Difference between revisions of "אגרת המספר"
From mispar
(→Chapter Four: Division of Roots) |
(→Prologue) |
||
| (501 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
| + | {{#annotpage: author="Ibn al-Bannāʼ al-Marrākushī", commentator="Issac b. Shlomo b. Ẓaddiq b. al-Aḥdab", country="Sicily", time="1350-1429/1433", peshat_title="00002053"}} | ||
__TOC__ | __TOC__ | ||
<br> | <br> | ||
| Line 4: | Line 5: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | == Prologue == | + | == <span style=color:Green>Prologue</span> == |
| | | | ||
|- | |- | ||
|The Hebrew commentator: Issac b. Shlomo b. Ẓaddiq b. al-Aḥdab the Spaniard | |The Hebrew commentator: Issac b. Shlomo b. Ẓaddiq b. al-Aḥdab the Spaniard | ||
| − | |style="text-align:right;"|אמר יצחק בן שלמה בן צדיק בן אלאחדב ספרדי<ref>1v</ref> | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> יצחק בן שלמה בן צדיק בן אלאחדב ספרדי<ref>1v</ref> |
|- | |- | ||
|The circumstances in which the original Arabic treatise was written:<br> | |The circumstances in which the original Arabic treatise was written:<br> | ||
An Arab scholar [apparently Ibn al-Bannāʼ] was been asked by his friends to compose a short treatise including all issues of the wisdom of number | An Arab scholar [apparently Ibn al-Bannāʼ] was been asked by his friends to compose a short treatise including all issues of the wisdom of number | ||
| − | |style="text-align:right;"|הנה אחד | + | |style="text-align:right;"|הנה אחד מ{{#annot:Arab scholars|355,1979|s0kV}}חכמי הערב {{#annotend:s0kV}}בקשו ממנו קצת אהביו לחבר להם כלל קטון יהיה מקיף בכל ענייני חכמת המספר בדרך קצרה |
|- | |- | ||
| He did as they asked and wrote an extremely short epistle, but they could not comprehend this epistle and asked him to explain it | | He did as they asked and wrote an extremely short epistle, but they could not comprehend this epistle and asked him to explain it | ||
|style="text-align:right;"|ויעש את בקשתם ויחבר אגרת קטנה מאד<br> | |style="text-align:right;"|ויעש את בקשתם ויחבר אגרת קטנה מאד<br> | ||
| − | ''הגדיל לעשות'' <ref>יואל ב, כ</ref> בדרכיה ובקצורה לפי עניניה וישלחה להם<br> | + | ''הגדיל לעשות''<ref group=note>יואל ב, כ</ref> בדרכיה ובקצורה לפי עניניה וישלחה להם<br> |
ובבואה אליהם נבצרה מהם ונשגבה מעיני חכמתם ויבקשו ממנו לפרש אותה | ובבואה אליהם נבצרה מהם ונשגבה מעיני חכמתם ויבקשו ממנו לפרש אותה | ||
|- | |- | ||
|Ignoring those who lack the knowledge, he composed a profound commentary, intelligible only for the gifted with logic who understand the reasons of matters | |Ignoring those who lack the knowledge, he composed a profound commentary, intelligible only for the gifted with logic who understand the reasons of matters | ||
| − | |style="text-align:right;"|ובהרגישו קוצר דעתם עשה גם הוא בערמה ויחבר להם פי' האגרת זר ועמוק לא יבינוהו כי אם הגיוני ומבין נתינת סבות הדברים ויקרא שמו | + | |style="text-align:right;"|ובהרגישו קוצר דעתם עשה גם הוא בערמה ויחבר להם פי' האגרת זר ועמוק לא יבינוהו כי אם הגיוני ומבין נתינת סבות הדברים ויקרא שמו ''מסיר המסוה''<ref group=note>שמות לד, לד</ref><br> |
| − | וישיבו אותו דבר לאמר | + | וישיבו אותו דבר לאמר ''משיב המסוה''<ref group=note>שמות לד, לה</ref> שמו<br> |
גם הוא כתב להם כדברים האלה: מחוייב אנכי להשתדל להוציא הדברים ממקור יסודותן ואינני מחוייב להשתדל שיבינו בהמות היערים | גם הוא כתב להם כדברים האלה: מחוייב אנכי להשתדל להוציא הדברים ממקור יסודותן ואינני מחוייב להשתדל שיבינו בהמות היערים | ||
|- | |- | ||
|Later on the epistle spread among the wise and many commentaries were written about it | |Later on the epistle spread among the wise and many commentaries were written about it | ||
| − | |style="text-align:right;"|אחר כן פשטה האגרת בין חכמי הלבבות ותהי להם אגרת ''כלילת יופי'' <ref>יחזקאל כז, ג</ref>ויצא טבעה ביניהם ויעשו לה פי' רבים מפנים רבים וכולם ''באו בארוכה'' <ref>משנה, נזיקין, שבועות, ב, ג</ref> מאד | + | |style="text-align:right;"|אחר כן פשטה האגרת בין חכמי הלבבות ותהי להם אגרת ''כלילת יופי''<ref group=note>יחזקאל כז, ג</ref>ויצא טבעה ביניהם ויעשו לה פי' רבים מפנים רבים וכולם ''באו בארוכה''<ref group=note>משנה, נזיקין, שבועות, ב, ג</ref> מאד |
|- | |- | ||
|Al-Aḥdab learning about the epistle:<br> | |Al-Aḥdab learning about the epistle:<br> | ||
Traveling in Arab lands Al-Aḥdab got to know the epistle and studied it with a wise man. He read the commentary of its author as well as other commentaries and discovered its mysteries | Traveling in Arab lands Al-Aḥdab got to know the epistle and studied it with a wise man. He read the commentary of its author as well as other commentaries and discovered its mysteries | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכאשר באתי אני בארצותם ''שכנתי עם אהלי קדר''<ref>תהלים קכ, ה</ref> באת לידי האגרת ההיא וקראתיה לפני חכם מחכמיהם<br> | + | |style="text-align:right;"|וכאשר באתי אני בארצותם ''שכנתי עם אהלי קדר''<ref group=note>תהלים קכ, ה</ref> באת לידי האגרת ההיא וקראתיה לפני חכם מחכמיהם<br> |
גם ראיתי פי' מחברה ופי' זולתו עד באתי גנזי חדריה וגליתי כל מסתוריה | גם ראיתי פי' מחברה ופי' זולתו עד באתי גנזי חדריה וגליתי כל מסתוריה | ||
|- | |- | ||
|Al-Aḥdab's arrival in Syracuse:<br> | |Al-Aḥdab's arrival in Syracuse:<br> | ||
| − | Al-Aḥdab then went on a journey by sea to the Holy Land but the stormy sea brought him to the city of Syracuse in Sicily | + | Al-Aḥdab then went on a journey by sea to the Holy Land but the stormy sea brought him to the city of [[Sicily::Syracuse]] in Sicily |
| − | |style="text-align:right;"|אחר כן בעברי דרך ים ללכת ''ארץ הצבי'' <ref>דניאל יא, מא</ref> ת"ו בימינו ויהמו עלינו גלי הים ''תהום אל'' ''תהום'' ''קורא''<ref>תהילים מב, ח</ref> ''ותשח לעפר'' <ref>ישעיה כט, ד</ref> נפשינו ''השגיח ממכון שבתו''<ref>תהילים לג, יד</ref> עלינו המשגיח על עולמו בכלל ובפרט ישתבח ויתעלה ויתנשא שמו וישכיח ''שאון גלי הים'' <ref>תהילים סה, ח</ref> ודכים<br> | + | |style="text-align:right;"|אחר כן בעברי דרך ים ללכת ''ארץ הצבי''<ref group=note>דניאל יא, מא</ref> ת"ו בימינו ויהמו עלינו גלי הים ''תהום אל'' ''תהום'' ''קורא''<ref group=note>תהילים מב, ח</ref> ''ותשח לעפר''<ref group=note>ישעיה כט, ד</ref> נפשינו ''השגיח ממכון שבתו''<ref group=note>תהילים לג, יד</ref> עלינו המשגיח על עולמו בכלל ובפרט ישתבח ויתעלה ויתנשא שמו וישכיח ''שאון גלי הים''<ref group=note>תהילים סה, ח</ref> ודכים<br> |
ויביאנו שלמים אל העיר המהוללה סרג'וסה סקליה | ויביאנו שלמים אל העיר המהוללה סרג'וסה סקליה | ||
|- | |- | ||
|In Syracuse Al-Aḥdab met honourable scholars and studied with them religious studies | |In Syracuse Al-Aḥdab met honourable scholars and studied with them religious studies | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואמצא שם אנשים ''אנשי שם'' <ref>במדבר, טו, ב</ref> רבים ונכבדים מתעסקים בתורה ובמצות<br> | + | |style="text-align:right;"|ואמצא שם אנשים ''אנשי שם''<ref group=note>במדבר, טו, ב</ref> רבים ונכבדים מתעסקים בתורה ובמצות<br> |
| − | ובתוכם ''זרעם נכון לפניהם'' <ref>איוב כא, ח</ref> בחורי חמד משכילים נשתעשעתי באהבתם בחרתי בחברתם ויקראו לפני קצתם בתלמוד תורתינו הקדושה | + | ובתוכם ''זרעם נכון לפניהם''<ref group=note>איוב כא, ח</ref> בחורי חמד משכילים נשתעשעתי באהבתם בחרתי בחברתם ויקראו לפני קצתם בתלמוד תורתינו הקדושה |
|- | |- | ||
|Some of them were interested also in arithmetic and asked him to write for them a short but extensive book on this wisdom | |Some of them were interested also in arithmetic and asked him to write for them a short but extensive book on this wisdom | ||
| Line 63: | Line 64: | ||
| | | | ||
| − | == | + | == <span style=color:Green>Section One: integers</span> == |
| | | | ||
| Line 69: | Line 70: | ||
| | | | ||
| − | === Introduction === | + | === <span style=color:Green>Introduction</span> === |
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': <span style=color:red>Definition of number:</span> {{#annot:definition|35,1174|jmz7}}the number is what is summed from the units. |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר המחבר</span></big> המספר מה שיתחבר מן האחדים{{#annotend:jmz7}} | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> רצה להעיר על מהות המספר כי כך דרך כל חכם להודיע תחלה מהות הדבר אשר בו ירצה להתעסק בספרו<br> |
| − | והוא אמר בפי' הנזכר למעלה כי רבים חתרו לגדור המספר ואחרים לתת לו רושם ולא באה פעולתם כהוגן | + | והוא אמר בפי' הנזכר למעלה כי רבים חתרו לגדור המספר ואחרים לתת לו רושם ולא באה פעולתם כהוגן |
| − | ואמ' כי זה בעבור כי המספר מן הדברים המצויירים בעצמם אשר יקשה לתת להם גדר או רושם | + | |- |
| − | וכי כל מה שיעשה מזה הוא כדמות הערה על האמת לא גדר ולא רושם | + | |He said that because the number is of the things that are conceived by themselves and are difficult to be defined or described. |
| + | |style="text-align:right;"|ואמ' כי זה בעבור כי המספר מן הדברים המצויירים בעצמם אשר יקשה לתת להם גדר או רושם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכי כל מה שיעשה מזה הוא כדמות הערה על האמת לא גדר ולא רושם | ||
|- | |- | ||
|The definition of number is based on the premise that all numbers originate in one and one is not a number | |The definition of number is based on the premise that all numbers originate in one and one is not a number | ||
| Line 87: | Line 91: | ||
|- | |- | ||
|Reference to Ibn Rushd's [Averroes] On Physics | |Reference to Ibn Rushd's [Averroes] On Physics | ||
| − | |style="text-align:right;"|ותמצא הערה זו או קרובה לה ב | + | |style="text-align:right;"|ותמצא הערה זו או קרובה לה ב''ספר השמע לבן רשד'' |
|- | |- | ||
|Arithmetic does not investigate the essence of number, but examines the matters of number from the aspect of its summing, dividing, multiplying, adding, subtracting and so on, giving the appropriate short methods to reach what is required from that | |Arithmetic does not investigate the essence of number, but examines the matters of number from the aspect of its summing, dividing, multiplying, adding, subtracting and so on, giving the appropriate short methods to reach what is required from that | ||
| Line 95: | Line 99: | ||
|- | |- | ||
|Hence, [arithmetic] should be called [the wisdom of] counting and not [the wisdom] of number | |Hence, [arithmetic] should be called [the wisdom of] counting and not [the wisdom] of number | ||
| − | |style="text-align:right;"|ויותר נכון בלשוננו להקרא זה ספירה ולא מספר כאשר תקנו חכמי האמת ז"ל על ספירת העומר | + | |style="text-align:right;"|ויותר נכון בלשוננו להקרא זה ספירה ולא מספר כאשר תקנו {{#annot:term|1980,1978|JluY}}חכמי האמת{{#annotend:JluY}} ז"ל על ספירת העומר |
|- | |- | ||
| − | |two | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': it is divided according to its use into two categories: integer and fraction. |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והוא יחלק לפי לקיחתו על שני חלקים שלם ושבר | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | |two types | + | |The integer has two types: even and odd |
| − | + | |style="text-align:right;"|והשלם שני פנים {{#annot:term|63,1333|arQB}}זוג{{#annotend:arQB}} ו{{#annot:term|65,1336|8Vi3}}נפרד{{#annotend:8Vi3}} | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | |three types | + | |The even has three types: even-times even; even-times odd; even-times-even-times odd |
| − | + | |style="text-align:right;"|והזוג שלש מינים {{#annot:term|69,1334|K5hY}}זוג הזוג{{#annotend:K5hY}} ו{{#annot:term|70,2125|ZNs5}}זוג הנפרד{{#annotend:ZNs5}} ו{{#annot:term|71,1335|CY3L}}זוג הזוג והנפרד{{#annotend:CY3L}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | |two types | + | |The odd has two types: prime number; odd-times odd |
| − | + | |style="text-align:right;"|והנפרד ב' מינים {{#annot:term|76,1520|PonV}}ראשון{{#annotend:PonV}} ו{{#annot:term|2341,2340|bAXG}}נפרד הנפרד{{#annotend:bAXG}} | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמ' כי המספר לפי מה שילקח כלומ' מצד מה שיתקבץ ויחלק ושאר העניינים כפי מה שהזכרנו לא מצד שהוא מספר יחלק לשני חלקים שלם ושבר שלם כמו אחד שנים ושאר המספרי' ושבר כמו חצי ושליש ושאר החלקים ויתחיל בשלם והוא ב' פנים הידועים למספר כי כל מספר יהיה אם זוג אם נפרד |
|- | |- | ||
|Three types of even numbers | |Three types of even numbers | ||
| Line 127: | Line 122: | ||
|style="text-align:right;"|וזה כי החלק הראשון אשר יבוקש הוא החצי ואחריו השליש ואחריו הרביע וכן כולם והנה כל זוג יחלק לחצאים | |style="text-align:right;"|וזה כי החלק הראשון אשר יבוקש הוא החצי ואחריו השליש ואחריו הרביע וכן כולם והנה כל זוג יחלק לחצאים | ||
|- | |- | ||
| − | |even-times-even number | + | | |
| − | |style="text-align:right;"|ואם יחלק החצי ג"כ לחצאין וחצי החצי לחצאין עד שיגיע אל האחד יקרא | + | *<span style=color:red>Definition of an even-times-even number:</span> {{#annot:definition|69,1334|oKPC}}if its half is also divisible into halves and the half of the half [is divisible] into halves, until reaching the one, it is called an even-times-even number, such as 8, 16, 32, for it is always divisible into halves as even number until reaching the one. |
| + | |style="text-align:right;"|ואם יחלק החצי ג"כ לחצאין וחצי החצי לחצאין עד שיגיע אל האחד יקרא זוג הזוג כמו ח' י"ו ול"ב כי הוא יחלק תמיד לחצאין כזוג עד שיגיע אל האחד{{#annotend:oKPC}} | ||
|- | |- | ||
| − | |even-times-odd number | + | | |
| − | |style="text-align:right;"|ואם יחלק לחצאין וכל אחד מהחצאין נפרד כששה שחציו ג' או עשרה שחציו ה' יקרא | + | *<span style=color:red>Definition of an even-times-odd number:</span> {{#annot:definition|70,2125|ikHZ}}if it is divisible into halves and each of the halves is odd number, such as six, whose half is 3, or ten, whose half is 5, it is called an even-times-odd number, for it consists of two odd numbers. |
| + | |style="text-align:right;"|ואם יחלק לחצאין וכל אחד מהחצאין נפרד כששה שחציו ג' או עשרה שחציו ה' יקרא זוג הנפרד כי הוא מורכב מב' נפרדים{{#annotend:ikHZ}} | ||
|- | |- | ||
| − | |even-times-even-times-odd number | + | | |
| − | |style="text-align:right;"|ואם יחלק תחלה לזוגות ואח"כ לנפרדים כי"ב כי יחלק לששה ששה א"כ לג' וכל הדומה לזה יקרא | + | *<span style=color:red>Definition of an even-times-even-times-odd number:</span> {{#annot:definition|71,1335|tbJq}}if it is first divisible into even numbers then into odd numbers, such as 12, for 12 is divided into six and six, then into 3, all that is similar is called even-times-even-times-odd number, because it consists of two even numbers that consist of odd numbers. |
| + | |style="text-align:right;"|ואם יחלק תחלה לזוגות ואח"כ לנפרדים כי"ב כי יחלק לששה ששה א"כ לג' וכל הדומה לזה יקרא זוג הזוג והנפרד כי הורכב מב' זוגות המורכבים מנפרדים{{#annotend:tbJq}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
|style="text-align:right;"|והנפרד בעבור שלא יחלק לחצאין שלמים ולא לרביעיים ובכלל <ref>2r</ref>לכל חלק זוג הנה הראשון שיתכן בו הוא השליש ואחריו חומש ואחריו שביע וכן כל הדומים להם | |style="text-align:right;"|והנפרד בעבור שלא יחלק לחצאין שלמים ולא לרביעיים ובכלל <ref>2r</ref>לכל חלק זוג הנה הראשון שיתכן בו הוא השליש ואחריו חומש ואחריו שביע וכן כל הדומים להם | ||
|- | |- | ||
| − | |prime numbers | + | | |
| − | |style="text-align:right;"|ויש נפרדים שלא י<sup>ת</sup>חלקו כלל כי אם לאחד כמו ה' וז' וי"א וי"ג והם רבים ואלה יקראו | + | *<span style=color:red>Definition of prime numbers:</span> {{#annot:definition|76,1520|nfhL}}there are odd numbers that are divisible only by one, such as 5, 7, 11, 13, they are numerous and they are called prime numbers, for they are divisible only by one, which is first of all the numbers. |
| + | |style="text-align:right;"|ויש נפרדים שלא י<sup>ת</sup>חלקו כלל כי אם לאחד כמו ה' וז' וי"א וי"ג והם רבים ואלה יקראו מספרים ראשו' בעבור כי לא יחלקו כי אם על האחד שהוא ראשון לכל המספרים{{#annotend:nfhL}} | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וקראו ג"כ {{#annot:term|76,1381|gQUo}}המספרים החרשים{{#annotend:gQUo}} בעבור כי לא ישמעו לקול מחלקים | ||
|- | |- | ||
|odd-times-odd number | |odd-times-odd number | ||
| Line 158: | Line 160: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | |The threefold cycle of the decimal ranks – the three ranks that build all numbers – units, tens, hundreds | + | |[The threefold cycle of the decimal ranks – the three ranks that build all numbers – units, tens, hundreds] |
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ולמה שהיה המספר יתוסף אל זולת תכלית הושמו לו ג' מדרגות ויקראו ג"כ מחנות תסובנה עליהם מעלות המספר בכל {{#annot:term|203,1344|CUtk}}מדרגה{{#annotend:CUtk}} מהם תשעה מספרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
*Units | *Units | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המדרגה הראשונה מהאחד עד תשעה ותקרא מדרגת האחדים |
|- | |- | ||
| | | | ||
*Tens | *Tens | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והשנית מעשרה ועד תשעים ותקרא מדרגת העשרות |
|- | |- | ||
| | | | ||
*Hundreds | *Hundreds | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והשלישית ממאה עד ט' מאות ותקרא מדרגת המאות |
|- | |- | ||
|The ranks of the products of powers of thousands are counted as units, tens and hundreds | |The ranks of the products of powers of thousands are counted as units, tens and hundreds | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי': מדרגות המספר הן אלו הג' כי אחרי אלף ישוב תמיד לספור באלפים אחדים עשרות מאות וכן באלפי אלפים וכן תמיד | + | | |
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> {{#annot:term|203,1344|eHky}}מדרגות{{#annotend:eHky}} המספר הן אלו הג' כי אחרי אלף ישוב תמיד לספור באלפים אחדים עשרות מאות וכן באלפי אלפים וכן תמיד | ||
|- | |- | ||
|The reason why there are only three fundamental ranks – the number is added endlessly, but if there were endless [names] of ranks they were inconceivable | |The reason why there are only three fundamental ranks – the number is added endlessly, but if there were endless [names] of ranks they were inconceivable | ||
| Line 186: | Line 194: | ||
|- | |- | ||
|Terminology – ranks | |Terminology – ranks | ||
| − | |style="text-align:right;"|ונקראו מדרגות | + | |style="text-align:right;"|ונקראו מדרגות ו{{#annot:term|203,1316|BLwf}}מעלות{{#annotend:BLwf}} בעבור כי יש להם סדר זו אחר זו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|ונקראו מחנות כי המספרים יחנו שם כאשר יתבאר בג"ה | + | |style="text-align:right;"|ונקראו {{#annot:term|203,2021|wXIJ}}מחנות{{#annotend:wXIJ}} כי המספרים יחנו שם כאשר יתבאר בג"ה |
|- | |- | ||
!The twelve names of numbers | !The twelve names of numbers | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ולמספר שנים עשר שמות פשוטי' יתרכבו מהם כלל שמותיו התשעה הראשונים מהם לאחדים ועשירי לעשרות והי"א למאות והי"ב לאלפים והוא במדרגת האחדי' ומשם ישוב הסבוב | ||
|- | |- | ||
!The twofold names | !The twofold names | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | | |
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> השם המורכב הוא כמו האחד עשר כי הוא מורכב מאחדים ועשרות וכן י"ב וכן כל הדומה להם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 216: | Line 230: | ||
|- | |- | ||
|The cycle of the decimal ranks | |The cycle of the decimal ranks | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמ' ומשם ישוב הסבוב יר' סבוב המדרגות כמו שאמרנו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 224: | Line 238: | ||
|- | |- | ||
!The numerals | !The numerals | ||
| − | |style="text-align:right;"|אמר יצחק | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר יצחק</span></big> צריך על כל פנים להאריך בכאן להודיע צורות המספר ומדרגותיו הצורות אשר שמו למספר ט' ואלה צורתם אשר אני מצייר לך בכתיבה<br> |
| − | 1 2 3 4 5 6 7 8 9 | + | <span style=color:red>1 2 3 4 5 6 7 8 9</span> |
|- | |- | ||
!The written ranks [= decimal places] | !The written ranks [= decimal places] | ||
| Line 235: | Line 249: | ||
| | | | ||
*1 | *1 | ||
| − | |style="text-align:right;"|הנה 1 תורה על אחד | + | |style="text-align:right;"|הנה <span style=color:red>1</span> תורה על אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
*2 | *2 | ||
| − | |style="text-align:right;"|2 על שנים וכן כלם כי אין שם מדרגה כי אם היא | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>2</span> על שנים וכן כלם כי אין שם מדרגה כי אם היא |
|- | |- | ||
!Units and Tens | !Units and Tens | ||
| Line 246: | Line 260: | ||
| | | | ||
*21 | *21 | ||
| − | |style="text-align:right;"|הן שיהיה במדרגה מספר כמו זה 21<br> | + | |style="text-align:right;"|הן שיהיה במדרגה מספר כמו זה <span style=color:red>21</span><br> |
כי צורת השנים להיותה במדרגה שניה תהיה עשרים<br> | כי צורת השנים להיותה במדרגה שניה תהיה עשרים<br> | ||
והאחד להיותה במדרגה הראשונה יהיה אחד<br> | והאחד להיותה במדרגה הראשונה יהיה אחד<br> | ||
| Line 252: | Line 266: | ||
|- | |- | ||
|Zero | |Zero | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואם לא היה בראשונה מספר נהגו לעשות שם עגולה כזו תקרא אצלם '''ספר''' תורה על מדרגה וישימו אחריה המספר | + | |style="text-align:right;"|ואם לא היה בראשונה מספר נהגו לעשות שם {{#annot:term|304,1471|CEIL}}עגולה{{#annotend:CEIL}} כזו תקרא אצלם '''{{#annot:term|205,1461|GWeK}}ספר{{#annotend:GWeK}}''' תורה על מדרגה וישימו אחריה המספר |
|- | |- | ||
!Tens | !Tens | ||
| Line 259: | Line 273: | ||
| | | | ||
*20 | *20 | ||
| − | |style="text-align:right;"|כזה 20 הנה השנים פה הם עשרים כי במדרגה השנית | + | |style="text-align:right;"|כזה <span style=color:red>20</span> הנה השנים פה הם עשרים כי במדרגה השנית |
|- | |- | ||
!Hundreds | !Hundreds | ||
| Line 266: | Line 280: | ||
| | | | ||
*200 | *200 | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכן לו היו שתי עגולות 200 היו השני' מאתי' כי הם במדרגה שלישית שהיא מדרגת המאות | + | |style="text-align:right;"|וכן לו היו שתי {{#annot:term|205,1471|E72I}}עגולות{{#annotend:E72I}} <span style=color:red>200</span> היו השני' מאתי' כי הם במדרגה שלישית שהיא מדרגת המאות |
|- | |- | ||
!Thousands | !Thousands | ||
| Line 273: | Line 287: | ||
| | | | ||
*2000 | *2000 | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכן אם היו שלש עגולות 2000 יהיו השנים שני אחדי אלפים כי משם יחל לשוב לאחדים | + | |style="text-align:right;"|וכן אם היו שלש עגולות <span style=color:red>2000</span> יהיו השנים שני אחדי אלפים כי משם יחל לשוב לאחדים |
|- | |- | ||
!Tens and Hundreds | !Tens and Hundreds | ||
| Line 280: | Line 294: | ||
| | | | ||
*340 | *340 | ||
| − | |style="text-align:right;"|כאלו <s>רצה</s> רצה שלש מאות וארבעי' יעשה כזה 340 הנה הד' במדרגה שנייה ד' עשרות וג' בשלישית ג' מאות | + | |style="text-align:right;"|כאלו <s>רצה</s> רצה שלש מאות וארבעי' יעשה כזה <span style=color:red>340</span> הנה הד' במדרגה שנייה ד' עשרות וג' בשלישית ג' מאות |
|- | |- | ||
!Units and Hundreds | !Units and Hundreds | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואם ירצה מאות ואחדים ישים | + | |style="text-align:right;"|ואם ירצה מאות ואחדים ישים ה{{#annot:term|205,1471|HULO}}עגולה{{#annotend:HULO}} במקום העשרו' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*903 | *903 | ||
| − | |style="text-align:right;"|כאלו רצה תשע מאות ושלשה יעשה כזה 903 והנה השלשה בראשו' באחדים והתשעה בג' מאות | + | |style="text-align:right;"|כאלו רצה תשע מאות ושלשה יעשה כזה <span style=color:red>903</span> והנה השלשה בראשו' באחדים והתשעה בג' מאות |
|- | |- | ||
!Units, Tens and Hundreds | !Units, Tens and Hundreds | ||
| Line 294: | Line 308: | ||
| | | | ||
*535 | *535 | ||
| − | |style="text-align:right;"|כחמש מאות שלשים וחמישה יעשה כזה 535 הנה החמשה הראשו' במדרגה ראשו' אחדים והג' בשניה עשרות והה' בג' מאות | + | |style="text-align:right;"|כחמש מאות שלשים וחמישה יעשה כזה <span style=color:red>535</span> הנה החמשה הראשו' במדרגה ראשו' אחדים והג' בשניה עשרות והה' בג' מאות |
|- | |- | ||
!Thousand and upwards | !Thousand and upwards | ||
| Line 303: | Line 317: | ||
|- | |- | ||
|The positional value [= value of rank] (mosad) and the numerical value (šem) | |The positional value [= value of rank] (mosad) and the numerical value (šem) | ||
| − | |style="text-align:right;"|' | + | | |
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ויודע כל מספר מצד מוסדו ושמו המיוחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הוא סימן בעבור מדרגות המספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
*value of the rank of units = 1 | *value of the rank of units = 1 | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|218,2005|CjSQ}}מוסד{{#annotend:CjSQ}} האחדי' אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
*value of the rank of tens = 2 | *value of the rank of tens = 2 | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומוסד העשרות שני' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*value of the rank of hundreds = 3 | *value of the rank of hundreds = 3 | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומוסד המאות ג' וכן כל מה שאחר זה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וה{{#annot:term|217,1899|SKHx}}שם{{#annotend:SKHx}} הוא סימן על המספר אשר יהיה במדרגה מה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושם האחד אחדים והשנים עשרות והשלשה מאות |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"|פי' בידיעת מדרגות המספר אשר נזכרו למעלה שני עניינים | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> בידיעת מדרגות המספר אשר נזכרו למעלה שני עניינים |
|- | |- | ||
|Writing a number requires knowing the value of its ranks [= positional value] | |Writing a number requires knowing the value of its ranks [= positional value] | ||
| Line 339: | Line 356: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | * | + | *<span style=color:red>Definition of the positional value:</span> {{#annot:definition|218,2005|rrql}}The knowledge of the first is called position, that is, the knowledge of the positioning of the numerical ranks and their writing. |
| − | |style="text-align:right;"|וידיעת הראשון יקרא מוסד כלומ' ידיעה ליסד מדרגות המספר ולכתבם | + | |style="text-align:right;"|וידיעת הראשון יקרא מוסד כלומ' ידיעה ליסד מדרגות המספר ולכתבם{{#annotend:rrql}} |
| − | ואמר כי תבת מוסד מועתקת להורות על ענין זה | + | |- |
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמר כי תבת מוסד מועתקת להורות על ענין זה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *The name of the | + | *<span style=color:red>Definition of the numerical value:</span> {{#annot:definition|217,1899|z2Ks}}The knowledge of the second is called naming, that is, to know the name of the numerals. |
| − | |style="text-align:right;"|וידיעת השני יקרא שם כלומ' לדעת שם המספרים | + | |style="text-align:right;"|וידיעת השני יקרא שם כלומ' לדעת שם המספרים{{#annotend:z2Ks}} |
| − | ואמ' כי תבת שם מועתקת להורות על ענין זה | + | |- |
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמ' כי תבת שם מועתקת להורות על ענין זה | ||
|- | |- | ||
!The value of the ranks | !The value of the ranks | ||
| Line 403: | Line 424: | ||
| | | | ||
|style="text-align:right;"|וכן במה נדע שמות המדרגות הכתובות אשר תהיינה רבות | |style="text-align:right;"|וכן במה נדע שמות המדרגות הכתובות אשר תהיינה רבות | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> כשתרצה לדעת המספר הנשנה תכה מספר ההשנות בשלשה ותוסיף על היוצא מוסד מין אותו המספר יהיה המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|' | + | |style="text-align:right;"|והפכו כאשר תהיינה עמך מחנות ותרצה שמותן חלק אותן על שלשה חלוקה ישאר לך ממנה ג' או פחות ומה שיצא הוא מספר ההשנות והמספר המורה עליו בנשאר |
|- | |- | ||
| + | |Method for finding the number of ranks of a large number: multiplying by three the number of times in which the word thousand appears in the number’s name, then adding the value of one of the fundamental ranks (units = thousands = 1, tens = 2, or hundreds = 3) included in the name of the given number | ||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"|פי' המספר הנשנה הוא מספר האלף בעבור כי הוא נשנה אחר כל ג' מדרגות המספר<br> | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> המספר הנשנה הוא מספר האלף בעבור כי הוא נשנה אחר כל ג' מדרגות המספר<br> |
כי אחר ג' מדרגות תאמ' אלף<br> | כי אחר ג' מדרגות תאמ' אלף<br> | ||
ואחר שלש מדרגות אחרות תאמ' אלף אלפים נשנה שם האלף פעמים<br> | ואחר שלש מדרגות אחרות תאמ' אלף אלפים נשנה שם האלף פעמים<br> | ||
| Line 424: | Line 448: | ||
| | | | ||
*thousands of thousands | *thousands of thousands | ||
| − | |style="text-align:right;"|כאלו רצית לכתוב אלף אלפי' נשנה שני פעמים תקח ג' לכל פעם יהיו ששה מדרגות ומוסד אלף אלפי' הוא אחד תוסיפנו על הששה יהיו שבעה מדרגות כזה 1000000 והוא אלף אלפים | + | |style="text-align:right;"|כאלו רצית לכתוב אלף אלפי' נשנה שני פעמים תקח ג' לכל פעם יהיו ששה מדרגות ומוסד אלף אלפי' הוא אחד תוסיפנו על הששה יהיו שבעה מדרגות כזה <span style=color:red>1000000</span> והוא אלף אלפים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 435: | Line 459: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|וזהו שאמר | + | |style="text-align:right;"|וזהו שאמר תכה מספר ההשנות בג' כלומ' על כל פעם ההשנות תקח ג' כי זה הוא עניין ההכאה כאשר יתבאר לפנים במקומו בג"ה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואמר | + | |style="text-align:right;"|ואמר ותוסיף על היוצא מוסד מין אותו מספר ר"ל היוצא בהכאה בג' תוסיף עליו מוסד מין אותו המספר<br> |
אם היו אחדי אלפים אחד<br> | אם היו אחדי אלפים אחד<br> | ||
ואם עשרות אלפים ב'<br> | ואם עשרות אלפים ב'<br> | ||
| Line 450: | Line 474: | ||
| | | | ||
*seven ranks – thousand of thousands | *seven ranks – thousand of thousands | ||
| − | |style="text-align:right;"|כאלו מצינו ששה מדרגות ובשביעית א' כזה 000000א<br> | + | |style="text-align:right;"|כאלו מצינו ששה מדרגות ובשביעית א' כזה <span style=color:red>000000א</span><br> |
הנה לקחנו לכל שלשה א' היו ב' ונשאר א'<br> | הנה לקחנו לכל שלשה א' היו ב' ונשאר א'<br> | ||
הנה השנים יורו כי האלף נשנה פעמי' כלומ' אלף אלפי'<br> | הנה השנים יורו כי האלף נשנה פעמי' כלומ' אלף אלפי'<br> | ||
| Line 466: | Line 490: | ||
|- | |- | ||
|al-Ḥaṣṣār’s method (the preferable method according to al-Aḥdab) to identify the name of a large number having many ranks by marking every fourth rank with an alphabetic letter successively according to the number of cycles | |al-Ḥaṣṣār’s method (the preferable method according to al-Aḥdab) to identify the name of a large number having many ranks by marking every fourth rank with an alphabetic letter successively according to the number of cycles | ||
| − | |style="text-align:right;"|אמר יצחק | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר יצחק</span></big> הדרך הנמצא בזה במספר הידוע ל'''אל חצר''' יותר סלולה ונקלה מזאת |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 475: | Line 499: | ||
| | | | ||
:The letters above the number indicate the number of cycles – the re-occurrences of the word thousand in the name of the given number | :The letters above the number indicate the number of cycles – the re-occurrences of the word thousand in the name of the given number | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וה{{#annot:term|204,1332|BaEX}}אותיות{{#annotend:BaEX}} אשר תשים עליהם יורו על ההשנות והמעלות אשר תחתיהן לעולם אחדים והנשאר פחות מג' או שלשה יורה על שם ההשנות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 519: | Line 543: | ||
| | | | ||
*nine ranks – hundred thousand of thousands | *nine ranks – hundred thousand of thousands | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואלו היו ט' מעלות א ב ג ד ה ו ז ח ט | + | |style="text-align:right;"|ואלו היו ט' מעלות <span style=color:red>א ב ג ד ה ו ז ח ט</span> |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 608: | Line 632: | ||
=== [Chapter Two:] Addition === | === [Chapter Two:] Addition === | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>שער ה{{#annot:term|154,1208|NImF}}חבור{{#annotend:NImF}}</span></big> | |
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': <span style=color:red>Definition of the addition operation:</span> {{#annot:definition|154,1208|rzsJ}}addition is summing numbers one to another, so they are expressed in one expression. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> החבור הוא קבוץ מספרי' קצתם לקצת אל שידובר בהם בדבור אחד{{#annotend:rzsJ}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והוא על חמשה פנים |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': he defined what is the addition and said that it is summing numbers one to another, i.e. two numbers or more, so they are expressed [in one expression], i.e. all become one number. |
| − | |style="text-align:right;"|פירוש | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> גדר מה הוא החיבור ואמר כי הוא {{#annot:term|154,1211|XmwZ}}קבוץ{{#annotend:XmwZ}} <ref>3r</ref>מספרים קצתם לקצת כלומ' שנים מספרי' או יותר אל שידובר בהם ר"ל שישובו כלם מספר אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|המשל | + | :*Example: 15, 16, 21 that are three numbers become 52. <math>\scriptstyle{\color{blue}{15+16+21=52}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל ט"ו וי"ו וכ"א שהם ג' מספרי' ישובו נ"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכבר יתכן להיות מספרי' רבי' ובעת הקבצן ג"כ ידובר בכלם | + | |style="text-align:right;"|וכבר יתכן להיות מספרי' רבי' ובעת {{#annot:term|178,1219|g9L0}}הקבצן{{#annotend:g9L0}} ג"כ ידובר בכלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | :*Example: 53, one thousand, one hundred, one hundred and twenty thousand, for when they are summed they are 121153 in total. <math>\scriptstyle{\color{blue}{53+1000+100+120000=121153}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והמשל נ"ג ואלף ומאה ומאה ועשרים אלף כי בהקבצם יהיו קכ"א אלף קנ"ג והנה הם כלם | |style="text-align:right;"|והמשל נ"ג ואלף ומאה ומאה ועשרים אלף כי בהקבצם יהיו קכ"א אלף קנ"ג והנה הם כלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|ועכ"ז ידוע כי יפלו מדרגות רבות בעת הקבוץ אשר היו הכרחיות במספרי' הנפרדי' כן אלף ומאה היו שם ב' ספרי' וק"כ אלף היו שם ד' ספרי' ועתה בקבוץ אין שם צפר כלל ועם כל זה הנכון אצלי לומ' בגדר אל שיהיו מספר אחד | + | |style="text-align:right;"|ועכ"ז ידוע כי יפלו מדרגות רבות בעת הקבוץ אשר היו הכרחיות במספרי' הנפרדי' כן אלף ומאה היו שם ב' {{#annot:term|205,1461|frSn}}ספרי'{{#annotend:frSn}} וק"כ אלף היו שם ד' ספרי' ועתה בקבוץ אין שם {{#annot:term|205,1813|RyC4}}צפר{{#annotend:RyC4}} כלל ועם כל זה הנכון אצלי לומ' בגדר אל שיהיו מספר אחד |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> אחד מהם החבור מבלי יחס ידוע והמכוון בו שתקבץ מספר ממחנות רבות אל מספר כמו כן |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|וצריך שתניח אחד המחוברים בשטה ותניח | + | |style="text-align:right;"|וצריך שתניח אחד המחוברים בשטה ותניח ה{{#annot:term|787,1220|BCCl}}מחובר{{#annotend:BCCl}} האחר תחתיו כל {{#annot:term|203,2021|SaW4}}מחנה{{#annotend:SaW4}} תחת הדומה לה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 652: | Line 681: | ||
|style="text-align:right;"|ומבחן החבור שתגרע אחת משטותיו מן התשובה ישאר אחרת | |style="text-align:right;"|ומבחן החבור שתגרע אחת משטותיו מן התשובה ישאר אחרת | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"|פירוש אמרו מבלי יחס ידוע כי הקבוץ יחלק תחלה לשני חלקים קבוץ מספרי' אין ביניהם יחס ידוע וקבוץ מספרי' על יחס ידוע | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> אמרו מבלי יחס ידוע כי הקבוץ יחלק תחלה לשני חלקים קבוץ מספרי' אין ביניהם יחס ידוע וקבוץ מספרי' על יחס ידוע |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 671: | Line 700: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|והראשון יהיו היחסי' רבי' מאד וזה הפך המזגים בספר הרפואה כי השוה אחד והבלתי שוים רבים | + | |style="text-align:right;"|והראשון יהיו היחסי' רבי' מאד וזה הפך המזגים בספר הרפואה כי השוה אחד והבלתי שוים רבים <ref>marg. ובכאן המספרי' השוים רבים הם והשוים הם שיש להם יחס וכו'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 677: | Line 706: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל שלש מאות ושלשים וחמשה עם ארבע מאות וחמשים ושלשה וצריך שיונחו שתי שטות בצורה זו | + | *{{#annot:335+453|154|1UCT}}Example: three hundred and thirty-five with four hundred and fifty-three. |
| + | :<math>\scriptstyle335+453</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל שלש מאות ושלשים וחמשה עם ארבע מאות וחמשים ושלשה{{#annotend:1UCT}} | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וצריך שיונחו שתי שטות בצורה זו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" | ||
| + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" | ||
| + | |7||8||8 | ||
| + | |- | ||
| + | |3||3||5 | ||
| + | |- | ||
| + | |4||5||3 | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
| Line 699: | Line 746: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|ויחובר כל מחנה אל הדומ' לה ויכתב כנגדה למעלה והנה יתחבר על האחדים ח' ועל העשרות ח' ועל המאות ז‫' | + | |style="text-align:right;"|ויחובר כל מחנה אל הדומ' לה ויכתב כנגדה למעלה והנה {{#annot:term|178,1215|qc6v}}יתחבר{{#annotend:qc6v}} על האחדים ח' ועל העשרות ח' ועל המאות ז‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 734: | Line 781: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|ולכן אמ' כי | + | |style="text-align:right;"|ולכן אמ' כי ה{{#annot:term|388,1217|X9St}}מקובץ{{#annotend:X9St}} הוא התשובה וכן כשלא היה למדרגה דומה כמו בזה המספר שהמשלנו לאין לאחדים אחדים דומים כי עמם צפר הנה המחנה ההיא היתה התשובה כי כתבנו למעלה הד' עצמם וכן הדומה <sup>לזה</sup> |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 745: | Line 792: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|וידוע כי באלו המשלים ההתחלה מראשיתם או אחריתם שוה בעבור כי האחדים | + | |style="text-align:right;"|וידוע כי באלו המשלים ההתחלה מראשיתם או אחריתם שוה בעבור כי האחדים ב{{#annot:term|178,1215|laVE}}התחברם{{#annotend:laVE}} לא יגיעו לעשרות וכן העשרות לא יגיעו למאות ולא המאות לאלפים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 784: | Line 831: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|והסבה בזה כי היותר שיתכן שיהיה בכל מחנה מהשני מחנות ט' ט' | + | |style="text-align:right;"|והסבה בזה כי היותר שיתכן שיהיה בכל מחנה מהשני מחנות ט' ט' וב{{#annot:term|178,1216|4f0z}}התקבצם{{#annotend:4f0z}} יוסיפו מדרגה לא יותר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 839: | Line 886: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ==== Sum of Geometric Progression ==== | + | ==== <span style=color:Green>Sum of Geometric Progression</span> ==== |
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | + | | | |
| − | |style="text-align:right;"|אמ' | + | *<span style=color:Green>Sequence of even-times-even numbers</span> |
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the second is by progression, such as the squares of the chessboard and their similar | ||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והשני היו על יתרון כמו בתי הנרדשיר והדומים להם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle | + | :*In the first square: one <math>\scriptstyle a_1=1</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|על שיהיה בבית הא' אחד |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :Then the duplication proceeds gradually from the first to the last given term: |
| + | |style="text-align:right;"|עוד יתדרג ההכפל מראשיתו לאחרית המונח | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | :*Add one to the one that is in the first square = what is in the second [square] <math>\scriptstyle a_2=a_1+1=1+1</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא שתוסיף על האחד שבבית הא' אחד להיות מה שבשני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*Multiply it by itself and the result is what is in the second and what precedes it plus one <math>\scriptstyle1+a_1+a_2=\left(a_2\right)^2={\color{red}{2^2}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|עוד תכה זה בעצמו ג"כ ומה ש<sup>מ</sup>גיע הוא מה שבשני ומה שהקדם לו בתוספת אחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*Multiply it again by itself and the result is what is in the fourth and what precedes it plus one <math>\scriptstyle1+a_1+a_2+a_3+a_4=\left[\left(a_2\right)^2\right]^2={\color{red}{\left(2^2\right)^2}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|עוד תכה זה בעצמו ג"כ ומה שיגיע הוא מה שברביעי ומה שקודם לו בתוספת אחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Do not stop multiplying the result by itself, duplicating the resulting squares, until the end of the given [terms], then subtract one from the sum, and the remainder is the required <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{2^n} a_i={\color{red}{2^{2^n}-1}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|עוד לא תסור מלהכות היוצא בנפשו ותכפול בתי היוצא עד שתכלה אל המונח ותגרע אחד מן המקובץ והנשאר הוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': after completing [the discussion on] the addition of non-proportional numbers he turns to explain the addition of the proportional numbers. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פרוש</span></big> אחר שהשלים הקבוץ במספרים שאין להם יחס שב לבאר הקבוץ שבמספרים אשר להם יחס | ||
| + | |- | ||
| + | |It was already said that they come in many manners and he started with one of them, which he called "addition by progression". | ||
|style="text-align:right;"|וכבר אמרנו כי הם יבואו על פנים רבים והתחיל באחד מהם קראו החבור על היתרון | |style="text-align:right;"|וכבר אמרנו כי הם יבואו על פנים רבים והתחיל באחד מהם קראו החבור על היתרון | ||
| + | |- | ||
| + | |The meaning of "such as the squares of the chessboard and their similar" is successive terms. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ופי' שהוא כמו {{#annot:term|1953,1951|w4bF}}בתי הנרדשיר{{#annotend:w4bF}} או הדומה להם כלומ' מדרגות על סדר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*On the first square of the chessboard - one <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ושם בבתי הראשון של ה{{#annot:term|1952,1950|QCjE}}נרדשיר{{#annotend:QCjE}} אחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :*On the second - 2, which is double the one <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=2\sdot a_1=2}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובשני ב' שהוא כפל האחד |
| − | ובשני ב' שהוא כפל האחד | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | :*On the third square - 4, which is double the [second] square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=2\sdot a_2=4}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וב{{#annot:term|1953,1951|jRXc}}בית{{#annotend:jRXc}} השלישי ד' שהוא כפל הבית | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*On the fourth square - 8, which is double of 4 <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=2\sdot a_3=2\sdot4=8}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובבית הד' ח' שהוא כפל הד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*On the fifth square - 16, which is double of 8 <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=2\sdot a_4=2\sdot8=16}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובבית החמשי י"ו שהוא כפל ח‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :And so on always by this method to the end of the given. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תמיד על זה הדרך עד אחרית המונח | ||
| + | |- | ||
| + | |That is, if one asks how much is the sum of eight squares, or four, or others by this progression, the eighth square is called the end of the given - this is the meaning of the addition by progression. | ||
|style="text-align:right;"|כלומ' אם השואל יניח בשאלתו כמה יעלה המקובץ משמנה בתים או ארבעה או זולתם על זה היתרון הנה הבית השמיני נקרא אחרית המונח הנה זה פי' החבור על יתרון | |style="text-align:right;"|כלומ' אם השואל יניח בשאלתו כמה יעלה המקובץ משמנה בתים או ארבעה או זולתם על זה היתרון הנה הבית השמיני נקרא אחרית המונח הנה זה פי' החבור על יתרון | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |After he informed its definition he turns to announce how to sum. |
|style="text-align:right;"|ואחר שהודיע גדרו שב להודיע איך תקבץ | |style="text-align:right;"|ואחר שהודיע גדרו שב להודיע איך תקבץ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=a_1+1=2}}</math> | + | :*He said to add one to the 1 that is in the first square and it is what is in the second square, that is 2: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=a_1+1=1+1=2}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|ואמר שתוסיף על הא' שבבית הא' אחד והוא יהיה מה שבבית השני כלומר ב' | + | |style="text-align:right;"|ואמר שתוסיף על הא' שבבית הא' אחד והוא יהיה מה שבבית השני כלומר ב‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+a_1+a_2=1+1+2=1+3=4=2^2}}</math> | + | :*When you multiply the 2 by itself, it is 4, and this 4 is the sum of what is in the two squares - in the first square and in the second square, plus 1 that you added, because in the first square there is 1, in the second there is 2, plus the one that you added it is 4: <math>\scriptstyle{\color{blue}{1+a_1+a_2=1+1+2=1+3=4={\color{red}{2^2}}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|וכאשר תכה אל הב' בעצמם יהיו ד' ואלה הד' הם קבוץ מה שבשני בתי' שבבית הא' והשני עם תוספת א' שהוספת | + | |style="text-align:right;"|וכאשר תכה אל הב' בעצמם יהיו ד' ואלה הד' הם קבוץ מה שבשני בתי' שבבית הא' והשני עם תוספת א' שהוספת וזה כי בבית הא' א' ובשני ב' הם ג' והאחד שהוספת היו ד‫' |
| − | וזה כי בבית הא' א' ובשני ב' הם ג' והאחד שהוספת היו ד' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle1+a_1+a_2+a_3+a_4&\scriptstyle=1+\sum_{i=1}^{2\sdot2} 2^{i-1}\\&\scriptstyle=1+\sum_{i=1}^4 2^{i-1}\\&\scriptstyle=1+1+2+4+8=1+ | + | :*Since you know that the sum up to the second square, with the addition, is 4, multiply the 4 by itself, it is 16. Double the squares that are 2, is 4, hence 16 is the sum of the fourth square and all that precedes it that are 3 squares, plus the one that you added at first - that is, 1 in the first square, 2 in the second, 4 in the third, 8 in the fourth - their sum is 15, plus the one that you added, they are 16 |
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle1+a_1+a_2+a_3+a_4&\scriptstyle={\color{red}{1+\sum_{i=1}^{2\sdot2} 2^{i-1}}}\\&\scriptstyle={\color{red}{1+\sum_{i=1}^4 2^{i-1}}}\\&\scriptstyle=1+1+2+4+8=1+15=16=4^2\\\end{align}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואחר שידעת שהמקובץ עד הבית השני ד' עם התוספת הכה אלה הד' בעצמם יהיו י"ו וכפל הבתים שהם ב' יהיו ד' הנה י"ו הוא קבוץ הבית הד' וכל מה שלפניו שהם ג' בתים עם האחד שהוספת בתחלה<br> | |style="text-align:right;"|ואחר שידעת שהמקובץ עד הבית השני ד' עם התוספת הכה אלה הד' בעצמם יהיו י"ו וכפל הבתים שהם ב' יהיו ד' הנה י"ו הוא קבוץ הבית הד' וכל מה שלפניו שהם ג' בתים עם האחד שהוספת בתחלה<br> | ||
וזה בבית הא' א' ובשני ב' ובשלישי ד' וברביעי ח' הנה הם כולם ט"ו והאחד שהוספת היו י"ו | וזה בבית הא' א' ובשני ב' ובשלישי ד' וברביעי ח' הנה הם כולם ט"ו והאחד שהוספת היו י"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{ | + | :*If you multiply this number, which is 16, by itself, the result is 256, double the squares that are 4, they will be 8, hence 256 is what is in the eight squares plus the addition of the one: <math>\scriptstyle{\color{red}{1+\sum_{i=1}^{2\sdot4} 2^{i-1}=1+\sum_{i=1}^8 2^{i-1}}}{\color{blue}{=16^2=256}}</math> |
|style="text-align:right;"|ואם תכה זה המספר בעצמו שהוא י"ו יעלה רנ"ו תכפול הבתים שהם ד' יהיו ח' הנה רנ"ו הוא מה שבשמנה הבתים כלם עם התוספת האחד | |style="text-align:right;"|ואם תכה זה המספר בעצמו שהוא י"ו יעלה רנ"ו תכפול הבתים שהם ד' יהיו ח' הנה רנ"ו הוא מה שבשמנה הבתים כלם עם התוספת האחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{ | + | :*Subtract the one from the sum and the remainder is the [required] sum <math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^8 2^{i-1}=\left(1+\sum_{i=1}^8 2^{i-1}\right)-1}}</math> |
|style="text-align:right;"|גרע האחד מהקבוץ והנשאר הוא המקובץ | |style="text-align:right;"|גרע האחד מהקבוץ והנשאר הוא המקובץ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | :So you proceed until you reach the end of the given question. | ||
|style="text-align:right;"|וכן תעשה עד שתגיע אל סוף השאלה המונחת | |style="text-align:right;"|וכן תעשה עד שתגיע אל סוף השאלה המונחת | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Know, that this procedure is according this way when the number of the squares in the question is an even-times-even number as the squares of the chessboard therefore he said "such as the squares of the chessboard and their similar". |
| − | |||
|style="text-align:right;"|ודע כי זה המעשה הוא על דרך זו בהיות השאלה מספר בתים שהמספר ההוא זוג זוג כמו בתי הנרדשיר ולכן אמר בתי הנרדשיר והדומ' להם | |style="text-align:right;"|ודע כי זה המעשה הוא על דרך זו בהיות השאלה מספר בתים שהמספר ההוא זוג זוג כמו בתי הנרדשיר ולכן אמר בתי הנרדשיר והדומ' להם | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |But, when the [number of the] squares that are given in the question is other than an even-times-even number, there is a need for another way. |
| − | + | |style="text-align:right;"|אבל כשיהיה הבית המונח בשאלה מה שאינו זוג הזוג יצטרך דרך אחרת | |
| + | |- | ||
| + | |This is by operating according to the first mentioned procedure until arriving to a point where the procedure of the even-times-even is not applicable for the given. Save the sum without subtracting 1, then observe how many squares are left from the given and apply [the procedure] on them alone, as if they are the primary squares. That is, start with them from 1, until arriving to their end. Then, multiply the sum by the reserved from the first operation, and the product is the required. | ||
:<math>\scriptstyle1+\sum_{i=1}^{2^m+2^n+1} 2^{i-1}=\left(\sum_{i=1}^{2^m} 2^{i-1}\right)\sdot\left(\sum_{i=1}^{2^n} 2^{i-1}\right)\sdot2</math> | :<math>\scriptstyle1+\sum_{i=1}^{2^m+2^n+1} 2^{i-1}=\left(\sum_{i=1}^{2^m} 2^{i-1}\right)\sdot\left(\sum_{i=1}^{2^n} 2^{i-1}\right)\sdot2</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והוא שתעשה על הדרך הראשון הנזכר עד שיגיע למקום שלא יתכן עוד במונח ההוא על דרך זוג הזוג ותשמור המקובץ מבלי שתסיר א אחד ותראה כמה בתים נשארו מן המונח ותעשה בהם לבדם כאלו הם בתים ראשונים כלומר שתתחיל בהם בא' עד שתגיע לתכליתם והמקובץ הכה אותו בשמור אצלך מן המעשה הראשון והיוצא מן ההכאה הוא המבוקש |
| − | והוא שתעשה על הדרך הראשון הנזכר עד שיגיע למקום שלא יתכן עוד במונח ההוא על דרך זוג הזוג ותשמור המקובץ מבלי שתסיר א אחד ותראה כמה בתים נשארו מן המונח ותעשה בהם לבדם כאלו הם בתים ראשונים כלומר שתתחיל בהם בא' עד שתגיע לתכליתם והמקובץ הכה אותו בשמור אצלך מן המעשה הראשון והיוצא מן ההכאה הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{11} 2^{i-1}</math> | + | :*Example: one asks: how much is the sum of 11 squares by progression? |
| − | |style="text-align:right;"|המשל | + | ::<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{11} 2^{i-1}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>המשל</span> שואל השואל כמה המקובץ על דרך זה היתרון בי"א בתים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot1=2 | + | ::By the first procedure: |
| − | |style="text-align:right;"|והנה במעשה הראשון תתחיל ותקח הא' תכפלנו ויהיה ב' בבית הב | + | ::*Start by taking the 1, double it and it is 2 in the second square <math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot1=2}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והנה במעשה הראשון תתחיל ותקח הא' תכפלנו ויהיה ב' בבית הב‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | ::*Multiply 2 by itself and it is 4, and it is what is in the second and the first plus 1 <math>\scriptstyle{\color{blue}{1+a_1+a_2=2^2=4}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכה הב' בעצמה ויהיה ד' והם מה שבשני והראשון בתוספת א‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::*<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\ | + | ::*Multiply 4 by itself and it is 16, double the squares - they are 4 <math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot2=4}}</math>, hence 16 is what is in the fourth square and all that precedes it plus 1 <math>\scriptstyle{\color{blue}{1+\sum_{i=1}^4 a_i=1+\sum_{i=1}^4 2^{i-1}=4^2=16}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והכה ד' בעצמם יהיו י"ו ותכפול הבתים יהיו ד' הנה י"ו הוא מה שבבית הד' וכל מה שלפניו בתוספת א‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*Multiply 16 by itself and it is 256, double the squares - they are 8 <math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot4=8}}</math>, hence 256 is what is in the eighth square and all that precedes it plus 1 <math>\scriptstyle{\color{blue}{1+\sum_{i=1}^8 a_i=1+\sum_{i=1}^8 2^{i-1}=16^2=256}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|תכה י"ו בעצמם יהיו רנ"ו תכפול הבתים יהיו ח' והנה רנ"ו הוא מה שבבית הח' וכל מה שלפניו בתוספת א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | ::By this procedure, we have reached the point in which it is impossible to double the squares, for the given squares are 11. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והנה הגענו בזה המעשה עד המקום אשר לא יתכן עוד במונח לכפול הבתים כי הבתים המונחים י"א |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | ::We have reached to the eighth [square] and the sum is 256, so we save them. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והגענו עד הח' והיה המקובץ רנ"ו לכן <ref>4r</ref>שמרנו אותם |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::*<math>\scriptstyle{\color{ | + | ::*We return to the remaining squares, and we find that they are three <math>\scriptstyle{\color{red}{11-8=3}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושבנו אל הבתים הנשארים מצאנום ג‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | ::We apply the same procedure on them: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עשינו בהם כמעשה הזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*Placing one in the first square, doubling it - 2 is in the second square <math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot1=2}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|שמנו בבית הראשון א' וכפלנוהו היה בבית הב' ב‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle\ | + | ::*Multiplying it by itself and it is 4, and it is what is in the second and the first plus 1 <math>\scriptstyle{\color{blue}{1+a_1+a_2=2^2=4}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הכינו אותם בעצמם היו ד' והם מה שבבית השני והראשון בתוספת אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :::We keep the 4 as well. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|שמרנו ג"כ הד‫' |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*One square is left - we apply the first procedure: placing one in it, then doubling it, so it is 2, which is what is in the first plus 1 <math>\scriptstyle{\color{blue}{a+a_1=1+1=2\sdot1=2}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|נשאר בית אחד נעשה כמשפט הראשון נשים בו א' וכפלנו יהיה ב' והוא מה שבראשון בתוספת א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle1+\sum_{i=1}^{11} 2^{i-1}&\scriptstyle=2\sdot\left(1+\sum_{i=1}^{2} 2^{i-1}\right)\sdot\left(1+\sum_{i=1}^{8} 2^{i-1}\right)\\&\scriptstyle=2\sdot4\sdot256=8\sdot256=2048\\\end{align}}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|הכינו ב' בד' השמורים הוא ח' הכינו ח' ברנ"ו השמורים היו ב' אלפים מ"ח והוא המבוקש בתוספת אחד | |
| − | + | |- | |
| − | + | |If there were still squares on the second time, they should be treated as if they are primary and so on to their end. | |
| + | |style="text-align:right;"|ואלו היו בפעם השנית בתים יש לעשות בהם כראשונים וכן עד תומם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{ | + | :*Example: if the one who asks assumes 29 squares <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{29} 2^{i-1}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> אלו הניח השואל כ"ט בתים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::*The even-times-even [number of terms] reaches to 16 squares - keeping their sum <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{16} a_i}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה זוג הזוג יגיע עד י"ו בתים ישמור המקובץ מהם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\ | + | ::*The remaining squares are 13 <math>\scriptstyle{\color{red}{29-16=13}}</math>, we apply the first procedure on them |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והבתים הנשארים י"ג נעשה בהם כמעשה הראשון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::*The even-times-even [number of terms] reaches to 8 squares - keeping their sum <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{8} a_i}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|יגיע זוג הזוג עד ח' בתים ישמור המקובץ מהם גם כן |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | ::*The remaining squares are 5 <math>\scriptstyle{\color{red}{13-8=5}}</math>, we apply the first procedure on them | ||
| + | |style="text-align:right;"|והבתים הנשארים ה' נעשה בהם כמעשה הראשון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::*The even-times-even [number of terms] reaches to 4 [squares] - keeping their sum <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{4} a_i}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|יגיע זוג הזוג עד ד' ישמור גם כן המקובץ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::*One square remains <math>\scriptstyle{\color{red}{5-4=1}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והבתים הנשארים א' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::Double the last sum, which is the sum of 5 squares, multiply it by the reserved from the 8 [squares], then multiply the product by the reserved from the 16 [squares] and the result is the required plus 1 | ||
| + | |style="text-align:right;"|על כן תכפול המקובץ האחרון והוא יהיה המקובץ מהה' בתים תכה אותם בשמור מהח' והיוצא מן ההכאה תכה אותו בשמור מן הי"ו והיוצא הוא המבוקש בתוספת א‫' | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Always do so: when the first square remains, double what you have for that square. | ||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|וכן תעשה תמיד כשישאר בית א' תכפול הנמצא בידיך בעבור הבית ההוא | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :That is, take two squares, for two squares take 3, for 3 [take] 4, and so on, then multiply by what you reserved. | ||
| + | |style="text-align:right;"|כלומר שתקח ב' בתים כי כן לשתי בתים ג' ולג' ד' ולד' ה' וכן כלם ותכה בשמור אצלך | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :It is known that when you take two squares for one square, there is 2 in the second square - multiply it by the reserved, to duplicate it. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וידוע כי כאשר תקח לבית האחד ב' בתים הבית השני יש בו ב' תכה אותו בשמור אצלך כאלו כפלתו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Then, their duplication is three squares - there is 4 in the third [square] - multiply it by the reserved, to duplicate it. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואחרי כן כפלתו בתים שלשה השלישי יש בו ד' תכה אותם בשמור אצלך כאלו כפלתו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Duplicate it, and so on | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואחרי כן כפלתו וכן כלם | ||
| + | |- | ||
| + | |By this procedure one square always remains at the end, or an even-times-even [number of squares] | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובהכרח במעשה הזה ישאר תמיד באחרונה בית אחד או יבא בשוה זוג הזוג | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*Example: if the given squares were 28: <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{28} 2^{i-1}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> לו היו הבתים המונחים כ"ח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::In the beginning of the procedure you will arrive to 16 [squares], on the second [step] to 8, and on the third to 4, so they are 28: <math>\scriptstyle{\color{blue}{16+8+4=28}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תגיע בתחלת המעשה עד י"ו ובשניה עד ח' ובג' עד ד' והם כ"ח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*If there were 30 squares <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{30} 2^{i-1}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היו הבתי' ל‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::One will arrive also to two <math>\scriptstyle{\color{red}{16+8+4+2=30}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|היה עוד מגיע לשנים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :And so on. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה תמיד | ||
| + | |- | ||
| + | |The wise author mentioned this matter briefly in his commentary on the epistle with greater difficulty. | ||
|style="text-align:right;"|וזה הענין זכרו החכם המחבר בפי' לאגרת בקצרה ויותר קשה | |style="text-align:right;"|וזה הענין זכרו החכם המחבר בפי' לאגרת בקצרה ויותר קשה | ||
| + | |- | ||
| + | |We elaborated his explanation and abbreviated the procedure - all turns out to be the same, the one who observes there will understand this. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואנחנו הרוחנו בביאורו וקצרנו המעשה ועלה הכל לסגנון אחד המסתכל שם יבין זאת | ||
| + | |- | ||
| + | |The question of progression is applicable by another way, when one asks what is the number in a known square. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותפיל השאלה ביתרון זה על דרך אחרת וזה כי כבר ישאל השואל מה המספר אשר בבית ידוע מן הבתים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *If the square given in the question is an even-times-even term, the procedure is as mentioned above and it is known that the result of that procedure is the square that follows the even-times-even term. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם יהיה הבית המונח בשאלה זוג הזוג הנה המעשה הוא כנזכר למעלה וידוע כי יצא במעשה ההוא הבית אשר אחר זוג הזוג | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :Therefore, divide the result by two and the quotient is the required <math>\scriptstyle a_{2^n}=2^{2^n-1}=\frac{2^{2^n}}{2}=\frac{1+\sum_{i=1}^{2^n} 2^{i-1}}{2}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ולכן תחלק היוצא לשנים והחלק האחד הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | * | + | :*Example: one asks: what is the number that is in the eighth squares? <math>\scriptstyle a_8=2^{8-1}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> שאל השואל מה המספר הנמצא בבית הח' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::By the first procedure, the result is what is in the ninth square, since there the required is what is in the eighth and all that precedes it. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה על דרך המעשה הראשון יצא מה שבבית הט' בעבור כי המבוקש שם הוא מה שבשמיני וכל מה שלפניו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::But the question here is what is in the eighth square alone, which is an even-times-even term. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והשאלה פה מה שיש בבית הח' בלבד אשר הוא זוג הזוג |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_8=2^{8-1}=\frac{2^{8}}{2}=\frac{1+\sum_{i=1}^{9-1} 2^{i-1}}{2}=\frac{a_9}{2}=\frac{256}{2}=128}}</math> | + | ::Therefore, divide the result that is in the ninth square, which is 256, the half is 128 and this is what is in the required eighth square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_8=2^{8-1}=\frac{2^{8}}{2}=\frac{1+\sum_{i=1}^{9-1} 2^{i-1}}{2}=\frac{a_9}{2}=\frac{256}{2}=128}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|לכן תחלק היוצא בבית הט' שהוא רנ"ו יהיה החצי קכ"ח והוא מה שבבית הח' המבוקש |
| − | |||
| − | |||
| − | לכן תחלק היוצא בבית הט' שהוא רנ"ו יהיה החצי קכ"ח והוא מה שבבית הח' המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *If [the square given in] the question is the one that follows an even-times-even term, there is no need to divide, but the result is the required <math>\scriptstyle a_{2^n+1}=2^{2^n}=1+\sum_{i=1}^{2^n} 2^{i-1}</math> | |
|style="text-align:right;"|ואם היתה השאלה אשר אחר זוג הזוג לא יצטרך לחלק אלא היוצא הוא המבוקש | |style="text-align:right;"|ואם היתה השאלה אשר אחר זוג הזוג לא יצטרך לחלק אלא היוצא הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | *If the square given in the question is not an even-times-even term, the other procedure is needed, until you receive the result, then divide it into two halves and the half is the required. | ||
|style="text-align:right;"|ואמנם הבית אם המונח בשאלה אינו זוג הזוג יצטרך הדרך האחרת עד שיצא לך היוצא ותחלקנו לחצאין והחצי הוא המבוקש | |style="text-align:right;"|ואמנם הבית אם המונח בשאלה אינו זוג הזוג יצטרך הדרך האחרת עד שיצא לך היוצא ותחלקנו לחצאין והחצי הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle a_{11}=2^{11-1}</math> | + | :*Example: if he asks [what is] in the eleventh square <math>\scriptstyle a_{11}=2^{11-1}</math> |
|style="text-align:right;"|והמשל אם שאל בבית הי"א | |style="text-align:right;"|והמשל אם שאל בבית הי"א | ||
|- | |- | ||
| Line 1,034: | Line 1,188: | ||
|- | |- | ||
!Sequence of even-times-even-times-odd numbers | !Sequence of even-times-even-times-odd numbers | ||
| − | | | + | | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם תתחלף ההנחה הכה הנשאר בראשון יהיה המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
*<math>\scriptstyle a_1=1\longrightarrow a_n=a_1\sdot 2^{n-1}</math> | *<math>\scriptstyle a_1=1\longrightarrow a_n=a_1\sdot 2^{n-1}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|פירוש | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> דע כי המעשה הראשון הוא כשיהיה המונח בבית הא' א' ועליו יכפל היתרון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 1,053: | Line 1,210: | ||
| | | | ||
*<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n a\sdot 2^{i-1}=a\sdot\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)=a\sdot\left(2^n-1\right)</math> | *<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n a\sdot 2^{i-1}=a\sdot\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)=a\sdot\left(2^n-1\right)</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמעשה בראשון הוא כפי שאומ | + | |style="text-align:right;"|והמעשה בראשון הוא כפי שאומ' הכה הנשאר בראשון יהיה המבוקש<br> |
ואמרו הנשאר הוא שב אל מה שאמ' למעלה במעשה הראשון במאמ' האחר שאמר ותגרע אחד מן המקובץ והנשאר הוא המבוקש<br> | ואמרו הנשאר הוא שב אל מה שאמ' למעלה במעשה הראשון במאמ' האחר שאמר ותגרע אחד מן המקובץ והנשאר הוא המבוקש<br> | ||
ועתה אמר כי כאשר תתחלף ההנחה ויהיה בבית הא' זולת הא' שתעשה כאלו היה בבית הא' א' עד שתשלים המעשה כמו שנזכר למעלה תגרע אחד והנשאר תכה אותו במספר מה שבבית הראשון והיוצא מן ההכאה הוא המבוקש | ועתה אמר כי כאשר תתחלף ההנחה ויהיה בבית הא' זולת הא' שתעשה כאלו היה בבית הא' א' עד שתשלים המעשה כמו שנזכר למעלה תגרע אחד והנשאר תכה אותו במספר מה שבבית הראשון והיוצא מן ההכאה הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} 2\sdot 2^{i-1}</math> | + | :*Example: one asks: how much is the sum of ten squares, such that 2 is in the first square? <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} 2\sdot 2^{i-1}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|המשל | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>המשל</span> שאל שואל כמה המחובר בעשרה בתים עד שיהיה בבית הראשון ב‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 1,067: | Line 1,224: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} 3\sdot 2^{i-1}</math> | :*<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} 3\sdot 2^{i-1}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואם היה הבית הא' ג' | + | |style="text-align:right;"|ואם היה הבית הא' ג‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 1,078: | Line 1,235: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle a_{10}=2\sdot2^{10-1}</math> | + | :*As if one asks: what is in the tenth square, when the first is 2 |
| − | |style="text-align:right;"|כאלו שאל | + | ::[<math>\scriptstyle a_{10}=2\sdot2^{10-1}</math>] |
| + | |style="text-align:right;"|כאלו שאל מה בבית העשירי והראשון ב‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 1,087: | Line 1,245: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle a_{10}=3\sdot2^{10-1}</math> | :*<math>\scriptstyle a_{10}=3\sdot2^{10-1}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואם היה בבית הא' ג' | + | |style="text-align:right;"|ואם היה בבית הא' ג‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 1,096: | Line 1,254: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': if the numbers are in another progression, multiply the smaller by the excess of the greater over it, divide by the difference between the smaller and its consecutive number, then add the quotient to the greater and this is the answer. |
| − | + | <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n a_n=\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}+a_n</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואם היו מספרים על יתרון אחר הכה הקטן שבהם ביתרון הגדול עליו וחלק על היתרון בין הקטן והמספר אשר אצלו והוסף היוצא על הגדול תהיה התשובה |
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': if the numbers were exceeding one by the other by an excess that is other than the mentioned duplication | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> אם היו המספרי' מוסף כל אחד על חברו בתוספת אחר זולת הכפל הנזכר | ||
| + | |- | ||
| + | |That is, when the second adds to the first its thrice <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=3a_1}}</math> and the third is thrice the second <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=3a_2}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כלומר שיהיה השני מוסיף על הראשון שלשה פעמים כמוהו והשלישי שלשה פעמים מן השני | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*[Such as]: <span style=color:red>[triples]</span> <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1;\quad a_2=3;\quad a_3=9;\quad a_4=27;\quad a_5=81}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כמה שהיה בבית הא' <sup>א'</sup> ובשני ג' ובשלישי ט' וברביעי כ"ז ובחמשי פ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :< | + | :*Or exceeding by 4 <span style=color:red>[quadruples]</span> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|או יוסיף בד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::Such as: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1;\quad a_2=4;\quad a_3=16;\quad a_4=64;\quad a_5=256}}</math> and so for the rest of the numbers. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כמו שהיה בראשון א' <ref>4v</ref>ובשני ד' ובשלישי י"ו וברביעי ס"ד ובחמשי רנ"ו וכן בשאר המספרים |
|- | |- | ||
| − | | | + | |The procedure for finding the sum of the numbers: multiply the smaller among them by the excess of the greater over the smaller, divide the product by the excess of the second number over the first, then add the quotient to the greater number, and the result is the required <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n a_n=\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}+a_n</math> |
|style="text-align:right;"|המעשה בזה לדעת המקובץ מהמספרים שתכה הקטן שבהם במה שמוסיף הגדול שבהם על הקטן והיוצא מן ההכאה תחלק אותו על מה שמוסיף המספר השני על הראשון ומה שיצא מן החלוקה תוסיף אותו על המספר הגדול ומה שיהיה אחר זה הוא המבוקש | |style="text-align:right;"|המעשה בזה לדעת המקובץ מהמספרים שתכה הקטן שבהם במה שמוסיף הגדול שבהם על הקטן והיוצא מן ההכאה תחלק אותו על מה שמוסיף המספר השני על הראשון ומה שיצא מן החלוקה תוסיף אותו על המספר הגדול ומה שיהיה אחר זה הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle1+3+9+27+81=\sum_{i=1}^5 3^{i-1}</math> | + | :*Example: the numbers that exceed by 3 <span style=color:red>[triples]</span> <math>\scriptstyle1+3+9+27+81=\sum_{i=1}^5 3^{i-1}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|והמשל במספרים בתוספת ג' פעמי' א' ג' ט' כ"ז פ"א | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> במספרים בתוספת ג' פעמי' א' ג' ט' כ"ז פ"א |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle1+3+9+27+81=\sum_{i=1}^5 3^{i-1}&\scriptstyle= | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle1+3+9+27+81&\scriptstyle={\color{red}{\sum_{i=1}^5 3^{i-1}}}=\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}+a_n\\&\scriptstyle=\frac{1\sdot\left(81-1\right)}{3-1}+81\\&\scriptstyle=\frac{1\sdot80}{2}+81\\&\scriptstyle=\frac{80}{2}+81=40+81=121\\\end{align}}}</math> |
|style="text-align:right;"|הנה הגדול שהוא פ"א מוסיף על הקטן שהוא א' פ' הכה פ' בא' יהיו פ' חלק אותם על מה שמוסיף השני שהוא ג' על הקטן שהוא א' וזה ב' יצא מן החלוקה מ' הוסף אותם על הגדול שהוא פ"א יהיו כלם קכ"א והוא המקובץ מהמספרים ההם | |style="text-align:right;"|הנה הגדול שהוא פ"א מוסיף על הקטן שהוא א' פ' הכה פ' בא' יהיו פ' חלק אותם על מה שמוסיף השני שהוא ג' על הקטן שהוא א' וזה ב' יצא מן החלוקה מ' הוסף אותם על הגדול שהוא פ"א יהיו כלם קכ"א והוא המקובץ מהמספרים ההם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle1+4+16+64+256=\sum_{i=1}^5 4^{i-1}</math> | + | :*Also for the numbers that exceed by 4 <span style=color:red>[quadruples]</span> <math>\scriptstyle1+4+16+64+256=\sum_{i=1}^5 4^{i-1}</math> |
|style="text-align:right;"|וכן אם היו המספרים על תוספת ד' כמו א' ד' י"ו ס"ד רנ"ו | |style="text-align:right;"|וכן אם היו המספרים על תוספת ד' כמו א' ד' י"ו ס"ד רנ"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle1+4+16+64+256=\sum_{i=1}^5 4^{i-1}&\scriptstyle=256+\frac{1\sdot255}{4-1}\\&\scriptstyle=256+\frac{255}{3}\\&\scriptstyle=256+85=341\\\end{align}}}</math> | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle1+4+16+64+256&\scriptstyle={\color{red}{\sum_{i=1}^5 4^{i-1}}}=\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}+a_n\\&\scriptstyle=256+\frac{1\sdot255}{4-1}\\&\scriptstyle=256+\frac{255}{3}\\&\scriptstyle=256+85=341\\\end{align}}}</math> |
|style="text-align:right;"|תכה רנ"ה בא' יהיו רנ"ה תחלקם על ג' שהוא תוספת ד' על א' יצא בחלוקה פ"ה תוסיפ' על רנ"ו יהיו כלם שמ"א והוא המבוקש | |style="text-align:right;"|תכה רנ"ה בא' יהיו רנ"ה תחלקם על ג' שהוא תוספת ד' על א' יצא בחלוקה פ"ה תוסיפ' על רנ"ו יהיו כלם שמ"א והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle a_1\ne1</math> | + | :*Likewise when the first is other than one, whichever number it may be <math>\scriptstyle a_1\ne1</math> |
|style="text-align:right;"|וכן יהיה זה בהיות הראשון זולת א' אי זה מספר שיהיה | |style="text-align:right;"|וכן יהיה זה בהיות הראשון זולת א' אי זה מספר שיהיה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle\ | + | :*Example: the first is 2 <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1}}</math>, the excess is 3 <math>\scriptstyle{\color{blue}{q=3}}</math>, so that <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=6;\quad a_3=18;\quad a_4=54}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|המשל | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>המשל</span> היה הראשון ב' ובתוספת ג' יהיה השני ו' והשלישי י"ח והרביעי נ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle2+6+18+54=\sum_{i=1}^4 2\sdot3^{i-1}&\scriptstyle= | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle2+6+18+54&\scriptstyle={\color{red}{\sum_{i=1}^4 2\sdot3^{i-1}}}=\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}+a_n\\&\scriptstyle=\frac{2\sdot\left(54-2\right)}{6-2}+54\\&\scriptstyle=\frac{2\sdot52}{4}+54\\&\scriptstyle=\frac{104}{4}+54=26+54=80\\\end{align}}}</math> |
|style="text-align:right;"|הכה נ"ב שהם תוספת הגדול על הקטן בב' שהוא הקטן יהיו ק"ד חלקם על ד' שהוא תוספת ו' שהוא השני על ב' שהוא הראשון היוצא מן החלוקה כ"ו הוסיפם על נ"ד העולה פ' והוא המבוקש | |style="text-align:right;"|הכה נ"ב שהם תוספת הגדול על הקטן בב' שהוא הקטן יהיו ק"ד חלקם על ד' שהוא תוספת ו' שהוא השני על ב' שהוא הראשון היוצא מן החלוקה כ"ו הוסיפם על נ"ד העולה פ' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| Line 1,157: | Line 1,322: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :*Example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1;\quad a_2=1+\frac{1}{2};\quad a_3=2+\frac{1}{4};\quad a_4=3+\frac{1}{4}+\frac{1}{8};\quad a_5=5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|והמשל בראשון א' ובשני א' וחצי ובג' ב' ורביע וברביעי ג' ורביע ושמינית ובחמשי חמשה וחצי שמינית | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> בראשון א' ובשני א' וחצי ובג' ב' ורביע וברביעי ג' ורביע ושמינית ובחמשי חמשה וחצי שמינית |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}&\scriptstyle1+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{4}\right)+\left(3+\frac{1}{4}+\frac{1}{8}\right)+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\\&\scriptstyle=\sum_{i=1}^5 1\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)^{i-1}\\ | + | ::The excess is a half, i.e. the second exceeds over the first by half the first, the third by half the second and so on <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=a_1+\frac{1}{2}a_1;\quad a_3=a_2+\frac{1}{2}a_2}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כי זה הוא תוספת חצי ר"ל שהשני הוא מוסיף על הראשון חצי הראשון והשלישי חצי השני וכן כלם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}&\scriptstyle1+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{4}\right)+\left(3+\frac{1}{4}+\frac{1}{8}\right)+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\\&\scriptstyle={\color{red}{\sum_{i=1}^5 1\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)^{i-1}}}=\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}+a_n\\&\scriptstyle=\frac{1\sdot\left[\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]-1\right]}{\left(1+\frac{1}{2}\right)-1}+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\\&\scriptstyle=\frac{1\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}{\frac{1}{2}}+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\\&\scriptstyle=\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}{\frac{1}{2}}+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\\&\scriptstyle=\left(8+\frac{1}{8}\right)+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]=13+\frac{1}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\\\end{align}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הכה הקטן שהוא א' בתוספת החמשי עליו שהוא ד' וחצי שמינית יהיה ד' וחצי שמינית חלקהו על חצי אחד שהוא תוספת השני על הראשון יהיה היוצא בחלוקה ח' ושמינית כאשר תדע לפנים בחלוק השלמים והשברים על השברים הוסף אותם על ה' וחצי שמינית שהוא הגדול יהיה המקובץ י"ג ושמינית וחצי שמינית והוא המבוקש | |style="text-align:right;"|הכה הקטן שהוא א' בתוספת החמשי עליו שהוא ד' וחצי שמינית יהיה ד' וחצי שמינית חלקהו על חצי אחד שהוא תוספת השני על הראשון יהיה היוצא בחלוקה ח' ושמינית כאשר תדע לפנים בחלוק השלמים והשברים על השברים הוסף אותם על ה' וחצי שמינית שהוא הגדול יהיה המקובץ י"ג ושמינית וחצי שמינית והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle a_1\ne1</math> | + | :*Likewise when the first is other than one <math>\scriptstyle a_1\ne1</math> |
| − | |style="text-align:right;"|וכן אם היה בראשון זולת א' | + | |style="text-align:right;"|וכן אם היה בראשון זולת א‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*<math>\scriptstyle16+24+36+54+81=\sum_{i=1}^5 16\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)^{i-1}</math> | + | ::*For instance, the numbers <math>\scriptstyle16+24+36+54+81={\color{red}{\sum_{i=1}^5 16\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)^{i-1}}}</math> |
|style="text-align:right;"|ויהיו המספרי' על דרך זה למשל י"ו כ"ד ל"ו נ"ד פ"א | |style="text-align:right;"|ויהיו המספרי' על דרך זה למשל י"ו כ"ד ל"ו נ"ד פ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle16+24+36+54+81&\scriptstyle=\ | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle16+24+36+54+81&\scriptstyle=\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}+a_n\\&\scriptstyle=\frac{16\sdot\left(81-16\right)}{24-16}+81\\&\scriptstyle=\frac{16\sdot65}{8}+81\\&\scriptstyle=\frac{1040}{8}+81\\&\scriptstyle=130+81=211\\\end{align}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|הכה | + | |style="text-align:right;"|הכה י"ו שהוא הקטן בס"ה שמוסיף עליו הגדול יהיה אלף ומ' חלקם על ח' שמוסיף השני על הראשון היוצא בחלוקה ק"ל הוסף אותם על פ"א שהוא הגדול המקובץ רי"א והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 1,181: | Line 1,349: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|אמנם דע כי כל זה שהזכיר המחבר הוא בהיות הראשון והשני והאחרון ידועים | + | |style="text-align:right;"|<big>אמנם</big> דע כי כל זה שהזכיר המחבר הוא בהיות הראשון והשני והאחרון ידועים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 1,196: | Line 1,364: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל כי כמו שאם תשים על דרך הכפל | + | :*Example: |
| − | + | ::*If you set by the duplication procedure: | |
| − | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> כי כמו שאם תשים על דרך הכפל | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::*1 in the first square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1}}</math> |
| − | בבית | + | |style="text-align:right;"|בבית א' א‫' |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::*You double it: 2 in the second [square] <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=2\sdot1=2}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|ותכפלנו יהיה ב' בשני | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::*Multiply 2 by itself, it is 4, which is what is in the third square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=2^2=4}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ותכה ב' בעצמו יהיה ד' והוא מה שבבית הג‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::*Multiply 4 by itself, it is 16, which is what is in the fifth square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=4^2=16}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכה ד' בעצמם יהיו י"ו והם מה שבבית החמשי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::*Likewise, if you set by the triple progression: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן אם תשים על דרך יתרון ג' פעמים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::*1 in the first square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|בבית הא' א‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::*3 in the second [square] <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=3}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובשני ג‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::*Multiply it by itself, it is 9, which is what is in the third square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=3^2=9}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותכה זה בעצמו יהיו ט' מה שבבית הג‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::*Multiply 9 by itself, it is 81, which is what is in the fifth square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=9^2=81}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותכה הט' בעצמם יהיו פ"א והם מה שבבית החמשי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::*Also by the superparticular progression, such as the sesquialter progression: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן ביתרון השברים כמו ביתרון החצי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::*1 in the first square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|בראשון א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::*[one] and a half in the second square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=1+\frac{1}{2}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ובשני ב' וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | :::*Multiply one and a half by itself, it is two and a quarter, which is what is in the third square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\left(1+\frac{1}{2}\right)^2=2+\frac{1}{4}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אם תכה א' וחצי בעצמו יהיו ב' ורביע והם מה שבשלישי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=4\ | + | :::*Multiply two and a quarter by itself, it is 5 and half an eighth, which is what is in the fifth square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=\left(2+\frac{1}{4}\right)^2=5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם תכה ב' ורביע בעצמם יהיו ה' וחצי שמינית והוא מה שבחמשי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן כלם והבן זה מאד וכל זה בהיות הא' בבית הא‫' | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|הנה אם תרצה לדעת מה בבית ידוע והבית ההוא יהיה זוג הזוג המעשה הוא כמעשה הראשון אשר בבתי הנרדשיר מהכאת המספרים בעצמם וכפילת הבתים אשר הם זוג הזוג וידוע כי זה לך מה שבבית אשר אחר זוג הזוג חלק המספר ההוא אשר יצא על מספר היתרון והיוצא בחלוקה הוא אשר בבית זוג הזוג | |
| − | |style="text-align:right;"|הנה יצא על | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Example: we wish to know what is in the fourth square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=?}}</math>, by the triple progression <math>\scriptstyle{\color{blue}{q=3}}</math>, and 1 is in the first [square] <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> רצית לדעת מה בבית הד' על דרך יתרון ג' פעמים ובראשון א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*Multiply it three times, this is 3 in second [square] <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=3a_1=3\sdot1=3}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כפלהו ג' פעמים יהיו ג' בשני | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\ | + | ::*Multiply the second by itself, this is 9 in third square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\left(a_2\right)^2=3^2=9}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכה השני בעצמו יהיו ט' בבית הג‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*Multiply 9 by itself, this is 81 in fifth square, which succeeds the even-times-even term <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=\left(a_3\right)^2=9^2=81}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הכה ט' בעצמם יהיו פ"א בבית החמשי אשר הוא אחר זוג הזוג | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*Since the progression is by 3, divide 81 by 3, the result is 27, which is in the fourth square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=\frac{a_5}{q}=\frac{81}{3}=27}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|ובעבור כי היתרון בג' חלק פ"א בג' יצא כ"ז והוא אשר בבית הד‫' | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :If the square you wish is a square that follows an even-times-even term, you do not need to divide at all, the result is the required. | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם היה הבית אשר רצית בית אחר זוג הזוג אינך צריך לחלק כלל רק היוצא הוא המבוקש | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*As, when wishing the fifth square, the product is 81, which is the required <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=a_{4+1}=\left(a_3\right)^2=81}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כאלו רצית הבית החמשי הנה יצא לך בהכאה פ"א והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*And when multiplying 81 by itself, the result is the ninth square, which is the square that follows the eighth square that is an even-times-even [term], and the product is 6561: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_9=a_{8+1}=\left(a_5\right)^2=81^2=6561}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם תכה פ"א בעצמו יצא לך הבית הט' שהוא בית אחר ח' שהם זוג הזוג והיוצא מהכאה הוא ו' אלפים תקס"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*If you wish the eighth [square], which is an even-times-even [term], divide it by 3, which is the excess, and the result in the eighth square is 218[7]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_8=\frac{a_9}{q}=\frac{6561}{3}=218{\color{red}{7}}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ואלו רצית הח' שהוא זוג הזוג חלקת זה על ג' שהוא היתרון היה היוצא בבית הח' ב' אלפים קפ"ח | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::And so on. |
| + | |style="text-align:right;"|וכן על דרך זה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*If you wish the 17th square that follows the 16th, which is an even-times-even term, multiply the ninth square by itself: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{17}=a_{16+1}=\left(a_9\right)^2}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וכאלו רצית בית י"ז שהוא אחרי י"ו שהוא זוג הזוג הכה הבית הט' בעצמו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*If you multiply the 17th square [by itself] the result is the 33rd square that follows the 32nd, which is an even-times-even [term]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{33}=a_{32+1}=\left(a_{17}\right)^2}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ואם תכה הבית <ref>5r</ref>הי"ז יצא לך בית ל"ג שהוא אחר ל"ב שהוא זוג הזוג | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::And so on. |
| + | |style="text-align:right;"|וכן תמיד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכל זה שהזכרנו עתה הוא בהיות בבית הראשון א‫' | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|אבל אם היה בבית הא' זולת א' תעשה על הדרך הנזכר עד שתגיע לבית האחרון והכה היוצא במה שבבית הראשון יהיה המבוקש | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Example: 4 in the first square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=4}}</math>, by the triple progression <math>\scriptstyle{\color{blue}{q=3}}</math>, and we wish to know what is in the fifth square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=?}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>המשל</span> היה בבית הא' ד' על דרך יתרון ג' ורצינו לדעת מה בבית הה‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Applying the first procedure, the result is 81, we multiply them by 4, which is in the first square, the product is 324 and it is the required <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=4\sdot81=324}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|עשינו על דרך הראשון היה היוצא פ"א הכינו אותם בד' שהוא בבית הא' היה היוצא הוא שכ"ד והוא המבוקש <ref>marg. וכן תמיד</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Example with fractions: 8 in the first square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=8}}</math>, by the sesquialter progression <math>\scriptstyle{\color{blue}{q=1+\frac{1}{2}}}</math>, and we wish [to know what is in] the fifth square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=?}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל בשברי'</span></big> היה בראשון ח' על דרך יתרון החצי ורצינו הבית החמישי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::The result of the first procedure is 5 and half the eighth, we multiply them by 8 and this is the required <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=8\sdot\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הנה יצא על דרך הראשון ה' וחצי שמינית הכינו אותם בח' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :And so on. |
| + | |style="text-align:right;"|וכן בכלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואחר שתדע הבית האחרון ובאיזה יתרון שיהיה על דרך זאת שהזכרנו ותרצה לדעת המקובץ בבתים כלם עשה על דרך שהזכיר המחבר והיא אשר כבר פרשנוה והיא דרך כללת בכל היתרונות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכבר יתכן ג"כ למצא דרכים אחרים אבל אין לנו עתה לפרש אלה דברי הספר |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n a\sdot q^{i-1}=a_n+\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}=\left(a\sdot q^{n-1}\right)+\frac{a\sdot\left[\left(a\sdot q^{n-1}\right)-a\right]}{\left(a\sdot q\right)-a}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ודע</span></big> כי גם זאת הדרך נוהגת כמעשה הראשון אשר בבתי הנרדשיר ר"ל כי בדעתך הבית האחרון תכה הראשון ביתרון האחרון עליו ותחלק היוצא על היתרון שבין הקטן והשני לו והיוצא מן החלוקה תוסיפנו על האחרון יהיה המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובעבור כי תוספת האחרון על הראשון הוא כלו זולת א' כי הראשון א' תסיר מהאחרון א' ואם תכנו בראשון לא יוסיף כלל ואם תחלקנו על יתרון השני היתרון הוא א' ע"כ לא יוסיף ולא יגרע א"כ תחסר מן האחרון א' ותוסיף הנשאר על האחרון עצמו יהיה המבוקש או כפל האחרון וחסר א' יהיה המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Example: we want the sum up to the sixth square including it and in it 32 <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_6=32}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>המשל</span> רצינו המקובץ עד הבית הו' והיא בכלל ובה ל"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle S_6&\scriptstyle=\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}+a_n\\&\scriptstyle=\frac{1\sdot\left(32-1\right)}{2-1}+32\\&\scriptstyle=\frac{1\sdot31}{1}+32\\&\scriptstyle=\frac{31}{1}+32\\&\scriptstyle=31+32=63\\\end{align}}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הכינו ל"א שהוא תוספת האחרון על הראשון בא' שהוא הראשון היו ל"א חלקנום על תוספת הב' שהוא ב' על הראשון שהוא א' ובתוספת א' יצא נ"ב בחלוק ל"א הוספנום על ל"ב היו ס"ג והוא המקובץ בו' בתים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואלו חסרנו מן הל"ב א' נשארו ל"א הוספנום על ל"ב היו ס"ג |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|או אם כפלנו ל"ב היו ס"ד הוצאנו א' היו ס"ג | |
| − | |style="text-align:right;"|א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וידיעת מה שבבית האחרון על דרך בתי הנרדשיר ג"כ תדענו על הדרך שהזכרנו בידעתה בשאר היתרונות א"כ הדרך לכלם אחת היא |
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |||
| + | ==== <span style=color:Green>Sum of Arithmetic Progression</span> ==== | ||
| | | | ||
| − | + | |- | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': if the progression of the numbers is other than the duplication: |
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם יהיה יתרון המספרים ידוע זולת הכפל | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *Multiply the excess by the number of the terms minus one, then add the first number to the result and the outcome is the end of the numbers [= the last term] <math>\scriptstyle a_n=a_1+\left[d\sdot\left(n-1\right)\right]</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הכה היתרון במספר המספר אלא א' והיוצא הוסף עליו המספר הראשון ומה שיהיה הוא סוף המספרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *Sum of squares of | + | *Sum it with the first [term], then multiply [the sum] by half the number of the terms and this is the answer <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n a_i=\left(a_n+a_1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)</math> |
| − | |style="text-align:right;"|''' | + | |style="text-align:right;"|קבצנו עם הראשון והכה אותו בחצי מספר המספרים תהיה התשובה |
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': know that all the progressions that were mentioned until now are called duplication. This is because in the squares of the chessboard you always duplicate the number twice, i.e. take twice its similar, and in the triple progression you duplicate it thrice, and in the quadruple progression four times and in superparticular progression you duplicate its half, or its third, or its quarter and so on. Therefore, all are called duplication. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> דע כי כל היתרונות שזכרנו עד עתה יקראו כפל וזה כי בתי הנרדשיר אתה כופל תמיד המספר שתי פעמים ר"ל תקח שני פעמים כמוהו וביתרון ג' אתה כפלו ג' פעמים וביתרון ד' ארבעה פעמים ובשברים אתה כופל חציו או שלישיתו או רביעתו וכן כלם ע"כ יקראו כלם כפל | ||
| + | |- | ||
| + | |But the duplication can be in another way, which is when the excess is always 1, or 2 or 3. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ויתכן להיות היתרון על דרך אחרת והוא שיהיה היתרון תמיד א' או ב' או ג' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *If the progression is according to the first way, it is the sequence of the numbers: 1, then add 1, it is 2, add 1, it is 3; <math>\scriptstyle{\color{blue}{1;\;2;\;3;\;4;\;5;\;6}}</math>, and so on, every number exceeds by one over its preceding. Hence, the excess is a known number, which is 1. |
| + | |style="text-align:right;"|ואם יהיה היתרון על דרך א' הוא דרך המספר א' אחרי כן תוסיף א' יהיו ב' תוסיף א' יהיו ג' ד' ה' ו' וכן כלם כי כל מספר יוסיף על כל אשר לפניו אחד הנה היתרון הוא מספר ידוע והוא הא' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | * | + | *According to the second way: <math>\scriptstyle{\color{blue}{1;\;3;\;5;\;7;\;9}}</math>, which is the sequence of the odds, and the excess is always a known number that is 2. |
| − | |style="text-align:right;"|''' | + | |style="text-align:right;"|או על דרך הב' בראשון א' ואחריו ג' אחרי כן ה' אחרי כן ז' א"כ ט' וזה סדר הנפרדי' והתוספת תמיד מספר ידוע והוא ב' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *According to the third way: <math>\scriptstyle{\color{blue}{1;\;4;\;7;\;{\color{red}{10}}}}</math>, which is the sequence of the odds [?], and the excess is always a known number that is 3. |
| + | |style="text-align:right;"|ועל דרך ג' א' אחר כן ד' אחר כן ז' אחר כן ח' וזה סדר הנפרדים והתוספת תמיד מספר ידוע והוא ג' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכמו כן אם יתחיל זולת הא' כמו שיהיה בגדר על ה' תוספת א' או ג' או ה' ז' ט' על דרך תוספת ב' או ב' ד' ו' ח' על תוספת ב' ג"כ הנה זהו פי' אמרו יתרון המספרים במספר ידוע זולת הכפל | |
| − | |style="text-align:right;"|''' | + | |- |
| + | |He said that the way to know the sum of these numbers is that you know how many are the numbers, whose sum is asked, subtract one from their number, multiply the remainder by the excess that was asked, then add the first number to the product, and this is the value of the last number <math>\scriptstyle a_n=a_1+\left[d\sdot\left(n-1\right)\right]</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמר כי הדרך לדעת המקובץ במספרים אלה הוא שתדע כמה המספרים אשר שאל כפילתם ותגרע ממספרם אחד ותכה הנשאר ביתרון אשר שאל ומה שיצא מן ההכאה תוסיף עליו המספר הראשון והוא יהיה מה שבמספר האחרון | ||
| + | |- | ||
| + | |Hence, this is the way to know the last square. | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה זה דרך לדעת הבית האחרון | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Example: one asks: how much is the sum of 10 squares <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} a_i=?}}</math>, exceeding by 1 <math>\scriptstyle{\color{blue}{d=1}}</math>, when 1 is the beginning of the squares <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=1}}</math>? |
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> שאל שואל כמה המקובץ בעשרה בתים על דרך תוספת הא' ובתחלת הבתים א' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=\left[d\sdot\left(n-1\right)\right]+a_1=\left[1\sdot\left(10-1\right)\right]+1=\left(1\sdot9\right)+1=9+1=10}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"|'''אמ' | + | |style="text-align:right;"|הנה המספרים אשר שאל עשרה חסרנו מהם א' נשארו ט' הכינו זה ביתרון שהוא א' <ref>marg. יהיו ט' הוספנום על המספר הראשון שהוא א' יהיו עשרה והוא מה שבבית העשירי רצינו לדעת המקובץ באלה העשרה בתים אמ' שתקבץ מה שבבי' האחרון והוא עשרה עם הראשון שהוא א'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} a_i=\left(a_1+a_n\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)=\left(1+10\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=11\sdot5=55}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|יהיו י"א הכה אותם בחצי מספר המספרים אשר הם עשרה חצים ה' הכינו י"א בה' ויהיו נ"ה והיא התשובה לשאלה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | * | + | :*If he assumed 2 in the first square |
| − | |style="text-align:right;"|' | + | |style="text-align:right;"|ואם הניח בבית הא' ב' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=\left[d\sdot\left(n-1\right)\right]+a_1=\left[1\sdot\left(10-1\right)\right]+2=\left(1\sdot9\right)+2=9+2=11}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הכינו ט' שהוא מספר המספרים אלא אחד בא' היו ט' הוספנום עליו ב' שהוא הראשון היה בבית האחרון י"א | ||
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| − | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} a_i=\left(a_1+a_n\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)=\left(2+11\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=13\sdot5=65}}</math> | |
| − | + | |style="text-align:right;"|קבצנוהו עם הראשון היו י"ג הכינו זה בה' היו ס"ה והיא התשובה | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם היה הבית זולת זוג הזוג וזולת הבית אשר אחריו תעשה כמשפט הראשון תגיע לבית אשר אחרי זוג הזוג תשמור היוצא והסר בתי זוג הזוג והבתים הנשארים תעשה כן עד שישארו בהכרח בית א' או שנים אם שנים תקח להם מה שבבית השני לפי היתרון ואם אחד לא תקח מאומה כי הוא אחר זוג הזוג והנח המספר האחרון כאשר לפניו השמור והיוצא מן ההכאה תכה אותו בשמור אשר לפניו וכן בכלם והיוצא הוא המבוקש | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Example: we wish to know what is in the 14th square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{14}=?}}</math>, by the progression of 3 |
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>המשל</span> רצינו לדעת מה בבית י"ד על יתרון ג' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*We apply the first procedure: we reach to the ninth square, which follows the even-times-even [term], the result in it is 6561, we save it <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_9=\sum_{i=1}^{8} a_i={\color{red}{3^8}}=6561}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|עשינו כמשפט הראשון הגענו עד הבית הט' שהוא אחר זוג הזוג והיה היוצא בו ו' אלפים תקס"א שמרנום | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::We subtract 8 squares, that are even-times-even [term] - 6 squares remain <math>\scriptstyle{\color{blue}{14-8=6}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|הסרנו ח' בתים שהם זוג הזוג נשארו ו' בתים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*We apply the first procedure: we reach to the fifth square, which follows the even-times-even [term], the result in it is 81, we save it also <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=\sum_{i=1}^{4} a_i={\color{red}{3^4}}=81}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|עשינו כמשפט הראשון הגענו עד הבית הה' שהוא אחר זוג הזוג והיה היוצא בו פ"א שמרנום ג"כ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::We subtract the even-times-even [number] of squares that are 4 - 2 squares remain <math>\scriptstyle{\color{blue}{6-4=2}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|והסרנו בתי זוג הזוג שהם ד' נשארו ב' בתים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*We take for them the 3 that in the second square <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=3}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|לקחנו להם ג' שבבית השני | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a_{14}&\scriptstyle=a_2\sdot\left(\sum_{i=1}^{4} a_i\right)\sdot\left(\sum_{i=1}^{8} a_i\right)\\&\scriptstyle=3\sdot81\sdot6561=243\sdot6561=1594323\\\end{align}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו הג' האלה בפ"א <ref>5v</ref>השמורים אשר לפניהם היה יוצא מההכאה רמ"ג הכינו רמ"ג בו' אלפי' תקס"א השמורים אשר לפניו היה היוצא אלף אלפי' ותקצ"ד אלף ושכ"ג והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :*If there were 15 squares. | |
| + | |style="text-align:right;"|ואלו היו הבתים ט"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style=" | + | ::*The result of 9 squares is 6561 <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_9=\sum_{i=1}^{8} a_i={\color{red}{3^8}}=6561}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|היה היוצא בט' בתים ו' אלפי' תקס"א | ||
|- | |- | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| + | :::We subtract 8 squares - 7 squares remain <math>\scriptstyle{\color{blue}{15-8=7}}</math>. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וחסרנו ח' בתים נשארו ז' | ||
|- | |- | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| + | ::*The result of 5 squares is 81 <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=\sum_{i=1}^{4} a_i={\color{red}{3^4}}=81}}</math>. | ||
| + | |style="text-align:right;"|יצאו בה' בתים פ"א | ||
|- | |- | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| − | + | :::We subtract 4 squares - 3 squares remain <math>\scriptstyle{\color{blue}{7-4=3}}</math>. | |
| + | |style="text-align:right;"|והסרנו ד' בתים נשארו ג' בתים | ||
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| − | + | ::*The result in them is 9 <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\sum_{i=1}^{2} a_i={\color{red}{3^2}}=9}}</math>. | |
| + | |style="text-align:right;"|היוצא בהם ט' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::If we subtract 2 squares, which is an even number - one remains <math>\scriptstyle{\color{blue}{3-2=1}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|ואם נסיר ב' שהוא זוג ישאר אחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::As was already said, nothing is taken for the one. |
| + | |style="text-align:right;"|וכבר אמרנו שהאחד לא יוקח לו כלום | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a_{15}&\scriptstyle=a_3\sdot\left(\sum_{i=1}^{4} a_i\right)\sdot\left(\sum_{i=1}^{8} a_i\right)\\&\scriptstyle=9\sdot81\sdot6561\\\end{align}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|אם כן נכה הט' בפ"א והיוצא נכה אותו בו' אלפים תקס"א והיוצא הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | :*If there were 15 squares. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואלו היו הבתים י"ו | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | {| | + | ::*The result is 9 - we subtract 8 [squares] - 8 [squares] remain <math>\scriptstyle{\color{blue}{16-8=8}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|היוצאים ט' נסיר ח' ישארו ח' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style=" | + | ::*The result is 5 - we subtract 4 [squares] - 4 [squares] remain <math>\scriptstyle{\color{blue}{8-4=4}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|יצאו ה' נסיר ד' וישארו ד' | ||
|- | |- | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| + | ::*The result is 3 - we subtract 2 [squares] - 2 [squares] remain <math>\scriptstyle{\color{blue}{4-2=2}}</math>. | ||
| + | |style="text-align:right;"|יצאו ג' נסיר ב' וישארו ב' | ||
|- | |- | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| + | :::We take for them what is in the second square. | ||
| + | |style="text-align:right;"|נקח להם מה שבבית השני | ||
|- | |- | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| − | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a_{16}&\scriptstyle=a_2\sdot\left(\sum_{i=1}^{2} a_i\right)\sdot\left(\sum_{i=1}^{4} a_i\right)\sdot\left(\sum_{i=1}^{8} a_i\right)\\&\scriptstyle=3\sdot9\sdot81\sdot6561=14{\color{red}{3}}489{\color{red}{07}}\\\end{align}}}</math> | |
| + | |style="text-align:right;"|נכה ג' בט' והיוצא בפ"א והיוצא בו' אלפים תקס"א יהיה המבוקש והוא י"ד אלפי' אלפים ורמ"ח אלף ותתקס"ו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Apply this. |
| + | |style="text-align:right;"|והקש על זה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובעבור כי י"ו הם זוג הזוג אלו רצית בתחלה היה המגיע עד י"ז בתים שהם אחר זוג הזוג וחלקת היוצא בג' שהוא היתרון היה ג"כ זה המבוקש ועל דרך זה בכל היתרונות השלמים והנכון שתעשה תמיד על דרך זה ואפי' בזוג הזוג כדי שיהיה לכל דרך אחת ולא תצטרך לחלק על היתרון כי היתרונות יתחלפו ואמנם כאשר יהיה הבית אחר זוג הזוג אין צריך כי אם המעשה הראשון והיוצא הוא המבוקש ואם יהיה היתרון בשברים תעשה על הדרך הזו בעצמה אם היה הבית האחד זוג הזוג או זולתה עשה על זאת הנזכרת למעלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המשל היה התוספת בחצי ורצית לדעת מה שבבית הה' שהוא אחר זוג הזוג |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|שמנו בבית הא' א' ובשני א' וחצי הכינו הא' וחצי בעצמו היה ב' ורביע והוא בבית השלישי הכינו ב' ורביע בעצמם היה היוצא ה' וחצי שמינית והוא מה שבבית החמשי המבוקש ואם תכה זה בעצמו יצא מה שבבית הט' שהוא אחר זוג הזוג |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | :*If you want the fourth square. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואלו רצית הבית הד' | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | {| | + | ::*we reach to the third [square], the result in it is 2 and a quarter, we save it <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\sum_{i=1}^{2} a_i={\color{red}{\left(1+\frac{1}{2}\right)^2}}=2+\frac{1}{4}}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|היינו מגיעים עד השלישי ויצא בו ב' ורביע שמרנו' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style=" | + | :::We subtract 2 squares, that are even-times-even [term] - 2 squares remain <math>\scriptstyle{\color{blue}{4-2=2}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|הסרנו ב' בתים שהם זוג נשארו שני בתים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :::We take for them what is in the second square, which is one and a half <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=1+\frac{1}{2}}}</math>. | ||
| + | |style="text-align:right;"|לקחנו להם מה שבבית השני שהוא א' וחצי | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=a_2\sdot\left(\sum_{i=1}^{2} a_i\right)=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot\left(2+\frac{1}{4}\right)=3+\frac{1}{4}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו אותם בשמור שהם ב' ורביע יהיה היוצא ג' ורביע וחצי רביע והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | :*If we want the sixth square. |
| + | |style="text-align:right;"|ואלו רצינו הבית הששי | ||
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| + | ::*we extract the fifth [square], which is 5 and half the eighth, we save it <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=\sum_{i=1}^{4} a_i={\color{red}{\left(1+\frac{1}{2}\right)^4}}=5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math>. | ||
| + | |style="text-align:right;"|הוצאנו החמשי והוא ה' וחצי שמינית שמרנום | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::We subtract 4 squares, that are even-times-even [term] - 2 squares remain <math>\scriptstyle{\color{blue}{6-4=2}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|והסרנו ד' בתים שהם זוג הזוג נשארו ב' בתים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | :::We take for them what is in the second square, which is one and a half <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=1+\frac{1}{2}}}</math>. | ||
| + | |style="text-align:right;"|לקחנו להם מה שבבית השני שהוא אחד וחצי | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | {| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_6=a_2\sdot\left(\sum_{i=1}^{4} a_i\right)=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]=7+\frac{1}{2}+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הכינו אותם בה' וחצי שמינית הוצא ז' וחצי וג' רבעי שמינית | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :And so on. | |
| + | |style="text-align:right;"|וכן בכולם | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם היה התוספת ב' ע"י מספרים ובתחלה א' עוד ג' עוד ה' עוד ז' וכן עד עשרה כמה המקובץ | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|הכינו היתרון שהוא שנים במספר המספרים אלה אחד וזה ט' היה היוצא מההכאה י"ח הוספנו עליהם המספ' הראשון והוא א' היו י"ט והוא מה שבבית האחרון זה עם הראשון והוא א' היו כ' הכינו עשרים בחצי המספרים והוא היה היוצא מאה והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם היה ד' בראשו' על דרך תוספת ב' ובשני ו' עוד ח' עוד י' וכן עד עשרים | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|הכינו היתרון שהוא ב' בי"ט שהוא מספר המספרים אלה אחד היה היוצא ל"ח הוספנו עליה הראשון והוא ד' היו מ"ב והוא מה שבבית האחרון קבצנו עם הראשון שהוא ד' היו מ"ו הכינו אותם בחצי המספרים שהם עשרה עלה ת"ס והוא המבוקש וכן בכל הדומה לזה | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the sum of the sequence of the numbers is by multiplying half the last number by the last number plus one <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} i=\frac{1}{2}n\sdot\left(n+1\right)</math>, [the sum of] their squares is by multiplying two thirds of the last plus a third by the sum <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} i^2=\left(\frac{2}{3}n+\frac{1}{3}\right)\sdot\left(\sum_{i=1}^{n} i\right)</math> and [the sum of] their cubes is by squaring the sum <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} i^3=\left(\sum_{i=1}^{n} i\right)^2</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואמנם הקבוץ על סדר המספרי' הוא שתכה החצי המספר האחרון במספר האחרון ואחד ומרובעם בהכאת שני שלישי האחרון ותוספת שליש א' במקובץ ומעוקבם ברבוע המקובץ |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> דע כי המרובע יקרא הכאת מספר בעצמו כמו שנים בשנים היוצא ד' יאמר ארבעה כי מרובע השנים וכן ג' בג' ט' הנה ט' מרובע ג' וכן כל הדומה לזה והמספר אשר תכהו בעצמו ויבא ממנו המרובע יקרא שרש או גדר או עקר כלומר ב' מד' וג' מט' וד' מי"ו וכן כלם והמעוקב הוא הכאת השרש במרובעו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המשל ב' שהוא שרש ד' כשתכה ב' בד' יהיו ח' הנה שמנה הוא מעוקב שנים וכן אם תכה ג' שהוא שרש ט' בט' יהיו כ"ז ואמר כי כ"ז מעוקב ג' וכן כל הדומה לזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ומנהג</span></big> בעלי המספר כמה המקובץ על סדר המספר מאחד עד מספר ידוע כלומר על סדר א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' עד עשרה או עשרים או יותר או פחות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | | | + | |style="text-align:right;"|וכן מנהגם לשאול כמה המקובץ ממרובעי המספרים על סדר המספר מא' עד כך כלומר מרובע א' שהוא א' ומרובע ב' שהוא ד' ומרובע ג' שהוא ט' |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן על סדר המספר כמה המקובץ ממרובעיהם וכן ממעוקביהם | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |These are three questions. |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|הנה אלה ג' שאלות |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |They further asked: |
| − | + | *How much is the sum of the sequence of the odds from 1 to so and so? | |
| − | |- | + | |style="text-align:right;"|עוד ישאלו כמה המקובץ מא' עד כך על סדר הנפרדים |
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *How much is the sum of the squares of the odds, that is 1; 3; 5; 7; to whichever one wishes of the sequence of the odds? |
| + | |style="text-align:right;"|וכן כמה המקובץ ממרובע הנפרדים כלומר א' וג' וה' וז' עד מקום שירצה לדעת הנפרדים על סדר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *How much is the sum of the squares of the odds by their sequence and also their cubes? |
| + | |style="text-align:right;"|וכן כמה המקובץ ממרובע הנפרדים על סדר וכן מעוקביהם | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Those are also three questions. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואלו גם כן ג' שאלות |
|- | |- | ||
| − | | | + | |They also asked: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | *How much is the sum of the sequence of the even from 2, that is 2; 4; 6; 8; to whichever one wishes of the sequence of the evens? |
| + | |style="text-align:right;"|עוד ישאלו גם כן כמה המקובץ מב' עד כך על סדר הזוגות כלומר ב' וד' וו' וח' עד מקום שירצה מהזוגות על סדר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *And how much are the sums of their squares and their cubes? | |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן כמה המקובץ ממרובעיהם ומעוקביהם | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Those are also three questions. |
| + | |style="text-align:right;"|וזה גם כן ג' שאלות | ||
|- | |- | ||
| + | |A total of nine questions. | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכל ט' שאלות | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Then the author began to give a method for solving the first [type of] questions |
| + | |style="text-align:right;"|והתחיל המחבר לתת דרך להוציא הג' שאלות הראשונות | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |He said that the sum of the sequence of the numbers is by taking the last number, with which the question ends, multiplying its half by the whole plus one and it is the required <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} i=\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)\sdot\left(n+1\right)</math>. |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמר כי הקבוץ על סדר המספרים הוא שתקח המספר האחרון אשר עדיו תגיע השאלה ותכה חציו בכלו ואחד יהיה המבוקש | |
| − | |- | ||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Example: how much is the sum from one to 6 by the sequence of the numbers? <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{6} i</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל כמה המקובץ מאחד עד ו' על סדר המספרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{6} i=\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)\sdot\left(6+1\right)=3\sdot7=21}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|תקח חצי הששה שהם ג' תכה אותם בו' ואחד <ref>6r</ref>שהם ז' יהיו כ"א והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | :*if he said to ten <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} i</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וכן תמיד כאלו אמר עד עשרה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\sdot\left(10+1\right)=5\sdot11=55}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|תכה עשרה ואחד שהם י"א בה' שהם חצי עשרה יהיו נ"ה והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | *<span style=color:red>Sum of square numbers</span> | ||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Then he said: "[the sum of] their squares is by multiplying two thirds of the last term plus a third by the sum" <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} i^2=\left(\frac{2}{3}n+\frac{1}{3}\right)\sdot\left(\sum_{i=1}^{n} i\right)</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|אחר כן אמר ומרובעם בהכאת ב' שלישי האחרון ותוספת שליש אחד במקובץ | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': this is the second question. |
| + | |style="text-align:right;"|פי' זו היא השאלה השנית | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |If [he said]: how much is the sum of the squares from 1 to ten by the sequence of the numbers - extract first the sum by the first procedure, the result is 55 and it is called the sum. |
| + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} i^2</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|אם כמה המקובץ המרובעים מא' עד י' על סדר המספר תוציא בתחלה כמה המקובץ על סדר הראשון יצא לך נ"ה והוא הנקרא המקובץ | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i^2=\left[\left(\frac{2}{3}\sdot10\right)+\frac{1}{3}\right]\sdot55=\left[\left(6+\frac{2}{3}\right)+\frac{1}{3}\right]\sdot55=7\sdot55=385}}</math> | |
| + | |style="text-align:right;"|ותקח ב' שלישי האחרון שהוא עשרה יהיו ו' וב' שלישים תוסיף שליש אחד יהיו הכל ז' הכה אותם במקובץ שהוא נ"ה יהיה היוצא שפ"ה והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | :He called the sum when saying "plus a third by the sum" - the sum according to the first method. | |
| + | |style="text-align:right;"|והוא יקרא המקובץ באמרו תוספת שליש א' במקובץ המקובץ על הדרך הראשון | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<span style=color:red>Sum of cubes numbers</span> | |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Then he said: "[the sum of] their cubes is by squaring the sum" <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} i^3=\left(\sum_{i=1}^{n} i\right)^2</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ אמר ומעוקבם ברבוע המקובץ |
|- | |- | ||
| − | | | + | |This is the third question. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|זו השאלה השלישית |
|- | |- | ||
| − | | | + | |If he said: how much is the sum of the cubes from 1 to ten by the sequence of the numbers - extract first the sum by the first procedure, then square it, i.e. [multiply] it by itself and it is the required. |
| − | + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} i^3=\left(\sum_{i=1}^{10} i\right)^2</math> | |
| − | + | |style="text-align:right;"|אם אמר כמה מקובץ המעוקבים מא' עד עשרה על דרך סדר המספר הוצא בתחלה המקובץ על דרך הראשון ורבע אותו ר"ל אותו בנפשו יהיה המבוקש | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style=" | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i^3=\left(\sum_{i=1}^{10} i\right)^2=55^2=3025}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל המקובץ הוא נ"ה הכה אותו בעצמו יהיה ג' אלפי' כ"ה והוא המקובץ ממעוקבי עשרה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |And so on for all that is similar. |
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | *<span style=color:red>Sum of odd numbers</span> | ||
| + | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the sum of the sequence of the odds is by squaring half the last term plus one <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)=\left[\frac{1}{2}\sdot\left[\left(2n-1\right)+1\right]\right]^2</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואמנם הקבוץ על סדר הנפרדים הוא שתרבע חצי האחרון המחובר עם האחד | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': he started to operate and give the method of the three questions of the second [type], which is the sum of the sequence of the odds from 1 to ten: 1; 3; 5; 7; 9. |
| − | + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)</math> | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> התחיל לעשות ולתת דרך בשלש שאלות השניות והוא הקבוץ על דרך הנפרדים אשר מא' עד עשרה והוא א' ג' ה' ז' ט' | ||
|- | |- | ||
| − | |} | + | |The procedure: |
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(9+1\right)\right]^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2=5^2=25}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמר כי המעשה בזה שתרבע ר"ל שתכה בעצמו חצי האחרון שהוא ט' אחר שיהיה האחרון הזה מחובר עם האחד והנה תחבר ט' עם א' יהיו י' וחציים ה' תרבעם תרבע ה' יהיו כ"ה והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :If he said from one to twenty, which is 1; 3; 5; 7; 9; 11; 13; 15; 17; 19 |
| + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} \left(2i-1\right)</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם אמר מא' עד עשרים והם א' ג' ה' ז' ט' י"א י"ג ט"ו י"ז י"ט | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} \left(2i-1\right)=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(19+1\right)\right]^2=\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)^2=10^2=100}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|תחבר י"ט עם א' יהיו עשרים וחציים עשרה תרבעם יהיו ק' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Apply this. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והקש על זה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<span style=color:red>Sum of squares of odd numbers</span> | |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': [the sum of] their squares is by multiplying the sixth of the last term by the product of its two successive numbers <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)^2=\left[\frac{1}{6}\sdot\left(2n-1\right)\right]\sdot\left[2n\sdot\left(2n+1\right)\right]</math> |
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ורבועם בהכאת שתות האחרון בשטח שני המספרים הנלוים אליו ואחריו |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': this is the second question, when one asks how much is the sum of the squares of the odds from 1 to ten? |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)^2</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|פי' זאת היא השאלה השנית כשישאל שואל כמה המקובץ ממרובע הנפרדים מא' עד עשרה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |The meaning of "the product" [lit. surface] is the multiplication of a number by a number that is not similar to it, such as six by seven, or by eight, or other. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ופי' השטח הוא הכאת מספר במספר שאינו כמוהו כמו ששה בשבעה או בשמנה או זולתו |
|- | |- | ||
| − | | | + | |For, the square is as saying the multiplication of a number by its similar, while the other multiplications are called surface of rectangular. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כי המרובע כמו שאמרנו הוא הכאת מספר במספר דומה לו ושאר ההכאות נקראות שטח או מרובע ארוך |
|- | |- | ||
| − | | | + | |His saying "its two successive numbers" i.e. by the sequence of the numbers. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרו כי שני מספרים הנלוים אליו אחריו ר"ל על דרך סדר המספר |
|- | |- | ||
| − | | | + | |The procedure if he asks how much is the sum of the squares of the odds from 1 to ten, which are the squares of 1; 3; 5; 7; 9: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)^2=1^2+3^2+5^2+7^2+9^2</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|והמעשה בזה אם שאל כמה המקובץ ממרובעי הנפרדים מא' עד עשרה והם מרובעי א' ג' ה' ז' ט' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)^2=\left(\frac{1}{6}\sdot9\right)\sdot\left(10\sdot11\right)=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot110=165}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|תקח שתות ט' שהוא האחרון והוא אחד וחצי ותשמרם ואחר כן תעשה שטח מי' וי"א הנלוים לט' תכה א' וחצי שהוא שתות הט' באלה הק"י שהם שטח י' וי"א יהיה היוצא מן ההכאה קס"ה והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<span style=color:red>Sum of cubes of odd numbers</span> | |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': [the sum of] their cubes is by multiplying the sum by its double minus 1 <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)^3=\left[\left[2\sdot\left[\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)\right]\right]-1\right]\sdot\left[\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)\right]</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ומעוקבם בהכאת המקובץ בכפלו זולת א' |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': this is the third question, when one asks how much is the sum of the cubes of the odds from 1 to ten? |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)^3</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> זאת היא השאלה השלישית כשישאל שואל כמה המקובץ ממעוקבים הנפרדים מא' עד עשרה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |His saying "the sum" is the sum of the sequence of the odds in the first question. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרו המקובץ בשאלה הראשונה בקבוץ על סדר הנפרדים |
|- | |- | ||
| − | | | + | |The procedure: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)^3&\scriptstyle=\left[\left[2\sdot\left[\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)\right]\right]-1\right]\sdot\left[\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)\right]\\&\scriptstyle=\left[\left(2\sdot25\right)-1\right]\sdot25\\&\scriptstyle=\left(50-1\right)\sdot25=49\sdot25=1225\\\end{align}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והמעשה כשתקח המקובץ על סדר הנפרדים מא' עד עשרה אמרנו שהוא כ"ה כי הנפרדים א' ג' ה' ז' ט' ותכפלם יהיו נ' תוציא אחד יהיו מ"ט תכה כ"ה שהוא המקובץ במ"ט שהם כפלם זולת א' יהיה היוצא מן ההכאה אלף רכ"ה והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Apply this. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והקש על זה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<span style=color:red>Sum of even numbers</span> | |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the sum of the sequence of the evens is always by adding two to the last term, then multiplying half this sum by half the last term <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} 2i=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(2n+2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואמנם הקבוץ על סדר הזוגות הוא כשתוסיף על האחרון תמיד שנים ותכה חצי ה{{#annot:term|388,1218|XQ69}}מתקבץ{{#annotend:XQ69}} מזה בחצי האחרון |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': he started to give the method for the three questions of the third [type], which is the sum of the sequence of the evens, their squares and their cubes. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> התחיל לתת דרך בג' השאלות השלישיות והוא הקבוץ על סדר הזוגות ורבועם ומעוקבם |
|- | |- | ||
| − | | | + | |He started with the sum, when one asks how much is the sum from 1 to ten of the sequence of the evens, which are 2; 4; 6; 8; 10? |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{5} 2i</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והתחיל בקבוץ כשישאל שואל כמה המקובץ מא' עד עשרה על דרך הזוגות והם ב' ד' ו' ח' י' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |The procedure: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{5} 2i=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(10+2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=6\sdot5=30}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והמעשה שתוסיף על האחרון שהוא עשרה שנים יהיו י"ב וזה שקראם המתקבץ תקח חצים והוא ו' תכה אותם בחצי האחרון שהוא י' וזה ה' יהיה היוצא מן ההכאה ל' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :If he said from one to twenty, which is 2; 4; 6; 8; 10; 12; 14; 16; 18; 20 |
| + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} 2i</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם אמר מאחד עד עשרים וזה ב' ד' ו' ח' י' י"ב י"ד י"ו י"ח כ' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 2i=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(20+2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)=\left(\frac{1}{2}\sdot22\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)=11\sdot10=110}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|תוסיף על כ' שנים ויהיו כ"ב תקח חציים שהוא י"א תכה אותם בעשרה שהם חצי העשרים שהוא האחרון יהיה היוצא מן ההכאה ק"י והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Apply this. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והקש על זה |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<span style=color:red>Sum of squares of even numbers</span> | |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': [the sum of] their squares is by multiplying two thirds of the last term plus two thirds by the sum, or by multiplying a sixth of the last term by the product of its two successive numbers <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i\right)^2=\left[\left(\frac{2}{3}\sdot2n\right)+\frac{2}{3}\right]\sdot\left(\sum_{i=1}^{n} 2i\right)=\left(\frac{1}{6}\sdot2n\right)\sdot\left[\left(2i+1\right)\sdot\left(2i+2\right)\right]</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ורבועם בהכאת ב' שלישי האחרון ושני שלישי אחד במקובץ או בהכאת שתות האחרון בשטח שני המספרים הנלוים אליו ואחריו |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': his saying "the sum" i.e. the sum that is in the first question on the sequence of the evens. |
| − | |style="text-align:right;"|פירוש | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> אמרו המקובץ ר"ל המקובץ בשאלה ראשונה על סדר הזוגות |
|- | |- | ||
| − | | | + | |This is the second question of the third [type of] questions, in which one asks how much is the sum of the squares of the evens from 1 to 12, which are 2; 4; 6; 8; 10; 12? |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{6} \left(2i\right)^2</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וזאת היא השאלה השנית מן השאלות השלישיות כשישאל שואל כמה המקובץ במרובעי הזוגות מא' עד י"ב והם ב' ד' ו' ח' י' י"ב | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |The procedure: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{6} \left(2i\right)^2=\left[\left(\frac{2}{3}\sdot12\right)+\frac{2}{3}\right]\sdot{\color{red}{\left(\sum_{i=1}^{6} 2i\right)}}=\left(8+\frac{2}{3}\right)\sdot{\color{red}{\left(\sum_{i=1}^{6} 2i\right)}}=364}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והמעשה בזה שתקח שני שלישי האחרון שהוא י"ב והם ח' ותוסיף שני שלישי א' יהיו ח' וב' שלישי אחד יהיה היוצא '''היוצא''' מן ההכאה שס"ד והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |His saying "or by multiplying a sixth of the last term" etc. is a second way to know the sum of the squares of the evens and it is the same way he gave for the squares of the odds. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרו או בהכאת שתות האחרון וכו' הוא דרך שני לדעת המקובץ ממרובעי הזוגות והוא הדרך בעצמו שנתן במרובעי הנפרדים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{6} \left(2i\right)^2=\left(\frac{1}{6}\sdot12\right)\sdot\left[\left(12+1\right)\sdot\left(12+2\right)\right]=2\sdot\left(13\sdot14\right)=2\sdot182}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|שתכה שתות האחרון שהוא והשתות ב' בשטח ב' המספרים הנלוים לי"ב והם י"ג י"ד ושטחם קפ"ב והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<span style=color:red>Sum of cubes of even numbers</span> | |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': [the sum of] their cubes is by multiplying the sum by its double <math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i\right)^3=\left(\sum_{i=1}^{n} 2i\right)\sdot\left[2\sdot\left(\sum_{i=1}^{n} 2i\right)\right]</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ומעוקבם בהכאת המקובץ בכפלו |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': this is the last question, in which one asks how much is the sum of the cubes of the even numbers from 1 to 8, which are 2; 4; 6; 8? |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{4} \left(2i\right)^3</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פרוש</span></big> זאת היא השאלה האחרונה אשר בזה כשישאל השואל כמה המקובץ ממעוקבי הזוגות מא' עד ח' והם ב' ד' ו' ח' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |The procedure: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{4} \left(2i\right)^3=\left(\sum_{i=1}^{4} 2i\right)\sdot\left[2\sdot\left(\sum_{i=1}^{4} 2i\right)\right]=20\sdot\left(2\sdot20\right)=20\sdot40=800}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והמעשה שתקח המקובץ מזה על דרך קבוץ הזוגות היה המקובץ עשרים תכה אותם בכפלם שהם מ' יהיה היוצא מן ההכאה ת"ת והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :And so on. |
| + | |style="text-align:right;"|וכן בכל היוצא בזה | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| Line 1,805: | Line 2,038: | ||
| | | | ||
| − | === Chapter | + | === [Chapter Three:] Subtraction === |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big>שער ה{{#annot:term|155,1248|v5pN}}גרעון{{#annotend:v5pN}}</big><ref>6v</ref> | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': <span style=color:red>Definition of the subtraction operation:</span> {{#annot:definition|155,1248|xhQw}}subtraction is the inquiry of the remainder after subtracting one of the numbers from the other. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> הגרעון הוא שאלת הנשאר אחר השלכת אחד המספרים מן האחר{{#annotend:xhQw}} |
| + | |- | ||
| + | |It is in two categories: | ||
| + | :*One is to subtract the less from the greater more than once, until the greater is consumed, or a remainder is left of it that is smaller than the less, and this category is called the examination by subtraction. | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא על ב' חלקי' האחד לגרוע המעט מן הרב יותר מפעם אחת עד שיכלה הרב או ישאר ממנו שארית פחות מן המעט וזה החלק יקרא המבחן על ידי הגרעון | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> אומרו הוא שאלת הנשאר אחר {{#annot:term|155,2014|aJcu}}השלכת{{#annotend:aJcu}} א' המספרי' מן האחר הוא גדר הגרעון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולפי דעתי שאמרו שאלת הנשאר הוא תוספת כי היא הסבה התכליתית ואין מביא לה בגדר כי החמריית והצוריית שהסוג וההבדל דומים ולכן השלכת מספר ממספר דיי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר כי זה על שני פנים האחד לגרוע המעט מן הרב פעם אחת |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|פירוש אמרו המעט מן הרב כי לא יגרע הרב מן המעט כי איפשר אי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרו פעם אחת הן שיהיה ברב יותר מפעם אחת מן המעט כמי שגרע ג' מז' כי הנשאר בז' ד' ועדיין יש פעם אחרת ג' ובעשרה היה נשאר שבעה ועדיין יש שני פעמים שלשה וכל הדומה לזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|כי | + | |style="text-align:right;"|וכן מששה כי היה הנשאר פעם אחת שלשה או שלא יהיה כי אם פעם אחת כמי שגרע שלשה מד' או מחמשה וכן כל הדומה לזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ועניין זה החלק שאין השואל מבקש כי אם להשליך המעט מן הרב פעם אחת וזה החלק הוא המיוחד הנקרא גרעון והנהוג והמשתמש תמיד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|אבל | + | |style="text-align:right;"|אבל החלק השני איננו משתמש כי אם לחכמת המספר כמו שיבא אחר זה בענין החלוק וכמו שאמרנו הוא במבחן במלאכות המספר ובעבור כי המבחנים הם על ידי שאר המלאכות ג"כ ר"ל כי הכפל כבר יבחן על ידי החלוק והחלוק על ידי הכפל וכן יבחן הקבוץ על ידי הגרעון ר"ל על ידי החלוק הראשון שאמרתי והוא מיוסד בגרעון והוא גם הוא יבחן על ידי הקבוץ וכל המלאכות או רובם יבחנו על ידי זה החלק |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|החלק | + | |style="text-align:right;"|אמר כי זה החלק יקרא המבחן על ידי הגרעון ר"ל מבחן המלאכות על ידי הגרעון הזה וזה החלק השני אמר כי הוא לגרוע המעט מהרב יותר מפעם אחת עד שיכלה הרב |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כמו השלשה מששה או מתשעה כי הששה תגרע מהם שני פעמים שלשה ויכלו הששה ומהתשעה שלשה פעמי' שלשה ויכלו התשעה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרו כי ישאר ממנו שארית פחות מן המעט ר"ל כמו השלשה משבעה כי ישאר א' או משמנה כי ישאר שנים והאחד פחות מג' וכן השנים וכן כל הדומה לזה |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והחלק הראשון צריך שתניח {{#annot:term|991|eEkB}}אשר ממנו תגרע{{#annotend:eEkB}} בשטה ותחתיו {{#annot:term|182,1365|lq5S}}הנגרע{{#annotend:lq5S}} על תאר הקבוץ ותגרע כל מדרגה מן הדומה לה אם מצאתה לה דומה ואם לא תמצא לה דומה או יהיה בה פחות מן הנגרע גרע אשר ממנו אתה גורע מן הנגרע והנשאר גרע אותו מן המדרגה אשר אחריה ותניח הנשאר במקום אשר יתן אותו סדר המדרגות ואם תרצה הוסף על הדומה לנגרע עשרה תמיד ותגרע מן המתקבץ והוסף אחד במדרגה השנית מן הנגרע ועשה כן עד שתבא עד כלל {{#annot:term|182,1365|HoQQ}}המספר הנגרע{{#annotend:HoQQ}} ואשר ממנו תגרע |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> אמרו על תאר הקבוץ ר"ל כמו שעשית בקבוץ שעשית כל מדרגה תחת הדומה לה האחדי' תחת האחדים והעשרות תחת העשרות וכן כלם וזה וגם כן אמרו ותגרע כל מדרגה מן הדומה לה אם מצאת לה דומה ר"ל תגרע האחדים מן האחדים אם יש אחדים בשטה העליונה והעשרות מן העשרות אם יש עשרות בשטה העליונה וכן המאו' ושאר המדרגות ודע כי כמו כשתקבץ עם צפר לא יתוספו האחדים וכן העשרות עם צפר לא יתוספו העשרות וכן כלם ג"כ כשתגרע צפר מאחדים לא יחסרו האחדים כלום וכן העשרות וכן כל המדרגות והמדרגה שאין לה דומה היא אשר בשטה העליונה כנגדה צפר כאלו בשטה העליונה אין אחדים ויש במקומם צפר וכן כלם ובשטה התחתונה יש אחדים או עשרות כלומר יש מספר תחת הצפר בשטה התחתונה והמדרגה אשר יש לה דומה היא אשר עליה מספר העליונה וזה יהיה על ג' פנים אם שיהיה העליון יותר מהתחתון או שוה לו או פחות ממנו | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>המשל</span></big> שהיו אחדי העליון ט' ואחדי התחתון ה' או מספר אחר פחות מט' וזהו שהעליון יותר או היו ט' למעלה וט' למטה או ב' או מספר אחר וזהו שהעליון שוה לתחתון או יהיה העליון ה' והתחתון ו' או ז' או זולת ז' יותר מה' וזה שהעליון פחות מהתחתון | |
| − | + | |- | |
| − | |||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big> לראשון שכל מדרגה מן השטה העליונה יותר מן הדומה בתחתונה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|'' | + | ::{{#annot:5787-3456|155|OoZU}}We wish to subtract three thousand and four hundred and fifty-six from five thousand seven hundred and eighty-seven. |
| + | ::<math>\scriptstyle5787-3456</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|רצינו לגרוע ג' אלפי' וארבע מאות וחמשים ושש מחמשה אלפים ושבע מאות ושמנים ושבעה{{#annotend:OoZU}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|תכתוב ה' אלפים ות"שפ"ז בשטה ותחתיהם הג' אלפים ת"רנ"ו ותשים קו למעלה משתי שטות כזאת הצורה | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"|'' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" |
| + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" | ||
| + | |ב||ג||ג||א | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ה||ז||ח||ז |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ג||ד||ה||ו |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |} | ||
| + | ::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
| + | ::{| | ||
| + | |- | ||
| + | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{7-6}}={\color{blue}{1}}}</math>||<u>   <span style="color:#0000FF>1</span></u>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8-5}}={\color{blue}{3}}}</math>||<u>  <span style="color:#0000FF>3</span>1</u>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{7-4}}={\color{blue}{3}}}</math>||<u> <span style="color:#0000FF>3</span>31</u>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-3}}={\color{blue}{2}}}</math>||<u><span style="color:#0000FF>2</span>331</u> | ||
| + | |- | ||
| + | |578<span style="color:red">7</span>||57<span style="color:red">8</span>7||5<span style="color:red">7</span>87||<span style="color:red">5</span>787||5787 | ||
| + | |- | ||
| + | |345<span style="color:red>6</span>||34<span style="color:red>5</span>6||3<span style="color:red>4</span>56||<span style="color:red>3</span>456||3456 | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Subtract 6, which are the units of the bottom [line], from 7, which are with the units of the upper [line] - 1 remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{7-6=1}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|תגרע הו' שהם אחדי התחתון מן הז' אשר עם אחדי העליונה ישאר א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Write it above the line, on top of 7. |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבנו למעלה מן הקו על הז‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\ | + | :*Subtract 5, which are the tens of the bottom [line], from the corresponding 8, which are the tens of the upper [line] - 3 remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{8-5=3}}</math>. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אחרי כן תגרע הה' אשר הם עשרות התחתונה מן הח' אשר כנגדם שהם עשרות העליונה ישאר ג‫' |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::Write it above the line, on top of 8. | |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבם על הקו על הח‫' | ||
|- | |- | ||
| − | |style="text-align:right;"|& | + | | |
| + | :*Subtract 4 from 7 - 3 remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{7-4=3}}</math>. | ||
| + | |style="text-align:right;"|אחרי כן תגרע הד' מהז' ישאר ג‫' | ||
|- | |- | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| − | + | ::Write it on top of 7. | |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבם על הז‫' | ||
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| + | :*Subtract 3 from 5 - 2 remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{5-3=2}}</math>. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<ref>7r</ref>אח"כ תגרע הג' מהה' ישארו ב‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Write it on top of 5. |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבם על הה‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|' | + | |style="text-align:right;"|והנה מה שעל הקו הוא הנשאר והם שני אלפים של"א וזאת הצורה וזה הסדר הוא נוהג בכל גרעון ודע כשיש צפר בתחתונה ומספר בעליונה לא יאמר שאין למדרגה ההיא דומה אבל תגרע הצפר מן המספר ההוא וישאר המספר ההוא בעצמו תכתבנו למעלה על הט' עצמם תגרע מן הקו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|' | + | :*{{#annot:39-20|155|3gFA}}Example: subtract 20 from 39. |
| + | ::<math>\scriptstyle39-20</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל תגרע כ' מל"ט{{#annotend:3gFA}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכתבנם בזאת הצורה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 1,930: | Line 2,179: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |style="text-align:right;"|<u>ט א</u> |
|- | |- | ||
| − | | | + | |style="text-align:right;"|ט ג |
|- | |- | ||
| − | | | + | |style="text-align:right;"|‫0 ב |
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| + | |} | ||
| + | ::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
| + | ::{| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9-0}}={\color{blue}{9}}}</math>||<u> <span style="color:#0000FF>9</span></u>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3-2}}={\color{blue}{1}}}</math>||<u><span style="color:#0000FF>1</span>9</u> |
|- | |- | ||
| − | | | + | |3<span style="color:red">9</span>||<span style="color:red">3</span>9||39 |
|- | |- | ||
| − | | | + | |2<span style="color:red>0</span>||<span style="color:red>2</span>0||20 |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|} | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| + | :*Subtract a zero from 9 - the same nine remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{9-0=0}}</math>. | ||
| + | |style="text-align:right;"|תגרע צפר מט' ישאר ט' בעצמם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::Write it on top of the same 9. | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכתבם למעלה על הט' בעצמם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Subtract 2 from 3 - 1 remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{3-2=1}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|תגרע ב' מג' ישאר א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::Write it on top of 3. |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבם על הג‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ודע כי כשתגרע מספר ממספר שוה לו הנשאר הוא צפר תכתבנה למעלה מן הקו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|והמשל לאשר יש מדרגות לעליונה שוות לתחתונה | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :{ | + | ::{{#annot:4288-3268|155|EQw8}}Subtract 3268 from 4288. |
| − | + | ::<math>\scriptstyle4288-3268</math> | |
| − | + | |style="text-align:right;"|תגרע ג' אלפים רס"ח מד' אלפי' רפ"ח{{#annotend:EQw8}} | |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכתבם כזו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 2,000: | Line 2,240: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
| − | |& | + | |colspan="4"|<u>‫0 ב 0 א</u> |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ד||ב||ח||ח |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ג||ב||ו||ח |
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| + | |} | ||
| + | ::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
| + | ::{| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8-8}}={\color{blue}{0}}}</math>||<u>   <span style="color:#0000FF>0</span></u>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8-6}}={\color{blue}{2}}}</math>||<u>  <span style="color:#0000FF>2</span>0</u>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2-2}}={\color{blue}{0}}}</math>||<u> <span style="color:#0000FF>0</span>20</u>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{4-3}}={\color{blue}{1}}}</math>||<u><span style="color:#0000FF>1</span>020</u> |
|- | |- | ||
| − | | | + | |428<span style="color:red">8</span>||42<span style="color:red">8</span>8||4<span style="color:red">2</span>88||<span style="color:red">4</span>288||4288 |
|- | |- | ||
| − | | | + | |326<span style="color:red>8</span>||32<span style="color:red>6</span>8||3<span style="color:red>2</span>68||<span style="color:red>3</span>268||3268 |
| + | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והנה מדרגות האחדים שוות שמנה וכן מדרגות המאות הב' שוים ב' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | :*Subtract 8 from 8 - zero remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{8-8=0}}</math>. | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|תגרע ח' מח' והנשאר צפר |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Write it on top of 8. |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבנה על הח‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Subtract 6 from 8 - 2 remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{8-6=2}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|תגרע ו' מח' הנשאר ב‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Write it on top of 8. |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבם על הח‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Subtract 2 from 2 - zero remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{2-2=0}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|תגרע ב' מב' הנשאר צפר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Write it on top of 2. |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבנה על הב‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Subtract 3 from 4 - 1 remained <math>\scriptstyle{\color{blue}{4-3=1}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|תגרע ג' מד' ישאר א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Write it on top of 4. |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבם על הד‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומה שעל הקו הוא הנשאר והוא אלף ועשרים וכן כל הדומה לזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והכלל כל מדרגה שבעליונה ואין כלום כנגדה בתחתונה או יש כנגדה צפר תכתבנה בעצמה על הקו ואשר כנגדה צפר כמו שביארנו בזה המשל ואשר אין כנגדה כלום כי כשמדרגות העליונה יותר מן התחתונה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*{{#annot:21333-221|155|wpfH}}As when the upper ranks are 21333 and the bottom [ranks are] 221. |
| + | ::<math>\scriptstyle21333-221</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כמו שהיו מדרגות העליונה כ"א אלף של"ג והתחתונה רכ"א{{#annotend:wpfH}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כזו הצורה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 2,064: | Line 2,316: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
| − | |& | + | |colspan="5"|<u>ב א א א ב</u> |
| + | |- | ||
| + | |ב||א||ג||ג||ג | ||
|- | |- | ||
| − | | || ||ב|| | + | | || ||ב||ב||א |
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| + | |} | ||
| + | ::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
| + | ::{| | ||
|- | |- | ||
| − | |& | + | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3-1}}={\color{blue}{2}}}</math>||<u>    <span style="color:#0000FF>2</span></u>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3-2}}={\color{blue}{1}}}</math>||<u>   <span style="color:#0000FF>1</span>2</u>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3-2}}={\color{blue}{1}}}</math>||<u>  <span style="color:#0000FF>1</span>12</u> |
|- | |- | ||
| − | | | + | |2133<span style="color:red">3</span>||213<span style="color:red">3</span>3||21<span style="color:red">3</span>33||21333 |
|- | |- | ||
| − | |& | + | |  22<span style="color:red>1</span>||  2<span style="color:red>2</span>1||  <span style="color:red>2</span>21||  221 |
| + | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|הנה תחת שני המדרגות האחרונות אין כלום כי אין שם צפר כי אם בתחלה כמו שהוא ידוע | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|תגרע א' מג' הנשאר ב‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבנו על הג‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|עוד תגרע ב' מג' הנשאר א‫' | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבם על הג‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ישאר א' וב' ובאין תחתם כלום תכתבם על הקו כנגדם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|יהיה הנשאר ב א א א ב כמו שהוא בצורה |
|- | |- | ||
| − | | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ועתה נבאר דבריו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> תגרע כל מדרגה מן הדומה לה אם מצאתה לה דומה ר"ל שאין למעלה הימינה צפר כמו שביארנו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם לא תמצא לה דומה ר"ל כשיש למעלה ממנה צפר כמו שאמרנו או יהיה בה פחות מן הנגרע ר"ל שיש מין הנגרע המספר בעליונה פחות מן התחתונה ר"ל מדרגה אחת או שתים או יותר אבל מדרגה שבתחתונה גדולה מן העליונה או קצתן אבל האחרונה הכרח הוא שתהיה המדרגה יותר מן התחתונה תמיד או שלא יהיה תחתיה כלום |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :{| | + | :*{{#annot:3333-2445|155|tybi}}Example: we wish to subtract 2445 from 3333. |
| + | ::<math>\scriptstyle3333-2445</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big> רצינו לגרוע ב' אלפים תמ"ה מג' אלפים של"ג{{#annotend:tybi}} | ||
|- | |- | ||
| − | | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבם כזו הצורה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והנה המדרגות התחתונות יתרות על העליונות זולתי האחרנה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ואמר כי המעשה בזה שתגרע אשר ממנה אתה גורע מן הנגרע | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל בצורה הצורה שציירנו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |style="text-align: | + | | |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
|- | |- | ||
| − | | || | + | |0||ח||ח|| |
|- | |- | ||
| − | |<u> | + | |colspan="4"|<u>ח ב ב ב</u> |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ג||ג||ג||ג |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ד||ד||ה |
| + | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |style= | + | |} |
| − | + | ::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span> | |
| + | ::{| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-3}}={\color{green}{2}}\rightarrow{\color{Orange}{3}}0-{\color{green}{2}}={\color{blue}{28}}}</math>|| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{4-2}}={\color{green}{2}}\rightarrow{\color{Orange}{3}}0-{\color{green}{2}}={\color{blue}{28}}}</math>||  <span style="color:#0000FF>8</span> ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{4-2}}={\color{green}{2}}\rightarrow{\color{Orange}{3}}0-{\color{green}{2}}={\color{blue}{28}}}</math>|| <span style="color:#0000FF>8</span>8 ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2-2}}={\color{blue}{0}}}</math>||<span style="color:#0000FF>0</span>88  |
| − | :{| | ||
|- | |- | ||
| − | | || | + | | ||<u>  <span style="color:#0000FF>28</span></u>||<u> <span style="color:#0000FF>2</span>28</u>||<u><span style="color:#0000FF>2</span>228</u>||<u>2228</u> |
|- | |- | ||
| − | | | + | |33<span style="color:orange">3</span><span style="color:red">3</span>||3<span style="color:orange">3</span><span style="color:red">3</span>3||<span style="color:orange">3</span><span style="color:red">3</span>33||3333||3333 |
|- | |- | ||
| − | |< | + | |244<span style="color:red>5</span>||24<span style="color:red>4</span>5||2<span style="color:red>4</span>45||<span style="color:red>2</span>445||2445 |
| + | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|באנו לגרוע ה' מג' אי אפשר | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אמר שנגרע ג' מה' הנה ישארו ב‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמר והנשאר גרע אותו מהמדרג' אשר אחריה |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|והנה המדרגה אשר אחריה ג' היא ג' ג"כ שהיא שלשים תגרע מהם הב' ישארו כ"ח |
|- | |- | ||
| − | | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אמר ותניח הנשאר במקום שיתן אותו סדר המדרגות ר"ל תניח האחדים על המספר אשר אתה גורע והעשרות על המדרגה השנית אשר ממנה גרעת | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ובמשל הזה ב' שנשארו כ"ח נכתוב הח' שהם אחדים על הה' והג' והעשרות על הג' השנית שהיא שלשים אשר גרענו ממנה הב' ונשארו כ"ח | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אח"כ נשוב לגרוע הד' מן הב' אשר על הקו כי היא במקום הג' אי אפשר נגרע ב' מד' ישארו ב' נגרע אותם מן הג' אשר לפנים אשר ג"כ שלשים ר"ל שלשה עשרות ישארו כ"ח | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|נכתוב אותם הח' על הד' והב' והעשרים על הג‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אח"כ נשוב לגרוע ד' מב' אי אפשר נגרע ב' מד' ישארו ב' נגרע אותם הח' על הד' והב' והעשרים על הג‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אח"כ נשוב לגרוע ד' מב' אי אפשר נגרע ב' מד' ישארו ב' נגרע אותם מג' אשר לפנים שהם שלשה עשרות הנשאר כ"ח | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|נכתוב אותם ג"כ השמנה על הד' וב' והעשרים על ג‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|אחר כן נשוב ונגרע ב' מב' הנשאר צפר |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|נכתוב צפר על הב‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ומה שנשאר על הקו למעלה שהוא ח' ח' ח' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|וזה <big><span style=color:red>משל</span></big> אחר | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
| − | |& | + | |ג|| ||<small>0</small>|| |
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan="4"|<u>ט ג ו ה</u> |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | || | + | |ו||ה||ד||ג |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ט||ג||ד |
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | |} | |
| − | | | + | ::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span> |
| + | ::{| | ||
|- | |- | ||
| − | |< | + | | ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{4-3}}={\color{green}{1}}\rightarrow{\color{Orange}{4}}0-{\color{green}{1}}={\color{blue}{39}}}</math>|| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3-3}}={\color{blue}{0}}}</math>||  <span style="color:#0000FF>0</span> ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{9-5}}={\color{green}{4}}\rightarrow{\color{Orange}{6}}0-{\color{green}{4}}={\color{blue}{56}}}</math>||  0 ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-2}}={\color{blue}{3}}}</math>||<span style="color:#0000FF>3</span> 0  |
|- | |- | ||
| − | |   | + | | ||<u>  <span style="color:#0000FF>39</span></u>||<u>  39</u>||<u><span style="color:#0000FF>56</span>39</u>||<u>5639</u> |
|- | |- | ||
| − | | | + | |65<span style="color:orange">4</span><span style="color:red">3</span>||65<span style="color:red">4</span>3||<span style="color:orange">6</span><span style="color:red">5</span>43||6543||6543 |
|- | |- | ||
| + | |293<span style="color:red>4</span>||29<span style="color:red>3</span>4||2<span style="color:red>9</span>34||<span style="color:red>2</span>934||2934 | ||
|} | |} | ||
| − | | | + | {| |
| − | + | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|באנו לגרוע ד' מג' אי אפשר גרענו ג' מד' נשארו א' גרענו מן הד' שהוא ארבעים נשאר ל"ט |
|- | |- | ||
| − | | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|כתבנום ט' שהם אחדים על הד' והג' אשר גרענו והג' על הג' והד‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אחר כן שבנו לגרוע ט' מה' א"א גרענו ה' מט' נשארו ד' גרענום מן הו' אשר לפנים והם ששים נשארו נ"ו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|כתבנום הו' שהם אחדים על הה' והה' על הו‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|שבנו לגרוע ב' מה' הנשאר ג‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|כתבנום על הה' ומה שנשאר על הקו והוא ט' 0 ו' ג' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אחר כן נתן המחבר דרך אחרת ואמר או הוסף על הדומה לגרע תמיד עשרה ותגרע מן המתקבץ ר"ל כשהמספר התחתון גדול מן העליון | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|כמו במשל הראשון שהה' גדול מהג' שהיא המדרגה הדומה לה כי שתיהן אחדים תוסיף על הי' שהן הדומה עשרה יהיו י"ג שהם המתקבץ תגרע מהם ה' ישארו ח' כתוב אותם למעלה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמר ותוסיף אחד במדרגה השנית מן הנגרע |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|<ref>7v</ref>ר"ל בעבור העשרה שהוספת תוסיף א' למטה בנגרע במדרגה השנית שהיא ד' תהיה ה' תגרע אותם הה' מן הג' א"א תוסיף גם כן עשרה יהיו י"ג תגרע ה' ישארו ח‫' |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|תכתבם למעלה ותוסיף א' על ד' האחרת יהיו ה' תגרע אותם מן הג' א"א תוסיף עשרה יהיו י"ג תגרע מהם ה' ישארו ח‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|תכתוב אותם על הקו ותוסיף א' על הב' יהיו ג' תגרע אותם מן השלשה ישאר על הקו צפר ותכתוב אותה ותכתוב על הקו והוא ח' ח' ח' הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" | ||
| + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" | ||
| + | |0‫||ח||ח||ח | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ג||ג||ג||ג |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ד||ד||ה |
| − | | | + | |} |
| − | | | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | + | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואנחנו נהגנו זה הדרך בענין אחר וזה במשל עצמו באנו לגרוע ה' מג' א"א לקחנו אחד מן המדרגה השנית ושמנו עליו נקודה להורות שלקחנו אחד ואותם הא' הם עשרה קבצנום עם הג' היו י"ג גרענו ה' נשארו ח‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|כתבנום על הקו |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|באנו לגרוע ד' מב' כי על הג' נקודה יורה כי לקחנו א' ונשאר ב' א"א לקחנו א' מהמדרגה השלישית קבצנום כי הן עשרה עם הב' היו י"ב גרענו ד' נשארו ח' וכן כל הנשאר וכל הדומה לזה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ותתחיל בגרעון מראשית המדרגות ומאחריתם וההנאות ההתחלה מאחריתם בחלוף הנאות בקבוץ והיותר שיחסר מחנה אחת | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> פי' כבר ידעת בשער הקבוץ שראשית המדרגות הם אחדים ואחריתם המדרגה הגדולה ר"ל עשרות או מאות או אלפים או יותר ואמר כי הבחירה ביד הגורע להתחיל מן האחדים או מן הצד הגדול ומשל ההתחלה הוא מן האחדים הוא כל המשלי' שהמשלנו ואמ' כי יותר נאות להתחיל מן המדרגה האחרנה בחלוף מה שזכר בקבוץ כי שם זכר שיותר טוב הוא להתחיל לקבץ מן האחדים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ומשל הגרעון מן האחרית הוא כמו הצורה הזאת | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" | ||
|- | |- | ||
| − | |& | + | |א|| ||א|| || |
| + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" | ||
| + | |ב||ט||ב||ה||א | ||
|- | |- | ||
| − | | || | + | |ח||ז||ה||ד||ג |
|- | |- | ||
| + | |ו||ח||ג||ט||ב | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | :{| | + | |} |
| + | ::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
| + | ::{| | ||
|- | |- | ||
| − | |   | + | | ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8-6}}={\color{blue}{2}}}</math>|| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{green}{2-1}}={\color{blue}{1}}\rightarrow{\color{green}{1}}{\color{red}{7-8}}={\color{blue}{9}}}</math>||<span style="color:#0000FF>1</span>    ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5-3}}={\color{blue}{2}}}</math>||1    ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{green}{2-1}}={\color{blue}{1}}\rightarrow{\color{green}{1}}{\color{red}{4-9}}={\color{blue}{5}}}</math>||1 <span style="color:#0000FF>1</span>  ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3-2}}={\color{blue}{1}}}</math>||1 1   |
|- | |- | ||
| − | |   | + | | ||<u><span style="color:#0000FF>2</span>    </u>||<u>2<span style="color:#0000FF>9</span>   </u>||<u>29<span style="color:#0000FF>2</span>  </u>||<u>292<span style="color:#0000FF>5</span> </u>||<u>2925<span style="color:#0000FF>1</span></u> |
|- | |- | ||
| − | | | + | |<span style="color:red">8</span>7543||8<span style="color:red">7</span>543||87<span style="color:red">5</span>43||875<span style="color:red">4</span>3||8754<span style="color:red">3</span>||87543 |
|- | |- | ||
| − | | | + | |<span style="color:red>6</span>8392||6<span style="color:red>8</span>392||68<span style="color:red>3</span>92||683<span style="color:red>9</span>2||6839<span style="color:red>2</span>||68392 |
| + | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|גרענו ו' מח' נשאר ב' כתבנוה למעלה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|באנו לגרוע ח' מז' אי אפשר לקחנו מן הב' א' והנשאר כתבנוהו על הב' והאחד שלקחנו קבצנוהו עם הז' יהיו י"ז גרענו ח' נשאר ט‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|כתבנוהו על הקו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|עוד גרענו ג' מה' נשאר ב‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כתבנום על הקו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|באנו לגרוע ט' מד' א"א לקחנו א' מב' נשארו א' כתבנוהו על הב' והא' שלקחנו קבצנוהו עם הד' אשר אצלו היו י"ד גרענו ט' נשאר ה‫' |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|כתבנוהו על הקו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|עוד גרענו ב' מג' נשאר א' כתבנוהו על הקו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והנה הנשאר למעלה מן הקו הוא המבוקש והוא א' ה' א' ט' א‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ומה שאמר שהיותר שיחסר הוא מחנה אחת ר"ל כי לא יהיה הנשאר פחות מהמספר אשר גרעת ממנו כי אם מחנה אחת כמו המשל שהמשלנו למעלה כי המספר אשר ממנו גרענו ח ח ח ד' מחנות והנשאר שלש מחנות ח' ח' ח' ואי אפשר להיות יותר פחות אבל יהיה שוה כמו המשל שלמעלה מזה שמחנות המספר שממנו גרענו חמש ג' ד' ה' ז' ח' והנשאר ג"כ חמש והם א' ה' א' ט' א' וכל ה ד ד ב כל הדומה לזה | ||
|- | |- | ||
| − | |< | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ומבחן הגרעון שתקבץ הנשאר הנשאר אל הנגרע יצא אשר ממנו גרעת | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|המשל בזה בצורה שלמעלה שהיא קבץ ח ח ח שהוא הנשאר עם הנגרע שהוא ה' ד' ו' ב' יהיה היוצא ג' ג' ג' ג' והוא אשר ממנו גרעת ח ח ח וכן תעשה בכל המשלים שהמשלנו למעלה | ||
|- | |- | ||
| − | |< | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> או תגרע הנשאר מאשר ממנו גרעת ישאר הנגרע | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>המשל</span></big>בצורה ההיא ג"כ תגרע הנשאר שהוא ח'ח'ח' מג'ג'ג'ג' אשר ממנו גרעת ישאר ה' ד' ד' ב' והוא הנגרע | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בשאר המשלים שנזכרו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואין זה נכון אצלי כי זה ממין הודעת הדבר בעצמו כי מה טעם להיות הגרעון מבחן לגרעון |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה ראוי ג"כ לבחון הגרעון השני ואם תבחננו על זה הדרך צריך לבחון השלישי וישובו בסבוב או ילך לאין תכלית וזה ברור לכן הדרך הראשון במבחן הוא הנהוג והנאות וגם בדרך הראשון יש להקשות כי הוא אמר בשער הקבוץ כי מבחן הקבוץ הוא הגרעון ועתה אומר כי מבחן הגרעון הוא הקבוץ וזה סבוב גלוי והנכון כי המבחן לכל המלאכות הוא באופן השני מן הגרעון אשר יזכור אחר זה מט' ט' וח"ח וז"ז כי בו יבחנו מלאכות המספר וזה איננו צריך לבחינה ואין לנו דרך יותר קרוב מזה להתיר זה הספק |
| − | + | |- | |
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והחלק השני בו ג' גרעונות הם אשר רב העשותם במבחן המעשים האחד גרעון תשעה והשני גרעון ח' והשלישי גרעון ז‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> זה החלק מן הגרעון כבר זכר כי הוא נקרא המבחן ואמר עתה כי הוא המשתמש הרבה במבחן המעשים ר"ל במבחן הקבוץ והגרעון וההכאה ושאר כל מה שצריך מבחן אם היוצא אחר המעשה הוא אמתי כי כשיובחן באלה השלשה הם תשעה ושמנה ושבעה רחוק הוא מאד שימצא שוה ולא יהיה אמת ר"ל כי באחד מהם כבר אפשר שיהיה שוה ויצא כפי מה שיזכור המבחן ולא יהיה אמת וזה יתבאר לפנים בג"ה בזכרון איך יבחנו המעשים באלה השלשה גרעונות ועתה פרש תחלה איך תגרע כל המספר ותכלה אותו בקלות באלו הג' גרעונות וזכר הקל יותר תחלה שהוא התשעה | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the subtraction by nines leaves one for every decade, take the numbers in the ranks as if they are units and subtract them by nine, one will remain for each ten. |
| + | |style="text-align:right;"|<ref>8r</ref><big><span style=color:red>אמר</span></big> וגרעון תשעה תשעה {{#annot:term|2523,1235|vrGm}}ישאיר{{#annotend:vrGm}} מכל {{#annot:term|299,1404|qZKw}}קשר{{#annotend:qZKw}} אחד קח המספר ממדרגותיו כאלו אחדים ותגרע אותו תשעה ישאר מכל עשרה אחד | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כשתרצה לגרוע מספר תשעה תשעה ר"ל לכלותו ולהשליך כל תשעה ולקחת הנשאר כמ' שצריך אחר זה כמחפש הדרך בזה הוא שתדע כי כל קשר אחר ש{{#annot:term|1560,1252|hnL3}}תסיר ממנו כל תשעה{{#annotend:hnL3}} ישאר אחד | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |{{#annot:definition|299,1404|59O6}}The decade ["kesher"] is ten, and a thousand and ten thousand. |
| − | {| | + | |style="text-align:right;"|והקשר הוא עשרה ואלף ועשרת אלפים{{#annotend:59O6}} |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ועשרים יקראו שני קשרים וכן מאתים ואלפים ושלשים שלשה {{#annot:term|299,1404|68sc}}קשרים{{#annotend:68sc}} וכן שלש מאות וכן שלשה אלפים וכן כלם לכן כשתצטרך להשליך מעשרה תשעה ישאר א' ואם תשליך עשרים תשעה תשעה ישארו שנים כי העשרי' שני קשרים כמו שאמרנו וכן מאתים ישאירו שנים וכן אלפים ושלשים ישאירו שלשה וכן כלם ולכן הנשאר מכל מספר הוא צורת מדרגותיו כי כבר ידעת שצורת ל"ג וצורת ש"ג וכן צורת עשרים כ' כי אין הפרש ביניהם כי אם במדרגות ולכן אמר שהמספר אשר תרצה לכלותו ט"ט תקח אותו ממדרגותיו כאלו הוא אחדים ר"ל ותקבץ אותו ותשוב תגרענו ט"ט ונשאר מכל עשרה אחד | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | ::The example: we want to subtract 9 by 9 from 187355 | |
| + | ::*<math>\scriptstyle187355\bmod9</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>המשל</span></big>רצינו להשליך ט' ט' קפ"ז אלף ושנ"ה תכתבם כך ה ה ג ז ח א | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :::*the first rank, which is units, is 5, and there is no 9 in it [<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\bmod9=5}}</math>]. | ||
| + | |style="text-align:right;"|והיא המדרגה הא' שהוא אחדים היא ה' ואין בה ט‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | :::*the second <math>\scriptstyle{\color{blue}{50\bmod9=5}}</math> | |
| − | + | |style="text-align:right;"|והשנית היא חמשים והצורה ה וכשתשליך חמשים ט"ט ישארו ה‫' | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5+5=10\bmod9=1}}</math> this is the remainder from 55, which is 5 and 5. | ||
| + | |style="text-align:right;"|תקבץ ה' עם ה' יהיה המקובץ עשרה תשליך ט' ישאר א' והוא הנשאר ממספר ממספר נ"ה שהוא ה' וה‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :::*the third rank is 3, which is 300, and the fourth is 7, which is 7000, and the form is 73. | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמדרגה השלישית ג' והיא שלש מאות והרביעית היא ז' והיא שבעת אלפים וצורה ג'ז‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | ::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{300\bmod9=3}}</math> | |
| + | |style="text-align:right;"|וכשתשליך הג' מאות ט"ט ישאר ג‫' | ||
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| + | ::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7000\bmod9=7}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכשתשליך הז' אלפים ט"ט ישארו ז‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::they are 73, sum them as units <math>\scriptstyle{\color{blue}{7+3=10\bmod9=1}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והם ג"ז תחברם כאלו הם אחדים יהיו עשרה גרעת ט' נשאר א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::with the 1 that remained from the 55, 2 remain, which are the remainder of 7355 after subtracting all the nines. |
| + | |style="text-align:right;"|וא' שנשאר מה' וה' נשארו ב' והם הנשאר מה'ה'ג'ז' <s>תחברם כאלו הם אחדים יהיו עשרה גרעת ט' נשאר א'</s> אחר שהשלכת כל ט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::*the fifth rank is 8, which is 80000, and the sixth is 1, which is 100000, and the form is 73. |
| + | |style="text-align:right;"|והמדרגה החמישית היא היא ח' והיא פ' אלפי' והששית א' והיא ק' אלף | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{80000\bmod9=8}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וכשתשליך שמנים אלף ט"ט ישארו ח' כי הם שמנה קשרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100000\bmod9=1}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וממאה אלף ישאר א' כי הוא קשר א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+1=9\bmod9}}</math> subtract them. |
| + | |style="text-align:right;"|וכשתקבץ הח' והאלף כאלו הם אחדים יהיו ט' תשליכם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::Hence, the remainder from the whole number 187355 is two | |
| − | = | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{187355\bmod9=2}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|הנה הנשאר מכל המספר ה'ה'ג'ז'ח'א' הוא שנים | |
| − | |style="text-align:right;"|''' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::If you sum the number as units the result is 29 <math>\scriptstyle{\color{blue}{1+8+7+3+5+5=29}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והנה אם תחבר המספר כאלו הם אחדים יעלה כ"ט | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::subtract the 9 [<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\bmod9=0}}</math>], and take two for the twenty <math>\scriptstyle{\color{blue}{20\bmod9=2}}</math>, and this is the remainder. |
| + | |style="text-align:right;"|תשליך הט' ותקח מן העשרים שנים והוא הנשאר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :But, it is easier to sum every two or three digits: |
| + | |style="text-align:right;"|אבל יותר נקל שתקבץ כל שתי אותיות או שלשה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::When ten is summed, subtrat 9 at once, and 1 remains <math>\scriptstyle{\color{blue}{10\bmod9=1}}</math>. |
| + | |style="text-align:right;"|וכשיתקבץ עשרה תשליך מיד ט' וישאר א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::If 11 is summed, take two <math>\scriptstyle{\color{blue}{11\bmod9=2}}</math>. | |
| + | |style="text-align:right;"|ואם נקבצנו י"א תקח שנים | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::And so on. | |
| + | |style="text-align:right;"|וכן תמיד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :You will be left with less than 9. | |
| + | |style="text-align:right;"|וישאר בידך פחות מט‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :Therefore, the author said: subtract is 9 by 9, one will remain for every ten | ||
| + | |style="text-align:right;"|ועל כן אמר המחבר וגרע אותו ט"ט ישאר מכל עשרה אחד | ||
|- | |- | ||
| − | |& | + | | |
| + | ::*<math>\scriptstyle269257\bmod9=8</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומספר ז'ה'ב' ט'ו'ב' ישאר ד‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :Apply it on every number. | ||
| + | |style="text-align:right;"|והקש על זה בכל מספר | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the subtraction of 8 leaves 2 for every ten, 4 for every hundred, the even number of hundreds with their exceeding [ranks] are subtracted, and from the odd number of hundreds 4 remains. Multiply the [number of the] tens by two, sum it with the 4 and the units [<math>\scriptstyle\left(2n-1\right)\sdot100+10a+b\bmod8=2a+4+b</math>], then subtract it eight by eight. |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> וגרעון ח' ישאיר מכל עשרה ב' ומכל מאה ארבעה וזוגות המאות ואשר עליהם מוגרעים וישאר מנפרד המאות ד' ותכה העשרות בשני' ותקבץ זה עם הד' ועם האחדים ותשליכם שמנה שמנה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |} | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> כשתרצה להשליך מספר ח"ח ולדעת הנשאר יש לך לדעת כי כל עשרה ישאירו ב' וכל מאה ישאר ד' וזוגות המאות כמו מאתים וד' מאות ושש מאות ושמנה מאות כלם יושלכו ח"ח ולא ישאירו כלום וכן כל האלפים יהיו מה שיהיו כלם יושלכו ח' ח' והוא מה שאמר המחבר וזוגות המאות ואשר עליהם ר"ל המאות והאלפים אשר למעלה מהם במדרגה כלם מוגרעים ולכן כל מספר שיש בו אלפים אינך צריך להסתכל באלפים ההם להשליכם כי {{#annot:term|1560,2585|9HDn}}מוגרעים{{#annotend:9HDn}} הם בעבור כי הזוגות המאות מוגרעים לא ישאירו כלום ג"כ הנה לא ישאר מן המאות כי אם נפרדיהם שהם מאה ג' מאות ות"ק ות"ש ותת"ק ובעבור כי כל נפרד מאלה בין שני זוגות אין לך לקחת מכל נפרדי המאות כי אם ארבעה יהיו מה שיהיו |
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big> כי שלש מאות הנה מאתים מושלכים וד' מאות מושלכים לא נשאר כי אם מאה וכבר אמר כי כל מאה ישאיר ד' ולכן אמר וישאר ממאות הזוגות ד' כי ש' ישאירו ד' ותת"ק ישאירו ד' וכן ת"ש וכן ת"ק הנה אין לך להשתדל כי אם בעשרות ובאחדים ואמר שתכה העשרות בשנים ר"ל מספר העשרות שאם היו עשרים תכה ב' בב' יהיו ד' והוא הנשאר מעשרים ואם היו שלשים תכה שלשה בשנים יהיו ו' וכן בכל המדרגות ולכן כשיהיה לך מספר ויש בו אחדים ועשרות ומאות שהם נפרדי' ואלפים יש לך להשליך האלפים ולקחת מנפרדי מאות ד' ותשמרם ותכה מספר העשרות בשנים והיוצא מן ההכאה תקבצנו עם הד' עוד תקבץ עמהם אחדי המספר ותשליך המקובץ ח"ח והנשאר הוא המקובץ והיותר שאיפשר שיהיה זה המספ' המקובץ הוא ל"ה וזה מנפרדי המאות ד' ואם היו עשרות תשעים תכה תשעים בשנים יהיו י"ח והאחדים יהיו ט' הנה הכל ל"א ואם תרצה לא תכה העשרות בשנים אלא כשיהיו פחות מד' כי ד' עשרות הם {{#annot:term|1560,2585|H5UM}}מוגרעים שמנה שמנה{{#annotend:H5UM}} וכן ח' עשרות ולכן היותר שאתה צריך להכות שלשה עשרות וזה כשיהיה המספר שלשים וכן כשיהיה שבעים כי יצאו הארבעים וישארו שלשים וכשתכה אותם בשנים יהיו ו' ומן האחדים היותר שתקח ז' כי השמנה תשליכם ומט' תקח א' ולכן היותר שאפשר שיהיה לפי זה המקובץ יהיה ז' וששה וד' והם י"ז תשליכם ח"ח ישארו א' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big>רצינו לגרוע מספר ט"ו"ב ה"זה"ב כאלו <ref>8v</ref>נתון באוצר לא תשליך ממנו מאומה כי כלו אלפי' ישאר טוב הב' שהם מאתים מושלכים ישארו טו' תכה הששים שהם ששה עשרות בשנים יהיו י"ב תקבצם עם הט' שהם אחדים יהיו כ"א תשליכם ח"ח ישארו ה' והוא המבוקש ואם רצית לא הכית מן הששים כי אם עשרים שהם ב' עשרות בב' יהיו ד' ומן הט' לקחת א' היו הכל ח' והוא המבוקש |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם היה המספר ה"ב זה"ב' הנה הב' האחרונים אלפים מושלכים והז' שבע מאות והם נפרדים תקח להם ד' ותכה ב' עשרות בב' היו ד' קבצם עם הד' יהיו ח' אם תרצה השליכם וישארו בידך הה' שהם אחדים או קבץ הח' עם הה' שהם אחדים יהיו י"ג תשליך מהם ח' ישארו ה' והוא המבוקש | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': in the subtraction of 7, from every ten remains three; from every hundred - two; from every thousand - six; from every ten thousand - four; from every hundred of thousand - five; from every thousand of thousand - one; from every ten thousand of thousand - three; and from there the cycle recures. Therefore, you see the marks 1, 3, 2, 6, 4, 5 beneath the ranks. |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> וגרעון ז' הוא ישאר מכל עשרה שלשה שלשה ומכל מאה שנים ומכל אלף ששה ומכל עשרה אלפים ארבעה ומכל מאה אלף חמשה ומכל אלף אלף אחד ומכל עשרה אלף אלפים שלשה ומשם ישוב הסבוב ולכן תבחין באלה האותיות א' ג' ב' ו' ד' ה' ושנים תחת המחנות | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> כשתרצה לגרוע מספר ולהשליכו שבעה שבעה ולדעת הנשאר דע כן מכל עשרה ישארו שלשה סימנם ג' ר"ל אות ג' שמספרה שלשה ומן המאה ישארו שנים סימנם ב' ר"ל אות ב' שמספרה שנים וכן כלם יתקבצו כסדר ששה אותיות שהם ג' ב' ו' ד' ה' א' הג' לעשרות הב' למאות והו' לאלפים והד' לעשרות אלפים והה' למאה אלפים והא' לאלפי אלפים אחרי כן ישוב בסבוב כי עשרת אלפי אלפים ישאירו ג' ומאה אלפי אלפים ישאירו ב' וכן כל המחנות בסדר ובעבור כי ג' היא לעשרה וא' לאלף אלף שוה דומה לאחד הנה יהיה א' סימן לאחדים ויהיו האותיות על סדר זה א' ג' ב' ו' ד' ה' ויחזרו חלילה על המדרגות ר"ל אם היו המדרגות עשרה תכתוב א' ג' ב' ו' ד' ה' עוד א' ג' ב' ו' ואם היו המדרגות י"ב תכתוב שתי פעמים א'ג"ב ו'ד"ה זהו אמרו ושנים תחת המדרגות | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big>רצית לגרוע מספר ז"ז תכתוב המספר והאותיות תחתיהם ותעשה עליהם קו כזו הצורה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ותכה כל מחנה במה שתחתיה ממספר אותיות ותגרע כשבעה ותניח הנשאר עליהם ותקבץ כל מה שבכל מחנה מן השיורים כמו האחדים ותשליכם ז"ז | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אחר שתכתוב המספר הנזכר שהוא ט' אלפים ותר"נ אלף וש'כ"ח ותכתוב תחתיו האותיות ותעשה להם קו כזאת הצורה תכה כל מחנה ר"ל כל אחת מן המחנות או אמור מדרגות כמה שתחתיה ממספר האותיות ותגרע בשבעה ותניח השאר עליה | |
| − | |- | ||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big> הכית ח' בא' היו ח' גרעת ז' נשאר א' כתבת אותו על הקו על הח' א"כ הכה ב' בג' שתחתיו יהיו ח ב ג 0 ה ו ט ו' ואין שם להסיר ז' כתוב הו' למעלה וכן תכה ג' בב' שתחתיו יהיו ו' ואין בהם להסיר ז' תכתבם על הקו א ג ב ו ד ה א תכה צפר בששה הנשאר צפר תכתבנה על הקו תכה ה' בד' שתחתיו יהיו עשרים גרע כל ז' ישארו ו' כתבם על הקו עוד הכה ו' בה' שתחתיו יהיו שלשים גרע כל ז' הנשאר ב' כתוב על הקו תכה ט' בא' שתחתיו יהיו ט' גרע ז' הנשאר ב' כתוב על הקו והנה תמצא על הקו {{#annot:term|458,2256|bI5B}}שיורים{{#annotend:bI5B}} א ו ו 0 ו ב ב קבץ אותם כמו אחדים ר"ל א' וו' הם ז' תקבצם עם הו' השני והיו י"ג עם הו' השלישי יהיו י"ט ועם הב' יהיו כ"א ועם הב' השני יהיו כ"ג תסיר כ"א שהם ז"ז ישארו ב' והוא הנשאר מכל אותו המספר אחר שהשלכת אותו ז"ז וכן תעשה בכל הדומה לזה והסבה שתכה מה שבמדרגה באות שתחתיה היא כי העשרה שאמרנו שישאיר שלשה הוא עשרה אחד אבל שני עשרות ישאירו ו' ושלשה עשרות ישאירו ט' וכן כלם לכן במשל הזה שלמעלה שהיו העשרות שנים היו משאירים ולכן הכינו הב' שהוא מספר העשרות בג' שהוא {{#annot:term|458,2256|BVNx}}שיור{{#annotend:BVNx}} עשרה היה היוצא מן ההכאה ו' וכן מספר המאות הם ג' וכל מאה ישאיר ב' הנה הג' מאות ישאירו ו' לכן הכינו מספר המאות שהוא ג' בב' שהוא שיור מאה היה היוצא ו' והמדרגה החמשית שהוא חמשים אלף הנה כל עשרת אלפים ישאירו ד' הנה ישארו החמשים אלף עשרי' והוא הכאת ה' שהוא מספר העשרות אלפי' בד' שהוא שיור עשרת אלפים וגרעת י"ד מן העשרים היה הנשאר ו' וזה ידוע וכתוב הנשאר למעלה מן הקוים והשיורים |
| − | {| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם תרצה הכה מה שבמחנה אחרונה בשלשה וגרע אותו ז"ז ותוסיף הנשאר על מה שקודם לו ותכה בשלשה ותגרענו ז"ז ותוסיף הנשאר על מה שקודם לו ותכה בג' ותגרענו ז ז ותוסיף הנשאר על מה שקדם לו ואם לא יהיה במחנה אשר קודם לו מספר הכה בשיור שבידך בשלשה וגרע בשבעה ועשה כן עד שתגיע אל האחדים | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> זה דרך אחרת להגעת איך תגרע המספר שבעה שבעה | ||
|- | |- | ||
| − | |ז||ה | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל במספר הנזכ' תכתוב אותו ותעשה אותו עליו קו כזו הצורה ב' הכה הט' שהיא המחנה האחרנה בשלשה יהיו כ"ז תגרע כל ז' ישארו ו' קבצם עם הו' הקודם ח' ב' ג' 0 ה' ו' ט' לט' יהיו י"ב תכה אותם בג' יהיו ל"ו {{#annot:term|1560,1252|jSL4}}תסיר כל ז'{{#annotend:jSL4}} הנשאר א' הוסף אותם <ref>9r</ref>על ה' הקודמים להם יהיו ששה הכה אותם בג' יהיו י"ח תסיר כל ז' ישארו ד' ובעבור שאין קודם לה מספר שתקבץ עמה כי אם צפר תכה הד' עצמה בג' יהיו י"ב גרע ז' הנשאר הוסף אותם על ג' הקודם לצפר יהיו ח' הכה אותם בג' יהיו כ"ד גרע כל ז' הנשאר ג' הוסף אותם על ב' הקודם לג' יהיו ה' תכה אותם בג' יהיו ט"ו גרע כל ז' הנשאר א' הוסף אותם על הח' שהם אחדים יהיו ט' אינך צריך להכותם בג' רק הוצא ז' ישארו שנים כתוב אותם על הקו והם הנשארים מן המספר אחר שתשליך אותו ז"ז הוא אמרו עד שתגיע אל האחדים והוא המבוקש והסבה בהכאה בג' בעבור כי כל מדרגה תחשב עשרות וכבר ידעת למעלה שכל עשרה ישאיר ג‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם תרצה שים המדרגה האחרונה עשרות וחבר אליה מה שקודם לה באחדי' וגרע כל ז' אח"כ שים הנשאר עשרות וחבר עליהם מה שקודם להם באחדים ותגרע כן | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירו'</span></big> זה דרך אחרת לגרוע המספר ז"ז | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל במספר עצמו כתוב אותו בזו הצורה ותשוב המדרגה האחרונה שהיא ט' עשרות וחבר לה אשר קודם לה על שהיא ו' אחדים יהיה הכל צ"ו גרע כל ז"ז הנשאר ה' חשוב הה' הנשארים עשרות וחבר עמם הה' הקודם להם כאלו הם אחדים יהיה המחובר נ"ה גרע כל ז' הנשאר ו' חשוב אותם עשרות ובעבור שקודם להם צפר אין לה מה שתחבר עמם להיות אחדים הנה יהיו ששים גרע כל ז' הנשאר ד' חשוב במ' וקבץ אליהם ג' יהיו מ"ג גרע כל ז' הנשאר א' חשוב אותו לעשרה וחבר עמם ב' הקודם להם יהיו י"ב גרע כל ז' הנשאר ה' חשוב אותם בעשרות והם נ' חבר אליהם ח' יהיו נ"ח גרע כל ז' הנשאר ב' כתוב אותו על הקו והוא הנשאר מן המספר אחר שתשליך אותו ז'ז' וכן תעשה בכל מספר וזה הדרך הוא היותר נהוג בגרעון מספר שבעה | ||
|- | |- | ||
| − | |||
|} | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | ==== Checking - Subtraction ==== | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פרק</span></big> באופן המבחן באלה הגרעונות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמנם הקבוץ גרע כל שטה ממנו וקבץ הנשאר מהם ותגרענו ומה שנשאר הוא התשובה גרע המקובץ יסכים עם התשובה |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירו'</span></big> אחר שהראה לך דרך בשלשה גרעונות ואמר כי הן צריכין לבחון בהם מיני המספר יגיד לך עתה איך תבחין בהם והתחיל בקבוץ ואמר כי כשתקבץ מספר אל מספר ותדע המקובץ מהם ותרצה להבחין באלה הגרעונות אם הוא אמת תכתוב השתי שטות אשר תרצה לקבץ וקבצם וכתוב המקובץ על הקו כאשר ידעת בשער הקבוץ ויהיה ע"דמ קבוץ נ"ב אלף ופ"ז עם מ"ז אלף רצ"ג היה המקובץ צ"ט אלף ש"פ כזו הצורה: | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ותרצה לבחון ע"ד ט"ט תגרע השטה שהיא נ"ב אלף פ"ז ישארו ד' כתבם אצלם חוץ לשטה לצד שמאלך וגרע השטה השנית שהיא מ"ז אלף רצ"ג ישארו ז' כתבם חוץ לשטה תחת ד' קבץ הד' עם הז' יהיו י"א גרע ט' ישארו ב' והם יקראו התשובה כמו שידעת למעלה כתוב אלה השנים על הקו חוץ לשטה על הד' והז' א"כ גרע שטת המקובץ שהיא צ"ט אלף ש"פ יהיה הנשאר ד ב' מסכים עם התשובה לכן תדע כי מה שקבצת הוא כן ר"ל אמתי | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ודע כי מה שלמד המחבר בזה המאמר שתגרע הוא מאמר סתם כי לא אמר: תגרע בט' ט' ולא בח' ח' ולא בז"ז רק אמר: תגרע סתם ורצונו שתגרע על דרך השלשה ב-ב גרעונות וכשיצא אמתי בשלשתם אז הוא אמת והרבה בזה כי אין די בגרעון ט' לבדו ולא באחד מן האחרים לבדם ז כי הוא אפשר קרוב שיהיה טעות ויצא במבחן שהוא אמת ר"ל יסכים המבחן מבלתי שיתוסף מדרגות במקובץ כי הוא אמר למעלה כי היותר שיוסיף המקובץ על מדרגות הגדולה שבשטות המתקבצות היא מדרגה אחת ואם יתוסף יותר וכן יש לומר אם יפחות ממנה כלום המעשה בלתי אמתי ולכן אמרתי כשתבחין בגרעון ט' לבדם ד"מ וכן באחת לבדו מח' או מז' אע"ף שלא יתוספו המדרגות ולא יפחתו מן הראוי אפשר קרוב הוא שיהיה במקובץ טעות ויסכים המבחן | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big> בצורה שעשינו כי התשובה מהשטות השנים היה ב' והנשאר מן המקובץ שהוא צ"ט אלף ש"פ הוא ב' ג"כ מסכים עם התשובה וידוע כי אם נפל הטעות במקובץ שהקדים ג' לח' היה המקובץ צ"ט אלף תתג וכשתגרע זה ט"ט יהיה הנשאר גם כן ב' וכן אם הוספת במקובץ מדרגה אחת שזה אפשר והיית כותב בה ט' שהוא תת"ק אלף היה הנשאר מן הגרעון גם כן ב' מסכים עם התשובה ולכן צריך לגרוע בכל הגרעונות ואז אי אפשר כל כך קרוב שיסכי' המבחן ויהיה טעות אע"פ שהוא אפשר | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big> קבצת תק"ה עם אלף וט' היה המקובץ אלף תק"יד כזו הצורה וכשתגרע השטה האחת ט"ט ישאר א' וכן כשתגרע ח' ח' וכן כשתגרע ז' ז' הנשאר אחד וכן מן השטה השנית ה 0 ה בכל גרעון ישאר א' תקבץ אחד אל אחד יהיו ב' והיא התשובה בשלש גרעונות וכן כשתגרע אלף תק"י"ד שהוא המקובץ בשלש גרעונות יהיה הנשאר ב' מסכים עם התשובה וזה אמתי אבל אם טעות וכתבת על הקו במקום אלף תק'יד שני <ref>9v</ref>אלפים י"ח בזו הצורה ח'א'0'ב' היה מסכים ג"כ היה מסכים נ"ה במבחן עם התשובה ולא נתוספה מדרגה ומזה הרבה מאד אלא שבגרעון ט' לבדם יפול הטעות בפעל מֻעט כאלו תאמר שהקדמת ג' לח' כמו שכתבנו למעלה אבל בשלש גרעונות צריך להחליף רוב המספרים או כלם כמו שראית שנתחלף מספר ד"א ה"א במספר ח"א' 0' ב' וזה רחוק מאד להתחלף אע"פ שהוא אפשרי ולכן הראוי להבחין בכל השלשה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ולכן אמר המחבר תגרע סתם ורצונו בשלשה כלם יחד וכמו שהוא בקבוץ שצריך וראוי לעשות בשלשה גרעונות וכן בשאר המעשים | ||
|- | |- | ||
| − | |ה|| | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואמנם הגרעון גרע {{#annot:term|991,2330|HOGC}}הנגרע ממנו{{#annotend:HOGC}} ושמור הנשאר וגרע ה{{#annot:term|182,2329|FkOz}}מוגרע{{#annotend:FkOz}} והשלך שיורו מן השמור ואם היה פחות הוסף עליו הגרעון והשלך מן המקובץ תשאר התשובה גרע הנשאר מן השאלה יסכים התשובה או תקבץ שיור המוגרע אל שיור השאר יסכים התשובה או תקבץ שיור המוגרע אל שיור הנשאר יסכים עם שיורה נגרע ממנו | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> כשתגרע מספר ממספר ותרצה לדעת על ידי הגרעונות השלשה אם המעשה אמתי אמר שתגרע הנגרע ממנו ותשמור הנשאר וזה הנשאר יקרא שמור | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|אבל | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big> גרענו מן ח' אלפים תקמג' ד' אלפי' תקכ"ה היה הנשאר שלשת אלפים תשי"ח כזו הצורה והנה הנגרע ממנו שהוא ג"ד ה"ח כשגרעונוהו ט"ט היה הנשאר ב' כתבנום חוץ לשטה ושמרנום א"כ אמר וגרע המוגרע והשלך שיורו מן השמור ר"ל המוגרע שהוא ה"ב ח"ד גרענוהו ט'ט' היה שיורו א' כתבנוהו ג"כ חוץ לשטה תחת הב' השמור השלכנו א' מב' הנשאר א' כתבנוהו למעלה מן הב' והא' חוץ לשטת הנשאר מן השאלה וגרענו הנשאר שהוא ח"א ז"ג בט"ט ונשאר א' מסכים עם הנשאר מן שתי השטות והוא המבוקש וזה כאשר היה הנשאר מן הנגרע ממנו יותר מן הנשאר מן המוגרע כמו בזה המשל שהשיור מן המוגרע ממנו ב' והשיור מן המוגרע א' והשלכנו א' מב' אבל אם היה בהפך שהיה השיור במוגרע יותר איך תגרע אותו מן המעט |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|לכן אמר המחבר ואם היה פחות הוסף עליו הגרעון ר"ל אם היה השיור מן הנגרע ממנו פחות משיור המוגרע ולא תוכל לגרעו ממנו תוסף על שיור הנגרע ממנו שהוא הפחות הגרעון שהוא במשל הזה ט' כלומר הוסף עליו המספר שבו אתה גורע וא"כ תגרע ממנו שיור המוגרע |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל גרענו ה"ב ח"ד מן ג"ד ה"ח הנשאר ח"א ז"ג בצורה הזו גרענו בט"ט היה השיור הנגרע ממנו ושיור המוגרע ד' לא נוכל לגרוע ד' מב' נוסיף הגרעון שהוא ט' על הב' היו י"א גרענו ממנו ד' הנשאר ז' כתבנום למעלה חוץ לשטה וגרענו הנשאר למעלה מן הקו ט"ט הנשאר ז' הסכים עם הנשאר מן השטות וכן אלו היה הגרעון ז"ז היתה מוסיף ז' ואם ח"ח היית מוסיף ח' ויצא לך המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמר או תקבץ שיור המוגרע שהוא ד' בזו הצורה עם שיור הנשאר ר"ל מן השאלה שהוא ז' יהיו י"א תוציא ממנו ט' הנשאר ב' מסכים עם שיור הנגרע ממנו וזה נוהג הן שיהיה השיור של הנגרע ממנו פחות או יותר ואם היו השיורים שוים כאלו היו המספרים על דרך משל כזו הצורה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|גרענו אותם ט' יהיה הנשאר מן הנגרע ממנו א' וכן מן המוגרע ממנו א' גרענו א' מן א' הנשאר צפר כתבנוה למעלה גרענו הנשאר שעל הקו ט"ט לא נשאר כלום והוא צפר והוא צפר מסכים עם הנשאר מהשטות והקש על זה בשאר הגרעונות של ח"ח ושל ז"ז | |
| − | | | + | |- |
| − | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואמנם ההכאה נגרע המוכים ונכה הנשאר מן הא' מהם בשיור האחר ונגרע ומה שנשאר הוא התשובה נגרע היוצא מן ההכאה יסכים עם התשובה | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> כשהכית מספר במיספר ותרצה לדעת אם היוצא אמתי על ידי אלה הגרעונות תגרע השני מספרים שהכית האחד באחר כל אחד לבדו ותדע שיורו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמשל הכית מספר ז'ה"ב במספר ט'ו"ב שהם מאתים וחמשים ושבעה במאתים וששים ותשעה היוצא מן ההכאה ג' ג' א' ט' ו' גרענו ז'ה'ב' בגרעון ט' ט' הנשאר ה' וכן גרענו ט'ו"ב היה הנשאר ח' הכינו ה' שהוא שיור אחד המוכים בח' שהוא שיור השני היו מ' גרענום ט"ט נשאר ד' והיא התשובה גרעון ג"כ היוצא מן ההכאה שהוא ג"ג א' ט"ו בגרעון ט"ט נשאר ד' מסכים עם התשובה וכן בכל הדומה לזה וכן תעשה בגרעון ז"ז וגרעון ח"ח והקש על זה | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> וזה כולל בשלם ובשברים אחר הצעתם | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמר כי מבחני הקבוץ והגרעון וההכאה הכל שוים בשלמים ובשברים אחר הצעת השברים והשברים והצעתם תדע הכל לפנים מן השער שלהם בג"ה יתעלה ויתברך שמו והמבחן שוה שתגרע כל הצעה כמו שעשינו בשלמים ויסכים הנשאר כי הצעת השברים ישוב המעשה בקבוצה וגרעונה והכאתה בשלמים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|‫<ref>10r</ref><big><span style=color:red>אמר</span></big> ואמנם החילוק וקריאת השם תגרע היוצא ואשר עליו החילוק או אשר ממנו תקרא שם ותכה שיור האחד בשיור האחר ותגרענו והנשאר הוא התשובה וגרע המחולק יסכים עם התשובה וזה המעשה ג"כ כולל בשלמי' ובשברים אחר הצעתם | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> לפנים בשער החילוק יתבאר כי החלוק על שני פנים חלוק הרב על המעט וזה נקרא חלוק סתם בשם זוגו והשני חלוק המעט על הרב ויקרא קריאת שם ובחילוק יש שלשה מספרים כמו בקיבוץ ובגרעון ובהכאה המספר האחד הוא הנקרא המחולק באופן הראשון ובשני נקרא הקרוי שם והמספר השני נקרא הנחלק עליו באופן הראשון ובשני נקרא אשר ממנו נקרא השם והמספר שלישי נקרא היוצא בשני פנים אלא שבראשון הוא או שלם או שלם ושברים ובשני הוא תמיד שברים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|המשל לראשון נרצה לחלק מאתים על עשרה היוצא עשרים ומאתים הוא המספר המחולק עשרה הוא הנחלק עליו עשרים הוא היוצא ובאופן השני נרצה לחלק עשרים על כן היוצא בחילוק הוא שנקרא שם לעשרים מן הכ"ז ונאמר עשרים חלקים מכ"ז הנה עשרים הוא המחולק והוא הקרוי שם וכ"ז הוא אשר ממנו תקרא שם ועשרים חלקים מכ"ז הוא היוצא ואמר כי כשתחלק מספר על מספר ויצא היוצא בחלוק ותרצה לדעת אם הוא אמתי שתגרע היוצא ובמשל הזה של מאתים על עשרים הוא עשרה גרע אותו ט"ט הנשאר א' ותגרע ג"כ הנחלק עליו שהוא כ' ישארו ב' תכה הא' בב' יהיה ב' והוא התשובה א"כ גרע המחולק שהוא מאתים ישארו ב' יסכימו התשובה ובמשל השני שהוא עשרים על כ"ז והיוצא עשרים חלקים מכ"ז גרע היוצא שהוא עשרים חלקים מכ"ז ט"ט ישארו ב' וגרע הכ"ז שהוא הנחלק עליו או אמור אשר ממנו נקרא השם לא ישאר כלום הנה ב' היא התשובה וגרע המחולק שהוא עשרים ישארו שנים ויסכים התשובה וכן תעשה בחלוק השברים אשר הצעתם כמו שתדע בשער השברים ושם תדע כי ההצעה בשלמים ובזה המשל שהמשלנו פה באמרנו עשרים חלקים מכ"ז העשרים הם ההצעה לכן גרענום ט"ט ואלו רצית לומר במקום אמרך עשרים חלק מהעשרי' שני שלישים ושני שלישי שלישי שליש או ששה תשיעיות ושני שלישי תשיעית הרשות בידך ובזה ההצעה היא עשרי' תגרע אותם ט"ט ישארו שנים כמו שנזכר שיסכימו התשובה נשלם השער הג' ויבא שער הרביעי זה השער | ||
|- | |- | ||
| − | |||
|} | |} | ||
| + | |||
| + | {| | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ||
| + | === Chapter Four: on the Multiplication and the Illustration of its Properties === | ||
| + | |||
| + | |style="text-align:right;"|<big>השער הרביעי</big> ב{{#annot:term|156,1256|G79Y}}הכאה{{#annotend:G79Y}} והקרבת עניניו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |<span style=color:red>Definition of the multiplication operation:</span> {{#annot:definition|156,1256|klBL}}the multiplication is an allusion of the duplication of one of the numbers by the measure of the units that are in the other. |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ההכאה</span></big> רמז על כפל אחד המספרים בשעור מה שבשני מן האחדים{{#annotend:klBL}} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והוא יחלק על שלשה ההכאה הראשנה ה{{#annot:term|1157,2324|2u5E}}הכאה בהעתק{{#annotend:2u5E}} והשני בחצי ההעתק והשלישי בזולת ההעתק | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': {{#annot:definition|156,1256|ofqi}}the meaning of the multiplication in the Holy tongue is known and here it is translated and refers to the duplication of a number as many times as the number of the units that are in another number. |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> ההכאה הנחתה בלשון <sup>הקדש</sup> ידועה וכאן היא מועתקת ורומזת על כפילת מספר פעמים רבות כמספר האחדים אשר במספר אחר{{#annotend:ofqi}} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | *{{#annot:18×15|156|mYxE}}Example: multiplication of 18 by 15. | ||
| + | :<math>\scriptstyle18\times15</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> הכאת י"ח בט"ו{{#annotend:mYxE}} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|הרצון בזה לכפול י"ח פעמים שהם מספר האחדים שבמספר י"ח | ||
|- | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|כי אין האחדים הנזכרים פה הם מדרגות האחדים אלא כל אחד ואחד שבמספר יהיה מספרם עשרות או מאות או זולת זה מה שיהיה מן המספרים | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|כי מספר שכ"ג על דרך משל כל כך אחדים יש בו וכל כך פעמים וכפול המספר השני אשר נכה אותו בו זהו אמרו בשעור מה שבשני מן האחדים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ואמר כי יחלק לשלשה ר"ל שלשה מינים נבדלים במעשה ההכאה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אבל ההכאה והיוצא ממנה הכל אחד | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |<span style=color:red>Definition of the multiplication by shifting:</span> {{#annot:definition|1157,2324|4Na3}}the first part is called multiplication by shifting, i.e. that he writes first the ranks of the first number and the second [number] in a known order. He starts to multiply one rank of the first number by all the ranks of the second number, then shifts the order of the ranks beneath another rank. This is called shifting. |
| + | |style="text-align:right;"|החלק הא' יקרא הכאה בהעתק ר"ל שיכתוב תחלה מדרגות המספר האחד והשני לו בסדר ידוע ויתחיל להכות מדרגה אחת מן המספר האחד בכל מדרגו' המספר השני אח"כ יעתיק סדר המדרגות לתחת מדרגה אחרת זהו הנקרא העתק{{#annotend:4Na3}} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והחלק השני בחצי העתק | ||
|- | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והשלישי בזולת העתק | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |- | + | |style="text-align:right;"|והוא יבאר אותם אחד אחד |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|} | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |||
| + | ==== Multiplication by shifting ==== | ||
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ===== Horizontal multiplication ===== | |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the first category is the multiplication by shifting and erasing called horizontal multiplication, and it is that you place the multiplicand and the multiplier in two lines, so that the first rank of the multiplier is beneath the last rank of the multiplicand. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> החלק הראשון הוא הכאה בהעתק הוא המחיקה הנקרא {{#annot:term|1160,2328|gJup}}שוכב{{#annotend:gJup}} והוא שתניח המוכה והמוכה בו בשתי שטות ותהיה הראשונה שבמדרגות המוכה בו תחת האחרונה שבמדרגו' המוכה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *{{#annot:54×45|156|gYvC}}Example: we wish to multiply 54 by 45. |
| + | :<math>\scriptstyle54\times45</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>המשל</span> רצינו להכות מספר נ"ד במספר מ"ה{{#annotend:gYvC}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כתבנו אותם כך |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||5||4 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | |4||5|| | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | = | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ה||ד |
| − | | | + | |- |
| + | |ד||ה|| | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|'' | + | |style="text-align:right;"|הנה הראשנה שבמדרגות {{#annot:term|186,2325|AzG1}}המוכה בו{{#annotend:AzG1}} שהוא מ"ה והיא ה' היא תחת המדרגות האחרונה מ{{#annot:term|608,2265|cf9r}}המוכה{{#annotend:cf9r}} שהוא נ"ד והיא ה' גם כן |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ונקרא זה המעשה שוכב בעבור ששתי שטות המספר שוכבות כאשר אתה רואה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *{{#annot:253×1335|156|tCQB}}If you wish to multiply 253 by 1335 for example. |
| + | :<math>\scriptstyle253\times1335</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם רצית להכות רנ"ג באלף של"ה ד"מ{{#annotend:tCQB}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכתוב אותם כך |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||2||5||3 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |1||3||3||8|| || |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 2,636: | Line 3,023: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||ב||ה||ג |
|- | |- | ||
| − | | | + | |א||ג||ג||ח|| || |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והכה אותם בכלל המדרגות המוכה בו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ותתחיל בכתיבת היוצא משם הולך על השטה מתדבק בשטת המוכה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והעתיק {{#annot:term|186,2325|v8Q1}}המספר המוכה בו{{#annotend:v8Q1}} על הנחתו תחת המדרגה אשר תמשך לה היא קודם לה והכה אותה בכלל מדרגות התחתונה על דמיון הראשון | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|וכל מה שתכה במספר קבץ היוצא עם מה שעל ראש אותו המספר מן היוצא <ref>10v</ref>קודם ותניחנו כמו שראוי |
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה המעשה כולל בענין ההכאה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |calculation on the margins: |
| + | :*<math>\scriptstyle2342\times3578</math> | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" |
| + | |- | ||
| + | | || ||7|| || || || | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||6||9|| || || | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||5||6||6|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||3||3||·||3|| || | ||
| + | |- | ||
| + | |8||1||9||8||9||7|| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |7||·||7||7||8||6|| |
| − | |style=" | + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" |
| + | |6||9||2||6||·||4||6 | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||3||5||7||8 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2||3||4||2|| || || |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle534\times978</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אומרו והכה אותה ר"ל המדרגה האחרונה שבמספר העליון הנקרא המוכה והיא ה' בזאת הצורה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר שתכה אותה בכל מדרגות המוכה בו ר"ל בכל מדרגות המספר התחתון |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | ||
| + | :{| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5\times9=}}{\color{green}{45}}}</math>|| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{\begin{align}&\scriptstyle{\color{red}{5\times7=}}3{\color{green}{5}}\\&\scriptstyle3+5={\color{green}{8}}\\\end{align}}</math>|| <span style="color:LimeGreen>8</span>     |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||<u><span style="color:LimeGreen>45</span>    </u>||<u>45<span style="color:LimeGreen>5</span>   </u> |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |   <span style="color:red">5</span>34||   <span style="color:red">5</span>34||   <span style="color:red">5</span>34 |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | <span style="color:red">9</span>78  || 9<span style="color:red">7</span>8  || 97<span style="color:red">8</span>   |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | | | + | |
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וזה כשתכה ה' בט' והתחיל בכתיבת היוצא שהוא מ"ה הולך על השטה מתדבק בשטת המוכה ר"ל שתכתוב האחדים מהיוצא שהם ה' על ט' והארבעים שהם ד' על שמאלך כראוי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן תכתוב היוצא מהכאת ה' הנזכרת בז' שהיוצא הוא ל"ה תכתוב הה' על הז' והשלשים שהם ג' לצד שמאלך על הט' והה'<br> |
| + | ובזה המעשה אתה הולך להתדבק עם השטה העליונה שהוא {{#annot:term|608,2265|8tYZ}}המספר המוכה {{#annotend:8tYZ}}והג' שתכתוב על הה' צריך שתקבצם עם הה' ויהיו ח' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|זהו מה שאמר א"כ וכל מה שתכה במספר קבץ היוצא עם מה שעל ראש אותו המספר מן היוצא קודם ותניחנו כמו שראוי ר"ל כמו שעשית עתה שקבצת הג' עם הה' שהיו קודם והיו ח' הנחתם שם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואלו היו עד"מ י"א או י"ב היית כותב האחדים שם והעשרות לצד שמאלך אחר שהיית מקבץ עם אשר שם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכל זה כמו שאתה רואה בצורה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||2|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||1||2|| || |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | || | + | | ||2||8||9|| || |
|- | |- | ||
| − | | || | + | | ||1||6||3||5|| |
|- | |- | ||
| − | | || | + | |5||8||9||1||2|| |
| + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" | ||
| + | |4||5||5||0||4||2 | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||5||3||4 |
|- | |- | ||
| − | | || | + | | ||9||7||8|| || |
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||9||7||8|| |
|- | |- | ||
| − | | || || | + | | || || ||9||7||8 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" |
| + | |- | ||
| + | | || ||ב|| || || | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||א||ב|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||ב||ח||ט|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||א||ו||ג||ה|| | ||
| + | |- | ||
| + | |ה||ח||ט||א||ב|| | ||
| + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" | ||
| + | |ד||ה||ה||0||ד||ב | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||ה||ג||ד |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ט||ז||ח|| || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||ט||ז||ח|| |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | | || || ||ט||ז||ח | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואחר שתשלים להכות כל מדרגה האחרונה ההיא על כל המספר תעתיק המספר תעתיק המספר התחתון עד שתהיה המדרגה הראשנה שהיא ח' במשל תחת הג' העליונה שהיא נמשכת לאותה שהכית קודם ר"ל הה' ותשוב להכות המדרגה השנית בכל המספר וכן תעשה תמיד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ותמצא המספרים אשר למעלה מן הכל הוא היוצא מן ההכאה והוא בצורה הזאת ב'ה'ב'ב'ב'ה' וכן כל הדומה לזה | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"|''' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ודע כי זה המעשה נקרא המחיקה בעבור כי נהגו לכתוב בלוחות שועים ומשוחים בדרך שהנכתב בהם ימחק מחיקה שלא ישאר ממנה רושם כלל |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|''' | + | |style="text-align:right;"|ולכן כאשר יקבץ מספר עם מספר אשר על הראש כמו שנזכר במשל שקבצת הג' עם הה' והיו [ח'] מוחקים הה' וכותבים במקומה הח' וכן תמיד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכשמעתיקים השטה התחתונה מוחקים אותה ממקום כתיבה שהיא ראשיתה עד סוף העליונה וכותבים אותה בדרך שתהיה הראשנה ההיא תחת השנית הקודמת לאחרונה מן השטה העליונה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולכן כשישלם המעשה ימצאו האחדים שבמספר התחתון תחת האחדים אשר במספר העליון וכן העשרות תחת העשרות וכן כלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולמעלה לא ימצאו מן השטה העליונה כלום אבל ימצא במקומה היוצא מן ההכאה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואלו היתה זאת הצורה בלוח היה הנשאר באחרונה כזו הצורה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וזה בנייר א"א לכתבו ולציירו ובעבור כי איננו נמחק ולכן תכתוב הכל זה למעלה מזה כמו שהוא באותה הצורה וכן תעתיק זה למטה מזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והיותר נכון שלא לקבץ כלום אלא לכתוב כל היוצא במקום הראוי לו ולקבץ כל שיטה באחרונה כדין הקבוץ הכולל כמו שזה יעשה בהכאה שתזכר לפנים שהיא נעשית ב{{#annot:term|1162,1483|PWj0}}לוח{{#annotend:PWj0}} מחולק בבתים מרובעים ואלכסונים כי שם יכתבו כל המספרים היוצאים ואחר יקבצו יחד ויצא מהם המבוקש בהכאה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולפי הדרך הזה תהיה הצורה בזה המספר הנזכר למעלה כזו הצורה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||3||2|| || |
| − | + | |- | |
| − | | | + | | || ||2||6|| || |
| + | |- | ||
| + | | ||2||7||2||3|| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||3||4||1||8|| |
| − | + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" | |
| − | |style=" | + | |4||5||5||0||4||2 |
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||5||3||4 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||9||7||8|| || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||9||7||8|| |
| − | + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" | |
| − | |style=" | + | | || || ||9||7||8 |
|- | |- | ||
| − | | | + | |5||2||2||2||5||2 |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" | |
| − | |||
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||ג||ב|| || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||ב||ו|| || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ב||ז||ב||ג|| |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ג||ד||א||ח|| |
| − | | | + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" |
| + | |ד||ה||ה||0||ד||ב | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||ה||ג||ד |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ט||ז||ח|| || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||ט||ז||ח|| |
| − | |style=" | + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" |
| + | | || || ||ט||ז||ח | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ה||ב||ב||ב||ה||ב |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והיוצא נכתב למטה מן הכל |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | ||
| + | :{| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5\times9=}}{\color{green}{45}}}</math>|| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5\times7=}}{\color{green}{35}}}</math>|| <span style="color:LimeGreen>3</span>    ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5\times8=}}{\color{green}{40}}}</math>|| 3<span style="color:LimeGreen>4</span>    |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||<u><span style="color:LimeGreen>45</span>    </u>||<u>45<span style="color:LimeGreen>5</span>   </u>||<u>455<span style="color:LimeGreen>0</span>  </u> |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |   <span style="color:red">5</span>34||   <span style="color:red">5</span>34||   <span style="color:red">5</span>34||   534 |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | <span style="color:red">9</span>78  || 9<span style="color:red">7</span>8  || 97<span style="color:red">8</span>  || 978   |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | | | + | |
| − | + | {| | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואתה רואה כי כשהכית ה' בט' היו מ"ה כתבת האחדים שהם ה' על הקו כנגד הט' והד' שהם מ' לצד שמאל כראוי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וא"כ הה' בז' היוצא ל"ה כתבת הה' שהם אחדים למעלה על הקו כנגד הז' והג' לצד שמאלך על הה' אשר על הט' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וא"כ הכית הה' בח' היו מ' כתבת צפר שהיא מקום אחדים על הקו כנגד הח' והד' לצד שמאלך על הה' אשר כנגד הז'<br> |
| + | ונשלמה ההכאה הה' שמת עליה נקודה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |style=" | + | |
| + | :{| | ||
| + | |- | ||
| + | | ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3\times9=}}{\color{green}{27}}}</math>|| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3\times7=}}{\color{green}{21}}}</math>||  <span style="color:LimeGreen>2</span>   ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{3\times8=}}{\color{green}{24}}}</math>||  2    | ||
| + | |- | ||
| + | | || <span style="color:LimeGreen>27</span>   || 27   || 27<span style="color:LimeGreen>2</span>   | ||
| + | |- | ||
| + | | 34   || 34   || 34<span style="color:LimeGreen>1</span>  || 341   | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |<u>4550  </u>||<u>4550  </u>||<u>4550  </u>||<u>4550<span style="color:LimeGreen>4</span> </u> |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |   5<span style="color:red">3</span>4||   5<span style="color:red">3</span>4||   5<span style="color:red">3</span>4||   534 |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |  <span style="color:red">9</span>78 ||  9<span style="color:red">7</span>8 ||  97<span style="color:red">8</span> ||  978  |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |||
{| | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והעתקת ח'ז'ט' לצד ימינך עד שהיתה ח' תחת ג'<br> | |
| − | + | הכית ג' בט' היה כ"ז כתבת הז' שהם אחדים כנגד הט' על הקו על הה' ועל הד' והעשרים שהם ב' לצד שמאלך על הה' ועל הג' | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|''' | + | |style="text-align:right;"|עוד הכית ג' בז' היוצא כ"א כתבת הא' שהיא אחדים על הקו כנגד הז' על הצפר והכ' שהיא ב' על הה' והד' והז' לצד שמאלך |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|''' | + | |style="text-align:right;"|הכית הג' בח' היו כ"ד כתבת על הקו הד' שהם אחדים כנגד הח' והכ' שהיה ב' על הצפר מעל הא'<br> |
| + | ונשלמה הכאת הג' תעשה עליה נקודה | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | :{| | ||
| + | |- | ||
| + | | ||rowspan="7"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{4\times9=}}{\color{green}{36}}}</math>||  <span style="color:LimeGreen>3</span>   ||rowspan="7"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{4\times7=}}{\color{green}{28}}}</math>||  3<span style="color:LimeGreen>2</span>  ||rowspan="7"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{4\times8=}}{\color{green}{32}}}</math>||  32   | ||
| + | |- | ||
| + | |  2   ||  2<span style="color:LimeGreen>6</span>  ||  26  ||  26   | ||
| + | |- | ||
| + | | 272  || 272  || 272  || 272<span style="color:LimeGreen>3</span>  | ||
| + | |- | ||
| + | | 341  || 341  || 341<span style="color:LimeGreen>8</span> || 3418  | ||
| + | |- | ||
| + | |<u>45504 </u>||<u>45504 </u>||<u>45504 </u>||<u>45504<span style="color:LimeGreen>2</span></u> | ||
| + | |- | ||
| + | |   53<span style="color:red">4</span>||   53<span style="color:red">4</span>||   53<span style="color:red">4</span>||   534 | ||
| + | |- | ||
| + | |   <span style="color:red">9</span>78||   9<span style="color:red">7</span>8||   97<span style="color:red">8</span>||   978 | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|''' | + | |style="text-align:right;"|ותעתיק ח'ז'ט' לצד ימינך עד שתהיה הח' תחת הד' והז' תחת הג' והט' תחת הה'<br> |
| + | ותכה ד' בט' יהיו ל"ו תכתוב הו' שהם אחדים כנגד הט' על הקו על הצפר ועל הא' ועל הב' והשלשים שהם הג' לצד שמאלך על הקו על הה' וד' וז' וב' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עוד הכה הד' בז' יהיו כ"ח תכתוב הח' שהם אחדים כנגד הז' למעלה מן הקו על הד' והעשרים שהם ב' על הצפר וא' וב' וו' לצד שמאלך |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|הכית ד' בח' היו ל"ב כתבת הב' שהם אחדים כנגד הח' למעלה מן הקו והשלשים שהם ג' לצד שמאלך על הד' והח' | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ונשלם כל המעשה <ref>11r</ref>בהכאה | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | {| | + | |
| + | :{| | ||
|- | |- | ||
| − | |& | + | |  32  ||rowspan="8"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{2}}\longrightarrow {\color{blue}{2}}}</math>||  32  ||rowspan="8"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{4+8+3}}={\color{green}{1}}{\color{blue}{5}}}</math>||  3<span style="color:red">2</span>  ||rowspan="8"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{1+2+6+2+}}{\color{green}{1}}={\color{green}{1}}{\color{blue}{2}}}</math>||  <span style="color:red">3</span>2   |
|- | |- | ||
| − | |& | + | |  26  ||  26  ||  2<span style="color:red">6</span>  ||  <span style="color:red">2</span>6   |
|- | |- | ||
| − | |& | + | | 2723 || 272<span style="color:red">3</span> || 27<span style="color:red">2</span>3 || 2<span style="color:red">7</span>23  |
|- | |- | ||
| − | |& | + | | 3418 || 341<span style="color:red">8</span> || 34<span style="color:red">1</span>8 || 3<span style="color:red">4</span>18  |
|- | |- | ||
| − | | | + | |<u>45504<span style="color:red">2</span></u>||<u>4550<span style="color:red">4</span>2</u>||<u>455042</u>||<u>45<span style="color:red">5</span>042</u> |
|- | |- | ||
| − | |& | + | |   534||   534||   534||   534 |
|- | |- | ||
| − | | | + | |   978||<u>   978</u>||<u>   978</u>||<u>   978</u> |
|- | |- | ||
| − | | || | + | | ||     <span style="color:blue">2</span>||    <span style="color:blue">5</span>2||   <span style="color:blue">2</span>52 |
| − | |||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ תתחיל לצד ימינך למעלה מן הקו תמצא ב' לבדם תכתוב אותם תחת הקו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכנס בשורה השנית תמצא ד' וח' וג' תקבצם יהיו ט"ו תכתוב ה' למטה לצד שמאלך מן הד' וישארו בידך עשרה שהם א' |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכנס בו בשורה השלישי' תמצא א' וב' וו' וב' וא' שבידך תקבץ הכל יהיו י"ב תכתוב שנים אחר הה' והד' למטה מן הקו השפל לצד שמאלך וישארו בידך עשרה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכנס בשורה הרביעית<br> |
| − | + | וכן עד תשלום כל השורות ע"ד הקבוץ יצא לך המבוקש | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואנחנו נהגנו לעשות צורה מקוים כדמות {{#annot:term|2338,2336|m22P}}מגדל{{#annotend:m22P}} למעלה ומדרגות למטה המדרגות להעתקה והמגדל להכאה וזו צורתו במשל הנזכר כדי שלא יתערבו המספרים וההעתקות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|border="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | |3||2 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2||6 |
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {|border="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" | ||
| + | |2||7||2||3 | ||
| + | |- | ||
| + | |3||4||1||8 | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {| border="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" | ||
| + | |- | ||
| + | |4||5||5||0||4||2 | ||
| + | |- | ||
| + | | || || ||5||3||4 | ||
| + | |} | ||
| + | {| border="1" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
| + | |- | ||
| + | |9||7||8|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||9||7||8|| | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||9||7||8 | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|border="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" |
| + | |- | ||
| + | |ג||ב | ||
| + | |- | ||
| + | |ב||ו | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {|border="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" | ||
| + | |ב||ז||ב||ג | ||
| + | |- | ||
| + | |ג||ד||א||ח | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {| border="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;" | ||
| + | |- | ||
| + | |ד||ה||ה||0||ד||ב | ||
| + | |- | ||
| + | | || || ||ה||ג||ד | ||
| + | |} | ||
| + | {| border="1" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
| + | |- | ||
| + | |ט||ז||ח|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||ט||ז||ח|| | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||ט||ז||ח | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותמיד כאשר תכה מספר במספר תעשה אחדים או הצפר על ראש המדרגה שתכה בה ר"ל אשר בשטה התחתונה והעשרות לצד שמאלה |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם לא היו עשרות תכתב גם כן צפר |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם תכה בצפר תכתוב שתי {{#annot:term|205,1813|1Efh}}צפרות{{#annotend:1Efh}} אחת במקום האחדים ואחת במקום העשרות כדי שתמיד תכתוב שתי מדרגות כי בזה הדבר יותר שוה ויותר שמור מן הטעות וזה ראוי בכל דרכי ההכאה |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולפנים תדע כי כשתכה מספר בא' לא יוסיף ולא יגרע |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכשתכה מספר בצפר היוצא צפר וראוי לכתוב בכל זה שתי צפרות כמו זכרתי להשמר מן הטעות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואם | + | |style="text-align:right;"|ואם תכה צפר בכל המספרים כל כך צפרות תכתוב כאלו הַיִתַ מכה מספר במספר |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
===== Vertical multiplication ===== | ===== Vertical multiplication ===== | ||
| − | + | | | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> וממנו מין אחר יודע ב{{#annot:term|1161,2326|mItq}}עומד{{#annotend:mItq}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|' | + | |style="text-align:right;"|והוא שתשים שטות המוכי' עומדים ותהיה הראשנה שבמדרגות המוכה בו נכה המדרגה האחרנה מן המוכה ותעשה בהם כמו שעשית בשוכב מהעתק ומחיקה |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"|' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אין בין זה ובין הדרך הראשון אלא שהמספרים בראשון שוכבים והיוצא יהיה למעלה במקום המספר המוכה ובזה הדרך המספרים עומדים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמספר היוצא יהיה ג"כ לימין או לשמאל במקום המספר המוכה ג"כ |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle534\times978</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כי אתה תכתוב אותם במשל הנזכר למעלה ד'ג'ה' וח'ז'ט' כזו הצורה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" | |
| − | |||
| − | {|class="wikitable" style=" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||4 |
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||3 |
|- | |- | ||
| − | | | + | |8||5 |
|- | |- | ||
| − | | | + | |7|| |
|- | |- | ||
| − | | | + | |9|| |
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ד |
|- | |- | ||
| − | + | | ||ג | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ח||ה |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ז|| |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ט|| |
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|או כזו הצורה | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |4|| |
|- | |- | ||
| − | | | + | |3|| |
|- | |- | ||
| − | | | + | |5||8 |
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||7 |
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||9 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |- | ||
| + | |ד|| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ג|| |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ה||ח |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ז |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ט |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
| + | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכשתהיה ההכאה כתובה בלוח מן הלוחות השועים שתוכל להעתיק ולמחוק יצא באחרנה כזו הצורה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | |8||2 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |7||5 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |9||2 |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||2 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||2 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||5 |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ח||ב |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ז||ה |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ט||ב |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ב |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ב |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ה |
| − | + | |} | |
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|או כזו הצורה | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | |2||8 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |5||7 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2||9 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2|| |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2|| |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |5|| |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ח |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ה||ז |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ט |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב|| |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב|| |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ה|| |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אבל כשתכתוב בנייר שלא תוכל למחוק הנה יצאו ההכאות כלם לצד ימין או לצד שמאל כפי מה שתרצה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וההעתקות לצד השני |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואנחנו קוראים זה בעל הכנפים והא' המגדל |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle534\times978</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ויבא {{#annot:term|2339,2337|Y3IF}}בעל הכנפים{{#annotend:Y3IF}} כזו הצורה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | :{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || || ||2 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||3||8||4 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2||6||2||1||0 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |3||2||7||4||5 |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||2||3||5 |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| + | | || || || ||4 | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | |4 |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |3 |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |5 |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |||
|- | |- | ||
| + | | | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||8 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||8||7 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |8||7||9 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |7||9|| |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |9|| || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | | || || | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2 |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |5 |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2 |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2 |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |2 |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |5 |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || || ||ב |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||ג||ח||ד |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ו||ב||א||0 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ג||ב||ז||ד||ה |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | | || ||ב||ג||ה | ||
| + | |- | ||
| + | | || || || ||ד | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |- | ||
| + | |ד | ||
| + | |- | ||
| + | |ג | ||
| + | |- | ||
| + | |ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
|- | |- | ||
| + | | | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |- | ||
| + | | || ||ח | ||
| + | |- | ||
| + | | ||ח||ז | ||
| + | |- | ||
| + | |ח||ז||ט | ||
| + | |- | ||
| + | |ז||ט|| | ||
| + | |- | ||
| + | |ט|| || | ||
|- | |- | ||
| + | | || || | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |- | ||
| + | |ב | ||
| + | |- | ||
| + | |ה | ||
| + | |- | ||
| + | |ב | ||
| + | |- | ||
| + | |ב | ||
| + | |- | ||
| + | |ב | ||
| + | |- | ||
| + | |ה | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לעשות שני אלה המינים בלא העתק |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכתוב המספרים בשוכב כהלכתם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותתחיל להכות המדרגה האחרונה מהמוכה בכל מדרגו' המוכה בו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|כמו | + | |style="text-align:right;"|ותכתוב היוצא כמו שכתבת בנזכר למעלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|או תרשום נקודה על השורה השנית אשר למעלה מן הקו לסימן כי שם תתחיל לכתוב העשרות כשתכה המדרגה השנית מן המורה במספר המוכה בו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומשם תלך על סדר עשרות ואחדים כמו שעשית בראשונה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותרשום נקודה בשורה שלישית כי שם תתחיל לכתוב עשרות כשתכה מדרגה שלישית מן המוכה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן עד שתשלים ההכאה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן ג"כ תעשה בעומד בעל הכנפים ובכל הדומה לזה וזה יותר נקל ויותר נאות |
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ||
| + | ==== Multiplication by partial shifting ==== | ||
| + | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והחלק השני והוא הכאה בחצי העתק |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולא יצוייר אלא בשני מספרים מתדמים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וצורתו שתניח א המספרים מתדמים בשטה ותשים בין מדרגותיו סימנים כנקודות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותכה המדרגה האחרנה בנפשה ותכתוב היוצא למעלה ממנו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עוד תכפול אותה ותעתיקנה במקום הסימן אשר קודם לה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ תכה המדרגה השנית הקודמת לה במועתק ובנפשה ותרשום היוצא מכל הכאה על ראשה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עוד תכפול אותה מדרגה שהכית כמו שעשית תחלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עוד תעתיקנה במקום הסימן הקודם לה ותעתיק המוכפל תחלה כראוי לו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והכה מה שבמדרגה אשר קודם הסימן שהמועתק במקומו בכלל המוכפל ועוד בנפשה כמו שעשית בתחילה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולא תסור לעשות כן מהכפילה וההעתק וההכאה עד שתבא על כל השטה |
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> גם זה הדרך על דרך המחיקה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר כי הוא על שני מספרים דומים כמו המרובע כאלו תאמר ת"שנ"ב בת"שנ"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle257\times257</math> |
| + | |style="text-align:right;"|אמר שתכתוב אחד מהם בשטה אחת ותניח ריוח בין מדרגה למדרגה לשום שם סימן נקדה כזו הצורה | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ג|| || || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ב||ה|| || |
| − | |style=" | + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" |
| + | |ד||0||ה||ד||ט | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ד||ה||0||ז |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||ה|| || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |-style="border-bottom: 1px solid black;" |
| − | + | | || ||ה|| || | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ו||ו||0||ד||'''א''' |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר שתכה המדרגה האחרונה שהיא במשל ב' יצא מההכאה ד' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמר שתכתוב זה היוצא למעלה מן הב' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ אמר שתכפול אותה ר"ל הב' תהיה ד' ותעתיקנה במקום הסימן אשר קודם לה ר"ל תכתבנה במקום הנקודה שקודם הב' ותמחוק הב' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ אמר שתכה המדרגה השנית שהיא <ref>11v</ref>ה' במשל במועתק שהוא ד' יהיו עשרים ובנפשה יהיו כ"ה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר שתכתוב היוצא מכל הכאה על ראשה תכתוב במשל העשרים על הד' ר"ל תכתוב על הד' צפר וב' על הד' אשר על הקו לצד שמאל |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כי כן הוא מקומם האחדים על ראש המוכה בו והעשרות לשמאל |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן תכתוב הכ"ה שהם מהכאת הה' בנפשה על ראשה ה' שהם האחדים ועל הצפר שעל הקו ב' שהם עשרות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמר עוד תכפול אותה המדרגה שהכית שהיא ה' יהיו עשרה כמו שעשית בד' הראשון ותעתיקנה במקום הסימן שהיא הנקו' אשר קודם הה' תעשה צפר במקום הנקודה וה' במקום הה' ותמחוק הה' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | = | + | |style="text-align:right;"|א"כ תעתיק המוכפל תחלה כראוי לו ר"ל תעתיק הד' אל מקום הה' תמצא שם אחד תחברנה עם הד' יהיו ה' והצפר תשאר במקומה |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן בכל זה המעשה כשתעתיק תחבר האחדי' המועתקים עם העשרות אשר לימין והעשרות אינם כי אם אחד תמיד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואולם אם היתה במוכפלת הראשו' עשרה כאלו תאמר שהיה המוכפל הראשון י"ד הנה היית מעתיק הד' ומחברם עם הא' כמו שעשית אבל העשרה אשר לשמאל קודם הד' היית מעתיק הא' ג"כ במקום הד' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ועוד נביא משל שני יהיה בו זה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואחר שהעתקת הד' במשל וחברתו עם א' והיו ה' אמר שתכה מה שבמדרגה אשר קודם הסימן והיא במשל ז' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר הסימן שהמועתק במקומו ר"ל ששם הצפר במקום הנקו' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם היה במוכפל אחדים היו שם כתובים מועתקים במקום הצפר ובמשל השני תמצא זה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר שתכה אותה בכלל המוכפל ועוד בנפשה כאשר עשית תחלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והנה תכה ז' בה' שהוא כלל המוכפל יהיו ל"ה תכתבם על ראש הה' על הקו תכתוב הה' שהם אחדים על הה' אשר על הקו והשלשים שהם ג' לצד שמאל על הצפר והב' שעל הקו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עוד תכה אותה בנפשה הז' יהיו מ"ט כתוב הט' על הראש הז' על הקו וארבעים שהם ד' לצד שמאל על הקו כנגד הצפר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ונשלם המעשה תקבץ מה שעל הקו יהיו ט'ד'0'ו'ז' והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר שתעשה כן תמיד הכאה וכפילה והעתקה תהיינה המדרגות מה שתהיינה |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\ | + | *<math>\scriptstyle763\times763</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עוד משל אחר תכתוב אותו כזו הצורה |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" |
|- | |- | ||
| − | | || || | + | | || ||א|| || || |
|- | |- | ||
| − | | || | + | | ||ב||ג|| || || |
|- | |- | ||
| − | | || | + | | ||ו||ג||ה|| || |
| + | |-style="border-bottom: 1px solid black | ||
| + | |ד||ט||ד||ו||ו||ט | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ז||ד||ו||ב||ג |
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||א|| ||א|| || |
|- | |- | ||
| − | | | | + | | || ||א||ה||ב|| |
| − | |||
| − | | || | ||
| − | |||
| − | |||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 3,552: | Line 4,001: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומה שנכתב במשל הראשון ובמעשהו תבין איך המעשה בזה |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וזה המעשה כמו שכותבים אותו בלוח וממחקים וכותבים על מקום המחק |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובנייר אי אפשר זה אלא כמו שתראה וכן מקבצים ומוחקים על הקו וישאר באחרנה היוצא מן ההכאה למעלה מן קו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וזה הדרך מן העתקת המוכפל וקבוץ האחדים עם העשרות אשר לימין בעת ההעתקה תמצא אותו מספר הטוב בלקיחת השרשים בה"י |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | | | + | {| |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ||
| − | + | ==== Multiplication without shifting ==== | |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והחלק השלישי הכאה בלא העתק | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|יימצא על מינים רבים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | ===== Gelosia ===== | ||
| + | |||
| + | |style="text-align:right;"|ומהם {{#annot:term|1162,1483|aqgh}}הכאה בלוח{{#annotend:aqgh}} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|וצורתו תעשה שטח מרובע ותחלק אותו בבתים ברוחב ובאורך בשעור מה שבשני המספרים המוכים מן המדרגות ותעשה אלכסונים הולכים בכל בתיו מן הימין השפל אל השמאל העליון | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ותניח המוכה על ראש המרובע ותקביל כל מדרגה מן המספר נכח | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|עוד תניח המוכה בו על שמאל המרובע או על ימינו יורד עמו ותקביל כל מדרגה ממנו בית ג"כ | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|א"כ תכה מדרגה אחר מדרגה מן המוכה בכל מדרגות המוכה בו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ותשים היוצא לכל מדרגה בבית אשר תתחלק לה עליו | |
| − | |- | ||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תשים האחדים למעלה מן הקוטר והעשרות למטה |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ תתחיל בקבוץ מן הזוית הימנית העליונה ותקבץ מה שבין הקטרים בלא מחיקה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותניח כל מספר במדרגתו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותשא עשרות כל מקובץ אל הקטר אשר אחריו תחברם בקבוץ עם מה שבו |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ומה שיתקבץ לך הוא היוצא | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': this method is the most correct and accurate of all the multiplication methods. |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה הדרך הוא היותר נכון ויותר נאות שבכל דרכי ההכאה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :*it is unlikely that a mistake will occur and if an error is indeed made, it can be located immediately | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי הוא רחוק שיפול בו טעות ואם יפול יודע מקומו מיד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*it does not require shifting and erasing | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואין בו לא העתקה ולא מחיקה והוא כדמות טבע | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ונקרא הלוח וצורתו שתעשה תמונה בעלת צלעות ארבע זויותיה ותחלק אותה לבתים מרובעים שוים יהיה מספר הבתים באורך התמונה כמספר מדרגות המספר האחד מן המספרי' המוכים וברוחב יהיה מספר הבתים כמספר מדרגות המספר השני | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | *if the numbers of ranks of both multiplicands are equal - the shape of the table is square | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם היה מספר מדרגות האחד כמספר מדרגות השני | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :*<math>\scriptstyle257\times269</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר שתרצה להכות ז'ה"ב במספר ט'ו"ב תהיה התמונה מרובעת | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |[[File:AḤDAB - Gelosia 2 - I.png|thumb|250px|left]] |
| + | |[[File:AḤDAB - Gelosia 1 - I.png|thumb|250px]] | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | *if one multiplicand has more ranks than the other - the shape of the table is rectangle | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה המספר הא' מדרגותיו יותר מהאחר יהיה המרובע ארוך | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :*<math>\scriptstyle6543\times87</math><br> | ||
| + | :*<math>\scriptstyle6543\times542</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כאלו רצית להכות מספר ג"ד ה"ו במספר ז"ח או במספר ב'ד"ה הנה תצייר התמונות כן: מרובע כזו הצורה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |[[File:AḤDAB - Gelosia 2 - III.png|thumb|300px|left]] |
| − | + | |[[File:AḤDAB - Gelosia 1 - III.png|thumb|300px]] | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |[[File:AḤDAB - Gelosia 2 - II.png|thumb|300px|left]] |
| + | |[[File:AḤDAB - Gelosia 1 - II.png|thumb|300px]] | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :*<math>\scriptstyle245\times9</math> | |
| − | + | | | |
| − | + | |- | |
| − | + | |[[File:AḤDAB - Gelosia 2 - IV.png|thumb|250px|left]] | |
| − | + | |[[File:AḤDAB - Gelosia 1 - IV.png|thumb|250px]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן כולם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כפי המדרגות תעשה הבתים המרובעים אחרי כן תחלק כל בית קטנה המרובעת באלכסון מן הזוית הימין השפל לזוית השמאלית העליונה כמו שאתה רואה בכל אלה הצורות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה כל בית קטנה משותפת לשני מספרי' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כי הראשונה אשר תחת הז' במרובע משותפת עם הט' וכן אשר תחת ה' משותפת עם הט' ואשר לפני ו' משותפת עם הז' אשר למעלה ואשר אצלה משותפת עם הב' אשר למעלה ואשר אצלה משותפת <ref>12r</ref>וכן כלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר שתניח א' המספרים על ראש המספרים<br> |
| + | כמו שאתה רואה זה"ב על ראש המרובע<br> | ||
| + | וכן ג"דה"ו על ראש המרובע הארוך<br> | ||
| + | וכן ה'ד"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר שתעשה המספר השני על ימין התמונה<br> |
| + | כמו שאתה רואה ט'ו"ב במרובע<br> | ||
| + | או ב'ד"ה בארוך | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והוא יורד כי האחדים למעלה עם האחדים אשר על הראש וזה לא זכר המחבר ר"ל שלא זכר להשתדל שיהו אחדי המספר האחד עם אחדי המספר השני |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לעשות זה יורד לשמאלך תהפך אשר על הראש עד שיהיו האחדים עם האחדים |
| − | + | |- | |
| − | + | | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|אבל הנהוג תמיד הוא לשום אותו לצד ימין כמו שהוא בצורות | |
| − | + | |- | |
| − | + | | | |
| + | |style="text-align:right;"|ותעשה בדרך שכל מדרגות המספר תהיה מקבילה לבית אחד כמו שאתה רואה בצורות הן על [ה]ראש הן על הצד הימין | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ותתחיל להכות באיזו מדרגה תרצה עם איזו מדרגה תרצה<br> | |
| + | ותכתוב היוצא בבית המשותפת בין אותם השתי מדרגות שהכית<br> | ||
| + | האחדים תכתוב למעלה מן הקטר שהוא האלכסון<br> | ||
| + | והעשרות למטה מן הקטר | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אמנם הראוי להתחיל כסדר ותכה אחדי היורד עם אחדי המספר אשר על ראש המרובע ותשים היוצא בבית אשר תחתיו<br> | ||
| + | אחר תכה בעשרות אשר על הראש ותכתוב בבית אשר תחתיו<br> | ||
| + | וכן עד סוף מדרגותיו<br> | ||
| + | א"כ תשוב להכות השני' שביורד בכלם<br> | ||
| + | וכן עד שתשלים ההכאה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ואמרו בבית אשר תחלקנה ר"ל הבית המשותפת לשתי המדרגות | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|א"כ אמר שתתחיל הקבוץ מן הזוית הימנית העליונה ותקבץ מה שבין שני הקטרים בלא מחיקה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|הנה תמצא במרובע הראשון במשל ג' תכתוב אותה תחת המרובע | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|תכנס בקוטר השני תמצא ב'ו'ה' תקבצם יהיו י"ג כתוב ג' תחת המרובע | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והכנס בעשרה יהיו א' בקטר השלישי ד ד 0 ד ח תקבצם על הא' יהיו כ"א תכתוב א' תחת המרובע | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ותכנס בעשרים שהם ב' בקטר הרביעי | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|וכן עד תשלום כדרך הקבוץ וכמו שעשית בשורות במגדל והיוצא הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | |||
|} | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | ===== Horizontal multiplication ===== | ||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ומין ממנו נקרא שוכב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והוא שתניח המוכים בשתי שטות נכחיות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותכה כל מדרגה מאחד מהם בכל מדרגות האחר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותשים היוצא במקום שיחייבהו סדר המוסדרים ויקרא ההכאה במוסדים |
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמרו נכחיות ר"ל האחדים תחת האחדים והעשרות תחת העשרות וכן כל המדרגות כזו הצורה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | *<math>\scriptstyle257\times269</math> |
| + | ::{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" |
| + | |- | ||
| + | | || ||2||8|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||1||0|| || | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||4||0||4||5|| |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||1||3||4||2|| |
| − | |style=" | + | |- style="border-bottom: 1px solid black;" |
| + | |0||1||1||4||6||3 | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||2||5||7 |
| − | |style=" | + | |- style="border-bottom: 1px solid black;" |
| + | | || || ||2||6||9 | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||6||9||1||3||3 |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" |
| + | |- | ||
| + | | || ||ב||ח|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||א||0|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||ד||0||ד||ה|| | ||
| + | |- | ||
| + | | ||א||ג||ד||ב|| | ||
| + | |- style="border-bottom: 1px solid black;" | ||
| + | |0||א||א||ד||ו||ג | ||
| + | |- | ||
| + | | || || ||ב||ה||ז | ||
| + | |- style="border-bottom: 1px solid black;" | ||
| + | | || || ||ב||ו||ט | ||
| + | |- | ||
| + | | ||ו||ט||א||ג||ג | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ותכה כל מדרגה מן האחד מהם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|המשל תכה הז' שבשטה העליונה תחלה בט' וא"כ בו' וא"כ בב'<br> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | וכן הב' תחלה בט' וא"כ בו' וא"כ בב' וכן בכל הדומה |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמר שתשים היוצא במקום שיחייבהו סדר ה{{#annot:term|218,2005|op8W}}מוסדים{{#annotend:op8W}} וכבר ידעת סדר המוסד בתחלת הספר כי מוסד האחדים א' ומוסד העשרות ב' ומוסד המאות ג' וכן ישוב חלילה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ולכן כשהיוצא מן ההכאה אחדים תשים אותה במדרגה הראשנה<br> | |
| − | |style="text-align:right;"|וכן | + | ואם עשרות בשנית וכן כלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והדרך אשר לנו בזה הוא שתזכור תמיד העקר שכתבתי לך למעלה שכל מספר שתכה תשים היוצא שתי מדרגות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|' | + | |style="text-align:right;"|ואפילו לא יהיה כי אם צפר תכתוב שתי צפרות אחת במקום אחדים ואחת במקו' עשרות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואפילו יהיה המספר אחדי' תכתבם וצפר אחריהם אע"פ שאינה צריכה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כ"ש כשהמספר עשרות שתכתוב צפר במקום האחדים והעשרות במקומם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואחר שתשמור זה העקר קח לך זה כלל שכל מדרגה שתכה אותה בשאר המדרגות תתחיל להכותה באחדי המספר השני ותשים תמיד האחדים על ראשה על הקו והעשרות על המדרגה אשר אצלה לשמאל ותשים נקודה על העשרות<br> |
| + | א"כ תכה אותה בעשרות ותשים האחדים על העשרות שתכתוב אותה על הקו במקום הנקדה והעשרו' על המדרגה השלישית על הקו לשמאל ועליהם נקדה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והנקודות הם כדי שתדע באיזה מקום אתה עומד מן הכתיבה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|[ | + | |style="text-align:right;"|וכשתשלים להכות המדרגה הראשנה תשים עליה קו קטן להורות שנשלם עניינה וכן תעשה בכל מדרגה משאר המדרגו' |
| + | |} | ||
| + | ::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
| + | ::{| | ||
| + | |- | ||
| + | | ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{7\times9}}={\color{blue}{63}}}</math>|| ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{7\times6}}={\color{blue}{42}}}</math>|| <span style="color:#0000FF>2</span> ||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{7\times2}}={\color{blue}{14}}}</math>|| <span style="color:#0000FF>4</span>2  | ||
| + | |- | ||
| + | | ||<u> <span style="color:#0000FF>63</span></u>||<u><span style="color:#0000FF>4</span>63</u>||<u><span style="color:#0000FF>1</span>463</u> | ||
| + | |- | ||
| + | |25<span style="color:red">7</span>||25<span style="color:red">7</span>||25<span style="color:red">7</span>|| 257 | ||
| + | |- | ||
| + | |26<span style="color:red">9</span>||2<span style="color:red">6</span>9||<span style="color:red">2</span>69|| 269 | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> בצורה הכית ז' בט' היו ס"ג |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כתבת הג' על ראש הז' וכתבת ו' על הה' לשמאל ועליה נקדה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ הכית ז' בו' יהיו מ"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכתוב הב' על הו' והד' על המדרגה השלישית לשמאל |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|א"כ הכית ז' בב' יהיו י"ד | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|כתבת הד' על הד' על הקו והא' לשמאל | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | |style="text-align:right;"|ונשלמה הכאת הז' תעשה עליה קו קטן |
| − | |style=" | + | |} |
| + | ::<span style=color:red>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
| + | ::{| | ||
| + | |- | ||
| + | | ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5\times9}}={\color{blue}{45}}}</math>|| ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5\times6}}={\color{blue}{30}}}</math>|| <span style="color:#0000FF>0</span>  ||rowspan="6"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{5\times2}}={\color{blue}{10}}}</math>||  0   | ||
| + | |- | ||
| + | | || <span style="color:#0000FF>45</span> || 45 || <span style="color:#0000FF>0</span>45  | ||
| + | |- | ||
| + | | 42 || 42 ||<span style="color:#0000FF>3</span>42 || 342  | ||
| + | |- | ||
| + | |<u>1463</u>||<u>1463</u>||<u>1463</u>||<u><span style="color:#0000FF>1</span>1463</u> | ||
| + | |- | ||
| + | |2<span style="color:red">5</span>7||2<span style="color:red">5</span>7||2<span style="color:red">5</span>7|| 257 | ||
| + | |- | ||
| + | |26<span style="color:red">9</span>||2<span style="color:red">6</span>9||<span style="color:red">2</span>69|| 269 | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותשוב תכה הה' בט' יהיו מ"ה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכתוב הה' על ראשה ועל הו' והב' אשר שם ותכתוב הד' לשמאל על הד' והד' אשר שם ותעשה עליה נקודה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכה הה' ב'''ב'''' יהיו שלשים |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|תכתוב על הד' והד' במקום הנקדה צפר וג' לשמאל על הא' ועליה נקדה אשר שם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|תכה הה' בב' יהיו עשרה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|תכתוב | + | |style="text-align:right;"|תכתוב צפר על הג' שעליה הנקדה ותכתוב א' על הקו |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ונשלמה הכאת הה' תעשה עליה קו קטן | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ותשוב תכה הב' בט' יהיו י"ח כתוב הח' על ראשה והעשרה שהוא לשמאל ועליה נקדה<br> | |
| + | תכה הב' בו' יהיו י"ב תכתוב הב' על הא' שעליה הנקדה והעשרה שהוא אחד לצד שמאל על הא' אשר על הקו ותשים נקדה<br> | ||
| + | תכה הב' בב' יהיו ד' כתוב אותם על הנקודה ואחריהם לצד שמאל צפר על הקו אע"פ שאינו צריך כדי לשמור הכלל שנתתי לך<br> | ||
| + | ונשלמה ההכאה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אחר כן קבץ כל שוכב וכתוב למטה כמו שהורתיך במה שעבר במגדל וב{{#annot:term|2339,2337|y5jw}}כנף{{#annotend:y5jw}} ובלוח כי בזה המעשה <ref>12v</ref>אחד יהיה המעשה [המקובץ] ג' ג' א' ט' ו' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וזה הדרך תעשה בכל ההכאות שתכתוב האחדים לפניהם <sup>א"כ על</sup> העשרות תכתוב אחדים ולפניהם עשרות וכן תמיד |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה כתוב המוכים המדרגה הראשנה של השפל תחת האחרנה שבעליון כמו שעשית במעשה מחיאה הרשות בידך והוא יותר נאות | |
| − | + | |- | |
| − | |||
| − | |- | ||
| − | |||
|} | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | ===== Vertical multiplication ===== | ||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וממנו מין אחר הנקרא העומד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והוא שתרשום שני קוים עומדים וביניהם ריוח |
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותכתוב המוכים על צדיהם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ותכה מדרגה אחר מדרגה מאחד מהם בכלל [ה]מדרגות [ה]אחרות | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ותשים היוצא בריוח בין הקוים במקום שיחייבהו סדר המוסדים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה והקודם הכל א' אלא שתכתוב וההכאה באמצע כזו הצורה | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle257\times269</math> | |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ט |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ו |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| + | | | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | + | |- |
| + | |ו||ט||א||ג||ג | ||
| + | |- | ||
| + | | || || || ||ג | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||ה||ב||ו | ||
| + | |- | ||
| + | |ח||0||ד||ד||ד | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||א||0||ג||א |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||ד||א||א |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | | || || || ||0 | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ז |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ה |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |} | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המקובץ שים אותו למעלה מן הקוים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמחבר כתב מינים אחרים בהכאה ואינם כוללים רק במספרי' ידועים כמו בשני מספרים דומים בעצמם ובמספר מדרגותיהם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומהם יותר קשים במעשיהם מן הכוללים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולכן הנחתים כי לא ראיתי בם תועלת בחכמה הזאת ודי בדרכים שכתבתי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואפי' באחד מהם כל אחד מהם מגיע אל תכלית המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ||
| − | + | ==== Multiplication of numbers that have zeros in some of their ranks ==== | |
| + | |||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם הכית מספר בעל צפרות במספר בעל צפרות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הכה קצתם בקצתם שלולים מן הצפרות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ תכסה היוצא במספר כלל הצפרות והיוצא הוא המבוקש |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כשתהיינה במספר כל צפרות במקום האחדים והעשרות והמאות או בקצתם זו אחר זו ר"ל אחת במקום אחדים ואחת במקום מאות או יותר זו אחר זו וכן תהיינה במספר השני כראשון או צפרות יותר או פחות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle230\times1200</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כמו עד"מ רצית להכות מאתים ושלשים באלף ומאתים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה המאתים ושלשים יש בהם צפר אחת כזה 0'ג'ב' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואלף ומאתים בו שתי צפרות כזה 00ב'א' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הכה המספרים קצתם בקצת והם ג"ב במספר ב"א יהיה היוצא ר'ע"ו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכסה אותם ר"ל תשים בתחלתם מנין הצפרות שהם במספרים והם שלש צפרות יהיה המספר כן 000ו'ז"ב והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle10000\times200</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ואם היו עשרת אלפים שהוא כן 0000א' במאתים שהוא כן 00ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|תכה ב' בא' יהיה ב' והצפרות ששה והוא כן 000000ב' וכן כל הדומה לזה | |
| − | == | + | |- |
| − | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והיותר שתהיינה מדרגות היוצא קיבוץ מדרגות המורים |
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כשתכה מספר במספר א"א שתהיינה מדרגות היוצא יותר ממספר מדרגות שני המספרים מקובצים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואפשר שתהיינה פחות מדרגה אחת |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle55\times47</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל כשתכה נ"ה במ"ז עד"מ שהם ד' מדרגות יהיה היוצא ה'ח'ה'ב' גם כן ד' מדרגות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle25\times23</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ואם תכה כ"'''א''' בכ"ג שהם ד' מדרגות יהיה היוצא ה'ז'ה' שהם ג' מדרגות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וזה אחד ממבחני ההכאה כי אם יצאו לך מדרגות יותר מקבוץ מדרגות המוכים או יפחתו מדרגות היוצא יותר ממדרגה אחת דע כי שגגת ושוב ובחן |
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ||
| − | + | ==== Checking - Multiplication ==== | |
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ומבחן ההכאה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כשיתחלק היוצא על אחד המוכים יצא השני |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|פי' כשתרצה לבחון אם היוצא מן ההכאה אמת תחלק אותו היוצא על אחד מן המספרים אשר הכית איזה מהם תרצה יצא בחלוק המספר השני |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המשל הכית ז'ה'ב' במספ' ט'ו'ב' היה היוצא ג'ג'א'ט'ו' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלק ג'ג'א'ט'ו על ז'ה'ב' יצא בחלוק ט'ו'ב' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|או חלק ג'ג'א'ט'ו על ט'ו'ב' יצא ז'ה'ב' והקש על זה |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואין מנוס למבקש משמירת המֵירוץ וידיעתו ומן הצריך למבקשו בחכמה הזאת שישמור המרוץ וידיעתו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|פירוש המירוץ הוא הדבר אשר ינהג תמיד בדבר ומצוי בו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמרוץ בהכאת המספרים הוא הכאת כל מספר מן התשעה מספרים הנוהגים תמיד בזאת החכמה בכל אחד מחבריו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|'כי כשתכה מספר גדול יהיה גדול מה שיהיה במספר אחר גדול ג"כ כאלו תאמר הכאת א'ב'ג'ד'ה' במספר ה'ו'ז'ח'ט וכדומה לזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובכלל יותר מאחדים כאלו תאמר כ"ב במספר ט"ו אינך אומר כ"ב וט"ו הם כך אלא תכה ב' בה' וב' בא' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן במספר הגדול לא תאמר א'ב'ג'ד'ה' בו'ז'ח'ט' אבל תאמר א' בה' וה' בד' וז' בח' וכן כלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והכלל כי לא תכה לעולם אלא אחדים באחדים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והיותר הוא שתכה הוא ט' בט' כי אחרי כן העשרה הם א' כמו שידעת |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולכן צריך התלמיד שידע על פה ושיהיו שגורים תמיד הכאת אלה המספרים אחד עם אחד כדי שיעשה מלאכתו במהירות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|זהו אמרו שמירת המרוץ ר"ל שישמור על פה הכאת אלה המספרים שהם נוהגים תמיד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ועתה יפרש המרוץ |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והוא שתכה מספר בא' או תכה א' בו אותו המספר על עניינו לא יכפל |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמרו והוא ר"ל המרוץ והתחיל בהכאת האחד ואמ' כי כשתכה האחד באי זה מספר שיהיה לא יוסיף ולא יגרע וכן כשתכה המספר בו ר"ל באחד כי כשתכה א' בב' הם ב' ואם בג' הם ג' ואם בד' הם ד' וכן כלם וזה כדמות ראיה שהאחד אינו מספר |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ושנים בשנים ד' וכמה שאחרי הם בתוספת שני' |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> שנים בשנים הם ד' ובמה שאחריו על סדר המספר תוסיף ב' כי כשתכה ב' בג' יהיו ו' הנה התוספת ב' על ד' וב' בד' ח' התוספת ב' על הו' וכן כלם ועל דרך זה יזכיר המחבר שאר המספרים |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"|אמ' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ושלשה בג' תשעה ומה שאחריהם בתוספת ג"ג וארבעה בארבעה י"ו ומה שאחריהם בתוספת ד"ד והנה כ"ה ומה שאחריהם בתוספת חמשה חמשה וו' בו' ל"ו ומה שאחריהם בתוספת ו' ו' וז' בז' מ"ט ומה שאחריהם בתוספת ז' ז' וח' בח' ס"ד ומה שאחריהם בתוספת ח"ח וט' בט' פ"א ומה שאחריהם ט"ט ועשרה בעשרה מאה |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>13r</ref><big><span style=color:red>פירוש</span></big> כל אחד מאלו כמו שפירשנו בשנים ומה שאמר עשרה בעשרה לומר כי התשעה אחדי' ישוב לאחד כי העשרה א' והמאה אחד ר"ל כי הכל יכתב אחרי כן ויורה בדרך האחדים ועשרה בעשרה כאלו אמרת אחד באחד ותכתוב הצפרות והנה לך חצי לוח לדעת אלה המספרים הנקראים מרוץ וכן תעשה: כל ב' מספרים שתרצה לדעת הכאתם בקש האחד למעלה מן הלוח אי זה שתרצה מהם והשני בירידת הלוח מדרגה אחר מדרגה ר"ל לימין הלוח ותרד מלמעלה למטה במספר האחד ותלך מימין מן הימין לשמאל במספר השני ובבית שיעשו הירידה וההליכה שם היוצא מהכאת ב' המספרים וכל המספרים שאצל התשעה מספרים היורדים כלם מרובע' והמספרים הם שרשים ר"ל כי אצל הא' א' והוא מרובע הא' והא' שרשו ואצל הב' ד' והוא מרובע הב' והב' שרשו ואצל הג' ט' והוא מרובע הג' והג' שרשו וכן כלם עד שאצל הט' פ"א והם מרובע הט' והט' שרשם וכשתוסף על כל מספ' מלה צפר ועל אשר לו שתי צפרות יהיה המספר שרש ואשר אצלו מרובע |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל תוסיף על א' צפר יהיו עשרה תוסיף על הא' אשר אצלו שתי צפרות יהיו מאה הנה העשרה יהיו שרש למאה והמאה מרובעו וכן אם תוסיף על הב' צפר יהיו עשרי' ותוסיף על הד' אשר אצל הב' שתי צפרות יהיו ד' מאות והנה עשרים שרש ד' מאות והד' מאות מרובע וכן כלם ואם תוסיף במספרים שתי צפרות ותוסיף כאשר אצלם כפל ר"ל ד' צפרות יהיה המספר שרש ואשר אצלו מרובעו וכן אם תוסיף ג' צפרות תוסיף באחר ששה ויהיה שרש ומרובעו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל אם שמת עם הג' שתי צפרות היו ג' מאות תשים עם הט' אשר אצלם ד' צפרות יהיו תשעים אלף הנה שלש מאות שרש תשעים אלף ותשעים אלף מרובעם וכן אם שמת ג' צפרות יהיה הג' ג' אלפים תשים עם הט' ששה צפרות יהיו הט' תשעה אלפי אלפים 0 0 0 ג / 0 0 0 0 0 0 ט וכן כלם ודע כי בהכאת ט' בשאר המספרים יש סימן לדעת אותם מה שאין כן בשום אחד מהאחרים והסימן הוא כי כל היוצא מהכאת תשעה כשתכתב אותו ותקבץ על דרך האחדים יהיו תשעה<ref>והסבה בתוספת הצפר הוא מפני שכשתכה השרש בעצמו עם צפר יוצא צפר ר"ל אם היה שם צפר אחת היה יצא בהכאה ב' צפר ויוכה בשרש בעצמו הנה בהכרח הוא שיוצא ד' צפר כמו זה</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל ב' בט' י"ח תכתבם ח' א' תקבץ ח' א' יהיו ט' ושלש בט' יהיו כ"ז תכתבם ז"ב תקבץ ז' ב' הם תשעה וד' בט' הם ל"ו תכתבם ו' ג' תקבץ ו' ג' שניהם הם ט' וה' בט' הם מ"ה תכתבם ה"ד תקבץ ה' עם ד' יהיו ט' וכן כלם עד ט' בט' הם פ"א תכתבם א"ח תקבצם א' וח' יהיו ט' ושלום על ישראל אמן ואמן נשלם שער מין ההכאה בעזרת מקדי' רפואה למכה |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |
| + | === Chapter Five: Division === | ||
| + | |||
| + | |style="text-align:right;"|<big>השער הה' ב{{#annot:term|157,1223|8HTN}}חלוק{{#annotend:8HTN}}</big> | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': <span style=color:red>Definitions of the division operation:</span> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | *{{#annot:definition|157,1223|DmqB}}Division is the dissolving of the dividend into equal parts whose number is as the units that are in the divisor. |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> החילוק הוא התכת המחולק אל חלקים שוים יהיה מספרם כדמות מה שבמחולק עליו מן האחדים{{#annotend:DmqB}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *{{#annot:definition|157,1223|wTUv}}The meaning of division is the ratio of one of the numbers from the other |
| + | |style="text-align:right;"|וירצה בחלוק יחס אחד המספרים מן האחר{{#annotend:wTUv}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *{{#annot:definition|157,1223|3eZ3}}The crowd means by division generally to the knowledge of what comes to a whole unit of the units of the divisor from the whole dividend. |
| − | + | |style="text-align:right;"|וההמון ירצו בחלוק בסתם ידיעת מה שראוי לאחד השלם מאחדי המחולק עליו מן כלל המחולק{{#annotend:3eZ3}} | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': the author wrote what the division is in three definitions, two according to the meaning and the third [according] to the meaning of the crowd, i.e. according to the universally known. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירו'</span></big> רשם המחבר מה הוא החלוק בג' רשמים השני' לפי הענין והשלישי לרצון ההמון ר"ל לפי המפורסם |
|- | |- | ||
| − | | | + | |When you divide a number by a number, as if you say for example one hundred by ten, the hundred is called the dividend and the ten is called the divisor. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכשתחלק מספר על מספר כאלו תאמר עד"מ מאה על עשרה המאה יקראו {{#annot:term|605,1227|kvMY}}המספר המחולק{{#annotend:kvMY}} והעשרה יקראו {{#annot:term|604,2322|Lesu}}המספר המחולק עליו{{#annotend:Lesu}} |
|- | |- | ||
| − | | | + | |The first definition is his saying: "division is the dissolving of the dividend". |
| − | + | |style="text-align:right;"|הרושם הראשון הוא מה שאמר החלוק הוא התכת המחולק | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :Dissolving is a type, the matter of dissolving is by analogy, the meaning is a separation by speech of a thing that is connected to a thing | |
| − | + | |style="text-align:right;"|שההתכה סוג וענין ההתכה הנה על דרך העברה והרצון פירוד בדיבור דבר שהוא מחובר בדבר | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :For arithmetic, as I explained, does not study the essence of the number, but the usage of the number. |
| + | |style="text-align:right;"|כי {{#annot:term|365,1174|secU}}חכמת המספר{{#annotend:secU}} דבר ביארתי שאינ[ה] מעיינת במהות המספר אלא בשמוש המספר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :The usage of the number is by speech or by notation that is common in speech for announcing what is in the thought. |
| + | |style="text-align:right;"|ושמוש המספר הוא בדבור או ברמז המשותף בדבור בהודעת מה שבמחשבה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וחכמת המספר תתן דרכים בשמוש המספר להקל הענינים ולשומם במקומם על האמתות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ולכן אמרו התכה כאלו אמר להפריד בדבור המספר המחולק אל חלקים שוים יהיו אותם החלקים כמספר אחדי המחולק עליו | |
| − | |style="text-align:right;"|כאלו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle200\div10</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> רצינו לחלק מאתים על עשרה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה אחדי המחולק עליו הם עשרה נתיך המאתים אל חלקים שוים יהיה מספרם עשרה<br> |
| + | הנה כל חלק הוא עשרים והם עשרה חלקים שוים יהיה מספרם עשרה<br> | ||
| + | הנה כל חלק הוא עשרים והם עשרה חלקים שוים מעשרים עשרים<br> | ||
| + | ותהיה התשובה כי בחלוק מאתים על עשרה יצא עשרה חלקים מעשרים עשרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וההתכה כבר אפשר שתה[יה] [בח]לקים שוי' ובלתי שוים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וההתכה בשוים הבדל מוציא הבלתי שוים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והשוים כבר אפשר להיות במספרים רבים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כי מאתים אפשר להתיכם אל חמשים חמשים ואל כ"ה כ"ה ואין זה חלוק על עשרה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולכן אמר יהיה מספרם כדמות מה שבמחולק עליו מן האחדים |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>הרושם</span> השני אמר וירצו בחלוק יחס אחד המספרים מן האחר | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ר"ל כי יאמר מה יחס עשרה אל מאתי' ותהיה התשובה שעשרה חלק מעשרי' במאתים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן אם יאמר מה יחס מאתים אל עשרה ותהיה התשובה שהמאתים עשרים פעמים כמו העשרה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והרושם</span> השלישי הוא <ref>13v</ref>המפורסם אצל ההמון שהם ירצו לדעת כמה ראוי מן המחולק לחלק אחד שלם מן המספר המחולק עליו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל כשההמון יאמרו חלק מאתים על עשרה רצונם כמה ראוי מהמאתים לאחד מעשרה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והתשובה כי ראוי לו עשרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן לכל אחד עד שתהיה השאלה לחלק מספר על שברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר חלק עשרה שלמים הם חלק החצי הנה חלק האחד שלם יהיה עשרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכאלו ישאל כשחצי ראוי לחלקו עשרה מה ראוי לחלק השלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| אמר | + | |style="text-align:right;"|וכן אם אמר חלק שלשים על שני שלישים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|היתה התשובה שהיוצא בחלוק הוא מ"ה כי כשיהיה חלק שני שלישים שלשים הנה חלק האחד השלם מ"ה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואין הפרש בין הרשמים הג' אלא שבשנים תזכור מנין כל החלקים ובשלישי האחרון לא תזכור כי אם חלק אחד מהם |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | {| | + | *The dividends can be of a continuous quantity by a continuous quantity. |
| + | |style="text-align:right;"|והמחולקים אפשר שיהיו מ{{#annot:term|1932,1859|qTpv}}כמה מתדבק{{#annotend:qTpv}} על כמה מתדבק | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :*Such as a girder of nine cubits, for instance, by a grider of three cubits. | |
| − | + | |style="text-align:right;"|כמו קורה של תשע אמות על דרך משל על קורה משלש אמות | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והתשובה בזה תהיה ברושם השני על הרוב בשיושב שיהא בקורת בעלת התשע אמות שלש פעמים מהקורה בעלת השלש אמות או כשהקורה בעלת שלש אמות חלק משלשה בבעלת ט' אמות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *It is also possible that the dividends are of a discontinuous quantity by a discontinuous quantity. |
| + | |style="text-align:right;"|וכמו כן אפשר שיהיו המחולקים מ{{#annot:term|1933,1563|67Az}}כמה מתחלק{{#annotend:67Az}} על כמה מתחלק | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Such as ten dinar to five people et cetera. |
| + | |style="text-align:right;"|כמו עשרה דינרים לחמשה אנשים וכדומה לזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *It is possible [that the dividends are] of a continuous quantity by a discontinuous [quantity]. |
| + | |style="text-align:right;"|וכבר אפש' מכמה מתדבק על מתחלק | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*Such as a cloth of ten cubits to five people. |
| + | |style="text-align:right;"|כמו בגד עשרה אמות לחמשה אנשים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והתשובה חלק כל אחד שתי אמות מן הבגד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אלא שחכמת המספר אינה מביטה למתוארים כי אם לתארים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|או | + | |style="text-align:right;"|כמו שהלמודית אינה חוששת אם יהיה המשולש מעץ או מנחשת כי לא תעיין כי אם במשולש סתם פשוט מחומר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן חכמת המספר ולכן אין למעיין כי אם בחלוק סתם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכדרך ההקש באותיות לא בחומר מיוחד וזה ידוע | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והחלוק שני מינים חלוק מעט על רב וחלוק רב על מעט | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וחלוק הרב על המעט הוא הנודע בשם קריאת שם | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמעשה הכולל בחלוק הרב על המעט הוא שתניח המחולק בשטה ותניח תחתיו המחולק עליו | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והזהר מהיות הרב תחת המעט | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|ובקש מספר תניחהו תחת המדרגה הראשונה ממדרגות המחולק עליו ותכה אותו בכלל מדרגותיו תכלה בו המחולק כלו או תשאיר ממנו שארית פחות מן המחולק עליו ותקרא לה שם ממנו |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> אמר שהחלוק על ב' פנים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|האחד הוא חלוק מספר גדול על מספר קטן וזהו המבוקש על הרוב |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|והשני חלוק מספר קטן על מספר גדול | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והיוצא בראשון שלמים או שלמים ושברים | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ובזה השני היוצא לעולם הוא שברים | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ועל זה כשיהיו שני המספרים מספרי' שלמים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|והמשל לראשון חלוק מאה על חמשים |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|היוצא לאחד הוא ב' והם שלמים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היו מאה וכ"ה על נ' | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|היה היוצא ב' וחצי | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמשל לשני חלוק מאה על מאה וחמשים | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|היוצא שני שלישי אחד לאחד | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|וכן כל כיוצא בזה |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אבל כשיהיה זה בשני חלוק על שלמים שהם רב על השברים שהם מעט | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר עשרה על שני שלישים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|יהיה היוצא לאחד השלם ט"ו והוא מספר שלם לא שברים | |
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |} | + | |<span style=color:red>Definitions of the division of the greater by the smaller:</span> {{#annot:definition|1789,1941|zP3w}} He said that the name of the division of the greater by the smaller is known as denomination, i.e. that you call the smaller by the name of the greater. |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|ואמ' כי חלוק הרב על המעט נודע שמו כקריאת שם ר"ל שתקרא שם לקטן מהגדול{{#annotend:zP3w}} |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל חלק מאה על ק"נ קרא שם למאה מהק"ן ותאמר מאה חלקים מק"ן כנית הקטן בגדול | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|והתחיל לבאר המין הראשון שהוא היותר נהוג ואחרי ביאר השני | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ==== Division of a large number by a smaller number ==== | |
| + | |||
| | | | ||
| − | + | |- | |
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והמעשה הכולל בחלוק הרב על המעט הוא שתניח המחולק בשטה אחת ותניח תחתיו המחולק ר"ל כמו שעשינו בהכאה בלי העתק | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמ' והזהר שלא יהיה הרב תחת המעט כי אם המעט תחת הרב | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והמשל</span></big> רצית לחלק ב'ז'ח'ד' על ג'ב'ה' |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אם נניח הה' תחת הד' והשאר כסדר הנה יהיה הרב ג'ב'ה' תחת המעט | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|לכן נניח הה' תחת הח' והב' תחת הז' והג' תחת הב' | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואלו היה המחולק ב'ז'ח'ו' הנחנו הה' תחת הו' והשאר כסדר | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן אם היה המחולק ב'ז'א'ו' הנחנו הה' תחת הו' והשאר כסדר | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|אע"פ שהא' פחות מן הב' אשר תחתיו והסבה בזה כי אמרנו אשר למעלה מהראש הוא המספר אשר [על] הראש ואשר לפניו להשמאל שהם עשרות לו לא אשר על הראש לבד | |
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|והמשל כשהנחנו ג'ב'ה' תחת ב'ז'ח'ד' שהנחנו הה' תחת הח' כי לא יכולנו לשום אותה תחת הד' הנה הה' אינה תחת הח' לבד אבל תחת הח' והד' שהם מ"ח |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ולפעמים יהיה המספר רחוק מן הראש ג' מדרגות או ארבעה או יותר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותקח ממנו אחד ותחשוב אותו כעשרה כל המדרגה הקודם לה לימין<br> | ||
| + | עוד תקח מן העשרה אחד ותניח תשעה ותחשוב אחד כעשרה על המדרגה הקודם לה ג"כ לימין<br> | ||
| + | וכן תעשה עד שתגיע למדרגה שעל הראש בעצמה ויהיו לך שם עשרה ו[בהם] תעשה מה שיתן סדר המעשה לעשות | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle48729\div523</math> | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|והמשל לחילוק רצינו לחלק ט'ב'ז'ח'ד' על ג'ב'ה' כתבנו אותם כזו הצורה |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; border-collapse: collapse;" |
| − | + | |- | |
| − | | | + | | || ||0|| || |
| − | | | + | |- |
| − | | | + | | ||0||א|| || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||א||ו||ט|| |
| − | | | + | |-style="border-bottom: 1px solid black |
| + | |0||ג||ט||ה||0 | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ד||ח||ז||ב||ט |
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ה||ב||ג|| |
| − | | | ||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||ה||ב||ג |
| − | |||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | | ||ט||ג|| || | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ושמנו הה' תחת הח' כי לא היה אפשר תחת הד'<br> | ||
| + | והנה בקשנו מספר נכתוב אותו תחת הה' שהוא מדרגה ראשונה מן המחולק עליו כדי שנכלה בו מ"ח שעל ראש הה'<br> | ||
| + | וענין הכלוי הוא שתוציא מן המ"ח חמשה חמשה עד שישאר פחות מה'<br> | ||
| + | ותדע כמה פעמים הוצאת ה' ומספרם הוא כמספר אשר תניח אותו תחת הה' ותכה אותה בה' ותוציא היוצא בהכאה מן המ"ח<br> | ||
| + | והנה פה יהיה ט' נכה ט' בה' יהיו מ"ה נוציא אותם <ref>14r</ref>מהמ"ח יהיה הנשאר ג' תכתוב הג' על הח' למעלה מן הקו ונעשה ציפר על הד' כי לא נשאר ממנה כלום<br> | ||
| + | עוד נכה הט' בב' יהיו י"ח והנה למעלה מן הב' יש ז' וקודם לה לצד שמאל ג' על הקו והנה הם ל"ז נוציא י"ח ויהיה הנשאר י"ט נכתוב א' על הג' אשר על הקו וט' על הז' למעלה מן הקו<br> | ||
| + | עוד נכה הט' בג' הם כ"ז [והנה] יש לך על הראש הג' ב' וקודם לה לשמאל ט' וקודם לט' א' אבל להוציא כ"ז די שתקח מן הט' ג' וישארו ו' תכתבם למעלה מן הט' והשלשה שלקחת הם שלשים תקבצם עם השנים אשר על הב' יהיו ל"ב תוציא מהם כ"ז הנשאר ה' תכתבם על הג' למעלה מן הקו<br> | ||
| + | אח"כ תעתיק גב"ה כסדר המדרגה אחת לצד ימין ותהיה הה' תחת הז' והב' תחת הב' וה[ג'] תחת הט'<br> | ||
| + | וכל זמן שתכתוב מספר מעלה מן הקו תעשה קו קטן על המדרגה ההיא מן המספר המחולק כי אין לך לשוב אליו כלל כי אם למה שלמעלה מן הקו<br> | ||
| + | וכן כשתעשה מספר על מספר אשר למעלה מן הקו תעשה קו קטן על המספר התחתון כי אינך צריך כי אם בעליון<br> | ||
| + | ואחר שתעתיק ג'ב'ה' כמו שנזכר הנה תבקש מספר נשים אותו תחת הה' ונכה המספר ההוא בה' ונכלה מה שעל ראש הה' הוא ו' שעל הקו הו' הוא למעלה מן הה' והיא לצד שמאל קודם לה<br> | ||
| + | והנה יהיה זה המספר ג' נכה אותו בה' יהיו ט"ו נוציא אותם מן הי"ו שהם הו'א' שהם על הקו ישאר א' תכתב צפר למעלה מן הא' והא' הנשאר תכתבנו למעלה מן הו'<br> | ||
| + | עוד תכה הג' בב' יהיו ו' ולמעלה מן הב' על הקו יש ה' וקודם לה א' שהם ט"ו תסיר מהם ו' ישארו ט' נכתוב צפר על הא' והט' למעלה מן הקו [על הה'[<br> | ||
| + | א"כ נכה הג' בג' יהיו ט' נסיר אותם מן הט' אשר על הששה ונכתוב צפר על הקו ונשלם המעשה | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והנה היוצא בחלוק הוא תחת הכל והוא ג'ט' | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וישארו על הקו ט' שלא נחלקו תקרא להם שם מן ג'ב'ה' ר"ל ט' חלקים מן ג'ב'ה' באחד השלם | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ודע כי המעשה הזה מן ההעתק והכתיבה על הקו נהגו לכתבו בלוחות לוחות כמו שזכרתי בהכאה | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ובנייר וקלף אי אפשר לכן נהגנו לעשות צורה מקוים ומדרגו' זו תחת זו ובתים למספרים למחולק ולמחלק עליו וליוצא מן החלוק ולהעתק ולמעלה מן הקו הנשאר כדמות המגדל שצייר לו להכאה על הקו שורות שורות | |
| − | |- | ||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|'והנה לך צורת המספר אשר המשלנו בו שהוא חלוק ט'ב'ז'ח'ד' על ג'ב'ה | |
| − | |||
| − | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {| | + | {| |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| + | | || ||0|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||0||א|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||א||ו||ט|| | ||
| + | |- | ||
| + | |0||ג||ט||ה||‫0 | ||
| + | |} | ||
| + | {|border="1" style="border-collapse: collapse;" | ||
| + | |- | ||
| + | |ד||ח||ז||ב||ט | ||
| + | |- | ||
| + | | ||ט||ג|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||ה||ב||ג|| | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||ה||ב||ג | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והנה בבתים הראשנים הוא מספר המחולק עליו<br> |
| + | והיוצא מן החלוק בבתים השניים בין שני המספרים<br> | ||
| + | וההעתק למעלה מדרגה מדרגה פוחת והולך לימין<br> | ||
| + | והכתיבות למעלה מן הקו והנשאר למעלה בין הצפרות הוא הנשאר שלא יתחלק והוא במשל הזה ט' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|' | + | |style="text-align:right;"|וזאת הצורה היא שמורה מן הטעו' יותר מן המחיקה ואם תשוב ותמצא מיד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>והנה</span></big> לך משל אחר צריך צריך בעבור הצפרות אשר יבואו בתוך המספרים או קודם להם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|רצינו לחלק פ' אלף על ש'מ'ה' וזה צורתו | |
| − | |||
| − | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {| | + | {| |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0||ג|| || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||ב||ו||0|| |
|- | |- | ||
| − | | | + | |א||א||ח||א|| |
| − | | | ||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ב||0||ה||ה |
| − | |||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
|} | |} | ||
| + | {|border="1" style="border-collapse: collapse;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ח||0||0||0||0 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ב||ג||א|| || |
|- | |- | ||
| − | | | + | |ג||ד||ה|| || |
| − | | | ||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ג||ד||ה|| |
| − | |||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | | || ||ג||ד||ה | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|בקשנו מספר נכתוב אותו בין ג' וח' נכה אותו בג' ויכלה הח' הנה זה הוא ב'<br> |
| − | |- | + | הכינו ב' בג' היו ו' נשארו מן הח' ב' כתבנום על הקו<br> |
| + | הכינו ב' בד' היו ח' הנה על ראש הד' צפר לקחנו מן הב' אשר קודם לה אחד ונשאר אחד כתבנוהו על הב' והא' שלקחנו הוא עשרה גרענו ח' נשאר ב' כתבנו ב' על הקו כנגד ד'<br> | ||
| + | הכינו ב' בה' היו עשרה ועל הה' צפר לקחנו א' מן הב' אשר קודם לה נשארו א' כתבנוהו על הב' והא' אשר לקחנו הוא עשרה גרענוהו בעשרה וכתבנו על הקו צפר<br> | ||
| + | א"כ העתקנו ה'ד'ג' על הסדר לימין ונבקש מספ' נכתבנו על הג' המועתק נכה אותו בג' ונכלה א'א' שעל ראשו יהיה זה ג'<br> | ||
| + | נכה אותו בג' יהיו ט' נסיר אותו מא'א' הנשאר ב' נשים צפר על הא' האחד והב' נכתבנו על הב' ועל הא' אשר על הקו<br> | ||
| + | עוד נכה ג' בד' יהיו ב"א ואין על ראשו כי אם צפר נקח הב' הקודם לה והיא עשרים נסיר ב"א ישארו ח' נכתוב צפר על הב' ונכתוב הח' על הצפר אשר על הקו<br> | ||
| + | עוד נכה ג' בה' יהיו ה"א ואין ראשו כי אם צפר נקח מן השמנה אשר קודם לה ב' וישארו ו' נכתבם על הח' '''שלקנו''' הם עשרים נסיר מהם ה"א ישארו ה' נכתבם על הקו כנגד הה' המועתק<br> | ||
| + | ונעתיק עוד ה'ד'ג' על סדר ונבקש מספר נכתבנו על ג' המועתק נכה אותו בג' ונכלה בו שעל ראשו על הקו יהיה זה א'<br> | ||
| + | נכה א' בג' יהיה ג' נסיר אותו מן הו' ישאר ג' נכתבנו למעלה מן הקו<br> | ||
| + | ואע"פ שב' היה מכלה כל הו' כלו שהכינוהו בג' לא לקחנו אלא א' בעבור כי אם היינו עושים כן לא היה נשאר כלום לשאר המספרים<br> | ||
| + | עוד נכה א' בד' יהיה ד' גרענום מה' אשר על ראש הד' על הקו ישאר א' כתבנוהו על הה'<br> | ||
| + | עוד נכה א' בה' היוצא ה' לקחנו הא' בעשרה ושמנו עליה צפר ומן העשרה גרענו הה' נשארו כתבנום על הקו | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה היוצא בחלוק א'ג'ב' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ונשאר למעלה מן הקו ה'0'ג' שלא נחלקו תקרא להם שם מן ה'ד'ג' ותאמר שלש מאות וחמשה חלקים מן שלש מאות וחמשה וארבעים בשלם | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכשתהיינה הצפרות במחולק עליו הדרך ידוע כי כל מה שתכה בצפר הוא צפר והיוצא הוא צפר | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ויש לנו דרך אחרת בחלוק <ref>14v</ref>המספרים שיש בהן צפרות הן שתהיינה באמצע הן בתחלה הן במחולק עליו כדי שישוב דרך החלוק על המשל הראשון שאין בו צפר כלל | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והוא שתקח תמיד א' מן המדרגה אשר קודם לצפר לצד שמאל ותמ[נה] אותו כעשרה ותשים עשרה כזו הצורה: 0א במקום הצפר | |
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|ואם היתה עוד צפר אחרת קרוב לה לימין תקח מן העשרה א' ותכתוב במקום העשרה ט' ובמקום הצפר הב' עשרה |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל בזה במשל שהמשלנו לחלק 0000ח' על ה'ד'ג' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וקח אחד מן הח' ישארו ז' וכתבם במקום הח'<br> | |
| − | + | והאחד הוא עשרה וקח מהם א' ונכתוב הט' בקרוב לח'<br> | |
| − | + | והא' כעשרה נקח ממנו אחד והט' הנשארים נכתבם במקום הצפר השני<br> | |
| + | וכן עד שישלמו הציפרות ויהיה באחרונה עשרה כזו הצורה 0אטטטז והנה כל זה שמנים אלפי'<br> | ||
| + | תכתוב בתחתים בשורה השלישית ה'ד'ג' ותעתיק ותכה ותכתוב יצא לך המספר כמו שיצא למעלה אבל על הקו מספרים אחרים וזו צורתו | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {| | + | {| |
| − | |- | + | |- |
| − | | | + | | ||0|| || || |
| − | |- | + | |- |
| − | |ה | + | | ||א||ג|| || |
| + | |- | ||
| + | |0||‫0||ו||0|| | ||
| + | |- | ||
| + | |א||א||ז||ד||ה | ||
|} | |} | ||
| + | {|border="1" style="border-collapse: collapse;" | ||
| + | |- | ||
| + | |ז||ט||ט||ט||‫0א | ||
| + | |- | ||
| + | |ב||ג||א|| || | ||
| + | |- | ||
| + | |ג||ד||ה|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | ||ג||ד||ה|| | ||
|- | |- | ||
| + | | || ||ג||ד||ה | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה היוצא בחלוק אחד עם מה שיצא בדרך אחרת אבל זאת יותר נקלה | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם היו צפרות באמצע | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|אם היתה אחת כמו זה ב0ד תשיב אותו ב0אג | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|ואם היו שתי צפרות כמו זו ג00ה תשיב אותו ג0אטד |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן 0א0ב תשיבם 0א0אטא | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכן | + | |style="text-align:right;"|וכן מאה ואחד שהוא כן א0א תשיב אותו כן א0א |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן דא0א תשיב אותו כן דא0א |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|כי | + | |style="text-align:right;"|וה[זר] שבזה [מ]חכמת המספר הוא שאנחנו כותבים עשרה במדרגה אחת ובמספר אין כי אם עד ט' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן שאנו מכים בעשרה כאלו היו מהט' מספרים ואין בזה הזק כאן שמגיע אל האמת |
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם תרצה שתחלק המחולק מפורד ותקבץ החצאים זה <s>לצ</s> לרצונך | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כשיהיה המספר המחולק גדול מאד ותרצה לחלק אותו כפי מה שתרצה מן החלקים ותכה כל חלק על המחולק עליו ותקבץ היוצא מכל חלק על חברו הרשות בידך ר"ל יצא לך המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle300\div60</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל רצינו לחלק שלש מאות על ששים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle300\div60&\scriptstyle=\left(120\div60\right)+\left(120\div60\right)+\left(60\div60\right)\\&\scriptstyle=2+2+1=5\\\end{align}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|לקחנו חלק מג' מאות ויהיה זה מאה ועשרים נחלק על ששים היוצא ב'<br> | ||
| + | עוד נקח מאה ועשרים ג"כ יהיה היוצא שנים<br> | ||
| + | נשארו ס' נחלק על ששים היוצא א'<br> | ||
| + | נקבץ היוצאים שהם ב' ב' וא' יהיו ה' והוא היוצא מחלוקת ש' על ס' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle300\div60&\scriptstyle=\left(100\div60\right)+\left(100\div60\right)+\left(100\div60\right)\\&\scriptstyle=\left(1+\frac{2}{3}\right)+\left(1+\frac{2}{3}\right)+\left(1+\frac{2}{3}\right)=5\\\end{align}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם חלקתו מאה מאה היה היוצא לכל מאה אחד ושני שלישים תקבץ זה שלש פעמים יהיו ה' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle300\div60&\scriptstyle=\left(150\div60\right)+\left(150\div60\right)\\&\scriptstyle=\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)=5\\\end{align}}}</math> | |
| − | { | + | |style="text-align:right;"|וכן אם חלקת ק"ן על ס' יהיו ב' וחצי וק"ן ב' וחצי תקבצם יהיו ה' |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן תחלק כמו שתרצה המחולק ותחלק על המחולק עליו ותקבץ יהיה המבוקש | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> או התיך המחולק עליו אל מספריו אשר הורכב מהם תקחם למורים ותחלק עליהם המחולק |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> נתן לך דרך אחד מצד המחולק והוא הנזכר קודם זה ועתה יתן דרך מצד המחולק עליו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמר שתתיכנו אל המספרים אשר ממנו הורכב וזה כי כבר ידעת בתחלת הספר כי יש מספרים שלא הורכבו אלא מהאחד לבד כמו ז' וי"א וי"ג וי"ז והדומים להם שהם רבים ויקראו {{#annot:term|76,1381|7Wz8}}'''חרשים'''{{#annotend:7Wz8}} | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ויש מספרים מורכבים מזוגות כמו ד' וח' | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ויש מורכבים מנפרדים כמו ו' שהוא מורכב מג' ג' שהוא ב' פעמים ג' וט' מג' פעמים ג' | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|כלל כל מספר יהיה או פשוט או {{#annot:term|1977,1959|y4Pq}}מורכב{{#annotend:y4Pq}} | |
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|והדרך אשר יתן עתה בחלוק הוא במורכב בלבד |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ולפנים יתן דרך איך נכיר המורכב ונדע החלקים אשר ממנו הורכב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ועתה ידבר איך תחלק על המורכב ואמר שתתיכנו אל המספרים אשר ממנו הורכב | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ודרך ההתכה היא שתדע המספרים כשתכה אחד בחבירו והיוצא מהכאה בחבירו ויצא המספר אשר אתה מתיך | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | {| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{12=4\sdot3=2\sdot6}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> י"ב הוא מורכב מד' וג' כי כשתכה ד' וג' הם י"ב<br> | ||
| + | וכן גם הוא מורכב מב' וו' כי ב' פעמים ו' הם י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{30=2\sdot3\sdot5=6\sdot5}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ושלשים עד"מ הוא מורכב מב' וג' וה' כי כשתכה ב' בג' הם ו' וששה בה' הם ל'<br> | ||
| + | וכן הוא מורכב מו' וה' כי ו' פעמים ה' הם ל' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{18=2\sdot9=2\sdot3\sdot3=6\sdot3}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וי"ח הוא מורכב מב' וט' או מב' וג' וג' כי ב' בג' ו' וששה בג' י"ח | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה <big>ואלה</big> המספרים אשר מהם הורכב המספר יקראם מהם שיורו אותך איך תגיע אל המבוקש מן החלוק | |
| − | |||
| − | |< | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|וכי הם יורו על החלקים כי הד' אשר תחת הקו יורה על הרביע והג' על השליש וכן כלם |
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ודרך החלוק על המורים הוא בשער השברים והוא שתכתוב המספרים אשר מהם הורכב המספר ותעשה עליהם קו ותחלק על ה{{#annot:term|571,1239|H9Pl}}מורה{{#annotend:H9Pl}} האחד מהם ותשמור היוצא והנשאר שהוא פחות ממנו תכתבו עליו על הקו וזהו קריאת שם שתקרא למספר הנשאר שם מן המספר ההוא שעליו חלקת<br> | ||
| + | והיוצא השמור תחלקנו על המורה השני ותשמור היוצא ותכתבנו עליו הנשאר<br> | ||
| + | ותחלק היוצא על השמורה השלישי<br> | ||
| + | וכן עד שתשלים המורים וכאשר לא ישאר כלום תכתוב למעלה מן הקו צפר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle400\div15</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> <sup>בזה</sup> רצינו לחלק ת' על ט"ו | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style=" | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15=3\sdot5}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והנה ט"ו מורכב מג' וה' כי ג' פעמים ה' הם ט"ו | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|תכתוב אותם כן ר"ל הג' והה' שהם ה{{#annot:term|571,1239|ymcA}}מורים{{#annotend:ymcA}} ותעשה עליהם קו | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 4,681: | Line 5,208: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ג א</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה ג |
|} | |} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| Line 4,693: | Line 5,217: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלקת ת' על ג' שהוא המורה הראשון יצא לך קל"ג וישאר אחד תכתבנו על הג' למעלה מן הקו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|תחלק קל"ג על ה' יהיה היוצא כ"ו וישארו ג' תכתבם על הה' הנה היוצא בחלוק הוא כזו הצורה | |
| − | |||
| − | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 4,704: | Line 5,226: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |colspan="2"|<u>ג א</u>||rowspan="2"|וב |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג||ה |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | + | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ולפנים תדע שזה ששה ועשרי' ושלשה חומשים ושליש חומש מאחד שלם וכן כל הדומה לזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle301\div15</math> | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם חלקת ש"א על ט"ו היה היוצא כן | |
| − | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 4,723: | Line 5,245: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |colspan="2"|<u>‫0 א</u>||rowspan="2"|‫0ב |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג||ה |
| − | | | ||
| − | | | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| Line 4,735: | Line 5,254: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והם עשרי' ושליש חומש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle153\div15</math> | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם חלקת קנ"ג על ט"ו היה היוצא כזה | |
| − | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 4,746: | Line 5,264: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |colspan="2"|<u>0 א</u>||rowspan="2"|‫0א |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג||ה |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |או | + | |
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא עשרה וחומש והקש על זה | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|‫<ref>15r</ref><big><span style=color:red>אמר</span></big> או {{#annot:term|2464,2497|Q2Xb}}הסכים{{#annotend:Q2Xb}} בין המחולק והמחולק עליו וחלק {{#annot:term|1604,1768|tksU}}הסכמות{{#annotend:tksU}} על הסכמת המחולק עליו | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה דרך אחר בחלוק ג"כ כשיהיו המספרים המחולק והמחולק עליו שניהם {{#annot:term|1977,1959|kmbh}}מורכבים{{#annotend:kmbh}} | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמר ש{{#annot:term|2464,2497|HnrP}}תסכים ביניהם{{#annotend:HnrP}} ר"ל תבקש הרכבה שיהיו שניהם {{#annot:term|1582,2496|PTSC}}מסכימים בה{{#annotend:PTSC}} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | *<math>\scriptstyle40\div15</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל רצינו לחלק מ' על ט"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15=3\sdot5}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הנה {{#annot:term|1630,1958|Sq2m}}הרכבת{{#annotend:Sq2m}} ט"ו הוא ג' וה' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40=4\sdot10}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומ' הרכבתם ד' וי' ואין בו הרכבה כלל דבר {{#annot:term|1582,2496|znBk}}מסכים עם{{#annotend:znBk}} הרכבת הט"ו | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style=" | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40=8\sdot5}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ולכן נבקש הרכבה אחרת למ' והיא ח' וה' כי שמנה פעמים ה' הם ארבעים | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|הנה בזאת ה{{#annot:term|1630,1958|pS1V}}הרכבה{{#annotend:pS1V}} הם {{#annot:term|1582,2496|LoM5}}מסכימים{{#annotend:LoM5}} כי המ' ח' פעמים ה' והט"ו ג' פעמים ה' | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והח' והג' הם נקראים {{#annot:term|1604,1768|s3b0}}הסכימות{{#annotend:s3b0}} כי הח' הוא ה' פעמים או אמור יוכה בה' וכן הג' הוא חמשה פעמים או אמור יוכה בה' | |
| − | |||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| − | | | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{40\div15=8\div3=2+\frac{2}{3}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ולכן תחלק ח' שהם {{#annot:term|1604,1768|uFMj}}הסכמת{{#annotend:uFMj}} המ' על הג' שהם הסכמת הט"ו היה היוצא ב' וב' שלישים והוא היוצא מחלוק מ' על ט"ו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | *<math>\scriptstyle30\div9</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם רצית לחלק ל' על ט' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{30\div9=10\div3=3+\frac{1}{3}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|היה ה{{#annot:term|1604,1768|EKAg}}הסכמה{{#annotend:EKAg}} עשרה וג' יהיה היוצא ג' ושליש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle20\div16</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וחלוק כ' על י"ו | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style=" | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{20\div16=5\div4=1+\frac{1}{4}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ההסכמה ד' וה' היוצא א' ורביע | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle16\div12</math> | |
| + | |style="text-align:right;"|וחלוק י"ו על י"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style=" | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{16\div12={\color{red}{8\div6=4\div3}}}}</math> |
| − | |-style="text-align: | + | |style="text-align:right;"|ההסכמה ו' ב' או ט' או ג' וכן כל היוצא בזה |
| − | |< | + | |- |
| − | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': one of the types of division is the allotment. | |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ומן החלוק מין בשם ה{{#annot:term|2363,2362|hnEp}}מכס{{#annotend:hnEp}} | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|וא<sup>ו</sup>פן המעשה בו שתקבץ {{#annot:term|2363,1259|6e1F}}חלקי המכס{{#annotend:6e1F}} ותקח אותם למורה ותכה כל חלק מחלקי המכס במחולק ותחלק היוצא על המורים יצא המבוקש |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה המין מן החלוק הוא לחלק ממון ידוע של עשיר שיש להם לכל אחד חלק ידוע בלתי שוה לחלק חבירו וזה נוהג הרבה אצל הישמעאלים בירושתם פי' כי היורשים אצלם יורשים כל הקרובים ולא בשוה כי האב ד"מ יקח החצי והבן השליש והאח הרביע והאחות החומש וזה ד"מ לא שהם יורשים כך כי אין לנו עסק בזה רק משל לחלקים בלתי שוים ונאמר כי האב ד"מ יש לו ל' מששים והבן יש לו כ' מששים והאח יש לו ט"ו מששים והאחות יש לה י"ב מששים ואין כל כך חלקים מס' ולכן השאלה היא שנתן לכל אחד כפי ערכו וכאלו אמר ד' אנשים יש להם אצל איש חוב הא' ל' דינרים זהב והשני כ' והג' ט"ו והד' י"ב ובא לידם ממון החיב ק' דינרים כסף איך יחלקו אותם שיקח כל א' כפי המכס שלו ולכן יקרא זה המין חלוק המכס | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר שהמעשה בזה שתקבץ חלק המכס ר"ל מספר שיש לכל אחד שהם בזה המשל ל' וכ' וט"ו וי"ב יתקבץ מהם ע"ז תקח אלה הע"ז למורה א"כ תכה כל חלק מאלה בק' דינרים שהם המחולק והיוצא מן ההכאה תחלקנו על הע"ז שהם המורה יצא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובמשל אשר לנו תכה ל' כל חלק יהיו ג' אלפים תחלקם על ע"ז יהיה היוצא לבעל הל' ר"ל ל"ח דינרים וע"ד חלקים מע"ז וזהו הראוי לבעל הל' דינרי' עוד תכה הק' בכ' יהיו אלפים תחלקם על ע"ז היה היוצא לבעל הכ' ה"ב ה"ז זז ר"ל כ"ה דינרים וע"ה חלקים מע"ז עוד תכה הק' בט"ו יהיו אלף ת"ק תחלקם על ע"ז יהיה היוצא לבעל הט"ו ט"א זג זז ר"ל י"ט דינרים ול"ז חלקים מע"ז עוד תכה הק' בי"ב יהיה היוצא אלף ור' תחלקם על ע"ז יהיה היוצא לבעל הי"ב ה"א ה"ד זז ר"ל ט"ו דינרים ומ"ה חלקים מע"ז וכאשר תקבץ כל אלה יעלו ק' בשוה | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם רצית לחלק ע"ז הנה הוא מורכב מז' וי"א היית מחלק על ז' וא"כ היוצא על י"א והיה היוצא לבעל הל' והם י' חלקים מי"א וד' שביעיות מחלק י"א וכן כלם | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמעשה הנמרץ בזה הוא שתביט בחלקי המכס ותבקש מספר יהיו בו אותם החלקים ותקח מן המספר ההוא אותם החלקים ותקבצם ותעשה כמו שנזכר | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> אם היו ג' אנשים לא' החצי ולאחר השליש ולאחר הרביע תבקש מספר שיהיה בו חצי שליש ורביע ויהיה ע'ד"מ י"ב תקח חציים והוא ו' ושלישם והוא ד' ורביעיתם והוא ג' תקבצם יהיו י"ג והוא המורה אשר עליו תחלק ותשלים המעשה | |
| − | |-style="text-align: | + | |- |
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|והדרך לדעת המורה שתכה החלק האחד מחלקי המכס בחברו והיוצא באחר וכן תמיד והיוצא הוא המספר שימצאו בו אותם החלקים |
| − | + | |- | |
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|המשל חצי ושליש ורביע תכה החצי שהוא בו' בשלשה שהוא השליש יהיו ששה תכה ששה בארבעה שהם הרביע יהיו ארבעה ועשרים והנה ארבעה ועשרים יש לו חצי ושליש ורביע ואם הכית הששה בשבעה יהיו שנים וארבעים והוא המספר שיש לו חצי ושליש ושביעי' וב' אלפים חמש מאות ועשרים יקרא המורה הגדול כי יחלק לחצי ושליש ורביע וחמש וכלם עד עשרה | ||
|- | |- | ||
| − | |} | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואם היו ב{{#annot:term|2363,1259|F322}}חלקי המכסי'{{#annotend:F322}} שברים הכה השאלה כלה בפחות מספר יחלק על מוריהם ואם היו בו החלקים כלם {{#annot:term|989,1491|hqzG}}שתוף{{#annotend:hqzG}} הסר אותו בשתוף במקום חלקים הסכמתם |
|- | |- | ||
| − | |} | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמרו מוריהם ר"ל {{#annot:term|571,1239|ORAD}}מורי השברים{{#annotend:ORAD}} אל המספרים אשר תחת הקוים בצורת השברים כי הם יורו על שמם ושעורם ויקראו ג"כ {{#annot:term|571,2206|sYPB}}עמודי השברים{{#annotend:sYPB}} ואמרו הסכמתם ר"ל הראוי להם לפי הענין אחר הסרת השתוף וזה שכתב המחבר פה אין זה מקומו לפרשו בשלמות כי צריך לדעת הצעת השלמים עם השברים והכאתם וכפלם וחלוקם והסרת השתוף וכל זה מבואר היטב בשער השברים באריכות ולכן לא נפרש פה זה המאמר אבל נביא משל אחד יקיף בכל מה שנזכר או ברבו [[א]ו ברבו] ובשער השלמים יודע בשלמות ואומר כבר נזכר כשיהיו ה{{#annot:term|2363,2362|23bp}}מכסים{{#annotend:23bp}} מספרים שלמים איך המעשה בהם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר עתה איך המעשה כשיהיה בחלקי המכסים שברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> שלשה אנשים נושים כאיש א' הא' ד' דינרים ושליש <ref>15v</ref>והשני חמשה ורביע והשלישי ו' ושתות ובא לידם ממון האיש ההוא ל"ו דינרים ירצו לחלקם ביניהם ויקח כל אחד לפי ערך חובו תקח המורים שהם שליש והמורה שלשה ורביע והמורה ד' ושתות והמורה ו' ותתחיל בד' ותמצא שהוא מספר מורכב מב'ב' א"כ תביט בשלשה ואין בו הרכבה גם אין לו שתוף עם חלקי הד' כי אין בחלקי הד' שלשה א"כ תביט בשלשה ואין בו הרכבה גם אין לו שתוף עם חלקי הד' כי אין בחלקי הד' שלשה א"כ תביט בו והנה הוא מורכב מב' וג' ולכן הוא משותף כלומ' הב' משותף עם הד' והג' עם השלשה לכן תשליכהו כלו ישארו בידך שני מספרים האחד שהוא הד' תקח הסכמתו שהוא ב' וב' והשלשה תקח אותם בעצמם כי הם הסכמת עצמם ובמקום הששה שהלכו להם תקח א' כי הוא הסכמתו ולכן תכה ב' בב' והיו ד' וד' בג' יהיו י"ב וי"ב בא' יהיו י"ב לא יוסיפו ולא יגרעו | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|לכן אמרו כי הוא הסכמת המספר המושלך כי כשתכה בו המספר כאלו לא הכית על דבר הנה ידעת מזה המשל מה שאמר ש{{#annot:term|1556,1252|bYXf}}תסיר השתוף בין החלקים{{#annotend:bYXf}} וידעת מה שאמ' בשתקח החלקים הסכמתם כי במקום הרביע לקחת ב' ב' ובמקום השליש לקחת שלשה ובמקום הו' שהלכו לקחת ו' ומספר הי"ב שיצאו לך בהכאה הוא הפחות מספר שיחלק על מורי זאת השאלה שהם שליש ורביע ושתות כי אם במספרים פחות מזה שיהיה לו שליש ורביע ושתות ואם היית עושה כמו שכתבתי למעלה לדעת המורה היית מכה ג' בד' היו י"ב וי"ב בו' היו ע"ב והוא ג"כ ע"ב מספר ימצאו בו שליש ורביע ושתות אבל אינו הפחות מספר שימצא בו זה | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|זהו אמרו בפחות מספר יחלק על מורה ר"ל על מורי השברים ואם לא היה בין השברים שתוף כשהיו עד"מ שליש וחומש ורביע לא היית מסיר כלום והיית מכה ג' בה' בט"ו וט"ו בד' בששים והוא היה המספר הפחות המבוקש | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והסבת השתוף אינה כי אם להקל כמו שזכרתי מע"ב לי"ב ואחר שידעת כל זה מזה המשל תשוב תעשה מה שזכר המחבר ותכה כל השאלה שהיא ד' ושליש וה' ורביע ו' ושתות בי"ב שהם הפחות מספר כמו שנזכר והוא כשתכא ד' ושליש בי"ב יהיה היוצא נ"ב וכשתכא ה' ורביע בי"ב יהיה היוצא ס"ג וכשתכא ששה ושתות בי"ב יהיה היוצא ע"ד והנה שבה השאלה כאלו שאלת האחד יהיה נושה נ"ב והשני ס"ג והשלישי ע"ד ותשוב לעשות כמעשה הראשון הנזכר קודם זה שתקבץ חלקי המכס שהם נ"ב וס"ג וע"ד יהיו ק'פ"ט וקח אותם למורה והכה הראשון שהוא נ"ב בל"ו שהוא מספר הדינרי' שהם מחלקי' יהיה היוצא בהכאה ב"ז ח"א תחלקם על ק'פ"ט שהוא המורה יהיה היוצא לבעל הנ"ב מן הל"ו ט' דינרים וקע'א חלקים מקפט' ובעבור כי קפט' מורכב מג' וז' וט' תוכל לומר ט' דינרים וח' תשיעיות ושביע תשיעית דינר א"כ תכה סג' בל"ו יהיה היוצא ח"ו ב"ב חלקם על קפ'ט יהיה יוצא לשני י"ב דינרין עוד הכה ע'ד בל"ו יהיה היוצא ד"ו ו"ב חלקם על קפ'ט יהיה יוצא לשלישי י"ד דינרין ויח' חלקים מקפט' או אמור ששה שביעי תשיעית דנר וכשתקבץ כל אלה תמצאם ל"ו דינרים בשוה ואם היית מסיר השתוף והיית מכה כל השאלה בע"ב היית מכה ד' ושליש בע"ב היה היוצא ש"יב והיית מכה ה' ורביע בע"ב כאלו אמרת האחד נושה שי"ב והשני שע"ח והשלישי תמ"ד והיית מקבצם יהיו אלף קל"ד והם המורה תעשה השאר על הדרך הנזכר יהיה היוצא בשוה כמו בראשון ואלף קלד מורכב מו' וג' וז' וט' לכן יצוו החלקים ג"כ תשיעיות ושביעיות של תשעיות והוא נראה כי אין {{#annot:term|1555,1679|k2xs}}הסרת השתוף{{#annotend:k2xs}} כי אם להקל ודע אם תתיך שי"ב לחלקים הראשונים שהרכב מהם יהיו י"ב וקי"ו ואם תתיך שע"ח יהיו ב' קפט' ואם תתיך תמ"ד יהיו ב' ורכ"ב תסיר השתוף והוא ב' ר"ל תסיר חצי מכל אחד ישארו קפ"ט' וקנ"ו ורכ"ב ותשוב תתיך את אלה לחלקים הראשונים שהורכבו מהם אם תתיך קפט' יהיו ג' וסג' ואם תתיך קנ"ו יהיו ג' זנ"ב ואם תתיך רכ"ב יהיו ג' ועד תסיר השתוף שהוא ג' ר"ל תסיר השליש מכל א' ישארו סג' ונב' ועד' והם בעצמם שיצאו לך כשהסרת השתוף מן השברים ואם תתיך סג' יהיו ג' וכ"א או ז' וט' ואם תתיך נ"ב יהיו ד' וי"ג ואם תתיך ע"ד יהיו ב' ול"ז והנה אין ביניהם שתוף ולכן לקחנו כלם והקש על זה ותתיך על זה תחלה החלקים הראשונים וגדולים שימצאו וא"כ תסיר השתוף אם ימצא ולפנים בשער השברים תדע הדבר בשלמות בג"ה יתעלה ויתעלה ויתברך שמו | |
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |||
| + | ==== Division of a small number by a larger number ==== | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': <span style=color:red>Definitions of the denomination operation:</span> {{#annot:definition|1789,1941|AlWr}}the general known procedure of the denomination is that you dissolve that by which it is denominated into the numbers of which it is composed; you take them as denominators, and divide by them what you wish to denominate, so the result is the required, and its measure is known from the ratio of its divisors to the denominators by which it is divided. |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואמנם קריאת שם המעשה המפורסם הכולל בה שתתיך הנקרא ממנו אל מספריו אשר הורכב מהם ותקח אותם למורים תחלק עליהם מה שתרצה קריאת שמו יצא המבוקש ויודע שעורו ביחס חלקיו אל אותם המורים המחולק עליהם{{#annotend:AlWr}} | |
| − | | | ||
| − | |< | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה המין הוא חלוק המעט על הרב שנזכר למעלה ואמר כי המעשה המפורסם הכולל בקריאת השם הוא שתתיך הנקרא ממנו ר"ל הרב כי ממנו תקרא שם למעט כי עד'מ כשתחלק שלשה על ארבעה תקרא שם לשלשה מן הארבעה ותאמר שלשה רביעים הנה {{#annot:definition|1578,1941|nN9J}}קריאת שם{{#annotend:nN9J}} לשלשה שהוא המעט מן הד' שהוא הרב ואמר שתתיך הרב אל המספרים אשר ממנו הורכב |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|‫<ref>16r</ref>ואם המספר איננו מורכב תקרא שם מכלו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכן | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> רצינו לחלק ט' על י"ג וי"ג איננו מורכב תאמר ט' חלקים מי"ג וכן ט' חלקי' מק'כ"ג או יותר או פחות כשהמספר איננו מורכב וכן אם היה מורכב כמו כ"ד שהוא מורכב ו' וד' או מג' וח' או מג' וב' וד' או הדומה לזה ורצית לחלק עליהם י"ט ואמרת י"ט חלקים מכ"ד הרשות בידך ותהיה לפי זה קריאת השם נקל לעשותה הרבה אמנם ידוע כי השברים מחצי עד עשירית היא כדמות טבע ודבר מפורסם להמון שאמרים שליש ורביע וחומש וכן כלם עד עשירית ולא נהגו לומ' כן מי"א ולא מי"ב ולא מי"ג וג"כ אומרים חצי שלישית וחצי רביע וחצי שליש ואין זה זר אצלם כי אם תאמ' לאחד מהם שמינית השליש הנה יבין שתחלק אחד לשלשה וחלק ממנו ח' אבל אם תאמר חלק מכ"ד יבין שתחלק אותו לכ"ד ויראה כמשא דבר ומצד הענין בעצמו בעבור כי המספרים עד עשרה כנוי השברים מהם ג"כ ראוי להיות כן עד עשרה ובעבור זה יותר ראוי לומ' שלישי' ושמינית או רביע ששית ולא חלק אחד מכ"ד אלא כשאין המספר אשר ממנו תקרא שם מורכב כי אז אין דרך לנטות מלומר חלק מכך וכך והדרך לכתוב המספר ההוא ועל קו והמעט כתוב למעלה כמו שראית למעלה שכתבנו והדומה לזה וכבר ידעת למעלה ההתכה והחלוק על המורים כתב שיש דיי ואמרו ויודע שעורו ביחס חלקיו אל אותם המורים ר"ל כי המספר אשר אתה קורא לו שם תדע שעורו כמה הוא באשר תיחס חלקיו אל המורים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> ל' על ל"ו הנה ל"ו מורכב מו' על ו' או מד' וט' וכשתקח למורים הששה וששה ותחלקם תהיה הצורה | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|הנה קראת שם לשלשים מן ל"ו ותדע שעורו כשתיחס חלקי המספר שקראת לו שם שהוא שלשים אל המורים וחלקיו הם חמשה וכשניחס אלו הה' אל המורה שהוא ו' נדע שעורו שהוא חמשה שתותים ואם חלקת ל"ג על ל"ו ולקחת למורים ששה וששה היה היוצא כן | |
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם לקחת למורה ט"ד היה היוצא כן והדבר שוה והשעור הראשון ה' שתותים ושלשה שתותי שתות ושעור השני ח' תשיעיו' ורביעית תשיעית הנה נדע שעור חלקי המחולק שאנחנו קורים לו שם מצד יחסם אל המורים שעליהם החלוק | |
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ולהתכת המספרים הקדמה ראוי לשמרה והיא כל מספר שאין בתחלת אחדים עשירית יש לו והחומש והחצי אשר בטבע כל זוג |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> והידוע כי כל מדרגות המספר אחר האחדים הם עשרות לכן יותכו על עשרה כי הן הרכבתם וכן ידוע כי כל מספר אחר האחדים הוא זוג וכל זוג בטבע יש לו חצי והחצי העשרה חמשה לכן כל אותם המספרים מורכבים מעשרה וה' וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|ו" | + | |style="text-align:right;"|והמשל ס' חציו ל' חמשו י"ב ועשיריתו ו' וע' חציו ל"ה וחמשו י"ד ועשיריתו ז' וכן כלם |
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם היו בראשיתו ה' החומש יש לו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אם היו אחדי המספר ה' אותו המספר יש לו חומש וזה ידוע אחר שהעשרות יש להם חומש והאחדים הם ה' א"כ הכל יש לו חומש |
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם היו בראשיתו אחדים ר"ל זולתי החמשה אם היו זוגות יגרע בגרעונם השלשה ואם נגרע בט"ט יש לו תשיעית וששית ושלישית | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | | | + | |style="text-align:right;"|המשל כמו י"ח ול"ו ונ"ד וע"ב וכדומה להם שהם נגרעים ט' ט' והאחדים {{#annot:term|63,1333|6a4B}}זוגות{{#annotend:6a4B}} |
| − | + | |- | |
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם נשאר ממנו שלשה או ששה או שתות יש לו שליש | |
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> הנגרע ט"ט אם נשארו ג' אחר הגרעון ששה או שלשה ואחדי המספר זוגות כמו הי"ב שאחדיו זוגות וכשתגרע ט' ישארו ג' או כמו כ"ד כי כשתגרע ט' ט' ישארו ו' הנה שני אלה יש להם שתות וכל שיש לו שתות יש לו שליש ולא יתהפך שכל מספר שיש לו שלישית יש לו שתות וזה ידוע | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם נשאר זולת זה גרע אותו שמנה שמנה ואם נגרע שמינית יש לו | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה ג"כ במספר שאחדיו זוגות וידוע שאם נגרע ח"ח כי יש לו שמינית ויראה שהיה לו לומר רביעית וחצי כי זה ידוע כי כל זוג יש לו חצי וכל מספר שיש לו שמינית יש לו רביעית ולא יתהפך והמחבר לא זכר החצי כי כבר אמר כי כך נודע כל זוג ולא זכר הרביע בעבור שיאמר בסמוך שאם נשאר ארבעה אחר גרעון ח"ח כי יש לו רביעית וידוע כי זה בעבור כי השמנה שמנה יש להם רביעי' והתוספת עליהם ד' שיש להם ג"כ רביע | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואם נשאר ממנו ארבעה רביעית יש לו ואם נשאר זולת זה גרע אותו שבעה שבעה ואם נגרע שביעית לו | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> גם זה במספר שאחדיו זוגות וא"א שישארו כי אם ד' או ב' או ו' וכבר זכר כי כשנשארו ד' שיש לו רביעית כמו שנזכר ועתה יאמר כי אם נשארו זולת זה ר"ל ב' או ו' גרע אותו ז' ז' ואם נגרע שיש לו וזה ידוע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמשל י"ד כי יוסיפו על הח' ו' ויגרעו ז' ז' וכן מ"ב כי יוסיפו על ח"ח שנים ויגרעו ז"ז ואלה יש להם שביעית | |
| − | |-style="text-align: | + | |- |
| − | |< | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |-style="text-align: | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם לא נגרע חצי יש לו וחציו נפרד יבוקש בחלקיים |
| − | |ד | + | |- |
| − | + | |'''Explanation''': | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> המספר שיגרע שמנה שמנה וישאר ב' או ו' ולא יגרע בז' ח' הנה יש לו חצי שבטבע כל זוג אבל הזוג ההוא הוא זוג הנפרד כמו העשרה שיוסיפו ב' על הח' ולא יגרעו בז' הנה יש לו חצי והחצי הוא ה' שהוא נפרד וכן י"ד שמוסיפים על ח' ו' חציים נפרדים והחצי הוא ז' וה' וז' הם חלקיים ר"ל מספרים שרשים או ראשונים ואל תאמר הנה י"ח ישארו אחר ח"ח ב' וחצים ט' ואינם חלקיים ר"ל חרשים כי כל זה צריך שיהיה אחר שתגרע בט"ט וח"ח וי"ח כבר יגרע ט' על ט' וכבר נזכר משפטו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |או | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>16v</ref><big><span style=color:red>אמר</span></big> ואם היה נפרד יגרע בשני גרעוני' שבעה ותשעה ואם נגרע בתשעה יש לו תשיעית ושליש ואם נשאר ממנו שלשה או ששה שליש יש לו |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> ואמרו ואם היה נפרד שב אל מה שאמר למעלה אם היו אחדי המספר זוגות ואחר שהשלים ענין המספרי' שאחדיהם זוגות שב לבאר שאחדיהם נפרדים ולא אמר אם היו נפרדים כמו שאמר בזוגות אלא אמר ואם היה נפרד ר"ל ואם היה נפרד המספר והסבה בזה כי המספר יהיה זוג באחדים בקצתם ובשאר המעלות בכלם אבל לא יהיה נפרד כי אם באחדים לבד ולכן כשאמר ואם יהיה המספר נפרד כאלו אמר באחדיו ואמרו שאם נגרע בט' יש לו שליש ותשיעית זה ידוע ואמרו אם נשאר ממנו שלשה | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המשל י"ב כשתסיר ט' ישארו ג' ויש לו שליש ואם ישארו ששה כמו ט"ו יש לו ג"כ שליש וכן כל הדומה להם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל האמתי בזה ל"ט ול"ג שאחדיהם נפרדים ומל"ט ישארו שלשה ומל"ג ישארו ו' |
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואם היה זולת זה גרע אותו שבעה שבעה ואם נגרע שביעית יש לו | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמרו ואם היה זולת זה ר"ל שלא נגרע בט' או שנגרע ונשאר זולת שלשה וששה ואחדי המספר נפרדים גרע אותו בשבעה שבעה ואם נגרע יש לו שביעית וזה ידוע | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם לא יגרע אותו כחלקיים בחלוק עליהם ולא תסור על חלק המושאל כלו על החלקיים עד שתמצא המספר אשר יתחלק עליו או יגיע אל מספר יהיה מרובעו גדול ממספרך המונח או יהיה היוצא מן החלוק כמו המחולק עליו או פחות ממנו וישאר אחר החלוק שארית אז תדע שהוא מן החלקיים החרשיים ותהיה קריאת השם ממנו בהגזר ממנו | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמרו ואם לא נגרע ר"ל כשבעה שבעה אחר כל הנזכר מגרעון ט' בקש אותו בחלקיים וכבר ידעת כי אין חרשים בזוגות כי אם בנפרדים זה נפרדי' כלם אינם חרשים אלא קצתם ושם החרשים כולל יותר משם החלקיים כי החרשים ימצאו ג"כ במדרגת האחדים כמו ג' וה' וז' כי ענין החרשים כבר אמרנו בתחלת הספר הוא שלא כי אם על האחד וכן הם אלו וכן כל החלקיים אבל אלה ג' וה' וז' לא יקראו חלקיים בעבור כי הם מן העשרה שאמרנו שהם כמו טבעיים ונתנו זה השם ר"ל חלקים לחרשים אשר למעלה מעשרה להבדיל ביניהם ובין החרשים אשר בתוך העשרה ולכן תחלת החלקיים הוא מספר י"א ואחריו י"ג ואחריו י"ז וי"ט וכ"ג וכ"ט וכן על הסדר כמו שתדע לפנים בגה' י"ת ולכן מה שאמר המחבר בקש אותו בחלקיים ר"ל בחרשים אשר למעלה מעשרה כי כבר זכר שלא יגרע בשבעה שהוא אחרון שבחרשי העשרה ואמרו בחלוק עליהם ולא תסור מלחלק המושאל כלו ר"ל המספר שאחדיו נפרדים ולא נגרע בז' ולא בכל הנזכר קודם בקש אותו בחלקיים והדרך אשר בו תבקשנו הוא בחלוק עליהם ר"ל בחלוק המספר ההוא על החלקים וזה כשתתחיל בי"א שהוא ראשית החלקיים ותחלק המספר עליו ואם נשאר דבר שלא נחלק ידעת כי המספר ההוא אינו מורכב מי"א תשוב לחלקו על י"ג ואם לא מצאתו שוה אלא נשאר ממנו מה שלא נחלק לי"ג תדע כי אינו מורכב מי"ג תשוב לחלקו על י"ז וכן תמיד עד שתמצא המספר אשר ממנו הרכב עוד אמר או יגיע אל מספר יהיה מרובעו גדול ממספר המונח ר"ל כי כשתבא לחלק המספר המונח לך לחלק | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולדעת הרכבתו על אחד החלקיים תרבע החלקיי ההוא |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם המרובע יהיה גדול מן המספר המונח אז תדע כי המספר {{#annot:term|76,1381|1NVL}}חרש{{#annotend:1NVL}} ואין לו הרכבה כלל כי אם הרכבת אחד | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> רצית לדעת מספר רפ"א אם הוא מורכב גרעת אותו בתשעה ושבעה לא מצאת כלום חזרת לבקשו בחלקיים התחלת לחלקו על י"א תרבע י"א יהיו ק"כא הנה ר'פ"א יותר על כן תחלקנו על י"א נשארו ו' ידעת כי אינו מורכב שבת וחלקת אותו על י"ג תרבע י"ג היו ק'ס"ט והנה ר'פ"א יותר על כן תחלקנו על י"ג ישארו ח' ידעת ג"כ כי אינו מורכב מי"ג תשוב לחלקו על י"ז תרבע י"ז יהיו ר'פ"ט והנה המרובע יותר מן ר'פ"א ידעת כי אינו מורכב לא מי"ז ולא מי"ג ולא מי"א וכבר ידעת שאין בו משאר ההרכבות כלום א"כ אינו מורכב כלל ואמרו אז יהיה היוצא מן החלוק כמו המחולק עליו או פחות וישאר אחר החלוק שארית ר"ל כשתחלק על אחד החלקיים ויצא בחלוק כמוהו ונשאר כלום שלא נחלק אז אינו מורכב <span style=color:red>המשל</span> בזה חלקת קכ"ז על י"א היה היוצא י"א כמו המחולק ונשאר ו' וכן אם חלק ל"א על י"א היה היוצא ב' ונשארו ט' או לז' היה היוצא ג' והנשאר ד' וכן כלם אז תדע כי אינו מורכב כלל לא מחרשים ולא משומעים ואין דרך לקרוא השם ממנו כי אם ע"ד גזרת התארים מן שמות הענינים כי תאמר ע'ד"מ שלשה חלקים משלשים ואחד כמו שתאמר רביע נגזר מארבעה ויש לשונות שקוראים ע'ד"מ לאחד מעשרים עשירימי' וכדומה לזה | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פרק</span></big> | |
| − | |-style="text-align: | + | |- |
| − | |< | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |-style="text-align: | + | |style="text-align:right;"|אמר זה הפרק הוא במציאות החלק החרש והמלאכה בזה נקראת ה{{#annot:term|2365,2367|YNqm}}נפה{{#annotend:YNqm}} |
| − | | | + | |- |
| − | + | |'''Explanation''': <span style=color:red>Definition of the "sieve" procedure:</span> {{#annot:definition|2365,2367|OERC}}the matter of this procedure is called sieve, since the composite and prime odd numbers are written mixed together and through this method they are sieved and the prime and composite numbers are known, as the semolina is sorted from the chaff. | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> קריאת ענין זה המעשה נפה בעבור שיכתבו המספרים הנפרדים מורכבים וחרשים יחד מעורבים ובזה הדרך ינופה ויודעו החרשי' והמורכבים כמו שבנפה יודע הסולת הפסולת{{#annotend:OERC}} | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והוא שתניח {{#annot:term|65,1336|Yi1w}}המספרים הנפרדים{{#annotend:Yi1w}} הנמשכים אחר השלשה אח"כ תמנה כל מספר מהם בשעור מה שבו מן האחדים על הסדר ובמקום שיגיע המספר מה שאחריו מורכב וימנה אותו המספר <ref>17r</ref>ההוא | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> המשל בזה תכתוב בסדר הנפרדים תתחיל בג' ואחריו בה' ואחריו ז' ואחריו ט' ואחר י"א וכן עד המספר שתרצה ותכתוב ע'ד"מ עשרה מספרים שהם אלה: ג' ה' ז' ט' י"א י"ג ט"ו י"ז י"ט כ"ה וכשתקח מספר הראשון שהוא ג' ותמנה בסדר ישלם המספר במספר ז' הנה הט' אשר אחריו הוא מורכב וימנה אותו מספר הג' כי ג' פעמים ג' הם ט' וכן אם תקח הה' ותמנה כסדר חמשה מספרים מן הה' ישלם במספר י"ג וט"ו אשר אחריו מורכב וימנה אותו החמשה כי חמשה פעמים ג' הם ט"ו ואם תקח ז' ותמנה כסדר ז' המספרים ותתחיל מן הז' ישלם במספר י"ט הנה המספר אשר אחריו הוא כ"א ואם תקח ז' ותמנה כסדר ז' והוא מורכב וימנה אותו הז' כי ז' פעמים ג' הם כ"א וכן כל הדומה לזה וכשתגיע למורכב תרשום עליו | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ולא תסור תעשה כן עד שתגיע אל מספר יהיה מרובעו גדול מן המספר האחרון שבנפה ואז תדע שהמספר נשלם וכל מספר עליו רושם הוא מורכב וכל מספר שאין עליו רושם הוא חדש | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כשתכתוב המספרים הנפרדים הרבה כסדר ותתחיל למנות משלשה הרביעי הוא מורכב תשוב למנות שלשה שלשה ותרשום על הרביעי עד כלות כל המספרים שכתבת ובידך לעשות הנפה גדולה כשתכתוב מספרים הרבה או קטנה כשתכתוב מספרים מעט ואחר שתשלים הרשמים במספר השלשה תשוב ותעשה כן במספר החמשה והששי תרשום ומן הרשום ההוא תמנה חמשה והששי תרשום עד כלות הנפה וכן תשוב תעשה במספר ז' וכן בכל מספר וכל אחד תצטרך לרשום רשמים שלא ירשמו ע"י הראשנים ואחר שתרשום הנפה כלה כמספר שלשה שלשה ותשוב לרשום במספר ה' תפגע בקצת מספרים שכבר רשמת אותם במספר השלשה ולא תצטרך לרשום אותם אבל תמנה לפנים עד שתפגע במספרי' שאינם רשומים תרשום אותם וכן כשתחשוב א"כ במספר ז' תפגע בהרבה מספרים מאשר רשמת כג' וה' ולא תצטרך לרושמם עד שתפגע בבלתי רשומים ולעולם הראשון שתפגע בבלתי רשום הוא מרובע המספר ההוא | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>המשל</span> בזה התחלת לרשום בג' רשמת ט' וטו' וכ"א וכ"ז ול"ג ול"ט ומ"ה ונ"א ונ"ז וס"ג וס"ט וע"ה וכן כלם עד תשלום הנפה וכשב[א]ת לחשוב בה' התחלת ממספר ה' ופגעת תחלה במספר ט"ו וכבר נרשם על ידי ג' מנית משם ה' פגעת בכ"ה ולא נרשם ע"י הג' תרשמהו וכ"ה הוא מרובע מספר הה' אחריו תפגע במספר ל"ה ולא נרשם תרשמהו וכן עד סוף הנפה כל מספר שאחריו ה' תרשמהו אם לא נרשם בג' כי אחרי הל"ה תפגע במ"ה וכבר נרשם בג' אח"כ תפגעו בנ"ה ולא נרשם א"כ בס"ה ולא נרשם אח"כ בע"ה וכבר נרשם וכן כלם א"כ תשוב תתחיל במספר ז' תפגע במספר כ"א וכבר נרשם בג' א"כ תפגע בל"ה וכבר נרשם בה' א"כ תפגע במ"ט ולא נרשם תרשמהו והוא מרובע ז' וכן תבקש עד תשלום הנפה ותרשום בז' א"כ תבא לחשוב במספר ט' ואין צורך כי הוא מורכב מג' וכבר נרשמו כל מספרי הנפה בג' והן בט"ו אין צורך למנות וכן בכל מספר שכבר נרשם לא תמנה בו כי לא תמצא שתצטרך לרשום כלום על ידו תשוב למספר י"א והוא הראשון<ref>marg.פי' שאם תמנה בעבו' הי"א מיג' בתים כמו הג' לא תמצא שתרשום כלל כי כבר רשומים הם פי' מספרים אחדים שקדמו ליא' ולא תמצא לרשום רק מרובעו והלאה ודרך זו שוה לכל המספר' שלא תמצא לרשום רק מרובעו והלאה ודע שזו הנפה לא יתכן רק י"ג בתים שמרובעו קס"ט אבל לא לט"ו שמרובעו רכ"ה ואין הנפה רק עד רי"א</ref> שאתה ראוי לפגוע בלי רשום הוא מרובע י"א ומרובעו הוא קכ"א ולא כתבת בנפה כי אם עד ע"ה א"כ לא תוכל להוסיף רושם יותר בנפה זו היא עד ע"ה ולכן נדע שנשלם מעשה זו הנפה<ref>marg.נראה שהנפה היא אז עד ע"ה בתים בלבד ושוב הוסיפו עליו כ"ה בתים ועשאוהו למאה בתים</ref> ולכן מספר שאתה רוצה לרשום בו תרבע אותו ותראה אם המספר שבסוף הנפה הוא גדול מן המרובע ההוא מנה בו ורשום כי תמצא מה שתצטרך לרשמו אבל אם המרובע יותר מן המספר האחרון אין בו צורך לרשום בו כלל ונשלמה הנפה ומעשה הנפה נהגו לעשות מרובע מחולק לבתים מרובעים יהיה המרובע שוה הצלעות או ארוך ויעשו בתים רבים או מעטים כפי מה שירצו ובכל בית יכתבו מספר על הסדר הנפרדים א"כ ימנו וירשומו וזו צורת הנפה ובה מאה בתים ובזו הנפה תוכל למנות בכל המספרים ולרשום עד י"ג כי מרובע קס"ט ותמצאנו בנפה אבל כשתבא למספר י"ז <sup>ר"ל ט"ו שמרובעו רכה</sup> הנה מרובעו רפ"ט והוא גדול ממספר ר"א שהוא אחרון בנפה ולכן לא תמצא מ"ה שתרשום בי"ז ולכן במספר י"ג נשלם מעשה זו הנפה וכל מספר תמצאהו רשום בנפה הוא מורכב ואשר תמצאנו בלתי רשום הוא חרש לא יחלק כי אם על אחד בלבד | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |||
| + | === Chapter Six: Completion and Degrading === | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big>שער השלישי</big> ב{{#annot:term|1944,1422|e48U}}השלמה {{#annotend:e48U}}וה{{#annot:term|1944,2342|a3kE}}הורדה{{#annotend:a3kE}} | ||
| + | |- | ||
| + | |[al-Bannāʼ] said: <span style=color:red>Definition of the completion and degrading operations:</span> {{#annot:definition|1944,1422,1944,2342|6zM1}}completion is repairing and degrading is its opposite. The intention in completion and degrading is knowing what should be multiplied by a certain number, so that the result is the required. The completion is from the smaller to the greater and the degreding is vice versa. | ||
| + | |style="text-align:right;"|אמר והשלמה היא התיקון וההורדה היא הפכו והרצון בהשלמה וההורדה ידיעת מה שיוכה במספר מה ויבא ממנו המבוקש ולא תהיה ההשלמה אלא מן המעט אל הרב וההורדה בהפך{{#annotend:6zM1}} | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> כשיהיה מספר מה כאלו <ref>17v</ref>תאמר ד' עד"מ ויושאל להשלימו לח' כלומר באיזה מספר נכה ד' ויהיה היוצא מן ההכאה ח' ויהיה המספר דרך משל ב' וכשתכה ב' בד' יהיה היוצא מן ההכאה ח' והוא המבוקש זהו ענין ההשלמה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וההורדה הפך זה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle a\sdot8=4</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר רצינו ע"ד להוריד שמנה לד' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כלומר באי זה מספר נכה ח' ויהיה היוצא ד' מן המבוקש ויהיה זה על ד"מ חצי וכשתכה חצי בח' יהיה היוצא חצי השמנה שהם ד' והוא המבוקש ולעולם המושלם אליו <sup>ד"מ ח'</sup> הוא יותר מאשר תרצה <sup>ד"מ ד'</sup> להשלימו ו{{#annot:term|1946,2354|7y64}}היורד{{#annotend:7y64}} הוא <sup>ד"מ ח'</sup> יותר מן אשר אליו תרצה להוריד <sup>ד"מ ד'</sup> |
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והמעשה בהשלמה הוא שתחלק המושלם אליו אל המושלם המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> המשל בזה רצינו להשלים ד' להיות ח' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|הנה ד' הוא {{#annot:term|1946,2353|BD2Z}}המושלם{{#annotend:BD2Z}} וח' הוא {{#annot:term|1946,2353|5seF}}המושלם אליו{{#annotend:5seF}} תחלק ח' שהוא המושלם אליו על ד' שהוא המושלם יצא בחלוקה ב' והוא המספר המבוקש אשר אם תכה אותו בד' שהוא המושלם ר"ל שתרצה להשלימו יצא בהכאה ח' והוא המבוקש | |
| − | |style="text-align:right;"|המשל | + | |- |
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the operation of degrading is that you denominate the degraded by that to which it is degraded and the result is the required. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והמעשה בהורדה שתקרא שם המורד אליו מן המורד והיוצא הוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> המשל בזה רצית להוריד שמנה להיות ד' הוא {{#annot:term|1946,2355|E1R8}}המורד אליו{{#annotend:E1R8}} וח' הוא {{#annot:term|1946,2355|hS3l}}המורד{{#annotend:hS3l}} תקרא לד' שהוא המורד אליו מן שמנה שהוא המורד וזה כשתכתוב הח' ועליהם קו ותכתוב עליהם הד' בזו הצורה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והנה הם ד' שמניות או אמור שם <sup>שני</sup> רביעים או אמור חצי והוא המספר המבוקש אשר אם תכה אותו בח' יצא בהכאה ד' והוא המבוקש כי ד' שמניות שמנה הם ד' וכן שני רביעי ח' הם ד' וכן חצי ח' הם ד' וע"ל א"ם עי"א | |
| − | |style="text-align:right;"|וכן | + | |- |
| + | |} | ||
| + | |||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |
| + | == Section Two: Fractions == | ||
| + | |||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>החלק השני בשברים</big> | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': <span style=color:red>Definition of the fractionalizing operation:</span> {{#annot:definition|1627,1628|CxKi}}fractionalizing is the ratio between two numbers, be it a part or parts, so that the ratio between the part and its denominations is called fractionalizing. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמר השבירה היא היחס אשר בין שני מספרים כשיהיה חלק או חלקים הנה היחס אשר בין החלק וכנויו יקרא שבירה{{#annotend:CxKi}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כל מה שהוא פחות מאחד שלם יקרא אצל {{#annot:term|782,1327|Xa3S}}חכמי המספר{{#annotend:Xa3S}} שבר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|הן שיהיה חלק אחד כמו רביע ושליש ודומיהם | |
| − | |||
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|או שנים חלקים ויותר <sup>כמו</sup> שני שלישים וג' רביעיים ודומיהם איזה חלק שיהיה מן השלם | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכאלו השלם נחלק או אמור נשבר ונעשה חלקים חלקים או שברים שברים | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ורצון המחבר כי החלק מן השלם לא יקרא שבר מצד עצמו כי החלק הוא מספר מה כמו השלם ויקרא נשבר והחלק ממנו יקרא שבר | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וה{{#annot:term|1627,1628|vU9u}}שבירה{{#annotend:vU9u}} הוא היחס אשר בין שני אלה המספרים ובעבור כי בין שני המספרים אפשר להיות יחסים אחרים כמו שזה רב וזה מעט <sup>כי הוא מהמצטרפי'</sup> וכדומה לזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|''' | + | |style="text-align:right;"| אמר כי היחס הזה יקרא שבירה כשהיחס הוא ע"ד החלוק ר"ל חלוקת השלם אל חלקים רבים או מעטים או היחס ההוא יקרא שבירה והיחס הזה הוא אשר בין החלק וכנויו ר"ל כי הרביע עד"מ הוא אחד מד' ושני רביעיים הם ב' מד' וכן כל החלקי' הנה הא' והב' הם מספר החלקים והד' הם המספר אשר בו יכונו ויתוארו הא' והב' ויקראו רביע ורביעים והיחס אשר בין החלק וכנויו יקרא השבירה ויאמר כי השנים שברים מן הד' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ויבואו בהם מן המעשים לפי אותינו ששה שערים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> ויבאו ר"ל בשברים מן המעשים ששה שברים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|} | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | === Chapter One: The names and forms of fractions === |
| + | |||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הא'</span></big> בשמות השברים והצעתם לשברים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|עשרה שמות פשוטי' הראשון הוא החצי והוא הגדול שבהם עוד השליש, עוד הרביע עוד החומש עוד השתות עוד השביעי עוד השמין עוד התשיעי עוד העשירית עוד החלק | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> השברים יש להם שמות עשרה מונחים בלשון ונקראים על אחדי המספר חצי שליש רביע חומש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ופי' אחד משנים א' משלשה אחד מד' אחד מה' וכן כלם | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ולמעלה מן עשרה אין שֵם יורה על השבר כי אם על צד החלק או הרכבת אלה העשרה שברים | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וזה כי תאמר חלק אחד מי"א וחלק אחד מי"ב וחלק אחד מי"ג | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וזהו אמרנו עוד החלקי' והוא אחד מן העשרה שמות הפשוטים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|ולא תאמר אֶחַד עַשִׂירִיִ שְׁנֵים עַשִׂירִיִ וכדומה להם |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|או תאמר בחלק אחד מי"ב חצי שתות או שליש רביע או רביע שליש וזה שם מורכב משני שמות שברים פשוטים יתברר לפנים בג"ה | ||
|- | |- | ||
| − | + | | | |
| + | |style="text-align:right;"|וצורת אלה השברים הפשוטים הן כן תעשה קו ישר ולמעלה מן הקו תכתוב מספר השברים ולמטה מן הקו המספר אשר בו יכונו <sup>ויתוארו</sup> השברים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|[[File:half.png|12 px]] משל החצי תצייר זו בזו הצורה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה הא' אשר למעלה מן הקו תורה על השבר שהוא א' והב' תורה שזה האחד הוא אחד משנים שהוא החצי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|[[File:third.png|12 px]] והשליש תצייר אותו כזו הצורה | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והרביע [[File:quarter.png|12 px]] וחומש [[File:fifth.png|12 px]] ושתות [[File:sixth.png|12 px]] ושביע [[File:seventh.png|12 px]] ושמין [[File:eighth.png|12 px]] ותשיע [[File:ninth.png|12 px]] ועשירית ‫[[File:tenth.png|12 px]] | |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והחלק תצייר אותו בזו הצורה חלק אחד מי"א ‫[[File:eleventh.png|12 px]] | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן כל החלקים אשר למעלה מעשרה | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וְיַשְנוּ אלה המספרים ויתקבצו ויכלו בקבוץ כל שבר מהם אל פחות מכנויו בחלק |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמר כי אלה השברים ישנו ותאמ' שני שלישים ושני רביעיים וכן כלם | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עד תצייר שני שלישים בזו הצורה ‫[[File:two thirds.png|12 px]] |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 5,072: | Line 5,667: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>2</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |4 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | | | + | |ושני רביעיים כזו הצורה |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| Line 5,091: | Line 5,686: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>2</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |5 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | | | + | |ושני חמשיי' כזו |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן כלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עוד יתקבצו על ההשנות ותאמר שלשה רביעיים ושלשה חומשים וארבעה חומשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | | |
| + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | + | |-style="text-align:center;" | |
| − | + | |<u>ג</u> | |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ד | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |ותצייר שלשה רביעיי' כזו הצורה | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | + | | |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,127: | Line 5,730: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u>ג | + | |<u>ג</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |ושלשה חמשים כזו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,155: | Line 5,749: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u>ד | + | |<u>ד</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |ה | + | |ה |
|} | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |וארבעה חומשים כזו | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| Line 5,164: | Line 5,761: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן כלם עד שיהיה המקובץ פחות מן הכנוי בחלק אחד | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וזה כי תאמר ארבעה ח<sup>ו</sup>משים ולא תאמר חמשה חומשים | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כי באמרך שלשה רביעיים קבצת מן השברים עד חלק אחד פחות מן <ref>18r</ref>הכנוי שהוא ארבעה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם תאמר ד' רביעים אינם שברים כי הוא הכנוי בעצמו והוא האחד השלם ואלו כלם יקראו נפרדי' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|כמו | + | |style="text-align:right;"|והכינויים והם אשר תחת הקוים בצורות יקראו המורים במעשה המספר<ref>marg. ויש מי שיקרא האותיות תחת הקו איכויות בהעברה והאותיות שעל הקו כמויות ואם שניהם כמו'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ויוחסו אלה השמות הפשוטים קצתם אל קצתם ויהיה מהם שם מחובר משני שמות ומיותר מזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אחר שהזכיר אלה השמות הפשוטים קצתם אל קצתם ויהיה מהם שם מחובר משני הפשוטים יזכור המורכבים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר כי יוחסו אלה השמות קצתם לקצתם ויבואו על ג' מינים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | + | |ותאמר שליש חצי |
| + | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,201: | Line 5,794: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א  </u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ב ג |
|} | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |האחד וזה צורתו | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | + | | |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,220: | Line 5,813: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א  </u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג ב |
|} | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |או חצי שליש | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | + | | |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,242: | Line 5,832: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א  </u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ד ג |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או שליש רביע | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | + | | |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,263: | Line 5,851: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א  </u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג ד |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או רביע שליש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וזה השם מורכב משני שמות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,296: | Line 5,874: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א    </u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |ד  | + | |ד ג ב |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או תאמר חצי שליש רביע | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,321: | Line 5,893: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א    </u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |ה | + | |ט ה ו |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או שתות חומש תשיעית | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וזה השם מורכב משלשה שמות וכן מיותר מזה ואלה יקראו שבר השבר ושבר שברי השבר | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | + | | |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,343: | Line 5,916: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א א</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ב ג |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או תאמר חצי ושליש החצי | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וזה יקרא שבר ושבר השבר | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | + | | |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,369: | Line 5,938: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u>ב  | + | |<u>ב ג</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |ג | + | |ג ד |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |וכן תאמר שני שלישיי' ושלשה רביעי שליש | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ויקראו שברים ושברי שבר | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | | | |
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| + | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,388: | Line 5,960: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ג ב ג</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה ז ח |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או תאמר שלשה חומשים ושני שביעיות חומש ושלשה שמיניות שביעית החומש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ויקראו שברים ושברי השבר ושברי שבר השבר |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,424: | Line 5,982: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ג   ה</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ט ו ז |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | + | |או תאמר שלשה תשיעיות וחמשה שביעיות שתות התשיע | |
| + | |- | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ויקראו שברים ושברי שבר השבר וכן כל מה שיהיה יותר מזה מן הדומה לו וכל אלה יקראו מתייחסי' לשבר אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | | | |
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| + | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,443: | Line 6,004: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | + | |<u>ג ב</u> | |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ד ה |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | + | |או תאמר שני חמישיים משלשה רביעיים ויקראו שברי השברים כזו הצורה | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,468: | Line 6,023: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ה ג ה</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |ו|| | + | |ט ח ו |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או חמשה שתותים משלשה שמניות מחמשה תשיעיות | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה ויקראו שברי שברי השברים וזה המין יקרא חלקיי כי הוא חלקי חלקי' לא חלקי חלק אחד כמו המתייחסים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | | | |
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| + | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,487: | Line 6,045: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א   ד</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג ו ד |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או תאמר שליש ורביע ר"ל שליש של אחד ורביע של אחד כזו הצורה | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ו"ו העטף באמצעי וזה יקרא מתחלף ויבא על פנים רבים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כי זה המשל שעשינו הוא מתפרד וכן אפשר להיות מן המתייחס ומן החלקים ומנפרד ומתיחס ונפרד וחלק וחלקיי ומתייחס ומשל כלם נקל וצורתו ידועה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | | | |
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| + | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,509: | Line 6,070: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א</u>||rowspan="2" |פחות||<u>א</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |ג | + | |ד||ג |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או תאמר שליש פחות רביע ויקרא {{#annot:term|789,2332|yV1u}}נזור{{#annotend:yV1u}} וצורתו | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|וזה משל מן הנפרד ואפשר לבא מכל המינים כמו המתחלף והוא יחלק לנזור מתפרד ולנזור מתדבק |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |- |
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמתפרד הוא מה שזכרתי שתקח איזה שני מינים תרצה ותכתוב ביניהם פחות ויהיה השני מועט מן הראשון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמתדבק הוא מה שתאמר שני שלישים פחות שני רביעים מהשני השלישים וזו צורתו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | | | |
| − | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,528: | Line 6,097: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ב</u>||rowspan="2" |פחות||<u>ב</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ד||ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': <span style=color:red>Definition of the operation that determines the common denominator:</span> {{#annot:definition|2359,1974|adHL}} determining the common denominator is that we convert all that was given in the question itself to the smaller fraction in it. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וההצעה הוא שנשיב כל מה שהונח בשאלה בעינה אל פחות שבר שבה{{#annotend:adHL}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והיא תתחלף בהתחלפות השברים והם חמשה פנים נפרד ומתיחס ומתחלף וחלקיי ו{{#annot:term|789,2332|cU17}}נזוריי{{#annotend:cU17}} | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> הוא אמר בתחלת השער שזה השער כולל שמות השברים והצעתם שזכר שמות כל השברים למיניהם יזכור הצעתם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמ' כי ה{{#annot:term|2359,1974|JdQ2}}הצעה{{#annotend:JdQ2}} היא שנשיב כל השברים שיהיו לנו בחשבוננו אל הפחות שבר שבהם עד שנדע מספרם ונאמר כך וכך שברים מן השבר ההוא יש בכל החשבון | |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| − | + | *<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)<\frac{3}{4}\longrightarrow\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)=\frac{16}{5}\sdot\frac{1}{4}}}</math> | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>המשל</span></big> שאם היה לנו שלשה רביעיות וחומש רביעית הנה השבר הפחות הוא חומש רביעית ולכן נשיבם כלפי חומשי רביעיות ונאמר כי הם י"ו חומשי רביעית | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{9}\sdot\frac{1}{7}\right)<\frac{2}{7}\longrightarrow3+\frac{2}{7}+\left(\frac{3}{9}\sdot\frac{1}{7}\right)=\frac{210}{9}\sdot\frac{1}{7}}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן אם היו לנו שלמים ושברים כמו שלשה שלמים ושני שביעיות ושלשה תשיעיות השביעית הנה הפחות שבר הוא תשיעית השביעית נשים כל החשבון לו ויהיו ר"י תשיעיות שביעית |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמר כי הדרך בהצעה לא תהיה בכל השברים אחת אבל תתחלף כפי חלוף מיני השברי' כי כל מין מהם יש לו דרך בפני עצמו להשיבו אל הפחות שבר שבו | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|אמר כי השברים יבאו בשאלות על חמשה מינים | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | :1) separated<br> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}+\frac{1}{3}}}</math><br> |
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}+\frac{5}{9}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|האחד הנפרד כי כבר יאמר בשאלה בקבוץ עד"מ קבץ רביע עם שליש או שני שלישיות עם חמשה תשיעיות וכל אחד מאלו יקרא נפרד כי הוא לבדו שבר או שברים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :2) related<br> |
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)+\left(\frac{5}{7}\sdot\frac{1}{2}\right)}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והשני המתייחס כי יאמר קבץ שני רביעי חומש עם חמשה שביעיות חצי וכדומה לזה מן המתייחסים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :3) partial<br> |
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{6}\right)+\left(\frac{5}{7}\sdot\frac{3}{9}\right)}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והשלישי החלקיי כי יאמר קבץ שלשה רביעיות של שלשה ששיות עם חמשה שביעיות של שלשה תשיעיות וכדומה לזה מכל החלקיים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :4) subtractive<br> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}-\frac{1}{5}\right)+\left(\frac{1}{3}-\frac{1}{6}\right)}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|והרביעי הנזוריי אשר יאמר קבץ רביע פחות חומש עם שליש פחות שתות וכדומה לזה וזה יחלק לשני פנים וכו' | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והחמשי המתחלף וזה אפשר קבץ רביע ושליש עם חומש ושתות וכן מן המתייחס קבץ רביע שליש ושבע שמניות עם שתות חומש וחומש שביעית וכן בכלם ויתרכבו אלה עם אלה כמתחלף כי יאמר קבץ נפרד ומתייחס עם נזור או חלקיי ומתיחס עם נפרד ונזור וכן מפנים רבים ויקראו כלם מתחלפים כי הם מינים ואלה דרכי ההצעות | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> הצעת הנפרד מה שעליו | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כשתרצה להשיב השבר הנפרד לפחות מה שיש בו קח המספר אשר על הקו והוא המבוקש | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | + | | |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,618: | Line 6,173: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | + | |<u>א</u> | |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג |
|} | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |והמשל רצית להציע שצורתו זו | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|הנה הצעתו הא' אשר על הקו | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | | | |
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| + | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,637: | Line 6,195: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | + | |<u>ג</u> | |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |ואם רצית להציע שלשה חמשיות שצורתם זו | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|{{#annot:term|570,1974|pR6Z}}הצעתם{{#annotend:pR6Z}} ג' אשר על הקו וכן בכלם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בשבר השבר במתיחס וכן בשבר שבר השבר או שברי השבר בעבור כי אין על הקו כי אם מספר אחד כמו הנפרד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,665: | Line 6,222: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א  </u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג ד |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |המשל רביע שליש שצורתו זאת | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| Line 5,674: | Line 6,234: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|הצעתו א' שעל הקו |
| − | |style="text-align: | + | |- |
| + | | | ||
| + | | | ||
| + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
| + | | | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,681: | Line 6,245: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>א    </u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ט ז ה |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | + | |וכן חומש שביעית תשיעי' שצורתו זו | |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,707: | Line 6,264: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | + | |<u>ב  </u> | |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |ה|| | + | |ד ה |
| + | |} | ||
| + | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |או שני חומשי רביע שזו צורתו | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| Line 5,716: | Line 6,276: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|בכלם ה{{#annot:term|570,1974|ZoZR}}הצעה{{#annotend:ZoZR}} היא ה{{#annot:term|204,1332|nckU}}אות{{#annotend:nckU}} אשר על הקו | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>18v</ref><big><span style=color:red>אמר</span></big> והצעת המתיחס מה שעל המורה הראשון במוכפל במורה הסמוך לו במשא עד סוף השטה או מה שעל המורה הראשון מוכפל מה שאחריו מן המורים ומה שעל השני בכל מה שאחריו מן המורים וכן עד שתכלה השטה ותקבץ הכלל | |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> זהו המתיחס אשר לו שברים ושברי שברים | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמרו במשא ר"ל שתכפול המספר אשר על הראשון מן השברים במורה אשר אחריו<br> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ומה שיתקבץ תוסיף עליו המספר אשר על המורה ההוא השני וזו התוספת תקרא משא<br> |
| + | ומה שיתקבץ תכפלנו במורה השלישי ותוסיף על המקובץ מה שעל ראש המורה ההוא וכן עד סוף השטה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרו או מה שעל המורה היא דרך אחרת להציע המתיחס |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle\frac{3}{4}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל לראשון רצית להציע שלשה רביעיות ושני חומשי רביע ושתות חומש רביע וזו צורתם | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ג ב א</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ד ה ו | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כפלנו ג' שעל המורה הראשון בה' שהם המורה השני היו ט"ו הוספנו עליהם ב' אשר על הה' היו י"ז<br> |
| + | כפלנו הי"ז בו' שהם המורה השלישי היו ק"ב הוספנו עליהם א' שעל הו' היה המקובץ ק"ג והם הצעת אלה השברים תכתוב אותם למעלה מהם תמיד | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(3\sdot5\right)+2\right]\sdot6\right]+1=\left[\left(15+2\right)\sdot6\right]+1=\left(17\sdot6\right)+1=102+1=103}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובדרך השנית כפלנו ג' בה' היו ט"ו וט"ו בו' היו צ'<br> |
| + | עוד כפלנו ב' בו' היו י"ב הוספנו עליהם הא' שעל הו' היו י"ג קבצתם עם הצ' היו ק"ג | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(3\sdot5\right)\sdot6\right]+\left[\left(2\sdot6\right)+1\right]=\left(15\sdot6\right)+\left(12+1\right)=90+13=103}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמחבר לא זכר בדרך הזאת השנית שצריך להוסיף המספר האחרון שעל המורה האחרון עם המקובץ והוא כבר הכרתי וכן תעשה בכל דומה לזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle\frac{4}{5}+\left(\frac{3}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וצריך משל שני שתהיה {{#annot:term|205,1554|Othg}}סיפרא{{#annotend:Othg}} למעלה מן הקו והוא ד' חומשים וג' חומשי רביע חומש וה' שתות חומש רביע החומש וזו צורתם | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ד 0 ג ה</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ה ד ה ו | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכפל ד' בד' יהיו י"ו ולא תוסיף כלום כי אין על הד' כלום אבל תכפול הי"ו בה' ויהיו פ' תוסיף ג' ויהיו פ"ג תכפול אותם בו' יהיו תצ"ח תוסיף ה' יהיו תק"ג |
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left[\left(4\sdot4\right)\sdot5\right]+3\right]\sdot6\right]+5=\left[\left[\left(16\sdot5\right)+3\right]\sdot6\right]+5=\left[\left(80+3\right)\sdot6\right]+5=\left(83\sdot6\right)+5=498+5=503}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובדרך השנית תכפול ד' בד' יהיו י"ו ותכפול י"ו בה' יהיו פ' ופ' בו' יהיו ת"פ<br> |
| + | עוד ג' בו' יהיו י"ח תוסיף עליהם ה' יהיו כ"ג תקבצם על הת"פ יהיו תק"ג | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(4\sdot4\right)\sdot5\right]\sdot6\right]+\left[\left(3\sdot6\right)+5\right]=\left[\left(16\sdot5\right)\sdot6\right]+\left(18+5\right)=\left(80\sdot6\right)+23=480+23=503}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והצעת המתחלף תכפול הצעת כל חלק במורים אשר בזולתו ותקבץ הכלל |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> המתחלף כל שברים שאינם ממין אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כמו רביע ושליש ר"ל רביע אחד ושליש אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן שני חומשים ושלשה רביעיים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן אם היו שלשה או ארבעה מתחלפי' או יותר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כמו שני שלישים וארבעה חומשים וה' שביעיות וז' תשיעיות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכן | + | |style="text-align:right;"|וכן שנים מתיחסים או שלשה או יותר וכן מן הנזוריי' ומן החלקיים או נפרדים ומתיחס וכן מכלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\frac{ | + | *<math>\scriptstyle\frac{2}{4}+\frac{3}{5}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>משל</span> מן הנפרדים שני רביעים ושלשה חומשים שזו צורתם |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,800: | Line 6,382: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ב ג</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ד ה |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot5\right)+\left(3\sdot4\right)=10+12=22}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכבר ידעת כי הצעת המספר הוא מן אשר על הקו לכן תכפול הב' שהם הצעת האחד בה' שהם המורה השני יהיו עשרה <s>ותכפול הג' שהם הצעת הא' בה' שהם המורה השני יהיו עשרה</s> ותכפול הג' שהם הצעת האחד בד' שהם המורה והראשון יהיו י"ב קבצם עם העשרה יהיו כ"ב וזה המבוקש והם כ"ב רביעיות חמישית או חמישיות רביעית |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\frac{\frac{\frac | + | *<math>\scriptstyle\frac{3}{4}+\frac{5}{6}+\frac{2}{3}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> לשלשה מתחלפים והם אלה |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,823: | Line 6,401: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ג ה ב</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |ד  | + | |ד ו ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 5,831: | Line 6,409: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | |style="text-align:right;"|תכפול ג' בו' יהיו י"ח תכפול י"ח בג' יהיו נ"ד<br> |
| − | + | עוד תכפול הה' בד' יהיו כ' ועשרים בג' יהיו ס'<br> | |
| − | + | עוד תכפול ב' בו' יהיו י"ב והי"ב בד' יהיו מ"ח<br> | |
| − | + | תקבץ מ"ח ונ"ד וס' יהיו הכל קס"ב והוא המבוקש והם קס"ב שלישיות רביעית ששית | |
| − | + | |- | |
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(3\sdot6\right)\sdot3\right]+\left[\left(5\sdot4\right)\sdot3\right]+\left[\left(2\sdot6\right)\sdot4\right]=\left(18\sdot3\right)+\left(20\sdot3\right)+\left(12\sdot4\right)=54+60+48=162}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\frac{ | + | *<math>\scriptstyle\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{4}{5}\sdot\frac{1}{6}\right)</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> מן המתיחסים שני שליש רביע וד' חומשי שתות וזו צורתם |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,845: | Line 6,425: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u>&# | + | |<u>ד  </u>||<u>ב  </u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ו ה||ד ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | |style="text-align:right;"|תכפול הצעת הראשון שהוא ב' בו' יהיו י"ב והי"ב בה' יהיו ס'<br> |
| − | + | ותכפול הצעת השני שהוא ד' בג' יהיו י"ב והי"ב בד' יהיו מ"ח<br> | |
| − | + | קבצם עם הס' יהיו ק"ח והוא המבוקש והן ק"ח רביעי שליש חומש שתות | |
| − | + | |- | |
| − | + | |colspan=2| | |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(2\sdot6\right)\sdot5\right]+\left[\left(4\sdot3\right)\sdot4\right]=\left(12\sdot5\right)+\left(12\sdot4\right)=60+48=108}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\frac{\frac{\frac{\frac{ | + | *<math>\scriptstyle\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{9}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]+\left[\frac{5}{6}+\left(\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>משל</span></big> שני מן המתיחסים ד' חומשים ושני תשיעיות חומש וה' ששיות וו' שביעית ששית וזו צורתם |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,869: | Line 6,448: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ה ו</u>||<u>ד ב</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ו ז||ה ט |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | |style="text-align:right;"|תציע כל אחד מהם כפי מה שידעת בהצעת המתיחס ותכתוב על כל אחד הצעתו<br> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | והנה תהיה הצעת הראשון כשתכפול ד' בט' יהיו ל"ו ותוסיף עליהם ב' יהיו ל"ח תכתבם עליו<br> |
| + | עוד תציע השני כשתכפול ה' בז' יהיו ל"ה ותוסיף ו' יהיו מ"א תכתבם עליו<br> | ||
| + | א"כ תכפול הצעת הראשונים במורים שבשני כשתכפול ל"ח בו' יהיו רכ"ח תכפלם בז' יהיו אלף ת"קצ"ו<br> | ||
| + | עוד תכפול מ"א שהם הצעת השני בט' יהיו שס"ט תכפלם בה' יהיו אלף ת"תמ"ה<br> | ||
| + | תקבצם על אלף ת"קצ"ו יהיו ג' אלפי' תמ"א והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left[\left[\left(4\sdot9\right)+2\right]\sdot6\sdot7\right]+\left[\left[\left(5\sdot7\right)+6\right]\sdot9\sdot5\right]&\scriptstyle=\left[\left(36+2\right)\sdot6\sdot7\right]+\left[\left(35+6\right)\sdot9\sdot5\right]=\left(38\sdot6\sdot7\right)+\left(41\sdot9\sdot5\right)\\&\scriptstyle=\left(228\sdot7\right)+\left(369\sdot5\right)=1596+1845=3441\\\end{align}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בכל השאר המינים נזוריים <sup>ו</sup>חלקיים בשתציע כל אחד מהם ותכה הצעת האחד במורה השני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היו ג' או ד' מתיחסים או איזה מין תעשה כמו שעשית בג' הנפרדים בשתכה הצעת כל אחד בכל המורים אשר באחרים ותקבץ הכל והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והצעת החלקיי בשתכפול מה שעל הקו קצתו בקצתו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle\frac{3}{4}\sdot\frac{5}{6}\sdot\frac{4}{9}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כבר ידעת כי החלקיי הוא שתאמר שלשה רביעיות מחמשה שתותים מד' תשיעיות וזו צורתם | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,891: | Line 6,483: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ג ה ד</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ד ו ט |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 5,899: | Line 6,491: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5\sdot4=15\sdot4=60}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל בהצעתם תכפול ג' שעל הקו בה' הסמוכה לה יהיו ט"ו כפלם בד' שעל הקו שאחרי הה' יהיו ס' והוא המבוקש |
| − | + | |- | |
| − | + | | | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והצעת הנזוריי אמנם המתפרד כמו המתחלף ותגרע המעט מן הרב ואמנם המתדבק תכפול הצעת המספר הראשון בהצעת השני הנזור ותכפול אותה ג"כ במורים אשר לו וגרע המעט מן הרב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> כבר ביארנו מה <s>פירוש</s> הוא הנזור והמתפרד והמתדבק ממנו ואמר כי הצעת המתפרד הוא בהצעת המתחלף שתכפול הצעת האחד במורי השני כי זה ג"כ ר"ל הנזורי <ref>19r</ref>יש בו שברים מתחלפים אלא שבמתחלף תקבץ יחד שני הכפלים ובכאן במקום הקבוץ תגרע הפחות מן היתר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\frac{3}{4}-\frac{2}{5}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל רצית להציע שלשה רבעים של אחד פחות שני חומש אחד שזהו המתפרד וזה צורתו | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,908: | Line 6,508: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ב</u>||rowspan="2" |פחות||<u>ג</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה||ד |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 5,916: | Line 6,516: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot5\right)-\left(2\sdot4\right)=15-8=7}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כפלנו ג' בה' היו ט"ו וכפלנו ב' בד' היו ח' גרענו ח' מט"ו הנשאר ז' והוא המבוקש והם ז' רביעי חומש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם היו שני המספרים מתיחסים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]-\left[\frac{3}{5}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|המשל שלשה רביעי' ושליש רביע פחות ג' חומשים וב' שלישי חומש וזו צורתם | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,922: | Line 6,530: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ג ב</u>||rowspan="2" |פחות||<u>ג א</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה ג||ד ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 5,930: | Line 6,538: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תציע כל אחד כמו שידעת בהצעת המתיחס וכתוב על כל אחד הצעתו<br> |
| + | יהיה הצעת הראשון י' והצעת השני י"א<br> | ||
| + | תכפול י' בה' יהיו נ' עוד תכפול נ' בג' יהיו ק"ן<br> | ||
| + | א"כ תכפול י"א בג' יהיו ל"ג וכפול ל"ג בד' יהיו '''יהיו''' קל"ב<br> | ||
| + | תגרע קל"ב מן ק"ן הנשאר י"ח והוא המבוקש והם י"ח שלישי שליש רביעי חומש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(3\sdot3\right)+1\right]\sdot5\sdot3\right]-\left[\left[\left(3\sdot3\right)+2\right]\sdot3\sdot4\right]=\left(10\sdot5\sdot3\right)-\left(10\sdot3\sdot4\right)=\left(50\sdot3\right)-\left(33\sdot4\right)=150-132=18}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בכל שאר המינים ונקל לעשות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\frac{2}{3}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{2}{3}\right)</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל בנזור המתדבק ב' שלישים פחות רביע הב' שלישים וזה צורתו |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,944: | Line 6,558: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u>א</u> | + | |<u>ב פחות א</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג      ד |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|יהיה | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot4\right)-\left(2\sdot1\right)=8-2=6}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|תכפול הצעת הראשון שהוא ב' בהצעת הנזור שהוא א' יהיה ב' עוד תכפול הב' במורה הנזור שהוא ד' יהיו ח' גרע מהם השנים ישארו ו' והוא המבוקש והם ו' רביעי שליש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]-\left[\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\sdot\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\right]</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל במתיחס ד' חומשים ושני שלישי חומש פחות ב' שביעיות וג' שמניות שביעית מן הראשונים וזו צ[ו]רתם | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ב ג</u>||rowspan="2" |פחות||<u>ד ב</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ז ח||ה ג | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הצענו הראשון ע"ד המתייחס היתה הצעתו י"ד כתבנוה למעלה והצענו השני {{#annot:term|789,2332|0puL}}הנזור{{#annotend:0puL}} ג"כ ע"ד המתיחס היתה הצעתו י"ט<br> |
| + | כפלנו י"ד בי"ט היו רס"ו<br> | ||
| + | עוד כפלנו י"ד בז' היו צ"ח כפלנום בח' היו תשפ"ד<br> | ||
| + | גרענו מהם רס"ו הנשאר ת"קי"ח והם המבוקש והם ת"קי"ח שלישיות חמישיות שביעית שמינית | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(4\sdot3\right)+2\right]\sdot7\sdot8\right]-\left[\left[\left(4\sdot3\right)+2\right]\sdot\left[\left(2\sdot8\right)+3\right]\right]=\left(14\sdot7\sdot8\right)-\left(14\sdot19\right)=\left(98\sdot8\right)-266=784-266=518}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והשלם אם יהיה עם אלה השברים בשאלה בראשיתה תכפלנו במורים וקבץ עם ההצעה<br> |
| + | ואם היתה באחריתה תכפול בו ההצעה<br> | ||
| + | ואם היה באמצע בהצטרפו אל הקודם לו יהיה מאוחר ובהצטרפו אל מה שאחריו יהיה מוקדם תציענו אל אחד מהמצטרפים ועם הנשאר במתחלף באיחור ובהקדמה תכפלנו בהצעת הנשאר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> והשלם אם היה עם אלה השברים בשאלה בראשיתה אם בא מספר שלם עם אחד מכל אלה המינים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וידוע כי יבא על ג' פנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אם שיהיה השלם הראשון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle2+\frac{2}{3}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כמו ששאל השואל הציע לי שנים וב' שלישים וזו צורתם | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 5,980: | Line 6,615: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ב</u>||rowspan="2"|ב |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 5,989: | Line 6,624: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|או שיהיה השלם אחרון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\sdot4</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כמו ששאל השואל הציע לי שני שלישי ארבעה וזו צורתם |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | + | |-style="text-align:center;" |
| − | + | |rowspan="2"|ד||<u>ב</u> | |
| − | + | |-style="text-align:center;" | |
| − | + | |ג | |
| − | + | |} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |style="text-align: | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|זהו אמרו ואם היה באחריתה כלומר שיהיה השלם ששאלת אחר השברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|או שיהיה השלם באמצע שני שברים וזהו אמרו ואם היה באמצע וזה יבא על ב' פנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|האחד שיצטרף השלם אל הקודם לו ואז הוא מאוחר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\frac{ | + | *<math>\scriptstyle\left(\frac{3}{4}\sdot2\right)+\frac{4}{6}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כגון ששאל הציע לי ג' רביעי שנים וד' שתותים ופי' כאלו היו שברים מתחלפים כלומ' ג' רביעי שנים לבדם וד' שתותים לבדם וזו צורתם |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,042: | Line 6,659: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ד</u>||rowspan="2"|ב||<u>ג</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ו||ד |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,051: | Line 6,668: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וזהו אמרו<ref>marg.וזהו אמרו בהצטרפו אל הקודם יהיה המאוחר כי הוא דומה לאשר יבא השלם באחדי השברים והשני שיצטרף השלם אל המאוחר ואז הוא מוקדם כגון ששאל הציע לי שני שלישים משלשה ושלשה חומשים ופי' כאלו היו שברים חלקיי' כלומ' ששני שלישים מן השלשה ומן הג' <sup>ג'</sup> חומשים וזו צורתם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,058: | Line 6,674: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ג</u>||rowspan="2"|ג/||<u>ב</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה||ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | וזהו אומרו ובהצטרפו</ref> ובהצטרפו אל מה שאחריו יהיה מוקדם כי הוא דומה לאשר יבא השלם קודם השברים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמ' כי כשיהיה השלם עם השברים בראשית השאלה שההצעה היא שתציע תחלה השברים על הדרך הראויה להם ותשמור היוצא אח"כ תכפול השלם במורים אשר בשברים ותקבץ היוצא עם השמור מן ההצעה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\ | + | *<math>\scriptstyle2+\frac{2}{3}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המשל רצית להציע ב' וב' שלישים וזו צורתו |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,076: | Line 6,693: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ב</u>||rowspan="2"|ב |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+\frac{2}{3}=\frac{\left(2\sdot3\right)+2}{3}=\frac{6+2}{3}=\frac{8}{3}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הצענו השבר והוא שנים שמרנום א"כ כפלנו הב' שלמים בג' שהוא מורה השבר היו ו' קבצנום עם השנים והיו ח' והוא המבוקש והם ח' שלישיות |
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle3+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה השבר מתיחס והמשל ג' ורביע חומש זו צורתם | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,092: | Line 6,712: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u>א  | + | |<u>א  </u>||rowspan="2"|ג |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה ד |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,101: | Line 6,721: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot5\sdot4\right)+1=\left(15\sdot4\right)+1=60+1=61}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הנה הצעת השבר א' תכפול ג' בה' ט"ו וט"ו בד' ס' תקבצם עם הא' יהיו ס"א והוא המבוקש והם ס"א רביעי חומש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\ | + | *<math>\scriptstyle4+\frac{2}{5}+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל במתיחס השני ד' וב' חומשים וג' רביעי חומש וזו צורתם |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,111: | Line 6,732: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ב ג</u>||rowspan="2"|ד |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה ד |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,120: | Line 6,741: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4\sdot5\sdot4\right)+\left[\left(2\sdot4\right)+3\right]=\left(20\sdot4\right)+11=80+11=91}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תציע השבר תהיה ההצעה י"א תשמרם<br> |
| − | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | + | ותכפול הד' שלמים במורים ד' בה' כ' ד' בכ' פ' תקבצם עם הי"א יהיו צ"א והוא המבוקש והם צ"א רביעי חומש |
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle3+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל במתחלף ג' ורביע וחומש וזו צורתם | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u>א</u> | + | |<u>א</u>||<u>א</u>||rowspan="2"|ג |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה||ד |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|והוא המבוקש | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot4\sdot5\right)+\left[\left(1\sdot5\right)+\left(1\sdot4\right)\right]=\left(12\sdot5\right)+9=60+9=69}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הצענו השברים היתה ההצעה ט' וכפלנו הג' בד' י"ב וי"ב בה' ס' קבצנום עם הט' היו ס"ט והוא המבוקש והם ס"ט רביעי חומש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בחלקיי ונזוריי תציע כל אחד מהם בדרך הראויה לו ותכפול השלם במורה השברים ותקבץ היוצא עם ההצעה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמר כי כשיהיה השלם אחר השברים תציע השברים תחלה והיוצא בהצעה תכפלנו בשלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle | + | *<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\sdot4</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המשל שני שלישי ארבעה וזו צורתם |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,145: | Line 6,779: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | + | |rowspan="2"|ד||<u>ב</u> | |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,154: | Line 6,788: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\sdot4=\frac{2\sdot4}{3}=\frac{8}{3}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה הצעת השברי' ב' תכפול אותם בד' יהיו ח' והוא המבוקש והם ח' שלישים |
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן במתיחס אשר הצעתו מספר אחד לבד כלומר שבר השבר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot6</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כמו שליש רביע ששה בזו הצורה | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,161: | Line 6,802: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |rowspan="2"|ו||<u>‫0 א</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ד ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,169: | Line 6,810: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1\sdot6=6}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|תכה אחד בששה והוא המבוקש והם ששה שלישי רביע | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\left[\frac{3}{9}+\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]\sdot6</math> | |
| − | = | + | |style="text-align:right;"|והמשל במתיחס ג' תשיעיו' וה' ששיות תשיעיות חמשה וזא' צורתם |
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |rowspan="2"|ה||<u>ג ה</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ט ו | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(3\sdot6\right)+5\right]\sdot5=23\sdot5=115}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הנה הצעת השברים כ"ג תכפול אותם בה' יהיו ק"ט"ו והוא המבוקש והם ששיות תשיעיות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ונקל לדעת שאר המינים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכשיהיה השלם בין שני שברים ויהיה השלם מצטרף אל השבר הקודם לו אשר אז יקרא מאוחר ר"ל שדומה לשלם כאשר יבא אחר השברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמר שהצעתו היא שתציענו על המצטרף לו שהוא הקודם לו שהוא הקודם לו כן תציענו עם השבר הנשאר שהוא אחרון כאלו היו שני מתחלפים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle\left(\frac{3}{4}\sdot2\right)+\frac{4}{6}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל בזה שלשה רביעי שנים וד' ששיות כי השנים מצטרף אל הראשון וזו צורתו | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | |- | + | |-style="text-align:center;" |
| − | | | + | |<u>ד</u>||rowspan="2"|/ב||<u>ג</u> |
| − | |style="text-align: | + | |-style="text-align:center;" |
| + | |ו||ד | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{3}{4}\sdot2\right)+\frac{4}{6}=\frac{3\sdot2}{4}+\frac{4}{6}=\frac{6}{4}+\frac{4}{6}}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תציע השבר הראשון עם השלם כמו שהראיתיך בבא השלם אחר השברים והוא שתכפול <ref>19v</ref>שלשה שהם הצעת השבר בשלם שהוא ב' יהיו ו' והם ו' רביעיים תכתבם על השבר והשלם שהצעת ויהיו לך אז שני שברים מתחלפי' וזו צורתם |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,215: | Line 6,865: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u>ב | + | |<u>ד</u>||rowspan="2"|'''ב'''||<u>ו</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ו||ד |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,224: | Line 6,874: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{ | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{3}{4}\sdot2\right)+\frac{4}{6}=\frac{6}{4}+\frac{4}{6}=\frac{\left(4\sdot4\right)+\left(6\sdot6\right)}{4\sdot6}=\frac{16+36}{4\sdot6}=\frac{52}{4\sdot6}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תעשה בהם כמו במתחלפים תכפול ד' בד' יהיו י"ו ותכפול ו' בו' יהיו ל"ו תקבצם יהיו נ"ב והוא המבוקש והם נ"ב ששיות רביעית או רביעי<sup>ו</sup>ת ששית וכן תעשה בשאר המינים |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכשיהיה השלם בין שני שברים ויהיה השלם מצטרף אל השבר המאוחר שאז יקרא מוקדם ר"ל שדומה לשלם כאשר יבא קודם השברים | |
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|אמר שהצעתו היא שתציע השלם עם המצטרף לו שהוא המאוחר וא"כ תכפול ההצעה עם הצעת השבר הנשאר שהוא הקודם כאלו היו שני שברים חלקים שהדרך הראויה להם לכפול ההצעה עם ההצעה כמו שידעת | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle | + | *<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\sdot\left(3+\frac{3}{5}\right)</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המשל בזה שני שלישים משלשה ושלשה חומשים וזו צורתם |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,247: | Line 6,891: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ג</u>||rowspan="2"|\ג||<u>ב</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ה||ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,256: | Line 6,900: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot5\right)+3=15+3=18}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכפול השלשה שלמים בה' שהוא המורה השבר יהיו ט"ו קבצנום עם הג' שהם הצעת השבר כמו שהראיתיך בבוא השלם קודם השברים יהיו י"ח כתבנום למעלה והנה יהיה לך שני שברים חלקיים וזו צורתם |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,263: | Line 6,907: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ב יח</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |ג ה&# | + | |ג [ה‫] |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |} | + | | |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot18=36}}</math> | |
| + | |style="text-align:right;"|תכפול הב' בי"ח יהיו ל"ו והוא המבוקש והם שלישי חמישית וכן תעשה בשאר המינים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ובעבור שהמחבר אמר שני אלה הפנים יחד ע"כ אמר תציענו עם אחד מהמצטרפים ושעור דבריו כשיבא השלם באמצע שני שברים הוא יצטרף אל אחד מהם | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אם הצטרף אל הקודם הנה הוא כשלם הבא אחר השברי' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם הצטרף אל המאוחר הנה הוא כשלם הבא קודם השברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והצעתו היא שתציע השלם על אחד מן המצטרפים ר"ל על השבר אשר הוא מצטרף בשאלה |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וא"כ אם זה השלם המצטרף היה מאוחר ר"ל שהצטרף אל הקודם תציע ההצעה ההיא עם השבר השני כאלו היו מתחלפים | |
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם היה קודם ר"ל שהצטרף אל המאוחר תכפול ההצעה ההיא בהצעת השבר הנשאר כאלו היו שם שברים חלקיים | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואלו הם כל מיני ההצעות וראוי שיהיו ידועים לבעל החכמה הזאת בשלמות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> וראוי ש{{#annot:term|1556,1842|Woe9}}יוסר השתוף בין ההצעה והמורים{{#annotend:Woe9}} | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|פירוש כבר ידעת כל דרכי ההצעות וידעת כי המורים הם מספרי' אשר תחת קוי השברים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|ואתה תמצא בשערים שלאחר זה שאתה צריך לחלק ההצעה או מספר מה על המורים או מורים על מורים או הצעה על הצעה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והדרך בחלוקה על מורים היא אחת והיא שתכתוב המורים כלם תקדים איזה שתרצה ואחר איזה שתרצה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והיותר טוב שתכתוב לצד ימינך הגדולים שבמורים ותלך בהדרגה עד שיהיה קטן שבהם לצד שמאלך |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותרשום עליהם קו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|א"כ תחלק המספר אשר יש לך לחלוק או ההצעה על המורה הראשון אשר לצד שמאלך ותשמור היוצא בחלוקה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והנשאר שלא יתחלק שהוא פחות מן המורה תכתבנו על הקו כנגד המורה | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם לא ישאר כלום תרשום צפר למעלה מן הקו | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ותשמור אצלך שיצא לך בחלוקה תחלק על המורה השני אשר בצדו ותשמור היוצא | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והנשאר הוא פחות מן המורה תכתבנו עליו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן עד שתחלק על כל המורים או על קצתם אם יכלה המספר המחולק וזו היא דרך החלוק בכלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\ | + | *<math>\scriptstyle\frac{\frac{\frac{\frac{518}{3}}{5}}{7}}{8}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> בזה רצית לחלק תקי"ח על ח"ז ה"ג מורים תכתוב אותם על הסדר הזה |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,369: | Line 6,984: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>ד ו ב ב</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ח ז ה ג |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,378: | Line 6,993: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותעשה עליהם קו ותתחיל ותחלק ת"קי"ח על ג' היוצא קע"ב וישארו ב' כתבם על הג' למעלה מן הקו<br> |
| + | א"כ חלק קע"ב על ה' היוצא ל"ד וישארו ב' תכתבם על הה'<br> | ||
| + | א"כ חלק ל"ד על ז' היוצא ד' וישארו ו' כתבם על הז'<br> | ||
| + | א"כ חלק ד' על ח' ובעבור כי הם פחות מן המורה כתבם עליו וזהו המבוקש והם ד' שמניות וו' שבעיות שמינית וב' חמשיו' שביעית השמינית ושני שלישי חמישית השביעית השמינית | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{\frac{\frac{\frac{518}{3}}{5}}{7}}{8}&\scriptstyle=\frac{\frac{\frac{172+\frac{2}{3}}{5}}{7}}{8}=\frac{\frac{\frac{172}{5}}{7}}{8}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{\frac{34+\frac{2}{5}}{7}}{8}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{\frac{34}{7}}{8}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)\\&\scriptstyle=\frac{4+\frac{6}{7}}{8}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{4}{8}+\left(\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)\\\end{align}}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\frac{\frac{\frac{360}{2}}{3}}{4}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>משל</span> אחר רצית לחלק ש"ס על |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| Line 6,388: | Line 7,009: | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | |<u> | + | |<u>0 0 0</u> |
|-style="text-align:center;" | |-style="text-align:center;" | ||
| − | | | + | |ד ג ב |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,396: | Line 7,017: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | |style="text-align:right;"|כתבנום והקו עליהם חלקנום ש"ס על ב' היוצא ק"ף ולא נשאר כלום<br> |
| − | + | חלקנו ק"פ על ג' היוצא ס' ולא שמנו כלום נשאר צפר על הג'<br> | |
| + | חלקנו ס' על ד' היוצא ט"ו ולא נשאר כלום שמנו על הד' צפר<br> | ||
| + | והנה היוצא מזה בחלוק ט"ו שלמים בלי שבר | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{\frac{360}{2}}{3}}{4}=\frac{\frac{180}{3}}{4}=\frac{60}{4}=15}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\frac{\frac{\frac{\frac{360}{7}}{2}}{3}}{4}</math> | |
| − | = | + | |style="text-align:right;"|ואלו היו המורים |
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>‫0 א א ג</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ד ג ב ז | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלקנו ש"ס על ז' היוצא נ"א והנשאר ג' כתבנום על הז'<br> |
| + | חלקנו נ"א על ב' היוצא כ"ה והנשאר א' כתבנום על הב'<br> | ||
| + | חלקנו כ"ה על ג' היוצא היוצא ח' והנשאר א' כתבנום על הג'<br> | ||
| + | חלקנו ח' על ד' היוצא ב' ולא נשאר כלום<br> | ||
| + | והנה היוצא ב' שלמים ושלישית רביעית וחצי שלישית רביעית וג' שביעיות חצי שלישית רביעית | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{\frac{\frac{\frac{360}{7}}{2}}{3}}{4}&\scriptstyle=\frac{\frac{\frac{51+\frac{3}{7}}{2}}{3}}{4}=\frac{\frac{\frac{51}{2}}{3}}{4}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)=\frac{\frac{25+\frac{1}{2}}{3}}{4}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)=\frac{\frac{25}{3}}{4}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)\\&\scriptstyle=\frac{8+\frac{1}{3}}{4}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)=\frac{8}{4}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)\\&\scriptstyle=2+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)\\\end{align}}}</math> | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle\frac{\frac{\frac{\frac{360}{3}}{4}}{7}}{2}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ואלו כתבנום המורים על סדר זה | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>א 0 0 0</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ב ז ד ג | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{\frac{\frac{360}{3}}{4}}{7}}{2}=2+\frac{1}{7}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|היה היוצא שנים שלמים ושביעית | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואחר זה נפרש דברי המחבר שאמר וראוי שיוסר השתוף בין ההצעה והמורים ר"ל כשרצה לחלק שום הצעה או מספר על המורים בזה המספר אם הוא מורכב ויש בהרכבתו מן המורים תסיר המורה ההוא ותקח הראוי לו מן ההצעה ותחלק על המורים הנשארים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>והמשל</span> כשחלקנו למעלה תקי"ח על ח"זה"ג הנה נביט הרכבת תקי"ח הנה נמצא הרכבתו מן ז' וע"ד כי ז' פעמים ע"ד הם תקי"ח ולכן נסיר מן המורים ז' וישארו המורים |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ד ה ב</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ח ה ג | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ונקח מן תקי"ח הראוי לז' ר"ל שביעית ת"קי"ח והם ע"ד<br> | |
| − | + | נחלקם על ג' היוצא כ"ד וישארו ב' נכתבם על הג'<br> | |
| − | + | נחלק כ"ד על ה' היוצא ד' והנשאר ד' נכתבם על הה' והד' נכתבם על הח' והוא המבוקש ושוה הוא | |
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ד ד ב</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ח ה ג | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אל |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ד ו ב ב</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ח ז ה ג | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{\frac{\frac{518}{7}}{3}}{5}}{8}=\frac{\frac{\frac{74}{3}}{5}}{8}=\frac{\frac{24+\frac{2}{3}}{5}}{8}=\frac{\frac{24}{5}}{8}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{4+\frac{4}{5}}{8}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{4}{8}+\left(\frac{4}{5}\sdot\frac{1}{8}\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|לא פחות ולא יתר אלא שהוא יותר נאות להיות השברים יותר מעטים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>20r</ref>ובמשל השני שהוא ש"ס ד' ג' ב"ז חפשנו ש"ס והנה הוא מורכב מב' ומג' ומד'<br> |
| + | כי כשתחלק ש"ס לב' יהיו ק"ף<br> | ||
| + | וק"ף נחלקם לג' יהיו ס'<br> | ||
| + | וס' לד' יהיו ט"ו ולכן נסיר מהמורים ד"גב<br> | ||
| + | וישארו ז' ונקח הראוי לדג"ב מן ש"ס הוא ט"ו כפי מה שנזכר נחלקם על | ||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>א</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ז | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{\frac{\frac{360}{2}}{3}}{4}}{7}=\frac{\frac{\frac{180}{3}}{4}}{7}=\frac{\frac{60}{4}}{7}=\frac{15}{7}=2+\frac{1}{7}}}</math> | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|יהיה היוצא ב' שלמים והנשאר אחד נכתבנו על הז' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכשהמספר אינו מורכב אין דרך למעט בשברים מזה הצד אבל יש צד אחר למעט בשברים ואינו נוהג בכלם כי אם בקצתם | |
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה כי כשתמצא במורים שני פעמים ב' תוכל להשיבם ו' וב' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וד' תוכל להשיבם ח' | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | |style="text-align:right;"|וג' ג' תוכל להשיבם ט' | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וב' ה' תוכל להשיבם 0"א | |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|אבל שאר המורים לא תוכל למעט אותם | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל אם היו המורים כזו הצורה | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>       </u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ד ג ב ב | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תוכל להשיבם ח"ו או דג"ד או דו"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{\frac{\frac{48}{2}}{2}}{3}}{4}=\frac{\frac{\frac{24}{2}}{3}}{4}=\frac{\frac{12}{3}}{4}=\frac{4}{4}=1}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|כי אם תחלק מ"ח על ב' יהיו כ"ד וכ"ד על ב' יהיו י"ב וי"ב על ג' יהיו ד' היוצא אחד | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{48}{6}}{8}=\frac{8}{8}=1}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן אם תחלק המ"ח על ו' היוצא ח' וח' על ח' היוצא אחד וכן אם תחלק המ"ח על ד' היוצא י"ב וי"ב על ג' היוצא ד' וד' על ד' היוצא אחד | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{\frac{48}{2}}{6}}{4}=\frac{\frac{24}{6}}{4}=\frac{4}{4}=1}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן אם תחלק המ"ח על ב' יהיו כ"ד וכ"ד על ו' ד' וד' על ד' היוצא אחד והקש על זה | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכל מקום שיאמר שתחלק הצעה על הצעה המעשה בזה כחלוקת השלמים זה בזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכל שיאמר שתחלק מורים על מורים המעשה שתכפול המורים שתרצה לחלק הראשון בשני והיוצא בשלישי וכן כלם ותקבץ היוצא ותחלקנו על המורים האחרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>המשל</span> רצית לחלק דג"ה על ב"ה |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{4\sdot3\sdot5}{5}}{2}=\frac{\frac{12\sdot5}{5}}{2}=\frac{\frac{60}{5}}{2}=\frac{12}{2}=6}}</math> |
| − | {| | + | |style="text-align:right;"|כפלנו ד' בג' היו י"ב וי"ב בה' היו ס' והוא המספר המחולק חלקנו אותו על ה' היוצא י"ב ולא נשאר כלום כתבנו על הה' צפר חלקנו י"ב על ב' היה היוצא ו' ולא נשאר כלום וזהו המבוקש והקש על זה |
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ||
| + | === Chapter Two: Addition and Subtraction of Fractions === | ||
| + | |||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הב'</span></big> בקבוץ השברים ו{{#annot:term|155,2334|wS50}}גריעתם{{#annotend:wS50}} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ said]''': The procedure of addition is that you multiply the numerator of each row by the denominator of the other, then divide the sum by the denominators. |
| + | |style="text-align:right;"|והמעשה בקבוץ שתכפול הצעת כל שטה במורה האחרת ותחלק המקובץ על המורים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |In subtraction you subtract the smaller from the greater before dividing by the denominators. |
| + | |style="text-align:right;"|ובגרעון תגרע המעט מן הרב קודם החלוק על המורים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': it is easy to understand this chapter and the chapters that follow with your knowledge concerning the numerators and the divisions that preceded. |
| + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>פירו'</span> עם ידעתך כל מה שקדם מן ההצעות והחלוקים זה השער נקל להבין וגם השערים הבאים אחריהם | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |He says that the procedure of addition of fractions with fractions is that you write both, multiply the numerator of each of them by the denominators of the other, sum the products, then divide [the sum] by all the denominators of the fractions. |
| + | |style="text-align:right;"|ואמר כי המעשה בקבוץ שברים עם שברים הוא שתכתוב בשניהם ותכפול הצעת כל אחד מהם במורים אשר בשני ותקבץ היוצא ותחלקנו על כל המורים אשר בשברים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | *Example of the separates: you wish to add 2 thirds to 5 ninths. | ||
| + | :<math>\scriptstyle\frac{2}{3}+\frac{5}{9}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|המשל בנפרדים רצית לקבץ ב' שלישיות לה' תשיעיות | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |- | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | |ט | + | |-style="text-align:center;" |
| + | |<u>ה</u>||<u>ב</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ט||ג | ||
|} | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | {|style=" | + | :*We multiply 2, which is the numerator of the first, by 9, which is the denominator of the second; they are 18. |
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot9=18}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כפלנו ב' שהם הצעת הראשון עם ט' שהם מורי השנית היו י"ח | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :*We multiply 5, which is the numerator of the second, by 3, which is the denominator of the first; they are 15. | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot3=15}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכפלנו ה' שהם הצעת השני בג' שהם המורה הראשון היו ט"ו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :We sum 15 and 18; it is 33. We divide it by 3; the result is 11 and nothing remains. | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{18+15}{3}=\frac{33}{3}=11}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|קבצנו ט"ו וי"ח היה ל"ג<br> | ||
| + | חלקנום על ג' היוצא י"א ולא נשאר כלום | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |- | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | |& | + | |-style="text-align:center;" |
| + | |<u>ב 0</u>||rowspan="2"|א | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ט ג | ||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| Line 6,585: | Line 7,281: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :We put the 3 above the zero, then divide 11 by 9; the result is one integer and two remain. We write them above the 9, so the result is one and 2 ninths. |
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}+\frac{5}{9}=\frac{11}{9}=1+\frac{2}{9}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|שמנו על הג' סיפרא<br> | ||
| + | חלקנו י"א על ט' היוצא אחד שלם ונשארו שנים<br> | ||
| + | כתבנום על הט' והנה היוצא אחד וב' תשיעיות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *Example of the related: 3 quarters and one-fifth of a quarter with 4 ninths and three-sevenths of a ninth. |
| + | :<math>\scriptstyle\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]+\left[\frac{4}{9}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל במתיחס ג' רביעים וחומש רביעית עם ד' תשיעיות ושלשה שביעיות תשיעית | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | | |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ד ג</u>||<u>ג א</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ט ז||ד ה | ||
| + | |} | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*We calculate the numerator of each and wrote its numerator: the numerator of the first is 16 and the numerator of the second is 31. |
| + | |style="text-align:right;"|הצענו כל אחד וכתבנו עליו הצעתו והיתה הצעת הראשון י"ו והצעת השני ל"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*We multiply 16 by 9 and by 7, which are the denominator of the second: 16 by 9 are 144, then by 7; the result is 1008 |
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{16\sdot9\sdot7=144\sdot7=1008}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כפלנו י"ו בט' וז' שהם המורים השני י"ו בט' קמ"ד בז' יהיה היוצא אלף ח' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*The total is 1628 |
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1008+{\color{red}{620}}=1628}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|היו הכל אלף ת"רכ"ח | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::We divide it by the denominators 4, 5, 9, 7; the result is one integer and these fractions: |
| + | |style="text-align:right;"|חלקנום על המורים ד ה ט ז הנה היוצא אחד שלם ושברים אלה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]+\left[\frac{4}{9}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]=\frac{1628}{7\sdot9\sdot5\sdot4}=1+\frac{1}{4}+\left(\frac{7}{9}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{4}{7}\sdot\frac{1}{9}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |||
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>א 0 ו ד</u>||rowspan="2"|א | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ד ה ט ז | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| + | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |The rule of addition is that you calculate the numerator of each of the fractions that you want to sum as if they were separate fractions, then you divide the [summed] numerator by all the denominators. |
| + | |style="text-align:right;"|והכלל בקבוץ שתציע כל השברים שתרצה לקבץ כאלו היו שברים מתחלפים ותחלק ההצעה על כל המורים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |When you want to subtract a number of fractions from a number of fractions, you calculate the numerator of one by its own and the other by its own, then you multiply each by the denominators of the other, subtract the smaller product from the greater product and divide the remainder by the denominators. |
| + | |style="text-align:right;"|וכשתרצה לגרוע מספר שברים ממספר שברים תציע האחד בפני עצמו והשני בפני עצמו ותכפול כל אחד במורי השני ותגרע הכפל אשר הוא מעט מן הכפל אשר הוא רב והנשאר תחלק על המורים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | *Example of the separate: we wish to subtract: | ||
| + | :<math>\scriptstyle\frac{7}{9}-\frac{2}{3}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|המשל בנפרד רצינו לגרוע | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | | | + | | |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ז</u>||rowspan="2" |מן||<u>ב</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ט||ג | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| + | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :*We multiply 2 by 9; they are 18. <math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot9=18}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כפלנו ב' בט' היו י"ח | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :*7 by 3 are 21. <math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot3=21}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וז' בג' היו כ"א | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | :We subtract 18 from 21; the remainder is 3. We divide it by 9 and 2; which are the denominators; the result is: | |
| − | | | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{9}-\frac{2}{3}=\frac{21-18}{9\sdot3}=\frac{3}{9\sdot3}=\frac{1}{9}}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|גרענו י"ח מן כ"א הנשאר ג'<br> | |
| − | + | חלקנום על ט' ג' שהם המורים היוצא | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | | | + | | |
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>א</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ט | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | :It is the sought after. | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| + | *Example of the related: we wish to subtract: | ||
| + | :<math>\scriptstyle\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]-\left[\frac{4}{9}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל במתיחסים רצינו לגרוע מן | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | + | | | |
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
{|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | ||
| − | |- | + | |-style="text-align:center;" |
| − | |ג | + | |<u>ג א</u>||rowspan="2" |מן||<u>ד ג</u> |
| − | + | |-style="text-align:center;" | |
| − | + | |ד ה||ט ז | |
| − | |- | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|} | |} | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*The numerator of the first is 31, multiplied by the denominators of the second; it is 620. <math>\scriptstyle{\color{blue}{31\sdot4\sdot5=620}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הצעת הראשון ל"א במוכפל במורי' השני יהיה תר"ך | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|' | + | :*The numerator of the second is 16, multiplied by the denominators of the first; it is 1008. <math>\scriptstyle{\color{blue}{16\sdot9\sdot7=1008}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והצעת השני י"ו ומוכפל במורי' הראשון אלף ח' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :We subtract 620 from 1008; the remainder is 388. We divide it by 9, 7, 4 and 5; which are the denominators; the result is: |
| + | |style="text-align:right;"|גרענו תר"ך מאלף ח' הנשאר שפ"ח חלקנום [על] ט'ז'ד'ה' שהם המורים יהיה היוצא זה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]-\left[\frac{4}{9}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]=\frac{1008-620}{5\sdot4\sdot7\sdot9}=\frac{388}{5\sdot4\sdot7\sdot9}=\frac{2}{9}+\left(\frac{5}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)+\left(\frac{3}{5}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style=" | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ב ה א ג</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ט ז ד ה | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והקש על זה בשאר המינים |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | | | + | {| |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |
| + | === Chapter Three: Multiplication of Fractions === | ||
| + | |||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הג'</span></big> בכפל השברים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |It is the division of one fraction by the measure of the other. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והוא חלוק אחד השברים בשיעור האחר |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': this is the definition of the multiplication of fractions, because the multiplication of integers is that you take from one number as many times as all the units of the other number. So the multiplication of fractions is that you fractionalize the one by the other number. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<span style=color:red>פי'</span> זהו גדר כפל השברים כי כפל השלם הוא שתקח מן המספר האחד פעמים כשיעור כל אחדי המספר השני וכפל השבר הוא שתשבר האחד במספ' השני |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *Example: multiplication of one-half by one-half. |
| + | :<math>\scriptstyle\frac{1}{2}\times\frac{1}{2}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|המשל כפל חצי בחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :Take for the half its one-half; it is a quarter. |
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\times\frac{1}{2}=\frac{1}{4}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הוא שתקח מן החצי חציו והוא רביע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *Multiplication of two-thirds by 5 ninths. |
| + | :<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{5}{9}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכפל שני שלישים בה' תשיעיות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :Take from every ninth its two-thirds; they are 10 thirds of one-ninth, which are 3 ninths and one-third of a ninth. |
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{5}{9}=\frac{10}{3}\sdot\frac{1}{9}=\frac{3}{9}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{9}\right)}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הוא שתקח מכל תשיעית שני שלישיתו יהיו י' שלישים תשיעית שהם ג' תשיעיות ושליש תשיעית | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :Or, take from every third its 5 ninths; they are 10 ninths of a third, which are one-third and one-ninth of a third. |
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{5}{9}=\frac{10}{9}\sdot\frac{1}{3}=\frac{1}{3}+\left(\frac{1}{9}\sdot\frac{1}{3}\right)}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|או תקח מכל שליש ה' תשיעיות ויהיו י' תשיעיות שליש שהוא שליש ותשיעית שליש | ||
| + | |- | ||
| + | |So, you fractionalize the one by the other number and so for all the fractions. | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה אתה משבר האחד על מספר השני וכן בכל השברים | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the procedure of this is that you multiply the numerator of one of the rows by the numerator of the other, then divide the product by the denominators. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והמעשה בזה שתכפול הצעת אחד השטות בהצעה האחרת ותחלק היוצא על המורים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *Example of the separates: you wish to multiply 2 ninths by 5 sevenths. |
| + | :<math>\scriptstyle\frac{2}{9}\times\frac{5}{7}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל בנפרדים רצית לכפול ב' תשיעיות בה' שביעיות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :We write them like this: |
| + | |style="text-align:right;"|כתבנום כן | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ב ה</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ט ז | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :We multiply 2 by 5, which are the numerators; the product is 10. We divide it by 9 and 7, which are the denominators; the result is: |
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{9}\times\frac{5}{7}=\frac{2\sdot5}{9\sdot7}=\frac{10}{9\sdot7}=\frac{1}{9}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כפלנו ב' בה' שהם ההצעות היוצא י' חלקנום על ט'ז' שהם מורים היה היוצא | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>א ג</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ט ז | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :It is the sought after. | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | *In the related: you wish to multiply two-thirds and 4 fifths of a third by 4 eighths and 5 sixths of one-eighth. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle\left[\frac{2}{3}+\left(\frac{4}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{4}{8}+\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ובמתיחסים רצית לכפול שני שלישים וד' חומשי שליש בד' שמניות וה' ששיות שמינית | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :This is their diagram: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וזו צורתם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |<u>ד ה</u>||<u>ב ד</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ח ו||ג ה | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :The numerator of the first is 14 and the numerator of the second is 29. We multiply 14 by 29; the product is 406. We divide it by: |
| + | |style="text-align:right;"|והנה הצעת הראשון י"ד והצעת השני כ"ט<br> | ||
| + | כפלנו י"ד בכ"ט היוצא ת"ו<br> | ||
| + | חלקנום על | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{2}{3}+\left(\frac{4}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{4}{8}+\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]=\frac{14\sdot29}{6\sdot8\sdot5\sdot3}=\frac{406}{6\sdot8\sdot5\sdot3}=\frac{1}{3}+\left(\frac{3}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{4}{6}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)}}</math> | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| | | | ||
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | |style="text-align: | + | |-style="text-align:center;" |
| + | |<u>א ג ג ד</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ג ה ח ו | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :It is the sought after. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והוא המבוקש |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Do the same with the other types. |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בשאר המינים | |
| − | |style="text-align:right;"|וכן | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | {| | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | === Chapter Four: Division of Fractions === |
| + | |||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הד'</span></big> בחלוק השברים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמעשה בהם שתכפול הצעת כל שטה במורה האחרת ותחלק היוצא מן המחולק על היוצא מן אשר עליו תחלק או תקרא לו שם ממנו | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>20v</ref><span style=color:red>פירוש</span> כבר ידעת כי כשהמחולק יותר מן אשר עליו תחלק יקרא חלוק ואם הוא פחות ממנו הוא קריאת שם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמשל כשתחלק עשרה עד חמשה יקרא חלוק כי היוצא ב' לכל אחד אבל אם תחלק ה' על עשרה יקרא קריאת שם כי תכתוב העשרה ועליהם קו ותכתוב הה' למעלה והם ה' עשריות | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style="text-align: | + | |-style="text-align:center;" |
| + | |<u>א</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |‫0א | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | והוא אשר יבא לכל אחד | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והסבה בזה בעבור כי בחלוק המעט על הרב אין שם שלם שיצא בחלוק מן המחולק לו אחד שלם מן המספר המחולק ולא שבר משבריו אם היו שברים | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\div\frac{1}{4}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל בחלוקת השברים הנפרדים רצית לחלק ב' שלישים על רביע והרצון בזה שנדע למה חלק האחד השלם<br> |
| + | ואחר אשר הרביע יש לו שני שלישים האחד השלם יהיו לו ח' שלמים והם ב' שלמים וב' שלישים והדרך במספר כן נכתבם כזו הצורה | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | |style="text-align: | + | |-style="text-align:center;" |
| + | |<u>ב א</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ג ד | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\div\frac{1}{4}=\frac{2\sdot4}{3\sdot1}=\frac{8}{3}=2+\frac{2}{3}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ונכפול הא' בג' היוצא ג' והוא אשר עליו החלוק ונכפול ב' בד' והם ח' והוא המחולק חלקנו ח' על שלשה היוצא ב' ושני שלישים והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכאשר ישתוו מורי השתי שטות תחולק ההצעה או יקרא לה שם מבלתי כפל במורים | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמר כי כאשר היו מורי המספ' המחולק דומים למורי המספר אשר עליו תחלק | |
| − | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{7}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]\div\left[\frac{2}{4}+\left(\frac{{\color{red}{6}}}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כאלו רצית לחלק שלשה רביעים וז' שמניות רביעית על שני רביעים ושני שמיניות רביע וזו צורתם |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | |style="text-align: | + | |-style="text-align:center;" |
| + | |<u>ב ו</u>||rowspan="2" |/||<u>ג ז</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ד ח||ד ח | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{7}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]\div\left[\frac{2}{4}+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{3{\color{red}{1}}}{22}=1+\frac{9}{22}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והנה מורי האחד ד"ח וכן השני ואמר כי אינך צריך בזה לכפול הצעת כל אחד במורי השני אלא תחלק הצעת זה על הצעת זה ט' היה ל"ה והשנית כ"ב חלקנום ל"ה על כ"ב יהיה היוצא אחד שלם וט' חלקים מכ"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{7}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]\div\left[\frac{2}{4}+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{3{\color{red}{1}}\sdot4\sdot8}{22\sdot4\sdot8}=1+\frac{288}{704}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובדרך הראשון היה היוצא אחד שלם ורפ"ח חלקים מתש"ד והכל שוה אלא שזה נקל כשיהיו המורים שוים והקש על זה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכאשר השתוו שתי ההצעות תחלק מורי המחלק עליו על מורי המחולק או תקרא לו שם מבלי כפל בהצעה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כבר אומר הדרך להקל כשיהיו המורים דומים ועתה נותן דרך להקל כשישתנו ההצעות שלא תצטרך גם כן לכפול | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{6}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\div\left[\frac{2}{6}+\left(\frac{8}{9}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כאלו רצית ד' חמישיות וב' ששיות חומש על שני ששיות וח' תשיעיות ששית וזו צורתם |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | |style="text-align: | + | |-style="text-align:center;" |
| + | |<u>ב ח</u>||<u>ד ב</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ו ט||ה ו | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והנה הצעת האחד כ"ו וכן הצעת השני ואמר כי אינך צריך לכפול הצעת האחד במורי השני אלא שתחלק מורי הנחלק עליו שהם ו"ט על מורי המחולק שהם ה"ו והיוצא הוא המבוקש | |
| − | |style="text-align:right;"|שהם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{6}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\div\left[\frac{2}{6}+\left(\frac{8}{9}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]=\frac{26}{5\sdot6}\div\frac{26}{6\sdot9}=\frac{\frac{6\sdot9}{6}}{5}=\frac{\frac{54}{6}}{5}=\frac{9}{5}=1+\frac{4}{5}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והדרך בזה תכפול ו' בט' יהיו נ"ד תחלק על ו' היוצא ט' וט' על ה' היוצא אחד שלם וד' חמשיות |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" |
| − | |style="text-align: | + | |-style="text-align:center;" |
| + | |<u>ד 0</u> | ||
| + | |-style="text-align:center;" | ||
| + | |ה ו | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{6}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\div\left[\frac{2}{6}+\left(\frac{8}{9}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]=\frac{26\sdot6\sdot9}{26\sdot5\sdot6}=1+\frac{624}{780}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|אלא | + | |style="text-align:right;"|ובדרך הראשון יהיה היוצא אחד שלם ות"רכ"ד חלקי' מתש"פ הם ד' חמשיות אלא שזה הדרך נקל והקש על זה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | === Chapter Five: Completion and Degrading === |
| + | |||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הה'</span></big> בהשלמה והירידה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|אמר והמעשה בהם שתחלק המושלם אליו אל המושלם ויקרא המורד אליו מן המורד | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|פירוש וכבר ביארתי עניינם בשלמים כי ההשלמה היא ידיעת מספר יכפל במספר ויבא ממנו המבוקש | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle a\sdot4=8</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל רצינו להשלים ד' עד שיהיו ח' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|נבקש מספר נכפול בו הח' ויהיו ד' וזה המספר הוא חצי תכפול החצי בשמנה והיוצא ד' והדרך למצוא זה המספר אשר בו תכפול הוא בהשלמה שתחלק המספר אשר אליו תשלים על המספר אשר תרצה להשלימו והיוצא בחלוקה הוא המבוקש | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמשל מה שקדם מהשלמת ד' עד שיהיו ח' תחלק הח' אשר אליו תרצה להשלים על ד' אשר אתה רוצה להשלים יהיה היוצא בחלוקה ב' והוא המספר אשר אם תכפול הד' בו יהיו ח' והדרך בירידה הוא שתקרא שם למספר אשר אתה רוצה להוריד אליו מן המספר אשר אתה רוצה להוריד והוא המבוקש | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמשל מה שקדם מהורדת ח' עד שיהיו ד' תקרא שם לד' אשר אתה רוצה להוריד אליו מן הח' אשר אתה רוצה להורידם והוא שם הד' מן הח' הוא חצי והוא המספר אשר תכפול בו ח' ויהיו ד' והוא המבוקש | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ובקש על זה בשלמים והוא הדרך עצמו בשברי' לא פחות ולא יותר אחר שכבר ידעת איך תחלק שברים על שברים ואיך תקרא שם לשברים מן השברים ולעולם המושלם אליו הוא יותר מן אשר תרצה להשלים והיורד הוא יותר מן אשר אליו תרצה להוריד | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | === Chapter Six: Decomposing === |
| + | |||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הו'</span></big> ב{{#annot:term|2612,1558|bPva}}התכה{{#annotend:bPva}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והוא ש{{#annot:term|2613,1559|fUXi}}תתיך{{#annotend:fUXi}} שבר גדול לשברים קטנים כלומר רביע כמה תשיעיות יש בו או שליש כמה רביעיות יש בו וכל מכל השברים | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והמעשה בו שתכפול הצעת המותך במורי המותך אליו ויחלק המקובץ על מורי המותך ראשנה ומה שיצא על מורי המותך אליו באחרונה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|פירוש רצית להתיך שליש אל רביע כפלנו א' שהוא הצעת השליש על ד' שהוא מורה הרביע היוצא ד' חלקנו ד' על ג' היוצא א' נשאר א' נכתוב אותו על ג' נחלק הא' אשר יצא בחלוקה כשתכתבנו על הד' וזו צורתו והוא המבוקש | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בכל שאר השברים כי כבר ידעת הצעתם ומוריהם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | {| | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | == Part Three: Roots == |
| + | |||
| + | |style="text-align:right;"|<big>החלק השלישי בשרשים</big> | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the root is an allusion for every number, which when multiplied by its similar the result is that whose root is required. | ||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|אמר השורש הוא רמז על כל מספר יוכה בדומה לו ויבא ממנו המבוקש שרשו | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |It is divided into two categories: expressible and inexpressible. |
| − | + | |style="text-align:right;"|והוא יחלק לב' חלקים {{#annot:term|1075,2192|N395}}מדובר{{#annotend:N395}} ו{{#annot:term|2370,2192|LW8Y}}בלתי מדובר{{#annotend:LW8Y}} | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |The operations will be brought according to our intention in four chapters. |
| − | + | |style="text-align:right;"|ויבואו בו <ref>21r</ref>מן המעשים לפי כונתינו ארבעה שערים | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמר כי מלת שורש היא מלה מועתקת בזאת המלאכה על צד קצת דמיון כי כמו שהשורש הוא העקר אשר עליו ויעמוד יבנה הדבר כן המספר הנקרא שורש בזאת החכמה הוא עקר אשר עליו יובנה המספ' המרובע וע"כ אמר רמז | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמשל כשתכה חמשה בחמשה היוצא כ"ה הנה כ"ה הוא מספר המרובע זהו השרש וזה החלק הוא יודיע לנו כשיהיה לנו מספר ונרצה לדעת שרשו אשר ממנו נהוה איך נעשה כי ידיעת המספר מן השורש הוא מענין שער ההכאה אשר כבר התבאר עניינו | |
| − | |style="text-align:right;"|כי | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |His saying "expressible and inexpressible", i.e. that every number has a root by assumption, but according to the arrangement of the number, its defined fractions and fractions of fractions, it is impossible to express their reduced root for every number by language, only for some of the numbers that have a reduced root, such as 4 whose root is 2, 9 whose root is 3, 16 whose root is 4 and so on; but 3, 5, 6, 7 and 8 have no reduced root, only by approximation and it is called inexpressible. |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמרו מדובר ובלתי מדובר ר"ל כי כל מספר לפי הסברא יש לו שרש אבל לפי סדור המספר וחלקיו וחלקי חלקיו המוגבלים א"א לתת שרשם מצומצם {{#annot:term|1075,2193|tGJ9}}ידובר בלשון{{#annotend:tGJ9}} לכל מספר אלא קצת המספרים יש להם {{#annot:term|2463,2195|U22y}}שרש מצומצם{{#annotend:U22y}} כמו ד' שהשרש ב' וט' שהשרש ג' וי"ו שהשרש ד' וכן כל הדומה לזה אבל ג' וה' וו' וז' וח' אין להם שרש מצומצם ידובר אלא בקירוב והוא הנקרא בלתי מדובר | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | === Chapter One: Extraction of Roots === |
| + | |||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הא'</span></big> בלקיחת שרש המספ' השלם | ||
|- | |- | ||
| − | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the procedure is that you count the ranks of the number by a root and non-root until the end of the line. Then, you turn to the [last rank] that have a root at the end of the line and place beneath it a number, such that when you multiply it by itself, you remove what is above it, or the least possible integer remains. You dissolve it by double it beneath the non-root [rank] and look for a number, such that when you place it beneath the preceding [rank] that have a root and multiply it by the dissolved double and by itself, you remove what is above it, or the least possible integer remains. You keep doing so, doubling the dissolved and shifting, until completing and the resulting in the second line, before the doubling, is the root. | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והמעשה בזה שתספור מדרגות המספר בשרש ולא שרש עד סוף השטה<br> |
| + | א"כ תבא אל סוף בעלת שרש בשטה ותניח תחתיה מספר שתכה אותו בעצמו ותכלה בו מה שעליו או ישאר מה שאי אפשר בשלם שישאר פחות ממנו<br> | ||
| + | אח"כ תתיכנו כשתכפלנו אל תחת לא שרש ותבקש מספר תניחנו תחת בעלת שורש הקודמת לה ותכה אותו בנתך הכפול ועוד בעצמו תכלה בו מה שעל ראשו או ישאר מה שאי אפשר בשלם שישאר פחות ממנו<br> | ||
| + | א"כ לא תסור תעשה כזה מכפילת המותך וההעתק עד שתבא <s>אל</s> על <s>הגלגל</s> הכלל ומה שיצא בשטה השנית קודם הכפילה הוא השרש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> תכתוב כל מספר שתרצה שרשו בשטה אחת כסדר כל אות רחוק מעט מחברתה ותעשה קו למעלה וקו למטה ותניח למטה מקום פנוי כדי שתכתוב שם הגדר וכפילת ההתכה וכן תניח למעלה מקום פנוי תכתוב כל מה שישאר שלא יכלה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle | + | :*Example: we wish to know [the root of] 987654 <math>\scriptstyle\sqrt{987654}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל רצינו לדעת תתקפ"ז אלף תרנ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | ::Write them as the arrangement in this diagram: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תכתוב אותם כסדר זו הצורה |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0||1|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||1||4||1|| || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||8||1||8||0|| |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |1||7||5||5||1||5 |
| − | + | |} | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |9||8||7||6||5||4 |
| − | + | |} | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||9|| ||9|| ||3 |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||1||8||1|| || |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||1||9||8|| |
| − | + | |} | |
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0||א|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||א||ד||א|| || |
| − | + | |- | |
| − | | | + | |0||ח||א||ח||0|| |
| − | + | |- | |
| − | + | |א||ז||ה||ה||א||ה | |
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | + | |- |
| − | + | |ט||ח||ז ||ו ||ה||ד | |
| − | + | |} | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | + | |- |
| + | | ||ט|| ||ט|| ||ג | ||
| + | |- | ||
| + | | ||א||ח||א|| || | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||א||ט||ח|| | ||
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|בין שני קוים ותספור המדרגות תקרא הראשונה שרש והשנית לא שרש והג' שרש והרביעי' לא שרש והה' שרש והו' לא שרש הנה האחרונה שבבעלות השרש היא המדרגה החמשית אשר בה ח' ונהגו לעשות תחת בעל השרש נקדה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ודע כי מה שאמר המחבר תבקש מספר תכה אותו בנפשו ויכלה מה שעליו ר"ל מה שעליו מה שבמדרגה והקודם לה אם היה שם מספר כמו בזו הצורה כי מדרגת השרש היא ח' וקודם לה ט' וכן בכל מקום שאמר מה שעליו<br> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | לכן נבקש מספר נניח אותו תחת הח' ונכה המספר ההוא בעצמו ויהיה כשעור ח"ט שעליו או ישאר פחות מן המספר ההוא ר"ל שאינך יכול להוסיף במספר שתכה אותו בעצמו יותר ממספר שלם שאלו היית מוסיף היה יוצא מן ההכאה יותר מן המספרים אשר על הראש אשר אתה רוצה לכלותם<br> |
| − | + | והנה המספר הזה יהיה ט' נניח אותו תחת ה[ח'] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{98-9^2=98-81=17}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ונכה ט' בעצמו יהיה פ"א חסרנוהו מח"ט שהם צ"ח יהיה הנשאר י"ז |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|נכתבם למעלה מן הקו א' על הט' וז' על הח' | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואלו היית מוסיף על הט' אחד שלם היו עשרה וכשהכית אותם בעצמם היו מאה והם יותר מן צ"ח ושמור הענין תמיד | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot9=18}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ נתיך אלה הט' כשנכפלם ויהיו י"ח |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|נכתוב אותם הח' תחת המדרגה אשר היה לה שורש בסמוך לראשונה והיא ז' והא' שהיא עשרה תחת הט' | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|א"כ נבקש מספר נכתוב אותו במדרגת שרש והיא המדרגה השלישית נכה אותו בנתך הכפול שהוא ח"א תחלה על א' וכלה במספר ההוא המוכה בא' מה שעליו והוא ז"א עוד נכה אותו על ח' ונכלה מה שעליו עוד נכה אותו בעצמו ונכלה מה שעליו והנה המספר הזה יהיה ג"כ ט' | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :::[<math>\scriptstyle{\color{blue}{17-\left(1\sdot9\right)=17-9=8}}</math>] |
| − | : | + | |style="text-align:right;"|נכה אותו בא' יהיה ט' וחסרנו מזה שעליו [יכ]לה הא' נכתוב עליו צפר וישאר מן הז"א ח' נכתבם על הז' |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :::[<math>\scriptstyle{\color{blue}{87-\left(8\sdot9\right)=87-72=15}}</math>] |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|עוד נכה הט' בח' אשר מן הח"א הכפול יהיה ע"ב שהוא ב"ז נחסר זה מן הז' אשר עליו ומן הח' אשר קודם לה ישאר מן הח' א' ומן הז' ישאר ה' נכתוב הא' על הח' והה' על הז' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | <math>\scriptstyle{\color{blue}{156-9^2=156-81=75}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"|עוד | + | |style="text-align:right;"|עוד נכה הט' בעצמם יהיו פ"א שהם א"ח נחסר מן הנשאר עליו ומן הה' והא' אשר קודם לו והם הכל קנ"ו שהם ו'ה'א' הסר מהם פ"א הנשאר ע"ה שהם ה"ז |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|נשים צפר אשר על הא' שכבר כלתה ונכתוב ז' על הה' וה' על הו' | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|א"כ נתיך הט' בשנכפלנו יהיו י"ח שהם ח"א נשים הח' תחת לא' השרש שהיא המדרגה השנית שיש בה ה' והא' תחת שרש שהיא המדרגה השלישית<br> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | א"כ תעתיק המותך שהוא ח"א ותשים הא' מן המותך אשר ב{{#annot:term|203,1316|cEXF}}מעלה{{#annotend:cEXF}} החמשית תחת הח' אשר במעלה הרביעית והא' אשר במעלה השלישית תחברנה עם הח' אשר במעלה הרביעית ויהיו ט' נכתוב אותם תחת הא' במעלה השלישית והח' אשר במעלה השני תעתיק אותה במעלה עצמה הנה יהיה לנו למטה ח"ט"א |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|נבקש מספר נניח אותו תחת הבעלת שרש שהיא הראשנה אשר שם ד' נכה המספר ההוא בכל אחת מן חט"א ויכלה כל מה שעליהם א"כ בעצמו ויכלה כל מה שעליו וקודם לו והמספר ההוא יהיה ג'<br> | |
| − | |style="text-align:right;"|עוד | + | בהכותו בא' יהיה ג' וחסרנו <ref>21v</ref>מאשר עליו שהוא ז' ישאר ד' נכתבם על הז'<br> |
| + | עוד נכה הג' בח' מן חט"א יהיו כ"ד שהם ה"ב נכלה אותו ממה שעליו והוא הח"א שהם קפ"ה יהיה הנשאר קס"א שהם או"א תשאר הא' במקומה על הד' ועל הח' נכתוב ו' ועל הה' נכתוב א'<br> | ||
| + | א"כ נכה ג' בעצמו יהיה ט' נחסר אותה ממה שעליו וקודם לו והוא אלפ תרי"ד שהוא ד"או"א ישאר אלפ ת"ר"ה שהוא ה"0ו"א ישאר הא' במקומה על הד' והו' במקומו על הח' והא' כלה נכתוב עליו צפר והה' על הד' ונשלם המעשה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והנה השרש הוא מה שבשטה השנית והם ג'ט'ט' | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכשתכפול זה בעצמו יהיה היוצא ט ד 0 ו ח ט | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכשתקבץ עמהם ה 0 ו א הנשארים על הקו יהיה הכל ד ה ו ז ח ט והוא השרש היותר קרוב היותר קרוב שאי אפשר להיות שיהיה שלם ואנחנו נהגנו לעשות צורה אחת כל המדרגות לצד שמאל השתי שורות הראשונות שאות האחת עם האחדי' והבתים אשר הם לעולם זוגות אע"פ שלא תהיינה מדרגות המבוקש שרשו זוגות וזה כדי שתבא תמיד הצורה על דרך אחת אחר זה נגרע ותרד השורות מדרגות מדרגות בשורה הראשנה תכתוב המספר בכל בית מדרגה אחת ובשורה השנית נעשה נקודות בבתים בבעלות השרש ושם יכתב השרש ובשורה השלישית יכתב הניתך הכפול כפל כל ניתך תחתיו בשוה העשרות תחתיו והאחדים תחת הבית הנקראת לא שרש ואם לא יהיה בכפילה עשרות נשים במקומם תחת המותכת צפר ונכתוב האחדים תחת מדרגות לא שרש א"כ בשורה הרביעית תכתוב המועתק וקבץ העשרות עם האחדים אם יהיו שם כמו שחברנו הח' עם הא' והיה ט' וכן בשורה החמישית אם המספר גדול נכתוב גם כן המועתק בחסרון מדרגה וכן בששית וכן בכל וזאת היא הצורה במספר הוא בעצמו | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | והמעשה אחד בעצמו ולא שבזו הצורה בשורה השלישית הכפילות כמשפטן ובג' ג"כ מקובצים העשרות עם האחדים ובלתי מתערבות עם הצורות האחרות של הכפילה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ונמשיל משל אחד שיהיה המספר יותר רב כדי שתהיינה יותר שורות יתבאר העניין יותר זאת צורתו | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
| − | |style="text-align: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||0||0|| || || || || |
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0||0||1||1||5|| || || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||1||1||4||8||2||0|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||2||9||7||6||4||1||4|| || |
| − | |||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||9||8||8||9||5||7||5|| || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||0||0||5||6||7||9||0||7|| |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |1||8||7||6||4||4||0||4||4||6 |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | |9||9||8||7||6||5||4||3||2||1 | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||9|| ||9|| ||9|| ||3|| ||8 |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||1||8||1||8||1||8||0|| || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||1||9||8|| || || || || |
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||1||9||9||8|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || || ||1||9||9|| || || |
| − | + | |} | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||0||0|| || || || || |
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0||0||א||א||ה|| || || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||א||א||ד||ח||ב||0|| || || |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ב||ט||ז||ו||ד||א||ד|| || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||ט||ח||ח||ט||ה||ז||ה|| || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||0||0||ה||ו||ז||ט||0||ז|| |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |א||ח||ז||ו||ד||ד||0||ד||ד||ו |
| − | + | |- | |
| − | | | + | |ט||ט||ח||ז||ו||ה||ד||ג||ב||א |
| + | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ט|| ||ט|| ||ט|| || ג|| ||ח |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | + | | ||א||ח||א||ח||א||ח||0|| || | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||א||ט||ח|| || || || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||א||ט||ט||ח|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || || ||א||ט||ט|| || || |
| − | + | |} | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|הנה הגדר בשורה השנית והכפילות כל זה בשלישית כסדר ברביעית שתי כפילות הראשות והאחדים מחוברים עם העשרות הסמוכות להם לימין וכן בחמישית וכן בששית וישאר על הקו ז"ז ד 0 ה | |
| − | |style="text-align:right;"|וכן | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ובזה המשל יש בכפילה צפר והאחדים והעשרות כדי שתדע איך תעשה כשיש אחדים ועשרות תקבצם וכשיש צפר במקום העשרות תכתוב האחדים לבדם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|כמו שתראה בשורה הרביעית העתקנו הכפילה למדרגה אחת לימין בשורה הרביעית והח' והא' חברנום והיו ט' והא' כתבנוה עמם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|א"כ בחמשית העתקנו א' שבשורה הכפילה שתי מדרגות לימין וחברנו ח"א היו ט' עוד ח"א היו ט' וכתבנו הח' האחרנה עמהם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ובשורה השנית העתקנו א' שבשורת הכפילה ג' מדרגות לימין וחברנו ח"א היו ט' עוד ח' ו{{#annot:term|205,1813|D6PF}}צפרא{{#annotend:D6PF}} היו ח' וכתבנו הו' עמם כסדר | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכאשר כפלנו האות הראשון שהיו ט' והיתה ח"א הכינו בה הט' השנית וא"כ בעצמה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכאשר העתקנו הכפילה בשורה הרביעית הכינו בכל מה שבאותה השורה הט' השלישית וא"כ בעצמה | |
| − | |style="text-align:right;"|הכינו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכאשר העתקנו כפילה לשורה הששית הכינו בה הח' בכל מה שבשורה ההיא וא"כ בעצמה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואתה רואה כי כל כפילה תחלתה היא או א' או צפר | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ולכן כאשר תניח המספר אשר תניח בעלת השרש להכותו בכפילה אם תצטרך להכותה בא' על הכפילה לכלות מה שעל ראש הא' ולא תמצא למעלה ממנה כלום כי אם צפר הנה אינך צריך להניח מספר בבעלת השרש כי אם צפר ותניח כל אשר למעלה כאשר הוא ותכפול הצפר ותכתוב בשורות הכפילה שתי צפרות אחת תחת הצפר שבבעלת השרש ואחת סמוכה לה תחת לא השרש ותעתיק הכפילה וכל מה שתמצא בכפילה אחדים ועשרות כי אם צפר תקבץ הצפר עם האחדים כשתשליך הצפר ותכתוב האחדים לבדם ואם תמצא במקום האחדים צפר וכן במקום העשרות צפר ר"ל שתמצא בשורות הכפילה שתי צפרות סמוכות במקום המספרים שהיית ראוי לקבץ תכתוב במקום השתי צפרות צפר אחד | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והנה לך צורה למשל אחר והמעשה בכל זה אחד | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||0||1|| || || || || |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0|| ||1||7||5||4||5|| || |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||2||0||4||4||9||5||6||5|| |
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||5||1||8||6||5||7||1||0||6 |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | |8||6||5||7||8||9||8||7||6||4 | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | + | |- | |
| − | + | | ||9|| ||3|| ||0|| ||4|| ||7 | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||1||8||0||6||0||0||0||8|| |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||1||8||6|| || || || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||1||8||6||0|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || || ||1||8||6||0||8|| |
| − | + | |} | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||0||א|| || || || || |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0|| ||א||ז||ה||ד||ה|| || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||ב||0||ד||ד||ט||ה||ו||ה|| |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||ה||א||ח||ו||ה||ז||א||0||ו |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ח||ו||ה||ז||ח||ט||ח||ז||ו||ד |
| − | | | + | |} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | + | |- |
| + | | ||ט|| ||ג|| ||0|| ||ד|| ||ז | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||א||ח||0||ו||0||0||0||ח|| |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||א||ח||ו|| || || || || |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||א||ח||ו||0|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | | || || || ||א||ח||ו||0||ח|| | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והנה לך משל אחר ולא תהיינה מדרגות המספר המבוקש שרשו זוגות כדי שתראה כי הצורות העשויות אחת וכדי שתדע איך תתחיל לקחת השרש וזו צורתו | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::{|class="wikitable" style="color:blue; text-align:center;" |
| − | |style="text-align: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || || ||6||0|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||0||0||1||1|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||1||4||3||5||8|| || |
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0||2||6||5||7||1||4|| |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||2||6||8||9||8||9||8||5 |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |9||8||7||6||5||4||3||2||1 |
| − | + | |} | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |3|| ||1|| ||4|| ||2|| ||6 |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||6||0||2||0||8||0||4|| |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0||6||2|| || || || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||0||6||2||8|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||0||6||2||8||4|| |
| − | + | |} | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| + | |} | ||
| | | | ||
| − | + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | |
| − | |style="text-align: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || || ||ו||0|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||0||0||א||א|| || || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || ||א||ד||ג||ה||ח|| || |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | ||0||ב||ו||ה||ז||א||ד|| |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |0||ב||ו||ח||ט||ח||ט||ח||ה |
| − | |||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ט||ח||ז||ו||ה||ד||ג||ב||א |
| − | + | |} | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | {|style="margin-left: auto; margin-right: 0px;" | |
| − | |style=" | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |ג|| ||א|| ||ד|| ||ב|| ||ו |
| − | + | |- | |
| − | | | + | |0||ו||0||ב||0||ח||0||ד|| |
| + | |- | ||
| + | | ||0||ו||ב|| || || || || | ||
| + | |- | ||
| + | | || ||0||ו||ב||ח|| || || | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | | || || ||0||ו||ב||ח||ד|| |
| − | + | |} | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>22r</ref>הנה בזאת הצורה ג"כ אין בכל הכפילה עשרות כי אם צפרות ואחדים ואתה רואה איך קבוצם בכל השורות שמור והבן והנה לך צורה שכל המבוקש שרשו צפר זולתי האחרונה בכל הצורות תוכל להבין איך תעשה בכל מספר שתבקש שרשו כי יש לך משלי' לכל הפנים הראויים שיש ביניהם חלוף תמו שרשי השלמים ויבואו שרשי שלמים ושברים בעזרת צור מחסה חולים ושברי' | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואם נשאר כלום קרא לו שם מכפל השרש השלם אם היה כמו השרש או פחות ממנו ואם יותר מן השרש הוסף בו אחד ובשרש הכפול שנים וקרא לו שם ממנו והוסף השם על השרש עם השלם ומה שיהיה הוא השרש אשר יוכה בעצמו ויבא ממנו המבוקש שרשו בקירוב |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירוש</span></big> אמרו ואם נשאר ממנו כלום ר"ל אחר אשר יצא השרש במעשה הנזכר אם נשאר על הקו מספר או מספרים שלא יכללם השרש היוצא כי כבר ידעת שיש {{#annot:term|1075,2192|Wvby}}שרש מדובר{{#annotend:Wvby}} שיש לו {{#annot:term|2463,2195|MDt8}}שרש ממספר שלם מצומצם{{#annotend:MDt8}} ויש {{#annot:term|2370,2192|BDP9}}שרש בלתי מדובר{{#annotend:BDP9}} והוא אשר השרש אינו מצומצם אבל ישאר מן המספר כמו בו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|על דרך משל הכ"ה מכ"ו שרשם ה' וישארו א' או יהיה השרש יותר מן המספר כמו ע"דמ כ"ד ואם ישאר ואם יאמר ששרשו ה' הנה השרש יותר כי הוא שרש כ"ה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובמעשה הנזכר בלקיחת השרש לא יקרה זה לעולם שיהיה השרש יותר מן המספר אלא המספר יותר מהשרש והנשאר מן המספר יותר על השרש הוא הנמצא למעלה מן כל המספרים אשר על קו בצורה אשר ללקיחת הגדר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ועל זה אמר ואם נשאר כלום |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ודע כי זה הנשאר על הקו לעולם יהיה פחות מכפל השרש <sup>ואחד</sup> שאם היה בכפל השרש <sup>ואחד</sup> היה נתוסף בשרש אחד שלם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמרו קרא לו שם כבר ידעת קריאת השם בשער החלוקה והוא עד"מ שתקרא שם לה' מכ' והנה שם הה' מכ' רביע כ' ושם ידעתך איך תעשה לידיעת זה השם וידעת גם כן קריאת השם הוא שתקרא שם למעט מן הרב | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
| − | והנה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמרו הוסף עליו אחד ר"ל על המספר הנשאר | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרו וקרא לו שם ממנו ר"ל קרא שם למספר הנשאר עם תוספת אחד מכפל השרש ותוספת שנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמרו על השרש עם השלם בעבור כי זה התוספת לעולם איננו אחד שלם לכן להיותו שבר או שברים יחוברו עם השלם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמרו ואם היה כמו השרש ר"ל אם היה הנשאר כמו השרש | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle | + | :*As if the root was ten, which is the root of one hundred <math>\scriptstyle\sqrt{100}=10</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כאלו היה השרש עשרה שהוא שרש מאה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*If the number whose root is required is one hundred and ten <math>\scriptstyle\sqrt{110}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והיה המספר המבוקש שרשו מאה ועשרה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :::The remainder is ten as the root <math>\scriptstyle{\color{blue}{110-10^2=10=\sqrt{100}}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|יהיה הנשאר עשרה כמו השרש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle | + | ::*If the number whose root is required is 105 <math>\scriptstyle\sqrt{105}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם היה המספר המבוקש שרשו ק"ה |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::The addition, which is 5, is less than the root <math>\scriptstyle{\color{blue}{105-10^2=5<\sqrt{100}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|יהיה הנוסף שהוא ה' פחות מהשרש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle | + | ::*If the required is 115 <math>\scriptstyle\sqrt{115}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|ואם היה | + | |style="text-align:right;"|ואם היה המבוקש קט"ו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::The remainder is 15, which is greater than the root <math>\scriptstyle{\color{blue}{115-10^2=15>\sqrt{100}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|היה הנשאר ט"ו שהם יותר מן השרש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמר שאם היה כמו השרש או פחות תקרא לו שם מכפל שרש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\ | + | :*Example: if the number whose root is required is 110. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle\sqrt{110}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל היה המספר המבוקש שרשו ק"י | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::The integer root resulted in the mentioned procedure is 10 and 10 remains, which is the same as the root. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Double the root is twenty. |
| − | + | ::We denominate the additional 10 by 20, the name is one half, for 10 is a half of 20. | |
| + | ::We add the half to the root, so the root is ten and a half and it is the approximate root, which when you multiply by itself will be 110. | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{110}\approx10+\frac{110-10^2}{2\sdot10}=10+\frac{10}{20}=10+\frac{1}{2}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והשרש השלם יצא במעשה הנזכר י' וישארו י' שהם כמו השרש והשרש הכפול הוא כ'<br> | ||
| + | הנה נקרא שם לי' הנוספים מן הכ' והשם הוא חצי כי עשרה חצי עשרים<br> | ||
| + | ונחבר החצי עם השרש יהיה השרש עשרה וחצי והוא השרש הקרוב אשר כשתכה אותו בעצמו יהיה ק"י | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::For it exceeds only by one quarter. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+\frac{1}{2}\right)^2-110=\frac{1}{4}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כי לא יוסיף כי אם רביע אחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle | + | :*If the number whose root is required is 105. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle\sqrt{105}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה המספר המבוקש שרשו ק"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::The integer root resulted is ten and the remainder is five, which is less than the root. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Double the root is twenty. |
| + | ::Denominate the 5 by 20, it is a quarter, for 5 is a quarter of 20. | ||
| + | ::Add a quarter to the ten, which is the root, so the root is ten and a quarter and it is the approximate root, which when you multiply by itself will be 105. | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{105}\approx10+\frac{105-10^2}{2\sdot10}=10+\frac{5}{20}=10+\frac{1}{4}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|יצא השרש שלם עשרה והנשאר חמשה שהם פחות מן השרש והשרש הכפול הוא עשרים<br> | ||
| + | וקרא לו שם לה' מכ' והוא רביע כי ה' רביע כ'<br> | ||
| + | וחבר רביע עם העשרה שהם השרש יהיה השרש עשרה ורביע והוא השרש הקרוב אשר כשתכה אותו בעצמו יהיה ק"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::For it exceeds only by half of an eighth. | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+\frac{1}{4}\right)^2-105=\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כי לא יוסיף כי אם <sup>חצי</sup> שמינית אחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle | + | :*If the number whose root is required is 115. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle\sqrt{115}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם היה המספר המבוקש ששרשו קט"ו | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::The integer root resulted is ten and the remainder is 15, which is greater than the root. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::Regarding this he said that you should add one to 15, they are 16. |
| − | + | ::Add 2 to double the root, they are 22. | |
| + | ::Denominate the 16 by 22, the name is 8 parts of 11. | ||
| + | ::We add it to the ten, which is the root, so the root is ten and 8 parts of 11. | ||
| + | ::Hence, it is the approximate root, which when you multiply by itself will be 115. | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{115}\approx10+\frac{\left(115-10^2\right)+1}{\left(2\sdot10\right)+2}=10+\frac{15+1}{20+2}=10+\frac{16}{22}=10+\frac{8}{11}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|יצא השרש השלם עשרה וישאר ט"ו שהם יותר מן השרש<br> | ||
| + | בזה אמר שתוסיף אחד על הט"ו יהיו י"ו ותוסיף ב' על השרש כפול יהיו כ"ב<br> | ||
| + | תקרא שם לי"ו מכ"ב יהיה השם ח' חלקים מי"א<br> | ||
| + | נחבר אותם עם העשרה שהוא השרש יהיה השרש עשרה וח' חלקים מי"א<br> | ||
| + | והנה השרש הקרוב אשר כשתכה אותו בעצמו יהיה קט"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::For the square of this root is 114 and six parts of 11 and [64] parts of 121. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+\frac{8}{11}\right)^2=114+\frac{6}{11}+\frac{{\color{red}{64}}}{121}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כי זה השרש יבא חשבונו קי"ד וששה חלקים מי"א וחלק אחד מקכ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן בכל הדומה על זה | |
| − | |style="text-align:right;"|וכן | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם רצית לדקדק הקרוב קרא לו שם מכפל השרש וגרע היוצא מן השרש ישאר שרש שמרו דעו קרוב אל המספר המבוקש ששרשו יותר מן המרובע הראשון | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמרו ואם רצית לדקדק ר"ל להתקרב יותר אל האמת וכנוי לו באמרו קרא לו שם רומז לשבר שתוספת על השרש במעשה שלפני זה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|ואמרו מכפל השרש ר"ל השרש הראשון השלם | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרו גרע היוצא מן השרש ר"ל מן השרש השני אשר הוא השלם והשבר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרו המרובע הראשון ר"ל הראשון אשר קודם זה שתוציא עתה בזה המעשה והוא המרובע ההוא מן השרש והשבר כשתכה אותם בעצמם כי בכאן ג' מרובעים האחד המרובע השלם היוצא במעשה הראשון והב' אשר נזכר קודם זה אשר שרשו השלם הראשון והשבר והג' היוצא עתה בזה המעשה ואמר שתקח השבר שיצא לך במעשה אשר קודם זה ותקרא לו שם מכפל השרש השלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\ | + | :*Example: the root of 110 that we demonstrated. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle\sqrt{110}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל בשרש ק"י שהמשלנו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::*The root resulted in the first procedure is ten. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{110}\approx10}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ויצא שהשרש במעשה הראשון עשרה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::*We double [root]. [it is] 20, so in the second procedure one half is added to it and it is ten and a half. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{110}\approx10+\frac{1}{2}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וכפלנו כ' ובמעשה השני נתוסף עליו חצי והיה עשרה וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*Denominate this fraction, which is half, by double the integer root, which is twenty, its name is one part of forty, or say: a quarter of a tenth. |
| + | :::We subtract them from the half that is in the root and the root that remains is ten and four tenths and three quarters of a tenth. | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{110}&\scriptstyle\approx\left(10+\frac{1}{2}\right)-\frac{\frac{1}{2}}{2\sdot10}=\left(10+\frac{1}{2}\right)-\frac{\frac{1}{2}}{20}\\&\scriptstyle=\left(10+\frac{1}{2}\right)-\frac{1}{40}=\left(10+\frac{1}{2}\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)\\&\scriptstyle=10+\frac{4}{10}+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)\\\end{align}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תקרא שם לזה השבר שהוא חצי מכפל השרש השלם שהוא עשרים יהיה שמו חלק א' מארבעים או אמור רביעית עשירית<br> | ||
| + | נגרע אותם מהחצי אשר בשרש ישאר השרש עשרה וארבעה עשיריות ושלישי רביעי עשירית | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::When you multiply this root by itself the resulting square is closer than the square that is generated from ten and a half. | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכשתכה זה השרש בעצמו יהיה זה המרובע היוצא יותר קרוב <ref>22v</ref>מן המרובע ההוה מן העשרה וחצי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\ | + | ::*For, the square of ten and a half is 110 and a quarter. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+\frac{1}{2}\right)^2=110+\frac{1}{4}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כי מרובע עשרה וחצי היו ק"י ורביע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *<math>\scriptstyle\ | + | ::*The square of this root is 109 |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}&\scriptstyle\left[10+\frac{4}{10}+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]^2\\&\scriptstyle=109+\frac{7}{10}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{10}\right)\\&\scriptstyle=109+\frac{2}{4}+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{6}{10}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)\\\end{align}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ומרובע זה השרש הוא ק"ט או אמור ק"ט | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והנה זה המרובע יותר קרוב מן הראשון אע"פ שהוא קרוב הוא מועט וזה כי הראשון הנה נוסף רביע וזה פחות רביע וג' עשיריות רביע הרביע וט' עשיריות עשירית רביע הרביע ויותר קרוב הוא הפחות מן הנוסף והקש על זה בשאר |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ובקירוב אופן אחר והוא שתכה המספר המבוקש שרשו במספר מרובע גדול ממנו וילקח שרש המקובץ בקירוב ויחולק על שרש המרובע אשר בו הכית ומה שיצא הוא הקרוב | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אמרו במספר מרובע גדול ממנו ר"ל במספר שיהיה מרובע כלומר שתדע שרשו ויהיה גדול אותו המספר מן המספר שתבקש שרשו | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle | + | :*As if you wish to know the root of 20. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle\sqrt{20}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כאלו רצית לדעת שרש כ' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכן | + | |style="text-align:right;"|תכה אותם בכ"ה שהוא מספר גדול מן העשרי' ושרש כ"ה ידוע שהוא ה' יהיה היוצא מן ההכאה ת"ק קח גדרם בקרוב וזה כ"ב וחצי חלק אותם על שרש המרובע אשר הכית בו וזה השרש הוא ה' כי המרובע כ"ה יצא בחלוקה שרש עשרים המבוקש והם ד' וחצי וכשתכה אותם בעצמם יהיו עשרים ורביע והוא השרש הקרוב הרבה מעשרים וכן תעשה בכל הדומה לזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמתת זה יודע כשתקח מספר שיהיה מרובע ושרשו ידוע כאלו תאמר ד' ששרשו ב' ותכה הד' במספר מרובע ששרשו ידוע גם כן כאלו תאמר ט' ששרשו ג' יהיה היוצא בהכאה ל"ו תקח שרשם והוא ו' תחלק אותו על ג' יהיה היוצא בחלוקה ב' והוא המבוקש בשוה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ודע כי כשתרצה לדעת קירוב שרש אי זה מספר שתרצה על זה הדרך אשר יש לך להכותו במספר מרובע גדול ממנו כי הרשות בידך לקחת אי זה מרובע תרצה קרוב היה למספר המבוקש שרשו או רחוק בתנאי שיהיה גדול ממנו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל כשרצינו לדעת שרש כ' ולקחת מרובע כ"ה קח במקום מרובע כ"ה מרובע ק' שהוא רחוק הרבה ושרשו ידוע והוא עשרה תכה כ' בק' היוצא אלפים תקח שרשם בקירוב וזה מ"ה בקירוב וכשתחלק זה על שרש מאה שהוא עשרה יהיה היוצא ד' וחצי הוא שרש עשרים כמו שיצא בראשנה וכן בכל הדומה לזה והדרך לקחת המרובע היותר קרוב לשרש אשר תרצה הקרבתו הוא שתוסיף על השרש אחד ותכה אותו בעצמו יהיה מרובע קרוב לשרש ההוא וגדול ממנו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ==== Extracting the Root of Fractions ==== | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': extracting the root of fractions is that you multiply the numerator by the denominators, then divide the resulting root by the denominators. | ||
| + | :<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{a}{b}}=\frac{\sqrt{a\sdot b}}{b}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואמנם לקיחת שרש השברים הוא שתכה ההצעה במורים ותחלק שרש היוצא על המורים | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': you already know that the root of integer is necessarily smaller than the integer. | ||
| + | :<math>\scriptstyle\sqrt{n}<n</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כבר ידעת כי שרש השלם הוא פחות מן המספר בהכרח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{25}=5<25}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי ה' הם שרש כ"ה וה' פחות מכ"ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::and so on | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן בכלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\ | + | :Vice versa in fractions: the root is greater than the fraction whose root is sought <math>\scriptstyle\sqrt{\frac{a}{b}}>\frac{a}{b}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובשברים בהפך כי השרש יותר מן השבר שתבקש שרשו |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{1}{4}}=\frac{1}{2}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כי שרש רביע הוא חצי |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{2}=\frac{1}{4}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|יהיה היוצא | + | |style="text-align:right;"|וכשתכה חצי בחצי יהיה היוצא רביע |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::and so on |
| + | |style="text-align:right;"|וכן כלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :The method of determining the numerator and denominator of all [types of] fractions is known | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכבר ידעת דרך ההצעה בכל השברים ולקיחת המורה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{2}{8}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל בלקיחת שרש השבר רצית לקחת שרש שני שמניות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::numerator = <math>\scriptstyle{\color{blue}{2}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה ההצעה הוא ב‫' |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::denominator = <math>\scriptstyle{\color{blue}{8}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמורה ח‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{2}{8}}=\frac{\sqrt{2\sdot8}}{8}=\frac{{\color{red}{\sqrt{16}}}}{8}=\frac{4}{8}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הכינו ב' בח' היוצא י"ו<br> |
| − | + | נרשם ד‫'<br> | |
| − | + | חלק ד' על המורה שהוא ח‫' | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::by denomination: denominating the 4 by the 8 <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{8}=\frac{1}{2}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וזה מקריאת השם כמו שידעת בשער החלוק ולכן תקרא שם לד' מן שמנה והוא חצי או אמור ד' שמניות וזה כשתכתוב הד' על הח‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{2}=\frac{1}{4}=\frac{2}{8}}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכשתכה חצי בחצי יהיה זה רביע שהוא ב' שמניות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{8}\sdot\frac{4}{8}=\frac{16}{8}\sdot\frac{1}{8}=\frac{2}{8}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|הכה | + | |style="text-align:right;"|או הכה ד' שמינית בד' שמיניות היוצא י"ו שמיניות השמינית שהם שני שמיניות שלמות והוא המבוקש |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :<math>\scriptstyle | + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{3}{4}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם רצית שרש ג' רביעיות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{3}{4}}=\frac{\sqrt{3\sdot4}}{4}=\frac{\sqrt{12}}{4}\approx\frac{3+\frac{1}{2}}{4}=\frac{7}{8}=\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|תכה ג' בד' היוצא י"ב<br> | ||
| + | ושרשם בקירוב ג' וחצי<br> | ||
| + | קרא להם שם מד' והם ז' שמיניות<br> | ||
| + | או אמור ג' רביעיים וחצי רביעית | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::their written form: |
| + | |style="text-align:right;"|כשתכתוב אותם על הד' ויהיו כזו הצורה | ||
|- | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\frac{3}{4}}}</math> | ||
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
| + | |- | ||
| + | |style="border-right:none; border-left: none;"|א | ||
| + | |style="border-left: none;"|ג | ||
| + | |- | ||
| + | |style="border-right:none; border-left: none;"|ב | ||
| + | |style="border-left: none;"|ד | ||
|} | |} | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}\sdot\frac{7}{8}=\frac{49}{8}\sdot\frac{1}{8}=\frac{2}{8}}}</math> | |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכשתכה ז' שמניות בז' שמניות הם מ"ט שמניות שמינית | |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::with an excess since among the roots of fractions some are expressible and some inexpressible, as in the roots of integers. |
| + | |style="text-align:right;"|תוספת כי שרשי השברים יש בהם גם כן מדובר ובלתי מדובר כמו בשרשי השלמים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :The same is done for all [types of] fractions | |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בכל השברים | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :The methods are already known of determining the numerator and denominator, the multiplication, the extraction of roots, and the division by denomination, therefore this is a general method for [extracting] the roots of all [types of] fractions |
| + | |style="text-align:right;"|כי כבר ידעת דרכי ההצעות והמורים וההכאה ושרשי השלמי' והחלוק הנקרא בקריאת השם וזה הדרך כולל בכל שרשי השברים | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': if the numerator and the denominators have expressible roots, divide the root of the numerator by the root of the denominators. | ||
| + | :(root of numerator)÷(root of denominator) <math>\scriptstyle\sqrt{\frac{a}{b}}=\frac{\sqrt{a}}{\sqrt{b}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם היה להצעה שרש מדובר והמורה כמוריו חלק שרש ההצעה על שרש המורים | ||
|- | |- | ||
| − | |the | + | |'''Explanation''': if the numerator and the denominators have reduced roots, there is no need to multiply the numerator by the denominator, only to extract the root of the numerator, then divide it by the the root of the denominator and this is the required. |
| − | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red> | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אם היה להצעה שורש מצומצם וכן גם כן למורים לא תצטרך להכות ההצעה במורים רק שרש קח ההצעה וחלקהו על שרש המורה והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{4}{9}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל רצית לדעת שרש ד' תשיעיות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :::numerator = <math>\scriptstyle{\color{blue}{4}}</math> | |
| − | :<math>\scriptstyle | + | |style="text-align:right;"|הנה ד' שהוא ההצעה |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=2}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|שרשו ב‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::denominator = <math>\scriptstyle{\color{blue}{9}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וט' שהוא המורה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ששרשו ג‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{4}{9}}=\frac{2}{3}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::their written form: |
| + | |style="text-align:right;"|חלק שנים על שלשה כשתכתבם עליהם כך | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
| + | |- | ||
| + | |style="border-right:none; border-left: none;"|ב | ||
| + | |- | ||
| + | |style="border-left: none;"|ג | ||
| + | |} | ||
| + | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{4}{9}}=\frac{2}{3}}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והם שני שלישיות והם שרש ד' תשיעיות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{2+\frac{7}{9}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכן שרש שנים שלמים וז' תשיעיות | |
| − | |style="text-align:right;"|וכן | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::numerator = <math>\scriptstyle{\color{blue}{25}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ההצעה כמו שידעת היה כ"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{25}=5}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושרשה ה‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :::denominator = <math>\scriptstyle{\color{blue}{9}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמורה ט‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושרשם ג‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2+\frac{7}{9}}=\frac{5}{3}=1+\frac{2}{3}}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלק ה' על ג' היוצא אחד שלם וב' שלישיות והוא שרש שנים שלמים וז' תשיעיות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :* | + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{2}{4}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומשל אחר רצית שרש שני רביעים ורביע רביעית |
|- | |- | ||
| − | | | + | | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::their written form: |
| + | |style="text-align:right;"|וזו צורתם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\frac{2}{4}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | | |
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
| + | |- | ||
| + | |style="border-right:none; border-left: none;"|א | ||
| + | |style="border-left: none;"|ב | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |style="border-right:none; border-left: none;"|ד |
| − | :: | + | |style="border-left: none;"|ד |
| − | |style=" | + | |} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :::numerator = <math>\scriptstyle{\color{blue}{9}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה ההצעה תשעה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושרשם ג‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :::the root of the denominator = <math>\scriptstyle{\color{blue}{4}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמורים שרשם ד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{2}{4}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)}=\frac{3}{4}}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תחלק ג' על ד' הם ג' רביעיות והוא שרש ב' רביעיים ורביע הרביע |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :::The denominators are a number divided into parts |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמרנו שהמורים שרשם ד' כי כבר ידעת כי המורים הם מספר מחולק לחלקים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::: | + | :::the number of the given denominators is 16, divided into 4 and 4 |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואלה המורים מספרם י"ו מחולקים והם ד' וד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot4=16}}</math> | |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכשתכה ד' בד' יהיו י"ו הנה בד' הם י"ו | |
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :::4 and 4 are denominators of 16 |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וד' בד' הם מורים לי"ו |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\ | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}=4}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וי"ו שרשם ד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :If the numerator and the denominator do not have expressible roots, or if one of them has an expressible root but the other one does not have - the first general method should be applied. |
| + | |style="text-align:right;"|וכשתכה ההצעה ואין לה שרש מדובר ולא המורים או יש לאחד מהם שרש מדובר ואין לשני תעשה בדרך הראשון הכולל | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :Even if both have expressible roots the first method can still be applied. | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן אפי' היה לשניהם שרש מדובר אם תעשה עשה בדרך הראשון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :Since the second method was given only to make it easier. |
| + | |style="text-align:right;"|כי הדרך הראשון השני איננו כי אם להקל | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ||
| − | + | ==== Extracting the Root of Binomials and Relatively Prime ==== | |
| − | + | ||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |<math>\scriptstyle | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': extracting the root of binomials and relatively prime is by subtracting a quarter of the square of the smaller from a quarter of the square of the greater, extracting the root of the remainder, adding it to half the greater and also subtracting it from half the greater, then extracting the root of each. |
| − | |style="text-align:right;"|אמ' | + | :<math>\scriptstyle a>b:\quad a+b\quad a-b</math>: |
| + | :<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{1}{2}a+\sqrt{\frac{1}{4}a^2-\frac{1}{4}b^2}}</math> | ||
| + | :<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{1}{2}a-\sqrt{\frac{1}{4}a^2-\frac{1}{4}b^2}}</math> | ||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואמנם לקיחת שרש {{#annot:term|2357,2356|1jkB}}בעלי השני שמות{{#annotend:1jkB}} וה{{#annot:term|78,2154|e4Hi}}מתפרדים{{#annotend:e4Hi}} היא שתגרע רבע מרובע קטן ‫<ref>23r</ref>השמות מן רבע מרובע הגדול שבהם ותקח שרש הנשאר ותוסיף אותו על חצי גדול השמות ותגרע אותו ג"כ מחצי גדול השמות ותפיל שרש על כל אחד מהם | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |<math>\scriptstyle\sqrt{a+b}=\sqrt{\frac{1}{2}a+\sqrt{\frac{1}{4}a^2-\frac{1}{4}b^2}}+\sqrt{\frac{1}{2}a-\sqrt{\frac{1}{4}a^2-\frac{1}{4}b^2}}</math> |
| − | + | |style="text-align:right;"|ואם היה המבוקש שרשו בעל השני שמות הנה שרשו הוא קבוץ אלה השני שרשים | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |<math>\scriptstyle\sqrt{a-b}=\sqrt{\frac{1}{2}a+\sqrt{\frac{1}{4}a^2-\frac{1}{4}b^2}}-\sqrt{\frac{1}{2}a-\sqrt{\frac{1}{4}a^2-\frac{1}{4}b^2}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם היה מתפרד הנה שרשו תוספת מה שבין שני אלה השרשים |
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''Explanation''': you already know that the root of any number is called a root in relation to its square. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כבר ידעת כי כל שרש מספר מה נקרא שרש ביחס אל המרובע ההוא ממנו |
|- | |- | ||
| − | | | + | |Every number is also a root of its square. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכל מספר ג"כ הוא שרש למרובע ההוא ממנו |
|- | |- | ||
| − | | | + | |Every number is a square by assumption, yet it is not called a square indefinitely, only the number whose root is known and expressible [is called a square]. |
| − | + | |style="text-align:right;"|וכל מספר לפי הסברא מרובע אבל לא נקרא מרובע בסתם אלא המספר ש{{#annot:term|1075,2192|0T9g}}שרשו ידוע ומדובר{{#annotend:0T9g}} | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| − | | | + | |Therefore every square is a number, but not every number is a square. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולכן כל מרובע מספר ולא כל מספר מרובע |
|- | |- | ||
| − | | | + | |However, since according to what we have said, that every number is a square by assumption, the number that does not have an exact known root is also called a square, when it is mentioned with the root. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ועכ"ז לפי מה שאמרנו שלפי הסברא כל מספר הוא מרובע יקרא ג"כ המספר שאין לו שרש ידוע {{#annot:term|2483,2074|db7b}}בדקדוק{{#annotend:db7b}} מרובע כשיהיה נזכר עם השרש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::For example: when saying "the root of 21" - 21 is called a square that is mentioned with its root, but by itself it is called only a number, not a square |
| − | |- | + | |style="text-align:right;"|והמשל כי כשאמר אומר שרש כ"א הנה כ"א יקרא מרובע שנזכר עם שרש ולבדו היה נקרא מספר לבד ולא מרובע |
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::On the other hand, 16, or 25, each of them is called a square without mentioning the root, since their root is known - <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}=4\quad\sqrt{25}=5}}</math>; all the more so they are called a square when mentioning their root; and they are also called numbers. |
| + | |style="text-align:right;"|אבל י"ו או כ"ה יקרא כל אחד מרובע בלא זכירת שרש כי שרשם ידוע ד' לי"ו וה' לכ"ה וכ"ש בזכירת השרש ויקראו גם כן מספרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :There are two names: |
| + | |style="text-align:right;"|ואתה רואה כי השמות בזה שנים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :1) number alone, whether a square or non-square - e.g. 11, 16, and all the other numbers |
| + | |style="text-align:right;"|האחד מספר לבדו יהיה מרובע או בלתי מרובע כאמרך זה או י"א או י"ו וכל המספרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכן | + | :2) root of a number, whether that number is a square or not - e.g. √8, √11, √25 |
| + | |style="text-align:right;"|והשני שרש מספר יהיה המספר גם כן מרובע או לאו כאמרך שרש ח' או שרש י"א או שרש כ"ה וכן כל המספרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :This is what the author meant by "having two names" [= binomial], i.e. knowing the root of two numbers together, that have two names |
| + | |style="text-align:right;"|וזהו מה שאמר המחבר {{#annot:term|2357,2356|E0zj}}בעל השני שמות{{#annotend:E0zj}} ר"ל כשתרצה לדעת יחד שרש שני מספרים שיש להם שני שמות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*number and a root of a number |
| + | |style="text-align:right;"|שהם מספר ושרש מספר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*<math>\scriptstyle\sqrt{20}+\sqrt{\sqrt{30}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל רצית לדעת שרש כ' שהוא מספר ושרש שרש ל‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*two roots of two different numbers |
| + | |style="text-align:right;"|וכן שני שרשים של שני מספרים מתחלפים יקראו שני שמות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|כאלו | + | ::*<math>\scriptstyle\sqrt{40+9}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כאלו רצית לדעת שרש מספר מ' ומספר ט' יחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::It was stated above that every root is a number and every number is a root |
| + | |style="text-align:right;"|אלא שכבר אמרנו שכל שרש מספר וכל מספר שרש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\sqrt{16}+\sqrt{25}}=\sqrt{4+5}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|וכשרצינו לדעת שרש לשרש י"ו ול[שר]ש כ"ה כאלו אמרנו רצי' לדעת שרש ד' וה' יחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :When the roots of each number are known, it is easier to extract the root [of their roots] |
| + | |style="text-align:right;"|והיודע להוציא שרש שני מספרים יותר נקל להוציא שרש שני המספרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :These questions, i.e. knowing the root of both roots of two different numbers, or the root of a number with the root of the root of a number, and all that is mentioned here - are used extensively in mathematics |
| + | |style="text-align:right;"|ואלו השאלות רצוני לומר לדעת מה הוא שרש שני שרשי שני מספרים שמתחלפים או שרש מספר עם שרש שרש מספר וכל הנזכר מזה פה הוא משתמש בו הרבה בלמודיות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :Therefore, it is necessary to offer a method to ease the extraction of these numbers |
| + | |style="text-align:right;"|ולכן צריך לתת דרך להקל על המעיין להוציא אותם המספרים | ||
|- | |- | ||
| − | |||
| | | | ||
| + | :In addition, ratios, restoration and confrontation, summing roots together, dividing them, subtracting a root from a root - all are used in this science | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן הערכים וההשלמה וההקבלה וכן לקבץ שרשים יחד ולחלקם ולגרוע גדר מגדר הכל משתמש בחכמה ההיא | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*the binomial appears always with the conjunctive waw [= plus] |
| + | |style="text-align:right;"|ובעל השני שמות שזכרנו יבואו תמיד בשאלה עם אות וו הנקרא וו העטף | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|' | + | ::*How much is the root of seven '''plus''' the root of 5: <math>\scriptstyle{\color{blue}{7+\sqrt{5}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כי תאמר שבעה ושרש ה' כמה הוא שרשם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*How much is the root of the root of 6 '''plus''' the root of 11: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{6}+\sqrt{11}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|או שרש ו' ושרש י"א כמה הם שרשם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*the relatively prime are binomial themselves with the particle of subtraction, which is the word minus |
| + | |style="text-align:right;"|והמתפרדי' שזכר החכם המחבר הם בעצמם בעלי השני שמות ב{{#annot:term|879,2333|K7Jw}}מלת הנזורות{{#annotend:K7Jw}} שהיא {{#annot:term|879,2015|aUcw}}מלת אלא{{#annotend:aUcw}} כמו שכתבתי בשער השברים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*How much is the root of seven '''minus''' the root of 12: <math>\scriptstyle{\color{blue}{7-\sqrt{12}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ותאמ' שבעה אל שרש י"ב כמה שרשם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::*How much is the root of 8 '''minus''' the root of 4: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{8}-\sqrt{4}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|או שרש ח' אלא שרש ד' כמה הוא שרשם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::The number that is mentioned with the root - such as √21 or √12 - is called a square |
| + | |style="text-align:right;"|ודע כי המספר הנזכר עם שרש כאמרך שרש כ"א או שרש י"ב וכן כלם המספר ההוא יקרא מרובע כמו שנזכר למעלה והוא מרובע החלק ההוא מן השאלה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::The number that is mentioned without a root - such as 7 or 8 - its square is the product of that number by itself |
| + | |style="text-align:right;"|והמספ' הנזכר בשאלה בלא זכירת שרש כאמרך ז' או ח' וכן כלם מרובעם הוא היוצא מהכאת המספר ההוא בעצמו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*the root of <math>\scriptstyle8\quad\sqrt{60}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל מספ' שמנה ושרש ששים רצית לדעת שרשם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::the square of the number 8 is 64: <math>\scriptstyle{\color{blue}{8^2=8\sdot8=64}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|הנה מרובע מספר השמנה הוא ס"ד הכאת שמנה בשמנה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::the square of the root of 60 is 60: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\sqrt{60}\right)^2=60}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומרובע אמרך שרש ששים הנה הששים כי הם מרובע לשרשים כמו שנזכר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | ::one name = the square of the number 8 - is called large |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובזאת השאלה מרובע מספר השמנה שהוא השם האחד יקרא גדול |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::second name = the root of 60 - is called small |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושרש ששים שהוא השם השני יקרא קטן |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8^2=64>60=\left(\sqrt{60}\right)^2}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כי מרובע שם השמנה ס"ד והוא גדול מששים שהוא מרובע השם השני | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*the root of <math>\scriptstyle5\quad\sqrt{49}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ואם היתה השאלה חמשה ושרש מ"ט כמה שרשם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\sqrt{49}\right)^2=49>25=5^2}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|היה המרובע השם השני שהוא שרש מ"ט גדול ממרובע השם הראשון שהוא חמשה כי זה ]מ"ט וזה כ"[ה |
| + | |- | ||
| + | !Examples for the given procedure | ||
| + | |style="text-align:right;"|ועתה נפרש דברי המחבר ונמשל משלים אמר שתגרע רביע מרובע קטן השמות מן רביע מרובע הגדול שבהם וכו‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle4\quad\sqrt{32}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המשל בזה רצית לדעת מספר ד' ושרש ל"ב כמה שרשם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\sqrt{32}\right)^2=32>16=4^2}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה משלשים ושנים הם מרובע גדול כי הוא גדול השמות ומספר ד' הוא קטן השמות כי מרובע י"ו הכאת ד' בד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|גרענו רביע י"ו שהוא מרובע קטן השמות וזה ד' מח' שהוא רביע ל"ב וחציו י"ו ושרשו ד' שהוא מרבע גדול השמות הנשאר ד‫'<br> |
| − | + | לקחנו שרשם והוא ב‫' | |
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left(\frac{1}{4}\sdot32\right)-\left[\frac{1}{4}\sdot\left(4^2\right)\right]}=\sqrt{8-\left(\frac{1}{4}\sdot16\right)}=\sqrt{8-4}=\sqrt{4}=2}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | |style="text-align:right;"|הוספנו הב' על הד' שהוא שרש חצי הגדול כי הגדול ל"ב וחציו ושרשו ד' היה המקובץ ו‫'<br> |
| − | + | גרענו ג"כ השנים מן הד' נשארו ב‫'<br> | |
| + | והנה בידינו ששה וב' נפיל עליהם השרש כמו שאמר המחבר<br> | ||
| + | ר"ל שנקח שרש הששה והוא ב' וד' עשיריות<br> | ||
| + | ושרש השנים והוא א' וד' עשיריות<br> | ||
| + | נקבץ אלה השני גדרים והמקובץ ג' ושמנה עשריות והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{4+\sqrt{32}}&\scriptstyle=\sqrt{\sqrt{\frac{1}{2}\sdot32}+2}+\sqrt{\sqrt{\frac{1}{2}\sdot32}-2}=\sqrt{\sqrt{16}+2}+\sqrt{\sqrt{16}-2}\\&\scriptstyle=\sqrt{4+2}+\sqrt{4-2}=\sqrt{6}+\sqrt{2}=\left(2+\frac{4}{10}\right)+\left(1+\frac{4}{10}\right)=3+\frac{8}{10}\\\end{align}}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :In the relatively prime, which is a binomial with the particle of subtraction, the subtracted must be smaller than the [subtrahend] |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכבר ידעת כי ה{{#annot:term|78,2154|jqRk}}מתפרד{{#annotend:jqRk}} שהוא שני שמות במלת הנזורות צריך שיהיה הנזור יותר קטן מן האחר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ::Therefore in the above example there is no way to express the relatively prime |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולכן במשל שהמשלנו למעלה אין דרך לומר בו מתפרד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle | + | ::*<math>\scriptstyle\sqrt{4-\sqrt{32}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כי איך יאמר ד' אלא שרש ל"ב כמה שרשם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{32}=5+\frac{7}{10}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|כי שרש ל"ב הם ה' וז' עשריות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :::how can 4 minus 5 be expressed? |
| + | |style="text-align:right;"|ואיך יאמרו ד' אלא ה‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :In the binomials, the first can be smaller or the second - all is the same |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אבל בבעלי השני שמות הן שיהיה הראשון קטן או השני הכל אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :The following is an example in which the second is smaller than the first - which is an example for both binomial and relatively prime: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולכן נמשול משל שני שיהיה השני קטן מן הראשון ויהיה משל לבעלי <ref>23v</ref>השני שמות ולמתפרדים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle\sqrt{8-\sqrt{16}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והוא זה רצית לדעת מספר ח' אלא שרש י"ו כמה שרשם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::the subtrahend is smaller than the minuend: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}=4<8}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|כי שרש י"ו שהוא {{#annot:term|182,2332|mUoh}}הנזור{{#annotend:mUoh}} הוא ד' והוא קטן מן השמנה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והמעשה בזה כמו שעשינו בראשון והוא מרובע הא' הוא ס"ד והוא הגדול<br> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | והמרובע השני י"ו והוא הקטן<br> |
| + | גרענו רביע הקטן שהוא ד' מרביע הגדול שהוא י"ו הנשאר י"ב<br> | ||
| + | לקחנו שרשו והוא ג' וה' עשיריות | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left[\frac{1}{4}\sdot\left(8^2\right)\right]-\left(\frac{1}{4}\sdot16\right)}=\sqrt{\left(\frac{1}{4}\sdot64\right)-4}=\sqrt{16-4}=\sqrt{12}=3+\frac{5}{10}}}</math> | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הוספנו אלה הג' וה' עשיריו' על ד' שהוא חצי השמנה שהוא שרש ס"ד גדול שבשמות והיו ז' וה' עשיריות<br> |
| + | וגרענו הג' וה' עשיריות ג"כ מן הד' נשאר ה' עשיריות<br> | ||
| + | הפלנו עליהם השרש כמו שאמר המחבר ר"ל שנקח שרש כ"ז והוא ב' וח' עשיריות<br> | ||
| + | ושרש הד' עשיריות שהוא ז' עשיריות<br> | ||
| + | קבצנו אלה השנים שרשים שרשים והיה המקובץ ג' וה' עשריות והוא המבוקש בבעלי השמות | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{8+\sqrt{16}}&\scriptstyle=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\left(3+\frac{5}{10}\right)}+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)-\left(3+\frac{5}{10}\right)}=\sqrt{4+\left(3+\frac{5}{10}\right)}+\sqrt{4-\left(3+\frac{5}{10}\right)}\\&\scriptstyle=\sqrt{7+\frac{5}{10}}+\sqrt{\frac{5}{10}}=\left(2+\frac{8}{10}\right)+\frac{7}{10}=3+\frac{5}{10}\\\end{align}}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{8-\sqrt{16}}=\left(2+\frac{7}{10}\right)-\frac{7}{10}=2}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולמתפרד תגרע הקטן שהוא ז' עשיריות מן הגדול שהוא ב' וז' עשיריות הנשאר ב' והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :This is the meaning of the author's saying that if it is relatively prime, its root is the difference between the two roots |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|זהו מה שאמר המחבר ואם היה מתפרד היה שרשו התוספת שבין אלה השנים שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\sqrt{10+\sqrt{36}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|משל אחר רצינו לדעת מספר עשרה ושרש ל"ו כמה שרשם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה עשרה גדול המרובעים והוא ק' ורביעיתו כ"ה<br> |
| + | יוציא מכ"ה רביעית ל"ו שהוא ט' הנשאר י"ו<br> | ||
| + | נקח שרשם והוא ד‫' | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left[\frac{1}{4}\sdot\left(10^2\right)\right]-\left(\frac{1}{4}\sdot36\right)}=\sqrt{\left(\frac{1}{4}\sdot100\right)-9}=\sqrt{25-9}=\sqrt{16}=4}}</math> | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|הוספנו אותם על ה' שהוא חצי העשרה שהוא שרש ק' שגדול שבשמות היו ט‫'<br> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | גרענו אותם ג"כ מן הה' נשאר א‫'<br> |
| + | לקחנו שרש הט' והוא ג‫'<br> | ||
| + | ושרש הא' והוא א‫'<br> | ||
| + | חברנום היה המקובץ ד' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10+\sqrt{36}}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+4}+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-4}=\sqrt{5+4}+\sqrt{5-4}=\sqrt{9}+\sqrt{1}=3+1=4}}</math> | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10-\sqrt{36}}={\color{red}{5-3=2}}}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ובמתפרד גרענו ה' מן ג' הנשאר ד' והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | *<math>\scriptstyle\sqrt{\sqrt{81}+\sqrt{49}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|משל אחר שרש פ"א ושרש מ"ט כמה שרשם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה המרובעים לפנינו שהם פ"א הגדול ורביעיתו כ' ורביע<br> |
| + | ומ"ט הקטן ורביעיתו י"ב ורביע<br> | ||
| + | גרענו הקטן מן הגדול הנשאר ח‫'<br> | ||
| + | לקחנו שרשו והוא ב' וח' תשיעיות | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left(\frac{1}{4}\sdot81\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot49\right)}=\sqrt{\left(20+\frac{1}{4}\right)-\left(12+\frac{1}{4}\right)}=\sqrt{8}=2+\frac{8}{9}}}</math> | |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |style="text-align:right;"|הוספנו אותם על ד' וה' עשיריות שהוא חצי ש[ר]ש הגדול שהוא פ"א ושרשו ט' היה המקובץ ז' וג' עשריות<br> |
| − | + | ושרש הא' וז' עשריו‫'<br> | |
| + | וגרענו אותם ג"כ מן הד' וה' עשיריות נשאר א' וז' עשריות<br> | ||
| + | לקחנו שרש הז' וג' עשריות והוא ב' וז' עשריות<br> | ||
| + | ושרש הא' וז' עשריות והוא א' וג' עשריות<br> | ||
| + | קבצנו אלה השני שרשים והם ד' שלמים והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{\sqrt{81}+\sqrt{49}}&\scriptstyle=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\sqrt{81}\right)+\left(2+\frac{8}{9}\right)}+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\sqrt{81}\right)-\left(2+\frac{8}{9}\right)}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot9\right)+\left(2+\frac{8}{9}\right)}+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot9\right)-\left(2+\frac{8}{9}\right)}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(4+\frac{5}{10}\right)+\left(2+\frac{8}{9}\right)}+\sqrt{\left(4+\frac{5}{10}\right)-\left(2+\frac{8}{9}\right)}=\sqrt{7+\frac{3}{10}}+\sqrt{1+\frac{7}{10}}=\left(2+\frac{7}{10}\right)+\left(1+\frac{3}{10}\right)=4\\\end{align}}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *<math>\scriptstyle\sqrt{\sqrt{81}-\sqrt{49}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם היתה השאלה במתפרד שרש פ"א אלא השרש מ"ט כמה שרשם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\sqrt{81}-\sqrt{49}}=\left(2+\frac{7}{10}\right)-\left(1+\frac{3}{10}\right)=1+\frac{4}{10}}}</math> | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|גרענו הקטן שהוא א' וג' עשיריות מן הגדול שהוא ב' וז' עשריות הנשאר א' וד' עשריות והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :Based on the above examples, the meaning of the author's saying "add it to half the name" is the half the large name |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולפי כל אלה המשלים מה שאמר המחבר ותוסיף אותו על חצי השמות פירוש על חצי גדול השמות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :and his saying "subtract it also from half the large name" meaning from half the root of the large name. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן מה שכתב תגרע אותו גם כן מחצי גדול השמות פי' מחצי שרש גדול השמות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :It is possible that this is actually what he wrote. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואפשר שכן כתבו המחבר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :Or, perhaps he relied on what he wrote before: "take the root of the remainder", and said "half the large name" as referring back to the aforementioned root, in order to abbreviate. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|או סמך על מה שכתב תחלה ותקח שרש הנשאר ואמר חצי גדול השמות חוזר אל שורש הנזכר כדי לקצר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :The procedure requires: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*taking the root of the square that is given in the question, whose root is unknown |
| + | |style="text-align:right;"|ואתה רואה כי בזה המעשה צריך לקחת שרש המרבע הבלתי ידוע שרשו והוא אשר יאמר בו בשאלה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :*when the square of the number is the larger, the root is expressible, since the number is the root, yet it should be transformed into a square |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושרש כך כשיהיה הגדולים כאשר מרובע המספר הוא הגדול הנה השרש מדובר כי המספר הוא השרש אלא שצריך להשיבו מרובע |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*taking the root of the difference between the two roots |
| + | |style="text-align:right;"|עוד צריך לקחת שרש מה שבין שני הרבועים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*taking the root of the second number |
| + | |style="text-align:right;"|עוד צריך לקחת שרשי המספרים האחרונים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :Hence, a root is taken sometimes four times and sometimes three times |
| + | |style="text-align:right;"|הנה ילקח השרש לפעמי' ד' פעמים ולפעמים ג‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*taking the quarters of the squares, subtracting and adding |
| + | |style="text-align:right;"|עוד צריך לקחת רביעי המרובעים ולגרוע ולהוסיף | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :Therefore an easier method is given: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולכן ראיתי לכתוב דרך יותר נקלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*the | + | :*taking the root of the square number given in the question, adding it to the given number, then taking the root of the sum |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::[<math>\scriptstyle\sqrt{a+\sqrt{b^2}}=\sqrt{a+b}</math>] |
| + | |style="text-align:right;"|והוא שתקח שרש המספר המרובע הנזכר בשאלה ותקבצנו עם המספר הנזכר שם ותקח שרש המקובץ והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :1) <math>\scriptstyle4\quad\sqrt{32}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל בזה המשלים שהמשלנו הנה הראשון והוא מספר ד' ושרש ל"ב כמה שרשם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :* | + | :*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4+\sqrt{32}}=\sqrt{4+\left(5+\frac{7}{10}\right)}=\sqrt{9+\frac{7}{10}}=3+\frac{1}{10}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|לקחנו שרש ל"[ב] והוא ה' וז' עשריות קבצנום עם ד' שהוא המספר היו ט' וז' עשריות לקחנו שרשם והוא ג' ועשירית והוא המבוקש והנה יצא כאשר יצא במעשה הראשון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :2) <math>\scriptstyle8\quad\sqrt{16}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|והמשל השני שהוא מספר ח' ושרש י"ו כמה שרשם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{8+\sqrt{16}}=\sqrt{8+4}=\sqrt{12}=3+\frac{5}{10}}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|לקחנו שרש י"ו והוא ד' קבצנום עם הח' היה י"ב לקחנו שרשו והוא ג' וה' עשריות והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle | + | :for the relatively prime: subtracting the root of the given square from the given number, then taking the root of the remainder |
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::[<math>\scriptstyle\sqrt{a-\sqrt{b^2}}=\sqrt{a-b}</math>] |
| + | |style="text-align:right;"|והמתפרד נגרע שרש המרובע הנזכר שם מן המספר ונקח גדר הנשאר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{8-\sqrt{16}}=\sqrt{8-4}=\sqrt{4}=2}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|המשל בזה הנזכר למעלה נגרע ד' שהוא שרש י"ו מח' שהם המספר הנשאר ד' וקח שרשו והוא ב' והוא והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :3) <math>\scriptstyle10\quad\sqrt{36}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמשל השלישי שהוא מספר עשרה ושרש ל"ו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10+\sqrt{36}}=\sqrt{10+6}=\sqrt{16}=4}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|לקחנו שרש ל"ו והוא ששה קבצנוהו עם עשרה היו י"ו לקחנו שרשו והוא ד' והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :* | + | :*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10-\sqrt{36}}=\sqrt{10-6}=\sqrt{4}=2}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמתפרד גרענו ו' מעשרה הנשאר ד' לקחנו שרשו ב' והוא המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :4) <math>\scriptstyle\sqrt{81}\quad\sqrt{49}</math> |
| − | |style="text-align:right;"|היה החלק הזה ט"ו | + | |style="text-align:right;"|והמשל הד' שרש פ"א ושרש מ"ט כמה שרשם |
| − | |- | + | |- |
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\sqrt{81}+\sqrt{49}}=\sqrt{9+7}=\sqrt{16}=4}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|לקחנו שרש פ"א והוא ט' ושרש מ"ט והוא ז' חברנו אותם היו י"ו לקחנו שרשם והוא ד' והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\sqrt{81}-\sqrt{49}}=\sqrt{9-7}=\sqrt{2}=1+\frac{4}{10}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובמתפרד גרענו ז' מט' הנשאר ב' לקחנו גדרו והוא א' וד' עשריות והוא המבוקש וכן כל הדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |||
| + | === Chapter Two: Addition and Subtraction of Roots === | ||
| + | |||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הב'</span></big> בקבוץ שרשי המספרים וגריעתם | ||
| + | |- | ||
| + | |If <math>\scriptstyle a\sdot b</math> is a square, then <math>\scriptstyle\sqrt{a}\;\sqrt{b}</math> are summed and subtracted<br> | ||
| + | If <math>\scriptstyle a\sdot b</math> is non-square, then <math>\scriptstyle\sqrt{a}\;\sqrt{b}</math> are not summed and subtracted | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> תכה שני המספרים אשר תרצה לקבץ שרשיהם או לגרעם האחד באחד ואם יצא מרובע הנה שרשי שני המספרים יקובצו ויגורעו אם לא היה המרובע לא יקבצו ולא יגרעו | ||
| + | |- | ||
| + | |<math>\scriptstyle\sqrt{a}+\sqrt{b}=\sqrt{\left(a+b\right)+\left(2\sdot\sqrt{a\sdot b}\right)}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכאשר תדע שהם יקובצו תחת שני שרשי היוצא והוסף אותם על המקובץ השני מספרים ומה שיתקבץ <ref>24r</ref>קח שרשו יהיה המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The meaning of addition here is that the result of addition of two roots is a root of an integer | ||
| + | ::for example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}+\sqrt{9}=\sqrt{25}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירו'</span></big> דע כי הרצון בזה הקבוץ הוא שאם שאל שואל עד"מ קבץ שרש ד' עם שרש ט' שתהיה התשובה במספר השלם שיהיה שרשו כשם השרשים מתקבצים<ref>marg.: מקובצי‫'</ref> עד שתהיה התשובה בזה השאלה ששרשי אלה מקובצי' הוא שרש כ"ה ותקח שרשם הוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This cannot happen if the product of one of the numbers by the other is not a square number | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה לא יבא כלל אלא אם יבא מהכאת המספר האחד בשני מספר מרובע | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The same for subtraction | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן בגרעון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Therefore, it is stated that if the product is a square, the roots are summed and subtracted, meaning that their sum or the remainder from their subtraction is an integer. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ולכן אמר כי כשיהיה היוצא בהכאה מרובע כי אותם השרשים יקובצו ויוגרעו ר"ל אלה שיהיה המקובץ או הנשאר מן הגרעון שרש למספר שלם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Otherwise, every two roots can certainly be added and be subtracted the smaller from the larger. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ולולי זה יודע כי כל שני שרשים ודאי יקובצו וודאי יוגרעו הקטן מן הגדול | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :If their product is a square, take two of its roots and add it the the sum of the two numbers. | ||
| + | :<math>\scriptstyle\sqrt{a}+\sqrt{b}=\sqrt{\left(a+b\right)+\left(2\sdot\sqrt{a\sdot b}\right)}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכאשר תדע שיקובצו קח שני שרשי היוצא ר"ל היוצא מהכאת המספר האחד באחר שהוא מרובע תקח ממנו שני שרשים ותוסיף אותם על שני המספרים מקובצים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{4}+\sqrt{9}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל בזה קבץ שרש ד' אל שרש ט‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו הד' בט' היו ל"ו והוא מרובע ששה לקחנו שני שרשים ממנו היו י"ב קבצנו הי"ב עם הד' והט' מקובצים שהם י"ג היה הכל כ"ה לקחנו שרשם והוא ה' וזהו היוצא משרש ד' ושרש ט' מקובצים והוא שרש מספר כ"ה שהוא שלם וזהו המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}+\sqrt{9}=\sqrt{\left(4+9\right)+\left(2\sdot\sqrt{4\sdot9}\right)}=\sqrt{13+\left(2\sdot\sqrt{36}\right)}=\sqrt{13+\left(2\sdot6\right)}=\sqrt{13+12}=\sqrt{25}=5}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{3}+\sqrt{12}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם אמר שרש ג' ושרש י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו ג' בי"ב היו ל"ו והשרש ו' לקחנו שני שרשים ממנו והם י"ב קבצנום עם י"ב וג' שהם ט"ו המקובץ כ"ז ושרש כ"ז והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{3}+\sqrt{12}=\sqrt{\left(3+12\right)+\left(2\sdot\sqrt{3\sdot12}\right)}=\sqrt{15+\left(2\sdot\sqrt{36}\right)}=\sqrt{15+\left(2\sdot6\right)}=\sqrt{15+12}=\sqrt{27}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{2}+\sqrt{18}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם אמר שרש ב' ושרש י"ח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו ב' בי"ח היו ל"ו לקחנו שני שרשיו והם י"ב קבצנום עם ד' וי"ח שהם כ' היה המקובץ ל"ב ושרש ל"ב הוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}+\sqrt{18}=\sqrt{\left({\color{red}{2}}+18\right)+\left(2\sdot\sqrt{2\sdot18}\right)}=\sqrt{20+\left(2\sdot\sqrt{36}\right)}=\sqrt{20+\left(2\sdot6\right)}=\sqrt{20+12}=\sqrt{32}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{3}+\sqrt{27}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם אמר שרש ג' ושרש כ"ז | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו ג' בכ"ז היו פ"א והוא מרובע ט' לקחנו שני שרשיו י"ח קבצנום עם ג' וכ"ז שהם ל' המקובץ מ"ח ושרש מ"ח הוא המבוקש וכן כל כיוצא בזה | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{3}+\sqrt{27}=\sqrt{\left(3+27\right)+\left(2\sdot\sqrt{3\sdot27}\right)}=\sqrt{30+\left(2\sdot\sqrt{81}\right)}=\sqrt{30+\left(2\sdot9\right)}=\sqrt{30+18}=\sqrt{48}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | ![Rules for identifying perfect squares] | ||
| + | |style="text-align:right;"|ויש כללים לדעת הדבר ממרובעים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *every number whose units are 2, 3, 7, or 8 - is not a [perfect] square. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה כי כל מספר שבו אחדים האחדים אשר לו ב' או ג' או ז' או ח' איננו מרובע | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *if [its units are] 1, 4, 5, 6, or 9, one should check if it is a [perfect] square by extracting its root until nothing remains - if there is a remainder - it is not a [perfect] square. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם א' או ד' או ה' או ו' או ט' יש לך לחפש אם הוא מרובע כשתקח שרשו עד לקיחת השרש ולא ישאר כלום על הקו ואם נשאר איננו מרובע | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *every number that does not have units, but has tens of any kind, i.e. its first [numeral] is one zero - is not a [perfect] square. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל מספר שאין בו אחדים והוא יש לו עשרות איזה מין שיהיה מן העשרות כלומר שתחלתו צפר אחד איננו מרובע | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *if the end of the number is any type of thousands, i.e. its three first [digits] are three zeros - it is not a [perfect] square. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם סוף המספר ר"ל הקטן אחריו אלפים איזה מין שיהיה כלומר שתחלתו ג' צפרות איננו מרובע | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *if the smallest rank of the number is not a root - it is not a [perfect] square. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל מדרגה שהיא לא שרש בהיות היא קטן המספר איננו מרובע | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *from 1 to 100, there are no [perfect] squares other than: 1, 4, 9, 16, 25, 36, 49, 64, 81. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומאחד עד מאה אין שם מרובעים כי אם א' וד' וט' וי"ו וכ"ה ול"ו ומ"ט וס"ד ופ"א | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *for the hundreds, which is a rank of root, add two zeros to each of the numbers above: 100, 400, 900, 1600, and so on - they are [perfect] squares | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן במאות שהם מדרגת השרש תשים בכל אחד מאלה שתי צפרות יהיה האחד מאה והד' ארבע מאות והט' תשע מאות והי"ו אלף ושש מאות וכן כלם והם מרובעים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *if four zeros are added to each of the numbers above, they are of another rank that has a root and they are [perfect] squares [10000, 40000, 90000, ...] | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם תוסיף ד' צפרות בכל אחד יהיו מן המדרגה האחרת הבעלת שרש והם מרובעים | ||
| + | |- | ||
| + | |<math>\scriptstyle\sqrt{a}-\sqrt{b}=\sqrt{\left(a+b\right)-\left(2\sdot\sqrt{a\sdot b}\right)}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ובגרעון תגרע שני שרשי היוצא מן הכאת המספרים ממקובץ המספרים ותקח שרש הנשאר יהיה המ<sup>בו</sup>קש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :When subtracting the root of a number from the root of a number, the same procedure is used, except that instead of adding two roots of the product to the sum, they are subtracted from the sum, and the root of the remainder is extracted | ||
| + | |style="text-align:right;"|פירוש כשיבוקש לגרוע שרש מספר משרש מספר תעשה כמעשה הראשון אלא שבמקום שאתה מוסיף שני שרשי היוצא מן המקובץ תגרעם ותקח שרש הנשאר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{64}-\sqrt{4}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|המשל רצית לגרוע שרש ד' משרש ס"ד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו ד' בס"ד היו רנ"ו והוא מרובע י"ו תקח שני שרשיו שהם ל"ב תגרעם מד' וס"ד יהיה הנשאר ל"ו ושרשם שהוא ו' והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{64}-\sqrt{4}&\scriptstyle=\sqrt{\left(64+4\right)-\left(2\sdot\sqrt{64\sdot4}\right)}=\sqrt{\left(64+4\right)-\left(2\sdot\sqrt{256}\right)}=\sqrt{\left(64+4\right)-\left(2\sdot16\right)}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(64+4\right)-32}=\sqrt{36}=6\\\end{align}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The same should be done in all the examples mentioned above - it is enough to subtract instead of adding | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בכל מה שנזכר והמשלים ההם די לך אלה שתגרע במקום שהיית מוסיף זהו ענין זה השער | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Yet, if the question involves addition of roots of a number, whether expressible or inexpressible, there is no need for this [procedure], but rather one should extract the root of one number and of the other number, or its half if it is asked, and sum them together | ||
| + | :[<math>\scriptstyle\sqrt{a^2}+\sqrt{b^2}=a+b</math>] | ||
| + | |style="text-align:right;"|אבל אם הייתה השאלה קבוץ שרשי איזה מספר שיהיה ויהיו השרשים כפי מה שיהיו המספרים {{#annot:term|1075,2192|AsEh}}מדוברים{{#annotend:AsEh}} או {{#annot:term|2370,2192|2p0x}}בלתי מדוברים{{#annotend:2p0x}} אין צורך לכל זה אלא שתוציא שרש המספר האחד ושרש השני או חציו כפי המבוקש ממך ותקבצם יחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{10}+\sqrt{20}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל רצית לקבץ שרש עשרה עם שרש עשרים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}+\sqrt{20}\approx\left(3+\frac{2}{10}\right)+\left(4+\frac{5}{10}\right)=7+\frac{7}{10}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וקח שרש עשרה שהם ג' וב' עשריות בקרוב ושרש עשרים והוא ד' וה' עשריות בקירוב וקבצם יחד יהיו ז' וז' עשריות בקירוב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Or, if one root is approximated with a deficit and the other root is approximated with an increment: | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}+\sqrt{20}\approx\left(3+\frac{1}{10}\right)+\left(4+\frac{5}{10}\right)=7+\frac{6}{10}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם תקח שרש האחד בקירוב בחסרון כגון כשתקח שרש העשרה ג' ועשירי' שיחסרו מן העשרה ותקח שרש השני בקירוב בתוספת כגון שתקח שרש העשרים ד' וה' עשריות שיתוסף על העשרים ויהיה השרש המקובץ ז' וששה עשריות בלבד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :this is closer to the truth, since the deficiency is only by: | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה יותר קרוב אל האמת כי אין החסרון כי אם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{10}\frac{1}{10}}}</math> | ||
| + | | | ||
| + | {|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;" | ||
| + | |- | ||
| + | |style="border-right:none; border-left: none;"|ד | ||
| + | |style="border-left: none;"|א | ||
| + | |- | ||
| + | |style="border-right:none; border-left: none;"|‫0א | ||
| + | |style="border-left: none;"|‫0א | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|והקש על זה בכל מה שישאל מזה המין | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |||
| + | === Chapter Three: Multiplication of Roots === | ||
| + | |||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הג'</span></big> בהכאת השרשים | ||
| + | |- | ||
| + | |The procedure: multiplying one of the numbers by the other, then extracting the root of the product - the result is the product of the root of one of them by the other. | ||
| + | :<math>\scriptstyle\sqrt{a}\times\sqrt{b}=\sqrt{a\times b}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמעשה בזה שתכה אחד המספרים בשני ותקח שרש היוצא ומה שיהיה הוא היוצא מהכאת שרש האחד מהם בשני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :meaning, if multiplying the root of a number by a root of a number | ||
| + | |style="text-align:right;"|פירוש אם יבוקש להכות שרש מספר בשרש מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{4}\times\sqrt{9}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל תכה שרש ד' בשרש ט‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}\times\sqrt{9}=\sqrt{4\sdot9}=\sqrt{36}=6}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תכה ד' בט' שהם המספרים יצאה בהכאה ל"ו קח שרשם והוא א' [ו‫']<ref>marg.</ref> והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}\times\sqrt{9}=2\sdot3=6}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי שרש ד' ב' ושרש ט' ג' וכשתכה ג' בג' יהיו ו‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{2}\times\sqrt{8}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומשל שני הכה שרש שנים בשרש ח‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\times\sqrt{8}=\sqrt{2\sdot8}=\sqrt{16}=4}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכה ב' בח' יהיו י"ו<br> | ||
| + | קח שרשם והוא ד' והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{5}\times\sqrt{7}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומשל אחר הכה שרש ה' בשרש ז‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{5}\times\sqrt{7}=\sqrt{5\sdot7}=\sqrt{35}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכה ה' בז' היוצא ל"ה ושרשם הוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :When the product is not a perfect square approximate the root as aforesaid, because there is no other way [to extract the root] | ||
| + | |style="text-align:right;"|קח אותם בקרוב כמו שנזכר בשער שלפני זה כשהיוצא מן המקובץ אינו מרובע שלם כי אין דרך לעשות זולת זה | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': if you wish to multiply a number by a root of a number, square the number, then proceed with two [roots] as mentioned. | ||
| + | |style="text-align:right;"|‫<ref>24v</ref><big><span style=color:red>אמר</span></big> ואם תרצה להכות מספר בשרש מספר תרבע המספר ותעשה בשני מרובעים כמו שנזכר | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': the procedure is that you transform the question into a multiplication of a root of a number by a root of a number, then apply the previous procedure. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה המעשה הוא שתשיב השאלה עד הכאת שרש מספר בשרש מספר ותעשה כמעשה הראשון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle10\times\sqrt{49}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומשל הכה מספר עשרה בשרש מ"ט | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|תרבע העשרה יהיו ק‫'<br> | ||
| + | הנה יש לך השאלה כאלו אמרנו נכה שרש מאה בשרש מ"ט<br> | ||
| + | ולכן נכה מאה במ"ט היוצא ד' אלפים תת"ק ושרשם ע' והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\times\sqrt{49}=\sqrt{10^2}\sdot\sqrt{49}=\sqrt{10^2\sdot49}=\sqrt{100\sdot49}=\sqrt{4900}=70}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\times\sqrt{49}=10\sdot7=70}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי שרש מ"ט הוא ז' וז' בעשרה הם ע‫' | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | {| | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |||
| + | === Chapter Four: Division of Roots === | ||
| + | |||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big><span style=color:red>השער הד'</span></big> בחלוק שרשי המספרים וקריאת שמם | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': divide a number by a number, denominate it, then extract the root of the result and the outcome is the result of division of the root of the dividend by the root of the divisor. | ||
| + | :<math>\scriptstyle\frac{\sqrt{a}}{\sqrt{b}}=\sqrt{\frac{a}{b}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> תחלק מספר על מספר ותקרא לו שם ותקח שרש היוצא ומה שיהיה הוא היוצא מחלוקת שרש המחולק על שרש המחולק עליו | ||
| + | |- | ||
| + | |'''Explanation''': "divide the number", i.e. the square number whose root you wish to divide by the square number, by which you wish to divide - if the the dividend is greater than the divisor. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> תחלק המספר ר"ל המספר המרובע שאתה רוצה לחלק שרשו על המספר המרובע שאתה רוצה לחלק עליו אם היה המחולק יותר מהמספר אשר אתה מחלק עליו | ||
| + | |- | ||
| + | |If [the dividend] is smaller than [the divisor] - denominate it, as explained in the chapter on division of integers and fractions. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה מעט ממנו תקרא לו שם כמו שידעת בשער החלוק בשלמים ובשברים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{16}\div\sqrt{{\color{red}{4}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל רצית לחלק שרש י"ו על שרש ב‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}\div\sqrt{4}=\sqrt{\frac{16}{4}}=\sqrt{4}=2}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תחלק י"ו שהוא המספר האחד על ד' שהוא המספר השני יהיה היוצא ד‫'<br> | ||
| + | קח שרש ד' והוא היוצא מן החלוק והוא ב‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{16}\div\sqrt{4}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומשל אחר רצית לחלק שרש י"ו על שרש ד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}\div\sqrt{4}=\sqrt{\frac{16}{4}}=\sqrt{4}=2}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תחלק י"ו שהוא המספר האחד על ד' שהוא המספר השני יהיה היוצא ד‫'<br> | ||
| + | קח שרש ד' והוא היוצא מן החלוק והוא ב‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{25}\div\sqrt{16}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומשל אחר רצית לחלק שרש כ"ה על שרש י"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{25}\div\sqrt{16}\approx\sqrt{1+\frac{1}{2}}=1+\frac{1}{4}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|היוצא אחד וחצי בקירוב ושרשו אחד ורביע והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *<math>\scriptstyle\sqrt{4}\div\sqrt{16}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם אמר השואל חלק שרש ד' על שרש י"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}\div\sqrt{16}=\sqrt{\frac{4}{16}}=\sqrt{\frac{1}{4}}=\frac{1}{2}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|קרא שם לד' מן הי"ו והוא רביע<br> | ||
| + | קח שרשו והוא חצי והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The same for similar cases | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | !Operations with more or less than one root, and roots of dissimilar degrees | ||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |In the discussion of addition, multiplication, and division [of roots], if there are more than one root, or less than one root, or dissimilarity of degrees of roots - they should be restored to one root and one degree | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכאשר בא הדבור באלו השערים השלשה ר"ל הקבוץ וההכאה והחילוק ביותר משרש אחד או בפחות משרש אחד או חלוף מדרגת השרשים השב זה אל שרש אחד ומדרגה אחת | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The chapters on addition, multiplication, and division of roots dealt with one order: addition of a root to a root, multiplication of a root by a root, or division of a root by a root. | ||
| + | |style="text-align:right;"|כל מה שזכרנו בשער הקיבוץ לשרשים וההכאה והחילוק היה בסדר אחד והוא קבוץ שרש אל שרש או הכאת שרש בשרש או חלוק שרש על שרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :A root and a root are one degree. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ושרש עם שרש היא מדרגה אחת | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :A question of one degree can involve two other types: | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכבר איפשר לבא השאלה במדרגה הזאת האחת על שני פנים אחרים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :1) one of the addends is more than one root | ||
| + | |style="text-align:right;"|האחד שיהיה אחד מהמקובצים יותר משרש אחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*add a root of a number to roots of a number <math>\scriptstyle\sqrt{a}+c\sqrt{b}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כמו שיאמר קבץ שרש מספר אל שני שרשי מספר יותר משרש אחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::such as: <math>\scriptstyle\sqrt{a}+2\sqrt{b}</math>; <math>\scriptstyle\sqrt{a}+3\sqrt{b}</math>; <math>\scriptstyle\sqrt{a}+4\sqrt{b}</math>; <math>\scriptstyle2\sqrt{a}+2\sqrt{b}</math>, etc. | ||
| + | |style="text-align:right;"|כמו שיאמר קבץ שרש מספר אל שני שרשי מספר או שלשה או ארבעה או יותר או שני שרשים אל שני שרשים או יותר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::the same for multiplication and division | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן בהכאה וכן בחלוק | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :2) one of the addends is less than one root | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אפשר לבא השאלה בפחות משרש אחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::such as: <math>\scriptstyle\sqrt{a}+\frac{1}{2}\sqrt{b}</math>; <math>\scriptstyle\sqrt{a}+\frac{1}{4}\sqrt{b}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|שיאמר קבץ שרש מספר אל חצי שרש מספר או רביע או חלק אחד על חצי שרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::the same for multiplication and division | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן בהכאה ובחלוק | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :In all these cases the degrees are the same, since all of them involve with a root of a number, whether numerous, or few roots, or less than one root. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובכל אלה יקראו מדרגות שוות כי כלם שרש מספר כן יהיו רבים או מעטים או פחות משרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :A question that involve dissimilarity of degrees is possible: | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואי אפשר שתבוא השאלה בחלוף מדרגות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*adding a number to a root of a number - the number is a degree by itself, and the root is a degree by itself <math>\scriptstyle a+\sqrt{b}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כשיאמר קבץ מספר אל שרש מספר כי המספר מדרגה לעצמה והשרש מדרגה לעצמה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*adding a root of a number to a root of a root of a number - the root of a root of a number is also a different degree by itself <math>\scriptstyle\sqrt{a}+\sqrt{\sqrt{b}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|או שיאמר קבץ שרש מספר אל שרש שרש מספר כי שרש שרש המספר ג"כ מדרגה אחרת לעצמה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*adding a number to a root of a root of a number <math>\scriptstyle a+\sqrt{\sqrt{b}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן קבץ מספר אל שרש שרש מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*adding a root of a root of a number to a root of a root of a number <math>\scriptstyle\sqrt{\sqrt{a}}+\sqrt{\sqrt{b}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|או שרש שרש מספר אל שרש שרש מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :All these for less or for more | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכל זה בפחות ויותר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*half a root of a root of a number <math>\scriptstyle\frac{1}{2}\sqrt{\sqrt{a}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כמו שיאמר חצי שרש שרש מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*a root of half a root of a number <math>\scriptstyle\sqrt{\frac{1}{2}\sqrt{a}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|או שרש חצי שרש מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*two roots of a root of a number <math>\scriptstyle2\sqrt{\sqrt{a}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|או שני שרשי שרש מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*a root of two roots of a number <math>\scriptstyle\sqrt{2\sqrt{a}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|או שרש שני שרשי מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::or more | ||
| + | |style="text-align:right;"|או יותר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :All this also in multiplication and in division | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל זה בהכאה ובחלוק | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This is the meaning of "more than one root, or less than one root, or dissimilarity of degrees of roots" | ||
| + | |style="text-align:right;"|זהו שאמר המחבר ביותר משרש אחד או בפחות משרש אחד או חלוף מדרגת השרשים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The procedure is based on restoring all to one degree, if the degrees are dissimilar, and restoring all to one root, if the roots are more than one or less than one, then proceeding with the procedures mentioned in the three chapters [on addition, subtraction, multiplication, and division of roots] | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמר שהמעשה בזה שנשיב הכל עד שתהיה מדרגה אחת אם היה שם חלוף מדרגות וישוב הכל אל שרש אחד אם היו השרשי' יותר מאחד או פחות מאחד וישוב אל המעשים הנזכרים בג' השערים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The author did not present a method to restore the dissimilarity [of degrees], or the more, or the less, to one root and one degree. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ולא נתן המחבר דרך איך להשיב החלוף או היותר או הפחות אל שרש אחד ומדרגה אחת | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Except for one case, in which there is dissimilarity between a number and a root, when adding a number to a root of a number, which is one of the cases of dissimilarity mentioned here | ||
| + | |style="text-align:right;"|לבד בדבר אחד והוא כשיהיה החלוף בין מספר ושרש שיאמר קבץ מספר אל שרש מספר שזה אחד מן הפנים שזכרתי עתה בחלוף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This method was given above in the chapter on multiplication: squaring the number so that the question is restored to [adding] a root of a number to a root of a number. | ||
| + | :<math>\scriptstyle a+\sqrt{b}=\sqrt{a^2}+\sqrt{b}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכבר נזכר למעלה הדרך בזה השער ההכאה וזה כשתרבע המספר ותשוב השאלה שרש מספר אל שרש מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Therefore a method will be presented henceforth for all the other cases | ||
| + | |style="text-align:right;"|ולכן נביא אנחנו דרך לכל שאר הפנים כפי האפשר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *If the question involves more than one root | ||
| + | |style="text-align:right;"|ונאמר כאשר תהיה השאלה יותר משרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{25}+2\sqrt{16}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כאלו אמר קבץ שרש כ"ה אל שני שרש י"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt{16}=\sqrt{\left(2\sdot2\right)\sdot16}=\sqrt{4\sdot16}=\sqrt{64}=4+4=8}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|המעשה בזה שתכה מספר השרשים שהוא ב' בעצמו יהיה ד‫'<br> | ||
| + | תכה ד' במספר שהוא י"ו יהיו ס"ד<br> | ||
| + | והנה שני שרשי י"ו שהם ד' וד' מקובצים הם ח' הם שרש ס"ד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{25}+2\sqrt{16}=\sqrt{25}+\sqrt{64}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותשוב השאלה קבץ שרש כ"ה אל שרש ס"ד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :If there are three of four roots | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היו השרשים ג' או ד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{49}+3\sqrt{25}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כגון שאמר קבץ שרש מ"ט אל שלשה שרשי כ"ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sqrt{25}=\sqrt{\left(3\sdot3\right)\sdot25}=\sqrt{9\sdot25}=\sqrt{225}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תכה ג' בעצמם יהיו ט‫'<br> | ||
| + | תכה ט' בכ"ה יהיו רכ"ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{49}+3\sqrt{25}=\sqrt{49}+\sqrt{225}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תשוב השאלה קבץ שרש מ"ט אל שרש רכ"ה וכן כל הדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *If the question involves less than one root | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם היתה השאלה פחות משרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{9}+\frac{1}{2}\sqrt{16}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כאלו אמר שרש ט' אל חצי שרש י"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sqrt{16}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\right)^2\sdot16}=\sqrt{\frac{1}{4}\sdot16}=\sqrt{4}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תכה החצי בעצמו יהיה הרביע<br> | ||
| + | תכה רביע בי"ו יהיו ד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}+\frac{1}{2}\sqrt{16}=\sqrt{9}+\sqrt{4}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תהיה השאלה קבץ שרש ט' אל שרש ד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\frac{1}{4}\sqrt{a}=\sqrt{\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)\sdot a}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\sdot a}=\sqrt{\frac{1}{16}\sdot a}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה רביע הכית רביע ברביע היה חצי שמינית במספר או אמור חלק מי"ו או רביעית רביע מן המספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :All this is the same in addition, multiplication, and division | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה וזה שוה בקבוץ ובהכאה ובחלוק | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *Sometimes two numbers should be equalized | ||
| + | |style="text-align:right;"|ולפעמים תצטרך להשוות שני מספרים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle9+3\sqrt{25}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כמו אם שאל קבץ מספר ט' אל שלשה שרש כ"ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sqrt{25}=\sqrt{3^2\sdot25}=\sqrt{9\sdot25}=\sqrt{225}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תכה ג' בעצמם יהיו ט‫'<br> | ||
| + | תכה ט' בכ"ה יהיו רכ"ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9+3\sqrt{25}=9+\sqrt{225}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ויהיו לך בשאלה מספר ט' אל שרש רכ"ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9=\sqrt{9^2}=\sqrt{81}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תרבע מספר ט' יהיו פ"א | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9+3\sqrt{25}=\sqrt{81}+\sqrt{225}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|‫<ref>25r</ref>תהיה השאלה שרש פ"א אל שרש רכ"ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle2\sqrt{9}+3\sqrt{4}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם אמר שני שרשי ט' אל ג' שרשי ד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt{9}=\sqrt{2^2\sdot9}=\sqrt{4\sdot9}=\sqrt{36}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תכה ב' בעצמם יהיו ד‫'<br> | ||
| + | תכה ד' בט' יהיו ל"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sqrt{4}=\sqrt{3^2\sdot4}=\sqrt{9\sdot4}=\sqrt{36}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תכה ג' בעצמם יהיו ט‫'<br> | ||
| + | וט' בד' יהיו ל"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt{9}+3\sqrt{4}=\sqrt{36}+\sqrt{36}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תהיה שרש ל"ו אל שרש ל"ו וכן כל הדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}\sqrt{4}+\frac{1}{2}\sqrt{16}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם אמר חצי שרש ד' אל חצי שרש י"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sqrt{4}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\right)^2\sdot4}=\sqrt{\frac{1}{4}\sdot4}=\sqrt{1}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תכה חצי בעצמו יהיה רביע ורביע בד' יהיו א‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sqrt{16}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\right)^2\sdot16}=\sqrt{\frac{1}{4}\sdot16}=\sqrt{4}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תכה חצי בחצי יהיה רביע ורביע בי"ו יהיו ד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sqrt{4}+\frac{1}{2}\sqrt{16}=\sqrt{1}+\sqrt{4}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תהיה השאלה שרש א' אל שרש ד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :and so on | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This is the meaning of restoring to one root | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזהו שאמר המחבר השב אל שרש אחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :When the question involves dissimilarity of degrees: | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכאשר תבא השאלה בחלוף מדרגות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *a number and a root | ||
| + | |style="text-align:right;"|אם החלוף מספר עם שרשו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle5+\sqrt{36}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כמו קבץ ה' אל שרש ל"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5=\sqrt{5^2}=\sqrt{25}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כבר נזכר למעלה במקומו כשהדרך בזה שתרבע המספר ויהיו כ"ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5+\sqrt{36}=\sqrt{25}+\sqrt{36}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותהיה השאלה קבץ שרש כ"ה אל שרש ל"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *a root of a root | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה החלוף בשרש שרש אחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle6+\sqrt[4]{81}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כגון שאמר קבץ ו' אל שרש שרש פ"א | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{25}+\sqrt[4]{36}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|או שרש כ"ה אל שרש שרש ל"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{16}+\sqrt[4]{49}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|אם שרש י"ו אל שרש שרש מ"ט | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The rule concerning the root of a root: there is no way to restore the root of a root to one root, only to extract the root of the number and replace the number by it <math>\scriptstyle\sqrt[4]{a^2}=\sqrt{\sqrt{a^2}}=\sqrt{a}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והכלל שיזכיר שרש שרש אין דרך אתנו להשיב שרש השרש אל שרש אחד אלא בשתשים שרש המספר ותשים אותו במקום מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{6}}}+\sqrt[4]{81}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל בזה שאמרתי תקבץ ו' אל שרש שרש פ"א | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{81}=\sqrt{9}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תוציא שרש פ"א והוא ט‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{6}+\sqrt[4]{81}=\sqrt{6}+\sqrt{9}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותהיה השאלה קבץ שרש ו' אל שרש ט‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The same for the other examples and their similar | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן בשאר המשלים והדומים להם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The reason for this is that there are no number of roots, so as to multiply that number by itself, as is done when there are two roots of a number. | ||
| + | |style="text-align:right;"|והסבה בזה בעבור כי אין שם מספר שרשים שתכה המספר ההוא בעצמו כמו שעשית כשהייתה השאלה שני שרשי מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :There are no parts of a root also, so as to multiply that part by itself, as is done when there is half a root of a number. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואין גם חלקי שרש שתכה החלק ההוא בעצמו כמו שעשית כשהיתה השאלה חצי שרש מספר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Since the number of the roots here is one, and when 1 is multiplied by 1 it does not add nor subtract | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי מספר השרשים בכאן הוא א' וכשתכה א' בא' לא יגרע ולא יוסיף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{6}+\sqrt[4]{81}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי תאמר בשאלה קבץ שרש ו' אל שרש פ"א | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{81}=1\sdot\sqrt[4]{81}=\sqrt[4]{\left(1^2\right)^2\sdot81}=\sqrt[4]{1^2\sdot81}=\sqrt[4]{1\sdot81}=\sqrt[4]{81}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכה א' שהוא מספר השרש בא' יהיה א'<br> | ||
| + | עוד א' בא' בעבור השרש השני יהיה גם כן א'<br> | ||
| + | תכה א' בפ"א יהיו פ"א והנה תצטרך לקחת שרש פ"א עצמם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::the multiplications did not add nor subtract | ||
| + | |style="text-align:right;"|בעבור כי ההכאות לא הוסיפו ולא גרעו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Instead, the questions should be restored to one degree, that is the root of a root, then the root of the root of the result is extracted: | ||
| + | |style="text-align:right;"|אבל נשים השאלות אל מדרגה אחת שהיא שרש השרש וכן תקח מן היוצא שרש השרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle3\times\sqrt[4]{16}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל בהכאה תכה מספר ג' בשרש שרש י"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3=\sqrt[4]{\left(3^2\right)^2}=\sqrt[4]{9^2}=\sqrt[4]{81}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|רבע שלשה יהיו ט‫'<br> | ||
| + | רבע ט' יהיו פ"א | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{81}\times\sqrt[4]{16}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תהיה השאלה הכה שרש שרש פ"א בשרש שרש י"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{81}\times\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{1296}=\sqrt{36}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|יהיה היוצא אלף רצ"ו קח שרשם והוא ל"ו ושרש ל"ו והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This is more proper, so that there will be one method | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה יותר נכון כדי שיהיה הדרך אחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The same should be done in division and | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בחלוק ובקבוץ אחר שתשיבם לשרש שרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This is the meaning of [restoring] to one degree | ||
| + | |style="text-align:right;"|ועל זה אמר המחבר ולמדרגה אחת | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *When there are more or less than one root | ||
| + | |style="text-align:right;"|וביותר משרש או פחות משרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :As before, they should be restored to one root, whatever their degree is | ||
| + | |style="text-align:right;"|תעשה כמו שנזכר להשיבם אל שרש אחד יהיו באיזו מדרגה שיהיו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\sqrt[{\color{red}{4}}]{16}\times2\sqrt[4]{81}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל הכה שרש י"ו אל שני שרשי שרש פ"א | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::the degrees are the same - a root of a root, but the number of the roots of one term is 2 | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה המדרגות שוות שרש שרש אבל מספר השרשים בצד האחד שנים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :the number of the roots is multiplied by itself and the product is multiplied by itself, then by the number, and then the root of the root is extracted as above | ||
| + | |style="text-align:right;"|תעשה כמו שנזכר למעלה אלא שתכה מספר השרשים בעצמו והיוצא בהכאה בעצמו א"כ במספר וכן תקח שרש השרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמעשה כן תכה שנים [ב]שנים יהיו ד‫'<br> | ||
| + | תכה ד' בד' יהיו י"ו<br> | ||
| + | תכה בפ"א שהם המספר יהיה היוצא אלף רצ"ו | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt[4]{81}=\sqrt[4]{\left(2^2\right)^2\sdot81}=\sqrt[4]{4^2\sdot81}=\sqrt[4]{16\sdot81}=\sqrt[4]{1296}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{16}\times2\sqrt[4]{81}=\sqrt[4]{16}\times\sqrt[4]{1296}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והנה תהיה השאלה הכה שרש שרש י"ו בשרש שרש אלף רצ"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|תכה י"ו באלף רצ"ו היוצא כ' אלפים תשל"ו<br> | ||
| + | קח שרשם והוא קמ"ד<br> | ||
| + | ושרש קמ"ד י"ב והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{16}\times2\sqrt[4]{81}=\sqrt[4]{16}\times\sqrt[4]{1296}=\sqrt[4]{16\sdot1296}=\sqrt[4]{20736}=\sqrt{144}=12}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{16}\times2\sqrt[4]{81}=2}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי שרש שרש י"ו הוא ב‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{81}=3}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ושרש שרש פ"א הוא ג‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt[4]{81}=6}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ושני שרשיו הם ו‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{16}\times2\sqrt[4]{81}=2\sdot6=12}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכה ב' בו' יהיו י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*<math>\scriptstyle\sqrt{36}\times2\sqrt[4]{16}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומשל אחר הכה שרש ל"ו בשתי שרשי שרש י"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכה י"ו בעצמם יהיה אלף ומאתים ותשעים וששה<br> | ||
| + | והכה שנים בשנים ד‫'<br> | ||
| + | וד' בעצמם י"ו<br> | ||
| + | וי"ו במספר י"ו יהיו רנ"ו | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{36}\times2\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{{\color{red}{36}}^2}\times\sqrt[4]{\left(2^2\right)^2\sdot16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{4^2\sdot16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{16\sdot16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{256}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{36}\times2\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{256}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה השאלה הכה שרש שרש אלף בשרש שרש רנ"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::they are of one degree | ||
| + | |style="text-align:right;"|והם במדרגה אחת | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|תכה רנ"ו באלף רצ"ו היוצא של"א אלף ותשע"ו<br> | ||
| + | וקח שרשם והוא תקע"ו<br> | ||
| + | ושרש תקע"ו והוא כ"ד והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{36}\times2\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{256}=\sqrt[4]{1296\sdot256}=\sqrt[4]{331776}=\sqrt{576}=24}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The same should be done when there is less than one root: restoring to a root of a root. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה כשיהיה פחות משרש תשיבנו אל שרש שרש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :After the questions are restored to one root and one degree, one should proceed as mentioned in the chapters of addition, multiplication, and division. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואחר שתשיב השאלות אל שרש אחד ומדרגה אחת תעשה בכל הנזכר בשלשת השערים הקבוץ וההכאה ובחלוק | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The method of extracting the root of the number [whose degree is] the root of the root is easier, all the more so in division and addition | ||
| + | |style="text-align:right;"|והדרך שזכרתי תחלה מלקיחת השרש ממספר השרש השרש הוא יותר נקל וכ"ש בחלוק ובקבוץ | ||
| + | |- | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | {| | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |||
| + | == Book Two: Obtaining the Unknown from the Known == | ||
| + | |||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>החלק השני בסדורים אשר אפשר ההגעה אל המוסכל המבוקש</big> מן הידוע המונח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Divided into two sections: a section on the procedure of ratio, and a section on restoration and confrontation | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא יחלק לשני חלקים חלק מעשה ביחס וחלק בהשלמה ובהקבלה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | === Section One: Ratio === | ||
| + | |||
| + | |style="text-align:right;"|<big>החלק הא'</big> במעשה ביחס | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Divided into two parts: one the four proportional numbers [= rule of four] and on scales [= double false position] | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא שני חלקים בארבעה מספרים המתיחסים ובמאזני‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ==== Rule of four ==== | ||
| + | |||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the four proportional numbers are those of which the ratio of the first to the second is the same as the ratio of the third to the fourth. <math>\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והארבעה מספרים המתיחסים הם אשר יחס הראשון מהם אל השני כיחס השלישי אל הרביעי | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Knowing the sought unknown, i.e. an unknown thing is sought for in a question by giving a certain known thing | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> ידיעת המוסכל המבוקש ר"ל שישאל בשאלה דבר בלתי יודע עם הנחת דבר מה ידוע | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *How much is an amount of money such that when we subtract its third and its quarter, ten remain? | ||
| + | :<math>\scriptstyle a-\frac{1}{3}a-\frac{1}{4}a=10</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל שישאל כמה הממון כאשר גרענו אם שלישיתו ורביעיתו ושביעיתו<ref>ושביעיתו written by mistake</ref> וישארו עשרה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::the third, the quarter, and the ten - are the known from which the amount of money is deduced | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה אמרו שלישית ורביעית ועשרה הם דברי' ידועי' אשר מהם יש לנו להגיע לדעת כמה הממון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :and so on for similar | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :It is known by two methods - the proportional numbers and the scales | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמר כי זה יודע בשני דרכים במספרים המתיחסים ואחרי כן במאזנים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The four proportional numbers - "the ratio of the first...": | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואמר כי ד' מספרים המתיחסים הם ד' מספרים שיחס הראשון מהם וכו‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*Example: 2; 3; 4; 6 | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל ב ג ד ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1:a_2=2:3}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי יחס הב' שהוא הראשון אל השני שהוא ג‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2=\frac{2}{3}\sdot3}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הוא שב' שני שלישי ג‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3:a_3=4:6}}</math> | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4=\frac{2}{3}\sdot6}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן ד' שהוא השלישי הוא ב' שלישי ו' שהוא הרביעי | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::and so on for every number in this ratio | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן כל מספר שיהיה כן בזה היחס | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*Example: 12; 18; 20; 30 | ||
| + | |style="text-align:right;"|כמו י"ב י"ח כ' ל‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*Example: 3; 4; 6; 8 | ||
| + | |style="text-align:right;"|או על יחס אחר כמו ג ד ו ח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3=\frac{3}{4}\sdot4}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי ג' שלשה רביעי ד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6=\frac{3}{4}\sdot8}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן ו' שלשה רביעי ח‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*Example: 3; 6; 7; 14 | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אי זה יחס שתרצה כמו ג' ו' ז' י"ד וכן כלם | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the product of the first by the fourth is the same as the product of the second by the third. | ||
| + | <math>\scriptstyle a_1\sdot a_4=a_2\sdot a_3</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|‫<ref>25v</ref><big><span style=color:red>אמר</span></big> והכאת הראשון בד' כהכאת השני בשלישי | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::1) <math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot6=12}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|המשל הכית ב' בו' היו י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4=12}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן ג' בד' י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::2) <math>\scriptstyle{\color{blue}{12\sdot30=360}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובשני הכית י"ב בל' יהיו ש"ס | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{18\sdot20=360}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן י"ח בכ' ש"ס | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::3) <math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot{\color{red}{3}}=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובשלישי הכית ח' בו' הם כ"ד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot6=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן ד' בו' כ"ד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::2) <math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot14=42}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והרביעי ג' בי"ד מ"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot7=42}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן ו' בז' מ"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :and so on for similar | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן בכל הדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | |When the first is multiplied by the fourth, then divided by the second, the result is the third.<br> | ||
| + | <math>\scriptstyle a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> כאשר הוכה בראשון ברביעי וחולק על השני יצא השלישי | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2\sdot6}{4}=\frac{12}{4}=3}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> הכית ב' בו' יצא י"ב<br> | ||
| + | חלקת י"ב על ד' יצא ג' שהוא השני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2\sdot6}{3}=\frac{12}{3}=4}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|חלק י"ב על ג' יצא בחלוקה ד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The rest of the numbers are found like this. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תמצא בשאר המספרים ובכל הדומה להם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :By this the third is known if it was unknown. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובזה יודע השלישי אם היה מוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': or [divided] by the third and the result is the second. | ||
| + | <math>\scriptstyle a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> או על השלישי יצא השני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :If the product of the first by the fourth is divided by the third, the result is the second. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ר"ל אם חולק היוצא מהכאת הראשון ברביעי על הג' יצא השני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2\sdot6}{4}=\frac{12}{4}=3}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל הכית ב' בו' יצא י"ב חלקת י"ב על ד' יצא ג' שהוא השני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :and so on for similar. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן כלם וכל הדומה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :By this the second is known if it was unknown. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובזה יודע השני אם היה מוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | |When the second is multiplied by the third, then divided by the first, the result is the fourth.<br> | ||
| + | <math>\scriptstyle a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכאשר הוכה השני בשלישי וחולק על הראשון יצא הרביעי | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot4}{2}=\frac{12}{2}=6}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|המשל הכית ג' בד' היוצא י"ב<br> | ||
| + | חלקתו על ב' שהוא הראשון יצא ו' והוא הרביעי | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :By this the fourth is known if it was unknown. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובזה יודע הרביעי אם היה מוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | |Or [divided] by the fourth and the result is the first.<br> | ||
| + | <math>\scriptstyle a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> או על הרביעי ויצא הראשון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :If the product of the second by the third is divided by the fourth, the result is the first. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ר"ל אם חולק מהכאת השני בשלישי על הרביעי יצא הראשון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot4}{6}=\frac{12}{6}=2}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל הכית ג' בד' היה י"ב<br> | ||
| + | חלקתו על ו' שהוא הרביעי יצא לך ב' והוא הראשון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :By this the first is known if it was unknown. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובזה יודע הראשון אם היה מוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | |Any one of them, that is unknown, is resulted through this procedure from the three other known | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואי זה מהם שיהיה מוסכל יצא בזה המעשה מן השלשה הנשארים הידועים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This is clear, since each one is known from the three other known. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה מבואר כי כל אחד נודע מצד השלשה הנשארים הידועים | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the procedure is that you multiply the number, whose order differ from the genus of the others, by the number, whose ratio is unknown, and divide by the third number. The result is the unknown. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואופן המעשה בזה שתכה המספר בסדר המתחלף לסוג האחרים במספר המוסכל יחסו ותחלק על המספר השלישי יצא המוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The four numbers are divided into two genera | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> דע כי אלה הארבעה מספרים יחלקו לשני סוגים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*one genus: 2, 4 | ||
| + | |style="text-align:right;"|שנים בסוג אחד הם ב' וד‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the other genus: 3, 6 | ||
| + | |style="text-align:right;"|ושנים בסוג אחר והם ג' וו‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Meaning: the first and the third are of one genus; the second and the fourth are of second genus. | ||
| + | |style="text-align:right;"|כלומר הראשון והשלישי סוג אחד והשני והרביעי סוג שני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The reason, that the first and the third are of one genus, is that they are similar by that they assume the [same] ratio. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וסבת היות הראשון והשלישי מסוג אחד כי הם דומים שהם יקחו היחס | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :For the first is of a known ratio to the second. | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי הראשון יחס ידוע מהשני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The third also has the same ratio to the fourth. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן השלישי יש לו אותו היחס עצמו מן הרביעי | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{2}{3}a_2}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי הראשון שני שלישי השני | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\frac{2}{3}a_4}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והשלישי שני שלישי הרביעי | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The second and the fourth are also of one genus, because they are similar, since the [same] ratio is taken from them. | ||
| + | |style="text-align:right;"|והשני והרביעי ג"כ מסוג אחד כי הם דומים כי מהם ילקח היחס | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :When one of the numbers is missing and unknown, its companion, that is of its genus, is left alone and differs from the genus of the other two, that are with it. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכאשר יעדר אחד המספרים ויהיה מוסכל ישאר חברו אשר מסוגו בודד והוא מתחלף לסוג האחרים השנים אשר עמו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::If the first is missing, then the third, which is of its genus, remains alone and differs from the second and the fourth, because it is not of their genus. | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל אם נעדר הראשון ישאר השלישי שהוא מסוגו בודד ומתחלף לשני ולרביעי כי אינו מסוגם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::The ratio of the second also remains unknown, since the first, that relates to it, is missing. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וישאר גם כן השני יחסו מוסכל כי הראשון אשר היה מתיחס עמו נעדר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Therefore, it is said that when one of the four numbers is missing and unknown, if wishing to know it: | ||
| + | |style="text-align:right;"|ולכן אמר המחבר כי כאשר יעדר אחד מהארבעה מספרים ויהיה מ<sup>ו</sup>סכל ונרצה לדעתו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*if <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=3}}</math> is missing | ||
| + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר שנעדר השני והוא מספר ג‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::*<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=6}}</math> is alone, because its companion, that is of its genus with it, which is <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2}}</math>, is missing. | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה יהיה הרביעי שהוא ו' בודד כי חברו אשר עמו בסוגו והוא השני נעדר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::*<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4}}</math> differs from <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3}}</math> in genus, because it is not of their genus. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה הרביעי מתחלף לראשון ולשלישי בסוג כי אינו מסוגם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::*the ratio of <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1}}</math> remains unknown, as it has no proportional, since <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2}}</math>, that relates to it, is missing. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן ישאר הראשון מוסכל היחס כי אין מתיחס כי השני שהיה מתיחס לו נעדר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::multiplying the fourth, that is alone and differs in genus from the others, by the first, whose ratio is unknown: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4\sdot a_1=6\sdot2=12}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|נכה הרביעי שהוא בודד המתחלף בסוג לאחרים והוא מספר ו' במשל הראשון שיחסו מוסכל והוא מספר ב' והיה היוצא י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::dividing the [product] by the third: | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{a_4\sdot a_1}{a_3}=\frac{12}{4}=3}}</math> the remainder is the second, that was unknown. | ||
| + | |style="text-align:right;"|נחלק אותו על המספר השלישי הנשאר שהוא ד' ישאר ג' והוא השני שהיה מוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :the same for similar | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן בכל הדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | |The solving procedure for all numbers, some of which are unknown, some are known, and a known ratio between them: choosing any desired number, dividing it by that ratio, so that there are three numbers, two of which are proportional, and one is not relating, and by them its unknown companion is extracted. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ודע</span></big> כי כל מספר שיהיה מקצתו מוסכל ומקצתו נודע וביניהם יחס ידוע יצא במעשה הזה כשתקח אי זה מספר שתרצה ותחלק אותו על היחס ההוא ויהיו לך שלשה מספרים שנים מתיחסים ואחד בלתי מתיחס ובהם תוציא חברו המוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :the aforementioned example: | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל בזה מה שכתבנו בתחלת השער | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *An amount of money, we subtract its third and its quarter and ten remain. | ||
| + | :How much was the amount? | ||
| + | :<math>\scriptstyle a-\frac{1}{3}a-\frac{1}{4}a=10</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ממון גרענו שלישיתו ורביעיתו ונשאר עשרה כמה היה הממון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the third and the quarter of the amount are unknown | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי הנה שלישית ורביעית הממון מוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the remainder = 10 is the known | ||
| + | |style="text-align:right;"|והנשאר ידוע שהוא עשרה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::taking whichever desired amount | ||
| + | |style="text-align:right;"|ולכן נקח ממון אי זה ממון שנרצה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::for instance: <math>\scriptstyle{\color{blue}{60}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ויהיה עד"מ ששים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{60-\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)=60-20-15=60-35=25}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ונעשה בזה הממון מה שזכר בעל השאלה ונגרע שלישיתו והוא כ' ורביעיתו ט"ו ויהיו ל"ה וישארו כ"ה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::25 is similar to 10 in the question - it is of its genus, because it also remains after subtracting the third and the quarter | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה כ"ה דומה לעשרה שבשאלה והוא מסוגו כי הוא נשאר גם כן אחר הוצאת השליש והרביע | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::35 is similar to the unknown number, and it is alone, since its companion, that is of its genus, is missing. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומספר ל"ה דומה למספר המוסכל בשאלה והוא בודד כי רעהו אשר מסוגו נעדר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::35 differs in genus from 25 and 10 | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא מתחלף בסוג לכ"ה ועשרה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::the ratio of 10 is unknown | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומספר עשרה יחסו מוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::the product is 350 <math>\scriptstyle{\color{blue}{35\sdot10=350}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|יהיה היוצא ש"נ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::dividing by the third number remaining: | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{350}{25}=14}}</math> = the unknown | ||
| + | |style="text-align:right;"|נחלק זה על המספר השלישי הנשאר והוא כ"ה יצא בחלוקה י"ד והוא המוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::the amount of money = <math>\scriptstyle{\color{blue}{14+10}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכשתחבר י"ד עם י' יהיו כ"ד והוא הממון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Check: <math>\scriptstyle{\color{blue}{24-\left(\frac{1}{3}\sdot24\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot24\right)=24-8-6=24-14=10}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כי שלישיתו ח' ורביעיתו ו' והם י"ד והנשאר עשרה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The same should be done in any question, in which there is a known ratio to the unknown, or a question that could be reduced to two numbers, one of which is unknown and the other is known, and there is a known ratio between them, by any method. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בכל שאלה שיהיה לך יחס ידוע למוסכל או תוכל להשיבה עד שיהיו שני מספרים אחד מוסכל ואחד ידוע וביניהם יחס ידוע על אי זה דרך שיהיה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |||
| + | ==== Double False Position ==== | ||
| + | |||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |The double false position [lit. scales] is of the mathematical skills and its form is to draw scales like this figure | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big>אמר וה{{#annot:term|584,1453|0ZtD}} מאזנים{{#annotend:0ZtD}}</big> הם מן המלאכות הלמודיות וצורתם היא שתצייר מאזניים כזו הצורה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :[[File:מאזניים 1.png|thumb|100px|left]] | ||
| + | |[[File:מאזניים 1.png|thumb|100px|right]] | ||
| + | |- | ||
| + | |The given known is placed on the fulcrum | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותניח הידוע המונח על כיפתו | ||
| + | |- | ||
| + | |Any desired number is assigned to one of the pans | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותקח אחת הכפות מאיזה מספר שתרצה | ||
| + | |- | ||
| + | |The given procedure, whether addition, subtraction, or other, is applied on it | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותעשה בו מה שהונח מן הקבוץ או הגרעון או זולת זה מן המעשים | ||
| + | |- | ||
| + | |The result is compared with what is on fulcrum | ||
| + | |style="text-align:right;"|אח"כ תקביל בו מה שעל הכיפה | ||
| + | |- | ||
| + | |If they are the same, what is in the pan is the unknown number | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם מצאתום כי היה אותה הכף הוא מספר המוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :It is a mathematical skill because it extract the mean between the more and the less, and this is found in mathematics, for example in tables of the close, the far, and the mean distance etc. | ||
| + | |style="text-align:right;"|אמר שזה ממלאכת הלמודיות בעבור כי פעם יוסיף ופעם יגרע וילקח האמצעי מצד שניהם וזה ימצא בלמודיות כמו המרחק האמצעי והקרוב והרחק בלוחות והדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the fulcrum = the upper part of the scales, which is called level. | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכבר אתה מכיר בצורה הכיפה כי היה עליון המאזנים <ref>26r</ref>ויקרא פלס | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the pans are hung by threads | ||
| + | |style="text-align:right;"|והכפות והם התלויין בחוטין | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Its drawn shape: | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם צייר אותו כזה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :[[File:scales.png|thumb|150px|left]] | ||
| + | |[[File:מאזניים.png|thumb|125px|right]] | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Or in any desirable form | ||
| + | |style="text-align:right;"|או באי זו צורה שתרצה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Using the example given above for proportional numbers: | ||
| + | |style="text-align:right;"|ונמשל במשל שהמשלנו במספרים המתיחסים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*An amount of money, we subtract its third and its quarter and ten remain | ||
| + | ::<math>\scriptstyle a-\frac{1}{3}a-\frac{1}{4}a=10</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא ממון גרענו שלישיתו ורביעיתו ונשאר עשרה הממון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Its drawn shape: | ||
| + | |style="text-align:right;"|תצייר המאזני' כזו הצורה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :[[File:scales 1.png|thumb|100px|left]] | ||
| + | |[[File:מאזניים 2.png|thumb|95px|right]] | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the given known - 10 is written on the fulcrum | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותכתוב על הכיפה עשרה שהוא המונח הידוע בשאלה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*any desired number is written in one of the pans | ||
| + | |style="text-align:right;"|אחר כך תקח אי זה מספר שתרצה ותכתוב אותו באחת הכפות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the problem is applied on the number: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a-\frac{1}{3}a-\frac{1}{4}a}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותעשה מה שנזכר בשאלה שתוציא שלישיתו ורביעיתו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the remainder is compared with the 10 on the fulcrum - checking whether it is the same, or it is less or more | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותקח השאר תקביל בו העשרה שעל הכיפה ר"ל תעיין אם הוא כמוהו או פחות או י<sup>ו</sup>תר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*If the chosen number is the sought number: | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם קרה מקרה שלקחת לך המספר המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::In the above example: if 24 is written in one of the pans <math>\scriptstyle{\color{blue}{a=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|כגון בזה שלקחת בזה המספר כ"ד וכתבת אותו באחת הכפות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{24-\left(\frac{1}{3}\sdot24\right)-\left(\frac{1}{3}\sdot24\right)=24-8-6=10}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוצאת שלישיתו והוא ח' ורביעיתו שהוא ו' יהיה הנשאר עשרה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::When it is compared to the number on the fulcrum - they are the same, therefore 24 is the sought number | ||
| + | |style="text-align:right;"|כשתקביל אותו עם המספר אשר על הקו תמצא אותו כמהו הנה כ"ד הוא המספר המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This is the meaning of the saying "if they are the same, what is in the pan is the unknown number" | ||
| + | |style="text-align:right;"|זהו מה שזכר המחבר ואם לא מצאת הנה אותו הכף הוא המספר המוסכל | ||
| + | |- | ||
| + | |'''[al-Bannāʼ] said''': if [the result is not the same as the number on the fulcrum]:<br> | ||
| + | The error is written above the pan, if it is surplus; or underneath, if it is deficient.<br> | ||
| + | Then, another number is chosen for the other pan, and the same is applied on it as was done with the first number. | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואם החטיא רשום {{#annot:term|2348,2347|WpQI}}החטא{{#annotend:WpQI}} על הכף אם היה יותר או תחתיה אם היה חסר עוד קח בכף האחרת מאי זה מספר שתרצה זולת הראשון ועשה בו כמו שעשית בראשון | ||
| + | |- | ||
| + | |The error of each pan is multiplied by the chosen number in the other pan.<br> | ||
| + | If the errors are surplus or deficient, the smaller is subtracted from the greater.<br> | ||
| + | The smaller product is subtracted from the greater.<br> | ||
| + | Then the remainder from the products is divided by the remainder from the errors.<br> | ||
| + | [for <math>\scriptstyle a_1\;a_2</math> = the two chosen numbers;<br> | ||
| + | and <math>\scriptstyle\Delta_1\;\Delta_2</math> = the two corresponding errors<br> | ||
| + | The procedure described: | ||
| + | <math>\scriptstyle a=\frac{\max(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)-\min(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)}{\max(\Delta_1,\Delta_2)-\min(\Delta_1,\Delta_2)}</math>] | ||
| + | |style="text-align:right;"|אח"כ הכה חטא על כל השלם שבאחרת אח"כ עיין ואם היו {{#annot:term|2348,2347|F2fj}}החטאים{{#annotend:F2fj}} יתרים או חסרים גרע המעט מהם מהרב והמעוטה שבהכאות מהרבה שבהם וחלק הנשאר ההכאות על הנשאר מן החטאים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :When the chosen number is not the sought number itself - this is usually the case, because the accidental is scarce | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> ואם לא קרה שלקחת המספר עצמו אבל לקחת זולת זה וזה יהיה על הרוב כי אשר במקרה הוא המעט | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::In this case <math>\scriptstyle{\color{blue}{a-\frac{1}{3}a-\frac{1}{4}a}}</math> is less or more than 10 that on the fulcrum | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה על כל פנים אחר שתסיר שלישיתו ורביעיתו יחטא מן העשרה אשר על הכיפה והוא יהיה או יותר מעשרה או פחות מהם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This is the meaning of the saying "if erred" | ||
| + | |style="text-align:right;"|זהו אמרו ואם החטיא | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *For example, the scales illustrated below: | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמשל תצייר המאזנים כזו הצורה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :[[File:scales 3.png|thumb|100px|left]] | ||
| + | |[[File:מאזניים 3.png|thumb|100px|right]] | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *First example: | ||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :1) in the first pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=36}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותקח עד"מ מספר ל"ו תכתוב אותו בכף האחת | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{36-\left(\frac{1}{3}\sdot36\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot36\right)=36-12-9=36-21=15}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותוציא שלישיתו שהוא י"ב רביעיתו שהוא ט' יהיה הכל כ"א והנשאר ט"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1=15-10=5}}</math> | ||
| + | ::surplus - above the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|תקביל אותם עם העשרה והנה יחטא כי יש חמשה יתרים תרשום החמשה שהם החטא על הכף בעבור שהם יתרים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::If the remainder were 8, which is less than 10 - it were written underneath the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה הנשאר שהוא הח' פחות מי' היית כותב אותו למטה מן הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Then another number, other than 36, is chosen for the other pan: | ||
| + | |style="text-align:right;"|אחרי כן קח הכף האחרת מאיזה מספר שתרצה זולת ל"ו שלקחת | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :2) in the second pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=48}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ויהיה עד"מ מ"ח תכתוב אותם בכף השנית | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{48-\left(\frac{1}{3}\sdot48\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot48\right)=48-16-12=48-28=20}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הוצאת שלישיתו והיו י"ו ורביעיתו הוא י"ב והכל כ"ח היה הנשאר כ‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2=20-10=10}}</math> | ||
| + | ::surplus - above the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|תקביל [אותם עם] העשרה שעל הכפה הנה יחטא גם כן כי יש עשרה יותר תכתוב אותם על הכף בעבור שהם יתרים ג"כ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *Second example: | ||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :1) [in the first pan = false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=12}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם לקח[ת] [...] י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)=5}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הוצאת שלישיתו ורביעיתו היה ה' נשאר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1=10-5=5}}</math> | ||
| + | ::underneath the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|והנה ה' חטאו מן העשרה היית כותב החמשה תחת הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :2) in the second pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=18}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן אם לקחת במקום המ"ח י"ח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|הוצאת שלישיתו שהוא ששה ורביעיתו והוא ד' וחצי יהיו עשרה וחצי והנשאר הוא ז' וחצי מן העשרה | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{18-\left(\frac{1}{3}\sdot18\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot18\right)=18-6-\left(4+\frac{1}{2}\right)=18-\left(10+\frac{1}{2}\right)=7+\frac{1}{2}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2=10-\left(7+\frac{1}{2}\right)=2+\frac{1}{2}}}</math> | ||
| + | ::deficient - underneath the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|והחטא הוא ב' וחצי והם פחותים מן העשרה כתבת אותם ג"כ תחת הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The error of each pan is multiplied by the chosen number in the other pan: | ||
| + | |style="text-align:right;"|א"כ הכה חטא כל כף בשלם שבאחרת | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :First example: | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1\sdot a_2=5\sdot48=240}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ר"ל תכה הה' אשר על הכ' שהוא חטא הכף האחרת בשלם שבאחרת שהוא מ"ח יהיה היוצא מן ההכאה ר"מ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2\sdot a_1=10\sdot36=360}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תכה העשרה שעל הכף השנית והוא החטא שלה בל"ו שהוא השלם שבאחרת יהיו ש"ס ור"מ וש"ס נקראים הכאות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This is the procedure when the errors are written above the pans | ||
| + | |style="text-align:right;"|זהו המעשה הראשון שהחטאים למעלה מן הכפות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :If the errors are written underneath the pans, as they both deficient: | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היו החטאים למטה מן הכפות כי הם חסרים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Second example: | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1\sdot a_2=5\sdot18=90}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכית ה' בי"ח גם כן היו צ‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2\sdot a_1=\left(2+\frac{1}{2}\right)\sdot12=30}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והכית ב' וחצי בי"ב היו ל‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::90 and 30 are called products | ||
| + | |style="text-align:right;"|וצ' ול' הם נקראות הכאות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Checking '''if the errors are surplus''', i.e. both surplus as in the first example, '''or deficient''', i.e. both deficient as in the second example - the smaller is subtracted from the greater | ||
| + | |style="text-align:right;"|אמר א"כ עיין ואם היו [ה]חטאים יתרים ר"ל שניהם כמו במשל הראשון או חסרים ר"ל שניהם כמו במשל השני גרע המעט מהם מהרב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :First example: | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\max(\Delta_1,\Delta_2)-\min(\Delta_1,\Delta_2)=\Delta_2-\Delta_1=10-5=5}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ר"ל מעט החטאים שהוא ה' במשל הראשון מעשרה שעל הכף השנית ישארו ה‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|והמעוטה שבהכאות ר"ל וגרע המעוטה שבהכאות שהיו ר"מ במשל הראשון מן הרבה שהיא ש"ס יהיה הנשאר ק"ך | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\max(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)-\min(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)=\Delta_2\sdot a_1-\Delta_1\sdot a_2=360-240=120}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{\max(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)-\min(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)}{\max(\Delta_1,\Delta_2)-\min(\Delta_1,\Delta_2)}=\frac{120}{5}=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תחלק הנשאר מן ההכאות שוה ק"ך על ה' והנשאר מן החטאים יהיה היוצא כ"ד והוא המספר המוסכל המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :In the second example both errors are deficient: | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובמשל השני שהיו החטאים שניהם חסרים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|תגרע המעט מהם שהוא ב' וחצי מן הרב שהוא חמשה ישאר ב' וחצי | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\max(\Delta_1,\Delta_2)-\min(\Delta_1,\Delta_2)=\Delta_1-\Delta_2=5-\left(2+\frac{1}{2}\right)=2+\frac{1}{2}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותגרע ההכאה המעוטה שהיא ל' מן הרבה שהיא צ' ישאר ס‫' | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\max(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)-\min(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)=\Delta_1\sdot a_2-\Delta_2\sdot a_1=90-30=60}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{\max(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)-\min(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)}{\max(\Delta_1,\Delta_2)-\min(\Delta_1,\Delta_2)}=\frac{60}{2+\frac{1}{2}}=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|תחלק אלה הס' על ב' וחצי שהוא הנשאר מן החטאים יהיה היוצא כ"ד כמו במעשה הה' והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | |If one of the errors is surplus and the other is deficient - the sum of both products is divided be the sum of the errors.<br> | ||
| + | [<math>\scriptstyle a=\frac{\left(\Delta_1\sdot a_2\right)+\left(\Delta_2\sdot a_1\right)}{\Delta_1+\Delta_2}</math>] | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם היה האחד מהם יותר והאחר חסר חלק המקובץ מן שני ההכאות על המקובץ מן החטאים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :If one of the errors is surplus, and it is written above the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> ואם היה אחד החטאים יותר ונכתב למעלה מן הכ‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*as in the example above: 10 is written on the fulcrum | ||
| + | |style="text-align:right;"|כמו שהיה במשל הנזכר על הכפה עשרה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :1) in the first pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=36}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובכף האחרת ל"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1=5}}</math> | ||
| + | ::above the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|יהיה החטא ה' וכתוב על הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :2) in the second pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=20}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובכף השנית עשרים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|תסיר רביעיתם והוא ה' ושלישיתם ו' ושני שלישים והם י"א ושני שלישים הנשאר ח' ושליש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{20-\left(\frac{1}{3}\sdot20\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot20\right)=20-\left(6+\frac{2}{3}\right)-5=20-\left(11+\frac{2}{3}\right)=8+\frac{1}{3}}}</math> | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2=10-\left(8+\frac{1}{3}\right)=1+\frac{2}{3}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|יחטא מן העשרה א' וב' שלישים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2\sdot a_1=\left(1+\frac{2}{3}\right)\sdot36=60}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו א' וב' שלישים בל"ו שהוא השלם שבכף השני היה היוצא מן ההכאה ס‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1\sdot a_2=5\sdot20=100}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והכינו ה' בעשרים היו ק‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2\sdot a_1+\Delta_1\sdot a_2=60+100=160}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וס' וק' הם ההכאות קבצנו אותם היו ק"ס | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1+\Delta_2=5+\left(1+\frac{2}{3}\right)=6+\frac{2}{3}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וקבצנו החטאים והם ה' וא' ושני שלישים היו ו' ושני שלישים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{\Delta_2\sdot a_1+\Delta_1\sdot a_2}{\Delta_1+\Delta_2}=\frac{160}{6+\frac{2}{3}}=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|חלקנו ק"ס שהוא מקובץ ההכאות על ו' ושני שלישים שהוא מקובץ החטאים היוצא כ"ד והוא המקובץ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Likewise in similar [cases] | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן בכל הדומה לזה | ||
| + | |- | ||
| + | !Another method | ||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |The application of the number in the second pan is multiplied by the number in the first pan.<br> | ||
| + | The error of the first pan is multiplied by the number in the second pan.<br> | ||
| + | If the error of the first is deficient, the two products are summed.<br> | ||
| + | If it is surplus, the difference between the two products is taken.<br> | ||
| + | Then the result [the sum or the difference] is divided by the application of the number in the second pan.<br> | ||
| + | [for <math>\scriptstyle A_2</math> = the result of the application of the number of the second pan in the problem;<br> | ||
| + | If <math>\scriptstyle\Delta_1</math> is deficient: <math>\scriptstyle a=\frac{\left(A_2\sdot a_1\right)+\left(\Delta_1\sdot a_2\right)}{A_2}</math><br> | ||
| + | If <math>\scriptstyle\Delta_1</math> is surplus: <math>\scriptstyle a=\frac{\left(A_2\sdot a_1\right)-\left(\Delta_1\sdot a_2\right)}{A_2}</math>] | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם רצית קח הכף השנית מן המספר הראשון או מזולתו והוציא חלקה אשר תקביל בו מה שעל הכיפה והכה אותו בשלם שבראשנה והכה חטא הראשונים בשלם שבשנית<br> | ||
| + | א"כ אם היה חטא הראשון חסר קבצת ההכאות<br> | ||
| + | ‫<ref>26v</ref>ואם היה יותר לקחת התוספת שביניהם<br> | ||
| + | ומה שיהיה תחלקנו על חלק הכף בשנית | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :This is another method of scales procedure | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זו היא דרך אחרת במעשה המאזני‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *Any desired number is assigned to the first pan, and is treated as in the previous method. | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא שתקח אי זה מספר שתרצה ותכתוב אותו בכף האחת ותעשה בו כמו שעשית במעשה הראשון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *The error is written above the pan, if it is surplus; or underneath, if it is deficient. | ||
| + | |style="text-align:right;"|ותכתוב החטא זו למעלה אם היה יותר או למטה אם היה חסר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *Example: 10 is written on the fulcrum | ||
| + | |style="text-align:right;"|ונמשיל במשל עצמו ויהיה על הכפה העשרה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :First example: | ||
| + | :1) in the first pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=36}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ונשים בכף הראשון ל"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1=5}}</math> | ||
| + | ::above the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|ונע<sup>ש</sup>ה כמו שעשינו שם יהיה החטא למעלה מן הכף ה‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Second example: | ||
| + | :1) in the first pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=12}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|עוד נקח המשל השני ויהיה בכף י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2=5}}</math> | ||
| + | ::underneath the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|ויהיה החטא למטה מן הכף ה' ג"כ כמו שעשינו שם | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :in the second pan: 48, or the same as in the first pan - 12 or 36, or any other number | ||
| + | |style="text-align:right;"|עוד נשוב אל הכף השנית ונכתוב בו מ"ח כמו שעשינו שם או מספר אחר או נקח ג"כ י"ב כמו בכף הראשנה או ל"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :2) in the second pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=48}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והם אם לקחנו מ"ח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_2=48-\left(\frac{1}{3}\sdot48\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot48\right)=20}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|גרענו שלישיתו ורביעיתו ישאר כ' והוא הנקרא אשר בו נקביל | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :In this procedure, the second error is not written above nor underneath the second pan, instead the [result of the application of the second number in the question] is written above or underneath the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובזה המעשה לא נכתוב על הכף ולא תחתיו מה שיחטא החלק הזה מן העשרה שעל הכפה אבל נכתוב אותו כלו או למעלה או למטה כמו שנרצה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::*in the first pan <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=12}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה בכף י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_1=5}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|היה החלק הזה ה‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::*in the first pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=36}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה בכף הראשונה ל"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_1=15}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|היה החלק הזה ט"ו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_2\sdot a_1=20\sdot a_1}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והכה החלק הזה בזה שהוא כ' כשיהיה הכתוב בכף מ"ח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :First example: | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_2\sdot a_1=20\sdot36=720}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה בכף בכף הראשונה ל"ו הכינו כ' בל"ו היה תש"כ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1\sdot a_2=5\sdot48=240}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והכינו ה' שהוא החטא מעל הראשנה במ"ח היו ר"מ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::The error is written above the pan, because it is surplus - the difference between the two products is taken | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובעבור שהחטא הוא למעלה מן הכף והוא יותר לקחנו בתוספת שבין שתי ההכאות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{\left(A_2\sdot a_1\right)-\left(\Delta_1\sdot a_2\right)}{A_2}=\frac{720-240}{20}=\frac{480}{20}=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ר"ל גרענו ר"מ מתש"כ היה הנשאר ת"פ<br> | ||
| + | חלקנום על כ' שהוא הנקרא חלק שעל הכף השנית יהיה היוצא כ"ד והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The illustration: | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזו צורתו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :[[File:scales 4.png|thumb|100px|left]] | ||
| + | |[[File:מאזניים 4.png|thumb|100px|right]] | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Second example: | ||
| + | :*in the first pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=12}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה בכף הראשנה י"ב | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_1=5}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|והיה החטא ה' למטה מן הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_2\sdot a_1=20\sdot12=240}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו כ' שהוא החלק השנית בי"ב שהוא שלם הראשונה היה ר"מ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1\sdot a_2=5\sdot48=240}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וחטא הראשנה שהוא במ"ח שהוא שלם השנית היה היוצא ר"מ ג"כ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::The error is deficient - hence is written underneath the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובעבור שהחטא חסר ולמטה מן הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{\left(A_2\sdot a_1\right)+\left(\Delta_1\sdot a_2\right)}{A_2}=\frac{240+240}{20}=\frac{480}{20}=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|קבצנו ההכאות ר"מ ור"מ היו ת"פ<br> | ||
| + | חלקנום על כ' שהוא החלק שעל השנית יצא כ"ד והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The illustration: | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזו צורתו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :[[File:scales 5.png|thumb|100px|left]] | ||
| + | |[[File:מאזניים 5.png|thumb|100px|right]] | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*in both pans [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=a_2=12}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה י"ב בראשנה וי"ב בשניה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1=5}}</math> | ||
| + | ::deficient - underneath the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|היה חטא הראשנה ה' חסר ולמטה מן הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_2=5}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וחלק השנית ה‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1\sdot a_2=5\sdot12=60}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו ה' שהוא חטא הראשנה בי"ב שבשנית היו ס‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_2\sdot a_1=5\sdot12=60}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן ה' שהוא חלק השנית בי"ב שבראשנה היו ס‫' | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::The error is written underneath the pan because it is deficient | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובעבור שהחטא למטה מן הכף חסר | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{\left(\Delta_1\sdot a_2\right)+\left(A_2\sdot a_1\right)}{A_2}=\frac{60+60}{5}=\frac{120}{5}=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|קבצנו ס' עם ס' שהם ההכאות היו ק"ך<br> | ||
| + | חלקנום על ה' שהוא חלק השנית היוצא כ"ד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The illustration: | ||
| + | |style="text-align:right;"|והוא [המבוקש וזו] צורתו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :[[File:scales 6.png|thumb|100px|left]] | ||
| + | |[[File:מאזניים 6.png|thumb|100px|right]] | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*in both pans [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=a_2=36}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה בראשנה ל"ו וכן ל"ו בשניה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1=5}}</math> | ||
| + | ::surplus - above the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|היה חטא הראשנה ה' יתרים למעלה מן הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_2=15}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וחלק השני[ת ט"ו‫] | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1\sdot a_2=5\sdot36=180}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכינו ה' [ש]הוא החטא הראשנה בלו שבשנית היו ק"ף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{A_2\sdot a_1=15\sdot36={\color{red}{540}}}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן ט"ו שהוא החלק שבשנית בל"ו שבראשנה היה תש"כ | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::The error is surplus, therefore it is written above the pan - the difference between the two products is taken | ||
| + | |style="text-align:right;"|ובעבור שהחטא יותר ו[ל]מעלה מן הכף לקחנו תוספת שבין שני ההכאות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{\left(A_2\sdot a_1\right)-\left(\Delta_1\sdot a_2\right)}{A_2}=\frac{{\color{red}{540}}-180}{15}=\frac{360}{15}=24}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ר"ל גרענו ק"ף מן תש"כ הנשאר ש"ס<br> | ||
| + | חלקנום על ט"ו שהוא חלק הש[נית] היוצא כ"ד והוא המבוקש | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :All methods are similar | ||
| + | |style="text-align:right;"|והנה כל הדרכים אחדים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :The illustration: | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזו צורתו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :[[File:scales 7.png|thumb|100px|left]] | ||
| + | |[[File:מאזניים 7.png|thumb|100px|right]] | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Likewise is done in similar [cases] | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה בכל הדומה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*An amount of money, we summed its third with its quarter and they are 14. | ||
| + | ::How much is the amount? | ||
| + | ::<math>\scriptstyle\frac{1}{3}a+\frac{1}{4}a=14</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ואם</span></big> ישאל שואל ממון קבצנו שלישיתו ורביעיתו והיה י"ד כמה הממון | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :1) in the first pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=36}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנה נקח אי זה סך שנרצה ויהיה עד"מ ל"ו תכתוב אותו בכף האחת | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot36\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot36\right)=21}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|וקבץ שלישיתו ורביעיתו והוא כ"א | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1=21-14=7}}</math> | ||
| + | ::surplus - above the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|תקביל אותם עם הי"ד והנה יחטא כי יש שבעה יתרים תרשום אותם על הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::If the sum was less than 14 - it were written underneath the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|ואם היה ה{{#annot:term|388,1219|o8fj}}נקבץ{{#annotend:o8fj}} פחות מן י"ד היינו כותבים אותו למטה מן הכף | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :Then any desired number other than 36 is taken: | ||
| + | |style="text-align:right;"|א"כ נקח אי זה מספר שנרצה זולת מספר ל"ו שלקחנו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :2) in the second pan [false position]: <math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=48}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|ויהיה על ד"מ מ"ח נכתוב אותו בכף השנית | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot48\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot48\right)=28}}</math> | ||
| + | |style="text-align:right;"|נקבץ שלישיתו ורביעיתו והוא כ"ח | ||
| + | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*the error: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2=28-14=14}}</math> |
| + | ::surplus - above the pan | ||
| + | |style="text-align:right;"|תקביל אותם ג"כ עם הי"ד והנה יחטא כי יש י"ד יתרים תרשום אותם על הכף בעבור שהם ג"כ יתרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :[[File:scales 8.png|thumb|100px|left]] |
| − | | | + | |[[File:מאזניים 8.png|thumb|100px|right]] |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | :The error above the pan is multiplied by the number in the other pan: |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ הכה חטא על הכף בשלם שבאחרת |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_1\sdot a_2=7\sdot48=336}}</math> |
| + | |style="text-align:right;"|ר"ל הכה ז' אשר על הכף האחרת בשלם שבאחרת שהוא מ"ח ויהיה היוצא מן ההכאה של"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Delta_2\sdot a_1=14\sdot36=504}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן תכה י"ד שעל הכף השנית בל"ו שהם השלם שבאחרת ויהיה היוצא מן ההכאה תק"ד |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :::[336] and 504 are called products |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ותק"ד נקראים הכאות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :Checking whether the errors are both surplus or both deficient |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ הסתכל אם היו החטאים שניהם יתרים או שניהם חסרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\max(\Delta_1,\Delta_2)-\min(\Delta_1,\Delta_2)=\Delta_2-\Delta_1=14-7=7}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|גרע המעט שהוא ז' מהרב שהוא י"ד וישאר ז‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|וגרע ג"כ המעוטה שבהכאות שהיה של"ו מן הרבה שהוא תק"ד וישאר קס"ח | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |colspan=2| |
| − | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\max(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)-\min(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)=\Delta_2\sdot a_1-\Delta_1\sdot a_2=504-336=168}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{\max(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)-\min(\Delta_1\sdot a_2,\Delta_2\sdot a_1)}{\max(\Delta_1,\Delta_2)-\min(\Delta_1,\Delta_2)}=\frac{168}{7}=24}}</math> |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תחלק אותו על ז' שהוא הנשאר מן החטאים ויהיה היוצא כ"ד והוא המספר המוסכל המבוקש |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :If one of the errors is surplus and the other one is deficient - the surplus is written above the pan, and the deficient underneath. |
| − | |style="text-align:right;"|ואם | + | |style="text-align:right;"|ואם היו החטאים אחד מהם יותר והאחר חסר ותצטרך לשים היותר למעלה מהכף והחסר למטה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :Then, the procedure that was done in the first question is applied and the sought is found. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תעשה כמעשה שעשית בשאלה הראשונה ותמצא גם כן המבוקש |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|בס"ד ב'נ'ל'ך' ו'א'ע'י' א'ס'ה‫'<ref group=note>ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה (ישעיה מ, כ"ט) אין סוף הוא</ref> | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|והנה נשלם ושלום על ישראל מאת אדון השלום ית' וית' שמו ומרומם לכל ברכה ותהלה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|תם ונשלם החלק הראשון ויבא החלק השני בהשלמה והקבלה | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושלום רב על כל ישראל אמן |
|- | |- | ||
| − | | | + | |} |
| − | + | {| | |
| − | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | === Section Two: Restoration and Confrontation=== |
| + | |||
| + | |style="width:45%; text-align:right;"|‫<ref>27r</ref><big>החלק השני בהשלמה והקבלה</big> | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the operations are described in five chapters |
| − | : | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ויבואו בו מן המעשים כפי כונותינו ה' שערים |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :this section is the second section concerning the procedures through which the unknown is extracted from the given |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה החלק הוא החלק השני שזכר למעלה בדרכים אשר יודע בהם הנעלם מן הנגלה המונח |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | ==== Chapter One: Restoration and Confrontation - basic definitions ==== |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> השער הראשון ב{{#annot:term|695,1422|DMPJ}}השלמה{{#annotend:DMPJ}} וה{{#annot:term|696,2022|eRhw}}הקבלה{{#annotend:eRhw}} וביאור חלקיהם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :equalization is one of the principles of this craft - the author explains it through the restoration and confrontation |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> ידוע כי ה{{#annot:term|693,2023|Mwkf}}השואה{{#annotend:Mwkf}} היה ג"כ עקר מעקרי המלאכה הזאת כמו שזכרה המחבר מיד וביאר מה היא עם ההשלמה וההקבלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :*the restoration exists without confrontation |
| + | |style="text-align:right;"|אמנם בעבור כי ההשלמה תמצא בלא הקבלה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :*the confrontation exists without restoration |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכן ההקבלה בלא השלמה |
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :the equalization does not exist without confrontation and restoration |
| + | |style="text-align:right;"|ולא תמצא ההשואה כי עם עמהם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :therefore the craft was named "restoration and confrontation" or sometimes only "restoration" |
| + | |style="text-align:right;"|ייחס המלאכה אל ההשלמה וההקבלה בלבד והן שם המלאכה ולפעמים יקרא אותם בשם ההשלמה בלבד כמו שיאמר לפנים | ||
|- | |- | ||
| + | !Restoration | ||
| | | | ||
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | *the restoration consists of cycle of three species | |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וסבוב ההשלמה על ג' מינים והוא דרך קצרה |
|- | |- | ||
| − | | | + | |Restoration = correction |
| − | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ההשלמה הוא התיקון כמו שזכרנו בחלק הראשון מן הספר | |
| − | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :the word "restoration" in arithmetic = completion of the incomplete number |
| + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אין רצונו בהשלמה פה אותה ההשלמה בעצמה שזכר בחלק הראשון אבל רצונו שתיבת ההשלמה בחכמת המספר ענינה התיקון ר"ל השלמת המספר החסר והיא על שני דרכים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | :1) completing the smaller number to a larger number by multiplication |
| + | |style="text-align:right;"|הא' שנזכר בחלק הראשון ושם נתבאר כמה נשלים המספר הקטן להיותו גדול בדרך הכאה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | ::completing 4 to 8 - multiplying it by 2: <math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot a=8}}</math> | |
| − | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=2}}</math> | |
| − | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot 2=8}}</math> | |
| − | + | |style="text-align:right;"|ר"ל על דרך משל באיזה מספר נכה ד' להשלימו שיהיה שמנה<br> | |
| − | + | וזה יהיה בשנים<br> | |
| − | + | כי כשנכה ד' בשנים יהוו שמנה | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ::completing 4 to 8 - multiplying it by 2: <math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot a=8}}</math> | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=2}}</math> | ||
| − | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot 2=8}}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|ר"ל על דרך משל באיזה מספר נכה ד' להשלימו שיהיה שמנה<br> | ||
| − | וזה יהיה בשנים<br> | ||
| − | כי כשנכה ד' בשנים יהוו שמנה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,636: | Line 10,981: | ||
|style="text-align:right;"|ולפנים בג"ה יתבאר היטב איך היא ההשלמה הזאת המבוקשת פה ואיך תעשה | |style="text-align:right;"|ולפנים בג"ה יתבאר היטב איך היא ההשלמה הזאת המבוקשת פה ואיך תעשה | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | !Confrontation |
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': <span style=color:red>Definition of the reduction operation:</span> {{#annot:definition|696,2022|pj9j}}the reduction is to subtract each species from its similar until there are no two types of the same species on both sides [of the equation] |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וההקבלה היא לגרוע כל מין מהדומה לו עד שלא יהיה בצדדין שני מינים מסוג אחד{{#annotend:pj9j}} |
|- | |- | ||
| − | !restoration, | + | !restoration, confrontation, and equalization |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :this craft consists of three operations: restoration, | + | :this craft consists of three operations: restoration, confrontation, and equalization |
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> דע כי שלש פעולות יש בזאת המלאכה וזכרם תחלה המחבר והן ההשלמה וההקבלה וההשואה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,662: | Line 11,007: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :in order to explain the | + | :in order to explain the confrontation, and equalization - first the objects that are operated upon are explained together with other issues that should be presented, by which the confrontation, and equalization will be clarified |
|style="text-align:right;"|ולבאר ההקבלה וההשואה ראיתי להקדים ולבאר הדברים הנפעלים ועמהם קצת עניינים שצריך להקדים ועל ידם יתבאר בקלות ענין ההקבלה וההשואה ואתחיל בזה | |style="text-align:right;"|ולבאר ההקבלה וההשואה ראיתי להקדים ולבאר הדברים הנפעלים ועמהם קצת עניינים שצריך להקדים ועל ידם יתבאר בקלות ענין ההקבלה וההשואה ואתחיל בזה | ||
|- | |- | ||
| Line 8,669: | Line 11,014: | ||
|- | |- | ||
|the restoration consists of cycle of three species: numbers, roots [lit. things], and squares [lit. money] | |the restoration consists of cycle of three species: numbers, roots [lit. things], and squares [lit. money] | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וסבוב ההשלמה על שלשה מינים המספרים וה{{#annot:term|133,1309|Cjip}}דברים{{#annotend:Cjip}} וה{{#annot:term|687,1519|aGa5}}ממונות{{#annotend:aGa5}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *things are roots | + | *<span style=color:red>Definition of X:</span> {{#annot:definition|133,1309|MRiG}}things are roots. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הדברים הם השרשים{{#annotend:MRiG}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *squares are the product of the root multiplied by itself | + | *<span style=color:red>Definition of X²:</span> {{#annot:definition|687,1519|zZE7}} squares are the product of the root multiplied by itself. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והממונות מה שיתקבץ מן השרש מוכה בעצמו{{#annotend:zZE7}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
:[In arithmetic], the number has three [fundamental] rank: units, tens, and hundreds - the rest of the ranks are composed of them.<br> | :[In arithmetic], the number has three [fundamental] rank: units, tens, and hundreds - the rest of the ranks are composed of them.<br> | ||
:In this craft the ranks are: numbers, roots, and squares - the rest of the ranks are composed of them | :In this craft the ranks are: numbers, roots, and squares - the rest of the ranks are composed of them | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> דע כי כמו שנתבאר שיש למספר שלש מדרגות האחדים והעשרות והמאות והשאר מורכבות מהן<br> |
כן במלאכה הזאת שמו מדרגות והם המספרים והשרשים והמרובעים והשאר מורכבות מהן | כן במלאכה הזאת שמו מדרגות והם המספרים והשרשים והמרובעים והשאר מורכבות מהן | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
*the restoration consists of cycle of three species - though there are many species (cubes etc.), the essence of this craft is to reduce all of them to the three species - numbers, roots, and squares | *the restoration consists of cycle of three species - though there are many species (cubes etc.), the essence of this craft is to reduce all of them to the three species - numbers, roots, and squares | ||
| − | |style="text-align:right;"|זהו אמרו | + | |style="text-align:right;"|זהו אמרו וסבוב ההשלמה על ג' מינים כי אע"פ שיש מינים רבים מעוקבים וזולתם<br> |
הנה עקר זאת המלאכה להשיבם כולם אל אלה המינים השלשה<br> | הנה עקר זאת המלאכה להשיבם כולם אל אלה המינים השלשה<br> | ||
והשלשה מינים הם מספרים ודברים וממונות | והשלשה מינים הם מספרים ודברים וממונות | ||
| Line 8,693: | Line 11,038: | ||
| | | | ||
*things are roots = in this craft they are called "things" | *things are roots = in this craft they are called "things" | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואמר | + | |style="text-align:right;"|ואמר שהדברים הם השרשים שנזכרו בספר ובזאת המלאכה יקראום דברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *squares are the product of the root multiplied by itself | + | *squares are the product of the root multiplied by itself, i.e. when you multiply the root by itself the result of this multiplication is called in this science "money", which is the square mentioned in this book. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והממונות מה שיתקבץ מן השרש מוכה בעצמו ר"ל כשתכה השרש בעצמו היוצא [מ]ן ההכאה יקראה בזאת המלאכה ממון והוא המרובע אשר נזכר בספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,708: | Line 11,053: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | * | + | *<span style=color:red>Definition of a constant:</span> {{#annot:definition|242,1174|8t9R}}the constants are any number whether of the units, tens, or hundreds, or the rest of the ranks, or a combination of them; be it a large number or a small number; such as: 5, 9, 11, 120; and in general: any number huge or small; therefore this rank is called by the name of the number. |
| − | + | |style="text-align:right;"|המספרים הם כל מספר שיהיה מן האחדים או העשרות או המאות או שאר המדרגות או מהרכבתם גדול או קטן כמו ה' וט' וי"א ק"כ ובכלל כל מספר רב או מעט ובעבור זה קראו זאת המדרגה בשם המספר{{#annotend:8t9R}} | |
| − | |style="text-align:right;"|המספרים הם כל מספר שיהיה מן האחדים או העשרות או המאות או שאר המדרגות או מהרכבתם | ||
| − | גדול או קטן | ||
| − | כמו ה' וט' וי"א ק"כ | ||
| − | ובכלל כל מספר רב או מעט | ||
| − | ובעבור זה קראו זאת המדרגה בשם המספר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *roots | + | *<span style=color:red>Definition of X:</span> {{#annot:definition|133,1262|XmEg}}the roots are the roots of the squares. |
| − | |style="text-align:right;"|והשרשים הם שרשי המרובעים | + | |style="text-align:right;"|והשרשים הם שרשי המרובעים{{#annotend:XmEg}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,740: | Line 11,080: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*the term "root" in this respect is a number which is a root that is extracted from a certain square, and does not have a known value | + | :*the term "root" in this respect is a number, which is a root that is extracted from a certain square, and does not have a known value, therefore it is called a "thing", i.e. a certain thing of the numbers, that is a root of a certain square. |
| − | + | |style="text-align:right;"|והשרש המונח בזה הוא מספר שהוא שרש לקוח ממרובע מה ואין לו מספר ידוע ולכן קראוהו {{#annot:term|133,1309|IW0C}}דבר{{#annotend:IW0C}} כלומר דבר מה מהמספרים שהוא שרש למרובע מה | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |style="text-align:right;"|ולכן קראוהו דבר כלומר דבר מה מהמספרים שהוא שרש למרובע מה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :: | + | ::In general: indefinite root |
|style="text-align:right;"|והכלל שרש סתם | |style="text-align:right;"|והכלל שרש סתם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *squares | + | *The squares are numbers also, but they are square numbers, i.e. they have a root, so that when the root is multiplied by itself it is a square. |
|style="text-align:right;"|והמרובעים הם ג"כ מספרים אלא שהם מספרים מרובעים ר"ל שיש להם שרש כשהוכה השרש ההוא בעצמו היה מרובע | |style="text-align:right;"|והמרובעים הם ג"כ מספרים אלא שהם מספרים מרובעים ר"ל שיש להם שרש כשהוכה השרש ההוא בעצמו היה מרובע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :any number is a square; | + | :It is known that any number is a square; whether its root is expressible, as 16, whose root is 4 <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}=4}}</math>; or its root is approximate, as 10, which has no expressible root, but its approximate root is 3 and one sixth <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}\approx3+\frac{1}{6}}}</math> |
| − | |||
| − | |||
|style="text-align:right;"|וידוע ג"כ <s>מספרים</s> כי כל מספר ג"כ הוא מרובע<br> | |style="text-align:right;"|וידוע ג"כ <s>מספרים</s> כי כל מספר ג"כ הוא מרובע<br> | ||
הן יהיה שרשו מדובר כמו י"ו ע"ד'מ ששרשו ד‫'<br> | הן יהיה שרשו מדובר כמו י"ו ע"ד'מ ששרשו ד‫'<br> | ||
| Line 8,764: | Line 11,098: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :For, the square has no sense in arithmetic except as the product of the number that is multiplied by itself. |
|style="text-align:right;"|כי אין ענין למרובע בחכמת המספר אלא המתקבץ מהמספר שהוכה בעצמו | |style="text-align:right;"|כי אין ענין למרובע בחכמת המספר אלא המתקבץ מהמספר שהוכה בעצמו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :*the term "square" in this respect is an indefinite square | + | :*Thus, the term "square" in this respect is an indefinite square, therefore it is called a "money". |
| − | |style="text-align:right;"|ולכן המרובע המונח בזה הוא מרובע סתם | + | |style="text-align:right;"|ולכן המרובע המונח בזה הוא מרובע סתם ולכן קראום {{#annot:term|687,1519|jMz0}}ממון{{#annotend:jMz0}} |
| − | |||
| − | |||
| − | : | ||
| − | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,781: | Line 11,111: | ||
| | | | ||
:the numbers cannot be indefinite, but are known [in their value] | :the numbers cannot be indefinite, but are known [in their value] | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמספרים אין דרך להניחם בסתם כי אם ידועים | + | |style="text-align:right;"|והמספרים אין דרך להניחם בסתם <ref>27v</ref>כי אם ידועים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,818: | Line 11,148: | ||
*the cube [is formed] from the product of the root by the square | *the cube [is formed] from the product of the root by the square | ||
:<math>\scriptstyle x\times x^2=x^3</math> | :<math>\scriptstyle x\times x^2=x^3</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וה{{#annot:term|688,1828|lFty}}מעוקב{{#annotend:lFty}} מהכאת השרש בממון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,857: | Line 11,187: | ||
| | | | ||
::so it is said that a number or roots are equal to a square; or roots and square [are equal] to a number, etc. | ::so it is said that a number or roots are equal to a square; or roots and square [are equal] to a number, etc. | ||
| − | |style="text-align:right;"|כן יאמר | + | |style="text-align:right;"|כן יאמר ש{{#annot:term|133,1262|2OZO}}שרשים{{#annotend:2OZO}} שוים למספר או שרשים שוים לממון<br> |
או שרשים וממון למספר וכדומה לזה | או שרשים וממון למספר וכדומה לזה | ||
|- | |- | ||
| Line 8,871: | Line 11,201: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :the equality of one side to the other is the essence of the | + | :the equality of one side to the other is the essence of the confrontation and equalization |
|style="text-align:right;"|ובזה החלק האחרון ר"ל שהצד שוה לצד הוא כל ענין ההקבלה וההשואה כמו שיתבאר בסמוך בג"ה יתעלה ויתברך | |style="text-align:right;"|ובזה החלק האחרון ר"ל שהצד שוה לצד הוא כל ענין ההקבלה וההשואה כמו שיתבאר בסמוך בג"ה יתעלה ויתברך | ||
|- | |- | ||
| Line 8,931: | Line 11,261: | ||
::*a root and a number <math>\scriptstyle{\color{blue}{x+c}}</math> | ::*a root and a number <math>\scriptstyle{\color{blue}{x+c}}</math> | ||
::are also called additive, although they do not relate | ::are also called additive, although they do not relate | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכן ממון | + | |style="text-align:right;"|וכן ממון ו{{#annot:term|242,1174|IeqF}}מספר{{#annotend:IeqF}} דבר ומספר יקרא נוסף אע"פ שאינו מתיחס ונמשך |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,942: | Line 11,272: | ||
או ל' פחות ה‫'<br> | או ל' פחות ה‫'<br> | ||
או אחד פחות שליש<br> | או אחד פחות שליש<br> | ||
| − | ויקרא חסר או נזור | + | ויקרא {{#annot:term|789,1362|fclT}}חסר{{#annotend:fclT}} או {{#annot:term|789,2332|52Fw}}נזור{{#annotend:52Fw}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,962: | Line 11,292: | ||
| | | | ||
:so in this craft one of the sides or both could consist of many species - cubes, squares, and roots | :so in this craft one of the sides or both could consist of many species - cubes, squares, and roots | ||
| − | |style="text-align:right;"|כן במלאכה הזאת אפשר להיות הצדדין כל אחד מהם או שניהם ממדרגות רבות מעוקבים וממונות ודברים | + | |style="text-align:right;"|כן במלאכה הזאת אפשר להיות הצדדין כל אחד מהם או שניהם ממדרגות רבות {{#annot:term|688,1828|66vb}}מעוקבים{{#annotend:66vb}} וממונות ודברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 8,971: | Line 11,301: | ||
|style="text-align:right;"|וכל אלה העניינים שזכרתי מן המדרגות והצדדין נוהגים בכל חלקי הקבוץ והגרעון וההכאה והחלוק שבזאת המלאכה | |style="text-align:right;"|וכל אלה העניינים שזכרתי מן המדרגות והצדדין נוהגים בכל חלקי הקבוץ והגרעון וההכאה והחלוק שבזאת המלאכה | ||
|- | |- | ||
| − | !Necessary conditions for restoration and | + | !Necessary conditions for restoration and confrontation |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :restoration and | + | :restoration and confrontation, in which one side is equal to the other, require the fulfilling of other conditions: |
|style="text-align:right;"|אבל בשני חלקים הראשונים שהם חלקי ההשלמה וההקבלה לפי שהשאלה בהם שהצד ישוה לצד יש בהם תנאים אחרים והם אלה | |style="text-align:right;"|אבל בשני חלקים הראשונים שהם חלקי ההשלמה וההקבלה לפי שהשאלה בהם שהצד ישוה לצד יש בהם תנאים אחרים והם אלה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
:1) there is no species in one side that is similar to those in the other side | :1) there is no species in one side that is similar to those in the other side | ||
| − | |style="text-align:right;"|התנאי הא' | + | |style="text-align:right;"|<big>התנאי הא'</big> שלא יהיה בצד האחד מין מהמדרגות דומה למה שבצד השני |
|- | |- | ||
| | | | ||
:2) one side has always of one species and the other side has one or two species no more | :2) one side has always of one species and the other side has one or two species no more | ||
| − | |style="text-align:right;"|התנאי השני | + | |style="text-align:right;"|<big>התנאי השני</big> שהצד האחד יהיה תמיד מדרגה אחת והשני מדרגה אחת או שתים לא יותר |
|- | |- | ||
| | | | ||
:[3)] the additive side must relate - i.e. the roots must be roots of the square, the square must be square of the cube | :[3)] the additive side must relate - i.e. the roots must be roots of the square, the square must be square of the cube | ||
| − | |style="text-align:right;"|התנאי הד' | + | |style="text-align:right;"|<big>התנאי הד'</big> שהצד הנוסף תהיה התוספת מתייחסת<br> |
ר"ל שאם היה ממון ודברים שיהיו הדברים מהממון<br> | ר"ל שאם היה ממון ודברים שיהיו הדברים מהממון<br> | ||
וכן מעוקב וממון הממון מהמעוקב | וכן מעוקב וממון הממון מהמעוקב | ||
| Line 8,998: | Line 11,328: | ||
| | | | ||
:[4] there is no other species but the three species - numbers, roots, and squares | :[4] there is no other species but the three species - numbers, roots, and squares | ||
| − | |style="text-align:right;"|התנאי הה' | + | |style="text-align:right;"|<big>התנאי הה'</big> שלא יהיה שום מין מהמדרגות אלה השלש שהם מספרים ודברים וממונות |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | ::the restoration and | + | ::the restoration and confrontation consist of these three species - one species is equal to the other either to one of them or to both |
|style="text-align:right;"|וכל ענייני ההשלמה וההקבלה הם בשלש מדרגות אלה איזה מדרגה שוה לחברתה או אחת או לשתים | |style="text-align:right;"|וכל ענייני ההשלמה וההקבלה הם בשלש מדרגות אלה איזה מדרגה שוה לחברתה או אחת או לשתים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :these conditions require restoration, | + | :these conditions require restoration, confrontation, and equalization |
|style="text-align:right;"|ומאלה התנאים מתחייבות ההשלמה וההקבלה וההשואה | |style="text-align:right;"|ומאלה התנאים מתחייבות ההשלמה וההקבלה וההשואה | ||
|- | |- | ||
| Line 9,013: | Line 11,343: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :if this is impossible, then the problem cannot be solved by restoration and | + | :if this is impossible, then the problem cannot be solved by restoration and confrontation, possibly by other methods |
| − | |style="text-align:right;"|ואם לא יהיה אפשר הנה השאלה ההיא אי אפשר לדעת אותה ע"ד ההשלמה וההקבלה ואפשר שתודיע על דרכים אחרי‫' | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>28r</ref>ואם לא יהיה אפשר הנה השאלה ההיא אי אפשר לדעת אותה ע"ד ההשלמה וההקבלה ואפשר שתודיע על דרכים אחרי‫' |
|- | |- | ||
| − | !explanation of the author's [al-Bannāʼ] conception concerning restoration, | + | !explanation of the author's [al-Bannāʼ] conception concerning restoration, confrontation, and equalization |
|style="text-align:right;"|ואחר כל ההקדמה הזאת נבאר דברי המחבר על הסדר | |style="text-align:right;"|ואחר כל ההקדמה הזאת נבאר דברי המחבר על הסדר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *''' | + | *'''Confrontation[al-Bannāʼ]''' = subtracting each species from its similar until there are no two types of the same species on the sides [of the equation] |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וההקבלה היא לגרוע כל מין מן הדומה לו עד שלא יהיה בצדדים שני מינים מסוג אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
*'''Equalization [al-Bannāʼ]''' = completing the subtractive to additive, and subtracting the subtractive from the subtractive and the additive from the additive for the things that are of the same species | *'''Equalization [al-Bannāʼ]''' = completing the subtractive to additive, and subtracting the subtractive from the subtractive and the additive from the additive for the things that are of the same species | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וההשואה היא שתשלים החסר לנוסף ותגרע החסר מן החסר והנוסף מן הנוסף מן הדברים שהם תחת סוג אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
:the author [al-Bannāʼ] does not use the term "complete", but he includes it in the term "additive" | :the author [al-Bannāʼ] does not use the term "complete", but he includes it in the term "additive" | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> דע כי המחבר לא זכר הצד השלם שזכרתי למעלה רק קראו ג"כ נוסף |
|- | |- | ||
| | | | ||
:so, subtracting "the additive from the additive" = subtracting the complete species from the complete species | :so, subtracting "the additive from the additive" = subtracting the complete species from the complete species | ||
| − | |style="text-align:right;"|ולכן זה שאמר בהשואה | + | |style="text-align:right;"|ולכן זה שאמר בהשואה והנוסף מן הנוסף כאלו אמר והשלם מן השלם ר"ל המין השלם מן המין השלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,040: | Line 11,370: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :through these six categories all equations are solved by converting the equation into one of these categories using restoration and equalization, or | + | :through these six categories all equations are solved by converting the equation into one of these categories using restoration and equalization, or confrontation and equalization, of restoration, confrontation and equalization |
|style="text-align:right;"|ובאלה הששה פנים יודעו כל השאלות כשתשוב השאלה עד אחד מהם והשבת השאלה להם יהיה בהשלמה ובהשואה או בהקבלה והשואה או בכלם | |style="text-align:right;"|ובאלה הששה פנים יודעו כל השאלות כשתשוב השאלה עד אחד מהם והשבת השאלה להם יהיה בהשלמה ובהשואה או בהקבלה והשואה או בכלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :''' | + | :'''Confrontation [Al-Aḥdab]''' = if one species in one side of the equation is similar to one species on the other side of the equation, one of them should be removed, but then this side is subtractive and the sides are not equal to each other, hence the same should be removed from the other side, so they will be equal again |
|style="text-align:right;"|וההקבלה היא שאם יהיה בצד האחד מן השאלה מן המדרגות דומה למין אחד בצד השני מן השאלה מין <sup>מ</sup>המדרגות דומה למין אחר בצד השני שתסיר אחד מהם והנה יהיה הצד ההוא חסר מהשני ולא ישוו זה לזה לכן אתה צריך להסיר מהצד השני כמוהו ואז ישובו שוים | |style="text-align:right;"|וההקבלה היא שאם יהיה בצד האחד מן השאלה מן המדרגות דומה למין אחד בצד השני מן השאלה מין <sup>מ</sup>המדרגות דומה למין אחר בצד השני שתסיר אחד מהם והנה יהיה הצד ההוא חסר מהשני ולא ישוו זה לזה לכן אתה צריך להסיר מהצד השני כמוהו ואז ישובו שוים | ||
|- | |- | ||
| Line 9,052: | Line 11,382: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :confrontation - when the similar species is removed from one side, since [only one] species remains of this type. |
|style="text-align:right;"|והנה כשתסיר המין הדומה מן הצד האחד היא ההקבלה כי לא ישאר אז בצדדין שני מינים מסוג אחד כמו שאמר המחבר | |style="text-align:right;"|והנה כשתסיר המין הדומה מן הצד האחד היא ההקבלה כי לא ישאר אז בצדדין שני מינים מסוג אחד כמו שאמר המחבר | ||
|- | |- | ||
| Line 9,064: | Line 11,394: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :* | + | :*confrontation - subtracting one of them |
::equalization - subtracting the other one | ::equalization - subtracting the other one | ||
|style="text-align:right;"|הנה תקביל כשתסיר האחד ותשוב להשוות ותסיר השני | |style="text-align:right;"|הנה תקביל כשתסיר האחד ותשוב להשוות ותסיר השני | ||
| Line 9,070: | Line 11,400: | ||
| | | | ||
:or - | :or - | ||
| − | :* | + | :*confrontation & equalization - subtracting one from the other, so that both are removed |
|style="text-align:right;"|וידוע שאם תגרע האחד מן האחר כי יוסרו שניהם ותעשה הקבלה והשואה יחד | |style="text-align:right;"|וידוע שאם תגרע האחד מן האחר כי יוסרו שניהם ותעשה הקבלה והשואה יחד | ||
|- | |- | ||
| Line 9,078: | Line 11,408: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :* | + | :*confrontation - subtracting the smaller |
::equalization - subtracting the smaller from the larger, so that the remainder remains | ::equalization - subtracting the smaller from the larger, so that the remainder remains | ||
|style="text-align:right;"|תסיר המעט והיא ההקבלה ותסיר מן הרב במספר המעט וישאר הנשאר והיא ההשואה | |style="text-align:right;"|תסיר המעט והיא ההקבלה ותסיר מן הרב במספר המעט וישאר הנשאר והיא ההשואה | ||
| Line 9,084: | Line 11,414: | ||
| | | | ||
:or - | :or - | ||
| − | :* | + | :*confrontation & equalization - subtracting the smaller from the larger and the remainder remains |
|style="text-align:right;"|וכן אם תגרע המעט מן הרב ישאר הנשאר ותעשה ההקבלה וההשואה יחד | |style="text-align:right;"|וכן אם תגרע המעט מן הרב ישאר הנשאר ותעשה ההקבלה וההשואה יחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | : | + | :confrontation means subtracting each species from its similar - i.e. whether equal in number or unequal in number, because the confrontation and equalization are performed together |
| − | |style="text-align:right;"|ולכן אמר המחבר | + | |style="text-align:right;"|ולכן אמר המחבר ההקבלה היא לגרוע כל מין מהדומה לו ר"ל הן יהיו שוים במספרם או בלתי שוי' כי תעשה בזה הקבלה והשואה יחד |
|- | |- | ||
| − | |the similar species require also | + | |the similar species require also confrontation, so the equalization of similar species is subtracting the additive from the additive, the species from its similar, since the confrontation and equalization are performed together |
| − | |style="text-align:right;"|ואמר | + | |style="text-align:right;"|ואמר בהשואה בדברים הדומים שצריכין ג"כ הקבלה ותגרע הנוסף מן הנוסף מן הדברים שהם תחת סוג אחד ר"ל תגרע המין מן הדומה לו ותעשה ההשואה וההקבלה יחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,098: | Line 11,428: | ||
|style="text-align:right;"|וכבר אמרתי שרצון המחבר באמרו נוסף הוא השלם | |style="text-align:right;"|וכבר אמרתי שרצון המחבר באמרו נוסף הוא השלם | ||
|- | |- | ||
| − | !Examples of restoration, | + | !Examples of restoration, confrontation, and equalization |
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | |''' | + | |'''confrontation and equalization''' |
| | | | ||
|- | |- | ||
| Line 9,110: | Line 11,440: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2+2x=16+2x</math> | :*<math>\scriptstyle x^2+2x=16+2x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|ממון וב' דברים ישוו י"ו מן | + | |style="text-align:right;"|ממון וב' דברים ישוו י"ו מן ה{{#annot:term|242,1174|Snio}}מספרים {{#annotend:Snio}}וב' דברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,127: | Line 11,457: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2+12=4x+12</math> | :*<math>\scriptstyle x^2+12=4x+12</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר ממון וי"ב מהמספר ישוו ד' דברים וי"ב מן המספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,144: | Line 11,474: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2+8x=x^2+32</math> | :*<math>\scriptstyle x^2+8x=x^2+32</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר ממון וח' דברים ישוו ממון ול"ב מן המספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,161: | Line 11,491: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2+2x=2x+16</math> | :*<math>\scriptstyle x^2+2x=2x+16</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר ממון וב' דברים ישוו ב' דברים וי"ו מן המספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,177: | Line 11,507: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :all these examples were solved by | + | :all these examples were solved by confrontation and equalization together |
|style="text-align:right;"|ובכל אלה עשית ההקבלה וההשואה יחד | |style="text-align:right;"|ובכל אלה עשית ההקבלה וההשואה יחד | ||
|- | |- | ||
| Line 9,185: | Line 11,515: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :this is the explanation of the | + | :this is the explanation of the confrontation and equalization |
|style="text-align:right;"|זהו ביאור ההקבלה וההשואה | |style="text-align:right;"|זהו ביאור ההקבלה וההשואה | ||
|- | |- | ||
| Line 9,201: | Line 11,531: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2-x</math> | :*<math>\scriptstyle x^2-x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל ממון פחות דבר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,240: | Line 11,570: | ||
| | | | ||
:the author joint them by saying that "the equalization is completing the subtractive to additive" - i.e. completing the subtractive to be additive so that the deficit becomes excess on both sides | :the author joint them by saying that "the equalization is completing the subtractive to additive" - i.e. completing the subtractive to be additive so that the deficit becomes excess on both sides | ||
| − | |style="text-align:right;"|וקבצם המחבר ואמר | + | |style="text-align:right;"|וקבצם המחבר ואמר ההשואה היא שתשלים החסר לנוסף ר"ל שתשלים החסר להיותו נוסף כשישוב החסרון ההוא תוספת בשני הצדדין |
|- | |- | ||
| | | | ||
*if both sides are subtractive they should be restored, then the subtractives of each should be added to the other - whether the subtractives are of similar species or not similar, equal in number or unequal in number | *if both sides are subtractive they should be restored, then the subtractives of each should be added to the other - whether the subtractives are of similar species or not similar, equal in number or unequal in number | ||
| − | |style="text-align:right;"|וכן אם היו שני הצדדין נזורים תשלימם ותוסיף נזורות כל אחד על האחר הן שיהיו הנזורים מינים דומים או מתחלפים שוים במספרם או בלתי שוים | + | |style="text-align:right;"|וכן אם היו שני הצדדין {{#annot:term|2332,789|FMif}}נזורים{{#annotend:FMif}} תשלימם ותוסיף נזורות כל אחד על האחר הן שיהיו הנזורים מינים דומים או מתחלפים שוים במספרם או בלתי שוים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :usually, after the restoration and equalization another | + | :usually, after the restoration and equalization another confrontation and equalization are needed |
:in particular, when both sides are subtractives as could be seen in the examples | :in particular, when both sides are subtractives as could be seen in the examples | ||
|style="text-align:right;"|ועל הרוב אחר ההשואה וההשלמה תצטרך עוד להקביל עוד ולהשוות<br> | |style="text-align:right;"|ועל הרוב אחר ההשואה וההשלמה תצטרך עוד להקביל עוד ולהשוות<br> | ||
| Line 9,257: | Line 11,587: | ||
|- | |- | ||
|another short method: subtracting the subtractive from the subtractive | |another short method: subtracting the subtractive from the subtractive | ||
| − | |style="text-align:right;"|דרך אחרת והיא לגרוע החסר מן החסר ר"ל הנזורות מן הנזורות והיא דרך קצרה | + | |style="text-align:right;"|<big>דרך</big> אחרת והיא לגרוע החסר מן החסר ר"ל הנזורות מן הנזורות והיא דרך קצרה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,265: | Line 11,595: | ||
| | | | ||
*one side is subtractive and the other one is additive | *one side is subtractive and the other one is additive | ||
| − | |style="text-align:right;"|המשל כשהצד האחד נזור והאחר | + | |style="text-align:right;"|המשל כשהצד האחד נזור והאחר <sup>והשני</sup> <ref>28v</ref>נוסף |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,286: | Line 11,616: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2-x=3x</math> | :*<math>\scriptstyle x^2-x=3x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר ממון פחות דבר ישוה ג' דברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,303: | Line 11,633: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2-4=x+8</math> | :*<math>\scriptstyle x^2-4=x+8</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר ממון פחות ד' מן המספר ישוה דבר וח' מן המספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,320: | Line 11,650: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle4x^2-2x=3x^2+2x</math> | :*<math>\scriptstyle4x^2-2x=3x^2+2x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר ד' ממונות פחות ב' דברים ישוו ג' ממונות וב' דברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,380: | Line 11,710: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle2x^2-2x=3x^2-24</math> | :*<math>\scriptstyle2x^2-2x=3x^2-24</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר ב' ממונות פחות ב' דברים ישוו שלשה ממונות פחות כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,418: | Line 11,748: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle2x^2-2x=3x^2-24</math> | :*<math>\scriptstyle2x^2-2x=3x^2-24</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל הנזכר | + | |style="text-align:right;"|והמשל הנזכר ב' ממונות פחות ב' דברים ישוו ג' ממונות פחות כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,432: | Line 11,762: | ||
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2x^2+24}}</math> | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2x^2+24}}</math> | ||
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3x^2+2x}}</math> | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3x^2+2x}}</math> | ||
| − | ::then | + | ::then confront and equalize |
|style="text-align:right;"|אח"כ תחליף ותשיב הכ"ד עם הב' ממונות<br> | |style="text-align:right;"|אח"כ תחליף ותשיב הכ"ד עם הב' ממונות<br> | ||
ותסיר הכ"ד ישארו ג' ממונות<br> | ותסיר הכ"ד ישארו ג' ממונות<br> | ||
| Line 9,445: | Line 11,775: | ||
|style="text-align:right;"|מכל מקום בכל נזור יש השלמה והשואה באי זה דרך שתעשה | |style="text-align:right;"|מכל מקום בכל נזור יש השלמה והשואה באי זה דרך שתעשה | ||
|- | |- | ||
| − | |every | + | |every confrontation implies an equalization in any method used |
|style="text-align:right;"|ובכל הקבלה יש השואה באי זה דרך שתעשה | |style="text-align:right;"|ובכל הקבלה יש השואה באי זה דרך שתעשה | ||
|- | |- | ||
|the reason: | |the reason: | ||
:*in the restoration procedure - adding to one side, then it should be equalized to the second side | :*in the restoration procedure - adding to one side, then it should be equalized to the second side | ||
| − | :*in the | + | :*in the confrontation procedure - subtracting from one side, then it should be equalized to the second side |
|style="text-align:right;"|וכבר זכרתי הסבה<br> | |style="text-align:right;"|וכבר זכרתי הסבה<br> | ||
כי בהשלמה אתה מוסיף בצד וצריך להשוות לו הצד השני<br> | כי בהשלמה אתה מוסיף בצד וצריך להשוות לו הצד השני<br> | ||
| Line 9,457: | Line 11,787: | ||
| | | | ||
:according to the author, this procedure is completing the subtractive to additive | :according to the author, this procedure is completing the subtractive to additive | ||
| − | |style="text-align:right;"|ועל זה הדרך אמר המחבר | + | |style="text-align:right;"|ועל זה הדרך אמר המחבר תשלים החסר לנוסף |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,573: | Line 11,903: | ||
|style="text-align:right;"|הנה נתבארו בשלמות ההשלמה וההקבלה וההשואה על פי דברי המחבר ונשוב לבאר שאר דבריו בג"ה ית' וית‫' | |style="text-align:right;"|הנה נתבארו בשלמות ההשלמה וההקבלה וההשואה על פי דברי המחבר ונשוב לבאר שאר דבריו בג"ה ית' וית‫' | ||
|- | |- | ||
| − | |the | + | |the confrontation and equalization for cases in which there are other algebraic species on the sides of the equation, such cubes and square squares - are explained in the chapter of multiplication |
|style="text-align:right;"|ואמנם איך תהיה ההקבלה וההשואה כשיהיה בצדדי השאלה מן שאר המדרגות כמו מעוקבים וממוני ממונות זה יתבא' לפנים בעזרת השם יתעלה ויתנשא שמו במקומו בשער ההכאה | |style="text-align:right;"|ואמנם איך תהיה ההקבלה וההשואה כשיהיה בצדדי השאלה מן שאר המדרגות כמו מעוקבים וממוני ממונות זה יתבא' לפנים בעזרת השם יתעלה ויתנשא שמו במקומו בשער ההכאה | ||
|- | |- | ||
| Line 9,579: | Line 11,909: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | |the three [fundamental species] are equal to each other separately and jointly | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the three [fundamental species] are equal to each other separately and jointly |
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואלה השלשה ישוו קצתם לקצת בפירוד ובהרכבה |
|- | |- | ||
|the three = numbers, roots, and squres | |the three = numbers, roots, and squres | ||
| − | |style="text-align:right;"|פירו' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פירו'</span></big> השלשה שהם מספרים ודברים וממונות |
|- | |- | ||
|[the two types of canonical equations:] | |[the two types of canonical equations:] | ||
| Line 9,603: | Line 11,933: | ||
|- | |- | ||
|the first of the separates [= simple canonical equations] according to the common convention | |the first of the separates [= simple canonical equations] according to the common convention | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וראשון הנפרדים לפי מה שתרוץ עליו ההסכמה ממונות ישוו דברים |
|- | |- | ||
|the people that are experts of this science agreed to start with this type not because it deserves by itself to be first or last | |the people that are experts of this science agreed to start with this type not because it deserves by itself to be first or last | ||
| − | |style="text-align:right;"|פירוש | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>29r</ref><big><span style=color:red>פירוש</span></big> כי אנשים בעלי זאת החכמה התחילו בזה לחלק הסכמה מהם לא שהוא ראוי מצד עצמו להיות ראשון או אחרון |
|- | |- | ||
|they agreed to begin with this type because its [solving] procedure is easier than for the other types | |they agreed to begin with this type because its [solving] procedure is easier than for the other types | ||
| Line 9,637: | Line 11,967: | ||
| | | | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=10}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=10}}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וה{{#annot:term|133,1262|3AcE}}שרש{{#annotend:3AcE}} עשרה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,710: | Line 12,040: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | |the second of the separates [= simple canonical equations]: squares equal numbers | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the second of the separates [= simple canonical equations]: squares equal numbers |
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והחלק השני מן הנפרדים הממונות ישוו המספרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:when one asks which square equals a certain number? | :when one asks which square equals a certain number? | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> שישאל שואל איזה ממון הוא שהוא שוה למספר מה |
|- | |- | ||
| | | | ||
*<math>\scriptstyle x^2=4</math> | *<math>\scriptstyle x^2=4</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל ממון ישוה ד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,762: | Line 12,092: | ||
| | | | ||
*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=20</math> | *<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=20</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל חצי ממון ישוה עשרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,776: | Line 12,106: | ||
|- | |- | ||
|the third of the separates [= simple canonical equations]: roots equal numbers | |the third of the separates [= simple canonical equations]: roots equal numbers | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והשלישי שרשים ישוו מספרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:when one asks which root of a certain square equals a certain number? | :when one asks which root of a certain square equals a certain number? | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> שישאל שואל איזה שרש ממרובע מה ישוה למספר מה |
|- | |- | ||
| | | | ||
*<math>\scriptstyle x=20</math> | *<math>\scriptstyle x=20</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל שורש ישוה עשרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,826: | Line 12,156: | ||
|- | |- | ||
|the three compounds [= compound canonical equations] - the first of which is the fourth type in which the number is set apart | |the three compounds [= compound canonical equations] - the first of which is the fourth type in which the number is set apart | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והשלשה מורכבים הראשון מהם החלק הרביעי יתייחד בו המספר |
|- | |- | ||
|in the fourth type the number is set apart = the number is alone on one side [of the equation] and a square and roots are on the other side | |in the fourth type the number is set apart = the number is alone on one side [of the equation] and a square and roots are on the other side | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> שהחלק הד' ר"ל מן הששת יתייחד בו המספר ר"ל שבצד האחד יהיה מספר לבדו ובצד השני ממון ודברים |
|- | |- | ||
|square and roots equal a number = a square and roots of the square equal a certain number | |square and roots equal a number = a square and roots of the square equal a certain number | ||
| Line 9,836: | Line 12,166: | ||
| | | | ||
*<math>\scriptstyle x^2+10x=24</math> | *<math>\scriptstyle x^2+10x=24</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל ממון ועשרה שרשים מן הממון ישוו כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,878: | Line 12,208: | ||
|- | |- | ||
|in the fifth type the root is set apart | |in the fifth type the root is set apart | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והחמשי יתייחד בו השרש |
|- | |- | ||
|a square and a number equal roots | |a square and a number equal roots | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|פי' זה החלק הוא ממון ומספר ישוו שרשים |
|- | |- | ||
|the square and the number are joined together on one side [of the equation] and the root is set apart on the other side | |the square and the number are joined together on one side [of the equation] and the root is set apart on the other side | ||
| Line 9,942: | Line 12,272: | ||
|- | |- | ||
|in the sixth type the square is set apart | |in the sixth type the square is set apart | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והששי יתייחד בו הממון |
|- | |- | ||
|roots and a number equal a square | |roots and a number equal a square | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה החלק הוא שרשים ומספר ישוו ממון |
|- | |- | ||
|the roots and the number are joined together on one side [of the equation] and the square is set apart on the other side | |the roots and the number are joined together on one side [of the equation] and the square is set apart on the other side | ||
| Line 9,955: | Line 12,285: | ||
| | | | ||
*<math>\scriptstyle3x+10=x^2</math> | *<math>\scriptstyle3x+10=x^2</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל ג' שרשים ועשרה ישוו ממון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 9,987: | Line 12,317: | ||
| | | | ||
*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x+14=x^2</math> | *<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x+14=x^2</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואם אמר | + | |style="text-align:right;"|ואם אמר חצי שרש וי"ד ישוו ממון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,019: | Line 12,349: | ||
|- | |- | ||
|the normalization method will be presented below | |the normalization method will be presented below | ||
| − | |style="text-align:right;"|ולפנים בג"ה ית' תדע הדרך איך תשיב השאלה עד ממון כשתהיה השאלה פחות מ<sup>מ</sup>מון או יותר ממון | + | |style="text-align:right;"|ולפנים בג"ה ית' תדע הדרך איך תשיב השאלה עד ממון כשתהיה <ref>29v</ref>השאלה פחות מ<sup>מ</sup>מון או יותר ממון |
|- | |- | ||
!the six canonical equations by order: | !the six canonical equations by order: | ||
| Line 10,026: | Line 12,356: | ||
| | | | ||
:1) a square equals roots: <math>\scriptstyle x^2=bx</math> | :1) a square equals roots: <math>\scriptstyle x^2=bx</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|הראשון | + | |style="text-align:right;"|הראשון ממון ישוה שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:2) a square equals a number: <math>\scriptstyle x^2=c</math> | :2) a square equals a number: <math>\scriptstyle x^2=c</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|השני | + | |style="text-align:right;"|השני ממון ישוה מספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
:3) roots equal a number: <math>\scriptstyle bx=c</math> | :3) roots equal a number: <math>\scriptstyle bx=c</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|השלישי | + | |style="text-align:right;"|השלישי שרשים ישוו מספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
:4) a square and roots equal a number: <math>\scriptstyle x^2+bx=c</math> | :4) a square and roots equal a number: <math>\scriptstyle x^2+bx=c</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|הרביעי | + | |style="text-align:right;"|הרביעי ממון ושרשים ישוו מספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
:5) a square and a number equal roots: <math>\scriptstyle x^2+c=bx</math> | :5) a square and a number equal roots: <math>\scriptstyle x^2+c=bx</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|החמישי | + | |style="text-align:right;"|החמישי ממון ומספר ישוו שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:6) roots and a number equal a square: <math>\scriptstyle bx+c=ax^2</math> | :6) roots and a number equal a square: <math>\scriptstyle bx+c=ax^2</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והששי | + | |style="text-align:right;"|והששי שרשים ומספר ישוו ממון |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| Line 10,055: | Line 12,385: | ||
==== Chapter Two: The Solving Procedures of the Six Canonical Equations==== | ==== Chapter Two: The Solving Procedures of the Six Canonical Equations==== | ||
| − | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער השני</big> במעשה במינים השלשה<ref>copying error: three instead of six</ref> | |
|- | |- | ||
|after introducing the three types of canonical equations - three of them are simple, and three of them are compound - to which all equations are restored | |after introducing the three types of canonical equations - three of them are simple, and three of them are compound - to which all equations are restored | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אחר שהזכיר בששה מינים שלשה מהם נפרדים ושלשה מהם מורכבים אשר כאשר כל השאלות והמעשים ישובו עליהם |
|- | |- | ||
|now the solving procedure of the canonical equations is described, in order to find the sought after restoring the equation to one of the six types of equations | |now the solving procedure of the canonical equations is described, in order to find the sought after restoring the equation to one of the six types of equations | ||
| Line 10,544: | Line 12,874: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *the solving procedure of three simple canonical equations: | + | *'''[al-Bannāʼ] said''': the solving procedure of three simple canonical equations: |
:dividing what is equal to the squares by the [number of] squares | :dividing what is equal to the squares by the [number of] squares | ||
:or dividing by the [number of] the roots when the squares are absent | :or dividing by the [number of] the roots when the squares are absent | ||
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> אמנם השלשה נפרדים הוא שתחלק על הממונות בהשויתם ועל השרשים בהעדרם |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,553: | Line 12,883: | ||
:*first and third types - root | :*first and third types - root | ||
:*second type - square | :*second type - square | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ויצא לך בחלוק מן המין הראשון והשלישי השרש ומן השני הממון |
|- | |- | ||
| | | | ||
:when the root is known - the square is known by multiplying the root by itself | :when the root is known - the square is known by multiplying the root by itself | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכשנודע השרש נודע הממון בהכאת השרש בדומה לו |
|- | |- | ||
| | | | ||
:when the square is known - the root is known from the square | :when the square is known - the root is known from the square | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וכשנודע הממון נודע ממנו השרש |
|- | |- | ||
|after defining the six types of canonical equations - three of which are simple, and three are compound, and stating that all the procedures and equations are restored to them | |after defining the six types of canonical equations - three of which are simple, and three are compound, and stating that all the procedures and equations are restored to them | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אחר שהזכיר הששה מינים שלשה נפרדים ושלשה מורכבים ואמר כי עליהם תסובב ההשלמה ר"ל כי כל המעשים והשאלות ישובו אליהם |
|- | |- | ||
|now the author presents the solving procedure of each type of equation, to which the equations are restored until the solution is received | |now the author presents the solving procedure of each type of equation, to which the equations are restored until the solution is received | ||
| Line 10,626: | Line 12,956: | ||
:*the result of the first and third types - the root | :*the result of the first and third types - the root | ||
:*the result of the second type - the square | :*the result of the second type - the square | ||
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | |style="text-align:right;"|אמר ויצא לך בחלוק מן המין הראשון והשלישי השרש ומן השני הממון |
| − | |||
| − | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,665: | Line 12,993: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2=6x</math> | :*<math>\scriptstyle x^2=6x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל למין הראשון | + | |style="text-align:right;"|והמשל למין הראשון ממון ישוה ששה שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,681: | Line 13,009: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle2x^2=14x</math> | :*<math>\scriptstyle2x^2=14x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל שני | + | |style="text-align:right;"|משל שני ב' ממונות ישוו י"ד שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{14}{2}=7}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{14}{2}=7}}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|תחלק י"ד שהוא מספר השרשים שהם י"ד על ב' שהם מספר הממונות יצא בחלוק ז' ואלה הז' הם שרשי הממון הנזכר בשאלה | + | |style="text-align:right;"|תחלק י"ד שהוא מספר השרשים <ref>30r</ref>שהם י"ד על ב' שהם מספר הממונות יצא בחלוק ז' ואלה הז' הם שרשי הממון הנזכר בשאלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,697: | Line 13,025: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=4x</math> | :*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=4x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר חצי ממון ישוה ד' שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,723: | Line 13,051: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2=25</math> | :*<math>\scriptstyle x^2=25</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|המשל למין השני | + | |style="text-align:right;"|המשל למין השני ממון ישוה מספר כ"ה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,735: | Line 13,063: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle4x^2=64</math> | :*<math>\scriptstyle4x^2=64</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר ד' ממונות ישוו מספר ס"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,747: | Line 13,075: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=18</math> | :*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=18</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר חצי ממון ישוה י"ח |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,769: | Line 13,097: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x=13</math> | :*<math>\scriptstyle x=13</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל למין השלישי | + | |style="text-align:right;"|והמשל למין השלישי שרש שוה מספר י"ג |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,781: | Line 13,109: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle4x=20</math> | :*<math>\scriptstyle4x=20</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל שני | + | |style="text-align:right;"|משל שני ארבעה שרשים ישוו עשרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,793: | Line 13,121: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x=10</math> | :*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x=10</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר חצי שרש ישוה עשרה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,812: | Line 13,140: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle4x^2=2x</math> | :*<math>\scriptstyle4x^2=2x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל ד' ממונות ישוו ב' שרשים וזה מן המין הראשון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,832: | Line 13,160: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
:<math>\scriptstyle x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2+c}-\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)</math> | :<math>\scriptstyle x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2+c}-\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והמעשה החלק הד' שתקח חצי המספר שרשיו ותרבענו ותוסיף אותו על המספר ותקח שרש המקובץ ותגרע ממנו חצי מספר השרש' ישאר השרש |
|- | |- | ||
|the first of the three compound canonical equations, which is the fourth of the the six, is: a square and roots equal a number <math>\scriptstyle x^2+bx=c</math> | |the first of the three compound canonical equations, which is the fourth of the the six, is: a square and roots equal a number <math>\scriptstyle x^2+bx=c</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> יזכור גם כן המעשה במינים המורכבים השלשה והראשון מהם הוא הרביעי מהששה והוא ממון ושרשים ישוו מספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2+10x=56</math> | :*<math>\scriptstyle x^2+10x=56</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל ממון ועשרה שרשים ישוו מספר נ"ו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|תקח חצי מספר שרשיו שהם עשרה חציים הם ה‫'<br> | |style="text-align:right;"|תקח חצי מספר שרשיו שהם עשרה חציים הם ה‫'<br> | ||
תרבענו לזה חצי ר"ל שתכה ה' על עצמו היה כ"ה<br> | תרבענו לזה חצי ר"ל שתכה ה' על עצמו היה כ"ה<br> | ||
| Line 10,850: | Line 13,177: | ||
תקח שרש זה המקובץ והוא ט' כי ט' פעמים ט' הם פ"א<br> | תקח שרש זה המקובץ והוא ט' כי ט' פעמים ט' הם פ"א<br> | ||
ותגרע מזה השרש שהוא ט' חצי מספר השרשים שהוא ה' ישארו ד' והם שרש הממון | ותגרע מזה השרש שהוא ט' חצי מספר השרשים שהוא ה' ישארו ד' והם שרש הממון | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+56}-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\sqrt{5^2+56}-5=\sqrt{25+56}-5=\sqrt{81}-5=9-5=4}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,866: | Line 13,196: | ||
*when there are more than one square, the equation should be reduced to one square | *when there are more than one square, the equation should be reduced to one square | ||
*when there is less than one square, the equation should be restored to one square | *when there is less than one square, the equation should be restored to one square | ||
| − | |style="text-align:right;"|ודע כי מה שזכרתי בסוף השער הראשון כי באלה הששה מינים<br> | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ודע</span></big> כי מה שזכרתי בסוף השער הראשון כי באלה הששה מינים<br> |
כשיהיה בהם יותר ממון אחד צריך להוריד השאלה עד ממון<br> | כשיהיה בהם יותר ממון אחד צריך להוריד השאלה עד ממון<br> | ||
וכשיהיה פחות ממון אחד צריך להשיב השאלה עד ממון<br> | וכשיהיה פחות ממון אחד צריך להשיב השאלה עד ממון<br> | ||
| Line 10,893: | Line 13,223: | ||
|- | |- | ||
|the solving procedure of the sixth type is similar to that of the fourth, except for adding half the number of the roots to the root of the sum at the end and this is the root | |the solving procedure of the sixth type is similar to that of the fourth, except for adding half the number of the roots to the root of the sum at the end and this is the root | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והששי דומה לו במעשה אלא שאתה תוסיף חצי מספר שרשים באחרונה על שרש המקובץ יהיה השרש |
|- | |- | ||
|the sixth type is described before the fifth type because its solving procedure is similar to that of the fourth type, only that in the procedure of the fourth, half the number of the roots is subtracted from the root of the sum, whereas in the procedure of the sixth, half the number of the roots is added to the root of the sum | |the sixth type is described before the fifth type because its solving procedure is similar to that of the fourth type, only that in the procedure of the fourth, half the number of the roots is subtracted from the root of the sum, whereas in the procedure of the sixth, half the number of the roots is added to the root of the sum | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זכר המחבר המין הששי קודם המין החמשי בעבור כי הוא דומה לרביעי במעשה<br> |
אלא שברביעי יגרע חצי מספר השרשים מן השרש של המקובץ ובששי יוסיף על השרש החצי | אלא שברביעי יגרע חצי מספר השרשים מן השרש של המקובץ ובששי יוסיף על השרש החצי | ||
|- | |- | ||
| Line 10,908: | Line 13,238: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle10x+56=x^2</math> | :*<math>\scriptstyle10x+56=x^2</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל עשרה שרשים ומספר נ"ו ישוו ממון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|תקח חצי השרשים שהם ה‫'<br> | |style="text-align:right;"|תקח חצי השרשים שהם ה‫'<br> | ||
תרבעם יהיו כ"ה<br> | תרבעם יהיו כ"ה<br> | ||
| Line 10,917: | Line 13,246: | ||
קח שרשם והוא ט‫'<br> | קח שרשם והוא ט‫'<br> | ||
והוסיף אותם על חצי מספר השרשים שהם ה' יהיה המקובץ י"ד הוא שרש הממון | והוסיף אותם על חצי מספר השרשים שהם ה' יהיה המקובץ י"ד הוא שרש הממון | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+56}+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\sqrt{5^2+56}+5=\sqrt{25+56}+5=\sqrt{81}+5=9+5=14}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,930: | Line 13,262: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': |
:<math>\scriptstyle x_{\rm{large}}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2-c}</math> | :<math>\scriptstyle x_{\rm{large}}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2-c}</math> | ||
:<math>\scriptstyle x_{\rm{small}}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)-\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2-c}</math> | :<math>\scriptstyle x_{\rm{small}}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)-\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2-c}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>30v</ref><big><span style=color:red>אמר</span></big> והמין החמשי תגרע המספר ממרובע חצי מספר השרשים ותקח שרש הנשאר ואם תוסיף אותו על המחצית יהיה שרש הממון הגדול ואם גרעת אותו יהיה שרש הממון הקטן |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 10,939: | Line 13,271: | ||
::<math>\scriptstyle x=\frac{1}{2}\sdot b</math> | ::<math>\scriptstyle x=\frac{1}{2}\sdot b</math> | ||
::<math>\scriptstyle x^2=c</math> | ::<math>\scriptstyle x^2=c</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם יצא מרובע חצי כמו המספר הנה החצי הוא השרש והממון הוא המספר |
|- | |- | ||
|the fifth type: a square and a number equal roots <math>\scriptstyle x^2+c=bx</math> | |the fifth type: a square and a number equal roots <math>\scriptstyle x^2+c=bx</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה המין הוא ממון ומספר ישוו שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2+8=6x</math> | :*<math>\scriptstyle x^2+8=6x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והמשל | + | |style="text-align:right;"|והמשל ממון וח' מן המספר ישוו ו' שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|תקח חצי מספר השרשים והם ג‫'<br> | |style="text-align:right;"|תקח חצי מספר השרשים והם ג‫'<br> | ||
תרבעם יהיו ט‫'<br> | תרבעם יהיו ט‫'<br> | ||
תגרע מהם המספר שבשאלה שהם ח' ישאר א‫'<br> | תגרע מהם המספר שבשאלה שהם ח' ישאר א‫'<br> | ||
| − | תקח שרש זה הנשאר והוא ג"כ א' | + | תקח שרש זה הנשאר והוא ג"כ א‫' |
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)\pm\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)^2-8}=3\pm\sqrt{3^2-8}=3\pm\sqrt{9-8}=3\pm\sqrt{1}=3\pm1}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,046: | Line 13,380: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | |if there is more than one square the three compound types the equation should be reduced to one square, so that all the equation should be completed by the same [number], using the procedure of | + | |if there is more than one square the three compound types the equation should be reduced to one square, so that all the equation should be completed by the same [number], using the procedure of completion and reduction |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכל מה שיבא לך במינים השלשה המורכבים יותר ממון אחד הורידהו אל ממון אחד והשלם באותו השם כלל ההשוויה ואופן המעשה בהשלמה וההורדה כמו שקדם |
|- | |- | ||
|normalization is needed only for the three compound types of equations | |normalization is needed only for the three compound types of equations | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> הנה זכר פה המחבר שהורדת השאלה יש בה יותר ממון אחד או השבת השאלה שהיא פחות ממון אחד אל ממון אחד שזה איננו צריך כי אם במינים השלשה הנפרדים המורכבים ואלה בג' הנפרדים כמו שזכרתי |
|- | |- | ||
| − | !Restoration and | + | !Restoration and Confrontation |
| | | | ||
|- | |- | ||
| Line 11,091: | Line 13,425: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle3x^2+6x=24</math> | :*<math>\scriptstyle3x^2+6x=24</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|הנה במין הראשון מהם | + | |style="text-align:right;"|הנה במין הראשון מהם ג' ממונות וששה שרשים ישוו כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,115: | Line 13,449: | ||
| | | | ||
::<math>\scriptstyle x^2+2x=8</math> | ::<math>\scriptstyle x^2+2x=8</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|ותשוב השאלה | + | |style="text-align:right;"|ותשוב השאלה ממון וב' שרשים ישוו ח‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,122: | Line 13,456: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|שתקח חצי מספר השרשים והוא א‫'<br> | |style="text-align:right;"|שתקח חצי מספר השרשים והוא א‫'<br> | ||
ותרבענו ויהיה א‫'<br> | ותרבענו ויהיה א‫'<br> | ||
| Line 11,128: | Line 13,461: | ||
תקח שרשם והוא ג‫'<br> | תקח שרשם והוא ג‫'<br> | ||
תגרע ממנו אחד שהוא חצי מספר השרשים ישאר ב' והוא השרש | תגרע ממנו אחד שהוא חצי מספר השרשים ישאר ב' והוא השרש | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)^2+8}-\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)=\sqrt{1^2+8}-1=\sqrt{1+8}-1=\sqrt{9}-1=3-1=2}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,139: | Line 13,475: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2+4x=24</math> | :*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2+4x=24</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל אחר | + | |style="text-align:right;"|משל אחר חצי ממון וד' שרשים ישוו כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,175: | Line 13,511: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | |dividing all the [species] in the equations by the number of the squares - the result is the normalized equation - reducing one by the other | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': dividing all the [species] in the equations by the number of the squares - the result is the normalized equation - reducing one by the other |
| − | |style="text-align:right;"|אמר | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> ואם תרצה חלק כנוי השאלה על מה שבא ממספר הממונות ומה שיצא הוא השבת השאלה<br> |
| − | + | הקבל קצתו עם קצת | |
|- | |- | ||
|this is another method to complete the equation to one square, if it has less than one square, or to reduce it, if it has more than one square | |this is another method to complete the equation to one square, if it has less than one square, or to reduce it, if it has more than one square | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> זה דרך אחר להשלמת ההשואה אל ממון אחד אם היה פחות מממון אחד ולהורידה אם היה יותר מממון |
|- | |- | ||
|dividing all the [species] in the equations = dividing the number of each species by the number of the squares in the equation | |dividing all the [species] in the equations = dividing the number of each species by the number of the squares in the equation | ||
| Line 11,211: | Line 13,547: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle3x^2+6x=24</math> | :*<math>\scriptstyle3x^2+6x=24</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והוא | + | |style="text-align:right;"|והוא ג' ממונות וששה שרשים ישוו כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,235: | Line 13,571: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2+4x=24</math> | :*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2+4x=24</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|המשל השני | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>31r</ref>המשל השני חצי ממון וד' שרשים ישוו כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,259: | Line 13,595: | ||
|- | |- | ||
|one of the Arab scholars of this craft invented another solving procedure for the three compound types that do not involve restoration and reduction | |one of the Arab scholars of this craft invented another solving procedure for the three compound types that do not involve restoration and reduction | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואחד מפקחי ישמעאל במלאכה הזאת המציא דרך אחרת במעשה השלשת מינים המורכבים בלא השלמה ולא הורדה וראיתי לכתוב הדרך ההיא והיא זאת | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ואחד מפקחי ישמעאל</span></big> במלאכה הזאת המציא דרך אחרת במעשה השלשת מינים המורכבים בלא השלמה ולא הורדה וראיתי לכתוב הדרך ההיא והיא זאת |
|- | |- | ||
| | | | ||
*for the first of the three compound types: a square and roots equal a number | *for the first of the three compound types: a square and roots equal a number | ||
:<math>\scriptstyle ax^2+bx=c</math> | :<math>\scriptstyle ax^2+bx=c</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|המין הא' מהשלשה המורכבי' ממון ושרשים ישוו מספר | + | |style="text-align:right;"|<big>המין הא'</big> מהשלשה המורכבי' ממון ושרשים ישוו מספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,281: | Line 13,617: | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle x^2+10x=56</math> | :*<math>\scriptstyle x^2+10x=56</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|הראשון | + | |style="text-align:right;"|הראשון ממון ועשרה שרשים ישוו נ"ו מן המספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,350: | Line 13,686: | ||
*for the second of the three compound types: a square and a number equal roots | *for the second of the three compound types: a square and a number equal roots | ||
:<math>\scriptstyle ax^2+c=bx</math> | :<math>\scriptstyle ax^2+c=bx</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|המין השני מהג' <sup>ה</sup>מורכבים והוא ממון ומספר ישוו שרשים | + | |style="text-align:right;"|<big>המין השני</big> מהג' <sup>ה</sup>מורכבים והוא ממון ומספר ישוו שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,466: | Line 13,802: | ||
*for the third of the three compound types: roots and a number equal a square | *for the third of the three compound types: roots and a number equal a square | ||
:<math>\scriptstyle bx+c=ax^2</math> | :<math>\scriptstyle bx+c=ax^2</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|המין הג' מהג' המורכבים והוא שרשים ומספר ישוו ממון | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>31v</ref><big>המין הג'</big> מהג' המורכבים והוא שרשים ומספר ישוו ממון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,519: | Line 13,855: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|תרבע חצי השרשים יהיה המרובע כ"ה<br> | |style="text-align:right;"|תרבע חצי השרשים יהיה המרובע כ"ה<br> | ||
תכה נ"ו במספר הממונות שהוא אחד יהיה ג"כ נ"ו<br> | תכה נ"ו במספר הממונות שהוא אחד יהיה ג"כ נ"ו<br> | ||
| Line 11,526: | Line 13,861: | ||
הוסף אותו על חצי מספר השרשים שהוא ה' יהיו י"ד<br> | הוסף אותו על חצי מספר השרשים שהוא ה' יהיו י"ד<br> | ||
תחלקם על מספר הממונות שהוא א' יהיו ג"כ י"ד והם שרש הממון | תחלקם על מספר הממונות שהוא א' יהיו ג"כ י"ד והם שרש הממון | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+\left(56\sdot1\right)}+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)}{1}=\frac{\sqrt{5^2+56}+5}{1}=\frac{\sqrt{25+56}+5}{1}=\frac{\sqrt{81}+5}{1}=\frac{9+5}{1}=\frac{14}{1}=14}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,541: | Line 13,879: | ||
==== Chapter Three: Addition and Subtraction of algebraic expressions ==== | ==== Chapter Three: Addition and Subtraction of algebraic expressions ==== | ||
| − | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער השלישי</big> | |
|- | |- | ||
|the algebraic species - numbers, roots, squares, cubes, and the rest - are added to each other, subtracted from each other, multiplied by each other, and divided by each other. | |the algebraic species - numbers, roots, squares, cubes, and the rest - are added to each other, subtracted from each other, multiplied by each other, and divided by each other. | ||
| Line 11,629: | Line 13,967: | ||
|- | |- | ||
|the addition of dissimilar species is done by the conjunctive waw [= plus, "and"] | |the addition of dissimilar species is done by the conjunctive waw [= plus, "and"] | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> קבוץ הסוגים המתחלפים בוו' ההעטף |
|- | |- | ||
!addition of similar species | !addition of similar species | ||
| Line 11,635: | Line 13,973: | ||
|- | |- | ||
|if the species are similar - such as squares and squares, roots and roots - they are summed as integers | |if the species are similar - such as squares and squares, roots and roots - they are summed as integers | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> הסוגים אשר בשני הצדדין או אמור המינים אם היו דומים כלומר ממונות עם ממונות או שרשים עם שרשים או זולתם הנה הקבוץ בהם הוא כמו בשלמים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,700: | Line 14,038: | ||
| | | | ||
*some species are similar and some are dissimilar | *some species are similar and some are dissimilar | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואם היו קצתם דומים וקצתם מתחלפים | + | |style="text-align:right;"|ואם היו קצתם <ref>32r</ref>דומים וקצתם מתחלפים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,722: | Line 14,060: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | |the subtractive which is dissimilar is not subject to subtraction, whereas the subtraction of the similar is by subtracting the smaller from the larger | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the subtractive which is dissimilar is not subject to subtraction, whereas the subtraction of the similar is by subtracting the smaller from the larger |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> והנזור והמתחלף בלא גרעון והמסכים בגרוע המעט מן הרב |
|- | |- | ||
| | | | ||
:*<math>\scriptstyle2x^2-4x</math> | :*<math>\scriptstyle2x^2-4x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' כשתאמר עד"מ ב' ממונו' פחות ד' שרשים | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כשתאמר עד"מ ב' ממונו' פחות ד' שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 11,977: | Line 14,315: | ||
|style="text-align:right;"|ונשלם ענין הקבוץ ת"ל ית' וית' וית' וית' וית' אמן | |style="text-align:right;"|ונשלם ענין הקבוץ ת"ל ית' וית' וית' וית' וית' אמן | ||
|- | |- | ||
| − | |the subtraction of dissimilar species is | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the subtraction of dissimilar species is [applied] by the particle of subtraction [= minus] |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> וגרעון הסוגים המתחלפים ב{{#annot:term|879,2333|AwtB}}אות הנזורות{{#annotend:AwtB}} |
|- | |- | ||
|the particle of subtraction = the word minus | |the particle of subtraction = the word minus | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' אות הנזורות היא תבת פחות | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> אות הנזורות היא {{#annot:term|879,1366|BTxR}}תבת פחות{{#annotend:BTxR}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 12,001: | Line 14,339: | ||
|- | |- | ||
|the dissimilar species are subtracted one from the other by placing the particle of subtraction with the subtrahend | |the dissimilar species are subtracted one from the other by placing the particle of subtraction with the subtrahend | ||
| − | |style="text-align:right;"|אבל המינין המתחלפים גרעון זה מזה הוא כשתשים אות הנזורות עם המגורע | + | |style="text-align:right;"|אבל המינין המתחלפים גרעון זה מזה הוא כשתשים <ref>32v</ref>אות הנזורות עם המגורע |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 12,127: | Line 14,465: | ||
|- | |- | ||
|the subtractives are either in both terms or in one of them, either of one species or of two dissimilar species - the procedure is to add the subtractives of each term to both terms together, then to subtract | |the subtractives are either in both terms or in one of them, either of one species or of two dissimilar species - the procedure is to add the subtractives of each term to both terms together, then to subtract | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והנזורות אם שיהיה משני הצדדין או מאחד מהם ויהיה מין אחד או שני מינים מתחלפים והמעשה בזה שתוסיף נזורות כל צד על שני הצדדין יחד ואז תגרע |
|- | |- | ||
| | | | ||
*when the two terms - the subtrahend and the minuend - are both subtractives, there are two cases: | *when the two terms - the subtrahend and the minuend - are both subtractives, there are two cases: | ||
| − | |style="text-align:right;"|פי' כשיהיו שני הצדדין הגורע ואשר תגרע ממנו שניהם נזורים יהיו על שני פנים | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> כשיהיו שני הצדדין הגורע ואשר תגרע ממנו שניהם נזורים יהיו על שני פנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 12,324: | Line 14,662: | ||
| | | | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2x^2-\left(x^2-7x\right)=x^2+7x}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2x^2-\left(x^2-7x\right)=x^2+7x}}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|ישאר ממון וז' שרשים | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>33r</ref>ישאר ממון וז' שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 12,336: | Line 14,674: | ||
| | | | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{{\color{red}{x^2-\left(2x-5\right)}}=\left(x^2+5\right)-2x}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{{\color{red}{x^2-\left(2x-5\right)}}=\left(x^2+5\right)-2x}}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|תשוב השאלה | + | |style="text-align:right;"|תשוב השאלה גרע ב' שרשים ממון וה‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 12,399: | Line 14,737: | ||
|style="text-align:right;"|תשוב השאלה י' שרשים ישוו ממון ועשרים | |style="text-align:right;"|תשוב השאלה י' שרשים ישוו ממון ועשרים | ||
|- | |- | ||
| − | |the procedure for equalized [sides of an equation] that include subtractives is the same | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': the procedure for equalized [sides of an equation] that include subtractives is the same. |
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> וכן המעשה במשתוים כשיהיה ביניהם נזורות |
|- | |- | ||
| − | |the procedure - adding the subtractives of each side to both sides, but not subtracting, because there is no need for subtraction in the equalization, but for | + | |the procedure - adding the subtractives of each side to both sides, but not subtracting, because there is no need for subtraction in the equalization, but for confrontation |
| − | |style="text-align:right;"|פי' וכן המעשה חוזר אל אומרו | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>פי'</span></big> וכן המעשה חוזר אל אומרו שתוסיף נזורות כל צד על שני צדדין לא על אמרו ואז תגרע כי אין צורך בהשוואה אל גרעון כי אם הקבלה כמו שכבר נזכר |
|- | |- | ||
|this is the same as saying: "restoring the subtractive to additive by equalization" | |this is the same as saying: "restoring the subtractive to additive by equalization" | ||
| − | |style="text-align:right;"|וזה שאמר פה המחבר כבר נתבאר כשפרשנו אמרו | + | |style="text-align:right;"|וזה שאמר פה המחבר כבר נתבאר כשפרשנו אמרו בהשוואה תשלים החסר לנוסף |
|- | |- | ||
|meaning that the subtractive side is restored by removing the subtractive and adding it to the other side, since by this the sides are equalized | |meaning that the subtractive side is restored by removing the subtractive and adding it to the other side, since by this the sides are equalized | ||
| Line 12,452: | Line 14,790: | ||
==== Chapter Four: Multiplication of algebraic expressions ==== | ==== Chapter Four: Multiplication of algebraic expressions ==== | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|<big>השער הד'</big> בהכאה וידיעת המוסד והשם | |
|- | |- | ||
!Degree and exponent of algebraic species | !Degree and exponent of algebraic species | ||
| Line 12,481: | Line 14,819: | ||
|the exponents: | |the exponents: | ||
*the exponent of the roots = 1 | *the exponent of the roots = 1 | ||
| − | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> אמנם המוסד הנה מוסד הדברים אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
*the exponent of the squares = 2 | *the exponent of the squares = 2 | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומוסד הממונות שנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
*the exponent of the cubes = 3 | *the exponent of the cubes = 3 | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומוסד המעוקבים שלשה |
|- | |- | ||
|the names: | |the names: | ||
*the name of the first [degree] = roots | *the name of the first [degree] = roots | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמנם השם הנה שם האחד דברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
*the name of the second [degree] = squares | *the name of the second [degree] = squares | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושם השני' ממונות |
|- | |- | ||
| | | | ||
*the name of the third [degree] = cubes | *the name of the third [degree] = cubes | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ושם השלשה מעוקבים |
|- | |- | ||
| | | | ||
*for every three [degrees] = cube; for every two [degrees] = square | *for every three [degrees] = cube; for every two [degrees] = square | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומה שאחר זה שלשה לכל מעוקב ושנים לממון |
|- | |- | ||
|[the root is a root of a square, the cube is a product of a root by a square ?] | |[the root is a root of a square, the cube is a product of a root by a square ?] | ||
| Line 12,649: | Line 14,987: | ||
::11 the exponent of a cube cube cube square or a square square square square cube | ::11 the exponent of a cube cube cube square or a square square square square cube | ||
::<math>\scriptstyle x^11=x^3\sdot x^3\sdot x^3\sdot x^2=x^2\sdot x^2\sdot x^2\sdot x^2\sdot x^3</math> | ::<math>\scriptstyle x^11=x^3\sdot x^3\sdot x^3\sdot x^2=x^2\sdot x^2\sdot x^2\sdot x^2\sdot x^3</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|ובי"א אם תתחיל בג' מעוקב מעוקב מעוקב ממון <s>ובז' תאמר ממון ממון מעוקב או מעוקב ממון ממון</s><br> | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>33v</ref>ובי"א אם תתחיל בג' מעוקב מעוקב מעוקב ממון <s>ובז' תאמר ממון ממון מעוקב או מעוקב ממון ממון</s><br> |
ואם תתחיל ב' תאמר ממון ממון ממון ממון מעוקב | ואם תתחיל ב' תאמר ממון ממון ממון ממון מעוקב | ||
|- | |- | ||
| Line 12,672: | Line 15,010: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | |(exponent of multiplicand) + (exponent of multiplier) = exponent of the product | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': (exponent of multiplicand) + (exponent of multiplier) = exponent of the product |
:<math>\scriptstyle x^n\times x^m=x^{n+m}</math> | :<math>\scriptstyle x^n\times x^m=x^{n+m}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> וכאשר תכה אלה המינים קבץ מוסד המוכה ומוסד אשר בו תכה יהיה חבור המוסדים מוסד ליוצא |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 12,743: | Line 15,081: | ||
|- | |- | ||
|the product of a number by an algebraic species is of that same species | |the product of a number by an algebraic species is of that same species | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכאשר תכה מספר באחד מאלה המינין היוצא אותו המין בעצמו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 12,797: | Line 15,135: | ||
|- | |- | ||
|when there is no number in the equation - such as <math>\scriptstyle ax^4=bx^2</math>, or <math>\scriptstyle ax^3=bx</math> - the equation is reduced by subtracting the lowest exponent from each of the exponents | |when there is no number in the equation - such as <math>\scriptstyle ax^4=bx^2</math>, or <math>\scriptstyle ax^3=bx</math> - the equation is reduced by subtracting the lowest exponent from each of the exponents | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכאשר תשוה בין ממוני ממונות לממונות ומעוקבים לדברים או הדומה לזה ולא יהיה עמך מספר גרע פחות המוסדים ממוסד כל אחד מהם והנשאר הוא השבת השאלה השוה קצתה עם קצת לפי מה שהיה ההשואה |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 12,809: | Line 15,147: | ||
| | | | ||
:the condition of this method is that the equation does not include a number, since the instruction is to subtract the lowest exponent from all the exponents of the equation, but a number does not have an exponent | :the condition of this method is that the equation does not include a number, since the instruction is to subtract the lowest exponent from all the exponents of the equation, but a number does not have an exponent | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואמרו | + | |style="text-align:right;"|ואמרו ולא יהיה עמך מספר ר"ל כי תנאו הוא בזה המעשה שלא תהיה בשאלה מספר כי הוא מצוה לגרוע פחות המוסדים מכל ההשואה והמספר אין לו מוסד |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :in general, when there is a number in an equation that involves these [higher] degrees - it is impossible to reduce the equation to [the canonical types], and it is not solvable by restoration and | + | :in general, when there is a number in an equation that involves these [higher] degrees - it is impossible to reduce the equation to [the canonical types], and it is not solvable by restoration and confrontation |
|style="text-align:right;"|ובכלל כשתהיה בהשואה עם המדרגות האלה מספר א"א להשיבה למעשים הנזכרים ולא תודע ע"י ההשלמה וההקבלה | |style="text-align:right;"|ובכלל כשתהיה בהשואה עם המדרגות האלה מספר א"א להשיבה למעשים הנזכרים ולא תודע ע"י ההשלמה וההקבלה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :Provided that there is no number in the equation, the procedure is to reduce it to one of the six types by subtracting the lowest exponent, then by restoration and | + | :Provided that there is no number in the equation, the procedure is to reduce it to one of the six types by subtracting the lowest exponent, then by restoration and confrontation of what remains |
|style="text-align:right;"|ואמנם כשתהיה ההשואה בלא מספר הנה המעשה בזה להשיבה אל אחד הששה פנים הוא שתסיר פחות כל המוסדים והנשאר תשיב אותו על דרך ההשלמה וההקבלה אל הפנים הששה | |style="text-align:right;"|ואמנם כשתהיה ההשואה בלא מספר הנה המעשה בזה להשיבה אל אחד הששה פנים הוא שתסיר פחות כל המוסדים והנשאר תשיב אותו על דרך ההשלמה וההקבלה אל הפנים הששה | ||
|- | |- | ||
| Line 12,896: | Line 15,234: | ||
| | | | ||
*<math>\scriptstyle x^2+x^3=12x</math> | *<math>\scriptstyle x^2+x^3=12x</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|משל שני ממון ומעוקב ישוו י"ב שרשים | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>34r</ref>משל שני ממון ומעוקב ישוו י"ב שרשים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 12,948: | Line 15,286: | ||
|the product of additives or subtractives one by the other = additive<br> | |the product of additives or subtractives one by the other = additive<br> | ||
the product of additive by subtractive = subtractive | the product of additive by subtractive = subtractive | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> והכאת הנוספים או החסרים האחד מהם באחר נוסף והכאת הנוסף בחסר חסר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 13,237: | Line 15,575: | ||
::subtractive × subtractive = additive: | ::subtractive × subtractive = additive: | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(-10\right)\times\left(-10\right)=10\times10=100}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(-10\right)\times\left(-10\right)=10\times10=100}}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|ותכה עשרה זוזים בי' זוזים וזו היא הכאת חסר בחסר כי הזוזים הם חסרים אבל בהכאתם עתה הם <sup>כ</sup>שלמים הנוספי' והיוצא ק' זוזים נוספים | + | |style="text-align:right;"|ותכה עשרה זוזים בי' זוזים וזו היא הכאת חסר בחסר כי הזוזים הם חסרים אבל בהכאתם עתה הם <sup>כ</sup>שלמים הנוספי' <ref>34v</ref>והיוצא ק' זוזים נוספים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 13,834: | Line 16,172: | ||
==== Chapter Five: Division of algebraic expressions ==== | ==== Chapter Five: Division of algebraic expressions ==== | ||
| − | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער הה'</big> בחלוק | |
|- | |- | ||
| − | |when a species is divided by a lower species: | + | |'''[al-Bannāʼ] said''': when a species is divided by a lower species: |
:exponent of the result of division = (exponent of the dividend) - (exponent of the divisor) | :exponent of the result of division = (exponent of the dividend) - (exponent of the divisor) | ||
:<math>\scriptstyle \frac{x^n}{x^m}=x^{n-m}</math> | :<math>\scriptstyle \frac{x^n}{x^m}=x^{n-m}</math> | ||
:[for <math>\scriptstyle n>m</math>] | :[for <math>\scriptstyle n>m</math>] | ||
| − | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמר</span></big> כאשר תחלק מין מאלה המינין על השפל ממנו גרע ממוסד המחולק מוסד הנחלק עליו והנשאר הוא מוסד היוצא מן החלוק |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 13,876: | Line 16,214: | ||
| | | | ||
:the division of algebraic species [= of their coefficients] is as the division of integers, i.e. a number by a number, except that the dividend must be larger and the divisor smaller | :the division of algebraic species [= of their coefficients] is as the division of integers, i.e. a number by a number, except that the dividend must be larger and the divisor smaller | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואמרו כאשר תחלק ר"ל שתחלק בחלוק השלמים ר"ל מספר על מספר אלא שיהיה המחולק עליון והנחלק עליו שפל | + | |style="text-align:right;"|ואמרו כאשר תחלק ר"ל שתחלק בחלוק השלמים ר"ל מספר על מספר אלא שיהיה <ref>35r</ref>המחולק עליון והנחלק עליו שפל |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 13,939: | Line 16,277: | ||
|- | |- | ||
|species ÷ same species = number | |species ÷ same species = number | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכאשר תחלק מין מהם על מין כמוהו היוצא מספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 13,970: | Line 16,308: | ||
|- | |- | ||
|species ÷ number = same species | |species ÷ number = same species | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> וכאשר תחלק אחד מאלה המינין על המספר היוצא אותו המין בעינו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 13,994: | Line 16,332: | ||
|- | |- | ||
|if there are subtractives in the dividend, each of the subtrahends and the minuend should be divided by the divisor, then the quotients of the subtrahends are subtracted from the quotient of the minuend and what remains is the result of division | |if there are subtractives in the dividend, each of the subtrahends and the minuend should be divided by the divisor, then the quotients of the subtrahends are subtracted from the quotient of the minuend and what remains is the result of division | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ואם היה במחולק נזורות חלק כל א' הנזור ואשר ממנו הנזורות על הנחלק עליו וגרע היוצא מאשר ממנו הנזורות ומה שיהיה הוא היוצא מן החלוק |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,034: | Line 16,372: | ||
|- | |- | ||
|a lower species should not be divided by a higher species | |a lower species should not be divided by a higher species | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ולא יחלק השפל מן המינין על העליון |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,041: | Line 16,379: | ||
|- | |- | ||
|[an algebraic species] should not be divided by a subtractive | |[an algebraic species] should not be divided by a subtractive | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ולא יחלק על הנזור ממנו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,072: | Line 16,410: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>אמ'</span></big> ופה נשלם מה שרצינו והשבח לאל יתעלה ויתברך |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,081: | Line 16,419: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|ואנחנו מהללים לאלהי ישראל ה''מרומם על כל ברכה ותהלה''<ref>נחמיה ט, ה</ref> שעזרנו על באורו והוא יעזרנו ברחמיו על דבר כבוד שמו ויצילנו ויספר על חטאתינו למען שמו<ref>תהילים עט, ט</ref> הגדול והנורא ית' ויתעלה אמן | + | |style="text-align:right;"|ואנחנו מהללים לאלהי ישראל ה''מרומם על כל ברכה ותהלה''<ref group=note>נחמיה ט, ה</ref> שעזרנו על באורו והוא יעזרנו ברחמיו על דבר כבוד שמו ויצילנו ויספר על חטאתינו למען שמו<ref group=note>תהילים עט, ט</ref> הגדול והנורא ית' ויתעלה אמן |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
| Line 14,092: | Line 16,430: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |The commentator declares that his source for the following problems is one of the Arab sages, and that these problems involve the six types of restoration [= the six types of canonical equations] |
| − | |style="text-align:right;"|<big>אמר המפרש</big> ראיתי לכתוב בכאן שאלות מצאתים לאחד מחכמי ישמעאל הולכות על ששה מיני ההשלמה והם אלו | + | |style="width:45%; text-align:right;"|‫<ref>36v</ref><big>אמר המפרש</big> ראיתי לכתוב בכאן שאלות מצאתים לאחד מחכמי ישמעאל הולכות על ששה מיני ההשלמה והם אלו |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :1) We divided ten into two parts. | + | :{{#annot:a+b=10, a²=4ab|619|fJbd}}1) We divided ten into two parts. |
:We multiplied one part by itself. | :We multiplied one part by itself. | ||
:We multiplied the one part by the second [part]. | :We multiplied the one part by the second [part]. | ||
| Line 14,106: | Line 16,444: | ||
עוד הכינו החלק האחד בשני<br> | עוד הכינו החלק האחד בשני<br> | ||
והיה היוצא מהכאת החלק האחד בעצמו כשיעור היוצא מהכאת החלק האחד בשני ד' פעמים<br> | והיה היוצא מהכאת החלק האחד בעצמו כשיעור היוצא מהכאת החלק האחד בשני ד' פעמים<br> | ||
| − | כמה הוא המחולק מי‫' | + | כמה הוא המחולק מי‫'{{#annotend:fJbd}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,171: | Line 16,509: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :2) We divided ten into two parts. | + | :{{#annot:a+b=10, 10²=16a²|619|R7iv}}2) We divided ten into two parts. |
:We multiplied ten by itself. | :We multiplied ten by itself. | ||
:We multiplied one of the parts by itself also. | :We multiplied one of the parts by itself also. | ||
| Line 14,179: | Line 16,517: | ||
והכינו עשרה בעצמם<br> | והכינו עשרה בעצמם<br> | ||
והכינו אחד החלקים בעצמו ג"כ<br> | והכינו אחד החלקים בעצמו ג"כ<br> | ||
| − | והיה היוצא מן ההכאה הראשונה שהיא הכאת העשרה בעצמם כשיעור הכאת אחד החלקים בעצמו ששה עשר פעמים | + | והיה היוצא מן ההכאה הראשונה שהיא הכאת העשרה בעצמם כשיעור הכאת אחד החלקים בעצמו ששה עשר פעמים{{#annotend:R7iv}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,227: | Line 16,565: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :3) We divided ten into two parts. | + | :{{#annot:a+b=10, b/a=4|619|xiQN}}3) We divided ten into two parts. |
:We divided one [part] by the other [part] and the result of division is 4. | :We divided one [part] by the other [part] and the result of division is 4. | ||
:<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle\frac{b}{a}=4\\\end{cases}</math> | :<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle\frac{b}{a}=4\\\end{cases}</math> | ||
|style="text-align:right;"|<big>השלישית</big> עשרה חלקנום לשני חלקים<br> | |style="text-align:right;"|<big>השלישית</big> עשרה חלקנום לשני חלקים<br> | ||
וחלקנו האחד על השני<br> | וחלקנו האחד על השני<br> | ||
| − | יצא בחלוקה ד‫' | + | יצא בחלוקה ד‫'{{#annotend:xiQN}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,275: | Line 16,613: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :4) We divided ten into two parts. | + | :{{#annot:a+b=10, a²=9b|619|KEkF}}4) We divided ten into two parts. |
:We multiplied one part by itself, we multiplied the other part by the nine, and the [products] are equal. | :We multiplied one part by itself, we multiplied the other part by the nine, and the [products] are equal. | ||
:<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle a^2=9b\\\end{cases}</math> | :<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle a^2=9b\\\end{cases}</math> | ||
|style="text-align:right;"|<big>הרביעית</big> עשרה חלקנום לשני חלקים<br> | |style="text-align:right;"|<big>הרביעית</big> עשרה חלקנום לשני חלקים<br> | ||
| − | והכינו החלק האחד בעצמו והשני הכינוהו בתשעה והם שוים | + | והכינו החלק האחד בעצמו והשני הכינוהו בתשעה והם שוים{{#annotend:KEkF}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,310: | Line 16,648: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|תעשה כמו שידעת שם [ש]תקח חצי מספר הדברים והוא ד' וחצי<br> | |style="text-align:right;"|תעשה כמו שידעת שם [ש]תקח חצי מספר הדברים והוא ד' וחצי<br> | ||
תרבעם יהיו עשרים ורביע<br> | תרבעם יהיו עשרים ורביע<br> | ||
| Line 14,316: | Line 16,653: | ||
תקח שרשם והוא י' וחצי<br> | תקח שרשם והוא י' וחצי<br> | ||
תגרע מהם חצי מספר השרשים שהוא ד' וחצי ישאר ו' והוא החלק האחד מן העשרה | תגרע מהם חצי מספר השרשים שהוא ד' וחצי ישאר ו' והוא החלק האחד מן העשרה | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a=x&\scriptstyle=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot9\right)^2+90}-\left(\frac{1}{2}\sdot9\right)=\sqrt{\left(4+\frac{1}{2}\right)^2+90}-\left(4+\frac{1}{2}\right)=\sqrt{\left(20+\frac{1}{4}\right)+90}-\left(4+\frac{1}{2}\right)\\&\scriptstyle=\sqrt{110+\frac{1}{4}}-\left(4+\frac{1}{2}\right)=\left(10+\frac{1}{2}\right)-\left(4+\frac{1}{2}\right)=6\\\end{align}}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,326: | Line 16,666: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :5) We divided ten into two parts. | + | :{{#annot:a+b=10, ab=21|619|W549}}5) We divided ten into two parts. |
:We multiplied one part by the other [part] and [the product] was 21. | :We multiplied one part by the other [part] and [the product] was 21. | ||
:<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle a\sdot b=21\\\end{cases}</math> | :<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle a\sdot b=21\\\end{cases}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|<big>החמישית</big> עשרה חלקנום לשני חלקים והכינו אחד מהם בשני והיה כ"א | + | |style="text-align:right;"|<big>החמישית</big> עשרה חלקנום לשני חלקים והכינו אחד מהם בשני והיה כ"א{{#annotend:W549}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,360: | Line 16,700: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|תעשה כמו שידעת שם שתקח חצי מספר הדברים וזה ה‫'<br> | |style="text-align:right;"|תעשה כמו שידעת שם שתקח חצי מספר הדברים וזה ה‫'<br> | ||
ותרבעם יהיו כ"ה<br> | ותרבעם יהיו כ"ה<br> | ||
| Line 14,366: | Line 16,705: | ||
תקח שרשם וזה ב‫'<br> | תקח שרשם וזה ב‫'<br> | ||
תוסיף אותם על חצי מספר השרשים שהוא חמשה יהיו ז' והוא החלק האחד | תוסיף אותם על חצי מספר השרשים שהוא חמשה יהיו ז' והוא החלק האחד | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=x_1=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}=5+\sqrt{5^2-21}=5+\sqrt{25-21}=5+\sqrt{4}=5+2=7}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,372: | Line 16,714: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | :6) <math>\scriptstyle4\sdot\left(x^2+8\right)=\left(x^2\right)^2</math> | + | :{{#annot:4(x²+8)=x⁴|719|q2Fw}}6) <math>\scriptstyle4\sdot\left(x^2+8\right)=\left(x^2\right)^2</math> |
| − | |style="text-align:right;"|<big>הששית</big> ממון הוספת עליו ח' זוזים והכית המקובץ בארבעה והיה היוצא הכאת הממון בעצמו | + | |style="text-align:right;"|<big>הששית</big> ממון הוספת עליו ח' זוזים והכית המקובץ בארבעה והיה היוצא הכאת הממון בעצמו{{#annotend:q2Fw}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,400: | Line 16,742: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|תעשה כמו שידעת שם תקח חצי מספר השרשים והוא ב‫'<br> | |style="text-align:right;"|תעשה כמו שידעת שם תקח חצי מספר השרשים והוא ב‫'<br> | ||
תרבעם יהיו ד‫'<br> | תרבעם יהיו ד‫'<br> | ||
| Line 14,406: | Line 16,747: | ||
תקח שרשם והוא ו‫'<br> | תקח שרשם והוא ו‫'<br> | ||
תוסיף אותם על חצי מספר השרשים שהוא ב' יהיו ח' והוא שרש הממון | תוסיף אותם על חצי מספר השרשים שהוא ב' יהיו ח' והוא שרש הממון | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x^2}=y=\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)^2+32}=2+\sqrt{2^2+32}=2+\sqrt{4+32}=2+\sqrt{36}=2+6=8}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,420: | Line 16,764: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>37r</ref><big>פרק</big> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,515: | Line 16,859: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *We divided ten into two [parts]. | + | *{{#annot:a+b=10, a/b+b/a=2⅙|619|7vnn}}We divided ten into two [parts]. |
:We divided each one of them by the other. | :We divided each one of them by the other. | ||
:We summed the two quotients and the sum is two and one sixth | :We summed the two quotients and the sum is two and one sixth | ||
| Line 14,521: | Line 16,865: | ||
|style="text-align:right;"|והמשל בזה אם ישאל עשרה חלקנום על שנים<br> | |style="text-align:right;"|והמשל בזה אם ישאל עשרה חלקנום על שנים<br> | ||
וחלקנו כל אחד מהם על האחר<br> | וחלקנו כל אחד מהם על האחר<br> | ||
| − | וקבצנו היוצא משני החלוקים והיה המקובץ ב' ושתות | + | וקבצנו היוצא משני החלוקים והיה המקובץ ב' ושתות{{#annotend:7vnn}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,678: | Line 17,022: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|תעשה כמו שכתוב שם כשתקח חצי השרשים שהוא ה‫'<br> | |style="text-align:right;"|תעשה כמו שכתוב שם כשתקח חצי השרשים שהוא ה‫'<br> | ||
תרבענו יהיו כ"ה<br> | תרבענו יהיו כ"ה<br> | ||
| Line 14,684: | Line 17,027: | ||
תקח שרשו והוא ג"כ א‫'<br> | תקח שרשו והוא ג"כ א‫'<br> | ||
תגרע אותו ממספר חצי השרשים שהוא ה' הנשאר ארבעה והוא החלק האחד מעשרה | תגרע אותו ממספר חצי השרשים שהוא ה' הנשאר ארבעה והוא החלק האחד מעשרה | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=x=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-24}=5-\sqrt{5^2-24}=5-\sqrt{25-24}=5-\sqrt{1}=5-1=4}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,704: | Line 17,050: | ||
| | | | ||
*Rule (3): <math>\scriptstyle a^2-b^2=\left(a\sdot b\right)\sdot\left(\frac{a}{b}-\frac{b}{a}\right)</math> | *Rule (3): <math>\scriptstyle a^2-b^2=\left(a\sdot b\right)\sdot\left(\frac{a}{b}-\frac{b}{a}\right)</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|והוא כי כל שני מספרים שתחלק כל אחד מהם על האחר ותגרע המעט מהרב ותשמרנו<br> | + | |style="text-align:right;"|והוא כי כל שני מספרים שתחלק כל אחד מהם על האחר ותגרע המעט מהרב <ref>37v</ref>ותשמרנו<br> |
הנה הכאת כל אחד בעצמו וגרעון המעט מן הרב מן ההכאות יהיה שוה להכאת אחד מהם באחר ואל היוצא מן ההכאה מוכה בשמור שיצא מן החלוק | הנה הכאת כל אחד בעצמו וגרעון המעט מן הרב מן ההכאות יהיה שוה להכאת אחד מהם באחר ואל היוצא מן ההכאה מוכה בשמור שיצא מן החלוק | ||
|- | |- | ||
| Line 14,740: | Line 17,086: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *We divided ten into two parts. | + | *{{#annot:a+b=10, a/b-b/a=3¾|619|Uadz}}We divided ten into two parts. |
:We divided each one of them by the other. | :We divided each one of them by the other. | ||
:We subtracted the smaller [quotient] from the larger and three and three quarters remain. | :We subtracted the smaller [quotient] from the larger and three and three quarters remain. | ||
:<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle\frac{a}{b}-\frac{b}{a}=3+\frac{3}{4}\\\end{cases}</math> | :<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle\frac{a}{b}-\frac{b}{a}=3+\frac{3}{4}\\\end{cases}</math> | ||
|style="text-align:right;"|עשרה חלקנום לשני חלקים<br> | |style="text-align:right;"|עשרה חלקנום לשני חלקים<br> | ||
| − | וחלקנו כל אחד מהם על השני וגרענו המעט מן הרב ונשארו ג' ושלשה רביעים | + | וחלקנו כל אחד מהם על השני וגרענו המעט מן הרב ונשארו ג' ושלשה רביעים{{#annotend:Uadz}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,824: | Line 17,170: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |||
|style="text-align:right;"|תעשה כמו שידעת שם כשתקח חצי השרשים והוא ז' וב' שרשים<br> | |style="text-align:right;"|תעשה כמו שידעת שם כשתקח חצי השרשים והוא ז' וב' שרשים<br> | ||
תרבעם יהיו נ"ח וב' שלישים ושליש שליש<br> | תרבעם יהיו נ"ח וב' שלישים ושליש שליש<br> | ||
| Line 14,830: | Line 17,175: | ||
תקח שרשם והוא ה' ושני שלישים<br> | תקח שרשם והוא ה' ושני שלישים<br> | ||
תגרעם מן הז' ושני שלישים שהם חצי השרשים ישארו ב' והוא החלק האחד מן העשרה | תגרעם מן הז' ושני שלישים שהם חצי השרשים ישארו ב' והוא החלק האחד מן העשרה | ||
| + | |- | ||
| + | |colspan=2| | ||
| + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a=x&\scriptstyle=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(15+\frac{1}{3}\right)\right]-\sqrt{\left[\frac{1}{2}\sdot\left(15+\frac{1}{3}\right)\right]^2-\left(26+\frac{2}{3}\right)}=\left(7+\frac{2}{3}\right)-\sqrt{\left(7+\frac{2}{3}\right)^2-\left(26+\frac{2}{3}\right)}\\&\scriptstyle=\left(7+\frac{2}{3}\right)-\sqrt{\left[58+\frac{2}{3}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{3}\right)\right]-\left(26+\frac{2}{3}\right)}=\left(7+\frac{2}{3}\right)-\sqrt{32+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{3}\right)}=\left(7+\frac{2}{3}\right)-\left(5+\frac{2}{3}\right)=8\\\end{align}}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,853: | Line 17,201: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *Question: a man had money. | + | *{{#annot:donation|627|ADTd}}Question: a man had money. |
:He bartered and earned so that [the money] was doubled and he donated two zuzim to the poor. | :He bartered and earned so that [the money] was doubled and he donated two zuzim to the poor. | ||
:He earned again double of what remained and he donated three zuzim to the poor. | :He earned again double of what remained and he donated three zuzim to the poor. | ||
| Line 14,861: | Line 17,209: | ||
עוד הרויח כפל הנשאר ונתן לעניים ג' זוזים<br> | עוד הרויח כפל הנשאר ונתן לעניים ג' זוזים<br> | ||
עוד הרויח כפל הנשאר ונתן לעניים ד' זוזים ונשארו בידו נ' זוזים<br> | עוד הרויח כפל הנשאר ונתן לעניים ד' זוזים ונשארו בידו נ' זוזים<br> | ||
| − | כמה היה הממון בתחלה | + | כמה היה הממון בתחלה{{#annotend:ADTd}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,932: | Line 17,280: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *Question: a man left his town walking 20 milin a day. | + | *{{#annot:messenger|657|Oune}}Question: a man left his town walking 20 milin a day. |
:He walked for 5 days, then a messenger came after him running 30 milin a day. | :He walked for 5 days, then a messenger came after him running 30 milin a day. | ||
:In how many days will he catch up with him? | :In how many days will he catch up with him? | ||
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>שאלה</span></big> איש יצא מעירו ללכת כ' מילין בכל יום<br> | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>שאלה</span></big> איש יצא מעירו ללכת כ' מילין בכל יום<br> | ||
ואחר שהלך ה' ימים יצא אחריו רץ ל' מילין בכל יום<br> | ואחר שהלך ה' ימים יצא אחריו רץ ל' מילין בכל יום<br> | ||
| − | בכמה ישיג השני את הראשון | + | בכמה ישיג השני את הראשון{{#annotend:Oune}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,974: | Line 17,322: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *Question: two men, between them one hundred milin in straight line. | + | *{{#annot:two men|658|lNa4}}Question: two men, between them one hundred milin in straight line. |
:They agreed to walk each towards the other on the same day, at the first hour of the day. | :They agreed to walk each towards the other on the same day, at the first hour of the day. | ||
:One will walk 9 milin a day, and the other will walk 5 milin a day. | :One will walk 9 milin a day, and the other will walk 5 milin a day. | ||
| Line 14,980: | Line 17,328: | ||
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>שאלה</span></big> שני אנשים ביניהם מאה מילין בקו שוה ונתעסקו ביום אחד בשעה ראשנה מן היום ללכת כל אחד לקראת רעהו<br> | |style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>שאלה</span></big> שני אנשים ביניהם מאה מילין בקו שוה ונתעסקו ביום אחד בשעה ראשנה מן היום ללכת כל אחד לקראת רעהו<br> | ||
האחד ילך בכל יום ט' מילין והשני ילך בכל יום ה' מילין<br> | האחד ילך בכל יום ט' מילין והשני ילך בכל יום ה' מילין<br> | ||
| − | בכמה ימים יפגשו | + | בכמה ימים יפגשו{{#annotend:lNa4}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 14,993: | Line 17,341: | ||
| | | | ||
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot5=5x}}</math> | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot5=5x}}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הכה הדבר בה' יהיו ה' דברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(100-x\right)\sdot9=900-9x}}</math> | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(100-x\right)\sdot9=900-9x}}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|וככה הק' פחות דבר בט' יהיה תת"ק פחות ט' דברים | + | |style="text-align:right;"|וככה הק' פחות דבר בט' יהיה תת"ק פחות <ref>38r</ref>ט' דברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 15,042: | Line 17,390: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *Question: three [people], each has an unknown amount of money. | + | *{{#annot:three men, horse|664|vfVO}}Question: three [people], each has an unknown amount of money. |
:They bought a horse at an unknown price. | :They bought a horse at an unknown price. | ||
:The first asked the two [others] for half of what they have, and with what he has it sums up to the price of the horse. | :The first asked the two [others] for half of what they have, and with what he has it sums up to the price of the horse. | ||
| Line 15,054: | Line 17,402: | ||
והשני שאל לשנים השליש בלבד<br> | והשני שאל לשנים השליש בלבד<br> | ||
והשלישי שאל לרביע<br> | והשלישי שאל לרביע<br> | ||
| − | כמה הסכום של הסוס וכמה ממון כל אחד מהם | + | כמה הסכום של הסוס וכמה ממון כל אחד מהם{{#annotend:vfVO}} |
|- | |- | ||
|the solving procedure: | |the solving procedure: | ||
| Line 15,234: | Line 17,582: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *Example: four people. | + | *{{#annot:four men, horse|664|QqI9}}Example: four people. |
:One asked for half. | :One asked for half. | ||
:The second asked for a third. | :The second asked for a third. | ||
| Line 15,244: | Line 17,592: | ||
והשני שליש<br> | והשני שליש<br> | ||
והשלישי רביע<br> | והשלישי רביע<br> | ||
| − | והרביעי חומש | + | והרביעי חומש{{#annotend:QqI9}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 15,557: | Line 17,905: | ||
| | | | ||
:*for the second: <math>\scriptstyle{\color{blue}{73-\left(3\sdot18\right)=73-54=19}}</math> | :*for the second: <math>\scriptstyle{\color{blue}{73-\left(3\sdot18\right)=73-54=19}}</math> | ||
| − | |style="text-align:right;"|תכה י"ח אשר לשני בג' יהיו נ"ד תגרעם מן הע"ג ישארו י"ט לשני | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>38v</ref>תכה י"ח אשר לשני בג' יהיו נ"ד תגרעם מן הע"ג ישארו י"ט לשני |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 15,630: | Line 17,978: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *Another example: three people. | + | *{{#annot:three men, horse|664|DFGg}}Another example: three people. |
:One asked for a half. | :One asked for a half. | ||
:The second asked for a tenth. | :The second asked for a tenth. | ||
| Line 15,638: | Line 17,986: | ||
אחד שאל החצי והאחד<br> | אחד שאל החצי והאחד<br> | ||
והשני אחד מעשרה<br> | והשני אחד מעשרה<br> | ||
| − | והשליש אחד ממאה | + | והשליש אחד ממאה{{#annotend:DFGg}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 15,720: | Line 18,068: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *Another example: three people. | + | *{{#annot:three men, horse|664|FEgW}}Another example: three people. |
:One asked for a tenth. | :One asked for a tenth. | ||
:The second asked for one part of a hundred. | :The second asked for one part of a hundred. | ||
| Line 15,728: | Line 18,076: | ||
אחד שאל אחד מעשרה<br> | אחד שאל אחד מעשרה<br> | ||
והשני אחד ממאה<br> | והשני אחד ממאה<br> | ||
| − | והג' אחד מעשרה אלפים | + | והג' אחד מעשרה אלפים{{#annotend:FEgW}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 15,824: | Line 18,172: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | *Another example: four people. | + | *{{#annot:four men, horse|664|oMBZ}}Another example: four people. |
:One asked for a tenth. | :One asked for a tenth. | ||
:The second asked for one part of a hundred. | :The second asked for one part of a hundred. | ||
| Line 15,834: | Line 18,182: | ||
והשני אחד ממאה<br> | והשני אחד ממאה<br> | ||
והשלישי אחד מאלף<br> | והשלישי אחד מאלף<br> | ||
| − | והרביעי אחד מעשרת אלפים | + | והרביעי אחד מעשרת אלפים{{#annotend:oMBZ}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 16,031: | Line 18,379: | ||
== Notes == | == Notes == | ||
| + | <div style="text-align: right;"><div class="mw-collapsible mw-collapsed"><div class="mw-collapsible-content"> | ||
| + | <br> | ||
| + | <references group=note/> | ||
| + | </div></div></div> | ||
| + | |||
| + | == Apparatus == | ||
| + | |||
| + | <div class="mw-collapsible mw-collapsed"><div class="mw-collapsible-content"> | ||
<references /> | <references /> | ||
| + | </div></div> | ||
| + | |||
| + | == Appendix I: Glossary of Terms == | ||
| + | {| | ||
| + | |- | ||
| + | |addition | ||
| + | |style="text-align:right;"|חבור | ||
| + | |- | ||
| + | |addend | ||
| + | |style="text-align:right;"|מחובר | ||
| + | |- | ||
| + | |subtraction | ||
| + | |style="text-align:right;"|גרעון | ||
| + | |- | ||
| + | |minuend | ||
| + | |style="text-align:right;"|אשר ממנו תגרע | ||
| + | |- | ||
| + | |subtrahend | ||
| + | |style="text-align:right;"|הנגרע | ||
| + | |- | ||
| + | |multiplication | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכאה | ||
| + | |- | ||
| + | |multiplication by shifting | ||
| + | |style="text-align:right;"|הכאה בהעתק | ||
| + | |- | ||
| + | |multiplicand | ||
| + | |style="text-align:right;"|המוכה | ||
| + | |- | ||
| + | |multiplier | ||
| + | |style="text-align:right;"|המוכה בו | ||
| + | |- | ||
| + | |division | ||
| + | |style="text-align:right;"|חלוק | ||
| + | |- | ||
| + | |dividend | ||
| + | |style="text-align:right;"|המספר המחולק | ||
| + | |- | ||
| + | |divisor | ||
| + | |style="text-align:right;"|המחולק עליו | ||
| + | |- | ||
| + | |even-times-even number | ||
| + | |style="text-align:right;"|זוג הזוג | ||
| + | |- | ||
| + | |even-times-odd number | ||
| + | |style="text-align:right;"|זוג הנפרד | ||
| + | |- | ||
| + | |even-times-even-times-odd number | ||
| + | |style="text-align:right;"|זוג הזוג והנפרד | ||
| + | |- | ||
| + | |prime incomposite number | ||
| + | |style="text-align:right;"|ראשון | ||
| + | |- | ||
| + | |rank | ||
| + | |style="text-align:right;"|מחנה, מדרגה, מעלה | ||
| + | |} | ||
| − | == Appendix: Bibliography == | + | == Appendix II: Bibliography == |
'''''Talkhīṣ Aʽmāl al-Ḥisāb''''' / by Abū al-ʽAbbās Aḥmad b. Muḥammad b. ʽUthmān al-Azdī Ibn al-Bannāʼ al-Marrākushī (Morocco, 1256-1321)<br> | '''''Talkhīṣ Aʽmāl al-Ḥisāb''''' / by Abū al-ʽAbbās Aḥmad b. Muḥammad b. ʽUthmān al-Azdī Ibn al-Bannāʼ al-Marrākushī (Morocco, 1256-1321)<br> | ||
– Hebrew translation & commentary –<br> | – Hebrew translation & commentary –<br> | ||
Latest revision as of 16:19, 30 October 2022
Contents
- 1 Prologue
- 2 Section One: integers
- 2.1 Introduction
- 2.2 The Decimal System
- 2.3 [Chapter Two:] Addition
- 2.4 [Chapter Three:] Subtraction
- 2.5 Chapter Four: on the Multiplication and the Illustration of its Properties
- 2.6 Chapter Five: Division
- 2.7 Chapter Six: Completion and Degrading
- 3 Section Two: Fractions
- 4 Part Three: Roots
- 5 Book Two: Obtaining the Unknown from the Known
- 5.1 Section One: Ratio
- 5.2 Section Two: Restoration and Confrontation
- 5.2.1 Chapter One: Restoration and Confrontation - basic definitions
- 5.2.2 Chapter Two: The Solving Procedures of the Six Canonical Equations
- 5.2.3 Chapter Three: Addition and Subtraction of algebraic expressions
- 5.2.4 Chapter Four: Multiplication of algebraic expressions
- 5.2.5 Chapter Five: Division of algebraic expressions
- 6 Additional Segment
- 7 Notes
- 8 Apparatus
- 9 Appendix I: Glossary of Terms
- 10 Appendix II: Bibliography
Prologue |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The Hebrew commentator: Issac b. Shlomo b. Ẓaddiq b. al-Aḥdab the Spaniard | אמר יצחק בן שלמה בן צדיק בן אלאחדב ספרדי[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The circumstances in which the original Arabic treatise was written: An Arab scholar [apparently Ibn al-Bannāʼ] was been asked by his friends to compose a short treatise including all issues of the wisdom of number |
הנה אחד מחכמי הערב בקשו ממנו קצת אהביו לחבר להם כלל קטון יהיה מקיף בכל ענייני חכמת המספר בדרך קצרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| He did as they asked and wrote an extremely short epistle, but they could not comprehend this epistle and asked him to explain it | ויעש את בקשתם ויחבר אגרת קטנה מאד הגדיל לעשות[note 1] בדרכיה ובקצורה לפי עניניה וישלחה להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Ignoring those who lack the knowledge, he composed a profound commentary, intelligible only for the gifted with logic who understand the reasons of matters | ובהרגישו קוצר דעתם עשה גם הוא בערמה ויחבר להם פי' האגרת זר ועמוק לא יבינוהו כי אם הגיוני ומבין נתינת סבות הדברים ויקרא שמו מסיר המסוה[note 2] וישיבו אותו דבר לאמר משיב המסוה[note 3] שמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Later on the epistle spread among the wise and many commentaries were written about it | אחר כן פשטה האגרת בין חכמי הלבבות ותהי להם אגרת כלילת יופי[note 4]ויצא טבעה ביניהם ויעשו לה פי' רבים מפנים רבים וכולם באו בארוכה[note 5] מאד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Al-Aḥdab learning about the epistle: Traveling in Arab lands Al-Aḥdab got to know the epistle and studied it with a wise man. He read the commentary of its author as well as other commentaries and discovered its mysteries |
וכאשר באתי אני בארצותם שכנתי עם אהלי קדר[note 6] באת לידי האגרת ההיא וקראתיה לפני חכם מחכמיהם גם ראיתי פי' מחברה ופי' זולתו עד באתי גנזי חדריה וגליתי כל מסתוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Al-Aḥdab's arrival in Syracuse: Al-Aḥdab then went on a journey by sea to the Holy Land but the stormy sea brought him to the city of Syracuse in Sicily |
אחר כן בעברי דרך ים ללכת ארץ הצבי[note 7] ת"ו בימינו ויהמו עלינו גלי הים תהום אל תהום קורא[note 8] ותשח לעפר[note 9] נפשינו השגיח ממכון שבתו[note 10] עלינו המשגיח על עולמו בכלל ובפרט ישתבח ויתעלה ויתנשא שמו וישכיח שאון גלי הים[note 11] ודכים ויביאנו שלמים אל העיר המהוללה סרג'וסה סקליה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| In Syracuse Al-Aḥdab met honourable scholars and studied with them religious studies | ואמצא שם אנשים אנשי שם[note 12] רבים ונכבדים מתעסקים בתורה ובמצות ובתוכם זרעם נכון לפניהם[note 13] בחורי חמד משכילים נשתעשעתי באהבתם בחרתי בחברתם ויקראו לפני קצתם בתלמוד תורתינו הקדושה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Some of them were interested also in arithmetic and asked him to write for them a short but extensive book on this wisdom | ולעתות הפנאי ק[רא]ו קצתם בחכמת המספר ויהי היום בקשו ממני לחבר להם ספר קצר בחכמה הזאת יקיף בכל עניינים כפי היכלת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Consenting the request of his friends, he decided to translate the epistle for them and add his own explanation and illustration briefly | ולאהבתם תרתי במחשבתי מה לעשות ומצאתי כי הנכון למלאת שאלתם הוא להעתיק להם האגרת הנזכרת ללשון הקודש ולפרשה בדבור ומשל בקצרה כפי יכלתי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנני מחל בע"הו אדון הכל יתעלה ויתנשא שמו אמן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Al-Aḥdab confesses that he left out some parts of the epistle, which he thought are of no use | והסכמתי להשמיט מן האגרת בקצת מקומות לראות לפי עיוני כי אין בהם תועלת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| In order not to be caught red-handed by a reader who has read the original Arabic epistle, he indicates the missing parts in their place | ואעורר על המקומות ההם במקומם כדי שלא ימהר לתפוש עלי מי שתבא האגרת ההיא לידו בלשון ערב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The first part that was omitted in Al-Aḥdab's translation is an elaborate list of contents which appears in the Arab epistle and according to Al-Aḥdab seems pointless especially in such a short treatise | והנה בתחלה האריך להודיע אל כמה חלקים יחלק ספרו וכל חלק לכמה שערים וכל שער לכמה מינים ואני השמטתי זה כי ענין כזה בחבור גדול מועיל תועלת מעוטה ובחבור קטן אינני רואה בזה תועלת אם לאריכות הפך המכוון לקצר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Section One: integers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Introduction |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: Definition of number: the number is what is summed from the units. | אמר המחבר המספר מה שיתחבר מן האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' רצה להעיר על מהות המספר כי כך דרך כל חכם להודיע תחלה מהות הדבר אשר בו ירצה להתעסק בספרו והוא אמר בפי' הנזכר למעלה כי רבים חתרו לגדור המספר ואחרים לתת לו רושם ולא באה פעולתם כהוגן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| He said that because the number is of the things that are conceived by themselves and are difficult to be defined or described. | ואמ' כי זה בעבור כי המספר מן הדברים המצויירים בעצמם אשר יקשה לתת להם גדר או רושם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכי כל מה שיעשה מזה הוא כדמות הערה על האמת לא גדר ולא רושם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The definition of number is based on the premise that all numbers originate in one and one is not a number | ואמר כי מכל ההערות אשר נעשו בזה לא ישרו בעיניו הערה יותר מזאת שהזכיר וזאת ההערה בנויה על שכל המספרים יבואו מן האחד וכי האחד אינו מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Reference to Ibn Rushd's [Averroes] On Physics | ותמצא הערה זו או קרובה לה בספר השמע לבן רשד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Arithmetic does not investigate the essence of number, but examines the matters of number from the aspect of its summing, dividing, multiplying, adding, subtracting and so on, giving the appropriate short methods to reach what is required from that | והנכון אצלי כי אין על בעל החכמה הזאת לאמת ולהודיע מהות המספר כי אין על הרופא לאמת מהות האדם וזה כי זאת החכמה לא תעיין במהות המספר אבל נעיין במספר מצד שיתקבץ ויתחלק ויכפל ויוסיף ויגרע וכדומה לזה לתת דרכים נאותים להגיע אל המבוקש מזה בדרך קצרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Hence, [arithmetic] should be called [the wisdom of] counting and not [the wisdom] of number | ויותר נכון בלשוננו להקרא זה ספירה ולא מספר כאשר תקנו חכמי האמת ז"ל על ספירת העומר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: it is divided according to its use into two categories: integer and fraction. | אמר והוא יחלק לפי לקיחתו על שני חלקים שלם ושבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The integer has two types: even and odd | והשלם שני פנים זוג ונפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The even has three types: even-times even; even-times odd; even-times-even-times odd | והזוג שלש מינים זוג הזוג וזוג הנפרד וזוג הזוג והנפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The odd has two types: prime number; odd-times odd | והנפרד ב' מינים ראשון ונפרד הנפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' אמ' כי המספר לפי מה שילקח כלומ' מצד מה שיתקבץ ויחלק ושאר העניינים כפי מה שהזכרנו לא מצד שהוא מספר יחלק לשני חלקים שלם ושבר שלם כמו אחד שנים ושאר המספרי' ושבר כמו חצי ושליש ושאר החלקים ויתחיל בשלם והוא ב' פנים הידועים למספר כי כל מספר יהיה אם זוג אם נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Three types of even numbers | ואמ' כי הזוג ג' מינים ר"ל בהתבוננות הרכבתו מחלקים שנים שלמים הראשונים אשר יתכן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזה כי החלק הראשון אשר יבוקש הוא החצי ואחריו השליש ואחריו הרביע וכן כולם והנה כל זוג יחלק לחצאים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יחלק החצי ג"כ לחצאין וחצי החצי לחצאין עד שיגיע אל האחד יקרא זוג הזוג כמו ח' י"ו ול"ב כי הוא יחלק תמיד לחצאין כזוג עד שיגיע אל האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יחלק לחצאין וכל אחד מהחצאין נפרד כששה שחציו ג' או עשרה שחציו ה' יקרא זוג הנפרד כי הוא מורכב מב' נפרדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יחלק תחלה לזוגות ואח"כ לנפרדים כי"ב כי יחלק לששה ששה א"כ לג' וכל הדומה לזה יקרא זוג הזוג והנפרד כי הורכב מב' זוגות המורכבים מנפרדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנפרד בעבור שלא יחלק לחצאין שלמים ולא לרביעיים ובכלל [2]לכל חלק זוג הנה הראשון שיתכן בו הוא השליש ואחריו חומש ואחריו שביע וכן כל הדומים להם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויש נפרדים שלא יתחלקו כלל כי אם לאחד כמו ה' וז' וי"א וי"ג והם רבים ואלה יקראו מספרים ראשו' בעבור כי לא יחלקו כי אם על האחד שהוא ראשון לכל המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וקראו ג"כ המספרים החרשים בעבור כי לא ישמעו לקול מחלקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| odd-times-odd number | ואם יחלק לא יחלק כלל לחלקים שיהיו זוגות אחר שהוא לא יתחלק לחלקים שמניינם זוגות לכן הנפרד אשר יחלק יהיה תמיד לחלקים נפרדים כמו הט' הנחלק לג' ג' וט"ו הנחלק לה"ה וג"ג וכ"א בז"ז וג"ג וכ"ה בה"ה וכן הדומה לזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וידיעת זה הוא מועיל לפנים כבקשת מספר מאיזה חלקים הורכב בשער החילוק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The Decimal System |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Numeration |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [The threefold cycle of the decimal ranks – the three ranks that build all numbers – units, tens, hundreds] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ולמה שהיה המספר יתוסף אל זולת תכלית הושמו לו ג' מדרגות ויקראו ג"כ מחנות תסובנה עליהם מעלות המספר בכל מדרגה מהם תשעה מספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המדרגה הראשונה מהאחד עד תשעה ותקרא מדרגת האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשנית מעשרה ועד תשעים ותקרא מדרגת העשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישית ממאה עד ט' מאות ותקרא מדרגת המאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The ranks of the products of powers of thousands are counted as units, tens and hundreds | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' מדרגות המספר הן אלו הג' כי אחרי אלף ישוב תמיד לספור באלפים אחדים עשרות מאות וכן באלפי אלפים וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The reason why there are only three fundamental ranks – the number is added endlessly, but if there were endless [names] of ranks they were inconceivable | ואמ' כי הסבה אשר שמו אלה הג' ולא יותר היה בעבור שהמספר יתוסף ללא תכלית אלו שמו ג"כ מדרגה אחרת לאחדי האלפים ומדרגה לעשרות האלפים וכן כולם היו המדרגות ללא תכלית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ומה שהוא ללא תכלית לא תקיף בו ידיעה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The number is added endlessly, yet every number is finite and limited at both ends | ואמרו כי המספר יתוסף לזולת תכלית יר' כי כמו שיתקבץ עם האחד אחד ויהיו שנים עוד אחד ויהיו ג' עוד א' ויהיו ארבעה כן יצוייר זה התוספת ללא תכלית והאמת כי המספר יתוסף אל מה שיתוסף ואמנם תמיד יהיה בעל תכלית מוגבל משני קצותיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Terminology – ranks | ונקראו מדרגות ומעלות בעבור כי יש להם סדר זו אחר זו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ונקראו מחנות כי המספרים יחנו שם כאשר יתבאר בג"ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The twelve names of numbers | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ולמספר שנים עשר שמות פשוטי' יתרכבו מהם כלל שמותיו התשעה הראשונים מהם לאחדים ועשירי לעשרות והי"א למאות והי"ב לאלפים והוא במדרגת האחדי' ומשם ישוב הסבוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The twofold names | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' השם המורכב הוא כמו האחד עשר כי הוא מורכב מאחדים ועשרות וכן י"ב וכן כל הדומה להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והפשוט הא' והשנים וכן העשר והמאה והאלף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ועשרים ושלשים הוא אצלו מורכב כאלו אמר עשרות שתים שלש עשרות, כמו שלש מאות ד' מאות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואין לומ' ג"כ עשרה אחד אחד מאה ויהיו מורכבים כי אם לא יהיה מספר ששמו עשרה ומאה לא תפול עליו ההרכבה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The threefold cycle of the decimal ranks | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The rank of the thousands functioning as the rank of units with respect to the tens of thousands and the hundreds of thousands | ואמ' כי האלף במדרגת האחד כי כבר אמרנו למעלה שמדרגות המספר ג' וישוב בעבור זה האלף כמו אחד כי אחרי כן יספור עשרות אלפי' ומאות אלפי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The Hebrew word Eleph meaning one thousand is written similarly to the name of the first Hebrew letter Aleph | ומה נכבד לשון הקדש שקרא לצורה המורה על האחד אלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The cycle of the decimal ranks | ואמ' ומשם ישוב הסבוב יר' סבוב המדרגות כמו שאמרנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The Positional Decimal System |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The numerals | אמר יצחק צריך על כל פנים להאריך בכאן להודיע צורות המספר ומדרגותיו הצורות אשר שמו למספר ט' ואלה צורתם אשר אני מצייר לך בכתיבה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The written ranks [= decimal places] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Units | ואם תרצה לעשות צורות אחרות עשה כל אחת מאלו בהיותה לבדה על האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה 1 תורה על אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
2 על שנים וכן כלם כי אין שם מדרגה כי אם היא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Units and Tens | וכאשר תחזה אחת מאלו הצורות במדרגה שניה תורה על עשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הן שיהיה במדרגה מספר כמו זה 21 כי צורת השנים להיותה במדרגה שניה תהיה עשרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Zero | ואם לא היה בראשונה מספר נהגו לעשות שם עגולה כזו תקרא אצלם ספר תורה על מדרגה וישימו אחריה המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Tens | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כזה 20 הנה השנים פה הם עשרים כי במדרגה השנית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Hundreds | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לו היו שתי עגולות 200 היו השני' מאתי' כי הם במדרגה שלישית שהיא מדרגת המאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Thousands | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם היו שלש עגולות 2000 יהיו השנים שני אחדי אלפים כי משם יחל לשוב לאחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Tens and Hundreds | והרוצה לכתוב מאות ועשרות יעשה עגולה במדרגת האחדים ויכתוב אחרי כן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Units and Hundreds | ואם ירצה מאות ואחדים ישים העגולה במקום העשרו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאלו רצה תשע מאות ושלשה יעשה כזה 903 והנה השלשה בראשו' באחדים והתשעה בג' מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Units, Tens and Hundreds | ואלו רצה מאות ועשרות ואחדי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כחמש מאות שלשים וחמישה יעשה כזה 535 הנה החמשה הראשו' במדרגה ראשו' אחדים והג' בשניה עשרות והה' בג' מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Thousand and upwards | וכן יעלו המדרגות תמיד לאלף ועשרת אלפים ומאת אלפים וא"כ אלף אלפים עשרת אלפי אלפים מאת אלפי אלפים וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Conversion from the Numeration to the Written Decimal System and vice versa | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The positional value [= value of rank] (mosad) and the numerical value (šem) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ויודע כל מספר מצד מוסדו ושמו המיוחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הוא סימן בעבור מדרגות המספר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסד האחדי' אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסד העשרות שני' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסד המאות ג' וכן כל מה שאחר זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והשם הוא סימן על המספר אשר יהיה במדרגה מה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ושם האחד אחדים והשנים עשרות והשלשה מאות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' בידיעת מדרגות המספר אשר נזכרו למעלה שני עניינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Writing a number requires knowing the value of its ranks [= positional value] | האחד כאשר ירצה האדם לכתוב אי זה מספר שיהיה שידע מספר המדרגות שצריך לכתוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Knowing the name of a number is based on the identification of the names of its ranks | והשני אם ימצא מספר כתוב מדרגות רבות וירצה לדעת שם המספר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Terminology | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וידיעת הראשון יקרא מוסד כלומ' ידיעה ליסד מדרגות המספר ולכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר כי תבת מוסד מועתקת להורות על ענין זה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וידיעת השני יקרא שם כלומ' לדעת שם המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמ' כי תבת שם מועתקת להורות על ענין זה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The value of the ranks | ואמרו מוסד האחדים אחד ירצה בעבור [3]כי המדרגות אשר למספר ג' כמו שנזכר וישובו בסבוב כאשר נראה ליסד ולכתוב מעלות מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם המספר אחדים המדרגה אחת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם מאות המדרגה ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם אלפים המדרגה א' יותר על שלשה כלומ' ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם עשרות אלפים המדרגות ב' על ג' כלומ' ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם מאות אלפים המדרגֹת ג' על שלשה כלומ' ו' וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The names of the ranks | וכן בשם אם נמצא מדרגה כתובה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ידענו כי שם המדרגה ההיא אחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם ב' הם עשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם שלשה הם מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם אחת יותר על שלשה כלומר ד' הנה היא אחדי אלפי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם ב' יותר על ג' כלומ' ה' יהיו עשרות אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם ג' יותר על ג' כלומ' ו' יהיו מאות אלפי' וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Conversion the written number to its numeration and vice versa: finding the number of ranks of a large number based on its name; and finding the name of a large number using the number of its ranks | ועתה יפרש איך נדע כמה פעמים ג' אנו צריכים אם תהיינה המדרגות אשר נרצה לכתוב רבות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן במה נדע שמות המדרגות הכתובות אשר תהיינה רבות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' כשתרצה לדעת המספר הנשנה תכה מספר ההשנות בשלשה ותוסיף על היוצא מוסד מין אותו המספר יהיה המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והפכו כאשר תהיינה עמך מחנות ותרצה שמותן חלק אותן על שלשה חלוקה ישאר לך ממנה ג' או פחות ומה שיצא הוא מספר ההשנות והמספר המורה עליו בנשאר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Method for finding the number of ranks of a large number: multiplying by three the number of times in which the word thousand appears in the number’s name, then adding the value of one of the fundamental ranks (units = thousands = 1, tens = 2, or hundreds = 3) included in the name of the given number | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' המספר הנשנה הוא מספר האלף בעבור כי הוא נשנה אחר כל ג' מדרגות המספר כי אחר ג' מדרגות תאמ' אלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואין מספר שיקרא בו ככה כי אם האלף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולכן כשתרצה לכתוב מדרגות רבות צריך שתדע כמה פעמי' נשנה האלף ועל כל פעם תקח ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאלו רצית לכתוב אלף אלפי' נשנה שני פעמים תקח ג' לכל פעם יהיו ששה מדרגות ומוסד אלף אלפי' הוא אחד תוסיפנו על הששה יהיו שבעה מדרגות כזה 1000000 והוא אלף אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו רצית עשרות אלפי אלפים היית מוסיף על הששה שתי מדרגות אשר הוא מוסד מין העשרות והיו שמנה מדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו רצית מאת אלף אלפים הית מוסיף על הששה שלשה שהוא מוסד מן המאות והיו תשעה מדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזהו שאמר תכה מספר ההשנות בג' כלומ' על כל פעם ההשנות תקח ג' כי זה הוא עניין ההכאה כאשר יתבאר לפנים במקומו בג"ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר ותוסיף על היוצא מוסד מין אותו מספר ר"ל היוצא בהכאה בג' תוסיף עליו מוסד מין אותו המספר אם היו אחדי אלפים אחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Method for finding the name of a large number: counting every three ranks as 1, so that the sum indicates the number of times the word thousand appears in the number’s name; if two ranks remain they add the word ten to its name, if three remain they do not add the word thousand but the word hundred instead | והפכו כאשר תהיינה עמך מחנות וכו' כאשר תהיינה המדרגות רבות כתובות ותרצה לדעת שמותן תספור אותן ותקח לכל שלשה אחד ואשר יתקבץ הוא מספר ההשנות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאלו מצינו ששה מדרגות ובשביעית א' כזה 000000א הנה לקחנו לכל שלשה א' היו ב' ונשאר א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו היו ח' מדרגות היה המספר הנשנה ב' אלפי אלפים והנשאר ב' והנה שם השנים עשרות ידענו כי הם עשרות אלפי אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו ט' מדרגות לא ניקח ג' אחד לכל ג' אבל נקח לכל ג' ויהיה הנשאר ג' הב' יורה שההשנות ב' אלפי אלפי' והג' הם שמות המאות הנה יהיו מאות אלפי אלפים וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| al-Ḥaṣṣār’s method (the preferable method according to al-Aḥdab) to identify the name of a large number having many ranks by marking every fourth rank with an alphabetic letter successively according to the number of cycles | אמר יצחק הדרך הנמצא בזה במספר הידוע לאל חצר יותר סלולה ונקלה מזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והיא כי כאשר תמצא מדרגות רבות כתובות ותרצה לדעת שמותן תמנה שלש מעלות ותשים על הד' א' עוד תמנה מאותה המדרגה ששמת עליה א' ג' מדרגות ותשים ברביעית ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והאותיות אשר תשים עליהם יורו על ההשנות והמעלות אשר תחתיהן לעולם אחדים והנשאר פחות מג' או שלשה יורה על שם ההשנות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל מצינו כתובות ח' מדרגות כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מנינו ג' מדרגות וכתבנו על הד' א' עוד ממנה ג' וכתבנו על הד' ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו היו ט' מעלות א ב ג ד ה ו ז ח ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היה הנשנה ב' פעמי' והמספר מאות אלפי אלפי' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו היו עשרה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היה הנשנה ג' פעמי' והם אחדי אלפי אלפי אלפי' וכן כל הדומה לזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה זאת הדרך יותר נקלה ונכונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Al-Ḥaṣṣār did not mention the inverse method for finding the number of ranks of a large number. Al-Aḥdab offers here such a method which is inspired by al-Ḥaṣṣār’s aforesaid technique – marking the ranks using dots | ואמנם למוסד לא הזכיר איך לעשות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנכון לעשות נקודות רבות כזה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולכתוב עליהם המורי' לסוף כל ג' כאלו היו מדרגות כתובות וכפי שתרצה לכתוב תכתוב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאלו רצית לכתוב אחדי אלפי אלפי' שהנשנה פעמי' תתחיל תחת הב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם עשרות אלפי אלפי' תתחיל בנקודה שאחרי הב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם מאות אלפי אלפי' בנקדה השנית שאחרי הב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם רצית אחדי אלפי' תכתוב אחת הא' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם אחדי אלפי אלפי אלפי' תתחיל תחת הג' וכן כולם |
[Chapter Two:] Addition |
שער החבור | ||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: Definition of the addition operation: addition is summing numbers one to another, so they are expressed in one expression. | אמר החבור הוא קבוץ מספרי' קצתם לקצת אל שידובר בהם בדבור אחד | ||||||||||||||
| והוא על חמשה פנים | |||||||||||||||
| Explanation: he defined what is the addition and said that it is summing numbers one to another, i.e. two numbers or more, so they are expressed [in one expression], i.e. all become one number. | פירוש גדר מה הוא החיבור ואמר כי הוא קבוץ [4]מספרים קצתם לקצת כלומ' שנים מספרי' או יותר אל שידובר בהם ר"ל שישובו כלם מספר אחד | ||||||||||||||
|
המשל ט"ו וי"ו וכ"א שהם ג' מספרי' ישובו נ"ב | ||||||||||||||
| וכבר יתכן להיות מספרי' רבי' ובעת הקבצן ג"כ ידובר בכלם | |||||||||||||||
|
והמשל נ"ג ואלף ומאה ומאה ועשרים אלף כי בהקבצם יהיו קכ"א אלף קנ"ג והנה הם כלם | ||||||||||||||
| ועכ"ז ידוע כי יפלו מדרגות רבות בעת הקבוץ אשר היו הכרחיות במספרי' הנפרדי' כן אלף ומאה היו שם ב' ספרי' וק"כ אלף היו שם ד' ספרי' ועתה בקבוץ אין שם צפר כלל ועם כל זה הנכון אצלי לומ' בגדר אל שיהיו מספר אחד | |||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' אחד מהם החבור מבלי יחס ידוע והמכוון בו שתקבץ מספר ממחנות רבות אל מספר כמו כן | ||||||||||||||
| וצריך שתניח אחד המחוברים בשטה ותניח המחובר האחר תחתיו כל מחנה תחת הדומה לה | |||||||||||||||
| ואח"כ חבר כל מחנה מאחד המחוברי' על הדומה לה מן האחר | |||||||||||||||
| ואם לא ימצא לה דומה תהיה כאלו היא התשובה המחוברת ממנה ומן הדומה לה אלו היה לה דומה ומה שיתקבץ הוא התשובה | |||||||||||||||
| ויותחל בחבור מראשית המחנות או מהאחרונה | |||||||||||||||
| והמובחר ההתחלה מראשיתם והוא יותר נאות | |||||||||||||||
| ומה שיוסיף החבור מדרגה אחת | |||||||||||||||
| ומבחן החבור שתגרע אחת משטותיו מן התשובה ישאר אחרת | |||||||||||||||
| Explanation: | פירוש אמרו מבלי יחס ידוע כי הקבוץ יחלק תחלה לשני חלקים קבוץ מספרי' אין ביניהם יחס ידוע וקבוץ מספרי' על יחס ידוע | ||||||||||||||
| ואשר על יחס ידוע הוא כמו שיהיה המספר השני חצי הראשון והשלישי חצי השני והרביעי חצי השלישי כי הנה כולם הם הולכים על יחס אחד | |||||||||||||||
| והמשל הראשון כ"ד והשני י"ב והשלישי ו' והרביעי ג' | |||||||||||||||
| וזה יתכן לבא על פנים רבים כמו שיבא אחרי כן | |||||||||||||||
| ואשר איננו על יחס כחבור ג' לז' ולט' ולכ' כי אין יחס ביניהם כי יחס הז' אל הג' שהוא כמוהו ב' פעמים ושליש פעם ויחס הט' אל הז' שהוא כמוהו וב' שביעיות ממנו ויחס הכ' לט' שהוא כמוהו ב' פעמים וב' תשיעיות ממנו והנה אין כאן יחס אחד כלל | |||||||||||||||
| וזה אינו כי אם על דרך אחד והוא היותו בלתי יחס | |||||||||||||||
| והראשון יהיו היחסי' רבי' מאד וזה הפך המזגים בספר הרפואה כי השוה אחד והבלתי שוים רבים [5] | |||||||||||||||
| ולהיותו אחד התחיל ואמ' בו כי המכוון בו שתקבץ מספר ממחנות רבות אל מספר כמו כן ר"ל ממחנות רבות ג"כ | |||||||||||||||
|
והמשל שלש מאות ושלשים וחמשה עם ארבע מאות וחמשים ושלשה | ||||||||||||||
| וצריך שיונחו שתי שטות בצורה זו | |||||||||||||||
|
| ||||||||||||||
| כל מחנה כנגד הדומה לה ר"ל אחדים עם אחדים ועשרות עם עשרות וכן שאר המדרגות | |||||||||||||||
| ויחובר כל מחנה אל הדומ' לה ויכתב כנגדה למעלה והנה יתחבר על האחדים ח' ועל העשרות ח' ועל המאות ז' | |||||||||||||||
| ואלו היה שם צפר כזה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| הנה יתקבץ על האחדים ד' והוא מה שכתוב שם ועל העשרות ג' והוא מה שכתוב שם | |||||||||||||||
| ונהגו לקחת היוצא מכל מספר הן בחבור הן בחלוק הן בכפל ובכל מספר תשובה | |||||||||||||||
| כלומ' אם ישאל השואל כמה הוא התשובה כך | |||||||||||||||
| ולכן אמ' כי המקובץ הוא התשובה וכן כשלא היה למדרגה דומה כמו בזה המספר שהמשלנו לאין לאחדים אחדים דומים כי עמם צפר הנה המחנה ההיא היתה התשובה כי כתבנו למעלה הד' עצמם וכן הדומה לזה | |||||||||||||||
| ואמר כי ההתחלה לחבר המחנות הוא לפי רצון המחבר כי מהאחדי' שהם ראשית המחנות | |||||||||||||||
| או מהצד האחר שהוא נקרא אחרית המחנות כלומר המאות בצורה הראשונה שהמשלנו | |||||||||||||||
| וידוע כי באלו המשלים ההתחלה מראשיתם או אחריתם שוה בעבור כי האחדים בהתחברם לא יגיעו לעשרות וכן העשרות לא יגיעו למאות ולא המאות לאלפים | |||||||||||||||
| אבל אם היו בצורה הזאת | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| אין הדרך הנאותה להתחיל כלל כי אם מהאחדים כי הנה מהאחדים יתחברו אחד עשר וצריך שתכתוב הא' על האחדים והעשרה תכתבם תחת העשרות והנה כשתשוב לקבץ העשרות תקבץ העשרה שכתבת שהם אחד עם הה' והז' יהיו כלם שלשה עשר תכתוב ג' על העשרות והעשרה תחת המאות כי הם מאה | |||||||||||||||
| ואלו היתה ההתחלה מהאחרונה היה צורך לחבר שני פעמים וכן אפי' לא היה מוסיף על עשרה כי אם חבור מחנה אחד מהם לעולם הנאות להתחיל מהראש | |||||||||||||||
| ואמ' כי היותר שיוסיף מדרגה אחת | |||||||||||||||
| ר"ל כי [ | |||||||||||||||
| והכלל המחובר יוסיף על גדול שבמספרים מדרגה אחת | |||||||||||||||
| והסבה בזה כי היותר שיתכן שיהיה בכל מחנה מהשני מחנות ט' ט' ובהתקבצם יוסיפו מדרגה לא יותר | |||||||||||||||
| וזה יצדק בהיות המספרי' שתי שיטות בלבד | |||||||||||||||
| אבל בהיות המספרים רבים כבר יוסיף הרבה מאד במדרגות המחובר | |||||||||||||||
| אמנם המחבר תפש בשתי שטות בלבד כי כן יתכן לעשות אפילו יהיו המספרי' רבים | |||||||||||||||
| כי אם יהיה ג' מספרי' יקבצו ב' מספרי' זה עם זה והמקובץ יקובץ עם המספ' השלישי והנה יהיה ג"כ חבור ב' מספרים | |||||||||||||||
| והנה בחבור הראשון או בחבור השני לא יתכן שיוסיף כי אם מדרגה אחת | |||||||||||||||
| ולו היו ד' [6]מספרים קבצתם ב"ב ואחרי כן המקובץ עם המקובץ יהיה קבוץ ב' מספרים וכן תמיד | |||||||||||||||
| וצריך התלמיד לדעת חבור כל שני מספר' אשר מא' על ט' בזריזות להיות שגורים על פיו ב"ב ד' | |||||||||||||||
| ואמרו כי מבחן החיבור הוא | |||||||||||||||
| התשובה הוא המחובר כמו שאמרנו וזה ידוע כי בגרוע אחת השטות ראוי שתשאר האחרת | |||||||||||||||
| ויש להקשות אם עוד לא נזכר הגרעון ואיך דרכו איך יצוה לגרוע ואם יהיה המאוחר תנאי בידיעת הקודם יהיה זה סבוב כי המאחר יודע בקדם | |||||||||||||||
| ואמנם אין התשובה בזה בתימה שיקשה וזה כי אם יש במספר מה שהוא הולך מזולתו מדרגת ההקדמה כמו החיבור לכפל ושניהם לחלוק כמו שיראה לפנים מן הדרכים הנזכרים בכפל ובחלוק ובכזה יתכן שאין ראוי לנהוג המנהג ההוא ר"ל ויהיה המאוחר תנאי בידיעת הקודם | |||||||||||||||
| ויש מן המספר מה שאיננו מדרגה לזולתו כמו הגרעון לחבור ולא החבור לגרעון ואין שם סבה מכרחת להקדים החבור על הגרעון מזה הצד ואם היה שיוקדם מצד היותו נקל יותר וזה מדרך היותו נקל יותר וזה מדרך היותר טוב ובזה סרה הקושייא | |||||||||||||||
| ועוד כי אפי' במספרים ההולכים בהדרגה לא יפול בזה ספק כי האדם צריך שידע החכמה בשלמותה כפי האפשר והכלל המונח בה בספר להיותה לו לקנין שידע קצתה כי אז הוא ההתבכות הענין וכאשר ידע היודע החכמ' והקיף בה אע"ף שישמש המאוחר בקודם אינו מצד היותה לו תנאי אבל מצד השבת פרקי החכמה קצתם על קצתם וההקשרות אשר ביניהם | |||||||||||||||
| עוד כי המחבר לא אמ' שהגרעון ישמש בחבור אבל במבחן החבור והמבחן בדברים ילקחו על אי זה צד שיהיה מגיע אל האמת ואין בזה ספק והוא מבואר | |||||||||||||||
| ובזה יסור כל ספק דומה לזה שבשאר השערים ובזה השער ג"כ |
Sum of Geometric Progression |
|
|
|
| [al-Bannāʼ] said: the second is by progression, such as the squares of the chessboard and their similar | אמ' והשני היו על יתרון כמו בתי הנרדשיר והדומים להם |
|
על שיהיה בבית הא' אחד |
|
עוד יתדרג ההכפל מראשיתו לאחרית המונח |
|
והוא שתוסיף על האחד שבבית הא' אחד להיות מה שבשני |
|
עוד תכה זה בעצמו ג"כ ומה שמגיע הוא מה שבשני ומה שהקדם לו בתוספת אחד |
|
עוד תכה זה בעצמו ג"כ ומה שיגיע הוא מה שברביעי ומה שקודם לו בתוספת אחד |
|
עוד לא תסור מלהכות היוצא בנפשו ותכפול בתי היוצא עד שתכלה אל המונח ותגרע אחד מן המקובץ והנשאר הוא המבוקש |
| Explanation: after completing [the discussion on] the addition of non-proportional numbers he turns to explain the addition of the proportional numbers. | פרוש אחר שהשלים הקבוץ במספרים שאין להם יחס שב לבאר הקבוץ שבמספרים אשר להם יחס |
| It was already said that they come in many manners and he started with one of them, which he called "addition by progression". | וכבר אמרנו כי הם יבואו על פנים רבים והתחיל באחד מהם קראו החבור על היתרון |
| The meaning of "such as the squares of the chessboard and their similar" is successive terms. | ופי' שהוא כמו בתי הנרדשיר או הדומה להם כלומ' מדרגות על סדר |
|
ושם בבתי הראשון של הנרדשיר אחד |
|
ובשני ב' שהוא כפל האחד |
|
ובבית השלישי ד' שהוא כפל הבית |
|
ובבית הד' ח' שהוא כפל הד' |
|
ובבית החמשי י"ו שהוא כפל ח' |
|
וכן תמיד על זה הדרך עד אחרית המונח |
| That is, if one asks how much is the sum of eight squares, or four, or others by this progression, the eighth square is called the end of the given - this is the meaning of the addition by progression. | כלומ' אם השואל יניח בשאלתו כמה יעלה המקובץ משמנה בתים או ארבעה או זולתם על זה היתרון הנה הבית השמיני נקרא אחרית המונח הנה זה פי' החבור על יתרון |
| After he informed its definition he turns to announce how to sum. | ואחר שהודיע גדרו שב להודיע איך תקבץ |
|
ואמר שתוסיף על הא' שבבית הא' אחד והוא יהיה מה שבבית השני כלומר ב' |
|
וכאשר תכה אל הב' בעצמם יהיו ד' ואלה הד' הם קבוץ מה שבשני בתי' שבבית הא' והשני עם תוספת א' שהוספת וזה כי בבית הא' א' ובשני ב' הם ג' והאחד שהוספת היו ד' |
|
ואחר שידעת שהמקובץ עד הבית השני ד' עם התוספת הכה אלה הד' בעצמם יהיו י"ו וכפל הבתים שהם ב' יהיו ד' הנה י"ו הוא קבוץ הבית הד' וכל מה שלפניו שהם ג' בתים עם האחד שהוספת בתחלה וזה בבית הא' א' ובשני ב' ובשלישי ד' וברביעי ח' הנה הם כולם ט"ו והאחד שהוספת היו י"ו |
|
ואם תכה זה המספר בעצמו שהוא י"ו יעלה רנ"ו תכפול הבתים שהם ד' יהיו ח' הנה רנ"ו הוא מה שבשמנה הבתים כלם עם התוספת האחד |
|
גרע האחד מהקבוץ והנשאר הוא המקובץ |
|
וכן תעשה עד שתגיע אל סוף השאלה המונחת |
| Know, that this procedure is according this way when the number of the squares in the question is an even-times-even number as the squares of the chessboard therefore he said "such as the squares of the chessboard and their similar". | ודע כי זה המעשה הוא על דרך זו בהיות השאלה מספר בתים שהמספר ההוא זוג זוג כמו בתי הנרדשיר ולכן אמר בתי הנרדשיר והדומ' להם |
| But, when the [number of the] squares that are given in the question is other than an even-times-even number, there is a need for another way. | אבל כשיהיה הבית המונח בשאלה מה שאינו זוג הזוג יצטרך דרך אחרת |
| This is by operating according to the first mentioned procedure until arriving to a point where the procedure of the even-times-even is not applicable for the given. Save the sum without subtracting 1, then observe how many squares are left from the given and apply [the procedure] on them alone, as if they are the primary squares. That is, start with them from 1, until arriving to their end. Then, multiply the sum by the reserved from the first operation, and the product is the required.
|
והוא שתעשה על הדרך הראשון הנזכר עד שיגיע למקום שלא יתכן עוד במונח ההוא על דרך זוג הזוג ותשמור המקובץ מבלי שתסיר א אחד ותראה כמה בתים נשארו מן המונח ותעשה בהם לבדם כאלו הם בתים ראשונים כלומר שתתחיל בהם בא' עד שתגיע לתכליתם והמקובץ הכה אותו בשמור אצלך מן המעשה הראשון והיוצא מן ההכאה הוא המבוקש |
|
המשל שואל השואל כמה המקובץ על דרך זה היתרון בי"א בתים |
|
והנה במעשה הראשון תתחיל ותקח הא' תכפלנו ויהיה ב' בבית הב' |
|
תכה הב' בעצמה ויהיה ד' והם מה שבשני והראשון בתוספת א' |
|
והכה ד' בעצמם יהיו י"ו ותכפול הבתים יהיו ד' הנה י"ו הוא מה שבבית הד' וכל מה שלפניו בתוספת א' |
|
תכה י"ו בעצמם יהיו רנ"ו תכפול הבתים יהיו ח' והנה רנ"ו הוא מה שבבית הח' וכל מה שלפניו בתוספת א' |
|
והנה הגענו בזה המעשה עד המקום אשר לא יתכן עוד במונח לכפול הבתים כי הבתים המונחים י"א |
|
והגענו עד הח' והיה המקובץ רנ"ו לכן [7]שמרנו אותם |
|
ושבנו אל הבתים הנשארים מצאנום ג' |
|
עשינו בהם כמעשה הזה |
|
שמנו בבית הראשון א' וכפלנוהו היה בבית הב' ב' |
|
הכינו אותם בעצמם היו ד' והם מה שבבית השני והראשון בתוספת אחד |
|
שמרנו ג"כ הד' |
|
נשאר בית אחד נעשה כמשפט הראשון נשים בו א' וכפלנו יהיה ב' והוא מה שבראשון בתוספת א' |
|
|
הכינו ב' בד' השמורים הוא ח' הכינו ח' ברנ"ו השמורים היו ב' אלפים מ"ח והוא המבוקש בתוספת אחד |
| If there were still squares on the second time, they should be treated as if they are primary and so on to their end. | ואלו היו בפעם השנית בתים יש לעשות בהם כראשונים וכן עד תומם |
|
והמשל אלו הניח השואל כ"ט בתים |
|
הנה זוג הזוג יגיע עד י"ו בתים ישמור המקובץ מהם |
|
והבתים הנשארים י"ג נעשה בהם כמעשה הראשון |
|
יגיע זוג הזוג עד ח' בתים ישמור המקובץ מהם גם כן |
|
והבתים הנשארים ה' נעשה בהם כמעשה הראשון |
|
יגיע זוג הזוג עד ד' ישמור גם כן המקובץ |
|
והבתים הנשארים א' |
|
על כן תכפול המקובץ האחרון והוא יהיה המקובץ מהה' בתים תכה אותם בשמור מהח' והיוצא מן ההכאה תכה אותו בשמור מן הי"ו והיוצא הוא המבוקש בתוספת א' |
![\scriptstyle1+a_1+a_2+a_3+a_4=\left[\left(a_2\right)^2\right]^2={\color{red}{\left(2^2\right)^2}}](/mediawiki/images/math/3/7/e/37ec6c088e898da48cb88e2adfb5084b.png)
, hence 16 is what is in the fourth square and all that precedes it plus 1 
, hence 256 is what is in the eighth square and all that precedes it plus 1 
, we apply the first procedure on them
, we apply the first procedure on them
|
וכן תעשה תמיד כשישאר בית א' תכפול הנמצא בידיך בעבור הבית ההוא |
|
כלומר שתקח ב' בתים כי כן לשתי בתים ג' ולג' ד' ולד' ה' וכן כלם ותכה בשמור אצלך |
|
וידוע כי כאשר תקח לבית האחד ב' בתים הבית השני יש בו ב' תכה אותו בשמור אצלך כאלו כפלתו |
|
ואחרי כן כפלתו בתים שלשה השלישי יש בו ד' תכה אותם בשמור אצלך כאלו כפלתו |
|
ואחרי כן כפלתו וכן כלם |
| By this procedure one square always remains at the end, or an even-times-even [number of squares] | ובהכרח במעשה הזה ישאר תמיד באחרונה בית אחד או יבא בשוה זוג הזוג |
|
והמשל לו היו הבתים המונחים כ"ח |
|
תגיע בתחלת המעשה עד י"ו ובשניה עד ח' ובג' עד ד' והם כ"ח |
|
ואם היו הבתי' ל' |
|
היה עוד מגיע לשנים |
|
וכן תעשה תמיד |
| The wise author mentioned this matter briefly in his commentary on the epistle with greater difficulty. | וזה הענין זכרו החכם המחבר בפי' לאגרת בקצרה ויותר קשה |
| We elaborated his explanation and abbreviated the procedure - all turns out to be the same, the one who observes there will understand this. | ואנחנו הרוחנו בביאורו וקצרנו המעשה ועלה הכל לסגנון אחד המסתכל שם יבין זאת |
| The question of progression is applicable by another way, when one asks what is the number in a known square. | ותפיל השאלה ביתרון זה על דרך אחרת וזה כי כבר ישאל השואל מה המספר אשר בבית ידוע מן הבתים |
|
ואם יהיה הבית המונח בשאלה זוג הזוג הנה המעשה הוא כנזכר למעלה וידוע כי יצא במעשה ההוא הבית אשר אחר זוג הזוג |
|
ולכן תחלק היוצא לשנים והחלק האחד הוא המבוקש |
|
והמשל שאל השואל מה המספר הנמצא בבית הח' |
|
הנה על דרך המעשה הראשון יצא מה שבבית הט' בעבור כי המבוקש שם הוא מה שבשמיני וכל מה שלפניו |
|
והשאלה פה מה שיש בבית הח' בלבד אשר הוא זוג הזוג |
|
לכן תחלק היוצא בבית הט' שהוא רנ"ו יהיה החצי קכ"ח והוא מה שבבית הח' המבוקש |
|
ואם היתה השאלה אשר אחר זוג הזוג לא יצטרך לחלק אלא היוצא הוא המבוקש |
|
ואמנם הבית אם המונח בשאלה אינו זוג הזוג יצטרך הדרך האחרת עד שיצא לך היוצא ותחלקנו לחצאין והחצי הוא המבוקש |
|
והמשל אם שאל בבית הי"א |
|
|
עשינו כאשר למעלה ויצא בי"ב ב' אלפים ומ"ח וחצים אלף כ"ד והוא המבוקש |
|
|
ואם היתה השאלה י"ב לא היה צריך לחלק אלא הוא המבוקש |
| Sequence of even-times-even-times-odd numbers | |
|---|---|
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם תתחלף ההנחה הכה הנשאר בראשון יהיה המבוקש |
| Explanation:
|
פירוש דע כי המעשה הראשון הוא כשיהיה המונח בבית הא' א' ועליו יכפל היתרון |
|
|
אבל אם יהיה המונח זולת א' בבית הראשון הוא כשיהיה המונח בבית הא' א' כלומ' מספר אחר ב' או ג' או ד' או זולתם יש לזה דרך אחרת וזהו אמרו ואם תתחלף ההנחה |
Two issues are examined regarding the sequence of even-times-even-times-odd numbers:
|
ויש בזה ג"כ שתי שאלות אם ישאל השואל כמה המקובץ בבתים שירצה |
|
|
והמעשה בראשון הוא כפי שאומ' הכה הנשאר בראשון יהיה המבוקש ואמרו הנשאר הוא שב אל מה שאמ' למעלה במעשה הראשון במאמ' האחר שאמר ותגרע אחד מן המקובץ והנשאר הוא המבוקש |
|
המשל שאל שואל כמה המחובר בעשרה בתים עד שיהיה בבית הראשון ב' |
|
|
חברנו העשרה בתים כאלו היה בראשון א' היה המחובר אלף כ"ד גרענו א' נשארו אלף כ"ג |
|
|
ואם היה הבית הא' ג' |
|
|
הכינו אלף כ"ג בשלשה היה היוצא ג' אלפים ס"ט וכן על דרך זה תמיד |
|
|
ובשאלה השנית תוציא המחובר ולא תגרע האחד ותחלק אותו לחצאין והחצי הוא המבוקש |
|
כאלו שאל מה בבית העשירי והראשון ב' |
|
|
תוציא המחובר מהמעשה הראשון יהיה אלף כ"ד תכה אותם בב' שבראשון מבלי שתגרע הא' יצא ב' אלפים מ"ח וחציים אלף כ"ד והוא מה שבבית העשירי |
|
|
ואם היה בבית הא' ג' |
|
|
הכינו אלף כ"ד בג' יצא ג' אלפים ע"ב חציים אלף תקל"ו והוא המבוקש |
| Other geometric sequences | |
| [al-Bannāʼ] said: if the numbers are in another progression, multiply the smaller by the excess of the greater over it, divide by the difference between the smaller and its consecutive number, then add the quotient to the greater and this is the answer.
|
אמר ואם היו מספרים על יתרון אחר הכה הקטן שבהם ביתרון הגדול עליו וחלק על היתרון בין הקטן והמספר אשר אצלו והוסף היוצא על הגדול תהיה התשובה |
| Explanation: if the numbers were exceeding one by the other by an excess that is other than the mentioned duplication | פירוש אם היו המספרי' מוסף כל אחד על חברו בתוספת אחר זולת הכפל הנזכר |
That is, when the second adds to the first its thrice  and the third is thrice the second 
|
כלומר שיהיה השני מוסיף על הראשון שלשה פעמים כמוהו והשלישי שלשה פעמים מן השני |
|
כמה שהיה בבית הא' א' ובשני ג' ובשלישי ט' וברביעי כ"ז ובחמשי פ"א |
|
או יוסיף בד' |
|
כמו שהיה בראשון א' [8]ובשני ד' ובשלישי י"ו וברביעי ס"ד ובחמשי רנ"ו וכן בשאר המספרים |
The procedure for finding the sum of the numbers: multiply the smaller among them by the excess of the greater over the smaller, divide the product by the excess of the second number over the first, then add the quotient to the greater number, and the result is the required 
|
המעשה בזה לדעת המקובץ מהמספרים שתכה הקטן שבהם במה שמוסיף הגדול שבהם על הקטן והיוצא מן ההכאה תחלק אותו על מה שמוסיף המספר השני על הראשון ומה שיצא מן החלוקה תוסיף אותו על המספר הגדול ומה שיהיה אחר זה הוא המבוקש |
|
והמשל במספרים בתוספת ג' פעמי' א' ג' ט' כ"ז פ"א |
|
|
הנה הגדול שהוא פ"א מוסיף על הקטן שהוא א' פ' הכה פ' בא' יהיו פ' חלק אותם על מה שמוסיף השני שהוא ג' על הקטן שהוא א' וזה ב' יצא מן החלוקה מ' הוסף אותם על הגדול שהוא פ"א יהיו כלם קכ"א והוא המקובץ מהמספרים ההם |
|
וכן אם היו המספרים על תוספת ד' כמו א' ד' י"ו ס"ד רנ"ו |
|
|
תכה רנ"ה בא' יהיו רנ"ה תחלקם על ג' שהוא תוספת ד' על א' יצא בחלוקה פ"ה תוסיפ' על רנ"ו יהיו כלם שמ"א והוא המבוקש |
|
וכן יהיה זה בהיות הראשון זולת א' אי זה מספר שיהיה |
|
המשל היה הראשון ב' ובתוספת ג' יהיה השני ו' והשלישי י"ח והרביעי נ"ד |
|
|
הכה נ"ב שהם תוספת הגדול על הקטן בב' שהוא הקטן יהיו ק"ד חלקם על ד' שהוא תוספת ו' שהוא השני על ב' שהוא הראשון היוצא מן החלוקה כ"ו הוסיפם על נ"ד העולה פ' והוא המבוקש |
| וכן כל מספר | |
|
|
ודע כי גם כן יתכן להיות היתרון בפחות מהראשון כלומר שיהיה התוספת פחות מכפל |
|
|
כמו שיהיה התוספת השני על הראשון כחצי הראשון ובשלישי כחצי השני וברביעי כחצי השלישי וכן כלם |
| או יהיה התוספת שלישית או רביעית או חמשית או זולתו וזה יקרא תוספת השברים והמעשה באלה ג"כ הן שיהיה המספר הראשון א' או זולתו מן המספרים כמו שיהיה בתוספת השלמי' אשר קודם זה | |
|
והמשל בראשון א' ובשני א' וחצי ובג' ב' ורביע וברביעי ג' ורביע ושמינית ובחמשי חמשה וחצי שמינית |
|
כי זה הוא תוספת חצי ר"ל שהשני הוא מוסיף על הראשון חצי הראשון והשלישי חצי השני וכן כלם |
|
|
הכה הקטן שהוא א' בתוספת החמשי עליו שהוא ד' וחצי שמינית יהיה ד' וחצי שמינית חלקהו על חצי אחד שהוא תוספת השני על הראשון יהיה היוצא בחלוקה ח' ושמינית כאשר תדע לפנים בחלוק השלמים והשברים על השברים הוסף אותם על ה' וחצי שמינית שהוא הגדול יהיה המקובץ י"ג ושמינית וחצי שמינית והוא המבוקש |
|
וכן אם היה בראשון זולת א' |
|
ויהיו המספרי' על דרך זה למשל י"ו כ"ד ל"ו נ"ד פ"א |
|
|
הכה י"ו שהוא הקטן בס"ה שמוסיף עליו הגדול יהיה אלף ומ' חלקם על ח' שמוסיף השני על הראשון היוצא בחלוקה ק"ל הוסף אותם על פ"א שהוא הגדול המקובץ רי"א והוא המבוקש |
| וכן בכל מספר | |
| אמנם דע כי כל זה שהזכיר המחבר הוא בהיות הראשון והשני והאחרון ידועים | |
| אבל אם ישאל השואל שמנה בתים או ט' בתים או זולתם והראשון כך ובתוספת כך כמה המקובץ מהם | |
| זה צריך תחלה לדעת הבית האחרון וא"כ יועיל הדרך שהזכיר | |
| ולכן אגיד לך איך תמצא הבית האחרון | |
| וקודם זה דע כי את אשר נמצא עשה במעשה הראשון אשר בבתי הנרדשיר אשר בהיות תחלת הבתים אחד כן נמצא בשוה בכל היתרונות על אי זה דרך שיהיו שלמים או שברים בהיות בתחלה א' וזה כי כשתשים בבית הא' א' ותשים בבית השני הראוי לפי היתרון ותכה הבית השני בעצמו יצא השלישי ואם תכה השלישי בעצמו יצא החמשי וכן כלם | |
|
והמשל כי כמו שאם תשים על דרך הכפל |
|
בבית א' א' |
|
ותכפלנו יהיה ב' בשני |
|
ותכה ב' בעצמו יהיה ד' והוא מה שבבית הג' |
|
תכה ד' בעצמם יהיו י"ו והם מה שבבית החמשי |
|
וכן אם תשים על דרך יתרון ג' פעמים |
|
בבית הא' א' |
|
ובשני ג' |
|
ותכה זה בעצמו יהיו ט' מה שבבית הג' |
|
ותכה הט' בעצמם יהיו פ"א והם מה שבבית החמשי |
|
וכן ביתרון השברים כמו ביתרון החצי |
|
בראשון א' |
|
ובשני ב' וחצי |
|
אם תכה א' וחצי בעצמו יהיו ב' ורביע והם מה שבשלישי |
|
ואם תכה ב' ורביע בעצמם יהיו ה' וחצי שמינית והוא מה שבחמשי |
| וכן כלם והבן זה מאד וכל זה בהיות הא' בבית הא' | |
| הנה אם תרצה לדעת מה בבית ידוע והבית ההוא יהיה זוג הזוג המעשה הוא כמעשה הראשון אשר בבתי הנרדשיר מהכאת המספרים בעצמם וכפילת הבתים אשר הם זוג הזוג וידוע כי זה לך מה שבבית אשר אחר זוג הזוג חלק המספר ההוא אשר יצא על מספר היתרון והיוצא בחלוקה הוא אשר בבית זוג הזוג | |
|
והמשל רצית לדעת מה בבית הד' על דרך יתרון ג' פעמים ובראשון א' |
|
כפלהו ג' פעמים יהיו ג' בשני |
|
תכה השני בעצמו יהיו ט' בבית הג' |
|
הכה ט' בעצמם יהיו פ"א בבית החמשי אשר הוא אחר זוג הזוג |
|
ובעבור כי היתרון בג' חלק פ"א בג' יצא כ"ז והוא אשר בבית הד' |
|
ואם היה הבית אשר רצית בית אחר זוג הזוג אינך צריך לחלק כלל רק היוצא הוא המבוקש |
|
כאלו רצית הבית החמשי הנה יצא לך בהכאה פ"א והוא המבוקש |
|
וכן אם תכה פ"א בעצמו יצא לך הבית הט' שהוא בית אחר ח' שהם זוג הזוג והיוצא מהכאה הוא ו' אלפים תקס"א |
|
ואלו רצית הח' שהוא זוג הזוג חלקת זה על ג' שהוא היתרון היה היוצא בבית הח' ב' אלפים קפ"ח |
|
וכן על דרך זה |
|
וכאלו רצית בית י"ז שהוא אחרי י"ו שהוא זוג הזוג הכה הבית הט' בעצמו |
|
ואם תכה הבית [9]הי"ז יצא לך בית ל"ג שהוא אחר ל"ב שהוא זוג הזוג |
|
וכן תמיד |
| וכל זה שהזכרנו עתה הוא בהיות בבית הראשון א' | |
| אבל אם היה בבית הא' זולת א' תעשה על הדרך הנזכר עד שתגיע לבית האחרון והכה היוצא במה שבבית הראשון יהיה המבוקש | |
|
המשל היה בבית הא' ד' על דרך יתרון ג' ורצינו לדעת מה בבית הה' |
|
עשינו על דרך הראשון היה היוצא פ"א הכינו אותם בד' שהוא בבית הא' היה היוצא הוא שכ"ד והוא המבוקש [10] |
|
והמשל בשברי' היה בראשון ח' על דרך יתרון החצי ורצינו הבית החמישי |
|
הנה יצא על דרך הראשון ה' וחצי שמינית הכינו אותם בח' והוא המבוקש |
|
וכן בכלם |
| ואחר שתדע הבית האחרון ובאיזה יתרון שיהיה על דרך זאת שהזכרנו ותרצה לדעת המקובץ בבתים כלם עשה על דרך שהזכיר המחבר והיא אשר כבר פרשנוה והיא דרך כללת בכל היתרונות | |
| וכבר יתכן ג"כ למצא דרכים אחרים אבל אין לנו עתה לפרש אלה דברי הספר | |
|
|
ודע כי גם זאת הדרך נוהגת כמעשה הראשון אשר בבתי הנרדשיר ר"ל כי בדעתך הבית האחרון תכה הראשון ביתרון האחרון עליו ותחלק היוצא על היתרון שבין הקטן והשני לו והיוצא מן החלוקה תוסיפנו על האחרון יהיה המבוקש |
| ובעבור כי תוספת האחרון על הראשון הוא כלו זולת א' כי הראשון א' תסיר מהאחרון א' ואם תכנו בראשון לא יוסיף כלל ואם תחלקנו על יתרון השני היתרון הוא א' ע"כ לא יוסיף ולא יגרע א"כ תחסר מן האחרון א' ותוסיף הנשאר על האחרון עצמו יהיה המבוקש או כפל האחרון וחסר א' יהיה המבוקש | |
|
המשל רצינו המקובץ עד הבית הו' והיא בכלל ובה ל"ב |
|
|
הכינו ל"א שהוא תוספת האחרון על הראשון בא' שהוא הראשון היו ל"א חלקנום על תוספת הב' שהוא ב' על הראשון שהוא א' ובתוספת א' יצא נ"ב בחלוק ל"א הוספנום על ל"ב היו ס"ג והוא המקובץ בו' בתים |
| ואלו חסרנו מן הל"ב א' נשארו ל"א הוספנום על ל"ב היו ס"ג | |
| או אם כפלנו ל"ב היו ס"ד הוצאנו א' היו ס"ג | |
| וידיעת מה שבבית האחרון על דרך בתי הנרדשיר ג"כ תדענו על הדרך שהזכרנו בידעתה בשאר היתרונות א"כ הדרך לכלם אחת היא |
![\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} 2\sdot 2^{i-1}&\scriptstyle=2\sdot\left[\left(1+\sum_{i=1}^{10} 2^{i-1}\right)-1\right]\\&\scriptstyle=2\sdot\left(1024-1\right)\\&\scriptstyle=2\sdot1023=2046\\\end{align}}}](/mediawiki/images/math/1/9/3/19335d3bad01c9a597b5395e84c59520.png)
]
and so for the rest of the numbers.
, so that 
![\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}&\scriptstyle1+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{4}\right)+\left(3+\frac{1}{4}+\frac{1}{8}\right)+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\\&\scriptstyle={\color{red}{\sum_{i=1}^5 1\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)^{i-1}}}=\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}+a_n\\&\scriptstyle=\frac{1\sdot\left[\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]-1\right]}{\left(1+\frac{1}{2}\right)-1}+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\\&\scriptstyle=\frac{1\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}{\frac{1}{2}}+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\\&\scriptstyle=\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}{\frac{1}{2}}+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\\&\scriptstyle=\left(8+\frac{1}{8}\right)+\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]=13+\frac{1}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\\\end{align}}}](/mediawiki/images/math/b/a/5/ba5274d801c2291bd13f26a81019bd9c.png)
, by the triple progression 
, by the triple progression 
, by the sesquialter progression 
, and we wish [to know what is in] the fifth square ![\scriptstyle{\color{blue}{a_5=8\sdot\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}}](/mediawiki/images/math/0/7/9/07949bfccc0fc9c0203f924c04bf7a3e.png)
![\scriptstyle\sum_{i=1}^n a\sdot q^{i-1}=a_n+\frac{a_1\sdot\left(a_n-a_1\right)}{a_2-a_1}=\left(a\sdot q^{n-1}\right)+\frac{a\sdot\left[\left(a\sdot q^{n-1}\right)-a\right]}{\left(a\sdot q\right)-a}](/mediawiki/images/math/5/9/5/5957666ef5804a926d593654d52a5ed1.png)
Sum of Arithmetic Progression |
|
| [al-Bannāʼ] said: if the progression of the numbers is other than the duplication: | אמ' ואם יהיה יתרון המספרים ידוע זולת הכפל |
|
הכה היתרון במספר המספר אלא א' והיוצא הוסף עליו המספר הראשון ומה שיהיה הוא סוף המספרים |
|
קבצנו עם הראשון והכה אותו בחצי מספר המספרים תהיה התשובה |
| Explanation: know that all the progressions that were mentioned until now are called duplication. This is because in the squares of the chessboard you always duplicate the number twice, i.e. take twice its similar, and in the triple progression you duplicate it thrice, and in the quadruple progression four times and in superparticular progression you duplicate its half, or its third, or its quarter and so on. Therefore, all are called duplication. | פירוש דע כי כל היתרונות שזכרנו עד עתה יקראו כפל וזה כי בתי הנרדשיר אתה כופל תמיד המספר שתי פעמים ר"ל תקח שני פעמים כמוהו וביתרון ג' אתה כפלו ג' פעמים וביתרון ד' ארבעה פעמים ובשברים אתה כופל חציו או שלישיתו או רביעתו וכן כלם ע"כ יקראו כלם כפל |
| But the duplication can be in another way, which is when the excess is always 1, or 2 or 3. | ויתכן להיות היתרון על דרך אחרת והוא שיהיה היתרון תמיד א' או ב' או ג' |
|
ואם יהיה היתרון על דרך א' הוא דרך המספר א' אחרי כן תוסיף א' יהיו ב' תוסיף א' יהיו ג' ד' ה' ו' וכן כלם כי כל מספר יוסיף על כל אשר לפניו אחד הנה היתרון הוא מספר ידוע והוא הא' |
|
או על דרך הב' בראשון א' ואחריו ג' אחרי כן ה' אחרי כן ז' א"כ ט' וזה סדר הנפרדי' והתוספת תמיד מספר ידוע והוא ב' |
|
ועל דרך ג' א' אחר כן ד' אחר כן ז' אחר כן ח' וזה סדר הנפרדים והתוספת תמיד מספר ידוע והוא ג' |
| וכמו כן אם יתחיל זולת הא' כמו שיהיה בגדר על ה' תוספת א' או ג' או ה' ז' ט' על דרך תוספת ב' או ב' ד' ו' ח' על תוספת ב' ג"כ הנה זהו פי' אמרו יתרון המספרים במספר ידוע זולת הכפל | |
He said that the way to know the sum of these numbers is that you know how many are the numbers, whose sum is asked, subtract one from their number, multiply the remainder by the excess that was asked, then add the first number to the product, and this is the value of the last number ![\scriptstyle a_n=a_1+\left[d\sdot\left(n-1\right)\right]](/mediawiki/images/math/0/6/5/06541eaf7f4304a19d253a830fcf00ff.png)
|
ואמר כי הדרך לדעת המקובץ במספרים אלה הוא שתדע כמה המספרים אשר שאל כפילתם ותגרע ממספרם אחד ותכה הנשאר ביתרון אשר שאל ומה שיצא מן ההכאה תוסיף עליו המספר הראשון והוא יהיה מה שבמספר האחרון |
| Hence, this is the way to know the last square. | הנה זה דרך לדעת הבית האחרון |
|
והמשל שאל שואל כמה המקובץ בעשרה בתים על דרך תוספת הא' ובתחלת הבתים א' |
|
|
הנה המספרים אשר שאל עשרה חסרנו מהם א' נשארו ט' הכינו זה ביתרון שהוא א' [11] |
|
|
יהיו י"א הכה אותם בחצי מספר המספרים אשר הם עשרה חצים ה' הכינו י"א בה' ויהיו נ"ה והיא התשובה לשאלה |
|
ואם הניח בבית הא' ב' |
|
|
הכינו ט' שהוא מספר המספרים אלא אחד בא' היו ט' הוספנום עליו ב' שהוא הראשון היה בבית האחרון י"א |
|
|
קבצנוהו עם הראשון היו י"ג הכינו זה בה' היו ס"ה והיא התשובה |
| ואם היה הבית זולת זוג הזוג וזולת הבית אשר אחריו תעשה כמשפט הראשון תגיע לבית אשר אחרי זוג הזוג תשמור היוצא והסר בתי זוג הזוג והבתים הנשארים תעשה כן עד שישארו בהכרח בית א' או שנים אם שנים תקח להם מה שבבית השני לפי היתרון ואם אחד לא תקח מאומה כי הוא אחר זוג הזוג והנח המספר האחרון כאשר לפניו השמור והיוצא מן ההכאה תכה אותו בשמור אשר לפניו וכן בכלם והיוצא הוא המבוקש | |
|
המשל רצינו לדעת מה בבית י"ד על יתרון ג' |
|
עשינו כמשפט הראשון הגענו עד הבית הט' שהוא אחר זוג הזוג והיה היוצא בו ו' אלפים תקס"א שמרנום |
|
הסרנו ח' בתים שהם זוג הזוג נשארו ו' בתים |
|
עשינו כמשפט הראשון הגענו עד הבית הה' שהוא אחר זוג הזוג והיה היוצא בו פ"א שמרנום ג"כ |
|
והסרנו בתי זוג הזוג שהם ד' נשארו ב' בתים |
|
לקחנו להם ג' שבבית השני |
|
|
הכינו הג' האלה בפ"א [12]השמורים אשר לפניהם היה יוצא מההכאה רמ"ג הכינו רמ"ג בו' אלפי' תקס"א השמורים אשר לפניו היה היוצא אלף אלפי' ותקצ"ד אלף ושכ"ג והוא המבוקש |
|
ואלו היו הבתים ט"ו |
|
היה היוצא בט' בתים ו' אלפי' תקס"א |
|
וחסרנו ח' בתים נשארו ז' |
|
יצאו בה' בתים פ"א |
|
והסרנו ד' בתים נשארו ג' בתים |
|
היוצא בהם ט' |
|
ואם נסיר ב' שהוא זוג ישאר אחד |
|
וכבר אמרנו שהאחד לא יוקח לו כלום |
|
|
אם כן נכה הט' בפ"א והיוצא נכה אותו בו' אלפים תקס"א והיוצא הוא המבוקש |
|
ואלו היו הבתים י"ו |
|
היוצאים ט' נסיר ח' ישארו ח' |
|
יצאו ה' נסיר ד' וישארו ד' |
|
יצאו ג' נסיר ב' וישארו ב' |
|
נקח להם מה שבבית השני |
|
|
נכה ג' בט' והיוצא בפ"א והיוצא בו' אלפים תקס"א יהיה המבוקש והוא י"ד אלפי' אלפים ורמ"ח אלף ותתקס"ו |
| Apply this. | והקש על זה |
| ובעבור כי י"ו הם זוג הזוג אלו רצית בתחלה היה המגיע עד י"ז בתים שהם אחר זוג הזוג וחלקת היוצא בג' שהוא היתרון היה ג"כ זה המבוקש ועל דרך זה בכל היתרונות השלמים והנכון שתעשה תמיד על דרך זה ואפי' בזוג הזוג כדי שיהיה לכל דרך אחת ולא תצטרך לחלק על היתרון כי היתרונות יתחלפו ואמנם כאשר יהיה הבית אחר זוג הזוג אין צריך כי אם המעשה הראשון והיוצא הוא המבוקש ואם יהיה היתרון בשברים תעשה על הדרך הזו בעצמה אם היה הבית האחד זוג הזוג או זולתה עשה על זאת הנזכרת למעלה | |
| המשל היה התוספת בחצי ורצית לדעת מה שבבית הה' שהוא אחר זוג הזוג | |
| שמנו בבית הא' א' ובשני א' וחצי הכינו הא' וחצי בעצמו היה ב' ורביע והוא בבית השלישי הכינו ב' ורביע בעצמם היה היוצא ה' וחצי שמינית והוא מה שבבית החמשי המבוקש ואם תכה זה בעצמו יצא מה שבבית הט' שהוא אחר זוג הזוג | |
|
ואלו רצית הבית הד' |
|
היינו מגיעים עד השלישי ויצא בו ב' ורביע שמרנו' |
|
הסרנו ב' בתים שהם זוג נשארו שני בתים |
|
לקחנו להם מה שבבית השני שהוא א' וחצי |
|
|
הכינו אותם בשמור שהם ב' ורביע יהיה היוצא ג' ורביע וחצי רביע והוא המבוקש |
|
ואלו רצינו הבית הששי |
|
הוצאנו החמשי והוא ה' וחצי שמינית שמרנום |
|
והסרנו ד' בתים שהם זוג הזוג נשארו ב' בתים |
|
לקחנו להם מה שבבית השני שהוא אחד וחצי |
|
|
הכינו אותם בה' וחצי שמינית הוצא ז' וחצי וג' רבעי שמינית |
|
וכן בכולם |
| וכן אם היה התוספת ב' ע"י מספרים ובתחלה א' עוד ג' עוד ה' עוד ז' וכן עד עשרה כמה המקובץ | |
| הכינו היתרון שהוא שנים במספר המספרים אלה אחד וזה ט' היה היוצא מההכאה י"ח הוספנו עליהם המספ' הראשון והוא א' היו י"ט והוא מה שבבית האחרון זה עם הראשון והוא א' היו כ' הכינו עשרים בחצי המספרים והוא היה היוצא מאה והוא המבוקש | |
| ואם היה ד' בראשו' על דרך תוספת ב' ובשני ו' עוד ח' עוד י' וכן עד עשרים | |
| הכינו היתרון שהוא ב' בי"ט שהוא מספר המספרים אלה אחד היה היוצא ל"ח הוספנו עליה הראשון והוא ד' היו מ"ב והוא מה שבבית האחרון קבצנו עם הראשון שהוא ד' היו מ"ו הכינו אותם בחצי המספרים שהם עשרה עלה ת"ס והוא המבוקש וכן בכל הדומה לזה | |
[al-Bannāʼ] said: the sum of the sequence of the numbers is by multiplying half the last number by the last number plus one  , [the sum of] their squares is by multiplying two thirds of the last plus a third by the sum  and [the sum of] their cubes is by squaring the sum 
|
אמר ואמנם הקבוץ על סדר המספרי' הוא שתכה החצי המספר האחרון במספר האחרון ואחד ומרובעם בהכאת שני שלישי האחרון ותוספת שליש א' במקובץ ומעוקבם ברבוע המקובץ |
| Explanation: | פירוש דע כי המרובע יקרא הכאת מספר בעצמו כמו שנים בשנים היוצא ד' יאמר ארבעה כי מרובע השנים וכן ג' בג' ט' הנה ט' מרובע ג' וכן כל הדומה לזה והמספר אשר תכהו בעצמו ויבא ממנו המרובע יקרא שרש או גדר או עקר כלומר ב' מד' וג' מט' וד' מי"ו וכן כלם והמעוקב הוא הכאת השרש במרובעו |
| המשל ב' שהוא שרש ד' כשתכה ב' בד' יהיו ח' הנה שמנה הוא מעוקב שנים וכן אם תכה ג' שהוא שרש ט' בט' יהיו כ"ז ואמר כי כ"ז מעוקב ג' וכן כל הדומה לזה | |
| ומנהג בעלי המספר כמה המקובץ על סדר המספר מאחד עד מספר ידוע כלומר על סדר א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' עד עשרה או עשרים או יותר או פחות | |
| וכן מנהגם לשאול כמה המקובץ ממרובעי המספרים על סדר המספר מא' עד כך כלומר מרובע א' שהוא א' ומרובע ב' שהוא ד' ומרובע ג' שהוא ט' | |
| וכן על סדר המספר כמה המקובץ ממרובעיהם וכן ממעוקביהם | |
| These are three questions. | הנה אלה ג' שאלות |
They further asked:
|
עוד ישאלו כמה המקובץ מא' עד כך על סדר הנפרדים |
|
וכן כמה המקובץ ממרובע הנפרדים כלומר א' וג' וה' וז' עד מקום שירצה לדעת הנפרדים על סדר |
|
וכן כמה המקובץ ממרובע הנפרדים על סדר וכן מעוקביהם |
| Those are also three questions. | ואלו גם כן ג' שאלות |
They also asked:
|
עוד ישאלו גם כן כמה המקובץ מב' עד כך על סדר הזוגות כלומר ב' וד' וו' וח' עד מקום שירצה מהזוגות על סדר |
|
וכן כמה המקובץ ממרובעיהם ומעוקביהם |
| Those are also three questions. | וזה גם כן ג' שאלות |
| A total of nine questions. | הכל ט' שאלות |
| Then the author began to give a method for solving the first [type of] questions | והתחיל המחבר לתת דרך להוציא הג' שאלות הראשונות |
He said that the sum of the sequence of the numbers is by taking the last number, with which the question ends, multiplying its half by the whole plus one and it is the required  .
|
ואמר כי הקבוץ על סדר המספרים הוא שתקח המספר האחרון אשר עדיו תגיע השאלה ותכה חציו בכלו ואחד יהיה המבוקש |
|
המשל כמה המקובץ מאחד עד ו' על סדר המספרים |
|
|
תקח חצי הששה שהם ג' תכה אותם בו' ואחד [13]שהם ז' יהיו כ"א והוא המבוקש |
|
וכן תמיד כאלו אמר עד עשרה |
|
|
תכה עשרה ואחד שהם י"א בה' שהם חצי עשרה יהיו נ"ה והוא המבוקש |
|
|
| Then he said: "[the sum of] their squares is by multiplying two thirds of the last term plus a third by the sum"
|
אחר כן אמר ומרובעם בהכאת ב' שלישי האחרון ותוספת שליש אחד במקובץ |
| Explanation: this is the second question. | פי' זו היא השאלה השנית |
| If [he said]: how much is the sum of the squares from 1 to ten by the sequence of the numbers - extract first the sum by the first procedure, the result is 55 and it is called the sum.
|
אם כמה המקובץ המרובעים מא' עד י' על סדר המספר תוציא בתחלה כמה המקובץ על סדר הראשון יצא לך נ"ה והוא הנקרא המקובץ |
|
|
ותקח ב' שלישי האחרון שהוא עשרה יהיו ו' וב' שלישים תוסיף שליש אחד יהיו הכל ז' הכה אותם במקובץ שהוא נ"ה יהיה היוצא שפ"ה והוא המבוקש |
|
והוא יקרא המקובץ באמרו תוספת שליש א' במקובץ המקובץ על הדרך הראשון |
|
|
| Then he said: "[the sum of] their cubes is by squaring the sum"
|
א"כ אמר ומעוקבם ברבוע המקובץ |
| This is the third question. | זו השאלה השלישית |
| If he said: how much is the sum of the cubes from 1 to ten by the sequence of the numbers - extract first the sum by the first procedure, then square it, i.e. [multiply] it by itself and it is the required.
|
אם אמר כמה מקובץ המעוקבים מא' עד עשרה על דרך סדר המספר הוצא בתחלה המקובץ על דרך הראשון ורבע אותו ר"ל אותו בנפשו יהיה המבוקש |
|
|
המשל המקובץ הוא נ"ה הכה אותו בעצמו יהיה ג' אלפי' כ"ה והוא המקובץ ממעוקבי עשרה |
| And so on for all that is similar. | וכן כל הדומה לזה |
|
|
[al-Bannāʼ] said: the sum of the sequence of the odds is by squaring half the last term plus one ![\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)=\left[\frac{1}{2}\sdot\left[\left(2n-1\right)+1\right]\right]^2](/mediawiki/images/math/6/f/1/6f1b29ea342cb27b3acb5811c6b7cf14.png)
|
אמר ואמנם הקבוץ על סדר הנפרדים הוא שתרבע חצי האחרון המחובר עם האחד |
| Explanation: he started to operate and give the method of the three questions of the second [type], which is the sum of the sequence of the odds from 1 to ten: 1; 3; 5; 7; 9.
|
פירוש התחיל לעשות ולתת דרך בשלש שאלות השניות והוא הקבוץ על דרך הנפרדים אשר מא' עד עשרה והוא א' ג' ה' ז' ט' |
| The procedure:
|
ואמר כי המעשה בזה שתרבע ר"ל שתכה בעצמו חצי האחרון שהוא ט' אחר שיהיה האחרון הזה מחובר עם האחד והנה תחבר ט' עם א' יהיו י' וחציים ה' תרבעם תרבע ה' יהיו כ"ה והוא המבוקש |
|
ואם אמר מא' עד עשרים והם א' ג' ה' ז' ט' י"א י"ג ט"ו י"ז י"ט |
|
|
תחבר י"ט עם א' יהיו עשרים וחציים עשרה תרבעם יהיו ק' והוא המבוקש |
| Apply this. | והקש על זה |
|
|
[al-Bannāʼ] said: [the sum of] their squares is by multiplying the sixth of the last term by the product of its two successive numbers ![\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)^2=\left[\frac{1}{6}\sdot\left(2n-1\right)\right]\sdot\left[2n\sdot\left(2n+1\right)\right]](/mediawiki/images/math/e/8/a/e8a4f46ed577174ec3b93c1e94e00647.png)
|
אמר ורבועם בהכאת שתות האחרון בשטח שני המספרים הנלוים אליו ואחריו |
Explanation: this is the second question, when one asks how much is the sum of the squares of the odds from 1 to ten?
|
פי' זאת היא השאלה השנית כשישאל שואל כמה המקובץ ממרובע הנפרדים מא' עד עשרה |
| The meaning of "the product" [lit. surface] is the multiplication of a number by a number that is not similar to it, such as six by seven, or by eight, or other. | ופי' השטח הוא הכאת מספר במספר שאינו כמוהו כמו ששה בשבעה או בשמנה או זולתו |
| For, the square is as saying the multiplication of a number by its similar, while the other multiplications are called surface of rectangular. | כי המרובע כמו שאמרנו הוא הכאת מספר במספר דומה לו ושאר ההכאות נקראות שטח או מרובע ארוך |
| His saying "its two successive numbers" i.e. by the sequence of the numbers. | ואמרו כי שני מספרים הנלוים אליו אחריו ר"ל על דרך סדר המספר |
The procedure if he asks how much is the sum of the squares of the odds from 1 to ten, which are the squares of 1; 3; 5; 7; 9:
|
והמעשה בזה אם שאל כמה המקובץ ממרובעי הנפרדים מא' עד עשרה והם מרובעי א' ג' ה' ז' ט' |
|
|
תקח שתות ט' שהוא האחרון והוא אחד וחצי ותשמרם ואחר כן תעשה שטח מי' וי"א הנלוים לט' תכה א' וחצי שהוא שתות הט' באלה הק"י שהם שטח י' וי"א יהיה היוצא מן ההכאה קס"ה והוא המבוקש |
|
|
[al-Bannāʼ] said: [the sum of] their cubes is by multiplying the sum by its double minus 1 ![\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)^3=\left[\left[2\sdot\left[\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)\right]\right]-1\right]\sdot\left[\sum_{i=1}^{n} \left(2i-1\right)\right]](/mediawiki/images/math/a/e/9/ae9c65aebfb9a62f303df379887210b2.png)
|
אמר ומעוקבם בהכאת המקובץ בכפלו זולת א' |
Explanation: this is the third question, when one asks how much is the sum of the cubes of the odds from 1 to ten?
|
פירוש זאת היא השאלה השלישית כשישאל שואל כמה המקובץ ממעוקבים הנפרדים מא' עד עשרה |
| His saying "the sum" is the sum of the sequence of the odds in the first question. | ואמרו המקובץ בשאלה הראשונה בקבוץ על סדר הנפרדים |
| The procedure:
|
והמעשה כשתקח המקובץ על סדר הנפרדים מא' עד עשרה אמרנו שהוא כ"ה כי הנפרדים א' ג' ה' ז' ט' ותכפלם יהיו נ' תוציא אחד יהיו מ"ט תכה כ"ה שהוא המקובץ במ"ט שהם כפלם זולת א' יהיה היוצא מן ההכאה אלף רכ"ה והוא המבוקש |
| Apply this. | והקש על זה |
|
|
[al-Bannāʼ] said: the sum of the sequence of the evens is always by adding two to the last term, then multiplying half this sum by half the last term ![\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} 2i=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(2n+2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)](/mediawiki/images/math/b/0/d/b0dd08c9a55232820feb323799acf96f.png)
|
אמר ואמנם הקבוץ על סדר הזוגות הוא כשתוסיף על האחרון תמיד שנים ותכה חצי המתקבץ מזה בחצי האחרון |
| Explanation: he started to give the method for the three questions of the third [type], which is the sum of the sequence of the evens, their squares and their cubes. | פי' התחיל לתת דרך בג' השאלות השלישיות והוא הקבוץ על סדר הזוגות ורבועם ומעוקבם |
| He started with the sum, when one asks how much is the sum from 1 to ten of the sequence of the evens, which are 2; 4; 6; 8; 10?
|
והתחיל בקבוץ כשישאל שואל כמה המקובץ מא' עד עשרה על דרך הזוגות והם ב' ד' ו' ח' י' |
| The procedure:
|
והמעשה שתוסיף על האחרון שהוא עשרה שנים יהיו י"ב וזה שקראם המתקבץ תקח חצים והוא ו' תכה אותם בחצי האחרון שהוא י' וזה ה' יהיה היוצא מן ההכאה ל' והוא המבוקש |
|
ואם אמר מאחד עד עשרים וזה ב' ד' ו' ח' י' י"ב י"ד י"ו י"ח כ' |
|
|
תוסיף על כ' שנים ויהיו כ"ב תקח חציים שהוא י"א תכה אותם בעשרה שהם חצי העשרים שהוא האחרון יהיה היוצא מן ההכאה ק"י והוא המבוקש |
| Apply this. | והקש על זה |
|
|
[al-Bannāʼ] said: [the sum of] their squares is by multiplying two thirds of the last term plus two thirds by the sum, or by multiplying a sixth of the last term by the product of its two successive numbers ![\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i\right)^2=\left[\left(\frac{2}{3}\sdot2n\right)+\frac{2}{3}\right]\sdot\left(\sum_{i=1}^{n} 2i\right)=\left(\frac{1}{6}\sdot2n\right)\sdot\left[\left(2i+1\right)\sdot\left(2i+2\right)\right]](/mediawiki/images/math/7/1/5/71520e5d24a562eb4cd03efd66c89896.png)
|
אמ' ורבועם בהכאת ב' שלישי האחרון ושני שלישי אחד במקובץ או בהכאת שתות האחרון בשטח שני המספרים הנלוים אליו ואחריו |
| Explanation: his saying "the sum" i.e. the sum that is in the first question on the sequence of the evens. | פירוש אמרו המקובץ ר"ל המקובץ בשאלה ראשונה על סדר הזוגות |
| This is the second question of the third [type of] questions, in which one asks how much is the sum of the squares of the evens from 1 to 12, which are 2; 4; 6; 8; 10; 12?
|
וזאת היא השאלה השנית מן השאלות השלישיות כשישאל שואל כמה המקובץ במרובעי הזוגות מא' עד י"ב והם ב' ד' ו' ח' י' י"ב |
| The procedure:
|
והמעשה בזה שתקח שני שלישי האחרון שהוא י"ב והם ח' ותוסיף שני שלישי א' יהיו ח' וב' שלישי אחד יהיה היוצא היוצא מן ההכאה שס"ד והוא המבוקש |
| His saying "or by multiplying a sixth of the last term" etc. is a second way to know the sum of the squares of the evens and it is the same way he gave for the squares of the odds. | ואמרו או בהכאת שתות האחרון וכו' הוא דרך שני לדעת המקובץ ממרובעי הזוגות והוא הדרך בעצמו שנתן במרובעי הנפרדים |
|
|
שתכה שתות האחרון שהוא והשתות ב' בשטח ב' המספרים הנלוים לי"ב והם י"ג י"ד ושטחם קפ"ב והוא המבוקש |
|
|
[al-Bannāʼ] said: [the sum of] their cubes is by multiplying the sum by its double ![\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} \left(2i\right)^3=\left(\sum_{i=1}^{n} 2i\right)\sdot\left[2\sdot\left(\sum_{i=1}^{n} 2i\right)\right]](/mediawiki/images/math/7/e/b/7eb6f6598a9fa3ce6d1bddf00a1ae51e.png)
|
אמר ומעוקבם בהכאת המקובץ בכפלו |
| Explanation: this is the last question, in which one asks how much is the sum of the cubes of the even numbers from 1 to 8, which are 2; 4; 6; 8?
|
פרוש זאת היא השאלה האחרונה אשר בזה כשישאל השואל כמה המקובץ ממעוקבי הזוגות מא' עד ח' והם ב' ד' ו' ח' |
| The procedure:
|
והמעשה שתקח המקובץ מזה על דרך קבוץ הזוגות היה המקובץ עשרים תכה אותם בכפלם שהם מ' יהיה היוצא מן ההכאה ת"ת והוא המבוקש |
|
וכן בכל היוצא בזה |
, and so on, every number exceeds by one over its preceding. Hence, the excess is a known number, which is 1.
, which is the sequence of the odds, and the excess is always a known number that is 2.
, which is the sequence of the odds [?], and the excess is always a known number that is 3.
, exceeding by 1 
, when 1 is the beginning of the squares ![\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=\left[d\sdot\left(n-1\right)\right]+a_1=\left[1\sdot\left(10-1\right)\right]+1=\left(1\sdot9\right)+1=9+1=10}}](/mediawiki/images/math/6/9/3/69373cf359f982893922e9cf141a3b48.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=\left[d\sdot\left(n-1\right)\right]+a_1=\left[1\sdot\left(10-1\right)\right]+2=\left(1\sdot9\right)+2=9+2=11}}](/mediawiki/images/math/1/d/6/1d6c46cbb9ac56778b23e6c112ec5373.png)
, by the progression of 3
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.![\scriptstyle{\color{blue}{a_6=a_2\sdot\left(\sum_{i=1}^{4} a_i\right)=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot\left[5+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]=7+\frac{1}{2}+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{8}\right)}}](/mediawiki/images/math/e/1/3/e13a19458179baa564d87f1130bf01aa.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i^2=\left[\left(\frac{2}{3}\sdot10\right)+\frac{1}{3}\right]\sdot55=\left[\left(6+\frac{2}{3}\right)+\frac{1}{3}\right]\sdot55=7\sdot55=385}}](/mediawiki/images/math/2/4/3/2437d3076c1539a65110b0dd60132307.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(9+1\right)\right]^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2=5^2=25}}](/mediawiki/images/math/5/f/4/5f4f82a3483af1cd457b3d917932eb2a.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} \left(2i-1\right)=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(19+1\right)\right]^2=\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)^2=10^2=100}}](/mediawiki/images/math/1/c/c/1cc843cf6834f8996f7dcecec7b43740.png)
.
.
.![\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)^3&\scriptstyle=\left[\left[2\sdot\left[\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)\right]\right]-1\right]\sdot\left[\sum_{i=1}^{5} \left(2i-1\right)\right]\\&\scriptstyle=\left[\left(2\sdot25\right)-1\right]\sdot25\\&\scriptstyle=\left(50-1\right)\sdot25=49\sdot25=1225\\\end{align}}}](/mediawiki/images/math/2/9/8/29860dc2c52f736221e6315655ced87d.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{5} 2i=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(10+2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=6\sdot5=30}}](/mediawiki/images/math/6/f/8/6f869091f2b15d2419fc74de49813e76.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 2i=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(20+2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)=\left(\frac{1}{2}\sdot22\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)=11\sdot10=110}}](/mediawiki/images/math/7/3/5/735c794f9545be4796928e1e1ba7891c.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{6} \left(2i\right)^2=\left[\left(\frac{2}{3}\sdot12\right)+\frac{2}{3}\right]\sdot{\color{red}{\left(\sum_{i=1}^{6} 2i\right)}}=\left(8+\frac{2}{3}\right)\sdot{\color{red}{\left(\sum_{i=1}^{6} 2i\right)}}=364}}](/mediawiki/images/math/0/a/c/0acd549a7ecf4d48dc5bb8d7a2b9e44b.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{6} \left(2i\right)^2=\left(\frac{1}{6}\sdot12\right)\sdot\left[\left(12+1\right)\sdot\left(12+2\right)\right]=2\sdot\left(13\sdot14\right)=2\sdot182}}](/mediawiki/images/math/b/b/c/bbc155a352b0c665eb74b95e186637b0.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{4} \left(2i\right)^3=\left(\sum_{i=1}^{4} 2i\right)\sdot\left[2\sdot\left(\sum_{i=1}^{4} 2i\right)\right]=20\sdot\left(2\sdot20\right)=20\sdot40=800}}](/mediawiki/images/math/7/b/6/7b6909fe46e8cf80ffecf25f7657aef2.png)
[Chapter Three:] Subtraction |
שער הגרעון[14] | |||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: Definition of the subtraction operation: subtraction is the inquiry of the remainder after subtracting one of the numbers from the other. | אמר הגרעון הוא שאלת הנשאר אחר השלכת אחד המספרים מן האחר | |||||||||||||
It is in two categories:
|
והוא על ב' חלקי' האחד לגרוע המעט מן הרב יותר מפעם אחת עד שיכלה הרב או ישאר ממנו שארית פחות מן המעט וזה החלק יקרא המבחן על ידי הגרעון | |||||||||||||
| Explanation: | פירוש אומרו הוא שאלת הנשאר אחר השלכת א' המספרי' מן האחר הוא גדר הגרעון | |||||||||||||
| ולפי דעתי שאמרו שאלת הנשאר הוא תוספת כי היא הסבה התכליתית ואין מביא לה בגדר כי החמריית והצוריית שהסוג וההבדל דומים ולכן השלכת מספר ממספר דיי | ||||||||||||||
| ואמר כי זה על שני פנים האחד לגרוע המעט מן הרב פעם אחת | ||||||||||||||
| פירוש אמרו המעט מן הרב כי לא יגרע הרב מן המעט כי איפשר אי | ||||||||||||||
| ואמרו פעם אחת הן שיהיה ברב יותר מפעם אחת מן המעט כמי שגרע ג' מז' כי הנשאר בז' ד' ועדיין יש פעם אחרת ג' ובעשרה היה נשאר שבעה ועדיין יש שני פעמים שלשה וכל הדומה לזה | ||||||||||||||
| וכן מששה כי היה הנשאר פעם אחת שלשה או שלא יהיה כי אם פעם אחת כמי שגרע שלשה מד' או מחמשה וכן כל הדומה לזה | ||||||||||||||
| ועניין זה החלק שאין השואל מבקש כי אם להשליך המעט מן הרב פעם אחת וזה החלק הוא המיוחד הנקרא גרעון והנהוג והמשתמש תמיד | ||||||||||||||
| אבל החלק השני איננו משתמש כי אם לחכמת המספר כמו שיבא אחר זה בענין החלוק וכמו שאמרנו הוא במבחן במלאכות המספר ובעבור כי המבחנים הם על ידי שאר המלאכות ג"כ ר"ל כי הכפל כבר יבחן על ידי החלוק והחלוק על ידי הכפל וכן יבחן הקבוץ על ידי הגרעון ר"ל על ידי החלוק הראשון שאמרתי והוא מיוסד בגרעון והוא גם הוא יבחן על ידי הקבוץ וכל המלאכות או רובם יבחנו על ידי זה החלק | ||||||||||||||
| אמר כי זה החלק יקרא המבחן על ידי הגרעון ר"ל מבחן המלאכות על ידי הגרעון הזה וזה החלק השני אמר כי הוא לגרוע המעט מהרב יותר מפעם אחת עד שיכלה הרב | ||||||||||||||
| כמו השלשה מששה או מתשעה כי הששה תגרע מהם שני פעמים שלשה ויכלו הששה ומהתשעה שלשה פעמי' שלשה ויכלו התשעה | ||||||||||||||
| ואמרו כי ישאר ממנו שארית פחות מן המעט ר"ל כמו השלשה משבעה כי ישאר א' או משמנה כי ישאר שנים והאחד פחות מג' וכן השנים וכן כל הדומה לזה | ||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר והחלק הראשון צריך שתניח אשר ממנו תגרע בשטה ותחתיו הנגרע על תאר הקבוץ ותגרע כל מדרגה מן הדומה לה אם מצאתה לה דומה ואם לא תמצא לה דומה או יהיה בה פחות מן הנגרע גרע אשר ממנו אתה גורע מן הנגרע והנשאר גרע אותו מן המדרגה אשר אחריה ותניח הנשאר במקום אשר יתן אותו סדר המדרגות ואם תרצה הוסף על הדומה לנגרע עשרה תמיד ותגרע מן המתקבץ והוסף אחד במדרגה השנית מן הנגרע ועשה כן עד שתבא עד כלל המספר הנגרע ואשר ממנו תגרע | |||||||||||||
| Explanation: | פירוש אמרו על תאר הקבוץ ר"ל כמו שעשית בקבוץ שעשית כל מדרגה תחת הדומה לה האחדי' תחת האחדים והעשרות תחת העשרות וכן כלם וזה וגם כן אמרו ותגרע כל מדרגה מן הדומה לה אם מצאת לה דומה ר"ל תגרע האחדים מן האחדים אם יש אחדים בשטה העליונה והעשרות מן העשרות אם יש עשרות בשטה העליונה וכן המאו' ושאר המדרגות ודע כי כמו כשתקבץ עם צפר לא יתוספו האחדים וכן העשרות עם צפר לא יתוספו העשרות וכן כלם ג"כ כשתגרע צפר מאחדים לא יחסרו האחדים כלום וכן העשרות וכן כל המדרגות והמדרגה שאין לה דומה היא אשר בשטה העליונה כנגדה צפר כאלו בשטה העליונה אין אחדים ויש במקומם צפר וכן כלם ובשטה התחתונה יש אחדים או עשרות כלומר יש מספר תחת הצפר בשטה התחתונה והמדרגה אשר יש לה דומה היא אשר עליה מספר העליונה וזה יהיה על ג' פנים אם שיהיה העליון יותר מהתחתון או שוה לו או פחות ממנו | |||||||||||||
| המשל שהיו אחדי העליון ט' ואחדי התחתון ה' או מספר אחר פחות מט' וזהו שהעליון יותר או היו ט' למעלה וט' למטה או ב' או מספר אחר וזהו שהעליון שוה לתחתון או יהיה העליון ה' והתחתון ו' או ז' או זולת ז' יותר מה' וזה שהעליון פחות מהתחתון | ||||||||||||||
| והמשל לראשון שכל מדרגה מן השטה העליונה יותר מן הדומה בתחתונה | ||||||||||||||
|
רצינו לגרוע ג' אלפי' וארבע מאות וחמשים ושש מחמשה אלפים ושבע מאות ושמנים ושבעה | |||||||||||||
| תכתוב ה' אלפים ות"שפ"ז בשטה ותחתיהם הג' אלפים ת"רנ"ו ותשים קו למעלה משתי שטות כזאת הצורה | ||||||||||||||
|
- [Illustration of the procedure:]
1 
31 
331 
2331 5787 5787 5787 5787 5787 3456 3456 3456 3456 3456
|
תגרע הו' שהם אחדי התחתון מן הז' אשר עם אחדי העליונה ישאר א' | ||||
|
תכתבנו למעלה מן הקו על הז' | ||||
|
אחרי כן תגרע הה' אשר הם עשרות התחתונה מן הח' אשר כנגדם שהם עשרות העליונה ישאר ג' | ||||
|
תכתבם על הקו על הח' | ||||
|
אחרי כן תגרע הד' מהז' ישאר ג' | ||||
|
תכתבם על הז' | ||||
|
[15]אח"כ תגרע הג' מהה' ישארו ב' | ||||
|
תכתבם על הה' | ||||
| והנה מה שעל הקו הוא הנשאר והם שני אלפים של"א וזאת הצורה וזה הסדר הוא נוהג בכל גרעון ודע כשיש צפר בתחתונה ומספר בעליונה לא יאמר שאין למדרגה ההיא דומה אבל תגרע הצפר מן המספר ההוא וישאר המספר ההוא בעצמו תכתבנו למעלה על הט' עצמם תגרע מן הקו | |||||
|
והמשל תגרע כ' מל"ט | ||||
| תכתבנם בזאת הצורה | |||||
|
.
.
.
- [Illustration of the procedure:]
9 
19 39 39 39 20 20 20
|
תגרע צפר מט' ישאר ט' בעצמם | |||||||||||||
|
תכתבם למעלה על הט' בעצמם | |||||||||||||
|
תגרע ב' מג' ישאר א' | |||||||||||||
|
תכתבם על הג' | |||||||||||||
| וכן כל הדומה לזה | ||||||||||||||
| ודע כי כשתגרע מספר ממספר שוה לו הנשאר הוא צפר תכתבנה למעלה מן הקו | ||||||||||||||
| והמשל לאשר יש מדרגות לעליונה שוות לתחתונה | ||||||||||||||
|
תגרע ג' אלפים רס"ח מד' אלפי' רפ"ח | |||||||||||||
| תכתבם כזו | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
.
- [Illustration of the procedure:]
0 
20 
020 
1020 4288 4288 4288 4288 4288 3268 3268 3268 3268 3268
| והנה מדרגות האחדים שוות שמנה וכן מדרגות המאות הב' שוים ב' | |||||||||||||||||
|
תגרע ח' מח' והנשאר צפר | ||||||||||||||||
|
תכתבנה על הח' | ||||||||||||||||
|
תגרע ו' מח' הנשאר ב' | ||||||||||||||||
|
תכתבם על הח' | ||||||||||||||||
|
תגרע ב' מב' הנשאר צפר | ||||||||||||||||
|
תכתבנה על הב' | ||||||||||||||||
|
תגרע ג' מד' ישאר א' | ||||||||||||||||
|
תכתבם על הד' | ||||||||||||||||
| ומה שעל הקו הוא הנשאר והוא אלף ועשרים וכן כל הדומה לזה | |||||||||||||||||
| והכלל כל מדרגה שבעליונה ואין כלום כנגדה בתחתונה או יש כנגדה צפר תכתבנה בעצמה על הקו ואשר כנגדה צפר כמו שביארנו בזה המשל ואשר אין כנגדה כלום כי כשמדרגות העליונה יותר מן התחתונה | |||||||||||||||||
|
כמו שהיו מדרגות העליונה כ"א אלף של"ג והתחתונה רכ"א | ||||||||||||||||
| כזו הצורה | |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
.
.
.
.
- [Illustration of the procedure:]
2 12 112 21333 21333 21333 21333 221 221 221 221
| הנה תחת שני המדרגות האחרונות אין כלום כי אין שם צפר כי אם בתחלה כמו שהוא ידוע | ||||||||||||||||||
| תגרע א' מג' הנשאר ב' | ||||||||||||||||||
| תכתבנו על הג' | ||||||||||||||||||
| עוד תגרע ב' מג' הנשאר א' | ||||||||||||||||||
| תכתבם על הג' | ||||||||||||||||||
| ישאר א' וב' ובאין תחתם כלום תכתבם על הקו כנגדם | ||||||||||||||||||
| יהיה הנשאר ב א א א ב כמו שהוא בצורה | ||||||||||||||||||
| וכן כל הדומה לזה | ||||||||||||||||||
| ועתה נבאר דבריו | ||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר תגרע כל מדרגה מן הדומה לה אם מצאתה לה דומה ר"ל שאין למעלה הימינה צפר כמו שביארנו | |||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם לא תמצא לה דומה ר"ל כשיש למעלה ממנה צפר כמו שאמרנו או יהיה בה פחות מן הנגרע ר"ל שיש מין הנגרע המספר בעליונה פחות מן התחתונה ר"ל מדרגה אחת או שתים או יותר אבל מדרגה שבתחתונה גדולה מן העליונה או קצתן אבל האחרונה הכרח הוא שתהיה המדרגה יותר מן התחתונה תמיד או שלא יהיה תחתיה כלום | |||||||||||||||||
|
והמשל רצינו לגרוע ב' אלפים תמ"ה מג' אלפים של"ג | |||||||||||||||||
| תכתבם כזו הצורה | ||||||||||||||||||
| והנה המדרגות התחתונות יתרות על העליונות זולתי האחרנה | ||||||||||||||||||
| ואמר כי המעשה בזה שתגרע אשר ממנה אתה גורע מן הנגרע | ||||||||||||||||||
| והמשל בצורה הצורה שציירנו | ||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
- [Illustration of the procedure:]
8 88 088 28 228 2228 2228 3333 3333 3333 3333 3333 2445 2445 2445 2445 2445
| באנו לגרוע ה' מג' אי אפשר | ||||||||||||||||||
| אמר שנגרע ג' מה' הנה ישארו ב' | ||||||||||||||||||
| אמר והנשאר גרע אותו מהמדרג' אשר אחריה | ||||||||||||||||||
| והנה המדרגה אשר אחריה ג' היא ג' ג"כ שהיא שלשים תגרע מהם הב' ישארו כ"ח | ||||||||||||||||||
| אמר ותניח הנשאר במקום שיתן אותו סדר המדרגות ר"ל תניח האחדים על המספר אשר אתה גורע והעשרות על המדרגה השנית אשר ממנה גרעת | ||||||||||||||||||
| ובמשל הזה ב' שנשארו כ"ח נכתוב הח' שהם אחדים על הה' והג' והעשרות על הג' השנית שהיא שלשים אשר גרענו ממנה הב' ונשארו כ"ח | ||||||||||||||||||
| אח"כ נשוב לגרוע הד' מן הב' אשר על הקו כי היא במקום הג' אי אפשר נגרע ב' מד' ישארו ב' נגרע אותם מן הג' אשר לפנים אשר ג"כ שלשים ר"ל שלשה עשרות ישארו כ"ח | ||||||||||||||||||
| נכתוב אותם הח' על הד' והב' והעשרים על הג' | ||||||||||||||||||
| אח"כ נשוב לגרוע ד' מב' אי אפשר נגרע ב' מד' ישארו ב' נגרע אותם הח' על הד' והב' והעשרים על הג' | ||||||||||||||||||
| אח"כ נשוב לגרוע ד' מב' אי אפשר נגרע ב' מד' ישארו ב' נגרע אותם מג' אשר לפנים שהם שלשה עשרות הנשאר כ"ח | ||||||||||||||||||
| נכתוב אותם ג"כ השמנה על הד' וב' והעשרים על ג' | ||||||||||||||||||
| אחר כן נשוב ונגרע ב' מב' הנשאר צפר | ||||||||||||||||||
| נכתוב צפר על הב' | ||||||||||||||||||
| ומה שנשאר על הקו למעלה שהוא ח' ח' ח' והוא המבוקש | ||||||||||||||||||
| וזה משל אחר | ||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
- [Illustration of the procedure:]
0 
0 
3 0 39 39 5639 5639 6543 6543 6543 6543 6543 2934 2934 2934 2934 2934
| באנו לגרוע ד' מג' אי אפשר גרענו ג' מד' נשארו א' גרענו מן הד' שהוא ארבעים נשאר ל"ט | ||||||||||||||||||||||
| כתבנום ט' שהם אחדים על הד' והג' אשר גרענו והג' על הג' והד' | ||||||||||||||||||||||
| אחר כן שבנו לגרוע ט' מה' א"א גרענו ה' מט' נשארו ד' גרענום מן הו' אשר לפנים והם ששים נשארו נ"ו | ||||||||||||||||||||||
| כתבנום הו' שהם אחדים על הה' והה' על הו' | ||||||||||||||||||||||
| שבנו לגרוע ב' מה' הנשאר ג' | ||||||||||||||||||||||
| כתבנום על הה' ומה שנשאר על הקו והוא ט' 0 ו' ג' והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||
| אחר כן נתן המחבר דרך אחרת ואמר או הוסף על הדומה לגרע תמיד עשרה ותגרע מן המתקבץ ר"ל כשהמספר התחתון גדול מן העליון | ||||||||||||||||||||||
| כמו במשל הראשון שהה' גדול מהג' שהיא המדרגה הדומה לה כי שתיהן אחדים תוסיף על הי' שהן הדומה עשרה יהיו י"ג שהם המתקבץ תגרע מהם ה' ישארו ח' כתוב אותם למעלה | ||||||||||||||||||||||
| אמר ותוסיף אחד במדרגה השנית מן הנגרע | ||||||||||||||||||||||
| [16]ר"ל בעבור העשרה שהוספת תוסיף א' למטה בנגרע במדרגה השנית שהיא ד' תהיה ה' תגרע אותם הה' מן הג' א"א תוסיף גם כן עשרה יהיו י"ג תגרע ה' ישארו ח' | ||||||||||||||||||||||
| תכתבם למעלה ותוסיף א' על ד' האחרת יהיו ה' תגרע אותם מן הג' א"א תוסיף עשרה יהיו י"ג תגרע מהם ה' ישארו ח' | ||||||||||||||||||||||
| תכתוב אותם על הקו ותוסיף א' על הב' יהיו ג' תגרע אותם מן השלשה ישאר על הקו צפר ותכתוב אותה ותכתוב על הקו והוא ח' ח' ח' הוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
| ואנחנו נהגנו זה הדרך בענין אחר וזה במשל עצמו באנו לגרוע ה' מג' א"א לקחנו אחד מן המדרגה השנית ושמנו עליו נקודה להורות שלקחנו אחד ואותם הא' הם עשרה קבצנום עם הג' היו י"ג גרענו ה' נשארו ח' | ||||||||||||||||||||||
| כתבנום על הקו | ||||||||||||||||||||||
| באנו לגרוע ד' מב' כי על הג' נקודה יורה כי לקחנו א' ונשאר ב' א"א לקחנו א' מהמדרגה השלישית קבצנום כי הן עשרה עם הב' היו י"ב גרענו ד' נשארו ח' וכן כל הנשאר וכל הדומה לזה | ||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ותתחיל בגרעון מראשית המדרגות ומאחריתם וההנאות ההתחלה מאחריתם בחלוף הנאות בקבוץ והיותר שיחסר מחנה אחת | |||||||||||||||||||||
| Explanation: | פירוש פי' כבר ידעת בשער הקבוץ שראשית המדרגות הם אחדים ואחריתם המדרגה הגדולה ר"ל עשרות או מאות או אלפים או יותר ואמר כי הבחירה ביד הגורע להתחיל מן האחדים או מן הצד הגדול ומשל ההתחלה הוא מן האחדים הוא כל המשלי' שהמשלנו ואמ' כי יותר נאות להתחיל מן המדרגה האחרנה בחלוף מה שזכר בקבוץ כי שם זכר שיותר טוב הוא להתחיל לקבץ מן האחדים | |||||||||||||||||||||
| ומשל הגרעון מן האחרית הוא כמו הצורה הזאת | ||||||||||||||||||||||
|
- [Illustration of the procedure:]
1 1 
1 1 1 1 2 29 292 2925 29251 87543 87543 87543 87543 87543 87543 68392 68392 68392 68392 68392 68392
| גרענו ו' מח' נשאר ב' כתבנוה למעלה | |
| באנו לגרוע ח' מז' אי אפשר לקחנו מן הב' א' והנשאר כתבנוהו על הב' והאחד שלקחנו קבצנוהו עם הז' יהיו י"ז גרענו ח' נשאר ט' | |
| כתבנוהו על הקו | |
| עוד גרענו ג' מה' נשאר ב' | |
| כתבנום על הקו | |
| באנו לגרוע ט' מד' א"א לקחנו א' מב' נשארו א' כתבנוהו על הב' והא' שלקחנו קבצנוהו עם הד' אשר אצלו היו י"ד גרענו ט' נשאר ה' | |
| כתבנוהו על הקו | |
| עוד גרענו ב' מג' נשאר א' כתבנוהו על הקו | |
| והנה הנשאר למעלה מן הקו הוא המבוקש והוא א' ה' א' ט' א' | |
| ומה שאמר שהיותר שיחסר הוא מחנה אחת ר"ל כי לא יהיה הנשאר פחות מהמספר אשר גרעת ממנו כי אם מחנה אחת כמו המשל שהמשלנו למעלה כי המספר אשר ממנו גרענו ח ח ח ד' מחנות והנשאר שלש מחנות ח' ח' ח' ואי אפשר להיות יותר פחות אבל יהיה שוה כמו המשל שלמעלה מזה שמחנות המספר שממנו גרענו חמש ג' ד' ה' ז' ח' והנשאר ג"כ חמש והם א' ה' א' ט' א' וכל ה ד ד ב כל הדומה לזה | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ומבחן הגרעון שתקבץ הנשאר הנשאר אל הנגרע יצא אשר ממנו גרעת |
| המשל בזה בצורה שלמעלה שהיא קבץ ח ח ח שהוא הנשאר עם הנגרע שהוא ה' ד' ו' ב' יהיה היוצא ג' ג' ג' ג' והוא אשר ממנו גרעת ח ח ח וכן תעשה בכל המשלים שהמשלנו למעלה | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמר או תגרע הנשאר מאשר ממנו גרעת ישאר הנגרע |
| המשלבצורה ההיא ג"כ תגרע הנשאר שהוא ח'ח'ח' מג'ג'ג'ג' אשר ממנו גרעת ישאר ה' ד' ד' ב' והוא הנגרע | |
| וכן תעשה בשאר המשלים שנזכרו | |
| ואין זה נכון אצלי כי זה ממין הודעת הדבר בעצמו כי מה טעם להיות הגרעון מבחן לגרעון | |
| הנה ראוי ג"כ לבחון הגרעון השני ואם תבחננו על זה הדרך צריך לבחון השלישי וישובו בסבוב או ילך לאין תכלית וזה ברור לכן הדרך הראשון במבחן הוא הנהוג והנאות וגם בדרך הראשון יש להקשות כי הוא אמר בשער הקבוץ כי מבחן הקבוץ הוא הגרעון ועתה אומר כי מבחן הגרעון הוא הקבוץ וזה סבוב גלוי והנכון כי המבחן לכל המלאכות הוא באופן השני מן הגרעון אשר יזכור אחר זה מט' ט' וח"ח וז"ז כי בו יבחנו מלאכות המספר וזה איננו צריך לבחינה ואין לנו דרך יותר קרוב מזה להתיר זה הספק | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' והחלק השני בו ג' גרעונות הם אשר רב העשותם במבחן המעשים האחד גרעון תשעה והשני גרעון ח' והשלישי גרעון ז' |
| Explanation: | פירוש זה החלק מן הגרעון כבר זכר כי הוא נקרא המבחן ואמר עתה כי הוא המשתמש הרבה במבחן המעשים ר"ל במבחן הקבוץ והגרעון וההכאה ושאר כל מה שצריך מבחן אם היוצא אחר המעשה הוא אמתי כי כשיובחן באלה השלשה הם תשעה ושמנה ושבעה רחוק הוא מאד שימצא שוה ולא יהיה אמת ר"ל כי באחד מהם כבר אפשר שיהיה שוה ויצא כפי מה שיזכור המבחן ולא יהיה אמת וזה יתבאר לפנים בג"ה בזכרון איך יבחנו המעשים באלה השלשה גרעונות ועתה פרש תחלה איך תגרע כל המספר ותכלה אותו בקלות באלו הג' גרעונות וזכר הקל יותר תחלה שהוא התשעה |
| [al-Bannāʼ] said: the subtraction by nines leaves one for every decade, take the numbers in the ranks as if they are units and subtract them by nine, one will remain for each ten. | [17]אמר וגרעון תשעה תשעה ישאיר מכל קשר אחד קח המספר ממדרגותיו כאלו אחדים ותגרע אותו תשעה ישאר מכל עשרה אחד |
| Explanation: | פי' כשתרצה לגרוע מספר תשעה תשעה ר"ל לכלותו ולהשליך כל תשעה ולקחת הנשאר כמ' שצריך אחר זה כמחפש הדרך בזה הוא שתדע כי כל קשר אחר שתסיר ממנו כל תשעה ישאר אחד |
| The decade ["kesher"] is ten, and a thousand and ten thousand. | והקשר הוא עשרה ואלף ועשרת אלפים |
| ועשרים יקראו שני קשרים וכן מאתים ואלפים ושלשים שלשה קשרים וכן שלש מאות וכן שלשה אלפים וכן כלם לכן כשתצטרך להשליך מעשרה תשעה ישאר א' ואם תשליך עשרים תשעה תשעה ישארו שנים כי העשרי' שני קשרים כמו שאמרנו וכן מאתים ישאירו שנים וכן אלפים ושלשים ישאירו שלשה וכן כלם ולכן הנשאר מכל מספר הוא צורת מדרגותיו כי כבר ידעת שצורת ל"ג וצורת ש"ג וכן צורת עשרים כ' כי אין הפרש ביניהם כי אם במדרגות ולכן אמר שהמספר אשר תרצה לכלותו ט"ט תקח אותו ממדרגותיו כאלו הוא אחדים ר"ל ותקבץ אותו ותשוב תגרענו ט"ט ונשאר מכל עשרה אחד | |
|
המשלרצינו להשליך ט' ט' קפ"ז אלף ושנ"ה תכתבם כך ה ה ג ז ח א |
|
והיא המדרגה הא' שהוא אחדים היא ה' ואין בה ט' |
|
והשנית היא חמשים והצורה ה וכשתשליך חמשים ט"ט ישארו ה' |
|
תקבץ ה' עם ה' יהיה המקובץ עשרה תשליך ט' ישאר א' והוא הנשאר ממספר ממספר נ"ה שהוא ה' וה' |
|
והמדרגה השלישית ג' והיא שלש מאות והרביעית היא ז' והיא שבעת אלפים וצורה ג'ז' |
|
|
וכשתשליך הג' מאות ט"ט ישאר ג' |
|
|
וכשתשליך הז' אלפים ט"ט ישארו ז' |
|
והם ג"ז תחברם כאלו הם אחדים יהיו עשרה גרעת ט' נשאר א' |
|
וא' שנשאר מה' וה' נשארו ב' והם הנשאר מה'ה'ג'ז' |
|
והמדרגה החמישית היא היא ח' והיא פ' אלפי' והששית א' והיא ק' אלף |
|
|
וכשתשליך שמנים אלף ט"ט ישארו ח' כי הם שמנה קשרים |
|
|
וממאה אלף ישאר א' כי הוא קשר א' |
|
וכשתקבץ הח' והאלף כאלו הם אחדים יהיו ט' תשליכם |
|
הנה הנשאר מכל המספר ה'ה'ג'ז'ח'א' הוא שנים |
|
והנה אם תחבר המספר כאלו הם אחדים יעלה כ"ט |
|
תשליך הט' ותקח מן העשרים שנים והוא הנשאר |
|
אבל יותר נקל שתקבץ כל שתי אותיות או שלשה |
|
וכשיתקבץ עשרה תשליך מיד ט' וישאר א' |
|
ואם נקבצנו י"א תקח שנים |
|
וכן תמיד |
|
וישאר בידך פחות מט' |
|
ועל כן אמר המחבר וגרע אותו ט"ט ישאר מכל עשרה אחד |
|
|
ומספר ז'ה'ב' ט'ו'ב' ישאר ד' |
|
והקש על זה בכל מספר |
[al-Bannāʼ] said: the subtraction of 8 leaves 2 for every ten, 4 for every hundred, the even number of hundreds with their exceeding [ranks] are subtracted, and from the odd number of hundreds 4 remains. Multiply the [number of the] tens by two, sum it with the 4 and the units [ ], then subtract it eight by eight.
|
אמר וגרעון ח' ישאיר מכל עשרה ב' ומכל מאה ארבעה וזוגות המאות ואשר עליהם מוגרעים וישאר מנפרד המאות ד' ותכה העשרות בשני' ותקבץ זה עם הד' ועם האחדים ותשליכם שמנה שמנה |
| Explanation: | פירוש כשתרצה להשליך מספר ח"ח ולדעת הנשאר יש לך לדעת כי כל עשרה ישאירו ב' וכל מאה ישאר ד' וזוגות המאות כמו מאתים וד' מאות ושש מאות ושמנה מאות כלם יושלכו ח"ח ולא ישאירו כלום וכן כל האלפים יהיו מה שיהיו כלם יושלכו ח' ח' והוא מה שאמר המחבר וזוגות המאות ואשר עליהם ר"ל המאות והאלפים אשר למעלה מהם במדרגה כלם מוגרעים ולכן כל מספר שיש בו אלפים אינך צריך להסתכל באלפים ההם להשליכם כי מוגרעים הם בעבור כי הזוגות המאות מוגרעים לא ישאירו כלום ג"כ הנה לא ישאר מן המאות כי אם נפרדיהם שהם מאה ג' מאות ות"ק ות"ש ותת"ק ובעבור כי כל נפרד מאלה בין שני זוגות אין לך לקחת מכל נפרדי המאות כי אם ארבעה יהיו מה שיהיו |
| והמשל כי שלש מאות הנה מאתים מושלכים וד' מאות מושלכים לא נשאר כי אם מאה וכבר אמר כי כל מאה ישאיר ד' ולכן אמר וישאר ממאות הזוגות ד' כי ש' ישאירו ד' ותת"ק ישאירו ד' וכן ת"ש וכן ת"ק הנה אין לך להשתדל כי אם בעשרות ובאחדים ואמר שתכה העשרות בשנים ר"ל מספר העשרות שאם היו עשרים תכה ב' בב' יהיו ד' והוא הנשאר מעשרים ואם היו שלשים תכה שלשה בשנים יהיו ו' וכן בכל המדרגות ולכן כשיהיה לך מספר ויש בו אחדים ועשרות ומאות שהם נפרדי' ואלפים יש לך להשליך האלפים ולקחת מנפרדי מאות ד' ותשמרם ותכה מספר העשרות בשנים והיוצא מן ההכאה תקבצנו עם הד' עוד תקבץ עמהם אחדי המספר ותשליך המקובץ ח"ח והנשאר הוא המקובץ והיותר שאיפשר שיהיה זה המספ' המקובץ הוא ל"ה וזה מנפרדי המאות ד' ואם היו עשרות תשעים תכה תשעים בשנים יהיו י"ח והאחדים יהיו ט' הנה הכל ל"א ואם תרצה לא תכה העשרות בשנים אלא כשיהיו פחות מד' כי ד' עשרות הם מוגרעים שמנה שמנה וכן ח' עשרות ולכן היותר שאתה צריך להכות שלשה עשרות וזה כשיהיה המספר שלשים וכן כשיהיה שבעים כי יצאו הארבעים וישארו שלשים וכשתכה אותם בשנים יהיו ו' ומן האחדים היותר שתקח ז' כי השמנה תשליכם ומט' תקח א' ולכן היותר שאפשר שיהיה לפי זה המקובץ יהיה ז' וששה וד' והם י"ז תשליכם ח"ח ישארו א' והוא המבוקש | |
| והמשלרצינו לגרוע מספר ט"ו"ב ה"זה"ב כאלו [18]נתון באוצר לא תשליך ממנו מאומה כי כלו אלפי' ישאר טוב הב' שהם מאתים מושלכים ישארו טו' תכה הששים שהם ששה עשרות בשנים יהיו י"ב תקבצם עם הט' שהם אחדים יהיו כ"א תשליכם ח"ח ישארו ה' והוא המבוקש ואם רצית לא הכית מן הששים כי אם עשרים שהם ב' עשרות בב' יהיו ד' ומן הט' לקחת א' היו הכל ח' והוא המבוקש | |
| ואם היה המספר ה"ב זה"ב' הנה הב' האחרונים אלפים מושלכים והז' שבע מאות והם נפרדים תקח להם ד' ותכה ב' עשרות בב' היו ד' קבצם עם הד' יהיו ח' אם תרצה השליכם וישארו בידך הה' שהם אחדים או קבץ הח' עם הה' שהם אחדים יהיו י"ג תשליך מהם ח' ישארו ה' והוא המבוקש | |
| [al-Bannāʼ] said: in the subtraction of 7, from every ten remains three; from every hundred - two; from every thousand - six; from every ten thousand - four; from every hundred of thousand - five; from every thousand of thousand - one; from every ten thousand of thousand - three; and from there the cycle recures. Therefore, you see the marks 1, 3, 2, 6, 4, 5 beneath the ranks. | אמר וגרעון ז' הוא ישאר מכל עשרה שלשה שלשה ומכל מאה שנים ומכל אלף ששה ומכל עשרה אלפים ארבעה ומכל מאה אלף חמשה ומכל אלף אלף אחד ומכל עשרה אלף אלפים שלשה ומשם ישוב הסבוב ולכן תבחין באלה האותיות א' ג' ב' ו' ד' ה' ושנים תחת המחנות |
| Explanation: | פירוש כשתרצה לגרוע מספר ולהשליכו שבעה שבעה ולדעת הנשאר דע כן מכל עשרה ישארו שלשה סימנם ג' ר"ל אות ג' שמספרה שלשה ומן המאה ישארו שנים סימנם ב' ר"ל אות ב' שמספרה שנים וכן כלם יתקבצו כסדר ששה אותיות שהם ג' ב' ו' ד' ה' א' הג' לעשרות הב' למאות והו' לאלפים והד' לעשרות אלפים והה' למאה אלפים והא' לאלפי אלפים אחרי כן ישוב בסבוב כי עשרת אלפי אלפים ישאירו ג' ומאה אלפי אלפים ישאירו ב' וכן כל המחנות בסדר ובעבור כי ג' היא לעשרה וא' לאלף אלף שוה דומה לאחד הנה יהיה א' סימן לאחדים ויהיו האותיות על סדר זה א' ג' ב' ו' ד' ה' ויחזרו חלילה על המדרגות ר"ל אם היו המדרגות עשרה תכתוב א' ג' ב' ו' ד' ה' עוד א' ג' ב' ו' ואם היו המדרגות י"ב תכתוב שתי פעמים א'ג"ב ו'ד"ה זהו אמרו ושנים תחת המדרגות |
| והמשלרצית לגרוע מספר ז"ז תכתוב המספר והאותיות תחתיהם ותעשה עליהם קו כזו הצורה | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ותכה כל מחנה במה שתחתיה ממספר אותיות ותגרע כשבעה ותניח הנשאר עליהם ותקבץ כל מה שבכל מחנה מן השיורים כמו האחדים ותשליכם ז"ז |
| Explanation: | פי' אחר שתכתוב המספר הנזכר שהוא ט' אלפים ותר"נ אלף וש'כ"ח ותכתוב תחתיו האותיות ותעשה להם קו כזאת הצורה תכה כל מחנה ר"ל כל אחת מן המחנות או אמור מדרגות כמה שתחתיה ממספר האותיות ותגרע בשבעה ותניח השאר עליה |
| והמשל הכית ח' בא' היו ח' גרעת ז' נשאר א' כתבת אותו על הקו על הח' א"כ הכה ב' בג' שתחתיו יהיו ח ב ג 0 ה ו ט ו' ואין שם להסיר ז' כתוב הו' למעלה וכן תכה ג' בב' שתחתיו יהיו ו' ואין בהם להסיר ז' תכתבם על הקו א ג ב ו ד ה א תכה צפר בששה הנשאר צפר תכתבנה על הקו תכה ה' בד' שתחתיו יהיו עשרים גרע כל ז' ישארו ו' כתבם על הקו עוד הכה ו' בה' שתחתיו יהיו שלשים גרע כל ז' הנשאר ב' כתוב על הקו תכה ט' בא' שתחתיו יהיו ט' גרע ז' הנשאר ב' כתוב על הקו והנה תמצא על הקו שיורים א ו ו 0 ו ב ב קבץ אותם כמו אחדים ר"ל א' וו' הם ז' תקבצם עם הו' השני והיו י"ג עם הו' השלישי יהיו י"ט ועם הב' יהיו כ"א ועם הב' השני יהיו כ"ג תסיר כ"א שהם ז"ז ישארו ב' והוא הנשאר מכל אותו המספר אחר שהשלכת אותו ז"ז וכן תעשה בכל הדומה לזה והסבה שתכה מה שבמדרגה באות שתחתיה היא כי העשרה שאמרנו שישאיר שלשה הוא עשרה אחד אבל שני עשרות ישאירו ו' ושלשה עשרות ישאירו ט' וכן כלם לכן במשל הזה שלמעלה שהיו העשרות שנים היו משאירים ולכן הכינו הב' שהוא מספר העשרות בג' שהוא שיור עשרה היה היוצא מן ההכאה ו' וכן מספר המאות הם ג' וכל מאה ישאיר ב' הנה הג' מאות ישאירו ו' לכן הכינו מספר המאות שהוא ג' בב' שהוא שיור מאה היה היוצא ו' והמדרגה החמשית שהוא חמשים אלף הנה כל עשרת אלפים ישאירו ד' הנה ישארו החמשים אלף עשרי' והוא הכאת ה' שהוא מספר העשרות אלפי' בד' שהוא שיור עשרת אלפים וגרעת י"ד מן העשרים היה הנשאר ו' וזה ידוע וכתוב הנשאר למעלה מן הקוים והשיורים | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם תרצה הכה מה שבמחנה אחרונה בשלשה וגרע אותו ז"ז ותוסיף הנשאר על מה שקודם לו ותכה בשלשה ותגרענו ז"ז ותוסיף הנשאר על מה שקודם לו ותכה בג' ותגרענו ז ז ותוסיף הנשאר על מה שקדם לו ואם לא יהיה במחנה אשר קודם לו מספר הכה בשיור שבידך בשלשה וגרע בשבעה ועשה כן עד שתגיע אל האחדים |
| Explanation: | פירוש זה דרך אחרת להגעת איך תגרע המספר שבעה שבעה |
| והמשל במספר הנזכ' תכתוב אותו ותעשה אותו עליו קו כזו הצורה ב' הכה הט' שהיא המחנה האחרנה בשלשה יהיו כ"ז תגרע כל ז' ישארו ו' קבצם עם הו' הקודם ח' ב' ג' 0 ה' ו' ט' לט' יהיו י"ב תכה אותם בג' יהיו ל"ו תסיר כל ז' הנשאר א' הוסף אותם [19]על ה' הקודמים להם יהיו ששה הכה אותם בג' יהיו י"ח תסיר כל ז' ישארו ד' ובעבור שאין קודם לה מספר שתקבץ עמה כי אם צפר תכה הד' עצמה בג' יהיו י"ב גרע ז' הנשאר הוסף אותם על ג' הקודם לצפר יהיו ח' הכה אותם בג' יהיו כ"ד גרע כל ז' הנשאר ג' הוסף אותם על ב' הקודם לג' יהיו ה' תכה אותם בג' יהיו ט"ו גרע כל ז' הנשאר א' הוסף אותם על הח' שהם אחדים יהיו ט' אינך צריך להכותם בג' רק הוצא ז' ישארו שנים כתוב אותם על הקו והם הנשארים מן המספר אחר שתשליך אותו ז"ז הוא אמרו עד שתגיע אל האחדים והוא המבוקש והסבה בהכאה בג' בעבור כי כל מדרגה תחשב עשרות וכבר ידעת למעלה שכל עשרה ישאיר ג' | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם תרצה שים המדרגה האחרונה עשרות וחבר אליה מה שקודם לה באחדי' וגרע כל ז' אח"כ שים הנשאר עשרות וחבר עליהם מה שקודם להם באחדים ותגרע כן |
| פירו' זה דרך אחרת לגרוע המספר ז"ז | |
| והמשל במספר עצמו כתוב אותו בזו הצורה ותשוב המדרגה האחרונה שהיא ט' עשרות וחבר לה אשר קודם לה על שהיא ו' אחדים יהיה הכל צ"ו גרע כל ז"ז הנשאר ה' חשוב הה' הנשארים עשרות וחבר עמם הה' הקודם להם כאלו הם אחדים יהיה המחובר נ"ה גרע כל ז' הנשאר ו' חשוב אותם עשרות ובעבור שקודם להם צפר אין לה מה שתחבר עמם להיות אחדים הנה יהיו ששים גרע כל ז' הנשאר ד' חשוב במ' וקבץ אליהם ג' יהיו מ"ג גרע כל ז' הנשאר א' חשוב אותו לעשרה וחבר עמם ב' הקודם להם יהיו י"ב גרע כל ז' הנשאר ה' חשוב אותם בעשרות והם נ' חבר אליהם ח' יהיו נ"ח גרע כל ז' הנשאר ב' כתוב אותו על הקו והוא הנשאר מן המספר אחר שתשליך אותו ז'ז' וכן תעשה בכל מספר וזה הדרך הוא היותר נהוג בגרעון מספר שבעה |
].
this is the remainder from 55, which is 5 and 5.
subtract them.
], and take two for the twenty 
, and this is the remainder.
.
.
Checking - Subtraction |
פרק באופן המבחן באלה הגרעונות |
| אמנם הקבוץ גרע כל שטה ממנו וקבץ הנשאר מהם ותגרענו ומה שנשאר הוא התשובה גרע המקובץ יסכים עם התשובה | |
| פירו' אחר שהראה לך דרך בשלשה גרעונות ואמר כי הן צריכין לבחון בהם מיני המספר יגיד לך עתה איך תבחין בהם והתחיל בקבוץ ואמר כי כשתקבץ מספר אל מספר ותדע המקובץ מהם ותרצה להבחין באלה הגרעונות אם הוא אמת תכתוב השתי שטות אשר תרצה לקבץ וקבצם וכתוב המקובץ על הקו כאשר ידעת בשער הקבוץ ויהיה ע"דמ קבוץ נ"ב אלף ופ"ז עם מ"ז אלף רצ"ג היה המקובץ צ"ט אלף ש"פ כזו הצורה: | |
| ותרצה לבחון ע"ד ט"ט תגרע השטה שהיא נ"ב אלף פ"ז ישארו ד' כתבם אצלם חוץ לשטה לצד שמאלך וגרע השטה השנית שהיא מ"ז אלף רצ"ג ישארו ז' כתבם חוץ לשטה תחת ד' קבץ הד' עם הז' יהיו י"א גרע ט' ישארו ב' והם יקראו התשובה כמו שידעת למעלה כתוב אלה השנים על הקו חוץ לשטה על הד' והז' א"כ גרע שטת המקובץ שהיא צ"ט אלף ש"פ יהיה הנשאר ד ב' מסכים עם התשובה לכן תדע כי מה שקבצת הוא כן ר"ל אמתי | |
| ודע כי מה שלמד המחבר בזה המאמר שתגרע הוא מאמר סתם כי לא אמר: תגרע בט' ט' ולא בח' ח' ולא בז"ז רק אמר: תגרע סתם ורצונו שתגרע על דרך השלשה ב-ב גרעונות וכשיצא אמתי בשלשתם אז הוא אמת והרבה בזה כי אין די בגרעון ט' לבדו ולא באחד מן האחרים לבדם ז כי הוא אפשר קרוב שיהיה טעות ויצא במבחן שהוא אמת ר"ל יסכים המבחן מבלתי שיתוסף מדרגות במקובץ כי הוא אמר למעלה כי היותר שיוסיף המקובץ על מדרגות הגדולה שבשטות המתקבצות היא מדרגה אחת ואם יתוסף יותר וכן יש לומר אם יפחות ממנה כלום המעשה בלתי אמתי ולכן אמרתי כשתבחין בגרעון ט' לבדם ד"מ וכן באחת לבדו מח' או מז' אע"ף שלא יתוספו המדרגות ולא יפחתו מן הראוי אפשר קרוב הוא שיהיה במקובץ טעות ויסכים המבחן | |
| והמשל בצורה שעשינו כי התשובה מהשטות השנים היה ב' והנשאר מן המקובץ שהוא צ"ט אלף ש"פ הוא ב' ג"כ מסכים עם התשובה וידוע כי אם נפל הטעות במקובץ שהקדים ג' לח' היה המקובץ צ"ט אלף תתג וכשתגרע זה ט"ט יהיה הנשאר גם כן ב' וכן אם הוספת במקובץ מדרגה אחת שזה אפשר והיית כותב בה ט' שהוא תת"ק אלף היה הנשאר מן הגרעון גם כן ב' מסכים עם התשובה ולכן צריך לגרוע בכל הגרעונות ואז אי אפשר כל כך קרוב שיסכי' המבחן ויהיה טעות אע"פ שהוא אפשר | |
| והמשל קבצת תק"ה עם אלף וט' היה המקובץ אלף תק"יד כזו הצורה וכשתגרע השטה האחת ט"ט ישאר א' וכן כשתגרע ח' ח' וכן כשתגרע ז' ז' הנשאר אחד וכן מן השטה השנית ה 0 ה בכל גרעון ישאר א' תקבץ אחד אל אחד יהיו ב' והיא התשובה בשלש גרעונות וכן כשתגרע אלף תק"י"ד שהוא המקובץ בשלש גרעונות יהיה הנשאר ב' מסכים עם התשובה וזה אמתי אבל אם טעות וכתבת על הקו במקום אלף תק'יד שני [20]אלפים י"ח בזו הצורה ח'א'0'ב' היה מסכים ג"כ היה מסכים נ"ה במבחן עם התשובה ולא נתוספה מדרגה ומזה הרבה מאד אלא שבגרעון ט' לבדם יפול הטעות בפעל מֻעט כאלו תאמר שהקדמת ג' לח' כמו שכתבנו למעלה אבל בשלש גרעונות צריך להחליף רוב המספרים או כלם כמו שראית שנתחלף מספר ד"א ה"א במספר ח"א' 0' ב' וזה רחוק מאד להתחלף אע"פ שהוא אפשרי ולכן הראוי להבחין בכל השלשה | |
| ולכן אמר המחבר תגרע סתם ורצונו בשלשה כלם יחד וכמו שהוא בקבוץ שצריך וראוי לעשות בשלשה גרעונות וכן בשאר המעשים | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ואמנם הגרעון גרע הנגרע ממנו ושמור הנשאר וגרע המוגרע והשלך שיורו מן השמור ואם היה פחות הוסף עליו הגרעון והשלך מן המקובץ תשאר התשובה גרע הנשאר מן השאלה יסכים התשובה או תקבץ שיור המוגרע אל שיור השאר יסכים התשובה או תקבץ שיור המוגרע אל שיור הנשאר יסכים עם שיורה נגרע ממנו |
| Explanation: | פירוש כשתגרע מספר ממספר ותרצה לדעת על ידי הגרעונות השלשה אם המעשה אמתי אמר שתגרע הנגרע ממנו ותשמור הנשאר וזה הנשאר יקרא שמור |
| והמשל גרענו מן ח' אלפים תקמג' ד' אלפי' תקכ"ה היה הנשאר שלשת אלפים תשי"ח כזו הצורה והנה הנגרע ממנו שהוא ג"ד ה"ח כשגרעונוהו ט"ט היה הנשאר ב' כתבנום חוץ לשטה ושמרנום א"כ אמר וגרע המוגרע והשלך שיורו מן השמור ר"ל המוגרע שהוא ה"ב ח"ד גרענוהו ט'ט' היה שיורו א' כתבנוהו ג"כ חוץ לשטה תחת הב' השמור השלכנו א' מב' הנשאר א' כתבנוהו למעלה מן הב' והא' חוץ לשטת הנשאר מן השאלה וגרענו הנשאר שהוא ח"א ז"ג בט"ט ונשאר א' מסכים עם הנשאר מן שתי השטות והוא המבוקש וזה כאשר היה הנשאר מן הנגרע ממנו יותר מן הנשאר מן המוגרע כמו בזה המשל שהשיור מן המוגרע ממנו ב' והשיור מן המוגרע א' והשלכנו א' מב' אבל אם היה בהפך שהיה השיור במוגרע יותר איך תגרע אותו מן המעט | |
| לכן אמר המחבר ואם היה פחות הוסף עליו הגרעון ר"ל אם היה השיור מן הנגרע ממנו פחות משיור המוגרע ולא תוכל לגרעו ממנו תוסף על שיור הנגרע ממנו שהוא הפחות הגרעון שהוא במשל הזה ט' כלומר הוסף עליו המספר שבו אתה גורע וא"כ תגרע ממנו שיור המוגרע | |
| והמשל גרענו ה"ב ח"ד מן ג"ד ה"ח הנשאר ח"א ז"ג בצורה הזו גרענו בט"ט היה השיור הנגרע ממנו ושיור המוגרע ד' לא נוכל לגרוע ד' מב' נוסיף הגרעון שהוא ט' על הב' היו י"א גרענו ממנו ד' הנשאר ז' כתבנום למעלה חוץ לשטה וגרענו הנשאר למעלה מן הקו ט"ט הנשאר ז' הסכים עם הנשאר מן השטות וכן אלו היה הגרעון ז"ז היתה מוסיף ז' ואם ח"ח היית מוסיף ח' ויצא לך המבוקש | |
| אמר או תקבץ שיור המוגרע שהוא ד' בזו הצורה עם שיור הנשאר ר"ל מן השאלה שהוא ז' יהיו י"א תוציא ממנו ט' הנשאר ב' מסכים עם שיור הנגרע ממנו וזה נוהג הן שיהיה השיור של הנגרע ממנו פחות או יותר ואם היו השיורים שוים כאלו היו המספרים על דרך משל כזו הצורה | |
| גרענו אותם ט' יהיה הנשאר מן הנגרע ממנו א' וכן מן המוגרע ממנו א' גרענו א' מן א' הנשאר צפר כתבנוה למעלה גרענו הנשאר שעל הקו ט"ט לא נשאר כלום והוא צפר והוא צפר מסכים עם הנשאר מהשטות והקש על זה בשאר הגרעונות של ח"ח ושל ז"ז | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ואמנם ההכאה נגרע המוכים ונכה הנשאר מן הא' מהם בשיור האחר ונגרע ומה שנשאר הוא התשובה נגרע היוצא מן ההכאה יסכים עם התשובה |
| Explanation: | פירוש כשהכית מספר במיספר ותרצה לדעת אם היוצא אמתי על ידי אלה הגרעונות תגרע השני מספרים שהכית האחד באחר כל אחד לבדו ותדע שיורו |
| והמשל הכית מספר ז'ה"ב במספר ט'ו"ב שהם מאתים וחמשים ושבעה במאתים וששים ותשעה היוצא מן ההכאה ג' ג' א' ט' ו' גרענו ז'ה'ב' בגרעון ט' ט' הנשאר ה' וכן גרענו ט'ו"ב היה הנשאר ח' הכינו ה' שהוא שיור אחד המוכים בח' שהוא שיור השני היו מ' גרענום ט"ט נשאר ד' והיא התשובה גרעון ג"כ היוצא מן ההכאה שהוא ג"ג א' ט"ו בגרעון ט"ט נשאר ד' מסכים עם התשובה וכן בכל הדומה לזה וכן תעשה בגרעון ז"ז וגרעון ח"ח והקש על זה | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמר וזה כולל בשלם ובשברים אחר הצעתם |
| Explanation: | פי' אמר כי מבחני הקבוץ והגרעון וההכאה הכל שוים בשלמים ובשברים אחר הצעת השברים והשברים והצעתם תדע הכל לפנים מן השער שלהם בג"ה יתעלה ויתברך שמו והמבחן שוה שתגרע כל הצעה כמו שעשינו בשלמים ויסכים הנשאר כי הצעת השברים ישוב המעשה בקבוצה וגרעונה והכאתה בשלמים |
| [al-Bannāʼ] said: | [21]אמר ואמנם החילוק וקריאת השם תגרע היוצא ואשר עליו החילוק או אשר ממנו תקרא שם ותכה שיור האחד בשיור האחר ותגרענו והנשאר הוא התשובה וגרע המחולק יסכים עם התשובה וזה המעשה ג"כ כולל בשלמי' ובשברים אחר הצעתם |
| Explanation: | פי' לפנים בשער החילוק יתבאר כי החלוק על שני פנים חלוק הרב על המעט וזה נקרא חלוק סתם בשם זוגו והשני חלוק המעט על הרב ויקרא קריאת שם ובחילוק יש שלשה מספרים כמו בקיבוץ ובגרעון ובהכאה המספר האחד הוא הנקרא המחולק באופן הראשון ובשני נקרא הקרוי שם והמספר השני נקרא הנחלק עליו באופן הראשון ובשני נקרא אשר ממנו נקרא השם והמספר שלישי נקרא היוצא בשני פנים אלא שבראשון הוא או שלם או שלם ושברים ובשני הוא תמיד שברים |
| המשל לראשון נרצה לחלק מאתים על עשרה היוצא עשרים ומאתים הוא המספר המחולק עשרה הוא הנחלק עליו עשרים הוא היוצא ובאופן השני נרצה לחלק עשרים על כן היוצא בחילוק הוא שנקרא שם לעשרים מן הכ"ז ונאמר עשרים חלקים מכ"ז הנה עשרים הוא המחולק והוא הקרוי שם וכ"ז הוא אשר ממנו תקרא שם ועשרים חלקים מכ"ז הוא היוצא ואמר כי כשתחלק מספר על מספר ויצא היוצא בחלוק ותרצה לדעת אם הוא אמתי שתגרע היוצא ובמשל הזה של מאתים על עשרים הוא עשרה גרע אותו ט"ט הנשאר א' ותגרע ג"כ הנחלק עליו שהוא כ' ישארו ב' תכה הא' בב' יהיה ב' והוא התשובה א"כ גרע המחולק שהוא מאתים ישארו ב' יסכימו התשובה ובמשל השני שהוא עשרים על כ"ז והיוצא עשרים חלקים מכ"ז גרע היוצא שהוא עשרים חלקים מכ"ז ט"ט ישארו ב' וגרע הכ"ז שהוא הנחלק עליו או אמור אשר ממנו נקרא השם לא ישאר כלום הנה ב' היא התשובה וגרע המחולק שהוא עשרים ישארו שנים ויסכים התשובה וכן תעשה בחלוק השברים אשר הצעתם כמו שתדע בשער השברים ושם תדע כי ההצעה בשלמים ובזה המשל שהמשלנו פה באמרנו עשרים חלקים מכ"ז העשרים הם ההצעה לכן גרענום ט"ט ואלו רצית לומר במקום אמרך עשרים חלק מהעשרי' שני שלישים ושני שלישי שלישי שליש או ששה תשיעיות ושני שלישי תשיעית הרשות בידך ובזה ההצעה היא עשרי' תגרע אותם ט"ט ישארו שנים כמו שנזכר שיסכימו התשובה נשלם השער הג' ויבא שער הרביעי זה השער |
Chapter Four: on the Multiplication and the Illustration of its Properties |
השער הרביעי בהכאה והקרבת עניניו |
| Definition of the multiplication operation: the multiplication is an allusion of the duplication of one of the numbers by the measure of the units that are in the other. | ההכאה רמז על כפל אחד המספרים בשעור מה שבשני מן האחדים |
| והוא יחלק על שלשה ההכאה הראשנה ההכאה בהעתק והשני בחצי ההעתק והשלישי בזולת ההעתק | |
| Explanation: the meaning of the multiplication in the Holy tongue is known and here it is translated and refers to the duplication of a number as many times as the number of the units that are in another number. | פירוש ההכאה הנחתה בלשון הקדש ידועה וכאן היא מועתקת ורומזת על כפילת מספר פעמים רבות כמספר האחדים אשר במספר אחר |
|
והמשל הכאת י"ח בט"ו |
| הרצון בזה לכפול י"ח פעמים שהם מספר האחדים שבמספר י"ח | |
| כי אין האחדים הנזכרים פה הם מדרגות האחדים אלא כל אחד ואחד שבמספר יהיה מספרם עשרות או מאות או זולת זה מה שיהיה מן המספרים | |
| כי מספר שכ"ג על דרך משל כל כך אחדים יש בו וכל כך פעמים וכפול המספר השני אשר נכה אותו בו זהו אמרו בשעור מה שבשני מן האחדים | |
| ואמר כי יחלק לשלשה ר"ל שלשה מינים נבדלים במעשה ההכאה | |
| אבל ההכאה והיוצא ממנה הכל אחד | |
| Definition of the multiplication by shifting: the first part is called multiplication by shifting, i.e. that he writes first the ranks of the first number and the second [number] in a known order. He starts to multiply one rank of the first number by all the ranks of the second number, then shifts the order of the ranks beneath another rank. This is called shifting. | החלק הא' יקרא הכאה בהעתק ר"ל שיכתוב תחלה מדרגות המספר האחד והשני לו בסדר ידוע ויתחיל להכות מדרגה אחת מן המספר האחד בכל מדרגו' המספר השני אח"כ יעתיק סדר המדרגות לתחת מדרגה אחרת זהו הנקרא העתק |
| והחלק השני בחצי העתק | |
| והשלישי בזולת העתק | |
| והוא יבאר אותם אחד אחד |
Multiplication by shifting |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Horizontal multiplication |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: the first category is the multiplication by shifting and erasing called horizontal multiplication, and it is that you place the multiplicand and the multiplier in two lines, so that the first rank of the multiplier is beneath the last rank of the multiplicand. | אמר החלק הראשון הוא הכאה בהעתק הוא המחיקה הנקרא שוכב והוא שתניח המוכה והמוכה בו בשתי שטות ותהיה הראשונה שבמדרגות המוכה בו תחת האחרונה שבמדרגו' המוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל רצינו להכות מספר נ"ד במספר מ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כתבנו אותם כך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה הראשנה שבמדרגות המוכה בו שהוא מ"ה והיא ה' היא תחת המדרגות האחרונה מהמוכה שהוא נ"ד והיא ה' גם כן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ונקרא זה המעשה שוכב בעבור ששתי שטות המספר שוכבות כאשר אתה רואה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם רצית להכות רנ"ג באלף של"ה ד"מ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכתוב אותם כך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן כל הדומה לזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' והכה אותם בכלל המדרגות המוכה בו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותתחיל בכתיבת היוצא משם הולך על השטה מתדבק בשטת המוכה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והעתיק המספר המוכה בו על הנחתו תחת המדרגה אשר תמשך לה היא קודם לה והכה אותה בכלל מדרגות התחתונה על דמיון הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכל מה שתכה במספר קבץ היוצא עם מה שעל ראש אותו המספר מן היוצא [22]קודם ותניחנו כמו שראוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזה המעשה כולל בענין ההכאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
calculation on the margins:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation:
|
פי' אומרו והכה אותה ר"ל המדרגה האחרונה שבמספר העליון הנקרא המוכה והיא ה' בזאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שתכה אותה בכל מדרגות המוכה בו ר"ל בכל מדרגות המספר התחתון |
8 45 455 534 534 534 978 978 978
| וזה כשתכה ה' בט' והתחיל בכתיבת היוצא שהוא מ"ה הולך על השטה מתדבק בשטת המוכה ר"ל שתכתוב האחדים מהיוצא שהם ה' על ט' והארבעים שהם ד' על שמאלך כראוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן תכתוב היוצא מהכאת ה' הנזכרת בז' שהיוצא הוא ל"ה תכתוב הה' על הז' והשלשים שהם ג' לצד שמאלך על הט' והה' ובזה המעשה אתה הולך להתדבק עם השטה העליונה שהוא המספר המוכה והג' שתכתוב על הה' צריך שתקבצם עם הה' ויהיו ח' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| זהו מה שאמר א"כ וכל מה שתכה במספר קבץ היוצא עם מה שעל ראש אותו המספר מן היוצא קודם ותניחנו כמו שראוי ר"ל כמו שעשית עתה שקבצת הג' עם הה' שהיו קודם והיו ח' הנחתם שם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואלו היו עד"מ י"א או י"ב היית כותב האחדים שם והעשרות לצד שמאלך אחר שהיית מקבץ עם אשר שם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכל זה כמו שאתה רואה בצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואחר שתשלים להכות כל מדרגה האחרונה ההיא על כל המספר תעתיק המספר תעתיק המספר התחתון עד שתהיה המדרגה הראשנה שהיא ח' במשל תחת הג' העליונה שהיא נמשכת לאותה שהכית קודם ר"ל הה' ותשוב להכות המדרגה השנית בכל המספר וכן תעשה תמיד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותמצא המספרים אשר למעלה מן הכל הוא היוצא מן ההכאה והוא בצורה הזאת ב'ה'ב'ב'ב'ה' וכן כל הדומה לזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ודע כי זה המעשה נקרא המחיקה בעבור כי נהגו לכתוב בלוחות שועים ומשוחים בדרך שהנכתב בהם ימחק מחיקה שלא ישאר ממנה רושם כלל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולכן כאשר יקבץ מספר עם מספר אשר על הראש כמו שנזכר במשל שקבצת הג' עם הה' והיו [ח'] מוחקים הה' וכותבים במקומה הח' וכן תמיד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכשמעתיקים השטה התחתונה מוחקים אותה ממקום כתיבה שהיא ראשיתה עד סוף העליונה וכותבים אותה בדרך שתהיה הראשנה ההיא תחת השנית הקודמת לאחרונה מן השטה העליונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולכן כשישלם המעשה ימצאו האחדים שבמספר התחתון תחת האחדים אשר במספר העליון וכן העשרות תחת העשרות וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולמעלה לא ימצאו מן השטה העליונה כלום אבל ימצא במקומה היוצא מן ההכאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואלו היתה זאת הצורה בלוח היה הנשאר באחרונה כזו הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזה בנייר א"א לכתבו ולציירו ובעבור כי איננו נמחק ולכן תכתוב הכל זה למעלה מזה כמו שהוא באותה הצורה וכן תעתיק זה למטה מזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והיותר נכון שלא לקבץ כלום אלא לכתוב כל היוצא במקום הראוי לו ולקבץ כל שיטה באחרונה כדין הקבוץ הכולל כמו שזה יעשה בהכאה שתזכר לפנים שהיא נעשית בלוח מחולק בבתים מרובעים ואלכסונים כי שם יכתבו כל המספרים היוצאים ואחר יקבצו יחד ויצא מהם המבוקש בהכאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולפי הדרך הזה תהיה הצורה בזה המספר הנזכר למעלה כזו הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והיוצא נכתב למטה מן הכל |
3 
34 45 455 4550 534 534 534 534 978 978 978 978
| ואתה רואה כי כשהכית ה' בט' היו מ"ה כתבת האחדים שהם ה' על הקו כנגד הט' והד' שהם מ' לצד שמאל כראוי | |
| וא"כ הה' בז' היוצא ל"ה כתבת הה' שהם אחדים למעלה על הקו כנגד הז' והג' לצד שמאלך על הה' אשר על הט' | |
| וא"כ הכית הה' בח' היו מ' כתבת צפר שהיא מקום אחדים על הקו כנגד הח' והד' לצד שמאלך על הה' אשר כנגד הז' ונשלמה ההכאה הה' שמת עליה נקודה |
2 
2 27 27 272 34 34 341 341 4550 4550 4550 45504 534 534 534 534 978 978 978 978
| והעתקת ח'ז'ט' לצד ימינך עד שהיתה ח' תחת ג' הכית ג' בט' היה כ"ז כתבת הז' שהם אחדים כנגד הט' על הקו על הה' ועל הד' והעשרים שהם ב' לצד שמאלך על הה' ועל הג' | |
| עוד הכית ג' בז' היוצא כ"א כתבת הא' שהיא אחדים על הקו כנגד הז' על הצפר והכ' שהיא ב' על הה' והד' והז' לצד שמאלך | |
| הכית הג' בח' היו כ"ד כתבת על הקו הד' שהם אחדים כנגד הח' והכ' שהיה ב' על הצפר מעל הא' ונשלמה הכאת הג' תעשה עליה נקודה |
3 
32 
32 2 26 26 26 272 272 272 2723 341 341 3418 3418 45504 45504 45504 455042 534 534 534 534 978 978 978 978
| ותעתיק ח'ז'ט' לצד ימינך עד שתהיה הח' תחת הד' והז' תחת הג' והט' תחת הה' ותכה ד' בט' יהיו ל"ו תכתוב הו' שהם אחדים כנגד הט' על הקו על הצפר ועל הא' ועל הב' והשלשים שהם הג' לצד שמאלך על הקו על הה' וד' וז' וב' | |
| עוד הכה הד' בז' יהיו כ"ח תכתוב הח' שהם אחדים כנגד הז' למעלה מן הקו על הד' והעשרים שהם ב' על הצפר וא' וב' וו' לצד שמאלך | |
| הכית ד' בח' היו ל"ב כתבת הב' שהם אחדים כנגד הח' למעלה מן הקו והשלשים שהם ג' לצד שמאלך על הד' והח' | |
| ונשלם כל המעשה [23]בהכאה |
32 
32 
32 
32 26 26 26 26 2723 2723 2723 2723 3418 3418 3418 3418 455042 455042 455042 455042 534 534 534 534 978 978 978 978 2 52 252
| א"כ תתחיל לצד ימינך למעלה מן הקו תמצא ב' לבדם תכתוב אותם תחת הקו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכנס בשורה השנית תמצא ד' וח' וג' תקבצם יהיו ט"ו תכתוב ה' למטה לצד שמאלך מן הד' וישארו בידך עשרה שהם א' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכנס בו בשורה השלישי' תמצא א' וב' וו' וב' וא' שבידך תקבץ הכל יהיו י"ב תכתוב שנים אחר הה' והד' למטה מן הקו השפל לצד שמאלך וישארו בידך עשרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכנס בשורה הרביעית וכן עד תשלום כל השורות ע"ד הקבוץ יצא לך המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואנחנו נהגנו לעשות צורה מקוים כדמות מגדל למעלה ומדרגות למטה המדרגות להעתקה והמגדל להכאה וזו צורתו במשל הנזכר כדי שלא יתערבו המספרים וההעתקות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותמיד כאשר תכה מספר במספר תעשה אחדים או הצפר על ראש המדרגה שתכה בה ר"ל אשר בשטה התחתונה והעשרות לצד שמאלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם לא היו עשרות תכתב גם כן צפר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם תכה בצפר תכתוב שתי צפרות אחת במקום האחדים ואחת במקום העשרות כדי שתמיד תכתוב שתי מדרגות כי בזה הדבר יותר שוה ויותר שמור מן הטעות וזה ראוי בכל דרכי ההכאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולפנים תדע כי כשתכה מספר בא' לא יוסיף ולא יגרע | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכשתכה מספר בצפר היוצא צפר וראוי לכתוב בכל זה שתי צפרות כמו זכרתי להשמר מן הטעות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם תכה צפר בכל המספרים כל כך צפרות תכתוב כאלו הַיִתַ מכה מספר במספר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Vertical multiplication |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר וממנו מין אחר יודע בעומד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והוא שתשים שטות המוכי' עומדים ותהיה הראשנה שבמדרגות המוכה בו נכה המדרגה האחרנה מן המוכה ותעשה בהם כמו שעשית בשוכב מהעתק ומחיקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' אין בין זה ובין הדרך הראשון אלא שהמספרים בראשון שוכבים והיוצא יהיה למעלה במקום המספר המוכה ובזה הדרך המספרים עומדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמספר היוצא יהיה ג"כ לימין או לשמאל במקום המספר המוכה ג"כ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
כי אתה תכתוב אותם במשל הנזכר למעלה ד'ג'ה' וח'ז'ט' כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| או כזו הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכשתהיה ההכאה כתובה בלוח מן הלוחות השועים שתוכל להעתיק ולמחוק יצא באחרנה כזו הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| או כזו הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אבל כשתכתוב בנייר שלא תוכל למחוק הנה יצאו ההכאות כלם לצד ימין או לצד שמאל כפי מה שתרצה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וההעתקות לצד השני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואנחנו קוראים זה בעל הכנפים והא' המגדל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ויבא בעל הכנפים כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם תרצה לעשות שני אלה המינים בלא העתק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכתוב המספרים בשוכב כהלכתם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותתחיל להכות המדרגה האחרונה מהמוכה בכל מדרגו' המוכה בו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותכתוב היוצא כמו שכתבת בנזכר למעלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| או תרשום נקודה על השורה השנית אשר למעלה מן הקו לסימן כי שם תתחיל לכתוב העשרות כשתכה המדרגה השנית מן המורה במספר המוכה בו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ומשם תלך על סדר עשרות ואחדים כמו שעשית בראשונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותרשום נקודה בשורה שלישית כי שם תתחיל לכתוב עשרות כשתכה מדרגה שלישית מן המוכה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן עד שתשלים ההכאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן ג"כ תעשה בעומד בעל הכנפים ובכל הדומה לזה וזה יותר נקל ויותר נאות |
Multiplication by partial shifting |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' והחלק השני והוא הכאה בחצי העתק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולא יצוייר אלא בשני מספרים מתדמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וצורתו שתניח א המספרים מתדמים בשטה ותשים בין מדרגותיו סימנים כנקודות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותכה המדרגה האחרנה בנפשה ותכתוב היוצא למעלה ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עוד תכפול אותה ותעתיקנה במקום הסימן אשר קודם לה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| א"כ תכה המדרגה השנית הקודמת לה במועתק ובנפשה ותרשום היוצא מכל הכאה על ראשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עוד תכפול אותה מדרגה שהכית כמו שעשית תחלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עוד תעתיקנה במקום הסימן הקודם לה ותעתיק המוכפל תחלה כראוי לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והכה מה שבמדרגה אשר קודם הסימן שהמועתק במקומו בכלל המוכפל ועוד בנפשה כמו שעשית בתחילה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולא תסור לעשות כן מהכפילה וההעתק וההכאה עד שתבא על כל השטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' גם זה הדרך על דרך המחיקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר כי הוא על שני מספרים דומים כמו המרובע כאלו תאמר ת"שנ"ב בת"שנ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
אמר שתכתוב אחד מהם בשטה אחת ותניח ריוח בין מדרגה למדרגה לשום שם סימן נקדה כזו הצורה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שתכה המדרגה האחרונה שהיא במשל ב' יצא מההכאה ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אמר שתכתוב זה היוצא למעלה מן הב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| א"כ אמר שתכפול אותה ר"ל הב' תהיה ד' ותעתיקנה במקום הסימן אשר קודם לה ר"ל תכתבנה במקום הנקודה שקודם הב' ותמחוק הב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| א"כ אמר שתכה המדרגה השנית שהיא [24]ה' במשל במועתק שהוא ד' יהיו עשרים ובנפשה יהיו כ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שתכתוב היוצא מכל הכאה על ראשה תכתוב במשל העשרים על הד' ר"ל תכתוב על הד' צפר וב' על הד' אשר על הקו לצד שמאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כי כן הוא מקומם האחדים על ראש המוכה בו והעשרות לשמאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן תכתוב הכ"ה שהם מהכאת הה' בנפשה על ראשה ה' שהם האחדים ועל הצפר שעל הקו ב' שהם עשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אמר עוד תכפול אותה המדרגה שהכית שהיא ה' יהיו עשרה כמו שעשית בד' הראשון ותעתיקנה במקום הסימן שהיא הנקו' אשר קודם הה' תעשה צפר במקום הנקודה וה' במקום הה' ותמחוק הה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| א"כ תעתיק המוכפל תחלה כראוי לו ר"ל תעתיק הד' אל מקום הה' תמצא שם אחד תחברנה עם הד' יהיו ה' והצפר תשאר במקומה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן בכל זה המעשה כשתעתיק תחבר האחדי' המועתקים עם העשרות אשר לימין והעשרות אינם כי אם אחד תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואולם אם היתה במוכפלת הראשו' עשרה כאלו תאמר שהיה המוכפל הראשון י"ד הנה היית מעתיק הד' ומחברם עם הא' כמו שעשית אבל העשרה אשר לשמאל קודם הד' היית מעתיק הא' ג"כ במקום הד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ועוד נביא משל שני יהיה בו זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואחר שהעתקת הד' במשל וחברתו עם א' והיו ה' אמר שתכה מה שבמדרגה אשר קודם הסימן והיא במשל ז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר הסימן שהמועתק במקומו ר"ל ששם הצפר במקום הנקו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם היה במוכפל אחדים היו שם כתובים מועתקים במקום הצפר ובמשל השני תמצא זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שתכה אותה בכלל המוכפל ועוד בנפשה כאשר עשית תחלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנה תכה ז' בה' שהוא כלל המוכפל יהיו ל"ה תכתבם על ראש הה' על הקו תכתוב הה' שהם אחדים על הה' אשר על הקו והשלשים שהם ג' לצד שמאל על הצפר והב' שעל הקו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עוד תכה אותה בנפשה הז' יהיו מ"ט כתוב הט' על הראש הז' על הקו וארבעים שהם ד' לצד שמאל על הקו כנגד הצפר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ונשלם המעשה תקבץ מה שעל הקו יהיו ט'ד'0'ו'ז' והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שתעשה כן תמיד הכאה וכפילה והעתקה תהיינה המדרגות מה שתהיינה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
עוד משל אחר תכתוב אותו כזו הצורה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ומה שנכתב במשל הראשון ובמעשהו תבין איך המעשה בזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזה המעשה כמו שכותבים אותו בלוח וממחקים וכותבים על מקום המחק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ובנייר אי אפשר זה אלא כמו שתראה וכן מקבצים ומוחקים על הקו וישאר באחרנה היוצא מן ההכאה למעלה מן קו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזה הדרך מן העתקת המוכפל וקבוץ האחדים עם העשרות אשר לימין בעת ההעתקה תמצא אותו מספר הטוב בלקיחת השרשים בה"י |
Multiplication without shifting |
|
| [al-Bannāʼ] said: | אמר והחלק השלישי הכאה בלא העתק |
| יימצא על מינים רבים | |
Gelosia |
ומהם הכאה בלוח |
| וצורתו תעשה שטח מרובע ותחלק אותו בבתים ברוחב ובאורך בשעור מה שבשני המספרים המוכים מן המדרגות ותעשה אלכסונים הולכים בכל בתיו מן הימין השפל אל השמאל העליון | |
| ותניח המוכה על ראש המרובע ותקביל כל מדרגה מן המספר נכח | |
| עוד תניח המוכה בו על שמאל המרובע או על ימינו יורד עמו ותקביל כל מדרגה ממנו בית ג"כ | |
| א"כ תכה מדרגה אחר מדרגה מן המוכה בכל מדרגות המוכה בו | |
| ותשים היוצא לכל מדרגה בבית אשר תתחלק לה עליו | |
| תשים האחדים למעלה מן הקוטר והעשרות למטה | |
| א"כ תתחיל בקבוץ מן הזוית הימנית העליונה ותקבץ מה שבין הקטרים בלא מחיקה | |
| ותניח כל מספר במדרגתו | |
| ותשא עשרות כל מקובץ אל הקטר אשר אחריו תחברם בקבוץ עם מה שבו | |
| ומה שיתקבץ לך הוא היוצא | |
| Explanation: this method is the most correct and accurate of all the multiplication methods. | פי' זה הדרך הוא היותר נכון ויותר נאות שבכל דרכי ההכאה |
|
כי הוא רחוק שיפול בו טעות ואם יפול יודע מקומו מיד |
|
ואין בו לא העתקה ולא מחיקה והוא כדמות טבע |
| ונקרא הלוח וצורתו שתעשה תמונה בעלת צלעות ארבע זויותיה ותחלק אותה לבתים מרובעים שוים יהיה מספר הבתים באורך התמונה כמספר מדרגות המספר האחד מן המספרי' המוכים וברוחב יהיה מספר הבתים כמספר מדרגות המספר השני | |
|
ואם היה מספר מדרגות האחד כמספר מדרגות השני |
|
|
כאלו תאמר שתרצה להכות ז'ה"ב במספר ט'ו"ב תהיה התמונה מרובעת |
|
ואם היה המספר הא' מדרגותיו יותר מהאחר יהיה המרובע ארוך |
|
|
כאלו רצית להכות מספר ג"ד ה"ו במספר ז"ח או במספר ב'ד"ה הנה תצייר התמונות כן: מרובע כזו הצורה |
|
|
|
| וכן כולם | |
| כפי המדרגות תעשה הבתים המרובעים אחרי כן תחלק כל בית קטנה המרובעת באלכסון מן הזוית הימין השפל לזוית השמאלית העליונה כמו שאתה רואה בכל אלה הצורות | |
| הנה כל בית קטנה משותפת לשני מספרי' | |
| כי הראשונה אשר תחת הז' במרובע משותפת עם הט' וכן אשר תחת ה' משותפת עם הט' ואשר לפני ו' משותפת עם הז' אשר למעלה ואשר אצלה משותפת עם הב' אשר למעלה ואשר אצלה משותפת [25]וכן כלם | |
| ואמר שתניח א' המספרים על ראש המספרים כמו שאתה רואה זה"ב על ראש המרובע | |
| ואמר שתעשה המספר השני על ימין התמונה כמו שאתה רואה ט'ו"ב במרובע | |
| והוא יורד כי האחדים למעלה עם האחדים אשר על הראש וזה לא זכר המחבר ר"ל שלא זכר להשתדל שיהו אחדי המספר האחד עם אחדי המספר השני | |
| ואם תרצה לעשות זה יורד לשמאלך תהפך אשר על הראש עד שיהיו האחדים עם האחדים | |
| אבל הנהוג תמיד הוא לשום אותו לצד ימין כמו שהוא בצורות | |
| ותעשה בדרך שכל מדרגות המספר תהיה מקבילה לבית אחד כמו שאתה רואה בצורות הן על [ה]ראש הן על הצד הימין | |
| ותתחיל להכות באיזו מדרגה תרצה עם איזו מדרגה תרצה ותכתוב היוצא בבית המשותפת בין אותם השתי מדרגות שהכית | |
| אמנם הראוי להתחיל כסדר ותכה אחדי היורד עם אחדי המספר אשר על ראש המרובע ותשים היוצא בבית אשר תחתיו אחר תכה בעשרות אשר על הראש ותכתוב בבית אשר תחתיו | |
| ואמרו בבית אשר תחלקנה ר"ל הבית המשותפת לשתי המדרגות | |
| א"כ אמר שתתחיל הקבוץ מן הזוית הימנית העליונה ותקבץ מה שבין שני הקטרים בלא מחיקה | |
| הנה תמצא במרובע הראשון במשל ג' תכתוב אותה תחת המרובע | |
| תכנס בקוטר השני תמצא ב'ו'ה' תקבצם יהיו י"ג כתוב ג' תחת המרובע | |
| והכנס בעשרה יהיו א' בקטר השלישי ד ד 0 ד ח תקבצם על הא' יהיו כ"א תכתוב א' תחת המרובע | |
| ותכנס בעשרים שהם ב' בקטר הרביעי | |
| וכן עד תשלום כדרך הקבוץ וכמו שעשית בשורות במגדל והיוצא הוא המבוקש |
Horizontal multiplication |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ומין ממנו נקרא שוכב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והוא שתניח המוכים בשתי שטות נכחיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותכה כל מדרגה מאחד מהם בכל מדרגות האחר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותשים היוצא במקום שיחייבהו סדר המוסדרים ויקרא ההכאה במוסדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' אמרו נכחיות ר"ל האחדים תחת האחדים והעשרות תחת העשרות וכן כל המדרגות כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותכה כל מדרגה מן האחד מהם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המשל תכה הז' שבשטה העליונה תחלה בט' וא"כ בו' וא"כ בב' וכן הב' תחלה בט' וא"כ בו' וא"כ בב' וכן בכל הדומה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שתשים היוצא במקום שיחייבהו סדר המוסדים וכבר ידעת סדר המוסד בתחלת הספר כי מוסד האחדים א' ומוסד העשרות ב' ומוסד המאות ג' וכן ישוב חלילה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולכן כשהיוצא מן ההכאה אחדים תשים אותה במדרגה הראשנה ואם עשרות בשנית וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והדרך אשר לנו בזה הוא שתזכור תמיד העקר שכתבתי לך למעלה שכל מספר שתכה תשים היוצא שתי מדרגות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואפילו לא יהיה כי אם צפר תכתוב שתי צפרות אחת במקום אחדים ואחת במקו' עשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואפילו יהיה המספר אחדי' תכתבם וצפר אחריהם אע"פ שאינה צריכה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כ"ש כשהמספר עשרות שתכתוב צפר במקום האחדים והעשרות במקומם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואחר שתשמור זה העקר קח לך זה כלל שכל מדרגה שתכה אותה בשאר המדרגות תתחיל להכותה באחדי המספר השני ותשים תמיד האחדים על ראשה על הקו והעשרות על המדרגה אשר אצלה לשמאל ותשים נקודה על העשרות א"כ תכה אותה בעשרות ותשים האחדים על העשרות שתכתוב אותה על הקו במקום הנקדה והעשרו' על המדרגה השלישית על הקו לשמאל ועליהם נקדה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנקודות הם כדי שתדע באיזה מקום אתה עומד מן הכתיבה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכשתשלים להכות המדרגה הראשנה תשים עליה קו קטן להורות שנשלם עניינה וכן תעשה בכל מדרגה משאר המדרגו' |
- [Illustration of the procedure:]
2 
42 63 463 1463 257 257 257 257 269 269 269 269
| והמשל בצורה הכית ז' בט' היו ס"ג | |
| כתבת הג' על ראש הז' וכתבת ו' על הה' לשמאל ועליה נקדה | |
| א"כ הכית ז' בו' יהיו מ"ב | |
| תכתוב הב' על הו' והד' על המדרגה השלישית לשמאל | |
| א"כ הכית ז' בב' יהיו י"ד | |
| כתבת הד' על הד' על הקו והא' לשמאל | |
| ונשלמה הכאת הז' תעשה עליה קו קטן |
- [Illustration of the procedure:]
0 
0 45 45 045 42 42 342 342 1463 1463 1463 11463 257 257 257 257 269 269 269 269
| ותשוב תכה הה' בט' יהיו מ"ה | |
| תכתוב הה' על ראשה ועל הו' והב' אשר שם ותכתוב הד' לשמאל על הד' והד' אשר שם ותעשה עליה נקודה | |
| תכה הה' בב' יהיו שלשים | |
| תכתוב על הד' והד' במקום הנקדה צפר וג' לשמאל על הא' ועליה נקדה אשר שם | |
| תכה הה' בב' יהיו עשרה | |
| תכתוב צפר על הג' שעליה הנקדה ותכתוב א' על הקו | |
| ונשלמה הכאת הה' תעשה עליה קו קטן | |
| ותשוב תכה הב' בט' יהיו י"ח כתוב הח' על ראשה והעשרה שהוא לשמאל ועליה נקדה תכה הב' בו' יהיו י"ב תכתוב הב' על הא' שעליה הנקדה והעשרה שהוא אחד לצד שמאל על הא' אשר על הקו ותשים נקדה | |
| אחר כן קבץ כל שוכב וכתוב למטה כמו שהורתיך במה שעבר במגדל ובכנף ובלוח כי בזה המעשה [26]אחד יהיה המעשה [המקובץ] ג' ג' א' ט' ו' | |
| וזה הדרך תעשה בכל ההכאות שתכתוב האחדים לפניהם א"כ על העשרות תכתוב אחדים ולפניהם עשרות וכן תמיד | |
| ואם תרצה כתוב המוכים המדרגה הראשנה של השפל תחת האחרנה שבעליון כמו שעשית במעשה מחיאה הרשות בידך והוא יותר נאות |
Vertical multiplication |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' וממנו מין אחר הנקרא העומד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והוא שתרשום שני קוים עומדים וביניהם ריוח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותכתוב המוכים על צדיהם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותכה מדרגה אחר מדרגה מאחד מהם בכלל [ה]מדרגות [ה]אחרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותשים היוצא בריוח בין הקוים במקום שיחייבהו סדר המוסדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' זה והקודם הכל א' אלא שתכתוב וההכאה באמצע כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המקובץ שים אותו למעלה מן הקוים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמחבר כתב מינים אחרים בהכאה ואינם כוללים רק במספרי' ידועים כמו בשני מספרים דומים בעצמם ובמספר מדרגותיהם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ומהם יותר קשים במעשיהם מן הכוללים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולכן הנחתים כי לא ראיתי בם תועלת בחכמה הזאת ודי בדרכים שכתבתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואפי' באחד מהם כל אחד מהם מגיע אל תכלית המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiplication of numbers that have zeros in some of their ranks |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם הכית מספר בעל צפרות במספר בעל צפרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הכה קצתם בקצתם שלולים מן הצפרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| א"כ תכסה היוצא במספר כלל הצפרות והיוצא הוא המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' כשתהיינה במספר כל צפרות במקום האחדים והעשרות והמאות או בקצתם זו אחר זו ר"ל אחת במקום אחדים ואחת במקום מאות או יותר זו אחר זו וכן תהיינה במספר השני כראשון או צפרות יותר או פחות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
כמו עד"מ רצית להכות מאתים ושלשים באלף ומאתים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה המאתים ושלשים יש בהם צפר אחת כזה 0'ג'ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואלף ומאתים בו שתי צפרות כזה 00ב'א' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הכה המספרים קצתם בקצת והם ג"ב במספר ב"א יהיה היוצא ר'ע"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכסה אותם ר"ל תשים בתחלתם מנין הצפרות שהם במספרים והם שלש צפרות יהיה המספר כן 000ו'ז"ב והוא המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ואם היו עשרת אלפים שהוא כן 0000א' במאתים שהוא כן 00ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכה ב' בא' יהיה ב' והצפרות ששה והוא כן 000000ב' וכן כל הדומה לזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' והיותר שתהיינה מדרגות היוצא קיבוץ מדרגות המורים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' כשתכה מספר במספר א"א שתהיינה מדרגות היוצא יותר ממספר מדרגות שני המספרים מקובצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואפשר שתהיינה פחות מדרגה אחת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל כשתכה נ"ה במ"ז עד"מ שהם ד' מדרגות יהיה היוצא ה'ח'ה'ב' גם כן ד' מדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ואם תכה כ"א בכ"ג שהם ד' מדרגות יהיה היוצא ה'ז'ה' שהם ג' מדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזה אחד ממבחני ההכאה כי אם יצאו לך מדרגות יותר מקבוץ מדרגות המוכים או יפחתו מדרגות היוצא יותר ממדרגה אחת דע כי שגגת ושוב ובחן |
Checking - Multiplication |
|
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ומבחן ההכאה |
| כשיתחלק היוצא על אחד המוכים יצא השני | |
| פי' כשתרצה לבחון אם היוצא מן ההכאה אמת תחלק אותו היוצא על אחד מן המספרים אשר הכית איזה מהם תרצה יצא בחלוק המספר השני | |
| המשל הכית ז'ה'ב' במספ' ט'ו'ב' היה היוצא ג'ג'א'ט'ו' | |
| חלק ג'ג'א'ט'ו על ז'ה'ב' יצא בחלוק ט'ו'ב' | |
| או חלק ג'ג'א'ט'ו על ט'ו'ב' יצא ז'ה'ב' והקש על זה | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואין מנוס למבקש משמירת המֵירוץ וידיעתו ומן הצריך למבקשו בחכמה הזאת שישמור המרוץ וידיעתו |
| פירוש המירוץ הוא הדבר אשר ינהג תמיד בדבר ומצוי בו | |
| והמרוץ בהכאת המספרים הוא הכאת כל מספר מן התשעה מספרים הנוהגים תמיד בזאת החכמה בכל אחד מחבריו | |
| 'כי כשתכה מספר גדול יהיה גדול מה שיהיה במספר אחר גדול ג"כ כאלו תאמר הכאת א'ב'ג'ד'ה' במספר ה'ו'ז'ח'ט וכדומה לזה | |
| ובכלל יותר מאחדים כאלו תאמר כ"ב במספר ט"ו אינך אומר כ"ב וט"ו הם כך אלא תכה ב' בה' וב' בא' | |
| וכן במספר הגדול לא תאמר א'ב'ג'ד'ה' בו'ז'ח'ט' אבל תאמר א' בה' וה' בד' וז' בח' וכן כלם | |
| והכלל כי לא תכה לעולם אלא אחדים באחדים | |
| והיותר הוא שתכה הוא ט' בט' כי אחרי כן העשרה הם א' כמו שידעת | |
| ולכן צריך התלמיד שידע על פה ושיהיו שגורים תמיד הכאת אלה המספרים אחד עם אחד כדי שיעשה מלאכתו במהירות | |
| זהו אמרו שמירת המרוץ ר"ל שישמור על פה הכאת אלה המספרים שהם נוהגים תמיד | |
| ועתה יפרש המרוץ | |
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' והוא שתכה מספר בא' או תכה א' בו אותו המספר על עניינו לא יכפל |
| Explanation: | פי' אמרו והוא ר"ל המרוץ והתחיל בהכאת האחד ואמ' כי כשתכה האחד באי זה מספר שיהיה לא יוסיף ולא יגרע וכן כשתכה המספר בו ר"ל באחד כי כשתכה א' בב' הם ב' ואם בג' הם ג' ואם בד' הם ד' וכן כלם וזה כדמות ראיה שהאחד אינו מספר |
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ושנים בשנים ד' וכמה שאחרי הם בתוספת שני' |
| Explanation: | פי' שנים בשנים הם ד' ובמה שאחריו על סדר המספר תוסיף ב' כי כשתכה ב' בג' יהיו ו' הנה התוספת ב' על ד' וב' בד' ח' התוספת ב' על הו' וכן כלם ועל דרך זה יזכיר המחבר שאר המספרים |
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ושלשה בג' תשעה ומה שאחריהם בתוספת ג"ג וארבעה בארבעה י"ו ומה שאחריהם בתוספת ד"ד והנה כ"ה ומה שאחריהם בתוספת חמשה חמשה וו' בו' ל"ו ומה שאחריהם בתוספת ו' ו' וז' בז' מ"ט ומה שאחריהם בתוספת ז' ז' וח' בח' ס"ד ומה שאחריהם בתוספת ח"ח וט' בט' פ"א ומה שאחריהם ט"ט ועשרה בעשרה מאה |
| Explanation: | [27]פירוש כל אחד מאלו כמו שפירשנו בשנים ומה שאמר עשרה בעשרה לומר כי התשעה אחדי' ישוב לאחד כי העשרה א' והמאה אחד ר"ל כי הכל יכתב אחרי כן ויורה בדרך האחדים ועשרה בעשרה כאלו אמרת אחד באחד ותכתוב הצפרות והנה לך חצי לוח לדעת אלה המספרים הנקראים מרוץ וכן תעשה: כל ב' מספרים שתרצה לדעת הכאתם בקש האחד למעלה מן הלוח אי זה שתרצה מהם והשני בירידת הלוח מדרגה אחר מדרגה ר"ל לימין הלוח ותרד מלמעלה למטה במספר האחד ותלך מימין מן הימין לשמאל במספר השני ובבית שיעשו הירידה וההליכה שם היוצא מהכאת ב' המספרים וכל המספרים שאצל התשעה מספרים היורדים כלם מרובע' והמספרים הם שרשים ר"ל כי אצל הא' א' והוא מרובע הא' והא' שרשו ואצל הב' ד' והוא מרובע הב' והב' שרשו ואצל הג' ט' והוא מרובע הג' והג' שרשו וכן כלם עד שאצל הט' פ"א והם מרובע הט' והט' שרשם וכשתוסף על כל מספ' מלה צפר ועל אשר לו שתי צפרות יהיה המספר שרש ואשר אצלו מרובע |
| והמשל תוסיף על א' צפר יהיו עשרה תוסיף על הא' אשר אצלו שתי צפרות יהיו מאה הנה העשרה יהיו שרש למאה והמאה מרובעו וכן אם תוסיף על הב' צפר יהיו עשרי' ותוסיף על הד' אשר אצל הב' שתי צפרות יהיו ד' מאות והנה עשרים שרש ד' מאות והד' מאות מרובע וכן כלם ואם תוסיף במספרים שתי צפרות ותוסיף כאשר אצלם כפל ר"ל ד' צפרות יהיה המספר שרש ואשר אצלו מרובעו וכן אם תוסיף ג' צפרות תוסיף באחר ששה ויהיה שרש ומרובעו | |
| והמשל אם שמת עם הג' שתי צפרות היו ג' מאות תשים עם הט' אשר אצלם ד' צפרות יהיו תשעים אלף הנה שלש מאות שרש תשעים אלף ותשעים אלף מרובעם וכן אם שמת ג' צפרות יהיה הג' ג' אלפים תשים עם הט' ששה צפרות יהיו הט' תשעה אלפי אלפים 0 0 0 ג / 0 0 0 0 0 0 ט וכן כלם ודע כי בהכאת ט' בשאר המספרים יש סימן לדעת אותם מה שאין כן בשום אחד מהאחרים והסימן הוא כי כל היוצא מהכאת תשעה כשתכתב אותו ותקבץ על דרך האחדים יהיו תשעה[28] | |
| והמשל ב' בט' י"ח תכתבם ח' א' תקבץ ח' א' יהיו ט' ושלש בט' יהיו כ"ז תכתבם ז"ב תקבץ ז' ב' הם תשעה וד' בט' הם ל"ו תכתבם ו' ג' תקבץ ו' ג' שניהם הם ט' וה' בט' הם מ"ה תכתבם ה"ד תקבץ ה' עם ד' יהיו ט' וכן כלם עד ט' בט' הם פ"א תכתבם א"ח תקבצם א' וח' יהיו ט' ושלום על ישראל אמן ואמן נשלם שער מין ההכאה בעזרת מקדי' רפואה למכה |
Chapter Five: Division |
השער הה' בחלוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[al-Bannāʼ] said: Definitions of the division operation:
|
אמר החילוק הוא התכת המחולק אל חלקים שוים יהיה מספרם כדמות מה שבמחולק עליו מן האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וירצה בחלוק יחס אחד המספרים מן האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וההמון ירצו בחלוק בסתם ידיעת מה שראוי לאחד השלם מאחדי המחולק עליו מן כלל המחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: the author wrote what the division is in three definitions, two according to the meaning and the third [according] to the meaning of the crowd, i.e. according to the universally known. | פירו' רשם המחבר מה הוא החלוק בג' רשמים השני' לפי הענין והשלישי לרצון ההמון ר"ל לפי המפורסם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| When you divide a number by a number, as if you say for example one hundred by ten, the hundred is called the dividend and the ten is called the divisor. | וכשתחלק מספר על מספר כאלו תאמר עד"מ מאה על עשרה המאה יקראו המספר המחולק והעשרה יקראו המספר המחולק עליו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The first definition is his saying: "division is the dissolving of the dividend". | הרושם הראשון הוא מה שאמר החלוק הוא התכת המחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שההתכה סוג וענין ההתכה הנה על דרך העברה והרצון פירוד בדיבור דבר שהוא מחובר בדבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי חכמת המספר דבר ביארתי שאינ[ה] מעיינת במהות המספר אלא בשמוש המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושמוש המספר הוא בדבור או ברמז המשותף בדבור בהודעת מה שבמחשבה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וחכמת המספר תתן דרכים בשמוש המספר להקל הענינים ולשומם במקומם על האמתות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולכן אמרו התכה כאלו אמר להפריד בדבור המספר המחולק אל חלקים שוים יהיו אותם החלקים כמספר אחדי המחולק עליו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל רצינו לחלק מאתים על עשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה אחדי המחולק עליו הם עשרה נתיך המאתים אל חלקים שוים יהיה מספרם עשרה הנה כל חלק הוא עשרים והם עשרה חלקים שוים יהיה מספרם עשרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וההתכה כבר אפשר שתה[יה] [בח]לקים שוי' ובלתי שוים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וההתכה בשוים הבדל מוציא הבלתי שוים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והשוים כבר אפשר להיות במספרים רבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כי מאתים אפשר להתיכם אל חמשים חמשים ואל כ"ה כ"ה ואין זה חלוק על עשרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולכן אמר יהיה מספרם כדמות מה שבמחולק עליו מן האחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרושם השני אמר וירצו בחלוק יחס אחד המספרים מן האחר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ר"ל כי יאמר מה יחס עשרה אל מאתי' ותהיה התשובה שעשרה חלק מעשרי' במאתים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן אם יאמר מה יחס מאתים אל עשרה ותהיה התשובה שהמאתים עשרים פעמים כמו העשרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והרושם השלישי הוא [29]המפורסם אצל ההמון שהם ירצו לדעת כמה ראוי מן המחולק לחלק אחד שלם מן המספר המחולק עליו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל כשההמון יאמרו חלק מאתים על עשרה רצונם כמה ראוי מהמאתים לאחד מעשרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והתשובה כי ראוי לו עשרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן לכל אחד עד שתהיה השאלה לחלק מספר על שברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כאלו תאמר חלק עשרה שלמים הם חלק החצי הנה חלק האחד שלם יהיה עשרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכאלו ישאל כשחצי ראוי לחלקו עשרה מה ראוי לחלק השלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן אם אמר חלק שלשים על שני שלישים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היתה התשובה שהיוצא בחלוק הוא מ"ה כי כשיהיה חלק שני שלישים שלשים הנה חלק האחד השלם מ"ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואין הפרש בין הרשמים הג' אלא שבשנים תזכור מנין כל החלקים ובשלישי האחרון לא תזכור כי אם חלק אחד מהם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמחולקים אפשר שיהיו מכמה מתדבק על כמה מתדבק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו קורה של תשע אמות על דרך משל על קורה משלש אמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והתשובה בזה תהיה ברושם השני על הרוב בשיושב שיהא בקורת בעלת התשע אמות שלש פעמים מהקורה בעלת השלש אמות או כשהקורה בעלת שלש אמות חלק משלשה בבעלת ט' אמות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמו כן אפשר שיהיו המחולקים מכמה מתחלק על כמה מתחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו עשרה דינרים לחמשה אנשים וכדומה לזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכבר אפש' מכמה מתדבק על מתחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו בגד עשרה אמות לחמשה אנשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והתשובה חלק כל אחד שתי אמות מן הבגד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אלא שחכמת המספר אינה מביטה למתוארים כי אם לתארים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כמו שהלמודית אינה חוששת אם יהיה המשולש מעץ או מנחשת כי לא תעיין כי אם במשולש סתם פשוט מחומר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן חכמת המספר ולכן אין למעיין כי אם בחלוק סתם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכדרך ההקש באותיות לא בחומר מיוחד וזה ידוע | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר והחלוק שני מינים חלוק מעט על רב וחלוק רב על מעט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וחלוק הרב על המעט הוא הנודע בשם קריאת שם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמעשה הכולל בחלוק הרב על המעט הוא שתניח המחולק בשטה ותניח תחתיו המחולק עליו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והזהר מהיות הרב תחת המעט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ובקש מספר תניחהו תחת המדרגה הראשונה ממדרגות המחולק עליו ותכה אותו בכלל מדרגותיו תכלה בו המחולק כלו או תשאיר ממנו שארית פחות מן המחולק עליו ותקרא לה שם ממנו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פירוש אמר שהחלוק על ב' פנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| האחד הוא חלוק מספר גדול על מספר קטן וזהו המבוקש על הרוב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והשני חלוק מספר קטן על מספר גדול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והיוצא בראשון שלמים או שלמים ושברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ובזה השני היוצא לעולם הוא שברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ועל זה כשיהיו שני המספרים מספרי' שלמים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל לראשון חלוק מאה על חמשים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היוצא לאחד הוא ב' והם שלמים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם היו מאה וכ"ה על נ' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היה היוצא ב' וחצי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל לשני חלוק מאה על מאה וחמשים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היוצא שני שלישי אחד לאחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן כל כיוצא בזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אבל כשיהיה זה בשני חלוק על שלמים שהם רב על השברים שהם מעט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כאלו תאמר עשרה על שני שלישים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יהיה היוצא לאחד השלם ט"ו והוא מספר שלם לא שברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Definitions of the division of the greater by the smaller: He said that the name of the division of the greater by the smaller is known as denomination, i.e. that you call the smaller by the name of the greater. | ואמ' כי חלוק הרב על המעט נודע שמו כקריאת שם ר"ל שתקרא שם לקטן מהגדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל חלק מאה על ק"נ קרא שם למאה מהק"ן ותאמר מאה חלקים מק"ן כנית הקטן בגדול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והתחיל לבאר המין הראשון שהוא היותר נהוג ואחרי ביאר השני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Division of a large number by a smaller number |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר והמעשה הכולל בחלוק הרב על המעט הוא שתניח המחולק בשטה אחת ותניח תחתיו המחולק ר"ל כמו שעשינו בהכאה בלי העתק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמ' והזהר שלא יהיה הרב תחת המעט כי אם המעט תחת הרב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל רצית לחלק ב'ז'ח'ד' על ג'ב'ה' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אם נניח הה' תחת הד' והשאר כסדר הנה יהיה הרב ג'ב'ה' תחת המעט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לכן נניח הה' תחת הח' והב' תחת הז' והג' תחת הב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואלו היה המחולק ב'ז'ח'ו' הנחנו הה' תחת הו' והשאר כסדר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן אם היה המחולק ב'ז'א'ו' הנחנו הה' תחת הו' והשאר כסדר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אע"פ שהא' פחות מן הב' אשר תחתיו והסבה בזה כי אמרנו אשר למעלה מהראש הוא המספר אשר [על] הראש ואשר לפניו להשמאל שהם עשרות לו לא אשר על הראש לבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל כשהנחנו ג'ב'ה' תחת ב'ז'ח'ד' שהנחנו הה' תחת הח' כי לא יכולנו לשום אותה תחת הד' הנה הה' אינה תחת הח' לבד אבל תחת הח' והד' שהם מ"ח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולפעמים יהיה המספר רחוק מן הראש ג' מדרגות או ארבעה או יותר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ותקח ממנו אחד ותחשוב אותו כעשרה כל המדרגה הקודם לה לימין עוד תקח מן העשרה אחד ותניח תשעה ותחשוב אחד כעשרה על המדרגה הקודם לה ג"כ לימין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל לחילוק רצינו לחלק ט'ב'ז'ח'ד' על ג'ב'ה' כתבנו אותם כזו הצורה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ושמנו הה' תחת הח' כי לא היה אפשר תחת הד' והנה בקשנו מספר נכתוב אותו תחת הה' שהוא מדרגה ראשונה מן המחולק עליו כדי שנכלה בו מ"ח שעל ראש הה' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנה היוצא בחלוק הוא תחת הכל והוא ג'ט' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וישארו על הקו ט' שלא נחלקו תקרא להם שם מן ג'ב'ה' ר"ל ט' חלקים מן ג'ב'ה' באחד השלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ודע כי המעשה הזה מן ההעתק והכתיבה על הקו נהגו לכתבו בלוחות לוחות כמו שזכרתי בהכאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ובנייר וקלף אי אפשר לכן נהגנו לעשות צורה מקוים ומדרגו' זו תחת זו ובתים למספרים למחולק ולמחלק עליו וליוצא מן החלוק ולהעתק ולמעלה מן הקו הנשאר כדמות המגדל שצייר לו להכאה על הקו שורות שורות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
'והנה לך צורת המספר אשר המשלנו בו שהוא חלוק ט'ב'ז'ח'ד' על ג'ב'ה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנה בבתים הראשנים הוא מספר המחולק עליו והיוצא מן החלוק בבתים השניים בין שני המספרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזאת הצורה היא שמורה מן הטעו' יותר מן המחיקה ואם תשוב ותמצא מיד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנה לך משל אחר צריך צריך בעבור הצפרות אשר יבואו בתוך המספרים או קודם להם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רצינו לחלק פ' אלף על ש'מ'ה' וזה צורתו
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בקשנו מספר נכתוב אותו בין ג' וח' נכה אותו בג' ויכלה הח' הנה זה הוא ב' הכינו ב' בג' היו ו' נשארו מן הח' ב' כתבנום על הקו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה היוצא בחלוק א'ג'ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ונשאר למעלה מן הקו ה'0'ג' שלא נחלקו תקרא להם שם מן ה'ד'ג' ותאמר שלש מאות וחמשה חלקים מן שלש מאות וחמשה וארבעים בשלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכשתהיינה הצפרות במחולק עליו הדרך ידוע כי כל מה שתכה בצפר הוא צפר והיוצא הוא צפר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ויש לנו דרך אחרת בחלוק [31]המספרים שיש בהן צפרות הן שתהיינה באמצע הן בתחלה הן במחולק עליו כדי שישוב דרך החלוק על המשל הראשון שאין בו צפר כלל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והוא שתקח תמיד א' מן המדרגה אשר קודם לצפר לצד שמאל ותמ[נה] אותו כעשרה ותשים עשרה כזו הצורה: 0א במקום הצפר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם היתה עוד צפר אחרת קרוב לה לימין תקח מן העשרה א' ותכתוב במקום העשרה ט' ובמקום הצפר הב' עשרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל בזה במשל שהמשלנו לחלק 0000ח' על ה'ד'ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וקח אחד מן הח' ישארו ז' וכתבם במקום הח' והאחד הוא עשרה וקח מהם א' ונכתוב הט' בקרוב לח'
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה היוצא בחלוק אחד עם מה שיצא בדרך אחרת אבל זאת יותר נקלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם היו צפרות באמצע | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אם היתה אחת כמו זה ב0ד תשיב אותו ב0אג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם היו שתי צפרות כמו זו ג00ה תשיב אותו ג0אטד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן 0א0ב תשיבם 0א0אטא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן מאה ואחד שהוא כן א0א תשיב אותו כן א0א | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן דא0א תשיב אותו כן דא0א | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וה[זר] שבזה [מ]חכמת המספר הוא שאנחנו כותבים עשרה במדרגה אחת ובמספר אין כי אם עד ט' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן שאנו מכים בעשרה כאלו היו מהט' מספרים ואין בזה הזק כאן שמגיע אל האמת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם תרצה שתחלק המחולק מפורד ותקבץ החצאים זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' כשיהיה המספר המחולק גדול מאד ותרצה לחלק אותו כפי מה שתרצה מן החלקים ותכה כל חלק על המחולק עליו ותקבץ היוצא מכל חלק על חברו הרשות בידך ר"ל יצא לך המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל רצינו לחלק שלש מאות על ששים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
לקחנו חלק מג' מאות ויהיה זה מאה ועשרים נחלק על ששים היוצא ב' עוד נקח מאה ועשרים ג"כ יהיה היוצא שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכן אם חלקתו מאה מאה היה היוצא לכל מאה אחד ושני שלישים תקבץ זה שלש פעמים יהיו ה' והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכן אם חלקת ק"ן על ס' יהיו ב' וחצי וק"ן ב' וחצי תקבצם יהיו ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן תחלק כמו שתרצה המחולק ותחלק על המחולק עליו ותקבץ יהיה המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' או התיך המחולק עליו אל מספריו אשר הורכב מהם תקחם למורים ותחלק עליהם המחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' נתן לך דרך אחד מצד המחולק והוא הנזכר קודם זה ועתה יתן דרך מצד המחולק עליו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שתתיכנו אל המספרים אשר ממנו הורכב וזה כי כבר ידעת בתחלת הספר כי יש מספרים שלא הורכבו אלא מהאחד לבד כמו ז' וי"א וי"ג וי"ז והדומים להם שהם רבים ויקראו חרשים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ויש מספרים מורכבים מזוגות כמו ד' וח' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ויש מורכבים מנפרדים כמו ו' שהוא מורכב מג' ג' שהוא ב' פעמים ג' וט' מג' פעמים ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלל כל מספר יהיה או פשוט או מורכב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והדרך אשר יתן עתה בחלוק הוא במורכב בלבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולפנים יתן דרך איך נכיר המורכב ונדע החלקים אשר ממנו הורכב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ועתה ידבר איך תחלק על המורכב ואמר שתתיכנו אל המספרים אשר ממנו הורכב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ודרך ההתכה היא שתדע המספרים כשתכה אחד בחבירו והיוצא מהכאה בחבירו ויצא המספר אשר אתה מתיך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל י"ב הוא מורכב מד' וג' כי כשתכה ד' וג' הם י"ב וכן גם הוא מורכב מב' וו' כי ב' פעמים ו' הם י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ושלשים עד"מ הוא מורכב מב' וג' וה' כי כשתכה ב' בג' הם ו' וששה בה' הם ל' וכן הוא מורכב מו' וה' כי ו' פעמים ה' הם ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וי"ח הוא מורכב מב' וט' או מב' וג' וג' כי ב' בג' ו' וששה בג' י"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן כל הדומה לזה ואלה המספרים אשר מהם הורכב המספר יקראם מהם שיורו אותך איך תגיע אל המבוקש מן החלוק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכי הם יורו על החלקים כי הד' אשר תחת הקו יורה על הרביע והג' על השליש וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ודרך החלוק על המורים הוא בשער השברים והוא שתכתוב המספרים אשר מהם הורכב המספר ותעשה עליהם קו ותחלק על המורה האחד מהם ותשמור היוצא והנשאר שהוא פחות ממנו תכתבו עליו על הקו וזהו קריאת שם שתקרא למספר הנשאר שם מן המספר ההוא שעליו חלקת והיוצא השמור תחלקנו על המורה השני ותשמור היוצא ותכתבנו עליו הנשאר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל בזה רצינו לחלק ת' על ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והנה ט"ו מורכב מג' וה' כי ג' פעמים ה' הם ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכתוב אותם כן ר"ל הג' והה' שהם המורים ותעשה עליהם קו
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חלקת ת' על ג' שהוא המורה הראשון יצא לך קל"ג וישאר אחד תכתבנו על הג' למעלה מן הקו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחלק קל"ג על ה' יהיה היוצא כ"ו וישארו ג' תכתבם על הה' הנה היוצא בחלוק הוא כזו הצורה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולפנים תדע שזה ששה ועשרי' ושלשה חומשים ושליש חומש מאחד שלם וכן כל הדומה לזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ואם חלקת ש"א על ט"ו היה היוצא כן
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והם עשרי' ושליש חומש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ואם חלקת קנ"ג על ט"ו היה היוצא כזה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והוא עשרה וחומש והקש על זה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | [32]אמר או הסכים בין המחולק והמחולק עליו וחלק הסכמות על הסכמת המחולק עליו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' זה דרך אחר בחלוק ג"כ כשיהיו המספרים המחולק והמחולק עליו שניהם מורכבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שתסכים ביניהם ר"ל תבקש הרכבה שיהיו שניהם מסכימים בה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל רצינו לחלק מ' על ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
הנה הרכבת ט"ו הוא ג' וה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ומ' הרכבתם ד' וי' ואין בו הרכבה כלל דבר מסכים עם הרכבת הט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ולכן נבקש הרכבה אחרת למ' והיא ח' וה' כי שמנה פעמים ה' הם ארבעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה בזאת ההרכבה הם מסכימים כי המ' ח' פעמים ה' והט"ו ג' פעמים ה' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והח' והג' הם נקראים הסכימות כי הח' הוא ה' פעמים או אמור יוכה בה' וכן הג' הוא חמשה פעמים או אמור יוכה בה' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ולכן תחלק ח' שהם הסכמת המ' על הג' שהם הסכמת הט"ו היה היוצא ב' וב' שלישים והוא היוצא מחלוק מ' על ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ואם רצית לחלק ל' על ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
היה ההסכמה עשרה וג' יהיה היוצא ג' ושליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וחלוק כ' על י"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ההסכמה ד' וה' היוצא א' ורביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וחלוק י"ו על י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ההסכמה ו' ב' או ט' או ג' וכן כל היוצא בזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: one of the types of division is the allotment. | אמ' ומן החלוק מין בשם המכס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואופן המעשה בו שתקבץ חלקי המכס ותקח אותם למורה ותכה כל חלק מחלקי המכס במחולק ותחלק היוצא על המורים יצא המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' זה המין מן החלוק הוא לחלק ממון ידוע של עשיר שיש להם לכל אחד חלק ידוע בלתי שוה לחלק חבירו וזה נוהג הרבה אצל הישמעאלים בירושתם פי' כי היורשים אצלם יורשים כל הקרובים ולא בשוה כי האב ד"מ יקח החצי והבן השליש והאח הרביע והאחות החומש וזה ד"מ לא שהם יורשים כך כי אין לנו עסק בזה רק משל לחלקים בלתי שוים ונאמר כי האב ד"מ יש לו ל' מששים והבן יש לו כ' מששים והאח יש לו ט"ו מששים והאחות יש לה י"ב מששים ואין כל כך חלקים מס' ולכן השאלה היא שנתן לכל אחד כפי ערכו וכאלו אמר ד' אנשים יש להם אצל איש חוב הא' ל' דינרים זהב והשני כ' והג' ט"ו והד' י"ב ובא לידם ממון החיב ק' דינרים כסף איך יחלקו אותם שיקח כל א' כפי המכס שלו ולכן יקרא זה המין חלוק המכס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שהמעשה בזה שתקבץ חלק המכס ר"ל מספר שיש לכל אחד שהם בזה המשל ל' וכ' וט"ו וי"ב יתקבץ מהם ע"ז תקח אלה הע"ז למורה א"כ תכה כל חלק מאלה בק' דינרים שהם המחולק והיוצא מן ההכאה תחלקנו על הע"ז שהם המורה יצא המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ובמשל אשר לנו תכה ל' כל חלק יהיו ג' אלפים תחלקם על ע"ז יהיה היוצא לבעל הל' ר"ל ל"ח דינרים וע"ד חלקים מע"ז וזהו הראוי לבעל הל' דינרי' עוד תכה הק' בכ' יהיו אלפים תחלקם על ע"ז היה היוצא לבעל הכ' ה"ב ה"ז זז ר"ל כ"ה דינרים וע"ה חלקים מע"ז עוד תכה הק' בט"ו יהיו אלף ת"ק תחלקם על ע"ז יהיה היוצא לבעל הט"ו ט"א זג זז ר"ל י"ט דינרים ול"ז חלקים מע"ז עוד תכה הק' בי"ב יהיה היוצא אלף ור' תחלקם על ע"ז יהיה היוצא לבעל הי"ב ה"א ה"ד זז ר"ל ט"ו דינרים ומ"ה חלקים מע"ז וכאשר תקבץ כל אלה יעלו ק' בשוה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם רצית לחלק ע"ז הנה הוא מורכב מז' וי"א היית מחלק על ז' וא"כ היוצא על י"א והיה היוצא לבעל הל' והם י' חלקים מי"א וד' שביעיות מחלק י"א וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמעשה הנמרץ בזה הוא שתביט בחלקי המכס ותבקש מספר יהיו בו אותם החלקים ותקח מן המספר ההוא אותם החלקים ותקבצם ותעשה כמו שנזכר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל אם היו ג' אנשים לא' החצי ולאחר השליש ולאחר הרביע תבקש מספר שיהיה בו חצי שליש ורביע ויהיה ע'ד"מ י"ב תקח חציים והוא ו' ושלישם והוא ד' ורביעיתם והוא ג' תקבצם יהיו י"ג והוא המורה אשר עליו תחלק ותשלים המעשה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והדרך לדעת המורה שתכה החלק האחד מחלקי המכס בחברו והיוצא באחר וכן תמיד והיוצא הוא המספר שימצאו בו אותם החלקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המשל חצי ושליש ורביע תכה החצי שהוא בו' בשלשה שהוא השליש יהיו ששה תכה ששה בארבעה שהם הרביע יהיו ארבעה ועשרים והנה ארבעה ועשרים יש לו חצי ושליש ורביע ואם הכית הששה בשבעה יהיו שנים וארבעים והוא המספר שיש לו חצי ושליש ושביעי' וב' אלפים חמש מאות ועשרים יקרא המורה הגדול כי יחלק לחצי ושליש ורביע וחמש וכלם עד עשרה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ואם היו בחלקי המכסי' שברים הכה השאלה כלה בפחות מספר יחלק על מוריהם ואם היו בו החלקים כלם שתוף הסר אותו בשתוף במקום חלקים הסכמתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' אמרו מוריהם ר"ל מורי השברים אל המספרים אשר תחת הקוים בצורת השברים כי הם יורו על שמם ושעורם ויקראו ג"כ עמודי השברים ואמרו הסכמתם ר"ל הראוי להם לפי הענין אחר הסרת השתוף וזה שכתב המחבר פה אין זה מקומו לפרשו בשלמות כי צריך לדעת הצעת השלמים עם השברים והכאתם וכפלם וחלוקם והסרת השתוף וכל זה מבואר היטב בשער השברים באריכות ולכן לא נפרש פה זה המאמר אבל נביא משל אחד יקיף בכל מה שנזכר או ברבו [[א]ו ברבו] ובשער השלמים יודע בשלמות ואומר כבר נזכר כשיהיו המכסים מספרים שלמים איך המעשה בהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר עתה איך המעשה כשיהיה בחלקי המכסים שברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל שלשה אנשים נושים כאיש א' הא' ד' דינרים ושליש [33]והשני חמשה ורביע והשלישי ו' ושתות ובא לידם ממון האיש ההוא ל"ו דינרים ירצו לחלקם ביניהם ויקח כל אחד לפי ערך חובו תקח המורים שהם שליש והמורה שלשה ורביע והמורה ד' ושתות והמורה ו' ותתחיל בד' ותמצא שהוא מספר מורכב מב'ב' א"כ תביט בשלשה ואין בו הרכבה גם אין לו שתוף עם חלקי הד' כי אין בחלקי הד' שלשה א"כ תביט בשלשה ואין בו הרכבה גם אין לו שתוף עם חלקי הד' כי אין בחלקי הד' שלשה א"כ תביט בו והנה הוא מורכב מב' וג' ולכן הוא משותף כלומ' הב' משותף עם הד' והג' עם השלשה לכן תשליכהו כלו ישארו בידך שני מספרים האחד שהוא הד' תקח הסכמתו שהוא ב' וב' והשלשה תקח אותם בעצמם כי הם הסכמת עצמם ובמקום הששה שהלכו להם תקח א' כי הוא הסכמתו ולכן תכה ב' בב' והיו ד' וד' בג' יהיו י"ב וי"ב בא' יהיו י"ב לא יוסיפו ולא יגרעו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לכן אמרו כי הוא הסכמת המספר המושלך כי כשתכה בו המספר כאלו לא הכית על דבר הנה ידעת מזה המשל מה שאמר שתסיר השתוף בין החלקים וידעת מה שאמ' בשתקח החלקים הסכמתם כי במקום הרביע לקחת ב' ב' ובמקום השליש לקחת שלשה ובמקום הו' שהלכו לקחת ו' ומספר הי"ב שיצאו לך בהכאה הוא הפחות מספר שיחלק על מורי זאת השאלה שהם שליש ורביע ושתות כי אם במספרים פחות מזה שיהיה לו שליש ורביע ושתות ואם היית עושה כמו שכתבתי למעלה לדעת המורה היית מכה ג' בד' היו י"ב וי"ב בו' היו ע"ב והוא ג"כ ע"ב מספר ימצאו בו שליש ורביע ושתות אבל אינו הפחות מספר שימצא בו זה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| זהו אמרו בפחות מספר יחלק על מורה ר"ל על מורי השברים ואם לא היה בין השברים שתוף כשהיו עד"מ שליש וחומש ורביע לא היית מסיר כלום והיית מכה ג' בה' בט"ו וט"ו בד' בששים והוא היה המספר הפחות המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והסבת השתוף אינה כי אם להקל כמו שזכרתי מע"ב לי"ב ואחר שידעת כל זה מזה המשל תשוב תעשה מה שזכר המחבר ותכה כל השאלה שהיא ד' ושליש וה' ורביע ו' ושתות בי"ב שהם הפחות מספר כמו שנזכר והוא כשתכא ד' ושליש בי"ב יהיה היוצא נ"ב וכשתכא ה' ורביע בי"ב יהיה היוצא ס"ג וכשתכא ששה ושתות בי"ב יהיה היוצא ע"ד והנה שבה השאלה כאלו שאלת האחד יהיה נושה נ"ב והשני ס"ג והשלישי ע"ד ותשוב לעשות כמעשה הראשון הנזכר קודם זה שתקבץ חלקי המכס שהם נ"ב וס"ג וע"ד יהיו ק'פ"ט וקח אותם למורה והכה הראשון שהוא נ"ב בל"ו שהוא מספר הדינרי' שהם מחלקי' יהיה היוצא בהכאה ב"ז ח"א תחלקם על ק'פ"ט שהוא המורה יהיה היוצא לבעל הנ"ב מן הל"ו ט' דינרים וקע'א חלקים מקפט' ובעבור כי קפט' מורכב מג' וז' וט' תוכל לומר ט' דינרים וח' תשיעיות ושביע תשיעית דינר א"כ תכה סג' בל"ו יהיה היוצא ח"ו ב"ב חלקם על קפ'ט יהיה יוצא לשני י"ב דינרין עוד הכה ע'ד בל"ו יהיה היוצא ד"ו ו"ב חלקם על קפ'ט יהיה יוצא לשלישי י"ד דינרין ויח' חלקים מקפט' או אמור ששה שביעי תשיעית דנר וכשתקבץ כל אלה תמצאם ל"ו דינרים בשוה ואם היית מסיר השתוף והיית מכה כל השאלה בע"ב היית מכה ד' ושליש בע"ב היה היוצא ש"יב והיית מכה ה' ורביע בע"ב כאלו אמרת האחד נושה שי"ב והשני שע"ח והשלישי תמ"ד והיית מקבצם יהיו אלף קל"ד והם המורה תעשה השאר על הדרך הנזכר יהיה היוצא בשוה כמו בראשון ואלף קלד מורכב מו' וג' וז' וט' לכן יצוו החלקים ג"כ תשיעיות ושביעיות של תשעיות והוא נראה כי אין הסרת השתוף כי אם להקל ודע אם תתיך שי"ב לחלקים הראשונים שהרכב מהם יהיו י"ב וקי"ו ואם תתיך שע"ח יהיו ב' קפט' ואם תתיך תמ"ד יהיו ב' ורכ"ב תסיר השתוף והוא ב' ר"ל תסיר חצי מכל אחד ישארו קפ"ט' וקנ"ו ורכ"ב ותשוב תתיך את אלה לחלקים הראשונים שהורכבו מהם אם תתיך קפט' יהיו ג' וסג' ואם תתיך קנ"ו יהיו ג' זנ"ב ואם תתיך רכ"ב יהיו ג' ועד תסיר השתוף שהוא ג' ר"ל תסיר השליש מכל א' ישארו סג' ונב' ועד' והם בעצמם שיצאו לך כשהסרת השתוף מן השברים ואם תתיך סג' יהיו ג' וכ"א או ז' וט' ואם תתיך נ"ב יהיו ד' וי"ג ואם תתיך ע"ד יהיו ב' ול"ז והנה אין ביניהם שתוף ולכן לקחנו כלם והקש על זה ותתיך על זה תחלה החלקים הראשונים וגדולים שימצאו וא"כ תסיר השתוף אם ימצא ולפנים בשער השברים תדע הדבר בשלמות בג"ה יתעלה ויתעלה ויתברך שמו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Division of a small number by a larger number |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: Definitions of the denomination operation: the general known procedure of the denomination is that you dissolve that by which it is denominated into the numbers of which it is composed; you take them as denominators, and divide by them what you wish to denominate, so the result is the required, and its measure is known from the ratio of its divisors to the denominators by which it is divided. | אמר ואמנם קריאת שם המעשה המפורסם הכולל בה שתתיך הנקרא ממנו אל מספריו אשר הורכב מהם ותקח אותם למורים תחלק עליהם מה שתרצה קריאת שמו יצא המבוקש ויודע שעורו ביחס חלקיו אל אותם המורים המחולק עליהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' זה המין הוא חלוק המעט על הרב שנזכר למעלה ואמר כי המעשה המפורסם הכולל בקריאת השם הוא שתתיך הנקרא ממנו ר"ל הרב כי ממנו תקרא שם למעט כי עד'מ כשתחלק שלשה על ארבעה תקרא שם לשלשה מן הארבעה ותאמר שלשה רביעים הנה קריאת שם לשלשה שהוא המעט מן הד' שהוא הרב ואמר שתתיך הרב אל המספרים אשר ממנו הורכב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [34]ואם המספר איננו מורכב תקרא שם מכלו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל רצינו לחלק ט' על י"ג וי"ג איננו מורכב תאמר ט' חלקים מי"ג וכן ט' חלקי' מק'כ"ג או יותר או פחות כשהמספר איננו מורכב וכן אם היה מורכב כמו כ"ד שהוא מורכב ו' וד' או מג' וח' או מג' וב' וד' או הדומה לזה ורצית לחלק עליהם י"ט ואמרת י"ט חלקים מכ"ד הרשות בידך ותהיה לפי זה קריאת השם נקל לעשותה הרבה אמנם ידוע כי השברים מחצי עד עשירית היא כדמות טבע ודבר מפורסם להמון שאמרים שליש ורביע וחומש וכן כלם עד עשירית ולא נהגו לומ' כן מי"א ולא מי"ב ולא מי"ג וג"כ אומרים חצי שלישית וחצי רביע וחצי שליש ואין זה זר אצלם כי אם תאמ' לאחד מהם שמינית השליש הנה יבין שתחלק אחד לשלשה וחלק ממנו ח' אבל אם תאמר חלק מכ"ד יבין שתחלק אותו לכ"ד ויראה כמשא דבר ומצד הענין בעצמו בעבור כי המספרים עד עשרה כנוי השברים מהם ג"כ ראוי להיות כן עד עשרה ובעבור זה יותר ראוי לומ' שלישי' ושמינית או רביע ששית ולא חלק אחד מכ"ד אלא כשאין המספר אשר ממנו תקרא שם מורכב כי אז אין דרך לנטות מלומר חלק מכך וכך והדרך לכתוב המספר ההוא ועל קו והמעט כתוב למעלה כמו שראית למעלה שכתבנו והדומה לזה וכבר ידעת למעלה ההתכה והחלוק על המורים כתב שיש דיי ואמרו ויודע שעורו ביחס חלקיו אל אותם המורים ר"ל כי המספר אשר אתה קורא לו שם תדע שעורו כמה הוא באשר תיחס חלקיו אל המורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל ל' על ל"ו הנה ל"ו מורכב מו' על ו' או מד' וט' וכשתקח למורים הששה וששה ותחלקם תהיה הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה קראת שם לשלשים מן ל"ו ותדע שעורו כשתיחס חלקי המספר שקראת לו שם שהוא שלשים אל המורים וחלקיו הם חמשה וכשניחס אלו הה' אל המורה שהוא ו' נדע שעורו שהוא חמשה שתותים ואם חלקת ל"ג על ל"ו ולקחת למורים ששה וששה היה היוצא כן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם לקחת למורה ט"ד היה היוצא כן והדבר שוה והשעור הראשון ה' שתותים ושלשה שתותי שתות ושעור השני ח' תשיעיו' ורביעית תשיעית הנה נדע שעור חלקי המחולק שאנחנו קורים לו שם מצד יחסם אל המורים שעליהם החלוק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ולהתכת המספרים הקדמה ראוי לשמרה והיא כל מספר שאין בתחלת אחדים עשירית יש לו והחומש והחצי אשר בטבע כל זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' והידוע כי כל מדרגות המספר אחר האחדים הם עשרות לכן יותכו על עשרה כי הן הרכבתם וכן ידוע כי כל מספר אחר האחדים הוא זוג וכל זוג בטבע יש לו חצי והחצי העשרה חמשה לכן כל אותם המספרים מורכבים מעשרה וה' וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל ס' חציו ל' חמשו י"ב ועשיריתו ו' וע' חציו ל"ה וחמשו י"ד ועשיריתו ז' וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם היו בראשיתו ה' החומש יש לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פי' אם היו אחדי המספר ה' אותו המספר יש לו חומש וזה ידוע אחר שהעשרות יש להם חומש והאחדים הם ה' א"כ הכל יש לו חומש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם היו בראשיתו אחדים ר"ל זולתי החמשה אם היו זוגות יגרע בגרעונם השלשה ואם נגרע בט"ט יש לו תשיעית וששית ושלישית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המשל כמו י"ח ול"ו ונ"ד וע"ב וכדומה להם שהם נגרעים ט' ט' והאחדים זוגות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם נשאר ממנו שלשה או ששה או שתות יש לו שליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' הנגרע ט"ט אם נשארו ג' אחר הגרעון ששה או שלשה ואחדי המספר זוגות כמו הי"ב שאחדיו זוגות וכשתגרע ט' ישארו ג' או כמו כ"ד כי כשתגרע ט' ט' ישארו ו' הנה שני אלה יש להם שתות וכל שיש לו שתות יש לו שליש ולא יתהפך שכל מספר שיש לו שלישית יש לו שתות וזה ידוע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם נשאר זולת זה גרע אותו שמנה שמנה ואם נגרע שמינית יש לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' זה ג"כ במספר שאחדיו זוגות וידוע שאם נגרע ח"ח כי יש לו שמינית ויראה שהיה לו לומר רביעית וחצי כי זה ידוע כי כל זוג יש לו חצי וכל מספר שיש לו שמינית יש לו רביעית ולא יתהפך והמחבר לא זכר החצי כי כבר אמר כי כך נודע כל זוג ולא זכר הרביע בעבור שיאמר בסמוך שאם נשאר ארבעה אחר גרעון ח"ח כי יש לו רביעית וידוע כי זה בעבור כי השמנה שמנה יש להם רביעי' והתוספת עליהם ד' שיש להם ג"כ רביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ואם נשאר ממנו ארבעה רביעית יש לו ואם נשאר זולת זה גרע אותו שבעה שבעה ואם נגרע שביעית לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' גם זה במספר שאחדיו זוגות וא"א שישארו כי אם ד' או ב' או ו' וכבר זכר כי כשנשארו ד' שיש לו רביעית כמו שנזכר ועתה יאמר כי אם נשארו זולת זה ר"ל ב' או ו' גרע אותו ז' ז' ואם נגרע שיש לו וזה ידוע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל י"ד כי יוסיפו על הח' ו' ויגרעו ז' ז' וכן מ"ב כי יוסיפו על ח"ח שנים ויגרעו ז"ז ואלה יש להם שביעית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם לא נגרע חצי יש לו וחציו נפרד יבוקש בחלקיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' המספר שיגרע שמנה שמנה וישאר ב' או ו' ולא יגרע בז' ח' הנה יש לו חצי שבטבע כל זוג אבל הזוג ההוא הוא זוג הנפרד כמו העשרה שיוסיפו ב' על הח' ולא יגרעו בז' הנה יש לו חצי והחצי הוא ה' שהוא נפרד וכן י"ד שמוסיפים על ח' ו' חציים נפרדים והחצי הוא ז' וה' וז' הם חלקיים ר"ל מספרים שרשים או ראשונים ואל תאמר הנה י"ח ישארו אחר ח"ח ב' וחצים ט' ואינם חלקיים ר"ל חרשים כי כל זה צריך שיהיה אחר שתגרע בט"ט וח"ח וי"ח כבר יגרע ט' על ט' וכבר נזכר משפטו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | [35]אמר ואם היה נפרד יגרע בשני גרעוני' שבעה ותשעה ואם נגרע בתשעה יש לו תשיעית ושליש ואם נשאר ממנו שלשה או ששה שליש יש לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' ואמרו ואם היה נפרד שב אל מה שאמר למעלה אם היו אחדי המספר זוגות ואחר שהשלים ענין המספרי' שאחדיהם זוגות שב לבאר שאחדיהם נפרדים ולא אמר אם היו נפרדים כמו שאמר בזוגות אלא אמר ואם היה נפרד ר"ל ואם היה נפרד המספר והסבה בזה כי המספר יהיה זוג באחדים בקצתם ובשאר המעלות בכלם אבל לא יהיה נפרד כי אם באחדים לבד ולכן כשאמר ואם יהיה המספר נפרד כאלו אמר באחדיו ואמרו שאם נגרע בט' יש לו שליש ותשיעית זה ידוע ואמרו אם נשאר ממנו שלשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המשל י"ב כשתסיר ט' ישארו ג' ויש לו שליש ואם ישארו ששה כמו ט"ו יש לו ג"כ שליש וכן כל הדומה להם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל האמתי בזה ל"ט ול"ג שאחדיהם נפרדים ומל"ט ישארו שלשה ומל"ג ישארו ו' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ואם היה זולת זה גרע אותו שבעה שבעה ואם נגרע שביעית יש לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' אמרו ואם היה זולת זה ר"ל שלא נגרע בט' או שנגרע ונשאר זולת שלשה וששה ואחדי המספר נפרדים גרע אותו בשבעה שבעה ואם נגרע יש לו שביעית וזה ידוע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם לא יגרע אותו כחלקיים בחלוק עליהם ולא תסור על חלק המושאל כלו על החלקיים עד שתמצא המספר אשר יתחלק עליו או יגיע אל מספר יהיה מרובעו גדול ממספרך המונח או יהיה היוצא מן החלוק כמו המחולק עליו או פחות ממנו וישאר אחר החלוק שארית אז תדע שהוא מן החלקיים החרשיים ותהיה קריאת השם ממנו בהגזר ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' אמרו ואם לא נגרע ר"ל כשבעה שבעה אחר כל הנזכר מגרעון ט' בקש אותו בחלקיים וכבר ידעת כי אין חרשים בזוגות כי אם בנפרדים זה נפרדי' כלם אינם חרשים אלא קצתם ושם החרשים כולל יותר משם החלקיים כי החרשים ימצאו ג"כ במדרגת האחדים כמו ג' וה' וז' כי ענין החרשים כבר אמרנו בתחלת הספר הוא שלא כי אם על האחד וכן הם אלו וכן כל החלקיים אבל אלה ג' וה' וז' לא יקראו חלקיים בעבור כי הם מן העשרה שאמרנו שהם כמו טבעיים ונתנו זה השם ר"ל חלקים לחרשים אשר למעלה מעשרה להבדיל ביניהם ובין החרשים אשר בתוך העשרה ולכן תחלת החלקיים הוא מספר י"א ואחריו י"ג ואחריו י"ז וי"ט וכ"ג וכ"ט וכן על הסדר כמו שתדע לפנים בגה' י"ת ולכן מה שאמר המחבר בקש אותו בחלקיים ר"ל בחרשים אשר למעלה מעשרה כי כבר זכר שלא יגרע בשבעה שהוא אחרון שבחרשי העשרה ואמרו בחלוק עליהם ולא תסור מלחלק המושאל כלו ר"ל המספר שאחדיו נפרדים ולא נגרע בז' ולא בכל הנזכר קודם בקש אותו בחלקיים והדרך אשר בו תבקשנו הוא בחלוק עליהם ר"ל בחלוק המספר ההוא על החלקים וזה כשתתחיל בי"א שהוא ראשית החלקיים ותחלק המספר עליו ואם נשאר דבר שלא נחלק ידעת כי המספר ההוא אינו מורכב מי"א תשוב לחלקו על י"ג ואם לא מצאתו שוה אלא נשאר ממנו מה שלא נחלק לי"ג תדע כי אינו מורכב מי"ג תשוב לחלקו על י"ז וכן תמיד עד שתמצא המספר אשר ממנו הרכב עוד אמר או יגיע אל מספר יהיה מרובעו גדול ממספר המונח ר"ל כי כשתבא לחלק המספר המונח לך לחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולדעת הרכבתו על אחד החלקיים תרבע החלקיי ההוא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם המרובע יהיה גדול מן המספר המונח אז תדע כי המספר חרש ואין לו הרכבה כלל כי אם הרכבת אחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל רצית לדעת מספר רפ"א אם הוא מורכב גרעת אותו בתשעה ושבעה לא מצאת כלום חזרת לבקשו בחלקיים התחלת לחלקו על י"א תרבע י"א יהיו ק"כא הנה ר'פ"א יותר על כן תחלקנו על י"א נשארו ו' ידעת כי אינו מורכב שבת וחלקת אותו על י"ג תרבע י"ג היו ק'ס"ט והנה ר'פ"א יותר על כן תחלקנו על י"ג ישארו ח' ידעת ג"כ כי אינו מורכב מי"ג תשוב לחלקו על י"ז תרבע י"ז יהיו ר'פ"ט והנה המרובע יותר מן ר'פ"א ידעת כי אינו מורכב לא מי"ז ולא מי"ג ולא מי"א וכבר ידעת שאין בו משאר ההרכבות כלום א"כ אינו מורכב כלל ואמרו אז יהיה היוצא מן החלוק כמו המחולק עליו או פחות וישאר אחר החלוק שארית ר"ל כשתחלק על אחד החלקיים ויצא בחלוק כמוהו ונשאר כלום שלא נחלק אז אינו מורכב המשל בזה חלקת קכ"ז על י"א היה היוצא י"א כמו המחולק ונשאר ו' וכן אם חלק ל"א על י"א היה היוצא ב' ונשארו ט' או לז' היה היוצא ג' והנשאר ד' וכן כלם אז תדע כי אינו מורכב כלל לא מחרשים ולא משומעים ואין דרך לקרוא השם ממנו כי אם ע"ד גזרת התארים מן שמות הענינים כי תאמר ע'ד"מ שלשה חלקים משלשים ואחד כמו שתאמר רביע נגזר מארבעה ויש לשונות שקוראים ע'ד"מ לאחד מעשרים עשירימי' וכדומה לזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר זה הפרק הוא במציאות החלק החרש והמלאכה בזה נקראת הנפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: Definition of the "sieve" procedure: the matter of this procedure is called sieve, since the composite and prime odd numbers are written mixed together and through this method they are sieved and the prime and composite numbers are known, as the semolina is sorted from the chaff. | פי' קריאת ענין זה המעשה נפה בעבור שיכתבו המספרים הנפרדים מורכבים וחרשים יחד מעורבים ובזה הדרך ינופה ויודעו החרשי' והמורכבים כמו שבנפה יודע הסולת הפסולת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' והוא שתניח המספרים הנפרדים הנמשכים אחר השלשה אח"כ תמנה כל מספר מהם בשעור מה שבו מן האחדים על הסדר ובמקום שיגיע המספר מה שאחריו מורכב וימנה אותו המספר [36]ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' המשל בזה תכתוב בסדר הנפרדים תתחיל בג' ואחריו בה' ואחריו ז' ואחריו ט' ואחר י"א וכן עד המספר שתרצה ותכתוב ע'ד"מ עשרה מספרים שהם אלה: ג' ה' ז' ט' י"א י"ג ט"ו י"ז י"ט כ"ה וכשתקח מספר הראשון שהוא ג' ותמנה בסדר ישלם המספר במספר ז' הנה הט' אשר אחריו הוא מורכב וימנה אותו מספר הג' כי ג' פעמים ג' הם ט' וכן אם תקח הה' ותמנה כסדר חמשה מספרים מן הה' ישלם במספר י"ג וט"ו אשר אחריו מורכב וימנה אותו החמשה כי חמשה פעמים ג' הם ט"ו ואם תקח ז' ותמנה כסדר ז' המספרים ותתחיל מן הז' ישלם במספר י"ט הנה המספר אשר אחריו הוא כ"א ואם תקח ז' ותמנה כסדר ז' והוא מורכב וימנה אותו הז' כי ז' פעמים ג' הם כ"א וכן כל הדומה לזה וכשתגיע למורכב תרשום עליו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ולא תסור תעשה כן עד שתגיע אל מספר יהיה מרובעו גדול מן המספר האחרון שבנפה ואז תדע שהמספר נשלם וכל מספר עליו רושם הוא מורכב וכל מספר שאין עליו רושם הוא חדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' כשתכתוב המספרים הנפרדים הרבה כסדר ותתחיל למנות משלשה הרביעי הוא מורכב תשוב למנות שלשה שלשה ותרשום על הרביעי עד כלות כל המספרים שכתבת ובידך לעשות הנפה גדולה כשתכתוב מספרים הרבה או קטנה כשתכתוב מספרים מעט ואחר שתשלים הרשמים במספר השלשה תשוב ותעשה כן במספר החמשה והששי תרשום ומן הרשום ההוא תמנה חמשה והששי תרשום עד כלות הנפה וכן תשוב תעשה במספר ז' וכן בכל מספר וכל אחד תצטרך לרשום רשמים שלא ירשמו ע"י הראשנים ואחר שתרשום הנפה כלה כמספר שלשה שלשה ותשוב לרשום במספר ה' תפגע בקצת מספרים שכבר רשמת אותם במספר השלשה ולא תצטרך לרשום אותם אבל תמנה לפנים עד שתפגע במספרי' שאינם רשומים תרשום אותם וכן כשתחשוב א"כ במספר ז' תפגע בהרבה מספרים מאשר רשמת כג' וה' ולא תצטרך לרושמם עד שתפגע בבלתי רשומים ולעולם הראשון שתפגע בבלתי רשום הוא מרובע המספר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המשל בזה התחלת לרשום בג' רשמת ט' וטו' וכ"א וכ"ז ול"ג ול"ט ומ"ה ונ"א ונ"ז וס"ג וס"ט וע"ה וכן כלם עד תשלום הנפה וכשב[א]ת לחשוב בה' התחלת ממספר ה' ופגעת תחלה במספר ט"ו וכבר נרשם על ידי ג' מנית משם ה' פגעת בכ"ה ולא נרשם ע"י הג' תרשמהו וכ"ה הוא מרובע מספר הה' אחריו תפגע במספר ל"ה ולא נרשם תרשמהו וכן עד סוף הנפה כל מספר שאחריו ה' תרשמהו אם לא נרשם בג' כי אחרי הל"ה תפגע במ"ה וכבר נרשם בג' אח"כ תפגעו בנ"ה ולא נרשם א"כ בס"ה ולא נרשם אח"כ בע"ה וכבר נרשם וכן כלם א"כ תשוב תתחיל במספר ז' תפגע במספר כ"א וכבר נרשם בג' א"כ תפגע בל"ה וכבר נרשם בה' א"כ תפגע במ"ט ולא נרשם תרשמהו והוא מרובע ז' וכן תבקש עד תשלום הנפה ותרשום בז' א"כ תבא לחשוב במספר ט' ואין צורך כי הוא מורכב מג' וכבר נרשמו כל מספרי הנפה בג' והן בט"ו אין צורך למנות וכן בכל מספר שכבר נרשם לא תמנה בו כי לא תמצא שתצטרך לרשום כלום על ידו תשוב למספר י"א והוא הראשון[37] שאתה ראוי לפגוע בלי רשום הוא מרובע י"א ומרובעו הוא קכ"א ולא כתבת בנפה כי אם עד ע"ה א"כ לא תוכל להוסיף רושם יותר בנפה זו היא עד ע"ה ולכן נדע שנשלם מעשה זו הנפה[38] ולכן מספר שאתה רוצה לרשום בו תרבע אותו ותראה אם המספר שבסוף הנפה הוא גדול מן המרובע ההוא מנה בו ורשום כי תמצא מה שתצטרך לרשמו אבל אם המרובע יותר מן המספר האחרון אין בו צורך לרשום בו כלל ונשלמה הנפה ומעשה הנפה נהגו לעשות מרובע מחולק לבתים מרובעים יהיה המרובע שוה הצלעות או ארוך ויעשו בתים רבים או מעטים כפי מה שירצו ובכל בית יכתבו מספר על הסדר הנפרדים א"כ ימנו וירשומו וזו צורת הנפה ובה מאה בתים ובזו הנפה תוכל למנות בכל המספרים ולרשום עד י"ג כי מרובע קס"ט ותמצאנו בנפה אבל כשתבא למספר י"ז ר"ל ט"ו שמרובעו רכה הנה מרובעו רפ"ט והוא גדול ממספר ר"א שהוא אחרון בנפה ולכן לא תמצא מ"ה שתרשום בי"ז ולכן במספר י"ג נשלם מעשה זו הנפה וכל מספר תמצאהו רשום בנפה הוא מורכב ואשר תמצאנו בלתי רשום הוא חרש לא יחלק כי אם על אחד בלבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Chapter Six: Completion and Degrading |
שער השלישי בהשלמה וההורדה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: Definition of the completion and degrading operations: completion is repairing and degrading is its opposite. The intention in completion and degrading is knowing what should be multiplied by a certain number, so that the result is the required. The completion is from the smaller to the greater and the degreding is vice versa. | אמר והשלמה היא התיקון וההורדה היא הפכו והרצון בהשלמה וההורדה ידיעת מה שיוכה במספר מה ויבא ממנו המבוקש ולא תהיה ההשלמה אלא מן המעט אל הרב וההורדה בהפך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פירוש כשיהיה מספר מה כאלו [39]תאמר ד' עד"מ ויושאל להשלימו לח' כלומר באיזה מספר נכה ד' ויהיה היוצא מן ההכאה ח' ויהיה המספר דרך משל ב' וכשתכה ב' בד' יהיה היוצא מן ההכאה ח' והוא המבוקש זהו ענין ההשלמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וההורדה הפך זה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
כאלו תאמר רצינו ע"ד להוריד שמנה לד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלומר באי זה מספר נכה ח' ויהיה היוצא ד' מן המבוקש ויהיה זה על ד"מ חצי וכשתכה חצי בח' יהיה היוצא חצי השמנה שהם ד' והוא המבוקש ולעולם המושלם אליו ד"מ ח' הוא יותר מאשר תרצה ד"מ ד' להשלימו והיורד הוא ד"מ ח' יותר מן אשר אליו תרצה להוריד ד"מ ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר והמעשה בהשלמה הוא שתחלק המושלם אליו אל המושלם המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' המשל בזה רצינו להשלים ד' להיות ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה ד' הוא המושלם וח' הוא המושלם אליו תחלק ח' שהוא המושלם אליו על ד' שהוא המושלם יצא בחלוקה ב' והוא המספר המבוקש אשר אם תכה אותו בד' שהוא המושלם ר"ל שתרצה להשלימו יצא בהכאה ח' והוא המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: the operation of degrading is that you denominate the degraded by that to which it is degraded and the result is the required. | אמ' והמעשה בהורדה שתקרא שם המורד אליו מן המורד והיוצא הוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' המשל בזה רצית להוריד שמנה להיות ד' הוא המורד אליו וח' הוא המורד תקרא לד' שהוא המורד אליו מן שמנה שהוא המורד וזה כשתכתוב הח' ועליהם קו ותכתוב עליהם הד' בזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנה הם ד' שמניות או אמור שם שני רביעים או אמור חצי והוא המספר המבוקש אשר אם תכה אותו בח' יצא בהכאה ד' והוא המבוקש כי ד' שמניות שמנה הם ד' וכן שני רביעי ח' הם ד' וכן חצי ח' הם ד' וע"ל א"ם עי"א | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Section Two: Fractions |
החלק השני בשברים |
| [al-Bannāʼ] said: Definition of the fractionalizing operation: fractionalizing is the ratio between two numbers, be it a part or parts, so that the ratio between the part and its denominations is called fractionalizing. | אמר השבירה היא היחס אשר בין שני מספרים כשיהיה חלק או חלקים הנה היחס אשר בין החלק וכנויו יקרא שבירה |
| פי' כל מה שהוא פחות מאחד שלם יקרא אצל חכמי המספר שבר | |
| הן שיהיה חלק אחד כמו רביע ושליש ודומיהם | |
| או שנים חלקים ויותר כמו שני שלישים וג' רביעיים ודומיהם איזה חלק שיהיה מן השלם | |
| וכאלו השלם נחלק או אמור נשבר ונעשה חלקים חלקים או שברים שברים | |
| ורצון המחבר כי החלק מן השלם לא יקרא שבר מצד עצמו כי החלק הוא מספר מה כמו השלם ויקרא נשבר והחלק ממנו יקרא שבר | |
| והשבירה הוא היחס אשר בין שני אלה המספרים ובעבור כי בין שני המספרים אפשר להיות יחסים אחרים כמו שזה רב וזה מעט כי הוא מהמצטרפי' וכדומה לזה | |
| אמר כי היחס הזה יקרא שבירה כשהיחס הוא ע"ד החלוק ר"ל חלוקת השלם אל חלקים רבים או מעטים או היחס ההוא יקרא שבירה והיחס הזה הוא אשר בין החלק וכנויו ר"ל כי הרביע עד"מ הוא אחד מד' ושני רביעיים הם ב' מד' וכן כל החלקי' הנה הא' והב' הם מספר החלקים והד' הם המספר אשר בו יכונו ויתוארו הא' והב' ויקראו רביע ורביעים והיחס אשר בין החלק וכנויו יקרא השבירה ויאמר כי השנים שברים מן הד' | |
| אמ' ויבואו בהם מן המעשים לפי אותינו ששה שערים | |
| פירוש ויבאו ר"ל בשברים מן המעשים ששה שברים |
Chapter One: The names and forms of fractions |
השער הא' בשמות השברים והצעתם לשברים | ||||||||
| עשרה שמות פשוטי' הראשון הוא החצי והוא הגדול שבהם עוד השליש, עוד הרביע עוד החומש עוד השתות עוד השביעי עוד השמין עוד התשיעי עוד העשירית עוד החלק | |||||||||
| פי' השברים יש להם שמות עשרה מונחים בלשון ונקראים על אחדי המספר חצי שליש רביע חומש | |||||||||
| ופי' אחד משנים א' משלשה אחד מד' אחד מה' וכן כלם | |||||||||
| ולמעלה מן עשרה אין שֵם יורה על השבר כי אם על צד החלק או הרכבת אלה העשרה שברים | |||||||||
| וזה כי תאמר חלק אחד מי"א וחלק אחד מי"ב וחלק אחד מי"ג | |||||||||
| וזהו אמרנו עוד החלקי' והוא אחד מן העשרה שמות הפשוטים | |||||||||
| ולא תאמר אֶחַד עַשִׂירִיִ שְׁנֵים עַשִׂירִיִ וכדומה להם | |||||||||
| או תאמר בחלק אחד מי"ב חצי שתות או שליש רביע או רביע שליש וזה שם מורכב משני שמות שברים פשוטים יתברר לפנים בג"ה | |||||||||
| וצורת אלה השברים הפשוטים הן כן תעשה קו ישר ולמעלה מן הקו תכתוב מספר השברים ולמטה מן הקו המספר אשר בו יכונו ויתוארו השברים | |||||||||
 משל החצי תצייר זו בזו הצורה
| |||||||||
| הנה הא' אשר למעלה מן הקו תורה על השבר שהוא א' והב' תורה שזה האחד הוא אחד משנים שהוא החצי | |||||||||
 והשליש תצייר אותו כזו הצורה
| |||||||||
והרביע  וחומש  ושתות  ושביע  ושמין  ותשיע  ועשירית 
| |||||||||
והחלק תצייר אותו בזו הצורה חלק אחד מי"א 
| |||||||||
| וכן כל החלקים אשר למעלה מעשרה | |||||||||
| אמ' וְיַשְנוּ אלה המספרים ויתקבצו ויכלו בקבוץ כל שבר מהם אל פחות מכנויו בחלק | |||||||||
| פי' אמר כי אלה השברים ישנו ותאמ' שני שלישים ושני רביעיים וכן כלם | |||||||||
עד תצייר שני שלישים בזו הצורה 
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| וכן כלם | |||||||||
| עוד יתקבצו על ההשנות ותאמר שלשה רביעיים ושלשה חומשים וארבעה חומשים | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| וכן כלם עד שיהיה המקובץ פחות מן הכנוי בחלק אחד | |||||||||
| וזה כי תאמר ארבעה חומשים ולא תאמר חמשה חומשים | |||||||||
| כי באמרך שלשה רביעיים קבצת מן השברים עד חלק אחד פחות מן [40]הכנוי שהוא ארבעה | |||||||||
| ואם תאמר ד' רביעים אינם שברים כי הוא הכנוי בעצמו והוא האחד השלם ואלו כלם יקראו נפרדי' | |||||||||
| והכינויים והם אשר תחת הקוים בצורות יקראו המורים במעשה המספר[41] | |||||||||
| אמ' ויוחסו אלה השמות הפשוטים קצתם אל קצתם ויהיה מהם שם מחובר משני שמות ומיותר מזה | |||||||||
| פי' אחר שהזכיר אלה השמות הפשוטים קצתם אל קצתם ויהיה מהם שם מחובר משני הפשוטים יזכור המורכבים | |||||||||
| ואמר כי יוחסו אלה השמות קצתם לקצתם ויבואו על ג' מינים | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| וזה השם מורכב משני שמות | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| וזה השם מורכב משלשה שמות וכן מיותר מזה ואלה יקראו שבר השבר ושבר שברי השבר | |||||||||
| |||||||||
| וזה יקרא שבר ושבר השבר | |||||||||
| |||||||||
| ויקראו שברים ושברי שבר | |||||||||
| |||||||||
| ויקראו שברים ושברי השבר ושברי שבר השבר | |||||||||
| |||||||||
| ויקראו שברים ושברי שבר השבר וכן כל מה שיהיה יותר מזה מן הדומה לו וכל אלה יקראו מתייחסי' לשבר אחד | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| וכן כל הדומה לזה ויקראו שברי שברי השברים וזה המין יקרא חלקיי כי הוא חלקי חלקי' לא חלקי חלק אחד כמו המתייחסים | |||||||||
| |||||||||
| ו"ו העטף באמצעי וזה יקרא מתחלף ויבא על פנים רבים | |||||||||
| כי זה המשל שעשינו הוא מתפרד וכן אפשר להיות מן המתייחס ומן החלקים ומנפרד ומתיחס ונפרד וחלק וחלקיי ומתייחס ומשל כלם נקל וצורתו ידועה | |||||||||
| |||||||||
| וזה משל מן הנפרד ואפשר לבא מכל המינים כמו המתחלף והוא יחלק לנזור מתפרד ולנזור מתדבק | |||||||||
| והמתפרד הוא מה שזכרתי שתקח איזה שני מינים תרצה ותכתוב ביניהם פחות ויהיה השני מועט מן הראשון | |||||||||
| והמתדבק הוא מה שתאמר שני שלישים פחות שני רביעים מהשני השלישים וזו צורתו | |||||||||
| |||||||||
| [al-Bannāʼ] said: Definition of the operation that determines the common denominator: determining the common denominator is that we convert all that was given in the question itself to the smaller fraction in it. | אמ' וההצעה הוא שנשיב כל מה שהונח בשאלה בעינה אל פחות שבר שבה | ||||||||
| והיא תתחלף בהתחלפות השברים והם חמשה פנים נפרד ומתיחס ומתחלף וחלקיי ונזוריי | |||||||||
| פי' הוא אמר בתחלת השער שזה השער כולל שמות השברים והצעתם שזכר שמות כל השברים למיניהם יזכור הצעתם | |||||||||
| ואמ' כי ההצעה היא שנשיב כל השברים שיהיו לנו בחשבוננו אל הפחות שבר שבהם עד שנדע מספרם ונאמר כך וכך שברים מן השבר ההוא יש בכל החשבון | |||||||||
|
|
המשל שאם היה לנו שלשה רביעיות וחומש רביעית הנה השבר הפחות הוא חומש רביעית ולכן נשיבם כלפי חומשי רביעיות ונאמר כי הם י"ו חומשי רביעית | ||||||||
|
|
וכן אם היו לנו שלמים ושברים כמו שלשה שלמים ושני שביעיות ושלשה תשיעיות השביעית הנה הפחות שבר הוא תשיעית השביעית נשים כל החשבון לו ויהיו ר"י תשיעיות שביעית | ||||||||
| וכן כל הדומה לזה | |||||||||
| ואמר כי הדרך בהצעה לא תהיה בכל השברים אחת אבל תתחלף כפי חלוף מיני השברי' כי כל מין מהם יש לו דרך בפני עצמו להשיבו אל הפחות שבר שבו | |||||||||
| אמר כי השברים יבאו בשאלות על חמשה מינים | |||||||||
|
האחד הנפרד כי כבר יאמר בשאלה בקבוץ עד"מ קבץ רביע עם שליש או שני שלישיות עם חמשה תשיעיות וכל אחד מאלו יקרא נפרד כי הוא לבדו שבר או שברים | ||||||||
|
והשני המתייחס כי יאמר קבץ שני רביעי חומש עם חמשה שביעיות חצי וכדומה לזה מן המתייחסים | ||||||||
|
והשלישי החלקיי כי יאמר קבץ שלשה רביעיות של שלשה ששיות עם חמשה שביעיות של שלשה תשיעיות וכדומה לזה מכל החלקיים | ||||||||
|
והרביעי הנזוריי אשר יאמר קבץ רביע פחות חומש עם שליש פחות שתות וכדומה לזה וזה יחלק לשני פנים וכו' | ||||||||
| והחמשי המתחלף וזה אפשר קבץ רביע ושליש עם חומש ושתות וכן מן המתייחס קבץ רביע שליש ושבע שמניות עם שתות חומש וחומש שביעית וכן בכלם ויתרכבו אלה עם אלה כמתחלף כי יאמר קבץ נפרד ומתייחס עם נזור או חלקיי ומתיחס עם נפרד ונזור וכן מפנים רבים ויקראו כלם מתחלפים כי הם מינים ואלה דרכי ההצעות | |||||||||
| אמ' הצעת הנפרד מה שעליו | |||||||||
| פי' כשתרצה להשיב השבר הנפרד לפחות מה שיש בו קח המספר אשר על הקו והוא המבוקש | |||||||||
| |||||||||
| הנה הצעתו הא' אשר על הקו | |||||||||
| |||||||||
| הצעתם ג' אשר על הקו וכן בכלם | |||||||||
| וכן תעשה בשבר השבר במתיחס וכן בשבר שבר השבר או שברי השבר בעבור כי אין על הקו כי אם מספר אחד כמו הנפרד | |||||||||
| |||||||||
| הצעתו א' שעל הקו | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| בכלם ההצעה היא האות אשר על הקו | |||||||||
| [42]אמר והצעת המתיחס מה שעל המורה הראשון במוכפל במורה הסמוך לו במשא עד סוף השטה או מה שעל המורה הראשון מוכפל מה שאחריו מן המורים ומה שעל השני בכל מה שאחריו מן המורים וכן עד שתכלה השטה ותקבץ הכלל | |||||||||
| פירוש זהו המתיחס אשר לו שברים ושברי שברים | |||||||||
| ואמרו במשא ר"ל שתכפול המספר אשר על הראשון מן השברים במורה אשר אחריו ומה שיתקבץ תוסיף עליו המספר אשר על המורה ההוא השני וזו התוספת תקרא משא | |||||||||
| ואמרו או מה שעל המורה היא דרך אחרת להציע המתיחס | |||||||||
|
|
המשל לראשון רצית להציע שלשה רביעיות ושני חומשי רביע ושתות חומש רביע וזו צורתם
| ||||||||
| כפלנו ג' שעל המורה הראשון בה' שהם המורה השני היו ט"ו הוספנו עליהם ב' אשר על הה' היו י"ז כפלנו הי"ז בו' שהם המורה השלישי היו ק"ב הוספנו עליהם א' שעל הו' היה המקובץ ק"ג והם הצעת אלה השברים תכתוב אותם למעלה מהם תמיד | |||||||||
|
| |||||||||
| ובדרך השנית כפלנו ג' בה' היו ט"ו וט"ו בו' היו צ' עוד כפלנו ב' בו' היו י"ב הוספנו עליהם הא' שעל הו' היו י"ג קבצתם עם הצ' היו ק"ג | |||||||||
|
| |||||||||
| והמחבר לא זכר בדרך הזאת השנית שצריך להוסיף המספר האחרון שעל המורה האחרון עם המקובץ והוא כבר הכרתי וכן תעשה בכל דומה לזה | |||||||||
|
|
וצריך משל שני שתהיה סיפרא למעלה מן הקו והוא ד' חומשים וג' חומשי רביע חומש וה' שתות חומש רביע החומש וזו צורתם
| ||||||||
| תכפל ד' בד' יהיו י"ו ולא תוסיף כלום כי אין על הד' כלום אבל תכפול הי"ו בה' ויהיו פ' תוסיף ג' ויהיו פ"ג תכפול אותם בו' יהיו תצ"ח תוסיף ה' יהיו תק"ג | |||||||||
|
| |||||||||
| ובדרך השנית תכפול ד' בד' יהיו י"ו ותכפול י"ו בה' יהיו פ' ופ' בו' יהיו ת"פ עוד ג' בו' יהיו י"ח תוסיף עליהם ה' יהיו כ"ג תקבצם על הת"פ יהיו תק"ג | |||||||||
|
| |||||||||
| אמ' והצעת המתחלף תכפול הצעת כל חלק במורים אשר בזולתו ותקבץ הכלל | |||||||||
| פי' המתחלף כל שברים שאינם ממין אחד | |||||||||
| כמו רביע ושליש ר"ל רביע אחד ושליש אחד | |||||||||
| וכן שני חומשים ושלשה רביעיים | |||||||||
| וכן אם היו שלשה או ארבעה מתחלפי' או יותר | |||||||||
| כמו שני שלישים וארבעה חומשים וה' שביעיות וז' תשיעיות | |||||||||
| וכן שנים מתיחסים או שלשה או יותר וכן מן הנזוריי' ומן החלקיים או נפרדים ומתיחס וכן מכלם | |||||||||
|
|
משל מן הנפרדים שני רביעים ושלשה חומשים שזו צורתם
| ||||||||
|
|
וכבר ידעת כי הצעת המספר הוא מן אשר על הקו לכן תכפול הב' שהם הצעת האחד בה' שהם המורה השני יהיו עשרה | ||||||||
|
|
והמשל לשלשה מתחלפים והם אלה
| ||||||||
| תכפול ג' בו' יהיו י"ח תכפול י"ח בג' יהיו נ"ד עוד תכפול הה' בד' יהיו כ' ועשרים בג' יהיו ס' | |||||||||
|
| |||||||||
|
|
והמשל מן המתיחסים שני שליש רביע וד' חומשי שתות וזו צורתם
| ||||||||
| תכפול הצעת הראשון שהוא ב' בו' יהיו י"ב והי"ב בה' יהיו ס' ותכפול הצעת השני שהוא ד' בג' יהיו י"ב והי"ב בד' יהיו מ"ח | |||||||||
|
| |||||||||
|
|
משל שני מן המתיחסים ד' חומשים ושני תשיעיות חומש וה' ששיות וו' שביעית ששית וזו צורתם
| ||||||||
| תציע כל אחד מהם כפי מה שידעת בהצעת המתיחס ותכתוב על כל אחד הצעתו והנה תהיה הצעת הראשון כשתכפול ד' בט' יהיו ל"ו ותוסיף עליהם ב' יהיו ל"ח תכתבם עליו | |||||||||
|
| |||||||||
| וכן תעשה בכל השאר המינים נזוריים וחלקיים בשתציע כל אחד מהם ותכה הצעת האחד במורה השני | |||||||||
| ואם היו ג' או ד' מתיחסים או איזה מין תעשה כמו שעשית בג' הנפרדים בשתכה הצעת כל אחד בכל המורים אשר באחרים ותקבץ הכל והוא המבוקש | |||||||||
| אמ' והצעת החלקיי בשתכפול מה שעל הקו קצתו בקצתו | |||||||||
|
|
פי' כבר ידעת כי החלקיי הוא שתאמר שלשה רביעיות מחמשה שתותים מד' תשיעיות וזו צורתם
| ||||||||
|
|
והמשל בהצעתם תכפול ג' שעל הקו בה' הסמוכה לה יהיו ט"ו כפלם בד' שעל הקו שאחרי הה' יהיו ס' והוא המבוקש | ||||||||
| אמ' והצעת הנזוריי אמנם המתפרד כמו המתחלף ותגרע המעט מן הרב ואמנם המתדבק תכפול הצעת המספר הראשון בהצעת השני הנזור ותכפול אותה ג"כ במורים אשר לו וגרע המעט מן הרב | |||||||||
| פירוש כבר ביארנו מה | |||||||||
|
|
והמשל רצית להציע שלשה רבעים של אחד פחות שני חומש אחד שזהו המתפרד וזה צורתו
| ||||||||
|
|
כפלנו ג' בה' היו ט"ו וכפלנו ב' בד' היו ח' גרענו ח' מט"ו הנשאר ז' והוא המבוקש והם ז' רביעי חומש | ||||||||
| וכן אם היו שני המספרים מתיחסים | |||||||||
|
|
המשל שלשה רביעי' ושליש רביע פחות ג' חומשים וב' שלישי חומש וזו צורתם
| ||||||||
| תציע כל אחד כמו שידעת בהצעת המתיחס וכתוב על כל אחד הצעתו יהיה הצעת הראשון י' והצעת השני י"א | |||||||||
|
| |||||||||
| וכן תעשה בכל שאר המינים ונקל לעשות | |||||||||
|
|
והמשל בנזור המתדבק ב' שלישים פחות רביע הב' שלישים וזה צורתו
| ||||||||
|
|
תכפול הצעת הראשון שהוא ב' בהצעת הנזור שהוא א' יהיה ב' עוד תכפול הב' במורה הנזור שהוא ד' יהיו ח' גרע מהם השנים ישארו ו' והוא המבוקש והם ו' רביעי שליש | ||||||||
|
|
והמשל במתיחס ד' חומשים ושני שלישי חומש פחות ב' שביעיות וג' שמניות שביעית מן הראשונים וזו צ[ו]רתם
| ||||||||
| הצענו הראשון ע"ד המתייחס היתה הצעתו י"ד כתבנוה למעלה והצענו השני הנזור ג"כ ע"ד המתיחס היתה הצעתו י"ט כפלנו י"ד בי"ט היו רס"ו | |||||||||
|
| |||||||||
| אמר והשלם אם יהיה עם אלה השברים בשאלה בראשיתה תכפלנו במורים וקבץ עם ההצעה ואם היתה באחריתה תכפול בו ההצעה | |||||||||
| פירוש והשלם אם היה עם אלה השברים בשאלה בראשיתה אם בא מספר שלם עם אחד מכל אלה המינים | |||||||||
| וידוע כי יבא על ג' פנים | |||||||||
| אם שיהיה השלם הראשון | |||||||||
|
|
כמו ששאל השואל הציע לי שנים וב' שלישים וזו צורתם
| ||||||||
| או שיהיה השלם אחרון | |||||||||
|
|
כמו ששאל השואל הציע לי שני שלישי ארבעה וזו צורתם
| ||||||||
| זהו אמרו ואם היה באחריתה כלומר שיהיה השלם ששאלת אחר השברים | |||||||||
| או שיהיה השלם באמצע שני שברים וזהו אמרו ואם היה באמצע וזה יבא על ב' פנים | |||||||||
| האחד שיצטרף השלם אל הקודם לו ואז הוא מאוחר | |||||||||
|
|
כגון ששאל הציע לי ג' רביעי שנים וד' שתותים ופי' כאלו היו שברים מתחלפים כלומ' ג' רביעי שנים לבדם וד' שתותים לבדם וזו צורתם
| ||||||||
| וזהו אמרו[44] ובהצטרפו אל מה שאחריו יהיה מוקדם כי הוא דומה לאשר יבא השלם קודם השברים | |||||||||
| ואמ' כי כשיהיה השלם עם השברים בראשית השאלה שההצעה היא שתציע תחלה השברים על הדרך הראויה להם ותשמור היוצא אח"כ תכפול השלם במורים אשר בשברים ותקבץ היוצא עם השמור מן ההצעה | |||||||||
|
|
המשל רצית להציע ב' וב' שלישים וזו צורתו
| ||||||||
|
|
הצענו השבר והוא שנים שמרנום א"כ כפלנו הב' שלמים בג' שהוא מורה השבר היו ו' קבצנום עם השנים והיו ח' והוא המבוקש והם ח' שלישיות | ||||||||
|
|
ואם היה השבר מתיחס והמשל ג' ורביע חומש זו צורתם
| ||||||||
|
|
הנה הצעת השבר א' תכפול ג' בה' ט"ו וט"ו בד' ס' תקבצם עם הא' יהיו ס"א והוא המבוקש והם ס"א רביעי חומש | ||||||||
|
|
והמשל במתיחס השני ד' וב' חומשים וג' רביעי חומש וזו צורתם
| ||||||||
|
|
תציע השבר תהיה ההצעה י"א תשמרם ותכפול הד' שלמים במורים ד' בה' כ' ד' בכ' פ' תקבצם עם הי"א יהיו צ"א והוא המבוקש והם צ"א רביעי חומש | ||||||||
|
|
והמשל במתחלף ג' ורביע וחומש וזו צורתם
| ||||||||
|
|
הצענו השברים היתה ההצעה ט' וכפלנו הג' בד' י"ב וי"ב בה' ס' קבצנום עם הט' היו ס"ט והוא המבוקש והם ס"ט רביעי חומש | ||||||||
| וכן תעשה בחלקיי ונזוריי תציע כל אחד מהם בדרך הראויה לו ותכפול השלם במורה השברים ותקבץ היוצא עם ההצעה | |||||||||
| ואמר כי כשיהיה השלם אחר השברים תציע השברים תחלה והיוצא בהצעה תכפלנו בשלם | |||||||||
|
|
המשל שני שלישי ארבעה וזו צורתם
| ||||||||
|
|
הנה הצעת השברי' ב' תכפול אותם בד' יהיו ח' והוא המבוקש והם ח' שלישים | ||||||||
| וכן במתיחס אשר הצעתו מספר אחד לבד כלומר שבר השבר | |||||||||
|
|
כמו שליש רביע ששה בזו הצורה
| ||||||||
|
|
תכה אחד בששה והוא המבוקש והם ששה שלישי רביע | ||||||||
|
|
והמשל במתיחס ג' תשיעיו' וה' ששיות תשיעיות חמשה וזא' צורתם
| ||||||||
|
|
הנה הצעת השברים כ"ג תכפול אותם בה' יהיו ק"ט"ו והוא המבוקש והם ששיות תשיעיות | ||||||||
| ונקל לדעת שאר המינים | |||||||||
| וכשיהיה השלם בין שני שברים ויהיה השלם מצטרף אל השבר הקודם לו אשר אז יקרא מאוחר ר"ל שדומה לשלם כאשר יבא אחר השברים | |||||||||
| אמר שהצעתו היא שתציענו על המצטרף לו שהוא הקודם לו שהוא הקודם לו כן תציענו עם השבר הנשאר שהוא אחרון כאלו היו שני מתחלפים | |||||||||
|
|
המשל בזה שלשה רביעי שנים וד' ששיות כי השנים מצטרף אל הראשון וזו צורתו
| ||||||||
|
|
תציע השבר הראשון עם השלם כמו שהראיתיך בבא השלם אחר השברים והוא שתכפול [45]שלשה שהם הצעת השבר בשלם שהוא ב' יהיו ו' והם ו' רביעיים תכתבם על השבר והשלם שהצעת ויהיו לך אז שני שברים מתחלפי' וזו צורתם
| ||||||||
|
|
תעשה בהם כמו במתחלפים תכפול ד' בד' יהיו י"ו ותכפול ו' בו' יהיו ל"ו תקבצם יהיו נ"ב והוא המבוקש והם נ"ב ששיות רביעית או רביעיות ששית וכן תעשה בשאר המינים | ||||||||
| וכשיהיה השלם בין שני שברים ויהיה השלם מצטרף אל השבר המאוחר שאז יקרא מוקדם ר"ל שדומה לשלם כאשר יבא קודם השברים | |||||||||
| אמר שהצעתו היא שתציע השלם עם המצטרף לו שהוא המאוחר וא"כ תכפול ההצעה עם הצעת השבר הנשאר שהוא הקודם כאלו היו שני שברים חלקים שהדרך הראויה להם לכפול ההצעה עם ההצעה כמו שידעת | |||||||||
|
|
המשל בזה שני שלישים משלשה ושלשה חומשים וזו צורתם
| ||||||||
|
|
תכפול השלשה שלמים בה' שהוא המורה השבר יהיו ט"ו קבצנום עם הג' שהם הצעת השבר כמו שהראיתיך בבוא השלם קודם השברים יהיו י"ח כתבנום למעלה והנה יהיה לך שני שברים חלקיים וזו צורתם
| ||||||||
|
|
תכפול הב' בי"ח יהיו ל"ו והוא המבוקש והם שלישי חמישית וכן תעשה בשאר המינים | ||||||||
| ובעבור שהמחבר אמר שני אלה הפנים יחד ע"כ אמר תציענו עם אחד מהמצטרפים ושעור דבריו כשיבא השלם באמצע שני שברים הוא יצטרף אל אחד מהם | |||||||||
| אם הצטרף אל הקודם הנה הוא כשלם הבא אחר השברי' | |||||||||
| ואם הצטרף אל המאוחר הנה הוא כשלם הבא קודם השברים | |||||||||
| והצעתו היא שתציע השלם על אחד מן המצטרפים ר"ל על השבר אשר הוא מצטרף בשאלה | |||||||||
| וא"כ אם זה השלם המצטרף היה מאוחר ר"ל שהצטרף אל הקודם תציע ההצעה ההיא עם השבר השני כאלו היו מתחלפים | |||||||||
| ואם היה קודם ר"ל שהצטרף אל המאוחר תכפול ההצעה ההיא בהצעת השבר הנשאר כאלו היו שם שברים חלקיים | |||||||||
| ואלו הם כל מיני ההצעות וראוי שיהיו ידועים לבעל החכמה הזאת בשלמות | |||||||||
| אמר וראוי שיוסר השתוף בין ההצעה והמורים | |||||||||
| פירוש כבר ידעת כל דרכי ההצעות וידעת כי המורים הם מספרי' אשר תחת קוי השברים | |||||||||
| ואתה תמצא בשערים שלאחר זה שאתה צריך לחלק ההצעה או מספר מה על המורים או מורים על מורים או הצעה על הצעה | |||||||||
| והדרך בחלוקה על מורים היא אחת והיא שתכתוב המורים כלם תקדים איזה שתרצה ואחר איזה שתרצה | |||||||||
| והיותר טוב שתכתוב לצד ימינך הגדולים שבמורים ותלך בהדרגה עד שיהיה קטן שבהם לצד שמאלך | |||||||||
| ותרשום עליהם קו | |||||||||
| א"כ תחלק המספר אשר יש לך לחלוק או ההצעה על המורה הראשון אשר לצד שמאלך ותשמור היוצא בחלוקה | |||||||||
| והנשאר שלא יתחלק שהוא פחות מן המורה תכתבנו על הקו כנגד המורה | |||||||||
| ואם לא ישאר כלום תרשום צפר למעלה מן הקו | |||||||||
| ותשמור אצלך שיצא לך בחלוקה תחלק על המורה השני אשר בצדו ותשמור היוצא | |||||||||
| והנשאר הוא פחות מן המורה תכתבנו עליו | |||||||||
| וכן עד שתחלק על כל המורים או על קצתם אם יכלה המספר המחולק וזו היא דרך החלוק בכלם | |||||||||
|
|
והמשל בזה רצית לחלק תקי"ח על ח"ז ה"ג מורים תכתוב אותם על הסדר הזה
| ||||||||
| ותעשה עליהם קו ותתחיל ותחלק ת"קי"ח על ג' היוצא קע"ב וישארו ב' כתבם על הג' למעלה מן הקו א"כ חלק קע"ב על ה' היוצא ל"ד וישארו ב' תכתבם על הה' | |||||||||
|
| |||||||||
|
|
משל אחר רצית לחלק ש"ס על
| ||||||||
| כתבנום והקו עליהם חלקנום ש"ס על ב' היוצא ק"ף ולא נשאר כלום חלקנו ק"פ על ג' היוצא ס' ולא שמנו כלום נשאר צפר על הג' | |||||||||
|
| |||||||||
|
|
ואלו היו המורים
| ||||||||
| חלקנו ש"ס על ז' היוצא נ"א והנשאר ג' כתבנום על הז' חלקנו נ"א על ב' היוצא כ"ה והנשאר א' כתבנום על הב' | |||||||||
|
| |||||||||
|
|
ואלו כתבנום המורים על סדר זה
| ||||||||
|
|
היה היוצא שנים שלמים ושביעית | ||||||||
| ואחר זה נפרש דברי המחבר שאמר וראוי שיוסר השתוף בין ההצעה והמורים ר"ל כשרצה לחלק שום הצעה או מספר על המורים בזה המספר אם הוא מורכב ויש בהרכבתו מן המורים תסיר המורה ההוא ותקח הראוי לו מן ההצעה ותחלק על המורים הנשארים | |||||||||
והמשל כשחלקנו למעלה תקי"ח על ח"זה"ג הנה נביט הרכבת תקי"ח הנה נמצא הרכבתו מן ז' וע"ד כי ז' פעמים ע"ד הם תקי"ח ולכן נסיר מן המורים ז' וישארו המורים
| |||||||||
| ונקח מן תקי"ח הראוי לז' ר"ל שביעית ת"קי"ח והם ע"ד נחלקם על ג' היוצא כ"ד וישארו ב' נכתבם על הג'
| |||||||||
אל
| |||||||||
|
| |||||||||
| לא פחות ולא יתר אלא שהוא יותר נאות להיות השברים יותר מעטים | |||||||||
| [46]ובמשל השני שהוא ש"ס ד' ג' ב"ז חפשנו ש"ס והנה הוא מורכב מב' ומג' ומד' כי כשתחלק ש"ס לב' יהיו ק"ף
| |||||||||
|
| |||||||||
| יהיה היוצא ב' שלמים והנשאר אחד נכתבנו על הז' | |||||||||
| וכשהמספר אינו מורכב אין דרך למעט בשברים מזה הצד אבל יש צד אחר למעט בשברים ואינו נוהג בכלם כי אם בקצתם | |||||||||
| וזה כי כשתמצא במורים שני פעמים ב' תוכל להשיבם ו' וב' | |||||||||
| וד' תוכל להשיבם ח' | |||||||||
| וג' ג' תוכל להשיבם ט' | |||||||||
| וב' ה' תוכל להשיבם 0"א | |||||||||
| אבל שאר המורים לא תוכל למעט אותם | |||||||||
והמשל אם היו המורים כזו הצורה
| |||||||||
| תוכל להשיבם ח"ו או דג"ד או דו"ב | |||||||||
|
|
כי אם תחלק מ"ח על ב' יהיו כ"ד וכ"ד על ב' יהיו י"ב וי"ב על ג' יהיו ד' היוצא אחד | ||||||||
|
|
וכן אם תחלק המ"ח על ו' היוצא ח' וח' על ח' היוצא אחד וכן אם תחלק המ"ח על ד' היוצא י"ב וי"ב על ג' היוצא ד' וד' על ד' היוצא אחד | ||||||||
|
|
וכן אם תחלק המ"ח על ב' יהיו כ"ד וכ"ד על ו' ד' וד' על ד' היוצא אחד והקש על זה | ||||||||
| וכל מקום שיאמר שתחלק הצעה על הצעה המעשה בזה כחלוקת השלמים זה בזה | |||||||||
| וכל שיאמר שתחלק מורים על מורים המעשה שתכפול המורים שתרצה לחלק הראשון בשני והיוצא בשלישי וכן כלם ותקבץ היוצא ותחלקנו על המורים האחרים | |||||||||
| המשל רצית לחלק דג"ה על ב"ה | |||||||||
|
|
כפלנו ד' בג' היו י"ב וי"ב בה' היו ס' והוא המספר המחולק חלקנו אותו על ה' היוצא י"ב ולא נשאר כלום כתבנו על הה' צפר חלקנו י"ב על ב' היה היוצא ו' ולא נשאר כלום וזהו המבוקש והקש על זה | ||||||||
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(3\sdot5\right)+2\right]\sdot6\right]+1=\left[\left(15+2\right)\sdot6\right]+1=\left(17\sdot6\right)+1=102+1=103}}](/mediawiki/images/math/d/5/a/d5a1aab89c3afa0b73c8b1dc9bf568ce.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(3\sdot5\right)\sdot6\right]+\left[\left(2\sdot6\right)+1\right]=\left(15\sdot6\right)+\left(12+1\right)=90+13=103}}](/mediawiki/images/math/a/1/a/a1af79237b707fe11eac90a0fedd0c18.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left[\left(4\sdot4\right)\sdot5\right]+3\right]\sdot6\right]+5=\left[\left[\left(16\sdot5\right)+3\right]\sdot6\right]+5=\left[\left(80+3\right)\sdot6\right]+5=\left(83\sdot6\right)+5=498+5=503}}](/mediawiki/images/math/0/3/8/0384980d97e71461e71b12e8b6fa1916.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(4\sdot4\right)\sdot5\right]\sdot6\right]+\left[\left(3\sdot6\right)+5\right]=\left[\left(16\sdot5\right)\sdot6\right]+\left(18+5\right)=\left(80\sdot6\right)+23=480+23=503}}](/mediawiki/images/math/3/9/9/3992e4b383cf7129281876e6110841a0.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(3\sdot6\right)\sdot3\right]+\left[\left(5\sdot4\right)\sdot3\right]+\left[\left(2\sdot6\right)\sdot4\right]=\left(18\sdot3\right)+\left(20\sdot3\right)+\left(12\sdot4\right)=54+60+48=162}}](/mediawiki/images/math/0/9/6/096607f437c30e6604809a1eefa64478.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(2\sdot6\right)\sdot5\right]+\left[\left(4\sdot3\right)\sdot4\right]=\left(12\sdot5\right)+\left(12\sdot4\right)=60+48=108}}](/mediawiki/images/math/0/9/2/092f5b3e6075ccd077d2a6383d528953.png)
![\scriptstyle\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{9}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]+\left[\frac{5}{6}+\left(\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]](/mediawiki/images/math/8/6/9/869d0e714e056611e4c416295974bf81.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left[\left[\left(4\sdot9\right)+2\right]\sdot6\sdot7\right]+\left[\left[\left(5\sdot7\right)+6\right]\sdot9\sdot5\right]&\scriptstyle=\left[\left(36+2\right)\sdot6\sdot7\right]+\left[\left(35+6\right)\sdot9\sdot5\right]=\left(38\sdot6\sdot7\right)+\left(41\sdot9\sdot5\right)\\&\scriptstyle=\left(228\sdot7\right)+\left(369\sdot5\right)=1596+1845=3441\\\end{align}}}](/mediawiki/images/math/5/5/5/5557edadecae8d3058bbaf17b73455f6.png)
![\scriptstyle\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]-\left[\frac{3}{5}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]](/mediawiki/images/math/a/b/4/ab40da853a36c041aa67a333610f5485.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(3\sdot3\right)+1\right]\sdot5\sdot3\right]-\left[\left[\left(3\sdot3\right)+2\right]\sdot3\sdot4\right]=\left(10\sdot5\sdot3\right)-\left(10\sdot3\sdot4\right)=\left(50\sdot3\right)-\left(33\sdot4\right)=150-132=18}}](/mediawiki/images/math/4/a/0/4a0fc125934f8e6570a3bc75b4a39104.png)
![\scriptstyle\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]-\left[\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\sdot\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\right]](/mediawiki/images/math/f/8/d/f8dcfcfeec81c7fa277946e12f4fb799.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(4\sdot3\right)+2\right]\sdot7\sdot8\right]-\left[\left[\left(4\sdot3\right)+2\right]\sdot\left[\left(2\sdot8\right)+3\right]\right]=\left(14\sdot7\sdot8\right)-\left(14\sdot19\right)=\left(98\sdot8\right)-266=784-266=518}}](/mediawiki/images/math/6/a/c/6acf54d39dcd9146c7d35de77ae7e019.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left(4\sdot5\sdot4\right)+\left[\left(2\sdot4\right)+3\right]=\left(20\sdot4\right)+11=80+11=91}}](/mediawiki/images/math/a/0/e/a0e3c4a706729c9daa9053852df3d588.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot4\sdot5\right)+\left[\left(1\sdot5\right)+\left(1\sdot4\right)\right]=\left(12\sdot5\right)+9=60+9=69}}](/mediawiki/images/math/d/3/a/d3a3149d0a11ba1e8da94fe51c92ff98.png)
![\scriptstyle\left[\frac{3}{9}+\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]\sdot6](/mediawiki/images/math/d/3/3/d33655fc169f2bf8dba2214753dd5f69.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(3\sdot6\right)+5\right]\sdot5=23\sdot5=115}}](/mediawiki/images/math/6/c/f/6cf63de2f1abf7b93d5cf308de527359.png)
Chapter Two: Addition and Subtraction of Fractions |
השער הב' בקבוץ השברים וגריעתם | ||||||
| [al-Bannāʼ said]: The procedure of addition is that you multiply the numerator of each row by the denominator of the other, then divide the sum by the denominators. | והמעשה בקבוץ שתכפול הצעת כל שטה במורה האחרת ותחלק המקובץ על המורים | ||||||
| In subtraction you subtract the smaller from the greater before dividing by the denominators. | ובגרעון תגרע המעט מן הרב קודם החלוק על המורים | ||||||
| Explanation: it is easy to understand this chapter and the chapters that follow with your knowledge concerning the numerators and the divisions that preceded. | פירו' עם ידעתך כל מה שקדם מן ההצעות והחלוקים זה השער נקל להבין וגם השערים הבאים אחריהם | ||||||
| He says that the procedure of addition of fractions with fractions is that you write both, multiply the numerator of each of them by the denominators of the other, sum the products, then divide [the sum] by all the denominators of the fractions. | ואמר כי המעשה בקבוץ שברים עם שברים הוא שתכתוב בשניהם ותכפול הצעת כל אחד מהם במורים אשר בשני ותקבץ היוצא ותחלקנו על כל המורים אשר בשברים | ||||||
|
המשל בנפרדים רצית לקבץ ב' שלישיות לה' תשיעיות | ||||||
| |||||||
|
כפלנו ב' שהם הצעת הראשון עם ט' שהם מורי השנית היו י"ח | ||||||
|
וכפלנו ה' שהם הצעת השני בג' שהם המורה הראשון היו ט"ו | ||||||
|
קבצנו ט"ו וי"ח היה ל"ג חלקנום על ג' היוצא י"א ולא נשאר כלום | ||||||
| |||||||
|
שמנו על הג' סיפרא חלקנו י"א על ט' היוצא אחד שלם ונשארו שנים | ||||||
|
והמשל במתיחס ג' רביעים וחומש רביעית עם ד' תשיעיות ושלשה שביעיות תשיעית | ||||||
| |||||||
|
הצענו כל אחד וכתבנו עליו הצעתו והיתה הצעת הראשון י"ו והצעת השני ל"א | ||||||
|
כפלנו י"ו בט' וז' שהם המורים השני י"ו בט' קמ"ד בז' יהיה היוצא אלף ח' | ||||||
|
היו הכל אלף ת"רכ"ח | ||||||
|
חלקנום על המורים ד ה ט ז הנה היוצא אחד שלם ושברים אלה | ||||||
|
| |||||||
| |||||||
| The rule of addition is that you calculate the numerator of each of the fractions that you want to sum as if they were separate fractions, then you divide the [summed] numerator by all the denominators. | והכלל בקבוץ שתציע כל השברים שתרצה לקבץ כאלו היו שברים מתחלפים ותחלק ההצעה על כל המורים | ||||||
| When you want to subtract a number of fractions from a number of fractions, you calculate the numerator of one by its own and the other by its own, then you multiply each by the denominators of the other, subtract the smaller product from the greater product and divide the remainder by the denominators. | וכשתרצה לגרוע מספר שברים ממספר שברים תציע האחד בפני עצמו והשני בפני עצמו ותכפול כל אחד במורי השני ותגרע הכפל אשר הוא מעט מן הכפל אשר הוא רב והנשאר תחלק על המורים | ||||||
|
המשל בנפרד רצינו לגרוע | ||||||
| |||||||
|
כפלנו ב' בט' היו י"ח | ||||||
|
וז' בג' היו כ"א | ||||||
|
גרענו י"ח מן כ"א הנשאר ג' חלקנום על ט' ג' שהם המורים היוצא | ||||||
| |||||||
|
והוא המבוקש | ||||||
|
והמשל במתיחסים רצינו לגרוע מן | ||||||
| |||||||
|
הצעת הראשון ל"א במוכפל במורי' השני יהיה תר"ך | ||||||
|
והצעת השני י"ו ומוכפל במורי' הראשון אלף ח' | ||||||
|
גרענו תר"ך מאלף ח' הנשאר שפ"ח חלקנום [על] ט'ז'ד'ה' שהם המורים יהיה היוצא זה | ||||||
|
| |||||||
| |||||||
| והקש על זה בשאר המינים | |||||||
![\scriptstyle\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]+\left[\frac{4}{9}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]](/mediawiki/images/math/7/8/9/78990bea273ede6a86eff2fb16296995.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]+\left[\frac{4}{9}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]=\frac{1628}{7\sdot9\sdot5\sdot4}=1+\frac{1}{4}+\left(\frac{7}{9}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{4}{7}\sdot\frac{1}{9}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)}}](/mediawiki/images/math/8/1/0/8101bbc0717fcf9d7f875b939055ad0c.png)
![\scriptstyle\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]-\left[\frac{4}{9}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]](/mediawiki/images/math/f/1/7/f17f4ccf5f0e25cf97f0b33ff0922d99.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]-\left[\frac{4}{9}+\left(\frac{3}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)\right]=\frac{1008-620}{5\sdot4\sdot7\sdot9}=\frac{388}{5\sdot4\sdot7\sdot9}=\frac{2}{9}+\left(\frac{5}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)+\left(\frac{3}{5}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{9}\right)}}](/mediawiki/images/math/6/b/c/6bc94d86997fdc9987a55a70115fcd3b.png)
Chapter Three: Multiplication of Fractions |
השער הג' בכפל השברים | |||||
| It is the division of one fraction by the measure of the other. | והוא חלוק אחד השברים בשיעור האחר | |||||
| Explanation: this is the definition of the multiplication of fractions, because the multiplication of integers is that you take from one number as many times as all the units of the other number. So the multiplication of fractions is that you fractionalize the one by the other number. | פי' זהו גדר כפל השברים כי כפל השלם הוא שתקח מן המספר האחד פעמים כשיעור כל אחדי המספר השני וכפל השבר הוא שתשבר האחד במספ' השני | |||||
|
המשל כפל חצי בחצי | |||||
|
הוא שתקח מן החצי חציו והוא רביע | |||||
|
וכפל שני שלישים בה' תשיעיות | |||||
|
הוא שתקח מכל תשיעית שני שלישיתו יהיו י' שלישים תשיעית שהם ג' תשיעיות ושליש תשיעית | |||||
|
או תקח מכל שליש ה' תשיעיות ויהיו י' תשיעיות שליש שהוא שליש ותשיעית שליש | |||||
| So, you fractionalize the one by the other number and so for all the fractions. | הנה אתה משבר האחד על מספר השני וכן בכל השברים | |||||
| [al-Bannāʼ] said: the procedure of this is that you multiply the numerator of one of the rows by the numerator of the other, then divide the product by the denominators. | אמ' והמעשה בזה שתכפול הצעת אחד השטות בהצעה האחרת ותחלק היוצא על המורים | |||||
|
והמשל בנפרדים רצית לכפול ב' תשיעיות בה' שביעיות | |||||
|
כתבנום כן | |||||
| ||||||
|
כפלנו ב' בה' שהם ההצעות היוצא י' חלקנום על ט'ז' שהם מורים היה היוצא | |||||
| ||||||
|
והוא המבוקש | |||||
|
ובמתיחסים רצית לכפול שני שלישים וד' חומשי שליש בד' שמניות וה' ששיות שמינית | |||||
|
וזו צורתם | |||||
| ||||||
|
והנה הצעת הראשון י"ד והצעת השני כ"ט כפלנו י"ד בכ"ט היוצא ת"ו | |||||
|
| ||||||
| ||||||
|
והוא המבוקש | |||||
| Do the same with the other types. | וכן תעשה בשאר המינים | |||||
![\scriptstyle\left[\frac{2}{3}+\left(\frac{4}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{4}{8}+\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]](/mediawiki/images/math/6/8/c/68cf0f6550948205128394aba7abbc87.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{2}{3}+\left(\frac{4}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{4}{8}+\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]=\frac{14\sdot29}{6\sdot8\sdot5\sdot3}=\frac{406}{6\sdot8\sdot5\sdot3}=\frac{1}{3}+\left(\frac{3}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{4}{6}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{3}\right)}}](/mediawiki/images/math/b/6/b/b6bc004443cc665a56e1693fc0d61229.png)
Chapter Four: Division of Fractions |
השער הד' בחלוק השברים | ||||||
| והמעשה בהם שתכפול הצעת כל שטה במורה האחרת ותחלק היוצא מן המחולק על היוצא מן אשר עליו תחלק או תקרא לו שם ממנו | |||||||
| [47]פירוש כבר ידעת כי כשהמחולק יותר מן אשר עליו תחלק יקרא חלוק ואם הוא פחות ממנו הוא קריאת שם | |||||||
והמשל כשתחלק עשרה עד חמשה יקרא חלוק כי היוצא ב' לכל אחד אבל אם תחלק ה' על עשרה יקרא קריאת שם כי תכתוב העשרה ועליהם קו ותכתוב הה' למעלה והם ה' עשריות
והוא אשר יבא לכל אחד | |||||||
| והסבה בזה בעבור כי בחלוק המעט על הרב אין שם שלם שיצא בחלוק מן המחולק לו אחד שלם מן המספר המחולק ולא שבר משבריו אם היו שברים | |||||||
|
|
והמשל בחלוקת השברים הנפרדים רצית לחלק ב' שלישים על רביע והרצון בזה שנדע למה חלק האחד השלם ואחר אשר הרביע יש לו שני שלישים האחד השלם יהיו לו ח' שלמים והם ב' שלמים וב' שלישים והדרך במספר כן נכתבם כזו הצורה
| ||||||
|
|
ונכפול הא' בג' היוצא ג' והוא אשר עליו החלוק ונכפול ב' בד' והם ח' והוא המחולק חלקנו ח' על שלשה היוצא ב' ושני שלישים והוא המבוקש | ||||||
| אמ' וכאשר ישתוו מורי השתי שטות תחולק ההצעה או יקרא לה שם מבלתי כפל במורים | |||||||
| פי' אמר כי כאשר היו מורי המספ' המחולק דומים למורי המספר אשר עליו תחלק | |||||||
|
|
כאלו רצית לחלק שלשה רביעים וז' שמניות רביעית על שני רביעים ושני שמיניות רביע וזו צורתם
| ||||||
|
|
והנה מורי האחד ד"ח וכן השני ואמר כי אינך צריך בזה לכפול הצעת כל אחד במורי השני אלא תחלק הצעת זה על הצעת זה ט' היה ל"ה והשנית כ"ב חלקנום ל"ה על כ"ב יהיה היוצא אחד שלם וט' חלקים מכ"ב | ||||||
|
|
ובדרך הראשון היה היוצא אחד שלם ורפ"ח חלקים מתש"ד והכל שוה אלא שזה נקל כשיהיו המורים שוים והקש על זה | ||||||
| אמ' וכאשר השתוו שתי ההצעות תחלק מורי המחלק עליו על מורי המחולק או תקרא לו שם מבלי כפל בהצעה | |||||||
| פי' כבר אומר הדרך להקל כשיהיו המורים דומים ועתה נותן דרך להקל כשישתנו ההצעות שלא תצטרך גם כן לכפול | |||||||
|
|
כאלו רצית ד' חמישיות וב' ששיות חומש על שני ששיות וח' תשיעיות ששית וזו צורתם
| ||||||
| והנה הצעת האחד כ"ו וכן הצעת השני ואמר כי אינך צריך לכפול הצעת האחד במורי השני אלא שתחלק מורי הנחלק עליו שהם ו"ט על מורי המחולק שהם ה"ו והיוצא הוא המבוקש | |||||||
|
|
והדרך בזה תכפול ו' בט' יהיו נ"ד תחלק על ו' היוצא ט' וט' על ה' היוצא אחד שלם וד' חמשיות
| ||||||
|
|
ובדרך הראשון יהיה היוצא אחד שלם ות"רכ"ד חלקי' מתש"פ הם ד' חמשיות אלא שזה הדרך נקל והקש על זה | ||||||
Chapter Five: Completion and Degrading |
השער הה' בהשלמה והירידה | ||||||
| אמר והמעשה בהם שתחלק המושלם אליו אל המושלם ויקרא המורד אליו מן המורד | |||||||
| פירוש וכבר ביארתי עניינם בשלמים כי ההשלמה היא ידיעת מספר יכפל במספר ויבא ממנו המבוקש | |||||||
|
|
והמשל רצינו להשלים ד' עד שיהיו ח' | ||||||
| נבקש מספר נכפול בו הח' ויהיו ד' וזה המספר הוא חצי תכפול החצי בשמנה והיוצא ד' והדרך למצוא זה המספר אשר בו תכפול הוא בהשלמה שתחלק המספר אשר אליו תשלים על המספר אשר תרצה להשלימו והיוצא בחלוקה הוא המבוקש | |||||||
| והמשל מה שקדם מהשלמת ד' עד שיהיו ח' תחלק הח' אשר אליו תרצה להשלים על ד' אשר אתה רוצה להשלים יהיה היוצא בחלוקה ב' והוא המספר אשר אם תכפול הד' בו יהיו ח' והדרך בירידה הוא שתקרא שם למספר אשר אתה רוצה להוריד אליו מן המספר אשר אתה רוצה להוריד והוא המבוקש | |||||||
| והמשל מה שקדם מהורדת ח' עד שיהיו ד' תקרא שם לד' אשר אתה רוצה להוריד אליו מן הח' אשר אתה רוצה להורידם והוא שם הד' מן הח' הוא חצי והוא המספר אשר תכפול בו ח' ויהיו ד' והוא המבוקש | |||||||
| ובקש על זה בשלמים והוא הדרך עצמו בשברי' לא פחות ולא יותר אחר שכבר ידעת איך תחלק שברים על שברים ואיך תקרא שם לשברים מן השברים ולעולם המושלם אליו הוא יותר מן אשר תרצה להשלים והיורד הוא יותר מן אשר אליו תרצה להוריד | |||||||
Chapter Six: Decomposing |
השער הו' בהתכה | ||||||
| והוא שתתיך שבר גדול לשברים קטנים כלומר רביע כמה תשיעיות יש בו או שליש כמה רביעיות יש בו וכל מכל השברים | |||||||
| אמ' והמעשה בו שתכפול הצעת המותך במורי המותך אליו ויחלק המקובץ על מורי המותך ראשנה ומה שיצא על מורי המותך אליו באחרונה | |||||||
| פירוש רצית להתיך שליש אל רביע כפלנו א' שהוא הצעת השליש על ד' שהוא מורה הרביע היוצא ד' חלקנו ד' על ג' היוצא א' נשאר א' נכתוב אותו על ג' נחלק הא' אשר יצא בחלוקה כשתכתבנו על הד' וזו צורתו והוא המבוקש | |||||||
| וכן תעשה בכל שאר השברים כי כבר ידעת הצעתם ומוריהם |
![\scriptstyle\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{7}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]\div\left[\frac{2}{4}+\left(\frac{{\color{red}{6}}}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]](/mediawiki/images/math/7/2/e/72efde14121bad4432e3cfb891e41e61.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{7}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]\div\left[\frac{2}{4}+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{3{\color{red}{1}}}{22}=1+\frac{9}{22}}}](/mediawiki/images/math/1/c/9/1c95440c449fc49844019b4fe6b776c1.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}+\left(\frac{7}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]\div\left[\frac{2}{4}+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{3{\color{red}{1}}\sdot4\sdot8}{22\sdot4\sdot8}=1+\frac{288}{704}}}](/mediawiki/images/math/6/3/b/63bb5d40bac2ec4221c84c50247d76b2.png)
![\scriptstyle\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{6}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\div\left[\frac{2}{6}+\left(\frac{8}{9}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]](/mediawiki/images/math/a/3/d/a3d36e0a65c617b5619b6340081166c5.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{6}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\div\left[\frac{2}{6}+\left(\frac{8}{9}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]=\frac{26}{5\sdot6}\div\frac{26}{6\sdot9}=\frac{\frac{6\sdot9}{6}}{5}=\frac{\frac{54}{6}}{5}=\frac{9}{5}=1+\frac{4}{5}}}](/mediawiki/images/math/9/3/2/932556a1926022abcdeb9236382ca11b.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{4}{5}+\left(\frac{2}{6}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\div\left[\frac{2}{6}+\left(\frac{8}{9}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]=\frac{26\sdot6\sdot9}{26\sdot5\sdot6}=1+\frac{624}{780}}}](/mediawiki/images/math/3/7/d/37d4f971e8e8de955428cc25c1dfca9a.png)
Part Three: Roots |
החלק השלישי בשרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: the root is an allusion for every number, which when multiplied by its similar the result is that whose root is required. | אמר השורש הוא רמז על כל מספר יוכה בדומה לו ויבא ממנו המבוקש שרשו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| It is divided into two categories: expressible and inexpressible. | והוא יחלק לב' חלקים מדובר ובלתי מדובר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The operations will be brought according to our intention in four chapters. | ויבואו בו [48]מן המעשים לפי כונתינו ארבעה שערים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' אמר כי מלת שורש היא מלה מועתקת בזאת המלאכה על צד קצת דמיון כי כמו שהשורש הוא העקר אשר עליו ויעמוד יבנה הדבר כן המספר הנקרא שורש בזאת החכמה הוא עקר אשר עליו יובנה המספ' המרובע וע"כ אמר רמז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל כשתכה חמשה בחמשה היוצא כ"ה הנה כ"ה הוא מספר המרובע זהו השרש וזה החלק הוא יודיע לנו כשיהיה לנו מספר ונרצה לדעת שרשו אשר ממנו נהוה איך נעשה כי ידיעת המספר מן השורש הוא מענין שער ההכאה אשר כבר התבאר עניינו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| His saying "expressible and inexpressible", i.e. that every number has a root by assumption, but according to the arrangement of the number, its defined fractions and fractions of fractions, it is impossible to express their reduced root for every number by language, only for some of the numbers that have a reduced root, such as 4 whose root is 2, 9 whose root is 3, 16 whose root is 4 and so on; but 3, 5, 6, 7 and 8 have no reduced root, only by approximation and it is called inexpressible. | ואמרו מדובר ובלתי מדובר ר"ל כי כל מספר לפי הסברא יש לו שרש אבל לפי סדור המספר וחלקיו וחלקי חלקיו המוגבלים א"א לתת שרשם מצומצם ידובר בלשון לכל מספר אלא קצת המספרים יש להם שרש מצומצם כמו ד' שהשרש ב' וט' שהשרש ג' וי"ו שהשרש ד' וכן כל הדומה לזה אבל ג' וה' וו' וז' וח' אין להם שרש מצומצם ידובר אלא בקירוב והוא הנקרא בלתי מדובר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Chapter One: Extraction of Roots |
השער הא' בלקיחת שרש המספ' השלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: the procedure is that you count the ranks of the number by a root and non-root until the end of the line. Then, you turn to the [last rank] that have a root at the end of the line and place beneath it a number, such that when you multiply it by itself, you remove what is above it, or the least possible integer remains. You dissolve it by double it beneath the non-root [rank] and look for a number, such that when you place it beneath the preceding [rank] that have a root and multiply it by the dissolved double and by itself, you remove what is above it, or the least possible integer remains. You keep doing so, doubling the dissolved and shifting, until completing and the resulting in the second line, before the doubling, is the root. | אמר והמעשה בזה שתספור מדרגות המספר בשרש ולא שרש עד סוף השטה א"כ תבא אל סוף בעלת שרש בשטה ותניח תחתיה מספר שתכה אותו בעצמו ותכלה בו מה שעליו או ישאר מה שאי אפשר בשלם שישאר פחות ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' תכתוב כל מספר שתרצה שרשו בשטה אחת כסדר כל אות רחוק מעט מחברתה ותעשה קו למעלה וקו למטה ותניח למטה מקום פנוי כדי שתכתוב שם הגדר וכפילת ההתכה וכן תניח למעלה מקום פנוי תכתוב כל מה שישאר שלא יכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל רצינו לדעת תתקפ"ז אלף תרנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכתוב אותם כסדר זו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בין שני קוים ותספור המדרגות תקרא הראשונה שרש והשנית לא שרש והג' שרש והרביעי' לא שרש והה' שרש והו' לא שרש הנה האחרונה שבבעלות השרש היא המדרגה החמשית אשר בה ח' ונהגו לעשות תחת בעל השרש נקדה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ודע כי מה שאמר המחבר תבקש מספר תכה אותו בנפשו ויכלה מה שעליו ר"ל מה שעליו מה שבמדרגה והקודם לה אם היה שם מספר כמו בזו הצורה כי מדרגת השרש היא ח' וקודם לה ט' וכן בכל מקום שאמר מה שעליו לכן נבקש מספר נניח אותו תחת הח' ונכה המספר ההוא בעצמו ויהיה כשעור ח"ט שעליו או ישאר פחות מן המספר ההוא ר"ל שאינך יכול להוסיף במספר שתכה אותו בעצמו יותר ממספר שלם שאלו היית מוסיף היה יוצא מן ההכאה יותר מן המספרים אשר על הראש אשר אתה רוצה לכלותם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ונכה ט' בעצמו יהיה פ"א חסרנוהו מח"ט שהם צ"ח יהיה הנשאר י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נכתבם למעלה מן הקו א' על הט' וז' על הח' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואלו היית מוסיף על הט' אחד שלם היו עשרה וכשהכית אותם בעצמם היו מאה והם יותר מן צ"ח ושמור הענין תמיד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ נתיך אלה הט' כשנכפלם ויהיו י"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נכתוב אותם הח' תחת המדרגה אשר היה לה שורש בסמוך לראשונה והיא ז' והא' שהיא עשרה תחת הט' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| א"כ נבקש מספר נכתוב אותו במדרגת שרש והיא המדרגה השלישית נכה אותו בנתך הכפול שהוא ח"א תחלה על א' וכלה במספר ההוא המוכה בא' מה שעליו והוא ז"א עוד נכה אותו על ח' ונכלה מה שעליו עוד נכה אותו בעצמו ונכלה מה שעליו והנה המספר הזה יהיה ג"כ ט' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכה אותו בא' יהיה ט' וחסרנו מזה שעליו [יכ]לה הא' נכתוב עליו צפר וישאר מן הז"א ח' נכתבם על הז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נכה הט' בח' אשר מן הח"א הכפול יהיה ע"ב שהוא ב"ז נחסר זה מן הז' אשר עליו ומן הח' אשר קודם לה ישאר מן הח' א' ומן הז' ישאר ה' נכתוב הא' על הח' והה' על הז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
עוד נכה הט' בעצמם יהיו פ"א שהם א"ח נחסר מן הנשאר עליו ומן הה' והא' אשר קודם לו והם הכל קנ"ו שהם ו'ה'א' הסר מהם פ"א הנשאר ע"ה שהם ה"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשים צפר אשר על הא' שכבר כלתה ונכתוב ז' על הה' וה' על הו' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| א"כ נתיך הט' בשנכפלנו יהיו י"ח שהם ח"א נשים הח' תחת לא' השרש שהיא המדרגה השנית שיש בה ה' והא' תחת שרש שהיא המדרגה השלישית א"כ תעתיק המותך שהוא ח"א ותשים הא' מן המותך אשר במעלה החמשית תחת הח' אשר במעלה הרביעית והא' אשר במעלה השלישית תחברנה עם הח' אשר במעלה הרביעית ויהיו ט' נכתוב אותם תחת הא' במעלה השלישית והח' אשר במעלה השני תעתיק אותה במעלה עצמה הנה יהיה לנו למטה ח"ט"א | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נבקש מספר נניח אותו תחת הבעלת שרש שהיא הראשנה אשר שם ד' נכה המספר ההוא בכל אחת מן חט"א ויכלה כל מה שעליהם א"כ בעצמו ויכלה כל מה שעליו וקודם לו והמספר ההוא יהיה ג' בהכותו בא' יהיה ג' וחסרנו [49]מאשר עליו שהוא ז' ישאר ד' נכתבם על הז' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנה השרש הוא מה שבשטה השנית והם ג'ט'ט' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכשתכפול זה בעצמו יהיה היוצא ט ד 0 ו ח ט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכשתקבץ עמהם ה 0 ו א הנשארים על הקו יהיה הכל ד ה ו ז ח ט והוא השרש היותר קרוב היותר קרוב שאי אפשר להיות שיהיה שלם ואנחנו נהגנו לעשות צורה אחת כל המדרגות לצד שמאל השתי שורות הראשונות שאות האחת עם האחדי' והבתים אשר הם לעולם זוגות אע"פ שלא תהיינה מדרגות המבוקש שרשו זוגות וזה כדי שתבא תמיד הצורה על דרך אחת אחר זה נגרע ותרד השורות מדרגות מדרגות בשורה הראשנה תכתוב המספר בכל בית מדרגה אחת ובשורה השנית נעשה נקודות בבתים בבעלות השרש ושם יכתב השרש ובשורה השלישית יכתב הניתך הכפול כפל כל ניתך תחתיו בשוה העשרות תחתיו והאחדים תחת הבית הנקראת לא שרש ואם לא יהיה בכפילה עשרות נשים במקומם תחת המותכת צפר ונכתוב האחדים תחת מדרגות לא שרש א"כ בשורה הרביעית תכתוב המועתק וקבץ העשרות עם האחדים אם יהיו שם כמו שחברנו הח' עם הא' והיה ט' וכן בשורה החמישית אם המספר גדול נכתוב גם כן המועתק בחסרון מדרגה וכן בששית וכן בכל וזאת היא הצורה במספר הוא בעצמו
והמעשה אחד בעצמו ולא שבזו הצורה בשורה השלישית הכפילות כמשפטן ובג' ג"כ מקובצים העשרות עם האחדים ובלתי מתערבות עם הצורות האחרות של הכפילה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ונמשיל משל אחד שיהיה המספר יותר רב כדי שתהיינה יותר שורות יתבאר העניין יותר זאת צורתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה הגדר בשורה השנית והכפילות כל זה בשלישית כסדר ברביעית שתי כפילות הראשות והאחדים מחוברים עם העשרות הסמוכות להם לימין וכן בחמישית וכן בששית וישאר על הקו ז"ז ד 0 ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ובזה המשל יש בכפילה צפר והאחדים והעשרות כדי שתדע איך תעשה כשיש אחדים ועשרות תקבצם וכשיש צפר במקום העשרות תכתוב האחדים לבדם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כמו שתראה בשורה הרביעית העתקנו הכפילה למדרגה אחת לימין בשורה הרביעית והח' והא' חברנום והיו ט' והא' כתבנוה עמם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| א"כ בחמשית העתקנו א' שבשורה הכפילה שתי מדרגות לימין וחברנו ח"א היו ט' עוד ח"א היו ט' וכתבנו הח' האחרנה עמהם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ובשורה השנית העתקנו א' שבשורת הכפילה ג' מדרגות לימין וחברנו ח"א היו ט' עוד ח' וצפרא היו ח' וכתבנו הו' עמם כסדר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכאשר כפלנו האות הראשון שהיו ט' והיתה ח"א הכינו בה הט' השנית וא"כ בעצמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכאשר העתקנו הכפילה בשורה הרביעית הכינו בכל מה שבאותה השורה הט' השלישית וא"כ בעצמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכאשר העתקנו כפילה לשורה הששית הכינו בה הח' בכל מה שבשורה ההיא וא"כ בעצמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואתה רואה כי כל כפילה תחלתה היא או א' או צפר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולכן כאשר תניח המספר אשר תניח בעלת השרש להכותו בכפילה אם תצטרך להכותה בא' על הכפילה לכלות מה שעל ראש הא' ולא תמצא למעלה ממנה כלום כי אם צפר הנה אינך צריך להניח מספר בבעלת השרש כי אם צפר ותניח כל אשר למעלה כאשר הוא ותכפול הצפר ותכתוב בשורות הכפילה שתי צפרות אחת תחת הצפר שבבעלת השרש ואחת סמוכה לה תחת לא השרש ותעתיק הכפילה וכל מה שתמצא בכפילה אחדים ועשרות כי אם צפר תקבץ הצפר עם האחדים כשתשליך הצפר ותכתוב האחדים לבדם ואם תמצא במקום האחדים צפר וכן במקום העשרות צפר ר"ל שתמצא בשורות הכפילה שתי צפרות סמוכות במקום המספרים שהיית ראוי לקבץ תכתוב במקום השתי צפרות צפר אחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנה לך צורה למשל אחר והמעשה בכל זה אחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנה לך משל אחר ולא תהיינה מדרגות המספר המבוקש שרשו זוגות כדי שתראה כי הצורות העשויות אחת וכדי שתדע איך תתחיל לקחת השרש וזו צורתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [50]הנה בזאת הצורה ג"כ אין בכל הכפילה עשרות כי אם צפרות ואחדים ואתה רואה איך קבוצם בכל השורות שמור והבן והנה לך צורה שכל המבוקש שרשו צפר זולתי האחרונה בכל הצורות תוכל להבין איך תעשה בכל מספר שתבקש שרשו כי יש לך משלי' לכל הפנים הראויים שיש ביניהם חלוף תמו שרשי השלמים ויבואו שרשי שלמים ושברים בעזרת צור מחסה חולים ושברי' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ואם נשאר כלום קרא לו שם מכפל השרש השלם אם היה כמו השרש או פחות ממנו ואם יותר מן השרש הוסף בו אחד ובשרש הכפול שנים וקרא לו שם ממנו והוסף השם על השרש עם השלם ומה שיהיה הוא השרש אשר יוכה בעצמו ויבא ממנו המבוקש שרשו בקירוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פירוש אמרו ואם נשאר ממנו כלום ר"ל אחר אשר יצא השרש במעשה הנזכר אם נשאר על הקו מספר או מספרים שלא יכללם השרש היוצא כי כבר ידעת שיש שרש מדובר שיש לו שרש ממספר שלם מצומצם ויש שרש בלתי מדובר והוא אשר השרש אינו מצומצם אבל ישאר מן המספר כמו בו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| על דרך משל הכ"ה מכ"ו שרשם ה' וישארו א' או יהיה השרש יותר מן המספר כמו ע"דמ כ"ד ואם ישאר ואם יאמר ששרשו ה' הנה השרש יותר כי הוא שרש כ"ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ובמעשה הנזכר בלקיחת השרש לא יקרה זה לעולם שיהיה השרש יותר מן המספר אלא המספר יותר מהשרש והנשאר מן המספר יותר על השרש הוא הנמצא למעלה מן כל המספרים אשר על קו בצורה אשר ללקיחת הגדר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ועל זה אמר ואם נשאר כלום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ודע כי זה הנשאר על הקו לעולם יהיה פחות מכפל השרש ואחד שאם היה בכפל השרש ואחד היה נתוסף בשרש אחד שלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמרו קרא לו שם כבר ידעת קריאת השם בשער החלוקה והוא עד"מ שתקרא שם לה' מכ' והנה שם הה' מכ' רביע כ' ושם ידעתך איך תעשה לידיעת זה השם וידעת גם כן קריאת השם הוא שתקרא שם למעט מן הרב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמרו הוסף עליו אחד ר"ל על המספר הנשאר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמרו וקרא לו שם ממנו ר"ל קרא שם למספר הנשאר עם תוספת אחד מכפל השרש ותוספת שנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמרו על השרש עם השלם בעבור כי זה התוספת לעולם איננו אחד שלם לכן להיותו שבר או שברים יחוברו עם השלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמרו ואם היה כמו השרש ר"ל אם היה הנשאר כמו השרש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאלו היה השרש עשרה שהוא שרש מאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והיה המספר המבוקש שרשו מאה ועשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יהיה הנשאר עשרה כמו השרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה המספר המבוקש שרשו ק"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יהיה הנוסף שהוא ה' פחות מהשרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה המבוקש קט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
היה הנשאר ט"ו שהם יותר מן השרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמר שאם היה כמו השרש או פחות תקרא לו שם מכפל שרש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל היה המספר המבוקש שרשו ק"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשרש השלם יצא במעשה הנזכר י' וישארו י' שהם כמו השרש והשרש הכפול הוא כ' הנה נקרא שם לי' הנוספים מן הכ' והשם הוא חצי כי עשרה חצי עשרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי לא יוסיף כי אם רביע אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה המספר המבוקש שרשו ק"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יצא השרש שלם עשרה והנשאר חמשה שהם פחות מן השרש והשרש הכפול הוא עשרים וקרא לו שם לה' מכ' והוא רביע כי ה' רביע כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי לא יוסיף כי אם חצי שמינית אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה המספר המבוקש ששרשו קט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יצא השרש השלם עשרה וישאר ט"ו שהם יותר מן השרש בזה אמר שתוסיף אחד על הט"ו יהיו י"ו ותוסיף ב' על השרש כפול יהיו כ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי זה השרש יבא חשבונו קי"ד וששה חלקים מי"א וחלק אחד מקכ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן בכל הדומה על זה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמ' ואם רצית לדקדק הקרוב קרא לו שם מכפל השרש וגרע היוצא מן השרש ישאר שרש שמרו דעו קרוב אל המספר המבוקש ששרשו יותר מן המרובע הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' אמרו ואם רצית לדקדק ר"ל להתקרב יותר אל האמת וכנוי לו באמרו קרא לו שם רומז לשבר שתוספת על השרש במעשה שלפני זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמרו מכפל השרש ר"ל השרש הראשון השלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמרו גרע היוצא מן השרש ר"ל מן השרש השני אשר הוא השלם והשבר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמרו המרובע הראשון ר"ל הראשון אשר קודם זה שתוציא עתה בזה המעשה והוא המרובע ההוא מן השרש והשבר כשתכה אותם בעצמם כי בכאן ג' מרובעים האחד המרובע השלם היוצא במעשה הראשון והב' אשר נזכר קודם זה אשר שרשו השלם הראשון והשבר והג' היוצא עתה בזה המעשה ואמר שתקח השבר שיצא לך במעשה אשר קודם זה ותקרא לו שם מכפל השרש השלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל בשרש ק"י שהמשלנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויצא שהשרש במעשה הראשון עשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכפלנו כ' ובמעשה השני נתוסף עליו חצי והיה עשרה וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תקרא שם לזה השבר שהוא חצי מכפל השרש השלם שהוא עשרים יהיה שמו חלק א' מארבעים או אמור רביעית עשירית נגרע אותם מהחצי אשר בשרש ישאר השרש עשרה וארבעה עשיריות ושלישי רביעי עשירית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתכה זה השרש בעצמו יהיה זה המרובע היוצא יותר קרוב [51]מן המרובע ההוה מן העשרה וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי מרובע עשרה וחצי היו ק"י ורביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומרובע זה השרש הוא ק"ט או אמור ק"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והנה זה המרובע יותר קרוב מן הראשון אע"פ שהוא קרוב הוא מועט וזה כי הראשון הנה נוסף רביע וזה פחות רביע וג' עשיריות רביע הרביע וט' עשיריות עשירית רביע הרביע ויותר קרוב הוא הפחות מן הנוסף והקש על זה בשאר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: | אמר ובקירוב אופן אחר והוא שתכה המספר המבוקש שרשו במספר מרובע גדול ממנו וילקח שרש המקובץ בקירוב ויחולק על שרש המרובע אשר בו הכית ומה שיצא הוא הקרוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: | פי' אמרו במספר מרובע גדול ממנו ר"ל במספר שיהיה מרובע כלומר שתדע שרשו ויהיה גדול אותו המספר מן המספר שתבקש שרשו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאלו רצית לדעת שרש כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תכה אותם בכ"ה שהוא מספר גדול מן העשרי' ושרש כ"ה ידוע שהוא ה' יהיה היוצא מן ההכאה ת"ק קח גדרם בקרוב וזה כ"ב וחצי חלק אותם על שרש המרובע אשר הכית בו וזה השרש הוא ה' כי המרובע כ"ה יצא בחלוקה שרש עשרים המבוקש והם ד' וחצי וכשתכה אותם בעצמם יהיו עשרים ורביע והוא השרש הקרוב הרבה מעשרים וכן תעשה בכל הדומה לזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמתת זה יודע כשתקח מספר שיהיה מרובע ושרשו ידוע כאלו תאמר ד' ששרשו ב' ותכה הד' במספר מרובע ששרשו ידוע גם כן כאלו תאמר ט' ששרשו ג' יהיה היוצא בהכאה ל"ו תקח שרשם והוא ו' תחלק אותו על ג' יהיה היוצא בחלוקה ב' והוא המבוקש בשוה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ודע כי כשתרצה לדעת קירוב שרש אי זה מספר שתרצה על זה הדרך אשר יש לך להכותו במספר מרובע גדול ממנו כי הרשות בידך לקחת אי זה מרובע תרצה קרוב היה למספר המבוקש שרשו או רחוק בתנאי שיהיה גדול ממנו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמשל כשרצינו לדעת שרש כ' ולקחת מרובע כ"ה קח במקום מרובע כ"ה מרובע ק' שהוא רחוק הרבה ושרשו ידוע והוא עשרה תכה כ' בק' היוצא אלפים תקח שרשם בקירוב וזה מ"ה בקירוב וכשתחלק זה על שרש מאה שהוא עשרה יהיה היוצא ד' וחצי הוא שרש עשרים כמו שיצא בראשנה וכן בכל הדומה לזה והדרך לקחת המרובע היותר קרוב לשרש אשר תרצה הקרבתו הוא שתוסיף על השרש אחד ותכה אותו בעצמו יהיה מרובע קרוב לשרש ההוא וגדול ממנו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Extracting the Root of Fractions |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: extracting the root of fractions is that you multiply the numerator by the denominators, then divide the resulting root by the denominators.
|
אמר ואמנם לקיחת שרש השברים הוא שתכה ההצעה במורים ותחלק שרש היוצא על המורים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: you already know that the root of integer is necessarily smaller than the integer.
|
פי' כבר ידעת כי שרש השלם הוא פחות מן המספר בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
כי ה' הם שרש כ"ה וה' פחות מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן בכלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובשברים בהפך כי השרש יותר מן השבר שתבקש שרשו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
כי שרש רביע הוא חצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשתכה חצי בחצי יהיה היוצא רביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכבר ידעת דרך ההצעה בכל השברים ולקיחת המורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל בלקיחת שרש השבר רצית לקחת שרש שני שמניות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה ההצעה הוא ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמורה ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
הכינו ב' בח' היוצא י"ו נרשם ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה מקריאת השם כמו שידעת בשער החלוק ולכן תקרא שם לד' מן שמנה והוא חצי או אמור ד' שמניות וזה כשתכתוב הד' על הח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשתכה חצי בחצי יהיה זה רביע שהוא ב' שמניות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
או הכה ד' שמינית בד' שמיניות היוצא י"ו שמיניות השמינית שהם שני שמיניות שלמות והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ואם רצית שרש ג' רביעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
תכה ג' בד' היוצא י"ב ושרשם בקירוב ג' וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשתכתוב אותם על הד' ויהיו כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשתכה ז' שמניות בז' שמניות הם מ"ט שמניות שמינית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תוספת כי שרשי השברים יש בהם גם כן מדובר ובלתי מדובר כמו בשרשי השלמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תעשה בכל השברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי כבר ידעת דרכי ההצעות והמורים וההכאה ושרשי השלמי' והחלוק הנקרא בקריאת השם וזה הדרך כולל בכל שרשי השברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[al-Bannāʼ] said: if the numerator and the denominators have expressible roots, divide the root of the numerator by the root of the denominators.
|
אמ' ואם היה להצעה שרש מדובר והמורה כמוריו חלק שרש ההצעה על שרש המורים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: if the numerator and the denominators have reduced roots, there is no need to multiply the numerator by the denominator, only to extract the root of the numerator, then divide it by the the root of the denominator and this is the required. | פי' אם היה להצעה שורש מצומצם וכן גם כן למורים לא תצטרך להכות ההצעה במורים רק שרש קח ההצעה וחלקהו על שרש המורה והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
המשל רצית לדעת שרש ד' תשיעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה ד' שהוא ההצעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
שרשו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וט' שהוא המורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ששרשו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק שנים על שלשה כשתכתבם עליהם כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והם שני שלישיות והם שרש ד' תשיעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכן שרש שנים שלמים וז' תשיעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ההצעה כמו שידעת היה כ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ושרשה ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמורה ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ושרשם ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
חלק ה' על ג' היוצא אחד שלם וב' שלישיות והוא שרש שנים שלמים וז' תשיעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ומשל אחר רצית שרש שני רביעים ורביע רביעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזו צורתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה ההצעה תשעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ושרשם ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמורים שרשם ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
תחלק ג' על ד' הם ג' רביעיות והוא שרש ב' רביעיים ורביע הרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמרנו שהמורים שרשם ד' כי כבר ידעת כי המורים הם מספר מחולק לחלקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלה המורים מספרם י"ו מחולקים והם ד' וד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשתכה ד' בד' יהיו י"ו הנה בד' הם י"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וד' בד' הם מורים לי"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וי"ו שרשם ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתכה ההצעה ואין לה שרש מדובר ולא המורים או יש לאחד מהם שרש מדובר ואין לשני תעשה בדרך הראשון הכולל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אפי' היה לשניהם שרש מדובר אם תעשה עשה בדרך הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי הדרך הראשון השני איננו כי אם להקל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Extracting the Root of Binomials and Relatively Prime |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[al-Bannāʼ] said: extracting the root of binomials and relatively prime is by subtracting a quarter of the square of the smaller from a quarter of the square of the greater, extracting the root of the remainder, adding it to half the greater and also subtracting it from half the greater, then extracting the root of each.
|
אמ' ואמנם לקיחת שרש בעלי השני שמות והמתפרדים היא שתגרע רבע מרובע קטן [52]השמות מן רבע מרובע הגדול שבהם ותקח שרש הנשאר ותוסיף אותו על חצי גדול השמות ותגרע אותו ג"כ מחצי גדול השמות ותפיל שרש על כל אחד מהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה המבוקש שרשו בעל השני שמות הנה שרשו הוא קבוץ אלה השני שרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה מתפרד הנה שרשו תוספת מה שבין שני אלה השרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Explanation: you already know that the root of any number is called a root in relation to its square. | פי' כבר ידעת כי כל שרש מספר מה נקרא שרש ביחס אל המרובע ההוא ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Every number is also a root of its square. | וכל מספר ג"כ הוא שרש למרובע ההוא ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Every number is a square by assumption, yet it is not called a square indefinitely, only the number whose root is known and expressible [is called a square]. | וכל מספר לפי הסברא מרובע אבל לא נקרא מרובע בסתם אלא המספר ששרשו ידוע ומדובר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Therefore every square is a number, but not every number is a square. | ולכן כל מרובע מספר ולא כל מספר מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| However, since according to what we have said, that every number is a square by assumption, the number that does not have an exact known root is also called a square, when it is mentioned with the root. | ועכ"ז לפי מה שאמרנו שלפי הסברא כל מספר הוא מרובע יקרא ג"כ המספר שאין לו שרש ידוע בדקדוק מרובע כשיהיה נזכר עם השרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל כי כשאמר אומר שרש כ"א הנה כ"א יקרא מרובע שנזכר עם שרש ולבדו היה נקרא מספר לבד ולא מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אבל י"ו או כ"ה יקרא כל אחד מרובע בלא זכירת שרש כי שרשם ידוע ד' לי"ו וה' לכ"ה וכ"ש בזכירת השרש ויקראו גם כן מספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתה רואה כי השמות בזה שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
האחד מספר לבדו יהיה מרובע או בלתי מרובע כאמרך זה או י"א או י"ו וכל המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשני שרש מספר יהיה המספר גם כן מרובע או לאו כאמרך שרש ח' או שרש י"א או שרש כ"ה וכן כל המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזהו מה שאמר המחבר בעל השני שמות ר"ל כשתרצה לדעת יחד שרש שני מספרים שיש להם שני שמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שהם מספר ושרש מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
המשל רצית לדעת שרש כ' שהוא מספר ושרש שרש ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן שני שרשים של שני מספרים מתחלפים יקראו שני שמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
כאלו רצית לדעת שרש מספר מ' ומספר ט' יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אלא שכבר אמרנו שכל שרש מספר וכל מספר שרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשרצינו לדעת שרש לשרש י"ו ול[שר]ש כ"ה כאלו אמרנו רצי' לדעת שרש ד' וה' יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והיודע להוציא שרש שני מספרים יותר נקל להוציא שרש שני המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו השאלות רצוני לומר לדעת מה הוא שרש שני שרשי שני מספרים שמתחלפים או שרש מספר עם שרש שרש מספר וכל הנזכר מזה פה הוא משתמש בו הרבה בלמודיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן צריך לתת דרך להקל על המעיין להוציא אותם המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן הערכים וההשלמה וההקבלה וכן לקבץ שרשים יחד ולחלקם ולגרוע גדר מגדר הכל משתמש בחכמה ההיא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובעל השני שמות שזכרנו יבואו תמיד בשאלה עם אות וו הנקרא וו העטף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי תאמר שבעה ושרש ה' כמה הוא שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
או שרש ו' ושרש י"א כמה הם שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמתפרדי' שזכר החכם המחבר הם בעצמם בעלי השני שמות במלת הנזורות שהיא מלת אלא כמו שכתבתי בשער השברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותאמ' שבעה אל שרש י"ב כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
או שרש ח' אלא שרש ד' כמה הוא שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ודע כי המספר הנזכר עם שרש כאמרך שרש כ"א או שרש י"ב וכן כלם המספר ההוא יקרא מרובע כמו שנזכר למעלה והוא מרובע החלק ההוא מן השאלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמספ' הנזכר בשאלה בלא זכירת שרש כאמרך ז' או ח' וכן כלם מרובעם הוא היוצא מהכאת המספר ההוא בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל מספ' שמנה ושרש ששים רצית לדעת שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה מרובע מספר השמנה הוא ס"ד הכאת שמנה בשמנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומרובע אמרך שרש ששים הנה הששים כי הם מרובע לשרשים כמו שנזכר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובזאת השאלה מרובע מספר השמנה שהוא השם האחד יקרא גדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושרש ששים שהוא השם השני יקרא קטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
כי מרובע שם השמנה ס"ד והוא גדול מששים שהוא מרובע השם השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היתה השאלה חמשה ושרש מ"ט כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
היה המרובע השם השני שהוא שרש מ"ט גדול ממרובע השם הראשון שהוא חמשה כי זה ]מ"ט וזה כ"[ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Examples for the given procedure | ועתה נפרש דברי המחבר ונמשל משלים אמר שתגרע רביע מרובע קטן השמות מן רביע מרובע הגדול שבהם וכו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
המשל בזה רצית לדעת מספר ד' ושרש ל"ב כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
הנה משלשים ושנים הם מרובע גדול כי הוא גדול השמות ומספר ד' הוא קטן השמות כי מרובע י"ו הכאת ד' בד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גרענו רביע י"ו שהוא מרובע קטן השמות וזה ד' מח' שהוא רביע ל"ב וחציו י"ו ושרשו ד' שהוא מרבע גדול השמות הנשאר ד' לקחנו שרשם והוא ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הוספנו הב' על הד' שהוא שרש חצי הגדול כי הגדול ל"ב וחציו ושרשו ד' היה המקובץ ו' גרענו ג"כ השנים מן הד' נשארו ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכבר ידעת כי המתפרד שהוא שני שמות במלת הנזורות צריך שיהיה הנזור יותר קטן מן האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן במשל שהמשלנו למעלה אין דרך לומר בו מתפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
כי איך יאמר ד' אלא שרש ל"ב כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
כי שרש ל"ב הם ה' וז' עשריות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואיך יאמרו ד' אלא ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אבל בבעלי השני שמות הן שיהיה הראשון קטן או השני הכל אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן נמשול משל שני שיהיה השני קטן מן הראשון ויהיה משל לבעלי [53]השני שמות ולמתפרדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והוא זה רצית לדעת מספר ח' אלא שרש י"ו כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי שרש י"ו שהוא הנזור הוא ד' והוא קטן מן השמנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והמעשה בזה כמו שעשינו בראשון והוא מרובע הא' הוא ס"ד והוא הגדול והמרובע השני י"ו והוא הקטן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הוספנו אלה הג' וה' עשיריו' על ד' שהוא חצי השמנה שהוא שרש ס"ד גדול שבשמות והיו ז' וה' עשיריות וגרענו הג' וה' עשיריות ג"כ מן הד' נשאר ה' עשיריות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ולמתפרד תגרע הקטן שהוא ז' עשיריות מן הגדול שהוא ב' וז' עשיריות הנשאר ב' והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
זהו מה שאמר המחבר ואם היה מתפרד היה שרשו התוספת שבין אלה השנים שרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
משל אחר רצינו לדעת מספר עשרה ושרש ל"ו כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה עשרה גדול המרובעים והוא ק' ורביעיתו כ"ה יוציא מכ"ה רביעית ל"ו שהוא ט' הנשאר י"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הוספנו אותם על ה' שהוא חצי העשרה שהוא שרש ק' שגדול שבשמות היו ט' גרענו אותם ג"כ מן הה' נשאר א' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ובמתפרד גרענו ה' מן ג' הנשאר ד' והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
משל אחר שרש פ"א ושרש מ"ט כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הנה המרובעים לפנינו שהם פ"א הגדול ורביעיתו כ' ורביע ומ"ט הקטן ורביעיתו י"ב ורביע | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הוספנו אותם על ד' וה' עשיריות שהוא חצי ש[ר]ש הגדול שהוא פ"א ושרשו ט' היה המקובץ ז' וג' עשריות ושרש הא' וז' עשריו' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ואם היתה השאלה במתפרד שרש פ"א אלא השרש מ"ט כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
גרענו הקטן שהוא א' וג' עשיריות מן הגדול שהוא ב' וז' עשריות הנשאר א' וד' עשריות והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולפי כל אלה המשלים מה שאמר המחבר ותוסיף אותו על חצי השמות פירוש על חצי גדול השמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן מה שכתב תגרע אותו גם כן מחצי גדול השמות פי' מחצי שרש גדול השמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואפשר שכן כתבו המחבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
או סמך על מה שכתב תחלה ותקח שרש הנשאר ואמר חצי גדול השמות חוזר אל שורש הנזכר כדי לקצר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתה רואה כי בזה המעשה צריך לקחת שרש המרבע הבלתי ידוע שרשו והוא אשר יאמר בו בשאלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושרש כך כשיהיה הגדולים כאשר מרובע המספר הוא הגדול הנה השרש מדובר כי המספר הוא השרש אלא שצריך להשיבו מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד צריך לקחת שרש מה שבין שני הרבועים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד צריך לקחת שרשי המספרים האחרונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה ילקח השרש לפעמי' ד' פעמים ולפעמים ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד צריך לקחת רביעי המרובעים ולגרוע ולהוסיף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן ראיתי לכתוב דרך יותר נקלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והוא שתקח שרש המספר המרובע הנזכר בשאלה ותקבצנו עם המספר הנזכר שם ותקח שרש המקובץ והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל בזה המשלים שהמשלנו הנה הראשון והוא מספר ד' ושרש ל"ב כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
לקחנו שרש ל"[ב] והוא ה' וז' עשריות קבצנום עם ד' שהוא המספר היו ט' וז' עשריות לקחנו שרשם והוא ג' ועשירית והוא המבוקש והנה יצא כאשר יצא במעשה הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל השני שהוא מספר ח' ושרש י"ו כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
לקחנו שרש י"ו והוא ד' קבצנום עם הח' היה י"ב לקחנו שרשו והוא ג' וה' עשריות והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמתפרד נגרע שרש המרובע הנזכר שם מן המספר ונקח גדר הנשאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
המשל בזה הנזכר למעלה נגרע ד' שהוא שרש י"ו מח' שהם המספר הנשאר ד' וקח שרשו והוא ב' והוא והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל השלישי שהוא מספר עשרה ושרש ל"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
לקחנו שרש ל"ו והוא ששה קבצנוהו עם עשרה היו י"ו לקחנו שרשו והוא ד' והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמתפרד גרענו ו' מעשרה הנשאר ד' לקחנו שרשו ב' והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל הד' שרש פ"א ושרש מ"ט כמה שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
לקחנו שרש פ"א והוא ט' ושרש מ"ט והוא ז' חברנו אותם היו י"ו לקחנו שרשם והוא ד' והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ובמתפרד גרענו ז' מט' הנשאר ב' לקחנו גדרו והוא א' וד' עשריות והוא המבוקש וכן כל הדומה לזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
]
]
![\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}&\scriptstyle\left[10+\frac{4}{10}+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]^2\\&\scriptstyle=109+\frac{7}{10}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{10}\right)\\&\scriptstyle=109+\frac{2}{4}+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{6}{10}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}\right)\\\end{align}}}](/mediawiki/images/math/2/2/4/2240720cdf55daa6431d7b2fa1df8a6d.png)
:
; all the more so they are called a square when mentioning their root; and they are also called numbers.
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left(\frac{1}{4}\sdot32\right)-\left[\frac{1}{4}\sdot\left(4^2\right)\right]}=\sqrt{8-\left(\frac{1}{4}\sdot16\right)}=\sqrt{8-4}=\sqrt{4}=2}}](/mediawiki/images/math/2/a/3/2a389ee8402e23d60a63537138047310.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left[\frac{1}{4}\sdot\left(8^2\right)\right]-\left(\frac{1}{4}\sdot16\right)}=\sqrt{\left(\frac{1}{4}\sdot64\right)-4}=\sqrt{16-4}=\sqrt{12}=3+\frac{5}{10}}}](/mediawiki/images/math/c/8/0/c8054fd637ec61f75250a4130318529c.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left[\frac{1}{4}\sdot\left(10^2\right)\right]-\left(\frac{1}{4}\sdot36\right)}=\sqrt{\left(\frac{1}{4}\sdot100\right)-9}=\sqrt{25-9}=\sqrt{16}=4}}](/mediawiki/images/math/3/5/b/35b4c291e7fe226b4ba7f05812e5b8fd.png)
]
]
Chapter Two: Addition and Subtraction of Roots |
השער הב' בקבוץ שרשי המספרים וגריעתם | ||||
If  is a square, then  are summed and subtractedIf |
אמ' תכה שני המספרים אשר תרצה לקבץ שרשיהם או לגרעם האחד באחד ואם יצא מרובע הנה שרשי שני המספרים יקובצו ויגורעו אם לא היה המרובע לא יקבצו ולא יגרעו | ||||
|
וכאשר תדע שהם יקובצו תחת שני שרשי היוצא והוסף אותם על המקובץ השני מספרים ומה שיתקבץ [54]קח שרשו יהיה המבוקש | ||||
|
פירו' דע כי הרצון בזה הקבוץ הוא שאם שאל שואל עד"מ קבץ שרש ד' עם שרש ט' שתהיה התשובה במספר השלם שיהיה שרשו כשם השרשים מתקבצים[55] עד שתהיה התשובה בזה השאלה ששרשי אלה מקובצי' הוא שרש כ"ה ותקח שרשם הוא המבוקש | ||||
|
וזה לא יבא כלל אלא אם יבא מהכאת המספר האחד בשני מספר מרובע | ||||
|
וכן בגרעון | ||||
|
ולכן אמר כי כשיהיה היוצא בהכאה מרובע כי אותם השרשים יקובצו ויוגרעו ר"ל אלה שיהיה המקובץ או הנשאר מן הגרעון שרש למספר שלם | ||||
|
ולולי זה יודע כי כל שני שרשים ודאי יקובצו וודאי יוגרעו הקטן מן הגדול | ||||
|
אמ' וכאשר תדע שיקובצו קח שני שרשי היוצא ר"ל היוצא מהכאת המספר האחד באחר שהוא מרובע תקח ממנו שני שרשים ותוסיף אותם על שני המספרים מקובצים | ||||
|
|
והמשל בזה קבץ שרש ד' אל שרש ט' | ||||
| הכינו הד' בט' היו ל"ו והוא מרובע ששה לקחנו שני שרשים ממנו היו י"ב קבצנו הי"ב עם הד' והט' מקובצים שהם י"ג היה הכל כ"ה לקחנו שרשם והוא ה' וזהו היוצא משרש ד' ושרש ט' מקובצים והוא שרש מספר כ"ה שהוא שלם וזהו המבוקש | |||||
|
| |||||
|
|
וכן אם אמר שרש ג' ושרש י"ב | ||||
| הכינו ג' בי"ב היו ל"ו והשרש ו' לקחנו שני שרשים ממנו והם י"ב קבצנום עם י"ב וג' שהם ט"ו המקובץ כ"ז ושרש כ"ז והוא המבוקש | |||||
|
| |||||
|
|
וכן אם אמר שרש ב' ושרש י"ח | ||||
| הכינו ב' בי"ח היו ל"ו לקחנו שני שרשיו והם י"ב קבצנום עם ד' וי"ח שהם כ' היה המקובץ ל"ב ושרש ל"ב הוא המבוקש | |||||
|
| |||||
|
|
וכן אם אמר שרש ג' ושרש כ"ז | ||||
| הכינו ג' בכ"ז היו פ"א והוא מרובע ט' לקחנו שני שרשיו י"ח קבצנום עם ג' וכ"ז שהם ל' המקובץ מ"ח ושרש מ"ח הוא המבוקש וכן כל כיוצא בזה | |||||
|
| |||||
| [Rules for identifying perfect squares] | ויש כללים לדעת הדבר ממרובעים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
|
וזה כי כל מספר שבו אחדים האחדים אשר לו ב' או ג' או ז' או ח' איננו מרובע | ||||
|
ואם א' או ד' או ה' או ו' או ט' יש לך לחפש אם הוא מרובע כשתקח שרשו עד לקיחת השרש ולא ישאר כלום על הקו ואם נשאר איננו מרובע | ||||
|
וכן כל מספר שאין בו אחדים והוא יש לו עשרות איזה מין שיהיה מן העשרות כלומר שתחלתו צפר אחד איננו מרובע | ||||
|
וכן אם סוף המספר ר"ל הקטן אחריו אלפים איזה מין שיהיה כלומר שתחלתו ג' צפרות איננו מרובע | ||||
|
וכן כל מדרגה שהיא לא שרש בהיות היא קטן המספר איננו מרובע | ||||
|
ומאחד עד מאה אין שם מרובעים כי אם א' וד' וט' וי"ו וכ"ה ול"ו ומ"ט וס"ד ופ"א | ||||
|
וכן במאות שהם מדרגת השרש תשים בכל אחד מאלה שתי צפרות יהיה האחד מאה והד' ארבע מאות והט' תשע מאות והי"ו אלף ושש מאות וכן כלם והם מרובעים | ||||
|
וכן אם תוסיף ד' צפרות בכל אחד יהיו מן המדרגה האחרת הבעלת שרש והם מרובעים | ||||
|
אמ' ובגרעון תגרע שני שרשי היוצא מן הכאת המספרים ממקובץ המספרים ותקח שרש הנשאר יהיה המבוקש | ||||
|
פירוש כשיבוקש לגרוע שרש מספר משרש מספר תעשה כמעשה הראשון אלא שבמקום שאתה מוסיף שני שרשי היוצא מן המקובץ תגרעם ותקח שרש הנשאר | ||||
|
|
המשל רצית לגרוע שרש ד' משרש ס"ד | ||||
| הכינו ד' בס"ד היו רנ"ו והוא מרובע י"ו תקח שני שרשיו שהם ל"ב תגרעם מד' וס"ד יהיה הנשאר ל"ו ושרשם שהוא ו' והוא המבוקש | |||||
|
| |||||
|
וכן תעשה בכל מה שנזכר והמשלים ההם די לך אלה שתגרע במקום שהיית מוסיף זהו ענין זה השער | ||||
|
אבל אם הייתה השאלה קבוץ שרשי איזה מספר שיהיה ויהיו השרשים כפי מה שיהיו המספרים מדוברים או בלתי מדוברים אין צורך לכל זה אלא שתוציא שרש המספר האחד ושרש השני או חציו כפי המבוקש ממך ותקבצם יחד | ||||
|
|
והמשל רצית לקבץ שרש עשרה עם שרש עשרים | ||||
|
|
וקח שרש עשרה שהם ג' וב' עשריות בקרוב ושרש עשרים והוא ד' וה' עשריות בקירוב וקבצם יחד יהיו ז' וז' עשריות בקירוב | ||||
|
ואם תקח שרש האחד בקירוב בחסרון כגון כשתקח שרש העשרה ג' ועשירי' שיחסרו מן העשרה ותקח שרש השני בקירוב בתוספת כגון שתקח שרש העשרים ד' וה' עשריות שיתוסף על העשרים ויהיה השרש המקובץ ז' וששה עשריות בלבד | ||||
|
וזה יותר קרוב אל האמת כי אין החסרון כי אם | ||||
|
|
| ||||
| והקש על זה בכל מה שישאל מזה המין | |||||
]
Chapter Three: Multiplication of Roots |
השער הג' בהכאת השרשים |
| The procedure: multiplying one of the numbers by the other, then extracting the root of the product - the result is the product of the root of one of them by the other.
|
והמעשה בזה שתכה אחד המספרים בשני ותקח שרש היוצא ומה שיהיה הוא היוצא מהכאת שרש האחד מהם בשני |
|
פירוש אם יבוקש להכות שרש מספר בשרש מספר |
|
|
והמשל תכה שרש ד' בשרש ט' |
|
|
תכה ד' בט' שהם המספרים יצאה בהכאה ל"ו קח שרשם והוא א' [ו'][56] והוא המבוקש |
|
|
כי שרש ד' ב' ושרש ט' ג' וכשתכה ג' בג' יהיו ו' |
|
|
ומשל שני הכה שרש שנים בשרש ח' |
|
|
הכה ב' בח' יהיו י"ו קח שרשם והוא ד' והוא המבוקש |
|
|
ומשל אחר הכה שרש ה' בשרש ז' |
|
|
הכה ה' בז' היוצא ל"ה ושרשם הוא המבוקש |
|
קח אותם בקרוב כמו שנזכר בשער שלפני זה כשהיוצא מן המקובץ אינו מרובע שלם כי אין דרך לעשות זולת זה |
| [al-Bannāʼ] said: if you wish to multiply a number by a root of a number, square the number, then proceed with two [roots] as mentioned. | [57]אמר ואם תרצה להכות מספר בשרש מספר תרבע המספר ותעשה בשני מרובעים כמו שנזכר |
| Explanation: the procedure is that you transform the question into a multiplication of a root of a number by a root of a number, then apply the previous procedure. | פי' זה המעשה הוא שתשיב השאלה עד הכאת שרש מספר בשרש מספר ותעשה כמעשה הראשון |
|
|
ומשל הכה מספר עשרה בשרש מ"ט |
| תרבע העשרה יהיו ק' הנה יש לך השאלה כאלו אמרנו נכה שרש מאה בשרש מ"ט | |
|
| |
|
|
כי שרש מ"ט הוא ז' וז' בעשרה הם ע' |
Chapter Four: Division of Roots |
השער הד' בחלוק שרשי המספרים וקריאת שמם |
| [al-Bannāʼ] said: divide a number by a number, denominate it, then extract the root of the result and the outcome is the result of division of the root of the dividend by the root of the divisor.
|
אמ' תחלק מספר על מספר ותקרא לו שם ותקח שרש היוצא ומה שיהיה הוא היוצא מחלוקת שרש המחולק על שרש המחולק עליו |
| Explanation: "divide the number", i.e. the square number whose root you wish to divide by the square number, by which you wish to divide - if the the dividend is greater than the divisor. | פי' תחלק המספר ר"ל המספר המרובע שאתה רוצה לחלק שרשו על המספר המרובע שאתה רוצה לחלק עליו אם היה המחולק יותר מהמספר אשר אתה מחלק עליו |
| If [the dividend] is smaller than [the divisor] - denominate it, as explained in the chapter on division of integers and fractions. | ואם היה מעט ממנו תקרא לו שם כמו שידעת בשער החלוק בשלמים ובשברים |
|
|
והמשל רצית לחלק שרש י"ו על שרש ב' |
|
|
תחלק י"ו שהוא המספר האחד על ד' שהוא המספר השני יהיה היוצא ד' קח שרש ד' והוא היוצא מן החלוק והוא ב' |
|
|
ומשל אחר רצית לחלק שרש י"ו על שרש ד' |
|
|
תחלק י"ו שהוא המספר האחד על ד' שהוא המספר השני יהיה היוצא ד' קח שרש ד' והוא היוצא מן החלוק והוא ב' |
|
|
ומשל אחר רצית לחלק שרש כ"ה על שרש י"ו |
|
|
היוצא אחד וחצי בקירוב ושרשו אחד ורביע והוא המבוקש |
|
|
ואם אמר השואל חלק שרש ד' על שרש י"ו |
|
|
קרא שם לד' מן הי"ו והוא רביע קח שרשו והוא חצי והוא המבוקש |
|
וכן כל הדומה לזה |
| Operations with more or less than one root, and roots of dissimilar degrees | |
|---|---|
| In the discussion of addition, multiplication, and division [of roots], if there are more than one root, or less than one root, or dissimilarity of degrees of roots - they should be restored to one root and one degree | אמ' וכאשר בא הדבור באלו השערים השלשה ר"ל הקבוץ וההכאה והחילוק ביותר משרש אחד או בפחות משרש אחד או חלוף מדרגת השרשים השב זה אל שרש אחד ומדרגה אחת |
|
כל מה שזכרנו בשער הקיבוץ לשרשים וההכאה והחילוק היה בסדר אחד והוא קבוץ שרש אל שרש או הכאת שרש בשרש או חלוק שרש על שרש |
|
ושרש עם שרש היא מדרגה אחת |
|
וכבר איפשר לבא השאלה במדרגה הזאת האחת על שני פנים אחרים |
|
האחד שיהיה אחד מהמקובצים יותר משרש אחד |
|
כמו שיאמר קבץ שרש מספר אל שני שרשי מספר יותר משרש אחד |
|
כמו שיאמר קבץ שרש מספר אל שני שרשי מספר או שלשה או ארבעה או יותר או שני שרשים אל שני שרשים או יותר |
|
וכן בהכאה וכן בחלוק |
|
וכן אפשר לבא השאלה בפחות משרש אחד |
|
שיאמר קבץ שרש מספר אל חצי שרש מספר או רביע או חלק אחד על חצי שרש |
|
וכן בהכאה ובחלוק |
|
ובכל אלה יקראו מדרגות שוות כי כלם שרש מספר כן יהיו רבים או מעטים או פחות משרש |
|
ואי אפשר שתבוא השאלה בחלוף מדרגות |
|
כשיאמר קבץ מספר אל שרש מספר כי המספר מדרגה לעצמה והשרש מדרגה לעצמה |
|
או שיאמר קבץ שרש מספר אל שרש שרש מספר כי שרש שרש המספר ג"כ מדרגה אחרת לעצמה |
|
וכן קבץ מספר אל שרש שרש מספר |
|
או שרש שרש מספר אל שרש שרש מספר |
|
וכל זה בפחות ויותר |
|
כמו שיאמר חצי שרש שרש מספר |
|
או שרש חצי שרש מספר |
|
או שני שרשי שרש מספר |
|
או שרש שני שרשי מספר |
|
או יותר |
|
וכן כל זה בהכאה ובחלוק |
|
זהו שאמר המחבר ביותר משרש אחד או בפחות משרש אחד או חלוף מדרגת השרשים |
|
ואמר שהמעשה בזה שנשיב הכל עד שתהיה מדרגה אחת אם היה שם חלוף מדרגות וישוב הכל אל שרש אחד אם היו השרשי' יותר מאחד או פחות מאחד וישוב אל המעשים הנזכרים בג' השערים |
|
ולא נתן המחבר דרך איך להשיב החלוף או היותר או הפחות אל שרש אחד ומדרגה אחת |
|
לבד בדבר אחד והוא כשיהיה החלוף בין מספר ושרש שיאמר קבץ מספר אל שרש מספר שזה אחד מן הפנים שזכרתי עתה בחלוף |
|
וכבר נזכר למעלה הדרך בזה השער ההכאה וזה כשתרבע המספר ותשוב השאלה שרש מספר אל שרש מספר |
|
ולכן נביא אנחנו דרך לכל שאר הפנים כפי האפשר |
|
ונאמר כאשר תהיה השאלה יותר משרש |
|
|
כאלו אמר קבץ שרש כ"ה אל שני שרש י"ו |
|
|
המעשה בזה שתכה מספר השרשים שהוא ב' בעצמו יהיה ד' תכה ד' במספר שהוא י"ו יהיו ס"ד |
|
|
ותשוב השאלה קבץ שרש כ"ה אל שרש ס"ד |
|
ואם היו השרשים ג' או ד' |
|
|
כגון שאמר קבץ שרש מ"ט אל שלשה שרשי כ"ה |
|
|
תכה ג' בעצמם יהיו ט' תכה ט' בכ"ה יהיו רכ"ה |
|
|
תשוב השאלה קבץ שרש מ"ט אל שרש רכ"ה וכן כל הדומה לזה |
|
וכן אם היתה השאלה פחות משרש |
|
|
כאלו אמר שרש ט' אל חצי שרש י"ו |
|
|
תכה החצי בעצמו יהיה הרביע תכה רביע בי"ו יהיו ד' |
|
|
תהיה השאלה קבץ שרש ט' אל שרש ד' |
|
|
ואם היה רביע הכית רביע ברביע היה חצי שמינית במספר או אמור חלק מי"ו או רביעית רביע מן המספר |
|
וכן כל הדומה לזה וזה שוה בקבוץ ובהכאה ובחלוק |
|
ולפעמים תצטרך להשוות שני מספרים |
|
|
כמו אם שאל קבץ מספר ט' אל שלשה שרש כ"ה |
|
|
תכה ג' בעצמם יהיו ט' תכה ט' בכ"ה יהיו רכ"ה |
|
|
ויהיו לך בשאלה מספר ט' אל שרש רכ"ה |
|
|
תרבע מספר ט' יהיו פ"א |
|
|
[58]תהיה השאלה שרש פ"א אל שרש רכ"ה |
|
|
וכן אם אמר שני שרשי ט' אל ג' שרשי ד' |
|
|
תכה ב' בעצמם יהיו ד' תכה ד' בט' יהיו ל"ו |
|
|
וכן תכה ג' בעצמם יהיו ט' וט' בד' יהיו ל"ו |
|
|
תהיה שרש ל"ו אל שרש ל"ו וכן כל הדומה לזה |
|
|
וכן אם אמר חצי שרש ד' אל חצי שרש י"ו |
|
|
תכה חצי בעצמו יהיה רביע ורביע בד' יהיו א' |
|
|
וכן תכה חצי בחצי יהיה רביע ורביע בי"ו יהיו ד' |
|
|
תהיה השאלה שרש א' אל שרש ד' |
|
וכן כל הדומה לזה |
|
וזהו שאמר המחבר השב אל שרש אחד |
|
וכאשר תבא השאלה בחלוף מדרגות |
|
אם החלוף מספר עם שרשו |
|
|
כמו קבץ ה' אל שרש ל"ו |
|
|
כבר נזכר למעלה במקומו כשהדרך בזה שתרבע המספר ויהיו כ"ה |
|
|
ותהיה השאלה קבץ שרש כ"ה אל שרש ל"ו |
|
ואם היה החלוף בשרש שרש אחד |
|
|
כגון שאמר קבץ ו' אל שרש שרש פ"א |
|
|
או שרש כ"ה אל שרש שרש ל"ו |
|
|
אם שרש י"ו אל שרש שרש מ"ט |
|
והכלל שיזכיר שרש שרש אין דרך אתנו להשיב שרש השרש אל שרש אחד אלא בשתשים שרש המספר ותשים אותו במקום מספר |
|
|
והמשל בזה שאמרתי תקבץ ו' אל שרש שרש פ"א |
|
|
תוציא שרש פ"א והוא ט' |
|
|
ותהיה השאלה קבץ שרש ו' אל שרש ט' |
|
וכן בשאר המשלים והדומים להם |
|
והסבה בזה בעבור כי אין שם מספר שרשים שתכה המספר ההוא בעצמו כמו שעשית כשהייתה השאלה שני שרשי מספר |
|
ואין גם חלקי שרש שתכה החלק ההוא בעצמו כמו שעשית כשהיתה השאלה חצי שרש מספר |
|
כי מספר השרשים בכאן הוא א' וכשתכה א' בא' לא יגרע ולא יוסיף |
|
|
כי תאמר בשאלה קבץ שרש ו' אל שרש פ"א |
|
|
הכה א' שהוא מספר השרש בא' יהיה א' עוד א' בא' בעבור השרש השני יהיה גם כן א' |
|
בעבור כי ההכאות לא הוסיפו ולא גרעו |
|
אבל נשים השאלות אל מדרגה אחת שהיא שרש השרש וכן תקח מן היוצא שרש השרש |
|
|
והמשל בהכאה תכה מספר ג' בשרש שרש י"ו |
|
|
רבע שלשה יהיו ט' רבע ט' יהיו פ"א |
|
|
תהיה השאלה הכה שרש שרש פ"א בשרש שרש י"ו |
|
|
יהיה היוצא אלף רצ"ו קח שרשם והוא ל"ו ושרש ל"ו והוא המבוקש |
|
וזה יותר נכון כדי שיהיה הדרך אחד |
|
וכן תעשה בחלוק ובקבוץ אחר שתשיבם לשרש שרש |
|
ועל זה אמר המחבר ולמדרגה אחת |
|
וביותר משרש או פחות משרש |
|
תעשה כמו שנזכר להשיבם אל שרש אחד יהיו באיזו מדרגה שיהיו |
|
|
והמשל הכה שרש י"ו אל שני שרשי שרש פ"א |
|
הנה המדרגות שוות שרש שרש אבל מספר השרשים בצד האחד שנים |
|
תעשה כמו שנזכר למעלה אלא שתכה מספר השרשים בעצמו והיוצא בהכאה בעצמו א"כ במספר וכן תקח שרש השרש |
| והמעשה כן תכה שנים [ב]שנים יהיו ד' תכה ד' בד' יהיו י"ו | |
|
| |
|
|
והנה תהיה השאלה הכה שרש שרש י"ו בשרש שרש אלף רצ"ו |
| תכה י"ו באלף רצ"ו היוצא כ' אלפים תשל"ו קח שרשם והוא קמ"ד | |
|
| |
|
|
כי שרש שרש י"ו הוא ב' |
|
|
ושרש שרש פ"א הוא ג' |
|
|
ושני שרשיו הם ו' |
|
|
הכה ב' בו' יהיו י"ב |
|
|
ומשל אחר הכה שרש ל"ו בשתי שרשי שרש י"ו |
| הכה י"ו בעצמם יהיה אלף ומאתים ותשעים וששה והכה שנים בשנים ד' | |
|
| |
|
|
הנה השאלה הכה שרש שרש אלף בשרש שרש רנ"ו |
|
והם במדרגה אחת |
| תכה רנ"ו באלף רצ"ו היוצא של"א אלף ותשע"ו וקח שרשם והוא תקע"ו | |
|
| |
|
וכן תעשה כשיהיה פחות משרש תשיבנו אל שרש שרש |
|
ואחר שתשיב השאלות אל שרש אחד ומדרגה אחת תעשה בכל הנזכר בשלשת השערים הקבוץ וההכאה ובחלוק |
|
והדרך שזכרתי תחלה מלקיחת השרש ממספר השרש השרש הוא יותר נקל וכ"ש בחלוק ובקבוץ |
; 
; 
; 
, etc.
; 
![\scriptstyle6+\sqrt[4]{81}](/mediawiki/images/math/4/4/7/4473ff64031d744f8f11961feab43a0a.png)
![\scriptstyle\sqrt{25}+\sqrt[4]{36}](/mediawiki/images/math/c/0/b/c0b347a24c585f7fa4fb7338c8888138.png)
![\scriptstyle\sqrt{16}+\sqrt[4]{49}](/mediawiki/images/math/9/f/4/9f4f60d6e58047d8ee36742986d00de2.png)
![\scriptstyle\sqrt[4]{a^2}=\sqrt{\sqrt{a^2}}=\sqrt{a}](/mediawiki/images/math/d/b/9/db9cb3ea2f03c440770da0fa50fbd800.png)
![\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{6}}}+\sqrt[4]{81}](/mediawiki/images/math/0/e/a/0eaa99e28bf2e23a9f735e3185ab1925.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{81}=\sqrt{9}}}](/mediawiki/images/math/2/b/4/2b4158bf8bf81e777b2ad7d0ed669f6f.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{6}+\sqrt[4]{81}=\sqrt{6}+\sqrt{9}}}](/mediawiki/images/math/d/b/1/db15c53a40d6ce4efe8d3b7357d65ac6.png)
![\scriptstyle\sqrt{6}+\sqrt[4]{81}](/mediawiki/images/math/0/a/4/0a4538006bd1eff9543dd26ee188f3b4.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{81}=1\sdot\sqrt[4]{81}=\sqrt[4]{\left(1^2\right)^2\sdot81}=\sqrt[4]{1^2\sdot81}=\sqrt[4]{1\sdot81}=\sqrt[4]{81}}}](/mediawiki/images/math/a/4/e/a4ef563c726e6ffc053b8071d495b39d.png)
![\scriptstyle3\times\sqrt[4]{16}](/mediawiki/images/math/f/4/3/f4337e3078efd9a1a5649845306ffb61.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{3=\sqrt[4]{\left(3^2\right)^2}=\sqrt[4]{9^2}=\sqrt[4]{81}}}](/mediawiki/images/math/0/5/5/0554b7612992abdae8c649a04c9bb569.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{3\times\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{81}\times\sqrt[4]{16}}}](/mediawiki/images/math/a/5/7/a57a0a087e6e15cfff2394efe917d605.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{3\times\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{81}\times\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{1296}=\sqrt{36}}}](/mediawiki/images/math/5/8/8/588e78a9b44eae13ad0a90c097a0d522.png)
![\scriptstyle\sqrt[{\color{red}{4}}]{16}\times2\sqrt[4]{81}](/mediawiki/images/math/d/c/0/dc0402d753c0edae8cb669050e458301.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt[4]{81}=\sqrt[4]{\left(2^2\right)^2\sdot81}=\sqrt[4]{4^2\sdot81}=\sqrt[4]{16\sdot81}=\sqrt[4]{1296}}}](/mediawiki/images/math/8/e/7/8e76d35f0c96858f4fe0f2296f499960.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{16}\times2\sqrt[4]{81}=\sqrt[4]{16}\times\sqrt[4]{1296}}}](/mediawiki/images/math/b/b/4/bb4d99d91d49ccee49063ed025b84986.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{16}\times2\sqrt[4]{81}=\sqrt[4]{16}\times\sqrt[4]{1296}=\sqrt[4]{16\sdot1296}=\sqrt[4]{20736}=\sqrt{144}=12}}](/mediawiki/images/math/2/c/f/2cf5f5d31ce85a3e7a56e2a174077804.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{16}\times2\sqrt[4]{81}=2}}](/mediawiki/images/math/e/9/b/e9b1dd718f10228a1903ca8c2972aa18.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{81}=3}}](/mediawiki/images/math/5/d/5/5d5b776249a00142355f919044e286eb.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt[4]{81}=6}}](/mediawiki/images/math/1/b/6/1b65f939e63858ec9a5829e0731ce863.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt[4]{16}\times2\sqrt[4]{81}=2\sdot6=12}}](/mediawiki/images/math/8/5/6/856bd392395fa9f24aadf562b558137d.png)
![\scriptstyle\sqrt{36}\times2\sqrt[4]{16}](/mediawiki/images/math/9/0/2/902ed04f99cd9ca0cf0cf938f3880ef3.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{36}\times2\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{{\color{red}{36}}^2}\times\sqrt[4]{\left(2^2\right)^2\sdot16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{4^2\sdot16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{16\sdot16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{256}}}](/mediawiki/images/math/4/5/7/4571048e5235edf8e76f62b668bf0b90.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{36}\times2\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{256}}}](/mediawiki/images/math/0/7/e/07e973c495b577a3893112579a9c895f.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{36}\times2\sqrt[4]{16}=\sqrt[4]{1296}\times\sqrt[4]{256}=\sqrt[4]{1296\sdot256}=\sqrt[4]{331776}=\sqrt{576}=24}}](/mediawiki/images/math/c/7/4/c748ce5c242993b5bf632f782acb02d9.png)
Book Two: Obtaining the Unknown from the Known |
החלק השני בסדורים אשר אפשר ההגעה אל המוסכל המבוקש מן הידוע המונח |
|
והוא יחלק לשני חלקים חלק מעשה ביחס וחלק בהשלמה ובהקבלה |
Section One: Ratio |
החלק הא' במעשה ביחס |
|
והוא שני חלקים בארבעה מספרים המתיחסים ובמאזני' |
Rule of four |
|
[al-Bannāʼ] said: the four proportional numbers are those of which the ratio of the first to the second is the same as the ratio of the third to the fourth. 
|
אמר והארבעה מספרים המתיחסים הם אשר יחס הראשון מהם אל השני כיחס השלישי אל הרביעי |
|
פי' ידיעת המוסכל המבוקש ר"ל שישאל בשאלה דבר בלתי יודע עם הנחת דבר מה ידוע |
|
והמשל שישאל כמה הממון כאשר גרענו אם שלישיתו ורביעיתו ושביעיתו[59] וישארו עשרה |
|
הנה אמרו שלישית ורביעית ועשרה הם דברי' ידועי' אשר מהם יש לנו להגיע לדעת כמה הממון |
|
וכן כל הדומה לזה |
|
ואמר כי זה יודע בשני דרכים במספרים המתיחסים ואחרי כן במאזנים |
|
ואמר כי ד' מספרים המתיחסים הם ד' מספרים שיחס הראשון מהם וכו' |
|
והמשל ב ג ד ו |
|
|
כי יחס הב' שהוא הראשון אל השני שהוא ג' |
|
|
הוא שב' שני שלישי ג' |
|
|
וכן ד' שהוא השלישי הוא ב' שלישי ו' שהוא הרביעי |
|
וכן כל מספר שיהיה כן בזה היחס |
|
כמו י"ב י"ח כ' ל' |
|
או על יחס אחר כמו ג ד ו ח |
|
|
כי ג' שלשה רביעי ד' |
|
|
וכן ו' שלשה רביעי ח' |
|
וכן אי זה יחס שתרצה כמו ג' ו' ז' י"ד וכן כלם |
| [al-Bannāʼ] said: the product of the first by the fourth is the same as the product of the second by the third.
|
[60]אמר והכאת הראשון בד' כהכאת השני בשלישי |
|
המשל הכית ב' בו' היו י"ב |
|
|
וכן ג' בד' י"ב |
|
ובשני הכית י"ב בל' יהיו ש"ס |
|
|
וכן י"ח בכ' ש"ס |
|
ובשלישי הכית ח' בו' הם כ"ד |
|
|
וכן ד' בו' כ"ד |
|
והרביעי ג' בי"ד מ"ב |
|
|
וכן ו' בז' מ"ב |
|
וכן בכל הדומה לזה |
| When the first is multiplied by the fourth, then divided by the second, the result is the third.
|
אמ' כאשר הוכה בראשון ברביעי וחולק על השני יצא השלישי |
|
|
פי' הכית ב' בו' יצא י"ב חלקת י"ב על ד' יצא ג' שהוא השני |
|
|
חלק י"ב על ג' יצא בחלוקה ד' |
|
וכן תמצא בשאר המספרים ובכל הדומה להם |
|
ובזה יודע השלישי אם היה מוסכל |
| [al-Bannāʼ] said: or [divided] by the third and the result is the second.
|
אמר או על השלישי יצא השני |
|
ר"ל אם חולק היוצא מהכאת הראשון ברביעי על הג' יצא השני |
|
|
והמשל הכית ב' בו' יצא י"ב חלקת י"ב על ד' יצא ג' שהוא השני |
|
וכן כלם וכל הדומה |
|
ובזה יודע השני אם היה מוסכל |
| When the second is multiplied by the third, then divided by the first, the result is the fourth.
|
אמ' וכאשר הוכה השני בשלישי וחולק על הראשון יצא הרביעי |
|
|
המשל הכית ג' בד' היוצא י"ב חלקתו על ב' שהוא הראשון יצא ו' והוא הרביעי |
|
ובזה יודע הרביעי אם היה מוסכל |
| Or [divided] by the fourth and the result is the first.
|
אמ' או על הרביעי ויצא הראשון |
|
ר"ל אם חולק מהכאת השני בשלישי על הרביעי יצא הראשון |
|
|
והמשל הכית ג' בד' היה י"ב חלקתו על ו' שהוא הרביעי יצא לך ב' והוא הראשון |
|
ובזה יודע הראשון אם היה מוסכל |
| Any one of them, that is unknown, is resulted through this procedure from the three other known | אמ' ואי זה מהם שיהיה מוסכל יצא בזה המעשה מן השלשה הנשארים הידועים |
|
פי' זה מבואר כי כל אחד נודע מצד השלשה הנשארים הידועים |
| [al-Bannāʼ] said: the procedure is that you multiply the number, whose order differ from the genus of the others, by the number, whose ratio is unknown, and divide by the third number. The result is the unknown. | אמר ואופן המעשה בזה שתכה המספר בסדר המתחלף לסוג האחרים במספר המוסכל יחסו ותחלק על המספר השלישי יצא המוסכל |
|
פי' דע כי אלה הארבעה מספרים יחלקו לשני סוגים |
|
שנים בסוג אחד הם ב' וד' |
|
ושנים בסוג אחר והם ג' וו' |
|
כלומר הראשון והשלישי סוג אחד והשני והרביעי סוג שני |
|
וסבת היות הראשון והשלישי מסוג אחד כי הם דומים שהם יקחו היחס |
|
כי הראשון יחס ידוע מהשני |
|
וכן השלישי יש לו אותו היחס עצמו מן הרביעי |
|
|
כי הראשון שני שלישי השני |
|
|
והשלישי שני שלישי הרביעי |
|
והשני והרביעי ג"כ מסוג אחד כי הם דומים כי מהם ילקח היחס |
|
וכאשר יעדר אחד המספרים ויהיה מוסכל ישאר חברו אשר מסוגו בודד והוא מתחלף לסוג האחרים השנים אשר עמו |
|
והמשל אם נעדר הראשון ישאר השלישי שהוא מסוגו בודד ומתחלף לשני ולרביעי כי אינו מסוגם |
|
וישאר גם כן השני יחסו מוסכל כי הראשון אשר היה מתיחס עמו נעדר |
|
ולכן אמר המחבר כי כאשר יעדר אחד מהארבעה מספרים ויהיה מוסכל ונרצה לדעתו |
|
כאלו תאמר שנעדר השני והוא מספר ג' |
|
הנה יהיה הרביעי שהוא ו' בודד כי חברו אשר עמו בסוגו והוא השני נעדר |
|
וזה הרביעי מתחלף לראשון ולשלישי בסוג כי אינו מסוגם |
|
וכן ישאר הראשון מוסכל היחס כי אין מתיחס כי השני שהיה מתיחס לו נעדר |
|
נכה הרביעי שהוא בודד המתחלף בסוג לאחרים והוא מספר ו' במשל הראשון שיחסו מוסכל והוא מספר ב' והיה היוצא י"ב |
|
נחלק אותו על המספר השלישי הנשאר שהוא ד' ישאר ג' והוא השני שהיה מוסכל |
|
וכן בכל הדומה לזה |
| The solving procedure for all numbers, some of which are unknown, some are known, and a known ratio between them: choosing any desired number, dividing it by that ratio, so that there are three numbers, two of which are proportional, and one is not relating, and by them its unknown companion is extracted. | ודע כי כל מספר שיהיה מקצתו מוסכל ומקצתו נודע וביניהם יחס ידוע יצא במעשה הזה כשתקח אי זה מספר שתרצה ותחלק אותו על היחס ההוא ויהיו לך שלשה מספרים שנים מתיחסים ואחד בלתי מתיחס ובהם תוציא חברו המוסכל |
|
והמשל בזה מה שכתבנו בתחלת השער |
|
ממון גרענו שלישיתו ורביעיתו ונשאר עשרה כמה היה הממון |
|
כי הנה שלישית ורביעית הממון מוסכל |
|
והנשאר ידוע שהוא עשרה |
|
ולכן נקח ממון אי זה ממון שנרצה |
|
ויהיה עד"מ ששים |
|
|
ונעשה בזה הממון מה שזכר בעל השאלה ונגרע שלישיתו והוא כ' ורביעיתו ט"ו ויהיו ל"ה וישארו כ"ה |
|
הנה כ"ה דומה לעשרה שבשאלה והוא מסוגו כי הוא נשאר גם כן אחר הוצאת השליש והרביע |
|
ומספר ל"ה דומה למספר המוסכל בשאלה והוא בודד כי רעהו אשר מסוגו נעדר |
|
והוא מתחלף בסוג לכ"ה ועשרה |
|
ומספר עשרה יחסו מוסכל |
|
יהיה היוצא ש"נ |
|
נחלק זה על המספר השלישי הנשאר והוא כ"ה יצא בחלוקה י"ד והוא המוסכל |
|
וכשתחבר י"ד עם י' יהיו כ"ד והוא הממון |
|
כי שלישיתו ח' ורביעיתו ו' והם י"ד והנשאר עשרה |
|
וכן תעשה בכל שאלה שיהיה לך יחס ידוע למוסכל או תוכל להשיבה עד שיהיו שני מספרים אחד מוסכל ואחד ידוע וביניהם יחס ידוע על אי זה דרך שיהיה |
Double False Position |
|
| The double false position [lit. scales] is of the mathematical skills and its form is to draw scales like this figure | אמר וה מאזנים הם מן המלאכות הלמודיות וצורתם היא שתצייר מאזניים כזו הצורה |
|
|
|
| The given known is placed on the fulcrum | ותניח הידוע המונח על כיפתו |
| Any desired number is assigned to one of the pans | ותקח אחת הכפות מאיזה מספר שתרצה |
| The given procedure, whether addition, subtraction, or other, is applied on it | ותעשה בו מה שהונח מן הקבוץ או הגרעון או זולת זה מן המעשים |
| The result is compared with what is on fulcrum | אח"כ תקביל בו מה שעל הכיפה |
| If they are the same, what is in the pan is the unknown number | ואם מצאתום כי היה אותה הכף הוא מספר המוסכל |
|
אמר שזה ממלאכת הלמודיות בעבור כי פעם יוסיף ופעם יגרע וילקח האמצעי מצד שניהם וזה ימצא בלמודיות כמו המרחק האמצעי והקרוב והרחק בלוחות והדומה לזה |
|
וכבר אתה מכיר בצורה הכיפה כי היה עליון המאזנים [61]ויקרא פלס |
|
והכפות והם התלויין בחוטין |
|
ואם צייר אותו כזה |
|
|
|
|
או באי זו צורה שתרצה |
|
ונמשל במשל שהמשלנו במספרים המתיחסים |
|
והוא ממון גרענו שלישיתו ורביעיתו ונשאר עשרה הממון |
|
תצייר המאזני' כזו הצורה |
|
|
|
|
ותכתוב על הכיפה עשרה שהוא המונח הידוע בשאלה |
|
אחר כך תקח אי זה מספר שתרצה ותכתוב אותו באחת הכפות |
|
ותעשה מה שנזכר בשאלה שתוציא שלישיתו ורביעיתו |
|
ותקח השאר תקביל בו העשרה שעל הכיפה ר"ל תעיין אם הוא כמוהו או פחות או יותר |
|
ואם קרה מקרה שלקחת לך המספר המבוקש |
|
כגון בזה שלקחת בזה המספר כ"ד וכתבת אותו באחת הכפות |
|
|
והוצאת שלישיתו והוא ח' ורביעיתו שהוא ו' יהיה הנשאר עשרה |
|
כשתקביל אותו עם המספר אשר על הקו תמצא אותו כמהו הנה כ"ד הוא המספר המבוקש |
|
זהו מה שזכר המחבר ואם לא מצאת הנה אותו הכף הוא המספר המוסכל |
| [al-Bannāʼ] said: if [the result is not the same as the number on the fulcrum]: The error is written above the pan, if it is surplus; or underneath, if it is deficient. |
אמר ואם החטיא רשום החטא על הכף אם היה יותר או תחתיה אם היה חסר עוד קח בכף האחרת מאי זה מספר שתרצה זולת הראשון ועשה בו כמו שעשית בראשון |
| The error of each pan is multiplied by the chosen number in the other pan. If the errors are surplus or deficient, the smaller is subtracted from the greater. |
אח"כ הכה חטא על כל השלם שבאחרת אח"כ עיין ואם היו החטאים יתרים או חסרים גרע המעט מהם מהרב והמעוטה שבהכאות מהרבה שבהם וחלק הנשאר ההכאות על הנשאר מן החטאים |
|
פי' ואם לא קרה שלקחת המספר עצמו אבל לקחת זולת זה וזה יהיה על הרוב כי אשר במקרה הוא המעט |
|
הנה על כל פנים אחר שתסיר שלישיתו ורביעיתו יחטא מן העשרה אשר על הכיפה והוא יהיה או יותר מעשרה או פחות מהם |
|
זהו אמרו ואם החטיא |
|
והמשל תצייר המאזנים כזו הצורה |
|
|
|
|
|
|
ותקח עד"מ מספר ל"ו תכתוב אותו בכף האחת |
|
|
ותוציא שלישיתו שהוא י"ב רביעיתו שהוא ט' יהיה הכל כ"א והנשאר ט"ו |
|
תקביל אותם עם העשרה והנה יחטא כי יש חמשה יתרים תרשום החמשה שהם החטא על הכף בעבור שהם יתרים |
|
ואם היה הנשאר שהוא הח' פחות מי' היית כותב אותו למטה מן הכף |
|
אחרי כן קח הכף האחרת מאיזה מספר שתרצה זולת ל"ו שלקחת |
|
ויהיה עד"מ מ"ח תכתוב אותם בכף השנית |
|
|
הוצאת שלישיתו והיו י"ו ורביעיתו הוא י"ב והכל כ"ח היה הנשאר כ' |
|
תקביל [אותם עם] העשרה שעל הכפה הנה יחטא גם כן כי יש עשרה יותר תכתוב אותם על הכף בעבור שהם יתרים ג"כ |
|
|
|
ואם לקח[ת] [...] י"ב |
|
|
הוצאת שלישיתו ורביעיתו היה ה' נשאר |
|
והנה ה' חטאו מן העשרה היית כותב החמשה תחת הכף |
|
וכן אם לקחת במקום המ"ח י"ח |
| הוצאת שלישיתו שהוא ששה ורביעיתו והוא ד' וחצי יהיו עשרה וחצי והנשאר הוא ז' וחצי מן העשרה | |
|
| |
|
והחטא הוא ב' וחצי והם פחותים מן העשרה כתבת אותם ג"כ תחת הכף |
|
א"כ הכה חטא כל כף בשלם שבאחרת |
|
ר"ל תכה הה' אשר על הכ' שהוא חטא הכף האחרת בשלם שבאחרת שהוא מ"ח יהיה היוצא מן ההכאה ר"מ |
|
|
וכן תכה העשרה שעל הכף השנית והוא החטא שלה בל"ו שהוא השלם שבאחרת יהיו ש"ס ור"מ וש"ס נקראים הכאות |
|
זהו המעשה הראשון שהחטאים למעלה מן הכפות |
|
ואם היו החטאים למטה מן הכפות כי הם חסרים |
|
הכית ה' בי"ח גם כן היו צ' |
|
|
והכית ב' וחצי בי"ב היו ל' |
|
וצ' ול' הם נקראות הכאות |
|
אמר א"כ עיין ואם היו [ה]חטאים יתרים ר"ל שניהם כמו במשל הראשון או חסרים ר"ל שניהם כמו במשל השני גרע המעט מהם מהרב |
|
ר"ל מעט החטאים שהוא ה' במשל הראשון מעשרה שעל הכף השנית ישארו ה' |
| והמעוטה שבהכאות ר"ל וגרע המעוטה שבהכאות שהיו ר"מ במשל הראשון מן הרבה שהיא ש"ס יהיה הנשאר ק"ך | |
|
| |
|
|
תחלק הנשאר מן ההכאות שוה ק"ך על ה' והנשאר מן החטאים יהיה היוצא כ"ד והוא המספר המוסכל המבוקש |
|
ובמשל השני שהיו החטאים שניהם חסרים |
| תגרע המעט מהם שהוא ב' וחצי מן הרב שהוא חמשה ישאר ב' וחצי | |
|
| |
| ותגרע ההכאה המעוטה שהיא ל' מן הרבה שהיא צ' ישאר ס' | |
|
| |
|
|
תחלק אלה הס' על ב' וחצי שהוא הנשאר מן החטאים יהיה היוצא כ"ד כמו במעשה הה' והוא המבוקש |
| If one of the errors is surplus and the other is deficient - the sum of both products is divided be the sum of the errors. [ |
אמ' ואם היה האחד מהם יותר והאחר חסר חלק המקובץ מן שני ההכאות על המקובץ מן החטאים |
|
פי' ואם היה אחד החטאים יותר ונכתב למעלה מן הכ' |
|
כמו שהיה במשל הנזכר על הכפה עשרה |
|
ובכף האחרת ל"ו |
|
יהיה החטא ה' וכתוב על הכף |
|
ובכף השנית עשרים |
| תסיר רביעיתם והוא ה' ושלישיתם ו' ושני שלישים והם י"א ושני שלישים הנשאר ח' ושליש | |
|
| |
|
יחטא מן העשרה א' וב' שלישים |
|
|
הכינו א' וב' שלישים בל"ו שהוא השלם שבכף השני היה היוצא מן ההכאה ס' |
|
|
והכינו ה' בעשרים היו ק' |
|
|
וס' וק' הם ההכאות קבצנו אותם היו ק"ס |
|
|
וקבצנו החטאים והם ה' וא' ושני שלישים היו ו' ושני שלישים |
|
|
חלקנו ק"ס שהוא מקובץ ההכאות על ו' ושני שלישים שהוא מקובץ החטאים היוצא כ"ד והוא המקובץ |
|
וכן בכל הדומה לזה |
| Another method | |
|---|---|
| The application of the number in the second pan is multiplied by the number in the first pan. The error of the first pan is multiplied by the number in the second pan. |
אמ' ואם רצית קח הכף השנית מן המספר הראשון או מזולתו והוציא חלקה אשר תקביל בו מה שעל הכיפה והכה אותו בשלם שבראשנה והכה חטא הראשונים בשלם שבשנית א"כ אם היה חטא הראשון חסר קבצת ההכאות |
|
פי' זו היא דרך אחרת במעשה המאזני' |
|
והוא שתקח אי זה מספר שתרצה ותכתוב אותו בכף האחת ותעשה בו כמו שעשית במעשה הראשון |
|
ותכתוב החטא זו למעלה אם היה יותר או למטה אם היה חסר |
|
ונמשיל במשל עצמו ויהיה על הכפה העשרה |
|
ונשים בכף הראשון ל"ו |
|
ונעשה כמו שעשינו שם יהיה החטא למעלה מן הכף ה' |
|
עוד נקח המשל השני ויהיה בכף י"ב |
|
ויהיה החטא למטה מן הכף ה' ג"כ כמו שעשינו שם |
|
עוד נשוב אל הכף השנית ונכתוב בו מ"ח כמו שעשינו שם או מספר אחר או נקח ג"כ י"ב כמו בכף הראשנה או ל"ו |
|
והם אם לקחנו מ"ח |
|
|
גרענו שלישיתו ורביעיתו ישאר כ' והוא הנקרא אשר בו נקביל |
|
ובזה המעשה לא נכתוב על הכף ולא תחתיו מה שיחטא החלק הזה מן העשרה שעל הכפה אבל נכתוב אותו כלו או למעלה או למטה כמו שנרצה |
|
ואם היה בכף י"ב |
|
|
היה החלק הזה ה' |
|
ואם היה בכף הראשונה ל"ו |
|
|
היה החלק הזה ט"ו |
|
|
והכה החלק הזה בזה שהוא כ' כשיהיה הכתוב בכף מ"ח |
|
ואם היה בכף בכף הראשונה ל"ו הכינו כ' בל"ו היה תש"כ |
|
|
והכינו ה' שהוא החטא מעל הראשנה במ"ח היו ר"מ |
|
ובעבור שהחטא הוא למעלה מן הכף והוא יותר לקחנו בתוספת שבין שתי ההכאות |
|
|
ר"ל גרענו ר"מ מתש"כ היה הנשאר ת"פ חלקנום על כ' שהוא הנקרא חלק שעל הכף השנית יהיה היוצא כ"ד והוא המבוקש |
|
וזו צורתו |
|
|
|
|
ואם היה בכף הראשנה י"ב |
|
|
והיה החטא ה' למטה מן הכף |
|
|
הכינו כ' שהוא החלק השנית בי"ב שהוא שלם הראשונה היה ר"מ |
|
|
וחטא הראשנה שהוא במ"ח שהוא שלם השנית היה היוצא ר"מ ג"כ |
|
ובעבור שהחטא חסר ולמטה מן הכף |
|
|
קבצנו ההכאות ר"מ ור"מ היו ת"פ חלקנום על כ' שהוא החלק שעל השנית יצא כ"ד והוא המבוקש |
|
וזו צורתו |
|
|
|
|
ואם היה י"ב בראשנה וי"ב בשניה |
|
היה חטא הראשנה ה' חסר ולמטה מן הכף |
|
|
וחלק השנית ה' |
|
|
הכינו ה' שהוא חטא הראשנה בי"ב שבשנית היו ס' |
|
|
וכן ה' שהוא חלק השנית בי"ב שבראשנה היו ס' |
|
ובעבור שהחטא למטה מן הכף חסר |
|
|
קבצנו ס' עם ס' שהם ההכאות היו ק"ך חלקנום על ה' שהוא חלק השנית היוצא כ"ד |
|
והוא [המבוקש וזו] צורתו |
|
|
|
|
ואם היה בראשנה ל"ו וכן ל"ו בשניה |
|
היה חטא הראשנה ה' יתרים למעלה מן הכף |
|
|
וחלק השני[ת ט"ו] |
|
|
הכינו ה' [ש]הוא החטא הראשנה בלו שבשנית היו ק"ף |
|
|
וכן ט"ו שהוא החלק שבשנית בל"ו שבראשנה היה תש"כ |
|
ובעבור שהחטא יותר ו[ל]מעלה מן הכף לקחנו תוספת שבין שני ההכאות |
|
|
ר"ל גרענו ק"ף מן תש"כ הנשאר ש"ס חלקנום על ט"ו שהוא חלק הש[נית] היוצא כ"ד והוא המבוקש |
|
והנה כל הדרכים אחדים |
|
וזו צורתו |
|
|
|
|
וכן תעשה בכל הדומה |
|
ואם ישאל שואל ממון קבצנו שלישיתו ורביעיתו והיה י"ד כמה הממון |
|
הנה נקח אי זה סך שנרצה ויהיה עד"מ ל"ו תכתוב אותו בכף האחת |
|
|
וקבץ שלישיתו ורביעיתו והוא כ"א |
|
תקביל אותם עם הי"ד והנה יחטא כי יש שבעה יתרים תרשום אותם על הכף |
|
ואם היה הנקבץ פחות מן י"ד היינו כותבים אותו למטה מן הכף |
|
א"כ נקח אי זה מספר שנרצה זולת מספר ל"ו שלקחנו |
|
ויהיה על ד"מ מ"ח נכתוב אותו בכף השנית |
|
|
נקבץ שלישיתו ורביעיתו והוא כ"ח |
|
תקביל אותם ג"כ עם הי"ד והנה יחטא כי יש י"ד יתרים תרשום אותם על הכף בעבור שהם ג"כ יתרים |
|
|
|
|
א"כ הכה חטא על הכף בשלם שבאחרת |
|
|
ר"ל הכה ז' אשר על הכף האחרת בשלם שבאחרת שהוא מ"ח ויהיה היוצא מן ההכאה של"ו |
|
|
וכן תכה י"ד שעל הכף השנית בל"ו שהם השלם שבאחרת ויהיה היוצא מן ההכאה תק"ד |
|
ותק"ד נקראים הכאות |
|
א"כ הסתכל אם היו החטאים שניהם יתרים או שניהם חסרים |
|
|
גרע המעט שהוא ז' מהרב שהוא י"ד וישאר ז' |
| וגרע ג"כ המעוטה שבהכאות שהיה של"ו מן הרבה שהוא תק"ד וישאר קס"ח | |
|
| |
|
|
תחלק אותו על ז' שהוא הנשאר מן החטאים ויהיה היוצא כ"ד והוא המספר המוסכל המבוקש |
|
ואם היו החטאים אחד מהם יותר והאחר חסר ותצטרך לשים היותר למעלה מהכף והחסר למטה |
|
תעשה כמעשה שעשית בשאלה הראשונה ותמצא גם כן המבוקש |
| בס"ד ב'נ'ל'ך' ו'א'ע'י' א'ס'ה'[note 14] | |
| והנה נשלם ושלום על ישראל מאת אדון השלום ית' וית' שמו ומרומם לכל ברכה ותהלה | |
| תם ונשלם החלק הראשון ויבא החלק השני בהשלמה והקבלה | |
| ושלום רב על כל ישראל אמן | |
is alone, because its companion, that is of its genus with it, which is 
, is missing. 
differs from 
and 
in genus, because it is not of their genus.
the remainder is the second, that was unknown.
= the unknown
= the two chosen numbers;
= the two corresponding errors
]
]
= the result of the application of the number of the second pan in the problem;
is deficient: 
]
Section Two: Restoration and Confrontation |
[63]החלק השני בהשלמה והקבלה |
| [al-Bannāʼ] said: the operations are described in five chapters | אמר ויבואו בו מן המעשים כפי כונותינו ה' שערים |
|
פי' זה החלק הוא החלק השני שזכר למעלה בדרכים אשר יודע בהם הנעלם מן הנגלה המונח |
Chapter One: Restoration and Confrontation - basic definitions |
אמ' השער הראשון בהשלמה וההקבלה וביאור חלקיהם |
|
פי' ידוע כי ההשואה היה ג"כ עקר מעקרי המלאכה הזאת כמו שזכרה המחבר מיד וביאר מה היא עם ההשלמה וההקבלה |
|
אמנם בעבור כי ההשלמה תמצא בלא הקבלה |
|
וכן ההקבלה בלא השלמה |
|
ולא תמצא ההשואה כי עם עמהם |
|
ייחס המלאכה אל ההשלמה וההקבלה בלבד והן שם המלאכה ולפעמים יקרא אותם בשם ההשלמה בלבד כמו שיאמר לפנים |
| Restoration | |
|---|---|
|
וסבוב ההשלמה על ג' מינים והוא דרך קצרה |
| Restoration = correction | אמ' ההשלמה הוא התיקון כמו שזכרנו בחלק הראשון מן הספר |
|
פי' אין רצונו בהשלמה פה אותה ההשלמה בעצמה שזכר בחלק הראשון אבל רצונו שתיבת ההשלמה בחכמת המספר ענינה התיקון ר"ל השלמת המספר החסר והיא על שני דרכים |
|
הא' שנזכר בחלק הראשון ושם נתבאר כמה נשלים המספר הקטן להיותו גדול בדרך הכאה |
|
ר"ל על דרך משל באיזה מספר נכה ד' להשלימו שיהיה שמנה וזה יהיה בשנים |
|
והדרך השני הוא הנזכר פה והוא שנשלים המספר החסר להיותו שלם כשנוסיף עליו מה שחסר ממנו |
|
ועד"מ עשרה פחות שנים שזה יקרא מספר חסר והוא שמנה נשלים אותו להיות עשרה כשנוסיף שנים החסרים ויהיו שלם |
|
וכן בזאת המלאכה כשנאמר עד"מ מרובע פחות שרש נשלימנו כשנוסיף השרש ויהיה המרובע שלם |
|
הנה ההשלמה הוא סוג לשני אלה הדרכים |
|
וענינה התיקון כי החסר תקון הוא בהשלמתו על אי זה דרך שיהיה |
|
ולפנים בג"ה יתבאר היטב איך היא ההשלמה הזאת המבוקשת פה ואיך תעשה |
| Confrontation | |
| [al-Bannāʼ] said: Definition of the reduction operation: the reduction is to subtract each species from its similar until there are no two types of the same species on both sides [of the equation] | אמ' וההקבלה היא לגרוע כל מין מהדומה לו עד שלא יהיה בצדדין שני מינים מסוג אחד |
| restoration, confrontation, and equalization | |
|
פי' דע כי שלש פעולות יש בזאת המלאכה וזכרם תחלה המחבר והן ההשלמה וההקבלה וההשואה |
|
ובשלשה דברים היא פועלת והם נפעלים והם אשר יזכור אחרי כן ואומר שסבוב ההשלמה הוא עליהם |
|
והמחבר זכר הפעולות תחלה לפי קצורו |
|
וכבר ביארתי מה היא ההשלמה בדברי המחבר |
|
ולבאר ההקבלה וההשואה ראיתי להקדים ולבאר הדברים הנפעלים ועמהם קצת עניינים שצריך להקדים ועל ידם יתבאר בקלות ענין ההקבלה וההשואה ואתחיל בזה |
| The Fundamental Algebraic Species | |
| the restoration consists of cycle of three species: numbers, roots [lit. things], and squares [lit. money] | אמ' וסבוב ההשלמה על שלשה מינים המספרים והדברים והממונות |
|
הדברים הם השרשים |
|
והממונות מה שיתקבץ מן השרש מוכה בעצמו |
|
פי' דע כי כמו שנתבאר שיש למספר שלש מדרגות האחדים והעשרות והמאות והשאר מורכבות מהן כן במלאכה הזאת שמו מדרגות והם המספרים והשרשים והמרובעים והשאר מורכבות מהן |
|
זהו אמרו וסבוב ההשלמה על ג' מינים כי אע"פ שיש מינים רבים מעוקבים וזולתם הנה עקר זאת המלאכה להשיבם כולם אל אלה המינים השלשה |
|
ואמר שהדברים הם השרשים שנזכרו בספר ובזאת המלאכה יקראום דברים |
|
והממונות מה שיתקבץ מן השרש מוכה בעצמו ר"ל כשתכה השרש בעצמו היוצא [מ]ן ההכאה יקראה בזאת המלאכה ממון והוא המרובע אשר נזכר בספר |
|
ופי' אלה השנים והניח המספר בעבור כי אלה השנים נקראים בזאת המלאכה בשם אחר ולא כן המספר |
|
ופי' אלה השלשה מינים בשלימות הוא זה |
|
המספרים הם כל מספר שיהיה מן האחדים או העשרות או המאות או שאר המדרגות או מהרכבתם גדול או קטן כמו ה' וט' וי"א ק"כ ובכלל כל מספר רב או מעט ובעבור זה קראו זאת המדרגה בשם המספר |
|
והשרשים הם שרשי המרובעים |
|
וידוע כי כל מספר הוא אפשר להיות שורש למרובע כי אין ענין לשרש בהכאת המספר אלא מספר שתכה אותו בעצמו ויהיה ממנו מרובע |
|
וכל מספר לזה אלא שהמספר יקרא מספר מצד עצמו |
|
ולא יקרא שרש אלא בהצטרף למרובע |
|
ולכן המספר המונח בזה הוא מספר מצד מה שהוא מספר |
|
והשרש המונח בזה הוא מספר שהוא שרש לקוח ממרובע מה ואין לו מספר ידוע ולכן קראוהו דבר כלומר דבר מה מהמספרים שהוא שרש למרובע מה |
|
והכלל שרש סתם |
|
והמרובעים הם ג"כ מספרים אלא שהם מספרים מרובעים ר"ל שיש להם שרש כשהוכה השרש ההוא בעצמו היה מרובע |
|
וידוע ג"כ הן יהיה שרשו מדובר כמו י"ו ע"ד'מ ששרשו ד' |
|
כי אין ענין למרובע בחכמת המספר אלא המתקבץ מהמספר שהוכה בעצמו |
|
ולכן המרובע המונח בזה הוא מרובע סתם ולכן קראום ממון |
|
וכן תמיד השרשים שנקראים דברים והמרובעים שנקראם ממונות יונחו בסתם בשאלות |
|
והמספרים אין דרך להניחם בסתם [64]כי אם ידועים |
|
בעבור כי אין למספר התייחסות עם זולתו כמו שיש לשרש עם המרובע או למרובע עם השרש |
|
כי המספר כמו שאמרתי הוא מספר מצד עצמו |
|
והשרש שרש למרובע והמרובע מרובע לשרש כדרך כל המתייחסים |
|
זהו ביאור שלשת מינים שעליהם תסוב ההשלמה |
|
וכמו שהמאות מקובצות מן העשרות והאחדים והאלפים מקובצים מן המאות והעשרות ומהאחדים |
|
כן בזאת המלאכה |
|
המרובעים מקובצי' מהכאת השרש בשרש ונקראים ממונות |
|
והמעוקב מהכאת השרש בממון |
|
ואם תכה השרש במעוקב תהיה מדרגה אחרת תקרא ממון מממון והוא בהכאת ממון בממון |
|
ואם תכה ממון במעוקב יהיה היוצא מדרגה אחרת תקרא ממון מעוקב |
|
ומעוקב במעוקב יהיה מעוקב מעוקב |
|
וכן השאר המדרגות למעלה |
|
בהשנות הממונות והמעוקבים תאמר ממון ממון ממון ומעוקב מעוקב מעוקב או מורכבים יחד ממון ממון ומעוקב ממון מעוקב מעוקב וכן השאר |
|
וכמו ששמו למדרגות המספר מוסדים כן גם כן לאלו המדרגות |
|
וכמו שהמספרים יקובצו ויוגרעו ויוכו ויחלקו כן המספרים והשרשים והמרובעים ושאר המדרגות יקובצו אלו עם אלו ויוגרעו אלה מאלה ויוכו אלה באלה ויחלקו אלה על אלה |
|
וכמו שיאמר במספר שה' וז' מקובצים ד"מ לח' וד' מקובצים |
|
כן יאמר ששרשים שוים למספר או שרשים שוים לממון או שרשים וממון למספר וכדומה לזה |
|
וכמו שיש במדרגות המספר מספרים יקובצו האחד עם האחר או יוגרעו ממנו או יוכה או יחלק עליו או ישתוה לו |
|
כן יש במלאכה הזאת ויקראו צדדין ויאמר שהצד האחד יקובץ עם השני או יוגרע ממנו או יוכה בו או יחלק עליו או ישתוה עליו לו |
|
ובזה החלק האחרון ר"ל שהצד שוה לצד הוא כל ענין ההקבלה וההשואה כמו שיתבאר בסמוך בג"ה יתעלה ויתברך |
| four types of numbers - [and four corresponding types of algebraic species] | וכמו שהמספרים על ד' פנים |
|
האחד שיהיה מספר לבדו כמו ה' או ל' או זולת זה ויקרא שלם |
|
כן במלאכה הזאת יש שרש לבדו או ממון |
|
ויקרא הצד אשר בו אחד מאלה שלם |
|
השני וכמו שני מספרים או יותר וכל אחד עומד בעצמו כמו ד' וה' או ח' וי"ב וזולת זה שהמספר האחד בלתי נמשך לחברו ויקרא מחובר |
|
כן במלאכה הזאת יאמר בצד ד"מ שורש ומרובע ומעוקב וכל אחד עומד בעצמו ר"ל שאין השרשים מהמרובעים ולא המרובעים מהמעוקבים רק כל אחד סתם ומחובר עם האחר ויקרא ג"כ צד מחובר |
|
וזה נמצא מעט בזאת המלאכה כי אם במספרים בעבור שהם בלתי מתייחסים ויקרא נוסף כמו המתיחס לא המחובר |
|
הג' כמו שיאמר אחד ורביע ואחד וחצי שהרביע נמשך לאחד וכן החצי כי הרביע הוא רביע מן האחד וזה יקרא הנוסף כי החלק נוסף על השלם |
|
כן בזאת המלאכה יאמר בצד מרובעים ושרשים ר"ל ממון ודברים או מעוקב וממון |
|
וכן ממון ומספר דבר ומספר יקרא נוסף אע"פ שאינו מתיחס ונמשך |
|
הד' כמו שיאמר במספר עשה פחות ב' או ל' פחות ה' |
|
כן במלאכה הזאת יאמר בצד ממון פחות דבר או מעוקב פחות ממון |
|
נמצאו הצדדין במלאכה הזאת ד' שלם ומחובר ונוסף ונזור |
|
וכמו שהמספרים המקובצים או מוגרעים וזולת זה אפשר להיות הצד האחד או שניהם מדרגות רבות אחדים ועשרות ומאות אלפים וזולתם |
|
כן במלאכה הזאת אפשר להיות הצדדין כל אחד מהם או שניהם ממדרגות רבות מעוקבים וממונות ודברים |
|
וכשיתרכבו הצדדין אלה עם אלה יבואו על פנים רבים מאד כמו במספרים |
| these issues concerning the algebraic species and the sides are relevant to the operations of addition, subtraction, multiplication, and division in this craft. | וכל אלה העניינים שזכרתי מן המדרגות והצדדין נוהגים בכל חלקי הקבוץ והגרעון וההכאה והחלוק שבזאת המלאכה |
| Necessary conditions for restoration and confrontation | |
|
אבל בשני חלקים הראשונים שהם חלקי ההשלמה וההקבלה לפי שהשאלה בהם שהצד ישוה לצד יש בהם תנאים אחרים והם אלה |
|
התנאי הא' שלא יהיה בצד האחד מין מהמדרגות דומה למה שבצד השני |
|
התנאי השני שהצד האחד יהיה תמיד מדרגה אחת והשני מדרגה אחת או שתים לא יותר |
|
התנאי הד' שהצד הנוסף תהיה התוספת מתייחסת ר"ל שאם היה ממון ודברים שיהיו הדברים מהממון |
|
לבד מהמספרים שאם היה הנוסף מספר אין צריך להיות מתיחס כי כבר נזכר שהמספר לא יתיחס לדברים ולממונות ולשאר המדרגות |
|
התנאי הה' שלא יהיה שום מין מהמדרגות אלה השלש שהם מספרים ודברים וממונות |
|
וכל ענייני ההשלמה וההקבלה הם בשלש מדרגות אלה איזה מדרגה שוה לחברתה או אחת או לשתים |
|
ומאלה התנאים מתחייבות ההשלמה וההקבלה וההשואה |
|
וזה כי כשיאמר בשאלה שהצד האחד ישוה לצד האחר צריך לחתור ולהשיב השאלה אל התנאים הנזכרים |
|
[65]ואם לא יהיה אפשר הנה השאלה ההיא אי אפשר לדעת אותה ע"ד ההשלמה וההקבלה ואפשר שתודיע על דרכים אחרי' |
| explanation of the author's [al-Bannāʼ] conception concerning restoration, confrontation, and equalization | ואחר כל ההקדמה הזאת נבאר דברי המחבר על הסדר |
|
אמ' וההקבלה היא לגרוע כל מין מן הדומה לו עד שלא יהיה בצדדים שני מינים מסוג אחד |
|
וההשואה היא שתשלים החסר לנוסף ותגרע החסר מן החסר והנוסף מן הנוסף מן הדברים שהם תחת סוג אחד |
|
פי' דע כי המחבר לא זכר הצד השלם שזכרתי למעלה רק קראו ג"כ נוסף |
|
ולכן זה שאמר בהשואה והנוסף מן הנוסף כאלו אמר והשלם מן השלם ר"ל המין השלם מן המין השלם |
|
ובמאמר הסמוך יתבאר כי המספרי' והדברים והממונות ישוו קצתם לקצת וכי יבאו על ששה פנים ולא יותר כפי התנאים הנזכרים למעלה |
|
ובאלה הששה פנים יודעו כל השאלות כשתשוב השאלה עד אחד מהם והשבת השאלה להם יהיה בהשלמה ובהשואה או בהקבלה והשואה או בכלם |
|
וההקבלה היא שאם יהיה בצד האחד מן השאלה מן המדרגות דומה למין אחד בצד השני מן השאלה מין מהמדרגות דומה למין אחר בצד השני שתסיר אחד מהם והנה יהיה הצד ההוא חסר מהשני ולא ישוו זה לזה לכן אתה צריך להסיר מהצד השני כמוהו ואז ישובו שוים |
|
כי הקדמה ידועה היא שאם תסיר מן השוים שוים ישארו שוים |
|
והנה כשתסיר המין הדומה מן הצד האחד היא ההקבלה כי לא ישאר אז בצדדין שני מינים מסוג אחד כמו שאמר המחבר |
|
ובהסירך כמוהו מן הצד השני היא ההשואה כי בזה ישובו להיות שוים |
|
ואלה המינים הדומים אם יהיו שוים במספרם |
|
הנה תקביל כשתסיר האחד ותשוב להשוות ותסיר השני |
|
וידוע שאם תגרע האחד מן האחר כי יוסרו שניהם ותעשה הקבלה והשואה יחד |
|
וכן אם יהיו בלתי שוים במספרם |
|
תסיר המעט והיא ההקבלה ותסיר מן הרב במספר המעט וישאר הנשאר והיא ההשואה |
|
וכן אם תגרע המעט מן הרב ישאר הנשאר ותעשה ההקבלה וההשואה יחד |
|
ולכן אמר המחבר ההקבלה היא לגרוע כל מין מהדומה לו ר"ל הן יהיו שוים במספרם או בלתי שוי' כי תעשה בזה הקבלה והשואה יחד |
| the similar species require also confrontation, so the equalization of similar species is subtracting the additive from the additive, the species from its similar, since the confrontation and equalization are performed together | ואמר בהשואה בדברים הדומים שצריכין ג"כ הקבלה ותגרע הנוסף מן הנוסף מן הדברים שהם תחת סוג אחד ר"ל תגרע המין מן הדומה לו ותעשה ההשואה וההקבלה יחד |
|
וכבר אמרתי שרצון המחבר באמרו נוסף הוא השלם |
| Examples of restoration, confrontation, and equalization | |
| confrontation and equalization | |
|
המשל למינים הדומים והם שוים במספרם |
|
|
ממון וב' דברים ישוו י"ו מן המספרים וב' דברים |
|
הנה הדברים דומים בשני הצדדים ושוים במספרם |
|
|
ולכן תגרע ב' דברים מב' דברים |
|
|
וישאר ממון ישוה י"ו מן המספר |
|
|
משל אחר ממון וי"ב מהמספר ישוו ד' דברים וי"ב מן המספר |
|
הנה המספר דומה בשני הצדדין ושוה במספרו |
|
|
לכן תגרע י"ב מן י"ב |
|
|
ישאר ממון ישוה ד' דברים |
|
|
משל אחר ממון וח' דברים ישוו ממון ול"ב מן המספר |
|
הנה הממון דומה בשני הצדדים ושוה במספרו |
|
|
לכן תגרע ממון מממון |
|
|
ישאר ח' דברים ישוו ל"ב מן המספר |
|
|
משל אחר ממון וב' דברים ישוו ב' דברים וי"ו מן המספר |
|
הנה הדברים דומים בשני הצדדין ושוים במספרם |
|
|
לכן תגרע ב' דברי' מב' דברים |
|
|
ישאר ממון ישוה י"ו מן המספר |
|
ובכל אלה עשית ההקבלה וההשואה יחד |
|
וזה המשל האחרון הוא בעצמו הראשון אלא להודיעך כי בכל מקום שיהיו הדומים הן בתחלה הן בסוף הן אחד בתחלה ואחד בסוף בכלם תעשה כפי מה שנזכר |
|
זהו ביאור ההקבלה וההשואה |
| restoration and equalization | ונבאר ההשלמה וההשואה |
|
ההשלמה היא התיקון |
|
שאם ימצא בשאלה צד נזור שתשלימנו כשתוסיף בו הנזורות ר"ל מה שחסר ואז יהיה שלם |
|
|
והמשל ממון פחות דבר |
|
|
תוסיף הדבר החסר ויהיה ממון שלם |
|
|
וכן דבר פחות חמשה |
|
|
תוסיף הה' ויהיה דבר שלם |
|
|
וכן ממון פחות ב' |
|
|
תוסיף הב' ויהיה ממון שלם |
|
וידוע כי כשתוסיף החסר ותשלים הצד האחר כי אז יהיה הצד ההוא יתר על הצד האחר אותה התוספת ולכן לא יהיו שוים |
|
לכן צריך שתוסיף בצד אחר בתוספת ההיא ואז ישוו זה לזה |
| known proposition: if equals are added to equals, equals are resulted | כי הקדמה ידועה היא כי כשתוסיף על השוים שוים יהיו שוים |
|
וזאת היא ההשואה אשר עם ההשלמה |
|
וקבצם המחבר ואמר ההשואה היא שתשלים החסר לנוסף ר"ל שתשלים החסר להיותו נוסף כשישוב החסרון ההוא תוספת בשני הצדדין |
|
וכן אם היו שני הצדדין נזורים תשלימם ותוסיף נזורות כל אחד על האחר הן שיהיו הנזורים מינים דומים או מתחלפים שוים במספרם או בלתי שוים |
|
ועל הרוב אחר ההשואה וההשלמה תצטרך עוד להקביל עוד ולהשוות ובפרט כששני הצדדין נזורים כמו שתראה במשליהם |
|
אלא שהמחבר זכר כשהנזורים דומים שוים או בלתי שוים במספרם |
| another short method: subtracting the subtractive from the subtractive | דרך אחרת והיא לגרוע החסר מן החסר ר"ל הנזורות מן הנזורות והיא דרך קצרה |
|
ותתבאר עתה במשלים בג"ה יתברך וית' |
|
המשל כשהצד האחד נזור והאחר והשני [66]נוסף |
|
|
ממון פחות דבר ישוה ב' דברים וד' מן המספרים |
|
|
תוסיף הדבר החסר ויהיה ממון שלם |
|
ותשוב להשוות ולהוסיף ותוסיף הדבר בצד השני |
|
|
יהיה ממון ישוה ג' דברים וד' מן המספרים |
|
|
משל אחר ממון פחות דבר ישוה ג' דברים |
|
|
תוסיף הדבר החסר ויהיה ממון שלם |
|
תשוב להשוות ותוסיף הדבר ההוא בצד השני |
|
|
יהיה ממון ישוה ד' דברים |
|
|
משל אחר ממון פחות ד' מן המספר ישוה דבר וח' מן המספר |
|
|
תוסיף הד' ויהיה ממון שלם |
|
|
ותשוב להשוות ותוסיף הד' עם הח' בצד השני |
|
|
יהיה ממון ישוה דבר וי"ב מן המספר |
|
|
משל אחר ד' ממונות פחות ב' דברים ישוו ג' ממונות וב' דברים |
|
|
תוסיף ב' דברים החסרים יהיו ד' ממונות שלמים |
|
|
ותשוב להשוות ותוסיף הב' דברים עם הב' דברים שבצד השני |
|
|
יהיו ד' ממונות ישוו ג' |
|
ובזה אתה צריך לשוב ולהשוות ולהקביל בעבור כי יש ממונות בשני הצדדין |
|
|
ולכן תגרע ג' ממונות מן הד' ממונות |
|
|
וישאר ממון ישוה ד' דברים |
|
והמשל כששני הצדדין נזורים ובלתי דומים |
|
|
ממון פחות דבר ישוה ד' דברים פחות ד' מן המספר |
|
|
תוסיף הדבר החסר ויהיה ממון שלם |
|
|
ותשוה ותוסיף הדבר ההוא עם הד' דברים אשר בצד השני יהיה הצד השני ה' דברים פחות ד' מהמספר |
|
|
תוסיף הד' מן המספר החסרים יהיו ה' דברים שלמים |
|
|
ותשוב להשוות כשתוסיף הד' מן המספר עם הממון שבצד הראשון |
|
|
יהיה ממון וד' מן המספר ישוו ה' דברים |
|
|
משל אחר ב' ממונות פחות ב' דברים ישוו שלשה ממונות פחות כ"ד |
|
|
תוסיף השני דברים החסרים יהיו ב' ממונות שלמים |
|
|
ותשוה כשתוסיף הב' דברים בצד השני יהיו הצד השני ג' ממונות וב' דברים פחות כ"ד |
|
|
תוסיף הכ"ד יהיו ג' ממונות וב' דברים שלמים |
|
|
ותשוב להשוות ותוסיף הכ"ד עם הב' ממונות שבצד הראשון |
|
|
יהיו ב' ממונות וכ"ד ישוו ג' ממונות וב' דברים |
|
ובזה אתה צריך להשוות ולהקביל בעבור כי יש ממונות בשני הצדדין גם המדרגות ד' |
|
|
לכן תגרע ב' ממונות מג' ממונות ישאר ממון וב' דברים ישוו כ"ד מן המספר |
| a shorter method: removing the subtractives and switching between them without the particle of subtraction [= without "minus"] | ויש דרך קצרה בכל זה והוא שתסיר הנזורים ותחליפם בלי תיבת הנזורות |
|
|
והמשל הנזכר ב' ממונות פחות ב' דברים ישוו ג' ממונות פחות כ"ד |
|
תסיר הב' דברים ישארו ב' ממונות |
|
ותסיר הכ"ד ישארו ג' ממונות |
|
אח"כ תחליף ותשיב הכ"ד עם הב' ממונות ותסיר הכ"ד ישארו ג' ממונות |
|
וכן בכל הנזורים |
| in any case, every subtractive requires restoration and equalization in any method used | מכל מקום בכל נזור יש השלמה והשואה באי זה דרך שתעשה |
| every confrontation implies an equalization in any method used | ובכל הקבלה יש השואה באי זה דרך שתעשה |
the reason:
|
וכבר זכרתי הסבה כי בהשלמה אתה מוסיף בצד וצריך להשוות לו הצד השני |
|
ועל זה הדרך אמר המחבר תשלים החסר לנוסף |
|
וכאשר הנזורים דומים ושוים במספרם או בלתי שוים תעשה ג"כ בכל הדרך הנזכר |
| but the author mentioned a shorter method: subtracting the subtractive from the subtractive of the same species | אבל המחבר זכר דרך יותר קצרה ואמר שתגרע החסר מן החסר בדברים שהם תחת סוג אחד |
|
והמשל לדומים ושוים במספרם |
|
|
ב' ממונות פחות ג' דברים ישוו ל"ב מן המספר פחות ג' דברים |
|
לפי הדרך הראשון תשלים הב' ממונות ותוסיף הג' דברים עם הל"ב ותשלים הל"ב ותוסיף הג' דברים עם הב' ממונות |
|
|
יהיו ב' ממונות וג' דברים ישוו ל"ב וג' דברים |
|
תשוב להקביל ותשוה ותסיר הג' דברים מהשני צדדין כי הם דומים |
|
|
ישאר ב' ממונות ישוו ל"ב |
|
ובדרך שנתן המחבר |
|
|
תגרע ג' דברים החסרים מן הג' דברים החסרים |
|
|
ישארו ב' ממונות ישוו ל"ב מן המספר |
|
וזהו דרך קצרה |
|
והמשל לדומים בלתי שוים במספרם |
|
|
ב' ממונות פחות ג' דברים ישוו מ"ח פחות ז' דברים |
|
לפי הדרך הראשון תשלים ב' ממונות ותוסיף הג' דברים עם המ"ח ותשלים המ"ח ותוסיף הז' דברים עם הב' ממונות |
|
|
יהיו שני ממונות ישוו מ"ח וג' דברים |
|
תשוב להקביל ולהשוות |
|
|
יהיו ב' ממונות |
|
ובדרך המחבר |
|
|
תגרע הג' דברים מן הז' דברים |
|
|
ישארו ב' ממונות ישוו מ"ח פחות ד' דברים |
|
תשוב להשלים ולהשוות |
|
תשלים המ"ח ותוסיף הד' דברים עם הב' ממונות |
|
|
יהיו ב' ממונות וד' דברים ישוו מ"ח |
|
והוא דרך קצרה |
| הנה נתבארו בשלמות ההשלמה וההקבלה וההשואה על פי דברי המחבר ונשוב לבאר שאר דבריו בג"ה ית' וית' | |
| the confrontation and equalization for cases in which there are other algebraic species on the sides of the equation, such cubes and square squares - are explained in the chapter of multiplication | ואמנם איך תהיה ההקבלה וההשואה כשיהיה בצדדי השאלה מן שאר המדרגות כמו מעוקבים וממוני ממונות זה יתבא' לפנים בעזרת השם יתעלה ויתנשא שמו במקומו בשער ההכאה |
| The six canonical equations | |
| [al-Bannāʼ] said: the three [fundamental species] are equal to each other separately and jointly | אמר ואלה השלשה ישוו קצתם לקצת בפירוד ובהרכבה |
| the three = numbers, roots, and squres | פירו' השלשה שהם מספרים ודברים וממונות |
| [the two types of canonical equations:] | |
|
יאמר בשאלות שאחד מהם ישוה לאחר וזהו בפירוד כי על צד מהשאלה אין בו כי אם אחד מהשלשה |
|
ויאמר שאחד מהם ישוה לשנים וזהו בהרכבה שיהיה בצד האחד מין מהשלשה ובצד השני שני מינים |
the first simple canonical equation: 
|
|
| the first of the separates [= simple canonical equations] according to the common convention | אמ' וראשון הנפרדים לפי מה שתרוץ עליו ההסכמה ממונות ישוו דברים |
| the people that are experts of this science agreed to start with this type not because it deserves by itself to be first or last | [67]פירוש כי אנשים בעלי זאת החכמה התחילו בזה לחלק הסכמה מהם לא שהוא ראוי מצד עצמו להיות ראשון או אחרון |
| they agreed to begin with this type because its [solving] procedure is easier than for the other types | ויראה לי שהסכימו להתחיל בו בעבור כי מעשהו יותר נקל משאר החלקים כמו שיראה בסמוך |
| squares equal roots | ואמר כי זה החלק הוא ממונות ישוו שרשים |
|
ר"ל שישאל השואל איזה ממון הוא שהוא ישוה לעשרה שרשים |
|
|
כי שרש מאה הוא עשר |
|
|
וכשתכה עשרה בעשרה יהיו מאה |
|
|
וכן יאמר ששני ממונות ישוו עשרים שרשים מן הממון |
|
|
והממון ג"כ מאה |
|
|
והשרש עשרה |
|
|
ובשני ממונות יש עשרים שרשים |
|
|
וכן יאמר שחצי ממון שוה חמשה שרשים מן הממון |
|
|
והממון הזה גם כן מאה |
|
|
וחציו חמשים וגם חמשה שרשים משרשי המאה הם חמשים שהשרש עשרה |
|
|
וכן יאמר שממון וחצי ישוו ט"ו שרשים |
|
|
והממון הזה גם כן מאה |
|
|
והוא ישוה עשרה וחציו ה' שרשים |
|
|
וכן אם יאמר ממון וחצי ישוו י"ב שרשים |
|
|
הממון ס"ד |
|
|
והשרש אשר לו ח' |
|
|
ושמנה פעמים שמנה הם ס"ד |
|
|
הנה בממון ח' שרשים ובחציו ד' שרשים והן י"ב |
|
|
וכן אם יאמר חצי ממון ישוה עשרה שרשים משרשי הממון |
|
|
הנה הממון הוא ד' מאות |
|
|
ושרשו כ' |
|
|
וכ' פעמים כ' הם ת' |
|
|
וחצי הממון הזה הוא עשרה שרשים שכל שרש כ' והקש על זה |
the second simple canonical equation: 
|
|
| [al-Bannāʼ] said: the second of the separates [= simple canonical equations]: squares equal numbers | אמר והחלק השני מן הנפרדים הממונות ישוו המספרים |
|
פי' שישאל שואל איזה ממון הוא שהוא שוה למספר מה |
|
|
והמשל ממון ישוה ד' |
|
|
הנה המספר בעצמו הוא הממון |
|
|
ושרשו ב' |
|
|
ואם יאמר ב' ממונות ישוו ח' |
|
|
הממון ג"כ ישוה ד' |
|
|
וכן אם יאמר ג' ממונות ישוו מ"ח |
|
|
הנה הממון י"ו |
|
|
כי שלשה פעמים י"ו הם מ"ח |
|
|
ושרש הממון ד' |
|
|
כי ד' פעמים ד' הם י"ו |
| probably refers to the next equation - in which the square is not a perfect square | והוא הדין אע"פ שלא היה הממון מרובע מדובר בו כמו ד' וי"ו אלא בקרוב |
|
|
והמשל חצי ממון ישוה עשרים |
|
|
הנה הממון ישוה מ' |
|
|
ושרשו ו' ושליש והקש על זה |
the third simple canonical equation: 
|
|
| the third of the separates [= simple canonical equations]: roots equal numbers | אמ' והשלישי שרשים ישוו מספרים |
|
פי' שישאל שואל איזה שרש ממרובע מה ישוה למספר מה |
|
|
והמשל שורש ישוה עשרים |
|
|
הנה המספר בעצמו הוא השרש |
|
|
והממון אשר הוא שרש לו הוא ת' כי כ' פעמים כ' הם ת' |
|
|
וכן אם יאמר ג' שרשים ישוו י"ב |
|
|
הממון הוא י"ו |
|
|
זה שרש ד' |
|
|
וג' שרשים ממנו הם י"ב |
|
|
ואם אמרת חצי שרש ישוה ג' |
|
|
הנה השרש ו' |
|
|
והוא שרש לממון ל"ו כי ו' פעמים ו' הם ל"ו וכן כל הדומה לזה |
the first compound canonical equation: 
|
|
| the three compounds [= compound canonical equations] - the first of which is the fourth type in which the number is set apart | אמ' והשלשה מורכבים הראשון מהם החלק הרביעי יתייחד בו המספר |
| in the fourth type the number is set apart = the number is alone on one side [of the equation] and a square and roots are on the other side | פי' שהחלק הד' ר"ל מן הששת יתייחד בו המספר ר"ל שבצד האחד יהיה מספר לבדו ובצד השני ממון ודברים |
| square and roots equal a number = a square and roots of the square equal a certain number | והוא ממון ודברים ישוו מספר כלומר ממון ושרשים מן הממון ההוא ישוו מספר מה |
|
|
והמשל ממון ועשרה שרשים מן הממון ישוו כ"ד |
|
|
הנה הממון ד' ועשרה שרשים ממנו כל שרש ב' הם כ"ד כ' יהיו הכל כ"ד |
|
|
ואם אמר ממון ועשרה שרשים ממון ישוו ל"ט |
|
|
הממון יהיה ט' |
|
|
והשרש ג' |
|
|
ועשרה שרשים הם |
|
|
ואם אמר חצי ממון וד' שרשים ממון ישוו עשרה |
|
|
הממון יהיה ד' |
|
|
וחציו ב' והוא ג"כ שרש |
|
|
וד' שרשים ממנו הם ח' עם חצי הממון והכל עשרה |
the second compound canonical equation: 
|
|
| in the fifth type the root is set apart | אמ' והחמשי יתייחד בו השרש |
| a square and a number equal roots | פי' זה החלק הוא ממון ומספר ישוו שרשים |
| the square and the number are joined together on one side [of the equation] and the root is set apart on the other side | התחברו הממון והמספר בצד האחד ויתייחד השרש בצד השני |
|
|
והרצון בזה ממון וכ"א ישוו עשרה שרשים משרשי הממון |
|
|
הנה הממון הוא מ"ט |
|
|
ושרשו ז' |
|
|
והממון ז' שרשים וכ"א הם ג' שרשים הנה הם עשרה שרשים ממנו |
|
|
והממון שהוא מ"ט עם הכ"א הוא ע' וכן עשרה שרשים הם ע' עשרה פעמים ז' |
|
|
וכן אם יאמר שני ממונות וששה ישוו ח' שרשים |
|
|
הנה הממון ט' |
|
|
ושרשו ג' |
|
|
ושני ממונות הם י"ח ועם הששה יהיו כ"ד וכן הם ח' שרשים שג' פעמים ח' הם כ"ד |
|
|
וכן אם יאמר חצי ממון וי"ב ישוו ה' שרשים |
|
|
הממון ל"ו |
|
|
והשרש ו' |
|
|
וחצי הממון הם י"ח ועם הי"ב הם ל' וכן ה' שרשים הם ל' |
the third compound canonical equation: 
|
|
| in the sixth type the square is set apart | אמ' והששי יתייחד בו הממון |
| roots and a number equal a square | פי' זה החלק הוא שרשים ומספר ישוו ממון |
| the roots and the number are joined together on one side [of the equation] and the square is set apart on the other side | הנה התחברו יחד השרשים והמספר בצד האחד והממון לבדו בצד השני |
| a known number and roots of the square equal the square | והרצון בזה כי מספר ידוע ושרשים משרשי הממון ישוו הממון |
|
|
והמשל ג' שרשים ועשרה ישוו ממון |
|
|
הנה הממון כ"ה |
|
|
ושרשו ה' |
|
|
וג' שרשים הם ט"ו ועם העשרה הם כ"ה |
|
|
ואם אמר שרש וששה ישוו ממון |
|
|
|
|
|
והשרש ג' |
|
|
והשרש עם הו' הם ט' כמו הממון |
|
|
ואם אמר חצי שרש וי"ד ישוו ממון |
|
|
הממון י"ו |
|
|
והשרש ד' |
|
|
וחציו ב' ועם הי"ד יהיו י"ו כמו הממון |
| these are the six types [of equations] used in this craft to which all equations are restored | אלה הם הששה פנים שישתמשו בהם בזאת המלאכה שעליהם ישובו כל השאלות |
| Normalization | |
| though in the above examples there were sometimes more or less than one square - in the six types [of equations] to which all equations are restored there is one square, no less and no more | ודע כי אע"פ שבאלה המשלים שזכרתי לפעמים יותר ממון אחד ולפעמי' חצי ממון [..] כ"ב כ"ו בששת מינים אשר אליהם ישובו השאלות אין בהם כי אם ממון אחד לא פחות ולא יתר |
|
וכשיהיה בשאלה פחות ממון כמו חצי ממון או שליש צריך להשיב השאלה כלה עד הממון |
|
וכן אם יהיו בו יותר ממון אחד כמו ב' ממונות או ג' או יותר צריך להוריד השאלה עד ממון |
| the normalization method will be presented below | ולפנים בג"ה ית' תדע הדרך איך תשיב השאלה עד ממון כשתהיה [68]השאלה פחות מממון או יותר ממון |
| the six canonical equations by order: | ולכן הששה מינים על הסדר הם אלה |
|
הראשון ממון ישוה שרשים |
|
השני ממון ישוה מספר |
|
השלישי שרשים ישוו מספר |
|
הרביעי ממון ושרשים ישוו מספר |
|
החמישי ממון ומספר ישוו שרשים |
|
והששי שרשים ומספר ישוו ממון |
to a whole 
by adding 
, or 
]
the quarter is a quarter of one, therefore it relates to one
]
]
]
]
on one side, 
remain
on the other side, 
remain
or 
- the equation should be raised to one square
Chapter Two: The Solving Procedures of the Six Canonical Equations |
השער השני במעשה במינים השלשה[69] | ||||||
| after introducing the three types of canonical equations - three of them are simple, and three of them are compound - to which all equations are restored | פי' אחר שהזכיר בששה מינים שלשה מהם נפרדים ושלשה מהם מורכבים אשר כאשר כל השאלות והמעשים ישובו עליהם | ||||||
| now the solving procedure of the canonical equations is described, in order to find the sought after restoring the equation to one of the six types of equations | יודיע עתה איך תעשה באלה המינים אחר שתשוב השאלה לאחד מהם כדי שתדע מהם המבוקש | ||||||
| the written abbreviations of the fundamental algebraic species | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
וקודם שנבאר בדבריו נאמר כי אנשי המלאכה הסכימו לשים במקום השרש ש' | ||||||
|
ובמקום הממון מ' | ||||||
|
ובמקום המעוקב הנקרא בלשון ערב כעב ישימו כ' | ||||||
|
ואנחנו ששמו בלשוננו עקב נשים ע' | ||||||
|
והדרך בזה הוא כי כשתרצה לצייר שרש אחד תכתוב א' ועליו ש' כמו זאת הצורה | ||||||
|
| ||||||
|
ושני שרשים כמו זאת הצורה | ||||||
|
| ||||||
|
וג' שרשים כמו זאת הצורה | ||||||
|
| ||||||
|
וכשתרצה לצייר ממון א' תכתוב א' ועליו מ' בזאת הצורה | ||||||
|
| ||||||
|
ושני ממונות כזו | ||||||
|
| ||||||
|
וג' ממונות כזו | ||||||
|
| ||||||
|
וכן כלם וכשתרצה לצייר מעוקב אחד תכתוב א' ועליו ע' כזאת | ||||||
|
| ||||||
|
ושני מעוקבים כזו | ||||||
|
| ||||||
|
וג' מעוקבים כזו | ||||||
|
| ||||||
| וכן כלם | |||||||
|
והמספרים אין להם שום סימן כי אם המספרים עצמן | ||||||
|
וכשתרצה לצייר ממון מממון תצייר כן | ||||||
|
| ||||||
|
וכן | ||||||
|
| ||||||
|
וכן | ||||||
|
| ||||||
| וכן כלם | |||||||
|
וממון מעוקב תצייר | ||||||
|
| ||||||
|
ומעוקב מעוקב תצייר כן | ||||||
|
| ||||||
| והקש על זה | |||||||
| the addition, subtraction, multiplication, and division operations mentioned in this chapter are the same operations of numbers that were mentioned at the first section of the book and not the addition, subtraction, multiplication, and division operations that will be mentioned in the following chapters, which concerned algebraic species and are used for restoring the equations to the six canonical equations and not for the procedures described in this chapter | ועתה דע כי הקבוץ והגרעון וההכאה והחילוק הנזכרים בזה השער השני הם הקבוץ וההכאה והחלוק הנזכרים בראש הספר בקבוץ המספר וגרענונו והכאתו וחלוקו | ||||||
Examples of cases that are not dealt with in this chapter:
|
ולכן תמצא בכל זה השער כי לא יאמר חלק ממון על שרשים | ||||||
|
ולא הכה ממון על ממון | ||||||
|
ולא שרשים על שרשים | ||||||
| the same for subtraction and addition | וכן בגרעון ובקבוץ | ||||||
yet it does deal with:
|
אבל יאמר הכה מספר השרשים במספר הממון | ||||||
|
או חלק הממון על מספר השרשים | ||||||
| it does not deal with subtraction of roots from a square | ולא יאמר גרע שרשים מממון | ||||||
| but it deals with subtraction of the number of the roots from the number of the square | אבל גרע מספר השרשים במספר הממון | ||||||
| וכן כלם וזכור זה ונשוב לדברי המחבר | |||||||
| The three simple canonical equations | |||||||
|
אמר אמנם השלשה נפרדים הוא שתחלק על הממונות בהשויתם ועל השרשים בהעדרם | ||||||
|
ויצא לך בחלוק מן המין הראשון והשלישי השרש ומן השני הממון | ||||||
|
וכשנודע השרש נודע הממון בהכאת השרש בדומה לו | ||||||
|
וכשנודע הממון נודע ממנו השרש | ||||||
| after defining the six types of canonical equations - three of which are simple, and three are compound, and stating that all the procedures and equations are restored to them | פי' אחר שהזכיר הששה מינים שלשה נפרדים ושלשה מורכבים ואמר כי עליהם תסובב ההשלמה ר"ל כי כל המעשים והשאלות ישובו אליהם | ||||||
| now the author presents the solving procedure of each type of equation, to which the equations are restored until the solution is received | בא להודיע כשישוב המעשה עד כל אחד מהם איך המעשה במין ההוא אשר אליו תשוב השאלה עד שתודיע תשובת השאלה על ידו | ||||||
| he starts with the three simple types of equations, saying that their procedure is to divide what is equal to the squares by the [number] of the squares | והתחיל בג' הנפרדים ואמר כי המעשה בהם שתחלק על הממונות השוייתם | ||||||
|
ר"ל כי החלק הראשון והשני יש בצד האחד ממון | ||||||
|
כי הראשון הוא ממון ישוה שרשים | ||||||
|
והשני ממון ישוה מספר | ||||||
|
והשווית הממון בראשון היא השרשים אשר בצד השני | ||||||
|
והשווית השני הוא המספר | ||||||
|
ובמין השלישי נעדר הממון | ||||||
|
כי הוא שרשים ישוו מספר | ||||||
| so, dividing what is equal to the squares by the [number] of the squares - for the first and second types | לכן אמרו שתחלק על הממונות השווייתם ר"ל בחלק הראשון והשני | ||||||
| i.e. dividing the number of what is equal to the squares on one side of the equation by the number of the squares on the other side | ופי' על הממונות השוויתם על מספר הממונות שבצד האחד תחלק השווייתם אשר בצד השני ור"ל מספר השוויתם ג"כ | ||||||
|
והנה בראשון תחלק מספר השרשים על מספר הממונות | ||||||
|
ובשני תחלק המספר על מספר הממונות | ||||||
| in the third type - there is no square - dividing what is equal to the roots, which is the number, by the number of the roots | ובשלישי שאין שם ממון תחלק על מספר השרשים השויתם שהוא המספר | ||||||
| when the squares are absent from the equation - dividing by the [number] of the roots instead | ויהיו השרשים במקום הממון זהו אמרו ועל השרשים בהעדרם ר"ל בהעדר הממון מן המין תחלק על השרשים במקומו | ||||||
| the division here is a division of a number by a number, and the result of division is also a number, therefore it is necessary to determine of which species is the number that is the result of the division | ובעבור כי כל זה החילוק הוא חלוק מספר על מספר כמו שזכרתי למעלה והיוצא בחלוק הוא גם כן מספר הוצרך המחבר להודיע המספר היוצא בחלוק מהו מן המינים | ||||||
|
אמר ויצא לך בחלוק מן המין הראשון והשלישי השרש ומן השני הממון | ||||||
|
ר"ל כי כשתחלק במין הראשון מספר השרשים על מספר הממונות יהיה המספר היוצא בחלוק שרש הממון הנזכר בשאלה | ||||||
|
וכשתכה אותו בעצמו תדע הממון | ||||||
|
וכן כשתחלק המספר על מספר השרשים בשלישי אשר אין בו ממון יהיה המספר היוצא בחלוק ג"כ שרש | ||||||
|
וממנו יודע הממון אשר לו השרש | ||||||
|
וכשתחלק המספר על מספר הממונות בשני יהיה המספר היוצא בחלוק הוא הממון הנזכר בשאלה | ||||||
|
וממנו יודע השרש לו כמו מה שנזכר בידיעת השרשים בתחלת הספר | ||||||
| examples for the first type | |||||||
|
|
והמשל למין הראשון ממון ישוה ששה שרשים | ||||||
|
|
תחלק מספר השרשים שהם ו' על מספר הממונות שהוא ה' יהיה היוצא בחלוק ו' והוא שרש הממון | ||||||
|
|
הכה אותם בעצמם יהיה היוצא ל"ו והוא הממון אשר ישוה ו' שרשים | ||||||
|
כי ששה שרשים יש בל"ו משרשי ו' | ||||||
|
|
משל שני ב' ממונות ישוו י"ד שרשים | ||||||
|
|
תחלק י"ד שהוא מספר השרשים [70]שהם י"ד על ב' שהם מספר הממונות יצא בחלוק ז' ואלה הז' הם שרשי הממון הנזכר בשאלה | ||||||
|
|
וכשתכה הז' בעצמו יהיו מ"ט והוא הממון | ||||||
|
ושני ממונות מ"ט מ"ט יש בהם י"ד שרשים משרשי ז' | ||||||
|
|
משל אחר חצי ממון ישוה ד' שרשים | ||||||
|
|
תחלק ד' על חצי הממון יצא בחלוק ח' והם שרש הממון | ||||||
|
|
וכשתכה אותם בעצמם יעלה ס"ד והוא שרש הממון | ||||||
|
|
והנה בס"ד ח' שרשים משרשי ח' | ||||||
|
וחצי הממון ל"ב ויש בו ד' שרשים משרשי ח' | ||||||
| the result of division in the first type is the root of the square from which the square itself is known | והנה היוצא בחלוק בכל זה המין הראשון הוא שרש הממון כמו שאמר המחבר שממנו יודע הממון | ||||||
| examples for the second type | |||||||
|
|
המשל למין השני ממון ישוה מספר כ"ה | ||||||
|
|
תחלק הכ"ה על מספרי הממונות שהוא א' יהיה היוצא כ"ה והוא הממון | ||||||
|
|
ושרשו ה' | ||||||
|
|
משל אחר ד' ממונות ישוו מספר ס"ד | ||||||
|
|
תחלק הס"ד על מספר הממונות שהוא ד' יהיה היוצא י"ו והוא הממון | ||||||
|
|
והשרש ד' | ||||||
|
|
משל אחר חצי ממון ישוה י"ח | ||||||
|
|
נחלק הי"ח על מספר הממונות שהוא חצי יצא בחלוק ל"ו והוא הממון | ||||||
|
|
והחצי הוא י"ח | ||||||
|
|
והשרש ו' | ||||||
| the result of division in the second type is [the square] from which the root is known | והוא בזה המין היוצא בחלוק תמיד הוא ממין כמו שאמ' המחבר וממנו יודע השרש | ||||||
| examples for the third type | |||||||
|
|
והמשל למין השלישי שרש שוה מספר י"ג | ||||||
|
|
תחלק י"ג על מספר השרשים שהוא א' יהיה היוצא י"ג והוא השרש | ||||||
|
|
והממון קס"ט י"ג פעמים י"ג יעלו קס"ט | ||||||
|
|
משל שני ארבעה שרשים ישוו עשרים | ||||||
|
|
תחלק עשרים על ד' שהם מספר השרשים ויצא בחלוק ה' זהו השרש | ||||||
|
|
והממון כ"ה | ||||||
|
|
משל אחר חצי שרש ישוה עשרה | ||||||
|
|
תחלק עשרה על מספר השרשים שהוא חצי יהיה היוצא כ' והוא השרש | ||||||
|
|
והממון ת' | ||||||
| the result of division in the third type is the root from which the square itself is known | והנה בזה המין היוצא תמיד מן החלוק הוא השרש כמו שאמר המחבר ומן השרש נדע הממון | ||||||
|
ולפעמים יהיה היוצא שבר שבר מן השרשים והדרך שוה בשלמים ובשברים | ||||||
|
|
והמשל ד' ממונות ישוו ב' שרשים וזה מן המין הראשון | ||||||
|
|
תחלק מספר השרשים שהוא ב' על מספר הממונות שהם ד' יהיה היוצא בחלוק חצי והוא שרש הממון | ||||||
|
|
והממון רביע | ||||||
|
והנה ד' ממונות כל ממון רביע הם א' שלם והם ישוו שרשים שכל שרש חצי כי הם גם כן אחד שלם | ||||||
| והקש על זה בשלשה מינים הנפרדים | |||||||
| The fourth type | |||||||
| [al-Bannāʼ] said:
|
אמר והמעשה החלק הד' שתקח חצי המספר שרשיו ותרבענו ותוסיף אותו על המספר ותקח שרש המקובץ ותגרע ממנו חצי מספר השרש' ישאר השרש | ||||||
| the first of the three compound canonical equations, which is the fourth of the the six, is: a square and roots equal a number
|
פי' יזכור גם כן המעשה במינים המורכבים השלשה והראשון מהם הוא הרביעי מהששה והוא ממון ושרשים ישוו מספר | ||||||
|
|
והמשל ממון ועשרה שרשים ישוו מספר נ"ו | ||||||
| תקח חצי מספר שרשיו שהם עשרה חציים הם ה' תרבענו לזה חצי ר"ל שתכה ה' על עצמו היה כ"ה | |||||||
|
| |||||||
|
|
אם כן הממון הוא י"ו | ||||||
|
והשרש ד' ועשרה שרשים הם מ' תקבצם עם הממון שהוא י"ו יהיו נ"ו כמו המספר הנה הממון י"ו ועשרה שרשים ממנו ישוו מספר נ"ו והקש על זה | ||||||
| Normalization | |||||||
in all equations there should be one square, no more.
|
ודע כי מה שזכרתי בסוף השער הראשון כי באלה הששה מינים כשיהיה בהם יותר ממון אחד צריך להוריד השאלה עד ממון | ||||||
| it is necessary for the three compound canonical equations | כי זה מוכרח באלה השלשה מינים מורכבי' | ||||||
| is is not necessary for the three simple canonical equations - so the experts of this craft agreed not to normalize all the equations | אבל בשלשה הנפרדים אינו צריך ואנשי המלאכה הסכימו שלא לחלוק ולעשות זה בכלם | ||||||
| the shorter solving method for the three simple types is not to normalize the equation, as seen above: | ועם כל זה בג' הנפרדים יותר דרך קצרה היא שלא לעשות זה וכן יראה במה שיבא מדברי המחבר | ||||||
| for the three simple types examples were brought with one square, more than one square, and less than one square. The equations with more than one square were not reduced, and the equations with less than one square were not restored - the solution is the same [with or without normalization] | ולפיכך בג' הנפרדים הבאתי משלים ממון אחד ויותר מממון ופחות מממון ולא הורדתי השאלה שהיא יותר מממון ולא העליתי שהוא פחות מממון כי הדבר שוה | ||||||
| it is not the case for the three compound types - therefore only one example with one square will be given for each type of them | מה שאין כן באלה השלשה מורכבים ולכן לא אביא בכל אחד כי אם משל אחד ממון אחד | ||||||
| other examples will be given thereafter in the discussion concerning normalization | וכשנדבר א"כ בהשבת השאלות אל ממון אחד נביא שאר משלים בע"ה ית' וית' ונבארם בבאור | ||||||
| The sixth type | |||||||
| the solving procedure of the sixth type is similar to that of the fourth, except for adding half the number of the roots to the root of the sum at the end and this is the root | אמ' והששי דומה לו במעשה אלא שאתה תוסיף חצי מספר שרשים באחרונה על שרש המקובץ יהיה השרש | ||||||
| the sixth type is described before the fifth type because its solving procedure is similar to that of the fourth type, only that in the procedure of the fourth, half the number of the roots is subtracted from the root of the sum, whereas in the procedure of the sixth, half the number of the roots is added to the root of the sum | פי' זכר המחבר המין הששי קודם המין החמשי בעבור כי הוא דומה לרביעי במעשה אלא שברביעי יגרע חצי מספר השרשים מן השרש של המקובץ ובששי יוסיף על השרש החצי | ||||||
|
|
וכאלו אמר והמין הששי תקח חצי מספר שרשיו | ||||||
| the sixth type: roots and a number equal a square
|
וזה המין הוא שרשים ומספר ישוו ממון | ||||||
|
|
והמשל עשרה שרשים ומספר נ"ו ישוו ממון | ||||||
| תקח חצי השרשים שהם ה' תרבעם יהיו כ"ה | |||||||
|
| |||||||
|
|
והממון קצ"ו י"ד פעמים י"ד | ||||||
|
וכשתקח עשרה פעם [..] י"ד שהוא השרש יהיה ק"מ ותחברם עם נ"ו שהוא המספר יעלו קצ"ו הנה הממון קצ"ו ישוה עשרה שרשי י"ד ונ"ו מן המספר והקש על זה | ||||||
| The fifth type | |||||||
| [al-Bannāʼ] said:
|
[71]אמר והמין החמשי תגרע המספר ממרובע חצי מספר השרשים ותקח שרש הנשאר ואם תוסיף אותו על המחצית יהיה שרש הממון הגדול ואם גרעת אותו יהיה שרש הממון הקטן | ||||||
|
ואם יצא מרובע חצי כמו המספר הנה החצי הוא השרש והממון הוא המספר | ||||||
| the fifth type: a square and a number equal roots
|
פי' זה המין הוא ממון ומספר ישוו שרשים | ||||||
|
|
והמשל ממון וח' מן המספר ישוו ו' שרשים | ||||||
| תקח חצי מספר השרשים והם ג' תרבעם יהיו ט' | |||||||
|
| |||||||
|
|
א"כ הרשות בידך אם תרצה להוסיף זה הא' על הג' שהוא חצי השרשים ויהיו ד' | ||||||
|
|
או תגרע א' מן הג' וישארו ב' | ||||||
|
|
והנה אם תוסיף הא' ויהיו ד' יהיה יהיו אלה הד' שרש הממון הגדול | ||||||
|
|
והממון י"ו | ||||||
|
|
והוא ד' שרשים מד' ד' | ||||||
|
|
וח' שהוא המספר הוא שני שרשים מד' ד' | ||||||
|
|
יהיו כלם ו' שרשי' | ||||||
|
הנה הממון י"ו וח' מן המספר הרי כ"ד ישוו ששה שרשים שכל שרש ד' והם ג"כ כ"ד כמו ששאל | ||||||
|
|
ואם תגרע הא' מן הג' וישארו ב' יהיו אלה השנים שרש הממון הקטן | ||||||
|
|
והוא ד' | ||||||
|
ובו ב' שרשים מב' ב' וח' שהוא המספר הוא ד' שרשים מב' ב' הנה הכל ו' שרשי' כמו ששאל | ||||||
|
|
וממון ד' וח' מן המספר שהכל י"ב ישוו ו' שרשים מב' ב' שהם ג"כ י"ב | ||||||
|
|
ואם אמר האומר ממון וי"ו מן המספר ישוו ח' שרשים | ||||||
|
|
תקח חצי מספר השרשים וזה ד' תרבעם יהיו י"ו | ||||||
|
|
ולכן חצי מספר שרשים שהוא ד' הוא השרש | ||||||
|
|
וי"ו שהוא המספר הוא בעצמו הממון | ||||||
|
וכשתקח הממון שהוא י"ו והמספר שהוא י"ו יהיו ל"ב והם ישוו ח' שרשים מד' כי הם ג"כ מל"ב ואינך צריך לעשות יותר | ||||||
|
זהו שאמר המחבר ואם יצא מרובע החצי כמו המספר הנה החצי הוא השרש והממון הוא המספר והקש על זה | ||||||
|
ודע כי אם היה המספר שאתה רוצה לגרוע ממרובע חצי השרשים יותר ממנו הנה השאלה בלתי אמתית | ||||||
|
|
כאלו אמר ממון וכ' מן המספר ישוו ח' שרשים | ||||||
|
כי מרובע חצי השרשי' י"ו והמספר שאתה צריך לגרוע ממנו הוא כ' וזה בלתי אפשר והקש על זה | ||||||
| Normalization | |||||||
| if there is more than one square the three compound types the equation should be reduced to one square, so that all the equation should be completed by the same [number], using the procedure of completion and reduction | אמ' וכל מה שיבא לך במינים השלשה המורכבים יותר ממון אחד הורידהו אל ממון אחד והשלם באותו השם כלל ההשוויה ואופן המעשה בהשלמה וההורדה כמו שקדם | ||||||
| normalization is needed only for the three compound types of equations | פי' הנה זכר פה המחבר שהורדת השאלה יש בה יותר ממון אחד או השבת השאלה שהיא פחות ממון אחד אל ממון אחד שזה איננו צריך כי אם במינים השלשה הנפרדים המורכבים ואלה בג' הנפרדים כמו שזכרתי | ||||||
| Restoration and Confrontation | |||||||
|
|||||||
|
וכבר נזכר בשלמים ושברים כי ההשלמה היא לבקש מספר יוכה במספר קטן וישלם למספר גדול | ||||||
|
כמו ד' כמה יוכה להשלימם לח' | ||||||
|
|
וזה יהיה בב' ב' פעמים ד' הם ח' | ||||||
|
וההורדה באי זה מספר יוכה מספר גדול וישוב קטן והוא הפך ההשלמה | ||||||
|
כמו באיזה מספר יוכה ח' ויהיה ד' | ||||||
|
|
וזה יהיה חצי א' כי כשתכה ח' בחצי אחד ישובו ד' | ||||||
|
והמשל בהשלמה והורדת המינים המורכבים בזאת המלאכה | ||||||
|
|
הנה במין הראשון מהם ג' ממונות וששה שרשים ישוו כ"ד | ||||||
|
תוריד הג' ממונות לממון אחד | ||||||
|
|
וזה כשתכה אותם בשליש אחד או אמור תקח שלישיתם והוא ממון אחד | ||||||
|
וכן תעשה בשאר השאלה להורידה לשלישיתה | ||||||
|
|
וישובו הו' שרשים שבשאלה ב' שרשים | ||||||
|
|
וכ"ד ישובו ח' | ||||||
|
|
ותשוב השאלה ממון וב' שרשים ישוו ח' | ||||||
|
וא"כ תעשה בזה המעשה הראוי במין ההוא | ||||||
| שתקח חצי מספר השרשים והוא א' ותרבענו ויהיה א' | |||||||
|
| |||||||
|
|
והממון ד' | ||||||
|
וג' ממונות הם י"ב וששה שרשים מב' ב' הם ג"כ י"ב המקובץ כ"ד שוה כ"ד שבשאלה | ||||||
|
|
משל אחר חצי ממון וד' שרשים ישוו כ"ד | ||||||
|
תשלים חצי הממון לממון | ||||||
|
|
כשתכה אותו בשנים או תכפול אותו ויהיה ממון אחד | ||||||
|
|
וכן תכפול השאר | ||||||
|
|
והד' שרשים יהיו ח' | ||||||
|
|
והכ"ד יהיו מ"ח | ||||||
|
|
ותשוב השאלה ממון וח' שרשים ישוו מ"ח | ||||||
|
ותעשה כפי מה שנזכר | ||||||
| the same for the two other types - completing them, or reducing them to one square, and proceeding by the solving procedure according to the type | וכן תעשה בשני המינים הנשארים להעלותם אל ממון אחד או להורידם וא"כ תעשה בכל מין כפי הראוי לו מן המעשה | ||||||
| Another normalization method | |||||||
| [al-Bannāʼ] said: dividing all the [species] in the equations by the number of the squares - the result is the normalized equation - reducing one by the other | אמר ואם תרצה חלק כנוי השאלה על מה שבא ממספר הממונות ומה שיצא הוא השבת השאלה הקבל קצתו עם קצת | ||||||
| this is another method to complete the equation to one square, if it has less than one square, or to reduce it, if it has more than one square | פי' זה דרך אחר להשלמת ההשואה אל ממון אחד אם היה פחות מממון אחד ולהורידה אם היה יותר מממון | ||||||
| dividing all the [species] in the equations = dividing the number of each species by the number of the squares in the equation | והוא שתחלק כנויי השאלה ר"ל מספר כל מין ממיניה על מספר הממונות שבה | ||||||
| the result of division of each species is named by that species | והיוצא מכל מין יהיה מכונה במין ההוא | ||||||
|
שאם אתה תחלק מספר הממונות על מספר הממונות יהיה היוצא ממונות | ||||||
|
ואם תחלק מספר שרשים על מספר ממונות יהיה היוצא שרשים | ||||||
|
ואם מספרים יהיה היוצא מספרים | ||||||
| the result of division is the normalized equation reduced to one of the six types | ומה שיצא בחלוק הוא השבת השאלה אל אחד מן המינים הששה | ||||||
| reducing and proceeding according to the type | ותקביל א"כ ותעשה כפי הראוי למין ההוא | ||||||
| as seen in the same examples given above for the restoration and reduction: | והמשל מה שהמשלנו בהשלמה וההורדה כדי שיתבאר שהענין אחד | ||||||
|
|
והוא ג' ממונות וששה שרשים ישוו כ"ד | ||||||
|
וחלק כל כנויי השאלה על ג' שהוא מספר הממונות | ||||||
|
|
תחלק ג' ממונות על ג' היוצא א' | ||||||
|
|
וששה שרשים על ג' היוצא ב' שרשים | ||||||
|
|
וכ"ד על ג' היוצא ח' | ||||||
|
|
הנה כל היוצא בחלוק ממון אחד וב' שרשים ישוו ח' וכך שבה השאלה ע"ד ההורדה | ||||||
|
|
[72]המשל השני חצי ממון וד' שרשים ישוו כ"ד | ||||||
|
|
תחלק חצי ממון על חצי שהוא מספר הממונות היוצא ממנו אחד | ||||||
|
|
וד' שרשים על חצי ח' שרשים | ||||||
|
|
וכ"ד על חצי היוצא מ"ח וכן שבה השאלה ע"ד ההשלמה | ||||||
| since the division is by the number of the squares, not by the squares, the result of division for each species is named by that species | ובעבור שבזה החלוק אתה מחלק על מספר הממונות לא על הממונות לכן היוצא מכל מין יכונה במינו | ||||||
| in the chapter on division below it will be explained that the result of division of any species by a number belong to that species | כי במה שיבא תדע בשער החלוק בע"הו כי כל מין שתחלק על מספר היוצא בחלוקה הוא מן המין ההוא והקש על זה | ||||||
| Solving procedure without normalization | |||||||
| one of the Arab scholars of this craft invented another solving procedure for the three compound types that do not involve restoration and reduction | ואחד מפקחי ישמעאל במלאכה הזאת המציא דרך אחרת במעשה השלשת מינים המורכבים בלא השלמה ולא הורדה וראיתי לכתוב הדרך ההיא והיא זאת | ||||||
|
המין הא' מהשלשה המורכבי' ממון ושרשים ישוו מספר | ||||||
|
|
המעשה בזה שתרבע חצי מספר השרשים ותשמור היוצא ותכה המספר במספר הממונות | ||||||
|
ונמשיל הג' משלים הראויים | ||||||
|
|
הראשון ממון ועשרה שרשים ישוו נ"ו מן המספר | ||||||
|
|
תרבע חצי מספר השרשים שהוא ה' יהיה המרובע כ"ה תכה המספר שהוא נ"ו בא' שהוא מספר הממונות יהיו נ"ו | ||||||
|
|
והממון י"ו | ||||||
| this is similar to the author's [al-Bannāʼ] method, since there is one square in the equation | הנה זה שוה לדרך המחבר בעבור כי הממון בשאלה אחד | ||||||
|
|
משל שני ג' ממונות וששה שרשים ישוו כ"ד | ||||||
in this case according to the author's [al-Bannāʼ] method the equation should be reduced to one square then use the solving procedure and the result is 
|
הנה זה בדרך המחבר צריך להוריד השאלה אל ממון אחד וא"כ לעשות המעשה ויצא השרש ב' | ||||||
| but in this method only the solving procedure is required: | ובדרך הזאת אין צריך כי אם לעשות המעשה | ||||||
|
|
וזה שתרבע חצי מספר השרשים שהוא ג' יהיה המרובע ט' ותכה המספר שהוא כ"ד בג' שהוא מספר הממונות יהיה היוצא ע"ב | ||||||
|
|
והממון ד' | ||||||
|
וג' ממונות י"ב ישוו כ"ד מן המספר הנה במעשה הזה יצא השרש בלא הורדה | ||||||
|
|
משל שלישי חצי ממון וד' שרשים ישוו כ"ד | ||||||
|
|
תרבע חצי השרשים שהוא ב' יהיה המרובע ד' והכה המספר שהוא כ"ד במספר הממונות שהוא חצי יהיה היוצא י"ב | ||||||
|
|
והממון י"ו | ||||||
|
והנה חצי הממון ח' וד' שרשים הם י"ו הכל כ"ד ישוו כ"ד | ||||||
|
המין השני מהג' המורכבים והוא ממון ומספר ישוו שרשים | ||||||
|
תרבע חצי מספר השרשים ותשמור היוצא ותכה המספר במספר הממונות | ||||||
|
ואם תגרע השרש מחצי מספר השרשים ותחלק המקובץ על מספר הממונות יהיה היוצא הוא שרש הממון הקטן | ||||||
|
|
והמשל ג' ממונות וט' מהמספר ישוו י"ב שרשים | ||||||
|
|
תרבע חצי מספר השרשים שהוא ו' יהיה המרובע ל"ו תשמרנו ותכה המספר שהוא ט' במספר הממון שהוא ג' יהיו כ"ז | ||||||
|
|
והממון ט' | ||||||
|
וג' ממונות ממנו ישוו כ"ז וט' מן המספר יהיו ל"ו והם ישוו י"ב שרשים כל שרש ג' מהם ל"ו גם כן | ||||||
|
|
ואם היית גורע ג' מחצי המספר השרשים שהוא ו' היה הנשאר ג' תחלק ג' שהוא מספר הממונות יהיה היוצא א' והוא שרש הממון הקטן | ||||||
|
|
והממון א' | ||||||
|
וג' ממונות ממנו הם ג' וט' מן המספר יהיו י"ב והם ישוו י"ב שרשים כל שרש א' כי הם ג"כ י"ב הנה יצא המבוקש בלא הורדה | ||||||
|
|
משל שני חצי ממון וי"ו ישוו ו' שרשים | ||||||
|
|
תרבע חצי מספר השרשים שהוא ג' יעלו ט' תשמרנו תכה י"ו בחצי שהוא מספר הממונות יהיה היוצא בהכאה ח' | ||||||
|
|
והממון ס"ד | ||||||
|
וחציו ל"ב וי"ו הם מ"ח וכן הם ו' שרשים כל שרש ח' | ||||||
|
|
ואם היית גורע הא' מהג' היה הנשאר ב' תחלק אותו על החצי יהיה היוצא בחלוקה [ד'] והוא שרש הממון הקטן | ||||||
|
|
והממון י"ו | ||||||
|
וחציו ח' וי"ו הם כ"ד וכן הם ו' שרשים כל שרש ד' הנה יצא המבוקש בלא השלמה | ||||||
|
|
משל שלישי שתהיה השאלה ממון אחד ממון וח' ישוו ו' שרשים | ||||||
|
|
תרבע חצי השרשים יהיו ט' תכה המספר שהוא ח' בממון היוצא בחלוקה ד' הנה יצא המבוקש ח' | ||||||
|
והם י"ו וח' והם כ"ד וכן הם ו' שרשים השרש ד' | ||||||
|
|
ואם היית גורע א' מחצי השרשים היה הנשאר ב' תחלק על ממון אחד יהיו ג"כ ב' והם שרש הממון הקטן | ||||||
|
והממון ד' וח' יהיו י"ב וכן הם ו' שרשי' כשהשרש ב' והקש על זה | ||||||
|
[73]המין הג' מהג' המורכבים והוא שרשים ומספר ישוו ממון | ||||||
|
|
המעשה בזה המעשה במין הראשון אלא שבמקום שתגרע חצי מספר השרשים משורש המקובץ תוסיף אותו עליו ותחלק המקובץ על מספר הממונות | ||||||
|
|
והמשל ח' שרשים וי"ו מן המספר ישוו ג' הממונות | ||||||
|
|
תרבע חצי השרשים שהוא ד' ויהיו י"ו תכה י"ו שהוא המספר בג' שהוא מספר הממונות יהיו מ"ח | ||||||
|
|
והממון י"ו | ||||||
|
והכה ח' שרשים כל שרש ד' יהיו ל"ב וי"ו מן המספר הם מ"ח וכן הם ג' ממונות כל ממון י"ו הם מ"ח | ||||||
|
|
משל שני ב' שרשים וששה מן המספר ישוו חצי ממון | ||||||
|
|
תרבע חצי מספר השרשים שהוא א' והמרובע א' תכה ו' שהוא המספר בחצי שהוא מספר הממונות יהיה היוצא בהכאה ג' | ||||||
|
|
הממון ל"ו | ||||||
|
וחציו י"ח ישוו ב' שרשים שהם י"ב וששה מן המספר שהם כלם י"ח ג"כ הנה יצא המבוקש בלא השלמה והורדה | ||||||
|
|
משל שלישי שתהיה בשאלה ממון אחד עשרה שרשים ונ"ו מן המספר ישוו ממון | ||||||
| תרבע חצי השרשים יהיה המרובע כ"ה תכה נ"ו במספר הממונות שהוא אחד יהיה ג"כ נ"ו | |||||||
|
| |||||||
|
|
והממון קצ"ו י"ד פעמים י"ד ישוו לממון שהוא קצ"ו | ||||||
| הנה נתבאר כל זה בארוכה באר היטב ונשלם השער הב' תהלה לשם ית' ומרומ' על כל ברכה ותהלה | |||||||
→
→ the equation is incorrect
impossible
Chapter Three: Addition and Subtraction of algebraic expressions |
השער השלישי |
| the algebraic species - numbers, roots, squares, cubes, and the rest - are added to each other, subtracted from each other, multiplied by each other, and divided by each other. | כבר זכרנו בהקדמה שכל אלה המינים שהם מספרים ודברים וממונות ומעוקבים וזולתם המחוברים מאלה יקובצו קצתם בקצת ויוגרעו קצתם מקצתם ויכו קצתם בקצתם ויחלקו קצתם על קצתם |
| the operations of addition, subtraction, multiplication, and division of algebraic species are by the way of integers and fractions - as they are operations of numbers on numbers. | וראית כמו שזכרתי ג"כ כי כל קבוץ וגרעון והכאה וחלוק שנזכרו בשער השני שלפני זה כלם הם ע"ד השלמים והשברים אשר בתחלת הספר כי כלם מספרים עם מספרים |
| the author describes in this chapter how the algebraic species are added to each other and subtracted from each other | ועתה יתחיל להודיע איך יקובצו אלה המינים קצתם בקצתם ואיך יוגרעו קצתם מקצתם |
|
ודע כי המקובצים זה עם זה נקראים שני צדדין |
|
וכן בגרעון שני צדדין המוגרע ואשר ממנו יוגרע |
|
וכן בהכאה הצד המוכה ואשר בו יוכה |
|
וכן בחלוק המחולק ואשר עליו החלוק |
| roots and a square refer to the roots of that square | ודע כי אע"פ שבמאמרינו ממון ושרשים הרצון בו שרשים מן הממון ההוא |
| cubes and squares refer to squares of the cube | וכן המעוקבים וממונות הרצון בו ממונות מן המעוקב |
| Addition | |
|---|---|
| the lower algebraic species is added to the higher algebraic species not by the way of the numbers - by which the units are summed to tens, the tens are summed to hundreds and thousands - each algebraic species simply stands by itself, because they are indefinite. | וכן השפל מצטרף לעליון עכ"ז אין זה כמו המספר שהאחדים מתקבצים ויהיו עשרות והעשרות יתקבצו למאות ולאלפים רק כל אחד עומד בעצמו בעבור שהם סתם כמו שאמרתי |
| the square is unknown until its roots are summed with a number of other roots and the total sum is a certain number of roots and so for the rest | ואין הממון ידוע עד שתקבץ עם שרשיו מספר השרשים הנוספים ויהיו כלם מספר מה משרשים וכן השאר |
|
והמשל כי באמרנו ממון וששה שרשים |
|
לא נדע הממון כמה שרשים הוא עד שנחבר עמהם הששה הנוספים |
|
כמו שאלו היה הממון ד"מ ד' שרשים |
|
וקבץ עמהם הששה ויהיו עשרה שרשים |
|
כמו שנקבץ האחדי' החמשה עד"מ אל העשרה ויהיו ט"ו |
| Hence, each algebraic species stands by itself in the operations of addition, subtraction, multiplication, and division | ולכן כל אחד מאלה המינים עומד בעצמו בקבוץ ובגרעון ובהכאה ובחלוק |
|
|
כי אם תחבר דרך משל ג' ממונות וד' שרשים עם ממון וח' שרשים |
|
|
יהיה המקובץ ד' ממונות וי"ב שרשים |
|
|
ואם קבצנו ממון ונ' שרשי' עם מאה ממונות וע"ה שרשים |
|
|
היה המקובץ ק"א ממונות וקכ"ה שרשים |
| the roots are not transformed to squares in order to sum them with the squares, since the number of roots of the square is unknown | ולא נעשה מן השרשים ממונות ותקבצם עם הממונות כי אין מספר שרשי הממון ידוע |
| the same for subtraction, multiplication, and division | וכן בגרעון ובהכאה ובחלוק כמו שזה יתבאר במה שיבא בג"ה ית' ויתברך |
| the addition of dissimilar species is done by the conjunctive waw [= plus, "and"] | אמ' קבוץ הסוגים המתחלפים בוו' ההעטף |
| addition of similar species | |
| if the species are similar - such as squares and squares, roots and roots - they are summed as integers | פי' הסוגים אשר בשני הצדדין או אמור המינים אם היו דומים כלומר ממונות עם ממונות או שרשים עם שרשים או זולתם הנה הקבוץ בהם הוא כמו בשלמים |
| וזה לא זכר המחבר כי אין צורך כי כבר נזכר בתחלת הספר | |
|
|
והמשל ב' שרשים עם נ' שרשים יקובצו ויהיו נ"ב שרשים |
|
|
וכן קכ"א ממונות עם רצ"ו ממונו' יקובצו ויהיו תי"ז ממונות |
| וכן במספרים ושאר הסוגים | |
| addition of dissimilar species | |
| if the species on both terms are dissimilar - such as squares on one term and on the other term roots, or cubes, or numbers - they are summed with the the conjunctive waw written between them | ואם הצדדין מתחלפים כמו שיהיה בצד האחד ממונות ובשני שרשי' או מעוקבים או מספרים או זולתם אמר המחבר שהקבוץ בהם בו"ו ההעטף ר"ל שתוסיף ביניהם ו"ו ההעטף |
|
|
והמשל מאה ממונות וע"ה שרשים וכן במספרים ובשאר הסוגים |
|
ואם היו בצדדין יותר מסוג אחד |
|
|
כמו ד"מ בצד האחד ג' ממונות וה' שרשי' ובשני ח' ממונות וי"ו שרשים |
|
תקבץ תחלה הדומים כשלמים |
|
|
יהיה הממונות י"א |
|
|
והשרשים כ"א |
|
א"כ תשים ביניהם וו' ההעטף ויהיו י"א ממונות וכ"א שרשים וכן בשאר הסוגים |
|
ואם היה החלוף בכל סוגי הצדדין |
|
|
והמשל ח' ממונות וג' שרשים עם ד' מעוקבים וט"ו מספרים |
|
|
תשים בין הצדדין וו' ההעטף ויהיו ח' ממונות וג' שרשים וד' מעוקבים וט"ו מספרים |
|
ואם היו קצתם [74]דומים וקצתם מתחלפים |
|
|
והמשל ג' ממונות וד' שרשים עם ד' ממונות וי"ו מן המספר |
|
תקבץ הדומים כשלמים יהיו ז' |
|
ותקבצם עם השאר בוו' ההעטף ותאמר ז' ממונות וד' שרשים וי"ו מן המספר |
| וכן אם היו הסוגים רבים בכל צד או בצד אחד על הדרך הזה תקבצם | |
| Subtraction | |
| [al-Bannāʼ] said: the subtractive which is dissimilar is not subject to subtraction, whereas the subtraction of the similar is by subtracting the smaller from the larger | אמר והנזור והמתחלף בלא גרעון והמסכים בגרוע המעט מן הרב |
|
|
פי' כשתאמר עד"מ ב' ממונו' פחות ד' שרשים |
|
הנה הד' שרשים יקראו המין והנזור או הסוג הנזור |
|
והב' ממונות נקראם המין הבלתי נזור |
|
ובכלל המחוסר יקרא נזור |
|
ואשר יוחסר ממנו בלתי נזור |
| the expressions in a term that has no subtractive are called non-subtractive | וכן הצד שאין בו נזורות חלקיו יקראו בלתי נזורים |
|
וכשהנזור שבצד האחד יהיה ממין הנזור שבצד השני יקראו דומים |
|
וכן כשתחלק הבלתי נזור שבצד האח |
| the addition of the similar species is as integers | וקבוץ כל אלה כשלמים ולכן לא זכרם המחבר |
|
|
והמשל לראשון ג' ממונות פחות ז' שרשים עם מעוקב פחות טו' שרשים |
|
תקבץ הנזורים כשלמים ויהיו כ"ב שרשים פחותים |
|
ותקבץ הבלתי נזורים שהם מתחלפים בוו' ההעטף כמו שנזכר למעלה |
|
|
יהיה המקובץ מעוקב וג' ממונות פחות כ"ב שרשים |
|
|
והמשל לשני ג' ממונות פחות ו' שרשים עם ז' ממונות פחות ה' שרשים |
|
תקבץ הבלתי נזורים כשלמים כי הם דומים יהיו עשרה ממונות |
|
תקבץ גם כן הנזורים כשלמים יהיו י"א שרשי' פחותים |
|
|
ויהיה המקובץ עשרה ממונות פחות י"א שרשים |
| all expressions that are similar in their species and subtractiveness, or in their species and non-subtractiveness - are summed as integers | ובכלל כל החלקים הדומים במין ובנזורות או במין ובלתי נזורות תקבצם כשלמים ואח"כ תשלים הקבוץ |
| subtraction of similar species | |
| when the species of the subtractive in one term is the species of the non-subtractive in the other term - it is called similar subtractive | וכשהמין הנזור בצד האחד ממין הבלתי נזור שבצד השני זה יקרא הנזור המסכי' |
| the subtraction of the similar is by subtracting the smaller from the larger, i.e. first subtracting the smaller from the larger of the similar subtractive and non-subtractive, then summing the rest as required | ועליו אמר המחבר המסכים בגרוע המעט מן הרב ר"ל שתתחיל ותגרע המעט מן הרב מן הנזור והבלתי נזור הדומים ואח"כ תקבץ הנשאר כפי מה שצריך |
|
|
והמשל ממון פחות ז' שרשים עם ה' שרשים |
|
|
תגרע הה' מן הז' וישארו ב' שרשים פחותי' |
|
|
ותקבץ ותאמר ממון פחות ב' שרשים |
|
|
משל אחר ממון פחות ז' שרשים עם י"א שרשים |
|
|
תגרע הז' שרשים מן הי"א ישארו ד' |
|
תקבץ ותאמר בוו' ההעטף ממון וד' שרשים |
|
|
משל אחר פחות ד' שרשים עם מעוקב וח' שרשים |
|
|
תגרע הד' מן הח' ישארו ד' |
|
תקבץ בוו' ההעטף ותאמר ממון ומעוקב וד' שרשים |
|
|
משל אחר ממון פחות ח' שרשים עם מעוקב וד' שרשים |
|
|
תגרע ד' מח' ישארו ד' שרשים פחותים |
|
ותחבר הממון והמעוקב בוו' ההעטף ותאמר מעוקב וממון פחות ד' שרשים |
|
|
משל אחר ממון פחות ד' שרשים עם ה' שרשים וט"ו |
|
|
תגרע הד' מן הה' ישאר שרש א' |
|
קבץ בוו' ההעטף ותאמר ממון ושרש וט"ו |
|
|
משל אחר ממון פחות פחות ד' שרשים עם ה' שרשים פחות ט"ו |
|
|
תגרע הד' מן הה' ישאר שרש א' |
|
קבץ בוו' ההעטף ותאמר ממון ושרש פחות ט"ו |
|
|
משל אחר ממון פחות ו' שרשים עם ד' שרשים פחות ט"ו |
|
|
תגרע הד' מן הוו' ישארו ב' שרשים פחותים |
|
וקבץ הנשאר בוו' ההעטף ותאמר ממון פחות שני שרשים וט"ו |
|
|
ואם תרצה בזה תאמר גרע ד' שרשים פחות ט"ו מו' שרשים ישאר ב' שרשים וט"ו פחותים |
|
|
תקבצם עם הממון והכל אחד |
| subtraction of dissimilar species | |
| when the species of the subtractive in one term is different from the species of all expressions in the other term, whether they are subtractive or non-subtractive - it is called dissimilar subtractive | וכאשר הנזור אשר בצד האחד יתחלף לכל חלק מחלקי הצד השני נזור ובלתי נזור יקרא הנזור המתחלף |
| the subtractive which is dissimilar is not subject to subtraction, i.e. summing the dissimilar subtractive with the conjunctive waw as dissimilar species without subtracting the smaller from the larger | ועליו אמר המחבר והנזור המתחלף בלא גרעון ר"ל הנזור המתחלף יקובץ בו"ו ההעטף כסוגים המתחלפים ובלא גרעון המעט מן הרב שכבר ביארתיו |
|
|
והמשל ממון פחות ד' שרשים עם כ"א מספרים |
|
תקבץ בו"ו ההעטף ותאמר ממון וכ"א מספרים פחות ד' שרשים |
|
|
משל אחר ממון פחות ו' שרשים עם מעוקב וב' ממונות |
|
תקבץ הממונות כשלמים יהיו ג' |
|
והשאר בוו' ההעטף |
|
|
ותאמר מעוקב וג' ממונות פחות ו' שרשים |
|
|
משל אחר ממון פחות ה' שרשי' עם מעוקב פחות ב' מספרים |
|
תקבץ הנזורים בו"ו ההעטף יהיו ה' שרשים וב' מספרים פחותים |
|
ותקבץ הבלתי נזורים ג"כ בו"ו ההעטף יהיה מעוקב וממון |
|
|
תקבץ הכל ותאמר מעוקב וממון פחות ד' שרשים וב' מספרים |
| when there are more than two species in both terms, or more than two terms - summing two terms as described above, so that they become one term, then summing this term with another term, until all terms are summed to one term | וכאשר יהיו יותר משני מינים בצדדין או הצדדין יהיו יותר מב' הכל יקובץ על דרך הנזכר ולהקל תקבץ ב' צדדין יחד וישובו צד אחד תקבץ זה הצד היוצא עם צד אחר ישובו כלם צד אחד וכן תעשה ע"ד שתקבץ כל הצדדין |
| the rule: | זה הכלל |
|
כל הדומים במין ונזורים או דומים במין ובלתי נזורים קבוצם כשלמים |
|
והדומים במין ומתחלפים שהאחד נזור והשני בלתי נזור קבוצם בגרוע המעט מן הרב |
|
והמתחלפים במין ששניהם נזורים או בלתי נזורים או אחד נזור והשני בלתי נזור כלם קבוצם בו"ו ההעטף |
| ונשלם ענין הקבוץ ת"ל ית' וית' וית' וית' וית' אמן | |
| [al-Bannāʼ] said: the subtraction of dissimilar species is [applied] by the particle of subtraction [= minus] | אמר וגרעון הסוגים המתחלפים באות הנזורות |
| the particle of subtraction = the word minus | פי' אות הנזורות היא תבת פחות |
|
|
כשאנו אומרים ממון פחות שלשה שרשים על דרך משל |
| the word minus for the subtraction of dissimilar species is the same as the conjunctive waw in addition | ותבת פחות בגרעון במינים המתחלפים היא בדמות ו"ו ההעטף בקבוץ |
| the subtraction of similar species is as integers | וזה כי גרעון המינים הדומים הוא ע"ד השלמים ולכן לא חברם המחבר |
|
|
והמשל גרע שני ממונות משלשה ממונות הנשאר ממון אחד |
| וכן כל שאר המינים | |
| the dissimilar species are subtracted one from the other by placing the particle of subtraction with the subtrahend | אבל המינין המתחלפים גרעון זה מזה הוא כשתשים [75]אות הנזורות עם המגורע |
|
|
והמשל גרע חמשה שרשים מב' ממונות |
|
תשים אות הנזורות עם הה' שרשים ותאמר שני ממונות פחות ה' שרשים |
|
|
משל אחר גרע חמשה ממונות ממעוקב וד' שרשים |
|
|
תאמר מעוקב וד' שרשים פחות ה' ממונות |
|
|
משל אחר גרע חמשה שרשים וטו' ממעוקב וד' ממונות |
|
|
תאמר מעוקב וארבעה ממונות פחות ה' שרשים וטו |
| the subtrahend term should always be less than the term from which it is subtracted | ולעולם יודע כי הצד המגורע צריך שיהיה פחות מן הצד אשר תגרע ממנו |
| if the greatest species in the subtrahend term is less than the greatest species in the term from which it is subtracted - the subtrahend term is always smaller | וכשהמין הגדול אשר בצד המגורע פחות מן המין הגדול אשר בצד השני אשר ממנו תגרע אין לבקש יותר כי לעולם הוא פחות ממנו |
|
|
והמשל גרע חמשה ממונות וי"א שרשים וט"ו מספרים מן מעוקב אחד |
|
כיון שהמעוקב גדול מן הממון |
|
ולו היו הממונות כמה שהיו לעולם הם פחות כי כבר זכרתי לך כי שרשים והממונות והמעוקבים ושאר המדרגות הנזכרים בשאלה אחת כלם מתיחסים ר"ל שהשרשים כי הם שרשי הממון והממונות ממוני המעוקב וכן כלם |
|
|
והיוצא בשאלה הזאת הוא מעוקב פחות ה' ממונות וי"א שרשים וט"ו מספרים |
|
ואי אפש' להיות השרש בזאת השאלה פחות מז' |
|
|
ויהיה הממון מ"ט |
|
|
והמעוקב ז' ממונות ממ"ט מ"ט |
|
|
וכשתגרע ה' ממונות ישארו ב' ממונות |
|
|
והם י"ד שרשים תגרע י"א שרשים ישארו ג' שרשים |
|
|
שהם כ"א מספרים תגרע ט"ו ישארו ו' מספרים |
| so, since the greatest species in the subtrahend term is less than the greatest species in the other term - the subtrahend term is always smaller | הנה לעולם כיון שהמין הגדול שבצד המגורע פחות מן המין הגדול שבצד השני הנה הוא פחות ממנו |
| when similar and dissimilar species are intermixed in the equation - subtracting the similar from the similar as integers, then proceeding with the rest by the rule as in the addition | וכשיתערבו בשאלה מינים דומים ומתחלפים תגרע הדומים מן הדומים כשלמים ותעשה בשאר כמשפטו כמו בקבוץ |
|
|
והמשל גרע ד' שרשים וט"ו מממון וז' שרשים |
|
גרע הד' שרשים מן הז' הדומים |
|
|
תשאר השאלה כאלו אמר גרע ט"ו מספרים מממון וז' שרשים |
|
תשים אות הנזורות ותאמר ממון וז' שרשי' פחות ט"ו |
|
|
משל אחר גרע ז' שרשים וט"ו מממון וד' שרשים |
|
תגרע הדומים מן הדומים |
|
|
וזה שתגרע ד' מן הז' שרשים שבמגורע מן הד' שבצד השני |
|
|
ותשאר השאלה כאלו אמר גרע ג' שרשים וט"ו מממון |
|
תגרעם באות הנזורות ותאמר ממון פחות ג' שרשים וט"ו |
| וכן כל הדומה לזה | |
| the subtraction of dissimilar species is always with the particle of subtraction and the subtraction of similar species is always as integers | נמצא תמיד הסוגים המתחלפים גרעונם באות הנזורות והדומים כשלמים |
| the subtractives are either in both terms or in one of them, either of one species or of two dissimilar species - the procedure is to add the subtractives of each term to both terms together, then to subtract | אמ' והנזורות אם שיהיה משני הצדדין או מאחד מהם ויהיה מין אחד או שני מינים מתחלפים והמעשה בזה שתוסיף נזורות כל צד על שני הצדדין יחד ואז תגרע |
|
פי' כשיהיו שני הצדדין הגורע ואשר תגרע ממנו שניהם נזורים יהיו על שני פנים |
|
האחד שהנזור ממין הנזור |
|
והשני שהאחד מתחלף אל אחר במינו |
|
וכן כשיהיה הנזור באחד הצדדין והשני בלתי נזור הם ג"כ על שני פנים |
|
האחד שיהיו ממין אחד |
|
והשני שיהיו מתחלפים |
| all in all, four cases | והם ד' פנים |
| the procedure in all cases is to remove the subtractive from its term and add it to the other term, so that the equation is restored without subtractives, then to proceed as with similar and dissimilar non-subtractives, i.e. as integers or with the particle of subtraction | ואמר כי המעשה בכלם הוא שתסיר הנזור מן הצד אשר הוא בו ותוסיף אותו בצד השני ותשוב השאלה בלא נזורות ותעשה כמו בדומים או במתחלפים הבלתי נזורים שזכרנו ר"ל או כמו השלמי' או באות הנזורות |
| if there are subtractives in both terms - remove the subtractive from one term and add it to the other term, and remove the subtractive from the second term and add it to the other term - so the equation is restored without subtractives | ואם שני צדדין נזורים תסיר הנזור שבצד האחד ותוסיפנו בשני ותסיר הנזור שבשני ותוספנו באחר ותשוב השאלה בלא נזורות |
| examples for all these cases | ונביא משלים לכל אלה |
|
משל לנזור ובלתי נזור |
|
|
גרע ממון פחות ג' שרשים מב' ממונות וה' שרשים |
|
תסיר הנזור שהוא ג' ותוסיף אותו עם החמשה שרשים שבצד השני |
|
|
תשוב השאלה גרע ממון מב' ממונות ושמנה שרשים |
|
תגרע כשלמים |
|
|
ישאר ממון וח' שרשים |
|
|
משל אחר גרע ממון וח' שרשים מב' ממונות פחות שני שרשים |
|
ותסיר הנזור שהוא ב' שרשים ותוסיף אותם בצד השני עם הח' שרשים |
|
|
תשוב השאלה גרע ממון ועשרה שרשים מב' ממונות |
|
גרע ממון מב' ממונות כשלמים |
|
תשוב השאלה עוד גרע עשרה שרשים מממון גרע באות הנזורות יהיה ממון עשרה שרשים |
|
|
משל אחר גרע ממון פחות עשרה שרשים ממעוקב וכ"א |
|
תוסיף הנזור עם המעוקב וכ"א |
|
תגרע באות הנזורות |
|
|
יהיה היוצא מעוקב ועשרה שרשים וכ"א פחות ממון |
|
|
משל אחר גרע שני ממונות וכ"ה ממעוקב פחות ט' שרשים |
|
תוסיף הנזור עם הב' ממונות וכ"ה |
|
|
תשוב השאלה גרע ב' ממונות וט' שרשים וכ"ה ממעוקב |
|
תגרע באות הנזורות |
|
|
יהיו מעוקב פחות ב' ממונות וט' שרשים וכ"ה |
|
|
משל אחר לשני הצדדין נזורים גרע ו' שרשים פחות י"ב מממון פחות ט"ו |
|
תוסיף הנזור שבצד האחד שהוא ט"ו בצד השני |
|
והנזור שבצד השני שהוא י"ב תוסיף אותו בצד האחר |
|
|
תשוב השאלה גרע ו' שרשים וט"ו מממון וי"ב |
|
תקח י"ב מן הט"ו ותגרעם מן היב' השלמים |
|
תשאר השאלה גרע ו' שרשים |
|
|
משל אחר גרע ממון פחות ו' שרשים ממעוקב פחות כ"ד |
|
תסיר כל נזור מן הצד ותוסיף אותו בצד השני |
|
|
תשוב השאלה גרע ממון וי"ד ממעוקב וששה שרשים |
|
תגרע באות הנזורות |
|
|
יהיו מעוקב וששה שרשים פחות ממון וי"ד |
|
משל אחר לנזור ובלתי נזור |
|
|
גרע ממון פחות ז' שרשים מב' ממונות |
|
תסיר הנזור ותוסיף אותו עם הב' ממונות |
|
|
תשוב השאלה גרע ממון מב' ממונות וז' שרשים |
|
תגרע כשלמים ממון מב' ממונות |
|
|
[76]ישאר ממון וז' שרשים |
|
|
משל אחר ממון רשים פחות ה' ממון |
|
תסיר הנזור ותוסיף אותו עם הממון |
|
|
תשוב השאלה גרע ב' שרשים ממון וה' |
|
תגרע באות הנזורות |
|
|
ישאר ממון וה' פחות ב' שרשים |
| the subtractive in the equation should be the smaller species | ודע כי אע"פ שהנכון והנהוג הוא להיות הנזור בשאלה המין הקטן מן המין הגדול |
for example:
|
כמו ממון פחות שרשים |
|
וממון פחות מספר |
|
ושרשים פחות מספר |
|
ומעוקב פחות כלם עכ"ז |
yet, cases such as:
are possible, provided that the roots are roots of the square and the squares are squares of the cube. |
אם ירצה השואל לשאול מספר שרשים פחות ממון או מספר ממונות פחות מעוקב אפשר הוא אבל יהיו תמיד שרשים משרשי הממון והממונו' ממוני המעוקב |
|
אלא שהשרשים יותר מממוני המעוקב |
|
כמו עד"מ עשרה שרשים מג' בממון פחות ב' ממונות מן הממון ההוא |
|
|
כי ישארו לפי זה ד' שרשים |
| although this is not according the common procedure, the method of restoring the equation to one of the six types of canonical equations is the same | ואע"פ שאין הולך על המנהג הנהוג עכ"ז הדרך בהשבת השאלה אל אחד מהו' מעשים אחת היא |
|
|
ונמשיל משל אחר לזה ו' שרשים פחות ממון ישוו עשרים פחות ד' שרשים |
|
תסיר הנזור מכל צד ותוסיף על השני |
|
|
תשוב השאלה י' שרשים ישוו ממון ועשרים |
| [al-Bannāʼ] said: the procedure for equalized [sides of an equation] that include subtractives is the same. | אמר וכן המעשה במשתוים כשיהיה ביניהם נזורות |
| the procedure - adding the subtractives of each side to both sides, but not subtracting, because there is no need for subtraction in the equalization, but for confrontation | פי' וכן המעשה חוזר אל אומרו שתוסיף נזורות כל צד על שני צדדין לא על אמרו ואז תגרע כי אין צורך בהשוואה אל גרעון כי אם הקבלה כמו שכבר נזכר |
| this is the same as saying: "restoring the subtractive to additive by equalization" | וזה שאמר פה המחבר כבר נתבאר כשפרשנו אמרו בהשוואה תשלים החסר לנוסף |
| meaning that the subtractive side is restored by removing the subtractive and adding it to the other side, since by this the sides are equalized | שפי' הצד החסר ר"ל הנזור תשלימנו כשתסיר הנזור ותוסיפנו בצד השני כי בזה ישתוו הצדדין |
| when there are subtractives on both equalized sides, i.e. one side equals the other - removing the subtractive from the one side and adding it to the second side; removing the subtractive from the second side and adding it to the one side - and by that the sides are equalized | ואמר עתה כי כשיהיה הנזורות בשני הצדדין במשתוים ר"ל שהאחד ישוה לשני שתעשה כמו שזכר פה בגרעון שתסיר הנזור מן הצד האחת ותוסיף בשני וכן תסיר הנזור מן הצד השני ותוסיף אותו בצד האחד ובזה ישתוו |
|
|
והמשל ג' ממונות פחות ח' מן המספר ישוו ד' ממונות פחות ו' שרשים |
|
תסיר הח' מן הצד האחד ותוסיף אותם עם הד' ממונות |
|
ותסיר הו' שרשים ותוסיף אותם עם הג' ממונות |
|
|
תשוב השאלה ג' ממונות וששה שרשים ישוו ד' ממונות וח' |
|
תקביל בשתסיר ג' ממונות מד' |
|
|
ישאר ממון וח' ישוו ששה שרשים |
|
והוא המין השני מהשלשה המורכבים |
is the subtractive species
![\scriptstyle{\color{blue}{-\left[6x-\left(4x-15\right)\right]=-\left(2x+15\right)}}](/mediawiki/images/math/3/7/0/3706f43575674810725683b3f50c8367.png)
for 
Chapter Four: Multiplication of algebraic expressions |
השער הד' בהכאה וידיעת המוסד והשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Degree and exponent of algebraic species | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כבר פרשתי מהו המוסד והשם בשלמים כי הרוצה לכתוב מדרגות מהמספר יכתוב אותם על ידי המוסד והרוצה לדעת המדרגה ידע אותה מצד השם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן בזה כשתרצה לכתוב דברי' תכתוב מספרם ועליהם מוסד הדברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתרצה לכתוב ממונות תכתוב את מספרם ועליהם מוסד הממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן המעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתמצא אחד מהם ותרצה לדעת אי זה מדרגה היא אם דברים או ממונות וזולת זה תראה הכתוב עליה ותדע שמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
the exponents:
|
אמ' אמנם המוסד הנה מוסד הדברים אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסד הממונות שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסד המעוקבים שלשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
the names:
|
ואמנם השם הנה שם האחד דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושם השני' ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושם השלשה מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומה שאחר זה שלשה לכל מעוקב ושנים לממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [the root is a root of a square, the cube is a product of a root by a square ?] | פי' כבר ידעת כי הדבר שרש הוא מרובע מה והממון הוא מרובע מה והמעוקב הוא מהכאת שרש במרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן השרש הוא מדרגה ראשנה ומוסדו סימן א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמרובע הוא מדרגה שנית והוא הממון וסימנו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמעוקב מדרגה שלישית וסימנו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Example:
|
והמשל מספר ב' יהיה שרש והוא דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתכה אותו בעצמו יהיו ד' והוא מרובע והוא ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתכה השרש שהוא ב' במרובע שהוא ד' יהיו ח' והוא מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלה הם ג' מדרגות וכל השאר מורכבות מהן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי אם תכה השרש במעוקב יהיו י"ו וזה כאלו הכית המרובע שהוא ד' בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי מוסד הממון ב' ולממון השני ב' יהיו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזהו מה שאמר המחבר ומה שאמר זה שלשה לכל מעוקב ושנים לממון ר"ל המורכבים תראה כמו ממונות בהרכבה ותתן לכל ממון ב' ותראה כמה מעוקבים ותתן לכל מעוקב ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן אם תכה המרובע שהוא ד' במעוקב שהוא שמנה יהיה היוצא ל"ב ויקרא ממון מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תתן לממון ב' ולמעוקב ג' יהיה הסימן ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תכה המעוקב שהוא ח' בעצמו יהיו ס"ד ויקרא מעוקב מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תתן לכל מעוקב ג' יהיה הסימן המוסד ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ? | והנך רואה כי לא תשמש בכל המוסדים כי אם א'ב'ג' בלבד יותר [...] אלה עם אלה זהו שאמרנו שהם מוסד מעוקב כמו כן אם תרצה ממון ממון ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| the rule is based on the classification of four types of numbers: | והכלל בזה הוא כי המספרים בזה הם על ד' פנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יש מספר יחלק בשנים ולא יחלק בג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו ארבעה ושמנה ועשרה והדומים להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר ימצאו אלה סימן למוסדם היה ההשנות בהרכבה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הד' ממון ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והח' ממון ממון ממון ממון וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויש מספר יחלק על ג' ולא יחלק על שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו ט' וט"ו וכ"א והדומים להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאשר ימצאו אלה סימן למוסד יהיה ההשנות בהרכבה במעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויהיו הט' מעוקב מעוקב מעוקב וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויש מספר יחלק על ב' ועל ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו ו' וי"ב וי"ח והדומים להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאשר ימצאו אלה לסימן המוסד יהיה ההשנות כפי מה שתרצה הן בממונות הן במעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו שאמרנו כי אם תרצה תאמר ממון ממון ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויש מספר שיחלק קצתו לב' וקצתו לג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו ה' וז' וי"א והדומים להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשימצאו אלה לסימן המוסד תאמר בה' ממון מעוקב או מעוקב ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובז' תאמר ממון ממון מעוקב או מעוקב ממון ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[77]ובי"א אם תתחיל בג' מעוקב מעוקב מעוקב ממון ואם תתחיל ב' תאמר ממון ממון ממון ממון מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמנם בז' וי"ג אין ראוי לך שתתחיל במעוקב כי יהיה הנשאר בהם א' שהוא מוסד השרש והשרשים הם משתמשים בהם בהרכבה ולכן תתחיל בהם בב' וישארו ג' שהוא מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והקש על זה ובזה תדע המוסד והשם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שאם רצית לכתוב ד"מ כ"ה ממוני ממונות הנה תכתוב הכ"ה ועליהם ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם מצאת אותם כתובים תדע כי הכ"ה שמם ממוני ממונות וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Exponent of a product | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [al-Bannāʼ] said: (exponent of multiplicand) + (exponent of multiplier) = exponent of the product
|
אמר וכאשר תכה אלה המינים קבץ מוסד המוכה ומוסד אשר בו תכה יהיה חבור המוסדים מוסד ליוצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פי' דע כי מה שנזכר למעלה שסימן השרשים ש' וסימן הממונות מ' והמעוקבים ע' הוא להכיר אותם בלבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי ההכאה והחלוק וכל שאר העניינים היו שם כשלמי' אמנם ההכאה פה והחלוק אינו ע"ד השלמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי אינו הכאת מספר במספר בלבד כאשר שם רק הכאת כל מדרגה בעצמה או בזולתה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן המוסד פה כדי לדעת היוצא בהכאה והיוצא בחלוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לכן אמר כי מן המוסד תדע כשתכה מין מן המינים בעצמם או בזולתם מהו היוצא בהכאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שאם תכה דבר בדבר הנה מוסד המוכה א' וכן מוסד אשר תכה בו והוא א' וכשתקבץ המוסדים יהיו ב' והם מוסד הממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן תדע כי הכאת דבר בדבר היוצא מן ההכאה ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תכה דבר שמוסדו א' בממון שמוסדו ב' יהיה המחובר מן המוסדים ג' שהוא מוסד מעוקב והוא היוצא מן ההכאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תכה דבר שמוסדו א' במעוקב שמוסדו ג' יהיו ד' וזה מוסד ממון ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם הכית ממון שמוסדו ב' בממון שמוסדו ב' יהיה המקובץ מן המוסדים ד' והוא מוסד ממון ממון ג"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן תדע כי היוצא מהכאת ממון בממון הוא ממון ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הכית ממון שמוסדו ב' במעוקב שמוסדו ג' יהיו המוסדים ה' והם מוסד ממון מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן תדע כי שם היוצא מן ההכאה ממין מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הכית מעוקב שמוסדו ג' במעוקב שמוסדו ג' ג"כ יהיו במוסד' ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן תדע כי שם היוצא מן ההכאה מעוקב מעוקב או אמור ממון ממון ממון וכן כל הדומה לזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| the product of a number by an algebraic species is of that same species | אמ' וכאשר תכה מספר באחד מאלה המינין היוצא אותו המין בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פי' אחר שזכר הכאת השרשים והמרובעים והמעוקבים שיש להם מוסדים זכר עתה הכאתם כלם עם המספרים אשר אין הם מוסד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי המספר אין לו מוסד כמו שנזכר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמר כי כל אחד מאלה שתכה אותו עם מספר יהיה שם היוצא הוא בעינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם הכית דברים במספר יהיה היוצא דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הכית ממונות במספר היוצא ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם הכית מעוקבים במספר היוצא מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| example:
|
והמשל ט' זוזים בשני ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
היוצא י"ח והם ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ואם הכית אותם בשני דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
היוצא י"ח דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ואם הכית אותם בשני מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
היוצא י"ח מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכן כל הדומה לזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
when there is no number in the equation - such as  , or  - the equation is reduced by subtracting the lowest exponent from each of the exponents
|
אמ' וכאשר תשוה בין ממוני ממונות לממונות ומעוקבים לדברים או הדומה לזה ולא יהיה עמך מספר גרע פחות המוסדים ממוסד כל אחד מהם והנשאר הוא השבת השאלה השוה קצתה עם קצת לפי מה שהיה ההשואה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פי' בעבור כי ההשואה הנזכר בתחלת זה המאמ' בשלשה מינים הנפרדים ושלשה המורכבים אין בהם ממוני ממונות ומעוקבים ולא שאר המדרגות כי ממנות ושרשים ומספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתן עתה הדרך כשיבאו בשאלה מן השאלות מעוקבים וממוני ממונות וממונות ודברים ישוו קצתם לקצת איך תו[שב] השאלה עד הששה הנזכרים בתחלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמרו ולא יהיה עמך מספר ר"ל כי תנאו הוא בזה המעשה שלא תהיה בשאלה מספר כי הוא מצוה לגרוע פחות המוסדים מכל ההשואה והמספר אין לו מוסד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובכלל כשתהיה בהשואה עם המדרגות האלה מספר א"א להשיבה למעשים הנזכרים ולא תודע ע"י ההשלמה וההקבלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמנם כשתהיה ההשואה בלא מספר הנה המעשה בזה להשיבה אל אחד הששה פנים הוא שתסיר פחות כל המוסדים והנשאר תשיב אותו על דרך ההשלמה וההקבלה אל הפנים הששה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובכלל בזה המעשה צריך כי כשתסיר המוסד הפחות מכל המוסדים שלא ישאר בשאלה מעוקב וכ"ש שאר המדרגות העליונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בעבור כי כשתסיר פחות המוסדים ממקומו ישאר מקומו מספר וכבר הותנא שלא תהיה בשאלה מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל ממון ממונות ישוה ד' מעוקבים וי"ב ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כבר ידעת כי מוסד ממון ממונות הוא ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסד המעוקבים ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסד הממונות ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה הב' הוא הפחות המוסדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתגרענו מן הי"ב ממונות ישארו בלא מוסד ויהיו י"ב זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כשתגרע ב' ג"כ משלשה מוסד המעוקבים ישאר אחד והוא מוסד השרשים הנה ד' מעוקבים יהיו ד' שרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתגרע ב' מן ד' שהוא מוסד ממון ממונות ישאר ב' והם מוסד הממון הנה ממון ממונות יהיו ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והנה שבה השאלה ממון ישוה ד' שרשים וי"ב זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והוא הששי מן הששה פנים והוא השלישי מן המורכבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשתעשה לפי הנזכר שם תקח חצי השרשים שהוא ב' [תרבענו ויהיו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והממון ל"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ויהיה לפי זה ממון הממונות אלף רצ"ו ישוה ד' מעוקבים וי"ב ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכל מעוקב לפי זה רי"ו מהכאת הו' שהוא השרש בל"ו שהם הממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וד' מעוקבים יהיו תתס"ד וי"ב ממונות הם תל"ב יהיו כלם אלף רצ"ו והקש על זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
[79]משל שני ממון ומעוקב ישוו י"ב שרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה הא' שהוא מוסד השרשים הוא פחות המוסדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתגרענו מכל מוסדי ההשואה ישוב המעוקב ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והממון שרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשרשים מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ותהיה השאלה ממון ושרשו י"ב ישוו זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והוא הראשון משלשה פנים המורכבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשתעשה לפי הנזכר שם תקח חצי מספר השרשים וזה חצי אחד תרבענו יהיה רביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והממון ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
הנה הממון שהוא ט' ושרש שהוא ג' הם ישוו הי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ויהיה לפי זה המעוקב כ"ז מהם הג' שהוא השרש בט' שהוא הממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמעוקב מקובצים הם ל"ו וכן הם י"ב שרשים כל שרש ג' הם ל"ו והקש על זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| the product of additives or subtractives one by the other = additive the product of additive by subtractive = subtractive |
אמ' והכאת הנוספים או החסרים האחד מהם באחר נוסף והכאת הנוסף בחסר חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פי' כבר ידעת כי השלם הוא המדרגה לבדה כמו ממון או דבר או מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכבר נזכר כשתכה שלם עם שלם היוצא שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי הכאת ממון בממון היוצא ממון ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והכאת ממון בשרש היוצא מעוקב וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנוסף המורכב משני שלמים או יותר כמו ממון ושרש אל ממון ומספר וכדומה לזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| compound degree × compound degree = additive | ואמר המחבר כי כשתכה מדרגה מורכבת עם מדרגה מורכבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאלו תאמר תכה ממון ומספר בממון ושרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שהיוצא ג"כ נוסף כי היוצא מזה ממון ממונות והמעוקב והממון ושרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמעשה בזה שתכה כל אחד מחלקי המורכב בכל אחד מחלקי השני ותקבץ על היוצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה במשל הנזכר תכה ממון עם ממון יהיה ממון ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכה ממון עם שרש יהיה מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכה מספר בממון יהיה ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכה ממון בשרש יהיה שרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותקבץ הכל יהיה היוצא ממון ממונות ומעוקב וממון ושרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיה היוצא מהכאת החלקים בחלקים מה שידמה לאחר תקבצם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל בזה תכה ממון ומעוקב בממון ומעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתכה ממון עם ממון יהיה ממון ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתכה ממון במעוקב היוצא ממון מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד תכה ג"כ ממון במעוקב יהיה ממון ומעוקב ג"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכה מעוקב במעוקב יהיה מעוקב מעוקב או ממון ממון ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והוא ביוצא יש דומה ממון מעוקב לממון מעוקב לכן תקבצם ותאמר שני ממוני מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויהיה היוצא ממון ממון ממון ממון ממון וב' ממוני מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כל היוצא באלה ההכאות הם מדרגות נוספות ר"ל מורכבות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
זהו אמרו והכאת הנוספים אחד מהם באחר נוסף ר"ל היוצא יהיה ג"כ נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והחסרים כבר ידעת שהם הנזורים והם הפך הנוספים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי תאמר ד"מ ממון פחות שרש או שרש פחות זוז וכן כל הדומה לזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתכה זה עם זה אמר המחבר כי היוצא מן ההכאה יהיה ג"כ נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל דבר פחות עשרה זוזים בדבר פחות עשרה זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
יהיה היוצא ממון ומאה זוז פחות עשרה דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה זה היוצא נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמעשה בזה שתכה דבר בדבר יהיה ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ותכה י' זוזים בי' זוזים יהיו ק' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ותכה דבר בפחות עשרה זוזים יהיו עשרה דברים חסרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ג"כ תקבץ הכל יהיו ממון וק' זוזים פחות עשרים דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתן לך משל תבין זה הניח שהדבר ההוא מספר ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשתכה ל' בל' יהיו תת"ק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשתכה עשרה בעשרה יהיו מאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
הנה הכל אלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
תכה הל' בפחות י' יהיו ש' פחותים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכן הל' בי' יהיו ש' פחותים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
תקבץ יהיו ת"ר פחותים מאלף ישארו ת' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכן יהיה הדבר שוה אם תקח הדבר שהוא ל' בהנחה ותחסר מהם הי' שהם פחות ישארו כ' וכן בצד השני ישארו כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והבן זה ושמרהו כי נוהג הרבה בשאלות ר"ל להכות הנוסף עם הנוסף והחסר עם החסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והחלק השלישי והוא הכאת הנוסף בחסר אמר כי היוצא הוא חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל דבר פחות י' זוזים בדבר וי' זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
היוצא ממון פחות ק' זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והדבר היוצא חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמעשה בזה שתכה דבר בדבר יהיה ממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ודבר בעשרה זוזים פחותים יהיו עשרה דברים חסרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ותכה דבר בעשרה זוזים הנוספים יהיו עשרה דברים נוספים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
תכה עשרה זוזים פחותים בעשרה הנוספים יהיו ק' זוזים חסרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
תסיר עשרה דברים הנוספים כנגד החסרים העשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
יהיה הנשאר ממון פחות ק' זוזים והקש על זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כשתכה שלם עם שלם יהיה שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושלם עם נוסף נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושלם עם החסר חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתניח שדבר שלשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
יהיה הממון תת"ק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ותסיר מהם הק' החסרים ישארו ת"ת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכן אם תסיר הי' מן הל' ישארו כ' ותוסיף הי' עם הל' יהיו מ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנכון בפירוש דברי החכם המחבר כמו שאמרתי בתחלת הספר כי הוא יקרא השלם נוסף והנזורות חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמרו הכאת הנוספים בנוספים נוסף זה מבואר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן הכאת החסר בחסר יהיה ג"כ נוסף כי הכאתם מצד היותם שלמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והכאת השלם בחסר נראה גם שהיוצא חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל בזה מה שהמשלתי דבר פחות י' זוזים בדבר פחות י' זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכה דבר בדבר וזו היא הכאת הנוסף בנוסף יהיה ממון שהוא ג"כ נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכה עשרה זוזים בי' זוזים וזו היא הכאת חסר בחסר כי הזוזים הם חסרים אבל בהכאתם עתה הם כשלמים הנוספי' [80]והיוצא ק' זוזים נוספים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ תכה הדבר בי' זוזים הפחותים והדבר השני בי' זוזים הפחותים יהיו עשרים דברים חסרי' וזו היא הכאת נוסף בחסר והיוצא חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ תקבץ ההכאות ותאמר ממון וק' זוזים פחות עשרה דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והכלל בכל זה כי בכל מקום שתכה פחות כך בפחות כך תחשוב כאלו מלת הנזורות שהיא פחות איננה שם והיוצא מהם תקיימנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתכה נוסף בחסר היוצא יהיה חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו שראית במשל כל זה הוא הנכון בפי' דברי המחבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואמנם הפירוש הראשון ואע"פ שאינו נאות לדברי המחבר כל מה שנזכר ובמשליו למוד ממנו ועשה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Multiplication of degrees by degrees [= polynomial by polynomial] | ומנהג כשנרצה להכות מדרגות במדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לכתוב באותם בב' שטות זו תחת זו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדי השטה העליונה למעלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדי התחתונה למטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל רצית להכות ג' מעוקבים ושבעה ממונות ועשרה דברים בט' מעוקבים וששה ממונות וה' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתבנום כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ עשינו למטה שלש שטות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
האמצעית לכתוב בה המוסדים על סדר ר"ל שנתחיל בגדול ונשלים בקטון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובשטה התחתונה נכתוב היוצא מהכאת הנוספים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובעליונה היוצא מהכאת החסרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל אחת תחת המוסד הראוי לו או למעלה כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והתחלנו במוסדים בו' כי הוא הגדול בהכאה הזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובסוף עשינו סיפרא כי כן ראוי כשיש מספר בהכאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ תכה ג' בט' היוצא כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקבצנו מוסדיהם שהם ו' לכן כתבנו הכ"ז תחת הו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ הכינו ג' בו' הם י"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ה' לכן כתבנום תחת הה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
אח"כ הכינו ג' בה' הם טו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ד' לכן כתבנום תחת ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשלמו הכאות ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
נשוב אל הז' נכה אותה בט' יהיו ס'ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם מקובצים ה' לכן כתבנום תחת הה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ הכינו ז' בו' היו מ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם מקובצים ד' ולכן כתבנום תחת הד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ הכינו ז' בה' היו ל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ג' כתבנום תחת הג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשלמה הכאת הז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשוב אל הי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
נכה אותה בט' היו צ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ד' ולכן כתבנו הצ' תחת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ הכינו י' בו' היו ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ג' כתבנו הס' תחת הג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ הכינו י' בה' היו נ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ב' כתבנו הנ' תחת הב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ קבצנו כל מין עם מינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והיה היוצא כ"ז ממוני ממונות ופ"א ממוני מעוקבים וקמ"ז ממונות ממונות וצ"ה מעוקבים ונ' ממונות כתבנו אותם כל מין תחת מינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
משל אחר רצית להכות ב' ממונות פחות ג' דברים בג' מעוקבים פחות ד' ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בזו הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
הכינו ב' בג' והם נוסף בנוסף או אמור שלם בשלם היו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקבוץ מוסדיהם ה' לכן כתבנום [תחת הה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ הכינו ב' בפחות ד' היו ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הד' חסרים לכן כתבנום למעלה][82] למעלה מן הד' כי קבוץ מוסדיהם ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ הכינו פחות ג' בג' היו ט' חסרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ד' לכן כתבנום על הד' ג"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ הכינו פחות ג' בפחות ד' כאלו לא היתה שם מלת הנזורות והיו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ג' לכן כתבנום תחת הג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ קבצנו כל מין עם מינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והיה היוצא ו' ממונות מעוקבים פחות י"ז ממוני ממונות וי"ב מעוקבים נוספים כתבנום מתחת כל מין למינהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
משל אחר רצית להכות ה' מעוקבים וג' ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כתבנום בזו הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
הכינו ה' בד' היו כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ה' לכן כתבנום למעלה מן הד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
א"כ הכינו ג' בפחות ב' היו ו' חסרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומוסדיהם ג' לכן כתבנום למעלה מן הג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ קבצנו המינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומצאנו תחת הה' כ' כתבנום למטה והם עשרים ממוני מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותחת הד' מצאנו י"ב ולמעלה י' חסרים לכן גרענו כנגדם מן הי"ב הנוספים ונשארו ב' נוספים כתבנום למטה והם ממוני ממונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועל הג' מצאנו ו' הם חסרים לכן כתבנו למטה פחות ו' והם מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
נמצא היוצא כ' ממוני מעוקבים וב' ממוני ממונות פחות ו' מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| general rule: when there are [coefficients] numbers written above and below, i.e. subtractives and additives - the smaller is subtracted from the larger, and the remainder is written on the bottom row | וכן תעשה תמיד כשנמצא כתוב למעלה ולמטה שהם חסרים ונוספי' תגרע המעט מן הרב ותכתוב למטה הנשאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם נוספים כתוב אותם סתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הם חסרים כתוב אותם עם מלת הנזורות |
]
]
]
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[x\times\left(-10\right)\right]+\left[x\times\left(-10\right)\right]=-20x}}](/mediawiki/images/math/d/d/8/dd81640b1c0ee5955f45c72598c85910.png)
:
Chapter Five: Division of algebraic expressions |
השער הה' בחלוק |
[al-Bannāʼ] said: when a species is divided by a lower species:
|
אמר כאשר תחלק מין מאלה המינין על השפל ממנו גרע ממוסד המחולק מוסד הנחלק עליו והנשאר הוא מוסד היוצא מן החלוק |
|
פי' כבר ידעת כי השפל שבמינים שיש להם מוסד הוא השרש ואחריו עליון מרובע הוא הממון ואחריו המעוקב וכן כלם |
|
וידעת בחלוק השלמים כי החלוק על שני פנים |
|
חלוק מספר גדול על מספר קטן או אמור מספר עליון על מספר שלם וזה יקרא חלוק בסתם |
|
והשני חלוק מספר קטן על מספר גדול ויקרא קריאת שם |
|
וזה השני אינו נוהג בשערים האלה |
|
וזה יודע מהתנאי שהתנא המחבר פה בידיעת היוצא מן החלוק שתגרע ממוסד המחולק מוסד הנחלק עליו |
|
כי זה יחייב שיהיה מוסד הנחלק עליו קטן ממוסד המחולק |
|
וכן יאמר המחבר לפנים שלא יחלק השפל מן המינים על העליון |
|
ואמרו כאשר תחלק ר"ל שתחלק בחלוק השלמים ר"ל מספר על מספר אלא שיהיה [86]המחולק עליון והנחלק עליו שפל |
|
|
והמשל רצית לחלק עשרה ממונות על ה' שרשים |
|
תחלק עשרה על ה' כמו בשלמים יהיה היוצא בחלוק ב' |
|
ולדעת מה הם אלה הב' גרע ממוסד המחולק שהוא ממונות והמוסד ב' מוסד הנחלק שהוא שרשים והמוסד א' ישאר א' והוא מוסד השרשים |
|
|
הנה הב' שיצאו בחלוק הם ב' שרשים |
| Check: multiplication dividend = result of division × divisor |
ואם תרצה בחינת זה כבר ידעת כי מבחינות החלוק שתכה היוצא בנחלק יצא המחולק |
|
|
וכן בזה המשל הכה היוצא שהוא ב' שרשים בה' שרשים שהוא הנחלק עליו יהיה עשרה ומוסדיהם ב' הנה הם עשרה שרשים כמו המחולק |
|
|
וכן הדין אלו היה עשרה מעוקבים על ה' ממונות |
|
כי היוצא מן החלוק ב' |
|
וכשתגרע מוסד הממונות ממוסד המעוקבים שהוא ג' ישאר א' והוא מוסד השרשים |
|
|
הנה השנים שיצאו בחלוק ב' שרשים |
Check:
|
ואם תכה אותם בה' ממונות שהיה הנחלק עליו יהיו עשרה |
|
ומוסד השרשים א' ומוסד הממונות ב' הנה מוסד העשרה ג' והוא מוסד המעוקבים |
|
|
לכן העשרה הם מעוקבים והם המחולק |
|
ואם היה המשל מעוקבים על שרשי' היה היוצא בחלוק ממון |
|
כי מוסד השרשים א' ומוסד המעוקבים ג' וכשתגרע אחד מג' ישארו ב' והם מוסד הממונו' והקש על זה |
| species ÷ same species = number | אמ' וכאשר תחלק מין מהם על מין כמוהו היוצא מספר |
|
פי' כשתחלק שרשים על שרשים |
|
ותגרע מוסד הנחלק עליו ממוסד המחולק לא ישאר כלום |
|
ולכן היוצא בחלוק הוא מספר שאין לו מוסד |
|
|
והמשל עשרה שרשים על חמשה שרשים |
|
|
היוצא בחלוק שנים והם זוזים |
|
כי שרש הנחלק עליו א' וכן שרש המחולק א' וכשתגרע א' מא' לא ישאר כלום |
|
וכן ממון עם ממון ומעוקב על מעוקב וכן כלם |
| species ÷ number = same species | אמ' וכאשר תחלק אחד מאלה המינין על המספר היוצא אותו המין בעינו |
|
פי' בעבור כי המספר אין לו מוסד כשתחלק עליו שום מין מאלו אין לנחלק עליו שהוא המספר מוסד שתגרענו ממוסד המחולק לכן ישאר מוסד המחולק במקומו |
|
|
והמשל י"ב מעוקבים על ד' זוזים |
|
|
היוצא ג' מעוקבים |
|
|
וכן ט"ו שרשים על ג' זוזים |
|
|
היוצא ה' שרשים וכן כלם |
| if there are subtractives in the dividend, each of the subtrahends and the minuend should be divided by the divisor, then the quotients of the subtrahends are subtracted from the quotient of the minuend and what remains is the result of division | אמ' ואם היה במחולק נזורות חלק כל א' הנזור ואשר ממנו הנזורות על הנחלק עליו וגרע היוצא מאשר ממנו הנזורות ומה שיהיה הוא היוצא מן החלוק |
|
פירו' המחבר יזכר בסמוך כי לא יתחלק שום מין על מין שיש בו נזורות |
|
אבל המחולק אע"פ שיהיה נזור יתחלק |
|
ונתן הדרך בזה שתחלק הנזור לבדו על הנחלק וכן אשר ממנו הנזורות וא"כ תגרע היוצא מן הראשון מן היוצא מן השני והנשאר הוא המבוקש |
|
|
המשל בזה רצית לחלק ד' ממונות פחות ו' שרשים על שני שרשים |
|
וחלק הנזור שהם ו' שרשים על הנחלק שהם ב' שרשים יהיה היוצא ג' זוזים |
|
א"כ נחלק אשר ממנו הנזורות והוא ד' ממונות על הנחלק שהוא ב' שרשים והיה היוצא ב' שרשים |
|
|
[גרע היוצא מן הראשון שהוא ג' זוזים מן היוצא מן השני שהוא ב' שרשי' |
|
|
יהיה היוצא ב' שרשי' פחות ג' זוזים][87] |
Check: multiplication
|
פחות ג' זוזים שהוא היוצא מן החילוק בנחלק עליו שהוא ב' שרשים על הדרך שידעת בשער ההכאה יהיה היוצא ד' ממונות פחות ג' שורשים והוא המחולק והקש על זה |
| a lower species should not be divided by a higher species | אמ' ולא יחלק השפל מן המינין על העליון |
|
פי' זה כבר נתבאר בתחלת זה השער |
| [an algebraic species] should not be divided by a subtractive | אמ' ולא יחלק על הנזור ממנו |
|
פי' כי הנחלק עליו לא יהיה הנזור ממנו |
|
והסבה בזה כי כבר ידעת כי גדר החלוק לפי מה שכתב המחבר בשער החלוק הוא התכת המחולק אל חלקים שוים יהיה מספרם כדמות מה שבנחלק עליו מן האחדים וכבר בארתי שם זה הגדר |
|
ויתחייב ממנו ידיעת אחדי הנחלק עליו וכל אלה המינין שבשערים האלה הם סתם |
|
וכשיהיה המין נזור אין אנו יודעים מה הנשאר בנזור ממנו כדי שנחלק על הנשאר ההוא |
|
והמשל אם היה הנחלק ממון פחות שני שרשים |
|
הנה כשנסיר שני שרשים מן הממון ולא נדע כמה שרשים נשארו בממון כדי שנחלק עליו |
|
וכן בכל המינין וזה מבואר |
| אמ' ופה נשלם מה שרצינו והשבח לאל יתעלה ויתברך | |
| פי' נתן שבח לשם יתעלה אשר עזרו להשלים כונתו | |
| כי המשכילים המחברים ישמחו בהשלימם חבורם ויודו לשם ית' אשר חפץ בהם ועזרם להניח להם שם יקר במציאות | |
| ואנחנו מהללים לאלהי ישראל המרומם על כל ברכה ותהלה[note 15] שעזרנו על באורו והוא יעזרנו ברחמיו על דבר כבוד שמו ויצילנו ויספר על חטאתינו למען שמו[note 16] הגדול והנורא ית' ויתעלה אמן |
]
as integers
, cube by cube 
, and so on
Additional Segment |
|
| The commentator declares that his source for the following problems is one of the Arab sages, and that these problems involve the six types of restoration [= the six types of canonical equations] | [88]אמר המפרש ראיתי לכתוב בכאן שאלות מצאתים לאחד מחכמי ישמעאל הולכות על ששה מיני ההשלמה והם אלו |
|
הראשנה עשרה חלקנו אותם לשני חלקים והכינו החלק האחד בעצמו |
|
|
המעשה בזה שתשים החלק האחד דבר |
|
|
וישאר החלק השני עשרה פחות דבר |
|
|
תכה הדבר שהוא החלק האחד בעצמו יהיה היוצא ממון |
|
|
עוד תכה הדבר שהוא החלק האחד בעשרה פחות דבר שהוא החלק השני יהיה היוצא עשרה דברים פחות ממון |
|
|
תכה אותם בד' כי כן אמר בשאלה שהכאת החלק בעצמו יהיה שוה לזה ד' פעמים |
|
|
יהיה היוצא מ' דברים פחות ד' ממונות ישוו ממון |
|
|
תשלים ותקביל תשלים המ' דברים כשתוסיף הד' ממונות על הממון |
|
|
יהיו לך ה' ממונות ישוו מ' דברים |
|
תחזיר אותם לממון כמו שידעת כשתחלק הכל על ה' |
|
|
יצא בחלוק ממון ישוה ח' דברים |
|
וזהו המין הראשון מששה מיני ההשלמה |
|
|
תעשה כמו שתכתוב שם שתחלק מספר השרשים על מספר הממונות יהיה היוצא ח' והוא שרש הממון והוא הדבר אשר הכית בעצמו שהוא החלק האחד מן העשרה ששאל |
|
|
ולכן החלק השני הוא ב' |
|
וכשתכה ח' בעצמו יהיו ס"ד |
|
|
וכשתכה ב' בח' יהיו י"ו וס"ד הוא ד' פעמים י"ו כמו ששאל |
|
השנית עשרה חלקנום לשני חלקים והכינו עשרה בעצמם |
|
|
המעשה בזה תשים החלק האחד דבר |
|
|
וישאר החלק השני עשרה פחות דבר |
|
|
תכה העשרה בעצמם יהיו מאה |
|
|
ותכה הדבר שהוא אחד מן החלקים בעצמו ג"כ יהיה ממון |
|
|
תכה הממון י"ו פעמים |
|
|
יהיו י"ו ממונות ישוו המאה |
|
וזה המין השני מן ההשלמה |
|
|
תעשה כמו שידעת שם שתחלק המאה על מספר הממונות יהיה היוצא ששה ורביע והוא הממון |
|
|
ושרשו ב' וחצי והוא החלק האחד מן העשרה |
|
|
והחלק השני שבעה וחצי |
|
וכשתכה ב' וחצי בעצמם יהיו ששה ורביע וכשתכה ו' ורביע י"ו פעמים יהיו מאה והוא המבוקש |
|
השלישית עשרה חלקנום לשני חלקים וחלקנו האחד על השני |
|
|
המעשה בזה שתשים החלק האחד |
|
|
והשני עשרה פחות דבר |
|
|
חלק עשרה פחות דבר על הדבר ותניח שהחילוק היוצא ממנו ד' כמו שאמר בשאלה |
|
|
וכשתכה אלה הד' שיצאו בחלוק בדבר שעליו חלקת יהיה היוצא ד' דברים והם במקום העשרה פחות דבר כלומר ישוו אותם |
|
השלם והקבל כשתשלים העשרה ותוסיף הדבר עם הד' דברים |
|
|
יהיה לפי זה ה' דברים ישוו עשרה |
|
וזהו המין השלישי מן הששה מיני ההשלמה |
|
|
תעשה כמו שידעת שם שתחלק העשרה על הה' דברים יצא בחלוק ב' והוא הדבר שהוא החלק האחד |
|
|
והחלק השני לפי זה ח' |
|
וכשתחלק ח' על שנים היוצא ד' והוא המבוקש |
|
הרביעית עשרה חלקנום לשני חלקים והכינו החלק האחד בעצמו והשני הכינוהו בתשעה והם שוים |
|
|
והמעשה בזה שתניח החלק האחד דבר |
|
|
וישאר החלק השני עשרה פחות דבר |
|
|
תכה הדבר בעצמו יהיה הממון |
|
|
ותכה העשרה פחות דבר בט' יהיו תשעים פחות ט' דברים |
|
תשלים ותקביל בשתשלים העשרה ותוסיף ט' דברים עם הממון |
|
|
יצא לך ממון וט' דברים ישוו תשעי' זוז |
|
וזהו המין הרביעי מששה מיני ההשלמה |
| תעשה כמו שידעת שם [ש]תקח חצי מספר הדברים והוא ד' וחצי תרבעם יהיו עשרים ורביע | |
|
| |
|
|
והשני ד' |
|
וכשתכה ששה בעצמם יהיו ל"ו וכן ט' פעמים הם ל"ו והוא המבוקש |
|
החמישית עשרה חלקנום לשני חלקים והכינו אחד מהם בשני והיה כ"א |
|
|
המעשה בזה שתשים החלק האחד דבר |
|
|
וישאר החלק השני עשרה פחות דבר |
|
|
תכה דבר בעשרה פחות דבר |
|
|
היוצא עשרה דברים פחות ממון ישוו כ"א |
|
תשלים ותקביל כשתשלים עשרה שרשי' ותוסיף הממון עם הכ"א |
|
|
יצא לך ממון וכ"א ישוו עשרה שרשים |
|
וזהו המין החמשי מששה מיני ההשלמה |
| תעשה כמו שידעת שם שתקח חצי מספר הדברים וזה ה' ותרבעם יהיו כ"ה | |
|
| |
|
|
או גרע הב' מחצי מספר השרשים ישארו ג' והוא החלק השני והוא המבוקש |
|
הששית ממון הוספת עליו ח' זוזים והכית המקובץ בארבעה והיה היוצא הכאת הממון בעצמו |
|
|
המעשה בזה שתשים הממון שזכר כאלו הוא דבר |
|
|
תקבץ אליו הח' יהיו דבר וח' |
|
|
תכה זה בארבעה כמו שהתנה יהיו ד' דברים ול"ב זוזים |
|
|
והכה הדבר בעצמו יהיה ממון |
|
|
יהיו לך ד' דברים ול"ב זוזים ישוו ממון |
|
וזהו המין הו' מששה מיני ההשלמה |
| תעשה כמו שידעת שם תקח חצי מספר השרשים והוא ב' תרבעם יהיו ד' | |
|
| |
|
וכשתקבץ עמו הח' יהיו י"ו תכה י"ו בד' יהיו ס"ד |
|
|
וכן אם תכה שרש הממון שהוא ח' בעצמו יהיו ס"ד והוא המבוקש |
| והקש על זה כל בכל ממיני ההשלמה ושבח לאדון הכל ית' וית' אמן | |
| [89]פרק | |
| אמר המפרש ג"כ ראיתי לכתוב בפרק זה מחובר מדברי פקחיהם בחכמה זו לראותי כי הוא הכרחי ומועיל בכל מיני ההשלמה | |
| In the previous section it was stated that one should not divide by a subtractive and that a small species should not be divided by a larger species. | כבר ידעת מה שנזכר בחלוק בהשלמה כי לא יחלק על נזור וכמו כן שלא יחלק מין שפל על מין עליון |
| Yet there are problems that require division of a smaller by a larger, or division by a subtractive. | וידוע כי כבר יבואו בשאלות מקומות ישאל לחלק השפל על עליון וכמו כן לחלק על נזור |
When this is required in the problem, it should be carried out by using the following rule:
|
ולכן כשיונח כזה בשאלה יש לך לקרות זה מן הכלל הידוע כי כשתכה היוצא מן החלוק במחולק עליו יצא בהכאה המחולק |
|
ולכן תכה אתה מה שהניח שיצא מן החלוק בנחלק עליו ומה שיצא מן ההכאה הוא ישווה למחולק |
|
והמשל שנזכר בשאלה השלישית שאמר כי כשתחלק החלק האחד מן העשרה על השני יהיה היוצא בחלוקה ד' |
|
|
כי כשהנחנו החלק האחד דבר |
|
|
והשני עשרה פחות דבר |
|
כי זה חלוק על נזור כי העשרה פחות דבר על דבר הוא חלוק שפל על עליון |
|
והוא הניח בשאלה שהיוצא בחלוק ד' |
|
|
ולכן תעשה כמו שנזכר שם שתניח שהמחולק עשרה פחות דבר והנחלק עליו עליו הוא הדבר ויהיה היוצא ד' |
|
תכה אלה הד' בדבר שהוא הנחלק עליו צריך שיצא המחולק והיוצא אמר אמר שהוא ד' דברים והם ישוו עשרה פחות דבר |
|
וכשתשלים ותקביל יצא לך עשרה ישוו דברים |
|
|
ויצא לך כשתשלי' העניין שנים שהם החלק האחד מן העשרה |
|
|
והאחר הוא ח' |
|
אם שמת הדבר הוא המחולק על עשרה פחות דבר היה חלוק על נזור ולא יחלק |
|
אמנם הוא הניח שהיוצא מן החלוקה הוא ד' |
|
ולכן תכה הד' בעשרה פחות דבר שהוא הנחלק עליו יהיה היוצא מ' פחות ד' דברים והם ישוו הדבר המחולק |
|
וכשתשלים ותקביל יהיו מ' ישוו ה' דברים |
|
|
וכשתשלים הענין יצא לך ח' והוא החלק האחד מן עשרה |
|
|
והאחר שנים |
| apply it in similar problems | והקש על זה בכל הדומה לזה בשאלות |
| there are problems that cannot be solved by this rule, therefore another rule is needed | ולפעמים יבואו מקומות בשאלות כאלה ולא תוכל להוציאם בזה הכלל ולכן אתה צריך לדעת כלל אחר |
|
והמשל בזה אם ישאל עשרה חלקנום על שנים וחלקנו כל אחד מהם על האחר |
|
|
והנה אם תשים החלק האחד דבר |
|
|
והשני עשרה פחות דבר |
|
אין דרך לחלק זה על זה |
|
כי האחד הוא חלוק שפל על עליון |
|
והשני הוא חלוק על נזור כמו שנזכר |
|
ואין דרך לדעת זה על ידי הכלל הנזכר בעבור שהמונח בשאלה היה היוצא משני החלוקים מקובצים |
|
ולא נדע מה שיצא מכל חלוק כדי שנכה אותו בנחלק עליו ויצא המחולק |
|
ולכן בזה צריך כלל אחר |
|
והוא כי כל שם מספרים שתחלק האחד באחר ר"ל כי זה בזה ותקבץ היוצא מן שני החלוקים ותשמרנו וא"כ תכה כל אחד מן המספרים ההם בעצמו ותקבץ היוצא יהיה זה השו היוצא שוה אל הכאת אחד המספרים באחר והיוצא בשמור |
|
והמשל לזה הכלל ד' וששה |
|
|
חלקנו הששה על הארבעה יצא בחלוק אחד וחצי |
|
|
חלקנו הד' על הששה היה היוצא ד' שתותי' |
|
|
תקבצם עם האחד וחצי יהיו ב' ושתות והוא היוצא מן החלוקים תשמרנו |
|
|
ותכה ד' בעצמם יהיו י"ו וששה בעצמם יהיו ל"ו קבצת י"ו ול"ו יהיו נ"ב |
|
|
וכן כשתכה ד' בששה יהיה זה כ"ד |
|
|
הכה אותו בב' ושתות השמורים יהיו נ"ב וזה שוה אל המקובץ משני ההכאות כי הוא ג"כ נ"ב |
|
ואחר שידעת זה הכלל תשוב אל השאלה שהניח |
|
|
ואמר כי כשחלק החלק האחד מן העשרה שהוא דבר בחלק השני שהוא עשרה פחות דבר ועוד חלק העשרה פחות דבר על הדבר וקבץ היוצא משני החלוקים היה היוצא ב' ושתות |
|
ותעשה כמו שנזכר בכלל על ידי ההכאה |
|
|
ותכה הדבר בעצמו יהיה ממון |
|
|
ותכה העשרה פחות דבר בעצמם יהיה היוצא ק' פחות כ' דבר וממון |
|
|
תקבצם עם הממון שיצא מהכאת הדבר בעצמו יהיה זה ק' פחות כ' דבר ושני ממונות |
|
|
א"כ תכה העשרה פחות דבר בדבר יצא לך עשרה הדברים פחות ממון |
|
|
תכה זה בשנים ושתות כמו שזכר שהוא היוצא משני החלוקים יהיה היוצא משני החלוקים |
|
|
יצא בהכאה כ"א דבר ושני שלישי דבר פחות ב' ממונות ושתות ממון ישוו הק' פחות כ' דבר וב' ממונות |
|
|
וכשתשלים ותקביל יצא לך ממון וכ"ד זוזים ישוו עשרה דברי' |
|
וכן תעשה תשלים הק' וב' ממונות ותוסיף העשרים דברים החסרים בצד השני עם כ"א הדברים ושני שלישי דבר יהיו מ"א דברים ושני שלישי דבר פחות שני ממונות ושתות ממון |
|
תשלימם ותוסיף הב' ממונות ושתות ממון בצד השני יהיה הצד השני ק' זוזים וד' ממונות ושתות ממון |
|
|
והצד האחר מ"א דברים ושני שלישי דבר |
|
וכשתוריד הכל לממון אחד כמו שצריך |
|
|
תעשה כן ידוע כי ד' ממונות ושתות עם כ"ה שתותים |
|
|
ולכן הממון האחד הוא ו' מכ"ה |
|
תקח מן המאה זוזים מכל כ"ה ו' יהיו כ"ד |
|
|
ומן הד' ממונות ושתות ממון תקח הממון |
|
|
יהיה הצד הזה ממון וכ"ד זוזים |
|
והמ"א דברים וב' שלישי דבר הם קכ"א שלישים תקח מכל כ"ה שלישים ששה שלישים יהיו ל' שלישים והם עשרה דברים |
|
|
נמצאו עשרה דברים ישוו ממון וכ"ד זוזים |
|
וזה המין מששה מיני ההשלמה |
| תעשה כמו שכתוב שם כשתקח חצי השרשים שהוא ה' תרבענו יהיו כ"ה | |
|
| |
|
|
והשני ששה |
|
וכן אם התוספת האחד על מספר חצי השרשי' היו ו' והוא החלק מן העשרה |
|
|
והשני ד' |
|
ועוד כלל אחר |
|
והוא כי כל שני מספרים שתחלק כל אחד מהם על האחר ותגרע המעט מהרב [90]ותשמרנו הנה הכאת כל אחד בעצמו וגרעון המעט מן הרב מן ההכאות יהיה שוה להכאת אחד מהם באחר ואל היוצא מן ההכאה מוכה בשמור שיצא מן החלוק |
|
והמשל לכלל מספר עשרה ומספר עשרים |
|
|
תחלק עשרים על עשרה היוצא ב' |
|
|
ותחלק עשרה על עשרים היוצא חצי |
|
|
גרע החצי שהוא המעט מן הב' שהם הרב ישאר אחד וחצי תשמור זה |
|
|
אחר כן תכה העשרה בעצמם יהיו ק' והעשרים בעצמם יהיו ת' וכשתגרע המאה מן הת' ישארו ש' |
|
|
וכן אם תכה העשרה בעשרים יהיו מאתים |
|
|
ותכה המאתים בשמור אצלך והוא אחד וחצי יהיה היוצא ש' שוה למה שיצא תחלה |
|
וזה הכלל צריך בשאלה זו והיא |
|
עשרה חלקנום לשני חלקים וחלקנו כל אחד מהם על השני וגרענו המעט מן הרב ונשארו ג' ושלשה רביעים |
|
|
הנה נשים החלק האחד דבר |
|
|
והשני עשרה פחות דבר |
|
וכבר ידעת כי אין דרך לחלק האחד על האחר |
|
גם היוצא מהחלוק כל אחד מהם אינך יודע עד שתדע המחולק בכלל הראשון |
|
גם המקובץ מן החלוקים אינך יודע עד שתדע הענין בכלל השני |
|
ולכן צריך שתוציא זה בזה הכלל השלישי וכן תעשה |
|
|
הדבר בעצמו יהיה ממון |
|
|
תכה העשרה פחות דבר בעצמם יהיו ק' פחות כ' דבר וממון |
|
|
תגרע הממון שהוא המעט מק' פחות כ' דבר וממון שהוא הרב ישאר ק' פחות כ' דברים |
|
|
א"כ תכה הדבר בעשרה פחות דבר יהיה היוצא עשרה פחות ממון |
|
|
תכה זה היוצא בג' ושלשה רביעים שאמר בשאלה שנשארו מן החלוקים |
|
|
יהיה היוצא ל"ז דברים וחצי דבר פחות ג' ממונות וג' רביע ממון ואלה ישוו ק' פחות כ' דבר |
|
|
וכשתשלים ותקביל יצא לך נ"ז דברים וחצי דבר ישוו מאה ושלשה ממונות וג' רביעי ממון |
|
וכן תעשה תשלים המאה ותוסיף העשרים דברים על הל"ז וחצי יהיו נ"ז וחצי |
|
עוד תשלים הנ"ז וחצי ותוסיף ג' ממונות ורביעי ממון עם הק' |
|
|
יהיו נ"ז וחצי ישוו ק' וג' ממונות וג' רביעי ממון |
|
כמו שנזכר תוריד השאלה אל ממון כשתקח מכל ט"ו ד' |
|
|
ישארו לך כ"ו זוזי' ושני שלישי זוז וממון ישוו ט' דברים ושליש |
|
וזהו המין החמשי מן הששה |
| תעשה כמו שידעת שם כשתקח חצי השרשים והוא ז' וב' שרשים תרבעם יהיו נ"ח וב' שלישים ושליש שליש | |
|
| |
|
|
והחלק השני ח' והוא המבוקש |
| The three rules are sufficient for all the problems that require division of a smaller by a larger or division by a subtractive, if the result of division, or the sum of two divisions, or the result of subtraction of the one [quotient] from the other are given. | ואלה השלשה כללים מספיקים בכל השאלות שיזכור בהן חלוקת שפל על עליון או חלוקה על נזור ויזכור בשאלה היוצא מן החלוק או משני חלוקים מקובצים או האחד נגרע מהאחר כמו שנזכר |
| These rules should be kept in mind, since they are major principle in the problems that include a division | לכן שמור אלה הכללים כי הם עקר גדול בכל ענייני השאלות שיזכר בהם חלוק והמה שראיתי לכתוב פה |
| ותהלה להשם ית' וית' אשר עזרנו ברחמיו אמן ואמן | |
] this is a division by a subtractive
this is a division of a smaller by a larger
![\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a=x&\scriptstyle=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(15+\frac{1}{3}\right)\right]-\sqrt{\left[\frac{1}{2}\sdot\left(15+\frac{1}{3}\right)\right]^2-\left(26+\frac{2}{3}\right)}=\left(7+\frac{2}{3}\right)-\sqrt{\left(7+\frac{2}{3}\right)^2-\left(26+\frac{2}{3}\right)}\\&\scriptstyle=\left(7+\frac{2}{3}\right)-\sqrt{\left[58+\frac{2}{3}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{3}\right)\right]-\left(26+\frac{2}{3}\right)}=\left(7+\frac{2}{3}\right)-\sqrt{32+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{3}\right)}=\left(7+\frac{2}{3}\right)-\left(5+\frac{2}{3}\right)=8\\\end{align}}}](/mediawiki/images/math/5/d/4/5d434dc7ab6fd46003ff5355d87c7481.png)
Word Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שאלה איש היה לו ממון נשא ונתן והרויח עד שנכפל ונתן לעניים שני זוזים עוד הרויח כפל הנשאר ונתן לעניים ג' זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המעשה בזה שתניח הממון דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכפל היו ב' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתן שני זוזים נשארו ב' דברים פחות ב' זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפלנו היו ד' דברים פחות ד' זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתן ג' זוזים נשארו ד' דברי' פחות ז' זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפלו היו ח' דברים פחות י"ד זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתן ד' זוזים נשארו ח' דברים פחות י"ח זוזים ישוו נ' זוזים שזכר בשאלה שנשארו בידו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וכשתשלים ותקביל בשתשלים הח' דברים ישוו ס"ח זוזים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תעשה כמו שידעת במין השלישי מן הששה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שתחלק הס"ח זוזים על מספר השרשים יהיה היוצא ח' וחצי והוא היה הממון בתחלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה אומר בסוף לא נשאר כלום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
תעשה ככל מה שעשית ויצא באחרונה ח' דברים פחות י"ח זוזים ישוו לא כלום ר"ל שאין בצד השני כלום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן תשלים הח' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ותשים הי"ח זוזים ישוו שמנה דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלק בי"ח על ח' היוצא ב' ורביע והוא היה הממון תחלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The same should be done in similar [cases]. | וכן תעשה בכל הדומה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| If there is a subtractive on one side and on the other side there is nothing, the subtractive should be restored and it should be added on the other side as a monomial. | וזכור זה כי כשיהיה בצד האחד מן חסר ולא יהיה בשני כלום תשלים החסר ותשים החסרון בצד השני ישוה לשלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שאלה איש יצא מעירו ללכת כ' מילין בכל יום ואחר שהלך ה' ימים יצא אחריו רץ ל' מילין בכל יום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המעשה בזה שתשים ימי ההליכה דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לראשון ובעבור שהלך ה' ימים הנה תשים דבר וה' מספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכה דבר בה' וה' מספרים במספר המילין שלו שהם עשרים ביום וק' מספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכה דבר אשר לשני במספר המילין אשר לו שהם ל' ביום ל' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והם ישוו עשרים דברים ומאה מספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
הקבל ביניהם כשתחסר הכ' דברים מן השלשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ישארו עשרה דברים ישוו מאה מספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלק המאה על העשרה כמו שידעת במין השלישי מן הששה יצא לך עשרה והם הימים אשר בהם ישיג השני את הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שאלה שני אנשים ביניהם מאה מילין בקו שוה ונתעסקו ביום אחד בשעה ראשנה מן היום ללכת כל אחד לקראת רעהו האחד ילך בכל יום ט' מילין והשני ילך בכל יום ה' מילין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המעשה בזה שתתן לאחד מהם דבר מן המאה מילין והנח שיהיה ההלך ה' מילין ביום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ישאר שילך השני מאה פחות דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
הכה הדבר בה' יהיו ה' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
וככה הק' פחות דבר בט' יהיה תת"ק פחות [91]ט' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תקביל ותשלים התת"ק ותוסיף הט' דברים עם הה' יהיו י"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
יהיו לך לפי זה תת"ק ישוו י"ד דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ותוסיף הט' דברים עם הה' יהיו י"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
יהיו לך לפי זה תת"ק ישוו י"ד דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזהו הראשון מששה מיני ההשלמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תעשה ככתוב שם שתחלק תת"ק על י"ד יצא בחלוק ס"ד ושני שביעיות וזה מספר המילין שצריך ללכת ההולך ט' מילין ביום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ישאר לשני ל"ה מילין וה' שביעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק איזה מהם שתרצה על מספר המילין שילך ביום והיוצא הוא מספר הימים וחלקי היום שילכו ויפגשו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שאם תחלק ל"ה וה' שביעיות על ה' יצא בחלוק ז' ימים ושביעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תחלק ס"ד וב' שביעיות על ט' יצא בחלוק ג"כ ז' ימים ושביעית יום והוא המבוקש והקש על זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שאלה שלשה יש לכל אחד ממון בלתי ידוע וקנו סוס בסכום בלתי ידוע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| the solving procedure: | והמעשה בזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שתשים לכל אחד דבר וסימן הדבר א' ותשים על שלשתם קו וכן תחתיהם כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כך הניח שהראשון ששאל החצי היה לו חצי סכום הסוס ויחסר לו החצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לכן שים עליו על הקו דבר כמו שהיה לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשני ששאל החצי הניח שהיו לו שני שלישי הסתם ויחסר לו השליש שהוא חצי דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לכן שים עליו חצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישי ששאל הרביע הניח שהיו לו שלשה רביעי הסכום ויחסר לו רביע שהוא שליש דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לכן שים עליו שליש דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ קבץ אשר לכל אחד מהם וכתוב המקובץ תחת הקו אשר למטה תסתכל אחד אשר לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ קבץ כל אשר למטה מן הקו אשר למטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקח מה שיש לראשון והכה אותו בשנים שהוא מספר האנשים אשר עמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וראה אם היוצא בהכאה יותר מן המקובץ השאלה איננה אמיתית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הוא פחות מן המקובץ השאלה אמיתית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה בזאת השאלה המקובץ מכלם הם ד' דברים וה' שתות דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והיוצא מהכאת הראשון בשנים הוא ד' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן השאלה אמת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הקבל היוצא מן ההכאה עם המקובץ ישאר ה' שתותי דבר וזהו הממון שהיה לראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ הכה מה שיש לשני בשנים מספר האנשים אשר עמו יהיה היוצא מן ההכאה ג' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הקבל אותם עם המקובץ ישאר דבר וה' שתותי' דבר וזה אשר היה לשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ מה שיש לשלישי בשנים יצא מן ההכאה שני דברים וד' שתותים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הקבל אותם עם המקובץ ישאר ב' דברים ושתות והוא אשר לשלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וסכום הסוס ב' דברים וה' שתותים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
General rule:
|
וכן תעשה תמיד לבחון השאלה האמת היא אם לא וא"כ להכות כל אחד במספר האנשים אשר עמו ולהקבילו עם המקובץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם אנשים אשר עמו ב' תכה בב' ואם ג' בג' וד' בד' וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל ד' אנשים אחד שאל החצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכתוב לכל אחד דבר ושים קוים למעלה ולמטה הראשון כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תן לראשון א' ולשני חצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
the rule: the one who asks for  will be given 
|
והכלל תתן לכל אחד תמיד החלק אשר לפני החלק ששאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ר"ל לשואל החצי תתן אחד שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשואל השליש תתן חצי שהוא קודם לשליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולרביע שליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולחומש רביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עד כאלו תאמר לשואל חלק מעשרה תתן לו תשיעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשואל חלק ממאה תתן לו חלק מצ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשואל חלק מפ' תתן לו חלק מע"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשואל חלק מאלף תתן לו חלק מתתקצ"ט וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה המשל הזה תתן לראשון אחד ולשני חצי ולשלישי תתן שליש ולרביע רביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאשר קבצת כל אשר למטה מן הקו ואשר למטה יהיה המקובץ ו' דברים וחצי שתות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכה הראשון בג' בעבור שהאנשים אשר עמו שלשה יצא מן ההכאה ו' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן השאלה אמת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תקביל ו' דברים אלה עם המקובץ וכן ישאר חצי שתות וזה היה ממון הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ הכה א' וחצי אשר לשני בג' מספר אנשים יצא מן ההכאה ד' דברים וחצי שהם ד' דברים וג' שתותים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הקבילם עם המקובץ ישאר דבר וג' שתות וחצי שתות וזה היה לשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ הכה דבר ושליש בג' יהיה היוצא ד' דברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הקבילם עם המקובץ ישארו ב' דברים וחצי שתות וזה היה לשלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ הכה דבר ורביע אשר לרביעי בג' יהיה היוצא מן ההכאה ג' דברים וד' שתותים וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הקבל אותם עם המקובץ ישארו ב' דברים וב' שתותים וזה היה לרביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וסכום הסוס ג' וחצי שתות והקש על זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| In all these cases a number can be assigned instead of the thing [= x], but this number should be divisible by all or by most of the parts that are asked for in the question | ואם תרצה בכל אלה תשים במקום הדבר מספר שתרצה ובקש מספר שימצאו החלקים בו הנשאלים שלמים או רובם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל בשני אלה המעשים שהמשלנו תקח מספר י"ב כי יש בו שלם וחצי ושליש ורביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויהיה הראשון כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תקבץ מה שתחת הקוים יהיו נ"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכה כ"ד אשר לראשון בב' יהיה מ"ח גרע אותם מן הנ"ח ישאר י' לראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ הכה י"ח בב' יהיו ל"ו גרע אותם מנ"ח ישארו [כ"ב] לשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ הכה י"ו בב' יהיו ל"ב גרע אותם מנ"ח ישארו כ"ו לשלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וסכום הסוס ל"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל השני כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תקבץ אשר תחת הקוים היה ע"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכה כ"ד בג' תגרעם מן הע"ג ישאר א' לראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[92]תכה י"ח אשר לשני בג' יהיו נ"ד תגרעם מן הע"ג ישארו י"ט לשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכה י"ו אשר לשלישי בג' יהיו מ"ח תגרעם מן הע"ג ישארו כ"ה לשלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכה ט"ו אשר לרביעי בג' יהיו מ"ה תגרעם מן הע"ג ישארו כ"ח לרביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וסכום ל"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| [When replacing the thing [= x] in parts received in the above examples by the given number the result will be the same] | ודע כי כשתציע הדברים לחלק הפחות שבהם אשר יצאו במשלים הראשנים הם ג"כ כזה המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל יצא במשל הראשון לראשון ה' שתותים וכששמנו המספר י"ב יצא לראשון עשרה והוא כפל החמשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשני יצא דבר וה' שתותים שהם י"א שתותים וכששמנו המספר י"ב יצא לשני כ"ב והוא כפל הי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשלישי יצא ב' דברים ושתות והם י"ג שתותים וכששמנו י"ב יצא לשלישי כ"ו והוא כפל הי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו שמנו המספר במקום הדבר הששה כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ? | היה היוצא מן השניה בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן במשל השני והקש על זה בכל היוצא בזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
משל אחר שלשה אנשים אחד שאל החצי והאחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כבר ידעת כי השואל חלק ממאה יש לך לתת לו חלק מצ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן שים לכל אחד צ"ט במקום הדבר כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לראשון ששאל החצי צ"ט כמוהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשני ששאל אחד מעשרה תתן לו תשיעית צ"ט שהם י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשואל אחד ממאה תתן לו אחד מצ"ט והוא א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקבץ מה שתחת הקוים יהיו ת"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והכה כל אחד בב' והקבל עם המקובץ ר"ל תגרענו ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לראשון י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשני קפ"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לשלישי ר"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וסכום הסוס ר"י והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
משל אחר שלשה אנשים אחד שאל אחד מעשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכבר ידעת כי לשואל אחד מעשרה אלפים צריך לתת לו חלק מט' אלפים תתקצ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לכן שים לכל אחד כן כזו הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תתן לראשון ששאל הי' תשיעית מט' אלפים תתקצ"ט והוא אלף וקי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשני ששאל אחד ממאה תתן לו חלק מצ"ט מט' אלפים תתקצ"ט וזה ק"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשואל אחד מי' אלפים תתן לו אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ קבץ הכל יהיו ל"א אלפים ר"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכה כל אחד בשנים והקבל כשתגרע היוצא מן ההכאה מן המקובץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ישאר לראשון ח' אלפים תתק"ץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשני י"א אלפים ר"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וסכום הסוס י"א אלפים רכ"ב והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומשל אחר ד' אנשים אחד שאל עשירית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשים לכל אחד תתקצ"ט ותעשה כל אשר נזכר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכה היוצא בג' ותגרע מן המקובץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יצא לראשון ז' אלפים תתפ"ט וחלק אחד מקי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשני עשרה אלפים תתק"יט וחלק אחד מקי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשלישי י"א אלפים קצ"א וק"ט חלקים מקי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולרביעי י"א אלפים רי"ט וחלק אחד מקי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וסכום הסוס י"א אלפים רכ"ב וחלק אחד מקי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| והקש על זה בכל השאלות הדומות לאלו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Another procedure:
|
ואם תרצה בכל אלו חלק המקובץ מכל האנשים על מספר אנשי' פחות אחד ר"ל אם הם ג' חלק על שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
והמשל במעשה הראשון שהמקובץ נ"ט חלקם על ב' יצא בחלוק כ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גרע מזה מה שיצא לראשון שהוא כ"ד ישאר לו ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וגרע מן הכ"ט מה שיש לשני שהוא י"ח ישארו לו י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וגרע מן הכ"ט מה שיש לשלישי שהוא י"ו ישארו י"ג והוא המקובץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וסכום הסוס י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| the same for all | וכן תעשה בכלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The price of the horse = the sum of the first row + one of the numbers on the second row | ואם תרצה קח מה שעל הקו ואחד מן המספרים יהיה תמיד סכום הסוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל בראשון יש על הקו י"ב ו' ד' שהם כ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ו' ד' ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שהם כ"ה וי"ב הם ל"ז והוא סכום הסוס וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| The sum of the first row is usually the same as the amount that one of the [people] has | וכן כל מה שיש על הקו הוא על הרוב כשיעור מה שיש לאחד מהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל בראשון אשר על הקו יהיו כ"ב וכן הוא מה שיש לשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובמשל השני יהיה מה שעל הקו כ"ה וכן היה לשלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| similarly in most [cases] | וכן תמצאהו על הרוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Another procedure:
|
ואם תרצה קח סכום הסוס שהוא מה שהוא על הקו ואחד מן המספרים וחלק אותו על מספר האנשים פחות אחד ושמור היוצא בחלוק וגרע ממנו מה שיש לכל אחד על הקו והנשאר הוא אשר היה לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בראשון הסכום הוא ל"ד חלקהו על ב' יצא בחלוק י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גרע ממנו י"ב שעל הקו לראשון ישארו לו ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גרע ממנו ו' שעל הקו השני ישארו לו י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וגרע ממנו ד' שעל הקו לשלישי ישארו לו י"ג וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל בשני הסכום הוא ל"ז חלקהו לג' היוצא בחלוק י"ב ושליש שמרהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וגרע ממנו י"ב אשר לראשון על הקו ישארו לו שליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וגרע ממנו ו' אשר על הקו לשני ישארו לו ו' ושליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גרע ממנו ד' אשר על הקו לשלישי ישארו לו ח' ושליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וגרע ממנו ג' שעל הקו לרביעי ישארו לו ט' ושליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתציע הכל לשלישים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יהיה הראשון שליש א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשני י"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישי כ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והד' כ"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וסכום הסוס ל"ז שלישים והכל שוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Another method, for three people only:
|
ויש דרך אחרת ואינה נוהגת כי אם בג' אנשים בלבד והיא שתקח המקובץ לשנים מהם ותגרע השלישי ישאר מה שהיה לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשל בראשון הם ד' וי"ח אשר לראשון ולשני יהיו מ"ב וגרע י"ו אשר לשלישי ישארו כ"ו והוא אשר לו ר"ל לשלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד קח כ"ד אשר לראשון וי"ו אשר לשלישי יהיו מ' גרע מהם י"ח אשר לשני ישארו כ"ב והם אשר היו לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד קח י"ח אשר לשני וי"ו אשר לשלישי יהיו ל"ד גרע מהם כ"ד אשר לראשון ישארו י' והם אשר היו לו וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
משל אחר |
days
days
days
[for what is missing]
[for what is missing]
: the question is correct
![\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{6}x+\frac{1}{2}\left[\left(1+\frac{5}{6}\right)x+\left(2+\frac{1}{6}\right)x\right]=\left(2+\frac{5}{6}\right)x}}](/mediawiki/images/math/2/7/7/2779aecad09f97c06267fdc9dcefbe0c.png)
![\scriptstyle{\color{red}{man_i=R_3-\left[\left(R_3C_i\right)\times\left(n-1\right)\right]}}](/mediawiki/images/math/c/1/8/c186aa0887c2a688238e56b3cbe42828.png)
]
will be given 
will be given 
[will be given] 
[will be given] 
will be given 
will be given 
will be given 
will be given 
![\scriptstyle{\color{blue}{2x+\left(1+\frac{1}{2}\right)x+\left(1+\frac{1}{3}\right)x+\left(1+\frac{1}{4}\right)x=\left[6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]x}}](/mediawiki/images/math/b/b/9/bb95e430316ee0568f7f3fabedfcee72.png)
![\scriptstyle{\color{red}{6x<\left[6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]x}}](/mediawiki/images/math/9/d/2/9d249a7535020d58d285a3ea30ae0e57.png)
: the question is correct![\scriptstyle{\color{blue}{\left[6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]x-6x=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)x}}](/mediawiki/images/math/9/d/4/9d4c4835a0e6bbacfd9d1a8e8a88dac0.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)x\right]=\left(4+\frac{1}{2}\right)x=\left(4+\frac{3}{6}\right)x}}](/mediawiki/images/math/b/1/6/b1641a5f6200597aeb778fa81ad9ee99.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]x-\left(4+\frac{3}{6}\right)x=\left[1+\frac{3}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]x}}](/mediawiki/images/math/d/9/1/d91b22cbfe8fa522c2d5b7919cfb775e.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(1+\frac{1}{3}\right)x\right]=4x}}](/mediawiki/images/math/c/4/6/c46de887b24b50edf698c095edb8b081.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]x-4x=\left[2+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]x}}](/mediawiki/images/math/d/4/c/d4cefb8c1ff0950f3f4ba1a9d754c8a1.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(1+\frac{1}{4}\right)x\right]=\left[3+\frac{4}{6}+\left(\frac{1}{2}{\color{red}{\sdot\frac{1}{6}}}\right)\right]x}}](/mediawiki/images/math/8/7/6/876e1475ac65e83c4f56735c8002b5fe.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]x-\left[3+\frac{4}{6}+\left(\frac{1}{2}{\color{red}{\sdot\frac{1}{6}}}\right)\right]x=\left(2+\frac{2}{6}\right)x}}](/mediawiki/images/math/c/7/c/c7cac01f821238b040666b3e70aa58e0.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[3+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]{\color{red}{x}}}}](/mediawiki/images/math/9/8/1/9810a28b8375e3c972d62f8e0f8f7c1d.png)
will be given 
![\scriptstyle{\color{red}{\left(41219+\frac{1}{111}\right)-\left[3\sdot\left(10009+\frac{1}{111}\right)\right]=}}{\color{blue}{11191+\frac{109}{111}}}](/mediawiki/images/math/d/5/f/d5f3c4d6f0fda8a20f191f0a22901269.png)
] 
] 
Notes
Apparatus
- ↑ 1v
- ↑ 2r
- ↑ 2v
- ↑ 3r
- ↑ marg. ובכאן המספרי' השוים רבים הם והשוים הם שיש להם יחס וכו'
- ↑ 3v
- ↑ 4r
- ↑ 4v
- ↑ 5r
- ↑ marg. וכן תמיד
- ↑ marg. יהיו ט' הוספנום על המספר הראשון שהוא א' יהיו עשרה והוא מה שבבית העשירי רצינו לדעת המקובץ באלה העשרה בתים אמ' שתקבץ מה שבבי' האחרון והוא עשרה עם הראשון שהוא א'
- ↑ 5v
- ↑ 6r
- ↑ 6v
- ↑ 7r
- ↑ 7v
- ↑ 8r
- ↑ 8v
- ↑ 9r
- ↑ 9v
- ↑ 10r
- ↑ 10v
- ↑ 11r
- ↑ 11v
- ↑ 12r
- ↑ 12v
- ↑ 13r
- ↑ והסבה בתוספת הצפר הוא מפני שכשתכה השרש בעצמו עם צפר יוצא צפר ר"ל אם היה שם צפר אחת היה יצא בהכאה ב' צפר ויוכה בשרש בעצמו הנה בהכרח הוא שיוצא ד' צפר כמו זה
- ↑ 13v
- ↑ 14r
- ↑ 14v
- ↑ 15r
- ↑ 15v
- ↑ 16r
- ↑ 16v
- ↑ 17r
- ↑ marg.פי' שאם תמנה בעבו' הי"א מיג' בתים כמו הג' לא תמצא שתרשום כלל כי כבר רשומים הם פי' מספרים אחדים שקדמו ליא' ולא תמצא לרשום רק מרובעו והלאה ודרך זו שוה לכל המספר' שלא תמצא לרשום רק מרובעו והלאה ודע שזו הנפה לא יתכן רק י"ג בתים שמרובעו קס"ט אבל לא לט"ו שמרובעו רכ"ה ואין הנפה רק עד רי"א
- ↑ marg.נראה שהנפה היא אז עד ע"ה בתים בלבד ושוב הוסיפו עליו כ"ה בתים ועשאוהו למאה בתים
- ↑ 17v
- ↑ 18r
- ↑ marg. ויש מי שיקרא האותיות תחת הקו איכויות בהעברה והאותיות שעל הקו כמויות ואם שניהם כמו'
- ↑ 18v
- ↑ 19r
- ↑ marg.וזהו אמרו בהצטרפו אל הקודם יהיה המאוחר כי הוא דומה לאשר יבא השלם באחדי השברים והשני שיצטרף השלם אל המאוחר ואז הוא מוקדם כגון ששאל הציע לי שני שלישים משלשה ושלשה חומשים ופי' כאלו היו שברים חלקיי' כלומ' ששני שלישים מן השלשה ומן הג' ג' חומשים וזו צורתם
ג ג/ ב ה ג וזהו אומרו ובהצטרפו
- ↑ 19v
- ↑ 20r
- ↑ 20v
- ↑ 21r
- ↑ 21v
- ↑ 22r
- ↑ 22v
- ↑ 23r
- ↑ 23v
- ↑ 24r
- ↑ marg.: מקובצי'
- ↑ marg.
- ↑ 24v
- ↑ 25r
- ↑ ושביעיתו written by mistake
- ↑ 25v
- ↑ 26r
- ↑ 26v
- ↑ 27r
- ↑ 27v
- ↑ 28r
- ↑ 28v
- ↑ 29r
- ↑ 29v
- ↑ copying error: three instead of six
- ↑ 30r
- ↑ 30v
- ↑ 31r
- ↑ 31v
- ↑ 32r
- ↑ 32v
- ↑ 33r
- ↑ 33v
- ↑ marg.
- ↑ 34r
- ↑ 34v
- ↑ should be 81
- ↑ marg.
- ↑ should be 20
- ↑ should be minus 6
- ↑ should be 2
- ↑ 35r
- ↑ marg.
- ↑ 36v
- ↑ 37r
- ↑ 37v
- ↑ 38r
- ↑ 38v
- ↑ should be 11110
- ↑ the rest of the text is missing
Appendix I: Glossary of Terms
| addition | חבור |
| addend | מחובר |
| subtraction | גרעון |
| minuend | אשר ממנו תגרע |
| subtrahend | הנגרע |
| multiplication | הכאה |
| multiplication by shifting | הכאה בהעתק |
| multiplicand | המוכה |
| multiplier | המוכה בו |
| division | חלוק |
| dividend | המספר המחולק |
| divisor | המחולק עליו |
| even-times-even number | זוג הזוג |
| even-times-odd number | זוג הנפרד |
| even-times-even-times-odd number | זוג הזוג והנפרד |
| prime incomposite number | ראשון |
| rank | מחנה, מדרגה, מעלה |
Appendix II: Bibliography
Talkhīṣ Aʽmāl al-Ḥisāb / by Abū al-ʽAbbās Aḥmad b. Muḥammad b. ʽUthmān al-Azdī Ibn al-Bannāʼ al-Marrākushī (Morocco, 1256-1321)
– Hebrew translation & commentary –
by Isaac Ben Solomon Ben Al-Aḥdab Ben Ṣaddiq Ha-Sefaradi (b. Castile, Spain, ca. 1350 – d. Palermo?, ca. 1429-1433)
Igeret ha-Mispar (The Epistle of the Number)
Syracuse, Sicily
Manuscript:
- Cambridge, University Library Add. 492, 1 (IMHM: f 16786), (16th century)
Bibliography:
- Lévy, Tony. 2003. L’algèbre arabe dans les textes hébraïques (I). Un ouvrage inédit d’Isaac ben Salomon al-Aḥdab (XIVe siècle), Arabic Sciences and Philosophy 13, pp. 269–301.
- Edition:
- Wartenberg. Ilana Johanna. 2007. The Epistle of the Number by Isaac ben Solomon ben al-Ahdab (Sicily, 14th century): an Episode of Hebrew Algebra, PhD. Thesis, Tel Aviv University.
