Difference between revisions of "ספר יסודי התבונה ומגדל האמונה"

From mispar
Jump to: navigation, search
(The First Part on the Definition of Geometry and the Definition of all the Matters that it Examines and Their Explanation Briefly)
(The First Part on the Definition of Geometry and the Definition of all the Matters that it Examines and Their Explanation Briefly)
Line 3,155: Line 3,155:
 
|style="text-align:right;"|החלק האחד מעיין בקוים ובפרושים ובדומה להם והוא נחלק במחקרו אליהם לחלקים רבים
 
|style="text-align:right;"|החלק האחד מעיין בקוים ובפרושים ובדומה להם והוא נחלק במחקרו אליהם לחלקים רבים
 
|-
 
|-
|One of them examines the lines that are on a surface, the surfaces, the solids surrounded by surfaces, and all their properies that are explained in Euclid's Elements and in other similar works of the mentioned Euclid, and of the other scholars that studied geometry following his wise path.
+
|
 +
*One of them examines the lines that are on a surface, the surfaces, the solids surrounded by surfaces, and all their properies that are explained in Euclid's Elements and in other similar works of the mentioned Euclid, and of the other scholars that studied geometry following his wise path.
 
|style="text-align:right;"|ממנו חוקר על הקוים אשר בשטח ועל השטחים ועל הגלמים המקיפים בשטחים ועל כל עניניהם המפורשים בספר השרשים לאיקלידש ובדומה לזה הספר מחבורי אקלידש הנזכר וחבור שאר החכמים המעיינים בשיעור על דרכו הנבונה
 
|style="text-align:right;"|ממנו חוקר על הקוים אשר בשטח ועל השטחים ועל הגלמים המקיפים בשטחים ועל כל עניניהם המפורשים בספר השרשים לאיקלידש ובדומה לזה הספר מחבורי אקלידש הנזכר וחבור שאר החכמים המעיינים בשיעור על דרכו הנבונה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וממנו מעיין בקוים ובפרושים אשר בכדור ובכל עניניהם הנראין מהם בעמידתן כגון ספרי הכדורות לתאודוסיס ומיליאוס וחבריהם
+
*Another examines the lines and surfaces of the sphere and all their properties that are visible in their position; such as the books of the spheres by Theodosius and Menelaus and their followers. It studies also their rotations and changes of their position, as explained in the books of the movement of the spheres by Autolycus and other geometricians.
|-
+
|style="text-align:right;"|וממנו מעיין בקוים ובפרושים אשר בכדור ובכל עניניהם הנראין מהם בעמידתן כגון ספרי הכדורות לתאודוסיס ומיליאוס וחבריהם וגם הוא מעיין בהם בסביבתם ובהחלופם את מקומם כאשר הוא מפורש בספרי תנופי הכדורות לטליקוס ולשאר {{#annot:term|1323,846|Rqdk}}חכמי השעור{{#annotend:Rqdk}}
|
 
|style="text-align:right;"|וגם הוא מעיין בהם בסביבתם ובהחלופם את מקומם כאשר הוא מפורש בספרי תנופי הכדורות לטליקוס ולשאר {{#annot:term|1323,846|Rqdk}}חכמי השעור{{#annotend:Rqdk}}
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
*Another examines the curved lines and surfaces, all their properties and causes, as explained in the book of the conical figures by Apollonius and in the book of the sphere and the cylinder by Archimedes.
 
|style="text-align:right;"|וממנו מעיין בקוים ובפרושים העמוקים ובכל עניניהם ובכל הטעמים הנמצאים בהם כאשר הוא מפורש בספר הצורות האלוניות לאבלניוס וספר הכדור והמצבה לאריסמידש
 
|style="text-align:right;"|וממנו מעיין בקוים ובפרושים העמוקים ובכל עניניהם ובכל הטעמים הנמצאים בהם כאשר הוא מפורש בספר הצורות האלוניות לאבלניוס וספר הכדור והמצבה לאריסמידש
 
|-
 
|-

Revision as of 09:05, 17 October 2021


זה ספר יסודי התבונה ומגדל האמונה
The book was translated from Arabic to Hebrew by the Spanish sage Abraham bas Ḥiyya ha-Nasi שנעתק מכתב ערבית ללשון הקדש

על ידי הנשיא החכם ר' אברהם ב"ר חייא ז"ל הספרדי

Introduction

פתח הספר
[According Bar Ḥiyya, the following two verses represent the order of studying the sciences]
  • It is written: Thus says the Lord: Let not the wise man boast of his wisdom, nor the brave man boast of his bravery, nor the rich man boast of his riches. But let him that boasts exult in this, that he understands and knows me, for I am the Lord Who practices grace, justice and righteousness on the earth; for in these things I delight, says the Lord. [Jeremiah 9, 22-23]
כתוב כֹּה אָמַר יְהוָה אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ וְאַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד ומִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם-יְהוָה [note 1]
  • And it is written: The beginning of wisdom is the fear of the Lord, and the knowledge of the holy ones is understanding. [Proverbs 9, 10]
וכתוב תחלת חכמה יראת י' ודעת קדושים בינה[note 2]
  • And it is written: And He said to man, 'Behold, the fear of the Lord is wisdom and shunning evil is understanding'. [Job 28, 28]
וכתוב ויאמר לאדם הן יראת י' היא חכמה וסור מרע בינה[note 3]
A person can ask about these verses: ויכול אדם לשאול על הכתובים האלה
How could the Scripture say: Let not the wise man boast of his wisdom, warning him from praising himself, then state: But let him that boasts exult in this, that he understands and knows me, allowing him to be praised for the knowledge of God? איך אמר הכתוב אל יתהלל חכם בחכמתו הזהירו להלל עצמו ואחר כך אמר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי והרשהו להתהלל בדעת אלהים
It is known and clear to every person that there are no wisdom and intelligence without the knowledge of God. וידוע וברור הוא לכל אדם שאין חכמה ובינה אלא בדעת אלהים
The one who has the knowledge of God should be called wise, as the second verse explains: And the knowledge of the holy ones is understanding. והיודע דעת אלהים ראוי הוא להקרא חכם כמו שפרש בכתוב השני ודעת קדושים בינה
This is similar to the one who says: Let not the wise man boast of his wisdom, but let man boast of wisdom - it seems that the two biblical verses deny and contradict each other. וזה דומה למי שאומר אל יתהלל חכם בחכמתו אבל יתהלל אדם בחכמה ונראה שני הכתובים מכחישין וסותרין זה את זה
This question is answered at length, not because it is a difficult question, but since it is an issue of wisdom, and it is praiseworthy for a person to treat at length and to engage in an issue of wisdom ואנו משיבים על השאלה הזו ומאריכים בה לא מפני שהשאלה קשה אלא מפני שהוא דבר חכמה ונאה לו לאדם להאריך ולהתעסק בדבר חכמה
We begin first by saying that the word wisdom is said in two senses: ואנו פותחים ראשונה ואומרים כי מלת חכמה נאמרת על שני ענינים
  • The wisdom that is a real wisdom, on which the Scripture says: But wisdom, where shall it be found [Job 28, 12],
על החכמה שהיא חכמה ממש שאומר עליה הכתוב והחכמה מאין תמצא[note 4]
Which is the science of all existences - the estimation of their shapes, the characterization their creation, and the teaching of their giving.
והיא מדע כל הנמצאות על אומד תבניתן ותוכן יצירתם ואומן נתינתן
It was necessary to set up three limitations in the definition of the wisdom in order to include in this definition three virtues:
והוצרכנו לשום בגדר החכמה ג' חוצצים כדי להכניס בגדר הזה ג' מעלות
  • The estimation of the shapes of the beings includes in this definition the wisdom that investigates the form of the beings, the shape of their body, as the science of arithmetic and its similar.
ויהיה אומד תבנית הנמצאות מכניס בגדר הזה החכמה מעיינת בצורת הנמצאות תבנית גופן כחכמת המנין והדומה לה
  • The characterization of their creation includes in it the wisdom that inquires the bodies of the beings and the order of their creation, as all the sciences that discuss the structure of heaven and earth and all the other creatures.
ותוכן יצירתם מכניס בו החכמה המעיינת בגופי הנמצאות וסדר יצירתם ככל החכמות המדברות על בנין שמים וארץ ושאר כל היצורים
  • The teaching of their giving includes in it the most excellent of all sciences, which is the science of the Torah, given to those that are God-fearing.
ואומן נתינתם מכניס בו החכמה המעולה על כל החכמות והיא חכמת התורה נתונה ליראי השם
These three virtues are given in accordance with the three virtues of truth and belief in wisdom:
והמעלות האלה השלוש מסורות כנגד ג' מעלות האמת והאמונה אשר בחכמה
  • The wisdom that investigates the limits of the beings and their external shapes – inquires things that are grasped by the mind in all their aspects, there is no contradiction between the wisdom and their truth, and no doubt in them.
כי החכמה המעיינת בתכליתי הנמצאות וצורתן החיצונה מעיינת בדבר שהדעת מקפת לו מכל צדדין ואין לו מחלוקת בין החכמה והאמת בו מוחזק ואין בו ספקה
  • The wisdom that investigates the creation of the beings and their inner shapes – inquires and explore things that are hidden from the eye and the bodily senses and are grasped by the mind only through speculation.
והחכמה המעיינת ביצירת הנמצאות וצורתן התיכונה היא חוקרת ובוחנת על דברים נסתרים מהעין ומחוששי הגוף ואין הדעת שולטת עליהם אלא מדרך הסברא
Among the people of this wisdom there are great disputes, and man is allowed to hold to the statements of those whose words seem in accord with this wisdom to the best of his intelligence, as he sees fit, and there is no sin or guilt in doing so. He can extract it from his heart, add or subtract, according to his own understanding, without deviating by this action from the path of this wisdom.
ובין אנשי החכמה בה מחלוקות גדולות והאדם רשאי להחזיק בדברי מי שיראו לו דבריו מהחכמה לראית בינתו והישר בעיניו ואין עליו חטא ואשמה ויכול להוציא הוצאה מלבו ולהוסיף ולגרוע בדרך בינתו ולא יהיה במעשה הזה סר מדרך החכמה
  • The wisdom that investigates the Holy Scriptures is the wisdom that is received from the Holy Spirit, and inquires things that cannot be grasped by the human mind due to their great wondrous and brightness.
והחכמה המעיינת בדברי הקדש היא חכמה מקובלת מרוח הקדש וחוקרת על דברים שאין הדעת מגעת אליהם מעוצם פלואתם ורב נגהם
As the eye cannot look to the sunlight at noon, since its light is brighter and stronger than the light of the human eye, so also the faith and truth in the things of the Torah are so bright and wonderful, that the human intellects have no capacity that can reach them except through the prophets, that God made them believe in the Holy Spirit, and man must accept their words, and has no permission to add or subtract, but only to qualify and clarify; if he adds or subtract, he is a sinner and will be punished by the heavens.
כאשר אין העין יכולה להביט אל מאור השמש בחצי השמים לפי שאורו בהיר וחזק מאור עין האדם כן האמונה והאמת בדברי תורה בהירים ומופלאים עד שאין כח בדעות בני אדם יכולה להגיע אליהם אלא על ידי הנביאים אשר האמינם הקב"ה ברוח הקדש וחייב האדם לקבל דבריהם ואין לו רשות להוסיף ולגרוע אלא לסייג ולברר ואם יוסיף או יגרע יהיה חוטא וענוש מהשמים
By this way, the virtue of the wisdom are three virtues that the definition determined to wisdom includes them.
על דרך הזו היא מעלת החכמה שלוש מעלות והגדר אשר שמנו לחכמה כוללם
These sciences are called rational wisdom, wisdom of the intellect.
והחכמות האלה נקראות חכמת שכלנית וחכמת השכל
  • The second property that is called wisdom in the holy tongue, is the wisdom of arts and crafts, acquired and studied by man through the intelligence of his heart, as it is said: And every wise hearted man made [Exodus 36, 8], And every wise hearted woman [Exodus 35, 25] - all this concerning the performers of the wise craft and art.
ואת הענין השנית אשר החכמה נאמרת עליו בלשון הקדש היא חכמת האומנות והמלאכות שאדם קונה אותם ולומד לעשותם מבינת לבו כמו שנאמר ויעשו כל חכם לב[note 5] וכל אשה חכמת לב[note 6]

כל זה על עושי המלאכה החכמה באמנות

The definition of this wisdom is the capacity through which man can accomplish by his hands every shape and image existing in his heart, therefore it is called wisdom of the heart, and a practical wisdom.
וגדר החכמה הזו היא כח שאדם יכול להוציא בו במעשה ידיו כל הצורות והתמונות העומדות בתוך לבו ומפני זה נקראת חכמת לב וחכמה עמלנית
Man acquires these two types of wisdom through his rational soul. והאדם קונה שתי החכמות האלה בכח נפשו הדברנית
For, God gave man three souls, or one soul with three faculties, whichever one wishes the three to be, the matter is the same for this aspect. כי הקב"ה מסר באדם ג' נפשות או נפש אחת שיש לה ג' כוחות אי זה מהן תרצה לג' הענין בו אחד במקום הזה
The gentile sages disagree on this:
וחכמי הגוים מתחלקים בו
Some of them say that it is one soul that has three faculties.
יש מהן אומרים הנפש אחת היא ויש לה ג' כוחות
Some say they are three souls.
ויש אומרים ג' נפשות הן
This disagreement is not harmful here.
והמחלקת הזה אין מזיק לה בכאן
  • The vegetative soul: The first soul of the three is the faculty by which man grows, reproduces, eats, drinks, and yearns for all desires of this world.
והנפש האחת מג' היא הכח אשר בו האדם צמח וגדל ופרה ורבה ואוכל ושותה ומתאוה לכל תאוות העולם הזה
By this faculty, he resembles the field crops and plants.
ובכח הזה הוא דומה לצמח האדמה ולגדולי הארץ
For this it was called the vegetative soul and the appetitive soul.
ומפני זה קראו לה הנפש הצמחה והנפש המתאוה
  • The vital soul: The second soul is that which has the faculty of vitality, anger, jealousy, bravery, motion and wandering from one place to another.
והנפש השנית יש לה כוח החיים החמה והקנאה והגבורה והתנועה והטלטול ממקום למקום
By this faculty the man resembles the animals and beasts.
והאדם דומה בכוח זה לחיות ולבהמות
For this it was called the vital soul and the rageful soul.
ומפני זה קראוה הנפש החיה ובעלת החימה
  • The rational soul: The third soul is that by which a person can distinguish between good and bad in all the worldly matters, between disgrace and praise in the human actions, to separate between truth and false in all the matters that are comprehended by the heart, and to recognize right and wrong in the human rhetoric.
והנפש השלישית בה יכול אדם להב[ח]ין בין טוב לרע בכל עניני העולם ובין הגנאי והשבח במעשי בני האדם ולהבדיל בין האמת ובין השקר בכל הענינים המובנים בלב ולהכיר הנכון מהכזב בדברת האדם
In these similarities, he departs from the animals and differs from the beasts and resembles the angels and the supreme bodies.
ובדמות האלה נפרד מהחיות ונבדל מהבהמות ודומה למלאכים וגדודי עולם עליוני
This soul is called the rational soul
והנפש הזאת נקראת נפש הדברנית והוגה
Since through this soul, the man thinks and speaks.
מפני שבנפש הזו האדם הוגה ומדבר
The meaning of thinks and speaking here is neither the meditation that comes out of the mouth nor the speech sounded through the tongue, but the meditation of the heart and the soul and their language.
ואין משמע הוגה ומדבר בכאן ההגיון היוצא על פה והדבור הנשמע על הלשון אבל הגיון הלב והנפש ודבורם
For we find that the word "meditation" is said about the reflections and the thoughts inside the heart and about the matters are engraved and tied to the soul.
כי מצינו מלת ההגיון נאמר על ההרהורין והמחשבות שבתוך הלב ועל הענינים הנרשמין והנקשרים בנפש
As the Scripture says: May the sayings of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before Thee [Psalms 19, 15].
כמו שאמר הכתוב יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך[note 7]
Also it is written: And I meditate upon all Thy work [Psalms 77, 13]
וכן כתוב והגיתי בכל פעלך[note 8]
It is incorrect to interpret And I meditate as calling out and bringing out of the mouth, but as a thought and reflection, by which His wonder is considered.
ולא נכון לפרש והגיתי קריאה והוצאה מהפה אלא במחשבה והרהור שנתן דעתו עליהם על פליאתם
Also, In the night-watches I meditate about You [Psalms 63, 7]
וכן באשמורת אהגה בך[note 9]
It is also said about the speech: I had not yet finished speaking thus in my heart [Genesis 24, 45]
וכן נאמר בדבור אני טרם אכלה לדבר אל לבי[note 10]
But Hannah, she was speaking in her heart [Samuel 1, 1, 13]
וחנה היא מדברת על לבה[note 11]
Thus, one should understand the expression "the rational soul" as the meditation and the speech in the heart.
וכן אתה הבן ממאמרנו הנפש ההוגה והדברנית הגיון ודבור אשר בלב
By the faculty of this soul, the definition of the human being exists and his domain that establishes his creation and provides signs separating him from the animals is determined: the living, the speaking and the dying.
ובכוח הנפש הזו נתקיים גדר האדם ונגבל תחומו המכונן את יצירתו והנותן סמני ההפרש בינו ובין בעלי החיים והוא החי הדובר המת
  • Living is the great principle that associates him with the other animals
והחי הוא הכלל הגדול הכונס אותו עם שאר בעלי החיים
  • Speaking is the sign that separates him from all the beasts, animals, birds, and all the speechless livings, and associates him with all the angels.
והדובר סימן חוצץ בינו ובין כלל הבהמות והחיות והעופות ובין כל החיים שאינם דוברים ומכניסו בכלל המלאכים
  • Dying is another sign that separates him from the angels and associates him with all the beasts and the other the animals that end their life in death.
והמת סימן אחר חוצץ בינו ובין המלאכים ומכניסו בכלל הבהמות ושאר בעל החיים אשר סוף חיותם למות
Speaking here is said about the expression of the heart and the intelligence, which is similar to the angels in their speech, and about that by which a man can speak and understand.
ויהיה הדובר בכאן אמור על דבור הלב ועל הבינה שהוא דומה למלאכים בדבורם ועל אשר בו אדם יכול לדבר ולהבין
If it were not its meaning, the mute were not included in the definition of the human being, because he is not speaking through his mouth, but he is indeed called human and included in the definition of the human being, since he understands by his heart.
ואלו לא היה פירושו כך לא היה האלם נכנס בגדר האדם מפני שאינו מדבר בפיו והוא נקרא אדם ונכנס בגדר האדם מפני שהוא מבין בלבו
Speaking can be said about what one is saying at that time but also about what he is going to say in the future.
וכן דובר באיכת אתה יכול לאמרו על מה שהוא מדבר באותה שעה ועל מה שעתיד לדבר
The meaning of all that I am speaking of is all that I am saying now [and] going to say in the future.
וכן פירוש כל מה אשר אני דובר כל מה שאני מדבר לך מעתה שאני עתיד לדבר
Also the "dying" that is said in this definition should be understood as who will end up dead.
וכן המת האמור בגדר הזה הבן ממנו שסופו למות
One finds the word "dead" is said in the the holy tongue about two matters:
ואתה מוצא מלת מת אמורה בלשון הקודש על ב' ענינים
  • About the dead, who died and passed away.
על המת שחלה עליו המיתה ונפטר מהעולם
Such as: And behold, Sisera lay dead [Judges 4, 22]
כמו והנה סיסרא נפל מת[note 12]
  • About those who will end up dying.
ועל שסופו למות
As it is written: Behold, thou shalt die, because of the woman [Genesis 20, 3]
דכתיב הנך מת על האשה[note 13]
Meaning you will find death for what you have done.
ופרושו הכי אתה בא לידי מיתה על מה שעשיתה
The word "dead" is said in the definition of the human being about those who will end up dying, for the dead who passed away is not included in the definition of the human being, since he is not alive and does not speak.
ותהיה מלת המת אמורה בגדר האדם על אשר סופו למות כי המת הנפטר מעולם אינו נכנס בגדר האדם כי אינו חי ואינו מדבר
As it is written: But the dead know nothing [Ecclesiastes 9, 5]
דכתיב והמתים אינם יודעים מאומה[note 14]
The human rational soul is the superior and the ruler of the two other souls. והנפש הדברנית אשר באדם היא המעולה והשולטת על שתי נפשות אחרות
The person whose soul behaves in the right way and its virtues subdue the two other souls is a man who is praised and glorified in all his acts. והאדם אשר נפשו הזאת נוהגת על דרכה ועל נכונה ותהיינה מדותיה גוברות על שתי נפשות הנשארות הוא האדם המשובח המפואר בכל מעשיו
Each of these three souls has good virtues by which it is praised and vices by which it is condemned: וכל נפש ונפש מאלו ג' נפשות יש לה מדות טובות שהיא מתהללת ומדות רעות שהיא מתגנה בהם
  • The vegetative soul
  • Among the virtues that adorn the vegetative soul are equity and humility, that man restraints his sight and prevents himself from perverse passions and indecent possessions.
ונמצא מהלל הנפש הצמחה היא הצדקות והענוה ושיהיה אדם שולט בראותו ומונע עצמו מתאוות רעות וקניינין מגונים
  • Its vices are those that are contrary to the previous ones, those that make man bow to worldly desires.
ומדותיה הרעות כל מה שהוא חלוף הדבר הזה ושיהיה האדם נוטה לתאוות העולם ובוצע להם
Man cannot control his desire if he does not have a certain well-being and wealth that keep him away from bad possessions.
ואין אדם יכול לשלוט בתאותו אם לא יהיה לו עושר וממון שיהיה יכול להרחיק עצמו מקנינים רעים
Since the poor, who is needy and hungry, due to his extreme misery and poverty, is forced to obtain every possession that come into his hands, be it good or bad.
כי העני המוצרך והרעב נזקק מרב דלותו ועניותו ודחקו לכנס בכל קנין שהוא בא אל ידו אם טוב ואם רע
Hence, you find that the wealth is in the faculty of the vegetative soul and it is its praise.
ואתה מוצא מכאן שבכח הנפש הצמחה ומהללה הוא העושר
  • The vital soul: The vital soul has also good virtues and corresponding vices.
וכן הנפש החיה יש לה מדות טובות וכנגדה מדות רעות
  • Its vices are not obeying and surrendering to the rational soul, but submitting and surrendering to the vegetative soul.
ומדותיה הרעות אם לא תהיה נשמעת לנפש ההוגה ונכנעת אליה ותהיה הנפש הצמחה לוכדת עליה נכנעת לה
  • Its virtues are obeying and accepting the advice of the rational soul and restraining the vegetative soul, overcoming its rudeness.
ותהיינה מדותיה הטובות שתהיה שומעת לנפש ההוגה ומקבלת עצמה ושולטת על הנפש הצמחה ושוברת גסותה
All sages metaphorically compared the vegetative soul to a bad tempered wild beast that only tries to devour and destroy everything in front of it.
וכל החכמים המשילו הנפש הצמחה לבהמה רעה גסת רוח אשר רצונה לאכול ולהריק כל אשר לפניה
They metaphorically compared the vital soul to a bridle on the mouth of that beast - such that if there is no force and strength in this bridle that restrains it from its desires, man could not ride this wild beast, could not saddle it or lead it wherever he desires - and to the whip and the spur that teach the rebellious and lazy cow to go its way.
והמשילו נפש החיה למתג ורסן בפי הבהמה הזאת

ואם לא יהיה כח במתג ורסן הזה וחוזק למנעה מתאותה לא יוכל אדם לרכוב הבהמה הגסה ולחסום פיה ולהנהיגה למקום שירצה
וכן הדרבן והמלמד והמרדע שמורה דעה בפרה בעטנית ורבצנית ומכוין אותה לתלמיה

Hence, the vital soul needs strength and bravery, and bravery is its praise.
ומשם היתה לנפש החיה צריכה לכח וגבורה ותהיה מהללה ופארה הגבורה
  • The rational soul The rational soul needs two kinds of good virtues:
והנפש הדברנית צריכה לשני מידות טובות
  • With one kind of them to lead the other two souls, to offer them guidance and warn them in the service of the body in all earthly needs, and to repair the bodily faculties and the worldly crafts and practices, and the Scripture calls these virtues: Wisdom.
כדי שתהיה במין האחד מנהגת שתי נפשות האחרות ונותנת להם עצה ותושיה לשמש הגוף בכל צרכי העולם הזה ולתקן על כוחות הגוף ועל מלאכות ואומניות שהם מעסקי העולם

והכתוב קרא למדות האלה חכמה

  • The second kind are the virtues by which the soul repairs itself and with which it produces all the spiritual faculties of man and acquires the merit and goods of the next world. Through these virtues, the soul can contemplate all things that are more wonderful and sublime than itself, and the Scripture calls this kind: Intellect.
והמין השני הוא המדות שהיא מתקנת בהם עצמה ומייצרת בהם כל כוחות נפשיות אשר באדם וקונה בהם זכות העולם הבא וטובותיו

ובמדות האלה יכולה להביט אל כל דבר מופלא ומעולה ממנה והכתוב קרא למין הזה השכל

Hence, the rational soul has two praises: wisdom and intellect.
ותמצא לנפש ההוגה שתי מהללות והן חכמה והשכל
The Scripture says: Let not the wise man boast of his wisdom [Jeremiah 9, 22], that is to say, man should not praise himself for the virtues of his rational soul by means of which he governs the faculties of the body.
ובא הכתוב ואמר אל יתהלל חכם בחכמתו[note 15]

כלומר אל יתהלל אדם במדות נפשו ההוגה המיסרת בהן כח הגוף

Also nor the brave man boast of his bravery [Jeremiah 9, 22] - he should not praise himself for the virtues of his vital soul.
וכן אל יתהלל הגבור בגבורתו[note 16]

אל יתהלל בחמדת נפשו החיה

Also nor the rich man boast of his riches [Jeremiah 9, 22] - he should not praise himself for the virtues of his vegetative soul.
וכן אל יתהלל עשיר בעשרו[note 17]

אל יתהלל בחמדת נפשו הצמחה

For, all these virtues are bodily virtues that are occupying with the affairs of this world.
כי כל החמדות האלה הן ממדות הגוף ועוסק בעניני העולם הזה
Man can, however, praise himself for his intellect, since it is a virtue of his rational soul, through which it tortures itself and glances at the upper world.
אבל רשאי אדם להתהלל בהשכל והיא מדת נפשו ההוגה שהיא מיסרת בהן את עצמה ומבטת על העולם העליון
Yet, he may not praise himself for his intellect, unless he reaches the knowledge of God, because man cannot obtained it and his hidden wisdom if God does not help him, through the Holy Spirit of, to receive the words of the Prophets that come from Holy Spirit.
ואין לו להתהלל בהשכל אם לא ידביק לו דעת אלהים מפני שאין אדם יכול להגיע אליה וחכמת לבו אם לא יעזרנו המקום ברוח הקודש לקבל דברי הנביאים הבאה מרוח הקודש
Every wisdom other than it is not worthy of praise, since it is only a human acquisition; and the man who acquires it and does not engage in the words of the Torah nor make an effort to practice them, is like a blind man in the darkness, who wanders among the vines and does not know how to find the way that leads him to the city.
וכל חכמה בלעדיה אינה ראויה להשתבח בה מפני שהיא קנין בני אדם

ואיש הקונה אותה ואין מתעסק וטורח בדברי תורה וזריז לעשותן הוא כעור באפלה ותועה בין הכרמים ואינו יודע למצוא הדרך וללכת אל עיר

But, the one who acquires the fear of God and learns the Torah, then studies the other sciences, goes in the right path and will achieve a good end.
והקונה יראת השם ותלמוד תורה ואחר יעיין בשאר החכמות ילך בדרך ישרה וימצא אחרית טוב
This is what the Scripture says: The beginning of wisdom is the fear of the Lord [Psalms 111, 10]
וזהו שאמר הכתוב ראשית חכמה יראת יהוה[note 18]
Whoever fears God and studies the Torah is to glory in his lot and thank his Creator; he must know that God is merciful to man and gives him the intelligence and the reason to understand the wisdom, since man would not be worthy of it if it were not for the mercy of God who rewards him and grants him with advice and intelligence.
והירא את השם ועוסק בתורה חייב להתהלל בחלקו ולהדות לקונו

ויהיה יודע כי הקב"ה עושה חסד עם האדם ונותן לו דעת ובינה להבין החכמה
ולא שהיה אדם ראוי לולי חסד המקום שהוא גומל לו ונותן לו עצה ותבונה

This is why the Scripture says: of his wisdom [Jeremiah 9, 22], but it does not say: do not praise wisdom.
וזהו שאמר הכתוב בחכמתו[note 19] ולא אמר אל יתהלל בחכמה
  • wisdom
So that man does not say: the wisdom that I possess is my wisdom, I have achieved it with my intelligence; rather, he is to thank and praise God, the maker of grace, who bestowed on him wisdom by his great benevolence and kindness.
שלא יאמר אדם החכמה שקניתי חכמתי היא ובתבונתי הגעתי אליה

אבל יודה וישתבח לצורו עושה החסד אשר נתן לו חכמה בגדל חסדו ורב טובתו

  • bravery
Neither is he to boast of his bravery and say: the bravery is mine to do justice, but he is to praise his Creator, who confirmed him with bravery so that he has the strength to act with righteousness and justice.
וכן אל יתהלל בגבורתו ויאמר הגבורה שלי לעשות משפט

אבל יהלל ליוצרו אשר סייעו בגבורה עד אשר היה בו כח לעשות דין ומשפט

  • wealth
Nor is he to boast of his wealth and say: it is mine, I have acquired it with my wisdom, but he should thank his Creator, who did justice with him and gave him wealth, since the rich man does not grant his charity to the poor if it were not for the charity of God who granted him his blessings.
וכן בעשרו שלא יתהלל ויאמר שלי הוא ואני קניתיו בחכמתי

אבל יתן הודאה לקונו שעשה עמו צדקה ונתן לו עושר
כי אין העשיר עושה צדקה עם העני אלא מצדקת הקב"ה שנתן לו מברכותיו

This is the meaning of: the maker of mercy, justice, and righteousness [Jeremiah 9, 23], that man is to praise his Creator with all his heart for each quality that he has granted him; if it is good, for the mercy that God has granted him; and if it is the opposite, he should justify his justice, and he must welcome all and bless God for all, since all is by justice and mercy. וזה פירוש עושה חסד ומשפט וצדקה[note 20]

שיהא אדם משבח לבראו בכל מאודו על מדה ומדה שמודד עמו אם טוב על החסד שגמל י' ואם תמורתו יצדיק הדין והכל יקבל בסבר פנים ויברך השם על הכל שהכל בדין וברחמנות

As it is written: the Lord gave, the Lord took [Job 1, 21].
דכתיב יהוה נתן יהוה לקח[note 21]
Just as he gave by justice, he also took by justice, so that man must always thank and bless God the great, the mighty, and the awful [Nehemiah 9, 32]. כשם שנתן בדין כך לקח בדין ועל הכל יש לאיש להודות ולברך לשם הגדול הגבור והנורא[note 22]
As it is written Blessed be the name of the Lord [Job 1, 21].
דכתיב יהי שם יהוה מבורך[note 23]
In this way he will do the will of God. ועל הדרך הזה יעשה חפצת השם
As it is written: for in these things I delight, says the Lord [Jeremiah 9, 23].
דכתיב כי באלה חפצתי נאם יהוה[note 24]
He who does this is the one who does the desire and the will of God. העושה כענין הזה הוא העושה בחפצו ורצונו שלמקום
This interpretation fits right and properly to the passage with which we opened the book, literally and by study, even if it is not precise. והפירוש הזה נוהג בכתוב אשר פתחנו בו את הספר מנהג טוב ויפה כדרך פשוט ועל העיון הגם אינו מדוקדק
Anyone who inquires this carefully may assert that with this interpretation the wise is placed above the brave, since wisdom glorifies the rational soul, while bravery glorifies the vital soul, and wealth glorifies the vegetative soul. והמעיין בו עיון יפה יכול לטעון עליו ויאמר כי בפירוש הזה אתה נותן החכם עודף על הגבור כי החכמה מפארת הנפש הדברנית והגבורה מפארת הנפש הבהמית ועושר מפאר הנפש הצמחית
So, if the wise cannot praise himself for the glory of his rational soul, the more so he cannot praise himself for the glory of his vital soul, and all the more so for the glory of his vegetative soul. ואם אין החכם יכול להתהלל בפאר נפשו הדברנית כל שכן שאין רשאי להתהלל בפאר נפשו הבהמית וכל שכן בפאר נפשו הצמחה המתאוה
It is not according to the way of the Scripture and of the words of the living God to speak of this matter. ואין זה דרך בכתבי הקדש ודברי אלהים חיים לדבר בזה העניין
Yet, the brave must exceed over the wise, and the rich over the brave, therefore everyone was forced to interpret that one cannot teach the prohibition of praising the brave based on the prohibition of praising the wise, nor the prohibition of praising the rich, who exceedes over the brave, based on the prohibition of praising the brave. אבל ראוי הוא הגבור שיהא עודף מהחכם ועשיר מהגבור

ולפי כך הוצרכו כלם לפרש שלא יוכל ללמד מאסור מהלל החכם מהלל הגבור ולא מאסור הגבור אסור העשיר העודף על הגבור

Furthermore, it is derogatory for man to praise himself for a quality that resembles the animals and plants of the earth, because bravery and strength reside in the lion and the tiger more than in man, and possession and treasuring is found in ants and bees, and also the art in spiders, worms, and in many birds and animals, so that the Scripture did not need to warn about this, since man is not so fool and stupid to praise himself in such qualities. ועוד שגנאי הדבר שיהיה אדם מתהלל בדבר הנמשל בו כבהמה וצמחי האדמה

כי הגבורה והכח נמצאות בארי ונמר יתר מהאדם
וקנין וצבירת מצוי בנמלה ובדבורה וגם המלאכה מצוי בעכביש ובתלעה וברוב עופות וחיות ולא הוצרך הכתוב להזהיר על זאת שאין אדם בער וכסיל שיתהלל באלו המדות

The Scripture warns man not to praise himself for the virtue of his rational soul. אבל הזהיר הכתוב אדם מתהלל במדת נפשו ההוגה
Bravery, wisdom and wealth are qualities of his rational soul. ותהיה הגבורה והחכמה והעושר ממדות נפשו ההוגה
Bravery surpasses wisdom, and wealth surpasses bravery. ותהיה הגבורה עודפת על החכמה והעושר מהגבורה
All these words are applied as synonyms of wisdom, which is the praise of the rational soul, according to its emanation and virtues. ותהיינה כל השמות האלה מסורות לחכמה שהיא מהלל נפש ההוגה על סדרה ועל מעלותיה
In the beginning, man acquires wisdom, and as his acquisition of wisdom increases, he is called brave, and when he surpasses this he is called rich, and whoever reaches the depth of wisdom is called intelligent. ויהיה אדם בתחלתן קונה חכמה וכשהוא מוסיף על קנין החכמה ומתגבר בה נקרא גבור

והמעדיף על זה נקרא עשיר
ואשר מגיע לעמק החכמה יהיה משכיל

The crown placed on top of all these wisdoms and the tower built upon them is the knowledge of God, and man can praise himself only for it. והכתר אשר על ראש החכמות האלה והמגדל הבנוי עליהם הוא דעת אלהים

ואין האדם רשאי להתהלל כי אם בה

As it is written: But let him that boasts exult in this [Jeremiah 9, 23].
דכתיב כי אם בזאת יתהלל המתהלל[note 25]
We also read in the Scripture that bravery surpasses wisdom, since Daniel praises God, as it is written: וכן אנו מוצאים בדברי הקדש גבורה עודפת מחכמה כי כן דניאל שבח למקום
For wisdom and might are His [Daniel 2, 20].
דכתיב די חכמתא וגבורתא דיליה[note 26]
And it is written: I thank and praise, for You have given me wisdom and might [Daniel 2, 23].
וכתוב מהודה ומשבח קדם אלהיך אנא די חכמתא וגבורתא יהבת ליה[note 27]
And it is written: I have counsel and sound wisdom; I am understanding and might is mine [Proverbs 8, 14].
וכתוב לי עצה ותושיה אני בינה ולי גבורה[note 28]
Hence, you find "bravery" is said in the sense of superabundant wisdom. ותמצא מכאן הגבורה נאמרת על החכמה העודפת
Likewise, you find "wealth" is said about wisdom. וכן תמצא העושר אמור על החכמה
As it is written: Riches and honor are with me, powerful wealth and charity [Proverbs 8, 18].
דכתיב עושר וכבוד אתי הון עתק וצדקה[note 29]
And it is written: Length of days is in its right hand; in its left hand are riches and honor [Proverbs 3, 16].
וכתוב ארך ימים בימינה ובשמאלה עשר וכבוד[note 30]
Since it mentioned the rich man after the brave, it is known that wealth in wisdom is the more subtle than [braviary]. ולפי שהזכיר עשיר אחר גבור נודע שהעושר בחכמה עדין מהעשיר
It is not necessary to present a proof about the intellect, since it is evident and known to every man that the intellect is the root and the foundation of all sciences and it is the highest virtue. ואין נזקקין להביא ראיה על השכל מפני שהוא דבר גלוי וידוע לכל אדם כי השכל הוא עקר החכמות כלן ויסודן והיא המעלה שאין למעלה ממנה
We find the evidences of the sciences cultivated by the sages of this world in four foundations, which correspond to the four expressions called by the biblical verse [from Jeremiah] with which we opened. ואנו מוצאין החכמות אשר בידי החכמים בעולם הזה בראיות על ד' יסודות כנגד ד' שמות שקראם הכתוב בפסוק אשר פתחנו בו
The belief in God and the study of his Holy Law, for which the Scripture allows to boast oneself, confirm these foundations that correspond to the four principles of wisdom and they are the tower that built upon them. ואמונת השם ותלמוד תורתו אשר הרשה לנו הכתוב להתהלל בה מקיימת היסודות האלו אשר על ד' פנות החכמה והוא המגדל הבנוי עליהם
Since the Scripture prohibits boasting for these virtues, we conclude, however, that it allows to study and engage with them. ומתוך שאסר הכתוב להתהלל במדות האלה אנו רואים שהתירם ללמדם ולהתעסק בהן
Therefore, I intend to state and reveal in this treatise the matters of these sciences briefly, according to my humble opinion and my poor intelligence. ומפני זה באתי בחבור הזה להודיע ולגלות ענייני החכמות האלה בדרך קצרה לפי עניות דעתי ודלות בינתי
I divide the book into two treatises: ואני מחלק החבור הזה לב' מאמרות
  • The first treatise explains the "foundations of wisdom" [= Ḥokmah, Gevurah, ʽOsher, Haskel] that the Scripture prescribed from the beginning of the verse until Understandeth and knoweth Me [Jeremiah 9, 23].
המאמר הראשון יתפרש בו יסודי התבונה שהתנה עליהם הכתוב מתחלת הפסוק עד השכל וידוע אותי[note 31]
  • The second treatise clarifies the "tower [of faith]", explained in the verse from For I am the Lord who exercise [Jeremiah 9, 23] until the end of the verse.
והמאמר השני יתברר בו מגדל המפרש בפסוק הזה מן כי אני יהוה עושה[note 32] עד סוף הפסוק
I. The first treatise is divided into four parts and each part is called a foundation, corresponding to the foundations of wisdom. והמאמר הראשון מתחלק לד' חלקים ויקרא כל חלק וחלק מהם יסוד כנגד יסודות החכמה
1) Mathematics – wisdom (Ḥokmah)
The first foundation is on the explanation of the science of mathematics or the rational science, which the Scripture calls wisdom and upon which five pillars are established:
היסוד הראשון בפירוש חכמת המוסר וחכמת המדבר והיסוד הזה קראו הכתוב חכמה ועומדים עליו ה' עמודים
I. Section One - Arithmetic
The first pillar is about the science of number, which is called in the Arabic language ‛ilm al ‛adad [علم العدد].
העמוד הראשון בחכמת המנין אשר היא נקרא בלשון ערבי עלם אלעדד
II. Section Two - Geometry
The second pillar is about the science of measurement, which is called in the Arabic language al-handasa [الهندسة].
העמוד השני בחכמת השעור הנקרא בלשון ערבי אלהנדסה
III. Section Three – Music
The third pillar is about the science of music, called ‛ilm al-ta’līf [علم التأليف].
העמוד השלישי בחכמת הנגון הנקרא עלם אלתאליף
IV. Section Four – Astroloy
The fourth pillar is about the science of stars, ‛ilm al-nujūm [علم النجوم].
העמוד הד' בחכמת הכוכבים עלם אלנג'ום
V. Section Five – Logic
The fifth pillar is about the science of logic, called al-manṭiq [المنطق].
העמוד החמישי בחכמת הדבר הנקרא אלמנטיק
Each of these pillars is divided into chapters, which are mentioned at the beginning of each pillar.
וכל אחד מהעמודים האלה נחלקים לשערים ויהיו נזכרים בתחלת כל עמוד ועמוד מהם
2) Natural Science – bravery (Gevurah)
The second foundation explains the science of the creatures, which investigates about all beings and interprets the content of their existence and the path of their formation, which the Scripture calls bravery; and the pillars that are established upon it are eight:
היסוד השני מפרש חכמת היצירות החוקרת על כל הנמצאות ומבארת תוכן מציאותם ודרך בריאתם וקראה הכתוב גבורה והעמודים הסמוכים עליה שמונה
I. Section One - Physics
The first pillar investigates the principles of beings, and is the beginning and root of this science.
העמוד הראשון חוקר על כללות נבראות ותחלת החכמה הזאת ועקרה אשר ממנו
II. Section Two - Cosmology
The second pillar investigates all the simple bodies, which are fixed in the sky, and the stars.
העמוד השני חוקר על כל גופות הפשוטות שאין מתחלפות בשמים וכוכבים
III. Section Three - Generation and Corruption
The third pillar investigates the generation and corruption, which take place under the sky.
העמוד השלישי חוקר על הכוננות וההפסד הבא על הנמצא תחת השמים
IV. Section Four - Four Elements
The fourth pillar investigates the four elements of creation and their similar.
העמוד הרביעי חוקר על פנות היצירה הארבעה ועל הדומה להם
VI. Section Five - Mineralogy
The fifth pillar investigates the changeable bodies whose interior is equal to their exterior, such as silver, gold, and their like.
העמוד החמישי חוקר על גופות מתחלפות אשר תוכן כברן ככסף וזהב ודומה להם
VI. Section Six - Botany
The sixth pillar investigates the plants of the earth.
העמוד השישי חוקר על צמח האדמה
VII. Section Seven - Zoology
The seventh pillar investigates the animals.
העמוד השביעי חוקר על בעלי החיים
VIII. Section Eight - Psychology and Medicine
The eighth pillar investigates the human soul and body, physically and spiritually.
העמוד השמיני חוקר נפש האדם וגופו הגופנית והרוחנית
All these pillars are divided into chapters.
וכל העמודים נחלקים לשערים
3) Ethics and Politics - sufficiency (ʽOsher)
The third foundation investigates the human science and political science, called wealth, whose pillars are three:
היסוד השלישי חוקר על חכמה האינשית והחכמה המדנית הנקרית עושר ועמודיה ג'
I. Section One - conduct of a person with himself
The first pillar explains the relationship of man with himself.
העמוד הראשון מפרש דרך שמוש האדם בעצמו
II. Section Two - conduct of a person with his family and slaves
The second pillar explains man's conduct with his family and his servants.
העמוד השני מבאר דרך שמושו בינו לבין ביתו ועבדיו
III. Section Three - conduct of kings and rulers
The third pillar explains the politics of the king and princes.
העמוד השלישי מבאר דרך עצות המלך ורוזני המדינות
4) Metaphysics
The fourth foundation explains the divine science, which the Gentile sages call the science of the sciences, and it has two pillars:
היסוד הרביעי מפרש חכמת האלהית שקורין לה חכמי הגוים חכמת החכמות ויש להם שני עמודים
I. Section One
The first pillar speaks of all the issues related to the previous sciences that are accepted by way of tradition, and for which this science provides signs and proofs.
העמוד האחד מדבר על כל העניינים הנסדרים בראש החכמות אשר לפניה המסורים שם על דרך קבלה והחכמה הזאת נותנת להם אות ומופת
II. Section Two
The second pillar inquires the Unity of God and the divine light and all the incorporeal beings that do not need any kind of body, like the troops of the upper world.
העמוד השני חוקר על האחדות האלהית ועל האור הבהיר ועל כל הנמצאות אשר אינן גופות ולא גלם ואינם נצרכות לגוף ולגלם ככל צבאי עולם העליון
The Scripture calls this science by these two words, to let you know that while there is no need to study the Torah, in order to study all the previous sciences, this science [= theology] cannot be well understood except through the Torah and the Holy Scriptures.
והכתוב קרא לחכמה הזו נקראת בשני שמות האלו אלא להודיעך כי על כל החכמות אשר לפניה אי אתה צריך בלימודם אל תלמוד התורה והחכמה הזו אין אדם מבינה על דרכה הנכונה אלא מהתורה וכתבי הקדש
The above introduction concentrates on the principles of the first section of the work. The explanation to the parts of the second section was supposed to be given later on at the beginning of the second section, which is now lost, or was not completed:
This is the number of the foundations of the first treatise [on intelligence] and its pillars; and I leave the explanation of the parts of the second treatise until we reach it, with the help of God. זהו מספר יסודי המאמר הראשון ועמודיו

ואני מאחר פירוש חלקי המאמר השני עד הגיעו אליו בעזרת השם

Book One – the Foundations of Wisdom

Prologue

Do not blame, My teachers, who examine my words, and consider me as one who puts himself in a narrow place, unsuitable for walking, risking myself by getting lost in my way, because I reveal my secret to them. ואל יאשימוני רבותי המסתכלים בדברי אלה ואהיה בעיניהם כמו שהכניס עצמו ממצוק ובמקום צר שאינו ראוי ללכת בו ומסתכן בעצמי בצאתי מדרכי ואני מגלה להם את סודי
I have not entered this of my own free will or to achieve glory, but many of the distinguished men of my generation, whose advice I am obliged to follow, have urged me to do so, since there is no book written in Hebrew in the whole land of France about these sciences, and according to their instruction, I have translated it from the Arab books to the Holy language, based on my own understanding. ולא לרצוני נכנסתי ולא לכבודי להחזיק לי טובה אבל רבים מגדולי דורי שאני חייב לקבל עצתם הביאוני בכל זה

מפני שלא היה בכל ארץ צרפת מהחכמות האלו ספר כתוב בלשון עברית ועל פיהם העתקתים מספרי ישמעאל אל לשון הקדש בהשגת ידי

As it is written: [Every] man [shall give] as he is able, according to the blessing of the Lord, your God, which He has given you [Deuteronomy 16, 17].
ככתוב איש כמתנת חלקו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך[note 33]
Every man is obliged to teach his doctrine according to his own understanding, one extends and the other abbreviates, and he must guide his heart with a divine intention. וכל אדם חייב להורות מתלמודו כפי בינתו אחד המרבה ואחד הממעיט ושיכוון לבו לשמים
I beg every reader of this book to judge me kindly. ואני מפייס מכל הקורא בחבור הזה שידינני לכף זכות
As it is written: you shall judge your fellow with righteousness [Leviticus 19, 15].
כתכתב בצדק תשפט עמתך[note 34]
And may he benevolently correct every mistake and error that he may find in my words, in language or in content, so that God may be propitious to him and pay him double. ויגיה בחסדו כל טעות ושגגה שיראה בדברי אלה הן בלשון הן בענין לכשיתברר לו האלהים יכפיל שכרו
Likewise, I beg God and ask Him to help me and save me from sin and evil and grant me his grace and that of his saints, since everything is in His hand and there is no other God but Him. וכמו כך אני מתחנן לפני צורי ומבקש מלפניו להיות בעוזרי ולהצילנו מחטא ועון ויתן חנו עלי בעיניו ובעיני כל חסידיו כי הכל בידיו ואין צור מבלעדיו

Foundation One – Mathematics

Introduction

Mathematics is divided into three sciences:

This treatise is based on three pillars:

החבור הזה מיוסד על שלושה עמודים
1) Arithmetic
The first pillar of the first foundation deals with the science of number, which in Greek language is called Arithmetic.
העמוד הראשון מן היסוד הראשון מחובר בחכמת המספר הנקראה בלשון יון ארתמאטיקה
2) Geometry
The second pillar is about the science of measurement, which in Greek language is called Geometry.
והעמוד השני בחכמת השיעור הנקראה גיאומטריא בלשון יון
3) Music
The third pillar is about the science of the melody, which is called in Greek language Music.
והעמוד השלישי בחכמת הנגון הנקראה בלשון יון מושיקא

Section One – Arithmetic

Introduction
The first pillar explains the science of number, which in Greek is called Arithmetic. העמוד הראשון מפרש חכמת המנין וחכמת הזאת נקראת בלשון יון ארתמטיקה
The sages of all the nations study it before the other sciences, since the human knowledge obtains this science from childhood. וכל חכמי האומות לומדים אותה תחלת כל החכמות

מפני שדיעות בני האדם מקבלות את החכמה הזאת מילדותם

You do not find any man who completely does not understand it. ואי אתה מוצא אדם שאין מבין ממנה מעט
Any one who learns it does not need to know any other science to understand it, since this science is obvious and close to the heart. וכל הלמד אותה אינו צריך בבינתה אל עוזר מחכמה אחרת

מפני שהחכמה הזאת קרובה אל הלב וגלוייה

[Arithmetic] is divided into two parts: והיא מתחלקת לשני חלקים
1) theoretical arithmetic - the wisdom of number
The first part is about the number in the way that it is found in the knowledge and persists in the hearts of the sages, not in the way it persists in the things that are counted by it, in the material bedies and in the beings.
החלק האחד על המנין מדרך שהוא נמצא בדעות ועומדת צורתו בלבות החכמים לא מדרך שהוא בדברים הנמנין בו ועומד בגדודי עולם ובכל הנמצאים בו
We call this part the science of number.
ואנו קוראים לחלק הזה חכמת המספר

ויהיה השם מפרש לה מהחלק השני

2) practical arithmetic - the wisdom of calculation
The second part studies the number in the way that it persists in all the beings in the world and in the way that it counts them, and by which man can count his goods and property.
והחלק השני מעיין במנין מדרך שהוא עומד בכל הנמצאות בעולם והוא מונה אותם ובו האדם יכול לחשוב כל עסקיו וקניניו
Therefore, we call this part the science of calculation.
ומפני זה אנו קוראים לה חכמת החשבון
We start to explain these two parts of the treatise. ואנו מתחילים לבאר את שני החלקים האלה בענין זה החבור
Part One – Theoretical Arithmetic
החלק הראשון בחכמת המספר
Introduction - Preliminary definitions
  • Definition of a number: know that the number or the counting is a multitude that is summed from units.
הוי יודע כי המספר הזה או המנין הזה הוא רבוי הנקבץ מהאחדים
  • Definition of unity: the meaning of unity here is the property that is found in the one, by which it is called one.
ומשמע האחדות בכאן הוא ענין הנמצא באחד אשר בו הוא נקרא אחד
The unity is what constitutes the form of the one and maintains its quality. והאחדות היא משכללת את צורת האחד ומקיימת תבניתו
Since we investigate here the number that is created in the heart, we have brought in its definition the concept of unity that is created in the heart and we did not bring the concept of the one that is external to the heart. ומפני שאנו מעיינים במספר הנוצר בלב הביאנו בגדרו האחדות שהיא נוצרת בלב ולא הביאנו האחד שהוא נמצא חוצה מהלב
Since the definition of the number is a multitude that is summed from units, or from one, you see that this unit and unity is not a number. Hence, you say that the one belongs to the number and it is the root of the number, but it is not a number; it counts the numbers, but it is not a number. ומתוך שגדר המספר הוא רבוי הנקבץ מהאחדים או מן החד אתה רואה כי זה האחד והאחדות אינה מספר

אבל אתה אומר כי האחד הוא מן המספר והוא עקר המספר ואינו מספר וכן הוא סופר את המספרים ואינו מספר

Similarly, the letters of the Alphabet that are roots of the Holy tongue, with which every language is built and by which every spoken thing in the language is understood: they belong to the language, but they are not a language, because they do not express any earthly notion that the language indicates and teaches, although every notion is expressed only through them. They belong to the language, but they are not a language, likewise the unit belongs to the numbers, but is not a number.
וכדומה לו תיבות אלף בית אשר הן עקר לשון הקודש ובהן נבנה כל לשון ויובן כל דבר אמור בלשון והן מן הלשון ואינם לשון כי אינם משמיעים ענין מעניני העולם אשר הלשון מחוה ומלמד אותם וכל ענין אינו נשמע אלא בהם והם מן הלשון ואינו לשון כן האחד מן המספר ואינו מספר
  • The sign that indicates and interprets the number and gives it a sign which constitutes it: is that every number is half [the sum of the two numbers] on its both sides: the side that exceeds over it and the side that is less than it, and also it is half [the sum of the two numbers] on both sides of its sides, to the end of all of its sides.
והאות המעידה על המספר ומפרשת אותו ונותנת בו סימן אשר הוא משכלל אותו

כי כל מספר הוא מחצית שני צדיו הצד העודף עליו והצד החסר וכן הוא מחצית שני צדי צדיו עד תכלית כל צדיו

You understand this sign, for example, from the number ten: the side that exceeds over it is 11, and the side that precedes it that is less than it is 9, so you find that the ten is a half of those two sides. Likewise, it is half the sum of the sides of its two sides, which are 12 and 8 [\scriptstyle{\color{blue}{10=\frac{1}{2}\sdot\left(12+8\right)}}], and a half of the sides of the sides of its two sides, which are 13 and 7 [\scriptstyle{\color{blue}{10=\frac{1}{2}\sdot\left(13+7\right)}}], and so on to the end of all of its sides. So according to this property you find that every number is half the sum of its two sides to their end.
ואתה מבין האות הזה מן העשרה על דרך המשל הצד אשר לפניה העודף הוא י"א והצד אשר מאחריה החסר ממנה הוא ט' ואתה מוצא העשרה מחצית שני הצדדים האלה בהתקבצם יחד וכן הוא מחצית שני צדי צדדיה שהם י"ב וח' ומחצית שני צדי צדי צדדיה שהם י"ג וז' וכן עד תכלית כל צדדיה ובענין הזה תמצא כל המספר מחצית ב' צדיו עד סופן
As for the one, since it is not a number, you do not find two sides of it, but, as it is simple and indivisible, you find that it is half its one side, which is two, whose half is one [\scriptstyle{\color{blue}{1=\frac{1}{2}\sdot2}}]. It is a half of one thing of one essence and not a half of two things, nor two essences.
והאחד מפני שאינו מספר אין אתה מוצא לו ב' צדדים ומפני שהוא פשוט בלי מתחלק אתה מוצא אותה מחצית צדו האחד והוא השנים אשר האחד מחציתו והוא מחצית לדבר אחד מענין אחד ולא מחצה לשני דברים ולא על שני ענינים
The Categories of the Numbers
חלקי המספר
The numbers are divided into two categories, which are the odd and the even. והמספר נחלק לב' חלקים ראשונים והם הזוג והנפרד
  • Definition of an even number: the even number is the number that is divisible [by two]
הזוג הוא המספר הנחלק בנתים
  • Definition of an odd number: the odd number is the number that is indivisible [by two].
והנפרד הוא המספר שאינו יכול ליחלק בנתים
  • Among the signs of the even number: all its parts, into which it is divided, are two in their similarity:
ומסמני הזוג שכל חלקיו שהוא נחלק אליהם הם שנים בדמותם
  • If one part is an even number, the other is an even number.
אם החלק האחד יהיה זוג השני יהיה זוג
  • If one part is an odd number, the other is an odd number.
ואם האחד יהיה נפרד גם השני יהיה נפרד
  • But, the odd number is that whose all parts are always unequal by their number as well as by their similarity: one is always an even number and the other is an odd number.
אבל הנפרד הוא שכל חלקיו לעולם אינם שוים לא במנינם ולא בדמותם אבל האחד לעולם זוג והשני נפרד
One can divide the even number into two parts that are equal by their numbers, but one cannot divide the odd number into two parts that are equal by their number. ואתה יכול לחלק את הזוג בנתים לשני חלקים שוים במספרם ואי אתה יכול לחלק את הנפרד לשני חלקים שוים במספרם
Yet, if one is precise in their division and approximates them to equality, then one finds that one part exceeds over the other by one, or less than it by one.
אבל אם אתה מדקדק בחלוקם ומקריב אותם מן השוה אתה מוצא חלק אחד מוסיף על השני אחד או גורע ממנו אחד
Such as \scriptstyle{\color{blue}{9}}, when it is divided into 5 and 4.
כגון ט' כשאתה מחלק אותה לה' חלקים ולד'
The Categories of the Even Numbers חלקי הזוג
The even number is divided into two first categories, which are the even-times-even and the even-times-odd, between them a third category is produced, which is the even-times-even-times-odd. והזוג נחלק לשני חלקים ראשונים והם זוג הזוג וזוג הנפרד ויתילד ביניהם חלק שלישי והוא זוג הזוג והנפרד
  • Definition of an even-times-even number: the even-times-even number [\scriptstyle2n], such as \scriptstyle{\color{blue}{4;\;8;\;16}}, is the number that is resulted from doubling the first even number once or more than once.
וזוג הזוג כמו ד' ח' י"ו הוא המספר הבא מכפילת הזוג הראשון פעם אחת או יותר מאחת
  • Definition of an even-times-odd number: the even-times-odd number [\scriptstyle2\sdot\left(2n-1\right)], such as \scriptstyle{\color{blue}{6;\;14;\;18}}, is the number that is resulted from doubling the odd number once.
וזוג הנפרד כמו ו' י"ד י"ח הוא המספר הבא מכפילת הנפרד פעם אחת
  • Definition of an even-times-even-times-odd number: the even-times-even-times-odd number [\scriptstyle2\sdot2m\sdot\left(2n-1\right)], such as \scriptstyle{\color{blue}{12;\;24;\;36}}, is the number that is resulted from doubling the odd number an even number of times.
וזוג הזוג והנפרד כמו י"ב כ"ד ל"ו הוא המספר הבא מכפילת המספר הנפרד פעמים שיהיה מספרם זוג
  • Among the signs of the even-times-even number:
ומסימני זוג הזוג
When it is divided, its two parts are even numbers.
אם אתה מחלקו בנתים יהיו שני חלקיו זוג
Also each of its parts, when they are divided, their parts are even numbers.
וכן כל אחד מחלקיו אם אתה מחלק בנתים יהיו חלקיו זוגות
The same for the parts of its parts, until reaching the first even number, which is two.
וכן חלקי חלקיו עד שאתה מגיע אל הזוג הראשון והוא שנים
Such as the number \scriptstyle{\color{blue}{16}}: when it is halved, its two parts are 8 and 8.
כגון מספר י"ו אם תחלקהו בנתים יהיו ב' חלקיו ח' ח'
If these parts are further halved, their parts are 4 and 4.
ואם תחלק עוד את חלקים האלה יהיו חלקיהם ד' ד'
Also they are halved to 2 and 2, which is the first even number.
ועוד הם נחלקים לב' ב' שהוא הזוג הראשון
This number and all its parts that result from division are called even-times-even numbers, until reaching the first even number, which is two.
ואתה קורא למספר הזה ולכל בתריו הבאים מחלוקם בנתים זוג הזוג עד הגיעם אל הזוג הראשון שהוא שנים
  • Among the signs of the even-times-odd number: it is halved only once into two odd numbers.
ומסימני זוג הנפרד הוא הנחלק בנתים לשני נפרדות פעם אחת בלבד
Such as \scriptstyle{\color{blue}{14;\;18}}
כגון י"ד י"ח
  • Among the signs of the even-times-even-times-odd number: it is halved and its parts are halved, but it does not reach by its division to the first even number.
ומסמני זוג הזוג והנפרד שהוא נחלק בנתים וחלקיו נחלקים בנתים ואינו מגיע בחלוקו אל הזוג הראשון
Such as: \scriptstyle{\color{blue}{12}} that is halved into 6 and 6, which are halved into 3 and 3.
כמספר י"ב שהוא נחלק בנתים לו"ו והם נחלקים לג"ג
One finds in this category the similarity to the even-times-even number in its halving into a number that is even, and the similarity to the even-times-odd number in its reaching to an odd number at the end of its division.
ואתה מוצא בחלק הזה סימני זוג הזוג והנפרד ודומה לזוג הזוג בחלקו בנתים למספר שהוא זוג והוא דומה לזוג הנפרד בהגיעו אל מנין נפרד בסוף בתריו
In its similarity to the even-times-even number it differs from the even-times-odd number, and in its similarity to the even-times-odd number it differs from the even-times-even number.
ובענין שהוא דומה לזוג הזוג הוא נפרש מזוג הנפרד ובענין הדומה לזוג הנפרד נפרש מזוג הזוג
It is similar to each of them in one property.
והוא דומה לכל אחד מהם בענין אחד
  • The even-times-even number is called by this name, since any number that is not an even number does not count it, and [the even number] counts it by an even number of times.
וקראו את זוג הזוג בשם הזה מפני שאין מונה אותו מספר שאינו זוג והוא מונה אותו פעם זוגות
  • The second is called even-times-odd number, since the even number counts it an odd number of times, and the odd number counts it an even number of times.
ונקרא השני זוג הנפרד מפני שהזוג מונה אותו נפרד פעמים והנפרד מונה אותו זוג פעמים
  • The even-times-even-times-odd number is called such, since the even numbers that count it, some count it an even number of times, and some an odd number of times.
ונקרא זוג הזוג והנפרד מפני שהזוגות המונין לו מהן מונה זוגים פעמים ומהן נפרדים פעמים
The Categories of the Odd Numbers חלקי הנפרד
The odd number is divided into two categories: first odd and second odd. והנפרד נחלק לשני חלקים לנפרד ראשון ולנפרד שני
  • Definition of a prime incomposite number: the first odd [= prime] is every odd number that only one counts it, no number is found that completes its number other than one alone.
הנפרד הראשון הוא כל נפרד שאחד לבדו מונה אותו ואין אתה מוצא מספר שיהיה משלים את מנינו בלתי האחד לבדו
Such as \scriptstyle{\color{blue}{3;\;5;\;7;\;11}} and their similar.
כגון ג' ה' ז' י"א וכדומה להן
  • Definition of composite odd number: the second odd [= composite odd number \scriptstyle\left(2n-1\right)\sdot\left(2m-1\right)] is every number that a number is found that counts it and this number is an odd number only.
והנפרד השני הוא כל מספר שאתה מוצא מספר שיהיה מונה אותו ולא יהיה המספר הזה כי אם בנפרדות
Such as \scriptstyle{\color{blue}{9;\;15;\;21}} and their similar.
כגון ט' ט"ו כ"א ודומה להם
  • 9: 3 counts it 3 times \scriptstyle{\color{blue}{9=3\times9}}
כי מספר ט' תמצא מספר ג' מונה אותו ג' פעמים
  • 15: 5 counts it 3 times \scriptstyle{\color{blue}{15=5\times3}}
  • 21: 7 counts it 3 times \scriptstyle{\color{blue}{21=7\times3}}
וכן ה' מונה ט"ו וכן ז' לכ"א ג' פעמים
  • 15: 3 counts it 5 times \scriptstyle{\color{blue}{15=3\times5}}
  • 21: 3 counts it 7 times \scriptstyle{\color{blue}{21=3\times7}}
וכן ג' מונה לט"ו בה' פעמים ומונה לכ"א בז' פעמים
This category is called the odd-times-odd number, since every number that counts it is an odd number [that counts it] an odd number of times.
וקורין לחלק הזה נפרד הנפרד מפני שכל מספר שהוא מונה אותו הוא נפרד פעמים נפרדות
One finds a third category for the odd numbers: ואתה מוצא לנפרד הזה חלק שלישי
  • The number that is a second odd [= a composite odd number] for itself, but is [relatively] prime to another number [i.e. has no common divisor with this number]
והוא המספר שהוא שני לגבי עצמו וראשון לגבי מספר אחר
This category is found only between two odd numbers, when comparing them to one another.
ואי אתה מוצא החלוק הזה אלא בין שני מספרים נפרדים כשאתה מקיש אחד מהם אל חברו
Such as: \scriptstyle{\color{blue}{9;\;25}}, each of which is second odd [= a composite odd number] for itself, since each has a number that counts it, but no number is found that is shared by them, that counts both.
כגון שני מספרים ט' וכ"ה אשר כל אחד מהם שני בפני עצמו מפני שיש לכל אחד מהם מספר שהוא מונה אותו ואין אתה מוצא מנין שהם מתחברים בו שהוא מונה לשניהם
  • 9: 3 counts it, but it does not count 25.
כי התשעה תמצא שלשה מונה אותו ואינו מונה למספר כ"ה
  • 25: 5 counts it, but it does not count 25.
וכן מספר כ"ה חמשה מונה אותו ואינו מונה למספר ט'
These [two] numbers are not similar to the numbers 15 and 21, mentioned above, that have a number that counts both, which is 3.
ואין ג' המספרים האלה דומים למספרי ט"ו וכ"א כאשר זכרנו למעלה אשר יש להם מנין שהוא מונה לשניהם והוא ג'
One does not find among the even numbers a prime number [lit. first number] except for two, which is the beginning of the numbers, and no number counts it, except for one. ואין אתה מוצא בזוג מספר ראשון לבד מהשנים אשר הוא תחלת המנין ואין המספר מונה אותן כי אם אחד
It is called first for two reasons: since one alone counts it, and since it is the first number. והן נקראים ראשון על ב' פנים מפני שהאחד לבדו מונה אותן ומפני שהן ראשון המנין
Another Way for the Categories of the Numbers חלקי המספר בדרך אחרת
The number is divided in another way into three categories: perfect, superabundant, and deficient. והמספר נחלק מדרך אחרת לג' חלקים למלא ועודף וחסר
  • Definition of a perfect number: the perfect number is that whose parts that count it are completing it, not exceeding over it and not less than it.
והמספר המלא הוא אשר חלקיו המונין אותו ממלאים אותו ואין עודפים עליו ולא פוחתים ממנו
Such as \scriptstyle{\color{blue}{6}}, whose parts are the sixth, the third and the half, no other part is found for it, and when its sixth, its third and its half are summed, one finds them six, no less and no more \scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{6}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)=6}}.
כגון מספר ו' אשר חלקיו שתות ושליש וחצי ואי אתה מוצא לו חלק אחר וכשאתה מקבץ שתיתו ושלישו וחציו תמצא בהן ששה לא פחות ולא יותר
Similar to it is \scriptstyle{\color{blue}{28}}
ודומה לו מספר כ"ח
  • Definition of a superabundant number: the superabundant number is that whose parts exceed over its number.
והמספר העודף הוא אשר חלקיו עודפים על מספרו
Such as \scriptstyle{\color{blue}{12}}, in which one finds one part of 12, a sixth, a third, a quarter, and a half, and when all these parts are summed, it is 16, which is greater than the number of which they are parts, which is 12 \scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{12}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)=16>12}}.
כמו י"ב אשר אתה מוצא בהן כמו אחד מי"ב וגם שתות ושליש ורביע וחצי וכשאתה כולל כל החלקים האלה יהיה המספר י"ו ויהיה יותר על המספר אשר הם חלקיו והוא י"ב
  • Definition of a deficient number: the deficient number is that whose parts do not complete its number.
המספר החסר הוא אשר אין חלקיו ממלאים את מספרו
Such as \scriptstyle{\color{blue}{14}}, for which one finds one part of 14, a seventh, and a half, no more than these three parts is found in it, and when they are summed together, their sum is 10, no more, which is less than 14, of which they are parts \scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{14}\sdot14\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot14\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)<12}}.
כמספר י"ד אשר תמצא לו חלק אחד מי"ד וגם יש לו שביע ויש לו חצי ואי אתה מוצא בו יותר מאלו ג' חלקים וכשאתה מצרפם יחד יגיע מספרם עד עשרה ולא יותר והוא חסר מי"ד אשר הם חלקיה
The wise men compared the perfect number to an honest perfect man. והמשילו החכמים המספר המלא לאדם ישר ותמים
They compared the superabundant number to a man that has extra organs, such as who has six fingers in his hands and legs. והמספר העודף המשילו לאדם שיש לו אברים עודפים כגון מי שיש לו שש אצבעות בידיו וברגליו
They compared the deficient number to a man that is missing one of his organs, or having four fingers in his hands and legs. והמספר החסר המשילו לאדם שהוא פחות אחד מאבריו או יש לו ד' אצבעות בידיו וברגליו
While there are many superabundant and deficient numbers in all the numerical ranks, the perfect numbers are excellent and few, for one finds only one of them in the rank of units, one in the rank of tens, one in the rank of hundreds, and there are ranks in which one does not find a perfect number at all. וכאשר המספרים העודפים והפוחתים רבים בכל מעלות המספר והמספר המלא מופלא ומעט כי אי אתה מוצא ממנו כי אם אחד במעלת האחדים ואחת במעלת העשרות ואחד במעלת המאות ויש מעלות שאי אתה מוצא בו מספר מלא
The same for human beings - one finds many of them are adding to their virtues and exceed their measure, one also finds many that are imperfect and worse human beings, yet one does not find an honest perfect man but one in a thousand. כן בני האדם אתה מוצא בהם רבים המוסיפים על מדותם ויוצאים מקצבם וכן תמצא רבים החסרים והגרועים בבני אדם ואין אתה מוצא אדם ישר תמים כי אם אחד באלף
As one does not find a perfect number except through a miraculous way, in one form, only among the even numbers, by the sense that is explained in the books of this science, that the present treatise does not need to explain. כאשר אי אתה מוצא מספר מלא ותמים אלא בדרך מופלא על קצב אחד במספר הזוג בלבד על הענין המפורש בספרי החכמה הזאת אשר אין החבור הזה נזקק לפרשו
The Categories of the Number by its Relation
חלקי המספר מדרך הקשתו
The numbers are divided into greater numbers and smaller numbers והמספר הזה נחלק למספר רב ומספר מעט
  • The smaller number:
והמספר המעט
  • is called part [= divisor] of the greater number if it counts the whole of it.
נקרא חלק אל המספר הרב אם יהיה מונה אותו על השלמות
  • is called somewhat of the greater number [= divisor with remainder], if it does not complete it when counting it, but leaving slightly that it cannot count as it is not the same as it.
והוא נקרא מקצת למספר הרב אם לא ישלימנו במנותו אבל ישאיר מעט שאינו יכול למנותו מפני שאינו כמוהו
Such as \scriptstyle{\color{blue}{3}}, which is called a part of \scriptstyle{\color{blue}{12}}, because it counts it four times and completes it; and it is called slightly of \scriptstyle{\color{blue}{8}}, because it does not complete it when counting it, but it leaves 2 of it, which is less than 3, and slightly of 8.
כמספר ג' והוא נקרא חלק ממספר י"ב מפני שהוא מונה אותו ד' פעמים ומשלימו ונקרא מקצת המספר ח' מפני שאין משלים אותו במנותו אבל הוא משיייר ממנו ב' שהן המעט מג' והם מקצת ח'
  • The greater number:  
והמספר הרב
  • is called multiple of the less, if the less counts it.
נקרא כפלים למעט אם יהיה המעט מונה אותו
  • If it does not count it, the greater is called exceeding over the less, but it is not called its multiple.
ואם אינו מונה אותו יקרא הרב עודף על המעט ואינו נקרא כפלים לו
  • Every two numbers that have a number that counts both [= a common divisor] are called commensurable [lit. proper].
וכל שני מספרים שיש להם מספר שהוא מונה לשניהם נקראים מספרים נאותים
Such as \scriptstyle{\color{blue}{15;\;25}}, which are commensurable by 5 that counts both of them and completes them: it counts 15 three times and 25 five times, and it is a part of both - a third of the one and a fifth of the other.
כשני מספרים ט"ו וכ"ה אשר הם נאותים זה לזה במספר ה' שהוא מונה לשניהם ומשלים אותם והוא מונה למספר ט"ו ג' פעמים ולמספר כ"ה ה' פעמים והוא חלק לשניהם לאחד שלישית ולשני חמישית
   
  • Every two numbers that have no number that counts them except one, which is not a number, are called co-prime [lit. strangers] numbers.
וכל שני מספרים שאין להם מספר שיהיה מונה אותם זולתי האחד שאינו המספר נקרים מספרים נכריים זה מזה
Such as \scriptstyle{\color{blue}{8;\;11}} and their similar.
כשני מספרים ח' וי"א וכדומה להם
For every number compared to a number: וכל מספר שאתה מקיש אותו אל מספר
  • The number compared to it can be equal to it by counting.
יכול יהיה המספר המוקש אליו שוה לו במנותו
This relation is called equality.
וההקשה הזאת נקראת ישרה ושקולה
As when relating 10 to 10, or 100 to 100 \scriptstyle{\color{blue}{10:10;\;100:100}}
כשאתה מקיש י' אל י' או ק' אל ק'
This ratio does not have many categories, but it is always on one way.
ואין בהקשה הזאת חלקים רבים אבל היא באה לעולם על דרך אחת
  • The relation can be to a number that exceeds over it, or less than it.
ויכול תהיה ההקשה אל מספר עודף עליו או פוחת ממנו
It is called inequality.
והיא נקראת הקשה נחלפת
It has many categories, as there are many additions or subtractions.
ויש חלקים רבים כפי רוב תוספת או החסרון
However, it relies on five principles, which are antecedents for all the categories that are branch out from them.
ואעפ"כ היא עומדת על ה' שרשים שהן אבות לכל החלקים המתחלקים מהם
These five categories are divided into two classes:
ואלה חמשה חלקים נחלקים לשני ענינים
  • The first class is between co-prime numbers and it includes two principles:
הענין האחד הוא בין מספרים נכריים וכוללים להם שני שרשים
  • Superpartient ratio: the one is when comparing a number to another number that exceeds over it, or less than it, by two parts, or three, and they have no common divisor that counts both.
האחד כשאתה מקיש מספר אל מספר אחר שהוא עודף עליו או פוחת ממנו שני חלקים או ג' ואין ביניהם חלק שיהיה מונה לשניהם
As the number 5 to the number 7, which is superbipartient ratio, since \scriptstyle{\color{red}{5:7=1:\left(1+\frac{2}{5}\right)}}
כמספר ה' אל מספר ז' אשר ביניהן ב' והוא שני חלקים לשניהם מפני שהוא שני חמישי הה' ושני שביעי הז'
  • Multiple superpartient ratio: the second principle of this relation is every number compared to its multiple plus its two or three parts.
והשרש השני מההקשה הזאת כל מספר שיהיה מוקש אל כפלו ועוד שני חלקים ממנו או ג'
As the number 5 to the number 12, which is double superbiquintan ratio [\scriptstyle{\color{blue}{5:12=1:\left(2+\frac{2}{5}\right)}}].
כמספר ה' אל מספר י"ב אשר הוא כפלו וב' חמישיות
And so on in these examples, as the triple superpartient ratio, or more, or less.
וכיוצא בדמיונות האלו כגון המוסיף ג' כפלים וחלקים או יותר או פחות מזה
This relation is not used in one of the sciences, except in an inapplicable aspect.
וכל ההקשה הזאת אינה משמשת באחת מן החכמות אלא בצד רחוק
  • The second class of the principles of relation between two corresponding numbers [= that have a common divisor] includes three principles:
וענין השני משרשי ההקשה בין שני מספרים נאותים וכוללים לה ג' שרשים
  • Superparticular ratio: the first of them is the relation of a number to a number that exceeds over it, or less than it, by one part.
הראשון מהם הקשת מספר אל מספר שהוא מוסיף עליו או פוחת ממנו חלק אחד
As the number 6 to the number 8, or to 9.
כמספר ו' אל מספר ח' או ט'
  • Multiple ratio: the second exceeds over it, or less than it, by its multiple.
והשני מוסיף עליו או פוחת כפל
As when comparing the number 6 to the number 12.
כשאתה מקיש מספר ו' אל מספר י"ב
  • Multiple superparticular ratio: the third is compounded from both, which is the relation of a number to its multiple and one part.
והשלישי מורכב משניהם והוא הקשת מספר אל כפלו וחלק אחד
As the number 6 to 15, which is its double and [its half].
כמספר ו' אל ט"ו אשר הוא כפלו וחצי כפלו
וכשאתה שונה החלק הראשון בין ג' מספרים יש פעמים שתהיה ביניהם מוצא החלק השני
Such as these numbers: \scriptstyle{\color{blue}{6;\;8;\;12}}:
כגון מספרים האלה והם ו' ח' י"ב
  • \scriptstyle{\color{blue}{8:6}} sesquitertian ratio.
אם אתה מקיש ו' אל ח' תמצאנו מוסיף שליש
  • \scriptstyle{\color{blue}{12:8}} sesquialter ratio.
ואם תקיש ח' אל י"ב תמצאנו מוסיף מחצית
  • \scriptstyle{\color{blue}{12:6}} double ratio.
ואם תקיש ו' אל י"ב תמצאנו כפלו
וכן אם אתה מקיש העודף אל פוחת כמו הקשתך י"ב אל ח' ואחר כן ח' אל ו' ולבסוף י"ב אל ו' תמצא הענין אחד
אלא שאתה בהקשת הפוחת אל העודף עולה בהקשה ובהקשת העודף אל הפוחת יורד בהקשה
Importance of ratios - sign for the material bodies: The multiplicity of these ratios was an allusion for the mathematicians who deduced from it a sign of the material bodies that they are created according to the secret of the proper ratio. וברבוי ההקשות האלה רמז לחכמי המספר הוציאו ממנו אות על כל גדודי העולם שהם נבראים על סוד ההקשה הנאותה
Since you find that all the sides of the created beings are related, in their measures, according to this principle. ואתה מוצא כל צלעי הנבראות מוקשים בשעורם על השרש הזה
The scholars, who investigated the foreign sciences, highly praised this ratio. ושבחו החכמים המעיינים בחכמות החצוניות ההקשה הזאת שבח גדול
It is the introduction to the science of music; on which its whole foundation is built that you will see in the third section of this treatise, with the help of God. והוא פתח חכמת הנגון ועליה נבנה כל יסודה אשר אתה רואה בעמוד השלישי מן היסוד הזה בע"ה
The arrangements of the number in relation to its parts סדרי המספר בהקשת חלקיו אליו
For every number that has a part [= divisible number], the part [=divisor] counts it as the number of the part itself, or as the number of another of its parts. וכל מספר שיש לו חלק החלק מונה אותו כמנין החלק עצמו או כמנין חלק אחר מחלקיו
  • Definition of a square number: the number whose part counts it by its number is called a square number [\scriptstyle n^2], since its one side is equal to its other side, and when you duplicate its side by its multitude the product is the square number.
והמספר אשר חלקו מונה אותו במספרו נקרא מספר רבוע מפני שצלעו האחת שוה לצלעו השנית וכשאתה שונה את צלעו כמנינה יתקבץ המספר הרבוע
Such as: \scriptstyle{\color{blue}{4;\ 9;\ 16}} and their like.
כמספר ד' וט' וי"ו וכדומה להן
  • Definition of a plane number: that whose part counts it as the multitude of another of its parts is called a plane number and it has two sides [\scriptstyle a=n\sdot m].
ואשר חלקו מונה אותו כמנין חלק אחר מחלקיו יקרא מספר שטוח ויש לו שני צלעים
Such as \scriptstyle{\color{blue}{15}}, whose one side is 3 and the other is 5.
כמספר ט"ו אשר צלעו האחת ג' והשנית ה'
When you duplicate its side by the multitude of the other side, the product is the plane number, which is 15 \scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}.
וכשאתה שונה צלעו כמנין הצלע השנית יתקבץ מספרו השטוח שהוא ט"ו
  • Definition of a prime number: every number that you count by one alone is called a prime number [lit. lengthy number \scriptstyle p=1\sdot p], since it is the side of itself, and it has no other side but one, which is not a number.
וכל מספר שאתה מונה אותו באחד לבדו נקרא מספר ארוך מפני שהוא צלע עצמו ואין לו צלע שני כי אם האחד שאינו מספר
  • The square number resembles the square surface of the bodies.
והמספר הרבוע דומה לשטוח המרובע בגופי הגלמים
  • The plane number resembles the surface that is not square, but its length exceeds its width.
והמספר השטוח דומה לשטוח שאינו מרובע אבל ארכו מוסף על רחבו
  • The prime number resembles the line that has length alone and has no width.
והמספר הארוך דומה לקו אשר יש לו אורך בלבד ואין לו רוחב
You will see this whole issue explained in the science of Geometry. וכל הענין הזה תראהו מפורש בחכמת השיעור
The square numbers are formed by the series of the odd numbers: all the square numbers are formed successively by summing the one, which is the first square [\scriptstyle{\color{blue}{1=1^2}}], with the successive odd numbers. וכל המספרים הרביעים הם נמצאים על סדרן מקבוץ האחד אשר הוא הריבוע הראשון עם המספרים הנפרדים על סדרם
According to this property:
If you add the one, which is the first square, to the three, which is the first of the odd numbers, you find the second square, which is 4, whose side is 2. \scriptstyle{\color{blue}{1+3=1^2+3=4=2^2}}
והענין הזה אם אתה מקבץ האחד שהוא הרבוע הראשון אל השלש שהן תחלת הנפרדות ואתה מוצא הריבוע השני והוא ד' אשר צלעו ב'
If you add the second odd number, which is 5, to the second square, the total is 9, which is the third square, whose side is 3. \scriptstyle{\color{blue}{1+3+5=2^2+5=9=3^2}}
ואם אתה מוסיף על ריבוע השני המספר הנפרד השני והוא ה' יהיה הכל ט' והוא הריבוע השלישי שצלעו ג'
Also, if you add the third odd number, which is 7, to the third square, you obtain the four [square], which is 16. \scriptstyle{\color{blue}{1+3+5+7=3^2+7=16=4^2}}
וכן אם אתה מוסיף על הריבוע השלישי הנפרד השלישי והוא ז' יצא לך הרביעי והוא י"ו
Likewise by this order: you always add the odd number to the square that is in its term and you obtain the square that succeeds it and so on endlessly.
\scriptstyle1+3+5+7+\ldots+\left(2n+1\right)=n^2+\left(2n+1\right)=\left(n+1\right)^2
וכן על הסדר הזה לעולם אתה מוסיף על הריבוע המספר הנפרד אשר במעלתו ויצא לך הריבוע התלוי אליו ועד אין סוף
Thus, you find the five kinds of relations of the number depend on the equivalence ratio and return to it, when you dissolve their ratios, as the odd numbers relate the square to the number. וכן אתה מוצא חמשת ההקשות המנין אשר הן נחלפות תלויות בהקשה הישרה וחוזרות אליה כשאתה מתיר את הקשרם כאשר המספרים הנפרדים קושרים את הריבוע במספר
sample table of ratios
I have drawn you a diagram, in which you see the six ratios that differ from the equivalence ratio, each ratio is arranged in three numbers, so that you will understand this property. והנה אני מצייר לך צורת אחת תראה בה שש ההקשות אשר הם עם הנחלפות עם הישרה סדורות בשלשה מספרים בכל הקשה והקשה כדי שתבין הענין הזה
Three rules of reducing the ratios successively to equality:
If you want to dissolve a ratio that differs from equivalence ratio, you subtract the first of its numbers from the second, then add the remainder from the subtraction to the second [number] and subtract [the sum] from the third [number]. Thus, you are left with three [numbers] that are equal or relataed by one principle that is closer to equality. ואם אתה רוצה להתיר הקשה נחלפת עם ישרה אתה פוחת ראש מספריו מהשני והנשאר אחר הפחת חבר עם השני ופחות מן השלישי וישאר בידך שלשה שהן שוין או מוקשין על שרש אחד שהוא קרוב אל השוה
Such as the superparticular ratio, which is the third line in this diagram, whose numbers are \scriptstyle{\color{blue}{4;\;6;\;9}} [\scriptstyle{\color{red}{\left(4,6,9\right)\longrightarrow\left(1,2,4\right)}}]:
כגון הקשת החלק אשר היא המעלה השלישית בצורה הזאת ומספריה ד' ו' ט'
  • If you subtract 4 from 6, you are left with 2. \scriptstyle{\color{blue}{b_2=a_2-a_1=6-4=2}}
ואם אתה פוחת ד' מן ו' ישאר בידך ב'
  • If you subtract 2 plus 6 from 9, 1 remains \scriptstyle{\color{blue}{b_1=a_3-\left[\left(a_2-a_1\right)+a_2\right]=9-\left(2+6\right)=1}}
ואם אתה פוחת ב' עם ו' מן ט' ישאר א'
Hence, from the three numbers you are left with \scriptstyle{\color{blue}{1;\;2;\;4}}, which are the numbers of the double ratio in this diagram. [\scriptstyle{\color{red}{\left(1,2,4\right)\longrightarrow\left(1,1,1\right)}}]
והנה נשארו לך מן השלש מספרים א' ב' ד' והם מספרי הקשת הכפל בצורה הזאת
  • If you subtract 1 from 2 \scriptstyle{\color{blue}{c_2=b_2-b_1=2-1=1}}
ואם אתה פוחת מב' א'
  • Then you subtract 1 plus 2 from 4, which is the greater number, \scriptstyle{\color{blue}{c_3=b_3-\left[\left(b_2-b_1\right)+b_2\right]=4-\left(1+2\right)=1}}
ואחר כן תפחות מד' שהוא המספר הגדול א' וב'
You are left with one 3 times, which is the equivalence ratio.
ישאר לך אחד ג' פעמים והוא הקשת הישר
לוח שש ההקשות
1 1 1 Equivalence Ratio 1
4 2 1 Multiple Ratio 2
9 6 4 Superparticular Ratio 3
21 10 4 Multiple Superparticular Ratio 4
25 15 9 Superpartient Ratio 5
64 24 9 Multiple Superpartient Ratio 6
א א א הקשה ישרה א
ד ב א הקשת כפל ב
ט ו ד הקשת חלק ג
כא י ד הקשת כפל וחלק ד
כה טו ט הקשת חלקים ה
סד כד ט הקשת כפל וחלקים ו
Analogy between the returning of the five ratios to the equivalence ration and the gradual stage of refraining from desire: overcoming one make the next stage easier, until the level of righteousness is reached
The sages deduce from this an allusion about the human: if he one time controls and restrains himself, as regards the passions of the world, the next time he will be quicker in restraining more, until reaching the definition of perfection and righteousness. והחכמים נוהגים מזה רמז על האדם אם הוא מכריח עצמו וכובש יצרו מתאוות העולם פעם אחת יהיה זריז פעם אחרת להכריח יותר עד שיעלה לגדר התמימות וחסד
The experts of this science have beautiful and correct arguments concerning this property for the education the soul. ולבעלי החכמה הזאת בענין הזה טעמים נאים ונכוחים במוסר הנפש
They also have in the first property of the arrangement of the square numbers a magnificent allusion to the praise of the one, which is the foundation of the number and is the root and secret of all creatures of the world. וכן יש להם בענין הראשון בסדור המספרים אשר הם רבועים רמז גדול על שבח האחד שהוא יסוד המספר והוא העקר והסוד לכל בריות העולם
May the Unique and True Name - which is indefinable since He is necessary for existence, while there is no cause for His existence - eternally praised. יהיה השם המיוחד האמתי אשר לא יוגדר כי הוא מחוייב המציאות ואין סבה למציאותו יתברך שמו לעד ולנצח
Theoretical arithmetic: everything that we preceded above concerning the form of the number and its definitions belongs to the rational science that inquires the number [= theoretical arithmetic] according to the way in which it is recognized by the heart [= theoretically]. וכל אשר הקדמנו למעלה מצורת המנין וגדריו הוא מן החכמה השכלנית ומעיינת במנין מהדרך שהוא עומד בלב
Part Two – Practical Arithmetic
Practical arithmetic: the science of arithmetic that we are going to talk about in this part investigates the number in the way that it is realized in all the affairs and businesses of this world, since there is nothing in this world that the number does not subordinate and count and cover in all its aspects. וחכמת החשבון אשר אנו באים עתה לדבר עליה בחלק הזה היא מעיינת במנין מדרך שהוא נופל על כל עניני העולם הזה ועל עסקיו כי אין לך דבר בעולם הזה שאין המנין משמש ומונה אותו וחופף אליו מכל צדדיו
Numeration
The Twelve Names that Form Every Number
  • The names of all numbers are formed by twelve words:
All numbers are included in twelve names: nine are repeated endlessly and three build its ranks.
וכל המנין כלו נכלל בשנים עשר שמות

תשעה מהם הם חוזרין חלילה עליו
ושלשה מהם בונין מעלותיו

  • The nine names are those of the units that are the first rank from [one] up to nine.
והתשעה שמות הם האחדים והם המעלה הראשונה מהם עד תשעה
  • The three names are of the three numerical ranks that follow the units - the tens, the hundreds, and the thousands.
והג' שמות הן לג' מעלות המנין אחר האחדים והם העשרות והמאות והאלפים
  • These four [ranks] [= units, tens, hundreds, thousands] are the root of the numerical ranks that
ואלו הארבע הם עקר מעלות המנין אשר הם חוזרין עליו ומקיפין אותו
  • The names of all ranks after the thousands are quarried from the three preceding ranks
כי כל מעלה אשר עולה אל האלפים שמה חצוב משלושת המעלות אשר לפניה אלפי אלפים ועשרות אלפי אלפים ומאות אלפי אלפים ואלפי אלפי אלפים וכן למעלה מזה
  • The Arabic and Hebrew terminology for the concept of rank
The mathematicians call each of these ranks in Arabic "Us", spelled with the letter s.
וחכמי החשבון קורין לכל מעלה ומעלה מהמעלות האלה בלשון ישמעאל אוש בסמך
In our language its meaning is in the sense of a foundation and we call it in the holy tongue "Uš", spelled with š. This derives from the biblical verse and are digging out the foundations [Ezra 4, 12] and so our Rabbis in the
ופירושו בלשוננו מענין יסוד ואנו קורין לו בלשון הקדש אוש בשין והוא חצוב מן אושיא יחיטו[note 35] ואושיא שאמרו רבותינו בתלמוד והוא משמע יסוד
ומפני זה אנו אומרים אוש האחדים אחד אוש העשרות שנים ואוש המאות שלשה כאלו היינו אומרים יסוד מעלת האחדים אחד וכן העשרות והמאות
The fundamental arithmetical operations
וחכמי המנין מתעסקים בחשבון על ענינים רבים
1) Multiplication
ראשונה הם צריכים לחשוב מנין במנין
2) Division
ושנית לחלק מנין אל מנין
3) Ratio
ושלישית לדעת קצב מנין ממנין
4) Subtraction
ורביעית לפחות מנין מן מנין
5) Addition
וחמישית לספות מנין אל מנין
6) Completion
וששית להשלים מנין במנין
7) Conversion
ושביעית להשיב מנין אל מנין
ובזה הענין הם צריכים לחלק את האחד ולעיין בחלקיו איך הם נחשבים זה בזה ונמשלים זה עם זה
ואנו נותנים כללות לכל אחד מענינים האלה בדרך החבור הזה
והמבין צורת הענינים האלה נקרא מבין בחכמת החשבון
והממהר בחשבון ומקבץ אותו נחוץ נקרא זריז במלאכת החשבון
ואינו נקרא על זה חכם בה ומבין
וזה דרך הבינה יכול אדם ללומדה וללמדה בספר
והמלאכה והזריזות בה אינה נלמדת מספר כי בינה ממעשה הלב והמלאכה ממעשה ידים
Multiplication of a Number by a Number
Definition of the multiplication operation: the operation of multiplying a number by a number is that a person duplicates one number as many times as the number of units that are in the second number. דרך חשבון מנין במנין הוא שיהיה האדם שונה מספר אחד פעמים שיהיה מנינם כמנין האחדים אשר במספר השני
Any number that you multiply once does not increase, and it stays as its former amount.
וכל מספר שאתה מונה אותו פעם אחת אינו נוסף והוא עומד במנינו הראשון
  • Therefore we say: one multiplied by one is one \scriptstyle{\color{blue}{1\times1=1}}
ומפני זה אנו אומרים האחד הנחשב על אחד הוא אחד
  • Two by one is two \scriptstyle{\color{blue}{2\times1=2}}
והשנים על האחד הוא שנים
  • Likewise, for any number that you multiply by one, you do not change its number \scriptstyle{\color{blue}{n\times1=n}}
וכן כל מנין שאתה מונה אותו באחד כמו כן אין אתה משנה אותו במספרו
If you multiply it by two, you double it and you find [the result] is double the former number.
ואם תחשוב אותו בשנים אתה כופל אותו ומוצא כפלים מהמספר הראשון
If you multiply it by three, you find it thrice the number.
ואם תחשוב אותו בשלש תמצא בו שלשה מהמספר
So on to ten, that if you multiply it by ten, they are a hundred.
וכן עד העשרה אשר אם תחשוב אותם בעשרה יהיו מאה
והרוצה לחשוב מספר במספר למעלה מן העשרה הוא צריך שיהיה חשבון מעלת האחדים על האחדים סדור בפיו
  • other ranks: \scriptstyle\left(a\sdot10^n\right)\times\left(b\sdot10^m\right)
ואם יבא לחשוב שאר המעלות אחת אל אחת יעמיד המספר אשר משני המעלות בדמותו ממעלת האחדים ויחשוב אותם כאלו הם אחדים ויחזיק המנין שמור בידו

ואח"כ ידע אוש אחד מן המעלות וירחק מהמעלה השנית כמנין אוש המעלה האחת והמעלה אשר יגיע אליה היא מעלת החשבון אשר שמר בידו האחדים מן המעלה ההיא והעשרות מן המעלות אשר באות אחריה

  • As if you wish to multiply six hundred by four thousand.
\scriptstyle600\times4000
וכאלו היית רוצה לחשוב שש מאות בד' אלפים
  • \scriptstyle{\color{blue}{6\sdot4=24}}
אתה נוהג בהם ראשונה מנהג האחדים ותחשוב ששה בד' ויהיו כ"ד ואתה שומר המספר הזה עמך
determining the place of 6·4 in the product 600×4000
  • (rank of hundreds)+[(rank of thousands)-1]=3+(4-1)=6
וקח אוש המאות שהוא ג' ומנה מן האלפים ג' מעלות והמעלה שמגיע אליה היא מעלת החשבון השמור והיא מעלת מאות האלפים
  • (rank of thousands)+[(rank of hundreds)-1]=4+(3-1)=6
וכן אם אתה מונה אוש האלפים והוא ארבעה ממעלת המאות אתה מגיע כמו כן אל מעלת מאות האלפים
\scriptstyle{\color{blue}{600\times4000=2400000}}
ותדע מכאן כי האחדים מהמספר אשר שמרת הם מן המעלה הזאת ומן מעלת אלפי האלפים אשר אחריהם הם עשרותיו

מפני זה אתה אומר כי מספר כ"ד אשר אמרת הם אלפי אלפים ת' אלף כי אחדיו הם ארבעה ועשרותיו הם שנים

  • [(rank of hundreds)+(rank of thousands)]-1=(3+4)-1=7-1=6
ואתה יכול לדעת מעלת המספר הנכלל על דרך אחר והוא שתהיה חושב אושי שני המעלות ותדע מנין אושיהם והפחות מהם אחד והשאר יהיה מעלת המספר הנכלל

כאלו היית לוקח בדמוי הזה אוש המאות והוא ג' ותחשוב אותו עם אוש האלפים והוא ארבעה ויהיה הכל שבעה ותפחות ממנו אחד לאוש וישארו בידך ששה וזה המספר הוא אוש מאות (אלפי) אלפים אשר היא מעלת הנכלל בחשבון כאשר חשבת למעלה

the reason for subtracting 1 from the total number of ranks of the product: the rank of the units is counted twice
וחכמי המנין יודעים מכאן מאי זה טעם אתה משליך מן שתי האושות בהתקבצם אחד לאוש ותמצא מעלת החשבון הנכלל והטעם הזה הוא מפני האחד שעולה בחשבון האוש לכאן ולכאן
ואיש המעיין היטב בענין הזה יבין את הטעם ואינו צריך לפירוש אחר
Division of a Number by a Number and Extracting the Ratio of a Number to a Number
דרך חלוק מנין על מנין והוצאת קצב מנין מן מנין
Definition of the division operation: division of a number by a number is that you divide a greater number by a smaller number. חלוק מנין על מנין הוא שתחלק מנין רב על מעט
Definition of the extraction of a ratio: extracting a ratio of a number to a number is that you divide a smaller number by a greater number. והוצאת קצב מנין מן מנין כשאתה מחלק מנין מעט אל רב
ומפני שהענין דומין זה לזה מצד אחד נתפרשו שניהם בשער אחד
והרוצה לדעת קצב מנין מן מנין יעיין בשני המספרים אם מעט מהם מונה את הרב ידע כי המעט הוא חלק מן הרב קצוב שמו מן המספר אשר הוא מונה אותו בו
  • Such as someone who wants to know the ratio of 15 to 180.
\scriptstyle15:180
כגון מי שהוא רוצה לדעת קצב מספר ט"ו ממספר ק"פ
  • Know that 15 counts 180 twelve times \scriptstyle{\color{blue}{180:15=12}}
הוא יודע כי מספר ט"ו מונה את ק"פ י"ב פעמים
  • Hence it is known that 15 is to 180 one part of 12
\scriptstyle{\color{blue}{15:180=\frac{1}{12}}}
ומשם הוא יודע כי ט"ו הוא חלק אחד מי"ב מן ק"פ
ואם אין המעט מונה את הרב יכול יהיה ביניהם מספר שיהיה לשניהם
ואם הוא כן ידע כמה פעמים מונה הוא למעט וכמה הוא מונה לרב וכדרך שני המספרים יהיה קצב שני המספרים הראשונים אחד מן אחד
  • Such as someone who wants to express the ratio of 15 to 100.
\scriptstyle15:100
כגון הרוצה לומר קצב ט"ו מן מאה
  • You know that the number that counts both [= common divisor] is 5
אתה יודע כי מספר אשר הוא מונה לשניהם הוא ה'
  • You find this number counts 15 three times \scriptstyle{\color{blue}{15:5=3}}
ותמצא המספר הזה מונה למספר ט"ו ג' פעמים
  • And its counts 100 twenty times \scriptstyle{\color{blue}{100:5=20}}
ולמספר ק' הוא מונה אותו כ' פעמים
  • As the ratio of 3 to 20 so is 15 to 100, which is a tenth and half a tenth.
\scriptstyle{\color{blue}{15:100=3:20=\frac{1}{10}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{10}\right)}}
וכקצב ג' מכ' כן ט"ו ממספר ק' והוא עשור וחצי עשור
ועוד על דרך אחרת קח החלק הנמצא לשניהם ביחד וכקצב החלק מן החלק כן קצב המספר מן המספר
  • You find that both numbers have a fifth:
ואתה מוצא לשני מספרים האלה חומש
  • \scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot15=3}}
וחמישית ט"ו הוא ג'
  • \scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot100=20}}
וחמישית ק' הוא כ'
  • As the ratio of 3 to 20 so is the ratio of 15 to 100.
\scriptstyle{\color{blue}{15:100=3:20}}
וכמו קצב ג' מן כ' כן קצב ט"ו מן ק'
ואם שני המספרים יהיו נוכריים זה מזה יהיה קצב האחד מן השני חלקים
  • As if you wish to know 7 of 40
\scriptstyle7:40
כאלו היית רוצה לדעת מספר ז' מן מ'
  • You say that it is seven parts of forty in one.
\scriptstyle{\color{blue}{7:40=\frac{7}{40}}}
אתה אומר שחלקו ממנו שבעה חלקים מארבעים חלק באחד
זהו דרך בעלי חשבון
ויש מהם המדקדק והוא לוקח חלק אחד מהמספר הרב ומקיש אליו המספר המעט
והוא בדמיון הזה עישור הארבעים והוא ד' ומקיש אליו השבעה ומוצא בה שנים פחות רביע העשור או חומש פחות שמינית החומש
ואם הוא מקיש אותו אל שמינית הארבעים שהם חמשה הוא אומר שמינית וב' חמישית שמינית
וכענין הזה הוא הוצאת קצב מנין מן מנין והוא חלוק מן מספר מעט על מספר רב ממנו
וחלוק מספר רב על מספר שהוא המעט ממנו אם יהיה ביניהן חלק שהן שוין בו אתה מחלק חלק הרב על חלק המעט והוא הדין לשני מספרים השלמים
  • As if you wish to divide a hundred by 15
\scriptstyle100\div15
כאלו היית רוצה לחלק מספר מאה על מספר ט"ו
If you find a common divisor of both: אם אתה מוצא לשניהם חלק אחד
  • It is the fifth, which is 20 of 100, and 3 of 15
והוא החומש שהוא כ' ממספר מאה והוא ג' ממספר ט"ו
\scriptstyle{\color{blue}{100\div15=20\div3=6+\frac{2}{3}}}
ואם אתה מחלק כ' על ג' יהיה ששה ושני שלישי אחד והוא מספר חלוק ק' על ט"ו
ואם אין להם חלק שיהיו שוין בו אתה מחלק שני המספרים בעצמן ולעולם כשאתה חושב החלק בנחלק עליו והוא המספר המעט יצא לך המספר הרב
  • As if you say: a number that I divide by 15 and the quotient is 6 and 2 thirds, how much is this number?
\scriptstyle a\div15=6+\frac{2}{3}
כאלו היית אומר מספר שחלקתי אותו על ט"ו והיה החלק ו' וב' שלישיים כמה היה המספר הזה
  • You multiply 15 by 6 and 2 thirds - the result is a hundred, and this is the number that you divided.
\scriptstyle{\color{blue}{a=15\times\left(6+\frac{2}{3}\right)=100}}
אתה חושב ט"ו על ו' וב' שלישיים ויעלה החשבון למאה והוא מספר אשר חלקת
ומהכללות האלה אתה יודע לחלק מנין על מנין אם רב ממנו אם מעט ממנו
Subtraction
דרך חסרון מנין ממנין
ואין אתה צריך בחסרון מנין מן מנין לשים לך דרך שתהיה נוהג עליו אלא במעלת החשבון אשר למעלה מאלפי אלפים
  • Such as the one who says to you: how you subtract 1185 from ten thousands of thousands?
\scriptstyle10000000-1185
כגון האומר לך איך תפחות אלף וקפ"ה מעשרת אלפי אלפים
  • You take first one from the [highest] rank, which is a thousand of thousands, and you are left with 9 thousands of thousands \scriptstyle{\color{blue}{10000000-1000000=9000000}}
אתה לוקח ראשונה אחד מן המעלה והוא אלף אלפים ונשאר לך ט' אלפי אלפים
  • Subtract the 1185 from the thousand of thousands that you took, and you are left with 9 hundreds of thousands, ninety eight thousands, eight hundreds and fifteen \scriptstyle{\color{blue}{1000000-1185=998815}}
ומהאלף אלפים אשר לקחת תפחות ממנו האלף וקפ"ה ויהיה הנשאר בידך ט' מאות אלף ושמנה ותשעים אלף ושמונה מאות וחמשה עשר
וכענין הזה אתה מוסיף מנין על מנין ומשלים מנין במנין
ואין אתה צריך להוספת פירוש אחר כי הענינים האלה קלים במנין השלם וכל אדם יכול להוציאם מלבו מכח הכללות אשר למעלה ואנו באים להורות על אלו הענינים בחלק האחד
Multiplication of Fractions
דרך חשבון חלקי האחד
הוי יודע כי חשבון המספר השלם בחלקים הוא מענין קצב מנין מן מנין
כי האומר חשוב י"ז בשליש או חשוב שליש בי"ז דומה למי שאומר כמה הוא שליש מי"ז
ואין בין הענינים שום הפרש בעולם
ומפני זה אתה אומר חשבון שליש באחד הוא שליש

וחשבון שליש בשנים הוא שני שלישי האחד

ואם תבא לחשבון החלקים בחלקים יהיה בענין הזה הוצאה חלקי החלקים ויהיה החשבון שליש בשליש הוא שליש השליש
ובעלי החשבון הקימו לענין החלקים בכל דרכי החשבון כלם מספר שיהיה דיין ומוכיח ועל פיו יצא דיני החלקים בכל דרכי החשבון בענין הזה
  • If you are told: multiply two thirds by two thirds, how much are they?
\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{2}{3}
אם יאמר לך חשבו שני שלישים בשני שלישים כמה הם
  • Know that the name of the trinity is three and the name of the third is derived from this number
הוה יודע כי שם השלישות הוא שלשה ומן המספר הזה הוא שם השליש חצוב
  • Multiply the three by the three, as the name of the second part, and they are 9 - set this number as the denominator \scriptstyle{\color{blue}{3\times3=9}}
ובא וחשוב השלשה על השלשה כשם החלק השני ויהיו ט' ואתה משים המספר הזה למוכיח
  • Then multiply the numbers of the parts [= numerators] \scriptstyle{\color{blue}{2\times2=4}}
ואחר תחשוב מניני החלקים והוא ב' על ב' והוא ד'
  • Relate these four to nine, which is the denominator, and as the ratio of 4 to 9 so is the ratio of 2 thirds multiplied by 2 thirds to one, which is 4 ninths.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{2}{3}=4:9=\frac{4}{9}}}
ותקיש אלה הארבעה אל תשעה שהוא המוכיח וכקצב ד' מט' כן קצב ב' שלישיים חשובים בב' שלישיים מן האחד והוא ד' תשיעיים
These are the examples that are given to you: ואלו הדמיונים מסורים לך
  • The multiplication of two thirds by two fifths
\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{2}{5}
חשבון ב' שלישיים על ב' חמישיים
  • Multiply 3 by 5, which are the names of the parts, and you will have the denominator 15 \scriptstyle{\color{blue}{3\times5=15}}
תחשוב אתה ג' על ה' שהן שמות החלקים ויהיה לך המספר המוכיח ט"ו
  • Relate to it the 4, which is the product of the [numbers of the] parts, and say: as the ratio of 4 to 15 so is the ratio of this product to one, which is a fifth and a third of a fifth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{2}{5}=4:15=\frac{1}{5}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
ואליו תקיש הד' שהוא חשבון החלקים ותאמר כקצב ד' מט"ו כן קצב החשבון הזה מן האחד והוא חמישית ושליש חמישית
  • If you are told: multiply two parts of 11 by two parts of 13?
\scriptstyle\frac{2}{11}\times\frac{2}{13}
ואלו היו אומרים לך חשוב שני חלקים מי"א באחד בב' חלקים מי"ג באחד
  • Multiply the names of the parts, which are 11 by 13, and it is 143 \scriptstyle{\color{blue}{11\times13=143}}
תחשוב שמות החלקים והם י"א על י"ג ויהיה קמ"ג
  • Know that as the ratio of 4 to 143 so is their ratio to one.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{11}\times\frac{2}{13}=4:143}}
ותדע כי קצב ד' מקמ"ג הוא קצבם מן האחד
  • If you are told: multiply two parts of 5 by one tenth by two thirds?
\scriptstyle\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{3}
ואם יאמר לך חשוב ב' חלקים מה' בעשירית האחד בב' שלישי האחד
  • Know that the name of the one is fifty, as the product of five by ten \scriptstyle{\color{blue}{5\times10=50}}
תדע אתה כי שם האחד הוא חמישים כמנין חמשה בעשרה
  • Multiply these fifty by three, which is the name of the second part, and the total is 150 \scriptstyle{\color{blue}{50\times3=150}}
ותמנה אלו החמישים בשלשה שהוא שם החלק השני ויהיה הכל ק"נ
  • The result is 4 parts of 150, which is the denominator, understand that the ratio of 4 to 150 is their ratio to one.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{3}=4:150=\frac{4}{150}}}
ויהיה הכל ד' חלקים מק"נ והוא המספר המוכיח ותבין כי קצב הד' מק"נ הוא קצבם מן האחד
  • If you are told: multiply two parts of 5 by one tenth by two parts of eighth by one third?
\scriptstyle\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{8}\times\frac{1}{3}
וכן אם יאמר חשוב בב' חלקים מחמשה בעשירית האחד בב' חלקים משמנה בשלישית האחד
  • You need to know the names of the parts:
אתה נזקק לדעת שמות החלקים
  • Multiply 5 by 10, it is 50, and it is the name of one part \scriptstyle{\color{blue}{5\times10=50}}
ותחשוב ה' בי' ויהיה נ' והם שם החלק האחד
  • Multiply 8 by 3, it is 24, and it is the name of the second part \scriptstyle{\color{blue}{8\times3=24}}
ותחשוב ח' בג' ויהיה כ"ד והוא שם החלק השני
  • Then, multiply 50 by 24, they are 1200, and it is the denominator to which you relate \scriptstyle{\color{blue}{50\times24=1200}}
ואחר חשוב נ' על כ"ד ויהיו אלף ור' והוא המספר המוכיח שתקיש אליו
  • The ratio of 4 to 1200 is their ratio to one.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{8}\times\frac{1}{3}=4:1200}}
ויהיה קצב ד' מאלף ור' הוא קצבם מן האחד
From these examples one can understand the way of the multiplication of fractions and fractions of fractions by an integer as well as by fractions and by fractions of fractions. ומהדמיונות האלה תוכל להבין דרך חשבון החלקים וחלקי החלקים במספר השלם ובחלקים ובחלקי החלקים
Division of Fractions
דרך חלוק החלקים
אתה מקים ראשונה מספר שיהיה מוכיח ואליו תקיש כל חשבונך
  • As the one who says to you: divide 3 eighths by 2 fifths
\scriptstyle\frac{3}{8}\div\frac{2}{5}
כגון האומר לך חלק ג' שמיניות על ב' חמישיות
  • You multiply first the names of the parts, which are 8 by 5, so the denominator is 40 \scriptstyle{\color{blue}{8\times5=40}}
אתה חושב ראשונה שמות החלקים והם ח' על ה' והנה המספר המוכיח מ'
  • Take 3 eighths from 40, they are 15 \scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\sdot40=15}}
וקח ג' שמיניות מ' והם ט"ו
  • Its 2 fifths are 16 \scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\sdot40=16}}
וב' חמישיותיו והם י"ו
  • divide 15 by 16, it is the division of 3 eighths by 2 fifths, which is one minus half an eighth
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\div\frac{2}{5}=15\div16=1-\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}}
ונחלק ט"ו על י"ו הוא חלק ג' שמיניות על ב' חמישיות והוא אחד חסר חצי שמינית
By this way one can extract the ratio of a fraction to a fraction. ועל הדרך הזה אתה יכול להוציא קצב חלק מחלק
  • As the one who says: how much are 3 eighths of 2 fifths
\scriptstyle\frac{3}{8}\sdot\frac{2}{5}
כגון האומר כמה הם ג' שמיניות מב' חמישיות
  • You set the denominator 40
אתה מקים המספר המוכיח מ'
  • Its 2 fifths are 16 \scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\sdot40=16}}
וב' חמישיות הם י"ו
  • 3 eighths of 16 is 6 \scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\sdot16=6}}
וג' שמיניות י"ו הוא ו'
  • As the ratio of 6 to 40 so is the ratio of 3 eighths of 2 fifths to the one, which is an eighth and fifth of an eighth.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\sdot\frac{2}{5}=6:40=\frac{1}{8}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{8}\right)}}
וכקצב ו' מן מ' כן קצב ג' שמיניות מב' חמישיות מן האחד והוא שמינית וחומש שמינית
And likewise for all that is similar to this. וכן כל כדומה לזה
Subtraction of Fractions
דרך חסרון חלק מחלק
וכן לפחות חלק מחלק יצטרך למספר המוכיח ועל פיו יצא מספר החשבון
  • As the one who says: subtract 3 sevenths from 2 thirds.
\scriptstyle\frac{2}{3}-\frac{3}{7}
כגון האומר השלך ג' שביעיות מב' שלישיות
  • Set here the denominator 21
ואתה מקים מספר המוכיח במקום הזה כ"א
  • Take two thirds, which are 14, and subtract 3 sevenths from them, which are 9, and you are left with 5 \scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{3}\sdot21\right)-\left(\frac{3}{7}\sdot21\right)=14-9=5}}
ותקח ב' שלישיות והם י"ד ותשליך מהם ג' שביעיות והם ט' ונשאר לך ה'
  • As the ratio of 5 to 21 so is the ratio of the remainder from two thirds, after 3 sevenths were subtracted from them, which is a seventh and two thirds of a seventh.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}-\frac{3}{7}=5:21=\frac{1}{7}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)}}
וכקצב מספר ה' ממספר כ"א כן קצב הנשאר משני שלישיות אחר שהושלך מהם ג' שביעיות והוא שביעית וב' שלישי שביעיות
And likewise for all that is similar to this. וכן כל הדומה לזה
Addition of Fractions
דרך תוספת חלק על חלק
וכן נצטרך אל המספר המוכיח
  • As the one who says: add 3 eighths to 7 tenths
\scriptstyle\frac{3}{8}+\frac{7}{10}
כגון האומר הוסף ג' שמיניות על ז' עשיריות
  • Set here the denominator, which is 80.
תקים אתה בכאן לעמת המספר המוכיח והוא פ'
  • Add its 3 eighths, which are 30, to its 7 tenths, which are 56 that are 7 by 8, and they are 86, which is the sum of the two fractions when they are summed together \scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{3}{8}\sdot80\right)+\left(\frac{7}{10}\sdot80\right)=30+56=86}}.
תצרף ג' שמיניותיו והם ל' אל ז' עשיריותיו והם נ"ו שהם ז' על ח' ויהיו פ"ו והוא הנכלל מב' חלקים בהצטרפם
  • You know the ratio of the summed fractions to 80, which is one and six eighths of a tenth and this is the ratio of the summed fractions.
\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}+\frac{7}{10}=86:80=1+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{10}\right)}}
ואתה יודע קצב החלקים המקובצים מנין מן פ' והוא אחד וששת שמיני העשיריות והוא קצב החלקים המקובצים
And likewise for all this matter. וכן כל הענין הזה
Converting of Fractions
דרך חזרת החלקים אחד אל אחד
והענין הזה נוהג בחלקים ואינו נוהג במספר השלם
  • Such as the one who says: 3 eighths - how many tenths are they?
\scriptstyle\frac{3}{8}=\frac{a}{10}
כגון האומר ג' שמיניות כמה עשיריות יהיו
  • You set here the denominator 80.
ואתה מקים המוכיח בכאן פ'
  • Take its 3 eighths, which are 30, and divide them by its tenth, which is 8, and the fraction is 4 minus a quarter of one.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{3}{8}\sdot80\right)\div\left(\frac{1}{10}\sdot80\right)=30\div8=4-\frac{1}{4}}}
ותקח ג' שמיניות והם ל' ותחלוק אותן על עשיריותיו והוא ח' ויהיה החלק ד' פחות רביע מן האחד
Likewise for all that is similar to this matter. וכן כל הדומה לענין הזה
Completion of Fractions
דרך תשלומי החלקים
וכמו כן הענין הזה אינו נוהג במספר השלם כי אם על דרך שאזכיר לך
ואני מתחיל ראשונה בתשלומי החלקים
  • If a person says to you: how will you make 3 eighths until they become one whole?
\scriptstyle a\sdot\frac{3}{8}=1
אם יאמר לך אדם איך תעשה ג' שמינית האחד עד שיהיה אחד שלם
  • You know that the name of the eighth is derived from eight, as mentioned above.
אתה יודע כי שם השמיני חצוב משמנה כאשר זכרנו למעלה
  • The number of times that the three are counting the eight is 3 times minus a third \scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{3}=3-\frac{1}{3}}}
ומספר הפעמים אשר הם שלשה מונים את השמנה הם ג' פעמים פחות שליש
  • Hence, by this number you multiply the three eighth so they become one \scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\times\left(3-\frac{1}{3}\right)=1}}
ובמספר הזה אתה חושב את שלשת השמיניות ויהיו אחד
For, as the number of times by which one number counts the denominator so the fraction counts the one
[multiplicative inverse]: \scriptstyle\frac{a}{b}=\frac{1}{\frac{b}{a}}
כי כמנין הפעמים אשר מספר אחד מונה את המוכיח כמו כן החלק מונה את האחד
  • As the one who says: how will you complete 2 fifths and a tenth of a fifth until they become one?
\scriptstyle a\sdot\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=1
כגון האומר איך תשלים ב' חמישיות ועשירית החומש עד שיהיו אחד
  • You know that the denominator in this matter is 50, as explained to you in the examples above.
אתה יודע כי המספר המוכיח בענין הזה הוא נ' כמו שנתפרש לך מהדמיונות אשר למעלה
  • 2 fifths of this number is 20 and a tenth of its fifth is 1, so the total is 21 \scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{5}\sdot50\right)+\left[\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{5}\right)\sdot50\right]=20+1=21}}
וב' חמישי המספר הזה כ' ועשירית חמישיתו הוא א' הנה בין הכל הוא כ"א
  • This number counts the fifty twice and a third and a seventh of a third.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{50}{21}=2+\frac{1}{3}+\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{3}\right)}}
והמספר הזה מונה את החמישים שני פעמים ושלישית פעם ושביעית השליש והוא א' והנה בין הכל נ'
In this matter this is the complement [multiplicative inverse] of \scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{5}\right)}}
ובענין הזה יהיה תשלומי ב' חמישיות ועשירית החומש ויהיה אחד
ומנה התשלומין במספר השלם הוא כמו כן על הענין הזה
  • As the one who says: how will you complete the seven until they become 16?
\scriptstyle a\sdot7=16
כגון האומר איך תשלים את השבעה עד שיהיו י"ו
  • You know that the 7 counts the 16 twice and two seventh.
\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{16}{7}=2+\frac{2}{7}}}
אתה יודע כי הז' מונה את י"ו ב' פעמים וב' שביעי פעם
And this is the complement.
ובהם יהיו תשלומין
וכל הענינים האלה הם דרכי החשבון המונה את כל עסקי העולם
והמבין אותם יכול להוציא מהם דרך חשבוני בני אדם במקחם ובממכרם
ולפי שרצוני להקל על המעיין בחבור הזה אני מפרש מחשבוני המקח והממכר כללות שיוכל אדם להקיש אליו כל דבר ולהוציא מהם על חשבוני עסקיו
Business Arithmetic
פתח חשבוני המקח והממכר
  • the Rule of Four is built on four numbers that are in the two orders of the equivalence ratio
הוי יודע כי כל ד' מספרים שיהיו בב' סדרי ההקש השוה
\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4
והוא שיהיה חלק האחד או חלקיו מן השני הן הן חלק השלישי או חלקיו מן הרביעי
\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3
כי המספרים האלה אם אתה חושב הראשון ברביעי יהיה מספר חשבונו כמו חשבון השני בשלישי
  • \scriptstyle{\color{blue}{4:15=12:45}}
והדמיון לזה הם שני מספרים ד' וט"ו עם מספרי י"ב ומ"ה
\scriptstyle{\color{blue}{4:15=12:45}}
והראשון שהוא ד' הוא חלקים ממספר ט"ו אשר הוא השני כמו חלקי י"ב אשר הוא שלישי מן מספר מ"ה והוא הרביעי
\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot45=15\sdot12}}
ואם אתה חושב ד' והוא הראשון במספר מ"ה והוא הרביעי יהיה מספרו כמספר ט"ו והוא השני במספר י"ב השלישי
\scriptstyle{\color{blue}{4:12=15:45}}
ועוד המספר הראשון והוא ד' אם תקיש אותו אל י"ב השלישי יהיה דומה להקשתך ט"ו אל מ"ה הרביעי
ואתה מוצא מספר ד' והוא הראשון נקוש אל שני מספרים אל השני ואל השלישי ואינו נקוש אל הרביעי
\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4\longrightarrow a_1:a_4\neq a_2:a_3
וכן השני נקוש אל הראשון ואל הרביעי ואינו נקוש אל השלישי
  • The proportional numbers are called “companions”.
והמספרים הנקושים זה לזה נקראים חברים
  • nonproportional numbers are called “strangers”.
ושאינן נקושים נקראים נכריים
\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3
ומן כאן אתה למד שכל ד' מספרים שהם שוים בהקשה אם אתה חושב האחד מן סדרי ההקשה עם הנכרי לו מסדר ההקשה השנית יהיה שוה לחשבון חברו בהקשה באשר הוא נכרי לו מן ההקשה השנית כאשר הראיתיך בדמיון זה
ואתה צריך לתת לבך בענין הזה ולהבין אותו עד אשר תוציא בו כל חשבון נסתר מן החשבון הגלוי בכל עניני המקח והממכר והשכירות ואמידת המעשים ושיעור שכרם וכל עסק ושכר
Word problems
Trade דרך חשבוני המקח והממכר
Know that all human affairs associated with the calculation of their purchases and sales, the payment of their employment and their exchange are based on four proportional numbers in two orders of the equivalence ratio = [the "Rule of Four"]: תדע כי כל עסקי בני אדם בחשבוני מקחם וממכרם ושכירות מעשיהם ושיעור כל חלופיהם הם עומדים בין ד' מספרים בב' סדרי ההקשה שוה
  • The first order is [the amount of goods offered in] business and trade [\scriptstyle{\color{red}{a_1}}] and the corresponding price [\scriptstyle{\color{red}{a_2}}]
הסדר האחד הוא העסקא והמעשים והשני השער המסור לו
  • The second order is the bought or sold or rented [amount of goods] [\scriptstyle{\color{red}{a_3}}] and the money [paid for the amount of goods which was actually sold] [\scriptstyle{\color{red}{a_4}}]
והסדר השני הנלקח או הנמכר או הנשכר והשני הדמים החייבים לו
Hence, The [amount of goods offered in] business is proportional to the price, as the sold [amount of goods] is related proportional to the money [paid].
\scriptstyle{\color{red}{a_1:a_2=a_3:a_4}}
והעסק נקוש אל השער כאשר המכר נקוש אל הדמים
Also, the [amount of goods offered in] business is proportional to the sold merchandise, as the price is proportional to the money [paid]
\scriptstyle{\color{red}{a_1:a_3=a_2:a_4}}
ועוד נקוש העסק אל המכר כאשר נקוש השער אל הדמים
These are the companions. ואלו הם החברים
You will always find the [amount of goods offered in] business is strange value with respect to the money [paid]; and the sold merchandise is strange value with respect to the price. ותמצא לעולם העסק נכרי לדמים והמכר נכרי לשער
ומפני זה אם אתה חושב העסק בדמים יהיה בחשבון המכר בשער וכן בחלוף
in all human affairs three of these values are known and the fourth is unknown but can be deduced from the three that are known: ובכל עסקי בני האדם שלשה מאלו הארבעה הם ידועים לעולם והרביעי נסתר ואנו נוציא אותו מכח הידועים
multiplying one of the three by that which is different in kind and dividing the result by the known third
\scriptstyle a_1=\frac{a_3\sdot a_2}{a_4}\quad a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}\quad a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}\quad a_4=\frac{a_3\sdot a_2}{a_1}
ואם אתה חושב אחד מהשלשה הידועים בנכרי לו מהם ותדע המספר הנכלל בחשבון ותחלק על השלישי הידוע אתה מוצא הרביעי הנסתר
Pricing problems
  • finding the amount - find the sold merchandise
  • 10 kors of wheat for 6 dinar. How many kors could I take for 4 dinar?
\scriptstyle 10\div6=x\div4   
כגון האומר י' כורי חטה בו' דינרין כמה כורין אוכל ליקח בד' דינרין
  • the [amount of goods offered in the] business = 10 kors
והמסחר הוא י' כורין
  • the corresponding price = 6 dinar
והשער המסור לו ו‫'
ואלו הב' עומדים בהקשה אחת
  • the money [paid] = 4 dinar
ואתה יודע מן ההקשה השנית ד' דינרין והם הדמים הנכרים לגבי המסחר
  • the sold merchandise = unknown
ואתה מבקש לדעת המכר הנסתר
ובענין הזה ב' הנכריים אשר בב' הידועים הם הדמים והמסחר
  • \scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{6}=\frac{40}{6}=6+\frac{2}{3}}}
וחשוב אתה מפני זה י' בד' ויהיה מ' ותחלק אותם על השער ידוע והוא ו' יהיה המכר ו' כורין וב' שלישי כור והוא המספר הנסתר אשר אתה מבקש
in the above example a3 = the sold merchandise = unknown ובכאן היה המספר השלישי נסתר והוא המכר
וזה הכלל יהיה בידך כי כפל הקצות ככפל האמצעיים והנה אם לא ידעת האמצעי האחת ותכפול הקצות זה על זה ותחלק על האמצעי אשר לך ותמצא האמצעי הנעלם
וככה אם לא ידעת אחת הקצות ערוך האמצעי האחד על חברו וחלק על אחת הקצות הנודעות וכמוהו יהיה הקצה הנסתר
וזה יודע בכפול מה שיצא בחלוק עם המחולק עליו כאשר אמרנו ובין תדע
  • finding the price - find the money
in the following example a4 = the money [paid] = unknown: ואילו היה המספר הרביעי נסתר
  • 10 kors of wheat for 6 dinar. What is the price of 4 kors??
\scriptstyle10\div6=4\div x
כגון האומר י' כורי חטין בו' דינרין כמה הם דמי ד' כורין
  • the money [paid] = unknown
ובכאן הוא דמי המכר נסתר והוא המספר הרביעי
  • \scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6\sdot4}{10}=\frac{24}{10}=2+\frac{2}{5}}}
ואם אתה רוצה לגלותו חשוב השער שהוא ו' במכר שהוא ד' ויהיה כ"ד חלקהו על המסחר והוא י' ויצא לך דמי המכר הנסתר והוא ב' דינרין וב' חמישי דינר
  • finding the price - find the rate
if a2 = the price = unknown: וכן אילו היה השער נסתר
  • I bought 3 sheaves for 4 dinar. For how much would I buy one ephah?
\scriptstyle10\div x=3\div4
כגון האומר קניתי ג' עמרים בד' דינרין בכמה הייתי קונה את האיפה
  • the sold merchandise = 3 sheaves
  • the money [paid] = 4 dinar
אתה יודע בכאן המכר ודמיו והם ג' עמרים וד' דינרין
  • the [amount of goods offered in the] business = 10 sheaves = one ephah
וכן אתה יודע המסחר י' עמרים האיפה
  • the corresponding price = unknown
ונסתר ממך שער האיפה ותרצה לגלותו
  • \scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}
ואתה חשוב עמרי האיפה בד' שהם דמי המכר ויהיה מ' נחלק אותו על ג' והם המכר ויצא לך השער הנסתר והוא י"ג דינרין ושליש דינר
  • finding the amount - find the business
if a1 = the [amount of goods offered in the] business = unknown: וכן אלו היה המסחר נסתר ותדע השלשה והם השער והמכר ודמיו
  • I bought 6 kors for 4 dinar. How many kors would I buy for 7 dinar?
\scriptstyle x\div7=6\div4
כגון האומר לקחתי ו' כורין בד' דינרין כמה כורין אוכל לקנות בז' דינרין
  • the sold merchandise = 6 kors
  • the money [paid] = 4 dinar
ואתה יודע כאן המכר ודמיו והם ו' כורין וד' דינרין והם הקשה אחת
  • the corresponding price = 7 dinar
  • the [amount of goods offered in the] business = unknown
וגם אתה יודע מן ההקשה ראשונה את השער והוא ז' נכרי למכר
  • \scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7\sdot6}{4}=\frac{42}{4}=10+\frac{1}{2}}}
ומפני זה אתה חושב אותו בו' אשר הוא המכר ויהיה מ"ב וחלק אותו על ד' והם הדמים ויצא לך המסחר שהיית מבקש והם י' כורין וחצי כור
ואתה רואה מכאן דרך הוצאת המספר הנסתר מתוך המספרים הארבעה שעליהם סובל כל עסקי העולם וכל מקח וממכר וכל הדומה לו ותוכל לדעת לעולם הרביעי הנסתר מן הג' הגלויים
Payment problems - employment of workers וכן לענין השכירות
  • I hired a worker for 30 days for 10 dinar and he had worked 8 days. How much was his payment?
\scriptstyle30\div10=8\div x
כגון האומר שכרתי פועל לשלשים יום בי' זוזים ועשה עמי ח' ימים כמה הוא שכרו
  • days of employment = a1 = [the amount of goods offered in] trade = 30
וכאן אתה מדמה ל' ימי השכירות למסחר
  • corresponding dinar = a2 = the corresponding price = 10
והי' זוזים לשער המסחר
  • days of work = a3 = the sold [amount of goods] = 8
וח' ימים שעבד למכר
  • payment = a4 = the money paid = unknown
ויהיה המספר הנסתר ממך דמי המכר
וזה דומה למי שאומר י' כורין בו' דינרין כמה הם דמי ד' כורין אשר שמתי לך למעלה
  • \scriptstyle{\color{blue}{\frac{8\sdot10}{30}=\frac{80}{30}=3-\frac{1}{3}}}
ואתה בא ועשה כאשר עשית למעלה וחשוב המכר עם הנכרי לו וחשוב ח' ימים אשר העמדת אותם במקום המכר בי' שהם השער והוא הנכרי למכר ויהיה פ'

חלק אותו על המסחר והוא ל' יום ויהיו ג' פחות שליש והוא השכר שחייב לו בעבודתו והוא ג' זוזין פחות שליש הזוז

ועל הדרך הזה אתה מדמה כל ענין שיבא לידך לאלה ד' דמיונות ששמתי לך בשער הזה ותוציא הנסתר בחשבונות הן במקח ובממכר הן בשכירות ומלאכה וכל מיני חלופין הנוהגין בבני אדם הנזקקים אל החשבון
והבאתי לך כל המשלים והדמיונות מחשבונים קלים שלא להטריח הלמד והמשכיל יוכל להוציא מאלו הדמיונות כל חשבון חמור
ובכאן חתמתי לך העמוד הראשון במה שיראה לי הכרחי בידיעת אריתמיתיקא כמו שידענו אמנם הערכים והשרשים מפורשים ברובתא אחרינא ואתחיל לפרש העמוד השני מן היסוד בעזרת האל

Section Two – Geometry

The second section explains the science of measurement [= Geometry]. העמוד השני מפרש חכמת השיעור
Introduction
In Arabic this science is called Handasa, and in Greek Geomatria. והחכמה הזאת קורין לה בלשון ישמעאל הנדסה ובלשון יון גיאומיטריאה
This science depends on the science of number [= Arithmetic]: והחכמה הזאת תלוייה לחכמת המנין
Since, any event that exists in this world is first a number. כי המקרה הנמצא בעולם תחלה הוא המנין
For every existence of the worldly matters is either one, two or more; and one, or two, are of arithmetic. כי כל הנמצא מעניני העולם הוא אחד או שנים או יותר והאחד או שנים הן מחכמת המנין
Every unit in the world is divided into fractions, members or parts, and these are issues of geometry and arithmetic. וכל אחד בעולם הוא מתחלק לחלקים או לאברים או לגזרים והענינים האלה הם מחכמת השיעור וחכמת המנין
Furthermore, every thing in the world, on which we ask "how much", this question concerns a discontinuous quantity or a continuous quantity. ועוד כי כל נמצא בעולם אשר אנו שואלים עליו בכמה השאלה באה על כמות נפרדת או על כמות נמשכת
Every continuous quantity needs a measurement, and the measurement cannot be without a numbers. וכל כמות נמשכת צריכה למדידה ואין המדידה יכולה להיות בלא מנין
Because of all these issues arithmetic is the beginning of all sciences and the science that follows it is geometry. ומפני כל הענינים האלה היתה חכמת המנין תחלת כל החכמות והחכמה הסמוכה לה חכמת השיעור
This science is divided into many parts and sciences that are derived from it. והחכמה הזאת מתחלקת בחכמות לחלקים רבים בחכמות אשר יוצאות מכחה
We divide its issues into two parts in this book: ואנו מחלקים עניניה בשני חלקים בערך החבור הזה
The First Part on the Definition of Geometry and the Definition of all the Matters that it Examines and Their Explanation Briefly
החלק הראשון בגדר חכמת השיעור וגדר כל הענינים אשר היא מעיינת בהם ופירושם בדרך קצרה
  • Definition of geometry: geometry is a science that explains the measures and announces their value, their creation, their types, and their signs.
חכמת השיעור היא חכמת מפרשת את הגדלים ומודיעה ערכם ויצירתם ומיניהם וסימניהם
  • Definition of measure: the measures are the values, in one expression it is every thing that has a dimension.
והגודלים הם הערכים בלשון אחת הוא כל דבר שיש לו מרחק
  • Definition of dimension: the dimensions are three: length, breadth and depth, or height.
והמרחקים הם ג' אורך ורוחב ועומק או רום
The third dimension is called by two names, height and depth, according to the two ways to which it is related.
כי המרחק השלישי הוא נקרא בשני שמות רום ועומק כפי שני הדרכים שהוא נערך אליהם
The values that have dimensions are three: והערכים שיש להם המרחקים הם שלשה
  • The first is called solid, and it has three dimensions.
הראשון נקרא גולם ויש לו שלשה מרחקים
  • The second is called surface [lit. spread], and it is called by this name, since it is spread on the body as if it apart from it, and this body has length and breadth alone.
והשני נקרא פרוש וקראו לו בשם הזה מפני שהוא פרוש על הגולם כאלו היה חוצה ממנו וזה הפרוש יש לו אורך ורוחב בלבד
  • The third is called line, and it has one dimension, which is length, alone.
והשלישי נקרא קו ויש לו מרחק אחד והוא אורך בלבד
There are no dimensions more than the three that the body has. ואין לך מרחקים יותר מהשלשה אשר לגולם
The [dimensions] have six directions, which are the limit of every body either small of big, even the whole world has six directions. ולהם תמצא ששה צדדין אשר הם תכלית כל גולם קטן וגדול אפי' כל העולם כלו תמצא לו ששה צדדין
  • Two directions of them are lengthwise, which are right and left, or east and west.
מהם באורך ב' צדדין והן ימין ושמאל או מזרח ומערב
  • Two directions of them are breadthwise, which are forward and backward, or north and south.
ומהן ברוחב ב' צדדין והם פנים ואחור או צפון ודרום
  • Two directions of them are in depth or in height, which are beginning and end, or downward and upward.
ומהם בעומק או ברום שני צדדין והם ראש וסוף או מטה ומעלה
If you start from the head towards the end, or from the top down, you call this dimension depth.
ואם אתה מתחיל מן הראש והולך אל הסוף או מלמעלה ויורד אל מטה אתה קורא זה המרחק עומק
If you start from the end towards the head or from the bottom up, you call this dimension height.
ואם אתה מתחיל מן הסוף והולך אל הראש ומלמטה ועולה למעלה אתה קורא זה המרחק רום
In short, you say that every body that is under the ground has depth; and every body that is above has height.
ובדרך קצרה אתה אומר לכל גולם אשר הוא תחת הקרקע יש לו עומק ולכל גולם שהוא למעלה יש לו רום
You find that the body ends with a surface and that its limits are surfaces that have two dimensions: length and width; and four directions: right, left, north and south; you do not find up and down concerning them, since they have no depth. תמצא הגולם כלה עם רקיע גולמי ויהיה תכלית הגולם פרושים ויהיה להם ב' מרחקים אורך ורוחב וד' צדדין והן ימין ושמאל וצפון ודרום ואי אתה מוצא להם מעלה ומטה מפני שאין להם עומק
Similarly, the limits of the surface are one dimension less, and its limits is the line that have only length. ויהיו כמו כן תכליתי הפרוש פוחתים מרחק אחד ויהיה תכליתם הקו ולו אורך בלבד
The limits of the line is the point, for which you cannot define any dimension. ותכליתי הקו הוא הנקודה ואין אתה יכול לשום לה מרחק
Because of this, it is said that the point is a thing that has no value and no dimension, and is a limit of a thing that has only one dimension. ומפני זה אמרו הנקודה הוא דבר שאין לו ערך ולא מרחק כלל והוא תכלית דבר שאין לו אלא מרחק אחד
The body is conceived by the heart, the eye and all the bodily senses, and it has an existence of its own. והגולם נמצא בלב ובעין ובכל חושי הגוף והוא נמצא עומד בעצמו
  • The surface does not exist and cannot be seen except by its being in a body. It cannot be separate from the body, but the intellect alone segregates it from the body, place it in the heart, and explains its meaning.
והפרוש אינו נמצא ואינו נראה אלא מדרך עמידתו בגולם ואינו נפשט מהגולם אבל הדעת פושט אותו מן הגוף ומעמידו לבדו בתוך הלב ומפרש ענינו
  • The line does not exist except by in a surface. It cannot be separate from it, but the intellect segregates it from it, place it in the heart, and studies it.
והקו אינו נמצא אלא בפרוש ואינו נפשט ממנו אבל הדעת פושטו והוא מעמידו בלב ומעיין בו
  • The existence of the point is in the line, since it is its boundary, but the intellect separates it and place it in the heart.
והנקודה מציאותה בתוך הקו מפני שהיא תכליתו והדעת פושט אותה ומעמידה בתוך הלב
This science studies these three magnitudes and speaks about their construction and species. והחכמה הזאת מעיינת בכל הערכים האלה השלשה ומגידה את יצירתם ומיניהם
We start to explain now the categories of the line: ואנו מתחילים לפרש עתה חלקי הקו
The first types of the line מיני הקו הראשונים
They are two: discrete and compound. שנים מתפרד ומתרכב
  • The types of the discrete line are three: straight line, circular line, and a curve.
ומיני הקו המתפרד ג' קו מיושר וקו עגול וקו עקום
  • The straight line is the one that passes directly from the two points that are its ends.
והקו המיושר הוא ההולך לנוכח שתי הנקודות אשר תכליתיו
  • The circular line is the one on which you cannot find three points that are in the same direction, and inside of it there is a point that is equidistant from all the points of the circle.
והקו העגול הוא כל אשר אי אתה יכול למצוא ג' נקודות על נוכח וימצא בתוכו נקודה שיהיה מרחקה מכל נקודות העגול מרחק אחד
  • The curve is any line on which you cannot find three points that are in the same direction and you cannot find also any point in it that is equidistant from all the points of the curve.
והקו העקום כל קו שאי אתה מוצא שלשה נקודות על נוכח אחד ואף נקודה שיהיה מרחקה מנקודות העקום מרחק אחד אי אתה מוצא בו
  • The compound line is the one that consists of two lines or more, whether these lines are of the same type, or of more than one type.
והקו המורכב הוא המתחבר משני קוים או יותר יכול יהיו הקוים האלה ממין אחד או יותר ממין אחד
The compound lines meet at one point, then separate upon it; and we call the separation that occurs at that point an angle. והקוים המתחברים הם נצמדים בנקודה אחד ונפרדים עליה ואנו קורין לפירוד הבא על זאת הנקודה זוית
The types of the angles מיני הזויות
The angles are first divided into two: plane angle and solid angle. והזויות נחלקים ראשונה לשתים זוית שטוחה וזוית גלומה
  • The plane angle is a separation of two lines that meet at one point and separate upon it on the same surface.
והזוית השטוחה היא פירוד שני קוים הנצמדים יחד בנקודה אחת ונפרדים עליה על שטח אחד
  • The solid angle is a separation of three lines that meet at one point and separate upon it on two surfaces.
והזוית הגלומה הוא פירוד שלשה קוים הנצמדים יחד בנקודה אחת ונפרדים מעליה על שני שטחים
They are divided in yet another way: into straight lines and non-straight lines, or that one line is straight and the other is not straight, but circular or curved, whether at a plane or solid angle. ועוד נחלקים על דרך אחרת לקוים ישרים ולשאינן ישרים ושהאחד מהם ישר והשני אינו ישר אבל עגול או עקום הן בזוית שטוחה או גלומה
We leave the explanation of the angles whose lines are not straight, and we discuss only the angles composed of straight lines. ואנו מניחים פירוש הזוית אשר אין קויהם ישרים ומדברים על הזוית הישרה
The types of the straight angles מיני הזויות הישרות
[They] are three: right angle, obtuse angle and acute angle שלושה זוית נצבת וזוית נרוחת וזוית חדה
  • Definition of a right angle: The right angle is one of two angles which is on the sides of a line that is perpendicular to one line and each is equal to the other in value.
והזוית נצבת היא אחת משני זויות אשר על צדי קו העומד על קו אחד וכל אחד מהם שוה בערך לחברתה
  • Definition of an obtuse angle: the obtuse angle exceeds over the right [angle] in its value.
והזוית הנרוחת היא המוסיפה בערכה על הנצבת
  • Definition of an acute angle: the acute angle is less than the right [angle] in its value
והזוית החדה המחסרת בערכה מן הנצבת
The Relation of the lines in their position סדר הקוים בישובם
והקוים מדרך ישובם הם על שלשה מינים
3) Parallel lines
מהם אשר ישובם אחד לנכח השני וערך המרחק אשר ביניהם עומד לעולם על דרך אחת ואינו לא מוסיף ולא גורע
2) Intersecting lines
ומהם אשר אין ישובם נכוחים וערך המרחק אשר ביניהן נוסף מצד אחד ונגרע מצד אחד וגם המינים האלה נמצאים בקוים ישרים ובשאינם ישרים
3) Tangent lines
והמין השלישי הוא הקוים הנמשכים אשר האחד מושש את השני על נקודה ונפרד ממנו ואינו מחלק אותו ולא עובר עליו
ואין הענין הזה בין שני קוים ישרים אבל הוא נמצא בין שני עגולים או עקומים או בין שני מינין ממיני הקוים כגון קו ישר וקו עגול או עקום
וזה הענין מספיק בפירוש מחלקי הקו
Classification of surfaces באור חלקי הפרוש
והפרוש הוא המוקף מכל סביבותיו בקוים הן ישרים הן שאינן ישרים או מעורבים מן ישר ומן שאינו ישר
מיני הפרוש מדרך משיכתו בקרקע הגולם הם שלשה מינין
האחד ישר והשני קבוב והשלישי עקמומי
  • Definition of a plane surface: the plane surface is the drawn on the straightness of the lines that surround it and in parallel to them
והשטח הישר הוא הנמשך על יושר הקוים המקיפים אותו ועל נכחם
וכל קו אשר תשים אותו על גב השטח תמצאנו מכוון כנגד קוי תכליתו ואינו עולה מהם ולא יורד
וזהו הנקרא לבדו שטח בחכמת השיעור
  • Definition of a convex surface: the convex surface is the plane that encompasses the dome from above; this surface is either circular or curved.
והפרוש הקבוב הוא הרקיע המקיף את קו הקובה מלמעלה והרקיע הזה יהיה עגול ויהיה עקום
  • Definition of a concave surface: the concave surface is the plane that encompasses the dome from beneath; it is also either circular or curved.
והפרוש העקמומי הוא הרקיע המקיף את גב הקובה מלמטה ויהיה כמו כן עגול או עקום
Classification of plane surfaces עניני השטח הישר
והשטח הישר הוא נחלק על ג' מינים גדולים
1) Plane surface surrounded by one line
האחד הוא אשר יקיף אותו קו אחד מכל סביביו ויהיה הקו הזה עגול או עקום ולא יתכן להיות קו ישר
  • Definition of a circle: we call the surface that the one line that surrounds it is circular, a circle if it is on a plane surface.
והשטח אשר קו האחד המקיפו הוא עגול אנו קורין לשטח עגולה ישרה אם הוא בשטח ישר
  • Wheel or Celestial circle
ואם תמצא בכדור או בעגול הרקיע אנו קוראים לה אופן
  • Plane surface surrounded by curve
ואם יהיה הקו המקיף אותו עקום אנו קורין לה עגולה עקומה
2) Plane surface surrounded by two lines
והמין השני הוא המקיף אותו שני קוים ולא יתכן גם בזה להיות הקוים שניהם ישרים אבל יכול יהיה האחד מהן ישר והשני אינו ישר או שניהם עגולים או עקומים או מתחברים מעגול ועקום
ואין אנו משגיחין לפרש המין הזה בכאן
3) Plane surface surrounded by more than two lines
והמין השלישי אשר הקוים המקיפים אותו יתר משני קוים הנה כלם ישרים או אינם ישרים או מתחברים מן הישרים ושאינן ישרים
סימן המין הראשון אשר יקיף אותו קו אחד והוא הנחלק לעגול ועקום
  • Definition of a circle: the circle is that which at its center there is one point such that all the lines that are drawn from it to the circumference are equal to each other in their value.
השטח העגול הוא הנמצא באמצעיתו נקודה אחת אשר כל קו שתוציא ממנה אל הקו המקיף יהיו שוים בערכם זה לזה
  • This point is called the center of the circle that revolves around it.
והנקודה הזאת נקראת ציר העגול אשר הוא סובב עליו
  • Definition of the diameter of a circle: every line passing through the center of the circle and reaching at its both sides to the circumference is called the diameter of the circle.
וכל קו אשר הוא עובר על ציר העגול ומגיע מב' פנותיו אל הקו המקיף הוא נקרא אלכסון העגול
והשטח העקום אין מרחק הנקודה אשר באמצעיתה מהקו המקיף לו מרחק אחד ויש לו שני אלכסונים האחד עודף על השני ואין אנו צריכין לפרש סימני השני מהמינין מפני שאינו מותיר בחבור הזה
Plane surfaces surrounded by straight lines סימני המין השלישי והוא השטח המוקף בקוים ישרים
ומיני השטח אשר כל קויו ישרים הם שלשה מינים גדולים
  • Definition of the triangle: the first of them is the triangle which is the surrounded by three straight lines.
הראשון מהם הוא המשלש והוא המקיף אותו ג' קוים ישרים
  • Definition of the quadrilateral: the second is the quadrilateral which is the surrounded by four straight lines.
והשני הוא המרובע והוא אשר יקיף אותו ד' קוים ישרים
  • Definition of the polygon: the third is the polygon that the lines surrounding it exceed four.
והשלישי הוא המרבה דפנות אשר הקוים המקיפים אותו הן עודפים על ד'
כגון המחומש אשר יקיפו אותו ה' קוים וכן ממנו ולמעלה עד אין סוף
ואנו קורין לקוי המקיפים את השטח צלעי השטח
Explanation of the properties of the surface that has three sides called triangle פירוש עניני השטח אשר לו שלשה צלעים ונקרא משלש
סימני השטח כי כל שני צלעים מצלעיו המקיפות אותו הן עודפות באורך על הצלע השלישית מהן לעולם
ומסימניו כי כל זויותיו השלש ערכם כערך שתי זויות נצבות לא פחות ולא יותר
והמשלש נחלק מצד צלעיו המקיפות אותו לשלשה מינין
  • Definition of the acute-angled triangle: the first is that whose each angle is acute angle - this is called an acute-angled [triangle].
האחד הוא אשר כל זוית מזויותיו זוית חדה והוא הנקרא מחודד הזוית
והמין הזה תמצא בו שלשה מיני צלעים
יכול יהיה בכל צלעיו שוות ויכול יהיה שני מצלעיו שוות ויכול שלא תהיה אחת מהן שוה לחברתם
  • Definition of the right-angled triangle: the second species is that which has one angle that is right and two [angles] that are acute - this is called a right-angled triangle.
והמין השני הוא אשר יש לו זוית אחת נצבת ושתים חדות והוא נקרא משלש נצב הזוית
ולא יתכן להיות ג' צלעות המשלש הזה שוות יחד אבל יכול להמצא ב' מהן שוות יחד
  • Definition of the obtuse-angled triangle: the third species is that which has one obtuse angle, which is called an obtuse-angled [triangle].
והמין השלישי הוא אשר יש לו זוית אחת נרוחת והוא נקרא מרווח הזוית
ולא יתכן להיות שלש צלעותיו שוות כאשר לא נכון בנצב הזויות
וסימן המשלש מחדד הזויות אם אתה מרבע איזה צלע שתרצה מצלעיו תמצא רבועו חסר מרובע ב' הצלעות הנשארות
וסימן המשלש אשר לו זוית נצבת אם אתה מרבע את צלעו העומדת נכח הזוית הנצבה יהיה רבועה שוה לרבוע צלעות הנשארות העומדות על קרן הזוית הנצבה לא פחות ולא יותר
וסימן המשלש מרווח הזוית אם אתה מרבע צלעו העומדת נכח הזוית המרויחה יהיה רבועה עודף על רבוע שני צלעות הנשארות העומדות על קרן זוית המרויחה
Classification of quadrilaterals פירוש עניני השטח המרובע
השטח המרובע הוא אשר יש לו ד' צלעות מקיפות אותו מארבע פנותיו
ואתה יכול לחלקו לשני משלשים בקו האלכסון החולק אותו
והמרובע יש לו ד' זויות והם שוות לעולם בערכם לד' זויות נצבות לא פחות ולא יותר
והוא מתחלק מדרך צלעיו מן זויותיו לה' חלקים
  • Definition of the square: the first category is that whose four sides are all equal to each other in their value and each of its four angles is a right angle - this is called a square.
החלק הראשון הוא אשר ארבע צלעיו כלם שוים בערכם אחת אל אחת וכן זויות ד' כל אחת מהן זוית נצבה וזה נקרא רבוע
  • Definition of the rectangle: the second [category] is that whose two of its sides are parallel and equal, its [two] other sides are also equal, and so are all of its four angles - this is called a rectangle.
והשני הוא אשר שני מצלעיו הם נכוחיות ושוות וכן צלעותיו אחרות שוות כמו כן וד' זויותיו כלם וזה נקרא מרובע ארוך
  • Definition of the rhombus: the third [category] is similar to the first in its sides that are equal, only that its angles are not right [angles] - this is called a rhombus.
והשלישי דומה לראשון בצלעיו שהן שוות אלא שזויותיו אינם נצבות וזה נקרא מעויין
  • Definition of the parallelogram: the fourth [category] is similar to the second whose two of its sides that are parallel to each other, only that its angles are not right [angles] - this is called a parallelogram.
והרביעי דומה לשני שכל שני מצלעותיו העומדות זו כנגד זו נכחיות ושוות אלא שזויותיו אינן נצבות וזה נקרא דומה למעויין
ואלו הד' מינין מן המרובעות הם המינים אשר החכמה הזאת מעיינת בהן מן המרובעות וחוקרת על עניניהם והחקירה בהם מועלת בחכמות אשר אחריה מפני שאלו הארבעה יש להם איזון בהקשת צלעותם אחת אל אחת
5) Irregular quadrilateral
והמין החמישי הוא כל מרובע שאתה אין מוצא בו אחד מעניני הד' מינין שלפניו והמין הזה נקרא מרובע נפתל
ואם אתה מחלק המין הזה לכל צורות המרובעים הנפרדים ממנו יגיע מספר חלקיו אל שמנה עשרה צורה
Classification of polygons פירוש עניני השטח המרבה צלעות
הוא כל שטח אשר צלעותיו עודפות על ארבע כגון המחומש והמשושש
וכל אחד מהם נחלק לשלשה חלקים
1) All its sides and angles are equal
האחד הוא אשר כל צלעותיו וזויותיו שוות בערכם זו לזו ובארכן
2) Its sides are equal but its angles are unequal
והשני הוא כל אשר [צלעותיו] שוות בארך זו לזו ואין זויותיו שוות בערכם
3) Its sides and angles are unequal
והשלישי הוא כל אשר אין צלעותיו שוות ולא זויותיו
וכל שטח אשר תהיינה צלעותיו וזויותיו שוות אתה יכול לעגל בתוכו עגולה ויהיה כל צלע מצלעות השטח מושש לעגול מבחוץ
וכן אתה יכול לעגל עליו עגולה ויהיה כל קרן מקרנות השטח מושש לעגולה מבפנים
וכל שטח אשר צלעיו מרבות על המשלש הוא נחלק למשלשות
ומנין המשלשות אשר הוא נחלק אליהם פוחת ממספר צלעותיו שנים
כגון המרובע אשר לו ארבע צלעות והוא נחלק לשני משלשים והם חסרות ממספר צלעותיו שנים
ואתה למד מן הענין הזה כי ערך זויותיו בזוית הנצבה כפל מנין המשלשות אשר הוא נחלק אליהם
כי כבר למדת שזוית המשלש שוות לשני זויות נצבות
ובמחומש ערך זויותיו החמש כערך שש זויות נצבות
והמשושש ערך שש זויות כערך ח' זויות נצבות
ועל הענין הזה בין והבן ערך זוית כל שטח ומספר המשלשות שהוא נחלק אליהן
Classification of solids פירוש חלקי הגולם
והגולם הוא כאשר למדת למעלה כל ערך אשר יש לו ג' מרחקים ותכליותיו פרושים
ומיני הגולם הראשונים הגדולים שנים
האחד מקיפין לו פרושים שהם שטוחים
והשני מקיפין לו פרושים שאינן משוטחים אבל עגולים או עקומים או מעורבים
  • Solids contained by plane surfaces
והגולם המוקף בשטחים מתחלק לשני מינים
1) Which can be contained by a sphere
האחד גולמים שהכדור יכול להקיפן מלמעלה ויהיה מושש לכל אחד מקרנותיו
2) Which can not be contained by a sphere
והשני הגולמים שאין הכדור יכול להקיפן כענין הזה
והגולמים שהכדור יכול להקיף הם ה' מינין שוין בשטחים
הראשון גולם אשר לו ד' קרנות חדות וד' צדים ומקיפים מד' צדיו ד' משלשות שוות בצלעותן
והשני אשר לו ח' קרנות וו' צדים ויקיפו מו' צדיו ו' רבועות שוות
והשלישי גולם שיש לו שש קרנות וח' צדים ומקיפים אותו מצדדיו ח' מושבות משלשות שוות בצלעותן
והרביעי גולם שיש לו כ' קרן וי"ב צדדין ומקיפים לו מכל צדדיו י"ב מושבות מחומשות שוות בזויותם וצלעותם
והחמישי שיש לו י"ב קרנות וכ' צדין כמו הן מקיפים מכל צדיו כ' מושבות משלש שוה בצלעותיו
ולא יתכן להיות הכדור מקיף לגולם שוה בצלעותן וזויותיו כי אם לחמשה האלה
ויש גולמים שאין מושבותיהן שוות והכדור מקיף להם ואין החבור הזה מכיל פירושם
והגולם אשר הוא מוקף בשטחים ואין הכדור יכול להקיפו על קרנותיו נחלק על חלקים רבים ומינים עד אין סוף אלא שאנשי חכמת השיעור הכניסום בג' מינים
האחד אשר שטחיו משולשות שאין שוות
והשני שטחיו מרובעות שאין זויותיו נצבות
והשלישי מורכב ממשולשות ומרובעות שאינן שוות ומשאר מיני השטחים
  • Solids contained by surfaces that are not plane
פירוש עניני הגולם המוקף בפרושים שאינם שטוחים
ומיני הגולם הזה הגדולים הם שני מינים
  • Solids contained by one surface
האחד גולם אשר יקיף אותו פרוש אחד עגול או עקום
והשני אשר יקיפו אותו שני פרושים או יותר מהם
  • Definition of sphere: the solid that is surrounded by a circular surface is called sphere.
והגולם אשר יקיף אותו פרוש אחד עגול הוא הנקרא כדור
  • Definition of ellipsoid: the surrounded by a concave surface is called ellipsoid [lit. elliptic solid] or a solid that is similar to an ellipse.
ואשר יקיף אותו פרוש אחד עקום נקרא גולם ביצני או גולם דומה לביצה
וסימני הגולם הנקרא כדור
  • Definition of sphere: It is that which is surrounded by one surface all around and at its center there is one point such that all the lines that are drawn from it to the surface of the sphere are equal to each other.
הוא אשר יקיפו פרוש אחד מכל סביביו ובאמצעיתו נקודה אחת וכל הקוים היוצאים ממנה אל פרוש הכדור שוים זה לזה
  • This point is called the center of the sphere.
והנקודה הזאת נקראת ציר הכדור
  • Definition of the diameter of a sphere: every line passing through the center of the sphere and reaching at its both sides to the surface is called the diameter of the sphere.
וכל קו העובר על ציר הכדור והוא מגיע בשני צדיו אל הפרוש נקרא אלכסון הכדור
  • Definition of the axis of a sphere: if the sphere revolves around this diameter, we call it then the axis of the sphere.
ואם יהיה הכדור סובב על האלכסון הזה אנו קורין לו בעת ההיא בריח הכדור
  • Definition of the poles of the axis: the two points that are the ends of the axis are called the beginnings of the axis and in Arabic they are called the poles of the axis.
וב' הנקודות אשר הם תכליתי הבריח נקראים ראשי הבריח וקוראים להם בלשון ישמעאל קטבי הבריח
וסימני הגולם הדומה לביצה
ומסימני הגולם הזה שהנקודה האמצעית אשר בתוכו אין מרחקה מכל צדי הפרוש הסובב לה מרחק אחד
ואתה מוצא על הנקודה הזאת קו עובר עליה ומגיע בשתי קצותיו אל פרוש הביצה והקו הזה ארוך מכל קו ישר אשר ימצא בגוף הביצה והקו הזה נקרא אלכסון
וזאת הנקודה נקראת ציר הביצה
וזה הגולם הביצני יש לו צורות רבות שאין אנו נזקקין להאריך בפירושן
Explanation of the properties of the solid surrounded by two or more surfaces פירוש עניני הגולם המקיפים אותו שני פרושים או יותר מהם
The solids surrounded by surfaces that are not plane, but some are plane and others are not plane, include various species: והגולמים המקיפים אותם פרושים שאינן שטוחים אבל יש מהן שטוח ויש מהן שאינו שטוח נכללים בם מינין
Among them are the prisms, the cones, the sections of the sphere, the sections of the prism, and the sections of the cone. מהם גולמי המצבות וגולמי החרוטות ומהן שברי הכדור ושברי המצבות ושברי החרוטות
  • Cylinder: This prism that is studied in this science is a solid, whose upper and lower ends are circles, and it rises roundly on these circles.
והמצבה הזאת הנזכרת בחכמה הזאת הוא גולם אשר תכלית ראשו וסופו עגולה והוא עולה בתבניתו עגול על ב' העגולות האלה
This prism is created in the imagination and also in practice, if you put one of the sides of a rectangle inside the potter's wheel and rotate it on the base in the wheel, so that it makes a complete turn and returns to its place from where began to spin. Imagine this image and you will understand from it the shape of this prism.
והמצבה נוצרת בתוך הלב וגם בענין המעשה אם אתה מעמיד בתוך החרט צלע אחת מצלעי המרובע ותסובב אותו על צלע המעמד בחרט מסבה אחת עד אשר יחזור אל מקומו אשר התחיל לסבוב ממנו ותעמיד הצורה הזאת בתוך לבך ותבין ממנה תבנית המצבה
  • The cone resembles the fruit of the holm oak.
והגולם החרוט הוא לדומה לפרי האלון
This solid is created if you put inside the potter's wheel one of the two legs of a [right] triangle that separate on right angle in it and you rotate it on that leg until it returns to its place from where began to spin. From this shape you will understand the shape of the cone.
והגולם הזה נוצר אם אתה מעמיד בתוך החרט צלע אחת מצלעי משלש שהן נפרדות בו על זוית נצבה ותסוב את המשלש על הצלע הזאת עד שיחזור למקומו אשר התחיל לסבוב ממנו ומהצורה הזאת תבין תבנית הגולם האלוני
  • The segments of a sphere are of three species: the hemispheres, those that exceed the hemisphere and those that are less than the hemisphere.
ושברי הכדור ג' מינים מהן חצי כדור ומהן יותר מחציו ומהן פחות מחציו
  • The segments of a cylinder are the segments to which it is divided when you divide it by a rectangular surface that passes through its top and cuts the two circles of is top and bottom [bases].
ושברי המצבה הם שבריה אשר תחלק אליהם בהפרידך אותה בשטח מרובע שיהיה עובר על ראשה ומבתר את שני עגולותיה אשר על ראשה ועל סופה
  • The segments of a cone are the segments to which it is divided when you divide it by a surface that cuts it through its vertex or next to this point. The one that passes through the vertex, divides it into halves, and the one that passes through the sides of this point cuts it into segments such that one is greater and the other is smaller.
ושברי האלון הם שבריו אשר יחלק אליהן אם אתה מפרידו בשטח שיהיה מפרידו על נקודת ראשו או על צדי הנקודה הזאת והעובר על ראש האלוני הוא מפרידו בנתים והעובר על שני צדי הנקודה הזאת הוא מחלק את האלוני לשברים אחד גדול ואחד קטון
References for further study: this science studies all these matters, examines their shapes and structures, their proportions in their equallity, superfluity, or deficiency, their properties and position, and gives true arguments and demonstrations that cannot be doubted concerning each of these matters. והחכמה הזאת חוקרת על כל הענינים האלה ובוחנת על צורתם ותבניתם ועל ערכם בשוים ועודפם וחסרונם וענינם וישובם ונותנת בכל ענין וענין מהם מופתים ואותות נאמנים שאין בהם שום ספק
It is divided in its study of these relations into two parts: והיא נחלקת בעיונה בערכים האלה על שני חלקים
The first part studies lines and surfaces and what is similar to them; and it is subdivided in its study into many sections: החלק האחד מעיין בקוים ובפרושים ובדומה להם והוא נחלק במחקרו אליהם לחלקים רבים
  • One of them examines the lines that are on a surface, the surfaces, the solids surrounded by surfaces, and all their properies that are explained in Euclid's Elements and in other similar works of the mentioned Euclid, and of the other scholars that studied geometry following his wise path.
ממנו חוקר על הקוים אשר בשטח ועל השטחים ועל הגלמים המקיפים בשטחים ועל כל עניניהם המפורשים בספר השרשים לאיקלידש ובדומה לזה הספר מחבורי אקלידש הנזכר וחבור שאר החכמים המעיינים בשיעור על דרכו הנבונה
  • Another examines the lines and surfaces of the sphere and all their properties that are visible in their position; such as the books of the spheres by Theodosius and Menelaus and their followers. It studies also their rotations and changes of their position, as explained in the books of the movement of the spheres by Autolycus and other geometricians.
וממנו מעיין בקוים ובפרושים אשר בכדור ובכל עניניהם הנראין מהם בעמידתן כגון ספרי הכדורות לתאודוסיס ומיליאוס וחבריהם וגם הוא מעיין בהם בסביבתם ובהחלופם את מקומם כאשר הוא מפורש בספרי תנופי הכדורות לטליקוס ולשאר חכמי השעור
  • Another examines the curved lines and surfaces, all their properties and causes, as explained in the book of the conical figures by Apollonius and in the book of the sphere and the cylinder by Archimedes.
וממנו מעיין בקוים ובפרושים העמוקים ובכל עניניהם ובכל הטעמים הנמצאים בהם כאשר הוא מפורש בספר הצורות האלוניות לאבלניוס וספר הכדור והמצבה לאריסמידש
The second part studies the solids with their various species, all their properties, and their construction, as well as all the crafts that are branches from the roots of this science; in the Book on the Sides of [Eutocius?] and his companions, and in the books of weights, measures, mass and heaviness of Heron and [Diocles?] and their followers והחלק השני מעיין בגולמים על רוב מיניהם ובכל עניניהם ובצדי מעשיהן ובכל המלאכות אשר הן פארות משרשי החכמה הזאת בספרי הצדדין לאיטימיש וחבריו וכמו ספרי המשקל והכימת והמשא והכבד לאירן ודימומס וחבריהם
From these parts derive many sciences and the rules of skills, which are useful for the people of the world. ומן החלקים האלה יצמחו חכמות רבות ותקון מלאכות שהן מועילות לבני העולם
This book cannot carry their explanation, therefore we explain the concepts of [only] one science, in order to present it as an example for the others, with the help of God. ואין החבור הזה יכול לסבול פירושם ועל כן אנו מפרשין עניני חכמה אחת לתת ממנה דמיון לחברותיה בעזרת האל
The Second Part of the Second Section Explains the Matters of Optics
החלק השני מהעמוד השני מפרש עניני חכמת המראה
That by which the eye can see all the things it reaches, that deserve to be seen due to the capacity of the living being. והוא אשר העין יכול לראות בו את כל הדברים אשר היא מגעת אליהם והם ראויים להראות מכח הגוף החי
We find that the sages who investigate the external sciences study this issue in two aspects: מצינו החכמים המעיינים בחכמות החצונות חוקרים על הענין הזה על שני דרכים
1) the study of the science that examines the shape of the vision, or the sight, its proportion and the measure of its distance from the seen in its shape, how the position of the thing in relation to the eye is seen in its shape, and how it is seen in its shape or seen not in its shape.
האחד הוא מחקר החכמה החוקרת על תמונת המראה או הראות ועל ערכו ועל שעור מרחקו מן הנראה בתמונתו

ואיך יהיה הדבר מדבר מעמדו מן העין נראה בתמונתו
ואיך יהיה נראה בתמונתו ואיך יהיה נראה שלא בתמונתו

2) the study of physics that examines the matters that are seen in the eye, how they are seen, in what way the capacity penetrates them and reaches them, and how the intelligence and heart understand the thing that the eye sees.
והדרך השנית היא מחקר חכמת היצורית חוקרת על הענינים אשר הם נראים בעין איך הם נראים

ועל איזה ענין הכח פושטת עליהם ונוגעת עליהם
ואיך הוא הדעת והלב מבין את הדבר אשר העין רואה אותו

This matter cannot be separated from two aspects: ואין זה הדבר נפרד משני הדרכים
  • It is possible for the light to come out of the eye and spread through the air of the world until it reaches the seen, and when it reaches the seen it observes its shape and informs the rational soul of its proportion.
יכול יהיה האור יוצא מהעין והולך ופושט באויר העולם עד שהוא מגיע אל הנראה וכשהוא נוגע אל הנראה הוא מתבונן בצורתו ומודיע את ערכם אל הנפש ההוגה
  • It is also possible that the light of the world that is spread through the air carries the shape of the seen thing, brings it closer to the surface of the eye and the bright sheets that are in the eye, until the shape is inscribed on the surface of the eye, and is embedded in the bright light that is inside the eye.
או יכול יהיה שיהיה אור העולם הנפשט בתוך האויר נושא את צורת הדבר הנראה ומקריב אותה אל שטח העין ואל הלוחות הנזהרות אשר בעין עד שתהיה הצורה נרשמת בשטח העין ונטבעת באור הזהיר אשר בתוך העין
The soul knows the seen thing from this figure that is embedded inside the eye. והנפש יודעת את הדבר הנראה מהצורה הזאת הטבועה בתוך העין
It one sees, then, that this disagreement is only in the increase of the distance between the eye and the seen thing, whether it starts from the eye and goes to the seen thing, or starts from the seen and goes to the eye. ואתה רואה כי המחלוקת הזאת אינה כי אם בצמיחת המרחק בין העין ובין הדבר הנראה אם הוא מתחיל מהעין והולך אל הנראה או הוא מתחיל מהנראה והולך אל העין
Whoever wants to measure and estimate this distance, should not worry whether it starts from the eye or starts from the seen, because this difference does not affect his measuring, since the measure is one, whether it starts from here, or starts from there. והרוצה למדוד המרחק הזה ולשערו אינו חושש אם הוא מתחיל מן העין או מתחיל מהנראה כי אין החלוק הזה מזיק לו בשעורו

כי השעור אחד הוא אם מתחיל מכאן או מתחיל מהלן

Because of this, the geometricians were not worried about it, and did not examine which is the primary. ומפני זה לא חשו לו חכמי השעור ולא חקרו עליו איזה הוא העקר
But, they relied on the one matter that seemed easier for them to calculate and measure - which is the starting from the eye. אבל סמכו על הענין האחד אשר הוא קל בעיניהם לחשבון ולשיעור והוא המתחיל מהעין
Since, this is a thing that is fixed in its place, while the seen gets closer to it or moves away. מפני שהוא דבר עומד במקומו והנראה הוא מתקרב אליו ומתרחק
Not because they found it more appropriate than the other matter, but because it was for them more precise in the method of their research. לא מפני שראו אותו נכון יותר מהענין השני אלא מפני שהיה מתוקן להם בדרך מחקרם
For this reason, it was said at the beginning of this science: the light comes out of the eye in straight lines and goes in the direction of the seen. ועל הטעם הזה התחילו בתחלת החכמה הזאת ואמרו האור היוצא מהעין על קוים ישרים והולך אל נוכח הנראה
For each of these lines there is a parallel to it in the seen and as the number of the lines so is the number of the parallels to them. וכל קו וקו מהם יש נוכח כנגדו מן הנראה וכרוב הקוים כן רוב הנכוחיים אשר כנגדם
The lines go out from a single point of the eye, and when they are going away they separate from it at a plane angle. והקוים האלה יוצאים מנקודה אחת מן העין ובצאתם הם מתפרדים ממנה על זוית שטוחה
These lines are summed together to a solid angle. ויתקבץ מן הקוים האלה בהתחברם יחד זוית גלומה
When they reach the seen, these lines are as a cone body whose vertex is in the eye, and the circular base is the surface of the seen. ויהיו הקוים האלה בהגיעם אל הנראה כתמונת גולם אלוני ראשו מצד העין ועגולת מושבו הוא עם שטח הנראה
Because of this, we see the quadrangular shapes, when they are getting far from the eye, as circles. ומפני זה אנו רואים את התמונות המרובעות כשהם מתרחקים מן העין עגולות
Anything that the luminous lines reach is visible, and that they do not reach is invisible. וכל דבר שהקוים המאירים נוגעים אליו הוא נראה ואשר אין נוגעים אליו ואינו נראה
Anything that is seen by the eye in a known angle has a known limit and an end in which, once reached, it is hidden from the eye and invisible. וכל דבר שהוא נראה בעין על זוית ידועה יש לו תכלית ידועה וסוף כשהוא מגיע אליו הוא נסתר מן העין ואינו נראה
All that is close to eye is seen in one measure; if it moves away from the eye, its size decreases in the vision, so when its distance increases its measure decreases also, until it becomes hidden from the eye and the capacity of sight does not reach it. וכל הקרוב אל העין יראה אל שעור אחד ואם יתרחק מהעין יתמעט שעורו בראיה וכשהוא מוסיף הרחוק יהיה שעורו מתמעט כמו כן עד שיהיה נסתר מהעין ואין כח הראות מגעת אליו
All that is seen in a large angle seems great, and the seen in a small angle, seems small. וכל הנראה על זוית גדולה נראה גדול והנראה על זוית קטנה נראה קטן
The matters that the eye reaches, which are known through its capacity, are the colors, the shapes, the body, the proportion, the position, the movement, and the rest. והענינים אשר העין מגעת אליהם והם ידועים מכחה הם הצבעונים והתמונות והגולם והערך והיישוב והתנועה והעמידה
The eye does not perceive any of these matters, but through two things: light and thickness. ואין העין מכרת אחד מהענינים האלה אלא על ידי שני דברים והם אור ועובי
Anything that the light does not penetrate and has no thickness that prevents the light from passing through it, is invisible. וכל דבר שאין האור נופל עליו ואין לו עובי שיהיה מעמיד את האור מלעבור עליו אינו נראה
Because of this, the eye does not see any faint thing, through which the light passes. מפני זה אין העין רואה כל דבר רקיק שהאור עובר עליו
Among the seen by the eye, there is that which is seen first without another thing and that which is seen through another thing on which it depends. וכל הנראה בעין יש ממנו נראה ראשונה שלא על ידי דבר אחר ויש ממנו נראה על ידי דבר אחר שהוא תלוי בו ותובע לו
The seen, in another way, is divided into two categories: והנראה נחלק על דרך אחר לשני חלקים
Some, in their shape and structure, and some not in their shape, but are as the image of the eye or as image of the thing that misleads the eye. יש מהם בתמונתו ותבניתו ויש ממנו שלא בתמונתו אבל הוא כדמות העין או כדמות הדבר המטעה את העין
The seen first is the thing to which the eye reaches and rests first, that is, the body of the seen and its color. והנראה ראשונה הוא הדבר אשר העין נוגעת אליו ראשונה ונופלת עליו תחלה והוא גוף הנראה וצבעונו
Because, any thing whose color is invisible is invisible, despite having thickness in the construction of its body, the light that falls on it is invisible until it has color. כי כל דבר שאין צבעונו נראה אינו נראה ואפ"י יש לו עובי בארג גופו ויהיה האור נופל עליו אינו נראה עד שיהיה לו צבעון
All that is colored by color is seen only through the light and the thickness and strength of the construction of the body that prevents the light from passing through it. וכל המצטבע בצבעון אינו נראה אלא עם האור ועובי אורג הגוף וחזוקו כדי שיהיה מונע את האור מעבור עליו
One finds that the eye needs three things: ואתה מוצא את העין צריכה לשלשה דברים
The light that falls on a bright thing that has color.
והוא אור שיהיה נופל על דבר נוגה שיש לו צבעון
The color is what is seen and the other two matters serve it and help it until the sight.
והצבעון הוא הנראה ושני הענינים האחרים משמשים לו ועוזרין אותו עד הראות
Anything that is in darkness is invisible. וכל דבר שהוא בחשך אינו נראה
Furthermore, the darkness is invisible, but it is known. וכן החשך אינו נראה אבל הוא נודע
Because, no one sees darkness, but he recognizes it through his intelligence and wisdom, since it is the lack of light. כי אין אדם רואה את החשך אבל הוא מכיר את החשך בדעתו ותבונתו מפני שהוא העדר האור
Similarly, the sound and the silence: since the sound is heard by the ear, and one recognizes the silence not because he hears it, but since he does not hear the sound. והדומה לזה הקול והשתיקה כי הקול הוא נשמע באזנים ואתה מכיר את השתיקה לא מפני שאתה שומעה אבל מפני שאי אתה שומע קול
Likewise, everyone who recognizes the thing must recognize its opposite. וכמו כן כל המכיר את הדבר הוא ראוי להכיר את חלופו
Because of this, it has been said that darkness is recognizable but invisible. ומפני זה אמרו על החשך שהוא נכר ואינו נראה
One finds that the seen first is the color. ותמצא הנראה תחלה הוא הצבעון
All that are seen with the color, are seen through the color and depend on it - for example, the body, the shape and the proportion - one sees them only through the color. וכל הנראים עם הצבעון הם נראים על ידי הצבעון ותלויים בו כגון הגולם והתמונה והערך אין אתה רואה אותם אלא על ידי הצבעון
For all are recognized and understood by the capacity only through the surface of the colored body, on which the light falls. כי כלם אין הכח מכיר אותם ומבין את תבניתם אלא בשטח הגולם הצבוע אשר האור נופל עליו
One finds that there is no thing that is seen first except for the color alone, which is the thing that is seen by the sight of the eye, and there is no other bodily sense that can recognize it and control it. ומצינו כי אין דבר נראה ראשית אלא הצבעון בלבד והוא הדבר הנראה לראות העין ואין חוש אחר מכל חושי הגוף יכול להכירו ולשלוט בו
All the matters that are seen through the color are recognized also by another sense of the bodily senses, therefore it is said that they are seen secondly and mediated by a thing on which they depend, such as the structure of the body, the number, the movement, and the rest, which can be recognized by touch, as they are recognized by the sight of the eye. וכל הענינים הנראים עם הצבעון הם נכרים כמו כן בחוש אחר מחושי הגוף ומפני זה אמרו עליהם שהם נראים שנית ועל ידי דבר שהן תלויין בו כגוף התבנית והמספר והתנועה והעמידה אשר אתה יכול להכיר אותם במשישה כאשר אתה מכיר אותם בראיית העין
For, one can say about this body that it is a square or that it is moving, when touching it by the hands, as one recognizes it by the sight of the eye. והרי אתה יכול לומר על הגולם הזה שהוא מרבע או שהוא מתנענע כשאתה מושש בידך כדרך שאתה מכיר אותו בראיית העין
But, it is not so with color, since no bodily sense can recognize it except for the eye, as it is granted to the eye and all that are seen by the eye are seen through it. ואין הצבעון כך שאין אחד מחושי הגוף יכול להכירו בלתי העין בלבד לפי שהוא המסור לעין וכל הנראין בעין נראין על ידו
It is clear then what is the thing that is seen firstly, which shows its essence and structure and what is the thing that is seen secondly, through another thing. ונתברר לך מה הוא הדבר הנראה ראשונה אשר הוא מראה את עצמו ואת תבניתו ומה הוא הדבר הנראה שנית ועל ידי דבר אחר
It should be explained in what way the thing is seen in its construction and how it is seen not in its construction. ואנו ראויים לפרש על אי זה דרך יראה הדבר בתבניתו ואיך יראה שלא בתבניתו
It is said that the eye does not recognize the seen until it shines in the light of the air and colored with the color of the seen thing and the shape the seen is embedded and drawn in the eye. ואנו אומרים כי אין העין מכיר את הנראה עד שתהיה נזהרת באור האויר ומצטבעת בצבעון הדבר הנראה ותהיה צורת הנראה נטבעת בעין ומצטיירת בעין
Because of this, the eye should not have any color, but should be separate from any light and color, and designated to receive the light and the color that arrive to it or which it reaches. ומפני זה העין צריכה שלא תהיה לה צבעון אבל תהיה חלוקה מכל אורות ומכל צבעון ומזומנת לקבל את האור ואת הצבעון הבאים אליה או אשר היא נוגעת אליהם
From this matter it is seen that the eye recognizes the red because it becomes red, and the white, because it turns white; and all the matters that are seen by the color are seen to it as depending on the color with which it is colored. ויראה לך מהענין הזה כי העין מכירה את האדום מפני שהיא מתאדמת ואת הלבן מפני שהיא מתלבנת וכל הענינים הנראים עם הצבעון נראים לה תלויים בצבעון אשר היא מצטבעת בו
If the eye was red or green before the sight, any thing at which it looks would seem to it as red or green or as one of the colors that it had in it, and this is one matter of error of the eye, when it sees the seen not as its image. ואם תהיה העין קודם הראייה אדמדמת או ירקרקת יראה לה כל דבר שהיא מביטה אליו ירקרק או אדמדם או על צבעון אחד מעין הצבעונים אשר בתוכה וזהו ענין אחד מטעות העין כשהוא רואה את הנראה שלא כדמותו
The eye also makes another error concerning the proportion of the seen and its measure, by its closeness and its remoteness from the eye. וגם העין טועה טעות אחר בערך הנראה ושעורו מדרך קרובו אל העין ורחקו ממנה
Likewise the figures, the shapes and the images change in the sight of the eye until one sees the long as short, and the short as long; the wide as narrow, and the narrow as wide; the circular as square, and the square as circular; and so on for the rest of the images. וגם הדמויות והצורות והתמונות מתחלפות בראות העין עד שתהיה רואה את הארוך קצר ואת הקצר ארוך ואת הרחב צר ואת הצר רחב ואת העגול רבוע ואת הרבוע עגול וכן בשאר התמונות
It also makes error concerning the the position of the seen and its arrangement, seeing the left as right, and the right as left; the prior as late, and the late as prior; the ordered one by the other as unordered; and the given on the one surface as if the one is going up and other is going down. וכן היא טועה בישוב הנראה ובסדרו עד שתהיה רואה את השמאל ימין ואת הימין שמאל ואת המוקדם מאוחר ואת המאוחר מוקדם ואת הסדורים אחד כנגד אחד כשאינם סדורים ואת הנתונים בשטח אחד כאלו האחד עולה והאחד יורד
However, by this science, one can separate these sciences from the errors concerning the seen as it is and the seen not as it is. ובחכמה הזאת יכול אדם להפריש בין החכמות האלה הטעיות בנראה כדרכו ובנראה שלא כדרכו
It offers proofs and evidences about all these matters, investigates their causes, and gives ways and conditions to be saved from all these errors, so that one can know the proportion of the seen, its measure, its shape, and all the matters relating to its sight, correctly and truly, without any error, approximation, or doubt, so that any doubt that comes in the sight will fade away. והיא נותנת אותות ומופתים על כל אלה הענינים וחוקרת על עלתם ונותנת צדדים ותנאים להשמר מכל אלה הטעיות עד שיהיה אדם יודע את ערך הנראה ושעורו ותמונתו וכל הענינים הנתלים בראותו על תקונם וישרם בלא שום טעות ולא קירוב ולא ספקא ויסור מעליו כל ספקא שהיא באה בראייה
Through this science, one knows by the sight of his eye the measure of any thing that cannot be measured or brought closer to him. ומתוך החכמה הזאת יהיה האדם יודע בראות עינו שעור כל דבר שאינו יכול למדוד אותו ולא לקרב אליו
One knows the distance between him and any thing that is far from him, as well as the distance between things that are granted to the sight of the eye, even if he does not reach them. וידע שעור המרחק בינו ובין כל דבר שהוא רחוק ממנו וגם המרחק אשר הוא בין דברים שהם נמסרים למראית העין וגם אינו מגיע אליהן
One also knows the height of trees, towers and mountains, only through sight of his eye; the width of the seas and rivers whose shores he sees; the depth of wells and waterholes, while standing by the river or the lake, or by the side of the well or dugout. וכן ידע אורך האילנות והמגדלים וההרים במראית עינו בלבד וגם רוחב הימים והנהרות אשר הוא רואה את שפתם וכן עומק הבורות והגבים בעמידתו על שפת הנהר והאגם או על פי הבאר והשוחה
One can know the distance of the clouds from the earth, and say on which spot they are standing; concerning the distance of the stars from the earth, their size, and their measure, [one can say] which of them is greater than the earth or which is greater than the other. ובה יכול לדעת את רוחק העבים מן הארץ ולאמר על איזה מקום הם עומדים ועל מרחק הכוכבים מהארץ ועל מדתם ועל שעורם ואיזה מהם גדול מן הארץ ואיזה מהם גדול מחברו
One recognizes all these matters by looking on the star or the clouds. והוא מכיר את כל הענינים האלה בהביטו אל הכוכב או על העבים
When observing them, there are matters for which he needs precise instruments to lead the light of the eye along the straight path, by looking on the seen through these instruments. ובראותו אותם יש מהם ענינים שהוא מצטרך בהם אל כלים מתוקנים להנהיג אור העין על דרך ישר כשהוא מסתכל אל הנראה על הכלים האלה
There are matters for which an instrument is not needed. ויש ענינים שאין צריך בהם אל כלי
All the seen things are seen, as we noted above, through the light spread through the air or through a bright body in the air, until it reaches the seen. וכל הדברים הנראים הם נראים כאשר זכרנו למעלה על ידי אור הנפרש באויר או בגולם זהיר באויר עד שיגיע אל הנראה
This light exists in lines that go to the eye or leave the eye. והאור הזה נמצא בקוים ההולכים אל העין או היוצאים מהעין
  • Some of these lines are in a straight path until they reach the seen or until their strength perishes and their light ends: they are called straight lights.
ואלו הקוים יש מהם על יושר דרכו עד שהוא מגיע אל הנראה או עד שיכלה כחו ויסוף אורו ואלו נקראים אורות ישרים
  • Some of them are lines that encounter on their way, before reaching the seen, obstacles and bright instruments that prevent the lines from passing to the seen and they bring them back from their way.
ויש מהם קוים אשר יקרה אותם בדרכם קודם הגעתם אל הנראה מונעות וכלים נזהרים שיהיו מונעים את הקוים מלעבור אל הנראה והם משיבים אותם מדרכם אחורנית
These lines differ in the case they encounter by three categories:
והקוים האלה שונים מן המקרה הזה הקרה אותם על ג' ענינים
  • Some of them return back along their own path, the path in which they had followed: these are called fractured light.
יש מהם חוזרות אחורנית על דרך עצמן ועל הדרך שיצאו בה והם נקראים אור נשבר
One sees in this case his own shape, when looking at a bright thing that cuts the light and returns it back.
והאדם רואה בענין הזה צורת עצמו כשהוא מביט בדבר הזהיר השובר את האור ומשיבו לאחור
  • Some of them are going against the obstacle, as in this figure:
ויש מהם שהולכים כנגד הדבר המונע כגון הצורה הזאת
This light is called spreading light, and this name is derived from: and spread out upon the city [Judges 9, 33]
והאור הזה נקרא אור פושט והשם הזה חצוב מן ופשטת על העיר[note 36]
One should understand from this that the light is spread out infron of it, goes against it on and does not return back, so that through this light one sees things that are remote and the eye does not stand against them and look at them.
ואתה הבן ממנו שהאור פושט לפניו והולך כנגדו ואינו שב לאחוריו ורואה באור הזה דברים שהם רחוקים ואין העין עומדת כנגדם ומביטה אליהן
  • Some of them are lines that return in the direction of the eye, yet not exactly in its direction but to the right or left, as in this figure:
ויש מהן קוים שהן חוזרין אל נוכח העין ולא על נכחה ממש אלא על ימין או על שמאל כגון הצורה הזאת
These lines are called reflecting light.
ואלו הקוים נקראים אור נזור
One sees in this case a thing that stands to his right, his left, above him, or behind him, even though he does not look at it or observe it.
ואדם רואה בענין הזה דבר אשר הוא עומד על ימינו או על שמאלו או למעלה ממנו או לאחוריו ואם אינו מביט אליו או מסתכל בו
If the one that returns the reflected lines is a bright surface, they return in angles that are equal to the angles with which they reach to the bright surface:
והקוים החוזרים אם יהיה המחזירם זוהר שטוח הם חוזרות על זויות שוות לזויות אשר הגיע בהם אל השטח הזהיר
  • if they fall on a right angle, they return on themselves [in a right angle], and the right angle is equal from both sides of the line.
ואם יהיו נופלות על זוית נצבה הם חוזרות על עצמן והיא הזוית הנצבה היא שוה משני צדי הקו
  • if they fall on acute angles, they return on the their falling side in angles that are equal to them on the opposite side.
ואם הם נופלים על זוית חדה מצד נפילתן הן חוזרין על זויות שוות להן מהצד אשר כנגדן
If the brightness that returns the light is not a plane surface, but circular or curved, the reflected light returns by it in an angle that is similar to the angle in which it would have fallen, if between them there was a surface, and the brightness that separates between the eye and seen is a dense air, glass, water or a polished thing.
ואם לא יהיה הזוהר המשיב את האור שטוח אבל יהיה עגול או עקום יהיה האור הנזור ממנו חוזר על זוית דומה לזוית אשר הוא נופל בה אלו היה ביניהן שטח וזה המזהיר החוצץ בין העין ובין הדבר הנראה יהיה אויר עבה או זכוכית או מים או דבר מלוטש
Optics studies the path of sight through all these four lines: the straight lines, the fractured lines, the spreading lines and the reflecting lines; and it explains all the events that take place in these pathes of sight. וחכמת המראה חוקרת על דרך הראייה בכל הקוים הארבעה האלו והם הקוים הישרים והקוים הנשברים והקוים הפושטים והקוים הנזורים ומפרשת כל מאורעות שהן קורות בדרכי הראייה האלה
  • The investigation of the path of sight by the straight lines is called the science of straight sight.
והחקירה על דרך המראה בקוים הישרים נקראת חכמת המראות הישרה
  • The investigation of the fractured, the spreading, and the reflecting path of sight is called the science of curved sight.
ואותה החוקרת על דרך הראיה הנשברת והנזורה והפושטה נקראה חכמת המראות המעוקלות
This whole science is one of the effects of the Geometry science that is called in Arabic al-handasa. וכל החכמה הזאת היא תולדה אחת מתולדות חכמת השעור הנקראת אלהנדסה בערבית
Whoever delves into this science completely is called mathematician, since all his wisdom and intelligence dealt only with this science all his life. והמעמיק בחכמה הזאת עד סופה הוא נקרא חכם מוסרי או חכם סורי מפני שכל חכמתו ובינת לבו עסק בה כל ימיו בחכמה הזאת בלבד
Those who delve into the other sciences, such as astrology, physics, and theology, that is called metaphysics, or according to the words of our Rabbis, "Work of Creation" and "Merkabah Mysticism" - those are called metaphysical philosophers. והמעמיקים בשאר החכמות כמו חכמת התכונה וחכמת הטבע וחכמת האלקות שהוא מה שאחר הטבע ובלשון רז"ל מעשה בראשית ומעשה מרכבה והמעמיקים בה הם הנקראים פלוסופים אלקיים
They do not praise the one who spends his life studying only this science ואינם משבחים את האדם המכלה כל ימיו בלמוד החכמה הזאת בלבד
Although it is a great science, very useful, that leads the one's heart and intelligence towards the wisdom, it is not praiseworthy to lose all his life in its study until reaching its depth. ואע"פ שהיא חכמה גדולה ומועילה ומוסרת לבו של אדם ודעתו אל הבינה אין נאה להאביד כל ימיו בלמודה עד שיהיה מגיע אל עמקה
Some of it is enough to lead the heart toward understanding the other sciences that follow it. אבל ספק לו ממנה מקצתה כדי שינהיג בה את לבו להבין שאר החכמות שאחריה
Since, one cannot understand most of the sciences that follow it, if he does not use this science. כי אין אדם יכול להבין רוב החכמות אשר אחריה אם לא ישתמש בחכמה הזאת
Therefore, it is said that its study is a necessity, an obligation, and a pleasure for the study of the other sciences, and a part of it is enough for this [purpose]. ומכאן אמרו שלמודה צורך וחובה וחמדה ללמוד שאר החכמות ומקצתה מספיק בזה
If one delves into it, he should not use it all his life, but lead his heart from its study towards the study of the other following sciences. ואם יהיה אדם מעמיק בה אל ישתמש בה כל ימיו אבל יהיה מנהיג את לבו מלמודה אל למוד שאר החכמות שאחריה
Conclusion of Section Two
כותרת העמוד השני
This science [of geometria] came into the world through Bezalel, while in the preceding science - arithmetic - it was very proficient Oholiab, son of Ahisamach, which is said to be a craftsman, and an arithmetician [Exodus 38, 23]. והחכמה הזאת יצאה לעולם על ידי בצלאל והחכמה הזאת אשר לפניה מחכמת המנין היה מחכים בה אהליאב בן אחיסמך אשר נאמר עליו חורש וחושב[note 37]
The meaning of arithmetician is wise in the science of calculation and in all arts that require calculation, such as the work of an embroiderer and a weaver. ויהיה פירוש חושב חכם בחכמת החשבון ובכל מלאכות שהן צריכות לחשבון כגון רוקם ואורג
As for Bezalel, he was wise in all the sciences that exist in the world, for it is said: and I have imbued him with the spirit of God [Exodus 31, 3] והיה מן הענין הזה בצלאל חכם בכל החכמות הנמצאות בעולם כי כן כתוב בו ואמלא אותו רוח אלהים וגו'[note 38]
The four virtues with which God imbued Bezalel correspond to the four foundations of science in the world. ויהיה אלו ארבע מדות טובות אשר מלא הב"ה בצלאל כנגד ארבע יסודות החכמה אשר בעולם
The exegesis of this verse is as follows: ויהיה מדרש הפסוק הזה כך
  • and I have imbued him with the spirit of God [Exodus 31, 3] this is the divine science [metaphysics, theology] and the study of the Torah, which is the fourth foundation that fills the man and complete his perfection.
ואמלא אותו רוח אלהים[note 39] זו חכמת אלהית ותלמוד תורה שהוא היסוד הרביעי אשר הוא ממלא האדם וגומר את תמימותיו
This spirit that the God dispenses consists of three good qualities:
והרוח הזה מסרו הב"ה מחובר בג' ענינים טובים
  • science - that is, the mathematics, which is the first foundation that investigates the origin and the beginnings of the sciences that improve the heart and direct it toward the intelligence.
בחכמה זו חכמת המספר וחכמת המספר הוא היסוד הראשון המעיין בראש החכמות ותחלתן שהן מתקנות את הלב ומקבילות אותו כלפי בינה
  • intelligence - that is, the physics, investigates the matters of creation and the form of all created things, which is the second foundation, that man cannot learn until he becomes stronger in science.
ובתבונה היא חכמת היצורים המעיינת בעניני היצירה ותבנית כל הנבראים והיא היסוד השני אשר אין האדם יכול ללומדו עד שיתגבר בחכמה
[The biblical verse] calls it Tevunah [intelligence], because it exceeds Ḥoḵmah [science], as it is said in the verse: Who is wise and will understand these, intelligent and will know them [Hosea 14, 10] - "wise" is said first and then "intelligent".
וקרא אותה תבונה לפי שהיא עודפת על החכמה כמו שאמר הפסוק מי חכם ויבן אלה נבון וידעם [note 40] נקרא תחלה חכם אח"כ נבון
  • knowledge - that is, the politics, the third foundation, since it is customary to call the one who is directed in all his things, quick in courtesy and giving true knowledge and good advice to his people, as knowledgeable and endowed with knowledge.
ובדעת זו חכמה אנושית אשר היא יסוד שלישי כי דרך העולם לקרוא למי שהוא מכוון בכל דבריו וזריז בדרך ארץ ולתת תושיה ועצה לבני עמו הוא דעתן ובעל דעת
  • The word craftsmanship is said there [Exodus 31, 3] about all crafts in the world, and therefore we found that Bezalel was wise and intelligent in every theoretical and practical science.
ויהיה שם מלאכה[note 41] אמור על כל אומניות אשר בעולם ונמצא בצלאל חכם ומבין בכל חכמה שכליית ועמלנית
We find that the foundations of science related to Bezalel are in an inverse order in the first verse with which we opened this book ומצינו יסודי החכמה סדורים בבצלאל חלוף סדורן בפסוק הראשון אשר פתחנו בו את הספר הזה
Because, the [verse related] to Bezalel mentions the divine science [theology] first, and in the first verse it is mentioned last. כי בבצלאל זכר החכמה האלהית תחלה ובפסוק הראשון זכר אותה באחרונה
This difference [in the order of the sciences] comes since in the Bezalel's [verse] they are ordered according to the way that man should acquire them, which is the way they were given to Bezalel: וזו החלוף בא מפני בצלאל וסדר אותם על הדרך שאדם ראוי לקנותן ועל הדרך שמסר אותן בבצלאל
It begins first with the spirit of God, that is, the study of the Torah and the fear of God, that man must precede them and learn them before any [other] science.
והתחיל ראשונה ברוח אלהים והוא תלמוד תורה ויראת השם אשר האדם חייב להקדימם וללמד קודם כל חכמה
Then, the other sciences are ordered according to their learning way, by their order, the easiest first, then the more difficult, until the four foundations of science are fulfilled.
ואחר סדר בו שאר החכמות על דרך למודם ועל סדרם הקל תחלה ואחריו החמור ממנו עד שהשלים יסודי החכמות הד'
In the other verse, they are ordered by the order of their virtue and the virtues of the matters they investigate: ובפסוק האחר סדר אותם על סדר מעלתם ומעלות הענינים אשר היא חוקרת עליהם
Because of this, it begins with the science of ethics, which investigates the purpose of beings, and ends with the science of theology, which is the divine science that investigates the wonder of wonders of the science.
מפני זה התחיל בחכמת המוסר שהיא חוקרת עליהם על תכלית הנמצאות וחתם בחכמת השכל והיא חכמת האלהית המעיינת בפלאי פלאות החכמה
We find that:
  • Ethics is called in both verses "Ḥoḵmah" [= science], since it is easy in its learning and reasonable in its virtue.
ומצינו חכמת המוסר קרואה בשני הפסוקים האלו חכמה מפני שהיא קלה בלמודה וקרובה היא במעלתה
  • Phisics is called in one verse "Gevurah" [= bravery], because it studies the science of the Creator and investigates the beings and their principles, but one cannot deepen in this science until strengthening his intelligence.
וקרא לחכמה היצורית בפסוק אחד גבורה מפני שהיא מעיינת בחכמת הבורא וחוקרת על הנמצאות ועקרם ולא יכול אדם לירד לעומק החכמה הזאת עד שיתגבר בבינה
In the second verse it is called "Tevunah", since "Tevunah" adds to the "Ḥoḵmah" [= science] and exceeds it, as said above.
וקרא לה הפסוק השני תבונה והתבונה מוסיפה על החכמה ועודפת עליה כמו שזכרנו למעלה
  • Politic is called in one verse "ʽOšer" [= riches], since it studies the human custom in the world.
וקרא לחכמה האנושית בפסוק האחד עושר מפני שהיא מעיינת בדרך מנהג האדם בעולם
In the second verse it is called "Daʽat" [= knowledge], as one needs knowledge in his conduct with the beings in the world.
וקרא לה בפסוק השני דעת מפני שהאדם צריך בשימושו עם בני העולם אל הדעת
  • Theology is called in one verse "Seḵel" [= intellect], because the matters that it investigates are grasped and imagined in the intellect, they have no shape and image outside the heart, and no one of the bodily senses has a capacity to reach them.
וכן קרא לחכמה האלהית בפסוק האחד השכל מפני שהענינים שהיא חוקרת עליהם הם עומדים בהשכל ומצויירים בו ואין להם צורה ודמות חוץ מהלב ואין לאחד מחושי הגוף כוח להגיע אליהם
In the second verse it is called "Ruʾaḥ" [= spirit], since one cannot understand it in its way, except by the spirit of God, due to its wondrousness.
וקרא לה בפסוק השני רוח מפני שאין אדם יכול להבין אותה על דרכה כי אם ברוח אלהים מרוב פליאותה
One finds that all the sciences are called in both verses by numerous names that are appropriate to both courses: ותמצא כל החכמות קרואות בשני הפסוקים בשמות נמנות ונכונות על שני המנהגים
1) by the way of human understanding of them and the order of their learning requirement.
האחד על דרך בינת האדם להם וסדר חיובם בלמוד
2) by the way of their virtues and the subtlety of the matters which they investigate.
והמנהג השני על דרך מעלתם ודקדוק הענינים אשר היא חוקרת עליהם
[At the end of the chapter dealing with optics, which concludes the section on geometry, appears a sentence that apparently was supposed to open the section devoted to metaphysics now lost or eventually not written. The author presents this expected section on metaphysics as dealing with sacred matters that might purify him from engaging with the previous secular affairs]:
ובאתי בכאן לבאר כל הענין הזה ואם אינו מדרך החבור מפני שעסקתי לפנים בדברי חול מדרך ארץ והבאתי הענין הזה אולי אטהר דברי חול בדברי קודש
ואני חותם במקום הזה העמוד השני ומתחיל לפרש העמוד השלישי
והבורא ברחמיו וברוב חסדיו יישירנו ללכת בדרכיו כי הכל בידיו

Section Three – Music

העמוד השלישי מפרש חכמת הנגון, והחכמה הזאת נקראת בלשון יון מושיקא

Notes

  1. ירמיה ט, כב-כג
  2. משלי ט, י
  3. איוב כ"ח, כ"ח
  4. איוב כ"ח, י"ב
  5. שמות ל"ו, ח
  6. שמות ל"ה, כ"ה
  7. תהלים י"ט, ט"ו
  8. תהלים ע"ז, י"ג
  9. תהלים ס"ג, ז'
  10. בראשית כ"ד, מ"ה
  11. שמואל א א, י"ג
  12. שופטים ד, כ"ב
  13. בראשית כ, ג
  14. קהלת ט, ה
  15. ירמיה ט, כ"ב
  16. ירמיה ט, כ"ב
  17. ירמיה ט, כ"ב
  18. תהלים קי"א, י
  19. ירמיה ט, כב
  20. ירמיה ט, כ"ג
  21. איוב א, כ"א
  22. נחמיה ט, ל"ב
  23. איוב א, כ"א
  24. ירמיה ט, כ"ג
  25. ירמיה ט, כ"ג
  26. דניאל ב, כ
  27. דניאל ב, כ"ג
  28. משלי ח, י"ד
  29. משלי ח, י"ח
  30. משלי ג, ט"ז
  31. ירמיה ט, כג
  32. ירמיה ט, כג
  33. דברים ט"ז, י"ז
  34. ויקרא י"ט, ט"ו
  35. עזרא ד, י"ב
  36. שופטים ט, ל"ג
  37. שמות ל"ח, כ"ג
  38. שמות ל"א, ג
  39. שמות ל"א, ג
  40. הושע י"ד, י
  41. שמות ל"א, ג

Apparatus


Appendix: Bibliography

Abraham bar Ḥiyya ha-Nasi (known as Abraham Judaeus or Savasorda)
b. 1065 – d. 1136 or 1145, worked in Barcelona, Spain
Yesodei ha-Tevunah u-Migdal ha-Emunah (The Foundations of Understanding and Tower of Faith)


Manuscripts:

1) Berlin, Staatsbibliothek (Preußischer Kulturbesitz) Or. Oct. 244/15 (IMHM: f 1996), ff. 121r-136v (15th-16th century)
2) Madrid, Biblioteca Nacional de España 5474/8 (IMHM: f 7233), ff. 340v-342v (14th-15th century)
3) Moscow, Russian State Library, Ms. Guenzburg 698/1 (IMHM: f 47914), ff. 2r-9v (14th century)
4) München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 36/19 (IMHM: f 1166), ff. 203v-209r (1485)
5) Oxford, Bodleian Library MS Mich. 536/8 (IMHM: f 22082), ff. 118-125 (cat. Neub. 1268, 8) (1518-1520)
6) Parma, Biblioteca Palatina Cod. Parm. 2635/1 (IMHM: f 13551), ff. 1r-6r (Lecce, 1437)
7) Vatican, Biblioteca Apostolica ebr. 400/6 (IMHM: f 478), ff. 66r-75r (14th-15th century)


Edition:

  • La obra enciclopedica Yesode ha-Tebuna u-Migdal ha-Emuna de R. Abraham Bar Hiyya Ha-Bargeloni. edición critica con traducción, prólogo y notas por Jose M. Millás Vallicrosa. Madrid-Barcelona: Casa Provincial de Caridad de Barcelona, 1952.


Bibliography:

  • Adler, Israel. 1975. Hebrew Writings Concerning Music: In Manuscripts and Printed Books from Geonic Times up to 1800. München: G. Henle Verlag, pp. 6-7.
  • Efros, Israel. 1926-7. Studies in Pre-Tibbonian Philosophical Terminology: I. Abraham Bar Hiyya, the Prince, The Jewish Quarterly Review, New Series, vol. 17, no. 2 (Oct., 1926), pp. 129-164; vol. 17, no. 3 (Jan., 1927), pp. 323-368.
  • Freudenthal, Gad and Mauro Zonta. 2009. Nicomachus of Gerasa in Spain, Circa 1100: Abraham bar Ḥiyya’s Testimony, Aleph 9.2, pp. 189-224.
  • Levey, Martin. 1952. The Encyclopedia of Abraham Savasorda: A Departure in Mathematical Methodology, Isis, Vol. 43, No. 3 (Sep., 1952), pp. 257-264.
  • ———.1954. Abraham Savasorda and His Algorism: A Study in Early European Logistic, Osiris, Vol. 11, pp. 50-64.
  • Rubio, Mercedes. 2000. The First Hebrew Encyclopedia of Science: Abraham bar Ḥiyya’s Yesodei ha-Tevunah u-Migdal ha-Emunah. In: Steven Harvey ed. The Medieval Hebrew Encyclopedias of Science and Philosophy. Dordrecht, Boston, London: Kluwer Academic Publisher, pp. 140–53
  • Sarfatti, Gad ben ‛Ami. 1968. Mathematical Terminology in Hebrew Scientific Literature of the Middle Ages. Jerusalem: Magnes Press, pp. 61-129.
  • Steinschneider, Moritz. 1893-1901. Mathematik bei den Juden. Berlin-Leipzig-Frankfurt: Kaufmann, pp. 83-87 (d34-d38); repr. Hildesheim: G. Olms, 1964 and 2001.