Difference between revisions of "Anonymous"

From mispar
Jump to: navigation, search
(simple fractions)
(Chapter Seven: Conversion of One to the Other)
 
(439 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{#annotpage: time="1200-1300", peshat_title="00002161"}}
 
{{#annotpage: time="1200-1300", peshat_title="00002161"}}
 
<div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">
 
<div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">
תהלה לאל הנעלה הנפלא<br>
 
אשר אין לו תחלה ותכלה<br>
 
ויצר עולמו חוזר חלילה<br>
 
יומם ולילה<br>
 
ושם בלב האדם חכמה ודעה<br>
 
לחשב מספר מאחד ועד תשעה<br>
 
 
</div>
 
</div>
 
__TOC__
 
__TOC__
 
<br>
 
<br>
 
{|
 
{|
 +
|-
 +
|Praise be to the wonderful Almighty God,
 +
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>2r</ref>תהלה לאל הנעלה הנפלא
 +
|-
 +
|Who has no beginning or end,
 +
|style="text-align:right;"|אשר אין לו תחלה ותכלה
 +
|-
 +
|Who created His world repeating itself,
 +
|style="text-align:right;"|ויצר עולמו חוזר חלילה
 +
|-
 +
|Day and night,
 +
|style="text-align:right;"|יומם ולילה
 +
|-
 +
|And put wisdom and knowledge in the human heart,
 +
|style="text-align:right;"|ושם [בלב] האדם חכמה ודעה
 +
|-
 +
|To calculate a number from one to nine.
 +
|style="text-align:right;"|לחשב מספר מאחד ועד תשעה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
== Introduction ==
+
== <span style=color:Green>Introduction</span> ==
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== presentation of the products of units by nine through the arrangement of the nine digits in a circle ===
+
=== <span style=color:Green>Presentation of the products of units by nine through the arrangement of the nine digits in a circle</span> ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|When you write it on a circle you find it recurrent.
 
|When you write it on a circle you find it recurrent.
|style="width: 50%; text-align:right;"|גם הוא כאשר תכתבנו בעגולה תמצאנו חוזר חלילה
+
|style="width: 45%; text-align:right;"|גם הוא [כאשר] תכתבנו בעגולה תמצאנו חוזר חלילה
 
|-
 
|-
 
|[[File:products of nine.png|thumb|200px|left]]
 
|[[File:products of nine.png|thumb|200px|left]]
Line 27: Line 39:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style="color:red>9&times;9; 9&times;8; 9&times;7; 9&times;6:</span>
+
*<span style="color:Green>9&times;9; 9&times;8; 9&times;7; 9&times;6:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 39: Line 51:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style="color:red>9&times;5; 9&times;4; 9&times;3; 9&times;2:<span>
+
*<span style="color:Green>9&times;5; 9&times;4; 9&times;3; 9&times;2:<span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 59: Line 71:
 
|
 
|
  
=== One is not a number ===
+
=== <span style=color:Green>One is not a number</span> ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|if the number is like a circle - the one is like a point
+
|If the number is like a circle - the one is like a point.
 
|style="text-align:right;"|ואם המספר כעגלה האחד כנקדה
 
|style="text-align:right;"|ואם המספר כעגלה האחד כנקדה
 
|-
 
|-
|one is not a number - it is the foundation and the cause of all numbers
+
|For, it is the foundation and the cause of all numbers, but it is not a number - it is the essence of a thing.
 
|style="text-align:right;"|כי הוא יסוד וסבת כל מספר ואיננו מספר והוא עצם דבר
 
|style="text-align:right;"|כי הוא יסוד וסבת כל מספר ואיננו מספר והוא עצם דבר
 
|-
 
|-
|
+
|The similar to this are the words of the language that are the secret of every speaker and the source of every reason, but do not utter any reason.
:same as the cause of a language (the words) is not a language
 
 
|style="text-align:right;"|והדומה לזה תבות הלשון שהם סוד כל מדבר ומוצא כל דבר ואינם משמיעים דבר מעניני הדבר
 
|style="text-align:right;"|והדומה לזה תבות הלשון שהם סוד כל מדבר ומוצא כל דבר ואינם משמיעים דבר מעניני הדבר
 
|-
 
|-
|one is not a number - every number is either even or odd, but one is neither
+
|From the categories of number it is clear that the one is not a number, for every number is either even or odd, but one is neither.
 
|style="text-align:right;"|וממחלקות המספר יתבאר כי האחד איננו מספר כי כל מספר יתחלק ל{{#annot:term|1333,63|j0hi}}זוג{{#annotend:j0hi}} ול{{#annot:term|1336,65|vJmF}}נפרד{{#annotend:vJmF}} ולא כן האחד
 
|style="text-align:right;"|וממחלקות המספר יתבאר כי האחד איננו מספר כי כל מספר יתחלק ל{{#annot:term|1333,63|j0hi}}זוג{{#annotend:j0hi}} ול{{#annot:term|1336,65|vJmF}}נפרד{{#annotend:vJmF}} ולא כן האחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== One is a number ===
+
=== <span style=color:Green>One is a number</span> ===
 +
|
 +
|-
 +
|From another aspect it is also a number.
 
|style="text-align:right;"|ומפאה אחרת גם הוא מספר
 
|style="text-align:right;"|ומפאה אחרת גם הוא מספר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== general properties of numbers that apply to one ====
+
==== <span style=color:Green>General properties of numbers that apply to one</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*Every number, even or odd, is summed from it.
 
*Every number, even or odd, is summed from it.
|style="text-align:right;"|ובו {{#annot:term|215,2436|VXAj}}נתחבר{{#annotend:VXAj}} כל זוג וכל נפרד
+
|style="text-align:right;"|ובו {{#annot:term|178,2436|VXAj}}נתחבר{{#annotend:VXAj}} כל זוג וכל נפרד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*If we sum the odd numbers, when they are in a sequence one by one, the squares are generated and one is included with them.
 
*If we sum the odd numbers, when they are in a sequence one by one, the squares are generated and one is included with them.
:<math>\scriptstyle\sum_{k=1}^n \left(2k-1\right)=n^2</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^n \left(2k-1\right)=n^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם חברנו הנפרדים כאשר הם במערכת זה אחר זה יולדו המרובעים והנה האחד עמהם
 
|style="text-align:right;"|ואם חברנו הנפרדים כאשר הם במערכת זה אחר זה יולדו המרובעים והנה האחד עמהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*Every number is half the sum of its two sides.
 
*Every number is half the sum of its two sides.
:<math>\scriptstyle n=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n-1\right)\right]+\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n+1\right)\right]</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n-1\right)\right]+\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n+1\right)\right]}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכל מספר מחצית שתי פאותיו
 
|style="text-align:right;"|וכל מספר מחצית שתי פאותיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:One applies on one side what every number applies on two [sides] and in this respect its conduct is the same as every number.
 
:One applies on one side what every number applies on two [sides] and in this respect its conduct is the same as every number.
:<math>\scriptstyle1=\frac{1}{2}\sdot2</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=\frac{1}{2}\sdot2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והאחד יעשה בפאה אחת מעשה כל מספר בשתים והנו בדרך כל המספר
 
|style="text-align:right;"|והאחד יעשה בפאה אחת מעשה כל מספר בשתים והנו בדרך כל המספר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*three fundamental types for all number:
+
*There are three fundamental types for all number:
 
|style="text-align:right;"|יסוד כל מספר על שלש דרכים
 
|style="text-align:right;"|יסוד כל מספר על שלש דרכים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:1) its addition to itself is greater than its product by itself<br>
+
:1) [Identifiable] in one: its addition to itself is greater than its product by itself.
::<math>\scriptstyle1\sdot1<1+1</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1\sdot1<1+1}}</math>
 
|style="text-align:right;"|האחת באחד להיות {{#annot:term|1346,388|Cezq}}הנחבר{{#annotend:Cezq}} יותר מהנערך
 
|style="text-align:right;"|האחת באחד להיות {{#annot:term|1346,388|Cezq}}הנחבר{{#annotend:Cezq}} יותר מהנערך
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:2) its addition to itself is equal to its product by itself<br>
+
:2) [Identifiable] in two: its addition to itself is equal to its product by itself.
::<math>\scriptstyle2\sdot2=2+2</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot2=2+2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והשנית בשנים להיותם שוים
 
|style="text-align:right;"|והשנית בשנים להיותם שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:3) its product by itself is greater than its addition to itself<br>
+
:3) [Identifiable] in three: its product by itself is greater than its addition to itself.
::<math>\scriptstyle3\sdot3>3+3</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot3>3+3}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והשלישית בשלשה להיות {{#annot:term|1282,241|ijKL}}הנערך{{#annotend:ijKL}} רב מהמחובר
 
|style="text-align:right;"|והשלישית בשלשה להיות {{#annot:term|1282,241|ijKL}}הנערך{{#annotend:ijKL}} רב מהמחובר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:every number greater than three belongs to the third type<br>
+
:Every number greater than three follows the conduct of three.
::<math>\scriptstyle\forall n>3: n\sdot n>n+n</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\forall n>3: n\sdot n>n+n}}</math>
|style="text-align:right;"|ומשפט כל מספר אחר השלשה בדרך השלשה והנה האחד עם כל מספר
+
|style="text-align:right;"|ומשפט כל מספר אחר השלשה בדרך השלשה
 +
|-
 +
|So, [from this aspect] one is [considered] with the numbers.
 +
|style="text-align:right;"|והנה האחד עם כל מספר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== properties of the numbers 2-10 that pertain to one ====
+
==== <span style=color:Green>Properties of the numbers 2-10 that pertain to one</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== the number two=====
+
===== <span style=color:Green>The number two</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 139: Line 156:
 
|style="text-align:right;"|ושנים תחלת המספר
 
|style="text-align:right;"|ושנים תחלת המספר
 
|-
 
|-
|It is the root of four: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=2}}</math>
+
|It is the root of four.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והוא שורש ארבעה
 
|style="text-align:right;"|והוא שורש ארבעה
 
|-
 
|-
|<span style="color:red>As the first root of a square number, it represents the properties of the roots:</span>
+
|<span style="color:Green>As the first root of a square number, it represents the properties of the roots:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*The ratio that is generated from the product of one of the roots by the other to the first square is as the ratio of the second square to the mentioned product. Likewise for the one, which is a root and a square.
 
*The ratio that is generated from the product of one of the roots by the other to the first square is as the ratio of the second square to the mentioned product. Likewise for the one, which is a root and a square.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{a\sdot b}{a^2}=\frac{b^2}{a\sdot b}}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a\sdot b}{a^2}=\frac{b^2}{a\sdot b}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וערך {{#annot:term|1346,241|PvrY}}הנחבר{{#annotend:PvrY}} מעריכת אחד השרשים על האחר אל המרובע הראשון כערך המרובע השני אל הנחבר הנזכר וככה האחד והנו שרש ומרובע
 
|style="text-align:right;"|וערך {{#annot:term|1346,241|PvrY}}הנחבר{{#annotend:PvrY}} מעריכת אחד השרשים על האחר אל המרובע הראשון כערך המרובע השני אל הנחבר הנזכר וככה האחד והנו שרש ומרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*For every number, if we sum the root with its square, [the sum] is as the product of the root by the succeeding number. Likewise for the one, which is a root and a square.  
 
*For every number, if we sum the root with its square, [the sum] is as the product of the root by the succeeding number. Likewise for the one, which is a root and a square.  
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a+a^2=a\sdot\left(a+1\right)}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a+a^2=a\sdot\left(a+1\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכל חשבון אם חברנו השרש עם מרובעו יהיה כעריכת השורש על המספר שהוא שני וככה האחד והנו שרש ומרובע
 
|style="text-align:right;"|וכל חשבון אם חברנו השרש עם מרובעו יהיה כעריכת השורש על המספר שהוא שני וככה האחד והנו שרש ומרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*For every root that you double its square and add its quarter to it, [the sum] is a square and its root is as the original root summed with its half. Likewise for the one.
 
*For every root that you double its square and add its quarter to it, [the sum] is a square and its root is as the original root summed with its half. Likewise for the one.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{2a^2+\frac{1}{4}a^2=\left(a+\frac{1}{2}a\right)^2}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{2a^2+\frac{1}{4}a^2=\left(a+\frac{1}{2}a\right)^2}}</math>
|style="text-align:right;"|כל שרש שתכפול מרובעו ותוסיף עליו רביעיתו יהיה מרובע ושרשו כמו השרש הראשון מחובר עם חציו וככה האחד
+
|style="text-align:right;"|כל שרש שתכפול מרובעו ותוסיף עליו &#x202B;<ref>2v</ref>רביעיתו יהיה מרובע ושרשו כמו השרש הראשון מחובר עם חציו וככה האחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== the number three =====
+
===== <span style="color:Green>The number three</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|<span style="color:red>It represents the Rule of Three:</span>
+
|<span style="color:Green>It represents a special property of the proportional triad:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Three numbers, the ratio of the mean to the first is as the ratio of the last to the mean, if we multiply the first by the last it is the same as the square of the mean.
+
*[For every] three numbers, such that the ratio of the mean to the first is as the ratio of the last to the mean, if we multiply the first by the last it is the same as the square of the mean.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_3}{a_2}\longrightarrow a_1\sdot a_3=a_2^2}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_3}{a_2}\longrightarrow a_1\sdot a_3=a_2^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|שלשה מספרים ערך התיכון אל הראשון כערך האחרון אל התיכון אם ערכנו הראשון על האחרון יהיה כמרובע התיכון
 
|style="text-align:right;"|שלשה מספרים ערך התיכון אל הראשון כערך האחרון אל התיכון אם ערכנו הראשון על האחרון יהיה כמרובע התיכון
 
|-
 
|-
Line 178: Line 196:
 
|
 
|
  
===== the number four =====
+
===== <span style="color:Green>The number four</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 184: Line 202:
 
|style="text-align:right;"|וארבעה מרובע
 
|style="text-align:right;"|וארבעה מרובע
 
|-
 
|-
|<span style="color:red>As the first square number, it represents the properties of the square numbers:</span>
+
|<span style="color:Green>As the first square number, it represents the properties of the square numbers:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 195: Line 213:
 
*If we subtract a square from its successive square, the remainder is as the sum of both their roots together. Likewise for the one.
 
*If we subtract a square from its successive square, the remainder is as the sum of both their roots together. Likewise for the one.
 
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^2-n^2=\left(n+1\right)+n}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^2-n^2=\left(n+1\right)+n}}</math>
|style="text-align:right;"|אם חסרנו מרובע ממרובע הקרוב אליו יהיה הנשאר כשנים השרשים {{#annot:term|1346,215|PfY5}}הנחברים{{#annotend:PfY5}} וככה האחד
+
|style="text-align:right;"|אם חסרנו מרובע ממרובע הקרוב אליו יהיה הנשאר כשנים השרשים {{#annot:term|1346,178|PfY5}}הנחברים{{#annotend:PfY5}} וככה האחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 204: Line 222:
 
|
 
|
 
*For every square, when you take its root and the number preceding it and subtract them from it, a square remains.
 
*For every square, when you take its root and the number preceding it and subtract them from it, a square remains.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{n^2-n-\left(n-1\right)=a^2}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2-n-\left(n-1\right)=a^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|כל מרובע שתקח שרשו והחשבון שלפניו ותחסרם ממנו ישאר מרובע
 
|style="text-align:right;"|כל מרובע שתקח שרשו והחשבון שלפניו ותחסרם ממנו ישאר מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*And if you add to it its root and the number succeeding [the sum] is a square. Likewise for the one.
 
*And if you add to it its root and the number succeeding [the sum] is a square. Likewise for the one.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{n^2+n+\left(n+1\right)=b^2}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2+n+\left(n+1\right)=b^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תוסיף עליו שרשו והחשבון שלאחריו יהיה מרובע וככה האחד
 
|style="text-align:right;"|ואם תוסיף עליו שרשו והחשבון שלאחריו יהיה מרובע וככה האחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== the number five =====
+
===== <span style="color:Green>The number five</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 224: Line 242:
 
|
 
|
  
===== the number six =====
+
===== <span style="color:Green>The number six</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 241: Line 259:
 
|
 
|
  
===== the number seven =====
+
===== <span style="color:Green>The number seven</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|<span style="color:red>Holds the following property:</span>
+
|<span style="color:Green>Holds the following property:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 254: Line 272:
 
|
 
|
  
===== the number eight =====
+
===== <span style="color:Green>The number eight</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 260: Line 278:
 
|style="text-align:right;"|השמונה {{#annot:term|91,1446|VNkE}}גוף שוה{{#annotend:VNkE}}
 
|style="text-align:right;"|השמונה {{#annot:term|91,1446|VNkE}}גוף שוה{{#annotend:VNkE}}
 
|-
 
|-
|<span style="color:red>As the first cube number it represents the following properties of the cube numbers:</span>
+
|<span style="color:Green>As the first cube number it represents the following properties of the cube numbers:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*If we sum up all the cube numbers successively, including the one, the sum is a square number.
 
*If we sum up all the cube numbers successively, including the one, the sum is a square number.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^n i^3=a^2}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n i^3=a^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם חברנו כל חשבון שהוא גוף שוה כאשר הם {{#annot:term|2576,1357|NFbm}}בתולדת זה אחר זה{{#annotend:NFbm}} יהיה מרובע והנה אחד עמהם
 
|style="text-align:right;"|ואם חברנו כל חשבון שהוא גוף שוה כאשר הם {{#annot:term|2576,1357|NFbm}}בתולדת זה אחר זה{{#annotend:NFbm}} יהיה מרובע והנה אחד עמהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*Between two square numbers there is always a cube number.
 
*Between two square numbers there is always a cube number.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\forall a<b; \exists n: a^2<n^3<b^2}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\forall a<b; \exists n: a^2<n^3<b^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ולעולם ימצא גוף שוה בין שנים מרובעים
 
|style="text-align:right;"|ולעולם ימצא גוף שוה בין שנים מרובעים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*When we subtract one half from half the cube root and multiply the remainder by the cube root, we find the root of the smaller square.  
 
:*When we subtract one half from half the cube root and multiply the remainder by the cube root, we find the root of the smaller square.  
::<math>\scriptstyle{\color{red}{a=\left[\left(\frac{1}{2}n\right)-\frac{1}{2}\right]\sdot n}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=\left[\left(\frac{1}{2}n\right)-\frac{1}{2}\right]\sdot n}}</math>
 
|style="text-align:right;"|כשנחסר מחצי {{#annot:term|558,1450|HT70}}קו הגוף{{#annotend:HT70}} חצי אחד ונערוך הנשאר על הקו נמצא שרש המרובע הקטן
 
|style="text-align:right;"|כשנחסר מחצי {{#annot:term|558,1450|HT70}}קו הגוף{{#annotend:HT70}} חצי אחד ונערוך הנשאר על הקו נמצא שרש המרובע הקטן
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*When we add one half to half the cube root and multiply [the sum] by the cube root, we find the root of the greater square.  
 
:*When we add one half to half the cube root and multiply [the sum] by the cube root, we find the root of the greater square.  
::<math>\scriptstyle{\color{red}{b=\left[\left(\frac{1}{2}n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot n}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b=\left[\left(\frac{1}{2}n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot n}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכאשר נוסיף חצי אחד על חצי {{#annot:term|558,1450|fqgq}}הקו{{#annotend:fqgq}} ונעריכנו על הקו נמצא שרש המרובע הגדול
 
|style="text-align:right;"|וכאשר נוסיף חצי אחד על חצי {{#annot:term|558,1450|fqgq}}הקו{{#annotend:fqgq}} ונעריכנו על הקו נמצא שרש המרובע הגדול
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If you subtract the smaller square from the greater square, you will find the cube number. The same for one, which is a cube.
 
:*If you subtract the smaller square from the greater square, you will find the cube number. The same for one, which is a cube.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{b^2-a^2=n^3}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b^2-a^2=n^3}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תחסר מרובע הקטן ממרובע הגדול נמצא הגוף השוה וככה האחד שהוא גוף שוה
 
|style="text-align:right;"|ואם תחסר מרובע הקטן ממרובע הגדול נמצא הגוף השוה וככה האחד שהוא גוף שוה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*If you want to extract the difference between two successive cube numbers, take the square of the cube root of the first [cube] and the square of the cube root of the second [cube], multiply the cube root of the first by [the cube root of] the second, then sum all and you will find the difference between the two cube numbers. The same for one.
 
*If you want to extract the difference between two successive cube numbers, take the square of the cube root of the first [cube] and the square of the cube root of the second [cube], multiply the cube root of the first by [the cube root of] the second, then sum all and you will find the difference between the two cube numbers. The same for one.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(n+1\right)^3-n^3=\left(n+1\right)^2+n^2+\left[\left(n+1\right)\sdot n\right]}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^3-n^3=\left(n+1\right)^2+n^2+\left[\left(n+1\right)\sdot n\right]}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא המרחק שיש בין שני {{#annot:term|91,1445|qHD4}}הגופות{{#annotend:qHD4}} שהם זה אחר זה קח מרובע קו הגוף הראשון גם מרובע הקו השני וערוך הקו הראשון על השני וחבר הכל אז תמצא המרחק שיש בין שני הגופות וככה האחד
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא המרחק שיש בין שני {{#annot:term|91,1445|qHD4}}הגופות{{#annotend:qHD4}} שהם זה אחר זה קח מרובע קו הגוף הראשון גם מרובע הקו השני וערוך הקו הראשון על השני וחבר הכל אז תמצא המרחק שיש בין שני הגופות וככה האחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== the number nine =====
+
===== <span style="color:Green>The number nine</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 301: Line 319:
 
|style="text-align:right;"|התשעה {{#annot:term|1263,86|r3kW}}חשבון מרובע{{#annotend:r3kW}}
 
|style="text-align:right;"|התשעה {{#annot:term|1263,86|r3kW}}חשבון מרובע{{#annotend:r3kW}}
 
|-
 
|-
|<span style="color:red>As the second square it represents the following properties of square numbers:</span>
+
|<span style="color:Green>As the second square it represents the following properties of square numbers:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*The difference between one square and another square is always an odd number.
 
*The difference between one square and another square is always an odd number.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a^2-b^2=2n-1}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b^2=2n-1}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והיתרון שיש בין מרובע אחד ובין מרבע אחר לעולם נפרד
 
|style="text-align:right;"|והיתרון שיש בין מרובע אחד ובין מרבע אחר לעולם נפרד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*If you multiply the difference between two squares by each of their two roots:
 
*If you multiply the difference between two squares by each of their two roots:
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תערוך היתרון שיש בין שני {{#annot:term|1263,86|GLSP}}המרובעים{{#annotend:GLSP}} על שני השרשים כל אחד בפני עצמו
 
|style="text-align:right;"|ואם תערוך היתרון שיש בין שני {{#annot:term|1263,86|GLSP}}המרובעים{{#annotend:GLSP}} על שני השרשים כל אחד בפני עצמו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If the greater is second to the first in succession, [the sum of both products] is the same as the square of the difference.
 
:*If the greater is second to the first in succession, [the sum of both products] is the same as the square of the difference.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{a=b+1\longrightarrow\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]=\left(a^2-b^2\right)^2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|אם הגדול &#x202B;<ref>3r</ref>שני לראשון יהיה כמרובע היתרון
|style="text-align:right;"|אם הגדול שני לראשון יהיה כמרובע היתרון
+
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=b+1\longrightarrow\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]=\left(a^2-b^2\right)^2}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If it is third to it, multiply [the sum] of both products of the difference by both roots by two.
 
:*If it is third to it, multiply [the sum] of both products of the difference by both roots by two.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{a=b+2\longrightarrow2\sdot\left[\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]\right]=\left(a^2-b^2\right)^2}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|אם היה שלישי לו תערוך היוצא מעריכת היתרון על שני השרשים על שנים
 
|style="text-align:right;"|אם היה שלישי לו תערוך היוצא מעריכת היתרון על שני השרשים על שנים
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=b+2\longrightarrow2\sdot\left[\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]\right]=\left(a^2-b^2\right)^2}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If it is fourth to it, multiply [the sum] by three.
 
:*If it is fourth to it, multiply [the sum] by three.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{a=b+3\longrightarrow3\sdot\left[\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]\right]=\left(a^2-b^2\right)^2}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|ואם רביעי לו על שלשה וככה האחד
 
|style="text-align:right;"|ואם רביעי לו על שלשה וככה האחד
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=b+3\longrightarrow3\sdot\left[\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]\right]=\left(a^2-b^2\right)^2}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*If we divide the square of the smaller by the [square of the] greater or the [square of the] greater by the [square of the] smaller, the result is always a square.
 
*If we divide the square of the smaller by the [square of the] greater or the [square of the] greater by the [square of the] smaller, the result is always a square.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a<b\longrightarrow\frac{b^2}{a^2}=\left(\frac{b}{a}\right)^2}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow\frac{b^2}{a^2}=\left(\frac{b}{a}\right)^2}}</math>
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a<b\longrightarrow\frac{a^2}{b^2}=\left(\frac{a}{b}\right)^2}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow\frac{a^2}{b^2}=\left(\frac{a}{b}\right)^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם חלקנו מרובע הקטן על הגדול או הגדול על הקטן לעולם יהיה כמרובע
 
|style="text-align:right;"|אם חלקנו מרובע הקטן על הגדול או הגדול על הקטן לעולם יהיה כמרובע
 
|-
 
|-
Line 355: Line 379:
 
|
 
|
 
*If you want to know the square whose root is known using a known square whose root is also known, multiply the difference between the two roots by each of the roots, then add the result to the known square, if it is less than that sought;
 
*If you want to know the square whose root is known using a known square whose root is also known, multiply the difference between the two roots by each of the roots, then add the result to the known square, if it is less than that sought;
:<math>\scriptstyle a>b\longrightarrow a^2=\left[\left(a-b\right)\sdot a\right]+\left[\left(a-b\right)\sdot b\right]+b^2</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a>b\longrightarrow a^2=\left[\left(a-b\right)\sdot a\right]+\left[\left(a-b\right)\sdot b\right]+b^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם תרצה לדעת מרובע שרשו ידוע ממרובע ידוע גם שרשו ידוע ערוך המרחק שהוא בין שני השרשים על כל אחד מהשרשים ואשר יהיה תחברם למרובע הידוע אם היה פחות מהמבוקש
 
|style="text-align:right;"|אם תרצה לדעת מרובע שרשו ידוע ממרובע ידוע גם שרשו ידוע ערוך המרחק שהוא בין שני השרשים על כל אחד מהשרשים ואשר יהיה תחברם למרובע הידוע אם היה פחות מהמבוקש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:or subtract the result [from the known square] if it exceeds over it.
 
:or subtract the result [from the known square] if it exceeds over it.
:<math>\scriptstyle a<b\longrightarrow a^2=b^2-\left[\left(b-a\right)\sdot a\right]-\left[\left(b-a\right)\sdot b\right]</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow a^2=b^2-\left[\left(b-a\right)\sdot a\right]-\left[\left(b-a\right)\sdot b\right]}}</math>
 
|style="text-align:right;"|או תחסרם אם היה {{#annot:term|1351,420|UrqP}}יתר עליו{{#annotend:UrqP}} וככה האחד
 
|style="text-align:right;"|או תחסרם אם היה {{#annot:term|1351,420|UrqP}}יתר עליו{{#annotend:UrqP}} וככה האחד
 
|-
 
|-
!<span style="color:red>Approximation method for finding a root of a square number</span>
+
!<span style="color:Green>Approximation method for finding a root of a square number</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 370: Line 394:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Such as the root of 9 from the square of 2.
+
:*Such as the root of 9 from the square of 2.
:<math>\scriptstyle\sqrt{9}</math>
+
::<math>\scriptstyle\sqrt{9}</math>
|style="text-align:right;"|כמו שרש תשעה* ממרובע שנים
+
|style="text-align:right;"|כמו שרש תשעה&#x202B;<ref>MS Geneva: here starts the interpolated excerpt</ref> &#x202B;<ref>MS Geneva continues 4v</ref>ממרובע שנים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Divide the [difference between the two squares] by twice the [known] root. The result of division is 1° 15′. We add them to the [known] root and the approximate root is 3° 15′.[This is when] we use sexagesimal fractions.
+
::Divide the [difference between the two squares] by twice the [known] root. The result of division is 1° 15′. We add them to the [known] root and the approximate root is 3° 15′.[This is when] we use sexagesimal fractions.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}\approx\sqrt{2^2}+\frac{9-2^2}{2\sdot\sqrt{2^2}}=2+\left(1+15^\prime\right)=3+15^\prime}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}\approx\sqrt{2^2}+\frac{9-2^2}{2\sdot\sqrt{2^2}}=2+\left(1+15^\prime\right)=3+15^\prime}}</math>
 
|style="text-align:right;"|חלק המרובע על כפל השרש יצא בחלוק א' ט"ו<br>
 
|style="text-align:right;"|חלק המרובע על כפל השרש יצא בחלוק א' ט"ו<br>
 
חברנום עם השרש ויהיה {{#annot:term|1393,2485|FBUc}}השורש המיוחד{{#annotend:FBUc}} ג' ט"ו<br>
 
חברנום עם השרש ויהיה {{#annot:term|1393,2485|FBUc}}השורש המיוחד{{#annotend:FBUc}} ג' ט"ו<br>
Line 382: Line 406:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:We want to correct it: we multiply 1 by itself and [twice] by 15, it is 1° 30′; 15 by 15, [the result is 3° 45′]. We double the result, because we always double the fractions, and divide the product by 60 it is 7′ 30′′. We add them to 1° 30′, the result is 1° 37′ 30′′. We convert them to minutes, the result is 97′ 30′′. We double them for the half, it is 195′. We divide them by 13, which is twice the approximate root. The result of division is 15. We subtract it from the approximate root and the remainder is 3, which is the [sought] root.
+
::We want to correct it: we multiply 1 by itself and [twice] by 15, it is 1° 30′; 15 by 15, [the result is 3° 45′]. We double the result, because we always double the fractions, and divide the product by 60 it is 7′ 30′′. We add them to 1° 30′, the result is 1° 37′ 30′′. We convert them to minutes, the result is 97′ 30′′. We double them for the half, it is 195′. We divide them by 13, which is twice the approximate root. The result of division is 15. We subtract it from the approximate root and the remainder is 3, which is the [sought] root.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{9}&\scriptstyle=\left(3+15^\prime\right)-\frac{2\sdot\left[1^2+\left(2\sdot15^\prime\right)+\left[2\sdot\left(15^\prime\right)^2\right]\right]}{2\sdot\left[2\sdot\left(3+15^\prime\right)\right]}\\&\scriptstyle=\left(3+15^\prime\right)-\frac{2\sdot\left[1+30^\prime+\left(7^\prime+30^{\prime\prime}\right)\right]}{13}\\&\scriptstyle=\left(3+15^\prime\right)-\frac{2\sdot\left(1+37^\prime+30^{\prime\prime}\right)}{13}=\left(3+15^\prime\right)-\frac{2\sdot\left(97^\prime+30^{\prime\prime}\right)}{13}\\&\scriptstyle=\left(3+15^\prime\right)-\frac{195^\prime}{13}\\&\scriptstyle=\left(3+15^\prime\right)-15^\prime=3\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|רצינו לתקנו ערכנו א' על עצמו ועם ט"ו והנה א"ל וט"ו על ט"ו<br>
 
|style="text-align:right;"|רצינו לתקנו ערכנו א' על עצמו ועם ט"ו והנה א"ל וט"ו על ט"ו<br>
 
וכפלנו העולה כי לעולם נכפול השברים וחלקנו {{#annot:term|1346,241|WdtT}}הנחבר{{#annotend:WdtT}} על ששים והנה ז"ל<br>
 
וכפלנו העולה כי לעולם נכפול השברים וחלקנו {{#annot:term|1346,241|WdtT}}הנחבר{{#annotend:WdtT}} על ששים והנה ז"ל<br>
Line 391: Line 414:
 
חלקנום על י"ג שהוא כפל השרש המיושר בחלקיו יצא בחלק ט"ו<br>
 
חלקנום על י"ג שהוא כפל השרש המיושר בחלקיו יצא בחלק ט"ו<br>
 
חסרנום מ{{#annot:term|2166,2485|nXz7}}השרש המיושר{{#annotend:nXz7}} והנה ג' הוא השרש
 
חסרנום מ{{#annot:term|2166,2485|nXz7}}השרש המיושר{{#annotend:nXz7}} והנה ג' הוא השרש
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2\sdot\left[1^2+\left(2\sdot15^\prime\right)+\left[2\sdot\left(15^\prime\right)^2\right]\right]}{2\sdot\left[2\sdot\left(3+15^\prime\right)\right]}=\frac{2\sdot\left[1+30^\prime+\left(7^\prime+30^{\prime\prime}\right)\right]}{13}=\frac{2\sdot\left(1+37^\prime+30^{\prime\prime}\right)}{13}=\frac{2\sdot\left(97^\prime+30^{\prime\prime}\right)}{13}=\frac{195^\prime}{13}=15^\prime}}</math>
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=\left(3+15^\prime\right)-\frac{2\sdot\left[1^2+\left(2\sdot15^\prime\right)+\left[2\sdot\left(15^\prime\right)^2\right]\right]}{2\sdot\left[2\sdot\left(3+15^\prime\right)\right]}=\left(3+15^\prime\right)-15^\prime=3}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
*<span style="color:Green>First approximation:</span>
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}}}</math>
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*First approximation:<br>
+
:For every square, do as follows: divide the difference between the two squares by double the first root, then add the result to the root and this is the approximate root.
:<math>\scriptstyle\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|וככה תעשה לכל מרובע שתחלוק היתרון שבין שני המרובעים על כפל השרש הראשון ותשמור היוצא הוסיפנו על השרש ויהיה {{#annot:term|2166,2485|k2cu}}מיושר{{#annotend:k2cu}}
 
|style="text-align:right;"|וככה תעשה לכל מרובע שתחלוק היתרון שבין שני המרובעים על כפל השרש הראשון ותשמור היוצא הוסיפנו על השרש ויהיה {{#annot:term|2166,2485|k2cu}}מיושר{{#annotend:k2cu}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Second approximation:<br>
+
*<span style="color:Green>Second approximation:</span>
:<math>\scriptstyle\sqrt{a^2+b}\approx \left(a+\frac{b}{2a}\right)-\frac{1^2+2\sdot\left(\frac{b}{2a}-1\right)+2\sdot\left(\frac{b}{2a}-1\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx\left(a+\frac{b}{2a}\right)-\frac{1^2+2\sdot\left(\frac{b}{2a}-1\right)+2\sdot\left(\frac{b}{2a}-1\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}}}</math>
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
:Afterwards take the quotient and multiply it by itself. Double the square of the quotient [...] Divide the total by double the approximate root, then subtract the result from the approximate root; the root of the greater square remains.
 
|style="text-align:right;"|ואחר כן קח היוצא בחלוק וערוך אותו על עצמו ותכפול מרובע השבר ותחלק הכל על כפל השרש המיושר והיוצא תגרע מ{{#annot:term|2166,2485|Ofvh}}השורש המיושר{{#annotend:Ofvh}} ישאר השרש מהמרובע הגדול
 
|style="text-align:right;"|ואחר כן קח היוצא בחלוק וערוך אותו על עצמו ותכפול מרובע השבר ותחלק הכל על כפל השרש המיושר והיוצא תגרע מ{{#annot:term|2166,2485|Ofvh}}השורש המיושר{{#annotend:Ofvh}} ישאר השרש מהמרובע הגדול
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}\approx\sqrt{1}+\frac{4-1}{2\sdot\sqrt{1}}=1+\frac{3}{2}=1+\left(1+\frac{1}{2}\right)=2+\frac{1}{2}}}</math>
+
:*This is the case with one, because the difference between it and four is three. We divide it by double the root; the result is one and a half. We add it to the root; the approximate root is two and a half.
|style="text-align:right;"|וכן משפט האחד כי המרחק בינו ובין ארבעה שלשה חלקנום על כפל השרש יצא אחד וחצי הוספנום על השרש ויהיה השרש המיושר שנים וחצי
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}\approx\sqrt{1}+\frac{4-1}{2\sdot\sqrt{1}}=1+\frac{3}{2}=1+\left(1+\frac{1}{2}\right)=2+\frac{1}{2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכן משפט האחד כי המרחק בינו ובין ארבעה שלשה<br>
 +
חלקנום על כפל השרש יצא אחד וחצי<br>
 +
הוספנום על השרש ויהיה השרש המיושר שנים וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{4}&\scriptstyle=\left(2+\frac{1}{2}\right)-\frac{1^2+\left(2\sdot\frac{1}{2}\right)+\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\right)^2\right]}{2\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)}\\&\scriptstyle=\left(2+\frac{1}{2}\right)-\frac{2+\frac{1}{2}}{2\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)}\\&\scriptstyle=\left(2+\frac{1}{2}\right)-\frac{1}{2}=2\\\end{align}}}</math>
+
::We take the square of the quotient; the result is [a quarter]. We double the quarter, which is [the square of] the quotient [...] it is two and a half. We divide it by double the approximate root; the result is a half. Subtract it from the approximate [root]; two remains and it is the root of four.
|style="text-align:right;"|לקחנו מרובע היוצא בחלוק עלה שנים ורביע כפלנו הרביע שהם השברים והנה שנים וחצי חלקנום על כפל השרש המיושר יצא חצי תגרענו מ{{#annot:term|2166,2485|2oyj}}המיושר{{#annotend:2oyj}} ישארו שנים והם שרש ארבעה
+
|style="text-align:right;"|לקחנו מרובע היוצא בחלוק עלה שנים ורביע<br>
 +
כפלנו הרביע שהם השברים והנה שנים וחצי<br>
 +
חלקנום על כפל השרש המיושר יצא חצי<br>
 +
תגרענו מ{{#annot:term|2166,2485|2oyj}}המיושר{{#annotend:2oyj}} ישארו שנים והם שרש ארבעה
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=\left(2+\frac{1}{2}\right)-\frac{1^2+\left(2\sdot\frac{1}{2}\right)+\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\right)^2\right]}{2\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)}=\left(2+\frac{1}{2}\right)-\frac{2+\frac{1}{2}}{2\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)}=\left(2+\frac{1}{2}\right)-\frac{1}{2}=2}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle a^2-\left[a+\left(a-1\right)\right]=b^2</math>
+
*For every square, when you take its root and the number that precedes the root and subtract them from it, the remainder is a square.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-\left[a+\left(a-1\right)\right]=b^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|כל מרובע שתקח שרשו והחשבון שלפני השרש ותחסרם ממנו ישאר מרובע
 
|style="text-align:right;"|כל מרובע שתקח שרשו והחשבון שלפני השרש ותחסרם ממנו ישאר מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle a^2+\left[a+\left(a+1\right)\right]=c^2</math>
+
:If you add to it its root and the number that follows [its root], the result is a square.
|style="text-align:right;"|ואם תוסיף עליו שרשו והחשבון שלאח' אחריו יהיה מרובע וככה האחד
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+\left[a+\left(a+1\right)\right]=c^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוסיף עליו שרשו והחשבון שלאח' אחריו יהיה מרובע
 +
|-
 +
|
 +
:The same for one.
 +
|style="text-align:right;"|וככה האחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== the number ten =====
+
===== <span style="color:Green>The number ten</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|Ten is similar to one <span style="color:red>[= as a unit in the rank of tens]</span>
+
|Ten is analogous to one <span style="color:Green>[= as a unit in the rank of tens]</span>
 
|style="text-align:right;"|ומספר עשרה דומה לאחד
 
|style="text-align:right;"|ומספר עשרה דומה לאחד
 
|-
 
|-
|<span style="color:red>As such it represents the following properties:</span>
+
|<span style="color:green>As such it represents the following properties:</span>
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2=10a-\left[\left(10-a\right)\sdot a\right]}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*When you wish to know the square of nine, multiply it by one, which is the difference [from ten], and subtract it from ninety, which is similar to nine, so it is eighty-one.
+
:*When you wish to know the square of nine, multiply it by one, which is the difference [from ten], and subtract it from ninety, which is similar to nine, so it is eighty-one.
:<math>\scriptstyle a^2=10a-\left[\left(10-a\right)\sdot a\right]</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9^2=\left(9\sdot10\right)-\left[\left(10-9\right)\sdot9\right]=90-\left(1\sdot9\right)=81}}</math>
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{9^2=\left(9\sdot10\right)-\left[\left(10-9\right)\sdot9\right]=90-\left(1\sdot9\right)=81}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|וכאשר תרצה לדעת מרובע תשעה תערכנו על אחד שהוא המרחק ותחסרנו מתשעים {{#annot:term|1397,2506|mDS8}}הדומה ל{{#annotend:mDS8}}תשעה והנה שמונים ואחד
 
|style="text-align:right;"|וכאשר תרצה לדעת מרובע תשעה תערכנו על אחד שהוא המרחק ותחסרנו מתשעים {{#annot:term|1397,2506|mDS8}}הדומה ל{{#annotend:mDS8}}תשעה והנה שמונים ואחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:The same for every number [including] one.
 
|style="text-align:right;"|וכן כל המספר לפי המרחק וככה האחד
 
|style="text-align:right;"|וכן כל המספר לפי המרחק וככה האחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle a^2=\left(\frac{a}{10}\sdot a\right)\sdot10</math><br>
+
*Since ten is analogous to one, we can extract the squares - whether integers or fractions - from their ratio to ten, or to one hundred, or to one thousand.
:<math>\scriptstyle a^2=\left(\frac{a}{100}\sdot a\right)\sdot100</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2=\left(\frac{a}{10}\sdot a\right)\sdot10}}</math>
|style="text-align:right;"|ובעבור היות עשרה דומה לאחד נוכל להוציא {{#annot:term|1376,2502|q4zm}}המרובעים התמימים{{#annotend:q4zm}} והנשברים מהערך שיש לו אל עשרה או אל מאה או אל אלף
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2=\left(\frac{a}{100}\sdot a\right)\sdot100}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ובעבור היות עשרה דומה לאחד נוכל &#x202B;<ref>5r</ref>להוציא המרובעים {{#annot:term|1376,20|q4zm}}התמימים{{#annotend:q4zm}} והנשברים מהערך שיש לו אל עשרה או אל מאה או אל אלף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle75^2&\scriptstyle=\left(\frac{75}{100}\sdot75\right)\sdot100\\&\scriptstyle=\left(\frac{3}{4}\sdot75\right)\sdot100\\&\scriptstyle=\left[75-\left(18+\frac{3}{4}\right)\right]\sdot100\\&\scriptstyle=\left(56+\frac{1}{4}\right)\sdot100=5625\\\end{align}}}</math>
+
:*Such as 75 - how much is its square?
|style="text-align:right;"|כמו ע"ה כמה מרובעו: קח ערכו אל מאה והוא ג' רביעיותיו וכמו כן קח ג' רביעיות ע"ה והם י"ח ושלש רביעיות חסרם מע"ה נשארו חמשים וששה ורביעית והם חמשת אלפים ות"ר מאות וחמשה ועשרים וככה משפט הנשברים עם האחד
+
|style="text-align:right;"|כמו ע"ה כמה מרובעו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\forall{b^2>10},\exists{a^2<10}: \frac{b^2}{10}=\frac{10}{a^2}</math>
+
::Take its ratio to one hundred; it is 3-quarters. Take 3-quarters of 75; it is 18 and three-quarters. Subtract them from 75; fifty-six and a quarter remain; so it is five thousand 600 and twenty-five.
 +
|style="text-align:right;"|קח ערכו אל מאה והוא ג' רביעיותיו<br>
 +
וכמו כן קח ג' רביעיות ע"ה והם י"ח ושלש רביעיות<br>
 +
חסרם מע"ה נשארו חמשים וששה ורביעית והם חמשת אלפים ות"ר מאות וחמשה ועשרים
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{75^2=\left(\frac{75}{100}\sdot75\right)\sdot100=\left(\frac{3}{4}\sdot75\right)\sdot100=\left[75-\left(18+\frac{3}{4}\right)\right]\sdot100=\left(56+\frac{1}{4}\right)\sdot100=5625}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
:The same rule for the fractions, including the one.
 +
|style="text-align:right;"|וככה משפט הנשברים עם האחד
 +
|-
 +
|
 +
*For every square greater than ten, its ratio to the square is the same as the ratio of another square smaller than ten to [ten].
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\forall{a^2>10},\exists{b^2<10}:\quad 10:a^2=b^2:10}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכל מרובע שהוא אחר העשרה יש מערכת המרובע אליו כערך מרובע אחר טרם העשרה אליו
 
|style="text-align:right;"|וכל מרובע שהוא אחר העשרה יש מערכת המרובע אליו כערך מרובע אחר טרם העשרה אליו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{16}{10}=1+\frac{3}{5}=\frac{\left(6+\frac{1}{4}\right)+\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]}{6+\frac{1}{4}}=\frac{10}{6+\frac{1}{4}}}}</math>
+
:*Such as sixteen with six and a quarter:
|style="text-align:right;"|כמו ששה עשר עם ששה ורביע שערך י"ו אל עשרה כמוהו וג' חמישיותיו וכאשר תוסיף על ששה ורביע שלש חמישיותיו שהם ג' מה' יעלה עשרה
+
|style="text-align:right;"|כמו ששה עשר עם ששה ורביע
 +
|-
 +
|
 +
::The ratio of 16 to ten is as one time and 3-fifths.
 +
|style="text-align:right;"|שערך י"ו אל עשרה כמוהו וג' חמישיותיו
 +
|-
 +
|
 +
::When you add to six and a quarter its three-fifths, which is 3 to 5, the result is ten.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר תוסיף על ששה ורביע שלש חמישיותיו שהם ג' מה' יעלה עשרה
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{16:10=1+\frac{3}{5}=\frac{\left(6+\frac{1}{4}\right)+\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]}{6+\frac{1}{4}}=10:\left(6+\frac{1}{4}\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Check: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{10}{\sqrt{16}}\right)^2=\left(2+\frac{1}{2}\right)^2=6+\frac{1}{4}}}</math>
+
::<span style="color:green>Check:</span> The roots prove it, because the one is divided by the other: When you divide ten by the root of 16, the result is two and a half. Multiply it by itself; the result is 6 and a quarter and the ratio of ten to it is the same as the ratio of 16 to ten.
|style="text-align:right;"|והשרשים יוכיחו כי זה {{#annot:term|440,1225|FWr3}}יתחלק על{{#annotend:FWr3}} זה כי כשתחלק עשרה על שרש י"ו יעלה שנים וחצי תערכם על עצמם יעלה ו' ורביע וערך עשרה אליו כערך י"ו אל עשרה
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{10}{\sqrt{16}}\right)^2=\left(2+\frac{1}{2}\right)^2=6+\frac{1}{4}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והשרשים יוכיחו כי זה {{#annot:term|784,1225|FWr3}}יתחלק על{{#annotend:FWr3}} זה כי כשתחלק עשרה על שרש י"ו יעלה שנים וחצי<br>
 +
תערכם על עצמם יעלה ו' ורביע וערך עשרה אליו כערך י"ו אל עשרה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{16}=\frac{a}{10}}}</math>
+
:*Likewise, if you take the ratio of ten to 16, which is five-eighths, and we wish to find a number smaller than ten that is 5-eighths of ten, this is how you find it:
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{16}=\frac{a}{10}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכן אם תקח מהערך עשרה אל י"ו והוא חמש שמניותיו רצינו להוציא חשבון טרם העשרה שיהיה ה' שמיניות עשרה וככה תמצאנו
 
|style="text-align:right;"|וכן אם תקח מהערך עשרה אל י"ו והוא חמש שמניותיו רצינו להוציא חשבון טרם העשרה שיהיה ה' שמיניות עשרה וככה תמצאנו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{10}{16}\sdot10=\frac{5}{8}\sdot10=\frac{10\sdot5}{8}=\frac{50}{8}=6+\frac{2}{8}=6+\frac{1}{4}}}</math>
+
::Multiply 10 by 5; the result is fifty. Divide it by eight; the result of division is six and two remains, which is one quarter and it is five-eighths of ten.
|style="text-align:right;"|ערוך י' על ה' יעלה חמשים חלק על שמונה יצא בחלוק ששה נשארו שנים שהם רביע אחד והם חמש שמיניות עשרה<br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{10}{16}\sdot10=\frac{5}{8}\sdot10=\frac{10\sdot5}{8}=\frac{50}{8}=6+\frac{2}{8}=6+\frac{1}{4}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך י' על ה' יעלה חמשים<br>
 +
חלק על שמונה יצא בחלוק ששה נשארו שנים שהם רביע אחד והם חמש שמיניות עשרה
 +
|-
 +
|
 +
::<span style="color:green>Check:</span> When we take the ratio of 16 to 10; it is one time and three-fifths. We add to six and a quarter its three-fifths; the result is ten.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר נקח ערך י"ו אל י' והוא כמוהו ושלש חמישיותיו ונוסיף על ששה ורביע שלש חמישיותיו יעלה עשרה
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{16}{10}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)=\left(1+\frac{3}{5}\right)\sdot\left(16+\frac{1}{4}\right)=\left(16+\frac{1}{4}\right)+\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=10}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Check: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{16}{10}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)=\left(1+\frac{3}{5}\right)\sdot\left(16+\frac{1}{4}\right)=\left(16+\frac{1}{4}\right)+\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=10}}</math>
+
:For every number you find it the same way.
|style="text-align:right;"|וכאשר נקח ערך י"ו אל י' והוא כמוהו ושלש חמישיותיו ונוסיף על ששה ורביע שלש חמישיותיו יעלה עשרה וכן תמצא לכל חשבון
+
|style="text-align:right;"|וכן תמצא לכל חשבון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7^2}{10}=\frac{10}{\left(1+\frac{3}{7}\right)^2}}}</math>
+
:*Also for seven by seven with one and three-sevenths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7^2}{10}=\frac{10}{\left(1+\frac{3}{7}\right)^2}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכן שרש שבעה על שבעה עם אחד ושלש שביעיות
 
|style="text-align:right;"|וכן שרש שבעה על שבעה עם אחד ושלש שביעיות
 
|-
 
|-
|This property is also applicable to one:<br>
+
|
*<math>\scriptstyle\forall{b^2>1},\exists{a^2<1}: \frac{b^2}{1}=\frac{1}{a^2}</math>
+
:The same for all.
|style="text-align:right;"|וככה כלם גם כן משרש האחד עם המרובעים לפניו ואחריו
+
|style="text-align:right;"|וככה כלם
 +
|-
 +
|
 +
*<span style="color:green>This property is also applicable to one:</span> The same for one with the squares that precede it and follow it.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\forall{b^2>1},\exists{a^2<1}: \frac{b^2}{1}=\frac{1}{a^2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|גם כן משרש האחד עם המרובעים לפניו ואחריו
 +
|-
 +
|
 +
::This is clear: as one quarter, whose root is half, so they are similar to four and two.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2^2}{1}=4=\frac{1}{\frac{1}{4}}=\frac{1}{\left(\frac{1}{2}\right)^2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזה יתברר כרביע אחד ששרשו חצי והנה הם כארבעה ושנים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2^2}{1}=4=\frac{1}{\frac{1}{4}}=\frac{1}{\left(\frac{1}{2}\right)^2}}}</math>
+
:Likewise the rule of the fractions of fractions and so on endlessly.
|style="text-align:right;"|וזה יתברר כרביע אחד ששרשו חצי והנה הם כארבעה ושנים וכן משפט שברי השברים עד אין קץ
+
|style="text-align:right;"|וכן משפט שברי השברים עד אין קץ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== the uniqueness of one – as mean between the proper fractions and the improper fractions ====
+
==== <span style="color:Green>The uniqueness of one – as mean between the proper fractions and the improper fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 491: Line 593:
 
|style="text-align:right;"|ובעבור היות השרשים בנשברים שהם טרם האחד הפך הנמצאים אחרי האחד
 
|style="text-align:right;"|ובעבור היות השרשים בנשברים שהם טרם האחד הפך הנמצאים אחרי האחד
 
|-
 
|-
|Therefore one has the following properties:<br>
+
|<span style="color:Green>Therefore one has the following properties:</span>
*It is a root, a square number, and a cubic number: <math>\scriptstyle1=\sqrt{1}=1^2=1^3</math>
+
|
 +
|-
 +
|
 +
*One is a root, a square number, and a cubic number.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=\sqrt{1}=1^2=1^3}}</math>
 
|style="text-align:right;"|על כן האחד שורש ומרובע וגוף שוה
 
|style="text-align:right;"|על כן האחד שורש ומרובע וגוף שוה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*''His hand will be upon all, and the hand of everyone upon him'' [Genesis 16, 12]; it is the beginning and the end of all.
 
*''His hand will be upon all, and the hand of everyone upon him'' [Genesis 16, 12]; it is the beginning and the end of all.
|style="text-align:right;"|''ידו בכל ויד כל בו''<ref>בראשית טז, יב</ref> והוא ראשית הכל ואחרית הכל
+
|style="text-align:right;"|''{{#annot:Gen16-12|494|QDE2}}ידו בכל ויד כל בו{{#annotend:QDE2}}''&#x202B;<ref group=note>בראשית טז, יב</ref> והוא ראשית הכל ואחרית הכל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*It has no addition [<math>\scriptstyle1\times1=1</math>; <math>\scriptstyle1\times a=a</math>]<br>
+
*It has no addition [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1\times1=1;\;1\times a=a}}</math>] and no subtraction [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1\div1=1;\;a\div1=a}}</math>].
:and no subtraction [<math>\scriptstyle1\div1=1</math>; <math>\scriptstyle a\div1=a</math>]
 
 
|style="text-align:right;"|ולא יקבל תוספת ומגרעת
 
|style="text-align:right;"|ולא יקבל תוספת ומגרעת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*No number resembles to one
+
*No number resembles to it.
 
|style="text-align:right;"|ואין לו דמות במספר
 
|style="text-align:right;"|ואין לו דמות במספר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== The Twelve Names that Form Every Number ===
+
=== <span style="color:Green>The Twelve Names that Form Every Number</span> ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 517: Line 622:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*the names of the nine units ''one''-''nine''
+
*Nine of them repeat themselves and they are [the names] of the units from ''one'' to ''nine''.
 
|style="text-align:right;"|תשעה מהם חוזרים חלילה והם האחדים מאחד ועד תשעה
 
|style="text-align:right;"|תשעה מהם חוזרים חלילה והם האחדים מאחד ועד תשעה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*the names of the three ranks - tens, hundreds, and thousands
+
*Three form the names of the ranks - tens, hundreds, and thousands.
 
|style="text-align:right;"|והשלשה שמות בונים {{#annot:term|1316,203|hUiz}}מעלותיו{{#annotend:hUiz}} והם העשרות והמאות והאלפים
 
|style="text-align:right;"|והשלשה שמות בונים {{#annot:term|1316,203|hUiz}}מעלותיו{{#annotend:hUiz}} והם העשרות והמאות והאלפים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:all higher ranks reiterate these three names
+
:For, every number higher than the thousands reiterate these [three] names, such as ten thousand, one hundred thousand, one thousand thousand.
|style="text-align:right;"|כי כל חשבון אשר על האלפים חוזרים חלילה על אלו השמות כמו עשרת אלפים ומאת אלף ואלף אלפי אלפים
+
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>5v</ref>כי כל חשבון אשר על האלפים חוזרים חלילה על אלו השמות כמו עשרת אלפים ומאת אלף ואלף אלפי אלפים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
== table of contents ==
+
== <span style="color:Green>Table of Contents</span> ==
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|the chapters representing the eight arithmetical operations applied to all numbers - integers and fractions:
+
|<span style="color:Green>The chapters representing the eight arithmetical operations applied to all numbers - integers and fractions:</span>
|style="text-align:right;"|וכל מספר השלם והנשבר נחלק לשמנה שערים והם
+
|
 
|-
 
|-
|
+
|Every number - integer or fraction - is divided into eight chapters and they are: addition of one to another; subtraction of one from another; multiplication of one by another; division of one by another; ratio of one to another; deducing one from another; conversion of one into another; root of one and another.
:addition; subtraction; multiplication; division; ratio; deducing; conversion; root  
+
|style="text-align:right;"|וכל מספר השלם והנשבר נחלק לשמנה שערים והם {{#annot:term|1166,154|WXEA}}מחברת זה עם זה{{#annotend:WXEA}} {{#annot:term|1193,155|L8O7}}מגרעת זה מזה{{#annotend:L8O7}} {{#annot:term|1345,156|GOSD}}מערכת זה על זה{{#annotend:GOSD}} {{#annot:term|1370,157|RJWg}}מחלוקת זה על זה{{#annotend:RJWg}} ערך זה אל זה הוצאת זה מזה {{#annot:term|1430,1551|fagX}}השבת זה לזה{{#annotend:fagX}} שורש זה וזה
|style="text-align:right;"|{{#annot:term|1166,154|WXEA}}מחברת זה עם זה{{#annotend:WXEA}} {{#annot:term|1193,155|L8O7}}מגרעת זה מזה{{#annotend:L8O7}} {{#annot:term|1345,156|GOSD}}מערכת זה על זה{{#annotend:GOSD}} {{#annot:term|1370,157|RJWg}}מחלוקת זה על זה{{#annotend:RJWg}} ערך זה אל זה הוצאת זה מזה {{#annot:term|1430,1551|fagX}}השבת זה לזה{{#annotend:fagX}} שורש זה וזה
 
 
|-
 
|-
 
|}
 
|}
Line 546: Line 650:
 
|
 
|
  
== interpolated excerpt ==
+
== <span style="color:Green>Interpolated Excerpt</span> ==
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שהיה י"ו ישאר ד&#x202B;'
+
|style="width:45%; text-align:right;"|שהיה י"ו ישאר ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|If the scales of the remainder we have to subtract from the greater number are greater than the scales of the greater number, we add 9 to the scales of the greater number and then we subtract.
 
|style="text-align:right;"|ואלו היה {{#annot:term|1453,354|kRMI}}מאזני{{#annotend:kRMI}} הנשאר שיש לנו לחסר מהחשבון הגדול יותר ממאזני החשבון הגדול היינו מוסיפים על מאזני החשבון הגדול ט' ואחר כן היינו מחסרים
 
|style="text-align:right;"|ואלו היה {{#annot:term|1453,354|kRMI}}מאזני{{#annotend:kRMI}} הנשאר שיש לנו לחסר מהחשבון הגדול יותר ממאזני החשבון הגדול היינו מוסיפים על מאזני החשבון הגדול ט' ואחר כן היינו מחסרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Another example with odd numbers:
+
:Another example with odd numbers:
 
|style="text-align:right;"|דמיון אחר בנפרדים
 
|style="text-align:right;"|דמיון אחר בנפרדים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::We say that the number is eighty thousand, seven thousand, six hundred and fifty four, which is of the odds.
+
:*We say that the number is eighty thousand, seven thousand, six hundred and fifty four, which is of the odds.
 
::<math>\scriptstyle\sqrt{87654}</math>
 
::<math>\scriptstyle\sqrt{87654}</math>
 
|style="text-align:right;"|נאמר החשבון שמנים אלף ושבעת אלפים ושש מאות וחמשים וארבעה והוא מן {{#annot:term|1336,65|1B3Z}}הנפרדים{{#annotend:1B3Z}}
 
|style="text-align:right;"|נאמר החשבון שמנים אלף ושבעת אלפים ושש מאות וחמשים וארבעה והוא מן {{#annot:term|1336,65|1B3Z}}הנפרדים{{#annotend:1B3Z}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
{|
+
::The analogous of eighty thousand in the units is eight; the closest preceding square is four and its root is two. Since it is in the fifth rank, the root is two hundred.
 +
|style="text-align:right;"|והדומה לשמנים אלף הוא שמונה באחדים והמרובע הקרוב שעבר הוא ארבעה ושרשו שנים ובעבור היותו &#x202B;<ref>3v</ref>במערכת חמישית הנה השרש מאתים
 +
|-
 +
|
 +
::We subtract the square, which is 4, from eight, which is eighty thousand; we are left with [47] thousand and 654.
 +
|style="text-align:right;"|ונסיר המרובע שהוא ד' משמונה שהם שמונים אלף אז ישארו לנו [מ"ז] אלף גם תרנ"ד
 +
|-
 +
|
 +
::We double the root; it is 400.
 +
|style="text-align:right;"|ונכפול השרש ויהיו ת&#x202B;'
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::{|
 
|-
 
|-
 
|<span style="color:red>8</span>7654||rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8}}-{\color{blue}{2^2}}=8-4={\color{blue}{4}}}</math>||<span style="color:#0000FF>4</span>7654||rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{2\sdot200={\color{blue}{4}}00}</math>||<span style="color:red>47</span>654
 
|<span style="color:red>8</span>7654||rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8}}-{\color{blue}{2^2}}=8-4={\color{blue}{4}}}</math>||<span style="color:#0000FF>4</span>7654||rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{2\sdot200={\color{blue}{4}}00}</math>||<span style="color:red>47</span>654
Line 571: Line 687:
 
|&nbsp;||<span style="color:#0000FF>2</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;<span style="color:#0000FF>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;
 
|&nbsp;||<span style="color:#0000FF>2</span>&#8199;&#8199;&#8199;&#8199;||&#8199;<span style="color:#0000FF>4</span>&#8199;&#8199;&#8199;
 
|}
 
|}
|style="text-align:right;"|והדומה לשמנים אלף הוא שמונה באחדים והמרובע הקרוב שעבר הוא ארבעה ושרשו שנים ובעבור היותו במערכת חמישית הנה השרש מאתים ונסיר המרובע שהוא ד' משמונה שהם שמונים אלף אז ישארו לנו [מ"ז] אלף גם תרנ"ד ונכפול השרש ויהיו ת&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 +
|
 +
::We divide 47 by it, but we cannot give it a ten, since it is a hundred and we must subtract its square, which is ten thousand. So, we give it 9, which is 90; the result is 36000 and we are left with 11654.
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק מ"ז עליו ולא נוכל לתת לו עשרה ובעבור שיהיו מאה ויש לנו להסיר מרובעו שהוא עשרת אלפים והנה נתן לו ט' שהם צ' ועלה המספר ל"ו אלפים ונשארו לנו י"א אלף גם תרנ"ד
 +
|-
 +
|
 +
::The root is 290.
 +
|style="text-align:right;"|והשרש ר"צ
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::{|
 +
|-
 +
|rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{47}}000-\left(400\sdot{\color{blue}{9}}0\right)=47000-36000={\color{blue}{11}}000}</math>||<span style="color:#0000FF>11</span>654
 +
|-
 +
|&#8199;4<span style="color:#0000FF>9</span>&#8199;&#8199;
 
|}
 
|}
 
+
|-
 +
|
 +
::We must subtract the square of 90, which is 8 thousand and one hundred; 3[5]54 remain.
 +
|style="text-align:right;"|ויש לנו להסיר מרובע צ' שהוא ח' אלפים ומאה ונשארו ג' אלפים גם תרנ"ד
 +
|-
 +
|
 +
::We double the root; it is five hundred and eighty.
 +
|style="text-align:right;"|נכפול השרש והנו חמש מאות ושמנים
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 
::{|
 
::{|
 
|-
 
|-
|rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{47}}000-\left(400\sdot{\color{blue}{9}}0\right)=47000-36000={\color{blue}{11}}000}</math>||<span style="color:#0000FF>11</span>654||rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{116}}00-90^2=11600-8100={\color{blue}{35}}00}</math>||<span style="color:#0000FF>35</span>54||rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{2\sdot290={\color{blue}{58}}0}</math>||<span style="color:red>35</span>54
+
|rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{116}}00-90^2=11600-8100={\color{blue}{35}}00}</math>||<span style="color:#0000FF>35</span>54||rowspan="2"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{2\sdot290={\color{blue}{58}}0}</math>||<span style="color:red>35</span>54
 
|-
 
|-
|&#8199;4<span style="color:#0000FF>9</span>&#8199;&#8199;||49&#8199;&#8199;||&#8199;<span style="color:#0000FF>58</span>&#8199;
+
|49&#8199;&#8199;||&#8199;<span style="color:#0000FF>58</span>&#8199;
 
|}
 
|}
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונחלק מ"ז עליו ולא נוכל לתת לו עשרה ובעבור שיהיו מאה ויש לנו להסיר מרובעו שהוא עשרת אלפים והנה נתן לו ט' שהם צ' ועלה המספר ל"ו אלפים ונשארו לנו י"א אלף גם תרנ"ד והשרש ר"צ ויש לנו להסיר מרובע צ' שהוא ח' אלפים ומאה ונשארו ג' אלפים גם '''תר'''נ"ד נכפול השרש והנו חמש מאות ושמנים
+
::<span style="color:Green>missing stages of calculation:</span>
 +
|
 
|-
 
|-
|missing stages of calculation:<br>
+
| colspan="2"|
 
::{|
 
::{|
 
|-
 
|-
Line 593: Line 731:
 
|58<span style="color:#0000FF>6</span>||586
 
|58<span style="color:#0000FF>6</span>||586
 
|}
 
|}
|
 
|-
 
|
 
 
::{|
 
::{|
 
|-
 
|-
Line 602: Line 737:
 
|586
 
|586
 
|}
 
|}
|style="text-align:right;"|נחלק החשבון הנשאר עליו ויצא ו' הסר מרובע ששה מהנשאר שהיה ע"ד ונשאר ל"ח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:&rarr; <span style="color:purple>root=296; remainder=38</span>
+
::We divide the remaining number by it; the result is 6.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{296^2=87616}}</math>
+
|style="text-align:right;"|נחלק החשבון הנשאר עליו ויצא ו&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract a square of six from the remainder, which is 74; 38 remains.
 +
|style="text-align:right;"|הסר מרובע ששה מהנשאר שהיה ע"ד ונשאר ל"ח
 +
|-
 +
|
 +
::So, the root is 296 and its square is 87616.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{296^2=87616}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והנה השרש רצ"ו ומרובעו פ"ז אלפים תרי"ו
 
|style="text-align:right;"|והנה השרש רצ"ו ומרובעו פ"ז אלפים תרי"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Check: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(296^2=87616\equiv_91\right)+\left(38\equiv_92\right)=3}}</math>
+
::<span style="color:Green>'''Check:'''</span> The scales of the root are one, we add it to the scales of 38, which is the remainder added to the square, that is two; the result is three.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(296^2=87616\equiv_91\right)+\left(38\equiv_92\right)=3}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1451,2139|SqpY}}משקל{{#annotend:SqpY}} השרש א' חברנו אותו עם משקל ל"ח שהוא הנשאר יותר מהמרובע שהוא שנים עליו שלשה
 
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1451,2139|SqpY}}משקל{{#annotend:SqpY}} השרש א' חברנו אותו עם משקל ל"ח שהוא הנשאר יותר מהמרובע שהוא שנים עליו שלשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{87654\equiv_93}}</math>
+
::Look at the scales of the original number, which is the greater; it is three.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{87654\equiv_93}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והנה הסתכל משקל החשבון הראשון שהוא הגדול היה שלשה
 
|style="text-align:right;"|והנה הסתכל משקל החשבון הראשון שהוא הגדול היה שלשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(87654\equiv_93\right)-\left(38\equiv_92\right)=1}}</math>
+
::We also look how much is [the scales of] 38; it is two. We subtract it from the scales of the greater number, which is 3; 1 remains.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(87654\equiv_93\right)-\left(38\equiv_92\right)=1}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו כמה ל"ח שהוא לחסר והנו שנים חסרנוהו ממשקל החשבון הגדול שהיה ג' ונשאר א&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|ועוד בקשנו כמה ל"ח שהוא לחסר והנו שנים חסרנוהו ממשקל החשבון הגדול שהיה ג' ונשאר א&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(296\equiv_91\right)=\left(296^2=87616\equiv_91\right)}}</math>
+
::So should be the scales of the square as well as the scales of the root multiplied by itself and so they are.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(296\equiv_91\right)=\left(296^2=87616\equiv_91\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וככה ראוי להיות משקל המרובע גם משקל שרשו ערוך על עצמו וככה הוא
 
|style="text-align:right;"|וככה ראוי להיות משקל המרובע גם משקל שרשו ערוך על עצמו וככה הוא
 
|-
 
|-
|<span style="color:red>'''The three algebraic species: root, square, and number'''</span>
+
|<span style="color:Green>'''The three algebraic species: root, square, and number'''</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 649: Line 795:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|דע כי שרשו '''ה'''' ומרובעו '''כ"ה'''
+
:Know that its root is [15] and its square is [2]25.
 +
|style="text-align:right;"|דע כי שרשו ה' ומרובעו כ"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 657: Line 804:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Know that there are 12 roots in the square.
+
:Know that there are 12 roots in the square and the square is [14]4.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{x^2=12x}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{x^2=12x}}</math>
 
|style="text-align:right;"|דע כי המרובע יהיה בו י"ב שרשים והמרובע ד&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|דע כי המרובע יהיה בו י"ב שרשים והמרובע ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
!<span style="color:red>'''The six canonical equations'''</span>
+
!<span style="color:Green>'''The six canonical equations'''</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|<span style="color:red>Three simple types of equations</span>
+
|<span style="color:Green>Three simple types of equations</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle ax^2=bx</math>
+
*One category is a square equals roots.
 +
:<math>\scriptstyle ax^2=bx</math>
 
|style="text-align:right;"|והנה ענין אחד הוא מרובע שוה לשרשים
 
|style="text-align:right;"|והנה ענין אחד הוא מרובע שוה לשרשים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle ax^2=c</math>
+
*The second category is a square equals a number.
 +
:<math>\scriptstyle ax^2=c</math>
 
|style="text-align:right;"|והענין השני מרובע שוה למספר
 
|style="text-align:right;"|והענין השני מרובע שוה למספר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:*As saying 5 squares equal 80.
 
::<math>\scriptstyle5x^2=80</math>
 
::<math>\scriptstyle5x^2=80</math>
 
|style="text-align:right;"|כאמרך ה' מרובעים שוים לפ&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|כאמרך ה' מרובעים שוים לפ&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::Know that one square is a fifth of 80, which is 16.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x^2=\frac{1}{5}\sdot80=16}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x^2=\frac{1}{5}\sdot80=16}}</math>
 
|style="text-align:right;"|דע לך כי המרובע האחד הוא חמישית פ' שהוא י"ו
 
|style="text-align:right;"|דע לך כי המרובע האחד הוא חמישית פ' שהוא י"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:*Also half a square equals 18.
 
::<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=18</math>
 
::<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=18</math>
 
|style="text-align:right;"|וכן חצי מרובע שוה לי"ח
 
|style="text-align:right;"|וכן חצי מרובע שוה לי"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::Know that the square is 36.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x^2=36}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x^2=36}}</math>
 
|style="text-align:right;"|דע כי המרובע הוא ל"ו
 
|style="text-align:right;"|דע כי המרובע הוא ל"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle bx=c</math>
+
*The third category is roots equal a number.
 +
:<math>\scriptstyle bx=c</math>
 
|style="text-align:right;"|והענין השלישי שרשים שוים למספר
 
|style="text-align:right;"|והענין השלישי שרשים שוים למספר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:*As saying 9 roots equal 81.
 
::<math>\scriptstyle9x=81</math>
 
::<math>\scriptstyle9x=81</math>
 
|style="text-align:right;"|כאמרך ט' שרשים שוים פ"א
 
|style="text-align:right;"|כאמרך ט' שרשים שוים פ"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::Know that the number is the square and its root is 9.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=9;\ x^2=81}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=9;\ x^2=81}}</math>
|style="text-align:right;"|דע המספר הוא המרובע ושרשו ט&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|דע המספר &#x202B;<ref>4r</ref>הוא המרובע ושרשו ט&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:*Also half a root equals 10.
 
::<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x=10</math>
 
::<math>\scriptstyle\frac{1}{2}x=10</math>
 
|style="text-align:right;"|וכן חצי שרש שוה לי&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|וכן חצי שרש שוה לי&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::The [root] is 20 and the square is two hundred.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=20;\ x^2=200}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=20;\ x^2=200}}</math>
 
|style="text-align:right;"|השני עשרים והמרובע מאתים
 
|style="text-align:right;"|השני עשרים והמרובע מאתים
 
|-
 
|-
|Three composite types of equations
+
|You can also find three other composite [types of equations] and they are:
|style="text-align:right;"|וגם תוכל להוציא מזה שלשה ענינים אחרים מורכבים והם&#x202B;:
+
|style="text-align:right;"|וגם תוכל להוציא מזה שלשה ענינים אחרים מורכבים והם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle ax^2+bx=c</math>
+
*A square and a root equal a number.
 +
:<math>\scriptstyle ax^2+bx=c</math>
 
|style="text-align:right;"|מרובע ושרש שניהם שוים למספר
 
|style="text-align:right;"|מרובע ושרש שניהם שוים למספר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle ax^2+c=bx</math>
+
*Or, a square and a number equal roots.
 +
:<math>\scriptstyle ax^2+c=bx</math>
 
|style="text-align:right;"|או מרובע ומספר שוים לשרשים
 
|style="text-align:right;"|או מרובע ומספר שוים לשרשים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle bx+c=ax^2</math>
+
*Or, root and a number equal a square.
 +
:<math>\scriptstyle bx+c=ax^2</math>
 
|style="text-align:right;"|או שרשים ומספר שוים למרובע
 
|style="text-align:right;"|או שרשים ומספר שוים למרובע
 
|-
 
|-
|1) <math>\scriptstyle ax^2+bx=c</math><br>
+
|The first category:
:<math>\scriptstyle x^2+10x=39</math>
+
:<math>\scriptstyle ax^2+bx=c</math>
|style="text-align:right;"|הענין הראשון כאמרך מרובע עם עשרת שרשיו מחוברים עלו ל"ט, כמה המרובע וכמה השרש
+
|style="text-align:right;"|הענין הראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+39}-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\\&\scriptstyle=\sqrt{5^2+39}-5=\sqrt{25+39}-5=\sqrt{64}-5=8-5=3\\\end{align}}}</math>
+
*As saying: a square summed its ten roots are 39 - how much is the square and how much is the root?
|style="text-align:right;"|קח חצי השרשים וערכם על עצמם יעלה כ"ה, הוסיפם על ל"ט יעלה ס"ד, הוצא השרש והוא ח' וחסר מהם חצי השרשים שהוא ה' ישאר ג' והוא השרש המבוקש ומרובע ט&#x202B;'
+
:<math>\scriptstyle x^2+10x=39</math>
 +
|style="text-align:right;"|כאמרך מרובע עם עשרת שרשיו מחוברים עלו ל"ט כמה המרובע וכמה השרש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Normalization:
+
::Take half [the number of] the roots and multiply it by itself; the result is 25.
|style="text-align:right;"|וכן אם יאמר ב' מרובעים או ג' או יותר עם שרשיו כך וכך שוין למספר כך וכך, ככה תעשה&#x202B;:
+
|style="text-align:right;"|קח חצי השרשים וערכם על עצמם יעלה כ"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle ax^2+bx=c</math><br>
+
::Add it to 39; the result is 64.
::<math>\scriptstyle ax^2+bx=c\longrightarrow x^2+\frac{b}{a}x=\frac{c}{a}</math>
+
|style="text-align:right;"|הוסיפם על ל"ט יעלה ס"ד
|style="text-align:right;"|קח מרובע אחד וכערכו מן המרובעים קח מן השרשים ומן המספר ועשה כמשפט לחצות ולערוך ולהוסיף ולהוציא השרש ולחסר והנשאר יהיה שרש המרובע האחד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{a}x^2+bx=c</math>
+
::Extract the root; it is 8.
|style="text-align:right;"|וכן אם יאמר חצי מרובע או שלישיתו עם גדריו כך שוים למספר כך ככה תעשה&#x202B;:
+
|style="text-align:right;"|הוצא השרש והוא ח&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle\frac{1}{a}x^2+bx=c\longrightarrow x^2+a\sdot bx=a\sdot c</math>
+
::Subtract from it half [the number of] the roots, which is 5; 3 remains, which is the required root and the square is 9.
|style="text-align:right;"|{{#annot:term|970,1267|PY3H}}השלם{{#annotend:PY3H}} המרובע וכערך שהוספת עליו הוסף על השרשים ועל המספר ועשה כמשפט יצא לך שרש המרובע השלם
+
|style="text-align:right;"|וחסר מהם חצי השרשים שהוא ה' ישאר ג' והוא השרש המבוקש ומרובע ט&#x202B;'
 
|-
 
|-
|2) <math>\scriptstyle ax^2+c=bx</math><br>
+
| colspan="2"|
:<math>\scriptstyle x^2+21=10x</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+39}-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\sqrt{5^2+39}-5=\sqrt{25+39}-5=\sqrt{64}-5=8-5=3}}</math>
|style="text-align:right;"|הענין השני מרובע עם כ"א שוים לעשרת שרשי המרובע
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x=&\scriptstyle\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}\\&\scriptstyle=5-\sqrt{25-21}=5-\sqrt{4}=5-2=3\\&\end{align}}}</math>
+
:<span style="color:Green>'''Normalization:'''</span> also if it is said: 2 squares, or 3, or more, plus so and so of its roots are equal to a certain number. Do as follows:
|style="text-align:right;"|קח חצי השרשים וערכם על עצמם יהיה כ"ה, {{#annot:term|1232,181|UdlW}}הוצא מהם{{#annotend:UdlW}} המספר שהוא כ"א ישאר ד' ושרשם ב' אם תגרעהו מחצי השרשים שהוא ה' ישאר ג' והוא שרש המרובע
+
|style="text-align:right;"|וכן אם יאמר ב' מרובעים או ג' או יותר עם שרשיו כך וכך שוין למספר כך וכך ככה תעשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}=5+2=7}}</math>
+
:Take one square and take its ratio to [the number of] the squares from the roots and the number. Then, proceed according to the rule: half, multiply, add, extract the root, and subtract; the remainder will be the root of a single square.
|style="text-align:right;"|ואם תוסיפהו על חצי השרשים יעלה ח' והוא כמו כן שרש המרובע
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ax^2+bx=c\longrightarrow x^2+\frac{b}{a}x=\frac{c}{a}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח מרובע אחד וכערכו מן המרובעים קח מן השרשים ומן המספר ועשה כמשפט לחצות ולערוך ולהוסיף ולהוציא השרש ולחסר והנשאר יהיה שרש המרובע האחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Check: <math>\scriptstyle{\color{blue}{3^2+21=10\sdot3}}</math><br>
+
:The same if it is said: half a square, or its third, plus so and so of its roots are equal to a certain number. Do as follows:
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7^2+21=10\sdot7}}</math>
+
|style="text-align:right;"|וכן אם יאמר חצי מרובע או שלישיתו עם גדריו כך שוים למספר כך ככה תעשה
|style="text-align:right;"|כשתחברהו עם כ"א ההם יחד יהיו שוים לי' שרשי המרובע
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ופעמים שאינו יוצא לשני הפנים האלה
+
:Complete the square and add to the roots and the number as the value you add to [the square]. Then, proceed according to the rule and you will receive the root of the whole square.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{1}{a}x^2+bx=c\longrightarrow x^2+a\sdot bx=a\sdot c}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|{{#annot:term|970,1267|PY3H}}השלם{{#annotend:PY3H}} המרובע וכערך שהוספת עליו הוסף על השרשים ועל המספר ועשה כמשפט יצא לך שרש המרובע השלם
 +
|-
 +
|The second category:
 +
:<math>\scriptstyle ax^2+c=bx</math>
 +
|style="text-align:right;"|הענין השני
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2<c\longrightarrow\varnothing</math>
+
*A square plus 21 equal ten roots of the square.
|style="text-align:right;"|ודע שאם יהיה היוצא מערך חצי השרשים פחות מן המספר שהשאלה {{#annot:term|463,1395|Jf2K}}משובשת{{#annotend:Jf2K}}
+
:<math>\scriptstyle x^2+21=10x</math>
 +
|style="text-align:right;"|מרובע עם כ"א שוים לעשרת שרשי המרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2=c\longrightarrow x=\frac{1}{2}\sdot b</math>
+
::Take half [the number of] the roots and multiply it by itself; it is 25.
|style="text-align:right;"|ואם יהיה היוצא שוה למספר דע כי שרש המרובע הוא חצי השרשים הנזכרים בשאלה
+
|style="text-align:right;"|קח חצי השרשים וערכם על עצמם יהיה כ"ה
 
|-
 
|-
|3) <math>\scriptstyle bx+c=ax^2</math><br>
+
|
:<math>\scriptstyle3x+4=x^2</math>
+
::Subtract from it the number, which is 21; 4 remains.
|style="text-align:right;"|הענין השלישי כאמרך ג' שרשים וארבעה שוים למרובע
+
|style="text-align:right;"|{{#annot:term|1232,181|UdlW}}הוצא מהם{{#annotend:UdlW}} המספר שהוא כ"א ישאר ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)^2+4}+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(2+\frac{1}{4}\right)+4}+\left(1+\frac{1}{2}\right)\\&\scriptstyle=\sqrt{6+\frac{1}{4}}+\left(1+\frac{1}{2}\right)\\&\scriptstyle=\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)=4\\\end{align}}}</math>
+
::Its root is 2.
|style="text-align:right;"|קח חצי השרשים וערכם על עצמם יעלה ב' ורביע הוסיפם על המספר שהוא ד' יהיה ו' ורביע ושרשי ב' וחצי, הוסף על חצי השרשים שהם אחד וחצי יעלה ד' והוא שרש המרובע
+
|style="text-align:right;"|ושרשם ב&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ודע כי לעולם כפל כפל המרובע
+
::If you subtract it from half [the number of] the roots, which is 5, 3 remains and this is a root of the square.
 +
|style="text-align:right;"|אם תגרעהו מחצי השרשים שהוא ה' ישאר ג' והוא שרש המרובע
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}=5-\sqrt{25-21}=5-\sqrt{4}=5-2=3}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::If you add it to half [the number of] the roots, the result is 8 and this is also a root of the square.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}=5+2=7}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוסיפהו על חצי השרשים יעלה ח' והוא כמו כן שרש המרובע
 +
|-
 +
|
 +
::<span style="color:Green>'''Check:'''</span> when you add it to the 21, they will be equal to 10 roots of the square.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3^2+21=10\sdot3}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7^2+21=10\sdot7}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|כשתחברהו עם כ"א ההם יחד יהיו שוים לי' שרשי המרובע
 +
|-
 +
|
 +
::Sometimes it does not have two results.
 +
|style="text-align:right;"|ופעמים שאינו יוצא לשני הפנים האלה
 +
|-
 +
|Know that if the product of half [the number of] the roots is less than the number, then the question is wrong.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2<c\longrightarrow\varnothing}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ודע שאם יהיה היוצא מערך חצי השרשים פחות מן המספר שהשאלה {{#annot:term|463,1395|Jf2K}}משובשת{{#annotend:Jf2K}}
 +
|-
 +
|If the product is equal to the number, know that the root of the square is half [the number of] the roots mentioned in the question.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2=c\longrightarrow x=\frac{1}{2}\sdot b}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם יהיה היוצא שוה למספר דע כי שרש המרובע הוא חצי השרשים הנזכרים בשאלה
 +
|-
 +
|The third category
 +
:<math>\scriptstyle bx+c=ax^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|הענין השלישי
 +
|-
 +
|
 +
*As saying: 3 roots plus four equal a square.
 +
:<math>\scriptstyle3x+4=x^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|כאמרך ג' שרשים וארבעה שוים למרובע
 +
|-
 +
|
 +
::Take half [the number of] the roots and multiply it by itself; the result is 2 and a quarter.
 +
|style="text-align:right;"|קח חצי השרשים וערכם על עצמם יעלה ב' ורביע
 +
|-
 +
|
 +
::Add it to the number, which is 4; it is 6 and a quarter.
 +
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>4v</ref>הוסיפם על המספר שהוא ד' יהיה ו' ורביע
 +
|-
 +
|
 +
::Its root is 2 and a half.
 +
|style="text-align:right;"|ושרשי ב' וחצי
 +
|-
 +
|
 +
::Add it to half [the number of] the roots, which is one and a half; the result is 4 and this is the root of the square.
 +
|style="text-align:right;"|הוסף על חצי השרשים שהם אחד וחצי יעלה ד' והוא שרש המרובע
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)^2+4}+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)=\sqrt{\left(2+\frac{1}{4}\right)+4}+\left(1+\frac{1}{2}\right)=\sqrt{6+\frac{1}{4}}+\left(1+\frac{1}{2}\right)\\&\scriptstyle=\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)=4\\\end{align}}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ודע כי לעולם כפל כפל המרובע
 
|-
 
|-
 
|}
 
|}
Line 796: Line 1,021:
  
 
== Chapter One: Addition ==
 
== Chapter One: Addition ==
!style="text-align:right;"|<big>השער הראשון ב{{#annot:term|1166,154|cjIw}}מחברת{{#annotend:cjIw}}</big>
+
!style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער</big> הראשון ב{{#annot:term|1166,154|cjIw}}מחברת{{#annotend:cjIw}}
 
|-
 
|-
 
|It is divided into two categories:
 
|It is divided into two categories:
Line 814: Line 1,039:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== Sums ====
+
==== <span style=color:Green>Sums</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>sum of arithmetic progression of consecutive numbers</span>
+
!<span style=color:Green>sum of arithmetic progression of consecutive numbers</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|When you want to sum numbers increasing by progression as much as you wish.
 
|When you want to sum numbers increasing by progression as much as you wish.
|style="width: 50%; text-align:right;"|שתרצה לחבר חשבון הולך וגדל {{#annot:term|1355,2576|KBdx}}על דרך המספר{{#annotend:KBdx}} עד כמה שתרצה
+
|style="text-align:right;"|שתרצה לחבר חשבון הולך וגדל {{#annot:term|1355,2576|KBdx}}על דרך המספר{{#annotend:KBdx}} עד כמה שתרצה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 829: Line 1,054:
 
|
 
|
 
:*Multiply the [last] number by its half plus one half and the result is the sum
 
:*Multiply the [last] number by its half plus one half and the result is the sum
::<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{2n-1} i=\left(2n-1\right)\sdot\left[\left[\frac{1}{2}\sdot \left(2n-1\right)\right]+\frac{1}{2}\right]</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n-1} i=\left(2n-1\right)\sdot\left[\left[\frac{1}{2}\sdot \left(2n-1\right)\right]+\frac{1}{2}\right]}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ערוך החשבון שהגיע עדיו על חציו {{#annot:term|1207,878|POyO}}בתוספת{{#annotend:POyO}} חצי אחד והעולה הוא המחובר
 
|style="text-align:right;"|ערוך החשבון שהגיע עדיו על חציו {{#annot:term|1207,878|POyO}}בתוספת{{#annotend:POyO}} חצי אחד והעולה הוא המחובר
 
|-
 
|-
Line 835: Line 1,060:
 
:Example: question: we summed the units by progression up to 11, how much are they?
 
:Example: question: we summed the units by progression up to 11, how much are they?
 
::<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{11} i</math>
 
::<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{11} i</math>
|style="text-align:right;"|והמשל שאלה חברנו האחדים {{#annot:term|1355,2576|ZAwr}}על דרך המספר{{#annotend:ZAwr}} עד י"א כמה הם
+
|style="text-align:right;"|והמשל <big>שאלה</big> חברנו האחדים {{#annot:term|1355,2576|ZAwr}}על דרך המספר{{#annotend:ZAwr}} עד י"א כמה הם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::The answer: take half the last number, add to it one half, it is 6. Multiply it by the [last] number, the result is 66 and so is the sought.
 
::The answer: take half the last number, add to it one half, it is 6. Multiply it by the [last] number, the result is 66 and so is the sought.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{11} i=n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot11\right)+\frac{1}{2}\right]=11\sdot6=66}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{11} i=n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot11\right)+\frac{1}{2}\right]=11\sdot6=66}}</math>
|style="text-align:right;"|התשובה קח חצי המספר האחרון ו{{#annot:term|1206,178|ghsv}}הוסף עליו{{#annotend:ghsv}} חצי אחד והנה ו&#x202B;'<br>
+
|style="text-align:right;"|<big>התשובה</big> קח חצי המספר האחרון ו{{#annot:term|1206,178|ghsv}}הוסף עליו{{#annotend:ghsv}} חצי אחד והנה ו&#x202B;'<br>
 
ערכם על המספר עלה ס"ו וככה המבוקש
 
ערכם על המספר עלה ס"ו וככה המבוקש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^{2n-1} i=\left[\left(2n-1\right)+1\right]\sdot\left[\frac{1}{2}\sdot\left(2n-1\right)\right]}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n-1} i=\left[\left(2n-1\right)+1\right]\sdot\left[\frac{1}{2}\sdot\left(2n-1\right)\right]}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 858: Line 1,083:
 
|
 
|
 
:*Multiply the last [number] by its half and add to it half the [last] number.
 
:*Multiply the last [number] by its half and add to it half the [last] number.
::<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{2n} i=\left[2n\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n} i=\left[2n\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ערוך האחרון על חציו והוסף עליו חצי החשבון
 
|style="text-align:right;"|ערוך האחרון על חציו והוסף עליו חצי החשבון
 
|-
 
|-
Line 868: Line 1,093:
 
|
 
|
 
::We take its half, which is 5, multiply it by 10, then add five, which is a half of 10, the result is 55 and so it the sought.
 
::We take its half, which is 5, multiply it by 10, then add five, which is a half of 10, the result is 55 and so it the sought.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i=\left[10\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\left(10\sdot5\right)+5=55}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|לקחנו חציו והוא ה&#x202B;'<br>
 
|style="text-align:right;"|לקחנו חציו והוא ה&#x202B;'<br>
 
ערכנו אותו על י' והוספנו חמשה שהוא חצי י' ועלה נ"ה וככה המבוקש
 
ערכנו אותו על י' והוספנו חמשה שהוא חצי י' ועלה נ"ה וככה המבוקש
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i=\left[10\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\left(10\sdot5\right)+5=55}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^{2n} i=\left(2n+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n} i=\left(2n+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 881: Line 1,108:
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתוסיף אחד על י' והעולה תערוך במחצית הי&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתוסיף אחד על י' והעולה תערוך במחצית הי&#x202B;'
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>sum of arithmetic progression of consecutive even integers</span>
+
!<span style=color:Green>sum of arithmetic progression of consecutive even integers</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 893: Line 1,120:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^{n} 2i=\left(2n+2\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 2i=\left(2n+2\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 902: Line 1,129:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{k=1}^{n} 2k=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^{n} 2k=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::Or, take half the last number, which is 10, add a half of 2, it is 11, multiply it by 10 and the result is the sought.
 
::Or, take half the last number, which is 10, add a half of 2, it is 11, multiply it by 10 and the result is the sought.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} 2i&\scriptstyle=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)\\&\scriptstyle=\left[10+\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)\right]\sdot10=11\sdot10\\\end{align}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|או קח חצי &#x202B;<ref>6r</ref>המספר האחרון והוא י' הוסף חצי ב' והוא י"א<br>
|style="text-align:right;"|או קח חצי המספר האחרון והוא י' הוסף חצי ב' והוא י"א<br>
 
 
ערכם על י' והעולה הוא המבוקש
 
ערכם על י' והעולה הוא המבוקש
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 2i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)=\left[10+\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)\right]\sdot10=11\sdot10}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^{n} 2i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot2n}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 2i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot2n}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 920: Line 1,149:
 
|style="text-align:right;"|או קח חצי האחרון והוא ה' הוסיף עליהם חצי אחד והערך על האחרון
 
|style="text-align:right;"|או קח חצי האחרון והוא ה' הוסיף עליהם חצי אחד והערך על האחרון
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>sum of arithmetic progression of consecutive triples</span>
+
!<span style=color:Green>sum of arithmetic progression of consecutive triples</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 932: Line 1,161:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^{n} 3i=\left(3n+3\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 3i=\left(3n+3\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 941: Line 1,170:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^{n} 3i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3n\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\right]\sdot n}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 3i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3n\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\right]\sdot n}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::Or, take half the last number, which is 15, add to it a half of 3, it is 16 and one half, multiply it by 10 and the result is the sought.
 
::Or, take half the last number, which is 15, add to it a half of 3, it is 16 and one half, multiply it by 10 and the result is the sought.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} 3i&\scriptstyle=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot30\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot30\right)\\&\scriptstyle=\left[15+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\right]\sdot10\\&\scriptstyle=\left(16+\frac{1}{2}\right)\sdot10\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|או קח חצי מספר האחרון והוא ט"ו {{#annot:term|1206,178|3Bta}}הוסף עליהם{{#annotend:3Bta}} חצי ג' והוא י"ו וחצי ערכם על י' והעולה הוא המבוקש
 
|style="text-align:right;"|או קח חצי מספר האחרון והוא ט"ו {{#annot:term|1206,178|3Bta}}הוסף עליהם{{#annotend:3Bta}} חצי ג' והוא י"ו וחצי ערכם על י' והעולה הוא המבוקש
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>sum of arithmetic progression of consecutive quadruples</span>
+
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 3i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot30\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot30\right)=\left[15+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\right]\sdot10=\left(16+\frac{1}{2}\right)\sdot10}}</math>
 +
|-
 +
!<span style=color:Green>sum of arithmetic progression of consecutive quadruples</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 957: Line 1,188:
 
|
 
|
 
:*Take a half of its quarter.
 
:*Take a half of its quarter.
::<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} 4i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\sdot an\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot 4n</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 4i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\sdot an\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot 4n}}</math>
 
|style="text-align:right;"|קח חצי רביעיתו
 
|style="text-align:right;"|קח חצי רביעיתו
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>sum of arithmetic progression of consecutive quintuples</span>
+
!<span style=color:Green>sum of arithmetic progression of consecutive quintuples</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 968: Line 1,199:
 
|
 
|
 
:*Take a half of its fifth.
 
:*Take a half of its fifth.
::<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} 5i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\sdot 5n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot 5n</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 5i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\sdot 5n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot 5n}}</math>
 
|style="text-align:right;"|קח חצי חמישיתו
 
|style="text-align:right;"|קח חצי חמישיתו
 +
|-
 +
!<span style=color:Green>sum of arithmetic progression of consecutive integers when the first number is equal to the excess</span> <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=d}}</math>
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*Always add one half and multiply by the last [term] - the way is one [and the same] for all excesses.
 
*Always add one half and multiply by the last [term] - the way is one [and the same] for all excesses.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{i=1}^{n} ai=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{a}\sdot an\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot an}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} ai=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{a}\sdot an\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot an}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ולעולם תוסיף חצי אחד והערך על האחרון ודרך אחד לכל ה{{#annot:term|1207,2412|75Lg}}תוספות{{#annotend:75Lg}}
 
|style="text-align:right;"|ולעולם תוסיף חצי אחד והערך על האחרון ודרך אחד לכל ה{{#annot:term|1207,2412|75Lg}}תוספות{{#annotend:75Lg}}
 
|-
 
|-
|This sum of progression is true when adding one by one, starting from 1, or for all excesses, [when the first number is the excess itself] <math>\scriptstyle a_1=d</math>
+
|This sum of progression is true when adding one by one, starting from 1, or for all excesses, [when the first number is the excess itself] <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=d}}</math>
|style="text-align:right;"|וזה {{#annot:term|1208,388|w79b}}חבור{{#annotend:w79b}} {{#annot:term|1214,179|4xfy}}המוספים{{#annotend:4xfy}} הוא הנכון כשתוסיף א"א תתחיל בא' וכן לכל התוספות תתחיל בחשבונם
+
|style="text-align:right;"|וזה {{#annot:term|1208,388|w79b}}חבור{{#annotend:w79b}} {{#annot:term|1214,787|4xfy}}המוספים{{#annotend:4xfy}} הוא הנכון כשתוסיף א"א תתחיל בא' וכן לכל התוספות תתחיל בחשבונם
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>sum of arithmetic progression of consecutive integers when the first number is not equal to the excess</span> <math>\scriptstyle{\color{red}{a_1\ne d}}</math>
+
!<span style=color:Green>sum of arithmetic progression of consecutive integers when the first number is not equal to the excess</span> <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1\ne d}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|If you start from 10 and add one by one, or two by two, or three by three, as much as you want, do like this:
 
|If you start from 10 and add one by one, or two by two, or three by three, as much as you want, do like this:
 
:Extract the [total] sum up to the last, as instructed above for the odds and for the evens, and save it.  
 
:Extract the [total] sum up to the last, as instructed above for the odds and for the evens, and save it.  
*<math>\scriptstyle\sum_{k=m}^{n} ak=\left(\sum_{i=1}^{n} ai\right)-\left(\sum_{i=1}^{m-1} ai\right)</math>
+
*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=m}^{n} ak=\left(\sum_{i=1}^{n} ai\right)-\left(\sum_{i=1}^{m-1} ai\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אך אם תתחיל מי' ותוסיף א"א או ב"ב או ג"ג עד שתרצה ככה תעשה שתוציא לעולם חשבונך מהאחרון כמו שהורתיך למעלה משפט הנפרדים המשפט הזוגות ושמרהו
 
|style="text-align:right;"|אך אם תתחיל מי' ותוסיף א"א או ב"ב או ג"ג עד שתרצה ככה תעשה שתוציא לעולם חשבונך מהאחרון כמו שהורתיך למעלה משפט הנפרדים המשפט הזוגות ושמרהו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>sum of consecutive natural numbers</span>
+
*<span style=color:Green>sum of consecutive natural numbers</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 998: Line 1,232:
 
|
 
|
 
::You apply on it the rule of the odds, then subtract 1 from 10, take half the remainder, multiply it by the 10, subtract the result from the reserved, which is 190 and the remainder is your sum.
 
::You apply on it the rule of the odds, then subtract 1 from 10, take half the remainder, multiply it by the 10, subtract the result from the reserved, which is 190 and the remainder is your sum.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sum_{i=10}^{19} i&\scriptstyle=\left(\sum_{i=1}^{19} i\right)-\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(10-1\right)\right]\sdot10\right]\\&\scriptstyle=190-\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(10-1\right)\right]\sdot10\right]\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|וכבר עשית בו משפט הנפרדים<br>
 
|style="text-align:right;"|וכבר עשית בו משפט הנפרדים<br>
 
אחר כן תפחות א' מן י' וקח מחצית הנשאר וערכם על הי' והעולה תחסר מן השמור שהיה ק"צ והנשאר הוא חשבונך
 
אחר כן תפחות א' מן י' וקח מחצית הנשאר וערכם על הי' והעולה תחסר מן השמור שהיה ק"צ והנשאר הוא חשבונך
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=10}^{19} i=\left(\sum_{i=1}^{19} i\right)-\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(10-1\right)\right]\sdot10\right]=190-\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(10-1\right)\right]\sdot10\right]}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>sum of consecutive even numbers</span>
+
*<span style=color:Green>sum of consecutive even numbers</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,023: Line 1,259:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>sum of consecutive triples</span>
+
*<span style=color:Green>sum of consecutive triples</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,044: Line 1,280:
 
|style="text-align:right;"|וככה תעשה לכל התוספות שתשמר השמות
 
|style="text-align:right;"|וככה תעשה לכל התוספות שתשמר השמות
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>Finding the number of terms in a given sum of multiples</span>
+
!<span style=color:Green>Finding the number of terms in a given sum of multiples</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|If you want to sum a known number multiplied by the units successively, their [number] is unknown and their sum is so and so, by how many numbers it was multiplied?  
 
|If you want to sum a known number multiplied by the units successively, their [number] is unknown and their sum is so and so, by how many numbers it was multiplied?  
:<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} ai=m</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} ai=m}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחבר מספר ידוע הספור במספר האחדים {{#annot:term|1401,2494|laQt}}על הסדר{{#annotend:laQt}} ואינם ידועים ועלו ככה על כמה מספרים ספר אותו
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחבר מספר ידוע הספור במספר האחדים {{#annot:term|1401,2494|laQt}}על הסדר{{#annotend:laQt}} ואינם ידועים ועלו ככה על כמה מספרים ספר אותו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:Divide the result [= the given sum] by the said number, then observe from how many units the quotient is summed and as the number of the units so is the number of terms
 
:Divide the result [= the given sum] by the said number, then observe from how many units the quotient is summed and as the number of the units so is the number of terms
:<math>\scriptstyle\sum_{k=1}^{n} k=\frac{m}{a}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^{n} k=\frac{m}{a}}}</math>
|style="text-align:right;"|חלק המספר העולה על המספר שאמר ומה שיצא בחלוק ראה מכמה אחדים יעלה וכמספר האחדים כך מספרים תפש
+
|style="text-align:right;"|חלק המספר העולה על המספר שאמר ומה שיצא בחלוק ראה מכמה אחדים יעלה וכמספר האחדים כך &#x202B;<ref>6v</ref>מספרים תפש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,090: Line 1,326:
 
|style="text-align:right;"|וערוך ט"ו על כ"א יעלה שט"ו
 
|style="text-align:right;"|וערוך ט"ו על כ"א יעלה שט"ו
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>sum of geometrical progressions of even-times-even numbers</span>
+
!<span style=color:Green>sum of geometrical progressions of even-times-even numbers</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,098: Line 1,334:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*odd number of even-times-even terms
+
*<span style=color:Green>odd number of even-times-even terms</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Take the square of the mean even-times-even term, which is the last even-times-even term if the number of the even-times-even terms is odd, double the number, subtract from it one, which is the first term, and the remainder is the sum
+
:Take the square of the mean even-times-even term, which is the last even-times-even term if the number of the even-times-even terms is odd, double the number, subtract from it one, which is the first term, and the remainder is the sum.
:<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{2n+1} 2^{i-1}=\left[2\sdot\left(2^{\frac{\left(2n+1\right)-1}{2}}\right)^2\right]-1=\left[2\sdot2^{2n}\right]-1</math>
 
 
|style="text-align:right;"|קח מרובע הכפל האמצעי והוא הכפל האחרון אם הכפולים נפרדים וכפול החשבון ו{{#annot:term|1362,181|TmDO}}חסר ממנו{{#annotend:TmDO}} אחד שהוא החלק הראשון והנשאר הוא המחובר
 
|style="text-align:right;"|קח מרובע הכפל האמצעי והוא הכפל האחרון אם הכפולים נפרדים וכפול החשבון ו{{#annot:term|1362,181|TmDO}}חסר ממנו{{#annotend:TmDO}} אחד שהוא החלק הראשון והנשאר הוא המחובר
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n+1} 2^{i-1}=\left[2\sdot\left(2^{\frac{\left(2n+1\right)-1}{2}}\right)^2\right]-1=\left[2\sdot2^{2n}\right]-1}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,120: Line 1,358:
 
|
 
|
 
:Take the square of the greater mean, subtract one from it and the remainder is the sum.
 
:Take the square of the greater mean, subtract one from it and the remainder is the sum.
:<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^{2n} 2^{i-1}=\left(2^{n}\right)^2-1</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n} 2^{i-1}=\left(2^{n}\right)^2-1}}</math>
 
|style="text-align:right;"|קח מרובע הכפל האמצעי הגדול וחסר ממנו אחד והנשאר הוא המחובר
 
|style="text-align:right;"|קח מרובע הכפל האמצעי הגדול וחסר ממנו אחד והנשאר הוא המחובר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*''And if the way be too long for you'' [Deuteronomy 14, 24], as if you want to know [the sum of] the even-times-evens from [the first term] to the sixty-fourth [term] by sequence of the numbers, it will be difficult for you to extract the mean even-times-even term and its square.
 
*''And if the way be too long for you'' [Deuteronomy 14, 24], as if you want to know [the sum of] the even-times-evens from [the first term] to the sixty-fourth [term] by sequence of the numbers, it will be difficult for you to extract the mean even-times-even term and its square.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{k=1}^{n+1} 2^{k-1}=2^{n+1}-1}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^{n+1} 2^{k-1}=2^{n+1}-1}}</math>
 
:*<math>{\color{blue}{\scriptstyle1+2+2^2+\ldots+2^{64}=2^{64+1}-1}}</math>
 
:*<math>{\color{blue}{\scriptstyle1+2+2^2+\ldots+2^{64}=2^{64+1}-1}}</math>
|style="text-align:right;"|''וכי ירבה ממך דרך''<ref>דברים יד, כד</ref> החשבון שתרצה לדעת מאחד ועד ס"ד {{#annot:term|69,2508|AxYM}}כפל הכפל{{#annotend:AxYM}} על סדר החשבון ויתקשה עליך להוציא הכפל האמצעי ומרובעו
+
|style="text-align:right;"|''{{#annot:Deu14-24|494|8ktL}}וכי ירבה ממך דרך{{#annotend:8ktL}}''&#x202B;<ref group=note>דברים יד, כד</ref> החשבון שתרצה לדעת מאחד ועד ס"ד {{#annot:term|69,2508|AxYM}}כפל הכפל{{#annotend:AxYM}} על סדר החשבון ויתקשה עליך להוציא הכפל האמצעי ומרובעו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*<span style=color:red>repetitive process of squaring:</span>
+
::*<span style=color:Green>repetitive process of squaring:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,164: Line 1,402:
 
|style="text-align:right;"|ושוב וערוך העולה במדרגת ל"ב ומה שיעלה הוא חשבון שבמדרגת ס"ד והחשבון שלפניה כמוה פחות אחד
 
|style="text-align:right;"|ושוב וערוך העולה במדרגת ל"ב ומה שיעלה הוא חשבון שבמדרגת ס"ד והחשבון שלפניה כמוה פחות אחד
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>sum of squares</span>
+
!<span style=color:Green>sum of squares</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{k=1}^{n} k^2=\left[\left(n+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot n\right)+\frac{1}{3}\right]}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^{n} k^2=\left[\left(n+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot n\right)+\frac{1}{3}\right]}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,174: Line 1,412:
 
:If you want to add up the square of one, the square of two [and so on] by the sequence of the numbers up to the square of 10.
 
:If you want to add up the square of one, the square of two [and so on] by the sequence of the numbers up to the square of 10.
 
::<math>\scriptstyle\sum_{k=1}^{10} k^2</math>
 
::<math>\scriptstyle\sum_{k=1}^{10} k^2</math>
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחבר מרובע אחד ומרובע שנים {{#annot:term|1356,2576|IXVK}}על דרך החשבון{{#annotend:IXVK}} עד מרובע עשרה
+
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחבר &#x202B;<ref>7r</ref>מרובע אחד ומרובע שנים {{#annot:term|1356,2576|IXVK}}על דרך החשבון{{#annotend:IXVK}} עד מרובע עשרה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,183: Line 1,421:
 
ערכם על נ"ה ששמרת והעולה הוא המבוקש
 
ערכם על נ"ה ששמרת והעולה הוא המבוקש
 
|-
 
|-
|
+
| colspan=2|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{k=m}^{n} k^2=\sum_{k=1}^{n} k^2-\left[\left[\left[\left(m-1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot m\right]\sdot\left[\left[\frac{2}{3}\sdot\left(m-1\right)\right]+\frac{1}{3}\right]\right]}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=m}^{n} k^2=\sum_{k=1}^{n} k^2-\left[\left[\left[\left(m-1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot m\right]\sdot\left[\left[\frac{2}{3}\sdot\left(m-1\right)\right]+\frac{1}{3}\right]\right]}}</math>
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,194: Line 1,431:
 
|
 
|
 
::Extract the sum from one to ten. Then subtract one from four, take half the remainder and multiply it by four and multiply the result by two thirds of three plus one third. Subtract the result from the number that you have in your hand and the remainder is the sought.
 
::Extract the sum from one to ten. Then subtract one from four, take half the remainder and multiply it by four and multiply the result by two thirds of three plus one third. Subtract the result from the number that you have in your hand and the remainder is the sought.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=4}^{10} k^2=\sum_{k=1}^{10} k^2-\left[\left[\left[\left(4-1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot4\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot3\right)+\frac{1}{3}\right]\right]}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|הוצא כל החשבון מאחד ועד עשרה<br>
 
|style="text-align:right;"|הוצא כל החשבון מאחד ועד עשרה<br>
 
אחר כך חסר האחד מן הארבעה וקח חצי הנשאר וערכהו בארבעה והעולה תערוך בשני שלישי שלשה בתוספת שליש אחד<br>
 
אחר כך חסר האחד מן הארבעה וקח חצי הנשאר וערכהו בארבעה והעולה תערוך בשני שלישי שלשה בתוספת שליש אחד<br>
 
והעולה חסר מהחשבון שעלה בידך והנשאר הוא שאלתך
 
והעולה חסר מהחשבון שעלה בידך והנשאר הוא שאלתך
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=4}^{10} k^2=\sum_{k=1}^{10} k^2-\left[\left[\left[\left(4-1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot4\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot3\right)+\frac{1}{3}\right]\right]}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sum_{k=m}^{n} k^2=\sum_{k=1}^{n} k^2-\sum_{k=1}^{m-1} k^2}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=m}^{n} k^2=\sum_{k=1}^{n} k^2-\sum_{k=1}^{m-1} k^2}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,215: Line 1,454:
 
|
 
|
 
::Always extract the total sum. Then subtract one from the five, take half the remainder and multiply it by the five and multiply the result by two thirds of 4 plus one third. Subtract the result from the [total sum] and the remainder is the sought.
 
::Always extract the total sum. Then subtract one from the five, take half the remainder and multiply it by the five and multiply the result by two thirds of 4 plus one third. Subtract the result from the [total sum] and the remainder is the sought.
 +
|style="text-align:right;"|הוצא לעולם כל החשבון ואחר כך חסר האחד מן החמשה ומהנשאר קח מחציתם וערכם על החמשה ותערוך העולה בשני שלישי ד' בתוספת שליש אחד לעולם והעולה חסר מן החשבון והנשאר הוא שאלתך
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=5}^{10} k^2=\sum_{k=1}^{10} k^2-\left[\left[\left[\left(5-1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot5\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot4\right)+\frac{1}{3}\right]\right]}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=5}^{10} k^2=\sum_{k=1}^{10} k^2-\left[\left[\left[\left(5-1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot5\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot4\right)+\frac{1}{3}\right]\right]}}</math>
|style="text-align:right;"|הוצא לעולם כל החשבון ואחר כך חסר האחד מן החמשה ומהנשאר קח מחציתם וערכם על החמשה ותערוך העולה בשני שלישי ד' בתוספת שליש אחד לעולם והעולה חסר מן החשבון והנשאר הוא שאלתך
 
 
|-
 
|-
 
|According to this way for all, keeping the names and the terms.
 
|According to this way for all, keeping the names and the terms.
 
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך לכלם שתשמר השמות והמדרגות
 
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך לכלם שתשמר השמות והמדרגות
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,229: Line 1,468:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== sexagesimal fractions ====
+
==== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|If you have fractions as the fractions of the astrologers
 
|If you have fractions as the fractions of the astrologers
|style="width: 50%; text-align:right;"|אם היו בידך שברים כ{{#annot:term|1440,19|Iq0j}}שברי חכמי המזלות{{#annotend:Iq0j}}
+
|style="text-align:right;"|אם היו בידך שברים כ{{#annot:term|1440,19|Iq0j}}שברי חכמי המזלות{{#annotend:Iq0j}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,253: Line 1,492:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Seconds:</span> first, sum the seconds, which are 72, add one to the minutes, 12 remain.
+
:<span style=color:green>'''Seconds:'''</span> first, sum the seconds, which are 72, add one to the minutes, 12 remain.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{44^{\prime\prime}+28^{\prime\prime}=72^{\prime\prime}=1^\prime+12^{\prime\prime}}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{44^{\prime\prime}+28^{\prime\prime}=72^{\prime\prime}=1^\prime+12^{\prime\prime}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|חבר בתחלה השניים והם ע"ב הוסף אחד על הראשונים ישארו י"ב
 
|style="text-align:right;"|חבר בתחלה השניים והם ע"ב הוסף אחד על הראשונים ישארו י"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Minutes:</span> then, sum the minutes, which are 73, add one to the degrees, 13 remain.
+
:<span style=color:green>'''Minutes:'''</span> then, sum the minutes, which are 73, add one to the degrees, 13 remain.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{24^\prime+48^\prime+1^\prime=73^\prime+1^\prime=1^\circ+13^\prime}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{24^\prime+48^\prime+1^\prime=73^\prime+1^\prime=1^\circ+13^\prime}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ושוב חבר הראשונים והם ע"ג הוסף אחד על המעלות ישארו י"ג
 
|style="text-align:right;"|ושוב חבר הראשונים והם ע"ג הוסף אחד על המעלות ישארו י"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Degrees:</span> sum the degrees, which are 43, add one to the signs, 13 degrees remain.
+
:<span style=color:green>'''Degrees:'''</span> sum the degrees, which are 43, add one to the signs, 13 degrees remain.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{24^\circ+18^\circ+1^\circ=43^\circ=1+13^\circ}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{24^\circ+18^\circ+1^\circ=43^\circ=1+13^\circ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ושוב ו{{#annot:term|1165,178|aTlG}}חבר{{#annotend:aTlG}} המעלות והם מ"ג הוסף על אחד על המזלות ישארו י"ג מעלה
 
|style="text-align:right;"|ושוב ו{{#annot:term|1165,178|aTlG}}חבר{{#annotend:aTlG}} המעלות והם מ"ג הוסף על אחד על המזלות ישארו י"ג מעלה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Signs:</span> sum the signs, which are 16, extract from them 12 signs that are recurrent.
+
:<span style=color:green>'''Signs:'''</span> sum the signs, which are 16, extract from them 12 signs that are recurrent.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8+7+1\right)-12=16-12=4}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8+7+1\right)-12=16-12=4}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ושוב וחבר המזלות והם י"ו הוצא מהם י"ב מזלות שהם חוזרים חלילה
 
|style="text-align:right;"|ושוב וחבר המזלות והם י"ו הוצא מהם י"ב מזלות שהם חוזרים חלילה
Line 1,274: Line 1,513:
 
|
 
|
 
:4 signs, 13 degrees, 13 minutes and 12 seconds remain.
 
:4 signs, 13 degrees, 13 minutes and 12 seconds remain.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8+24^\circ+24^\prime+44^{\prime\prime}\right)+\left(7+18^\circ+48^\prime+28^{\prime\prime}\right)=4+13^\circ+13^\prime+12^{\prime\prime}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|ישארו ד' מזלות י"ג מעלות י"ג ראשונים י"ב שניים
 
|style="text-align:right;"|ישארו ד' מזלות י"ג מעלות י"ג ראשונים י"ב שניים
|}
+
|-
{|
+
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8+24^\circ+24^\prime+44^{\prime\prime}\right)+\left(7+18^\circ+48^\prime+28^{\prime\prime}\right)=4+13^\circ+13^\prime+12^{\prime\prime}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== simple fractions ====
+
==== <span style=color:green>Simple Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|But, the geometricians divide one into a half, a third, a quarter, a fifth, a sixth, a seventh, an eighth, a ninth, and a tenth.
 
|But, the geometricians divide one into a half, a third, a quarter, a fifth, a sixth, a seventh, an eighth, a ninth, and a tenth.
|style="width: 50%; text-align:right;"|אך {{#annot:term|1512,846|3f0H}}חכמי המדות{{#annotend:3f0H}} הם מחלקים אחד לחצי ולשליש ולרביע ולחומש ולששית ולשביעית ולשמינית ולתשיעית ולעשירית
+
|style="text-align:right;"|אך {{#annot:term|1512,846|3f0H}}חכמי המדות{{#annotend:3f0H}} הם מחלקים אחד לחצי ולשליש ולרביע ולחומש ולששית ולשביעית ולשמינית ולתשיעית ולעשירית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*If you add four sixths to three ninths.
 
*If you add four sixths to three ninths.
 
:<math>\scriptstyle\frac{4}{6}+\frac{3}{9}</math>
 
:<math>\scriptstyle\frac{4}{6}+\frac{3}{9}</math>
|style="text-align:right;"|ואם {{#annot:term|1165,178|cO31}}תחבר{{#annotend:cO31}} ד' שתותין אל שלשה תשיעיות
+
|style="text-align:right;"|ואם {{#annot:term|1165,178|cO31}}תחבר{{#annotend:cO31}} ד' &#x202B;<ref>7v</ref>שתותין אל שלשה תשיעיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Seek a number that has a sixth and a ninth, this is by multiplying six by nine, the result is 54 and this is the denominator <math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot9=54}}</math>
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Seek a number that has a sixth and a ninth, this is by multiplying six by nine, the result is 54 and this is the denominatorץ
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot9=54}}</math>
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיה לו שתות ותשיעית והוא שתערוך ששה על תשעה יעלה נ"ד והוא ה{{#annot:term|1239,571|zHyZ}}מורה{{#annotend:zHyZ}}
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיה לו שתות ותשיעית והוא שתערוך ששה על תשעה יעלה נ"ד והוא ה{{#annot:term|1239,571|zHyZ}}מורה{{#annotend:zHyZ}}
 
|-
 
|-
Line 1,302: Line 1,542:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Another way:</span>
+
:<span style=color:green>'''Another way:'''</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> you will know it by knowing from which number the sixth is derived, which is from six.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> you will know it by knowing from which number the sixth is derived, which is from six.
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מאי זה חשבון יצא השתות והוא מששה
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מאי זה חשבון יצא השתות והוא מששה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Take its 4 sixths, which is 4: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{6}\sdot6=4}}</math>
+
:*Take its 4 sixths, which is 4:
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{6}\sdot6=4}}</math>
 
|style="text-align:right;"|קח ד' ששיותיו והוא ד&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|קח ד' ששיותיו והוא ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Take its 3 ninths, which is 2: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{9}\sdot6=2}}</math>
+
:*Take its 3 ninths, which is 2:
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{9}\sdot6=2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וקח ג' תשיעיותיו והוא ב&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|וקח ג' תשיעיותיו והוא ב&#x202B;'
 
|-
 
|-
Line 1,323: Line 1,565:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Another way:</span>
+
:<span style=color:green>'''Another way:'''</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> you will know it by knowing from which number the ninth is derived, which is from nine.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> you will know it by knowing from which number the ninth is derived, which is from nine.
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מאיזה חשבון התשיעית והוא מתשעה
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מאיזה חשבון התשיעית והוא מתשעה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Take its 3 ninths, which is 3: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{9}\sdot9=3}}</math>
+
:*Take its 3 ninths, which is 3:
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{9}\sdot9=3}}</math>
 
|style="text-align:right;"|קח ג' תשיעיותיו והוא ג&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|קח ג' תשיעיותיו והוא ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Take its 4 sixths, which is 6: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{6}\sdot9=6}}</math>
+
:*Take its 4 sixths, which is 6:
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{6}\sdot9=6}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וקח ד' ששיותיו והוא ו&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|וקח ד' ששיותיו והוא ו&#x202B;'
 
|-
 
|-
Line 1,349: Line 1,593:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Take the denominator, which is eighty.  
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Take the denominator, which is eighty.  
 
|style="text-align:right;"|קח המורה והוא שמנים
 
|style="text-align:right;"|קח המורה והוא שמנים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*Its 3 eighths are thirty, add them to 56, which are its 7 tenths, the result is eighty six, which is one and six eighths of a tenth.
 
:*Its 3 eighths are thirty, add them to 56, which are its 7 tenths, the result is eighty six, which is one and six eighths of a tenth.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}+\frac{7}{10}=\frac{\left(\frac{3}{8}\sdot80\right)+\left(\frac{7}{10}\sdot80\right)}{80}=\frac{30+56}{80}=\frac{86}{80}=1+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{10}\right)}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|וג' שמיניותיו הם שלשים חברם אל נ"ו שהם ז' עשיריותיו יעלה ששה ושמונים והוא אחד וששה שמיניות העשירית
 
|style="text-align:right;"|וג' שמיניותיו הם שלשים חברם אל נ"ו שהם ז' עשיריותיו יעלה ששה ושמונים והוא אחד וששה שמיניות העשירית
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}+\frac{7}{10}=\frac{\left(\frac{3}{8}\sdot80\right)+\left(\frac{7}{10}\sdot80\right)}{80}=\frac{30+56}{80}=\frac{86}{80}=1+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{10}\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,363: Line 1,609:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Seek for a number that is divisible by the four fractions, this is by multiplying them one by the other, the result is 1680 and it is the denominator <math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot7\sdot6\sdot5=1680}}</math>
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Seek for a number that is divisible by the four fractions, this is by multiplying them one by the other, the result is 1680 and it is the denominator.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot7\sdot6\sdot5=1680}}</math>
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיחלק על ארבעת השברים והוא שתערכם זה על זה ויעלה אלף ושש מאות ושמונים והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיחלק על ארבעת השברים והוא שתערכם זה על זה ויעלה אלף ושש מאות ושמונים והוא המורה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*Its eighth is 210: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot1680=210}}</math>
+
::*Its eighth is 210:
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot1680=210}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ושמיניתו והוא ר"י
 
|style="text-align:right;"|ושמיניתו והוא ר"י
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*Its seventh is 240: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot1680=240}}</math>
+
::*Its seventh is 240:
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot1680=240}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ושביעיתו והוא ר"מ
 
|style="text-align:right;"|ושביעיתו והוא ר"מ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*Its sixth 280: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot1680=280}}</math>
+
::*Its sixth 280:
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot1680=280}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וששיתו ר"פ
 
|style="text-align:right;"|וששיתו ר"פ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*Its fifth 336: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot1680=336}}</math>
+
::*Its fifth 336:
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot1680=336}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וחמישיתו של"ו
 
|style="text-align:right;"|וחמישיתו של"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*Add its four eighths and a seventh, which are 1080, to its three sixths and a fifth, which are 1176, the result is 2256, which is one and 2 sevenths, a quarter of a seventh, half the quarter of a seventh, and a tenth of a quarter of a seventh.
 
:*Add its four eighths and a seventh, which are 1080, to its three sixths and a fifth, which are 1176, the result is 2256, which is one and 2 sevenths, a quarter of a seventh, half the quarter of a seventh, and a tenth of a quarter of a seventh.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{4}{8}+\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{3}{6}+\frac{1}{5}\right)&\scriptstyle=\frac{\left[\left(\frac{4}{8}\sdot1680\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot1680\right)\right]+\left[\left(\frac{3}{6}\sdot1680\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot1680\right)\right]}{1680}\\&\scriptstyle=\frac{1080+1176}{1680}\\&\scriptstyle=\frac{2256}{1680}\\&\scriptstyle=1+\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|חבר ארבעת שמיניותיו ושביעית שהם אלף ושמנים אל שלשת ששיותיו וחמישית שהם אלף וקע"ו יעלו אלפים רנ"ו והוא אחד וב' שביעיות ורביעית שביעית וחצי רביעית השביעית ועשירית רביעית השביעית
 
|style="text-align:right;"|חבר ארבעת שמיניותיו ושביעית שהם אלף ושמנים אל שלשת ששיותיו וחמישית שהם אלף וקע"ו יעלו אלפים רנ"ו והוא אחד וב' שביעיות ורביעית שביעית וחצי רביעית השביעית ועשירית רביעית השביעית
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{4}{8}+\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{3}{6}+\frac{1}{5}\right)&\scriptstyle=\frac{\left[\left(\frac{4}{8}\sdot1680\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot1680\right)\right]+\left[\left(\frac{3}{6}\sdot1680\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot1680\right)\right]}{1680}\\&\scriptstyle=\frac{1080+1176}{1680}=\frac{2256}{1680}=1+\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,393: Line 1,646:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Seek for a number that has all these fractions, it is 2520
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Seek for a number that has all these fractions, it is 2520
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיו לו כל השברים והוא אלפים וחמש מאות ועשרים
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיו לו כל השברים והוא אלפים וחמש מאות ועשרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*When you sum all the fractions the result is 4861, which is one and 7 eighths, half a tenth, ?, and a fifth of a seventh of an eighth.
 
:*When you sum all the fractions the result is 4861, which is one and 7 eighths, half a tenth, ?, and a fifth of a seventh of an eighth.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sum_{k=2}^{10} \frac{1}{k}&\scriptstyle=\frac{\sum_{k=2}^{10} \left(\frac{1}{k}\sdot\prod_{i=2}^{10} i\right)}{\prod_{i=2}^{10} i}=\frac{\sum_{k=2}^{10} \left(\frac{1}{k}\sdot2520\right)}{2520}\\&\scriptstyle=\frac{4861}{2520}=1+\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)+?+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|וכשתחבר כל השברים יעלה ד' אלפים תתס"א שהם אחד וז' שמיניות וחצי עשירית ושמינית שלישית וחמישית שביעית שמינית
 
|style="text-align:right;"|וכשתחבר כל השברים יעלה ד' אלפים תתס"א שהם אחד וז' שמיניות וחצי עשירית ושמינית שלישית וחמישית שביעית שמינית
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=2}^{10} \frac{1}{k}=\frac{\sum_{k=2}^{10} \left(\frac{1}{k}\sdot\prod_{i=2}^{10} i\right)}{\prod_{i=2}^{10} i}=\frac{\sum_{k=2}^{10} \left(\frac{1}{k}\sdot2520\right)}{2520}=\frac{4861}{2520}=1+\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)+?+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,407: Line 1,662:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> the denominator is 24.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> the denominator is 24.
 
|style="text-align:right;"|הנה המורה הוא כ"ד
 
|style="text-align:right;"|הנה המורה הוא כ"ד
 
|-
 
|-
Line 1,418: Line 1,673:
 
:*Or, multiply the denominator by five, then divide by ten, the result is twelve.
 
:*Or, multiply the denominator by five, then divide by ten, the result is twelve.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{24\sdot5}{\left(\frac{1}{6}\sdot24\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot24\right)}=\frac{24\sdot5}{10}=12}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{24\sdot5}{\left(\frac{1}{6}\sdot24\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot24\right)}=\frac{24\sdot5}{10}=12}}</math>
|style="text-align:right;"|או ערוך המורה על חמשה והעולה חלק על עשרה עלה שנים עשר
+
|style="text-align:right;"|או ערוך המורה על חמשה והעולה חלק על עשרה &#x202B;<ref>8r</ref>עלה שנים עשר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Another way:</span>
+
:<span style=color:green>'''Another way:'''</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> You can also extract it from one, by taking its sixth and its quarter, which is 2 sixths and a half of a sixth, and it is the denominator <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{6}\sdot1\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot1\right)=\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}</math>
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> You can also extract it from one, by taking its sixth and its quarter, which is 2 sixths and a half of a sixth, and it is the denominator.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{6}\sdot1\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot1\right)=\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|גם תוכל להוציא מאחד שתקח שתיתו ורביעיתו והוא ב' ששיות וחצי ששית והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|גם תוכל להוציא מאחד שתקח שתיתו ורביעיתו והוא ב' ששיות וחצי ששית והוא המורה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*We divide one by it, the result is two and a sixth remains, i.e. we convert [the one] into sixths, then divide them without a fraction by each sixth, the result is two sixths for each sixth and a sixth remains that is not divided. Multiply by 5, the result is ten and 5 sixths. Divide 5 sixths by the denominator, the quotient is two, add them to the ten and they are twelve.
 
:*We divide one by it, the result is two and a sixth remains, i.e. we convert [the one] into sixths, then divide them without a fraction by each sixth, the result is two sixths for each sixth and a sixth remains that is not divided. Multiply by 5, the result is ten and 5 sixths. Divide 5 sixths by the denominator, the quotient is two, add them to the ten and they are twelve.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a&\scriptstyle=5\sdot\frac{1}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}=5\sdot\frac{\frac{6}{6}}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}=5\sdot\left(2+\frac{\frac{1}{6}}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}\right)\\&\scriptstyle=10+\frac{\frac{5}{6}}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}=10+2=12\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|נחלק עליו אחד יצא שנים ונשאר ששית<br>
 
|style="text-align:right;"|נחלק עליו אחד יצא שנים ונשאר ששית<br>
 
כלו' נעשה ממנו ששיות ונחלקם בלא שבר על כל ששית וששית<br>
 
כלו' נעשה ממנו ששיות ונחלקם בלא שבר על כל ששית וששית<br>
Line 1,437: Line 1,692:
 
חלק ה' ששיות על המורה יצא בחלוק שנים<br>
 
חלק ה' ששיות על המורה יצא בחלוק שנים<br>
 
חברם עם העשרה והנה שנים עשר
 
חברם עם העשרה והנה שנים עשר
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=5\sdot\frac{1}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}=5\sdot\frac{\frac{6}{6}}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}=5\sdot\left(2+\frac{\frac{1}{6}}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}\right)=10+\frac{\frac{5}{6}}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}=10+2=12}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,454: Line 1,712:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Another way:</span>
+
:<span style=color:green>'''Another way:'''</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Also extract it from one, by taking its fifth and its seventh, which is 2 sevenths and 2 fifths of a seventh, and it is the denominator <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{5}\sdot1\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot1\right)=\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Also extract it from one, by taking its fifth and its seventh, which is 2 sevenths and 2 fifths of a seventh, and it is the denominator.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{5}\sdot1\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot1\right)=\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|גם תוציאנו מאחד והוא שתקח חמישיתו ושביעיתו ויהיו ב' שביעיות וב' חמישיות השביעית והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|גם תוציאנו מאחד והוא שתקח חמישיתו ושביעיתו ויהיו ב' שביעיות וב' חמישיות השביעית והוא המורה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*We divide one by it, the quotient is two, and two sevenths and a fifth of a seventh remain. We multiply them by two and they are four integers, 4 sevenths and 2 fifths of a seventh. Divide the four sevenths and 2 fifths of a seventh by the denominator, the result is one. Add it to the four and ten fifths of a seventh remain, which are 2 sevenths, and one seventh is five [fifths of a seventh]. Thus, ten parts remain, which are 10 parts of twelve.
 
:*We divide one by it, the quotient is two, and two sevenths and a fifth of a seventh remain. We multiply them by two and they are four integers, 4 sevenths and 2 fifths of a seventh. Divide the four sevenths and 2 fifths of a seventh by the denominator, the result is one. Add it to the four and ten fifths of a seventh remain, which are 2 sevenths, and one seventh is five [fifths of a seventh]. Thus, ten parts remain, which are 10 parts of twelve.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a&\scriptstyle=2\sdot\frac{1}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}=2\sdot\left[2+\frac{\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}\right]=4+\frac{\frac{4}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}\\&\scriptstyle=4+\left[1+\frac{\frac{10}{5}\sdot\frac{1}{7}}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}\right]=5+\frac{10}{12}\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|נחלק עליו אחד יצא בחלוק שנים וישאר שתי שביעיות וחומש שביעית<br>
 
|style="text-align:right;"|נחלק עליו אחד יצא בחלוק שנים וישאר שתי שביעיות וחומש שביעית<br>
 
נערכם על שנים והם ארבעה שלמים וד' שביעיות וב' חמישיות השביעית<br>
 
נערכם על שנים והם ארבעה שלמים וד' שביעיות וב' חמישיות השביעית<br>
Line 1,469: Line 1,727:
 
וחברהו עם הארבעה ונשארו עשרה חמישיות שביעית שהם ב' שביעיות והשביעית הוא חמשה<br>
 
וחברהו עם הארבעה ונשארו עשרה חמישיות שביעית שהם ב' שביעיות והשביעית הוא חמשה<br>
 
והנה נשארו עשרה חלקים שהם י' חלקים משנים עשר
 
והנה נשארו עשרה חלקים שהם י' חלקים משנים עשר
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=2\sdot\frac{1}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}=2\sdot\left[2+\frac{\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}\right]=4+\frac{\frac{4}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}=4+\left[1+\frac{\frac{10}{5}\sdot\frac{1}{7}}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}\right]=5+\frac{10}{12}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,476: Line 1,737:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Seek for a number that has all these fractions, the number that has all these fractions is 2520 and this is the denominator.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Seek for a number that has all these fractions, the number that has all these fractions is 2520 and this is the denominator.
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיו לו כל השברים האלה והוא החשבון שיש לו כל החלקים אלפים וחמש מאות ועשרים והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיו לו כל השברים האלה והוא החשבון שיש לו כל החלקים אלפים וחמש מאות ועשרים והוא המורה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*Then, take a third of a quarter of its fifth, which is 42, add it to a seventh of an eighth of its ninth, which is 5, the sum is 47. Divide the denominator by it, the result is fifty three and 29 remains. Multiply them by two, the result is 106 [integers], 58 [fractions]. Divide 58 by 47, the result is one, add it to 106, the sum is 107 integers and eleven parts of 47 remain, and this is the whole number.
 
:*Then, take a third of a quarter of its fifth, which is 42, add it to a seventh of an eighth of its ninth, which is 5, the sum is 47. Divide the denominator by it, the result is fifty three and 29 remains. Multiply them by two, the result is 106 [integers], 58 [fractions]. Divide 58 by 47, the result is one, add it to 106, the sum is 107 integers and eleven parts of 47 remain, and this is the whole number.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a&\scriptstyle=2\sdot\frac{2520}{\left[\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot2520\right]+\left[\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\right)\sdot2520\right]}=2\sdot\frac{2520}{42+5}=2\sdot\frac{2520}{47}\\&\scriptstyle=2\sdot\left(53+\frac{29}{47}\right)=106+\frac{58}{47}=106+1+\frac{11}{47}=107+\frac{11}{47}\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|ואחר כן קח שלישית רביעית חמישיתו והוא מ"ב וחברהו עם שביעית שמינית תשיעיתו שהוא ה' יהיה הכל מ"ז<br>
 
|style="text-align:right;"|ואחר כן קח שלישית רביעית חמישיתו והוא מ"ב וחברהו עם שביעית שמינית תשיעיתו שהוא ה' יהיה הכל מ"ז<br>
 
וחלק עליו המורה יצא חמשים ושלשה וישאר כ"ט<br>
 
וחלק עליו המורה יצא חמשים ושלשה וישאר כ"ט<br>
 
ערוך אותם בשנים יעלה ק"ו נ"ח<br>
 
ערוך אותם בשנים יעלה ק"ו נ"ח<br>
 
חלק הנ"ח על מ"ז יהיה אחד חברהו עם הק"ו יעלה ק"ז שלמים וישאר אחד עשר חלקים ממ"ז באחד וכן היה כל החשבון
 
חלק הנ"ח על מ"ז יהיה אחד חברהו עם הק"ו יעלה ק"ז שלמים וישאר אחד עשר חלקים ממ"ז באחד וכן היה כל החשבון
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a&\scriptstyle=2\sdot\frac{2520}{\left[\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot2520\right]+\left[\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\right)\sdot2520\right]}=2\sdot\frac{2520}{42+5}=2\sdot\frac{2520}{47}\\&\scriptstyle=2\sdot\left(53+\frac{29}{47}\right)=106+\frac{58}{47}=106+1+\frac{11}{47}=107+\frac{11}{47}\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*Or, double the denominator, then divide by 47, the result is 107 and 11 remain, as in the other method.
 
:*Or, double the denominator, then divide by 47, the result is 107 and 11 remain, as in the other method.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{2\sdot2520}{\left[\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot2520\right]+\left[\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\right)\sdot2520\right]}=\frac{2\sdot2520}{47}=107+\frac{11}{47}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|או כפול המורה וחלק על מ"ז יצא ק"ז וישאר י"א כמו &#x202B;<ref>8v</ref>הענין האחר
|style="text-align:right;"|או כפול המורה וחלק על מ"ז יצא ק"ז וישאר י"א כמו הענין האחר
+
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{2\sdot2520}{\left[\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot2520\right]+\left[\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\right)\sdot2520\right]}=\frac{2\sdot2520}{47}=107+\frac{11}{47}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,520: Line 1,785:
  
 
== Chapter Two: Subtraction ==
 
== Chapter Two: Subtraction ==
!style="width: 50%; text-align:right;"|<big>השער השני במגרעת</big>
+
!style="width: 45%; text-align:right;"|<big>השער</big> השני במגרעת
 
|-
 
|-
 
|It is divided into two categories:
 
|It is divided into two categories:
Line 1,538: Line 1,803:
 
|-
 
|-
 
|When you wish to know a number that is subtracted repeatedly by the succession of the [natural] numbers, one by one, or two by two, or three by three, from ten to one, the way to extract it is the same as explained for addition, so there is no need to elaborate on that.
 
|When you wish to know a number that is subtracted repeatedly by the succession of the [natural] numbers, one by one, or two by two, or three by three, from ten to one, the way to extract it is the same as explained for addition, so there is no need to elaborate on that.
|style="text-align:right;"|שתרצה לדעת {{#annot:term|1362,465|qrBI}}חשבון הולך הלוך וחסור{{#annotend:qrBI}} על דרך המספר אחד אחד או שנים שנים או שלשה שלשה מעשרה ועד אחד<br>
+
|style="text-align:right;"|שתרצה לדעת {{#annot:term|1362,181|qrBI}}חשבון הולך הלוך וחסור{{#annotend:qrBI}} על דרך המספר אחד אחד או שנים שנים או שלשה שלשה מעשרה ועד אחד<br>
 
הדרך להוציאו שוה כמו שפרשתי בחבור ואין צורך להאריך בו
 
הדרך להוציאו שוה כמו שפרשתי בחבור ואין צורך להאריך בו
 
|-
 
|-
Line 1,547: Line 1,812:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== sexagesimal fractions ====
+
==== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,559: Line 1,824:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Seconds:</span> you start from the seconds, 10 seconds remain.
+
:<span style=color:green>'''Seconds:'''</span> you start from the seconds, 10 seconds remain.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40''-30''=10''}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40''-30''=10''}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אתה מתחיל בשניים וישארו י' שניים
 
|style="text-align:right;"|אתה מתחיל בשניים וישארו י' שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Minutes:</span> then, minutes from minutes, but you cannot subtract the greater from the smaller, so take one degree from the degrees, it will be 60 minutes. Add them to the minutes and subtract from them 45 minutes. 55 minutes remain.
+
:<span style=color:green>'''Minutes:'''</span> then, minutes from minutes, but you cannot subtract the greater from the smaller, so take one degree from the degrees, it will be 60 minutes. Add them to the minutes and subtract from them 45 minutes. 55 minutes remain.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1^\circ+40'\right)-45'=\left(60'+40'\right)-45'=55'}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1^\circ+40'\right)-45'=\left(60'+40'\right)-45'=55'}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ושוב הראשונים מהראשונים ולא תוכל לגרוע הרב מהמעט [..] ומפני זה קח מהמעלות מעלה אחת תהיה ס' ראשונים ותחברם עם הראשונים ו{{#annot:term|1192,181|prjt}}גרע מהם{{#annotend:prjt}} מ"ה ראשונים ישארו נ"ה ראשונים
 
|style="text-align:right;"|ושוב הראשונים מהראשונים ולא תוכל לגרוע הרב מהמעט [..] ומפני זה קח מהמעלות מעלה אחת תהיה ס' ראשונים ותחברם עם הראשונים ו{{#annot:term|1192,181|prjt}}גרע מהם{{#annotend:prjt}} מ"ה ראשונים ישארו נ"ה ראשונים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Degrees:</span> subtract also degrees from degrees. 9 degrees remain.
+
:<span style=color:green>'''Degrees:'''</span> subtract also degrees from degrees. 9 degrees remain.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(20^\circ-1^\circ\right)-10^\circ=9^\circ}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(20^\circ-1^\circ\right)-10^\circ=9^\circ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ושוב וגרע המעלות מהמעלות וישארו ט' מעלות
 
|style="text-align:right;"|ושוב וגרע המעלות מהמעלות וישארו ט' מעלות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Signs:</span> then subtract one sign from the 2 signs.
+
:<span style=color:green>'''Signs:'''</span> then subtract one sign from the 2 signs.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2-1}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2-1}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ושוב וגרע מזל אחד מהב' מזלות
 
|style="text-align:right;"|ושוב וגרע מזל אחד מהב' מזלות
Line 1,580: Line 1,845:
 
|
 
|
 
:1 [sign], 9 [degrees], 55 [minutes] and 10 [seconds] remain.
 
:1 [sign], 9 [degrees], 55 [minutes] and 10 [seconds] remain.
 +
|style="text-align:right;"|ישאר א' ט' נ"ה י&#x202B;'
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+20^\circ+40'+40''\right)-\left(1+10^\circ+45'+30''\right)=1+9^\circ+55'+10''}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+20^\circ+40'+40''\right)-\left(1+10^\circ+45'+30''\right)=1+9^\circ+55'+10''}}</math>
|style="text-align:right;"|ישאר א' ט' נ"ה י&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|If the signs of the subtrahend excceed the minuend signs, you add to them 12 signs, which are the cyclic zodiac signs, then you subtract from the sum and keep the remainder: signs, degrees, minutes and seconds.
 
|If the signs of the subtrahend excceed the minuend signs, you add to them 12 signs, which are the cyclic zodiac signs, then you subtract from the sum and keep the remainder: signs, degrees, minutes and seconds.
|style="text-align:right;"|ואם מזלות {{#annot:term|1365,789|qM5I}}חשבון הנגרעים{{#annotend:qM5I}} {{#annot:term|1352,420|7f8a}}עודפים על{{#annotend:7f8a}} המזלות שאתה גורע ממנו ולא לגרוע אתה מוסיף עליהם י"ב מזלות שהם מזלות הגלגל שהם חוזרים חלילה ומן ה{{#annot:term|1347,388|kKah}}נאסף{{#annotend:kKah}} תגרע ותשמור הנשאר בידך מזלות מעלות ראשונים ושניים
+
|style="text-align:right;"|ואם מזלות {{#annot:term|1365,789|qM5I}}חשבון הנגרעים{{#annotend:qM5I}} {{#annot:term|1352,996|7f8a}}עודפים על{{#annotend:7f8a}} המזלות שאתה גורע ממנו ולא לגרוע אתה מוסיף עליהם י"ב מזלות שהם מזלות הגלגל שהם חוזרים חלילה ומן ה{{#annot:term|1347,388|kKah}}נאסף{{#annotend:kKah}} תגרע ותשמור הנשאר בידך מזלות מעלות ראשונים ושניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== simple fractions ====
+
==== <span style=color:green>Simple Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,600: Line 1,867:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Seek a number that has a sixth and a quarter, it is 12 and it is the denominator.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Seek a number that has a sixth and a quarter, it is 12 and it is the denominator.
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיה לו ששית ורביעית והוא י"ב והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיה לו ששית ורביעית והוא י"ב והוא המורה
 
|-
 
|-
Line 1,611: Line 1,878:
 
:*Know their ratio, and as their ratio, take from the ten, it is five [and five] sixths.
 
:*Know their ratio, and as their ratio, take from the ten, it is five [and five] sixths.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{10-\left[\left(\frac{1}{6}\sdot10\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot10\right)\right]=\frac{7}{12}\sdot10=5+\frac{5}{6}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{10-\left[\left(\frac{1}{6}\sdot10\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot10\right)\right]=\frac{7}{12}\sdot10=5+\frac{5}{6}}}</math>
|style="text-align:right;"|ודע ערכם והוא חציו וכזה הערך קח מן העשרה והוא חמשה שתותין
+
|style="text-align:right;"|ודע ערכם &#x202B;<ref>9r</ref>והוא חציו וכזה הערך קח מן העשרה והוא חמשה שתותין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,624: Line 1,891:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Know from which number the fifth is [derived]. It is from five.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Know from which number the fifth is [derived]. It is from five.
 
|style="text-align:right;"|דע מאיזה חשבון החומש והוא מחמשה
 
|style="text-align:right;"|דע מאיזה חשבון החומש והוא מחמשה
 
|-
 
|-
Line 1,649: Line 1,916:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Seek a number that has a fifth and a sixth, it is thirty.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Seek a number that has a fifth and a sixth, it is thirty.
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיה לו חומש ושתות והוא שלשים
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיה לו חומש ושתות והוא שלשים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Take [its] four fifths, which are 24, subtract them from its five sixths and its three quarters, which are 47 and a half, the remainder is 23 and a half.  
+
:*Take [its] four fifths, which are 24, subtract them from its five sixths and its three quarters, which are 47 and a half, the remainder is 23 and a half.
 +
|style="text-align:right;"|קח ארבע חמישיות והם כ"ד ו{{#annot:term|1192,181|fMF7}}תגרעם מ{{#annotend:fMF7}}חמשה שתותיו ומשלש רביעיותיו שהם מ"ז וחצי יהיה הנשאר כ"ג וחצי
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(\frac{5}{6}\sdot30\right)+\left(\frac{3}{4}\sdot30\right)\right]-\left(\frac{4}{5}\sdot30\right)=\left(47+\frac{1}{2}\right)-24=23+\frac{1}{2}}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(\frac{5}{6}\sdot30\right)+\left(\frac{3}{4}\sdot30\right)\right]-\left(\frac{4}{5}\sdot30\right)=\left(47+\frac{1}{2}\right)-24=23+\frac{1}{2}}}</math>
|style="text-align:right;"|קח ארבע חמישיות והם כ"ד ו{{#annot:term|1192,181|fMF7}}תגרעם מ{{#annotend:fMF7}}חמשה שתותיו ומשלש רביעיותיו שהם מ"ז וחצי יהיה הנשאר כ"ג וחצי
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,668: Line 1,937:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Take the denominator, which is 12.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Take the denominator, which is 12.
 
|style="text-align:right;"|קח המורה והוא י"ב
 
|style="text-align:right;"|קח המורה והוא י"ב
 
|-
 
|-
Line 1,681: Line 1,950:
 
|style="text-align:right;"|חלק עליו המורה יצא ב' וב' חומשין ערכם בשמונה יעלה י"ט וחומש
 
|style="text-align:right;"|חלק עליו המורה יצא ב' וב' חומשין ערכם בשמונה יעלה י"ט וחומש
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle{\color{red}{a-\left(\frac{1}{n}\sdot a\right)-\left(\frac{1}{m}\sdot a\right)=b}}</math>
+
|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a-\left(\frac{1}{n}\sdot a\right)-\left(\frac{1}{m}\sdot a\right)=b}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|According to this way for every remaining number, whether two, or three, or whichever number that remains: extract the denominator, subtract from it the subtracted parts - whether sixths, or fifths, or quarters, or whichever is subtracted - then divide the denominator by the remainder and multiply by the stated remainder.
 
|According to this way for every remaining number, whether two, or three, or whichever number that remains: extract the denominator, subtract from it the subtracted parts - whether sixths, or fifths, or quarters, or whichever is subtracted - then divide the denominator by the remainder and multiply by the stated remainder.
:<math>\scriptstyle a=\frac{n\sdot m}{\left(n\sdot m\right)-\left[\left[\frac{1}{n}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]+\left[\frac{1}{m}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]\right]}\sdot b</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=\frac{n\sdot m}{\left(n\sdot m\right)-\left[\left[\frac{1}{n}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]+\left[\frac{1}{m}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]\right]}\sdot b}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך לכל חשבון שישאר שנים או שלשה או איזה חשבון שישאר שתוציא המורה ותגרע ממנו הערכים שגרע הן שתותין או חמישיות או רביעיות או כל מה שגרע ועל הנשאר תחלק המורה והיוצא תערוך בנשאר שאמר
 
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך לכל חשבון שישאר שנים או שלשה או איזה חשבון שישאר שתוציא המורה ותגרע ממנו הערכים שגרע הן שתותין או חמישיות או רביעיות או כל מה שגרע ועל הנשאר תחלק המורה והיוצא תערוך בנשאר שאמר
 
|-
 
|-
 
|Or, divide the stated remainder by what remains from the denominator, after subtracting the subtracted from it, then multiply the result by the denominator. It is the same thing.
 
|Or, divide the stated remainder by what remains from the denominator, after subtracting the subtracted from it, then multiply the result by the denominator. It is the same thing.
:<math>\scriptstyle a=\frac{b}{\left(n\sdot m\right)-\left[\left[\frac{1}{n}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]+\left[\frac{1}{m}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]\right]}\sdot\left(n\sdot m\right)</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=\frac{b}{\left(n\sdot m\right)-\left[\left[\frac{1}{n}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]+\left[\frac{1}{m}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]\right]}\sdot\left(n\sdot m\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|או חלק הנשאר שאמר על מה שישאר מן המורה כשתוציא ממנו מה שגרע והיוצא תערוך על המורה והדבר שוה
 
|style="text-align:right;"|או חלק הנשאר שאמר על מה שישאר מן המורה כשתוציא ממנו מה שגרע והיוצא תערוך על המורה והדבר שוה
 
|-
 
|-
Line 1,698: Line 1,967:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Know the denominator, which is 35.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Know the denominator, which is 35.
 
|style="text-align:right;"|דע המורה והוא ל"ה
 
|style="text-align:right;"|דע המורה והוא ל"ה
 
|-
 
|-
Line 1,707: Line 1,976:
 
|-
 
|-
 
|This way is correct when the [unknown] number is equal to the denominator like this.
 
|This way is correct when the [unknown] number is equal to the denominator like this.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\left[a-\left(\frac{1}{n}\sdot a\right)\right]-\left[\frac{1}{m}\sdot\left[a-\left(\frac{1}{n}\sdot a\right)\right]\right]=b}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[a-\left(\frac{1}{n}\sdot a\right)\right]-\left[\frac{1}{m}\sdot\left[a-\left(\frac{1}{n}\sdot a\right)\right]\right]=b}}</math>
*<math>\scriptstyle{\color{red}{a=n\sdot m \longrightarrow a=\frac{\left(n\sdot m\right)\sdot b}{b}}}</math>
+
*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=n\sdot m \longrightarrow a=\frac{\left(n\sdot m\right)\sdot b}{b}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וזה הדרך הוא נכון כשיהיו סך החשבון והמורה שוים כמו זה
 
|style="text-align:right;"|וזה הדרך הוא נכון כשיהיו סך החשבון והמורה שוים כמו זה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*Also if one takes 30, subtract its fifth and a sixth of what remains, so the remainder is twenty. Thus, the [unknown] number and the denominator are equal.
 
:*Also if one takes 30, subtract its fifth and a sixth of what remains, so the remainder is twenty. Thus, the [unknown] number and the denominator are equal.
 +
|style="text-align:right;"|וכמו אם יקח ל' ויחסר חמישיתו ומן הנותר ששית וישאר עשרים שהחשבון והמורה שוים
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot6=30\longrightarrow\left[30-\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)\right]-\left[\frac{1}{6}\sdot\left[30-\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)\right]\right]=20}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot6=30\longrightarrow\left[30-\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)\right]-\left[\frac{1}{6}\sdot\left[30-\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)\right]\right]=20}}</math>
|style="text-align:right;"|וכמו אם יקח ל' ויחסר חמישיתו ומן הנותר ששית וישאר עשרים שהחשבון והמורה שוים
 
 
|-
 
|-
 
|For every number like this, the denominator leads you to the truth.
 
|For every number like this, the denominator leads you to the truth.
Line 1,720: Line 1,991:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(a-\frac{1}{5}a\right)-\left[\frac{1}{7}\sdot\left(a-\frac{1}{5}a\right)\right]=17+\frac{1}{7}}}</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a-\frac{1}{5}a\right)-\left[\frac{1}{7}\sdot\left(a-\frac{1}{5}a\right)\right]=17+\frac{1}{7}}}</math>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::But, if one takes 25, then subtracts its fifth and a seventh of the remainder, 17 and one-seventh remain, so the denominator and the [unknown] number are unequal.
 
::But, if one takes 25, then subtracts its fifth and a seventh of the remainder, 17 and one-seventh remain, so the denominator and the [unknown] number are unequal.
 +
|style="text-align:right;"|אך אם יקח כ"ה ויגרע חמישיתו ומן הנשאר שביעיתו וישאר י"ז <sup>ו</sup>שביעית שהמורה והחשבון אינם &#x202B;<ref>9v</ref>שוים
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot7\ne25\longrightarrow\left[25-\left(\frac{1}{5}\sdot25\right)\right]-\left[\frac{1}{7}\sdot\left[25-\left(\frac{1}{5}\sdot25\right)\right]\right]=17+\frac{1}{7}}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot7\ne25\longrightarrow\left[25-\left(\frac{1}{5}\sdot25\right)\right]-\left[\frac{1}{7}\sdot\left[25-\left(\frac{1}{5}\sdot25\right)\right]\right]=17+\frac{1}{7}}}</math>
|style="text-align:right;"|אך אם יקח כ"ה ויגרע חמישיתו ומן הנשאר שביעיתו וישאר י"ז ושביעית שהמורה והחשבון אינם שוים
 
 
|-
 
|-
 
|For every number such as this if "your eyes shall see thy Teacher and your ears shall hear a word from behind thee... This is the way; walk in it" [Isaiah 30, 20-21].
 
|For every number such as this if "your eyes shall see thy Teacher and your ears shall hear a word from behind thee... This is the way; walk in it" [Isaiah 30, 20-21].
|style="text-align:right;"|ובכל חשבון כיוצא בו אם ''יהיו עיניך רואות את מוריך אזניך תשמענה דבר מאחריך זה הדרך תלכו בה''&#x202B;<ref>ישעיה ל, כ-כא</ref>
+
|style="text-align:right;"|ובכל חשבון כיוצא בו אם ''{{#annot:Isa30-20|494|JQZP}}יהיו עיניך רואות את מוריך אזניך תשמענה דבר מאחריך זה הדרך תלכו בה{{#annotend:JQZP}}''&#x202B;<ref group=note>ישעיה ל, כ-כא</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,737: Line 2,010:
 
|
 
|
 
::Such as 35, whose fifth is 7. 28 remain, whose seventh is 4. We sum them and the result is 11.
 
::Such as 35, whose fifth is 7. 28 remain, whose seventh is 4. We sum them and the result is 11.
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{1}{5}\sdot35\right)+\left[\frac{1}{7}\sdot\left[35-\left(\frac{1}{5}\sdot35\right)\right]\right]&\scriptstyle=7+\left[\frac{1}{7}\sdot\left(35-7\right)\right]\\&\scriptstyle=7+\left(\frac{1}{7}\sdot28\right)=7+4=11\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|כגון ל"ה שחומשו ז&#x202B;'<br>
 
|style="text-align:right;"|כגון ל"ה שחומשו ז&#x202B;'<br>
 
וישאר כ"ח<br>
 
וישאר כ"ח<br>
 
ששביעיתו ד&#x202B;'<br>
 
ששביעיתו ד&#x202B;'<br>
 
ונחברם יעלה י"א
 
ונחברם יעלה י"א
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{5}\sdot35\right)+\left[\frac{1}{7}\sdot\left[35-\left(\frac{1}{5}\sdot35\right)\right]\right]=7+\left[\frac{1}{7}\sdot\left(35-7\right)\right]=7+\left(\frac{1}{7}\sdot28\right)=7+4=11}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,763: Line 2,038:
 
|-
 
|-
 
|Know it by maintaining the degrees of the fractions and adding one degree to each fraction.
 
|Know it by maintaining the degrees of the fractions and adding one degree to each fraction.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a=b+\left(\frac{1}{n-1}\sdot b\right)+\left[\frac{1}{m-1}\sdot\left[b+\left(\frac{1}{n-1}\sdot b\right)\right]\right]}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=b+\left(\frac{1}{n-1}\sdot b\right)+\left[\frac{1}{m-1}\sdot\left[b+\left(\frac{1}{n-1}\sdot b\right)\right]\right]}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתשמור מדרגות השברים ותוסיף על כל שבר ושבר מדרגה אחת
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתשמור מדרגות השברים ותוסיף על כל שבר ושבר מדרגה אחת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::Do so: take the remainder, add to it its sixth, which exceeds by one degree over the seventh that was stated. Add to the sum a quarter of the sum, which exceeds by one degree over the fifth that was stated at first, and the sum is the sought.
 
::Do so: take the remainder, add to it its sixth, which exceeds by one degree over the seventh that was stated. Add to the sum a quarter of the sum, which exceeds by one degree over the fifth that was stated at first, and the sum is the sought.
 +
|style="text-align:right;"|וכן תעשה קח הנשאר והוסף ששיתו שהוא {{#annot:term|1213,420|gUhh}}נוסף{{#annotend:gUhh}} מדרגה אחת מן השביעית שאמר באחרונה ועל המחובר תוסיף רביעית המחובר שהוא {{#annot:term|1352,996|YLfG}}עודף{{#annotend:YLfG}} מדרגה אחת על החמישית שאמ' בתחלה והמחובר הוא המבוקש
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\left(17+\frac{1}{7}\right)+\left[\frac{1}{6}\sdot\left(17+\frac{1}{7}\right)\right]+\frac{1}{4}\sdot\left[17+\left(\frac{1}{7}\right)+\left[\frac{1}{6}\sdot\left(17+\frac{1}{7}\right)\right]\right]}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\left(17+\frac{1}{7}\right)+\left[\frac{1}{6}\sdot\left(17+\frac{1}{7}\right)\right]+\frac{1}{4}\sdot\left[17+\left(\frac{1}{7}\right)+\left[\frac{1}{6}\sdot\left(17+\frac{1}{7}\right)\right]\right]}}</math>
|style="text-align:right;"|וכן תעשה קח הנשאר והוסף ששיתו שהוא {{#annot:term|1213,420|gUhh}}נוסף{{#annotend:gUhh}} מדרגה אחת מן השביעית שאמר באחרונה ועל המחובר תוסיף רביעית המחובר שהוא {{#annot:term|1352,420|YLfG}}עודף{{#annotend:YLfG}} מדרגה אחת על החמישית שאמ' בתחלה והמחובר הוא המבוקש
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,777: Line 2,054:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Seek a number that has a fifth and a third, it is 15 and it is the denominator.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Seek a number that has a fifth and a third, it is 15 and it is the denominator.
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיה לו חמישית ושלישית והוא ט"ו והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיהיה לו חמישית ושלישית והוא ט"ו והוא המורה
 
|-
 
|-
Line 1,787: Line 2,064:
 
|-
 
|-
 
|This way is not a general way for every number "and your Teacher shall no longer hide Himself" [Isaiah 30, 20], except when one number is equal to the denominator, such as this and the like, but if none is equal to the denominator it does not apply.
 
|This way is not a general way for every number "and your Teacher shall no longer hide Himself" [Isaiah 30, 20], except when one number is equal to the denominator, such as this and the like, but if none is equal to the denominator it does not apply.
|style="text-align:right;"|וזה הדרך אינו דרך כלל לכל חשבון ''ולא יכנף עוד מוריך''<ref>ישעיה ל, כ</ref> זולתי כשיהיה החשבון האחד שוה למורה כגון זה וכיוצא בו אך אם לא ישוו המורה אל יורה
+
|style="text-align:right;"|וזה הדרך אינו דרך כלל לכל חשבון ''{{#annot:Isa30-20|494|iprg}}ולא יכנף עוד מוריך{{#annotend:iprg}}''&#x202B;<ref group=note>ישעיה ל, כ</ref> זולתי כשיהיה החשבון האחד שוה למורה כגון זה וכיוצא בו אך אם לא ישוו המורה אל יורה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,808: Line 2,085:
 
::The way for this and for every number is that you add a fifth of the known to the remainder and multiply the sum by three, since the third is denominated from three and the result is the unknown number.
 
::The way for this and for every number is that you add a fifth of the known to the remainder and multiply the sum by three, since the third is denominated from three and the result is the unknown number.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\left[6+\left(\frac{1}{5}\sdot10\right)\right]\sdot3}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\left[6+\left(\frac{1}{5}\sdot10\right)\right]\sdot3}}</math>
|style="text-align:right;"|הדרך בו ולכל חשבון שתוסיף חמישית הידוע על הנשאר והמחובר תערך על שלשה בעבור כי שלישית יוצאת משלשה והעולה הוא החשבון שאינו ידוע
+
|style="text-align:right;"|הדרך בו ולכל חשבון שתוסיף חמישית &#x202B;<ref>10r</ref>הידוע על הנשאר והמחובר תערך על שלשה בעבור כי שלישית יוצאת משלשה והעולה הוא החשבון שאינו ידוע
 
|-
 
|-
 
|You can also extract the two numbers.
 
|You can also extract the two numbers.
Line 1,857: Line 2,134:
  
 
== Chapter Three: Multiplication ==
 
== Chapter Three: Multiplication ==
!style="text-align:right;"|<big>השער השלישי במערכת</big>
+
!style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער</big> השלישי במערכת
 
|-
 
|-
 
|It is divided into three categories:
 
|It is divided into three categories:
Line 1,924: Line 2,201:
 
|style="text-align:right;"|וכן עד אין קץ
 
|style="text-align:right;"|וכן עד אין קץ
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>Definition of the multiplication operation:</span> {{#annot:definition|1345,156|BNPE}}the multiplication of a number by a number is that you count the first number by the multitude of the second number.
+
|<span style=color:green>'''Definition of the multiplication operation:'''</span> {{#annot:definition|1345,156|BNPE}}the multiplication of a number by a number is that you count the first number by the multitude of the second number.
 
|style="text-align:right;"|ומערכת מספר על מספר הוא שתהיה מונה המספר האחד במנין המספר השני{{#annotend:BNPE}}
 
|style="text-align:right;"|ומערכת מספר על מספר הוא שתהיה מונה המספר האחד במנין המספר השני{{#annotend:BNPE}}
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>multiplication of units by units</span>
+
!<span style=color:green>Multiplication of units by units</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,948: Line 2,225:
 
|
 
|
 
*So on up to ten that if you multiply if by itself it is one-hundred.
 
*So on up to ten that if you multiply if by itself it is one-hundred.
|style="text-align:right;"|וכן עד עשרה שאם תערכנו על עצמו יהיו מאה
+
|style="text-align:right;"|וכן עד עשרה שאם תערכנו על &#x202B;<ref>10v</ref>עצמו יהיו מאה
 
|-
 
|-
 
|If you multiply a number by a number that are greater than ten, you should master the multiplication of units, for every number is calculated this way.
 
|If you multiply a number by a number that are greater than ten, you should master the multiplication of units, for every number is calculated this way.
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לערוך מספר על מספר למעלה מעשרה אתה צריך שיהיה {{#annot:term|1200,156|YSqP}}חשבון{{#annotend:YSqP}} האחדים סדורים על פיך כי כל חשבון {{#annot:term|1460,2495|b1kl}}מתחשב{{#annotend:b1kl}} על זה הדרך
+
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לערוך מספר על מספר למעלה מעשרה אתה צריך שיהיה {{#annot:term|1200,156|YSqP}}חשבון{{#annotend:YSqP}} האחדים סדורים על פיך כי כל חשבון {{#annot:term|1460,229|b1kl}}מתחשב{{#annotend:b1kl}} על זה הדרך
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>Full multiplication table:</span>
+
!<span style=color:green>Full multiplication table:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 1,959: Line 2,236:
 
|style="text-align:right;"|ולהקל על הקורא ציירתי לך זה המכבר מא' ועד י' שתברור לך בו כל חשבון
 
|style="text-align:right;"|ולהקל על הקורא ציירתי לך זה המכבר מא' ועד י' שתברור לך בו כל חשבון
 
|-
 
|-
|
+
| colspan=2|
{|class="wikitable" style="color: blue; text-align:center;"
+
{|class="wikitable" style="color: blue; text-align:center; margin-left: auto; margin-right: auto; border: none;"
 
|-
 
|-
 
| 10 || 9 || 8 || 7 || 6 || 5 || 4 || 3 || 2 || 1
 
| 10 || 9 || 8 || 7 || 6 || 5 || 4 || 3 || 2 || 1
Line 1,983: Line 2,260:
 
|-
 
|-
 
|}
 
|}
 
+
|-
|
+
| colspan=2|
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
+
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: auto; border: none; text-align:center;"
 
|-
 
|-
 
| י || ט || ח || ז || ו || ה || ד || ג || ב || א
 
| י || ט || ח || ז || ו || ה || ד || ג || ב || א
Line 2,009: Line 2,286:
 
|}
 
|}
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>Instructions for using the multiplication table:</span>
+
!<span style=color:green>Instructions for using the multiplication table:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,033: Line 2,310:
 
|
 
|
 
*If you wish to multiply the other ranks one by the other, consider them as if they are units.
 
*If you wish to multiply the other ranks one by the other, consider them as if they are units.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(a\sdot10^n\right)\times\left(b\sdot10^m\right)}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot10^n\right)\times\left(b\sdot10^m\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחשוב משאר המדרגות אחת על אחת יחשוב אותם כאלו הם אחדים
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחשוב משאר המדרגות אחת על אחת יחשוב אותם כאלו הם אחדים
 
|-
 
|-
Line 2,048: Line 2,325:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<span style=color:red>Determining the place of 6&middot;4 in the product 600&times;4000</span>
+
::<span style=color:green>Determining the place of 6&middot;4 in the product 600&times;4000</span>
 
::*Then take the rank of hundreds, which is three, and count up three ranks from the thousands, it is the sixth rank.
 
::*Then take the rank of hundreds, which is three, and count up three ranks from the thousands, it is the sixth rank.
:::<span style=color:red>(rank of hundreds)+[(rank of thousands)-1]=3+(4-1)=6</span>
+
:::<span style=color:green>(rank of hundreds)+[(rank of thousands)-1]=3+(4-1)=6</span>
 
|style="text-align:right;"|ואחר כך קח מדרגת המאות והוא שלשה ומנה מהאלפים ולמעלה ג' מדרגות והוא מדרגה הששית
 
|style="text-align:right;"|ואחר כך קח מדרגת המאות והוא שלשה ומנה מהאלפים ולמעלה ג' מדרגות והוא מדרגה הששית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::*Likewise, if you take the rank of thousands, which is four, and count up from the hundreds, you reach the sixth rank.
 
::*Likewise, if you take the rank of thousands, which is four, and count up from the hundreds, you reach the sixth rank.
:::<span style=color:red>(rank of thousands)+[(rank of hundreds)-1]=4+(3-1)=6</span>
+
:::<span style=color:green>(rank of thousands)+[(rank of hundreds)-1]=4+(3-1)=6</span>
 
|style="text-align:right;"|וכן אם תקח מדרגת האלפים והוא ארבעה ותמנה אתו מן המאות ולמעלה אתה מגיע אל המדרגה הששית
 
|style="text-align:right;"|וכן אם תקח מדרגת האלפים והוא ארבעה ותמנה אתו מן המאות ולמעלה אתה מגיע אל המדרגה הששית
 
|-
 
|-
Line 2,069: Line 2,346:
 
|
 
|
 
::*Another way is that you count the ranks of the two numbers and subtract one from [the sum]; the remainder will be the rank of the number [sought].
 
::*Another way is that you count the ranks of the two numbers and subtract one from [the sum]; the remainder will be the rank of the number [sought].
:::<span style=color:red>[(rank of hundreds)+(rank of thousands)]-1=(3+4)-1=7-1=6</span>
+
:::<span style=color:green>[(rank of hundreds)+(rank of thousands)]-1=(3+4)-1=7-1=6</span>
 
|style="text-align:right;"|דרך אחרת שתהיה חושב מדרגות בב' חשבונות ותפחות אחד מהם והנשאר יהיה מדרגת המספר
 
|style="text-align:right;"|דרך אחרת שתהיה חושב מדרגות בב' חשבונות ותפחות אחד מהם והנשאר יהיה מדרגת המספר
 
|-
 
|-
Line 2,076: Line 2,353:
 
|style="text-align:right;"|כמו שתקח מדרגת המאות והוא שלשה ומדרגת האלפים ארבעה תחברם יהיו שבעה<br>
 
|style="text-align:right;"|כמו שתקח מדרגת המאות והוא שלשה ומדרגת האלפים ארבעה תחברם יהיו שבעה<br>
 
תחסר מהם אחד לעולם וישארו בידך ששה<br>
 
תחסר מהם אחד לעולם וישארו בידך ששה<br>
זה דבר שוה לחשבון הראשון
+
זה דבר שוה &#x202B;<ref>11r</ref>לחשבון הראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::The reason you subtract [one] from the sum of the two ranks is that the rank of the units appears here and here [= the rank of the units is counted twice]
 
::The reason you subtract [one] from the sum of the two ranks is that the rank of the units appears here and here [= the rank of the units is counted twice]
|style="text-align:right;"|והטעם שאתה מחסר משתי המדרגות {{#annot:term|1216,447|exwB}}בהתקבצם{{#annotend:exwB}} מפני שמדרגת האחד עולה לכאן ולכאן
+
|style="text-align:right;"|והטעם שאתה מחסר משתי המדרגות {{#annot:term|1216,178|exwB}}בהתקבצם{{#annotend:exwB}} מפני שמדרגת האחד עולה לכאן ולכאן
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,105: Line 2,382:
 
|
 
|
 
::Know the ratio of fifty to one-hundred, it is a half. Take a half of sixty-six, it is 33. The tens are thousands and the units are hundreds. Then multiply the remaining four by sixty-six, the result is 264. Add it to the 33, the result is 3 thousand, 5 hundred and sixty-four.
 
::Know the ratio of fifty to one-hundred, it is a half. Take a half of sixty-six, it is 33. The tens are thousands and the units are hundreds. Then multiply the remaining four by sixty-six, the result is 264. Add it to the 33, the result is 3 thousand, 5 hundred and sixty-four.
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle54\times66&\scriptstyle=\left[\left(\frac{50}{100}\sdot66\right)\sdot100\right]+\left(4\sdot66\right)\\&\scriptstyle=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot66\right)\sdot100\right]+264\\&\scriptstyle=\left(33\sdot100\right)+264\\&\scriptstyle=3300+264=3564\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|דע מה ערך החמשים ממאה והוא חצי<br>
 
|style="text-align:right;"|דע מה ערך החמשים ממאה והוא חצי<br>
 
קח חצי מספר ששה וששים יהיו ל"ג<br>
 
קח חצי מספר ששה וששים יהיו ל"ג<br>
Line 2,112: Line 2,388:
 
חברם על הל"ג יעלה ג' אלפים וה' מאות וארבע וששים
 
חברם על הל"ג יעלה ג' אלפים וה' מאות וארבע וששים
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
*<span style=color:red>units, tens, and hundreds by units, tens, and hundreds</span>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle54\times66&\scriptstyle=\left[\left(\frac{50}{100}\sdot66\right)\sdot100\right]+\left(4\sdot66\right)=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot66\right)\sdot100\right]+264\\&\scriptstyle=\left(33\sdot100\right)+264=3300+264=3564\\\end{align}}}</math>
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,123: Line 2,398:
 
|
 
|
 
::Know its ratio to one-thousand, it is an eighth. Take an eighth of 125, it is 15 and five eighths. Multiply it by one-thousand, the result is 15 thousand and 625.  
 
::Know its ratio to one-thousand, it is an eighth. Take an eighth of 125, it is 15 and five eighths. Multiply it by one-thousand, the result is 15 thousand and 625.  
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle125\times125&\scriptstyle=\left(\frac{125}{1000}\sdot125\right)\sdot1000\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{8}\sdot125\right)\sdot1000\\&\scriptstyle=\left(15+\frac{5}{8}\right)\sdot1000=15625\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|דע מה ערכו מאלף והיא שמינית<br>
 
|style="text-align:right;"|דע מה ערכו מאלף והיא שמינית<br>
 
קח שמינית קכ"ה והוא ט"ו וחמשה שמיניות<br>
 
קח שמינית קכ"ה והוא ט"ו וחמשה שמיניות<br>
 
ערוך אותם באלף יעלה ט"ו אלפים ותרכ"ה
 
ערוך אותם באלף יעלה ט"ו אלפים ותרכ"ה
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{125\times125=\left(\frac{125}{1000}\sdot125\right)\sdot1000=\left(\frac{1}{8}\sdot125\right)\sdot1000=\left(15+\frac{5}{8}\right)\sdot1000=15625}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,152: Line 2,429:
 
|
 
|
 
::Or, know it by calculating how much is seventy from one-hundred, it is seven tenths. Take seven tenths of a five, it is 3 and a half. Multiply it by one-hundred, it is 3 hundred and fifty.
 
::Or, know it by calculating how much is seventy from one-hundred, it is seven tenths. Take seven tenths of a five, it is 3 and a half. Multiply it by one-hundred, it is 3 hundred and fifty.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\times70=\left(5\sdot\frac{70}{100}\right)\sdot100=\left(5\sdot\frac{7}{10}\right)\sdot100=\left(3+\frac{1}{2}\right)\sdot100=350}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|או תדענו שתחשוב מהו השבעים ממאה והוא שבע עשיריות<br>
 
|style="text-align:right;"|או תדענו שתחשוב מהו השבעים ממאה והוא שבע עשיריות<br>
 
קח שבע עשיריות מחמשה והוא ג' וחצי<br>
 
קח שבע עשיריות מחמשה והוא ג' וחצי<br>
 
תערכם על מאה יהיו ג' מאות וחמשים
 
תערכם על מאה יהיו ג' מאות וחמשים
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\times70=\left(5\sdot\frac{70}{100}\right)\sdot100=\left(5\sdot\frac{7}{10}\right)\sdot100=\left(3+\frac{1}{2}\right)\sdot100=350}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,174: Line 2,453:
 
|
 
|
 
::Know it by calculating how much is five of one-hundred, it is half the tenth. Take half the tenth of 3 hundred, it is 15.
 
::Know it by calculating how much is five of one-hundred, it is half the tenth. Take half the tenth of 3 hundred, it is 15.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\times300=\left(\frac{5}{100}\sdot300\right)\sdot100=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\sdot300\right]\sdot100=15\sdot100}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחשב מהו חמשה ממאה והוא חצי עשיריות<br>
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחשב מהו חמשה ממאה והוא חצי עשיריות<br>
 
קח חצי עשירית של ג' מאות והוא ט"ו
 
קח חצי עשירית של ג' מאות והוא ט"ו
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\times300=\left(\frac{5}{100}\sdot300\right)\sdot100=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\sdot300\right]\sdot100=15\sdot100}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,220: Line 2,501:
 
::Multiply 4 by six, the result is 24. The units are thousands and the tens are tens of thousands.
 
::Multiply 4 by six, the result is 24. The units are thousands and the tens are tens of thousands.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40\times600=\left(4\sdot6\right)\sdot1000=24\sdot1000}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40\times600=\left(4\sdot6\right)\sdot1000=24\sdot1000}}</math>
|style="text-align:right;"|ערוך ד' על ששה יעלה כ"ד יהיו האחדים אלפים והעשרות עשרות אלפים
+
|style="text-align:right;"|ערוך ד' על &#x202B;<ref>11r</ref>ששה יעלה כ"ד יהיו האחדים אלפים והעשרות עשרות אלפים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::Know it by calculating how much is 6 hundred of one-thousand, which is 6 tenths, take this ratio from 40, the result is 24.
 
::Know it by calculating how much is 6 hundred of one-thousand, which is 6 tenths, take this ratio from 40, the result is 24.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40\times600=\left(40\sdot\frac{600}{1000}\right)\sdot1000=\left(40\sdot\frac{6}{10}\right)\sdot1000=24\sdot1000}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחשב מהן ו' מאות מאלף והוא ו' עשיריות<br>
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחשב מהן ו' מאות מאלף והוא ו' עשיריות<br>
 
קח זה הערך ממ' יעלה כ"ד
 
קח זה הערך ממ' יעלה כ"ד
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40\times600=\left(40\sdot\frac{600}{1000}\right)\sdot1000=\left(40\sdot\frac{6}{10}\right)\sdot1000=24\sdot1000}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,260: Line 2,543:
 
|By these ways you can know every number endlessly, keeping the names and the ranks.
 
|By these ways you can know every number endlessly, keeping the names and the ranks.
 
|style="text-align:right;"|ועל אלו הדרכים תוכל לדעת כל חשבון עד אין קץ שתשמר השמות והמדרגות
 
|style="text-align:right;"|ועל אלו הדרכים תוכל לדעת כל חשבון עד אין קץ שתשמר השמות והמדרגות
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
 
=== The Second Category: Multiplication of Integers by Fractions===
 
=== The Second Category: Multiplication of Integers by Fractions===
!style="width: 50%; text-align:right;"|הענין השני מערכת שלמים על שברים
+
!style="width: 45%; text-align:right;"|<big>הענין</big> השני מערכת שלמים על שברים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== sexagesimal fractions ====
+
==== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,277: Line 2,558:
 
|
 
|
 
*If you mulnitply degrees by degrees, the product are degrees
 
*If you mulnitply degrees by degrees, the product are degrees
:<math>\scriptstyle a^\circ\times b^\circ=\left(a\sdot b\right)^\circ</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\circ\times b^\circ=\left(a\sdot b\right)^\circ}}</math>
|style="text-align:right;"|אם אתה עורך מעלות על מעל[ו]ת יהיה {{#annot:term|1219,241|2rFl}}הנקבץ{{#annotend:2rFl}} מעלות
+
|style="text-align:right;"|אם אתה עורך מעלות <sup>על</sup> מעל[ו]ת יהיה {{#annot:term|1219,241|2rFl}}הנקבץ{{#annotend:2rFl}} מעלות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*If you multiply degrees by fractions, the product are fractions:
 
*If you multiply degrees by fractions, the product are fractions:
:<math>\scriptstyle a\times\frac{b}{60^n}=\frac{a\sdot b}{60^n}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\times\frac{b}{60^n}=\frac{a\sdot b}{60^n}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם אתה עורך מעלות על שברים יהיה הנקבץ שברים
 
|style="text-align:right;"|ואם אתה עורך מעלות על שברים יהיה הנקבץ שברים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If you multiply by minutes, they are minutes.
 
:*If you multiply by minutes, they are minutes.
::<math>\scriptstyle a^\circ\times b^\prime=\left(a\sdot b\right)^\prime</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\circ\times b^\prime=\left(a\sdot b\right)^\prime}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם ערכת על ראשונים הם ראשונים
 
|style="text-align:right;"|אם ערכת על ראשונים הם ראשונים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If by seconds, they are seconds.
 
:*If by seconds, they are seconds.
::<math>\scriptstyle a^\circ\times b^{\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\circ\times b^{\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם על שניים הם שניים
 
|style="text-align:right;"|ואם על שניים הם שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If by thirds, they are thirds.
 
:*If by thirds, they are thirds.
::<math>\scriptstyle a^\circ\times b^{\prime\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime\prime}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\circ\times b^{\prime\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime\prime}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם על שלישיים הם שלישיים
 
|style="text-align:right;"|ואם על שלישיים הם שלישיים
 
|-
 
|-
Line 2,324: Line 2,605:
 
::The saying: "multiply ten by a third or a quarter" is the same as the saying: "how much is a third or a quarter of the ten" and so on to all fractions.
 
::The saying: "multiply ten by a third or a quarter" is the same as the saying: "how much is a third or a quarter of the ten" and so on to all fractions.
 
|style="text-align:right;"|והאומר {{#annot:term|1269,185|KApw}}חשוב{{#annotend:KApw}} עשרה בשליש או ברביע דומה כמי שאומר כמה חלק שליש או רביע מהעשרה וכן לכל השברים
 
|style="text-align:right;"|והאומר {{#annot:term|1269,185|KApw}}חשוב{{#annotend:KApw}} עשרה בשליש או ברביע דומה כמי שאומר כמה חלק שליש או רביע מהעשרה וכן לכל השברים
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== integers by integers and fractions ====
+
==== <span style=color:green>Integers by integers and fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== simple fractions =====
+
===== <span style=color:green>Simple Fractions</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|If you have fractions of the geometricians and you wish to multiply integers by integers and fractions.
 
|If you have fractions of the geometricians and you wish to multiply integers by integers and fractions.
|style="width: 50%; text-align:right;"|ואם יהיו בידך שברי חכמי המדות ותרצה לערוך שלמים על שלמים ושברים
+
|style="width: 45%; text-align:right;"|ואם יהיו בידך שברי חכמי המדות ותרצה לערוך שלמים על שלמים ושברים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,345: Line 2,624:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> We seek a number that has a third and a quarter, which is twelve and it is the denominator.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> We seek a number that has a third and a quarter, which is twelve and it is the denominator.
 
|style="text-align:right;"|נבקש חשבון שיש לו שלישית ורביעית והוא שנים עשר והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|נבקש חשבון שיש לו שלישית ורביעית והוא שנים עשר והוא המורה
 
|-
 
|-
Line 2,358: Line 2,637:
 
|
 
|
 
::*In the second number the result is 36, add to them 3 for the quarter, the result is 39 <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot12\right)+3=36+3=39}}</math>.
 
::*In the second number the result is 36, add to them 3 for the quarter, the result is 39 <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot12\right)+3=36+3=39}}</math>.
|style="text-align:right;"|והחשבון השני השלשה יעלו ל"ו הוסף עליהם ג' בעבור הרביע יעלו ל"ט
+
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>12r</ref>והחשבון השני השלשה יעלו ל"ו הוסף עליהם ג' בעבור הרביע יעלו ל"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,371: Line 2,650:
 
|
 
|
 
:*Know it by leaving [aside] the two as they are two and take four for each of the three for the fraction of the quarter, the result is 12. We add one for the quarter, they are 13. We multiply them by two that we have, the result is 26. We divide by four, the result is six and a half.
 
:*Know it by leaving [aside] the two as they are two and take four for each of the three for the fraction of the quarter, the result is 12. We add one for the quarter, they are 13. We multiply them by two that we have, the result is 26. We divide by four, the result is six and a half.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\times\left(3+\frac{1}{4}\right)=\frac{2\sdot\left[\left(3\sdot4\right)+1\right]}{4}=\frac{2\sdot\left(12+1\right)}{4}=\frac{2\sdot13}{4}=\frac{26}{4}=6+\frac{1}{2}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתעזב השניים כמו שהם שנים ובעבור שבר הרביעית וקח לכל אחד מן השלשה ארבעה יעלו י"ב<br>
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתעזב השניים כמו שהם שנים ובעבור שבר הרביעית וקח לכל אחד מן השלשה ארבעה יעלו י"ב<br>
 
נוסיף אחד בעבור הרביעית הנה י"ג<br>
 
נוסיף אחד בעבור הרביעית הנה י"ג<br>
 
ערכנום על שנים שהיה לנו עלה כ"ו<br>
 
ערכנום על שנים שהיה לנו עלה כ"ו<br>
 
נחלק על ארבעה יצא ששה וחצי
 
נחלק על ארבעה יצא ששה וחצי
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\times\left(3+\frac{1}{4}\right)=\frac{2\sdot\left[\left(3\sdot4\right)+1\right]}{4}=\frac{2\sdot\left(12+1\right)}{4}=\frac{2\sdot13}{4}=\frac{26}{4}=6+\frac{1}{2}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Know it by taking [the number] by which the quarter is denominated, which is four and it is the denominator.
+
:*<span style=color:Green>'''common denominator:'''</span> Know it by taking [the number] by which the quarter is denominated, which is four and it is the denominator.
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתקח מה שיצא ממנו הרביע והוא ארבעה והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתקח מה שיצא ממנו הרביע והוא ארבעה והוא המורה
 
|-
 
|-
Line 2,408: Line 2,689:
 
|It is like saying one in length by one-half in width, which is really nothing but one-half. The same by one-third and by all fractions.
 
|It is like saying one in length by one-half in width, which is really nothing but one-half. The same by one-third and by all fractions.
 
|style="text-align:right;"|ודומה כמי שאומר אחד באורך על חצי ברוחב וזה באמת אינו כי אם חציו וכן על שליש ועל כל השברים
 
|style="text-align:right;"|ודומה כמי שאומר אחד באורך על חצי ברוחב וזה באמת אינו כי אם חציו וכן על שליש ועל כל השברים
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== integers by fractions fractions ====
+
==== <span style=color:green>Integers by fractions fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|If you multiply integers by fractions
 
|If you multiply integers by fractions
|style="text-align:right;"|ואם תערוך שלמים על שברים
+
|style="width:45%; text-align:right;"|ואם תערוך שלמים על שברים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== simple fractions =====
+
===== <span style=color:green>Simple Fractions</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,456: Line 2,735:
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times9=\frac{108}{4^2}=\frac{108}{16}=6+\frac{12}{16}=6+\frac{3}{4}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times9=\frac{108}{4^2}=\frac{108}{16}=6+\frac{12}{16}=6+\frac{3}{4}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|חלקם על י"ו שהוא מרובע המורה יצא ששה שלמים וישארו י"ב שהם ג' רביעיות אחד
 
|style="text-align:right;"|חלקם על י"ו שהוא מרובע המורה יצא ששה שלמים וישארו י"ב שהם ג' רביעיות אחד
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== integers and fractions by integers and fractions ====
+
==== <span style=color:green>Integers and fractions by integers and fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,468: Line 2,745:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== simple fractions =====
+
===== <span style=color:green>Simple Fractions</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,477: Line 2,754:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Seek for a number that has the two fractions, i.e. a seventh and an eighth, it is 56 and it is the denominator.
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Seek for a number that has the two fractions, i.e. a seventh and an eighth, it is 56 and it is the denominator.
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיש לו שני השברים כלומ' שביעית ושמינית והוא נ"ו והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|בקש חשבון שיש לו שני השברים כלומ' שביעית ושמינית והוא נ"ו והוא המורה
 
|-
 
|-
Line 2,488: Line 2,765:
 
::*We further multiply the first number, which is five, by the denominator; the result is 280. For the eighth we add seven; it is 287.
 
::*We further multiply the first number, which is five, by the denominator; the result is 280. For the eighth we add seven; it is 287.
 
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot56\right)+7=280+7=287}}</math>
 
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot56\right)+7=280+7=287}}</math>
|style="text-align:right;"|ועוד נערוך החשבון האחד שהוא חמשה על המורה יעלה ר"פ ובעבור השמינית נוסיף שבעה והנה רפ"ז
+
|style="text-align:right;"|ועוד &#x202B;<ref>12v</ref>נערוך החשבון האחד שהוא חמשה על המורה יעלה ר"פ ובעבור השמינית נוסיף שבעה והנה רפ"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,497: Line 2,774:
 
|
 
|
 
::We divide it by three thousand one hundred and thirty-six, which is the square of the denominator; the result of the division is sixteen and 336 remain, which are three-quarters of one-seventh
 
::We divide it by three thousand one hundred and thirty-six, which is the square of the denominator; the result of the division is sixteen and 336 remain, which are three-quarters of one-seventh
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)&\scriptstyle=\frac{50512}{56^2}=\frac{50512}{3136}\\&\scriptstyle=16+\frac{336}{3136}=16+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|חלקנום על שלשת אלפים ומאה ושלשים ושש שהוא מרובע המורה יצא בחלוק ששה עשר ונשארו של"ו והם שלש רביעיות שביעית אחד
 
|style="text-align:right;"|חלקנום על שלשת אלפים ומאה ושלשים ושש שהוא מרובע המורה יצא בחלוק ששה עשר ונשארו של"ו והם שלש רביעיות שביעית אחד
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=\frac{50512}{56^2}=\frac{50512}{3136}=16+\frac{336}{3136}=16+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,519: Line 2,798:
 
|
 
|
 
::We divide them by 56, which is the product of seven by eight; the result is 16 and 6 remain, which are three-quarters of one-seventh, because one-seventh of 56 is 8.
 
::We divide them by 56, which is the product of seven by eight; the result is 16 and 6 remain, which are three-quarters of one-seventh, because one-seventh of 56 is 8.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)&\scriptstyle=\frac{902}{7\sdot8}=\frac{902}{56}\\&\scriptstyle=16+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)=16+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|חלקנום על נ"ו שהוא ערך שבעה על שמונה ויצא י"ו ונשארו ו' שהם שלש רביעיות שביעית אחד כי שביעית נ"ו הם ח&#x202B;'
 
|style="text-align:right;"|חלקנום על נ"ו שהוא ערך שבעה על שמונה ויצא י"ו ונשארו ו' שהם שלש רביעיות שביעית אחד כי שביעית נ"ו הם ח&#x202B;'
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=\frac{902}{7\sdot8}=\frac{902}{56}=16+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)=16+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,549: Line 2,830:
 
|
 
|
 
::Add this to the five that you have and the result is six-eighths of one-seventh.
 
::Add this to the five that you have and the result is six-eighths of one-seventh.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)&\scriptstyle=15+1+\left(\frac{5}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)\\&\scriptstyle=16+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|תחברם עם החמש שיש לך והנה שש שמיניות שביעית
 
|style="text-align:right;"|תחברם עם החמש שיש לך והנה שש שמיניות שביעית
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=15+1+\left(\frac{5}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)=16+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|All of these ways yield the same.
 
|All of these ways yield the same.
 
|style="text-align:right;"|וכל הדרכים יצאו שוה
 
|style="text-align:right;"|וכל הדרכים יצאו שוה
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== sexagesimal fractions =====
+
===== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,579: Line 2,860:
 
|
 
|
 
::Thus, you should multiply three degrees and 8 minutes, which are one-seventh of 56, by five degrees and 7 minutes, which are one-eighth of 56.
 
::Thus, you should multiply three degrees and 8 minutes, which are one-seventh of 56, by five degrees and 7 minutes, which are one-eighth of 56.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)&\scriptstyle=\left(3+\frac{\frac{1}{7}\sdot56}{56}\right)\sdot\left(5+\frac{\frac{1}{8}\sdot56}{56}\right)\\&\scriptstyle=\left(3^\circ+8^\prime\right)\times\left(5^\circ+7^\prime\right)\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|והנה יש לך לערוך שלשה מעלות וח' ראשונים שהם שביעית נ"ו על חמשה מעלות ז' ראשונים שהם שמינית נ"ו
 
|style="text-align:right;"|והנה יש לך לערוך שלשה מעלות וח' ראשונים שהם שביעית נ"ו על חמשה מעלות ז' ראשונים שהם שמינית נ"ו
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=\left(3+\frac{\frac{1}{7}\sdot56}{56}\right)\sdot\left(5+\frac{\frac{1}{8}\sdot56}{56}\right)=\left(3^\circ+8^\prime\right)\times\left(5^\circ+7^\prime\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,609: Line 2,892:
 
|
 
|
 
::We convert 56 to one degree; the result is sixteen degrees and 6 minutes remain, which are 3 quarters of one-seventh of 56.
 
::We convert 56 to one degree; the result is sixteen degrees and 6 minutes remain, which are 3 quarters of one-seventh of 56.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)&\scriptstyle=15^\circ+62^\prime=15^\circ+1^\circ+6^\prime\\&\scriptstyle=16^\circ+6^\prime=\left[16+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]^\circ\\\end{align}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|נעשה מהם מעלה אחת מנ"ו עלה שש עשרה מעלות ונשארו ו' ראשונים &#x202B;<ref>13r</ref>שהם ג' רביעיות משביעית נ"ו במעלה אחת
|style="text-align:right;"|נעשה מהם מעלה אחת מנ"ו עלה שש עשרה מעלות ונשארו ו' ראשונים שהם ג' רביעיות משביעית נ"ו במעלה אחת
+
|-
|}
+
| colspan=2|
{|
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=15^\circ+62^\prime=15^\circ+1^\circ+6^\prime=16^\circ+6^\prime=\left[16+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]^\circ}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== integers and fractions by integers and fractions of fractionsn ====
+
==== <span style=color:green>Integers and fractions by integers and fractions of fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,623: Line 2,906:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== simple fractions =====
+
===== <span style=color:green>Simple Fractions</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,632: Line 2,915:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Take a number that has a sixth and a seventh, which is 42, multiply it by four, for the quarter, the result is 168 and it is the denominator <math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot7\sdot4=42\sdot4=168}}</math>
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Take a number that has a sixth and a seventh, which is 42, multiply it by four, for the quarter, the result is 168 and it is the denominator <math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot7\sdot4=42\sdot4=168}}</math>
 
|style="text-align:right;"|קח חשבון שיש לו ששית ושביעית והוא מ"ב גם נערכנו על הארבעה בעבור הרביעית יעלו קס"ח והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|קח חשבון שיש לו ששית ושביעית והוא מ"ב גם נערכנו על הארבעה בעבור הרביעית יעלו קס"ח והוא המורה
 
|-
 
|-
Line 2,650: Line 2,933:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*<span style=color:red>common denominator:</span> Since you find all the fractions that are needed for this calculation, take 84, that has a sixth, a seventh and a quarter, and it is the denominator.
+
::*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Since you find all the fractions that are needed for this calculation, take 84, that has a sixth, a seventh and a quarter, and it is the denominator.
 
|style="text-align:right;"|ובעבור שתמצא כל השברים שצריכים לזה החשבון קח פ"ד שיש לו ששית ושביעית ורביעית והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|ובעבור שתמצא כל השברים שצריכים לזה החשבון קח פ"ד שיש לו ששית ושביעית ורביעית והוא המורה
 
|-
 
|-
Line 2,687: Line 2,970:
 
|
 
|
 
::Take one integer from them, which is 84, and add it to the 15 integers; the result is 16 integers and 27 and a half still remain. Twenty-one is one-quarter; 6 and a half remain: the six are 2 sevenths of one-quarter and the remaining half is one-sixth of one-seventh of one-quarter. It becomes clear that the result is 16 integers, one-quarter, 2 sevenths of one-quarter and one-sixth of one-seventh of one-quarter.
 
::Take one integer from them, which is 84, and add it to the 15 integers; the result is 16 integers and 27 and a half still remain. Twenty-one is one-quarter; 6 and a half remain: the six are 2 sevenths of one-quarter and the remaining half is one-sixth of one-seventh of one-quarter. It becomes clear that the result is 16 integers, one-quarter, 2 sevenths of one-quarter and one-sixth of one-seventh of one-quarter.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{1}{4}\right)\times\left[5+\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]&\scriptstyle=15+\frac{111+\frac{1}{2}}{84}=15+\frac{84+27+\frac{1}{2}}{84}=15+1+\frac{27+\frac{1}{2}}{84}\\&\scriptstyle=16+\frac{21+6+\frac{1}{2}}{84}=16+\frac{1}{4}+\frac{6+\frac{1}{2}}{84}\\&\scriptstyle=16+\frac{1}{4}+\left(\frac{2}{7}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{4}\right)\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|קח מהם אחד שלם שהוא פ"ד וחברהו עם הט"ו שלמים יעלו י"ו שלמים ונשארו עדין כ"ז וחצי<br>
 
|style="text-align:right;"|קח מהם אחד שלם שהוא פ"ד וחברהו עם הט"ו שלמים יעלו י"ו שלמים ונשארו עדין כ"ז וחצי<br>
 
ועשרים ואחד הוא רביעית נשאר ו' וחצי<br>
 
ועשרים ואחד הוא רביעית נשאר ו' וחצי<br>
Line 2,693: Line 2,975:
 
והחצי שנשאר הוא ששית שביעית רביעית<br>
 
והחצי שנשאר הוא ששית שביעית רביעית<br>
 
ונתברר שעלה י"ו שלמים ורביעית וב' שביעיות רביעית וששית שביעית הרביעית
 
ונתברר שעלה י"ו שלמים ורביעית וב' שביעיות רביעית וששית שביעית הרביעית
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{1}{4}\right)\times\left[5+\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]&\scriptstyle=15+\frac{111+\frac{1}{2}}{84}=15+\frac{84+27+\frac{1}{2}}{84}=15+1+\frac{27+\frac{1}{2}}{84}\\&\scriptstyle=16+\frac{21+6+\frac{1}{2}}{84}=16+\frac{1}{4}+\frac{6+\frac{1}{2}}{84}\\&\scriptstyle=16+\frac{1}{4}+\left(\frac{2}{7}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{4}\right)\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|You can extract it in all ways.
 
|You can extract it in all ways.
 
|style="text-align:right;"|ובכל הדרכים תוכל להוציאו
 
|style="text-align:right;"|ובכל הדרכים תוכל להוציאו
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
 
=== The Third Category: Multiplication of Fractions by Fractions ===
 
=== The Third Category: Multiplication of Fractions by Fractions ===
!style="text-align:right;"|הענין השלישי מערכת שברים על שברים
+
!style="text-align:right;"|<big>הענין</big> השלישי מערכת שברים על שברים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== sexagesimal fractions ====
+
==== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,713: Line 2,996:
 
|
 
|
 
:*When you multiply minutes by minutes the result are seconds.
 
:*When you multiply minutes by minutes the result are seconds.
::<math>\scriptstyle a'\times b'=\left(a\sdot b\right)''</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'\times b'=\left(a\sdot b\right)''}}</math>
 
|style="text-align:right;"|כשאתה עורך ראשונים על ראשונים יעלה מן הערך שניים
 
|style="text-align:right;"|כשאתה עורך ראשונים על ראשונים יעלה מן הערך שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If minutes by seconds the result are thirds.
 
:*If minutes by seconds the result are thirds.
::<math>\scriptstyle a'\times b''=\left(a\sdot b\right)'''</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'\times b''=\left(a\sdot b\right)'''}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם ראשונים בשניים יעלה שלישיים
 
|style="text-align:right;"|ואם ראשונים בשניים יעלה שלישיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If minutes by thirds the result are fourths
 
:*If minutes by thirds the result are fourths
::<math>\scriptstyle a'\times b'''=\left(a\sdot b\right)^{iv}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'\times b'''=\left(a\sdot b\right)^{iv}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם ראשונים בשלישים יעלה רביעים
 
|style="text-align:right;"|ואם ראשונים בשלישים יעלה רביעים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If you multiply thirds by thirds the result are sixths
 
:*If you multiply thirds by thirds the result are sixths
::<math>\scriptstyle a'''\times b'''=\left(a\sdot b\right)^{vi}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'''\times b'''=\left(a\sdot b\right)^{vi}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם שלישים בשלישים אתה עורך יעלה ששיים
 
|style="text-align:right;"|ואם שלישים בשלישים אתה עורך יעלה ששיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If by fourths the result are sevenths
 
:*If by fourths the result are sevenths
::<math>\scriptstyle a'''\times b^{iv}=\left(a\sdot b\right)^{vii}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'''\times b^{iv}=\left(a\sdot b\right)^{vii}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם ברביעים יעלה שביעים
 
|style="text-align:right;"|ואם ברביעים יעלה שביעים
 
|-
 
|-
 
|Since, every number that you multiply by fractions is decreasing from its value by the rank of the fraction by which we multiply.
 
|Since, every number that you multiply by fractions is decreasing from its value by the rank of the fraction by which we multiply.
<math>\scriptstyle\frac{1}{60^n}\sdot\frac{1}{60^m}=\frac{1}{60^{n+m}}</math>
+
<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{1}{60^n}\sdot\frac{1}{60^m}=\frac{1}{60^{n+m}}}}</math>
|style="text-align:right;"|כי כל מספר שאתה עורך אותו בשברים שברים בשברים הוא {{#annot:term|1364,1585|kxA9}}פוחת{{#annotend:kxA9}} ומתרחק מחשבונו כמרחק השבר אשר נערוך בו
+
|style="text-align:right;"|כי כל מספר שאתה עורך אותו בשברים שברים בשברים הוא {{#annot:term|1364,1585|kxA9}}פוחת{{#annotend:kxA9}} &#x202B;<ref>13v</ref>ומתרחק מחשבונו כמרחק השבר אשר נערוך בו
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>multiplication table of sexagesimal fractions</span>
+
!<span style=color:green>Multiplication table of sexagesimal fractions</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 2,746: Line 3,029:
 
|style="text-align:right;"|ולהקל על הקורא ציירתי לוח להבין העולה משברים על שברים
 
|style="text-align:right;"|ולהקל על הקורא ציירתי לוח להבין העולה משברים על שברים
 
|-
 
|-
|}
+
| colspan="2"|
  
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align:center;"
+
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: auto; border: none; text-align:center;"
 
|-
 
|-
 
| חמשיים  || רביעיים || שלישיים || שניים || ראשונים || מעלות || <sub>רוחב</sub>/<sup>אורך</sup>
 
| חמשיים  || רביעיים || שלישיים || שניים || ראשונים || מעלות || <sub>רוחב</sub>/<sup>אורך</sup>
Line 2,765: Line 3,048:
 
|-
 
|-
 
|}
 
|}
 
+
|-
{|class="wikitable" style="color: blue; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align:center;"
+
| colspan="2"|
 +
{|class="wikitable" style="color: blue; margin-left: auto; margin-right: auto; border: none; text-align:center;"
 
|-
 
|-
 
| fifths  || fourths || thirds || seconds || minutes || degrees|| <sup>length</sup>/<sub>width</sub>
 
| fifths  || fourths || thirds || seconds || minutes || degrees|| <sup>length</sup>/<sub>width</sub>
Line 2,784: Line 3,068:
 
|}
 
|}
  
{|
 
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>Instructions for using the multiplication table:</span> when you wish to know the product of one of the types of the fractions that are written in the lines breadthwise [and lengthwise], look at where the two lines meet and this is where the product of both is.
+
|<span style=color:green>'''Instructions for using the multiplication table:'''</span> when you wish to know the product of one of the types of the fractions that are written in the lines breadthwise [and lengthwise], look at where the two lines meet and this is where the product of both is.
 
|style="width: 50%; text-align:right;"|וכאשר תרצה לדעת העולה מאחד ממיני השברים שהם כתובים בטור הרוחב הסתכל במקום אשר ייפגשו שני הטורים זה בזה ושם העולה משניהם
 
|style="width: 50%; text-align:right;"|וכאשר תרצה לדעת העולה מאחד ממיני השברים שהם כתובים בטור הרוחב הסתכל במקום אשר ייפגשו שני הטורים זה בזה ושם העולה משניהם
 
|-
 
|-
Line 2,794: Line 3,077:
 
|
 
|
 
*If the result is less than sixty, you keep it and count it as belonging to the species that resulting from that product.
 
*If the result is less than sixty, you keep it and count it as belonging to the species that resulting from that product.
:<math>\scriptstyle ab<60\longrightarrow\frac{a}{60^n}\sdot\frac{b}{60^m}=\frac{a\sdot b}{60^{n+m}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ab<60\longrightarrow\frac{a}{60^n}\sdot\frac{b}{60^m}=\frac{a\sdot b}{60^{n+m}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם יהיה העולה פחות מששים אתה מחזיק בו ומונה אותו מאותו המין היוצא מהערך ההוא
 
|style="text-align:right;"|אם יהיה העולה פחות מששים אתה מחזיק בו ומונה אותו מאותו המין היוצא מהערך ההוא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
*But, if it exceeds sixty, you divide it by sixty and the result of the division belongs to the species, which is higher than the species you divided.
 
*But, if it exceeds sixty, you divide it by sixty and the result of the division belongs to the species, which is higher than the species you divided.
:<math>\scriptstyle ab>60\longrightarrow\frac{a}{60^n}\sdot\frac{b}{60^m}=\frac{\frac{a\sdot b}{60}}{60^{n+m-1}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ab>60\longrightarrow\frac{a}{60^n}\sdot\frac{b}{60^m}=\frac{\frac{a\sdot b}{60}}{60^{n+m-1}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם יהיה {{#annot:term|1206,420|8f0E}}מוסיף על{{#annotend:8f0E}} ששים אתה מחלק אותו על ששים והיוצא בחלוק הוא מן המין אשר למעלה מאותו המין אשר חלקת אותו
 
|style="text-align:right;"|ואם יהיה {{#annot:term|1206,420|8f0E}}מוסיף על{{#annotend:8f0E}} ששים אתה מחלק אותו על ששים והיוצא בחלוק הוא מן המין אשר למעלה מאותו המין אשר חלקת אותו
 
|-
 
|-
Line 2,818: Line 3,101:
 
|
 
|
  
==== simple fractions ====
+
==== <span style=color:green>Simple Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|If you divide the fractions of the geometricians one by another.
 
|If you divide the fractions of the geometricians one by another.
|style="text-align:right;"|ואם שברי חכמי המדות תערוך זה על זה
+
|style="text-align:right;"|ואם שברי חכמי המדות תערוך <sup>זה</sup> על זה
 +
|-
 +
|
 +
===== <span style=color:green>Fraction by Fraction</span> =====
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== fraction by fraction =====
 
 
 
*{{#annot:⅔×⅖|17|Tlt0}}Such as two thirds by two fifths.
 
*{{#annot:⅔×⅖|17|Tlt0}}Such as two thirds by two fifths.
 
:<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{2}{5}</math>
 
:<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{2}{5}</math>
Line 2,839: Line 3,124:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>common denominator:</span> Multiply 3 by five, they are 15 and it is the denominator <math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}</math>
+
:*<span style=color:green>'''common denominator:'''</span> Multiply 3 by five, they are 15 and it is the denominator <math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וערוך ג' על חמשה והם ט"ו והוא המורה
 
|style="text-align:right;"|וערוך ג' על חמשה והם ט"ו והוא המורה
 
|-
 
|-
Line 2,857: Line 3,142:
 
|Or it is as saying a third lengthwise by a fifth breadthwise and it is clear that it is one part of 15.
 
|Or it is as saying a third lengthwise by a fifth breadthwise and it is clear that it is one part of 15.
 
|style="text-align:right;"|או דומה כמי שאומר שלישי באורך על חמישי ברוחב וידוע וברור שהוא חלק אחד מט"ו
 
|style="text-align:right;"|או דומה כמי שאומר שלישי באורך על חמישי ברוחב וידוע וברור שהוא חלק אחד מט"ו
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== fraction by fraction of fraction =====
+
===== <span style=color:green>Fraction by fraction of fraction</span> =====
  
 
*{{#annot:⅖×⅒×⅔|17|j0VS}}If you multiply 2 parts of five by a tenth by 2 thirds.
 
*{{#annot:⅖×⅒×⅔|17|j0VS}}If you multiply 2 parts of five by a tenth by 2 thirds.
Line 2,881: Line 3,164:
 
:As the ratio of 4, which is the [common numerator of] both numbers, to 150 so is its ratio to one and it is two-thirds of one-fifth of one-fifth.
 
:As the ratio of 4, which is the [common numerator of] both numbers, to 150 so is its ratio to one and it is two-thirds of one-fifth of one-fifth.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\right)\times\frac{2}{3}=\left(2\sdot2\right):150=4:150=\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\right)\times\frac{2}{3}=\left(2\sdot2\right):150=4:150=\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}}}</math>
|style="text-align:right;"|וכערך ד' שהם שני החשבונות מן ק"נ כן ערך ערכו מן האחד והוא שני שלישי חמישית החמישית
+
|style="text-align:right;"|וכערך ד' שהם שני החשבונות מן ק"נ כן ערך ערכו מן האחד והוא שני שלישי &#x202B;<ref>14r</ref>חמישית החמישית
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== fraction of integer and fraction by fraction of integer =====
+
===== <span style=color:green>Fraction of integer and fraction by fraction of integer</span> =====
  
 
*{{#annot:(¾·(3+⅓))×(⁶/₇·5)|17|Na7V}}If you multiply three-quarters of three and one-third by six-sevenths of five.
 
*{{#annot:(¾·(3+⅓))×(⁶/₇·5)|17|Na7V}}If you multiply three-quarters of three and one-third by six-sevenths of five.
Line 2,946: Line 3,227:
 
:*Know it by multiplying two and a half, which is the first number, by four and 2-sevenths, which is the [second] number; the result is ten and 5-sevenths.
 
:*Know it by multiplying two and a half, which is the first number, by four and 2-sevenths, which is the [second] number; the result is ten and 5-sevenths.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}\sdot\left(3+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left(\frac{6}{7}\sdot5\right)=\left(2+\frac{1}{2}\right)\sdot\left(4+\frac{2}{7}\right)=10+\frac{5}{7}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}\sdot\left(3+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left(\frac{6}{7}\sdot5\right)=\left(2+\frac{1}{2}\right)\sdot\left(4+\frac{2}{7}\right)=10+\frac{5}{7}}}</math>
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך שנים וחצי שהוא החשבון האחד על ארבעה וב' שביעיות שהוא החשבון יעלה עשרה וה' שביעיות
+
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך שנים וחצי שהוא החשבון האחד על ארבעה וב' שביעיות שהוא החשבון יעלה עשרה &#x202B;<ref>14v</ref>וה' שביעיות
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== fraction of integer and fraction by fraction of integer and fraction =====
+
===== <span style=color:green>Fraction of integer and fraction by fraction of integer and fraction</span> =====
  
 
*{{#annot:(⅞·(5+⅓))×(⅗·(6+¼))|17|tInL}}If you multiply seven eighths of 5 and a third by 3 fifths of 6 and a quarter.
 
*{{#annot:(⅞·(5+⅓))×(⅗·(6+¼))|17|tInL}}If you multiply seven eighths of 5 and a third by 3 fifths of 6 and a quarter.
Line 2,974: Line 3,253:
 
|
 
|
 
::Multiply them by the reserved, the result is 139 and 4 quarters. Divide them by eight and the result of the division is seventeen and a half.
 
::Multiply them by the reserved, the result is 139 and 4 quarters. Divide them by eight and the result of the division is seventeen and a half.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{37+\frac{1}{3}}{8}\sdot\frac{18+\frac{3}{4}}{5}=\frac{139+\frac{4}{4}}{8}=17+\frac{1}{2}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|תערכם על השמור יעלה קל"ט וד' רביעיות<br>
 
|style="text-align:right;"|תערכם על השמור יעלה קל"ט וד' רביעיות<br>
 
תחלקם על שמונה יצא בחלוק שבעה עשר וחצי
 
תחלקם על שמונה יצא בחלוק שבעה עשר וחצי
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{37+\frac{1}{3}}{8}\sdot\frac{18+\frac{3}{4}}{5}=\frac{139+\frac{4}{4}}{8}=17+\frac{1}{2}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Or, if you wish, divide the resereved, which is 37 and one-third, by eight. Multiply the result, which is 4 and 2 thirds, by 18 and three-quarters. Divide the result, which is 87 and a half, by five and the result is 17 and a half.
+
:*Or, if you wish, divide the reserved, which is 37 and one-third, by eight. Multiply the result, which is 4 and 2 thirds, by 18 and three-quarters. Divide the result, which is 87 and a half, by five and the result is 17 and a half.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]&\scriptstyle=\frac{37+\frac{1}{3}}{8}\sdot\frac{18+\frac{3}{4}}{5}=\frac{\left(4+\frac{2}{3}\right)\sdot\left(18+\frac{3}{4}\right)}{5}\\&\scriptstyle=\frac{87+\frac{1}{2}}{5}=17+\frac{1}{2}\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|או אם תרצה תחלק השמור שהוא ל"ז ושליש על שמונה והעולה שהוא ד' וב' שלישים תערוך על י"ח ושלשה רביעיות והעולה שהוא פ"ז וחצי תחלק על חמשה יצא י"ז וחצי
 
|style="text-align:right;"|או אם תרצה תחלק השמור שהוא ל"ז ושליש על שמונה והעולה שהוא ד' וב' שלישים תערוך על י"ח ושלשה רביעיות והעולה שהוא פ"ז וחצי תחלק על חמשה יצא י"ז וחצי
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{37+\frac{1}{3}}{8}\sdot\frac{18+\frac{3}{4}}{5}=\frac{\left(4+\frac{2}{3}\right)\sdot\left(18+\frac{3}{4}\right)}{5}=\frac{87+\frac{1}{2}}{5}=17+\frac{1}{2}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,997: Line 3,280:
 
|
 
|
 
::Multiply the result of the division, which is three and three-quarters, by the reserved, then divide the result by three; the result is 17 and a half.
 
::Multiply the result of the division, which is three and three-quarters, by the reserved, then divide the result by three; the result is 17 and a half.
 +
|style="text-align:right;"|והיוצא בחלוק שהוא שלשה ושלשה רביעיות תערכם על השמור והעולה תחלק על שלשה יצא י"ז וחצי
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{14}{3}\sdot\frac{15}{4}=\frac{14\sdot\left(3+\frac{3}{4}\right)}{3}=17+\frac{1}{2}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{14}{3}\sdot\frac{15}{4}=\frac{14\sdot\left(3+\frac{3}{4}\right)}{3}=17+\frac{1}{2}}}</math>
|style="text-align:right;"|והיוצא בחלוק שהוא שלשה ושלשה רביעיות תערכם על השמור והעולה תחלק על שלשה יצא י"ז וחצי
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*Or, if you wish, divide the resereved, which is 14, by three. Multiply the result, which is 4 and two-thirds, by 15. Divide the result, which is 70, by 4 and the result is 17 and a half.
 
:*Or, if you wish, divide the resereved, which is 14, by three. Multiply the result, which is 4 and two-thirds, by 15. Divide the result, which is 70, by 4 and the result is 17 and a half.
 +
|style="text-align:right;"|או אם תרצה תחלק השמור שהם י"ד על שלשה והיוצא שהוא ארבעה ושני שלישיים תערוך בט"ו והעולה שהוא ע' תחלק על ד' יצא י"ז וחצי
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{14}{3}\sdot\frac{15}{4}=\frac{\left(4+\frac{2}{3}\right)\sdot15}{4}=\frac{70}{4}=17+\frac{1}{2}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{14}{3}\sdot\frac{15}{4}=\frac{\left(4+\frac{2}{3}\right)\sdot15}{4}=\frac{70}{4}=17+\frac{1}{2}}}</math>
|style="text-align:right;"|או אם תרצה תחלק השמור שהם י"ד על שלשה והיוצא שהוא ארבעה ושני שלישיים תערוך בט"ו והעולה שהוא ע' תחלק על ד' יצא י"ז וחצי
 
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== fraction of fraction by fraction of fraction =====
+
===== <span style=color:green>Fraction of fraction by fraction of fraction</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 3,032: Line 3,317:
 
|
 
|
 
::When you multiply the reserved 2 fifths and one-quarter of one-fifth by two-sevenths and one-half of one-seventh, look for a number that has a quarter, a fifth and a seventh; it is 140 and this is the denominator. You get from the multiplication of the one by the other 22 and a half, which are parts of the denominator, and they are one-seventh and one-eighth of one-seventh.
 
::When you multiply the reserved 2 fifths and one-quarter of one-fifth by two-sevenths and one-half of one-seventh, look for a number that has a quarter, a fifth and a seventh; it is 140 and this is the denominator. You get from the multiplication of the one by the other 22 and a half, which are parts of the denominator, and they are one-seventh and one-eighth of one-seventh.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{5}\right)\times\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{3}{7}\right)&\scriptstyle=\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\\&\scriptstyle=\frac{140\sdot\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]}{140}\\&\scriptstyle=\frac{22+\frac{1}{2}}{140}=\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|וכאשר תערוך הב' חמישיות ורביעית חמישית השמורים על שתי שביעיות וחצי שביעית בקש לך חשבון שיהיה לו רביעית וחמישית ושביעית והוא ק"מ והוא המורה<br>
 
|style="text-align:right;"|וכאשר תערוך הב' חמישיות ורביעית חמישית השמורים על שתי שביעיות וחצי שביעית בקש לך חשבון שיהיה לו רביעית וחמישית ושביעית והוא ק"מ והוא המורה<br>
 
ועלה בידך ממערכת זה על זה כ"ב וחצי והם חלקים מהמורה והם שביעית ושמינית שביעית
 
ועלה בידך ממערכת זה על זה כ"ב וחצי והם חלקים מהמורה והם שביעית ושמינית שביעית
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{5}\right)\times\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{3}{7}\right)&\scriptstyle=\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]=\frac{140\sdot\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]}{140}\\&\scriptstyle=\frac{22+\frac{1}{2}}{140}=\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*Know it by knowing the three-quarters of three fifths, which are 9, as said. Then take five-sixths of three-sevenths, which are two-sevenths and one-half of one-seventh. Take the ratio of two-sevenths and one-half of one-seventh from the nine; the result is three and one-seventh and one-half of one-seventh. Take the ratio of the result from the twenty, from which the quarter and the fifth are derived, and so is the ratio of the number to the one, which is one-seventh and one-eighth of one-seventh.
 
:*Know it by knowing the three-quarters of three fifths, which are 9, as said. Then take five-sixths of three-sevenths, which are two-sevenths and one-half of one-seventh. Take the ratio of two-sevenths and one-half of one-seventh from the nine; the result is three and one-seventh and one-half of one-seventh. Take the ratio of the result from the twenty, from which the quarter and the fifth are derived, and so is the ratio of the number to the one, which is one-seventh and one-eighth of one-seventh.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{5}\right)\times\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{3}{7}\right)&\scriptstyle=\frac{9}{20}\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\\&\scriptstyle=\frac{9\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]}{20}\\&\scriptstyle=\frac{3+\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}{20}\\&\scriptstyle=\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע השלשה &#x202B;<ref>15r</ref>רביעיות של שלשה חומשין שהוא ט' כאשר אמרנו<br>
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע השלשה רביעיות של שלשה חומשין שהוא ט' כאשר אמרנו<br>
 
 
ואחר כך תקח חמשה שתותין של שלשה שביעיות שהם שני שביעיות וחצי שביעית ותקח מן התשעה כערכם שתי שביעיות וחצי שביעית יעלה שלשה ושביעית וחצי שביעית<br>
 
ואחר כך תקח חמשה שתותין של שלשה שביעיות שהם שני שביעיות וחצי שביעית ותקח מן התשעה כערכם שתי שביעיות וחצי שביעית יעלה שלשה ושביעית וחצי שביעית<br>
 
וכערך העולה קח מן העשרים אשר יצאו הרביע והחומש ממנו וכן החשבון מן האחד והוא שביעית ושמינית שביעית
 
וכערך העולה קח מן העשרים אשר יצאו הרביע והחומש ממנו וכן החשבון מן האחד והוא שביעית ושמינית שביעית
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{5}\right)\times\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{3}{7}\right)=\frac{9}{20}\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]=\frac{9\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]}{20}=\frac{3+\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}{20}=\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 3,052: Line 3,341:
 
::*<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot3=24}}</math>
 
::*<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot3=24}}</math>
 
|style="text-align:right;"|דע שמות החלקים חלקי החשבון השני והם שמונה ושלשה<br>
 
|style="text-align:right;"|דע שמות החלקים חלקי החשבון השני והם שמונה ושלשה<br>
ערכם זה בזה יעלה כ"ד
+
ערכם <sup>זה</sup> בזה יעלה כ"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 3,108: Line 3,397:
  
 
== Chapter Four: Division ==
 
== Chapter Four: Division ==
!style="text-align:right;"|<big>השער הרביעי ב{{#annot:term|1370,157|J9rH}}מחלוקת{{#annotend:J9rH}}</big>
+
!style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער</big> הרביעי ב{{#annot:term|1370,157|J9rH}}מחלוקת{{#annotend:J9rH}}
 
|-
 
|-
 
|It is divided into three categories:
 
|It is divided into three categories:
Line 3,114: Line 3,403:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== [The First Category]: Division of Integers by Integers ===
+
=== <span style=color:green>[The First Category]:</span> Division of Integers by Integers ===
 
!style="text-align:right;"|{{#annot:term|1221,157|PV7k}}חלוקת{{#annotend:PV7k}} שלמים על שלמים
 
!style="text-align:right;"|{{#annot:term|1221,157|PV7k}}חלוקת{{#annotend:PV7k}} שלמים על שלמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== sexagesimal fractions ====
+
==== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 3,125: Line 3,414:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>greater by smaller:</span> If you divide a greater number by a smaller [number], the result of division are degrees.
+
*<span style=color:green>'''greater by smaller:'''</span> If you divide a greater number by a smaller [number], the result of division are degrees.
 
|style="text-align:right;"|אם תחלק חשבון רב על מעט יהיה היוצא בחלוק מעלות
 
|style="text-align:right;"|אם תחלק חשבון רב על מעט יהיה היוצא בחלוק מעלות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If there is a remainder that cannot be divided, multiply the remainder by sixty - they are minutes; then it is divided by the [original divisor] and the result of division are minutes.
 
:*If there is a remainder that cannot be divided, multiply the remainder by sixty - they are minutes; then it is divided by the [original divisor] and the result of division are minutes.
::<math>\scriptstyle a>b\longrightarrow a\div b=n+\frac{r_1\sdot60}{60}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a>b\longrightarrow a\div b=n+\frac{r_1\sdot60}{60}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק ערוך הנשאר על ששים יהיו ראשונים ו{{#annot:term|2187,1225|W47r}}יתחלק{{#annotend:W47r}} על מה שחלקת בראשונה והיוצא בחלוק הם ראשונים
 
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק ערוך הנשאר על ששים יהיו ראשונים ו{{#annot:term|2187,1225|W47r}}יתחלק{{#annotend:W47r}} על מה שחלקת בראשונה והיוצא בחלוק הם ראשונים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*If there is still a remainder that cannot be divided, multiply it by sixty, then divide by the [original divisor] and the result are seconds.
 
:*If there is still a remainder that cannot be divided, multiply it by sixty, then divide by the [original divisor] and the result are seconds.
::<math>\scriptstyle a>b\longrightarrow a\div b=n+\frac{r_1\sdot60}{60}+\frac{r_2\sdot60}{60^2}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a>b\longrightarrow a\div b=n+\frac{r_1\sdot60}{60}+\frac{r_2\sdot60}{60^2}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק תערכם על ששים ותחלק על מה שחלקת והיוצא הם שנים
 
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק תערכם על ששים ותחלק על מה שחלקת והיוצא הם שנים
 
|-
 
|-
Line 3,143: Line 3,432:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>smaller by greater:</span> If you wish to divide a smaller number by a greater [number], multiply the smaller [number] by sixty - they are minutes; then, divide [by the greater number] and the result of division are minutes.
+
*<span style=color:green>'''smaller by greater:'''</span> If you wish to divide a smaller number by a greater [number], multiply the smaller [number] by sixty - they are minutes; then, divide [by the greater number] and the result of division are minutes.
:<math>\scriptstyle a<b\longrightarrow a\div b=\frac{\frac{a\sdot60}{b}}{60}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow a\div b=\frac{\frac{a\sdot60}{b}}{60}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם רצית לחלק חשבון מועט על רב תערוך המועט על ששים יהיו ראשונים ואחר כך תחלוק והיוצא בחלוק הם ראשונים
+
|style="text-align:right;"|ואם רצית לחלק חשבון מועט על רב תערוך המועט על ששים יהיו ראשונים ואחר כן &#x202B;<ref>15v</ref>תחלוק והיוצא בחלוק הם ראשונים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 3,157: Line 3,446:
 
|
 
|
  
==== simple fractions ====
+
==== <span style=color:Green>Simple Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 3,164: Line 3,453:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>greater by smaller:</span> If you wish to divide a greater number by a smaller [number].
+
*<span style=color:Green>'''greater by smaller:'''</span> If you wish to divide a greater number by a smaller [number].
 
|style="text-align:right;"|תרצה לחלק חשבון רב על מועט
 
|style="text-align:right;"|תרצה לחלק חשבון רב על מועט
 
|-
 
|-
Line 3,205: Line 3,494:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>smaller by greater:</span> If you divide a smaller [number] by a greater [number].
+
*<span style=color:Green>'''smaller by greater:'''</span> If you divide a smaller [number] by a greater [number].
 
|style="text-align:right;"|ואם מספר מועט תחלק על רב
 
|style="text-align:right;"|ואם מספר מועט תחלק על רב
 
|-
 
|-
Line 3,259: Line 3,548:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>Check:</span>
+
:<span style=color:green>'''Check:'''</span>
 
::Its check is when you multiply two-tenths minus one-quarter of one-tenth by 40.
 
::Its check is when you multiply two-tenths minus one-quarter of one-tenth by 40.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{2}{10}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]\sdot40=7}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{2}{10}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]\sdot40=7}}</math>
Line 3,276: Line 3,565:
 
|
 
|
 
::The result is 7 integers no more and no less.
 
::The result is 7 integers no more and no less.
|style="text-align:right;"|יעלה ז' שלמים בלי חסר ויתר
+
|style="text-align:right;"|יעלה ז' שלמים בלי &#x202B;<ref>16r</ref>חסר ויתר
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>Word Problems - Divide a Quantity Problems</span>
+
!<span style=color:Green>Word Problems - Divide a Quantity Problems</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>Dividing a known quantity among a known number of people in given ratios</span>
+
|<span style=color:Green>Dividing a known quantity among a known number of people in given ratios</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>double ratio - each one receives double the previous</span>
+
*<span style=color:green>'''double ratio - each one receives double the previous'''</span>
::If you wish to divide a known number among a known [number of] people and give each double of [the share of] his friend. You wish to know how much should you give the first, so that the whole number is divided no more and no less.
+
:If you wish to divide a known number among a known [number of] people and give each double of [the share of] his friend. You wish to know how much should you give the first, so that the whole number is divided no more and no less.
::<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_n=m\\\scriptstyle a_n=2\sdot a_{n-1}\end{cases}</math>
+
:<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_n=m\\\scriptstyle a_n=2\sdot a_{n-1}\end{cases}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחלק מספר ידוע על אנשים ידועים ולתת לכל אחד ואחד כפל חברו ותרצה לדעת כמה תתן לראשון ש{{#annot:term|2187,1225|LyjR}}יתחלק{{#annotend:LyjR}} כל המספר בלא תוספת ובלא מגרעת
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחלק מספר ידוע על אנשים ידועים ולתת לכל אחד ואחד כפל חברו ותרצה לדעת כמה תתן לראשון ש{{#annot:term|2187,1225|LyjR}}יתחלק{{#annotend:LyjR}} כל המספר בלא תוספת ובלא מגרעת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*Such as when you divide 100 among 4, so that each has double of [the share of] his friend.
+
:*Such as when you divide 100 among 4, so that each has double of [the share of] his friend.
:::<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_4=100\\\scriptstyle a_n=2\sdot a_{n-1}\end{cases}</math>
+
::<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_4=100\\\scriptstyle a_n=2\sdot a_{n-1}\end{cases}</math>
 
|style="text-align:right;"|כמו שתחלק מספר ק' על ד' כל אחד ואחד כפל חבירו
 
|style="text-align:right;"|כמו שתחלק מספר ק' על ד' כל אחד ואחד כפל חבירו
 
|-
 
|-
Line 3,298: Line 3,587:
 
::Know how much is the sum of the even-times-evens from one up to four people, then divide the number by the sum and the result is the share of the first.
 
::Know how much is the sum of the even-times-evens from one up to four people, then divide the number by the sum and the result is the share of the first.
 
::<math>\scriptstyle a_1=\frac{m}{\sum_{i=1}^{n} 2^{i-1}}</math>
 
::<math>\scriptstyle a_1=\frac{m}{\sum_{i=1}^{n} 2^{i-1}}</math>
|style="text-align:right;"|זה תדע מאחד כמה {{#annot:term|215,1215|bTMn}}יתחבר{{#annotend:bTMn}} בתוספת הכפל לארבעה אנשים ועל המחובר תחלק המספר והיוצא הוא חלק הראשון
+
|style="text-align:right;"|זה תדע מאחד כמה {{#annot:term|178,1215|bTMn}}יתחבר{{#annotend:bTMn}} בתוספת הכפל לארבעה אנשים ועל המחובר תחלק המספר והיוצא הוא חלק הראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::It is known that the sum of the even-times-evens for four people is 15. Divide the 100 by it; the result of the division is six and 2-thirds and so is the share of the first.
+
::It is known that the sum of the even-times-evens for four people is 15. Divide the 100 by it; the result of the division is six and 2-thirds and so is the share of the first.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{100}{\sum_{i=1}^{4} 2^{i-1}}=\frac{100}{15}=6+\frac{2}{3}}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{100}{\sum_{i=1}^{4} 2^{i-1}}=\frac{100}{15}=6+\frac{2}{3}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכפל הכפל לארבעה אנשים ידוע הוא שהם ט"ו חלק עליהם הק' יצא בחלוק ששה וב' שלישיים וככה חלק הראשון
 
|style="text-align:right;"|וכפל הכפל לארבעה אנשים ידוע הוא שהם ט"ו חלק עליהם הק' יצא בחלוק ששה וב' שלישיים וככה חלק הראשון
 
|-
 
|-
Line 3,314: Line 3,603:
 
|style="text-align:right;"|תדע זה מאחד כמה יתחבר עד ארבעה וידוע הוא שיתחבר ז' שלמים
 
|style="text-align:right;"|תדע זה מאחד כמה יתחבר עד ארבעה וידוע הוא שיתחבר ז' שלמים
 
|-
 
|-
|}
+
| colspan=2|
 
 
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)+\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]+\left[\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)+\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]+\frac{1}{4}\sdot\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)+\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]\right]=7}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)+\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]+\left[\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)+\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]+\frac{1}{4}\sdot\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)+\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]\right]=7}}</math>
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 3,334: Line 3,620:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::Multiply the two by three, then by 4, then by 5; the result is 120.
+
::Multiply the two by three, then by 4, then by 5; the result is 120.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3\sdot4\sdot5=120}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3\sdot4\sdot5=120}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ערוך השנים בשלשה והעולה בד' והעולה בה' יעלה ק"כ
 
|style="text-align:right;"|ערוך השנים בשלשה והעולה בד' והעולה בה' יעלה ק"כ
 
|-
 
|-
Line 3,344: Line 3,630:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>arithmetic progression:</span> If you divide 90 between 9 people, so that each one exceeds over his friend by one. How much will be given to the first?
+
:*<span style=color:green>'''arithmetic progression:'''</span> If you divide 90 between 9 people, so that each one exceeds over his friend by one. How much will be given to the first?
 
::<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_9=90\\\scriptstyle d=1\end{cases}</math>
 
::<math>\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_9=90\\\scriptstyle d=1\end{cases}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק צ' על ט' אנשים ושיוסיף כל אחד על חברו אחד<br>
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק צ' על ט' אנשים ושיוסיף כל אחד על חברו אחד<br>
Line 3,351: Line 3,637:
 
|
 
|
 
::This is the rule that you have: subtract one from the number of the people; the remainder is eight. Know how much is the sum from one up to eight, by adding one to eight, then multiplying the sum by half the eight; the result is 36.
 
::This is the rule that you have: subtract one from the number of the people; the remainder is eight. Know how much is the sum from one up to eight, by adding one to eight, then multiplying the sum by half the eight; the result is 36.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{9-1} i=\sum_{i=1}^{8} i=\left[\left(8+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)\right]=36}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{9-1} i=\sum_{i=1}^{8} i=\left[\left(8+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)\right]=36}}</math>
 
|style="text-align:right;"|זה הכלל יהיה בידך שתגרע אחד מחשבון האנשים והנשאר שהם שמונה דע כמה יתחבר מאחד ועד שמונה והוא שתוסיף אחד על שמונה והמחובר תערוך על חצי השמונה יעלה ל"ו
 
|style="text-align:right;"|זה הכלל יהיה בידך שתגרע אחד מחשבון האנשים והנשאר שהם שמונה דע כמה יתחבר מאחד ועד שמונה והוא שתוסיף אחד על שמונה והמחובר תערוך על חצי השמונה יעלה ל"ו
 
|-
 
|-
Line 3,360: Line 3,646:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>[this is the general rule for arithmetic progression:]</span> This is the rule that will guide you in all the questions that are similar to this one, when all the excesses are equal, so that the excess of the third over the second is the same as the excess of the fourth over the third and of the fifth over the fourth and so on.  
+
:<span style=color:green>[this is the general rule for arithmetic progression:]</span> This is the rule that will guide you in all the questions that are similar to this one, when all the excesses are equal, so that the excess of the third over the second is the same as the excess of the fourth over the third and of the fifth over the fourth and so on.  
:[<math>\scriptstyle{\color{red}{a_3-a_2=a_4-a_3=a_5-a_4=\ldots}}</math>]
+
:[<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3-a_2=a_4-a_3=a_5-a_4=\ldots}}</math>]
:[<math>\scriptstyle{\color{red}{a_n=a_1+\left(n-1\right)\sdot d}}</math>]
+
:[<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_n=a_1+\left(n-1\right)\sdot d}}</math>]
:[<math>\scriptstyle{\color{red}{a_1=\frac{S_n-\sum_{i=1}^{n-1} i}{n}=\frac{S_n-\left[n\sdot\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n-1\right)\right]\right]}{n}}}</math>]
+
:[<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{S_n-\sum_{i=1}^{n-1} i}{n}=\frac{S_n-\left[n\sdot\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n-1\right)\right]\right]}{n}}}</math>]
 
|style="text-align:right;"|וזה הכלל ידריכך בכל השאלות הדומות לזו שיהיו כל התוספות שוות שיהיה {{#annot:term|1207,877|Ku0r}}תוספת{{#annotend:Ku0r}} השלישי על השני כתוספת רביעי על השלישי והחמישי על הרביעי וכן כלם
 
|style="text-align:right;"|וזה הכלל ידריכך בכל השאלות הדומות לזו שיהיו כל התוספות שוות שיהיה {{#annot:term|1207,877|Ku0r}}תוספת{{#annotend:Ku0r}} השלישי על השני כתוספת רביעי על השלישי והחמישי על הרביעי וכן כלם
 
|-
 
|-
Line 3,373: Line 3,659:
 
|
 
|
 
::Sum up all the excesses over the first, they are 25. Subtract them from the eighty and divide the remainder by the number of the people. The result of division is 11 and it is the share of the first.
 
::Sum up all the excesses over the first, they are 25. Subtract them from the eighty and divide the remainder by the number of the people. The result of division is 11 and it is the share of the first.
 +
|style="text-align:right;"|חבר &#x202B;<ref>16v</ref>כל התוספות שיש על הראשון יעלו כ"ה וגרעם מהשמונים והנשאר שהוא נ"ה חלק על האנשים יצא בחלוק י"א וככה חלק הראשון
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{80-\left[3+\left(3+1\right)+\left(3+1+2\right)+\left(3+1+2+6\right)\right]}{5}=\frac{80-25}{5}=\frac{55}{5}=11}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{80-\left[3+\left(3+1\right)+\left(3+1+2\right)+\left(3+1+2+6\right)\right]}{5}=\frac{80-25}{5}=\frac{55}{5}=11}}</math>
|style="text-align:right;"|חבר כל התוספות שיש על הראשון יעלו כ"ה וגרעם מהשמונים והנשאר שהוא נ"ה חלק על האנשים יצא בחלוק י"א וככה חלק הראשון
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 3,382: Line 3,670:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle a_1=\frac{S_3^2-\left[2a_1+\left[a_2\sdot\left(S_3-1\right)\right]+\left(a_3\sdot S_3\right)\right]}{S_3-2}</math>
+
::Do as follows: tell him to double the share of the first; multiply the whole share of the second by the [known] number minus one; divide the share of the third by the whole [known] number; and sum up all.
|style="text-align:right;"|ככה תעשה שתצוה לו לכפול חלק הראשון וחלק השני כלו יערוך על המספר פחות אחד וחלק השלישי על המספר כלו ויחבר הכל ואחר כן תשאל ממנו כמה יש להשלמת מרובע החשבון אשר חילק ומה שיהיה חלק על המספר ההוא אשר חילק פחות שנים והיוצא בחלוק הוא חלק הראשון ומה שישאר ולא יוכל לחלקו עד שיעשנו ש[...]ים הוא חלק השני ו[.]ה תדע השלישי
+
|style="text-align:right;"|ככה תעשה שתצוה לו לכפול חלק הראשון וחלק השני כלו יערוך על המספר פחות אחד וחלק השלישי על המספר כלו ויחבר הכל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה החשבון פעמים שישתבש שיצא הכל בחלוק וכאשר יקרך זה תדע שלא נתן לראשון כי אם אחד בלבד והנשאר כלו תן לשני ומהם תדע השלישי
+
::Then, ask him what is the complement to the square of the number he divided.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כן תשאל ממנו כמה יש להשלמת מרובע החשבון אשר חילק
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::Divide it by the number he divided minus two; the result of division is the share of the first.
=== The Second Category: Division of Fractions by Integers or Integers by Fractions ===
+
::<math>\scriptstyle a_1=\frac{S_3^2-\left[2a_1+\left[a_2\sdot\left(S_3-1\right)\right]+\left(a_3\sdot S_3\right)\right]}{S_3-2}</math>
!style="text-align:right;"|הענין השני {{#annot:term|1221,157|kTLd}}חלוקת{{#annotend:kTLd}} שברים על שלמים או שלמים על שברים
+
|style="text-align:right;"|ומה שיהיה חלק על המספר ההוא אשר חילק פחות שנים והיוצא בחלוק הוא חלק הראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== sexagesimal fractions ====
+
::What remains that cannot be divided into integers is the share of the second and from this you know [the share of] the third.
 +
|style="text-align:right;"|ומה שישאר ולא יוכל לחלקו עד שיעשנו ש[למ]ים הוא חלק השני ו[מז]ה תדע השלישי
 +
|-
 
|
 
|
 +
::Sometimes this calculation goes wrong, so that [there is no remainder] in the division.
 +
|style="text-align:right;"|וזה החשבון פעמים שישתבש שיצא הכל בחלוק
 
|-
 
|-
|If you have fractions of the astrologers
+
|
|style="text-align:right;"|אם יהיו בידך שברי חכמי המזלות
+
::When this happens, know that he gave only one to the first. Give all the remainder to the second and from them you will know the [share] of the third.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר יקרך זה תדע שלא נתן לראשון כי אם אחד בלבד והנשאר כלו תן לשני ומהם תדע השלישי
 
|-
 
|-
|sexagesimal fractions &divide; degrees = sexagesimal fractions
+
|
|style="text-align:right;"|ותרצה לחלקם על מעלות יהיה היוצא בחלוק ממין השבר
+
 
 +
=== The Second Category: Division of Fractions by Integers or Integers by Fractions ===
 +
!style="text-align:right;"|<big>הענין השני</big> {{#annot:term|1221,157|kTLd}}חלוקת{{#annotend:kTLd}} שברים על שלמים או שלמים על שברים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*minutes &divide; degrees = minutes
+
==== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> ====
|style="text-align:right;"|אם ראשונים ראשונים
+
|
 
|-
 
|-
|
+
|If you have sexagesimal fractions [lit. fractions of the astrologers] and you wish to divide them by degrees, the result of division will be of the same type of the fractions: if they are primes, [the result will be] primes; if seconds [the result are] seconds; and so on for all the fractions
*seconds &divide; degrees = seconds
+
|style="text-align:right;"|אם יהיו בידך שברי חכמי המזלות ותרצה לחלקם על מעלות יהיה היוצא בחלוק ממין השבר אם ראשונים ראשונים ואם [שניים] שניים וכן לכל השברים
|style="text-align:right;"|ואם [שניים] שניים
 
 
|-
 
|-
|
+
|Because, for every fraction you multiply by a degree, the result is of the same type of that fraction.
|style="text-align:right;"|וכן לכל השברים, מפני שכל שבר אשר אתה עורך אותו במעלה יהיה העולה ממין השבר ההוא
+
|style="text-align:right;"|מפני שכל שבר אשר אתה עורך אותו במעלה יהיה העולה ממין השבר ההוא
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\frac{b}{60^n}\div a=\frac{\frac{b}{a}}{60^n}=\frac{k}{60^n}+\frac{\frac{m\sdot60}{a}}{60^{n+1}}</math>
+
|If something remains that cannot be divided, multiply the remainder by sixty and divide by what you have divided; the result will be fractions that are lower than the first type by one rank.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{b}{60^n}\div a=\frac{\frac{b}{a}}{60^n}=\frac{k}{60^n}+\frac{\frac{m\sdot60}{a}}{60^{n+1}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק תערוך הנשאר על ששים ותחלק על מה שחלקת והיוצא יהיו שברים יורדים מדרגה אחת מן המין הראשון
 
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק תערוך הנשאר על ששים ותחלק על מה שחלקת והיוצא יהיו שברים יורדים מדרגה אחת מן המין הראשון
 
|-
 
|-
|degrees &divide; sexagesimal fractions = degrees<br>
+
|If you divide degrees by [sexagesimal] fractions, you convert the degrees into the type by which you want to divide, then divide this type by its own type and the result of division is degrees.
<math>\scriptstyle a\div\frac{b}{60^n}=\frac{a\sdot60^n}{60^n}\div\frac{b}{60^n}=\frac{a\sdot60^n}{b}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\div\frac{b}{60^n}=\frac{a\sdot60^n}{60^n}\div\frac{b}{60^n}=\frac{a\sdot60^n}{b}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק מעלות על שברים אתה משיב המעלות אל המין אשר אתה רוצה לחלוק עליו ותחלק מין על מינו ויהיה היוצא בחלוק מעלות
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק מעלות על שברים אתה משיב המעלות אל המין אשר אתה רוצה לחלוק עליו ותחלק מין על מינו ויהיה היוצא בחלוק מעלות
 
|-
 
|-
|
+
|You must always convert the degrees into the type by which you want to divide, even if the degrees are many.
|style="text-align:right;"|ואתה צריך לעולם להשיב המעלות אל המין אשר תרצה לחלק עליו
+
|style="text-align:right;"|ואתה צריך לעולם להשיב המעלות אל המין אשר תרצה לחלק עליו וגם אם יהיו המעלות רבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם אם יהיו המעלות רבות
+
*As if you wish to divide ten degrees by five primes.
|-
 
|
 
*As if you wish to divide ten degrees by five minutes
 
 
:<math>\scriptstyle10^\circ\div5^\prime</math>
 
:<math>\scriptstyle10^\circ\div5^\prime</math>
 
|style="text-align:right;"|כגון שתרצה לחלק עשרה מעלות על חמשה ראשונים
 
|style="text-align:right;"|כגון שתרצה לחלק עשרה מעלות על חמשה ראשונים
Line 3,438: Line 3,731:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Since when you multiply degrees by minutes they are minutes, as we have said in the Chapter on [Multiplication].
+
::Since when you multiply degrees by primes they are primes, as we have said in the Chapter on [Multiplication].
::degrees × minutes = minutes
+
|style="text-align:right;"|כי כאשר תערוך מעלות על ראשונים יהיו ראשונים כאשר אמרנו בשער המגרעת
|style="text-align:right;"|כי כאשר תערוך מעלות על ראשונים יהיו ראשונים כאשר אמרנו בשער '''המגרעת'''
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::In addition, for every number, when you multiply the result of division by the divisor, the result will be the divided number.
 
::In addition, for every number, when you multiply the result of division by the divisor, the result will be the divided number.
::<math>\scriptstyle\frac{a}{b}=c\longrightarrow c\sdot b=a</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}=c\longrightarrow c\sdot b=a}}</math>
|style="text-align:right;"|וכל חשבון כאשר תערוך מה שיצא בחלוק על {{#annot:term|1226,604|pHVT}}הנחלק עליו{{#annotend:pHVT}} יעלה {{#annot:term|1227,605|vZNL}}החשבון המחולק{{#annotend:vZNL}}
+
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>17r</ref>וכל חשבון כאשר תערוך מה שיצא בחלוק על {{#annot:term|1226,604|pHVT}}הנחלק עליו{{#annotend:pHVT}} יעלה {{#annot:term|1227,605|vZNL}}החשבון המחולק{{#annotend:vZNL}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::Therefore, you multiply the ten by sixty, the result is 600. Then, divide [them] by five, the result of division is 120, which are degrees.
 
::Therefore, you multiply the ten by sixty, the result is 600. Then, divide [them] by five, the result of division is 120, which are degrees.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{10^\circ\div5^\prime=10\div\frac{5}{60}=\frac{10\sdot60}{5}=\frac{600}{5}=120^\circ}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10^\circ\div5^\prime=10\div\frac{5}{60}=\frac{10\sdot60}{5}=\frac{600}{5}=120^\circ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ומפני זה אתה עורך העשרה על ששים יעלו ת"ר ותחלק על חמשה יצא בחלוק ק"כ והם מעלות
 
|style="text-align:right;"|ומפני זה אתה עורך העשרה על ששים יעלו ת"ר ותחלק על חמשה יצא בחלוק ק"כ והם מעלות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::Because the one who divides ten degrees by 5 primes should to do as follows: he should divide the 10 degrees, so that the breadth on one side will be only 5 primes. You find that there are 120 degrees lengthwise.
 
|style="text-align:right;"|כי המחלק עשרה מעלות על ה' ראשונים כך הוא רוצה לעשות שיחלק הי' מעלות שלא יהיה בצד האחד שהוא הרחב כי אם ה' ראשונים ותמצא שיהיה באורך ק"כ מעלות
 
|style="text-align:right;"|כי המחלק עשרה מעלות על ה' ראשונים כך הוא רוצה לעשות שיחלק הי' מעלות שלא יהיה בצד האחד שהוא הרחב כי אם ה' ראשונים ותמצא שיהיה באורך ק"כ מעלות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::If something remains indivisible, multiply the remainder by sixty, then divide by what you have divided; the result will be fractions that are lower than the first type by one rank.
 
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק תערוך הנשאר על ששים ותחלק מה שחלקת והיוצא יהיו שברים יורדים מדרגה מן המין הראשון
 
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק תערוך הנשאר על ששים ותחלק מה שחלקת והיוצא יהיו שברים יורדים מדרגה מן המין הראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== simple fractions ====
+
==== <span style=color:green>Simple Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|If you divide simple fractions [lit. fractions of the geometricians]:
 
|style="text-align:right;"|ואם שברי חכמי המדות תחלק
 
|style="text-align:right;"|ואם שברי חכמי המדות תחלק
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== integer by integer and fraction =====
+
===== <span style=color:green>Integer by integer and fraction</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle100\div\left(2+\frac{1}{4}\right)</math>
+
*As the one who divides 100 by two and a quarter.
 +
:<math>\scriptstyle100\div\left(2+\frac{1}{4}\right)</math>
 
|style="text-align:right;"|כגון מי שמחלק ק' על שנים ורביע
 
|style="text-align:right;"|כגון מי שמחלק ק' על שנים ורביע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{100\div\left(2+\frac{1}{4}\right)=100\sdot\frac{1}{2+\frac{1}{4}}=100\sdot\frac{4}{9}=44+\frac{4}{9}}}</math>
+
::Find the ratio of one to two and a quarter; it is four-ninths.
|style="text-align:right;"|דע מה ערך האחד מן השנים ורביע והוא ארבע תשיעיות וקח ארבעת תשיעיות הק' שהם מ"ד שלמים וד' תשיעיות וכן יגיע לכל אחד מהשנים ורביע
+
|style="text-align:right;"|דע מה ערך האחד מן השנים ורביע והוא ארבע תשיעיות
 +
|-
 +
|
 +
::Take four-ninths of 100, which is 44 integers and 4-ninths and this is the part of every unit of two and a quarter.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100\div\left(2+\frac{1}{4}\right)=100\sdot\frac{1}{2+\frac{1}{4}}=100\sdot\frac{4}{9}=44+\frac{4}{9}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וקח ארבעת תשיעיות הק' שהם מ"ד שלמים וד' תשיעיות וכן יגיע לכל אחד מהשנים ורביע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== integer by fraction of integer and fraction =====
+
 
 +
===== <span style=color:green>Integer by fraction of integer and fraction</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 3,504: Line 3,805:
 
|
 
|
  
===== integer and fraction by fraction =====
+
===== <span style=color:green>Integer and fraction by fraction</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\left(2+\frac{6}{7}\right)\div\frac{3}{7}</math>
+
*If you divide 2 by 3-sevenths.
 +
:<math>\scriptstyle\left(2+\frac{6}{7}\right)\div\frac{3}{7}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק ב' על ג' שביעיות
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק ב' על ג' שביעיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::Know how much is the complement of 3-sevenths to one; it is two and a third.
 +
|style="text-align:right;"|דע בכמה {{#annot:term|1945,1268|u2bz}}ישלמו{{#annotend:u2bz}} הג' שביעיות עד שי' שיהיו אחד והוא שנים פעמים ושליש פעם
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply it by twenty-sevenths; the result is 7 minus a third and this is the part of each unit.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{6}{7}\right)\div\frac{3}{7}=\left(2+\frac{6}{7}\right)\sdot\frac{1}{\frac{3}{7}}=\frac{20}{7}\sdot\left(2+\frac{1}{3}\right)=7-\frac{1}{3}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{6}{7}\right)\div\frac{3}{7}=\left(2+\frac{6}{7}\right)\sdot\frac{1}{\frac{3}{7}}=\frac{20}{7}\sdot\left(2+\frac{1}{3}\right)=7-\frac{1}{3}}}</math>
|style="text-align:right;"|דע בכמה {{#annot:term|2349,1268|u2bz}}ישלמו{{#annotend:u2bz}} הג' שביעיות עד שי' שיהיו אחד והוא שנים פעמים ושליש פעם ערכם בעשרים שביעיות, יעלה ז' פחות שליש וככה חלק כל אחד
+
|style="text-align:right;"|ערכם בעשרים שביעיות יעלה ז' פחות שליש וככה חלק כל אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== integer and fraction by fraction and fraction of fraction =====
+
 
 +
===== <span style=color:green>Integer and fraction by fraction and fraction of fraction</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\left(2+\frac{1}{2}\right)\div\left[\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]</math>
+
*If you divide twenty by 7-eighths and half an eighth.
 +
:<math>\scriptstyle\left(2+\frac{1}{2}\right)\div\left[\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק עשרים על ז' שמיניות וחצי שמיניות
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק עשרים על ז' שמיניות וחצי שמיניות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(2+\frac{1}{2}\right)\div\left[\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]&\scriptstyle=\frac{20}{8}\sdot\frac{1}{\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}\\&\scriptstyle=\frac{20}{8}\sdot\left[1+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\\&\scriptstyle=\frac{21}{8}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)\\&\scriptstyle=2+\frac{5}{8}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)\\&\scriptstyle=3-\frac{1}{3}\\\end{align}}}</math>
+
::Know how much is the complement of 7-eighths and half and eighth to one; it is one and a third of a fifth.
|style="text-align:right;"|דע בכמה ישלמו הז' שמיניות וחצי שמיניות עד שיהיו אחד והוא אחד ושליש חומש תערכם על עשרים שמיניות יעלה כ"א שמיניות ושליש שהם שנים וה' שמיניות ושלש שמינית שהם ג' פחות שליש
+
|style="text-align:right;"|דע בכמה ישלמו הז' שמיניות וחצי שמיניות עד שיהיו אחד והוא אחד ושליש חומש
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply it by twenty-eighths; the result is 21-eighths and a third [of an eighth], which are two, 5-eighths and a [third] of an eighth that are 3 minus a third.
 +
|style="text-align:right;"|תערכם על עשרים שמיניות יעלה כ"א שמיניות ושליש שהם שנים וה' שמיניות ושלש שמינית שהם ג' פחות שליש
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(2+\frac{1}{2}\right)\div\left[\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]&\scriptstyle=\frac{20}{8}\sdot\frac{1}{\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}=\frac{20}{8}\sdot\left[1+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=\frac{21}{8}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)\\&\scriptstyle=2+\frac{5}{8}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)=3-\frac{1}{3}\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Completion of Fractions ===
+
=== <span style=color:green>Completion of Fractions</span> ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 3,543: Line 3,859:
 
::Know that the name of the eighths is derived from eight and the number of the times that the three are counting the eight, is 3 times minus one-third. By this number you multiply the three-eighths and the result is one.
 
::Know that the name of the eighths is derived from eight and the number of the times that the three are counting the eight, is 3 times minus one-third. By this number you multiply the three-eighths and the result is one.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a\sdot\frac{3}{8}=1\longrightarrow a=\frac{8}{3}=3-\frac{1}{3}}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a\sdot\frac{3}{8}=1\longrightarrow a=\frac{8}{3}=3-\frac{1}{3}}}</math>
|style="text-align:right;"|דע כי שם השמיניות הוא משמונה ומספר הפעמים אשר השלשה מונים את השמונה הם ג' פעמים פחות שליש וכמספר הזה אתה {{#annot:term|1269,185|bBid}}חושב את{{#annotend:bBid}} שלשת השמיניות ויהיו אחד
+
|style="text-align:right;"|דע כי שם השמיניות הוא משמונה ומספר הפעמים אשר השלשה מונים את השמונה הם ג' פעמים פחות שליש &#x202B;<ref>17v</ref>וכמספר הזה אתה {{#annot:term|1269,185|bBid}}חושב את{{#annotend:bBid}} שלשת השמיניות ויהיו אחד
 
|-
 
|-
 
|For The number of times that one number [i.e., the numerator] counts the denominator is the same as [the number of times that] the part counts the one.
 
|For The number of times that one number [i.e., the numerator] counts the denominator is the same as [the number of times that] the part counts the one.
:<math>\scriptstyle\frac{a}{b}=\frac{1}{\frac{b}{a}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}=\frac{1}{\frac{b}{a}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|כי כמנין הפעמים אשר מספר אחד מונה את {{#annot:term|1443,571|C79S}}המספר המוכיח{{#annotend:C79S}} כמוהם החלק מונה את האחד
 
|style="text-align:right;"|כי כמנין הפעמים אשר מספר אחד מונה את {{#annot:term|1443,571|C79S}}המספר המוכיח{{#annotend:C79S}} כמוהם החלק מונה את האחד
 
|-
 
|-
Line 3,579: Line 3,895:
 
::You know that the seven counts 16 two times and two-sevenths of a time and this is its complementary number to 16.
 
::You know that the seven counts 16 two times and two-sevenths of a time and this is its complementary number to 16.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a\sdot7=16\longrightarrow a=\frac{16}{7}=2+\frac{2}{7}}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a\sdot7=16\longrightarrow a=\frac{16}{7}=2+\frac{2}{7}}}</math>
|style="text-align:right;"|אתה יודע כי השבעה מונה את י"ו שני פעמים ושני שביעי פעם ובהם {{#annot:term|2349,1268|jhIl}}ישלמו{{#annotend:jhIl}} י"ו
+
|style="text-align:right;"|אתה יודע כי השבעה מונה את י"ו שני פעמים ושני שביעי פעם ובהם {{#annot:term|1945,1268|jhIl}}ישלמו{{#annotend:jhIl}} י"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:This way you can find every number.
 
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תוכל למצא לכל חשבון
 
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תוכל למצא לכל חשבון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\left[\frac{3}{4}\sdot\left(\frac{3}{5}\sdot9\right)\right]\div24</math>
+
*If you divide three-quarters of three-fifths of nine by 24:
 +
:<math>\scriptstyle\left[\frac{3}{4}\sdot\left(\frac{3}{5}\sdot9\right)\right]\div24</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק שלשה רביעיות של שלשה חומשי תשעה על כ"ד
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק שלשה רביעיות של שלשה חומשי תשעה על כ"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::It is known that three-fifths of nine are 27-fifths and their three-quarters are 4 integers and half a tenth.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}\sdot\left(\frac{3}{5}\sdot9\right)\right]\div24=\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{27}{5}\right)\div24=\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}\sdot\left(\frac{3}{5}\sdot9\right)\right]\div24=\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{27}{5}\right)\div24=\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וידוע כי שלשה חומשי תשעה הם כ"ז חומשין ושלשה רביעיותיהם הם ד' שלמים וחצי עשירית אחד
 
|style="text-align:right;"|וידוע כי שלשה חומשי תשעה הם כ"ז חומשין ושלשה רביעיותיהם הם ד' שלמים וחצי עשירית אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}=\frac{\frac{8\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]}{24}}{8}=\frac{1}{8}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math>
+
::Therefore, <span style=color:blue>'''the author'''</span> said: "take" etc.
|style="text-align:right;"|ולפיכך אמ' המחבר תקח וכו', תקח חלק אחד מכ"ד שמיניתו והוא ג', או שלישיתו והוא ח', או רביעיתו והוא ו&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ולפיכך אמ' המחבר תקח וכו&#x202B;'
אם שמיניתו לקחת כאשר תערוך הד' וחצי עשירית אחד אליו תמצא בו פעם אחת שמינית ושליש שמינית וחצי עשירית שליש שמינית
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}=\frac{\frac{3\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]}{24}}{3}=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math>
+
::Take one part from 24: its eighth, which is 3; or its third, which is 8; or its quarter, which is 6.
 +
|style="text-align:right;"|תקח חלק אחד מכ"ד שמיניתו והוא ג' או שלישיתו והוא ח' או רביעיתו והוא ו&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::If you take its eighth, when you multiply the 4 and half a tenth by it, you find in it an eighth, a third of an eighth, and half a tenth of a third of an eighth.
 +
|style="text-align:right;"|אם שמיניתו לקחת כאשר תערוך הד' וחצי עשירית אחד אליו תמצא בו פעם אחת שמינית ושליש שמינית וחצי עשירית שליש שמינית
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}=\frac{\frac{8\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]}{24}}{8}=\frac{1}{8}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::If you take its third, you find in it half a third and half a tenth of an eighth of a third.
 
|style="text-align:right;"|ואם שלישיתו לקחת תמצא בו חצי שלישיתו וחצי עשירית שמינית שלישית
 
|style="text-align:right;"|ואם שלישיתו לקחת תמצא בו חצי שלישיתו וחצי עשירית שמינית שלישית
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}=\frac{\frac{3\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]}{24}}{3}=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::If you take its quarter, you find in it two-thirds of a [quarter] and half a tenth of a sixth of a quarter.
 
|style="text-align:right;"|ואם רביעיתו לקחת תמצא בו שני שלישי שלישית וחצי עשירית ששית רביעית
 
|style="text-align:right;"|ואם רביעיתו לקחת תמצא בו שני שלישי שלישית וחצי עשירית ששית רביעית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}=\frac{\frac{4\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]}{24}}{4}=\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
+
::This is the result of division by 24.
 
|style="text-align:right;"|וככה יצא בחלוק לכל אחד מכ"ד
 
|style="text-align:right;"|וככה יצא בחלוק לכל אחד מכ"ד
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}=\frac{\frac{4\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]}{24}}{4}=\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{4}\right)}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Check: <math>\scriptstyle{\color{blue}{result\times24=4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}}</math>
+
::The check is by multiplying whichever fraction you wish of the fractions we mentioned by 24; the result is 4 and half a tenth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{result\times24=4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והבחינה כשתערוך איזה שתרצה מהחלקים שהזכרנו על כ"ד יעלה ד' וחצי עשירית אחד
 
|style="text-align:right;"|והבחינה כשתערוך איזה שתרצה מהחלקים שהזכרנו על כ"ד יעלה ד' וחצי עשירית אחד
 
|-
 
|-
Line 3,615: Line 3,952:
  
 
=== The Third Category: Division of Fractions by Fractions ===
 
=== The Third Category: Division of Fractions by Fractions ===
!style="text-align:right;"|הענין השלישי חלוקת שברים על שברים
+
!style="width:45%; text-align:right;"|<big>הענין</big> השלישי חלוקת שברים על שברים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== sexagesimal fractions ====
+
==== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> ====
 +
|
 +
|-
 +
!<span style=color:green>The first rule</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|If you divide fractions of the astrologers by each other
+
|If you divide sexagesimal fractions [lit. fractions of the astrologers] by each other:
 
|style="text-align:right;"|אם שברי חכמי המזלות תחלק זה על זה
 
|style="text-align:right;"|אם שברי חכמי המזלות תחלק זה על זה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*minutes &divide; minutes = degrees
+
*If you divide primes by primes, the result of division will be degrees.
 
|style="text-align:right;"|אם ראשונים על ראשונים תחלק יהיה היוצא בחלוק מעלות
 
|style="text-align:right;"|אם ראשונים על ראשונים תחלק יהיה היוצא בחלוק מעלות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*seconds &divide; seconds = degrees
+
*If you divide seconds by seconds, the result will be degrees.
|style="text-align:right;"|וכן אם שניים על שניים תחלק, היוצא מעלות
+
|style="text-align:right;"|וכן אם שניים על שניים תחלק היוצא מעלות
 
|-
 
|-
|sexagesimal fraction by sexagesimal fraction of the same rank = degrees<br>
+
|The same for the rest of the [sexagesimal] fractions: if you divide them  by their type, the result will be degrees - this is the first rule of the division of [sexagesimal] fractions.
<math>\scriptstyle\frac{a}{60^n}\div\frac{b}{60^n}=\frac{a}{b}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{60^n}\div\frac{b}{60^n}=\frac{a}{b}}}</math>
|style="text-align:right;"|וכן שאר השברים, אם אתה מחלק אותם על מיניהם, יהיה היוצא מעלות וזה כלל אחד ב{{#annot:term|1223,157|09hR}}חלוק{{#annotend:09hR}} השברים
+
|style="text-align:right;"|וכן שאר &#x202B;<ref>18r</ref>השברים אם אתה מחלק אותם על מיניהם יהיה היוצא מעלות וזה כלל אחד ב{{#annot:term|1223,157|09hR}}חלוק{{#annotend:09hR}} השברים
 +
|-
 +
!<span style=color:green>The second rule</span>
 +
|
 
|-
 
|-
|larger rank by smaller rank
+
|The second rule: know that if you divide one type of fractions by another type that is lower:
 
|style="text-align:right;"|וכלל שני דע שאם אתה מחלק מין אחד מן השברים על מין אחר שהוא תחתיו
 
|style="text-align:right;"|וכלל שני דע שאם אתה מחלק מין אחד מן השברים על מין אחר שהוא תחתיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*minutes &divide; seconds = degrees
+
*As if you wish to divide primes by seconds, or by thirds:
|style="text-align:right;"|כגון שתרצה לחלק ראשונים על שניים או על שלישיים&#x202B;:
+
|style="text-align:right;"|כגון שתרצה לחלק ראשונים על שניים או על שלישיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\frac{a}{60}\div\frac{b}{60^2}=\frac{a\sdot60}{60^2}\div\frac{b}{60^2}=\frac{a\sdot60}{b}</math>
+
:You multiply the primes by sixty; they become seconds, then you divide seconds by seconds.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{60}\div\frac{b}{60^2}=\frac{a\sdot60}{60^2}\div\frac{b}{60^2}=\frac{a\sdot60}{b}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אתה עורך הראשונים על ששים ויהיו שניים ותחלק שניים על שניים
 
|style="text-align:right;"|אתה עורך הראשונים על ששים ויהיו שניים ותחלק שניים על שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*minutes &divide; thirds = degrees<br>
+
:If you divide by thirds, multiply them by sixty another time; they become thirds, then divide thirds by thirds and the result is degrees.
:<math>\scriptstyle\frac{a}{60}\div\frac{b}{60^3}=\frac{a\sdot60\sdot60}{60^3}\div\frac{b}{60^3}=\frac{a\sdot60\sdot60}{b}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{60}\div\frac{b}{60^3}=\frac{a\sdot60\sdot60}{60^3}\div\frac{b}{60^3}=\frac{a\sdot60\sdot60}{b}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם על שלישיים תחלק ערכם על ששים פעם אחרת ויהיו שלישיים ותחלק שלישיים על שלישיים ויהיה היוצא מעלות וכן כל הדומה לזה
+
|style="text-align:right;"|ואם על שלישיים תחלק ערכם על ששים פעם אחרת ויהיו שלישיים ותחלק שלישיים על שלישיים ויהיה היוצא מעלות
 +
|-
 +
|
 +
:The same for everything similar to it.
 +
|style="text-align:right;"|וכן כל הדומה לזה
 +
|-
 +
!<span style=color:green>The third rule</span>
 +
|
 
|-
 
|-
|smaller rank by larger rank
+
|The third rule: if you divide one type of fractions by another type higher than it, the result of division will be of a lower type than the type [that is divided] according to the type by which you divide.
 
|style="text-align:right;"|וכלל שלישי אם תחלק מין אחד מן השברים על מין אחר שהוא גדול ממנו יהיה היוצא בחלוק מן המין אשר תחתיו של המין אשר אתה מחלק עליו
 
|style="text-align:right;"|וכלל שלישי אם תחלק מין אחד מן השברים על מין אחר שהוא גדול ממנו יהיה היוצא בחלוק מן המין אשר תחתיו של המין אשר אתה מחלק עליו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*thirds &divide; minutes = seconds
+
*As if you divide by primes, the result of division will be seconds.
:<math>\scriptstyle a^{\prime\prime\prime}\div b^\prime=\left(\frac{a}{b}\right)^{\prime\prime}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime\prime}\div b^\prime=\left(\frac{a}{b}\right)^{\prime\prime}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|כאלו חלקת שלישיים על ראשונים יהיה היוצא בחלוק שניים
 
|style="text-align:right;"|כאלו חלקת שלישיים על ראשונים יהיה היוצא בחלוק שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*seconds &divide; minutes = minutes
+
*Or, seconds by primes will be primes.
:<math>\scriptstyle a^{\prime\prime}\div b^\prime=\left(\frac{a}{b}\right)^\prime</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\div b^\prime=\left(\frac{a}{b}\right)^\prime}}</math>
 
|style="text-align:right;"|או שניים על ראשונים יהיו ראשונים
 
|style="text-align:right;"|או שניים על ראשונים יהיו ראשונים
 
|-
 
|-
|Check: <math>\scriptstyle\frac{a}{b}=c\longrightarrow c\sdot b=a</math>
+
|Because, when you multiply the result of division by the divisor, the result should be the original dividend.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}=c\longrightarrow c\sdot b=a}}</math>
 
|style="text-align:right;"|מפני שכשתערוך מה שיצא בחלוק על מה שחלקת עליו צריך שיצא הראשון {{#annot:term|1226,605|bSCg}}הנחלק{{#annotend:bSCg}}
 
|style="text-align:right;"|מפני שכשתערוך מה שיצא בחלוק על מה שחלקת עליו צריך שיצא הראשון {{#annot:term|1226,605|bSCg}}הנחלק{{#annotend:bSCg}}
 
|-
 
|-
 +
!<span style=color:green>Remainder</span>
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק, אתה עורך הנשארים בששים ותחלק על מה שחלקת ויהיה היוצא ממין שירד מדרגה אחת ממין המספר שיצא בחלוק בראשונה
+
|-
 +
|If something remains that cannot be divided, you multiply the remainder by sixty, then divide by what you have divided; the result will be of a type that is one rank lower than the type of the number that initially resulted from the division.
 +
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק אתה עורך הנשארים בששים ותחלק על מה שחלקת ויהיה היוצא ממין שירד מדרגה אחת ממין המספר שיצא בחלוק בראשונה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle50^\prime\div7^\prime</math>
+
*As if you divide fifty primes by seven primes.
 +
:<math>\scriptstyle50^\prime\div7^\prime</math>
 
|style="text-align:right;"|כאלו תחלק חמשים ראשונים על שבעה ראשונים
 
|style="text-align:right;"|כאלו תחלק חמשים ראשונים על שבעה ראשונים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle50^\prime\div7^\prime&\scriptstyle=\left(7+\frac{1}{7}\right)^\circ\\&\scriptstyle=7+\frac{\frac{1\sdot60}{7}}{60}\\&\scriptstyle=7+\frac{8}{60}+\frac{\frac{4}{7}}{60}\\&\scriptstyle=7+\frac{8}{60}+\frac{\frac{4\sdot60}{7}}{60^2}\\&\scriptstyle=7+\frac{8}{60}+\frac{\frac{240}{7}}{60^2}\\&\scriptstyle=7+\frac{8}{60}+\frac{34}{60^2}+\frac{\frac{2}{7}}{60^2}\\\end{align}}}</math>
+
::The result of division is seven degrees and one remains indivisible.
|style="text-align:right;"|יצא בחלוק שבע מעלות וישאר שלא יתחלק אחד, ערכהו על ששים יהיו שניים, חלקם על שבעה אשר חלקת בראשונה יצא בחלוק שמונה ראשונים וישאר שלא יתחלק ד' שניים ערכם על ששים יעלו ר"מ שלישיים חלקם על ז' יעלה ל"ד שניים וישאר שני שלישיים ערכם בששים וחלקם על מה שחלקת ויעלו שלישיים
+
|style="text-align:right;"|יצא בחלוק שבע מעלות וישאר שלא יתחלק אחד
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply it by sixty; they are seconds.
 +
|style="text-align:right;"|ערכהו על ששים יהיו שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן אתה יכול לחקרן לרביעיים ולחמישיים עד כמה שתרצה
+
::Divide them by the seven, by which you have divided at first; the result of division is eighth primes and 4 seconds remain indivisible.
 +
|style="text-align:right;"|חלקם על שבעה אשר חלקת בראשונה יצא בחלוק שמונה ראשונים וישאר שלא יתחלק ד' שניים
 
|-
 
|-
!<span style=color:red>division table of sexagesimal fractions</span>
 
 
|
 
|
 +
::Multiply them by sixty; the result is 240 thirds.
 +
|style="text-align:right;"|ערכם על ששים יעלו ר"מ שלישיים
 
|-
 
|-
|To make it easier for the reader, I have drawn for you a table of minutes to sixths.
+
|
|style="text-align:right;"|ולהקל על הקורא ציירתי לך לוח מראשונים עד ששיים
+
::Divide them by 7; the result is 34 seconds and two-thirds remain.
 +
|style="text-align:right;"|חלקם על ז' יעלה ל"ד שניים וישאר שני שלישיים
 
|-
 
|-
|}
+
|
 
+
::Multiply them by sixty and divide them by what you have divided; the result is thirds.
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align:center;"
+
|style="text-align:right;"|ערכם בששים וחלקם על מה שחלקת ויעלו שלישיים
 
|-
 
|-
| ששיים
+
| colspan="2"|
| חמשיים
+
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle50^\prime\div7^\prime&\scriptstyle=\left(7+\frac{1}{7}\right)^\circ=7+\frac{\frac{1\sdot60}{7}}{60}=7+\frac{8}{60}+\frac{\frac{4}{7}}{60}=7+\frac{8}{60}+\frac{\frac{4\sdot60}{7}}{60^2}=7+\frac{8}{60}+\frac{\frac{240}{7}}{60^2}\\&\scriptstyle=7+\frac{8}{60}+\frac{34}{60^2}+\frac{\frac{2}{7}}{60^2}\\\end{align}}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::You can convert them into fourths, fifths, and so on as much as you like.
 +
|style="text-align:right;"|וכן אתה יכול לחקרן לרביעיים ולחמישיים עד כמה שתרצה
 +
|-
 +
!<span style=color:green>division table of sexagesimal fractions</span>
 +
|
 +
|-
 +
|To make it easier for the reader, I have drawn for you a table of primes to sixths.
 +
|style="text-align:right;"|ולהקל על הקורא ציירתי לך לוח מראשונים עד ששיים
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
 
 +
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: auto; border: none; text-align:center;"
 +
|-
 +
| ששיים
 +
| חמשיים
 
| רביעיים
 
| רביעיים
 
| שלישיים
 
| שלישיים
Line 3,749: Line 4,129:
 
|-
 
|-
 
|}
 
|}
 
+
|-
{|class="wikitable" style="color: blue; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align:center;"
+
| colspan="2"|
 +
{|class="wikitable" style="color: blue; margin-left: auto; margin-right: auto; border: none; text-align:center;"
 
|-
 
|-
 
| sixths
 
| sixths
Line 3,757: Line 4,138:
 
| thirds
 
| thirds
 
| seconds
 
| seconds
| minutes
+
| primes
 
|<sup>length</sup>/<sub>width</sub>
 
|<sup>length</sup>/<sub>width</sub>
 
|-
 
|-
Line 3,764: Line 4,145:
 
| thirds
 
| thirds
 
| seconds
 
| seconds
| minutes
+
| primes
 
| degrees
 
| degrees
| minutes
+
| primes
 
|-
 
|-
 
| fourths
 
| fourths
 
| thirds
 
| thirds
 
| seconds
 
| seconds
| minutes
+
| primes
 
| degrees
 
| degrees
| minutes
+
| primes
 
| seconds
 
| seconds
 
|-
 
|-
 
| thirds
 
| thirds
 
| seconds
 
| seconds
| minutes
+
| primes
 
| degrees
 
| degrees
| minutes
+
| primes
 
| seconds
 
| seconds
 
| thirds
 
| thirds
 
|-
 
|-
 
| seconds
 
| seconds
| minutes
+
| primes
 
| degrees
 
| degrees
| minutes
+
| primes
 
| seconds
 
| seconds
 
| thirds
 
| thirds
 
| fourths
 
| fourths
 
|-
 
|-
| minutes
+
| primes
 
| degrees
 
| degrees
| minutes
+
| primes
 
| seconds
 
| seconds
 
| thirds
 
| thirds
Line 3,801: Line 4,182:
 
|-
 
|-
 
| degrees
 
| degrees
| minutes
+
| primes
 
| seconds
 
| seconds
 
| thirds
 
| thirds
Line 3,809: Line 4,190:
 
|-
 
|-
 
|}
 
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
|
+
|If you want to divide degrees and fractions by degrees and fractions: convert the two numbers into one rank, then divide.
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחלק מעלות ושברים על מעלות ושברים השב שני החשבונים למדרגה אחת ואחר תחלק
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לחלק מעלות ושברים על מעלות ושברים השב שני החשבונים למדרגה אחת ואחר תחלק
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Such as if you wish to divide eight degrees and twenty minutes by 3 degrees and 15 minutes.
+
*Such as if you wish to divide eight degrees and twenty primes by 3 degrees and 15 primes.
 
:<math>\scriptstyle\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)</math>
 
:<math>\scriptstyle\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)</math>
|style="text-align:right;"|כגון שתרצה לחלק שמנה מעלות ועשרים ראשונים על ג' מעלות וט"ו ראשונים
+
|style="text-align:right;"|כגון שתרצה לחלק שמנה מעלות ועשרים ראשונים על ג' &#x202B;<ref>18v</ref>מעלות וט"ו ראשונים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:We convert all of them to minutes: the first number is 500, which is the dividend, and the other is 195. We divide the greater by the smaller. The result of division is two, which are degrees, and 110 remain.
+
:We convert all of them to primes: the first number is 500, which is the dividend, and the other is 195. We divide the greater by the smaller. The result of division is two, which are degrees, and 110 remain.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)=500^\prime\div195^\prime=\left(2+\frac{110}{195}\right)^\circ}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)=500^\prime\div195^\prime=\left(2+\frac{110}{195}\right)^\circ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|נשיבם כלם ראשונים והנה החשבון האחד ת"ק והוא {{#annot:term|1227,605|SyYf}}המחולק{{#annotend:SyYf}} והשני קצ"ה<br>
 
|style="text-align:right;"|נשיבם כלם ראשונים והנה החשבון האחד ת"ק והוא {{#annot:term|1227,605|SyYf}}המחולק{{#annotend:SyYf}} והשני קצ"ה<br>
Line 3,827: Line 4,206:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Multiply them by sixty and divide by 195. The result of division is 33, which are minutes, and 165 remain.
+
::Multiply them by sixty and divide by 195. The result of division is 33, which are primes, and 165 remain.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)&\scriptstyle=2^\circ+\left(\frac{110\sdot60}{195}\right)^\prime\\&\scriptstyle=2^\circ+\left(33+\frac{165}{195}\right)^\prime\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|ערוך אותם על ששים וחלק על קצ"ה<br>
 
|style="text-align:right;"|ערוך אותם על ששים וחלק על קצ"ה<br>
 
יצא בחלוק ל"ג והם ראשונים וישאר קס"ה
 
יצא בחלוק ל"ג והם ראשונים וישאר קס"ה
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)=2^\circ+\left(\frac{110\sdot60}{195}\right)^\prime=2^\circ+\left(33+\frac{165}{195}\right)^\prime}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
::Multiply them by 60 and divide by 195. The result of division is 50 and they are seconds.
 
::Multiply them by 60 and divide by 195. The result of division is 50 and they are seconds.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)&\scriptstyle=2^\circ+33^\prime+\left(\frac{165\sdot60}{195}\right)^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=2^\circ+33^\prime+\left(50+\frac{150}{195}\right)^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|ערכם על ס' וחלק על קצ"ה ראשונים יצא בחלוק נ' והם שניים
 
|style="text-align:right;"|ערכם על ס' וחלק על קצ"ה ראשונים יצא בחלוק נ' והם שניים
 
|-
 
|-
|If you want to make it more accurate with thirds and fourths, do it in this way
+
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)=2^\circ+33^\prime+\left(\frac{165\sdot60}{195}\right)^{\prime\prime}=2^\circ+33^\prime+\left(50+\frac{150}{195}\right)^{\prime\prime}}}</math>
 +
|-
 +
|If you want to make it more accurate with thirds and fourths, do it in this way.
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לדקדק כן לשלישיים ולרביעיים תעשה על זה הדרך
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לדקדק כן לשלישיים ולרביעיים תעשה על זה הדרך
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*Or, know the ratio of the remaining 110 to the divided 390. Their quarter is 97 and a half and 12 and a half remain. The 6 and a half are one-third of one-fifth of one-quarter [of 390] and 6 remain, which are 6 parts of 13 of two-thirds of one-fifth of one-quarter [of 390].
 
:*Or, know the ratio of the remaining 110 to the divided 390. Their quarter is 97 and a half and 12 and a half remain. The 6 and a half are one-third of one-fifth of one-quarter [of 390] and 6 remain, which are 6 parts of 13 of two-thirds of one-fifth of one-quarter [of 390].
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{110}{195}&\scriptstyle=\frac{\left(97+\frac{1}{2}\right)+\left(12+\frac{1}{2}\right)}{195}=\frac{\frac{1}{4}\sdot390}{195}+\frac{\left(6+\frac{1}{2}\right)+6}{195}\\&\scriptstyle=\frac{\frac{1}{4}\sdot390}{195}+\frac{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot390}{195}+\frac{6}{195}\\&\scriptstyle=\frac{\frac{1}{4}\sdot390}{195}+\frac{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot390}{195}+\frac{\frac{6}{13}\sdot\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot390}{195}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{4}\sdot2\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)+\left(\frac{6}{13}\sdot\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|או תדע מה ערך ק"י הנשארים אל ש"צ {{#annot:term|1226,605|nmhU}}הנחלקים{{#annotend:nmhU}} והנה רביעיתם צ"ז וחצי נשארו י"ב וחצי והו' וחצי הם שלישית חמישית הרביעית ונשארו ו' שהם ו' חלקים מי"ג בשני שלישי חמישית רביעית
 
|style="text-align:right;"|או תדע מה ערך ק"י הנשארים אל ש"צ {{#annot:term|1226,605|nmhU}}הנחלקים{{#annotend:nmhU}} והנה רביעיתם צ"ז וחצי נשארו י"ב וחצי והו' וחצי הם שלישית חמישית הרביעית ונשארו ו' שהם ו' חלקים מי"ג בשני שלישי חמישית רביעית
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{110}{195}&\scriptstyle=\frac{\left(97+\frac{1}{2}\right)+\left(12+\frac{1}{2}\right)}{195}=\frac{\frac{1}{4}\sdot390}{195}+\frac{\left(6+\frac{1}{2}\right)+6}{195}=\frac{\frac{1}{4}\sdot390}{195}+\frac{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot390}{195}+\frac{6}{195}\\&\scriptstyle=\frac{\frac{1}{4}\sdot390}{195}+\frac{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot390}{195}+\frac{\frac{6}{13}\sdot\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot390}{195}=\left(\frac{1}{4}\sdot2\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)+\left(\frac{6}{13}\sdot\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::For the quarter add one-quarter of 2 degrees, so that the result of division are 30 minutes. For the 6, which are 6 parts of 13 of two-thirds of one-fifth of one-quarter add one minute and [50] seconds. The result of division is 33 minutes and 50 seconds, as in the first calculation
+
::For the quarter add one-quarter of 2 degrees, so that the result of division are 30 primes. For the 6, which are 6 parts of 13 of two-thirds of one-fifth of one-quarter add one prime and [50] seconds. The result of division is 33 primes and 50 seconds, as in the first calculation
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)&\scriptstyle=2+\left(\frac{1}{4}\sdot2\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)+\left(\frac{6}{13}\sdot\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)\\&\scriptstyle\approx2+30^\prime+2^\prime+\left(1^\prime+50^{\prime\prime}\right)\\&\scriptstyle=2+33^\prime+50^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
 
 
|style="text-align:right;"|ובעבור הרביעית הוסף רביעית ב' מעלות שיצאו בחלוק והם ל' ראשונים<br>
 
|style="text-align:right;"|ובעבור הרביעית הוסף רביעית ב' מעלות שיצאו בחלוק והם ל' ראשונים<br>
 
ובעבור ו' חלקם מי"ג בשני שלישי חמישית רביעית הוסף ראשון אחד לשניים והנה יצא בחלוק ל"ג ראשונים נ' שניים כמו החשבון הראשון
 
ובעבור ו' חלקם מי"ג בשני שלישי חמישית רביעית הוסף ראשון אחד לשניים והנה יצא בחלוק ל"ג ראשונים נ' שניים כמו החשבון הראשון
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)&\scriptstyle=2+\left(\frac{1}{4}\sdot2\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)+\left(\frac{6}{13}\sdot\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)\\&\scriptstyle\approx2+30^\prime+2^\prime+\left(1^\prime+50^{\prime\prime}\right)=2+33^\prime+50^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== simple fractions ====
+
==== <span style=color:green>Simple Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== integer and fraction by integer and fraction =====
+
===== <span style=color:green>Integer and fraction by integer and fraction</span> =====
 +
|
 +
|-
 +
|If you divide simple fractions [lit. fractions of the geometricians]:
 +
|style="text-align:right;"|ואם שברי חכמי המדות תחלק
 +
|-
 
|
 
|
 +
*Such as three and three-quarters by one and a fifth.
 +
:<math>\scriptstyle\left(3+\frac{3}{4}\right)\div\left(1+\frac{1}{5}\right)</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון שלשה ושלשה רביעיות על אחד וחומש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\left(3+\frac{3}{4}\right)\div\left(1+\frac{1}{5}\right)</math>
+
::Find the ratio of one to one and a fifth; it is five-sixths.
|style="text-align:right;"|ואם שברי חכמי המדות תחלק כגון שלשה ושלשה רביעיות על אחד וחומש
+
|style="text-align:right;"|דע מה ערך האחד מן אחד וחומש והוא חמשה שתותיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::Take 5-sixths from 3 and 3-quarters that are six-eighths; the result is three and an eighth.
 +
|style="text-align:right;"|קח ה' שתותין מג' וג' רביעיות אחד שהם שש שמיניות יעלה &#x202B;<ref>19r</ref>שלשה ושמינית וככה חלק האחד
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{3}{4}\right)\div\left(1+\frac{1}{5}\right)=\left(3+\frac{3}{4}\right)\sdot\frac{1}{1+\frac{1}{5}}=\left(3+\frac{3}{4}\right)\sdot\frac{5}{6}=3+\frac{1}{8}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{3}{4}\right)\div\left(1+\frac{1}{5}\right)=\left(3+\frac{3}{4}\right)\sdot\frac{1}{1+\frac{1}{5}}=\left(3+\frac{3}{4}\right)\sdot\frac{5}{6}=3+\frac{1}{8}}}</math>
|style="text-align:right;"|דע מה ערך האחד מן אחד וחומש והוא חמשה שתותיו קח ה' שתותין מג' וג' רביעיות אחד שהם שש שמיניות יעלה שלשה ושמינית וככה חלק האחד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== integer and fraction by fraction =====
+
 
 +
===== <span style=color:green>Integer and fraction by fraction</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\left(7+\frac{1}{5}\right)\div\frac{3}{4}</math>
+
*If you divide 7 and a fifth by three-quarters.
 +
:<math>\scriptstyle\left(7+\frac{1}{5}\right)\div\frac{3}{4}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק ז' וחומש על שלש רביעיות אחד
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק ז' וחומש על שלש רביעיות אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::Find the complement of the 3-quarters to one; it is one and a third, meaning add to 7 and a fifth its third.
 +
|style="text-align:right;"|דע בכמה ישלמו הג' רביעיות לאחד כלו' שתוסיף על ז' וחומש שלישיתם והוא אחד ושליש
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply [one and a third] by 7 and a fifth; the result is nine and 3-fifths and their quarter is the part of each quarter.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(7+\frac{1}{5}\right)\div\frac{3}{4}=\left(7+\frac{1}{5}\right)\sdot\frac{1}{\frac{3}{4}}=\left(7+\frac{1}{5}\right)\sdot\left(1+\frac{1}{3}\right)=9+\frac{3}{5}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(7+\frac{1}{5}\right)\div\frac{3}{4}=\left(7+\frac{1}{5}\right)\sdot\frac{1}{\frac{3}{4}}=\left(7+\frac{1}{5}\right)\sdot\left(1+\frac{1}{3}\right)=9+\frac{3}{5}}}</math>
|style="text-align:right;"|דע בכמה ישלמו הג' רביעיות לאחד, כלו' שתוסיף על ז' וחומש שלישיתם והוא אחד ושליש תערכם על ז' וחומש יעלה תשעה וג' חומשין ורביעיתם הוא חלק כל רביע ורביע
+
|style="text-align:right;"|תערכם על ז' וחומש יעלה תשעה וג' חומשין ורביעיתם הוא חלק כל רביע ורביע
 +
|-
 +
|
 +
::Or, convert the 7 and a fifth into fifths; you have 36-fifths.
 +
|style="text-align:right;"|או תשיב הז' וחומש לחומשין יהיו בידך ל"ו חומשין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::Divide them by the 3-quarters; the result of division is 12-fifths, which are two and 2-fifths for each quarter, which is 9 and 3-fifths for one unit.
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(7+\frac{1}{5}\right)\div\frac{3}{4}=\frac{36}{5}\div\frac{3}{4}=\frac{\frac{12}{5}}{\frac{1}{4}}=\frac{2+\frac{2}{5}}{\frac{1}{4}}=9+\frac{3}{5}}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(7+\frac{1}{5}\right)\div\frac{3}{4}=\frac{36}{5}\div\frac{3}{4}=\frac{\frac{12}{5}}{\frac{1}{4}}=\frac{2+\frac{2}{5}}{\frac{1}{4}}=9+\frac{3}{5}}}</math>
|style="text-align:right;"|או תשיב הז' וחומש לחומשין יהיו בידך ל"ו חומשין חלקם על הג' רביעיות יצא בחלוק י"ב חומשין שהם שנים וב' חומשין לכל רביע ורביע שהוא לאחד שלם ט' וג' חומשין
+
|style="text-align:right;"|חלקם על הג' רביעיות יצא בחלוק י"ב חומשין שהם שנים וב' חומשין לכל רביע ורביע שהוא לאחד שלם ט' וג' חומשין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== fraction by fraction =====
+
 
 +
===== <span style=color:green>Fraction by fraction</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{6}{7}\div\frac{8}{10}</math>
+
*If you divide six-sevenths by eight-tenths.
 +
:<math>\scriptstyle\frac{6}{7}\div\frac{8}{10}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק ששה שביעיות על שמונה עשיריות
 
|style="text-align:right;"|ואם תחלק ששה שביעיות על שמונה עשיריות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\div\frac{8}{10}=\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{\frac{8}{10}}=\frac{6}{7}\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)=\frac{6}{7}+\left[\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]=1+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
+
::find its complement to one; it is one and a quarter.
|style="text-align:right;"|דע בכמה {{#annot:term|1945,1267|OrbI}}ישלים{{#annotend:OrbI}} אחד והוא אחד ורביע תערכם על ששה שביעיות יעלה א' שביעיות וחצי חלקם יצא אחד וחצי שביעית וככה חלק האחד
+
|style="text-align:right;"|דע בכמה {{#annot:term|1945,1267|OrbI}}ישלים{{#annotend:OrbI}} אחד והוא אחד ורביע
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply them by six-sevenths; the result is [seven] and a half.
 +
|style="text-align:right;"|תערכם על ששה שביעיות יעלה א' שביעיות וחצי
 +
|-
 +
|
 +
::Divide them [by seven]; the result is one and half a seventh and this is one part.
 +
|style="text-align:right;"|חלקם יצא אחד וחצי שביעית וככה חלק האחד
 +
|-
 +
| colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\div\frac{8}{10}=\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{\frac{8}{10}}=\frac{6}{7}\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)=\frac{7+\frac{1}{2}}{7}=1+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::Or, if you divide six by eight, the result is one minus a quarter.
 +
|style="text-align:right;"|או אם תרצה חלק ששה על שמונה יצא אחד פחות רובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
::So, now the result is one seventh minus a quarter of a seventh divided by a tenth, which is 10 to one; 7-sevenths and half a seventh.
 +
|style="text-align:right;"|לפיכך יצא עכשו שביעית אחד פחות רובע שביעית לחלק העשירית והם י' לאחד ז' שביעי<sup>ו</sup>ת וחצי שביעית
 +
|-
 +
| colspan=2|
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\div\frac{8}{10}=\frac{\frac{6}{8}}{7}\div\frac{1}{10}=\frac{1-\frac{1}{4}}{7}\div\frac{1}{10}=\left[\frac{1}{7}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\div\frac{1}{10}=\frac{7}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\div\frac{8}{10}=\frac{\frac{6}{8}}{7}\div\frac{1}{10}=\frac{1-\frac{1}{4}}{7}\div\frac{1}{10}=\left[\frac{1}{7}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\div\frac{1}{10}=\frac{7}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
|style="text-align:right;"|או אם תרצה חלק ששה על שמונה יצא אחד פחות רובע לפיכך יצא עכשו שביעית אחד פחות רובע שביעית לחלק העשירית והם י' לאחד ז' שביעיות וחצי שביעית
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
===== fraction of integer and fraction by fraction of integer and fraction =====
+
===== <span style=color:green>Fraction of integer and fraction by fraction of integer and fraction</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 3,943: Line 4,373:
  
 
== Chapter Five: Ratios ==
 
== Chapter Five: Ratios ==
!style="text-align:right;"|<big>השער החמישי בערך</big>
+
!style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער החמישי</big> בערך
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== sexagesimal fractions ====
+
==== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> ====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|The way of the astrologers is to calculate all their calculations by sixty, since it has most of the fractions.
+
|The method of the astrologers is to calculate all their calculations by sixty, since it has most of the divisors.
 
|style="text-align:right;"|דרך חכמי המזלות לחשוב כל חשבונם על ששים מפני שיש לו רוב החלקים
 
|style="text-align:right;"|דרך חכמי המזלות לחשוב כל חשבונם על ששים מפני שיש לו רוב החלקים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{30\sdot20}{60}</math>
+
*We wish to multiply thirty by twenty and divide by sixty.
 +
:<math>\scriptstyle\frac{30\sdot20}{60}</math>
 
|style="text-align:right;"|רצינו לערוך שלשים על עשרים ולחלק על ששים
 
|style="text-align:right;"|רצינו לערוך שלשים על עשרים ולחלק על ששים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30\sdot20}{60}=\frac{30}{60}\sdot20=\frac{1}{2}\sdot20=10}}</math>
+
::Know the ratio of one number, which is thirty, to sixty, by which we divide; it is its half. Take half the other number; it is ten and this is the result of division.
|style="text-align:right;"|דע מה ערך החשבון האחד שהוא שלשים על עשרים אל ששים אשר עליו נחלק והוא חציו וקח חצי חשבון האחר והנה עשרה וככה יצא בחלוק
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30\sdot20}{60}=\frac{30}{60}\sdot20=\frac{1}{2}\sdot20=10}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|דע מה ערך החשבון האחד שהוא שלשים <s>על עשרים</s> אל ששים אשר עליו נחלק והוא חציו וקח חצי חשבון &#x202B;<ref>19v</ref>האחר והנה עשרה וככה יצא בחלוק
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30\sdot20}{60}=\frac{20}{60}\sdot30=\frac{1}{3}\sdot30=10}}</math>
+
::Or, know the ratio of twenty to sixty, which is its third. Take a third of the other number; it is ten.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30\sdot20}{60}=\frac{20}{60}\sdot30=\frac{1}{3}\sdot30=10}}</math>
 
|style="text-align:right;"|או דע מה ערך עשרים אל ששים והוא שלישיתו תקח שלישית החשבון האחר והנה עשרה
 
|style="text-align:right;"|או דע מה ערך עשרים אל ששים והוא שלישיתו תקח שלישית החשבון האחר והנה עשרה
 
|-
 
|-
Line 3,970: Line 4,403:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Take the ratio of 50 to sixty, which is five-sixths, and as this ratio [take] from forty: from thirty-six take its five-sixths; the result is thirty and four remain. Multiply it by five; the result is twenty. Divide this by six; the result is three integers and one-third, which are twenty fractions and the number is 33 and one-third.
+
::Take the ratio of 50 to sixty, which is five-sixths, and as this ratio [take] from forty: from thirty-six take its five-sixths; the result is thirty and four remain.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{50\sdot40}{60}=\frac{50}{60}\sdot40=\frac{5}{6}\sdot40=\left(\frac{5}{6}\sdot36\right)+\left(\frac{5}{6}\sdot4\right)=30+\frac{20}{6}=30+\left(3+\frac{1}{3}\right)=33+\frac{1}{3}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|קח ערך נ' אל ששים והוא חמש ששיות וכזה הערך מארבעים והנה מששה ושלשים קח חמש ששיותיו והם שלשים ונשארו ארבעה
|style="text-align:right;"|קח ערך נ' אל ששים והוא חמש ששיות וכזה הערך מארבעים והנה מששה ושלשים קח חמש ששיותיו והם שלשים ונשארו ארבעה<br>
 
ערכם על חמשה עלו עשרים<br>
 
תחלקם על ששה יצא שלשה שלמים ושליש שהם עשרים שברים והנה המספר ל"ג ושליש
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Or, take the ratio of 40 to 60; it is its two-thirds. Take two-thirds of 50: of 48 it is thirty-two and two remain. Multiply them by 2, which are the two-thirds, the result is 4. We divide them by three; the result is one and one-third.
+
::Multiply it by five; the result is twenty.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{50\sdot40}{60}=\frac{40}{60}\sdot50=\frac{2}{3}\sdot50=\left(\frac{2}{3}\sdot48\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot2\right)=32+\frac{4}{6}=32+\left(1+\frac{1}{3}\right)=33+\frac{1}{3}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ערכם על חמשה עלו עשרים
|style="text-align:right;"|או קח ערך מ' אל ס' והוא שני שלישיותיו<br>
 
קח שני שלישיות נ' והנה מן מ"ח שנים ושלשה ונשארו שנים<br>
 
נערכים על שנים שהם שתי שלישיות ועלו ארבעה<br>
 
נחלקם על שלשה יצא אחד ושליש
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{14}{60}\sdot\frac{39}{60}</math>
+
::Divide this by six; the result is three integers and one-third, which are twenty fractions and the number is 33 and one-third.
|style="text-align:right;"|ואם שני חשבונים שאין לאחד מהם ערך אל ששים כמו י"ד ול"ט
+
|style="text-align:right;"|תחלקם על ששה יצא שלשה שלמים ושליש שהם עשרים שברים והנה המספר ל"ג ושליש
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{50\sdot40}{60}=\frac{50}{60}\sdot40=\frac{5}{6}\sdot40=\left(\frac{5}{6}\sdot36\right)+\left(\frac{5}{6}\sdot4\right)=30+\frac{20}{6}=30+\left(3+\frac{1}{3}\right)=33+\frac{1}{3}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{14}{60}\sdot\frac{39}{60}&\scriptstyle=\left(\frac{14+1}{60}\sdot\frac{39}{60}\right)-\left(\frac{1}{60}\sdot\frac{39}{60}\right)\\&\scriptstyle=\frac{\frac{1}{4}\sdot\left(39+1\right)}{60}-\left(\frac{15}{60}\sdot\frac{1}{60}\right)-\left(\frac{1}{60}\sdot\frac{39}{60}\right)\\&\scriptstyle=\frac{10}{60}-\frac{15}{60^2}-\frac{39}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{10}{60}-\frac{15+39}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{9}{60}+\left(\frac{1}{60}-\frac{54}{60^2}\right)\\&\scriptstyle=\frac{9}{60}+\frac{6}{60^2}\\\end{align}}}</math>
+
::Or, take the ratio of 40 to 60; it is its two-thirds.
|style="text-align:right;"|ככה נעשה נוסיף על חשבון י"ד חלק אחד והנה ערכו רביעית וככה נוסיף על ל"ט אחד ויהיה רביעיתו עשרה ויש לנו לחסר שני חסרונים כי שנים הוספנו והנה בעבור האחד שהוספנו על ל"ט יש לנו לחסר חמשה עשר שניים ונערוך האחד שהוספנו על ל"ט ויעלו ל"ט שניים, נחברם עם ט"ו שהיו לנו, עלו נ"ד נחסרם מראשון אחד ועלה החשבון ט' ראשונים גם ו' שניים
+
|style="text-align:right;"|או קח ערך מ' אל ס' והוא שני שלישיותיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{14}{60}\sdot\frac{39}{60}&\scriptstyle=\left(\frac{14}{60}\sdot\frac{39+1}{60}\right)-\left(\frac{14}{60}\sdot\frac{1}{60}\right)\\&\scriptstyle=\left(\frac{14}{60}\sdot\frac{2}{3}\right)-\frac{14}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{15\sdot\frac{2}{3}}{60}-\left(\frac{1}{60}\sdot\frac{2}{3}\right)-\frac{14}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{10}{60}-\frac{40}{60^2}-\frac{14}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{10}{60}-\frac{40+14}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{9}{60}+\frac{6}{60^2}\\\end{align}}}</math>
+
::Take two-thirds of 50: of 48 it is thirty-two and two remain.
|style="text-align:right;"|או נוסיף על ל"ט אחד ודע מה ערכו אל ששים והנו שתי שלישיות והנה נקח שתי שלישיות ארבעה עשר והנו ט"כ כי מט"ו יהיו שתי שלישיות עשרה ויש לנו לחסר שתי שלישיות ראשון אחד שהם מ' שניים והנה המספר ט"כ ובעבור שהוספנו על ל"ט אחד נערכנו על י"ד ויעלו י"ד שניים, נחסרם מעשרים נשארו לך ו' שניים
+
|style="text-align:right;"|קח שני שלישיות נ' והנה מן מ"ח שנים ושלשה ונשארו שנים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}</math>
+
::Multiply them by 2, which are the two-thirds, the result is 4.
|style="text-align:right;"|ואם רצינו לערוך ל"ה על שלשה עשר ונחלק על ששים
+
|style="text-align:right;"|נערכים על שנים שהם שתי שלישיות ועלו ארבעה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}=\frac{35}{60}\sdot\left(\frac{12}{60}+\frac{1}{60}\right)=\frac{35}{60}\sdot\left(\frac{1}{5}+\frac{1}{60}\right)=\frac{\frac{1}{5}\sdot35}{60}+\frac{1\sdot35}{60^2}=\frac{7}{60}+\frac{35}{60^2}}}</math>
+
::We divide them by three; the result is one and one-third.
|style="text-align:right;"|בקשנו מה ערך שנים עשר שהוא הקרוב אל י"ג אל ששים והוא חמישיתו לקחנו חמישית ל"ה והנה שבעה ונשאר אחד ערכנוהו על ל"ה והנם שניים
+
|style="text-align:right;"|נחלקם על שלשה יצא אחד ושליש
 
|-
 
|-
|
+
|colspan="2"|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}&\scriptstyle=\left(\frac{35+1}{60}\sdot\frac{13}{60}\right)-\left(\frac{1}{60}\sdot\frac{13}{60}\right)\\&\scriptstyle=\left(\frac{3}{5}\sdot\frac{13}{60}\right)-\frac{13}{60^2}\\&\scriptstyle=\left(\frac{3}{5}\sdot\frac{13+2}{60}\right)-\left(\frac{3}{5}\sdot\frac{2}{60}\right)-\frac{13}{60^2}\\&\scriptstyle=\left(\frac{\frac{3}{5}\sdot15}{60}\right)-\left(\frac{1}{60}+\sdot\frac{12}{60^2}\right)-\frac{13}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{9}{60}-\left(\frac{1}{60}+\sdot\frac{12}{60^2}\right)-\frac{13}{60^2}\\\end{align}}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{50\sdot40}{60}=\frac{40}{60}\sdot50=\frac{2}{3}\sdot50=\left(\frac{2}{3}\sdot48\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot2\right)=32+\frac{4}{6}=32+\left(1+\frac{1}{3}\right)=33+\frac{1}{3}}}</math>
|style="text-align:right;"|והבחינה ידענו כי ל"ה שלש חמישיות בתוספת אחד לקחנו ג' חמישיות חמשה עשר שהוא המספר הקרוב אל י"ג והיו ט' והוספנו שנים כי י"ג היו לנו, ערכנום על ל"ה והוא חלק אחד ועשרה שניים והוספנו בתחלה אחד כי לקחנו ששה ושלשים והיו ט"ו, חסרנו הכל מתשעה ונשאר החשבון
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}&\scriptstyle=\left(\frac{30}{60}\sdot\frac{13}{60}\right)+\left(\frac{5}{60}\sdot\frac{13}{60}\right)\\&\scriptstyle=\frac{\frac{1}{2}\sdot13}{60}+\frac{5\sdot13}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{6+\frac{1}{2}}{60}+\left(\frac{1}{60}+\frac{5}{60^2}\right)\\&\scriptstyle=\left(\frac{6}{60}+\frac{30}{60^2}\right)+\left(\frac{1}{60}+\frac{5}{60^2}\right)\\\end{align}}}</math>
+
*If the two numbers are not related to sixty, as 14 and 39.
|style="text-align:right;"|או לקחנו חצי י"ג בעבור השלשים והנם ששה וחצי שהוא שלשים שניים וערכנו חמשה על י"ג עלה חלק אחד וחמשה שניים חברנום ועלה המספר
+
:<math>\scriptstyle\frac{14}{60}\sdot\frac{39}{60}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם שני חשבונים שאין לאחד מהם ערך אל ששים כמו י"ד ול"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}</math>
+
::We do as follows: we add one part to 14, its ratio [to sixty] is a quarter.
|style="text-align:right;"|ואם שני חשבונים האחד מ"ו והשני כ"ה
+
|style="text-align:right;"|ככה נעשה נוסיף על חשבון י"ד חלק אחד והנה ערכו רביעית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=\left(\frac{45}{60}\sdot\frac{25}{60}\right)+\left(\frac{1}{60}\sdot\frac{25}{60}\right)\\&\scriptstyle=\frac{\frac{3}{4}\sdot25}{60}+\frac{1\sdot25}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{\frac{3}{4}\sdot24}{60}+\frac{\frac{3}{4}\sdot1}{60}+\frac{25}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{18}{60}+\frac{45}{60^2}+\frac{25}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{18}{60}+\left(\frac{1}{60}+\frac{10}{60^2}\right)\\&\scriptstyle=\frac{19}{60}+\frac{10}{60^2}\\\end{align}}}</math>
+
::We add one to 39; its quarter is ten.
|style="text-align:right;"|והנה לא מצאנו ערך למ"ו עם ששים נחסר אחד מהחשבון ישאר מ"ה וערכו שלש רביעיות ונקח מכ"ה כ"ד ושלש רביעיותיו י"ח נשארו ג' רביעיות אחד שהם מ"ה שניים וערכנו האחד שיש תוספת על מ"ה על כ"ה ועלה כ"ה, הוספנום על מ"ה שניים שהיו לנו ועלה ראשון אחד ונשארו עשרה שניים והנה החשבון י"ט י&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|וככה נוסיף על ל"ט אחד ויהיה רביעיתו עשרה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=\frac{46}{60}\sdot\left[\frac{1}{3}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{3}\right)\right]\\&\scriptstyle=\frac{46\sdot\frac{1}{3}}{60}\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)\\&\scriptstyle=\left(\frac{15}{60}+\frac{20}{60^2}\right)\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)\\&\scriptstyle=\left(\frac{15}{60}+\frac{20}{60^2}\right)+\left(\frac{3}{60}+\frac{50}{60^2}\right)\\&\scriptstyle=\frac{19}{60}+\frac{10}{60^2}\\\end{align}}}</math>
+
::We have two subtractive, because we added two: for the one we added to 39, we have to subtract fifteen seconds. We multiply the one we added by 39; the result is 39 seconds.
|style="text-align:right;"|או נקח מה ערך כ"ה אל ס' והיו שלישיתו ורביע שלישיתו, נקח ממ"ו שלישיתו שהוא ט"ו ועשרים שניים ורביעית ט"ו ועשרים שניים הם שלשה וגם נ' שברים, חברנום עם אשר למעלה עלה י"ט י&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ויש לנו לחסר שני חסרונים כי שנים הוספנו והנה בעבור האחד שהוספנו על ל"ט יש לנו לחסר חמשה עשר שניים ונערוך האחד שהוספנו על לויעלו ל"ט שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=\left(\frac{46}{60}\sdot\frac{24}{60}\right)+\left(\frac{46}{60}\sdot\frac{1}{60}\right)\\&\scriptstyle=\left[\left(\frac{45}{60}\sdot\frac{24}{60}\right)+\left(\frac{45}{60}\sdot\frac{1}{60}\right)\right]+\left[\left(\frac{1}{60}\sdot\frac{24}{60}\right)+\left(\frac{1}{60}\sdot\frac{1}{60}\right)\right]\\&\scriptstyle=\frac{\frac{2}{5}\sdot45}{60}+\frac{45\sdot1}{60^2}+\frac{1\sdot24}{60^2}+\frac{1\sdot1}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{18}{60}+\frac{45+24+1}{60^2}=\frac{19}{60}+\frac{10}{60^2}\\\end{align}}}</math>
+
::We add them to the 15 we have; the result is 54.
|style="text-align:right;"|או נחסר אחד מכ"ה ונדע מה ערך כאל ששים והנו שתי חמישיות ושתי חמישיות מ"ה הם י"ח והאחד שנשאר ל{{#annot:term|1422,598|hmsG}}השלמת{{#annotend:hmsG}} כ"ה נערכנו על מ"ה יהיו שניים גם נערוך האחד שהוא תוספת על כ"ה ונחבר כל השניים ועלה המספר
+
|style="text-align:right;"|נחברם עם ט"ו שהיו לנו עלו נ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=\left(\frac{46+2}{60}\sdot\frac{25}{60}\right)-\left(\frac{2}{60}\sdot\frac{25}{60}\right)\\&\scriptstyle=\left(\frac{48}{60}\sdot\frac{25}{60}\right)-\frac{2\sdot25}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{\frac{4}{5}\sdot25}{60}-\frac{50}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{20}{60}-\frac{50}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{19}{60}+\frac{10}{60^2}\\\end{align}}}</math>
+
::We subtract them from one prime; the result is 9 primes and 6 seconds.
|style="text-align:right;"|או נוסיף על מ"ו שנים ועלה מ"ח וערכו אל ששים ארבע חמישיות נקח ארבע חמישיות כ"ה והנם עשרים ואנחנו הוספנו שנים נערכם על כ"ה עלו נ' שניים נחסרם מעשרים ישאר י"ט
+
|style="text-align:right;"|נחסרם מראשון אחד ועלה החשבון ט' ראשונים גם ו' שניים
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\frac{60a+n}{60}=a+\frac{n}{60}</math><br>
+
|colspan="2"|
<math>\scriptstyle\frac{60b-m}{60}=b-\frac{m}{60}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{14}{60}\sdot\frac{39}{60}&\scriptstyle=\left(14^\prime\sdot39^\prime\right)+\left(1^\prime\sdot39^\prime\right)-39^{\prime\prime}=\left(15^\prime\sdot39^\prime\right)-39^{\prime\prime}=\left(\frac{1}{4}\sdot39^\prime\right)-39^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{4}\sdot39^\prime\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot1^\prime\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot1^\prime\right)-39^{\prime\prime}=\left(\frac{1}{4}\sdot40^\prime\right)-15^{\prime\prime}-39^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=10^\prime-15^{\prime\prime}-39^{\prime\prime}=10^\prime-54^{\prime\prime}=9^\prime+\left(1^\prime-54^{\prime\prime}\right)=9^\prime+6^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
|style="text-align:right;"|וככה תעשה לעולם שהסתכל איזה חשבון יש לו ערך אל ששים או ערך קרוב אליו בין להוסיף עליו בין לגרוע ומאותו החשבון תקח הערך ואם הוספת בראשונה גרע באחרונה ואם גרעת בראשונה תוסיף באחרונה
 
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\frac{a\sdot b}{60}=\frac{a}{60}\sdot b=\frac{b}{60}\sdot a</math>
+
|
|style="text-align:right;"|ואם היה אחד החשבונים גדול מ{{#annot:term|2322,604|JrfP}}המחולק עליו{{#annotend:JrfP}} או שניהם גדולים ממנו הסתכל מה ערך חשבון שיחלק עליו אל אחד החשבונים וכערכו קח מן החשבון האחד
+
::Or, we add one to 39.
 +
|style="text-align:right;"|או נוסיף על ל"ט אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{80\sdot90}{60}</math>
+
::Know its ratio to sixty; it is two-thirds.
|style="text-align:right;"|כגון שמונים על תשעים מחולקים על ששים
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערכו אל ששים והנו שתי שלישיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{80\sdot90}{60}=\frac{80}{60}\sdot90=\left(1+\frac{1}{3}\right)\sdot90=90+30=120}}</math>
+
::We take two-thirds of fourteen; it is 9', 20'':
|style="text-align:right;"|נסתכל מה ערך ששים אל שמונים והוא כמהו ושלישיתו ונוסיף על תשעים שלישיתו יעלו מאה ועשרים
+
|style="text-align:right;"|והנה נקח שתי שלישיות ארבעה עשר והנו ט"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{90\sdot90}{60}=\frac{90}{60}\sdot80=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot80=80+40=120}}</math>
+
::Because, two-thirds of 15 are ten.
|style="text-align:right;"|או הסתכל מה ערך ס' אל צ' והוא כמוהו וחציו והנה נוסיף על פ' חציו יעלו ק"כ
+
|style="text-align:right;"|כי מט"ו יהיו שתי שלישיות עשרה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{80\sdot88}{60}</math>
+
::We have to subtract two-thirds of one prime, which are 40 seconds, so the number is 9', 20''.
|style="text-align:right;"|ואם החשבון האחד פ' והשני פ"ח
+
|style="text-align:right;"|ויש לנו לחסר שתי שלישיות ראשון אחד שהם מ' שניים והנה המספר ט"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{80\sdot88}{60}=\frac{90\sdot80}{60}-\frac{2\sdot80}{60}=120-\frac{160}{60}=120-\left(2+\frac{40}{60}\right)=117+\frac{20}{60}\\\end{align}}}</math>
+
::Since we added one to 39, we multiply it by 14; the result is 14 seconds.
|style="text-align:right;"|נחשוב שהוא צ' מפני שיש לו ערך אל ס' ויצא החשבון ק"כ ובעבור שהוספנו שנים נערכם על שמונים שהוא החשבון האחד יעלו מאה וששים ראשונים והם שתי מעלות מ' ראשונים חסרם מק"כ ישאר קי"ז כ' וככה החשבון
+
|style="text-align:right;"|ובעבור שהוספנו על ל"ט אחד נערכנו על י"ד ויעלו י"ד שניים
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::We subtract them from twenty; you are left with 6 seconds.
==== simple fractions ====
+
|style="text-align:right;"|נחסרם מעשרים נשארו לך ו' שניים
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{14}{60}\sdot\frac{39}{60}&\scriptstyle=\left(14^\prime\sdot39^\prime\right)+14^{\prime\prime}-14^{\prime\prime}=\left(14^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-14^{\prime\prime}=\left(14^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)+\left(1^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-\left(1^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-14^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=\left(15^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-\left(1^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-14^{\prime\prime}=10^\prime-\left(1^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-14^{\prime\prime}=10^\prime-40^{\prime\prime}-14^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=9^\prime+60^{\prime\prime}-40^{\prime\prime}-14^{\prime\prime}=9^\prime+20^{\prime\prime}-14^{\prime\prime}=9^\prime+6^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
 +
|-
 
|
 
|
 +
*If we wish to multiply 35 by thirteen, then divide by sixty.
 +
:<math>\scriptstyle\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם רצינו לערוך ל"ה על שלשה עשר ונחלק על ששים
 
|-
 
|-
|The geometricians said that there are five kinds of ratios and they are derived from the units and they are:
+
|
|style="text-align:right;"|וחכמי המדות אמרו שחמשה ערכים הם ונלקחים מן האחדים והם
+
::We seek for the ratio of twelve, which is close to 13, to sixty; it is its fifth.
 +
|style="text-align:right;"|בקשנו מה ערך שנים עשר שהוא הקרוב אל י"ג אל ששים והוא חמישיתו
 
|-
 
|-
|1) '''Multiple Ratio'''
+
|
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a:\left(n\sdot a\right)}}</math>
+
::We take a fifth of 35; it is seven.
|style="text-align:right;"|האחד ערך הכפל
+
|style="text-align:right;"|לקחנו חמישית ל"ה והנה שבעה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Such as two of three to one <math>\scriptstyle{\color{blue}{1:2;\ 1:3}}</math>
+
::One remains; we multiply it by 35 and they are seconds.
|style="text-align:right;"|כמו שנים או שלשה עם אחד
+
|style="text-align:right;"|ונשאר אחד ערכנוהו על ל"ה והנם שניים
 
|-
 
|-
|2) '''Superparticular Ratio'''
+
|colspan="2"|
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a:\left[\left(1+\frac{1}{m}\right)\sdot a\right]}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}=\left(35^\prime\sdot13^\prime\right)-35^{\prime\prime}+35^{\prime\prime}=\left(35^\prime\sdot12^\prime\right)+35^{\prime\prime}=\left(35^\prime\sdot\frac{1}{5}\right)+35^{\prime\prime}=7^\prime+35^{\prime\prime}}}</math>
|style="text-align:right;"|והשני {{#annot:term|1419,125|Qnb8}}כמוהו וחלק ממנו{{#annotend:Qnb8}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Such as two to three and this ratio is not found in smaller numbers <math>\scriptstyle{\color{blue}{2:3}}</math>
+
::The Check: we know that 35 is three-fifths plus one.
|style="text-align:right;"|כמו שנים עם שלשה וזה הערך לא ימצא קודם זה
+
|style="text-align:right;"|והבחינה ידענו כי ל"ה שלש חמישיות בתוספת &#x202B;<ref>20r</ref>אחד
 
|-
 
|-
|3) '''Multiple Superparticular Ratio'''
+
|
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a:\left[\left(n+\frac{1}{m}\right)\sdot a\right]}}</math>
+
::We take 3-fifths of fifteen, which is the number closest to 13; they are 9.
|style="text-align:right;"|והשלישי כפלו וחלק ממנו
+
|style="text-align:right;"|לקחנו ג' חמישיות חמשה עשר שהוא המספר הקרוב אל י"ג והיו ט&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Such as five to two <math>\scriptstyle{\color{blue}{2:5}}</math>
+
::We add two, since we had 13, and we multiplied them by 35; it is one [prime] and [twelve] seconds.
|style="text-align:right;"|כמו חמשה עם שנים גם הוא
+
|style="text-align:right;"|והוספנו שנים כי י"ג היו לנו ערכנום על ל"ה והוא חלק אחד ועשרה שניים
 
|-
 
|-
|4) '''Superpartient Ratio'''
+
|
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a:\left[\left(1+\frac{r}{m}\right)\sdot a\right]}}</math>
+
::We added one at first, because we took thirty-six; they are 15.
|style="text-align:right;"|הערך הרביעי שהוא {{#annot:term|1420,128|eYgJ}}כמוהו וחלקים ממנו{{#annotend:eYgJ}}
+
|style="text-align:right;"|והוספנו בתחלה אחד כי לקחנו ששה ושלשים והיו ט"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Such as five to three <math>\scriptstyle{\color{blue}{3:5}}</math>
+
::We subtract all from nine; the remainder is the number.
|style="text-align:right;"|והיו כמו חמשה עם שלשה
+
|style="text-align:right;"|חסרנו הכל מתשעה ונשאר החשבון
 
|-
 
|-
|5) '''Multiple Superpartient Ratio'''
+
|colspan="2"|
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a:\left[\left(n+\frac{r}{m}\right)\sdot a\right]}}</math>
+
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}&\scriptstyle=\left(36^\prime-1^\prime\right)\sdot13^\prime=\left(\frac{3}{5}-1^\prime\right)\sdot13^\prime=\left(\frac{3}{5}\sdot13^\prime\right)-13^{\prime\prime}=\left(\frac{3}{5}\sdot15^\prime\right)-\left(\frac{3}{5}\sdot2^\prime\right)-13^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=9^\prime-\left(\frac{3}{5}\sdot2^\prime\right)-13^{\prime\prime}=9^\prime-\left(36^\prime\sdot2^\prime\right)-13^{\prime\prime}=9^\prime-\left(1^\prime+12^{\prime\prime}\right)-13^{\prime\prime}=7^\prime+35^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
|style="text-align:right;"|והחמישי שהוא {{#annot:term|1416,131|xtWA}}הכפל וחלקים ממנו{{#annotend:xtWA}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Which is not found in numbers smaller than eight to three <math>\scriptstyle{\color{blue}{3:8}}</math>
+
::Or, we take a half of 13, for the thirty; they are six and a half, which is thirty seconds.
|style="text-align:right;"|לא ימצא עד שמונה עם שלשה
+
|style="text-align:right;"|או לקחנו חצי י"ג בעבור השלשים והנם ששה וחצי שהוא שלשים שניים
 
|-
 
|-
|There are no ratios other than these.
+
|
|style="text-align:right;"|ואין ערכים אלא אלו
+
::We multiply five by 13; the result is one [prime] and five seconds.
 +
|style="text-align:right;"|וערכנו חמשה על י"ג עלה חלק אחד וחמשה שניים
 
|-
 
|-
|all kinds of ratios are divided into three categories of progressions:
+
|
|style="text-align:right;"|וחכמת הערכין על שלש דרכים
+
::We add them and the result is the number.
 +
|style="text-align:right;"|חברנום ועלה המספר
 
|-
 
|-
|1) '''arithmetic progression'''<br>
+
|colspan="2"|
:<math>\scriptstyle a_2-a_1=a_3-a_2</math><br>
+
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}&\scriptstyle=\left(30^\prime\sdot13^\prime\right)+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)=\left(30^\prime\sdot\frac{\frac{1}{2}\sdot13}{30}\right)+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)=\left(30^\prime\sdot\frac{6+\frac{1}{2}}{30}\right)+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)\\&\scriptstyle=\left(6+\frac{1}{2}\right)^\prime+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)=6^\prime+30^{\prime\prime}+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)=6^\prime+30^{\prime\prime}+1^\prime+5^{\prime\prime}=7^\prime+35^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
:<math>\scriptstyle a_n=a_1+\left(n-1\right)\sdot d</math><br>
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4,6,8}}</math>
 
|style="text-align:right;"|האחת כמו ארבעה וששה ושמונה שה{{#annot:term|1207,2412|ZsOM}}תוספת{{#annotend:ZsOM}} היא שוה והוא דרך החשבון
 
 
|-
 
|-
|2) '''geometric progression'''<br>
+
|
:<math>\scriptstyle a_2:a_1=a_3:a_2</math><br>
+
*If one of the two numbers is 46 and the other is 25.
:<math>\scriptstyle a_n=a_1\sdot q^{n-1}</math><br>
+
:<math>\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}</math>
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{9:6:4\longrightarrow q=1+\frac{1}{2}\longrightarrow6:4=\left[4\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]:4=\left[6\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]:6=9:6}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם שני חשבונים האחד מ"ו והשני כ"ה
|style="text-align:right;"|והשנית כמו ד' ו' ט' שערך ו' אל ד' כמהו וחציו וככה ערך ט' אל ו&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6:9\longrightarrow q=\frac{2}{3}\longrightarrow4:6=\left(6\sdot\frac{2}{3}\right):6=\left(9\sdot\frac{2}{3}\right):9=6:9}}</math>
+
::We do not find a ratio of 46 to sixty.
|style="text-align:right;"|או תוכל לומ' כי ערך ד' אל ו' שתי שלישיותיו וככה ו' עם ט&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|והנה לא מצאנו ערך למ"ו עם ששים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Rule of Three: <math>\scriptstyle\frac{a_1}{a_2}=\frac{a_2}{a_3}\longrightarrow a_1\sdot a_3=a_2^2</math>
+
::So, we subtract one from the number; 45 remains and its ratio [to sixty] is three-quarters.
|style="text-align:right;"|ולעולם אם ערכנו קטן על גדול יהיה כמרובע התיכון
+
|style="text-align:right;"|נחסר אחד מהחשבון ישאר מ"ה וערכו שלש רביעיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Rule of Four: <math>\scriptstyle\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_4}{a_3}</math>
+
::We take 25 from 24; its three-quarters are 18 and 3-quarters of one remain, which are 45 seconds.
|style="text-align:right;"|וככה אם לקחנו ארבעה ומספרים שיהיה ערך הרביעי אל השלישי כערך השני אל הראשון
+
|style="text-align:right;"|ונקח מכ"ה כ"ד ושלש רביעיותיו י"ח נשארו ג' רביעיות אחד שהם מ"ה שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_4}{a_3}\longrightarrow a_1\sdot a_4=a_2\sdot a_3</math>
+
::We multiply the one added to 45 by 25; the result is 25.
|style="text-align:right;"|אם ערכנו הראשון על הרביעי יהיה {{#annot:term|1220,241|1RGU}}המחובר{{#annotend:1RGU}} כמחובר העולה מערך השני על השלישי
+
|style="text-align:right;"|וערכנו האחד שיש תוספת על מ"ה על כ"ה ועלה כ"ה
 
|-
 
|-
|3) '''harmonic progression'''<br>
+
|
:<math>\scriptstyle\frac{a_2-a_1}{a_3-a_2}=\frac{a_1}{a_3}</math><br>
+
::We add them to the 45 seconds; the result is one prime and ten seconds remain. The number is 19', 10''.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3:4:6\longrightarrow\frac{4-3}{6-4}=\frac{1}{2}=\frac{3}{2\sdot3}=\frac{3}{6}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|הוספנום על מ"ה שניים שהיו לנו ועלה ראשון אחד ונשארו עשרה שניים והנה החשבון י"ט י&#x202B;'
|style="text-align:right;"|והשלישית כמו ג' ד"ו, שה{{#annot:term|1207,877|uuzM}}תוספת שיש בין{{#annotend:uuzM}} ג' וד' הוא אחד ובין ד' וו' שנים שערך התוספת היא כפל בערך הקטן אל הגדול
 
 
|-
 
|-
|
+
|colspan="2"|
*<math>\scriptstyle a_3=\frac{a_1\sdot a_2}{a_1-\left(a_2-a_1\right)}</math><br>
+
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=\left(45^\prime\sdot25^\prime\right)+\left(1^\prime\sdot25^\prime\right)=\left(\frac{3}{4}\sdot25^\prime\right)+\left(1^\prime\sdot25^\prime\right)=\left(\frac{3}{4}\sdot24^\prime\right)+\left(\frac{3}{4}\sdot1^\prime\right)+25^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=18^\prime+45^{\prime\prime}+25^{\prime\prime}=18^\prime+1^\prime+10^{\prime\prime}=19^\prime+10^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot4}{3-\left(4-3\right)}=\frac{12}{2}=6}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם ידענו השנים מהם נוכל להוציא השלישי: נערך ג' על ד' עלו שנים עשר ונחסר מן הקטן התוספת שיש בינו ובין השני ועל הנשאר נחלק י"ב יצא ששה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_3+\left(a_3-a_2\right)}</math><br>
+
::Or, we take the ratio of 25 to 60; it is its third and a quarter of its third.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot6}{6+\left(6-4\right)}=\frac{24}{8}=3}}</math>
+
|style="text-align:right;"|או נקח מה ערך כ"ה אל ס' והיו שלישיתו ורביע שלישיתו
|style="text-align:right;"|וכן אם ידענו שהשני והשלישי ד'ו' ורצינו להוציא הקטן נערך ד' על ו' עלו כ"ד ונוסיף על הגדול התוספת שיש לו על השני ועלו שמונה ועליו נחלק כ"ד יעלה שלשה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle a_2=\frac{a_1\sdot a_3}{a_1+a_3}\sdot2</math><br>
+
::We take from 46 its third, which is 15 [primes] and twenty seconds.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot6}{3+6}\sdot2=\frac{18}{9}\sdot2=2\sdot2=4}}</math>
+
|style="text-align:right;"|נקח ממ"ו שלישיתו שהוא ט"ו ועשרים שניים
|style="text-align:right;"|ואם ידענו שהקטן והגדול ג'ו' ונרצה לדעת האמצעי נערוך ג' על ו' יעלו י"ח ונחבר הקטן עם הגדול יהיו תשעה ונחלק עליו שמונה עשר יצא שנים ונכפול העולה לעולם וככה האמצעי
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|או נוסיף על הקטן רביעית הגדול ונחלק עליו והיוצא לאחד מהשלמים הוא האמצעי
+
::A quarter of 15 [primes] and twenty seconds are three [primes] and 50 [seconds].
 +
|style="text-align:right;"|ורביעית ט"ו ועשרים שניים הם שלשה וגם נ' שברים
 
|-
 
|-
|instructions for creating a table of arithmetic progressions based on the set of the natural numbers
 
 
|
 
|
 +
::We add them to the above; the result is 19', 10''.
 +
|style="text-align:right;"|חברנום עם אשר למעלה עלה י"ט י&#x202B;'
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=46^\prime\sdot\left[\frac{1}{3}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{3}\right)\right]=46^\prime\sdot\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)=\left(15^\prime+20^{\prime\prime}\right)\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)\\&\scriptstyle=\left(15^\prime+20^{\prime\prime}\right)+\left(15^\prime+20^{\prime\prime}\right)\sdot\frac{1}{4}=15^\prime+20^{\prime\prime}+3^\prime+50^{\prime\prime}=19^\prime+10^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*the first line consists of the natural numbers<br>
+
::Or, we subtract one from 25 and we know the ratio of 24 to sixty, which is two-fifths.
:<math>\scriptstyle1,2,3,\ldots,n</math>
+
|style="text-align:right;"|או נחסר אחד מכ"ה ונדע מה ערך כ"ד אל ששים והנו שתי חמישיות
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא חשבון הכפול מן האחדים תכתוב החשבון מא' ועד כמה שתרצה על סדר החשבון
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*the second line consists of the even numbers<br>
+
::Two-fifths of 45 are 18.
:<math>\scriptstyle2,4,6,\ldots,2n</math>
+
|style="text-align:right;"|ושתי חמישיות מ"ה הם י"ח
|style="text-align:right;"|ואחר כך תכתוב תחתיו ותתחיל בב' ואחריו ד' שתוסיף לעולם בב' וזו השטה תהיה כפל מן הראשונה על הסדר כגון שני שטין שבמכבר הראשונה והשניה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*the third line consists of the products of three<br>
+
::We multiply the one that remains to complete the 25 by 45; it is [one] second
:<math>\scriptstyle3,6,9,\ldots,3n</math><br>
+
|style="text-align:right;"|והאחד שנשאר ל{{#annot:term|1422,598|hmsG}}השלמת{{#annotend:hmsG}} כ"ה נערכנו על מ"ה יהיו שניים
:this line can be derived from the second row through a ratio of the same and a part:
 
:<math>\scriptstyle3n=2n+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot2n</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא חשבון הכפל מן האחדים תכתוב החשבון כמוהו וחלק ממנו שהוא חצי היוצא משנים עם שלשה תכתוב הזוגות על הסדר ותתחיל משנים שהם ראש הזוגות ואחר כן תערך האחדים על הסדר על שלשה שתוסיף לעולם שלשה כמו הטור השלישי שבמכבר והוא יהיה כמוהו וחציו אל הטור השני
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*the fifth line consists of the products of five<br>
+
::We multiply the one added by 25 also.
:<math>\scriptstyle5,10,15,\ldots,5n</math><br>
+
|style="text-align:right;"|גם נערוך האחד שהוא תוספת על כ"ה
:this line can be derived from the second row through a ratio of double and a part:<br>
 
:<math>\scriptstyle5n=\left(2\sdot2n\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)=\left(2+\frac{1}{2}\right)\sdot2n</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא {{#annot:term|1415,130|gdw0}}כפלו וחלק ממנו{{#annotend:gdw0}} שהוא חצי היוצא מחמשה אל שנים תכתוב ב' בתחלה והוסף בב' אחריה כמו הטור השני שבמכבר ואחר כן תערוך האחדים על ה' כמו הטור החמישי שבמכבר והוא יהיה כפלו וחלק ממנו אל הטור השני
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:it can be derived also from the third row through a ratio of the same and parts:<br>
+
::We sum up all the seconds and the result is the number.
:<math>\scriptstyle5n=3n+\left(\frac{2}{3}\sdot3n\right)=\left(1+\frac{2}{3}\right)\sdot3n</math>
+
|style="text-align:right;"|ונחבר כל השניים ועלה המספר
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא כמוהו וחלקים ממנו שהם שתי שלישיות היוצא מחמשה אל שלשה הוא כמו הטור החמישי שבמכבר אל הטור השלישי
+
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=\left(46^\prime\sdot24^\prime\right)+\left(46^\prime\sdot1^\prime\right)=46^\prime\sdot\left(\frac{2}{5}+1^\prime\right)=\left[45^\prime\sdot\left(\frac{2}{5}+1^\prime\right)\right]+\left[1^\prime\sdot\left(\frac{2}{5}+1^\prime\right)\right]\\&\scriptstyle=18^\prime+45^{\prime\prime}+\left[1^\prime\sdot\left(24^\prime+1^\prime\right)\right]=18^\prime+45^{\prime\prime}+24^{\prime\prime}+1^{\prime\prime}=19^\prime+10^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*the eighth line consists of the products of eight<br>
+
::Or, we add two to 46; the result is 48 and its ratio to sixty is four-fifths.
:<math>\scriptstyle8,16,24,\ldots,8n</math><br>
+
|style="text-align:right;"|או נוסיף על מ"ו שנים ועלה מ"ח וערכו אל ששים ארבע חמישיות
:this line can be derived from the third row through a ratio of double and parts:<br>
 
:<math>\scriptstyle8n=\left(2\sdot3n\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot3n\right)=\left(2+\frac{2}{3}\right)\sdot3n</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא {{#annot:term|1416,131|VTES}}כפלו וחלקים ממנו{{#annotend:VTES}} שהוא שתי שלישיות היוצא משמונה אל שלשה כמו הטור השמיני אל הטור השלישי שבמכבר הוא
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*divisible number and its divisor
+
::We take four-fifths of 25; they are twenty.
|style="text-align:right;"|וכל מספר שיש לו {{#annot:term|1259,604|Go1q}}חלק{{#annotend:Go1q}} החלק מונה אותו כמנינו או כמנין חלק אחד
+
|style="text-align:right;"|נקח ארבע חמישיות כ"ה והנם עשרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>Definition of a square number:</span> {{#annot:definition|86,1263|7eUa}}the number whose part counts it by its number is called a square number [<math>\scriptstyle n^2</math>], since its one side is equal to its other side, and when you count its side by its multitude the product is the square number.
+
::Since we added two, we multiply it by 25; the result is 50 seconds.
|style="text-align:right;"|והמספר אשר חלקו מונה אותו כמספרו נקרא מספר מרובע מפני שצלעו האחד שוה לצלעו השני וכשאתה מונה את צלעו כמנינה תקבץ המספר הרבוע{{#annotend:7eUa}}
+
|style="text-align:right;"|ואנחנו הוספנו שנים נערכם על כ"ה עלו נ' שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Such as: <math>\scriptstyle{\color{blue}{4;\ 9;\ 16}}</math> and their like.
+
::We subtract them from twenty [primes]; 19 remain.
|style="text-align:right;"|כמספר ד' וט' וי"ו וכדומה להם
+
|style="text-align:right;"|נחסרם מעשרים ישאר י"ט
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}=\left(48^\prime\sdot25^\prime\right)-\left(2^\prime\sdot25^\prime\right)=\left(\frac{4}{5}\sdot25^\prime\right)-50^{\prime\prime}=20^\prime-50^{\prime\prime}=19^\prime+10^{\prime\prime}}}</math>
 +
|-
 +
|Always do as follows: find a number that has a ratio to sixty, or an approximate ratio, whether by adding to it, or by subtracting. Take the ratio from that number. Subtract finally if you added at first, or add finally if you subtracted at first.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{60a+n}{60}=a+\frac{n}{60}}}</math>
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{60b-m}{60}=b-\frac{m}{60}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וככה תעשה לעולם שהסתכל איזה חשבון יש לו ערך אל ששים או ערך קרוב אליו בין להוסיף עליו בין לגרוע ומאותו החשבון תקח הערך ואם הוספת בראשונה גרע באחרונה ואם גרעת בראשונה תוסיף &#x202B;<ref>20v</ref>באחרונה
 +
|-
 +
|If one of the numbers is greater than the divisor, or both are greater than it, find the ratio of the divisor to one of the numbers and take its ratio from the other number.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a\sdot b}{60}=\frac{a}{60}\sdot b=\frac{b}{60}\sdot a}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה אחד החשבונים גדול מ{{#annot:term|2322,604|JrfP}}המחולק עליו{{#annotend:JrfP}} או שניהם גדולים ממנו הסתכל מה ערך חשבון שיחלק עליו אל אחד החשבונים וכערכו קח מן החשבון האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>Definition of a plane number:</span> {{#annot:definition|83,1456|coqV}}that whose part counts it as the multitude of one of its parts is called a plane number and it has two sides [<math>\scriptstyle a=n\sdot m</math>].
+
*As eighty by ninety divided by sixty.
|style="text-align:right;"|ואשר חלקו מונה אותו כמנין אחד מחלקיו נקרא מספר שטוח ויש לו שתי צלעות{{#annotend:coqV}}
+
:<math>\scriptstyle\frac{80\sdot90}{60}</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון שמונים על תשעים מחולקים על ששים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Such as <math>\scriptstyle{\color{blue}{15}}</math> whose one side is 3 and the other is 5.
+
::We find the ratio of sixty to eighty; it is one and a third. We add to ninety its third; the result is one hundred and twenty.
|style="text-align:right;"|כמספר ט"ו אשר צלעו האחת ג' והשנית ה'
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{80\sdot90}{60}=\frac{80}{60}\sdot90=\left(1+\frac{1}{3}\right)\sdot90=90+30=120}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|נסתכל מה ערך ששים אל שמונים והוא כמהו ושלישיתו ונוסיף על תשעים שלישיתו יעלו מאה ועשרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::When you count its side by the multitude of the other side, the product is the plane number, which is 15 <math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}</math>
+
::Or, find the ratio of 60 to 90; it is one and a half. We add to 80 its half; the result is 120.
|style="text-align:right;"|וכשאתה מונה צלעו כמנין הצלע השנית תקבץ {{#annot:term|83,1456|AcuH}}מספרו השטוח{{#annotend:AcuH}} שהוא ט"ו
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{90\sdot90}{60}=\frac{90}{60}\sdot80=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot80=80+40=120}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|או הסתכל מה ערך ס' אל צ' והוא כמוהו וחציו והנה נוסיף על פ' חציו יעלו ק"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>Definition of a prime number:</span> {{#annot:definition|76,1457|cltb}}every number that you count by one alone is called a prime number [lit. lengthy number <math>\scriptstyle p=1\sdot p</math>], since it has no other side but one, which is not a number.
+
*If one number is 80 and the other is 88.
|style="text-align:right;"|וכל מספר שאתה מונה אותו באחד לבדו נקרא מספר ארוך מפני שאין לו צלע שני כי אם האחד שאינו מספר{{#annotend:cltb}}
+
:<math>\scriptstyle\frac{80\sdot88}{60}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם החשבון האחד פ' והשני פ"ח
 
|-
 
|-
|the square numbers are created in sequence by the series of the odd numbers<br>
+
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1^2}}</math>
+
::We think of it as 90, because it has a ratio to 60; the resulting number is 120.
|style="text-align:right;"|וכל {{#annot:term|86,1263|TMvg}}המספרים המרובעים{{#annotend:TMvg}} נמצאים על סדרם מ{{#annot:term|1211,388|gZOi}}קבוץ{{#annotend:gZOi}} האחד אשר הוא המרובע הראשון עם המספרים הנפרדים על סדרם
+
|style="text-align:right;"|נחשוב שהוא צ' מפני שיש לו ערך אל ס' ויצא החשבון ק"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3=1^2+3=4=2^2}}</math>
+
::Since we added two, we relate it to eighty, which is the other number; the result is one hundred and sixty primes, which are two degrees and 40 primes.
|style="text-align:right;"|וענין זה אם אתה {{#annot:term|1210,797|Mgyh}}מקבץ{{#annotend:Mgyh}} האחד שהוא {{#annot:term|86,1263|jKkY}}המרובע{{#annotend:jKkY}} הראשון אל השלש שהוא תחלת הנפרדים אתה מוצא {{#annot:term|86,1531|JaRl}}הרבוע{{#annotend:JaRl}} השני והוא ד' אשר צלעו ב'
+
|style="text-align:right;"|ובעבור שהוספנו שנים נערכם על שמונים שהוא החשבון האחר יעלו מאה וששים ראשונים והם שתי מעלות מ' ראשונים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5=2^2+5=9=3^2}}</math>
+
::Subtract them from 120; the remainder is 117⁰ 20' and this is the number.
|style="text-align:right;"|ואם אתה מוסיף על מרובע השני {{#annot:term|1336,65|anpd}}המספר הנפרד{{#annotend:anpd}} השני והוא ה' יהיה הכל ט' והוא המרובע השלישי אשר צלעו ג&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|חסרם מק"כ ישאר קי"ז כ' וככה החשבון
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{80\sdot88}{60}=\frac{90\sdot80}{60}-\frac{2\sdot80}{60}=120-\frac{160}{60}=120-\left(2+\frac{40}{60}\right)=117+\frac{20}{60}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5+7=3^2+7=16=4^2}}</math>
+
 
|style="text-align:right;"|וכן אם אתה מוסיף על המרובע השלישי הנפרד השלישי והוא ז' יצא המרובע הרביעי והוא י"ו
+
==== <span style=color:green>Simple Fractions</span> ====
|-
 
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle1+3+5+7+\ldots+\left(2n+1\right)=n^2+\left(2n+1\right)=\left(n+1\right)^2</math>
 
|style="text-align:right;"|וכן על הסדר הזה אתה מוסיף על המרובע המספר הנפרד אשר במעלתו יצא המרובע התלוי אליו עד אין סוף
 
 
|-
 
|-
|the five kinds of ratios depend on the equivalence ratio, created from it, and return to it, as the square numbers are created from the odd numbers
+
|The geometricians said that there are five kinds of ratios and they are derived from the units and they are:
|style="text-align:right;"|וכן אתה מוצא חמשה ערכי המספר אשר הם נחלפים תלויים בערך הישר וחוזרים אליו כשאתה מתיר את קשרם כאשר {{#annot:term|1336,65|S0a2}}המספרים הנפרדים{{#annotend:S0a2}} קושרים את המרובע במספר
+
|style="text-align:right;"|וחכמי המדות אמרו שחמשה ערכים הם ונלקחים מן האחדים והם
 
|-
 
|-
|sample table of ratios
+
|The first is the '''multiple ratio''':
|style="text-align:right;"|והנה אני מצייר לך צורה תראה בה שש הערכים אשר הם הנחלפים עם הישר סדורים בשלשה מספרים בכל ערך וערך
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left(n\sdot a\right)}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|האחד ערך הכפל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
{|class="wikitable" style="color: blue; text-align:center;"
+
:Such as two of three to one.
| 1
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1:2;\ 1:3}}</math>
| 1
+
|style="text-align:right;"|כמו שנים או שלשה עם אחד
| 1
+
|-
|Equivalence Ratio
+
|The second is the '''superparticular ratio''' [lit. the same and a part]:
| 1
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left[\left(1+\frac{1}{m}\right)\sdot a\right]}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והשני {{#annot:term|1419,125|Qnb8}}כמוהו וחלק ממנו{{#annotend:Qnb8}}
 
|-
 
|-
| 4
+
|
| 2
+
:Such as two to three and this ratio is not found [in smaller numbers].
| 1
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2:3}}</math>
|Multiple Ratio
+
|style="text-align:right;"|כמו שנים עם שלשה וזה הערך לא ימצא קודם זה
| 2
 
 
|-
 
|-
| 9
+
|The third is the '''multiple superparticular ratio''':
| 6
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left[\left(n+\frac{1}{m}\right)\sdot a\right]}}</math>
| 4
+
|style="text-align:right;"|והשלישי כפלו וחלק ממנו
|Superparticular Ratio
 
| 3
 
 
|-
 
|-
| 21
+
|
| 10
+
:Such as five to two
| 4
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2:5}}</math>
|Multiple Superparticular Ratio
+
|style="text-align:right;"|כמו חמשה עם שנים גם הוא
| 4
 
 
|-
 
|-
| 25
+
|The fourth ratio is the '''superpartient ratio''' [lit. the same and parts]:
| 15
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left[\left(1+\frac{r}{m}\right)\sdot a\right]}}</math>
| 9
+
|style="text-align:right;"|הערך הרביעי שהוא {{#annot:term|1420,128|eYgJ}}כמוהו וחלקים ממנו{{#annotend:eYgJ}}
|Superpartient Ratio
 
| 5
 
 
|-
 
|-
| 64
 
| 24
 
| 9
 
|Multiple Superpartient Ratio
 
| 6
 
|}
 
 
 
|
 
|
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: 0px; text-align:center;"
+
:Such as five to three
| א
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3:5}}</math>
| א
+
|style="text-align:right;"|והיו כמו חמשה עם שלשה
| א
 
|ערך ישר
 
| א
 
 
|-
 
|-
| ד
+
|The fifth is the '''multiple superpartient ratio''':
| ב
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left[\left(n+\frac{r}{m}\right)\sdot a\right]}}</math>
| א
+
|style="text-align:right;"|והחמישי שהוא {{#annot:term|1416,131|xtWA}}הכפל וחלקים ממנו{{#annotend:xtWA}}
| ערך כפל
 
| ב
 
 
|-
 
|-
| ט
+
|
| ו
+
:Which is not found [in numbers smaller] than eight to three.
| ד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3:8}}</math>
| ערך חלק
+
|style="text-align:right;"|לא ימצא עד שמונה עם שלשה
| ג
 
 
|-
 
|-
| כא
+
|There are no ratios other than these.
| י
+
|style="text-align:right;"|ואין ערכים אלא אלו
| ד
 
| {{#annot:term|1415,130|eaey}}כפל וחלק{{#annotend:eaey}}
 
| ד
 
 
|-
 
|-
| כה
+
!<span style=color:green>All kinds of ratios are divided into three categories of progressions:</span>
| טו
+
|
| ט
 
| חלקים
 
| ה
 
 
|-
 
|-
| סד
+
|The science of ratio is according to three ways:
| כד
+
|style="text-align:right;"|וחכמת הערכין על שלש דרכים
| ט
 
| {{#annot:term|1416,131|3YUC}}כפל וחלקים{{#annotend:3YUC}}
 
| ו
 
|}
 
 
|-
 
|-
 +
|<span style=color:green>'''Arithmetic Progression:'''</span>
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2-a_1=a_3-a_2}}</math>
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_n=a_1+\left(n-1\right)\sdot d}}</math>
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם אתה רוצה להתיר הערך הנחלף אל ישר אתה פוחת ראש מספרו מן השני וישאר בידך שלשה שהם שוים או {{#annot:term|1405,994|8IsM}}מוערכים{{#annotend:8IsM}} על שרש אחד שהוא קרוב אל השוה
 
|}
 
 
{| class="wikitable" style="text-align:left: auto; margin-left: 0px;"
 
! <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4,6,9\right)\longrightarrow\left(1,2,4\right)}}</math>
 
! <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1,2,4\right)\longrightarrow\left(1,1,1\right)}}</math>
 
 
|-
 
|-
| <math>\scriptstyle x_1=a_3-\left[a_2+\left(a_2-a_1\right)\right]{\color{blue}{=9-\left[6+\left(6-4\right)\right]=1}}</math>
+
|
| <math>\scriptstyle x_1=a_1{\color{blue}{=1}}</math>
+
:One is as four, six, and eight - where the increment is the same and this is the arithmetic progression.
|-
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4,6,8}}</math>
| <math>\scriptstyle x_2=a_2-a_1{\color{blue}{=6-4=2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|האחת כמו ארבעה וששה ושמונה שה{{#annot:term|1207,2412|ZsOM}}תוספת{{#annotend:ZsOM}} היא שוה והוא דרך החשבון
| <math>\scriptstyle x_2=a_2-a_1{\color{blue}{=2-1=1}}</math>
 
|-
 
| <math>\scriptstyle x_3=a_1{\color{blue}{=4}}</math>
 
| <math>\scriptstyle x_3=a_3-\left[a_2+\left(a_2-a_1\right)\right]{\color{blue}{=4-\left[2+\left(2-1\right)\right]=1}}</math>
 
|}
 
 
 
{|
 
 
|-
 
|-
 +
|<span style=color:green>'''Geometric Progression'''</span>
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2:a_1=a_3:a_2}}</math>
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_n=a_1\sdot q^{n-1}}}</math>
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|כגון ערך החלק אשר היא המעלה השלישית בצורה הזאת ומספרנו ד' ו' ט&#x202B;'<br>
 
אם אתה {{#annot:term|1364,181|BhEN}}פוחת{{#annotend:BhEN}} ד' מן ו' ישארו בידך ב&#x202B;'<br>
 
ואם אתה פוחת מן ב' א&#x202B;'<br>
 
ואחר כך {{#annot:term|1364,181|fNvT}}תפחות מ{{#annotend:fNvT}}ד' שהוא המספר הגדול א' וב' ישאר לך אחד ג' פעמים והוא הערך הישר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והנה כל הערכים כאשר אתה מתיר את קשרם ואת חלופם חוזרים אל ערך הישר
+
:The second is as 4, 6, 9 - where the ratio of 6 to 4 is one and its half, and so is the ratio of 9 to 6.
 +
|style="text-align:right;"|והשנית כמו ד' ו' ט' שערך ו' אל ד' כמהו וחציו וככה ערך ט' אל ו&#x202B;'
 
|-
 
|-
|analogy between the returning of the five ratios to the equivalence ration and the gradual stage of refraining from desire:<br>
+
| colspan="2"|
overcoming one make the next stage easier, until the level of righteousness is reached
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{9:6:4\longrightarrow q=1+\frac{1}{2}\longrightarrow6:4=\left[4\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]:4=\left[6\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]:6=9:6}}</math>
|style="text-align:right;"|ואמרו מכאן החכמים רמז על האדם אם ישמור נפשו במעלות הפרושים ויכבוש את עצמו מתאות העולם פעם אחת יקל עליו באחרת עד שיגיע לגדר היושר היוצא מדמות האחד אשר דמות העליון כנגדו והוא שוכן לבדו והוא הכל ומאתו הכל ראשית הכל ואחרית הכל ויודע הכל בפרט וכל ואליו תשוב רוח הכל על כן סוד התהלות וטעם התפלות יהי שם יי' מבורך לעולם ועד
 
|-
 
|}
 
 
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
:Or, you can say that the ratio of 4 to 6 is two-thirds and so is 6 to 9.
== Chapter Six: Deducing One from Another ==
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6:9\longrightarrow q=\frac{2}{3}\longrightarrow4:6=\left(6\sdot\frac{2}{3}\right):6=\left(9\sdot\frac{2}{3}\right):9=6:9}}</math>
!style="text-align:right;"|<big>השער הששי הוצאת זה מזה</big>
+
|style="text-align:right;"|או תוכל לומ' כי ערך ד' אל ו' שתי שלישיותיו וככה ו' עם ט&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== in Astrology ===
+
*<span style=color:green>'''Proportional Triad:'''</span> always if we multiply the smallest by the greatest, it is the same as the square of the mean.
|
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_1}{a_2}=\frac{a_2}{a_3}\longrightarrow a_1\sdot a_3=a_2^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ולעולם אם ערכנו קטן על גדול יהיה כמרובע התיכון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ידוע ב{{#annot:term|2075|sXkU}}חכמת המזלות{{#annotend:sXkU}} לשבעת המשרתים שהם כוכבי לכת
+
*<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> likewise, if we take four numbers, such that the ratio of the fourth to the third is the same as the ratio of the second to the first:
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_4}{a_3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וככה אם לקחנו ארבעה ומספרים שיהיה ערך הרביעי אל השלישי כערך השני אל הראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומהלך השוה בכל יום בדרך קרובה לשבתי ב' ראשונים ולצדק ה' ראשונים ולמאדים ל"ב ראשונים ולחמה ונוגה כ"ט ראשונים ולכוכב חמה ג' מעלות י"א ראשונים וללבנה י"ג מעלות י"א ראשונים
+
:If we multiply the first by the fourth, the product is the same as the product of the second by the third.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_4}{a_3}\longrightarrow a_1\sdot a_4=a_2\sdot a_3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם ערכנו הראשון על הרביעי יהיה {{#annot:term|1220,241|1RGU}}המחובר{{#annotend:1RGU}} כמחובר העולה מערך השני על השלישי
 
|-
 
|-
 +
|<span style=color:green>'''Harmonic Progression'''</span>
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_2-a_1}{a_3-a_2}=\frac{a_1}{a_3}}}</math>
 
|
 
|
*Calculating the time in which a quicker planet will catch up with a slower planet, according to the specific dates when each of them enters the sign of Aries
 
|style="text-align:right;"|ואם ידעת יום ידוע שנכנס אחד מן המשרתים שמהלכם במתון בראש טלה ולאחר ט"ו יום נכנס אחד מן הקלים שמהלכם במרוצה בראש ו' טלה ותרצה להוציא מתוך חשבון מהלכם בכמה ימים וכמה שעות ישיגנו ויתחבר עמו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הערך המעלות או החלקים כפי מה שיהיו בימים שהלך וחלק על היתרון שיש בין שתי ההליכות ומה שיצא הם ימים ומה שישאר הם חלקים מהיתרון חלק חלקי היתרון על י"ב ומה שיצא חלק חלקי היתרון עליו והם שעות וחלקי שעה
+
:The third is as 3, 4, 6 - where the difference between 3 and 4 is one, whereas between 4 and 6 is two, so the ratio of the differences is double, as the ratio of the smallest to the greatest.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3:4:6\longrightarrow\frac{4-3}{6-4}=\frac{1}{2}=\frac{3}{2\sdot3}=\frac{3}{6}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והשלישית כמו ג'ד'ו' שה{{#annot:term|1207,877|uuzM}}תוספת שיש בין{{#annotend:uuzM}} ג' וד' הוא אחד ובין ד' וו' שנים &#x202B;<ref>21r</ref>שערך התוספת היא כפל כערך הקטן אל הגדול
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובחינתו להעריך מהלך הראשון על הימים שעברו מחוברים עם הימים שירדף אחריו השני והערך חלקי היתרון על חשבון המעלות או החלקים שילך וחלק על היתרון והם מעלות או חלקים וישארו חלקים מחלקי היתרון
+
*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_2}{a_1-\left(a_2-a_1\right)}}}</math>
|-
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן תעשה במהלך השני שתערוך חלקי היתרון על מהלכו וחלקם על היתרון תמצאם שנים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Calculating the time of conjunction of two planets moving towards each other
+
:If we know two of them, we can extract the third: we multiply 3 by 4; the result is twelve. We subtract from the smallest the difference between it and the second, then divide 12 by the remainder; the result is six.
|style="text-align:right;"|ואם ילך האחד והשני יבא כנגדו כגון שיהיה נזור ותרצה להוציא מתי יתחברו
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot4}{3-\left(4-3\right)}=\frac{12}{2}=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם ידענו השנים מהם נוכל להוציא השלישי נערך ג' על ד' עלו שנים עשר ונחסר מן הקטן התוספת שיש בינו ובין השני ועל הנשאר נחלק י"ב יצא ששה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|חבר מהלך שניהם והוא היום וחלק הדרך עליו
+
*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_3+\left(a_3-a_2\right)}}}</math>
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תוכל לחשב לרצים ולשלוחים אשר תדע מהלכם בלא תוספת ובלא מגרעת
+
:Similarly, if we know the second and the third, 4 and 6, and we want to extract the smallest: we multiply 4 by 6; the result is 24. We add to the greatest its excess over the second; the result is eight. We divide 24 by it; the result is three.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot6}{6+\left(6-4\right)}=\frac{24}{8}=3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכן אם ידענו שהשני והשלישי ד'ו' ורצינו להוציא הקטן נערך ד' על ו' עלו כ"ד ונוסיף על הגדול התוספת שיש לו על השני ועלו שמונה ועליו נחלק כ"ד יעלה שלשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Calculating the number of planetary conjunctions
+
*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\frac{a_1\sdot a_3}{a_1+a_3}\sdot2}}</math>
|style="text-align:right;"|וגם ידוע הוא שיש למשרתים {{#annot:term|1166,2128|tRPs}}מחברות{{#annotend:tRPs}} פעמים שיתחברו כלם במזל אחד ופעמים ששה מהם, או ה', או ד', או ג', או ב' מהם במזל אחד ותרצה להוציא כמה הם כל המחברות שלא ידמה זה לזה
+
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\sum_{k=1}^n k=n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]</math>
+
:If we know the smallest and the greatest, 3 and 6, and we want to know the mean: we multiply 3 by 6; the result is 18. We add the smallest to the greatest; it is nine. We divide eighteen by it; the result is two. We always double the result and this is the mean.
|style="text-align:right;"|וככה תוכל לדעתם דע כי כל חשבון ש{{#annot:term|447,2083|EL9d}}יחובר{{#annotend:EL9d}} מאחד עד איזה מספר שתרצה תוכל להוציאו מערכו אל חצי ואל חצי אחד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot6}{3+6}\sdot2=\frac{18}{9}\sdot2=2\sdot2=4}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם ידענו שהקטן והגדול ג'ו' ונרצה לדעת האמצעי נערוך ג' על ו' יעלו י"ח ונחבר הקטן עם הגדול יהיו תשעה ונחלק עליו שמונה עשר יצא שנים ונכפול העולה לעולם וככה האמצעי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*We begin to count how many are the double conjunctions, meaning the conjunctions of only two planets:
+
:Or, we add to the smallest a quarter of the greatest, then divide by it [???].
|style="text-align:right;"|ונחל לספור כמה יהיו המחברות השניות והטעם שיתחברו שני כוכבים לבדם
+
|style="text-align:right;"|או נוסיף על הקטן רביעית הגדול ונחלק עליו והיוצא לאחד מהשלמים הוא האמצעי
 
|-
 
|-
 +
!<span style=color:green>Instructions for creating a table of arithmetic progressions based on the set of the natural numbers</span>
 
|
 
|
::Saturn has six conjunctions with the planets. We multiply six by its half plus one-half; the result is 21 and so is the number of the double conjunctions.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)+\frac{1}{2}\right]=21}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והנה יש לשבתי עם המשרתים מחברות ששה<br>
 
ונערוך ששה על חציו וחצי אחד יעלה כ"א וככה מספר המחברות השניות
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*We wish to extract the triple conjunctions [= conjunctions of three planets]:
+
:If you wish to extract the multiples from the units, write the sequence of the [natural] numbers from 1 to whichever you want.
|style="text-align:right;"|רצינו להוציא השלישיות
+
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא חשבון הכפול מן האחדים תכתוב החשבון מא' ועד כמה שתרצה על סדר החשבון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::We take Jupiter and Saturn and one of the other five with them; their resulting number is five. We multiply it by three, which is half the number plus one-half; the result is 15 and those are the conjunctions of Saturn.
+
:Write beneath them, starting from 2, then 4, always adding 2 by 2 - this line is double the first correspondingly, as the two rows, the first and the second, in the table.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot5\right)+\frac{1}{2}\right]=5\sdot3=15}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואחר כך תכתוב תחתיו ותתחיל בב' ואחריו ד' שתוסיף לעולם ב'ב' וזו השטה תהיה כפל מן הראשונה על הסדר כגון שני שטין שבמכבר הראשונה והשניה
|style="text-align:right;"|ושמנו צדק עם שבתי ועמהם אחד מהאחרים החמשה ויעלה מספרם חמשה<br>
 
ערכנום על שלשה שהוא חצי המספר וחצי אחד יעלה ט"ו וזאת מחברת שבתי
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::The conjunctions of Jupiter should be four. We multiply them by two and one-half; the result is ten.
+
:If you want to extract the multiples from the units, write their same and a part [= superparticular ratio], which is a half, derived from two and three: write the sequence of the even numbers, starting from two, which is the first of the even numbers. Then, multiply the sequence of the units by three, meaning always add three, as the third row of the table, which is the same and a half of the second row.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)+\frac{1}{2}\right]=4\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)=10}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{3n=2n+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot2n}}</math>
|style="text-align:right;"|וראוי להיות מחברות צדק ארבעה<br>
+
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא חשבון הכפל מן האחדים תכתוב החשבון כמוהו וחלק ממנו שהוא חצי היוצא משנים עם שלשה תכתוב הזוגות על הסדר ותתחיל משנים שהם ראש הזוגות ואחר כן תערך האחדים על הסדר על שלשה שתוסיף לעולם שלשה כמו הטור השלישי שבמכבר והוא יהיה כמוהו וחציו אל הטור השני
ערכנוהו על שנים וחצי עלה עשרה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::The conjunctions of Mars are three. We multiply them by two; the result is six.
+
:If you want to extract its double and a part [= double superparticular ratio], which is a half, derived from five to two: write 2 first. Add 2 [by 2] after it, as the second row in the table. Then, multiply the units by 5, as the fifth row of the table, which is double and a half of the second row.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\frac{1}{2}\right]=3\sdot2=6}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{5n=\left(2\sdot2n\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)=\left(2+\frac{1}{2}\right)\sdot2n}}</math>
|style="text-align:right;"|ומחברות מאדים שלשה<br>
+
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא {{#annot:term|1415,130|gdw0}}כפלו וחלק ממנו{{#annotend:gdw0}} שהוא חצי היוצא מחמשה אל שנים תכתוב ב' בתחלה והוסף בב' אחריה כמו הטור השני שבמכבר ואחר כן תערוך האחדים על ה' כמו הטור החמישי שבמכבר והוא יהיה כפלו וחלק ממנו אל הטור השני
ערכנוהו על שנים עלה ששה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::The conjunctions of Mercury are two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
+
:If you want to extract its same and parts [= superpartient ratio], which are two-thirds, derived from five to three: it is as the fifth row of the table to the third row.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{5n=3n+\left(\frac{2}{3}\sdot3n\right)=\left(1+\frac{2}{3}\right)\sdot3n}}</math>
|style="text-align:right;"|ומחברות חמה שנים<br>
+
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא כמוהו וחלקים ממנו שהם שתי שלישיות היוצא מחמשה אל שלשה הוא כמו הטור החמישי שבמכבר אל הטור השלישי
ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::The conjunction Venus is one.
+
:If you want to extract its double and parts [= double superpartient ratio], which are two-thirds, derived from eight to three: it is as the eighth row to the third row of the table.
|style="text-align:right;"|ומחברות נגה אחת
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{8n=\left(2\sdot3n\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot3n\right)=\left(2+\frac{2}{3}\right)\sdot3n}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא {{#annot:term|1416,131|VTES}}כפלו וחלקים ממנו{{#annotend:VTES}} שהוא שתי שלישיות היוצא משמונה אל שלשה כמו הטור השמיני &#x202B;<ref>21v</ref>אל הטור השלישי שבמכבר הוא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::So the total number of the triple conjunctions is thirty-five.
+
*For every number that has a divisor, the divisor counts it by its own multitude, or by the multitude of another divisor.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15+10+6+3+1=35}}</math>
+
|style="text-align:right;"|וכל מספר שיש לו {{#annot:term|1259,604|Go1q}}חלק{{#annotend:Go1q}} החלק מונה אותו כמנינו או כמנין חלק אחר
|style="text-align:right;"|והנה מספר מחברות השלישיות חמשה ושלשים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*We wish to extract the quadruple conjunctions [= conjunctions of four planets]
+
*<span style=color:green>'''Definition of a square number:'''</span> {{#annot:definition|86,1263|7eUa}}the number whose part counts it by its number is called a square number [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2}}</math>], since its one side is equal to its other side, and when you count its side by its multitude the product is the square number.
|style="text-align:right;"|רצינו להוציא הרביעיות
+
|style="text-align:right;"|והמספר אשר חלקו מונה אותו כמספרו נקרא מספר מרובע מפני שצלעו האחד שוה לצלעו השני וכשאתה מונה את צלעו כמנינה תקבץ המספר הרבוע{{#annotend:7eUa}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::We begin with Saturn, Jupiter and Mars and the [one] that those three should conjoin with to start the quadruple conjunctions. We multiply by two and one-half; the result is ten.
+
::Such as the numbers 4, 9, 16 and their like.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)+\frac{1}{2}\right]=4\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)=10}}</math>
+
|style="text-align:right;"|כמספר ד' וט' וי"ו וכדומה להם
|style="text-align:right;"|ונחל משבתי וצדק ומאדים עמו ובעבור שצריך לשלשה שיתחברו עמו תחלת המחברת ארבעה<br>
 
ערכנו על שנים וחצי עלו עשרה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::Then the conjoin of Saturn and Jupiter with the others and they are three at first. We multiply them by two; the result is six.
+
*<span style=color:green>'''Definition of a plane number:'''</span> {{#annot:definition|83,1456|coqV}}that whose part counts it as the multitude of one of its parts is called a plane number and it has two sides [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=n\sdot m}}</math>].
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\frac{1}{2}\right]=3\sdot2=6}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואשר חלקו מונה אותו כמנין אחד מחלקיו נקרא מספר שטוח ויש לו שתי צלעות{{#annotend:coqV}}
|style="text-align:right;"|ואחר כן יהיה מחברת שבתי וצדק עם האחרים ויהיו בתחלה שלשה<br>
 
ערכנום על שנים עלה ששה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::Then occur [the conjunctions of] Saturn with Mars, which are two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
+
::Such as the number 15, whose one side is 3 and the other is 5.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}</math>
+
|style="text-align:right;"|כמספר ט"ו אשר צלעו האחת ג' והשנית ה&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ואחר כן יחל שבתי עם מאדים ויהיו שנים ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::Then one conjunction.
+
::When you count its side by the multitude of the other side, the product is the plane number, which is 15.
|style="text-align:right;"|ואחרי כן מחברת אחת
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכשאתה מונה צלעו כמנין הצלע השנית תקבץ {{#annot:term|83,1456|AcuH}}מספרו השטוח{{#annotend:AcuH}} שהוא ט"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::The total number of conjunctions of Saturn is twenty.
+
*<span style=color:green>'''Definition of a prime number:'''</span> {{#annot:definition|76,1457|cltb}}every number that you count by one alone is called a prime number [lit. lengthy number <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{p=1\sdot p}}</math>], since it has no other side but one, which is not a number.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10+6+3+1=20}}</math>
+
|style="text-align:right;"|וכל מספר שאתה מונה אותו באחד לבדו נקרא מספר ארוך מפני שאין לו צלע שני כי אם האחד שאינו מספר{{#annotend:cltb}}
|style="text-align:right;"|ועלה מספר מחברות שבתי עשרים
+
|-
 +
|All square numbers are formed successively by the sum of one, which is the first square, with the sequence of the odd numbers.
 +
|style="text-align:right;"|וכל {{#annot:term|86,1263|TMvg}}המספרים המרובעים{{#annotend:TMvg}} נמצאים על סדרם מ{{#annot:term|1211,388|gZOi}}קבוץ{{#annotend:gZOi}} האחד אשר הוא המרובע הראשון עם המספרים הנפרדים על סדרם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::Jupiter starts with three. We multiply them by two; the result is six.
+
:Meaning that if you add one, which is the first square, to three, which is the beginning of the odd [numbers], you find the second square, which is 4, whose factor is 2.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\frac{1}{2}\right]=3\sdot2=6}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3=1^2+3=4=2^2}}</math>
|style="text-align:right;"|והנה יחל צדק משלשה<br>
+
|style="text-align:right;"|וענין זה אם אתה {{#annot:term|1210,178|Mgyh}}מקבץ{{#annotend:Mgyh}} האחד שהוא {{#annot:term|86,1263|jKkY}}המרובע{{#annotend:jKkY}} הראשון אל השלש שהוא תחלת הנפרדים אתה מוצא {{#annot:term|86,1531|JaRl}}הרבוע{{#annotend:JaRl}} השני והוא ד' אשר צלעו ב&#x202B;'
ערכנום על שנים עלה ששה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::Then two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
+
:If you add the second odd number, which is 5, to the second square, the total is 9, which is the third square, whose factor is 3.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5=2^2+5=9=3^2}}</math>
|style="text-align:right;"|ואחר כן שנים<br>
+
|style="text-align:right;"|ואם אתה מוסיף על מרובע השני {{#annot:term|1336,65|anpd}}המספר הנפרד{{#annotend:anpd}} השני והוא ה' יהיה הכל ט' והוא המרובע השלישי אשר צלעו ג&#x202B;'
ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::Then one conjunction.
+
:Also if you add the third odd [number], which is 7, to the third square, the result is the fourth square, which is 16.
|style="text-align:right;"|ואחר כן מחברת אחת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5+7=3^2+7=16=4^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכן אם אתה מוסיף על המרובע השלישי הנפרד השלישי והוא ז' יצא המרובע הרביעי והוא י"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::[The total number of] conjunctions of Jupiter is ten.
+
:And so on endlessly, you add to the square its corresponding odd number successively, the result is the square that follows it.  
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6+3+1=10}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1+3+5+7+\ldots+\left(2n+1\right)=n^2+\left(2n+1\right)=\left(n+1\right)^2}}</math>
|style="text-align:right;"|והנה {{#annot:term|1166,2128|b1aQ}}מחברת{{#annotend:b1aQ}} צדק עשר
+
|style="text-align:right;"|וכן על הסדר הזה אתה מוסיף על המרובע המספר הנפרד אשר במעלתו יצא המרובע התלוי אליו עד אין סוף
 +
|-
 +
|You find the five different kinds of ratios depend on the equivalence ratio and return to it, when you dissolve their relation, as the odd numbers create the square numbers.
 +
|style="text-align:right;"|וכן אתה מוצא חמשה ערכי המספר אשר הם נחלפים תלויים בערך הישר וחוזרים אליו כשאתה מתיר את קשרם כאשר {{#annot:term|1336,65|S0a2}}המספרים הנפרדים{{#annotend:S0a2}} קושרים את המרובע במספר
 
|-
 
|-
|
+
|I draw for you a diagram, in which you can see the six different ratios, including the equivalence ratio, arranged with three numbers for each ratio:
::::Mars starts with two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
+
|style="text-align:right;"|והנה אני מצייר לך צורה תראה בה שש הערכים אשר הם הנחלפים עם הישר סדורים בשלשה מספרים בכל ערך וערך
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויחל מאדים משנים<br>
 
ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::Then one conjunction.
+
:If you want to dissolve an inequivalence ratio to the equivalence ratio, you subtract the first number from the second; you are left with three [numbers] that are equal, or proportional by a ratio closer to the equivalence ratio.
|style="text-align:right;"|ואחר כן מחברת אחת
+
|style="text-align:right;"|ואם אתה רוצה להתיר הערך הנחלף אל ישר אתה פוחת ראש מספרו מן השני וישאר בידך שלשה &#x202B;<ref>22r</ref>שהם שוים או {{#annot:term|1405,994|8IsM}}מוערכים{{#annotend:8IsM}} על שרש אחד שהוא קרוב אל השוה
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
:::The total number of conjunctions of Mars is four.
+
{|class="wikitable" style="color: blue; text-align:center; margin-left: auto; margin-right: auto; border: none;"
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3+1=4}}</math>
+
| 1
|style="text-align:right;"|הנה ארבע מחברות למאדים
+
| 1
 +
| 1
 +
|Equivalence Ratio
 +
| 1
 
|-
 
|-
|
+
| 4
:::The Sun has one [conjunction] with the planets beneath it.
+
| 2
|style="text-align:right;"|ומחברת חמה עם השפלים אחת
+
| 1
 +
|Multiple Ratio
 +
| 2
 
|-
 
|-
|
+
| 9
::The total number of conjunctions of quadruple conjunctions is thirty-four.
+
| 6
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20+10+4+1=35}}</math>
+
| 4
|style="text-align:right;"|והנה מספר הרביעיות חמשה ושלשים
+
|Superparticular Ratio
 +
| 3
 
|-
 
|-
|
+
| 21
:*quintuple conjunctions = conjunctions of five planets
+
| 10
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15+5+1=21}}</math>
+
| 4
|style="text-align:right;"|רצינו להוציא החמישיות ומצאנו לשבתי ט"ו ולצדק ה' ולמאדים אחת והנה מספר החמישיות כ"א
+
|Multiple Superparticular Ratio
 +
| 4
 
|-
 
|-
|
+
| 25
:*sextuple conjunctions = conjunctions of six planets<br>
+
| 15
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6+1=7}}</math>
+
| 9
|style="text-align:right;"|והמחברות הששיות יש לשבתי שש ואחת לצדק והנם שבע
+
|Superpartient Ratio
 +
| 5
 
|-
 
|-
|
+
| 64
:*There is one septuple conjunctions.
+
| 24
|style="text-align:right;"|ומחברות השבעה אחת
+
| 9
 +
|Multiple Superpartient Ratio
 +
| 6
 +
|}
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
:So, the total number of planetary conjunctions is one hundred and twenty conjunctions.
+
{|class="wikitable" style="margin-left: auto; margin-right: auto; border: none; text-align:center;"
:<math>\scriptstyle21+35+35+21+7+1=120</math>
+
| א
|style="text-align:right;"|ועלה מספר כלם מאה ועשרים מחברות
+
| א
 +
| א
 +
|ערך ישר
 +
| א
 +
|-
 +
| ד
 +
| ב
 +
| א
 +
| ערך כפל
 +
| ב
 +
|-
 +
| ט
 +
| ו
 +
| ד
 +
| ערך חלק
 +
| ג
 +
|-
 +
| כא
 +
| י
 +
| ד
 +
| {{#annot:term|1415,130|eaey}}כפל וחלק{{#annotend:eaey}}
 +
| ד
 +
|-
 +
| כה
 +
| טו
 +
| ט
 +
| חלקים
 +
| ה
 
|-
 
|-
|
+
| סד
|style="text-align:right;"|ובעינינים רבים יצטרכו {{#annot:term|1439,2076|DxwJ}}חכמי המזלות{{#annotend:DxwJ}} להוציא הנסתר מהידוע
+
| כד
 +
| ט
 +
| {{#annot:term|1416,131|3YUC}}כפל וחלקים{{#annotend:3YUC}}  
 +
| ו
 +
|}
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
*Calculating arcs, chords, and sagittae
+
{| class="wikitable" style="text-align:left: auto; margin-left: auto; margin-right: auto; border: none;"
|style="text-align:right;"|כמו בחשבון הקשתות והיתרים והחצים להוציא זה מזה ועם גזור האל אפרשנו במקומו בזה הספר
+
! <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4,6,9\right)\longrightarrow\left(1,2,4\right)}}</math>
 +
! <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1,2,4\right)\longrightarrow\left(1,1,1\right)}}</math>
 
|-
 
|-
|
+
| <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_1=a_3-\left[a_2+\left(a_2-a_1\right)\right]}}{\color{blue}{=9-\left[6+\left(6-4\right)\right]=1}}</math>
*Calculating the tangent, cotangent, and height
+
| <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ x_1=a_1}}{\color{blue}{=1}}</math>
|style="text-align:right;"|וכאשר בחשבון צללי השמש להוציא הישר מן ההפוך וההפוך מן הישר ומן כל אחד ואחד הגובה ומן הגובה כל אחד ואחד מהם, אך אין זה מקומו להאריך בו
 
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>reference to Abraham Ibn Ezra's ''Sefer Keli ha-Neḥošet'' and ''Sefer ha-Luḥot le-Šivʿah ha-Mešaretim''</span>
+
| <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_2=a_2-a_1}}{\color{blue}{=6-4=2}}</math>
|style="text-align:right;"|והנה מפורש בספר כלי הנחשת ובספר הלוחות לשבעה המשרתים
+
| <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_2=a_2-a_1}}{\color{blue}{=2-1=1}}</math>
 
|-
 
|-
 +
| <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_3=a_1}}{\color{blue}{=4}}</math>
 +
| <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_3=a_3-\left[a_2+\left(a_2-a_1\right)\right]}}{\color{blue}{=4-\left[2+\left(2-1\right)\right]=1}}</math>
 
|}
 
|}
  
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::As the superparticular ratio, which is the third level in this diagram, and its numbers are 4, 6, 9:
=== in Mathematics ===
+
|style="text-align:right;"|כגון ערך החלק אשר היא המעלה השלישית בצורה הזאת ומספרנו ד' ו' ט&#x202B;'
 +
|-
 
|
 
|
|-
+
::If you subtract 4 from 6, you are left with 2.
|the mathematicians deduce the unknown from the known using the arithmetic operations - addition, subtraction, multiplication, division, ratio, and roots
+
|style="text-align:right;"|אם אתה {{#annot:term|1364,181|BhEN}}פוחת{{#annotend:BhEN}} ד' מן ו' ישארו בידך ב&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ולענין חכמי המדות אתה מוציא הנסתר מן הגלוי כאשר ראית בשערים שעברו במחברת ובמגרעת ובמערכת ובמחלוקת ובערך זה אל זה וגם בענין השרשים נמצאנו ועם גוזר האל במקומו אפרשנו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם בחשבוני מקח וממכר ובעסקי בני אדם אתה מוצא להוציא הנסתר מהידוע
+
::If you subtract 1 from 2, then subtract 1 and 2 from 4, which is the greatest number, you are left with one three times and this is the equivalence ratio.
 +
|style="text-align:right;"|ואם אתה פוחת מן ב' א' ואחר כך {{#annot:term|1364,181|fNvT}}תפחות מ{{#annotend:fNvT}}ד' שהוא המספר הגדול א' וב' ישאר לך אחד ג' פעמים והוא הערך הישר
 
|-
 
|-
|all human affairs associated with commerce, employment of workers, and exchange are based on the "Rule of Four"
+
|All ratios return to the equivalence ratio, when you dissolve their relation and inequivalence.
|style="text-align:right;"|כי כל עסקי בני אדם בחשבוני מקחם וממכרם ושכירות כל מעשיהם ושעור חלופיהם הם עומדים בין ארבעה מספרים בשני סדרי הערך
+
|style="text-align:right;"|והנה כל הערכים כאשר אתה מתיר את קשרם ואת חלופם חוזרים אל ערך הישר
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>The Rule of Four is built on four numbers that are in the two orders of the equivalence ratio</span>
+
|The sages deduce from this an allusion about the human: if he keeps himself once in the virtues of the ascetics and restrains himself from the passions of the world, the next time will be easier for him until reaching the definition of righteousness that is derived from the image of the one  that corresponds the form of the Most High; Who dwells alone; Who is everything and everything is from Him, the beginning of all and the end of all; Who knows everything in particular and in general; to Whom the spirit of everything returns; the Secret of praises and the Reason of prayers; may God's name be blessed forever and ever.
|
+
|style="text-align:right;"|ואמרו מכאן החכמים רמז על האדם אם ישמור נפשו במעלות הפרושים ויכבוש את עצמו מתאות העולם פעם אחת יקל עליו באחרת עד שיגיע לגדר היושר היוצא מדמות האחד אשר דמות העליון כנגדו והוא שוכן לבדו והוא הכל ומאתו הכל ראשית הכל ואחרית הכל ויודע הכל בפרט וכל ואליו תשוב רוח הכל על כן סוד התהלות וטעם התפלות יהי שם יי' מבורך לעולם ועד
 
|-
 
|-
|For every four numbers that are in the two orders of the equivalence ratio:
+
|}
|style="text-align:right;"|כי כל ארבעה מספרים בשני סדרי ערך שוה
+
 
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:The part that the first is of the second is as the portion that the third is of the fourth.
+
 
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a_1:a_2=a_3:a_4}}</math>
+
== Chapter Six: Deducing One from Another ==
|style="text-align:right;"|והוא שיהיה חלק האחד מן השני כחלק השלישי מן הרביעי
+
!style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער הששי</big> הוצאת זה מזה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:If you multiply the first by the fourth the product will be the same as the product of the second [multiplied] by the third.
+
=== <span style=color:Green>In Astrology</span> ===
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3}}</math>
+
|
|style="text-align:right;"|אם אתה עורך הראשון ברביעי יהיה מספרו כמספר השני בשלישי
+
|-
 +
|It is known in the science of the zodiacal constellation of the seven planets.
 +
|style="text-align:right;"|ידוע ב{{#annot:term|2075|sXkU}}חכמת המזלות{{#annotend:sXkU}} לשבעת המשרתים שהם כוכבי לכת
 +
|-
 +
|The mean motion of Saturn each day is approximately 2 minutes, of Jupiter 5 minutes, of Mars 32 minutes, of the Sun and Venus 29 minutes, of Mercury 3 degrees and 11 minutes, and of the Moon 13 degrees and 11 minutes.
 +
|style="text-align:right;"|ומהלך השוה בכל יום בדרך קרובה לשבתי ב' ראשונים ולצדק ה' ראשונים ולמאדים ל"ב ראשונים ולחמה ונוגה כ"ט ראשונים ולכוכב חמה ג' מעלות י"א ראשונים וללבנה י"ג מעלות י"א ראשונים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*For example, the two numbers 4 and 15 with the two numbers 12 and 45.
+
*If you know a certain day in which one of the slower planets enters the sign of Aries, then after 15 days one of the quicker planet enters the sign of Aries, and you wish to calculate in how many days and hours it will catch up and conjunct with it, according to calculation of their motion:  
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:15=12:45}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם ידעת יום ידוע שנכנס אחד מן המשרתים שמהלכם במתון בראש טלה ולאחר ט"ו יום נכנס אחד מן הקלים שמהלכם במרוצה בראש ו' טלה ותרצה להוציא מתוך חשבון מהלכם בכמה ימים וכמה שעות ישיגנו ויתחבר עמו
|style="text-align:right;"|והמשל כגון שני מספר ד' ט"ו עם שני מספרי י"ב מ"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::The first, which is 4, is a part of the number 15, which is the second, as 12, which is the third number, is [a part] of the number 45, which is the fourth, meaning one-fifth of it plus one-third of one-fifth.
+
:Multiply the degrees or the fractions as they are by the days it moves and divide by the difference between the two motions; the result are the days and what remains are the fractions of the difference. Divide the parts of the difference by 12, then divide the fractions of the difference by the result and these are the hours and parts of an hour.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:15=\frac{1}{5}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)=12:45}}</math>
+
|style="text-align:right;"|הערך המעלות או החלקים כפי מה &#x202B;<ref>22v</ref>שיהיו בימים שהלך וחלק על היתרון שיש בין שתי ההליכות ומה שיצא הם ימים ומה שישאר הם חלקים מהיתרון<br>
|style="text-align:right;"|והראשון שהוא ד' הוא חלק מן מספר ט"ו אשר הוא השני כמו י"ב שהוא המספר השלישי מן מספר מ"ה והוא הרביעי והוא חמישיתו ושליש חמישיתו
+
חלק חלקי היתרון על י"ב ומה שיצא חלק חלקי היתרון עליו והם שעות וחלקי שעה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::If you multiply 4, which is the first, by the number 45, which is the fourth, the product will be equal to [the product of the] number 15, which is the second, [multiplied] by number 12, which is the third.
+
:The check is to multiply the motion of the first by the days that have passed plus the days when the other is chasing it.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot45=15\sdot12}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ובחינתו להעריך מהלך הראשון על הימים שעברו מחוברים עם הימים שירדף אחריו השני
|style="text-align:right;"|ואם אתה עורך ד' והוא הראשון במספר מ"ה והוא הרביעי יהיה מספרו כמספר ט"ו השני במספר י"ב השלישי
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Also, if you take the ratio of 4 to 12, which is the third, it will be equal to the ratio of 15 to 45, which is the fourth.
+
:Multiply the fractions of the difference by the number of degrees or fractions of its motion, then divide by the difference; these are the degrees, or the fractions, and fractions of fractions of the difference remain.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:12=15:45}}</math>
+
|style="text-align:right;"|והערך חלקי היתרון על חשבון המעלות או החלקים שילך וחלק על היתרון והם מעלות או חלקים וישארו חלקים מחלקי היתרון
|style="text-align:right;"|ועוד אם תקח ערך ד' אל י"ב השלישי יהיה כערך ט"ו אל מ"ה הרביעי
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::You find number 4, which is the first, proportional to the two numbers - the second and the third - and not proportional to the fourth.  
+
:Do the same with the motion of the other: multiply the fractions of the difference by its motion, then divide by the difference.
|style="text-align:right;"|ואתה מוצא מספר ד' והוא הראשון נערך אל שני המספרים אל השני ואל השלישי ואינו נערך אל הרביעי
+
|style="text-align:right;"|וכן תעשה במהלך השני שתערוך חלקי היתרון על מהלכו וחלקם על היתרון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Likewise, the second is proportional to the first and the fourth, but not proportional to the third.
+
:You should find them equal.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{a_1:a_2=a_3:a_4\longrightarrow a_1:a_4\neq a_2:a_3}}</math>
+
|style="text-align:right;"|תמצאם שוים
|style="text-align:right;"|וכן השני נערך אל הראשון ואל הרביעי ואינו נערך אל השלישי
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The numbers which are proportional to each other are called “companions”.
+
*If one moves and the other moves towards it, as when it is retrograde, and you wish to calculate when they will conjunct:
|style="text-align:right;"|והמספרים הנערכים זה אל זה נקראים חברים
+
|style="text-align:right;"|ואם ילך האחד והשני יבא כנגדו כגון שיהיה נזור ותרצה להוציא מתי יתחברו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Those which are not proportional are called “strangers”.
+
:Sum the motion of the two and it is the day; divide the distance by it.
|style="text-align:right;"|ושאינם נערכים נקראים נכריים
+
|style="text-align:right;"|חבר מהלך שניהם והוא היום וחלק הדרך עליו
 
|-
 
|-
|Hence, you learn that every four numbers that are equal in ratio, if you multiply one of the ratio’s orders by its stranger from the second order, it will be equal to the product of its companion in the ratio [multiplied] by its own stranger from the other ratio.
+
|
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3}}</math>
+
:You can calculate this way for runners and messengers whose motion you know exactly.
|style="text-align:right;"|ומכאן אתה למד שכל ד' מספרים שהם שוים בערך אם אתה עורך האחד מסדרי הערך עם הנכרי לו מסדר השני יהיה שוה לחשבון חברו בהקשה באשר הוא נכרי לו מן הערך השני
+
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תוכל לחשב לרצים ולשלוחים אשר תדע מהלכם בלא תוספת ובלא מגרעת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== Word Problems ====
+
*It is also known that the planets have conjunctions: sometimes all conjunct in one zodiacal constellation, sometimes six of them, or 5, or 4, or 2 in one zodiacal constellation; and you wish to calculate how much are all the conjunctions that differ from one another:
|
+
|style="text-align:right;"|וגם ידוע הוא שיש למשרתים {{#annot:conjunction|1166,2075|tRPs}}מחברות{{#annotend:tRPs}} פעמים שיתחברו כלם במזל אחד ופעמים ששה מהם או ה' או ד' או ג' או ב' מהם במזל אחד ותרצה להוציא כמה הם כל המחברות שלא ידמה זה לזה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== Trade =====
+
:This is how you can find them: know that you can find any sum from one to whichever number you wish by multiplying it by [its] half plus one half.
|
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^n k=n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וככה תוכל לדעתם דע כי כל חשבון ש{{#annot:term|178,2083|EL9d}}יחובר{{#annotend:EL9d}} מאחד עד איזה מספר שתרצה תוכל להוציאו מערכו אל חצי ואל חצי אחד
 
|-
 
|-
!Trade is based on the "Rule of Four"
 
 
|
 
|
|-
+
:*We begin to count how many are the double conjunctions, meaning the conjunctions of only two planets:
|all human affairs are based on the two orders of the equivalence ratio:
+
|style="text-align:right;"|ונחל לספור כמה יהיו המחברות השניות והטעם שיתחברו שני כוכבים לבדם
|style="width:45%; text-align:right;"|וכל עסקי בני אדם עומדים בשני סדרי הערך הזה
 
|-
 
|the first order
 
#[the amount of goods offered in] business and trade = a<sub>1</sub>
 
#the corresponding price = a<sub>2</sub>
 
|style="text-align:right;"|כי העסק והמסחר הוא האחד ושני לו השער המסור לו
 
|-
 
|the second order:
 
#the taken or sold [amount of goods] = a<sub>3</sub>
 
#the money [paid for the amount of goods which was actually sold] = a<sub>4</sub>
 
|style="text-align:right;"|והסדר השני הוא הנלקח או הנמכר ושני לו הדמים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The [amount of goods offered in] business is proportional to the price as the sold [amount of goods] is proportional to the money [paid]
+
::Saturn has six conjunctions with the planets. We multiply six by its half plus one-half; the result is 21 and so is the number of the double conjunctions.
|style="text-align:right;"|והעסק נערך אל השער כאשר הנמכר נערך אל הדמים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)+\frac{1}{2}\right]=21}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנה יש לשבתי עם המשרתים מחברות ששה<br>
 +
ונערוך ששה על חציו וחצי אחד יעלה כ"א וככה מספר המחברות השניות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The ratio of the [amount of goods offered in] business to the sold merchandise is equal to the ratio of the price to the money [paid]
+
:*We wish to extract the triple conjunctions [= conjunctions of three planets]:
:<math>\scriptstyle\frac{\left[amount\ of\ goods\ offered\ in\right]\ business}{price}=\frac{sold\ \left[amount\ of\ goods\right]}{money\ \left[paid\right]}</math>
+
|style="text-align:right;"|רצינו להוציא השלישיות
:<math>\scriptstyle\frac{a_1}{a_2}=\frac{a_3}{a_4}</math>
 
|style="text-align:right;"|ועוד ערך העסק אל המכר כערך השער אל הדמים ואלו הם החברים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*the [amount of goods offered in] business stranger to the money [paid]
+
:::We take Jupiter and Saturn and one of the other five with them; their resulting number is five. We multiply it by three, which is half the number plus one-half; the result is 15 and those are the conjunctions of Saturn.
*the sold merchandise stranger to the price
+
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot5\right)+\frac{1}{2}\right]=5\sdot3=15}}</math>
|style="text-align:right;"|ותמצא לעולם העסק נכרי לדמים והמכר נכרי לשער
+
|style="text-align:right;"|ושמנו צדק עם שבתי ועמהם אחד מהאחרים החמשה ויעלה מספרם חמשה<br>
|-
+
ערכנום על שלשה שהוא חצי המספר וחצי אחד יעלה ט"ו וזאת מחברת שבתי
|in all human affairs three of these values are known and the fourth is unknown but can be deduced from the three that are known:
 
|style="text-align:right;"|ובכל עסקי בני אדם שלשה מאלה הארבעה ידועים והרביעי נסתר ונוציאנו מכח השלשה הידועים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:multiplying one of the three by its stranger and dividing the result by the companion
+
:::The conjunctions of Jupiter should be four. We multiply them by two and one-half; the result is ten.
:<math>\scriptstyle a_1=\frac{a_3\sdot a_2}{a_4}\quad a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}\quad a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}\quad a_4=\frac{a_3\sdot a_2}{a_1}</math>
+
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)+\frac{1}{2}\right]=4\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)=10}}</math>
|style="text-align:right;"|שאם אתה עורך אחד מהשלשה הידועים בנכרי לו מהם ותדע המספר הנכלל בחשבון ותחלק אותו על השלישי הידוע אתה מוצא הרביעי הנסתר
+
|style="text-align:right;"|וראוי להיות מחברות צדק ארבעה<br>
 +
ערכנוהו על שנים וחצי עלה עשרה
 
|-
 
|-
!Examples
 
 
|
 
|
 +
:::The conjunctions of Mars are three. We multiply them by two; the result is six.
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\frac{1}{2}\right]=3\sdot2=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומחברות מאדים שלשה<br>
 +
ערכנוהו על שנים עלה ששה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:wheat|630|rw8j}}As the one who says: 10 kors of wheat for 6 dinar. How many kors could I take for 4 dinar?
+
:::The conjunctions of Mercury are two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
:<math>\scriptstyle 10\div6=x\div4</math>
+
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}</math>
|style="text-align:right;"|כגון האומר עשרה כורי החטה בו' דינ' כמה כורים אוכל לקחת בארבעה דינ&#x202B;'{{#annotend:rw8j}}
+
|style="text-align:right;"|ומחברות חמה שנים<br>
 +
ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*the [amount of goods offered in the] business = 10 kors
+
:::The conjunction Venus is one.
|style="text-align:right;"|והמסחר הוא הי' כורים והוא הנקרא עסק
+
|style="text-align:right;"|ומחברות נגה אחת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*the corresponding price = 6 dinar
+
::So the total number of the triple conjunctions is thirty-five.
|style="text-align:right;"|והשער המסור לו הוא ו' דינ&#x202B;'
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15+10+6+3+1=35}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנה מספר מחברות&#x202B;<ref>23r ומחברות מאדים ... והנה מספר מחברות: again</ref> השלישיות חמשה ושלשים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואלה שניהם עומדים בערך אחד
+
:*We wish to extract the quadruple conjunctions [= conjunctions of four planets]
 +
|style="text-align:right;"|רצינו להוציא הרביעיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*the money [paid] = 4 dinar
+
::::We begin with Saturn, Jupiter and Mars and the [one] that those three should conjoin with to start the quadruple conjunctions. We multiply by two and one-half; the result is ten.
|style="text-align:right;"|והערך השני הוא הד' דינ' והוא הדמים
+
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)+\frac{1}{2}\right]=4\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)=10}}</math>
|-
+
|style="text-align:right;"|ונחל משבתי וצדק ומאדים עמו ובעבור שצריך לשלשה שיתחברו עמו תחלת המחברת ארבעה<br>
 +
ערכנו על שנים וחצי עלו עשרה
 +
|-
 
|
 
|
::*the sold merchandise = unknown
+
::::Then the conjoin of Saturn and Jupiter with the others and they are three at first. We multiply them by two; the result is six.
|style="text-align:right;"|ואתה רוצה להוציא המכר הנסתר
+
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\frac{1}{2}\right]=3\sdot2=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כן יהיה מחברת שבתי וצדק עם האחרים ויהיו בתחלה שלשה<br>
 +
ערכנום על שנים עלה ששה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{6}=\frac{40}{6}=6+\frac{2}{3}}}</math>
+
::::Then occur [the conjunctions of] Saturn with Mars, which are two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
|style="text-align:right;"|ובזה הענין שני הנכרים אשר בשלשה הידועים הם הדמים והעסק והם י' וד' ולפיכך תערוך י' בד' ויהיו מ' חלקם על השער הידוע שהוא ו' ויהיה ששה ושני שלישי אחד והוא מספר המכר שהיה נסתר
+
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כן יחל שבתי עם מאדים ויהיו שנים ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=\frac{2}{3}}}</math>
+
::::Then one conjunction.
|style="text-align:right;"|או דע מה ערך ד' שהם הדמים מן ו' שהם השער והם החברים ויהיה ב' שלישיותיו
+
|style="text-align:right;"|ואחרי כן מחברת אחת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{2}{3}\sdot10=6+\frac{2}{3}}}</math>
+
:::The total number of conjunctions of Saturn is twenty.
|style="text-align:right;"|קח שני שלישיותיו העשרה שהוא העסק וככה הוא המכר שהיה נסתר
+
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10+6+3+1=20}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ועלה מספר מחברות שבתי עשרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10}{6}\sdot4=6+\frac{2}{3}}}</math>
+
::::Jupiter starts with three. We multiply them by two; the result is six.
|style="text-align:right;"|או חלק העשרה על הו' והיוצא תערוך על ד' והעולה הוא המכר אשר היה נסתר
+
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\frac{1}{2}\right]=3\sdot2=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנה יחל צדק משלשה<br>
 +
ערכנום על שנים עלה ששה
 
|-
 
|-
|in the above example a<sub>3</sub> = the sold merchandise = unknown
+
|
|style="text-align:right;"|ובכאן היה המספר השלישי נסתר והוא המכר
+
::::Then two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
 +
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כן שנים<br>
 +
ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה
 
|-
 
|-
|in the following example a<sub>4</sub> = the money [paid] = unknown:
+
|
|style="text-align:right;"|ואם היה המספר הרביעי נסתר
+
::::Then one conjunction.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כן מחברת אחת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:kor|629|B4Ol}}As the one who says: 10 kors for 6 dinar. What is the price of 4 kors?
+
:::[The total number of] conjunctions of Jupiter is ten.
:<math>\scriptstyle10\div6=4\div x</math>
+
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6+3+1=10}}</math>
|style="text-align:right;"|כגון האומר י' כורים בו' דינ' כמה הוא דמי ד' כורים{{#annotend:B4Ol}}
+
|style="text-align:right;"|והנה {{#annot:conjunction|1166,2075|b1aQ}}מחברת{{#annotend:b1aQ}} צדק עשר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*the money [paid] = unknown
+
::::Mars starts with two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
|style="text-align:right;"|ובכאן הם הדמים נסתרים
+
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחל מאדים משנים<br>
 +
ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6\sdot4}{10}=\frac{24}{10}=2+\frac{2}{5}}}</math>
+
::::Then one conjunction.
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך השער שהוא ו' במכר שהוא ד' יעלה כ"ד חלקם על המסחר והוא הנקרא עסק והם הי' כורים יצא ב' דינ' וב' חומשי דינ' והוא הדמים שהיו נסתרים
+
|style="text-align:right;"|ואחר כן מחברת אחת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{4}{10}\sdot6=\frac{2}{5}\sdot6=2+\frac{2}{5}}}</math>
+
:::The total number of conjunctions of Mars is four.
|style="text-align:right;"|גם תדענו שתדרוש מה ערך הד' שהם המכר מן הי' שהם העסק והם החברים והוא שני חמישיותיו קח שני חמישיות ו' והוא הדמים הנסתרים
+
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3+1=4}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה ארבע מחברות למאדים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6}{10}\sdot4=\frac{3}{5}\sdot4=2+\frac{2}{5}}}</math>
+
:::The Sun has one [conjunction] with the planets beneath it.
|style="text-align:right;"|או חלק הו' דינ' על הי' והיוצא שהם שלשה חומשין ערכם על הד' והעולה הם הדמים הנסתרים
+
|style="text-align:right;"|ומחברת חמה עם השפלים אחת
|-
 
|if a<sub>2</sub> = the price = unknown:
 
|style="text-align:right;"|ואם היה השער נסתר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:kor|629|b0jS}}As the one who says: I bought 3 kors for 4 dinar. For how much would I buy 10 kors?
+
::The total number of conjunctions of quadruple conjunctions is thirty-four.
:<math>\scriptstyle10\div x=3\div4</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20+10+4+1=35}}</math>
|style="text-align:right;"|כגון האומר קניתי ג' כורים בד' דינ' בכמה הייתי קונה עשרה כורים{{#annotend:b0jS}}
+
|style="text-align:right;"|והנה מספר הרביעיות חמשה ושלשים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*the sold merchandise = 3 kors
+
:*We wish to extract the quintuple conjunctions [= conjunctions of five planets]: we find that Saturn has 15, Jupiter 5, Mars one; the number of quintuple conjunctions is 21.
::*the money [paid] = 4 dinar
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15+5+1=21}}</math>
|style="text-align:right;"|ובכאן המכר ודמיו ידועים והם ג' כורים וד' דינ&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|רצינו להוציא החמישיות ומצאנו לשבתי ט"ו ולצדק ה' ולמאדים אחת והנה מספר החמישיות כ"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*the [amount of goods offered in the] business = 10 kors
+
:*The sextuple conjunctions [= conjunctions of six planets]: Saturn has six and Jupiter one - they are seven.
::*the corresponding price = unknown
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6+1=7}}</math>
|style="text-align:right;"|וכן המסחר שנקרא העסק ידוע והם הי' כורים ונסתר ממך שער הי' כורים
+
|style="text-align:right;"|והמחברות הששיות יש לשבתי שש ואחת לצדק והנם שבע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}</math>
+
:*There is one septuple conjunction.
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך המסחר שהם י' כורים בד' שהם דמי המכר ועלה מ' חלקם על ג' והם המכר ושא השער הנסתר והוא י"ג דינ' ושליש
+
|style="text-align:right;"|ומחברות השבעה אחת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10}{3}\sdot4=\left(3+\frac{1}{3}\right)\sdot4=13+\frac{1}{3}}}</math>
+
:So, the total number of planetary conjunctions is one hundred and twenty conjunctions.
|style="text-align:right;"|גם תדענו ראה מה ערך הי' מן הג' והוא כפלו ג' פעם ושליש ערכם על הד' כלו' כפול ד' ג' פעמים ושליש יעלה י"ג ושליש
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{21+35+35+21+7+1=120}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ועלה מספר כלם מאה ועשרים מחברות
 
|-
 
|-
|
+
|In many issues the astrologers need to extract the unknown from the known:
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{4}{3}\sdot10=\left(1+\frac{1}{3}\right)\sdot10=13+\frac{1}{3}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ובעינינים רבים יצטרכו {{#annot:term|1439,2076|DxwJ}}חכמי המזלות{{#annotend:DxwJ}} להוציא הנסתר מהידוע
|style="text-align:right;"|או חלק הד' על הג' יצא אחד ושליש ערכם על הי' יעלה י"ג ושליש
 
|-
 
|if a<sub>1</sub> = the [amount of goods offered in the] business = unknown:
 
|style="text-align:right;"|ואם היה המסחר שהוא הנקרא עסק נסתר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:kor|630|B8Hh}}As the one who says: I bought 6 kors for 4 dinar. How many kors would I buy for 7 dinar?
+
*As in the calculation of arcs, chords, and sagittae - to extract one from the other. By the decree of God I will explain it in this book in its place.
:<math>\scriptstyle x\div7=6\div4</math>
+
|style="text-align:right;"|כמו בחשבון הקשתות והיתרים והחצים להוציא זה מזה ועם גזור האל אפרשנו במקומו בזה הספר
|style="text-align:right;"|כגון האומר קניתי ו' כורים בד' דינ' כמה כורים אקנה בז' דינ&#x202B;'{{#annotend:B8Hh}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*the sold merchandise = 6 kors
+
*Also in the calculation of the shadows of the sun - to extract the tangent from the cotangent; the cotangent from the tangent; the height from each; each from the height - but this is not the place to elaborate on this.
::*the money [paid] = 4 dinar
+
|style="text-align:right;"|וכאשר בחשבון צללי השמש להוציא הישר מן ההפוך וההפוך מן הישר ומן כל אחד ואחד הגובה ומן הגובה כל אחד ואחד מהם אך אין זה מקומו להאריך בו
|style="text-align:right;"|נמצא שאתה יודע המכר ודמיו והם ו' כורים וד' דינ' והם כערך אחד
 
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Reference to Abraham Ibn Ezra's works:'''</span> This is explained in ''Sefer Keli ha-Neḥošet'' [Book on the Astrolabe] and ''Sefer ha-Luḥot le-Šivʿah ha-Mešaretim'' [Tables of the Seven Planets].
::*the corresponding price = 7 dinar
+
|style="text-align:right;"|והנה מפורש ב{{#annot:Sefer Keli ha-Neḥošet|2650|h42r}}ספר כלי הנחשת{{#annotend:h42r}} וב{{#annot:Sefer ha-Luḥot le-Šivʿah ha-Mešaretim|2650|hvTh}}ספר הלוחות לשבעה המשרתים{{#annotend:hvTh}}
::*the [amount of goods offered in the] business = unknown
 
|style="text-align:right;"|וגם אתה יודע מן הערך הראשון השער שהוא ז' דינ' ונסתר ממך העסק והוא המסחר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7\sdot6}{4}=\frac{42}{4}=10+\frac{1}{2}}}</math>
+
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך השער שהם ז' בו' שהוא המכר והם הנכריים ועלו מ"ב חלקם על ד' שהם הדמים יצא המסחר שהוא העסק והוא י' כורים וחצי
+
=== <span style=color:Green>In Mathematics</span> ===
|-
 
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7}{4}\sdot6=\left(1+\frac{3}{4}\right)\sdot6=10+\frac{1}{2}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מה ערך ז' אל ד' והוא כמוהו וג' רביעיותיו ערכם אל הו' והוא י' וחצי
 
 
|-
 
|-
|
+
|In the mathematicians' way you extract the unknown from the known as you have seen in the preceding chapters on addition, subtraction, multiplication, division, ratio of one to another, and we find it also in the issue of roots. By the decree of God I will explain it in its place.
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6}{4}\sdot7=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot7=10+\frac{1}{2}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ולענין חכמי המדות אתה מוציא הנסתר מן הגלוי כאשר ראית בשערים שעברו במחברת ובמגרעת &#x202B;<ref>23v</ref>ובמערכת ובמחלוקת ובערך זה אל זה וגם בענין השרשים נמצאנו ועם גוזר האל במקומו אפרשנו
|style="text-align:right;"|או חלק הו' על הד' יצא אחד וחצי ערכם אל על הז' יעלה י' וחצי
 
 
|-
 
|-
|
+
|In bargaining and in human affairs you find also the extraction of the unknown from the known.
|style="text-align:right;"|ועתה בארתי לך הוצאת המספר הנסתר מתוך הידועים
+
|style="text-align:right;"|וגם בחשבוני מקח וממכר ובעסקי בני אדם אתה מוצא להוציא הנסתר מהידוע
 
|-
 
|-
|if both the [amount of goods offered in the] business and the corresponding price are unknown
+
|For, all human affairs associated with the calculations of commerce, employment of workers, and exchange are based on four numbers in two orders of ratio [= "Rule of Three"]
|style="text-align:right;"|ואם רצית להוציא הכורים והדמים
+
|style="text-align:right;"|כי כל עסקי בני אדם בחשבוני מקחם וממכרם ושכירות כל מעשיהם ושעור חלופיהם הם עומדים בין ארבעה מספרים בשני סדרי הערך
 
|-
 
|-
 +
|<span style=color:green>'''The Rule of Three is built on four numbers that are in the two orders of the equivalence ratio'''</span>
 
|
 
|
*3 kors for 5 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, the sum of the kors and their price is 60. How many were the kors and how much was the price?
 
:<math>\scriptstyle x+\frac{5}{3}x=60</math>
 
|style="text-align:right;"|כגון שישאל השואל ג' כורים בה' דינ' וקנה כורים נעלמים וכאשר תחבר הדמים עם הכורים יעלו ששים<br>
 
כמה היו הכורים והדמים
 
 
|-
 
|-
|
+
|For every four numbers that are in the two orders of the equivalence ratio:
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{3}{3+5}\sdot60=\frac{3}{8}\sdot60=22+\frac{1}{2}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|כי כל ארבעה מספרים בשני סדרי ערך שוה
|style="text-align:right;"|חבר הג' והה' יעלה ח' ודע מה ערך הג' מן הח' והוא ג' שמיניות קח ג' שמיניות הששים והוא כ"ב וחצי והם הכורים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=\frac{5}{8}\sdot60=37+\frac{1}{2}}}</math>
+
:The part that the first is of the second is as the portion that the third is of the fourth.
|style="text-align:right;"|ולהוציא הדמים דע מה ערך הה' מן הח' והוא ה' שמיניות קח ה' שמיניות הששים והם ל"ז וחצי והם הדמים
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוא שיהיה חלק האחד מן השני כחלק השלישי מן הרביעי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{60}{8}\sdot3=\left(7+\frac{1}{2}\right)\sdot3}}</math>
+
:If you multiply the first by the fourth the product will be the same as the product of the second [multiplied] by the third.
|style="text-align:right;"|או חלק הששים על שמונה יהיה היוצא ז' וחצי אם תערכם על הג' יעלה חשבון הכורים
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם אתה עורך הראשון ברביעי יהיה מספרו כמספר השני בשלישי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=\frac{60}{8}\sdot5=\left(7+\frac{1}{2}\right)\sdot5}}</math>
+
:*For example, the two numbers 4 and 15 with the two numbers 12 and 45.
|style="text-align:right;"|ואם תערכם על ה' יעלה חשבון הדמים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:15=12:45}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והמשל כגון שני מספר ד' ט"ו עם שני מספרי י"ב מ"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*3 kors for 7 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, so that when you subtract their price from them 20 remain. How many were the kors and how much was the price?
+
::The first, which is 4, is a part of the number 15, which is the second, as 12, which is the third number, is [a part] of the number 45, which is the fourth, meaning one-fifth of it plus one-third of one-fifth.
:<math>\scriptstyle\frac{7}{3}x-x=20</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:15=\frac{1}{5}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)=12:45}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא ג' כורים בז' דינ' וקנה כורים נעלמים כשתגרע מהם הדמים ישאר כ' כמה היו הכורים והדמים
+
|style="text-align:right;"|והראשון שהוא ד' הוא חלק מן מספר ט"ו אשר הוא השני כמו י"ב שהוא המספר השלישי מן מספר מ"ה והוא הרביעי והוא חמישיתו ושליש חמישיתו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{3}{7-3}\sdot20=\frac{3}{4}\sdot20=15}}</math>
+
::If you multiply 4, which is the first, by the number 45, which is the fourth, the product will be equal to [the product of the] number 15, which is the second, [multiplied] by number 12, which is the third.
|style="text-align:right;"|גרע הג' מן הז' ישאר ד' ודע מה ערך הג' מן הד' והוא ג' רביעיות קח ג' רביעיות הכ' והוא ט"ו והם הכורים
+
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot45=15\sdot12}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם אתה עורך ד' והוא הראשון במספר מ"ה והוא הרביעי יהיה מספרו כמספר ט"ו השני במספר י"ב השלישי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{3}x=\frac{7}{4}\sdot20=\left(1+\frac{3}{4}\right)\sdot20=35}}</math>
+
::Also, if you take the ratio of 4 to 12, which is the third, it will be equal to the ratio of 15 to 45, which is the fourth.
|style="text-align:right;"|ולהוציא הדמים דע מה ערך הז' מן הד' והוא כמוהו וג' רביעיותיו קח כערכם מן הכ' והוא לוהם הדמים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:12=15:45}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ועוד אם תקח ערך ד' אל י"ב השלישי יהיה כערך ט"ו אל מהרביעי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{20}{4}\sdot3=5\sdot3}}</math>
+
::You find number 4, which is the first, proportional to the two numbers - the second and the third - and not proportional to the fourth.
|style="text-align:right;"|או אם תחלק הכ' על ד' יצא ה' אם תערכם על ג' יעלה חשבון הכורים
+
|style="text-align:right;"|ואתה מוצא מספר ד' והוא הראשון נערך אל שני המספרים אל השני ואל השלישי ואינו נערך אל הרביעי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{3}x=\frac{20}{4}\sdot7=5\sdot7}}</math>
+
::Likewise, the second is proportional to the first and the fourth, but not proportional to the third.
|style="text-align:right;"|ואם תערכם בז' יעלה חשבון הדמים
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4\longrightarrow a_1:a_4\neq a_2:a_3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכן השני נערך אל הראשון ואל הרביעי ואינו נערך אל השלישי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*3 kors for 5 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, the product of the kors by their price is 60.
+
*The numbers which are proportional to each other are called “companions”.
:<math>\scriptstyle x\sdot\left(\frac{5}{3}x\right)=60</math>
+
|style="text-align:right;"|והמספרים הנערכים זה אל זה נקראים חברים
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ג' כורים בה' דינ' וקנה כורים נעלמים כשתערוך הכורים על הדמים יעלה ששים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\frac{60}{3\sdot5}}\sdot3=\sqrt{\frac{60}{15}}\sdot3=2\sdot3=6}}</math>
+
*Those which are not proportional are called “strangers”.
|style="text-align:right;"|ערוך הג' בה' יעלה ט"ו וחלק עליהם הששים ומהעולה קח השורש והוא ב' וערכם על ג' יהיה ששה והם הכורים
+
|style="text-align:right;"|ושאינם נערכים נקראים נכריים
 +
|-
 +
|Hence, you learn that every four numbers that are equal in ratio, if you multiply one of the ratio’s orders by its stranger from the second order, it will be equal to the product of its companion in the ratio [multiplied] by its own stranger from the other ratio.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומכאן אתה למד שכל ד' מספרים שהם שוים בערך אם אתה עורך האחד מסדרי הערך עם הנכרי לו מסדר השני יהיה שוה לחשבון חברו בהקשה באשר הוא נכרי לו מן הערך השני
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=2\sdot5=10}}</math>
+
==== <span style=color:Green>Word Problems</span> ====
|style="text-align:right;"|ואם תערוך הב' על הה' יעלה י' והם הדמים
 
|-
 
 
|
 
|
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\frac{3\sdot60}{5}}=\sqrt{\frac{180}{5}}=\sqrt{36}=6}}</math>
 
|style="text-align:right;"|או אם תערוך הג' בששים יצא ק"פ, אם תחלקם על הה' יצא ל"ו ומהיוצא תקח השרש והעולה הוא חשבון הכורים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=\sqrt{\frac{180}{5}}\sdot3}}</math>
+
===== <span style=color:Green>Trade</span> =====
|style="text-align:right;"|ואם תחלקם על הג' ומהיוצא תקח שרש והעולה הוא חשבון הדמים
 
|-
 
 
|
 
|
*4 kors for 9 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, the sum of the root of the kors and the root of their price is 7½.
 
:<math>\scriptstyle\sqrt{x}+\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=7+\frac{1}{2}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ד' כורים בט' דינ' וקנה כורים נעלמים, אם תחבר שורש הכורים עם שורש הדמים יעלה ז' וחצי
 
 
|-
 
|-
 +
!<span style=color:Green>Trade is based on the "Rule of Three"</span>
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{4}+\sqrt{9}}\sdot\sqrt{4}=\frac{7+\frac{1}{2}}{2+3}\sdot2=\frac{7+\frac{1}{2}}{5}\sdot2=3}}</math>
 
::kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=9}}</math>
 
|style="text-align:right;"|קח שורש הד' והוא ב' וקח שורש הט' והוא ג', חבר ב' עם ג' יהיה ה', חלק עליהם הז' וחצי והיוצא תערוך בשנים יעלה ג' והם שורש הכורים ומספרם ט'
 
 
|-
 
|-
|
+
|All human affairs are based on the two orders of the equivalence ratio:
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{5}\sdot3=4+\frac{1}{2}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|וכל עסקי בני אדם עומדים בשני סדרי הערך הזה
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{4}\sdot x=\left(4+\frac{1}{2}\right)^2=20+\frac{1}{4}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תערוך היוצא בחלוק בג' יהיה ד' וחצי והם שורש הדמים, תערכם על עצמם יעלה כ' דינ' ורובע דינ&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
|
+
|The [amount of goods offered in] business and trade are one [term] [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1}}</math>]; the corresponding price is the second [term] [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2}}</math>].
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{\frac{9}{4}}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{2+\frac{1}{4}}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\left(1+\frac{1}{2}\right)+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{2+\frac{1}{2}}=3}}</math>
+
|style="text-align:right;"|כי העסק והמסחר הוא האחד ושני לו השער המסור לו
::kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=3^2=9}}</math>
 
|style="text-align:right;"|או אם תחלק הט' על הד' יצא ב' ורובע קח השורש והוא אחד וחצי הוסף עליו אחד לעולם יהיה שנים וחצי חלק עליהם הז' וחצי והיוצא שהם ג' תערוך על עצמם והעולה הוא חשבון הכורים
 
 
|-
 
|-
|
+
|The second order is the taken or sold [amount of goods] [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3}}</math>] and its second [term] is the money [paid for the amount of goods which was actually sold] [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4}}</math>].
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{\frac{4}{9}}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\frac{2}{3}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{1+\frac{2}{3}}=4+\frac{1}{2}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|והסדר השני הוא הנלקח או הנמכר ושני לו הדמים
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{4}\sdot x=\left(4+\frac{1}{2}\right)^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ולדעת הדמים תחלק הד' על הט' יצא ד' תשיעיות, קח השרש והוא ב' שלישיות שהם שורש ד' תשיעיות, הוסף עליהם אחד יהיה אחד וב' שלישיות, חלק עליהם הז' וחצי יצא לאחד שלם ד' וחצי, ערכם על עצמם והוא חשבון הדמים
 
 
|-
 
|-
|
+
|The [amount of goods offered in] business is proportional to the price, as the sold [amount of goods] is proportional to the money [paid].
*If you give 4 kors for 9 dinar and when you subtract the square [of the kors] from the square of their price, 1½ would remain.
+
|style="text-align:right;"|והעסק נערך אל השער כאשר הנמכר נערך אל הדמים
:<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}-\sqrt{x}=1+\frac{1}{2}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ד' כורים בט' דינ' כשתפחות שרשו משורש הדמים ישאר אחד וחצי
 
 
|-
 
|-
|
+
|The ratio of the [amount of goods offered in] business to the sold merchandise is equal to the ratio of the price to the money [paid] and they are the "companions".
:*√kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x}=\frac{1+\frac{1}{2}}{\sqrt{9}-\sqrt{4}}\sdot\sqrt{4}=\frac{1+\frac{1}{2}}{3-2}\sdot2=\frac{1+\frac{1}{2}}{1}\sdot2=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ועוד ערך העסק אל המכר כערך השער אל הדמים ואלו הם החברים
|style="text-align:right;"|קח שורש הד' והוא ב' וחסרם משרש הט' ישאר א' חלק עליו אחד וחצי יצא הכל, אם תערכנו עם שנים יעלה שורש הכורים
 
 
|-
 
|-
|
+
|colspan=2|
::√price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot\sqrt{9}=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot3}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{\left[amount\ of\ goods\ offered\ in\right]\ business}{price}=\frac{sold\ \left[amount\ of\ goods\right]}{money\ \left[paid\right]}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תערכנו על שלשה יצא שרש הדמים ותוכל להוציאו בדרך האחד
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_1}{a_2}=\frac{a_3}{a_4}}}</math>
 
|-
 
|-
|
+
|You find the [amount of goods offered in] business stranger to the money [paid] and the sold merchandise stranger to the price.
*If you give 4 kors for 9 dinar and when you multiply the square of the kors by the square of their price, the result is 24.
+
|style="text-align:right;"|ותמצא לעולם העסק נכרי &#x202B;<ref>24r</ref>לדמים והמכר נכרי לשער
:<math>\scriptstyle\sqrt{x}\sdot\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=24</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ד' כורים בט' דינ' כשתערוך שורש הכורים על שורש הדמים יהיה כ"ד
 
 
|-
 
|-
|
+
|In all human affairs three of these values are known and the fourth is unknown, but we can deduce it from the three that are known:
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{24}{\sqrt{4}\sdot\sqrt{9}}\sdot4=\frac{24}{2\sdot3}\sdot4=\frac{24}{6}\sdot4=16}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ובכל עסקי בני אדם שלשה מאלה הארבעה ידועים והרביעי נסתר ונוציאנו מכח השלשה הידועים
|style="text-align:right;"|קח שרש הד' והוא ב' ערכם בגדר הט' יעלה ששה, חלק עליהם הכ"ד והיוצא תח תערוך בד' יהיה י"ו והוא חשבון הכורים
 
 
|-
 
|-
|
+
|For, if you multiply one of the three knowns by its stranger and you get the product, then you divide the product by the third known, you find the fourth unknown.
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{4}\sdot x=\frac{24}{6}\sdot9=36}}</math>
+
|style="text-align:right;"|שאם אתה עורך אחד מהשלשה הידועים בנכרי לו מהם ותדע המספר הנכלל בחשבון ותחלק אותו על השלישי הידוע אתה מוצא הרביעי הנסתר
|style="text-align:right;"|ואם תערוך היוצא בחלוק על ט' יעלה ל"ו והוא חשבון הדמים
+
|-
 +
|colspan=2|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_3\sdot a_2}{a_4}\quad a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}\quad a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}\quad a_4=\frac{a_3\sdot a_2}{a_1}}}</math>
 
|-
 
|-
 +
!<span style=color:Green>Examples</span>
 
|
 
|
*If you give an unknown [quantity of] kors for a price of 60 and the sum of the price of one kor with the kors is 16
 
:<math>\scriptstyle x+\frac{60}{x}=16</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כורים נעלמים ודמיהם ששים ודמי הכור כש{{#annot:term|447,1215|FtVj}}יתחברו עם{{#annotend:FtVj}} חשבון הכורים יהיה י"ו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot16\right)^2-60}+8=\sqrt{8^2-60}+8=\sqrt{4}+8=2+8=10}}</math>
+
*{{#annot:wheat|630|rw8j}}As the one who says: 10 kors of wheat for 6 dinar. How many kors could I take for 4 dinar?
|style="text-align:right;"|קח חצי הי"ו והוא ח' ערכם על עצמם ומהעולה חסר הששים ישאר ארבעה, קח השורש והוא ב' והוסף על הח' יהיו י' והם הכורים
+
:<math>\scriptstyle 10\div6=x\div4</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון האומר עשרה כורי החטה בו' דינ' כמה כורים אוכל לקחת בארבעה דינ&#x202B;'{{#annotend:rw8j}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{x}=8-2=6}}</math>
+
:The [amount of goods offered in the] business are the 10 kors.
|style="text-align:right;"|וחסר הב' מן הח' ישאר ו' והם הדמים
+
|style="text-align:right;"|והמסחר הוא הי' כורים והוא הנקרא עסק
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If you give an unknown [quantity of] kors for a price of 60 and you subtract the price of one kor from all the kors, 4 would remain
+
:Its corresponding price is 6 dinar.
:<math>\scriptstyle x-\frac{60}{x}=4</math>
+
|style="text-align:right;"|והשער המסור לו הוא ו' דינ&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כורים נעלמים ודמיהם ששים אם תחסר דמי הכור מחשבון הכורים ישאר ארבעה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)^2+60}+2=\sqrt{4+60}+2=8+2=10}}</math>
+
:These two [values] stand in one [order of the equivalence ratio].
|style="text-align:right;"|קח חצי הד' ותערכנו על עצמו יהיה ד' חברם עם הששים וקח השרשים והוא ח' הוסף עליהם השנים והוא י' והם הכורים
+
|style="text-align:right;"|ואלה שניהם עומדים בערך אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{x}=8-2=6}}</math>
+
:The other [order of the equivalence ratio] is the 4 dinar, which is the money [paid].
|style="text-align:right;"|או אם תחסר הב' מן הח' ישאר ששה והם דמי הכור
+
|style="text-align:right;"|והערך השני הוא הד' {{#annot:dinar|2643|mLWA}}דינ'{{#annotend:mLWA}} והוא הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If you give a kor for 3 and a kor for 7 and you want to buy a kor for 6 from each of them, how much will be taken from each of them?
+
:You want to extract the unknown sold merchandise.
:<math>\scriptstyle3x+\left[7\sdot\left(1-x\right)\right]=6</math>
+
|style="text-align:right;"|ואתה רוצה להוציא המכר הנסתר
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בג' וכור בז' ורוצה לקנות משניהם כור בו' כמה יקח מכל אחד ואחד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kor for 3 = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7-6}{7-3}=\frac{1}{4}}}</math>
+
:In this case the two stranger among the three knowns are the money [paid] and the [amount of goods offered in the] business, which are 10 and 4.
|style="text-align:right;"|דע מה בין הג' והז' והוא ד' ואחר כך תגרע הו' מן הז' ישאר אחד ודע מה ערכו מן הד' והוא רביע וככה יקח מן הכור שהוא בג' רביע
+
|style="text-align:right;"|ובזה הענין שני הנכרים אשר בשלשה הידועים הם הדמים והעסק והם י' וד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::kor for 7 = <math>\scriptstyle{\color{blue}{1-x=1-\frac{1}{4}=\frac{3}{4}}}</math>
+
:*So, multiply 10 by 4; it is 40.
|style="text-align:right;"|ומותר הכור שהם ג' רביעיות יקח מן הכור שהוא בז&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ולפיכך תערוך י' בד' ויהיו מ&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If you give a kor for 3, a kor for 4 and a kor for 5 and you want to take for 2 dinar from each one equally, how much will be taken from each of them?
+
::Divide it by the known price, which is 6; it is six and two-thirds and this is the amount of sold merchandise that was unknown.
:<math>\scriptstyle\left(3+4+5\right)x=2</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{6}=\frac{40}{6}=6+\frac{2}{3}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בג' וכור בד' וכור בה' ורוצה ליקח בב' דינ' מכל כור וכור בשוה, כמה יקח מכל אחד
+
|style="text-align:right;"|חלקם על השער הידוע שהוא ו' ויהיה ששה ושני שלישי אחד והוא מספר המכר שהיה נסתר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{2}{3+4+5}=\frac{2}{12}=\frac{1}{6}}}</math>
+
:*Or, know the ratio of 4, which is the money [paid], to 6, which is the price and they are companions; it is 2-thirds.
|style="text-align:right;"|חבר הג' והד' והה' יהיו י"ב ודע מה ערך הכור וחצי מן הג' כורים שם הב' דינ' מן הי"ב והוא שתות וככה יקח מכל מין ומין
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=\frac{2}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|או דע מה ערך ד' שהם הדמים מן ו' שהם השער והם החברים ויהיה ב' שלישיותיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If you give a kor for 3, a kor for 4 and a kor for 5 and 1½ kors were taken from the three of them, from each one equally, what would be the price?
+
::Take two-thirds of ten, which is the [amount of goods offered in the] business, and so is the [amount of] sold merchandise that was unknown.
:<math>\scriptstyle\frac{3x}{3+4+5}=1+\frac{1}{2}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{2}{3}\sdot10=6+\frac{2}{3}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בג' וכור בד' וכור בה' ולקח משלשתם כור וחצי מכל אחד בשוה כמה הם הדמים
+
|style="text-align:right;"|קח שני שלישיותיו העשרה שהוא העסק וככה הוא המכר שהיה נסתר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*price = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{1+\frac{1}{2}}{3}\sdot\left(3+4+5\right)=\frac{1+\frac{1}{2}}{3}\sdot12=6}}</math>
+
:*Or, divide ten by 6 and multiply the quotient by 4; the result is the [amount of] sold merchandise that was unknown.
|style="text-align:right;"|חבר הג' והד' והה' יהיו י"ב ודע מה ערך הכור וחצי מן הג' כורים וכערכם קח מן הי"ב והוא ו' והם הדמים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10}{6}\sdot4=6+\frac{2}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|או חלק העשרה על הו' והיוצא תערוך על ד' והעולה הוא המכר אשר היה נסתר
 
|-
 
|-
|
+
|Here, the third number [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3}}</math>], which is the sold merchandise, was unknown.
*If you give a kor for 3, a kor for 7 and a kor for 12 and he wants to take a kor for 10 dinar, how much will he take from each kind?
+
|style="text-align:right;"|ובכאן היה המספר השלישי נסתר והוא המכר
:<math>\scriptstyle\left[\left(3+7\right)\sdot x\right]+\left[12\sdot\left(1-2x\right)\right]=10</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בג' וכור בז' וכור בי"ב וירצה לקח כור בי' דינ' כמה יקח מכל מין ומין
 
 
|-
 
|-
|
+
|If the fourth number [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4}}</math> - the money paid] is unknown:
:*kor for 3 = kor for 7 = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{12-10}{\left(12\sdot2\right)-\left(3+7\right)}=\frac{2}{24-10}=\frac{2}{14}=\frac{1}{7}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם היה המספר הרביעי נסתר
|style="text-align:right;"|חבר הג' והז' והוא עשרה ושמרם ואחר כך כפול הי"ב יהיו כ"ד וחסר מהם הי' ששמרת, ישאר י"ד ואחר חסר הי' אשר לקח מהם הכור מן הי"ב ישאר שנים ודע מה ערכם מן הי"ד והוא שביעית וככה קח מן הכור שהוא בג' וכמו כן מן הכור שהוא בז&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::kor for 12 = <math>\scriptstyle{\color{blue}{1-2x=1-\left(2\sdot\frac{1}{7}\right)=\frac{5}{7}}}</math>
+
*{{#annot:kor|629|B4Ol}}As the one who says: 10 kors for 6 dinar. What is the price of 4 kors?
|style="text-align:right;"|והנשאר שהוא ה' שביעיות נקח מן הכור שהוא בי"ב
+
:<math>\scriptstyle10\div6=4\div x</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון האומר י' כורים בו' דינ' כמה הוא דמי ד' כורים{{#annotend:B4Ol}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If you give a kor for 2 dinar, a kor for 3, a kor for 5, and a kor for 14 and he wants to take a kor for 12 dinar, how much will he take from each kind?
+
:Here the money [paid] is unknown.
:<math>\scriptstyle\left[\left(2+3+5\right)\sdot x\right]+\left[14\sdot\left(1-3x\right)\right]=12</math>
+
|style="text-align:right;"|ובכאן הם הדמים נסתרים
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בב' דינ' וכור בג' וכור בה' וכור בי"ד ורוצה לקח כור בי"ב דינ' כמה יקח מכל מין ומין
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kor for 2 = kor for 3 = kor for 5 = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{14-12}{\left(14\sdot3\right)-\left(2+3+5\right)}=\frac{2}{42-10}=\frac{2}{32}=\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}}</math>
+
:*You know it by multiplying the price, which is 6, by the sold merchandise, which is 4; the result is 24.
|style="text-align:right;"|חבר הב' והג' וה' יעלו עשרה ואחר כך כ"כ כפול הי"ד שלשה פעמים לפי שעלו הדמים בדמי ג' המינין, אך למעלה לא כפלנוהו אלא פעם אחת לפי שלא עלו הדמים לדמי ג' המינין וכשכפלנו הי"ד ג' פעם עלה מ"ב חסר מהם הי' ישאר ל"ב ואחר חסר הי"ב מן היישאר שנים ודע מה ערכם מן הל"ב והוא חצי שמינית וככה יקח מן הכור שהוא בב' דינ' וכן מן הג' וכן מן הה&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך השער שהוא ו' במכר שהוא ד' יעלה כ"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::kor for 14 = <math>\scriptstyle{\color{blue}{1-3x=1-\left[3\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]=\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math>
+
::Divide it by the [amount of goods offered in the] business, which is the 10 kors; the result is 2 dinar and 2-fifths of a dinar and this is the money [paid] that was unknown.
|style="text-align:right;"|והנשאר שהוא ו' שמיניות וחצי שמינית יקח מן הכור שהוא בי"ד
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6\sdot4}{10}=\frac{24}{10}=2+\frac{2}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלקם על המסחר והוא הנקרא עסק והם הי' כורים יצא ב' דינ' וב' חומשי דינ' והוא הדמים שהיו נסתרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If you give 10 kors for 20, 12 for 20 and 15 kors for 20 and he wants to take for 20 an equal part from each kind, how much will be given to him?
+
:*You know it also by finding the ratio of 4, which is the sold merchandise, to 10, which is the [amount of goods offered in the] business and they are companions; it is two-fifths.
:<math>\scriptstyle\left(\frac{20}{10}+\frac{20}{12}+\frac{20}{15}\right)\sdot x=20</math>
+
|style="text-align:right;"|גם תדענו שתדרוש מה ערך הד' שהם המכר מן הי' שהם העסק והם החברים והוא שני חמישיותיו
|style="text-align:right;"|ואם תוציא עשרה כורים בעשרים ושנים עשר בעשרים וחמשה עשר כורים בעשרים וירצה לקח בעשרים חלק שוה מכל מין ומין כמה יתן לו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*kors = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{20}{\frac{20}{10}+\frac{20}{12}+\frac{20}{15}}=\frac{20}{2+\left(1+\frac{2}{3}\right)+\left(1+\frac{1}{3}\right)}=\frac{20}{5}=4}}</math>
+
::Take two-fifths of 6 and this is the unknown money [paid].
|style="text-align:right;"|חלק העשרים על עשרה יצא שנים ועל י"ב יצא אחד ושני שלישיות ועל ט"ו, יצא אחד ושליש, חבר הכל, יהיו חמשה, חלק עליהם העשרים יצא ארבעה וכן יקח מכל מין ומין
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{4}{10}\sdot6=\frac{2}{5}\sdot6=2+\frac{2}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח שני חמישיות ו' והוא הדמים הנסתרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If you give 4 kors for 8 zuz minus an unknown thing and 2 kors were taken for the unknown thing and a zuz. How much is the thing?
+
:*Or, divide the 6 dinar by 10, then multiply the quotient, which is three-fifths, by 4; the result is the unknown money [paid].
::<math>\scriptstyle\frac{4}{8-x}=\frac{2}{x+1}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6}{10}\sdot4=\frac{3}{5}\sdot4=2+\frac{2}{5}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ד' כורים בח' זוז פחות דבר שאינו ידוע ולקח שני כורים בשאינו ידוע וזוז, כמה היה מה שאינו ידוע
+
|style="text-align:right;"|או חלק הו' דינ' על הי' והיוצא שהם שלשה חומשין ערכם על הד' והעולה הם הדמים הנסתרים
 
|-
 
|-
|
+
|If the price [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2}}</math>] is unknown:
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\left[\left[\left(8-x\right)+\left(x+1\right)\right]\sdot\frac{2}{2+4}\right]-1=\left(9\sdot\frac{2}{6}\right)-1=\left(9\sdot\frac{1}{3}\right)-1=2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם היה השער נסתר
|style="text-align:right;"|הוסף הב' כורים על הד' יהיו ו' ואחר כך חבר שאינו ידוע וזוז עם הח' פחות דבר שאינו ידוע יהיו תשעה ודע מה ערך שני הכורים מן הששה והוא שליש קח שליש התשעה וחסר ממנו הזוז והנשאר שהוא שני זוזים הוא הדבר שאינו ידוע
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If you give 5 kors for 10 dinar minus a thing and 3 kors were taken for the unknown thing minus a dinar. How much is the thing?
+
*{{#annot:kor|629|b0jS}}As the one who says: I bought 3 kors for 4 dinar. For how much would I buy 10 kors?
:<math>\scriptstyle\frac{5}{10-x}=\frac{3}{x-1}</math>
+
:<math>\scriptstyle10\div x=3\div4</math>
|style="text-align:right;"|ואם תוציא חמשה כורים בעשרה דינ' פחות משהו ולקח ג' כורים במשהו שאינו ידוע פחות דינ' עם כמה זה המשהו
+
|style="text-align:right;"|כגון האומר קניתי ג' כורים בד' דינ' בכמה הייתי קונה עשרה כורים{{#annotend:b0jS}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*
+
:Here the sold merchandise and the money [paid] are known; they are 3 kors and 4 dinar.
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\left[\left[\left(x-1\right)+\left(10-x\right)\right]\sdot\frac{3}{3+5}\right]+1\\&\scriptstyle=\left(9\sdot\frac{3}{8}\right)+1\\&\scriptstyle=\left[9\sdot\left[\frac{1}{4}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]\right]+1\\&\scriptstyle=\left(3+\frac{3}{8}\right)+1\\&\scriptstyle=4+\frac{3}{8}\\\end{align}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>24v</ref>ובכאן המכר ודמיו ידועים והם ג' כורים וד' דינ&#x202B;'
|style="text-align:right;"|חבר הג' עם הה' יהיו ח' ואחר כך חבר המשהו פחות דינ' עם הי' פחות משהו יהיה ט' דינ' ודע מה ערך הג' כורים מן השמונה והוא רביעית וחצי רביעית וכערכם קח מן הט' והוא ג' ושלשה שמיניות הוסף עליהם הדינר הפחות והם ד' וג' שמיניות והוא המשהו
 
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
:The [amount of goods offered in the] business is also known, which is 10 kors
===== Employment of workers =====
+
|style="text-align:right;"|וכן המסחר שנקרא העסק ידוע והם הי' כורים
 +
|-
 
|
 
|
 +
:But you do not know the price of the 10 kors.
 +
|style="text-align:right;"|ונסתר ממך שער הי' כורים
 
|-
 
|-
|Likewise you find in the employment issue.
+
|
|style="width:45%; text-align:right;"|וכן אתה מוצא בענין השכירות
+
:*You know it by multiplying the [amount of goods offered in the] business, which is 10 kors, by 4, which is the money [paid] for the sold merchandise; the result is 40.
 +
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך המסחר שהם י' כורים בד' שהם דמי המכר ועלה מ&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:one worker|612|1Sbs}}As that one who says: I hired a worker for 30 days for 10 dinar and he had worked 8 days.
+
::Divide it by 3, which is the sold merchandise; the unknown price is 13 dinar and a third.
:How much is his payment?
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}</math>
:<math>\scriptstyle30\div10=8\div x</math>
+
|style="text-align:right;"|חלקם על ג' והם המכר ושא השער הנסתר והוא י"ג דינ' ושליש
|style="text-align:right;"|כגון האומר שכרתי פועל לשלשים יום בי' דינ' ועשה על ח' ימים<br>
 
כמה שכרו{{#annotend:1Sbs}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Here you consider the 30 days of employment as [the amount of goods offered in] trade.
+
:*You know it also by finding the ratio of 10 to 3; it is 3 times and a third.
|style="text-align:right;"|ובכאן אתה חושב ל' ימי השכירות למסחר
+
|style="text-align:right;"|גם תדענו ראה מה ערך הי' מן הג' והוא כפלו ג' פעם ושליש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::The 10 dinar as the [corresponding] price.
+
::Multiply it by 4, meaning multiply 4 three times and a third; the result is 13 and a third.
|style="text-align:right;"|והי' דינ' לשער
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10}{3}\sdot4=\left(3+\frac{1}{3}\right)\sdot4=13+\frac{1}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערכם על הד' כלו' כפול ד' ג' פעמים ושליש יעלה י"ג ושליש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::The 8 days that we worked as the sold [amount of goods].
+
:*Or, divide 4 by 3; the result is one and a third.
|style="text-align:right;"|וח' ימים שעשה מלאכתו למכר
+
|style="text-align:right;"|או חלק הד' על הג' יצא אחד ושליש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::The unknown number as the money paid.
+
::Multiply it by 10; the result is 13 and a third.
|style="text-align:right;"|ויהיה המספר הנסתר דמי המכר
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{4}{3}\sdot10=\left(1+\frac{1}{3}\right)\sdot10=13+\frac{1}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערכם על הי' יעלה י"ג ושליש
 +
|-
 +
|If the [amount of goods offered in the] business [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1}}</math>] is unknown:
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה המסחר שהוא הנקרא עסק נסתר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*You extract it by multiplying 8 by 10; it is 80.
+
*{{#annot:kor|630|B8Hh}}As the one who says: I bought 6 kors for 4 dinar. How many kors would I buy for 7 dinar?
|style="text-align:right;"|ותוציאנו שתערך הח' בי' יהיו פ&#x202B;'
+
:<math>\scriptstyle x\div7=6\div4</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון האומר קניתי ו' כורים בד' דינ' כמה כורים אקנה בז' דינ&#x202B;'{{#annotend:B8Hh}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Divide it by 30; the result is 3 minus one-third.
+
:We find that you know the sold merchandise and the money [paid] for it, which are 6 kors and 4 dinar and they are [order of the equivalence] ratio.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8\sdot10}{30}=\frac{80}{30}=3-\frac{1}{3}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|נמצא שאתה יודע המכר ודמיו והם ו' כורים וד' דינ' והם כערך אחד
|style="text-align:right;"|חלקם על הל' יצא ג' פחות שליש
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::You know it when you find the ratio of 8 to 30, which is 4-fifths of a third, then you take this ratio from 10; the result is 3 minus one-third.
+
:You also know the price from the first [order of the equivalence] ratio, which is 7 dinar.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{30}\sdot10=\left(\frac{4}{5}\sdot{1}{3}\right)\sdot10=3-\frac{1}{3}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|וגם אתה יודע מן הערך הראשון השער שהוא ז' דינ&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מה ערך ח' אל ל' והוא ד' חמשיות שלישית וכערכם קח מן הי' יצא ג' פחות שליש
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*You know it by dividing 10 by 30; the result is one-third.
+
:But you do not know the [amount of goods offered in the] business.
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחלק הי' על הל' יצא שליש
+
|style="text-align:right;"|ונסתר ממך העסק והוא המסחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Multiply it by 8; the result is 8-thirds and this is the same.
+
:*You know it by multiplying the price, which is 7, by 6, which is the sold merchandise and they are stranger; the result is 42.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{30}\sdot8=\frac{1}{3}\sdot8=\frac{8}{3}=3-\frac{1}{3}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך השער שהם ז' בו' שהוא המכר והם הנכריים ועלו מ"ב
|style="text-align:right;"|ערכהו על ח' יצא והוא ח' שלישיות והדבר שוה
 
 
|-
 
|-
|With these methods you solve when the sold merchandise, or price, or [amount of goods offered in the] business are unknown. There is no need to elaborate.
+
|
|style="text-align:right;"|ועל אלו הדרכים תוציא כשיהיו המכר או השער או המסחר נסתרים ואין צריך להאריך בזה
+
::Divide it by 4, which is the money [paid]; the result is the [amount of goods offered in the] business, which is 10 kors and a half.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7\sdot6}{4}=\frac{42}{4}=10+\frac{1}{2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלקם על ד' שהם הדמים יצא המסחר שהוא העסק והוא י' כורים וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:one worker|612|bvIM}}If you hired a salaried for an unknown [number of] days for an unknown [quantity of] dinar. When you add up the days and dinar they summed up by 40. He had worked unknown days so that when multiplied by their salary the total is 12 and if you multiply the remaining days by the remaining salary the total is 192, how much are the unknown days and how much are the dinar?
+
:*You know it by finding the ratio of 7 to 4; it is one and 3-quarters.
:<math>\begin{cases}\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4\\\scriptstyle a_1+a_2=40\\\scriptstyle a_3\times a_4=12\\\scriptstyle\left(a_1-a_3\right)\sdot\left(a_2-a_4\right)=192\end{cases}</math>
+
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מה ערך ז' אל ד' והוא כמוהו וג' רביעיותיו
:<math>\scriptstyle x^2+12=\frac{40}{\sqrt{\frac{192}{12}}+1}\sdot x</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בימים נעלמים בדינר נעלמים וכשתחבר הימים והדינ' יהיו מ' ועשה ימים נעלמים כשתערכם בשכרם יעלה י"ב ואם תערך הנשאר מן הימים בנשאר מן השכר יעלה קצ"ב, כמה הם הימים הנעלמים וכמה הדינ' וכמה עשה מן הימים{{#annotend:bvIM}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Divide 192 by 12; the result is 16.
+
::Multiply it by 6; it is 10 and a half.
|style="text-align:right;"|חלק הקצ"ב על י"ב יצא י"ו
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7}{4}\sdot6=\left(1+\frac{3}{4}\right)\sdot6=10+\frac{1}{2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערכם אל הו' והוא י' וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Take its root, which is 4, and add one to it; it is 5.
+
:*Or, divide 6 by 4; the result is one and a half.
|style="text-align:right;"|קח שרשם והוא ד' והוסף עליהם אחד יהיה ה&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|או חלק הו' על הד' יצא אחד וחצי
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply it by 7; the result is 10 and a half.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6}{4}\sdot7=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot7=10+\frac{1}{2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערכם אל על הז' יעלה י' וחצי
 +
|-
 +
|Now I have explained to you the extraction of the unknown number from the known [numbers].
 +
|style="text-align:right;"|ועתה בארתי לך הוצאת המספר הנסתר מתוך הידועים
 +
|-
 +
|If you want to extract both the [amount of goods offered in the] business and the corresponding price:
 +
|style="text-align:right;"|ואם רצית להוציא הכורים והדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Divide 40 by it; the result is 8.
+
*As the one who asks: 3 kors for 5 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, so that when you sum up the kors and their price, the result is 60. :How many were the kors and how much was the price?
|style="text-align:right;"|וחלק עליהם המ' יצא ח&#x202B;'
+
:<math>\scriptstyle x+\frac{5}{3}x=60</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון שישאל השואל ג' כורים בה' דינ' וקנה כורים נעלמים וכאשר תחבר הדמים עם הכורים יעלו ששים<br>
 +
כמה היו הכורים והדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Take its half, which is 4, multiply it by itself and subtract 12 from the product; 4 remains.
+
:*Sum up the 3 and the 5; the result is 8.
|style="text-align:right;"|קח חצים והוא ד' וערכם על עצמם ומהעולה חסר הי"ב ישאר ד&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|חבר הג' והה' יעלה ח&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Take its root, which is 2, add it to 4, which is half the 8; the result, which is 6 are the unknown [number of] days that he worked.
+
::Find the ratio of 3 to 8; it is 3-eighths.
|style="text-align:right;"|קח שרשם והוא ב' הוסיפם על הד' שהם חצי הח' והעולה שהוא ו' הם הימים הנעלמים אשר עשה
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הג' מן הח' והוא ג' שמיניות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{192}{12}}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{192}{12}}+1}\right)^2-12}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{16}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{16}+1}\right)^2-12}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{4+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{4+1}\right)^2-12}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{5}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{5}\right)^2-12}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)^2-12}\\&\scriptstyle=4+\sqrt{4^2-12}\\&\scriptstyle=4+\sqrt{4}=4+2=6\\\end{align}}}</math>
+
::Take 3-eighths of sixty; it is 22 and a half and these are the kors.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{3}{3+5}\sdot60=\frac{3}{8}\sdot60=22+\frac{1}{2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח ג' שמיניות הששים והוא כ"ב וחצי והם הכורים
 +
|-
 
|
 
|
 +
::To extract the price: find the ratio of 5 to 8; it is 5-eighths.
 +
|style="text-align:right;"|ולהוציא הדמים דע מה ערך הה' מן הח' והוא ה' שמיניות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle y^2+192=\frac{40}{\sqrt{\frac{12}{192}}+1}\sdot y</math><br>
+
::Take 5-eighths of sixty; it is 37 and a half and this is the price.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=\frac{5}{8}\sdot60=37+\frac{1}{2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח ה' שמיניות הששים והם ל"ז וחצי והם הדמים
 +
|-
 
|
 
|
 +
:*Or, divide sixty by eight; the result is 7 and a half.
 +
|style="text-align:right;"|או חלק הששים על שמונה יהיה היוצא ז' וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Or, find the ratio of 12 to 192, which is a half of an eighth, take its root, which is a quarter and add to it always one; it is one and a quarter.
+
::If you multiply it by 3, the result is the number of the kors.
|style="text-align:right;"|או דע מה ערך הי"ב מן הק'צ'ב' והוא חצי שמינית קח השרש והוא רובע הוסף עליו אחד לעולם יהיה אחד ורובע
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{60}{8}\sdot3=\left(7+\frac{1}{2}\right)\sdot3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם תערכם על הג' יעלה חשבון הכורים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Divide 40 by it; the result is 32.
+
::If you multiply them by 5, the result is the price.
|style="text-align:right;"|חלק עליהם המ' יצא ל"ב
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=\frac{60}{8}\sdot5=\left(7+\frac{1}{2}\right)\sdot5}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>25r</ref>ואם תערכם על ה' יעלה חשבון הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Take its half, which is 16, and multiply it by itself; the result is 256.
+
*If you give 3 kors for 7 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, so that when you subtract their price from them 20 remain.
|style="text-align:right;"|קח חצים והוא י"ו וערכם על עצמם יעלה רנ"ו
+
:How many were the kors and how much was the price?
 +
:<math>\scriptstyle\frac{7}{3}x-x=20</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא ג' כורים בז' דינ' וקנה כורים נעלמים כשתגרע מהם הדמים ישאר כ&#x202B;'<br>
 +
כמה היו הכורים והדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Subtract 192 from it; the remainder is 64.
+
:*Subtract 3 from 7; 4 remains.
|style="text-align:right;"|חסר מהם הק'צ'ב' יהיה הנשאר ס"ד
+
|style="text-align:right;"|גרע הג' מן הז' ישאר ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Take its root, which is 8, and add it to 16; it is 24.
+
::Find the ratio of 3 to 4; it is 3-quarters.
|style="text-align:right;"|קח שרשם והוא ח' הוסיפם על הי"ו יהיו כ"ד
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הג' מן הד' והוא ג' רביעיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Add it to the previous 6; the sum, which is 30 are the unknown [number of] employment days.
+
::Take 3-quarters of 20; it is 15 and they are the kors.
|style="text-align:right;"|חברם עם הו' ראשונים והמחובר שהוא ל' הם הימים הנעלמים מן השכירות
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{3}{7-3}\sdot20=\frac{3}{4}\sdot20=15}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח ג' רביעיות הכ' והוא ט"ו והם הכורים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle y&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{12}{192}}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{12}{192}}+1}\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}+1}\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\frac{1}{4}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\frac{1}{4}+1}\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot32\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot32\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+16+\sqrt{16^2-192}\\&\scriptstyle=6+16+\sqrt{256-192}\\&\scriptstyle=6+16+\sqrt{64}=6+16+8=6+24=30\\\end{align}}}</math>
+
::To find the price: find the ratio of 7 to 4; it is one and 3-quarters.
|
+
|style="text-align:right;"|ולהוציא הדמים דע מה ערך הז' מן הד' והוא כמוהו וג' רביעיותיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Subtract it from 40, the remainder, which is 10, is the unknown [number of] dinar [paid].
+
::Take this ratio from 20; it is 35 and this is the price.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40-30=10}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{3}x=\frac{7}{4}\sdot20=\left(1+\frac{3}{4}\right)\sdot20=35}}</math>
|style="text-align:right;"|וחסרם מן המ' והנשאר שהוא י' הם הדינ' הנעלמים
+
|style="text-align:right;"|קח כערכם מן הכ' והוא ל"ה והם הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:one worker|612|x7A3}}You hired a salaried for a month [=30 days] for 10 dinar, and if he cancels he has to pay one-half of his salary. He had worked and canceled and his salary turned out equal to his loss.
+
:*Or, if you divide 20 by 4, the result is 5.
:<math>\scriptstyle x\sdot\frac{10}{30}=\left(30-x\right)\sdot\frac{\frac{1}{2}\sdot10}{30}</math>
+
|style="text-align:right;"|או אם תחלק הכ' על ד' יצא ה&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בחדש בי' דינ' ואם יבטל ישלם חצי שכרו ועשה ובטל ויצא שכרו בהפסדו{{#annotend:x7A3}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*days of work = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{1}{2}\sdot10}{\frac{1}{2}\sdot10+10}\sdot30=\frac{5}{5+10}\sdot30=\frac{5}{15}\sdot30=\frac{1}{3}\sdot30=10}}</math>
+
::Multiply it by 3; the result is the number of the kors.
|style="text-align:right;"|חבר הה' שהוא חצי השכר עם הי' יהיה ט"ו ודע מה ערך הה' מהם והוא שליש וכערכם קח ממי החדש והיוצא שהוא י' הוא הימים שעשה
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{20}{4}\sdot3=5\sdot3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם תערכם על ג' יעלה חשבון הכורים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::unemployment days = <math>\scriptstyle{\color{blue}{30-10=20}}</math>
+
::If you multiply them by 7, the result is the price.
|style="text-align:right;"|ובטל שאר הימים והם כ&#x202B;'
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{3}x=\frac{20}{4}\sdot7=5\sdot7}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תערכם בז' יעלה חשבון הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*days of work = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30}{\frac{10}{\frac{1}{2}\sdot10}+1}=\frac{30}{\frac{10}{5}+1}=\frac{30}{2+1}=\frac{30}{3}=10}}</math>
+
*If you give 3 kors for 5 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, so that when you multiply the kors by their price, the result is 60.
|style="text-align:right;"|או תחלק הי' דינ' על הה' דינ' יצא ב' הוסף עליהם אחד לעולם יהיה ג' וחלק עליהם ימי החדש והיוצא שהוא י' הם הימים שעשה
+
:<math>\scriptstyle x\sdot\left(\frac{5}{3}x\right)=60</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ג' כורים בה' דינ' וקנה כורים נעלמים כשתערוך הכורים על הדמים יעלה ששים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:one worker|612|TciM}}You hired a salaried for a month for 10 dinar, and if he cancels he has to pay 5 dinar. He had worked and canceled and his salary was unknown zuzim.
+
:*Multiply 3 by 5; the result is 15.
:<math>\scriptstyle\left(x\sdot\frac{10}{30}\right)-\left[\left(30-x\right)\sdot\frac{5}{30}\right]=1</math>
+
|style="text-align:right;"|ערוך הג' בה' יעלה ט"ו
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בחדש בי' דינ' ואם יבטל ישלם ה' דינ' בחדש ועשה ובטל והיה שכרו זוזים נעלמים{{#annotend:TciM}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*days of work = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{5+1}{5+10}\sdot30=\frac{6}{15}\sdot30=12}}</math>
+
::Divide sixty by it and extract the root of the result; it is 2.
|style="text-align:right;"|חבר הה' עם הי' יהיו ט"ו הוסף הזוזים על הה' יהיו ו' גרע ודע מה ערכם מן הט"ו וכערכם קח מימי החדש והוא י"ב והם הימים שעשה
+
|style="text-align:right;"|וחלק עליהם הששים ומהעולה קח השורש והוא ב&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::unemployment days = <math>\scriptstyle{\color{blue}{30-12=18}}</math>
+
::Multiply it by 3; it is six and they are the kors.
|style="text-align:right;"|ובטל הנשאר והם י"ח ולקח בשכרו שכר ב' ימים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\frac{60}{3\sdot5}}\sdot3=\sqrt{\frac{60}{15}}\sdot3=2\sdot3=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וערכם על ג' יהיה ששה והם הכורים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*days of work = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)+30}{\frac{10}{5}+1}=\frac{36}{2+1}=\frac{36}{3}=12}}</math>
+
::If you multiply 2 by 5, the result is 10 and this is the price.
|style="text-align:right;"|או חלק הי' על ה' והיוצא שהוא ב' הוסף עליהם אחד לעולם ויהיה ג' ודע מה ערך הזוזים מן הה' והוא חומש הוסיפם על ימי החדש חמישיתם יהיה ל"ו חלקם על הג' והיוצא הם הימים שעשה
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=2\sdot5=10}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תערוך הב' על הה' יעלה י' והם הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:one worker|612|XhbQ}}You hired a salaried for a month for 10 dinar, and if he cancels he has to pay 5 dinar. He had worked and canceled and had to pay unknown zuzim.
+
:*Or, if you multiply 3 by sixty, the result is 180.
:<math>\scriptstyle x\sdot\frac{10}{30}+1=\left(30-x\right)\sdot\frac{5}{30}</math>
+
|style="text-align:right;"|או אם תערוך הג' בששים יצא ק"פ
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בחדש בי' דינ' ואם יבטל ישלם ה' דינ' בחדש ועשה ובטל ונתחייב לשלם זוזים נעלמים{{#annotend:XhbQ}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*days of work = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{5-1}{5+10}\sdot30=\frac{4}{15}\sdot30=8}}</math>
+
::If you divide it by 5, the result is 36.
|style="text-align:right;"|חבר הה' עם הי' יהיה טואחר כן חסר דינ' מן הה' ישאר ד' ודע מה ערכם מן הט"ו וכערכם קח מימי החדש והוא ח' והם הימים שעשה
+
|style="text-align:right;"|אם תחלקם על הה' יצא ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::unemployment days = <math>\scriptstyle{\color{blue}{30-8=22}}</math>
+
::Extract the root of the quotient and the result is the number of the kors.
|style="text-align:right;"|ובטל כ"ב יום ונתחייב לשלם שכר ב' ימים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\frac{3\sdot60}{5}}=\sqrt{\frac{180}{5}}=\sqrt{36}=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומהיוצא תקח השרש והעולה הוא חשבון הכורים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*days of work = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{30-\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)}{\frac{10}{5}+1}=\frac{24}{2+1}=\frac{24}{3}=8}}</math>
+
::If you divide them by 3 and extract the root of the quotient, the result is the price.
|style="text-align:right;"|או חלק הי' על הה' יצא ב', הוסף עליהם אחד יהיה ג' ושמרם ואחר דע מה ערך דינ' מן הה' דינ' והוא חמשים וקח מימי החדש חמישיתם ישאר כ"ד חלקם על הג' ששמרת והיוצא שהוא ח' הם הימים שעשה
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=\sqrt{\frac{180}{5}}\sdot3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תחלקם על הג' ומהיוצא תקח שרש והעולה הוא חשבון הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:one worker|612|YDXL}}You hired a salaried for a month for unknown [number of] dinar, and if he cancels he has to pay 5 dinar. He had worked unknown [number of] days so that when you multiply the unknown [number of] days by the unknown [number of] dinar [the result] is 80 and when he canceled he had to pay unknown dinar.
+
*If you give 4 kors for 9 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, so that if you add the root of the kors to the root of their price, the result is 7 and a half.
:<math>\begin{cases}\scriptstyle\left(y\sdot\frac{x}{30}\right)+1=\left(30-y\right)\sdot\frac{5}{30}\\\scriptstyle x\sdot y=80\end{cases}</math>
+
:<math>\scriptstyle\sqrt{x}+\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=7+\frac{1}{2}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בחדש בדינ' נעלמים ואם יבטל ישלם ה' דינ' בחדש ועשה ימים נעלמים וכשתערוך הימים הנעלמים על הדינ' הנעלמים היה פ' וכשיצא ממלאכתו נתחייב דינ' נעלמים{{#annotend:YDXL}}
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ד' כורים בט' דינ' וקנה כורים נעלמים אם תחבר שורש הכורים עם שורש הדמים יעלה ז' וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*days of work = <math>\scriptstyle{\color{blue}{y=\frac{\left[\left(5-1\right)\sdot30\right]-80}{5}=\frac{\left(4\sdot30\right)-80}{5}=\frac{40}{5}=8}}</math><br>
+
:*Extract the root of 4; it is 2.
::unknown dinar = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{80}{8}=10}}</math>
+
|style="text-align:right;"|קח שורש הד' והוא ב&#x202B;'
|style="text-align:right;"|חסר הדינר מן הה' ישארו ד' ערכם על הל' ומהמחובר חסר פ' ישאר מ' חלקם על ה' והיוצא שהוא הם הימים שעשה חלק עליהם הפ' והיוצא שהוא י' הם הדינ' הנעלמים ונתחייב לשלם שכר ב' ימים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::unemployment days = <math>\scriptstyle{\color{blue}{30-x=\frac{\left(1\sdot30\right)+80}{5}=\frac{110}{5}=22}}</math>
+
::Extract the root of 9; it is 3.
|style="text-align:right;"|ואם תערוך הדינ' בל' ותחבר העולה עם הפ' יהיה ק"י חלקם על הה' והיוצא שהוא כ"ב הם ימי הבטלה
+
|style="text-align:right;"|וקח שורש הט' והוא ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three workers|612|Fz5F}}You hired three workers — one for 3 dinar for one month, the second for 6 dinar and the third for 10 dinar. They had worked together a total of one month and each one took equally. How many [days] each one of them had worked?
+
::Add 2 to 3; it is 5.
:<math>\begin{cases}\scriptstyle\frac{30}{3}a=\frac{30}{6}b=\frac{30}{10}c\\\scriptstyle a=\frac{a}{a+b+c}\sdot30\end{cases}</math>
+
|style="text-align:right;"|חבר ב' עם ג' יהיה ה&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכר ג' פועלים אחד ג' דינ' בחדש והשני ו' דינ' והשלישי י' דינ' ועשו בין שלשתם חדש אחד ולקחו כל אחד בשוה כמה עשה כל אחד מהם{{#annotend:Fz5F}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*days of work of the first = <math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{1}{1+\left(\frac{3}{10}+\frac{3}{6}\right)}\sdot30=\frac{1}{1+\left(\frac{3}{10}+\frac{1}{2}\right)}\sdot30=\frac{1}{1+\frac{4}{5}}\sdot30=\frac{5}{9}\sdot30=16+\frac{2}{3}}}</math>
+
::Divide 7 and a half by it, then multiply the quotient by two; the result is 3 and this is the root of the kors; their number is 9.
|style="text-align:right;"|דע מה ערך הג' מן הי' והוא ג' עשיריות ודע מה ערך הג' מן הו' והוא חצי, חברהו אל הג' עשיריות יהיה ד' חומשין, הוסף עליהם אחד לעולם, יהיה אחד וד' חומשין ודע מה האחד מהם והוא חמשה תשעיות, קח חמש תשעיות ימי החדש שהם י"ו ושני שלישי יום והם הימים שעשה הראשון
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{4}+\sqrt{9}}\sdot\sqrt{4}=\frac{7+\frac{1}{2}}{2+3}\sdot2=\frac{7+\frac{1}{2}}{5}\sdot2=3}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=9}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלק עליהם הז' וחצי והיוצא תערוך בשנים יעלה ג' והם שורש הכורים ומספרם ט&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::days of work of the second = <math>\scriptstyle{\color{blue}{b=\frac{1}{2}a=\frac{1}{2}\sdot\left(16+\frac{2}{3}\right)=8+\frac{1}{3}}}</math>
+
::If you multiply the quotient by 3, it is 4 and a half and this is the root of the price.
|style="text-align:right;"|וקח חצי מלאכת הראשון והוא ח' ושליש והם הימים שעשה השני
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{5}\sdot3=4+\frac{1}{2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תערוך היוצא בחלוק בג' יהיה ד' וחצי והם שורש הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30}{18}=1+\frac{2}{3}}}</math><br>
+
::Multiply it by itself; the result is 20 dinar and a quarter of a dinar.
::days of work of the first = <math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{30}{3}\sdot\left(1+\frac{2}{3}\right)}}</math><br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{4}\sdot x=\left(4+\frac{1}{2}\right)^2=20+\frac{1}{4}}}</math>
::days of work of the second = <math>\scriptstyle{\color{blue}{b=\frac{30}{6}\sdot\left(1+\frac{2}{3}\right)}}</math>
+
|style="text-align:right;"|תערכם על עצמם יעלה כ' דינ' ורובע דינ&#x202B;'
|style="text-align:right;"|או חלק הל' על הג' ודע מה ערך הל' מי"ח והוא כמוהו ושני שלישיותיו וכערך הזה קח מכל מה שיצא בחלוק לכל אחד ואחד והם הימים שעשה כל אחד ואחד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three workers|612|J6Tu}}You hired three workers — one for 30 days for an unknown thing, the second for one-half of the unknown thing and the third for one-third of the unknown thing. They had worked together 30 days. The first took 2 dinar, the second took 3 dinar and the third took 4 dinar. How much was the unknown thing and how many days each one of them had worked?
+
:*Or, if you divide 9 by 4, the result is 2 and a quarter.
:<math>\scriptstyle\left(2\sdot\frac{30}{x}\right)+\left(3\sdot\frac{30}{\frac{1}{2}x}\right)+\left(4\sdot\frac{30}{\frac{1}{3}x}\right)=30</math>
+
|style="text-align:right;"|או אם תחלק הט' על הד' יצא ב' ורובע
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכר ג' פועלים האחד ל' יום בדבר שאינו ידוע והשני בחצי הדבר שאינו ידוע והשלישי בשלישית הדבר שאינו ידוע ועשו ל' יום בין שלשתם ולקח הראשון ב' דינ' והשני ג' די' והשלישי ד' די', כמה היה הדבר שאינו ידוע וכמה עשה כל אחד{{#annotend:J6Tu}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\left(2\sdot30\right)+\left[\left(3\sdot30\right)\sdot2\right]+\left[\left(4\sdot30\right)\sdot3\right]}{30}=\frac{60+180+360}{30}=\frac{600}{30}=20}}</math>
+
::Extract the root; it is one and a half.
|style="text-align:right;"|ערוך חלק הראשון בימי החדש יעלה ס' וערוך חלק השני בימי החדש והעולה תכפול ג' פעם יעלה ש"ס חבר הכל יהיה ת"ר חלקם על ימי החדש והיוצא שהוא כ' הוא הדבר שאינו ידוע
+
|style="text-align:right;"|קח השורש והוא אחד וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::days of work of the first = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{600}\sdot30=\frac{1}{10}\sdot30=3}}</math>
+
::Always add one to it; it is two and a half.
|style="text-align:right;"|ולדעת הימים שעשה הראשון, דע מה ערך ס' מת"ר והוא עשירית וכערכו קח מימי החדש והם ג' והם הימים שעשה הראשון ודע מה ערך הק"פ מת"ר וכערכם קח מימי החדש והם ג' והם הימים שעשה הראשון
+
|style="text-align:right;"|הוסף עליו אחד לעולם יהיה שנים וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::days of work of the second = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{180}{600}\sdot30=9}}</math>
+
::Divide the 7 and a half by it, then multiply the quotient, which is 3, by itself; the result is the number of the kors.
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הק"פ מת"ר וכערכם קח מימי החדש והם ט' ימים שעשה השני
+
|style="text-align:right;"|חלק עליהם הז' וחצי והיוצא שהם ג' תערוך &#x202B;<ref>25v</ref>על עצמם והעולה הוא חשבון הכורים
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{\frac{9}{4}}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{2+\frac{1}{4}}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\left(1+\frac{1}{2}\right)+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{2+\frac{1}{2}}=3}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=3^2=9}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::days of work of the third = <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{360}{600}\sdot30=\frac{3}{5}\sdot30=18}}</math>
+
::To know the price: divide 4 by 9; the result is 4-ninths.
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הש"ס מת"ר והוא ג' חמישיותיו וכערכם קח מימי החדש והם י"ח ימים שעשה השלישי
+
|style="text-align:right;"|ולדעת הדמים תחלק הד' על הט' יצא ד' תשיעיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:one worker|612|Mz2k}}You hired a salaried for 6 dinar and an unknown thing for one month. He had worked 10 days and took the unknown thing. How much is it?
+
::Extract the root, which is the root of 4-ninths; it is 2-thirds.
:<math>\scriptstyle\frac{30}{6+x}=\frac{30-10}{6}</math>
+
|style="text-align:right;"|קח השרש והוא ב' שלישיות שהם שורש ד' תשיעיות
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שם שכיר בו' דינ' ובדבר שאינו ידוע חדש אחד ועשה עשרה ימים ולקח הדבר שאינו ידוע כמה הוא{{#annotend:Mz2k}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{30\sdot6}{30-10}-6=\frac{180}{20}-6=9-6=3}}</math>
+
::Add one to them; it is one and 2-thirds.
|style="text-align:right;"|ערוך ימי החדש בו' דינ' עלה ק"פ ושמרם ואחר כן חסר י' ימים שעשה מימי החדש והנשאר שהם כ' הוא המורה וחלק ק"פ ששמרת על המורה יצא ט' והוא הכל הידוע ושאינו ידוע חסר הידוע ישאר מה שאינו ידוע והוא ג&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|הוסף עליהם אחד יהיה אחד וב' שלישיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot6}{30-10}=\frac{60}{20}=3}}</math>
+
::Divide the 7 and a half by it; the result is 4 and a half.
|style="text-align:right;"|דרך אחרת: חסר הימים שעשה מימי החדש והנשאר שהוא כ' הוא המורה ואחר כן ערוך הימים שעשה על הו' דינ' יעלה ס' חלקם על המורה יצא ג' והוא הדבר שאינו ידוע
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{\frac{4}{9}}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\frac{2}{3}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{1+\frac{2}{3}}=4+\frac{1}{2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלק עליהם הז' וחצי יצא לאחד שלם ד' וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10}{30-10}\sdot6=\frac{10}{20}\sdot6=\frac{1}{2}\sdot6=3}}</math>
+
::Multiply it by itself and this is the price.
|style="text-align:right;"|דרך אחרת: דע מה ערך הימים שעשה אל המורה והוא חצי וכערך זה קח מן הו' דינ' הידוע והוא ג' והם הדבר שאינו ידוע
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{4}\sdot x=\left(4+\frac{1}{2}\right)^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערכם על עצמם והוא חשבון הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם היה חשבון שלא היה לו ערך
+
*If you give 4 kors for 9 dinar and when you subtract the square [of the kors] from the square of their price, one and a half would remain.
 +
:<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}-\sqrt{x}=1+\frac{1}{2}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ד' כורים בט' דינ' כשתפחות שרשו משורש הדמים ישאר אחד וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ערוך הימים שעשה על הו' דינ' והעולה חלק על ה{{#annot:term|1239,571|7NHw}}מורה{{#annotend:7NHw}} אז תמצא הדבר שאינו ידוע
+
::Extract the root of 4; it is 2.
 +
|style="text-align:right;"|קח שורש הד' והוא ב&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*if he took the unknown thing and one dinar
+
::Subtract it from the root of 9; 1 remains.
|style="text-align:right;"|ואם אמר ולקח בשכרו הדבר שאינו ידוע ונתן לו עוד דינר
+
|style="text-align:right;"|וחסרם משרש הט' ישאר א&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::add one to the unknown thing (?)
+
::Divide one and a half by it; the result is the whole [one and a half].
|style="text-align:right;"|הוסף על הדבר הידוע אחד ועשה כמשפט
+
|style="text-align:right;"|חלק עליו אחד וחצי יצא הכל
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::If you multiply it by two, the result is the root of [the number of] the kors .
===== Partnership =====
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x}=\frac{1+\frac{1}{2}}{\sqrt{9}-\sqrt{4}}\sdot\sqrt{4}=\frac{1+\frac{1}{2}}{3-2}\sdot2=\frac{1+\frac{1}{2}}{1}\sdot2=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם תערכנו עם שנים יעלה שורש הכורים
 +
|-
 
|
 
|
 +
::If you multiply it by three, the result is the root of the price.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot\sqrt{9}=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תערכנו על שלשה יצא שרש הדמים
 
|-
 
|-
|You also find two orders of ratio in the issue of partnership:
+
|
|style="width:45%; text-align:right;"|וכן לענין שתוף אתה מוצא שני סדרי הערך
+
::You can extract it by the other way.
 +
|style="text-align:right;"|ותוכל להוציאו בדרך האחר
 
|-
 
|-
|For, all the parts of the capital that are contributed to the partnership are as [the amount of goods offered in] business, which is the trade.
+
|
|style="text-align:right;"|כי כל ראשי הממון שמכניסים בשתוף הם כעין העסק שהוא המסחר
+
*If you give 4 kors for 9 dinar and when you multiply the square of the kors by the square of their price, the result is 24.
 +
:<math>\scriptstyle\sqrt{x}\sdot\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=24</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ד' כורים בט' דינ' כשתערוך שורש הכורים על שורש הדמים יהיה כ"ד
 
|-
 
|-
|The total profit is as the corresponding price.
+
|
|style="text-align:right;"|וכל הריוח הוא כעין השער המסור לו
+
::Extract the root of 4; it is 2.
 +
|style="text-align:right;"|קח שרש הד' והוא ב&#x202B;'
 
|-
 
|-
|The share of each [of the partners] in the capital is as the sold [amount of goods].
+
|
|style="text-align:right;"|וחלק כל אחד מהממון כעין המכר
+
::Multiply it by the root of 9; the result is six.
 +
|style="text-align:right;"|ערכם בגדר הט' יעלה ששה
 
|-
 
|-
|And the part owed to each [of the partners] from the profit is as the money paid.
+
|
|style="text-align:right;"|והחלק המגיע לכל אחד מן הריוח כעין הדמים
+
::Divide 24 by it and multiply the quotient by 4; it is 16 and this is the number of the kors.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{24}{\sqrt{4}\sdot\sqrt{9}}\sdot4=\frac{24}{2\sdot3}\sdot4=\frac{24}{6}\sdot4=16}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלק עליהם הכ"ד והיוצא תח תערוך בד' יהיה י"ו והוא חשבון הכורים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:If the money paid [= the part owed to each of the partners from the profit] is unknown:
+
::If you multiply the quotient by 9, the result is 36 and this is the price.
|style="text-align:right;"|ואם הדמים הנסתרים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{4}\sdot x=\frac{24}{6}\sdot9=36}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תערוך היוצא בחלוק על ט' יעלה ל"ו והוא חשבון הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|Brrp}}Three shared—one [gave] 10, the second [gave] 20, the third [gave] 30—and they earned together 30.
+
*If you give an unknown [quantity of] kors for a price of 60 and the sum of the price of one kor with the kors is 16
|style="text-align:right;"|כגון שנשתתפו האחד בי' והשני בכ' והשלישי בל' והרויחו ל&#x202B;'{{#annotend:Brrp}}
+
:<math>\scriptstyle x+\frac{60}{x}=16</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כורים נעלמים ודמיהם ששים ודמי הכור כש{{#annot:term|178,1215|FtVj}}יתחברו עם{{#annotend:FtVj}} חשבון הכורים יהיה י"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}=\frac{price\times sold}{business}</math>
+
::Take a half of 16; it is 8.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{30\sdot10}{10+20+30}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|קח חצי הי"ו והוא ח&#x202B;'
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{30\sdot20}{10+20+30}}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{30\sdot30}{10+20+30}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ערוך השער על המכר וחלק על העסק יצא חלק
 
 
|-
 
|-
|if the sold [amount of goods] = [share of each of the partners in the capital] = unknown
+
|
|style="text-align:right;"|ואם המכר נסתר
+
::Multiply it by itself and subtract sixty from the product; four remains.
 +
|style="text-align:right;"|ערכם על עצמם ומהעולה חסר הששים ישאר ארבעה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|IPCi}}[Three] shared in a total of 60 and earned 30. One took 5, the second [took] 10 and the third [took] 15.
+
::Extract its root; it is 2.
|style="text-align:right;"|כגון שנשתתפו בין כלם בששים ורוחו ל' ולקח האחד ה' והשני י' והשלישי ט"ו{{#annotend:IPCi}}
+
|style="text-align:right;"|קח השורש והוא ב&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}=\frac{business\times money\ paid}{price}</math>
+
::Add it to the 8; it is 10 and they are the kors.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{60\sdot5}{30}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|והוסף על הח' יהיו י' והם הכורים
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{60\sdot10}{30}}}</math>
 
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{60\sdot15}{30}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ערוך המסחר בדמי האחד וחלק על השער יצא חלקו
 
 
|-
 
|-
|if the price = [total profit] = unknown
+
|colspan=2|
|style="text-align:right;"|ואם השער נסתר
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot16\right)^2-60}+8=\sqrt{8^2-60}+8=\sqrt{4}+8=2+8=10}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|l1mc}}[Three shared] — One [gave] 10, the second [gave] 20, the third [gave] 30 and the profit of the one [who gave] 10 was 5.
+
::Subtract the 2 from the 8; 6 remains and this is the price.
|style="text-align:right;"|כגון האחד י' והשני כ' והשלישי ל' ורוח בעל הי' חמשה{{#annotend:l1mc}}
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{x}=8-2=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וחסר הב' מן הח' ישאר ו' והם הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}=\frac{business\times money\ paid}{sold}</math>
+
*If you give an unknown [quantity of] kors for a price of 60 and you subtract the price of one kor from all the kors, 4 would remain
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{\left(10+20+30\right)\sdot5}{10}}}</math>
+
:<math>\scriptstyle x-\frac{60}{x}=4</math>
|style="text-align:right;"|ערוך העסק בדמי המכר וחלק על המכר
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כורים נעלמים ודמיהם ששים אם תחסר דמי הכור מחשבון הכורים ישאר ארבעה
 
|-
 
|-
|if the business = [all the parts of the capital given to the partnership] = unknown
+
|
|style="text-align:right;"|ואם העסק נסתר
+
::Take a half of 4 and multiply it by itself; it is 4.
 +
|style="text-align:right;"|קח חצי הד' ותערכנו על עצמו יהיה ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|Ahwq}}[Three shared] — One [gave] 10 and all earned 30 together. The one [who gave] 10 took 5 from the profit.
+
::Add it to sixty and extract the root; it is 8.
|style="text-align:right;"|כגון שידוע שחלק האחד היה י' ורוחו בין כלם ל' ולקח בעל הי' חמשה מן הריוח{{#annotend:Ahwq}}
+
|style="text-align:right;"|חברם עם הששים וקח השרשים והוא ח&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}=\frac{price\times sold}{money\ paid}</math>
+
::Add the two to it; it is 10 and they are the kors.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{30\sdot10}{5}}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)^2+60}+2=\sqrt{4+60}+2=8+2=10}}</math>
|style="text-align:right;"|ערוך השער על המכר וחלק על הדמים
+
|style="text-align:right;"|הוסף עליהם השנים והוא י' והם הכורים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם בשאר כל הדרכים תוכל להוציאם כאשר הם בשכיר ובמקח וממכר
+
::Or, if you subtract the 2 from the 8, six remains and this is the price of the kor.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{x}=8-2=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|או אם תחסר הב' מן הח' ישאר ששה והם דמי הכור
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:four partners|661|RfWh}}Four shared, each [gave] an amount different from what the other gave [one gave 5, the second gave 10, the third gave 15 and the fourth gave 20] and they earned.
+
*If you give a kor for 3 and a kor for 7 and you want to buy a kor for 6 from each of them, how much will be taken from each of them?
|style="text-align:right;"|וכן אם היו ד' שותפים לכל אחד ראש ממון שאינו שוה לחברו [כלו' ה' וי' וט"ו וכ'] ויצא להם ריוח{{#annotend:RfWh}}
+
:<math>\scriptstyle3x+\left[7\sdot\left(1-x\right)\right]=6</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בג' וכור בז' ורוצה לקנות משניהם כור בו' כמה יקח מכל אחד ואחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*the relative share owed to one of them from the profit = <math>\scriptstyle\frac{his\ own\ capital}{sum\ of\ the\ parts\ of\ the\ capital\ of\ all}=\frac{his\ own\ capital}{50}</math>
+
::Find the [difference] between 3 and 7; it is 4.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{a_4}{a_2}=\frac{a_3}{a_1}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|דע מה &#x202B;<ref>26r</ref>בין הג' והז' והוא ד&#x202B;'
|style="text-align:right;"|הערך ראש ממון כל אחד בפני עצמו כריוח וחלק על המחובר מראש ממון כלם שהוא נ' והיוצא הוא בחלק חלקו המגיעו מן הריוח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*convert the dinar to smaller coins = pešiṭim and then divide by the sum of all parts of the capital
+
::Then, subtract 6 from 7; one remains.
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק השב הדי' לפשיטים וחלק על מה שחלקת
+
|style="text-align:right;"|ואחר כך תגרע הו' מן הז' ישאר אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\frac{total\ profit}{\frac{total\ capital}{his\ share\ in\ the\ capital}}</math>
+
::Find its ratio to 4; it is a quarter and so he takes a quarter from the kor for 3.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{a_4=\frac{a_2}{\frac{a_1}{a_3}}}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7-6}{7-3}=\frac{1}{4}}}</math>
|style="text-align:right;"|או חלק המחובר שהוא נ' על החלק ועל היוצא שהוא י' תחלק הריוח
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערכו מן הד' והוא רביע וככה יקח מן הכור שהוא בג' רביע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*In another way, you can know how much is the share of each in the profit:
+
::He takes what remains from the kor, which is 3-quarters, from the kor for 7.
|style="text-align:right;"|ובדרך אחרת תוכל לדעת כמה חלק כל אחד מן הריוח
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1-x=1-\frac{1}{4}=\frac{3}{4}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומותר הכור שהם ג' רביעיות יקח מן הכור שהוא בז&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle\frac{total\ profit}{total\ capital}\sdot his\ share\ in\ the\ capital</math>
+
*If you give a kor for 3, a kor for 4 and a kor for 5 and you want to take for 2 dinar from each one equally, how much will be taken from each of them?
::<math>\scriptstyle{\color{red}{a_4=\frac{a_2}{a_1} \sdot a_3}}</math>
+
:<math>\scriptstyle\left(3+4+5\right)x=2</math>
|style="text-align:right;"|שתחבר ראש ממונם ודע מה ערך הריוח מראש ממונם וכערכו קח מראש כל אחד והוא חלקו
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בג' וכור בד' וכור בה' ורוצה ליקח בב' דינ' מכל כור וכור בשוה<br>
 +
כמה יקח מכל אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*(?)
+
::Sum up the 3, the 4, and the 5; they are 12.
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחלק ראש ממון הגדול על הקטן ושמור היוצא ועוד חלק ראש ממון האמצעי על הקטן והיוצא הוא חלק הראשון וראה מה ערך ראש ממון הקטן אל האמצעי וכערכו תוסיף על חלקו מן הריוח והוא חלק האמצעי וכן תוסיף לשלישי כערכו אל הקטן
+
|style="text-align:right;"|חבר הג' והד' והה' יהיו י"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|o0QW}}Three shared — one [gave] 20, the second [gave] 30 and the third [gave] 40. The profit of the one who gave 20 was 3. What was the profit of the others?
+
::Find the ratio of the 2 dinar to 12; it is a sixth and so he takes from each type.
:<math>\scriptstyle20x=3</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{2}{3+4+5}=\frac{2}{12}=\frac{1}{6}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא ג' נשתתפו האחד כ' והשני ל' והשלישי מ' והריוח בעל הכ' ג' כמה הגיע לחלק האחרים{{#annotend:o0QW}}
+
|style="text-align:right;"|ודע מה <s>ערך הכור וחצי מן הג' כורים</s> שם הב' דינ' מן הי"ב והוא שתות וככה יקח מכל מין ומין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30}{20}\sdot3=4+\frac{1}{2}}}</math>
+
*If you give a kor for 3, a kor for 4 and a kor for 5 and a kor and a half were taken from the three of them, from each one equally, what would be the price?
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{40}{20}\sdot3=6}}</math>
+
:<math>\scriptstyle\frac{3x}{3+4+5}=1+\frac{1}{2}</math>
|style="text-align:right;"|חלק הל' על הכ' והיוצא תערכנו בג' שרוח והעולה הוא חלק בעל הל' והוא ד' וחצי וכן תחלק המ' על הכ' והיוצא תערוך בג' והעולה שהוא ו' הוא חלקו
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בג' וכור בד' וכור בה' ולקח משלשתם כור וחצי מכל אחד בשוה<br>
 +
כמה הם הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{20}\sdot30=\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot30}}</math>
+
::Sum up the 3, the 4, and the 5; they are 12.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{20}\sdot40=\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot40}}</math>
+
|style="text-align:right;"|חבר הג' והד' והה' יהיו י"ב
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מה ערך הג' אל הכ' והוא ג' רביעיות חמישית וכערכו קח מראש ממון השני והשלישי
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|bZW6}}One [gave] 20, the second [gave] 30 and the third [gave] 40. If you add the profit of the one who gave 20 to the profit of the one who gave 30, the sum is 10.
+
::Find the ratio of a kor and a half to the three [types of] kors and take their ratio from 12; it is 6 and this is the price.
:<math>\scriptstyle20x+30x=10</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{1+\frac{1}{2}}{3}\sdot\left(3+4+5\right)=\frac{1+\frac{1}{2}}{3}\sdot12=6}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תוציא האחד כ' והשני ל' והשלישי מ' וריוח בעל הכ' כשתחברנו אל ריוח בעל הל' יעלה עשרה{{#annotend:bZW6}}
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הכור וחצי מן הג' כורים וכערכם קח מן הי"ב והוא ו' והם הדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{20+30}=\frac{10}{50}=\frac{1}{5}}}</math>
+
*If you give a kor for 3, a kor for 7 and a kor for 12 and he wants to take a kor for 10 dinar, how much will he take from each kind?
|style="text-align:right;"|חבר הכ' והל' יהיו חמשים חלק עליהם הי' יצא חומש
+
:<math>\scriptstyle\left[\left(3+7\right)\sdot x\right]+\left[12\sdot\left(1-2x\right)\right]=10</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בג' וכור בז' וכור בי"ב וירצה לקח כור בי' דינ&#x202B;'<br>
 +
כמה יקח מכל מין ומין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot20=4}}</math>
+
::Sum up the 3 and the 7; it is ten. Keep it.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot30=6}}</math>
+
|style="text-align:right;"|חבר הג' והז' והוא עשרה ושמרם
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot40=8}}</math>
 
|style="text-align:right;"|קח חומש ראש ממון כל אחד יקח בעל הכ' ד' ובעל הל' ו' ובעל המ' ח&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|g0lI}}[Three shared] — one [gave] 10, the second [gave] 30 and the third [gave] 50. When you add the profit of the first to the profit of the second and subtract the result from the profit of the third what remains is 3.
+
::Then, double the 12; it is 24.
:<math>\scriptstyle50x-\left(10x+30x\right)=3</math>
+
|style="text-align:right;"|ואחר כך כפול הי"ב יהיו כ"ד
|style="text-align:right;"|ואם תוציא האחד י' והשני ל' והשלישי נ' וכשתחבר ריוח הראשון והשני ותחסרם מריוח השלישי ישאר ג&#x202B;'{{#annotend:g0lI}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{50-\left(10+30\right)}=\frac{3}{50-40}=\frac{3}{10}}}</math>
+
::Subtract from it the 10 you kept; 14 remains.
|style="text-align:right;"|חבר הי' והל' יהיו מ' ותגרעם מן הנ' ישאר י' ודע מה ערך ג' מי' והוא ג' עשיריות
+
|style="text-align:right;"|וחסר מהם הי' ששמרת ישאר י
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot10=3}}</math>
+
::Subtract the 10, for which he takes the kor, from the 12; two remains.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot30=9}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואחר חסר הי' אשר לקח מהם הכור מן הי"ב ישאר שנים
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot50=15}}</math>
 
|style="text-align:right;"|קח ג' עשיריות ראש ממון כל אחד וככה חלקו הראשון ג' והשני ט' והשלישי ט"ו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|RN4R}}[Three shared] — one [gave] 10, the second [gave] 20 and the third [gave] 40. When you multiply the profit of the first and the second by the profit of the third, the result is 48. What was the profit of each one?
+
::Find its ratio to 14; it is a seventh and so he takes from the kor for 3 as well as from the kor for 7.
:<math>\scriptstyle\left(10x+20x\right)\sdot40x=48</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{12-10}{\left(12\sdot2\right)-\left(3+7\right)}=\frac{2}{24-10}=\frac{2}{14}=\frac{1}{7}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תוציא האחד י' והשני כ' והשלישי מ' וכשתערוך ריוח הראשון והשני בריוח השלישי עלה מ"ח כמה היה ריוח כל אחד{{#annotend:RN4R}}
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערכם מן הי"ד והוא שביעית וככה קח מן הכור שהוא בג' וכמו כן מן הכור שהוא בז&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{48}{\left(10+20\right)\sdot40}}=\sqrt{\frac{48}{1200}}=\sqrt{\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}}=\frac{1}{5}}}</math>
+
::We take the remainder, which is 5-sevenths, from the kor for 12.
|style="text-align:right;"|חבר הי' עם הכ' והעולה תערוך על המ' יעלה אלף ומאתים, דע מה ערך המ"ח מהם והוא חמישית החומש, חשוב אותם כאלו הם שברים וקח השרש והוא חומש
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1-2x=1-\left(2\sdot\frac{1}{7}\right)=\frac{5}{7}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנשאר שהוא ה' שביעיות נקח מן הכור שהוא בי"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקח חומש ראש ממון כל אחד מהם
+
*If you give a kor for 2 dinar, a kor for 3, a kor for 5, and a kor for 14 and one wants to take a kor for 12 dinar, how much will he take from each kind?
 +
:<math>\scriptstyle\left[\left(2+3+5\right)\sdot x\right]+\left[14\sdot\left(1-3x\right)\right]=12</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא כור בב' דינ' וכור בג' וכור בה' וכור בי"ד ורוצה לקח כור בי"ב דינ&#x202B;'<br>
 +
כמה יקח מכל מין ומין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The first: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot10=2}}</math>
+
::Sum up the 2, the 3, and the 5; the result is ten.
|style="text-align:right;"|יקח הראשון ב&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|חבר הב' והג' וה' יעלו עשרה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The second: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot20=4}}</math>
+
::Then, multiply the 14 three times, because this price exceeds the prices of the three [other] kinds, but above we only doubled, because the [higher] price did not exceed the prices of three types. When we multiply the 14 three times, the result is 42.
|style="text-align:right;"|והשני ד&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ואחר כך כ"כ כפול הי"ד שלשה פעמים לפי שעלו הדמים בדמי ג' המינין אך למעלה לא כפלנוהו אלא פעם אחת לפי שלא עלו הדמים לדמי ג' המינין וכשכפלנו הי"ד ג' פעם עלה מ"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The third: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot40=8}}</math>
+
::Subtract the 10 from it; 32 remains.
|style="text-align:right;"|והשלישי ח&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|חסר מהם הי' ישאר ל"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:two partners|661|GVHg}}Two shared — one [gave] 8 and the other [gave] 18 and they earned [a profit]. When you multiply the root of the profit of the one by the root of the profit of the other the result is 6.
+
::Subtract the 12 from the 14; two remains.
:<math>\scriptstyle\sqrt{8x}\sdot\sqrt{18x}=6</math>
+
|style="text-align:right;"|ואחר חסר הי"ב מן הי"ד ישאר שנים
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שני שותפין האחד ח' והשני י"ח ורוחו וכשתערוך שורש ריוח האחד בשורש ריוח השני יהיה ו&#x202B;'{{#annotend:GVHg}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{6^2}{8\sdot18}}=\sqrt{\frac{36}{144}}=\sqrt{\frac{1}{4}}=\frac{1}{2}}}</math>
+
::Find its ratio to 32; it is half an eighth and so he takes from the kor for 2 dinar, as well as from the kor for 3 [dinar] and from the [kor for] 5 [dinar].
|style="text-align:right;"|ערוך הו' על עצמם יעלה ל"ו ואחר כן ערוך הח' על הי"ח יעלה קמ"ד חלק עליהם הל"ו והיוצא שהוא רוביע קח שרשו והוא חצי
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{14-12}{\left(14\sdot3\right)-\left(2+3+5\right)}=\frac{2}{42-10}=\frac{2}{32}=\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ודע מה ערכם מן הל"ב והוא חצי שמינית וככה יקח מן הכור שהוא בב' דינ' וכן מן הג' וכן מן הה&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot8=4}}</math>
+
::He takes the remainder, which is 6-eighths and half an eighth, from the kor for 14.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot18=9}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1-3x=1-\left[3\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]=\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}}</math>
|style="text-align:right;"|אם תערכהו על השמונה יעלה ד' והוא הריוח של בעל הח' ואם תערכהו על י"ח יעלה ט' והוא הריוח של בעל הי"ח
+
|style="text-align:right;"|והנשאר שהוא ו' שמיניות וחצי שמינית יקח מן הכור שהוא בי"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{\sqrt{\frac{18}{8}}}=\frac{6}{\sqrt{2+\frac{1}{4}}}=\frac{6}{1+\frac{1}{2}}=4}}</math>
+
*If you give 10 kors for 20, 12 for 20 and 15 kors for 20 and one wants to take for 20 an equal part from each kind, how much will be given to him?
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\frac{18}{8}=4\sdot\left(2+\frac{1}{4}\right)=9}}</math>
+
:<math>\scriptstyle\left(\frac{20}{10}+\frac{20}{12}+\frac{20}{15}\right)\sdot x=20</math>
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחלק הי"ח על הח' יצא ב' ורביע קח שרשם והוא אחד וחצי חלק עליו הו' והיוצא שהוא ד' הוא ריוח הראשון ואם תערוך הד' בשנים ורובע יעלה ט' והוא ריוח השני
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא עשרה כורים בעשרים ושנים עשר בעשרים וחמשה עשר כורים בעשרים וירצה לקח בעשרים חלק שוה מכל מין ומין כמה יתן לו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|cbgX}}Two men shared — one [gave] 5 kikkar, and the other one [gave] 3 kikkar. The third [man] who did not bring anything shared with them. The three gave together the 8 kikkar. The third paid the others 8 liṭra of money. How much will each one of them take?
+
::Divide the twenty by ten - the result is two; by 12 - the result is one and two-thirds; by 15 - the result is one and a third.
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שני אנשים נשתתפו זה בה' ככר וזה בג' ככר ונשתתף עמהם השלישי שלא הביא כלום והוציאו שלשתם אותם הח' ככר ושלם להם השלישי ח' ליטרין כסף כמה יקח כל אחד{{#annotend:cbgX}}
+
|style="text-align:right;"|חלק העשרים &#x202B;<ref>26v</ref>על עשרה יצא שנים ועל י"ב יצא אחד ושני שלישיות ועל ט"ו יצא אחד ושליש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5-\left(\frac{1}{3}\sdot8\right)}{\frac{1}{3}\sdot8}=\frac{5-\left(2+\frac{2}{3}\right)}{2+\frac{2}{3}}=\frac{2+\frac{1}{3}}{2+\frac{2}{3}}=\frac{7}{8}}}</math>
+
::Sum up all; it is five.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}\sdot8=7}}</math>
+
|style="text-align:right;"|חבר הכל יהיו חמשה
|style="text-align:right;"|קח שליש הח' ככר והוא ב' וב' שלישיים, חסרם מן הה' ישארו ב' ושליש ודע מה ערכם מן הב' וב' שלישיים והוא ז' שמיניות קח ז' שמיניות הח' שהוא והוא יהיה חלק בעל הה' ככר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3-\left(2+\frac{2}{3}\right)}{2+\frac{2}{3}}=\frac{\frac{1}{3}}{2+\frac{2}{3}}=\frac{1}{8}}}</math>
+
::Divide the twenty by it; the result is four and so he takes from each type.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot8=1}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{20}{\frac{20}{10}+\frac{20}{12}+\frac{20}{15}}=\frac{20}{2+\left(1+\frac{2}{3}\right)+\left(1+\frac{1}{3}\right)}=\frac{20}{5}=4}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תחסר הב' וב' שלישים מן הג' ישאר שליש ותדע ערכו אל ב' ושליש והוא שמינית וקח שמינית הח' והוא אחד והוא חלק בעל הג' ככרים
+
|style="text-align:right;"|חלק עליהם העשרים יצא ארבעה וכן יקח מכל מין ומין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:four partners|661|dZgy}}Three men shared — one [gave] 9 kikkar, the second [gave] 8 kikkar and the third [gave] 7 kikkar. The fourth [man] who did not bring anything shared with them. The three gave together. The fourth paid the others 18 liṭra of money. How much will each one of them take?
+
*If you give 4 kors for 8 zuz minus an unknown thing and 2 kors were taken for the unknown thing and a zuz. How much is the thing?
|style="text-align:right;"|ואם תרצה תוציא ג' אנשים נשתתפו האחד בט' ככר והשני בח' והשלישי בז' ונשתתף עמהם הרביעי שלא הביא כלום והוציאו בין שלשתם הכל ושלם הרביעי להם י"ח ליט' כסף כמה יקח כל אחד{{#annotend:dZgy}}
+
::<math>\scriptstyle\frac{4}{8-x}=\frac{2}{x+1}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא ד' כורים בח' זוז פחות דבר שאינו ידוע ולקח שני כורים בשאינו ידוע וזוז כמה היה מה שאינו ידוע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9+8+7}{4}=6}}</math>
+
::Add the 2 kors to the 4; they are 6.
|style="text-align:right;"|חלק כל הככרים על הד' אנשים יצאו ו&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|הוסף הב' כורים על הד' יהיו ו&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*<math>\scriptstyle{\color{blue}{9-6=3}}</math>
+
::Add the unknow [thing] plus a zuz to the 8 minus the unknown thing; they are nine.
|style="text-align:right;"|חסרם מן הט' ישאר ג&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ואחר כך חבר שאינו ידוע ו{{#annot:zuz|2643|AgBO}}זוז{{#annotend:AgBO}} עם הח' פחות דבר שאינו ידוע יהיו תשעה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*<math>\scriptstyle{\color{blue}{8-6=2}}</math>
+
::Find the ratio of two kors to six; it is a third.
|style="text-align:right;"|ומן הח' ישאר ב&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך שני הכורים מן הששה והוא שליש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*<math>\scriptstyle{\color{blue}{7-6=1}}</math>
+
::Take a third of the nine and subtract the zuz from it; the remainder, which is two zuzim, is the unknown thing.
|style="text-align:right;"|ומן הז' ישאר אחד
+
|style="text-align:right;"|קח שליש התשעה וחסר ממנו הזוז והנשאר שהוא שני זוזים הוא הדבר שאינו ידוע
 +
|-
 +
|colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\left[\left[\left(8-x\right)+\left(x+1\right)\right]\sdot\frac{2}{2+4}\right]-1=\left(9\sdot\frac{2}{6}\right)-1=\left(9\sdot\frac{1}{3}\right)-1=2}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{18}{3+2+1}=3}}</math>
+
*If you give 5 kors for 10 dinar minus a thing and 3 kors were taken for the unknown thing minus a dinar.
|style="text-align:right;"|חבר כל השיורין וחלק עליהם הי"ח יצא ג&#x202B;'
+
:How much is the thing?
 +
:<math>\scriptstyle\frac{5}{10-x}=\frac{3}{x-1}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא חמשה כורים בעשרה דינ' פחות משהו ולקח ג' כורים במשהו שאינו ידוע פחות דינ' עם כמה זה המשהו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(9-6\right)=3\sdot3=9}}</math>
+
::Add 3 to 5; it is 8.
|style="text-align:right;"|אם תערכם בג' יעלה ט' והוא חלק בעל הט&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|חבר הג' עם הה' יהיו ח&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(8-6\right)=3\sdot2=6}}</math>
+
::Then, add the thing minus a dinar to the 10 minus a thing; it is 9 dinar.
|style="text-align:right;"|ואם תערכנו בב' יעלה ו' והוא חלק בעל הח&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ואחר כך חבר המשהו פחות דינ' עם הי' פחות משהו יהיה ט' דינ&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(7-6\right)=3\sdot1=3}}</math>
+
::Find the ratio of the 3 kors to eight; it is a quarter and half a quarter.
|style="text-align:right;"|ואם תערכהו באחד יהיה ג' והוא חלק בעל הז&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הג' כורים מן השמונה והוא רביעית וחצי רביעית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three partners|661|tCUs}}Three shared — each [gave] the same amount as what the other gave. One gave <sup>4</sup>/<sub>5</sub> of his money, the second gave <sup>5</sup>/<sub>7</sub> of his money, and the third [gave] <sup>6</sup>/<sub>9</sub> of his money. How much did each one has?
+
::Take this ratio from 9; it is 3 and three-eighths.
:<math>\scriptstyle\frac{4}{5}a=\frac{5}{7}b=\frac{6}{9}c</math>
+
|style="text-align:right;"|וכערכם קח מן הט' והוא ג' ושלשה שמיניות
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שלשה נשתתפו בראש ממון שוה כל אחד לחבירו ומה שהביא האחד היה ארבע חומשי ממונו והשני הביא חמש שביעיות ממונו והשלישי שש תשיעיות ממונו כמה היה לכל אחד ואחד{{#annotend:tCUs}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הערך השנים הראשונים זה על זה באלכסון והטעם שתערוך שברי האחד על חשבון חברו ותחשבם כאלו הם שלמים
+
::Add the subtractive dinar to it; it is 4 and 3-eighths and this is the thing.
 +
|style="text-align:right;"|הוסף עליהם הדינר הפחות והם ד' וג' שמיניות והוא המשהו
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
:*The first: <math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot7=28}}</math>
+
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\left[\left[\left(x-1\right)+\left(10-x\right)\right]\sdot\frac{3}{3+5}\right]+1=\left(9\sdot\frac{3}{8}\right)+1=\left[9\sdot\left[\frac{1}{4}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]\right]+1=\left(3+\frac{3}{8}\right)+1\\&\scriptstyle=4+\frac{3}{8}\\\end{align}}}</math>
|style="text-align:right;"|והנה הראשון כ"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The second: <math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot5=25}}</math>
+
 
|style="text-align:right;"|והשני כ"ח
+
===== <span style=color:Green>Employment of workers</span> =====
|-
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ועשה כן לשני גם לשלישי
 
 
|-
 
|-
|
+
|Likewise you find in the employment issue.
:*The second: <math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot6=42}}</math>
+
|style="text-align:right;"|וכן אתה מוצא בענין השכירות
|style="text-align:right;"|והנה השני מ"ב
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The third: <math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot9=45}}</math>
+
*{{#annot:one worker|612|1Sbs}}As the one who says: I hired a worker for 30 days for 10 dinar and he had worked 8 days.
|style="text-align:right;"|והשלישי מ"ה
+
:How much is his payment?
 +
:<math>\scriptstyle30\div10=8\div x</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון האומר שכרתי פועל לשלשים יום בי' דינ' ועשה על ח' ימים<br>
 +
כמה שכרו{{#annotend:1Sbs}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{28-25}{28}=\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}}}</math>
+
::Here you consider the 30 days of employment as [the amount of goods offered in] trade.
|style="text-align:right;"|ודע כמה הוסיף השני על הראשון והוא שלש רביעיות שביעית
+
|style="text-align:right;"|ובכאן אתה חושב ל' ימי השכירות למסחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=42-\left[\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\sdot42\right]=37+\frac{1}{2}}}</math>
+
::The 10 dinar as the [corresponding] price.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}a=\frac{4}{5}\sdot\left(37+\frac{1}{2}\right)=30}}</math>
+
|style="text-align:right;"|והי' דינ' לשער
|style="text-align:right;"|חסר כן ממ"ב ישארו ל"ז וחצי והוא ראש ממון הראשון וד' חמשיותיו ל&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{b=42}}</math>
+
::The 8 days that we worked as the sold [amount of goods].
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\sdot42=30}}</math>
+
|style="text-align:right;"|וח' ימים שעשה מלאכתו למכר
|style="text-align:right;"|וראש ממון השני מ"ב וה' שביעיותיו ל&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{c=45}}</math>
+
::The unknown number as the money paid.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{9}\sdot45=30}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה המספר הנסתר דמי המכר
|style="text-align:right;"|וראש ממון השלישי מ"ה ושש תשיעיותיו ל&#x202B;'
 
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
:*You extract it by multiplying 8 by 10; it is 80.
===== Coinage =====
+
|style="text-align:right;"|ותוציאנו שתערך הח' בי' יהיו פ&#x202B;'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::Divide it by 30; the result is 3 minus one-third.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8\sdot10}{30}=\frac{80}{30}=3-\frac{1}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלקם על הל' יצא ג' פחות שליש
 
|-
 
|-
|You also find two orders of ratio in the issue of coinage:
+
|
|style="width:45%; text-align:right;"|וגם בענין {{#annot:term|1493,2499|TRLc}}קשור המטבע{{#annotend:TRLc}} אתה מוצא שני סדרי ה{{#annot:term|1290,482|6igK}}הקשה{{#annotend:6igK}}
+
::You know it when you find the ratio of 8 to 30, which is 4-fifths of a third, then you take this ratio from 10; the result is 3 minus one-third.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{30}\sdot10=\left(\frac{4}{5}\sdot{1}{3}\right)\sdot10=3-\frac{1}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מה ערך ח' אל ל' והוא ד' חמשיות שלישית וכערכם קח מן הי' יצא ג' פחות שליש
 
|-
 
|-
|For the liṭra is a kind of [goods offered in the] business.
+
|
|style="text-align:right;"|כי הליטרא כעין המסחר
+
:*You know it by dividing 10 by 30; the result is one-third.
 +
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחלק הי' על הל' יצא שליש
 
|-
 
|-
|The silver [in it] is a kind of its price.
+
|
|style="text-align:right;"|והכסף הראוי לה כעין השער
+
::Multiply it by 8; the result is 8-thirds and this is the same.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{30}\sdot8=\frac{1}{3}\sdot8=\frac{8}{3}=3-\frac{1}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערכהו על ח' יצא והוא ח' שלישיות והדבר שוה
 
|-
 
|-
|The ՚oqya are a kind of a sold merchandise.
+
|With these methods you solve when the sold merchandise, or price, or [amount of goods offered in the] business are unknown. There is no need to elaborate.
|style="text-align:right;"|והאוקיאות כעין המכר
+
|style="text-align:right;"|ועל אלו הדרכים תוציא כשיהיו המכר או השער או המסחר נסתרים ואין צריך להאריך בזה
 
|-
 
|-
|The silver in the ՚oqya is a kind of money [paid].
+
|
|style="text-align:right;"|והכסף המגיע לאוקיא כעין הדמים
+
*{{#annot:one worker|612|bvIM}}If you hired a salaried for an unknown [number of] days for an unknown [quantity of] dinar. When you add up the days and dinar they summed up by 40. He had worked unknown days so that when multiplied by their salary the total is 12 and if you multiply the remaining days by the remaining salary the total is 192, how much are the unknown days and how much are the dinar?
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בימים נעלמים בדינר נעלמים וכשתחבר הימים והדינ' יהיו מ' ועשה ימים נעלמים כשתערכם בשכרם יעלה י"ב ואם תערך הנשאר &#x202B;<ref>27r</ref>מן הימים בנשאר מן השכר יעלה קצ"ב<br>
 +
כמה הם הימים הנעלמים וכמה הדינ' וכמה עשה מן הימים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:If the money paid [= silver belong to the ’oqya] is unknown:
+
:<math>\begin{cases}\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4\\\scriptstyle a_1+a_2=40\\\scriptstyle a_3\times a_4=12\\\scriptstyle\left(a_1-a_3\right)\sdot\left(a_2-a_4\right)=192\end{cases}</math>{{#annotend:bvIM}}
|style="text-align:right;"|ואם היו הדמים נסתרים
+
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*As the one who says: one liṭra of coins is 12 ՚oqya. Four of them are ՚oqya of silver. How many [՚oqya of] silver there are in 3 ՚oqya?
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2+12=\frac{40}{\sqrt{\frac{192}{12}}+1}\sdot x}}</math>
|style="text-align:right;"|כגון האומר ליט' מטבעות שהיא י"ב אוקיאות ויש בהם ד' אוקיאות כסף כמה כסף יש בג' אוקיאות
 
|-
 
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}=\frac{price\times sold}{business}</math><br>
 
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{3\sdot4}{12}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ערוך השער במכר וחלק על המסחר
 
|-
 
|if the sold = ՚oqya = unknown
 
|style="text-align:right;"|ואם היה המכר נסתר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*In one liṭra there are 4 ՚oqya of silver. In how many [՚oqya] there is one ՚oqya of silver?
+
::Divide 192 by 12; the result is 16.
|style="text-align:right;"|כגון האומר ליט' בד' אוקיאות כסף בכמה יש אוקיא מכסף
+
|style="text-align:right;"|חלק הקצ"ב על י"ב יצא י"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}=\frac{business\times money\ paid}{price}</math><br>
+
::Take its root, which is 4, and add one to it; it is 5.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{12\sdot1}{4}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|קח שרשם והוא ד' והוסף עליהם אחד יהיה ה&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ערוך המסחר בדמים וחלק על השער
 
 
|-
 
|-
|if the price = silver [in the liṭra] = unknown
+
|
|style="text-align:right;"|ואם היה השער נסתר
+
::Divide 40 by it; the result is 8.
 +
|style="text-align:right;"|וחלק עליהם המ' יצא ח&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*I bought 3 ՚oqya; [one of them is] ՚oqya of silver. How many would I buy in one liṭra?
+
::Take its half, which is 4, multiply it by itself and subtract 12 from the product; 4 remains.
|style="text-align:right;"|כגון האומר קניתי ג' אוקיאות באוקיא כסף בכמה אקנה הליטרא
+
|style="text-align:right;"|קח חצים והוא ד' וערכם על עצמם ומהעולה חסר הי"ב ישאר ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}=\frac{business\times money\ paid}{sold}</math><br>
+
::Take its root, which is 2, add it to 4, which is half the 8; the result, which is 6 are the unknown [number of] days that he worked.
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{12\sdot1}{3}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|קח שרשם והוא ב' הוסיפם על הד' שהם חצי הח' והעולה שהוא ו' הם הימים הנעלמים אשר עשה
|style="text-align:right;"|ערוך המסחר בדמים וחלק על המכר
 
 
|-
 
|-
|if the trade = liṭra = unknown
+
| colspan=2|
|style="text-align:right;"|ואם היה המסחר נסתר
+
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{192}{12}}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{192}{12}}+1}\right)^2-12}=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{16}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{16}+1}\right)^2-12}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{4+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{4+1}\right)^2-12}=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{5}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{5}\right)^2-12}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)^2-12}=4+\sqrt{4^2-12}=4+\sqrt{4}=4+2=6\\\end{align}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*I bought 3 ՚oqya of coins; [one of them is] ՚oqya of silver. How much would I take of the coins for 4 ՚oqya of silver?
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{y^2+192=\frac{40}{\sqrt{\frac{12}{192}}+1}\sdot y}}</math>
|style="text-align:right;"|כגון האומר קניתי ג' אוקיאות מטבעות באוקיא כסף כמה אקח מן המטבעות בד' אוקיא כסף
 
|-
 
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}=\frac{price\times sold}{money\ paid}</math><br>
 
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\frac{4\sdot3}{1}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ערוך השער במכר וחלק על הדמים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three kinds|617|TNZi}}If you want to produce a coin with one ՚oqya of silver in a liṭra, the second [coin] with two ՚oqya of silver in a liṭra, and the third [coin] with six ՚oqya [of silver] in a liṭra. You have to know how much you should take of each coin so that the sum will be four ՚oqya [of silver] in a liṭra.
+
::Or, find the ratio of 12 to 192, which is a half of an eighth, take its root, which is a quarter and add to it always one; it is one and a quarter.
:<math>\scriptstyle\left(2x\sdot6\right)-\left[x\sdot\left(1+2\right)\right]=6-4</math>
+
|style="text-align:right;"|או דע מה ערך הי"ב מן הק'צ'ב' והוא חצי שמינית קח השרש והוא רובע הוסף עליו אחד לעולם יהיה אחד ורובע
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לקשור מטבע מא' אוקיאות כסף בליט' והשני מב' אוקיאות כסף בליט' והשלישי מו' אוקי' בליטרא ואתה צריך לדעת כמה תקח מכל מטבע ומטבע ויהיה המחובר לד' אוק' אוקיאות בליט&#x202B;'{{#annotend:TNZi}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6-4}{\left(2\sdot6\right)-\left(1+2\right)}=\frac{2}{12-3}=\frac{2}{9}}}</math>
+
::Divide 40 by it; the result is 32.
|style="text-align:right;"|ככה תדענו: שתחבר הכסף שיש בשני המטבעות הפחותות ויעלה שלשה ואחר תכפול המטבע השלישי ויהיה הכפול יוגרע מהם העולה מהמחובר משני המטבעות ישאר ט' ושמרהו ואחר תגרע הד' שהוא רוצה לקשור מן הששה שהוא סך המטבע השלישי ישאר ב' ודע מה ערך זה הנשאר אל הנשאר השמור והוא ב' תשיעיות וככה תקח מכל אחד ואחד משני המטבעות
+
|style="text-align:right;"|חלק עליהם המ' יצא ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{9}\sdot\left(2\sdot12\right)=5+\frac{1}{3}}}</math><br>
+
::Take its half, which is 16, and multiply it by itself; the result is 256.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{9}\sdot\left(1+2\right)=\frac{2}{3}}}</math><br>
+
|style="text-align:right;"|קח חצים והוא י"ו וערכם על עצמם יעלה רנ"ו
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(5+\frac{1}{3}\right)=6+\frac{2}{3}}}</math><br>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\frac{2}{3}=3+\frac{1}{3}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שניהם ה' אוקיאות ושליש<br>
 
ויש בהן כסף ב' שלישי אוקיא<br>
 
ומן המטבע השלישי יקח ו' אוקי' וב' שלישי אוקי&#x202B;'<br>
 
שיש בהן כסף ג' אוקי' ושליש אוקי&#x202B;'<br>
 
ותעלה בידך ליט' שיש בה ארבע אוקיאו' כסף
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three kinds|617|avCd}}If you have a liṭra with one ՚oqya of silver, a liṭra with five ՚oqya [of silver], and a liṭra with seven ՚oqya [of silver]. You want to produce [a coin] with four ՚oqya of silver.
+
::Subtract 192 from it; the remainder is 64.
:<math>\scriptstyle\left[x\sdot\left(5+7\right)\right]-\left(2x\sdot1\right)=4-1</math>
+
|style="text-align:right;"|חסר מהם הק'צ'ב' יהיה הנשאר ס"ד
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך מן המטבעות ליט' באוקי' כסף וליט' בה' אוקי' וליט' בז' אוקי' ותרצה לקשור ליט' בד' אוקי' כסף{{#annotend:avCd}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4-1}{\left(5+7\right)-\left(2\sdot1\right)}=\frac{3}{12-2}=\frac{3}{10}}}</math>
+
::Take its root, which is 8, and add it to 16; it is 24.
|style="text-align:right;"|כן תעשה: חבר שני המטבעות הגדולות מן המטבעות שהוא רוצה לקשור ויעלה י"ב וכפול השלישי ויעלה ב' וגרע אותו מהעולה מהמחובר ישאר י' ושמרהו ואחר גרע האחד שהוא המטבע היחידי מן הד' שהוא רוצה לקשור ישאר ג' ודע מה ערך זה הנשאר אל הנשאר השמור והוא ג' עשיריותיו וככה יקח מכל אחד ואחד משני המטבע
+
|style="text-align:right;"|קח שרשם והוא ח' הוסיפם על הי"ו יהיו כ"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot\left(2\sdot12\right)=7+\frac{1}{5}}}</math><br>
+
::Add it to the previous 6; the sum, which is 30 are the unknown [number of] employment days.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot\left(5+7\right)=3+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math><br>
+
|style="text-align:right;"|חברם עם הו' ראשונים והמחובר שהוא ל' הם הימים הנעלמים מן השכירות
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(7+\frac{1}{5}\right)=4+\frac{4}{5}}}</math><br>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\left[3+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=\frac{2}{5}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שניהם שבעה אוקי' וחומש אוקי&#x202B;'<br>
 
יש בהם כסף ג' אוקיאות וחצי וחצי חומש<br>
 
ומן המטבע השלישי ד' אוקיאות וד' חומשין<br>
 
יש בהם כסף ב' חומשין והנה מה שרצינו
 
 
|-
 
|-
|
+
| colspan=2|
*{{#annot:three kinds|617|vuf3}}If you have a liṭra with ¾ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with 1¼ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 6 ՚oqya [of silver]. You want to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver].
+
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle y&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{12}{192}}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{12}{192}}+1}\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}+1}\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\frac{1}{4}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\frac{1}{4}+1}\right)^2-192}=6+\left(\frac{1}{2}\sdot32\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot32\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+16+\sqrt{16^2-192}=6+16+\sqrt{256-192}=6+16+\sqrt{64}=6+16+8=6+24=30\\\end{align}}}</math>
:<math>\scriptstyle\left(2x\sdot6\right)-\left[x\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=6-4</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בג' רביעיות אוקי' וליטר' באוקיא ורביע וליט' בו' אוקיאו' ותרצה לקשור בד' אוקי' בליט&#x202B;'{{#annotend:vuf3}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6-4}{\left(2\sdot6\right)-\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]}=\frac{2}{12-2}=\frac{2}{10}=\frac{1}{5}}}</math>
+
::Subtract it from 40, the remainder, which is 10, is the unknown [number of] dinar [paid].
|style="text-align:right;"|ככה תדענו: חבר שני המטבע הפחותות יהיה ב' וכפול השלישי ויעלה י"ב וגרע ממנו המחובר ישאר י' ושמרהו ואחר גרע הד' מן הו' ישאר ב' ודע ערכם מהנשאר השמור והוא חומש וככה תקח מכל אחד ואחד משני המטבעות שחברת
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{40-30=10}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וחסרם מן המ' והנשאר שהוא י' הם הדינ' הנעלמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\left(2\sdot12\right)=4+\frac{4}{5}}}</math><br>
+
*{{#annot:one worker|627|x7A3}}You hired a salaried for a month [=30 days] for 10 dinar, and if he rests he has to pay one-half of his salary. He had worked and rested and his salary turned out equal to his loss.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{2}{5}}}</math><br>
+
:<math>\scriptstyle x\sdot\frac{10}{30}=\left(30-x\right)\sdot\frac{\frac{1}{2}\sdot10}{30}</math>
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(4+\frac{4}{5}\right)=7+\frac{1}{5}}}</math><br>
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בחדש בי' דינ' ואם יבטל ישלם חצי שכרו ועשה ובטל ויצא שכרו בהפסדו{{#annotend:x7A3}}
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\frac{2}{5}=3+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שניהם ארבעה וד' חמישיות<br>
 
ויש בהם כסף ב' חומשין<br>
 
ומהמטבע השלישי ז' וחומש<br>
 
יש בהם כסף ג' וחצי וחצי חומש והנה מה שרצינו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:three kinds|617|8E3q}}If you have a liṭra with 2 ՚oqya [of silver], a liṭra with 5¼ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 6¾ ՚oqya [of silver]. [You want] to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver]<br>
+
:*Add 5, which is half the salary, to 10; it is 15.
:<math>\scriptstyle\left[x\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]\right]-\left(2x\sdot2\right)=4-2</math>
+
|style="text-align:right;"|חבר הה' שהוא חצי השכר עם הי' יהיה ט"ו
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בשני אוקי' וליט' בה' ורביע וליט' בו' וג' רביעיות וקושר בד' בליטר&#x202B;'{{#annotend:8E3q}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4-2}{\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]-\left(2\sdot2\right)}=\frac{2}{12-4}=\frac{2}{8}=\frac{1}{4}}}</math>
+
::Know the ratio of 5 to it; it is a third and as this ratio take from the days of the month; the result, which is 10, are the days that he worked.
|style="text-align:right;"|ככה תדענו: חבר השנים הגדולים יעלה י"ב וכפול השלישי יעלה ד' וגרע הכפול מהמחובר ישאר ח' ושמרם ואחר כן גרע הב' מן הד' ישאר ב' וערכם אל הנשאר השמור והם רביע וככה יקח מכל אחד ואחד משני המטבע
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{1}{2}\sdot10}{\frac{1}{2}\sdot10+10}\sdot30=\frac{5}{5+10}\sdot30=\frac{5}{15}\sdot30=\frac{1}{3}\sdot30=10}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הה' מהם והוא שליש וכערכם קח ממי החדש והיוצא שהוא י' הוא הימים שעשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot\left(2\sdot12\right)=6}}</math><br>
+
::The rest of the days are [the days in which] he was unemployed.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]=3}}</math><br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{30-10=20}}</math>
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-6=6}}</math><br>
+
|style="text-align:right;"|ובטל שאר הימים והם כ&#x202B;'
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-3=1}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שניהם ו' אוקי&#x202B;'<br>
 
ויש בהם כסף ג' אוקי&#x202B;'<br>
 
ומן השלישי יקח ו' אוקי&#x202B;'<br>
 
יש בהם כסף אוקי' והנה מה שרצינו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:four kinds|617|5pIX}}If you have a liṭra with ¼ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with ½ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with 1¼ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 5 ՚oqya [of silver]. [You want] to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver].
+
:*Or, divide the 10 dinar by 5 dinar; the result is 2.
:<math>\scriptstyle\left(3x\sdot5\right)-\left[x\sdot\left[\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=5-4</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30}{\frac{10}{\frac{1}{2}\sdot10}+1}=\frac{30}{\frac{10}{5}+1}=\frac{30}{2+1}=\frac{30}{3}=10}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' ברביע אוקי' וליט' בחצי אוקי' וליט' באוקי' ורביע וליט' בה' אוקי' וקושר בד' אוקי' בליט&#x202B;'{{#annotend:5pIX}}
+
|style="text-align:right;"|או תחלק הי' דינ' על הה' דינ' יצא ב&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5-4}{\left(3\sdot5\right)-\left[\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]}=\frac{1}{15-2}=\frac{1}{13}}}</math>
+
::Add one to it; it is 3.
|style="text-align:right;"|ככה תעשה חבר הג' מטבע הפחותות ויעלה ב' וכפול השלישי ג' פעמים בעבור שחברת ג' מטבעו' ויעלה ט"ו וגרע המחובר מהכפול ישאר י"ג ושמרם ואחר כך גרע הד' מן ה' ישאר אחד וערכו מהנשאר השמור חלק אחד מי"ג וככה יקח מכל אחד מהשלשה המטבעו' המחוברות
+
|style="text-align:right;"|הוסף עליהם אחד לעולם יהיה ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{13}\sdot\left(3\sdot12\right)=2+\frac{10}{13}}}</math><br>
+
::Divide the days of the month by it; the result, which is 10, is the days that he worked.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{13}\sdot\left[\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{2}{13}}}</math><br>
+
|style="text-align:right;"|וחלק עליהם ימי החדש והיוצא שהוא י' הם הימים שעשה
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(2+\frac{10}{13}\right)=9+\frac{3}{13}}}</math><br>
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\frac{2}{13}=3+\frac{11}{13}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שלשתם ב' אוקי' ועשרה חלקים מי"ג באחד<br>
 
ויש בהם כסף ב' חלקים מי"ג באחד<br>
 
ומן השלישי יקח ט' אוקי' וג' חלקים מי"ג<br>
 
יש בהם כסף ג' אוקי' ואחד עשר חלקים מי"ג באחד ונתברר מה שרצינו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:four kinds|617|FaJP}}If you have a liṭra with 3 ՚oqya [of silver], a liṭra with 5¼ ՚oqya [of silver], a liṭra with 6½ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 7¼ ՚oqya [of silver]. [You want] to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver].
+
*{{#annot:one worker|627|TciM}}You hired a salaried for a month for 10 dinar, and if he rests he has to pay 5 dinar. He had worked and rested and his salary was unknown zuzim.
:<math>\scriptstyle\left[x\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{4}\right)\right]\right]-\left(3x\sdot3\right)=4-3</math>
+
:<math>\scriptstyle\left(x\sdot\frac{10}{30}\right)-\left[\left(30-x\right)\sdot\frac{5}{30}\right]=1</math>
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בג' אוקי' וליט' בחמשה ורביע וליט' בששה וחצי ליט' בז' ורביע וקושר בד' בליט&#x202B;'{{#annotend:FaJP}}
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בחדש בי' דינ' ואם יבטל ישלם ה' דינ' בחדש ועשה ובטל והיה שכרו זוזים נעלמים{{#annotend:TciM}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4-3}{\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{4}\right)\right]-\left(3\sdot3\right)}=\frac{1}{19-9}=\frac{1}{10}}}</math>
+
:*Add 5 to 10; they are 15.
|style="text-align:right;"|ככה תעשה: חבר הג' מטבעו' הגדולות ויעלו י"ט וכפול השלישי ג' פעם ויעלה ט' וגרע הכפול מהמחובר ישאר י' ושמרם ואחר גרע הג' מן הד' ישאר אחד וערכו אל הנשאר השמור עשירית וככה יקח מכל אחד ואחד מהשלשה המחוברות
+
|style="text-align:right;"|חבר הה' עם הי' יהיו ט"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot\left(3\sdot12\right)=3+\frac{3}{5}}}</math><br>
+
::Add the zuzim to 5; they are 6.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\left[\frac{1}{10}\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=2+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+
|style="text-align:right;"|הוסף ה{{#annot:zuz|2643|Npsq}}זוזים{{#annotend:Npsq}} על הה' יהיו ו&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שלשתם ג' אוקי' וג' חומשין<br>
 
ויש בהם כסף ב' אוקי' וחצי חומש והנה מה שרצינו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בב' אוקי&#x202B;'
+
::Find their ratio to 15 and take their ratio from the days of of the month; it is 12 and these are the days he worked.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{5+1}{5+10}\sdot30=\frac{6}{15}\sdot30=12}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|גרע ודע מה ערכם מן הט"ו וכערכם קח מימי החדש והוא י"ב והם הימים שעשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:five kinds|617|j15o}}If you have a liṭra with ½ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with ¾ [of an ՚oqya of silver], a liṭra with 2½ [՚oqya of silver], a liṭra with 3¼ [՚oqya of silver], and a liṭra with 5¾ [՚oqya of silver]. [You want] to produce [a coin] with 3¾ [՚oqya of silver].
+
::He rested on the rest, which are 18.
:<math>\scriptstyle\left[4x\sdot\left(5+\frac{3}{4}\right)\right]-\left[x\sdot\left[\frac{1}{2}+\frac{3}{4}+\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(3+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=\left(5+\frac{3}{4}\right)-\left(3+\frac{3}{4}\right)</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{30-12=18}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בחצי אוקי' וליט' בג' רביעיות וליט' בב' וחצי וליט' בג' ורביע וליט' בה' וג' רביעיות וקושר בג' וג' רביעיות{{#annotend:j15o}}
+
|style="text-align:right;"|ובטל הנשאר והם י"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\left(5+\frac{3}{4}\right)-\left(3+\frac{3}{4}\right)}{\left[4\sdot\left(5+\frac{3}{4}\right)\right]-\left[\frac{1}{2}+\frac{3}{4}+\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(3+\frac{1}{4}\right)\right]}=\frac{2}{23-7}=\frac{2}{16}=\frac{1}{8}}}</math>
+
::?
|style="text-align:right;"|ככה תדענו: חבר הד' מטבעו' הפחותות ויעלה ז' וכפול החמישי ד' פעם ויעלה כ"ג וגרע המחובר מהכפול ישאר י"ו ושמרם ואחר חסר הג' וג' רביעיות מן הה' וג' רביעיות ישאר ב' וערכם אל הנשאר השמור והם שמינית וכן יקח מכל אחד מהד' מטבעו&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ולקח בשכרו שכר ב' ימים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot\left(4\sdot12\right)=6}}</math><br>
+
:*Or, divide 10 by 5; always add one to the result, which is 2; it is 3.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot\left[\frac{1}{2}+\frac{3}{4}+\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(3+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{7}{8}}}</math><br>
+
|style="text-align:right;"|או חלק הי' על ה' והיוצא שהוא ב' הוסף עליהם אחד לעולם ויהיה ג&#x202B;'
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot\left[4\sdot\left(5+\frac{3}{4}\right)\right]=2+\frac{7}{8}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויעלה מארבעתם ו' אוקי&#x202B;'<br>
 
ויש בהם כסף ז' שמיניות אחד<br>
 
ומן החמישי יקח ו' אוקי' ויש בהם כסף ב' אוקי' וז' שמיניות וזה שרצינו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:four kinds|617|KT19}}If he wants to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver] in a liṭra and all the coins he has are [with] less than 4 [՚oqya of silver], for instance if he has a liṭra with ¾ of an ՚oqya of silver, a liṭra with 1¼ ՚oqya [of silver], a liṭra with 1½ ՚oqya [of silver] and a liṭra with 2½ ՚oqya [of silver]. He wants to melt out of all equally and he has to mixture copper with them.
+
::Find the ratio of the zuzim to 5; it is a fifth.
:<math>\scriptstyle4x\sdot12-\left[x\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)\right]\right]=12-4</math>
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הזוזים מן הה' והוא חומש
|style="text-align:right;"|ואם הוא רוצה לקשור בד' אוקי' בליט' ויש מטבעות שכלם פחותות מד' כגון שיש בידו ליט' מג' רביעיות אוקי' כסף בליט' וליט' באוקי' ורביע וליט' באוקי' וחצי וליט' בב' אוקי' וחצי ורוצה להתיך מכלם בשוה וצריך לערב בהם כסף{{#annotend:KT19}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{12-4}{\left(4\sdot12\right)-\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)\right]}=\frac{8}{48-6}=\frac{8}{42}=\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
+
::Add to the days of the month their fifth; it is 36.
|style="text-align:right;"|ככה תדענו: חבר הד' מטבעו' ויעלה ששה וכפול ליט' של כסף ד' פעם יעלה מ"ח אוקי', חסר המחובר מהכפול ישאר מ"ב ושמרם ואחר כך חסר הד' מן הליט' כסף ישאר ח' אוקי' וערכם מהנשאר השמור שביעית ושליש שביעית וככה יקח מכל אחד מהם
+
|style="text-align:right;"|הוסיפם על ימי החדש חמישיתם יהיה ל"ו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\sdot\left(4\sdot12\right)=9+\frac{1}{7}}}</math><br>
+
::Divide it by 3; the result is the days he worked.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)\right]=1+\frac{1}{7}}}</math><br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)+30}{\frac{10}{5}+1}=\frac{36}{2+1}=\frac{36}{3}=12}}</math>
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(9+\frac{1}{7}\right)=2+\frac{6}{7}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|חלקם על הג' והיוצא הם הימים שעשה
|style="text-align:right;"|ויעלה מארבעים ט' אוקי' ושביעית<br>
 
ויש בהם כסף אוקי' ושביעית<br>
 
ומן הכסף ישים ב' אוקי' וו' שביעיות והנה מה שרצינו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*{{#annot:four kinds|617|2rUs}}If he wants to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver] in a liṭra and all the coins he has are [with] more than 4 [՚oqya of silver], for instance if he has a liṭra with 5¼ ՚oqya of silver, a liṭra with 6½ [՚oqya of silver], a liṭra with 7¾ [՚oqya of silver] and a liṭra with 8½ [՚oqya of silver]. He wants to melt out of all equally and he has to mixture copper [with them].
+
*{{#annot:one worker|627|XhbQ}}You hired a salaried for a month for 10 dinar, and if he rests he has to pay 5 dinar. He had worked and rested and had to pay unknown zuzim.
|style="text-align:right;"|ואם רוצה לקשור בד' אוקי' בליט' ויש לו מטבעות שכלם גדולות מד' כגון שיש לו ליט' מה' אוקי' ורביע כסף וליט' מו' וחצי וליט' מז' וג' רביעיות וליט' מח' וחצי ורוצה להתיך מכלם בשוה וצריך לערב נחשת{{#annotend:2rUs}}
+
:<math>\scriptstyle x\sdot\frac{10}{30}+1=\left(30-x\right)\sdot\frac{5}{30}</math>
|}
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בחדש בי' דינ' ואם יבטל ישלם ה' דינ' בחדש ועשה ובטל ונתחייב לשלם זוזים נעלמים{{#annotend:XhbQ}}
:<math>\scriptstyle4x\sdot12-\left[x\sdot\left[\left[12-\left(8+\frac{1}{2}\right)\right]+\left[12-\left(7+\frac{3}{4}\right)\right]+\left[12-\left(6+\frac{1}{2}\right)\right]+\left[12-\left(5+\frac{1}{4}\right)\right]\right]\right]=12-\left(12-4\right)</math>
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*a liṭra with 3½ [՚oqya of] copper, a liṭra with 4¼ [՚oqya of] copper, a liṭra with 5½ [՚oqya of] copper, a liṭra with 6¾ [՚oqya of] copper, and a liṭra of 12 ՚oqya of copper. He wants to produce [a coin] with 4 ՚oqya of silver and 8 ՚oqya of copper
+
:*Add 5 to 10; it is 15.  
::<math>\scriptstyle4x\sdot12-\left[x\sdot\left[\left(3+\frac{1}{2}\right)+\left(4+\frac{1}{4}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]\right]=12-8</math>
+
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>27v</ref>חבר הה' עם הי' יהיה ט"ו
|style="text-align:right;"|ככה תדענו שתהפוך הענין ותקח חשבון הנחשת אשר במטבעו וחשבון נחשת המטבע אשר הוא רוצה לקשור וכך הוא החשבון ליט' בג' וחצי נחושת וליט' בד' ורביע נחשת וליט' בה' וחצי נחשת וליט' בו' וג' רביעיות נחשת וליט' מנחושת שהיא י"ב אוקי' ורוצה לקשור מכל זה ד' אוקי' כסף בח' מנחשת
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{12-8}{\left(4\sdot12\right)-\left[\left(3+\frac{1}{2}\right)+\left(4+\frac{1}{4}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]}=\frac{4}{48-20}=\frac{4}{28}=\frac{1}{7}}}</math>
+
::Then, subtract a dinar from 5; 4 remains.
|style="text-align:right;"|כן תעשה: חבר נחשת הד' מטבעו יעלה כ' אוקי' וכפול ליט' הנחשת ד' פעם יעלה מ"ח חסר המחובר מהכפול ישאר כ"ח ושמרם ואחר כן חסר הד' מן הי' ישאר ד' וערכם מהנשאר השמור שביעיות וככה יקח מכל אחד ואחד מהמטבעו&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ואחר כן חסר דינ' מן הה' ישאר ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot\left(4\sdot12\right)=6+\frac{6}{7}}}</math><br>
+
::Find its ratio to 15 and take its ratio from the days of the month; it is 8 and they are the days he worked.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot\left[\left(3+\frac{1}{2}\right)+\left(4+\frac{1}{4}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]=2+\frac{6}{7}}}</math><br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{5-1}{5+10}\sdot30=\frac{4}{15}\sdot30=8}}</math>
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(6+\frac{6}{7}\right)=5+\frac{1}{7}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערכם מן הט"ו וכערכם קח מימי החדש והוא ח' והם הימים שעשה
|style="text-align:right;"|ויעלה לו מארבעתם ו' אוקי' וו' שביעיות<br>
 
יש בהם מנחשת ב' אוקי' וו' שביעיות<br>
 
ומן הנחשת ישים ה' אוקי' ושביעית ויצא מה שרצינו
 
 
|-
 
|-
|to produce [a coin] with 4 ՚oqya when some of the coins are with less than 4 ՚oqya and some are more, one should sum the less and multiply one of the more or sum the more and multiply one of the less
+
|
|style="text-align:right;"|ואם הוא קושר בד' ויש בידו פחותות ויתרות יחבר הפחותות ויכפול אחת מהיתרות או יחבר היתרות ויכפול אחת מהיתרות ויעשה כמשפט
+
::He rested 22 days and he had to pay a salary of 2 days.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{30-8=22}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ובטל כ"ב יום ונתחייב לשלם שכר ב' ימים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*if the more are summed - the product [of the less] should be subtracted from the sum<br>
+
:*Or, divide 10 by 5; the result is 2.
:and the 4 ՚oqya should be subtracted from the total ՚oqya of the coin
+
|style="text-align:right;"|או חלק הי' על הה' יצא ב&#x202B;'
|style="text-align:right;"|וכלל זה יהא בידך שתכפול הכפול לפי חשבון המטבעות שחברת ובחברך היתרות תגרע הכפול מהמחובר<br>
 
ותגרע היחידי שהוא פוחת מן הנקשר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*if the less are summed - the sum should be subtracted from the product [of the more]<br>
+
::Add one to it; it is 3. Keep it.
:and the remainder from the total ՚oqya of the coin minus the 4 ՚oqya should be subtracted from the total ՚oqya of the coin
+
|style="text-align:right;"|הוסף עליהם אחד יהיה ג' ושמרם
|style="text-align:right;"|והפך הדבר בחברך הפחותות שתחסר המחובר מהכפול<br>
 
ותחסר הנקשר מן היחידי היתר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומאלו הדמיונות תוכל להוציא לכל המטבעות ולכל עסקי בני אדם בין רב למע' למעט ותן לחכם ויחכם עוד
+
::Then, find the ratio of the dinar to 5 dinar; it is [a fifth].
 +
|style="text-align:right;"|ואחר דע מה ערך דינ' מן הה' דינ' והוא חמשים
 
|-
 
|-
|}
+
|
 
+
::Take from the days of the month their fifth; 24 remain.
{|
+
|style="text-align:right;"|וקח מימי החדש חמישיתם ישאר כ"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::Divide them by the 3 you kept; the result, which is 8 are the days he worked.
== Chapter Seven: Conversion of One to the Other ==
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{30-\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)}{\frac{10}{5}+1}=\frac{24}{2+1}=\frac{24}{3}=8}}</math>
!style="text-align:right;"|<big>השער השביעי השבת זה לזה</big>
+
|style="text-align:right;"|חלקם על הג' ששמרת והיוצא שהוא ח' הם הימים שעשה
 
|-
 
|-
|The example:
+
|
*Hipparchus said that the arc of the Sun's inclination is <sup>11</sup>/<sub>83</sub> of the circle.
+
*{{#annot:one worker|627|YDXL}}You hired a salaried for a month for unknown [number of] dinar, and if he rests he has to pay 5 dinar. He had worked unknown [number of] days so that when you multiply the unknown [number of] days by the unknown [number of] dinar [the result] is 80 and when he rested he had to pay unknown dinar.
|style="text-align:right;"|והדמיון שאמ' אברכז כי מעלות נטיית הגלגל אשר לשמש אחד עשר חלק משמונים ושלשה בכל הגלגל
+
:<math>\begin{cases}\scriptstyle\left(y\sdot\frac{x}{30}\right)+1=\left(30-y\right)\sdot\frac{5}{30}\\\scriptstyle x\sdot y=80\end{cases}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכיר בחדש בדינ' נעלמים ואם יבטל ישלם ה' דינ' בחדש ועשה ימים נעלמים וכשתערוך הימים הנעלמים על הדינ' הנעלמים היה פ' וכשיצא ממלאכתו נתחייב דינ' נעלמים{{#annotend:YDXL}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Ptolemy said that the arc of the Sun's inclination is 47 degrees of the 360 degrees of the circle plus 42 minutes [47°42'].
+
::Subtract the dinar from 5; 4 remain.
|style="text-align:right;"|ותלמי אמ' כי מעלות הנטייה ארבעים ושבע מעלות ממעלות הגלגל שהם ש"ס ועוד שנים וארבעים חלק ראשונים
+
|style="text-align:right;"|חסר ה{{#annot:dinar|2643|FHhC}}דינר{{#annotend:FHhC}} מן הה' ישארו ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
|We wish to know if [their estimates] are equal or different, so do like this:
+
|
|style="text-align:right;"|ונרצה לדעת אם הם שוים או שונים ככה תעשה
+
::Multiply them by 30 and subtract 80 from the product; 40 remains.
 +
|style="text-align:right;"|ערכם על הל' ומהמחובר חסר פ' ישאר מ&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Multiply 11, which is Hipparchus' smaller number, by the degrees of the circle, which are Ptolemy's greater number, then divide the product, which is 3960, by 83, which is Hipparchus' greater number; the result of the division is 47, as Ptolemy said, and 59 remain that cannot be divided. We multiply them by sixty, then divide the product, which is 3540, by 83; the result of the division is 42 [minutes] as Ptolemy said. Hence, it became clear that the two calculations are equal.
+
::Divide it by 5 and the result, which is [8], are the days he worked.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{11\sdot360}{83}=\frac{3960}{83}=47+\frac{59}{83}=47+\frac{\frac{59\sdot60}{83}}{60}=47+\frac{\frac{3540}{83}}{60}\approx47+\frac{42}{60}}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{y=\frac{\left[\left(5-1\right)\sdot30\right]-80}{5}=\frac{\left(4\sdot30\right)-80}{5}=\frac{40}{5}=8}}</math>
|style="text-align:right;"|ערוך י"א שהוא חשבון אברכז הקטן על מעלות הגלגל שהוא חשבון תלמי הגדול והעולה שהוא ג' אלפים ותשע מאות וששים חלק על פ"ג שהוא חשבון הגדול של אברכז יצא בחלוק מ"ז כדברי תלמי ונשארו נ"ט שלא יתחלקו<br>
+
|style="text-align:right;"|חלקם על ה' והיוצא שהוא הם הימים שעשה
ערכנום על ששים והעולה שהוא ג' אלפים וחמש מאות וארבעים חלק על פ"ג יצא בחלוק שנים וארבעים חלק כדברי תלמי ונתברר ששני החשבונים שוים
+
|-
 +
|
 +
::Divide the 80 by them and the result, which is 10, are the unknown dinar.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{80}{8}=10}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלק עליהם הפ' והיוצא שהוא י' הם הדינ' הנעלמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Vice versa: we multiply 47, which are Ptolemy's degrees, by 83; the result is 3901. We multiply 42 by 83; the product is 3486. We divide [the sum] by 360, which is Ptolemy's greater number; the result of the division is 11, which is Hipparchus' smaller number. So, the two calculations are equal.
+
::He had to pay a salary of 2 days.
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{83\sdot\left(47+\frac{42}{60}\right)}{360}=\frac{3901+\frac{3486}{60}}{360}\approx11}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ונתחייב לשלם שכר ב' ימים
|style="text-align:right;"|והפך הדבר ערכנו מ"ז שהם מעלות תלמי על פ"ג והעולה שהוא ג' אלפים ותשע מאות ואחד<br>
 
וערכנו מ"ב על פ"ג והעולה שהוא ג' אלפים וד' מאות ושמונים וששה חלקנום על ש"ס שהוא החשבון הגדול של תלמי ויצא בחלוק י"א שהוא החשבון הקטן של אברכז והנה שני החשבונים שוים
 
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== simple fractions to simple fractions ===
+
::If you multiply the dinar by 30 and add the result by 80, it is 110.
 +
|style="text-align:right;"|ואם תערוך הדינ' בל' ותחבר העולה עם הפ' יהיה ק"י
 +
|-
 
|
 
|
 +
::Divide it by 5; the result, which is 22, are the resting days.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{30-x=\frac{\left(1\sdot30\right)+80}{5}=\frac{110}{5}=22}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלקם על הה' והיוצא שהוא כ"ב הם ימי הבטלה
 
|-
 
|-
|If you have fractions of the geometricians and you wish to convert them to other fractions
+
|
|style="text-align:right;"|ואם יהיו בידך שברי חכמי המדות ותרצה להשיבם לשברים אחרים
+
*{{#annot:three workers|612|Fz5F}}You hired three workers — one for 3 dinar for one month, the second for 6 dinar and the third for 10 dinar. They had worked together a total of one month and each one took equally. How many [days] each one of them had worked?
 +
:<math>\begin{cases}\scriptstyle\frac{30}{3}a=\frac{30}{6}b=\frac{30}{10}c\\\scriptstyle a=\frac{a}{a+b+c}\sdot30\end{cases}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכר ג' פועלים אחד ג' דינ' בחדש והשני ו' דינ' והשלישי י' דינ' ועשו בין שלשתם חדש אחד ולקחו כל אחד בשוה כמה עשה כל אחד מהם{{#annotend:Fz5F}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*Such as three-quarters, how many sixths are they?
+
::Know the ratio of 3 to 10; it is 3-tenths.
:<math>\scriptstyle\frac{3}{4}=\frac{a}{6}</math>
+
|style="text-align:right;"|דע מה ערך הג' מן הי' והוא ג' עשיריות
|style="text-align:right;"|כגון שלשה רובעים כמה שתותים הם
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}=\frac{\frac{3}{4}\sdot6}{6}=\frac{4+\frac{1}{2}}{6}}}</math>
+
::Know the ratio of 3 to 6; it is a half.
|style="text-align:right;"|דע מאיזה מספר הוא השתות והוא מששה קח שלשה רביעיותיו והם ארבעה וחצי וככה שתותים הם
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הג' מן הו' והוא חצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}=\frac{\frac{3\sdot6}{4}}{6}}}</math>
+
::Add it to the 3-tenths; it is 4-fifths.
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך שלשה על ששה והעולה תחלק על ארבעה והיוצא הם שתותים
+
|style="text-align:right;"|חברהו אל הג' עשיריות יהיה ד' חומשין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}=\frac{\frac{\frac{3}{4}\sdot\left(4\sdot6\right)}{\frac{1}{6}\sdot\left(4\sdot6\right)}}{6}=\frac{\frac{\frac{3}{4}\sdot24}{\frac{1}{6}\sdot24}}{6}=\frac{\frac{18}{\frac{1}{6}\sdot24}}{6}=\frac{4+\frac{1}{2}}{6}}}</math>
+
::Always add one to it; it is 1 and 4-fifths.
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך ארבעה על ששה יעלה כ"ד והוא המורה קח ג' רביעיותיו והם י"ח חלקם על ששית המורה יצא בחלוק ד' וחצי וככה שתותים הם
+
|style="text-align:right;"|הוסף עליהם אחד לעולם יהיה אחד וד' חומשין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{6}{7}=\frac{a}{9}</math>
+
::Know how much is [the ratio of] one to it; it is five-ninths.
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לידע ששה שביעיות כמה תשיעיות הם
+
|style="text-align:right;"|ודע מה האחד מהם והוא חמשה תשעיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{6}{7}\sdot9}{9}=\frac{7+\frac{5}{7}}{9}}}</math>
+
::Take five-ninths days on the month, which are 16 and two-thirds of a day and those are the days of work of the first
|style="text-align:right;"|דע מאיזה מספר הוא התשיעית והוא מט' קח ששה שביעיותיו והם שבעה וה' שביעיות תשיעית
+
|style="text-align:right;"|קח חמש תשעיות ימי החדש שהם י"ו ושני שלישי יום והם הימים שעשה הראשון
 +
|-
 +
|colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{1}{1+\left(\frac{3}{10}+\frac{3}{6}\right)}\sdot30=\frac{1}{1+\left(\frac{3}{10}+\frac{1}{2}\right)}\sdot30=\frac{1}{1+\frac{4}{5}}\sdot30=\frac{5}{9}\sdot30=16+\frac{2}{3}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{6\sdot9}{7}}{9}}}</math>
+
::Take half the working [days] of the first, which is 8 and a third, and those are the days the second worked.
|style="text-align:right;"|או ערוך הששה על תשעה והעולה חלק על שבעה
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{b=\frac{1}{2}a=\frac{1}{2}\sdot\left(16+\frac{2}{3}\right)=8+\frac{1}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וקח חצי מלאכת הראשון והוא ח' ושליש והם הימים שעשה השני
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{\frac{6}{7}\sdot\left(7\sdot9\right)}{\frac{1}{9}\sdot\left(7\sdot9\right)}}{9}=\frac{\frac{\frac{6}{7}\sdot63}{\frac{1}{9}\sdot63}}{9}=\frac{\frac{54}{7}}{9}=\frac{7+\frac{5}{7}}{9}}}</math>
+
:*Or, divide 30 by 3 and find the ratio of 30 to 18; it is one and two-thirds.
|style="text-align:right;"|או ערוך השבעה על תשעה והעולה שהם ס"ג הוא המורה קח ששה שביעיותיו שהם נ"ד וחלקם על תשיעית המורה שהם ז' יצא שבעה וה' שביעיות אם כן מצאנו ששה שביעיות הם שבעה תשיעיות וה' שביעיות תשיעית
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30}{18}=1+\frac{2}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|או חלק הל' על הג' ודע מה ערך הל' מי"ח והוא כמוהו ושני שלישיותיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{\left(\frac{6}{7}\sdot7\right)9}{7}}{9}=\frac{\frac{6\sdot9}{7}}{9}=\frac{\frac{54}{7}}{9}}}</math>
+
::Take this ratio from the result of division and those are the days of them each worked.
|style="text-align:right;"|או דע מאיזה מספר הוא השביעית משבעה קח ששת שביעיותיו והם ששה ערכם על תשעה והעולה שהם נ"ד חלק על שבעה יצא לחשבון אחד
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{30}{3}\sdot\left(1+\frac{2}{3}\right)}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{b=\frac{30}{6}\sdot\left(1+\frac{2}{3}\right)}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכערך הזה קח מכל מה שיצא בחלוק לכל אחד ואחד והם הימים שעשה כל אחד ואחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{a}{10}</math>
+
*{{#annot:three workers|612|J6Tu}}You hired three workers — one for 30 days for an unknown thing, the second for one-half of the unknown thing and the third for one-third of the unknown thing. They had worked together 30 days. The first took 2 dinar, the second took 3 dinar and the third took 4 dinar. How much was the unknown thing and how many days each one of them had worked?
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להשיב שבעה שמיניות וחצי שמינית לעשיריות
+
:<math>\scriptstyle\left(2\sdot\frac{30}{x}\right)+\left(3\sdot\frac{30}{\frac{1}{2}x}\right)+\left(4\sdot\frac{30}{\frac{1}{3}x}\right)=30</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שכר ג' פועלים האחד ל' יום בדבר שאינו ידוע והשני בחצי הדבר שאינו ידוע והשלישי &#x202B;<ref>28r</ref>בשלישית הדבר שאינו ידוע ועשו ל' יום בין שלשתם ולקח הראשון ב' דינ' והשני ג' די' והשלישי ד' די&#x202B;'<br>
 +
כמה היה הדבר שאינו ידוע וכמה עשה כל אחד{{#annotend:J6Tu}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{\left[\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\sdot10}{10}=\frac{9}{10}+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{10}\right)}}</math>
+
::Multiply the share of the first by the days of the month; the result is 60.
|style="text-align:right;"|דע מאיזה מספר הוא העשירית מעשרה קח שבעה שמיניותיו וחצי שמיניתו יעלה תשעה עשרות ושלשה שמיניות עשירית
+
|style="text-align:right;"|ערוך חלק הראשון בימי החדש יעלה ס&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובכל הדרכים האחרים תוכל להוציאו
+
::Multiply the share of the second by the days of the month and multiply the product [twice; the result is 180. Multiply the share of the third by the days of the month and multiply the product] three times; the result is 360.
 +
|style="text-align:right;"|וערוך חלק השני בימי החדש והעולה תכפול ג' פעם יעלה ש"ס
 
|-
 
|-
|fractions can be converted to smaller fractions or to larger fractions
+
|
|style="text-align:right;"|ועל אלו הדרכים כמו כן תוכל להוציא אם תרצה להשיב ששיות לרביעיות או תשיעיות לרביעיות בין שתשיב השברים לפחותים מהם בין שתשיבם לגדולים מהם הדבר שוה
+
::Sum up all; it is 600.
 +
|style="text-align:right;"|חבר הכל יהיה ת"ר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::Divide it by the days of the month; the result, which is 20, is the unknown thing.
=== simple fractions to sexagesimal fractions ===
+
|style="text-align:right;"|חלקם על ימי החדש והיוצא שהוא כ' הוא הדבר שאינו ידוע
 +
|-
 +
|colspan=2|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\left(2\sdot30\right)+\left[\left(3\sdot30\right)\sdot2\right]+\left[\left(4\sdot30\right)\sdot3\right]}{30}=\frac{60+180+360}{30}=\frac{600}{30}=20}}</math>
 +
|-
 
|
 
|
 +
::To know the [number of] days the first worked, find the ratio of 60 to 600; it is a tenth.
 +
|style="text-align:right;"|ולדעת הימים שעשה הראשון דע מה ערך ס' מת"ר והוא עשירית
 
|-
 
|-
|If you have fractions of the geometricians and you wish to convert them to fractions of the astrologers that are sexagesimal.
+
|
|style="text-align:right;"|ואם יהיו בידיך שברי חכמי המדות ותרצה להשיבם לשברי חכמי המזלות שהם ששים
+
::Take this ratio from the days of the month; it is 3 and these are the days the first worked.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{600}\sdot30=\frac{1}{10}\sdot30=3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכערכו קח מימי החדש והם ג' והם הימים שעשה הראשון
 
|-
 
|-
|If the denominator of the fraction is a divisor of 60 – conversion to sexagesimal fraction is easy
+
|
|style="text-align:right;"|ואם השברים שבידך הם חצי או שליש או רביע או חומש או ששית ועשירית דבר קל להשיב אל ששים מפני ש{{#annot:term|440,1225|p8BY}}יתחלקו עליו{{#annotend:p8BY}}
+
::Find the ratio of 180 to 600 and take this ratio from the days of the month; they are [the] 9 days the second worked.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{180}{600}\sdot30=9}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הק"פ מת"ר וכערכם קח מימי החדש<ref>והם ג' והם... וכערכם קח מימי החדש: twice</ref> והם ט' ימים שעשה השני
 
|-
 
|-
|If the denominator of the fraction is not a divisor of 60:
+
|
|style="text-align:right;"|אך אם יש בידך שביעית ושמינית ותשיעית לא יתחלקו עליהם ששים ואתה צריך לדעת איך תוכל להשיבם אל ששים
+
::Find the ratio of 360 to 600; it is 3-fifths.
 +
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך הש"ס מת"ר והוא ג' חמישיותיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{2}{7}=\frac{a}{60}</math>
+
::Take this ratio from the days of the month; they are [the] 18 days the third worked.
|style="text-align:right;"|כגון שהיו בידך ב' שביעיות ותרצה להשיבם לחשבון ששים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{360}{600}\sdot30=\frac{3}{5}\sdot30=18}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכערכם קח מימי החדש והם י"ח ימים שעשה השלישי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{2}{7}&\scriptstyle=\frac{\frac{2\sdot60}{7}}{60}\\&\scriptstyle=\frac{\frac{120}{7}}{60}\\&\scriptstyle=\frac{17+\frac{1}{7}}{60}\\&\scriptstyle=\frac{17}{60}+\frac{\frac{1\sdot60}{7}}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{17}{60}+\frac{8+\frac{4}{7}}{60^2}\\&\scriptstyle=\frac{17}{60}+\frac{8}{60^2}+\frac{\frac{4\sdot60}{7}}{60^3}\\&\scriptstyle=\frac{17}{60}+\frac{8}{60^2}+\frac{34+\frac{2}{7}}{60^3}\\\end{align}}}</math>
+
*{{#annot:one worker|612|Mz2k}}You hired a salaried for 6 dinar and an unknown thing for one month. He had worked 10 days and took the unknown thing. How much is it?
|style="text-align:right;"|ככה תעשה: ערוך מספר השביעיות על ששים והעולה שהוא ק"כ חלק על שבעה יצא י"ז וישאר אחד וערוך הנשאר על ששים וחלק על ז' יצא ח' והם שניים ישאר ד' וערכם על ששים וחלק על ז' יצא ל"ד והם שלשים
+
:<math>\scriptstyle\frac{30}{6+x}=\frac{30-10}{6}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שם שכיר בו' דינ' ובדבר שאינו ידוע חדש אחד ועשה עשרה ימים ולקח הדבר שאינו ידוע<br>
 +
כמה הוא{{#annotend:Mz2k}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תוכל לדקדק אותו לרביעים או לחמישיים עד אין קץ
+
:*Multiply the days of the month by 6 dinar; the result is 180. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|ערוך ימי החדש בו' דינ' עלה ק"פ ושמרם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{7}=\frac{2\sdot\left(\frac{1}{7}\sdot60\right)}{60}=\frac{2\sdot\left(8+\frac{34}{60}+\frac{17}{60^2}\right)}{60}=\frac{17}{60}+\frac{8}{60^2}+\frac{34}{60^3}}}</math>
+
::Then, subtract the 10 days he worked from the days of the month; the remainder, which is 20, is the denominator.
|style="text-align:right;"|או אם תרצה ערוך מספר השביעיים על ח' ל"ד י"ז שהם שביעית ששים יעלה י"ז ח' ל"ד כדרך הראשון
+
|style="text-align:right;"|ואחר כן חסר י' ימים שעשה מימי החדש והנשאר שהם כ' הוא המורה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובאלו הדרכים תוציא כמו כן לשמיניות ולתשיעיות
+
::Divide the 180 you kept by the denominator; the result is 9 and this is the total that is known.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{30\sdot6}{30-10}-6=\frac{180}{20}-6=9-6=3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וחלק ק"פ ששמרת על המורה יצא ט' והוא הכל הידוע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{a}{70}=\frac{\frac{a\sdot60}{70}}{60}</math>
+
::As for the unknown: subtract the known and the remainder is the unknown, which is 3.
|style="text-align:right;"|ואם יהיו בידך חלקים משבעים ותרצה להשיבם לחשבון ששים ערוך החלקים על ששים וחלק העולה על שבעים
+
|style="text-align:right;"|ושאינו ידוע חסר הידוע ישאר מה שאינו ידוע והוא ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:If there is a remainder from division by 70 – it should be converted to seconds by multiplying again by 60, and then dividing by 70
+
:*Another way: subtract the days he worked from the days of the month; the remainder, which is 20 is the denominator.
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק ערוך על ס' וחלק על ע' יהיו שניים מחשבון ששים
+
|style="text-align:right;"|דרך אחרת חסר הימים שעשה מימי החדש והנשאר שהוא כ' הוא המורה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{a}{7}=\frac{a\sdot\left(\frac{1}{7}\sdot60\right)}{60}=\frac{a\sdot\left(8+\frac{34}{60}+\frac{17}{60^2}\right)}{60}</math>
+
::Then, multiply the days he worked by the 6 dinar; the result is 60.
|style="text-align:right;"|או ערוך החלקים שיש בידך על ח' ראשונים ל"ד שניים י"ז שלישיים שהם שביעית ששים וחלק העולה על ששים והיוצא הוא המבוקש
+
|style="text-align:right;"|ואחר כן ערוך הימים שעשה על הו' דינ' יעלה ס&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:(?)
+
::Divide it by the denominator; the result is 3 and this is the unknown thing.
|style="text-align:right;"|או חסר שביעית החשבון והנשאר הם חלקים מששים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot6}{30-10}=\frac{60}{20}=3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלקם על המורה יצא ג' והוא הדבר שאינו ידוע
 
|-
 
|-
|}
+
|
 
+
:*Another way: find the ratio of the days he worked to the denominator; it is a half.
{|
+
|style="text-align:right;"|דרך אחרת דע מה ערך הימים שעשה אל המורה והוא חצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::Take this ratio from the 6 dinar; it is 3 and this is the unknown thing.
== Chapter Eight: Roots ==
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10}{30-10}\sdot6=\frac{10}{20}\sdot6=\frac{1}{2}\sdot6=3}}</math>
!style="text-align:right;"|<big>השער השמיני שרש זה וזה</big>
+
|style="text-align:right;"|וכערך זה קח מן הו' דינ' הידוע והוא ג' והם הדבר שאינו ידוע
 
|-
 
|-
|extracting roots - integers or fractions - is difficult
+
|
|style="text-align:right;"|השרשים הם קשים בין בשלמים בין בשברים
+
:*If the number has no ratio:
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה חשבון שלא היה לו ערך
 
|-
 
|-
|most of the numbers do not have a known root in the units, the tens, or the consequent ranks - therefore their roots should be approximated
+
|
|style="text-align:right;"|ורבם אין להם שורש ידוע באחדים ובעשרות ובכל ה{{#annot:term|1345,203|L9Qk}}מערכות{{#annotend:L9Qk}} הבאות אחריהן ונלקחום {{#annot:term|2507,1613|bDAb}}בדרך קרובה אל האמת{{#annotend:bDAb}}
+
::Multiply the days he worked by the 6 dinar and divide the result by the denominator, then you will find the unknown thing.
 +
|style="text-align:right;"|ערוך הימים שעשה על הו' דינ' והעולה חלק על ה{{#annot:term|1239,571|7NHw}}מורה{{#annotend:7NHw}} אז תמצא הדבר שאינו ידוע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Integers ===
+
:*If he took the unknown thing as his salary and he gave him another dinar.
 +
|style="text-align:right;"|ואם אמר ולקח בשכרו הדבר שאינו ידוע ונתן לו עוד דינר
 +
|-
 
|
 
|
 +
::Add one to the unknown thing and proceed according to the rule.
 +
|style="text-align:right;"|הוסף על הדבר הידוע אחד ועשה כמשפט
 
|-
 
|-
!shortcuts for finding the root of a perfect square
 
 
|
 
|
 +
 +
===== <span style=color:Green>Partnership</span> =====
 +
|
 +
|-
 +
|You also find two orders of ratio in the issue of partnership:
 +
|style="text-align:right;"|וכן לענין שתוף אתה מוצא שני סדרי הערך
 +
|-
 +
|For, all the parts of the money that are contributed to the partnership are as [the amount of goods offered in] business, which is the trade [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1}}</math>].
 +
|style="text-align:right;"|כי כל ראשי הממון שמכניסים בשתוף הם כעין העסק שהוא &#x202B;<ref>28v</ref>המסחר
 
|-
 
|-
|We start to explain the [extraction of roots of] integers that have a known root and give introductions and checks, as eyes for their seekers.
+
|The total profit is as the corresponding price. [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2}}</math>].
|style="text-align:right;"|ונחל לפרש השלמים שיש להם שורש ידוע ונתן מפתחות ו{{#annot:term|1453,353|CacN}}מאזנים{{#annotend:CacN}} להיות למבקשיהם עינים
+
|style="text-align:right;"|וכל הריוח הוא כעין השער המסור לו
 
|-
 
|-
|The roots [of perfect squares] are found in two ways:
+
|The share of each [of the partners] in the capital is as the sold [amount of goods] [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3}}</math>].
|style="text-align:right;"|והשרשים ימצאו על שני דרכים
+
|style="text-align:right;"|וחלק כל אחד מהממון כעין המכר
 
|-
 
|-
|
+
|And the part owed to each [of the partners] from the profit is as the money paid [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4}}</math>].
:1) According to the units.
+
|style="text-align:right;"|והחלק המגיע לכל אחד מן הריוח כעין הדמים
|style="text-align:right;"|האחד על דרך מספר האחדים
 
 
|-
 
|-
|
+
|If the money paid [= the part owed to each of the partners from the profit] is unknown:
:The integers that are squares in the rank [of units] are three, which are: 1; 4; 9 and their roots: 1; 2; 3.
+
|style="text-align:right;"|ואם הדמים הנסתרים
|style="text-align:right;"|והמרובעים הנמצאים בשלמים במערכתם הם שלשה והם א'ד'ט' ושרשם א'ב'ג&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:2) According to the tens.
+
*{{#annot:three partners|661|Brrp}}As when [three] shared: one [contributed] 10, the second [contributed] 20, the third [contributed] 30, and they earned [together] 30.
|style="text-align:right;"|והדרך השני על דרך מספר העשרות
+
|style="text-align:right;"|כגון שנשתתפו האחד בי' והשני בכ' והשלישי בל' והרויחו ל&#x202B;'{{#annotend:Brrp}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:The squares that are in the rank [of tens] are six, which are: 16; 25; 36; 49; 64; 81 and their roots: 4; 5; 6; 7; 8; 9.
+
::Multiply the price by the sold merchandise and divide by the [amount of goods offered in] business; the result is a share [of one of them].
|style="text-align:right;"|והמרובעים הנמצאים במערכתם ששה והם י"ו כ"ה ל"ו מ"ט ס"ד פ"א ושרשם ד'ה'ו' ז'ח'ט&#x202B;'
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}=\frac{price\times sold}{business}}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{30\sdot10}{10+20+30};\;\frac{30\sdot20}{10+20+30};\;\frac{30\sdot30}{10+20+30}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך השער על המכר וחלק על העסק יצא חלק
 
|-
 
|-
|These are the foundations of all the roots.
+
|If the sold merchandise [= share of each of the partners in the money] is unknown:
|style="text-align:right;"|ואלה הם מוסדי כל השרשים
+
|style="text-align:right;"|ואם המכר נסתר
|-
 
|From here on:
 
*every rank that is not even [i.e. every odd rank] takes after the units.
 
*every even [rank] takes after the tens.
 
|style="text-align:right;"|ומכאן ואילך כל מעלה שאינה זוג היא כאחדים<br>
 
ומה שהיה זוג היא כעשרות
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The hundreds are similar to the units, for they are the third rank, hence an odd rank.
+
*{{#annot:three partners|661|IPCi}}As when [three] shared in a total of 60 and earned 30. One took 5, the second [took] 10 and the third [took] 15.
|style="text-align:right;"|כי המאות כמו האחדים כי הם כמערכת השלישית כמספר נפרד
+
|style="text-align:right;"|כגון שנשתתפו בין כלם בששים ורוחו ל' ולקח האחד ה' והשני י' והשלישי ט"ו{{#annotend:IPCi}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The thousands are similar to the tens.
+
::Multiply the [amount of goods offered in] business by the money paid by one and divide by the price; the result is his share.
|style="text-align:right;"|והאלפים כמו העשרות
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}=\frac{business\times money\ paid}{price}}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{60\sdot5}{30};\;\frac{60\sdot10}{30};\;\frac{60\sdot15}{30}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך המסחר בדמי האחד וחלק על השער יצא חלקו
 
|-
 
|-
|
+
|If the price [= total profit] is unknown:
:*The tens of thousands are similar to the units.
+
|style="text-align:right;"|ואם השער נסתר
|style="text-align:right;"|ועשרות אלפים כאחדים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The hundreds of thousands are similar to the tens.
+
*{{#annot:three partners|661|l1mc}}As when [three shared]: one [contributed] 10, the second [contributed] 20, the third [contributed] 30 and the profit of the one [who contributed] 10 was 5.
|style="text-align:right;"|ומאות אלפים כעשרות
+
|style="text-align:right;"|כגון האחד י' והשני כ' והשלישי ל' ורוח בעל הי' חמשה{{#annotend:l1mc}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The thousands of thousands are similar to the units.
+
::Multiply the [amount of goods offered in] business by the money paid for the sold merchandise and divide by the sold merchandise.
|style="text-align:right;"|ואלפי אלפים כאחדים
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}=\frac{business\times money\ paid}{sold}}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{\left(10+20+30\right)\sdot5}{10}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך העסק בדמי המכר וחלק על המכר
 +
|-
 +
|If the business [= all the parts of the money given to the partnership] is unknown:
 +
|style="text-align:right;"|ואם העסק נסתר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The tens of thousands of thousands are similar to the tens.
+
*{{#annot:three partners|661|Ahwq}}As when [three shared]: it is known that one [contributed] 10 and all earned 30 together. The one [who contributed] 10 took 5 from the profit.
|style="text-align:right;"|ועשרות אלפי אלפים כעשרות
+
|style="text-align:right;"|כגון שידוע שחלק האחד היה י' ורוחו בין כלם ל' ולקח בעל הי' חמשה מן הריוח{{#annotend:Ahwq}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The hundreds of thousands of thousands are similar to the units.
+
::Multiply the price by the sold merchandise and divide by the money paid.
|style="text-align:right;"|ומאות אלפי אלפים כאחדים
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}=\frac{price\times sold}{money\ paid}}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{30\sdot10}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך השער על המכר וחלק על הדמים
 +
|-
 +
|In all the other ways you can extract them also as it is in employment and trade.
 +
|style="text-align:right;"|וגם בשאר כל הדרכים תוכל להוציאם כאשר הם בשכיר ובמקח וממכר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The thousands of thousands of thousands are similar to the tens.
+
*{{#annot:four partners|661|RfWh}}Also if there are four partners, each [contributed] an amount different from what the other contributed: [one contributed 5, the second contributed 10, the third contributed 15 and the fourth contributed 20] and they earned.
|style="text-align:right;"|ואלף אלפים כעשרות
+
|style="text-align:right;"|וכן אם היו ד' שותפים לכל אחד ראש ממון שאינו שוה לחברו [כלו' ה' וי' וט"ו וכ'] ויצא להם ריוח{{#annotend:RfWh}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:So on endlessly.
+
::Multiply the money of each by itself by the profit and divide by the sum of the amounts of money of all, which is 50; the result is the relative share owed to each of them from the profit.
|style="text-align:right;"|ככה עד אין קץ
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_3\sdot a_2}{a_1}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הערך ראש ממון כל אחד בפני עצמו בריוח וחלק על המחובר מראש ממון כלם שהוא נ' והיוצא הוא בחלק חלקו המגיעו מן הריוח
 
|-
 
|-
|1 is a root in the first rank &rarr; 10 is a root in the third rank<br>
+
|
:::::::&rarr; 100 is a root in the fifth rank<br>
+
::If something remains undivided, convert the dinar into pešiṭim and then divide by what you have divided.
:::::::&rarr; 1000 is a root in the seventh rank
+
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק השב הדי' לפשיטים וחלק על מה שחלקת
|style="text-align:right;"|ובין כזוג ובין כמה שאינה זוג האחד שהוא במערכת הראשונה ישוב עשרה במעלה השלישית שהיא דומה לה<br>
 
ובמעלה חמישית ממנה מאות<br>
 
ובשביעית ממנה אלפים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::in the first rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1}=1}}</math> &rarr; in the third rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{100}=10}}</math>
+
::Or, divide the sum, which is 50, by the quotient, then divide the profit by the result, which is 10.
|style="text-align:right;"|ששרש אחד הוא אחד ישוב המעלה השלישית עשרה והוא שורש מאה ששניהם דומים לאחד
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2}{\frac{a_1}{a_3}}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|או חלק המחובר שהוא נ' על החלק ועל היוצא שהוא י' תחלק הריוח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::in the first rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=2}}</math> &rarr; in the third rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{400}=20}}</math>
+
:*In another way, you can know how much is the share of each in the profit:
|style="text-align:right;"|ושרש ארבעה שוים על כן שרש ד' מאות עשרים
+
|style="text-align:right;"|ובדרך אחרת תוכל לדעת כמה חלק כל אחד מן הריוח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::in the first rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3}}</math> &rarr; in the third rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{900}=30}}</math>
+
::Sum up their amounts of money; find the ratio of the profit to [the sum of] their amounts of money; take the ratio from the amount of each of them and this is his share.
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך שרש תשע מאות ל&#x202B;'
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{total\ profit}{total\ capital}\sdot his\ share\ in\ the\ capital}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2}{a_1} \sdot a_3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|שתחבר ראש ממונם ודע מה ערך הריוח מראש ממונם וכערכו קח מראש כל אחד והוא חלקו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והמעלה הרביעית שהיא זוג דומה לשנית
+
:*know it by dividing the greatest amount of money by the smallest and keep the result.
 +
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחלק ראש ממון הגדול על הקטן ושמור היוצא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::in the second rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}=4}}</math> &rarr; in the fourth rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1600}=40}}</math>
+
::Divide also the mean amount of money by the smallest; the result is the share of the first.
|style="text-align:right;"|והנה אלף ושש מאות דומה לי"ו על כן שרשו ארבעים
+
|style="text-align:right;"|ועוד חלק ראש ממון האמצעי על הקטן והיוצא הוא חלק הראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|כי שב האחד עשרה כמערכת השלישית מן השנית
+
::Find the ratio of the smallest amount of money to the mean; add this ratio to his share in the profit and this is the share of the mean.
 +
|style="text-align:right;"|וראה מה ערך ראש ממון הקטן אל האמצעי וכערכו תוסיף על חלקו מן הריוח והוא חלק האמצעי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::in the fifth rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10000}=100}}</math>
+
::Add to the [share of] third its ratio to the smallest.
|style="text-align:right;"|והנה עשרת אלפים יהיה שרשו מאה כי הוא במעלה החמישית מן הראשונה
+
|style="text-align:right;"|וכן תוסיף לשלישי כערכו אל הקטן
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::in the seventh rank: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1000000}=1000}}</math>
+
*{{#annot:three partners|661|o0QW}}Three shared — one [contributed] 20, the second [contributed] 30 and the third [contributed] 40. The profit of the one who contributed 20 was 3. What was the profit of the others?
|style="text-align:right;"|ויהיה אלף אלפים שהיא המעלה השביעית שרשו אלף
+
:<math>\scriptstyle20x=3</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא ג' נשתתפו האחד כ' והשני ל' והשלישי מ' והריוח בעל הכ' ג&#x202B;'<br>
 +
כמה הגיע לחלק האחרים{{#annotend:o0QW}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::40000 is similar to 4
+
:*Divide 30 by 20 and multiply the quotient by 3; the result, which is 4 and a half, is the share of the owner of the 30.
|style="text-align:right;"|והנה ארבעים אלף כדמות ארבעה
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30}{20}\sdot3=4+\frac{1}{2}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלק הל' על הכ' והיוצא תערכנו בג' שרוח והעולה &#x202B;<ref>29r</ref>הוא חלק בעל הל' והוא ד' וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::160000 is similar to 16
+
::Divide 40 by 20 and multiply the quotient by 3; the result, which is 6, is the share [of the owner of the 40].
|style="text-align:right;"|ומאה וששים אלף כדמות ששה עשר ועל זה הדרך לכל המרובעים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{40}{20}\sdot3=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכן תחלק המ' על הכ' והיוצא תערוך בג' והעולה שהוא ו' הוא חלקו
 
|-
 
|-
|find out if a number is a perfect square
+
|
:1) casting out by 9
+
:*Know it by finding the ratio of 3 to 20; it is 3-quarters of a fifth.
|style="text-align:right;"|וכאשר יהיה בידך חשבון ותרצה לדעת אם יש לו שרש שלם {{#annot:term|1452,2140|XFyB}}שקלו במאזני תשעה{{#annotend:XFyB}} והוא שתחשב האחדים והעשרות והמאות וכל החשבונות כאלו הם אחדים ו{{#annot:term|1454,457|DoBZ}}הוציאם ט'ט&#x202B;'{{#annotend:DoBZ}}
+
|style="text-align:right;"|ותדענו שתדע מה ערך הג' אל הכ' והוא ג' רביעיות חמישית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*if the remainder is 1; or 4; or 9; or 7 - the number may be a perfect square
+
::Take this ratio from the amounts of money of the second and the third.
|style="text-align:right;"|ואם נשאר א' או ד' או ט' או ז' יתכן להיותו מרובע
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{20}\sdot30=\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot30}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{20}\sdot40=\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot40}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכערכו קח מראש ממון השני והשלישי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*if the remainder is 2; or 3; or 5; or 8 - the number is not a perfect square
+
*{{#annot:three partners|661|bZW6}}One [contributed] 20, the second [contributed] 30 and the third [contributed] 40. If you add the profit of the one who contributed 20 to the profit of the one who contributed 30, the sum is 10.
|style="text-align:right;"|ואם נשאר ב' או ג' או ה' או ח' דע שאיננו מרובע והנה דרך אחד
+
:<math>\scriptstyle20x+30x=10</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא האחד כ' והשני ל' והשלישי מ' וריוח בעל הכ' כשתחברנו אל ריוח בעל הל' יעלה עשרה{{#annotend:bZW6}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:2) examing the units of the number:
+
::Add 20 to 30; it is fifty.
|style="text-align:right;"|ודרך שנית שתסתכל בחשבון אם יש שם ממספרי האחדים שהם ב{{#annot:term|1345,203|PXCn}}מערכת{{#annotend:PXCn}} הראשונה
+
|style="text-align:right;"|חבר הכ' והל' יהיו חמשים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*if the units are: 1; or 4; or 5; or 6; or 9 - the number may be a perfect square
+
::Divide 10 by it; the result is a fifth.
|style="text-align:right;"|ואם מצאת שם א' או ד' או ה' או ו' או טיתין ט' יתכן להיות מרובע
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{20+30}=\frac{10}{50}=\frac{1}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלק עליהם הי' יצא חומש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:3) <span style=color:red>examing the digits of the number:</span>
+
::Take a fifth of the amount of money of each:
:*If one of the digits of the number is 1 — one of the digits of the root of this number is 1 or 9
+
|style="text-align:right;"|קח חומש ראש ממון כל אחד
|style="text-align:right;"|ודרך שלישית שתדע כי אם יהיה בחשבון א' ראוי להיות בשרש א' או ט&#x202B;'
 
|-
 
|You can know which [digit] will be [the first digit of] the root of the number through the closest to the similar to the square of the units [= the square of a product of a power of ten by a unit, which is the closest to the given number]:
 
:<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ותוכל לדעת איזה יהיה בשרש החשבון לאיזה חשבון הוא קרוב אל הדומה למרובע האחדים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*If the similar square is precedes the number and there is a double of the root of the [similar] square between them, add one to the similar root.
+
::The owner of the 20 takes 4.
:::<math>\scriptstyle x^2=\left(10a\right)^2+\left[2\sdot\left(10a\right)\right]+1\longrightarrow x=10a+1</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot20=4}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם יהיה המרובע הדומה קודם החשבון ויש ביניהם כפל שרש המרובע הוסף על השרש הדומה אחד
+
|style="text-align:right;"|יקח בעל הכ' ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*If it [= the given number] is less [than the similar square], subtract one from the similar root.
+
::The owner of the 30 [takes] 6.
:::<math>\scriptstyle x^2=\left(10a\right)^2-\left[2\sdot\left(10a\right)\right]+1\longrightarrow x=10a-1</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot30=6}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם היה פחות גרע משרש הדומה אחד
+
|style="text-align:right;"|ובעל הל' ו&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<span style=color:red>If the given number is larger than the closest</span> <math>\scriptstyle{\color{red}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math>
+
::The owner of the 40 [takes] 8.
::*If there is [1] in the root
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot40=8}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם יהיה בשרש '''ט'''&#x202B;'
+
|style="text-align:right;"|ובעל המ' ח&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::*for example the square 441 <math>\scriptstyle441=b^2</math>
+
*{{#annot:three partners|661|g0lI}}[Three shared] — one [contributed] 10, the second [contributed] 30 and the third [contributed] 50. When you add the profit of the first to the profit of the second and subtract the result from the profit of the third what remains is 3.
|style="text-align:right;"|כמו מרבע ת'מ'א&#x202B;'
+
:<math>\scriptstyle50x-\left(10x+30x\right)=3</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא האחד י' והשני ל' והשלישי נ' וכשתחבר ריוח הראשון והשני ותחסרם מריוח השלישי ישאר ג&#x202B;'{{#annotend:g0lI}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::We weigh it in scales of 9 and it all casted out by 9’9’. Therefore it is a sign that it could be a square.
+
::Add 10 to 30; it is 40.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{441mod9\equiv0}}</math>
+
|style="text-align:right;"|חבר הי' והל' יהיו מ&#x202B;'
|style="text-align:right;"|{{#annot:term|1452,2140|uKUT}}שקלנוהו במאזני ט'{{#annotend:uKUT}} ו{{#annot:term|1455,1595|CsCl}}יצא כלו ט'ט'{{#annotend:CsCl}} והנה לאות שיתכן להיותו מרבע
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::The closest similar is 400 and its root is 20. Because the [given] number is greater by double the root, we add 1 to the [similar] root and the root is 21.
+
::Subtract it from 50; 10 remains.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{441=400+40+1=20^2+\left(2\sdot20\right)+1\longrightarrow\sqrt{441}=20+1=21}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ותגרעם מן הנ' ישאר י&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1397,2506|tNf9}}הדומה הקרוב{{#annotend:tNf9}} הוא ד' מאות ושרשו כ' ובעבור שהחשבון גדול ממנו כפל השרש נוסיף בשרש אחד והנה השרש כ"א
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::<span style=color:red>Check:</span>
+
::Find the ratio of 3 to 10; it is 3-tenths.
::::Its test is that you subtract the square of the addition from the number, the remainder is 440.
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{50-\left(10+30\right)}=\frac{3}{50-40}=\frac{3}{10}}}</math>
::::We multiply the similar root, it is 40, and this is the distance of the number from the similar.
+
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך ג' מי' והוא ג' עשיריות
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{441-\left(21-20\right)^2-20^2=440-400=40=2\sdot20}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ובחינתו ש{{#annot:term|1252,181|BfTN}}תסיר{{#annotend:BfTN}} מרבע התוספת מן החשבון<br>
 
ישאר ת"מ<br>
 
ונכפול {{#annot:term|1397,2506|0Car}}השרש הדומה{{#annotend:0Car}} והוא מ' וככה מרחק החשבון מן הדומה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::If the number is less than the similar square,
+
::Take 3-tenths of the amount of money of each and this is his share:
::<math>\scriptstyle{\color{red}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|קח ג' עשיריות ראש ממון כל אחד וככה חלקו
::&rarr; <span style=color:red>there is 9 in the root</span>
 
|style="text-align:right;"|ולו היה החשבון פחות ממרובע הדומה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:::*Such as 361.
+
::The first [receives] 3.
::::<math>\scriptstyle361=b^2</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot10=3}}</math>
|style="text-align:right;"|כגון שס"א
+
|style="text-align:right;"|הראשון ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::Because it is less, subtract 1 from the root of the closest similar square, which is 20; 9 remain in the root, which is 19.
+
::The second [receives] 9.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{361=400-40+1=20^2-\left(2\sdot20\right)+1\longrightarrow\sqrt{361}=20-1=19}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot30=9}}</math>
|style="text-align:right;"|ובעבור שהוא פחות תחסר אחד משורש מרובע הדומה הקרוב שהוא כ' וישאר בשרש ט' והוא י"ט
+
|style="text-align:right;"|והשני ט&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::<span style=color:red>Check:</span>
+
::The third [receives] 15.
::::The test is to subtract the square of the difference from the number, the remainder is 360.
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot50=15}}</math>
::::We multiply the similar root, which is 40, and this is the distance of the number from the similar.
+
|style="text-align:right;"|והשלישי ט"ו
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20^2-\left[361-\left(20-19\right)^2\right]=400-360=40=2\sdot20}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והבחינה להסיר מהחשבון מרובע החסרון וישאר ש"ס<br>
 
ונכפול השרש הדומה והוא מ' וככה מרחק החשבון מן הדומה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*If one of the digits of the number is 4 — one of the digits of the root of this number is 2 or 8 (10–2=8)<br>
+
*{{#annot:three partners|661|RN4R}}[Three shared] — one [contributed] 10, the second [contributed] 20 and the third [contributed] 40. When you multiply the profit of the first and the second by the profit of the third, the result is 48. What was the profit of each one?
::<math>\scriptstyle x^2=\left(10a\right)^2+\left[2\sdot2\left(10a\right)\right]+4\longrightarrow x=10a+2</math>
+
:<math>\scriptstyle\left(10x+20x\right)\sdot40x=48</math>
::<math>\scriptstyle x^2=\left(10a\right)^2-\left[2\sdot2\left(10a\right)\right]+4\longrightarrow x=10a-2</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא האחד י' והשני כ' והשלישי מ' וכשתערוך ריוח הראשון והשני בריוח השלישי עלה מ"ח כמה היה ריוח כל אחד{{#annotend:RN4R}}
|style="text-align:right;"|ואם במרובע ד' יהיה בשרש ב' שהוא שני לאחד או ח' שהוא שני ליט&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::if the given number is larger than the closest <math>\scriptstyle{\color{red}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math>
+
::Add 10 to 20 and multiply the sum by 40; the result is one thousand and two hundred.
::&rarr; there is 2 in the root
+
|style="text-align:right;"|חבר הי' עם הכ' והעולה תערוך על המ' יעלה אלף ומאתים
:::*<math>\scriptstyle484=b^2</math>
 
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{484>400\longrightarrow\sqrt{484}=20+2=22}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם חשבון הדומה לפניו כמו מרובע ת'פ'ד' יהיה בשרש ב' והשרש כ"ב
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{484-\left(22-20\right)^2-20^2=480-400=80=2\sdot2\sdot20}}</math>
+
::Find the ratio of 48 to it; it is a fifth of a fifth.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{484=400+80+4=20^2+\left(2\sdot2\sdot20\right)+2^2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|דע מה ערך המ"ח מהם והוא חמישית החומש
|style="text-align:right;"|וכשתחסר מרובע התוספת מהחשבון ישאר ת"פ והנה המרחק מן הדומה פ' וככה ראוי להיות כפל הכפל מהשרש הדומה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::if the given number is less than the closest <math>\scriptstyle{\color{red}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math>
+
::Consider them as fractions and extract their root; it is a fifth.
::&rarr; there is 8 in the root
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{48}{\left(10+20\right)\sdot40}}=\sqrt{\frac{48}{1200}}=\sqrt{\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}}=\frac{1}{5}}}</math>
:::*<math>\scriptstyle324=b^2</math>
+
|style="text-align:right;"|חשוב אותם כאלו הם שברים וקח השרש והוא חומש
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{324<400\longrightarrow\sqrt{324}=20-2=18}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם חשבון הדומה אחריו כמו מרובע ש'כ'ד' שהדומה הקרוב כ' ובעבור שהחשבון פחות חסר ממנו ב' יהיה בשרש ח' והשרש י"ח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20^2-\left[324-\left(20-18\right)^2\right]=400-320=80=2\sdot2\sdot20}}</math><br>
+
::Take a fifth of the amount of money of each:
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{324=400-80+4=20^2-\left(2\sdot2\sdot20\right)+2^2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|וקח חומש ראש ממון כל אחד מהם
|style="text-align:right;"|וכשתסיר מרובע החסרון מהחשבון ישאר ש"כ ונכפול פעמים שרש הדומה וככה המרחק
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*If one of the digits of the number is 9—one of the digits of the root of this number is 3 or 7 (10–3=7)<br>
+
::The first takes 2.
::<math>\scriptstyle x^2=\left(10a\right)^2+\left[2\sdot3\left(10a\right)\right]+9\longrightarrow x=10a+3</math><br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot10=2}}</math>
::<math>\scriptstyle x^2=\left(10a\right)^2-\left[2\sdot3\left(10a\right)\right]+9\longrightarrow x=10a-3</math>
+
|style="text-align:right;"|יקח הראשון ב&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ואם יש במרובע ט' יהיה בשרש ג' או ז' שהוא רחוק מעשרה ג' לאחורי&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::if the given number is larger than the closest <math>\scriptstyle{\color{red}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math><br>
+
::The second [takes] 4.
::&rarr; there is 3 in the root<br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot20=4}}</math>
:::*<math>\scriptstyle529=b^2</math><br>
+
|style="text-align:right;"|והשני ד&#x202B;'
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{529>400\longrightarrow\sqrt{529}=20+3=23}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם הדומה הקרוב הוא לפניו כגון מרובע ת'ק'כ'ט' שהדומה הקרוב הוא ד' מאות יהיה בשרש ג' והשרש כ"ג
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{529-\left(23-20\right)^2-20^2=520-400=120=3\sdot40=3\sdot2\sdot20}}</math><br>
+
::The third [takes] 8.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{529=400+120+9=20^2+\left(3\sdot2\sdot20\right)+3^2}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot40=8}}</math>
|style="text-align:right;"|וכשתסיר מרובע התוספת מן החשבון ישאר ת'ק' והנה המרחק ק"כ ונכפול שרש הדומה והוא מ' וראוי להיות המרחק ג' פעמים כפל השרש וכן הוא
+
|style="text-align:right;"|והשלישי ח&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::if the given number is less than the closest <math>\scriptstyle{\color{red}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math><br>
+
*{{#annot:two partners|661|GVHg}}Two shared — one [contributed] 8 and the other [contributed] 18 and they earned [a profit]. When you multiply the root of the profit of the one by the root of the profit of the other the result is 6.
::&rarr; there is 7 in the root<br>
+
:<math>\scriptstyle\sqrt{8x}\sdot\sqrt{18x}=6</math>
:::*<math>\scriptstyle729=b^2</math><br>
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שני שותפין האחד ח' והשני י"ח ורוחו וכשתערוך שורש ריוח האחד בשורש ריוח השני יהיה ו&#x202B;'{{#annotend:GVHg}}
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{729<900\longrightarrow\sqrt{729}=30-3=27}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם הדומה הקרוב לאחריו כגון מרובע ת'ש'כ'ט' שהדומה הקרוב הוא ל' ובעבור שהוא פחות חסר ממנו ג' יהיה בשרש ז' והשרש כ"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{30^2-\left[729-\left(30-27\right)^2\right]=900-720=180=3\sdot2\sdot30}}</math><br>
+
:*Multiply 6 by itself; the result is 36.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{729=900-180+9=30^2-\left(3\sdot2\sdot30\right)+3^2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ערוך הו' על עצמם יעלה ל"ו
|style="text-align:right;"|ואם תסיר מרובע החסרון מהחשבון ישאר ת'ש'כ' והנה המרחק ק'פ' ונכפול שרש הדומה והוא מ' וראוי להיות המרחק ג' פעמים כפל השרש וככה הוא
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*If one of the digits of the number is 5—one of the digits of the root of this number is 5<br>
+
::Then, multiply 8 by 18; the result is 144.
::<math>\scriptstyle\left(10a+5\right)^2=\left[\left[10\sdot\left(a+1\right)\right]-5\right]^2</math>
+
|style="text-align:right;"|ואחר כן ערוך הח' על הי"ח יעלה קמ"ד
|style="text-align:right;"|ואם במרובע ה' יהיה בשרש ה' בין לפניו בין לאחריו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::if the given number is larger than the closest <math>\scriptstyle{\color{red}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math><br>
+
::Divide 36 by it; extract the root of the result, which is a quarter; it is a half.
:::*<math>\scriptstyle1225=b^2</math><br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{6^2}{8\sdot18}}=\sqrt{\frac{36}{144}}=\sqrt{\frac{1}{4}}=\frac{1}{2}}}</math>
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{900<1225\longrightarrow\sqrt{1225}=30+5=35}}</math>
+
|style="text-align:right;"|חלק עליהם הל"ו והיוצא שהוא רוביע קח שרשו והוא חצי
|style="text-align:right;"|ואם הוא לפניו כגון אלף ור'כ'ה' שהדומה הוא ל&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1225-\left(35-30\right)^2-30^2=1200-900=300=5\sdot60=5\sdot2\sdot30}}</math><br>
+
::If you multiply it by eight, the result is 4 and this is the profit of the owner of the 8.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1225=900+300+25=30^2+\left(5\sdot2\sdot30\right)+5^2}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot8=4}}</math>
|style="text-align:right;"|וכשתסיר מרובע ה' ישאר אלף ור' ותוספת המרחק הוא ש' ונכפול השורש הדומה והוא ס' וראוי להיות המרחק ה' פעם ס' וככה הוא
+
|style="text-align:right;"|אם תערכהו על השמונה יעלה ד' והוא הריוח של בעל הח&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::if the given number is less than the closest <math>\scriptstyle{\color{red}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math><br>
+
::If you multiply it by 18, the result is 9 and this is the profit of the owner of the 18.
:::*<math>\scriptstyle626=b^2</math><br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot18=9}}</math>
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{625<900\longrightarrow\sqrt{625}=30-5=25}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם תערכהו על י"ח יעלה ט' והוא הריוח של בעל הי"ח
|style="text-align:right;"|ואם הדומה הקרוב לאחריו כגון ת'ר'כ'ה' שהדומה הוא ד&#x202B;'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{30^2-\left[625-\left(30-25\right)^2\right]=900-600=300=5\sdot2\sdot30}}</math><br>
+
:*Know it by dividing 18 by 8; the result is 2 and a quarter.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{625=900-300+25=30^2-\left(5\sdot2\sdot30\right)+5^2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ותדענו שתחלק הי"ח על הח' יצא ב' ורביע
|style="text-align:right;"|וכשתסיר מרובע ה' ישאר ת'ר' וחסרון המרחק
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*If the units of a certain square number are 5, then the root of this square number is exactly between two numbers of the type (10a)
+
::Extract its root; it is one and a half.
|style="text-align:right;"|וכן ראוי להיות כי כל מרובע ה' בין שני מרובעים הדומים
+
|style="text-align:right;"|קח שרשם והוא אחד וחצי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{625-5^2=625-25=600=900-300=30^2-\left(5\sdot2\sdot30\right)}}</math><br>
+
::Divide 6 by it; the result, which is 4 is the profit of the first.
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{625-5^2=625-25=600=400+200=20^2+\left(5\sdot2\sdot20\right)}}</math><br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{\sqrt{\frac{18}{8}}}=\frac{6}{\sqrt{2+\frac{1}{4}}}=\frac{6}{1+\frac{1}{2}}=4}}</math>
::::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(2\sdot10\right)+5\right]^2=\left(20+5\right)^2=625=\left(30-5\right)^2=\left[\left(3\sdot10\right)-5\right]^2}}</math>
+
|style="text-align:right;"|חלק עליו הו' והיוצא שהוא ד' הוא ריוח הראשון
|style="text-align:right;"|כי מספר ת'ר'כ'ה' כאשר {{#annot:term|1252,181|eJZh}}נסיר{{#annotend:eJZh}} מרובעו שהוא כ"ה נשאר ת"ר והוא בין ד' מאות שהוא הדומה ובין ט' מאות שהוא הדומה האחד לפנים והאחד לאחור מן השרש
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== approximations ====
+
::If you multiply 4 by two and a quarter, the result is 9 and this is the profit of the second.
 
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\frac{18}{8}=4\sdot\left(2+\frac{1}{4}\right)=9}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תערוך הד' בשנים ורובע יעלה ט' והוא ריוח השני
 +
|-
 
|
 
|
 +
*{{#annot:three partners|661|cbgX}}Two men shared — one [contributed] 5 kikkar, and the other one [contributed] 3 kikkar. The third [man] who did not bring anything shared with them. The three contributed together the 8 kikkar. The third paid the others 8 liṭra of money. How much will each one of them take?
 +
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שני אנשים נשתתפו זה בה' ככר וזה בג' ככר ונשתתף עמהם השלישי שלא הביא &#x202B;<ref>29v</ref>כלום והוציאו שלשתם אותם הח' ככר ושלם להם השלישי ח' ליטרין כסף<br>
 +
כמה יקח כל אחד{{#annotend:cbgX}}
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>[It seems that the beginning of the discussion concerning this issue is missing though there is no indication for that in the manuscript]</span>
 
 
|
 
|
 +
::Take a third of the 8 kikkar; it is 2 and 2-thirds.
 +
|style="text-align:right;"|קח שליש הח' ככר והוא ב' וב' שלישיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\sqrt{2}</math>
+
::Subtract it from 5; 2 and a third remains.
 +
|style="text-align:right;"|חסרם מן הה' ישארו ב' ושליש
 +
|-
 
|
 
|
 +
::Find its ratio to 2 and 2-thirds; it is 7-eighths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5-\left(\frac{1}{3}\sdot8\right)}{\frac{1}{3}\sdot8}=\frac{5-\left(2+\frac{2}{3}\right)}{2+\frac{2}{3}}=\frac{2+\frac{1}{3}}{2+\frac{2}{3}}=\frac{7}{8}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ודע מה ערכם מן הב' וב' שלישיים והוא ז' שמיניות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}</math>
+
::Take 7-eighths of 8, which is [7] and this is the share of the owner of the 5 kikkar.
|style="text-align:right;"|שאינו מתוקן ישאר אחד וב' ששיות וחצי ששית והוא {{#annot:term|2447,1386|pRz4}}השרש המתוקן{{#annotend:pRz4}}
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}\sdot8=7}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח ז' שמיניות הח' שהוא והוא יהיה חלק בעל הה' ככר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)-\frac{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)^2}{2\sdot\left[1+\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]}}}</math>
+
::If you subtract 2 and 2-thirds from 3, a third remains.
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לתקן אותו {{#annot:term|2448,1385|mYU2}}תקנהו{{#annotend:mYU2}} פעם אחרת וערוך חצי הששית שיצא בחלוק על עצמו והעולה חלק על כפל השרש המתוקן והיוצא בחלוק חסר מן השורש המתוקן והנשאר הוא {{#annot:term|1614,1388|qx2G}}השרש המדוקדק{{#annotend:qx2G}}
+
|style="text-align:right;"|ואם תחסר הב' וב' שלישים מן הג' ישאר שליש
 
|-
 
|-
|the "corrected root" can be corrected again and again, but yields only an approximation. It allows one to get as close to the answer as one wishes but never to reach the exact answer itself
+
|
|style="text-align:right;"|ואם תרצה תוכל לדקדק אותו כרצונך אך לא תוכל להגיע אל האמת כי לעולם יהיה {{#annot:term|2507,1613|NJvW}}בדרך קרובה{{#annotend:NJvW}}
+
::Find its ratio to 2 and a thirds; it is an eighth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3-\left(2+\frac{2}{3}\right)}{2+\frac{2}{3}}=\frac{\frac{1}{3}}{2+\frac{2}{3}}=\frac{1}{8}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותדע ערכו אל ב' ושליש והוא שמינית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If the number, whose root you want to extract, is closer to the succeeding square than to the preceding square:
+
::Take an eighth of 8, which is one and this is the share of the owner of the 3 kikkar.
:<math>\scriptstyle{\color{red}{a^2-b}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot8=1}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם החשבון שתרצה להוציא שרשו יותר קרוב מהמרובע אשר לאחריו מן המרבע אשר לפניו
+
|style="text-align:right;"|וקח שמינית הח' והוא אחד והוא חלק בעל הג' ככרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*as 3 is closer to the square 4 that succeeds it, than to the square 1, that precedes it.
+
*{{#annot:four partners|661|dZgy}}Three men shared — one [contributed] 9 kikkar, the second [contributed] 8 kikkar and the third [contributed] 7 kikkar. The fourth [man] who did not bring anything shared with them. The three contributed together. The fourth paid the others 18 liṭra of money. How much will each one of them take?
::<math>\scriptstyle\sqrt{3}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם תרצה תוציא ג' אנשים נשתתפו האחד בט' ככר והשני בח' והשלישי בז' ונשתתף עמהם הרביעי שלא הביא כלום והוציאו בין שלשתם הכל ושלם הרביעי להם י"ח ליט' כסף כמה יקח כל אחד{{#annotend:dZgy}}
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3-1^2=3-1>4-3=2^2-3}}</math>
 
|style="text-align:right;"|כמו שלשה שהוא קרוב אל המרובע ארבעה אשר לאחריו יותר ממרובע אחד אשר לפניו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Always take from the closer and do as follows:
+
::Divide all the kikkar by the four people; the result is 6.
|style="text-align:right;"|לעולם תקח מן הקרוב וככה תעשה
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9+8+7}{4}=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלק כל הככרים על הד' אנשים יצאו ו&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>"[un]corrected root":</span> <math>\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}}}</math>
+
::Subtract it from 9; 3 remains.
::Take the root of four, which is two.
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9-6=3}}</math>
::Then take the difference between your number and the square, whose root you took, and divide it by double the root.
+
|style="text-align:right;"|חסרם מן הט' ישאר ג&#x202B;'
::Subtract the result of division from the root you took and the remainder is the [un]corrected root.
+
|-
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{3}\approx\sqrt{4}-\frac{4-3}{2\sdot\sqrt{4}}=2-\frac{1}{4}}}</math>
+
|
|style="text-align:right;"|קח השרש אשר לארבעה והוא שנים<br>
+
::From 8; 2 remains.
ואחר כן קח המרחק אשר בין חשבונך ובין המרובע שלקחת שרשו וחלקהו על כפל השרש<br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8-6=2}}</math>
והיוצא בחלוק תחסר מהשרש שלקחת והנשאר הוא השרש המתוקן
+
|style="text-align:right;"|ומן הח' ישאר ב&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>"corrected root":</span> <math>\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a-\frac{b}{2a}\right)}}}</math>
+
::From 7; one remains.
::Correct it another time by taking the square of the remainder of division and divide it by double the [uncorrected] root and subtract the result from the [un]corrected root.
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7-6=1}}</math>
|style="text-align:right;"|ותקנהו פעם אחרת שתקח מרובע מה שיצא בחלוק וחלקהו על כפל השרש והיוצא תחסר מהשרש המתוקן
+
|style="text-align:right;"|ומן הז' ישאר אחד
 
|-
 
|-
|You can correct it and make it more accurate as you wish.
+
|
|style="text-align:right;"|ותוכל לתקנו ולדקדק אותו כרצונך
+
::Sum up all the remainders and divide the 18 by them; the result is 3.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{18}{3+2+1}=3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חבר כל השיורין וחלק עליהם הי"ח יצא ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
<span style=color:red>[if the given number is larger than the closest square <math>\scriptstyle{\color{red}{a^2+b}}</math>]</span>
+
::If you multiply it by 3, the result is 9 and this is the share of the owner of the 9.
*<math>\scriptstyle\sqrt{10}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(9-6\right)=3\sdot3=9}}</math>
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{1000}&\scriptstyle\approx\sqrt{961}+\frac{1000-961}{2\sdot\sqrt{961}}\\&\scriptstyle=31+\frac{39}{2\sdot31}\\&\scriptstyle=31+\frac{39}{62}\\&\scriptstyle=31+\frac{1}{2}+\frac{8}{62}\\&\scriptstyle=31+\frac{1}{2}+\frac{\frac{8\sdot7}{62}}{7}\\&\scriptstyle=31+\frac{1}{2}+\frac{\frac{56}{62}}{7}\approx31+\frac{1}{2}+\frac{1}{7}\\\end{align}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|אם תערכם בג' יעלה ט' והוא חלק בעל הט&#x202B;'
|style="text-align:right;"|ואם החשבון שתרצה להוציא שרשו הוא מן הזוגות והדומה לו במעלה הרביעית אלף והמרובע הקרוב אליו ת'ת'ק'ס'א' ושרשו ל"א ונשאר ל"ט, חלקנום על כפל השרש שהוא ס"ב ויצא חצי אחד ונשארו ח', עשינו מהם שביעיות והנם נ"ו חלקנום על כפל השרש ונתן לו בדרך קרובה אחד והנה שרש אלף ל"א וחצי ושביעית
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}=\frac{1}{10}\sdot\sqrt{1000}\approx\frac{1}{10}\sdot\left(31+\frac{1}{2}+\frac{1}{7}\right)\approx3+\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
+
::If you multiply it by 2, the result is 6 and this is the share of the owner of the 8.
|style="text-align:right;"|ועשיריתם בדרך קרובה אל האמת שלשה ושביעית שביעית
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(8-6\right)=3\sdot2=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תערכנו בב' יעלה ו' והוא חלק בעל הח&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>"uncorrected root":</span> <math>\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}}}</math>
+
::If you multiply it by one, the result is 3 and this is the share of the owner of the 7.
::Know it by taking the root of the square that is the closest to it, which is 9, and its root is 3.
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(7-6\right)=3\sdot1=3}}</math>
::Divide the remainder [= the difference between 10 and the closest square], which is 1, by double the root. The result is one-sixth.
+
|style="text-align:right;"|ואם תערכהו באחד יהיה ג' והוא חלק בעל הז&#x202B;'
::Add it to the 3, and it is the uncorrected root.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}\approx\sqrt{9}+\frac{10-9}{2\sdot\sqrt{9}}=3+\frac{1}{2\sdot3}=3+\frac{1}{6}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתקח שורש המרובע הקרוב אליו והוא ט' ושרשו ג&#x202B;'<br>
 
חלק הנשאר שהוא אחד על כפל השרש יצא ששית<br>
 
וחברהו עם הג' והוא {{#annot:term|2447,1386|i0rV}}השרש שאיננו מתוקן{{#annotend:i0rV}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*<span style=color:red>"corrected root":</span> <math>\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a-\frac{b}{2a}\right)}}}</math>
+
*{{#annot:three partners|661|tCUs}}Three shared — each [contributed] the same amount as what the other contributed. One contributed four-fifths of his money, the second contributed five-sevenths of his money, and the third [contributed] six-ninths of his money. How much did each one has?
::Correct it by multiplying the remainder from the division by itself. The result is one-sixth of one-sixth.
+
:<math>\scriptstyle\frac{4}{5}a=\frac{5}{7}b=\frac{6}{9}c</math>
::[Divide it by double the uncorrected root and] subtract it from the uncorrected root. 3 will remain, which are sixths of a sixth.
+
|style="text-align:right;"|ואם תוציא שלשה נשתתפו בראש ממון שוה כל אחד לחבירו ומה שהביא האחד היה ארבע חומשי ממונו והשני הביא חמש שביעיות ממונו והשלישי שש תשיעיות ממונו<br>
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}\approx3+\frac{1}{6}-\frac{\left(\frac{1}{6}\right)^2}{2\sdot\left(3+\frac{1}{6}\right)}}}</math>
+
כמה היה לכל אחד ואחד{{#annotend:tCUs}}
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|2448,1385|o2Bz}}תקן אותו{{#annotend:o2Bz}} שתערוך מה שיצא בחלוק על עצמו יעלה ששית הששית<br>
 
חסרהו מן השרש שאינו מתוקן ישאר ג' והם ששיות הששית
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|תקנהו פעם אחרת שתערוך ששית הששית על עצמו ותחסרהו מן השרש המתוקן והנשאר הוא {{#annot:term|1614,1388|iu8f}}מדוקדק{{#annotend:iu8f}}
+
::Multiply the first two by each other crosswise. The reason is that you multiply the numerator of the one by the denominator of the other and consider them as if they are integers.
 +
|style="text-align:right;"|הערך השנים הראשונים זה על זה באלכסון והטעם שתערוך שברי האחד על חשבון חברו ותחשבם כאלו הם שלמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם המרובע הבא לאחריו הוא יותר קרוב מהמרובע שעבר שהוא לפניו תעשה כאשר הראיתיך והדבר שוה בין בנפרדים בין בזוגות
+
::The first is 25.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot5=25}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנה הראשון כ"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::The second is 28.
=== Fractions ===
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot7=28}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והשני כ"ח
 +
|-
 
|
 
|
 +
::Do the same for the second and the third:
 +
|style="text-align:right;"|ועשה כן לשני גם לשלישי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
==== simple fractions ====
+
::The second is 42.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot6=42}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנה השני מ"ב
 +
|-
 
|
 
|
 +
::The third is 45.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot9=45}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והשלישי מ"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*If you want to extract the root of 6 eighths and one-eighth of an eighth.
+
::Know by how much the second exceeds the first; it is three-quarters of a seventh.
:<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{28-25}{28}=\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרש ו' שמיניות ושמינית שמינית
+
|style="text-align:right;"|ודע כמה הוסיף השני על הראשון והוא שלש רביעיות שביעית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Know from what number one-eighth of one-eighth is derived, it is 64 and its root is 8.
+
::Subtract this from 42; 37 and a half remains and this is the amount of money of the first.
::Take six-eighths and one-eighth of one-eighth from 64, it is 49.
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=42-\left[\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\sdot42\right]=37+\frac{1}{2}}}</math>
::Take its root, it is 7.
+
|style="text-align:right;"|חסר כן ממ"ב ישארו ל"ז וחצי והוא ראש ממון הראשון
::Divide it by 8, the result is 7 eighths, and so is the root.
+
|-
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)}&\scriptstyle=\frac{1}{8}\sdot\sqrt{8^2\sdot\left[\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}\\&\scriptstyle=\frac{1}{8}\sdot\sqrt{64\sdot\left[\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}\\&\scriptstyle=\frac{1}{8}\sdot\sqrt{49}=\frac{7}{8}\\\end{align}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|דע מאיזה חשבון יצא שמיניתו שמינית השמינית והוא ס"ד ושרשו ח&#x202B;'<br>
 
וקח מן ס"ד ו' שמיניות ושמינית שמיניתו והוא מ"ט<br>
 
קח שרשם והוא ז&#x202B;'<br>
 
חלק על ח' יצא ז' שמיניות וככה השרש
 
|-
 
 
|
 
|
:*Know it by taking its double of a double; it is 3 and one-half of an eighth.
+
::Its 4-fifths are 30.
::Its root is 1 and 3 quarters.
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}a=\frac{4}{5}\sdot\left(37+\frac{1}{2}\right)=30}}</math>
::Take its half, which is 7 eighths, and so is the root.
+
|style="text-align:right;"|וד' חמשיותיו ל&#x202B;'
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)}&\scriptstyle=\frac{1}{2}\sdot\sqrt{2^2\sdot\left[\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}\\&\scriptstyle=\frac{1}{2}\sdot\sqrt{3+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}\\&\scriptstyle=\frac{1}{2}\sdot\left(1+\frac{3}{4}\right)=\frac{7}{8}\\\end{align}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתקח כפל כפלו והוא ג' וחצי שמינית<br>
 
ושרשו א' וג' רביעיות<br>
 
קח חציו והוא ז' שמיניות וככה השרש
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\sqrt{2+\frac{1}{2}}</math>
+
::The amount of money of the second is 42.
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרש שנים וחצי
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{b=42}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וראש ממון השני מ"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2+\frac{1}{2}}=\sqrt{\frac{5}{2}}=\frac{\sqrt{2\sdot5}}{2}=\frac{\sqrt{10}}{2}\approx\frac{3+\frac{1}{6}}{2}=1+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}</math>
+
::Its 5-sevenths are 30.
|style="text-align:right;"|דע כי החצי יצא משנים ואין לשנים שרש ידוע ונעשה מהכל חציים ויעלו ה' נערכם על שנים ויעלו י' ושרשם ג' וששית בדרך קרובה ונחלק זה השרש על שנים יצא אחד וחצי וחצי ששית והוא דרך קרובה
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\sdot42=30}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וה' שביעיותיו ל&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\sqrt{1+\frac{3}{5}}=\sqrt{\frac{8}{5}}</math>
+
::The amount of money of the third is 45.
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרש אחד וג' חומשים
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{c=45}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וראש ממון השלישי &#x202B;<ref>30r</ref>מ"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1+\frac{3}{5}}=\sqrt{\frac{8}{5}}=\frac{\sqrt{5\sdot8}}{5}=\frac{\sqrt{40}}{5}\approx\frac{6+\frac{1}{3}}{5}=1+\frac{1}{5}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
+
::Its six-ninths are 30.
|style="text-align:right;"|דע כי החומש יצא מה' נעשה מכלם חמישיות יהיו ח' נערכם על ה' יעלו מ' ושרשם בדרך קרובה ו' שליש, חלקם על ה' יצא אחד וחומש ושליש חומש
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{9}\sdot45=30}}</math>
|-
+
|style="text-align:right;"|ושש תשיעיותיו ל&#x202B;'
|
 
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1+\frac{3}{5}}=\sqrt{\frac{8}{5}}=\frac{\sqrt{5\sdot8}}{5}=\frac{\sqrt{40}}{5}=\frac{\sqrt{40\sdot100}}{5\sdot\sqrt{100}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך המ' בק' וקח שרש העולה וחלקהו על העולה מערך ה' על שרש ק' והיוצא הוא השרש
 
|-
 
|
 
|style="text-align:right;"|ועל אלו הדרכים נהגו חכמי המדות להוציא השרשים בשלמים ובנשברים ובשברי השברים עד אין קץ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
==== sexagesimal fractions ====
+
===== <span style=color:Green>Coinage</span> =====
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|The astrologers extract it by degrees, minutes, seconds, thirds
+
|You also find two orders of ratio in the issue of coinage:
|style="text-align:right;"|וחכמי המזלות מוציאים אותו למעלות לראשונים ולשניים ולשלישיים ומדקדקים עד עשיריים ועד כמה שירצו
+
|style="text-align:right;"|וגם בענין {{#annot:coinage|1493,194|TRLc}}קשור המטבע{{#annotend:TRLc}} אתה מוצא שני סדרי ה{{#annot:term|1290,482|6igK}}הקשה{{#annotend:6igK}}
 
|-
 
|-
|
+
|For the liṭra is a kind of [goods offered in the] business.
|style="text-align:right;"|וסוף הכל לא יגיעו אל האמת רק בדרך קרובה
+
|style="text-align:right;"|כי הליטרא כעין המסחר
 
|-
 
|-
|extracting roots of degrees is the same as extracting roots of integers
+
|The silver [in it] is a kind of its price.
|style="text-align:right;"|וכאשר אתה מוציא שרש מספר מעלות, אתה מוציאו בדרך הוצאת שרשי המספר השלם ויהיה השרש מעלות כמוהו
+
|style="text-align:right;"|והכסף הראוי לה כעין השער
 
|-
 
|-
|two kinds of sexagesimal fractions:
+
|The ՚oqya are a kind of a sold merchandise.
|style="text-align:right;"|וכאשר תוציא שרש מספר שברים יש לך לדעת כי השברים נחלקים לשני מינין&#x202B;:
+
|style="text-align:right;"|והאוקיאות כעין המכר
 
|-
 
|-
|
+
|The silver in the ՚oqya is a kind of money [paid].
:1) Sexagesimal fractions with a known root:
+
|style="text-align:right;"|והכסף המגיע לאוקיא כעין הדמים
|style="text-align:right;"|יש מהם שיש להם שרש ידוע ומפורסם
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:As the seconds and the fourths:
+
:If the money paid [= silver belong to the ’oqya] is unknown:
:The root of the seconds are minutes <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1^{\prime\prime}}=1^\prime}}</math> and the root of fourths are seconds <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1^{iv}}=1^{\prime\prime}}}</math>.
+
|style="text-align:right;"|ואם היו הדמים נסתרים
|style="text-align:right;"|כגון השניים והרביעים<br>
 
ששורש השניים הם ראשונים ושרש רביעיים הם שניים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::For when you multiply minutes by minutes the result will be seconds.
+
*As the one who says: one liṭra of coins is 12 ՚oqya. Four of them are ՚oqya of silver. How many [՚oqya of] silver there are in 3 ՚oqya?
::*minutes &times; minutes = secondes <math>\scriptstyle{\color{blue}{1^\prime\times1^\prime=1^{\prime\prime}}}</math>
+
|style="text-align:right;"|כגון האומר ליט' מטבעות שהיא י"ב אוקיאות ויש בהם ד' אוקיאות כסף כמה כסף יש בג' אוקיאות
|style="text-align:right;"|מפני כי כאשר תערוך ראשונים על ראשונים יעלו שניים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::When you multiply seconds by seconds the result will be fourths
+
::Multiply the price [of the goods] by the sold merchandise and divide by the [goods offered in the] business.
::*seconds &times; seconds = fourths <math>\scriptstyle{\color{blue}{1^{\prime\prime}\times1^{\prime\prime}=1^{iv}}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}=\frac{price\times sold}{business}}}</math>
|style="text-align:right;"|וכאשר תערוך שניים על שניים יעלו רביעים
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{3\sdot4}{12}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך השער במכר וחלק על המסחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:2) Sexagesimal fractions with an unknown root
+
:If the sold merchandise [= the ՚oqya] is unknown:
|style="text-align:right;"|ויש מהם שאין להם שרש ידוע ומפורסם
+
|style="text-align:right;"|ואם היה המכר נסתר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*As minutes and thirds and fifths and all that are similar to them.
+
*As the one who says: one liṭra there are 4 ՚oqya of silver. In how many [՚oqya] there is one ՚oqya of silver?
|style="text-align:right;"|כגון הראשונים והשלישיים והחמישיים וכל הדומה להם
+
|style="text-align:right;"|כגון האומר ליט' בד' אוקיאות כסף בכמה יש אוקיא מכסף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::For you cannot find fractions whose multiplication by themselves will produce these fractions.
+
::Multiply the [goods offered in the] business by the money paid and divide by the price [of the goods].
|style="text-align:right;"|כי אין אתה מוצא שברים שתהיה עריכתם על עצמם מוציאה אל השברים האלה
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}=\frac{business\times money\ paid}{price}}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{12\sdot1}{4}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך המסחר בדמים וחלק על השער
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*extracting the root of sexagesimal fractions of the first kind (with a known root) is the same as extracting the root of integers
+
:If the price [of the goods] [= silver in the liṭra] is unknown:
|style="text-align:right;"|ומיכן היה הדרך בהוצאת שרשי השברים אם יהיו השברים שתרצה להוציא שרשם מן המין ששרשם ידוע ומפורסם אתה מוצא שרשם בדרך הוצאת שרשי מספרי השלמים
+
|style="text-align:right;"|ואם היה השער נסתר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אך שאתה קורא שם השרש ממין השברים אשר עריכתו על עצמו מוציאך אל שם השברים שאתה רוצה להוציא שרשם
+
*As the one who says: I bought 3 ՚oqya; [one of them is] ՚oqya of silver. How many would I buy in one liṭra?
 +
|style="text-align:right;"|כגון האומר קניתי ג' אוקיאות באוקיא כסף בכמה אקנה הליטרא
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply the [goods offered in the] business by the money paid and divide by the sold merchandise.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}=\frac{business\times money\ paid}{sold}}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{12\sdot1}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך המסחר בדמים וחלק על המכר
 +
|-
 +
|
 +
:If the [goods offered in the] business [= liṭra] is unknown:
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה המסחר נסתר
 +
|-
 +
|
 +
*As the one who says: I bought 3 ՚oqya of coins; [one of them is] ՚oqya of silver. How much would I take of the coins for 4 ՚oqya of silver?
 +
|style="text-align:right;"|כגון האומר קניתי ג' אוקיאות מטבעות באוקיא כסף כמה אקח מן המטבעות בד' אוקיא כסף
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply the price [of the goods] by the sold merchandise and divide by the money paid.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}=\frac{price\times sold}{money\ paid}}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{4\sdot3}{1}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך השער במכר וחלק על הדמים
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:three kinds|617|TNZi}}If you want to produce a coin with one ՚oqya of silver in a liṭra, the second [coin] with two ՚oqya of silver in a liṭra, and the third [coin] with six ՚oqya [of silver] in a liṭra. You have to know how much you should take of each coin so that the sum will be four ՚oqya [of silver] in a liṭra.
 +
:<math>\scriptstyle\left(2x\sdot6\right)-\left[x\sdot\left(1+2\right)\right]=6-4</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לקשור מטבע מא' אוקיאות כסף בליט' והשני מב' אוקיאות כסף בליט' והשלישי מו' אוקי' בליטרא ואתה צריך לדעת כמה תקח מכל מטבע ומטבע ויהיה המחובר לד' אוק' אוקיאות בליט&#x202B;'{{#annotend:TNZi}}
 +
|-
 +
|
 +
::Know it as follows:
 +
::Sum up the silver in the two less valuable coins; the result is three.
 +
|style="text-align:right;"|ככה תדענו שתחבר הכסף שיש בשני המטבעות הפחותות ויעלה שלשה
 +
|-
 +
|
 +
::Double the third coin; its double is 12.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר תכפול המטבע השלישי ויהיה הכפול י"ב
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the sum of the two coins from it; 9 remains. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|וגרע מהם העולה מהמחובר משני המטבעות ישאר ט' ושמרהו
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the 4 he wants to produce from the six, which is the value of the third coin; 2 remains.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר תגרע הד' שהוא רוצה לקשור מן הששה שהוא סך המטבע השלישי ישאר ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Know the ratio of the remainder to the reserved remainder, which is 2-ninths, and so you take from each of the two [less valuable] coins.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6-4}{\left(2\sdot6\right)-\left(1+2\right)}=\frac{2}{12-3}=\frac{2}{9}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך זה הנשאר אל הנשאר השמור והוא ב' תשיעיות וככה תקח מכל אחד ואחד משני המטבעות
 +
|-
 +
|
 +
::The sum of the two is 5 ՚oqya and a third.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{9}\sdot\left(2\sdot12\right)=5+\frac{1}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שניהם ה' אוקיאות ושליש
 +
|-
 +
|
 +
::They contain 2-thirds ՚oqya of silver.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{9}\sdot\left(1+2\right)=\frac{2}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויש בהן כסף ב' שלישי אוקיא
 +
|-
 +
|
 +
::From the third coin he takes 6 ՚oqya and 2-thirds.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(5+\frac{1}{3}\right)=6+\frac{2}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומן המטבע השלישי יקח ו' אוקי' וב' שלישי אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Which contain 3 ՚oqya of silver and a third.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\frac{2}{3}=3+\frac{1}{3}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|שיש בהן כסף ג' אוקי' ושליש אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::You receive one liṭra that contains for ՚oqya of silver.
 +
|style="text-align:right;"|ותעלה בידך ליט' שיש בה ארבע אוקיאו' כסף
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:three kinds|617|avCd}}If you have a liṭra with one ՚oqya of silver, a liṭra with five ՚oqya [of silver], and a liṭra with seven ՚oqya [of silver]. You want to produce [a coin] with four ՚oqya of silver.
 +
:<math>\scriptstyle\left[x\sdot\left(5+7\right)\right]-\left(2x\sdot1\right)=4-1</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך מן המטבעות ליט' באוקי' כסף וליט' בה' אוקי' וליט' בז' אוקי' ותרצה לקשור ליט' בד' אוקי' כסף{{#annotend:avCd}}
 +
|-
 +
|
 +
::Do as follows:
 +
::Sum up [the silver in] the two most valuable coins of the coins he wants mix; the result is 12.
 +
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>30v</ref>כן תעשה חבר שני המטבעות הגדולות מן המטבעות שהוא רוצה לקשור ויעלה י"ב
 +
|-
 +
|
 +
::Double the third [coin]; the result is 2.
 +
|style="text-align:right;"|וכפול השלישי ויעלה ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract it from the sum; 10 remains. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|וגרע אותו מהעולה מהמחובר ישאר י' ושמרהו
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the one, which is the one coin he wants to produce, from the 4 he wants to mix; 3 remains.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר גרע האחד שהוא המטבע היחידי מן הד' שהוא רוצה לקשור ישאר ג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Know the ratio of the remainder to the reserved remainder, which is 3-tenths, and so you take from each of the two [most valuable] coins.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4-1}{\left(5+7\right)-\left(2\sdot1\right)}=\frac{3}{12-2}=\frac{3}{10}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ודע מה ערך זה הנשאר אל הנשאר השמור והוא ג' עשיריותיו וככה יקח מכל אחד ואחד משני המטבע
 +
|-
 +
|
 +
::The sum of the two is seven ՚oqya and a fifth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot\left(2\sdot12\right)=7+\frac{1}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שניהם שבעה אוקי' וחומש אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::They contain 3 ՚oqya of silver, a half and a half of a fifth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot\left(5+7\right)=3+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יש בהם כסף ג' אוקיאות וחצי וחצי חומש
 +
|-
 +
|
 +
::From the third coin 4 ՚oqya and 4-fifths [are taken].
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(7+\frac{1}{5}\right)=4+\frac{4}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומן המטבע השלישי ד' אוקיאות וד' חומשין
 +
|-
 +
|
 +
::Which contain 2-fifths ՚oqya of silver.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\left[3+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=\frac{2}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יש בהם כסף ב' חומשין
 +
|-
 +
|
 +
::This is what we wanted.
 +
|style="text-align:right;"|והנה מה שרצינו
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:three kinds|617|vuf3}}If you have a liṭra with ¾ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with 1¼ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 6 ՚oqya [of silver]. You want to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver].
 +
:<math>\scriptstyle\left(2x\sdot6\right)-\left[x\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=6-4</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בג' רביעיות אוקי' וליטר' באוקיא ורביע וליט' בו' אוקיאו' ותרצה לקשור בד' אוקי' בליט&#x202B;'{{#annotend:vuf3}}
 +
|-
 +
|
 +
::Know it as follows:
 +
::Sum up [the silver in] the two less valuable coins; it is 2.
 +
|style="text-align:right;"|ככה תדענו חבר שני המטבע הפחותות יהיה ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Double the third [coin]; the result is 12.
 +
|style="text-align:right;"|וכפול השלישי ויעלה י"ב
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the sum from it; 10 remains. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|וגרע ממנו המחובר ישאר י' ושמרהו
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the 4 from the 6; 2 remains.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר גרע הד' מן הו' ישאר ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Know its ratio to the reserved remainder, which is a fifth and so you take from each of the two [less valuable] coins you summed.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6-4}{\left(2\sdot6\right)-\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]}=\frac{2}{12-2}=\frac{2}{10}=\frac{1}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ודע ערכם מהנשאר השמור והוא חומש וככה תקח מכל אחד ואחד משני המטבעות שחברת
 +
|-
 +
|
 +
::The sum of the two is four [՚oqya] and 4-fifths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\left(2\sdot12\right)=4+\frac{4}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שניהם ארבעה וד' חמישיות
 +
|-
 +
|
 +
::They contain 2-fifths [՚oqya] of silver.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{2}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויש בהם כסף ב' חומשין
 +
|-
 +
|
 +
::From the third coin 7 [՚oqya] and a fifth [are taken].
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(4+\frac{4}{5}\right)=7+\frac{1}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומהמטבע השלישי ז' וחומש
 +
|-
 +
|
 +
::Which contain 3 [՚oqya] of silver, a half and half a fifth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\frac{2}{5}=3+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יש בהם כסף ג' וחצי וחצי חומש
 +
|-
 +
|
 +
::This is what we wanted.
 +
|style="text-align:right;"|והנה מה שרצינו
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:three kinds|617|8E3q}}If you have a liṭra with 2 ՚oqya [of silver], a liṭra with 5¼ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 6¾ ՚oqya [of silver]. [You want] to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver]<br>
 +
:<math>\scriptstyle\left[x\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]\right]-\left(2x\sdot2\right)=4-2</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בשני אוקי' וליט' בה' ורביע וליט' בו' וג' רביעיות וקושר בד' בליטר&#x202B;'{{#annotend:8E3q}}
 +
|-
 +
|
 +
::Know it as follows:
 +
::Sum up [the silver in] the two most valuable [coins]; the result is 12.
 +
|style="text-align:right;"|ככה תדענו חבר השנים הגדולים יעלה י"ב
 +
|-
 +
|
 +
::Double the third [coin]; the result is 4.
 +
|style="text-align:right;"|וכפול השלישי יעלה ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the double from the sum; 8 remains. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|וגרע הכפול מהמחובר ישאר ח' ושמרם
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the 2 from the 4; 2 remains.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כן גרע הב' מן הד' ישאר ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Its ratio to the reserved remainder is a quarter and so he takes from each of the two [most valuable].
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4-2}{\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]-\left(2\sdot2\right)}=\frac{2}{12-4}=\frac{2}{8}=\frac{1}{4}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וערכם אל הנשאר השמור והם רביע וככה יקח מכל אחד ואחד משני המטבע
 +
|-
 +
|
 +
::The sum of the two is 6 ՚oqya.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot\left(2\sdot12\right)=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שניהם ו' אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::They contain 3 ՚oqya of silver.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]=3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויש בהם כסף ג' אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::From the third [coin] he takes 6 ՚oqya.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-6=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומן השלישי יקח ו' אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Which contain one ՚oqya of silver.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-3=1}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יש בהם כסף אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::This is what we wanted.
 +
|style="text-align:right;"|והנה מה שרצינו
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:four kinds|617|5pIX}}If you have a liṭra with ¼ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with ½ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with 1¼ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 5 ՚oqya [of silver]. [You want] to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver].
 +
:<math>\scriptstyle\left(3x\sdot5\right)-\left[x\sdot\left[\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=5-4</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' ברביע אוקי' וליט' בחצי אוקי' וליט' באוקי' ורביע וליט' בה' אוקי' וקושר בד' אוקי' בליט&#x202B;'{{#annotend:5pIX}}
 +
|-
 +
|
 +
::Do as follows:
 +
::Sum up [the silver in] the three less valuable coins; the result is 2.
 +
|style="text-align:right;"|ככה תעשה חבר הג' מטבע הפחותות ויעלה ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply the third [coin] three times, because you mix three coins; the result is 15.
 +
|style="text-align:right;"|וכפול השלישי ג' פעמים בעבור שחברת ג' מטבעו' ויעלה &#x202B;<ref>31r</ref>ט"ו
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the sum from the product; 13 remains. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|וגרע המחובר מהכפול ישאר י"ג ושמרם
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the 4 from the 5; one remains.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כך גרע הד' מן ה' ישאר אחד
 +
|-
 +
|
 +
::Its ratio to the reserved remainder is one part of 13 and so he takes from each of the three [less valuable] coins summed.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5-4}{\left(3\sdot5\right)-\left[\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]}=\frac{1}{15-2}=\frac{1}{13}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וערכו מהנשאר השמור חלק אחד מי"ג וככה יקח מכל אחד מהשלשה המטבעו' המחוברות
 +
|-
 +
|
 +
::The sum of the three is 2 ՚oqya and ten parts of 13.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{13}\sdot\left(3\sdot12\right)=2+\frac{10}{13}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שלשתם ב' אוקי' ועשרה חלקים מי"ג באחד
 +
|-
 +
|
 +
::They contain 2 parts of 13 of one [՚oqya of silver].
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{13}\sdot\left[\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{2}{13}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויש בהם כסף ב' חלקים מי"ג באחד
 +
|-
 +
|
 +
::From the third [coin] he takes 9 ՚oqya and 3 parts of 13.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(2+\frac{10}{13}\right)=9+\frac{3}{13}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומן השלישי יקח ט' אוקי' וג' חלקים מי"ג
 +
|-
 +
|
 +
::Which contain 3 ՚oqya of silver and eleven parts of 13.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\frac{2}{13}=3+\frac{11}{13}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יש בהם כסף ג' אוקי' ואחד עשר חלקים מי"ג באחד
 +
|-
 +
|
 +
::What we wanted became clear.
 +
|style="text-align:right;"|ונתברר מה שרצינו
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:four kinds|617|FaJP}}If you have a liṭra with 3 ՚oqya [of silver], a liṭra with 5¼ ՚oqya [of silver], a liṭra with 6½ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 7¼ ՚oqya [of silver]. [You want] to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver].
 +
:<math>\scriptstyle\left[x\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{4}\right)\right]\right]-\left(3x\sdot3\right)=4-3</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בג' אוקי' וליט' בחמשה ורביע וליט' בששה וחצי ליט' בז' ורביע וקושר בד' בליט&#x202B;'{{#annotend:FaJP}}
 +
|-
 +
|
 +
::Do as follows:
 +
::Sum up [the silver in] the three most valuable coins; the result is 19.
 +
|style="text-align:right;"|ככה תעשה חבר הג' מטבעו' הגדולות ויעלו י"ט
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply the third [coin] three times; the result is 9.
 +
|style="text-align:right;"|וכפול השלישי ג' פעם ויעלה ט&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the product from the sum; 10 remains. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|וגרע הכפול מהמחובר ישאר י' ושמרם
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the 3 from the 4; one remains.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר גרע הג' מן הד' ישאר אחד
 +
|-
 +
|
 +
::Its ratio to the reserved remainder is a tenth and so he takes from each of the three [most valuable coins] summed.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4-3}{\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{4}\right)\right]-\left(3\sdot3\right)}=\frac{1}{19-9}=\frac{1}{10}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וערכו אל הנשאר השמור עשירית וככה יקח מכל אחד ואחד מהשלשה המחוברות
 +
|-
 +
|
 +
::The sum of the three is 3 ՚oqya and 3-fifths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot\left(3\sdot12\right)=3+\frac{3}{5}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויעלה בין שלשתם ג' אוקי' וג' חומשין
 +
|-
 +
|
 +
::They contain 2 ՚oqya [of silver] and half a fifth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\left[\frac{1}{10}\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=2+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויש בהם כסף ב' אוקי' וחצי חומש
 +
|-
 +
|
 +
::This is what we wanted
 +
|style="text-align:right;"|והנה מה שרצינו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בב' אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:five kinds|617|j15o}}If you have a liṭra with ½ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with ¾ [of an ՚oqya of silver], a liṭra with 2½ [՚oqya of silver], a liṭra with 3¼ [՚oqya of silver], and a liṭra with 5¾ [՚oqya of silver]. [You want] to produce [a coin] with 3¾ [՚oqya of silver].
 +
|style="text-align:right;"|ואם יש בידך ליט' בחצי אוקי' וליט' בג' רביעיות וליט' בב' וחצי וליט' בג' ורביע וליט' בה' וג' רביעיות וקושר בג' וג' רביעיות{{#annotend:j15o}}
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle\left[4x\sdot\left(5+\frac{3}{4}\right)\right]-\left[x\sdot\left[\frac{1}{2}+\frac{3}{4}+\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(3+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=\left(5+\frac{3}{4}\right)-\left(3+\frac{3}{4}\right)</math>
 +
|-
 +
|
 +
::Know it as follows:
 +
::Sum up [the silver in] the four less valuable coins; the result is 7.
 +
|style="text-align:right;"|ככה תדענו חבר הד' מטבעו' הפחותות ויעלה ז&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply the fifth [coin] four times; the result is 23.
 +
|style="text-align:right;"|וכפול החמישי ד' פעם ויעלה כ"ג
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the sum from the product; 16 remains. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|וגרע המחובר מהכפול ישאר י"ו ושמרם
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the 3 and 3-quarters from the 5 and 3-quarters; 2 remains.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר חסר הג' וג' רביעיות מן הה' וג' רביעיות ישאר ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Its ratio to the reserved remainder is an eighth and so he takes from each of the four [less valuable] coins.
 +
|style="text-align:right;"|וערכם אל הנשאר השמור והם שמינית וכן יקח מכל אחד מהד' מטבעו&#x202B;'
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\left(5+\frac{3}{4}\right)-\left(3+\frac{3}{4}\right)}{\left[4\sdot\left(5+\frac{3}{4}\right)\right]-\left[\frac{1}{2}+\frac{3}{4}+\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(3+\frac{1}{4}\right)\right]}=\frac{2}{23-7}=\frac{2}{16}=\frac{1}{8}}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::The sum of the four [coins] is 6 ՚oqya.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot\left(4\sdot12\right)=6}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויעלה מארבעתם ו' אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::They contain 7-eighths [of an ՚oqya] of silver.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot\left[\frac{1}{2}+\frac{3}{4}+\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(3+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{7}{8}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויש בהם כסף &#x202B;<ref>31v</ref>ז' שמיניות אחד
 +
|-
 +
|
 +
::From the fifth [coin] he takes 6 ՚oqya.
 +
|style="text-align:right;"|ומן החמישי יקח ו' אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Which contain 2 ՚oqya of silver 7-eighth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot\left[4\sdot\left(5+\frac{3}{4}\right)\right]=2+\frac{7}{8}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויש בהם כסף ב' אוקי' וז' שמיניות
 +
|-
 +
|
 +
::This is what we wanted.
 +
|style="text-align:right;"|וזה שרצינו
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:four kinds|617|KT19}}If he wants to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver] in a liṭra and all the coins he has are [with] less than 4 [՚oqya of silver], for instance if he has a liṭra with ¾ of an ՚oqya of silver, a liṭra with 1¼ ՚oqya [of silver], a liṭra with 1½ ՚oqya [of silver] and a liṭra with 2½ ՚oqya [of silver]. He wants to melt out of all equally and he has to mixture copper with them.
 +
|style="text-align:right;"|ואם הוא רוצה לקשור בד' אוקי' בליט' ויש מטבעות שכלם פחותות מד' כגון שיש בידו ליט' מג' רביעיות אוקי' כסף בליט' וליט' באוקי' ורביע וליט' באוקי' וחצי וליט' בב' אוקי' וחצי ורוצה להתיך מכלם בשוה וצריך לערב בהם כסף{{#annotend:KT19}}
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle4x\sdot12-\left[x\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)\right]\right]=12-4</math>
 +
|-
 +
|
 +
::Know it as follows:
 +
::Sum up [the silver in] the four coins; the result is six.
 +
|style="text-align:right;"|ככה תדענו חבר הד' מטבעו' ויעלה ששה
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply the liṭra of silver four times; the result is 48.
 +
|style="text-align:right;"|וכפול ליט' של כסף ד' פעם יעלה מ"ח אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the sum from the product; 42 remains. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|חסר המחובר מהכפול ישאר מ"ב ושמרם
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the 4 from the liṭra of silver; 8 ՚oqya remain.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כך חסר הד' מן הליט' כסף ישאר ח' אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Its ratio to the reserved remainder is a seventh and a third of a seventh and so he takes from them.
 +
|style="text-align:right;"|וערכם מהנשאר השמור שביעית ושליש שביעית וככה יקח מכל אחד מהם
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{12-4}{\left(4\sdot12\right)-\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)\right]}=\frac{8}{48-6}=\frac{8}{42}=\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::The sum of the four [coins] is 9 ՚oqya and a seventh.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\sdot\left(4\sdot12\right)=9+\frac{1}{7}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויעלה מארבעים ט' אוקי' ושביעית
 +
|-
 +
|
 +
::They contain one ՚oqya of silver and a seventh.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)\right]=1+\frac{1}{7}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויש בהם כסף אוקי' ושביעית
 +
|-
 +
|
 +
::From the silver he takes 2 ՚oqya and 6-sevenths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(9+\frac{1}{7}\right)=2+\frac{6}{7}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומן הכסף ישים ב' אוקי' וו' שביעיות
 +
|-
 +
|
 +
::This is what we wanted.
 +
|style="text-align:right;"|והנה מה שרצינו
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:four kinds|617|2rUs}}If he wants to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver] in a liṭra and all the coins he has are [with] more than 4 [՚oqya of silver], for instance if he has a liṭra with 5¼ ՚oqya of silver, a liṭra with 6½ [՚oqya of silver], a liṭra with 7¾ [՚oqya of silver] and a liṭra with 8½ [՚oqya of silver]. He wants to melt out of all equally and he has to mixture copper [with them].
 +
|style="text-align:right;"|ואם רוצה לקשור בד' אוקי' בליט' ויש לו מטבעות שכלם גדולות מד' כגון שיש לו ליט' מה' אוקי' ורביע כסף וליט' מו' וחצי וליט' מז' וג' רביעיות וליט' מח' וחצי ורוצה להתיך מכלם בשוה וצריך לערב נחשת{{#annotend:2rUs}}
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle4x\sdot12-\left[x\sdot\left[\left[12-\left(8+\frac{1}{2}\right)\right]+\left[12-\left(7+\frac{3}{4}\right)\right]+\left[12-\left(6+\frac{1}{2}\right)\right]+\left[12-\left(5+\frac{1}{4}\right)\right]\right]\right]=12-\left(12-4\right)</math>
 +
|-
 +
|
 +
::You know this by reversing the matter: take the amount of copper in the coins and the amount of copper in the coin he wants to produce.
 +
|style="text-align:right;"|ככה תדענו שתהפוך הענין ותקח חשבון הנחשת אשר במטבעו וחשבון נחשת המטבע אשר הוא רוצה לקשור
 +
|-
 +
|
 +
:*This is the calculation: a liṭra with 3½ [՚oqya of] copper, a liṭra with 4¼ [՚oqya of] copper, a liṭra with 5½ [՚oqya of] copper, a liṭra with 6¾ [՚oqya of] copper, and a liṭra of 12 ՚oqya of copper. He wants to produce [a coin] with 4 ՚oqya of silver and 8 ՚oqya of copper
 +
|style="text-align:right;"|וכך הוא החשבון ליט' בג' וחצי נחושת וליט' בד' ורביע נחשת וליט' בה' וחצי נחשת וליט' בו' וג' רביעיות נחשת וליט' מנחושת שהיא י"ב אוקי' ורוצה לקשור מכל זה ד' אוקי' כסף בח' מנחשת
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle4x\sdot12-\left[x\sdot\left[\left(3+\frac{1}{2}\right)+\left(4+\frac{1}{4}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]\right]=12-8</math>
 +
|-
 +
|
 +
::Do as follows:
 +
::Sum up the copper in the four coins; the result is 20 ՚oqya.
 +
|style="text-align:right;"|כן תעשה חבר נחשת הד' מטבעו יעלה כ' אוקי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply the liṭra of copper four times; the result is 48.
 +
|style="text-align:right;"|וכפול ליט' הנחשת ד' פעם יעלה מ"ח
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the sum from the product; 28 remains. Keep it.
 +
|style="text-align:right;"|חסר המחובר מהכפול ישאר כ"ח ושמרם
 +
|-
 +
|
 +
::Subtract the [8] from the [12]; 4 remains.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כן חסר הד' מן הי' ישאר ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Its ratio to the reserved remainder is a seventh and so he takes from each of coins.
 +
|style="text-align:right;"|וערכם מהנשאר השמור שביעיות וככה יקח מכל אחד ואחד מהמטבעו&#x202B;'
 +
|-
 +
|colspan="2"|
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{12-8}{\left(4\sdot12\right)-\left[\left(3+\frac{1}{2}\right)+\left(4+\frac{1}{4}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]}=\frac{4}{48-20}=\frac{4}{28}=\frac{1}{7}}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::He will have 6 ՚oqya and 6-sevenths of the four [coins].
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot\left(4\sdot12\right)=6+\frac{6}{7}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויעלה לו מארבעתם ו' אוקי' וו' שביעיות
 +
|-
 +
|
 +
::They contain 2 ՚oqya of copper and 6-sevenths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot\left[\left(3+\frac{1}{2}\right)+\left(4+\frac{1}{4}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]=2+\frac{6}{7}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יש בהם מנחשת ב' אוקי' וו' שביעיות
 +
|-
 +
|
 +
::From the copper he takes 5 ՚oqya and a seventh.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(6+\frac{6}{7}\right)=5+\frac{1}{7}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומן הנחשת ישים ה' אוקי' ושביעית
 +
|-
 +
|
 +
::The result is what we wanted.
 +
|style="text-align:right;"|ויצא מה שרצינו
 +
|-
 +
|If one produce [a coin] with four [types of coins] and he has some that are less valuable and some that are more valuable, he should sum the less valuable [coins] and multiply one of the most valuable or sum the most valuable [coins] and multiply one of the [less] valuable, then he should proceed according to the rule.
 +
|style="text-align:right;"|ואם הוא קושר בד' ויש בידו פחותות ויתרות &#x202B;<ref>32r</ref>יחבר הפחותות ויכפול אחת מהיתרות או יחבר היתרות ויכפול אחת מהיתרות ויעשה כמשפט
 +
|-
 +
|You should apply the following rule: multiply according to the number of the coins you mix.
 +
|style="text-align:right;"|וכלל זה יהא בידך שתכפול הכפול לפי חשבון המטבעות שחברת
 +
|-
 +
|When you sum the most valuable [coins], subtract the product from the sum, then subtract the one that is less valuable [coin] from the remainder.
 +
|style="text-align:right;"|ובחברך היתרות תגרע הכפול מהמחובר ותגרע היחידי שהוא פוחת מן הנקשר
 +
|-
 +
|Vice versa when you sum up the less valuable [coins]: subtract the sum from the product, then subtract the remainder from the one that is the most valuable [coin].
 +
|style="text-align:right;"|והפך הדבר בחברך הפחותות שתחסר המחובר מהכפול ותחסר הנקשר מן היחידי היתר
 +
|-
 +
|From these examples you can deduce for all [kinds of] coins and all human affairs.
 +
|style="text-align:right;"|ומאלו הדמיונות תוכל להוציא לכל המטבעות ולכל עסקי בני אדם בין רב למע' למעט
 +
|-
 +
|''Instruct a wise man, and he will become wiser'' [Proverbs 9, 9].
 +
|style="text-align:right;"|''{{#annot:Pr9-9|494|pdtX}}ותן לחכם ויחכם עוד{{#annotend:pdtX}}''&#x202B;<ref group=note>משלי ט, ט</ref>
 +
|-
 +
|}
 +
 
 +
{|
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
== Chapter Seven: Conversion of One to the Other ==
 +
!style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער השביעי</big> השבת זה לזה
 +
|-
 +
|The example:
 +
*Hipparchus said that the arc of the Sun's inclination is <sup>11</sup>/<sub>83</sub> of the circle.
 +
|style="text-align:right;"|והדמיון שאמ' {{#annot:Hipparchus|509|lbyv}}אברכז{{#annotend:lbyv}} כי מעלות נטיית הגלגל אשר לשמש אחד עשר חלק משמונים ושלשה בכל הגלגל
 +
|-
 +
|
 +
*Ptolemy said that the arc of the Sun's inclination is 47 degrees of the 360 degrees of the circle plus 42 minutes [47°42'].
 +
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:Ptolemy|509|Oew1}}תלמי{{#annotend:Oew1}} אמ' כי מעלות הנטייה ארבעים ושבע מעלות ממעלות הגלגל שהם ש"ס ועוד שנים וארבעים חלק ראשונים
 +
|-
 +
|We wish to know if [their estimates] are equal or different, so do like this:
 +
|style="text-align:right;"|ונרצה לדעת אם הם שוים או שונים ככה תעשה
 +
|-
 +
|
 +
*Multiply 11, which is Hipparchus' smaller number, by the degrees of the circle, which are Ptolemy's greater number, then divide the product, which is 3960, by 83, which is Hipparchus' greater number; the result of the division is 47, as Ptolemy said, and 59 remain that cannot be divided. We multiply them by sixty, then divide the product, which is 3540, by 83; the result of the division is 42 [minutes] as Ptolemy said. Hence, it became clear that the two calculations are equal.
 +
|style="text-align:right;"|ערוך י"א שהוא חשבון אברכז הקטן על מעלות הגלגל שהוא חשבון תלמי הגדול והעולה שהוא ג' אלפים ותשע מאות וששים חלק על פ"ג שהוא חשבון הגדול של אברכז יצא בחלוק מ"ז כדברי תלמי ונשארו נ"ט שלא יתחלקו<br>
 +
ערכנום על ששים והעולה שהוא ג' אלפים וחמש מאות וארבעים חלק על פ"ג יצא בחלוק שנים וארבעים חלק כדברי תלמי ונתברר ששני החשבונים שוים
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{11\sdot360}{83}=\frac{3960}{83}=47+\frac{59}{83}=47+\frac{\frac{59\sdot60}{83}}{60}=47+\frac{\frac{3540}{83}}{60}\approx47+\frac{42}{60}}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
*Vice versa: we multiply 47, which are Ptolemy's degrees, by 83; the result is 3901. We multiply 42 by 83; the product is 3486. We divide [the sum] by 360, which is Ptolemy's greater number; the result of the division is 11, which is Hipparchus' smaller number. So, the two calculations are equal.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{83\sdot\left(47+\frac{42}{60}\right)}{360}=\frac{3901+\frac{3486}{60}}{360}\approx11}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והפך הדבר ערכנו מ"ז שהם מעלות תלמי על פ"ג והעולה שהוא ג' אלפים ותשע מאות ואחד<br>
 +
וערכנו מ"ב על פ"ג והעולה שהוא ג' אלפים וד' מאות ושמונים וששה חלקנום על ש"ס שהוא החשבון הגדול של תלמי ויצא בחלוק י"א שהוא החשבון הקטן של אברכז והנה שני החשבונים שוים
 +
|-
 +
|
 +
=== <span style=color:green>Simple fractions to simple fractions</span> ===
 +
|
 +
|-
 +
|If you have fractions of the geometricians and you wish to convert them to other fractions
 +
|style="text-align:right;"|ואם יהיו בידך שברי חכמי המדות ותרצה להשיבם לשברים אחרים
 +
|-
 +
|
 +
*Such as three-quarters, how many sixths are they?
 +
:<math>\scriptstyle\frac{3}{4}=\frac{a}{6}</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון שלשה רובעים כמה שתותים הם
 +
|-
 +
|
 +
::Know from which number the sixth is [derived]; it is from six.
 +
|style="text-align:right;"|דע מאיזה מספר הוא השתות והוא מששה
 +
|-
 +
|
 +
::Take its three-quarters; they are four and a half and so is [the number of] the sixths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}=\frac{\frac{3}{4}\sdot6}{6}=\frac{4+\frac{1}{2}}{6}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח שלשה רביעיותיו והם ארבעה וחצי וככה שתותים הם
 +
|-
 +
|
 +
::Know it by multiplying three by six and divide the [product] by four; the result are the sixths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}=\frac{\frac{3\sdot6}{4}}{6}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>32v</ref>ותדענו שתערוך שלשה על ששה והעולה תחלק על ארבעה והיוצא הם שתותים
 +
|-
 +
|
 +
::Know it by multiplying four by six; the result is 24 and this is the denominator.
 +
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך ארבעה על ששה יעלה כ"ד והוא המורה
 +
|-
 +
|
 +
::Take its 3-quarters; they are 18.
 +
|style="text-align:right;"|קח ג' רביעיותיו והם י"ח
 +
|-
 +
|
 +
::Divide them by a sixth of the denominator; the result of division is 4 and a half and so is [the number of] the sixths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}=\frac{\frac{\frac{3}{4}\sdot\left(4\sdot6\right)}{\frac{1}{6}\sdot\left(4\sdot6\right)}}{6}=\frac{\frac{\frac{3}{4}\sdot24}{\frac{1}{6}\sdot24}}{6}=\frac{\frac{18}{\frac{1}{6}\sdot24}}{6}=\frac{4+\frac{1}{2}}{6}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|חלקם על ששית המורה יצא בחלוק ד' וחצי וככה שתותים הם
 +
|-
 +
|
 +
*If you wish to know how many ninths are six-sevenths?
 +
:<math>\scriptstyle\frac{6}{7}=\frac{a}{9}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לידע ששה שביעיות כמה תשיעיות הם
 +
|-
 +
|
 +
::Know from which number the ninth is [derived]; it is from 9.
 +
|style="text-align:right;"|דע מאיזה מספר הוא התשיעית והוא מט&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Take its six-sevenths; they are seven and 5-sevenths of a ninth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{6}{7}\sdot9}{9}=\frac{7+\frac{5}{7}}{9}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח ששה שביעיותיו והם שבעה וה' שביעיות תשיעית
 +
|-
 +
|
 +
::Or, multiply six by nine and divide the product by seven.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{6\sdot9}{7}}{9}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|או ערוך הששה על תשעה והעולה חלק על שבעה
 +
|-
 +
|
 +
::Or, multiply seven by nine and the result, which is 63, is the denominator.
 +
|style="text-align:right;"|או ערוך השבעה על תשעה והעולה שהם ס"ג הוא המורה
 +
|-
 +
|
 +
::Take its six-sevenths, which are 54, and divide them by a ninth of the denominator, which is 7; the result is seven and 5-sevenths.
 +
|style="text-align:right;"|קח ששה שביעיותיו שהם נ"ד וחלקם על תשיעית המורה שהם ז' יצא שבעה וה' שביעיות
 +
|-
 +
|
 +
::So, we have found that six-sevenths are seven-ninths and 5-sevenths of a ninth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{\frac{6}{7}\sdot\left(7\sdot9\right)}{\frac{1}{9}\sdot\left(7\sdot9\right)}}{9}=\frac{\frac{\frac{6}{7}\sdot63}{\frac{1}{9}\sdot63}}{9}=\frac{\frac{54}{7}}{9}=\frac{7+\frac{5}{7}}{9}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מצאנו ששה שביעיות הם שבעה תשיעיות וה' שביעיות תשיעית
 +
|-
 +
|
 +
::Or, know from which number the seventh is [derived]; it is from seven.
 +
|style="text-align:right;"|או דע מאיזה מספר הוא השביעית משבעה
 +
|-
 +
|
 +
::Take its six-sevenths; they are six.
 +
|style="text-align:right;"|קח ששת שביעיותיו והם ששה
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply them by nine and divide the product, which is 54, by seven; the resulting number is the same.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{\left(\frac{6}{7}\sdot7\right)9}{7}}{9}=\frac{\frac{6\sdot9}{7}}{9}=\frac{\frac{54}{7}}{9}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערכם על תשעה והעולה שהם נ"ד חלק על שבעה יצא לחשבון אחד
 +
|-
 +
|
 +
*If you wish to convert seven-eighths and half an eighth into tenths.
 +
:<math>\scriptstyle\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{a}{10}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להשיב שבעה שמיניות וחצי שמינית לעשיריות
 +
|-
 +
|
 +
::Know from which number the tenth is [derived]; it is from ten.
 +
|style="text-align:right;"|דע מאיזה מספר הוא העשירית מעשרה
 +
|-
 +
|
 +
::Take its seven-eighths and half its eighth; the result is nine-tenths and three-eighths of a tenth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{\left[\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\sdot10}{10}=\frac{9}{10}+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{10}\right)}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח שבעה שמיניותיו וחצי שמיניתו יעלה תשעה עשרות ושלשה שמיניות עשירית
 +
|-
 +
|
 +
::You can solve it in all the other ways.
 +
|style="text-align:right;"|ובכל הדרכים האחרים תוכל להוציאו
 +
|-
 +
|You can solve in these ways if you want to convert sixths into quarters, or ninths into quarters, whether you convert the fractions into smaller or into larger fractions; the [method] is the same.
 +
|style="text-align:right;"|ועל אלו הדרכים כמו כן תוכל להוציא אם תרצה להשיב ששיות לרביעיות או תשיעיות לרביעיות בין שתשיב השברים לפחותים מהם בין שתשיבם לגדולים מהם הדבר שוה
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== <span style=color:green>Simple fractions to sexagesimal fractions</span> ===
 +
|
 +
|-
 +
|If you have simple fractions [= fractions of the geometricians] and you wish to convert them into fractions of the astrologers that are sexagesimal.
 +
|style="text-align:right;"|ואם יהיו בידיך שברי חכמי המדות ותרצה להשיבם לשברי חכמי המזלות שהם ששים
 +
|-
 +
|If the fractions you have are a half, a third, a quarter, a fifth, a sixth, or a tenth, it is easy to convert them into sexagesimal [fractions], because they are [divisors of sixty].
 +
|style="text-align:right;"|ואם השברים שבידך הם חצי או שליש או רביע או חומש או ששית ועשירית דבר קל להשיב אל ששים מפני ש{{#annot:term|784,1225|p8BY}}יתחלקו עליו{{#annotend:p8BY}}
 +
|-
 +
|But, if you have a seventh, an eighth, or a ninth, which [are not divisors of] sixty, and you need to know how you can convert them into sexagesimal [fractions]:
 +
|style="text-align:right;"|אך אם יש בידך שביעית ושמינית ותשיעית לא &#x202B;<ref>33r</ref>יתחלקו עליהם ששים ואתה צריך לדעת איך תוכל להשיבם אל ששים
 +
|-
 +
|
 +
*As when you have 2-sevenths in your hand and you wish to convert them into a sexagesimal number.
 +
:<math>\scriptstyle\frac{2}{7}=\frac{a}{60}</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון שהיו בידך ב' שביעיות ותרצה להשיבם לחשבון ששים
 +
|-
 +
|
 +
::Do as follows: multiply the number of the sevenths by sixty and divide the product, which is 120, by seven; the result is 17 and one remains.
 +
|style="text-align:right;"|ככה תעשה ערוך מספר השביעיות על ששים והעולה שהוא ק"כ חלק על שבעה יצא י"ז וישאר אחד
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply the remainder by sixty and divide by 7; the result is 8, which are seconds and 4 remain.
 +
|style="text-align:right;"|וערוך הנשאר על ששים וחלק על ז' יצא ח' והם שניים ישאר ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Multiply them by sixty and divide by 7; the result is 34 and they are thirds.
 +
|style="text-align:right;"|וערכם על ששים וחלק על ז' יצא ל"ד והם שלשים
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{2}{7}=\left(\frac{2\sdot60}{7}\right)^\prime&\scriptstyle=\left(\frac{120}{7}\right)^\prime=\left(17+\frac{1}{7}\right)^\prime=17^\prime+\left(\frac{1\sdot60}{7}\right)^{\prime\prime}=17^\prime+\left(8+\frac{4}{7}\right)^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=17^\prime+8^{\prime\prime}+\frac{\frac{4\sdot60}{7}}{60^3}=17^\prime+8^{\prime\prime}+34^{\prime\prime\prime}+\ldots\\\end{align}}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::This way you can make it more accurate by convert it] into fourths, or fifths, [and so on] endlessly.
 +
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תוכל לדקדק אותו לרביעים או לחמישיים עד אין קץ
 +
|-
 +
|
 +
::Or, if you want, multiply the number of the sevenths by 8 34&prime; 17&prime;&prime;, which is a seventh of sixty; the result is 17&prime; 8&prime;&prime; 34&prime;&prime;&prime;, as in the first method
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{7}=\frac{2\sdot\left(\frac{1}{7}\sdot60\right)}{60}=\frac{2\sdot\left(8+34^\prime+17^{\prime\prime}\right)}{60}=17^\prime+8^{\prime\prime}+34^{\prime\prime\prime}+\ldots}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|או אם תרצה ערוך מספר השביעיים על ח' ל"ד י"ז שהם שביעית ששים יעלה י"ז ח' ל"ד כדרך הראשון
 +
|-
 +
|In these ways you also solve for eighths, and ninths.
 +
|style="text-align:right;"|ובאלו הדרכים תוציא כמו כן לשמיניות ולתשיעיות
 +
|-
 +
|If you have fractions of seventy and you want to convert them into a sexagesimal number:
 +
|style="text-align:right;"|ואם יהיו בידך חלקים משבעים ותרצה להשיבם לחשבון ששים
 +
|-
 +
|
 +
*Multiply the fractions by sixty and divide the result by seventy.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{70}=\frac{\frac{a\sdot60}{70}}{60}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ערוך החלקים על ששים וחלק העולה על שבעים
 +
|-
 +
|
 +
:If something remains indivisible: multiply by 60 and divide by 70; it will by seconds of a sexagesimal number.
 +
|style="text-align:right;"|ואם ישאר שלא יתחלק ערוך על ס' וחלק על ע' יהיו שניים מחשבון ששים
 +
|-
 +
|
 +
*Or, multiply the fractions you have by 8 primes, 34 seconds, 17 thirds, which is a seventh of sixty, and divide the result by sixty; the result is the required.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{7}=\frac{a\sdot\left(\frac{1}{7}\sdot60\right)}{60}=a\sdot\left(8^\prime+34^{\prime\prime}+17^{\prime\prime\prime}\right)}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|או ערוך החלקים שיש בידך על ח' ראשונים ל"ד שניים י"ז שלישיים שהם שביעית ששים וחלק העולה על ששים והיוצא הוא המבוקש
 +
|-
 +
|
 +
:(?)
 +
|style="text-align:right;"|או חסר שביעית החשבון והנשאר הם חלקים מששים
 +
|-
 +
|}
 +
 
 +
{|
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
== Chapter Eight: Roots ==
 +
!style="width:45%; text-align:right;"|<big>השער השמיני שרש זה וזה</big>
 +
|-
 +
|[Extracting] roots - of integers or fractions - is difficult.
 +
|style="text-align:right;"|השרשים הם קשים בין בשלמים בין בשברים
 +
|-
 +
|Most of them do not have a known root in the units, the tens, or the consequent ranks, therefore we extract them by approximation.
 +
|style="text-align:right;"|ורבם אין להם שורש ידוע באחדים ובעשרות ובכל ה{{#annot:term|1345,203|L9Qk}}מערכות{{#annotend:L9Qk}} הבאות אחריהן ונלקחום {{#annot:term|2507,1613|bDAb}}בדרך קרובה אל האמת{{#annotend:bDAb}}
 +
|-
 +
|
 +
=== <span style=color:green>Integers</span> ===
 +
|
 +
|-
 +
!<span style=color:green>Shortcuts for finding the root of a perfect square</span>
 +
|
 +
|-
 +
|We start to explain the [extraction of roots of] integers that have a known root and give introductions and checks, as eyes for their seekers.
 +
|style="text-align:right;"|ונחל לפרש השלמים שיש להם שורש ידוע ונתן מפתחות ו{{#annot:term|1453,353|CacN}}מאזנים{{#annotend:CacN}} להיות למבקשיהם עינים
 +
|-
 +
|The roots [of perfect squares] are found in two ways:
 +
|style="text-align:right;"|והשרשים ימצאו על שני דרכים
 +
|-
 +
|
 +
*The one - according to the units:
 +
|style="text-align:right;"|האחד על דרך מספר האחדים
 +
|-
 +
|
 +
:The squares integers in the rank [of units] are three, which are: 1; 4; 9 and their roots: 1; 2; 3.
 +
|style="text-align:right;"|והמרובעים הנמצאים בשלמים במערכתם הם שלשה והם א'ד'ט' ושרשם א'ב'ג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
*The second way - according to the tens:
 +
|style="text-align:right;"|והדרך השני על דרך מספר העשרות
 +
|-
 +
|
 +
:The squares that are in the rank [of tens] are six, which are: 16; 25; 36; 49; 64; 81 and their roots: 4; 5; 6; 7; 8; 9.
 +
|style="text-align:right;"|והמרובעים הנמצאים במערכתם ששה והם י"ו כ"ה ל"ו מ"ט ס"ד פ"א ושרשם ד'ה'ו' ז'ח'ט&#x202B;'
 +
|-
 +
|These are the foundations of all the roots.
 +
|style="text-align:right;"|ואלה הם מוסדי &#x202B;<ref>33v</ref>כל השרשים
 +
|-
 +
|From here on: every rank that is not even [i.e. every odd rank] takes after the units and every even [rank] takes after the tens.
 +
|style="text-align:right;"|ומכאן ואילך כל מעלה שאינה זוג היא כאחדים ומה שהיה זוג היא כעשרות
 +
|-
 +
|
 +
:For, the hundreds are similar to the units, because they are the third rank, hence an odd rank.
 +
|style="text-align:right;"|כי המאות כמו האחדים כי הם כמערכת השלישית כמספר נפרד
 +
|-
 +
|
 +
:The thousands are similar to the tens.
 +
|style="text-align:right;"|והאלפים כמו העשרות
 +
|-
 +
|
 +
:The tens of thousands are similar to the units.
 +
|style="text-align:right;"|ועשרות אלפים כאחדים
 +
|-
 +
|
 +
:The hundreds of thousands are similar to the tens.
 +
|style="text-align:right;"|ומאות אלפים כעשרות
 +
|-
 +
|
 +
:The thousands of thousands are similar to the units.
 +
|style="text-align:right;"|ואלפי אלפים כאחדים
 +
|-
 +
|
 +
:The tens of thousands of thousands are similar to the tens.
 +
|style="text-align:right;"|ועשרות אלפי אלפים כעשרות
 +
|-
 +
|
 +
:The hundreds of thousands of thousands are similar to the units.
 +
|style="text-align:right;"|ומאות אלפי אלפים כאחדים
 +
|-
 +
|
 +
:The thousands of thousands of thousands are similar to the tens.
 +
|style="text-align:right;"|ואלף אלפים כעשרות
 +
|-
 +
|
 +
:So on endlessly, whether even or odd.
 +
|style="text-align:right;"|ככה עד אין קץ ובין כזוג ובין כמה שאינה זוג
 +
|-
 +
|The [units] that are [roots] of the first rank become ten[s] [as roots] of the third rank, which is analogous to it; hundreds [as roots] of the fifth rank; and thousands [as roots] of the seventh rank.
 +
|style="text-align:right;"|האחד שהוא במערכת הראשונה ישוב עשרה במעלה השלישית שהיא דומה לה ובמעלה חמישית ממנה מאות ובשביעית ממנה אלפים
 +
|-
 +
|
 +
::The root of one, which is one [in the first rank], becomes ten for the third rank, which is a root of one hundred - both are analogous to one.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1}=1\longrightarrow\sqrt{100}=10}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ששרש אחד הוא אחד ישוב המעלה השלישית עשרה והוא שורש מאה ששניהם דומים לאחד
 +
|-
 +
|
 +
::The root of four is two, therefore the root of 400 is twenty.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=2\longrightarrow\sqrt{400}=20}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושרש ארבעה שנים על כן שרש ד' מאות עשרים
 +
|-
 +
|
 +
::Likewise, the root of 900 is 30.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3\longrightarrow\sqrt{900}=30}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך שרש תשע מאות ל&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
:The fourth rank, which is even, is analogous to the second [rank]:
 +
|style="text-align:right;"|והמעלה הרביעית שהיא זוג דומה לשנית
 +
|-
 +
|
 +
::One thousand and six hundred is analogous to 16, therefore its root is forty.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}=4\longrightarrow\sqrt{1600}=40}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנה אלף ושש מאות דומה לי"ו על כן שרשו ארבעים
 +
|-
 +
|
 +
::Because the one becomes ten, as the third rank to the second.
 +
|style="text-align:right;"|כי שב האחד עשרה כמערכת השלישית מן השנית
 +
|-
 +
|
 +
::The root of ten thousand is one hundred, because it is in the fifth rank from the first.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10000}=100}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנה עשרת אלפים יהיה שרשו מאה כי הוא במעלה החמישית מן הראשונה
 +
|-
 +
|
 +
::The root of a thousand of thousand, which is the seventh rank, is a thousand.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1000000}=1000}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה אלף אלפים שהיא המעלה השביעית שרשו אלף
 +
|-
 +
|
 +
::The forty thousand is similar to four.
 +
|style="text-align:right;"|והנה ארבעים אלף כדמות ארבעה
 +
|-
 +
|
 +
::One hundred and sixty thousand is analogous to 16.
 +
|style="text-align:right;"|ומאה וששים אלף כדמות ששה עשר
 +
|-
 +
|This way for all the squares.
 +
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך לכל המרובעים
 +
|-
 +
|
 +
*When you have a number and you want to find out if it has an integer root [= if it is a perfect square] weigh it in the scales of nine [= cast it out by 9]: consider the units, tens, hundreds, and all the numbers, as if they are units, and cast them out by nines.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר יהיה בידך חשבון ותרצה לדעת אם יש לו שרש שלם {{#annot:term|1452,1560|XFyB}}שקלו במאזני תשעה{{#annotend:XFyB}} והוא שתחשב האחדים והעשרות והמאות וכל החשבונות כאלו הם אחדים ו{{#annot:term|1454,457|DoBZ}}הוציאם ט'ט&#x202B;'{{#annotend:DoBZ}}
 +
|-
 +
|
 +
:*If 1; or 4; or 9; or 7 remains - [the number] may be a [perfect] square.
 +
|style="text-align:right;"|ואם נשאר א' או ד' או ט' או ז' יתכן להיותו מרובע
 +
|-
 +
|
 +
:*If 2; or 3; or 5; or 8 remains - know that [the number] is not a [perfect] square.
 +
|style="text-align:right;"|ואם נשאר ב' או ג' או ה' או ח' דע שאיננו מרובע
 +
|-
 +
|
 +
:This is one way.
 +
|style="text-align:right;"|והנה דרך אחד
 +
|-
 +
|
 +
*The second way is that you examine the number - if there are units in it, which are the first rank:
 +
|style="text-align:right;"|ודרך שנית שתסתכל בחשבון אם יש שם ממספרי האחדים שהם ב{{#annot:term|1345,203|PXCn}}מערכת{{#annotend:PXCn}} הראשונה
 +
|-
 +
|
 +
:*If you find there 1; or 4; or 5; or 6; or 9 - [the number] may be a [perfect] square.
 +
|style="text-align:right;"|ואם מצאת שם א' או ד' או ה' או ו' או טיתין &#x202B;<ref>34r</ref>ט' יתכן להיות מרובע
 +
|-
 +
|
 +
*The third way:
 +
|style="text-align:right;"|ודרך שלישית
 +
|-
 +
|
 +
:*Know that if there is 1 in the number — there should be 1 or 9 in its root.
 +
|style="text-align:right;"|שתדע כי אם יהיה בחשבון א' ראוי להיות בשרש א' או ט&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::You can know which of them will be in the root of the number through the closest to the analogous of the square of the units:
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותוכל לדעת איזה יהיה בשרש החשבון לאיזה חשבון הוא קרוב אל הדומה למרובע האחדים
 +
|-
 +
|
 +
::If the analogous square precedes the number and there is a double of the root of the [analogous] square between them, add one to the analogous root.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2+\left[2\sdot\left(10a\right)\right]+1\longrightarrow x=10a+1}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם יהיה המרובע הדומה קודם החשבון ויש ביניהם כפל שרש המרובע הוסף על השרש הדומה אחד
 +
|-
 +
|
 +
::If [the given number] is less [than the analogous square], subtract one from the analogous root.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2-\left[2\sdot\left(10a\right)\right]+1\longrightarrow x=10a-1}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה פחות גרע משרש הדומה אחד
 +
|-
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::*If <span style=color:green>If the given number is larger than the closest</span> - there is [1] in the root.
 +
|style="text-align:right;"|ואם יהיה בשרש ט&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
:::For example the square 441
 +
:::<math>\scriptstyle441=b^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|כמו מרבע ת'מ'א&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
:::We weigh it in scales of 9 and all is gone by 9’9’. Therefore it is a sign that it could be a square.
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{441mod9\equiv0}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|{{#annot:term|1452,1560|uKUT}}שקלנוהו במאזני ט'{{#annotend:uKUT}} ו{{#annot:term|1455,1560|CsCl}}יצא כלו ט'ט'{{#annotend:CsCl}} והנה לאות שיתכן להיותו מרבע
 +
|-
 +
|
 +
:::The closest analogous is 400 and its root is 20.
 +
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1397,2506|tNf9}}הדומה הקרוב{{#annotend:tNf9}} הוא ד' מאות ושרשו כ&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
:::Since the [given] number is greater than it by double the root, we add one to the [analogous] root and the root is 21.
 +
|style="text-align:right;"|ובעבור שהחשבון גדול ממנו כפל השרש נוסיף בשרש אחד והנה השרש כ"א
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{441=400+40+1=20^2+\left(2\sdot20\right)+1\longrightarrow\sqrt{441}=20+1=21}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
:::<span style=color:green>'''Check:'''</span> Its test is that you subtract the square of the excess from the number; the remainder is 440. We double the analogous root; it is 40, and this is the distance of the number from the analogous [square].
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{441-\left(21-20\right)^2-20^2=440-400=40=2\sdot20}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ובחינתו ש{{#annot:term|1252,181|BfTN}}תסיר{{#annotend:BfTN}} מרבע התוספת מן החשבון<br>
 +
ישאר ת"מ<br>
 +
ונכפול {{#annot:term|1397,2506|0Car}}השרש הדומה{{#annotend:0Car}} והוא מ' וככה מרחק החשבון מן הדומה
 +
|-
 +
|
 +
::*If the number is less than the analogous square - <span style=color:green>there is 9 in the root</span>
 +
|style="text-align:right;"|ולו היה החשבון פחות ממרובע הדומה
 +
|-
 +
|
 +
:::Such as 361.
 +
:::<math>\scriptstyle361=b^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון שס"א
 +
|-
 +
|
 +
:::Since it is less, subtract one from the root of the closest analogous square, which is 20; 9 remains in the root, which is 19.
 +
|style="text-align:right;"|ובעבור שהוא פחות תחסר אחד משורש מרובע הדומה הקרוב שהוא כ' וישאר בשרש ט' והוא י"ט
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{361=400-40+1=20^2-\left(2\sdot20\right)+1\longrightarrow\sqrt{361}=20-1=19}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
:::<span style=color:green>'''Check:'''</span> The test is to subtract the square of the difference from the number; 360 remains. We double the analogous root; it is 40, and this is the distance of the number from the analogous [square].
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20^2-\left[361-\left(20-19\right)^2\right]=400-360=40=2\sdot20}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והבחינה להסיר מהחשבון מרובע החסרון וישאר ש"ס<br>
 +
ונכפול השרש הדומה והוא מ' וככה מרחק החשבון מן הדומה
 +
|-
 +
|
 +
:*If there is 4 in the square — there is 2 in the root or 8, which is second to one, or 8, which is second to [9].
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2+\left[2\sdot2\left(10a\right)\right]+4\longrightarrow x=10a+2}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2-\left[2\sdot2\left(10a\right)\right]+4\longrightarrow x=10a-2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם במרובע ד' יהיה בשרש ב' שהוא שני לאחד או ח' שהוא שני לי"ט
 +
|-
 +
|
 +
::*If the analogous [square] precedes it, as the square 484 - there is 2 in the root and the root is 22.
 +
:::<math>\scriptstyle484=b^2</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{484>400\longrightarrow\sqrt{484}=20+2=22}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם חשבון הדומה לפניו כמו מרובע ת'פ'ד' יהיה בשרש ב' והשרש כ"ב
 +
|-
 +
|
 +
:::<span style=color:green>'''Check:'''</span> When you subtract the square of the excess from the number, 480 remains. So, the distance from the analogous [square] is 80 and this should be double double the analogous root.
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{484-\left(22-20\right)^2-20^2=480-400=80=2\sdot2\sdot20}}</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{484=400+80+4=20^2+\left(2\sdot2\sdot20\right)+2^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכשתחסר מרובע התוספת מהחשבון ישאר ת"פ והנה המרחק מן הדומה פ' וככה ראוי להיות כפל הכפל מהשרש הדומה
 +
|-
 +
|
 +
::*If the analogous [square] follows it, as the square 324, whose analogous [root] is 20. Since the [given] number is smaller [than the analogous square], subtract 2 from [the root] - there is 8 in the root and the root is 18.
 +
:::<math>\scriptstyle324=b^2</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{324<400\longrightarrow\sqrt{324}=20-2=18}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם חשבון הדומה אחריו כמו מרובע ש'כ'ד' שהדומה הקרוב כ' ובעבור שהחשבון פחות חסר ממנו ב' יהיה בשרש ח' והשרש י"ח
 +
|-
 +
|
 +
:::<span style=color:green>'''Check:'''</span> When you subtract the square of the difference from the [given] number, 320 remains. We double the analogous root twice and this is the distance.
 +
|style="text-align:right;"|וכשתסיר מרובע החסרון מהחשבון ישאר ש"כ ונכפול פעמים שרש הדומה וככה המרחק
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{20^2-\left[324-\left(20-18\right)^2\right]=400-320=80=2\sdot2\sdot20}}</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{324=400-80+4=20^2-\left(2\sdot2\sdot20\right)+2^2}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
:*If there is 9 in the square — there is 3 in the root, or 7, which is 3 [steps] backwards from ten.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2+\left[2\sdot3\left(10a\right)\right]+9\longrightarrow x=10a+3}}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2-\left[2\sdot3\left(10a\right)\right]+9\longrightarrow x=10a-3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם יש במרובע ט' יהיה בשרש ג' או ז' שהוא רחוק מעשרה ג' לאחורי&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::*If the analogous [square] precedes it, as the square 529, the closest analogous [square] to which is 4 hundreds - there is 3 in the root and the root is 23.
 +
:::<math>\scriptstyle529=b^2</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{529>400\longrightarrow\sqrt{529}=20+3=23}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref>34v</ref>ואם הדומה הקרוב הוא לפניו כגון מרובע ת'ק'כ'ט' שהדומה הקרוב הוא ד' מאות יהיה בשרש ג' והשרש כ"ג
 +
|-
 +
|
 +
:::<span style=color:green>'''Check:'''</span> When you subtract the square of the excess from the number, 500 remains. So, the distance [from the analogous square] is 120. We double the analogous root; it is 40. The distance should be three times double the root, and so it is.
 +
|style="text-align:right;"|וכשתסיר מרובע התוספת מן החשבון ישאר ת'ק' והנה המרחק ק"כ ונכפול שרש הדומה והוא מ' וראוי להיות המרחק ג' פעמים כפל השרש וכן הוא
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{529-\left(23-20\right)^2-20^2=520-400=120=3\sdot40=3\sdot2\sdot20}}</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{529=400+120+9=20^2+\left(3\sdot2\sdot20\right)+3^2}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::*If the closest analogous [square] follows it, as the square 729, whose closest analogous [root] is 30. Since [the given number] is smaller [than the analogous square], subtract 3 from [the root] - there is 7 in the root and the root is 27.
 +
:::<math>\scriptstyle729=b^2</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{729<900\longrightarrow\sqrt{729}=30-3=27}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם הדומה הקרוב לאחריו כגון מרובע ת'ש'כ'ט' שהדומה הקרוב הוא ל' ובעבור שהוא פחות חסר ממנו ג' יהיה בשרש ז' והשרש כ"ז
 +
|-
 +
|
 +
:::<span style=color:green>'''Check:'''</span> If you subtract the square of the difference from the [given] number, 720 remains. The distance is 180. We double the analogous root; it is [60]. The distance should be three times double the root, and so it is.
 +
|style="text-align:right;"|ואם תסיר מרובע החסרון מהחשבון ישאר ת'ש'כ' והנה המרחק ק'פ' ונכפול שרש הדומה והוא מ' וראוי להיות המרחק ג' פעמים כפל השרש וככה הוא
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{30^2-\left[729-\left(30-27\right)^2\right]=900-720=180=3\sdot2\sdot30}}</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{729=900-180+9=30^2-\left(3\sdot2\sdot30\right)+3^2}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
:*If there is 5 in the square — there is 5 in the root, whether [the analogous square] precedes it, or follows it.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(10a+5\right)^2=\left[\left[10\sdot\left(a+1\right)\right]-5\right]^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם במרובע ה' יהיה בשרש ה' בין לפניו בין לאחריו
 +
|-
 +
|
 +
::*If [the analogous square] precedes it, as 1225, the closest analogous [root] of which is 30.
 +
:::<math>\scriptstyle1225=b^2</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{900<1225\longrightarrow\sqrt{1225}=30+5=35}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם הוא לפניו כגון אלף ור'כ'ה' שהדומה הוא ל&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
:::When you subtract the square of 5, 1200 remains and the excess of the difference is 300.
 +
|style="text-align:right;"|וכשתסיר מרובע ה' ישאר אלף ור' ותוספת המרחק הוא ש&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
:::We double the analogous root; it is 60. The difference should be 5 times 60 and so it is.
 +
|style="text-align:right;"|ונכפול השורש הדומה והוא ס' וראוי להיות המרחק ה' פעם ס' וככה הוא
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1225-\left(35-30\right)^2-30^2=1200-900=300=5\sdot60=5\sdot2\sdot30}}</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1225=900+300+25=30^2+\left(5\sdot2\sdot30\right)+5^2}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
::*If the closest analogous [square] follows it, as 625, the [closest] analogous [root] of which is [30].
 +
:::<math>\scriptstyle626=b^2</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{625<900\longrightarrow\sqrt{625}=30-5=25}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם הדומה הקרוב לאחריו כגון ת'ר'כ'ה' שהדומה הוא כ&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
:::When you subtract the square of 5, 600 remains and the excess of the difference [is 300. [We double the analogous root; it is 60. The difference should be 5 times 60 and so it is].
 +
|style="text-align:right;"|וכשתסיר מרובע ה' ישאר ת'ר' וחסרון המרחק וכן ראוי להיות
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{30^2-\left[625-\left(30-25\right)^2\right]=900-600=300=5\sdot2\sdot30}}</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{625=900-300+25=30^2-\left(5\sdot2\sdot30\right)+5^2}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
:::Because every square [containing] 5 is [exactly] between two analogous numbers.
 +
|style="text-align:right;"|כי כל מרובע ה' בין שני מרובעים הדומים
 +
|-
 +
|
 +
:::For, when we subtract the square [of 5], which is 25, from 625, the remainder is 600 and it is between 400, which is the analogous [square], and 900, which is the analogous [square], one preceding and the other following the square.
 +
|style="text-align:right;"|כי מספר ת'ר'כ'ה' כאשר {{#annot:term|1252,181|eJZh}}נסיר{{#annotend:eJZh}} מרובעו שהוא כ"ה נשאר ת"ר והוא בין ד' מאות שהוא הדומה ובין ט' מאות שהוא הדומה האחד לפנים והאחד לאחור מן השרש
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{625-5^2=625-25=600=900-300=30^2-\left(5\sdot2\sdot30\right)}}</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{625-5^2=625-25=600=400+200=20^2+\left(5\sdot2\sdot20\right)}}</math>
 +
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(2\sdot10\right)+5\right]^2=\left(20+5\right)^2=625=\left(30-5\right)^2=\left[\left(3\sdot10\right)-5\right]^2}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
==== <span style=color:green>Approximations</span> ====
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|<span style=color:green>[It seems that the beginning of the discussion concerning this issue is missing though there is no indication for that in the manuscript]</span>
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
*<math>\scriptstyle\sqrt{2}</math>
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::[...] one, 2-sixths and half a sixth remain and this is the "corrected root".
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|שאינו מתוקן ישאר אחד וב' ששיות וחצי ששית והוא {{#annot:term|1614,1386|pRz4}}השרש המתוקן{{#annotend:pRz4}}
 +
|-
 +
|
 +
::If you want to correct it, correct it one more time: multiply half the sixth resulting in division by itself; divide the product by double the "corrected root"; then subtract the quotient from the "corrected root". The remainder is the approximate root.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)-\frac{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)^2}{2\sdot\left[1+\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה לתקן אותו {{#annot:term|1612,1385|mYU2}}תקנהו{{#annotend:mYU2}} פעם אחרת וערוך חצי הששית שיצא בחלוק על עצמו והעולה חלק על כפל השרש המתוקן והיוצא בחלוק חסר מן השורש המתוקן והנשאר הוא {{#annot:term|1614,1388|qx2G}}השרש המדוקדק{{#annotend:qx2G}}
 +
|-
 +
|If you want, you can correct [the "corrected root"] as you wish, but you cannot reach the truth, only approximately.
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה תוכל לדקדק אותו כרצונך אך לא תוכל להגיע אל האמת כי לעולם יהיה {{#annot:term|2507,1613|NJvW}}בדרך קרובה{{#annotend:NJvW}}
 +
|-
 +
|
 +
*If the number, whose root you want to extract, is closer to the following square than to the preceding square:
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם החשבון שתרצה להוציא שרשו יותר קרוב מהמרובע &#x202B;<ref>35r</ref>אשר לאחריו מן המרבע אשר לפניו
 +
|-
 +
|
 +
:*As three is closer to the square four that follows it, than to the square one, that precedes it.
 +
::<math>\scriptstyle\sqrt{3}</math>
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3-1^2=3-1>4-3=2^2-3}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|כמו שלשה שהוא קרוב אל המרובע ארבעה אשר לאחריו יותר ממרובע אחד אשר לפניו
 +
|-
 +
|
 +
:Always take the closer and do as follows:
 +
|style="text-align:right;"|לעולם תקח מן הקרוב וככה תעשה
 +
|-
 +
|
 +
:*<span style=color:green>"[un]corrected root":</span> <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}}}</math>
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::Take the root of four, which is two.
 +
::Then take the difference between your number and the square, whose root you took, and divide it by double the root.
 +
::Subtract the result of division from the root you took and the remainder is the [un]corrected root.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{3}\approx\sqrt{4}-\frac{4-3}{2\sdot\sqrt{4}}=2-\frac{1}{4}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|קח השרש אשר לארבעה והוא שנים<br>
 +
ואחר כן קח המרחק אשר בין חשבונך ובין המרובע שלקחת שרשו וחלקהו על כפל השרש<br>
 +
והיוצא בחלוק תחסר מהשרש שלקחת והנשאר הוא השרש המתוקן
 +
|-
 +
|
 +
:*<span style=color:green>"corrected root":</span> <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a-\frac{b}{2a}\right)}}}</math>
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::Correct it another time by taking the square of the remainder of division and divide it by double the [uncorrected] root and subtract the result from the [un]corrected root.
 +
|style="text-align:right;"|ותקנהו פעם אחרת שתקח מרובע מה שיצא בחלוק וחלקהו על כפל השרש והיוצא תחסר מהשרש המתוקן
 +
|-
 +
|You can correct it and make it more accurate as you wish.
 +
|style="text-align:right;"|ותוכל לתקנו ולדקדק אותו כרצונך
 +
|-
 +
|
 +
:<span style=color:green>[if the given number is larger than the closest square <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}</math>]</span>
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
*If [the rank of] the number, whose root you want to extract, is even.
 +
|style="text-align:right;"|ואם החשבון שתרצה להוציא שרשו הוא מן הזוגות
 +
|-
 +
|
 +
:[Such as 10]: its analogous in the fourth rank is one thousand; the closest square is 961 and its root is 31; 39 remains.
 +
:<math>\scriptstyle\sqrt{10}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והדומה לו במעלה הרביעית אלף והמרובע הקרוב אליו ת'ת'ק'ס'א' ושרשו ל"א ונשאר ל"ט
 +
|-
 +
|
 +
::We divide it by double the root, which is 62; the result is one half and 8 remains.
 +
|style="text-align:right;"|חלקנום על כפל השרש שהוא ס"ב ויצא חצי אחד ונשארו ח&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::We convert it into sevenths; they are 56. We divide them by double the root and give it approximately one; the root of a thousand is 31, a half and a seventh.
 +
|style="text-align:right;"|עשינו מהם שביעיות והנם נ"ו חלקנום על כפל השרש ונתן לו בדרך קרובה אחד והנה שרש אלף ל"א וחצי ושביעית
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{1000}&\scriptstyle\approx\sqrt{961}+\frac{1000-961}{2\sdot\sqrt{961}}=31+\frac{39}{2\sdot31}=31+\frac{39}{62}=31+\frac{1}{2}+\frac{8}{62}\\&\scriptstyle=31+\frac{1}{2}+\frac{\frac{8\sdot7}{62}}{7}=31+\frac{1}{2}+\frac{\frac{56}{62}}{7}\approx31+\frac{1}{2}+\frac{1}{7}\\\end{align}}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
:*Its tenth is approximately three and a seventh of a seventh.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}=\frac{1}{10}\sdot\sqrt{1000}\approx\frac{1}{10}\sdot\left(31+\frac{1}{2}+\frac{1}{7}\right)\approx3+\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{7}\right)}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ועשיריתם בדרך קרובה אל האמת שלשה ושביעית שביעית
 +
|-
 +
|
 +
:*<span style=color:green>"uncorrected root":</span> <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}}}</math>
 +
::Know it by taking the root of the square that is the closest to it, which is 9, and its root is 3.
 +
::Divide the remainder [= the difference between 10 and the closest square], which is 1, by double the root. The result is one-sixth.
 +
::Add it to the 3, and it is the uncorrected root.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}\approx\sqrt{9}+\frac{10-9}{2\sdot\sqrt{9}}=3+\frac{1}{2\sdot3}=3+\frac{1}{6}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותדענו שתקח שורש המרובע הקרוב אליו והוא ט' ושרשו ג&#x202B;'<br>
 +
חלק הנשאר שהוא אחד על כפל השרש יצא ששית<br>
 +
וחברהו עם הג' והוא {{#annot:term|2447,1386|i0rV}}השרש שאיננו מתוקן{{#annotend:i0rV}}
 +
|-
 +
|
 +
:*<span style=color:green>"corrected root":</span> <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a-\frac{b}{2a}\right)}}}</math>
 +
::Correct it by multiplying the remainder from the division by itself. The result is one-sixth of one-sixth.
 +
::[Divide it by double the uncorrected root and] subtract it from the uncorrected root. 3 will remain, which are sixths of a sixth.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}\approx3+\frac{1}{6}-\frac{\left(\frac{1}{6}\right)^2}{2\sdot\left(3+\frac{1}{6}\right)}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1612,1385|o2Bz}}תקן אותו{{#annotend:o2Bz}} שתערוך מה שיצא בחלוק על עצמו יעלה ששית הששית<br>
 +
חסרהו מן השרש שאינו מתוקן ישאר ג' והם ששיות הששית
 +
|-
 +
|
 +
:*Correct it one more time by multiplying the sixth of a sixth by itself and subtract it from the corrected root. The remainder is approximate.
 +
|style="text-align:right;"|תקנהו פעם אחרת שתערוך ששית הששית על עצמו ותחסרהו מן השרש המתוקן והנשאר הוא {{#annot:term|1614,1388|iu8f}}מדוקדק{{#annotend:iu8f}}
 +
|-
 +
|If the following square is closer than the preceding square, do as I showed you. It is the same whether the [number of ranks] is odd or even.
 +
|style="text-align:right;"|ואם המרובע הבא לאחריו הוא יותר קרוב מהמרובע שעבר שהוא לפניו תעשה כאשר הראיתיך והדבר שוה בין בנפרדים בין בזוגות
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== <span style=color:green>Fractions</span> ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
==== <span style=color:green>Simple Fractions</span> ====
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
*If you want to extract the root of 6-eighths and one-eighth of an eighth.
 +
:<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרש ו' שמיניות ושמינית שמינית
 +
|-
 +
|
 +
:*Know from what number one-eighth of one-eighth is derived, it is 64 and its root is 8.
 +
|style="text-align:right;"|דע מאיזה חשבון יצא שמיניתו שמינית השמינית והוא ס"ד ושרשו ח&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Take six-eighths and one-eighth of one-eighth from 64, it is 49.
 +
|style="text-align:right;"|וקח מן ס"ד ו' שמיניות ושמינית שמיניתו והוא מ"ט
 +
|-
 +
|
 +
::Take its root, it is 7.
 +
|style="text-align:right;"|קח שרשם והוא ז&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Divide it by 8, the result is 7 eighths, and so is the root.
 +
|style="text-align:right;"|חלק על ח' &#x202B;<ref>35v</ref>יצא ז' שמיניות וככה השרש
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)}=\frac{1}{8}\sdot\sqrt{8^2\sdot\left[\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}=\frac{1}{8}\sdot\sqrt{64\sdot\left[\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}=\frac{1}{8}\sdot\sqrt{49}=\frac{7}{8}}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
:*Know it by taking its double of a double; it is 3 and one-half of an eighth.
 +
|style="text-align:right;"|ותדענו שתקח כפל כפלו והוא ג' וחצי שמינית
 +
|-
 +
|
 +
::Its root is 1 and 3 quarters.
 +
|style="text-align:right;"|ושרשו א' וג' רביעיות
 +
|-
 +
|
 +
::Take its half, which is 7 eighths, and so is the root.
 +
|style="text-align:right;"|קח חציו והוא ז' שמיניות וככה השרש
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)}=\frac{1}{2}\sdot\sqrt{2^2\sdot\left[\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}=\frac{1}{2}\sdot\sqrt{3+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}=\frac{1}{2}\sdot\left(1+\frac{3}{4}\right)=\frac{7}{8}}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
*If you want to extract the root of two and a half.
 +
:<math>\scriptstyle\sqrt{2+\frac{1}{2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרש שנים וחצי
 +
|-
 +
|
 +
::Know that the half is derived from two and two do not have a known root.
 +
|style="text-align:right;"|דע כי החצי יצא משנים ואין לשנים שרש ידוע
 +
|-
 +
|
 +
::We convert all into halves; the result is 5.
 +
|style="text-align:right;"|ונעשה מהכל חציים ויעלו ה&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::We multiply it by two; the result is 10.
 +
|style="text-align:right;"|נערכם על שנים ויעלו י&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::Its root is approximately 3 and a sixth.
 +
|style="text-align:right;"|ושרשם ג' וששית בדרך קרובה
 +
|-
 +
|
 +
::We divide this root by two; the result is approximately one, a half, and half a sixth.
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק זה השרש על שנים יצא אחד וחצי וחצי ששית והוא דרך קרובה
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2+\frac{1}{2}}=\sqrt{\frac{5}{2}}=\frac{\sqrt{2\sdot5}}{2}=\frac{\sqrt{10}}{2}\approx\frac{3+\frac{1}{6}}{2}=1+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
*If you want to extract the root of one and 3-fifths.
 +
:<math>\scriptstyle\sqrt{1+\frac{3}{5}}=\sqrt{\frac{8}{5}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרש אחד וג' חומשים
 +
|-
 +
|
 +
:*Know that the fifth is derived from 5.
 +
|style="text-align:right;"|דע כי החומש יצא מה&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::We convert all into fifths; they are 8.
 +
|style="text-align:right;"|נעשה מכלם חמישיות יהיו ח&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
::We multiply them by 5; the result is 40 and its root is approximately 6 and a third.
 +
|style="text-align:right;"|נערכם על ה' יעלו מ' ושרשם בדרך קרובה ו' שליש
 +
|-
 +
|
 +
::Divide them by 5; the result is one, a fifth, and a third of a fifth.
 +
|style="text-align:right;"|חלקם על ה' יצא אחד וחומש ושליש חומש
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1+\frac{3}{5}}=\sqrt{\frac{8}{5}}=\frac{\sqrt{5\sdot8}}{5}=\frac{\sqrt{40}}{5}\approx\frac{6+\frac{1}{3}}{5}=1+\frac{1}{5}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
:*Know it by multiplying 40 by 100; extract the root of the result and divide it by the product of 5 by a root of 100; the result is the root.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1+\frac{3}{5}}=\sqrt{\frac{8}{5}}=\frac{\sqrt{5\sdot8}}{5}=\frac{\sqrt{40}}{5}=\frac{\sqrt{40\sdot100}}{5\sdot\sqrt{100}}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותדענו שתערוך המ' בק' וקח שרש העולה וחלקהו על העולה מערך ה' על שרש ק' והיוצא הוא השרש
 +
|-
 +
|In these ways the geometricians used to extract roots of integers, fractions, and fractions of fractions endlessly.
 +
|style="text-align:right;"|ועל אלו הדרכים נהגו חכמי המדות להוציא השרשים בשלמים ובנשברים ובשברי השברים עד אין קץ
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
==== <span style=color:green>Sexagesimal Fractions</span> ====
 +
|
 +
|-
 +
|The astrologers extract it by degrees, primes, seconds, thirds, and they approximate it up to tenths or up to whatever they want.
 +
|style="text-align:right;"|וחכמי המזלות מוציאים אותו למעלות לראשונים ולשניים ולשלישיים ומדקדקים עד עשיריים ועד כמה שירצו
 +
|-
 +
|Eventually they do not reach the truth, only approximately. 
 +
|style="text-align:right;"|וסוף הכל לא יגיעו אל האמת רק בדרך קרובה
 +
|-
 +
|When you extract a root of degrees, you extract it in the way of extracting roots of integers, and the root are degrees also.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר אתה מוציא שרש מספר מעלות אתה מוציאו בדרך הוצאת שרשי המספר השלם ויהיה השרש מעלות כמוהו
 +
|-
 +
|When you extract a root of [sexagesimal] fractions, you should know that the [sexagesimal] fractions are divided in two kinds:
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר תוציא שרש מספר שברים יש לך לדעת כי השברים נחלקים לשני מינין
 +
|-
 +
|
 +
:Those that have a known root:
 +
|style="text-align:right;"|יש מהם שיש להם שרש ידוע ומפורסם
 +
|-
 +
|
 +
::As the seconds and the fourths: the root of the seconds are primes and the root of fourths are seconds
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{1^{\prime\prime}}=1^\prime;\;\sqrt{1^{iv}}=1^{\prime\prime}}}</math>.
 +
|style="text-align:right;"|כגון השניים והרביעים ששורש השניים הם ראשונים ושרש רביעיים הם שניים
 +
|-
 +
|
 +
::For when you multiply primes by primes, the result is seconds.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1^\prime\times1^\prime=1^{\prime\prime}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי כאשר תערוך ראשונים על ראשונים יעלו שניים
 +
|-
 +
|
 +
::When you multiply seconds by seconds, the result is fourths.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1^{\prime\prime}\times1^{\prime\prime}=1^{iv}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר תערוך שניים על שניים יעלו רביעים
 +
|-
 +
|
 +
:Those that do not have a known root.
 +
|style="text-align:right;"|ויש מהם שאין להם שרש ידוע ומפורסם
 +
|-
 +
|
 +
::As primes and thirds and fifths and all that are similar to them.
 +
|style="text-align:right;"|כגון הראשונים והשלישיים והחמישיים וכל הדומה להם
 +
|-
 +
|
 +
::For you cannot find fractions whose product by themselves yields these [kind of] fractions.
 +
|style="text-align:right;"|כי אין אתה מוצא שברים שתהיה עריכתם על עצמם מוציאה אל השברים האלה
 +
|-
 +
|Therefore, the way of extracting the root of [sexagesimal fractions]:
 +
|style="text-align:right;"|ומיכן היה הדרך בהוצאת שרשי השברים
 +
|-
 +
|
 +
*If the fractions, whose root you want to extract, are of the type whose root is known, you find their root by the same way of extracting the root of integers.
 +
|style="text-align:right;"|אם יהיו השברים &#x202B;<ref>36r</ref>שתרצה להוציא שרשם מן המין ששרשם ידוע ומפורסם אתה מוצא שרשם בדרך הוצאת שרשי מספרי השלמים
 +
|-
 +
|
 +
:But, you denominate the root by the type of fractions, whose product by itself gives you the name of the fractions whose root you want to extract.
 +
|style="text-align:right;"|אך שאתה קורא שם השרש ממין השברים אשר עריכתו על עצמו מוציאך אל שם השברים שאתה רוצה להוציא שרשם
 +
|-
 +
|
 +
:*For instance, if you want to extract 9 seconds.
 +
::<math>\scriptstyle\sqrt{9^{\prime\prime}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|כגון שהיית רוצה להוציא ט' שניים
 +
|-
 +
|
 +
::You know that the root of 9 as integer is 3 integers, here you say that the root is [3] primes, because the product of primes by primes will bring you to seconds, which are of the type whose root you extract.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3\longrightarrow\sqrt{9^{\prime\prime}}=3^\prime}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואתה יודע כי שרש ט' במספר השלם הוא ג' שלמים<br>
 +
ובכאן אתה אומר כי השרש ו' ראשונים<br>
 +
מפני שעריכת ראשונים על ראשונים מוציאך אל שניים אשר הם המין שאתה מוציא שרשו
 +
|-
 +
|
 +
:This way for all fractions whose root is known.
 +
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך לכל השברים אשר שרשם ידוע ומפורסם
 +
|-
 +
|
 +
*If the fractions, whose root you extract, are of the [type whose root is] inexpressible and unknown:
 +
|style="text-align:right;"|ואם היו השברים שאתה מוציא שרשיהם מן השברים {{#annot:term|1380,2370|u59W}}הסתומים והנעלמים{{#annotend:u59W}} שאין שרשיהם מפורסמים
 +
|-
 +
|
 +
:You convert these fractions to the closest smaller fractions, whose root is known, and the root of [these fractions] is of the type, whose product by itself brings you to the type into which you converted your [fractions].
 +
|style="text-align:right;"|אתה משיב השברים ההם אל השברים הקרובים אשר פחותים מהם ששרשיהם ידועים ויהיה שרש המספר ההוא מן המין אשר עריכתו על עצמו מוציאך אל המין אשר החזרת חשבונך אליו
 +
|-
 +
|
 +
:*As if you want to extract the root of 15 thirds, which are fractions [whose root is] inexpressible.
 +
::<math>\scriptstyle\sqrt{15^{\prime\prime\prime}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|כאלו רצית להוציא שרש ט"ו שלישיים והם מן השברים {{#annot:term|1380,2370|WCCW}}הסתומים{{#annotend:WCCW}}
 +
|-
 +
|
 +
::You convert them into fourths, which are the closest to them and are of the knowns.
 +
|style="text-align:right;"|ואתה מחזיר אותם אל רביעיים אשר הוא הקרובים אליהם והם מהידועים
 +
|-
 +
|
 +
::When we multiply 15 by sixty, the result is 900 fourths and their root is thirty, which are seconds.
 +
|style="text-align:right;"|וכשנערוך ט"ו על ששים יעלו תת"ק רביעיים ושרשם הוא שלשים והם שניים
 +
|-
 +
|
 +
::For, seconds by seconds bring you to fourths.
 +
|style="text-align:right;"|כי שניים על שניים מוציאך אל רביעים
 +
|-
 +
|
 +
::Therefore, you say that the root of 15 thirds is thirty seconds.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{15^{\prime\prime\prime}}=\sqrt{900^{iv}}=30^{\prime\prime}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונמצא אתה אומ' כי ט"ו שלישיים שרשם שלשים שניים
 +
|-
 +
|
 +
:This way for all fractions whose root is unknown.
 +
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך לכל השברים שאין שרשם מפורסם
 +
|-
 +
|
 +
::If there are seconds in the square - there are always primes in the root.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{1^{\prime\prime}}=1^\prime}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ולעולם אם יהיה במרובע שניים יהיה בשרש ראשונים
 +
|-
 +
|
 +
::If [there are] fourths [in the square] - there are seconds in the root.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{1^{iv}}=1^{\prime\prime}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם רביעיים יהיה בשרש שניים
 +
|-
 +
|
 +
*The rule is that the [rank of the] root is half the [rank] of the fractions [of the square].
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^{2n}}=a^n}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והכלל כי בשרש יהיה מספר חצי השברים
 +
|-
 +
|
 +
===== <span style=color:green>Sexagesimal approximations of integers</span> =====
 +
|
 +
|-
 +
|Here are two methods of the astrologers to extract very accurate roots by approximation:
 +
|style="text-align:right;"|והנה לך שני דרכים על דרך חכמי המזלות להוציא השרשים בדרך קרובה {{#annot:term|1388,1614|LPQR}}מדוקדקים היטב{{#annotend:LPQR}}
 +
|-
 +
|
 +
====== <span style=color:Green>First approximation method</span> ======
 +
|
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+\left[\left(2\sdot a\sdot n\right)+m\right]^\prime}=\sqrt{\left(a+n^\prime\right)^2+\left[m^\prime-\left(n^\prime\right)^2\right]}\approx a+n^\prime}}</math>
 +
|-
 +
|
 +
*The one way is that you extract the root of the previous square closest to it and multiply the remainder, which is the distance between your number and the square, by sixty, called primes.
 +
:Divide the result by double the root, but be careful not to give all to the division, so you will be able to subtract from it the square of the remainder from division.
 +
:Know that the remainder from division is primes and when you multiply them by themselves the result is seconds.
 +
:Convert them to primes, then subtract them from the remainder. You will have degrees and primes in the root.
 +
:Multiply what is left in your hand, after you took the square of the primes from it, by sixty, it will be seconds.
 +
:Convert them also to thirds, so they will be divided by double the root, after you will convert it to primes, and the result of the division is seconds.
 +
|style="text-align:right;"|הדרך האחד שתוציא שרש המרובע שעבר הקרוב אליו והנשאר שהוא המרחק שיש בין חשבונך ובין המרובע תערך אל ששים יקראו ראשונים<br>
 +
והעולה תחלק על כפל השרש<br>
 +
רק השמר שלא תתן לו הכל בחלוק בעבור שתוכל לחסר ממנו מרובע מה שיצא בחלוק<br>
 +
ודע שהיוצא בחלוק הם ראשונים וכאשר תערכם &#x202B;<ref>36v</ref>על עצמם יהיה העולה שניים<br>
 +
תשיבם ראשונים ואז תחסרם מהנשאר ויהיה בידך בשרש מעלות וראשונים<br>
 +
ומה שנשאר בידך אחרי ש{{#annot:term|1232,181|ULKJ}}הוצאת ממנו{{#annotend:ULKJ}} מרובע הראשונים תערוך על ששים יהיו שניים<br>
 +
ותשיבם גם לשלישיים בעבור שיתחלקו על כפל השרש אחר שתשיבם ראשונים והיוצא בחלוק הם שניים
 +
|-
 +
|
 +
:Make sure that there is something left, so that you can subtract the square of the remainder from division.
 +
|style="text-align:right;"|והשמר שישאר שתוכל לחסר מרובע מה שיצא בחלוק
 +
|-
 +
|
 +
:Do this until you reach the thirds and it is approximate.
 +
|style="text-align:right;"|וככה עד שתגיע אל השלישים והוא מדוקדק
 +
|-
 +
|
 +
:*Example: we want to extract the root of two.
 +
::<math>\scriptstyle\sqrt{2}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והדמיון רצינו להוציא שרש שנים
 +
|-
 +
|
 +
::The closest preceding square is one, its root is one, and the remainder is one.
 +
::We convert it to primes, it is sixty.
 +
::We divide them by double the root, but we can not give 25 in the division, for nothing will remain.
 +
::We have a square of 25 primes of them, which are 10 primes, 25 seconds.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}=\sqrt{1+1}=\sqrt{1+60^\prime}=\sqrt{1+\frac{2\sdot25}{60}+\frac{10}{60}}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע הקרוב שעבר הוא אחד ושרשו אחד ונשאר אחד ונשאר א&#x202B;'<br>
 +
נשיבהו ראשונים והוא ששים<br>
 +
חלקנום על כפל השרש ולא יכולנו לתת בחלוק כ"ה כי לא ישארו זולתי<br>
 +
ויש לנו מהם מרובע כ"ה ראשונים שהם י' ראשונים כ"ה שניים
 +
|-
 +
|
 +
::Hence, they exceed by 25 seconds.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(25^\prime\right)^2-10^\prime=\left(10^\prime+25^{\prime\prime}\right)-10^\prime=25^{\prime\prime}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנה {{#annot:term|1206,420|j9Nz}}יוסיפו{{#annotend:j9Nz}} כ"ה שניים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*For instance, if you want to extract 9 seconds.
+
::Therefore we do not give it but 24 and 12 are left.
::<math>\scriptstyle\sqrt{9^{\prime\prime}}</math>
+
::The square of 24 is 9 primes and 36 seconds.
|style="text-align:right;"|כגון שהיית רוצה להוציא ט' שניים
+
::We subtract them from the remainder 12: 2 primes and 24 seconds will be left and the root is 1° 24′.
 +
|style="text-align:right;"|ובעבור זה לא נתננו לו כי אם כ"ד ונשארו י"ב<br>
 +
ומרובע כ"ד הוא ט' ראשונים ל"ו שניים<br>
 +
חסרנום מן י"ב הנשארים וישארו ב' ראשונים כ"ד שניים והשרש א' כ"ד
 +
|-
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
::You know that the root of 9 as integer is 3 integers, here you say that the root is [3] minutes, because the multiplication of minutes by minutes will bring you to seconds, which are of the type whose root you extract.
+
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{2}&\scriptstyle=\sqrt{1+1}=\sqrt{1+60^\prime}=\sqrt{1+\frac{2\sdot24}{60}+12^\prime}=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left[12^\prime-\left(24^\prime\right)^2\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left[12^\prime-\left(9^\prime+36^{\prime\prime}\right)\right]}=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left(2^\prime+24^{\prime\prime}\right)}\approx1+24^\prime\\\end{align}}}</math>
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3\longrightarrow\sqrt{9^{\prime\prime}}=3^\prime}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואתה יודע כי שרש ט' במספר השלם הוא ג' שלמים<br>
 
ובכאן אתה אומר כי השרש ו' ראשונים<br>
 
מפני שעריכת ראשונים על ראשונים מוציאך אל שניים אשר הם המין שאתה מוציא שרשו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך לכל השברים אשר שרשם ידוע ומפורסם
+
::We convert 2 primes and 24 seconds to thirds, so we will be able to divide by double the root, which are 168 primes.
 +
::The result of division is 51 seconds and the remainder is 72 thirds.
 +
::When you subtract from them the square of 51 seconds, which is 43 thirds and 21 fourths, the remainder is 28 thirds and 39 fourths and the root is 1° 24′ 51′′.
 +
|style="text-align:right;"|השיבונו ב' ראשונים כ"ד שניים לשלישיים בעבור שנוכל לחלק על כפל השרש שהם ק'ס'ח' ראשונים<br>
 +
יצא בחלוק נ"א שניים ונשארו לנו ע"ב שלישיים<br>
 +
וכאשר תסיר מהם מרובע נ"א שניים שהוא מ"ג שלישיים כ"א רביעיים ישארו כ"ח שלישיים ל"ט רביעיים והשרש א'כ'ד' נ"א
 
|-
 
|-
|
 
*extracting the root of sexagesimal fractions of the second kind (with an unknown root):
 
|style="text-align:right;"|ואם היו השברים שאתה מוציא שרשיהם מן השברים {{#annot:term|1380,2370|u59W}}הסתומים והנעלמים{{#annotend:u59W}} שאין שרשיהם מפורסמים
 
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
:converting the fraction to the closest smaller fraction with a known root
+
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{2}&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left(2^\prime+24^{\prime\prime}\right)}=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left(\frac{168\sdot51}{60^3}+72^{\prime\prime\prime}\right)}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left[\left[2\sdot\left(1+24^\prime\right)\sdot51^{\prime\prime}\right]+72^{\prime\prime\prime}\right]}=\sqrt{\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}\right)^2+\left[72^{\prime\prime\prime}-\left(51^{\prime\prime}\right)^2\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}\right)^2+\left[72^{\prime\prime\prime}-\left(43^{\prime\prime}+21^{\prime\prime\prime\prime}\right)\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}\right)^2+\left(28^{\prime\prime\prime}+39^{\prime\prime\prime\prime}\right)}\approx1+24^\prime+51^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
|style="text-align:right;"|אתה משיב השברים ההם אל השברים הקרובים אשר פחותים מהם ששרשיהם ידועים ויהיה שרש המספר ההוא מן המין אשר עריכתו על עצמו מוציאך אל המין אשר החזרת חשבונך אליו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*As if you want to extract the root of 15 thirds, which are of the reduced fractions.
+
::This way you approximate it; you find the root is 1⁰ 24&prime; 51&prime;&prime; 10&prime;&prime;&prime; 8<sup>iv</sup> and it is approximate.
::<math>\scriptstyle\sqrt{15^{\prime\prime\prime}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+24^\prime+51^{\prime\prime}+10^{\prime\prime\prime}+8^{iv}}}</math>
|style="text-align:right;"|כאלו רצית להוציא שרש ט"ו שלישיים והם מן השברים {{#annot:term|1380,2370|WCCW}}הסתומים{{#annotend:WCCW}}
+
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תדקדקהו תמצא השרש א'כ'ד' נ"א י'ח' רביעיים והוא מדוקדק
 
|-
 
|-
|
+
|If you multiply a root of any number you wish by this number, the result will by the root of the product.
::You return them to fourths, which are the closest to them and are of the knowns.
+
|style="text-align:right;"|ואם תערוך על זה המספר שרש חשבון שתרצה שיהיה העולה שרש כפל החשבון
::When we multiply 15 by sixty the result will be 900 fourths and their root is thirty, which are seconds, for seconds by seconds bring you to fourths.
 
::Therefore, you say that 15 thirds their root is thirty seconds.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{15^{\prime\prime\prime}}=\sqrt{900^{iv}}=30^{\prime\prime}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואתה מחזיר אותם אל רביעיים אשר הוא הקרובים אליהם והם מהידועים<br>
 
וכשנערוך ט"ו על ששים יעלו תת"ק רביעיים ושרשם הוא שלשים והם שניים<br>
 
כי שניים על שניים מוציאך אל רביעים<br>
 
ונמצא אתה אומ' כי ט"ו שלישיים שרשם שלשים שניים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך לכל השברים שאין שרשם מפורסם
+
*If you convert one into 60 primes, and add to them 24 primes; they are 84. Consider them as integers; consider also the seconds as primes, the thirds as seconds, and the fourths as thirds. You will find then the root of seven thousand and two hundred, because three thousand and six hundred is a square of sixty, which is considered as one, and the number mentioned is its double.
 +
:<math>\scriptstyle\sqrt{7200}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואם תשיב האחד לס' ראשונים ותחבר עמהם הכ"ד ראשונים יהיו פ"ד ותחשבם שהם שלמים ותחשב כמו כן השניים ראשונים והשלישיים שניים והרביעיים שלישיים אז תמצא שרש שבעת אלפים ומאתים כי שלשת אלפים ושש מאות הוא מרובע ששים והנו חשוב כאחד והמספר הנזכר והוא כפלו
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
::if there are seconds in the square - there are minutes in the root: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{a^2}{60^2}}=\frac{a}{60}}}</math>
+
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{7200}&\scriptstyle=\sqrt{2\sdot3600}=\sqrt{2\sdot60^2}=60\sdot\sqrt{2}\approx60\sdot\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}+\ldots\right)\\&\scriptstyle=60\sdot\left[\left(60+24\right)^\prime+51^{\prime\prime}+\ldots\right]=60\sdot\left(84^\prime+51^{\prime\prime}+\ldots\right)=84+51^\prime+\ldots\\\end{align}}}</math>
|style="text-align:right;"|ולעולם אם יהיה במרובע שניים יהיה בשרש ראשונים
 
 
|-
 
|-
|
+
|If we know the root of a number and we wish to know the root of a number that is twice its double, we always double the root and so it is.
::if there are fourths in the square - there are seconds in the root: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{a^2}{60^4}}=\frac{a}{60^2}}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{2\sdot2a}=2\sqrt{a}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם רביעיים יהיה בשרש שניים
+
|style="text-align:right;"|ולעולם אם ידענו שרש מספר ונרצה לדעת שרש מספר שהוא כפל כפלו נכפול השרש וככה &#x202B;<ref>37r</ref>הוא
 
|-
 
|-
|
+
|And vice versa, if we know the root of a known number and we wish to know how much is the root of a number that is its quarter, we take half the root and so it is.
*The rule is that in the root will be half the number of the fractions [= the rank of the fractions of the root is half the rank of the fractions of the square]:
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{\frac{1}{4}a}=\frac{1}{2}\sqrt{a}}}</math>
:<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{a^2}{60^n}}=\frac{a}{60^{\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}</math>
+
|style="text-align:right;"|והפך הדבר אם ידענו שרש מספר ידוע ונרצה לדעת כמה שרש מספר שהוא רביעיתו נקח חצי השרש וככה הוא
|style="text-align:right;"|והכלל כי בשרש יהיה מספר חצי השברים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
===== sexagesimal approximations of integers =====
+
 
 +
====== <span style=color:Green>Second approximation method</span> ======
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|Two sexagesimal approximation methods
+
|
|style="text-align:right;"|והנה לך שני דרכים על דרך חכמי המזלות להוציא השרשים בדרך קרובה {{#annot:term|1388,1614|LPQR}}מדוקדקים היטב{{#annotend:LPQR}}
+
*The other way:
 +
|style="text-align:right;"|והדרך האחרת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
====== first approximation method ======
+
:*<span style=color:Green>If the given number is larger than the closest square</span> [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}</math>]
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The one way is that you extract the root of the previous square closest to it and multiply the remainder, which is the distance between your number and the square, by sixty, called minutes.
+
::Divide the distance from the closest square by double the root and give it all.
:Divide the result by double the root, but be careful not to give all to the division, so you will be able to subtract from it the square of the remainder from division.
+
::Add the result to the closest root that precedes it.
:Know that the remainder from division is minutes and when you multiply them by themselves the resultis seconds.
+
::This is the uncorrected root.
:Convert them to minutes, then subtract them from the remainder. You will have degrees and minutes in the root.  
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}}}</math>
:Multiply what is left in your hand, after you took the square of the minutes from it, by sixty, it will be seconds.
+
|style="text-align:right;"|חלק המרחק מהמרובע הקרוב על כפל השרש ותן לו הכל<br>
:Convert them also to thirds, so they will be divided by double the root, after you will convert it to minutes, and the result of the division is seconds.
+
והיוצא תחבר עם השרש הקרוב אשר לפניו וככה השרש שאיננו מתוקן
:<math>\scriptstyle\sqrt{a^2+\frac{\left(2\sdot a\sdot n\right)+m}{60}}=\sqrt{\left(a+\frac{n}{60}\right)^2+\left[\frac{m}{60}-\left(\frac{n}{60}\right)^2\right]}\approx a+\frac{n}{60}</math>
+
|-
|style="text-align:right;"|הדרך האחד שתוציא שרש המרובע שעבר הקרוב אליו והנשאר שהוא המרחק שיש בין חשבונך ובין המרובע תערך אל ששים יקראו ראשונים<br>
+
|
והעולה תחלק על כפל השרש<br>
+
:*But if the next square, which follows it, is closer [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b}}</math>]:
רק השמר שלא תתן לו הכל בחלוק בעבור שתוכל לחסר ממנו מרובע מה שיצא בחלוק<br>
+
|style="text-align:right;"|אך אם היה המרובע הבא אשר לאחריו יותר קרוב
ודע שהיוצא בחלוק הם ראשונים וכאשר תערכם על עצמם יהיה העולה שניים<br>
 
תשיבם ראשונים ואז תחסרם מהנשאר ויהיה בידך בשרש מעלות וראשונים<br>
 
ומה שנשאר בידך אחרי ש{{#annot:term|1232,181|ULKJ}}הוצאת ממנו{{#annotend:ULKJ}} מרובע הראשונים תערוך על ששים יהיו שניים<br>
 
ותשיבם גם לשלישיים בעבור שיתחלקו על כפל השרש אחר שתשיבם ראשונים והיוצא בחלוק הם שניים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והשמר שישאר שתוכל לחסר מרובע מה שיצא בחלוק
+
::Divide the difference by [double] the root of the next square and subtract the result from the root of the next square.
 +
::The remainder is the uncorrected root.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|תחלק המרחק על שרש המרובע הבא והיוצא תחסר מהשורש מן המרובע הבא<br>
 +
והנשאר הוא השרש שאיננו מתוקן
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וככה עד שתגיע אל השלישים והוא מדוקדק
+
:Then, take the result of division, in whatever way it would be, and multiply it by itself.
 +
:Divide the result by double the uncorrected root.
 +
:Subtract the result of division, whether you took the root of the preceding square or the root the next square, from the uncorrected root.
 +
:The result after the subtraction will be the root which is corrected once.
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כן קח מה שעלה בחלוק על איזה דרך שיהיה וערוך אותו על עצמו<br>
 +
והעולה תחלק על כפל השרש שאיננו מתוקן<br>
 +
והיוצא בחלוק בין שלקחת שרש המרובע אשר עבר בין שלקחת שרש המרובע הבא תגרע מהשרש שאיננו מתוקן<br>
 +
וההוה אחר ה{{#annot:term|1248,155|uQGa}}גרעון{{#annotend:uQGa}} יהיה השרש מתוקן פעם אחת
 +
|-
 +
| colspan="2"|
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}}}</math>
 +
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a-\frac{b}{2a}\right)}}}</math>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*Example: we want to extract the root of two.
+
:Correct it this way until you reach the thirds and it is approximate.
::<math>\scriptstyle\sqrt{2}</math>
+
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תקנהו עד שתגיע לשלישיים והוא מדוקדק {{#annot:term|1360,1614|K8ML}}קרוב אל האמת{{#annotend:K8ML}}
|style="text-align:right;"|והדמיון רצינו להוציא שרש שנים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::The closest preceding square is one, its root is one, and the remainder is one.
+
:When you extract the root, you can know whether you take a number that is closer to the preceding square [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}</math>] or to the following square [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b}}</math>].
::We convert it to minutes, it is sixty.
+
|style="text-align:right;"|ובהוציאך השרש תוכל לדעת ולהכיר אם לקחת חשבון קרוב אל המרובע שעבר או אל הבא
::We divide them by double the root, but we can not give 25 in the division, for nothing will remain.
 
::We have a square of 25 minutes of them, which are 10 minutes, 25 seconds.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}=\sqrt{1+1}=\sqrt{1+\frac{60}{60}}=\sqrt{1+\frac{2\sdot25}{60}+\frac{10}{60}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|והמרובע הקרוב שעבר הוא אחד ושרשו אחד ונשאר אחד ונשאר א&#x202B;'<br>
 
נשיבהו ראשונים והוא ששים<br>
 
חלקנום על כפל השרש ולא יכולנו לתת בחלוק כ"ה כי לא ישארו זולתי<br>
 
ויש לנו מהם מרובע כ"ה ראשונים שהם י' ראשונים כ"ה שניים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Hence, they exceed by 25 seconds.
+
:Because, when you multiply the distance from the former square by double the root, if the result is greater than thirty, you know that it is closer to the following square [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b}}</math>].
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(25^\prime\right)^2-10^\prime=\left(10^\prime+25^{\prime\prime}\right)-10^\prime=25^{\prime\prime}}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{b}{2a}>30^\prime\longrightarrow\left[\left(a+1\right)^2-\left(a^2+b\right)\right]<\left(a^2+b\right)-a^2}}</math>
|style="text-align:right;"|והנה {{#annot:term|1206,420|j9Nz}}יוסיפו{{#annotend:j9Nz}} כ"ה שניים
+
|style="text-align:right;"|כי כאשר תחלק המרחק ממרובע הראשון על כפל השרש אם עלה יותר משלשים אז תדע כי הוא קרוב אל המרובע הבא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Therefore we do not give it but 24 and 12 are left.
+
:If the result is thirty or less, you know that it is closer to the preceding square [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}</math>].
::The square of 24 is 9 minutes and 36 seconds.
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{b}{2a}<30^\prime\longrightarrow\left[\left(a+1\right)^2-\left(a^2+b\right)\right]>\left(a^2+b\right)-a^2}}</math>
::We subtract them from the remainder 12: 2 minutes and 24 seconds will be left and the root is 1° 24′.
+
|style="text-align:right;"|ואם עלה שלשים או פחות דע כי הוא קרוב אל המרובע שעבר
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{2}&\scriptstyle=\sqrt{1+1}\\&\scriptstyle=\sqrt{1+60^\prime}\\&\scriptstyle=\sqrt{1+\frac{2\sdot24}{60}+12^\prime}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left[12^\prime-\left(24^\prime\right)^2\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left[12^\prime-\left(9^\prime+36^{\prime\prime}\right)\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left(2^\prime+24^{\prime\prime}\right)}\\&\scriptstyle\approx1+24^\prime\\\end{align}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ובעבור זה לא נתננו לו כי אם כ"ד ונשארו י"ב<br>
 
ומרובע כ"ד הוא ט' ראשונים ל"ו שניים<br>
 
חסרנום מן י"ב הנשארים וישארו ב' ראשונים כ"ד שניים והשרש א' כ"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::We convert 2 minutes and 24 seconds to thirds, so we will be able to divide by double the root, which are 168 minutes.
+
:*Example: we want to extract the root of two.
::The result of division is 51 seconds and the remainder is 72 thirds.
+
::<math>\scriptstyle\sqrt{2}</math>
::When you subtract from them the square of 51 seconds, which is 43 thirds and 21 fourths, the remainder is 28 thirds and 39 fourths and the root is 1° 24′ 51′′.
+
|style="text-align:right;"|והדמיון רצינו להוציא שרש שניים
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{2}&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left(2^\prime+24^{\prime\prime}\right)}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left(\frac{168\sdot51}{60^3}+72^{\prime\prime\prime}\right)}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left[\left[2\sdot\left(1+24^\prime\right)\sdot51^{\prime\prime}\right]+72^{\prime\prime\prime}\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}\right)^2+\left[72^{\prime\prime\prime}-\left(51^{\prime\prime}\right)^2\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}\right)^2+\left[72^{\prime\prime\prime}-\left(43^{\prime\prime}+21^{\prime\prime\prime\prime}\right)\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}\right)^2+\left(28^{\prime\prime\prime}+39^{\prime\prime\prime\prime}\right)}\approx1+24^\prime+51^{\prime\prime}\\\end{align}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|השיבונו ב' ראשונים כ"ד שניים לשלישיים בעבור שנוכל לחלק על כפל השרש שהם ק'ס'ח' ראשונים<br>
 
יצא בחלוק נ"א שניים ונשארו לנו ע"ב שלישיים<br>
 
וכאשר תסיר מהם מרובע נ"א שניים שהוא מ"ג שלישיים כ"א רביעיים ישארו כ"ח שלישיים ל"ט רביעיים והשרש א'כ'ד' נ"א
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{24}{60}+\frac{51}{60^2}+\frac{10}{60^3}+\frac{8}{60^4}}}</math>
+
::*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}}}</math>
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תדקדקהו תמצא השרש א'כ'ד' נ"א י'ח' רביעיים והוא מדוקדק
 
|-
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם תערוך על זה המספר שרש חשבון שתרצה שיהיה העולה שרש כפל החשבון
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\sqrt{7200}</math><br>
+
::The difference will be one, which is 60 primes.
:<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{7200}&\scriptstyle=\sqrt{2\sdot3600}\\&\scriptstyle=\sqrt{2\sdot60^2}\\&\scriptstyle=60\sdot\sqrt{2}\\&\scriptstyle\approx60\sdot\left(1+\frac{24}{60}+\frac{51}{60^2}+\ldots\right)\\&\scriptstyle=60\sdot\left(\frac{60+24}{60}+\frac{51}{60^2}+\ldots\right)\\&\scriptstyle=60\sdot\left(\frac{84}{60}+\frac{51}{60^2}+\ldots\right)\\&\scriptstyle=84+\frac{51}{60}+\ldots\\\end{align}}}</math>
+
::We divide them by double the root, which is two.
|style="text-align:right;"|ואם תשיב האחד לס' ראשונים ותחבר עמהם הכ"ד ראשונים יהיו פ"ד ותחשבם שהם שלמים ותחשב כמו כן השניים ראשונים והשלישיים שניים והרביעיים שלישיים אז תמצא שרש שבעת אלפים ומאתים כי שלשת אלפים ושש מאות הוא מרובע ששים והנו חשוב כאחד והמספר הנזכר והוא כפלו
+
::The result is 30 primes.
|-
+
::We add them to the root, which is one, and this is the uncorrected root.
|<math>\scriptstyle\sqrt{b^2a}=b\sqrt{a}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{2-1}{2\sdot1}=1+\frac{1}{2}=1+\frac{\frac{60}{60}}{2}=1+30^\prime}}</math>
|style="text-align:right;"|ולעולם אם ידענו שרש מספר ונרצה לדעת שרש מספר שהוא כפל כפלו נכפול השרש וככה הוא
+
|style="text-align:right;"|יהיה המרחק אחד והוא ס' ראשונים<br>
|-
+
חלקנום על כפל השרש שהוא שנים<br>
|<math>\scriptstyle\sqrt{\frac{1}{4}a}=\frac{1}{2}\sqrt{a}</math>
+
יצא ל' חלקים ראשונים<br>
|style="text-align:right;"|והפך הדבר אם ידענו שרש מספר ידוע ונרצה לדעת כמה שרש מספר שהוא רביעיתו נקח חצי השרש וככה הוא
+
חברנום עם השרש שהוא אחד והוא השרש שאיננו מתוקן
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx\left(a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)-\frac{\left(\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)}}}</math>
====== second approximation method ======
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The other way:
+
::We want to correct it.
|style="text-align:right;"|והדרך האחרת
+
::We multiply 30 by itself and divide it by 60, the result is 15.
 +
::We divide it by double the uncorrected root, which is 3, the result is 5.
 +
::We subtract it from the uncorrected root and the remainder is 1° 25′ and it is corrected once.
 +
|style="text-align:right;"|רצינו לתקנו<br>
 +
ערכנו ל' על עצמו וחלקנום על ס' יצא ט"ו<br>
 +
וחלקנום על כפל השרש שאינו מתוקן שהוא ג' יצא ה&#x202B;'<br>
 +
חסרנום מהשרש שאינו מתוקן ונשאר א'כ"ה והוא מתוקן פעם אחת
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
:*<span style=color:red>If the given number is larger than the closest square</span> <math>\scriptstyle{\color{red}{a^2+b}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx\left(1+30^\prime\right)-\frac{\left(30^\prime\right)^2}{2\sdot\left(1+30^\prime\right)}=\left(1+30^\prime\right)-\frac{\frac{15}{2\sdot\left(1+30^\prime\right)}}{60}=\left(1+30^\prime\right)-\frac{\frac{15}{3}}{60}=\left(1+30^\prime\right)-5^\prime=1+25^\prime}}</math>
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Divide the distance from the closest square by double the root and give it all.
+
*<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}-\frac{\left[\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}\right]^2}{2\sdot\left[a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}\right]}}}</math>
::Add the result to the closest root that precedes it.
 
::This is the uncorrected root.
 
::<math>\scriptstyle\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}</math>
 
|style="text-align:right;"|חלק המרחק מהמרובע הקרוב על כפל השרש ותן לו הכל<br>
 
והיוצא תחבר עם השרש הקרוב אשר לפניו וככה השרש שאיננו מתוקן
 
|-
 
 
|
 
|
:*But if the next square, which follows it, is closer <math>\scriptstyle{\color{red}{a^2-b}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אך אם היה המרובע הבא אשר לאחריו יותר קרוב
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::Divide the difference by [double] the root of the next square and subtract the result from the root of the next square.
+
::We correct it the second time: we multiply the 5 primes resulting in division by themselves; the result is 25 that are seconds.
::The remainder is the uncorrected root.
+
|style="text-align:right;"|נתקן אותו פעם שנית ונערוך ה' ראשונים שיצאו בחלוק על עצמם עלו כ"ה והם שניים
::<math>\scriptstyle\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}</math>
 
|style="text-align:right;"|תחלק המרחק על שרש המרובע הבא והיוצא תחסר מהשורש מן המרובע הבא<br>
 
והנשאר הוא השרש שאיננו מתוקן
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:Then, take the result of division, in whatever way it would be, and multiply it by itself.
+
::We convert them into thirds; the result is 1500.
:Divide the result by double the uncorrected root.
+
|style="text-align:right;"|השיבונו אותם שלישיים עלו אלף וחמש מאות
:Subtract the result of division, whether you took the root of the preceding square or the root the next square, from the uncorrected root.
 
:The result after the subtraction will be the root which is corrected once.
 
:<math>\scriptstyle\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}</math>
 
:<math>\scriptstyle\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a-\frac{b}{2a}\right)}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואחר כן קח מה שעלה בחלוק על איזה דרך שיהיה וערוך אותו על עצמו<br>
 
והעולה תחלק על כפל השרש שאיננו מתוקן<br>
 
והיוצא בחלוק בין שלקחת שרש המרובע אשר עבר בין שלקחת שרש המרובע הבא תגרע מהשרש שאיננו מתוקן<br>
 
וההוה אחר ה{{#annot:term|1248,155|uQGa}}גרעון{{#annotend:uQGa}} יהיה השרש מתוקן פעם אחת
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תקנהו עד שתגיע לשלישיים והוא מדוקדק {{#annot:term|1360,1614|K8ML}}קרוב אל האמת{{#annotend:K8ML}}
+
::We divide them by double the corrected root, which is 170 primes; the result of division is 8, which are seconds, and 140 remain.
|-
+
|style="text-align:right;"|וחלקנום על כפל השרש המתוקן והוא ק"ע ראשונים יצא בחלוק ח' והם שניים ונשארו ק"מ
|checking whether the given number is larger than the closest square <math>\scriptstyle{\color{red}{a^2+b}}</math> or less than the closest square <math>\scriptstyle{\color{red}{a^2-b}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ובהוציאך השרש תוכל לדעת ולהכיר אם לקחת חשבון קרוב אל המרובע שעבר או אל הבא
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{b}{2a}>30^\prime\longrightarrow\left[\left(a+1\right)^2-\left(a^2+b\right)\right]<\left(a^2+b\right)-a^2</math><br>
+
::We convert them into fourths; the result is 8400.
:&rarr; the given number is less than the closest square <math>\scriptstyle{\color{red}{a^2-b}}</math>
+
|style="text-align:right;"|השיבונום לרביעים עלו ח' אלפים &#x202B;<ref>37v</ref>וארבע מאות
|style="text-align:right;"|כי כאשר תחלק המרחק ממרובע הראשון על כפל השרש אם עלה יותר משלשים, אז תדע כי הוא קרוב אל המרובע הבא
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\frac{b}{2a}<30^\prime\longrightarrow\left[\left(a+1\right)^2-\left(a^2+b\right)\right]>\left(a^2+b\right)-a^2</math><br>
+
::We divide them by 170; the result is 49 and there is still a remainder to divide, but there is no need to bother anymore.
:&rarr; the given number is larger than the closest square <math>\scriptstyle{\color{red}{a^2+b}}</math>
+
|style="text-align:right;"|חלקנום על ק"ע ויצא מ"ט ונשארו עוד לחלק אך אין צריך להטריח יותר
|style="text-align:right;"|ואם עלה שלשים או פחות, דע כי הוא קרוב אל המרובע שעבר
 
 
|-
 
|-
|
+
| colspan="2"|
:*Example: we want to extract the root of two.
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\left(5^\prime\right)^2}{2\sdot\left(1+25^\prime\right)}=\frac{25^{\prime\prime}}{2\sdot\left(1+25^\prime\right)}=\frac{1500^{\prime\prime\prime}}{2\sdot\left(1+25^\prime\right)}=\frac{1500^{\prime\prime\prime}}{170^\prime}=\left(8+\frac{140}{170}\right)^{\prime\prime}=8^{\prime\prime}+\left(\frac{8400}{170}\right)^{\prime\prime\prime}=8^{\prime\prime}+49^{\prime\prime\prime}+\ldots}}</math>
::<math>\scriptstyle\sqrt{2}</math>
 
|style="text-align:right;"|והדמיון רצינו להוציא שרש שניים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}}}</math>
+
::We should subtract 8 seconds and 49 thirds from the approximate root; the remainder is 1° 24&prime; 21&prime;&prime; 11&prime;&prime;&prime; and it is approximate.
::The difference will be one, which is 60 minutes.
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx\left(1+25^\prime\right)-\left(8^{\prime\prime}+49^{\prime\prime\prime}\right)=1+24^\prime+51^{\prime\prime}+11^{\prime\prime\prime}}}</math>
::We divide them by double the root, which is two.
+
|style="text-align:right;"|והנה יש לנו לחסר מהשרש המתוקן ח' שניים מ"ט שלישיים וישאר א'כ"ד כ"א י"א והוא מדוקדק
::The result is 30 minutes.
 
::We add them to the root, which is one, and this is the uncorrected root.
 
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{2-1}{2\sdot1}=1+\frac{1}{2}=1+\frac{\frac{60}{60}}{2}=1+30^\prime}}</math>
 
|style="text-align:right;"|יהיה המרחק אחד והוא ס' ראשונים<br>
 
חלקנום על כפל השרש שהוא שנים<br>
 
יצא ל' חלקים ראשונים<br>
 
חברנום עם השרש שהוא אחד והוא השרש שאיננו מתוקן
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::*<math>\scriptstyle{\color{red}{\sqrt{a^2+b}\approx\left(a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)-\frac{\left(\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)}}}</math>
+
*<span style=color:Green>Combination of a shortcut and approximation:</span>
::We want to correct it.
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a}=\frac{\sqrt{a\sdot10^{2n}}}{10^n}}}</math>
::We multiply 30 by itself and divide it by 60, the result is 15.
 
::We divide it by double the uncorrected root, which is 3, the result is 5.
 
::We subtract it from the uncorrected root and the remainder is 1° 25′ and it is corrected once.
 
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{2}&\scriptstyle\approx\left(1+30^\prime\right)-\frac{\left(30^\prime\right)^2}{2\sdot\left(1+30^\prime\right)}\\&\scriptstyle=\left(1+30^\prime\right)-\frac{\frac{15}{2\sdot\left(1+30^\prime\right)}}{60}\\&\scriptstyle=\left(1+30^\prime\right)-\frac{\frac{15}{3}}{60}\\&\scriptstyle=\left(1+30^\prime\right)-5^\prime=1+25^\prime\\\end{align}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|רצינו לתקנו<br>
 
ערכנו ל' על עצמו וחלקנום על ס' יצא ט"ו<br>
 
וחלקנום על כפל השרש שאינו מתוקן שהוא ג' יצא ה&#x202B;'<br>
 
חסרנום מהשרש שאינו מתוקן ונשאר א'כ"ה והוא מתוקן פעם אחת
 
|-
 
|
 
*<math>\scriptstyle\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}-\frac{\left[\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}\right]^2}{2\sdot\left[a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}\right]}</math><br>
 
::<math>{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{2}&\scriptstyle\approx\left(1+25^\prime\right)-\frac{\left(5^\prime\right)^2\sdot\frac{60}{60}}{2\sdot\left(1+25^\prime\right)}\\&\scriptstyle=\left(1+25^\prime\right)-\frac{\frac{25}{60^2}\sdot\frac{60}{60}}{2\sdot\left(1+25^\prime\right)}\\&\scriptstyle=\left(1+\frac{25}{60}\right)-\frac{\frac{1500}{60^3}}{2\sdot\left(1+25^\prime\right)}\\&\scriptstyle=\left(1+\frac{25}{60}\right)-\frac{\frac{1500}{60^3}}{170^\prime}\\&\scriptstyle=\left(1+\frac{25}{60}\right)-\left(\frac{8}{60^2}+\frac{\frac{140}{170}}{\frac{60^3}{60}}\right)\\&\scriptstyle=\left(1+25^\prime\right)-\left(\frac{8}{60^2}+\frac{\frac{140\sdot60}{170}}{\frac{60^4}{60}}\right)\\&\scriptstyle=\left(1+25^\prime\right)-\left(\frac{8}{60^2}+\frac{\frac{8400}{170}}{\frac{60^4}{60}}\right)\\&\scriptstyle\approx\left(1+25^\prime\right)-\left(\frac{8}{60^2}+\frac{49}{60^3}\right)\\&\scriptstyle=1+24^\prime+\frac{51}{60^2}+\frac{11}{60^3}\\\end{align}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|נתקן אותו פעם שנית ונערוך ה' ראשונים שיצאו בחלוק על עצמם עלו כ"ה והם שניים השיבונו אותם שלישיים עלו אלף וחמש מאות וחלקנום על כפל השרש המתוקן והוא ק"ע ראשונים יצא בחלוק ח' והם שניים ונשארו ק"מ השיבונום לרביעים, עלו ח' אלפים וארבע מאות חלקנום על ק"ע ויצא מ"ט ונשארו עוד לחלק, אך אין צריך להטריח יותר והנה יש לנו לחסר מהשרש המתוקן ח' שניים מ"ט שלישיים וישאר א'כ"ד כ"א י"א והוא מדוקדק
 
|-
 
|
 
*combination of a shortcut and approximation: <math>\scriptstyle\sqrt{a}=\frac{\sqrt{a\sdot10^{2n}}}{10^n}</math>
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:If you want to extract its root, take its analogous in the third rank, which is the hundreds, more precise is in the fifth rank, and if you take it in the seventh rank it will be even more precise.
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרשו שתקח דמיונו במעלה השלישית והוא במאות והנכון במעלה החמישית ואם תקחנו במעלה השביעית יהיה יותר נכון
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרשו שתקח דמיונו במעלה השלישית והוא במאות והנכון במעלה החמישית ואם תקחנו במעלה השביעית יהיה יותר נכון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*When you extract the root of two from the fifth rank:
 
:*When you extract the root of two from the fifth rank:
::Extract the root of twenty thousand, which is similar [to two] as the rule, you find it 141 integers, 25 minutes, 16 seconds and 58 thirds.
+
::Extract the root of twenty thousand, which is similar [to two] as the rule, you find it 141 integers, 25 primes, 16 seconds and 58 thirds.
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{20000}\approx141+\frac{25}{60}+\frac{16}{60^2}+\frac{58}{60^3}}}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{20000}\approx141+25^\prime+16^{\prime\prime}+58^{\prime\prime\prime}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכאשר תוציא שרש שנים מן המעלה החמישית<br>
 
|style="text-align:right;"|וכאשר תוציא שרש שנים מן המעלה החמישית<br>
 
תוציא שרש עשרים אלף שהוא הדומה כמשפט<br>
 
תוציא שרש עשרים אלף שהוא הדומה כמשפט<br>
Line 6,795: Line 8,677:
 
|
 
|
 
::*To know the root of two:
 
::*To know the root of two:
:::Divide all by one hundred and the result is the root of two, which is one integer, 24 minutes, 51 seconds, 10 thirds, 7 fourths and 48 fifths.
+
:::Divide all by one hundred and the result is the root of two, which is one integer, 24 primes, 51 seconds, 10 thirds, 7 fourths and 48 fifths.
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}=\frac{\sqrt{20000}}{100}\approx1+\frac{24}{60}+\frac{51}{60^2}+\frac{10}{60^3}+\frac{7}{60^4}+\frac{48}{60^5}}}</math>
+
:::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}=\frac{\sqrt{20000}}{100}\approx1+24^\prime+51^{\prime\prime}+10^{\prime\prime\prime}+7^{iv}+48^v}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ולדעת שרש שנים<br>
 
|style="text-align:right;"|ולדעת שרש שנים<br>
 
חלק הכל על מאה והיוצא הוא שרש שנים והוא אחד שלם כ"ד ראשונים נ"א שניים י' שלישיים ז' רביעיים מ"ח חמישיים
 
חלק הכל על מאה והיוצא הוא שרש שנים והוא אחד שלם כ"ד ראשונים נ"א שניים י' שלישיים ז' רביעיים מ"ח חמישיים
Line 6,830: Line 8,712:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:*If you wish to extract the root of ten, extract it by all the methods according to their procedure, and you will find it is 3 integers, 26 primes, 44 seconds, 12 thirds.
 +
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}=3+26^\prime+44^{\prime\prime}+12^{\prime\prime\prime}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרש עשרה תוציאנו בכל הדרכים כמשפטם תמצאנו ג' שלמים כ"ו ראשונים מ"ד שניים י"ב שלישיים
 
|style="text-align:right;"|ואם תרצה להוציא שרש עשרה תוציאנו בכל הדרכים כמשפטם תמצאנו ג' שלמים כ"ו ראשונים מ"ד שניים י"ב שלישיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Shortcuts ===
+
=== <span style=color:Green>Shortcuts</span> ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\sqrt{10a^2}=a\sqrt{10}</math>
+
|For every number that we know its root, if we multiply it by ten and we wish to know how much is the root of the product, multiply the root of the number by the root of ten and the result is the required.
|style="text-align:right;"|וכל מספר שנדע שרשו<br>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{10a^2}=a\sqrt{10}}}</math>
אם נערכנו על עשרה ונרצה לדעת כמה שרש המחובר מהמערכות<br>
+
|style="text-align:right;"|וכל מספר שנדע שרשו אם נערכנו על עשרה ונרצה לדעת כמה שרש המחובר מהמערכות תערוך השרש של המספר על שרש עשרה והעולה הוא המבוקש
תערוך השרש של המספר על שרש עשרה והעולה הוא המבוקש
 
 
|-
 
|-
|there are tables of roots from 1 to and a range up to : <math>\scriptstyle1,\ldots,\left(2+\frac{1}{2}\right)\longrightarrow1,\ldots,\left(2+\frac{1}{2}\right)^2=1,\ldots,\left(6+\frac{1}{4}\right)</math>
+
|There are tables [of roots] from one integer to two and a half and the square [the range] up to six integers and a quarter, with which you can correct all the roots.
|style="text-align:right;"|והנה יש לוחות עשויות מאחד שלם עד שנים וחצי<br>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,\ldots,\left(2+\frac{1}{2}\right)\longrightarrow1,\ldots,\left(2+\frac{1}{2}\right)^2=1,\ldots,\left(6+\frac{1}{4}\right)}}</math>
ויעלה המרובע עד ששה שלמים ורביע<br>
+
|style="text-align:right;"|והנה יש לוחות עשויות מאחד שלם עד שנים וחצי ויעלה המרובע עד ששה שלמים ורביע ומהם תוכל לתקן כל השרשים
ומהם תוכל לתקן כל השרשים
 
 
|-
 
|-
|guidelines for finding roots using these tables:
+
!<span style=color:Green>Guidelines for finding roots using these tables:</span>
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 6,853: Line 8,735:
 
*If you have parts less than one:
 
*If you have parts less than one:
 
:Multiply them by four and take the root of the result in the table and what it will be take its half.
 
:Multiply them by four and take the root of the result in the table and what it will be take its half.
:<math>\scriptstyle a<1\longrightarrow\sqrt{a}=\frac{1}{2}\sdot\sqrt{4\sdot a}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<1\longrightarrow\sqrt{a}=\frac{1}{2}\sdot\sqrt{4\sdot a}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם היו לך חלקים פחותים מאחד<br>
 
|style="text-align:right;"|ואם היו לך חלקים פחותים מאחד<br>
 
ערכם על ארבעה וקח בלוח שרש העולה ומה שיהיה קח חציו
 
ערכם על ארבעה וקח בלוח שרש העולה ומה שיהיה קח חציו
Line 6,860: Line 8,742:
 
*If we double it and the result is no more than one:
 
*If we double it and the result is no more than one:
 
:Multiply it by eight and take one-quarter of the root.
 
:Multiply it by eight and take one-quarter of the root.
:<math>\scriptstyle2a<1\longrightarrow\sqrt{a}=\frac{1}{4}\sdot\sqrt{8\sdot2a}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{2a<1\longrightarrow\sqrt{a}=\frac{1}{4}\sdot\sqrt{8\sdot2a}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם כפלנוהו כל ככה ולא עלה עד אחד<br>
 
|style="text-align:right;"|ואם כפלנוהו כל ככה ולא עלה עד אחד<br>
 
ערכהו על שמונה וקח רביעית השרש
 
ערכהו על שמונה וקח רביעית השרש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*for numbers beteen 1 and 6¼:
+
*If your number is between one and six and a quarter and you wish to extract the root, look for your number [in the table].
|style="text-align:right;"|ואם היה חשבונך מאחד ועד ששה ורביע ותרצה להוציא השרש, בקש מספר חשבונך
+
|style="text-align:right;"|ואם היה חשבונך מאחד ועד ששה ורביע ותרצה להוציא השרש בקש מספר חשבונך
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*if the number does not appear in the table:<br>
+
:*If you do not find it, take the root in the table that corresponds the closest preceding or following number. Take the closest to your number, whether it precedes it or follows it, and multiply the distance between the number and your number by sixty. Divide the product by the distance between the two squares. If the number you took from the tables is less than your number, add the quotient to the found root; if it is greater, subtract it; then, you will find the required.
::<math>\scriptstyle1\le\left(a^2+b\right)\le\left(6+\frac{1}{4}\right)\longrightarrow\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{60b}{2a}</math><br>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1\le\left(a^2+b\right)\le\left(6+\frac{1}{4}\right)\longrightarrow\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{60b}{2a}}}</math>
::<math>\scriptstyle1\le\left(a^2-b\right)\le\left(6+\frac{1}{4}\right)\longrightarrow\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{60b}{2a}</math>
+
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1\le\left(a^2-b\right)\le\left(6+\frac{1}{4}\right)\longrightarrow\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{60b}{2a}}}</math>
|style="text-align:right;"|ואם לא תמצאנו קח השרש בלוח שהוא כנגד החשבון הקרוב הנמצא לפניו או לאחריו וקח הקרוב אל חשבונך בין לפניו בין לאחריו וערוך המרחק הנמצא בין החשבון ובין חשבונך על ששים וחלק העולה על המרחק הנמצא בין שני המרובעים וההוה תוסיפנו על השרש הנמצא אם היה החשבון בלוחות שלקחת פחות מחשבונך ואם יותר תגרענו אז תמצא המבוקש
+
|style="text-align:right;"|ואם לא תמצאנו קח השרש בלוח &#x202B;<ref>38r</ref>שהוא כנגד החשבון הקרוב הנמצא לפניו או לאחריו וקח הקרוב אל חשבונך בין לפניו בין לאחריו וערוך המרחק הנמצא בין החשבון ובין חשבונך על ששים וחלק העולה על המרחק הנמצא בין שני המרובעים וההוה תוסיפנו על השרש הנמצא אם היה החשבון בלוחות שלקחת פחות מחשבונך ואם יותר תגרענו אז תמצא המבוקש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*for numbers greater than and smaller than 25:<br>
+
*If the number is greater than six and a quarter [and smaller than] twenty-five integers, take the root of its quarter and double the resulting root; you will find the root.
:<math>\scriptstyle\left(6+\frac{1}{4}\right)<a\le25\longrightarrow\sqrt{a}=2\sdot\sqrt{\frac{1}{4}a}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(6+\frac{1}{4}\right)<a\le25\longrightarrow\sqrt{a}=2\sdot\sqrt{\frac{1}{4}a}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם היה המספר יותר מששה ורביעית עד חמשה ועשרים שלמים קח שרש רביעיתו וההוה בשרש כפלהו תמצא השרש
 
|style="text-align:right;"|ואם היה המספר יותר מששה ורביעית עד חמשה ועשרים שלמים קח שרש רביעיתו וההוה בשרש כפלהו תמצא השרש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*for numbers greater than 25 and smaller than 100:<br>
+
*If it is greater than 25 [and smaller than] one hundred: multiply it four times and extract the analogous root; take half the result and this is the root of the required.
:<math>\scriptstyle25<a\le100\longrightarrow\sqrt{a}=\frac{1}{2}\sdot\left(10\sdot\sqrt{\frac{4a}{100}}\right)</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{25<a\le100\longrightarrow\sqrt{a}=\frac{1}{2}\sdot\left(10\sdot\sqrt{\frac{4a}{100}}\right)}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם היה יותר מכ"ה עד מאה כפלהו ארבעה פעמים וקח שרש הדומה וההוה קח חציו וככה שרש המבוקש
 
|style="text-align:right;"|ואם היה יותר מכ"ה עד מאה כפלהו ארבעה פעמים וקח שרש הדומה וההוה קח חציו וככה שרש המבוקש
 
|-
 
|-
|
+
|The hundreds are analogous to the units:
 
|style="text-align:right;"|והנה המאות דומות לאחדים
 
|style="text-align:right;"|והנה המאות דומות לאחדים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*for numbers greater than 100 [and smaller than 1000]:<br>
+
*If you have a number greater than 100 [and smaller than 1000], multiply it by six and divide the product by ten. Extract the root of the result [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{\frac{6a}{10}}}}</math>]. Take a unit from each hundred in the square. When you know the root [from the tables], multiply it by ten and then you will find the required root.
:<math>\scriptstyle100\le a<1000\longrightarrow\sqrt{a}=10\sdot\sqrt{\frac{10a}{100}}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם היה לך מספר יותר ממאה ערכהו על ששה וחלק העולה על עשרה וההוה קח שרשו וקח לכל מאה אחד במרובע וכאשר תדע השרש תערכנו על עשרה אז תמצא השרש המבוקש
|style="text-align:right;"|ואם היה לך מספר יותר ממאה ערכהו על '''ששה וחלק העולה על''' עשרה וההוה קח שרשו וקח לכל מאה אחד במרובע וכאשר תדע השרש תערכנו על עשרה אז תמצא השרש המבוקש
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*for numbers greater than 1000 [and smaller than 10000]:<br>
+
*If your number is of the thousands, consider it as tens and extract [the root of] its analogous. Multiply the result by ten and then you will find your wish.
:<math>\scriptstyle1,000\le a<10,000\longrightarrow\sqrt{a}=10\sdot\sqrt{\frac{a}{100}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,000\le a<10,000\longrightarrow\sqrt{a}=10\sdot\sqrt{\frac{a}{100}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם היה חשבונך באלפים חשוב כי הוא בעשרות והוצא דמיונו והיוצא ערכנו על עשרה אז תמצא רצונך
 
|style="text-align:right;"|ואם היה חשבונך באלפים חשוב כי הוא בעשרות והוצא דמיונו והיוצא ערכנו על עשרה אז תמצא רצונך
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*for numbers greater than 10000 [and smaller than 100000]:<br>
+
*If your number is of the tens of thousands, extract [the root of] its analogous, and multiply it by a hundred.
:<math>\scriptstyle10,000\le a<100,000\longrightarrow\sqrt{a}=100\sdot\sqrt{\frac{a}{10000}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{10,000\le a<100,000\longrightarrow\sqrt{a}=100\sdot\sqrt{\frac{a}{10000}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם החשבון בעשרות אלפים הוציא הדומה וההוה תערכנו על מאה
 
|style="text-align:right;"|ואם החשבון בעשרות אלפים הוציא הדומה וההוה תערכנו על מאה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*for numbers greater than 100000 [and smaller than 1000000]:<br>
+
*If your number is of the hundreds of thousands, extract [the root of] its analogous in the tens, and multiply it by a hundred.
:<math>\scriptstyle100,000\le a<1,000,000\longrightarrow\sqrt{a}=100\sdot\sqrt{\frac{a}{10000}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{100,000\le a<1,000,000\longrightarrow\sqrt{a}=100\sdot\sqrt{\frac{a}{10000}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואם במאות אלפים הוצא הדומה בעשרות וההוה תערכנו על מאה
 
|style="text-align:right;"|ואם במאות אלפים הוצא הדומה בעשרות וההוה תערכנו על מאה
 
|-
 
|-
|
+
|This way you can extract the root of any number you want.
 
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תוכל להוציא שרש כל חשבון שתרצה
 
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תוכל להוציא שרש כל חשבון שתרצה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*for numbers greater than 1000000 [and smaller than 10000000]:<br>
+
*The thousand of thousands are analogous to the units. So, we multiply the resulting root by a thousand.
:<math>\scriptstyle1,000,000\le a<10,000,000\longrightarrow\sqrt{a}=1000\sdot\sqrt{\frac{a}{1000000}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,000,000\le a<10,000,000\longrightarrow\sqrt{a}=1000\sdot\sqrt{\frac{a}{1000000}}}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואלף אלפים דומה לאחדים וההוה בשרש ערכנו על אלף
 
|style="text-align:right;"|ואלף אלפים דומה לאחדים וההוה בשרש ערכנו על אלף
 
|-
 
|-
|
+
|From there on proceed according to this method.
 
|style="text-align:right;"|ומשם והלאה תעשה על זה הדרך
 
|style="text-align:right;"|ומשם והלאה תעשה על זה הדרך
 
|-
 
|-
 +
|-
 +
|The book is complete.
 +
|style="text-align:right;"|הספר <s>ה</s>נשלם<br>
 +
|-
 +
|Glory be to God of the world.
 +
|style="text-align:right;"|תהלה לאל עולם
 
|}
 
|}
  
<div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">הספר הנשלם<br>
+
== Notes ==
תהלה לאל עולם</div>
 
  
== Notes ==
+
<div style="text-align: right;"><div class="mw-collapsible mw-collapsed"><div class="mw-collapsible-content">
 +
<br>
 +
<references group=note/>
 +
</div></div></div>
 +
 
 +
== Apparatus ==
  
 
<div class="mw-collapsible mw-collapsed"><div class="mw-collapsible-content">
 
<div class="mw-collapsible mw-collapsed"><div class="mw-collapsible-content">

Latest revision as of 10:58, 30 December 2022

Contents


Praise be to the wonderful Almighty God, [1]תהלה לאל הנעלה הנפלא
Who has no beginning or end, אשר אין לו תחלה ותכלה
Who created His world repeating itself, ויצר עולמו חוזר חלילה
Day and night, יומם ולילה
And put wisdom and knowledge in the human heart, ושם [בלב] האדם חכמה ודעה
To calculate a number from one to nine. לחשב מספר מאחד ועד תשעה

Introduction

Presentation of the products of units by nine through the arrangement of the nine digits in a circle

When you write it on a circle you find it recurrent. גם הוא [כאשר] תכתבנו בעגולה תמצאנו חוזר חלילה
Products of nine.png
  • 9×9; 9×8; 9×7; 9×6:
For, when you multiply nine by nine the number obtained will be on its both sides: the units to the left and the tens to the right.
כי כאשר תערוך תשעה על תשעה יהיה מספר העולה בין שני צדיו האחדים מצד שמאל והעשרות מצד ימין
Likewise by 8, by 7 and by 6.
וכן על ח' ועל ז' ועל ו‫'
  • 9×5; 9×4; 9×3; 9×2:
But, when you reach five the tens will turn to the left and the units to the right
אך כאשר תגיע לחמשה יתהפכו העשרות לשמאל והאחדים לימין
In the same way by 4, by 3 and by 2.
ועל זה הדרך על ד' ועל ג' ועל ב‫'
  • If you multiply it by 1, you will get 9 itself, as every number that is multiplied by 1 has no increment.
ואם תערכנו על א' יצא לך ט' בעצמו כי כל חשבון הנערך על א' אין לו תוספת
If you write nine on the beginning of the circle, you extract them according to this way, only that it will be vice versa to the right and to the left. ואם תכתוב תשעה בתחלת העגול תוציאם על זה הדרך רק שיתהפך הדבר לימין ולשמאל

One is not a number

If the number is like a circle - the one is like a point. ואם המספר כעגלה האחד כנקדה
For, it is the foundation and the cause of all numbers, but it is not a number - it is the essence of a thing. כי הוא יסוד וסבת כל מספר ואיננו מספר והוא עצם דבר
The similar to this are the words of the language that are the secret of every speaker and the source of every reason, but do not utter any reason. והדומה לזה תבות הלשון שהם סוד כל מדבר ומוצא כל דבר ואינם משמיעים דבר מעניני הדבר
From the categories of number it is clear that the one is not a number, for every number is either even or odd, but one is neither. וממחלקות המספר יתבאר כי האחד איננו מספר כי כל מספר יתחלק לזוג ולנפרד ולא כן האחד

One is a number

From another aspect it is also a number. ומפאה אחרת גם הוא מספר

General properties of numbers that apply to one

  • Every number, even or odd, is summed from it.
ובו נתחבר כל זוג וכל נפרד
  • If we sum the odd numbers, when they are in a sequence one by one, the squares are generated and one is included with them.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^n \left(2k-1\right)=n^2}}
ואם חברנו הנפרדים כאשר הם במערכת זה אחר זה יולדו המרובעים והנה האחד עמהם
  • Every number is half the sum of its two sides.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n-1\right)\right]+\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n+1\right)\right]}}
וכל מספר מחצית שתי פאותיו
One applies on one side what every number applies on two [sides] and in this respect its conduct is the same as every number.
\scriptstyle{\color{blue}{1=\frac{1}{2}\sdot2}}
והאחד יעשה בפאה אחת מעשה כל מספר בשתים והנו בדרך כל המספר
  • There are three fundamental types for all number:
יסוד כל מספר על שלש דרכים
1) [Identifiable] in one: its addition to itself is greater than its product by itself.
\scriptstyle{\color{blue}{1\sdot1<1+1}}
האחת באחד להיות הנחבר יותר מהנערך
2) [Identifiable] in two: its addition to itself is equal to its product by itself.
\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot2=2+2}}
והשנית בשנים להיותם שוים
3) [Identifiable] in three: its product by itself is greater than its addition to itself.
\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot3>3+3}}
והשלישית בשלשה להיות הנערך רב מהמחובר
Every number greater than three follows the conduct of three.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\forall n>3: n\sdot n>n+n}}
ומשפט כל מספר אחר השלשה בדרך השלשה
So, [from this aspect] one is [considered] with the numbers. והנה האחד עם כל מספר

Properties of the numbers 2-10 that pertain to one

The number two
Two is the beginning of the numbers. ושנים תחלת המספר
It is the root of four.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=2}}
והוא שורש ארבעה
As the first root of a square number, it represents the properties of the roots:
  • The ratio that is generated from the product of one of the roots by the other to the first square is as the ratio of the second square to the mentioned product. Likewise for the one, which is a root and a square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a\sdot b}{a^2}=\frac{b^2}{a\sdot b}}}
וערך הנחבר מעריכת אחד השרשים על האחר אל המרובע הראשון כערך המרובע השני אל הנחבר הנזכר וככה האחד והנו שרש ומרובע
  • For every number, if we sum the root with its square, [the sum] is as the product of the root by the succeeding number. Likewise for the one, which is a root and a square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a+a^2=a\sdot\left(a+1\right)}}
וכל חשבון אם חברנו השרש עם מרובעו יהיה כעריכת השורש על המספר שהוא שני וככה האחד והנו שרש ומרובע
  • For every root that you double its square and add its quarter to it, [the sum] is a square and its root is as the original root summed with its half. Likewise for the one.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{2a^2+\frac{1}{4}a^2=\left(a+\frac{1}{2}a\right)^2}}
כל שרש שתכפול מרובעו ותוסיף עליו ‫[2]רביעיתו יהיה מרובע ושרשו כמו השרש הראשון מחובר עם חציו וככה האחד
The number three
It represents a special property of the proportional triad:
  • [For every] three numbers, such that the ratio of the mean to the first is as the ratio of the last to the mean, if we multiply the first by the last it is the same as the square of the mean.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_3}{a_2}\longrightarrow a_1\sdot a_3=a_2^2}}
שלשה מספרים ערך התיכון אל הראשון כערך האחרון אל התיכון אם ערכנו הראשון על האחרון יהיה כמרובע התיכון
‫[ו]‫אם הראשון כן יהיה האחרון וככה האחד
The number four
Four is a square number וארבעה מרובע
As the first square number, it represents the properties of the square numbers:
  • Between every square to double-double the square there is a number that is not a square. Likewise for the one.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\forall n\in N, \exists b\neq n^2:a^2<b<\left(2\sdot2\sdot a^2\right)}}
ובין כל מרובע לכפל כפל המרובע אחד שאיננו מרובע וככה האחד
  • If we subtract a square from its successive square, the remainder is as the sum of both their roots together. Likewise for the one.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^2-n^2=\left(n+1\right)+n}}
אם חסרנו מרובע ממרובע הקרוב אליו יהיה הנשאר כשנים השרשים הנחברים וככה האחד
  • For every number, if we multiply the number preceding it by the number succeeding it and add one, [the result] is as the square of that number.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(n-1\right)\sdot\left(n+1\right)\right]+1=n^2}}
כל חשבון אם ערכנו החשבון שהוא לפניו על החשבון שהוא לאחריו ונוסיף אחד יהיה כמרובע החשבון
  • For every square, when you take its root and the number preceding it and subtract them from it, a square remains.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2-n-\left(n-1\right)=a^2}}
כל מרובע שתקח שרשו והחשבון שלפניו ותחסרם ממנו ישאר מרובע
  • And if you add to it its root and the number succeeding [the sum] is a square. Likewise for the one.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2+n+\left(n+1\right)=b^2}}
ואם תוסיף עליו שרשו והחשבון שלאחריו יהיה מרובע וככה האחד
The number five
  • Five is a circular number, for its first square is found in every power of [five].[3]
החמשה חשבון עגול כי ימצא בכל חשבונו המרובע הראשון
The number six
  • The same for six, only that six itself is found in each of its powers instead of its first square.[4]
גם כן ששה רק ששה ימצא בכל חשבונו ולא מרובעו הראשון
Likewise the one.
והנה האחד ככה
The number seven
Holds the following property:
  • If we sum seven with all the numbers preceding it, the sum is the same as the square of its double and it includes the one.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(1+2+3+4+5+6+7\right)\sdot7=\left(2\sdot7\right)^2}}
אם ערכנו שבעה על עצמו ועל כל מספר שלפניו יהיה הנחבר כמרובע כפלו והנה האחד עמהם
The number eight
Eight is a cube number [guf šaveh] השמונה גוף שוה
As the first cube number it represents the following properties of the cube numbers:
  • If we sum up all the cube numbers successively, including the one, the sum is a square number.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n i^3=a^2}}
ואם חברנו כל חשבון שהוא גוף שוה כאשר הם בתולדת זה אחר זה יהיה מרובע והנה אחד עמהם
  • Between two square numbers there is always a cube number.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\forall a<b; \exists n: a^2<n^3<b^2}}
ולעולם ימצא גוף שוה בין שנים מרובעים
  • When we subtract one half from half the cube root and multiply the remainder by the cube root, we find the root of the smaller square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=\left[\left(\frac{1}{2}n\right)-\frac{1}{2}\right]\sdot n}}
כשנחסר מחצי קו הגוף חצי אחד ונערוך הנשאר על הקו נמצא שרש המרובע הקטן
  • When we add one half to half the cube root and multiply [the sum] by the cube root, we find the root of the greater square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b=\left[\left(\frac{1}{2}n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot n}}
וכאשר נוסיף חצי אחד על חצי הקו ונעריכנו על הקו נמצא שרש המרובע הגדול
  • If you subtract the smaller square from the greater square, you will find the cube number. The same for one, which is a cube.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b^2-a^2=n^3}}
ואם תחסר מרובע הקטן ממרובע הגדול נמצא הגוף השוה וככה האחד שהוא גוף שוה
  • If you want to extract the difference between two successive cube numbers, take the square of the cube root of the first [cube] and the square of the cube root of the second [cube], multiply the cube root of the first by [the cube root of] the second, then sum all and you will find the difference between the two cube numbers. The same for one.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^3-n^3=\left(n+1\right)^2+n^2+\left[\left(n+1\right)\sdot n\right]}}
ואם תרצה להוציא המרחק שיש בין שני הגופות שהם זה אחר זה קח מרובע קו הגוף הראשון גם מרובע הקו השני וערוך הקו הראשון על השני וחבר הכל אז תמצא המרחק שיש בין שני הגופות וככה האחד
The number nine
Nine is a square number. התשעה חשבון מרובע
As the second square it represents the following properties of square numbers:
  • The difference between one square and another square is always an odd number.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b^2=2n-1}}
והיתרון שיש בין מרובע אחד ובין מרבע אחר לעולם נפרד
  • If you multiply the difference between two squares by each of their two roots:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]}}
ואם תערוך היתרון שיש בין שני המרובעים על שני השרשים כל אחד בפני עצמו
  • If the greater is second to the first in succession, [the sum of both products] is the same as the square of the difference.
אם הגדול ‫[5]שני לראשון יהיה כמרובע היתרון
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=b+1\longrightarrow\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]=\left(a^2-b^2\right)^2}}
  • If it is third to it, multiply [the sum] of both products of the difference by both roots by two.
אם היה שלישי לו תערוך היוצא מעריכת היתרון על שני השרשים על שנים
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=b+2\longrightarrow2\sdot\left[\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]\right]=\left(a^2-b^2\right)^2}}
  • If it is fourth to it, multiply [the sum] by three.
ואם רביעי לו על שלשה וככה האחד
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=b+3\longrightarrow3\sdot\left[\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot a\right]+\left[\left(a^2-b^2\right)\sdot b\right]\right]=\left(a^2-b^2\right)^2}}
  • If we divide the square of the smaller by the [square of the] greater or the [square of the] greater by the [square of the] smaller, the result is always a square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow\frac{b^2}{a^2}=\left(\frac{b}{a}\right)^2}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow\frac{a^2}{b^2}=\left(\frac{a}{b}\right)^2}}
אם חלקנו מרובע הקטן על הגדול או הגדול על הקטן לעולם יהיה כמרובע
  • When you divide nine by the square of seven, the result of division is a seventh and two-sevenths of a seventh and its root is 3 sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{7^2}}=\sqrt{\frac{1}{7}+\left(\frac{2}{7}\sdot\frac{1}{7}\right)}=\frac{3}{7}}}
וכאשר תחלק תשעה על מרובע שבעה יצא בחלוק שביעית ושתי שביעיות שביעית ושרשו ג' שביעיות
The Check: consider the parts of one as seventy, so the seventh and two-sevenths of a seventh are 12 minutes and 60 seconds. Convert the minutes to seconds and add the seconds to them; the result is nine hundred seconds. Divide them by seventy, the result of division is thirty minutes, which are 3 sevenths. Likewise for the one.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}+\left(\frac{2}{7}\sdot\frac{1}{7}\right)=\frac{12}{70}+\frac{60}{70^2}=\frac{900}{70^2}=\left(\frac{30}{70}\right)^2=\left(\frac{3}{7}\right)^2}}
והבחינה שתחשב חלקי האחד שבעים יהיה השביעית ושתי שביעיות י"ב ראשונים ס' שניים

תשיב הראשונים לשניים ותחבר השניים עמהם יעלה תשע מאות שניים
תחלקם על שבעים יצא בחלוק שלשים ראשונים והם ג' שביעיות וככה האחד

  • If we divide the square of seven by nine, the result of division is five and four-ninths and their root is two and one-third; for the nine, by which we divided, is generated from its root, which is three. Likewise the one.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{7^2}{9}}=\sqrt{5+\frac{4}{9}}=2+\frac{1}{3}}}
אם חלקנו מרובע שבעה על תשעה יצא בחלק חמשה וארבע תשיעיות ושרשם שנים ושלישית

כי תשעה שחלקנו עליו קם משרש שלשה וככה האחד

  • If you want to know the square whose root is known using a known square whose root is also known, multiply the difference between the two roots by each of the roots, then add the result to the known square, if it is less than that sought;
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a>b\longrightarrow a^2=\left[\left(a-b\right)\sdot a\right]+\left[\left(a-b\right)\sdot b\right]+b^2}}
אם תרצה לדעת מרובע שרשו ידוע ממרובע ידוע גם שרשו ידוע ערוך המרחק שהוא בין שני השרשים על כל אחד מהשרשים ואשר יהיה תחברם למרובע הידוע אם היה פחות מהמבוקש
or subtract the result [from the known square] if it exceeds over it.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow a^2=b^2-\left[\left(b-a\right)\sdot a\right]-\left[\left(b-a\right)\sdot b\right]}}
או תחסרם אם היה יתר עליו וככה האחד
Approximation method for finding a root of a square number
If you want to know the root of a square, integer or fraction, from the preceding square: אם תרצה לדעת שרש ממרובע שלם או נשבר מהמרובע שלפניו
  • Such as the root of 9 from the square of 2.
\scriptstyle\sqrt{9}
כמו שרש תשעה‫[6][7]ממרובע שנים
Divide the [difference between the two squares] by twice the [known] root. The result of division is 1° 15′. We add them to the [known] root and the approximate root is 3° 15′.[This is when] we use sexagesimal fractions.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}\approx\sqrt{2^2}+\frac{9-2^2}{2\sdot\sqrt{2^2}}=2+\left(1+15^\prime\right)=3+15^\prime}}
חלק המרובע על כפל השרש יצא בחלוק א' ט"ו

חברנום עם השרש ויהיה השורש המיוחד ג' ט"ו
וחלקנו כחלקי חכמי המזלות

We want to correct it: we multiply 1 by itself and [twice] by 15, it is 1° 30′; 15 by 15, [the result is 3° 45′]. We double the result, because we always double the fractions, and divide the product by 60 it is 7′ 30′′. We add them to 1° 30′, the result is 1° 37′ 30′′. We convert them to minutes, the result is 97′ 30′′. We double them for the half, it is 195′. We divide them by 13, which is twice the approximate root. The result of division is 15. We subtract it from the approximate root and the remainder is 3, which is the [sought] root.
רצינו לתקנו ערכנו א' על עצמו ועם ט"ו והנה א"ל וט"ו על ט"ו

וכפלנו העולה כי לעולם נכפול השברים וחלקנו הנחבר על ששים והנה ז"ל
חברנום עם א"ל עלה א'ל"זל‫'
החזרנום לראשונים עלה צ"ז ל‫'
וכפלנום בעבור החצי והנה קצ"ה
חלקנום על י"ג שהוא כפל השרש המיושר בחלקיו יצא בחלק ט"ו
חסרנום מהשרש המיושר והנה ג' הוא השרש

\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2\sdot\left[1^2+\left(2\sdot15^\prime\right)+\left[2\sdot\left(15^\prime\right)^2\right]\right]}{2\sdot\left[2\sdot\left(3+15^\prime\right)\right]}=\frac{2\sdot\left[1+30^\prime+\left(7^\prime+30^{\prime\prime}\right)\right]}{13}=\frac{2\sdot\left(1+37^\prime+30^{\prime\prime}\right)}{13}=\frac{2\sdot\left(97^\prime+30^{\prime\prime}\right)}{13}=\frac{195^\prime}{13}=15^\prime}}
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=\left(3+15^\prime\right)-\frac{2\sdot\left[1^2+\left(2\sdot15^\prime\right)+\left[2\sdot\left(15^\prime\right)^2\right]\right]}{2\sdot\left[2\sdot\left(3+15^\prime\right)\right]}=\left(3+15^\prime\right)-15^\prime=3}}
  • First approximation:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}}}
For every square, do as follows: divide the difference between the two squares by double the first root, then add the result to the root and this is the approximate root.
וככה תעשה לכל מרובע שתחלוק היתרון שבין שני המרובעים על כפל השרש הראשון ותשמור היוצא הוסיפנו על השרש ויהיה מיושר
  • Second approximation:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx\left(a+\frac{b}{2a}\right)-\frac{1^2+2\sdot\left(\frac{b}{2a}-1\right)+2\sdot\left(\frac{b}{2a}-1\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}}}
Afterwards take the quotient and multiply it by itself. Double the square of the quotient [...] Divide the total by double the approximate root, then subtract the result from the approximate root; the root of the greater square remains.
ואחר כן קח היוצא בחלוק וערוך אותו על עצמו ותכפול מרובע השבר ותחלק הכל על כפל השרש המיושר והיוצא תגרע מהשורש המיושר ישאר השרש מהמרובע הגדול
  • This is the case with one, because the difference between it and four is three. We divide it by double the root; the result is one and a half. We add it to the root; the approximate root is two and a half.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}\approx\sqrt{1}+\frac{4-1}{2\sdot\sqrt{1}}=1+\frac{3}{2}=1+\left(1+\frac{1}{2}\right)=2+\frac{1}{2}}}
וכן משפט האחד כי המרחק בינו ובין ארבעה שלשה

חלקנום על כפל השרש יצא אחד וחצי
הוספנום על השרש ויהיה השרש המיושר שנים וחצי

We take the square of the quotient; the result is [a quarter]. We double the quarter, which is [the square of] the quotient [...] it is two and a half. We divide it by double the approximate root; the result is a half. Subtract it from the approximate [root]; two remains and it is the root of four.
לקחנו מרובע היוצא בחלוק עלה שנים ורביע

כפלנו הרביע שהם השברים והנה שנים וחצי
חלקנום על כפל השרש המיושר יצא חצי
תגרענו מהמיושר ישארו שנים והם שרש ארבעה

\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=\left(2+\frac{1}{2}\right)-\frac{1^2+\left(2\sdot\frac{1}{2}\right)+\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\right)^2\right]}{2\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)}=\left(2+\frac{1}{2}\right)-\frac{2+\frac{1}{2}}{2\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)}=\left(2+\frac{1}{2}\right)-\frac{1}{2}=2}}
  • For every square, when you take its root and the number that precedes the root and subtract them from it, the remainder is a square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-\left[a+\left(a-1\right)\right]=b^2}}
כל מרובע שתקח שרשו והחשבון שלפני השרש ותחסרם ממנו ישאר מרובע
If you add to it its root and the number that follows [its root], the result is a square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+\left[a+\left(a+1\right)\right]=c^2}}
ואם תוסיף עליו שרשו והחשבון שלאח' אחריו יהיה מרובע
The same for one.
וככה האחד
The number ten
Ten is analogous to one [= as a unit in the rank of tens] ומספר עשרה דומה לאחד
As such it represents the following properties:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2=10a-\left[\left(10-a\right)\sdot a\right]}}
  • When you wish to know the square of nine, multiply it by one, which is the difference [from ten], and subtract it from ninety, which is similar to nine, so it is eighty-one.
\scriptstyle{\color{blue}{9^2=\left(9\sdot10\right)-\left[\left(10-9\right)\sdot9\right]=90-\left(1\sdot9\right)=81}}
וכאשר תרצה לדעת מרובע תשעה תערכנו על אחד שהוא המרחק ותחסרנו מתשעים הדומה לתשעה והנה שמונים ואחד
The same for every number [including] one.
וכן כל המספר לפי המרחק וככה האחד
  • Since ten is analogous to one, we can extract the squares - whether integers or fractions - from their ratio to ten, or to one hundred, or to one thousand.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2=\left(\frac{a}{10}\sdot a\right)\sdot10}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2=\left(\frac{a}{100}\sdot a\right)\sdot100}}
ובעבור היות עשרה דומה לאחד נוכל ‫[8]להוציא המרובעים התמימים והנשברים מהערך שיש לו אל עשרה או אל מאה או אל אלף
  • Such as 75 - how much is its square?
כמו ע"ה כמה מרובעו
Take its ratio to one hundred; it is 3-quarters. Take 3-quarters of 75; it is 18 and three-quarters. Subtract them from 75; fifty-six and a quarter remain; so it is five thousand 600 and twenty-five.
קח ערכו אל מאה והוא ג' רביעיותיו

וכמו כן קח ג' רביעיות ע"ה והם י"ח ושלש רביעיות
חסרם מע"ה נשארו חמשים וששה ורביעית והם חמשת אלפים ות"ר מאות וחמשה ועשרים

\scriptstyle{\color{blue}{75^2=\left(\frac{75}{100}\sdot75\right)\sdot100=\left(\frac{3}{4}\sdot75\right)\sdot100=\left[75-\left(18+\frac{3}{4}\right)\right]\sdot100=\left(56+\frac{1}{4}\right)\sdot100=5625}}
The same rule for the fractions, including the one.
וככה משפט הנשברים עם האחד
  • For every square greater than ten, its ratio to the square is the same as the ratio of another square smaller than ten to [ten].
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\forall{a^2>10},\exists{b^2<10}:\quad 10:a^2=b^2:10}}
וכל מרובע שהוא אחר העשרה יש מערכת המרובע אליו כערך מרובע אחר טרם העשרה אליו
  • Such as sixteen with six and a quarter:
כמו ששה עשר עם ששה ורביע
The ratio of 16 to ten is as one time and 3-fifths.
שערך י"ו אל עשרה כמוהו וג' חמישיותיו
When you add to six and a quarter its three-fifths, which is 3 to 5, the result is ten.
וכאשר תוסיף על ששה ורביע שלש חמישיותיו שהם ג' מה' יעלה עשרה
\scriptstyle{\color{blue}{16:10=1+\frac{3}{5}=\frac{\left(6+\frac{1}{4}\right)+\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]}{6+\frac{1}{4}}=10:\left(6+\frac{1}{4}\right)}}
Check: The roots prove it, because the one is divided by the other: When you divide ten by the root of 16, the result is two and a half. Multiply it by itself; the result is 6 and a quarter and the ratio of ten to it is the same as the ratio of 16 to ten.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{10}{\sqrt{16}}\right)^2=\left(2+\frac{1}{2}\right)^2=6+\frac{1}{4}}}
והשרשים יוכיחו כי זה יתחלק על זה כי כשתחלק עשרה על שרש י"ו יעלה שנים וחצי

תערכם על עצמם יעלה ו' ורביע וערך עשרה אליו כערך י"ו אל עשרה

  • Likewise, if you take the ratio of ten to 16, which is five-eighths, and we wish to find a number smaller than ten that is 5-eighths of ten, this is how you find it:
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{16}=\frac{a}{10}}}
וכן אם תקח מהערך עשרה אל י"ו והוא חמש שמניותיו רצינו להוציא חשבון טרם העשרה שיהיה ה' שמיניות עשרה וככה תמצאנו
Multiply 10 by 5; the result is fifty. Divide it by eight; the result of division is six and two remains, which is one quarter and it is five-eighths of ten.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{10}{16}\sdot10=\frac{5}{8}\sdot10=\frac{10\sdot5}{8}=\frac{50}{8}=6+\frac{2}{8}=6+\frac{1}{4}}}
ערוך י' על ה' יעלה חמשים

חלק על שמונה יצא בחלוק ששה נשארו שנים שהם רביע אחד והם חמש שמיניות עשרה

Check: When we take the ratio of 16 to 10; it is one time and three-fifths. We add to six and a quarter its three-fifths; the result is ten.
וכאשר נקח ערך י"ו אל י' והוא כמוהו ושלש חמישיותיו ונוסיף על ששה ורביע שלש חמישיותיו יעלה עשרה
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{16}{10}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)=\left(1+\frac{3}{5}\right)\sdot\left(16+\frac{1}{4}\right)=\left(16+\frac{1}{4}\right)+\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=10}}
For every number you find it the same way.
וכן תמצא לכל חשבון
  • Also for seven by seven with one and three-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7^2}{10}=\frac{10}{\left(1+\frac{3}{7}\right)^2}}}
וכן שרש שבעה על שבעה עם אחד ושלש שביעיות
The same for all.
וככה כלם
  • This property is also applicable to one: The same for one with the squares that precede it and follow it.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\forall{b^2>1},\exists{a^2<1}: \frac{b^2}{1}=\frac{1}{a^2}}}
גם כן משרש האחד עם המרובעים לפניו ואחריו
This is clear: as one quarter, whose root is half, so they are similar to four and two.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2^2}{1}=4=\frac{1}{\frac{1}{4}}=\frac{1}{\left(\frac{1}{2}\right)^2}}}
וזה יתברר כרביע אחד ששרשו חצי והנה הם כארבעה ושנים
Likewise the rule of the fractions of fractions and so on endlessly.
וכן משפט שברי השברים עד אין קץ

The uniqueness of one – as mean between the proper fractions and the improper fractions

The proper fractions before one are the inverses to the improper fractions after one ובעבור היות השרשים בנשברים שהם טרם האחד הפך הנמצאים אחרי האחד
Therefore one has the following properties:
  • One is a root, a square number, and a cubic number.
\scriptstyle{\color{blue}{1=\sqrt{1}=1^2=1^3}}
על כן האחד שורש ומרובע וגוף שוה
  • His hand will be upon all, and the hand of everyone upon him [Genesis 16, 12]; it is the beginning and the end of all.
ידו בכל ויד כל בו[note 1] והוא ראשית הכל ואחרית הכל
  • It has no addition [\scriptstyle{\color{blue}{1\times1=1;\;1\times a=a}}] and no subtraction [\scriptstyle{\color{blue}{1\div1=1;\;a\div1=a}}].
ולא יקבל תוספת ומגרעת
  • No number resembles to it.
ואין לו דמות במספר

The Twelve Names that Form Every Number

The names of all numbers are formed by twelve words: יסוד כל מספר נכלל בשנים עשר שמות
  • Nine of them repeat themselves and they are [the names] of the units from one to nine.
תשעה מהם חוזרים חלילה והם האחדים מאחד ועד תשעה
  • Three form the names of the ranks - tens, hundreds, and thousands.
והשלשה שמות בונים מעלותיו והם העשרות והמאות והאלפים
For, every number higher than the thousands reiterate these [three] names, such as ten thousand, one hundred thousand, one thousand thousand.
[9]כי כל חשבון אשר על האלפים חוזרים חלילה על אלו השמות כמו עשרת אלפים ומאת אלף ואלף אלפי אלפים

Table of Contents

The chapters representing the eight arithmetical operations applied to all numbers - integers and fractions:
Every number - integer or fraction - is divided into eight chapters and they are: addition of one to another; subtraction of one from another; multiplication of one by another; division of one by another; ratio of one to another; deducing one from another; conversion of one into another; root of one and another. וכל מספר השלם והנשבר נחלק לשמנה שערים והם מחברת זה עם זה מגרעת זה מזה מערכת זה על זה מחלוקת זה על זה ערך זה אל זה הוצאת זה מזה השבת זה לזה שורש זה וזה

Interpolated Excerpt

שהיה י"ו ישאר ד‫'
If the scales of the remainder we have to subtract from the greater number are greater than the scales of the greater number, we add 9 to the scales of the greater number and then we subtract. ואלו היה מאזני הנשאר שיש לנו לחסר מהחשבון הגדול יותר ממאזני החשבון הגדול היינו מוסיפים על מאזני החשבון הגדול ט' ואחר כן היינו מחסרים
Another example with odd numbers:
דמיון אחר בנפרדים
  • We say that the number is eighty thousand, seven thousand, six hundred and fifty four, which is of the odds.
\scriptstyle\sqrt{87654}
נאמר החשבון שמנים אלף ושבעת אלפים ושש מאות וחמשים וארבעה והוא מן הנפרדים
The analogous of eighty thousand in the units is eight; the closest preceding square is four and its root is two. Since it is in the fifth rank, the root is two hundred.
והדומה לשמנים אלף הוא שמונה באחדים והמרובע הקרוב שעבר הוא ארבעה ושרשו שנים ובעבור היותו ‫[10]במערכת חמישית הנה השרש מאתים
We subtract the square, which is 4, from eight, which is eighty thousand; we are left with [47] thousand and 654.
ונסיר המרובע שהוא ד' משמונה שהם שמונים אלף אז ישארו לנו [מ"ז] אלף גם תרנ"ד
We double the root; it is 400.
ונכפול השרש ויהיו ת‫'
87654 \scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{8}}-{\color{blue}{2^2}}=8-4={\color{blue}{4}}} 47654 \scriptstyle\xrightarrow{2\sdot200={\color{blue}{4}}00} 47654
  2     4   
We divide 47 by it, but we cannot give it a ten, since it is a hundred and we must subtract its square, which is ten thousand. So, we give it 9, which is 90; the result is 36000 and we are left with 11654.
ונחלק מ"ז עליו ולא נוכל לתת לו עשרה ובעבור שיהיו מאה ויש לנו להסיר מרובעו שהוא עשרת אלפים והנה נתן לו ט' שהם צ' ועלה המספר ל"ו אלפים ונשארו לנו י"א אלף גם תרנ"ד
The root is 290.
והשרש ר"צ
\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{47}}000-\left(400\sdot{\color{blue}{9}}0\right)=47000-36000={\color{blue}{11}}000} 11654
 49  
We must subtract the square of 90, which is 8 thousand and one hundred; 3[5]54 remain.
ויש לנו להסיר מרובע צ' שהוא ח' אלפים ומאה ונשארו ג' אלפים גם תרנ"ד
We double the root; it is five hundred and eighty.
נכפול השרש והנו חמש מאות ושמנים
\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{116}}00-90^2=11600-8100={\color{blue}{35}}00} 3554 \scriptstyle\xrightarrow{2\sdot290={\color{blue}{58}}0} 3554
49   58
missing stages of calculation:
\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{35}}00-\left(500\sdot{\color{blue}{6}}\right)=3500-3000={\color{blue}{5}}00} 554 \scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{55}}0-\left(80\sdot{\color{blue}{6}}\right)=550-480={\color{blue}{7}}0} 74
586 586
\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{74}}-6^2=74-36={\color{blue}{38}}} 38
586
We divide the remaining number by it; the result is 6.
נחלק החשבון הנשאר עליו ויצא ו‫'
Subtract a square of six from the remainder, which is 74; 38 remains.
הסר מרובע ששה מהנשאר שהיה ע"ד ונשאר ל"ח
So, the root is 296 and its square is 87616.
\scriptstyle{\color{blue}{296^2=87616}}
והנה השרש רצ"ו ומרובעו פ"ז אלפים תרי"ו
Check: The scales of the root are one, we add it to the scales of 38, which is the remainder added to the square, that is two; the result is three.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(296^2=87616\equiv_91\right)+\left(38\equiv_92\right)=3}}
ומשקל השרש א' חברנו אותו עם משקל ל"ח שהוא הנשאר יותר מהמרובע שהוא שנים עליו שלשה
Look at the scales of the original number, which is the greater; it is three.
\scriptstyle{\color{blue}{87654\equiv_93}}
והנה הסתכל משקל החשבון הראשון שהוא הגדול היה שלשה
We also look how much is [the scales of] 38; it is two. We subtract it from the scales of the greater number, which is 3; 1 remains.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(87654\equiv_93\right)-\left(38\equiv_92\right)=1}}
ועוד בקשנו כמה ל"ח שהוא לחסר והנו שנים חסרנוהו ממשקל החשבון הגדול שהיה ג' ונשאר א‫'
So should be the scales of the square as well as the scales of the root multiplied by itself and so they are.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(296\equiv_91\right)=\left(296^2=87616\equiv_91\right)}}
וככה ראוי להיות משקל המרובע גם משקל שרשו ערוך על עצמו וככה הוא
The three algebraic species: root, square, and number
All numbers are divided into three categories, which are: root, square, and a number that is neither root nor square. וכל המספרים הם נפרדים לשלשה ענינים והם שרש ומרובע ומספר שלא יעשה לא שרש ולא מרובע
You can extract them from each other: ואתה יכול להוציאם זה מזה
  • As saying: a square is equal to its five roots.
\scriptstyle x^2=5x
כאמרך מרובע שוה לחמשת שרשיו
Know that its root is 5 and its square is 25 \scriptstyle{\color{blue}{x=5;\ x^2=25}}
דע כי שרשו ה' ומרובעו כ"ה
  • Also, a third of a square is equal to its five roots.
\scriptstyle\frac{1}{3}x^2=5x
וכן שלישית מרובע שוה לחמשת שרשיו
Know that its root is [15] and its square is [2]25.
דע כי שרשו ה' ומרובעו כ"ה
  • Also, a third of a square is equal to its 4 roots.
\scriptstyle\frac{1}{3}x^2=4x
וכן שלישית מרובע שוה לד' שרשיו
Know that there are 12 roots in the square and the square is [14]4.
\scriptstyle{\color{blue}{x^2=12x}}
דע כי המרובע יהיה בו י"ב שרשים והמרובע ד‫'
The six canonical equations
Three simple types of equations
  • One category is a square equals roots.
\scriptstyle ax^2=bx
והנה ענין אחד הוא מרובע שוה לשרשים
  • The second category is a square equals a number.
\scriptstyle ax^2=c
והענין השני מרובע שוה למספר
  • As saying 5 squares equal 80.
\scriptstyle5x^2=80
כאמרך ה' מרובעים שוים לפ‫'
Know that one square is a fifth of 80, which is 16.
\scriptstyle{\color{blue}{x^2=\frac{1}{5}\sdot80=16}}
דע לך כי המרובע האחד הוא חמישית פ' שהוא י"ו
  • Also half a square equals 18.
\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=18
וכן חצי מרובע שוה לי"ח
Know that the square is 36.
\scriptstyle{\color{blue}{x^2=36}}
דע כי המרובע הוא ל"ו
  • The third category is roots equal a number.
\scriptstyle bx=c
והענין השלישי שרשים שוים למספר
  • As saying 9 roots equal 81.
\scriptstyle9x=81
כאמרך ט' שרשים שוים פ"א
Know that the number is the square and its root is 9.
\scriptstyle{\color{blue}{x=9;\ x^2=81}}
דע המספר ‫[11]הוא המרובע ושרשו ט‫'
  • Also half a root equals 10.
\scriptstyle\frac{1}{2}x=10
וכן חצי שרש שוה לי‫'
The [root] is 20 and the square is two hundred.
\scriptstyle{\color{blue}{x=20;\ x^2=200}}
השני עשרים והמרובע מאתים
You can also find three other composite [types of equations] and they are: וגם תוכל להוציא מזה שלשה ענינים אחרים מורכבים והם
  • A square and a root equal a number.
\scriptstyle ax^2+bx=c
מרובע ושרש שניהם שוים למספר
  • Or, a square and a number equal roots.
\scriptstyle ax^2+c=bx
או מרובע ומספר שוים לשרשים
  • Or, root and a number equal a square.
\scriptstyle bx+c=ax^2
או שרשים ומספר שוים למרובע
The first category:
\scriptstyle ax^2+bx=c
הענין הראשון
  • As saying: a square summed its ten roots are 39 - how much is the square and how much is the root?
\scriptstyle x^2+10x=39
כאמרך מרובע עם עשרת שרשיו מחוברים עלו ל"ט כמה המרובע וכמה השרש
Take half [the number of] the roots and multiply it by itself; the result is 25.
קח חצי השרשים וערכם על עצמם יעלה כ"ה
Add it to 39; the result is 64.
הוסיפם על ל"ט יעלה ס"ד
Extract the root; it is 8.
הוצא השרש והוא ח‫'
Subtract from it half [the number of] the roots, which is 5; 3 remains, which is the required root and the square is 9.
וחסר מהם חצי השרשים שהוא ה' ישאר ג' והוא השרש המבוקש ומרובע ט‫'
\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+39}-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\sqrt{5^2+39}-5=\sqrt{25+39}-5=\sqrt{64}-5=8-5=3}}
Normalization: also if it is said: 2 squares, or 3, or more, plus so and so of its roots are equal to a certain number. Do as follows:
וכן אם יאמר ב' מרובעים או ג' או יותר עם שרשיו כך וכך שוין למספר כך וכך ככה תעשה
Take one square and take its ratio to [the number of] the squares from the roots and the number. Then, proceed according to the rule: half, multiply, add, extract the root, and subtract; the remainder will be the root of a single square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ax^2+bx=c\longrightarrow x^2+\frac{b}{a}x=\frac{c}{a}}}
קח מרובע אחד וכערכו מן המרובעים קח מן השרשים ומן המספר ועשה כמשפט לחצות ולערוך ולהוסיף ולהוציא השרש ולחסר והנשאר יהיה שרש המרובע האחד
The same if it is said: half a square, or its third, plus so and so of its roots are equal to a certain number. Do as follows:
וכן אם יאמר חצי מרובע או שלישיתו עם גדריו כך שוים למספר כך ככה תעשה
Complete the square and add to the roots and the number as the value you add to [the square]. Then, proceed according to the rule and you will receive the root of the whole square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{1}{a}x^2+bx=c\longrightarrow x^2+a\sdot bx=a\sdot c}}
השלם המרובע וכערך שהוספת עליו הוסף על השרשים ועל המספר ועשה כמשפט יצא לך שרש המרובע השלם
The second category:
\scriptstyle ax^2+c=bx
הענין השני
  • A square plus 21 equal ten roots of the square.
\scriptstyle x^2+21=10x
מרובע עם כ"א שוים לעשרת שרשי המרובע
Take half [the number of] the roots and multiply it by itself; it is 25.
קח חצי השרשים וערכם על עצמם יהיה כ"ה
Subtract from it the number, which is 21; 4 remains.
הוצא מהם המספר שהוא כ"א ישאר ד‫'
Its root is 2.
ושרשם ב‫'
If you subtract it from half [the number of] the roots, which is 5, 3 remains and this is a root of the square.
אם תגרעהו מחצי השרשים שהוא ה' ישאר ג' והוא שרש המרובע
\scriptstyle{\color{blue}{x=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}=5-\sqrt{25-21}=5-\sqrt{4}=5-2=3}}
If you add it to half [the number of] the roots, the result is 8 and this is also a root of the square.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}=5+2=7}}
ואם תוסיפהו על חצי השרשים יעלה ח' והוא כמו כן שרש המרובע
Check: when you add it to the 21, they will be equal to 10 roots of the square.
\scriptstyle{\color{blue}{3^2+21=10\sdot3}}
\scriptstyle{\color{blue}{7^2+21=10\sdot7}}
כשתחברהו עם כ"א ההם יחד יהיו שוים לי' שרשי המרובע
Sometimes it does not have two results.
ופעמים שאינו יוצא לשני הפנים האלה
Know that if the product of half [the number of] the roots is less than the number, then the question is wrong.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2<c\longrightarrow\varnothing}}
ודע שאם יהיה היוצא מערך חצי השרשים פחות מן המספר שהשאלה משובשת
If the product is equal to the number, know that the root of the square is half [the number of] the roots mentioned in the question.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2=c\longrightarrow x=\frac{1}{2}\sdot b}}
ואם יהיה היוצא שוה למספר דע כי שרש המרובע הוא חצי השרשים הנזכרים בשאלה
The third category
\scriptstyle bx+c=ax^2
הענין השלישי
  • As saying: 3 roots plus four equal a square.
\scriptstyle3x+4=x^2
כאמרך ג' שרשים וארבעה שוים למרובע
Take half [the number of] the roots and multiply it by itself; the result is 2 and a quarter.
קח חצי השרשים וערכם על עצמם יעלה ב' ורביע
Add it to the number, which is 4; it is 6 and a quarter.
[12]הוסיפם על המספר שהוא ד' יהיה ו' ורביע
Its root is 2 and a half.
ושרשי ב' וחצי
Add it to half [the number of] the roots, which is one and a half; the result is 4 and this is the root of the square.
הוסף על חצי השרשים שהם אחד וחצי יעלה ד' והוא שרש המרובע
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)^2+4}+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)=\sqrt{\left(2+\frac{1}{4}\right)+4}+\left(1+\frac{1}{2}\right)=\sqrt{6+\frac{1}{4}}+\left(1+\frac{1}{2}\right)\\&\scriptstyle=\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)=4\\\end{align}}}
ודע כי לעולם כפל כפל המרובע

Chapter One: Addition

השער הראשון במחברת
It is divided into two categories: והוא נחלק לשני ענינים
  • Addition of integers with integers
חבור שלמים עם שלמים
  • Addition of fractions of fractions with fractions
וחבור שברי שברים עם שברים

The First Category: [Addition of] Integers

הענין הראשון בשלמים

Sums

sum of arithmetic progression of consecutive numbers
When you want to sum numbers increasing by progression as much as you wish. שתרצה לחבר חשבון הולך וגדל על דרך המספר עד כמה שתרצה
  • If the number of terms is odd
אם החשבון מן הנפרדים
  • Multiply the [last] number by its half plus one half and the result is the sum
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n-1} i=\left(2n-1\right)\sdot\left[\left[\frac{1}{2}\sdot \left(2n-1\right)\right]+\frac{1}{2}\right]}}
ערוך החשבון שהגיע עדיו על חציו בתוספת חצי אחד והעולה הוא המחובר
Example: question: we summed the units by progression up to 11, how much are they?
\scriptstyle\sum_{i=1}^{11} i
והמשל שאלה חברנו האחדים על דרך המספר עד י"א כמה הם
The answer: take half the last number, add to it one half, it is 6. Multiply it by the [last] number, the result is 66 and so is the sought.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{11} i=n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot11\right)+\frac{1}{2}\right]=11\sdot6=66}}
התשובה קח חצי המספר האחרון והוסף עליו חצי אחד והנה ו‫'

ערכם על המספר עלה ס"ו וככה המבוקש

  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n-1} i=\left[\left(2n-1\right)+1\right]\sdot\left[\frac{1}{2}\sdot\left(2n-1\right)\right]}}
Know it by adding one to 11, then multiply the result by a half of 11 and so is the sought.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{11} i=\left(11+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot11\right)}}
ותדענו שתוסיף על י"א אחד ותערוך העולה על חצי י"א וככה המבוקש
  • If the number of terms is even
ואם החשבון מן הזוגות
  • Multiply the last [number] by its half and add to it half the [last] number.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n} i=\left[2n\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)}}
ערוך האחרון על חציו והוסף עליו חצי החשבון
Example: we summed from 1 to 10
\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} i
והמשל חברנו מא' עד י‫'
We take its half, which is 5, multiply it by 10, then add five, which is a half of 10, the result is 55 and so it the sought.
לקחנו חציו והוא ה‫'

ערכנו אותו על י' והוספנו חמשה שהוא חצי י' ועלה נ"ה וככה המבוקש

\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i=\left[10\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\left(10\sdot5\right)+5=55}}
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n} i=\left(2n+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)}}
Know it by adding one to 10, then multiply the result by half the 10.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i=\left(10+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)}}
ותדענו שתוסיף אחד על י' והעולה תערוך במחצית הי‫'
sum of arithmetic progression of consecutive even integers
If you add the numbers [two by two] ואם תוסיף החשבון בב‫'
  • Start from two to 10.
\scriptstyle\sum_{i=1}^{10} 2i
ותתחיל בשנים עד י' פעם
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 2i=\left(2n+2\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}
It is known that the last [number] is 20, add to it 2, then multiply the result by half the 10 and the result is the sought, which is 110.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 2i=\left(20+2\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=110}}
ידוע הוא כי האחרון הוא כ' הוסף עליהם ב' והעולה תערוך על חצי הי' והעולה הוא המבוקש והוא ק"י
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^{n} 2k=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)}}
Or, take half the last number, which is 10, add a half of 2, it is 11, multiply it by 10 and the result is the sought.
או קח חצי ‫[13]המספר האחרון והוא י' הוסף חצי ב' והוא י"א

ערכם על י' והעולה הוא המבוקש

\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 2i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot20\right)=\left[10+\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)\right]\sdot10=11\sdot10}}
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 2i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot2n}}
Or, take half the last [number], which is 5, add to it one half and multiply by the last [number].
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 2i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot20=\left(5+\frac{1}{2}\right)\sdot20}}
או קח חצי האחרון והוא ה' הוסיף עליהם חצי אחד והערך על האחרון
sum of arithmetic progression of consecutive triples
If you add three by three ואם תוסיף ג"ג
  • Start from 3 to 10.
\scriptstyle\sum_{k=1}^{10} 3k
ותתחיל בג' עד י' פעם
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 3i=\left(3n+3\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)}}
It is known that the last number is 30, add to it 3, then multiply the result by half the 10, the result is 165 and it is the sought.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 3i=\left(30+3\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=165}}
ידוע הוא כי החשבון האחרון הוא ל' הוסף עליהם ג' והעולה תערוך על חצי הי' יעלה קס"ה והוא המבוקש
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 3i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3n\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\right]\sdot n}}
Or, take half the last number, which is 15, add to it a half of 3, it is 16 and one half, multiply it by 10 and the result is the sought.
או קח חצי מספר האחרון והוא ט"ו הוסף עליהם חצי ג' והוא י"ו וחצי ערכם על י' והעולה הוא המבוקש
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 3i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot30\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot30\right)=\left[15+\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)\right]\sdot10=\left(16+\frac{1}{2}\right)\sdot10}}
sum of arithmetic progression of consecutive quadruples
If [you] add four by four ואם מוסיף ד"ד
  • Take a half of its quarter.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 4i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\sdot an\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot 4n}}
קח חצי רביעיתו
sum of arithmetic progression of consecutive quintuples
If five by five ואם ה"ה
  • Take a half of its fifth.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} 5i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\sdot 5n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot 5n}}
קח חצי חמישיתו
sum of arithmetic progression of consecutive integers when the first number is equal to the excess \scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=d}}
  • Always add one half and multiply by the last [term] - the way is one [and the same] for all excesses.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} ai=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{a}\sdot an\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot an}}
ולעולם תוסיף חצי אחד והערך על האחרון ודרך אחד לכל התוספות
This sum of progression is true when adding one by one, starting from 1, or for all excesses, [when the first number is the excess itself] \scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=d}} וזה חבור המוספים הוא הנכון כשתוסיף א"א תתחיל בא' וכן לכל התוספות תתחיל בחשבונם
sum of arithmetic progression of consecutive integers when the first number is not equal to the excess \scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1\ne d}}
If you start from 10 and add one by one, or two by two, or three by three, as much as you want, do like this:
Extract the [total] sum up to the last, as instructed above for the odds and for the evens, and save it.
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=m}^{n} ak=\left(\sum_{i=1}^{n} ai\right)-\left(\sum_{i=1}^{m-1} ai\right)}}
אך אם תתחיל מי' ותוסיף א"א או ב"ב או ג"ג עד שתרצה ככה תעשה שתוציא לעולם חשבונך מהאחרון כמו שהורתיך למעלה משפט הנפרדים המשפט הזוגות ושמרהו
  • sum of consecutive natural numbers
  • Then is you added one by one until reaching 19, which is of the odds
\scriptstyle\sum_{i=10}^{19} i
ואחר כן אם א"א הוספת עד שהגעת לי"ט והוא מן הנפרדים
You apply on it the rule of the odds, then subtract 1 from 10, take half the remainder, multiply it by the 10, subtract the result from the reserved, which is 190 and the remainder is your sum.
וכבר עשית בו משפט הנפרדים

אחר כן תפחות א' מן י' וקח מחצית הנשאר וערכם על הי' והעולה תחסר מן השמור שהיה ק"צ והנשאר הוא חשבונך

\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=10}^{19} i=\left(\sum_{i=1}^{19} i\right)-\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(10-1\right)\right]\sdot10\right]=190-\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(10-1\right)\right]\sdot10\right]}}
  • sum of consecutive even numbers
  • If you added two by two and the last number is 20
\scriptstyle\sum_{i=5}^{10} 2i
ואם ב"ב הוספת והיה החשבון האחרון כ‫'
I have already demonstrated how much is [the total sum], which is 110 and it is the reserved.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 2i=110}}
וכבר הורתיך כמה יעלה והוא ק"י והוא השמור
Now, subtract 2 from 10, take half the remainder, multiply it by a half of 10, subtract the result from the reserved and the remainder is the sum from 10 to 20.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=5}^{10} 2i=110-\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(10-2\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]}}
עכשו חסר ב' מן י' וקח מחצית הנשאר

ערכם על מחצית י' והעולה חסר מהשמור והנשאר הוא המחובר מי' עד כ‫'

  • sum of consecutive triples
  • If you added three by three, started your sum from 12 and the last [term] is 30, as it is impossible to start from 10.
\scriptstyle\sum_{i=4}^{10} 3i
ואם ג"ג הוספת והתחלת בחשבונך מי"ב והיה האחרון ל' אך לא יתכן להתחיל בי‫'
Extract your sum from 3 to the last [number], which is 465 and save it.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} 3i=465}}
הוצא חשבונך מן ג' עד האחרון והוא תס"ה ושמרהו
Subtract 3 from 12, then take half the remainder and multiply it by a third of 12, subtract the result from the reserved and the remainder is the sought.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=4}^{10} 3i=465-\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(12-3\right)\right]\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)\right]}}
ושוב חסר ג' מי"ב וקח מחצית הנשאר וערכם על שלישית י"ב וחסר העולה מן השמור והנשאר הוא המבוקש
Apply this for all the excesses. וככה תעשה לכל התוספות שתשמר השמות
Finding the number of terms in a given sum of multiples
If you want to sum a known number multiplied by the units successively, their [number] is unknown and their sum is so and so, by how many numbers it was multiplied?
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{n} ai=m}}
ואם תרצה לחבר מספר ידוע הספור במספר האחדים על הסדר ואינם ידועים ועלו ככה על כמה מספרים ספר אותו
Divide the result [= the given sum] by the said number, then observe from how many units the quotient is summed and as the number of the units so is the number of terms
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^{n} k=\frac{m}{a}}}
חלק המספר העולה על המספר שאמר ומה שיצא בחלוק ראה מכמה אחדים יעלה וכמספר האחדים כך ‫[14]מספרים תפש
  • Example: 15 multiplied by the numbers successively and the sum is 315, by how many numbers it was multiplied?
\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} 15i=315
והמשל ט"ו ערוכים על החשבון על הסדר ועלה המחבר שט"ו על כמה מספרים ספר אותו
Divide 315 by 15, the result is 21.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{n} i=\frac{315}{15}=21}}
חלק שט"ו על ט"ו יצא כ"א
We know that the units that are summed from 1 to 6 are 21.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{6} i=21}}
וידענו מהאחדים הספורים מא' ועד ו' הם כ"א
Hence, it was multiplied by six numbers \scriptstyle{\color{blue}{n=6}} and the sum is 315.
והנה על ששה מספרים ספר אותו והיה המחובר שט"ו
  • If you want to know the sum of 15 multiplied successively by 1 to 6.
\scriptstyle\sum_{i=1}^{6} 15i
ואם תרצה לדעת כמה המחובר מט"ו ספורים על סדר חשבון מא' ועד ו‫'
We know that up to six the result is 21.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{6} i=21}}
ידענו כי עד ששה יעלה כ"א
Multiply 15 by 21, the result is 315.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{6} 15i=15\sdot21=315}}
וערוך ט"ו על כ"א יעלה שט"ו
sum of geometrical progressions of even-times-even numbers
If you want to sum the even-times-even numbers from one to however you wish successively.
\scriptstyle\sum_{i=1}^{n} 2^{i-1}
ואם תרצה לחבר חשבון כפל הכפל מאחד ועד כמה שתרצה על סדר החשבון
  • odd number of even-times-even terms
Take the square of the mean even-times-even term, which is the last even-times-even term if the number of the even-times-even terms is odd, double the number, subtract from it one, which is the first term, and the remainder is the sum.
קח מרובע הכפל האמצעי והוא הכפל האחרון אם הכפולים נפרדים וכפול החשבון וחסר ממנו אחד שהוא החלק הראשון והנשאר הוא המחובר
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n+1} 2^{i-1}=\left[2\sdot\left(2^{\frac{\left(2n+1\right)-1}{2}}\right)^2\right]-1=\left[2\sdot2^{2n}\right]-1}}
  • Example: 1, 2, 4
והמשל א' ב' ד‫'
The square of the 2 is 4 and it is the last even-times-even term \scriptstyle{\color{blue}{a_n=2^2=4}}
מרובע הב' הוא ד' והוא הכפל האחרון לעולם
  • even number of even-times-even terms
ואם הכפולים זוגות
Take the square of the greater mean, subtract one from it and the remainder is the sum.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^{2n} 2^{i-1}=\left(2^{n}\right)^2-1}}
קח מרובע הכפל האמצעי הגדול וחסר ממנו אחד והנשאר הוא המחובר
  • And if the way be too long for you [Deuteronomy 14, 24], as if you want to know [the sum of] the even-times-evens from [the first term] to the sixty-fourth [term] by sequence of the numbers, it will be difficult for you to extract the mean even-times-even term and its square.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^{n+1} 2^{k-1}=2^{n+1}-1}}
  • {\color{blue}{\scriptstyle1+2+2^2+\ldots+2^{64}=2^{64+1}-1}}
וכי ירבה ממך דרך[note 2] החשבון שתרצה לדעת מאחד ועד ס"ד כפל הכפל על סדר החשבון ויתקשה עליך להוציא הכפל האמצעי ומרובעו
  • repetitive process of squaring:
You can find it this way:
Start with two and multiply it by itself. The result, which is 4, is the number that is the second term and the sum [of all the numbers] preceding it is equal to it, minus 1.
\scriptstyle{\color{blue}{2^{2}=4\longrightarrow1+2=2^2-1}}
ככה תדענו שתתחיל מן השנים וערכם על עצמם והעולה שהוא ד' הוא חשבון שבמדרגה השניה לה וכל החשבון שלפניה כמוה פחות אחד
Again, multiply 4 by itself, the result is 16, which is the number that is the fourth term, and the sum [of all the numbers] preceding it is equal to it, minus 1.
\scriptstyle{\color{blue}{2^{4}=4^2=16\longrightarrow1+2+2^2+2^3=2^4-1}}
ושוב וערוך הד' על עצמם יעלה י"ו והוא חשבון שבמדרגה הרביעית לשנית וכל חשבון שלפניה כמוה פחות אחד
Again, multiply 16 by itself; the result is 256, which is the number that is the eighth term, and the sum [of all the numbers] preceding it is equal to it, minus 1.
\scriptstyle{\color{blue}{2^{8}=16^2=256\longrightarrow1+2+\ldots+2^7=2^8-1}}
ושוב וערוך הי"ו על עצמם יעלה רנ"ו והוא חשבון שבמדרגה השמינית לשניה והחשבון שלפניה כמוה פחות אחד
Again, multiply 256 by itself; the result will be 65536, which is the 16th term, and the sum [of all the numbers] preceding it is equal to it, minus 1.
\scriptstyle{\color{blue}{2^{16}=256^2=65536\longrightarrow1+2+\ldots+2^{15}=2^{16}-1}}
ושוב וערוך רנ"ו על עצמם יעלה ס"ה אלפים וחמש מאות ושלשים וששה והוא מדרגת י"ו לשניה והחשבון שלפניה כמוה פחות אחד
Again, multiply the result in the 16th term by itself, the result will be the number that is the 32nd term; and the sum [of all the numbers] preceding it is equal to it, minus 1.
\scriptstyle{\color{blue}{2^{32}=\left(2^{16}\right)^2\longrightarrow1+2+\ldots+2^{31}=2^{32}-1}}
ושוב וערוך העולה במדרגת י"ו על עצמם ומה שעלה הוא חשבון שבמדרגת ל"ב לשניה והחשבון שלפניה כמוה פחות אחד
Again, multiply the result in the 32nd term [by itself], the result will be the number that is the 64th term, and the sum [of all the numbers] preceding it is equal to it, minus 1.
\scriptstyle{\color{blue}{2^{64}=\left(2^{32}\right)^2\longrightarrow1+2+\ldots+2^{63}=2^{64}-1}}
ושוב וערוך העולה במדרגת ל"ב ומה שיעלה הוא חשבון שבמדרגת ס"ד והחשבון שלפניה כמוה פחות אחד
sum of squares
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^{n} k^2=\left[\left(n+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot n\right)+\frac{1}{3}\right]}}
If you want to add up the square of one, the square of two [and so on] by the sequence of the numbers up to the square of 10.
\scriptstyle\sum_{k=1}^{10} k^2
ואם תרצה לחבר ‫[15]מרובע אחד ומרובע שנים על דרך החשבון עד מרובע עשרה
Do as follows: add one to ten, then multiply the sum by half the ten; the result will be 55 — keep it. Then take two-thirds of the ten and add one third to it; the result is seven. Multiply this by the 55 you kept and the result will be the sough.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=1}^{10} k^2=\left[\left(10+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot10\right)+\frac{1}{3}\right]=55\sdot7}}
ככה תעשה הוסף אחד על עשרה והמחובר תערוך בחצי העשרה יהיו נ"ה ושמרם

ואחר כן קח שני שלישי העשרה ותוסיף עליהם שליש אחד יהיה שבעה
ערכם על נ"ה ששמרת והעולה הוא המבוקש

  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=m}^{n} k^2=\sum_{k=1}^{n} k^2-\left[\left[\left[\left(m-1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot m\right]\sdot\left[\left[\frac{2}{3}\sdot\left(m-1\right)\right]+\frac{1}{3}\right]\right]}}
If you wish to sum from four up to ten.
\scriptstyle\sum_{k=4}^{10} k^2
ואם רצית לחבר מארבעה ואילך עד עשרה
Extract the sum from one to ten. Then subtract one from four, take half the remainder and multiply it by four and multiply the result by two thirds of three plus one third. Subtract the result from the number that you have in your hand and the remainder is the sought.
הוצא כל החשבון מאחד ועד עשרה

אחר כך חסר האחד מן הארבעה וקח חצי הנשאר וערכהו בארבעה והעולה תערוך בשני שלישי שלשה בתוספת שליש אחד
והעולה חסר מהחשבון שעלה בידך והנשאר הוא שאלתך

\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=4}^{10} k^2=\sum_{k=1}^{10} k^2-\left[\left[\left[\left(4-1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot4\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot3\right)+\frac{1}{3}\right]\right]}}
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=m}^{n} k^2=\sum_{k=1}^{n} k^2-\sum_{k=1}^{m-1} k^2}}
Know it by extracting the sum from 1 to 10, then extract the sum from 1 to 3, according to the way you have seen. Subtract the result from the total sum and the remainder is the sought.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=4}^{10} k^2=\sum_{k=1}^{10} k^2-\sum_{k=1}^{3} k^2}}
ותדענו שתוציא כל החשבון מא' עד י' ואחר כך הוצא החשבון מא' ועד ג' כל על הדרך שראית והעולה חסר מכל החשבון והנשאר הוא שאלתך
If you wish to sum from five up to ten.
\scriptstyle\sum_{k=5}^{10} k^2
ואם מחמשה ועד עשרה רצית לחבר
Always extract the total sum. Then subtract one from the five, take half the remainder and multiply it by the five and multiply the result by two thirds of 4 plus one third. Subtract the result from the [total sum] and the remainder is the sought.
הוצא לעולם כל החשבון ואחר כך חסר האחד מן החמשה ומהנשאר קח מחציתם וערכם על החמשה ותערוך העולה בשני שלישי ד' בתוספת שליש אחד לעולם והעולה חסר מן החשבון והנשאר הוא שאלתך
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=5}^{10} k^2=\sum_{k=1}^{10} k^2-\left[\left[\left[\left(5-1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot5\right]\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot4\right)+\frac{1}{3}\right]\right]}}
According to this way for all, keeping the names and the terms. ועל זה הדרך לכלם שתשמר השמות והמדרגות

The Second Category: Addition of Fractions

הענין השני בחבור השברים

Sexagesimal Fractions

If you have fractions as the fractions of the astrologers אם היו בידך שברים כשברי חכמי המזלות
  • Who divide the sign [of the zodiac] into thirty degrees \scriptstyle{\color{blue}{1=30^\circ}}
שמחלקים המזל אל שלשים מעלות
  • The degree into sixty minutes \scriptstyle{\color{blue}{1^\circ=60'}}
והמעלה לששים ראשונים
  • The minute into sixty seconds \scriptstyle{\color{blue}{1'=60''}}
והראשון לששים שניים
  • Let there be 8 signs, 24 degrees, 24 minutes and 44 seconds, and you wish to sum them with 7 signs, 18 degrees, 48 minutes and 28 seconds.
\scriptstyle\left(8+24^\circ+24^\prime+44^{\prime\prime}\right)+\left(7+18^\circ+48^\prime+28^{\prime\prime}\right)
ויהיו ח' מזלות כ"ד מעלה כ"ד ראשונים מ"ד שניים ותרצה לחברם עם ז' מזלות י"ח מעלה מ"ח ראשונים כ"ח שניים
Seconds: first, sum the seconds, which are 72, add one to the minutes, 12 remain.
\scriptstyle{\color{blue}{44^{\prime\prime}+28^{\prime\prime}=72^{\prime\prime}=1^\prime+12^{\prime\prime}}}
חבר בתחלה השניים והם ע"ב הוסף אחד על הראשונים ישארו י"ב
Minutes: then, sum the minutes, which are 73, add one to the degrees, 13 remain.
\scriptstyle{\color{blue}{24^\prime+48^\prime+1^\prime=73^\prime+1^\prime=1^\circ+13^\prime}}
ושוב חבר הראשונים והם ע"ג הוסף אחד על המעלות ישארו י"ג
Degrees: sum the degrees, which are 43, add one to the signs, 13 degrees remain.
\scriptstyle{\color{blue}{24^\circ+18^\circ+1^\circ=43^\circ=1+13^\circ}}
ושוב וחבר המעלות והם מ"ג הוסף על אחד על המזלות ישארו י"ג מעלה
Signs: sum the signs, which are 16, extract from them 12 signs that are recurrent.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(8+7+1\right)-12=16-12=4}}
ושוב וחבר המזלות והם י"ו הוצא מהם י"ב מזלות שהם חוזרים חלילה
4 signs, 13 degrees, 13 minutes and 12 seconds remain.
ישארו ד' מזלות י"ג מעלות י"ג ראשונים י"ב שניים
\scriptstyle{\color{blue}{\left(8+24^\circ+24^\prime+44^{\prime\prime}\right)+\left(7+18^\circ+48^\prime+28^{\prime\prime}\right)=4+13^\circ+13^\prime+12^{\prime\prime}}}

Simple Fractions

But, the geometricians divide one into a half, a third, a quarter, a fifth, a sixth, a seventh, an eighth, a ninth, and a tenth. אך חכמי המדות הם מחלקים אחד לחצי ולשליש ולרביע ולחומש ולששית ולשביעית ולשמינית ולתשיעית ולעשירית
  • If you add four sixths to three ninths.
\scriptstyle\frac{4}{6}+\frac{3}{9}
ואם תחבר ד' ‫[16]שתותין אל שלשה תשיעיות
  • common denominator: Seek a number that has a sixth and a ninth, this is by multiplying six by nine, the result is 54 and this is the denominatorץ
\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot9=54}}
בקש חשבון שיהיה לו שתות ותשיעית והוא שתערוך ששה על תשעה יעלה נ"ד והוא המורה
  • Take 4 sixths of the denominator, which is 36, add it to its three ninths, which are 18, the result is 54, and it is one integer.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{6}+\frac{3}{9}=\frac{\left(\frac{4}{6}\sdot54\right)+\left(\frac{3}{9}\sdot54\right)}{54}=\frac{36+18}{54}=\frac{54}{54}=1}}
קח ד' שתותין מן המורה והוא ל"ו וחברם אל שלשת תשיעיותיו שהם י"ח יעלה נ"ד והוא אחד שלם
Another way:
  • common denominator: you will know it by knowing from which number the sixth is derived, which is from six.
ותדענו שתדע מאי זה חשבון יצא השתות והוא מששה
  • Take its 4 sixths, which is 4:
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{6}\sdot6=4}}
קח ד' ששיותיו והוא ד‫'
  • Take its 3 ninths, which is 2:
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{9}\sdot6=2}}
וקח ג' תשיעיותיו והוא ב‫'
Sum them and divide by 6, the result is one.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{6}+\frac{3}{9}=\frac{4+2}{6}=\frac{6}{6}=1}}
חברם וחלקם עליו על ו' יצא אחד
Another way:
  • common denominator: you will know it by knowing from which number the ninth is derived, which is from nine.
ותדענו שתדע מאיזה חשבון התשיעית והוא מתשעה
  • Take its 3 ninths, which is 3:
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{9}\sdot9=3}}
קח ג' תשיעיותיו והוא ג‫'
  • Take its 4 sixths, which is 6:
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{6}\sdot9=6}}
וקח ד' ששיותיו והוא ו‫'
Sum them and divide by 9, the result is one.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{6}+\frac{3}{9}=\frac{3+6}{9}=\frac{9}{9}=1}}
חברם וחלקם על ט' יצא אחד
  • If you add 3 eighths to 7 tenths.
\scriptstyle\frac{3}{8}+\frac{7}{10}
ואם תחבר ג' שמיניות אל ז' עשיריות
  • common denominator: Take the denominator, which is eighty.
קח המורה והוא שמנים
  • Its 3 eighths are thirty, add them to 56, which are its 7 tenths, the result is eighty six, which is one and six eighths of a tenth.
וג' שמיניותיו הם שלשים חברם אל נ"ו שהם ז' עשיריותיו יעלה ששה ושמונים והוא אחד וששה שמיניות העשירית
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}+\frac{7}{10}=\frac{\left(\frac{3}{8}\sdot80\right)+\left(\frac{7}{10}\sdot80\right)}{80}=\frac{30+56}{80}=\frac{86}{80}=1+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{10}\right)}}
  • If you add 4 eighths and a seventh to 3 sixths and a fifth.
\scriptstyle\left(\frac{4}{8}+\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{3}{6}+\frac{1}{5}\right)
ואם תחבר ד' שמיניות ושביעית אל ג' ששיות וחמישית
  • common denominator: Seek for a number that is divisible by the four fractions, this is by multiplying them one by the other, the result is 1680 and it is the denominator.
\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot7\sdot6\sdot5=1680}}
בקש חשבון שיחלק על ארבעת השברים והוא שתערכם זה על זה ויעלה אלף ושש מאות ושמונים והוא המורה
  • Its eighth is 210:
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot1680=210}}
ושמיניתו והוא ר"י
  • Its seventh is 240:
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot1680=240}}
ושביעיתו והוא ר"מ
  • Its sixth 280:
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot1680=280}}
וששיתו ר"פ
  • Its fifth 336:
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot1680=336}}
וחמישיתו של"ו
  • Add its four eighths and a seventh, which are 1080, to its three sixths and a fifth, which are 1176, the result is 2256, which is one and 2 sevenths, a quarter of a seventh, half the quarter of a seventh, and a tenth of a quarter of a seventh.
חבר ארבעת שמיניותיו ושביעית שהם אלף ושמנים אל שלשת ששיותיו וחמישית שהם אלף וקע"ו יעלו אלפים רנ"ו והוא אחד וב' שביעיות ורביעית שביעית וחצי רביעית השביעית ועשירית רביעית השביעית
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{4}{8}+\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{3}{6}+\frac{1}{5}\right)&\scriptstyle=\frac{\left[\left(\frac{4}{8}\sdot1680\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot1680\right)\right]+\left[\left(\frac{3}{6}\sdot1680\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot1680\right)\right]}{1680}\\&\scriptstyle=\frac{1080+1176}{1680}=\frac{2256}{1680}=1+\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}
  • If you sum the fractions from one half up to a tenth.
\scriptstyle\sum_{k=2}^{10} \frac{1}{k}
ואם תחבר השברים מחצי עד עשירית
  • common denominator: Seek for a number that has all these fractions, it is 2520
בקש חשבון שיהיו לו כל השברים והוא אלפים וחמש מאות ועשרים
  • When you sum all the fractions the result is 4861, which is one and 7 eighths, half a tenth, ?, and a fifth of a seventh of an eighth.
וכשתחבר כל השברים יעלה ד' אלפים תתס"א שהם אחד וז' שמיניות וחצי עשירית ושמינית שלישית וחמישית שביעית שמינית
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{k=2}^{10} \frac{1}{k}=\frac{\sum_{k=2}^{10} \left(\frac{1}{k}\sdot\prod_{i=2}^{10} i\right)}{\prod_{i=2}^{10} i}=\frac{\sum_{k=2}^{10} \left(\frac{1}{k}\sdot2520\right)}{2520}=\frac{4861}{2520}=1+\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)+?+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)}}
  • If you wish to know how much is the number whose sixth and quarter are 5.
\scriptstyle\frac{1}{6}a+\frac{1}{4}a=5
ואם תרצה לדעת חשבון שתיתו ורביעיתו היו ה' כמה סך החשבון
  • common denominator: the denominator is 24.
הנה המורה הוא כ"ד
  • Take its sixth and its quarter, they are 10, divide the denominator by it, the result is two and 4 tenths, multiply the outcome by five, the result is twelve.
\scriptstyle{\color{blue}{a=5\sdot\frac{24}{\left(\frac{1}{6}\sdot24\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot24\right)}=5\sdot\frac{24}{10}=5\sdot\left(2+\frac{4}{10}\right)=12}}
קח שתותו ורביעיתו והיו י' חלק עליו המורה יצא שנים וד' עשיריות ערוך היוצא על חמשה יעלה שנים עשר
  • Or, multiply the denominator by five, then divide by ten, the result is twelve.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{24\sdot5}{\left(\frac{1}{6}\sdot24\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot24\right)}=\frac{24\sdot5}{10}=12}}
או ערוך המורה על חמשה והעולה חלק על עשרה ‫[17]עלה שנים עשר
Another way:
  • common denominator: You can also extract it from one, by taking its sixth and its quarter, which is 2 sixths and a half of a sixth, and it is the denominator.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{6}\sdot1\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot1\right)=\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}
גם תוכל להוציא מאחד שתקח שתיתו ורביעיתו והוא ב' ששיות וחצי ששית והוא המורה
  • We divide one by it, the result is two and a sixth remains, i.e. we convert [the one] into sixths, then divide them without a fraction by each sixth, the result is two sixths for each sixth and a sixth remains that is not divided. Multiply by 5, the result is ten and 5 sixths. Divide 5 sixths by the denominator, the quotient is two, add them to the ten and they are twelve.
נחלק עליו אחד יצא שנים ונשאר ששית

כלו' נעשה ממנו ששיות ונחלקם בלא שבר על כל ששית וששית
יצא שני ששיות לכל ששית וששית ונשאר ממנו ששית שלא נתחלק
ערוך על ה' יעלה עשרה וה' ששיות
חלק ה' ששיות על המורה יצא בחלוק שנים
חברם עם העשרה והנה שנים עשר

\scriptstyle{\color{blue}{a=5\sdot\frac{1}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}=5\sdot\frac{\frac{6}{6}}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}=5\sdot\left(2+\frac{\frac{1}{6}}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}\right)=10+\frac{\frac{5}{6}}{\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}=10+2=12}}
  • If you add its fifth to its seventh they are two, how much is the whole number?
\scriptstyle\frac{1}{5}a+\frac{1}{7}a=2
ואם תחבר חמישיתו עם שביעיתו ויהיו שנים כמה כל החשבון
  • Multiply the denominator by two, then divide by twelve, which are a fifth and a seventh of the denominator, the result is five integers and five sixths.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{35\sdot2}{\left(\frac{1}{5}\sdot35\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot35\right)}=\frac{2\sdot35}{12}=5+\frac{5}{6}}}
ערוך המורה על השנים וחלק על השנים עשר שהם חמשית ושביעית המורה יצא חמשה שלמים וחמש ששיות אחד
  • Or, divide by the denominator, i.e. 35 by twelve, then multiply the result, which is 3 minus half a sixth, by two, the result is five and five sixths.
\scriptstyle{\color{blue}{a=2\sdot\frac{35}{\left(\frac{1}{5}\sdot35\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot35\right)}=2\sdot\frac{35}{12}=2\sdot\left[3-\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]=5+\frac{5}{6}}}
או חלק המורה כלו' ל"ה על שנים עשר והיוצא שהוא ג' פחות חצי שתות תערוך על שנים יעלה חמשה וחמש ששיות אחד
Another way:
  • common denominator: Also extract it from one, by taking its fifth and its seventh, which is 2 sevenths and 2 fifths of a seventh, and it is the denominator.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{5}\sdot1\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot1\right)=\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
גם תוציאנו מאחד והוא שתקח חמישיתו ושביעיתו ויהיו ב' שביעיות וב' חמישיות השביעית והוא המורה
  • We divide one by it, the quotient is two, and two sevenths and a fifth of a seventh remain. We multiply them by two and they are four integers, 4 sevenths and 2 fifths of a seventh. Divide the four sevenths and 2 fifths of a seventh by the denominator, the result is one. Add it to the four and ten fifths of a seventh remain, which are 2 sevenths, and one seventh is five [fifths of a seventh]. Thus, ten parts remain, which are 10 parts of twelve.
נחלק עליו אחד יצא בחלוק שנים וישאר שתי שביעיות וחומש שביעית

נערכם על שנים והם ארבעה שלמים וד' שביעיות וב' חמישיות השביעית
חלק הארבעה שביעיות והב' חמישיות שביעית על המורה יצא אחד
וחברהו עם הארבעה ונשארו עשרה חמישיות שביעית שהם ב' שביעיות והשביעית הוא חמשה
והנה נשארו עשרה חלקים שהם י' חלקים משנים עשר

\scriptstyle{\color{blue}{a=2\sdot\frac{1}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}=2\sdot\left[2+\frac{\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}\right]=4+\frac{\frac{4}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}=4+\left[1+\frac{\frac{10}{5}\sdot\frac{1}{7}}{\frac{2}{7}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{7}\right)}\right]=5+\frac{10}{12}}}
  • If you add a third of a quarter of its fifth to a seventh of an eighth of its ninth they are two, and you wish to know how much is the whole number.
\scriptstyle\left[\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot a\right]+\left[\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\right)\sdot a\right]=2
ואם תחבר שלישית רביעית חמישיתו עם שביעית שמינית תשיעיתו ויהיו שנים ותרצה לדעת כמה כל החשבון
  • common denominator: Seek for a number that has all these fractions, the number that has all these fractions is 2520 and this is the denominator.
בקש חשבון שיהיו לו כל השברים האלה והוא החשבון שיש לו כל החלקים אלפים וחמש מאות ועשרים והוא המורה
  • Then, take a third of a quarter of its fifth, which is 42, add it to a seventh of an eighth of its ninth, which is 5, the sum is 47. Divide the denominator by it, the result is fifty three and 29 remains. Multiply them by two, the result is 106 [integers], 58 [fractions]. Divide 58 by 47, the result is one, add it to 106, the sum is 107 integers and eleven parts of 47 remain, and this is the whole number.
ואחר כן קח שלישית רביעית חמישיתו והוא מ"ב וחברהו עם שביעית שמינית תשיעיתו שהוא ה' יהיה הכל מ"ז

וחלק עליו המורה יצא חמשים ושלשה וישאר כ"ט
ערוך אותם בשנים יעלה ק"ו נ"ח
חלק הנ"ח על מ"ז יהיה אחד חברהו עם הק"ו יעלה ק"ז שלמים וישאר אחד עשר חלקים ממ"ז באחד וכן היה כל החשבון

{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a&\scriptstyle=2\sdot\frac{2520}{\left[\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot2520\right]+\left[\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\right)\sdot2520\right]}=2\sdot\frac{2520}{42+5}=2\sdot\frac{2520}{47}\\&\scriptstyle=2\sdot\left(53+\frac{29}{47}\right)=106+\frac{58}{47}=106+1+\frac{11}{47}=107+\frac{11}{47}\\\end{align}}}
  • Or, double the denominator, then divide by 47, the result is 107 and 11 remain, as in the other method.
או כפול המורה וחלק על מ"ז יצא ק"ז וישאר י"א כמו ‫[18]הענין האחר
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{2\sdot2520}{\left[\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot2520\right]+\left[\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\right)\sdot2520\right]}=\frac{2\sdot2520}{47}=107+\frac{11}{47}}}
Its check:
  • Multiply 107 by 47 and add 11 to the product, the result is 5040.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(107\sdot47\right)+11=5040}}
ובחינתו שתערוך ק"ז על מ"ז ותחבר עם העולה הי"א יהיה הכל חמשת אלפים וארבעים
  • When you take a third of a quarter of its fifth the result is 84, which is one integer and 37 parts of 47.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot5040}{47}=\frac{84}{47}=\left(1+\frac{37}{47}\right)}}
וכשתקח שלישית רביעית חמישיתו יהיה פ"ד והוא אחד שלם ול"ז חלקים ממ"ז באחד
  • When you take a seventh of an eighth of its ninth the result is ten parts of 47.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\right)\sdot5040}{47}=\frac{10}{47}}}
וכשתקח שביעית שמינית תשיעיתו יהיה עשרה חלקים ממ"ז באחד
Sum them with 37 and it is one integer.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{37}{47}+\frac{10}{47}=1}}
חברם עם הל"ז והנה אחד שלם

Chapter Two: Subtraction

השער השני במגרעת
It is divided into two categories: והוא נחלק לשני ענינים
  • Subtraction of integers from integers
מגרעת שלמים משלמים
  • Subtraction of fractions from fractions
ומגרעת שברים משברים

The First Category: [Subtraction] of Integers

הענין הראשון בשלמים
When you wish to know a number that is subtracted repeatedly by the succession of the [natural] numbers, one by one, or two by two, or three by three, from ten to one, the way to extract it is the same as explained for addition, so there is no need to elaborate on that. שתרצה לדעת חשבון הולך הלוך וחסור על דרך המספר אחד אחד או שנים שנים או שלשה שלשה מעשרה ועד אחד

הדרך להוציאו שוה כמו שפרשתי בחבור ואין צורך להאריך בו

The Second Category: Subtraction of Fractions from Fractions

הענין השני מגרעת שברים משברים

Sexagesimal Fractions

If you have fractions of the astrologers. ואם שברי חכמי המזלות יהיו בידך
  • Such as 2 signs, 20 degrees, 40 minutes, and 40 seconds, and you wish to subtract from them one number and know the reminder, such as 1 sign, 10 degrees, 45 minutes and 30 seconds.
\scriptstyle\left(2+20^\circ+40'+40''\right)-\left(1+10^\circ+45'+30''\right)
כמו ב' מזלות כ' מעלות מ' ראשונים ומ' שניים ותרצה לגרוע מהם חשבון אחד ולדעת הנשאר כמו א' מזלות י' מעלה מ"ה ראשונים ל' שניים
Seconds: you start from the seconds, 10 seconds remain.
\scriptstyle{\color{blue}{40''-30''=10''}}
אתה מתחיל בשניים וישארו י' שניים
Minutes: then, minutes from minutes, but you cannot subtract the greater from the smaller, so take one degree from the degrees, it will be 60 minutes. Add them to the minutes and subtract from them 45 minutes. 55 minutes remain.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(1^\circ+40'\right)-45'=\left(60'+40'\right)-45'=55'}}
ושוב הראשונים מהראשונים ולא תוכל לגרוע הרב מהמעט [..] ומפני זה קח מהמעלות מעלה אחת תהיה ס' ראשונים ותחברם עם הראשונים וגרע מהם מ"ה ראשונים ישארו נ"ה ראשונים
Degrees: subtract also degrees from degrees. 9 degrees remain.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(20^\circ-1^\circ\right)-10^\circ=9^\circ}}
ושוב וגרע המעלות מהמעלות וישארו ט' מעלות
Signs: then subtract one sign from the 2 signs.
\scriptstyle{\color{blue}{2-1}}
ושוב וגרע מזל אחד מהב' מזלות
1 [sign], 9 [degrees], 55 [minutes] and 10 [seconds] remain.
ישאר א' ט' נ"ה י‫'
\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+20^\circ+40'+40''\right)-\left(1+10^\circ+45'+30''\right)=1+9^\circ+55'+10''}}
If the signs of the subtrahend excceed the minuend signs, you add to them 12 signs, which are the cyclic zodiac signs, then you subtract from the sum and keep the remainder: signs, degrees, minutes and seconds. ואם מזלות חשבון הנגרעים עודפים על המזלות שאתה גורע ממנו ולא לגרוע אתה מוסיף עליהם י"ב מזלות שהם מזלות הגלגל שהם חוזרים חלילה ומן הנאסף תגרע ותשמור הנשאר בידך מזלות מעלות ראשונים ושניים

Simple Fractions

If you have fractions of the geometricians. ואם שברי חכמי המדות יהיו בידך
  • Such as when you wish to subtract from ten its sixth and its quarter and know the remainder.
\scriptstyle10-\left[\left(\frac{1}{6}\sdot10\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot10\right)\right]
כמו שתרצה לגרוע מעשרה ששיתו ורביעיתו ולדעת הנשאר
  • common denominator: Seek a number that has a sixth and a quarter, it is 12 and it is the denominator.
בקש חשבון שיהיה לו ששית ורביעית והוא י"ב והוא המורה
  • Subtract from it its sixth and its quarter, 7 remains.
\scriptstyle{\color{blue}{12-\left[\left(\frac{1}{6}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)\right]=7}}
גרע ממנו ששיתו ורביעיתו ישאר ז‫'
  • Know their ratio, and as their ratio, take from the ten, it is five [and five] sixths.
\scriptstyle{\color{blue}{10-\left[\left(\frac{1}{6}\sdot10\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot10\right)\right]=\frac{7}{12}\sdot10=5+\frac{5}{6}}}
ודע ערכם ‫[19]והוא חציו וכזה הערך קח מן העשרה והוא חמשה שתותין
  • Or, take the ratio of ten to 12, which is 5 sixths, and as this ratio, take from the seven, it is 5 and 5 sixths.
\scriptstyle{\color{blue}{10-\left[\left(\frac{1}{6}\sdot10\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot10\right)\right]=\frac{10}{12}\sdot7=\frac{5}{6}\sdot7=5+\frac{5}{6}}}
או קח מהערך עשרה אל י"ב והוא ה' ששיותיו וקח כזה הערך מן השבעה והוא ה' וה' שתותין
  • If you wish to subtract 3 quarters from 4 fifths and know how much is the remainder.
\scriptstyle\frac{4}{5}-\frac{3}{4}
ואם תרצה לגרוע ג' רביעיות אחד מן ד' חומשין ולדעת כמה הנשאר
  • common denominator: Know from which number the fifth is [derived]. It is from five.
דע מאיזה חשבון החומש והוא מחמשה
  • Take [its] 4 fifths, which is 4, then 3 quarters of the five, which is 3 and 3 quarters. Subtract them from the 4, the remainder is a quarter.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{4}{5}\sdot5\right)-\left(\frac{3}{4}\sdot5\right)=4-\left(3+\frac{3}{4}\right)=\frac{1}{4}}}
קח ד' חומשין והוא ד' ואחר כך ג' רביעיות החמשה והוא ג' וג' רביעיות תחסרם מן הד' ישאר רביע
  • Know the ratio of the quarter from the 5, it is half a tenth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}-\frac{3}{4}=\frac{1}{4}:5=\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}}}
ודע מה ערך הרובע מן הה' והוא חצי עשירית
  • Or, take from the denominator, which is twenty, its 3 quarters, which are 15, subtract them from its 4 fifths, which are 16, one remains, which is half a tenth and this is the remainder.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{4}{5}\sdot20\right)-\left(\frac{3}{4}\sdot20\right)=16-15=1}}
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}-\frac{3}{4}=\frac{1}{20}=\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}}}
או נקח מן המורה שהוא עשרים ג' רביעיותיו והם ט"ו וגרעם מד' חומשיו שהם י"ו ישאר אחד שהוא חצי עשירית וככה השאר
  • If you wish to subtract four fifths from 5 sixths and 3 quarters and know the remainder.
\scriptstyle\left(\frac{5}{6}+\frac{3}{4}\right)-\frac{4}{5}
ואם תרצה לגרוע ארבע חומשיו מן ה' שתותין וג' רביעיות ולדעת הנשאר
  • common denominator: Seek a number that has a fifth and a sixth, it is thirty.
בקש חשבון שיהיה לו חומש ושתות והוא שלשים
  • Take [its] four fifths, which are 24, subtract them from its five sixths and its three quarters, which are 47 and a half, the remainder is 23 and a half.
קח ארבע חמישיות והם כ"ד ותגרעם מחמשה שתותיו ומשלש רביעיותיו שהם מ"ז וחצי יהיה הנשאר כ"ג וחצי
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(\frac{5}{6}\sdot30\right)+\left(\frac{3}{4}\sdot30\right)\right]-\left(\frac{4}{5}\sdot30\right)=\left(47+\frac{1}{2}\right)-24=23+\frac{1}{2}}}
  • Know their ratio to thirty, it is 7 tenths and half a sixth.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{5}{6}+\frac{3}{4}\right)-\frac{4}{5}=\left(23+\frac{1}{2}\right):30=\frac{7}{10}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}
ודע ערכם משלשים והוא ז' עשיריות וחצי השתות
  • If you subtract its third and its quarter, eight remains and you wish to know how much is the whole number.
\scriptstyle a-\frac{1}{3}a-\frac{1}{4}a=8
ואם תגרע שלישיתו וריביעיתו ונשאר שמונה ותרצה לדעת כמה היה כל החשבון
  • common denominator: Take the denominator, which is 12.
קח המורה והוא י"ב
  • Subtract from it its third and its quarter. Five remains.
\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)=5}}
וגרע ממנו שלישיתו ורביעיתו ישאר חמשה
  • Divide the denominator by it, the result is 2 and 2 fifths. Multiply them by eight, the result is 19 and a fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{12}{5}\sdot8=\left(2+\frac{2}{5}\right)\sdot8=19+\frac{1}{5}}}
חלק עליו המורה יצא ב' וב' חומשין ערכם בשמונה יעלה י"ט וחומש
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a-\left(\frac{1}{n}\sdot a\right)-\left(\frac{1}{m}\sdot a\right)=b}}
According to this way for every remaining number, whether two, or three, or whichever number that remains: extract the denominator, subtract from it the subtracted parts - whether sixths, or fifths, or quarters, or whichever is subtracted - then divide the denominator by the remainder and multiply by the stated remainder.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=\frac{n\sdot m}{\left(n\sdot m\right)-\left[\left[\frac{1}{n}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]+\left[\frac{1}{m}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]\right]}\sdot b}}
ועל זה הדרך לכל חשבון שישאר שנים או שלשה או איזה חשבון שישאר שתוציא המורה ותגרע ממנו הערכים שגרע הן שתותין או חמישיות או רביעיות או כל מה שגרע ועל הנשאר תחלק המורה והיוצא תערוך בנשאר שאמר
Or, divide the stated remainder by what remains from the denominator, after subtracting the subtracted from it, then multiply the result by the denominator. It is the same thing.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=\frac{b}{\left(n\sdot m\right)-\left[\left[\frac{1}{n}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]+\left[\frac{1}{m}\sdot\left(n\sdot m\right)\right]\right]}\sdot\left(n\sdot m\right)}}
או חלק הנשאר שאמר על מה שישאר מן המורה כשתוציא ממנו מה שגרע והיוצא תערוך על המורה והדבר שוה
  • If you subtract its fifth, then a seventh of the remainder, 24 remains. How much is the whole?
\scriptstyle\left(a-\frac{1}{5}a\right)-\left[\frac{1}{7}\sdot\left(a-\frac{1}{5}a\right)\right]=24
ואם תגרע חמישיתו ומהנותר שביעיתו ונשאר כ"ד כמה היה הכל
  • common denominator: Know the denominator, which is 35.
דע המורה והוא ל"ה
Multiply it by the remainder, i.e. according to the rule mentioned above, the result is 35 and it is the sought.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{35\sdot24}{24}=35}}
וערכהו על הנשאר כלומ' כמשפט אשר הזכיר למעלה יצא ל"ה והוא המבוקש
This way is correct when the [unknown] number is equal to the denominator like this.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[a-\left(\frac{1}{n}\sdot a\right)\right]-\left[\frac{1}{m}\sdot\left[a-\left(\frac{1}{n}\sdot a\right)\right]\right]=b}}
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=n\sdot m \longrightarrow a=\frac{\left(n\sdot m\right)\sdot b}{b}}}
וזה הדרך הוא נכון כשיהיו סך החשבון והמורה שוים כמו זה
  • Also if one takes 30, subtract its fifth and a sixth of what remains, so the remainder is twenty. Thus, the [unknown] number and the denominator are equal.
וכמו אם יקח ל' ויחסר חמישיתו ומן הנותר ששית וישאר עשרים שהחשבון והמורה שוים
\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot6=30\longrightarrow\left[30-\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)\right]-\left[\frac{1}{6}\sdot\left[30-\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)\right]\right]=20}}
For every number like this, the denominator leads you to the truth. ובכל חשבון כאלו יוציאך המורה אל האמת
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a-\frac{1}{5}a\right)-\left[\frac{1}{7}\sdot\left(a-\frac{1}{5}a\right)\right]=17+\frac{1}{7}}}
But, if one takes 25, then subtracts its fifth and a seventh of the remainder, 17 and one-seventh remain, so the denominator and the [unknown] number are unequal.
אך אם יקח כ"ה ויגרע חמישיתו ומן הנשאר שביעיתו וישאר י"ז ושביעית שהמורה והחשבון אינם ‫[20]שוים
\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot7\ne25\longrightarrow\left[25-\left(\frac{1}{5}\sdot25\right)\right]-\left[\frac{1}{7}\sdot\left[25-\left(\frac{1}{5}\sdot25\right)\right]\right]=17+\frac{1}{7}}}
For every number such as this if "your eyes shall see thy Teacher and your ears shall hear a word from behind thee... This is the way; walk in it" [Isaiah 30, 20-21]. ובכל חשבון כיוצא בו אם יהיו עיניך רואות את מוריך אזניך תשמענה דבר מאחריך זה הדרך תלכו בה[note 3]
The way for every number is that you seek a number that is divisible by seven after you subtract its fifth from it:
והדרך לכל חשבון שתבקש חשבון שיהיה לו שביעיות אחרי שתגרע ממנו חמישית
Such as 35, whose fifth is 7. 28 remain, whose seventh is 4. We sum them and the result is 11.
כגון ל"ה שחומשו ז‫'

וישאר כ"ח
ששביעיתו ד‫'
ונחברם יעלה י"א

\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{5}\sdot35\right)+\left[\frac{1}{7}\sdot\left[35-\left(\frac{1}{5}\sdot35\right)\right]\right]=7+\left[\frac{1}{7}\sdot\left(35-7\right)\right]=7+\left(\frac{1}{7}\sdot28\right)=7+4=11}}
24 remain: \scriptstyle{\color{blue}{35-11=24}}
וישאר כ"ד
Know the ratio of 11 to [24] - it is a quarter and 5 sixths of a quarter.
\scriptstyle{\color{blue}{11:24=\frac{1}{4}+\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{1}{4}\right)}}
ודע מה ערך י"א אל והוא רביעית וה' ששיות רביעית
Take this ratio from 17 and one-seventh, which is the [given] remainder, and the result is 7 plus 6 sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(17+\frac{1}{7}\right)\sdot\left[\frac{1}{4}+\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]=7+\frac{6}{7}}}
וכזה הערך קח מי"ז ושביעית שהוא הנשאר והיוצא שהוא ז' ועוד ו' שביעיות
Add [it] to 17 and one-seventh, the result is 25 and this is what you asked for.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\left(17+\frac{1}{7}\right)+\left(7+\frac{6}{7}\right)=25}}
הוסף על י"ז ושביעית יעלה כ"ה והוא מה ששאלת
Know it by maintaining the degrees of the fractions and adding one degree to each fraction.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=b+\left(\frac{1}{n-1}\sdot b\right)+\left[\frac{1}{m-1}\sdot\left[b+\left(\frac{1}{n-1}\sdot b\right)\right]\right]}}
ותדענו שתשמור מדרגות השברים ותוסיף על כל שבר ושבר מדרגה אחת
Do so: take the remainder, add to it its sixth, which exceeds by one degree over the seventh that was stated. Add to the sum a quarter of the sum, which exceeds by one degree over the fifth that was stated at first, and the sum is the sought.
וכן תעשה קח הנשאר והוסף ששיתו שהוא נוסף מדרגה אחת מן השביעית שאמר באחרונה ועל המחובר תוסיף רביעית המחובר שהוא עודף מדרגה אחת על החמישית שאמ' בתחלה והמחובר הוא המבוקש
\scriptstyle{\color{blue}{a=\left(17+\frac{1}{7}\right)+\left[\frac{1}{6}\sdot\left(17+\frac{1}{7}\right)\right]+\frac{1}{4}\sdot\left[17+\left(\frac{1}{7}\right)+\left[\frac{1}{6}\sdot\left(17+\frac{1}{7}\right)\right]\right]}}
  • If you take two numbers, such that are not equal to one another. You subtract a fifth of the one from a third of the other and six remain. You wish to know how much is each of the numbers?
\scriptstyle\frac{1}{3}a-\frac{1}{5}b=6
ואם תקח שני חשבונות שאין האחד שוה לחברו ותגרע חמישית האחד משלישית האחר וישארו ששה ותרצה לדעת כמה היה כל אחד ואחד מהחשבונות
  • common denominator: Seek a number that has a fifth and a third, it is 15 and it is the denominator.
בקש חשבון שיהיה לו חמישית ושלישית והוא ט"ו והוא המורה
Take its fifth, which is three, add it to the six, it is 9. Multiply it by the three, the result is 27, which is the number from which you subtract. Since you know it, you can extract the number that is subtracted, which is 15, for its fifth is three.
\scriptstyle{\color{blue}{\begin{cases}\scriptstyle a=\left[\left(15\sdot\frac{1}{5}\right)+6\right]\sdot3=\left(3+6\right)\sdot3=9\sdot3=27\\\scriptstyle \frac{1}{5}b=3\longrightarrow b=15\end{cases}}}
וקח חמישיתו והוא שלשה והוסף על הששה ויהיה ט' ותערכם על השלשה ויעלה כ"ז וזה הוא החשבון שגרעת ממנו

ואחר שידעת זה תוכל להוציא החשבון הנגרע שהוא ט"ו אחרי שחמישיתו שלשה

This way is not a general way for every number "and your Teacher shall no longer hide Himself" [Isaiah 30, 20], except when one number is equal to the denominator, such as this and the like, but if none is equal to the denominator it does not apply. וזה הדרך אינו דרך כלל לכל חשבון ולא יכנף עוד מוריך[note 4] זולתי כשיהיה החשבון האחד שוה למורה כגון זה וכיוצא בו אך אם לא ישוו המורה אל יורה
Such as when one is 10 and the other is 24 and when you subtract a fifth of the ten from a third of 24, six remains.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot24\right)-\left(\frac{1}{5}\sdot10\right)=6}}
כגון שהיה האחד י' והשני כ"ד וכשתגרע חמישית עשרה משלישית כ"ד ישאר ששה
Whereas if you look at the denominator it leads you to 27 and 15 and this number is known if the first number is known.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot27\right)-\left(\frac{1}{5}\sdot15\right)=6}}
ואם תביט אל המורה יוציאך אל כ"ז ואל ט"ו וזה החשבון יודיע אם החשבון האחד ידוע
  • As when it is said that the one is ten, we subtract its fifth from a third of an unknown number and six remains. How much is the unknown number?
\scriptstyle\frac{1}{3}a-\left(\frac{1}{5}\sdot10\right)=6
כמו שיאמר האחד עשרה גרעונו חמישיתו משלישית חשבון שאינו ידוע ונשאר ששה

כמה החשבון שאינו ידוע

The way for this and for every number is that you add a fifth of the known to the remainder and multiply the sum by three, since the third is denominated from three and the result is the unknown number.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\left[6+\left(\frac{1}{5}\sdot10\right)\right]\sdot3}}
הדרך בו ולכל חשבון שתוסיף חמישית ‫[21]הידוע על הנשאר והמחובר תערך על שלשה בעבור כי שלישית יוצאת משלשה והעולה הוא החשבון שאינו ידוע
You can also extract the two numbers. וגם תוכל להוציא שני החשבונות
  • If it is said: when we subtract one-fifth of the one from one-third of the other, 6 remains. We sum them and the result is ten.
\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle\frac{1}{3}a-\frac{1}{5}b=6\\\scriptstyle\frac{1}{3}a+\frac{1}{5}b=10\end{cases}
אם יאמר כאשר גרענו חמישית האחד משלישית האחר נשאר ו‫'

חברנום יעלו עשרה

The way of this is that you subtract the remainder from the sum, then take half of what remains and so is the number of the fifth that was subtracted.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}b=\frac{1}{2}\sdot\left(10-6\right)}}
הדרך בזה שתחסר הנשאר מהמחובר ומן הנותר קח המחצית וככה מספר החמישית שגרע
Since you know its fifth, you know its whole and you can extract the second from the first.
ואחר שידעת חמישיתו ידעת כלו ומן האחד תוציא השני
According to this way for every number. ועל זה הדרך לכל חשבון
  • If it is said: if we subtract one-quarter of the one from one-fifth of the other, 1 remains and if we sum them together, the result is 11.
\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle\frac{1}{5}a-\frac{1}{4}b=1\\\scriptstyle\frac{1}{5}a+\frac{1}{4}b=11\end{cases}
שאם יאמר אם גרענו רביעית האחד מחמישית האחר נשאר אחד ואם חברנום יעלו י"א
Do as follows: subtract one from 11, 10 remain. Take its half; it is 5, which is the number of the quarter that was subtracted.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}b=\frac{1}{2}\sdot\left(11-1\right)=\frac{1}{2}\sdot10}}
ככה תעשה גרע אחד מי"א ונשאר עשרה

קח מחציתם והוא מספר הרביעית שגרע

It is discovered that one number is twenty, and from it you can deduce the other, which is thirty.
\scriptstyle{\color{blue}{\begin{cases}\scriptstyle b=20\\\scriptstyle a=30\end{cases}}}
מתברר שהחשבון האחד הוא עשרים וממנו תוכל להוציא השני והוא שלשים
This way will lead you to the truth and to the correct. וזה הדרך ידריכך אל האמת ואל הנכון

Chapter Three: Multiplication

השער השלישי במערכת
It is divided into three categories: ונחלק לשלשה ענינים
  • Multiplication of integers by integers
מערכת שלמים על שלמים
  • Multiplication of integers by fractions
ומערכת שלמים על שברים
  • Multiplication of fractions by fractions
ומערכת שברים על שברים

The First Category: [Multiplication of] Integers by Integers

הענין הראשון בשלמים על שלמים
You should know that every number is built and established on ten ranks: יש לך לדעת כי כל חשבון יבנה ויכונן בעשרה מדרגות
  • The first rank are the units
והמדרגה הראשונה הם האחדים
  • The second - the tens
והשניה העשרות
  • The third - the hundreds
והשלישית המאות
  • The fourth - the thousands
והרביעית האלפים
  • The fifth - the tens of thousands
והחמישית העשרות אלפים
  • The sixth - the hundreds of thousands
והששית במאות אלף
  • The seventh - the thousands of thousands
והשביעית באלף אלפים
  • The eighth - the tens thousands of thousands
והשמינית עשרת אלפי אלפים
  • The ninth - the hundreds thousands of thousands
והתשיעית במאת אלף אלפים
  • The tenth - the thousands thousands of thousands
והעשירית באלף אלפי אלפים
And so on endlessly. וכן עד אין קץ
Definition of the multiplication operation: the multiplication of a number by a number is that you count the first number by the multitude of the second number. ומערכת מספר על מספר הוא שתהיה מונה המספר האחד במנין המספר השני
Multiplication of units by units
  • Every number that you multiply by one persists and does not increase.
וכל מספר שאתה עורך אותו באחד הוא עומד ואינו נוסף
Indeed, if you multiply one by one it is one, two by one are two, and so every number that you multiply by one does not increase.
ואכן אם תערוך אחד על אחד הוא אחד ושנים על אחד הם שנים וכן כל מספר שתערכנו על אחד אינו נוסף
  • If you multiply two by two, you double it.
ואם תערוך שנים על שנים אתה כופל אותו
  • If you multiply by three, you will find it three [times] the number.
ואם בשלשה תערכנו תמצאנו שלשה מן המספר
  • So on up to ten that if you multiply if by itself it is one-hundred.
וכן עד עשרה שאם תערכנו על ‫[22]עצמו יהיו מאה
If you multiply a number by a number that are greater than ten, you should master the multiplication of units, for every number is calculated this way. ואם תרצה לערוך מספר על מספר למעלה מעשרה אתה צריך שיהיה חשבון האחדים סדורים על פיך כי כל חשבון מתחשב על זה הדרך
Full multiplication table:
To make it easier for the reader, I have drawn a table for you from 1 to 10, by which you may find out every number. ולהקל על הקורא ציירתי לך זה המכבר מא' ועד י' שתברור לך בו כל חשבון
10 9 8 7 6 5 4 3 2 1
20 18 16 14 12 10 8 6 4 2
30 27 24 21 18 15 12 9 6 3
40 36 32 28 24 20 16 12 8 4
50 45 40 35 30 25 20 15 10 5
60 54 48 42 36 30 24 18 12 6
70 63 56 49 42 35 28 21 14 7
80 72 64 56 48 40 32 24 16 8
90 81 72 63 54 45 36 27 18 9
100 90 80 70 60 50 40 30 20 10
י ט ח ז ו ה ד ג ב א
כ יח יו יד יב י ח ו ד ב
ל כז כד כא יח טו יב ט ו ג
מ לו לב כח כד כ יו יב ח ד
נ מה מ לה ל כה כ טו י ה
ס נד מח מב לו ל כד יח יב ו
ע סג נו מט מב לה כח כא יד ז
פ עב סד נו מח מ לב כד יו ח
צ פא עב סג נד מה לו כז יח ט
ק צ פ ע ס נ מ ל כ י
Instructions for using the multiplication table:
  • When you wish to multiply a number by a number from 1 to 10
וכאשר תרצה לערוך חשבון על חשבון מא' ועד י‫'
  • Such as when you wish to multiply 8 by 7
\scriptstyle8\times7
כמו שתרצה לערוך ח' על ז‫'
You place your fingers orderly on the first two lines [lengthwise and breadthwise], in which 1 to 10 are written: one finger on 8 and your other finger on 7. Lead them and where the fingers meet there you will find the result, which is 56.
אתה נותן אצבעותיך בשני הטורים הראשונים אשר כתוב בהם מא' ועד י' על הסדר

האצבע האחד על ח' ואצבעך השני על ז‫'
הולך אותם ובמקום אשר יפגשו האצבעות שם תמצא העולה והוא נ"ו

Likewise for every number.
וכן לכל החשבון
  • If you wish to multiply the other ranks one by the other, consider them as if they are units.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot10^n\right)\times\left(b\sdot10^m\right)}}
ואם תרצה לחשוב משאר המדרגות אחת על אחת יחשוב אותם כאלו הם אחדים
  • As if you want to [multiply] six hundred by four thousand.
\scriptstyle600\times4000
כמו שתרצה שש מאות על ארבעת אלפים
  • What is the number of the hundreds? six. And the thousands? four. Multiply six by four as if they were units; the result is 24, save it.
\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot4=24}}
מאיזה חשבון הם המאות מששה והאלפים מארבעה

ערוך ששה על ארבעה כאלו הם אחדים והם כ"ד ושמרם

Determining the place of 6·4 in the product 600×4000
  • Then take the rank of hundreds, which is three, and count up three ranks from the thousands, it is the sixth rank.
(rank of hundreds)+[(rank of thousands)-1]=3+(4-1)=6
ואחר כך קח מדרגת המאות והוא שלשה ומנה מהאלפים ולמעלה ג' מדרגות והוא מדרגה הששית
  • Likewise, if you take the rank of thousands, which is four, and count up from the hundreds, you reach the sixth rank.
(rank of thousands)+[(rank of hundreds)-1]=4+(3-1)=6
וכן אם תקח מדרגת האלפים והוא ארבעה ותמנה אתו מן המאות ולמעלה אתה מגיע אל המדרגה הששית
Put there the number of units that you kept, and the tens in the succeeding rank, which is the seventh.
ושים שם חשבון האחדים ששמרת והעשרות במדרגה אשר אחריה והיא השביעית
Hence, you say that the 24 that you kept are 2 thousand of thousand and four hundred of thousand.
\scriptstyle{\color{blue}{600\times4000=2400000}}
ומפני זה אתה אומר כי הכ"ד ששמרת הם ב' אלפי אלפים וארבע מאות אלף
  • Another way is that you count the ranks of the two numbers and subtract one from [the sum]; the remainder will be the rank of the number [sought].
[(rank of hundreds)+(rank of thousands)]-1=(3+4)-1=7-1=6
דרך אחרת שתהיה חושב מדרגות בב' חשבונות ותפחות אחד מהם והנשאר יהיה מדרגת המספר
  • Such as, when you take the rank of hundreds, which is three, and the rank of thousands, which is four, and add them, they are seven. Always subtract one from them; you are left with six. This is equal to the first number.
כמו שתקח מדרגת המאות והוא שלשה ומדרגת האלפים ארבעה תחברם יהיו שבעה

תחסר מהם אחד לעולם וישארו בידך ששה
זה דבר שוה ‫[23]לחשבון הראשון

The reason you subtract [one] from the sum of the two ranks is that the rank of the units appears here and here [= the rank of the units is counted twice]
והטעם שאתה מחסר משתי המדרגות בהתקבצם מפני שמדרגת האחד עולה לכאן ולכאן
  • If you multiply units and tens by units and tens.
ואם תערוך אחדים ועשרות על אחדים ועשרות
  • Such as 25 by 28.
\scriptstyle25\times28
כמו כ"ה על כ"ח
Know the ratio of 25 to 100, it is a quarter. Take a quarter of 28, which are 7. The units will be hundreds
\scriptstyle{\color{blue}{25\times28=\left(\frac{25}{100}\sdot28\right)\sdot100=\left(\frac{1}{4}\sdot28\right)\sdot100=7\sdot100}}
דע מה ערך כ"ה ממאה והוא רובע

קח רובע כ"ח והוא ז‫'
יהיו האחדים מאות

  • If you multiply 54 by 64.
\scriptstyle54\times66
ואם תערוך נ"ד בס"ו
Know the ratio of fifty to one-hundred, it is a half. Take a half of sixty-six, it is 33. The tens are thousands and the units are hundreds. Then multiply the remaining four by sixty-six, the result is 264. Add it to the 33, the result is 3 thousand, 5 hundred and sixty-four.
דע מה ערך החמשים ממאה והוא חצי

קח חצי מספר ששה וששים יהיו ל"ג
העשרות הם האלפים והאחדים הם מאות
ואחר כך תערוך הארבעה הנותרים על בששה וששים יעלה רס"ד
חברם על הל"ג יעלה ג' אלפים וה' מאות וארבע וששים

\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle54\times66&\scriptstyle=\left[\left(\frac{50}{100}\sdot66\right)\sdot100\right]+\left(4\sdot66\right)=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot66\right)\sdot100\right]+264\\&\scriptstyle=\left(33\sdot100\right)+264=3300+264=3564\\\end{align}}}
  • If you multiply 125 by itself.
\scriptstyle125\times125
ואם תערוך קכ"ה על עצמו
Know its ratio to one-thousand, it is an eighth. Take an eighth of 125, it is 15 and five eighths. Multiply it by one-thousand, the result is 15 thousand and 625.
דע מה ערכו מאלף והיא שמינית

קח שמינית קכ"ה והוא ט"ו וחמשה שמיניות
ערוך אותם באלף יעלה ט"ו אלפים ותרכ"ה

\scriptstyle{\color{blue}{125\times125=\left(\frac{125}{1000}\sdot125\right)\sdot1000=\left(\frac{1}{8}\sdot125\right)\sdot1000=\left(15+\frac{5}{8}\right)\sdot1000=15625}}
  • If you multiply units by tens
ואם תערוך אחדים על עשרות
  • If you multiply five by seventy.
\scriptstyle5\times70
כמו חמשה על שבעים
Multiply five by seven, the result is 35. The tens are hundreds and the units are tens. So, it is 3 hundred and fifty.
\scriptstyle{\color{blue}{5\times70=\left(5\sdot7\right)\sdot10=35\sdot10=350}}
ערוך חמשה על שבעה יעלה ל"ה

יהיו העשרות מאות והאחדים עשרות
והוא ג' מאות וחמשים

Know it also by calculating how much is five from ten, it is its half. Take a half of seventy, it is 35.
\scriptstyle{\color{blue}{5\times70=\left(\frac{5}{10}\sdot70\right)\sdot10=\left(\frac{1}{2}\sdot70\right)\sdot10=35\sdot10}}
גם תדענו שתחשוב מהו חמשה מעשרה והוא חציו

קח מחצית השבעים והוא ל"ה

Or, know it by calculating how much is seventy from one-hundred, it is seven tenths. Take seven tenths of a five, it is 3 and a half. Multiply it by one-hundred, it is 3 hundred and fifty.
או תדענו שתחשוב מהו השבעים ממאה והוא שבע עשיריות

קח שבע עשיריות מחמשה והוא ג' וחצי
תערכם על מאה יהיו ג' מאות וחמשים

\scriptstyle{\color{blue}{5\times70=\left(5\sdot\frac{70}{100}\right)\sdot100=\left(5\sdot\frac{7}{10}\right)\sdot100=\left(3+\frac{1}{2}\right)\sdot100=350}}
  • If you multiply units by hundreds
ואם תערוך אחדים על מאות
  • Such as five by three hundred.
\scriptstyle5\times300
כמו חמשה על שלש מאות
Multiply five by 3, the result is 15. The tens are thousands and the units are hundreds.
\scriptstyle{\color{blue}{5\times300=\left(5\sdot3\right)\sdot100=15\sdot100}}
ערוך חמשה על ג' יעלה ט"ו

יהיו העשרות אלפים והאחדים מאות

Know it by calculating how much is five of one-hundred, it is half the tenth. Take half the tenth of 3 hundred, it is 15.
ותדענו שתחשב מהו חמשה ממאה והוא חצי עשיריות

קח חצי עשירית של ג' מאות והוא ט"ו

\scriptstyle{\color{blue}{5\times300=\left(\frac{5}{100}\sdot300\right)\sdot100=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\sdot300\right]\sdot100=15\sdot100}}
Know it by dividing the 3 hundred by one-hundred, then multiplying the result by five, the result is 15.
\scriptstyle{\color{blue}{5\times300=\left(5\sdot\frac{300}{100}\right)\sdot100=15\sdot100}}
ותדענו שתחלק הג' מאות על מאה ותערוך היוצא על חמשה יעלה ט"ו
  • If you multiply tens by tens
ואם תערוך עשרות על עשרות
  • Such as 20 by 30.
\scriptstyle20\times30
כמו כ' על ל‫'
Multiply two by three, they are six. The units are hundreds.
\scriptstyle{\color{blue}{20\times30=\left(2\sdot3\right)\sdot100=6\sdot100}}
ערוך שנים על שלשה יהיו ששה

האחדים יהיו מאות

Know it by calculating how much is 20 of one-hundred, take its ratio from 30 and multiply the result by one-hundred.
\scriptstyle{\color{blue}{20\times30=\left(\frac{20}{100}\sdot30\right)\sdot100}}
ותדענו שתחשוב מהו כ' ממאה וקח ערכו מל' ומה שיהיה תערכנו במאה
Or, know how much is the 30 of one-hundred and take its ratio from twenty. It is the same thing.
\scriptstyle{\color{blue}{20\times30=\left(20\sdot\frac{30}{100}\right)\sdot100}}
או תדע מה שהם הל' ממאה וקח ערכו מן עשרים והדבר שוה
  • If you multiply tens by hundreds
ואם תערוך עשרות על מאות
  • Such as 40 by six hundred.
\scriptstyle40\times600
כמו מ' בשש מאות
Multiply 4 by six, the result is 24. The units are thousands and the tens are tens of thousands.
\scriptstyle{\color{blue}{40\times600=\left(4\sdot6\right)\sdot1000=24\sdot1000}}
ערוך ד' על ‫[24]ששה יעלה כ"ד יהיו האחדים אלפים והעשרות עשרות אלפים
Know it by calculating how much is 6 hundred of one-thousand, which is 6 tenths, take this ratio from 40, the result is 24.
ותדענו שתחשב מהן ו' מאות מאלף והוא ו' עשיריות

קח זה הערך ממ' יעלה כ"ד

\scriptstyle{\color{blue}{40\times600=\left(40\sdot\frac{600}{1000}\right)\sdot1000=\left(40\sdot\frac{6}{10}\right)\sdot1000=24\sdot1000}}
Or, know how much is the forty of one-thousand, [it is] one part of 25 and take its ratio from six hundred. It is the same thing.
\scriptstyle{\color{blue}{40\times600=\left(\frac{40}{1000}\sdot600\right)\sdot1000=\left(\frac{1}{25}\sdot600\right)\sdot1000}}
או תדע מהן הארבעים מאלף חלק אחד מן כ"ה וכערכו קח משש מאות והדבר שוה
  • If you multiply tens by thousands
ואם תערוך עשרות על אלפים
  • Such as 50 by 7 thousand.
\scriptstyle50\times7000
כמו נ' בז' אלפים
Multiply 5 by seven, the result is 35. The units are tens of thousands and the tens are hundreds of thousands.
\scriptstyle{\color{blue}{50\times7000=\left(5\sdot7\right)\sdot10000=35\sdot10000}}
וערוך ה' על זה שבעה יעלה ל"ה

יהיו האחדים עשרות אלפים והעשרות מאות אלפים

Know it by calculating how much is 7 thousand of 10 thousand, take this ratio from fifty, it is 35.
\scriptstyle{\color{blue}{50\times7000=\left(50\sdot\frac{7000}{10000}\right)\sdot10000}}
ותדענו שתחשב מהן ז' אלפים מי' אלפים וקח אותו הערוך מחמשים והוא ל"ה
Or, know how much is the 50 of 10 thousand and take its ratio from the 7 thousand. It is the same thing.
\scriptstyle{\color{blue}{50\times7000=\left(\frac{50}{10000}\sdot7000\right)\sdot10000}}
או תדע מהם הנ' מי' אלפים וכערכו קח מן הז' אלפים והדבר שוה
By these ways you can know every number endlessly, keeping the names and the ranks. ועל אלו הדרכים תוכל לדעת כל חשבון עד אין קץ שתשמר השמות והמדרגות

The Second Category: Multiplication of Integers by Fractions

הענין השני מערכת שלמים על שברים

Sexagesimal Fractions

If you have fractions of the astrologers: degrees, minutes and seconds אם יהיו בידך שברי חכמי המזלות מעלות ראשונים ושניים
  • If you mulnitply degrees by degrees, the product are degrees
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\circ\times b^\circ=\left(a\sdot b\right)^\circ}}
אם אתה עורך מעלות על מעל[ו]ת יהיה הנקבץ מעלות
  • If you multiply degrees by fractions, the product are fractions:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\times\frac{b}{60^n}=\frac{a\sdot b}{60^n}}}
ואם אתה עורך מעלות על שברים יהיה הנקבץ שברים
  • If you multiply by minutes, they are minutes.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\circ\times b^\prime=\left(a\sdot b\right)^\prime}}
אם ערכת על ראשונים הם ראשונים
  • If by seconds, they are seconds.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\circ\times b^{\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime}}}
ואם על שניים הם שניים
  • If by thirds, they are thirds.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^\circ\times b^{\prime\prime\prime}=\left(a\sdot b\right)^{\prime\prime\prime}}}
ואם על שלישיים הם שלישיים
And so on for all the fractions that are multiplied by degrees.
וכן למעלה מהם לכל השברים הנערכים על מעלות
  • Such as when you wish to multiply 20 degrees by 50 minutes.
\scriptstyle20^\circ\times50^\prime
כמו שתרצה לערוך כ' מעלות על נ' ראשונים
The result is one-thousand, which are minutes. Divide them by sixty, the result of the division is 16 and 40 minutes remain, which are 5 sixths. Take this ratio from the 20, they are 16 degrees and 40 minutes.
\scriptstyle{\color{blue}{20^\circ\times50^\prime=1000^\prime=20^\circ\sdot\frac{5}{6}^\circ=16^\circ+40^\prime}}
יעלו אלף והם ראשונים

תחלקם על ששים יצא בחלוק י"ו וישאר מ' ראשונים והוא ה' ששיותיו וכאותו הערך קח מן הב' יהיו י"ו מעלות מ' ראשונים

According to this calculate the seconds, thirds and all the fractions endlessly. ועל זה תחשב לשניים ולשלישיים ולכל השברים עד אין קץ
Since the calculation of the integers that are multiplied by fractions is decreasing. כי כל חשבון השלמים הנערכים בשברים הוא פחות פוחת והולך
The saying: "multiply ten by a third or a quarter" is the same as the saying: "how much is a third or a quarter of the ten" and so on to all fractions.
והאומר חשוב עשרה בשליש או ברביע דומה כמי שאומר כמה חלק שליש או רביע מהעשרה וכן לכל השברים

Integers by integers and fractions

Simple Fractions
If you have fractions of the geometricians and you wish to multiply integers by integers and fractions. ואם יהיו בידך שברי חכמי המדות ותרצה לערוך שלמים על שלמים ושברים
  • Such as two by three and a quarter.
\scriptstyle2\times\left(3+\frac{1}{4}\right)
כגון שנים על שלשה ורביע
  • common denominator: We seek a number that has a third and a quarter, which is twelve and it is the denominator.
נבקש חשבון שיש לו שלישית ורביעית והוא שנים עשר והוא המורה
Take 12 for each integer:
ותקח לכל אחד שלם י"ב
  • They are 24 in the first number \scriptstyle{\color{blue}{2\sdot12=24}}
והם כ"ד בחשבון האחד
  • In the second number the result is 36, add to them 3 for the quarter, the result is 39 \scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot12\right)+3=36+3=39}}.
[25]והחשבון השני השלשה יעלו ל"ו הוסף עליהם ג' בעבור הרביע יעלו ל"ט
We multiply 24 by 39, the result is 936 \scriptstyle{\color{blue}{24\sdot39=936}}
ונערוך כ"ד על ל"ט יעלו תתקל"ו חלקים
Divide them by 144, which is the square of the denominator, the result is six and 72 remain, which are half of 144, thus six and a half.
\scriptstyle{\color{blue}{2\times\left(3+\frac{1}{4}\right)=\frac{936}{12^2}=\frac{936}{144}=6+\frac{72}{144}=6+\frac{1}{2}}}
חלקם על קמ"ד שהוא מרובע המורה יצא ששה ונשארו ע"ב שהוא חצי קמ"ד והנה ששה וחצי
  • Know it by leaving [aside] the two as they are two and take four for each of the three for the fraction of the quarter, the result is 12. We add one for the quarter, they are 13. We multiply them by two that we have, the result is 26. We divide by four, the result is six and a half.
ותדענו שתעזב השניים כמו שהם שנים ובעבור שבר הרביעית וקח לכל אחד מן השלשה ארבעה יעלו י"ב

נוסיף אחד בעבור הרביעית הנה י"ג
ערכנום על שנים שהיה לנו עלה כ"ו
נחלק על ארבעה יצא ששה וחצי

\scriptstyle{\color{blue}{2\times\left(3+\frac{1}{4}\right)=\frac{2\sdot\left[\left(3\sdot4\right)+1\right]}{4}=\frac{2\sdot\left(12+1\right)}{4}=\frac{2\sdot13}{4}=\frac{26}{4}=6+\frac{1}{2}}}
  • common denominator: Know it by taking [the number] by which the quarter is denominated, which is four and it is the denominator.
ותדענו שתקח מה שיצא ממנו הרביע והוא ארבעה והוא המורה
  • We multiply two by 4, the result is eight. \scriptstyle{\color{blue}{2\sdot4=8}}
נערוך שנים על ד' יעלו שמונה
  • The three by 4, the result is 12 and with the quarter, 13. \scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot4\right)+1=12+1=13}}.
ושלשה על ד' יעלו י"ב ועם הרביעית י"ג
Multiply them one by the other, the result is 104. Divide by the square of the denominator, which is 16, the result is six and eight remain, which are one-half.
\scriptstyle{\color{blue}{2\times\left(3+\frac{1}{4}\right)=\frac{8\sdot13}{4^2}=\frac{104}{16}=6+\frac{8}{16}=6+\frac{1}{2}}}
ערכם זה על זה יצא ק"ד וחלק על מרובע המורה שהוא י"ו יצא ששה וישאר שמונה שהוא חצי אחד
  • Know it by multiplying two by three, the result is six. \scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3=6}}
ותדענו שתערך שנים על שלשה עלה ששה וישוב ו‫'
Multiply two by a quarter, the result is two quarters, which is one-half, and it will be the reserved. \scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\frac{1}{4}=\frac{2}{4}=\frac{1}{2}}}
\scriptstyle{\color{red}{2\times\left(3+\frac{1}{4}\right)=6+\frac{1}{2}}}
וערוך על שנים על רביעית עלה שנים רביעיות שהוא חצי וזה יהיה שמור בידך
For the one when it is multiplied by a fraction is the same [as the fraction]. \scriptstyle1\sdot\frac{a}{b}=\frac{a}{b} כי האחד הנערך על שבר הרי הוא כמוהו
It is like saying one in length by one-half in width, which is really nothing but one-half. The same by one-third and by all fractions. ודומה כמי שאומר אחד באורך על חצי ברוחב וזה באמת אינו כי אם חציו וכן על שליש ועל כל השברים

Integers by fractions fractions

If you multiply integers by fractions ואם תערוך שלמים על שברים
Simple Fractions
  • Such as three quarters by nine.
\scriptstyle\frac{3}{4}\times9
כגון שלשה רביעיות בתשעה
  • Know by which number the quarters are denominated, it is four.
דע מאיזה מספר הרביעיות והוא מארבעה
Divide the nine by it; the result is two and one-quarter for each. Multiply the result by three; it is six and three-quarters.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times9=3\sdot\frac{9}{4}=3\sdot\left(2+\frac{1}{4}\right)=6+\frac{3}{4}}}
חלק התשעה עליהם יצא לכל אחד שנים ורובע

ערוך היוצא על שלשה יהיה ששה וג' רביעיות

  • Know it [by knowing] by which number the quarters are denominated, it is four and it is the denominator.
ותדענו מאיזה מספר הרביעית והוא מארבעה והוא המורה
We multiply the nine by four; the result is 36.
\scriptstyle{\color{blue}{9\sdot4=36}}
נערוך התשעה על ארבעה יעלה ל"ו
We multiply them by three for the quarters, which are three; the result is 108.
\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot36=108}}
ונערכם על שלשה בעבור הרביעיות שהם שלשה יעלה ק"ח
Divide them by 16, which is the square of the denominator, the result is six integers and 12 remain, which are 3 quarters.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\times9=\frac{108}{4^2}=\frac{108}{16}=6+\frac{12}{16}=6+\frac{3}{4}}}
חלקם על י"ו שהוא מרובע המורה יצא ששה שלמים וישארו י"ב שהם ג' רביעיות אחד

Integers and fractions by integers and fractions

If you multiply integers and fractions by integers and fractions ואם תערוך שלמים ושברים על שלמים ושברים
Simple Fractions
  • Such as three and a seventh by five and an eighth.
\scriptstyle\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)
כגון שלשה ושביעית על חמשה ושמינית
  • common denominator: Seek for a number that has the two fractions, i.e. a seventh and an eighth, it is 56 and it is the denominator.
בקש חשבון שיש לו שני השברים כלומ' שביעית ושמינית והוא נ"ו והוא המורה
  • We multiply the first number, which is three, by the denominator; the result is 168. We add to it 8, for the seventh; the result is 176.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot56\right)+8=168+8=176}}
ונערוך החשבון האחד שהוא שלשה על המורה ויעלה קס"ח ונוסיף עליו ח' בעבור השביעית ועלה קע"ו
  • We further multiply the first number, which is five, by the denominator; the result is 280. For the eighth we add seven; it is 287.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot56\right)+7=280+7=287}}
ועוד ‫[26]נערוך החשבון האחד שהוא חמשה על המורה יעלה ר"פ ובעבור השמינית נוסיף שבעה והנה רפ"ז
We multiply 176 by 287; the result is fifty thousand five hundred and twelve.
\scriptstyle{\color{blue}{176\times287=50512}}
נערוך קע"ו על רפ"ז עלה חמשים אלף וחמש מאות ושנים עשר
We divide it by three thousand one hundred and thirty-six, which is the square of the denominator; the result of the division is sixteen and 336 remain, which are three-quarters of one-seventh
חלקנום על שלשת אלפים ומאה ושלשים ושש שהוא מרובע המורה יצא בחלוק ששה עשר ונשארו של"ו והם שלש רביעיות שביעית אחד
\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=\frac{50512}{56^2}=\frac{50512}{3136}=16+\frac{336}{3136}=16+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
שהאחד הוא מרובע המורה שהם ושביעיתו הם באותיות הודו ובאותיותנו הם ת'מ'ח‫'
  • Know it by taking forty for the [five] that have one-eighth with them and add one; the result is 41.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\sdot8\right)+1=40+1=41}}
ותדענו שתקח לשלשה שיש עמהם שמינית ארבעים והוסף אחד הנה מ"א
\scriptstyle{\color{red}{\left(3\sdot7\right)+1=21+1=22}}
We multiply them by each other; the result is nine hundred and two.
\scriptstyle{\color{blue}{22\times41=902}}
ערכנום זה על זה עלו תשע מאות ושנים
We divide them by 56, which is the product of seven by eight; the result is 16 and 6 remain, which are three-quarters of one-seventh, because one-seventh of 56 is 8.
חלקנום על נ"ו שהוא ערך שבעה על שמונה ויצא י"ו ונשארו ו' שהם שלש רביעיות שביעית אחד כי שביעית נ"ו הם ח‫'
\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=\frac{902}{7\sdot8}=\frac{902}{56}=16+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)=16+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
  • Know it by multiplying three by five; the result is 15.
\scriptstyle{\color{blue}{3\times5=15}}
ותדענו שתערוך שלשה על חמשה עלה ט"ו
  • Multiply three again by one-eighth; the result is 3 eighths.
\scriptstyle{\color{blue}{3\times\frac{1}{8}=\frac{3}{8}}}
ועוד תערוך ג' על שמינית עלה ג' שמיניות
  • Five by one-seventh is five-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{5\times\frac{1}{7}=\frac{5}{7}}}
וחמשה על שביעית הנה חמש שביעית
We count them as eighths and add them to the three; the result is one unit and five-eighths of one-seventh remain from the excess of the seventh over the eighth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}+\frac{5}{7}=1+\left(\frac{5}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
ונחשוב שהם שמיניות ונחברם עם השלש עלה אחד שלם ונשאר מיתרון השביעית על השמינית חמש שמיניות שביעית
Still you have to multiply one-seventh by one-eighth; the result is one-seventh of one-eighth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\times\frac{1}{8}=\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}}}
ועוד יש לך לערוך שביעית על שמינית והוא שביעית שמינית
Add this to the five that you have and the result is six-eighths of one-seventh.
תחברם עם החמש שיש לך והנה שש שמיניות שביעית
\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=15+1+\left(\frac{5}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\right)=16+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
All of these ways yield the same. וכל הדרכים יצאו שוה
Sexagesimal Fractions
For the way of the astrologers, as sixty is indivisible by seven nor by eight, do as follows: ולדרך חכמי המזלות שלא יחלקו ששים על שבעה ולא על שמונה ככה תעשה
  • Divide one degree into 56 minutes \scriptstyle{\color{blue}{1^\circ=56^\prime}}
שתעשה מן מעלה אחת נ"ו ראשונים
  • And one minute into 56 seconds \scriptstyle{\color{blue}{1^\prime=56^{\prime\prime}}}
ומראשון נ"ו שניים
Since 56 has a seventh and an eighth [= divisible by 7 and 8].
בעבור שנ"ו יש להם שביעית ושמינית
Thus, you should multiply three degrees and 8 minutes, which are one-seventh of 56, by five degrees and 7 minutes, which are one-eighth of 56.
והנה יש לך לערוך שלשה מעלות וח' ראשונים שהם שביעית נ"ו על חמשה מעלות ז' ראשונים שהם שמינית נ"ו
\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=\left(3+\frac{\frac{1}{7}\sdot56}{56}\right)\sdot\left(5+\frac{\frac{1}{8}\sdot56}{56}\right)=\left(3^\circ+8^\prime\right)\times\left(5^\circ+7^\prime\right)}}
  • Multiply 3 by 5, which are degrees; the result is 15.
\scriptstyle{\color{blue}{3^\circ\times5^\circ=15^\circ}}
תערוך ג' על ה' שהם מעלות עלה ט"ו
  • Multiply the three integers by seven minutes; the result is 21 minutes.
\scriptstyle{\color{blue}{3^\circ\times7^\prime=21^\prime}}
ותערוך השלשה שלמים על שבעה ראשונים ועלה כ"א ראשונים
  • Then, multiply 8 by 5 integers; the result is 40 minutes.
\scriptstyle{\color{blue}{8^\prime\times5^\circ=40^\prime}}
ואחר כן תערוך ח' על ה' שלמים יעלה מ' ראשונים
  • We multiply 8 minutes by 7 minutes; the result is 56 seconds.
\scriptstyle{\color{blue}{8^\prime\times7^\prime=56^{\prime\prime}}}
ונערוך ח' ראשונים על ז' ראשונים יעלה נ"ו שניים
We divide the seconds by 56; the result is one minute, which we add to the minutes, so [they are] 62.
\scriptstyle{\color{blue}{21^\prime+40^\prime+56^{\prime\prime}=21^\prime+40^\prime+1^\prime=62^\prime}}
נחלק השניים על נ"ו עלה ראשון אשר חברנו עם הראשונים והנה ס"ב
We convert 56 to one degree; the result is sixteen degrees and 6 minutes remain, which are 3 quarters of one-seventh of 56.
נעשה מהם מעלה אחת מנ"ו עלה שש עשרה מעלות ונשארו ו' ראשונים ‫[27]שהם ג' רביעיות משביעית נ"ו במעלה אחת
\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{7}\right)\times\left(5+\frac{1}{8}\right)=15^\circ+62^\prime=15^\circ+1^\circ+6^\prime=16^\circ+6^\prime=\left[16+\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]^\circ}}

Integers and fractions by integers and fractions of fractions

If you multiply integers and fractions by integers and fractions of fractions ואם תערוך שלמים ושברים על שלמים ושברי שברים
Simple Fractions
  • Such as three and a quarter by five and one-sixth of one-seventh.
\scriptstyle\left(3+\frac{1}{4}\right)\times\left[5+\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]
כמו שלשה ורביעית על חמשה וששית שביעית
  • common denominator: Take a number that has a sixth and a seventh, which is 42, multiply it by four, for the quarter, the result is 168 and it is the denominator \scriptstyle{\color{blue}{6\sdot7\sdot4=42\sdot4=168}}
קח חשבון שיש לו ששית ושביעית והוא מ"ב גם נערכנו על הארבעה בעבור הרביעית יעלו קס"ח והוא המורה
Convert all the integers to the denominator, sum the fractions [= numerators] with each of the numbers, multiply the sums one by the other, then divide by the square of the denominator - the result of division are the integers and the remainder are the parts of the denominator.
והשב כל השלמים על המורה ותחבר השברים עם כל אחד מהחשבונות והעולה תערוך זה על זה ותחלק על מרובע המורה והיוצא בחלוק הם שלמים והנשאר הם חלקים מהמורה
  • Know it by multiplying 3 by 5; it is 15 integers.
\scriptstyle{\color{blue}{3\times5=15}}
ותדענו שתערך ג' על ה' והוא ט"ו שלמים
Multiply three by one-sixth of one-seventh; it is 3 sixths of one-seventh.
\scriptstyle{\color{blue}{3\times\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\right)=\frac{3}{6}\sdot\frac{1}{7}}}
ותערוך שלשה על ששית שביעית והוא ג' ששיות שביעית
  • common denominator: Since you find all the fractions that are needed for this calculation, take 84, that has a sixth, a seventh and a quarter, and it is the denominator.
ובעבור שתמצא כל השברים שצריכים לזה החשבון קח פ"ד שיש לו ששית ושביעית ורביעית והוא המורה
  • Its quarter is 21: \scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot84=21}}
ורביעיתו כ"א
  • Its seventh is 12: \scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot84=12}}
ושביעיתו י"ב
  • Its sixth is 14: \scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{6}\sdot84=14}}
וששיתו י"ד
Hence, the 3 sixths of one-seventh resulting by the ratio are six.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{6}\sdot\frac{1}{7}=\frac{6}{84}}}
והנה ג' ששיות שביעית שיצאו בערך הם ששה
Multiply a quarter by 5, which are quarters, they are 105
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\times5=\frac{105}{84}}}
ושוב וערוך רביעית על ה' והם רביעיות שהם ק"ה
Multiply a quarter by one-sixth of one-seventh; it is one half.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\times\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\right)=\frac{\frac{1}{2}}{84}}}
ושוב וערוך רביעית על ששית שביעית והוא חצי אחד
  • When you sum them, the result is 111 and a half.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{84}+\frac{105}{84}+\frac{\frac{1}{2}}{56}=\frac{111+\frac{1}{2}}{84}}}
וכאשר תחברם יעלה קי"א וחצי
Take one integer from them, which is 84, and add it to the 15 integers; the result is 16 integers and 27 and a half still remain. Twenty-one is one-quarter; 6 and a half remain: the six are 2 sevenths of one-quarter and the remaining half is one-sixth of one-seventh of one-quarter. It becomes clear that the result is 16 integers, one-quarter, 2 sevenths of one-quarter and one-sixth of one-seventh of one-quarter.
קח מהם אחד שלם שהוא פ"ד וחברהו עם הט"ו שלמים יעלו י"ו שלמים ונשארו עדין כ"ז וחצי

ועשרים ואחד הוא רביעית נשאר ו' וחצי
והששה הם ב' שביעיות רביעית
והחצי שנשאר הוא ששית שביעית רביעית
ונתברר שעלה י"ו שלמים ורביעית וב' שביעיות רביעית וששית שביעית הרביעית

{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(3+\frac{1}{4}\right)\times\left[5+\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]&\scriptstyle=15+\frac{111+\frac{1}{2}}{84}=15+\frac{84+27+\frac{1}{2}}{84}=15+1+\frac{27+\frac{1}{2}}{84}\\&\scriptstyle=16+\frac{21+6+\frac{1}{2}}{84}=16+\frac{1}{4}+\frac{6+\frac{1}{2}}{84}\\&\scriptstyle=16+\frac{1}{4}+\left(\frac{2}{7}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{4}\right)\\\end{align}}}
You can extract it in all ways. ובכל הדרכים תוכל להוציאו

The Third Category: Multiplication of Fractions by Fractions

הענין השלישי מערכת שברים על שברים

Sexagesimal Fractions

If you have fractions of the astrologers, such as minutes and seconds and you wish to multiply them by minutes and seconds. אם יהיו בידך שברי חכמי המזלות כגון ראשונים ושניים ותרצה להעריכם על ראשונים ושניים
  • When you multiply minutes by minutes the result are seconds.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'\times b'=\left(a\sdot b\right)''}}
כשאתה עורך ראשונים על ראשונים יעלה מן הערך שניים
  • If minutes by seconds the result are thirds.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'\times b''=\left(a\sdot b\right)'''}}
ואם ראשונים בשניים יעלה שלישיים
  • If minutes by thirds the result are fourths
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'\times b'''=\left(a\sdot b\right)^{iv}}}
ואם ראשונים בשלישים יעלה רביעים
  • If you multiply thirds by thirds the result are sixths
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'''\times b'''=\left(a\sdot b\right)^{vi}}}
ואם שלישים בשלישים אתה עורך יעלה ששיים
  • If by fourths the result are sevenths
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a'''\times b^{iv}=\left(a\sdot b\right)^{vii}}}
ואם ברביעים יעלה שביעים
Since, every number that you multiply by fractions is decreasing from its value by the rank of the fraction by which we multiply.

\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{1}{60^n}\sdot\frac{1}{60^m}=\frac{1}{60^{n+m}}}}

כי כל מספר שאתה עורך אותו בשברים שברים בשברים הוא פוחת[28]ומתרחק מחשבונו כמרחק השבר אשר נערוך בו
Multiplication table of sexagesimal fractions
To make it easier for the reader, I have drawn a table in order to understand the product of fractions by fractions. ולהקל על הקורא ציירתי לוח להבין העולה משברים על שברים
חמשיים רביעיים שלישיים שניים ראשונים מעלות רוחב/אורך
חמשיים רביעיים שלישיים שניים ראשונים מעלות מעלות
ששיים חמשיים רביעיים שלישיים שניים ראשונים ראשונים
שביעיים ששיים חמשיים רביעיים שלישיים שניים שניים
שמיניים שביעיים ששיים חמשיים רביעיים שלישיים שלישיים
תשיעיים שמיניים שביעיים ששיים חמישיים רביעיים רביעיים
עשיריים תשיעיים שמיניים שביעיים ששיים חמשיים חמשיים
fifths fourths thirds seconds minutes degrees length/width
fifths fourths thirds seconds minutes degrees degrees
sixths fifths fourths thirds seconds minutes minutes
sevenths sixths fifths fourths thirds seconds seconds
eighths sevenths sixths fifths fourths thirds thirds
ninths eighths sevenths sixths fourths fourths fourths
tenths ninths eighths sevenths sixths fifths fifths
Instructions for using the multiplication table: when you wish to know the product of one of the types of the fractions that are written in the lines breadthwise [and lengthwise], look at where the two lines meet and this is where the product of both is. וכאשר תרצה לדעת העולה מאחד ממיני השברים שהם כתובים בטור הרוחב הסתכל במקום אשר ייפגשו שני הטורים זה בזה ושם העולה משניהם
When you multiply fractions by fractions: וכאשר תערוך שברים על שברים
  • If the result is less than sixty, you keep it and count it as belonging to the species that resulting from that product.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ab<60\longrightarrow\frac{a}{60^n}\sdot\frac{b}{60^m}=\frac{a\sdot b}{60^{n+m}}}}
אם יהיה העולה פחות מששים אתה מחזיק בו ומונה אותו מאותו המין היוצא מהערך ההוא
  • But, if it exceeds sixty, you divide it by sixty and the result of the division belongs to the species, which is higher than the species you divided.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ab>60\longrightarrow\frac{a}{60^n}\sdot\frac{b}{60^m}=\frac{\frac{a\sdot b}{60}}{60^{n+m-1}}}}
ואם יהיה מוסיף על ששים אתה מחלק אותו על ששים והיוצא בחלוק הוא מן המין אשר למעלה מאותו המין אשר חלקת אותו
  • As if you multiply 50 seconds by 50 seconds.
\scriptstyle50^{\prime\prime}\times50^{\prime\prime}
כאלו היית עורך נ' שניים בנ' שניים
The result is two thousand and 500 fourths. Divide them by sixty. The result of division is 41, which are thirds, and 40 fourths remain, which can not be divided.
\scriptstyle{\color{blue}{50^{\prime\prime}\times50^{\prime\prime}=2500^{iv}=\frac{2500^{\prime\prime\prime}}{60}=41^{\prime\prime\prime}+40^{iv}}}
יהיה העולה אלפים ות'ק' מאות רביעיים

חלקם על ששים יצא בחלוק מ"א והם שלישים ונשארו מ' רביעיים שלא נתחלקו

According to this way for all fractions. ועל זה הדרך לכל השברים

Simple Fractions

If you divide the fractions of the geometricians one by another. ואם שברי חכמי המדות תערוך זה על זה
Fraction by Fraction
  • Such as two thirds by two fifths.
\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{2}{5}
כגון שני שלישיים על שני חמישיים
This is the sign that you keep the names of the fractions: זה לך האות שתשמור שמות השברים
Know that the thirds are derived from three and the fifths from five.
ודע כי השלישים הם חצובים משלשה והחמישיים מהחמשה
  • common denominator: Multiply 3 by five, they are 15 and it is the denominator \scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}
וערוך ג' על חמשה והם ט"ו והוא המורה
  • Then multiply two by two, they are four \scriptstyle{\color{blue}{2\sdot2=4}}
ואחר כן תערוך שנים על שנים והם ארבעה
  • As the ratio of four to 15 so is the ratio of this number to one, which is a fifth and a third of a fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{2}{5}=4:15=\frac{1}{5}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
וכערך ארבעה מט"ו כן ערך חשבון זה מאחד והוא חמישית ושליש חמישית
The reason is that saying a third by a fifth is as saying a third of a fifth, which is one part of 15.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\times\frac{1}{5}=\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}=\frac{1}{15}}}
והטעם כי האומר שלישי על חמישי דומה כמי שאומר שלישית מחמישית שהוא חלק אחד מט"ו
Or it is as saying a third lengthwise by a fifth breadthwise and it is clear that it is one part of 15. או דומה כמי שאומר שלישי באורך על חמישי ברוחב וידוע וברור שהוא חלק אחד מט"ו
Fraction by fraction of fraction
  • If you multiply 2 parts of five by a tenth by 2 thirds.
\scriptstyle\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{3}
ואם תערוך ב' חלקים מחמשה בעשירית האחד בב' שלישי אחד
  • Know that the name of one part is fifty, as the number of five by ten.
\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot10=50}}
דע כי שם החלק האחד הוא חמשים כמספר חמשה בעשרה
  • Multiply the 50 by 3, which is the name of the other part; the result is 150 and it is the denominator.
\scriptstyle{\color{blue}{50\sdot3=150}}
ותערוך הנ' בג' שהוא שם החלק השני ויעלה ק"נ והוא המורה
As the ratio of 4, which is the [common numerator of] both numbers, to 150 so is its ratio to one and it is two-thirds of one-fifth of one-fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\right)\times\frac{2}{3}=\left(2\sdot2\right):150=4:150=\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}}}
וכערך ד' שהם שני החשבונות מן ק"נ כן ערך ערכו מן האחד והוא שני שלישי ‫[29]חמישית החמישית
Fraction of integer and fraction by fraction of integer
  • If you multiply three-quarters of three and one-third by six-sevenths of five.
\scriptstyle\left[\frac{3}{4}\sdot\left(3+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left(\frac{6}{7}\sdot5\right)
ואם תערוך שלשה רביעיות [ש]ל שלשה ושליש על ששה שביעיות חמשה
  • Know from which number the quarter is derived - it is from four.
דע מאיזה מספר יצא הרביע והוא מארבעה
  • Take its three-quarters, they are three. Multiply them by three and one-third; the result is ten, keep it.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{3}{4}\sdot4\right)\sdot\left(3+\frac{1}{3}\right)=3\sdot\left(3+\frac{1}{3}\right)=10}}
קח שלשת רביעיותיו יהיו שלשה

ערכם בשלשה ושליש יעלה עשרה ושמרם

  • Then, take six-sevenths of five, it is four and 2-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\sdot5=4+\frac{2}{7}}}
ואחר כך תקח ששה שביעיות חמשה והוא ארבעה וב' שביעיות
Multiply them by the reserved; the result is 42 and six-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot\left(4+\frac{2}{7}\right)=42+\frac{6}{7}}}
ערכם על השמור יעלה מ"ב וששה שביעיות
Divide them by four; the result of the division is ten integers and 5-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}\sdot\left(3+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left(\frac{6}{7}\sdot5\right)=\frac{42+\frac{6}{7}}{4}=10+\frac{5}{7}}}
תחלקם על ארבעה יצא בחלוק עשרה שלמים וה' שביעיות
  • Know it by knowing from which number the seventh is derived - it is from seven.
ותדענו דע מאיזה מספר הוא השביעית והוא משבעה
  • Take its six-sevenths and multiply them by five; the result is thirty, keep them.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{6}{7}\sdot7\right)\sdot5=30}}
קח ששה שביעיותיו ותערכם בחמשה יעלה שלשים ושמרם
  • Then, take three-quarters of three and one-third, it is two and a half.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot\left(3+\frac{1}{3}\right)=2+\frac{1}{2}}}
ואחר כך תקח שלשה רביעיות משלשה ושליש והוא שנים וחצי
Multiply them by the reserved, which are 30; the result is 75.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{1}{2}\right)\sdot30=75}}
ערכם על השמור שהם ל' יעלה ע"ה
Divide them by 7; the result of the division is ten and five-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}\sdot\left(3+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left(\frac{6}{7}\sdot5\right)=
\frac{75}{7}=10+\frac{5}{7}}}
חלקם על ז' יצא בחלוק עשרה וחמשה שביעיות
  • Know it by multiplying two and a half, which is the first number, by four and 2-sevenths, which is the [second] number; the result is ten and 5-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}\sdot\left(3+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left(\frac{6}{7}\sdot5\right)=\left(2+\frac{1}{2}\right)\sdot\left(4+\frac{2}{7}\right)=10+\frac{5}{7}}}
ותדענו שתערוך שנים וחצי שהוא החשבון האחד על ארבעה וב' שביעיות שהוא החשבון יעלה עשרה ‫[30]וה' שביעיות
Fraction of integer and fraction by fraction of integer and fraction
  • If you multiply seven eighths of 5 and a third by 3 fifths of 6 and a quarter.
\scriptstyle\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]
ואם תערוך שבעה שמיניות של ה' ושליש בג' חמישיות של ו' ורובע
  • Know by which number the eighth is [denominated], it is eight. Take 7 eighths from eight, it is 7. Multiply it by 5 and one-third; the result is 37 and one-third. Keep them.
\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)=7\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)=37+\frac{1}{3}}}
דע מאיזה מספר השמינית והוא משמנה

קח ז' שמיניות והוא ז‫'
ערכם בה' ושליש יעלה ל"ז ושליש ושמרם

Know by which number the fifth is [denominated], it is five. Take its 3 fifths, they are 3. Multiply them by six and one-quarter; the result is [18] and 3 quarters.
\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)=3\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)=18+\frac{3}{4}}}
ואחר כך דע מאיזה מספר החומש והוא מחמשה

קח ג' חמישיותיו והם ג‫'
ערכם בששה ורביע יעלה [י"ח] וג' רביעיות

Multiply them by the reserved, the result is 139 and 4 quarters. Divide them by eight and the result of the division is seventeen and a half.
תערכם על השמור יעלה קל"ט וד' רביעיות

תחלקם על שמונה יצא בחלוק שבעה עשר וחצי

\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{37+\frac{1}{3}}{8}\sdot\frac{18+\frac{3}{4}}{5}=\frac{139+\frac{4}{4}}{8}=17+\frac{1}{2}}}
  • Or, if you wish, divide the reserved, which is 37 and one-third, by eight. Multiply the result, which is 4 and 2 thirds, by 18 and three-quarters. Divide the result, which is 87 and a half, by five and the result is 17 and a half.
או אם תרצה תחלק השמור שהוא ל"ז ושליש על שמונה והעולה שהוא ד' וב' שלישים תערוך על י"ח ושלשה רביעיות והעולה שהוא פ"ז וחצי תחלק על חמשה יצא י"ז וחצי
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{37+\frac{1}{3}}{8}\sdot\frac{18+\frac{3}{4}}{5}=\frac{\left(4+\frac{2}{3}\right)\sdot\left(18+\frac{3}{4}\right)}{5}=\frac{87+\frac{1}{2}}{5}=17+\frac{1}{2}}}
  • Know it by converting the five and one-third to thirds; they are 16 thirds. Take their 7 eighths; the result is 14. Keep it.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)=\frac{7}{8}\sdot\frac{16}{3}=\frac{14}{3}}}
ותדענו שתשיב החמשה ושליש כלם שלישים יהיו י"ו שלישים

קח ז' שמיניותיו והעולה שהוא י"ד ושמרם

Return to the six and one-quarter and convert them to quarters; they are 25. Take their three fifths. Divide the result, which is 15, by four.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)=\frac{3}{5}\sdot\frac{25}{4}=\frac{15}{4}}}
ושוב אל הששה ורביע תשיבם כלם רביעיות ויהיו כ"ה

קח שלשת חמישיותיו והעולה שהוא ט"ו תחלק על ארבעה

Multiply the result of the division, which is three and three-quarters, by the reserved, then divide the result by three; the result is 17 and a half.
והיוצא בחלוק שהוא שלשה ושלשה רביעיות תערכם על השמור והעולה תחלק על שלשה יצא י"ז וחצי
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{14}{3}\sdot\frac{15}{4}=\frac{14\sdot\left(3+\frac{3}{4}\right)}{3}=17+\frac{1}{2}}}
  • Or, if you wish, divide the resereved, which is 14, by three. Multiply the result, which is 4 and two-thirds, by 15. Divide the result, which is 70, by 4 and the result is 17 and a half.
או אם תרצה תחלק השמור שהם י"ד על שלשה והיוצא שהוא ארבעה ושני שלישיים תערוך בט"ו והעולה שהוא ע' תחלק על ד' יצא י"ז וחצי
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{7}{8}\sdot\left(5+\frac{1}{3}\right)\right]\times\left[\frac{3}{5}\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{14}{3}\sdot\frac{15}{4}=\frac{\left(4+\frac{2}{3}\right)\sdot15}{4}=\frac{70}{4}=17+\frac{1}{2}}}
Fraction of fraction by fraction of fraction
  • If you multiply 3 quarters of 3 fifths by 5 sixths of 3 sevenths.
\scriptstyle\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{5}\right)\times\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{3}{7}\right)
ואם תערוך ג' רביעיות של ג' חומשין בה' שתותין של ג' רביעיות
  • Know from which number the quarter and the fifth are derived, it is twenty. Its 3 fifths are 12. Take its three-quarters, which is 9, they are 2 fifths and one-quarter of one-fifth. Keep them.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{5}=\frac{\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{5}\sdot20}{20}=\frac{\frac{3}{4}\sdot12}{20}=\frac{9}{20}=\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
דע מאיזה מספר הרובע והחומש והוא מעשרים

וג' חומשיו הוא י"ב
קח שלשה רביעיותיו והוא ט' שהם ב' חמישיות ורביעית חמישית ושמרם

Then, take the second number and know from which number the sixth and the seventh are derived, it is 42. When you take its five-sixths of three-sevenths the result is 15, which are two-sevenths and one-half of one-seventh.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{6}\sdot\frac{3}{7}=\frac{\frac{5}{6}\sdot\frac{3}{7}\sdot42}{42}=\frac{15}{42}=\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
ואחר תקח החשבון השני ודע מאיזה מספר השתות והשביעית והוא מ"ב

וכאשר תקח חמשה שתותין של שלשה שביעיות יעלה ט"ו שהם שתי שביעיות וחצי שביעית

When you multiply the reserved 2 fifths and one-quarter of one-fifth by two-sevenths and one-half of one-seventh, look for a number that has a quarter, a fifth and a seventh; it is 140 and this is the denominator. You get from the multiplication of the one by the other 22 and a half, which are parts of the denominator, and they are one-seventh and one-eighth of one-seventh.
וכאשר תערוך הב' חמישיות ורביעית חמישית השמורים על שתי שביעיות וחצי שביעית בקש לך חשבון שיהיה לו רביעית וחמישית ושביעית והוא ק"מ והוא המורה

ועלה בידך ממערכת זה על זה כ"ב וחצי והם חלקים מהמורה והם שביעית ושמינית שביעית

\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{5}\right)\times\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{3}{7}\right)&\scriptstyle=\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]=\frac{140\sdot\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]}{140}\\&\scriptstyle=\frac{22+\frac{1}{2}}{140}=\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)\\\end{align}}}
  • Know it by knowing the three-quarters of three fifths, which are 9, as said. Then take five-sixths of three-sevenths, which are two-sevenths and one-half of one-seventh. Take the ratio of two-sevenths and one-half of one-seventh from the nine; the result is three and one-seventh and one-half of one-seventh. Take the ratio of the result from the twenty, from which the quarter and the fifth are derived, and so is the ratio of the number to the one, which is one-seventh and one-eighth of one-seventh.
ותדענו שתדע השלשה ‫[31]רביעיות של שלשה חומשין שהוא ט' כאשר אמרנו

ואחר כך תקח חמשה שתותין של שלשה שביעיות שהם שני שביעיות וחצי שביעית ותקח מן התשעה כערכם שתי שביעיות וחצי שביעית יעלה שלשה ושביעית וחצי שביעית
וכערך העולה קח מן העשרים אשר יצאו הרביע והחומש ממנו וכן החשבון מן האחד והוא שביעית ושמינית שביעית

\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{3}{5}\right)\times\left(\frac{5}{6}\sdot\frac{3}{7}\right)=\frac{9}{20}\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]=\frac{9\sdot\left[\frac{2}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]}{20}=\frac{3+\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}{20}=\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
  • If you multiply two parts of a five by one-tenth by two parts of an eight by one-third.
\scriptstyle\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{10}\right)\times\left(\frac{2}{8}\sdot\frac{1}{3}\right)
ואם תערוך שני חלקים מחמשה בעשירית האחד בשני חלקים משמונה בשלישית האחד
  • know the names of the parts of the second number, which are eight and three. Multiply them by each other, the result is 24.
  • \scriptstyle{\color{blue}{8\sdot3=24}}
דע שמות החלקים חלקי החשבון השני והם שמונה ושלשה

ערכם זה בזה יעלה כ"ד

Multiply 50 by 24, the result is one thousand and two hundred.
\scriptstyle{\color{blue}{50\sdot24=1200}}
ותערוך נ' בכ"ד ויעלה אלף ומאתים
As the ratio of the numerators of both numbers, which are two by two, to one thousand and two hundred, so is their ratio to one, which is one part of three hundred.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{10}\right)\times\left(\frac{2}{8}\sdot\frac{1}{3}\right)=\left(2\sdot2\right):1200=\frac{1}{300}}}
וכערך שמות שני החשבונות שהם שנים שנים מן אלף ומאתים כן ערכם מן האחד והוא חלק אחד משלש מאות
  • Know it by taking from the 50 two parts a five of one-tenth, which are two, and it is one-fifth of one-fifth by one-quarter of one-third. It is the same as to say one-fifth of one-fifth from one-quarter of one-third.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5\sdot10}\sdot\frac{2}{8\sdot3}=\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{3}\right)}}
ותדענו שתקח מן הנ' שני חלקים מחמשה בעשירית והם שנים והוא חומש החומש על רביעית השליש הוא כמי שיאמר חומש החומש מרביעית השליש
Now, look for a number that has a third, a quarter, a fifth, and one-fifth of one-fifth. It is 300.
ועתה בקש חשבון שליש ורביע וחומש וחומש החומש והוא שלש מאות
Take its third, which is 100.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot300=100}}
קח שלישיתו והוא ק‫'
From the 100 [take] its quarter, it is 25.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot100=25}}
ומן הק' רביעיתו והוא כ"ה
From 25 [take] its fifth, it is 5.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot25=5}}
ומן כ"ה חמישיתו והוא ה‫'
From 5 [take] its fifth, it is one.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot5=1}}
ומן ה' חמישיתו והוא אחד
It has been found that [the answer] is one part of three hundred.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{10}\right)\times\left(\frac{2}{8}\sdot\frac{1}{3}\right)=\frac{1}{300}}}
ונתברר שהוא חלק אחד משלש מאות
From these examples and ways you can understand the fractions of fractions and all of them are present for the one who understands. ומן הדמיונות והדרכים האלה תוכל להבין בשברי השברים וכולם נכוחים למבין

Chapter Four: Division

השער הרביעי במחלוקת
It is divided into three categories: והוא נחלק לשלשה ענינים

[The First Category]: Division of Integers by Integers

חלוקת שלמים על שלמים

Sexagesimal Fractions

If you wish to divide degrees by degrees according to the calculation of the astrologers: אם תרצה לחלק מעלות על מעלות לחשבון חכמי המזלות
  • greater by smaller: If you divide a greater number by a smaller [number], the result of division are degrees.
אם תחלק חשבון רב על מעט יהיה היוצא בחלוק מעלות
  • If there is a remainder that cannot be divided, multiply the remainder by sixty - they are minutes; then it is divided by the [original divisor] and the result of division are minutes.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a>b\longrightarrow a\div b=n+\frac{r_1\sdot60}{60}}}
ואם ישאר שלא יתחלק ערוך הנשאר על ששים יהיו ראשונים ויתחלק על מה שחלקת בראשונה והיוצא בחלוק הם ראשונים
  • If there is still a remainder that cannot be divided, multiply it by sixty, then divide by the [original divisor] and the result are seconds.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a>b\longrightarrow a\div b=n+\frac{r_1\sdot60}{60}+\frac{r_2\sdot60}{60^2}}}
ואם ישאר שלא יתחלק תערכם על ששים ותחלק על מה שחלקת והיוצא הם שנים
And so on, as much as you wish.
וכן עד כמה שתרצה
  • smaller by greater: If you wish to divide a smaller number by a greater [number], multiply the smaller [number] by sixty - they are minutes; then, divide [by the greater number] and the result of division are minutes.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow a\div b=\frac{\frac{a\sdot60}{b}}{60}}}
ואם רצית לחלק חשבון מועט על רב תערוך המועט על ששים יהיו ראשונים ואחר כן ‫[32]תחלוק והיוצא בחלוק הם ראשונים
  • If there is a remainder that cannot be divided, multiply it by sixty, then divide by the [original divisor] and the result are seconds.
ואם ישאר שלא יחלק ערכם על ששים ותחלק על מה שחלקת יהיה היוצא שניים
And so on for thirds, fourths and to infinity.
וכן לשלישיים ולרביעיים עד אין קץ

Simple Fractions

If according to the calculation of the geometricians. ואם לחשבון חכמי המדות
  • greater by smaller: If you wish to divide a greater number by a smaller [number].
תרצה לחלק חשבון רב על מועט
  • Such as when you wish to divide one-hundred by 15.
\scriptstyle100\div15
כגון שתרצה לחלק מאה על ט"ו
Look for a number that counts both, it is five. Take a fifth of one-hundred, it is 20. Divide by a fifth of 15, which is 3; the result of the division is six and two-thirds and so is [the quotient of] 100 by 15.
\scriptstyle{\color{blue}{100\div15=\frac{\frac{1}{5}\sdot100}{\frac{1}{5}\sdot15}=\frac{20}{3}=6+\frac{2}{3}}}
בקש חשבון שהיה מונה לשניהם והוא חמשה

קח חמישית מאה והוא כ' וחלק על חמישית ט"ו והוא ג' יצא בחלוק ששה ושני שלישיות וככה מק' על ט"ו

  • If you divide one-thousand by seventy-two.
\scriptstyle1000\div72
ואם תחלק אלף על שנים ושבעים
The number that counts both is eight. One-eighth of 72 is nine and one-eighth of one-thousand is 125. Divide the greater by the smaller; the result of the division is 14 minus one-ninth and so is [the quotient of] one-thousand by 72.
\scriptstyle{\color{blue}{1000\div72=\frac{\frac{1}{8}\sdot1000}{\frac{1}{8}\sdot72}=\frac{125}{9}=14-\frac{1}{9}}}
החשבון שמונה לשניהם הוא שמונה ושמינית ע"ב תשעה ושמינית אלף קכ"ה

חלק המרובה על המועט יצא בחלוק י"ד פחות תשיעית וככה מאלף על ע"ב

If you cannot find a number that counts the two numbers:
ואם יהיו שני החשבונות שלא תמצא להם חשבון שמונה לשניהם
  • Such as when you wish to divide 40 by 7.
\scriptstyle40\div7
כגון שתרצה לחלק מ' על ז‫'
The result of the division is 5 and you are left with 5. Make sevenths from them, so the result of the division is 5 integers and 5-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{40\div7=5+\frac{5}{7}}}
יצא בחלוק ה' וישארו לך ה‫'

עשה מהם שביעיות יצא בחלוק ה' שלמים וה' שביעיות

  • smaller by greater: If you divide a smaller [number] by a greater [number].
ואם מספר מועט תחלק על רב
  • Such as 15 by 100.
\scriptstyle15\div100
כמו ט"ו על ק‫'
This category is derived from the ratios:
זה הענין יצא מהערכים
You already know that the five counts both: 3 times for 15 and [20] times for 100. Hence, as the ratio of 3 to 20, which is one-tenth and one-half of one-tenth, so is the ratio of 15 to one-hundred.
\scriptstyle{\color{blue}{15\div100=\frac{\frac{1}{5}\sdot15}{\frac{1}{5}\sdot100}=\frac{3}{20}=\frac{1}{10}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}}
וכבר ידעת כי החמשה מונה לשניהם למספר ט"ו ג' פעם ולמספר ק' פעם וכערך ג' אל כ' שהוא עשור וחצי עשור כך ערך ט"ו אל מאה
If you cannot find a number that counts both:
ואם לא תמצא מספר שיהיה מונה לשניהם
  • Such as 7 by 40.
\scriptstyle7\div40
כגון ז' על מ‫'
Take one part of the greater number, then take its ratio from the smaller [number].
קח חלק אחד מהמספר הרב ותערוך המועט אליו
In this example, take one-tenth of the 40, which is 4; or its fifth, which is 8; or its eighth, which is 5.
ובדמיון זה תקח עשור המ' והוא ד' או חמישיתו והוא ח' או שמיניתו והוא ה‫'
If you took its tenth, when you take its ratio from the 7, you find in it two-tenths minus one-quarter of one-tenth. Hence, each part of the 40 is two-tenths minus one-quarter of one-tenth.
\scriptstyle{\color{blue}{7\div40=\frac{7}{\frac{1}{10}\sdot40}\sdot\frac{1}{10}=\frac{7}{4}\sdot\frac{1}{10}=\frac{2}{10}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)}}
אם עשיריתו לקחת כאשר תערוך הז' אליו תמצא בו שנים עשיריות פחות רביע העשור וכן יגיע לכל אחד מן המ' שני עשיריות אחד פחות רביע העשור
Or one-fifth minus one-eighth of one-fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{7\div40=\frac{7}{\frac{1}{5}\sdot40}\sdot\frac{1}{5}=\frac{7}{8}\sdot\frac{1}{5}=\frac{1}{5}-\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
או חומש פחות שמינית החומש
Or one-eighth plus two-fifths of one-eighth.
\scriptstyle{\color{blue}{7\div40=\frac{7}{\frac{1}{8}\sdot40}\sdot\frac{1}{8}=\frac{7}{5}\sdot\frac{1}{8}=\frac{1}{8}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{8}\right)}}
או שמינית וב' חמישיות שמינית
This is the result of the division for each.
וככה יצא בחלוק לכל אחד
Check:
Its check is when you multiply two-tenths minus one-quarter of one-tenth by 40.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{2}{10}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]\sdot40=7}}
ובחינתו שכשתערוך שנים עשיריות אחד פחות רביע העשור על מ‫'
Or, one-fifth minus one-eighth of one-fifth by 40.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{1}{5}-\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot40=7}}
או חומש אחד פחות שמינית החומש על מ‫'
Or, one-eighth and 2-fifths of one-eighth by 40.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{1}{8}+\left(\frac{2}{5}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\sdot40=7}}
או שמינית וב' חמישיות שמינית על מ‫'
The result is 7 integers no more and no less.
יעלה ז' שלמים בלי ‫[33]חסר ויתר
Word Problems - Divide a Quantity Problems
Dividing a known quantity among a known number of people in given ratios
  • double ratio - each one receives double the previous
If you wish to divide a known number among a known [number of] people and give each double of [the share of] his friend. You wish to know how much should you give the first, so that the whole number is divided no more and no less.
\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_n=m\\\scriptstyle a_n=2\sdot a_{n-1}\end{cases}
ואם תרצה לחלק מספר ידוע על אנשים ידועים ולתת לכל אחד ואחד כפל חברו ותרצה לדעת כמה תתן לראשון שיתחלק כל המספר בלא תוספת ובלא מגרעת
  • Such as when you divide 100 among 4, so that each has double of [the share of] his friend.
\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_4=100\\\scriptstyle a_n=2\sdot a_{n-1}\end{cases}
כמו שתחלק מספר ק' על ד' כל אחד ואחד כפל חבירו
Know how much is the sum of the even-times-evens from one up to four people, then divide the number by the sum and the result is the share of the first.
\scriptstyle a_1=\frac{m}{\sum_{i=1}^{n} 2^{i-1}}
זה תדע מאחד כמה יתחבר בתוספת הכפל לארבעה אנשים ועל המחובר תחלק המספר והיוצא הוא חלק הראשון
It is known that the sum of the even-times-evens for four people is 15. Divide the 100 by it; the result of the division is six and 2-thirds and so is the share of the first.
\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{100}{\sum_{i=1}^{4} 2^{i-1}}=\frac{100}{15}=6+\frac{2}{3}}}
וכפל הכפל לארבעה אנשים ידוע הוא שהם ט"ו חלק עליהם הק' יצא בחלוק ששה וב' שלישיים וככה חלק הראשון
  • likewise if it is said to add to the second a half of what the first has, to the third a third of what the the second has, and to the fourth a quarter of what the third has
\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_4=100\\\scriptstyle a_2=a_1+\frac{1}{2}a_1\\\scriptstyle a_3=a_2+\frac{1}{3}a_2\\\scriptstyle a_4=a_3+\frac{1}{4}a_3\end{cases}
וכן אם יאמר להוסיף לשני חצי הראשון ולשלישי שלישית השני ולרביעית רביעית השלישי
Know how much is summed from one up to four, it is known that it is summed to 7 integers.
תדע זה מאחד כמה יתחבר עד ארבעה וידוע הוא שיתחבר ז' שלמים
\scriptstyle{\color{blue}{1+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)+\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]+\left[\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)+\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]+\frac{1}{4}\sdot\left[\left(1+\frac{1}{2}\right)+\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]\right]=7}}
Divide the 100 by them; the result of division is 14 and two-sevenths and so is the share of the first.
\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{100}{7}=14+\frac{2}{7}}}
תחלק עליהם הק' יצא בחלוק י"ד ושתי שביעיות וככה חלק הראשון
According to this way for every number whether great or small. ועל זה הדרך לכל מספר בין רב למעט
  • If you divide 10 by 2, then you divide the result of the first division by 3, then by 4 and then by 5. You wish to know how much the share of the fifth is.
\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a_1=100\\\scriptstyle a_2=\frac{a_1}{2}\\\scriptstyle a_3=\frac{a_2}{3}\\\scriptstyle a_4=\frac{a_3}{4}\\\scriptstyle a_5=\frac{a_4}{5}\end{cases}
ואם תחלק ק' על ב' והיוצא בחלוק האחד תחלק על ג' והיוצא על ד' והיוצא על ה' ותרצה לדעת כמה חלק החמישי
Multiply the two by three, then by 4, then by 5; the result is 120.
\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3\sdot4\sdot5=120}}
ערוך השנים בשלשה והעולה בד' והעולה בה' יעלה ק"כ
When you divide the 100 by the result, which is 120, the result is one minus one-sixth and so is the share of the fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{a_5=\frac{100}{120}=1-\frac{1}{6}}}
וכאשר תחלק הק' על העולה שהוא ק"כ יצא אחד פחות שתות וככה חלק החמישי
  • arithmetic progression: If you divide 90 between 9 people, so that each one exceeds over his friend by one. How much will be given to the first?
\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_9=90\\\scriptstyle d=1\end{cases}
ואם תחלק צ' על ט' אנשים ושיוסיף כל אחד על חברו אחד

כמה יתן לראשון ויצא שוה

This is the rule that you have: subtract one from the number of the people; the remainder is eight. Know how much is the sum from one up to eight, by adding one to eight, then multiplying the sum by half the eight; the result is 36.
\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{9-1} i=\sum_{i=1}^{8} i=\left[\left(8+1\right)\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)\right]=36}}
זה הכלל יהיה בידך שתגרע אחד מחשבון האנשים והנשאר שהם שמונה דע כמה יתחבר מאחד ועד שמונה והוא שתוסיף אחד על שמונה והמחובר תערוך על חצי השמונה יעלה ל"ו
Subtract it from ninety and divide the remainder, which is fifty-four, by the nine. The result, which is six, is the share of the first.
\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{90-36}{9}=\frac{54}{9}=6}}
גרע אותם מהתשעים והנשאר שהוא ארבעה וחמשים חלקם על התשעה והיוצא שהוא שוה ששה הוא חלק הראשון
[this is the general rule for arithmetic progression:] This is the rule that will guide you in all the questions that are similar to this one, when all the excesses are equal, so that the excess of the third over the second is the same as the excess of the fourth over the third and of the fifth over the fourth and so on.
[\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3-a_2=a_4-a_3=a_5-a_4=\ldots}}]
[\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_n=a_1+\left(n-1\right)\sdot d}}]
[\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{S_n-\sum_{i=1}^{n-1} i}{n}=\frac{S_n-\left[n\sdot\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n-1\right)\right]\right]}{n}}}]
וזה הכלל ידריכך בכל השאלות הדומות לזו שיהיו כל התוספות שוות שיהיה תוספת השלישי על השני כתוספת רביעי על השלישי והחמישי על הרביעי וכן כלם
  • If you divide eighty between five people, so that the second exceeds over the first by 3, the third [exceeds] over the second by one, the fourth [exceeds] over the third by two, and the fifth [exceeds] over the fourth by six. You wish to know how much will be given to the first.
\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle S_5=80\\\scriptstyle a_2=a_1+3\\\scriptstyle a_3=a_2+1\\\scriptstyle a_4=a_3+2\\\scriptstyle a_5=a_4+6\end{cases}
ואם תחלק שמונים על חמשה אנשים ושיוסיף השני על הראשון ג' והשלישי על השני אחד והרביעי על השלישי שנים והחמישי על הרביעי ששה ותרצה לדעת כמה יתן לראשון
Sum up all the excesses over the first, they are 25. Subtract them from the eighty and divide the remainder by the number of the people. The result of division is 11 and it is the share of the first.
חבר ‫[34]כל התוספות שיש על הראשון יעלו כ"ה וגרעם מהשמונים והנשאר שהוא נ"ה חלק על האנשים יצא בחלוק י"א וככה חלק הראשון
\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{80-\left[3+\left(3+1\right)+\left(3+1+2\right)+\left(3+1+2+6\right)\right]}{5}=\frac{80-25}{5}=\frac{55}{5}=11}}
  • If you divide a known number between three people. You wish to know how much will be given to each.
\scriptstyle S_3=a_1+a_2+a_3
ואם תחלק מספר ידוע לשלשה אישים ותרצה לדעת כמה נתן לכל אחד
Do as follows: tell him to double the share of the first; multiply the whole share of the second by the [known] number minus one; divide the share of the third by the whole [known] number; and sum up all.
ככה תעשה שתצוה לו לכפול חלק הראשון וחלק השני כלו יערוך על המספר פחות אחד וחלק השלישי על המספר כלו ויחבר הכל
Then, ask him what is the complement to the square of the number he divided.
ואחר כן תשאל ממנו כמה יש להשלמת מרובע החשבון אשר חילק
Divide it by the number he divided minus two; the result of division is the share of the first.
\scriptstyle a_1=\frac{S_3^2-\left[2a_1+\left[a_2\sdot\left(S_3-1\right)\right]+\left(a_3\sdot S_3\right)\right]}{S_3-2}
ומה שיהיה חלק על המספר ההוא אשר חילק פחות שנים והיוצא בחלוק הוא חלק הראשון
What remains that cannot be divided into integers is the share of the second and from this you know [the share of] the third.
ומה שישאר ולא יוכל לחלקו עד שיעשנו ש[למ]ים הוא חלק השני ו[מז]ה תדע השלישי
Sometimes this calculation goes wrong, so that [there is no remainder] in the division.
וזה החשבון פעמים שישתבש שיצא הכל בחלוק
When this happens, know that he gave only one to the first. Give all the remainder to the second and from them you will know the [share] of the third.
וכאשר יקרך זה תדע שלא נתן לראשון כי אם אחד בלבד והנשאר כלו תן לשני ומהם תדע השלישי

The Second Category: Division of Fractions by Integers or Integers by Fractions

הענין השני חלוקת שברים על שלמים או שלמים על שברים

Sexagesimal Fractions

If you have sexagesimal fractions [lit. fractions of the astrologers] and you wish to divide them by degrees, the result of division will be of the same type of the fractions: if they are primes, [the result will be] primes; if seconds [the result are] seconds; and so on for all the fractions אם יהיו בידך שברי חכמי המזלות ותרצה לחלקם על מעלות יהיה היוצא בחלוק ממין השבר אם ראשונים ראשונים ואם [שניים] שניים וכן לכל השברים
Because, for every fraction you multiply by a degree, the result is of the same type of that fraction. מפני שכל שבר אשר אתה עורך אותו במעלה יהיה העולה ממין השבר ההוא
If something remains that cannot be divided, multiply the remainder by sixty and divide by what you have divided; the result will be fractions that are lower than the first type by one rank.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{b}{60^n}\div a=\frac{\frac{b}{a}}{60^n}=\frac{k}{60^n}+\frac{\frac{m\sdot60}{a}}{60^{n+1}}}}
ואם ישאר שלא יתחלק תערוך הנשאר על ששים ותחלק על מה שחלקת והיוצא יהיו שברים יורדים מדרגה אחת מן המין הראשון
If you divide degrees by [sexagesimal] fractions, you convert the degrees into the type by which you want to divide, then divide this type by its own type and the result of division is degrees.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\div\frac{b}{60^n}=\frac{a\sdot60^n}{60^n}\div\frac{b}{60^n}=\frac{a\sdot60^n}{b}}}
ואם תחלק מעלות על שברים אתה משיב המעלות אל המין אשר אתה רוצה לחלוק עליו ותחלק מין על מינו ויהיה היוצא בחלוק מעלות
You must always convert the degrees into the type by which you want to divide, even if the degrees are many. ואתה צריך לעולם להשיב המעלות אל המין אשר תרצה לחלק עליו וגם אם יהיו המעלות רבות
  • As if you wish to divide ten degrees by five primes.
\scriptstyle10^\circ\div5^\prime
כגון שתרצה לחלק עשרה מעלות על חמשה ראשונים
It is impossible to say: divide ten by five, so that the result of division will be 2 degrees.
\scriptstyle{\color{blue}{10^\circ\div5^\prime\ne10\div5=2^\circ}}
אי איפשר לומ' שתחלק עשרה על חמשה ויצא בחלוק ב' מעלות
Since when you multiply degrees by primes they are primes, as we have said in the Chapter on [Multiplication].
כי כאשר תערוך מעלות על ראשונים יהיו ראשונים כאשר אמרנו בשער המגרעת
In addition, for every number, when you multiply the result of division by the divisor, the result will be the divided number.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}=c\longrightarrow c\sdot b=a}}
[35]וכל חשבון כאשר תערוך מה שיצא בחלוק על הנחלק עליו יעלה החשבון המחולק
Therefore, you multiply the ten by sixty, the result is 600. Then, divide [them] by five, the result of division is 120, which are degrees.
\scriptstyle{\color{blue}{10^\circ\div5^\prime=10\div\frac{5}{60}=\frac{10\sdot60}{5}=\frac{600}{5}=120^\circ}}
ומפני זה אתה עורך העשרה על ששים יעלו ת"ר ותחלק על חמשה יצא בחלוק ק"כ והם מעלות
Because the one who divides ten degrees by 5 primes should to do as follows: he should divide the 10 degrees, so that the breadth on one side will be only 5 primes. You find that there are 120 degrees lengthwise.
כי המחלק עשרה מעלות על ה' ראשונים כך הוא רוצה לעשות שיחלק הי' מעלות שלא יהיה בצד האחד שהוא הרחב כי אם ה' ראשונים ותמצא שיהיה באורך ק"כ מעלות
If something remains indivisible, multiply the remainder by sixty, then divide by what you have divided; the result will be fractions that are lower than the first type by one rank.
ואם ישאר שלא יתחלק תערוך הנשאר על ששים ותחלק מה שחלקת והיוצא יהיו שברים יורדים מדרגה מן המין הראשון

Simple Fractions

If you divide simple fractions [lit. fractions of the geometricians]: ואם שברי חכמי המדות תחלק
Integer by integer and fraction
  • As the one who divides 100 by two and a quarter.
\scriptstyle100\div\left(2+\frac{1}{4}\right)
כגון מי שמחלק ק' על שנים ורביע
Find the ratio of one to two and a quarter; it is four-ninths.
דע מה ערך האחד מן השנים ורביע והוא ארבע תשיעיות
Take four-ninths of 100, which is 44 integers and 4-ninths and this is the part of every unit of two and a quarter.
\scriptstyle{\color{blue}{100\div\left(2+\frac{1}{4}\right)=100\sdot\frac{1}{2+\frac{1}{4}}=100\sdot\frac{4}{9}=44+\frac{4}{9}}}
וקח ארבעת תשיעיות הק' שהם מ"ד שלמים וד' תשיעיות וכן יגיע לכל אחד מהשנים ורביע
Integer by fraction of integer and fraction
  • If you divide twenty by two-thirds of seven and one-fifth.
\scriptstyle20\div\left[\frac{2}{3}\sdot\left(7+\frac{1}{5}\right)\right]
ואם תחלק עשרים על שני שלישי שבעה וחומש
know how much two-thirds of seven and one-fifth are. They are 4 and four-fifths, which are 24 fifths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\sdot\left(7+\frac{1}{5}\right)=4+\frac{4}{5}=\frac{24}{5}}}
דע כמה שני שלישי ז' וחומש והוא ארבעה וארבע חומשין שהם כ"ד חומשין
Know what the ratio of one to them is. It is one-sixth and one-quarter of one-sixth.
\scriptstyle{\color{blue}{1:\frac{24}{5}=\frac{1}{6}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{6}\right)}}
ודע מה ערך האחד מהם והוא שתות ורובע השתות
Take from twenty its one-sixth and one-quarter of one-sixth. They are four and one-sixth and so is the part of each.
\scriptstyle{\color{blue}{\scriptstyle20\div\left[\frac{2}{3}\sdot\left(7+\frac{1}{5}\right)\right]=20\sdot\left[\frac{1}{6}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]=4+\frac{1}{6}}}
וקח מהעשרים שתותם ורובע שתותם והם ארבעה ושתות וככה חלק כל אחד
Integer and fraction by fraction
  • If you divide 2 by 3-sevenths.
\scriptstyle\left(2+\frac{6}{7}\right)\div\frac{3}{7}
ואם תחלק ב' על ג' שביעיות
Know how much is the complement of 3-sevenths to one; it is two and a third.
דע בכמה ישלמו הג' שביעיות עד שי' שיהיו אחד והוא שנים פעמים ושליש פעם
Multiply it by twenty-sevenths; the result is 7 minus a third and this is the part of each unit.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{6}{7}\right)\div\frac{3}{7}=\left(2+\frac{6}{7}\right)\sdot\frac{1}{\frac{3}{7}}=\frac{20}{7}\sdot\left(2+\frac{1}{3}\right)=7-\frac{1}{3}}}
ערכם בעשרים שביעיות יעלה ז' פחות שליש וככה חלק כל אחד
Integer and fraction by fraction and fraction of fraction
  • If you divide twenty by 7-eighths and half an eighth.
\scriptstyle\left(2+\frac{1}{2}\right)\div\left[\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]
ואם תחלק עשרים על ז' שמיניות וחצי שמיניות
Know how much is the complement of 7-eighths and half and eighth to one; it is one and a third of a fifth.
דע בכמה ישלמו הז' שמיניות וחצי שמיניות עד שיהיו אחד והוא אחד ושליש חומש
Multiply it by twenty-eighths; the result is 21-eighths and a third [of an eighth], which are two, 5-eighths and a [third] of an eighth that are 3 minus a third.
תערכם על עשרים שמיניות יעלה כ"א שמיניות ושליש שהם שנים וה' שמיניות ושלש שמינית שהם ג' פחות שליש
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(2+\frac{1}{2}\right)\div\left[\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]&\scriptstyle=\frac{20}{8}\sdot\frac{1}{\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}=\frac{20}{8}\sdot\left[1+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=\frac{21}{8}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)\\&\scriptstyle=2+\frac{5}{8}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)=3-\frac{1}{3}\\\end{align}}}

Completion of Fractions

The way to know the multiplicative inverses of fractions so that they become one: ודרך לדעת תשלומי השברים עד אשר יהיו אחד ככה תדענו
  • Such as when you wish to know how 3-eighths are completed until they become one one.
\scriptstyle a\sdot\frac{3}{8}=1
כגון שתרצה לדעת איך ג' שמיני האחד ישלמו עד שיהיו אחד שלם
Know that the name of the eighths is derived from eight and the number of the times that the three are counting the eight, is 3 times minus one-third. By this number you multiply the three-eighths and the result is one.
\scriptstyle{\color{blue}{a\sdot\frac{3}{8}=1\longrightarrow a=\frac{8}{3}=3-\frac{1}{3}}}
דע כי שם השמיניות הוא משמונה ומספר הפעמים אשר השלשה מונים את השמונה הם ג' פעמים פחות שליש ‫[36]וכמספר הזה אתה חושב את שלשת השמיניות ויהיו אחד
For The number of times that one number [i.e., the numerator] counts the denominator is the same as [the number of times that] the part counts the one.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}=\frac{1}{\frac{b}{a}}}}
כי כמנין הפעמים אשר מספר אחד מונה את המספר המוכיח כמוהם החלק מונה את האחד
  • Such as if you wish to complete 2-fifths and one-tenth of the fifth until they become one.
\scriptstyle a\sdot\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=1
כגון שתרצה להשלים ב' חמישיות ועשירית החומש עד שיהיו אחד
Look for a number that has a fifth and a tenth, which is 50, and it is the denominator which in this book is called "moreh".
בקש חשבון שיהיה לו חמישית ועשירית והוא נ' והוא המוכיח אשר נקרא בספר הזה המורה
2-fifths of this number and one-tenth of its fifth is 21.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot50=21}}
וב' חמישי המספר הזה ועשירית חמישיתו הוא כ"א
This number counts the fifty 2 times and one-third and one-seventh of one-third of one time. According to this will be the complementary fraction of 2-fifths and one-tenth of one-fifth so it becomes one.
\scriptstyle{\color{blue}{a\sdot\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=1\longrightarrow a=\frac{50}{21}=2+\frac{1}{3}+\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{3}\right)}}
והמספר הזה מונה את החמשים ב' פעמים ושליש פעם ושביעית השליש וכענין הזה יהיו תשלומי ב' חמישיות ועשירית החומש ויהיה אחד
For an integer you can also say the same way. וגם במספר השלם אתה יכול לומר על זה הדרך
  • Such as if you wish to complete the seven until they become 16.
\scriptstyle a\sdot7=16
כגון שתרצה להשלים את השבעה עד שיהיו י"ו
You know that the seven counts 16 two times and two-sevenths of a time and this is its complementary number to 16.
\scriptstyle{\color{blue}{a\sdot7=16\longrightarrow a=\frac{16}{7}=2+\frac{2}{7}}}
אתה יודע כי השבעה מונה את י"ו שני פעמים ושני שביעי פעם ובהם ישלמו י"ו
This way you can find every number.
ועל זה הדרך תוכל למצא לכל חשבון
  • If you divide three-quarters of three-fifths of nine by 24:
\scriptstyle\left[\frac{3}{4}\sdot\left(\frac{3}{5}\sdot9\right)\right]\div24
ואם תחלק שלשה רביעיות של שלשה חומשי תשעה על כ"ד
It is known that three-fifths of nine are 27-fifths and their three-quarters are 4 integers and half a tenth.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{3}{4}\sdot\left(\frac{3}{5}\sdot9\right)\right]\div24=\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{27}{5}\right)\div24=\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}}}
וידוע כי שלשה חומשי תשעה הם כ"ז חומשין ושלשה רביעיותיהם הם ד' שלמים וחצי עשירית אחד
Therefore, the author said: "take" etc.
ולפיכך אמ' המחבר תקח וכו‫'
Take one part from 24: its eighth, which is 3; or its third, which is 8; or its quarter, which is 6.
תקח חלק אחד מכ"ד שמיניתו והוא ג' או שלישיתו והוא ח' או רביעיתו והוא ו‫'
If you take its eighth, when you multiply the 4 and half a tenth by it, you find in it an eighth, a third of an eighth, and half a tenth of a third of an eighth.
אם שמיניתו לקחת כאשר תערוך הד' וחצי עשירית אחד אליו תמצא בו פעם אחת שמינית ושליש שמינית וחצי עשירית שליש שמינית
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}=\frac{\frac{8\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]}{24}}{8}=\frac{1}{8}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)}}
If you take its third, you find in it half a third and half a tenth of an eighth of a third.
ואם שלישיתו לקחת תמצא בו חצי שלישיתו וחצי עשירית שמינית שלישית
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}=\frac{\frac{3\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]}{24}}{3}=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{3}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{8}\right)}}
If you take its quarter, you find in it two-thirds of a [quarter] and half a tenth of a sixth of a quarter.
ואם רביעיתו לקחת תמצא בו שני שלישי שלישית וחצי עשירית ששית רביעית
This is the result of division by 24.
וככה יצא בחלוק לכל אחד מכ"ד
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}{24}=\frac{\frac{4\sdot\left[4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)\right]}{24}}{4}=\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{4}\right)}}
The check is by multiplying whichever fraction you wish of the fractions we mentioned by 24; the result is 4 and half a tenth.
\scriptstyle{\color{blue}{result\times24=4+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}}
והבחינה כשתערוך איזה שתרצה מהחלקים שהזכרנו על כ"ד יעלה ד' וחצי עשירית אחד

The Third Category: Division of Fractions by Fractions

הענין השלישי חלוקת שברים על שברים

Sexagesimal Fractions

The first rule
If you divide sexagesimal fractions [lit. fractions of the astrologers] by each other: אם שברי חכמי המזלות תחלק זה על זה
  • If you divide primes by primes, the result of division will be degrees.
אם ראשונים על ראשונים תחלק יהיה היוצא בחלוק מעלות
  • If you divide seconds by seconds, the result will be degrees.
וכן אם שניים על שניים תחלק היוצא מעלות
The same for the rest of the [sexagesimal] fractions: if you divide them by their type, the result will be degrees - this is the first rule of the division of [sexagesimal] fractions.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{60^n}\div\frac{b}{60^n}=\frac{a}{b}}}
וכן שאר ‫[37]השברים אם אתה מחלק אותם על מיניהם יהיה היוצא מעלות וזה כלל אחד בחלוק השברים
The second rule
The second rule: know that if you divide one type of fractions by another type that is lower: וכלל שני דע שאם אתה מחלק מין אחד מן השברים על מין אחר שהוא תחתיו
  • As if you wish to divide primes by seconds, or by thirds:
כגון שתרצה לחלק ראשונים על שניים או על שלישיים
You multiply the primes by sixty; they become seconds, then you divide seconds by seconds.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{60}\div\frac{b}{60^2}=\frac{a\sdot60}{60^2}\div\frac{b}{60^2}=\frac{a\sdot60}{b}}}
אתה עורך הראשונים על ששים ויהיו שניים ותחלק שניים על שניים
If you divide by thirds, multiply them by sixty another time; they become thirds, then divide thirds by thirds and the result is degrees.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{60}\div\frac{b}{60^3}=\frac{a\sdot60\sdot60}{60^3}\div\frac{b}{60^3}=\frac{a\sdot60\sdot60}{b}}}
ואם על שלישיים תחלק ערכם על ששים פעם אחרת ויהיו שלישיים ותחלק שלישיים על שלישיים ויהיה היוצא מעלות
The same for everything similar to it.
וכן כל הדומה לזה
The third rule
The third rule: if you divide one type of fractions by another type higher than it, the result of division will be of a lower type than the type [that is divided] according to the type by which you divide. וכלל שלישי אם תחלק מין אחד מן השברים על מין אחר שהוא גדול ממנו יהיה היוצא בחלוק מן המין אשר תחתיו של המין אשר אתה מחלק עליו
  • As if you divide by primes, the result of division will be seconds.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime\prime}\div b^\prime=\left(\frac{a}{b}\right)^{\prime\prime}}}
כאלו חלקת שלישיים על ראשונים יהיה היוצא בחלוק שניים
  • Or, seconds by primes will be primes.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^{\prime\prime}\div b^\prime=\left(\frac{a}{b}\right)^\prime}}
או שניים על ראשונים יהיו ראשונים
Because, when you multiply the result of division by the divisor, the result should be the original dividend.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}=c\longrightarrow c\sdot b=a}}
מפני שכשתערוך מה שיצא בחלוק על מה שחלקת עליו צריך שיצא הראשון הנחלק
Remainder
If something remains that cannot be divided, you multiply the remainder by sixty, then divide by what you have divided; the result will be of a type that is one rank lower than the type of the number that initially resulted from the division. ואם ישאר שלא יתחלק אתה עורך הנשארים בששים ותחלק על מה שחלקת ויהיה היוצא ממין שירד מדרגה אחת ממין המספר שיצא בחלוק בראשונה
  • As if you divide fifty primes by seven primes.
\scriptstyle50^\prime\div7^\prime
כאלו תחלק חמשים ראשונים על שבעה ראשונים
The result of division is seven degrees and one remains indivisible.
יצא בחלוק שבע מעלות וישאר שלא יתחלק אחד
Multiply it by sixty; they are seconds.
ערכהו על ששים יהיו שניים
Divide them by the seven, by which you have divided at first; the result of division is eighth primes and 4 seconds remain indivisible.
חלקם על שבעה אשר חלקת בראשונה יצא בחלוק שמונה ראשונים וישאר שלא יתחלק ד' שניים
Multiply them by sixty; the result is 240 thirds.
ערכם על ששים יעלו ר"מ שלישיים
Divide them by 7; the result is 34 seconds and two-thirds remain.
חלקם על ז' יעלה ל"ד שניים וישאר שני שלישיים
Multiply them by sixty and divide them by what you have divided; the result is thirds.
ערכם בששים וחלקם על מה שחלקת ויעלו שלישיים
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle50^\prime\div7^\prime&\scriptstyle=\left(7+\frac{1}{7}\right)^\circ=7+\frac{\frac{1\sdot60}{7}}{60}=7+\frac{8}{60}+\frac{\frac{4}{7}}{60}=7+\frac{8}{60}+\frac{\frac{4\sdot60}{7}}{60^2}=7+\frac{8}{60}+\frac{\frac{240}{7}}{60^2}\\&\scriptstyle=7+\frac{8}{60}+\frac{34}{60^2}+\frac{\frac{2}{7}}{60^2}\\\end{align}}}
You can convert them into fourths, fifths, and so on as much as you like.
וכן אתה יכול לחקרן לרביעיים ולחמישיים עד כמה שתרצה
division table of sexagesimal fractions
To make it easier for the reader, I have drawn for you a table of primes to sixths. ולהקל על הקורא ציירתי לך לוח מראשונים עד ששיים
ששיים חמשיים רביעיים שלישיים שניים ראשונים רוחב/אורך
חמשיים רביעיים שלישיים שניים ראשונים מעלות ראשונים
רביעיים שלישיים שניים ראשונים מעלות ראשונים שניים
שלישיים שניים ראשונים מעלות ראשונים שניים שלישיים
שניים ראשונים מעלות ראשונים שניים שלישיים רביעיים
ראשונים מעלות ראשונים שניים שלישיים רביעיים חמשיים
מעלות ראשונים שניים שלישיים רביעיים חמשיים ששים
sixths fifths fourths thirds seconds primes length/width
fifths fourths thirds seconds primes degrees primes
fourths thirds seconds primes degrees primes seconds
thirds seconds primes degrees primes seconds thirds
seconds primes degrees primes seconds thirds fourths
primes degrees primes seconds thirds fourths fifths
degrees primes seconds thirds fourths fifths sixths
If you want to divide degrees and fractions by degrees and fractions: convert the two numbers into one rank, then divide. ואם תרצה לחלק מעלות ושברים על מעלות ושברים השב שני החשבונים למדרגה אחת ואחר תחלק
  • Such as if you wish to divide eight degrees and twenty primes by 3 degrees and 15 primes.
\scriptstyle\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)
כגון שתרצה לחלק שמנה מעלות ועשרים ראשונים על ג' ‫[38]מעלות וט"ו ראשונים
We convert all of them to primes: the first number is 500, which is the dividend, and the other is 195. We divide the greater by the smaller. The result of division is two, which are degrees, and 110 remain.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)=500^\prime\div195^\prime=\left(2+\frac{110}{195}\right)^\circ}}
נשיבם כלם ראשונים והנה החשבון האחד ת"ק והוא המחולק והשני קצ"ה

חלקנו הגדול על הקטן יצא בחלוק שנים והם מעלות ונשארו ק"י

Multiply them by sixty and divide by 195. The result of division is 33, which are primes, and 165 remain.
ערוך אותם על ששים וחלק על קצ"ה

יצא בחלוק ל"ג והם ראשונים וישאר קס"ה

\scriptstyle{\color{blue}{\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)=2^\circ+\left(\frac{110\sdot60}{195}\right)^\prime=2^\circ+\left(33+\frac{165}{195}\right)^\prime}}
Multiply them by 60 and divide by 195. The result of division is 50 and they are seconds.
ערכם על ס' וחלק על קצ"ה ראשונים יצא בחלוק נ' והם שניים
\scriptstyle{\color{blue}{\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)=2^\circ+33^\prime+\left(\frac{165\sdot60}{195}\right)^{\prime\prime}=2^\circ+33^\prime+\left(50+\frac{150}{195}\right)^{\prime\prime}}}
If you want to make it more accurate with thirds and fourths, do it in this way. ואם תרצה לדקדק כן לשלישיים ולרביעיים תעשה על זה הדרך
  • Or, know the ratio of the remaining 110 to the divided 390. Their quarter is 97 and a half and 12 and a half remain. The 6 and a half are one-third of one-fifth of one-quarter [of 390] and 6 remain, which are 6 parts of 13 of two-thirds of one-fifth of one-quarter [of 390].
או תדע מה ערך ק"י הנשארים אל ש"צ הנחלקים והנה רביעיתם צ"ז וחצי נשארו י"ב וחצי והו' וחצי הם שלישית חמישית הרביעית ונשארו ו' שהם ו' חלקים מי"ג בשני שלישי חמישית רביעית
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{110}{195}&\scriptstyle=\frac{\left(97+\frac{1}{2}\right)+\left(12+\frac{1}{2}\right)}{195}=\frac{\frac{1}{4}\sdot390}{195}+\frac{\left(6+\frac{1}{2}\right)+6}{195}=\frac{\frac{1}{4}\sdot390}{195}+\frac{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot390}{195}+\frac{6}{195}\\&\scriptstyle=\frac{\frac{1}{4}\sdot390}{195}+\frac{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot390}{195}+\frac{\frac{6}{13}\sdot\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot390}{195}=\left(\frac{1}{4}\sdot2\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)+\left(\frac{6}{13}\sdot\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)\\\end{align}}}
For the quarter add one-quarter of 2 degrees, so that the result of division are 30 primes. For the 6, which are 6 parts of 13 of two-thirds of one-fifth of one-quarter add one prime and [50] seconds. The result of division is 33 primes and 50 seconds, as in the first calculation
ובעבור הרביעית הוסף רביעית ב' מעלות שיצאו בחלוק והם ל' ראשונים

ובעבור ו' חלקם מי"ג בשני שלישי חמישית רביעית הוסף ראשון אחד לשניים והנה יצא בחלוק ל"ג ראשונים נ' שניים כמו החשבון הראשון

{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(8^\circ+20^\prime\right)\div\left(3^\circ+15^\prime\right)&\scriptstyle=2+\left(\frac{1}{4}\sdot2\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)+\left(\frac{6}{13}\sdot\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot2\right)\\&\scriptstyle\approx2+30^\prime+2^\prime+\left(1^\prime+50^{\prime\prime}\right)=2+33^\prime+50^{\prime\prime}\\\end{align}}}

Simple Fractions

Integer and fraction by integer and fraction
If you divide simple fractions [lit. fractions of the geometricians]: ואם שברי חכמי המדות תחלק
  • Such as three and three-quarters by one and a fifth.
\scriptstyle\left(3+\frac{3}{4}\right)\div\left(1+\frac{1}{5}\right)
כגון שלשה ושלשה רביעיות על אחד וחומש
Find the ratio of one to one and a fifth; it is five-sixths.
דע מה ערך האחד מן אחד וחומש והוא חמשה שתותיו
Take 5-sixths from 3 and 3-quarters that are six-eighths; the result is three and an eighth.
קח ה' שתותין מג' וג' רביעיות אחד שהם שש שמיניות יעלה ‫[39]שלשה ושמינית וככה חלק האחד
\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{3}{4}\right)\div\left(1+\frac{1}{5}\right)=\left(3+\frac{3}{4}\right)\sdot\frac{1}{1+\frac{1}{5}}=\left(3+\frac{3}{4}\right)\sdot\frac{5}{6}=3+\frac{1}{8}}}
Integer and fraction by fraction
  • If you divide 7 and a fifth by three-quarters.
\scriptstyle\left(7+\frac{1}{5}\right)\div\frac{3}{4}
ואם תחלק ז' וחומש על שלש רביעיות אחד
Find the complement of the 3-quarters to one; it is one and a third, meaning add to 7 and a fifth its third.
דע בכמה ישלמו הג' רביעיות לאחד כלו' שתוסיף על ז' וחומש שלישיתם והוא אחד ושליש
Multiply [one and a third] by 7 and a fifth; the result is nine and 3-fifths and their quarter is the part of each quarter.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(7+\frac{1}{5}\right)\div\frac{3}{4}=\left(7+\frac{1}{5}\right)\sdot\frac{1}{\frac{3}{4}}=\left(7+\frac{1}{5}\right)\sdot\left(1+\frac{1}{3}\right)=9+\frac{3}{5}}}
תערכם על ז' וחומש יעלה תשעה וג' חומשין ורביעיתם הוא חלק כל רביע ורביע
Or, convert the 7 and a fifth into fifths; you have 36-fifths.
או תשיב הז' וחומש לחומשין יהיו בידך ל"ו חומשין
Divide them by the 3-quarters; the result of division is 12-fifths, which are two and 2-fifths for each quarter, which is 9 and 3-fifths for one unit.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(7+\frac{1}{5}\right)\div\frac{3}{4}=\frac{36}{5}\div\frac{3}{4}=\frac{\frac{12}{5}}{\frac{1}{4}}=\frac{2+\frac{2}{5}}{\frac{1}{4}}=9+\frac{3}{5}}}
חלקם על הג' רביעיות יצא בחלוק י"ב חומשין שהם שנים וב' חומשין לכל רביע ורביע שהוא לאחד שלם ט' וג' חומשין
Fraction by fraction
  • If you divide six-sevenths by eight-tenths.
\scriptstyle\frac{6}{7}\div\frac{8}{10}
ואם תחלק ששה שביעיות על שמונה עשיריות
find its complement to one; it is one and a quarter.
דע בכמה ישלים אחד והוא אחד ורביע
Multiply them by six-sevenths; the result is [seven] and a half.
תערכם על ששה שביעיות יעלה א' שביעיות וחצי
Divide them [by seven]; the result is one and half a seventh and this is one part.
חלקם יצא אחד וחצי שביעית וככה חלק האחד
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\div\frac{8}{10}=\frac{6}{7}\sdot\frac{1}{\frac{8}{10}}=\frac{6}{7}\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)=\frac{7+\frac{1}{2}}{7}=1+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
Or, if you divide six by eight, the result is one minus a quarter.
או אם תרצה חלק ששה על שמונה יצא אחד פחות רובע
So, now the result is one seventh minus a quarter of a seventh divided by a tenth, which is 10 to one; 7-sevenths and half a seventh.
לפיכך יצא עכשו שביעית אחד פחות רובע שביעית לחלק העשירית והם י' לאחד ז' שביעיות וחצי שביעית
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\div\frac{8}{10}=\frac{\frac{6}{8}}{7}\div\frac{1}{10}=\frac{1-\frac{1}{4}}{7}\div\frac{1}{10}=\left[\frac{1}{7}-\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\div\frac{1}{10}=\frac{7}{7}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
Fraction of integer and fraction by fraction of integer and fraction
  • If you divide six-sevenths of five and a quarter by three-eighths of one and one-fifth.
\scriptstyle\left[\frac{6}{7}\sdot\left(5+\frac{1}{4}\right)\right]\div\left[\frac{3}{8}\sdot\left(1+\frac{1}{5}\right)\right]
ואם תחלק ששה שביעיות חמשה ורובע על שלשה שמיניות מאחד וחומש
Convert the five and a quarter to quarters. They are 21. Their six-sevenths are 18, which are 4 integers and a half.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}\sdot\left(5+\frac{1}{4}\right)=\frac{6}{7}\sdot\frac{21}{4}=\frac{18}{4}=4+\frac{1}{2}}}
השב החמשה ורובע כלם לרביעיות יעלו כ"א וששה שביעיותיו י"ח שהם ד' שלמים וחצי
Convert also the one and one-fifth to fifths. They are six-fifths. Their three-eighths are 2-fifths and one-quarter of one-fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\sdot\left(1+\frac{1}{5}\right)=\frac{3}{8}\sdot\frac{6}{5}=\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
ועוד השב האחד וחומש לחמישיות והם ששה חמישיות ושלשה שמיניותיו ב' חומשין ורביע חומש
Know how much of them are 1, it is two and two-ninths.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot\left(2+\frac{2}{9}\right)=1}}
ותדע בכמה יהיו אחד והוא בשנים ושני תשיעיותיו
For, one-quarter of one-fifth is one-ninth of two-fifths and one-quarter of one-fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{1}{9}\sdot\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]}}
כי רביעית חומש הוא תשיעית ב' חומשין ורביע חומש
Multiply them by four and a half, i.e. take twice of 4 and a half and two-ninths of them. The result is 10 of 5 fifths. We find that each fifth gets two integers and from them you know the part.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{6}{7}\sdot\left(5+\frac{1}{4}\right)\right]\div\left[\frac{3}{8}\sdot\left(1+\frac{1}{5}\right)\right]=\left(4+\frac{1}{2}\right)\sdot\left(2+\frac{2}{9}\right)=10}}
תערכם בארבעה וחצי כלו' תקח שני פעמים ד' וחצי ותקח שני תשיעיותיהם יעלה עשרה והם ה' חומשין

נמצא מגיע שנים שלמים לכל חומש וחומש ומהם תדע חלק אחד שלם

Chapter Five: Ratios

השער החמישי בערך

Sexagesimal Fractions

The method of the astrologers is to calculate all their calculations by sixty, since it has most of the divisors. דרך חכמי המזלות לחשוב כל חשבונם על ששים מפני שיש לו רוב החלקים
  • We wish to multiply thirty by twenty and divide by sixty.
\scriptstyle\frac{30\sdot20}{60}
רצינו לערוך שלשים על עשרים ולחלק על ששים
Know the ratio of one number, which is thirty, to sixty, by which we divide; it is its half. Take half the other number; it is ten and this is the result of division.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30\sdot20}{60}=\frac{30}{60}\sdot20=\frac{1}{2}\sdot20=10}}
דע מה ערך החשבון האחד שהוא שלשים על עשרים אל ששים אשר עליו נחלק והוא חציו וקח חצי חשבון ‫[40]האחר והנה עשרה וככה יצא בחלוק
Or, know the ratio of twenty to sixty, which is its third. Take a third of the other number; it is ten.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30\sdot20}{60}=\frac{20}{60}\sdot30=\frac{1}{3}\sdot30=10}}
או דע מה ערך עשרים אל ששים והוא שלישיתו תקח שלישית החשבון האחר והנה עשרה
  • If one number is 50 and the other is 40 and we divide the product by 60.
\scriptstyle\frac{50\sdot40}{60}
ואם החשבון האחד נ' והשני מ' ונחלק העולה על ששים
Take the ratio of 50 to sixty, which is five-sixths, and as this ratio [take] from forty: from thirty-six take its five-sixths; the result is thirty and four remain.
קח ערך נ' אל ששים והוא חמש ששיות וכזה הערך מארבעים והנה מששה ושלשים קח חמש ששיותיו והם שלשים ונשארו ארבעה
Multiply it by five; the result is twenty.
ערכם על חמשה עלו עשרים
Divide this by six; the result is three integers and one-third, which are twenty fractions and the number is 33 and one-third.
תחלקם על ששה יצא שלשה שלמים ושליש שהם עשרים שברים והנה המספר ל"ג ושליש
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{50\sdot40}{60}=\frac{50}{60}\sdot40=\frac{5}{6}\sdot40=\left(\frac{5}{6}\sdot36\right)+\left(\frac{5}{6}\sdot4\right)=30+\frac{20}{6}=30+\left(3+\frac{1}{3}\right)=33+\frac{1}{3}}}
Or, take the ratio of 40 to 60; it is its two-thirds.
או קח ערך מ' אל ס' והוא שני שלישיותיו
Take two-thirds of 50: of 48 it is thirty-two and two remain.
קח שני שלישיות נ' והנה מן מ"ח שנים ושלשה ונשארו שנים
Multiply them by 2, which are the two-thirds, the result is 4.
נערכים על שנים שהם שתי שלישיות ועלו ארבעה
We divide them by three; the result is one and one-third.
נחלקם על שלשה יצא אחד ושליש
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{50\sdot40}{60}=\frac{40}{60}\sdot50=\frac{2}{3}\sdot50=\left(\frac{2}{3}\sdot48\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot2\right)=32+\frac{4}{6}=32+\left(1+\frac{1}{3}\right)=33+\frac{1}{3}}}
  • If the two numbers are not related to sixty, as 14 and 39.
\scriptstyle\frac{14}{60}\sdot\frac{39}{60}
ואם שני חשבונים שאין לאחד מהם ערך אל ששים כמו י"ד ול"ט
We do as follows: we add one part to 14, its ratio [to sixty] is a quarter.
ככה נעשה נוסיף על חשבון י"ד חלק אחד והנה ערכו רביעית
We add one to 39; its quarter is ten.
וככה נוסיף על ל"ט אחד ויהיה רביעיתו עשרה
We have two subtractive, because we added two: for the one we added to 39, we have to subtract fifteen seconds. We multiply the one we added by 39; the result is 39 seconds.
ויש לנו לחסר שני חסרונים כי שנים הוספנו והנה בעבור האחד שהוספנו על ל"ט יש לנו לחסר חמשה עשר שניים ונערוך האחד שהוספנו על ל"ט ויעלו ל"ט שניים
We add them to the 15 we have; the result is 54.
נחברם עם ט"ו שהיו לנו עלו נ"ד
We subtract them from one prime; the result is 9 primes and 6 seconds.
נחסרם מראשון אחד ועלה החשבון ט' ראשונים גם ו' שניים
\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{14}{60}\sdot\frac{39}{60}&\scriptstyle=\left(14^\prime\sdot39^\prime\right)+\left(1^\prime\sdot39^\prime\right)-39^{\prime\prime}=\left(15^\prime\sdot39^\prime\right)-39^{\prime\prime}=\left(\frac{1}{4}\sdot39^\prime\right)-39^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{4}\sdot39^\prime\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot1^\prime\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot1^\prime\right)-39^{\prime\prime}=\left(\frac{1}{4}\sdot40^\prime\right)-15^{\prime\prime}-39^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=10^\prime-15^{\prime\prime}-39^{\prime\prime}=10^\prime-54^{\prime\prime}=9^\prime+\left(1^\prime-54^{\prime\prime}\right)=9^\prime+6^{\prime\prime}\\\end{align}}}
Or, we add one to 39.
או נוסיף על ל"ט אחד
Know its ratio to sixty; it is two-thirds.
ודע מה ערכו אל ששים והנו שתי שלישיות
We take two-thirds of fourteen; it is 9', 20:
והנה נקח שתי שלישיות ארבעה עשר והנו ט"כ
Because, two-thirds of 15 are ten.
כי מט"ו יהיו שתי שלישיות עשרה
We have to subtract two-thirds of one prime, which are 40 seconds, so the number is 9', 20.
ויש לנו לחסר שתי שלישיות ראשון אחד שהם מ' שניים והנה המספר ט"כ
Since we added one to 39, we multiply it by 14; the result is 14 seconds.
ובעבור שהוספנו על ל"ט אחד נערכנו על י"ד ויעלו י"ד שניים
We subtract them from twenty; you are left with 6 seconds.
נחסרם מעשרים נשארו לך ו' שניים
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{14}{60}\sdot\frac{39}{60}&\scriptstyle=\left(14^\prime\sdot39^\prime\right)+14^{\prime\prime}-14^{\prime\prime}=\left(14^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-14^{\prime\prime}=\left(14^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)+\left(1^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-\left(1^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-14^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=\left(15^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-\left(1^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-14^{\prime\prime}=10^\prime-\left(1^\prime\sdot\frac{2}{3}\right)-14^{\prime\prime}=10^\prime-40^{\prime\prime}-14^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=9^\prime+60^{\prime\prime}-40^{\prime\prime}-14^{\prime\prime}=9^\prime+20^{\prime\prime}-14^{\prime\prime}=9^\prime+6^{\prime\prime}\\\end{align}}}
  • If we wish to multiply 35 by thirteen, then divide by sixty.
\scriptstyle\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}
ואם רצינו לערוך ל"ה על שלשה עשר ונחלק על ששים
We seek for the ratio of twelve, which is close to 13, to sixty; it is its fifth.
בקשנו מה ערך שנים עשר שהוא הקרוב אל י"ג אל ששים והוא חמישיתו
We take a fifth of 35; it is seven.
לקחנו חמישית ל"ה והנה שבעה
One remains; we multiply it by 35 and they are seconds.
ונשאר אחד ערכנוהו על ל"ה והנם שניים
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}=\left(35^\prime\sdot13^\prime\right)-35^{\prime\prime}+35^{\prime\prime}=\left(35^\prime\sdot12^\prime\right)+35^{\prime\prime}=\left(35^\prime\sdot\frac{1}{5}\right)+35^{\prime\prime}=7^\prime+35^{\prime\prime}}}
The Check: we know that 35 is three-fifths plus one.
והבחינה ידענו כי ל"ה שלש חמישיות בתוספת ‫[41]אחד
We take 3-fifths of fifteen, which is the number closest to 13; they are 9.
לקחנו ג' חמישיות חמשה עשר שהוא המספר הקרוב אל י"ג והיו ט‫'
We add two, since we had 13, and we multiplied them by 35; it is one [prime] and [twelve] seconds.
והוספנו שנים כי י"ג היו לנו ערכנום על ל"ה והוא חלק אחד ועשרה שניים
We added one at first, because we took thirty-six; they are 15.
והוספנו בתחלה אחד כי לקחנו ששה ושלשים והיו ט"ו
We subtract all from nine; the remainder is the number.
חסרנו הכל מתשעה ונשאר החשבון
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}&\scriptstyle=\left(36^\prime-1^\prime\right)\sdot13^\prime=\left(\frac{3}{5}-1^\prime\right)\sdot13^\prime=\left(\frac{3}{5}\sdot13^\prime\right)-13^{\prime\prime}=\left(\frac{3}{5}\sdot15^\prime\right)-\left(\frac{3}{5}\sdot2^\prime\right)-13^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=9^\prime-\left(\frac{3}{5}\sdot2^\prime\right)-13^{\prime\prime}=9^\prime-\left(36^\prime\sdot2^\prime\right)-13^{\prime\prime}=9^\prime-\left(1^\prime+12^{\prime\prime}\right)-13^{\prime\prime}=7^\prime+35^{\prime\prime}\\\end{align}}}
Or, we take a half of 13, for the thirty; they are six and a half, which is thirty seconds.
או לקחנו חצי י"ג בעבור השלשים והנם ששה וחצי שהוא שלשים שניים
We multiply five by 13; the result is one [prime] and five seconds.
וערכנו חמשה על י"ג עלה חלק אחד וחמשה שניים
We add them and the result is the number.
חברנום ועלה המספר
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{35}{60}\sdot\frac{13}{60}&\scriptstyle=\left(30^\prime\sdot13^\prime\right)+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)=\left(30^\prime\sdot\frac{\frac{1}{2}\sdot13}{30}\right)+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)=\left(30^\prime\sdot\frac{6+\frac{1}{2}}{30}\right)+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)\\&\scriptstyle=\left(6+\frac{1}{2}\right)^\prime+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)=6^\prime+30^{\prime\prime}+\left(5^\prime\sdot13^\prime\right)=6^\prime+30^{\prime\prime}+1^\prime+5^{\prime\prime}=7^\prime+35^{\prime\prime}\\\end{align}}}
  • If one of the two numbers is 46 and the other is 25.
\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}
ואם שני חשבונים האחד מ"ו והשני כ"ה
We do not find a ratio of 46 to sixty.
והנה לא מצאנו ערך למ"ו עם ששים
So, we subtract one from the number; 45 remains and its ratio [to sixty] is three-quarters.
נחסר אחד מהחשבון ישאר מ"ה וערכו שלש רביעיות
We take 25 from 24; its three-quarters are 18 and 3-quarters of one remain, which are 45 seconds.
ונקח מכ"ה כ"ד ושלש רביעיותיו י"ח נשארו ג' רביעיות אחד שהם מ"ה שניים
We multiply the one added to 45 by 25; the result is 25.
וערכנו האחד שיש תוספת על מ"ה על כ"ה ועלה כ"ה
We add them to the 45 seconds; the result is one prime and ten seconds remain. The number is 19', 10.
הוספנום על מ"ה שניים שהיו לנו ועלה ראשון אחד ונשארו עשרה שניים והנה החשבון י"ט י‫'
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=\left(45^\prime\sdot25^\prime\right)+\left(1^\prime\sdot25^\prime\right)=\left(\frac{3}{4}\sdot25^\prime\right)+\left(1^\prime\sdot25^\prime\right)=\left(\frac{3}{4}\sdot24^\prime\right)+\left(\frac{3}{4}\sdot1^\prime\right)+25^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=18^\prime+45^{\prime\prime}+25^{\prime\prime}=18^\prime+1^\prime+10^{\prime\prime}=19^\prime+10^{\prime\prime}\\\end{align}}}
Or, we take the ratio of 25 to 60; it is its third and a quarter of its third.
או נקח מה ערך כ"ה אל ס' והיו שלישיתו ורביע שלישיתו
We take from 46 its third, which is 15 [primes] and twenty seconds.
נקח ממ"ו שלישיתו שהוא ט"ו ועשרים שניים
A quarter of 15 [primes] and twenty seconds are three [primes] and 50 [seconds].
ורביעית ט"ו ועשרים שניים הם שלשה וגם נ' שברים
We add them to the above; the result is 19', 10.
חברנום עם אשר למעלה עלה י"ט י‫'
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=46^\prime\sdot\left[\frac{1}{3}+\left(\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{3}\right)\right]=46^\prime\sdot\frac{1}{3}\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)=\left(15^\prime+20^{\prime\prime}\right)\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)\\&\scriptstyle=\left(15^\prime+20^{\prime\prime}\right)+\left(15^\prime+20^{\prime\prime}\right)\sdot\frac{1}{4}=15^\prime+20^{\prime\prime}+3^\prime+50^{\prime\prime}=19^\prime+10^{\prime\prime}\\\end{align}}}
Or, we subtract one from 25 and we know the ratio of 24 to sixty, which is two-fifths.
או נחסר אחד מכ"ה ונדע מה ערך כ"ד אל ששים והנו שתי חמישיות
Two-fifths of 45 are 18.
ושתי חמישיות מ"ה הם י"ח
We multiply the one that remains to complete the 25 by 45; it is [one] second
והאחד שנשאר להשלמת כ"ה נערכנו על מ"ה יהיו שניים
We multiply the one added by 25 also.
גם נערוך האחד שהוא תוספת על כ"ה
We sum up all the seconds and the result is the number.
ונחבר כל השניים ועלה המספר
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}&\scriptstyle=\left(46^\prime\sdot24^\prime\right)+\left(46^\prime\sdot1^\prime\right)=46^\prime\sdot\left(\frac{2}{5}+1^\prime\right)=\left[45^\prime\sdot\left(\frac{2}{5}+1^\prime\right)\right]+\left[1^\prime\sdot\left(\frac{2}{5}+1^\prime\right)\right]\\&\scriptstyle=18^\prime+45^{\prime\prime}+\left[1^\prime\sdot\left(24^\prime+1^\prime\right)\right]=18^\prime+45^{\prime\prime}+24^{\prime\prime}+1^{\prime\prime}=19^\prime+10^{\prime\prime}\\\end{align}}}
Or, we add two to 46; the result is 48 and its ratio to sixty is four-fifths.
או נוסיף על מ"ו שנים ועלה מ"ח וערכו אל ששים ארבע חמישיות
We take four-fifths of 25; they are twenty.
נקח ארבע חמישיות כ"ה והנם עשרים
Since we added two, we multiply it by 25; the result is 50 seconds.
ואנחנו הוספנו שנים נערכם על כ"ה עלו נ' שניים
We subtract them from twenty [primes]; 19 remain.
נחסרם מעשרים ישאר י"ט
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{46}{60}\sdot\frac{25}{60}=\left(48^\prime\sdot25^\prime\right)-\left(2^\prime\sdot25^\prime\right)=\left(\frac{4}{5}\sdot25^\prime\right)-50^{\prime\prime}=20^\prime-50^{\prime\prime}=19^\prime+10^{\prime\prime}}}
Always do as follows: find a number that has a ratio to sixty, or an approximate ratio, whether by adding to it, or by subtracting. Take the ratio from that number. Subtract finally if you added at first, or add finally if you subtracted at first.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{60a+n}{60}=a+\frac{n}{60}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{60b-m}{60}=b-\frac{m}{60}}}
וככה תעשה לעולם שהסתכל איזה חשבון יש לו ערך אל ששים או ערך קרוב אליו בין להוסיף עליו בין לגרוע ומאותו החשבון תקח הערך ואם הוספת בראשונה גרע באחרונה ואם גרעת בראשונה תוסיף ‫[42]באחרונה
If one of the numbers is greater than the divisor, or both are greater than it, find the ratio of the divisor to one of the numbers and take its ratio from the other number.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a\sdot b}{60}=\frac{a}{60}\sdot b=\frac{b}{60}\sdot a}}
ואם היה אחד החשבונים גדול מהמחולק עליו או שניהם גדולים ממנו הסתכל מה ערך חשבון שיחלק עליו אל אחד החשבונים וכערכו קח מן החשבון האחר
  • As eighty by ninety divided by sixty.
\scriptstyle\frac{80\sdot90}{60}
כגון שמונים על תשעים מחולקים על ששים
We find the ratio of sixty to eighty; it is one and a third. We add to ninety its third; the result is one hundred and twenty.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{80\sdot90}{60}=\frac{80}{60}\sdot90=\left(1+\frac{1}{3}\right)\sdot90=90+30=120}}
נסתכל מה ערך ששים אל שמונים והוא כמהו ושלישיתו ונוסיף על תשעים שלישיתו יעלו מאה ועשרים
Or, find the ratio of 60 to 90; it is one and a half. We add to 80 its half; the result is 120.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{90\sdot90}{60}=\frac{90}{60}\sdot80=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot80=80+40=120}}
או הסתכל מה ערך ס' אל צ' והוא כמוהו וחציו והנה נוסיף על פ' חציו יעלו ק"כ
  • If one number is 80 and the other is 88.
\scriptstyle\frac{80\sdot88}{60}
ואם החשבון האחד פ' והשני פ"ח
We think of it as 90, because it has a ratio to 60; the resulting number is 120.
נחשוב שהוא צ' מפני שיש לו ערך אל ס' ויצא החשבון ק"כ
Since we added two, we relate it to eighty, which is the other number; the result is one hundred and sixty primes, which are two degrees and 40 primes.
ובעבור שהוספנו שנים נערכם על שמונים שהוא החשבון האחר יעלו מאה וששים ראשונים והם שתי מעלות מ' ראשונים
Subtract them from 120; the remainder is 117⁰ 20' and this is the number.
חסרם מק"כ ישאר קי"ז כ' וככה החשבון
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{80\sdot88}{60}=\frac{90\sdot80}{60}-\frac{2\sdot80}{60}=120-\frac{160}{60}=120-\left(2+\frac{40}{60}\right)=117+\frac{20}{60}}}

Simple Fractions

The geometricians said that there are five kinds of ratios and they are derived from the units and they are: וחכמי המדות אמרו שחמשה ערכים הם ונלקחים מן האחדים והם
The first is the multiple ratio:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left(n\sdot a\right)}}
האחד ערך הכפל
Such as two of three to one.
\scriptstyle{\color{blue}{1:2;\ 1:3}}
כמו שנים או שלשה עם אחד
The second is the superparticular ratio [lit. the same and a part]:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left[\left(1+\frac{1}{m}\right)\sdot a\right]}}
והשני כמוהו וחלק ממנו
Such as two to three and this ratio is not found [in smaller numbers].
\scriptstyle{\color{blue}{2:3}}
כמו שנים עם שלשה וזה הערך לא ימצא קודם זה
The third is the multiple superparticular ratio:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left[\left(n+\frac{1}{m}\right)\sdot a\right]}}
והשלישי כפלו וחלק ממנו
Such as five to two
\scriptstyle{\color{blue}{2:5}}
כמו חמשה עם שנים גם הוא
The fourth ratio is the superpartient ratio [lit. the same and parts]:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left[\left(1+\frac{r}{m}\right)\sdot a\right]}}
הערך הרביעי שהוא כמוהו וחלקים ממנו
Such as five to three
\scriptstyle{\color{blue}{3:5}}
והיו כמו חמשה עם שלשה
The fifth is the multiple superpartient ratio:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:\left[\left(n+\frac{r}{m}\right)\sdot a\right]}}
והחמישי שהוא הכפל וחלקים ממנו
Which is not found [in numbers smaller] than eight to three.
\scriptstyle{\color{blue}{3:8}}
לא ימצא עד שמונה עם שלשה
There are no ratios other than these. ואין ערכים אלא אלו
All kinds of ratios are divided into three categories of progressions:
The science of ratio is according to three ways: וחכמת הערכין על שלש דרכים
Arithmetic Progression:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2-a_1=a_3-a_2}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_n=a_1+\left(n-1\right)\sdot d}}
One is as four, six, and eight - where the increment is the same and this is the arithmetic progression.
\scriptstyle{\color{blue}{4,6,8}}
האחת כמו ארבעה וששה ושמונה שהתוספת היא שוה והוא דרך החשבון
Geometric Progression
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2:a_1=a_3:a_2}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_n=a_1\sdot q^{n-1}}}
The second is as 4, 6, 9 - where the ratio of 6 to 4 is one and its half, and so is the ratio of 9 to 6.
והשנית כמו ד' ו' ט' שערך ו' אל ד' כמהו וחציו וככה ערך ט' אל ו‫'
\scriptstyle{\color{blue}{9:6:4\longrightarrow q=1+\frac{1}{2}\longrightarrow6:4=\left[4\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]:4=\left[6\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)\right]:6=9:6}}
Or, you can say that the ratio of 4 to 6 is two-thirds and so is 6 to 9.
\scriptstyle{\color{blue}{4:6:9\longrightarrow q=\frac{2}{3}\longrightarrow4:6=\left(6\sdot\frac{2}{3}\right):6=\left(9\sdot\frac{2}{3}\right):9=6:9}}
או תוכל לומ' כי ערך ד' אל ו' שתי שלישיותיו וככה ו' עם ט‫'
  • Proportional Triad: always if we multiply the smallest by the greatest, it is the same as the square of the mean.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_1}{a_2}=\frac{a_2}{a_3}\longrightarrow a_1\sdot a_3=a_2^2}}
ולעולם אם ערכנו קטן על גדול יהיה כמרובע התיכון
  • Rule of Three: likewise, if we take four numbers, such that the ratio of the fourth to the third is the same as the ratio of the second to the first:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_4}{a_3}}}
וככה אם לקחנו ארבעה ומספרים שיהיה ערך הרביעי אל השלישי כערך השני אל הראשון
If we multiply the first by the fourth, the product is the same as the product of the second by the third.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_2}{a_1}=\frac{a_4}{a_3}\longrightarrow a_1\sdot a_4=a_2\sdot a_3}}
אם ערכנו הראשון על הרביעי יהיה המחובר כמחובר העולה מערך השני על השלישי
Harmonic Progression
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_2-a_1}{a_3-a_2}=\frac{a_1}{a_3}}}
The third is as 3, 4, 6 - where the difference between 3 and 4 is one, whereas between 4 and 6 is two, so the ratio of the differences is double, as the ratio of the smallest to the greatest.
\scriptstyle{\color{blue}{3:4:6\longrightarrow\frac{4-3}{6-4}=\frac{1}{2}=\frac{3}{2\sdot3}=\frac{3}{6}}}
והשלישית כמו ג'ד'ו' שהתוספת שיש בין ג' וד' הוא אחד ובין ד' וו' שנים ‫[43]שערך התוספת היא כפל כערך הקטן אל הגדול
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_2}{a_1-\left(a_2-a_1\right)}}}
If we know two of them, we can extract the third: we multiply 3 by 4; the result is twelve. We subtract from the smallest the difference between it and the second, then divide 12 by the remainder; the result is six.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot4}{3-\left(4-3\right)}=\frac{12}{2}=6}}
ואם ידענו השנים מהם נוכל להוציא השלישי נערך ג' על ד' עלו שנים עשר ונחסר מן הקטן התוספת שיש בינו ובין השני ועל הנשאר נחלק י"ב יצא ששה
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_3+\left(a_3-a_2\right)}}}
Similarly, if we know the second and the third, 4 and 6, and we want to extract the smallest: we multiply 4 by 6; the result is 24. We add to the greatest its excess over the second; the result is eight. We divide 24 by it; the result is three.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot6}{6+\left(6-4\right)}=\frac{24}{8}=3}}
וכן אם ידענו שהשני והשלישי ד'ו' ורצינו להוציא הקטן נערך ד' על ו' עלו כ"ד ונוסיף על הגדול התוספת שיש לו על השני ועלו שמונה ועליו נחלק כ"ד יעלה שלשה
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\frac{a_1\sdot a_3}{a_1+a_3}\sdot2}}
If we know the smallest and the greatest, 3 and 6, and we want to know the mean: we multiply 3 by 6; the result is 18. We add the smallest to the greatest; it is nine. We divide eighteen by it; the result is two. We always double the result and this is the mean.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot6}{3+6}\sdot2=\frac{18}{9}\sdot2=2\sdot2=4}}
ואם ידענו שהקטן והגדול ג'ו' ונרצה לדעת האמצעי נערוך ג' על ו' יעלו י"ח ונחבר הקטן עם הגדול יהיו תשעה ונחלק עליו שמונה עשר יצא שנים ונכפול העולה לעולם וככה האמצעי
Or, we add to the smallest a quarter of the greatest, then divide by it [???].
או נוסיף על הקטן רביעית הגדול ונחלק עליו והיוצא לאחד מהשלמים הוא האמצעי
Instructions for creating a table of arithmetic progressions based on the set of the natural numbers
If you wish to extract the multiples from the units, write the sequence of the [natural] numbers from 1 to whichever you want.
ואם תרצה להוציא חשבון הכפול מן האחדים תכתוב החשבון מא' ועד כמה שתרצה על סדר החשבון
Write beneath them, starting from 2, then 4, always adding 2 by 2 - this line is double the first correspondingly, as the two rows, the first and the second, in the table.
ואחר כך תכתוב תחתיו ותתחיל בב' ואחריו ד' שתוסיף לעולם ב'ב' וזו השטה תהיה כפל מן הראשונה על הסדר כגון שני שטין שבמכבר הראשונה והשניה
If you want to extract the multiples from the units, write their same and a part [= superparticular ratio], which is a half, derived from two and three: write the sequence of the even numbers, starting from two, which is the first of the even numbers. Then, multiply the sequence of the units by three, meaning always add three, as the third row of the table, which is the same and a half of the second row.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{3n=2n+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot2n}}
ואם תרצה להוציא חשבון הכפל מן האחדים תכתוב החשבון כמוהו וחלק ממנו שהוא חצי היוצא משנים עם שלשה תכתוב הזוגות על הסדר ותתחיל משנים שהם ראש הזוגות ואחר כן תערך האחדים על הסדר על שלשה שתוסיף לעולם שלשה כמו הטור השלישי שבמכבר והוא יהיה כמוהו וחציו אל הטור השני
If you want to extract its double and a part [= double superparticular ratio], which is a half, derived from five to two: write 2 first. Add 2 [by 2] after it, as the second row in the table. Then, multiply the units by 5, as the fifth row of the table, which is double and a half of the second row.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{5n=\left(2\sdot2n\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)=\left(2+\frac{1}{2}\right)\sdot2n}}
ואם תרצה להוציא כפלו וחלק ממנו שהוא חצי היוצא מחמשה אל שנים תכתוב ב' בתחלה והוסף בב' אחריה כמו הטור השני שבמכבר ואחר כן תערוך האחדים על ה' כמו הטור החמישי שבמכבר והוא יהיה כפלו וחלק ממנו אל הטור השני
If you want to extract its same and parts [= superpartient ratio], which are two-thirds, derived from five to three: it is as the fifth row of the table to the third row.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{5n=3n+\left(\frac{2}{3}\sdot3n\right)=\left(1+\frac{2}{3}\right)\sdot3n}}
ואם תרצה להוציא כמוהו וחלקים ממנו שהם שתי שלישיות היוצא מחמשה אל שלשה הוא כמו הטור החמישי שבמכבר אל הטור השלישי
If you want to extract its double and parts [= double superpartient ratio], which are two-thirds, derived from eight to three: it is as the eighth row to the third row of the table.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{8n=\left(2\sdot3n\right)+\left(\frac{2}{3}\sdot3n\right)=\left(2+\frac{2}{3}\right)\sdot3n}}
ואם תרצה להוציא כפלו וחלקים ממנו שהוא שתי שלישיות היוצא משמונה אל שלשה כמו הטור השמיני ‫[44]אל הטור השלישי שבמכבר הוא
  • For every number that has a divisor, the divisor counts it by its own multitude, or by the multitude of another divisor.
וכל מספר שיש לו חלק החלק מונה אותו כמנינו או כמנין חלק אחר
  • Definition of a square number: the number whose part counts it by its number is called a square number [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2}}], since its one side is equal to its other side, and when you count its side by its multitude the product is the square number.
והמספר אשר חלקו מונה אותו כמספרו נקרא מספר מרובע מפני שצלעו האחד שוה לצלעו השני וכשאתה מונה את צלעו כמנינה תקבץ המספר הרבוע
Such as the numbers 4, 9, 16 and their like.
כמספר ד' וט' וי"ו וכדומה להם
  • Definition of a plane number: that whose part counts it as the multitude of one of its parts is called a plane number and it has two sides [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=n\sdot m}}].
ואשר חלקו מונה אותו כמנין אחד מחלקיו נקרא מספר שטוח ויש לו שתי צלעות
Such as the number 15, whose one side is 3 and the other is 5.
כמספר ט"ו אשר צלעו האחת ג' והשנית ה‫'
When you count its side by the multitude of the other side, the product is the plane number, which is 15.
\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}
וכשאתה מונה צלעו כמנין הצלע השנית תקבץ מספרו השטוח שהוא ט"ו
  • Definition of a prime number: every number that you count by one alone is called a prime number [lit. lengthy number \scriptstyle{\color{OliveGreen}{p=1\sdot p}}], since it has no other side but one, which is not a number.
וכל מספר שאתה מונה אותו באחד לבדו נקרא מספר ארוך מפני שאין לו צלע שני כי אם האחד שאינו מספר
All square numbers are formed successively by the sum of one, which is the first square, with the sequence of the odd numbers. וכל המספרים המרובעים נמצאים על סדרם מקבוץ האחד אשר הוא המרובע הראשון עם המספרים הנפרדים על סדרם
Meaning that if you add one, which is the first square, to three, which is the beginning of the odd [numbers], you find the second square, which is 4, whose factor is 2.
\scriptstyle{\color{blue}{1+3=1^2+3=4=2^2}}
וענין זה אם אתה מקבץ האחד שהוא המרובע הראשון אל השלש שהוא תחלת הנפרדים אתה מוצא הרבוע השני והוא ד' אשר צלעו ב‫'
If you add the second odd number, which is 5, to the second square, the total is 9, which is the third square, whose factor is 3.
\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5=2^2+5=9=3^2}}
ואם אתה מוסיף על מרובע השני המספר הנפרד השני והוא ה' יהיה הכל ט' והוא המרובע השלישי אשר צלעו ג‫'
Also if you add the third odd [number], which is 7, to the third square, the result is the fourth square, which is 16.
\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5+7=3^2+7=16=4^2}}
וכן אם אתה מוסיף על המרובע השלישי הנפרד השלישי והוא ז' יצא המרובע הרביעי והוא י"ו
And so on endlessly, you add to the square its corresponding odd number successively, the result is the square that follows it.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1+3+5+7+\ldots+\left(2n+1\right)=n^2+\left(2n+1\right)=\left(n+1\right)^2}}
וכן על הסדר הזה אתה מוסיף על המרובע המספר הנפרד אשר במעלתו יצא המרובע התלוי אליו עד אין סוף
You find the five different kinds of ratios depend on the equivalence ratio and return to it, when you dissolve their relation, as the odd numbers create the square numbers. וכן אתה מוצא חמשה ערכי המספר אשר הם נחלפים תלויים בערך הישר וחוזרים אליו כשאתה מתיר את קשרם כאשר המספרים הנפרדים קושרים את המרובע במספר
I draw for you a diagram, in which you can see the six different ratios, including the equivalence ratio, arranged with three numbers for each ratio: והנה אני מצייר לך צורה תראה בה שש הערכים אשר הם הנחלפים עם הישר סדורים בשלשה מספרים בכל ערך וערך
If you want to dissolve an inequivalence ratio to the equivalence ratio, you subtract the first number from the second; you are left with three [numbers] that are equal, or proportional by a ratio closer to the equivalence ratio.
ואם אתה רוצה להתיר הערך הנחלף אל ישר אתה פוחת ראש מספרו מן השני וישאר בידך שלשה ‫[45]שהם שוים או מוערכים על שרש אחד שהוא קרוב אל השוה
1 1 1 Equivalence Ratio 1
4 2 1 Multiple Ratio 2
9 6 4 Superparticular Ratio 3
21 10 4 Multiple Superparticular Ratio 4
25 15 9 Superpartient Ratio 5
64 24 9 Multiple Superpartient Ratio 6
א א א ערך ישר א
ד ב א ערך כפל ב
ט ו ד ערך חלק ג
כא י ד כפל וחלק ד
כה טו ט חלקים ה
סד כד ט כפל וחלקים ו
\scriptstyle{\color{blue}{\left(4,6,9\right)\longrightarrow\left(1,2,4\right)}} \scriptstyle{\color{blue}{\left(1,2,4\right)\longrightarrow\left(1,1,1\right)}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_1=a_3-\left[a_2+\left(a_2-a_1\right)\right]}}{\color{blue}{=9-\left[6+\left(6-4\right)\right]=1}} \scriptstyle{\color{OliveGreen}{ x_1=a_1}}{\color{blue}{=1}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_2=a_2-a_1}}{\color{blue}{=6-4=2}} \scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_2=a_2-a_1}}{\color{blue}{=2-1=1}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_3=a_1}}{\color{blue}{=4}} \scriptstyle{\color{OliveGreen}{x_3=a_3-\left[a_2+\left(a_2-a_1\right)\right]}}{\color{blue}{=4-\left[2+\left(2-1\right)\right]=1}}
As the superparticular ratio, which is the third level in this diagram, and its numbers are 4, 6, 9:
כגון ערך החלק אשר היא המעלה השלישית בצורה הזאת ומספרנו ד' ו' ט‫'
If you subtract 4 from 6, you are left with 2.
אם אתה פוחת ד' מן ו' ישארו בידך ב‫'
If you subtract 1 from 2, then subtract 1 and 2 from 4, which is the greatest number, you are left with one three times and this is the equivalence ratio.
ואם אתה פוחת מן ב' א' ואחר כך תפחות מד' שהוא המספר הגדול א' וב' ישאר לך אחד ג' פעמים והוא הערך הישר
All ratios return to the equivalence ratio, when you dissolve their relation and inequivalence. והנה כל הערכים כאשר אתה מתיר את קשרם ואת חלופם חוזרים אל ערך הישר
The sages deduce from this an allusion about the human: if he keeps himself once in the virtues of the ascetics and restrains himself from the passions of the world, the next time will be easier for him until reaching the definition of righteousness that is derived from the image of the one that corresponds the form of the Most High; Who dwells alone; Who is everything and everything is from Him, the beginning of all and the end of all; Who knows everything in particular and in general; to Whom the spirit of everything returns; the Secret of praises and the Reason of prayers; may God's name be blessed forever and ever. ואמרו מכאן החכמים רמז על האדם אם ישמור נפשו במעלות הפרושים ויכבוש את עצמו מתאות העולם פעם אחת יקל עליו באחרת עד שיגיע לגדר היושר היוצא מדמות האחד אשר דמות העליון כנגדו והוא שוכן לבדו והוא הכל ומאתו הכל ראשית הכל ואחרית הכל ויודע הכל בפרט וכל ואליו תשוב רוח הכל על כן סוד התהלות וטעם התפלות יהי שם יי' מבורך לעולם ועד

Chapter Six: Deducing One from Another

השער הששי הוצאת זה מזה

In Astrology

It is known in the science of the zodiacal constellation of the seven planets. ידוע בחכמת המזלות לשבעת המשרתים שהם כוכבי לכת
The mean motion of Saturn each day is approximately 2 minutes, of Jupiter 5 minutes, of Mars 32 minutes, of the Sun and Venus 29 minutes, of Mercury 3 degrees and 11 minutes, and of the Moon 13 degrees and 11 minutes. ומהלך השוה בכל יום בדרך קרובה לשבתי ב' ראשונים ולצדק ה' ראשונים ולמאדים ל"ב ראשונים ולחמה ונוגה כ"ט ראשונים ולכוכב חמה ג' מעלות י"א ראשונים וללבנה י"ג מעלות י"א ראשונים
  • If you know a certain day in which one of the slower planets enters the sign of Aries, then after 15 days one of the quicker planet enters the sign of Aries, and you wish to calculate in how many days and hours it will catch up and conjunct with it, according to calculation of their motion:
ואם ידעת יום ידוע שנכנס אחד מן המשרתים שמהלכם במתון בראש טלה ולאחר ט"ו יום נכנס אחד מן הקלים שמהלכם במרוצה בראש ו' טלה ותרצה להוציא מתוך חשבון מהלכם בכמה ימים וכמה שעות ישיגנו ויתחבר עמו
Multiply the degrees or the fractions as they are by the days it moves and divide by the difference between the two motions; the result are the days and what remains are the fractions of the difference. Divide the parts of the difference by 12, then divide the fractions of the difference by the result and these are the hours and parts of an hour.
הערך המעלות או החלקים כפי מה ‫[46]שיהיו בימים שהלך וחלק על היתרון שיש בין שתי ההליכות ומה שיצא הם ימים ומה שישאר הם חלקים מהיתרון

חלק חלקי היתרון על י"ב ומה שיצא חלק חלקי היתרון עליו והם שעות וחלקי שעה

The check is to multiply the motion of the first by the days that have passed plus the days when the other is chasing it.
ובחינתו להעריך מהלך הראשון על הימים שעברו מחוברים עם הימים שירדף אחריו השני
Multiply the fractions of the difference by the number of degrees or fractions of its motion, then divide by the difference; these are the degrees, or the fractions, and fractions of fractions of the difference remain.
והערך חלקי היתרון על חשבון המעלות או החלקים שילך וחלק על היתרון והם מעלות או חלקים וישארו חלקים מחלקי היתרון
Do the same with the motion of the other: multiply the fractions of the difference by its motion, then divide by the difference.
וכן תעשה במהלך השני שתערוך חלקי היתרון על מהלכו וחלקם על היתרון
You should find them equal.
תמצאם שוים
  • If one moves and the other moves towards it, as when it is retrograde, and you wish to calculate when they will conjunct:
ואם ילך האחד והשני יבא כנגדו כגון שיהיה נזור ותרצה להוציא מתי יתחברו
Sum the motion of the two and it is the day; divide the distance by it.
חבר מהלך שניהם והוא היום וחלק הדרך עליו
You can calculate this way for runners and messengers whose motion you know exactly.
ועל זה הדרך תוכל לחשב לרצים ולשלוחים אשר תדע מהלכם בלא תוספת ובלא מגרעת
  • It is also known that the planets have conjunctions: sometimes all conjunct in one zodiacal constellation, sometimes six of them, or 5, or 4, or 2 in one zodiacal constellation; and you wish to calculate how much are all the conjunctions that differ from one another:
וגם ידוע הוא שיש למשרתים מחברות פעמים שיתחברו כלם במזל אחד ופעמים ששה מהם או ה' או ד' או ג' או ב' מהם במזל אחד ותרצה להוציא כמה הם כל המחברות שלא ידמה זה לזה
This is how you can find them: know that you can find any sum from one to whichever number you wish by multiplying it by [its] half plus one half.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{k=1}^n k=n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]}}
וככה תוכל לדעתם דע כי כל חשבון שיחובר מאחד עד איזה מספר שתרצה תוכל להוציאו מערכו אל חצי ואל חצי אחד
  • We begin to count how many are the double conjunctions, meaning the conjunctions of only two planets:
ונחל לספור כמה יהיו המחברות השניות והטעם שיתחברו שני כוכבים לבדם
Saturn has six conjunctions with the planets. We multiply six by its half plus one-half; the result is 21 and so is the number of the double conjunctions.
\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)+\frac{1}{2}\right]=21}}
והנה יש לשבתי עם המשרתים מחברות ששה

ונערוך ששה על חציו וחצי אחד יעלה כ"א וככה מספר המחברות השניות

  • We wish to extract the triple conjunctions [= conjunctions of three planets]:
רצינו להוציא השלישיות
We take Jupiter and Saturn and one of the other five with them; their resulting number is five. We multiply it by three, which is half the number plus one-half; the result is 15 and those are the conjunctions of Saturn.
\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot5\right)+\frac{1}{2}\right]=5\sdot3=15}}
ושמנו צדק עם שבתי ועמהם אחד מהאחרים החמשה ויעלה מספרם חמשה

ערכנום על שלשה שהוא חצי המספר וחצי אחד יעלה ט"ו וזאת מחברת שבתי

The conjunctions of Jupiter should be four. We multiply them by two and one-half; the result is ten.
\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)+\frac{1}{2}\right]=4\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)=10}}
וראוי להיות מחברות צדק ארבעה

ערכנוהו על שנים וחצי עלה עשרה

The conjunctions of Mars are three. We multiply them by two; the result is six.
\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\frac{1}{2}\right]=3\sdot2=6}}
ומחברות מאדים שלשה

ערכנוהו על שנים עלה ששה

The conjunctions of Mercury are two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}
ומחברות חמה שנים

ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה

The conjunction Venus is one.
ומחברות נגה אחת
So the total number of the triple conjunctions is thirty-five.
\scriptstyle{\color{blue}{15+10+6+3+1=35}}
והנה מספר מחברות‫[47] השלישיות חמשה ושלשים
  • We wish to extract the quadruple conjunctions [= conjunctions of four planets]
רצינו להוציא הרביעיות
We begin with Saturn, Jupiter and Mars and the [one] that those three should conjoin with to start the quadruple conjunctions. We multiply by two and one-half; the result is ten.
\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)+\frac{1}{2}\right]=4\sdot\left(2+\frac{1}{2}\right)=10}}
ונחל משבתי וצדק ומאדים עמו ובעבור שצריך לשלשה שיתחברו עמו תחלת המחברת ארבעה

ערכנו על שנים וחצי עלו עשרה

Then the conjoin of Saturn and Jupiter with the others and they are three at first. We multiply them by two; the result is six.
\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\frac{1}{2}\right]=3\sdot2=6}}
ואחר כן יהיה מחברת שבתי וצדק עם האחרים ויהיו בתחלה שלשה

ערכנום על שנים עלה ששה

Then occur [the conjunctions of] Saturn with Mars, which are two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}
ואחר כן יחל שבתי עם מאדים ויהיו שנים ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה
Then one conjunction.
ואחרי כן מחברת אחת
The total number of conjunctions of Saturn is twenty.
\scriptstyle{\color{blue}{10+6+3+1=20}}
ועלה מספר מחברות שבתי עשרים
Jupiter starts with three. We multiply them by two; the result is six.
\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\frac{1}{2}\right]=3\sdot2=6}}
והנה יחל צדק משלשה

ערכנום על שנים עלה ששה

Then two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}
ואחר כן שנים

ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה

Then one conjunction.
ואחר כן מחברת אחת
[The total number of] conjunctions of Jupiter is ten.
\scriptstyle{\color{blue}{6+3+1=10}}
והנה מחברת צדק עשר
Mars starts with two. We multiply them by one and one-half; the result is three.
\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2\right)+\frac{1}{2}\right]=2\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)=3}}
ויחל מאדים משנים

ערכנום על אחד וחצי עלה שלשה

Then one conjunction.
ואחר כן מחברת אחת
The total number of conjunctions of Mars is four.
\scriptstyle{\color{blue}{3+1=4}}
הנה ארבע מחברות למאדים
The Sun has one [conjunction] with the planets beneath it.
ומחברת חמה עם השפלים אחת
The total number of conjunctions of quadruple conjunctions is thirty-four.
\scriptstyle{\color{blue}{20+10+4+1=35}}
והנה מספר הרביעיות חמשה ושלשים
  • We wish to extract the quintuple conjunctions [= conjunctions of five planets]: we find that Saturn has 15, Jupiter 5, Mars one; the number of quintuple conjunctions is 21.
\scriptstyle{\color{blue}{15+5+1=21}}
רצינו להוציא החמישיות ומצאנו לשבתי ט"ו ולצדק ה' ולמאדים אחת והנה מספר החמישיות כ"א
  • The sextuple conjunctions [= conjunctions of six planets]: Saturn has six and Jupiter one - they are seven.
\scriptstyle{\color{blue}{6+1=7}}
והמחברות הששיות יש לשבתי שש ואחת לצדק והנם שבע
  • There is one septuple conjunction.
ומחברות השבעה אחת
So, the total number of planetary conjunctions is one hundred and twenty conjunctions.
\scriptstyle{\color{blue}{21+35+35+21+7+1=120}}
ועלה מספר כלם מאה ועשרים מחברות
In many issues the astrologers need to extract the unknown from the known: ובעינינים רבים יצטרכו חכמי המזלות להוציא הנסתר מהידוע
  • As in the calculation of arcs, chords, and sagittae - to extract one from the other. By the decree of God I will explain it in this book in its place.
כמו בחשבון הקשתות והיתרים והחצים להוציא זה מזה ועם גזור האל אפרשנו במקומו בזה הספר
  • Also in the calculation of the shadows of the sun - to extract the tangent from the cotangent; the cotangent from the tangent; the height from each; each from the height - but this is not the place to elaborate on this.
וכאשר בחשבון צללי השמש להוציא הישר מן ההפוך וההפוך מן הישר ומן כל אחד ואחד הגובה ומן הגובה כל אחד ואחד מהם אך אין זה מקומו להאריך בו
Reference to Abraham Ibn Ezra's works: This is explained in Sefer Keli ha-Neḥošet [Book on the Astrolabe] and Sefer ha-Luḥot le-Šivʿah ha-Mešaretim [Tables of the Seven Planets]. והנה מפורש בספר כלי הנחשת ובספר הלוחות לשבעה המשרתים

In Mathematics

In the mathematicians' way you extract the unknown from the known as you have seen in the preceding chapters on addition, subtraction, multiplication, division, ratio of one to another, and we find it also in the issue of roots. By the decree of God I will explain it in its place. ולענין חכמי המדות אתה מוציא הנסתר מן הגלוי כאשר ראית בשערים שעברו במחברת ובמגרעת ‫[48]ובמערכת ובמחלוקת ובערך זה אל זה וגם בענין השרשים נמצאנו ועם גוזר האל במקומו אפרשנו
In bargaining and in human affairs you find also the extraction of the unknown from the known. וגם בחשבוני מקח וממכר ובעסקי בני אדם אתה מוצא להוציא הנסתר מהידוע
For, all human affairs associated with the calculations of commerce, employment of workers, and exchange are based on four numbers in two orders of ratio [= "Rule of Three"] כי כל עסקי בני אדם בחשבוני מקחם וממכרם ושכירות כל מעשיהם ושעור חלופיהם הם עומדים בין ארבעה מספרים בשני סדרי הערך
The Rule of Three is built on four numbers that are in the two orders of the equivalence ratio
For every four numbers that are in the two orders of the equivalence ratio: כי כל ארבעה מספרים בשני סדרי ערך שוה
The part that the first is of the second is as the portion that the third is of the fourth.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4}}
והוא שיהיה חלק האחד מן השני כחלק השלישי מן הרביעי
If you multiply the first by the fourth the product will be the same as the product of the second [multiplied] by the third.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3}}
אם אתה עורך הראשון ברביעי יהיה מספרו כמספר השני בשלישי
  • For example, the two numbers 4 and 15 with the two numbers 12 and 45.
\scriptstyle{\color{blue}{4:15=12:45}}
והמשל כגון שני מספר ד' ט"ו עם שני מספרי י"ב מ"ה
The first, which is 4, is a part of the number 15, which is the second, as 12, which is the third number, is [a part] of the number 45, which is the fourth, meaning one-fifth of it plus one-third of one-fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{4:15=\frac{1}{5}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)=12:45}}
והראשון שהוא ד' הוא חלק מן מספר ט"ו אשר הוא השני כמו י"ב שהוא המספר השלישי מן מספר מ"ה והוא הרביעי והוא חמישיתו ושליש חמישיתו
If you multiply 4, which is the first, by the number 45, which is the fourth, the product will be equal to [the product of the] number 15, which is the second, [multiplied] by number 12, which is the third.
\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot45=15\sdot12}}
ואם אתה עורך ד' והוא הראשון במספר מ"ה והוא הרביעי יהיה מספרו כמספר ט"ו השני במספר י"ב השלישי
Also, if you take the ratio of 4 to 12, which is the third, it will be equal to the ratio of 15 to 45, which is the fourth.
\scriptstyle{\color{blue}{4:12=15:45}}
ועוד אם תקח ערך ד' אל י"ב השלישי יהיה כערך ט"ו אל מ"ה הרביעי
You find number 4, which is the first, proportional to the two numbers - the second and the third - and not proportional to the fourth.
ואתה מוצא מספר ד' והוא הראשון נערך אל שני המספרים אל השני ואל השלישי ואינו נערך אל הרביעי
Likewise, the second is proportional to the first and the fourth, but not proportional to the third.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4\longrightarrow a_1:a_4\neq a_2:a_3}}
וכן השני נערך אל הראשון ואל הרביעי ואינו נערך אל השלישי
  • The numbers which are proportional to each other are called “companions”.
והמספרים הנערכים זה אל זה נקראים חברים
  • Those which are not proportional are called “strangers”.
ושאינם נערכים נקראים נכריים
Hence, you learn that every four numbers that are equal in ratio, if you multiply one of the ratio’s orders by its stranger from the second order, it will be equal to the product of its companion in the ratio [multiplied] by its own stranger from the other ratio.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3}}
ומכאן אתה למד שכל ד' מספרים שהם שוים בערך אם אתה עורך האחד מסדרי הערך עם הנכרי לו מסדר השני יהיה שוה לחשבון חברו בהקשה באשר הוא נכרי לו מן הערך השני

Word Problems

Trade
Trade is based on the "Rule of Three"
All human affairs are based on the two orders of the equivalence ratio: וכל עסקי בני אדם עומדים בשני סדרי הערך הזה
The [amount of goods offered in] business and trade are one [term] [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1}}]; the corresponding price is the second [term] [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2}}]. כי העסק והמסחר הוא האחד ושני לו השער המסור לו
The second order is the taken or sold [amount of goods] [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3}}] and its second [term] is the money [paid for the amount of goods which was actually sold] [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4}}]. והסדר השני הוא הנלקח או הנמכר ושני לו הדמים
The [amount of goods offered in] business is proportional to the price, as the sold [amount of goods] is proportional to the money [paid]. והעסק נערך אל השער כאשר הנמכר נערך אל הדמים
The ratio of the [amount of goods offered in] business to the sold merchandise is equal to the ratio of the price to the money [paid] and they are the "companions". ועוד ערך העסק אל המכר כערך השער אל הדמים ואלו הם החברים
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{\left[amount\ of\ goods\ offered\ in\right]\ business}{price}=\frac{sold\ \left[amount\ of\ goods\right]}{money\ \left[paid\right]}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a_1}{a_2}=\frac{a_3}{a_4}}}
You find the [amount of goods offered in] business stranger to the money [paid] and the sold merchandise stranger to the price. ותמצא לעולם העסק נכרי ‫[49]לדמים והמכר נכרי לשער
In all human affairs three of these values are known and the fourth is unknown, but we can deduce it from the three that are known: ובכל עסקי בני אדם שלשה מאלה הארבעה ידועים והרביעי נסתר ונוציאנו מכח השלשה הידועים
For, if you multiply one of the three knowns by its stranger and you get the product, then you divide the product by the third known, you find the fourth unknown. שאם אתה עורך אחד מהשלשה הידועים בנכרי לו מהם ותדע המספר הנכלל בחשבון ותחלק אותו על השלישי הידוע אתה מוצא הרביעי הנסתר
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_3\sdot a_2}{a_4}\quad a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}\quad a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}\quad a_4=\frac{a_3\sdot a_2}{a_1}}}
Examples
  • As the one who says: 10 kors of wheat for 6 dinar. How many kors could I take for 4 dinar?
\scriptstyle 10\div6=x\div4
כגון האומר עשרה כורי החטה בו' דינ' כמה כורים אוכל לקחת בארבעה דינ‫'
The [amount of goods offered in the] business are the 10 kors.
והמסחר הוא הי' כורים והוא הנקרא עסק
Its corresponding price is 6 dinar.
והשער המסור לו הוא ו' דינ‫'
These two [values] stand in one [order of the equivalence ratio].
ואלה שניהם עומדים בערך אחד
The other [order of the equivalence ratio] is the 4 dinar, which is the money [paid].
והערך השני הוא הד' דינ' והוא הדמים
You want to extract the unknown sold merchandise.
ואתה רוצה להוציא המכר הנסתר
In this case the two stranger among the three knowns are the money [paid] and the [amount of goods offered in the] business, which are 10 and 4.
ובזה הענין שני הנכרים אשר בשלשה הידועים הם הדמים והעסק והם י' וד‫'
  • So, multiply 10 by 4; it is 40.
ולפיכך תערוך י' בד' ויהיו מ‫'
Divide it by the known price, which is 6; it is six and two-thirds and this is the amount of sold merchandise that was unknown.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{6}=\frac{40}{6}=6+\frac{2}{3}}}
חלקם על השער הידוע שהוא ו' ויהיה ששה ושני שלישי אחד והוא מספר המכר שהיה נסתר
  • Or, know the ratio of 4, which is the money [paid], to 6, which is the price and they are companions; it is 2-thirds.
\scriptstyle{\color{blue}{4:6=\frac{2}{3}}}
או דע מה ערך ד' שהם הדמים מן ו' שהם השער והם החברים ויהיה ב' שלישיותיו
Take two-thirds of ten, which is the [amount of goods offered in the] business, and so is the [amount of] sold merchandise that was unknown.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{2}{3}\sdot10=6+\frac{2}{3}}}
קח שני שלישיותיו העשרה שהוא העסק וככה הוא המכר שהיה נסתר
  • Or, divide ten by 6 and multiply the quotient by 4; the result is the [amount of] sold merchandise that was unknown.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10}{6}\sdot4=6+\frac{2}{3}}}
או חלק העשרה על הו' והיוצא תערוך על ד' והעולה הוא המכר אשר היה נסתר
Here, the third number [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3}}], which is the sold merchandise, was unknown. ובכאן היה המספר השלישי נסתר והוא המכר
If the fourth number [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4}} - the money paid] is unknown: ואם היה המספר הרביעי נסתר
  • As the one who says: 10 kors for 6 dinar. What is the price of 4 kors?
\scriptstyle10\div6=4\div x
כגון האומר י' כורים בו' דינ' כמה הוא דמי ד' כורים
Here the money [paid] is unknown.
ובכאן הם הדמים נסתרים
  • You know it by multiplying the price, which is 6, by the sold merchandise, which is 4; the result is 24.
ותדענו שתערוך השער שהוא ו' במכר שהוא ד' יעלה כ"ד
Divide it by the [amount of goods offered in the] business, which is the 10 kors; the result is 2 dinar and 2-fifths of a dinar and this is the money [paid] that was unknown.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6\sdot4}{10}=\frac{24}{10}=2+\frac{2}{5}}}
חלקם על המסחר והוא הנקרא עסק והם הי' כורים יצא ב' דינ' וב' חומשי דינ' והוא הדמים שהיו נסתרים
  • You know it also by finding the ratio of 4, which is the sold merchandise, to 10, which is the [amount of goods offered in the] business and they are companions; it is two-fifths.
גם תדענו שתדרוש מה ערך הד' שהם המכר מן הי' שהם העסק והם החברים והוא שני חמישיותיו
Take two-fifths of 6 and this is the unknown money [paid].
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{4}{10}\sdot6=\frac{2}{5}\sdot6=2+\frac{2}{5}}}
קח שני חמישיות ו' והוא הדמים הנסתרים
  • Or, divide the 6 dinar by 10, then multiply the quotient, which is three-fifths, by 4; the result is the unknown money [paid].
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6}{10}\sdot4=\frac{3}{5}\sdot4=2+\frac{2}{5}}}
או חלק הו' דינ' על הי' והיוצא שהם שלשה חומשין ערכם על הד' והעולה הם הדמים הנסתרים
If the price [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2}}] is unknown: ואם היה השער נסתר
  • As the one who says: I bought 3 kors for 4 dinar. For how much would I buy 10 kors?
\scriptstyle10\div x=3\div4
כגון האומר קניתי ג' כורים בד' דינ' בכמה הייתי קונה עשרה כורים
Here the sold merchandise and the money [paid] are known; they are 3 kors and 4 dinar.
[50]ובכאן המכר ודמיו ידועים והם ג' כורים וד' דינ‫'
The [amount of goods offered in the] business is also known, which is 10 kors
וכן המסחר שנקרא העסק ידוע והם הי' כורים
But you do not know the price of the 10 kors.
ונסתר ממך שער הי' כורים
  • You know it by multiplying the [amount of goods offered in the] business, which is 10 kors, by 4, which is the money [paid] for the sold merchandise; the result is 40.
ותדענו שתערוך המסחר שהם י' כורים בד' שהם דמי המכר ועלה מ‫'
Divide it by 3, which is the sold merchandise; the unknown price is 13 dinar and a third.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}
חלקם על ג' והם המכר ושא השער הנסתר והוא י"ג דינ' ושליש
  • You know it also by finding the ratio of 10 to 3; it is 3 times and a third.
גם תדענו ראה מה ערך הי' מן הג' והוא כפלו ג' פעם ושליש
Multiply it by 4, meaning multiply 4 three times and a third; the result is 13 and a third.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10}{3}\sdot4=\left(3+\frac{1}{3}\right)\sdot4=13+\frac{1}{3}}}
ערכם על הד' כלו' כפול ד' ג' פעמים ושליש יעלה י"ג ושליש
  • Or, divide 4 by 3; the result is one and a third.
או חלק הד' על הג' יצא אחד ושליש
Multiply it by 10; the result is 13 and a third.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{4}{3}\sdot10=\left(1+\frac{1}{3}\right)\sdot10=13+\frac{1}{3}}}
ערכם על הי' יעלה י"ג ושליש
If the [amount of goods offered in the] business [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1}}] is unknown: ואם היה המסחר שהוא הנקרא עסק נסתר
  • As the one who says: I bought 6 kors for 4 dinar. How many kors would I buy for 7 dinar?
\scriptstyle x\div7=6\div4
כגון האומר קניתי ו' כורים בד' דינ' כמה כורים אקנה בז' דינ‫'
We find that you know the sold merchandise and the money [paid] for it, which are 6 kors and 4 dinar and they are [order of the equivalence] ratio.
נמצא שאתה יודע המכר ודמיו והם ו' כורים וד' דינ' והם כערך אחד
You also know the price from the first [order of the equivalence] ratio, which is 7 dinar.
וגם אתה יודע מן הערך הראשון השער שהוא ז' דינ‫'
But you do not know the [amount of goods offered in the] business.
ונסתר ממך העסק והוא המסחר
  • You know it by multiplying the price, which is 7, by 6, which is the sold merchandise and they are stranger; the result is 42.
ותדענו שתערוך השער שהם ז' בו' שהוא המכר והם הנכריים ועלו מ"ב
Divide it by 4, which is the money [paid]; the result is the [amount of goods offered in the] business, which is 10 kors and a half.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7\sdot6}{4}=\frac{42}{4}=10+\frac{1}{2}}}
חלקם על ד' שהם הדמים יצא המסחר שהוא העסק והוא י' כורים וחצי
  • You know it by finding the ratio of 7 to 4; it is one and 3-quarters.
ותדענו שתדע מה ערך ז' אל ד' והוא כמוהו וג' רביעיותיו
Multiply it by 6; it is 10 and a half.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7}{4}\sdot6=\left(1+\frac{3}{4}\right)\sdot6=10+\frac{1}{2}}}
ערכם אל הו' והוא י' וחצי
  • Or, divide 6 by 4; the result is one and a half.
או חלק הו' על הד' יצא אחד וחצי
Multiply it by 7; the result is 10 and a half.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6}{4}\sdot7=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot7=10+\frac{1}{2}}}
ערכם אל על הז' יעלה י' וחצי
Now I have explained to you the extraction of the unknown number from the known [numbers]. ועתה בארתי לך הוצאת המספר הנסתר מתוך הידועים
If you want to extract both the [amount of goods offered in the] business and the corresponding price: ואם רצית להוציא הכורים והדמים
  • As the one who asks: 3 kors for 5 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, so that when you sum up the kors and their price, the result is 60. :How many were the kors and how much was the price?
\scriptstyle x+\frac{5}{3}x=60
כגון שישאל השואל ג' כורים בה' דינ' וקנה כורים נעלמים וכאשר תחבר הדמים עם הכורים יעלו ששים

כמה היו הכורים והדמים

  • Sum up the 3 and the 5; the result is 8.
חבר הג' והה' יעלה ח‫'
Find the ratio of 3 to 8; it is 3-eighths.
ודע מה ערך הג' מן הח' והוא ג' שמיניות
Take 3-eighths of sixty; it is 22 and a half and these are the kors.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{3}{3+5}\sdot60=\frac{3}{8}\sdot60=22+\frac{1}{2}}}
קח ג' שמיניות הששים והוא כ"ב וחצי והם הכורים
To extract the price: find the ratio of 5 to 8; it is 5-eighths.
ולהוציא הדמים דע מה ערך הה' מן הח' והוא ה' שמיניות
Take 5-eighths of sixty; it is 37 and a half and this is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=\frac{5}{8}\sdot60=37+\frac{1}{2}}}
קח ה' שמיניות הששים והם ל"ז וחצי והם הדמים
  • Or, divide sixty by eight; the result is 7 and a half.
או חלק הששים על שמונה יהיה היוצא ז' וחצי
If you multiply it by 3, the result is the number of the kors.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{60}{8}\sdot3=\left(7+\frac{1}{2}\right)\sdot3}}
אם תערכם על הג' יעלה חשבון הכורים
If you multiply them by 5, the result is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=\frac{60}{8}\sdot5=\left(7+\frac{1}{2}\right)\sdot5}}
[51]ואם תערכם על ה' יעלה חשבון הדמים
  • If you give 3 kors for 7 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, so that when you subtract their price from them 20 remain.
How many were the kors and how much was the price?
\scriptstyle\frac{7}{3}x-x=20
ואם תרצה להוציא ג' כורים בז' דינ' וקנה כורים נעלמים כשתגרע מהם הדמים ישאר כ‫'

כמה היו הכורים והדמים

  • Subtract 3 from 7; 4 remains.
גרע הג' מן הז' ישאר ד‫'
Find the ratio of 3 to 4; it is 3-quarters.
ודע מה ערך הג' מן הד' והוא ג' רביעיות
Take 3-quarters of 20; it is 15 and they are the kors.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{3}{7-3}\sdot20=\frac{3}{4}\sdot20=15}}
קח ג' רביעיות הכ' והוא ט"ו והם הכורים
To find the price: find the ratio of 7 to 4; it is one and 3-quarters.
ולהוציא הדמים דע מה ערך הז' מן הד' והוא כמוהו וג' רביעיותיו
Take this ratio from 20; it is 35 and this is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{3}x=\frac{7}{4}\sdot20=\left(1+\frac{3}{4}\right)\sdot20=35}}
קח כערכם מן הכ' והוא ל"ה והם הדמים
  • Or, if you divide 20 by 4, the result is 5.
או אם תחלק הכ' על ד' יצא ה‫'
Multiply it by 3; the result is the number of the kors.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{20}{4}\sdot3=5\sdot3}}
אם תערכם על ג' יעלה חשבון הכורים
If you multiply them by 7, the result is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{3}x=\frac{20}{4}\sdot7=5\sdot7}}
ואם תערכם בז' יעלה חשבון הדמים
  • If you give 3 kors for 5 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, so that when you multiply the kors by their price, the result is 60.
\scriptstyle x\sdot\left(\frac{5}{3}x\right)=60
ואם תוציא ג' כורים בה' דינ' וקנה כורים נעלמים כשתערוך הכורים על הדמים יעלה ששים
  • Multiply 3 by 5; the result is 15.
ערוך הג' בה' יעלה ט"ו
Divide sixty by it and extract the root of the result; it is 2.
וחלק עליהם הששים ומהעולה קח השורש והוא ב‫'
Multiply it by 3; it is six and they are the kors.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\frac{60}{3\sdot5}}\sdot3=\sqrt{\frac{60}{15}}\sdot3=2\sdot3=6}}
וערכם על ג' יהיה ששה והם הכורים
If you multiply 2 by 5, the result is 10 and this is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=2\sdot5=10}}
ואם תערוך הב' על הה' יעלה י' והם הדמים
  • Or, if you multiply 3 by sixty, the result is 180.
או אם תערוך הג' בששים יצא ק"פ
If you divide it by 5, the result is 36.
אם תחלקם על הה' יצא ל"ו
Extract the root of the quotient and the result is the number of the kors.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\frac{3\sdot60}{5}}=\sqrt{\frac{180}{5}}=\sqrt{36}=6}}
ומהיוצא תקח השרש והעולה הוא חשבון הכורים
If you divide them by 3 and extract the root of the quotient, the result is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}x=\sqrt{\frac{180}{5}}\sdot3}}
ואם תחלקם על הג' ומהיוצא תקח שרש והעולה הוא חשבון הדמים
  • If you give 4 kors for 9 dinar. An unknown [quantity of] kors was bought, so that if you add the root of the kors to the root of their price, the result is 7 and a half.
\scriptstyle\sqrt{x}+\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=7+\frac{1}{2}
ואם תוציא ד' כורים בט' דינ' וקנה כורים נעלמים אם תחבר שורש הכורים עם שורש הדמים יעלה ז' וחצי
  • Extract the root of 4; it is 2.
קח שורש הד' והוא ב‫'
Extract the root of 9; it is 3.
וקח שורש הט' והוא ג‫'
Add 2 to 3; it is 5.
חבר ב' עם ג' יהיה ה‫'
Divide 7 and a half by it, then multiply the quotient by two; the result is 3 and this is the root of the kors; their number is 9.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{4}+\sqrt{9}}\sdot\sqrt{4}=\frac{7+\frac{1}{2}}{2+3}\sdot2=\frac{7+\frac{1}{2}}{5}\sdot2=3}}
\scriptstyle{\color{blue}{x=9}}
חלק עליהם הז' וחצי והיוצא תערוך בשנים יעלה ג' והם שורש הכורים ומספרם ט‫'
If you multiply the quotient by 3, it is 4 and a half and this is the root of the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{5}\sdot3=4+\frac{1}{2}}}
ואם תערוך היוצא בחלוק בג' יהיה ד' וחצי והם שורש הדמים
Multiply it by itself; the result is 20 dinar and a quarter of a dinar.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{4}\sdot x=\left(4+\frac{1}{2}\right)^2=20+\frac{1}{4}}}
תערכם על עצמם יעלה כ' דינ' ורובע דינ‫'
  • Or, if you divide 9 by 4, the result is 2 and a quarter.
או אם תחלק הט' על הד' יצא ב' ורובע
Extract the root; it is one and a half.
קח השורש והוא אחד וחצי
Always add one to it; it is two and a half.
הוסף עליו אחד לעולם יהיה שנים וחצי
Divide the 7 and a half by it, then multiply the quotient, which is 3, by itself; the result is the number of the kors.
חלק עליהם הז' וחצי והיוצא שהם ג' תערוך ‫[52]על עצמם והעולה הוא חשבון הכורים
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{\frac{9}{4}}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{2+\frac{1}{4}}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\left(1+\frac{1}{2}\right)+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{2+\frac{1}{2}}=3}}
\scriptstyle{\color{blue}{x=3^2=9}}
To know the price: divide 4 by 9; the result is 4-ninths.
ולדעת הדמים תחלק הד' על הט' יצא ד' תשיעיות
Extract the root, which is the root of 4-ninths; it is 2-thirds.
קח השרש והוא ב' שלישיות שהם שורש ד' תשיעיות
Add one to them; it is one and 2-thirds.
הוסף עליהם אחד יהיה אחד וב' שלישיות
Divide the 7 and a half by it; the result is 4 and a half.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\sqrt{\frac{4}{9}}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{\frac{2}{3}+1}=\frac{7+\frac{1}{2}}{1+\frac{2}{3}}=4+\frac{1}{2}}}
חלק עליהם הז' וחצי יצא לאחד שלם ד' וחצי
Multiply it by itself and this is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{4}\sdot x=\left(4+\frac{1}{2}\right)^2}}
ערכם על עצמם והוא חשבון הדמים
  • If you give 4 kors for 9 dinar and when you subtract the square [of the kors] from the square of their price, one and a half would remain.
\scriptstyle\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}-\sqrt{x}=1+\frac{1}{2}
ואם תוציא ד' כורים בט' דינ' כשתפחות שרשו משורש הדמים ישאר אחד וחצי
Extract the root of 4; it is 2.
קח שורש הד' והוא ב‫'
Subtract it from the root of 9; 1 remains.
וחסרם משרש הט' ישאר א‫'
Divide one and a half by it; the result is the whole [one and a half].
חלק עליו אחד וחצי יצא הכל
If you multiply it by two, the result is the root of [the number of] the kors .
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{x}=\frac{1+\frac{1}{2}}{\sqrt{9}-\sqrt{4}}\sdot\sqrt{4}=\frac{1+\frac{1}{2}}{3-2}\sdot2=\frac{1+\frac{1}{2}}{1}\sdot2=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot2}}
אם תערכנו עם שנים יעלה שורש הכורים
If you multiply it by three, the result is the root of the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot\sqrt{9}=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot3}}
ואם תערכנו על שלשה יצא שרש הדמים
You can extract it by the other way.
ותוכל להוציאו בדרך האחר
  • If you give 4 kors for 9 dinar and when you multiply the square of the kors by the square of their price, the result is 24.
\scriptstyle\sqrt{x}\sdot\sqrt{\frac{9}{4}\sdot x}=24
ואם תוציא ד' כורים בט' דינ' כשתערוך שורש הכורים על שורש הדמים יהיה כ"ד
Extract the root of 4; it is 2.
קח שרש הד' והוא ב‫'
Multiply it by the root of 9; the result is six.
ערכם בגדר הט' יעלה ששה
Divide 24 by it and multiply the quotient by 4; it is 16 and this is the number of the kors.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{24}{\sqrt{4}\sdot\sqrt{9}}\sdot4=\frac{24}{2\sdot3}\sdot4=\frac{24}{6}\sdot4=16}}
חלק עליהם הכ"ד והיוצא תח תערוך בד' יהיה י"ו והוא חשבון הכורים
If you multiply the quotient by 9, the result is 36 and this is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9}{4}\sdot x=\frac{24}{6}\sdot9=36}}
ואם תערוך היוצא בחלוק על ט' יעלה ל"ו והוא חשבון הדמים
  • If you give an unknown [quantity of] kors for a price of 60 and the sum of the price of one kor with the kors is 16
\scriptstyle x+\frac{60}{x}=16
ואם תוציא כורים נעלמים ודמיהם ששים ודמי הכור כשיתחברו עם חשבון הכורים יהיה י"ו
Take a half of 16; it is 8.
קח חצי הי"ו והוא ח‫'
Multiply it by itself and subtract sixty from the product; four remains.
ערכם על עצמם ומהעולה חסר הששים ישאר ארבעה
Extract its root; it is 2.
קח השורש והוא ב‫'
Add it to the 8; it is 10 and they are the kors.
והוסף על הח' יהיו י' והם הכורים
\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot16\right)^2-60}+8=\sqrt{8^2-60}+8=\sqrt{4}+8=2+8=10}}
Subtract the 2 from the 8; 6 remains and this is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{x}=8-2=6}}
וחסר הב' מן הח' ישאר ו' והם הדמים
  • If you give an unknown [quantity of] kors for a price of 60 and you subtract the price of one kor from all the kors, 4 would remain
\scriptstyle x-\frac{60}{x}=4
ואם תוציא כורים נעלמים ודמיהם ששים אם תחסר דמי הכור מחשבון הכורים ישאר ארבעה
Take a half of 4 and multiply it by itself; it is 4.
קח חצי הד' ותערכנו על עצמו יהיה ד‫'
Add it to sixty and extract the root; it is 8.
חברם עם הששים וקח השרשים והוא ח‫'
Add the two to it; it is 10 and they are the kors.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)^2+60}+2=\sqrt{4+60}+2=8+2=10}}
הוסף עליהם השנים והוא י' והם הכורים
Or, if you subtract the 2 from the 8, six remains and this is the price of the kor.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{x}=8-2=6}}
או אם תחסר הב' מן הח' ישאר ששה והם דמי הכור
  • If you give a kor for 3 and a kor for 7 and you want to buy a kor for 6 from each of them, how much will be taken from each of them?
\scriptstyle3x+\left[7\sdot\left(1-x\right)\right]=6
ואם תוציא כור בג' וכור בז' ורוצה לקנות משניהם כור בו' כמה יקח מכל אחד ואחד
Find the [difference] between 3 and 7; it is 4.
דע מה ‫[53]בין הג' והז' והוא ד‫'
Then, subtract 6 from 7; one remains.
ואחר כך תגרע הו' מן הז' ישאר אחד
Find its ratio to 4; it is a quarter and so he takes a quarter from the kor for 3.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7-6}{7-3}=\frac{1}{4}}}
ודע מה ערכו מן הד' והוא רביע וככה יקח מן הכור שהוא בג' רביע
He takes what remains from the kor, which is 3-quarters, from the kor for 7.
\scriptstyle{\color{blue}{1-x=1-\frac{1}{4}=\frac{3}{4}}}
ומותר הכור שהם ג' רביעיות יקח מן הכור שהוא בז‫'
  • If you give a kor for 3, a kor for 4 and a kor for 5 and you want to take for 2 dinar from each one equally, how much will be taken from each of them?
\scriptstyle\left(3+4+5\right)x=2
ואם תוציא כור בג' וכור בד' וכור בה' ורוצה ליקח בב' דינ' מכל כור וכור בשוה

כמה יקח מכל אחד

Sum up the 3, the 4, and the 5; they are 12.
חבר הג' והד' והה' יהיו י"ב
Find the ratio of the 2 dinar to 12; it is a sixth and so he takes from each type.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{2}{3+4+5}=\frac{2}{12}=\frac{1}{6}}}
ודע מה ערך הכור וחצי מן הג' כורים שם הב' דינ' מן הי"ב והוא שתות וככה יקח מכל מין ומין
  • If you give a kor for 3, a kor for 4 and a kor for 5 and a kor and a half were taken from the three of them, from each one equally, what would be the price?
\scriptstyle\frac{3x}{3+4+5}=1+\frac{1}{2}
ואם תוציא כור בג' וכור בד' וכור בה' ולקח משלשתם כור וחצי מכל אחד בשוה

כמה הם הדמים

Sum up the 3, the 4, and the 5; they are 12.
חבר הג' והד' והה' יהיו י"ב
Find the ratio of a kor and a half to the three [types of] kors and take their ratio from 12; it is 6 and this is the price.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{1+\frac{1}{2}}{3}\sdot\left(3+4+5\right)=\frac{1+\frac{1}{2}}{3}\sdot12=6}}
ודע מה ערך הכור וחצי מן הג' כורים וכערכם קח מן הי"ב והוא ו' והם הדמים
  • If you give a kor for 3, a kor for 7 and a kor for 12 and he wants to take a kor for 10 dinar, how much will he take from each kind?
\scriptstyle\left[\left(3+7\right)\sdot x\right]+\left[12\sdot\left(1-2x\right)\right]=10
ואם תוציא כור בג' וכור בז' וכור בי"ב וירצה לקח כור בי' דינ‫'

כמה יקח מכל מין ומין

Sum up the 3 and the 7; it is ten. Keep it.
חבר הג' והז' והוא עשרה ושמרם
Then, double the 12; it is 24.
ואחר כך כפול הי"ב יהיו כ"ד
Subtract from it the 10 you kept; 14 remains.
וחסר מהם הי' ששמרת ישאר י"ד
Subtract the 10, for which he takes the kor, from the 12; two remains.
ואחר חסר הי' אשר לקח מהם הכור מן הי"ב ישאר שנים
Find its ratio to 14; it is a seventh and so he takes from the kor for 3 as well as from the kor for 7.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{12-10}{\left(12\sdot2\right)-\left(3+7\right)}=\frac{2}{24-10}=\frac{2}{14}=\frac{1}{7}}}
ודע מה ערכם מן הי"ד והוא שביעית וככה קח מן הכור שהוא בג' וכמו כן מן הכור שהוא בז‫'
We take the remainder, which is 5-sevenths, from the kor for 12.
\scriptstyle{\color{blue}{1-2x=1-\left(2\sdot\frac{1}{7}\right)=\frac{5}{7}}}
והנשאר שהוא ה' שביעיות נקח מן הכור שהוא בי"ב
  • If you give a kor for 2 dinar, a kor for 3, a kor for 5, and a kor for 14 and one wants to take a kor for 12 dinar, how much will he take from each kind?
\scriptstyle\left[\left(2+3+5\right)\sdot x\right]+\left[14\sdot\left(1-3x\right)\right]=12
ואם תוציא כור בב' דינ' וכור בג' וכור בה' וכור בי"ד ורוצה לקח כור בי"ב דינ‫'

כמה יקח מכל מין ומין

Sum up the 2, the 3, and the 5; the result is ten.
חבר הב' והג' וה' יעלו עשרה
Then, multiply the 14 three times, because this price exceeds the prices of the three [other] kinds, but above we only doubled, because the [higher] price did not exceed the prices of three types. When we multiply the 14 three times, the result is 42.
ואחר כך כ"כ כפול הי"ד שלשה פעמים לפי שעלו הדמים בדמי ג' המינין אך למעלה לא כפלנוהו אלא פעם אחת לפי שלא עלו הדמים לדמי ג' המינין וכשכפלנו הי"ד ג' פעם עלה מ"ב
Subtract the 10 from it; 32 remains.
חסר מהם הי' ישאר ל"ב
Subtract the 12 from the 14; two remains.
ואחר חסר הי"ב מן הי"ד ישאר שנים
Find its ratio to 32; it is half an eighth and so he takes from the kor for 2 dinar, as well as from the kor for 3 [dinar] and from the [kor for] 5 [dinar].
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{14-12}{\left(14\sdot3\right)-\left(2+3+5\right)}=\frac{2}{42-10}=\frac{2}{32}=\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}}
ודע מה ערכם מן הל"ב והוא חצי שמינית וככה יקח מן הכור שהוא בב' דינ' וכן מן הג' וכן מן הה‫'
He takes the remainder, which is 6-eighths and half an eighth, from the kor for 14.
\scriptstyle{\color{blue}{1-3x=1-\left[3\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]=\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}}
והנשאר שהוא ו' שמיניות וחצי שמינית יקח מן הכור שהוא בי"ד
  • If you give 10 kors for 20, 12 for 20 and 15 kors for 20 and one wants to take for 20 an equal part from each kind, how much will be given to him?
\scriptstyle\left(\frac{20}{10}+\frac{20}{12}+\frac{20}{15}\right)\sdot x=20
ואם תוציא עשרה כורים בעשרים ושנים עשר בעשרים וחמשה עשר כורים בעשרים וירצה לקח בעשרים חלק שוה מכל מין ומין כמה יתן לו
Divide the twenty by ten - the result is two; by 12 - the result is one and two-thirds; by 15 - the result is one and a third.
חלק העשרים ‫[54]על עשרה יצא שנים ועל י"ב יצא אחד ושני שלישיות ועל ט"ו יצא אחד ושליש
Sum up all; it is five.
חבר הכל יהיו חמשה
Divide the twenty by it; the result is four and so he takes from each type.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{20}{\frac{20}{10}+\frac{20}{12}+\frac{20}{15}}=\frac{20}{2+\left(1+\frac{2}{3}\right)+\left(1+\frac{1}{3}\right)}=\frac{20}{5}=4}}
חלק עליהם העשרים יצא ארבעה וכן יקח מכל מין ומין
  • If you give 4 kors for 8 zuz minus an unknown thing and 2 kors were taken for the unknown thing and a zuz. How much is the thing?
\scriptstyle\frac{4}{8-x}=\frac{2}{x+1}
ואם תוציא ד' כורים בח' זוז פחות דבר שאינו ידוע ולקח שני כורים בשאינו ידוע וזוז כמה היה מה שאינו ידוע
Add the 2 kors to the 4; they are 6.
הוסף הב' כורים על הד' יהיו ו‫'
Add the unknow [thing] plus a zuz to the 8 minus the unknown thing; they are nine.
ואחר כך חבר שאינו ידוע וזוז עם הח' פחות דבר שאינו ידוע יהיו תשעה
Find the ratio of two kors to six; it is a third.
ודע מה ערך שני הכורים מן הששה והוא שליש
Take a third of the nine and subtract the zuz from it; the remainder, which is two zuzim, is the unknown thing.
קח שליש התשעה וחסר ממנו הזוז והנשאר שהוא שני זוזים הוא הדבר שאינו ידוע
\scriptstyle{\color{blue}{x=\left[\left[\left(8-x\right)+\left(x+1\right)\right]\sdot\frac{2}{2+4}\right]-1=\left(9\sdot\frac{2}{6}\right)-1=\left(9\sdot\frac{1}{3}\right)-1=2}}
  • If you give 5 kors for 10 dinar minus a thing and 3 kors were taken for the unknown thing minus a dinar.
How much is the thing?
\scriptstyle\frac{5}{10-x}=\frac{3}{x-1}
ואם תוציא חמשה כורים בעשרה דינ' פחות משהו ולקח ג' כורים במשהו שאינו ידוע פחות דינ' עם כמה זה המשהו
Add 3 to 5; it is 8.
חבר הג' עם הה' יהיו ח‫'
Then, add the thing minus a dinar to the 10 minus a thing; it is 9 dinar.
ואחר כך חבר המשהו פחות דינ' עם הי' פחות משהו יהיה ט' דינ‫'
Find the ratio of the 3 kors to eight; it is a quarter and half a quarter.
ודע מה ערך הג' כורים מן השמונה והוא רביעית וחצי רביעית
Take this ratio from 9; it is 3 and three-eighths.
וכערכם קח מן הט' והוא ג' ושלשה שמיניות
Add the subtractive dinar to it; it is 4 and 3-eighths and this is the thing.
הוסף עליהם הדינר הפחות והם ד' וג' שמיניות והוא המשהו
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\left[\left[\left(x-1\right)+\left(10-x\right)\right]\sdot\frac{3}{3+5}\right]+1=\left(9\sdot\frac{3}{8}\right)+1=\left[9\sdot\left[\frac{1}{4}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{4}\right)\right]\right]+1=\left(3+\frac{3}{8}\right)+1\\&\scriptstyle=4+\frac{3}{8}\\\end{align}}}
Employment of workers
Likewise you find in the employment issue. וכן אתה מוצא בענין השכירות
  • As the one who says: I hired a worker for 30 days for 10 dinar and he had worked 8 days.
How much is his payment?
\scriptstyle30\div10=8\div x
כגון האומר שכרתי פועל לשלשים יום בי' דינ' ועשה על ח' ימים

כמה שכרו

Here you consider the 30 days of employment as [the amount of goods offered in] trade.
ובכאן אתה חושב ל' ימי השכירות למסחר
The 10 dinar as the [corresponding] price.
והי' דינ' לשער
The 8 days that we worked as the sold [amount of goods].
וח' ימים שעשה מלאכתו למכר
The unknown number as the money paid.
ויהיה המספר הנסתר דמי המכר
  • You extract it by multiplying 8 by 10; it is 80.
ותוציאנו שתערך הח' בי' יהיו פ‫'
Divide it by 30; the result is 3 minus one-third.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8\sdot10}{30}=\frac{80}{30}=3-\frac{1}{3}}}
חלקם על הל' יצא ג' פחות שליש
You know it when you find the ratio of 8 to 30, which is 4-fifths of a third, then you take this ratio from 10; the result is 3 minus one-third.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{30}\sdot10=\left(\frac{4}{5}\sdot{1}{3}\right)\sdot10=3-\frac{1}{3}}}
ותדענו שתדע מה ערך ח' אל ל' והוא ד' חמשיות שלישית וכערכם קח מן הי' יצא ג' פחות שליש
  • You know it by dividing 10 by 30; the result is one-third.
ותדענו שתחלק הי' על הל' יצא שליש
Multiply it by 8; the result is 8-thirds and this is the same.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{30}\sdot8=\frac{1}{3}\sdot8=\frac{8}{3}=3-\frac{1}{3}}}
ערכהו על ח' יצא והוא ח' שלישיות והדבר שוה
With these methods you solve when the sold merchandise, or price, or [amount of goods offered in the] business are unknown. There is no need to elaborate. ועל אלו הדרכים תוציא כשיהיו המכר או השער או המסחר נסתרים ואין צריך להאריך בזה
  • If you hired a salaried for an unknown [number of] days for an unknown [quantity of] dinar. When you add up the days and dinar they summed up by 40. He had worked unknown days so that when multiplied by their salary the total is 12 and if you multiply the remaining days by the remaining salary the total is 192, how much are the unknown days and how much are the dinar?
ואם תוציא שכיר בימים נעלמים בדינר נעלמים וכשתחבר הימים והדינ' יהיו מ' ועשה ימים נעלמים כשתערכם בשכרם יעלה י"ב ואם תערך הנשאר ‫[55]מן הימים בנשאר מן השכר יעלה קצ"ב

כמה הם הימים הנעלמים וכמה הדינ' וכמה עשה מן הימים

\begin{cases}\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4\\\scriptstyle a_1+a_2=40\\\scriptstyle a_3\times a_4=12\\\scriptstyle\left(a_1-a_3\right)\sdot\left(a_2-a_4\right)=192\end{cases}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2+12=\frac{40}{\sqrt{\frac{192}{12}}+1}\sdot x}}
Divide 192 by 12; the result is 16.
חלק הקצ"ב על י"ב יצא י"ו
Take its root, which is 4, and add one to it; it is 5.
קח שרשם והוא ד' והוסף עליהם אחד יהיה ה‫'
Divide 40 by it; the result is 8.
וחלק עליהם המ' יצא ח‫'
Take its half, which is 4, multiply it by itself and subtract 12 from the product; 4 remains.
קח חצים והוא ד' וערכם על עצמם ומהעולה חסר הי"ב ישאר ד‫'
Take its root, which is 2, add it to 4, which is half the 8; the result, which is 6 are the unknown [number of] days that he worked.
קח שרשם והוא ב' הוסיפם על הד' שהם חצי הח' והעולה שהוא ו' הם הימים הנעלמים אשר עשה
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{192}{12}}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{192}{12}}+1}\right)^2-12}=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{16}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{16}+1}\right)^2-12}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{4+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{4+1}\right)^2-12}=\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{5}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{5}\right)^2-12}\\&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot8\right)^2-12}=4+\sqrt{4^2-12}=4+\sqrt{4}=4+2=6\\\end{align}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{y^2+192=\frac{40}{\sqrt{\frac{12}{192}}+1}\sdot y}}
Or, find the ratio of 12 to 192, which is a half of an eighth, take its root, which is a quarter and add to it always one; it is one and a quarter.
או דע מה ערך הי"ב מן הק'צ'ב' והוא חצי שמינית קח השרש והוא רובע הוסף עליו אחד לעולם יהיה אחד ורובע
Divide 40 by it; the result is 32.
חלק עליהם המ' יצא ל"ב
Take its half, which is 16, and multiply it by itself; the result is 256.
קח חצים והוא י"ו וערכם על עצמם יעלה רנ"ו
Subtract 192 from it; the remainder is 64.
חסר מהם הק'צ'ב' יהיה הנשאר ס"ד
Take its root, which is 8, and add it to 16; it is 24.
קח שרשם והוא ח' הוסיפם על הי"ו יהיו כ"ד
Add it to the previous 6; the sum, which is 30 are the unknown [number of] employment days.
חברם עם הו' ראשונים והמחובר שהוא ל' הם הימים הנעלמים מן השכירות
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle y&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{12}{192}}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{12}{192}}+1}\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\sqrt{\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}}+1}\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\frac{1}{4}+1}\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{40}{\frac{1}{4}+1}\right)^2-192}=6+\left(\frac{1}{2}\sdot32\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot32\right)^2-192}\\&\scriptstyle=6+16+\sqrt{16^2-192}=6+16+\sqrt{256-192}=6+16+\sqrt{64}=6+16+8=6+24=30\\\end{align}}}
Subtract it from 40, the remainder, which is 10, is the unknown [number of] dinar [paid].
\scriptstyle{\color{blue}{40-30=10}}
וחסרם מן המ' והנשאר שהוא י' הם הדינ' הנעלמים
  • You hired a salaried for a month [=30 days] for 10 dinar, and if he rests he has to pay one-half of his salary. He had worked and rested and his salary turned out equal to his loss.
\scriptstyle x\sdot\frac{10}{30}=\left(30-x\right)\sdot\frac{\frac{1}{2}\sdot10}{30}
ואם תוציא שכיר בחדש בי' דינ' ואם יבטל ישלם חצי שכרו ועשה ובטל ויצא שכרו בהפסדו
  • Add 5, which is half the salary, to 10; it is 15.
חבר הה' שהוא חצי השכר עם הי' יהיה ט"ו
Know the ratio of 5 to it; it is a third and as this ratio take from the days of the month; the result, which is 10, are the days that he worked.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\frac{1}{2}\sdot10}{\frac{1}{2}\sdot10+10}\sdot30=\frac{5}{5+10}\sdot30=\frac{5}{15}\sdot30=\frac{1}{3}\sdot30=10}}
ודע מה ערך הה' מהם והוא שליש וכערכם קח ממי החדש והיוצא שהוא י' הוא הימים שעשה
The rest of the days are [the days in which] he was unemployed.
\scriptstyle{\color{blue}{30-10=20}}
ובטל שאר הימים והם כ‫'
  • Or, divide the 10 dinar by 5 dinar; the result is 2.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30}{\frac{10}{\frac{1}{2}\sdot10}+1}=\frac{30}{\frac{10}{5}+1}=\frac{30}{2+1}=\frac{30}{3}=10}}
או תחלק הי' דינ' על הה' דינ' יצא ב‫'
Add one to it; it is 3.
הוסף עליהם אחד לעולם יהיה ג‫'
Divide the days of the month by it; the result, which is 10, is the days that he worked.
וחלק עליהם ימי החדש והיוצא שהוא י' הם הימים שעשה
  • You hired a salaried for a month for 10 dinar, and if he rests he has to pay 5 dinar. He had worked and rested and his salary was unknown zuzim.
\scriptstyle\left(x\sdot\frac{10}{30}\right)-\left[\left(30-x\right)\sdot\frac{5}{30}\right]=1
ואם תוציא שכיר בחדש בי' דינ' ואם יבטל ישלם ה' דינ' בחדש ועשה ובטל והיה שכרו זוזים נעלמים
  • Add 5 to 10; they are 15.
חבר הה' עם הי' יהיו ט"ו
Add the zuzim to 5; they are 6.
הוסף הזוזים על הה' יהיו ו‫'
Find their ratio to 15 and take their ratio from the days of of the month; it is 12 and these are the days he worked.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{5+1}{5+10}\sdot30=\frac{6}{15}\sdot30=12}}
גרע ודע מה ערכם מן הט"ו וכערכם קח מימי החדש והוא י"ב והם הימים שעשה
He rested on the rest, which are 18.
\scriptstyle{\color{blue}{30-12=18}}
ובטל הנשאר והם י"ח
?
ולקח בשכרו שכר ב' ימים
  • Or, divide 10 by 5; always add one to the result, which is 2; it is 3.
או חלק הי' על ה' והיוצא שהוא ב' הוסף עליהם אחד לעולם ויהיה ג‫'
Find the ratio of the zuzim to 5; it is a fifth.
ודע מה ערך הזוזים מן הה' והוא חומש
Add to the days of the month their fifth; it is 36.
הוסיפם על ימי החדש חמישיתם יהיה ל"ו
Divide it by 3; the result is the days he worked.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)+30}{\frac{10}{5}+1}=\frac{36}{2+1}=\frac{36}{3}=12}}
חלקם על הג' והיוצא הם הימים שעשה
  • You hired a salaried for a month for 10 dinar, and if he rests he has to pay 5 dinar. He had worked and rested and had to pay unknown zuzim.
\scriptstyle x\sdot\frac{10}{30}+1=\left(30-x\right)\sdot\frac{5}{30}
ואם תוציא שכיר בחדש בי' דינ' ואם יבטל ישלם ה' דינ' בחדש ועשה ובטל ונתחייב לשלם זוזים נעלמים
  • Add 5 to 10; it is 15.
[56]חבר הה' עם הי' יהיה ט"ו
Then, subtract a dinar from 5; 4 remains.
ואחר כן חסר דינ' מן הה' ישאר ד‫'
Find its ratio to 15 and take its ratio from the days of the month; it is 8 and they are the days he worked.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{5-1}{5+10}\sdot30=\frac{4}{15}\sdot30=8}}
ודע מה ערכם מן הט"ו וכערכם קח מימי החדש והוא ח' והם הימים שעשה
He rested 22 days and he had to pay a salary of 2 days.
\scriptstyle{\color{blue}{30-8=22}}
ובטל כ"ב יום ונתחייב לשלם שכר ב' ימים
  • Or, divide 10 by 5; the result is 2.
או חלק הי' על הה' יצא ב‫'
Add one to it; it is 3. Keep it.
הוסף עליהם אחד יהיה ג' ושמרם
Then, find the ratio of the dinar to 5 dinar; it is [a fifth].
ואחר דע מה ערך דינ' מן הה' דינ' והוא חמשים
Take from the days of the month their fifth; 24 remain.
וקח מימי החדש חמישיתם ישאר כ"ד
Divide them by the 3 you kept; the result, which is 8 are the days he worked.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{30-\left(\frac{1}{5}\sdot30\right)}{\frac{10}{5}+1}=\frac{24}{2+1}=\frac{24}{3}=8}}
חלקם על הג' ששמרת והיוצא שהוא ח' הם הימים שעשה
  • You hired a salaried for a month for unknown [number of] dinar, and if he rests he has to pay 5 dinar. He had worked unknown [number of] days so that when you multiply the unknown [number of] days by the unknown [number of] dinar [the result] is 80 and when he rested he had to pay unknown dinar.
\begin{cases}\scriptstyle\left(y\sdot\frac{x}{30}\right)+1=\left(30-y\right)\sdot\frac{5}{30}\\\scriptstyle x\sdot y=80\end{cases}
ואם תוציא שכיר בחדש בדינ' נעלמים ואם יבטל ישלם ה' דינ' בחדש ועשה ימים נעלמים וכשתערוך הימים הנעלמים על הדינ' הנעלמים היה פ' וכשיצא ממלאכתו נתחייב דינ' נעלמים
Subtract the dinar from 5; 4 remain.
חסר הדינר מן הה' ישארו ד‫'
Multiply them by 30 and subtract 80 from the product; 40 remains.
ערכם על הל' ומהמחובר חסר פ' ישאר מ‫'
Divide it by 5 and the result, which is [8], are the days he worked.
\scriptstyle{\color{blue}{y=\frac{\left[\left(5-1\right)\sdot30\right]-80}{5}=\frac{\left(4\sdot30\right)-80}{5}=\frac{40}{5}=8}}
חלקם על ה' והיוצא שהוא הם הימים שעשה
Divide the 80 by them and the result, which is 10, are the unknown dinar.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{80}{8}=10}}
חלק עליהם הפ' והיוצא שהוא י' הם הדינ' הנעלמים
He had to pay a salary of 2 days.
ונתחייב לשלם שכר ב' ימים
If you multiply the dinar by 30 and add the result by 80, it is 110.
ואם תערוך הדינ' בל' ותחבר העולה עם הפ' יהיה ק"י
Divide it by 5; the result, which is 22, are the resting days.
\scriptstyle{\color{blue}{30-x=\frac{\left(1\sdot30\right)+80}{5}=\frac{110}{5}=22}}
חלקם על הה' והיוצא שהוא כ"ב הם ימי הבטלה
  • You hired three workers — one for 3 dinar for one month, the second for 6 dinar and the third for 10 dinar. They had worked together a total of one month and each one took equally. How many [days] each one of them had worked?
\begin{cases}\scriptstyle\frac{30}{3}a=\frac{30}{6}b=\frac{30}{10}c\\\scriptstyle a=\frac{a}{a+b+c}\sdot30\end{cases}
ואם תוציא שכר ג' פועלים אחד ג' דינ' בחדש והשני ו' דינ' והשלישי י' דינ' ועשו בין שלשתם חדש אחד ולקחו כל אחד בשוה כמה עשה כל אחד מהם
Know the ratio of 3 to 10; it is 3-tenths.
דע מה ערך הג' מן הי' והוא ג' עשיריות
Know the ratio of 3 to 6; it is a half.
ודע מה ערך הג' מן הו' והוא חצי
Add it to the 3-tenths; it is 4-fifths.
חברהו אל הג' עשיריות יהיה ד' חומשין
Always add one to it; it is 1 and 4-fifths.
הוסף עליהם אחד לעולם יהיה אחד וד' חומשין
Know how much is [the ratio of] one to it; it is five-ninths.
ודע מה האחד מהם והוא חמשה תשעיות
Take five-ninths days on the month, which are 16 and two-thirds of a day and those are the days of work of the first
קח חמש תשעיות ימי החדש שהם י"ו ושני שלישי יום והם הימים שעשה הראשון
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{1}{1+\left(\frac{3}{10}+\frac{3}{6}\right)}\sdot30=\frac{1}{1+\left(\frac{3}{10}+\frac{1}{2}\right)}\sdot30=\frac{1}{1+\frac{4}{5}}\sdot30=\frac{5}{9}\sdot30=16+\frac{2}{3}}}
Take half the working [days] of the first, which is 8 and a third, and those are the days the second worked.
\scriptstyle{\color{blue}{b=\frac{1}{2}a=\frac{1}{2}\sdot\left(16+\frac{2}{3}\right)=8+\frac{1}{3}}}
וקח חצי מלאכת הראשון והוא ח' ושליש והם הימים שעשה השני
  • Or, divide 30 by 3 and find the ratio of 30 to 18; it is one and two-thirds.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30}{18}=1+\frac{2}{3}}}
או חלק הל' על הג' ודע מה ערך הל' מי"ח והוא כמוהו ושני שלישיותיו
Take this ratio from the result of division and those are the days of them each worked.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{30}{3}\sdot\left(1+\frac{2}{3}\right)}}
\scriptstyle{\color{blue}{b=\frac{30}{6}\sdot\left(1+\frac{2}{3}\right)}}
וכערך הזה קח מכל מה שיצא בחלוק לכל אחד ואחד והם הימים שעשה כל אחד ואחד
  • You hired three workers — one for 30 days for an unknown thing, the second for one-half of the unknown thing and the third for one-third of the unknown thing. They had worked together 30 days. The first took 2 dinar, the second took 3 dinar and the third took 4 dinar. How much was the unknown thing and how many days each one of them had worked?
\scriptstyle\left(2\sdot\frac{30}{x}\right)+\left(3\sdot\frac{30}{\frac{1}{2}x}\right)+\left(4\sdot\frac{30}{\frac{1}{3}x}\right)=30
ואם תוציא שכר ג' פועלים האחד ל' יום בדבר שאינו ידוע והשני בחצי הדבר שאינו ידוע והשלישי ‫[57]בשלישית הדבר שאינו ידוע ועשו ל' יום בין שלשתם ולקח הראשון ב' דינ' והשני ג' די' והשלישי ד' די‫'

כמה היה הדבר שאינו ידוע וכמה עשה כל אחד

Multiply the share of the first by the days of the month; the result is 60.
ערוך חלק הראשון בימי החדש יעלה ס‫'
Multiply the share of the second by the days of the month and multiply the product [twice; the result is 180. Multiply the share of the third by the days of the month and multiply the product] three times; the result is 360.
וערוך חלק השני בימי החדש והעולה תכפול ג' פעם יעלה ש"ס
Sum up all; it is 600.
חבר הכל יהיה ת"ר
Divide it by the days of the month; the result, which is 20, is the unknown thing.
חלקם על ימי החדש והיוצא שהוא כ' הוא הדבר שאינו ידוע
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\left(2\sdot30\right)+\left[\left(3\sdot30\right)\sdot2\right]+\left[\left(4\sdot30\right)\sdot3\right]}{30}=\frac{60+180+360}{30}=\frac{600}{30}=20}}
To know the [number of] days the first worked, find the ratio of 60 to 600; it is a tenth.
ולדעת הימים שעשה הראשון דע מה ערך ס' מת"ר והוא עשירית
Take this ratio from the days of the month; it is 3 and these are the days the first worked.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{600}\sdot30=\frac{1}{10}\sdot30=3}}
וכערכו קח מימי החדש והם ג' והם הימים שעשה הראשון
Find the ratio of 180 to 600 and take this ratio from the days of the month; they are [the] 9 days the second worked.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{180}{600}\sdot30=9}}
ודע מה ערך הק"פ מת"ר וכערכם קח מימי החדש[58] והם ט' ימים שעשה השני
Find the ratio of 360 to 600; it is 3-fifths.
ודע מה ערך הש"ס מת"ר והוא ג' חמישיותיו
Take this ratio from the days of the month; they are [the] 18 days the third worked.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{360}{600}\sdot30=\frac{3}{5}\sdot30=18}}
וכערכם קח מימי החדש והם י"ח ימים שעשה השלישי
  • You hired a salaried for 6 dinar and an unknown thing for one month. He had worked 10 days and took the unknown thing. How much is it?
\scriptstyle\frac{30}{6+x}=\frac{30-10}{6}
ואם תוציא שם שכיר בו' דינ' ובדבר שאינו ידוע חדש אחד ועשה עשרה ימים ולקח הדבר שאינו ידוע

כמה הוא

  • Multiply the days of the month by 6 dinar; the result is 180. Keep it.
ערוך ימי החדש בו' דינ' עלה ק"פ ושמרם
Then, subtract the 10 days he worked from the days of the month; the remainder, which is 20, is the denominator.
ואחר כן חסר י' ימים שעשה מימי החדש והנשאר שהם כ' הוא המורה
Divide the 180 you kept by the denominator; the result is 9 and this is the total that is known.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{30\sdot6}{30-10}-6=\frac{180}{20}-6=9-6=3}}
וחלק ק"פ ששמרת על המורה יצא ט' והוא הכל הידוע
As for the unknown: subtract the known and the remainder is the unknown, which is 3.
ושאינו ידוע חסר הידוע ישאר מה שאינו ידוע והוא ג‫'
  • Another way: subtract the days he worked from the days of the month; the remainder, which is 20 is the denominator.
דרך אחרת חסר הימים שעשה מימי החדש והנשאר שהוא כ' הוא המורה
Then, multiply the days he worked by the 6 dinar; the result is 60.
ואחר כן ערוך הימים שעשה על הו' דינ' יעלה ס‫'
Divide it by the denominator; the result is 3 and this is the unknown thing.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot6}{30-10}=\frac{60}{20}=3}}
חלקם על המורה יצא ג' והוא הדבר שאינו ידוע
  • Another way: find the ratio of the days he worked to the denominator; it is a half.
דרך אחרת דע מה ערך הימים שעשה אל המורה והוא חצי
Take this ratio from the 6 dinar; it is 3 and this is the unknown thing.
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10}{30-10}\sdot6=\frac{10}{20}\sdot6=\frac{1}{2}\sdot6=3}}
וכערך זה קח מן הו' דינ' הידוע והוא ג' והם הדבר שאינו ידוע
  • If the number has no ratio:
ואם היה חשבון שלא היה לו ערך
Multiply the days he worked by the 6 dinar and divide the result by the denominator, then you will find the unknown thing.
ערוך הימים שעשה על הו' דינ' והעולה חלק על המורה אז תמצא הדבר שאינו ידוע
  • If he took the unknown thing as his salary and he gave him another dinar.
ואם אמר ולקח בשכרו הדבר שאינו ידוע ונתן לו עוד דינר
Add one to the unknown thing and proceed according to the rule.
הוסף על הדבר הידוע אחד ועשה כמשפט
Partnership
You also find two orders of ratio in the issue of partnership: וכן לענין שתוף אתה מוצא שני סדרי הערך
For, all the parts of the money that are contributed to the partnership are as [the amount of goods offered in] business, which is the trade [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1}}]. כי כל ראשי הממון שמכניסים בשתוף הם כעין העסק שהוא ‫[59]המסחר
The total profit is as the corresponding price. [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2}}]. וכל הריוח הוא כעין השער המסור לו
The share of each [of the partners] in the capital is as the sold [amount of goods] [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3}}]. וחלק כל אחד מהממון כעין המכר
And the part owed to each [of the partners] from the profit is as the money paid [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4}}]. והחלק המגיע לכל אחד מן הריוח כעין הדמים
If the money paid [= the part owed to each of the partners from the profit] is unknown: ואם הדמים הנסתרים
  • As when [three] shared: one [contributed] 10, the second [contributed] 20, the third [contributed] 30, and they earned [together] 30.
כגון שנשתתפו האחד בי' והשני בכ' והשלישי בל' והרויחו ל‫'
Multiply the price by the sold merchandise and divide by the [amount of goods offered in] business; the result is a share [of one of them].
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}=\frac{price\times sold}{business}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{30\sdot10}{10+20+30};\;\frac{30\sdot20}{10+20+30};\;\frac{30\sdot30}{10+20+30}}}
ערוך השער על המכר וחלק על העסק יצא חלק
If the sold merchandise [= share of each of the partners in the money] is unknown: ואם המכר נסתר
  • As when [three] shared in a total of 60 and earned 30. One took 5, the second [took] 10 and the third [took] 15.
כגון שנשתתפו בין כלם בששים ורוחו ל' ולקח האחד ה' והשני י' והשלישי ט"ו
Multiply the [amount of goods offered in] business by the money paid by one and divide by the price; the result is his share.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}=\frac{business\times money\ paid}{price}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{60\sdot5}{30};\;\frac{60\sdot10}{30};\;\frac{60\sdot15}{30}}}
ערוך המסחר בדמי האחד וחלק על השער יצא חלקו
If the price [= total profit] is unknown: ואם השער נסתר
  • As when [three shared]: one [contributed] 10, the second [contributed] 20, the third [contributed] 30 and the profit of the one [who contributed] 10 was 5.
כגון האחד י' והשני כ' והשלישי ל' ורוח בעל הי' חמשה
Multiply the [amount of goods offered in] business by the money paid for the sold merchandise and divide by the sold merchandise.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}=\frac{business\times money\ paid}{sold}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{\left(10+20+30\right)\sdot5}{10}}}
ערוך העסק בדמי המכר וחלק על המכר
If the business [= all the parts of the money given to the partnership] is unknown: ואם העסק נסתר
  • As when [three shared]: it is known that one [contributed] 10 and all earned 30 together. The one [who contributed] 10 took 5 from the profit.
כגון שידוע שחלק האחד היה י' ורוחו בין כלם ל' ולקח בעל הי' חמשה מן הריוח
Multiply the price by the sold merchandise and divide by the money paid.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}=\frac{price\times sold}{money\ paid}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{30\sdot10}{5}}}
ערוך השער על המכר וחלק על הדמים
In all the other ways you can extract them also as it is in employment and trade. וגם בשאר כל הדרכים תוכל להוציאם כאשר הם בשכיר ובמקח וממכר
  • Also if there are four partners, each [contributed] an amount different from what the other contributed: [one contributed 5, the second contributed 10, the third contributed 15 and the fourth contributed 20] and they earned.
וכן אם היו ד' שותפים לכל אחד ראש ממון שאינו שוה לחברו [כלו' ה' וי' וט"ו וכ'] ויצא להם ריוח
Multiply the money of each by itself by the profit and divide by the sum of the amounts of money of all, which is 50; the result is the relative share owed to each of them from the profit.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_3\sdot a_2}{a_1}}}
הערך ראש ממון כל אחד בפני עצמו בריוח וחלק על המחובר מראש ממון כלם שהוא נ' והיוצא הוא בחלק חלקו המגיעו מן הריוח
If something remains undivided, convert the dinar into pešiṭim and then divide by what you have divided.
ואם ישאר שלא יתחלק השב הדי' לפשיטים וחלק על מה שחלקת
Or, divide the sum, which is 50, by the quotient, then divide the profit by the result, which is 10.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2}{\frac{a_1}{a_3}}}}
או חלק המחובר שהוא נ' על החלק ועל היוצא שהוא י' תחלק הריוח
  • In another way, you can know how much is the share of each in the profit:
ובדרך אחרת תוכל לדעת כמה חלק כל אחד מן הריוח
Sum up their amounts of money; find the ratio of the profit to [the sum of] their amounts of money; take the ratio from the amount of each of them and this is his share.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{total\ profit}{total\ capital}\sdot his\ share\ in\ the\ capital}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2}{a_1} \sdot a_3}}
שתחבר ראש ממונם ודע מה ערך הריוח מראש ממונם וכערכו קח מראש כל אחד והוא חלקו
  • know it by dividing the greatest amount of money by the smallest and keep the result.
ותדענו שתחלק ראש ממון הגדול על הקטן ושמור היוצא
Divide also the mean amount of money by the smallest; the result is the share of the first.
ועוד חלק ראש ממון האמצעי על הקטן והיוצא הוא חלק הראשון
Find the ratio of the smallest amount of money to the mean; add this ratio to his share in the profit and this is the share of the mean.
וראה מה ערך ראש ממון הקטן אל האמצעי וכערכו תוסיף על חלקו מן הריוח והוא חלק האמצעי
Add to the [share of] third its ratio to the smallest.
וכן תוסיף לשלישי כערכו אל הקטן
  • Three shared — one [contributed] 20, the second [contributed] 30 and the third [contributed] 40. The profit of the one who contributed 20 was 3. What was the profit of the others?
\scriptstyle20x=3
ואם תרצה להוציא ג' נשתתפו האחד כ' והשני ל' והשלישי מ' והריוח בעל הכ' ג‫'

כמה הגיע לחלק האחרים

  • Divide 30 by 20 and multiply the quotient by 3; the result, which is 4 and a half, is the share of the owner of the 30.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{30}{20}\sdot3=4+\frac{1}{2}}}
חלק הל' על הכ' והיוצא תערכנו בג' שרוח והעולה ‫[60]הוא חלק בעל הל' והוא ד' וחצי
Divide 40 by 20 and multiply the quotient by 3; the result, which is 6, is the share [of the owner of the 40].
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{40}{20}\sdot3=6}}
וכן תחלק המ' על הכ' והיוצא תערוך בג' והעולה שהוא ו' הוא חלקו
  • Know it by finding the ratio of 3 to 20; it is 3-quarters of a fifth.
ותדענו שתדע מה ערך הג' אל הכ' והוא ג' רביעיות חמישית
Take this ratio from the amounts of money of the second and the third.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{20}\sdot30=\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot30}}
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{20}\sdot40=\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot40}}
וכערכו קח מראש ממון השני והשלישי
  • One [contributed] 20, the second [contributed] 30 and the third [contributed] 40. If you add the profit of the one who contributed 20 to the profit of the one who contributed 30, the sum is 10.
\scriptstyle20x+30x=10
ואם תוציא האחד כ' והשני ל' והשלישי מ' וריוח בעל הכ' כשתחברנו אל ריוח בעל הל' יעלה עשרה
Add 20 to 30; it is fifty.
חבר הכ' והל' יהיו חמשים
Divide 10 by it; the result is a fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{20+30}=\frac{10}{50}=\frac{1}{5}}}
חלק עליהם הי' יצא חומש
Take a fifth of the amount of money of each:
קח חומש ראש ממון כל אחד
The owner of the 20 takes 4.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot20=4}}
יקח בעל הכ' ד‫'
The owner of the 30 [takes] 6.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot30=6}}
ובעל הל' ו‫'
The owner of the 40 [takes] 8.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot40=8}}
ובעל המ' ח‫'
  • [Three shared] — one [contributed] 10, the second [contributed] 30 and the third [contributed] 50. When you add the profit of the first to the profit of the second and subtract the result from the profit of the third what remains is 3.
\scriptstyle50x-\left(10x+30x\right)=3
ואם תוציא האחד י' והשני ל' והשלישי נ' וכשתחבר ריוח הראשון והשני ותחסרם מריוח השלישי ישאר ג‫'
Add 10 to 30; it is 40.
חבר הי' והל' יהיו מ‫'
Subtract it from 50; 10 remains.
ותגרעם מן הנ' ישאר י‫'
Find the ratio of 3 to 10; it is 3-tenths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{50-\left(10+30\right)}=\frac{3}{50-40}=\frac{3}{10}}}
ודע מה ערך ג' מי' והוא ג' עשיריות
Take 3-tenths of the amount of money of each and this is his share:
קח ג' עשיריות ראש ממון כל אחד וככה חלקו
The first [receives] 3.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot10=3}}
הראשון ג‫'
The second [receives] 9.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot30=9}}
והשני ט‫'
The third [receives] 15.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot50=15}}
והשלישי ט"ו
  • [Three shared] — one [contributed] 10, the second [contributed] 20 and the third [contributed] 40. When you multiply the profit of the first and the second by the profit of the third, the result is 48. What was the profit of each one?
\scriptstyle\left(10x+20x\right)\sdot40x=48
ואם תוציא האחד י' והשני כ' והשלישי מ' וכשתערוך ריוח הראשון והשני בריוח השלישי עלה מ"ח כמה היה ריוח כל אחד
Add 10 to 20 and multiply the sum by 40; the result is one thousand and two hundred.
חבר הי' עם הכ' והעולה תערוך על המ' יעלה אלף ומאתים
Find the ratio of 48 to it; it is a fifth of a fifth.
דע מה ערך המ"ח מהם והוא חמישית החומש
Consider them as fractions and extract their root; it is a fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{48}{\left(10+20\right)\sdot40}}=\sqrt{\frac{48}{1200}}=\sqrt{\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}}=\frac{1}{5}}}
חשוב אותם כאלו הם שברים וקח השרש והוא חומש
Take a fifth of the amount of money of each:
וקח חומש ראש ממון כל אחד מהם
The first takes 2.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot10=2}}
יקח הראשון ב‫'
The second [takes] 4.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot20=4}}
והשני ד‫'
The third [takes] 8.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot40=8}}
והשלישי ח‫'
  • Two shared — one [contributed] 8 and the other [contributed] 18 and they earned [a profit]. When you multiply the root of the profit of the one by the root of the profit of the other the result is 6.
\scriptstyle\sqrt{8x}\sdot\sqrt{18x}=6
ואם תוציא שני שותפין האחד ח' והשני י"ח ורוחו וכשתערוך שורש ריוח האחד בשורש ריוח השני יהיה ו‫'
  • Multiply 6 by itself; the result is 36.
ערוך הו' על עצמם יעלה ל"ו
Then, multiply 8 by 18; the result is 144.
ואחר כן ערוך הח' על הי"ח יעלה קמ"ד
Divide 36 by it; extract the root of the result, which is a quarter; it is a half.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{6^2}{8\sdot18}}=\sqrt{\frac{36}{144}}=\sqrt{\frac{1}{4}}=\frac{1}{2}}}
חלק עליהם הל"ו והיוצא שהוא רוביע קח שרשו והוא חצי
If you multiply it by eight, the result is 4 and this is the profit of the owner of the 8.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot8=4}}
אם תערכהו על השמונה יעלה ד' והוא הריוח של בעל הח‫'
If you multiply it by 18, the result is 9 and this is the profit of the owner of the 18.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot18=9}}
ואם תערכהו על י"ח יעלה ט' והוא הריוח של בעל הי"ח
  • Know it by dividing 18 by 8; the result is 2 and a quarter.
ותדענו שתחלק הי"ח על הח' יצא ב' ורביע
Extract its root; it is one and a half.
קח שרשם והוא אחד וחצי
Divide 6 by it; the result, which is 4 is the profit of the first.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{\sqrt{\frac{18}{8}}}=\frac{6}{\sqrt{2+\frac{1}{4}}}=\frac{6}{1+\frac{1}{2}}=4}}
חלק עליו הו' והיוצא שהוא ד' הוא ריוח הראשון
If you multiply 4 by two and a quarter, the result is 9 and this is the profit of the second.
\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot\frac{18}{8}=4\sdot\left(2+\frac{1}{4}\right)=9}}
ואם תערוך הד' בשנים ורובע יעלה ט' והוא ריוח השני
  • Two men shared — one [contributed] 5 kikkar, and the other one [contributed] 3 kikkar. The third [man] who did not bring anything shared with them. The three contributed together the 8 kikkar. The third paid the others 8 liṭra of money. How much will each one of them take?
ואם תוציא שני אנשים נשתתפו זה בה' ככר וזה בג' ככר ונשתתף עמהם השלישי שלא הביא ‫[61]כלום והוציאו שלשתם אותם הח' ככר ושלם להם השלישי ח' ליטרין כסף

כמה יקח כל אחד

Take a third of the 8 kikkar; it is 2 and 2-thirds.
קח שליש הח' ככר והוא ב' וב' שלישיים
Subtract it from 5; 2 and a third remains.
חסרם מן הה' ישארו ב' ושליש
Find its ratio to 2 and 2-thirds; it is 7-eighths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5-\left(\frac{1}{3}\sdot8\right)}{\frac{1}{3}\sdot8}=\frac{5-\left(2+\frac{2}{3}\right)}{2+\frac{2}{3}}=\frac{2+\frac{1}{3}}{2+\frac{2}{3}}=\frac{7}{8}}}
ודע מה ערכם מן הב' וב' שלישיים והוא ז' שמיניות
Take 7-eighths of 8, which is [7] and this is the share of the owner of the 5 kikkar.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}\sdot8=7}}
קח ז' שמיניות הח' שהוא והוא יהיה חלק בעל הה' ככר
If you subtract 2 and 2-thirds from 3, a third remains.
ואם תחסר הב' וב' שלישים מן הג' ישאר שליש
Find its ratio to 2 and a thirds; it is an eighth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3-\left(2+\frac{2}{3}\right)}{2+\frac{2}{3}}=\frac{\frac{1}{3}}{2+\frac{2}{3}}=\frac{1}{8}}}
ותדע ערכו אל ב' ושליש והוא שמינית
Take an eighth of 8, which is one and this is the share of the owner of the 3 kikkar.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot8=1}}
וקח שמינית הח' והוא אחד והוא חלק בעל הג' ככרים
  • Three men shared — one [contributed] 9 kikkar, the second [contributed] 8 kikkar and the third [contributed] 7 kikkar. The fourth [man] who did not bring anything shared with them. The three contributed together. The fourth paid the others 18 liṭra of money. How much will each one of them take?
ואם תרצה תוציא ג' אנשים נשתתפו האחד בט' ככר והשני בח' והשלישי בז' ונשתתף עמהם הרביעי שלא הביא כלום והוציאו בין שלשתם הכל ושלם הרביעי להם י"ח ליט' כסף כמה יקח כל אחד
Divide all the kikkar by the four people; the result is 6.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{9+8+7}{4}=6}}
חלק כל הככרים על הד' אנשים יצאו ו‫'
Subtract it from 9; 3 remains.
\scriptstyle{\color{blue}{9-6=3}}
חסרם מן הט' ישאר ג‫'
From 8; 2 remains.
\scriptstyle{\color{blue}{8-6=2}}
ומן הח' ישאר ב‫'
From 7; one remains.
\scriptstyle{\color{blue}{7-6=1}}
ומן הז' ישאר אחד
Sum up all the remainders and divide the 18 by them; the result is 3.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{18}{3+2+1}=3}}
חבר כל השיורין וחלק עליהם הי"ח יצא ג‫'
If you multiply it by 3, the result is 9 and this is the share of the owner of the 9.
\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(9-6\right)=3\sdot3=9}}
אם תערכם בג' יעלה ט' והוא חלק בעל הט‫'
If you multiply it by 2, the result is 6 and this is the share of the owner of the 8.
\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(8-6\right)=3\sdot2=6}}
ואם תערכנו בב' יעלה ו' והוא חלק בעל הח‫'
If you multiply it by one, the result is 3 and this is the share of the owner of the 7.
\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(7-6\right)=3\sdot1=3}}
ואם תערכהו באחד יהיה ג' והוא חלק בעל הז‫'
  • Three shared — each [contributed] the same amount as what the other contributed. One contributed four-fifths of his money, the second contributed five-sevenths of his money, and the third [contributed] six-ninths of his money. How much did each one has?
\scriptstyle\frac{4}{5}a=\frac{5}{7}b=\frac{6}{9}c
ואם תוציא שלשה נשתתפו בראש ממון שוה כל אחד לחבירו ומה שהביא האחד היה ארבע חומשי ממונו והשני הביא חמש שביעיות ממונו והשלישי שש תשיעיות ממונו

כמה היה לכל אחד ואחד

Multiply the first two by each other crosswise. The reason is that you multiply the numerator of the one by the denominator of the other and consider them as if they are integers.
הערך השנים הראשונים זה על זה באלכסון והטעם שתערוך שברי האחד על חשבון חברו ותחשבם כאלו הם שלמים
The first is 25.
\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot5=25}}
והנה הראשון כ"ה
The second is 28.
\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot7=28}}
והשני כ"ח
Do the same for the second and the third:
ועשה כן לשני גם לשלישי
The second is 42.
\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot6=42}}
והנה השני מ"ב
The third is 45.
\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot9=45}}
והשלישי מ"ה
Know by how much the second exceeds the first; it is three-quarters of a seventh.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{28-25}{28}=\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}}}
ודע כמה הוסיף השני על הראשון והוא שלש רביעיות שביעית
Subtract this from 42; 37 and a half remains and this is the amount of money of the first.
\scriptstyle{\color{blue}{a=42-\left[\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{7}\right)\sdot42\right]=37+\frac{1}{2}}}
חסר כן ממ"ב ישארו ל"ז וחצי והוא ראש ממון הראשון
Its 4-fifths are 30.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4}{5}a=\frac{4}{5}\sdot\left(37+\frac{1}{2}\right)=30}}
וד' חמשיותיו ל‫'
The amount of money of the second is 42.
\scriptstyle{\color{blue}{b=42}}
וראש ממון השני מ"ב
Its 5-sevenths are 30.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{7}\sdot42=30}}
וה' שביעיותיו ל‫'
The amount of money of the third is 45.
\scriptstyle{\color{blue}{c=45}}
וראש ממון השלישי ‫[62]מ"ה
Its six-ninths are 30.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{9}\sdot45=30}}
ושש תשיעיותיו ל‫'
Coinage
You also find two orders of ratio in the issue of coinage: וגם בענין קשור המטבע אתה מוצא שני סדרי ההקשה
For the liṭra is a kind of [goods offered in the] business. כי הליטרא כעין המסחר
The silver [in it] is a kind of its price. והכסף הראוי לה כעין השער
The ՚oqya are a kind of a sold merchandise. והאוקיאות כעין המכר
The silver in the ՚oqya is a kind of money [paid]. והכסף המגיע לאוקיא כעין הדמים
If the money paid [= silver belong to the ’oqya] is unknown:
ואם היו הדמים נסתרים
  • As the one who says: one liṭra of coins is 12 ՚oqya. Four of them are ՚oqya of silver. How many [՚oqya of] silver there are in 3 ՚oqya?
כגון האומר ליט' מטבעות שהיא י"ב אוקיאות ויש בהם ד' אוקיאות כסף כמה כסף יש בג' אוקיאות
Multiply the price [of the goods] by the sold merchandise and divide by the [goods offered in the] business.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_4=\frac{a_2\sdot a_3}{a_1}=\frac{price\times sold}{business}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{3\sdot4}{12}}}
ערוך השער במכר וחלק על המסחר
If the sold merchandise [= the ՚oqya] is unknown:
ואם היה המכר נסתר
  • As the one who says: one liṭra there are 4 ՚oqya of silver. In how many [՚oqya] there is one ՚oqya of silver?
כגון האומר ליט' בד' אוקיאות כסף בכמה יש אוקיא מכסף
Multiply the [goods offered in the] business by the money paid and divide by the price [of the goods].
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}=\frac{business\times money\ paid}{price}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{12\sdot1}{4}}}
ערוך המסחר בדמים וחלק על השער
If the price [of the goods] [= silver in the liṭra] is unknown:
ואם היה השער נסתר
  • As the one who says: I bought 3 ՚oqya; [one of them is] ՚oqya of silver. How many would I buy in one liṭra?
כגון האומר קניתי ג' אוקיאות באוקיא כסף בכמה אקנה הליטרא
Multiply the [goods offered in the] business by the money paid and divide by the sold merchandise.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}=\frac{business\times money\ paid}{sold}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{12\sdot1}{3}}}
ערוך המסחר בדמים וחלק על המכר
If the [goods offered in the] business [= liṭra] is unknown:
ואם היה המסחר נסתר
  • As the one who says: I bought 3 ՚oqya of coins; [one of them is] ՚oqya of silver. How much would I take of the coins for 4 ՚oqya of silver?
כגון האומר קניתי ג' אוקיאות מטבעות באוקיא כסף כמה אקח מן המטבעות בד' אוקיא כסף
Multiply the price [of the goods] by the sold merchandise and divide by the money paid.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{a_2\sdot a_3}{a_4}=\frac{price\times sold}{money\ paid}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{4\sdot3}{1}}}
ערוך השער במכר וחלק על הדמים
  • If you want to produce a coin with one ՚oqya of silver in a liṭra, the second [coin] with two ՚oqya of silver in a liṭra, and the third [coin] with six ՚oqya [of silver] in a liṭra. You have to know how much you should take of each coin so that the sum will be four ՚oqya [of silver] in a liṭra.
\scriptstyle\left(2x\sdot6\right)-\left[x\sdot\left(1+2\right)\right]=6-4
ואם תרצה לקשור מטבע מא' אוקיאות כסף בליט' והשני מב' אוקיאות כסף בליט' והשלישי מו' אוקי' בליטרא ואתה צריך לדעת כמה תקח מכל מטבע ומטבע ויהיה המחובר לד' אוק' אוקיאות בליט‫'
Know it as follows:
Sum up the silver in the two less valuable coins; the result is three.
ככה תדענו שתחבר הכסף שיש בשני המטבעות הפחותות ויעלה שלשה
Double the third coin; its double is 12.
ואחר תכפול המטבע השלישי ויהיה הכפול י"ב
Subtract the sum of the two coins from it; 9 remains. Keep it.
וגרע מהם העולה מהמחובר משני המטבעות ישאר ט' ושמרהו
Subtract the 4 he wants to produce from the six, which is the value of the third coin; 2 remains.
ואחר תגרע הד' שהוא רוצה לקשור מן הששה שהוא סך המטבע השלישי ישאר ב‫'
Know the ratio of the remainder to the reserved remainder, which is 2-ninths, and so you take from each of the two [less valuable] coins.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6-4}{\left(2\sdot6\right)-\left(1+2\right)}=\frac{2}{12-3}=\frac{2}{9}}}
ודע מה ערך זה הנשאר אל הנשאר השמור והוא ב' תשיעיות וככה תקח מכל אחד ואחד משני המטבעות
The sum of the two is 5 ՚oqya and a third.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{9}\sdot\left(2\sdot12\right)=5+\frac{1}{3}}}
ויעלה בין שניהם ה' אוקיאות ושליש
They contain 2-thirds ՚oqya of silver.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{9}\sdot\left(1+2\right)=\frac{2}{3}}}
ויש בהן כסף ב' שלישי אוקיא
From the third coin he takes 6 ՚oqya and 2-thirds.
\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(5+\frac{1}{3}\right)=6+\frac{2}{3}}}
ומן המטבע השלישי יקח ו' אוקי' וב' שלישי אוקי‫'
Which contain 3 ՚oqya of silver and a third.
\scriptstyle{\color{blue}{4-\frac{2}{3}=3+\frac{1}{3}}}
שיש בהן כסף ג' אוקי' ושליש אוקי‫'
You receive one liṭra that contains for ՚oqya of silver.
ותעלה בידך ליט' שיש בה ארבע אוקיאו' כסף
  • If you have a liṭra with one ՚oqya of silver, a liṭra with five ՚oqya [of silver], and a liṭra with seven ՚oqya [of silver]. You want to produce [a coin] with four ՚oqya of silver.
\scriptstyle\left[x\sdot\left(5+7\right)\right]-\left(2x\sdot1\right)=4-1
ואם יש בידך מן המטבעות ליט' באוקי' כסף וליט' בה' אוקי' וליט' בז' אוקי' ותרצה לקשור ליט' בד' אוקי' כסף
Do as follows:
Sum up [the silver in] the two most valuable coins of the coins he wants mix; the result is 12.
[63]כן תעשה חבר שני המטבעות הגדולות מן המטבעות שהוא רוצה לקשור ויעלה י"ב
Double the third [coin]; the result is 2.
וכפול השלישי ויעלה ב‫'
Subtract it from the sum; 10 remains. Keep it.
וגרע אותו מהעולה מהמחובר ישאר י' ושמרהו
Subtract the one, which is the one coin he wants to produce, from the 4 he wants to mix; 3 remains.
ואחר גרע האחד שהוא המטבע היחידי מן הד' שהוא רוצה לקשור ישאר ג‫'
Know the ratio of the remainder to the reserved remainder, which is 3-tenths, and so you take from each of the two [most valuable] coins.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4-1}{\left(5+7\right)-\left(2\sdot1\right)}=\frac{3}{12-2}=\frac{3}{10}}}
ודע מה ערך זה הנשאר אל הנשאר השמור והוא ג' עשיריותיו וככה יקח מכל אחד ואחד משני המטבע
The sum of the two is seven ՚oqya and a fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot\left(2\sdot12\right)=7+\frac{1}{5}}}
ויעלה בין שניהם שבעה אוקי' וחומש אוקי‫'
They contain 3 ՚oqya of silver, a half and a half of a fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{10}\sdot\left(5+7\right)=3+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
יש בהם כסף ג' אוקיאות וחצי וחצי חומש
From the third coin 4 ՚oqya and 4-fifths [are taken].
\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(7+\frac{1}{5}\right)=4+\frac{4}{5}}}
ומן המטבע השלישי ד' אוקיאות וד' חומשין
Which contain 2-fifths ՚oqya of silver.
\scriptstyle{\color{blue}{4-\left[3+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=\frac{2}{5}}}
יש בהם כסף ב' חומשין
This is what we wanted.
והנה מה שרצינו
  • If you have a liṭra with ¾ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with 1¼ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 6 ՚oqya [of silver]. You want to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver].
\scriptstyle\left(2x\sdot6\right)-\left[x\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=6-4
ואם יש בידך ליט' בג' רביעיות אוקי' וליטר' באוקיא ורביע וליט' בו' אוקיאו' ותרצה לקשור בד' אוקי' בליט‫'
Know it as follows:
Sum up [the silver in] the two less valuable coins; it is 2.
ככה תדענו חבר שני המטבע הפחותות יהיה ב‫'
Double the third [coin]; the result is 12.
וכפול השלישי ויעלה י"ב
Subtract the sum from it; 10 remains. Keep it.
וגרע ממנו המחובר ישאר י' ושמרהו
Subtract the 4 from the 6; 2 remains.
ואחר גרע הד' מן הו' ישאר ב‫'
Know its ratio to the reserved remainder, which is a fifth and so you take from each of the two [less valuable] coins you summed.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6-4}{\left(2\sdot6\right)-\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]}=\frac{2}{12-2}=\frac{2}{10}=\frac{1}{5}}}
ודע ערכם מהנשאר השמור והוא חומש וככה תקח מכל אחד ואחד משני המטבעות שחברת
The sum of the two is four [՚oqya] and 4-fifths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\left(2\sdot12\right)=4+\frac{4}{5}}}
ויעלה בין שניהם ארבעה וד' חמישיות
They contain 2-fifths [՚oqya] of silver.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{2}{5}}}
ויש בהם כסף ב' חומשין
From the third coin 7 [՚oqya] and a fifth [are taken].
\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(4+\frac{4}{5}\right)=7+\frac{1}{5}}}
ומהמטבע השלישי ז' וחומש
Which contain 3 [՚oqya] of silver, a half and half a fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{4-\frac{2}{5}=3+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
יש בהם כסף ג' וחצי וחצי חומש
This is what we wanted.
והנה מה שרצינו
  • If you have a liṭra with 2 ՚oqya [of silver], a liṭra with 5¼ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 6¾ ՚oqya [of silver]. [You want] to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver]
\scriptstyle\left[x\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]\right]-\left(2x\sdot2\right)=4-2
ואם יש בידך ליט' בשני אוקי' וליט' בה' ורביע וליט' בו' וג' רביעיות וקושר בד' בליטר‫'
Know it as follows:
Sum up [the silver in] the two most valuable [coins]; the result is 12.
ככה תדענו חבר השנים הגדולים יעלה י"ב
Double the third [coin]; the result is 4.
וכפול השלישי יעלה ד‫'
Subtract the double from the sum; 8 remains. Keep it.
וגרע הכפול מהמחובר ישאר ח' ושמרם
Subtract the 2 from the 4; 2 remains.
ואחר כן גרע הב' מן הד' ישאר ב‫'
Its ratio to the reserved remainder is a quarter and so he takes from each of the two [most valuable].
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4-2}{\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]-\left(2\sdot2\right)}=\frac{2}{12-4}=\frac{2}{8}=\frac{1}{4}}}
וערכם אל הנשאר השמור והם רביע וככה יקח מכל אחד ואחד משני המטבע
The sum of the two is 6 ՚oqya.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot\left(2\sdot12\right)=6}}
ויעלה בין שניהם ו' אוקי‫'
They contain 3 ՚oqya of silver.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]=3}}
ויש בהם כסף ג' אוקי‫'
From the third [coin] he takes 6 ՚oqya.
\scriptstyle{\color{blue}{12-6=6}}
ומן השלישי יקח ו' אוקי‫'
Which contain one ՚oqya of silver.
\scriptstyle{\color{blue}{4-3=1}}
יש בהם כסף אוקי‫'
This is what we wanted.
והנה מה שרצינו
  • If you have a liṭra with ¼ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with ½ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with 1¼ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 5 ՚oqya [of silver]. [You want] to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver].
\scriptstyle\left(3x\sdot5\right)-\left[x\sdot\left[\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=5-4
ואם יש בידך ליט' ברביע אוקי' וליט' בחצי אוקי' וליט' באוקי' ורביע וליט' בה' אוקי' וקושר בד' אוקי' בליט‫'
Do as follows:
Sum up [the silver in] the three less valuable coins; the result is 2.
ככה תעשה חבר הג' מטבע הפחותות ויעלה ב‫'
Multiply the third [coin] three times, because you mix three coins; the result is 15.
וכפול השלישי ג' פעמים בעבור שחברת ג' מטבעו' ויעלה ‫[64]ט"ו
Subtract the sum from the product; 13 remains. Keep it.
וגרע המחובר מהכפול ישאר י"ג ושמרם
Subtract the 4 from the 5; one remains.
ואחר כך גרע הד' מן ה' ישאר אחד
Its ratio to the reserved remainder is one part of 13 and so he takes from each of the three [less valuable] coins summed.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5-4}{\left(3\sdot5\right)-\left[\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]}=\frac{1}{15-2}=\frac{1}{13}}}
וערכו מהנשאר השמור חלק אחד מי"ג וככה יקח מכל אחד מהשלשה המטבעו' המחוברות
The sum of the three is 2 ՚oqya and ten parts of 13.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{13}\sdot\left(3\sdot12\right)=2+\frac{10}{13}}}
ויעלה בין שלשתם ב' אוקי' ועשרה חלקים מי"ג באחד
They contain 2 parts of 13 of one [՚oqya of silver].
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{13}\sdot\left[\frac{1}{4}+\frac{1}{2}+\left(1+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{2}{13}}}
ויש בהם כסף ב' חלקים מי"ג באחד
From the third [coin] he takes 9 ՚oqya and 3 parts of 13.
\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(2+\frac{10}{13}\right)=9+\frac{3}{13}}}
ומן השלישי יקח ט' אוקי' וג' חלקים מי"ג
Which contain 3 ՚oqya of silver and eleven parts of 13.
\scriptstyle{\color{blue}{4-\frac{2}{13}=3+\frac{11}{13}}}
יש בהם כסף ג' אוקי' ואחד עשר חלקים מי"ג באחד
What we wanted became clear.
ונתברר מה שרצינו
  • If you have a liṭra with 3 ՚oqya [of silver], a liṭra with 5¼ ՚oqya [of silver], a liṭra with 6½ ՚oqya [of silver], and a liṭra with 7¼ ՚oqya [of silver]. [You want] to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver].
\scriptstyle\left[x\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{4}\right)\right]\right]-\left(3x\sdot3\right)=4-3
ואם יש בידך ליט' בג' אוקי' וליט' בחמשה ורביע וליט' בששה וחצי ליט' בז' ורביע וקושר בד' בליט‫'
Do as follows:
Sum up [the silver in] the three most valuable coins; the result is 19.
ככה תעשה חבר הג' מטבעו' הגדולות ויעלו י"ט
Multiply the third [coin] three times; the result is 9.
וכפול השלישי ג' פעם ויעלה ט‫'
Subtract the product from the sum; 10 remains. Keep it.
וגרע הכפול מהמחובר ישאר י' ושמרם
Subtract the 3 from the 4; one remains.
ואחר גרע הג' מן הד' ישאר אחד
Its ratio to the reserved remainder is a tenth and so he takes from each of the three [most valuable coins] summed.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4-3}{\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{4}\right)\right]-\left(3\sdot3\right)}=\frac{1}{19-9}=\frac{1}{10}}}
וערכו אל הנשאר השמור עשירית וככה יקח מכל אחד ואחד מהשלשה המחוברות
The sum of the three is 3 ՚oqya and 3-fifths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot\left(3\sdot12\right)=3+\frac{3}{5}}}
ויעלה בין שלשתם ג' אוקי' וג' חומשין
They contain 2 ՚oqya [of silver] and half a fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{4-\left[\frac{1}{10}\sdot\left[\left(5+\frac{1}{4}\right)+\left(6+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=2+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
ויש בהם כסף ב' אוקי' וחצי חומש
This is what we wanted
והנה מה שרצינו
ואם יש בידך ליט' בב' אוקי‫'
  • If you have a liṭra with ½ of an ՚oqya [of silver], a liṭra with ¾ [of an ՚oqya of silver], a liṭra with 2½ [՚oqya of silver], a liṭra with 3¼ [՚oqya of silver], and a liṭra with 5¾ [՚oqya of silver]. [You want] to produce [a coin] with 3¾ [՚oqya of silver].
ואם יש בידך ליט' בחצי אוקי' וליט' בג' רביעיות וליט' בב' וחצי וליט' בג' ורביע וליט' בה' וג' רביעיות וקושר בג' וג' רביעיות
\scriptstyle\left[4x\sdot\left(5+\frac{3}{4}\right)\right]-\left[x\sdot\left[\frac{1}{2}+\frac{3}{4}+\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(3+\frac{1}{4}\right)\right]\right]=\left(5+\frac{3}{4}\right)-\left(3+\frac{3}{4}\right)
Know it as follows:
Sum up [the silver in] the four less valuable coins; the result is 7.
ככה תדענו חבר הד' מטבעו' הפחותות ויעלה ז‫'
Multiply the fifth [coin] four times; the result is 23.
וכפול החמישי ד' פעם ויעלה כ"ג
Subtract the sum from the product; 16 remains. Keep it.
וגרע המחובר מהכפול ישאר י"ו ושמרם
Subtract the 3 and 3-quarters from the 5 and 3-quarters; 2 remains.
ואחר חסר הג' וג' רביעיות מן הה' וג' רביעיות ישאר ב‫'
Its ratio to the reserved remainder is an eighth and so he takes from each of the four [less valuable] coins.
וערכם אל הנשאר השמור והם שמינית וכן יקח מכל אחד מהד' מטבעו‫'
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{\left(5+\frac{3}{4}\right)-\left(3+\frac{3}{4}\right)}{\left[4\sdot\left(5+\frac{3}{4}\right)\right]-\left[\frac{1}{2}+\frac{3}{4}+\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(3+\frac{1}{4}\right)\right]}=\frac{2}{23-7}=\frac{2}{16}=\frac{1}{8}}}
The sum of the four [coins] is 6 ՚oqya.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot\left(4\sdot12\right)=6}}
ויעלה מארבעתם ו' אוקי‫'
They contain 7-eighths [of an ՚oqya] of silver.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot\left[\frac{1}{2}+\frac{3}{4}+\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(3+\frac{1}{4}\right)\right]=\frac{7}{8}}}
ויש בהם כסף ‫[65]ז' שמיניות אחד
From the fifth [coin] he takes 6 ՚oqya.
ומן החמישי יקח ו' אוקי‫'
Which contain 2 ՚oqya of silver 7-eighth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot\left[4\sdot\left(5+\frac{3}{4}\right)\right]=2+\frac{7}{8}}}
ויש בהם כסף ב' אוקי' וז' שמיניות
This is what we wanted.
וזה שרצינו
  • If he wants to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver] in a liṭra and all the coins he has are [with] less than 4 [՚oqya of silver], for instance if he has a liṭra with ¾ of an ՚oqya of silver, a liṭra with 1¼ ՚oqya [of silver], a liṭra with 1½ ՚oqya [of silver] and a liṭra with 2½ ՚oqya [of silver]. He wants to melt out of all equally and he has to mixture copper with them.
ואם הוא רוצה לקשור בד' אוקי' בליט' ויש מטבעות שכלם פחותות מד' כגון שיש בידו ליט' מג' רביעיות אוקי' כסף בליט' וליט' באוקי' ורביע וליט' באוקי' וחצי וליט' בב' אוקי' וחצי ורוצה להתיך מכלם בשוה וצריך לערב בהם כסף
\scriptstyle4x\sdot12-\left[x\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)\right]\right]=12-4
Know it as follows:
Sum up [the silver in] the four coins; the result is six.
ככה תדענו חבר הד' מטבעו' ויעלה ששה
Multiply the liṭra of silver four times; the result is 48.
וכפול ליט' של כסף ד' פעם יעלה מ"ח אוקי‫'
Subtract the sum from the product; 42 remains. Keep it.
חסר המחובר מהכפול ישאר מ"ב ושמרם
Subtract the 4 from the liṭra of silver; 8 ՚oqya remain.
ואחר כך חסר הד' מן הליט' כסף ישאר ח' אוקי‫'
Its ratio to the reserved remainder is a seventh and a third of a seventh and so he takes from them.
וערכם מהנשאר השמור שביעית ושליש שביעית וככה יקח מכל אחד מהם
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{12-4}{\left(4\sdot12\right)-\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)\right]}=\frac{8}{48-6}=\frac{8}{42}=\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
The sum of the four [coins] is 9 ՚oqya and a seventh.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\sdot\left(4\sdot12\right)=9+\frac{1}{7}}}
ויעלה מארבעים ט' אוקי' ושביעית
They contain one ՚oqya of silver and a seventh.
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\frac{1}{7}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)\right]\sdot\left[\frac{3}{4}+\left(1+\frac{1}{4}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)\right]=1+\frac{1}{7}}}
ויש בהם כסף אוקי' ושביעית
From the silver he takes 2 ՚oqya and 6-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(9+\frac{1}{7}\right)=2+\frac{6}{7}}}
ומן הכסף ישים ב' אוקי' וו' שביעיות
This is what we wanted.
והנה מה שרצינו
  • If he wants to produce [a coin] with 4 ՚oqya [of silver] in a liṭra and all the coins he has are [with] more than 4 [՚oqya of silver], for instance if he has a liṭra with 5¼ ՚oqya of silver, a liṭra with 6½ [՚oqya of silver], a liṭra with 7¾ [՚oqya of silver] and a liṭra with 8½ [՚oqya of silver]. He wants to melt out of all equally and he has to mixture copper [with them].
ואם רוצה לקשור בד' אוקי' בליט' ויש לו מטבעות שכלם גדולות מד' כגון שיש לו ליט' מה' אוקי' ורביע כסף וליט' מו' וחצי וליט' מז' וג' רביעיות וליט' מח' וחצי ורוצה להתיך מכלם בשוה וצריך לערב נחשת
\scriptstyle4x\sdot12-\left[x\sdot\left[\left[12-\left(8+\frac{1}{2}\right)\right]+\left[12-\left(7+\frac{3}{4}\right)\right]+\left[12-\left(6+\frac{1}{2}\right)\right]+\left[12-\left(5+\frac{1}{4}\right)\right]\right]\right]=12-\left(12-4\right)
You know this by reversing the matter: take the amount of copper in the coins and the amount of copper in the coin he wants to produce.
ככה תדענו שתהפוך הענין ותקח חשבון הנחשת אשר במטבעו וחשבון נחשת המטבע אשר הוא רוצה לקשור
  • This is the calculation: a liṭra with 3½ [՚oqya of] copper, a liṭra with 4¼ [՚oqya of] copper, a liṭra with 5½ [՚oqya of] copper, a liṭra with 6¾ [՚oqya of] copper, and a liṭra of 12 ՚oqya of copper. He wants to produce [a coin] with 4 ՚oqya of silver and 8 ՚oqya of copper
וכך הוא החשבון ליט' בג' וחצי נחושת וליט' בד' ורביע נחשת וליט' בה' וחצי נחשת וליט' בו' וג' רביעיות נחשת וליט' מנחושת שהיא י"ב אוקי' ורוצה לקשור מכל זה ד' אוקי' כסף בח' מנחשת
\scriptstyle4x\sdot12-\left[x\sdot\left[\left(3+\frac{1}{2}\right)+\left(4+\frac{1}{4}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]\right]=12-8
Do as follows:
Sum up the copper in the four coins; the result is 20 ՚oqya.
כן תעשה חבר נחשת הד' מטבעו יעלה כ' אוקי‫'
Multiply the liṭra of copper four times; the result is 48.
וכפול ליט' הנחשת ד' פעם יעלה מ"ח
Subtract the sum from the product; 28 remains. Keep it.
חסר המחובר מהכפול ישאר כ"ח ושמרם
Subtract the [8] from the [12]; 4 remains.
ואחר כן חסר הד' מן הי' ישאר ד‫'
Its ratio to the reserved remainder is a seventh and so he takes from each of coins.
וערכם מהנשאר השמור שביעיות וככה יקח מכל אחד ואחד מהמטבעו‫'
\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{12-8}{\left(4\sdot12\right)-\left[\left(3+\frac{1}{2}\right)+\left(4+\frac{1}{4}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]}=\frac{4}{48-20}=\frac{4}{28}=\frac{1}{7}}}
He will have 6 ՚oqya and 6-sevenths of the four [coins].
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot\left(4\sdot12\right)=6+\frac{6}{7}}}
ויעלה לו מארבעתם ו' אוקי' וו' שביעיות
They contain 2 ՚oqya of copper and 6-sevenths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{7}\sdot\left[\left(3+\frac{1}{2}\right)+\left(4+\frac{1}{4}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)+\left(6+\frac{3}{4}\right)\right]=2+\frac{6}{7}}}
יש בהם מנחשת ב' אוקי' וו' שביעיות
From the copper he takes 5 ՚oqya and a seventh.
\scriptstyle{\color{blue}{12-\left(6+\frac{6}{7}\right)=5+\frac{1}{7}}}
ומן הנחשת ישים ה' אוקי' ושביעית
The result is what we wanted.
ויצא מה שרצינו
If one produce [a coin] with four [types of coins] and he has some that are less valuable and some that are more valuable, he should sum the less valuable [coins] and multiply one of the most valuable or sum the most valuable [coins] and multiply one of the [less] valuable, then he should proceed according to the rule. ואם הוא קושר בד' ויש בידו פחותות ויתרות ‫[66]יחבר הפחותות ויכפול אחת מהיתרות או יחבר היתרות ויכפול אחת מהיתרות ויעשה כמשפט
You should apply the following rule: multiply according to the number of the coins you mix. וכלל זה יהא בידך שתכפול הכפול לפי חשבון המטבעות שחברת
When you sum the most valuable [coins], subtract the product from the sum, then subtract the one that is less valuable [coin] from the remainder. ובחברך היתרות תגרע הכפול מהמחובר ותגרע היחידי שהוא פוחת מן הנקשר
Vice versa when you sum up the less valuable [coins]: subtract the sum from the product, then subtract the remainder from the one that is the most valuable [coin]. והפך הדבר בחברך הפחותות שתחסר המחובר מהכפול ותחסר הנקשר מן היחידי היתר
From these examples you can deduce for all [kinds of] coins and all human affairs. ומאלו הדמיונות תוכל להוציא לכל המטבעות ולכל עסקי בני אדם בין רב למע' למעט
Instruct a wise man, and he will become wiser [Proverbs 9, 9]. ותן לחכם ויחכם עוד[note 5]

Chapter Seven: Conversion of One to the Other

השער השביעי השבת זה לזה
The example:
  • Hipparchus said that the arc of the Sun's inclination is 11/83 of the circle.
והדמיון שאמ' אברכז כי מעלות נטיית הגלגל אשר לשמש אחד עשר חלק משמונים ושלשה בכל הגלגל
  • Ptolemy said that the arc of the Sun's inclination is 47 degrees of the 360 degrees of the circle plus 42 minutes [47°42'].
ותלמי אמ' כי מעלות הנטייה ארבעים ושבע מעלות ממעלות הגלגל שהם ש"ס ועוד שנים וארבעים חלק ראשונים
We wish to know if [their estimates] are equal or different, so do like this: ונרצה לדעת אם הם שוים או שונים ככה תעשה
  • Multiply 11, which is Hipparchus' smaller number, by the degrees of the circle, which are Ptolemy's greater number, then divide the product, which is 3960, by 83, which is Hipparchus' greater number; the result of the division is 47, as Ptolemy said, and 59 remain that cannot be divided. We multiply them by sixty, then divide the product, which is 3540, by 83; the result of the division is 42 [minutes] as Ptolemy said. Hence, it became clear that the two calculations are equal.
ערוך י"א שהוא חשבון אברכז הקטן על מעלות הגלגל שהוא חשבון תלמי הגדול והעולה שהוא ג' אלפים ותשע מאות וששים חלק על פ"ג שהוא חשבון הגדול של אברכז יצא בחלוק מ"ז כדברי תלמי ונשארו נ"ט שלא יתחלקו

ערכנום על ששים והעולה שהוא ג' אלפים וחמש מאות וארבעים חלק על פ"ג יצא בחלוק שנים וארבעים חלק כדברי תלמי ונתברר ששני החשבונים שוים

\scriptstyle{\color{blue}{\frac{11\sdot360}{83}=\frac{3960}{83}=47+\frac{59}{83}=47+\frac{\frac{59\sdot60}{83}}{60}=47+\frac{\frac{3540}{83}}{60}\approx47+\frac{42}{60}}}
  • Vice versa: we multiply 47, which are Ptolemy's degrees, by 83; the result is 3901. We multiply 42 by 83; the product is 3486. We divide [the sum] by 360, which is Ptolemy's greater number; the result of the division is 11, which is Hipparchus' smaller number. So, the two calculations are equal.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{83\sdot\left(47+\frac{42}{60}\right)}{360}=\frac{3901+\frac{3486}{60}}{360}\approx11}}
והפך הדבר ערכנו מ"ז שהם מעלות תלמי על פ"ג והעולה שהוא ג' אלפים ותשע מאות ואחד

וערכנו מ"ב על פ"ג והעולה שהוא ג' אלפים וד' מאות ושמונים וששה חלקנום על ש"ס שהוא החשבון הגדול של תלמי ויצא בחלוק י"א שהוא החשבון הקטן של אברכז והנה שני החשבונים שוים

Simple fractions to simple fractions

If you have fractions of the geometricians and you wish to convert them to other fractions ואם יהיו בידך שברי חכמי המדות ותרצה להשיבם לשברים אחרים
  • Such as three-quarters, how many sixths are they?
\scriptstyle\frac{3}{4}=\frac{a}{6}
כגון שלשה רובעים כמה שתותים הם
Know from which number the sixth is [derived]; it is from six.
דע מאיזה מספר הוא השתות והוא מששה
Take its three-quarters; they are four and a half and so is [the number of] the sixths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}=\frac{\frac{3}{4}\sdot6}{6}=\frac{4+\frac{1}{2}}{6}}}
קח שלשה רביעיותיו והם ארבעה וחצי וככה שתותים הם
Know it by multiplying three by six and divide the [product] by four; the result are the sixths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}=\frac{\frac{3\sdot6}{4}}{6}}}
[67]ותדענו שתערוך שלשה על ששה והעולה תחלק על ארבעה והיוצא הם שתותים
Know it by multiplying four by six; the result is 24 and this is the denominator.
ותדענו שתערוך ארבעה על ששה יעלה כ"ד והוא המורה
Take its 3-quarters; they are 18.
קח ג' רביעיותיו והם י"ח
Divide them by a sixth of the denominator; the result of division is 4 and a half and so is [the number of] the sixths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}=\frac{\frac{\frac{3}{4}\sdot\left(4\sdot6\right)}{\frac{1}{6}\sdot\left(4\sdot6\right)}}{6}=\frac{\frac{\frac{3}{4}\sdot24}{\frac{1}{6}\sdot24}}{6}=\frac{\frac{18}{\frac{1}{6}\sdot24}}{6}=\frac{4+\frac{1}{2}}{6}}}
חלקם על ששית המורה יצא בחלוק ד' וחצי וככה שתותים הם
  • If you wish to know how many ninths are six-sevenths?
\scriptstyle\frac{6}{7}=\frac{a}{9}
ואם תרצה לידע ששה שביעיות כמה תשיעיות הם
Know from which number the ninth is [derived]; it is from 9.
דע מאיזה מספר הוא התשיעית והוא מט‫'
Take its six-sevenths; they are seven and 5-sevenths of a ninth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{6}{7}\sdot9}{9}=\frac{7+\frac{5}{7}}{9}}}
קח ששה שביעיותיו והם שבעה וה' שביעיות תשיעית
Or, multiply six by nine and divide the product by seven.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{6\sdot9}{7}}{9}}}
או ערוך הששה על תשעה והעולה חלק על שבעה
Or, multiply seven by nine and the result, which is 63, is the denominator.
או ערוך השבעה על תשעה והעולה שהם ס"ג הוא המורה
Take its six-sevenths, which are 54, and divide them by a ninth of the denominator, which is 7; the result is seven and 5-sevenths.
קח ששה שביעיותיו שהם נ"ד וחלקם על תשיעית המורה שהם ז' יצא שבעה וה' שביעיות
So, we have found that six-sevenths are seven-ninths and 5-sevenths of a ninth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{\frac{6}{7}\sdot\left(7\sdot9\right)}{\frac{1}{9}\sdot\left(7\sdot9\right)}}{9}=\frac{\frac{\frac{6}{7}\sdot63}{\frac{1}{9}\sdot63}}{9}=\frac{\frac{54}{7}}{9}=\frac{7+\frac{5}{7}}{9}}}
אם כן מצאנו ששה שביעיות הם שבעה תשיעיות וה' שביעיות תשיעית
Or, know from which number the seventh is [derived]; it is from seven.
או דע מאיזה מספר הוא השביעית משבעה
Take its six-sevenths; they are six.
קח ששת שביעיותיו והם ששה
Multiply them by nine and divide the product, which is 54, by seven; the resulting number is the same.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{7}=\frac{\frac{\left(\frac{6}{7}\sdot7\right)9}{7}}{9}=\frac{\frac{6\sdot9}{7}}{9}=\frac{\frac{54}{7}}{9}}}
ערכם על תשעה והעולה שהם נ"ד חלק על שבעה יצא לחשבון אחד
  • If you wish to convert seven-eighths and half an eighth into tenths.
\scriptstyle\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{a}{10}
ואם תרצה להשיב שבעה שמיניות וחצי שמינית לעשיריות
Know from which number the tenth is [derived]; it is from ten.
דע מאיזה מספר הוא העשירית מעשרה
Take its seven-eighths and half its eighth; the result is nine-tenths and three-eighths of a tenth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)=\frac{\left[\frac{7}{8}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]\sdot10}{10}=\frac{9}{10}+\left(\frac{3}{8}\sdot\frac{1}{10}\right)}}
קח שבעה שמיניותיו וחצי שמיניתו יעלה תשעה עשרות ושלשה שמיניות עשירית
You can solve it in all the other ways.
ובכל הדרכים האחרים תוכל להוציאו
You can solve in these ways if you want to convert sixths into quarters, or ninths into quarters, whether you convert the fractions into smaller or into larger fractions; the [method] is the same. ועל אלו הדרכים כמו כן תוכל להוציא אם תרצה להשיב ששיות לרביעיות או תשיעיות לרביעיות בין שתשיב השברים לפחותים מהם בין שתשיבם לגדולים מהם הדבר שוה

Simple fractions to sexagesimal fractions

If you have simple fractions [= fractions of the geometricians] and you wish to convert them into fractions of the astrologers that are sexagesimal. ואם יהיו בידיך שברי חכמי המדות ותרצה להשיבם לשברי חכמי המזלות שהם ששים
If the fractions you have are a half, a third, a quarter, a fifth, a sixth, or a tenth, it is easy to convert them into sexagesimal [fractions], because they are [divisors of sixty]. ואם השברים שבידך הם חצי או שליש או רביע או חומש או ששית ועשירית דבר קל להשיב אל ששים מפני שיתחלקו עליו
But, if you have a seventh, an eighth, or a ninth, which [are not divisors of] sixty, and you need to know how you can convert them into sexagesimal [fractions]: אך אם יש בידך שביעית ושמינית ותשיעית לא ‫[68]יתחלקו עליהם ששים ואתה צריך לדעת איך תוכל להשיבם אל ששים
  • As when you have 2-sevenths in your hand and you wish to convert them into a sexagesimal number.
\scriptstyle\frac{2}{7}=\frac{a}{60}
כגון שהיו בידך ב' שביעיות ותרצה להשיבם לחשבון ששים
Do as follows: multiply the number of the sevenths by sixty and divide the product, which is 120, by seven; the result is 17 and one remains.
ככה תעשה ערוך מספר השביעיות על ששים והעולה שהוא ק"כ חלק על שבעה יצא י"ז וישאר אחד
Multiply the remainder by sixty and divide by 7; the result is 8, which are seconds and 4 remain.
וערוך הנשאר על ששים וחלק על ז' יצא ח' והם שניים ישאר ד‫'
Multiply them by sixty and divide by 7; the result is 34 and they are thirds.
וערכם על ששים וחלק על ז' יצא ל"ד והם שלשים
\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\frac{2}{7}=\left(\frac{2\sdot60}{7}\right)^\prime&\scriptstyle=\left(\frac{120}{7}\right)^\prime=\left(17+\frac{1}{7}\right)^\prime=17^\prime+\left(\frac{1\sdot60}{7}\right)^{\prime\prime}=17^\prime+\left(8+\frac{4}{7}\right)^{\prime\prime}\\&\scriptstyle=17^\prime+8^{\prime\prime}+\frac{\frac{4\sdot60}{7}}{60^3}=17^\prime+8^{\prime\prime}+34^{\prime\prime\prime}+\ldots\\\end{align}}}
This way you can make it more accurate by convert it] into fourths, or fifths, [and so on] endlessly.
ועל זה הדרך תוכל לדקדק אותו לרביעים או לחמישיים עד אין קץ
Or, if you want, multiply the number of the sevenths by 8 34′ 17′′, which is a seventh of sixty; the result is 17′ 8′′ 34′′′, as in the first method
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{7}=\frac{2\sdot\left(\frac{1}{7}\sdot60\right)}{60}=\frac{2\sdot\left(8+34^\prime+17^{\prime\prime}\right)}{60}=17^\prime+8^{\prime\prime}+34^{\prime\prime\prime}+\ldots}}
או אם תרצה ערוך מספר השביעיים על ח' ל"ד י"ז שהם שביעית ששים יעלה י"ז ח' ל"ד כדרך הראשון
In these ways you also solve for eighths, and ninths. ובאלו הדרכים תוציא כמו כן לשמיניות ולתשיעיות
If you have fractions of seventy and you want to convert them into a sexagesimal number: ואם יהיו בידך חלקים משבעים ותרצה להשיבם לחשבון ששים
  • Multiply the fractions by sixty and divide the result by seventy.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{70}=\frac{\frac{a\sdot60}{70}}{60}}}
ערוך החלקים על ששים וחלק העולה על שבעים
If something remains indivisible: multiply by 60 and divide by 70; it will by seconds of a sexagesimal number.
ואם ישאר שלא יתחלק ערוך על ס' וחלק על ע' יהיו שניים מחשבון ששים
  • Or, multiply the fractions you have by 8 primes, 34 seconds, 17 thirds, which is a seventh of sixty, and divide the result by sixty; the result is the required.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{7}=\frac{a\sdot\left(\frac{1}{7}\sdot60\right)}{60}=a\sdot\left(8^\prime+34^{\prime\prime}+17^{\prime\prime\prime}\right)}}
או ערוך החלקים שיש בידך על ח' ראשונים ל"ד שניים י"ז שלישיים שהם שביעית ששים וחלק העולה על ששים והיוצא הוא המבוקש
(?)
או חסר שביעית החשבון והנשאר הם חלקים מששים

Chapter Eight: Roots

השער השמיני שרש זה וזה
[Extracting] roots - of integers or fractions - is difficult. השרשים הם קשים בין בשלמים בין בשברים
Most of them do not have a known root in the units, the tens, or the consequent ranks, therefore we extract them by approximation. ורבם אין להם שורש ידוע באחדים ובעשרות ובכל המערכות הבאות אחריהן ונלקחום בדרך קרובה אל האמת

Integers

Shortcuts for finding the root of a perfect square
We start to explain the [extraction of roots of] integers that have a known root and give introductions and checks, as eyes for their seekers. ונחל לפרש השלמים שיש להם שורש ידוע ונתן מפתחות ומאזנים להיות למבקשיהם עינים
The roots [of perfect squares] are found in two ways: והשרשים ימצאו על שני דרכים
  • The one - according to the units:
האחד על דרך מספר האחדים
The squares integers in the rank [of units] are three, which are: 1; 4; 9 and their roots: 1; 2; 3.
והמרובעים הנמצאים בשלמים במערכתם הם שלשה והם א'ד'ט' ושרשם א'ב'ג‫'
  • The second way - according to the tens:
והדרך השני על דרך מספר העשרות
The squares that are in the rank [of tens] are six, which are: 16; 25; 36; 49; 64; 81 and their roots: 4; 5; 6; 7; 8; 9.
והמרובעים הנמצאים במערכתם ששה והם י"ו כ"ה ל"ו מ"ט ס"ד פ"א ושרשם ד'ה'ו' ז'ח'ט‫'
These are the foundations of all the roots. ואלה הם מוסדי ‫[69]כל השרשים
From here on: every rank that is not even [i.e. every odd rank] takes after the units and every even [rank] takes after the tens. ומכאן ואילך כל מעלה שאינה זוג היא כאחדים ומה שהיה זוג היא כעשרות
For, the hundreds are similar to the units, because they are the third rank, hence an odd rank.
כי המאות כמו האחדים כי הם כמערכת השלישית כמספר נפרד
The thousands are similar to the tens.
והאלפים כמו העשרות
The tens of thousands are similar to the units.
ועשרות אלפים כאחדים
The hundreds of thousands are similar to the tens.
ומאות אלפים כעשרות
The thousands of thousands are similar to the units.
ואלפי אלפים כאחדים
The tens of thousands of thousands are similar to the tens.
ועשרות אלפי אלפים כעשרות
The hundreds of thousands of thousands are similar to the units.
ומאות אלפי אלפים כאחדים
The thousands of thousands of thousands are similar to the tens.
ואלף אלפים כעשרות
So on endlessly, whether even or odd.
ככה עד אין קץ ובין כזוג ובין כמה שאינה זוג
The [units] that are [roots] of the first rank become ten[s] [as roots] of the third rank, which is analogous to it; hundreds [as roots] of the fifth rank; and thousands [as roots] of the seventh rank. האחד שהוא במערכת הראשונה ישוב עשרה במעלה השלישית שהיא דומה לה ובמעלה חמישית ממנה מאות ובשביעית ממנה אלפים
The root of one, which is one [in the first rank], becomes ten for the third rank, which is a root of one hundred - both are analogous to one.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1}=1\longrightarrow\sqrt{100}=10}}
ששרש אחד הוא אחד ישוב המעלה השלישית עשרה והוא שורש מאה ששניהם דומים לאחד
The root of four is two, therefore the root of 400 is twenty.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=2\longrightarrow\sqrt{400}=20}}
ושרש ארבעה שנים על כן שרש ד' מאות עשרים
Likewise, the root of 900 is 30.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3\longrightarrow\sqrt{900}=30}}
ועל זה הדרך שרש תשע מאות ל‫'
The fourth rank, which is even, is analogous to the second [rank]:
והמעלה הרביעית שהיא זוג דומה לשנית
One thousand and six hundred is analogous to 16, therefore its root is forty.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}=4\longrightarrow\sqrt{1600}=40}}
והנה אלף ושש מאות דומה לי"ו על כן שרשו ארבעים
Because the one becomes ten, as the third rank to the second.
כי שב האחד עשרה כמערכת השלישית מן השנית
The root of ten thousand is one hundred, because it is in the fifth rank from the first.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10000}=100}}
והנה עשרת אלפים יהיה שרשו מאה כי הוא במעלה החמישית מן הראשונה
The root of a thousand of thousand, which is the seventh rank, is a thousand.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1000000}=1000}}
ויהיה אלף אלפים שהיא המעלה השביעית שרשו אלף
The forty thousand is similar to four.
והנה ארבעים אלף כדמות ארבעה
One hundred and sixty thousand is analogous to 16.
ומאה וששים אלף כדמות ששה עשר
This way for all the squares. ועל זה הדרך לכל המרובעים
  • When you have a number and you want to find out if it has an integer root [= if it is a perfect square] weigh it in the scales of nine [= cast it out by 9]: consider the units, tens, hundreds, and all the numbers, as if they are units, and cast them out by nines.
וכאשר יהיה בידך חשבון ותרצה לדעת אם יש לו שרש שלם שקלו במאזני תשעה והוא שתחשב האחדים והעשרות והמאות וכל החשבונות כאלו הם אחדים והוציאם ט'ט‫'
  • If 1; or 4; or 9; or 7 remains - [the number] may be a [perfect] square.
ואם נשאר א' או ד' או ט' או ז' יתכן להיותו מרובע
  • If 2; or 3; or 5; or 8 remains - know that [the number] is not a [perfect] square.
ואם נשאר ב' או ג' או ה' או ח' דע שאיננו מרובע
This is one way.
והנה דרך אחד
  • The second way is that you examine the number - if there are units in it, which are the first rank:
ודרך שנית שתסתכל בחשבון אם יש שם ממספרי האחדים שהם במערכת הראשונה
  • If you find there 1; or 4; or 5; or 6; or 9 - [the number] may be a [perfect] square.
ואם מצאת שם א' או ד' או ה' או ו' או טיתין ‫[70]ט' יתכן להיות מרובע
  • The third way:
ודרך שלישית
  • Know that if there is 1 in the number — there should be 1 or 9 in its root.
שתדע כי אם יהיה בחשבון א' ראוי להיות בשרש א' או ט‫'
You can know which of them will be in the root of the number through the closest to the analogous of the square of the units:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(10^n\sdot a\right)^2}}
ותוכל לדעת איזה יהיה בשרש החשבון לאיזה חשבון הוא קרוב אל הדומה למרובע האחדים
If the analogous square precedes the number and there is a double of the root of the [analogous] square between them, add one to the analogous root.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2+\left[2\sdot\left(10a\right)\right]+1\longrightarrow x=10a+1}}
ואם יהיה המרובע הדומה קודם החשבון ויש ביניהם כפל שרש המרובע הוסף על השרש הדומה אחד
If [the given number] is less [than the analogous square], subtract one from the analogous root.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2-\left[2\sdot\left(10a\right)\right]+1\longrightarrow x=10a-1}}
ואם היה פחות גרע משרש הדומה אחד
  • If If the given number is larger than the closest - there is [1] in the root.
ואם יהיה בשרש ט‫'
For example the square 441
\scriptstyle441=b^2
כמו מרבע ת'מ'א‫'
We weigh it in scales of 9 and all is gone by 9’9’. Therefore it is a sign that it could be a square.
\scriptstyle{\color{blue}{441mod9\equiv0}}
שקלנוהו במאזני ט' ויצא כלו ט'ט' והנה לאות שיתכן להיותו מרבע
The closest analogous is 400 and its root is 20.
והדומה הקרוב הוא ד' מאות ושרשו כ‫'
Since the [given] number is greater than it by double the root, we add one to the [analogous] root and the root is 21.
ובעבור שהחשבון גדול ממנו כפל השרש נוסיף בשרש אחד והנה השרש כ"א
\scriptstyle{\color{blue}{441=400+40+1=20^2+\left(2\sdot20\right)+1\longrightarrow\sqrt{441}=20+1=21}}
Check: Its test is that you subtract the square of the excess from the number; the remainder is 440. We double the analogous root; it is 40, and this is the distance of the number from the analogous [square].
\scriptstyle{\color{blue}{441-\left(21-20\right)^2-20^2=440-400=40=2\sdot20}}
ובחינתו שתסיר מרבע התוספת מן החשבון

ישאר ת"מ
ונכפול השרש הדומה והוא מ' וככה מרחק החשבון מן הדומה

  • If the number is less than the analogous square - there is 9 in the root
ולו היה החשבון פחות ממרובע הדומה
Such as 361.
\scriptstyle361=b^2
כגון שס"א
Since it is less, subtract one from the root of the closest analogous square, which is 20; 9 remains in the root, which is 19.
ובעבור שהוא פחות תחסר אחד משורש מרובע הדומה הקרוב שהוא כ' וישאר בשרש ט' והוא י"ט
\scriptstyle{\color{blue}{361=400-40+1=20^2-\left(2\sdot20\right)+1\longrightarrow\sqrt{361}=20-1=19}}
Check: The test is to subtract the square of the difference from the number; 360 remains. We double the analogous root; it is 40, and this is the distance of the number from the analogous [square].
\scriptstyle{\color{blue}{20^2-\left[361-\left(20-19\right)^2\right]=400-360=40=2\sdot20}}
והבחינה להסיר מהחשבון מרובע החסרון וישאר ש"ס

ונכפול השרש הדומה והוא מ' וככה מרחק החשבון מן הדומה

  • If there is 4 in the square — there is 2 in the root or 8, which is second to one, or 8, which is second to [9].
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2+\left[2\sdot2\left(10a\right)\right]+4\longrightarrow x=10a+2}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2-\left[2\sdot2\left(10a\right)\right]+4\longrightarrow x=10a-2}}
ואם במרובע ד' יהיה בשרש ב' שהוא שני לאחד או ח' שהוא שני לי"ט
  • If the analogous [square] precedes it, as the square 484 - there is 2 in the root and the root is 22.
\scriptstyle484=b^2
\scriptstyle{\color{blue}{484>400\longrightarrow\sqrt{484}=20+2=22}}
ואם חשבון הדומה לפניו כמו מרובע ת'פ'ד' יהיה בשרש ב' והשרש כ"ב
Check: When you subtract the square of the excess from the number, 480 remains. So, the distance from the analogous [square] is 80 and this should be double double the analogous root.
\scriptstyle{\color{blue}{484-\left(22-20\right)^2-20^2=480-400=80=2\sdot2\sdot20}}
\scriptstyle{\color{blue}{484=400+80+4=20^2+\left(2\sdot2\sdot20\right)+2^2}}
וכשתחסר מרובע התוספת מהחשבון ישאר ת"פ והנה המרחק מן הדומה פ' וככה ראוי להיות כפל הכפל מהשרש הדומה
  • If the analogous [square] follows it, as the square 324, whose analogous [root] is 20. Since the [given] number is smaller [than the analogous square], subtract 2 from [the root] - there is 8 in the root and the root is 18.
\scriptstyle324=b^2
\scriptstyle{\color{blue}{324<400\longrightarrow\sqrt{324}=20-2=18}}
ואם חשבון הדומה אחריו כמו מרובע ש'כ'ד' שהדומה הקרוב כ' ובעבור שהחשבון פחות חסר ממנו ב' יהיה בשרש ח' והשרש י"ח
Check: When you subtract the square of the difference from the [given] number, 320 remains. We double the analogous root twice and this is the distance.
וכשתסיר מרובע החסרון מהחשבון ישאר ש"כ ונכפול פעמים שרש הדומה וככה המרחק
\scriptstyle{\color{blue}{20^2-\left[324-\left(20-18\right)^2\right]=400-320=80=2\sdot2\sdot20}}
\scriptstyle{\color{blue}{324=400-80+4=20^2-\left(2\sdot2\sdot20\right)+2^2}}
  • If there is 9 in the square — there is 3 in the root, or 7, which is 3 [steps] backwards from ten.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2+\left[2\sdot3\left(10a\right)\right]+9\longrightarrow x=10a+3}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(10a\right)^2-\left[2\sdot3\left(10a\right)\right]+9\longrightarrow x=10a-3}}
ואם יש במרובע ט' יהיה בשרש ג' או ז' שהוא רחוק מעשרה ג' לאחורי‫'
  • If the analogous [square] precedes it, as the square 529, the closest analogous [square] to which is 4 hundreds - there is 3 in the root and the root is 23.
\scriptstyle529=b^2
\scriptstyle{\color{blue}{529>400\longrightarrow\sqrt{529}=20+3=23}}
[71]ואם הדומה הקרוב הוא לפניו כגון מרובע ת'ק'כ'ט' שהדומה הקרוב הוא ד' מאות יהיה בשרש ג' והשרש כ"ג
Check: When you subtract the square of the excess from the number, 500 remains. So, the distance [from the analogous square] is 120. We double the analogous root; it is 40. The distance should be three times double the root, and so it is.
וכשתסיר מרובע התוספת מן החשבון ישאר ת'ק' והנה המרחק ק"כ ונכפול שרש הדומה והוא מ' וראוי להיות המרחק ג' פעמים כפל השרש וכן הוא
\scriptstyle{\color{blue}{529-\left(23-20\right)^2-20^2=520-400=120=3\sdot40=3\sdot2\sdot20}}
\scriptstyle{\color{blue}{529=400+120+9=20^2+\left(3\sdot2\sdot20\right)+3^2}}
  • If the closest analogous [square] follows it, as the square 729, whose closest analogous [root] is 30. Since [the given number] is smaller [than the analogous square], subtract 3 from [the root] - there is 7 in the root and the root is 27.
\scriptstyle729=b^2
\scriptstyle{\color{blue}{729<900\longrightarrow\sqrt{729}=30-3=27}}
ואם הדומה הקרוב לאחריו כגון מרובע ת'ש'כ'ט' שהדומה הקרוב הוא ל' ובעבור שהוא פחות חסר ממנו ג' יהיה בשרש ז' והשרש כ"ז
Check: If you subtract the square of the difference from the [given] number, 720 remains. The distance is 180. We double the analogous root; it is [60]. The distance should be three times double the root, and so it is.
ואם תסיר מרובע החסרון מהחשבון ישאר ת'ש'כ' והנה המרחק ק'פ' ונכפול שרש הדומה והוא מ' וראוי להיות המרחק ג' פעמים כפל השרש וככה הוא
\scriptstyle{\color{blue}{30^2-\left[729-\left(30-27\right)^2\right]=900-720=180=3\sdot2\sdot30}}
\scriptstyle{\color{blue}{729=900-180+9=30^2-\left(3\sdot2\sdot30\right)+3^2}}
  • If there is 5 in the square — there is 5 in the root, whether [the analogous square] precedes it, or follows it.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(10a+5\right)^2=\left[\left[10\sdot\left(a+1\right)\right]-5\right]^2}}
ואם במרובע ה' יהיה בשרש ה' בין לפניו בין לאחריו
  • If [the analogous square] precedes it, as 1225, the closest analogous [root] of which is 30.
\scriptstyle1225=b^2
\scriptstyle{\color{blue}{900<1225\longrightarrow\sqrt{1225}=30+5=35}}
ואם הוא לפניו כגון אלף ור'כ'ה' שהדומה הוא ל‫'
When you subtract the square of 5, 1200 remains and the excess of the difference is 300.
וכשתסיר מרובע ה' ישאר אלף ור' ותוספת המרחק הוא ש‫'
We double the analogous root; it is 60. The difference should be 5 times 60 and so it is.
ונכפול השורש הדומה והוא ס' וראוי להיות המרחק ה' פעם ס' וככה הוא
\scriptstyle{\color{blue}{1225-\left(35-30\right)^2-30^2=1200-900=300=5\sdot60=5\sdot2\sdot30}}
\scriptstyle{\color{blue}{1225=900+300+25=30^2+\left(5\sdot2\sdot30\right)+5^2}}
  • If the closest analogous [square] follows it, as 625, the [closest] analogous [root] of which is [30].
\scriptstyle626=b^2
\scriptstyle{\color{blue}{625<900\longrightarrow\sqrt{625}=30-5=25}}
ואם הדומה הקרוב לאחריו כגון ת'ר'כ'ה' שהדומה הוא כ‫'
When you subtract the square of 5, 600 remains and the excess of the difference [is 300. [We double the analogous root; it is 60. The difference should be 5 times 60 and so it is].
וכשתסיר מרובע ה' ישאר ת'ר' וחסרון המרחק וכן ראוי להיות
\scriptstyle{\color{blue}{30^2-\left[625-\left(30-25\right)^2\right]=900-600=300=5\sdot2\sdot30}}
\scriptstyle{\color{blue}{625=900-300+25=30^2-\left(5\sdot2\sdot30\right)+5^2}}
Because every square [containing] 5 is [exactly] between two analogous numbers.
כי כל מרובע ה' בין שני מרובעים הדומים
For, when we subtract the square [of 5], which is 25, from 625, the remainder is 600 and it is between 400, which is the analogous [square], and 900, which is the analogous [square], one preceding and the other following the square.
כי מספר ת'ר'כ'ה' כאשר נסיר מרובעו שהוא כ"ה נשאר ת"ר והוא בין ד' מאות שהוא הדומה ובין ט' מאות שהוא הדומה האחד לפנים והאחד לאחור מן השרש
\scriptstyle{\color{blue}{625-5^2=625-25=600=900-300=30^2-\left(5\sdot2\sdot30\right)}}
\scriptstyle{\color{blue}{625-5^2=625-25=600=400+200=20^2+\left(5\sdot2\sdot20\right)}}
\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(2\sdot10\right)+5\right]^2=\left(20+5\right)^2=625=\left(30-5\right)^2=\left[\left(3\sdot10\right)-5\right]^2}}

Approximations

[It seems that the beginning of the discussion concerning this issue is missing though there is no indication for that in the manuscript]
  • \scriptstyle\sqrt{2}
[...] one, 2-sixths and half a sixth remain and this is the "corrected root".
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}
שאינו מתוקן ישאר אחד וב' ששיות וחצי ששית והוא השרש המתוקן
If you want to correct it, correct it one more time: multiply half the sixth resulting in division by itself; divide the product by double the "corrected root"; then subtract the quotient from the "corrected root". The remainder is the approximate root.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)-\frac{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)^2}{2\sdot\left[1+\frac{2}{6}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)\right]}}}
ואם תרצה לתקן אותו תקנהו פעם אחרת וערוך חצי הששית שיצא בחלוק על עצמו והעולה חלק על כפל השרש המתוקן והיוצא בחלוק חסר מן השורש המתוקן והנשאר הוא השרש המדוקדק
If you want, you can correct [the "corrected root"] as you wish, but you cannot reach the truth, only approximately. ואם תרצה תוכל לדקדק אותו כרצונך אך לא תוכל להגיע אל האמת כי לעולם יהיה בדרך קרובה
  • If the number, whose root you want to extract, is closer to the following square than to the preceding square:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b}}
ואם החשבון שתרצה להוציא שרשו יותר קרוב מהמרובע ‫[72]אשר לאחריו מן המרבע אשר לפניו
  • As three is closer to the square four that follows it, than to the square one, that precedes it.
\scriptstyle\sqrt{3}
\scriptstyle{\color{blue}{3-1^2=3-1>4-3=2^2-3}}
כמו שלשה שהוא קרוב אל המרובע ארבעה אשר לאחריו יותר ממרובע אחד אשר לפניו
Always take the closer and do as follows:
לעולם תקח מן הקרוב וככה תעשה
  • "[un]corrected root": \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}}}
Take the root of four, which is two.
Then take the difference between your number and the square, whose root you took, and divide it by double the root.
Subtract the result of division from the root you took and the remainder is the [un]corrected root.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{3}\approx\sqrt{4}-\frac{4-3}{2\sdot\sqrt{4}}=2-\frac{1}{4}}}
קח השרש אשר לארבעה והוא שנים

ואחר כן קח המרחק אשר בין חשבונך ובין המרובע שלקחת שרשו וחלקהו על כפל השרש
והיוצא בחלוק תחסר מהשרש שלקחת והנשאר הוא השרש המתוקן

  • "corrected root": \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a-\frac{b}{2a}\right)}}}
Correct it another time by taking the square of the remainder of division and divide it by double the [uncorrected] root and subtract the result from the [un]corrected root.
ותקנהו פעם אחרת שתקח מרובע מה שיצא בחלוק וחלקהו על כפל השרש והיוצא תחסר מהשרש המתוקן
You can correct it and make it more accurate as you wish. ותוכל לתקנו ולדקדק אותו כרצונך
[if the given number is larger than the closest square \scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}]
  • If [the rank of] the number, whose root you want to extract, is even.
ואם החשבון שתרצה להוציא שרשו הוא מן הזוגות
[Such as 10]: its analogous in the fourth rank is one thousand; the closest square is 961 and its root is 31; 39 remains.
\scriptstyle\sqrt{10}
והדומה לו במעלה הרביעית אלף והמרובע הקרוב אליו ת'ת'ק'ס'א' ושרשו ל"א ונשאר ל"ט
We divide it by double the root, which is 62; the result is one half and 8 remains.
חלקנום על כפל השרש שהוא ס"ב ויצא חצי אחד ונשארו ח‫'
We convert it into sevenths; they are 56. We divide them by double the root and give it approximately one; the root of a thousand is 31, a half and a seventh.
עשינו מהם שביעיות והנם נ"ו חלקנום על כפל השרש ונתן לו בדרך קרובה אחד והנה שרש אלף ל"א וחצי ושביעית
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{1000}&\scriptstyle\approx\sqrt{961}+\frac{1000-961}{2\sdot\sqrt{961}}=31+\frac{39}{2\sdot31}=31+\frac{39}{62}=31+\frac{1}{2}+\frac{8}{62}\\&\scriptstyle=31+\frac{1}{2}+\frac{\frac{8\sdot7}{62}}{7}=31+\frac{1}{2}+\frac{\frac{56}{62}}{7}\approx31+\frac{1}{2}+\frac{1}{7}\\\end{align}}}
  • Its tenth is approximately three and a seventh of a seventh.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}=\frac{1}{10}\sdot\sqrt{1000}\approx\frac{1}{10}\sdot\left(31+\frac{1}{2}+\frac{1}{7}\right)\approx3+\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
ועשיריתם בדרך קרובה אל האמת שלשה ושביעית שביעית
  • "uncorrected root": \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}}}
Know it by taking the root of the square that is the closest to it, which is 9, and its root is 3.
Divide the remainder [= the difference between 10 and the closest square], which is 1, by double the root. The result is one-sixth.
Add it to the 3, and it is the uncorrected root.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}\approx\sqrt{9}+\frac{10-9}{2\sdot\sqrt{9}}=3+\frac{1}{2\sdot3}=3+\frac{1}{6}}}
ותדענו שתקח שורש המרובע הקרוב אליו והוא ט' ושרשו ג‫'

חלק הנשאר שהוא אחד על כפל השרש יצא ששית
וחברהו עם הג' והוא השרש שאיננו מתוקן

  • "corrected root": \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a-\frac{b}{2a}\right)}}}
Correct it by multiplying the remainder from the division by itself. The result is one-sixth of one-sixth.
[Divide it by double the uncorrected root and] subtract it from the uncorrected root. 3 will remain, which are sixths of a sixth.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}\approx3+\frac{1}{6}-\frac{\left(\frac{1}{6}\right)^2}{2\sdot\left(3+\frac{1}{6}\right)}}}
ותקן אותו שתערוך מה שיצא בחלוק על עצמו יעלה ששית הששית

חסרהו מן השרש שאינו מתוקן ישאר ג' והם ששיות הששית

  • Correct it one more time by multiplying the sixth of a sixth by itself and subtract it from the corrected root. The remainder is approximate.
תקנהו פעם אחרת שתערוך ששית הששית על עצמו ותחסרהו מן השרש המתוקן והנשאר הוא מדוקדק
If the following square is closer than the preceding square, do as I showed you. It is the same whether the [number of ranks] is odd or even. ואם המרובע הבא לאחריו הוא יותר קרוב מהמרובע שעבר שהוא לפניו תעשה כאשר הראיתיך והדבר שוה בין בנפרדים בין בזוגות

Fractions

Simple Fractions

  • If you want to extract the root of 6-eighths and one-eighth of an eighth.
\scriptstyle\sqrt{\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)}
ואם תרצה להוציא שרש ו' שמיניות ושמינית שמינית
  • Know from what number one-eighth of one-eighth is derived, it is 64 and its root is 8.
דע מאיזה חשבון יצא שמיניתו שמינית השמינית והוא ס"ד ושרשו ח‫'
Take six-eighths and one-eighth of one-eighth from 64, it is 49.
וקח מן ס"ד ו' שמיניות ושמינית שמיניתו והוא מ"ט
Take its root, it is 7.
קח שרשם והוא ז‫'
Divide it by 8, the result is 7 eighths, and so is the root.
חלק על ח' ‫[73]יצא ז' שמיניות וככה השרש
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)}=\frac{1}{8}\sdot\sqrt{8^2\sdot\left[\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}=\frac{1}{8}\sdot\sqrt{64\sdot\left[\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}=\frac{1}{8}\sdot\sqrt{49}=\frac{7}{8}}}
  • Know it by taking its double of a double; it is 3 and one-half of an eighth.
ותדענו שתקח כפל כפלו והוא ג' וחצי שמינית
Its root is 1 and 3 quarters.
ושרשו א' וג' רביעיות
Take its half, which is 7 eighths, and so is the root.
קח חציו והוא ז' שמיניות וככה השרש
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)}=\frac{1}{2}\sdot\sqrt{2^2\sdot\left[\frac{6}{8}+\left(\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{8}\right)\right]}=\frac{1}{2}\sdot\sqrt{3+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}=\frac{1}{2}\sdot\left(1+\frac{3}{4}\right)=\frac{7}{8}}}
  • If you want to extract the root of two and a half.
\scriptstyle\sqrt{2+\frac{1}{2}}
ואם תרצה להוציא שרש שנים וחצי
Know that the half is derived from two and two do not have a known root.
דע כי החצי יצא משנים ואין לשנים שרש ידוע
We convert all into halves; the result is 5.
ונעשה מהכל חציים ויעלו ה‫'
We multiply it by two; the result is 10.
נערכם על שנים ויעלו י‫'
Its root is approximately 3 and a sixth.
ושרשם ג' וששית בדרך קרובה
We divide this root by two; the result is approximately one, a half, and half a sixth.
ונחלק זה השרש על שנים יצא אחד וחצי וחצי ששית והוא דרך קרובה
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2+\frac{1}{2}}=\sqrt{\frac{5}{2}}=\frac{\sqrt{2\sdot5}}{2}=\frac{\sqrt{10}}{2}\approx\frac{3+\frac{1}{6}}{2}=1+\frac{1}{2}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{6}\right)}}
  • If you want to extract the root of one and 3-fifths.
\scriptstyle\sqrt{1+\frac{3}{5}}=\sqrt{\frac{8}{5}}
ואם תרצה להוציא שרש אחד וג' חומשים
  • Know that the fifth is derived from 5.
דע כי החומש יצא מה‫'
We convert all into fifths; they are 8.
נעשה מכלם חמישיות יהיו ח‫'
We multiply them by 5; the result is 40 and its root is approximately 6 and a third.
נערכם על ה' יעלו מ' ושרשם בדרך קרובה ו' שליש
Divide them by 5; the result is one, a fifth, and a third of a fifth.
חלקם על ה' יצא אחד וחומש ושליש חומש
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1+\frac{3}{5}}=\sqrt{\frac{8}{5}}=\frac{\sqrt{5\sdot8}}{5}=\frac{\sqrt{40}}{5}\approx\frac{6+\frac{1}{3}}{5}=1+\frac{1}{5}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
  • Know it by multiplying 40 by 100; extract the root of the result and divide it by the product of 5 by a root of 100; the result is the root.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1+\frac{3}{5}}=\sqrt{\frac{8}{5}}=\frac{\sqrt{5\sdot8}}{5}=\frac{\sqrt{40}}{5}=\frac{\sqrt{40\sdot100}}{5\sdot\sqrt{100}}}}
ותדענו שתערוך המ' בק' וקח שרש העולה וחלקהו על העולה מערך ה' על שרש ק' והיוצא הוא השרש
In these ways the geometricians used to extract roots of integers, fractions, and fractions of fractions endlessly. ועל אלו הדרכים נהגו חכמי המדות להוציא השרשים בשלמים ובנשברים ובשברי השברים עד אין קץ

Sexagesimal Fractions

The astrologers extract it by degrees, primes, seconds, thirds, and they approximate it up to tenths or up to whatever they want. וחכמי המזלות מוציאים אותו למעלות לראשונים ולשניים ולשלישיים ומדקדקים עד עשיריים ועד כמה שירצו
Eventually they do not reach the truth, only approximately. וסוף הכל לא יגיעו אל האמת רק בדרך קרובה
When you extract a root of degrees, you extract it in the way of extracting roots of integers, and the root are degrees also. וכאשר אתה מוציא שרש מספר מעלות אתה מוציאו בדרך הוצאת שרשי המספר השלם ויהיה השרש מעלות כמוהו
When you extract a root of [sexagesimal] fractions, you should know that the [sexagesimal] fractions are divided in two kinds: וכאשר תוציא שרש מספר שברים יש לך לדעת כי השברים נחלקים לשני מינין
Those that have a known root:
יש מהם שיש להם שרש ידוע ומפורסם
As the seconds and the fourths: the root of the seconds are primes and the root of fourths are seconds
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{1^{\prime\prime}}=1^\prime;\;\sqrt{1^{iv}}=1^{\prime\prime}}}.
כגון השניים והרביעים ששורש השניים הם ראשונים ושרש רביעיים הם שניים
For when you multiply primes by primes, the result is seconds.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1^\prime\times1^\prime=1^{\prime\prime}}}
מפני כי כאשר תערוך ראשונים על ראשונים יעלו שניים
When you multiply seconds by seconds, the result is fourths.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1^{\prime\prime}\times1^{\prime\prime}=1^{iv}}}
וכאשר תערוך שניים על שניים יעלו רביעים
Those that do not have a known root.
ויש מהם שאין להם שרש ידוע ומפורסם
As primes and thirds and fifths and all that are similar to them.
כגון הראשונים והשלישיים והחמישיים וכל הדומה להם
For you cannot find fractions whose product by themselves yields these [kind of] fractions.
כי אין אתה מוצא שברים שתהיה עריכתם על עצמם מוציאה אל השברים האלה
Therefore, the way of extracting the root of [sexagesimal fractions]: ומיכן היה הדרך בהוצאת שרשי השברים
  • If the fractions, whose root you want to extract, are of the type whose root is known, you find their root by the same way of extracting the root of integers.
אם יהיו השברים ‫[74]שתרצה להוציא שרשם מן המין ששרשם ידוע ומפורסם אתה מוצא שרשם בדרך הוצאת שרשי מספרי השלמים
But, you denominate the root by the type of fractions, whose product by itself gives you the name of the fractions whose root you want to extract.
אך שאתה קורא שם השרש ממין השברים אשר עריכתו על עצמו מוציאך אל שם השברים שאתה רוצה להוציא שרשם
  • For instance, if you want to extract 9 seconds.
\scriptstyle\sqrt{9^{\prime\prime}}
כגון שהיית רוצה להוציא ט' שניים
You know that the root of 9 as integer is 3 integers, here you say that the root is [3] primes, because the product of primes by primes will bring you to seconds, which are of the type whose root you extract.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3\longrightarrow\sqrt{9^{\prime\prime}}=3^\prime}}
ואתה יודע כי שרש ט' במספר השלם הוא ג' שלמים

ובכאן אתה אומר כי השרש ו' ראשונים
מפני שעריכת ראשונים על ראשונים מוציאך אל שניים אשר הם המין שאתה מוציא שרשו

This way for all fractions whose root is known.
ועל זה הדרך לכל השברים אשר שרשם ידוע ומפורסם
  • If the fractions, whose root you extract, are of the [type whose root is] inexpressible and unknown:
ואם היו השברים שאתה מוציא שרשיהם מן השברים הסתומים והנעלמים שאין שרשיהם מפורסמים
You convert these fractions to the closest smaller fractions, whose root is known, and the root of [these fractions] is of the type, whose product by itself brings you to the type into which you converted your [fractions].
אתה משיב השברים ההם אל השברים הקרובים אשר פחותים מהם ששרשיהם ידועים ויהיה שרש המספר ההוא מן המין אשר עריכתו על עצמו מוציאך אל המין אשר החזרת חשבונך אליו
  • As if you want to extract the root of 15 thirds, which are fractions [whose root is] inexpressible.
\scriptstyle\sqrt{15^{\prime\prime\prime}}
כאלו רצית להוציא שרש ט"ו שלישיים והם מן השברים הסתומים
You convert them into fourths, which are the closest to them and are of the knowns.
ואתה מחזיר אותם אל רביעיים אשר הוא הקרובים אליהם והם מהידועים
When we multiply 15 by sixty, the result is 900 fourths and their root is thirty, which are seconds.
וכשנערוך ט"ו על ששים יעלו תת"ק רביעיים ושרשם הוא שלשים והם שניים
For, seconds by seconds bring you to fourths.
כי שניים על שניים מוציאך אל רביעים
Therefore, you say that the root of 15 thirds is thirty seconds.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{15^{\prime\prime\prime}}=\sqrt{900^{iv}}=30^{\prime\prime}}}
ונמצא אתה אומ' כי ט"ו שלישיים שרשם שלשים שניים
This way for all fractions whose root is unknown.
ועל זה הדרך לכל השברים שאין שרשם מפורסם
If there are seconds in the square - there are always primes in the root.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{1^{\prime\prime}}=1^\prime}}
ולעולם אם יהיה במרובע שניים יהיה בשרש ראשונים
If [there are] fourths [in the square] - there are seconds in the root.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{1^{iv}}=1^{\prime\prime}}}
ואם רביעיים יהיה בשרש שניים
  • The rule is that the [rank of the] root is half the [rank] of the fractions [of the square].
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^{2n}}=a^n}}
והכלל כי בשרש יהיה מספר חצי השברים
Sexagesimal approximations of integers
Here are two methods of the astrologers to extract very accurate roots by approximation: והנה לך שני דרכים על דרך חכמי המזלות להוציא השרשים בדרך קרובה מדוקדקים היטב
First approximation method
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+\left[\left(2\sdot a\sdot n\right)+m\right]^\prime}=\sqrt{\left(a+n^\prime\right)^2+\left[m^\prime-\left(n^\prime\right)^2\right]}\approx a+n^\prime}}
  • The one way is that you extract the root of the previous square closest to it and multiply the remainder, which is the distance between your number and the square, by sixty, called primes.
Divide the result by double the root, but be careful not to give all to the division, so you will be able to subtract from it the square of the remainder from division.
Know that the remainder from division is primes and when you multiply them by themselves the result is seconds.
Convert them to primes, then subtract them from the remainder. You will have degrees and primes in the root.
Multiply what is left in your hand, after you took the square of the primes from it, by sixty, it will be seconds.
Convert them also to thirds, so they will be divided by double the root, after you will convert it to primes, and the result of the division is seconds.
הדרך האחד שתוציא שרש המרובע שעבר הקרוב אליו והנשאר שהוא המרחק שיש בין חשבונך ובין המרובע תערך אל ששים יקראו ראשונים

והעולה תחלק על כפל השרש
רק השמר שלא תתן לו הכל בחלוק בעבור שתוכל לחסר ממנו מרובע מה שיצא בחלוק
ודע שהיוצא בחלוק הם ראשונים וכאשר תערכם ‫[75]על עצמם יהיה העולה שניים
תשיבם ראשונים ואז תחסרם מהנשאר ויהיה בידך בשרש מעלות וראשונים
ומה שנשאר בידך אחרי שהוצאת ממנו מרובע הראשונים תערוך על ששים יהיו שניים
ותשיבם גם לשלישיים בעבור שיתחלקו על כפל השרש אחר שתשיבם ראשונים והיוצא בחלוק הם שניים

Make sure that there is something left, so that you can subtract the square of the remainder from division.
והשמר שישאר שתוכל לחסר מרובע מה שיצא בחלוק
Do this until you reach the thirds and it is approximate.
וככה עד שתגיע אל השלישים והוא מדוקדק
  • Example: we want to extract the root of two.
\scriptstyle\sqrt{2}
והדמיון רצינו להוציא שרש שנים
The closest preceding square is one, its root is one, and the remainder is one.
We convert it to primes, it is sixty.
We divide them by double the root, but we can not give 25 in the division, for nothing will remain.
We have a square of 25 primes of them, which are 10 primes, 25 seconds.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}=\sqrt{1+1}=\sqrt{1+60^\prime}=\sqrt{1+\frac{2\sdot25}{60}+\frac{10}{60}}}}
והמרובע הקרוב שעבר הוא אחד ושרשו אחד ונשאר אחד ונשאר א‫'

נשיבהו ראשונים והוא ששים
חלקנום על כפל השרש ולא יכולנו לתת בחלוק כ"ה כי לא ישארו זולתי
ויש לנו מהם מרובע כ"ה ראשונים שהם י' ראשונים כ"ה שניים

Hence, they exceed by 25 seconds.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(25^\prime\right)^2-10^\prime=\left(10^\prime+25^{\prime\prime}\right)-10^\prime=25^{\prime\prime}}}
והנה יוסיפו כ"ה שניים
Therefore we do not give it but 24 and 12 are left.
The square of 24 is 9 primes and 36 seconds.
We subtract them from the remainder 12: 2 primes and 24 seconds will be left and the root is 1° 24′.
ובעבור זה לא נתננו לו כי אם כ"ד ונשארו י"ב

ומרובע כ"ד הוא ט' ראשונים ל"ו שניים
חסרנום מן י"ב הנשארים וישארו ב' ראשונים כ"ד שניים והשרש א' כ"ד

{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{2}&\scriptstyle=\sqrt{1+1}=\sqrt{1+60^\prime}=\sqrt{1+\frac{2\sdot24}{60}+12^\prime}=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left[12^\prime-\left(24^\prime\right)^2\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left[12^\prime-\left(9^\prime+36^{\prime\prime}\right)\right]}=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left(2^\prime+24^{\prime\prime}\right)}\approx1+24^\prime\\\end{align}}}
We convert 2 primes and 24 seconds to thirds, so we will be able to divide by double the root, which are 168 primes.
The result of division is 51 seconds and the remainder is 72 thirds.
When you subtract from them the square of 51 seconds, which is 43 thirds and 21 fourths, the remainder is 28 thirds and 39 fourths and the root is 1° 24′ 51′′.
השיבונו ב' ראשונים כ"ד שניים לשלישיים בעבור שנוכל לחלק על כפל השרש שהם ק'ס'ח' ראשונים

יצא בחלוק נ"א שניים ונשארו לנו ע"ב שלישיים
וכאשר תסיר מהם מרובע נ"א שניים שהוא מ"ג שלישיים כ"א רביעיים ישארו כ"ח שלישיים ל"ט רביעיים והשרש א'כ'ד' נ"א

{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{2}&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left(2^\prime+24^{\prime\prime}\right)}=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left(\frac{168\sdot51}{60^3}+72^{\prime\prime\prime}\right)}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime\right)^2+\left[\left[2\sdot\left(1+24^\prime\right)\sdot51^{\prime\prime}\right]+72^{\prime\prime\prime}\right]}=\sqrt{\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}\right)^2+\left[72^{\prime\prime\prime}-\left(51^{\prime\prime}\right)^2\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}\right)^2+\left[72^{\prime\prime\prime}-\left(43^{\prime\prime}+21^{\prime\prime\prime\prime}\right)\right]}\\&\scriptstyle=\sqrt{\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}\right)^2+\left(28^{\prime\prime\prime}+39^{\prime\prime\prime\prime}\right)}\approx1+24^\prime+51^{\prime\prime}\\\end{align}}}
This way you approximate it; you find the root is 1⁰ 24′ 51′′ 10′′′ 8iv and it is approximate.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+24^\prime+51^{\prime\prime}+10^{\prime\prime\prime}+8^{iv}}}
ועל זה הדרך תדקדקהו תמצא השרש א'כ'ד' נ"א י'ח' רביעיים והוא מדוקדק
If you multiply a root of any number you wish by this number, the result will by the root of the product. ואם תערוך על זה המספר שרש חשבון שתרצה שיהיה העולה שרש כפל החשבון
  • If you convert one into 60 primes, and add to them 24 primes; they are 84. Consider them as integers; consider also the seconds as primes, the thirds as seconds, and the fourths as thirds. You will find then the root of seven thousand and two hundred, because three thousand and six hundred is a square of sixty, which is considered as one, and the number mentioned is its double.
\scriptstyle\sqrt{7200}
ואם תשיב האחד לס' ראשונים ותחבר עמהם הכ"ד ראשונים יהיו פ"ד ותחשבם שהם שלמים ותחשב כמו כן השניים ראשונים והשלישיים שניים והרביעיים שלישיים אז תמצא שרש שבעת אלפים ומאתים כי שלשת אלפים ושש מאות הוא מרובע ששים והנו חשוב כאחד והמספר הנזכר והוא כפלו
{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\sqrt{7200}&\scriptstyle=\sqrt{2\sdot3600}=\sqrt{2\sdot60^2}=60\sdot\sqrt{2}\approx60\sdot\left(1+24^\prime+51^{\prime\prime}+\ldots\right)\\&\scriptstyle=60\sdot\left[\left(60+24\right)^\prime+51^{\prime\prime}+\ldots\right]=60\sdot\left(84^\prime+51^{\prime\prime}+\ldots\right)=84+51^\prime+\ldots\\\end{align}}}
If we know the root of a number and we wish to know the root of a number that is twice its double, we always double the root and so it is.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{2\sdot2a}=2\sqrt{a}}}
ולעולם אם ידענו שרש מספר ונרצה לדעת שרש מספר שהוא כפל כפלו נכפול השרש וככה ‫[76]הוא
And vice versa, if we know the root of a known number and we wish to know how much is the root of a number that is its quarter, we take half the root and so it is.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{\frac{1}{4}a}=\frac{1}{2}\sqrt{a}}}
והפך הדבר אם ידענו שרש מספר ידוע ונרצה לדעת כמה שרש מספר שהוא רביעיתו נקח חצי השרש וככה הוא
Second approximation method
  • The other way:
והדרך האחרת
  • If the given number is larger than the closest square [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}]
Divide the distance from the closest square by double the root and give it all.
Add the result to the closest root that precedes it.
This is the uncorrected root.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}}}
חלק המרחק מהמרובע הקרוב על כפל השרש ותן לו הכל

והיוצא תחבר עם השרש הקרוב אשר לפניו וככה השרש שאיננו מתוקן

  • But if the next square, which follows it, is closer [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b}}]:
אך אם היה המרובע הבא אשר לאחריו יותר קרוב
Divide the difference by [double] the root of the next square and subtract the result from the root of the next square.
The remainder is the uncorrected root.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}}}
תחלק המרחק על שרש המרובע הבא והיוצא תחסר מהשורש מן המרובע הבא

והנשאר הוא השרש שאיננו מתוקן

Then, take the result of division, in whatever way it would be, and multiply it by itself.
Divide the result by double the uncorrected root.
Subtract the result of division, whether you took the root of the preceding square or the root the next square, from the uncorrected root.
The result after the subtraction will be the root which is corrected once.
ואחר כן קח מה שעלה בחלוק על איזה דרך שיהיה וערוך אותו על עצמו

והעולה תחלק על כפל השרש שאיננו מתוקן
והיוצא בחלוק בין שלקחת שרש המרובע אשר עבר בין שלקחת שרש המרובע הבא תגרע מהשרש שאיננו מתוקן
וההוה אחר הגרעון יהיה השרש מתוקן פעם אחת

\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a-\frac{b}{2a}\right)}}}
Correct it this way until you reach the thirds and it is approximate.
ועל זה הדרך תקנהו עד שתגיע לשלישיים והוא מדוקדק קרוב אל האמת
When you extract the root, you can know whether you take a number that is closer to the preceding square [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}] or to the following square [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b}}].
ובהוציאך השרש תוכל לדעת ולהכיר אם לקחת חשבון קרוב אל המרובע שעבר או אל הבא
Because, when you multiply the distance from the former square by double the root, if the result is greater than thirty, you know that it is closer to the following square [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2-b}}].
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{b}{2a}>30^\prime\longrightarrow\left[\left(a+1\right)^2-\left(a^2+b\right)\right]<\left(a^2+b\right)-a^2}}
כי כאשר תחלק המרחק ממרובע הראשון על כפל השרש אם עלה יותר משלשים אז תדע כי הוא קרוב אל המרובע הבא
If the result is thirty or less, you know that it is closer to the preceding square [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2+b}}].
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{b}{2a}<30^\prime\longrightarrow\left[\left(a+1\right)^2-\left(a^2+b\right)\right]>\left(a^2+b\right)-a^2}}
ואם עלה שלשים או פחות דע כי הוא קרוב אל המרובע שעבר
  • Example: we want to extract the root of two.
\scriptstyle\sqrt{2}
והדמיון רצינו להוציא שרש שניים
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}}}
The difference will be one, which is 60 primes.
We divide them by double the root, which is two.
The result is 30 primes.
We add them to the root, which is one, and this is the uncorrected root.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx1+\frac{2-1}{2\sdot1}=1+\frac{1}{2}=1+\frac{\frac{60}{60}}{2}=1+30^\prime}}
יהיה המרחק אחד והוא ס' ראשונים

חלקנום על כפל השרש שהוא שנים
יצא ל' חלקים ראשונים
חברנום עם השרש שהוא אחד והוא השרש שאיננו מתוקן

  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx\left(a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)-\frac{\left(\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{\frac{60\sdot b}{2a}}{60}\right)}}}
We want to correct it.
We multiply 30 by itself and divide it by 60, the result is 15.
We divide it by double the uncorrected root, which is 3, the result is 5.
We subtract it from the uncorrected root and the remainder is 1° 25′ and it is corrected once.
רצינו לתקנו

ערכנו ל' על עצמו וחלקנום על ס' יצא ט"ו
וחלקנום על כפל השרש שאינו מתוקן שהוא ג' יצא ה‫'
חסרנום מהשרש שאינו מתוקן ונשאר א'כ"ה והוא מתוקן פעם אחת

\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx\left(1+30^\prime\right)-\frac{\left(30^\prime\right)^2}{2\sdot\left(1+30^\prime\right)}=\left(1+30^\prime\right)-\frac{\frac{15}{2\sdot\left(1+30^\prime\right)}}{60}=\left(1+30^\prime\right)-\frac{\frac{15}{3}}{60}=\left(1+30^\prime\right)-5^\prime=1+25^\prime}}
  • \scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}-\frac{\left[\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}\right]^2}{2\sdot\left[a+\frac{b}{2a}-\frac{\left(\frac{b}{2a}\right)^2}{2\sdot\left(a+\frac{b}{2a}\right)}\right]}}}
We correct it the second time: we multiply the 5 primes resulting in division by themselves; the result is 25 that are seconds.
נתקן אותו פעם שנית ונערוך ה' ראשונים שיצאו בחלוק על עצמם עלו כ"ה והם שניים
We convert them into thirds; the result is 1500.
השיבונו אותם שלישיים עלו אלף וחמש מאות
We divide them by double the corrected root, which is 170 primes; the result of division is 8, which are seconds, and 140 remain.
וחלקנום על כפל השרש המתוקן והוא ק"ע ראשונים יצא בחלוק ח' והם שניים ונשארו ק"מ
We convert them into fourths; the result is 8400.
השיבונום לרביעים עלו ח' אלפים ‫[77]וארבע מאות
We divide them by 170; the result is 49 and there is still a remainder to divide, but there is no need to bother anymore.
חלקנום על ק"ע ויצא מ"ט ונשארו עוד לחלק אך אין צריך להטריח יותר
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\left(5^\prime\right)^2}{2\sdot\left(1+25^\prime\right)}=\frac{25^{\prime\prime}}{2\sdot\left(1+25^\prime\right)}=\frac{1500^{\prime\prime\prime}}{2\sdot\left(1+25^\prime\right)}=\frac{1500^{\prime\prime\prime}}{170^\prime}=\left(8+\frac{140}{170}\right)^{\prime\prime}=8^{\prime\prime}+\left(\frac{8400}{170}\right)^{\prime\prime\prime}=8^{\prime\prime}+49^{\prime\prime\prime}+\ldots}}
We should subtract 8 seconds and 49 thirds from the approximate root; the remainder is 1° 24′ 21′′ 11′′′ and it is approximate.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}\approx\left(1+25^\prime\right)-\left(8^{\prime\prime}+49^{\prime\prime\prime}\right)=1+24^\prime+51^{\prime\prime}+11^{\prime\prime\prime}}}
והנה יש לנו לחסר מהשרש המתוקן ח' שניים מ"ט שלישיים וישאר א'כ"ד כ"א י"א והוא מדוקדק
  • Combination of a shortcut and approximation:
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a}=\frac{\sqrt{a\sdot10^{2n}}}{10^n}}}
If you want to extract its root, take its analogous in the third rank, which is the hundreds, more precise is in the fifth rank, and if you take it in the seventh rank it will be even more precise.
ואם תרצה להוציא שרשו שתקח דמיונו במעלה השלישית והוא במאות והנכון במעלה החמישית ואם תקחנו במעלה השביעית יהיה יותר נכון
  • When you extract the root of two from the fifth rank:
Extract the root of twenty thousand, which is similar [to two] as the rule, you find it 141 integers, 25 primes, 16 seconds and 58 thirds.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{20000}\approx141+25^\prime+16^{\prime\prime}+58^{\prime\prime\prime}}}
וכאשר תוציא שרש שנים מן המעלה החמישית

תוציא שרש עשרים אלף שהוא הדומה כמשפט
תמצאנו ק'מ'א' שלמים כ"ה ראשונים י"ו שניים נ"ח שלישיים

  • To know the root of two:
Divide all by one hundred and the result is the root of two, which is one integer, 24 primes, 51 seconds, 10 thirds, 7 fourths and 48 fifths.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}=\frac{\sqrt{20000}}{100}\approx1+24^\prime+51^{\prime\prime}+10^{\prime\prime\prime}+7^{iv}+48^v}}
ולדעת שרש שנים

חלק הכל על מאה והיוצא הוא שרש שנים והוא אחד שלם כ"ד ראשונים נ"א שניים י' שלישיים ז' רביעיים מ"ח חמישיים

  • If you know the root of two:
Multiply it by one hundred and the result is the root of twenty thousand.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{20000}=100\sdot\sqrt{2}}}
ואם ידעת שרש שנים

תערכנו על מאה והעולה הוא שרש כ' אלף

  • If you extract the root of two from the third rank, which is the hundreds:
Extract the root of two hundred, which is similar [to two].
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2}=\frac{\sqrt{200}}{10}}}
ואם הוצאת שרש שנים מן המעלה השלישית שהיא המאות

הוציא שרש מאתים שהוא הדומה

Divide the result by ten and we will find the root of two.
והיוצא חלק על עשרה ונמצא שרש שנים
  • If you know the root of two:
Multiply it by one hundred and the result is the root of twenty thousand.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{20000}=100\sdot\sqrt{2}}}
ואם ידעת שרש שנים תערכנו על מאה והעולה הוא שרש כ' אלף
  • If you extract the root of two from ten, the result is the root of two hundred.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{200}=10\sdot\sqrt{2}}}
ואם הוצאת שרש שנים מן עשרה והעולה הוא שורש מאתים
  • If you wish to extract the root of ten, extract it by all the methods according to their procedure, and you will find it is 3 integers, 26 primes, 44 seconds, 12 thirds.
\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}=3+26^\prime+44^{\prime\prime}+12^{\prime\prime\prime}}}
ואם תרצה להוציא שרש עשרה תוציאנו בכל הדרכים כמשפטם תמצאנו ג' שלמים כ"ו ראשונים מ"ד שניים י"ב שלישיים

Shortcuts

For every number that we know its root, if we multiply it by ten and we wish to know how much is the root of the product, multiply the root of the number by the root of ten and the result is the required.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{10a^2}=a\sqrt{10}}}
וכל מספר שנדע שרשו אם נערכנו על עשרה ונרצה לדעת כמה שרש המחובר מהמערכות תערוך השרש של המספר על שרש עשרה והעולה הוא המבוקש
There are tables [of roots] from one integer to two and a half and the square [the range] up to six integers and a quarter, with which you can correct all the roots.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,\ldots,\left(2+\frac{1}{2}\right)\longrightarrow1,\ldots,\left(2+\frac{1}{2}\right)^2=1,\ldots,\left(6+\frac{1}{4}\right)}}
והנה יש לוחות עשויות מאחד שלם עד שנים וחצי ויעלה המרובע עד ששה שלמים ורביע ומהם תוכל לתקן כל השרשים
Guidelines for finding roots using these tables:
  • If you have parts less than one:
Multiply them by four and take the root of the result in the table and what it will be take its half.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<1\longrightarrow\sqrt{a}=\frac{1}{2}\sdot\sqrt{4\sdot a}}}
ואם היו לך חלקים פחותים מאחד

ערכם על ארבעה וקח בלוח שרש העולה ומה שיהיה קח חציו

  • If we double it and the result is no more than one:
Multiply it by eight and take one-quarter of the root.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{2a<1\longrightarrow\sqrt{a}=\frac{1}{4}\sdot\sqrt{8\sdot2a}}}
ואם כפלנוהו כל ככה ולא עלה עד אחד

ערכהו על שמונה וקח רביעית השרש

  • If your number is between one and six and a quarter and you wish to extract the root, look for your number [in the table].
ואם היה חשבונך מאחד ועד ששה ורביע ותרצה להוציא השרש בקש מספר חשבונך
  • If you do not find it, take the root in the table that corresponds the closest preceding or following number. Take the closest to your number, whether it precedes it or follows it, and multiply the distance between the number and your number by sixty. Divide the product by the distance between the two squares. If the number you took from the tables is less than your number, add the quotient to the found root; if it is greater, subtract it; then, you will find the required.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1\le\left(a^2+b\right)\le\left(6+\frac{1}{4}\right)\longrightarrow\sqrt{a^2+b}\approx a+\frac{60b}{2a}}}
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1\le\left(a^2-b\right)\le\left(6+\frac{1}{4}\right)\longrightarrow\sqrt{a^2-b}\approx a-\frac{60b}{2a}}}
ואם לא תמצאנו קח השרש בלוח ‫[78]שהוא כנגד החשבון הקרוב הנמצא לפניו או לאחריו וקח הקרוב אל חשבונך בין לפניו בין לאחריו וערוך המרחק הנמצא בין החשבון ובין חשבונך על ששים וחלק העולה על המרחק הנמצא בין שני המרובעים וההוה תוסיפנו על השרש הנמצא אם היה החשבון בלוחות שלקחת פחות מחשבונך ואם יותר תגרענו אז תמצא המבוקש
  • If the number is greater than six and a quarter [and smaller than] twenty-five integers, take the root of its quarter and double the resulting root; you will find the root.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(6+\frac{1}{4}\right)<a\le25\longrightarrow\sqrt{a}=2\sdot\sqrt{\frac{1}{4}a}}}
ואם היה המספר יותר מששה ורביעית עד חמשה ועשרים שלמים קח שרש רביעיתו וההוה בשרש כפלהו תמצא השרש
  • If it is greater than 25 [and smaller than] one hundred: multiply it four times and extract the analogous root; take half the result and this is the root of the required.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{25<a\le100\longrightarrow\sqrt{a}=\frac{1}{2}\sdot\left(10\sdot\sqrt{\frac{4a}{100}}\right)}}
ואם היה יותר מכ"ה עד מאה כפלהו ארבעה פעמים וקח שרש הדומה וההוה קח חציו וככה שרש המבוקש
The hundreds are analogous to the units: והנה המאות דומות לאחדים
  • If you have a number greater than 100 [and smaller than 1000], multiply it by six and divide the product by ten. Extract the root of the result [\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{\frac{6a}{10}}}}]. Take a unit from each hundred in the square. When you know the root [from the tables], multiply it by ten and then you will find the required root.
ואם היה לך מספר יותר ממאה ערכהו על ששה וחלק העולה על עשרה וההוה קח שרשו וקח לכל מאה אחד במרובע וכאשר תדע השרש תערכנו על עשרה אז תמצא השרש המבוקש
  • If your number is of the thousands, consider it as tens and extract [the root of] its analogous. Multiply the result by ten and then you will find your wish.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,000\le a<10,000\longrightarrow\sqrt{a}=10\sdot\sqrt{\frac{a}{100}}}}
ואם היה חשבונך באלפים חשוב כי הוא בעשרות והוצא דמיונו והיוצא ערכנו על עשרה אז תמצא רצונך
  • If your number is of the tens of thousands, extract [the root of] its analogous, and multiply it by a hundred.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{10,000\le a<100,000\longrightarrow\sqrt{a}=100\sdot\sqrt{\frac{a}{10000}}}}
ואם החשבון בעשרות אלפים הוציא הדומה וההוה תערכנו על מאה
  • If your number is of the hundreds of thousands, extract [the root of] its analogous in the tens, and multiply it by a hundred.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{100,000\le a<1,000,000\longrightarrow\sqrt{a}=100\sdot\sqrt{\frac{a}{10000}}}}
ואם במאות אלפים הוצא הדומה בעשרות וההוה תערכנו על מאה
This way you can extract the root of any number you want. ועל זה הדרך תוכל להוציא שרש כל חשבון שתרצה
  • The thousand of thousands are analogous to the units. So, we multiply the resulting root by a thousand.
\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,000,000\le a<10,000,000\longrightarrow\sqrt{a}=1000\sdot\sqrt{\frac{a}{1000000}}}}
ואלף אלפים דומה לאחדים וההוה בשרש ערכנו על אלף
From there on proceed according to this method. ומשם והלאה תעשה על זה הדרך
The book is complete. הספר הנשלם
Glory be to God of the world. תהלה לאל עולם

Notes


  1. בראשית טז, יב
  2. דברים יד, כד
  3. ישעיה ל, כ-כא
  4. ישעיה ל, כ
  5. משלי ט, ט

Apparatus

  1. 2r
  2. 2v
  3. \scriptstyle{\color{blue}{n>1;a\in N: 5^n=a25}}
    {\color{blue}{\begin{cases}\scriptstyle5^2=\color{Red}{25}\\\scriptstyle5^3=1\color{Red}{25}\\\scriptstyle5^4=6\color{Red}{25}\\\scriptstyle5^5=31\color{Red}{25}\\\scriptstyle\ldots\end{cases}}}
  4. \scriptstyle{\color{blue}{a\in N: 6^n=a6}}
    {\color{blue}{\begin{cases}\scriptstyle6^2=3\color{Red}{6}\\\scriptstyle6^3=21\color{Red}{6}\\\scriptstyle6^4=129\color{Red}{6}\\\scriptstyle6^5=777\color{Red}{6}\\\ldots\end{cases}}}
  5. 3r
  6. MS Geneva: here starts the interpolated excerpt
  7. MS Geneva continues 4v
  8. 5r
  9. 5v
  10. 3v
  11. 4r
  12. 4v
  13. 6r
  14. 6v
  15. 7r
  16. 7v
  17. 8r
  18. 8v
  19. 9r
  20. 9v
  21. 10r
  22. 10v
  23. 11r
  24. 11r
  25. 12r
  26. 12v
  27. 13r
  28. 13v
  29. 14r
  30. 14v
  31. 15r
  32. 15v
  33. 16r
  34. 16v
  35. 17r
  36. 17v
  37. 18r
  38. 18v
  39. 19r
  40. 19v
  41. 20r
  42. 20v
  43. 21r
  44. 21v
  45. 22r
  46. 22v
  47. 23r ומחברות מאדים ... והנה מספר מחברות: again
  48. 23v
  49. 24r
  50. 24v
  51. 25r
  52. 25v
  53. 26r
  54. 26v
  55. 27r
  56. 27v
  57. 28r
  58. והם ג' והם... וכערכם קח מימי החדש: twice
  59. 28v
  60. 29r
  61. 29v
  62. 30r
  63. 30v
  64. 31r
  65. 31v
  66. 32r
  67. 32v
  68. 33r
  69. 33v
  70. 34r
  71. 34v
  72. 35r
  73. 35v
  74. 36r
  75. 36v
  76. 37r
  77. 37v
  78. 38r

Appendix I: Glossary of Terms

author המחבר
book ספר
introduction מפתחות
chapter שער, שערים, השער ה... ב
Decimal Dystem
rank מדרגה, מדרגת (ה), מדרגות (ה), במדרגה (ה), במדרגת, במדרגת... ל, במדרגה ה... ל
מעלה ה, מעלות, מעלותיו
rank מערכת, מערכות, במערכתם
units אחדים
tens עשרות
hundreds מאות, מדרגת המאות
thousands אלפים, מדרגת האלפים
tens of thousands עשרות אלפים
hundreds of thousands מאות אלף, מאות אלפים
thousands of thousands אלף אלפים, אלפי אלפים
tens of thousands of thousands עשרת אלפי אלפים, עשרות אלפי אלפים
hundreds of thousands of thousands מאת אלף אלפים, מאות אלפי אלפים
thousands of thousands of thousands אלף אלפי אלפים, אלף אלפים
Arithmetic Operations
Addition
addition מחברת, מחברת זה עם זה, חבור (ה / ... עם)
to add בחברך ה, לחבר, לחבר מ... ואילך עד, לחברם עם, חבר (ה / הכל, כל ה), חבר ... (אל / ה / עם), חבר ה... עם ה, חברו, חברהו (אל ה / עם ה), חברם (אל / על ה / עם ה), חברנו (אותו עם / ה / ה... עם / עם ה), חברנו מ... עד, חברנום (עם), חברת, יחבר ה, נחבר ה... עם ה, נחברם עם, תחבר (ה / כל ה / עם / עמהם), תחבר ... (אל / עם / ה... עם / ה... עמהם), תחברהו עם... יחד, תחברם (ל / עם ה), תחברנו אל
תחבר ה... מ... עד
חבר בתחלה ה
להוסיף (ל / עליו), הוסף (ב / ל / על / עליו / עליהם), הוסף ... על, הוסף ה... על, הוסיף עליהם, הוסיף ה... על ה, הוסיפם על, הוסיפנו על, הוספנו (על), הוספנום על, הוספת (עליו), מוסיף (על / על ה... ה / עליהם), נוסיף (ב / על / עליו), נוסיף... על, תוסיף (ל / על / עליהם / עליו), תוסיף ... על, תוסיפהו על, תוסיפנו על
מוסיפים על
קבוץ ה... עם
מקבץ ה... אל, תקבץ ה
to add one by one תוסיף א"א, א"א הוספת
to add two by two תוסיף החשבון בב, ב"ב הוספת, תוסיף לעולם בב'
to add three by three תוסיף ג"ג, ג"ג הוספת, תוסיף לעולם שלשה
to add four by four מוסיף ד"ד
נוסף ... מן ה
to sum חברנו כל חשבון, חבר הכל, יחבר הכל
to be summed בו נתחבר, יחובר מ... עד, יתחבר (עד), יתחבר מ... ועד, יתחברו עם, מחובר שם, מחוברים (עם), מחוברות, נחברים
sum מחובר (ל / מ), המחובר מ... עד, המחבר, חבור ה, הנחבר, הנאסף
sum בהתקבצם
total sum כל החשבון
Progression
progression מוספים
progression of multiples חשבון הכפול
progression of doubles חשבון הכפל
excess התוספת, תוספת (ה / על), התוספת שיש בינו ובין ה, התוספת שיש לו על ה, תוספות
excess תוספת ה... על ה... כתוספת ... על ה
to exceed יוסיף (... על / ה... על ה), יוסיפו, יתר עליו, עודף ... על ה, עודפים על, מוסיף על
has no addition and no subtraction לא יקבל תוספת ומגרעת, בלא תוספת ובלא מגרעת
בלי חסר ויתר
last term החשבון שהגיע עדיו, המספר האחרון, החשבון האחרון, אחרון
succession of numbers על דרך המספר, על דרך החשבון
according to על דרך, על דרך מספר ה
approximately בדרך קרובה, בדרך קרובה אל האמת
successively על הסדר, על סדר ה, על סדר החשבון, על סדר חשבון, על סדרם
sequence בתולדת, במערכת
successive זה אחר זה
plus עם
plus בתוספת
increment תוספת, התוספת שיש בין
Subtraction
subtraction מגרעת, מגרעת ... מ, מגרעת זה מזה
subtraction הגרעון
to subtract לגרוע (מ / מהם / ... מ / ... מן / ה... מ), גורע ממנו, גרע (אותו מ / אותם מה / ה / מ / מהם / ממנו / ... מ / ... מה / ה... מ / ה... מן), גרעם מ, גרענו ... מ, גרעת, יגרע
גרעונו ... מ
תגרע (מ / מהם / ממנו / ה... מ / ה... מן / ... מ), תגרעהו מ, תגרעם (מ / מן), תגרענו מ
לחסר (מ / ממנו), חסר (ה / כן מ / מ / מה / מן ה / מהם / ממנו / מכל ה), חסר ... (מ / מן), חסר ה... (מ / מן ה / מה), חסרהו מן
חסרם מן ה, חסרנו ... מ, חסרנוהו מ, חסרנום (מ / מן), חסרם מ, יחסר, מחסר מ, נחסר (מ / מן / ... מ / ... מה), נחסרם מ
תחסר (מ / מהם / מן ה / ... מ / ... מה / ... מן ה / ה... מ / ה... מן / ה... מן ה), תחסרהו מן ה, תחסרם (מ / מן ה / ממנו), תחסרנו מ
מחסרים
subtracted repeatedly הולך הלוך וחסור
to subtract פוחת (... מן / ... מן ה), תפחות ... (מ / מן / מהם)
להסיר (מ), הסר ... מ, נסיר ה... מ, תסיר (מהם), תסיר ... (מ / מן)
הוצא מהם (ה), הוצאת ממנו
subtrahend חשבון הנגרעים, החשבון הנגרע
החשבון שגרעת ממנו
minus פחות
Multiplication
multiplication חשבון ה
multiplication מערכת זה על זה, מערכת ... על, מערכת מספר על מספר, עריכת ... על, עריכת ה... על ה, ערכו אל
to multiply להעריך... על, להעריכם על, לערוך, לערוך מספר על מספר, לערוך חשבון על חשבון, לערוך... על
הערך (ה / על ה / ... על), הערך ה... זה על זה
יערוך על
נערוך... על, נערוך ה... על, נעריכנו על ה, נערכים על, נערך ... על, נערכם על, נערכנו על
עורך (אותו ב), עורך... ב, עורך... על, עורך ה... ב, עורך ה... על, עורך ה... עם
ערוך (על), ערוך אותם ב, ערוך אותם על, ערוך... ב, ערוך ... על, ערוך ה... ב, ערוך ה... על, ערוך ה... על ה, ערוך על, ערכהו (ב / על)
ערכם (ב / על), ערכם זה בזה, ערכם זה על זה
ערכנו (אותו על / על), ערכנו... על, ערכנו ה... על
ערכנוהו על, ערכנום על, ערכנום זה על זה
ערכת על
תערוך (ב / על), תערוך ה... ב, תערוך ה... על, תערוך... ב, תערוך ... על, תערוך זה על זה
תערך (ה... ב / ה... על / על / ... על), תערכהו (ב / על), תערכם (ב / על), תערכנו (ב / על / עם)
תערכם זה על זה
to multiply לחשוב... על, חושב את, חשוב... ב
to duplicate יכפול, תכפול הכפול, כפלנוהו
to triple כפול ה... שלשה פעמים, כפול ה... ג' פעמים, כפול ... ג' פעמים, כפול ה.... ג' פעם, כפלנו ה... ג' פעם, תכפול ג' פעם
to quadruple כפול ה... ד' פעם, כפלהו ארבעה פעמים
duplication כפלו
ערכם על עצמם
ערוך על עצמו, ערוך אותו על עצמו, ערוך... על עצמו, ערוך ... על עצמם, ערוך ה... על עצמם, ערכנו... על עצמו, נערוך... על עצמם, תערוך... על עצמו, תערוך על עצמם, תערכם על עצמם, תערכנו על עצמו
עריכתו על עצמו, עריכתם על עצמם
to be multiplied הנערך (על), הערוך, ערוכים על ה, אשר נערוך בו, הנערכים (ב / על)
product עריכת ה... על, ערך ... על
product היוצא מערך, העולה מערך ה... על ה
product המחובר (מ), הנחבר (מ), הנקבץ
product הכפול
product חשבון... ב, המספר הנכלל בחשבון
power חשבונו
Doubling
to double כופל אותו, כפול ה, כפלהו, כפלנו ה, כפלנוהו, כפלנום, נכפול ה, תכפול (ה), נכפול פעמים
double הכפול, כפל (ה / ב / מן ה), כפלו
double of a double כפל כפל ה, כפל כפלו
Halving
to half לחצות, קח חצי (ה), נקח חצי ה, לקחנו חציו, קח מחצית (ה), קח המחצית, קח מחציתם, קח חציו, קח חצים
half חצי (ה), חציו, חציים, מחצית (ה)
Division
division מחלוקת, מחלוקת זה על זה, חלוקת ... על, בחלוק ה
to divide לחלוק עליו, לחלק (על / עליו / ... על), לחלקו, לחלקם על, חלק (על / על ה / עליו / עליהם / ה... על / ה... עליהם / ה... עליו / ... על / ... עליו), חלקהו על, חלקם (על / עליו), חלקנו (... על / ה... על / כ), חלקנום על, חלקת ... על, יחלק ה, מחלק (אותו על / אותם על / ... על / עליו), מחלקים (... ל / ה... אל), נחלק (על / עליו), נחלק (... עליו / ה... על / ה... עליו / זה ה... על), נחלקם על
תחלוק (ה... על), תחלק (אותו על / ה / על / עליהם ה), תחלק... ל, תחלק ... על, תחלק ה... על, תחלק זה על זה, תחלקם על
ונחלקם בלא שבר על
divided into נחלק ל, נחלקים ל, יחלק על, יחלקו ... על, זה יתחלק על זה, יתחלק על, יתחלקו (על / עליו / עליהם)
quotient מה שיצא בחלוק, יצא בחלוק, יצא בחלק, היוצא בחלוק, שיצאו בחלוק, מה שעלה בחלוק
dividend המחולק, הנחלק, הנחלקים
מחולקים על, המחולק עליו
הנחלק עליו
החשבון המחולק
אשר חילק, אשר חלקת (אותו), מה שחלקת
מה שחלקת עליו, שחלקנו עליו, אשר עליו נחלק
שיחלק עליו
יצא הכל בחלוק
תתן לו הכל בחלוק
לתת בחלוק
שלא יחלק, שלא יתחלק, שלא יתחלקו, שלא נתחלק, שלא נתחלקו
divisible יתחלק ל, יתחלק כל המספר
divisible by יהיו לו כל השברים, שיש לו כל החלקים, יש לו רוב החלקים, שיש לו חלק
divisor חלק, חלקים
divisible by seven יהיה לו שביעיות
Extraction of Roots
גדר ה, שורש (ה), שרש (ה), שרשו, שרשי ה, שרשיו, שרשם, שרשיהם, שרש המרובע, השורש מן המרובע
הוצאת שרשי (ה)
to extract a root בהוציאך השרש, להוציא השרש, להוציא השרשים, להוציא שרש, להוציא שרשו, להוציא שרשם (מן), הוצא השרש, הוציא שרש, הוצאת שרש ... מן, מוציא שרש, מוציא שרשו, מוציא שרשיהם, תוציא שרש
to extract a root מוציאו
לקחת שרשו, קח שורש, קח השורש, קח שרש, קח שרשו, קח שרשם, קח השרש, קח השרשים, תקח השרש, תקח שורש, תקח שרש, תקח שרשו
לקחת שרש המרובע
לדעת שרש מספר, ידענו שרש מספר, ידענו שרש מספר ידוע
root שרש ה, שרשו, שרשם, שרש ממרובע, שרש מה, שרשים, השרש של ה, שרש מספר
square מרבע, מרובע (ה), מרובעים, מרובעו, מרובע שרשו, הרבוע
קח מרובע ה, תקח מרובע, לקחנו מרובע ה
none-square איננו מרובע
perfect square המרובעים התמימים
הסתומים
אין ל... שרש, אין להם שורש
יש להם שורש
to correct לתקן (אותו), לתקנו, תקן אותו ש, תקנהו, נתקן אותו
uncorrected root השרש שאיננו מתוקן, השרש שאינו מתוקן, שאינו מתוקן
corrected root השרש המתוקן, השורש המתוקן, השרש המדוקדק
השורש המיוחד
approximate root השורש המיושר, השרש המיושר, השרש המיושר בחלקיו, מיושר
השורש הדומה, השרש הדומה, שרש הדומה
השרש הקרוב
לדקדק אותו (ל), לדקדק כן ל, מדקדקים עד, תדקדקהו
מדוקדק, מדוקדק קרוב אל האמת
מדוקדקים היטב
corrected מתוקן
wrong, incorrect משובשת
Ratio and Proportion
to take ratio, to relate תערוך ה... אליו, הערך ... כ
relation הקשה, ערך, ערך זה אל זה
ratio ערך (אל / ה / ... אל / ... אל ה / ה... אל / ה ... אל ה / ... על / ל... עם), ערכים, ערכו (אל / מ / מן), ערכם (מה / מן ה), ערכי המספר
ערך ה... מן ה
הערך שיש לו אל
ערך זה אל זה
ערך ה... אל ה... כערך ה... אל ה, ערך ... אליו כערך ... אל
כערך (ה), כערך ... אל... כך ערך ... אל, כערך ... מ... כן ערך ... מ, כערך ... מן ... כן ערך
כערכו אל ה
יש לו ערך אל
ratio מערכת ה... אליו כערך ... אליו
proportion ערכים, ערכין
to take the ratio ערכם אל ה
נקח ערך ... אל, נקח מה ערך ... אל
קח ערך ... אל, קח מהערך ... אל, קח ערכו (אל / מ / מן), קח זה הערך מ
תקח הערך, תקח ערך ... אל ... יהיה כערך ... אל, תקח מן ה... כערכם
כערכו קח מ, כערכו קח מן ה, כערכו מן ה... קח מן ה
וכערכם קח מ, וכערכם קח מן ה
תערך אל
כזה הערך קח מ, כזה הערך קח מן ה, קח כזה הערך מן ה
כערך זה קח מן ה, כערך הזה קח מכל
כאותו הערך קח מן ה
וכזה הערך מ
דע מה ערך ...(אל / מ / מן), דע מה ערך ה... (אל / מ / מהם / מן), ודע מה ערך האחד מהם
נדע מה ערך ... אל, תדע מה ערך ... אל, תדע מה ערך ה... אל ה
תדע מה שהם ה... מ, תדע מהן ה... מ, תדע מהם ה... מ
resulting by the ratio יצאו בערך
order סדרי ה
to be arranged סדורים ב
proportional נערך אל ה, מוערכים על
not proportional אינו נערך אל ה
related to, depend on התלוי אליו, תלויים ב
proportional נערך אל ה, נערכים זה אל זה
disproportionate שאינם נערכים
order of ratio סדר (ה), סדרי הערך
companion חברו בהקשה, חברים
stranger נכריים, נכרים, נכרי ל, נכרי לו
to resolve להתיר הערך ... אל, מתיר את קשרם
relation קשרם
to join, to relate קושרים את ה... ב
הערך הנחלף
Equivalence Ratio ישר, ערך ישר, ערך שוה, ערך הישר, הערך הישר, השוה
Multiple Ratio ערך כפל, ערך הכפל
Superparticular Ratio ערך חלק, כמוהו וחלק ממנו, ערך החלק
Multiple Superparticular Ratio כפל וחלק, כפלו וחלק ממנו, כפלו וחלק ממנו אל ה
Superpartient Ratio חלקים, כמוהו וחלקים ממנו
Multiple Superpartient Ratio כפל וחלקים, הכפל וחלקים ממנו, כפלו וחלקים ממנו
כמהו וחציו, כמוהו וחציו (אל)
כמהו ושלישיתו
כמוהו ושני שלישיותיו
כמוהו וג' רביעיותיו
כמוהו וג' חמישיותיו, כמוהו ושלש חמישיותיו
Completion
multiplicative inverse תשלומי (ה)
completion להשלמת
to complete להשלים (את ה), השלם ה, ישלים
to be completed ישלמו (ה), ישלמו ה... ל, נשלם
Conversion
to convert נעשה (מהכל / מהם / מכלם / ממנו), עשה מהם, עשינו מהם, תעשה מן
החזרנום ל, החזרת חשבונך אליו, מחזיר אותם אל
השבת זה לזה
להשיב (אל), להשיב... ל, להשיב ה... אל, להשיבם (אל / ל), להשיבם לחשבון, השב ... על ה, השיבונו אותם, השיבונו ... ל, השיבונום ל, השב (... ל / ה... ל / ה... כלם ל), נשיבהו, נשיבם כלם, תשיב ה... ל, תשיבם (כלם / ל)
משיב ה... אל
Algebraic Terms
x שרש, שרשים, שרשיו, שרשם, שרשי ה, גדריו
thing, x דבר, משהו
מרובע, מרובעים
constant מספר
Arithmetic Terms
numeral באותיותנו
Indian numerals באותיות הודו
number חשבון (ה), חשבונך, חשבונם, חשבונות, חשבונים
מספר (ה), מספרי ה, מספרים, מספרם, מספרנו
מנין ה
multitude כמנינה
amount סך ה
integer שלם, שלמים, המספר השלם, במספר השלם
fraction נשבר, נשברים, שבר (ה), שברים, שברי (ה)
fraction of fraction שברי שברים, שברי השברים
sexagesimal fractions שברי חכמי המזלות, חלקי חכמי המזלות, מחשבון ששים
part חלקו, חלקי (ה), חלקיו, חלקים
part of חלק אחד (מן / מ), חלק ... מה, חלקים (מ), חלקים מ... באחד, חלקי ה, חלק ה... מן ה, חלק מן
portion חלק
denominator מורה, המוכיח, המספר המוכיח
יורה
"round" number חשבון עגול
cube number גוף שוה, הגופות
cubic root קו הגוף, הקו
square number מספר מרובע, המספר הרבוע, חשבון מרובע, המספרים המרובעים
plane number מספר שטוח, מספרו השטוח
prime number מספר ארוך
congruent modulo משקל ה
מאזני ה
שקלו במאזני תשעה
שקלנוהו במאזני ט'
יצא כלו ט'ט'
הוציאם ט'ט'
even זוג, זוגות
odd נפרד, נפרדים, מספר נפרד, המספר הנפרד, המספרים הנפרדים
sequence of the even-times-evens בתוספת הכפל
even-times-even term הכפל, הכפולים
even-times-even number כפל הכפל
to calculate לחשב, לחשוב, תחשוב מהו ה... מ, תחשוב מהו... מ, תחשב (ל / מהו), תחשב מהן... מ
to be calculated מתחשב
calculation חשבון (ה), החשבונים, חשבונך, חשבונם
to count חושב
to count מונה (את ה / אותו / אותו ב / אותו כמנין / אותו כמנינו / אותו כמספרו), מונה את ... פעמים, מונה ... כמנין ה, מונה ה... במנין ה, מונים את ה... פעמים, מנה מה, תמנה אתו מן ה
לספור, ספר אותו
counted by הספור ב, ספורים
common factor מונה לשניהם, חשבון שמונה לשניהם
same, equal שוה (ל / ... ל), שוים (ל), שוות
to be equal שוים (ב), שוין ל, יהיו שוים (ל), ישוו ה
unequal אינם שוים
to recognize ולהכיר (אם)
to bother להטריח
reason הטעם (כי / ש)
extraction, deducing הוצאת זה מזה, הוצאת ה... מתוך ה
to deduce להוציא מתוך, להוציא מתי, נוציאנו מכח ה
to extract להוציא (ה / מ / מזה / ... מן ה / ה... מה / ה... מן ה / לכל ה / זה מזה), להוציאו (ב / מ), להוציאם (זה מזה)
הוצא (ה / מהם), הוציא (ה), תוציא (ה / ממנו / ... מ / ... ל), תוציאם, תוציאנו (מ)
מן ה... תוציא ה
הוצא החשבון מ... ועד, הוצא חשבונך מן ... עד האחרון, תוציא כל החשבון מ... עד
מוציאים אותו ל
מוציאך אל, מוציאה אל ה
מוציא ה... מן הגלוי
[goods offered in the] business מסחר, עסק
affairs עסקי
profit ריוח (ה), הריוח של, רוח
corresponding המסור לו
corresponding כנגד ה, כנגדו
corresponding to הראוי לה
corresponding to המגיע ל
to contribute הביא (ה)
to share נשתתפו (ב), נשתתפו בין כלם ב, נשתתף עמהם (ה)
partnership שתוף
partner שותפים, שותפין
to invest מכניסים ב
to earn הרויחו ל, רוחו, רוחו בין כלם, יצא להם ריוח, שרוח
to spend הוציאו
share חלק (ה), חלק כל אחד מן ה, חלקו, חלקו מן ה
capital הממון
owed to המגיע ל, מגיע ... ל, מגיעו מן ה
amount, money ממונו, ראש ממון (ה), ראש ממונם, ראשי הממון, ראש כל אחד, ראש ממון כל אחד, ראש ממון כלם
people אנשים, אישים
human אדם, בני אדם
share חלק, חלקו
בעל ה
kikkar ככר, ככרים
liṭra ליטרא, ליט', ליטרין
՚oqya אוקיא (מ), אוקיאות
kor כור, כורים, כורי ה
silver כסף, של כסף
copper נחושת, נחשת, מנחשת
wheat חטה
coin מטבע, מטבעות
coinage קשור המטבע, לקשור מטבע מ, לקשור (מ), קושר ב, קושר ב... בליטר
הנקשר
להתיך מכלם בשוה
לערב, לערב בהם
zuzim זוז, זוזים
dinar דינר, דינ'
pešiṭim פשיטים
to persist עומד
to exist עומדים בין, עומדים ב
to buy לקנות מ, קנה, קניתי, אקנה (ב / ה), קניתי ... ב, קונה
to pay לשלם, ישלם, שלם להם ה, שלם ה... להם
to be payed ולקח בשכרו (ה)
price שער, שער ה
measure שעור
exchange חלופיהם
sold merchandise מכר, הנמכר, הנלקח
money [paid] דמים, דמי (ה), דמיו, דמיהם
trade במקח וממכר
trading calculation בחשבוני מקח וממכר, בחשבוני מקחם וממכרם
payment שכר, שכרו, שכרם
to hire תוציא שכיר ב, שכרתי... ל... ב
תוציא שכר ... פועלים, תוציא שם שכיר ב
worker, salaried שכיר
worker פועל
employment שכירות, בשכיר
to be unemployed בטל
to cancel יבטל, בטל
unemployment בטלה
to work together ועשו ... יום בין שלשתם, ועשו בין שלשתם
to work עשה, עשה מלאכתו
days of work ימים שעשה (ה), עשה מן הימים
work מלאכתו, מלאכת ה
נתחייב, נתחייב ל
month חדש
day יום, ימים, ימי ה, ימי החדש, בכל יום
hour שעה, שעות
equally בשוה
name שם ה, שמות (ה)
saying כדברי
to give לתת (ל / לו), יתן (ל / לו), נתן (ל / לו), נתננו לו, תן (ל / לו הכל), תתן ל... ש
to be able אוכל ל, יוכל ל, יכול ל, יכולנו ל, נוכל ל, תוכל ל
have to, need to צריך (ל / ש), יש לך ל, יש לנו ל, יש לו ל, יצטרכו ... ל
to be needed צריכים ל
no need ואין צורך ל
to have היה ל, יש, יש בידך מן ה, היה לו, היה לך, היה לנו, היו לנו, היו לך, יהיה לו, יהיו לו, יש ל, יש להם, יש לו, יש לנו, היו בידך, יהיו בידך, יהיה בידך, שיש לך, יש בידו, שבידך, שיש בידך
have no אין ל, אין לו, אין להם
to know by heart סדורים על פיך
remainder הנותר, הנותרים
remainder מותר ה
to keep מחזיק בו
explained מפורש ב
to understand להבין (ב), מבין
to ease להקל על ה
to ease יקל עליו ב
easy דבר קל
to be difficult יתקשה עליך ל
difficult קשים
to mention הזכרנו, הזכיר למעלה
to draw מצייר לך, ציירתי (לך)
diagram צורה
table לוח (ל), לוחות, לוח מ... עד, מכבר (מ... ועד)
line טור, טורים, שטה, שטין
row בטור הרוחב
width רוחב, ברוחב
length אורך, באורך
derived חצובים מ
sage החכמים
geometricians חכמי המדות
astrologers חכמי המזלות
Astrology חכמת המזלות
חשבון חכמי המזלות
דרך חכמי המזלות (ל / ש)
Hipparchus אברכז
Ptolemy תלמי
sign מזל, מזלות, מזלות הגלגל
degree מעלה, מעלות
minute ראשון, ראשונים, חלק אחד, חלקים ראשונים
second שניים
third שלישים, שלישיים
fourth רביעים, רביעיים
fifth חמישיים
sixth ששיים
sevenths שביעיים
eighths שמיניים
ninths תשיעיים
tenths עשיריים
sign of Aries טלה
Saturn שבתי
Mars מאדים
Mercury כוכב חמה, חמה
Venus נגה, נוגה
Jupiter צדק
moon לבנה
sun שמש
planets משרתים, כוכבים, כוכבי לכת
שבעת המשרתים
planets beneath השפלים
runner רצים
messenger שלוחים
mean motion מהלך השוה
motion מהלך ה, מהלכו, מהלך שניהם, מהלכם ב, הליכות
quick motion מהלכם במרוצה
quick הקלים
slow motion מהלכם במתון
to conjoin יתחבר עמו, יתחברו (עמו / כלם ב)
conjunction מחברת, מחברות
double conjunctions המחברות השניות
triple conjunctions = conjunctions of three planets השלישיות, מחברות השלישיות
quadruple conjunctions = conjunctions of four planets הרביעיות
quintuple conjunctions = conjunctions of five planets החמישיות
sextuple conjunctions = conjunctions of six planets המחברות הששיות
septuple conjunctions מחברות השבעה
the arc of the Sun's inclination מעלות הנטייה, מעלות נטיית הגלגל אשר לשמש
degrees of the circle מעלות הגלגל, מעלות מ
to enter נכנס
to catch up ישיגנו
to chase ירדף אחריו
have passed עברו
to move הלך, ילך (ה)
to come יבא כנגדו
retrograde נזור
arcs קשתות
chord היתרים
sagittae החצים
shadow צללי ה
tangent הפוך
cotangent הישר
height הגובה
circle גלגל
circle עגלה, עגולה, עגול
point נקדה
side פאה, פאותיו, צדיו
aspect פאה
side, divisor, factor צלע, צלעו, צלעות
א.מ.ר.
האומר
דומה כמי שאומר, הוא כמי שיאמר
שאמר
to say לומר, אמר, יאמר, נאמר, אמרו (ש), אמ' (ה / כי / ... כי), אומר כי, אומ' כי, לומ' כי, לומ' ש
כאמרך, כאשר אמרנו ב
ב.א.ר
to explain לפרש ה, אפרשנו במקומו, במקומו אפרשנו, פרשתי ב, בארתי לך
יתבאר כי
ב.ר.ר.
it becomes clear יתברר כ, מתברר ש, נתברר (ש)
תברור לך בו
ח.ש.ב
to think חשוב כי
to consider חושב ... ל, חשוב אותם כאלו הם, נחשוב ש, תחשב (ה), תחשבם (שהם), יחשוב אותם כאלו הם
to be considered חשוב כ
י.ד.ע.
to know לדעת (ה / כי / איזה / איך / כמה), לדעתם, לידע
דע (ה / כי / לך כי / ש / כמה / בכמה / מה), ידענו (כי / ש / מ), ידענו ה... מהם, ידעת (זה / כי), יודע (כי / מן ה... ה), נדע, תדע (ה / כי / ש / בכמה / מ / זה מ), תדענו (ש), מהם תדע (ה)
יודע ה
to be known יודיע
known ידוע הוא (כי / ש), ידוע (כי / ש / מ / ב)
ככה תדענו (ש)
לדעת מ... ועד
דע מאיזה מספר (ה / הוא ה / יצא ה), דע מאיזה חשבון (ה / יצא), תדע מאיזה חשבון (ה / יצא ה)
וידוע וברור ש
י.צ.א.
result מה שיצא
יצא (ה / הכל / ל / לך / מ), יצאו
יצא לחשבון אחד
יצא ... לכל
היוצא (ל / מ)
to be solved יוצא ל
to be derived יצא (מ / מה / ממנו ה), יוצאת מ, יצאו ה
כ.ת.ב.
to write תכתבנו ב, תכתוב (ה / תחתיו)
written כתוב בהם, כתובים ב
ל.ק.ח.
to take אקח מן ה, יקח (ה / מ / מן ה), ליקח ב...מ, לקח (ב / ה / מ / מהם ה / ... ב), לקחו, לקחנו, לקחת (ב), נקח (מ / מן ה), קח (אותו ב / ה... מ / ה / כ / מ / מה / מהם / מן / מן ה / ... מ / ... מן ה), תקח (ה / ל / מ / מן ה), תקחנו ב, נלקחום
קח לכל, תקח לכל אחד שלם, קח לכל אחד מן ה
שלקחת
to be derived נלקחים מן ה
מ.צ.א.
to find למצא ל, מוצא (ב / ה), מצאנו (ל), מצאת, נמצא (ה / ש), נמצאנו, תמצא (בו / ה / ש / להם), תמצאם, תמצאנו (ב)
to be found ימצא (ב), ימצא... בין, ימצאו, נמצאים (אחרי ה)
הנמצא, הנמצאים (ב)
נ.ג.ע.
to reach הגעת ל, יגיע ל, תגיע (אל / ל), מגיע אל ה
להגיע אל האמת, יגיעו אל האמת
to be owed הגיע ל, יגיע לכל אחד (מה / מן ה)
ע.ל.ה.
to result עלה (ה / עד), עלו, עלו ה... (ב / ל), עולה, יעלה (ה / מ / מן ה / לו מ), יעלו, ויעלה בין שניהם, ויעלה בין שלשתם, תעלה בידך
result, obtained העולה (ב / מ / משניהם), מה שיעלה, מה שעלה, המספר העולה, החשבון שעלה בידך, עלה בידך מ
ע.ש.ה.
to do, to apply לעשות, יעשה ב, תעשה ל, תעשה ש, עשית בו
to make יעשה
יעשנו
conduct מעשה
doing, action מעשיהם
עשה כן ל, כן תעשה (ל), ככה תעשה (ל / ש), ככה נעשה
to be formed עשויות
ק.ר.א.
to be called נקראים, נקרא, הנקרא, שנקרא ה, יקראו
to denominate קורא שם ה
to read קורא
reader קורא
ר.א.ה.
to see ראה (מה), ראית ב, תראה בה
to show כאשר הראיתיך
ר.צ.ה.
to want נרצה ל, רוצה ל, תרצה (ל / ש), רצינו ל, רצית (ל), ירצה ל
זה שרצינו, מה שרצינו
רצונך
as much as you wish כרצונך, עד כמה שתרצה, עד כמה שירצו, עד איזה מספר שתרצה
whichever you wish איזה שתרצה מה, כל ... שתרצה
ש.א.ר.
to remain ישאר (ב / מן ה / לך / בידך), ישארו (בידך / לך / לנו), נשאר (בידך / ל / מ / ממנו), נשארו (לך / לנו / עוד ל)
remainder הנשאר (מן ה), הנשארים, שיורין, הנשאר בידך, מה שישאר, השאר
ש.מ.ר.
to keep שמור ה, שמרהו, שמרם, תשמר ה, תשמור (ה)
reserved השמור, השמורים, ששמרת, שמור בידך
preserve ישמור
be careful השמר ש
to investigate תדרוש
to learn למד ש
to instruct תצוה לו
to instruct הורתיך
כמו שהורתיך למעלה
to look at, to observe הסתכל (איזה / ב / מה), נסתכל (מה), תסתכל ב
to look תביט אל ה
friend חברו, חבירו
to be used to נהגו... ל
to lead יוציאך אל
to lead הולך אותם
to lead ידריכך ב
יוציאך ה... אל האמת, ידריכך אל האמת ואל הנכון
to return אליו תשוב, ושוב אל ה
to return חוזרים אל, חוזרים אליו
to return ישוב (ה / ... ב), שב ה
to put ישים
to place ושם ב, ושים... ב, ושמנו ... עם
to place נותן... ב
place במקומו (ב), מקומו
אין זה מקומו ל
to meet יפגשו ה, ייפגשו... זה בזה
to leave aside תעזב ה... כמו שהם
case ענין
category ענין, ענינים
issue ענין (ה / ה... ב), ענינים, עינינים
type מין, מינו, מיני ה, מינין, מיניהם, ממין (ה / ש), מן המין אשר
example משל, דמיון (ש), בדמיון זה, דמיונות
example כגון (ה / ש)
כגון זה וכיוצא בו
question שאלה, שאלות
הוא שאלתך, והוא מה ששאלת
ישאל השואל
תשאל ממנו
answer תשובה
to be confusing, to go wrong ישתבש
to happen יקרך זה
to elaborate להאריך בזה, להאריך בו
to prove יוכיחו כי
check בחינתו (ל / ש), הבחינה (ל / ש / כש)
check מאזנים
sought מבוקש, הוא המבוקש, וככה המבוקש, והעולה הוא המבוקש
seeker מבקשיהם
to seek בקש חשבון (ש), בקש לך חשבון ש, תבקש חשבון ש, בקש מספר חשבונך
בקשנו כמה, בקשנו מה
way פנים
way, method דרך (ה / ל / ל... ש / ב / בזה ש), דרכים (ל), בדרך (ה), כדרך ה, הדרך בו
דרך אחרת (ש)
בדרך כל המספר
על הדרך שראית
דרך החשבון (ש)
ודרך אחד לכל ה
general way דרך כלל ל
rule כלל (... ב), והכלל כי
וכלל זה יהא בידך ש
זה הכלל יהיה בידך ש
rule משפט ה
כמשפט, כמשפטם, עשה כמשפט, יעשה כמשפט
difference מרחק (מ)
המרחק שהוא בין, המרחק שיש בין, המרחק הנמצא בין, המרחק בינו ובין
המרחק מן ה, מרחק החשבון מן ה
המרחק שיש בין חשבונך ובין ה, המרחק אשר בין חשבונך ובין ה
מתרחק מחשבונו כמרחק ה
difference יתרון, יתרון ה... על ה, היתרון שיש בין ... ובין , היתרון שיש בין שני ה, היתרון שיש בין שתי ה, היתרון שבין שני ה
difference, deficiency החסרון, חסרון ה, חסרונים
foundation יסוד, מוסדי
element, basis שרש
cause סבת
letter תבות ה
language לשון
essence עצם דבר
secret סוד (ה)
origin מוצא
speaking מדבר
express משמיעים
word דבר
thing דבר (מ)
sense עניני ה
category מחלקות ה
to start להתחיל ב, התחלת ב... מ, תתחיל (ב / מ / מן ה), נחל ל, יחל... מ, יחל ... עם, נחל מ
מתחיל ב
first, at first בתחלה
at first בראשונה
beginning בתחלת, תחלת ה
beginning בראש
the beginning and the end of all ראשית הכל ואחרית הכל
beginning and end תחלה ותכלה
to turn יתהפכו, יתהפך ה, תהפוך ה
vice versa והפך הדבר (ב)
inverse הפך ה
to increase נוסף
to increase הולך וגדל
to decrease פחות פוחת והולך, פוחת
to be lowered יורדים ... מן ה, ירד
time פעם, פעמים
once פעם אחת
twice שני פעמים
three times שלשה מן ה
exalted הנעלה
wonderful הנפלא
virtue מעלות ה
ascetic פרושים
to subdue ויכבוש את עצמו מ
earthly desire תאות העולם
form, shape דמות ה
the Most High העליון
from Him ומאתו
Knower יודע הכל
glory התהלות
reason טעם ה
prayer תפלות
definition, category גדר ה
righteousness יושר
to create יצר
to be generated יולדו ה
to be generated קם מ
world עולמו
day and night יומם ולילה
dwell שוכן
alone לבדו, לבדם
allusion רמז על ה
sign זה לך האות ש, לאות ש
similarity דמות ב
included נכלל ב
to form בונים
to be built יבנה
to be established יכונן ב
soul נפשו
eye עינים
heart לב ה
finger אצבע, אצבעך, אצבעות, אצבעותיך
wisdom, science חכמה, חכמת ה
knowledge דעה
אני, אנחנו, אתה, הוא, הם
to be להיות (ה / ל), להיותם
to be היות ה... ב, היותו ב
to be היה (ה / ה... ב), שהיה, יהיה (ב / ה), היו (ה), יהיו (ה / כל ה), היית, הייתי, היינו, תהיה
there is / are יש (ב / מהם ש / שם מ), יהיה בו
הוא (ה / מ / ש), שהוא (ב / ה / ל), היא (ה), שהיא, הם (ה), שהם (ה)
ההוא, ההם
זה (ה / הוא ה), הזה, זו, זאת, הזאת, האלה, אלה (ה / הם), אלו (ה / הם ה), הנו, הנם
אותו ה, אותם ה, מאותו ה
אשר
as much as עד כמה ש, עד ש
kind of כעין ה
endlessly עד אין קץ, עד אין סוף
because כי, בעבור (זה / כי / ש), מפני (כי / ש), לפי ש
hence ומכאן
therefore על כן, לפיכך, ומפני זה
how many, how much כמה (ה / הוא / הם ה / הם כל ה / היה / היה ה / היה הכל / זה ה / יש / ... הם), בכמה, מכמה
what מה, מה ש
every כל, בכל
everything הכל
all, total כל ה, כל מה ש, הכל, יהיה הכל, בכל ה, לכל ה, כלם, כולם
whole כל ה, כלו, שלם
the same for all וככה כלם
יש, יש ב, יש בהם (מ), יש בהן, שיש ב, שיש בה, שיש בהן
שיש עמהם
each כל אחד (מ / מה / מהם / מן ה), כל אחד ואחד (מ / מהם), לכל אחד מ, מכל אחד
each לכל ... ו..., בכל ... ו
on its own בפני עצמו
both שני ה, שניהם
one of אחד (ה / מה / מהם / מן ה), אחת מ
of the מן ה, הם מן ה, הם מה, מהם
also גם (הוא), וגם ב, גם כן, וכן (הוא / ל), וכן היה
only רק ש
לא ... רק
likewise וכן (ה / כלם / לכל ה), וככה (ה), וככה הוא (ה)
על זה הדרך (ל / לכלם / לכל), ובאלו הדרכים, ועל אלו הדרכים, על... דרכים
so וכן, כן
so ככה (ה / הוא), כך (הוא ה)
as… so וכמספר ה... כך
so and so כך, כך וכך, ככה
between בין, ובין כל ... ל, ביניהם, בין שלשתם
בין ... ובן, בין ה... ובין, בין ה... וה..., בין ל ... בין ל
בין ... בין ..., בין ש... בין ש, בין ב... בין ב
left מצד שמאל, לשמאל
right מצד ימין, לימין
itself בעצמו, בפני עצמו
still עדין
known ידוע, ידועים
known מפורסם, מפורסמים
unknown נסתר, נסתרים, נעלמים, נסתר ממך (ה), אינם ידועים, שאינו ידוע
mentioned הנזכר, הנזכרים ב
compound מורכבים
as if כאלו
if אלו, ולו, וכי, אם, ואם, שאם
והנה (ה), והנה לך
first ראשון, ראשונים
second שני (ל / לו / לו ה), שניה, שנית, השניה לה
half חצי ה, חציו, מחצית ה
third שליש, שלישי, שלישית, שלישי לו, שלישי..., שלישיות
fourth רביעי, רביעית, רביעי לו
quarter רביע, רובע, רביעית
fifth חמישית (ממנה), חומש, חומשין
sixth ששית, שתות, שתותים, שתותין
seventh שביעית (ממנה), שביעיות
eighth שמינית
ninth תשיעית
tenth עשירית, עשור
different שונים
differ נפרדים ל
differ נחלפים, הנחלפים עם ה
diversity, difference חלופם
similar to כמו ה, כדמות
to be similar, to resemble ידמה זה לזה
דומה (ל / לה), דומות ל, דומים ל
דמיונו (ב), הדומה ל, הדומה לזה, והדומה לו ב, הדומים
וכן כל הדומה לזה, וכל הדומה להם, וכדומה להם
כיוצא בו
up to, until עד, עד ש, עד אשר
or או
always לעולם, לעולם ועד
true הנכון, הוא הנכון
when מתי
when כאשר, כש
as כאשר
as יהיה כ, יהיה ה... כ
but אך
כמו (ה / זה / ש), היא כ
such as כמו ב
כמו כן
same כמוה, כמוהו, כמוהם
closest הקרוב (אל / אל ה / אליו), קרוב (אל ה / אליו), הקרובים (אליהם)
closer יותר קרוב (מה / מה... מן ה)
לפנים, לפניו
לאחור מן ה, אחריו, לאחריו
רחוק מ... לאחורי
preceding אשר לפניו, שלפני ה, שלפניה, שלפניו, שהוא לפניו, אשר עבר, שעבר, שעברו, שעבר שהוא לפניו, הנמצא לפניו
succeeding, following, consecutive אשר אחריה, אשר לאחריו, שלאחריו, שהוא לאחריו, הבא, הבא לאחריו, הבא אשר לאחריו, הבאות אחריהן
שלאח' אחריו
above למעלה, אשר למעלה
more than למעלה מ, למעלה מהם
greater than, more יותר (מ), רב מ
less than פחות (מ / מן)
small פוחת, הפחות, הפחותות, מועט, חשבון מועט, מספר מועט, מעט, הקטן, החשבון הקטן
smaller פחותות (מ), פחותים (מ / מהם)
first, first term הראשון, ראש ה, ראש מספרו, האחד
consecutive term השני
last האחרון
mean אמצעי, תיכון
האמצעי הגדול
great הגדול, הגדולים, הגדולות, החשבון הגדול
greater גדול (מ / ממנו), גדולות מ, גדולים (מהם / ממנו), יתרות, היתר, המרובה, רב, חשבון רב, המספר הרב
בין רב למעט
then אז, ואז
then, afterwards אחר, אחר כן, אחרי כן, אחר כך, אחר ש, אחרי ש, לאחר
after אחר ה, אחרי ש, אחריה, אחריו
already כבר
now עכשו, ועתה
impossible לא יתכן ל, אי איפשר
possible יתכן להיות, יתכן להיותו
further, still ועוד
before טרם ה
before קודם ה, קודם זה
upon בכל, בו
where במקום אשר
there שם (ה)
here ובכאן
henceforth ומכאן ואילך
thenceforth משם והלאה
according ועל זה
according, as כפי מה ש
according לפי (ה)
again ושוב, שוב, ושוב ו
recurrent חוזר חלילה, חוזרים חלילה
indeed ואכן
indeed הרי (הוא)
towards כנגדו
to catch תפש
to be too long ירבה ממך
from which מאיזה ... הם ה
i.e. כלו', כלו' ש, כלומ'
for בעבור ה
since בעבור היות
since ואחר ש, אחרי ש
with, including עם (ה), עמו, עמהם
should be וראוי להיות (ב / ה / כי), וככה ראוי להיות
rest שאר (ה), משאר ה
most ורבם, רוב ה
numerous, many רבות, רבים
here and here לכאן ולכאן
for all לכל ה
really וזה באמת
sometimes פעמים ש
correct נכון
like this כאלו
recently, lastly באחרונה
except זולתי
other חבירו, חברו, אחר, אחרת, אחרים
others אחרים
another אחר, אחרת
another עוד
crosswise באלכסון
from וממנו, ומהם, מן ה
in front of נכוחים ל
who מי ש
how איך
etc. וכו'
beneath, lower תחתיו, אשר תחתיו של ה
himself עצמו
particularly and generally בפרט וכל
כ"כ
then אם כן
finally וסוף הכל
hence ומיכן
no longer לא... עוד
no אין
not אין (ה), אינה, אינו, איננו, אינם
does not אינו
ולא כן ה
לא ... ולא
לא ... זולתי
לא... אלא
לא ... כי אם
לא ... כי אם ... בלבד
anything לא ... כלום
ואין ... אלא
אין לו... כי אם ה
אינו כי אם
which איזה
whichever איזה ... ש, איזה ... שיהיה
whether… or בין ש... בין ש
או ... או
secluded, separated היחידי (ה / מן ה)
accurate נכון, והנכון ב
from … to מ... ועד, מ... עד
in הוא ב
ההוה (ב)
בצד ה
הרחב
לחקרן ל
His hand will be upon all, and the hand of everyone upon him [Genesis 16, 12] ידו בכל ויד כל בו
and your Teacher shall no longer be concealed from you [Isaiah 30, 20] ולא יכנף עוד מוריך
your eyes shall see your Teacher and your ears shall hear a word behind you, saying, "This is the way; walk in it" [Isaiah 30, 20-21] יהיו עיניך רואות את מוריך אזניך תשמענה דבר מאחריך זה הדרך תלכו בה
may the name of the Lord be blessed [Job 1, 21] יהי שם יי' מבורך
the spirit returns to God [Ecclesiastes 12, 7] תשוב רוח
instruct a wise man, and he will grow wiser [Proverbs 9, 9] ותן לחכם ויחכם עוד
his gain disappears in his loss [Mishnah, Avot 5, 10] ויצא שכרו בהפסדו
Praise be to God תהלה לאל, תהלה לאל עולם
by the decree of God ועם גזור האל, ועם גוזר האל
Sefer Keli ha-Neḥošet ספר כלי הנחשת
Sefer ha-Luḥot le-Šivʿah ha-Mešaretim ספר הלוחות לשבעה המשרתים

Appendix II: Bibliography

Anonymous Textbook

Manuscripts:

  1. Budapest, Magyar tudomanyos akademia, MS Kaufmann A 507/2 (IMHM: f 15161), ff. 20-43 (15th-16th century)
  2. Genève, Bibliothèque de Genève, MS héb. 10/1 (IMHM: f 2320), ff. 2r-38r (14th-15th century)
Ms. heb. 10
  1. Vatican, Biblioteca Apostolica, MS ebr. 171/18 (IMHM: f 8630), f. 104r, line 3 – f. 105v, line 19 (Canea, 1493)
Vat.ebr.171

The transcript is based mainly on manuscript Genève 10

Bibliography:

  • Aradi, Naomi. 2013. An Unknown Medieval Hebrew Anonymous Treatise on Arithmetic, Aleph 13.2, pp. 235-309.
  • Lévy, Tony. 2002. A Newly Discovered Partial Hebrew Version of al-Khwārizmı̄’s Algebra, Aleph 2, pp. 225–34.