונכתוב סיפרא על הה' באשר נעתקה ממקומה וכנגד הגדר הקרוב נכתוב ז' תחת הח' ונכפול הז' הזאת פעמי' ונעביר עליה קולמוס והנה יהיה העולה ארבעה עשר ונכתוב ד' תחת הארבעה תחת הג' שהיא המדרגה הרביעית וא' כנגד העשר תחת הז' אשר העברנו עליה הקולמוס ועתה אנחנו צריכי' לעיין כמה פעמים אנו צ נוכל להסיר הא' והד' ממה שנשאר בטור המספר בכדי שיספיק לנו אחרי כן מהוא להסיר מהמספר מהנשאר מספר הכאת פעמי ההסרה על עצמו והנה נמצא שיספיק לנו אם נסיר אותם ששה פעמים והנה כשנסיר הא' ששה פעמים מהט' הנשארת במדרגה החמשית ישאר עליה ג' וגם יש לנו להסיר הד' ששה פעמים שעולה כפלתם ארבעה ועשרים ונעשה על הדרך הזה נקח הג' הנשארת לנו על הט' ונכתוב סיפרא במקומה ונשים אותה על הג' הקדומה לה במדרגה רביעית ויעלו שלש ושלשים כשנסיר מהם הארבעה ועשרים ישארו על ה' ג' ט'  וכנגד שש פעמי' ההסרה נכתוב תחת המדרג' השלישית ו' וכשנכפול ונכה אותם על עצמם יעלו ששה ושלשים וכשנסיר אותם מטור המשפט על הדרך הזה נקח מן הט' הנשארת לנו במדרג' רביעית ג' וישארו עליה ו' נשים זאת הג' על הו' הקדומה לה במדרג' שלישית יעלו ששה ושלשים ויסופו ויתמו כנגד הששה ושלשים שהם כפלת הכאת הו' על עצמה והנה נכתוב סיפרא על הו' באשר לא נשארה ממנה כלום אחרי זאת נכפול הששת פעמי ההסרה פעמים ויהיו שנים עשר ונכתבם על הדרך הזה ב' תחת הו' כנגד השנים ונעביר עליה הקולמוס וא' תחת הד' שאחריה כנגד העשר ואחר כל זה נעתיק במקום אחר מה שנשאר בטור המספר ונעשה ממנו טור אחד לבדו ואחר נכתוב תחתיו מה שנתחדש והנ' יהיה טור מה שנותר ו' ט' 0 ו' ונכתוב תחתיו בטור אחר ב' תחת הט' וה' תחת הסיפרא וא' תחת הו' וכל זה הוא מה שנתחדש למעלה והנ' יהי' המועתק על זו הצורה
+:*We examine how many times we can subtract the digits of the bottom line from the upper line, so that we will be able to subtract the product of the times of subtraction by themselves from the number that remains of it.
+|style="text-align:right;"|ונעיין כמה פעמים נוכל להסיר אותיות הטור השפל מהטור העליון בכדי שישאר ממנו אחרי כן מספר שנוכל &#x202B;<ref>76v</ref>להסיר ממנו המספר שיעלה מהכאת פעמי ההסרה על עצמם
 |-
 |
-:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
+::*We see that it is enough for that if we subtract it only 6 times.
+|style="text-align:right;"|והוא נראה שיספיק לכל זה אם נסיר אותם ששה פעמים בלבד
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+::*When we subtract the 5 six times that are thirty from the thirty-six, the 6 stays in its place.
+|style="text-align:right;"|וכשנסיר מהששה ושלשים הה' שש פעמים העולים שלשים תשאר הו' במקומה
 |-
-|0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|
+::*We subtract also the 4 that is written beneath the second rank six times; the result is twenty-four.
+|style="text-align:right;"|ואחרי זה נסיר הד' הכתובה תחת המדרגה השנית גם כן שש פעמים העולים עשרים וארבע
 |-
-|2||&nbsp;||1||0
+|
+::*We do it this way:
+|style="text-align:right;"|נעשה על הדרך הזה
+|-
+|
+::*We take 2 from the 6; 4 remains above it.
+|style="text-align:right;"|נקח ב' מן הו' וישאר עליה ד&#x202B;'
 |-
-|6||0||9||6
+|
+::*We shift the 2 to the 4 that precedes this rank in writing; the result is twenty-four that are all gone.
+|style="text-align:right;"|ונשים [הב']&#x202B;<ref>marg.</ref> על הד' הקדומה במכתב למדרגה הזאת ויעלו עשרים וארבע ויסופו ויכלו
 |-
-|1||5||2||4
+|
-|}
+:::*We write zero above the 4, since nothing remains there.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב על הד' סיפרא באשר לא נשאר שם כלום
 |-
-|}
 |
-{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
+:::*For the six times of subtraction we write 6 beneath the first rank.
+|style="text-align:right;"|וכנגד שש פעמי ההסרה נכתוב ו' תחת המדרגה הראשונה
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+::*We multiply the 6 by itself; the result is thirty-six.
+|style="text-align:right;"|ונכה הו' על עצמה תעלה ששה ושלשים
 |-
-|0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|
+::*We subtract it from what is left in the upper line this way:
+|style="text-align:right;"|נסירם ממה שנשאר בטור העליון על דרך זה
 |-
-|ב||&nbsp;||א||0
+|
+::*We subtract 1 from the 4 that is left above the third rank; 3 remains there.
+|style="text-align:right;"|נסיר מן הד' הנשארת על המדרגה השלישית א' וישאר שמה ג&#x202B;'
 |-
-|ו||0||ט||ו
+|
+::*We shift the 1 to the zero, which is above the second rank that precedes it; it is ten.
+|style="text-align:right;"|נשים הא' על הסיפרא אשר על המדרגה השנית הקדומה לה ותהיה שוה עשר
 |-
-|א||ה||ב||ד
+|
-|}
+::*We subtract four from it; 6 remains above the zero.
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם ארבעה וישאר על הסיפרא ו&#x202B;'
 |-
-|}
+|
+::*We shift the 4 to the first rank; it is forty-three.
+|style="text-align:right;"|נשים הד' על המדרגה הראשונה יעלו ארבעים ושלש
 |-
 |
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::*We subtract thirty-six from it; 7 remains above the 3 that is in the first rank.
-::{|
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם הששה ושלשים ישארו ז' על הג' שבמדרגה הראשונה
 |-
-|rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{4+1=}}{\color{blue}{5}}\\&\scriptstyle{\color{red}{6-\left(4\times1\right)=}}{\color{green}{2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{20-\left(4\times5\right)=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{9-\left(4\times2\right)=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{16-{\color{blue}{4}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}</math>||<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot152=}}{\color{blue}{76}}}</math>||&#8199;36&#8199;
+|
+:*The bottom line that is generated is 546.
+|style="text-align:right;"|והנה הטור השפל אשר &#x202B;<ref>77r</ref>נתחדש הוא ו'ד'ה&#x202B;'
 |-
-|<span style="color:LimeGreen>2</span>&#8199;<span style="color:LimeGreen>10</span>||2&#8199;10
+|
+::*We take half the 4 and the 5; 27 remains.
+|style="text-align:right;"|נקח חצי הד' והה' ישאר ז'ב&#x202B;'
 |-
-|6096||6096
+|
+:*We find that the remainder after all this is 276 and this is the approximate root of the sought number.
+|style="text-align:right;"|נמצא מה שנשאר אחר כל זה ו'ז'ב' והוא הגדר היותר קרוב אל המספר המב<sup>ו</sup>קש
 |-
-|1<span style="color:#0000FF>5</span>2<span style="color:#0000FF>4</span>||&#8199;<span style="color:#0000FF>76</span>4
-|}<br>
-::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle764\ the\ root}}</math>
 |
+::If you multiply 276 by itself and add what remains in the upper line, which is 365, you get the line of the number whose root you sought.
+|style="text-align:right;"|ואם תכפול ו'ז'ב' <s>והוא הגדר היותר</s> על עצמו ותוסיף על כפילתו מה שנשאר בטור העליון שהוא ה'ו'ג' יצא לך טור המספר אשר דרשת גדרו
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ועתה יש לנו לעיין כמה פעמים נוכל להסיר האותיות שכתבנו תחת הטור הראשון ממנו בכדי שיספיק לנו אחרי כן להסי מהנשאר כפל הכאת מספר ההסרות על עצמו והנה נמצא שיספיק לכל זה אם נסירם ארבע פעמים והנה כשנסיר הא' שהיא המדרג' האחרונה מהטור השפל מהו' אשר בטור העליון על ראשה ארבעה פעמי' ישאר עליה ב' וגם כן יש לנו להסיר ארבעה פעמים אשר בטור השפל שעולה כפלתם עשרים מהטור העליון ונעשה על דרך זה נקח ב' הנשארת לנו במדרגה האחרונה מהטור העליון ונשים אותה על הסיפרא הקדומה למדרג' ההיא ויהיו עשרים ויסופו ויכלו בעד העשרים מהכפלה ונכתוב על הב' אשר לקחנו סיפרא באשר נעתקה ממקומה ואחרי זאת נסיר גם כן ארבעה פעמי' הב' שבטור השפל מהט' אשר על ראשה וישאר עליה א' והנה כנגד ארבעה פעמי ההסרה נכתוב תחת המדרגה מהטור העליון ד' וכאשר נכפול ונכה הד' על עצמה יהיה ההוה ששה עשר נסירם מהששה עשר שבטור העליון שהרי נותרה א' על הט' במדרגה השניה והו' שבראשונ' ונמצא שכלה כל הטור העליון ועל כן נכתוב סיפראש על הו' ועל הא' שבראש הט' והטור התחתון אשר נתחדש הוא ד' ב' ה' א' נקח חצי הב' והה' והא' ותהיה ד' ו' ז' והוא הגדר מהמספר המבוקש ואם תכפול ד' ו' ז' על עצמו אני מבטיח לך שיצא מ{{#annot:term|154,1211|BXIu}}קיבוץ{{#annotend:BXIu}} ה{{#annot:term|241,1253|i2pU}}כפילה{{#annotend:i2pU}} ו' ט' ו' ג' ח' ה'
+*{{#annot:√583696|439|gS7X}}We wish to know the root of five hundred and eighty-three thousand, six hundred and ninety-six.
+:<math>\scriptstyle\sqrt{583696}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לדעת גדר חמש מאות ושמונים ושלשת אלפים ושש מאות ותשעים וששה{{#annotend:gS7X}}
 |-
 |
-*{{#annot:√824464|439|nzC6}}<math>\scriptstyle\sqrt{824464}</math>
+:We write it in the following diagram:
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לדעת גדר המספר הזה שהוא שמנה מאות ועשרים וארבעה אלף וארבעה מאות וששים וארבע ונכתוב אותו על זאת הצורה{{#annotend:nzC6}}
+|style="text-align:right;"|ונכתבנו על זאת הצורה
 |-
 |
@@ Line 2,843: / Line 3,167: @@
 {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
 |-
-|&nbsp;||0||0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|&nbsp;||0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
 |-
-|0||1||6||0||0||0
+|&nbsp;||3||6||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
 |-
-|8||2||4||4||6||4
+|0||9||9||0||&nbsp;||&nbsp;
 |-
-|&nbsp;||9||1||8||0||8
+|5||8||3||6||9||6
-|}
 |-
-|}
+|&nbsp;||&nbsp;||4||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|-
+|&nbsp;||1||1||2||&nbsp;||&nbsp;
+|}
+|-
+|}
 |
 {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
@@ Line 2,859: / Line 3,187: @@
 {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
 |-
-|&nbsp;||0||0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|&nbsp;||0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|-
+|&nbsp;||ג||ו||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|-
+|0||ט||ט||0||&nbsp;||&nbsp;
 |-
-|0||א||ו||0||0||0
+|ה||ח||ג||ו||ט||ו
 |-
-|ח||ב||ד||ד||ו||ד
+|&nbsp;||&nbsp;||ד||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
 |-
-|&nbsp;||ט||א||ח||0||ח
+|&nbsp;||א||א||ב||&nbsp;||&nbsp;
 |}
 |-
 |}
+|-
-|}
+| colspan="2"|
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
 ::{|
 |-
-| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{82>9^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{82-{\color{blue}{9}}^2=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times9=}}{\color{blue}{18}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{14-\left(8\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{64-\left(8\times{\color{blue}{8}}\right)=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{64-{\color{blue}{8}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>00</span>&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot18=}}{\color{blue}{9}}}</math>||&#8199;00&#8199;&#8199;&#8199;
+| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{58>7^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{58-{\color{blue}{7}}^2=}}{\color{green}{9}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times7=}}{\color{blue}{14}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{9-\left(6\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{33-\left(6\times{\color{blue}{4}}\right)=}}{\color{green}{9}}\\&\scriptstyle{\color{red}{9-3=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{36-{\color{blue}{6}}^2=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times6=}}{\color{blue}{12}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;
+|-
+| ||&nbsp;||&#8199;<span style=color:LimeGreen>36</span>&#8199;&#8199;&#8199;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>01</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||01<span style="color:LimeGreen>6000</span>||016000
+| ||<span style=color:LimeGreen>09</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||09<span style=color:LimeGreen>90</span>&#8199;&#8199;
 |-
-|<span style="color:red">82</span>4464||824464||824464||824464
+|<span style=color:red>58</span>3696||583696||583696
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF><s>9</s>180</span>&#8199;||&#8199;<s>9</s>180<span style="color:#0000FF>8</span>||&#8199;&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>9</span>08
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF><s>7</s>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;<s>74</s><span style=color:#0000FF><s>6</s></span>&#8199;&#8199;
-|}<br>
+|-
-::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle908\ the\ root}}</math>
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>1</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;1<span style=color:#0000FF>12</span>&#8199;&#8199;
-{|
+|}
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|על אשר המדרג' האחרונה מהמספר הזה היא בלתי נגדרת צריך לשים אותה על הב' הקדומה לה במכתב שהיא המדרגה החמשית והנה יהיו שמנים ושנים והגדר היותר קרוב אליהם הוא תשעה כי כפלת הכאתו על עצמו עולה אחד ושמנים והנה כשנסיר אותם מהם תשאר על הב' א' ונכתוב על הח' סיפרא באשר נעתקה ממקומה והנה נכתוב תחת הב' ההיא ט' כנגד תשעה שהם הגדר היותר קרוב ואחר נעביר קולמוס על הט' ונכפול אותה ויהיו שמנה עשר ונכתבם על הדרך הזה א' תחת המדרג' רביעית כנגד העשר וח' כנגד השמנה במדרגה אחת אחורנית ואחרי זאת נכתוב סיפרא תחת המדרגה השנית ואחר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר אותיות הטור השפל [ה]מתחדש ממה שנשאר בטור העליון בכדי שישאר שם מספר אחרי זאת שנוכל להסיר ממנו כמספר העולה כפלת פעמי ההסרות על עצמם והנה נמצא שיספיק להסיר אותם שמנה פעמים ונעשה על הדרך הזה נקח הא' הנשארת בטור העליון על המדרגה החמשית ונכתוב עליה סיפרא באשר נעתיקנה ממקומה ונשים אותה על הד' הנשארת במדרגה הרביעה הקדומה לה ויהיו ארבעה עשר נסיר מהם הא' שתחת המדרגה הרביעית שמנה פעמים וישאר על הד' ו' וכן גם כן יש לנו להסיר הח' שתחת המדרגה הרביעית שמנה פעמים שעולה כפלתם ששה וארבעי' שמנה פעמים שעולה כפלתם ששים וארבעה ונעשה על הדרך הזה נקח הו' הנשארת במדרג' הרביעית ונכתוב סיפרא עליה כאשר נעתיקנה ממקומה ונשים אותה על הד' שהיא המדרגה השלישית הקדומה לה ויהיו ששים וארבעה ויכלו ויתמו בעבור הסרת פעמי הח' ונכתוב על הד' באשר לא נשאר ממנה כלום וכנגד שמנה פעמי הסרת האותיות נכתוב תחת המדרגה הראשונה ח' וכאשר נכה ח' פעמים על עצמם יעלו ששים וארבעה נסירם מהששים והארבעה אשר על ראשם בטור המספר כי הנה נשארה עד כה הד' שהיא המדרגה הראשונה והו' שהיא המדרגה השנית ובזה תכלה כל הטור העליונה ועל כן נכתוב סיפראש על הד' ועל הו' והטור שנתחדש הוא ח' 0 ח' א' הוא 0 ט' והוא גדר המספר המבוקש ובחנני בזאת ונסני לכפול ח' 0' ט' על עצמו כי בהכרח יצא לך מקיבוץ ה{{#annot:term|241,1253|ARoF}}כפלה{{#annotend:ARoF}} ד' ו' ד' ד' ב' ח'
+:*Since the last rank of this number has no root, the 5 should be shifted to the 8 that precedes it in writing in the fifth rank; it is fifty-eight.
+|style="text-align:right;"|באשר המדרגה האחרונה מהמספר הזה הוא בלתי נגדרת צריך ל<s>ה</s>שים את הה' על הח' הקדומה לה במכתב במדרגה חמישית ויעלו חמישים ושמונה
 |-
 |
-*{{#annot:√100|439|qY9w}}<math>\scriptstyle\sqrt{100}</math>
+::*The approximate root of this number [is 7], whose product by itself is forty-nine.
-|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו לדעת שורש וגדר מאה הנה נכתבנו על זאת הצורה{{#annotend:qY9w}}
+|style="text-align:right;"|והגדר הקרוב אל המספר הזה שעולה הכאתו על עצמו הוא תשעה וארבעים
 |-
 |
-:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
+::*When we subtract it from fifty-eight, 9 remains above the 8.
+|style="text-align:right;"|וכשנסיר אותם מחמישים ושמונה ישארו על הח' ט&#x202B;'
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+:::*We write zero above the 5 that was shifted from its place.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הה' באשר נעתקה ממקומה
 |-
-|0||&nbsp;||&nbsp;
+|
+:::*For the approximate root we write 7 beneath the 8.
+|style="text-align:right;"|וכנגד הגדר הקרוב נכתוב ז' תחת הח&#x202B;'
 |-
-|1||0||0
+|
+::*[We] multiply the 7 twice, and cross it out with a pen; the product is fourteen.
+|style="text-align:right;"|ויכפול הז' הזאת פעמים ונעביר עליה קולמוס והנה יהיה העולה ארבעה עשר
 |-
-|&nbsp;||1||0
+|
-|}
+:::*We write four for the four beneath the 3 that is the fourth rank and 1 for the ten beneath the 7 that we crossed out with a pen.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב ד' כנגד הארבעה תחת הג' שהיא המדרגה &#x202B;<ref>77v</ref>הרביעית וא' כנגד העשר תחת הז' אשר העברנו עליה הקולמוס
 |-
-|}
 |
-{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
+:*Now, we should [examine] how many times we can subtract the 1 and the 4 from what remains in the upper line, so that we will have enough to subtract the product of the times of subtraction by themselves from the remainder.
+|style="text-align:right;"|ועתה אנחנו צריכים [לעיין]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> כמה פעמים נוכל להסיר הא' והד' ממה שנשאר בטור המספר בכדי שיספיק לנו אחרי כן להסיר מהנשאר מספר הכרת פעמי ההסרה על עצמו
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+::*We find that it is enough for us if we subtract it six times.
+|style="text-align:right;"|והנה נמצא שיספיק לנו אם נסיר אותם ששה פעמים
 |-
-|0||&nbsp;||&nbsp;
+|
+::*When we subtract the 1 six times from the 9, 3 remains above it.
+|style="text-align:right;"|והנה כשנסיר הא' מהט' ששה פעמים ישאר עליה ג&#x202B;'
 |-
-|א||0||0
+|
+::*We also have to subtract the 4 six times; the product is twenty-four.
+|style="text-align:right;"|וגם יש לנו להסיר הד' ששה פעמים שעלה כפלתם ארבע ועשרים
 |-
-|&nbsp;||א||0
+|
-|}
+::*We do it this way:
+|style="text-align:right;"|ונעשה על הדרך הזה
 |-
-|}
+|
+::*We take the 3 that remains above the 9 and write a zero in its place.
+|style="text-align:right;"|נקח הג' הנשארת לנו על הט' ונכתוב סיפרא במקומה
 |-
 |
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+::*We shift it to the 3 that precedes it in the fourth rank; the result is thirty-three.
-::{|
+|style="text-align:right;"|ונשים אותה על הג' הקדומה לה במדרגה רביעית ויעלו שלש ושלשים
 |-
-| ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{1-{\color{blue}{1}}^2=}}{\color{green}{0}}}</math>||<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;
+|
+::*When we subtract the twenty-four from it, 9 remains above the 3.
+|style="text-align:right;"|כשנסיר מהם הארבע ועשרים ישארו על הג' ט&#x202B;'
 |-
-|<span style="color:red">1</span>00||100
+|
+:::*For the six times of subtraction we write 6 beneath the third rank.
+|style="text-align:right;"|וכנגד שש פעמי ההסרה נכתוב תחת המדרגה השלישית ו&#x202B;'
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>1</span>&#8199;
-|}<br>
-::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle10\ the\ root}}</math>
 |
+::*When we multiply it by itself the result is thirty-six.
+|style="text-align:right;"|וכשנכפול ונכה אותם על עצמם יעלו ששה ושלשים
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|והנה המדרגה השלישית יש לה גדר ועל כן נתחיל ממנה וידוע כי גדר הא' הוא אחד ולכן נכתוב סיפרא על הא' באשר תכלה כשנסיר ממנה הכאת הגדר על עצמו וכנגד הגדר על * האחד שהוא עצמו נכתוב א' תחת הסיפרא השנית ותהיה שוה שם עשר והוא גדר המספר המבוקש
+::*We subtract it from the line of the number this way:
+|style="text-align:right;"|ונסיר אותם מטור המספר על הדרך [הזה]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref>
 |-
 |
-*{{#annot:√400|439|2Rcj}}<math>\scriptstyle\sqrt{400}</math>
+::*We take 3 from the 9 that is left in the fourth rank; 6 remains above it.
-|style="text-align:right;"|וכן אם רצינו שורש ארבע מאות נכתבם על זאת הצורה{{#annotend:2Rcj}}
+|style="text-align:right;"|נקח מן הט' הנשארת לנו במדרגה רביעית ג' וישארו עליה ו&#x202B;'
 |-
 |
-:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
+::*We shift the 3 to the 6 that precedes it in the third rank; it is thirty-six, which is a product of the 6 by itself.
+|style="text-align:right;"|נשים זאת הג' על הו' הקדומה לה במדרגה שלישית יעלו ששה ושלשים <s>אחד</s> [שהם]<ref>marg.</ref> כפילת הכאת הו' על עצמה
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+:::*We write a zero above the 6, for no remainder is left.
+|style="text-align:right;"|ו<sup>הנה</sup> נכתוב סיפרא על הו' באשר &#x202B;<ref>78r</ref>לא נשארה ממנה שארית
 |-
-|0||&nbsp;||&nbsp;
+|
+::*Then, we double the six times of subtraction; it is twelve.
+|style="text-align:right;"|אחרי זאת נכפול הששת פעמים ההסרה פעמים ויהיו שנים עשר
 |-
-|4||0||0
+|
+::*We write it this way:
+|style="text-align:right;"|ונכתבם על הדרך הזה
 |-
-|&nbsp;||2||0
+|
-|}
+:::*2 beneath the 6 for the two and we cross it out by a pen.
+|style="text-align:right;"|ב' תחת הו' כנגד השתים ונעביר עליה קולמוס
 |-
-|}
 |
-{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
+:::*1 beneath the 4 that follows for the ten.
+|style="text-align:right;"|וא' תחת הד' שאחריה כנגד העשר
 |-
 |
-{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+:*After all this, we write what remains in the line of the number in another place and make it a separate line; then we write beneath it what is obtained.
+|style="text-align:right;"|ואחר כל זה נעתיק במקום אחר מה שנשאר בטור המספר ונעשה ממנו טור אחד לבדו ואחר נכתוב תחתיו מה שנתחדש
 |-
-|0||&nbsp;||&nbsp;
+|
+::The line of what remains is 6096.
+|style="text-align:right;"|והנה יהיה טור מה שנותר ו'ט'0ו&#x202B;'
 |-
-|ד||0||0
+|
+::We write beneath it in another line: 2 beneath the 9, 5 beneath the zero, and 1 beneath the 6; all this is what was obtained above.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב תחתיו בטור אחר ב' תחת הט' וה' תחת הסיפרא וא' תחת הו' וכל זה הוא מה שנתחדש למעלה
 |-
-|&nbsp;||ב||0
+|
-|}
+:It is written in this form:
+|style="text-align:right;"|והנה יהיה המועתק על זאת הצורה
 |-
-|}
+|
+:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
 |-
 |
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
-::{|
 |-
-| ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{4-{\color{blue}{2}}^2=}}{\color{green}{0}}}</math>||<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;
+|0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
 |-
-|<span style="color:red">4</span>00||400
+|2||&nbsp;||1||0
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>2</span>&#8199;
+|6||0||9||6
-|}<br>
-::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle20\ the\ root}}</math>
-|
 |-
-|
+|1||5||2||4
-|style="text-align:right;"|וידוע כי גדר הד' הוא שנים ולכן נכתוב סיפרא על הד' באשר תכלה כלה כאשר נסיר ממנה הכאת הגדר על עצמו וכנגד השנים שהם הגדר נכתוב ב' תחת הסיפרא השנית ותהיה שוה שם עשרים והוא גדר המספר המבוקש
+|}
 |-
+|}
 |
-*{{#annot:√4000|439|ZH6A}}<math>\scriptstyle\sqrt{4000}</math>
+{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
-|style="text-align:right;"|ואם רצינו לדעת הן הקרוב אל ארבעת אלפים{{#annotend:ZH6A}}
-|}
-::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span>
-::{|
 |-
-| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{40>6^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{40-{\color{blue}{6}}^2=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times6=}}{\color{blue}{12}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{4-\left(3\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{10-\left(3\times{\color{blue}{2}}\right)=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{4-1=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{10-{\color{blue}{3}}^2=}}{\color{green}{1}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style="color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot12=}}{\color{blue}{6}}}</math>||&#8199;0&#8199;&#8199;
+|
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
 |-
-| ||&nbsp;||&#8199;<span style="color:LimeGreen>13</span>&#8199;||&#8199;13&#8199;
+|0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
 |-
-| ||<span style="color:LimeGreen>04</span>&#8199;&#8199;||04<span style="color:LimeGreen>41</span>||0441
+|ב||&nbsp;||א||0
 |-
-|<span style="color:red">40</span>00||4000||4000||4000
+|ו||0||ט||ו
 |-
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF><s>6</s>2</span>&#8199;||&#8199;<s>6</s>2<span style="color:#0000FF>3</span>||&#8199;&#8199;<span style="color:#0000FF>6</span>3
+|א||ה||ב||ד
-|-
+|}
-| ||&#8199;<span style="color:#0000FF>1</span>&#8199;&#8199;||&#8199;1&#8199;&#8199;||&nbsp;
-|}<br>
-::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle63\ the\ root\\&\scriptstyle31\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
-{|
-|-
-|
-|style="text-align:right;"|נעשה על זה הדרך הנה המדרגה הרביעית היא בלתי נגדרת לפיכך נשים הד' על הסיפרא הקדומה לה ותהיה ארבעים והמרובע הקרוב אליהם הוא ששה כי כפלת הכאתו על עצמו תהיה שלשים וששה והנה ישארו ד' על הסיפרא השלישית ונכתוב סיפרא על הד' שהייתה במדרגה הרביעית כאשר נעתקה ממקומה וכנגד ששה שהוא הגדר היותר קרוב נכתוב ו' תחת הסיפרא השלישית אחרי זאת נכפול הו' פעמים ונעביר עליה קולמוס והנה יהיה ההווה שנים עשר ונכתוב ב' כנגד השנים תחת הסיפרא השניה וא' כנגד העשר תחת הו' אשר העברנו עליה קולמוס וכאשר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר הב' והא' ההמה מהנשאר למעלה מן הטור נמצא שיספיק לנו בשלשה פעמים ונעשה בדרך הזה נסיר הא' שתחת הסיפרא השלישית שלשה פעמים מהד' הנשארת על ראשה וישאר במקומה א' וכן יש לנו להסיר הב' ג' פעמי' שעולה כפלתם ששה ונעשה בדרך הזה נקח הא' הנותרת במדרגה השלישית ונשי' אותה על הסיפרא השנית ותהיה שוה עשר נסיר מהם הששה ישארו שם ארבעה ונכתוב סיפרא על הא' שהייתה על המדרגה השלישית כי נעתקה ממקומה וכנגד שלשה פעמי ההסרה נכתוב תחת הסיפרא שבמדרגה ראשונה ג' וכאשר נכפול ונכה אותה בעצמה יהיה ההווה תשעה נסיר אותם מהטור העליון בדרך זה נקח א' מן הד' הנותרים במדרגה השנית וישארו עליה ג' ונשים הא' על הסיפרא הקדומה למדרגתה ותהיה שוה עשר נסיר מהם תשעה ישאר על הסיפרא ההיא א' והטור אשר נתחדש הוא ג' ב' א' וחצי ב' א' הוא ו' ונמצא שתהיה הגדר הקרוב המבוקש ג' ו'
-|-
-|These examples are enough to deduce the extraction procedure for other cases in the same way
-|style="text-align:right;"|ובדרכי כל אלו החשבונות הרבים שהזכרתי והארכתי הביאור בהם בכל אחד למצוא גדרו או הקרוב אליו יספיק לך לעשות באחרים זולתם כתבניתם אשר אתה מראה אם חכם אם נבון אתה
 |-
 |}
-{|
-|-
-|
-== Chapter Eight – Proportions ==
-!style="text-align:right;"|השער השמיני במערכת חשבון מחשבון אחר
 |-
-|Definition of finding the relation = method of finding a number whose relation to a given number is equal to the relation of the same given number to another given number
+| colspan="2"|
-|style="text-align:right;"|כוונת ההערכה הזאת היא לבאר כשיהיו לנו שני חשבונות ידועים או יותר באזה דרך נוכל לחדש חשבון אחר שיהיה ערכו אל אחד מהם כערך האחד ההוא אל חבירו
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
+::{|
 |-
-|There are four kinds of relations:
+|rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{4+1=}}{\color{blue}{5}}\\&\scriptstyle{\color{red}{6-\left(4\times1\right)=}}{\color{green}{2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{20-\left(4\times5\right)=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{9-\left(4\times2\right)=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{16-{\color{blue}{4}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}</math>||<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot152=}}{\color{blue}{76}}}</math>||&#8199;36&#8199;
-|style="text-align:right;"|ותדע כי מלאכת השער הי' נחלקת לארבעה חלקים
 |-
-|
+|<span style=color:LimeGreen>2</span>&#8199;<span style=color:LimeGreen>10</span>||2&#8199;10
-:'''1) Rule of Three'''<br><math>\scriptstyle a_1:a_2=a_2:a_3</math>
-|style="text-align:right;"|החלק האחד הוא על דרך זה כשיהיו נודעי' לנו שני חשבונות ונרצה לחדש ולמצוא חשבון שלישי שיהיה ערכו אל אחד מהם כערך אחד מהם אל חבירו
 |-
-|
+|6096||6096
-::*<math>\scriptstyle4:6=6:x</math>
-|style="text-align:right;"|המשל בזה כגון שנדע חשבון ארבעה וששה
 |-
-|
+|1<span style=color:#0000FF>5</span>2<span style=color:#0000FF>4</span>||&#8199;<span style=color:#0000FF>76</span>4
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6:4=\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot4\right]:4}}</math>
+|}
-|style="text-align:right;"|ובידוע כשנערוך חשבון ששה על חשבון ארבעה יהיה כמוהו ומחציתו
+::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle764\ the\ root}}</math>
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle a_3=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_1}</math><br>
+:*Now, we should examine how many times we can subtract the digits that we wrote beneath the first line, so that we will have enough afterwards to subtract the product of the times of subtraction by themselves from the remainder.
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6^2}{4}=\frac{36}{4}=9}}</math>
+|style="text-align:right;"|ועתה יש לנו לעיין כמה פעמים נוכל להסיר האותיות שכתבנו תחת הטור הראשון ממנו בכדי שיספיק לנו אחרי כן להסיר מהנשאר כפל הכאת מספר ההסרות על עצמו
-|style="text-align:right;"|ואם נרצה לחדש חשבון שלישי שיהיה ערכו אל ששה כערך הששה אל הארבעה נעשה על הדרך הזה נקח חשבון הששה שהוא אמצעי בין החשבון הראשון הידוע ובין השלישי הנעלם ונכפול ונכה אותו על עצמו ויהיה העולה ששה ושלשים נחלק אותם על החשבון הראשון הנודע שהוא ארבעה ומצאנו בהם תשע פעמים והנה תשעה ערכם אל ששה כערך ששה אל ארבעה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle a_1=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_3}</math>
+::*We find that it is enough for all this if we subtract it 4 times.
-|style="text-align:right;"|ואם ידענו החשבון האמצעי והחשבון האחרון והנעלם ממנו החשבון הראשון נכפול גם כן האמצעי על עצמו ונכפול ונחלקנו על החשבון האחרון הנודע והיוצ' בחילוק הוא החשבון הראשון
+|style="text-align:right;"|והנה נמצא שיספיק לכל זה אם נסירם ד' פעמים
 |-
 |
-::*<math>\scriptstyle x:6=6:9</math>
+::*When we subtract four times the 1 that is the last rank of the bottom line from the 6 that is in the upper line above it, 2 remains above it.
-|style="text-align:right;"|ולפי זה כשנדע חשבון הששה והתשעה ולא נדע הארבעה
+|style="text-align:right;"|והנה כשנסיר הא' שהיא המדרגה האחרונה מהטור השפל מהו' אשר בטור העליון על ראשה ארבעה פעמים ישאר עליו ב&#x202B;'
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6^2}{9}=\frac{36}{9}=4}}</math>
+::*We have to subtract from the upper line also four times the 5 that is in the bottom line, the product of which is twenty.
-|style="text-align:right;"|נכפול הששה על עצמם ונחלקם על התשעה הנודעי' ונמצאנו בו ארבעה פעמים והנה הארבעה הוא החשבון המבוקש
+|style="text-align:right;"|וגם כן יש לנו להסיר ארבעה פעמים הה' אשר בטור השפל שעולה כפלתם עשרים &#x202B;<ref>78v</ref>מהטור העליון
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle a_2=\sqrt{a_1\sdot a_2}</math>
+::*We do it this way:
-|style="text-align:right;"|ואם ידענו החשבון הראשון והשלישי ונעלם ממנו החשבון האמצעי נכפול ונכה השני חשבונות הנודעי' זה על זה ונקח גדר העולה וכמספר הגדר הוא החשבון האמצעי המבוקש
+|style="text-align:right;"|ונעשה על דרך זה
 |-
 |
-::*<math>\scriptstyle4:x=x:9</math>
+::*We take the 2 the is left in the last rank of the upper line and shift it to the zero that precedes that rank; it is twenty and all is gone for the twenty of the product.
-|style="text-align:right;"|ועל הדרך הזה כשנדע חשבון הארבעה והתשעה ונעלם ממנו האמצעי
+|style="text-align:right;"|נקח הב' הנשארת לנו במדרגה האחרונה מהטור העליון ונשים אותה על הסיפרא הקדומה למדרגה ההיא ויהיו עשרים ויסופו ויכלו בעד העשרים מהכפילה
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{4\sdot9}=\sqrt{36}=6}}</math>
+:::*We write a zero above the 2 that we took, as it was shifted from its place.
-|style="text-align:right;"|נכפול ארבעה על תשעה ויעלו ששה ושלשים וגדרם הוא ששה והוא החשבון האמצעי הנדרש
+|style="text-align:right;"|ונכתוב על הב' אשר לקחנו סיפרא באשר נעתקה ממקומה
 |-
 |
-:'''2) Rule of Four'''<br><math>\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4</math>
+::*Then, [we] subtract also four times the 2 that is in the bottom line from the 9 that is above it; 1 remains above it.
-|style="text-align:right;"|החלק השני כשיהיו לנו שלשה חשבונות מספרים נודעים ונרצה לחדש חשבון רביעי שיהא ערכו אל השלישי כערך הראשון אל השני
+|style="text-align:right;"|ואחרי זאת הסיר גם כן ארבעה פעמים הב' שבטור השפל מהט' אשר על ראשו וישאר עליה א&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}</math><br>
+:::*For the four times of subtraction we write 4 beneath the first rank of the upper line.
-::*<math>\scriptstyle6:10=3:x</math>
+|style="text-align:right;"|והנה כנגד ארבעה פעמי ההסרה נכתוב תחת המדרגה הראשונה מהטור העליון ד&#x202B;'
-|style="text-align:right;"|כגון שנדע החשבונות האלה השלשה ששה ועשר ושלשה ונבקש לעשו' למצוא חשבון שיהיה ערכו אל השלשה כערך עשרה אל הששה
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot3}{6}=\frac{30}{6}=5}}</math>
+::*When we multiply 4 by itself, it is sixteen.
-|style="text-align:right;"|ונעשה ככה נכפול העשרה וחשבון השלשה זה על זה ושניהם נקראים אמצעיים לפי שהם נתוני' בין החשבון הראשון הנודע ובין החשבון הרביעי הנעלם וההוה הוא שלשים נחלקנו על החשבון הראשון הנודע שהוא ששה ונמצאנו בו חמשה פעמים והנה חמשה הוא החשבון המבוקש כי כערך ששה אל עשרה כן ערך ששה אל חמשה
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול ונכה הד' על עצמה יהיה ההוא ששה עשר
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}</math>
+::*We subtract it from the sixteen that is in the upper line, because 1 is left above the 9 in the second rank and the 6 in the first [rank].
-|style="text-align:right;"|וכן אם נדע החשבונות האמצעיים והחשבון הרביעי ונעלם ממנו החשבון הראשון נכפול האמצעיים זה על זה ונחלק ההוה על החשבון הרביעי הנודע והיוצא בחילוק הוא המבוקש
+|style="text-align:right;"|נסירם מהששה עשר שבטור העליון שהרי נותרו א' על הט' במדרגה השנייה והו' שבראשונה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}</math><br>
+::*We find that the whole upper line is gone, so we write zeros above the 6 and the 1 that above the 9.
-:*<math>\scriptstyle a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}</math>
+|style="text-align:right;"|ונמצא שיכלה כל הטור העליון ועל כן נכתוב סיפראש על הו' ועל הא' שבראש הט&#x202B;'
-|style="text-align:right;"|ואם יעלם ממנו אחד מהשנים האמצעיים נכפול החשבון הראשון והרביעי אלו על אלו ונחלק ההוה על האמצעי הנודע והיוצא בחילוק הוא החשבון האמצעי הנעלם
 |-
 |
-:'''3) Arithmetic proportion'''<br><math>\scriptstyle a_2-a_1=a_3-a_2</math>
+:*The bottom line that is generated is 1524.
-|style="text-align:right;"|החלק השלישי כשנרצה לכתוב ולחקוק חשבונות רבים מרחק אחד שוה למרחק חבירו
+|style="text-align:right;"|והטור התחתון אשר נתחדש הוא ד'ב'ה'א&#x202B;'
 |-
 |
-:*1; 2; 3; 4
+::*We take half the 2, 5 and 1; the remainder is 764 and this is the sought root of the number.
-|style="text-align:right;"|כגון א'ב'ג'ד&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|נקח חצי הב' והה' והא' ותהיה הנשאר ד'ו'ז' והוא הגדר מהמספר המבוקש
 |-
 |
-:*2; 4; 6
+::If you multiply 764 by itself, I promise you that the product is 583696.
-|style="text-align:right;"|או ב'ד'ו' וכיוצא באלו
+|style="text-align:right;"|ואם תכפול ד'ו'ז' על עצמו אני מבטיח לך שיצא מקבוץ ה{{#annot:term|241,1253|i2pU}}כפילה{{#annotend:i2pU}} ו'ט'ו'ג'ח'ה&#x202B;'
 |-
 |
-::This kind is clear and explained - thus, there is no need to elaborate on that
+*{{#annot:√824464|439|nzC6}}We wish to know the root of this number, which is eight hundred and twenty-four thousand, four hundred and sixty-four.
-|style="text-align:right;"|והחלק הזה דרכו גלוי ומבואר ואין צריך עוד להאריך בו
+:<math>\scriptstyle\sqrt{824464}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> לדעת גדר &#x202B;<ref>79r</ref>המספר הזה שהוא שמונה מאות <sup>אלף</sup> ועשרים וארבעת אלף וארבע מאות וששים וארבעה{{#annotend:nzC6}}
 |-
 |
-:'''4) Harmonic proportion'''<br><math>\scriptstyle a_1:a_3=\left(a_2-a_1\right):\left(a_3-a_2\right)</math>
+:We write it in the following diagram:
-|style="text-align:right;"|החלק הרביעי
+|style="text-align:right;"|ונכתבם על זאת הצורה
 |-
 |
-*<math>\scriptstyle3;\ 4;\ 6\longrightarrow3:6=1:2=\left(4-3\right):\left(6-4\right)</math>
+:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
-|style="text-align:right;"|על אופן שלש אותיות אלו שהם ג'ד'ו' שערך ג' אל ו' כערך המרחק שמשלשה עד ארבעה אל המרחק שמארבעה ועד ששה שהנה מרחק ג' מד' אחד ומרחק ד' מו' שנים וכערך אחד אל השנים כן ערך הג' אל הו'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle a_2=2\sdot\frac{a_1\sdot a_3}{a_1+a_3}</math>
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
-|style="text-align:right;"|וכאשר נדע האות הראשונה והאחרונה ונעלמת ממנו האות השנית נכפול האחת על חברתה ונחלק העולה על המחובר משתיהן והיוצא בחילוק נכפלנו והוא המבוקש
 |-
-|
+|&nbsp;||0||0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\frac{3\sdot6}{3+6}=2\sdot\frac{18}{9}=2\sdot2=4}}</math>
-|style="text-align:right;"|ועל דרך הזאת כשנדע הג' והו' ונרצה לדעת האמצעית נכפול ג' על ו' יהיו שמנה עשר נחלקנו על המחובר משתיהן שהוא ט' נמצאנו שם שני פעמים נכפלם יהיו ארבעה וככה הוא האות האמצעי להיות ד&#x202B;'
 |-
-|
+|0||1||6||0||0||0
-:*<math>\scriptstyle a_3=\frac{a_1\sdot a_2}{a_1-\left(a_2-a_1\right)}</math>
-|style="text-align:right;"|ואם נדע האות הראשונה והאמצעית ולא נדע האחרונה נכפול הראשונה על השניה שהיא אמצעית בין הראשונה הידועה ובין האחרונה הנעלמת והעולה נחלקנו על האות הראשונה הידועה אחר אשר נסיר ממנה העולה מהכאת המרחק שבין הראשונה לאמצעית על עצמו והיוצא מהחילוק הוא המבוקש
 |-
-|
+|8||2||4||4||6||4
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot4}{3-\left(4-3\right)}=\frac{12}{3-1}=\frac{12}{2}=6}}</math>
-|style="text-align:right;"|ולפי זה כשנדע הג' והד' ונעלמת ממנו הו' נכפול הג' על ד' יהיו שנים עשר נחלקם [ ] על הג' אחרי אשר נסיר ממנה הכאת המרחק שבינה ובין הד' על עצמו והנה הוא אחד נסיר אותו מהג' ישאר ממנה ב' ונמצא ב הב' הזאת ו' פעמים בשנים עשר וככה היא האות השלישית האחרונה ו&#x202B;'
 |-
+|&nbsp;||9||1||8||0||8
+|}
+|-
+|}
 |
-:*<math>\scriptstyle a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_3+\left(a_3-a_2\right)}</math><br>
+{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot6}{6+\left(6-4\right)}=\frac{24}{6+2}=\frac{24}{8}=3}}</math>
+|-
-|style="text-align:right;"|ואם ידענו הד' והו' ולא ידענו הג' נעשה בדרך זה נכפול הג' [הד'] על הו' ויהיו ארבע ועשרים נחלקם על המחובר מהאות השלישית עם המרחק שבין הד' ובינה יהיו שנים וכש{{#annot:term|178,1165|m6K8}}נחברם{{#annotend:m6K8}} אל הששה יהיו שמנה וכשנחלק הארבע ועשרים עליהם &#x202B;<ref>84r</ref>יצא לנו ה{{#annot:term|157,1223|hOsK}}חלוק{{#annotend:hOsK}} ג' פעמים וכן הוא משפט האות הראשונה להיות ג&#x202B;'
+|
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
+|-
+|&nbsp;||0||0||&nbsp;||&nbsp;||&nbsp;
+|-
+|0||א||ו||0||0||0
+|-
+|ח||ב||ד||ד||ו||ד
+|-
+|&nbsp;||ט||א||ח||0||ח
+|}
+|-
+|}
+|-
+| colspan="2"|
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
+::{|
+|-
+| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{82>9^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{82-{\color{blue}{9}}^2=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times9=}}{\color{blue}{18}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{14-\left(8\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{64-\left(8\times{\color{blue}{8}}\right)=}}{\color{green}{0}}\\&\scriptstyle{\color{red}{64-{\color{blue}{8}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>00</span>&#8199;&#8199;&#8199;||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot18=}}{\color{blue}{9}}}</math>||&#8199;00&#8199;&#8199;&#8199;
 |-
-|From these four kinds of proportions it is possible to find all the proportions of numbers
+| ||<span style=color:LimeGreen>01</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||01<span style=color:LimeGreen>6000</span>||016000
-|style="text-align:right;"|ובאלו החלקים הארבעה המבוארים תוכל להבין ולהוציא כל ערכי החשבונות שתמצא כאשר התבאר בארוכה ענין כל חלק וחלק
+|-
+|<span style=color:red>82</span>4464||824464||824464||824464
 |-
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF><s>9</s>180</span>&#8199;||&#8199;<s>9</s>180<span style=color:#0000FF>8</span>||&#8199;&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>9</span>08
 |}
-{|
+::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle908\ the\ root}}</math>
 |-
 |
+:*Since the last rank of this number has no root, it should be shifted to the 2 that precedes it in writing that is the fifth ranke; it is eighty-two.
-== Chapter Nine – On Knowing the Fractions of Integer, whether in Multiplication, in Division, in Addition, or in Subtraction ==
+|style="text-align:right;"|על אשר המדרגה האחרונה מהמספר הזה היא בלתי נגדרת צריך לשום אותה על הב' הקדומה לה במכתב שהיא המדרגה החמישית והנה יהיה שמנים ושנים
-!style="text-align:right;"|<big>השער התשיעי</big> בידיעת חלקי ה{{#annot:term|15,1242|Rn7j}}שבר{{#annotend:Rn7j}} מן ה{{#annot:term|20,1268|c745}}שלם{{#annotend:c745}} בין בכפל בין בחלוק או ב{{#annot:term|154,1208|W34i}}חבור{{#annotend:W34i}} או במגרעת
 |-
 |
-=== <span style=color:green>Introduction</span> ===
+::*Its approximate root is nine, since its product by itself is eighty-one.
+|style="text-align:right;"|והגדר היותר קרוב אליהם הוא תשעה כי כפל הכאתו על עצמו עולה אחד ושמונים
+|-
 |
+::*When we subtract it from it, 1 remains above the 2.
+|style="text-align:right;"|והנה כשנסיר אותם מהם תשאר על הב' א&#x202B;'
 |-
-|Know that the product of fractions by themselves or by other fractions is less than their sum.
+|
-:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\times\frac{c}{d}<\frac{a}{b}+\frac{c}{d}}}</math>
+:::*We write a zero above the 2, as it was shifted from its place.
-|style="text-align:right;"|תדע באמת כי כפילת הכאת השברים על עצמם או על שברים אחרים זולתם פחותה ממחברתם
+|style="text-align:right;"|ונכתוב על הב' סיפרא באשר נעתקה ממקומה
 |-
 |
-::For, when we say: multiply a quarter by a quarter, it is as if we say: take a quarter of the quarter, which is one part of sixteen of the whole.
+:::*We write 9 beneath that 2 for the nine, which is the approximate root and cross out the 9 with a pen.
-|style="text-align:right;"|כי כאשר נאמר כפול והכה רביע על רביע הרי זה כאלו נאמר קח רביע הרביע שהוא חלק מששה עשר חלקים בשלם
+|style="text-align:right;"|והנה נכתוב תחת הב' ההיא ט' כנגד תשעה שהם הגדר היותר קרוב ואחר נעביר הקולמוס על הט&#x202B;'
 |-
 |
-::And, if we say: add a quarter to a quarter, the sum is one half of a whole.
+::*We double it; it is eighteen.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}=\frac{1}{16}<\frac{1}{2}=\frac{1}{4}+\frac{1}{4}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונכפל אותה והיו שמנה עשר
-|style="text-align:right;"|ואם נאמר חבר רביעית עם רביעית יהיה המחובר חצי שלם אחד
 |-
-|This rule of fractions is opposite to the rule of integers, since [the integers] increase when they are multiplied by themselves, or by others, more than they are increased by their summing.
+|
-:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n+m<n\times m}}</math>
+::*We write it this way:
-|style="text-align:right;"|ומנהג השברים הזה הפך מנהג השלמים כי הם יתרבו כאשר יו[כ]ו ויוכפלו על עצמם או על זולתם יותר משלא תרבה אותן מחברתן
+|style="text-align:right;"|ונכתבם על הדרך הזה
 |-
-|On the other hand, this [rule of fractions] is somewhat similar to the rule of the unit, that if we multiply it by itself the result is only one, while its sum with itself is two.
+|
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1\times1<1+1}}</math>
+:::*1 beneath the fourth rank, for the ten.
-|style="text-align:right;"|ואולם הם דומים למנהג <sup>מעשה</sup> האחד השלם במקצת שאם נכפלנו ונכנו בעצמו לא יעלה כי אם אחד ומחברתו עם עצמו תהיה שנים
+|style="text-align:right;"|א' תחת המדרגה הרביעית כנגד העשר
 |-
-|Therefore, the number two is mean between all the other [integers] and [one and the fractions], since the sum of two with itself and its product by itself are both equal to four.
+|
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+2=2\times2=4}}</math>
+:::*8 for the eight one rank back.
-|style="text-align:right;"|ולזאת הושמו השנים אמצעיים בין שאר כל המספרים וביניהם &#x202B;<ref>84v</ref>כי מחברת השנים [עם] עצמן וכפלת הכאתן בעצמן הכל עולה בשוה ארבעה המחברת כמו הכפילה
+|style="text-align:right;"|וח' כנגד השמנה במדרגה אחת אחורנית
 |-
 |
+:::*Then, we write a zero beneath the second rank.
-=== <span style=color:green>Operations with fractions</span> ===
+|style="text-align:right;"|ואחרי זאת כתבנו סיפרא תחת המדרגה השנית
+|-
 |
+:*Then we examine how many times we can subtract the digits of the created bottom line from what remains in the upper line, so that a number remains there from which we will be able to subtract the product of the times of subtraction by themselves.
+|style="text-align:right;"|ואחר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר אותיות הטור השפל המתחדש ממה שנשאר בטור העליון בכדי שישאר שם מספר &#x202B;<ref>79v</ref>אחר זאת שנוכל להסיר ממנו כמספר העולה מכפילת פעמי ההסרות על עצמם
 |-
-|In order that the practice in this chapter will be clear and known for all by elaborate explanation, I write various calculations of operations with fractions, from which the procedure in other cases can be known and learned.
-|style="text-align:right;"|ובעבור אשר תהיה מלאכת השער הזה גלויה ומפורסמת לכל בביאור רחב אכתו<sup>ב </sup>מדרכי השברים חשבונות רבים עד שיודע וילמד [מהם לעשות] ככה באחרים זולתם
-|-
-|
-==== <span style=color:green>Multiplication of fractions</span> ====
 |
+::*We find that it is enough to subtract it eight times.
+|style="text-align:right;"|והוא נמצא שיספיק להסיר אותם שמנה פעמים
 |-
 |
-===== <span style=color:green>Introduction</span> =====
+::*We do it this way:
-|
+|style="text-align:right;"|ונעשה על הדרך הזה
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|והנני מתחיל בדרך כפילת הכאתן אחר כי אכתוב מעט הקדמה שאני צריך לבאר אותה לצורך המלאכה הזאת
+::*We take the 1 that is left in the upper line above the fifth rank and write zero above it, since we shift it from its place.
-|-
+|style="text-align:right;"|נקח הא' הנשארת בטור העליון על המדרגה החמישית ונכתוב עליה סיפרא באשר נעתיקנה ממקומה
-|The proper way for dealing with fractions is to find their common denominator - an integer that consists of the denominators of all these fractions
-|style="text-align:right;"|ואומר בזה כי הדרך הישר בשברים לקחת בהם {{#annot:term|1163,1682|wryg}}מדומה{{#annotend:wryg}} רצוני לומר שיקח חשבון שלמים שימצאו בו חלקים שלמים כפי מספר השברים אשר יצטרך
-|-
-|The method of finding the common denominator:
-|style="text-align:right;"|וככה הוא לקיחת המדומה
-|-
-|a; b; c - the denominators of the fractions&rarr; their common denominator is (a&middot;b&middot;c)<br>
-:the common denominator of the fractions <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2};\ \frac{1}{3};\ \frac{1}{4};\ \frac{1}{11}}}</math> is <math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3\sdot4\sdot11=6\sdot4\sdot11=24\sdot11=264}}</math>
-|style="text-align:right;"|כשנרצה למצוא בו חשבון שיהיו בו {{#annot:term|15,1242|8HjB}}שברים{{#annotend:8HjB}} אלו שהם מחצית ושלישית ורביעית וחלק אחד מאחד עשר והנה כל משכיל יבין כי החשבון הקדום שבכל החשבונות שנוכל למצוא בו חצי שתהיה שלימה הוא שנים ועל זה נקח בעבור המחצית שנים וכמו שהמחצית יוצאת משנים כן תצא השלישית משלשה ולכן נקח בעבורה שלשה וכשנכפול השנים בשלשה יהיו ששה והנה ששה הוא חשבון &#x202B;<ref>85r</ref>הקרוב שיהיה בו מחצית ושלישית משלמים וכשנכפול הששה בארבעה בעבור הרביעית אשר תצא מהם יהיה העולה מהם עשרים וארבע וכשנ<sup>כ</sup>פול אותם באחד עשר כנגד החלק האחר שהוא מהם יהיה העולה מהם מאתים ושישים וארבעה <s>והנה</s> [והוא]&#x202B;<ref>marg.</ref> {{#annot:term|1163,1682|sJ8p}}החשבון המדומה{{#annotend:sJ8p}} המבוקש כי יש לו מחצית ושלישית ורביעית וחלק מהאחד עשר וכמוהו לכל האחרים זולתו
 |-
 |
+::*We shift it to the 4 that is left in the fourth rank that precedes it; it is fourteen.
-===== Multiplication of fractions by fractions =====
+|style="text-align:right;"|ונשים אותה על הד' הנשארת במדרגה הרביעית הקדומה לה ויהיו ארבעה עשר
-|
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{a}{b}\times\frac{c}{d}=\frac{a\sdot c}{b\sdot d}}}</math><br>
-<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{a}{b}\times\frac{c}{d}=\frac{\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]\sdot\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{\left(b\sdot d\right)^2}}}</math>
 |
+::*We subtract from it eight times the 1 that beneath the fourth rank; 6 remains above the 4.
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם הא' שתחת המדרגה הרביעית שמנה פעמים וישאר על הד' ו&#x202B;'
 |-
 |
-*{{#annot:⅘×⅘|17|yepM}}We wish to multiply four fifths by four fifths
+::*We also have to subtract eight times the 8 that is beneath the third rank; its product is sixty-four.
-:<math>\scriptstyle\frac{4}{5}\times\frac{4}{5}</math>
+|style="text-align:right;"|וגם כן יש לנו להסיר הח' שתחת המדרגה השלישית שמונה פעמים שעולה כפלתם שישים וארבעה
-|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול ארבע חמישיות בארבע חמישיות{{#annotend:yepM}}
 |-
 |
-:*It is known that the fifth is derived from the five <math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot5=25}}</math>
+::*We do it this way:
-|style="text-align:right;"|בידוע כי החמישית תצא מחמשה והוא המדומה והכאתו בעצמו עולה עשרים וחמשה
+|style="text-align:right;"|ונעשה על הדרך הזה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot4=16}}</math>
+:::We take the 6 left in the fourth rank and write a zero above it when we shift it from its place.
-|style="text-align:right;"|ונכפול מספר החמישיות שהוא <s>מספר</s> <sup>ארבע</sup> <s>ב</s>על עצמו ויהיה ששה עשר
+|style="text-align:right;"|נקח הו' הנשארת במדרגה הרביעית ונכתוב סיפרא עליה כאשר נעתיקנה ממקומה
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{4}{5}=16:25=\frac{3}{5}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+:::We write it above the 4 in the third rank that precedes it; it is sixty-four and it is all gone when subtracting the product of 8.
-|style="text-align:right;"|והנה ערך ששה עשר אל חמש ועשרים שהוא העולה מהכאת המדומה בעצמו שלש חמישיותיו וחמישית חמישית וככה הוא ערך היוצא מכפלתם אל השלם
+|style="text-align:right;"|ונשים אותה על הד' שהיא המדרגה השלישית הקדומה לה ויהיו שישים וארבעה ויכלו ויתמו בעבור הסרת פעמי הח&#x202B;'
 |-
 |
-*{{#annot:²/₄×¾|17|vUPh}}We wish to multiply two quarters by three quarters
+:::We write a zero above the 4, because nothing remains of it.
-:<math>\scriptstyle\frac{2}{4}\times\frac{3}{4}</math>
+|style="text-align:right;"|ונכתוב על הד' ההיא סיפרא באשר לא נשאר ממנה כלום
-|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול ולהכות שתי רביעיות על שלש רביעיות{{#annotend:vUPh}}
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot4=16}}</math>
+:::For the eight times of subtraction we write 8 beneath the first rank.
-|style="text-align:right;"|מדומה הרביעית הנה הוא ארבעה כי ממנו תצא והכאתו על עצמו עולה ששה עשר
+|style="text-align:right;"|וכנגד <sup>שמונה</sup> פעמי הסרת האותיות נכתוב תחת המדרגה הראשונה ח&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3=6}}</math>
+::*When we multiply 8 by itself the result is sixty-four.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול השתי רביעיות בשלש &#x202B;<ref>85v</ref>יהיו ששה
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכה ח' על עצמם יעלו שישים וארבעה
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}\times\frac{3}{4}=6:16=\frac{1}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
+:::We subtract it from the sixty-four above it in the line of the number examined, because so far the 4 remains in the the first rank and the 6 in the second rank. Thus the entire upper line is gone.
-|style="text-align:right;"|וערכם אל הכאת המדומה רביעיתו ושתי רביעיות רביעי' אחת וככה הוא ערכם אל השלם
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>80r</ref>נסירם מהשישים וארבעה אשר על ראשם בטור המספר הנחקר כי הנה נשארו עד כה הד' שהיא המדרגה הראשונה והו' שהיא המדרגה השנית ובזה תכלה כל הטור העליון
 |-
 |
-*{{#annot:¾×⅘|17|EMJE}}We wish to multiply three quarters by four fifths.
+:::So, we write zeros above the 4 and the 5.
-:<math>\scriptstyle\frac{3}{4}\times\frac{4}{5}</math>
+|style="text-align:right;"|ועל כן נכתוב סיפראש על הד' ועל הה&#x202B;'
-|style="text-align:right;"|בקשנו לכפול שלש רביעיות בארבע חמשיות{{#annotend:EMJE}}
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}</math>
+:*The bottom line that is generated is 1808.
-|style="text-align:right;"|הנה מדומה הרביעיות ארבעה ומדומה החמשיות חמשה וכפלת המדומה האחד על חבירו ותהיה עשרים
+|style="text-align:right;"|והטור שנתחדש הוא ח'[0]ח'א&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4=12}}</math>
+::A half of 180 is 90. We find that what remains is 908 and this is the required root of the number.
-|style="text-align:right;"|ועתה נכפול מספר השלש רביעיות במספר הארבע חמשיות יהיו שנים עשר
+|style="text-align:right;"|וחצי סיפרא ח"א הוא 0ט' נמצא שיהיה הנותר אחרי זאת ח'0'ט' והוא גדר המספר המבוקש
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times\frac{4}{5}=12:20=\frac{3}{5}}}</math>
+:<span style=color:green>'''Check:'''</span> ''Try me herewith'' [Malachi 3, 10]: to multiply 908 by itself, for you will necessarily receive 824464 from the multiplication.
-|style="text-align:right;"|וערך שנים עשר אל עשרי' שהוא העולה מכפלת המדומה האחד על חבירו שהוא שלש חמשיותיו וככה הוא העולה מכפלת השברים הנזכרים אלו על אלו שלש חמשיות השלם
+|style="text-align:right;"|''ובחנני נא בזאת''&#x202B;<ref group=note>מלאכי ג, י</ref> ונסני לכפול ח'0'ט' על עצמו כי בהכרח יצא לך מקבוץ ה{{#annot:term|241,1253|ARoF}}כפילה{{#annotend:ARoF}} ד'ו'ד'ד'ב'ח&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot20=15}}</math>
+*{{#annot:√100|439|qY9w}}We also want the root of a hundred.
-|style="text-align:right;"|או אם נרצה נעשה בדרך אחרת נקח מדומה אחד לשניהם והנה שלש רביעיותיו הם שלשה [חמשה] עשר
+:<math>\scriptstyle\sqrt{100}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>ועוד בקשנו</big> שורש וגדר מאה{{#annotend:qY9w}}
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\sdot20=16}}</math>
+:We write it in the following diagram:
-|style="text-align:right;"|וארבע חמשיותיו הם ששה עשר
+|style="text-align:right;"|הנה נכתבה על זאת הצורה
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15\sdot16=240}}</math>
+:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
-|style="text-align:right;"|נכפול אלו על אלו יהיו מאתים וארבעים
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{20\sdot20=400}}</math>
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
-|style="text-align:right;"|נכה המדומה שהוא עשרים ונכפול אותו על עצמו ויהיה ארבע מאות
 |-
-|
+|0||&nbsp;||&nbsp;
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times\frac{4}{5}=240:400=\frac{12}{20}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נעריך המאתים וארבעים אליהם ונמצא כי כערך שנים עשר אל עשרים כן ערך מאתים וארבעים אל ארבע מאות שוה בשוה והכל אחד
 |-
-|
+|1||0||0
-*{{#annot:⁵/₇×⁷/₈|17|NoxQ}}<math>\scriptstyle\frac{5}{7}\times\frac{7}{8}</math>
-|style="text-align:right;"|בקשנו לכפול חמש שביעיות בשבע שמיניות{{#annotend:NoxQ}}
 |-
-|
+|&nbsp;||1||0
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot8=56}}</math>
+|}
-|style="text-align:right;"|ידוע כי מדומה השמיניו' הוא שמנה ומדומה הוא השביעיות הוא שבעה וכאשר נכפול ונכה או אותם זה על זה יהיו חמשים וששה
 |-
+|}
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot7=35}}</math>
+{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
-|style="text-align:right;"|ואחר נכפול מספר החמש שביעיו' במספר השבע שמיניות ויעלו שלשים וחמש
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\times\frac{7}{8}=35:56=\frac{5}{8}=\frac{4}{7}+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
-|style="text-align:right;"|וערכם אל חמשים וששה חמש שמיניותיו או נוכל לומר שהם ארבע שביעיותיו ושלשה שמיניות שביעית
 |-
-|
+|0||&nbsp;||&nbsp;
-|style="text-align:right;"|ובדרך אחרת הנה המדומה האחד לשנים הוא ששה וחמשים
 |-
-|
+|א||0||0
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\sdot56=40}}</math>
-|style="text-align:right;"|וחמש שביעיות והם ארבעי'
 |-
-|
+|&nbsp;||א||0
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}\sdot56=49}}</math>
+|}
-|style="text-align:right;"|ושבע שמיניות תשע וארבעים
 |-
-|
+|}
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40\sdot49=1960}}</math>
-|style="text-align:right;"|וכפלתם זה על זה הוא עולה אלף ותשע מאות וששים
 |-
-|
+| colspan="2"|
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{56\sdot56=3136}}</math>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
-|style="text-align:right;"|והכאת המדומה על עצמו עולה שלשת אלפים ומאה ושלשים וששה
+::{|
 |-
-|
+| ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{1-{\color{blue}{1}}^2=}}{\color{green}{0}}}</math>||<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\times\frac{7}{8}=1960:3136=\frac{35}{56}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ותמצא כאשר נעריך אליהם האלף ותשע מאות וששים שיהיה מערכתם שוה למערכת שלשים וחמש אל החמשים וששה
 |-
-|Both ways are proper
+|<span style=color:red>1</span>00||100
-|style="text-align:right;"|ושני הדרכים האלה כאחד טובים וישרים
 |-
-|
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>1</span>&#8199;
-*{{#annot:⅘×³/₁₃|17|Wi3Z}}<math>\scriptstyle\frac{4}{5}\times\frac{3}{13}</math>
+|}<br>
-|style="text-align:right;"|בקשנו לכפול ארבע חמשיותיו על שלשה חלקים משלשה עשר בשלם{{#annotend:Wi3Z}}
+::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle10\ the\ root}}</math>
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot13=65}}</math>
+::The third rank has a root, so we start with it.
-|style="text-align:right;"|הנה מדומה החמשיות חמשה ומדומה החלקים משלשה עשר הוא שלשה עשר וכפלתם ששים וחמש
+|style="text-align:right;"|והנה המדרגה השלישית יש לה גדר ועל כן נתחיל ממנה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot3=12}}</math>
+::The root of 1 is one.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול מספר הארבע חמשיות על מספר השלשה חלקים יהיו שנים עשר
+|style="text-align:right;"|כי גדר הא' הוא אחד
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{3}{13}=\frac{12}{65}=\frac{2}{13}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{13}\right)=\frac{1}{5}-\left(\frac{1}{13}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+::So, we write a zero above the 1, because it is gone when we subtract from it the product of the root by itself.
-|style="text-align:right;"|והנם שנים עשר חלקים מששים וחמש בשלם ונוכל לקחת אותם בשני חלקים משלשה עשר ועוד שתי חמשיות חלק או נקראים חמשית אחת שלמה פחות ממנה חלק אחד משלשה עשר בה
+|style="text-align:right;"|ולכן נכתוב סיפרא על הא' באשר תכלה כשנסיר ממנה הכאת הגדר על עצמו
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ובדרך אחרת ידוע כי המדומה לשניהם הוא ששים '''ואחת'''
+::Since it is the root, we write 1 beneath the second zero. It indicates a ten there and this is the required root of the number.
+|style="text-align:right;"|וכנגד שהוא הגדר נכתוב א' תחת הסיפרא השנית ותהיה שוה שם עשר והוא גדר המספר המבוקש
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\sdot65=52}}</math>
+*{{#annot:√400|439|2Rcj}}We wish to know the root of four hundred.
-|style="text-align:right;"|וארבעת חמשיותיו המה חמשי' ושתים
+:<math>\scriptstyle\sqrt{400}</math>
+|style="text-align:right;"|וכן רצינו לדעת שרש ארבע מאות{{#annotend:2Rcj}}
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{13}\sdot65=15}}</math>
+:We write it in the following diagram:
-|style="text-align:right;"|ושלשת חלקיו משלשת עשר הם חמשה עשר
+|style="text-align:right;"|ונכתבם על זאת הצורה
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{52\sdot15=780}}</math>
+:{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;"
-|style="text-align:right;"|וכפלתם מזה על זה הם שבע מאות ושמנים
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{65\sdot65=4225}}</math>
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
-|style="text-align:right;"|והכאת המדומה על עצמו היא ארבעת אלפים ומאתים ועשרים וחמש
 |-
-|
+|0||&nbsp;||&nbsp;
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{3}{13}=780:4225=\frac{12}{65}}}</math>
-|style="text-align:right;"|וכאשר נערוך אליהם השבע מאות ושמנים נמצא שיהיה ערכם שוה לשנים עשר אל ששים וחמש והכל אחד
 |-
-|
+|4||0||0
-*{{#annot:⁹/₁₅×¹¹/₁₇|17|YOwx}}<math>\scriptstyle\frac{9}{15}\times\frac{11}{17}</math>
-|style="text-align:right;"|בקשנו לכפול תשע חלקים מחמשה עשר בשלם על אחד עשר חלקים על משבעה עשר חלקים בשלם{{#annotend:YOwx}}
 |-
-|
+|&nbsp;||2||0
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{15\sdot17=255}}</math>
+|}
-|style="text-align:right;"|לקחנו מדומה האחד חמשה עשר והשני שבעה עשר {{#annot:term|185,1230|Dkeb}}כפלנום{{#annotend:Dkeb}} זה על זה עלו מאתים וחמשים וחמש
 |-
+|}
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\sdot11=99}}</math>
+{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
-|style="text-align:right;"|כפלנו גם כן התשע חלקים על האחד עשר היו תשעים ותשעים
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{15}\times\frac{11}{17}=99:255=\frac{6}{17}+\left(\frac{9}{15}\sdot\frac{1}{17}\right)=\frac{5}{15}+\left(\frac{14}{17}\sdot\frac{1}{15}\right)}}</math>
+{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;"
-|style="text-align:right;"|וערכם אל מאתים וחמשים וחמש וששה חלקים משבע עשרה בשלם ועוד תשע חלקים מחמשה עשר בחלק אחד מהם וככה הם מהשלם או נוכל לקחת אותם חמשה חלקים מחמש עשרה בשלם ועוד ארבעת עשרה חלקים משבע עשרה בחלק אחד מהם
 |-
-|
+|0||&nbsp;||&nbsp;
-|style="text-align:right;"|ובדרך האחרת המדומה לשניהם הוא מאתים וחמשים וחמש
 |-
-|
+|ד||0||0
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{15}\sdot255=153}}</math>
-|style="text-align:right;"|ותשע חלקי[ו] מחמשה עשר הם מאה וחמשים ושלשה
 |-
-|
+|&nbsp;||ב||0
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{11}{17}\sdot255=165}}</math>
+|}
-|style="text-align:right;"|ואחד עשר חלקיו משבע עשרה הם מאה וששים וחמש
 |-
-|
+|}
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{153\sdot165=25245}}</math>
-|style="text-align:right;"|כפלנו החשבון האחד על חבירו עלו עשרים וחמש אלף ומאתים וארבעים וחמשה
 |-
-|
+| colspan="2"|
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{255\sdot255=65025}}</math>
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
-|style="text-align:right;"|וגם הכינו וכפלנו המדומ' על עצמו עלה ששים וחמש אלף ועשרים וחמשה
+::{|
 |-
-|
+| ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{4-{\color{blue}{2}}^2=}}{\color{green}{0}}}</math>||<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{15}\times\frac{11}{17}=25245:65025=\frac{99}{255}}}</math>
-|style="text-align:right;"|וכאשר נערוך אליהם העשרים וחמש אלף ומאתים וארבעים וחמשה נמצא שערכם אליהם כערך תשעים ותשע אל המדומה לא פחות ולא יותר
 |-
-|
+|<span style=color:red>4</span>00||400
-*{{#annot:(⅔·¼·⅕)×(⁶/₇·⅛)|17|6SFy}}<math>\scriptstyle\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\times\left(\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)</math>
-|style="text-align:right;"|בקשנו לכפול שתי שלישיות מרביעי' חמשית על שש שביעיות שמינית{{#annotend:6SFy}}
 |-
-|This example is more complicated than the others, because there are more fractions involved
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>2</span>&#8199;
-|style="text-align:right;"|המבוקש הזה הוא קשה להוציאו מכל האחרים הנזכרי' באשר {{#annot:term|15,1438|2zQm}}נשבריהם{{#annotend:2zQm}} רבים ואכין לך הדרך למצוא אותו בנקלה
+|}
+::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\scriptstyle20\ the\ root}}</math>
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4\sdot5=12\sdot5=60}}</math>
+::It is known that the root of 4 is two.
-|style="text-align:right;"|הנה כאשר נקח שלשה בעבור השלישית היוצא ממנו ונכפלנו בארבעה באשר תצא ממנו הרביעית יהיה שנים עשר נכפול אותם בחמשה בעבור החמישית יהיו ששים וזהו המדומה שתמצא בו שלישית ורביעית וחמשית
+|style="text-align:right;"|וידוע כי גדר הד' שהוא שנים
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{\frac{2}{3}\sdot\left[\frac{1}{4}\sdot\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)\right]}{60}=\frac{\frac{2}{3}\sdot\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)}{60}=\frac{\frac{2}{3}\sdot3}{60}=\frac{2}{60}}}</math>
+::Therefore, we write a zero above the 4, because it is all gone, when you subtract from it the product of the root by itself.
-|style="text-align:right;"|והנה חמשיתו שנים עשר ורביעיתם שלשה ושתי שלישיתם שתים ואנחנו רואים ויודעים בבירור כי השתי שלישיות מרביעית חמשית הם שני חלקים מששים בשלם
+|style="text-align:right;"|ולכן &#x202B;<ref>80v</ref>ולכן נכתוב סיפרא [על הד']&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> באשר תכלה כלה כשתסיר ממנה הכאת הגדר על עצמו
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot8=56}}</math>
+::For the two, which is the root, we write 2 beneath the second zero. It indicates twenty there, and this is the root of the number.
-|style="text-align:right;"|נקח גם כן מדומה שיהיה בו שביעית ושמינית ויהיה זה חמשים וששה
+|style="text-align:right;"|וכנגד השנים שהם הגדר נכתוב ניכתוב ב' תחת הסיפרא השנית ותהיה שוה שם עשרים והוא גדר המספר
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}=\frac{\frac{6}{7}\sdot\left(\frac{1}{8}\sdot56\right)}{56}=\frac{\frac{6}{7}\sdot7}{56}=\frac{6}{56}}}</math>
+*{{#annot:√4000|439|ZH6A}}If we wish to know the approximate root of four thousand.
-|style="text-align:right;"|ושמיניתו שבעה ושש שביעיותיהם ששה והששה האלו הם חלקים מחמשים וששה בשלם
+:<math>\scriptstyle\sqrt{4000}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>ואם רצינו</big> לדעת הגדר הקרוב אל ארבעת אלפים{{#annotend:ZH6A}}
+|-
+| colspan="2"|
+::<span style=color:green>[Illustration of the procedure:]</span>
+::{|
+|-
+| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{40>6^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{40-{\color{blue}{6}}^2=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times6=}}{\color{blue}{12}}\\\end{align}}</math>||&nbsp;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{4-\left(3\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{10-\left(3\times{\color{blue}{2}}\right)=}}{\color{green}{4}}\\&\scriptstyle{\color{red}{4-1=}}{\color{green}{3}}\\&\scriptstyle{\color{red}{10-{\color{blue}{3}}^2=}}{\color{green}{1}}\\\end{align}}</math>||&#8199;<span style=color:LimeGreen>0</span>&#8199;&#8199;||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot12=}}{\color{blue}{6}}}</math>||&#8199;0&#8199;&#8199;
 |-
-|
+| ||&nbsp;||&#8199;<span style=color:LimeGreen>13</span>&#8199;||&#8199;13&#8199;
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\times\left(\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{2}{60}\times\frac{6}{56}=\frac{2\sdot6}{60\sdot56}=\frac{12}{3360}=\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{7}}}</math>
-|style="text-align:right;"|והרי מבוקשינו הוא כמו אם אמרנו לכפול שני חלקים מששים על ששה חלקי' מחמשים וששה על כן נכפול המדומה האחד על חבירו ויהיו שלשת אלפים ושלש מאות וששים וכאשר נכפול השני חלקים על הששה יהיו שנים עשר והנה ערכם אל מספר הכאת המדומה האחד על חבירו חמשית שמינית שביעיתו
 |-
-|
+| ||<span style=color:LimeGreen>04</span>&#8199;&#8199;||04<span style=color:LimeGreen>41</span>||0441
-:Check: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\left[\frac{1}{8}\sdot\left(\frac{1}{7}\sdot3360\right)\right]=\frac{1}{5}\sdot\left(\frac{1}{8}\sdot480\right)=\frac{1}{5}\sdot60=12}}</math>
-|style="text-align:right;"|כי שביעי {{#annot:term|241,1256|Ey7X}}מספר ההכאה{{#annotend:Ey7X}} הם ארבע מאות ושמנים ושמיניתם ששים והשנים עשר הם חמשית ששים [ ]
 |-
-|This can be solved also by using one common denominator for both products
+|<span style=color:red>40</span>00||4000||4000||4000
-|style="text-align:right;"|וגם כן תוכל למצא אותו בדרך אחרת לקחת מדומה אחד לשניהם ואתה תבין לעשות בחכמתך כאשר אתה רואה במבוקשים הקדומים
 |-
-|
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF><s>6</s>2</span>&#8199;||&#8199;<s>6</s>2<span style=color:#0000FF>3</span>||&#8199;&#8199;<span style=color:#0000FF>6</span>3
-|style="text-align:right;"|עד הנה בארתי וכללתי דרך הכאת כפלת השברים על עצמם או על שברים אחרי' זולתם
 |-
-|
+| ||&#8199;<span style=color:#0000FF>1</span>&#8199;&#8199;||&#8199;1&#8199;&#8199;||&nbsp;
-|style="text-align:right;"|ועתה אבאר דרך כפלת שברים על שלמים או שלמים ושברים על שברם לבדם בין שיהיו השברים ממין אחד או משני מינין או כפלת שברים שלמים ושברים על שלמים ושברים בין שהשברים הם ממין אחד או משני מינין וזה לך ביאורם
 |}
-{|
+::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle63\ the\ root\\&\scriptstyle31\ the\ remainder\\\end{align}}}</math>
 |-
 |
+::We do this way:
-===== Multiplication of integers by fractions =====
+|style="text-align:right;"|נעשה על דרך זה
-|style="text-align:right;"|דמיון ל{{#annot:term|156,1253|QXoD}}כפלת{{#annotend:QXoD}} שלמים על שברים
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{n\times\frac{a}{b}=\frac{n\sdot a}{b}}}</math>
 |
+::The fourth rank has no root, so we write 4 above the zero that precedes it; it becomes forty.
+|style="text-align:right;"|הנה המדרגה הרביעית היא בלתי נגדרת לפיכך נשים הד' על הסיפרא הקדומה לה ותהיה ארבעים
 |-
 |
-*{{#annot:5×⁴/₆|17|chfZ}}<math>\scriptstyle5\times\frac{4}{6}</math>
+::The closest [root] is six, because its product by itself is thirty-six.
-|style="text-align:right;"|רצינו לכפול חמשה שלמים בארבע ששיות{{#annotend:chfZ}}
+|style="text-align:right;"|והמרובע הקרוב אליהם הוא ששה כי כפילת הכאתו על עצמו תהיה לו שלשים וששה
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\times\frac{4}{6}=\frac{5\sdot4}{6}=\frac{20}{6}=3+\frac{2}{6}=3+\frac{1}{3}}}</math>
+::4 remains above the third zero.
-|style="text-align:right;"|הנה מדומה הששיו' הוא ששה נכפול מספר החמשה שלמים במספר הארבע הששיות יהיה עשרים נחלקם על המדומה יעלו שלשה שלמים ושתי ששיו' אחד שהם שלישיתו
+|style="text-align:right;"|והנה ישארו ד' על הסיפרא השלישית
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{n\times\frac{a}{b}=\frac{\left(n\sdot b\right)\sdot a}{b^2}}}</math>
+|
-|style="text-align:right;"|ונוכל למצוא זה בדרך אחרת
+::We write a zero above the 4 that was in the fourth rank, when it was shifted from its place.
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הד' שהיתה במדרגה הרביעית כאשר נעתקה ממקומה
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\times\frac{4}{6}=\frac{\left(5\sdot6\right)\sdot4}{6\sdot6}=\frac{30\sdot4}{6\sdot6}=\frac{120}{6}\sdot\frac{1}{6}=\frac{108+12}{6}\sdot\frac{1}{6}=3+\frac{2}{6}}}</math>
+::For the six, which is the closest root, we write 6 beneath the third zero.
-|style="text-align:right;"|נכפול המדומה שהוא ששה על מספר השלמים שהם ששה ויהיו שלשים נכפול אותם על ארבע הששיות ויהיו מאה ועשרים ששיות ששית והמאה והשמנה מהם הם שלשה שלמים והשנים עשר הנשארים הם שני ששיות
+|style="text-align:right;"|וכנגד ששה שהם הגדר היותר קרוב נכתוב ו' תחת <sup>ה</sup>סיפרא השלישית
 |-
-|Both ways lead to the same answer
+|
-|style="text-align:right;"|ונמצא שני הדרכי האלה יוצאות אל כוון אחד
+::Then, we multiply 6 twice and cross it out with a pen; it becomes twelve.
-|}
+|style="text-align:right;"|אחרי זאת נכפול הו' פעמים ונעביר עליה קולמוס והנה יהיה ההוא שנים עשר
-{|
 |-
 |
+::We write 2 beneath the second zero for the two and 1 for the ten beneath the 6 [that was erased] with a pen.
-===== Multiplication of integers and fractions by fractions of one type =====
+|style="text-align:right;"|נכתוב ב' כנגד השנים תחת הסיפרא השניה וא' כנגד העשר תחת הו' אשר הקולמוס עליה
-|style="text-align:right;"|דמיון לכפלת שלמים ושברים על שברים לבדם שהם ממין אחד
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{b}=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot c}{b^2}}}</math>
 |
+::When we examine how many times we can subtract these 2 and 1 from what remains ubove the line, we find that three times are enough for us.
+|style="text-align:right;"|וכאשר נעיין כמה פעמים נוכל להסיר הב' והא' ההמה מהנשאר למעלה &#x202B;<ref>81r</ref>מן הטור נמצא שיספיק בשלשה פעמים
 |-
 |
-*{{#annot:(3+⅘)×⅗|17|TGUm}}<math>\scriptstyle\left(3+\frac{4}{5}\right)\times\frac{3}{5}</math>
+::We do this way:
-|style="text-align:right;"|רצינו לכפול שלשה שלמים וארבע חמשיות על שלש חמשיות{{#annotend:TGUm}}
+|style="text-align:right;"|ונעשה בדרך הזה
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{4}{5}\right)\times\frac{3}{5}&\scriptstyle=\frac{\left[\left(3\sdot5\right)+4\right]\sdot3}{5\sdot5}\\&\scriptstyle=\frac{\left(15+4\right)\sdot3}{5\sdot5}\\&\scriptstyle=\frac{19\sdot3}{5\sdot5}\\&\scriptstyle=\frac{57}{5}\sdot\frac{1}{5}\\&\scriptstyle=2+\left(\frac{7}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\\&\scriptstyle=2+\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\\\end{align}}}</math>
+::We subtract the 1 beneath the third zero three times from the 4 remaining above it; 1 remains instead of it.
-|style="text-align:right;"|לקחנו מדומה החמשיות חמשה כפלנו אותם על השלשה שלמים יהיו חמשה עשר חמשיות<br>
+|style="text-align:right;"|<s>נקח הא' הנותרת במדרגה השלישית</s> נסיר הא' שתחת הסיפרא השלישית שלשה פעמים מהד' הנשארת על ראשה וישאר במקומה הא&#x202B;'
-{{#annot:term|178,1206|uiMr}}נוסיף{{#annotend:uiMr}} עליהם הארבע חמשיות ויהיו תשעה עשר חמשיות<br>
-נכפול אותם על השלש חמשיות יהיו חמשים ושבע חמשיות חמשית<br>
-והחמשים מהם הם שני שלמים והשבע חמשיות חמשית הנשארות הן הם חמשית אחת ושתי חמשיות חמשיות
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{b}=\frac{n\sdot c}{b}+\frac{a\sdot c}{b^2}}}</math>
+|
-|style="text-align:right;"|דרך אחרת
+::We also have to subtract [three] times the 2, the product of which is six.
+|style="text-align:right;"|וכן יש לנו להסיר הב' [שלשה]&#x202B;<ref>marg.</ref> פעמים שעולה כפילתם ששה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times\frac{3}{5}=\frac{3\sdot3}{5}=\frac{9}{5}}}</math>
+::We do it this way:
-|style="text-align:right;"|נכפול מספר השלש שלמים על מספר שלש החמשיות ויהיו תשעה חמשיות
+|style="text-align:right;"|ונעשה בדרך [הזה&#x202B;]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref>
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{3}{5}=\frac{4\sdot3}{5\sdot5}=\frac{12}{5}\sdot\frac{1}{5}=\frac{2}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+::We take the 1 remaining in the third rank and shift it above the second zero; it becomes ten.
-|style="text-align:right;"|וכשנכפול גם כן הארבע חמשיות על השלש חמשיות יהיו שנים עשר חמשיות חמשית שהם שני חמשיות שלמות ושתי חמשיות חמשית
+|style="text-align:right;"|נקח הא' הנותרת במדרגה השלישית ונשים אותה על הסיפרא השנית ותהיה שוה עשר
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{4}{5}\right)\times\frac{3}{5}&\scriptstyle=\frac{9}{5}+\frac{2}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\\&\scriptstyle=\frac{11}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\\&\scriptstyle=2+\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\\\end{align}}}</math>
+::We subtract the six from it; four remains there.
-|style="text-align:right;"|ותשע חמשיות שיש לנו הנה בין כלם אחד עשר חמשיות חמשית שהן שני שלמים וחמשית אחת ושתי חמשיות חמשית כאשר מצאנו בראשונה
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם הששה ישארו שם ארבעה
-|}
-{|
 |-
 |
+::We write zero above the 1 that is above the third rank, because it was shifted from its place.
-===== Multiplication of integers and fractions by fractions of different types =====
+|style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הא' שהיתה על המדרגה השלישית כי נעתקה ממקומה
-|style="text-align:right;"|דמיון לכפול שלמים ושברים על שברים לבדם שאינם ממין אחד
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{d}=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot c}{b\sdot d}}}</math>
 |
+::For the three times of subtraction we write 3 beneath the zero that is in the first rank.
+|style="text-align:right;"|וכנגד שלשה פעמי ההסרה נכתוב תחת הסיפרא שבמדרגה הראשונה ג&#x202B;'
 |-
 |
-*{{#annot:(4+⅖)×¾|17|IoIr}}<math>\scriptstyle\left(4+\frac{2}{5}\right)\times\frac{3}{4}</math>
+::When we multiply it by itself, it is nine.
-|style="text-align:right;"|רצינו לכפול ארבעה שלמים ושתי חמשיות על שלש רביעיות{{#annotend:IoIr}}
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול ונכה אותה על עצמה יהיה ההוא תשעה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{2}{5}=\frac{\left(4\sdot5\right)+2}{5}=\frac{20+2}{5}=\frac{22}{5}}}</math>
+::We subtract it from the upper line this way:
-|style="text-align:right;"|נקח מדומ' החמשיות חמשה ונכפול אותו על הארבעה שלמים ויהיו עשרי' חמשיות נוסיף עליהם השתי חמשיות ויהיו עשרי' ושתים חמשיות
+|style="text-align:right;"|נסיר אותם מהטור העליון בדרך זה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{22}{5}\sdot\frac{3}{4}=\frac{22\sdot3}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{66}{4}\sdot\frac{1}{5}}}</math>
+::We take 1 from the 4 remaining in the second rank; 3 remains above it.
-|style="text-align:right;"|נכפול אותם על השלש רביעיות יהיו ששים ושש רביעיות חמשית
+|style="text-align:right;"|נקח א' מן הד' הנותרים במדרגה השנית וישארו עליה ג&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}</math>
+::We shift the 1 to the zero that precedes its rank; it becomes ten.
-|style="text-align:right;"|והנה מדומה הרביעיות הוא ארבעה נכנו על המדומה החמשיות יהיו עשרים
+|style="text-align:right;"|ונשים הא' על הסיפרא הקדומה למדרגתה ותהיה שוה עשר
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+\frac{2}{5}\right)\times\frac{3}{4}=\frac{66}{20}=3+\left(\frac{6}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)=3+\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+::We subtract nine from it; 1 remains above that zero.
-|style="text-align:right;"|נחלק עליהם הששים ושש רביעיות ונמצאם שם שלשה פעמים והם שלשה שלמים ועדנה נשארו שם ששת רביעיות חמשית שלא נתחלקו שהם רביעית אחת חמשית אחת ושתי רבעיות חמשית
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם תשעה ישאר על הסיפרא ההיא א&#x202B;'
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{d}=\frac{n\sdot c}{d}+\frac{a\sdot c}{b\sdot d}}}</math>
 |
+::The bottom line that is generated is 123.
+|style="text-align:right;"|והטור אשר נתחדש הוא ג'ב'א&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\frac{3}{4}=\frac{4\sdot3}{4}=\frac{12}{4}=3}}</math>
+::A half of 12 is 6.
-|style="text-align:right;"|ובדרך האחרת נכפול הארבע שלמים על שלשת הרביעיות ויהיו שנים עשר רביעיות שהם שלשה שלמים
+|style="text-align:right;"|וחצי ב'א' והוא ו&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\sdot\frac{3}{4}=\frac{2\sdot3}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{6}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+::We find that the required approximate root [is 63]
-|style="text-align:right;"|ואחר נכפול השתי חמשיות על השלש רביעיות ויהיו ששה רביעיות חמשית שהיא חמשית אחת שלימה ושתי רביעיות חמשי' כאשר מצאנו בתחלה
+|style="text-align:right;"|ונמצא שתהיה הגדר הקרוב &#x202B;<ref>81v</ref>המבוקש גדרו
+|-
+|The methods of calculating all these many numbers, which I have mentioned and extended the explanation for each of them [how] to extract its root or its approximate [root], are sufficient for you to apply their procedure to other cases you see, if you are wise.
+|style="text-align:right;"|ובדרכי כל אלו החשבונות הרבים שהזכרתי והארכתי הביאור בכל אחד מהם למצוא גדרו או הקרוב אליו יספיק לך לעשות באחרים זולתם כתבניתם אשר אתה מראה אם נבון ואם חכם אתה
+|-
 |}
 {|
@@ Line 3,564: / Line 3,870: @@
 |
-===== Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of one type =====
+== Chapter Eight – the Ratio of a Number to Another Number ==
-|style="text-align:right;"|דמיון לכפול שלמים ושברים על שלמים ושברים ששבריהם ממין אחד
+|style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער השמיני</big> במערכת חשבון אחד מחשבון אחר
+|-
+|The meaning of relation is to explain, when we have two known numbers or more, how we can find another number, whose ratio to one of them is the same as the ratio of this [given] number to the other [given number].
+|style="text-align:right;"|כוונת ההערכה הזאת היא לבאר כשיהיו לנו שני חשבונות ידועים או יותר באיזה דרך נוכל לחדש חשבון אחר שיהיה ערכו אל אחד מהם כערך האחד אל חברו
+|-
+|Know that the skill of this chapter is divided into four categories:
+|style="text-align:right;"|ותדע כי מלאכת השער הזה היא נחלקת לארבעה חלקים
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{b}\right)=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot\left[\left(m\sdot b\right)+c\right]}{b^2}}}</math>
 |
+:<span style=color:green>'''Proportional Triad:'''</span> The first category is when we have two [known] numbers and we want to find a third number, whose ratio to one of them is the same as the ratio of one of them to the other.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_2:a_3}}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>החלק האחד</big> הוא על דרך זה כשיהיו לנו שני חשבונות ונרצו לחדש ולמצוא חשבון שלישי שיהיה ערכו כל [אחד]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> מהם כערך כל האחד [מהם]&#x202B;<ref>marg.</ref> אל חברו
 |-
 |
-*{{#annot:(2+¾)×(3+²/₄)|17|lTDC}}<math>\scriptstyle\left(2+\frac{3}{4}\right)\times\left(3+\frac{2}{4}\right)</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_1}}}</math>
-|style="text-align:right;"|רצינו לכפול שני שלמים ושלש רביעיות על שלשה שלמים ושתי רביעיות{{#annotend:lTDC}}
+|
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot4\right)+3=8+3=11}}</math>
+:*The example: when we know the numbers four and six.
-|style="text-align:right;"|הנה מדומה הרביעית הוא ארבע על כן נכפול אותם על השנים שלמים יהיו שמנה רביעיות נוסיף עליהם השלש רביעיות ויהיו מספרן אחד עשר
+::<math>\scriptstyle4:6=6:x</math>
+|style="text-align:right;"|המשל בזה כגון שתדע חשבון ארבעה וששה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot4\right)+2=12+2=14}}</math>
+::It is known that when we relate six to four, it is the same and its half.
-|style="text-align:right;"|וגם נכפול השלמי' השלשה על הארבעה ויהיו שנים עשר רביעיות נוסיף עליהם השתי רביעיות ויהיה מספרם אחד [ארבע] עשר
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6:4=\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot4\right]:4}}</math>
+|style="text-align:right;"|ובידוע כי כשנערוך חשבון ששה על חשבון ארבעה יהיה כמוהו ומחציתו
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{11\sdot14=154}}</math>
+::If we want to find a third number, whose ratio to six is the same as the ratio of six to four, we do it this way:
-|style="text-align:right;"|נכנו על האחד עשר ויעלו מאה וחמשים וארבעה רביעיות רביעית
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x:6=6:4}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם נרצה לחדש חשבון שלישי שיהיה ערכו אל ששה &#x202B;<ref>82r</ref>כערך ששה אל ארבעה נעשה על הדרך הזה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{4^2=16}}</math>
+::We take the number six, which is mean between the first known number and the third unknown number. We multiply it by itself; the product is thirty-six. We divide it by the first known number, which is four. We find it nine times in it. So, the ratio of nine to six is the same as the ratio of six to four.
-|style="text-align:right;"|נחלק אותם על מספר הכאת המדומה על עצמו העולה ששה עשר
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6^2}{4}=\frac{36}{4}=9}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח חשבון הששה שהוא אמצעי בין החשבון הראשון הידוע ובין השלישי הנעלם ונכפול ונכה אותו על עצמו ויהיה העולה ששה ושלשים נחלק אותם על חשבון הראשון הנודע שהוא ארבעה ומצאנו בהם תשע פעמים והנה תשעה ערכם אל ששה כערך ששה אל ארבעה
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{3}{4}\right)\times\left(3+\frac{2}{4}\right)=\frac{154}{16}=9+\left(\frac{10}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)=9+\frac{2}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
+:If we know the mean number and the last number, but we do not know the first number, we also multiply the mean by itself, then divide by the last known number and the result of division is the first number.
-|style="text-align:right;"|נמצאנו שם תשע פעמים והם תשע שלמים וישארו מהם שלא יתחלקו עליו עשרה רביעיות רביעית שהן שתי רביעיות שלמות ושתי רביעיות רביעית וככה הוא היוצא מהכפילה הזאת
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_3}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם ידענו החשבון האמצעי והאחרון ונעלם ממנו החשבון הראשון נכפול גם כן האמצעי על עצמו ונחלקנו על החשבון האחרון הנודע והיוצא בחלוק הוא החשבון הראשון
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{b}\right)=\left(n\sdot m\right)+\frac{\left(n\sdot c\right)+\left(m\sdot a\right)}{b}+\frac{a\sdot c}{b^2}}}</math>
 |
+::According to this, when you know the numbers six and nine, but we do not know the [number] four:
+::<math>\scriptstyle x:6=6:9</math>
+|style="text-align:right;"|ולפי זה כשתדע חשבון הששה והתשעה ולא נדע הארבעה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3=6}}</math>
+::We multiply six by itself; the result is thirty-six. We divide it by nine that is known; we find it four times [in it]. So, four is the required [number].
-|style="text-align:right;"|דרך אחרת נכפול השלמים על השלמים יהיו ששה שלמים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6^2}{9}=\frac{36}{9}=4}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכפול הששה על עצמם יעלו ששה ושלשים נחלקם על התשעה הנודעים ונמצאנו ארבעה פעמים והנה הארבעה הוא המבוקש
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\frac{2}{4}=\frac{4}{4}}}</math>
+:If we know the first and the third numbers, but we do not know the mean number, we multiply the two known numbers by each other, then we extract the root of the product and the required mean number is the root.
-|style="text-align:right;"|ונכפול גם כן השני שלמים על השתי רביעיות יהיו ארבעה רביעיות
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\sqrt{a_1\sdot a_2}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם ידענו החשבון הראשון והשלישי ונעלם ממנו החשבון האמצעי נכפול ונכה השני חשבונות הנודעים זה על זה ונקח גדר העולה וכמספר הגדר הוא החשבון האמצעי המבוקש
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot3=\frac{9}{4}}}</math>
+::According to this, when you know the numbers four and nine, but we do not know the mean [number]:
-|style="text-align:right;"|ואחר נכפול השלש רביעיות על השלשה השלמים יהיו תשע רביעיות
+::<math>\scriptstyle4:x=x:9</math>
+|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תדע חשבון &#x202B;<ref>82v</ref>הארבעה והתשעה ונעלם ממנו האמצעי
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{4}+\frac{9}{4}=\frac{13}{4}}}</math>
+::We multiply four by nine; the result is thirty-six; its root is six and this is the required mean number.
-|style="text-align:right;"|נחברם אל הארבעת רביעיות שיש לנו כי כלם הם ממין אחד ויהיו שלשה עשר רביעיות
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{4\sdot9}=\sqrt{36}=6}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכפול ארבעה על תשעה ויעלו שלשים ושש וגדרם ששה והוא החשבון האמצעי המבוקש
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot\frac{2}{4}=\frac{6}{4}\sdot\frac{1}{4}=\frac{1}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
+:<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> The second category is when we have three known numbers and we want to find a fourth number, whose ratio to the third is the same as the ratio of the first to the second.
-|style="text-align:right;"|ואחרי ז נכפול השלש רביעיות על השתים ויהיו ששה רביעיות רביעית שהן רביעית אחת שלימה ושתי רביעיות רביעית
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4}}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>החלק השני</big> כשיהיו לנו [שלשה]&#x202B;<ref>marg.</ref> חשבונות נודעים ונרצה לחדש חשבון רביעי שיהיה ערכו אל השלישי כערך הראשון אל <s>השלישי</s> השני
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{13}{4}+\frac{1}{4}=\frac{14}{4}}}</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נוסיף הרביעית הזאת על השלשה עשר ויהיו ארבעה עשר רביעיות
+|
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(2+\frac{3}{4}\right)\times\left(3+\frac{2}{4}\right)&\scriptstyle=6+\frac{14}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)\\&\scriptstyle=6+3+\frac{2}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)\\&\scriptstyle=9+\frac{2}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)\\\end{align}}}</math>
+:*As when we know the three numbers - six, ten and three - and I want to find a fourth number, whose ratio to three is the same as the ratio of ten to six.
-|style="text-align:right;"|נחלקם על המדומה שהוא ארבעה ונמצאנו שם שלש' פעמים נחברם אל הששה יהיו תשעה שלמים ועדנה ישארו שם שתי רביעיו' שלא יתחלקו ושתי רביעיות רביעי' שיש לנו
+::<math>\scriptstyle6:10=3:x</math>
+|style="text-align:right;"|כגון שנדע החשבונות האלה השלשה ששה ועשרה ושלשה ואבקש למצוא חשבון רביעי שיהיה ערכו אל השלשה כערך העשרה אל הששה
 |-
-|The second way leads to the same solution
+|
-|style="text-align:right;"|והנה נמצא שהדרך הזה היא מכוונת אל הראשונה
+::We do as follows: we multiply ten and three by each other - both are called means, because they are between the first known number and the fourth unknown [number] - the result is thirty. We divide it by the first known number, which is six; we find it five times in it, so five is the required number, because the ratio of six to ten is the same as the ratio of three to five.
-|}
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot3}{6}=\frac{30}{6}=5}}</math>
-{|
+|style="text-align:right;"|ונעשה ככה נכפול חשבון העשרה וחשבון השלשה זה על זה ושניהם נקראים אמצעיים לפי שהם נתונים בין החשבון <s>האמצעי</s> [הראשון]&#x202B;<ref>marg.</ref> הנודע ובין הרביעי הנעלם והנה הוא השלשים נחלקנו על החשבון הראשון הנודע שהוא ששה ונמצאו בו חמש פעמים והנה חמשה הוא החשבון המבוקש כי כערך ששה אל עשרה כן ערך שלשה אל חמשה
 |-
 |
+:Likewise, if we know the two mean numbers and the fourth number, but the first number is unknown to us: we multiply the means by each other, then divide the product by the fourth known number; the result of division is the required.
-===== Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of different types =====
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכן אם נדע השני חשבונות האמצעיים והחשבון הרביעי הנעלם ממנו החשבון הראשון נכפול האמצעיים זה על זה ונחלק ההווה על &#x202B;<ref>83r</ref>החשבון הרביעי הנודע והיוצא בחלוק הוא המבוקש
-|style="text-align:right;"|דמיון לכפול שלמים ושברים על שלמים ושברים שאינם השברי' ממין אחד
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{d}\right)=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot\left[\left(m\sdot d\right)+c\right]}{b\sdot d}}}</math>
 |
+:If one of the two means is unknown to us: we multiply the first and the fourth numbers by each other, then divide the product by the known mean; the result of division is the unknown required number.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}}}</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם יעלם ממנו אחד מהשנים האמצעיים נכפול החשבון הראשון והרביעי אלו על אלו ונחלק ההווה על האמצעי הנודע והיוצא בחלוק הוא החשבון המבוקש הנעלם
 |-
 |
-*{{#annot:(5+⅔)×(2+³/₆)|17|NcZF}}<math>\scriptstyle\left(5+\frac{2}{3}\right)\times\left(2+\frac{3}{6}\right)</math>
+:<span style=color:green>'''Arithmetic proportion'''</span> The third category is when we want to write many numbers, such that the increment [between each two consecutive numbers] is the same.
-|style="text-align:right;"|רצינו לכפול [חמ]שה שלמים ושתי שלשיות על שני שלמים ושלש ששיות{{#annotend:NcZF}}
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2-a_1=a_3-a_2}}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>החלק השלישי</big> כשנרצה לכתוב ולחקוק חשבונות רבים מרחק האחד שוה <s>ו</s>למרחק חברו
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot3\right)+2=15+2=17}}</math>
+:*As 1; 2; 3; 4.
-|style="text-align:right;"|ידוע כי המדומה השלישית הוא שלשה נכפול אותו על מספר החמשה שלמים ויהיו חמש עשרה שלישיות נוסיף עליהם השתי שלישיות יהיו מספרם שבעה עשר
+|style="text-align:right;"|כגון א'ב'ג'ד'ה'ו&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot6\right)+3=12+3=15}}</math>
+:*Or 2; 4; 6 etc.
-|style="text-align:right;"|וגם כן ידוע כי מדומה הששיות הוא ששה נכפול אותם על השני שלמים ויהיו שנים עשר שלשיות נוסיף עליהם השלש ששיות ויהיו מספרם חמשה עשר
+|style="text-align:right;"|&#x202B;[או]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> ב'ד'ו' וכיוצא באלו
 |-
-|
+|This category is clear and explained, thus, there is no need to elaborate on that.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{17\sdot15=255}}</math>
+|style="text-align:right;"|והחלק הזה דרכו גלוי ומבואר ואין צריך עוד להאריך בו
-|style="text-align:right;"|נכה מספר האחד על חבירו ויהיו מאתים וחמשים וחמש
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot6=18}}</math>
+:<span style=color:green>'''Harmonic proportion'''</span> The fourth category:
-|style="text-align:right;"|ואחרי זאת נכפול המדומה האחד על חבירו ויהיה [העולה] שמנה עשר
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_3=\left(a_2-a_1\right):\left(a_3-a_2\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>החלק הרביעי</big>
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{2}{3}\right)\times\left(2+\frac{3}{6}\right)=\frac{255}{18}=14+\left(\frac{3}{3}\sdot\frac{1}{6}\right)=14+\frac{1}{6}}}</math>
+:*As these three digits, which are 3, 4, 6: the ratio of 3 to 6 is as the ratio of the interval from three to four to the interval from four to six - the interval from 3 to 4 is one and the interval from 4 to 6 is two; the ratio of 3 to 6 is as the ratio of one to two.
-|style="text-align:right;"|נחלק עליהם המאתים וחמשי' וחמש ויהיה היוצא בחלוק ארבעה עשר והנה הם שלמים ונשאר שם שלא נתחלק שלש ששיות שלישית והן הם ששית אחת שלמה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3;\ 4;\ 6\longrightarrow3:6=1:2=\left(4-3\right):\left(6-4\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|על אופן שלש אותיות אלו שהן ג'ד'ו' שערך ג' אל ו' כערך המרחק שמשלשה ועד ארבעה אל המרחק שמארבעה ועד ששה שהנה מרחק ג' מד' אחד ומרחק ד' מו' שנים וכערך האחד אל השנים כן ערך השלשה אל הששה
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{d}\right)=\frac{\left[\left[n\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]\right]\sdot\left[\left[m\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]\right]}{\left(b\sdot d\right)^2}}}</math>
 |
+:When we know the first and the last numbers, but we do not know the second number, we multiply one by the other, then divide the product by the sum of the two; we double the quotient and the result is the required.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=2\sdot\frac{a_1\sdot a_3}{a_1+a_3}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר נדע האות הראשונה והאחרונה ונעלמת ממנו האות השנית נכפול האחת אל חברתה ונחלק העולה על המחובר משתיהן והיוצא בחלוק נכפלנו והיוצא הוא המבוקש
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|דרך אחרת נבקש מדומה אחד לשני מיני השברים
+::According to this method, when we know the 3 and the 6 and we wish to know the mean, we multiply 3 by 6; it is eighteen. We divide it by the sum of the two, which is 9; we find it twice in it. We double it; it is four and so the mean should be 4.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\frac{3\sdot6}{3+6}=2\sdot\frac{18}{9}=2\sdot2=4}}</math>
+|style="text-align:right;"|ועל הדרך הזאת כשנדע הג' [והו']&#x202B;<ref>marg.</ref> ונרצה &#x202B;<ref>83v</ref>לדעת האות האמצעית נכפול ג' על ו' יהיו שמנה עשר נחלקם על המחובר משניהם שהוא ט' נמצאנו שם שני פעמים נכפלם יהיו ארבעה וככה הוא משפט האמצעי להיות ד&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot6=18}}</math>
+:If we know the first and the mean numbers, but we do not know the last, we multiply the first by the second, which is mean between the first that is known and the last that is unknown. We divide the product by the first number that is known, then we subtract from is the product of the difference between the first and the mean by itself; the result of division is the required.
-|style="text-align:right;"|ונמצא זה כשנכפול שלשה בששה ויהיו שמנה עשר
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_2}{a_1-\left(a_2-a_1\right)}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם נדע האות הראשונה והאמצעית ולא נדע האחרונה נכפול הראשונה על השנייה שהיא אמצעית בין הראשונה הידועה ובין האחרונה הנעלמת והעולה נחלקנו על האות הראשונה הידועה אחר אשר נסיר ממנה [העולה מהכאת]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> המרחק שבין [הראשונה]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> [לאמצעית]&#x202B;<ref>Vatican: האמצעית</ref> [על עצמו]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> והיוצא מהחלוק הוא המבוקש
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot18\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot18\right)=90+12=102}}</math>
+::According to this, when we know the 3 and the 4, but we do not know the 6, we multiply the 3 by the 4; it is twelve. We divide it by the 3, after we subtract from it the product of the difference between it and the 4 by itself, which is one. We subtract it from the 3; 2 remains from it. We find this 2 six times in twelve; so the last third number is 6.
-|style="text-align:right;"|ונכפול המדומה הזה על החמשה שלמים ויהיו תשעים חלקים שכל שמנה עשר ח' חלקים מהם עולים שלם אחד והנה כנגד השתי שלישיות נוסיף עליהם שני שלישיות המדומה שהוא שנים עשר ויהיו מספר החלקים ההמה מאה ושנים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot4}{3-\left(4-3\right)}=\frac{12}{3-1}=\frac{12}{2}=6}}</math>
+|style="text-align:right;"|ולפי זה כשנודע הג' והד' ונעלמת ממנו הו' ונכפל ג' על ד' יהיו שנים עשר נחלקם על הג' אחר אשר נסיר ממנה [הכאת]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> המרחק שבינה ובין הד' [על עצמו]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> והנה הוא אחד נסיר אותו מהג' [ישאר]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> ממנה ב' ונמצא הב' הזאת ו' פעמים בשנים עשר וככה היא האות השלישית האחרונה ו&#x202B;'
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot18\right)+\left(\frac{3}{6}\sdot18\right)=36+9=45}}</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_3+\left(a_3-a_2\right)}}}</math>
-|style="text-align:right;"|וכמו כן נכפול המדומה על השני שלמים יהיו ששה ושלשי' חלקים וכנגד השלש ששיות נוסיף עליהם שלש ששיות המדומה שהם תשעה והם נוספי' ויהיה מספר החלקים האלה ארבעים וחמשה
-|-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{102\sdot45=4590}}</math>
-|style="text-align:right;"|נכפול המספר האחד על חברו יהיה ההוה ארבעת אלפים וחמש מאות ותשעים
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{18^2=324}}</math>
+::If we know the 4 and the 6, but we do not know the 3, we do this way: we multiply 4 by 6; it is twenty-four. We divide it by the sum of the third number with the difference between it and the 4, which is two. When we add it to the six, they are eight. When we divide twenty-four by it, we receive 3 times and so the first number should be 3.
-|style="text-align:right;"|נחלקם על {{#annot:term|241,1256|OjLW}}מספר הכאת{{#annotend:OjLW}} המדומה על עצמו העולה שלש מאות ועשרים וארבעה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot6}{6+\left(6-4\right)}=\frac{24}{6+2}=\frac{24}{8}=3}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם ידענו הד' והו' ולא נדע הג' נעשה בדרך זאת נכפול הד' על הו' ויהיו ארבעה ועשרים נחלקם עם המחובר מהאות השלישית עם המרחק שבין הד' ובינה שהוא שנים וכש{{#annot:term|178,1165|m6K8}}נחברם{{#annotend:m6K8}} אל הששה יהיו שמנה וכשנחלק הארבע ועשרים עליהם &#x202B;<ref>84r</ref>יצא לנו ה{{#annot:term|157,1223|hOsK}}חלוק{{#annotend:hOsK}} ג' פעמים וכן הוא משפט האות הראשונה להיות ג&#x202B;'
+|-
+|From these four categories [of proportions] explained you can understand and extract the proportions of all numbers you find, as the issue of each category is explained at length.
+|style="text-align:right;"|ובאלו החלקים הארבעה המבוארים תוכל להבין ולהוציא כל ערכי החשבונות שתמצא כאשר התבאר בארוכה ענין כל חלק וחלק
 |-
-|
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{2}{3}\right)\times\left(2+\frac{3}{6}\right)=\frac{4590}{324}=14+\frac{54}{324}=14+\frac{1}{6}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ויהיה היוצא בחלוק ארבעה עשר והנה הם שלמים ונשאר שם שלא נתחלק חמשים וארבעה שהם ששית מספר הכאת המדומה על עצמו נמצא מה{{#annot:term|156,1253|TXfT}}כפלה{{#annotend:TXfT}} הזאת ארבעה עשר שלמים וששית שלם אחד כאשר בתחלה וכל הדרכי' האלה הם טובי' ונכוחי' למוצאי דעת
 |}
 {|
@@ Line 3,698: / Line 4,032: @@
 |
-==== Division of fractions ====
+== Chapter Nine – On Knowing the Fractions of Integer, whether in Multiplication, in Division, in Addition, or in Subtraction ==
-|style="text-align:right;"|עתה אחל לדבר בדרך חלוקת השברים אלו על אלו או שלמים ושברים על שלמים ושברים
+|style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער התשיעי</big> בידיעת חלקי ה{{#annot:term|15,1242|Rn7j}}שבר{{#annotend:Rn7j}} מן ה{{#annot:term|20,1268|c745}}שלם{{#annotend:c745}} בין בכפל בין בחלוק או ב{{#annot:term|154,1208|W34i}}חבור{{#annotend:W34i}} או במגרעת
 |-
 |
-===== Division of fractions by fractions =====
+=== <span style=color:green>Introduction</span> ===
-|style="text-align:right;"|דמיון בחלוקת שברים על שברים
+|
+|-
+|Know that the product of fractions by themselves or by other fractions is less than their sum.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\times\frac{c}{d}<\frac{a}{b}+\frac{c}{d}}}</math>
+|style="text-align:right;"|תדע באמת כי כפילת הכאת השברים על עצמם או על שברים אחרים זולתם פחותה ממחברתם
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{a}{b}\div\frac{c}{d}=\frac{\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)}{\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)}}}</math>
 |
+::For, when we say: multiply a quarter by a quarter, it is as if we say: take a quarter of the quarter, which is one part of sixteen of the whole.
+|style="text-align:right;"|כי כאשר נאמר כפול והכה רביע על רביע הרי זה כאלו נאמר קח רביע הרביע שהוא חלק מששה עשר חלקים בשלם
 |-
 |
-*{{#annot:⅔÷²/₇|552|VpDd}}<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\div\frac{2}{7}</math>
+::And, if we say: add a quarter to a quarter, the sum is one half of a whole.
-|style="text-align:right;"|רצינו לחלק שני שלישיות על שני שביעיו'{{#annotend:VpDd}}
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}=\frac{1}{16}<\frac{1}{2}=\frac{1}{4}+\frac{1}{4}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם נאמר חבר רביעית עם רביעית יהיה המחובר חצי שלם אחד
+|-
+|This rule of fractions is opposite to the rule of integers, since [the integers] increase when they are multiplied by themselves, or by others, more than they are increased by their summing.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n+m<n\times m}}</math>
+|style="text-align:right;"|ומנהג השברים הזה הפך מנהג השלמים כי הם יתרבו כאשר יו[כ]ו ויוכפלו על עצמם או על זולתם יותר משלא תרבה אותן מ[ח]ברתן
+|-
+|On the other hand, this [rule of fractions] is somewhat similar to the rule of the unit, that if we multiply it by itself the result is only one, while its sum with itself is two.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1\times1<1+1}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואולם הם דומים למנהג <sup>מעשה</sup> האחד השלם במקצת שאם נכפלנו ונכנו בעצמו לא יעלה כי אם אחד ומחברתו עם עצמו תהיה שנים
 |-
-|
+|Therefore, the number two is mean between all the other [integers] and [one and the fractions], since the sum of two with itself and its product by itself are both equal to four.
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot7=21}}</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+2=2\times2=4}}</math>
-|style="text-align:right;"|הנה נבקש מדומה אחד לשני השברים ונכפול שבעה בשלשה ויהיו עשרים ואחד
+|style="text-align:right;"|ולזאת הושמו השנים אמצעיים בין שאר כל המספרים וביניהם &#x202B;<ref>84v</ref>כי מחברת השנים [עם]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> עצמן וכפלת הכאתן בעצמן הכל עולה בשוה ארבעה ה{{#annot:term|388,1166|V2sT}}מחברת{{#annotend:V2sT}} כמו הכפילה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\sdot21=14}}</math>
-|style="text-align:right;"|ושתי שלישיותיו ארבעה עם עשר
+=== <span style=color:green>Operations with fractions</span> ===
-|-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{7}\sdot21=6}}</math>
-|style="text-align:right;"|ושני שביעיותיו ששה
 |-
-|
+|In order that the practice in this chapter will be clear and known for all by elaborate explanation, I write various calculations of operations with fractions, from which the procedure in other cases can be known and learned.
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\div\frac{2}{7}=\frac{14}{6}=2+\frac{1}{3}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ובעבור אשר תהיה מלאכת השער הזה גלויה ומפורסמת לכל בביאור רחב אכתו<sup>ב</sup> מדרכי השברים חשבונות רבים עד שיודע וילמד [מהם לעשות]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> ככה באחרים זולתם
-|style="text-align:right;"|והנה נחלק הארבעה עשר עליהם והיוצא הוא שנים והנה היוצא מהחלוקה הזאת שנים ושלישית
 |-
 |
-===== Division of integers and fractions by integers and fractions =====
+==== <span style=color:green>Multiplication of fractions</span> ====
-|style="text-align:right;"|דמיון לחלק שלמים ושברים על שלמים ושברים
+|
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\div\left(m+\frac{c}{d}\right)=\frac{\left[n\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{\left[m\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}}}</math>
 |
+===== <span style=color:green>Introduction</span> =====
+|
+|-
+|I shall start with their multiplication method, after I write a short introduction that needs to be clarified for the purpose of this craft.
+|style="text-align:right;"|והנני מתחיל בדרך כפילת הכאתן אחר כי אכתוב מעט הקדמה שאני צריך לבאר אותה לצורך המלאכה הזאת
+|-
+|I say here that the proper method for dealing with fractions is to find their common denominator, I mean to take an integer that has whole parts that are the same as the denominators that are needed.
+|style="text-align:right;"|ואומר בזה כי הדרך הישר בשברים לקחת בהם {{#annot:term|1163,1682|wryg}}מדומה{{#annotend:wryg}} רצוני לומר שיקח חשבון שלמים שימצאו בו חלקים שלמים כפי מספר השברים אשר יצטרך
+|-
+|The method of finding the common denominator:
+|style="text-align:right;"|וככה הוא [לקיחת]&#x202B;<ref>Vatican: לחיקת</ref> המדומה
 |-
 |
-*{{#annot:(4+⅔)÷(2+⅖)|552|eAW6}}<math>\scriptstyle\left(4+\frac{2}{3}\right)\div\left(2+\frac{2}{5}\right)</math>
+:When we want to find a number that has these fractions that are half, third, quarter, and one part of eleven:
-|style="text-align:right;"|רצינו לחלק ארבע' שלמים ושתי שלישיות על שני שלמים ושתי חמשיות{{#annotend:eAW6}}
+|style="text-align:right;"|כשנרצה למצוא בו חשבון שיהיו בו {{#annot:term|15,1242|8HjB}}שברים{{#annotend:8HjB}} אלו שהם מחצית ושלישית ורביעית וחלק אחד מאחד עשר
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|והנה המדומה לשניהם הוא חמשה עשר
+::Every scholar understands that the smallest of all numbers, in which we can find a half that is whole, is two, therefore we take two for the half.
+|style="text-align:right;"|והנה כל משכיל יבין כי החשבון הקדום שבכל החשבונות שנוכל למצוא בו חצי שתהיה שלימה הוא שנים ועל זה נקח בעבור המחצית שנים
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+\frac{2}{3}\right)\sdot15=\left(4\sdot15\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot15\right)=60+10=70}}</math>
+::As the half is derived from two, the third is derived from three, therefore we take three for it.
-|style="text-align:right;"|ועל כן נכפול אותו על הארבעה שלמים ויהיו ששים חלקים ובעבור השתי שלישיות נוסיף עליהם שתי שלשיות המדומה שהם עשרה ויהיה מספר החלקים שבעים
+|style="text-align:right;"|וכמו שהמחצית יוצאת משנים כן תצא השלישית משלשה ולכן נקח בעבורה שלשה
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{2}{5}\right)\sdot15=\left(2\sdot15\right)+\left(\frac{2}{5}\sdot15\right)=30+6=36}}</math>
+::When we multiply two by three, it is six; so six is the smallest number that has a half and a third of the integers.
-|style="text-align:right;"|וגם נכפיל מספר השני שלמים על המדומה ויהיה שלשים חלקים נוסיף עליהם ששה שהם שתי חמשיות המדומה ויהיה מספרן ששה ושלשים
+|style="text-align:right;"|וכשנכפול השנים בשלשה יהיו ששה והנה ששה הוא חשבון &#x202B;<ref>85r</ref>הקרוב שיהיה בו מחצית ושלישית משלמים
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(4+\frac{2}{3}\right)\div\left(2+\frac{2}{5}\right)&\scriptstyle=\frac{70}{36}\\&\scriptstyle=2-\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{9}\right)\\&\scriptstyle=1+\frac{3}{4}+\frac{2}{9}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{9}\right)\\\end{align}}}</math>
+::When we multiply six by four, for the quarter that is derived from it, the result is twenty-four.
-|style="text-align:right;"|נחלק עליהם מספר השבעים ונמצאם שם שני פעמים פחות חצי תשיעי' החשבון אשר חלקנו עליו או נאמר שהיוצא מהחלוקה הוא פעם אחת ועוד שלש רביעיות ושתי תשיעיות פחות רובע תשיעית
+|style="text-align:right;"|וכשנכפול הששה בארבעה בעבור הרביעית אשר תצא מהם יהיה העולה מהם עשרים וארבע
-|}
+|-
-{|
+|
+:When we multiply it by eleven, for the other part that derived from it, the result is two hundred and sixty-four, and this is the common denominator that is required, for it has a half, third, quarter, and one part of eleven.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3\sdot4\sdot11=6\sdot4\sdot11=24\sdot11=264}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכשנ<sup>כ</sup>פול אותם באחד עשר כנגד החלק האחר שהוא מהם יהיה העולה מהם מאתים ושישים וארבעה <s>והנה</s> [והוא]&#x202B;<ref>marg.</ref> {{#annot:term|1163,1682|sJ8p}}החשבון המדומה{{#annotend:sJ8p}} המבוקש כי יש לו מחצית ושלישית ורביעית וחלק מהאחד עשר
+|-
+|
+:The same for all the others.
+|style="text-align:right;"|וכמוהו לכל האחרים זולתו
 |-
 |
-==== Addition of fractions ====
+===== <span style=color:green>Multiplication of fractions by fractions</span> =====
 |
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\times\frac{c}{d}=\frac{a\sdot c}{b\sdot d}}}</math><br>
+<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\times\frac{c}{d}=\frac{\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]\sdot\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{\left(b\sdot d\right)^2}}}</math>
 |
-|style="text-align:right;"|אחרי אשר התבארו דרכי כפילת השברים וחלוקתם צריך לבאר גם כן דרכי מחברתם זה עם זה ודרך מגרעת שברים דקים וקטנים משברים גדולי' מהם
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ותדע כי כשנרצה לידע כמה מחברת שברים ידועים עם שברים ידועים
+*{{#annot:⅘×⅘|17|yepM}}We wish to multiply four fifths by four fifths
+:<math>\scriptstyle\frac{4}{5}\times\frac{4}{5}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול ארבע חמישיות בארבע חמישיות{{#annotend:yepM}}
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{a}{b}+\frac{c}{d}=\frac{\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{b\sdot d}}}</math>
 |
+::It is known that the fifth is derived from five, which is the denominator, and its product by itself is twenty-five.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot5=25}}</math>
+|style="text-align:right;"|בידוע כי החמישית תצא מחמשה והוא המדומה והכאתו בעצמו עולה עשרים וחמשה
 |-
 |
-*{{#annot:¾+⅚|677|Sh9x}}<math>\scriptstyle\frac{3}{4}+\frac{5}{6}</math>
+::We multiply the number of the fifths, which is four, by itself; it is sixteen.
-|style="text-align:right;"|כאשר נאמר על דרך משל חברנו שלש רביעיות עם חמש ששיות כמה העולה{{#annotend:Sh9x}}
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot4=16}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונכפול מספר החמישיות שהוא <s>מספר</s> <sup>ארבע</sup> <s>ב</s>על עצמו ויהיה ששה עשר
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|והנה נעשה על הדרך הזה נקח המדומה לשניהם והנה הוא עשרי' וארבעה
+:The ratio of sixteen to twenty-five, which is the product of the denominator by itself, is three-fifths and a fifth of a fifth, and so is the ratio of their product to the whole.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{4}{5}=\left(\frac{4}{5}\times\frac{4}{5}\right):1=16:25=\frac{3}{5}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה ערך ששה עשר אל חמש ועשרים שהוא העולה מהכאת המדומה בעצמו שלש חמישיותיו וחמישית חמישית וככה הוא ערך היוצא מכפלתם אל השלם
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot24=18}}</math>
+*{{#annot:²/₄×¾|17|vUPh}}We wish to multiply two quarters by three quarters
-|style="text-align:right;"|ושלש רביעיותיו שמנה עשר
+:<math>\scriptstyle\frac{2}{4}\times\frac{3}{4}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול ולהכות שתי רביעיות על שלש רביעיות{{#annotend:vUPh}}
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{6}\sdot24=20}}</math>
+::The denominator of the quarter is four, because it is derived from it, and its product by itself is sixteen.
-|style="text-align:right;"|וחמש ששיותיו עשרים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot4=16}}</math>
+|style="text-align:right;"|מדומה הרביעית הנה הוא ארבעה כי ממנו תצא והכאתו על עצמו עולה ששה עשר
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{18+20=38}}</math>
+::When we multiply the two quarters by three, the result is six.
-|style="text-align:right;"|נחברם זה עם זה יהיו שלשים ושמנה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3=6}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול השתי רביעיות בשלש &#x202B;<ref>85v</ref>יהיו ששה
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{3}{4}+\frac{5}{6}&\scriptstyle=\frac{38}{24}\\&\scriptstyle=1+\frac{14}{24}\\&\scriptstyle=1+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\\&\scriptstyle=1+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)\\\end{align}}}</math>
+:Its ratio to the product of the denominator is a quarter and two-quarters of a quarter, and so is the ratio of their product to the whole.
-|style="text-align:right;"|ונקח מהם בעבור העשרים וארבע שלם אחד ונשאר מהם ארבעה עשר שהם חצי שלם אחד וחצי ששותו או אם נרצה נקרא הנשאר חצי שלם ושלישית רביעיתו
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}\times\frac{3}{4}=\left(\frac{2}{4}\times\frac{3}{4}\right):1=6:16=\frac{1}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
-|}
+|style="text-align:right;"|ערכם אל הכאת המדומה רביעיותו <s>בארבע חמישיות הנה המדומה</s> ושתי רביעיות רביעת אחת וככה הוא ערכם אל השלם
-{|
 |-
 |
+*{{#annot:¾×⅘|17|EMJE}}We wish to multiply three quarters by four fifths.
-==== Subtraction of fractions ====
+:<math>\scriptstyle\frac{3}{4}\times\frac{4}{5}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול שלש רביעיות בארבע חמישיות{{#annotend:EMJE}}
+|-
 |
+::The denominator of the quarter is four and the denominator of the fifth is five; the product of the one by the other is twenty.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}</math>
+|style="text-align:right;"|הנה המדומה הרביעית ארבעה ומדומה החמישית חמשה וכפלת האחד על חבירו תהיה עשרים
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|וכאשר נבקש לגרוע משברים ידועים שברים ידועים קטנים ודקים מהם ולדעת הנשאר
+::Now, we multiply the number of the three-quarters by the number of the four-fifths; it is twelve.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4=12}}</math>
+|style="text-align:right;"|ועתה נכפול מספר השלש רביעיות במספר הארבע חמישיות יהיו שנים עשר
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{a}{b}-\frac{c}{d}=\frac{\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]-\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{b\sdot d}}}</math>
 |
+:The ratio of twelve to twenty, which is the product of one denominator by the other, is three-fifths, and this is the product of these mentioned fractions by each other - three-fifths of the whole.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times\frac{4}{5}=12:20=\frac{3}{5}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וערך שנים עשר אל עשרים שהוא <sup>ה</sup>עולה מכפלת המדומה האחד על חבירו הוא שלש חמישיותיו וככה הוא העולה מכפילת השברים הנזכרים אלו על אלו שלש חמישיות השלם
 |-
 |
-*{{#annot:²/₄-⅕|678|tqJF}}<math>\scriptstyle\frac{2}{4}-\frac{1}{5}</math>
+:Or, if we want, we operate in a different method:
-|style="text-align:right;"|כאשר נאמר על דרך משל גרענו משתי רביעיות חמשי' אחת כמה הנשאר{{#annotend:tqJF}}
+|style="text-align:right;"|או אם נרצה נעשה בדרך אחרת
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|נעשה ככה נקח מדומה אחד לשניהם והנה הוא כ'
+::We take one denominator for both by multiplying four by five; it is twenty and this is their common denominator.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח מדומה אחד לשניהם ונכפול הארבעה בחמשה יהיו עשרים והוא המדומה לשניהם
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}\sdot20=10}}</math>
+::Its 3-quarters is fifteen.
-|style="text-align:right;"|ושתי רביעיותיו הם עשרה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot20=15}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה ג' רביעיותיו הם חמשה עשר
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot20=4}}</math>
+::Its four-fifths is sixteen.
-|style="text-align:right;"|וחמשיתו הם ארבעה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\sdot20=16}}</math>
+|style="text-align:right;"|וארבע חמישיותיו הם ששה עשר
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10-4=6}}</math>
+::We multiply one by the other; it is two hundred and forty.
-|style="text-align:right;"|נסיר מהעשרה ארבעה וישאר מהם ששה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15\sdot16=240}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכפול אלו על אלו יהיו מאתים וארבעים
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}-\frac{1}{5}=\frac{6}{20}=\frac{1}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
+::We multiply the denominator, which is twenty, by itself; it is four hundred.
-|style="text-align:right;"|והוא רביעית המדומה וחומש רביעיתו וככה ערך הנשאר אל השלם
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20\sdot20=400}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכה המדומה שהוא עשרים ונכפול אותו על עצמו ויהיו ארבע מאות
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ובזה התבארה כוונת מה שרציתי לבאר בשער הזה תהלה לאל ברוך הוא
+:We take the ratio of two hundred and forty to it and we find that as the ratio of twelve to twenty so is the ratio of two hundred and forty to four hundred and this is the same.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times\frac{4}{5}=240:400=\frac{12}{20}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נעריך המאתים וארבעים אליהם ונמצא כי כערך שנים עשר אל <s>ארבעה</s> עשרים כן ערך מאתים &#x202B;<ref>86r</ref>וארבעים אל ארבע מאות שוה בשוה והכל אחד
 |-
-|}
+|
-{|
+*{{#annot:⁵/₇×⁷/₈|17|NoxQ}}We wish to multiply five sevenths by seven eighths.
+:<math>\scriptstyle\frac{5}{7}\times\frac{7}{8}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול חמש שביעיות בשבע שמינית{{#annotend:NoxQ}}
 |-
 |
+::It is known that the denominator of the eighth is eight and of the seventh is seven; when we multiply them by each other, it is fifty-six.
-== Chapter Ten – Approximating the Roots of Non-Square Numbers ==
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot8=56}}</math>
+|style="text-align:right;"|ידוע כי מדומה השמינית הוא שמונה והשביעית שבעה וכאשר נכה ונכפול אותם זה על זה יהיו חמשים וששה
-!style="width: 40%; text-align:right;"|השער העשירי בידיעת {{#annot:term|439,1464|AnW4}}צלעות{{#annotend:AnW4}} המרובעים מהחשבון ה{{#annot:term|1934,1381|cS1r}}חרש{{#annotend:cS1r}} וה{{#annot:term|1934,1382|Kk7l}}אלם{{#annotend:Kk7l}} {{#annot:term|1613,2072|4eYJ}}על דרך קרוב{{#annotend:4eYJ}}
 |-
 |
-=== Introduction: square numbers and non-square numbers ===
+::Then, we multiply the number of the five-sevenths by the number of the seven-eighths, the result is 35.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot7=35}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואחר כן נכפול מספר החמש שביעיות במספר השבע שמיניות ויעלו ל"ה
+|-
 |
+:Its ratio to fifty-six is five-eighths, or we can say that they are four-sevenths and three-eighth of a seventh.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\times\frac{7}{8}=35:56=\frac{5}{8}=\frac{4}{7}+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|וערכם אל חמישים וששה חמש שמיני<s>נ</s>יותיו או נוכל לומר שהם ארבע שביעיותיו ושלשה שמינית שביעית
 |-
-|<span style=color:red>Definition of a square number:</span> {{#annot:definition|86|ifI6}} Know that every number that has a root is called a square number and it is a "wise number".
+|
-|style="text-align:right;"|תדע כי כל מספר נגדר הוא נקרא מרובע והנה הוא מספר פקח {{#annotend:ifI6}}
+:In the other method: their common denominator is fifty-six.
+|style="text-align:right;"|ובדרך האחרת הנה המדומה האחד לשניהם הוא ששה וחמישים
 |-
-|The reason that it is called a "wise number" is that its root, which is the measure of each of the four sides of the square, can be found truly.
+|
-|style="text-align:right;"|וטעם היותו נקרא {{#annot:term|86,1681|3xCB}}מספר פקח{{#annotend:3xCB}} באשר גדרו שהוא מדת כל אחת ואחת מארבע {{#annot:term|325,1464|YlsD}}צלעות{{#annotend:YlsD}} המרובע יכול להמצא באמתות
+::Its five-sevenths is forty.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\sdot56=40}}</math>
+|style="text-align:right;"|וחמש שביעיותיו הם ארבעים
 |-
-|Therefore, the numbers that do not have a real root are called deaf or mute, because their root cannot be found accurately only approximately
+|
-|style="text-align:right;"|ולזאת יקראו המספרים אשר אין להם גדר אמתי {{#annot:term|1934,1381|Efkq}}מספרים חרשים{{#annotend:Efkq}} או {{#annot:term|1934,1382|jG3R}}אלמים{{#annotend:jG3R}} באשר לא יוכל כל נברא למצוא גדרם בדקדוק כי אם {{#annot:term|1613,1611|9E0B}}בקרוב{{#annotend:9E0B}}
+::Its seven-eighths is forty-nine.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}\sdot56=49}}</math>
+|style="text-align:right;"|ושבע שמיניותיו תשע וארבעים
 |-
-|In every scientific discipline there are many hidden secrets
+|
-|style="text-align:right;"|ובכל חכמה יש הרבה דברים נסתרים ונעלמים מלבות בני האדם למצאם
+::Their product by each other is one thousand, nine hundred and sixty.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40\sdot49=1960}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכפלתים זה על זה היא עולה אלף ותשע מאות וששים
 |-
-|For example: in medicine - there are herb roots and stones that can cure the sick, but the reason for their curing quality is not known
+|
-|style="text-align:right;"|והנה נראה זה גם כן בחכמת הרפואה שיצוו הרופאים לקחת שורש עשב ידוע או אבן ידועה להיות מרפא בסגולה לחולה הנושאם ואין כח בשום חכם לדעת טעם סגולת האבן או שורש העשב למה היא ככה
+::The product of the denominator by itself is three thousand, one hundred and thirty-six.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{56\sdot56=3136}}</math>
+|style="text-align:right;"|והכאת המדומה על עצמו עולה שלשת אלפים <sup>ומאה</sup> ושלשים וששה
 |-
-|These hidden things are known to God alone
+|
-|style="text-align:right;"|ודברי' רבים כמו אלה אשר לא יודעו רק ליודע כל נסתרות לבדו ברוך הוא וברוך שמו
+:You find that when we take the ratio of one thousand, nine hundred and sixty to it, their ratio is equal to the ratio of thirty-five to fifty-six.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\times\frac{7}{8}=1960:3136=\frac{35}{56}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ותמצא כאשר נעריך אליהם האלף ותשע מאות ושישים שיהיה מערכתם שוה למערכת שלשים וחמש אל חמישים וששה
 |-
 |
+:Both these ways are proper.
-=== Sexagesimal fractions ===
+|style="text-align:right;"|ושני הדרכים האלה כאחד טובים
+|-
 |
+*{{#annot:⅘×³/₁₃|17|Wi3Z}}We wish to multiply four fifths by three parts of thirteen.
+:<math>\scriptstyle\frac{4}{5}\times\frac{3}{13}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול ארבע חמישיות על שלשה חלקים משלשה עשר בשלם{{#annotend:Wi3Z}}
 |-
-|The ancients extracted the approximate roots of deaf or mute numbers by using the method of the astronomers - therefore the author introduces first the method of the astronomers, before he discusses the extraction of roots of non-square numbers
+|
-|style="text-align:right;"|ועתה נשוב אל הראשונות ונאמר כי לבעבור רוב החכמים הקדומים הוציאו קרוב מדת הצלעות המרובעי' החרשים והאלמים על דרך חכמי המזלות צריך להקדים ולבאר קצת דרכיהם בתחלה בטרם שאדבר בדרך הוצאת מדת הצלעות
+::The denominator of the fifths is five and the denominator of the parts of thirteen is thirteen; and their product is sixty-five.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot13=65}}</math>
+|style="text-align:right;"|הנה מדומה החמישיות &#x202B;<ref>86v</ref>חמשה ומדומה החלקים משלשה עשר הוא שלשה עשר וכפלתם ששים וחמש
 |-
 |
-*The astronomers divided the zodiac into 12 zodiacal signs
+::When we multiply the number of the four-fifths by the number of the three parts, it is twelve.
-|style="text-align:right;"|והנה חלקו חכמי המזלות הגלגל לשנים עשר צורות והמה הנקראות מזלות
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot3=12}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול מספר הארבע חמישיות על מספר השלשה חלקים יהיו שנים עשר
 |-
 |
-:The reason for dividing by 12: twelve is the smallest number that has numerous fractions [= divisors, in modern terminology]: <math>\scriptstyle\frac{1}{2};\ \frac{1}{3};\ \frac{1}{4};\ \frac{1}{6};\ \left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)</math>
+:So, it is twelve parts of sixty-five. We can consider it as two parts of thirteen plus two fifths of the part, or call it one-fifth minus one part of thirteen of it.
-|style="text-align:right;"|וטעם החלוקה הזאת באשר אי' מספר קטן משנים עשר שיהיו לו חלקים רבים שלמים מבלי שבר כמוהו כי כן ימצא בו חצי ושלישית ורביעית וששית וחצי ששית
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{3}{13}=\frac{12}{65}=\frac{2}{13}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{13}\right)=\frac{1}{5}-\left(\frac{1}{13}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה שנים עשר חלקים מששים וחמש בשלם ונוכל לקחת אותם שני חלקים משלשה עשר ועוד שתי חמישיות חלק או נקראם חמישית אחת שלמה פחות ממנה חלק אחד משלשה עשר בה
 |-
 |
-*Each zodiacal sign was divided into 30 degrees
+:In the other method it is known that their common denominator is sixty-five.
-|style="text-align:right;"|וחלקו כל מזל לשלשים חלקים קראו אותם {{#annot:term|1970,1316|lmGW}}מעלות{{#annotend:lmGW}}
+|style="text-align:right;"|ובדרך האחרת ידוע כי המדומה לשניהם הוא שישים וחמש
 |-
 |
-:The reason for dividing by 30: thirty is the smallest number that has as many fractions [= divisors, in modern terminology] as it has: <math>\scriptstyle\frac{1}{2};\ \frac{1}{3};\ \frac{1}{5};\ \frac{1}{6};\  \frac{1}{10}</math>
+::Its four-fifths is fifty-two.
-|style="text-align:right;"|וחלקוהו למספר זה לפי שאין מספר פחות ממנו אשר ימצאו בו חלקים רבים בלתי שבר כמוהו כי ימצא בו חצי ושלישית וחמשית וששית ועשירית
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\sdot65=52}}</math>
+|style="text-align:right;"|וארבע חמישיותיו המה חמשים ושתים
 |-
 |
-*Each degree was divided into 60 minutes
+::Its three parts of thirteen is fifteen.
-|style="text-align:right;"|וחלקו כל {{#annot:term|1970,1316|DYe8}}מעלה{{#annotend:DYe8}} לששים חלקים וקראו אותם ראשונים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{13}\sdot65=15}}</math>
+|style="text-align:right;"|ושלשת חלקי <sup>מ</sup>השלשה עשר המה חמשה עשר
 |-
 |
-:The fractions [= divisors] of 60: <math>\scriptstyle\frac{1}{2};\ \frac{1}{3};\ \frac{1}{5};\ \frac{1}{6};\  \frac{1}{10}</math>
+::Their product by each other is seven hundred and eighty.
-|style="text-align:right;"|ובמספר הזה ימצא בו חצי ושלישית וחמשית וששית ועשירית
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{52\sdot15=780}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכפילתם מזה על זה הם שבע מאות ושמנים
 |-
 |
-*Each minute was divided into 60 seconds
+::The product of the denominator by itself is four thousand, two hundred and twenty-five.
-|style="text-align:right;"|וחלקו כל ראשון לששים שניים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{65\sdot65=4225}}</math>
+|style="text-align:right;"|והכאת המדומה על עצמו היא ארבעת אלפים ומאתים ועשרים וחמש
 |-
 |
-*Each second was divided into 60 thirds
+:When we take the ratio of the seven hundred to it, we find that their ratio is equal to the ratio of twelve to sixty-five and this is the same.
-|style="text-align:right;"|וכל שני לששים שלישיים
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{3}{13}=780:4225=\frac{12}{65}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר נערוך אליהם השבע מאות נמצא שיהיה ערכם שוה לערך שנים עשר אל שישים וחמש והכל אחד
 |-
 |
-*Each third was divided into 60 fourths
+*{{#annot:⁹/₁₅×¹¹/₁₇|17|YOwx}}We wish to multiply nine parts of fifteen by eleven parts of seventeen.
-|style="text-align:right;"|וכל שלישי לששים רביעיים
+:<math>\scriptstyle\frac{9}{15}\times\frac{11}{17}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול תשע חלקים מחמשה עשר בשלם על אחד עשר עשר חלקים משבעה עשר בשלם{{#annotend:YOwx}}
 |-
-|And so on - every rank is 60 times of the subsequent rank and 60 of each rank are a unit of the preceding rank
+|
-|style="text-align:right;"|וכן יחלקו חלקיהם כפי הצורך עד תכלית כל אחד ואחד יהיה שוה ששים מהמדרגה השניה השניה לו וששים מכל אחד ואחד יעלו אחד מהמדרגה הקודמת לו
+::We take ten as the denominator of the first and seventeen of the second. We multiply them by each other; the product is two hundred and fifty-five.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15\sdot17=255}}</math>
+|style="text-align:right;"|לקחנו מדומה האחד העשר והשני שבעה עשר &#x202B;<ref>87r</ref>{{#annot:term|185,1230|Dkeb}}כפלנום{{#annotend:Dkeb}} זה על זה עלו מאתים וחמישים וחמש
 |-
 |
-==== Multiplication of Sexagesimal Fractions ====
+::We multiply also the nine parts by eleven; it is ninety-nine.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\sdot11=99}}</math>
+|style="text-align:right;"|כפלנו גם כן התשע חלקים על האחד עשר היו תשעים ותשע
+|-
 |
+:Its ratio to two hundred and fifty-five is six parts of seventeen plus nine parts of fifteen of a part and so it is; or we can consider it as five parts of fifteen plus fourteen parts of seventeen of a part.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{15}\times\frac{11}{17}=99:255=\frac{6}{17}+\left(\frac{9}{15}\sdot\frac{1}{17}\right)=\frac{5}{15}+\left(\frac{14}{17}\sdot\frac{1}{15}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|וערכם אל מאתים וחמישים וחמש ששה חלקים משבע עשרה בשלם ועוד תשע חלקים מחמשה עשר בחלק אחד מהם וככה הם מהשלם או נוכל לקחת אותם חמשה חלקים מחמש עשרה בשלם ועוד ארבעה עשר חלקים משבע עשרה בחלק אחד מהם
 |-
-|The degrees act as the integers:
+|
-|style="text-align:right;"|והנני מודיע לך כי המעלות הן הנה כמו השלמים
+:In the other method: their common denominator is two hundred and fifty-five.
+|style="text-align:right;"|ובדרך האחרת המדומה לשניהם הוא מאתים וחמשים וחמש
 |-
-|The product of degrees by degrees are degrees<br>
+|
-<math>\scriptstyle\left(a\sdot60^0\right)\times\left(b\sdot60^0\right)=\left(a\sdot b\right)\sdot60^0</math>
+::Its nine parts of fifteen is one hundred and fifty-three.
-|style="text-align:right;"|ולעולם כשנכפול מעלו' ועל מעלה יעלה העולה מהכפלה מעלות
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{15}\sdot255=153}}</math>
+|style="text-align:right;"|ותשע חלקיו מחמשה עשר הם מאה וחמשים ושלשה
 |-
-|The product of degrees by fractions of another sexagesimal rank are fractions of this other rank<br>
+|
-<math>\scriptstyle\left(a\sdot60^0\right)\times\left(b\sdot\frac{1}{60^n}\right)=\left(a\sdot b\right)\sdot\frac{1}{60^n}</math>
+::Its eleven parts of seventeen is one hundred and sixty-five.
-|style="text-align:right;"|ואם נכפול אותם בכפלים אחרים בחלקי' אחרים כמו ראשונים או שניים או יתר לעולם יעמוד המין מהחלקים ההם בעצמו ולא ישתנו ממינם בעבור הכפלה הזאת
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{11}{17}\sdot255=165}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואחד עשר חלקיו משבע עשרה הם מאה וששים וחמש
 |-
-|All other sexagesimal ranks act as the simple fractions
+|
-|style="text-align:right;"|ואולם הראשונים והשניים או כל שאר המינים שאחריהם הנה משפטם כמשפט השברים
+::We multiply one by the other; the result is twenty-five thousand, two hundred and forty-five.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{153\sdot165=25245}}</math>
+|style="text-align:right;"|כפלנו החשבון האחד על חבירו עלו עשרים וחמש אלף ומאתים וארבעים וחמשה
 |-
-|<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\times\frac{1}{2}=\frac{1}{4}}}</math>
+|
-|style="text-align:right;"|כי כמו שאם נכפול חצי על חצי יהיה העולה רביע
+::We multiply also the denominator by itself; the result is sixty-five thousand and twenty-five.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{255\sdot255=65025}}</math>
+|style="text-align:right;"|גם הכינו וכפלנו המדומה על עצמו עלה ששים וחמש אלף ועשרים וחמשה
 |-
 |
-*<math>\scriptstyle a^{''}\times b^{''}=\left(a\sdot b\right)^{''''}</math>
+:When we take the ratio of twenty-five thousand, two hundred and forty-five to it, we find that their ratio is as the ratio of ninety-nine to the denominator, no more and no less.
-|style="text-align:right;"|ככה אם נכפול חלקים שניים על חלקים שניים יהיה העולה מהכפלה רביעיים
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{15}\times\frac{11}{17}=25245:65025=\frac{99}{255}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר נערוך אליהם העשרים וחמש אלף ומאתים וארבעים וחמשה נמצא שערכם אליהם כערך תשעים ותשע אל המדומה לא פחות ולא יותר
 |-
 |
-*<math>\scriptstyle a^{'}\times b^{'}=\left(a\sdot b\right)^{''}</math>
+*{{#annot:(⅔·¼·⅕)×(⁶/₇·⅛)|17|6SFy}}We wish to multiply two thirds of one quarter of a fifth by six sevenths of an eighth.
-|style="text-align:right;"|וכפלת ראשונים על ראשונים יהיה העולה שניים
+:<math>\scriptstyle\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\times\left(\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)</math>
+|style="text-align:right;"|<big>בקשנו</big> לכפול שתי שלישיות מרביעית חמישית על שש &#x202B;<ref>87v</ref>שביעיות שמינית{{#annotend:6SFy}}
 |-
-|
+|This sought-after is more complicated to be extracted than the others mentioned, because its fractions are numerous. I shall present you the method to find it easily:
-*<math>\scriptstyle a^{''}\times b^{'''}=\left(a\sdot b\right)^{'''''}</math>
+|style="text-align:right;"|המבוקש הזה הוא קשה להוציאו מכל האחרים הנזכרים <s>בעבור</s> [באשר]&#x202B;<ref>marg.</ref> {{#annot:term|15,1438|2zQm}}נשבריהם{{#annotend:2zQm}} רבים ואכין לך הדרך למצוא אותו בנקלה
-|style="text-align:right;"|ומכפלת שניים בשלישיים יהיה העולה חמשיים
 |-
 |
-*<math>\scriptstyle a^{''''''}\times b^{''}=a^{''''}\times b^{''''}=\left(a\sdot b\right)^{''''''''}</math>
+::When we take three, for the third that is derived from it, and multiply it by four, since the quarter is derived from it, it is twelve. We multiply it by five, for the fifth; it is sixty and this is the denominator, in which you find a third, a quarte and a fifth.
-|style="text-align:right;"|וששים בשניים או רביעים על רביעים יהיה העולה שמיניים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4\sdot5=12\sdot5=60}}</math>
+|style="text-align:right;"|הנה כאשר נקח שלשה בעבור השלישית היוצאת ממנו ונכפלנו בארבעה באשר תצא משם הרביעית יהיו שנים עשר נכפול אותם בחמשה בעבור החמישית יהיו שישים וזהו <sup>הוא</sup> המדומה שתמצא בו שלישית ורביעית וחמישית
 |-
 |
-*<math>\scriptstyle a^{''}\times b^{'''''}=\left(a\sdot b\right)^{'''''''}</math>
+::Its fifth is twelve; its quarter is three; and its two-thirds two. We see and know clearly that two-thirds of a quarter of a fifth is two parts of sixty.
-|style="text-align:right;"|ושניים בחמשיים יהיה העולה שביעיים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{\frac{2}{3}\sdot\left[\frac{1}{4}\sdot\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)\right]}{60}=\frac{\frac{2}{3}\sdot\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)}{60}=\frac{\frac{2}{3}\sdot3}{60}=\frac{2}{60}}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה חמישיתו שנים עשר ורביעיתם שלשה ושתי שלישיתם שנים ואנחנו רואים ויודעים בבירור כי השתי שלישיות מרביעית חמישית הם שני חלקים [מששים]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> בשלם
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|וככה כלם על דרך זה האמור
+::We take also a denominator that has a seventh and an eighth; it is fifty-six.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot8=56}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח גם כן מדומה שיהיה בו שביעית שמינית ויהיה חמישים וששה
 |-
 |
-===== Written procedure =====
+::Its eighth is seven; and its six-sevenths is six. This six is parts of fifty-six.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}=\frac{\frac{6}{7}\sdot\left(\frac{1}{8}\sdot56\right)}{56}=\frac{\frac{6}{7}\sdot7}{56}=\frac{6}{56}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ושמיניתו שבעה ושש שביעיותיהם ששה והשש האלו הם חלקים [מחמשים]&#x202B;<ref>Vatican: מחמשה</ref> וששה בשלם
+|-
+|
+::What we are asking for is as if we say to multiply two parts of sixty by six parts of fifty-six.
+|style="text-align:right;"|והם מבוקשינו הוא כמו אם אמרנו לכפול שני חלקים מששים על ששה חלקים מחמשים וששה
+|-
+|
+::So, we multiply one denominator by the other; it is three thousand, three hundred and sixty.
+|style="text-align:right;"|ועל כן נכפול המדומה האחד על חבירו ויהיו שלשת אלפים ושלש מאות וששים
+|-
 |
+::When we multiply the two parts by the six, it is twelve.
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול השני חלקים על הששה יהיו שנים &#x202B;<ref>88r</ref>עשר
 |-
-|The procedure of multiplication of two numbers that consist of various sexagesimal fractions:
+|
-|style="text-align:right;"|ואכין לך דרך לכפלת החלקים הנזכרים האלה
+::Its ratio to the product of one denominator by the other is a fifth of an eighth of its seventh.
+|style="text-align:right;"|והנה ערכם אל מספר הכאת המדומה האחד על חבירו חמישית שמינית ושביעיתו
 |-
-|Converting all the fractions of each of the two numbers to the lowest sexagesimal rank and summing them to one fraction
+| colspan="2"|
-|style="text-align:right;"|כשתבקש לכפול טור אחד מהחשבונות חלקים ידועים על טור אחד מחשבונות חלקים ידועים ויהיה בכל אחת מהטורים חלקים מהרבה מינים גדולים וקטנים תעשה ככה קח הטור האחד משתיהם ויצקת כל המינים הגדולים אל המין היותר קטן אל הטור ההוא וחבר אל שתיהם המין הקטן אל מה שיעלה לך מה{{#annot:term|1561,1558|7pST}}התכה{{#annotend:7pST}} כי אז הם כלם ממין אחד וכמעשה הטור הזאת תעשה גם כן מהטור השנית
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\times\left(\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{2}{60}\times\frac{6}{56}=\frac{2\sdot6}{60\sdot56}=\frac{12}{3360}=\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{7}}}</math>
 |-
-|Multiplying the two fractions received from the conversion and summing
+|
-|style="text-align:right;"|וכפול אלו על אלו ותראה איזה מין ראוי שיהיה היוצא מהכפלה כפי מה שיאמר שהתבאר לפנים
+::<span style=color:green>'''Check:'''</span> Because a seventh of the product is four hundred and eighty; its eighth is sixty, and twelve is a fifth of sixty.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\left[\frac{1}{8}\sdot\left(\frac{1}{7}\sdot3360\right)\right]=\frac{1}{5}\sdot\left(\frac{1}{8}\sdot480\right)=\frac{1}{5}\sdot60=12}}</math>
+|style="text-align:right;"|כי שביעית {{#annot:term|241,1256|Ey7X}}מספר ההכאה{{#annotend:Ey7X}} הם ארבע מאות ושמונים ושמיניתם ששים והשנים עשר הנה הם חמישית שישים
 |-
-|Dividing the product by 60 repeatedly until receiving a number that consists of reduced sexagesimal fractions
+|You can also find it in the other way by taking a common denominator for both [products].
-|style="text-align:right;"|ואחר {{#annot:term|784,1259|Mgse}}חלק{{#annotend:Mgse}} אותם על ששים הרבה פעמים עד שתבא אל תכלית המין אשר לא תוכל לחלק אותו על ששים ותדע אם ישאר שום מספר שלא יתחלק בכל חלוקה וחלוקה יהיה הנשאר ממין המספר המחולק
+|style="text-align:right;"|וגם כן תוכל למצוא אותו בדרך האחרת אם נקח מדומה אחד לשניהם
 |-
-|The author states that this multiplication technique is long as well as short, but it is well-guided
+|You will understand [what] to do through your wisdom, as you see in the previous examples.
-|style="text-align:right;"|ודרך הכפילה הזאת היא ארוכה וקצרה והיא סלולה ומיושרת בטוב
+|style="text-align:right;"|ואתה תבין לעשות בחכמתיך כאשר אתה רואה במבוקשים הקדומים
+|-
+|Up to this point I have explained the method of multiplying the fractions by themselves or by other fractions.
+|style="text-align:right;"|<big>עד הנה</big> [בארתי]&#x202B;<ref>Vatican: באתי</ref> וכללתי דרך הכאת כפילת השברים על עצמם או על שברים אחרים זולתם
+|-
+|Now I shall explain the method of multiplying integers by fractions, or integers and fractions by fractions alone, whether the fractions are of one type, or two types, or multiplying integers and fractions by integers and fractions, whether the fractions are of one type, or two types. Here is their explanation:
+|style="text-align:right;"|ועתה אבאר דרכי כפלת הכאת שלמים על שברים או שלמים ושברים על שברים לבדם בין שיהיו השברים ממין אחד או משני מינים או כפילת שלמים ושברים על שלמים ושברים בין שהשברים הם ממין אחד או משני מינין וזה לך ביאורם
 |-
 |
-=== Extracting Roots of Deaf Numbers ===
+===== <span style=color:green>Multiplication of integers by fractions</span> =====
 |
 |-
-|The procedure of extracting roots of deaf numbers:
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n\times\frac{a}{b}=\frac{n\sdot a}{b}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ואחרי אשר בארתי והקדמתי מה שראוי למלאכת השער הזה אשוב לדבר בדרך הוצאת מדת הצלע' ממרובע שמספרו חרש
+|
-|-
-|Considering the number as a sum of a square number and an excess<br>
-<math>\scriptstyle a^2+b</math>
-|style="text-align:right;"|והנה כאשר נרצה לבא אל תכלית המבוקש הזה נעיין המרובע שעבר מהמספר אשר אנחנו ונגיע לדעת על פי מה שהתבאר בשער השביעי ונראה כמה העודף על המרובע שעבר
 |-
 |
-*<math>\scriptstyle b<a</math>
+*{{#annot:5×⁴/₆|17|chfZ}}Example of multiplying integers by fractions: we wish to multiply five integers by four sixths.
-|style="text-align:right;"|ואם היה פחות מגדרו נעשה זאת
+:<math>\scriptstyle5\times\frac{4}{6}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> ל{{#annot:term|156,1253|QXoD}}כפילת{{#annotend:QXoD}} שלמים על שברים<br>
+רצינו לכפול חמשה שלמים בארבע שישיות{{#annotend:chfZ}}
 |-
 |
-:1) First approximation: <math>\scriptstyle\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}</math>
+::The denominator of the sixths is six.
-|style="text-align:right;"|{{#annot:term|1553,1431|QhxO}}נשיב{{#annotend:QhxO}} העודף ראשונים והוא שנכפול אותם בששים ואחר נחלקם על {{#annot:term|387,1230|UCaJ}}כפל{{#annotend:UCaJ}} הגדר מהמרובע שעבר ומה שיצא בחלוק נוסיף אותו על הגדר וככה יהיה מדת הצלעות בקרוב
+|style="text-align:right;"|הנה מדומה השישיות הוא ששה
 |-
 |
-:2) Second approximation: <math>\scriptstyle\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}-\left[\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\sdot\frac{\left(\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)}\right]</math>
+::We multiply the five integers by the numerator of the four-sixths; it is twenty.
-|style="text-align:right;"|ואם נרצה עוד {{#annot:term|1612,1387|XsfT}}לדקדק{{#annotend:XsfT}} אותה עוד נכה ונכפול המדה הזאת על עצמה ונראה מה {{#annot:term|420,1206|mYzg}}יוסיף ב{{#annotend:mYzg}}{{#annot:term|156,1256|8IVB}}הכאה{{#annotend:8IVB}} על החשבון אשר אנחנו חוקרים עליו ונעיין מה ערך ה{{#annot:term|877,1207|updy}}תוספת{{#annotend:updy}} אל כפל המדה שמצאנו פעמים וכערך ההוא נוסיף מהמדה והנותר תהיה יותר מדה {{#annot:term|1614,1388|WRW2}}מדוקדקת{{#annotend:WRW2}} מאשר לא הייתה בתחלה
+|style="text-align:right;"|נכפל מספר החמשה שלמים במספר הארבע ששיות יהיו עשרים
 |-
 |
-:3) Third approximation - repeating the procedure of the second approximation - the most accurate approximation
+::We divide it by the denominator; the result is three integers and two-sixths of one, which is its third.
-|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1612,1387|kaxo}}לדקדקה{{#annotend:kaxo}} יותר נעשה מהמדה הזאת השנית כאשר עשינו מהמדה הראשונה ומה שישאר אחרי הסרת ערך ה{{#annot:term|877,1207|15Co}}תוספת{{#annotend:15Co}} בהכאה אל כפל המדה השנית פעמים ממנה יהיה מדוקדקת מכלנה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\times\frac{4}{6}=\frac{5\sdot4}{6}=\frac{20}{6}=3+\frac{2}{6}=3+\frac{1}{3}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלקם על המדומה יעלו &#x202B;<ref>88v</ref>שלשה שלמים ושתי שישיות אחד שהם שלישיתו
 |-
-|No need for further approximation - this is compared to diving into deep water and drawing nothing from it
+|We can find it another way:
-|style="text-align:right;"|ומכאן ואילך אל תיגע עצמך לדקדק כי אולי תצלול במים אדירים וחרס לא יעלה בידך
+|style="text-align:right;"|ונוכל למצוא זה בדרך אחרת
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n\times\frac{a}{b}=\frac{\left(n\sdot b\right)\sdot a}{b^2}}}</math>
 |
-*<math>\scriptstyle b>a</math>
-|style="text-align:right;"|ואם מצאנו שהעודף מהמספר על המרובע שעבר הוא יתר מגדר המרובע שעבר נעשה בדרך אחרת
-|-
-|Considering the number as the next square number minus an excess<br>
-<math>\scriptstyle c^2-d</math>
-|style="text-align:right;"|נעיין כמה המרחק ממספרינו עד המרובע העתיד
 |-
 |
-:1) First approximation: <math>\scriptstyle\sqrt{c^2-d}\approx c-\frac{\frac{60\sdot d}{2c}}{60}</math>
+::We multiply the denominator, which is six, by the integer, which is five; it is thirty.
-|style="text-align:right;"|ונשיב המרחק ראשונים ונחלקם על כפל גדר המרובע העתיד פעמים ומה שיצא בחלוק נגרע אותו מגדר המרובע העתיד והנשאר הוא מדת הצלעות בקרוב
+|style="text-align:right;"|נכפול המדומה שהוא ששה על מספר השלמים שהוא חמשה ויהיו שלשים
 |-
 |
-:Further approximations are as in the first case
+::We multiply it by four-sixths; they are one hundred and twenty sixths of a sixth
-|style="text-align:right;"|וכשנבקש לדקדק אותם נעשה בדרך המבואר בדקדוקיו שלפני
+|style="text-align:right;"|נכפול אותם על ארבע השישיות ויהיו מאה ועשרים ששיות ששית
 |-
 |
-*<math>\scriptstyle b=a</math>
+::The hundred and eight of them are three integers and the remaining twelve are two-sixths
-|style="text-align:right;"|והנה אם מצאנו העודף ממספרינו על המרובע שעבר שהוא בגדרו לא פחות ולא יתר
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\times\frac{4}{6}=\frac{\left(5\sdot6\right)\sdot4}{6\sdot6}=\frac{30\sdot4}{6\sdot6}=\frac{120}{6}\sdot\frac{1}{6}=\frac{108+12}{6}\sdot\frac{1}{6}=3+\frac{2}{6}}}</math>
+|style="text-align:right;"|והמאה ושמנה מהם הם שלשה שלמים והשנים עשר הנשארים הם שני ששיות
 |-
-|the number <math>\scriptstyle a^2+a</math> is called '''mean number'''
+|We find that both ways lead to the same result.
-|style="text-align:right;"|יקרא מספרינו ממוצע
+|style="text-align:right;"|ונמצא שני הדרכים האלה יוצאות אל כיוון אחד
 |-
-|The approximation can be done as in both the above cases <math>\scriptstyle\sqrt{a^2+a}=\sqrt{\left(a+1\right)^2-\left(a+1\right)}</math>
+|
-|style="text-align:right;"|ואם נרצה נוציא מדת הצלעות מהמרובע שעבר או מהמרובע העתיד והכל יהיה שוה רק שמעשה האחד בתוספת ומעשה האחר במגרעת
+===== <span style=color:green>Multiplication of integers and fractions by fractions of the same type</span> =====
+|
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{b}=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot c}{b^2}}}</math>
 |
-*<math>\scriptstyle b<a</math>
-|style="text-align:right;"|דמיון במספר שהעודף על המרובע שעבר פחות מגדר המרובע ההוא
 |-
 |
-:*{{#annot:√5|439|CVSH}}We wish to [know] the measure of each side of the square that is five.
+*{{#annot:(3+⅘)×⅗|17|TGUm}}Example of multiplying integers and fractions by fractions of one type alone: we wish to multiply three integers and four-fifths by three-fifths.
-::<math>\scriptstyle\sqrt{5}</math>
+:<math>\scriptstyle\left(3+\frac{4}{5}\right)\times\frac{3}{5}</math>
-|style="text-align:right;"|רצינו לכפול מדת כל {{#annot:term|439,1464|45q9}}צלע{{#annotend:45q9}} וצלע ממרובע שהוא חמשה{{#annotend:CVSH}}
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> לכפלת שלמים ושברים על שברים לבדם שהם ממין אחד<br>
+רצינו לכפול שלשה שלמים וארבע חמישיות על שלש חמישיות{{#annotend:TGUm}}
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{5}=\sqrt{2^2+1}\approx2+\frac{\frac{60\sdot1}{2\sdot2}}{60}=2+\frac{\frac{60}{4}}{60}=2+\frac{15}{60}}}</math>
+::We take the denominator of the fifths; it is five.
-|style="text-align:right;"|והנה העודף על המרובע שעבר הוא אחד נשיב אותו ראשונים ויהיו ששים נחלק אותם על ארבעה שהם כפל מהגדר מהמרובע שעבר פעמים ויהיה היוצא מהחלוקה חמשה עשר ראשונים נוסיפם על הגדר מהמרובע שעבר ונמצא שיהיה מדת אחת לכל הצלעות שנים שלמים וחמשה עשר ראשונים בקרוב
+|style="text-align:right;"|לקחנו מדומה החמישיות חמשה
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{15}{60}\right)^2-5=\left(5+\frac{225}{60^2}\right)=\frac{225}{60^2}}}</math>
+::We multiply it by the three integers; they are fifteen-fifths.
-|style="text-align:right;"|ואם נרצה לדקדק המדה הזאת נכה ונכפול השנים שלמים והחמשה עשר ראשונים על עצמם ויהיו חמשה שלמים ומאתים ועשרים וחמש שניים כי מכפלת ראשונים על ראשונים כבר התבאר שיהיה העולה שניים
+|style="text-align:right;"|כפלנו אותם על השלשה שלמים יהיו חמשה עשר חמישיות
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{225}{60^2}}{2\sdot\left(2+\frac{15}{60}\right)}=\frac{1}{72}}}</math>
+::We add the four-fifths to them; they are nineteen-fifths.
-|style="text-align:right;"|ועתה יש לנו לראות הנוסף על החמשה שלמים שהוא מאתים ועשרים וחמש שניים איזה ערך הוא מכפלת המדה שמצאנו פעמיים והנה ערכם אליה הוא כערך אחד משבעים ושנים
+|style="text-align:right;"|{{#annot:term|178,1206|uiMr}}נוסיף{{#annotend:uiMr}} עליהם הארבע חמשיות ויהיו תשעה עשר חמשיות
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{5}&\scriptstyle\approx\left(2+\frac{15}{60}\right)-\left(\frac{15}{60}\sdot\frac{1}{72}\right)\\&\scriptstyle=2+\frac{900}{60^2}-\frac{\frac{900}{72}}{60^2}\\&\scriptstyle=2+\frac{900}{60^2}-\left(\frac{12}{60^2}+\frac{\frac{36}{72}}{60^2}\right)\\&\scriptstyle=2+\frac{900}{60^2}-\left(\frac{12}{60^2}+\frac{\frac{1}{2}}{60^2}\right)\\&\scriptstyle=2+\frac{900}{60^2}-\left(\frac{12}{60^2}+\frac{30}{60^3}\right)\\&\scriptstyle=2+\frac{887}{60^2}+\frac{30}{60^3}\\&\scriptstyle=2+\frac{14}{60}+\frac{47}{60^2}+\frac{30}{60^3}\\\end{align}}}</math>
+::We multiply them by the three-fifths; they are fifty-seven fifths of a fifth.
-|style="text-align:right;"|ועל זה נשיב החמשה עשר ראשונים שיש לנו כלם שניים ויהיו תשע מאות שניים ונחלק אותם על שבעים ושנים ותצא לנו החלוק' שנים עשר וישארו שלשים וששה שניים שלא נתחלקו על השבעים ושנים ולכן נקח חצי האחד מהם שהוא חלק אחד מהשבעים ושנים ותהיה החצי שלשים שלישיים ונמצא שנחלק הכל על השבעים ושנים והיוצא הוא שניים ש עשר שניים ושלשים שלישיים נסיר אותם מהתשע מאות שניים ישארו שמנה מאות ושמנים ושבעה שניים '''ושלשה''' שלישיים שהם ארבעה עשר ראשונים וארבעים ושבעה שניים ושלשים שלישיים וזאת היא המדה {{#annot:term|1614,1388|Grmt}}המדוקדקת{{#annotend:Grmt}} יותר מבראשונה וסימן שלה ב' י"ד מ"ז ל' והנה הם שלמים ראשונים שניים שלישיים
+|style="text-align:right;"|נכפול אותם על השלש חמשיות ויהיו חמשים ושבע חמשיות חמישית
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{14}{60}+\frac{47}{60^2}+\frac{30}{60^3}\right)^2-5=\frac{2}{60}+\frac{48}{60^2}+\frac{47}{60^3}+\frac{36}{60^4}+\frac{15}{60^5}}}</math>
+::The fifty of them are two integers and the remaining seven-fifths of a fifth are one fifth and two-fifths of a fifth.
-|style="text-align:right;"|ואם תרצה לדקדק עוד זאת המדה תכה ותכפול אותה בעצמה ותמצא שיהיה החשבון על העודף על החשבון הנחקר ב' ראשונים מ"ח שניים מ"ז שלישיים ל"ו רביעיים ט"ו חמישיים ותראה מה ערך הנוסף הזאת אל כפול המדה פעמיים וכערכו אליה תסיר מהמדה שיש לך כאשר התבאר למעלה ותהיה הנשאר מדה מדוקדקת מהאחרות הקדומות
+|style="text-align:right;"|והחמישים מהם הם שני שלמים והשבע חמישיות חמישית הנשארות הן הם חמישית אחת ושתי חמשיות חמישית
 |-
-|
+| colspan="2"|
-*<math>\scriptstyle b>a</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{4}{5}\right)\times\frac{3}{5}&\scriptstyle=\left(\frac{5\sdot3}{5}+\frac{4}{5}\right)\sdot\frac{3}{5}=\left(\frac{15}{5}+\frac{4}{5}\right)\sdot\frac{3}{5}=\frac{15+4}{5}\sdot\frac{3}{5}=\frac{19}{5}\sdot\frac{3}{5}=\frac{57}{5}\sdot\frac{1}{5}=\left(\frac{50}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)+\left(\frac{7}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\\&\scriptstyle=2+\left(\frac{7}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)=2+\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\\\end{align}}}</math>
-|style="text-align:right;"|דמיון במספר שהעודף על המרובע שעבר יתר מגדרו
 |-
-|
+|Another way:
-:*{{#annot:√7|439|313V}}We wish to know the measure of the sides of the square that is seven.
+|style="text-align:right;"|דרך אחרת
-::<math>\scriptstyle\sqrt{7}</math>
-|style="text-align:right;"|רצינו לדעת מדת הצלעות ממרובע שהוא שבעה{{#annotend:313V}}
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{b}=\frac{n\sdot c}{b}+\frac{a\sdot c}{b^2}}}</math>
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{7}=\sqrt{9-2}=\sqrt{3^2-2}\approx3-\frac{\frac{60\sdot2}{2\sdot3}}{60}=3-\frac{\frac{120}{6}}{60}=3-\frac{20}{60}=2+\frac{40}{60}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ובאשר העודף על המרובע שעבר הוא יתר מגדרו נראה כמה מרחק יש ממספרינו עד המרובע העתיד והנה המרחק הוא שנים כי ככה רחוק שבעה מתשעה שהוא המרובע העתיד {{#annot:term|1553,1431|N2KM}}נשיבם{{#annotend:N2KM}} ראשונים יהיו מאה ועשרים נחלקם על כפל גדר המרובע העתיד פעמים העולה ששה נמצאם שם עשרים פעמים והם ראשונים נסיר אותם מגדר המרובע העתיד שהוא שלשה וישארו שנים שלמים וארבעים ראשונים וזאת היא מדת צלעות המרובע הנחקר בקרוב
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{40}{60}\right)^2-7=\frac{6}{60}+\frac{40}{60^2}}}</math>
+::We multiply the three integers by the numerator of the three-fifths; they are nine-fifths.
-|style="text-align:right;"|וכאשר תרצה לדקדק המדה הזאת ותכנה בכפלה על עצמה תמצא [שלא] שיהיה הנוסף על מספר המרובע הנחקר כי אם ששה ראשונים '''וארבעה''' שניים וגמור את המלאכה כאמור למעלה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times\frac{3}{5}=\frac{3\sdot3}{5}=\frac{9}{5}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכפול מספר השלש שלמים על מספר שלש [החמשיות]&#x202B;<ref>Vatican: החמישית</ref> ויהיו &#x202B;<ref>89r</ref>תשעה חמישיות
 |-
 |
-*<math>\scriptstyle b=a</math>
+::When we multiply the four-fifths also by the three-fifths, they are twelve-fifths of a fifth, which are two-fifths and two-fifths of a fifth.
-|style="text-align:right;"|דמיון במספר שהעודף על המרובע שעבר הוא כגדר המרובע ההוא שעבר
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\times\frac{3}{5}=\frac{4\sdot3}{5\sdot5}=\frac{12}{5}\sdot\frac{1}{5}=\frac{2}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכשנכפול גם כן הארבע חמשיות על שלש חמשיות יהיו שנים עשר חמשיות חמישית שהן שתי חמשיות שלימות ושתי [חמשיות]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> חמישית
 |-
 |
-:*{{#annot:√6|439|nS0s}}We wish to know the measure of the square that is six.
+::With the nine-fifths we have the total is eleven-fifths and two-fifths of a fifth, which are two integers, one-fifth, and two-fifths of a fifth, as we found at first.
-::<math>\scriptstyle\sqrt{6}</math>
+|style="text-align:right;"|ותשע חמשיות שיש לנו הנה בין כלן אחד עשר חמשיות ושתי חמשיות חמישית שהן שני שלמים וחמישית אחת ושתי חמשיות חמשית כאשר נמצא בראשונה
-|style="text-align:right;"|רצינו לדעת מדת מרובע שהוא ששה{{#annotend:nS0s}}
 |-
-|<math>\scriptstyle\sqrt{a^2+a}=\sqrt{\left(a+1\right)^2-\left(a+1\right)}</math>
+| colspan="2"|
-|style="text-align:right;"|והנה מספר המרובע הזה צלעות הוא ממוצע ואם נרצה נוכל להוציא המדה מהמרובע העבר או מהמרובע העתיד והכל יבא אל כוון אחד כאשר יהיה מעשה האחד בתוספת ומספר אחד במגרעת
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{4}{5}\right)\times\frac{3}{5}=\frac{9}{5}+\frac{2}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)=\frac{11}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)=2+\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{6}=\sqrt{4+2}=\sqrt{2^2+2}\approx2+\frac{\frac{60\sdot2}{2\sdot2}}{60}=2+\frac{\frac{120}{4}}{60}=2+\frac{30}{60}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ונוציאנה בתחלה מהמרובע שעבר שהוא ארבעה והנה העודף שנים שהם מאה ועשרים ראשונים וחלקם על כפל הגדר שהוא ארבעה נמצאם שם שלשים פעמים והם שלשים ראשוני נוסיפם על הגדר שהוא שנים ותהיה זאת המדה הראשונה בקרוב
+===== <span style=color:green>Multiplication of integers and fractions by fractions of different types</span> =====
+|
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{d}=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot c}{b\sdot d}}}</math>
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{6}=\sqrt{9-3}=\sqrt{3^2-3}\approx3-\frac{\frac{60\sdot3}{2\sdot3}}{60}=3-\frac{\frac{180}{6}}{60}=3-\frac{30}{60}=2+\frac{30}{60}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ואם נוציא המדה מהמרובע העתיד שהוא על תשעה נעשה על הדרך הזה הנה המרחק שלשה שהם מאה ושמנים ראשונים נחלקם על ששה שהוא כפל הגדר מהמרובע העתיד נמצאנו שם שלשים פעם והם ראשונים נסיר אותם משלשה שהם גדר המרובע העתיד וישארו שנים שלמים ושלשים ראשונים כאשר מצאנו בתחלה כאשר היינו מוציאים המדה מהמרובע שעבר
 |-
-|The same result for both cases - therefore a number like this is called '''mean'''
+|
-|style="text-align:right;"|והכל אחד ועל כן יקרא כל חשבון כזה ממוצע ואם תרצה לדקדק המדות תעשה כאשר התבאר לפנינו
+*{{#annot:(4+⅖)×¾|17|IoIr}}Example of multiplying integers and fractions by fractions that are not of one type: we wish to multiply four integers and two fifths by three quarters.
+:<math>\scriptstyle\left(4+\frac{2}{5}\right)\times\frac{3}{4}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big>&#x202B;<ref>Vatican: דמין</ref> לכפול שלמים ושברים על שברים לבדם שאינם ממין אחד<br>
+רצינו לכפול ארבעה שלמים ושתי חמשיות על שלש רביעיות{{#annotend:IoIr}}
 |-
-|}
+|
-{|
+::We take the denominator of the fifths; it is five.
+|style="text-align:right;"|נקח מדומה החמישיות חמשה
 |-
 |
+::We multiply it by the four integers; it is twenty-fifths.
-== Chapter Eleven – Here I will Write Nice Rules of Arithmetic Methods for You ==
+|style="text-align:right;"|נכפול אותו על הארבעה שלמים ויהיו עשרים [חמשיות
-!style="width: 50%; text-align:right;"|השער האחד עשר הנה אכתוב לך בזה כללים נחמדי' בדרכי החשבון
 |-
 |
-*Know that when you wish to multiply a number by itself, whether that number is units alone, or there are tens with them, or tens alone:
+::We add to them the two-fifths; they are twenty-two fifths.
-|style="text-align:right;"|ותדע כי כאשר תרצה לכפול חשבון אחד על עצמו בין שיהיה החשבון ההוא אחדים בלבד או שיש עמהם עשרות או עשרות לבד
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{2}{5}=\frac{\left(4\sdot5\right)+2}{5}=\frac{20+2}{5}=\frac{22}{5}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיף עליהם השתי חמשיות ויהיו עשרי']&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> ושתים חמשיות
 |-
 |
-:*If it is a number that has a third [= divisible by 3], take its third, multiply it by itself, multiply its square by ten, and subtract its square from [the product]; the remainder is the required.
+::We multiply them by the three-quarters; they are sixty-six quarters of a fifth.
-::<math>\scriptstyle\left(3n\right)^2=\left[10\sdot\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{22}{5}\sdot\frac{3}{4}=\frac{22\sdot3}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{66}{4}\sdot\frac{1}{5}}}</math>
-|style="text-align:right;"|אם הוא מספר שיש לו שלישית קח שלישיתו והכה אותה על עצמה וכפול מרובעה עשרה פעמים והסר מהם מרובעה והנשאר הוא המבוקש
+|style="text-align:right;"|נכפול אותם על השלש רביעיות יהיו ששים [ושש]&#x202B;<ref>Vatican: ושתי</ref> רביעיות חמשית
 |-
 |
-::*<math>\scriptstyle6^2</math>
+::The denominator of the quarter is four.
-|style="text-align:right;"|דמיון בקשנו לכפול שש על שש
+|style="text-align:right;"|והנה מדומה הרביעית הוא ארבעה
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle6^2&\scriptstyle=\left(3\sdot2\right)^2\\&\scriptstyle=\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)^2\\&\scriptstyle=\left(10\sdot2^2\right)-2^2\\&\scriptstyle=\left(10\sdot4\right)-4=40-4=36\end{align}}}</math>
+::We multiply it by the denominator of the fifths; it is twenty.
-|style="text-align:right;"|הנה השלישית שנים מרובעם ארבעה נכפול אותם עשרה פעמים יהיו ארבעים נסיר מהם הארבעה שהוא מרובע השלישית ישארו ששה ושלשים והוא הנכפל
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכנו על מדומה החמשיות ויהיו עשרים
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle\left(3n+1\right)^2=\left[\left[10\sdot\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]+3n+\left[\left(3n+1\right)\right]</math>
+::We divide the sixty-six quarters by it; we find them three times in it, which are three integers and six-quarters of a fifth still remain indivisible that are one-fifth and two-quarters of a fifth.
-|style="text-align:right;"|{{#annot:|513|hGs7}} ואם לא היה למספר שלישית אך עודף ממנו שלישיות אחד נסירנו משם על ונחשוב המשולש בדרך המבואר ואחר נוסיף על חשבוננו המספר האחרון מהמשולש והמספר שאחריו שהסרונו והמחובר הוא המבוקש{{#annotend:hGs7}}
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+\frac{2}{5}\right)\times\frac{3}{4}=\frac{66}{20}=3+\left(\frac{6}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)=3+\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלק עליהם הששים ושש רביעיות ונמצאם שם שלשה פעמים והם שלשה שלמים ונגדנה נשאר שם ששה רביעיות חמישית [שלא נתחלקו שהם חמישית]&#x202B;<ref>marg.</ref> אחת ושתי רביעיות חמישית
 |-
+|In another way:
+|style="text-align:right;"|ובדרך אחרת
+|-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\frac{c}{d}=\frac{n\sdot c}{d}+\frac{a\sdot c}{b\sdot d}}}</math>
 |
-::*<math>\scriptstyle10^2</math>
-|style="text-align:right;"|דמיון בקשנו לכפול עשרה על עצמם
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle10^2&\scriptstyle=\left(9+1\right)^2=\left[\left(3\sdot3\right)+1\right]^2\\&\scriptstyle=\left[\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot9\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot9\right)^2\right]+9+10\\&\scriptstyle=\left[\left(10\sdot3^2\right)-3^2\right]+9+10\\&\scriptstyle=\left[\left(10\sdot9\right)-9\right]+9+10\\&\scriptstyle=\left(90-9\right)+9+10=81+9+10=100\\\end{align}}}</math>
+::We multiply the four integers by three-quarters; they are twelve-quarters that are three integers.
-|style="text-align:right;"|נסיר מהם אחד וישארו תשעה והם משולשים וקח מהם שלשה שהוא שלישיתם והנה מרובעם תשעה וכפלתם עשרה פעמים הם תשעים נסיר מהם מרובע השלישית וישארו שמנים ואחד נוסיף עליהם תשעה ועשרה יעלו מאה והוא הנכפל
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\frac{3}{4}=\frac{4\sdot3}{4}=\frac{12}{4}=3}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכפול הארבעה שלמים על השלשה הרביעיות ויהיו שנים עשר רביעיות שהם שלשה שלמים
 |-
 |
-:*<math>\scriptstyle\left(3n-1\right)^2=\left[\left[10\sdot\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left(3n\right)-\left[\left(3n-1\right)\right]</math>
+::Then, we multiply the two-fifths by the three-quarters; they are six-quarters of a fifth that are one-fifth and two-quarters of a fifth, as we found at first.
-|style="text-align:right;"|ואם היה המספר פחות משלישית אחד נוסיפנו ו{{#annot:term|229,1269|0uI3}}נחשוב{{#annotend:0uI3}} אותו כמשפט ואחר נסיר ממנו החשבון שהוספנו עליו והחשבון אחרון שלו והושאר הוא המבוק'
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\sdot\frac{3}{4}=\frac{2\sdot3}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{6}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{1}{5}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואחר נכפול &#x202B;<ref>89v</ref>השתי חמשיות על שלש הרביעיות ויהיו ששה רביעיות חמישית שהם [חמשית]&#x202B;<ref>Vatican: חמשיות</ref> אחת שלימה ושתי רביעיות חמישית כאשר מצאנו בתחלה
 |-
 |
-::*<math>\scriptstyle11^2</math>
-|style="text-align:right;"|דמיון בקשנו לכפול אחד עשר על עצמן
+===== <span style=color:green>Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of the same type</span> =====
+|
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{b}\right)=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot\left[\left(m\sdot b\right)+c\right]}{b^2}}}</math>
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle11^2&\scriptstyle=\left(12-1\right)^2=\left[\left(3\sdot4\right)-1\right]^2\\&\scriptstyle=\left[\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)^2\right]-11-12\\&\scriptstyle=\left[\left(10\sdot4^2\right)-4^2\right]-11-12\\&\scriptstyle=\left[\left(10\sdot16\right)-16\right]-11-12\\&\scriptstyle=\left(160-16\right)-11-12=144-12-11=144-23=121\\\end{align}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נוסיף עליהם אחד ויהיו שנים עשר {{#annot:term|229,1269|c5VF}}נחשבם{{#annotend:c5VF}} בדרך לקיחת השלישית והנה מרובעה ששה עשר וכפלתם בעשרה מאה וששים נסיר מהם ששה עשר שהם מרובע השלישית ישארו מאה וארבעים וארבעה נסיר מהם אחד עשר ושנים עשר העולים עשרים ושלשה ישארו מאה ועשרים ואחד והוא הנכפל
 |-
 |
-*Multiplication of units and tens by units and tens<br>
+*{{#annot:(2+¾)×(3+²/₄)|17|lTDC}}Example of multiplying integers and fractions by integers and fractions of the same type: we wish to multiply two integers and three quarters by three integers and two quarters.
-:*<math>\scriptstyle\left(10+a\right)\times\left(10+b\right)=\left[10\sdot\left[\left(10+a\right)+b\right]\right]+\left(a\sdot b\right)</math>
+:<math>\scriptstyle\left(2+\frac{3}{4}\right)\times\left(3+\frac{2}{4}\right)</math>
-|style="text-align:right;"|דרך אחרת
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> לכפול שלמים ושברים על שלמים [ושברים]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> ששבריהם ממין אחד<br>
+רצינו לכפול שני שלמים ושלש רביעיות על שלשה שלמים ושתי רביעיות{{#annotend:lTDC}}
 |-
 |
-::*<math>\scriptstyle11\times11</math>
+::The denominator of the quarters is four.
-|style="text-align:right;"|לדעת כפילת האחד עשר על אחד עשר
+|style="text-align:right;"|הנה מדומה הרביעיות והוא ארבעה
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{11\times11=\left[\left(11-1\right)\sdot\left(11+1\right)\right]+\left(1\sdot1\right)=\left(10\sdot12\right)+1=120+1=121}}</math>
+::So, we multiply it by the two integers; they are eight-quarters.
-|style="text-align:right;"|הנה נחשוב שהמספר הזה נכתוב בשני טורים ונקח האחד מן הטור האחת ונחברם אל הטור האחרת ויהיו שנים עשר נכפלם על העשרהים הנשארים יהיו מאה ועשרים נוסיף עליהם הכאת האחדים על עצמם ויהיו מאה ועשרים ואחד והוא הנכפל
+|style="text-align:right;"|ועל כן נכפול אותם על השנים שלמים יהיו שמונה רביעיות
 |-
 |
-::*<math>\scriptstyle15\times12</math>
+::We add the three-quarters to them; they are eleven.
-|style="text-align:right;"|וככה אם נכפול חמשה עשר בשנים עשר
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot4\right)+3=8+3=11}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיף עליהם השלש רביעיות ויהיה מספרן אחד עשר
 |-
 |
-:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15\times12=\left[\left(12-2\right)\sdot\left(15+2\right)\right]+\left(2\sdot5\right)=\left(10\sdot17\right)+10=170+10=180}}</math>
+::We also multiply the three integers by the denominator; they are twelve-quarters.
-|style="text-align:right;"|נקח השנים ונשים אותם על החמשה עשר ויהיו שבעה עשר נכפלם על המאה הנשמרים יהיו מאה ושבעים וככה השנים האחרים על החמשה ויהיו עשרה נחברם עם המאה ושבעים יהיה הנכפל מאה ושמנים
+|style="text-align:right;"|וגם נכפול השלמים השלשה על המדומה ויהיו שנים עשר רביעיות
 |-
-|}
+|
-{|
+::We add the two-quarters to them; their number is fourteen.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot4\right)+2=12+2=14}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיף עליהם השתי רביעיות ויהיו מספרן ארבעה עשר
+|-
+|
+::We multiply it by eleven; the result is one hundred and fifty and four-quarters of a quarter.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{11\sdot14=154}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכנו על האחד עשר ויעלו מאה וחמשים וארבעה רביעיות רביעית
 |-
 |
-=== Word Problems ===
+::We divide them by the product of the denominator by itself; the product is sixteen.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4^2=16}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלק אותם על הכאת<sup>ב'</sup> מספר<sup>א'</sup> המדומה על עצמו העולה ששה עשר
+|-
 |
+::We find them nine times in it that are nine integers; and ten-quarters of a quarter remain indivisible that are two-quarters and two-quarters of a quarter and this is the result of the multiplication.
+|style="text-align:right;"|ונמצאנו שם תשע פעמים והם תשע שלמים וישאר מהם שלא יתחלקו עשרה רביעיות רביעית שהן שתי רביעיות שלמות ושתי רביעיות רביעית וככה הוא היוצא מהכפילה הזאת
 |-
-|Now, I shall start discussing and mentioning some of the difficult problems, extracting their solutions, and explaining each one of them at length.
+| colspan="2"|
-|style="width: 40%; text-align:right;"|ועתה אתחיל לדבר ואזכיר קצת מהשאלות הקשות ולהוציא תשובתן אאריך הביאור בכל אחת מהם
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{3}{4}\right)\times\left(3+\frac{2}{4}\right)=\frac{154}{16}=9+\left(\frac{10}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)=9+\frac{2}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
+|-
+|Another method:
+|style="text-align:right;"|דרך אחרת
+|-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{b}\right)=\left(n\sdot m\right)+\frac{\left(n\sdot c\right)+\left(m\sdot a\right)}{b}+\frac{a\sdot c}{b^2}}}</math>
+|
 |-
-!<span style=color:green>Find a Number Problem - Sums</span>
 |
+::We multiply the integers by the integers; they are six integers.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3=6}}</math>
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>90r</ref>נכפול השלמים על השלמים יהיו ששה שלמים
 |-
 |
-*{{#annot:1-20|669|2heg}}Question: we summed all the successive numbers from one to twenty and it is the sum. How much is the sum?
+::We multiply also the two integers by the two-quarters; they are four-quarters.
-:<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{20} i</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\frac{2}{4}=\frac{4}{4}}}</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה חברנו כל {{#annot:term|327,1835|ETrE}}המספרים הרצופים{{#annotend:ETrE}} מאחד ועד עשרים והם בכלל ממה כמה המחובר{{#annotend:2heg}}
+|style="text-align:right;"|ונכפול גם כן השני שלמים על השתי רביעיות יהיו רביעיות ארבעה
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{green}{\sum_{i=1}^n i=\left(n+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}</math>
+::Then, we multiply the three-quarters by the three integers; they are nine-quarters.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot3=\frac{9}{4}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואחר נכפול השלש רביעיות על השלשה שלמים יהיו תשע רביעיות
+|-
 |
+::We add them to the four-quarters we have, because they are all of the same type; they are thirteen-quarters.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{4}+\frac{9}{4}=\frac{13}{4}}}</math>
+|style="text-align:right;"|בחברם אל הארבעה רביעיות שיש לנו כי כלם הם ממין אחד והוא שלשה עשר רביעיות
 |-
 |
-:We add one to the [twenty] and multiply [the result] by ten, which is half twenty; the product is two hundred and ten, and this is the required.
+::Then, we multiply the three-quarters by the two; they are six-quarters of a quarter that are one quarter and two-quarters of a quarter.
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{20} i=\left({\color{red}{20}}+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)=21\sdot10=210}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot\frac{2}{4}=\frac{6}{4}\sdot\frac{1}{4}=\frac{1}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
-|style="text-align:right;"|הנה נוסיף על העשרה אחד ונכפלם על עשרה שהוא חצי עשרים ויהיה הנכפל מאתים ועשרה וככה המבוקש
+|style="text-align:right;"|ואחרי זאת נכפול השלש רביעיות [על]&#x202B;<ref>Vatican: ועל</ref> השתים ויהיו ששה רביעיות רביעית שהן רביעית אחת שלימה ושתי רביעיות רביעית
 |-
 |
-*{{#annot:1-11|669|pHD6}}If we want to know how much are the numbers summed up up to eleven.
+::We add the one quarter to the thirteen; they are fourteen-quarters.
-:<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{11} i</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{13}{4}+\frac{1}{4}=\frac{14}{4}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ואם נרצה לדעת כמה עולים {{#annot:term|787,1220|my36}}המספרים המחוברים{{#annotend:my36}} עד אחד עשר{{#annotend:pHD6}}
+|style="text-align:right;"|נוסיף הרביעית הזאת על השלשה עשר ויהיו ארבעה עשר רביעיות
 |-
 |
-:We add one to [the eleven] and multiply [the result] by half the eleven, which is five and a half; the product is sixty-six, and this is the sum.
+::We divide them by the denominator, which is four; we find it three times there that are three integers.
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{11} i=\left(11+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot11\right)=12\sdot\left(5+\frac{1}{2}\right)=66}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלקם על המדומה שהוא ארבעה ונמצאנו שם שלשה פעמים שהם שלשה שלמים
-|style="text-align:right;"|נוסיף עליו אחד יהיו שנים עשר נכפלם על החצי האחד עשר שהוא חמשה וחצי ויהיה הנכפל ששים וששה וככה המחובר
 |-
 |
-:There are other ways, but what I have wrote is the easiest and the most correct [way].
+::We add them to the six; they are nine integers.
-|style="text-align:right;"|ויש דרכים אחרים ומה שכתבתי הוא היותר נקל ונכון הוא
+|style="text-align:right;"|נחברם אל הששה יהיו תשעה שלימים
 |-
 |
-*{{#annot:aₙ, 1, 210|669|Xl23}}Reverse question: the sum of the successive numbers starting from one is 210. What is the last number of the summed [numbers]?
+::Two-quarters still remain indivisible, plus the two-quarters of a quarter we have.
-:<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} i=210</math>
+|style="text-align:right;"|ועדנה ישארו שם שתי רביעיות שלא יתחלקו [ושתי]&#x202B;<ref>Vatican: השתי</ref> רביעיות רביעית שיש לנו
-|style="text-align:right;"|נהפוך השאלה ונאמר עלה המחובר ממספרם {{#annot:term|327,1835|h4eV}}רצופים{{#annotend:h4eV}} המתחילים מאחד מאתים ועשרה<br>
+|-
-איזהו המחובר האחרון מהמחוברים{{#annotend:Xl23}}
+| colspan="2"|
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{3}{4}\right)\times\left(3+\frac{2}{4}\right)=6+\frac{14}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)=6+3+\frac{2}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)=9+\frac{2}{4}+\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
+|-
+|We find that this way leads to the same as the first [way].
+|style="text-align:right;"|והנה נמצא שהדרך הזאת <s>היא השתי רביעיות רביעית שיש לנו והנה נמצא שהדרך הזאת</s> היא מכוונת אל הראשונה
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^{n} i=a\longrightarrow n^2+n=2a}}</math>
+===== <span style=color:green>Multiplication of integers and fractions by integers and fractions of different types</span> =====
 |
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{d}\right)=\frac{\left[\left(n\sdot b\right)+a\right]\sdot\left[\left(m\sdot d\right)+c\right]}{b\sdot d}}}</math>
 |
-::We do as follows: we double two hundred and ten; it is four hundred and twenty.
-|style="text-align:right;"|נעשה כדרך זה נכפול מאתים ועשרה פעמים יהיו ארבע מאות ועשרים
 |-
 |
-::We take the closest root, whose extraction method was explained in chapter four; we find that it is twenty and this is the last number of the summed numbers.
+*{{#annot:(5+⅔)×(2+³/₆)|17|NcZF}}Example of multiplying integers and fractions by integers and fractions that are not of the same type: we wish to multiply five integers and two thirds by two integers and three sixths.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{n^2+n=2\sdot210=420=20^2+20\longrightarrow n=20}}</math>
+:<math>\scriptstyle\left(5+\frac{2}{3}\right)\times\left(2+\frac{3}{6}\right)</math>
-|style="text-align:right;"|נקח מהם הגדר היותר קרוב כאשר התבאר דרך לקיחתו בשער הרביעי והנה נמצ' שהוא עשרים והוא המספר האחרון [מ]ה{{#annot:term|787,1220|hrzp}}מחוברים{{#annotend:hrzp}}
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> לכפול שלמים ושברים על שלמים ושברים שאינם השברים ממין אחד<br>
+רצינו לכפול חמשה שלמים ושתי שלישיות &#x202B;<ref>90v</ref>על שני שלמיות ושלש ששיות{{#annotend:NcZF}}
 |-
 |
-::Thus, what remains from the number that has no root is twenty, as the number of the root.
+::It is known that the denominator of the third is three.
-|style="text-align:right;"|והנה נשאר מהמספר שהוא בלתי נגדר עשרים כמספר הגדר
+|style="text-align:right;"|ידוע כי מדומה השלישיות הוא שלשה
 |-
 |
-:So should be in all the calculations that are similar to it and if not, then the one who asked has mistaken in his question, when he summed the numbers he made a mistake without a doubt.
+::We multiply it by the five integers; they are fifteen-thirds.
-|style="text-align:right;"|וכן ראוי שיהיה בכל החשבונות הדומים לזה ואם אין טעה השואל בשאלתו כאשר חבר המספר כאשר עשה בטעות בלי ספק
+|style="text-align:right;"|נכפול אותו על המספר החמשה שלמים ויהיו חמש עשרה שלישיות
 |-
-!<span style=color:red>Triangulation Problem - Cane</span>
 |
+::We add the two-thirds to them; their number is seventeen.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot3\right)+2=15+2=17}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיף עליהן השתי שלישיות יהי מספרן שבעה עשר
 |-
 |
-*{{#annot:cane|655|q1uH}}Question: a cane 5 cubits tall, is standing next to a wall of the same height.
+::It is also known that the denominator of the sixths is six.
-:If we lower its [top] two cubits down from the top of the wall, so that it will stand on a slope, how far will be the bottom end of the cane from the foot of the wall?
+|style="text-align:right;"|וגם כן ידוע כי מדומה הששיות הוא ששה
-|style="text-align:right;"|שאלה קנה המדה ארכה חמש אמות ועומדת זקופה בכותל אחת גבוהה כמדתה<br>
-אם נשפיל אותה מראש הכותל אמתים כדי שתעמד בשיפוע כמה הרחיק ראש הקנה התחתון מיסוד הכותל{{#annotend:q1uH}}
 |-
 |
-:<math>\scriptstyle x=\sqrt{\left(height\ of\ the\ cane\right)^2-\left(height\ of\ the\ wall-2\right)^2}</math>
+::We multiply it by the two integers; they are twelve-sixths.
+|style="text-align:right;"|נכפול אותם על השני שלמים ויהיו שנים עשר שישיות
+|-
 |
+::We add the three-sixths to them; their number is fifteen.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot6\right)+3=12+3=15}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיף עליהם השלש ששיות ויהיה מספרן חמשה עשר
 |-
 |
-::We do like this: we take the square of the five cubits; it is twenty-five.
+::We multiply one number by the other; they are two hundred and fifty-five.
-|style="text-align:right;"|נעשה זאת נקח מרובע החמש אמות והם עשרים וחמש
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{17\sdot15=255}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכה המספר האחד על חבירו ויהיו <s>העולה שמנה עשר</s> מאתים וחמשים וחמש
 |-
 |
-::We take also the square of the three cubits that are left from there to the foot of the wall; it is nine.
+::Then, we multiply one denominator by the other; the product is eighteen.
-|style="text-align:right;"|[ו]נקח גם כן ממרובעה שלש אמות הנשארות משם עד יסוד הכותל והנה הוא תשעה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot6=18}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואחרי זאת נכפול המדומה האחד על חבירו ויהיה העולה שמנה עשר
 |-
 |
-::Its difference from twenty-five is sixteen.
+::We divide the two hundred and fifty-five by it; the result of division is fourteen and they are integers; three remain indivisible, which are three-thirds of a sixth, or we can call them three-sixths of a third and they are one sixth.
-|style="text-align:right;"|ומרחקו מעשרים וחמש ששה עשר
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{2}{3}\right)\times\left(2+\frac{3}{6}\right)=\frac{255}{18}=14+\left(\frac{3}{3}\sdot\frac{1}{6}\right)=14+\frac{1}{6}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלק עליהם המאתים וחמשים וחמש ויהיה היוצא בחלוק ארבעה עשר והנה הם שלמים ונשאר שם שלא נתחלק שלשה והם שלשה שלישיות שישית או נוכל לקרוא אותם שלש שישיות שלישית והן הם שישית אחת שלימה
+|-
+|Another method:
+|style="text-align:right;"|דרך אחרת
+|-
+|colspan="2"|
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\times\left(m+\frac{c}{d}\right)=\frac{\left[\left[n\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]\right]\sdot\left[\left[m\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]\right]}{\left(b\sdot d\right)^2}}}</math>
 |-
 |
-::The root of sixteen is four and so is the distance of the bottom end of the cane from the foot of the wall no more and no less.
+::We look for a common denominator for both types of fractions:
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{5^2-\left(5-2\right)^2}=\sqrt{5^2-3^2}=\sqrt{25-9}=\sqrt{16}=4}}</math>
+|style="text-align:right;"|נבקש מדומה אחד לשני מיני השברים
-|style="text-align:right;"|וגדר ששה עשר הוא ארבעה וככה מרחק ראש הקנה התחתון מיסוד הכותל בלתי תוספת ומגרעת
 |-
 |
-:If the difference between a square and a square is an inexpressible number, take its root approximately, as was explained in the preceding chapter, and this will be the measure of the distance from the bottom end of the cane to the foot of the wall.
+::We find it by multiplying three by six; it is eighteen.
-|style="text-align:right;"|ואם היה המרחק ממרוב' אל מרובע מספר חרש ואלם תקח גדרו בקרוב כאשר התבאר בשער הקדו' לזה וככה יהיה מדת המרחק מראש הקנה התחתון אל יסוד הכותל
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot6=18}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונמצא זה כשנכפול שלשה בששה ויהיו שמנה עשר
 |-
-!<span style=color:red>Divide a Quantity Problem - Simple division</span>
 |
+::We multiply this denominator by the five integers; they are ninety parts, every eighteen of which are one integer.
+|style="text-align:right;"|ונכפול המדומה הזה על החמשה שלמים ויהיו תשעים חלקים שכל שמונה עשר &#x202B;<ref>91r</ref>מהם עולים שלם אחד
 |-
 |
-*{{#annot:WP|644|O1gy}}Question: I gave a messenger 30 dinar and one pašuṭ and ordered him to hire workers as much as his money allows, so that the payment of the one equals the payment of his friend, there will be no worker whose payment is one pašuṭ, and there will be no fractions in one's payment.
+::For the two-thirds, we add two-thirds of the denominator to them, which is twelve; the number of these parts is one hundred and two.
-:We want to know how many workers he could hire.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot18\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot18\right)=90+12=102}}</math>
-:<math>\scriptstyle X^2=\left(12\sdot30\right)+1</math>
+|style="text-align:right;"|והנה כנגד השתי שלישיות נוסיף עליהם <s>ה</s>שתי שלישיות המדומה שהם שנים עשר ויהיה מספר החלקים ההמה מאה ושנים
-|style="text-align:right;"|שאלה נתתי לשלוחי שלשים דינרים ופשוט וצויתי אותו שישכור פועלים כאשר יספיקו לו מעותיו ויהיה שכר האחד כשכר חבירו ולא יהיה בהם פועל ששכרו פשוט וגם לא יהיה בשכרו שום שבר שלם<br>
-נרצה לדעת כמה פועלי' יוכל לשכור{{#annotend:O1gy}}
 |-
 |
-::We convert all the dinar into pešuṭim and add the additional pašuṭ to them; they are three hundred and sixty-one pešuṭim.
+::We also multiply the denominator by the two integers; they are thirty-six parts.
-|style="text-align:right;"|הנה נשיב הדינרים כולם פשוטי' ונחבר אליהם הפשוט הנוסף עליהם ויהיו שלש מאות וששים ואחד פשוטי&#x202B;'
+|style="text-align:right;"|וכמו כן נכפול המדומה על השני שלמים יהיו ששה ושלשים חלקים
 |-
 |
-::We extract their root as the method of chapter seven; we find that it is nineteen.
+::For the three-sixths, we add three-sixths of the denominator to them, which is nine; the number of these parts is forty-five.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\sqrt{\left(12\sdot30\right)+1}=\sqrt{361}=19}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot18\right)+\left(\frac{3}{6}\sdot18\right)=36+9=45}}</math>
-|style="text-align:right;"|נקח גדרם בדרך השער השביעי ונמצא שהוא תשעה עשר
+|style="text-align:right;"|וכנגד השלש ששיות נוסיף עליהם שלש ששיות המדומה שהן תשעה ויהיה מספר החלקים האלה ארבעים [וחמשה]&#x202B;<ref>Vatican: ושמנה</ref>
 |-
 |
-::We can answer that the messenger can hire [nineteen] workers at nineteen pešuṭim each no more and no less.
+::We multiply one number by the other; the result is four thousand, five hundred and ninety.
-|style="text-align:right;"|ונוכל להשיב שיוכל השליח לשכור תשעה פועלים וישכור [שכר] כל אחד ואחד תשעה עשר פשוטי' לא פחות ולא יתר
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{102\sdot45=4590}}</math>
+|style="text-align:right;"|נכפול המספר האחד על חבירו יהיה ההווה ארבעת אלפים וחמש מאות ותשעים
 |-
-!<span style=color:red>How much Problem - Wall</span>
 |
+::We divide it by the product of the denominator by itself; the product is three hundred and twenty-four.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{18^2=324}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלקם על {{#annot:term|241,1256|OjLW}}מספר הכאת{{#annotend:OjLW}} המדומה על עצמו העולה שלש מאות ועשרים וארבעה
 |-
 |
-*{{#annot:WP|648|nyVk}}Question: a wall collapsed. We rebuild it with an extension, so that it will be higher than what it was by half the size it had at the beginning, and its sixth, and ninth. With the whole extension, its height was 50 cubits. How much was its original height?
+::The result of division is fourteen, which are integers, and fifty-four remain indivisible, which is a sixth of the product of the denominator by itself. We find the result of multiplication is fourteen integers and a sixth, as [found] at first.
-:<math>\scriptstyle X+\frac{1}{2}X+\frac{1}{6}X+\frac{1}{9}X=50</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{2}{3}\right)\times\left(2+\frac{3}{6}\right)=\frac{4590}{324}=14+\frac{54}{324}=14+\frac{1}{6}}}</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה חומה שנפלה והוספנו עליה בבניין כדי שתהיה גבוהה הרבה חצי מדתה מאשר היתה בתחילה וששיתה ותשיעיתה ועם כל זה היתה מדת גבהה חמשים אמה כמה היתה מדתה בראשונה{{#annotend:nyVk}}
+|style="text-align:right;"|ויהיה היוצא בחלוק ארבעה עשר והנה הם שלמים ונשאר שם שלא נתחלק חמשים וארבעה שהם ששית מספר הכאת מספר המדומה על עצמו נמצא היוצא מה{{#annot:term|156,1253|TXfT}}<sup>כ</sup>פילה{{#annotend:TXfT}} הזאת ארבעה עשר שלמים וששית שלם אחד כאשר בתחלה
+|-
+|All these ways are good and right for those who find knowledge.
+|style="text-align:right;"|וכל הדרכים האלה הם טובים ונכוחים וישרים למוצאי דעת
 |-
 |
-::<span style=color:red>False Position:</span> We take a denominator that has a half, a sixth, and a ninth. That is, we take two, since the half is derived from it, multiply it by six, for the sixth that is derived from it; the result is twelve. We multiply it also by nine for the ninth; the denominator is one hundred and eight.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot6\sdot9=12\sdot9=108}}</math>
+==== <span style=color:green>Division of fractions</span> ====
-|style="text-align:right;"|נקח מדומה שיהיה לו חצי וששית ותשיעי' והוא שנקח שנים בעבור אשר יוצאה מהם החצי ונכפול אותם בששה בעבור הששית אשר תצא מהם יהיה שנים עשר ויהא גם כן תשעה ונכפול גם הם תשעה בעבור התשיעית ויהיה מדומה מאה ושמנה
+|
+|-
+|Now I will start talking about the way of dividing the fractions by each other, or integers and fractions by integers and fractions.
+|style="text-align:right;"|<big>ועתה אחל לדבר</big> בדרך חלוקת השברים אלו על אלו או שלמים ושברים על שלמים ושברים
 |-
 |
-::*Its half is fifty-four. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot108=54}}</math>
+===== <span style=color:green>Division of fractions by fractions</span> =====
-|style="text-align:right;"|ומחציתו חמשים וארבע
-|-
 |
-::*Its sixth is eighteen. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot108=18}}</math>
-|style="text-align:right;"|וששיתו שמנה עשר
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\div\frac{c}{d}=\frac{\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)}{\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)}}}</math>
 |
-::*Its ninth is twelve. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}\sdot108=12}}</math>
-|style="text-align:right;"|ותשיעיתו שנים עשר
 |-
 |
-::The sum of all these parts is eighty-four. <math>\scriptstyle{\color{blue}{54+18+12=84}}</math>
+*{{#annot:⅔÷²/₇|552|VpDd}}Example for dividing fractions by fractions: we wish to divide two thirds by two sevenths.
-|style="text-align:right;"|והמחובר מכל החלקים עולה שמנים וארבעה
+:<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\div\frac{2}{7}</math>
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>91v</ref><big>דמיון</big> בחלוקת שברים על שברים<br>
+רצינו לחלק שני שלישיות על שני שביעיות{{#annotend:VpDd}}
 |-
 |
-::We add it to the denominator; it is one hundred and ninety-two; which results from adding all the mentioned parts to it.
+::We look for one denominator for both fractions: we multiply seven by three; it is twenty-one.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{108+84=192}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot7=21}}</math>
-|style="text-align:right;"|נוסיפם אל המדומה יהיו מאה ותשעים ושנים שהוא העולה מתוספת החלקים הנזכרים עליו
+|style="text-align:right;"|הנה נבקש מדומה אחד לשני השברים ונכפול שבעה בשלשה ויהיו עשרים ואחד
 |-
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> So is the ratio of the unknown original measure of the wall to fifty, which is the height now, after the extension of the construction.
+::Its two-thirds is fourteen.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{108:192=X:50}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\sdot21=14}}</math>
-|style="text-align:right;"|כן ערך מדת החומה אשר הייתה בראשונה הנעלמת אל חמשים שהוא גבוה עתה אחרי תוספת הבניין
+|style="text-align:right;"|ושתי [שלישיותיו]&#x202B;<ref>Vatican: שלישיות</ref> ארבעה עשר
 |-
 |
-::When we multiply the first number by the fourth, it is five thousand and four hundred.
+::Its two-sevenths is six.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול המספר הראשון על הרביעי יהיו חמשת אלפים וארבע מאות
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{7}\sdot21=6}}</math>
+|style="text-align:right;"|ושתי שביעיותיו ששה
 |-
 |
-::We divide it by the known mean, which is one hundred and ninety-two; we find it twenty-eight times in it and four parts remain that cannot be divided, which are parts of the one hundred and ninety-two by which we divided.
+::We divide the fourteen by it; the result of division is two and two remain undivided, which is a third of the six we divided. We find the result of division is two and a third.
-|style="text-align:right;"|נחלקם על האמצעי הנודע שהוא מאה ותשעים ושנים נמצאנו שם שמנה ועשרים פעמים וישארו מהם עשרים וארבעה חלקים שלא נתחלקו והמה חלקים ממאה ותשעים ושנים בשלם אשר חלקנו עליו
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\div\frac{2}{7}=\frac{14}{6}=2+\frac{2}{6}=2+\frac{1}{3}}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה [נחלק]&#x202B;<ref>Vatican: נכפול</ref> הארבעה עשר עליהם והיוצא בחלוק הוא שנים והנשאר שלא נתחלק שנים והנה הם שלישית הששה אשר חלקנו עליהם ונמצא היוצא מהחלוקה הזאת שנים ושלישית
 |-
 |
-::Therefore, we can answer that the measure of the height of the wall originally was twenty-eight cubits and four parts of one hundred and ninety-two in a cubit.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{108\sdot50}{192}=\frac{5400}{192}=28+\frac{24}{192}}}</math> cubits
+===== <span style=color:green>Division of integers and fractions by integers and fractions</span> =====
-|style="text-align:right;"|ועל כן נוכל להשיב כי מדת גבהות החומה בראשונה היו שמנה ועשרים אמות ועשרים וארבעה חלקים ממאה ותשעים ושנים באמה
+|
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+\frac{a}{b}\right)\div\left(m+\frac{c}{d}\right)=\frac{\left[n\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{\left[m\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}}}</math>
 |
-:<span style=color:red>Check:</span> We examine if it is true in this way:
-|style="text-align:right;"|ונבחן זה אם הוא אמת בדרך זאת
 |-
 |
-::We decompose all the cubits and convert each into the mentioned parts, then add the result to the twenty-four parts added to the cubits; the sum is five thousand and four hundred.
+*{{#annot:(4+⅔)÷(2+⅖)|552|eAW6}}Example for dividing integers and fractions by integers and fractions: we wish to divide four integers and two thirds by two integers and two fifths.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(28\sdot192\right)+24=5400}}</math>
+:<math>\scriptstyle\left(4+\frac{2}{3}\right)\div\left(2+\frac{2}{5}\right)</math>
-|style="text-align:right;"|{{#annot:term|1562,1559|6FfN}}נתיך{{#annotend:6FfN}} כל האמות ונעשה מכל אחת ואחת החלקים הנזכרים ונחבר העולה אל העשרי' וארבעה חלקים העודפים על האמות ויהיה המחובר חמשת אלפים וארבע מאות
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> לחלק שלמים ושברים על שלמים ושברי&#x202B;'<br>
+רצינו לחלק ארבעה שלמים ושתי שלישיות על [שני]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> שלימים ושתי חמשיות{{#annotend:eAW6}}
 |-
 |
-::*Its half is two thousand and seven hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot5400=2700}}</math>
+::The denominator of both is fifteen.
-|style="text-align:right;"|מחציתם אלפים ושבע מאות
+|style="text-align:right;"|והנה המדומה לשניהם הוא חמשה עשר
 |-
 |
-::*Its sixth is nine hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot5400=900}}</math>
+::So, we multiply it by the four integers; they are sixty parts.
-|style="text-align:right;"|ששיתם תשע מאות
+|style="text-align:right;"|על כן נ<sup>כ</sup>פול אותו על הד' שלמים ויהיו ששים חלקים
 |-
 |
-::*Its ninth is six hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}\sdot5400=600}}</math>
+::For the two-thirds, we add two-thirds of the denominator to them, which are ten; the number of the parts is seventy.
-|style="text-align:right;"|תשיעיתם שש מאות
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+\frac{2}{3}\right)\sdot15=\left(4\sdot15\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot15\right)=60+10=70}}</math>
+|style="text-align:right;"|ובעבור השתי שלישיות נוסיף עליהם שתי שלישיות המדומה שהם עשרה ויהיה מספר החלקים שבעים
 |-
 |
-::The sum is four thousand and two hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{2700+900+600=4200}}</math>
+::We also multiply the two integers by the denominator; it is thirty parts.
-|style="text-align:right;"|המחובר ארבעת אלפים ומאתים
+|style="text-align:right;"|וגם נכפול השני שלימים על המדומה ויהיו שלשים חלקים
 |-
 |
-::We add it to the five thousand and four hundred; it is nine thousand and six hundred.
+::We add six to them, which are two-fifths of the denominator; their number is thirty-six.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5400+4200=9600}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{2}{5}\right)\sdot15=\left(2\sdot15\right)+\left(\frac{2}{5}\sdot15\right)=30+6=36}}</math>
-|style="text-align:right;"|נוסיף זה על החמשת אלפים וארבע מאות ויהיו ותשע אלפים ושש מאות
+|style="text-align:right;"|נוסיף עליהם ששה שהם שתי חמישיות המדומה ויהיה מספרם ששה ושלשים
 |-
 |
-::If you divide it by the number of parts of the whole cubit, you find it is fifty times there, as the number of cubits of the height of the wall now, after the extension of the construction.
+::We divide the seventy by it; we find it two times in it, minus half a ninth of the divisor; or we say that the result of division is one time plus three-quarters and two-ninths minus a quarter of a ninth.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9600}{192}=50}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלק עליהם מספר השבעים ונמצא שם שני פעמים פחות חצי תשיעית החשבון אשר &#x202B;<ref>92r</ref>[חלקנו]&#x202B;<ref>Vatican: חלקקנו</ref> עליו או נאמר שהיוצא מהחלוקה הוא פעם אחת ועוד שלש <s>ועוד ש</s> רביעיות ושתי תשיעיות [פחות]&#x202B;<ref>marg.</ref> רובע תשיעית
-|style="text-align:right;"|ואם תחלקם על מספר חלקי האמה השלמה תמצאנו שם חמשים פעמים כמכסת אמות גובה החומה עתה אחרי תוספת הבניין
+|-
+| colspan="2"|
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+\frac{2}{3}\right)\div\left(2+\frac{2}{5}\right)=\frac{70}{36}=2-\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{9}\right)=1+\frac{3}{4}+\frac{2}{9}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{9}\right)}}</math>
 |-
 |
-*{{#annot:WP|648|V9HY}}Question: the town wall was 100 cubits high. Its third and its quarter had collapsed.
-:How high is what remains?
+==== <span style=color:green>Addition of fractions</span> ====
-:<math>\scriptstyle X=100-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot100\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot100\right)\right]</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה חומת העיר גבהה מאה האמה ונפרצה ממנה שלישיתה ורביעיתה<br>
-כמה גובה הנשאר{{#annotend:V9HY}}
-|-
 |
-::<span style=color:red>False Position:</span> The denominator that has a third and a quarter is twelve.
-|style="text-align:right;"|הנה המדומה שיש לו שלישית ורביעית הוא שנים עשר
 |-
-|
+|After the ways of multiplying and dividing fractions have been clarified, it is also necessary to clarify the ways of adding them to each other and the way of subtracting smaller fractions from greater fractions
-::We take the mentioned parts from it and sum them up; it is seven. We subtract it from the denominator; five remain.
+|style="text-align:right;"|<big>אחרי</big> אשר התבארו דרכי כפלות השברים וחלוקתם צריך לבאר גם כן דרכי מחברתם זה עם זה ודרך מגרעת שברים דקים וקטנים משברים גדולים מהם
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)\right]=12-7=5}}</math>
-|style="text-align:right;"|נקח ממנו החלקים הנזכרים ונחברם יהיו שבעה נסירם מהמדומה ישארו חמשה
 |-
-|
+|Know that when we wish to know how much is the sum of known fractions with known fractions:
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> Now, we take the ratio and say: as the ratio of five to twelve so is the ratio of the unknown to one hundred.
+|style="text-align:right;"|ותדע כי כשנרצה לידע כמה מחברת שברים ידועים עם שברים ידועים
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5:12=X:100}}</math>
-|style="text-align:right;"|ועתה נעריך ונאמר כערך חמשה אל שנים עשר כך ערך הנעלם אל מאה
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}+\frac{c}{d}=\frac{\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]+\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{b\sdot d}}}</math>
 |
-::We multiply the first number by the fourth; it is five hundred.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{5\sdot100}{12}=\frac{500}{12}=41+\frac{8}{12}=41+\frac{2}{3}}}</math>
-|style="text-align:right;"|כפלנו החשבון הראשון על הרביעי והיו חמש מאות
 |-
 |
-::We divide it by the known mean; we find it forty-one times there and eight remain that cannot be divided, which are parts of twelve in a cubit, which are its two-thirds.
+*{{#annot:¾+⅚|677|Sh9x}}As we say for example: we sum three quarters with five sixths. How much is the result?
-|style="text-align:right;"|נחלקם על האמצעי הנודע נמצאנו שם ארבעים ואחד פעמים ונשארו מהם שמנה שלה נתחלקו שהם חלקים משנים עשר באמה שהם שתי שלישיותיה
+:<math>\scriptstyle\frac{3}{4}+\frac{5}{6}</math>
+|style="text-align:right;"|כאשר נאמר על דרך משל חברנו שלש רביעיות עם חמש ששיות<br>
+כמה העולה{{#annotend:Sh9x}}
 |-
 |
-:<span style=color:red>Check:</span> When we examine it:
+::We do it this way: we take the common denominator of both; it is twenty-four.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נבחן זה
+|style="text-align:right;"|והנה נעשה על הדרך הזה נקח המדומה לשניהם והנה הוא עשרים וארבעה
 |-
 |
-::We convert the cubits into parts of twelve each; they are one thousand and two hundred.
+::Its three-quarters is eighteen.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100=\frac{1200}{12}}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot24=18}}</math>
-|style="text-align:right;"|ונעשה מהאמה אמות אשר היו שם בראשונה חלקים משנים עשר מכל אחת ואחת יהיו אלף ומאתים
+|style="text-align:right;"|ושלש רביעיותיו שמנה עשר
 |-
 |
-::*We take their third; it is four hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot1200=400}}</math>
+::Its five-sixths is twenty.
-|style="text-align:right;"|נקח שלישיתם שהם ארבע מאות
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{6}\sdot24=20}}</math>
+|style="text-align:right;"|וחמש ששיותיו עשרים
 |-
 |
-::*And their quarter, which is three hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot1200=300}}</math>
+::We sum them together; it is thirty-eight.
-|style="text-align:right;"|ורביעיתם שהם שלש מאות
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{18+20=38}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחברם זה עם זה יהיו שלשים ושמנה
 |-
 |
-::The resulting sum is seven hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{400+300=700}}</math>
+::We take the twenty-four from it; fourteen remains from it, which is a whole half and half its sixth; or, if we wish the remainder is a half and a third of a quarter.
-|style="text-align:right;"|והמחובר עולה שבע מאות
+|style="text-align:right;"|ונקח מהם בעבור העשרים וארבע שלם אחד ונשאר מהם ארבעה עשר שהם חצי שלם אחד וחצי ששיתו או אם נרצה נקרא הנשאר חצי שלם ושלישית רביעיתו
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::We subtract it from one thousand and two hundred; five hundred remain, which are forty-one cubits and eight parts of twelve, as we stated.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}+\frac{5}{6}=\frac{38}{24}=1+\frac{14}{24}=1+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)=1+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1200=700=500}}</math>
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{500}{12}=41+\frac{8}{12}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נחסר אותם מהאלף ומאתי' ישארו חמש מאות שהם ארבעים ואחת אמה ושמנה חלקים משנים עשר כאשר זכרנו
-|}
-{|
 |-
-!<span style=color:red>First from last Problem - Amount of grain</span>
 |
-|-
+==== <span style=color:green>Subtraction of fractions</span> ====
 |
-*{{#annot:WP|651|mKSQ}}Question: the landlord collected his grain and gave a heave offering by law from what he collected at first.
-:Afterwards he gave the first tithe from what remained and from what remained then, he gave a second tithe, and he was left with 40 measures of grain.
-:How much was the grain at first?
-:<math>\scriptstyle\left(X-\frac{2}{100}X\right)-\left[\frac{1}{10}\sdot\left(X-\frac{2}{100} X\right)\right]-\left[\frac{1}{10}\sdot\left[\left(X-\frac{2}{100}X\right)-\left[\frac{1}{10}\sdot\left(X-\frac{2}{100} X\right)\right]\right]\right]=50</math>
-|style="width: 50%; text-align:right;"|שאלה בעל הבית שמכר תבואתו ותרם מה שאסף מכריו בתחלה גדולה כמשפט ואחרי כן הפריש מהנשאר מעשר ראשון ומהנשאר אחרי זאת הפריש מעשר שני ונשארה לו חמשים מדות חטה<br>
-כמה היה הכרי מתחלה{{#annotend:mKSQ}}
-|}
-{|
 |-
-|
+|When we wish to subtract from known fractions known fractions that are smaller than them and know the remainder.
-::It is known that our late rabbis said that the offering is half a hundred, which is one part of fifty.
+|style="text-align:right;"|<big>וכאשר נבקש</big> לגרוע משברים ידועים שברים ידועים קטנים ודקים מהם ולדעת הנשאר
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot100=50}}</math>
-|style="width: 50%; text-align:right;"|ידוע כי התרומה אמרו רבותי ז"ל שהיא תרי ממאה שהוא חלק אחד מחמשי&#x202B;'
 |-
+|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}-\frac{c}{d}=\frac{\left[\frac{a}{b}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]-\left[\frac{c}{d}\sdot\left(b\sdot d\right)\right]}{b\sdot d}}}</math>
 |
-::Therefore, we take the fifty and multiply it by ten for the first tithe that is subtracted from it; it is five hundred.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{50\sdot10=500}}</math>
-|style="text-align:right;"|על כן נקח החמשים ונכפלם בעשר בעבור המעשר ראשון היוצא ממנו ויהיו חמש מאות
 |-
 |
-::<span style=color:red>False Position:</span> We multiply it also by ten, for the second tithe; it is five thousand and it is the denominator.
+*{{#annot:²/₄-⅕|678|tqJF}}As we say for example: we subtract one fifth from two quarters. How much is the remainder?
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{500\sdot10=5000}}</math>
+:<math>\scriptstyle\frac{2}{4}-\frac{1}{5}</math>
-|style="text-align:right;"|ונכפול גם הם בעשר בעבור המעשר שני ויהיו חמשת אלפים והוא המדומה
+|style="text-align:right;"|כאשר נאמר על דרך משל גרענו משני &#x202B;<ref>92v</ref>רביעיות חמישית אחד כמה הנשאר{{#annotend:tqJF}}
 |-
 |
-::Hence, his offering is one hundred.
+::We do as follows: we take a common denominator of both; it is 20.
-|style="text-align:right;"|והנה תרומתו מאה
+|style="text-align:right;"|נעשה ככה נקח מדומה אחד לשניהם והנה הוא עשרים
 |-
 |
-::We subtract it; four thousand and [nine] hundred remain.
+::Its two-quarters is ten.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5000-100=4900}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}\sdot20=10}}</math>
-|style="text-align:right;"|נסירנה ממנו ישארו ארבעת אלפים ות"ק
+|style="text-align:right;"|ושתי רביעיותיו הם עשרה
 |-
 |
-::Its tithe is four hundred and ninety.
+::Its one-fifth is four.
-|style="text-align:right;"|מעשר שלהם ארבע מאות ותשעים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot20=4}}</math>
+|style="text-align:right;"|וחמישיתו הוא ארבעה
 |-
 |
-::We subtract it; four thousand four hundred and ten remain.
+::We subtract four from the ten; six remains from it.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4900-\left(\frac{1}{10}\sdot4900\right)=4900-490=4410}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10-4=6}}</math>
-|style="text-align:right;"|נסיר אותו מהם ישארו ארבעת אלפים וארבע מאות ועשרה
+|style="text-align:right;"|נסיר [מהעשרה ארבעה]&#x202B;<ref>Vatican: מהארבעה עשרה</ref> וישאר מהם ששה
 |-
 |
-::Its tithe is four hundred and forty-one
+::It is a quarter of the common denominator and a fifth of its quarter, and this is the ratio of the remainder to the unit.
-|style="text-align:right;"|מעשר שלהם ארבע מאות וארבעים ואחד
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}-\frac{1}{5}=\frac{6}{20}=\frac{1}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|והוא רביעית המדומה וחומש רביעיתו וככה ערך הנשאר אל השלם
 |-
-|
+|By that everything I wanted to clarify in this chapter becomes clear.
-::We subtract it; three thousand nine hundred and sixty-nine remain.
+|style="text-align:right;"|ובזה התבארו [כל]&#x202B;<ref>marg.</ref> מה שראיתי לבאר בשער הזה
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4410-\left(\frac{1}{10}\sdot4410\right)=4410-441=3969}}</math>
-|style="text-align:right;"|נסיר אותם מהם ישארו שלשת אלפים ותשע מאות וששים ותשעה
 |-
-|
+|Praise be to God, blessed be He.
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> Now, we take the ratio and say: as the ratio of three thousand, nine hundred, and sixty-nine to five thousand so is the ratio of fifty to the unknown.
+|style="text-align:right;"|תהלה לאל [ברוך הוא]&#x202B;<ref>Vatican: ב"ה</ref>
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3969:5000=50:X}}</math>
+|-
-|style="text-align:right;"|ועתה נעריך ונאמר כערך שלשת אלפים ותשע מאות וששים ותשעה אל חמש' אלפים כן ערך חמשים אל הנעלם
+|}
+{|
 |-
 |
-::We multiply the means; the result is two hundred and fifty thousand.
-|style="text-align:right;"|כפלנו האמצעיים עלו מאתים וחמשים אלף
+== Chapter Ten – Knowing the Square Roots of "Deaf" and "Mute" Numbers by Approximation ==
+|style="width: 45%; text-align:right;"|<big>השער העשירי</big> [בידיעת]&#x202B;<ref>Vatican: בידועת</ref> {{#annot:term|439,1464|AnW4}}צלעות{{#annotend:AnW4}} המרובעים מחשבון ה{{#annot:term|2370,1381|cS1r}}חרש{{#annotend:cS1r}} וה{{#annot:term|2370,1382|Kk7l}}אלם{{#annotend:Kk7l}} {{#annot:term|1613,2072|4eYJ}}על דרך קרוב{{#annotend:4eYJ}}
 |-
 |
-::We divide it by the first known number; we find it sixty-two times there, and three thousand nine hundred and twenty-two remained that cannot be divided, which are parts of three thousand nine hundred and sixty-nine by which we divided; and this was the amount of measures of grain that was at first, when the landlord began to give offering.
+=== <span style=color:green>Introduction: square numbers and non-square numbers</span> ===
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{50\sdot5000}{3969}=\frac{250000}{3969}=62+\frac{3922}{3969}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נחלקם על החשבון הראשון הנודע נמצאנו שם ששים ושתים פעמי' ונשארו שם שלא נתחלקו שלשת אלפים ותשע מאות ועשרים ושנים והם חלקים משלשת אלפים ותשע מאות וששים ותשעה אשר חלקנו עליו וכזה היה סכום המדות אשר היו בכדי כשהתחיל בעל הבית לתרום
-|-
-!<span style=color:red>How much Problem - Amount of money</span>
 |
 |-
-|
+|<span style=color:green>'''Definition of a square number:'''</span> {{#annot:definition|86|ifI6}} Know that every number that has a root is called a square number and it is a "wise number".
-*{{#annot:WP|648|V202}}Question: Reuven demands from Shimon a hundred measures, which he says he owes him according to an oral [agreement].
+|style="text-align:right;"|תדע כי כל מספר נגדר הוא נקרא מרובע והנה הוא מספר פקח {{#annotend:ifI6}}
-:Shimon says: I do not owe you a hundred measures, but as much as I owe you, with the same amount, and one-half of it, and a quarter of it, plus one will make a hundred.
-:How much did he admit he owes him?
-:<math>\scriptstyle X+X+\frac{1}{2}X+\frac{1}{4}X+1=100</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה ראובן תובע לשמעון מאה מנה שאומר שחיב לו על פה<br>
-ויאמר אליו איני חייב לך מאה מנה אבל כאותם שאני חייב לך ואחדים כמותם ומחציתם ורביעיתם ועם אחד יהיו מאה<br>
-נרצה לדעת כמה הודה לו מתביעתו{{#annotend:V202}}
 |-
-|
+|The reason that it is called a "wise number" is that its root, which is the measure of each of the four sides of the square, can be truly found.
-::<span style=color:red>False Position:</span> We do as follows: we take a denominator that has a half and a quarter; we find it is eight.
+|style="text-align:right;"|וטעם היותו נקרא [{{#annot:term|86,1681|3xCB}}מספר פקח{{#annotend:3xCB}}]&#x202B;<ref>Vatican: מספר ופקח</ref> באשר גדרו שהוא מדת כל אחת ואחת מארבע {{#annot:term|325,1464|YlsD}}צלעות{{#annotend:YlsD}} המרובע יכול להמצא [באמתות]&#x202B;<ref>Vatican: באמיתית</ref>
-|style="text-align:right;"|ונעשה על דרך זה נקח מדומה שיש לו חצי ורביעית והנה נמצ' שמנה
 |-
-|
+|Therefore, the numbers that do not have a real root are called deaf and mute, because their root cannot be found accurately only approximately
-::We add the same; it is sixteen. We add also half the denominator, which is four; it is twenty; and its quarter, which is two; it is twenty-two.
+|style="text-align:right;"|ולזאת יקראו המספרים אשר אין להם גדר אמתי {{#annot:term|2370,1381|Efkq}}מספרים חרשים{{#annotend:Efkq}} ו{{#annot:term|2370,1382|jG3R}}אלמים{{#annotend:jG3R}} באשר לא יוכל כל נברא למצוא [גדרם]&#x202B;<ref>Vatican: גדרים</ref> בדקדוק כי אם {{#annot:term|1613,1611|9E0B}}בקירוב{{#annotend:9E0B}}
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+8+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot8\right)\right]=16+4+2=20+2=22}}</math>
-|style="text-align:right;"|נוסיף כמוהו ויהיו ששה עשר וגם נוסיף מחצית המדומה שהוא ארבעה יהיו עשרים ורביעיתו שהוא שנים יהיו עשרים ושנים
 |-
-|
+|In every scientific discipline there are many secrets hidden and concealed from the hearts of men to be found.
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> Necessarily as the ratio of eight to twenty-two so is the ratio of the unknown to ninety-nine.
+|style="text-align:right;"|ובכל חכמה הרבה דברים נעלמים ונסתרים מלבות בני האדם למצאן
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8:22=X:99}}</math>
-|style="text-align:right;"|ובהכרח כערך שמנה אל עשרים ושנים כן ערך הנעלם אל תשעים ותשעה
 |-
-|
+|We also see this in the science of medicine, when physicians instruct to take a well-known herb root or stone to heal the sick person who carries them by their virtue, but no wise man can know the reason of the [healing] virtue of the stone, or the herb root, why it is so.
-:::For it is known that the sum of the parts of the admission is only ninety-nine; and with one it is one hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{99+1=100}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה נראה זה גם כן בחכמת הרפואה שיצוו הרופאים לקחת שורש עשב ידוע או אבן ידועה להיותם מרפא בסגולה לחולה [הנושאם]&#x202B;<ref>Vatican: הנושאים</ref> ואין &#x202B;<ref>93r</ref>כח בשום חכם לדעת טעם סגולת האבן או שרש העשב למה הוא ככה
-|style="text-align:right;"|כי בידוע כי המחובר מחלקי ההודאה עמה לא יעלה כי אם תשעים ותשעה ועם האחד הם מאה
 |-
-|
+|Many things like these are known only to the Knower of all concealed things alone, blessed be He and blessed be His name.
-::When we multiply the first number by the fourth, the result is seven hundred and ninety-two.
+|style="text-align:right;"|ודברים רבים כמו אלו אשר לא יודעו רק ליודע כל [נסתרות]&#x202B;<ref>Vatican: נסתרת</ref> לבדו ברוך הוא וברוך שמו
-|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול החשבון הראשון על הרביעי יעלו שבע מאות ותשעי' ושתים
 |-
 |
-::We divide it by the known mean, which is twenty-two; the result of division is thirty-six and this is the number of measures he admitted that he owes him.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{8\sdot99}{22}=\frac{792}{22}=36}}</math>
+=== <span style=color:green>Sexagesimal fractions</span> ===
-|style="text-align:right;"|חלקנום על האמצעי הנודע שהוא עשרים ושנים ויצא בחילוק ששה ושלשים וככה הוא מספר המינים שהודה שחייב לו
-|-
 |
-:Examine it and you will find that it is true.
-|style="text-align:right;"|ובחון זה ותמצאנו באמת
 |-
-!<span style=color:red>Purchase Problem - Moneychanger</span>
+|Now, we return to the premises and say: since most ancients extracted the approximate roots of "deaf" or "mute" numbers by using the method of the astronomers, some of their methods should be introduced and explained first, before I discuss the extraction of roots [of non-square numbers].
-|
+|style="text-align:right;"|ועתה נשוב אל הראשונות ונאמר כי לבעבור אשר רוב החכמים הקדומים הוציאו קרוב מדת צלעות המרובעים החרשים והאלמים על דרך חכמי המזלות [צריך]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> להקדים ולבאר קצת דרכיהם [בתחלה]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> בטרם שאדבר בדרך הוצאת מדת הצלעות
 |-
-|
+|The astronomers divided the zodiac into twelve shapes that are called zodiacal signs.
-*{{#annot:moneychanger|642|6Duv}}Question: a silversmith has sold to a moneychanger a silver chain that is worth three dinar of one coin or five dinar of another coin or seven dinar of yet another [coin].
+|style="text-align:right;"|והנה חלקו חכמי המזלות הגלגל לשנים עשר צורות והמה נקראות מזלות
-:The silversmith asked the moneychanger to pay him its price with these three coins an equal amount of each.
-:How much is this amount?
-:<math>\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{5}X+\frac{1}{7}X=1</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה צורף כסף שמכר לשלחני רתוקות כסף ערכה ממטבע אחד שלשה דינרי' וממטבע אחר חמשה דינרים ומאחר חמשה דינרי&#x202B;'<br>
-ושאל הצורף לשולחני שיתן לו בדמיו משלש המטבעות האלה מכל אחד בחלק שוה<br>
-ונבקש לדעת מספר החלק ההוא{{#annotend:6Duv}}
 |-
-|
+|The reason for this division is that there is no number smaller than twelve that has as many whole parts [= divisors, in modern terminology] like it, for it has a half, a third, a quarter, a sixth, and half a sixth.
-::<span style=color:red>Common Denominator:</span> We investigate this way: we look for a denominator that has a third, a fifth, and a seventh; we find it is a hundred and five.
+|style="text-align:right;"|וטעם החלוקה הזאת היא באשר אין מספר קטן פחות משנים עשר שיהיו לו חלקים רבים שלמים מבלי שבר כמוהו כי ימצא בו [חצי]&#x202B;<ref>Vatican: חצה</ref> ושלישית ורביעית ושישית וחצי שישית
-|style="text-align:right;"|ונחקור על דרך זה נבקש שמדומה שיהיה לו לו שלישית וחמשית ושביעית והנה נמצא מאה וחמש
+|-
+|They divided each zodiacal sign into thirty parts and called them degrees.
+|style="text-align:right;"|וחלקו כל מזל לשלשים חלקים קראו אותם {{#annot:term|1970,1316|lmGW}}מעלות{{#annotend:lmGW}}
+|-
+|They divided it into this number, since there is no number smaller than it that has as many parts [= divisors] as it has, for it has a half, a third, a fifth, a sixth, and a tenth.
+|style="text-align:right;"|ויחלקוהו למספר זה לפי שאין מספר פחות ממנו אשר ימצא בו חלקים רבים בלתי שבר כמוהו כי ימצא בו חצי ושלישית וחמשית וששית ועשירית
+|-
+|They divided each degree into sixty parts and called them primes.
+|style="text-align:right;"|וחלקו כל {{#annot:term|1970,1316|DYe8}}מעלה{{#annotend:DYe8}} לששים &#x202B;<ref>93v</ref>חלקים וקראו אותם ראשונים
+|-
+|This number has a half, a third, a quarter, a fifth, a sixth, and a tenth.
+|style="text-align:right;"|ובמספר הזה ימצא בו חצי ושלישית ורביעית וחמשית וששית ועש<sup>י</sup>רית&#x202B;<ref>Vatican: וחלקו כל מעלה... ועשירית twice</ref>
+|-
+|They divided each prime into sixty seconds; each second into sixty thirds; and each third into sixty fourths.
+|style="text-align:right;"|וחלקו כל ראשון לששים שניים וכל שני לששים שלישים וכל שלישי לששים רביעיים
+|-
+|And so on, they divided their fractions as needed, endlessly, each one is equal to sixty of the rank that follows it and sixty of each one are a unit of the preceding rank.
+|style="text-align:right;"|וכן יחלקו חלקיהם כפי הצורך עד אין תכלית וכל אחד ואחד יהיה שוה ששים מהמדרגה השנייה לו וששים <sup>מ</sup>כל אחד ואחד יעלו אחד מהמדרגה הקודמת לו
+|-
+|
+==== <span style=color:green>Multiplication of Sexagesimal Fractions</span> ====
+|
+|-
+|I tell you that the degrees [act] as the integers:
+|style="text-align:right;"|והנני מודיע לך [כי המעלות]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> הן הנה כמו השלמים
+|-
+|When we multiply degrees by degrees, the result of multiplication are always degrees.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot60^0\right)\times\left(b\sdot60^0\right)=\left(a\sdot b\right)\sdot60^0}}</math>
+|style="text-align:right;"|ולעולם כשנכפול מעלות על מעלות יהיה העולה מהכפלה מעלות
+|-
+|If we multiply them by other fractions, such as primes, seconds, or others, the type of these fractions always remains the same, their type does not change because of this multiplication.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot60^0\right)\times\left(b\sdot\frac{1}{60^n}\right)=\left(a\sdot b\right)\sdot\frac{1}{60^n}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם נכפול אותם בחלקים אחרים כמו ראשונים או שניים או יותר לעולם יעמוד המין מהחלקים ההם בעצמו לא ישתנו ממינם בעבור הכפלה הזאת
+|-
+|The primes, the seconds, and all other types, follow the rule of the [simple] fractions.
+|style="text-align:right;"|ואולם הראשונים או השניים או כל שאר המינין שאחריהן הנה משפטן כמשפט השברים
+|-
+|
+::As when we multiply a half by a half, the result is a quarter.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\times\frac{1}{2}=\frac{1}{4}}}</math>
+|style="text-align:right;"|כי כמו שאם נכפול חצי על חצי יהיה העולה רביע
+|-
+|So, if we multiply seconds by seconds, the product is fourths.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\times b^{\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{iv}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ככה אם נכפול חלקים שניים על חלקים שניים יהיה העולה מהכפלה רביעים
+|-
+|The product of seconds by primes is thirds.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\times b^\prime=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime\prime}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכפלת שניים על הראשונים יהיה העולה שלישיים
+|-
+|The product of primes by primes is seconds.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\prime\times b^\prime=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכפלת הראשונים על ראשונים &#x202B;<ref>94r</ref>יהיה העולה שניים
+|-
+|The product of seconds by thirds is fifths.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\times b^{\prime\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{v}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ומכפלת שניים בשלישיים יהיה העולה חמשיים
+|-
+|The product of sixths by seconds, or fourths by fourths, is eighths.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{vi}\times b^{\prime\prime}=a^{iv}\times b^{iv}=\left(a\sdot b\right)^{viii}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וששים בשניים או רביעיים ברביעיים יהיה העולה שמניים
+|-
+|The product of seconds by fifths is sevenths.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\times b^{v}=\left(a\sdot b\right)^{vii}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ושניים בחמשיים יהיה העולה שביעיים
+|-
+|And so on for all according to the aforementioned method.
+|style="text-align:right;"|וככה כלם על דרך זה האמור
+|-
+|
+===== <span style=color:green>Written procedure</span> =====
+|
+|-
+|I will give you a method for multiplying these mentioned fractions:
+|style="text-align:right;"|ואכין לך דרך לכפילת החלקים <s>החלקים</s> הנזכרים האלה
+|-
+|When you wish to multiply a line of known fractions by a line of known fractions; in each line there are many higher and lower types, do as follows: take one of the two lines and convert all the higher types into the lowest type of that line. Add what you receive from the decomposing to the lowest type, because now they are all the same type. Apply the same procedure with the second line as well.
+|style="text-align:right;"|כשתבקש לכפול טור אחד מחשבונות חלקים ידועים על טור אחד מחשבונות חלקים ידועים ויהיה בכל אחת מהטורים חלקים מהרבה מינים גדולים וקטנים תעשה ככה קח הטור האחד משתיהן ויצקת כל המינים הגדולים אל המין היותר קטן שבטור ההיא [וחבר אל שתיהם]&#x202B;<ref>Vatican: ועד</ref> המין הקטן אל מה שיעלה לך מה{{#annot:term|1561,1558|7pST}}התכה{{#annotend:7pST}} כי אז הם כלם ממין אחד כ"ד וכמעשה [הטור]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> הזאת תעשה הטור השנית גם כן מהטור השנית גם כן
+|-
+|We multiply one [line] by the other and see what type the result of multiplication should be, according to what was explained before.
+|style="text-align:right;"|נכפול אלו על אלו ותראה <s>כי</s> איזה מין ראוי שיהיה היוצא מהכפלה על פי מה שיתבאר לפנים
+|-
+|Then, divide them by sixty many times, until you reach a type which you cannot divide by sixty.
+|style="text-align:right;"|ואחר {{#annot:term|784,1259|Mgse}}חלק{{#annotend:Mgse}} אותם על ששים הרבה פעמים עד שתבא אל תכלית המין אשר לא תוכל לחלק אותם על ששים
+|-
+|Know that if there is any number left that cannot be divided in each division, the remainder is of the type of the divided number.
+|style="text-align:right;"|ותדע אם ישאר שום מספר שלא נתחלק בכל חלוקה וחלוקה יהיה הנשאר ממין המספר המחלק
+|-
+|This multiplication technique is long as well as short, but it is well-guided.
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>94v</ref>ודרך ה<sup>כ</sup>פילה הזאת היא ארוכה [ו]קצרה והיא סלולה ומיושבת בטוב
+|-
+|
+=== <span style=color:green>Extracting Roots of Deaf Numbers</span> ===
+|
+|-
+|After clarifying and introducing what is appropriate for the art of this chapter, I will return to discuss the method of extracting the root a deaf square:
+|style="text-align:right;"|ואחרי אשר בארתי והקדמתי מה שראוי למלאכת השער הזה אשוב לדבר בדרך הוצאת מדת הצלעות ממרובע שמספרו חרש
+|-
+|When we want to reach the required purpose, we look at the square that precedes the number we are examining, we find it as explained in chapter seven. We see how much is the excess over the preceding square.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה כאשר נרצה לבא אל תכלית המבוקש הזה נעיין המרובע שעבר מהמספר אשר אנחנו חוקרים עליו ונגיע לדעת זה על פי מה שהתבאר בשער השביעי ונראה כמה העודף על המרובע שעבר
+|-
+|
+*If it is less than its root, we do as follows:
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b<a}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם היה פחות מגדרו נעשה זאת
+|-
+|
+:<span style=color:green>'''First approximation:'''</span> we convert the excess into primes by multiplying it by sixty, then dividing them by double the root of the preceding square. We add the quotient to the root and this is the approximate root.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime}}</math>
+|style="text-align:right;"|{{#annot:term|1562,1431|QhxO}}נשיב{{#annotend:QhxO}} העודף ראשונים והוא ש<sup>נכ</sup>פל שנכפול אותם בששים ואחר נחלקם על {{#annot:term|387,1230|UCaJ}}כפל{{#annotend:UCaJ}} הגדר מה<sup>מ</sup>רובע שעבר ומה שיצא בחלוק נוסיף אותו על הגדר [וככה יהיה מדת הצלעות בקרוב]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref>
+|-
+|
+:<span style=color:green>'''Second approximation:'''</span> if we want to correct it further, we multiply this [approximate] root by itself and see by how much the product exceeds over the number we are examining.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[a+\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime\right]^2-\left(a^2+b\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם נרצה {{#annot:term|1612,1387|XsfT}}לדקדק{{#annotend:XsfT}} אותה עוד נכפול ונכה המדה הזאת על עצמה ונראה מה {{#annot:term|420,1206|mYzg}}יוסיף ב{{#annotend:mYzg}}{{#annot:term|156,1256|8IVB}}הכאה{{#annotend:8IVB}} על החשבון אשר אנחנו חוקרים עליו
+|-
+|
+:We examine the ratio of [the square of] the excess to double the [approximate] root we found: subtract this ratio from the [approximate] root and the remainder is a more accurate root than it was at first.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime-\left[\frac{\left(\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime\right)^2}{2\sdot\left(a+\left(\frac{60\sdot b}{2a}\right)^\prime\right)}\right]}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונעיין מה ערך ה{{#annot:term|877,1207|updy}}תוספת{{#annotend:updy}} אל כפל [המדה]&#x202B;<ref>Vatican: המכה</ref> שמצאנו פעמים וכערך [ההוא]&#x202B;<ref>Vatican: הכאה</ref> תסיר מהמדה והנותר יהיה יותר מדה {{#annot:term|1614,1388|WRW2}}מדוקדקת{{#annotend:WRW2}} מאשר לא היתה בתחלה
+|-
+|
+:<span style=color:green>'''Third approximation:'''</span> to correct it further, we do with the second [approximate] root as we did with the first [approximate] root, and what remains after subtracting the ratio of the excess to double the second [approximate] root from [the second approximate root] is the most accurate approximation.
+|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1612,1387|kaxo}}לדקדקה{{#annotend:kaxo}} יותר נעשה מהמדה הזאת השנית כאשר עשינו מהמדה הראשונה &#x202B;<ref>95r</ref>ומה שישאר אחרי הסרת ערך ה{{#annot:term|877,1207|15Co}}תוספת{{#annotend:15Co}} ההכאה אל כפל המדה השנית פעמים ממנה יהיה מדה מדוקדקת מכלנה
+|-
+|
+:From here on, do not trouble yourself to correct it even further, lest you dive into deep water and draw nothing in your hand.
+|style="text-align:right;"|ומכאן ואילך אל תיגע עצמך לדקדק כי אולי תצלול במים אדירים וחרס יעלה בידך
+|-
+|
+*If we find that the excess of the number over the preceding square is greater than the root of the preceding square, we proceed in another way:
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b>a}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם מצאנו שהעודף מהמספר על המרובע שעבר הוא יותר מגדר המרובע שעבר נעשה בדרך אחרת
+|-
+|
+:We examine how much is the difference between our number and the next square.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{c^2-d}}</math>
+|style="text-align:right;"|נעיין כמה המרחק ממספרנו ועד המרובע העתיד
+|-
+|
+:<span style=color:green>'''First approximation:'''</span> we convert the difference into primes, then divide them by double the root of the next square. We subtract the quotient from the root of the next square and the remainder is the approximate root.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{c^2-d}\approx c-\left(\frac{60\sdot d}{2c}\right)^\prime}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונשיב המרחק ראשונים ונחלקם על כפל [גדר]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> המרובע העתיד פעמים ומה שיצא בחלוק נגרע אותו מגדר המרובע העתיד והנשאר היא מדת הצלעות בקרוב
+|-
+|
+:When we wish to correct it further, we do it in the previously explained way.
+|style="text-align:right;"|וכשנבקש לדקדק אותה נעשה בדרך המבואר [בדקדוקיו]&#x202B;<ref>Vatican: בדק</ref> שלפנינו
+|-
+|
+*If We find that the excess of our number over the preceding square is the same as its root, no less and no more, we call our number a "mean number" [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+a}}</math>].
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b=a}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה אם מצאנו העודף ממספרנו על המרובע שעבר שהוא בכגדרו לא פחות ולא יתר נקרא מספרינו ממוצע
+|-
+|
+:If we want to extract the [approximate] root using the preceding square or the next square, it is the same [procedure], only that one procedure is by addition and the other procedure is by subtraction.
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+a}=\sqrt{\left(a+1\right)^2-\left(a+1\right)}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם נרצה נוציא מדת הצלעות מהמרובע שעבר או מהמרובע שעתיד והכל יהיה שוה רק שמעשה האחד בתוספת ומעשה האחר במגרעת
+|-
+|
+*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b<a}}</math>
+|
+|-
+|
+::{{#annot:√5|439|CVSH}}Example of a number, whose excess over the preceding square is less than the root of the square: We wish to know the measure of each side of the square that is five.
+::<math>\scriptstyle\sqrt{5}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> במספר שהעודף על המרובע שעבר פחות מגדר המרובע &#x202B;<ref>95v</ref>ההוא<br>
+רצינו לדעת מדת כל {{#annot:term|439,1464|45q9}}צלע{{#annotend:45q9}} וצלע ממרובע שהוא חמשה{{#annotend:CVSH}}
+|-
+|
+::The excess of the preceding square is one.
+|style="text-align:right;"|והנה העודף על המרובע שעבר הוא אחד
+|-
+|
+::We convert it into primes; they are sixty.
+|style="text-align:right;"|נשיב אותו ראשונים ויהיו ששים
+|-
+|
+::We divide them by 4, which is double the root of the preceding square; the result of division is fifteen primes.
+|style="text-align:right;"|נחלק אותם על הד' שהם כפל מהגדר מהמרובע שעבר פעמים ויהיה היוצא מהחלוקה חמשה עשר ראשונים
+|-
+|
+::We add them to the root of the preceding square; we find that the measure of each side [of the square] is approximately two integers and fifteen primes.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{5}=\sqrt{2^2+1}\approx2+\left(\frac{60\sdot1}{2\sdot2}\right)^\prime=2+\left(\frac{60}{4}\right)^\prime=2+15^\prime}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיפם על הגדר מהמרובע שעבר ונמצא שיהיה מדה אחת לכל הצלעות שנים שלמים וחמשה עשר ראשונים בקרוב
+|-
+|
+::If we want to correct this root, we multiply the two integers and fifteen primes by themselves; they are five integers plus two hundred and twenty-five seconds, because it has already been explained that the product of primes by primes is seconds.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+15^\prime\right)^2=5+225^{\prime\prime}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם נרצה לדקדק המדה הזאת נכה ונכפול השנים שלימים וחמשה עשר ראשונים על עצמם ויהיו חמשה שלמים ומאתים ועשרים וחמש שניים כי מכפלת הראשונים על ראשונים כבר התבאר שיהיה העולה שניים
+|-
+|
+::Now, we should see what is the ratio of the excess over the five integers, which is two hundred and twenty-five seconds, to double the [approximate] root we have found; its ratio to it is as the ratio of one to seventy-two.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\left(5+225^{\prime\prime}\right)-5}{2\sdot\left(2+15^\prime\right)}=\frac{225^{\prime\prime}}{2\sdot\left(2+15^\prime\right)}=\frac{1}{72}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ועתה יש לנו לראות הנוסף על החמשה שלמים שהוא מאתים ועשרים וחמש שניים איזה ערך הוא מכפלת המדה שמצאנו פעמים והנה ערכם אליה הוא כערך אחד משבעים ושנים
+|-
+|
+::Therefore, we convert all the fifteen primes we have into seconds; they are nine hundred seconds.
+|style="text-align:right;"|ועל כן נשיב החמשה עשר ראשונים שיש לנו כלם שניים ויהיו תשע מאות שניים
+|-
+|
+::We divide them by seventy-two; we receive twelve from the division, and there are thirty-six seconds left that cannot be divided by seventy-two.
+|style="text-align:right;"|ונחלק אותם על שבעים ושנים ותצא לנו החלוקה שנים עשר וישארו שלשים וששה שניים &#x202B;<ref>96r</ref>שלא נתחלקו על השבעים ושנים
+|-
+|
+::We consider them as a half, which is their part of seventy-two, and this half is thirty thirds. We find that everything is divided by seventy-two; the result is twelve seconds and thirty thirds.
+|style="text-align:right;"|ולכן נקח חצי האחד מהם שהיה חלק אחד מהשבעים ושנים ותהיה החצי שלשים שלישיים ונמצא שנחלק הכל על שבעים ושנים והיוצא הוא שנים עשר שניים ושלשים שלישיים
+|-
+|
+::We subtract them from the nine hundred seconds; eight hundred and eighty-seven seconds remain, plus thirty thirds, which is fourteen primes, forty-seven seconds, and thirty thirds; this root is more accurate than the first and its sign is 2, 14&prime;, 47&prime;&prime;, 30&prime;&prime;&prime; and they are integers, primes, seconds and thirds.
+|style="text-align:right;"|נסיר אותם מהתשע מאות שניים ישארו שמנה מאות ושמנים ושבעה שניים ושלשים [שלישיים שהם ארבעה עשר ראשונים וארבעי' ושבעה שניים ושלשים]&#x202B;<ref>marg.</ref> שלישיים וזא<sup>ת</sup> היא המדה {{#annot:term|1614,1388|Grmt}}המדוקדקת{{#annotend:Grmt}} יותר מבראשונה וסימן שלה ב' י"ד מ"ז ל' והנה הם שלמים ראשונים שניים שלישי<sup>י</sup>ם
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{5}&\scriptstyle\approx\left(2+15^\prime\right)-15^\prime\sdot\frac{225^{\prime\prime}}{2\sdot\left(2+15^\prime\right)}=\left(2+15^\prime\right)-\left(15^\prime\sdot\frac{1}{72}\right)=2+900^{\prime\prime}-\left(\frac{900}{72}\right)^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=2+900^{\prime\prime}-\left(12+\frac{36}{72}\right)^{\prime\prime}=2+900^{\prime\prime}-\left(12+\frac{1}{2}\right)^{\prime\prime}=2+900^{\prime\prime}-\left(12^{\prime\prime}+30^{\prime\prime\prime}\right)\\&\scriptstyle=2+887^{\prime\prime}+30^{\prime\prime\prime}=2+14^\prime+47^{\prime\prime}+30^{\prime\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
+|-
+|
+::If we want to correct this [approximate] root further, multiply it by itself; you find that the excess over the examined number is 2 primes, [4]8 seconds, 44 thirds, 16 fourths, and 15 fifths.
+|style="text-align:right;"|ואם נרצה לדקדק עוד זאת המדה תכה ותכפול אותה בעצמה ותמצא שיהיה העודף על החשבון הנחקר ב' ראשונים ע"ח שניים מ"ד שלישיים י"ו רביעיים ט"ו חמישיים
+|-
+| colspan="2"|
+:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+14^\prime+47^{\prime\prime}+30^{\prime\prime\prime}\right)^2-5=2^\prime+48^{\prime\prime}+44^{\prime\prime\prime}+16^{iv}+15^v}}</math>
+|-
+|
+::See the ratio of [the square of] this excess to double the [approximate] root and subtract its ratio from the [approximate] root you have, as explained above. The remainder is a more accurate root than the previous roots.
+|style="text-align:right;"|ותראה מ<sup>ה</sup> ערך הנוסף הזה אל כפל המדה פעמים וכערכו אליה תסיר מהמדה שיש לך כאשר התבאר למעלה ותהיה הנשאר מדה מדוקדקת מהאחרות הקודמות
+|-
+|
+*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b>a}}</math>
+|
+|-
+|
+::{{#annot:√7|439|313V}}Example of a number, whose excess over the preceding square is greater than its root: We wish to know the measure of the sides of the square that is seven.
+::<math>\scriptstyle\sqrt{7}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> במספר שהעודף על המרובע שעבר יתר מגדרו<br>
+רצינו לדעת מדת הצלעות ממרובע שהוא שבעה{{#annotend:313V}}
+|-
+|
+::Since the excess over the preceding square is greater than its root, we see how much is the difference between our number and the next square: the difference is two, because this is the difference between seven and nine, which is the next square.
+|style="text-align:right;"|ובאשר העודף על המרובע שעבר יותר מגדרו נראה כמה מרחק יש ממספרינו &#x202B;<ref>96v</ref>ועד המרובע העתיד והנה המרחק הוא שנים כי ככה ירחוק שבעה מתשעה שהוא המרובע העתיד
+|-
+|
+::We convert it into primes; they are a hundred and twenty.
+|style="text-align:right;"|{{#annot:term|1562,1431|N2KM}}נשיבם{{#annotend:N2KM}} ראשונים יהיו מאה ועשרים
+|-
+|
+::We divide them by double the next square, which is six; we find it twenty times there and they are primes.
+|style="text-align:right;"|נחלקם על כפל גדר המרובע העתיד פעמים העולה ששה נמצאם שם עשרים פעמים והם ראשונים
+|-
+|
+::We subtract them from the root of the next square, which is three; two integers and forty primes remain and this is the root of the examined square approximately
+|style="text-align:right;"|נסיר אותם מגדר המרובע העתיד שהוא שלשה וישאר שנים שלמים וארבעים ראשונים וזאת היא מדת צלעות המרובע הנחקר בקרוב
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{7}=\sqrt{9-2}=\sqrt{3^2-2}\approx3-\left(\frac{60\sdot2}{2\sdot3}\right)^\prime=3-\left(\frac{120}{6}\right)^\prime=3-20^\prime=2+40^\prime}}</math>
+|-
+|
+::When you want to correct this root, multiply it by itself. You find that the excess over the examined number is only six primes and forty seconds.
+:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+40^\prime\right)^2-7=6^\prime+40^{\prime\prime}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר תרצה לדקדק המדה הזאת ותכנה בכפלה על עצמה תמצא שלא יהיה הנוסף על מספר המרובע הנחקר כי אם ששה ראשונים וארבעים שניים
+|-
+|
+::Finish the procedure as mentioned above.
+|style="text-align:right;"|וגמור את המלאכה האמור למעלה
+|-
+|
+*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b=a}}</math>
+|
+|-
+|
+::{{#annot:√6|439|nS0s}}Example of a number, whose excess over the preceding square is the same as the root of the preceding square: We wish to know the measure of the square that is six.
+::<math>\scriptstyle\sqrt{6}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> במספר שהעודף על המרובע שעבר הוא כגדר המרובע ההוא שעבר<br>
+רצינו לדעת מדת צלעות מרובע שהוא ששה{{#annotend:nS0s}}
+|-
+|
+::This square number is mean, so, we can extract the root using the preceding square, if we want, or using the next square; the result is the same, as one procedure is by addition and the other procedure is by subtraction.
+::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+a}=\sqrt{\left(a+1\right)^2-\left(a+1\right)}}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה מספר המרובע הזה הוא ממוצע ואם נרצה נוכל להוציא המדה מהמרובע העבר או מהמרובע העתיד והכל יבוא אל כוון אחד כאשר יהיה מעשה האחד בתוספת ומעשה האחד במגרעת
+|-
+|
+::We extract it first using the preceding square, which is four: the excess is two, which is a hundred and twenty primes.
+|style="text-align:right;"|ונוציאנה &#x202B;<ref>97r</ref>בתחלה מהמרובע שעבר [שהוא ארבעה]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> והנה העודף שנים שהם מאה ועשרים ראשונים
+|-
+|
+::We divide them by double the root, which is four, we find it thirty times there and they are thirty primes.
+|style="text-align:right;"|נחלקם על כפל הגדר שהוא [ארבעה נמצאם שם שלשים פעמים והם שלשים ראשוני
+|-
+|
+::We add them to the root, which is two and this is the first approximate root.
+|style="text-align:right;"|נוסיפם על הגדר שהוא]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> שנים ותהיה זאת המדה הראשונה בקרוב
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{6}=\sqrt{4+2}=\sqrt{2^2+2}\approx2+\left(\frac{60\sdot2}{2\sdot2}\right)^\prime=2+\left(\frac{120}{4}\right)^\prime=2+30^\prime}}</math>
+|-
+|
+::If we extract the root using the next square, which is nine, we do it this way: the difference is three, which is a hundred and eighty primes.
+|style="text-align:right;"|ואם נוציא המדה מהמרובע העתיד שהוא תשעה נעשה בדרך זה הנה המרחק שלשה שהם מאה ושמנים ראש<sup>ו</sup>נים
+|-
+|
+::We divide them by six, which is double the root of the next square, we find it thirty times there, and they are primes.
+|style="text-align:right;"|נחלקם על ששה שהוא כפל הגדר המרובע העתיד נמצאנו שם שלשים פעם והם ראשונים
+|-
+|
+::We subtract them from three, which is the root of the next square; two integers and thirty primes remain, as we found first, when we extracted the root using the preceding square.
+|style="text-align:right;"|נסיר אותם משלשה שהם גדר המרובע העתיד וישארו שנים שלמים ושלשים ראשונים <sup>כאשר מצאנו</sup> כאשר מצאנו בתחלה כאשר היינו מוצאים המדה מהמרובע [שעבר]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref>
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{6}=\sqrt{9-3}=\sqrt{3^2-3}\approx3-\left(\frac{60\sdot3}{2\sdot3}\right)^\prime=3-\left(\frac{180}{6}\right)^\prime=3-30^\prime=2+30^\prime}}</math>
+|-
+|
+::The result is the same, therefore a number like this is called "mean".
+|style="text-align:right;"|&#x202B;[והכל אחד ועל כן יקרא כל חשבון כזה ממוצע]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref>
+|-
+|
+::If you want to correct the root, do as explained previously.
+|style="text-align:right;"|ואם תרצה לדקדק המדות תעשה כאשר התבאר לפנים
+|-
+|
+== Chapter Eleven – Here I will Write Nice Rules of Arithmetic Methods for You ==
+|style="width: 45%; text-align:right;"|<big>השער האחד עשר</big> הנה אכתוב לך בזה כללים נחמדים בדרכי החשבון
+|-
+!<span style=color:green>Multiplication of a number by itself</span>
+|
+|-
+|
+*Know that when you wish to multiply a number by itself, whether that number is units alone, or there are tens with them, or tens alone:
+|style="text-align:right;"|ותדע כי כאשר תרצה לכפול חשבון אחד על עצמו בין שיהיה החשבון ההוא אחדים בלבד או שיש עמהם עשרות או עשרות לבדן
+|-
+|
+:*If it is a number that has a third [= divisible by 3], take its third, multiply it by itself, multiply its square by ten, and subtract its square from [the product]; the remainder is the required.
+::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(3n\right)^2=\left[10\sdot\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2}}</math>
+|style="text-align:right;"|אם הוא מספר שיש לו שלישית קח שלישיתו והכה אותה על עצמה וכפול מרובעה עשרה פעמים והסר מהם מרובעה והנשאר הוא &#x202B;<ref>97v</ref>המבוקש
+|-
+|
+::*Example: we wish to multiply six by six.
+:::<math>\scriptstyle6^2</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> בקשנו לכפול שש על שש
+|-
+|
+:::The third is two and its square is four.
+|style="text-align:right;"|הנה השלישית שנים ומרובעו ארבעה
+|-
+|
+:::We multiply is ten times; it is forty.
+|style="text-align:right;"|נכפול אותה עשרה פעמים יהיו ארבעים
+|-
+|
+:::We subtract four from it, which is a square of the third; thirty-six remains and this is the product.
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם ארבעה שהוא מרובע השלישית ישארו <sup>ששה</sup> ושלש<sup>י</sup>ם והוא הנכפל
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6^2=\left(3\sdot2\right)^2=\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)^2=\left(10\sdot2^2\right)-2^2=\left(10\sdot4\right)-4=40-4=36}}</math>
+|-
+|
+:*If the number does not have a third but it exceeds by one over a multiple of three, we subtract [the one] and calculate [the square of] the multiple of three in the method explained, then we add the multiple of three and the number that follows it to our number and the sum is the required.
+|style="text-align:right;"|ואם לא היה למספר שלישית אך עודף ממנו שלישיות אחד נסירנו משם ונחשוב המשולש בדרך המבואר ואחר נוסיף על חשבוננו המספר האחרון מהמשולש והמספר שאחריו אשר הסירונו והמחובר הוא המבוקש
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(3n+1\right)^2=\left[\left[10\sdot\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]+3n+\left[\left(3n+1\right)\right]}}</math>
+|-
+|
+::*Example: we wish to multiply ten by itself.
+:::<math>\scriptstyle10^2</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> בקשנו לכפול עשרה על עצמם
+|-
+|
+:::We subtract one from it; nine remains and it is a product of three.
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם אחד וישארו תשעה והם משלשים
+|-
+|
+:::We take three, which is its third; its square is nine.
+|style="text-align:right;"|נקח שלשה שהוא שליש<sup>י</sup>תם והנה מרובעם תשעה
+|-
+|
+:::It product by ten is ninety.
+|style="text-align:right;"|וכפלתם עשרה פעמים הם תשעים
+|-
+|
+:::We subtract the square of the third from it; eighty-one remains.
+|style="text-align:right;"|ונסיר מהם מרובע השלישית וישארו שמונים ואחד
+|-
+|
+:::We add nine and ten to it; the result is one hundred and this is the product.
+|style="text-align:right;"|נוסיף עליהם תשע ועשרה יעלו מאה והוא הנכפל
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle10^2&\scriptstyle=\left(9+1\right)^2=\left[\left(3\sdot3\right)+1\right]^2=\left[\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot9\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot9\right)^2\right]+9+10=\left[\left(10\sdot3^2\right)-3^2\right]+9+10\\&\scriptstyle=\left[\left(10\sdot9\right)-9\right]+9+10=\left(90-9\right)+9+10=81+9+10=100\\\end{align}}}</math>
+|-
+|
+:*If the number is one less than a multiple of three, we add [the one] and calculate [the square of the multiple of three] according to the rule, then we subtract [the multiple of three and] the number that precedes it from [the result] and the remainder is the required.
+|style="text-align:right;"|ואם היה המספר פחות משלישיות אחד הוסיפנו עליו ו{{#annot:term|229,1269|0uI3}}נחשוב{{#annotend:0uI3}} אותו כמשפט ואחר נסיר ממנו החשבון שהוספנו עליו החשבון האחרון שלו והנשאר הוא המבוקש
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(3n-1\right)^2=\left[\left[10\sdot\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left[\frac{1}{3}\sdot\left(3n\right)\right]^2\right]-\left(3n\right)-\left[\left(3n-1\right)\right]}}</math>
+|-
+|
+::*We wish to multiply eleven by itself.
+:::<math>\scriptstyle11^2</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> בקשנו [לכפול]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> אחד עשר על עצמם
+|-
+|
+:::We add one to it; it is twelve.
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>98r</ref>נוסיף עליהם אחד ויהיו שנים עשר
+|-
+|
+:::We calculate it by taking the third; its square is sixteen.
+|style="text-align:right;"|{{#annot:term|229,1269|c5VF}}נחשבם{{#annotend:c5VF}} בדרך לקיחת השלישית והנה מרובעה ששה עשר
+|-
+|
+:::Its product by ten is one hundred and sixty.
+|style="text-align:right;"|וכפלתם בעשרה מאה וששים
+|-
+|
+:::We subtract sixteen from it, which is the square of the third; one hundred and forty-four remains.
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם ששה עשר שהם מרובע השלישית ישארו מאה וארבעים וארבעה
+|-
+|
+:::We subtract from it eleven and twelve, which are twenty-three; one hundred and twenty-one remains and this is the product.
+|style="text-align:right;"|נסיר מהם אחד עשר ושנים עשר העולים עשרים ושלשה ישארו מאה ועשרים ואחד והוא הנכפל
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle11^2&\scriptstyle=\left(12-1\right)^2=\left[\left(3\sdot4\right)-1\right]^2=\left[\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)^2\right]-11-12\\&\scriptstyle=\left[\left(10\sdot4^2\right)-4^2\right]-11-12=\left[\left(10\sdot16\right)-16\right]-11-12\\&\scriptstyle=\left(160-16\right)-11-12=144-12-11=144-23=121\\\end{align}}}</math>
+|-
+!<span style=color:green>Multiplication of units and tens by units and tens</span>
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(10+a\right)\times\left(10+b\right)=\left[10\sdot\left[\left(10+a\right)+b\right]\right]+\left(a\sdot b\right)}}</math>
+|
+|-
+|
+::*Another example: to know the product of eleven by eleven.
+:::<math>\scriptstyle11\times11</math>
+|style="text-align:right;"|<big>דמיון אחרת</big> לדעת כפלת האחד עשר על אחד עשר
+|-
+|
+:::We consider this number as if it were written in two lines.
+|style="text-align:right;"|הנה נחשוב שהמספר הזה נכתב בשני טורים
+|-
+|
+:::We take the one of one line and add it to the other line; it is twelve.
+|style="text-align:right;"|ונקח האחד מן הטור האחת ונחברם אל הטור האחרת ויהיו שנים עשר
+|-
+|
+:::We multiply it by the remaining ten; it is a hundred and twenty.
+|style="text-align:right;"|<sup>נ</sup>כפלם על העשרה הנשארים יהיו מאה ועשרים
+|-
+|
+:::We add to it the product of the units by themselves; it is a hundred and twenty-one and this is the product.
+|style="text-align:right;"|נוסיף עליהם הכאת האחדים על עצמם ויהיו מאה ועשרים ואחד והוא הנכפל
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{11\times11=\left[\left(11-1\right)\sdot\left(11+1\right)\right]+\left(1\sdot1\right)=\left(10\sdot12\right)+1=120+1=121}}</math>
+|-
+|
+::*Likewise if we wish to multiply fifteen by twelve.
+:::<math>\scriptstyle15\times12</math>
+|style="text-align:right;"|וככה אם נבקש לכפול חמשה עשר בשנים עשר
+|-
+|
+:::We take the two and add it to fifteen; it is seventeen.
+|style="text-align:right;"|נקח השנים ונשים אותם על החמשה עשר ויהיו שבעה עשר
+|-
+|
+:::We multiply it by the remaining ten; it is a hundred and seventy.
+|style="text-align:right;"|נכפלם על העשרה הנשארים יהיו מאה ושבעים
+|-
+|
+:::We multiply the other two by five; it is ten.
+|style="text-align:right;"|ונכה השנים האחרים על החמשה ויהיו עשרה
+|-
+|
+:::We add it to a hundred and seventy; the product is a hundred and eighty.
+|style="text-align:right;"|נחברם עם המאה ושבעים יהיה הנכפל מאה ושמנים
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15\times12=\left[\left(12-2\right)\sdot\left(15+2\right)\right]+\left(2\sdot5\right)=\left(10\sdot17\right)+10=170+10=180}}</math>
+|-
+|
+=== <span style=color:green>Word Problems</span> ===
+|
+|-
+|Now, I shall start discussing and mentioning some of the difficult problems, extracting their solutions, and explaining each one of them at length.
+|style="text-align:right;"|ועתה אתחיל לדבר ואזכיר קצת מהשאלות הקשות &#x202B;<ref>98v</ref>ולהוציא תשובתן אאריך [הביאור]&#x202B;<ref>Vatican: וביאור</ref> כל אחת מהם
+|-
+!<span style=color:green>Find a Number Problem - Sums</span>
+|
+|-
+|
+*{{#annot:1-20|669|2heg}}Question: we summed all the successive numbers from one to twenty and it is the sum. How much is the sum?
+:<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{20} i</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> חברנו כל {{#annot:term|2576,1835|ETrE}}המספרים הרצופים{{#annotend:ETrE}} מאחד עד עשרים והם הכלל כמה המחובר{{#annotend:2heg}}
+|-
+|
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n i=\left(n+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}</math>
+|
+|-
+|
+:We add one to the twenty and multiply [the result] by ten, which is half twenty; the product is two hundred and ten, and this is the required.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{20} i=\left(20+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)=21\sdot10=210}}</math>
+|style="text-align:right;"|הנה נוסיף על העשרים אחד ונכפלם [על]&#x202B;<ref>marg.</ref> עשרה שהוא חצי עשרים ויהי<sup>ה</sup> הנכפל מאתים ועשרה וככה המבוקש
+|-
+|
+*{{#annot:1-11|669|pHD6}}If we want to know how much are the numbers summed up up to eleven.
+:<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{11} i</math>
+|style="text-align:right;"|ואם נרצה לדעת כמה עולים {{#annot:term|787,1220|my36}}המספרים המחוברים{{#annotend:my36}} על אחד עשר{{#annotend:pHD6}}
+|-
+|
+:We add one to [the eleven] and multiply [the result] by half the eleven, which is five and a half; the product is sixty-six, and this is the sum.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{11} i=\left(11+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot11\right)=12\sdot\left(5+\frac{1}{2}\right)=66}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיף עליו אחד יהיו שנים עשר נכפלם על חצי האחד עשר שהם חמשה וחצי ויהיה הנכפל ששים וששה וככה המחובר
+|-
+|
+:There are other ways, but what I have wrote is the easiest and the most correct [way].
+|style="text-align:right;"|ויש [דרכים]&#x202B;<ref>Vatican: דמים</ref> אחרים ומה שכתבתי הוא היותר קל ונכון
+|-
+|
+*{{#annot:aₙ, 1, 210|669|Xl23}}Reverse question: the sum of the successive numbers starting from one is 210. What is the last number of the summed [numbers]?
+:<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} i=210</math>
+|style="text-align:right;"|<big>נהפוך השאלה</big> ונאמר עלה המחובר ממספרים {{#annot:term|2576,1835|h4eV}}רצופים{{#annotend:h4eV}} המתחילים מאחד מאתים ועשרה<br>
+איזה הוא המספר האחרון מהמחוברים{{#annotend:Xl23}}
+|-
+|
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} i=a\longrightarrow n^2+n=2a}}</math>
+|
+|-
+|
+::We do as follows: we double two hundred and ten; it is four hundred and twenty.
+|style="text-align:right;"|נעשה בדרך זה נכפול מאתים ועשרה פעמים ויהיו ארבע <sup>מאות</sup> ועשרים
+|-
+|
+::We take the closest root, whose extraction method was explained in chapter seven; we find that it is twenty and this is the last number of the summed numbers.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{n^2+n=2\sdot210=420=20^2+20\longrightarrow n=20}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח מהם הגדר היותר קרוב כאשר התבאר דרך לקיחתו בשער השביעי והנה נמצא שהוא עשרים והוא המספר האחרון מה{{#annot:term|787,1220|hrzp}}מחוברים{{#annotend:hrzp}}
+|-
+|
+::Thus, what remains from the number that has no root is twenty, as the number of the root.
+|style="text-align:right;"|והנה נשאר מהמספר שהוא בלתי נגדר עשרים &#x202B;<ref>99r</ref>כמספר הגדר
+|-
+|
+:So should be in all the calculations that are similar to it and if not, then the one who asked has mistaken in his question, when he summed the numbers he made a mistake without a doubt.
+|style="text-align:right;"|וכן ראוי שיהיה בכל החשבונות הדומים לזה ואם אין טעה השואל בשאלתו וכאשר חבר המספרים עשה בטעות בלי ספק
+|-
+!<span style=color:green>Triangulation Problem - Cane</span>
+|
+|-
+|
+*{{#annot:cane|655|q1uH}}Question: a cane 5 cubits tall, is standing next to a wall of the same height.
+:If we lower its [top] two cubits down from the top of the wall, so that it will stand on a slope, how far will be the bottom end of the cane from the foot of the wall?
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> [קנה]&#x202B;<ref>Vatican: הנה</ref> <sup>ה</sup>מדה ארוכה חמש אמות ועומדת זקופה בכותל אחת גבוה כמדתה<br>
+אם [נשפיל]&#x202B;<ref>Vatican: השפל</ref> אותה מראש הכותל אמתיים כדי שתעמוד בשפוע כמה הרחיק ראש הקנה התחתון מיסוד הכותל{{#annotend:q1uH}}
+|-
+|
+::We do like this: we take the square of the five cubits; it is twenty-five.
+|style="text-align:right;"|נעשה זאת נקח מרובע החמש אמות והם עשרים וחמש
+|-
+|
+::We take also the square of the three cubits that are left from there to the foot of the wall; it is nine.
+|style="text-align:right;"|ונקח גם כן מרובע הג' אמות הנשארות משם ועד יסוד הכ<sup>ו</sup>תל והנה הוא ט&#x202B;'
+|-
+|
+::Its difference from twenty-five is sixteen.
+|style="text-align:right;"|ומרחקו מעשרים וחמש ששה עשר
+|-
+|
+::The root of sixteen is four and so is the distance of the bottom end of the cane from the foot of the wall no more and no less.
+|style="text-align:right;"|וגדר ששה עשר הוא ארבעה וככה מרחק ראש הקנה התחתון מיסוד הכותל בלתי תוספת ומגרעת
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{5^2-\left(5-2\right)^2}=\sqrt{5^2-3^2}=\sqrt{25-9}=\sqrt{16}=4}}</math>
+|-
+|
+:If the difference between a square and a square is an inexpressible number, take its root approximately, as was explained in the preceding chapter, and this will be the measure of the distance from the bottom end of the cane to the foot of the wall.
+|style="text-align:right;"|ואם היה החסרון <sup>מ</sup>מרובע אל מרובע מספר חרש ואלם תקח גדרו בקרוב כאשר התבאר בשער הקדום לזה וככה יהיה מדת מרחק מראש הקנה התחתון אל היסוד הכותל
+|-
+!<span style=color:green>Divide a Quantity Problem - Simple division</span>
+|
+|-
+|
+*{{#annot:WP|644|O1gy}}Question: I gave a messenger 30 dinar and one pašuṭ and ordered him to hire workers as much as his money allows, so that the payment of the one equals the payment of his friend, there will be no worker whose payment is one pašuṭ, and there will be no fractions in one's payment.
+:We want to know how many workers he could hire.
+:<math>\scriptstyle X^2=\left(12\sdot30\right)+1</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> נתתי לשלוחי שלש<sup>י</sup>ם דנרים ופשוט וצותי אותו שישכור פועלים כאשר יספיקו לו מעותיו ויהיה שכר האחד כשכר חברו ולא יהיה בהם &#x202B;<ref>99v</ref>פועל ששכרו פשוט וגם לא יהיה בשכרו שום שברי שלם<br>
+נרצה לדעת כמה פועלים יוכל לשכור{{#annotend:O1gy}}
+|-
+|
+::We convert all the dinar into pešuṭim and add the additional pašuṭ to them; they are three hundred and sixty-one pešuṭim.
+|style="text-align:right;"|הנה {{#annot:term|1553,1431|NmWX}}נשיב{{#annotend:NmWX}} הדינרים כלם פשוטים ונחבר אליהם הפשוט הנוסף עליהם ויהיו שלש מאות וששים ואחד פשוטים
+|-
+|
+::We extract their root as the method of chapter seven; we find that it is nineteen.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\sqrt{\left(12\sdot30\right)+1}=\sqrt{361}=19}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח גדרם בדרך השער השביעי ונמצא שהוא תשעה עשר
+|-
+|
+::We can answer that the messenger can hire nineteen workers at nineteen pešuṭim each no more and no less.
+|style="text-align:right;"|ונוכל להשיב שיוכל לשכור השליח תשעה עשר פועלים ושכר כל אחד ואחד תשעה עשר פשוטים לא פחות ולא יתר
+|-
+!<span style=color:green>How much Problem - Wall</span>
+|
+|-
+|
+*{{#annot:WP|648|nyVk}}Question: a wall collapsed. It is rebuild with an extension, so that it will be higher than what it was by half the size it had at the beginning, and its sixth, and ninth. With the whole extension, its height was 50 cubits. How much was its original height?
+:<math>\scriptstyle X+\frac{1}{2}X+\frac{1}{6}X+\frac{1}{9}X=50</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> חומה שנפלה והוספו עליה בבנין כדי שתהיה גבוה הרבה חצי מדתה מאשר היתה בתחלה וששיתה ותשיעתה עם כל זה והיתה מדת גבהה חמשים אמה כמה היתה מדתה בראשונה{{#annotend:nyVk}}
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''False Position:'''</span> We take a denominator that has a half, a sixth, and a ninth. That is, we take two, since the half is derived from it, multiply it by six, for the sixth that is derived from it; the result is twelve. We multiply it also by nine for the ninth; the denominator is one hundred and eight.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot6\sdot9=12\sdot9=108}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח מדומה שיהיה לו חצי וששית ותשיעית והוא שנקח שנים בעבור אשר יצאה מהם החצי ונכפול אותם בששה בעבור הששית אשר תצא מהם ויהיו שנים עשר ונכפול גם הם בתשעה בעבור התשיעית ויהיה המדומה מאה ושמנה
+|-
+|
+::*Its half is fifty-four. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot108=54}}</math>
+|style="text-align:right;"|ומחציתו חמשים וארבעה
+|-
+|
+::*Its sixth is eighteen. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot108=18}}</math>
+|style="text-align:right;"|וששיתו שמנה עשר
+|-
+|
+::*Its ninth is twelve. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}\sdot108=12}}</math>
+|style="text-align:right;"|ותשיעתו שנים &#x202B;<ref>100r</ref>עשר
+|-
+|
+::The sum of all these parts is eighty-four. <math>\scriptstyle{\color{blue}{54+18+12=84}}</math>
+|style="text-align:right;"|והמחובר מכל החלקים האלה עולה שמונים וארבעה
+|-
+|
+::We add it to the denominator; it is one hundred and ninety-two.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{108+84=192}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיפם אל המדומה ויהיו מאה ותשעים ושנים
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> So we take the ratio and say: as the ratio of a hundred and eight, which is the denominator, to a hundred and ninety-two, which results from adding all the mentioned parts to it, so is the ratio of the unknown original measure of the wall to fifty, which is the height now, after the extension of the construction.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{108:192=X:50}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה נעשה בדרך הערכין ונעריך ונאמר כערך מאה ושמנה שהוא המדומה אל מאה ותשעים ושנים שהוא העולה מתוספת החלקים הנזכרים עליו כן ערך מדת החומה אשר היתה בראשונה הנעלמת ממנו אל חמשים שהיא גבוהה עתה אחר התוספת בבנין
+|-
+|
+::When we multiply the first number by the fourth, it is five thousand and four hundred.
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול המספר הראשון על הרביעי יהיו חמשת אלפים וארבע מאות
+|-
+|
+::We divide it by the known mean, which is one hundred and ninety-two; we find it twenty-eight times in it and four parts remain that cannot be divided, which are parts of the one hundred and ninety-two by which we divided.
+|style="text-align:right;"|נחלקם על האמצע הנודע שהוא מאה ותשעים ושנים נמצאנו שם שמנה ועשרים פעמים וישארו מהם עשרים וארבעה חלקים שלא נתחלקו והמה חלקים ממאה ותשעים ושנים בשלם אשר חלקנו עליו
+|-
+|
+::Therefore, we can answer that the measure of the height of the wall originally was twenty-eight cubits and four parts of one hundred and ninety-two in a cubit.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{108\sdot50}{192}=\frac{5400}{192}=28+\frac{24}{192}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ועל כן נוכל להשיב כי מדת גבהות החומה בראשונה היתה שמונה ועשרים אמות ועשרים וארבעה חלקים ממאה ותשעים ושנים באמה
+|-
+|
+:<span style=color:green>'''Check:'''</span> We examine if it is true in this way:
+|style="text-align:right;"|ונבחן זה אם הוא אמת בדרך זאת
+|-
+|
+::We decompose all the cubits and convert each into the mentioned parts, then add the result to the twenty-four parts added to the cubits; the sum is five thousand and four hundred.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(28\sdot192\right)+24=5400}}</math>
+|style="text-align:right;"|{{#annot:term|1562,1559|6FfN}}נתיך{{#annotend:6FfN}} כל האמות ונעשה מכל האחת ואחת החלקים הנזכרים ונחבר העולה אל עשרים וארבע החלקים העודפים על &#x202B;<ref>100v</ref>האמות ויהיה המחובר חמשת אלפים וארבע מאות
+|-
+|
+::*Its half is two thousand and seven hundred.
+:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot5400=2700}}</math>
+|style="text-align:right;"|מחציתם אלפים ושבע מאות
+|-
+|
+::*Its sixth is nine hundred.
+:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot5400=900}}</math>
+|style="text-align:right;"|ששיתם תשע מאות
+|-
+|
+::*Its ninth is six hundred.
+:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}\sdot5400=600}}</math>
+|style="text-align:right;"|תשיעיתם שש מאות
+|-
+|
+::The sum is four thousand and two hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{2700+900+600=4200}}</math>
+|style="text-align:right;"|המחובר ארבעת אלפים ומאתים
+|-
+|
+::We add it to the five thousand and four hundred; it is nine thousand and six hundred.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5400+4200=9600}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיף זה על החמשת אלפים וארבע המאות ויהיו כתשע אלפים ושש מאות
+|-
+|
+::If you divide it by the number of parts of the whole cubit, you find it is fifty times there, as the number of cubits of the height of the wall now, after the extension of the construction.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9600}{192}=50}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואם תחלקם על מספר חלקי האמה <s>גובה</s> השלמה תמצאנו שם חמשים פעמים כמכסת אמות גובה הח<sup>ו</sup>מה עתה אחרי תוספת הבנין
+|-
+|
+*{{#annot:WP|648|V9HY}}Question: the town wall was 100 cubits high. Its third and its quarter had collapsed.
+:How high is what remains?
+:<math>\scriptstyle X=100-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot100\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot100\right)\right]</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> חומת העיר גבוה מאה אמה ונפרצו ממנה שלישיתה ורביעיתה<br>
+כמה גובה הנשאר{{#annotend:V9HY}}
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''False Position:'''</span> The denominator that has a third and a quarter is twelve.
+|style="text-align:right;"|הנה המדומה שיש לו שלישית ורביעית הוא שנים עשר
+|-
+|
+::We take the mentioned parts from it and sum them up; it is seven. We subtract it from the denominator; five remain.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)\right]=12-7=5}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח ממנו החלקים הנזכרים ונחברם יהיו שבעה נסירם מהמדומה ישארו חמשה
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Now, we take the ratio and say: as the ratio of five to twelve so is the ratio of the unknown to one hundred.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5:12=X:100}}</math>
+|style="text-align:right;"|ועתה נעריך ונאמר כערך חמשה אל שנים עשר כך ערך הנעלם אל מאה
+|-
+|
+::We multiply the first number by the fourth; it is five hundred.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{5\sdot100}{12}=\frac{500}{12}=41+\frac{8}{12}=41+\frac{2}{3}}}</math>
+|style="text-align:right;"|כפלנו החשבון הראשון על הרביעי ויהיו חמש מאות
+|-
+|
+::We divide it by the known mean; we find it forty-one times there and eight remain that cannot be divided, which are parts of twelve. So, the height of what remains is forty-one cubits and eight parts of twelve in a cubit, which are two-thirds.
+|style="text-align:right;"|נחלקם על האמצעי הנודע נמצאנו שם ארבעים ואחד פעמים ונשארו מהם שמונה שלא נחלקו שהם חלקים משנים עשר וככה הוא גובה הנשאר ארבעים ואחת אמה ושמנה &#x202B;<ref>101r</ref>חלקים משנים עשר באמה שהם שני שלישיות
+|-
+|
+:<span style=color:green>'''Check:'''</span> When we examine it:
+|style="text-align:right;"|וכאשר נבחן זה
+|-
+|
+::We convert the cubits into parts of twelve each; they are one thousand and two hundred.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100=\frac{1200}{12}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונעשה מהאמה אמות אשר היו שם בראשונה חלקים משנים עשר מכל אחת ואחת יהיו אלף ומאתים
+|-
+|
+::*We take their third; it is four hundred.
+:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot1200=400}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח שלישיתם שהם ארבע מאות
+|-
+|
+::*And their quarter, which is three hundred.
+:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot1200=300}}</math>
+|style="text-align:right;"|ורביעיתם שהם שלש מאות
+|-
+|
+::The resulting sum is seven hundred.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{400+300=700}}</math>
+|style="text-align:right;"|והמחובר עולה שבע מאות
+|-
+|
+::We subtract it from one thousand and two hundred; five hundred remain, which are forty-one cubits and eight parts of twelve, as we stated.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1200=700=500}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{500}{12}=41+\frac{8}{12}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נסיר אותם מהאלף ומאתים ישארו חמש מאות שהם ארבעים ואחת אמה ושמנה חלקים משנים עשר כאשר זכרנו
+|-
+!<span style=color:green>First from last Problem - Amount of grain</span>
+|
+|-
+|
+*{{#annot:WP|651|mKSQ}}Question: the landlord harvested his grain and gave a great heave offering by law from [what he collected] at first.
+:Afterwards he gave the first tithe from what remained and from what remained then, he gave a second tithe, and he was left with 40 measures of grain.
+:How much was the grain at first?
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> בעל הבית שאסף תבואתו ותרם ממנו בתחלה תרומה גדולה כמשפט ואחרי כן הפריש מהנשאר מעשר ראשון ומהנשאר אחרי זאת הפריש מעשר שני ונשארו לו חמישים מדות חטה<br>
+כמה היה הכרי בתחלה{{#annotend:mKSQ}}
+|-
+| colspan="2"|
+:<math>\scriptstyle\left(X-\frac{2}{100}X\right)-\left[\frac{1}{10}\sdot\left(X-\frac{2}{100} X\right)\right]-\left[\frac{1}{10}\sdot\left[\left(X-\frac{2}{100}X\right)-\left[\frac{1}{10}\sdot\left(X-\frac{2}{100} X\right)\right]\right]\right]=50</math>
+|-
+|
+::It is known that our late rabbis said that the offering is half a hundred, which is one part of fifty.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot100=50}}</math>
+|style="text-align:right;"|ידוע כי התרומה אמרו רבותינו ז"ל שהיא תרי ממאה שהיא חלק אחד מהחמשים
+|-
+|
+::Therefore, we take the fifty and multiply it by ten for the first tithe that is subtracted from it; it is five hundred.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{50\sdot10=500}}</math>
+|style="text-align:right;"|על כן נקח חמשים ונכפלם בעשר בעבור המעשר ראשון היוצא ממנו ויהיו חמש מאות
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''False Position:'''</span> We multiply it also by ten, for the second tithe; it is five thousand and it is the denominator.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{500\sdot10=5000}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונכפול גם הם בעשר בעבור המעשר שני ויהיה חמשת אלפים והוא המדומה
+|-
+|
+::Hence, his offering is one hundred.
+|style="text-align:right;"|והנה תרומתו מאה
+|-
+|
+::We subtract it; four thousand and nine hundred remain.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5000-100=4900}}</math>
+|style="text-align:right;"|נסירנה ממנו ישארו ארבעת אלפים &#x202B;<ref>101v</ref>ותשע מאות
+|-
+|
+::Its tithe is four hundred and ninety.
+|style="text-align:right;"|מעשר שלהם ארבע מאות ותשעים
+|-
+|
+::We subtract it; four thousand four hundred and ten remain.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4900-\left(\frac{1}{10}\sdot4900\right)=4900-490=4410}}</math>
+|style="text-align:right;"|נסיר אותו מהם ישארו ארבעת אלפים וארבע מאות ועשרה
+|-
+|
+::Its tithe is four hundred and forty-one
+|style="text-align:right;"|מעשר שלהם ארבע מאות וארבעים ואחד
+|-
+|
+::We subtract it; three thousand nine hundred and sixty-nine remain.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4410-\left(\frac{1}{10}\sdot4410\right)=4410-441=3969}}</math>
+|style="text-align:right;"|נסיר אותו מהם ישארו שלשת אלפים ותשע מאות [וששים ותשעה]&#x202B;<ref>Vatican: ותשעים וששה</ref>
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Now, we take the ratio and say: as the ratio of three thousand, nine hundred, and sixty-nine to five thousand so is the ratio of fifty to the unknown.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3969:5000=50:X}}</math>
+|style="text-align:right;"|ועתה נעריך ונאמר כערך שלשת אלפים ותשע מאות ושש<sup>י</sup>ם ותשעה אל חמשת אלפים כן ערך חמשים אל הנעלם
+|-
+|
+::We multiply the means; the result is two hundred and fifty thousand.
+|style="text-align:right;"|כפלנו האמצעיים עלו מאתים וחמשים אלף
+|-
+|
+::We divide it by the first known number; we find it sixty-two times there, and three thousand nine hundred and twenty-two remained that cannot be divided, which are parts of three thousand nine hundred and sixty-nine by which we divided; and this was the amount of measures of grain that was at first, when the landlord began to give offering.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{50\sdot5000}{3969}=\frac{250000}{3969}=62+\frac{3922}{3969}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלקם על החשבון הראשון הנודע נמצאנו שם ששים ושתים פעמים ונשארו שלא נתחלקו שלשת [אלפים ותשע מאות ועשרים ושנים והם חלקים משלשת]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> אלפים ותשע מאות וששים ותשעה אשר חלקנו עליו וכזה היה סכום המדות אשר היו בכרי כשהתחיל בעל הבית לתרום
+|-
+!<span style=color:green>How much Problem - Amount of money</span>
+|
+|-
+|
+*{{#annot:WP|648|V202}}Question: Reuven demands from Shimon a hundred measures, which he says he owes him according to an oral [agreement].
+:Shimon says: I do not owe you a hundred measures, but as much as I owe you, with the same amount, and one-half of it, and a quarter of it, plus one will make a hundred.
+:How much did he admit he owes him?
+:<math>\scriptstyle X+X+\frac{1}{2}X+\frac{1}{4}X+1=100</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> ראובן תובע לשמעון מאה מנה שאומר שהוא חייב לו על פה<br>
+ויאמר שמעון אליו אין אני חייב לך מאה מנה אבל כאותם שאני חייב לך ואחרים כמותם ומחציתם ורביעיתם ועם אחד יהיו מאה<br>
+נרצה לדעת כמה הודה לו מתביעתו{{#annotend:V202}}
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''False Position:'''</span> We do as follows: we take a denominator that has a half and a quarter; we find it is eight.
+|style="text-align:right;"|ונעשה על דרך זה נקח מדומה שיש לו חצי ורביעית &#x202B;<ref>102r</ref>והנה נמצא שמונה
+|-
+|
+::We add the same; it is sixteen. We add also half the denominator, which is four; it is twenty; and its quarter, which is two; it is twenty-two.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+8+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot8\right)\right]=16+4+2=20+2=22}}</math>
+|style="text-align:right;"|נוסיף כמוהו יהיו ששה עשר וגם הוסיף מחצית המדומה שהיא ארבעה יהיו עשרים ורביעיתו שהוא שנים יהיו עשרים ושנים
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Necessarily as the ratio of eight to twenty-two so is the ratio of the unknown to ninety-nine.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8:22=X:99}}</math>
+|style="text-align:right;"|ובהכרח כערך שמנה אל עשרים ושנים כן ערך הנעלם אל תשעים ותשע
+|-
+|
+:::For it is known that the sum of the parts of the admission is only ninety-nine; and with one it is one hundred. <math>\scriptstyle{\color{blue}{99+1=100}}</math>
+|style="text-align:right;"|כי בידוע כי המחובר מחלקי ההודאה עמה לא יעלה כי אם תשעה ותשעים ועם אחד הם מאה
+|-
+|
+::When we multiply the first number by the fourth, the result is seven hundred and ninety-two.
+|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול החשבון הראשון על הרביעי יעלו שבע מאות ותשעים ושנים
+|-
+|
+::We divide it by the known mean, which is twenty-two; the result of division is thirty-six and this is the number of measures he admitted that he owes him.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{8\sdot99}{22}=\frac{792}{22}=36}}</math>
+|style="text-align:right;"|חלק<sup>נ</sup>והו על האמצעי הנודע שהוא עשרים ושנים יצא בחלוק ששה ושלשים וככה הוא מספר המנים שהודה שהוא חייב לו
+|-
+|
+:Examine it and you will find that it is true.
+|style="text-align:right;"|ובחון זה ותמצאהו באמת
+|-
+!<span style=color:green>Purchase Problem - Moneychanger</span>
+|
+|-
+|
+*{{#annot:moneychanger|642|6Duv}}Question: a silversmith has sold to a moneychanger a silver chain that is worth three dinar of one coin or five dinar of another coin or seven dinar of yet another [coin].
+:The silversmith asked the moneychanger to pay him its price with these three coins an equal amount of each.
+:How much is this amount?
+:<math>\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{5}X+\frac{1}{7}X=1</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> צורף כסף שמכר לשולחני רתוקות כסף ערכה ממטבע אחד שלשה דינרים וממטבע אחר חמשה דינרים ומאחר חמשה דינרים<br>
+ושאל הצורף לשולחני שיכוין לו בדמיו משלש המטבעות האלה מכל אחד חלק שוה<br>
+ונבקש לדעת מספר החלק ההוא{{#annotend:6Duv}}
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''Common Denominator:'''</span> We investigate this way: we look for a denominator that has a third, a fifth, and a seventh; we find it is a hundred and five.
+|style="text-align:right;"|ונחקור על דרך זה נבקש מדומה שיש לו שלישית וחמישית ושביעית והנה נמצא &#x202B;<ref>102v</ref>מאה וחמש
+|-
+|
+::Its third is thirty-five; its fifth is twenty-one; and its seventh is fifteen.
+|style="text-align:right;"|שלישיתו שלשים וחמשה וחמישיתו עשרים ואחד שביעיתו חמשה עשר
+|-
+|
+::The sum of all these parts is seventy-one and these are the fractions by which we have to divide each dinar.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot105\right)=35+21+15=71}}</math>
+|style="text-align:right;"|והמחובר מכל החלקים האלה שבעים ואחד והמה החלקים אשר נצטרך לחלק [כל]&#x202B;<ref>Vatican: אל</ref> דינר אליהם
+|-
+|
+::We divide the denominator by seventy-one; we find it there once and thirty-four parts remain that cannot be divided, which are parts of the seventy-one by which we divide the denominator.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{105}{71}=1+\frac{34}{71}}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה נחלק המדומה על שבעים ואחד נמצאנו שם פעם אחת וישארו שלא נתחלקו ארבעה ושלשים והמה חלקים מהשבעים ואחד אשר חלקנו עליהם המדומה
+|-
+|
+:So, the silversmith will take one dinar and thirty-four parts of seventy-one of a dinar from each coin.
+|style="text-align:right;"|וככה יקח הצורף מכל מטבע דינר אחד ושלשים וארבעה חלקים משבעים ואחד בדינר
+|-
+|
+:<span style=color:green>'''Check:'''</span> I shall give you a route how to check it:
+|style="text-align:right;"|ואתן לך מסלול ודרך איך תבחון זה
+|-
+|
+::Take the denominator, which is one hundred and five, and in order to convert all the coins to the coin of 3, we multiply it by them; they are three hundred and fifteen.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{105\sdot3=315}}</math>
+|style="text-align:right;"|תקח המדומה שהוא מאה וחמש וכדי ש{{#annot:term|1553,1431|HTld}}נשיב{{#annotend:HTld}} כל המטבעות ממטבע שלשה נכפלנו עליהם ויהיו שלש מאות וחמשה עשר
+|-
+|
+::We divide them by five, in order to know how many parts of the coin of 5 are they; the result of division is sixty-three parts.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{315}{5}=63}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלקם על [חמשה]&#x202B;<ref>Vatican: חמשה עשר</ref> כדי שנדע כמה חלקים הם ממטבע חמשה יצא בחלוק ששים ושלשה חלקים
+|-
+|
+::We divide the three hundred and fifteen by seven also, in order to know how many parts of the coin of 7 are they; the result of division is forty-five.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{315}{7}=45}}</math>
+|style="text-align:right;"|גם נחלק שלש מאות וחמשה עשר על שבעה למען נדע כמה חלקים הם ממטבע שבעה יצא בחלוק ארבעים וחמשה
+|-
+|
+::When we sum all the parts of the three coins, which are 105, 63, 45, the result is two hundred and thirteen.
+|style="text-align:right;"|וכאשר נחבר כל החלקים משלשת המטבעות שהם מאה וחמש וששים ושלשה וארבעים וחמשה &#x202B;<ref>103r</ref>יעלו מאתים ושלשה עשר
+|-
+|
+::We divide them by seventy-one, which are the parts of the whole dinar; we find them there three times, which are three whole dinar.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{315}{3}+\frac{315}{5}+\frac{315}{7}}{71}=\frac{105+63+45}{71}=\frac{213}{71}=3}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלקם על שבעים ואחד שהם [חלקי]&#x202B;<ref>Vatican: חלף</ref> הדינר השלם ונמצאם שם שלשה פעמים והנם שלשה דינרים שלימים
+|-
+|
+:Do likewise if you want to convert the whole amount to the coin of five or the coin of seven; and you will find the truth of this matter.
+|style="text-align:right;"|ועל הדרך הזה תעשה אם תרצה להשיב כל חשבון ממטבע חמשה או ממטבע שבעה ותמצא אמתת הדבר
+|-
+!<span style=color:green>Find a Number Problem</span>
+|
+|-
+|
+*Question: a third, a fifth, and a seventh are summed together, how much is [their sum] in relation to the whole?
+:<math>\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{5}X+\frac{1}{7}X</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> שלישית וחמישית ושביעית מחוברים איזה ערך הם מהשלם
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''Common Denominator:'''</span> We take one hundred and five as their denominator.
+|style="text-align:right;"|לקחנו להם מאה וחמש למדומה
+|-
+|
+::Its third is thirty-five; its fifth is twenty-one; its seventh is fifteen.
+|style="text-align:right;"|שלישיתו חמשה ושלשים וחמישיתו עשרים ואחד ושביעיתו חמשה עשר
+|-
+|
+::We sum up all; it is seventy-one.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot105\right)=35+21+15=71}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחבר את כלם ויהיו שבעים ואחד
+|-
+|
+::Its ratio to the denominator is four-sevenths, two-sevenths of a third, and one-third of one-fifth of a seventh.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{71}{105}=\frac{4}{7}+\left(\frac{2}{7}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה ערכם אל המדומה ארבע שביעי<sup>ו</sup>תיו ושתי שביעיות שלישיתו ושלישית ושלישית חמישית שביעיתו
+|-
+!<span style=color:green>Purchase Problem - Buy and Sell</span>
+|
+|-
+|
+*{{#annot:WP|641|dAOg}}Question: a buyer [bought] four fifths of a liṭra for one pašuṭ, and sold his possession at one pašuṭ for five ninths of a liṭra.
+:He earned 11 pešuṭim.
+:How much was [his] money?
+:<math>\scriptstyle\frac{4}{5}X-\frac{5}{9}X=11</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> הקונה ארבע חמישיות ליטרא בפשוט ומכר קנייתו בערך חמש תשיעיות ליטרא בפשוט והרויח אחד עשר פשוטים<br>
+כמה היה הממון{{#annotend:dAOg}}
+|-
+|
+::<span style=color:green>'''Common Denominator:'''</span> The denominator that has a fifth and a ninth is forty-five.
+|style="text-align:right;"|הנה המדומה שיש לו חמישית ותשיעית הוא ארבעים וחמשה
 |-
 |
-::Its third is thirty-five; its fifth is twenty-one; and its seventh is fifteen.
+::Its four-fifths are thirty-six.
-|style="text-align:right;"|שלישיתו שלשים וחמשה וחמשיתו עשרים ואחד '''וחמשיתו''' חמשה עשר
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\sdot45=36}}</math>
+|style="text-align:right;"|וארבע חמישיותיו ששה ושלשים
 |-
 |
-::The sum of all these parts is seventy-one and these are the fractions by which we have to divide each dinar.
+::Its five-ninths are twenty-five.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot105\right)=35+21+15=71}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{9}\sdot45=25}}</math>
-|style="text-align:right;"|והמחובר מכל החלקים האלה שבעים ואחד והמה החלקים אשר נצטרך לחלק כל דינר אליהם
+|style="text-align:right;"|וחמש תשיעיותיו עשרים וחמש
 |-
 |
-::We divide the denominator by seventy-one; we find it there once and thirty-four parts remain that cannot be divided, which are parts of the seventy-one by which we divide the denominator.
+::So is the amount of money. <math>\scriptstyle{\color{blue}{X=45}}</math>
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{105}{71}=1+\frac{34}{71}}}</math>
+|style="text-align:right;"|וככה הוא הממון
-|style="text-align:right;"|והנה נחלק המדומה על שבעים ואחד נמצאנו שם פעם אחת וישארו שלא נתחלקו ארבעה ושלשים והמה חלקים מהשבעים ואחד אשר חלקנו עליהם המדומה
 |-
 |
-:So, the silversmith will take one dinar and thirty-four parts of seventy-one of a dinar from each coin.
+:*If he says that he earned 22 pešuṭim.
-|style="text-align:right;"|וככה יקח הצורף מכל מטבע דינר אחד ושלשים וארבעה חלקים משבעי' ואחד בדינר
+::<math>\scriptstyle\frac{4}{5}X-\frac{5}{9}X=22</math>
+|style="text-align:right;"|ואם אמר שהרויח עשרים ושנים פשוטים
 |-
 |
-:<span style=color:red>Check:</span> I shall give you a route how to check it:
+::we multiply twenty-five times twenty-two.
-|style="text-align:right;"|ואתן לך מסלול איך תבחון זה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{25\sdot22}}</math>
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>103v</ref>נכפול חמשה ועשרים שנים ועשרים פעמים
 |-
 |
-::Take the denominator, which is one hundred and five, and in order to convert all the coins to the coin of 3, we multiply it by them; they are three hundred and fifteen.
+:*If he says that he earned 33 pešuṭim
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{105\sdot3=315}}</math>
+::<math>\scriptstyle\frac{4}{5}X-\frac{5}{9}X=33</math>
-|style="text-align:right;"|תקח המדומה ודרך שהוא מאה וחמש וכדי שנשיב כל המטבעות ממטבע שלשה נכפלנו עליהם ויהיו שלש מאות וחמשה עשר
+|style="text-align:right;"|ואם אמר שהרויח שלשים ושלשה פשוטים
 |-
 |
-::We divide them by five, in order to know how many parts of the coin of 5 are they; the result of division is sixty-three parts.
+::We multiply them thirty-three times.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{315}{5}=63}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{25\sdot33}}</math>
-|style="text-align:right;"|נחלקם על חמשה כדי שנדע כמה חלקים הם ממטבע חמשה יצא בחלוק ששים ושלשה חלקים
+|style="text-align:right;"|נכפלם שלשים ושלש פעמים
 |-
 |
-::We divide the three hundred and fifteen by seven also, in order to know how many parts of the coin of 7 are they; the result of division is forty-five.
+:And so on endlessly.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{315}{7}=45}}</math>
+|style="text-align:right;"|וככה עד אין קץ
-|style="text-align:right;"|גם נחלק שלש מאות וחמשה עשר על שבעה למען נדע כמה חלקים הם ממטבע שבעה יצא בחילוק ארבעים וחמשה
 |-
+!<span style=color:green>Purchase Problem - Buy and Sell - Peanuts</span>
 |
-::When we sum all the parts of the three coins, which are 105, 63, 45, the result is two hundred and thirteen.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נחבר כל החלקים משלשה המטבעות שהם מאה וחמש וששים ושלשה וארבעים וחמשה יעלו מאתים ושלשה עשר
 |-
 |
-::We divide them by seventy-one, which are the parts of the whole dinar; we find them there three times, which are three whole dinar.
+*{{#annot:WP|641|hmKB}}Question: a seller bought 20 liṭra of peanut for 20 dinar.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{315}{3}+\frac{315}{5}+\frac{315}{7}}{71}=\frac{105+63+45}{71}=\frac{213}{71}=3}}</math>
+:Then he went and sold 10 liṭra of them at one dinar for five quarters of a liṭra. It turned out that he lost in doing so.
-|style="text-align:right;"|נחלקם על שבעים ואחד שהם חלקי הדינר השלם ונמצאם שם שלשה פעמ' והנם שלשה והם דינרי' שלמים
+:Afterwards many buyers came and overcharged and he sold the remaining 10 liṭra at one dinar for three quarters of a liṭra.
+:Now he comes to us and asks: did he gain or lose?
+:<math>\scriptstyle\left(\frac{10}{\frac{5}{4}}+\frac{10}{\frac{3}{4}}\right)-20</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> סוחר קנה עשרים ליטראות בטנים בעשרים דינרים<br>
+והלך ומכר מהן עשרה ליטרין לערך חמש רביעיות ליטרא בדינר ונמצא שהוא מפסיד בזה<br>
+ואחרי כן באו הרבה קונים והפקיעו השערים ומכר העשרה ליטריין הנשארות לערך שלש רביעיות ליטרא בדינר<br>
+ועתה בא אלינו לשאול אם הרויח או הפסיד או אם יצא הפסדו בשכרו{{#annotend:hmKB}}
 |-
 |
-:Do likewise if you want to convert the whole amount to the coin of five or the coin of seven; and you will find the truth of this matter.
+::We investigate this way: we convert the first 10 liṭra that he sold into quarters; they are forty.
-|style="text-align:right;"|ועל הדרך הזה תעשה אם תרצה להשיב כל חשבון ממטבע חמשה או ממטבע שבעה ותמצא אמתות הדבר
+|style="text-align:right;"|והנה נחקור על דרך זה ונשיב העשר ליטראות הראשונות שמכר כלם רביעיות ויהיו ארבעים
 |-
-!<span style=color:red>Find a Number Problem</span>
 |
+::We divide them by the 5-quarters that he sold for a dinar; we find them there eight times. We find that he sold the five for eight dinar.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{\frac{5}{4}}=\frac{4\sdot10}{5}=\frac{40}{5}=8}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלקם על החמש רביעיות שמכר בדינר נמצאם שם שמונה פעמים נמצא שה' מכרם בשמונה דינרים
 |-
 |
-*Question: a third, a fifth, and a seventh are summed together, how much is [their sum] in relation to the whole?
+::We convert also the other 10 liṭra into quarters, then divide them by the 3-quarters that he sold for a dinar; we find them there thirteen times, which are 13 dinar, and one-quarter remains that cannot be divided, which is a third of a dinar.
-:<math>\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{5}X+\frac{1}{7}X</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{\frac{3}{4}}=\frac{4\sdot10}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה שלישית וחמשית ושביעית מחוברים אזה ערך הם מהשלם
+|style="text-align:right;"|נעשה כן [רביעיות]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> מהעשר ליטראות האחרונות ונחלקם על שלש רביעיות שמכר בדינר נמצא שם שלשה עשר פעמים שהם י"ג דינרים ועוד נשאר מהם שלא נתחלק רביעית אחת שהיא שלישית דינר
 |-
 |
-::<span style=color:red>Common Denominator:</span> We take one hundred and five as their denominator.
+::We add all this to the eight dinar; the sum is twenty-one dinar and four pešuṭim.
-|style="text-align:right;"|לקחנו להם מאה וחמש למדומה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{\frac{5}{4}}+\frac{10}{\frac{3}{4}}=8+\left(13+\frac{1}{3}\right)=21+\frac{4}{12}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחבר כל זה אל &#x202B;<ref>104r</ref>השמונה דינרים יהיו עשרים ואחד דינרים וארבעה פשוטים
 |-
 |
-::Its third is thirty-five; its fifth is twenty-one; its seventh is fifteen.
+::We find that he earned sixteen pešuṭim.
-|style="text-align:right;"|שלישית חמשה ושלשים וחמשיתו עשרים ואחד ושביעיתו חמשה עשר
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(21+\frac{4}{12}\right)-20=\frac{16}{12}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נמצא שהרויח ששה עשר פשוטים
 |-
+!<span style=color:green>Partnership Problem - For the Same Time</span>
 |
-::We sum up all; it is seventy-one.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot105\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot105\right)=35+21+15=71}}</math>
-|style="text-align:right;"|נחבר את כלם יהיו שבעים ואחד
 |-
 |
-::Its ratio to the denominator is four-sevenths, two-sevenths of a third, and one-third of one-fifth of a seventh.
+*{{#annot:three partners|661|OJXh}}Question: three invested forty-six dinar - one contributed twelve dinar, the second contributed fifteen dinar, the third contributed nineteen dinar, and they earned together 20 dinar. How much should each one take [from the profit]?
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{71}{105}=\frac{4}{7}+\left(\frac{2}{7}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
+:<math>\scriptstyle12+15+19=46</math>
-|style="text-align:right;"|והנה ערכם אל המדומה ארבע שביעיותיו ושתי שבעיות שלישית ושלשית חמשית שביעיתו
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> שלשה שותפין בארבעים וששה דינרים חלק האחד שנים עשר דינרים וחלק השני חמשה עשר דינרים וחלק השלישי תשעה עשר דינרים והרויחו בין כלם עשרים דינרים כמה יקח כל אחד ואחד מהם{{#annotend:OJXh}}
 |-
-!<span style=color:red>Purchase Problem - Buy and Sell</span>
 |
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> It is known that there is no doubt that each and every one will take the ratio to twenty as the ratio of his share to forty-six.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x_i:20=a_i:46}}</math>
+|style="text-align:right;"|ידוע כי אין ספק שכל אחד ואחד מהם יקח ערך מעשרים כערך חלקו אל הארבעים וששה
 |-
 |
-*{{#annot:WP|641|dAOg}}Question: a buyer [bought] four fifths of a liṭra for one pašuṭ, and sold his possession at one pašuṭ for five ninths of a liṭra.
+:You will find out this easily by the rule of four [lit. the rules of proportions].
-:He earned 11 pešuṭim.
+|style="text-align:right;"|ותברר זה במשפטי הערכין בנקלה
-:How much was [his] money?
-:<math>\scriptstyle\frac{4}{5}X-\frac{5}{9}X=11</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה הקונה ארבע חמשיות ליטרא בפשוט מוכר קנייתו בערך חמש תשיעיות ליטרא בפשוט והרויח י"א פשוטי&#x202B;'<br>
-כמה היה הממון{{#annotend:dAOg}}
 |-
+!<span style=color:green>Payment Problem  -  two workers, two different daily wages, the same actual payment</span>
 |
-::<span style=color:red>Common Denominator:</span> The denominator that has a fifth and a ninth is forty-five.
-|style="text-align:right;"|הנה המדומה לו שיש לו חמשית ותשיעית הוא ארבעים וחמשה
 |-
 |
-::Its four-fifths are thirty-six.
+*{{#annot:two workers|612|lLls}}Question: one hired Reuven and Shimon for 10 days to do a work for him any one of them in turns so that the work will not cease.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}\sdot45=36}}</math>
+:He agreed with Reuven that if he will do the work alone the whole 10 days he would pay him 2 dinar and to Shimon he said that if he will do the work alone the whole days he would pay him 5 dinar.
-|style="text-align:right;"|וארבע חמשיותיו ששה ושלשים
+:What they did? They did the work together so that when one was tired his friend replaced him and did the work while the other was resting and if the second was tired, the first returned to his work and the second was resting.
+:Each one wrote how many days, or parts of days, he worked.
+:They did so the whole ten days, and then when they came to the employer he paid both of them and gave each of them money equally.
+:How much money did they receive and how many days did each of them work?
+:<math>\begin{cases}\scriptstyle\frac{2}{10}R=\frac{5}{10}S\\\scriptstyle R+S=10\end{cases}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> השוכר ראובן ושמעון שיעשו לו בין שניהם מלאכה עשרה ימים ולא תשבות המלאכה<br>
+והתנה עם ראובן שאם יעסוק הוא [במלאכה לבדו כל העשרה ימים שיתן לו ב' דינרים<br>
+ולשמעון אמר שאם יעסוק הוא]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> לבד במלאכה כל מספר הימים ההם שיתן לו חמשה דינרים<br>
+מה עשו החזיקו שניהם במלאכה בדרך זה כשהאחד היה יגיע עומד חבירו תחתיו ועוסק במלאכה והוא שובת היה עיף השני הראשון חוזר למלאכתו והשני שובת וכל אחד ואחד כתב כמה ימים או חלקי ימים עבד<br>
+ועשו זה כל העשרה ימים<br>
+וכשבאו אל השוכר פרע את שניהם ונתן להם &#x202B;<ref>104v</ref>מעות לכל אחד ואחד בשוה<br>
+נרצה לדעת כמה מעות נטלו וכמה ימי עבודת כל אחד ואחד{{#annotend:lLls}}
 |-
 |
-::Its five-ninths are twenty-five.
+::We investigate this way: know that Reuven works five days for one dinar and Shimon is paid one dinar for two days only. The sum of the days of both is seven.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{9}\sdot45=25}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5+2=7}}</math>
-|style="text-align:right;"|וחמש תשיעיותיו עשרים וחמשה
+|style="text-align:right;"|והנה נחקור על דרך זה תדע כי ראובן יעבוד חמשה ימים בדינר ושמעון לא ישמש בדינר כי אם שני ימים והמחובר מימי שניהם הוא שבעה
 |-
 |
-::So is the amount of money. <math>\scriptstyle{\color{blue}{X=45}}</math>
+::We divide the ten days by them; the result is one integer and three remain that cannot be divided. So the amount of money that each takes is one dinar and three-sevenths of a dinar.
-|style="text-align:right;"|וככה הוא הממון
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{5+2}=\frac{10}{7}=1+\frac{3}{7}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלקו העשרה ימים עליהם ויהיה היוצא אחד שלם ישארו שלשה שלא נתחלקו וככה הוא סכום המעות אשר יקח כל אחד מהם דינר ושלשה שביעיות דינר
 |-
 |
-:*If he says that he earned 22 pešuṭim.
+::Now we shall investigate how many are the working days of each by his payment according to the conditional ratio, so that they are summed up to ten days:
-::<math>\scriptstyle\frac{4}{5}X-\frac{5}{9}X=22</math>
+|style="text-align:right;"|ועתה נחקור כמה משפט ימי <s>כל</s> עבודת כל אחד ואחד בשכרו אשר לקח לפי ערך התנאי וצריך שיספיק בין שניהם לעשרה ימים
-|style="text-align:right;"|ואם אמר שהרויח כ"ב פשוטים
 |-
 |
-::Multiply twenty-five times twenty-two.
+::We do as follows: it is known that Reuven must work five days for one dinar, we ask to know how many days will he work for the three-sevenths of a dinar; we reach this knowledge by applying the rule of four [lit. the rules of the ratios].
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{25\sdot22}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונעשה ככה בידוע כי ראובן חייב לעבוד בדינר אשר לקח חמשה ימים ונרצה לדעת כמה [ימים]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> יעבוד בעבור השלשה שביעיות מהדינר ונגיע לידיעת זה כאשר נעשה במשפטי הערכין
-|style="text-align:right;"|תכפול חמשה ועשרים שנים ועשרים פעמים
 |-
 |
-:*If he says that he earned 33 pešuṭim
+::We convert the five days into sevenths; they are thirty-five.
-::<math>\scriptstyle\frac{4}{5}X-\frac{5}{9}X=33</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5=\frac{35}{7}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ואם אמר שהרויח ל"ג פשוטים
+|style="text-align:right;"|ונשיב החמשה ימים חלקי שביעיות ויהיו חמשה ושלשים
 |-
 |
-::We multiply them thirty-three times.
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> We take the ratio and say: as the ratio of three to seven, so is the ratio of the unknown to thirty-five.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{25\sdot33}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{7}:7=X:35}}</math>
-|style="text-align:right;"|נכפלם שלשה ושלשים פעמים
+|style="text-align:right;"|ונעריך ונאמר כערך שלשה אל שבעה כן ערך הנעלם אל חמשה ושלשים
 |-
 |
-:And so on endlessly.
+::We multiply the first number by the fourth; it is a hundred and five.
-|style="text-align:right;"|וככה עד אין קץ
+|style="text-align:right;"|נכפול החשבון הראשון על הרביעי יהיו מאה וחמש
 |-
-!<span style=color:red>Purchase Problem - Buy and Sell - Peanuts</span>
 |
+::We divide it by the known mean, which is seven; we find it there fifteen times that are parts of a seventh of a day; the result is two days and one-seventh of a day.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{3\sdot35}{7}}{7}=\frac{\frac{105}{7}}{7}=\frac{15}{7}=2+\frac{1}{7}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלקם על &#x202B;<ref>105r</ref>האמצעי הנודע שהוא שבעה נמצאם שם חמשה עשר פעמים והנה הם חלקי שביעית יום העולים שני ימים ושביעית יום אחד
 |-
 |
-*{{#annot:WP|641|hmKB}}Question: a seller bought 20 liṭra of peanut for 20 dinar.
+::We find that Reuven's working days are seven days and one-seventh of a day.
-:Then he went and sold 10 liṭra of them at one dinar for five quarters of a liṭra. It turned out that he lost in doing so.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{R=5+\left(2+\frac{1}{7}\right)=7+\frac{1}{7}}}</math>
-:Afterwards many buyers came and overcharged and he sold the remaining 10 liṭra at one dinar for three quarters of a liṭra.
+|style="text-align:right;"|ונמצא כל <sup>ימי</sup> עבודת ראובן שבעה ימים ושביעית יום אחד
-:Now he comes to us and asks: did he gain or lose?
-:<math>\scriptstyle\left(\frac{10}{\frac{5}{4}}+\frac{10}{\frac{3}{4}}\right)-20</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה סוחר קנה עשרים ליטראות בטנים בעשרים דינרי&#x202B;'<br>
-והלך ומכר מהן עשרה ליטרי' לערך חמש רביעיות ליטר' בדינר ונמצא שהוא מפסיד בזה<br>
-ואחר כן באו הרבה קונים והפקיעו השערים ומכר העשרה ליטרי הנשארות לערך שלש רביעיות ליטר' בדינר<br>
-ועתה בא אלינו לשאול אם הרויח או הפסיד או אם יצא הפסדו בשכרו{{#annotend:hmKB}}
 |-
 |
-::We investigate this way: we convert the first 10 liṭra that he sold into quarters; they are forty.
+::It is known that Shimon must work two days for the dinar that he received.
-|style="text-align:right;"|והנה נחקור על דרך זה ונשים הי' ליט' הראשונות שמכר כלם רביעיות ויהיו ארבעים
+|style="text-align:right;"|וידוע כי שמעון חייב לעבוד שני ימים בעבור הדינר שלקח
 |-
 |
-::We divide them by the 5-quarters that he sold for a dinar; we find them there eight times. We find that he sold the five for eight dinar.
+::When we convert the two days into sevenths, they are fourteen.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{\frac{5}{4}}=\frac{4\sdot10}{5}=\frac{40}{5}=8}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2=\frac{14}{7}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נחלקם על הה' רביעיות שמכר בדינר נמצאם שם שמנה פעמים נמצא שהחמש שמכרם בשמנה דינרים
+|style="text-align:right;"|וכשנשיב [השני ימים]&#x202B;<ref>Vatican: הימים ושנים</ref> חלק<sup>י</sup> שביעיות יהיו ארבעה עשר
 |-
 |
-::We convert also the other 10 liṭra into quarters, then divide them by the 3-quarters that he sold for a dinar; we find them there thirteen times, which are 13 dinar, and one-quarter remains that cannot be divided, which is a third of a dinar.
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> As the ratio of the three-sevenths he took to seven, so is the ratio of the unknown to fourteen.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{\frac{3}{4}}=\frac{4\sdot10}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{7}:7=Y:14}}</math>
-|style="text-align:right;"|נעשה גם כן רביעיות מהעשר ליטר' האחרונות ונחלק על שלש רביעיות שמכר בדינר נמצאם שם שלשה עשר פעמים שהם שלשה עשר דינרים ועוד נשאר מהם שלא נתחלק רביעית אחת שהיא שלישית הדינר
+|style="text-align:right;"|והנה כערך השלשה שביעיות שלקח אל שבעה כן ערך הנעלם [אל]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> ארבעה עשר
 |-
 |
-::We add all this to the eight dinar; the sum is twenty-one dinar and four pešuṭim.
+::We multiply the first [number] by the last; it is forty-two.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{\frac{5}{4}}+\frac{10}{\frac{3}{4}}=8+\left(13+\frac{1}{3}\right)=21+\frac{4}{12}}}</math>
+|style="text-align:right;"|כפלנו החשבון הראשון על האחרון היו ארבעים ושנים
-|style="text-align:right;"|נחבר כל זה אל השמנה דינרים יהיו עשרי' ואחד דינרי' וארבעה פשוטי&#x202B;'
 |-
 |
-::We find that he earned sixteen pešuṭim.
+::We divide it by the known mean, which is seven; we find it there six times that are parts of sevenths of a day.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(21+\frac{4}{12}\right)-20=\frac{16}{12}}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{3\sdot14}{7}}{7}=\frac{\frac{42}{7}}{7}=\frac{6}{7}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נמצא שהרויח ששה עשר פשוטים
+|style="text-align:right;"|חלקנום על האמצעי הנודע שהוא שבעה נמצאם שם ששה פעמים והם חלק<sup>י</sup> שביעיות יום
 |-
-!<span style=color:red>Partnership Problem - For the Same Time</span>
 |
+::We find that Shimon's working days are two days and six-sevenths.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{S=2+\frac{6}{7}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונמצא כל ימי עבודת שמעון שני ימים ושש שביעיות יום
 |-
 |
-*{{#annot:three partners|661|OJXh}}Question: three invested 46 dinar - one contributed 12 dinar, the second contributed 15 dinar, the third contributed 19 dinar, and they earned together 20 dinar. How much should each one take [from the profit]?
+:<span style=color:green>'''Check:'''</span> When you sum up the number and the parts of the working days of both and make one day out of every seven parts, you find that they are exactly ten days.
-:<math>\scriptstyle12+15+19=46</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{R+S=\left(7+\frac{1}{7}\right)+\left(2+\frac{6}{7}\right)=10}}</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה שלשה שותפין בארבעה וששה דינרי' חלק האחד י"ב דינרים והחלק השני ט"ו דינרי' והחלק השלישי י"ט דינרים והרויחו בין כלם עשרים דינרים כמה יקח כל אחד מהם{{#annotend:OJXh}}
+|style="text-align:right;"|וכאשר תחבר מספר הימים והחלקים מעבודת שניהם ותעשה משבעה חלקים יום אחד תמצא שהם עשרה ימים בכיוון
 |-
+!<span style=color:green>Payment Problem - Messenger</span>
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> It is known that there is no doubt that each and every one will take the ratio to twenty as the ratio of his share to forty-six.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x_i:20=a_i:46}}</math>
-|style="text-align:right;"|ידוע כי אין ספק כי כל אחד ואחד יקח ערך מעשרים כערך חלקו אל הארבעי' וששה
 |-
 |
-:You will find out this easily by the rule of four [lit. the rules of proportions].
+*{{#annot:messenger|612|yWg7}}Question: I hired a messenger for 13 dinar and we agreed that he will walk for me from now on for 20 days 11 parsa [1 parsa = ca. 4 kilometers] a day, but the messenger embezzled or got injured and walked only 5 parsa a day for 7 days.<br>
-|style="text-align:right;"|ותברר זה במשפטי הערכין בנקלה
+:How much should his payment be according to the terms?
+:<math>\scriptstyle\frac{x}{7\sdot5}=\frac{13}{20\sdot11}</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> שכרתי שליח אחד בשלשה עשר דינרים [והתנאתי]&#x202B;<ref>Vatican: והתאנתי</ref> עמו שילך לי מכאן ועד עשרים יום אחד עשר פרסאות בכל יום<br>
+והשליח מעל או שנאנס ולא הלך כי אם חמש פרסאות בכל יום עד &#x202B;<ref>105v</ref>שבעה ימים<br>
+נרצה לידע כמה משפט דמי שכרותו לפי התנאי{{#annotend:yWg7}}
 |-
-!<span style=color:red>Payment Problem  -  two workers, two different daily wages, the same actual payment</span>
 |
+::We do it in this way: first we think as if the messenger would have walked five parsot the whole 20 days and we look how much should be his hiring payment.
+|style="text-align:right;"|נעשה בדרך זאת בתחלה נחשוב כאלו הלך השליח החמש פרסאות כל העשרים יום ונראה מה יגיע אליו מהשכרות
 |-
 |
-*{{#annot:two workers|612|lLls}}Question: one hired Reuven and Shimon for 10 days to do a work for him any one of them in turns so that the work will not cease.<br>
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> We take the ratio and say: as the ratio of five to eleven, so is the ratio of the unknown to thirteen, which is the hiring payment.
-:He agreed with Reuven that if he will do the work alone the whole 10 days he would pay him 2 dinar and to Shimon he said that if he will do the work alone the whole days he would pay him 5 dinar.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5:11=a:13}}</math>
-:What they did? They did the work together so that when one was tired his friend replaced him and did the work while the other was resting and if the second was tired, the first returned to his work and the second was resting.
+|style="text-align:right;"|והנה נעריך ונאמר כערך חמשה אל אחד עשר כן ערך הנעלם אל שלשה עשר שהוא ערך השכירות
-:Each one wrote how many days, or parts of days, he worked.
-:They did so the whole ten days, and then when they came to the employer he paid both of them and gave each of them money equally.
-:How much money did they receive and how many days did each of them work?
-:<math>\begin{cases}\scriptstyle\frac{2}{10}R=\frac{5}{10}S\\\scriptstyle R+S=10\end{cases}</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה השוכר ראובן ושמעון שיעשו לו בין שניהם מלאכה עשרה ימים ולא תשבות המלאכה<br>
-והתנה עם ראובן שאם יעסוק הוא במלאכה לבדו כל העשרה ימים שיתן לו ב' דינרים<br>
-ולשמעון אמר שאם יעסוק הוא לבדו במלאכה כל מספר הימים ההם שיתן לו ה' דינרים<br>
-מה עשו החזיקו שניהם במלאכה והוא שובת היה עיף השני והראשון חוזר למלאכתו והשני שובת וכל אחד ואחד כתב כמה ימים או חלקי ימים עבד<br>
-ועשו זה כל העשרה ימי&#x202B;'<br>
-וכשבאו אל השוכר פרע את שניהם ונתן להם מעות לכל אחד בשוה ונרצ' לדעת כמה מעות נטלו וכמה ימי עבודת כל אחד ואחד{{#annotend:lLls}}
 |-
 |
-::We investigate this way: know that Reuven works five days for one dinar and Shimon is paid one dinar for two days only. The sum of the days of both is seven.
+::When we multiply the first number by the fourth, then divide by the known mean, we find that his hiring payment should be 5 dinar and 10 parts of 11 of a dinar.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5+2=7}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{5\sdot13}{11}=5+\frac{10}{11}}}</math>
-|style="text-align:right;"|והנה נחקור על דרך זה תדע כי ראובן יעבוד חמשה ימים בדינר ושמעון לא שימש בדינר כי אם שני ימים והמחובר מימי שניהם הוא שבעה
+|style="text-align:right;"|כאשר נכפול החשבון הראשון על הרביעי ונחלק על האמצעי הנודע נמצא שיגיע אליו מהשכרות ה' דינרים וי' חלקים מי"א בדינר
 |-
 |
-::We divide the ten days by them; the result is one integer and three remain that cannot be divided. So the amount of money that each takes is one dinar and three-sevenths of a dinar.
+::Since he walked five parsot for seven days only:
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{5+2}=\frac{10}{7}=1+\frac{3}{7}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ובעבור שלא הלך החמש פרסאות כי אם שבעה ימים
-|style="text-align:right;"|נחלק העשרה ימים עליהם ויהיה היוצא אחד שלם ונשארו שלשה שלא נתחלקו וככה הוא סכום המעות אשר יקח כל אחד מהם דינר ושלשה שביעיות דינר
 |-
 |
-::Now we shall investigate how many are the working days of each by his payment according to the conditional ratio, so that they are summed up to ten days:
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> We take the ratio again and say: as the ratio of seven to twenty, so is the ratio of the unknown to 5 dinar and 10 parts of 11 of a dinar.
-|style="text-align:right;"|ועתה נחקור כמה ימי משפט עבודת כל אחד ואחד בשכרו אשר לקח לפי ערך התנאי וצריך שיספיק בין שניהם לעשרה ימים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7:20=X:\left(5+\frac{10}{11}\right)}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחזור ונעריך ונאמר כערך שבעה אל עשרים כן ערך הנעלם אל ה' דינרים [וי']&#x202B;<ref>Vatican: ו'</ref> חלקים מי"א בדינר
 |-
 |
-::We do as follows: it is known that Reuven must work five days for one dinar, we ask to know how many days will he work for the three-sevenths of a dinar; we reach this knowledge by applying the rule of four [lit. the rules of the ratios].
+::We multiply the first number, which is seven, by the fourth number, which is 5 dinar; it is 35.
-|style="text-align:right;"|ונעשה ככה בידוע כי ראובן חייב לעבוד בדינר חמשה ימים ונבקש לדעת כמה ימים יעבוד בעבור השלשה שביעיות מהדינר ונגיע לידיעת זה כאשר נעשה במשפטי הערכין
+|style="text-align:right;"|נכפול החשבון הראשון שהוא שבעה על החשבון הרביעי שהוא ה' דינרים ובו' יהיה ל"ה
 |-
 |
-::We convert the five days into sevenths; they are thirty-five.
+::We multiply it also by the 10 parts; they are seventy parts.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5=\frac{35}{7}}}</math>
+|style="text-align:right;"|גם נכפול אותו על הי' חלקים יהיו שבעים חלקים
-|style="text-align:right;"|ונשיב החמשה ימים חלקי שביעיות ויהיו חמשה ושלשים
 |-
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> We take the ratio and say: as the ratio of three to seven, so is the ratio of the unknown to thirty-five.
+::When we have to divide the resulting product by the known mean, we return all to the same measure and convert the 35 into parts of 11; they are 385.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{7}:7=X:35}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר אנחנו צריכים לחלק העולה מהכפילה הזאת על האמצעי הנודע נשיב הכל ממתכונת אחת ונעשה מהל"ה חלקים מי"א ויהיו שפ"ה
-|style="text-align:right;"|ונעריך ונאמר כערך שלשה אל שבעה כן ערך הנעלם אל חמשה ושלשים
 |-
 |
-::We multiply the first number by the fourth; it is a hundred and five.
+::We add to them the 70 parts, which are also parts of 11; they are 455.
-|style="text-align:right;"|נכפול החשבון הראשון על הרביעי ויהיו מאה וחמש
+|style="text-align:right;"|נחבר אליהם הע' חלקים שגם &#x202B;<ref>106r</ref>הם המה חלקים מי"א ויהיו תנ"ה
 |-
 |
-::We divide it by the known mean, which is seven; we find it there fifteen times that are parts of sevenths of a day; the result is two days and one-seventh of a day.
+::Then we convert the known mean, which is twenty, into parts of 11; they are 220.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{3\sdot35}{7}}{7}=\frac{\frac{105}{7}}{7}=\frac{15}{7}=2+\frac{1}{7}}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואחרי זאת נשיב גם כן האמצעי הנודע שהוא עשרים חלקים מי"א יהיו ר"ך
-|style="text-align:right;"|נחלקם על האמצעי הנודע שהוא שבעה נמצאם שם חמשה עשר פעמים והנה הם חלקי שביעיות יום העולים שני ימים ושביעי יום אחד
 |-
 |
-::We find that Reuven's working days are seven days and one-seventh of a day.
+::We divide 455 by them; we find them twice in them and 15 remain that cannot be divided, which are three-quarters of a part of eleven.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{R=5+\left(2+\frac{1}{7}\right)=7+\frac{1}{7}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נחלק תנ"ה עליהם נמצאם שם פעמים וישארו ט"ו שלא נתחלקו והם שלש רביעיות חלק אחד מהאחד עשר חלקים מר"ך שהוא השלם אשר חלקנו עליו
-|style="text-align:right;"|ונמצא כל ימי עבודת ראובן שבעה ימים ושביעית יום אחד
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{7\sdot\left(5+\frac{10}{11}\right)}{20}=\frac{35+\frac{70}{11}}{20}=\frac{\frac{385+70}{11}}{20}=\frac{\frac{455}{11}}{20}=\frac{455}{220}=2+\frac{15}{220}=2+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{11}\right)}}</math>
 |-
 |
-::It is known that Shimon must work two days for the dinar that he received.
+::Hence, the salary that the messenger will receive is two dinar and three-quarters of one part of eleven of a dinar.
-|style="text-align:right;"|וידוע כי שמעון חייב לעבוד שני ימים בעבור הדינר שלקח
+|style="text-align:right;"|וככה יקח השליח בשכרותו שני דינרים ושלש רביעיות חלק אחד מאחד עשר חלקים בדינר שלם
 |-
+!<span style=color:green>Divide a Quantity Problem - Proportional Division - Inheritance</span>
 |
-::When we convert the two days into sevenths, they are fourteen.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2=\frac{14}{7}}}</math>
-|style="text-align:right;"|וכשנשיב השני ימים חלקי שביעיות יהיו ארבעה עשר
 |-
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> As the ratio of the three-sevenths he took to seven, so is the ratio of the unknown to fourteen.
+*{{#annot:inheritance|645|eycN}}Question: Jacob's four wives married him on the same day. On that day, he prepared for each of them a ketuba [= Jewish marriage contract] according the Jewish law.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{7}:7=Y:14}}</math>
+::The name of the one is Leah and her ketuba amount is 4000 zehuvim [= golden coins];
-|style="text-align:right;"|והנה כערך השלשה שביעיות שלקח אל שבעה כן ערך הנעלם אל ארבעה עשר
+::the name of the second is Zilpah and he ketuba amount is 3000 [zehuvim];
+::the name of the third is Rachel and her ketuba amount is 2000 [zehuvim];
+::and the name of the fourth is Bilhah and her ketuba amount is 1000 zehuvim.
+:Later Jacob died and nothing was left of his property but 4000 zehuvim.
+:The widows came to the court in order to divide the money that remained between them
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> ארבעה נשי יעקב שנשאו לו ביום אחד ועשה לכל אח<sup>ת</sup> ואחת כתובה בו ביום כתקון חכמים<br>
+שם האחת לאה וכתובתה [ארבעת]&#x202B;<ref>Vatican: שבעת</ref> אלפים זהובים<br>
+ושם השנית זלפה וכתובתה שלשת אלפים<br>
+ושם השלישית רחל וכתובתה אלפים<br>
+ושם הרביעית בלהה וכתובתה אלף זהובים<br>
+לימים מת יעקב ולא נשאר מנכסיו כי אם ארבעת אלפים זהובים<br>
+באו האלמנות לבית דין לחלוק להן הממון הנשאר{{#annotend:eycN}}
 |-
 |
-::We multiply the first [number] by the [fourth]; it is forty-two.
+:*<span style=color:green>The division according '''the sages of Israel''':</span> The late sages said that the court law is to divide the money between them in this way:
-|style="text-align:right;"|כפלנו החשבון הראשו' על האמצעי היו ארבעים ושנים
+|style="text-align:right;"|ואמרו חכמים ז"ל שמשפט הבית דין לחלק להן הממון על דרך זה
 |-
 |
-::We divide it by the known mean, which is seven; we find it there six times that are parts of sevenths of a day.
+::<span style=color:green>'''Bilhah:'''</span> They shall tell Bilhah whose ketuba has the smallest [amount] of all of them: You have no claim from the others except for a thousand gold coins and they too have a legal right on them, so take the fourth of the thousand, which is two hundred and fifty and go in peace and so each of them will take from it.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{3\sdot14}{7}}{7}=\frac{\frac{42}{7}}{7}=\frac{6}{7}}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot1000=250}}</math>
-|style="text-align:right;"|חלקנום על האמצעי הנודע שהוא שבעה נמצאם שם ששה פעמים והם חלקי שביעיות יום
+|style="text-align:right;"|יאמרו <sup>א</sup>ל בלהה שכתובתה קטנה מכלנה אין לך ערעור בחברותיך כי אם באלף &#x202B;<ref>106v</ref>זהובים וגם הנה יש להן משפט בהן על כן תקח רביעית האלף שהוא <s>מ</s>מאתים וחמשים ולכי לשלום וככה תקחן ממנו כל אחת מהן
 |-
 |
-::We find that Shimon's working days are two days and six-sevenths.
+::<span style=color:green>'''Rachel:'''</span> Then, the court shall tell Rachel: You have no claim except for the two thousand that your two friends have a legal right on them too, and you have already taken your share from the one-thousand divided, so take the third of the other thousand required as a payment of your claim, which is three-hundred and thirty-three gold coins and one-third, and return to your home. We find that her total share is 583 gold coins and one-third. Likewise each of the two others will take three hundred and thirty-three gold coins and one-third from the second divided one thousand.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{S=2+\frac{6}{7}}}</math>
+|style="text-align:right;"|אחרי כן יאמרו גם כן ב"ד אל רחל אין לך ערעור רק על אלפים שיש לשתי חברותיך גם כן משפט בהן וכבר לקחת חלקך מהאלף המחולק על כן תקחי מהאלף אחר שצריך לתשלום תביעתך השלש שהוא שלש מאות ושלשים ושלשה זהובים ושליש זהוב ושובי לביתך ונמצא חלוקה בין הכל תקפ"ג זהובים ושליש זהוב וגם כן יקחו כל אחת משתיהן מאותו האלף השני הנחלק שלש מאות ושלשים ושלשה זהובים ושליש זהו&#x202B;'
-|style="text-align:right;"|ונמצא כל ימי עבודת שמעון שני ימים ושש שביעיות
+|-
+| colspan="2"|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot1000\right)=250+\left(333+\frac{1}{3}\right)=583+\frac{1}{3}}}</math>
 |-
 |
-:<span style=color:red>Check:</span> When you sum up the number and the parts of the working days of both and make one day out of every seven parts, you find that they are exactly ten days.
+::<span style=color:green>'''Zilpah:'''</span> Then, they shall tell Zilpah: You have no claim except for the three-thousand that your friend Leah [too] has a legal right on them, and you have already taken your share from the two thousand divided, so we shall divide the one thousand required as a payment of your claim between the two [of you]. We find that the total share of Zilpah is one thousand eighty-three gold coins and one-third.
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{R+S=\left(7+\frac{1}{7}\right)+\left(2+\frac{6}{7}\right)=10}}</math>
+|style="text-align:right;"|ואחרי כן אמרו לזלפה אין לך תביעה רק בשלשת אלפים שיש ללאה חברתיך בהן משפט וכבר לקחת חלקך מהשני האלפים המחולקים [על כן]&#x202B;<ref>Vatican: עלך</ref> נחלק בין שתיהן האלף הצריך לתשלום תביעתך ונמצא שתהיה חלק זלפה בין הכל אלף [ושמנים]&#x202B;<ref>Vatican: ושלשים</ref> ושלשה זהובים ושליש זהוב
-|style="text-align:right;"|וכאשר תחבר מספר הימים והחלקים מעבודת שניהם ותעשה משבעה חלקים יום אחד תמצא שהם עשרה ימים בכוון
 |-
-!<span style=color:red>Payment Problem - Messenger</span>
+| colspan="2"|
-|
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot1000\right)=\left(583+\frac{1}{3}\right)+500=1083+\frac{1}{3}}}</math>
 |-
 |
-*{{#annot:messenger|612|yWg7}}Question: I hired a messenger for 13 dinar and we agreed that he will walk for me from now on for 20 days 11 parsa [1 parsa = ca. 4 kilometers] a day, but the messenger embezzled or got injured and walked only 5 parsa a day for 7 days.<br>
+::<span style=color:green>'''Leah:'''</span> Leah is left with two thousand and eighty-three gold coins and a third.
-:How much should his payment be according to the terms?
+|style="text-align:right;"|ונשארו ללאה אלפים ושמנים ושלשה זהובים ושלישית זהוב
-:<math>\scriptstyle\frac{x}{7\sdot5}=\frac{13}{20\sdot11}</math>
-|style="text-align:right;"|שאלה שכרתי שליח אחד בשלשה עשר דינרים והתנאתי עמו שילך לי מכאן ועד עשרים ימים אחד עשר פרסאות בכל יום<br>
-והשליח מעל או שנאנס ולא הלך כי אם חמש פרסאות בכל יום עד שבעה ימים<br>
-נרצה לידע כמה משפט דמי שכירותו לפי התנאי{{#annotend:yWg7}}
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::We do it in this way: first we think as if the messenger would have walked five parsot the whole 20 days and we look how much should be his hiring payment.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot1000\right)+1000=\left(1083+\frac{1}{3}\right)+1000=2083+\frac{1}{3}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נעשה בדרך זאת בתחלה נחשוב כאלו הלך השליח החמש פרסאות כל העשרים ונראה מה יגיע אליו מהשכירות
 |-
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> We take the ratio and say: as the ratio of five to eleven, so is the ratio of the unknown to thirteen, which is the hiring payment.
+:<span style=color:green>'''Check:'''</span> If you sum up [all] these parts according to the rule, you will find the result is four thousand.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5:11=a:13}}</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{250+\left(583+\frac{1}{3}\right)+\left(1083+\frac{1}{3}\right)+\left(2083+\frac{1}{3}\right)=4000}}</math>
-|style="text-align:right;"|והנה נעריך ונאמר כערך חמשה אל אחד עשר כן ערך הנעלם אל שלשה עשר שהוא ערך השכירות
+|style="text-align:right;"|ואם תחבר החלקים האלה &#x202B;<ref>107r</ref>תמצא העולה ארבעת אלפים
 |-
 |
-::When we multiply the first number by the fourth, then divide by the known mean, we find that his hiring payment should be 5 dinar and 10 parts of 11 of a dinar.
+:*<span style=color:green>The division according to '''the arithmeticians''':</span> The arithmeticians divide this amount in a different way:
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{5\sdot13}{11}=5+\frac{10}{11}}}</math>
+::<math>\scriptstyle\frac{4000}{4000}X+\frac{3000}{4000}X+\frac{2000}{4000}X+\frac{1000}{4000}X=4000</math>
-|style="text-align:right;"|וכאשר נכפול החשבון הראשון על הרביעי ונחלק על האמצעי הנודע נמצא שיגיע אליו מהשכירות ה' דינרי' וי' חלקים מי"א בדינר
+|style="text-align:right;"|<big>והנה</big> חכמי החשבון חולקים הממון הזה בדרך אחרת
 |-
 |
-::Since he walked five parsot for seven days only:
+::<span style=color:green>'''False Position:'''</span> They say that since Bilhah asks for a quarter of the amount, Rachel its half, Zilpah its three-quarters, and Leah its whole, we take a denominator that has a half and a quarter. We find it is eight.
-|style="text-align:right;"|ובעבור שלא הלך החמש פרסאות כי אם שבעה ימים
+|style="text-align:right;"|ויאמרו כי בעבור שבלהה שואלת רביעית הממון ורחל חציו וזלפה שלש רביעיותיו [ולאה]&#x202B;<ref>Vatican: ולא</ref> כלו נקח מדומה שיהיה לו חצי ורביעית והנה נמצא שמנה
 |-
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> We take the ratio again and say: as the ratio of seven to twenty, so is the ratio of the unknown to 5 dinar and 10 parts of 11 of a dinar.
+::Its quarter is two; its half is four; its three-quarters are six; the sum of all these parts with [the denominator] is twenty.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7:20=X:\left(5+\frac{10}{11}\right)}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+\left(\frac{1}{4}\sdot8\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\left(\frac{3}{4}\sdot8\right)=8+2+4+6=20}}</math>
-|style="text-align:right;"|נחזור ונעריך ונאמ' כערך שבעה אל עשרים כן ערך הנעלם אל ה' דנרים וי' חלקים מי"א בדינר
+|style="text-align:right;"|ורביעיתם שניים וחציים ארבעה ושלש רביעיותיהם ששה והמחובר מכל החלקים האלה עמו עולה עשרים
 |-
 |
-::We multiply the first number, which is seven, by the fourth number, which is 5 dinar; it is 35.
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> As the ratio of twenty to four thousand, which is the amount that Jacob has left, so is the ratio of eight to the unknown share of Leah.
-|style="text-align:right;"|נכפול החשבון הראשון שהוא שבעה על החשבון הרביעי שהוא ה' דינרי' יהיו ל"ה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=8:X}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה כערך עשרים אל ארבעת אלפים שהוא הממון הנשאר ליעקב ככה יהיה ערך שמנה אל חלק כתובת לאה הנעלם
 |-
 |
-::We multiply it also by the 10 parts; they are seventy parts.
+::When we apply the rule of four [lit. the rule of proportions], we find that her share is one thousand and six hundred gold coins.
-|style="text-align:right;"|גם כן נכפול אותו על הי' חלקים יהיו שבעים חלקים
+|style="text-align:right;"|וכאשר נעשה כמשפט הערכין נמצא שתהיה חלקה אלף ושש מאות זהובים
 |-
 |
-::When we have to divide the resulting product by the known mean, we return all to the same measure and convert the 35 into parts of 11; they are 385.
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> As the ratio of twenty to four thousand, so is the ratio of six, which is three-quarters of the denominator, to the share of Zilpah.
-|style="text-align:right;"|וכאשר אנו צריכים לחלק העולה מהכפלה הזאת על האמצעי הנודע נשיב הכל ממתכונת אחת ונעשה מהל"ה חלקים מי"א ויהיו שפ"ה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=6:X}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכערך עשרים אל ארבעת אלפים ככה יהיה ערך ששה שהוא שלש רביעיות [המדומה]&#x202B;<ref>Vatican: ומדומה</ref> אל החלק שתקח זלפה בכתובתה
 |-
 |
-::We add to them the 70 parts, which are also parts of 11; they are 455.
+::When we examine by the rule of four, we find that her share is one thousand and two hundred gold coins.
-|style="text-align:right;"|נחבר אליהם הע' חלקים שגם הם המה חלקים מי"א ויהיו תנ"ה
+|style="text-align:right;"|וכאשר נחקור במשפט הערכין נמצא שתהיה חלקה אלף ומאתים זהובים
 |-
 |
-::Then we convert the known mean, which is twenty, into parts of 11; they are 220.
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> We take the ratio and say: as the ratio of twenty to four thousand, so is the ratio of four, which is half the denominator, to the share of Rachel.
-|style="text-align:right;"|ואחרי כן נשיב גם כן האמצעי הנודע שהוא עשרים חלקים מי"א ויהיו ר"כ
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=4:X}}</math>
+|style="text-align:right;"|ועם נעיין ונאמר כערך עשרים [אל]&#x202B;<ref>Vatican om.</ref> ארבעת אלפים כן ערך ארבעה שהוא חצי המדומה אל החלק שתקח רחל בכתובתה
 |-
 |
-::We divide 455 by them; we find them twice in them and 15 remain that cannot be divided, which are three-quarters of a part of eleven.
+::We find that her share is eight hundred gold coins.
-|style="text-align:right;"|נחלק תנ"ה עליהם נמצאם שם פעמים וישארו ט"ו שלא נתחלקו והם שלש רביעיות חלק אחד מאחד עשר חלקים מר"ך שהוא השלם אשר חלקנו עליו
+|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>107v</ref>ונמצא שיבואו לחלקה שמונה מאות זהובים
 |-
 |
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle X&\scriptstyle=\frac{7\sdot\left(5+\frac{10}{11}\right)}{20}=\frac{35+\frac{70}{11}}{20}=\frac{\frac{385+70}{11}}{20}\\&\scriptstyle=\frac{\frac{455}{11}}{20}=\frac{455}{220}=2+\frac{15}{220}=2+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{11}\right)\\\end{align}}}</math>
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> We take the ratio and say: as the ratio of twenty to four thousand, so is the ratio of two to the share of Bilhah.
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=2:X}}</math>
+|style="text-align:right;"|והנה גם כן נעריך ונאמר כערך עשרים אל ארבעת אלפים כן יהיה ערך שניים אל החלק אשר תקח בלהה בכתובתה
+|-
 |
+::We find that her share is four hundred gold coins.
+|style="text-align:right;"|ונמצא שתקח לחלקה ארבע מאות זהובים
 |-
 |
-::Hence, the salary that the messenger will receive is two dinar and three-quarters of one part of eleven of a dinar.
+:<span style=color:green>'''Check:'''</span> When you sum up all these four shares, you find that the result is four thousand precisely.
-|style="text-align:right;"|וככה הוא שיקח השליח בשכירותו שני דינרים ושלש רביעיות חלק אחד מאחד עשר חלקים בדינר שלם
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1600+1200+800+400=4000}}</math>
+|style="text-align:right;"|וכאשר תחבר כל החלקים האלה ארבעתם תמצא שיהיו עולים ארבעת אלפים מכוונים
 |-
-!<span style=color:red>Divide a Quantity Problem - Proportional Division - Inheritance</span>
+!<span style=color:green>Motion Problem - Pursuit</span>
 |
 |-
 |
-*{{#annot:inheritance|645|eycN}}Question: Jacob's four wives married him on the same day. On that day, he prepared for each of them a ketuba [= Jewish marriage contract] according the Jewish law.
+*Question: a messenger was sent to walk a certain distance on land and he walks 12 parsa a day. After 10 days the sender changed his mind [and decided] to return the walking messenger. He sent another messenger after him to return him, walking 15 parsa a day. In how many days will he catch up with him?
-::The name of the one is Leah and her ketuba amount is 4000 zehuvim [= golden coins];
+:<math>\scriptstyle12X+\left(10\sdot12\right)=15X</math>
-::the name of the second is Zilpah and he ketuba amount is 3000 zehuvim;
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> השולח ציר נאמן ללכת בארץ מרחק והוא הולך בכל יום ויום שנים עשר פרסאות אחר עשרה ימים נמלך המשלח להשיב השליח המהלך וישלח אחריו שליח אחר להשיבו שהוא הולך בכל יום חמשה עשר פרסאות [נרצה לידע בכמה ימים ישיגנו
-::the name of the third is Rachel and her ketuba amount is 2000 zehuvim;
-::and the name of the fourth is Bilhah and her ketuba amount is 1000 zehuvim.
-:Later Jacob died and nothing was left of his property but 4000 zehuvim.
-:The widows came to the court in order to divide the money that remained between them
-|style="text-align:right;"|שאלה ארבעה נשי יעקב שנשאו לו ביום אחד ועשה לכל אחת כתובה בו ביום בתיקון חכמים<br>
-שם האחת לאה וכתובתה ארבעת אלפים זהובים<br>
-ושם השנית זלפה וכתובתה שלשת אלפים זהובים<br>
-ושם השלישית רחל וכתובתה אלפים זהובים<br>
-ושם הרביעית בלהה וכתובתה אלף זהובים<br>
-לימים מת יעקב ולא נשאר מנכסיו כי אם ארבעת אלפים זהובים באו האלמנות לבית דין לחלוק להן הממון הנשאר{{#annotend:eycN}}
 |-
 |
-:*<span style=color:red>The division according '''the sages of Israel''':</span> The late sages said that the court law is to divide the money between them in this way:
+::We examine in this way: we think how many parsot the first walked, before the second started to walk; they are a hundred and twenty.
-|style="text-align:right;"|ואמרו חכמים ז"ל שמשפט הבית דין לחלוק להם המעות על דרך זה
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot12=120}}</math>
+|style="text-align:right;"|ונחקור בדרך זה נחשוב כמה פרסאות&#x202B;]&#x202B;<ref>Vatican marg.</ref> הולך הראשון בטרם שנסע השני והנה הם מאה ועשרים
 |-
 |
-::<span style=color:red>Bilhah:</span> They shall tell Bilhah whose ketuba has the highest [amount] of all of them: You have no claim from the others except for a thousand gold coins and they too have a legal right on them, so take the fourth of the thousand, which is two hundred and fifty and go in peace and so each of them will take from it.
+::We divide them by the excess of the parsot that the second walks in one day over the first, which is three; we find it forty times there, so he will catch up with him in forty [days].
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot1000=250}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{10\sdot12}{15-12}=\frac{120}{3}=40}}</math>
-|style="text-align:right;"|יאמרו אל בלהה שכתובתה מרובה מכלנה אין לך ערעור על חברותי' כי אם באלף זהובים וגם הנה יש להם משפט בהם על כן תקחי רביעית האלף שהוא מאתי' וחמשים ולכי לשלום ולכך יקחו ממנו כל אחת מהן
+|style="text-align:right;"|נחלקם על יתרון הפרסאות שהולך השני מן הראשון ביום אחד שהם שלשה נמצאם שם ארבעים פעמים והנה ישיגנו בארבעים
 |-
 |
-::<span style=color:red>Rachel:</span> Then, the court shall tell Rachel: You have no claim except for the two thousand that your two friends have a legal right on them too, and you have already taken your share from the one-thousand divided, so take the third of the one thousand required as a payment of your claim, which is three-hundred and thirty-three gold coins and one-third, and return to your home. We find that her total share is five hundred eighty-three gold coins and one-third. Likewise each of the two others will take three hundred and thirty-three gold coins and one-third from the second divided one thousand.
+:<span style=color:green>'''Check:'''</span> You can check it when you calculate how many parsot the first had walked in fifty [days], because the second had walked in [forty] [days] as many as that.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot1000\right)=250+\left(333+\frac{1}{3}\right)=583+\frac{1}{3}}}</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{50\sdot12=40\sdot15}}</math>
-|style="text-align:right;"|אחרי כן יאמרו גם כן בית דין אל רחל אין לך ערעור רק על אלפים שיש לשתי חברותיך גם כן משפט בהם וכבר לקחת חלקיך מהאלף המחולק על כן תקחי מהאלף אחרי שצריך לתשלום תביעתיך השליש שהוא שלש מאות ושלשים ושלשה זהובים ושליש זהוב ושובי לביתך ונמצא חלקה בין הכל חמש מאות ושמנים ושלשה זהובים ושליש זהוב וגם כן יקחו כל אחת משתיהן משתי מאותו האלף השני הנחלק שלש מאות ושלשים ושלש זהובים ושליש זהוב
+|style="text-align:right;"|ותוכל לבחון זה כשתחשוב כמה פרסאות הלך השליח הראשון בחמשים יום כי ככה הלך השני בארבעה
 |-
+!<span style=color:green>Motion Problem- Encounter</span>
 |
-::<span style=color:red>Zilpah:</span> Then, they shall tell Zilpah: You have no claim except for the three-thousand that your friend Leah too has a legal right on them, and you have already taken your share from the two thousand divided, so we shall divide the one thousand required as a payment of your claim between the two of you. We find that the total share of Zilpah is one thousand eighty-three gold coins and one-third.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot1000\right)=\left(583+\frac{1}{3}\right)+500=1083+\frac{1}{3}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ואחרי כן יאמרו אל זלפה אין לך תביעה כי אם בשלשת אלפים שיש ללאה חברתך גם כן משפט בהם וכבר לקחת חלקך מהשני אלפים המחולקים על כן נחלק בין שתיכן האלף הצריך לתשלום תביעתך ונמצא שתהיה חלק זלפה בין הכל אלף ושמנים ושלשה זהובים ושלישית זהוב
 |-
 |
-::<span style=color:red>Leah:</span> Leah is left with two thousand and eighty-three gold coins and a third.
+*Question: Reuven established his home in a certain town at the eastern border and his brother Shimon established his home in another town at the western border. Through letters they sent to each other they agreed on a time in which each one will leave his town to walk towards his brother, on the first day of Nisan [the 7th month of the Hebrew year]. The walking distance between the two towns is 50 parsa. Reuven is walking 7 parsa a day and his brother Shimon is walking 9 parsa a day. In how many days will they meet?
-|style="text-align:right;"|ונשארו ללאה אלפים ושמנים ושלשה זהובי' ושלישית זהוב
+:<math>\scriptstyle7X+9X=50</math>
-|}
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> ראובן קובע את דירתו &#x202B;<ref>108r</ref>בעיר אחת בקצה המזרח ושמעון אחיו קובע דירתו באחת הערים בקצה המערב על ידי אגרות ששלחו זה לזה יעדו להם זמן שיצאו כל אחד מעירו ללכת לקראת אחיו ביום ראשון של חדש ניסן והמהלך אשר בין שתי העיירות חמשים פרסאות והנה ראובן הולך בכל יום שבע פרסאות ושמעון אחיו הולך בכל יום תשע פרסאות ונבקש לדעת בכמה ימים יתחברו זה עם זה
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot1000\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot1000\right)+1000=\left(1083+\frac{1}{3}\right)+1000=2083+\frac{1}{3}}}</math>
-{|
 |-
 |
-:<span style=color:red>Check:</span> If you sum up all these parts according to the rule, you will find the result is four thousand.
+::We do as follows: we sum up the parsot that they both walk in one day; they are sixteen.
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{250+\left(583+\frac{1}{3}\right)+\left(1083+\frac{1}{3}\right)+\left(2083+\frac{1}{3}\right)=4000}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7+9=16}}</math>
-|style="width: 40%; text-align:right;"|ואם תחבר כל החלקים האלה כמשפט תמצא העולה ארבעת אלפים
+|style="text-align:right;"|ונעשה ככה נחבר פרסאות מהלך שניהם ביום אחד ויהיו ששה עשר
 |-
 |
-:*<span style=color:red>The division according to '''the arithmeticians''':</span> The arithmeticians divide this amount in a different way:
+::We divide fifty, which is the distance, by them; we find them three times in it and two remain that cannot be divided. We consider them as one-eighth of sixteen. So, they will meet in three days and one-eighth of a day.
-::<math>\scriptstyle\frac{4000}{4000}X+\frac{3000}{4000}X+\frac{2000}{4000}X+\frac{1000}{4000}X=4000</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{50}{16}=3+\frac{2}{16}=3+\frac{1}{8}}}</math> days
-|style="text-align:right;"|והנה חכמי החשבון חולקי' הממון הזה בדרך אחרת
+|style="text-align:right;"|נחלק חמשים שהוא המרחק עליהם נמצאם שם שלשה פעמים וישארו שנים שלא נתחלקו ונחשוב אותם שמינית ששה עשר והנה יתחבר זה עם זה בשלשה ימים ושמינית יום
 |-
+!<span style=color:green>Find a Quantity Problem - Whole from Parts - Cane</span>
 |
-::<span style=color:red>False Position:</span> They say that since Bilhah asks for a [quarter] of the amount, Rachel its half, Zilpah its three-quarters, and Leah its whole, we take a denominator that has a half and a quarter. We find it is eight.
-|style="text-align:right;"|ויאמרו כי בעבור שבלהה שואלת חצי [רביעית] הממון ורחל חציו וזלפה שלש רביעיותיו ולאה כלו נקח מדומה שיש לו חצי ורביעית והנה נמצא שמנה
 |-
 |
-::Its quarter is two; its half is four; its three-quarters are six; the sum of all these parts with [the denominator] is twenty.
+*{{#annot:cane|650|XzXZ}}Question: a third and a quarter of the cane are ingrained in the mud, its height is revealed two zeratot [spans] up [above the mud], what is the height of the tree?<br>
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+\left(\frac{1}{4}\sdot8\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\left(\frac{3}{4}\sdot8\right)=8+2+4+6=20}}</math>
+:<math>\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{4}X+2=X</math>
-|style="text-align:right;"|ורביעיתם שנים וחציים ארבעה ושלש רביעיותיהם ששה והמחובר מכל החלקי' האלה עמו עולה עשרים
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> קנה הנעוצה בטיט היון שלישיתה ורביעיתה ונראית קומתה למעלה שני זרתות כמה אורך הקנה{{#annotend:XzXZ}}
 |-
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> As the ratio of twenty to four thousand, which is the amount that Jacob has left, so is the ratio of eight to the unknown share of Leah.
+::<span style=color:green>'''False Position:'''</span> We do it like this: we take twelve as a denominator, because there is a third and a quarter in it.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=8:X}}</math>
+|style="text-align:right;"|נעשה כזאת נקח לנו שנים עשר למדומה יען ימצא השלישית ורביעית
-|style="text-align:right;"|והנה כערך עשרים אל ארבעת אלפים שהו' הממון הנשאר ליעקב ככה יהיה ערך שמנה אל חלק כתובת לאה הנעלם
 |-
 |
-::When we apply the rule of four [lit. the rule of proportions], we find that her share is one thousand and six hundred gold coins.
+::The sum of these parts of it is seven.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נעשה כמשפט הערכין נמצא שתהיה חלקה אלף ושש מאות זהובים
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)=7}}</math>
+|style="text-align:right;"|ומחברת חלקים אלו ממנו יהיו שבעה
 |-
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> As the ratio of twenty to four thousand, so is the ratio of six, which is three-quarters of the denominator, to the share of Zilpah.
+::We subtract it from the denominator; five remain.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=6:X}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)\right]=12-7=5}}</math>
-|style="text-align:right;"|וכערך עשרים אל ארבעת אלפים ככה יהיה ערך ששה שהוא שלש רביעיות המדומה אל החלק שתקח זלפה בכתובתה
+|style="text-align:right;"|נסיר אותם מהמדומה &#x202B;<ref>108v</ref>ישארו חמשה
 |-
 |
-::When we examine by the rule of four, we find that her share is one thousand and two hundred gold coins.
+::<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Now, we take the ratio and say: as the ratio of five to twelve so is the ratio of the two zeratot to the unknown.
-|style="text-align:right;"|וכאשר נחקור במשפט הערכין נמצא שתהיה חלקה אלף ומאתים זהובים
+::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{5:12=2:X}}</math>
+|style="text-align:right;"|ועתה נעריך ונאמר כערך חמשה אל שנים עשר כן ערך השני זרתות אל הנעלם
 |-
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> We take the ratio and say: as the ratio of twenty to four thousand, so is the ratio of four, which is half the denominator, to the share of Rachel.
+::We multiply the means [by each other]; the product is twenty-four. We divide it by the first known number, which is five; we find four there and four remained from it that cannot be divided, which are fifths. So, the length of the whole cane is four zeratot and four-fifths of a zeret.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=4:X}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{2\sdot12}{5}=\frac{24}{5}=4+\frac{4}{5}}}</math> zeratot
-|style="text-align:right;"|וגם נעריך ונאמר כערך עשרים אל ארבעת אלפים כן ערך ארבעה שהוא חצי המדומה אל החלק שתקח רחל בכתובתה
+|style="text-align:right;"|כפלנו האמצעיים עלו עשרים וארבעה חלקנום על החשבון הראשון הנודע שהוא חמשה מצאנוהו שם ארבעה פעמים ונשארו מהם שלא נ<sup>ת</sup>חלק ארבעה והמה חמישיות וככה הוא אורך כל הקנה ארבעה זרתות וארבעה חמשיות זרת
 |-
 |
-::We find that her share is eight hundred gold coins.
+:<span style=color:green>'''Check:'''</span> You can check if this is true when you subtract a third and a quarter from twenty-four and you are left with ten, as the measure of the parts of the two whole zeratot that are seen above the mud.
-|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>107v</ref>ונמצא שיבואו לחלקה שמונה מאות זהובים
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{24-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot24\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot24\right)\right]}{5}=\frac{10}{5}=2}}</math>
+|style="text-align:right;"|ותוכל לבחון זה אם הוא אמת כשתסיר מעשרים וארבעה שלישיתו ורביעיתו וישארו לך עשרה כשעור חלקי השני זרתות שלמות הנראות מעל הטיט
 |-
+!<span style=color:green>Give and Take Problem - Earning and Spending</span>
 |
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> We take the ratio and say: as the ratio of twenty to four thousand, so is the ratio of two to the share of Bilhah.
+|-
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:4000=2:X}}</math>
-|style="text-align:right;"|והנה גם כן נעריך ונאמר כערך עשרים אל ארבעת אלפים כן יהיה ערך שניים אל החלק אשר תקח בלהה בכתובתה
-|-
 |
-::We find that her share is four hundred gold coins.
+*Question: the money changer brought some money to a known town.
-|style="text-align:right;"|ונמצא שתקח לחלקה ארבע מאות זהובים
+:Each day he earned so as doubling his money, but he had to pay a tax of 100 dinar every day.
+:He stayed there five days.
+:On the fifth day he rose up early at dawn, doubled his money, as in the previous days, then he had to pay his daily tax and he had nothing left.
+:We want to know what the amount of money he brought to this town was
+:<math>\scriptstyle2\sdot\left[2\sdot\left[2\sdot\left[2\sdot\left(2X-100\right)-100\right]-100\right]-100\right]=100</math>
+|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> שולחני שהביא ממון לעיר ידועה ובכל יום ויום הוא מרויח עד שכופל ממונו רק שצריך שיפרע למכס בכל יום מאה דינרין<br>
+ונתעכב שם חמשה ימים<br>
+ויהי ביום החמשי השכים בשחר וכפל ממונו כשאר הימים וכלם נצטרכו לו לפרוע חוק מכס יומו ולא נשאר לו מאומה<br>
+נרצה לדעת מכסת הממון שהביא לעיר
 |-
 |
-:<span style=color:red>Check:</span> When you sum up all these four shares, you find that the result is four thousand precisely.
+:*We do it this way: it is known that on the fifth day when the amount he had was only fifty dinar, he doubled it; was one hundred, then he paid it as the tax, and he had nothing left.
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1600+1200+800+400=4000}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100-\left(2\sdot50\right)=100-100=0}}</math>
-|style="text-align:right;"|וכאשר תחבר כל החלקים האלה ארבעתם תמצא שיהיו עולים ארבעת אלפים מכוונים
+|style="text-align:right;"|ונעשה על זה הדרך בידוע כי ביום החמישי כשהשכים שלא היו לו רק חמישים דינרים וכפלם &#x202B;<ref>109r</ref>והיו מאה ופרעם למכס ולא נשאר לו מאומה
 |-
-!<span style=color:red>Motion Problem - Pursuit</span>
 |
+::The fifty dinar necessarily remained for him from the evening of the fourth day, after he paid the tax of that day.
+|style="text-align:right;"|ובהכרח החמשים דינרים נשארו לו מערב היום הרביעי אחרי אשר פרע מכס אותו היום
 |-
 |
-*Question: a messenger was sent to walk a certain distance on land and he walks 12 parsa a day. After 10 days the sender changed his mind [and decided] to return the walking messenger. He sent another messenger after him to return him, walking 15 parsa a day. In how many days will he catch up with him?
+:*We find that on the morning of that day he had a half of one-hundred and fifty dinar, which are seventy-five dinar that remained for him from the evening of the third day.
-:<math>\scriptstyle12X+\left(10\sdot12\right)=15X</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\left(100+50\right)=\frac{1}{2}\sdot150=75}}</math>
-|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> השולח ציר נאמן ללכת בארץ מרחק והוא הולך בכל יום ויום שנים עשר פרסאות אחר עשרה ימים נמלך המשלח להשיב השליח המהלך וישלח אחריו שליח אחר להשיבו שהוא הולך בכל יום חמשה עשר פרסאות [נרצה לידע בכמה ימים ישיגנו
+|style="text-align:right;"|ונמצא שהיו לו בשחרית אותו יום מחצית מאה וחמשים דינרים שהם שבעים וחמשה דינרים שנשארו לו מערב היום השלישי
 |-
 |
-::We examine in this way: we think how many parsot the first walked, before the second started to walk; they are a hundred and twenty.
+:*Before he paid the tax of that day, he had one-hundred and seventy-five dinar.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot12=120}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100+75=175}}</math>
-|style="text-align:right;"|ונחקור בדרך זה נחשוב כמה פרסאות&#x202B;]&#x202B;<ref>Vatican marg.</ref> הולך הראשון בטרם שנסע השני והנה הם מאה ועשרים
+|style="text-align:right;"|וקודם שפרע מכס היום ההוא היו לו מאה ושבעים וחמשה דינרים
 |-
 |
-::We divide them by the excess of the parsot that the second walks in one day over the first, which is three; we find it forty times there, so he will catch up with him in forty [days].
+::We take their half; they are eighty-seven dinar and a half, which he had on the morning that remained for him from the evening of yesterday, which is the second day.
-::<math>\scriptstyle X=\frac{parsa\ of\ first\ walking\ alone}{\left(parsa\ of\ second\ in\ one\ day\right)-\left(parsa\ of\ first\ in\ one\ day\right)}</math> days
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot175=87+\frac{1}{2}}}</math>
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{10\sdot12}{15-12}=\frac{120}{3}=40}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח מחציתם יהיו שמנים ושבעה דינרים וחצי שהיו לו בשחר שנשארו לו מאמש יום תמולו שהוא היום השני
-|style="text-align:right;"|נחלקם על יתרון הפרסאות שהולך השני מן הראשון ביום אחד שהם שלשה נמצאם שם ארבעים פעמים והנה ישיגנו בארבעים
 |-
 |
-:<span style=color:red>Check:</span> You can check it when you calculate how many parsot the first had walked in fifty [days], because the second had walked in [forty] [days] as many as that.
+:*We find that before paying the tax he had one-hundred eighty-seven dinar and a half.
-:<math>\scriptstyle{\color{red}{50\sdot12=40\sdot15}}</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100+\left(87+\frac{1}{2}\right)=187+\frac{1}{2}}}</math> dinar
-|style="text-align:right;"|ותוכל לבחון זה כשתחשוב כמה פרסאות הלך השליח הראשון בחמשים יום כי ככה הלך השני בארבעה
+|style="text-align:right;"|ונמצא שאז יהיו לו קודם פריעת המכס מאה ושמונים ושבעה דינרים וחצי
 |-
-!<span style=color:red>Motion Problem- Encounter</span>
 |
+::We take their half; they are ninety-three dinar and nine pešuṭim, which he had on the morning that remained for him from the evening of the first day.
+::in the evening he had: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\left(187+\frac{1}{2}\right)=93+\frac{9}{12}}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח חצים יהיו תשעה ושלשים דינרים ותשעה פשיטים משנים עשר בדינר שהיו לו בשחר הנשארים לו מערב יום ראשון
 |-
 |
-*Question: Reuven established his home in a certain town at the eastern border and his brother Shimon established his home in another town at the western border. Through letters they sent to each other they agreed on a time in which each one will leave his town to walk towards his brother, on the first day of Nisan [the 7th month of the Hebrew year]. The walking distance between the two towns is 50 parsa. Reuven is walking 7 parsa a day and his brother Shimon is walking 9 parsa a day. In how many days will they meet?
+:*We find that on that first day, before paying the tax he had one-hundred ninety-three dinar and nine pešuṭim.
-:<math>\scriptstyle7X+9X=50</math>
+::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100+\left(93+\frac{9}{12}\right)=193+\frac{9}{12}}}</math>
-|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> ראובן קובע את דירתו &#x202B;<ref>108r</ref>בעיר אחת בקצה המזרח ושמעון אחיו קובע דירתו באחת הערים בקצה המערב על ידי אגרות ששלחו זה לזה יעדו להם זמן שיצאו כל אחד מעירו ללכת לקראת אחיו ביום ראשון של חדש ניסן והמהלך אשר בין שתי העיירות חמשים פרסאות והנה ראובן הולך בכל יום שבע פרסאות ושמעון אחיו הולך בכל יום תשע פרסאות ונבקש לדעת בכמה ימים יתחברו זה עם זה
+|style="text-align:right;"|ונמצא שביום ההוא הראשון היו לו קודם פריעת המכס מאה ותשעים ושלשה דינרין ותשעה פשיטים
 |-
 |
-::We do as follows: we sum up the parsot that they both walk in one day; they are sixteen.
+::We take their half; they are ninety-six dinar and ten pešuṭim and a half; and so [is the amount of money] he brought.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7+9=16}}</math>
+|style="text-align:right;"|נקח חציים והם תשעים וששה דינרים ועשרה פשיטים וחצי פשוט וככה הביא
-|style="text-align:right;"|ונעשה ככה נחבר פרסאות מהלך שניהם ביום אחד ויהיו ששה עשר
-|-
-|
-::We divide fifty, which is the distance, by them; we find them three times in it and two remain that cannot be divided. We consider them as one-eighth of sixteen. So, they will meet in three days and one-eighth of a day.
-::<math>\scriptstyle X=\frac{distance\ between\ them}{parsa\ of\ both\ a\ day}</math>
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{50}{16}=3+\frac{2}{16}=3+\frac{1}{8}}}</math> days
-|style="text-align:right;"|נחלק חמשים שהוא המרחק עליהם נמצאם שם שלשה פעמים וישארו שנים שלא נתחלקו ונחשוב אותם שמינית ששה עשר והנה יתחבר זה עם זה בשלשה ימים ושמינית יום
-|-
-!<span style=color:red>Find a Quantity Problem - Whole from Parts - Cane</span>
-|
-|-
-|
-*{{#annot:cane|650|XzXZ}}Question: a third and a quarter of the cane are ingrained in the mud, its height is revealed two zeratot [spans] up [above the mud], what is the height of the tree?<br>
-:<math>\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{4}X+2=X</math>
-|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> קנה הנעוצה בטיט היון שלישיתה ורביעיתה ונראית קומתה למעלה שני זרתות כמה אורך הקנה{{#annotend:XzXZ}}
-|-
-|
-::<span style=color:red>False Position:</span> We do it like this: we take twelve as a denominator, because there is a third and a quarter in it.
-|style="text-align:right;"|נעשה כזאת נקח לנו שנים עשר למדומה יען ימצא השלישית ורביעית
-|-
-|
-::The sum of these parts of it is seven.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)=7}}</math>
-|style="text-align:right;"|ומחברת חלקים אלו ממנו יהיו שבעה
-|-
-|
-::We subtract it from the denominator; five remain.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)\right]=12-7=5}}</math>
-|style="text-align:right;"|נסיר אותם מהמדומה &#x202B;<ref>108v</ref>ישארו חמשה
-|-
-|
-::<span style=color:red>Rule of Four:</span> Now, we take the ratio and say: as the ratio of five to twelve so is the ratio of the two zeratot to the unknown.
-::<math>\scriptstyle{\color{red}{5:12=2:X}}</math>
-|style="text-align:right;"|ועתה נעריך ונאמר כערך חמשה אל שנים עשר כן ערך השני זרתות אל הנעלם
-|-
-|
-::We multiply the means [by each other]; the product is twenty-four. We divide it by the first known number, which is five; we find four there and four remained from it that cannot be divided, which are fifths. So, the length of the whole cane is four zeratot and four-fifths of a zeret.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{2\sdot12}{5}=\frac{24}{5}=4+\frac{4}{5}}}</math> zeratot
-|style="text-align:right;"|כפלנו האמצעיים עלו עשרים וארבעה חלקנום על החשבון הראשון הנודע שהוא חמשה מצאנוהו שם ארבעה פעמים ונשארו מהם שלא נ<sup>ת</sup>חלק ארבעה והמה חמישיות וככה הוא אורך כל הקנה ארבעה זרתות וארבעה חמשיות זרת
-|-
-|
-:<span style=color:red>Check:</span> You can check if this is true when you subtract a third and a quarter from twenty-four and you are left with ten, as the measure of the parts of the two whole zeratot that are seen above the mud.
-:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{24-\left[\left(\frac{1}{3}\sdot24\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot24\right)\right]}{5}=\frac{10}{5}=2}}</math>
-|style="text-align:right;"|ותוכל לבחון זה אם הוא אמת כשתסיר מעשרים וארבעה שלישיתו ורביעיתו וישארו לך עשרה כשעור חלקי השני זרתות שלמות הנראות מעל הטיט
-|-
-!<span style=color:red>Give and Take Problem - Earning and Spending</span>
-|
-|-
-|
-*Question: the money changer brought some money to a known town.
-:Each day he earned so as doubling his money, but he had to pay a tax of 100 dinar every day.
-:He stayed there five days.
-:On the fifth day he rose up early at dawn, doubled his money, as in the previous days, then he had to pay his daily tax and he had nothing left.
-:We want to know what the amount of money he brought to this town was
-:<math>\scriptstyle2\sdot\left[2\sdot\left[2\sdot\left[2\sdot\left(2X-100\right)-100\right]-100\right]-100\right]=100</math>
-|style="text-align:right;"|<big>שאלה</big> שולחני שהביא ממון לעיר ידועה ובכל יום ויום הוא מרויח עד שכופל ממונו רק שצריך שיפרע למכס בכל יום מאה דינרין<br>
-ונתעכב שם חמשה ימים<br>
-ויהי ביום החמשי השכים בשחר וכפל ממונו כשאר הימים וכלם נצטרכו לו לפרוע חוק מכס יומו ולא נשאר לו מאומה<br>
-נרצה לדעת מכסת הממון שהביא לעיר
-|-
-|
-:*We do it this way: it is known that on the fifth day when the amount he had was only fifty dinar, he doubled it; was one hundred, then he paid it as the tax, and he had nothing left.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100-\left(2\sdot50\right)=100-100=0}}</math>
-|style="text-align:right;"|ונעשה על זה הדרך בידוע כי ביום החמישי כשהשכים שלא היו לו רק חמישים דינרים וכפלם &#x202B;<ref>109r</ref>והיו מאה ופרעם למכס ולא נשאר לו מאומה
-|-
-|
-::The fifty dinar necessarily remained for him from the evening of the fourth day, after he paid the tax of that day.
-|style="text-align:right;"|ובהכרח החמשים דינרים נשארו לו מערב היום הרביעי אחרי אשר פרע מכס אותו היום
-|-
-|
-:*We find that on the morning of that day he had a half of one-hundred and fifty dinar, which are seventy-five dinar that remained for him from the evening of the third day.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\left(100+50\right)=\frac{1}{2}\sdot150=75}}</math>
-|style="text-align:right;"|ונמצא שהיו לו בשחרית אותו יום מחצית מאה וחמשים דינרים שהם שבעים וחמשה דינרים שנשארו לו מערב היום השלישי
-|-
-|
-:*Before he paid the tax of that day, he had one-hundred and seventy-five dinar.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100+75=175}}</math>
-|style="text-align:right;"|וקודם שפרע מכס היום ההוא היו לו מאה ושבעים וחמשה דינרים
-|-
-|
-::We take their half; they are eighty-seven dinar and a half, which he had on the morning that remained for him from the evening of yesterday, which is the second day.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot175=87+\frac{1}{2}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נקח מחציתם יהיו שמנים ושבעה דינרים וחצי שהיו לו בשחר שנשארו לו מאמש יום תמולו שהוא היום השני
-|-
-|
-:*We find that before paying the tax he had one-hundred eighty-seven dinar and a half.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100+\left(87+\frac{1}{2}\right)=187+\frac{1}{2}}}</math> dinar
-|style="text-align:right;"|ונמצא שאז יהיו לו קודם פריעת המכס מאה ושמונים ושבעה דינרים וחצי
-|-
-|
-::We take their half; they are ninety-three dinar and nine pešuṭim, which he had on the morning that remained for him from the evening of the first day.
-::in the evening he had: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\left(187+\frac{1}{2}\right)=93+\frac{9}{12}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נקח חצים יהיו תשעה ושלשים דינרים ותשעה פשיטים משנים עשר בדינר שהיו לו בשחר הנשארים לו מערב יום ראשון
-|-
-|
-:*We find that on that first day, before paying the tax he had one-hundred ninety-three dinar and nine pešuṭim.
-::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100+\left(93+\frac{9}{12}\right)=193+\frac{9}{12}}}</math>
-|style="text-align:right;"|ונמצא שביום ההוא הראשון היו לו קודם פריעת המכס מאה ותשעים ושלשה דינרין ותשעה פשיטים
 |-
-|
+| colspan="2"|
-::We take their half; they are ninety-six dinar and ten pešuṭim and a half; and so [is the amount of money] he brought.
 ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{1}{2}\sdot\left(193+\frac{9}{12}\right)=96+\frac{10+\frac{1}{2}}{12}}}</math>
-|style="text-align:right;"|נקח חציים והם תשעים וששה דינרים ועשרה פשיטים וחצי פשוט וככה הביא
 |}
 {|
@@ Line 5,171: / Line 6,526: @@
 |
 |-
-|Verses praising God
+|Up to this point there have been many of the questions of many different types.
-|style="text-align:right;"|<big>עד הנה</big> הרבה מן השאלות ממינים רבים &#x202B;<ref>109v</ref>בלתי דומים זה לזה ובארתי בכל אחת ואחת בארוכה דרך מציאת תשובתה וכל חכם לב יוכל לקחת מהתשובות האלה לזולתן
+|style="width:45%;text-align:right;"|<big>עד הנה</big> הרבה מן השאלות ממינים רבים &#x202B;<ref>109v</ref>בלתי דומים זה לזה
 |-
-|
+|I have explained the way to find the answer of each one at length, so that any wise man will be able to deduce from these answers to others.
-|style="text-align:right;"|והגיע ת[ור] לחתום פה עתה את דברי זה הספר
+|style="text-align:right;"|ובארתי בכל אחת ואחת בארוכה דרך מציאת תשובתה וכל חכם לב יוכל לקחת מהתשובות האלה לזולתן
 |-
-|
+|The time has come to end the words of this book that ''giveth goodly words'' [Genesis 49, 21]
-|style="text-align:right;"|''הנותן אמרי שפר''&#x202B;<ref group=note>בראשית מט, כ"א</ref>
+|style="text-align:right;"|והגיע ת[ור] לחתום פה עתה את דברי זה הספר ''הנותן אמרי שפר''&#x202B;<ref group=note>בראשית מט, כ"א</ref>
 |-
-|
+|We will give praises, glories and songs to the Knower of all hidden things, because, they are not proper to others.
-|style="text-align:right;"|ונערוך תושבחות ותהלות ושירות
+|style="text-align:right;"|ונערוך תושבחות ותהלות ושירות ליודע כל נסתרות כי לא יאותו לזולתו
 |-
-|
+|For ''the honor of his excellent majesty'' [Esther 1, 4].
-|style="text-align:right;"|ליודע כל נסתרות
-|-
-|
-|style="text-align:right;"|כי לא יאותו לזולתו
-|-
-|
 |style="text-align:right;"|בעבור ''יקר תפארת גדולתו''&#x202B;<ref group=note>אסתר א, ד</ref>
 |-
-|
+|May his name be blessed and exalted.
 |style="text-align:right;"|יתברך ויתעלה שמו
 |-
-|
+|May He bestow us His compassion.
 |style="text-align:right;"|ויפיק אלינו חמלתו
 |-
-|
+|May His kingdom be established upon us forever and ever.
 |style="text-align:right;"|ויכון עלינו לעולם ועד מלכותו
 |-
-|
+|May He also shower water out of the wells of His salvation upon His congregation.
 |style="text-align:right;"|גם ישפיע לעדתו ממימי מעייני ישועתו
 |-
-|
+|May He hasten and quicken the day spoken of in the vision of Isaiah, his prophet, who wrote in his book: ''And in that day shall you say: 'Give thanks unto the Lord, call upon His name, declare His doings among the peoples, make mention that His name is exalted''' [Isaiah 12, 4].
 |style="text-align:right;"|ימהר ויחיש יום יאמר חזות ישעיהו נביאו אשר כתב בספרו ''ואמרתם ביום ההוא הודו לי"י קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו כי נשגב שמו''&#x202B;<ref group=note>ישעיהו יב, ד</ref>
 |-
-|
+|Over and done.
 |style="text-align:right;"|תם ונשלם
 |-
-|
+|Praise be to the Creator of the world.
 |style="text-align:right;"|שבח לבורא עולם
 |-
@@ Line 5,246: / Line 6,595: @@
 :1) Ithaca (NY), Cornell University A 26/1 (IMHM: f 46122), ff. 3r-29v (15th century)
 :2) Moscow, Russian State Library, Ms. Guenzburg 138/2 (IMHM: f 6818), ff. 23r-65v (15th century)
+:[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000863450205171-1#$FL62183479 Guenzburg 138]
 :3) München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 68/5 (IMHM: f 1131), ff. 346r-374v (Roma, 1552)<br>
 :[http://daten.digitale-sammlungen.de/~db/0010/bsb00103921/images/index.html?id=00103921&groesser=&fip=193.174.98.30&no=&seite=701 Cod.hebr. 68]

$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{70>8^2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{70-{\color{blue}{8}}^2=}}{\color{green}{6}}\\&\scriptstyle{\color{red}{2\times8=}}{\color{blue}{16}}\\\end{align}}$

$\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{6-\left(4\times{\color{blue}{1}}\right)=}}{\color{green}{2}}\\&\scriptstyle{\color{red}{25-\left(4\times{\color{blue}{6}}\right)=}}{\color{green}{1}}\\&\scriptstyle{\color{red}{16-{\color{blue}{4}}^2=}}{\color{green}{0}}\\\end{align}}$

$\scriptstyle\xrightarrow{\scriptstyle{\color{red}{\frac{1}{2}\sdot16=}}{\color{blue}{8}}}$