Difference between revisions of "תחבולות המספר"

Revision as of 06:04, 25 June 2022

	‫^[1]ספר אבו כאמל בתחבולות המספר
Introduction
The three algebraic species
The beginning of what the reader of this book needs to know are three matters that have already been stated by Muḥammad al-Khwārizmī in his book, which are: roots, squares and numbers.	אמר תחלת מה שצריך לדעת הקורא בזה הספר הוא שלשה ענינים אשר אמרם כבר מהומר אלכוארזמי בספרו והם שרשים מרובעים מספרים
Definitions:
The root is the number that is multiplied by itself - as if you say: one by one, two by two, and so on endlessly - and also the fractions of the one, when they are multiplied by themselves, as a half by a half, a third by a third and the fractions of its fractions and so on endlessly.	השרש הוא המנין שהוא מוכה על עצמו כאלו תאמר אחד על אחד ושנים על שנים וכן לאין תכלית וכמו כן שברי האחד כאשר הוכו על עצמם כמו חצי על חצי ושלישית על שלישית וכן שברי שבריו עד אין סוף
The square is what is produced from the multiplication of the root by itself - be it an integer or a fraction.	המרובע הוא המתקבץ מהכאת השרש על עצמו שלם יהיה או נשבר
The number is the number which cannot be understood as a root nor a square, but is related to itself only by the units comprised in it.	המספר הוא המנין שלא יובנו בו שיהיה לא שרש ולא מרובע אבל הוא נערך לעצמו במה שבו מן האחדים לבד
The six categories of canonical equations
He said: the six categories [of canonical equations] were originated from the combination of these three [species], which are:	אמר וכבר יצאו מהרכבת אלו השלשה ששה חלקי' והם אלו
Roots equal to squares. $\scriptstyle bx=ax^2$	שרשים שיהיו שוי' למרובעים
Roots equal to numbers. $\scriptstyle bx=c$	ושרשים שישוו למספרים
Squares equal to numbers. $\scriptstyle ax^2=c$	ומרובעי' שישוו למספרים
Roots and squares equal to numbers. $\scriptstyle bx+ax^2=c$	ושרשים ומרובעי' שישוו למספרים
Roots and numbers equal to squares. $\scriptstyle bx+c=ax^2$	ושרשי' ומספרים שישוו למרובעים
Squares and numbers equal to roots. $\scriptstyle ax^2+c=bx$	ומרובעי' ומספרי' שישוו לשרשים
Said Finzi: the author [= Abū Kāmil] did not mention [the instances] in which the three [species] together are equal to one of them, yet it seems that this will be necessary in the categorization.	אמ"פ הנה לא הביא בעל הספר כאשר ישוו שלשתם יחד לאחד מהם והיה נראה שזה יהיה הכרחי בחלוקה
As if you say: roots, squares, and numbers are equal to roots, or to squares, or to numbers.	וזה כמו שתאמ' שרשים ומרובעי' ומספרים ישוו לשרשים או ישוו למרובעי' או ישוו למספרים
The Six Canonical Equations
The Simple Canonical Equations
Squares Equal Roots: bx=ax²
He said: when the roots are equal to squares: multiply [the number of] the roots by itself and the result is the square. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=b^2}}$	אמ' כאשר השרשים ישוו למרובעי' תכה השרשי' על עצמם ומה שיתקבץ הוא המרובע
Said Finzi: It is the same as saying "the squares are equal to the roots", since the roots should be understood as being equal to the squares that are mentioned with them.	אמ"פ והדבר הוא שוה לאמר המרובעים ישוו לשרשי' מפני כי צריך שיובנו השרשי' שיהיו שוים למרובעים הנזכרים עמהם
Moreover, the squares are squares by virtue of the multiplication of the roots by themselves.	וכמו כן המרובעים יהיו מרובעי' מכח הכאת השרשים ההם על עצמם
For example: if you are told; five roots are equal to one square. How much is the square? $\scriptstyle5x=x^2$	דמיון זה אם אמרו לך חמשה שרשי' ישוו למרובע אחד כמה הוא המרובע
Say: it is twenty-five resulting from multiplying five by five. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=5\sdot5=25}}$	אמור לו הוא עשרים וחמשה המתקבץ מהכאת חמשה על חמשה
It is so, because the root counts the square by the number of times that the one count the root.	והיה זה כן מפני כי המרובע ימנהו השרש במספר הפעמים שימנה האחד לשרש
The one counts the root by the number of times by which the root is named.	והאחד ימנה לשרש במספר הפעמים אשר יקרא בו השרש
In the example, the root is named by five and it consists of its five units, as it consists of twenty-five, which is the square that is [formed] from five times five, that is the root.	והנה בזה המשל השרש יקרא בשם חמשה והוא מורכב מחמשה אחדיו כמו שהוא מורכב עשרים וחמשה שהוא המרובע מחמשה דמיוני חמשה שהוא השרש
Hence, the square grows and is composed of repetitions of the root by the number that composes the root of repetitions of the unit.	הנה שהמרובע יצמח וישלם מדמיוני השרש במספר מה שישלם השרש מדמיוני האחד
Geometric illustration
To illustrate this to your eye, we construct square ABGD according to the example of the square of twenty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=x^2=25}}$	ולמען הראותך זה לעין נרשום מרובע עליו אבג"ד על משל מרובע עשרים וחמש‫'

When whichever of its sides is multiplied by one of its units the product is a root of the square.	הנה אי זה מצלעיו שיוכה באחד מאחדיו יהיה המתקבץ הוא שרש המרובע
We suppose BZ is equal to BH, which is one of the units of side AB. $\scriptstyle{\color{blue}{BZ=BH}}$	~~ולכן~~ ונשים ב"ז שוה לב"ה שהוא אחד מאחדי צלע א"ב
We draw line ZC from point Z, parallel to line AB. $\scriptstyle{\color{blue}{ZC\parallel AB}}$	ונוציא מ^נקודת ז' קו ז"ח נכחי לקו א"ב
Surface AZ is formed, which is a root of this square. $\scriptstyle{\color{blue}{AZ=x}}$	ויצא שטח א"ז והוא שרש זה המרובע
We divide square ABGD into the units of surface AZ that are the surfaces: AZ; CT; KL; MN; SD - and they are five roots of the square of twenty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=AZ+CT+KL+MN+SD=5x=25}}$	ונחלק מרובע אבג"ד לדמיוני שטח א"ז והם שטחי א"ז ח"ט כ"ל ‫^[2]מ"נ ס"ד והם חמשה שרשים למרובע עשרים וחמשה
Each of them consists of five units as the units of AZ, which is one of the five roots. $\scriptstyle{\color{blue}{AZ=CT=KL=MN=SD=x}}$	וכמו כן כל אחד מהם מורכב מחמשה אחדים כמו שרשום ~~בשסע~~ בשטח א"ז שהוא אחד מהחמשה שרשי‫'
This explanation is enough.	ודי בזה באור
Normalization:
You must know that if the one who asks increases the squares in his question or reduces them, you should always restore it to a single square.	אמ' וראוי שתדע שאם בא השואל להרבות המרובעי' בשאלתו או לשברם כי אז אתה צריך להשיב השאלה לעולם אל מרובע אחד שלם
Example: if one asks: five squares are equal to twenty roots. $\scriptstyle5x^2=20x$	דמיון זה אם ישאל חמשה מרובעי' ישוו לעשרים שרשים
You divide twenty by five. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{20}{5}}}$	ואתה תחלק עשרים על חמשה
So, one square is equal to four roots. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=4x}}$	ויהיה המרובע האחד ישוה לארבעה שרשים
The value of the square is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=16}}$	והמרובע יהיה מספרו ששה עשר
Also, if he says: half a square is equal to ten roots. $\scriptstyle\frac{1}{2}x^2=10x$	וכן אם יאמ' חצי מרובע ישוה לעשרה שרשים
The whole square is equal to twenty roots. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=20x}}$	הנה כל המרובע ישוה לעשרים שרשים
Its value is four hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=400}}$	ומספרו ארבע מאות
Squares Equal Numbers: ax²=c
He said: when the squares are equal to numbers: the numbers are the squares.	אמ' כאשר המרובעי' ישוו למספרי' הנה המספרים הם המרובעים
As if you are told: the square is equal to sixteen. $\scriptstyle x^2=16$	כמו אם יאמרו לך המרובע ישוה לששה עשר
Sixteen is the square. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=16}}$	הנה ששה עשר הוא המרובע
Its root is four. $\scriptstyle{\color{blue}{x=4}}$	ושרשו ארבעה
Normalization:
Restore the question also to one square.	וכמו כן תשיב השאלה אל מרובע אחד
If one says: five squares are equal to forty-five. $\scriptstyle5x^2=45$	כי אם אמ' חמשה מרובעי' ישוו לחמשה וארבעי‫'
One square is their fifth, which is nine. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=\frac{1}{5}\sdot45=9}}$	הנה המרובע האחד הוא חמישיתם שהוא תשעה
If one says: a third of the square is equal to twenty-seven. $\scriptstyle\frac{1}{3}x^2=27$	ואם אמ' שלישית המרובע ישוה לשבעה ועשרים
The whole square is eighty-one. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=81}}$	הנה כל המרובע הוא שמנים ואחד
Roots Equal Numbers: bx=c
He said: when the roots are equal to numbers: the units of the roots are as the amount of the numbers.	אמ' כאשר השרשים ישוו למספרי' הנה כמנין המספרי' יהיו אחדי השרשי‫'
If you are told: the roots of the square are equal to four numbers. $\scriptstyle x=4$	כי אם יאמרו לך שרשי המרובע ישוו לארבע' מספרי‫'
The root is four. $\scriptstyle{\color{blue}{x=4}}$	הנה השרש הוא ארבעה
The square is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=16}}$	והמרובע ששה עשר
Normalization:
Here you should also restore the question to one square.	וכן גם בזה תשיב השאלה למרובע אחד
As if one says: five roots are equal to thirty. $\scriptstyle5x=30$	כמו אם אמ' חמשה שרשים ישוו לשלשים
Divide thirty by five. $\scriptstyle{\color{blue}{30\div5}}$	תחלק שלשים על חמשה
The one root is equal to six. $\scriptstyle{\color{blue}{x=6}}$	ויהיה השרש האחד ישוה לששה
The square is thirty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=36}}$	והמרובע ששה ושלשים
If one says: half a root is equal to ten. $\scriptstyle\frac{1}{2}x=10$	ואם אמ' ~~חמשה ושלשים~~ חצי שרש ישוה לעשרה
The one root is equal to twenty. $\scriptstyle{\color{blue}{x=20}}$	יהיה השרש האחד ישוה לעשרים
The square is four hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=400}}$	והמרובע ארבע מאות
So far he has been discussing the three first categories [of canonical equations] called the simple.	עד הנה דבר בשלשה החלקים הראשונים אשר יקראו הפשוטים
The Compound Canonical Equations
Chapter: Squares and Roots Equal Numbers: ax²+bx=c	פרק
He said: when squares and roots are equal to numbers, it is as if you say: the sum of one square and ten of its roots together is equal to thirty-nine dirham. $\scriptstyle x^2+10x=39$	אמ' כאשר יהיו המרובעים והשרשים שוים למספרי' כאלו תאמ' המקובץ ממרובע מהאחד ועשרה משרשיו יחד ישוה לשלשים ותשעה דרהמי
The answer to this question is [obtained] by two methods: one method reveals the root of the square to you, the other reveals the square to you.	הנה תשובת זאת השאלה יהיה בשני פנים האופן האחד יראך שרש המרובע והשני יראך המרובע
First I will explain to you the procedures of these methods and their engagement.	וראשונה אבאר לך דרכי אלו האופני' וההתעסקות בהם
Then, I will explain their rules by geometrical demonstrations and figures, which the geometricians who are well versed in Euclid's book [= the Elements] understand .	עוד אחר זה אבאר משפטיהן במופתים ובתמונות גימטריאות יבינום חכמי הגימטריאה אשר ישכילו בספר אקלידס
The method that yields the root of the square
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2+c}-\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)}}$
He said: the method that reveals the root of the square to you is already stated by Muḥammad al-Khwārizmī in his book.	אמ' האופן אשר יראך שרש המרובע כבר אמרו מהומר אלכוארזמי בספרו
It is that you always take half [the number of] the roots, and multiply it by itself, then add the result to the numbers.	והוא שתקח לעולם מחצית השרשים ותכם על עצמם והעולה מההכאה תקבץ עם המספרים
You extract the root of the sum and subtract half [the number of] the roots from it; the result is the root of the square.	ותוציא שרש המקובץ ותגרע ממנו מחצית השרשים ומה שישאר הוא שרש המרובע
In the mentioned question, we take half [the number of] the roots, which is five.	והנה לקחנו בשאלה הנזכרת מחצית השרשים והוא חמשה
We multiply it ib itself; the result is twenty-five.	הכינום על עצמם ועלה עשרי' וחמשה
We add it to the 39 dirham; the result is sixty-four.	קבצנום עם הל"ט אדרהמי ויצא ששים וארבעה
We extract its root; it is eight.	הוצאנו שרשו והוא שמנה
We subtract five from it; three remains and it is the root.	גרענו ‫^[3]ממנו חמשה ונשאר שלשה והוא השרש
$\scriptstyle{\color{blue}{x=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+39}-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)=\sqrt{5^2+39}-5=\sqrt{25+39}-5=\sqrt{64}-5=8-5=3}}$
The square is nine. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=9}}$	והמרובע יהיה תשעה
The method that yields the root of the square
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(\frac{1}{2}\sdot b^2\right)+c-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b^2\right)^2+\left(b^2\sdot c\right)}}}$
He said: the method that reveals the square to you is that you multiply [the number of] the roots by itself, then multiply the product by the numbers and keep the result.	אמ' והאופן אשר יראך המרובע הוא שתכה השרשים על עצמם והעולה תכה על המספרים ומה שיתקבץ שמור
Take half the product of [the number of] the roots by itself and multiply this half by itself.	עוד תקח מחצית מה שעלה מהכאת השרשים על עצמם ותכה זה המחצית על עצמו
Add the result to the reserved and extract the root of the sum.	ומה שיעלה תקבצהו עם השמור ותוציא שרש המקובץ
You subtract it from the sum of half the product of the roots plus the numbers that are equal to the square and its roots; the remainder is the square.	ותגרעהו ממקובץ מחצית הכאת השרשים על עצמם עם המספרי' השוי' למרובע עם שרשיו ונשאר הוא המרובע
In the mentioned question, we multiply the ten roots by themselves; the result is one hundred.	והנה בשאלה הנזכרת הכינו עשרה השרשים על עצמם ועלה מאה
We multiply one hundred by 39; the result is 3900. We keep it.	והכינו מאה על הל"ט ויצא שלשת אלפים תת"ק ושמרנום
We take a half of one hundred; it is fifty.	ולקחנו מחצית מאה שהוא חמשים
We multiply it by itself; the result is 2500.	והכינום על עצמם ויצא אלפים ות"ק
We add it to the reserved; the sum is 6400.	וקבצנום עם השמור והיה המקובץ ששת אלפים ות‫'
We extract the root of this sum; the result is eighty.	הוצאנו שרש זה המקובץ ויצא שמנים
We subtract it from the sum of fifty and 39, which is 89; nine remains and it is the square.	גרענום ממקובץ חמשים עם ל"ט שהוא פ"ט וישארו תשעה והם המרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x^2&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot10^2\right)+39-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10^2\right)^2+\left(10^2\sdot39\right)}=\left(\frac{1}{2}\sdot100\right)+39-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot100\right)^2+\left(100\sdot39\right)}\\&\scriptstyle=50+39-\sqrt{50^2+3900}=89-\sqrt{2500+3900}=89-\sqrt{6400}=89-80=9\\\end{align}}}$
Normalization:
He said: if the squares in the question exceed one, or are less than one, you should restore the whole equation to a single square, and restore with it the roots and numbers, exactly by the same way that you restore the square.	אמ' ואם יעדיפו המרובעי' בשאלה על אחד או יחסרו מאחד שלם הנה אז תצטרך להשיב כל השאלה אל מרובע אחד וכן תשיב עמו השרשים והמספרי' בדרך ההוא בעינו שהשיבות המרובע
Example: if one asks: three squares and 15 roots are equal to 72 dirham. $\scriptstyle3x^2+15x=72$	דמיון זה ששאל שלשה מרובעי' וט"ו שרשי' ישוו לע"ב דרהמי
He means that three times one square summed together with 15 of its roots are 72.	רצה בזה ששלשה דמיוני מרובע אחד עם ט"ו משרשיו מקובצי' יחד יהיו ע"ב
You should take one of the squares, which is their third, and so you take from the roots their third, which is five, and also from the numbers their third, which is 24. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot3\right)\sdot x^2+\left(\frac{1}{3}\sdot15\right)\sdot x=\frac{1}{3}\sdot72}}$	ובזה אתה צריך לקחת מהמרובעי' אחד מהם והוא שלישיתם וכן תקח מהשרשי' שלישיתם והוא חמשה ומהמספרי' כמו כן שלישיתם והוא כ"ד
Hence, the question becomes as if one asks: one square plus its five roots are equal to 24 dirham. $\scriptstyle x^2+5x=24$	ותשוב להיות השאלה כאלו שאל מרובע אחד עם חמשה משרשיו ישוו כ"ד דרהמי
I have already shown you the method that reveals the root to you and the method that reveals the square to you.	וכבר הראיתיך האופן שיראך השרש והאופן שיראך המרובע
Likewise, if one asks: half a square plus its five roots are equal to 28 dirham. $\scriptstyle\frac{1}{2}x^2+5x=28$	וכמו כן אם שאל השואל חצי מרובע וחמשה משרשיו ישוו לכ"ח דרהמי
Restore your square to a whole square by doubling it and double the roots and the numbers as well. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot\frac{1}{2}\right)\sdot x^2+\left(2\sdot5\right)\sdot x=2\sdot28}}$	אז תשיב המרובע שלך שלם והוא שתכפלהו ותכפול כמו השרשי' והמספרי‫'
The question becomes: a square plus its ten roots are equal to 56 dirham. $\scriptstyle x^2+10x=56$	ותשוב השאלה מרובע ועשרה משרשיו ישוו נ"ו דרהמי
I have already shown you what to do with them.	וכבר הראית לדעת מה לעשות לך עמהם
Geometric illustration of method that yields the root of the square
He said: now I will show you the reason we use the method that reveals the root of the square.	אמ' ועתה אראך הסבה אשר בעבורה דרכנו באופן שמראה שרש המרובע
Illustrating the equation: $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2+10x=39}}$
It is that we construct a square surface ABGD as the square in the question. $\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=x^2}}$	והוא שנניח ~~שרש~~ [שטח]^[4] מרובע עליו אבג"ד הוא על דמיון המרובע אשר עליו השאלה
We add surface ABHW to it as the ten roots you add to the square. $\scriptstyle{\color{blue}{ABHW=10x}}$	ונחבר אליו שטח אבה"ו יהיה על דמיון עשרת השרשים אשר קבצת עם המרובע
We suppose that the whole surface WHDG is thirty-nine dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{WHDG=ABGD+ABHW=x^2+10x=39}}$	והנחנו שכל שטח והד"ג יהיה שלשים ותשעה דרהמי
We wish to state the measure of the length and breadth of this surface, which are lines HG and DG.	ורצינו שנודיע שיעור קוי האורך והרחב מזה השטח שהם קוי ה"ג ד"ג
We know the measure of line BG that is equal to DG, each of which is equal to the root of this square. $\scriptstyle{\color{blue}{BG=DG=x}}$	ועם זה יהיה ידוע לנו שיעור קו ב"ג השוה לד"ג שכל אחד מהם הוא שוה לשרש זה המרובע
It is known that line BH is ten. $\scriptstyle{\color{blue}{BH=10}}$	והוא ידוע כי קו ב"ה עשרה
Because, when side BA of square ABGD is multiplied by one of its units, the resulting surface is a root of square ABGD as explained in the first geometrical illustration of this book. $\scriptstyle{\color{blue}{BA\times 1=\sqrt{ABGD}=x}}$	מפני כי היה צלע ב"א ממרובע אבג"ד כשהוכה באחד מאחדיו יהיה השטח העולה הוא שרש מרובע אבג"ד כמבואר בתמונה הראשונה מזה הספר
When this surface is multiplied by ten, the result is ten roots of square ABGD, which is surface ABHW. $\scriptstyle{\color{blue}{ABHW=\left(BA\times 1\right)\times10=10\sqrt{ABGD}=10x}}$	וזה השטח כשהוכה בעשרה יהיה העולה עשרה שרשי' ממרובע אבג"ד והוא שטח אבה"ו
Since line BH is ten. $\scriptstyle{\color{blue}{BH=10}}$	הנה כי קו ב"ה עשרה
We cut it in half on point C [= C midpoint of BH].	ונחלק אותו לחצאין על נקודת ‫^[5]ח‫'
Line BG is added to it.	ונוסף בארכו קו ב"ג
Therefore, the surface resulting from the product of line HG by line BG plus the square resulting from the product of CB by itself is the same as the square resulting from the product of CG by itself; as Euclid said in the second section of his book [Elements, Book II, (proposition 5)]. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(HG\times BG\right)+CB^2=CG^2}}$	ולכן יהיה השטח העולה מהכאת קו ה"ג בקו ב"ג עם המרובע ההוה מהכאת ח"ב על עצמו כמו המרובע ההוה מהכאת ח"ג על עצמו כמו שאמר אקלידס במאמ' שני מספרו
But the product of line HG by line BG has already been assumed to be thirty-nine, because line DG is the same as line BG. $\scriptstyle{\color{blue}{HG\times BG=HG\times DG=39}}$	אבל הכאת קו ה"ג בקו ב"ג כבר הונחה שלשים ותשעה מפני כי קו ד"ג הוא כמו קו ב"ג
The product of line CB by itself is twenty-five. $\scriptstyle{\color{blue}{CB^2=25}}$	והכאת קו ח"ב על עצמו היא עשרים וחמשה
Their sum is sixty-four; therefore, the product of line CG by itself is sixty-four. $\scriptstyle{\color{blue}{CG^2=\left(HG\times BG\right)+CB^2=39+25=64}}$	ומקובצם ששים וארבע' ולכן יהיה הכאת קו ח"ג על עצמו ששים וארבעה
Its root is eight, so line CG is eight. $\scriptstyle{\color{blue}{CG=\sqrt{CG^2}=\sqrt{\left(HG\times BG\right)+CB^2}=\sqrt{64}=8}}$	והנה שרשו הוא שמנה ולכן קו ח"ג הוא שמנה
We subtract line CB from it that is known to be five; line BG remains, which is three and it is the root of the square. $\scriptstyle{\color{blue}{x=BG=CG-CB=8-5=3}}$	ונבדיל ממנו קו ח"ב הידוע שהוא חמשה וישאר קו ב"ג שלשה והוא שרש המרובע
The square is nine. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=9}}$	והמרובע תשעה
If you want me to illustrate to your eye what I have said, construct square CKNG on line CG. $\scriptstyle{\color{blue}{CG^2=CKNG}}$	ואם תרצה שאראך לעין מה שאמרתי עשה על קו ח"ג מרובע חכנ"ג
Extend line BA straight to point E.	ותוציא קו ב"א ביושר עד נקדת ע‫'
Line CG is the same as line GN. $\scriptstyle{\color{blue}{CG=GN}}$	הנה קו ח"ג כמו קו ג"נ
Line BG is the same as line DG. $\scriptstyle{\color{blue}{BG=DG}}$	וקו ב"ג כמו קו ד"ג
Line BC that remains is the same as line MK. $\scriptstyle{\color{blue}{BC=MK}}$	ישאר קו ב"ח כמו קו מ"כ
Surface CA is the same as surface AN. $\scriptstyle{\color{blue}{CA=AN}}$	ושטח ח"א כמו שטח א"נ
But, surface CA is the same as surface MH. $\scriptstyle{\color{blue}{CA=MH}}$	אבל שטח ח"א כמו שטח מ"ה
Therefore, surface MH is the same as surface AN. $\scriptstyle{\color{blue}{MH=AN}}$	לכן שטח מ"ה כמו שטח א"נ
The three surfaces AC, AN, and DB are thirty-nine. $\scriptstyle{\color{blue}{AC+AN+DB=39}}$	ושטחי א"ח א"נ ד"ב השלשה הם שלשים ותשעה
But, surface AK is twenty-five, since it is equal to the product of CB by itself. $\scriptstyle{\color{blue}{AK=CB^2=25}}$	אבל שטח א"כ עשרים וחמשה בעבור כי הוא שוה להכאת ח"ב על עצמו
So, the whole surface KG is sixty-four. $\scriptstyle{\color{blue}{KG=64}}$	הנה שטח כ"ג כלו ששים וארבעה
Line CG is its root, which is eight. $\scriptstyle{\color{blue}{CG=\sqrt{KG}=\sqrt{64}=8}}$	וקו ח"ג שרשיו והוא שמנה
Line BC is five. $\scriptstyle{\color{blue}{BC=5}}$	וקו ב"ח היה חמשה
GB that remains is three. $\scriptstyle{\color{blue}{GB=CG-BC=8-5=3}}$	וישאר קו ג"ב שלשה
Q.E.D.	וזה מש"ל
Geometric illustration of method that yields the square
He said: the reason of the method by which we reveal the square:	אמ' והסבה באופן אשר הראנו בו המרובע
Illustrating the equation: $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2+10x=39}}$
It is that we suppose line ABG whose measure is as the sum of the square plus its ten roots, which is thirty-nine. $\scriptstyle{\color{blue}{ABG=x^2+10x=39}}$	היא שנניח קו אב"ג יהיה שיעורו כמו מקובץ המרובע ועשרה משרשיו שהוא שלשים ותשעה
Line AB is the size of the square and we wish to state the measure of AB. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=x^2}}$	ויהיה קו א"ב ממנו הוא שיעור המרובע ואנו נרצה שנודיע שיעור א"ב
We construct square DHBG on line BG; it is the same as a hundred times the surface resulting from the product of line AB by one of its units. $\scriptstyle{\color{blue}{DHBG=100\sdot\left(AB\times1\right)}}$	הנה נעשה על קו ב"ג מרובע ד והוא מרובע דהב"ג והנה הוא כמו מאה פעמים השטח היוצא בהכאת קו א"ב באחד מא[חד]יו
Because line BG is ten roots of line AB. $\scriptstyle{\color{blue}{BG=10\sqrt{AB}}}$	בעבור כי קו ב"ג הוא עשרה שרשים מקו א"ב
When ten roots of a thing are multiplied by themselves, the result is as one hundred of that thing. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(10\sqrt{a}\right)^2=100a}}$	ועשרה שרשים מהדבר כשהוכו על עצמם יהיה המתקבץ כמו מאה דמיוני אותו הדבר
We construct line AM circumscribing a right angle with line AG. $\scriptstyle{\color{blue}{AM\perp AG}}$	ונשים קו א"מ מקיף עם קו א"ג בזוית נצבה
We suppose its measure is a hundred [units] of [the units] by which line AG is thirty-nine. $\scriptstyle{\color{blue}{AM=100}}$	ונשימהו בשיעור מאה מאשר בם קו א"ג שלשים ותשעה
We complete surface AN; it is known that its measure is 3900. $\scriptstyle{\color{blue}{AN=3900}}$	ונשלים שטח א"נ והנה שעורו ידוע כי הוא שלשת אלפים תת"ק
Since it is generated from the product of line AG, which is thirty-nine, by line AM, which is one hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{AN=AG\times AM=39\times100}}$	בעבור כי הוא מהכאת קו א"ג שהוא שלשים ותשעה בקו א"מ שהוא מאה
We extend line BC parallel to AM. $\scriptstyle{\color{blue}{BC\parallel AM}}$	ונמשיך קו ב"ח נכחי לקו א"מ
Surface AC is equal to square BH, because it is also a hundred times the product of line AB by one of its units. $\scriptstyle{\color{blue}{AC=BH=100\sdot\left(AB\times1\right)}}$	והנה יהיה שטח א"ח שוה למרובע ב"ה כי הוא גם כן מאה דמיוני הכאת קו א"ב באחד מאחדיו
Since the length of line AM is one hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{AM=100}}$	בעבור כי אורך קו א"מ מאה
Therefore, surface DHCN is also 3900 and it is generated from the product of line GH by line HN. $\scriptstyle{\color{blue}{DHCN=GH\times HN=3900}}$	ויהיה מפני זה שטח דהח"נ גם כן שלשת אלפים ~~משל~~ תת"ק והוא מהכאת קו ג"ה בקו ה"נ
Because GH is the same as HD. $\scriptstyle{\color{blue}{GH=HD}}$	כי ג"ה כמו ה"ד
Line GN is one hundred, because it is equal to AM. $\scriptstyle{\color{blue}{GN=AM=100}}$	והנה קו ג"נ מאה מפני שהוא שוה לא"מ
We divide it in half on point L [= L midpoint of GN].	ונחלקהו לחציין על נקודת ל‫'
Line NH is added to it.	וכבר נוסף עליו קו נ"ה
Therefore, the surface of the product of HN by GH plus the square of line GL are equal to the square of line LH, as Euclid explained in the second section of his book [Elements II]. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(HN\times GH\right)+GL^2=LH^2}}$	ויהיה מפני זה שטח הכאת ה"נ בג"ה ומרובע קו ג"ל יחד שוה למרובע קו ל"ה כמו שביאר אקלידס במאמ' שני מספרו
But, it is known that the sum of surface HN by GH plus the square of GL is 6400. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(HN\times GH\right)+GL^2=6400}}$	אבל שטח ה"נ בג"ה ומרובע ג"ל מקובצים הוא ידוע שהם ששת אלפים ות‫'
Because surface HN by GH is 3900. $\scriptstyle{\color{blue}{HN\times GH=3900}}$	כי שטח ה"נ בג"ה הוא שלשת אלפים תת"ק
The square of GL is 2500. $\scriptstyle{\color{blue}{GL^2=2500}}$	ומרובע ג"ל הוא אלפים ת"ק
So, the square of line LH is 6400. $\scriptstyle{\color{blue}{LH^2=6400}}$	ומפני זה יהיה מרובע קו ל"ה ששת אלפים ות‫'
Line LH is eighty. $\scriptstyle{\color{blue}{LH=80}}$	וקו ל"ה יהיה שמנים
But, line GH is the same as the square of line BG. $\scriptstyle{\color{blue}{GH=BG^2}}$	אבל קו ג"ה כמו מרובע קו ב"ג
Therefore the sum of lines BG and LG is eighty. $\scriptstyle{\color{blue}{BG+LG=80}}$	הנה כי קוי ב"ג ל"ג מקובצים הם שמנים
When we subtract them from lines AG and GL that are eighty-nine, line AB remains nine, which is the measure of the square. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=AB=\left(AG+GL\right)-\left(BG+LG\right)=89-80-9}}$	וכאשר נגרעם מקוי א"ג ג"ל שהם שמנים ותשעה ישאר קו א"ב שהוא שיעור מרובע תשעה
Q.E.D.	והוא מש"ל
Said Finzi the translator: where do we see and from where did the author [= Abū Kāmil] deduces that ten roots of the thing, multiplied by themselves, generate a surface whose measure is a hundred times the thing?	אמ"פ המעתיק מאי לנו שנתבונן מאין ‫^[6]הוציא בעל הספר שעשרה שרשים מהדבר מוכים על עצמם יחדשו שטח שיעורו מאה דמיוני הדבר‫^[7]
We say that it is clear from the first geometrical illustration in this book that one root of the thing is of the same length as the side of the thing, and when it is multiplied by itself it is equal to the thing.	ונאמ' כי הוא מבואר מהתמונה הראשונה מזה הספר ששרש אחד מהדבר הוא באורך כמו צלע הדבר וכשהוכה על עצמו הוא שוה לדבר
And from the fourth proposition in the second section of Euclid [Euclid, Elements, Book II, proposition 4], when he says:	ומהתמונ' הרביעית ממאמר שני לאקלידס באמרו
For every line that is cut into two segments randomly, the square of the whole line equals the two squares of the segments plus double the quadrilateral encompassed by the two segments. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(A+B\right)^2=A^2+B^2+2AB}}$	כל קו אשר יחלק לשני חלקים איך שהזדמן הנה מרובע הקו כלו שוה לשני מרובעי החלקים ולכפל שטח נצב הזויות שיקיפו בו שני החלקים
It is clear from this that when the two segments of the line are equal, the square of the whole line equals four squares of one of the segments. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(A+A\right)^2=4A^2}}$	הנה התבא' משם כי כאשר השני חלקים מהקו שוים יהיה מרובע הקו כלו שוה לארבעה מרובעים מחלק אחד מהם
The one who understands can easily learn from this that two roots of the thing, multiplied by themselves, generate a square that equals four times the thing. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(2\sqrt{x}\right)^2=4x}}$	ומזה ישכיל המבין בנקלה כי שני שרשים מהדבר מוכים על עצמם יחדשו מרובע ישוה לארבעה דמיוני הדבר
For, when the two roots of the thing are arranged attached on a straight line, they generate a line that is double the two roots of the thing.	כי הנה שני שרשי' מהדבר כאשר סודרו מדובקים על קו ישר יחדשו קו הוא כפל שני שרשים מהדבר כאשר סודרו מדובקים קו צלע מהדבר
By this analogy, and from that same illustration, it is possible to explain that as much as the roots of the things are multiplied and gathered together, their square consists of the multiples of the thing by the ratio of the square numbers of multiples of the roots.	והנה על זה ההקש ומהתמונה ההיא בעינה יתכן לבאר כי כל אשר יתרבו השרשים מהדבר להאסף יחד יהיה מרובעם יוסיף להחזיק מדמיוני הדבר על יחס מרובעי מספרי פעמי השרשים
For example: we gathered three roots of a certain square, as if you say, of one hundred; they are thirty and their square is 900. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sqrt{100}\right)^2=30^2=900}}$	דמיון זה אספנו יחד שלשה שרשים ממרובע מה כאלו תאמ' מאה יהיו שלשים ומרובעם תת"ק
900 is nine times a hundred, as nine, which is a square of three, is the multiple of the roots. $\scriptstyle{\color{blue}{900=9\sdot100=3^2\sdot100}}$	הנה תת"ק הוא תשעה דמיוני מאה כמו שתשעה הוא מרובע שלשה שהוא פעמי השרשים
Deduce from this.	והקש על זה
This is clear from proposition [1]1 of the eighth of Euclid [Euclid, Elements, Book VIII, proposition 11]	וכבר יתבא' זה אם כן מתמונת א' משמיני לאקלידס
Because it is explained there that the ratio of a square to a square is the same as the ratio of the side to the side multiplied by itself. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{A^2:B^2=\left(A:B\right)^2}}$	כי הנה התבא' שם כי יחס מרובע אל מרובע כיחס צלעו אל צלעו שנוי בכפל
It is clear from what we said at the beginning, that the ratio of the side of the thing to ten of its roots, summed together, is as the ratio of one to ten. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{x}:10\sqrt{x}=1:10}}$	והוא מבואר ממה שאמרנו תחלה כי יחס צלע הדבר אל עשרה משרשיו מדובקים יחד הוא כיחס אחד אל עשרה
The ratio of one to ten duplicated is a tenth of a tenth, which is one [part] of a hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(1:10\right)^2=\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{10}=\frac{1}{100}}}$	ויחס אחד אל עשרה שנוי הוא עשירית העשירית שהוא אחד ממאה
Therefore, the ratio of the thing, which is the square of the side of the thing, to the square of ten of its roots, is the ratio of one to one hundred. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x:\left(10\sqrt{x}\right)^2=\left(\sqrt{x}\right)^2:\left(10\sqrt{x}\right)^2=1:100}}$	ולכן יהיה יחס הדבר שהוא מרובע צלע הדבר אל מרובע עשרת שרשיו הוא יחס אחד אל מאה
So, the square of ten roots of the thing is one hundred times the thing. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(10\sqrt{x}\right)^2=100x}}$	אם כן יהיה מרובע עשרת שרשי הדבר מאה דמיוני הדבר
Q.E.D.	והוא מש"ל
This chapter is completed.	ונשלם זה החלק
Chapter: Squares and Numbers Equal Roots: ax²+c=bx	פרק
He said: squares and numbers that are equal to roots is as if you say: when you sum twenty-one dirham with a certain square, they are equal to ten roots of the square. $\scriptstyle x^2+21=10x$	אמ' המרובעי' והמספרי' שישוו לשרשים הוא כאלו תאמ' כאשר תקבץ עם מרובע מה עשרים ואחד דרהמי יהיו שוים לעשרה משרשים מהמרובע
We find [the solution] of this category also by the two previous methods, I mean, the method that reveals the root of the square to you and the method that reveals the square to you.	הנה גם כן לזה החלק נמצאם שני האופני' הראשוני' רצו' האופן שיראך שרש המרובע והאופן שיראך המרובע
Each [is done] in two ways: one by adding and the other by subtracting.	ולכל אחד משניהם שני צדדים צד אחד לתוספת וצד אחד למגרעת
The solution method that yields the root of the square
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x=\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2-c}}}$
He said: the method that reveals the root of the square to you is that you take half [the number of] the roots, and multiply it by itself, then subtract the numbers from the result.	אמ' והאופן אשר יראך שרש המרובע הוא שתקח מחצית השרשים ותכם בעצמם וממה שיתקבץ תגרע המספרים
You extract the root of the remainder and subtract it from half [the number of] the roots; the remainder is the root of the square.	ותקח שרש הנשאר ותגרעהו ממחצית השרשים והנשאר הוא שרש המרובע
In the mentioned example, we take half [the number of] the roots; it is five.	והנה בדמיון הנזכר לקחנו מחצית השרשים והוא חמשה
We multiply it by itself; it is twenty-five.	והכינו חמשה בעצמו והיה עשרים וחמשה
We subtract the number of dirham from it; four remains.	גרענו מהם מספר האדרהמי ונשארו ארבעה
Its root is two.	ושרשם שנים
We subtract it from five; three remains, which is the root of the square.	‫^[8]גרענום מחמשה ונשארו שלשה הוא שרש המרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{x_1=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}=5-\sqrt{5^2-21}=5-\sqrt{25-21}=5-\sqrt{4}=5-2=3}}$
The square is nine. $\scriptstyle{\color{blue}{x_1^2=9}}$	והמרובע תשעה
This is the subtraction way.	וזה צד המגרעת
If you want, a the two to half [the number of] the roots; it is seven and this is the root of the square. $\scriptstyle{\color{blue}{x_2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}=5+2=7}}$	ואם תרצה הוסיף השנים על מחצית השרשים ויהיו שבעה והם שרש המרובע
The square is forty-nine. $\scriptstyle{\color{blue}{x_2^2=49}}$	והמרובע יהיה תשעה וארבעים
He said: you should know that if the product of half [the number of] the roots by itself is less than the dirham that are with the square, then the problem is false. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2<c\longrightarrow\varnothing}}$	אמ' וראוי שתדע כי אם יהיה המתקבץ מהכאת מחצית השרשים על עצמו פחות מהאדרהמי אשר עם המרובע כי אז תהיה השאלה כוזבת
Yet, sometimes the product is equal to the number of the dirham - then, the root of the square is the same as half [the number of] the roots, no more and no less. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2=c\longrightarrow x=\frac{1}{2}\sdot b}}$	אבל פעמים יהיה המתקבץ שוה למספר האדרהמי ואז יהיה שרש המרובע כמו מחצית השרשים בלי תוספת ובלי מגרעת
I will explain to you everything we have said with geometric illustrations.	והנני אבאר לך כל אשר אמרנו בגה"ו עם תמונות גימטריות
The solution method that yields the square
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(\frac{1}{2}\sdot b^2\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b^2\right)^2-\left(b^2\sdot c\right)}-c}}$
He said: the method that reveals the square to you is that we multiply [the number of] the roots by itself, then multiply the product by the numbers. Keep the result.	אמ' והאופן אשר יראה לך המרובע הוא שנכה השרשים על עצמם והעולה נכהו על המספרי' ושמור מה שיתקבץ
We take half the product of the roots and multiply it by itself.	עוד נקח מחצית הכאת השרשים ונכהו בעצמו
We subtract the reserved from the product.	ומה שיתקבץ נגרע ממנו השמור
Extract the root of the remainder.	ותקח שרש הנשאר
Subtract it from half the product of the roots.	ותגרעהו ממחצית הכאת השרשים
Subtract also the number of the dirham from the remainder; what remains is the square.	עוד תגרע מהנשאר מספר האדרהמי ומה שישאר הוא המרובע
In the mentioned example, we multiply [the number of] the roots by itself; the result is one hundred.	והנה בדמיון הנזכר הכינו השרשים בעצמם ועלה מאה
We multiply one hundred by twenty-one; it is 2100. We keep it.	הכינו מאה בעשרי' ואחד והיו אלפיים ומאה ושמרנום
We take half a hundred and multiply it by itself; the product is 2500.	עוד לקחנו מחצית מאה והכינום בעצמם והתקבץ אלפיים ות"ק
We subtract the reserved from it; four hundred remains.	גרענו מהם השמור ונשאר ארבע מאות
Its root is twenty.	ושרשם עשרים
We subtract it from fifty; thirty remains.	גרענום מחמשי' ונשאר שלשים
We subtract the number of the dirham from thirty; nine remains and it is the square.	וגרענו משלשים מספר האדרהמי ונשאר תשעה והוא המרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x_1^2&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot10^2\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10^2\right)^2-\left(10^2\sdot21\right)}-21=\left(\frac{1}{2}\sdot100\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot100\right)^2-\left(100\sdot21\right)}-21\\&\scriptstyle=50-\sqrt{50^2-2100}-21=50-\sqrt{2500-2100}-21=50-\sqrt{400}-21=50-20-21=30-21=9\\\end{align}}}$
This is the subtraction way.	וזה הוא צד המגרעת
If you want the addition way, add twenty to fifty; it is seventy.	ואם תרצה צד התוספת תוסיף העשרים על החמשים ויהיו שבעים
Subtract the number of the dirham from it; forty-nine remains and it is the square. $\scriptstyle{\color{blue}{x_2^2=\left(50+20\right)-21=70-21=49}}$	ותגרע מהם מספר האדרהמי וישאר תשעה וארבעי' הוא המרובע
Normalization:
He said: if the squares in the question exceed one, or are less than one, always restore them to one square according to the way I have demonstrated to you in the previous chapter.	אמ' וכמו כן אם יעדיפו המרובעים בשאלה על אחד או יגרעו מאחד שלם השיבם לעולם אל מרובע אחד על הדרך שהראיתיך בחלק שעבר
The reason for the method that yields the root of the square
He said: now I will show you the reason we use the method that reveals the root of the square.	אמ' ועתה אבוא להראות לך הסבה אשר בעבורה דרכנו באופן שמראה שרש המרובע
First, you should know that the reason for the addition and subtraction methods is in accordance with the excess or the deficiency of the square over the number.	וראשונה ראוי שתדע כי סבת צדדי התוספת והמגרעת היא כפי מה שיעדיף המרובע על המספרי' או שיגרע מהם
For, if [the square] exceeds [the numbers] $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2>c}}$ : the addition method is needed.	כי אם יעדיף אז הוא צריך צד התוספת
If [the square] is less than [the numbers] $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2<c}}$ : the subtraction method is needed.	ואם יגרע אז יצטרך צד המגרעת
As I will demonstrate to you in the two illustrations I draw for you now:	כמו שאראה אותך בשתי תמונו' אשר ארשום לך עתה
Geometric illustration of [the subtraction method]: when the square is less than the numbers $\scriptstyle x^2<c$
First I draw [an illustration for the case] when the square is less than the numbers:	וארשום ראשונה כאשר יגרע המרובע מהמספרי‫'

It is that we suppose the square is square ABGD. $\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=x^2}}$	והוא שנניח המרובע הוא מרובע אבג"ד
Surface ABHL attached to it is as twenty-one dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{ABHL=21}}$	ושטח אבה"ל הדבק אצלו הוא על דמיון העשרים ואחד דרהמי
Since we assumed that surface ABHL is greater than ABGD, line BL is longer than line BD. $\scriptstyle{\color{blue}{ABHL>ABGD\longrightarrow BL>BD}}$	ומפני כי שטח אבה"ל הנחנוהו גדול מאבג"ד יהיה קו ב"ל גדול מקו ב"ד
HLGD□ = 10√ABGD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	ומפני כי כל שטח הלג"ד הנחנוהו עשרה שרשי' ממרובע אבג"ד
LD = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	יהיה קו ל"ד עשרה כמו שהתבא' למעלה
We wish to know the measure of BD	ואנו מבקשים לדעת שיעור קו ב"ד
LD is cut into two equal segments on C [= C midpoint of LD]	הנה נחלק קו ל"ד שהוא עשרה לחצאין על נקודת ח‫'
LD is cut into two unequal segments on B	וכבר נחלק גם כן לשני חלקים בלתי שוים על נקודת ב‫'
(LB × BD) + CB² = CD²	ויהיה מפני זה הכאת ל"ב בב"ד עם מרובע ח"ב ישוו למרובע ח"ד
according to Euclid, Elements, Book II, (proposition 5)	כמבואר בשני מאקלידס
CD² = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$	אבל מרובע ח"ד הוא ידוע שהוא עשרים וחמשה
CD = $\scriptstyle{\color{blue}{5}}$	בעבור כי קו ח"ד חמשה
LB × BD = $\scriptstyle{\color{blue}{21}}$	והכאת ל"ב בב"ד הוא עשרים ואחד
BD = BA	בעבור כי ב"ד הוא שוה לב"א
CB² = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	ולכן ישאר מרובע ח"ב ארבעה
CB = $\scriptstyle{\color{blue}{2}}$	וצלעו שהוא קו ח"ב שנים
$\scriptstyle{\color{blue}{x}}$ = BD = CD - CB = $\scriptstyle{\color{blue}{5-2=3}}$	גרענום מקו ח"ד שהוא חמשה וישאר קו ב"ד שלשה והוא שרש המרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{x^2=9}}$	והמרובע תשעה והוא המבוקש
KC[N]D□ = CD²	ואם תרצה שאראך לעין מה שאמרתי הנה נשים על קו ח"ד מרובע והוא מרובע כחג"ד
KCND□ = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$	והוא ידוע בשיעוריו עשרים וחמשה
CD = $\scriptstyle{\color{blue}{5}}$	בעבור כי קו ח"ד חמשה
CG□ = CH□	ושטח ח"ג הוא כמו שטח ח"ה
LC = CD	בעבור כי קו ל"ח כמו קו ח"ד
AC□ = AN□	ושטח א"ח כמו שטח א"נ
AC□ + CH□ = AN□ + CG□	ולכן כאשר יקובץ שטח א"ח עם שטח ח"ה יהיה שוה למקובץ משטח א"נ עם שטח א ח"ג
AC□ + CH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{21}}$	אבל מקובץ שטח א"ח עם שטח ח"ה הוא ידוע שהוא עשרים ואחד
AN□ + CG□ = $\scriptstyle{\color{blue}{21}}$	ולכן יהיה מקובץ שטח א"נ עם שטח ח"ג גם כן עשרים ואחד
KA□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	וישאר שטח כ"א ממרובע כהג"ד שיעורו ארבעה
KA□ is a square	ושטח כ"א מרובע
KN = KC	בעבור כי קו כ"נ כמו קו כ"ח
CS = NM	וקו ח"ס כמו קו נ"מ
KS = KM	וישאר קו כ"ס כמו קו כ"מ
CB = KM = $\scriptstyle{\color{blue}{2}}$	וקו כ"מ שנים והוא שוה לקו ח"ב
CB = $\scriptstyle{\color{blue}{2}}$	אם כן קו ח"ב שנים
$\scriptstyle{\color{blue}{x}}$ = BD = $\scriptstyle{\color{blue}{3}}$	וישאר קו ב"ד שלשה והוא שרש המרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{x^2=9}}$	והמרובע תשעה ו והוא שרש המבוקש
In this figure, the reason for the method that yields the square of the root was clarified by proof and by illustration	הנה כי בזאת התמונה התבאר לך במופת ובעין סבת האופן אשר יובילך אל ידיעת שרש המרובע
Moreover, the reason for the subtraction method was clarified, that is when the square is less than the numbers	וכן התבא' לך מפניה סבת צד המגרע' כי הוא כאשר המרובע הוא פחות מהמספרים
$\scriptstyle{\color{blue}{x}}$ = BD = CD - CB	ולכן הוצרכנו לגרוע קו ח"ב אשר ידענו עם תחבולה מקו ח"ד הנודע בהנחה ויצא לנו שיעור קו ב"ד שהוא שרש המרובע
Geometric illustration of the addition method: [when the square exceeds the numbers] $\scriptstyle x^2>c$
	ועתה מזאת התמונה השנית יגלה אליך בכמו ההנהגה הקודמת סבת צד התוספת

defining: ABGD□ > ABHL□	כי הנחנו בה מרובע אבג"ד גדול משטח אבה"ל
In order to know the measure of BD, one should add CB to CD BD = CD + CB	ולכן ימשך בסוף כי כדי לדעת שיעור ב"ד נצטרך להוסיף קו ח"ב על קו ח"ד
There is no need to elaborate on that, as it is clear from what was written above, for the proof is one [and the same].	ולא נצטרך להאריך בזה כי הוא מובן מאשר כתבנו ראשונה כי המופת אחד
But in order to illustrate it, the proof is slightly changed, therefore it will be explained:	אבל כדי להראותך זה לעין ישתנה מעט המופת ולכן נבארהו לך
constructing: KC[N]D□ = CD²	והוא שנשים על קו ח"ד מרובע כחג"ד
extending line CK to S	ונמשיך קו ח"כ עד ס‫'
extending line DN to G	וקו ד"נ עד ג‫'
We wish to show that: ABHL□ + AMSK□ = KC[N]D□ = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$	ונרצה שאראה לך איך שטח אבה"ל כשיתקבץ עם מרובע אמס"כ יהיה שוה למרובע כחג"ד הידוע שהוא עשרים וחמשה
CG□ = HC□	ונאמ' כי הוא ידוע כי שטח ח"ג כמו שטח ה"ח
LC = CD	בעבור כי קו ל"ח כמו קו ח"ד
MC□ = SN□	ושטח מ"ח כמו שטח ס"נ
ABHL□ + AMSK□ = KC[N]D□	וישארו שטח אבה"ל ואמס"כ שוים לכחג"ד
ABHL□ = $\scriptstyle{\color{blue}{21}}$	אבל אבה"ל הוא עשרים ואחד
AMSK□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	ולכן ישאר אמס"כ ארבעה
AMSK□ is a square	ואמס"כ הוא מרובע
CB = AS = $\scriptstyle{\color{blue}{2}}$	ולכן יהיה קו א"ס שנים והוא שוה לח"ב
$\scriptstyle{\color{blue}{x}}$ = BD = CB + CD = $\scriptstyle{\color{blue}{2+5=7}}$	הוספנוהו על ח"ד הידוע שהוא חמשה ויצא לנו שיעור קו ב"ד שהוא שבעה והוא המבוקש
It is clarified from what is said that the product of half the roots by itself exceeds the numbers by the measure of the square $\scriptstyle\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2-c=x^2$ , whether the square is less than the numbers $\scriptstyle x^2<c$ , or exceeds them $\scriptstyle x^2>c$ .	אמ' וכבר התבאר ממה שאמרנו כי לעולם תעדיף הכאת מחצית השרשים על עצמם מהמספרים בשיעור מרובע א"כ בין יגרע המרובע מהמספרים או שיעדיף עליהם
The case that is left to be explained is when the product of half the roots by itself is the same as the numbers. $\scriptstyle\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2=c$	ונשאר עלינו שנבאר כאשר יהיה העולה מהכאת מחצית השרשים על עצמו כמו המספרים
In that case, the square is the same as the numbers. $\scriptstyle x^2=c$	שאז יהיה המרובע כמו המספרים
And the root of the square is the same as half the roots, no more and no less. $\scriptstyle x=\frac{1}{2}\sdot b$	ושרש המרובע כמו מחצית השרשים בלי תוספת ובלי מגרעת
$\scriptstyle25+x^2=10x$	דמיון זה שיאמ' מרובע מה ועשרים וחמשה שרשים ישוו לעשרה שרשים מהמרובע

constructing: ABGD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$	ונניח המרובע שטח מרובע עליו אבג"ד
ABHW□ = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$	ונחבר עמו שטח אבה"ו על דמיון העשרים וחמשה דרהמי
GW□ = ABGD□ + ABHW□ = 10√ABGD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	ויהיה כל שטח ג"ו עשרה שרשים ממרובע אבג"ד
DW = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	ולכן יהיה קו ד"ו עשרה
We wish to know the measure of BD = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	ורצינו שנודיע כמה שיעור קו ב"ד שהוא שרש המרובע
DW is cut into two equal segments on C [= C midpoint of DW]	הנה נחלק קו ד"ו לחצאין על נקוד' ח‫'
There are three possible cases:	ולא ימלט הדבר מאחד משלשה ענינים
C is above B	אם שתפול נקודת ח' למעלה מנקוד' ב‫'
C is below B	או למטה ממנה
C = B	או שתפול עליה ממש
defining: C is above B	ונניח ראשונה שתפול נקודת ח' למעלה מנקודת ב‫'
If this is possible: DW is cut into two equal segments on C [= C midpoint of DW]	אם יתכן זה ויהיה מפני זה קו ד"ו נחלק לחצאין על נקודת ח‫'
DW is cut into two unequal segments on B	ולשני חלקים בלתי שוים על נקודת ב‫'
(DB × BW) + CB² = CW²	ולכן יהיה הכאת ד"ב בב"ו עם מרובע ח"ב על עצמו ישוו להכאת ח"ו על עצמו
according to Euclid, Elements, Book II, (proposition 5)	כמבואר בשני מאקלידס
WC² = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$	אבל הכאת ו"ח על עצמו הוא עשרים וחמשה
WC = ½WD	בעבור כי הנחנוהו חצי ו"ד שהוא עשרה
(DB × BW) + CB² = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$	ולכן יהיה הכאת ד"ב בב"ו עם מרובע ח"ב ישוו עשרים וחמשה
ABHW□ = BW × BD = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$ without CB²	וכבר הנחנו קודם שטח אבה"ו שהוא מהכאת ב"ו בב"א השוה לב"ד עשרים וחמשה מבלעדי מרובע ח"ב
The more equals the less - impossible.	אם כן הרב ישוה למעט זה חלוף לא יתכן
So, point C cannot be above point B	אם כן לא תפול נקודת ח' למעלה מנקודת ב‫'
Similarly, it is clear that point C cannot be beneath point B	וכמו זה יתבאר שלא יתכן שני שתפול למטה ממנה
Hence, B is necessarily the midpoint of WD [B = C]	אם כן יצטרך שתהיה נקודת ב' עצמה הוא הנקוד' הנחלק עליה קו ו"ד לחצאי‫'
Thus, BD = $\scriptstyle{\color{blue}{x=5}}$	ולכן יהיה קו ב"ד שהוא מחצית השרשים הוא שרש המרובע והוא חמשה
BD² = $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=25}}$	ומרובעו חמשה ועשרים
The explanation is completed.	ונשלם ביאורו
The reason for the method that yields the square
Finzi: the proof of the method that yields the square was omitted from the translated book. Therefore, Finzi thought it should be explained, and drew three figures for its explanation	אמ"פ המעתיק הנה נשמט מהספר שהעתקתי ממנו מופת האופן שהראה לנו בו המרובע ולכן ראיתי שאבארהו וארשום בבאורו שלשה תמונות
1) to clarify the addition method	הראשונה יתבא' בה צד התוספת
2) to clarify the subtraction method	ובשנית צד המגרעת
3) the solution method for the case when the numbers equal the product of half the roots by itself - when there is no need for addition or subtraction.	ובשלישית צד יראה עמה כאשר השתוו המספרים להכאת מחצית השרשים על עצמם שאז לא יצטרך תוספת ולא מגרעת
Geometric illustration of the addition method: [when the square exceeds the numbers] $\scriptstyle x^2>c$
	ונקח לבאר זאת הראשונה

defining: AG = $\scriptstyle{\color{blue}{x^2+21}}$	והוא שהנחנו קו א"ג המקובץ מהמרובע ועשרי' ואחד דרהמי
AB = $\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$	וא"ב ממנו הוא שיעור מרובע
BG = $\scriptstyle{\color{blue}{21}}$	וב"ג ממנו הוא שיעור הדרהמי
AB > BG	וא"ב גדול מב"ג
this is due to the addition method	כי עם זה יגיע צד התוספת
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	והנחנו קו א"ג הוא כלו עשרה שרשים מן המרובע כי כן היתה השאלה
We wish to know the measure of line AB	ורצינו שנודיע שיעור קו א"ב
constructing: AGDH□ = AG² = 100 × (AB × its unit)	נשים על קו א"ג מרובע עליו אגד"ה והנה הוא מאה דמיוני השטח העולה מא"ב מוכה באחד מאחדיו כמו שבארנו למעלה
AG = 10√AB	בעבור כי א"ג עשרה משרשים מא"ב
Ten roots of the thing multiplied by themselves are the same as a hundred times the thing $\scriptstyle\left(10\sqrt{X}\right)^2=100X$	ועשרה שרשים מהדבר מוכים על עצמם כמו מאה דמיוני מהדבר
extending line AD straight to W	ונמשיך קו א"ד בישר עד ו‫'
defining: AW = $\scriptstyle{\color{blue}{100}}$	ונשימהו מאה ממה שבו קו ב"ג עשרים ואחד
drawing lines BTZ, GHC both are parallel to AW and equal to AW	ונוציא קוי בט"ז גה"ח נכחיים לקו א"ו ושוים אליו
attaching points W, C through line WZC	ונגיע נקדות ו"ח עם קו וז"ח
ABWZ□ = AGDH□	הנה שטח אבו"ז שוה למרובע אגד"ה
ABWZ□ = 100 × (AB × its unit)	בעבור כי הוא גם כן מאה דמיוני השטח העולה מהכאת קו א"ב באחד מאחדיו
AW = $\scriptstyle{\color{blue}{100}}$	כי צלע א"ו ממנו הוא מאה
subtracting AT□ shared by both	ונבדיל שטח א"ט המשותף
GT□ = AGDH□ - AT□ = ABWZ□ - AT□ = TW□	וישאר שטח ג"ט שוה לשטח ט"ו
DHWC□ = (BGZC□ - GT□) + TW□ = BGZC□	ונבדיל שטח ג"ט משטח בגז"ח וקבצנו עם הנשאר שטח ט"ו השוה לג"ט שהבדלנו ויהיה מפני זה שטח דהו"ח שוה לשטח בגז"ח
BG[Z]C□ = $\scriptstyle{\color{blue}{2100}}$	ושטח בגו"ח היה ידוע שהוא אלפיי' ומאה
BG = $\scriptstyle{\color{blue}{21}}$	בעבור כי ב"ג הוא עשרים ואחד
GC = $\scriptstyle{\color{blue}{100}}$	וג"ח הוא מאה
DHWC□ = $\scriptstyle{\color{blue}{2100}}$	ולכן יהיה שטח דהו"ח אלפיים ומאה
DHWC□ = GD × HC	והוא כמו הכאת ג"ד בה"ח
DH = GH	כי קו ד"ה שוה לקו ג"ה
GC is cut into two equal segments on L [= L midpoint of GC]	ונחלק ג"ח לחצאין על נקודת ל‫'
GC is cut into two unequal segments on H	וכבר נחלק לשני חלקים בלתי שוים על נקודת ה‫'
GL² = (GH × HC) + HL²	ולכן יהיה הכאת קו ג"ל על עצמו שוה להכאת ג"ה בה"ח ולמרובע ה"ל יחד
according to Euclid, Elements, Book II, (proposition 5)	כמו שהוא מבואר בשני לאקלידס
GL² = $\scriptstyle{\color{blue}{2500}}$	אבל הכאת קו ג"ל על עצמו היא אלפיים ות"ק
HL² = GL² - (GH × HC) = $\scriptstyle{\color{blue}{2500-2100=400}}$	ונגרע מהם אלפיים וק' שהם מהכאת ג"ה בה"ח ולמרובע ה"ל יחד וישאר מרובע ה"ל ארבע מאות
HL = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{400}=20}}$	ושרשם עשרים והם שיעור קו ה"ל
If the square exceeds the dirham $\scriptstyle x^2>c$ , as is the case in the first figure	ואם המרובע יעדיף על הדרהמי כמו שהוא הענין בתמונה הראשונה
GH = GL + HL = $\scriptstyle{\color{blue}{50+20=70}}$	נוסיף העשרים על קו ג"ל שהוא חמשי' ויהיה קו ג"ה שבעים
GA = GH = $\scriptstyle{\color{blue}{70}}$	וג"א השוה לג"ה יהיה גם כן שבעים
$\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$ = AB = GA - BG = $\scriptstyle{\color{blue}{70-21=49}}$	גרענו ממנו קו ב"ג הידוע שהוא עשרים ואחד וישאר קו א"ב תשעה וארבעים והוא המרובע שהוא המבוקש
Geometric illustration of the subtraction method: when the square is less than the numbers $\scriptstyle x^2<c$
	ואם המרובע פחות מהדרהמי כמו שהוא הענין בזאת התמונה השנית

GH = GL - HL = $\scriptstyle{\color{blue}{50-20=30}}$	אז נגרע העשרים שהוא שעור קו ה"ל מקו ג"ל שהוא חמשים וישאר קו ג"ה שלשים
AG = GH = $\scriptstyle{\color{blue}{30}}$	וא"ג שוה לג"ה
$\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$ = AB = AG - BG = $\scriptstyle{\color{blue}{30-21=9}}$	גרענו ממנו שעור ב"ג הידוע שהוא עשרים ואחד וישאר שעור קו א"ב תשעה והוא המרובע המבוקש
Geometric illustration of the case in which the product of half the roots by itself equals the dirham $\scriptstyle\left(\frac{1}{2}b\right)^2=c$ → the square is the same as the dirham $\scriptstyle x^2=c$
After explaining the addition and subtraction methods in the two previous figures, when the product of half the roots by itself is greater than the dirham $\scriptstyle\left(\frac{1}{2}b\right)^2>c$ , the method that does not consists of addition or subtraction will be explained in the third figure, which is when the product of half the roots by itself equals the dirham $\scriptstyle\left(\frac{1}{2}b\right)^2=c$ , that is when the square is the same as the dirham $\scriptstyle x^2=c$	ואחר שבארנו בשתי התמונות הקודמות צד התוספת וצד המגרעת הנופלים בזאת השאלה התמונה כאשר יהיה הכאת מחצית השרשים על עצמם יותר מהדרהמי הנה נבאר בזאת התמונה השלישית הצד שאין לו לא תוספת ולא מגרעת והוא כאשר תהיה הכאת המחצית שוה לדרהמי שאז יהיה המרובע כמו הדרהמי

defining: AG = $\scriptstyle{\color{blue}{x^2+25=10x}}$	ונניח קו א"ג מקובץ המרובע עם עשרים וחמשה דרהמי והוא גם כן שוה לעשרה שרשים מהמרובע
as in the two previous figures DHWC□ = BGZC□	ונמשיך המעשה כמעשה הקודם בשתי התמונות הקודמות עד המקום שיתבאר בו ששטח דהו"ח שוה לשטח בגז"ח
DHWC□ = GH × HC	והוא שוה גם כן להכאת ג"ה בה"ח
GH = HD	בעבור כי ג"ה כמו ה"ד
BGZC□ = $\scriptstyle{\color{blue}{2500}}$	אבל שטח ב"ג ז"ח הוא אלפיים ת"ק
BG = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$	כי ב"ג עשרים וחמשה
GC = $\scriptstyle{\color{blue}{100}}$	וג"ח מאה
GH × HC = $\scriptstyle{\color{blue}{2500}}$	אם כן הכאת ג"ה בה"ח אלפיים ת"ק
GC is cut into two equal segments on L [= L midpoint of GC]	ונחלק קו ג"ח לחצאי' על נקודת ל‫'
L is either above H, below H, or on H	ובהכרח תפול נקודת ל' אז למעלה מנקודת ה' או למט' ממנה או עליה
It will be explained that it can only be on H	ונבאר שאי אפש' שתפול כי אם עליה
If it was possible for it to be above H:	שאם אפש' נניח שנפלה ממנה
GC is cut into two equal segments on L [= L midpoint of GC]	ויהיה אם כן קו ג"ח נחלק לחצאין על נקודת ל‫'
GC is cut into two unequal segments on H	ולשני חלקים בלתי שוים על נקודת ה‫'
(GH × HC) + HL² = GL²	ויחויב שיהיה הכאת ג"ה בה"ח עם מרובע ה"ל יחד שוים למרובע ג"ל
GL² = $\scriptstyle{\color{blue}{2500}}$	אבל מרובע ג"ל אלפיים ת"ק
GL = $\scriptstyle{\color{blue}{50}}$	כי ג"ל חמשים
(GH × HC) + HL² = $\scriptstyle{\color{blue}{2500}}$	ולכן יהיה הכאת ג"ה בה"ח עם מרובע ה"ל אלפיים ות"ק
GH × HC = $\scriptstyle{\color{blue}{2500}}$ without HL²	וקודם זה התבאר שהכאת ג"ה בה"ח לבדו הוא אלפיים ות"ק מבלעדי מרובע ה"ל
The more equals the less - impossible.	אם כן יהיה הרב שוה למעט זה חלוף לא יתכן
Similarly to this explanation, it is clear that point L cannot be beneath point H	ובכמו זה הביאור יתבא' שאינה נופלת נקדת ל' למטה מנקודת ה‫'
Hence, H is necessarily the midpoint of GC [H = L]	אם כן תהיה נקוד' ה' בעצמה היא אשר עליה יחצה קו ג"ח
GH = $\scriptstyle{\color{blue}{50}}$	ולכן יהיה קו ג"ה חמשים
AG = GH = $\scriptstyle{\color{blue}{50}}$	וא"ג השוה לג"ה יהיה גם כן חמשים
$\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$ = AB = AG - BG = $\scriptstyle{\color{blue}{50-25=25}}$	נגרע ממנו ב"ג שהוא עשרים וחמשה וישאר קו א"ב גם כן חמשה ועשרים וככה המרובע המבוקש
This chapter is completed.	ונשלם זה החלק
Chapter: Roots and Numbers Equal Squares: bx+c=ax²	פרק
He said: roots and numbers that are equal to a square is as saying three roots and four dirham are equal to a square. $\scriptstyle3x+4=x^2$	אמ' שרשים ומספרים שישוו למרובע הוא כמו שיאמ' שלשה שרשים וארבעה דרהמי יהיו שוים למרובע
This category also has two solution methods: one reveals the root of the square to you the other reveals the square to you.	גם לזה החלק שני האופנים האחד יראך שרש המרובע והשני יראך המרובע
I will further illustrate them through geometric figures	ועוד אבארם בתמונות גימטריות
The solution method that yields the root of the square
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x=\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot b\right)^2+c}}}$
He said: the method that reveals the root to you is that you halve [the number of] the roots, and multiply it by itself, then add the result to the numbers.	אמ' והאופן אשר יראך השרש הוא כי תחצה השרשים ותכם על עצמם ותקבץ העולה עם המספרים
You extract the root of the sum and add it to half [the number of] the roots; the result is the root.	עוד תקח שרש המקובץ ותקבצהו עם מחצית השרשים ומה שיגיע הוא השרש
We take a half of three; it is one and a half.	והנה לקחנו מחצית שלשה והוא אחד וחצי
We multiply it by itself; the result is 2 and a quarter.	הכינוהו על עצמו ועלה ב' ורביע
We add it to the four; it is six and a quarter.	וקבצנום עם הארבעה והיה ששה ורביע
Its root is two and a half.	ושרשם הוא שנים וחצי
We add it to one and a half; the result is four and it is the root of the square.	וקבצנוהו עם אחד וחצי והגיע ארבעה והוא שרש המרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot3\right)^2+4}=\left(1+\frac{1}{2}\right)+\sqrt{\left(1+\frac{1}{2}\right)^2+4}=\left(1+\frac{1}{2}\right)+\sqrt{\left(2+\frac{1}{4}\right)+4}\\&\scriptstyle=\left(1+\frac{1}{2}\right)+\sqrt{6+\frac{1}{4}}=\left(1+\frac{1}{2}\right)+\left(2+\frac{1}{2}\right)=4\\\end{align}}}$
The square is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=16}}$	והמרובע ששה עשר
The solution method that yields the square
$\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2=\left(\frac{1}{2}\sdot b^2\right)+\sqrt{\left(b^2\sdot c\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot b^2\right)^2}+c}}$
He said: the method that reveals the square to you is that you multiply [the number of] the roots by itself, then multiply the product by the numbers and keep the result.	אמ' והאופן אשר יראך המרובע הוא שתכה השרשים על עצמם ומה שיעלה תכהו במספרים והעולה שמור
Take half the product of [the number of] the roots by itself and multiply this half by itself.	עוד תקח מחצית הכאת השרשים על עצמם ותכה זה המחצית על עצמו
Add the result to the reserved and extract the root of the sum.	והעולה תקבץ עם השמור וקח שרש המקובץ
You sum it with half the product of the roots and with the numbers; the total sum is the square.	ותקבצהו יחד עם מחצית הכאת השרשי' ועם המספרים ומה שיתקבץ מהכל הוא המרובע
We multiply three by itself; the result is nine.	והנה הכינו השלשה בעצמם ועלה תשעה
We multiply nine by four; the result is thirty-six. We keep it.	הכינו תשעה בארבעה ועלה שלשים ושש ושמרנום
We take a half of nine; it is four and a half.	עוד לקחנו מחצית תשעה והוא ארבעה וחצי
We multiply it by itself; it is twenty and a quarter.	והכינום על עצמם והיה עשרים ורביע
We add it to the reserved; the total is fifty-six and a quarter.	קבצנום עם השמור והיה הכל ששה וחמשים ורביע
We extract its root; it is seven and a half.	לקחנו שרשם והוא שבעה וחצי
We sum it with the four and a half and with the four dirham that are with the roots; the total sum is sixteen and it is the square.	קבצנום יחד עם הארבעה וחצי ועם הארבעה דרהמי שהיו עם השרשים והתקבץ מהכל ששה עשר והוא המרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x^2&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot3^2\right)+\sqrt{\left(3^2\sdot4\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot3^2\right)^2}+4=\left(\frac{1}{2}\sdot9\right)+\sqrt{\left(9\sdot4\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot9\right)^2}+4\\&\scriptstyle=\left(4+\frac{1}{2}\right)+\sqrt{36+\left(4+\frac{1}{2}\right)^2}+4=\left(4+\frac{1}{2}\right)+\sqrt{36+\left(20+\frac{1}{4}\right)}+4\\&\scriptstyle=\left(4+\frac{1}{2}\right)+\sqrt{56+\frac{1}{4}}+4=\left(4+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{2}\right)+4=16\\\end{align}}}$
Normalization:
Always remember to convert the squares into one square, whether they exceed one, or less than one in the question, as I demonstrated at first.	אמ' וזכור גם כן לעולם להשיב המרובעים אל מרובע אחד אם היה שהונחו מהם בשאלה יותר מאחד או פחות כאשר הראיתי בראשונה
Geometric illustration of the solution method that yields the root of the square

He said: for the proof of the method in which we reveal the root, we suppose the square is ABGD and it is generated from its three roots plus four numbers. $\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=x^2=3x+4}}$	אמ' ולמופת האופן אשר הראנו בו השרש נניח המרובע אבג"ד והוא המחובר משלשה שרשיו וארבעה מספרים
We suppose that surface AHGN is the three roots. $\scriptstyle{\color{blue}{AHGN=3\sqrt{ABGD}=3x}}$	ונניח שיהיה שטח אהג"נ ממנו הוא שלשת השרשים
Surface HD that is left is the four numbers. $\scriptstyle{\color{blue}{HD=4}}$	ושטח ה"ד הנשאר ארבעת המספרים
It is known from what we said at the beginning of the book that the three roots are three numbers of the side. $\scriptstyle{\color{blue}{3x}}$	והוא ידוע ממה שאמרנו בראש הספר כי שלשת השרשים יחזיקו שלשה מספרים מהצלע
So, it is known that line AH is three. $\scriptstyle{\color{blue}{AH=3}}$	ולכן יהיה ידוע שקו א"ה שלשה
We wish to know the measure of HB that remains.	ורצוננו להודיע שיעור ה"ב הנשאר
We cut line AH into halfs on point C [= C midpoint of AH]	נחלק קו א"ה לחצאי' על נקודת ח‫'
Line HB is added to its length.	וכבר נוסף בארכו קו ה"ב
Therefore, the product of AB by BH plus the square of HC are equal to the product of CB by itself, as explained in Euclid's [Elements], book two. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(AB\times BH\right)+HC^2=CB^2}}$	ולכן יהיה הכאת א"ב בב"ה עם מרובע ה"ח ישוו להכאת ח"ב על עצמו כמבואר בשני לאקלידס
But, it is known that the product of AB by BH is four, because it is equal to surface HD $\scriptstyle{\color{blue}{AB\times BH=HD=4}}$	אבל שטח הכאת א"ב בב"ה הוא ידוע שהוא ארבעה כי הוא שוה לשטח ה"ד
Since AB is equal to BD. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=BD}}$	בעבור כי א"ב שוה לב"ד
The square of HC is two and a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{HC^2=2+\frac{1}{4}}}$	ומרובע ה"ח הוא שנים ורביע
Their sum is six and a quarter. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(AB\times BH\right)+HC^2=}}{\color{blue}{6+\frac{1}{4}}}$	ומקובצם ששה ורביע
Therefore, the product of CB by itself is six and a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{CB^2=6+\frac{1}{4}}}$	אם כן הכאת ח"ב על עצמו הוא ששה ורביע
Hence, line CB, which is its root, is two and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{CB=\sqrt{6+\frac{1}{4}}=2+\frac{1}{2}}}$	ולכן קו ח"ב שהוא שרשו הוא שנים וחצי
We add it to line AC, which is one and a half; the whole line AB is four and so is the root of the square. $\scriptstyle{\color{blue}{CB+AC=AB=x=\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)=4}}$	נקבץ עמו קו א"ח שהוא אחד וחצי ויהיה כל קו א"ב ארבעה וככה שרש המרובע
The square is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=16}}$	והמרובע ששה עשר
He said: In order to explain this matter further, we construct square CBEK on line CB. $\scriptstyle{\color{blue}{CBEK=CB^2}}$	אמ' וכדי לבאר הדבר יותר הנחנו על קו ח"ב שטח מרובע עליו חבע"כ
It is known that line ME is the same as line KD $\scriptstyle{\color{blue}{ME=KD}}$	והוא ידוע שקו מ"ע כמו קו כ"ד
Since AB is the same as BD. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=BD}}$	בעבור כי א"ב כמו ב"ד
And BC is the same as KB. $\scriptstyle{\color{blue}{BC=KB}}$	וב"ח כמו כ"ב
And KD that remains is the same as AC. $\scriptstyle{\color{blue}{KD=AC}}$	ונשאר כ"ד כמו א"ח
AC is equal to CH and CH is the same as ME. $\scriptstyle{\color{blue}{AC=CH=ME}}$	וא"ח שוה לח"ה וח"ה כמו מ"ע
Therefore, ME is the same as KD. $\scriptstyle{\color{blue}{ME=KD}}$	אם כן מ"ע כמו כ"ד
We assume that MT is the same as ND. $\scriptstyle{\color{blue}{MT=ND}}$	ונשים מ"ט כמו נ"ד
So, surface ET is the same as surface MD. $\scriptstyle{\color{blue}{ET=MD}}$	ולכן יהיה שטח ע"ט כמו שטח מ"ד
We assume that surface HK is added to both.	ונשים שטח ה"כ משותף
The [sum of the] two surfaces ET and HK is equal to the whole surface HD, which is four. $\scriptstyle{\color{blue}{ET+HK=HD=4}}$	ויהיה שני שטחי ע"ט ה"כ שוים לשטח ה"ד כלו שהוא ארבעה
It is known that surface CT is a square.	והוא ידוע כי שטח ח"ט מרובע
Since line CB is the same as line MH. $\scriptstyle{\color{blue}{CB=MH}}$	בעבור כי קו ח"ב כמו קו ~~מ"ע~~ מ"ה
And MT is the same as HB that is equal to ND. $\scriptstyle{\color{blue}{MT=HB=ND}}$	ומ"ט כמו ה"ב השוה לנ"ד
And HC that remains is the same as HT. $\scriptstyle{\color{blue}{HC=HT}}$	וישאר ה"ח כמו ה"ט
We assumed that HC is one and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{HC=1+\frac{1}{2}}}$	וקו ה"ח הנחנוהו אחד וחצי
So, surface CT is two and a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{CT=2+\frac{1}{4}}}$	ולכן שטח ח"ט שנים ורביע
The whole square surface CK is six and a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{CK=6+\frac{1}{4}}}$	וכל שטח מרובע ח"כ ששה ורביע
Line BC is two and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{BC=2+\frac{1}{2}}}$	וקו ב"ח שנים וחצי
With line AC, which is one and a half, the whole line AB is four and it is the root. $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$ = $\scriptstyle{\color{blue}{AB=BC+AC=x=\left(2+\frac{1}{2}\right)+\left(1+\frac{1}{2}\right)=4}}$	ועם קו א"ח שהוא אחד וחצי יהיה כל קו א"ב ארבעה והוא השרש
The square is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=16}}$	והמרובע שש עשרה

He said: There is another way for the proof of this method, which is that we assume that square ABGD is the sum of three roots and four dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=x^2=3x+4}}$	אמ' ולמופת זה האופן דרך אחרת והוא שנניח מרובע אבג"ד הוא המקובץ משלשה שרשי' וארבעה דרהמי
We assume that line AC is half [the number of] the roots, which is one and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{AC=\frac{1}{2}\sdot3=1+\frac{1}{2}}}$	ונניח קו א"ח מקו א"ג מחצית השרשים שהוא אחד וחצי
We draw line CM parallel to line AB. $\scriptstyle{\color{blue}{CM\parallel AB}}$	ונוציא קו ח"מ על נכוחות קו א"ב
Therefore, surface AM is a root and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{AM=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sqrt{ABGD}=\left(1+\frac{1}{2}\right)x}}$	ויהיה מפני זה שטח א"מ הוא שרש וחצי
We assume also that line ED is one and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{ED=1+\frac{1}{2}}}$	וכן נניח קו ע"ד אחד וחצי
We draw line ET parallel to BD. $\scriptstyle{\color{blue}{ET\parallel BD}}$	ונוציא ע"ט על נכוחות ב"ד
Surface EB is also a root and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{EB=\left(1+\frac{1}{2}\right)\sqrt{ABGD}=\left(1+\frac{1}{2}\right)x}}$	ושטח ע"ב גם כן הוא שרש וחצי
So, surface AM, surface ND, and surface NB together are as three roots. $\scriptstyle{\color{blue}{AM+ND+NB=3\sqrt{ABGD}=3x}}$	ולכן יהיה שטח א"מ ושטח נ"ד וכמו שטח נ"ב יהיו יחד כמו שלשה שרשים
Surface EC that remains is as four numbers plus surface NB. $\scriptstyle{\color{blue}{EC=4+NB}}$	וישאר שטח ע"ח ארבעה מספרים וכמו שטח נ"ב
But, surface NB is two and a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{NB=2+\frac{1}{4}}}$	אבל שטח נ"ב שנים ורביע
Therefore, surface EC is six and a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{EC=6+\frac{1}{4}}}$	ולכן יהיה שטח עע"ח ששה ורביע
EC is a square.	וע"ח מרובע
Hence, GC is two and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{GC=2+\frac{1}{2}}}$	לכן יהיה ג"ח שנים וחצי
We assumed that AC is one and a half. $\scriptstyle{\color{blue}{AC=1+\frac{1}{2}}}$	וקו א"ח הנחנוהו אחד וחצי
Therefore, the whole line AG is four and this is the root of the square. $\scriptstyle{\color{blue}{AG=x=4}}$	ולכן קו א"ג כלו ארבעה והוא שרש המרובע
The square is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=16}}$	והמרובע ששה עשר
Geometric illustration of the solution method that yields the square

He said: the reason of the method in which we reveal the square, is that we assume line AB is the measure of the square that is the sum of its three roots plus four dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=x^2=3x+4}}$	אמר ועלת האופן אשר הראנו בו המרובע הוא שנשים קו א"ב הוא שעור המרובע המקובץ משלשה שרשיו וארבעה דרהמי
AG is the measure of the three roots. $\scriptstyle{\color{blue}{AG=2\sqrt{AB}=3x}}$	וא"ג ממנו הוא שעור השלשה השרשים
GB that remains is the measure of the four numbers. $\scriptstyle{\color{blue}{GB=4}}$	וג"ב הנשאר הוא שיעור הארבעה מספרים
We wish to know the measure of the whole AB according to [the units] in which GB [is measured] four.	ורצוננו להודיע שיעור א"ב כלו במה שבו ג"ב ארבעה
We construct square AGDH on line AG. $\scriptstyle{\color{blue}{AGDH=AG^2}}$	נעשה על קו א"ג מרובע אגד"ה
It is known from what preceded that it is as nine times the surface resulting from the product of AB by one. $\scriptstyle{\color{blue}{AGDH=9\times\left(AB\times1\right)}}$	והוא ידוע ממה שעבר כי הוא כמו תשעה דמיוני השטח העולה מהכאת א"ב באחד
We assume that line AN consists of nine [units], of which line GB consists of four. $\scriptstyle{\color{blue}{AN=9\times1}}$	ונשים קו א"נ תשעה במה שבו קו ג"ב ארבעה
We complete surface AC; it is known from what preceded that it is equal to square AH. $\scriptstyle{\color{blue}{AC=AH}}$	ונשלים שטח א"ח והוא ידוע גם כן ממה שעבר שהוא ישוה למרובע א"ה
We subtract surface AT shared by both.	ונבדיל שטח א"ט המשותף
Surface DT remains equal to surface TB. $\scriptstyle{\color{blue}{DT=AH-AT=AC-AT=TB}}$	וישאר שטח ד"ט שוה לשטח ט"ב
But, it is known that surface TB is thirty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{TB=36}}$	אבל שטח ט"ב ידוע שהוא שלשים ושש
Because, side GB is four. $\scriptstyle{\color{blue}{GB=4}}$	כי צלע ג"ב ארבעה
And side BC is nine. $\scriptstyle{\color{blue}{BC=9}}$	וצלע ב"ח תשעה
Therefore, surface DT is also thirty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{DT=36}}$	ולכן שטח ד"ט גם כן שלשים וששה
We cut line AN into halfs on point L [= L midpoint of AN]	וחלקנו קו א"נ לחצאין על נקודת ל‫'
Line ND is added to it.	וכבר נוסף עליו קו נ"ד
So, the square of line LD is equal to the surface that is generated from the product of AD by DG plus the square of LN. $\scriptstyle{\color{blue}{LD^2=\left(AD\times DG\right)+LN^2}}$	ולכן יהיה מרובע קו ל"ד שוה לשטח העולה מהכאת א"ד בד"ג ולמרובע ל"נ
But, the product of AD by DN is the same as surface DT. $\scriptstyle{\color{blue}{AD\times DN=DT}}$	אבל הכאת א"ד בד"נ כמו שטח ד"ט
Since AD is the same as DH.	בעבור כי א"ד כמו ד"ה
So, the size of the product of AD by DN is thirty-six. $\scriptstyle{\color{blue}{AD\times DN=36}}$	אם כן שטח הכאת א"ד בד"נ שלשים וששה
The square of LN is twenty and a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{LN^2=20+\frac{1}{4}}}$	ומרובע ל"נ הוא עשרים ורביע
Their sum is fifty-six and a quarter. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(AD\times DG\right)+LN^2=36+\left(20+\frac{1}{4}\right)=56+\frac{1}{4}}}$	ומקובצם הוא חמשים ושש ורביע
Its root is seven and a half and so is line LD. $\scriptstyle{\color{blue}{LD=\sqrt{\left(AD\times DG\right)+LN^2}=\sqrt{56+\frac{1}{4}}=7+\frac{1}{2}}}$	אבל שרשם שבעה וחצי וככה יהיה קו ל"ד
We add to it line AL, which is four and a half; the whole line AD is twelve. $\scriptstyle{\color{blue}{AD=AL+LD=\left(4+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{2}\right)=12}}$	ונקבץ עמו קו א"ל שהוא ארבעה וחצי ויהיה קו א"ד כלו שנים עשר
Therefore, AG, which is equal to AD, is also twelve. $\scriptstyle{\color{blue}{AG=AD=12}}$	וא"ג השוה לא"ד יהיה אם כן שנים עשר
We add to it line GB, which is four; the whole line AB is sixteen and so is the square. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=AB=AG+GB=4+12=16}}$	ונקבץ עמו קו ג"ב שהוא ארבעה ויהיה קו א"ב כלו ששה עשר וככה המרובע
Q.E.D.	והוא מש"ל
He said: This section is completed, and with its completion, the explanation we have assigned to the six categories [of canonical equations], their manner of use and their proofs, is completed	אמ' ונשלם זה החלק ובהשלמו נשלם באור הששה חלקים אשר יעדנו באורם באופני השתמשותם והמופתים עליהם
Many of the algebraists [lit. the writers of "al-jabber and al-muqabala"] necessarily demonstrated to you some of them.	והרבה מסופרים אלגבר ואלמקאבלא לא יתכן שלא ייראוך קצת מהם
For each category of these six categories [of canonical equations] there are questions of restoration [lit. cobramiento] and confrontation [lit. confrontamiento] that the arithmeticians teach you.	ולכל חלק מאלו הששה חלקים שאלות מההפקדה והכוון קובראמיינטו איקונפרונטאמיינטו בלעז אשר יורוך אותם בעלי המספר
Linguistic explanation of the Hebrew words chosen as the technical terms:
Said Finzi: I chose hafqadah [restoration], from piqadon [lit. deposit] and kivvun [reduction lit. adjusting, direction], from the words of our Sages of Blessed Memory.	אמ"פ לקחתי הפקדה מלשון פקדון וכוון מלשון כוון חשבון אשר בדברי רז"ל
You will understand their meaning from the questions that he presents after he introduces the following explanations now.	ותבין ענינם מתוך השאלות אשר יביא אחר הציעו המצעות האלו אשר יניח עתה
Chapter: Multiplication of Algebraic Expressions	פרק
He said: I will begin first with the multipliction of things by each other; and things by numbers; and things and numbers by things and numbers; and others than those we have mentioned; and other matters that the one who wishes to read this book cannot avoid knowing.	אמ' וראשונה אתחיל מהכאת הדברים אחד באחר והדברים במספרים והדברי' והמספרים בדברי' ובמספרים ומלבד אלו אשר אמרנו ובענינים אחרי' אשר אינו נמלט מידיעתם הרוצה לקרות בזה הספר
I will explain to you how the things that are the roots are multiplied by each other, when they are alone, or with numbers, whether they are subtracted from the numbers or the numbers are subtracted from them; how they are added to each other; and how one is subtracted from the other.	ואבאר לך באי זה צד יוכו הדברי' והם השרשים אחד באחד כאשר יהיו נפרדים או כאשר יהיו עם מספרים בין שיהיו נגרעים מהמספרי' בין שיהיו המספרים נגרעים מהם ובאי זה צד יתקבצו אלו עם אלו וכיצד יגרע האחד מהאחר
He said: When the things are added to the numbers, the fourth [interim product] is additive; and the fourth [interim product] is the product of the things by each other [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x\times x}}$ ]. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a+x\right)\times\left(b+x\right)}}$	אמ' וכאשר יהיו הדברים נוספים על המספרים יהיה החלק הרביעי נוסף והחלק הרביעי אז הוא הכאת הדברים זה עם זה
For, when every two numbers are multiplied by two numbers, four multiplications are necessarily applied: each of the first two numbers is multiplied by each of the two other numbers, so there are four multiplications.	כי כל שני מספרים שיוכו בשני מספרים אי אפש' שתהיה מבלעדי בם ההכאה ארבעה פעמים והוא שיוכו כל אחד משני המספרים הראשונים בכל אחד מהשני מספרי' האחרים ולכן תהיה ההכאה ארבעה פעמים
He said: When the things are subtracted from the numbers, the fourth [interim product] is additive; it is the product of the things by each other [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x\times x}}$ ]. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a-x\right)\times\left(b-x\right)}}$	אמ' וכאשר היו הדברים נגרעים מהמספרי' יהיה החלק הרביעי נוסף והוא והוא הכאת הדברים האחד באחר
When one is added and the other is subtracted, the fourth [interim product] is subtractive; it is the product of the things one by the other [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x\times x}}$ ]. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a+x\right)\times\left(b-x\right)}}$	וכאשר היו האחד נוסף והאחר נגרע היה החלק הרביעי נגרע והוא הכאת הדברים האחד באחר
When the numbers are subtracted from the things, the fourth [interim product] is additive; and the fourth [interim product] is the product of one of the numbers by the other [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\times b}}$ ]. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(x-a\right)\times\left(x-b\right)}}$	וכאשר היו המספרי' נגרעים מהדברים יהיה החלק הרביעי נוסף והחלק הרביעי אז הוא הכאת אחד המספרי' באחר
When one of the two numbers is added to the things and the other is subtracted from the things, the fourth [interim product] is subtractive; it is the product of one of the numbers by the other [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\times b}}$ ]. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(x+a\right)\times\left(x-b\right)}}$	וכאשר יהיו אחד משני המספרים נוסף על הדברי' והאחר נגרע מהדברי' אז יהיה החלק הרביעי נגרע והוא הכאת אחד משני המספרי' באחר
When the things are added to the numbers and one number is subtracted from the things, the fourth [interim product] is subtractive; it is the product of the added things by the subtracted number [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x\times\left(-b\right)}}$ ]. $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a+x\right)\times\left(x-b\right)}}$	וכאשר היו הדברים נוספים על המספרים והיה מספר אחד נגרע מהדברים יהיה החלק הרביעי נגרע והוא הכאת הדברים הנוספי' במספר הנגרע
He said: we have already described what should be done with the fourth [interim product], since I saw that the arithmeticians start the multiplication with it.	אמ' וכבר ספרנו מה הוא הראוי עם החלק הרביעי כפי מה שראיתי שבעלי המספר מתחילי' עמו בהכאה
The fourth [interim product] can be other than what we have described, yet the general rule is that the product of subtractives one by the other is additive [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(-\right)\times\left(-\right)=+}}$ ], subtractive by additive is subtractive [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(-\right)\times\left(+\right)=-}}$ ], and additive by additive is additive [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(+\right)\times\left(+\right)=+}}$ ].	ואפשר שיהיה החלק הרביעי זולת אשר ספרנו אלא כי כלל הדבר שהכאת הנשנים האחד באחר הוא תוספת והנשנה בנוסף גורע והנוסף בנוסף יוסיף
He said: know that the result of multiplication of things by things is a square [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x\times x=x^2}}$ ]; and the result of things by numbers is things, which are roots, i.e. the thing is the root and the root is the thing; they are two names that denote the same meaning.	אמ' ודע כי מהכאת הדברים בדברים יגיע מרובע ומהדברי' במספרי' יבאו דברים והם שרשים ר"ל כי הדבר הוא השרש והשרש הוא הדבר והם שני שמות נופלים על ענין אחד
He said: if you are told: how much is the result of multiplying one thing by ten dirham? Say: ten things. $\scriptstyle{\color{blue}{x\times10=10x}}$	אמ' ואם יאמרו לך כמה יעלה מהכאת דבר אחד בעשרה דרהמי תאמ' עשרה דברי‫'
conceiving the thing as one: $\scriptstyle{\color{blue}{1\sdot10=10}}$	ובאור זה שתשים הדבר בדמיון האחד ותכה אחד בעשרה ויהיה עשרה והם עשרה דברים
He said: if it is said: how much is the result of multiplying two things by ten dirham? Say: [twenty] things. $\scriptstyle{\color{red}{2x\times10=20x}}$	אמ' ואם יאמרו כמה יבא מהכאת שני דברים בעשרה דרהמי תאמר עשרה דברים
conceiving the two things as two: $\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot10=20}}$	ובאור זה שתשים שני הדברים בדמיון שנים מהמספר ותכה שנים בעשרה ויהיו עשרים דברים
For any given amount things, each thing is conceived as one, then the sum of units of the things is multiplied by the number of dirham and the result are things.	וכן כמה שתניח מהדברים תשים לעולם כל דבר בדמיון האחד ותכה כל אחדי הדברי' במספר האדרהמי והעולה יהיה דברים
Since, for any number that is multiplied by a certain algebraic species, each unit of the species is conceived as one.	בעבור כי כל מספר מהמספרי' שיוכה במין מה מהמינים יהיה כל אחד מאחדי המין בדמיון האחד
if there is one thing it is conceived as one	אם היה דבר אחד תשים אחד
if there are two things they are conceived as two	ואם היו שנים תשים שנים
Also if there are squares, or whichever species one wishes to multiply by numbers - the product is of that same species.	וכן אם היו מרובעים או ענין אחר אי זה שתרצה ותכהו במספרים יהיה העולה הוא מאותו המין
Examples:	ואניח לך תמונה על זה לבאר לך לעין מה שאמרתי
He said: if you are told: how much is the result of multiplying a thing by a thing? Say: a square. $\scriptstyle{\color{blue}{x\times x=x^2}}$	אמ' ואם יאמרו לך כמה יהיה העולה מהכאת דבר בדבר תאמ' מרובע
Conceiving the thing as one, then multiplying it by one, which is one $\scriptstyle{\color{blue}{1\times1=1}}$ and this is a square	ואופנו שתשי' הדבר בדמיון האחד ותכהו באחד והוא אחד והוא מרובע
If it is said: how much is the result of multiplying two things by two things? Say: four squares as I explained to you. $\scriptstyle{\color{blue}{2x\times2x=4x^2}}$	ואם יאמרו כמה יעלה מהכאת שני דברים בשני דברי' תאמ' ארבעה מרובעי' כמו שבארתי לך
$\scriptstyle3x\times2x$	וכן שלשה דברי' בשני דברים
$\scriptstyle{\color{blue}{3\times2}}$	תכה שלשה בשנים
$\scriptstyle{\color{blue}{3x\times2x=6x^2}}$	ויהיו ששה מרובעים
$\scriptstyle\frac{1}{2}x\times\frac{1}{2}x$	וכמו כן חצי דבר בחצי דבר
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}x\times\frac{1}{2}x=\frac{1}{4}x^2}}$	יהיה העולה רביע מרובע
For any amount of things added or subtracted, each thing is conceived as a one, then these units are multiplied by the other units, and their product are squares.	וכן כמה שתוסיף מהדברים או תגרע תשים לעולם כל דבר בדמיון האחד ותכה אלו האחדים באחדי' האחרי' והעולה מהם יהיה מרובעים
Geometrical illustration
He said: I will give you a geometric illustration, from which you will understand the rule of the square and the thing:	אמ' ואשים לך על זה תמונה אשר בה תבין משפט המרובע והדבר
$\scriptstyle2x\times2x$	ונעמיד זה הענין בהכאת שני דברי' בשני דברים

defining: AG = $\scriptstyle{\color{blue}{2x}}$	והוא שנניח קו א"ג שני דברי‫'
GH = $\scriptstyle{\color{blue}{2x}}$	וקו ג"ה שני דברים
AG × GH = AH□	והכינו קו א"ג בקו ג"ה והיה שטח א"ה
Supposition: AH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4x^2}}$	ונאמ' ששטח א"ה ארבעה מרובעי‫'
Proof:	מופת זה
dividing line AG by the number of things in it: its segments are AB, BG	שנחלק קו א"ג על מספר מה שבו מהדברים ויהיו חלקיו א"ב ב"ג
dividing line GH by the number of things in it: its segments are GD, DH	עוד נחלק קו ג"ה על מספר מה שבו מהדברי' ויהיו חלקיו ג"ד ד"ה
drawing a straight line from point B to E, parallel to GH	ונוציא מנקודת ב' קו ישר על ע' על נכוחות קו ג"ה
drawing line DC from point D, parallel to AG	ונוציא מנקודת ד' קו נכחי לקו א"ג והוא קו ד"ח
four things were generated by this in AH□, which are: CB□ = BD□ = DE□ = CE□	והנה נתחדשו עם זה בשטח א"ה ארבעה דברים שוים שטחים והם שטחי ח"ב ב"ד ד"ע ח"ע
each of which is a square: CB□ = BD□ = DE□ = CE□ = $\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$	וכל אחד מהם מרובע
each of the lines AB; BG; GD; DH multiplied by the other is a square $\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$	וכל אחד מקוי א"ב ב"ג ג"ד ד"ה מוכה באחר הוא מרובע
This is the "rule of the square and the thing"	וזה הוא משפט המרובע והדבר
AH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4x^2}}$	ושטח א"ה ארבעה מרובעי‫'
Q.E.D.	והוא מש"ל
If you are told: how much is the result of multiplying three things by six dirham? $\scriptstyle3x\times6$	אמ' ואם יאמרו לך כמה יעלה מהכאת שלשה דברי' בששה דרהמי
Consider the three things as three and multiply three by six; it is eighteen and they are eighteen things. $\scriptstyle{\color{blue}{3x\times6=\left(3\times6\right)x=18x}}$	תשים שלשת הדברי' בדמיון שלשה ותכה שלשה בששה ויהיה שמנה עשר והם שמנה עשר דברים

Example: we suppose line AB is six numbers. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=6}}$	המשל שנניח קו א"ב ששה מהמספרים
Line BD is three things. $\scriptstyle{\color{blue}{BD=3x}}$	וקו ב"ד שלש' דברי‫'
We multiply line AB by BD; it is surface AD and we say that surface AD is eighteen things. $\scriptstyle{\color{blue}{AD=AB\times BD=6\times3x=18x}}$	ונכה קו א"ב בב"ד והוי והיה שטח א"ד ונאמ' ששטח א"ד הוא שמנה עשר דברים
Proof	ומופת זה
dividing line AB by the units in it: the result are six segments, which are AG, G GH, HW, WZ, ZC, CB	שנחלק קו א"ב על מה שבו מהאחדים ויצאו ששה חלקים והם א"ג ג"ה ה"ו ו"ז ז"ח ח"ב
dividing line DB by the number of things in it: its segments are BT, TK, KD	ונחלק קו ד"ב על מספר מה שבו מהדברים ויהיו חלקיו ב"ט ט"כ כ"ד
drawing from points G, H, W, Z, C lines CL, ZC, WN, HP, GE parallel to BD	ונוציא מנקוד' גהוז"ח קוים נכחיים לקו ב"ד והם קוי ח"ל ז"ח ו"נ ה"פ ג"ע
drawing from points T, K lines TQ, KS parallel to AB	נוציא מנקודות ט"כ שני קוים נכחיי' לקו א"ב והם קוי ט"ק כ"ס
AD□ consists of 18 equal quadrangles each is equal to CT□	ועם זה יצאו בשטח א"ד שמנה עשר שטחים שוים כמו שנגלה בתמונה כל שטח מהם שוה לשטח ח"ט
CT□ = BT × BC = $\scriptstyle{\color{blue}{x\times1}}$	אבל שטח ח"ט הוא מהכאת קו ב"ט שהוא דבר בקו ב"ח
CT□ = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	ולכן יהיה שטח ח"ט דבר
AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{18x}}$	ושטח א"ד כלו יהיה שמנה עשר דברים
This is the "rule of the multiplication of the things by numbers"	וזהו משפט הכאת הדברים במספרים
$\scriptstyle\left(10+x\right)\times x$	אמ' ואם יאמרו לך כמה יהיה מהכאת עשרה דרהמי ודבר בדבר אחד
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+x\right)\times x=10x+x^2}}$	תאמ' שהם עשרה דברים ומרובע
The procedure is that you multiply a thing by ten dirham $\scriptstyle{\color{blue}{x\times10=10x}}$	והמעשה בזה שתכה דבר בעשרה אדרהמי ויהיו עשרה דברים
$\scriptstyle{\color{blue}{x\times x=x^2}}$	עוד תכה דבר בדבר ויהיה מרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+x\right)\times x=10x+x^2}}$	ותקבצם ויהיו עשרה דברים ואלגו ומרובע אחד
Geometrical illustration
I will explain this to you by this geometric illustration:	ואבאר לך בזאת התמונה

defining: AB = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	והוא שנניח קו א"ב עשרה דרהמי
BG = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	וקו ב"ג דבר אחד
GD = BG	ונשים ג"ד שוה לב"ג
AG × BG = AD□	ונכה א"ג בב"ג ויצא שטח א"ד
Supposition: AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x+x^2}}$	ונאמר ששטח א"ד עשרה דברים ומרובע אחד
Proof:	מופת זה
drawing line BH from point B, parallel to GD	שנוציא מנקודת ב' קו ב"ה נכחי לקו ג"ד
BH = GD = BG	ומפני זה יהיה שוה לו וגם לב"ג השוה לג"ד
BG = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	אבל קו ב"ג דבר אחד
BH = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	אם כן קו ב"ה דבר אחד
AH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	ושטח א"ה יהיה עשרה דברים
AH□ = AB × BH = $\scriptstyle{\color{blue}{10\times x=10x}}$	מפני כי הוא מהכאת קו א"ב שהוא עשרה דרהמי בקו ב"ה שהוא דבר
BD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$	ושטח ב"ד הוא מרובע
BD□ = BG² = $\scriptstyle{\color{blue}{x\times x=x^2}}$	כי הוא מהכאת ב ב"ג שהוא דבר בעצמו
AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x+x^2}}$	אם כן שטח א"ד כלו הוא עשרה [..] דברים ומרובע אחד
Q.E.D.	והוא מה שרצינו לבאר
$\scriptstyle\left(10-x\right)\times x$	אמ' ואם יאמרו לך כמה יעלה מהכאת עשרה דרהמי פחות דבר אחד בדבר אחד
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10-x\right)\times x=10x-x^2}}$	תאמ' עשרה דברים פחות מרובע אחד
The procedure: $\scriptstyle{\color{blue}{10\times x=10x}}$	‫^[9]והמעשה בזה שתכה עשרה דרהמי בדבר ויהיו עשרה דברי‫'
$\scriptstyle{\color{blue}{x\times x=x^2}}$	ותכה דבר בדבר ויהיה מרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10-x\right)\times x=10x-x^2}}$	תגרעהו מעשרה הדברי' וישאר ארבעה דברים פחות מרובע
Geometrical illustration
I will explain this by this geometric illustration:	ואבאר זה בזאת התמונה

defining: AG = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	והוא שנניח קו א"ג הוא עשרה דרהמי
BG = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	ונניח קו ב"ג ממנו הוא דבר א‫'
AB = $\scriptstyle{\color{blue}{10-x}}$	וישאר קו א"ב עשרה דרהמי פחות דבר
GD = BG	ונשים קו ג"ד שוה לקו ב"ג
AG × GD = AD□	ונכה קו א"ג בקו ג"ד ויצא שטח א"ד
drawing line BH from point B, parallel to GD	ונוציא מנקדת ב' קו ב"ה נכחי לקו ג"ד
Supposition: AH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x-x^2}}$	ונאמ' כי שטח א"ה הוא עשרה דברי' פחות מרובע
Proof:	מופת זה
AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	כי הנה שטח א"ד הוא עשרה דברי‫'
AD□ = AG × GD = AG × BG = $\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot x=10x}}$	בעבור כי הוא מהכאת קו א"ג שהוא עשרה בקו ג"ד השוה לב"ג שהוא דבר
BD□ = BG × GD = $\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot x=x^2}}$	ושטח ב"ד הוא מרובע כי הנה הוא מהכאת ב"ג שהוא דבר בקו ג"ד השוה אליו
AH□ = AB × BH = $\scriptstyle{\color{blue}{\left(10-x\right)\times x=10x-x^2}}$	ולכן ישאר שטח א"ה עשרה דברי' פחות מרובע והוא מהכאת א"ב שהוא עשרה דרהמי פחות דבר בב"ה שהוא דבר
Q.E.D.	ומש"ל
$\scriptstyle\left(10+x\right)\times\left(10+x\right)$	אמר ואם יאמרו לך כמה יעלה מהכאת עשרה דרהמי ודבר בעשרה דרהמי ודבר
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+x\right)\times\left(10+x\right)=100+x^2+20x}}$	תאמ' מאה דרהמי ומרובע ועשרי' דברי‫'
The procedure: $\scriptstyle{\color{blue}{10\times10=100}}$	והמעשה^[10] בזה שנכה עשרה בעשרה ויהיו מאה דרהמי
$\scriptstyle{\color{blue}{10\times x=10x}}$	עוד תכה עשרה בדבר ויהיו עשרה דברים
$\scriptstyle{\color{blue}{10\times x=10x}}$	ותשוב ותכה דבר בעשרה דרהמי ויהיו עשרה דברים
$\scriptstyle{\color{blue}{x\times x=x^2}}$	ותכה עוד דבר בדבר ויהיו מרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+x\right)\times\left(10+x\right)=100+x^2+20x}}$	ותקבץ הכל יחד ויהיה מאה דרהמי ומרובע ועשרים דברים
Geometrical illustration
I will explain this by this geometric illustration:	ואבאר זה בזאת התמונה

defining: AB = $\scriptstyle{\color{blue}{10+x}}$	והוא שנניח קו א"ב עשרה דרהמי ודבר
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	וא"ג ממנו עשרה
GB = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	וג"ב דבר
BD = $\scriptstyle{\color{blue}{10+x}}$	וכן נניח קו ב"ד עשרה דרהמי ודבר
BH = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	ב"ה ממנו דבר
HD = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	וה"ד עשרה
AB × BD = AD□	ותכה קו א"ב בקו ב"ד ויצא שטח א"ד
Supposition: AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100+x^2+20x}}$	ונאמ' כי שטח א"ד מאה דרהמי ומרובע ועשרים דברים
Proof:	ומופת זה
drawing line GC from point G, parallel to BD	שנוציא מנקודת ג' קו נכחי לקו ב"ד והוא קו ג"ח
drawing line HZ from point H, parallel to AB	ונוציא מנקודת ה' קו ה"ז נכחי לקו א"ב
GH□ is a square	הנה שטח ג"ה מרובע
ZC□ is a square	וז"ח מרובע
GZ□ = HC□	ושטח ג"ז כמו שטח ה"ח
according to Euclid	כמו שאבאר כל זה באקלידס
ZC□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100}}$	אבל שטח ז"ח מאה
ZC□ = ZT × TC = AG × HD = $\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot10=100}}$	כי הוא הוה מהכאת ז"ט השוה לא"ג שהוא עשרה בקו ט"ח השוה לה"ד שהוא גם כן עשרה
ZG□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	ושטח ז"ג עשרה דברים
ZG□ = GT × AG = BH × AG = $\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot10=10x}}$	כי הנה הוא מהכאת ג"ט השוה לב"ה שהוא דבר בקו א"ג שהוא עשרה
CH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	ושטח ח"ה גם כן עשרה דברי‫'
CH□ = TH × HD = GB × HD = $\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot10=10x}}$	כי הוא מהכאת ט"ה השוה לג"ב שהוא דבר בקו ה"ד שהוא עשרה
GH□ = GB × BH = $\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot x=x^2}}$	ושטח ג"ה הוא מרובע כי הוא מהכאת קו ג"ב שהוא דבר בקו ב"ה שהוא גם כן דבר
AD□ = the sum of the four surfaces = $\scriptstyle{\color{blue}{100+x^2+20x}}$	ומקובץ הארבעה שטחים הוא שטח א"ד אם כן שטח א"ד הוא מאה דרהמי ומרובע ועשרים דברים
Q.E.D.	והוא מש"ל
$\scriptstyle\left(10-x\right)\times\left(10-x\right)$	אמ' ואם יאמרו לך כמה יהיה מהכאת עשרה אדרהמי פחות דבר בעשרה אדרהמי פחות דבר
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10-x\right)\times\left(10-x\right)=100+x^2-20x}}$	תאמ' מאה דרהמי ומרובע פחות עשרים דברים
The procedure: $\scriptstyle{\color{blue}{10\times10=100}}$	ואופן מעשהו שתכה עשרה דרהמי בעשרה דרהמי ויהיה מאה
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(-x\right)\times10=-10x}}$	תכה דבר נגרע בעשרה דרהמי ויהיה עשרה דברים נגרעים
$\scriptstyle{\color{blue}{10\times\left(-x\right)=-10x}}$	עוד תשוב להכות עשרה דרהמי בדבר הנגרע ויהיו גם כן עשרה דברים נגרעים
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(-x\right)\times\left(-x\right)=x^2}}$	ותכה דבר נגרע בדבר נגרע ויהיה מרובע נוסף
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10-x\right)\times\left(10-x\right)=100+x^2-20x}}$	ותקבץ כל זה ויהיה מאה דרהמי ומרובע פחות עשרים דברים
Geometrical illustration
I will explain this by this geometric illustration:	ואבאר זה בזאת התמונה

defining: AG = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	והוא שנשים קו א"ג עשרה דרהמי
AB = AG - BG = $\scriptstyle{\color{blue}{10-x}}$	ונפחות ממנו דבר והוא קו ב"ג וישאר א"ב עשרה פחות דבר
GD = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	וכן נשים קו ג"ד עשרה
GH = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	וג"ה ממנו הוא דבר
ZC□ = AB × HD = $\scriptstyle{\color{blue}{\left(10-x\right)\times\left(10-x\right)}}$	ונכה קו א"ב בקו ה"ד ויעלה מרובע ז"ח
Supposition: ZC□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100+x^2-20x}}$	ונאמ' שמרובע ז"ח מאה אדרהמי ומרובע פחות עשרים דברים
Proof:	מופת זה
completing AD□	שנשלים שטח א"ד
drawing line BC from point B, parallel to BD	ונוציא מנקוד' ב' קו ב"ח נכחי לקו ב"ד
drawing line HZ from point H, parallel to AG	ונוציא מנקודת ה' קו ה"ז נכחי לקו א"ג
AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100}}$	הנה כי שטח א"ד מאה
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	בעבור כי א"ג עשרה
GD = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	וג"ד עשרה
ZG□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	ושטח ז"ג עשרה דברים
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	בעבור כי א"ג עשרה
GH = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	וג"ה הוא דבר
BD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	וכן שטח ב"ד עשרה דברים
GD = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	בעבור כי ג"ד עשרה
GB = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	וג"ב הוא דבר
BH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$	ושטח ב"ה הוא מרובע
BH□ = BG × GH = $\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot x=x^2}}$	כי הוא מהכאת ב"ג שהוא דבר בג"ה שהוא גם כן דבר
HC□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x-x^2}}$	וישאר שטח ה"ח עשרה דברים פחות מרובע
AH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	ושטח א"ה עשרה דברים
HC□ + AH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{20x-x^2}}$	ומקובצם עשרים דברים פחות מרובע
ZC□ = AD□ - (AH□ + HD□) = $\scriptstyle{\color{blue}{100+x^2-20x}}$	וכשנגרעם שטח א"ה ושטח ה"ח משטח א"ד שהוא מאה ישאר שטח ז"ח מאה דרהמי ומרובע פחות עשרים דברים
$\scriptstyle\left(10+x\right)\times\left(10-x\right)$	אמ' ואם יאמרו לך כמה יעלה מהכאת עשרה דרהמי ודבר בעשרה דרהמי פחות דבר
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+x\right)\times\left(10-x\right)=100-x^2}}$	תאמ' מאה דרהמי פחות מרובע
The procedure: $\scriptstyle{\color{blue}{10\times10=100}}$	ואופן מעשהו שתכה עשרה בעשרה ויהיו מאה דרהמי
$\scriptstyle{\color{blue}{x\times10=10x}}$	ותכה הדבר הנוסף בעשרה ויהיו עשרה דברים נוספי‫'
$\scriptstyle{\color{blue}{-x\times10=-10x}}$	ותכה הדבר הגורע בעשרה ויהיו עשרה דברים נגרעים
$\scriptstyle{\color{blue}{100+\left(10x-10x\right)=100}}$	ותוציא הנוספים כנגד הנגרעים וישארו מאה דרהמי
$\scriptstyle{\color{blue}{x\times\left(-x\right)=-x^2}}$	עוד תכה הדבר הנוסף בדבר הגורע ויהיה מרובע נגרע
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+x\right)\times\left(10-x\right)=100-x^2}}$	ותגרעהו מהמאה דרהמי וישארו מאה פחות מרובע
Geometrical illustration
I will explain this to you by this geometric illustration:	ואבאר לך זה בזאת התמונה

defining: AB = $\scriptstyle{\color{blue}{10+x}}$	והוא שנניח קו א"ב עשרה ודבר
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	א"ג עשרה
GB = $\scriptstyle{\color{blue}{x}}$	וג"ב דבר
BH = $\scriptstyle{\color{blue}{10-x}}$	ונניח קו ב"ה עשרה פחות דבר
BD = BH + HD = $\scriptstyle{\color{blue}{\left(10-x\right)+x=10}}$	ונדביק עמו קו ה"ד הוא דבר ויהיה קו ב"ד כלו עשרה דרהמי
AH□ = AB × BH = $\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+x\right)\sdot\left(10-x\right)}}$	ונכה קו א"ב שהוא עשרה דרהממי ודבר בקו ב"ה שהוא עשרה פחות דבר ויהיה שטח א"ה
Supposition: AH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100-x^2}}$	ונאמר ששטח א"ה הוא מאה דרהמי פחות מרובע
Proof:	ומופת זה
AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100+10x}}$	שנשלם שטח א"ד והנה הוא מאה דרהמי ועשרה דברים
AC□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100}}$	בעבור כי שטח א"ח ממנו הוא מאה
AC□ = AG × GC = AG × BD = $\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot10=100}}$	כי הנה הוא מהכאת א"ג שהוא עשרה בג"ח שהוא גם כן עשרה כי הוא שוה לב"ד שהנחנוהו עשרה
GD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{10x}}$	ושטח ג"ד הנשאר הוא עשרה דברי‫'
GD□ = GD × BD = $\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot10=10x}}$	כי הנה הוא מהכאת ג"ד כי שהוא דבר בב"ד שהוא עשרה
AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100+10x}}$	הנה כי כל שטח א"ד הוא מאה דרהמי ועשרה דברים
ZC□ = CB□	והוא מבואר בנקלה למבין כי שטח ז"ח כמו שטח ח"ב
MB□ = ZC□ - MD□	ונבדיל משטח ז"ח כמו שטח מ"ד המרובע והוא שטח מ"[ב‫]
KD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{2+2x^2}}$	ויהיה מפני זה שטח כ"ד שנים מרובעי‫'
ZT□ = MB□	וישאר שטח ז"ט כמו שטח מ"ב
constructing AM□ added to both	ונשים שטח א"מ משותף
AH□ = AM□ + MB□ = AM□ + ZT□	ויהיה שטח א"מ ושטח מ"ב יחד והוא כל שטח א"ה יהיה שוה לשטחי א"מ ז"ט
AM□ + ZT□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100-x^2}}$	אבל שני שטחי א"מ ז"ט אתה רואה כי הם מאה דרהמי פחות מרובע
the subtractive MT□ = $\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}$	בעבור כי שטח מ"ט הנחסר הוא מרובע
AH□ = $\scriptstyle{\color{blue}{100-x^2}}$	אם כן שטח א"ה יהיה מאה דרהמי פחות מרובע
Q.E.D.	והוא מש"ל
$\scriptstyle\left(10+x\right)\times\left(x-10\right)$	אמ' ואם יאמרו לך כמה העולה מהכאת עשרה דרהמי ודבר בדבר פחות עשרה דרהמי
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+x\right)\times\left(x-10\right)=x^2-100}}$	תאמ' מרובע פחות מאה דרהמי
The procedure: $\scriptstyle{\color{blue}{10\times x=10x}}$	ואופן מעשהו הוא שנכה עשרה בדבר הפוחת עשרה ויהיו עשרה דברים נוספים
$\scriptstyle{\color{blue}{10\times\left(-10\right)=-100}}$	עוד תשוב ותכה עשרה בעשרה הפוחתים ויהיו מאה דרהמי גורעי‫'
$\scriptstyle{\color{blue}{x\times x=x^2}}$	ותכה דבר בדבר ויהיה מרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{x\times\left(-10\right)=-10x}}$	עוד תכה דבר בעשרה הפוחתים ויהיו עשרה דברי' נגרעים
$\scriptstyle{\color{blue}{10x-10x}}$	ותשליך העשרה דברי' נוספי' כנגד העשרה הדברים הנגרעים
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+x\right)\times\left(x-10\right)=x^2-100}}$	וישאר המקובץ מההכאה מרובע פחות מאה דרהמי
Geometrical illustration
I will explain this by this geometric illustration:	ואבאר זה בזאת התמונה

It is that we suppose line AB is ten dirham plus a thing. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=10+x}}$	והוא שנשים קו א"ב עשרה דרהמי ודבר
AG is ten. $\scriptstyle{\color{blue}{AG=10}}$	א"ג הוא עשרה
GB is a thing. $\scriptstyle{\color{blue}{GB=x}}$	וג"ב דבר
We suppose line BH is a thing minus ten. $\scriptstyle{\color{blue}{BH=x-10}}$	ונניח קו ב"ה דבר פחות עשרה
We add HD, which is ten, to it. $\scriptstyle{\color{blue}{HD=10}}$	ונוסיף בו ה"ד שהוא עשרה
We multiply line AB by line BH; it is surface AH. $\scriptstyle{\color{blue}{AH=AB\times BH=\left(10+x\right)\sdot\left(x-10\right)}}$	ונכה קו א"ב בקו ב"ה ויהיה שטח א"ה
We say that surface AH is a square minus one hundred dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{AH=x^2-100}}$	ונאמ' ששטח א"ה הוא מרובע פחות מאה דרהמי
The proof of this is that we complete surface AD: surface AD is ten things plus a square, since it is generated from the multiplication of line AB, which is ten dirham plus a thing by line BD, which is a thing. $\scriptstyle{\color{blue}{AD=AB\times BD=\left(10+x\right)\times x=10x+x^2}}$	מופת זה שנשלים שטח א"ד ויהיה שטח א"ד עשרה דברים ומרובע בעבור כי הוא מהכאת קו א"ב שהוא עשרה דרהמי ודבר בקו ב"ד שהוא דבר
We draw line GC parallel to BD. $\scriptstyle{\color{blue}{GC\parallel BD}}$	ונוציא קו ג"ח נכחי לקו ב"ד
Surafce GD is a square, since it is generated from the multiplication of GB, which is a thing by BD, which is also a thing. $\scriptstyle{\color{blue}{GD=GB\times BD=x\sdot x=x^2}}$	והנה יהיה שטח ג"ד מרובע כי הוא מהכאת ג"ב שהוא דבר בב"ד שהוא גם כן דבר
Surface AC is the same as surface CH. $\scriptstyle{\color{blue}{AC=CH}}$	ושטח א"ח כמו שטח ח"ה
Since line CG is the same as line CD. $\scriptstyle{\color{blue}{CG=CD}}$	בעבור כי קו ח"ג כמו קו ח"ד
And line AG is the same as line HD. $\scriptstyle{\color{blue}{AG=HD}}$	וקו א"ג כמו קו ה"ד
We subtract surface CH from square GD and join surface AC that is equal to it; surface GH that remains from square GD, plus surface AC are together the same as square GD. $\scriptstyle{\color{blue}{GD=\left(GD-CH\right)+AC=GH+AC=x^2}}$	ונבדיל שטח ח"ה ממרובע ג"ד ונשתף עמו שטח א"ח השוה לו ויהיה שטח ג"ה הנשאר ממרובע ג"ד ושטח א"ח יחד כמו מרובע ג"ד
We subtract from it surface KC, which is one hundred dirham, since it is generated from the multiplication of line KL that is equal to AG, which is ten, by line LC that is equal to HD, which is also ten. $\scriptstyle{\color{blue}{KC=KL\times LC=AG\times HD=10\times10=100}}$	ונבדיל מזה שטח כ"ח שהוא מאה דרהמי בעבור כי הוא מהכאת קו כ"ל השוה לא"ג שהוא עשרה בקו ל"ח השוה לה"ד שהוא גם כן עשרה
The remaining surface AH is a square minus one hundred dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{AH=\left(GH+AC\right)-KC=x^2-100}}$	וישאר שטח א"ה מרובע פחות מאה דרהמי
Q.E.D.	והוא מש"ל
He said: if you are told: how much is the product of ten dirham and two-thirds of a thing by three dirham minus six things? $\scriptstyle\left(10+\frac{2}{3}x\right)\times\left(3-6x\right)$	אמר ואם יאמרו לך כמה יהיה מהכאת עשרה דרהמי ושני שלישי דבר על שלשה דרהמי פחות ששה דברים
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+\frac{2}{3}x\right)\times\left(3-6x\right)=30-4x^2-58x}}$	תאמר שלשים דרהמי פחות ארבעה מרובעים ופחות חמשים ושמנה דברים
The procedure: $\scriptstyle{\color{blue}{10\times3=30}}$	ואופן מעשהו הוא שתכה עשרה דרהמי בשלשה ויהיו שלשים דרהמי
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}x\times3=2x}}$	ותכה שני שלישי דבר בשלשה דרהמי ויהיו שני דברים נוספים
$\scriptstyle{\color{blue}{10\times\left(-6x\right)=-60x}}$	עוד תכה עשרה אדרהמי בששה דברי' הפוחתים ויהיו ששים דברים נגרעים
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}x\times\left(-6x\right)=-4x^2}}$	ותכה שני שלישי דבר בששה דברים הפוחתים ויהיו ארבעה דברים נגרעים מרובעים
the multiplication is completed and we turn to sum [the interim products]	ונשלמה ההכאה ונבא לקבצם
$\scriptstyle{\color{blue}{60x-2x=58x}}$	והנה נפיל שני הדברים הנוספים מהששים דברי' הנגרעי' וישארו שמנה וחמשי‫'
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+\frac{2}{3}x\right)\times\left(3-6x\right)=30-4x^2-58x}}$	ויהיה מקובץ הכל אחר זה שלשים דרהמי פחות ארבעה מרובעי' ופחות שמנה וחמשי' דברים
The explanation of the multiplication of things and numbers is enough, and from it one can learn the answer for all the questions presented in this section.	אמ' ודי לך במה שבארתי מכפל הדברים והמספרים וממנו תוכל להתחכם בתשובת כל השאלות אשר יגיעו לפניך מזה השער
Roots
Chapter: Multiplication of Roots by Numbers	פרק
The doubling of the root of a known number or of an unknown square will be explained in [this chapter].	יתבאר בו הכפלת שרש ממספר ידוע או ממרובע בלתי ידוע זה
By doubling I mean taking its two roots	ורצוני בהכפלה הנה לקיחת שני שרשיו
two roots of a known number or of an unknown square - the root of which number or square are they?	אמ' וכאשר תרצה לדעת שני שרשים ממספר ידוע או ממרובע בלתי ידוע לאי זה מספר אחר או מרובע אחר הם שרש
$\scriptstyle2\sdot\sqrt{a}=\sqrt{\left(2\sdot2\right)\sdot a}$	תניח השני שרשים בדמיון שנים ותכה שנים על שנים והעולה תכהו במספר הידוע או במרובע הבלתי ידוע והעולה הוא המספר שהם שרש אליו
three roots	ואם תרצה שלשה שרשים
$\scriptstyle3\sdot\sqrt{a}=\sqrt{\left(3\sdot3\right)\sdot a}$	תכה שלשה בשלשה והעולה תכה על המספר הידוע או על המרובע בלתי ידוע ויהיו שלשת השרשים שרש למספר העולה
halving the root	וכן אם תרצה לחצות השרש
$\scriptstyle\frac{1}{2}\sdot\sqrt{a}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{2}\right)\sdot a}=\sqrt{\frac{1}{4}\sdot a}$	תכה חצי בחצי ויהיה רביע ותכה רביע במרובע הידוע או הבלתי ידוע ויהיה העולה מההכאה הנה חצי השרש הוא שרש לו
So on for augmenting or reducing the roots	וכן כל מה שתוסיף או תגרע מהשרשים תעשה על הדרך שאמרנו
$\scriptstyle2\sdot\sqrt{16}$	אמ' ונניח דמיון לזה כאשר ~~עשינו~~ רצינו לדעת כפל שרש ששה עשר
$\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\sqrt{16}=\sqrt{\left(2\sdot2\right)\sdot16}=\sqrt{4\sdot16}=\sqrt{64}=8}}$	תכה שנים בשנים והיו ארבעה ותכה ארבעה בששה עשר ויהיו ששים וארבע‫' ושרשו הוא שמנה והם שני שרשי ששה עשר
Geometrical illustration
We will explain this by this geometric illustration:	ונבאר זה בתמונ' זאת

defining: ABGD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{16}}$	והוא שנניח שטח מרובע אבג"ד בדמיון ששה עשר דרהמי
GD = √AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{16}}}$	וקו ג"ד הוא שרש מרובע אבג"ד
extending line GD straight to H	וכאשר נרצה לכפול זה השרש נוציא קו ג"ד על יושר עד ה‫'
GH = GD	ונשים ג"ה שוה לג"ד
HD = 2√AD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt{16}}}$	ויהיה קו ה"ד שני שרשים ממרובע א"ד
the root of which number is it?	ואם נרצה לדעת לאי זה מספר הוא שרש
constructing: HZ□ = HD²	נשים עליו שטח מרובע עליו ה"ז
Supposition: HZ□ = 4×GB□	ונאמר ששטח ה"ז ארבעה דמיוני שטח ג"ב
Proof:	מופת זה
extending line GA straight to C	שנוציא קו ג"א על יושר עד ח‫'
extending line AB to T	ונוציא קו א"ב עד נקודת ט‫'
HZ□ consists of four equal quadrangulars: GB□, BC□, CT□, TG□	ויהיו בשטח ה"ז ארבעה מרובעים שוים והם מרובעי ג"ב ב"ח ח"ט ט"ג
GB = $\scriptstyle{\color{blue}{16}}$	אבל ג"ב הנחנוהו שש עשרה
HZ□ = $\scriptstyle{\color{blue}{64}}$	ולכן יהיה מרובע ה"ז ששים וארבע
HD = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{64}=8}}$	ויהיה קו ה"ד שרש לששים וארבע והוא שמנה
Q.E.D.	והוא מש"ל
$\scriptstyle\frac{1}{2}\sdot\sqrt{9}$	אמ' וכאשר נרצה לקחת חצי שרש תשעה
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\sqrt{9}=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{2}\right)\sdot9}=\sqrt{\frac{1}{4}\sdot9}=\sqrt{2+\frac{1}{4}}=1+\frac{1}{2}}}$	נכה חצי בחצי ויהיה רביע ונכה רביע בתשעה ויהיה שנים ורביע נקח שרשו והוא אחד וחצי והוא יהיה חצי שרש תשעה
$\scriptstyle\frac{2}{3}\sdot\sqrt{9}$	ואם נרצה לקחת שני שלישי שרש תשעה
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\sdot\sqrt{9}=\sqrt{\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{2}{3}\right)\sdot9}=\sqrt{\frac{4}{9}\sdot9}=\sqrt{4}=2}}$	נכה שני שלישים בשני שלישים ויהיו ארבע תשיעיות ותכה ארבעה תשיעיות בתשעה ויהיו ארבעה ושרשם שהוא שנים הוא יהיה שני שלישי שרש תשעה
Geometrical illustration
I will explain it to you in by this geometric illustration:	ואבאר לך בזאת התמונה

defining ABGD□ = $\scriptstyle{\color{blue}{9}}$	והוא שנניח התשעה שטח מרובע עליו אבג"ד
GD = [√AD□] = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}}}$	ויהיה קו ג"ד שרש תשעה
finding its two thirds, ⅔GD:	וכאשר תרצה לקחת שני שלישיו
dividing DG into three equal parts: NZ = ZH = HD	תחלק קו ג"ד לשלשה חלקים שוים והם נ"ז ז"ה ה"ד
DZ = ⅔GD = ⅔√GB□	ויהיה קו ד"ז שני שלישי קו ג"ד והוא גם כן שני שלישי שרש מרובע ג"ב
the root of which number is it?	וכאשר תרצה לדעת לאי זה שמספר הוא שרש
defining: KZLD□ = ZD²	נעשה על קו ז"ד שטח מרובע עליו כזל"ד
Supposition: KZLD□ = ⁴/₉GB□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	ונאמ' ששטח כזל"ד ארבעה תשיעיות שטח ג"ד והם ארבעה דרהמי
Proof:	מופת זה
extending line ZK straight to T	שנוציא קו ז"כ על יושר עד נקודת ט‫'
drawing line HC from point H, parallel to BD	ונוציא מנקודת ה' קו ה"ח נכחי לקו ב"ד
drawing line EP from point E, parallel to AB	ותוציא מע' קו ע"פ נכחי לקו א"ב
extending line LMK to point S	ונוציא קו למ"כ עד ס‫'
By this, nine equal surfaces are generated in GB□: HE□, EM□, MB□, MT□, TS□, KN□, KP□, PZ□, ZN□	ויהיה עם זה כבר נעשו בשטח ג"ב תשעה שטחים שוים והם נ ה"ע ע"מ מ"ב מ"ט ט"ס כ"נ כ"פ פ"ז ז"נ
ZL□ = ⁴/₉GB□	ויהיה שטח ז"ל ארבעה מאלו התשעה שטחים
ZL□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	אם כן שטח ז"ל ארבע תשיעיות מרובע ג"ב
ZD= $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}}}$	וקו ז"ד שרש לארבעה
Q.E.D.	והוא מש"ל
The same should be done with all that is of this kind.	וכל מה שיפול בידך מזה המין תעשה עמו ככה
Multiplication of Roots
$\scriptstyle\sqrt{9}\times\sqrt{4}$	אמ' ואם תרצה לדעת כמה העולה מהכאת שרש תשעה בשרש ארבעה
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}\times\sqrt{4}=\sqrt{4\sdot9}=\sqrt{36}=6}}$	תכה ארבע' בתשעה ויהיה שלשים ושש תקח שרשם והוא ששה והוא כמו הכאת שרש תשעה בשרש ארבעה
Geometrical illustration
I will explain this by this geometric illustration:	ואבאר זה בזאת התמונה

defining: AB = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}}}$	והוא שנשים קו א"ב שרש תשעה
BG = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}}}$	וקו ב"ג שרש ארבעה
AB × BG	וכאשר נרצה להכות קו א"ב בקו ב"ג
constructing: AC□ = AG²	תשים על קו א"ג שטח מרובע עליו א"ח
drawing line BZ from point B, parallel to AH and GC	ותוציא מנקודת ב' קו נכחי לקוי א"ה ג"ח והוא קו ב"ז
AH = GC = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}+\sqrt{4}}}$	וכל אחד מקוי א"ה ג"ח שרש תשעה ושרש ארבעה
MG = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}}}$	ונשים קו מ"ג שרש תשעה
MC = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}}}$	וישאר קו מ"ח שרש ארבעה
drawing line MK from point M, parallel to AG and HC	ונוציא מנקודת מ' קו מ"כ נכחי לקוי ~~א"ה ג"ח~~ א"ג ה"ח
EA□ = $\scriptstyle{\color{blue}{9}}$	ויהיה שטח ע"מ תשעה
BE = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}}}$	וקו ב"ע שרש תשעה
EC□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	ושטח ע"ח ארבעה
ZE = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}}}$	וקו ז"ע שרש ארבעה
ZE = EM	כי ז"ע שוה לע"מ
EM = BG	וע"מ כמו ב"ג
EB = EK	וע"ב כמו ע"כ
ME : EK = ZE : EB	ויחס מ"ע אל ע"כ כיחס ז"ע אל ע"ב
ZE : EB = ZK□ : EA□	ויחס ז"ע אל ע"ב הוא כיחס שטח ז"ב אל שטח ע"א
(the numbers of ZM□) × (the numbers of EA□) = (the numbers of ZK□)²	ולכן יהיה הכאת המספרים אשר בשטח ז"מ במספרים אשר בשטח ע"א כמו הכאת המספרים אשר בשטח ז"כ בעצמם
Euclid: when there are three proportional numbers, the product of the first number by the third is the same as the product of the second by itself. $\scriptstyle a_1:a_2=a_2:a_3\longrightarrow a_1\sdot a_3=a_2^2$	כמו שבאר זה אקלידס כאשר אמ' כי כאשר היו שלשה מספרים מתיחסים יהיה הכאת המספר הראשון ~~בתשיעי~~ בשלישי כמו הכאת הב' המספר בעצמו
(the units of EC□) × (the units of EA□) = $\scriptstyle{\color{blue}{4\times9=36}}$	אבל הכאת מה שבשטח ע"ח מהאחדים שהם ארבעה באחדי שטח ע"א שהם ~~שלשה~~ תשעה יהיה שלשים ושש
ZK□ = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{36}=6}}$	ולכן שטח ז"כ הוא כמו שרש שלשים ושש והוא ששה
ZK□ = KE × EC = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}\times\sqrt{4}}}$	והנה שהוא הוה מהכאת שרש תשעה בשרש ארבעה בעבור כי קו א' כ"ע שרש תשעה וקו ע"ח כמו שרש ארבעה
Q.E.D.	והוא ומש"ל
	^[11]
$\scriptstyle\left(2\sdot\sqrt{10}\right)\times\left(\frac{1}{2}\sdot\sqrt{5}\right)$	אמ' ואם יאמרו לך כמה יהיה מהכאת שני שרשי עשרה בחצי שרש חמשה
the root of which number is $\scriptstyle2\sdot\sqrt{10}$ ?	ראה שני שרשי עשרה לאי זה מספר הם שרש על הדרך שהראיתי לך
$\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\sqrt{10}=\sqrt{40}}}$	ותמצא שהם שרש לארבעי‫'
the root of which number is $\scriptstyle\frac{1}{2}\sdot\sqrt{5}$ ?	וכמו כן ראה חצי שרש חמשה לאי זה מספר הוא שרש
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}\sdot\sqrt{5}=\sqrt{1+\frac{1}{4}}}}$	ותמצא שהוא שרש לאחד ורביע
$\scriptstyle\left(2\sdot\sqrt{10}\right)\times\left(\frac{1}{2}\sdot\sqrt{5}\right)=\sqrt{40}\times\sqrt{1+\frac{1}{4}}$	ותשוב השאלה כאלו אמרו כמה יהיה מהכאת שרש ארבעים בשרש אחד ורביע
$\scriptstyle{\color{blue}{40\sdot\left(1+\frac{1}{4}\right)=50}}$	ולכן תכה ארבעים באחד ורביע ויהיה חמשים
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\sdot\sqrt{10}\right)\times\left(\frac{1}{2}\sdot\sqrt{5}\right)=\sqrt{50}}}$	ותאמ' כי שרש חמשים הוא הוא הכאת שני שרשי עשרה בחצי שרש חמשה
Geometrical illustration
He said: we give for this procedure a general geometric illustration:	אמ' ונניח לזה המעשה תמונה כוללת

For every number multiplied by another number, the root of the product is the same as the product of the root of one of the numbers multiplied by the root of the other number $\scriptstyle\sqrt{A\times B}=\sqrt{A}\times\sqrt{B}$	ונאמ' שכל מספר שיוכה במספר אחר יהיה שרש העולה כמו הכאת שרש מספר אחד מהם לשרש המספר האחר
A; B are numbers	משל לזה שנניח ב' א' שני מספרים
√B = G	ושרש ב' הוא ג‫'
√A = D	ושרש א' הוא ד‫'
B × A = Z	ונכה ב' בא' ויהיה ז‫'
G × D = C	ונכה ג' בד' ויהיה ח‫'
Supposition: C = H = √Z	ונאמ' שח' כמו ה' שהוא שרש ז‫'
Proof: G² = B	מופת זה כי ג' הוכה בעצמו והיה ב‫'
G × D = C	והוכה בב'^ד' והיה ח‫'
G : D = B : C	ולכן יהיה יחס ג' אל ד' כיחס ב' אל ח‫'^[12]
D² = A	וכמו כן ד' הוכה בעצמו והויה א‫'
D × G = C	והוכה בג' והיה ח‫'
G : D = C : A	ולכן יהיה יחס ג' אל ד' כיחס ח' אל א‫'
G : D = B : C	וכבר היה יחס ג' אל ד' כיחס ב' אל ח‫'
B : C = C : A	אם כן יהיה יחס ב' אל ח' כיחס ח' אל א‫'
B × A = C²	ויהיה מפני זה הכאת ב' בא' כמו הכאת ח' בעצמו
B × A = Z	אבל הכאת ב' בא' הוא ז‫'
C² = Z	אם כן הכאת ח' בעצמו יהיה כמו ז‫'
H² = Z	וכבר היה הכאת ה' בעצמו הוא ז‫'
C = H	ולכן יהיה ח' כמו ה‫'
Q.E.D.	והוא מש"ל
What was explained of this type is enough.	ובמה שבארתי מזה המין הוא מספיק
Chapter on Division of Roots	פרק בחלוק
When the divisor is multiplied by the result of division, the dividend returns. $\scriptstyle\frac{A}{B}\times B=A$	אמ' וגם כן ראוי שתדע כי כאשר תכה המחלק במה שעלה לחלק ישוב המספר שחלקת
$\scriptstyle{\color{blue}{10\div2=5}}$	משל זה חלקנו עשרה על שנים ויצא לכל חלק חמשה
$\scriptstyle{\color{blue}{2\times5=10}}$	הנה כאשר הכינו שנים בחמשה יהיה עשרה והוא המספר שנחלק
Geometrical illustration
He said: we give for this procedure a general geometric illustration also:	אמ' ונשים לזה המעשה גם כן תמונה כוללת

For every number divided by another number, the product of the quotient by the divisor is the same as the dividend $\scriptstyle\frac{A}{B}\sdot B=A$	ונאמ' כי כל מספר שיהיה נחלק עלמספר אחר יהיה הכאת העולה לכל חלק במספר המחלק כמו המספר הנחלק
A ÷ B = G	משל זה שחלקנו מספר א' על מספר ב' ועלה לכל חלק ג‫'
Supposition: B × G = A	ונאמ' שהכאת ב' בג' הוא כמו א‫'
Proof	מופת זה
A ÷ B = G	כי א' כבר נחלק על ב' והיה ג' ולכן יהיו מדמיוני ג' בא' כמספר מה שבב' מן האחדים
G : A = 1 : B	ומפני זה יהיה יחס ג' אל א' כיחס האחד אל ב‫'
B × G = 1 × A	ולכן יהיה מהכאת ב' בג' כמו הכאת האחד בא‫'
B × G = 1 × A = A	אבל הכאת האחד בא' הוא אם כן הכאת ב' בג' הוא גם כן א‫'
Q.E.D.	והוא מה שרצינו לבאר
$\scriptstyle\sqrt{9}\div\sqrt{4}$	אמ' ואם יאמרו לך תחלק שרש תשעה על שרש ארבעה
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}\div\sqrt{4}=\sqrt{\frac{9}{4}}=\sqrt{2+\frac{1}{4}}=1+\frac{1}{2}}}$	הנה תחלק תשעה על ארבעה ויגיע לכל חלק שנים ורביע תקח שרשו והוא אחד וחצי וככה הוא שרש תשעה מחולק על שרש ארבעה
$\scriptstyle\sqrt{10}\div\sqrt{2}$	ואם אמרו תחלק שרש עשרה על שרש שנים
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}\div\sqrt{2}=\sqrt{\frac{10}{2}}=\sqrt{5}}}$	ויגיע לחלק חמשה וקח שרשו
$\scriptstyle2\sqrt{20}\div3\sqrt{6}$	ואם אמר לך תחלק שנים שרשים מעשרים על שרשים שלשה מששה
the root of which number is $\scriptstyle2\sdot\sqrt{20}$ ?	תחפש שני שרשים מעשרים לאי זה מספר הם שרש
$\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot\sqrt{20}=\sqrt{80}}}$	וידענו ממה שבארנו שהם שרש לשמונים
the root of which number is $\scriptstyle3\sdot\sqrt{6}$ ?	ותחפש כמו כן שלשה שרשים מששה לאי זה מספר הם שרש
$\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\sqrt{6}=\sqrt{54}}}$	והנה הם שרש לחמשים וארבעה
$\scriptstyle2\sqrt{20}\div3\sqrt{6}=\sqrt{80}\div\sqrt{54}$	ויהיה כאלו שאל לחלק שרש שמנים על שרש ארבעה וחמשים
$\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt{20}\div3\sqrt{6}=\sqrt{80}\div\sqrt{54}=\sqrt{\frac{80}{54}}=\sqrt{1+\frac{4}{9}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{9}\right)}}}$	והנה נחלק שמנים על ארבעה וחמשים ויעלה אל החלק אחד שלם וארבעה תשיעיות ושלישית התשיעית ושרש זה הוא העולה אל החלק מחלוקת שני שרשים מעשרים על שלשה שרשים מעשרים על שלשה שרשים מששה
Proceed with all that is of this kind as in this procedure.	וכמו כן כל אשר יגיע בידך מזה המין תעשה עמו כמעשה הזה
Geometrical illustration
He said: we give for this type also a general geometric illustration:	אמ' ונניח גם כן לזה המין תמונה כוללת
For every two numbers, one of which is divided by the other, the root of the quotient is the same as the quotient of the root of the dividend divided by the root of the divisor $\scriptstyle\sqrt{\frac{A}{B}}=\frac{\sqrt{A}}{\sqrt{B}}$	ונאמ' כי כל שני מספרים שיחלק אחד מהם על האחר יהיה שרש העולה לחלק כמו העולה מחלוקת שרש המספר הנחלק בשרש המספר המחלק

A ÷ B = G	משל שמספר א' נחלק על ב' מספר ב' ועלה מספר ג‫'
C = √A D = √B √A ÷ √B = C ÷ D = E	ושרש א' שהוא מספר ח' נחלק על שרש ב' שהוא מספר ד' ועלה לחלק מספר ע‫'
Supposition: E = √G	ונאמ' שע' הוא כמו שרש ג‫'
Proof: E²=M	המופת בזה שנכה ע' בעצמו והיה מ‫'
A ÷ B = G	הנה א' נחלק על ב' והיה ג‫'
B × G = D	ולכן מהכאת ב' בג' ישוב ד‫'
D × E = C	וכמו כן ד' הוכה בע' והיה ח‫'
D²=B	וכבר הוכה ד' בעצמו והיה ב‫'
D : E = B : C	ולכן יהיה יחס ד' אל ע' כב' אל ח‫'
E²=M	וע' הוכה בעצמו והיה מ‫'
E × D = C	והוכה בד' והיה ח‫'
D : E = C : M	ולכן יהיה יחס ד' אל ע' כיחס ח' אל מ‫'
B : C = D : E	וכבר היה יחס ב' אל ח' גם כן כד' אל ע‫'
B : C = C : M	ולכן יהיה יחס ב' אל ח' כח' אל מ‫'
B × M = C²	והכאת ב' במ' תהיה כמו הכאת ח' בעצמו
C² = A	אבל הכאת ח' בעצמו היא א‫'
B × M = A	ולכן הכאת ב' במ' היא גם כן א‫'
B × G = A	וכבר הוכה ב' גם כן בג' והיה כמו כן א‫'
M = G	אם כן מ' הוא שוה לג‫'
E = √M	אבל ע' היה שרש למ‫'
E = √G	ולכן יהיה גם כן ע' שרש לג‫'
Q.E.D.	והוא מש"ל
Chapter on the Addition of the Roots one the the other and Their Subtraction	פרק בחבור השרשים האחד עם האחר ובגרעונם
Addition of Roots
Adding a root of a number to a root of another number so that they are summed to a root of a certain square:	אמ' כאשר תרצה לחבר שרש מספר מהמספרי' עם שרש מספר אחר עד שיקובץ מהם שרש מרובע מה
This cannot be done with every number,	הנה לא יהיה נכון לעשות זה בכל מספר
but it is possible for two [perfect] square numbers, i.e. numbers that have a root;	אבל יתכן זה בשני מספרי' מרובעי' רצו' שיחזיקו שרש
or for two numbers, such that when one of them is divided by the other, the quotient has a root, and when one of them is multiplied by the other, the product has a root.	או בשני מספרים שכאשר נחלק האחד על האחר יהיה לאשר עלה אל החלק שרש וכאשר תכה האחד באחר היה אל המקובץ שרש
For numbers other than these it is not possible to sum their two roots to a single root	ובמספרי' אחרים זולת אלו אי אפש' שתחבר שני שרשיהם עד שתשיבם שרש אחד
The same property is found in the subtraction of roots one from the other	וכמו כן הענין בגרעון השרשים האחד מהאחר
This is especially clear when both numbers are [perfect] squares.	ואלו יהיו מאד מבוארים כאשר יהיו שני המספרים מרובעי‫'
$\scriptstyle\sqrt{9}+\sqrt{4}$	כאלו תאמ' תשעה וארבעה ורצינו לחבר שרשיהם עד שיהיו שרש למספר אחד
$\scriptstyle{\color{blue}{9+4=13}}$	תחבר תשעה וארבעה ויהיו שלשה ותשמרם
$\scriptstyle{\color{blue}{9\sdot4=36}}$	ותכה תשעה בארבעה ויהיו שלשים ושש
$\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt{36}=12}}$	ותקח שני שרשיו והם שתיים עשרה
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}+\sqrt{4}=\sqrt{13+12}=\sqrt{25}=5}}$	תחברם עם השמור ויהיו עשרים וחמשה והם כמו שרש תשעה ושרש ארבעה מקובצים
Geometrical illustration
He said: I will explain this by this geometric illustration:	אמ' ואבאר זה בזאת התמונה

defining: AB = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}}}$	והוא שנניח קו א"ב שרש לתשעה
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}}}$	וקו א"ג שרש לארבעה
the root of which number is GB?	ונרצה שנדע קו ג"ב שרש לאי זה מספר הוא
constructing: GZ□ = GB²	נעשה על קו ג"ב שטח מרובע עליו ג"ז
ABKL□ = AB²	ונעשה על קו א"ב שטח מרובע עליו אבכ"ל
extending line AK straight to C	ונוציא קו א"כ על יושר עד נקודת ח‫'
extending line LK to E	וכמו כן נוציא קו ל"כ עד נקודת ע‫'
KB□ = $\scriptstyle{\color{blue}{9}}$	הנה שטח כ"ב הוא תשעה
AB = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}}}$	בעבור כי היה קו א"ב שרש לתשעה
EC□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	ושטח ע"ח הוא ארבעה
EB = AG = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}}}$	בעבור כי קו ע"ב שהוא צלעו הוא שוה לא"ג שהנחנוהו שרש לארבעה
AE□ = $\scriptstyle{\color{red}{6}}$	ושטח א"ע הוא תשע‫'
AE□ = AB × AG = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}\times\sqrt{4}=6}}$	כי הנה הוא מהכאת קו א"ב שהוא כמו שרש תשעה בקו א"ג שהוא שרש לארבעה ולכן הנה הוא ששה
according to what was explained above in the chapter on multiplication of a root by a root	ממה שבארנו למעלה בפרק הכאת שרש בשרש
LC□ = $\scriptstyle{\color{blue}{6}}$	וכמו כן יהיה שטח ל"ח גם כן ששה
the sum of these four surfaces [KB□ + EC□ + AE□ + LC□] = GZ□ = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$	ומקובץ כל אלו הארבעה שטחי' הנה הוא עשרים וחמשה והם כל שטח ג"ז
BG = √GZ□ = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{25}=5}}$	וקו ב"ג שהוא שרשו יהיה חמשה
Q.E.D.	והוא מש"ל
Subtraction of Roots
$\scriptstyle\sqrt{9}-\sqrt{4}$	אמ' וכאשר תרצה לגרוע שרש ארבעה משרש ששה תשעה עד שיהיה מה שישאר שרש למספר אחד
$\scriptstyle{\color{blue}{9+4=13}}$	תחבר התשעה עם הארבעה ויהיו שלשה עשר ותשמרם
$\scriptstyle{\color{blue}{9\sdot4=36}}$	ותכה תשעה וארבעה ויהיו שלשים ושש
$\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt{36}=12}}$	ותקח שני שרשיו והם שנים עשר
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}-\sqrt{4}=\sqrt{13-12}=\sqrt{1}=1}}$	ותגרעם מהשמור וישאר אחד ושרש האחד הוא יהיה הנשאר מהשרש תשעה בגרעך ממנו שרש ארבעה והוא אחד
Geometrical illustration
I will explain it to you by this geometric illustration:	ואבאר לך זה בזאת התמונ‫'

defining: AB = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}}}$	נניח קו א"ב שרש לתשעה
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}}}$	וקו א"ג שרש לארבעה
GB = AB - AG	וכאשר נגרע קו א"ג מקו א"ב ישאר קו ג"ב
the root of which number is GB?	ורצינו לדעת מספר קו ג"ב לאי זה מספר הוא שרש
constructing: AZ□ = AB²	נשים על קו א"ב שטח מרובע עליו א"ז
AZ□ = $\scriptstyle{\color{blue}{9}}$	ויהיה שטח א"ז תשעה
constructing: AM□ = AG²	ונעשה על קו א"ג שטח מרובע עליו א"מ
AM□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	ויהיה שטח א"מ ארבעה
extending lines GM and CM straight to points N and K	ותוציא קוי ג"מ וח"מ על יושר עד שתי נקודות נ' וכ‫'
MZ□ = GB²	הנה הוא ידוע כי מרובע מ"ז הוא כמו הכאת קו ג"ב בעצמו
MG = GB	בעבור כי ~~הכאת~~ קו מ"ג שהוא צלעו הוא שוה לקו ג"ב
CK□ = $\scriptstyle{\color{blue}{2}}$	ושטח ח"כ הוא שנים
AC□ = AG × AH = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}\times\sqrt{9}=6}}$	בעבור כי היה כל שטח א"כ ששה מפני כי הוא מהכאת קו א"ג שהוא שרש לארבעה בקו א"ה שהוא שרש לתשעה
AM□ = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	ושטח א"מ היה ארבעה
CK□ = AC□ - AM□ = $\scriptstyle{\color{blue}{2}}$	ולזה ישאר שטח ח"כ שנים
MB□ = $\scriptstyle{\color{blue}{2}}$	וכמו כן יהיה שטח מ"ב שנים
CK□ + MB□ + AM□ = $\scriptstyle{\color{blue}{8}}$	הנה כי מקובץ שלשה שטחי ח"כ מ"ב א"מ הוא שמנה
AZ□ = $\scriptstyle{\color{blue}{9}}$	אבל כל שטח א"ז היה תשעה
MZ□ = $\scriptstyle{\color{blue}{1}}$	הנה כי ישאר שטח מ"ז אחד
GB = MN = √MZ□ = $\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{1}=1}}$	וקו מ"נ השוה לקו ג"ב הוא שרשו והוא אחד
Q.E.D.	והוא מש"ל
$\scriptstyle\sqrt{18}+\sqrt{8}=\sqrt{a}-\sqrt{b}$	אמר ואם רצינו לחבר שרש שמנה עשר עם שרש שמנה עד שיהיו שרש למספר אחד
their sum is appropriate	הנה ידענו כי חבורם נכון
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{18}{8}}=\sqrt{2+\frac{1}{4}}=1+\frac{1}{2}}}$	בעבור כי כאשר חלקנו שמנה עשר על שמנה יגיע לחלק שנים ורביע והם מחזיקים שרש כי שרשם הוא אחד וחצי
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{8}{18}}=\sqrt{\frac{4}{9}}=\frac{2}{3}}}$	ואם חלקנו שמנה ~~עשר~~ על שמנה עשר יגיע לחלק ארבע תשיעיות והם מחזיקים שרש ושרשם הוא שני שלישים
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{18\sdot8}=\sqrt{144}=12}}$	ואם תכה שמנה עשר בשמנה יהיו קמ"ד ומחזיקים שרש ושרשם שתים עשרה
For any two numbers that obey this rule, i.e. that have these three properties, their two roots can be summed to a root of a single number	וכבר אמרנו כי כל שני מספרים יהיה משפטם זה המשפט ר"ל שיסוגלו באלו השלש סגולות הנה אז יהיה נכון לנו לקבץ שני שרשיהם עד שיהיו שרש למספר אחד
If one of the three properties is absent, all three properties are absent.	וכאשר יבצר מהם אחת מאלו השלש סגולות יהיו שלשתם נמנעות מהן
$\scriptstyle\sqrt{18}+\sqrt{8}$	וכאשר רצינו לדעת קבוץ השני שרשים אשר אמרנו לאיזה מספר הם שרש תעשה כפי המעשה שאמרנו קודם
$\scriptstyle{\color{blue}{8+18=26}}$	והוא שתחבר שמנה עם שמנה עשר ויהיו ששה ועשרים ותשמרם
$\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot18=144}}$	ותכה שמנה בשמנה עשר ויעלה קמ"ד
$\scriptstyle{\color{blue}{2\sqrt{144}=24}}$	ותקח שני שרשיו והוא ארבעה ועשרים
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{18}+\sqrt{8}=\sqrt{26+24}=\sqrt{50}}}$	ותחברם עם השמור ויהיו חמשים ושרשו הוא כמו שרש שמנה ושרש שמנה עשר מקובצים
$\scriptstyle\sqrt{18}-\sqrt{8}$	ואם באנו לגרוע שרש שמנה משרש שמנה עשר
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{18}-\sqrt{8}=\sqrt{26-24}=\sqrt{2}}}$	תגרע הארבעה ועשרים מהשמור וישארו שנים ושרש שנים הוא מה שישאר משרש שמנה עשר כאשר יגרע ממנו שרש שמנה
$\scriptstyle\sqrt{10}+\sqrt{2}$	אמ' ואם רצינו לחבר שרש עשרה עם שרש שנים
It cannot be summed to a root of a single number	זה לא יתכן לחברו גם לא יתכן להיות מקובצם שרש למספר אחד
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{10}{2}}=\sqrt{5}}}$ no root	כי הנה כאשר תחלק עשרה על שנים יגיע לחלק חמשה וחמשה אינם מחזיקים שרש
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\frac{2}{10}}=\sqrt{\frac{1}{5}}}}$ no root	וכאשר תחלק שנים על עשרה יגיע לחלק חומש ואין שרש לחומש
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{2\sdot10}=\sqrt{20}}}$ no root	וכאשר תכה שנים בעשרה יהיו עשרים ואין לעשרים שרש
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}+\sqrt{2}=\sqrt{12+2\sqrt{20}}}}$	ואם קבצנום על הדרך האמור יהיה השרש משנים שרשים מעשרים מקובצים עם שנים עשר הוא שרש עשרה ושרש שנים מקובצים
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{10}-\sqrt{2}=\sqrt{12-2\sqrt{20}}}}$	ואם גרענו האחד מהאחר על הדרך האמור יצא לנו כי שרש הנשאר משנים עשר כאשר יגרע מהם שנים שרשים מעשרים הוא כמו שרש מה שישאר משרש עשרה כאשר יגרע ממנו שרש שנים
The question is more proper than the answer	והשאלה בזה יותר נכונה מהתשובה
When you are asked a question of this kind, your answer should be exactly similar to what was introduced to you.	וראוי לך כאשר ישאלו ממך אי זו השאלה מזה הסוג שתהיה תשובתך עליה על דמיון אשר יוציאו לפניך בשוה
It is more proper to say "the root of ten and the root of two summed together", than to say "the root of twelve and two roots of twenty".	כי כאשר יאמר שרש עשרה ושרש שנים מקובצי' הוא יותר נכון ממאמ' שרש שנים עשר ושני שרשים מעשרים
Also, for subtracting one from the other: it is more proper to say "the root of ten minus the root of two", than to say "the root of twelve minus two roots of twenty, which is the root of eighty".	וכמו כן בגרעון האחד מהאחר יותר נכון הוא לאמר שרש ~~שנים~~ עשרה פחות שרש שנים מלאמר שרש שנים עשר פחות שני שרשים מעשרים שהוא שרש שמנים
What was explained is sufficient and complete.	ודי במה שבארתי מזה ובו השלמה
Six Problems Demonstrating the Six Canonical Equations	‫^[13]פרק
He said: I give you a question for each of the six types [of canonical equations] that we noted first, which the algebraists may have already taught you:	אמ' הנני עושה לך שאלה לכל חלק מהששה חלקים אשר הודענו ראשונה ואפש' שכבר יורוך אותם חכמי האלגבר
[1] He said: the first problem is as if you are told: divide ten into two parts, such that the product of the larger by itself is the same as one time and a half of the product of the one part by the other. $\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle a^2=\left(a\sdot b\right)+\frac{1}{2}\sdot\left(a\sdot b\right)\end{cases}$	אמ' והשאלה הראשונה היא כמו אם יאמרו לך תחלק עשרה לשני חלקים באופן שתהיה הכאת החלק הגדול בעצמו כמו פעם וחצי מהעולה מהכאת החלק האחד באחר
The procedure is that we suppose the larger part is one thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{a=x}}$ ] and the other part is ten minus a thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x}}$ ].	והמעשה בזה הוא שנניח החלק הגדול דבר אחד והחלק האחר ישאר עשרה פחות דבר
We multiply a thing by ten minus a thing; it is ten things minus a square. $\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot\left(10-x\right)=10x-x^2}}$	ונכה דבר בעשרה פחות דבר ויהיה עשרה דברים פחות מרובע
We multiply the larger part, which is a thing, by itself; it is a square. $\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot x=x^2}}$	ונכה החלק הגדול והוא דבר בעצמו והוא מרובע
This square is as the ten things minus a square plus its half. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=\left(10x-x^2\right)+\frac{1}{2}\sdot\left(10x-x^2\right)}}$	והיה זה המרובע כמו העשרה דברי' פחות מרובע וכמו חצי זה
We multiply ten things minus a square by one and a half; the result is fifteen things minus a square and a half and they are as the square. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(1+\frac{1}{2}\right)\sdot\left(10x-x^2\right)=15x-\left(x^2+\frac{1}{2}x^2\right)=x^2}}$	ונכה עשרה דברים פחות מרובע באחד וחצי ויעלה חמשה עשר דברים פחות מרובע וחצי והם יהיו כמו המרובע
Restoration:
Restore the square and a half with the 15 things until they are fifteen whole things; add the square and a half to the square. $\scriptstyle{\color{blue}{15x-\left(x^2+\frac{1}{2}x^2\right)+\left(x^2+\frac{1}{2}x^2\right)=x^2+\left(x^2+\frac{1}{2}x^2\right)}}$	ותאסוף המרובע וחצי עם הט"ו דברים עד שיהיו חמשה עשר דברים שלמים וכמו כן תקבץ המרובע וחצי עם המרובע
So, they are two squares and a half equal fifteen things. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{1}{2}\right)\sdot x^2=15x}}$	ואז יהיה שנים מרובעים וחצי יהיו שוים לחמשה עשר דברים
Normalization
Convert them into one square: the square equals six things. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=6x}}$	והשיבם אל מרובע אחד ויהיה המרובע ישוה לששה דברים
The thing equals six and it is the larger part. $\scriptstyle{\color{blue}{a=x=6}}$	והדבר ישוה ששה והוא החלק הגדול
Four, which is what is left of the ten, is the smaller part. $\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x=4}}$	וארבעה הנשאר מהעשרה הוא החלק הקטן
I have shown you this problem [to demonstrate] the first of the six categories [of canonical equations], which is his saying: when the squares equal roots [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ax^2=bx}}$ ].	וזאת השאלה הראיתיך לחלק הראשון מהששה חלקים והוא אמרו כאשר המרובעים יהיו שוים אל השרשים
Geometrical illustration of the problem
He said: I will explain this problem to you using a geometric illustration:	אמ' ואבאר לך זאת השאלה בתמונ' גימטרית

It is that we suppose line AB is ten. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=10}}$	והוא שנניח קו א"ב עשרה
We cut it into two unequal parts on point G:	ונחלק בנקודת ג' לשני חלקים בלתי שוים
Line AG is the larger part [ $\scriptstyle{\color{blue}{a=x}}$ ].	קו א"ג הוא החלק הגדול
Line GB is the smaller part [ $\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x}}$ ].	וקו ג"ב החלק הקטן
We multiply line AG by line BG; it is surface GD. $\scriptstyle{\color{blue}{AG\times BG=GD}}$	והכינו קו א"ג בקו ב"ג והיה שטח ג"ד
For, we suppose BD is the same as AG. $\scriptstyle{\color{blue}{BD=AG}}$	כי שמנו ב"ד כמו א"ג
We multiply AG by itself; it is square AH. $\scriptstyle{\color{blue}{AG^2=AH}}$	והכינו א"ג בעצמו והיה מרובע א"ה
We suppose that the area of square AH is as the area of GD plus its half. $\scriptstyle{\color{blue}{AH=GD+\frac{1}{2}GD}}$	ונניח כי יהיה שטח מרובע א"ה כמו שטח ג"ד וכמו חציו
Hence, line GA is as line GB plus its half. $\scriptstyle{\color{blue}{GA=GB+\frac{1}{2}GB}}$	ולכן יהיה קו ג"א כמו קו ג"ב וכמו חציו
So, the whole line AB is as two and a half times line GB. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=2\frac{1}{2}GB}}$	ויהיה קו א"ב כלו כמו קו ג"ב שני פעמים וחצי
But, line AB is ten. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=10}}$	אבל קו א"ב הוא עשרה
We divide ten by two and a half; the quotient is four, so line BG is four. $\scriptstyle{\color{blue}{BG=a=x=\frac{10}{2+\frac{1}{2}}=4}}$	ונחלק עשרה לשנים וחצי ויעלה לחלק ארבעה ולכן יהיה קו ב"ג הוא ארבע‫'
Line AG is six. $\scriptstyle{\color{blue}{AG=b=10-x=6}}$	וקו א"ג הוא ששה
Q.E.D.	והוא מש"ל
[2] He said: and the second problem is as if you are told: divide ten into two parts, such that the product of ten by itself is the same as the product of one of the parts by itself 6¼ times. $\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle10^2=a^2\sdot\left(6+\frac{1}{4}\right)\end{cases}$	אמ' והשאלה השנית כמו אם יאמרו לך תחלק עשרה לשני חלקים באופן שיהיה העולה מהכאת עשרה בעצמו כמו הכאת העולה מהכא' אחד החלקי' בעצמו ששה פעמים ורביע
The procedure is that we suppose one part is a thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{a=x}}$ ].	והמעשה בזה שנניח החלק האחד דבר
We multiply it by itself; it is a square. $\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot x=x^2}}$	ונכהו בעצמו והוא מרובע
We multiply the ten by itself; it is one hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot10=100}}$	ונכה העשרה בעצמם והיו מאה
The one hundred is as six and a quarter times the square. Multiply the square by six an a quarter; it is six squares and a quarter equal one hundred dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(6+\frac{1}{4}\right)\sdot x^2=100}}$	ואלו המאה היו כמו המרובע ששה פעם ורביע הנה תכה המרובע בששה ורביע ויהיה ששה מרובעים ורביע ישוו מאה דרהמי
Normalization
Convert them into one square by dividing one hundred by six and a quarter that are 25-quarters. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(6+\frac{1}{4}\right)\sdot x^2=100 /\sdot\frac{4}{25}=\frac{4}{5}\sdot\frac{1}{5}}}$	והשיבם אל מרובע אחד והוא שתחלק מאה על ששה ורביע שהם כ"ה רביעיות
Each quarter gets four and each square gets sixteen; so the square equals sixteen dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=16}}$	ויעלה לכל רביע ארבעה ולכל מרובע יעלה שש עשרה ויהיה המרובע שוה ששה עשר דרהמי
Its root is four and this is the required part. $\scriptstyle{\color{blue}{x=4}}$	ושרשם ארבעה והוא החלק המבוקש
I have shown you this problem [to demonstrate] the second of the six categories [of canonical equations], which is the saying: when the squares equal numbers [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ax^2=c}}$ ].	וזאת השאלה הראיתי לך לחלק השני מהששה והוא האומר כאשר המרובעים ישוו אל מספרים
Geometrical illustration of the problem
He said: I will explain this problem to you using this illustration:	אמ' ואבאר לך זאת השאלה בזאת התמונה

It is that we suppose line AB is ten. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=10}}$	והוא שנניח קו א"ב עשרה
Line GB is the sought number.	וקו ג"ב ממנו הוא המספר המבוקש
We multiply line AB by itself; the result is surface AM, which is one hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{AB^2=AM=10^2=100}}$	ונכה קו א"ב בעצמו ויצא שטח א"מ והוא מאה
We multiply line GB by itself; it is square GD. $\scriptstyle{\color{blue}{GB^2=GD}}$	ונכה קו ג"ב בעצמו ויהיה מרובע ג"ד
We suppose that the surface AM, which is one hundred, is as six times and a quarter of surface GD. $\scriptstyle{\color{blue}{AM=100=6\frac{1}{4}GD}}$	והנחנו ששטח א"מ שהוא מאה יהיה כמו ששה פעמים ורביע שטח ג"ד
We cut square GD into four identical segments, each of which is equal to surface BC.	ונחלק מרובע ג"ד לארבעה חלקים שוים כל חלק מהם יהיה כמו שטח ב"ח
Since surface AM is six times and a quarter of surface GD, it is twenty-five times surface BC, which is a quarter of surface GD. $\scriptstyle{\color{blue}{AM=100=6\frac{1}{4}GD=25\sdot\left(\frac{1}{4}GD\right)=25BC}}$	הנה מפני שהיה שטח א"מ ששה פעמי' ורביע שטח ג"ד יהיה עשרים וחמשה פעמים כמו שטח ב"ח שהוא רביעיתו שהוא שטח ג"ד
But, surface AN is one hundred. $\scriptstyle{\color{blue}{AM=100}}$	אבל שטח א"מ הוא מאה
Therefore, surface BC is four. $\scriptstyle{\color{blue}{BC=4}}$	ולכן יהיה שטח ב"ח ארבעה
Surface GD is sixteen. $\scriptstyle{\color{blue}{GD=16}}$	ושטח ג"ד ששה עשר
Line GB, which is its root, is four and this is the required part. $\scriptstyle{\color{blue}{GB=\sqrt{GD}=4}}$	וקו ג"ב שהוא שרשו יהיה ארבעה והוא החלק המבוקש
Q.E.D.	והוא מש"ל
[3] He said: the third problem is as if you are told: divide ten into two parts, such that when you divide the larger part by the smaller part the quotient is four. $\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle\frac{b}{a}=4\end{cases}$	אמ' והשאלה השלישית היא כמו אם יאמרו לך תחלק עשרה לשני חלקים באופן שכאשר תחלק החלק הגדול על החלק הקטן יגיע לחלק ארבעה
The procedure is that we suppose the smaller part is a thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{a=x}}$ ] and the larger [part] is ten minus a thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x}}$ ].	המעשה בזה הוא שנניח החלק הקטן דבר והגדול עשרה פחות דבר
We divide ten minus a thing by a thing; the quotient is four. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10-x}{x}=4}}$	וחלקנו עשרה פחות דבר על דבר והגיע לחלק ארבעה
I have already shown you that when you multiply the quotient by the divisor you get the dividend $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{A}{B}\sdot B=A}}$	כבר הראיתיך כי כאשר תכה המגיע לחלק על המחלק שיעלה לידך המספר המחולק
Therefore, multiply four by a thing; the result is four things and they are equal to ten minus a thing $\scriptstyle{\color{blue}{4x=10-x}}$	ולכן תכה ארבעה בדבר ויעלה ארבעה דברים וישוו לעשרה פחות דבר
Restoration:
Restore the thing with the ten until they become ten whole dirham by adding the thing to the four things. $\scriptstyle{\color{blue}{10-x+x=4x+x}}$	ותאסוף הדבר עם העשרה עד שיהיו עשרה דרהמי שלמים ותוסיף דבר על הארבעה דברים
It is ten dirham equal five things. $\scriptstyle{\color{blue}{10=5x}}$	ויהיה עשרה דרהמי ישוו חמשה דברים
The thing equals two dirham and it is the smaller part; the larger part is eight. $\scriptstyle{\color{blue}{x=2\quad10-x=8}}$	והדבר יהיה שוה שני דרהמי והוא החלק הקטן והחלק הגדול ישאר שמנה
I have shown you this problem [to demonstrate] the third of the six categories [of canonical equations], which is the saying: when the things equal numbers [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{bx=c}}$ ].	וזאת השאלה הוצאתי לך לחלק השלישי מהששה חלקים והוא האומר כאשר הדברים ישוו למספרים
Geometrical illustration of the problem
He said: we will explain this problem using this illustration:	אמ' ונבאר זאת השאלה בזאת התמונה

It is that we suppose line AB is ten. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=10}}$	והוא שנניח קו א"ב הוא עשרה
Line GB is the smaller part [ $\scriptstyle{\color{blue}{a=x}}$ ].	וקו ג"ב ממנו הוא החלק הקטן
Line AG is the larger part [ $\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x}}$ ].	וקו א"ג החלק הגדול
When we divide line AG by line GB, the quotient is four. $\scriptstyle{\color{blue}{\frac{AG}{GB}=4}}$	וכאשר חלקנו קו א"ג על קו ג"ב יעלה לחלק ארבעה
Line AG is four times GB. $\scriptstyle{\color{blue}{AG=4GB}}$	הנה כי קו א"ג ארבעה דמיוני ג"ב
So, the whole line AB is five times GB. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=5GB}}$	ולכן קו א"ב כלו יהיה חמשה דמיוני ג"ב
GB is a fifth of AB. $\scriptstyle{\color{blue}{GB=\frac{1}{5}AB}}$	וג"ב הוא חמישית א"ב
But AB is ten. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=10}}$	אבל א"ב הוא עשרה
Therefore, GB is two. $\scriptstyle{\color{blue}{GB=2}}$	אם כן ג"ב הוא שנים
Q.E.D.	והוא מש"ל
[4] He said: the fourth problem is as if you are told: divide ten into two parts, such that the product of the larger part by itself is the same as the product of the smaller part multiplied by nine. $\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle a^2=9b\end{cases}$	אמ' והשאלה הרביעית היא כמו אם יאמרו לך תחלק עשרה לשני חלקים באופן שיהיה העולה מהכאת החלק הגדול בעצמו כמו הכאת החלק הקטן בתשעה
The procedure is that we suppose the larger part is a thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{a=x}}$ ] and the smaller [part] is ten minus a thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x}}$ ].	המעשה בזה שנשים החלק הגדול דבר והקטן עשרה פחות דבר
$\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot x=x^2}}$	והכינו דבר בעצמו והיה מרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{\left(10-x\right)\sdot9=90-9x}}$ $\scriptstyle{\color{blue}{90-9x=x^2}}$	והכינו עשרה פחות דבר בתשעה ועלה תשעי' דרהמי פחות תשעה דברים והיו אלו שוים אל המרובע
Restoration of $\scriptstyle90-9x$ : $\scriptstyle{\color{blue}{x^2+9x}}$	תאסוף התשעה דברים עם התשעים דרהמי ותוסיפם על המרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{x^2+9x=90}}$	ויהיה תשעים דרהמי ישוו למרובע ותשעה דברים
As shown above, there are two solution methods for this case: one yields the thing and the other yields the square.	וכבר הראיתיך לזה המבוקש שני אופנים האחד ~~ב דבר~~ יראה לך הדבר והאחר יראך המרובע
The method that yields the thing:	והאופן אשר יראה לך הדבר שהוא החלק הגדול הוא שתקח מחצית הדברים והוא ארבעה וחצי ותכם בעצמם ויהיו עשרים ורביע
	ותקבצם עם התשעים ויהיו מאה ועשר ורביע
	תקח שרש זה והוא עשרה ורביע וחצי
	תגרע מהם מחצית השרשים וישאר ששה והוא הדבר והוא החלק הגדול
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle a=x&\scriptstyle=\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot9\right)^2+90}-\left(\frac{1}{2}\sdot9\right)=\sqrt{\left(4+\frac{1}{2}\right)^2+90}-\left(4+\frac{1}{2}\right)=\sqrt{\left(20+\frac{1}{4}\right)+90}-\left(4+\frac{1}{2}\right)\\&\scriptstyle=\sqrt{110+\frac{1}{4}}-\left(4+\frac{1}{2}\right)=\left(10+\frac{1}{2}\right)-\left(4+\frac{1}{2}\right)=6\\\end{align}}}$
The method that yields the square:	והאופן אשר יראה לך המרובע הוא שתכה התשעה דברים בעצמם ויהיו שמנים ואחד
	תכם בתשעים ויהיה שבעת אלפים ומאתים ותשעים ותשמרם
	ותקח מחצית שמנים ואחד והוא ארבעים וחצי ותכם בעצמם ויעלה אלף תר"מ ורביע
	ותקבצם עם השמור ויהיו שמנת אלפים תתק"ל ורביע
	ותקח שרשם והוא צ"ד וחצי
	תגרעם ממקובץ הארבעים וחצי שהוא מחצית הכאת השרשים בעצמם עם תשעים שהוא מספר הדרהמי אשר ישוו אל המרובע והשרשים ומקובצם הוא ק"ל וחצי
	וישאר ל"ו והם המרובע ושרשם ששה והוא החלק הגדול
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x^2&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot9^2\right)+90-\sqrt{\left(9^2\sdot90\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot9^2\right)^2}=\left(\frac{1}{2}\sdot81\right)+90-\sqrt{\left(81\sdot90\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot81\right)^2}\\&\scriptstyle=\left(40+\frac{1}{2}\right)+90-\sqrt{7290+\left(40+\frac{1}{2}\right)^2}=\left(40+\frac{1}{2}\right)+90-\sqrt{7290+\left(1640+\frac{1}{4}\right)}\\&\scriptstyle=\left(40+\frac{1}{2}\right)+90-\sqrt{8930+\frac{1}{4}}=\left(40+\frac{1}{2}\right)+90-\left(94+\frac{1}{2}\right)=\left(130+\frac{1}{2}\right)-\left(94+\frac{1}{2}\right)=36\\\end{align}}}$
this problem demonstrates the fourth of the six canonical equations: $\scriptstyle ax^2+bx=c$	וזאת השאלה הוצאתי לך לחלק הרביעי מהששה חלקים והוא האומר כאשר המרובעים ושרשים ישוו למספרים
Geometrical illustration of the problem
	אמ' ואבארה לך בתמונה הזאת

defining: BA = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	והוא שנניח קו א"ב עשרה
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{a=x}}$	וקו א"ג החלק הגדול
GB = $\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x}}$	וקו ג"ב החלק הקטן
AG² = GB × 9	והיה הכאת קו א"ג בעצמו כמו הכאת ג"ב בתשעה
How much is the measure of AG?	ורצינו להודיע כמה שיעור קו א"ג
(AG × 9) + (GB × 9) = $\scriptstyle{\color{blue}{90}}$	הנה אם הכינו א"ג בתשעה וג"ב בתשעה יהיה מקובץ העולה מהכאותיהם תשעים
AG² = GB × 9	ובעבור כי היה א"ג בעצמו כמו ג"ב בתשעה
(AG × 9) + (GB × 9) = $\scriptstyle{\color{blue}{90}}$	יהיה מפני זה א"ג בתשעה ובעצמו יהיה תשעים
defining: AD = $\scriptstyle{\color{blue}{9}}$	ונניח קו א"ד תשעה
AG² + (AG × AD) = 90 = DG × GA	ויהיה העולה מהכאת א"ג בעצמו ובא"ד תשעים והוא כמו הכאת ד"ג בג"א
DA = $\scriptstyle{\color{blue}{9}}$	וקו ד"א תשעה
We cut it in half on point H [= H midpoint of DA].	ונחלק אותו לחצאין על נקודת ה‫'
AG is added to DA	ונוסף לארכו קו א"ג
DG × AG = $\scriptstyle{\color{blue}{90}}$	והיה מהכאת ד"ג בג"א תשעים
HG² = (DG × AG) + AH² = $\scriptstyle{\color{blue}{90+\left(20+\frac{1}{4}\right)=110+\frac{1}{4}}}$	ונקבץ עמהם הכאת א"ה בעצמו שהוא עשרים ורביע ועלו מאה ועשר ורביע וככה ראוי שתהיה הכאת ה"ג בעצמו
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{110+\frac{1}{4}}=10+\frac{1}{2}}}$	ונוציא שרשם והוא עשרה וחצי
HG = $\scriptstyle{\color{blue}{10+\frac{1}{2}}}$	וככה קו ה"ג
HA = $\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{1}{2}}}$	אבל ה"א הוא ארבעה וחצי
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{a=x=6}}$	ולכן ישאר א"ג ששה והוא החלק הגדול
GB = $\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x=4}}$	וג"ב והוא החלק הקטן
Q.E.D.	ומש"ל
[5] He said: the fifth problem is as if you are told: divide ten into two parts, such that when we multiply one part by the other the result is 21. $\scriptstyle\begin{cases}\scriptstyle a+b=10\\\scriptstyle a\sdot b=21\end{cases}$	אמ' והשאלה החמישית כמו אם יאמרו לך תחלק עשרה לשני חלקים באופן שכאשר נכה החלק האחד באחר יעלה עשרים ~~ורביע~~ ואחד
The procedure is that we suppose one part is a thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{a=x}}$ ] and the other part is ten minus a thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x}}$ ].	המעשה בזה שנניח החלק האחד דבר והחלק האחר יהיה עשרה פחות דבר
$\scriptstyle{\color{blue}{x\sdot\left(10-x\right)=10x-x^2}}$ $\scriptstyle{\color{blue}{10x-x^2=21}}$	ונכה דבר בעשרה פחות דבר ויהיה עשרה דברים פחות מרובע ויהיו שוים לעשרים ואחד דרהמי
Restoration of $\scriptstyle10-x^2$ : $\scriptstyle{\color{blue}{21+x^2}}$	תאסוף המרובע עם עשרת הדברים פחות מרובע ותוסיפהו על עשרים ואחד
$\scriptstyle{\color{blue}{x^2+21=10x}}$	ויהיו מרובע ועשרים ואחד דרהמי יהיו שוים לעשרה שרשים
It was shown above that there are two solution methods for this case, each method has two aspects.	וכבר הראיתיך למעלה כי לזה הענין שני אופנים ולכל אופן שני צדדים
The method that yields the root:	והאופן אשר יוציא לך השרש הוא שתקח מחצית הדברים והוא חמשה ותכם בעצמם והיה עשרים וחמשה
	תגרע מהם העשרים ואחד וישאר ארבעה
	תקח שרשם והוא שנים
	תגרעם מן החמשה וישארו שלשה והם החלק הקטן
$\scriptstyle{\color{blue}{a=x_1=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2-21}=5-\sqrt{5^2-21}=5-\sqrt{25-21}=5-\sqrt{4}=5-2=3}}$
$\scriptstyle{\color{blue}{b=10-x_1=7}}$	והחלק הגדול הוא הנשאר מהעשרה והם שבעה
this is the subtraction aspect	וזה צד המגרעת
the addition aspect: $\scriptstyle{\color{blue}{b=x_2=5+2=7}}$	ואם תרצה צד התוספת תוסיף השנים על החמשה והיו שבעה והם החלק הגדול
$\scriptstyle{\color{blue}{a=10-x_2=3}}$	והחלק הקטן הוא מה שנשאר מהעשרה והוא שלשה
The method that yields the square:	והאופן אשר יוציא לך המרובע הוא שתכה השרשים בעצמם והיו מאה
	ותכם בכ"א אשר עם המרובע ויהיו אלפים ומאה ותשמרם
	ותקח מחצית המאה שהוא חמשים ותכם בעצמם ויהיו אלפים וחמש מאות
	תגרע מהם האלפים ומאה אשר שמרת וישארו ארבע מאות
	תקח שרשם והוא עשרים
	תגרעם מהחמישים שהם מחצית המאה וישארו שלשים
	ותגרע מהם העשרים ואחד וישארו תשעה והם המרובע
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x_1^2&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot10^2\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot10^2\right)^2-\left(10^2\sdot21\right)}-21=\left(\frac{1}{2}\sdot100\right)-\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot100\right)^2-\left(100\sdot21\right)}-21\\&\scriptstyle=50-\sqrt{50^2-2100}-21=50-\sqrt{2500-2100}-21=50-\sqrt{400}-21=50-20-21=30-21=9\\\end{align}}}$
this is the subtraction aspect	וזה צד המגרעת
the addition aspect: $\scriptstyle{\color{blue}{x_2^2=50+20-21=70-21=49}}$	ומעשה התוספת הוא שתוסיף העשרים על החמשים ויהיו שבעים תגרע מהם העשרים ואחד וישארו תשעה וארבעים והם המרובע
this problem demonstrates the fifth of the six canonical equations: $\scriptstyle ax^2+c=bx$	וזאת השאלה הוציאתך אל החלק החמשי מהששה חלקים והוא האומר כאשר המרובעי' והמספרים ישוו אל השרשים
Geometrical illustration of the problem
	אמ' ואבאר זה בזאת התמונה

defining: AB = $\scriptstyle{\color{blue}{10}}$	והוא שנניח קו א"ב עשרה
AB is cut on G	ונחלק על ג‫'
AG × GB = $\scriptstyle{\color{blue}{21}}$	והיה מהכאת א"ג בג"ב עשרים ואחד
Cut line AB in half on H [= H midpoint of AB].	ותחלק קו א"ב לחצאי' על ה‫'
AB is cut into two equal segments on H, and into two unequal segment on G	הנה א"ב נחלק לשני חלקים שוים על ה' ולשני חלקים בלתי שוים על ג‫'
(AG × GB) + HG² = HB²	ולכן יהיה העולה מהכאת א"ג בג"ב וה"ג בעצמו כמו העולה מהכאת ה"ב בעצמו
HB² = $\scriptstyle{\color{blue}{25}}$	אבל הכאת ה"ב בעצמו עשרים וחמשה
AG × GB = $\scriptstyle{\color{blue}{21}}$	וא"ג בג"ב הוא עשרים ואחד
HG² = $\scriptstyle{\color{blue}{4}}$	וישאר ה"ג בעצמו ארבעה
$\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{4}=2}}$	ושרשם הוא שנים
HG = $\scriptstyle{\color{blue}{2}}$	ולכן יהיה ה"ג שנים
HB = $\scriptstyle{\color{blue}{5}}$	אבל ה"ב היה חמשה
GB = $\scriptstyle{\color{blue}{3}}$	וישאר ג"כ שלשה
AG = $\scriptstyle{\color{blue}{7}}$	וא"ג יהיה שבעה
Q.E.D.	והוא מש"ל
[6] He said: the six problem is as if you are told: we add to a certain square [eight] dirham, then multiply the sum by four dirham and the result is the same as the product of the square [by itself]. $\scriptstyle4\sdot\left(X^2+8\right)=\left(X^2\right)^2$	אמ' והשאלה הששית כמו אם יאמרו לך הוספנו על ~~התמונ'~~ מרובע מה שלשה דרהמי והכינו המקובץ בארבעה דרהמי והיה העולה כמו הכאת ~~א"ב בעצמו~~ המרובע
The procedure is that we suppose the square is a thing [ $\scriptstyle{\color{blue}{X^2=x}}$ ]	המעשה בזה הוא שנניח המרובע דבר
We add eight dirham to it; they are a thing and eight dirham.	וקבצנו עמו שמנה דרהמי והיו דבר ושמנה דרהמי
We multiply them by four; they are four things and thirty-two dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(x+8\right)\sdot4=4x+32}}$	הכינום בארבעה והיה ארבעה דברים ושנים ושלשים דרהמי
We multiply the thing by itself; it is a square and it equals four things and 32 dirham. $\scriptstyle{\color{blue}{x^2=32+4x}}$	והכינו הדבר בעצמו והוא מרובע וישוה אל ארבעה דברים ול"ב דרהמי
The method that gives you the thing is that you take half [the number of] the thing[s], which is two, and multiply it by itself; it is four.	והאופן אשר יוציא לך ~~הוא~~ הדבר הוא שתקח מחצית הדבר והוא שנים ותכם בעצמם והיו ארבעה
Add it to the 32; it is 36.	ותקבצם עם הל"ב והיו ל"ו
Extract its root; it is six.	תקח שרשם והוא ששה
Add it to half [the number of] the roots; it is eight and this is the square, because we assumed it is a thing.	תוסיפם על מחצית השרשים ויהיו שמנה וככה הוא המרובע כי הנה הנחנוהו דבר
$\scriptstyle{\color{blue}{X^2=x=\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)+\sqrt{\left(\frac{1}{2}\sdot4\right)^2+32}=2+\sqrt{2^2+32}=2+\sqrt{4+32}=2+\sqrt{36}=2+6=8}}$
The method that gives you the square is that you multiply the four roots by themselves; it is sixteen.	והאופן אשר כ יוציא לך המרובע הוא שתכה הארבעה שרשים בעצמם והיו ששה עשר
Multiply it by the [number of the] dirham, which is 32; the result is 512. Keep it.	ותכם באדרהמי שהם ל"ב ויעלה תקי"ב ותשמרם
Take a half of sixteen, which is eight, and multiply is by itself; it is sixty-four.	ותקח מחצית הששה עשר והוא שמנה ותכם בעצמם והיו ששים וארבע
Add it to the 512 you kept; the result is 576.	ותקבצם עם התקי"ב ששמרת ויעלו תקע"ו
Extract its root; it is 24.	תקח שרשם והוא כ"ד
Add it to the eight, which is a half of sixteen, and with the 32; the result is sixty-four and it is the square that is equal to the roots and the numbers.	ותקבצם עם השמנה שהם מחצית השש עשרה ועם הל"ב ויעלו ~~שבעים~~ ששים וארבע והוא המרובע שישוה לשרשים ולמספרים
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle x^2&\scriptstyle=\left(\frac{1}{2}\sdot4^2\right)+\sqrt{\left(4^2\sdot32\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot4^2\right)^2}+32=\left(\frac{1}{2}\sdot16\right)+\sqrt{\left(16\sdot32\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot16\right)^2}+32=8+\sqrt{512+8^2}+32\\&\scriptstyle=8+\sqrt{512+64}+32=8+\sqrt{576}+32=8+24+32=64\\\end{align}}}$
Extract it root; it is eight and this is the required number. $\scriptstyle{\color{blue}{X^2=\sqrt{64}=8}}$	ותקח שרשו והוא שמנה והוא המספר המבוקש
I have shown you this problem [to demonstrate] the sixth of the six categories [of canonical equations], which is the saying: when the numbers and roots equal square[s] [ $\scriptstyle{\color{OliveGreen}{c+bx=ax^2}}$ ].	וזאת השאלה הוציאתך אל החלק הששי מהששה חלקים והוא האומר כאשר המספרים והשרשים ישוו אל המרובע
Geometrical illustration of the problem
He said: I will explain this using the following illustration:	אמר ואבאר זה בזאת התמונה

It is that we suppose the square is line. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=x^2}}$	והוא שנניח המרובע קו א"ב
The eight dirham are line AG. $\scriptstyle{\color{blue}{AG=8}}$	והשמנה דרהמי קו א"ג
We suppose line BD is four. $\scriptstyle{\color{blue}{BD=4}}$	ונניח קו ב"ד ארבעה
We multiply line GB by line BD; it is surface GD. $\scriptstyle{\color{blue}{GB\times BD=GD}}$	ונכה קו ג"ב בקו ב"ד ויהיה שטח ג"ד
We multiply the square, which is line AB, by itself; it is surface AH. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(X^2\right)^2=AB^2=AH}}$	ונכה המרובע שהוא קו א"ב בעצמו והיה שטח א"ה
The area of GD is as the area of AH. $\scriptstyle{\color{blue}{GD=AH}}$	ויהיה שטח ג"ד בשעור שטח א"ה
We wish to know: how much is the size of line AB?	ורצינו לידע כמה שיעור קו א"ב
The area of AH is as the area of GD. $\scriptstyle{\color{blue}{AH=GD}}$	הנה שטח א"ה כמו שטח ג"ד
We subtract surface AD, which is shared by both.	ונפיל שטח א"ד המשותף
Surface GM remains as surface MH. $\scriptstyle{\color{blue}{GM=MH}}$	וישאר שטח ג"מ כמו שטח מ"ה
But, surface GM is thirty-two, because it is generated from the product of AG, which is eight, by AM that is equal to BD, which is four. $\scriptstyle{\color{blue}{GM=AG\times AM=AG\times BD=8\times4=32}}$	אבל שטח ג"מ שלשים ושנים כי הוא מהכאת א"ג שהוא שמנה בא"מ השוה לב"ד שהוא ארבעה
Therefore, surface MH is thirty-two. $\scriptstyle{\color{blue}{MH=32}}$	ולכן שטח מ"ה הוא שלשים ושנים
Surface MH is as the product of AZ that is equal to ZH by ZH. $\scriptstyle{\color{blue}{MH=AZ\times ZH=ZH\times ZH}}$	ושטח מ"ה כמו הכאת א"ז השוה לז"ה בז"ה
Line AM is four. $\scriptstyle{\color{blue}{AM=4}}$	וקו א"מ הוא ארבעה
We cut it in half on point C [= C midpoint of AM].	ונחלק אותו לחצאין על נקודת ח‫'
Line ZM is added to it.	וכבר נוסף עליו קו ז"מ
So, the sum of the product of AZ by ZM, which is thirty-two, with the product of MC by itself, which is four, is thirty-six, which is as the product of HZ by itself. $\scriptstyle{\color{blue}{\left(AZ\times ZM\right)+MC^2=32+4=36=CZ^2}}$	ולכן יהיה הכאת א"ז בז"מ שהוא שלשים ושנים עם הכא' מ"ח בעצמו שהוא ארבעה ומקובצם שלשים ושש כמו הכאת ח"ז בעצמו
Hence, line CZ is six. $\scriptstyle{\color{blue}{CZ=6}}$	ומפני זה יהיה קו ח"ז ~~חמשה~~ ששה
But, line AC is two. $\scriptstyle{\color{blue}{AC=2}}$	אבל קו א"ח הוא שנים
So, line AZ is eight. $\scriptstyle{\color{blue}{AZ=8}}$	ולכן יהיה קו א"ז שמנה
AB is equal to AZ. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=AZ}}$	וא"ב הוא שוה לא"ז
Therefore, line AB is eight. $\scriptstyle{\color{blue}{AB=x^2=8}}$	אם כן קו א"ב שמנה
Q.E.D.	והוא מה שרצינו לבאר

Notes

↑ 296r
↑ 296v
↑ 297r
↑ marg.
↑ 297v
↑ 298r
↑ marg.: זכור כי מצאתי אחר זה בספר הזה פרק בהכפלת השרשי' יתבאר בו זה ולקיים דברי אלה בכתוב אין בו הפסד ואם לא יועיל
↑ 298v
↑ from here marg.
↑ end marg.
↑ תוספת ואם רצית לכפול שרש מספר ידוע במספר אחר ידוע כפול המספר האחר בעצמו והעולה תכהו במספר השרש והעולה קח שרשו והוא המבוקש
דמיון זה בקשנו לכפול שרש מספר ט' במספר ד' הכינו ד' בעצמו והיה י"ו והכינו י"ו בט' והיה קמ"ד ושרשו שהוא י"ב הוא המבוקש
↑ מא' מ"ז לאקלידס
↑ 307r

Appendix I: Glossary of Terms

Arithmetic Operations
addition	חבור (ה), תוספת
to add to	לחבר, לחברו, נחבר (אליו / עמו), תחבר (ה), תחברם עם ה
to add to	להוסיף, הוסיף (ה), הוספנו על (ה), הוספנוהו על, נוסיף (בו / ה), תוסיף (ה) תוסיפהו על, תוסיפם על
to sum with	לקבץ, לקבצם, קבצנו (עם ה / עמו), קבצנוהו עם, קבצנום (עם ה / יחד עם ה), קבצת עם, נקבץ (עמהם / עמו), תקבץ (ה / הכל יחד / כל זה / עם / עם ה), תקבצם (עם ה), תקבצהו (עם ה / יחד עם‫)
added	נוסף (ב / ל / על), נוספים (על‫)
to be added to	יתקבץ (עם), יתקבצו אלו עם אלו
to be summed with	יקובץ (מהם‫)
sum	חבורם, המחובר (מ), קבוץ (ה‫)
sum	המקובץ (מ), מקובץ (ה / הכל / מ), מקובצם
total sum	מה שיתקבץ מהכל, הכל
to sum	אספנו יחד
to be summed	להאסף יחד, התקבץ מהכל, מקובצים (עם‫)
additive	נוסף, נוספים
to be additive	יוסיף
division	חלוק
to divide	לחלק, חלקנו, נחלק, תחלק
to be divided (by/into)	יחלק, מחולק (על), נחלק (ב / ל / על‫)
dividend	המספר המחולק, המספר הנחלק, המספר שנחלק, המספר שחלקת
divisor	מספר המחלק, המחלק
quotient, result of division	הגיע לחלק, יגיע (לחלק / לכל חלק), המגיע לחלק
quotient, result of division	העולה (אל החלק מחלוקת / לחלק / לכל חלק / מחלוקת), יעלה (אל החלק / לחלק), (אשר / מה ש) עלה (אל החלק, לחלק, לכל חלק‫)
	יצא לכל חלק
doubling	הכפלה, הכפלת (ה‫)
to double	לכפול, תכפלהו, תכפול
double	כפל
to extract a root	לקחנו שרשם, נקח שרשו, קח (שרש / שרש ה / שרשו) , תקח (שרש / שרש ה/ שרשו / שרשם‫)
	הוצאנו (שרש / שרש זה ה / שרשו), נוציא שרשם, תוציא (שרש ה‫)
to have a root	יחזיקו, יחזיקו שרש, מחזיקים שרש
not having a root	אינם מחזיקים שרש, אין שרש ל, אין ל.. שרש
to be a root of	יהיו שרש ל
halving
to halve	לחצות ה, תחצה (ה‫)
to halve	לקחת חצי, לקחנו מחצית (ה) , נקח מחצית, תקח מחצית (ה‫)
half of	מחצית (ה‫)
multiplication	ההכאה, הכאת (ה‫)
multiplication	כפל
to multiply	להכות, הכינו (ה), הכינום (ב), נכה (ה) , נכהו (על ה), תכה (ה / על), תכהו (ב), תכם (ב‫)
to multiply	לכפול, כפול (ה‫)
to be multiplied by	הוכה (ב), יוכה (ב), מוכה (ב), יוכו (ב / ה‫)
duplicate	שנוי, שנוי בכפל
to multiply it by itself	הכינוהו על עצמו, הכינום (בעצמם / על עצמם), נכהו בעצמו, תכם (בעצמם / על עצמם‫)
to be multiplied by itself	הוכה על עצמו, הוכו על עצמם, מוכה על עצמו, מוכים על עצמם
product, result of multiplication	(הוא / היה / יהיה) מהכאת, העולה (מההכאה / מהכאת / מהכאותיהם), מה שעלה מהכאת ה
	המקובץ מההכאה, המתקבץ, התקבץ, היוצא בהכאת
times	דמיוני (ה), מדמיוני
times	פעם, פעמים (ה), פעמי (ה‫)
subtraction	גרעון (ה), בגרעונם, בגרעך ממנו
to subtract	לגרוע, גרענו (ה / מ / מהם ה), גרענום (מ), נגרע (ה / מ / ממנו ה), נגרעם (מ), תגרע (ה/ מ / מה) , תגרעהו (מ / מה), תגרעם (מה / מן ה‫)
to subtract	תשליך (ה‫)
to subtract	נפחות (מ‫)
to subtract	נפיל
to be subtracted	יגרע (ה / מהם / ממנו‫)
subtractive	גורע, גורעי', פוחת, פוחתים, נגרע, נגרעים, נחסר, נשנה, נשנים
subtrahend, to be subtracted	נגרע (מה), נגרעים (מ / מה‫)
no more and no less, exactly	לא תוספת ולא מגרעת, בלי תוספת ובלי מגרעת
plus	עם
minus	פחות
less, less than, smaller than	פחות (מ / מה‫)
more, more than, greater than	יותר (מ‫)
to be less than	יחסרו מ, יגרעו מ
Arithmetic Terms
arithmeticians	בעלי המספר
integer	שלם
fraction	נשבר
fraction	שברי האחד
fraction of fraction	שברי שבריו
number	מספר (ה), מספרים
number	המנין, מנין ה
by the number of … in it	במספר מה ש, כמספר מה שב... מן ה, מה שב... מה
units	אחדיו, אחדים, אחדי (ה), האחדים
the units in it	מה שבו מן האחדים
square number	מספרי' מרובעי‫'
ratio of.. to…	יחס (ה) ... אל
proportional numbers	מספרים מתיחסים
first proportional item	המספר הראשון
related to	נערך לעצמו
Calculation Terms
quantity, measure, amount, value	שעור / שיעור (ה), שיעוריו
by the measure of	בשיעור
value	מספרו
to count	ימנהו ה, ימנה ה
the sought	המבוקש
to exceed, to be greater than… by…	יעדיף (ה / על ה, עליהם), תעדיף, יעדיפו (ה‫)
excess	מה שיעדיף
false	כוזבת
correct, proper	נכון
better	הוא יותר נכון מ, יותר נכון הוא, יותר נכונה מ
to be right, to be proper	יהיה נכון לנו ל
to be wrong	לא יהיה נכון
to result	יהיה (ה), היו, יהיו
to result, to be received	יגיע, הגיע
to result, to be derived, to be produced	יצא, יצא לנו כי, יצאו (ב / מ‫)
to result	יעלה (ל / לידך), יעלו, עלה, עלו
result	העולה (מ), מה שיעלה, מה שעלה, מה שיתקבץ
to proceed (with), to do, to operate, to solve a problem	לעשות, תעשה (עמו‫)
to construct	עשה (על), נעשה (על‫)
to be created, to be constructed	נעשו ב
technique, procedure, solving procedure	מעשה (ה), המעשה (בזה הוא ש / בזה ש), ואופן מעשהו (ש / הוא ש‫)
technique	תחבולה, תחבולות המספר
to remain, to be left	ישאר (מ), ישארו, נשאר, נשארו
the rest, remainder	הנשאר (מ / מה), נשאר (מה‫)
equal to	השוה (אל / ל), שוה ל, שוים (אל / ל‫)
to equal to, to be equal to, to be equalized to	ישוה (אל / ל), ישוו (אל / ל‫)
to be equal	השתוו (ה‫)
to keep, to retain	שמור, שמרת, תשמרם, שמרנום
reserved	השמור
Algebraic Operations
to normalize	להשיב (המרובעים אל מרובע אחד / השאלה לעולם אל מרובע אחד שלם / כל השאלה אל מרובע אחד), השיבות (ה), השיבם (אל מרובע אחד / לעולם אל מרובע אחד), תשיב (המרובע שלך שלם / השאלה אל מרובע אחד / השאלה למרובע אחד), תשיבם (שרש אחד‫)
reduction	כוון, הכוון, איקונפרונטאמיינטו
	כוון חשבון
restoration	הפקדה, ההפקדה, קובראמיינטו
to restore	תאסוף (ה...עם‫)
way, method	(שני) צדדים, צד
addition/subtraction method	צדדי התוספת והמגרעת, צד אחד לתוספת וצד אחד למגרעת, צד התוספת, צד המגרעת
Algebraic Terms
algebraists	חכמי האלגבר, סופרים אלגבר ואלמקאבלא
algebraic species	ענינים; מין
dirham (coin) = number	דרהמי, אדרהמי
root	שרשים (ל / מ / מן ה), שרש (אל / ה / ל / מ), שרשי ה
root	דבר, דברים
root of a square	שרש המרובע, שרש מרובע
square	מרובע, מרובעים
simple types of canonical equations	שלשה החלקים הראשונים, הפשוטים
one of the six types of canonical equations	חלק, החלק ה
the six types of canonical equations	הששה, ששה חלקי', הששה חלקים
Geometric Terms
geometric shape	תמונה, תמונ' גימטרית, תמונות גימטריאות, תמונות גימטריות, תמונה כוללת
geometricians	חכמי הגימטריאה
part	חלק, חלקים
segment, section	חלקים
equal/identical segments	חלקים שוים
point	נקדת, נקודת, נקודות
line	קו, קוים
straight line	קו ישר
side	צלע (ה), צלעו, צלעיו
length	אורך, ארכו, באורך
added to its length	נוסף בארכו
length and width	קוי האורך והרחב
area	שטח
surface	שטח
square surface	מרובע, שטח מרובע, שטח מרובע עליו, מרובע עליו
quadrilateral surface	שטח הכאת
quadrilateral surface	שטח נצב הזויות
right angle	בזוית נצבה
straight, straightly	על יושר, ביושר, בישר
parallel to	על נכוחות, נכחי ל, נכחיים ל
parallel to line	על נכוחות קו, נכחי לקוי, נכחי לקו
to cut off	נבדיל (מ / ממנו), הבדלנו
	ונוציא מנקודת
to attach points	נגיע נקדות
midpoint	הנקוד' הנחלק עליה קו... לחצאי‫'
to cut a line	תחלק קו, נחלק קו, נחלק קו ... על מה שבו מה... , נחלק קו ... על מספר מה שבו מה‫...
to halve (line), cut to half at the point	חלקנו קו ... לחצאין על נקודת, נחלק אותו לחצאין על נקודת, נחלקהו לחציין על נקודת, תחלק קו ...לחצאי' על
to be halved (line), cut to half at the point	נחלק לחצאין על נקודת, נחלק ... לחצאין על נקודת, קו ... נחלק לחצאין על נקודת, נחלק קו ... לחצאין על נקודת, נחלק לשני חלקים שוים על
cut into two parts	תחלק ... לשני חלקים
cut into two segments	יחלק לשני חלקים
cut into two unequal parts at the point	נחלק לשני חלקים בלתי שוים על נקודת
to be halved	יחצה קו
to extend a line	נמשיך קו (עד‫)
to draw a line	נוציא, נוציא מנקודת ... קו, נוציא מנקודות... שני קוים, נוציא קו, נוציא קוי, תוציא מ... קו, תוציא מנקודת ... קו, תוציא קו, תוציא קוי
to point	עד נקודת, עד נקדת, עד
to draw	ארשום (ב / לך), נרשום
to be drawn	רשום ב
circumscribing	מקיף עם
encompassed	שיקיפו בו
measure (line, surface)	שעור / שיעור (שטח / קו‫)
to be located, to be situated	תפול (נקודת), נופלת (נקדת), נפלה ממנה
joint, common (surface)	משותף, המשותף
to join (surface)	נשתף עמו
attached	מדובקים (יחד‫)
to attach	ונדביק עמו
attached to it	הדבק אצלו
to construct	נניח (קו), הנחנו (על‫)
Literary Terms
book	ספר, ספרו
the author	בעל הספר
chapter	פרק (ב‫)
section	שער
to read	לקרות ב
reader	הקורא ב
to write	כתבנו
in writing	בכתוב
to translate	העתקתי מ
translator	המעתיק
Authors
	מהומר אלכוארזמי
	אבו כאמל
	אמ"פ, אמ"פ המעתיק
Euclid	אקלידס
the Elements	ספר אקלידס
Elements II	כמו שאמר אקלידס במאמ' שני מספרו, כמו שביאר אקלידס במאמ' שני מספרו, כמו שהוא מבואר בשני לאקלידס, כמבואר בשני מאקלידס
Elements II, 4	מהתמונ' הרביעית ממאמר שני לאקלידס
Elements VIII, 1	מתמונת א' משמיני לאקלידס
	אבאר כל זה באקלידס
Logical Terms
to introduce, to state	אמרם, אמר
to say, to state, to be told	לאמר, אמר (לך), אמ' (כי), תאמר, נאמ' (כי / ש), יאמר, אמרו לך, יאמרו (לך), אמור לו, אמרנו (כי), אמרו, נאמר (ש‫)
saying	והוא האומר, והוא אמרו
for instance, as if saying, as one says	כאלו תאמ', כאלו תאמר, כאלו אמרו
	כאמ', באמרו
	מאמ‫'
	מה שאמרתי, אשר אמרנו, שאמרנו, על הדרך שאמרנו
demonstration, explanation	הביאור, באור ה, באורו / ביאורו, באורם
the explanation is	באור זה ש
to explain, to demonstrate	לבאר (כי), ביאר, אבארם ב, נבאר (ב / זה / ש), אבאר (זה ב), אבאר לך (ב / זה ב), ואבארה לך ב, נבארהו לך, בארנו (ב), בארתי (לך), אבארהו
	וכבר יתבא' זה, וכבר התבאר
to be explained, to be demonstrated, to be clarified	יתבאר (בה / בו ש / ש), התבאר (לך / מ / משם כי / שה‫)
demonstrated, proved, explained, clear	והוא מבואר, מבוארים
as explained	כמבואר
Q.E.D., this is what we wanted to explain	והוא מה שרצינו לבאר, והוא מש"ל, וזה מש"ל, ומש"ל
	ודי בזה באור, ודי לך במה שבארתי מ, ודי במה שבארתי מזה, במה שבארתי מזה המין הוא מספיק
	כמבואר בתמונה הראשונה מזה הספר, הוא מבואר מהתמונה הראשונה מזה הספר
	כמו שבאר זה
	בארנו למעלה (ב‫)
to describe	ספרנו
to know (that)	לדעת, לידע, תדע (כי / ש), דע (כי), ידענו (כי / מ), נדע
to let know, to inform	להודיע, נודיע, הודענו
to be known	היה ידוע ש, יהיה ידוע לנו, יהיה ידוע ש
known	הנודע
unknown	הבלתי ידוע, בלתי ידוע
it is known that	הוא ידוע (ב / ש), ידוע (כי), הידוע (ש)
knowledge	ידיעת, ידיעתם
to understand	יבינום, תבין
to see, to understand	נבונן
to be understood	יובנו ה
one who understands	המבין, מבין
clear, understandable	הוא מובן מ
example	משל (ש), המשל (ש), על משל, משל זה (ש), משל לזה ש
to define, to specify, to set up, lay out, to determine	הנחנו (ב), נניח (ה / כי), הנחנוהו, הנחנו (ש), תניח (ה / מה‫)
to be defined, to be specified	הונחה, הונחו מהם
by supposition, by definition	בהנחה
to demonstrate, to show	להראות לך, אראך (ה), אראה לך איך, אראה אותך ב, הראיתיך (ה / ל), הראיתי לך (ל), הראנו בו ה, הראיתי, הראית
to demonstrate	הראותך זה לעין, להראותך זה לעין, אראך לעין, לבאר לך לעין
to reveal, to show	אשר יראה לך, אשר יראך, שיראך, ייראוך
to indicate	יראך (ה), יראה לך (ה), מראה, הראה לנו בו ה
	כבר הראיתיך (ה / כי), וכבר הראיתיך למעלה
to teach	יורוך (אותם‫)
to be revealed	יגלה אליך ב
to deduce, to conclude	הקש על זה
by this analogy	על זה ההקש
to search	תחפש
to adapt	יסוגלו ב
properties	סגולות
method	אופנים, אופן, אופנו ש, אופני
to speak about	דבר ב
words, saying	דברי
for example	דמיון לזה, דמיון זה (אם / ש‫)
way, method	דרך, בדרך, דרכי
	דרכנו
according to the way, by the way that	על הדרך (ה / ש‫)
general rule	כלל הדבר הוא
proof, demonstration	מופתים, המופת בזה ש, מופת זה (כי / ש), המופתים עליהם, מופת (ה‫)
by proof and by the eye	במופת ובעין
category	חלוקה
species	מין, מינים
type	מין
type, kind	סוג
rule, guiding	ההנהגה
rule	משפט (ה), משפטם, משפטיהן
reason	סבת ה, הסבה (ב‫)
reason, cause	עלת (ה‫)
example, instance	ענין, ענינים, ענינם, הענין ב
manner, way, method	פנים
	תשוב השאלה
question, problem, equation	שאלה, שאלות (מה), השאלה, השאלה בזה, שאלתי
to be completed, to be executed	תצא השאלה
to ask	ישאל, ישאלו ממך, שאל
as if one asks	כאלו שאל
one asks	השואל, שאל השואל
answer	תשובה, תשובתך עליה, תשובת
General Terminology
	.א.ר.כ •
to lengthen, to elaborate	להאריך בזה
	.ב.ו.א •
to intend	אבוא ל, נבא ל, באנו ל, בא ה
to result	יבאו, יבא מ
to present, to introduce	יביא, הביא
	.ב.ק.ש •
to seek, to wish	בקשנו ל, מבקשים
	.ה.י.ה •
to be formed from, generated from	הוה מ, ההוה מ
to be	להיות
	.ז.כ.ר •
to remember	זכור (כי‫)
	.ח.ד.ש •
to form, to generate	יחדשו
to be formed, to be generated	נתחדשו
	.ח.ז.ק •
to consist of	להחזיק מ
	.ח.י.ב •
necessarily, it is necessary that	יחויב ש
	.י.כ.ל •
to be able	תוכל ל
	.י.ע.ד •
to promise, to pledge	יעדנו
	.י.צ.א •
to be presented, to be introduced	הוציאתך אל (ה‫)
to yield, to produce	יוציא לך (ה‫)
to introduce to	יוציאו לפניך, הוצאתי לך ל
to deduce, to conclude	הוציא
to extract, to obtain, to draw	נוציא, תוציא
to remove, to subtract	תוציא ה
	.י.צ.ע •
to suggest, to propose	הציעו
explanations	המצעות
	.ל.ק.ח •
to take	לקיחת, לקחת, לקחנו, נקח, תקח (מ‫)
to use a word in a certain sense	לקחתי
	נקח ל
	.מ.צ.א •
to find, to discover that	נמצאם, מצאתי, תמצא ש
	.מ.ש.כ •
to continue	נמשיך ה
to follow	ימשך
	.נ.ו.ח •
to lay, to put	אניח לך, יניח
	.נ.פ.ל •
fell in the hands of	יפול בידך
	הנופלים ב
denoting the same meaning	נופלים על ענין אחד
	.צ.ר.כ •
necessary, to need	הוצרכנו ל, צריך (ל / ש), תצטרך ל , נצטרך ל
to be needed	יצטרך (ש‫)
it is necessary that	צריך (ש‫)
	.ק.ר.א •
to be named, to be called	יקרא בו ה, יקרא בשם, יקראו
	.ר.א.ה •
it seems	והיה נראה ש
to observe, to see	רואה כי, ראיתי ש
to see the need to	ראיתי ש
	הראית
to consider, to observe, to check	ראה
	.ר.ב.ה •
to increase	יתרבו ה
to augment	להרבות ה
	.ר.צ.ה •
to wish to	תרצה (ל / ש), רצינו (ל / ש), נרצה (ל / ש), רצית ל, רצוננו ל
	הרוצה ל
	רצה בזה ש
	.ש.ו.ב •
to repeat (the verb) again, do … again	עוד תשוב (ו / ל‫)
to result	ישוב (ה‫)
	.ש.י.ם •
to define, to set up, to dispose	שמנו, נשים (ה / על), נשימהו, תשים (ה / על‫)
to set up, to dispose, to give	אשים לך
to construct on	אשים (על), נשים (על‫)
to conceive	תשים, תשים... בדמיון
	.ש.כ.ל •
to be well versed	ישכילו ב
to understand	ישכיל
	.ש.ל.מ •
completion	השלמה, בהשלמו
to complete a surface	נשלים
to be completed	ישלם (ה / מ), נשלם, נשלמה ה
	.ש.מ.ט •
to be omitted, to be left out	נשמט מ
	.ת.ח.ל •
to start	מתחילי' עמו ב, אתחיל מ
	תחלה, תחלת

Demonstratives
	חלקים מה
	חלק, חלקים
to be arranged	סודרו (על‫)
consists of	מורכב (מ‫)
combination	הרכבת
to increase, to grow	יצמח
should, to be necessary	וראוי (לך / ש‫)
to reduce	לשברם
engagement	התעסקות בהם
loss	הפסד
to be useful	יועיל
to continue to	יוסיף (ל‫)
to lead to	יובילך אל
to be changed	ישתנה
	נשאר עלינו ש
	זה חלוף
	צד יראה עמה
	בראש הספר
	השתמשותם
in the sense of, from the word	מלשון
deposit	פקדון
	בדברי רז"ל
alone	נפרדים
	באי זה צד
	החלק הרביעי
name	שמות
to set	נעמיד
	אינו נמלט מ, ולא ימלט הדבר מ
to learn, to acquire knowledge	להתחכם ב
to be in front of you, presented to you	אשר יגיעו לפניך, אשר יגיע בידך מ
supplement	תוספת
	היה אל המקובץ
	מאד מבוארים
	מספר קו
	יבצר מהם
	נמנעות מהן
	עושה לך
	אם אפש‫'
	שלא יוב[א] בו ש
does not consists of	אין לו
of what in	מאשר בם
the same	אותו ה
of the same	מאותו ה
these	אלו (ה / אשר), אלו
that	ההוא
	זה הוא
this	הזה, זה (ה), זאת (ה‫)
	וזהו, וזה, והוא
because of this	ולזה
	לזה (ה‫)
by this, from this	מזה (ה), בזה
in this, for this	בזה
thereby, in this regard, relating to this	בזה
	ובו, ובזה
all this	וזה כולו
all that	כל זה
	בזאת ה, מאלו (ה), האלו, אלה
Pronouns
whichever, any	אי זה מ, אי זו ה, אי זה ש
for which	לאיזה, לאי זה
I am	הנני
we	אנו
you	אתה
	הוא הוא, הוא (ה / כי / ש), שהוא (ה), והוא (ה / ש‫)
	היא, היא (אשר / ש‫)
that same	ההיא בעינה
	הוא כי
formed from, generated from	הוא מ
it is, which is (result)	והוא, הוא מ
they are, which are (result)	והם (ה), הם
these are	והם אלו
	שהם, ההם
a certain	מה
what	מה
	מה הוא ה
	מה ש
	כל מה ש
	ממה ש, ממה שבו
	במה ש
by itself	על עצמו, בעצמו, עצמה, בעצמה
them selves	בעצמם, על עצמם
Adjectives
one of	אחד (ה / מ), אחת (מ‫)
	האחד
another	אחר, אחרת, אחרים
other	אחר, אחרים
aforementioned	האמור
greater than	גדול מ
larger	הגדול
possible	אפשר (ש), יתכן (ב / ל‫)
impossible	לא יתכן להיות, לא יתכן (ל /ש), אי אפש' ש
necessary	יהיה הכרחי
whole, entire	כלו, וכל, כל (ה‫)
all, every	כל, כל אשר
each	כל, לכל
each of	כל אחד מ
sufficient, enough	מספיק
the smaller	מעט
visible, apparent, obvious	נגלה ב
mentioned	הנזכרים, הנזכר, הנזכרת
previous	שעבר
previous	הקודם, הקודמות, הקודמת
smaller	הקטן
some of	קצת מ
appropriate, suitable	הראוי
firstly, at first, in the beginning	ראשונה
first	ראשון, ראשונה, ראשונים
former	הראשונים
the larger	הרב
many (of)	הרבה (מ‫)
equal	שוים
unequal	בלתי שוים
Adverbs
so that	באופן (ש‫)
then	אז, כי אז, הנה אז
then, afterwards	אחר זה, אחר (ש‫)
randomly	איך שהזדמן
from where	מאי לנו ש, אין
endlessly	לאין תכלית
other than	זולת אלו, זולת אשר
further, more	יותר
together	יחד
by itself, alone	לבד, לבדו
above	למעלה, למעלה מ
already	כבר, וכבר
so	ככה
how much	כמה (ה / הוא ה, יהיה מ), כמה ש, כמה שבו
same as	כ, כמו (ה, ש), (הוא / היא / הם) כמו, כמו שהוא ה
in a similar	בכמו (ה / זה‫)
similarly	וכמו זה
also, moreover	כמו כן, וכן
also	גם כן, ג"כ, גם
so	כן
it was so	והיה זה כן
always	לעולם
as, like	על דמיון, בדמיון (ה‫)
below	למטה ממנה, למטה מ
eventually	בסוף
endlessly	עד אין סוף
with them	עמהם
now	עתה
exactly	ממש
exactly, precisely	בשוה
furthermore, moreover, further	ועוד, עוד
hither	והנה, הנה, הנה (כי / ש), כי הנה
how	כיצד
in a foreign language	בלעז
necessarily	בהכרח
easily	בנקלה
at first	בראשונה
previously, before	קודם, קודם זה
previously	ממה שעבר
therefore, hence	ולכן, לכן
therefore, because of this	מפני זה
namely, i.e.	רצו' (ה / ש), רצוני ב, ר"ל (כי / ש‫)
there	שם, משם
Conjunction
then, if so	אם כן
what, that, which	אשר, ש
because, since	מפני (כי / ש‫)
because, since	בעבור כי, כי
because of which, for which	בעבורה
but	אבל
but	אלא כי
or	או
if	אם
if… then	אם ... אז/ כי אז / הנה אז
or, whether… or	אם... ואם
either… or	אם ש... או
whether… or	אם היה ש... או
whether… or	... יהיה או ...
whether… or	בין (ש)... בין (ש), בין ... או ש
when	כאשר, כש
in order to	כדי ל
except	כי אם
according to, as, like	כפי (ה), כפי מה ש
in order that	למען
until	עד ש
Preposition
in exchange to, for	כנגד (ה‫)
apart from, other than	מבלעדי
without	מבלעדי
by virtue of	מכח
apart from, besides, aside from	מלבד
from it	ממנו, מהם
due to, from it	מפניה
from	מתוך ה
	עד הנה
	עד המקום ש
concerning to which	עליו ה
with	עם (ה‫)
by this	עם זה

Appendix II: Bibliography

Kitāb fī al-Jābr wa'l-Muqābala (the first section) / by Abū Kāmil Shujāʽ Ibn Aslam Ibn Muḥammad ibn Shujāʽ (Egypt, ca. 850-930)
– Hebrew translation –
by Mordecai (Angelo) Finzi (Mantua, d. 1475)
Taḥbulot ha-Mispar (Second Hebrew version)

Manuscripts:

Oxford, Bodleian Library MS Heb. e. 13 (IMHM: f 22714), ff. 64r-72v (cat. Neub. 2747, 2)
Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1029/7 (IMHM: f 15721), ff. 296r-309r (15th-16th century)

heb. 1029

Bibliography:

Lévy, Tony. 2007. L’algèbre arabe dans les textes hébraïques (II). Dans l’Italie des XVe et XVIe siècles, sources arabes et sources vernaculaires, Arabic Sciences and Philosophy 17, pp. 81-107.
Yadegari, Mohammad. 1978. The Use of Mathematical Induction by Abū Kāmil Shujā‘ Ibn Aslam (850-930), Isis, vol. 69, no. 2 (Jun., 1978), pp. 259-262.

[1] 296r

[2] 296v

[3] 297r

[4] rg.

[5] 297v

[6] 298r

[7] rg.: זכור כי מצאתי אחר זה בספר הזה פרק בהכפלת השרשי' יתבאר בו זה ולקיים דברי אלה בכתוב אין בו הפסד ואם לא יועיל

[8] 298v

[9] rom here marg.

[10] rg.

[11] תוספת ואם רצית לכפול שרש מספר ידוע במספר אחר ידוע כפול המספר האחר בעצמו והעולה תכהו במספר השרש והעולה קח שרשו והוא המבוקש
דמיון זה בקשנו לכפול שרש מספר ט' במספר ד' הכינו ד' בעצמו והיה י"ו והכינו י"ו בט' והיה קמ"ד ושרשו שהוא י"ב הוא המבוקש

[12] מא' מ"ז לאקלידס

[13] 307r

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ Line 1,026: / Line 1,026: @@
 |
 |-
-|
+|He said: now I will show you the reason we use the method that reveals the root of the square.
 |style="text-align:right;"|<big>אמ'</big> ועתה אבוא להראות לך הסבה אשר בעבורה דרכנו באופן שמראה שרש המרובע
 |-
-|The reason for the addition and subtraction methods is in accordance with the excess or the deficiency of the square over the number
+|First, you should know that the reason for the addition and subtraction methods is in accordance with the excess or the deficiency of the square over the number.
 |style="text-align:right;"|וראשונה ראוי שתדע כי סבת צדדי התוספת והמגרעת היא כפי מה שיעדיף המרובע על המספרי' או שיגרע מהם
 |-
-|
+|For, if [the square] exceeds [the numbers] <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2>c}}</math>: the addition method is needed.
-*If [the square] exceeds [the numbers] <math>\scriptstyle x^2>c</math>: the addition method is needed
 |style="text-align:right;"|כי אם יעדיף אז הוא צריך צד התוספת
 |-
-|
+|If [the square] is less than [the numbers] <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{x^2<c}}</math>: the subtraction method is needed.
-*If [the square] is less than [the numbers] <math>\scriptstyle x^2<c</math>: the subtraction method is needed
 |style="text-align:right;"|ואם יגרע אז יצטרך צד המגרעת
 |-
-|As will be demonstrated in the two figures drawn below:
+|As I will demonstrate to you in the two illustrations I draw for you now:
 |style="text-align:right;"|כמו שאראה אותך בשתי תמונו' אשר ארשום לך עתה
 |-
@@ Line 1,046: / Line 1,044: @@
 |
 |-
-|
+|First I draw [an illustration for the case] when the square is less than the numbers:
 |style="text-align:right;"|וארשום ראשונה כאשר יגרע המרובע מהמספרי&#x202B;'
 |-
@@ Line 1,054: / Line 1,052: @@
 |-
 |
-::defining:
+:It is that we suppose the square is square ABGD.
-:*ABGD□ = <math>\scriptstyle{\color{blue}{x^2}}</math>
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=x^2}}</math>
 |style="text-align:right;"|והוא שנניח המרובע הוא מרובע אבג"ד
 |-
 |
-:*ABHL□ = <math>\scriptstyle{\color{blue}{21}}</math>
+:Surface ABHL attached to it is as twenty-one dirham.
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ABHL=21}}</math>
 |style="text-align:right;"|ושטח אבה"ל ה{{#annot:term|2053,2055|FCgj}}דבק{{#annotend:FCgj}} אצלו הוא על דמיון העשרים ואחד דרהמי
 |-
 |
-:*ABHL□ > ABGD□
+:Since we assumed that surface ABHL is greater than ABGD, line BL is longer than line BD.
-|style="text-align:right;"|ומפני כי שטח אבה"ל הנחנוהו גדול מאבג"ד
+:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ABHL>ABGD\longrightarrow BL>BD}}</math>
-|-
+|style="text-align:right;"|ומפני כי שטח אבה"ל הנחנוהו גדול מאבג"ד יהיה קו ב"ל גדול מקו ב"ד
-|
-::BL > BD
-|style="text-align:right;"|יהיה קו ב"ל גדול מקו ב"ד
 |-
 |

Difference between revisions of "תחבולות המספר"

Revision as of 06:04, 25 June 2022

Contents

Introduction

The Six Canonical Equations

The Simple Canonical Equations

Squares Equal Roots: bx=ax²

Squares Equal Numbers: ax²=c

Roots Equal Numbers: bx=c

The Compound Canonical Equations

Chapter: Squares and Roots Equal Numbers: ax²+bx=c

Chapter: Squares and Numbers Equal Roots: ax²+c=bx

Chapter: Roots and Numbers Equal Squares: bx+c=ax²

Chapter: Multiplication of Algebraic Expressions

Roots

Chapter: Multiplication of Roots by Numbers

Multiplication of Roots

Chapter on Division of Roots

Chapter on the Addition of the Roots one the the other and Their Subtraction

Addition of Roots

Subtraction of Roots

Six Problems Demonstrating the Six Canonical Equations

Notes

Appendix I: Glossary of Terms

Appendix II: Bibliography

Navigation menu

Personal tools

Namespaces

Variants

Views

More

Search

Navigation

Tools

Difference between revisions of "תחבולות המספר"

Revision as of 06:04, 25 June 2022

Contents

Introduction

The Six Canonical Equations

The Simple Canonical Equations

Squares Equal Roots: bx=ax2

Squares Equal Numbers: ax2=c

Roots Equal Numbers: bx=c

The Compound Canonical Equations

Chapter: Squares and Roots Equal Numbers: ax2+bx=c

Chapter: Squares and Numbers Equal Roots: ax2+c=bx

Chapter: Roots and Numbers Equal Squares: bx+c=ax2

Chapter: Multiplication of Algebraic Expressions

Roots

Chapter: Multiplication of Roots by Numbers

Multiplication of Roots

Chapter on Division of Roots

Chapter on the Addition of the Roots one the the other and Their Subtraction

Addition of Roots

Subtraction of Roots

Six Problems Demonstrating the Six Canonical Equations

Notes

Appendix I: Glossary of Terms

Appendix II: Bibliography

Navigation menu

Search

Squares Equal Roots: bx=ax²

Squares Equal Numbers: ax²=c

Chapter: Squares and Roots Equal Numbers: ax²+bx=c

Chapter: Squares and Numbers Equal Roots: ax²+c=bx

Chapter: Roots and Numbers Equal Squares: bx+c=ax²