ספר חשבון
ספר חשבון האחד מדרך חשבון הוא מן המספר ומדרך א ועיקר המספר ומדרך אחר אינו מספר והאות המורה כי אננו מספר הוא כי כל מספר הוא מחצית שני צדיו וכן הוא מחצית שני צדי צדיו על תכלית כל צדיו המשל בזה י' צדו האחד י"א וצדו האחר ט' ושניהם כ[] וי' הוא חצי שני צדי הצדדים וכן הוא חצי שני צדי צדיו שהם י"ב וח' וכן הוא מחצית שני צדי צדיו שהם י"ג וז' וכן כל המספר הוא מחצית ב' צידיו והאחד מפני שאינו מספר אי אתה מוצא לו ב' צדדים ומצד היותו מספר הוא מחצית חצי צדו האחד ר"ל חצי מספר ב' ואות אחר מורה שהאחד אינו מספר כי כל מספ' הוא או מספר שלם או [שבר] חצי מספר ומדרך המספר השלם כשתרבה אותו בעצמו יוסיף כגון ב' פעמי' ב' ד' ג' פעמי' ג' ט' וכן כלם ושבר מספר כשתרבה אותו בעצמו יחסר כגון חצי פעם חצי שהוא רביע שליש פעם א' שליש שהוא תשיע רביע פעם רביע שהוא חלק מי"ו וכן כלם והאחד שאינו מוסיף על חשבונו כשתמנהו בעצמו כדרך השלמים ולא גורע כדרך השברים יורה שאיננו מספר כשנרצה לרבות אחדים עם עשרות כגון ו' פעמי' מ' נקח דמיונם מן האחדים הדומים להם ובעבור שמ' הם ד' עשרות מניינם הוא ו' פעמים וכמו שו' פעמי' ד' הם כ"ד כן ו' פעמים מ' הם כ"ד עשרות שהם ר"מ וכן ג' פעמים ל' דמיונם הוא ג' פעמים ג' שהם ט' ויהיו ט' עשרות שהם צ' ועל זה הדרך הם כלם ואם נרבה עשרות עם עשרות כגון ל' פעמים ל' ניקח דמיונם מן האחדים הדומים להם ובעבור היות ג' ל' עשרו' דמיונם הוא ג' פעמי' ג' וכמו שג' פעמים ג' הם ט' צ"ו ל' פעמים ל' הם ט' מאות וכן מ' פעמים מ' דמיונם הוא ד' פעמים שהם י"ו וכן מ' פעמי' מ' הם י"ו מאות וכן ל' פעמים מ' דמיונם הוא ג' פעמים ד' שהם י"ב וכן ל' פע' מ' הם י"ב מאות וכן כלם והכלל המסור לזה הוא כשנרבה אחדים עם עשרות נקח דמיונם מרבוי האחדים עם האחדים ויהיו העולה עשרות ואם נרבה עשרו' עם במאות יהיה העולה אלפים כגון כ' פעמים ב' מאות דמיונם שהם ב' פעמים שהם ד' והם ד' אלפים וכן נ' פעמי' ת"ק דמיונם ה' פעמי' ה' שהם כ"ה והם כ"ה אלפים וכן כלם ואם נרבה מאות עם מאות יהיה העולה עשרות מאלפים כגון ר' פעמים ר' דמיונם הם ב' פעמים ב' שהם ד' והם ד' אלפים והם ד' עשרות מאלפים וכן ת"ק פעמים ת"ק דמיונם ה' פעמים ה' שהם כ"ה והם כ"ה עשרות מאלפים וכן כלם כשנרצה לרבות ב' אותיות כנגד ב' אותיות נרבה אותם ג' פעמי' זה אחר זה בראשונה נרבה האחדים עם האחדים ואחרי כן נרבה האחדים עם ה העשרות ואחרי כן נרבה העשרות עם העשרות והנה דמיון הריבוי הקודם והמתאחר רצינו לרבות כ"ב פעמים כ"ב נרבה בתחילת האחדים זה עם זה ונאמר ב' פעמים ב' הם ד' ונכתוב ד' למעלה מן האחדים מצד ימין אחרי כן נרבה האחדים עם העשרות ונאמר ב' פעמי' ד' וב' פעמים ד' הרי ח' ונכתוב ח' אחרי כן נרבה העשרות זו עם זו ונאמר ב' פעמים ב' ד' ונכתוב [ד'] יצא לנו כי כ"ב פעמים כ"ב הם תפ"ד וכן אם רצינו לרבות מ"ד פעמים מ"ד נרבה האחדים זה עם זה בתחילה ונאמר ד' פעמים ד' הם י"ו ונכתוב י' ונכתוב בידינו ה[ע]שרון שהוא א' אחר כן נרבה האחדים עם העשרות ונאמר ד' פעמי' ד' י"ו וד' פעמים ד' י"ו הרי ל"ב וצרף עמהם הא' שהחזקת בידך הרי ל"ג ונכתוב ג' ונחזיק בידינו ג' אחרי כן נרבה העשרות עם העשרות נאמר ד' פעמים ד' י"ו ועם הג' שהחזקנו בידינו הרי י"ט ונכתוב י"ט היוצא מזה כי מ"ד פעמים מ"ד הם אלף ות"תקל"ו וכן אם רצינו לרבות כף פעמים כף נאמר ציפרא פעם ציפרא ציפרא ונכתבנה אחר כך נאמר ציפרא פעמים פעם ב' וב' פעמים ציפרא ציפרא ונכתבנה ואחר כך נאמ' ב' פעמים ב' הם ד' ונכתבם יצא לנו כי כ פעמים כ הם ארבע מאות ואם רצינו לרבות אות אחד שנגד ב אותיות כגון שרצינו לדעת ז' פעמים מ"ה כמו שתראה בצורה נרבה אותם עם הציפרא כדי שיהיה ב' ב' אותיות כנגד ב' אותיות ויעשה אותם בנקל ונאמר ה' פעמי' ז' ל"ה ונכתוב האחדים שהם ה' ונחזיק בידינו העשרות שהם ג' אחר כך נאמר ד ציפרא פע' ה' ציפרא וד' פעמים ז' כ"ח וצרף עמהם הג' שהחזקנו בידינו יהיו ל"א ונכתוב ל"א כי מעתה לא נשאר לנו לרבות דבר אחר כי ציפרא פעם ד' שנשאר לנו לרבות הוא ציפרא ואינם עולים לכלום יצא לנו כי ז' פעמים מ"ה הם שט"ו ואם נרצה לבחון אם החשבון שיצא לנו [] הוא אמתי נעשה על זה הדרך את החשבון שהוא כ"ב פעמים כ"ב נקבץ הב' אותיות העליונות ונאמר ב' וב' הם ד' ונכתוב אותם אצל שתי האותיות התחתונות אחרי כן נרבה אלו שתי [אותיות] שכתבנו זו עם זו ונאמר ד' פעמי' י"ו נשליך מהם הט' ישארו ז' ונכתוב ז' [ב]תוך שתי האותיות הנזכרות וכמו שנשארו בידינו כן צריך שישארו בידינו ז' מן ת'פ'ד' ש[נע]לה [ה]חשבון אחר שנשליך מהם הט' והנה אם נקבץ ד' וח' וד' שהם האותיות המורות ת'פ'ד' יהיו י"ו ואם נשליך מהם הט' ישארו ד ז' והוא חשבון אמתי וכן בחשבון השני שעשינו שהם מ"ד פעמים מ"ד נקבץ האותיות העליונות ונאמר ד' וד' הם ח' ונכתבם ונרבה אותם זו עם זו ונאמר ח' פע' ח' הם ס"ד השליכם מהם ט' ט' ישאר מהם א' וכן צריך להשאר מאלף ת"תק'ל'ו' שסימנם הוא א' וט' וג' וו' ואם תכ תקבצם יהיו י"ט ותשליך אותם ט'ט' יהיה הנשאר א' ואם נרצה לרבות ג' אותיות כנגד ג' אותיות כגון שרצינו לדעת רכ"ב פעמים רכ"ב פעמים נרבה אותם ה' פעמים וזהו דרך ריבויים ונכתוב אותם ה' פעמים כדי שיתבאר למראית העין הרבוי הראשון והשני והשלישי והרביעי וחמשי ואם נרצה לרבות רכ"ב פעמים רכ"ב נתחיל לרבות האחדים ונאמר ב' פעמים ב' הם ד' ונכתבם אחר זה נרבה האחדי' עם העשרות ונאמר ב' פעמי' ב' הם ד' וב' פעמים ב' הם ד' הרי ח' ב' וב' פעמים ב' ד' הרי י"ב ונכתוב ב' ונחזי' בידינו א' אחר זה נרבה העשרות עם המאות ונאמר ב' פעמים ב' ד' וב' פעמי' ב' ד' הרי ח' וא' שהחזקנו בידינו הרי ט' ונכתבם אחר זה נרבה המאות עם המאות ונאמר ב' פעמי' ב' ד' ונכתבם יצא לנו כי רכ"ב פעמים רכ"ב הם מ"ט אלפים ורפ"ד ולבחון אם החשבון אמת קבצנו רכ"ב העליונים שסימנם ב'ב'ב' ועלו ו' וכתבנום אצלם רבינו ו' על ו' ועלו ל"ו השלכנו אותם ט'ט' ולא נשאר בידינו ונתננו ציפרא באמצעם וכן צריך להשאר הציפרא מן הסכום מן היוצא מן החשבון שהם מ"ט אלפים ורפ"ד אשר דמיונם הם ד' ט' ב"ח ד' ועולה י"ח (כ"ז) ואם תשליכם ט"ט ישאר ציפרא נמצא שהחשבון הוא אמת ואם רצינו לרבות ב' אותיות כנגד ג' כגון שרצינו לומר ב ר'כ'ב' פעמים כ"ב כאשר תראה אותה נשוה אותה עם הציפרא כדי שיהיו ג' אותיות כנגד ג' אותיות ויקל עשייתו וכן אם רצינו לרבות אותו אחת כנגד שלשה נשוה אותה עם הציפרא ג"כ כגון שרצינו לדעת ט' פעמים ר'כ'ב' כ נכתוב אותם בזה הדרך כאשר תראה בצורה נרצה לרבות ג' (ד') אותיות כנגד ג' (ד') אותיות מן כגון שרצינו לדעת ב' אלפים ור'כ'ב' פעמי' ב' אלפים ור'כ'ב' נרבה אותם ז' פעמים כדי שיתבאר למעיין הקודם והמתאחר דרך קיבוץ חשבונות נפרדים הנראים קונגרייג' או ריונרייי אם רצינו לקבץ חשבונות נפרדים ולהביאם לסכום אחד נעשה על זאת הדרך שנכתוב אותם על הסדר זה תחת זה האחדי' תחת האחדים והעשרות נכח העשרות המאות נכח המאות והאלפים נכח האלפים ונתחיל לקבץ האחדי' ולכותבם עם יעלו על עשר נכתוב האחדים ונחזיק בידינו העשרות אחרי כן נקבץ המאות אחרי כן נקבץ האלפים כמו שתראה בצורה הזאת דמיון זה רצינו לקבץ י"ב אלפים וש'מ'ה' וס"ז אלפי' ות'ת'צ'א' וכ"ג אלפים ת'נ'ו' וע"ח אלפים ות'ת'ק'י'ב' ול"ד אלפים ות'ת'ק'ס'ז' נתחיל לקבץ האחדים ונאמר ה' וא' וו' וב' וז' הם כ"א נכתוב א' ונחזי' בידינו ב נקבץ אחרי כן העשרות ונאמר ד' וט' וה' וא' וו' הם כ"ה וב' שהחזקנו בידינו הם כ"ז נכתו' ז' ונחזיק בידינו ב' נקבץ אחרי כן המאות ונאמ' ג' וח' וד' וט' וה' הם כ"ט וב' שהחזקנו בידינו הרי ל"א נכתוב א' [] ונחזיק בידינו ג' נקבץ אחרי כן האלפים ונאמר ב' וז' וג' וח'ב וד' הם כ"ד וג' שהחזקנו בידינו הרי כ"ז ונכתוב ז' ונחזיק בידינו ב' נקבץ אחר זה העשרות מן האלפים ונאמ' א' וו' (וב') וז' וג' וב' שהחזקנו בידינו הרי כ"א נכתוב אותם כלם כי אין לנו לקבץ חשבון אחר עלו כלם רי"ז אלפים וקע"א ואם רצינו לקבץ חשבונות נפרדים שקצתם הם מג' אותיות וקצתם מד' וקצתם מב' וקצתם מיותר או פחות נכתוב לעולם האחדים נוכח האחדי' והעשרות נוכח העשרות וכן כלם ונשוה אותם עם הציפרי כדי שיקל העניין דמיון זה רצינו לקבץ י"ב אלפים וש'מ'ה' וו' אלפים ות"שפ"ט וקכ"ג ומ"ה אלפים ות"ר ופ' אלפי' ות"תקי"ב וג' אלפים ות"ו התחלנו לקבץ האחדים ואמרנו ה' וט' וג' וב' וו' הם כ"ה כתבנו כ"ה והחזקנו בידינו ב' קבצנו בידינו העשרות ואמרנו ד' וח' וב' וא' הם ט"ו [] ועם הב' שהחזקנו בידינו הם י"ז כתבנו ז' והחזקנו בידינו א' קבצנו אחרי כן המאות ואמרנו ג' וז' וא' וו' וט' וד' הם ל' ועם הא' שהחזקנו בידינו הם ל"א כתבנו א' והחזקנו בידינו ג' קבצנו אחרי כן האלפים ואמרנו ב' וו' וה' וג' הם י"ו ועם הג' שהחזקנו בידינו הם י"ט כתבנו ט' והחזקנו בידינו א' קבצנו אחר זה העשרות מן האלפי' ואמרנו א' וד' וח' הם י"ג וכתבנו י"ד כי מעתה קבצנו הכל ועולה סכומם קמ"ט אלפים וקע"ה דרך הוצאת מספר ממספר הנק' סורטראיירי אם רצינו לגרוע מספר ממספר אם המספר הגדול אשר אתה רוצה לגרוע ממנו מספר אחר כל חלקיו גדולי' מחלקי המספר הוא דרך נקל דמיון זה רצינו לגרוע מתת"קפ"ז אלפים ותרנ"ד ת"רמ"ה אלפים ורל"ב נעשה על זה הדרך נתחיל מן האחדים ונאמר מד' הוצא ב' ישארו ב' ונכתוב ב' תחתיהם ומן ה' הוצא ג' ישארו ב' ותכתוב ב' תחתיהם ומן ו' הוצא ב' ישארו ד' ותכתוב ד' תחתיהם ומן ט' הוצא ו' ישארו ג' [] ותכתוב ג' תחתיהם הרי שאם נוציא מת"ת מת"תק'פ'ז' אלפים ת' ות"רנ"ד ת"רמ"ה אלפים ר"ל ורל"ב ישארו ש'מ'ב' אלפים ות'כ'ב' וזהו דרך נקל ואם תרצה לבחון אם החשבון שעשית הוא אמתי תקבץ המספרים שהוצאת עם המספרים שנשארו ואם יסכימו עם המספרים שהוצאת המספרים האחרי' ההם הוא אמתי דמיון זה קבצנו ב' עם ב' והיו ד' וקבצנו ג' וב' והיו ה' וקבצנו ב' עם ד' והיו ו' וקבצנו ה' עם ב' והיו ז' וקבצנו ד' עם ד' והיו ח' וקבצנו ו' עם ג' והיו ט' והם מסכימים עם המספרים הגדולים אשר הוצאת ממספר הקטנים מהם וזה יורה כי החשבון הוא אמתי אמנם אם תרצה לגרוע מספר ממספר ויהיו קצת חלקי המספר הקטן שאתה רוצה לפחות מהמספר הגדול גדולים מקצת מספר חלקי המספר הגדול אתה צריך לעשות על דרך אחרת דמיון זה רצינו לגרוע מצ"ג אלפים ותל"ב כ"ז אלפים ות"רנ"ד נתחיל מן האחדי' ותאמר מב' תוצי' ד' לא נוכל נפחות א' מן הג' שבצדה ונחבר אותה אל הב' ויהיו י"ב ונאמר מי"ב הוצא ד' [ישארו ח'] ונכתבם ונחזור אל הג' שפחתנו ממנו א' וישארו ב' ונאמר מב' ה הוצא ה' לא נוכל נפחות א' מהד' אשר בצדה ונאמר מי"ב הוצא ה' ישארו ז' ונכתבם ונחזור אל הד' שפחתנו ממנה א' ונשארו ג' ונאמר מג' הוצא ו' ולא נוכל נפחות א' מן הג' אשר בצדה ונאמר מי"ג הוצא ו' וישארו ז' ונכתבם ונחזור אל הג' שפחתנו ממנו א' ונשארו ב' ונאמר מב' הוצא ז' לא נוכל נפחות א' מן הט' אשר בצדה ונאמר מי"ב הוצא ז' ישארו ה' ונכתבם ונחזור אל הט' אשר פחתנו ממנה א' ונשארו ח' ונאמר מח' הוצא ב' ישארו ו' ונכתבנו הרי שהוצאנו מצ"ג אלפים ותל"ב כ"ז אלפים ות"רנ"ד ונשארו ס"ה אלפים ות"שע"ח והנה אם תקבץ מה שהוצאתו מהמספר הנזכר עם הנשאר יהיה כמספר הראשון וזה שאם נקבץ ד' וח' יהיו י"ב ונכתוב ב' ונחזיק בידינו א' ואם נקבץ ה' וז' יהיו י"ב ו[] הא' שנשארה בידינו יהיו י"ג ונכתוב ג' ונחזיק א' ואם נקבץ ו' וז' יהיו י"ג וא' שנשאר בידינו הרי י"ד ונכתוב ד' ונחזיק א' ואם נקבץ ז' וה' יהיו י"ב וא' שנשאר בידינו הרי י"ג ונכתוב ג' ונחזיק א' ואם נקבץ ב' וו' יהיו ח' וא' שנשאר בידינו הרי ט' ונכתבם הרי שהמספר האחרון שוה עם הראשון דרך חילוק דרך חילוק מספר על מספר הנק' דיבי' או פארטיר' אם נרצה לחלוק מספר גדול על מספר קטן אם כל חלקי המספר הגדול הם גדולי מהמספר שאתה רוצה לחלק אותם בו הוא דרך נקל דמיון זה רצינו לחלק צ"ח אלפים ות'ש'נ'ו' על ד' נעשה בזה הדרך נתחי' מן המספר הגדול ונאמר נחלק ט' על ד' יהיו ב' ונכתבם וישאר בידינו א' ואותו הא' נחבר עם הח' הסמוך לו וישאר י"ח ויהיו י"ח ונאמר נחלק י"ח על ד' יהיו ד' ונכתבם וישארו בידינו ב' ואלו הב' נחבר עם הז' הבא אחריו ויהיו כ"ז ונחלקם על ד' ויהיו ו' ונכתבם וישארו בידינו ג' ואילו הג' נחבר עם הבא אחריו ויהיו ל"ה ונחלקם על ד' יהיו ח' ונכתבם וישארו בידינו ג' ואילו הג' נחבר עם ו' הבא אחריו ויהיו ל"ו ונחלקם על ד' ויהיו ט' ונכתבם הרי שחלקנו צ"ח אלפים ות"שנ"ו על ד' ועלו כ"ד אלפי' ות"רפ"ט ואם היה נשאר בידינו באחרונה א' או ב' או ג' היו חלקי' מד' שחלקנו עליו החשבון וכן אלו רצינו לחלק החשבון ח' אלפים ותת"קע"ו על ה' נעשה על זה הדרך ונאמר חלק ח' על ה' יהיה א' ונכתבנו ישאר ג' ואילו הג' נחבר עם הט' הבא אחריו ויהיו ל"ט נחלקם על ה' יהיו ז' ונכתבם וישארו ד' ואלו הד' נחברם עם הז' הבא אחריו יהיו מ"ז נחלקם על ה' ויהיו ט' ונכתבם וישארו בידינו ב' ואלו הב' נחברם עם ו' הבא אחריו ויהיו כ"ו נחלקם על ה' ויהיו ה' ונכתבם וישאר בידינו א' ונכתבנו על ה' אשר חלקנו עליו החשבון ויהי היוצא מן החלוקה הנזכר' אלף ות"שצ"ה וא' חומש אמנם אילו רצינו לחלק מספר על מספר וחלקי המספר שאתה רוצה לחלק קטנים מהמספר שתרצה לחלקם בו אתה צריך לעשות על זה הדרך דמיון זה רצינו לחלק י"ב אלפי' ושמ"ה על ט' ואמרנו חלק א' על ט' לא נוכל נחבר א' עם הב' הבא אחריו ויהיו י"ב חלקם על ט' יהיה א' ונכתבנו וישארו בידינו ג' ונחברם עם הג' הבא אחריו ויהיו ל"ג חלקם בט' ויהיו ג' ונכתבם וישארו בידינו ו' ונחבר אלו הו' עם הד' הבא אחריו ויהיו ס"ד חלקם בט' ויהיו ז' ונכתבם וישאר בידינו ג' ונחבר אלו הג' א' נחבר הא' עם הה' הבא אחריו יהיו ט"ו ונאמר חלק ט"ו בט' יהיו (א') וישארו בידינו ו' ונחלקנו על ח' הט' אשר שחלקנו החשבון והיוצא מזה הוא שאם נחלק י"ב אלפים וש'מ'ה' על ט' (יצא) אלפים וש'ע'א' וו' תשיעיות דרך מספר על מספר בדרך אחרת אם נרצה לחלק מספר ידוע על מספר אחר ויקשה עלינו לחלקו על המספר ההוא נחלק אותו ב' פעמים ויעלה בידינו כאלו חלקנוהו פעם אחת על המספר ההוא דמיון זה רצינו לחלק פ"ט אלפים ות"שס"ה על י"ב והנה אם חלקנוה על י"ב בפעם אחת יעלה ז' אלפים ות"פ וה' חלקים מי"ב וזה סדר עשייתו אמרנו חלק ח' על י"ב לא נוכל נחבר אל ח' הט' הבא אחריו יהיו פ"ט חלקם בי"ב יהיו ז' ונכתבם וישאר בידינו ה' ונחבר אליה ז' הבא אחריו ויהיו נ"ז חלקים בי"ב יהיו ד' ונכתבם וישארו בידינו ט' ונחבר אליהם ו' הבא אחריו יהיו צ"ו חלקים בי"ב יהיו ח' ונכתבם ונאמר חלק ה' על יב לא נוכל ותכתוב ציפרא תחת הה' וה' תכתוב על י"ב יהיו ז' אלפים ותש"פ וה' חלקים מי"ב ואם נרצה לחלק זה החשבון בעצמו בעניין אחר נחלק אותו על ג' פעם אחת והעולה נחלק אותו על ד' ויהיה נחלק לי"ב ג"כ ונכתוב זה החשבון שנית ונחלקנו על ג' בתחילה ואחר זה נחלקנו על ד' ונאמר ח' חלק אותו על ג' יהיו ב' ונכתבם וישארו ב' ונכתבם ונחבר אותם עם ט' הבא אחריו ויהיו כ"ט חלקם בג יהיו ט' ונכתבם וישארו ב' ונחברם עם הז' הבא אחריו ויהיו כ"ז ונחלקם על ג' יהיו ט' ונכתבם ונאמר אחר זה ו' חלק בג' יהיו ב' ונכתבם ונאמר אחר זה ה' חלק בג' יהיו א' ונכתבנו וישארו ב' ונכתבם על הג' אשר בו חלקנו זה המספר אחר זה נחלק זה המספר שעלה בידינו מן החלוקה על ד' ונאמר חלק ב' בד' לא נוכל חבר ב' עם הט' הבא אחריו יהיו כ"ט חלקם בד' יהיו ז' ונכתבם וישאר בידינו [א'] נכתוב א' (ז') ונחבר א' עם הט' הבא אחריו יהיו י"ט חלקם בד' יהיו ד' ונכתבם וישארו בידינו ג' ונחברם עם הב' הבא אחריו ויהיו ל"ב ונחלקם בד' יהיו ח' ונכתבם ונחלק א' בד' ולא נוכל ונכתוב ציפרא ציפרא תחת הא' והא' שלא נוכל לחלקה בד' נכתוב אותה על הד' אשר עליה נחלק החשבון הרי שחלקת החשבון בג' וד' והוא כאלו חלקתו בי"ב ותרבה אחר זה הא' שעל הד' עם הג' ואמור א' פעם ג' ג' וב' שעל הג' הרי ה' והם ה' חלקים מי"ב היוצא מדברינו שאם נחלק בראשונ' על ג' והיוצא נחלק על ד' על הדרך שעשינו יעלה מן החלוקה ז' אלפי' ות"פ וה' חלקים מי"ב כאשר עלה בידינו בעת שחלקנוהו פעם אחת על י"ב וזה מבואר דרך ידיעת המספרים המקובצים זה אחר זה על הסדר אם יאמר אדם א' וב' וג' וד' וה' וו' וז' וח' וטי' וי' כמה שוי בין כלם יש לך להבין אם המספר האחרון הוא מספר זוג כמו זה מספר והדומה לו תוסיף מספר אחד לעולם על הי' המספר האחרון ותרבה אותו על חצי המספר האחרו' ואמור החצי מי' הוא ה' ותרבה אותו על י"א ה' פעמי' י"א נ"ה וכן יהיו המספרים הנזכרי' ואם הלך בשאלתו עד י"ב אמור ו' פעמי' י"ג ע"ו (ע"ח) יהיו ואם הלך בשאלתו עד כ' אמור י' פעמים כ"א וכן יהיו ואם הלך עד מאה אמור נ' פעמים ק"א וכן יהיו ואתה תחשוב לעולם בזה הדרך כשיהיה מספר האחרון זוג ואם יהיה מספר האחרון מספר נפרד תרבה הרוב מהמספר ההוא האחרון על כל המספר האחרון כגון האומר הלכתי בחשבוני עד ז' כמה יהיו כלם אמור הרוב מז' הם ד' תרבה אותם על כ"ח ז' יהיו כ"ח וכן יהיו וכן אם הלך בשאלתו עד ט' אמור הרוב מט' הוא ה' מנה אותם בט' יהיו מ"ה וכן יהיו ואם הלך עד י"ז תרבה ט' עד י"ז וכן יהיו ואם הלך עד י"ט תרבה י' עם י"ט וכן היהיו ואם יאמר קבצתי מספרים כלם זוגות על הסדר כמו ב' וד' וו' וח' וי' וי"ב כמה יהיה בין כלם תרבה החצי מן המספר האחרון על המספר אשר אחרי החצי ההוא ואמור החצי מי"ב הוא ו' והמספר שהוא אחר ו' הוא ז' ו' פעמים ז' הם י"ב מ"ב וכן יהיו ואם אומר הלכתי עד עשרי' אמור החצי מעשרי' הוא י' והמספר שאחר י' הוא י"א י' פעמים הם ק"י וכן יהיו [] ועל זה הדרך תחשוב לעולם ואם יאמר קבצתי מספרים כלם נפרדי' על הסדר כגון א' וג' וה' וז' וט' כמה הם בין כלם קח הרוב מהמספר האחרון ותרבה הרוב בעצמו ואמור הרוב מט' הוא ה' וה' פעמים ה' הוא כ"ה וכן יהיו כלם ואם הלך בשאלתו עד י"א אמור ו' פעמי' ו' וכן יהיו ואם הלך עד י"ג אמור ז' פעמי' ז' וכן יהיו ועל זה הדרך תחשוב לעולם ואם יאמר אדם קבצתי מספרים כפולי' זה על זה כגון א' וב' וד' וח' וי"ו ול"ב בכל מקום שירצה להתחיל יתחיל ובכל חשבון שיחפוץ לסיים יסיים כפול המספר האחרון וחסר המספר הראשון דמיון זה האומר קבצתי מספרים כפולי' מא' ועד ל"ב כמה הם ואתה כפול ל"ב שהוא המספר האחרון ויהיו ס"ד וחסר המספר הראשון שהוא א' וישארו (ס)ג' וכן יהיו ואם יאמ' התחלתי מא' וכפלתי עד קכ"ח (ס"ד) כמה יהיו כפול קכ"ח ס"ד יהיו קכ"ח חסר אחת יהיו קכ"ז ואם יאמר התחלתי מאחד וכפלתי עד ס"ד קכ"ח כמה יהיו כפול קכ"ח יהיו רנ"ו חסר א' יהיו רנ"ה ואם יאמר התחלתי מד' וכפלתי עד ל"ב כמה יהיו כפול ל"ב יהיו ס"ד חסר ד' יהיו ס' והחשבון המסור לזה לכפול הא' ל' האחרון ולחסר הראשון ואם ישאל אדם על מספרים משו' ואם ישאל אדם על מספרי' משולשים זה על זה כגון א' ג' ט' כ"ז יוסיף על האחרון כ"ז חציו אחר גרעון הראשון שהתחיל בו ועוד יוסיף הראשון עמו דהיינו שיגרע מכ"ז שהוא המספר האחרון המספר הראשון שהוא א' ישארו כ"ו יאמר כ"ו וחציו שהוא י"ג הם ל"ט וא' שהוא החשבון הראשון הרי מ' וכן הם אג"ט כ"ז ואם ישאל על מספרי מרובעים כגון א' ד' י"ו יוסיף על האחרון שליש אחר גרעון הראשון ועוד יוסיף הראשון עמו דמיון זה א' ד' י"ו הם כ"א המספר האחרון הוא י"ו חסר המספר הראשון א שהוא א' ישארו ט"ו הוסף על ט"ו שלישו שהוא ה' יהיו כ' הוסף עליהם המספר יהיו כ"א וכן לעולם והכלל המסור לזה למשולש יוסיף החצי ולמרובע יוסיף השלישי ולמחומש יוסיף הר הרביע ולמשושה יוסיף החומש ועל הדרך הזה יעשה לעולם אם יאמר אדם אחד הולך בכל יום ויום י' מילי' ואדם אחר הולך ביום אחד א' מיל וביום ב' ב' מילי' וביום ג' ג' מילים וביום ד' ד' מילי' וכן מוסיף והולך בכל יום ויום כמה ימים יעמדו בשוה אתה כפול הי' מילי' שמהלך אותו שמהלך בכל יום ויום י' מילין ויהיו כ' תפחות מהם א' ישארו י"ט נמצא שבי"ט יעמדו בשוה שצד אותו שמהלך בכל יום י' מילי' בי"ט ימים יהלך ק"צ מילי' כמנין י' י' על י"ט שהם ק"צ ואותו שמוסיף בכל יום מיל אחד בי"ט ימים יהלך ג"כ ק"צ מילין כיצד תפוש הרוב מי"ט והם י' ותכפול אותו על י"ט ויהיו ק"צ וכן לעולם תכפול המילי' שמהלך המילי' שמהלך הקבוע ותפחות מהם אחד וכמספרם יהיו הימים שיעמדו בשוה ואם יאמר אדם אחד הולך בכל יום י' מילי' ואדם אחר הולך בכל יום י' מילי' ואדם אחר הולך ביום אחד ב' מילין וביום שני ד' וביום שלישי ו' וביום רביעי ח' וכן לעולם הוא מוסיף ב' והולך על הסדר בכמה ימים יעמדו בשוה אתה תפחות אחת מן המילין שמהלך הקבוע בכל יום ישאירו ט' נמצא שבט' ימים יעמדו בשוה כיצד אותו שמהלך בכל יום י' מילין בט' ימים מהלך צ' מילי' ואותו שמהלך זוגות ר"ל ב' וד' וו' וח' וי' וי"ב וי"ד ו[] וי"ו וי"ח אמור החצי מי"ח הם ט' תרבה אותם עם י' שהוא החשבון הבא אחר ט' יהיו צ' נמצא שבט' ימים יעמדו בשוה וכן לעולם תפחות מן המיל' שמהלך הקבוע וכמספרם יהיו הימים יעמדו בשוה ואם יאמר אדם אחד הולך בכל יום י' מילי' ואדם אחר הולך בכל ביום אחד א' מיל וביום ב' ג' מילי' וביום ג' ה' מילי' וביום ד' ז' מילי' וכן מוסיף והולך לעולם החשבונות נפרדים דע כי כמספר המילין מהלך ק הקבוע בכל יום כן מספר הימים שיעמדו בשוה דהיינו בי' ימים כי אותו שמהלך בכל יום י' מילי' מהלך בי' ימי' ק' מילי' ואותו שמהלך ביום אחד א' מיל וביום שני ג' מילי' ומוסיף והולך על הדרך הזה ביום העשירי מהלך י"ט מילי' והרוב מי"ט הוא י' ואם תרבה י' בעצמם הוא ק' ועל זה הדרך תעשה לכל חשבון שתרצה ריגולא כללית והיא מבחר כל הריגולא שבעולם אם יאמ' אדם ג' ביצות שוי ד' פשיטים ה' ביצות לזה החשבון כמה פשיטים עולי' עשה על זה הדרך שתחזיר החשבון לאחורנית הוא שואל אם ג' שוה ד' ה' כמה שוה ואתה אמור ה' פעמים [] ד' חלקם בג' יהיו ו' וב' שלישיו' וכן אם שואל אם ה' שוה ז' ט' כמה שוי אמור ט' פעמים ז' ס"ג חלקם בה' וכן יהיו וכן אם יאמר י"א שוים י"ז ל"א לזה החשבון כמה שוים אמור ל"א פעמים י"ז וחלקם בי"א וכן על זה הדרך לעולם וכן אם יאמ' י' כורי' שוי' ו' דינרי' ד' כורי' לחשבון זה כמה שוי' אמור ד' פעמי' ו' כ"ד חלקם בי' יבואו ב' וד' עשיריות שהם ב' דינרי' וב' חומשי דינר וכן אם יאמר ג' עמרים שוי ד' דינרי' י' עומרי' לחשבון זה כמה הם שוי' אמור י' פעמים ד' מ' חלקם בג' יהיו י"ג דינרי' ושליש דינר אמור אם יאמר קניתי י' כורי חטה בו' דינרי' כמה כורי' אוכל ליקח בד' דינרי' אמור אם בו' דינרי' נמצא י' כורי' חטה בד' דינרי' כמה כורי' נמצא אמור ד' פעמי' י' מ' חלקם בו' יהיו ו' וד' ששיות שהם ו' וב' שלישיות וכן אם יאמר שש כורי' שוי' ד' דינרי' כמה כורי אוכל לקנות בז' דינרי אמור אם ד' דינרי' שוי' ו' כורי' ז' דינרי' כמה כורי' שוי' אמור ז' פעמים ו' מ"ב חלקם בד' יהיו ד' כורי י' כורי' וב' רביעיות שהם ו' כורי' י' כורי' וחצי וכן לעניין השכירות כגון האומר שכרתי פועל לל' יום בי' זוזים ועשה עמי ח' ימים כמה שכרו אמור אם בל' יום יהיה שכרו י' זוז בח' ימים כמה שכרו אמור ח' פעמים י' הם כזה פ' חלקם בל' יבואו ב' זוזי' וכ' חלקי' מל' שהם ב' וב' שלישיות שהם ג' דינרי' [……] שליש דינר חֶשְׁבּוֹן הַשְׁבָרִים אם תחלק האחד בב' חלקים יהיה בכל חלק מהם חצי ושני החצאי' הם אחד שלם וכן אם החלק האחד בג' חלקי' יהיה כל חלק מהם שליש ושלש השלישיות הם אחד שלם וכן אם תחלק האחד בד' חלקי' יהיה כל אחד מהם רביע וד' הרביעיי' הם אחד שלם ועל זה הדרך הם כלם ואם יאמ' מי שיש לו החצי והשליש מדבר אחד כמה חלק יש לו מן הדבר ההוא אמור חצי ושליש ימצא בב' פעמים ג' שהם ו' חציי ג' ושלישיתו ב' ואם תקבצו יהיו ה' הרי שאותו שיש לו החצי והשליש מן הדבר יש לו ה' חלקי' מו' מן הדבר ההוא ואם מי שיש לו השליש והרביעי מן הדבר כמה חלק יש לו ממנו אמור שליש ורביע ימצא בג' פעמים ד' שהם י"ב השליש מהם הם ד' והרביעי הוא ג' ואם תקבצם הם ז' הרי שמי שיש לו השליש והרביע מן הדבר יש לו ז' חלקי' מי"ב מן הדבר ההוא וכן מי שיש לו השליש והחומש מן הדבר אמור שליש וחומש ימצא בג' פעמים ה' שהם ט"ו השליש מהם הוא ה' והחומש ג' ושניהם יחד הם ח' אם כן מי שיש לו השליש והחומש מן הדבר יש לו ח' חלקים מט"ו מן הדבר ההוא וכן מי שיש לו הרביע והחומש מן הדבר אמור רביע וחומש ימצא בד' פעמי' ה' שהם כ' הרביע הם ה' ושניהם יחד הם ד' (ט') אם כן יש לו ט' חלקים מכ' מן הדבר ההוא וכן מי שיש לו שליש ושביע מן הדבר אמור שליש ושביע ימצאו בג' פעמים ז' שהם כ"א השליש ז' והשביעי ג' ושניהם יחד הם י' א"כ יש לו [י'] חלקי' מכ"א וכן מי שיש לו שליש ורביע וחומש ושתות מן הדבר אמור שליש ורביע וחומש ושתות אם ימצאו בס' השליש הוא כ' הרבי' ט"ו והחומש י"ב והשתות י' ואם תקבצם יהיו נ"ז הרי שיש לו נ"ז חלקים מס' מן הדבר ההוא אמנם אם יאמר אדם כמה הוא יותר השליש מן הרביע עשה על זה הדרך אמור שליש ורביע ימצאו בג' פעמי' ד' שהם י"ב השליש הוא ד' והרביעי הוא ג' כמה יותר ד' שהוא השליש מג' שהוא הרביעי א' א' א"כ השליש הוא יותר מן הרביע א' חלק מי"ב וכן אם יאמר אדם כמה הוא יותר הרביע מן החומש אמור רביע וחומש ימצאו בד' פעמי' ה' שהוא כ' הרביעי הוא ה' והחומש הוא ד' כמה הוא יותר ה' מד' א' אם כן הרביע הוא יותר מן החומש א' חלק מעשרים וכן אם יאמר כמה הוא יותר השליש מן השביע אמור שליש ושביע ימצאו בג' פעמים ז' שהם כ"א השליש הוא ז' השביע הוא ג' כמה הוא יותר ז' על ג' ד' וא"כ השליש יותר מן השביע ד' חלקי' מכ"א ואם יאמר כמה הם יותר השליש והרביע מן החומש ושתות אמור שליש ורביע וחומש ושתות ימצאו בס' השליש הוא כ' הרביע ט"ו אם תקבצם יהיו ל"ה והחומש מס' הוא ל"ב י"ב השתות י' אם תקבצם יהיו כ"ב כמה הם יותר ל"ה שהם השליש והרביע מכ"ב שהם החומש והשתות י"ג אם כן השליש והרביע הם יותר מן החומש והשתות י"ג חלקים מס' אמנם אם יאמר מי שיש לו השליש מן הרביע מן הדבר כמה חלק יש לו ממנו אמור שליש ורביע ימצא בי"ב ומי שיש לו הרביע מי"ב יש לו ג' חלקים מי"ב ומי שיש לו השליש מאלו הג' שהם הרביע יהיה לו א' חלק מי"ב ואם יאמר מי שיש לו השליש מן החומש כמה חלק יש לו אמור שליש וחומש ימצא בג' פעמים ה' שהם ט"ו החומש מט"ו הם ג' ומי שיש לו השליש מג' שהוא החומש יש לו א' חלק מט"ו וכן מי שיש לו החומש מן התשיעית אמור חומש ותשיע ימצא בה' פעמים ט' שהם מ"ה והתשיעי ממ"ה הוא ה' והחומש מה' הוא א' א"כ מי שיש לו החומש מן התשיעית יש לו א' חלק ממ"ה מן הדבר ההוא אם יאמר אדם ג' שמיניות כמה עשיריות הם עשה על זה הדרך אמור שמינית עשירי' ימצאו בח' פעמי' י' שהם פ' וח' הוא עשירית פ' ואם תרצה לידע כמה עשיריות הם הג' שמיניות מפ' חלק הל' בח' יהיה ג' אמור שמינית ועשירי' ימצאו בח' פעמים י' שהם פ' והוסיף ג' שמיניות שהם ל' על ז' עשרות[יו] והם נ"ו יהיה הכל פ"ו חלקים מפ' שהם א' שלם וו' חלקים מפ' ואם יאמ' כמה הם ג' שמיניות מב' חמישיות אמור שמינית וחמישית ימצאו בה' פע' ח' שהם מ' וב' חמישיות מ' הם י"ו וג' שמיניות י"ו הם ו' א"כ הם ו' חלקי' ממ' כשנרבה השליש באחד הוא שליש וכשנרבה השליש בשנים הוא ב' שלישי האחד וכשנרבה שליש בשליש הוא שליש בשליש והרביע ברביע הוא רביע הרביע וחומש בחומש הוא חומ' החומש וכן כלם ואם נרבה ב' שלישי בב' שלישי אמור ג' פעמים ב' ג' ט' ואחר כך אמור ב' פעמים ב' פעמים הרי ד' הרי שאם נרבה ב' שלישי על ב' שלישי הם ד' חלקי' מט' באחד אם יאמר אדם אם שליש שוה רביע החומש כפי זה החשבון כמה שוה אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס' השליש מס' הוא כ' א"כ הרביע הוא ט"ו והחומש הוא י"ב ואמור אם כ' שהוא שליש מס' שוה ט"ו שהוא הרביע החומש שהוא י"ב כמה שוה אמור י"ב פעמי' ט"ו הם ק"פ חלקים חלקם בכ' יבאו ט' והם ט' חלקים מס' באחד אם יאמר אדם אם ג' ושליש שוים ד' ורביע ה' [ו]חומש כמה שוים אמור ה' וחומש פעמים ד' ורביע וחלקם בג' ושליש וזה סדר עשייתו תפוש ה' וחומש ואמור ה' פעמים כ"ה וא' חומש הרי כ"ו אחר זה תפוש ד' ורביע ואמור ד' פעמים ד' י"ו וא' רביע הרי י"ז ותרבה י"ז עם כ"ו ויעלו תמ"ב ונחלק אותם בד' פעמים ה' שהם כ' יבואו כ"ב וא' עשירי' ובעבור שנצטרך לחלקם לג' ושליש עשה מכ"ב וא' עשיריות כלם שלישיות ואמור ג"פ כ"ב ס"ו וג' פעמי' א' עשירית הרי ג' עשיריות הרי ס"ו וג' עשיריות וצריך שנחלק אותם בג' ושליש וסדר חילופו שתעשה מג' ושליש כלם שלישיות ואמור ג' פ' ג' ט' וא' הרי י' ואם נחלק ס"ו בי' חלקים יבואו ו' וו' עשיריות נחלק אח"כ ג' עשיריות בי' חלקי' ישאר ג' חלקי' ומאה הרי שעולה החשבון ו' וו' עשיריות וג' חלקי' ממאה וכדי שנוכל לקבץ הכל יחד ו' עשיריות חלקים ממאה ויהיו ס' חלקים מק' וג' חלקים מק' שהיו בידינו הרי ס"ג תמצא מדברינו שאם ג' ושליש שוי' ד' ורביע ה' וחומש שוי' ו' וס"ג חלקים ממאה ואם יאמר אדם אם ז' אונקיו' ושליש מכסף שוי' ע"ג ליטרי' ורביע י"ט אונקיו' מכסף כמה ישוו לפי חשבון זה עשה על זה הדרך השברי' שהם בזה החשבון הם שליש ורביע ושליש ורביע ימצאו בי"ב לכן יש לנו לרבות הב' חלקי' שהם ז' ושליש וע"ג ורביע בי"ב דהיינו לעשות מכלם חלקים מי"ב ואמור י"ב פעמי' ז' ושליש יבואו פ"ח אונקיו' כסף וי"ב פעמים ע"ג ליטרי' וע' (וה') דינרי' יהיו ת"תע"ט ליט' הרי שפ"ח אונקיו' כסף שוי' ת"תע"ט ליטרי' ואנו רוצי' לידע כמה שוי' הי"ט אונקיו' לחשבון זה אמור אם כן אם פ"ח אונקיו' כסף שוי' ת"תע"ט ליטרי' ואנו רוצי' לידע כמה שוי הע"ג הי"ט אונקיו' לחשבון זה אמור י"ט פעמי' ת"תע"ט יהיו י"ו אלפים ות'ש'א' ליט' חלק אותם בפ"ח דהיינו בח' ובי"א יבואו קפ"ט ליטרי' וט"ו דינרי' וח' פשיטי' וב' חלקי' מי"א מהפשוט וכן ישוו הט' אונקיו' כסף לפי חשבון זה אם תרצה לחלק ה' פשיטים לשליש ולרביע ולא ישארו מהם כלל אמור שליש ורביע ימצא בג' פעמים ד' שהם י"ב השליש הוא ד' הרביע הוא ג' וכללם הוא ז' והוא המחלק ואם יאמר תרצה לדעת כמה הוא חלק אותו ב שיש לו השליש אמור ד' פעמי' ה' בעבור שהם ה' יבואו כ' חלק אותם בז' יהיו ב' וו' חלקים מז' ואם תרצה לדעת חלק אותו שיש לו הרביע אמור ג' פעמי' ה' ט"ו חלקם בז' יהיו ב' וא' חלק מז' ואם תקבץ ב' וו' חלקים מז' וב' וא' חלק מ"ז יהיו ה' פשיטי' במספר המעות שחלקת ואם תרצה לחלק י"ב פשי' לחצי לשליש ולרביע אמור חצי ושליש ורביע ימצאו בי"ב החצי הוא ו' השליש הוא ד' הרביע ג' וכללם י"ג והוא המחלק ואם תרצה לדעת חלק מי שיש לו החצי אמור החצי מי"ב הוא ו' תרבה אותם עם י"ב שהוא סך המעות יהיו ע"ג (ע"ב) חלקים בי"ג יהיו ה' וז' חלקים מי"ג ואם תרצה לדעת חלק אותו שיש לו השליש אמור השליש מי"ב הוא ד' ותרבה אותו עם י"ב שהוא סך המעות יהיו () ל"ו בי"ג יהיו ב' וי' חלקי' מי"ג ואם תקבץ ג' החלקים האלה יהיו י"ב במספר המעו' שחלקת וכן אם תרצה לחלק י"ב פשיטי' לשליש ולרביע אמור שליש ורבי' ימצאו א בי"ב השליש הוא ד' והרביע הוא ג' וכללם ז' והוא המחלק ואם תרצה לדעת מי שיש לו השליש כמה יהיו אמור שליש מי"ב הם ד' תרבה אותם על סך המעות שיהיו י"ב ויהיו מ"ח חלקם בז' יהיו ו' וו' חלקי' מז' ולדעת אותו שיש לו הרביע אמור הרביע מי"ב הוא ג' תרבה אותם עם י"ב יהיה הרביע ל"ו [ח]לקם בז' יהיו ה' וא' חלק מז' ושניהם י"ב ואם יהיו בידך ל' פשיטי' ותרצה לחלק אותם לשליש ולרביע ולחומש ולשתות אמור החלקי' האלה ימצאו בס' השליש הוא כ' הרביע ט"ו החומש י"ב השתות י' וכלם נ"ז והוא המחלק ואותו שיש לו השליש יאמר השליש מס' הוא כ' ותרבה אותם עם ל' שהוא סך המעות יהיו ת"ר חלקי' בנ"ז יבואו י' ול' חלקי' מנ"ז ואותו שיש לו הרביע שהוא ט"ו יאמר ט"ו פעמי' ל' הם ת"ן חלקם בנ"ז יהיו ז' ונ"א חלקי' מנ"ז ואותו שיש לו החומש מי"ב שהוא י"ב יאמר י"ב פעמי' ל' הם ש"ס חלקם בנ"ז יבאו ו' וי"ח חלקי' מנ"ז ואותו שיש לו השתות שהוא י' יאמר י' פעמי' ל' הם ש"ס ש' חלקם בנ"ז יהיו ה' וט"ו חלקי' מנ"ז וכלל כל החלקי' הנזכרי' הם ל' פשיטי' לחלק ס' ליטרי' לחצי לשליש ולרביע אמור חצי ושליש ורביע ימצאו בי"ב וכללם י"ג והוא המחלק ואם תרצה לדעת חלק אותו שיש לו החצי אמור החצי מי"ב הוא ו' תרבה אות' עם ס' שהוא סכום ה' ליטרי' יהיו ש"ס חלקם בי"ג יהיו כ"ז וט' חלקים מי"ג מהליטר' ואם תרצה לדעת חלק אותו שיש לו השליש אמור השליש מי"ב הם ד' תרבה אותם עם ס' יהיו ר"מ חלקם בי"ג יהיו היו י"ח וו' חלקי' מי"ג מן הליטר' ואם תרצה לדעת אותו שיש לו הרביע אמור הרביע מי"ב הוא ג' תרבה אותם עם ס' יהיו ק"פ חלקם בי"ג הוא י"ג וי"א חלקי' מי"ג מן הליט' וא' חלק מי"ג מן הליטר' הוא י"ח פשיטי' וב' (וו') חלקי' מי"ג יהיה אם כן חלק או אותו שיש לו החצי כ"ז ליטרי' וי"ג דינרי' וי' פשיטי' וב' חלקי' מי"ג מן הפשוט וחלק אותו שיש לו השליש הוא י"ח ליטרי' וט' דינרי' וב' פשיטי' וי' חלקי' מי"ג מן הפשוט וחלק אותו שיש לו הרביע הוא י"ג ליטרי' וי"ו דינרי' וי"א פשיטי' וא' חלק מי"ג מן הפשוט ואם תקבץ כל החלקים הנזכרי' יהיו ס' ליטרי' שלשה אנשים עשו חברותה ושמו בין שלשתם א' אונקי' זהב לאחד היה זהב שוה ג' ליטרי' האונקי' ולשני זהב שוה ה' ליטרי' האונקי' ולשלישי זהב שוה ח' לי' האונקי' כמה זהב ישי' כל אחד שיהיו בין כלם מ' אונקיו' ויהיה חלק כלם שוה אמור שליש וחומש ושמין ימצאו בק"כ השליש הוא מ' החומש הוא כ"ד השמינית ט"ו וכללם ע"ט והוא המחלק ואם תרצה לדעת כמה זהב ישים אותו שהזהב שלו שוה ג' ליטרי' האונקי' אמור השליש מק"כ הוא מ' ותרבה אותו עם סך האונקיות שהם מ' יהיו אלף ות"ר חלקם בע"ט יביאו כ' אונקיו' זהב וכ' חלקי' מע"ט ואם תרצה לדעת כמה זהב ישים אותו שהזהב שלו שוה ג' [] ליט' האונקי' אמור השליש מק"כ הוא מ' ותרבה אותם עם סך האונקיות שהם מ' יהיו אלף ות"ר לדעת כמה שוה חלקו אמור הכ' אונקיו' לחשבון ג' לי' האונ' עולי' ס' ליטרי' ומן ד' הכ' חלקי' מע"ט אמור אם ע"ט שהוא כ' ליטרי' א' אונקיו' שוה תש"כ יהיו ד' י"ד אלפי' ות' חלקם בע"ט יבואו קפ"ב פשיטי' וכ"ב חלקים מע"ט שהם כ"ה אלפים וט"ו דינרי' וב"פ וכ"ב חלקים מע"ט ואם תרצה לדעת כמה זהב ישים אותו שהזהב שלו שוה ה' ליטרי' האונ' אמור החומש מק'כ' הם כ"ד תרבה אותם עם מ' שהוא סכום האונקי' עולים תתק"ס חלקם בע"ט י"ב אונקיו' וי"ב חלקי' מע"ט ואם תרצה לדעת כמה שוה חלקו אמור הי"ב אונקיו' לחשבון ה' ליטרי' האונקי' עולי' ס' ליטרי' ומן הי"ב ליטרי' מע"ט שלשתי ארבעי' אונקיו' זהב שלשה אחים לשיני יש יותר מן הראשו' על אחת ג' ולשלישי יש לאחת על אחת שיני ג' ומחובר שלשתן ס' כמה יש לכל אחת מהן עשה לך מורה שיוסיף לך זה על זה כזה הדמיון והם א' ג' ט' ומחובר שלשתם י"ג יהיה לראשון א' ולשני ג' ולשלישי ט' ועתה שאמר ומחובר שלשתם עשה על זה הדרך ולדעת כמה יש לראשון אמור אם בהיות המחובר י"ג יהיה החלק הראשון א' עתה שהמחובר ס' כמה יש לו אמור ס' פעמי' א' הם ס' חלקם בי"ג יהיו י"ג וי"א חלקים מי"ג ולדעת חלק השיני אמור אם בהיות המחובר י"ג יהיה המחובר השני עתה שהמחובר ס' כמה הוא חלקו אמו' ס' פעמי' ג' הם ק"פ חלקם בי"ג יהיו י"ג וי"א חלקים מי"ג ולדעת חלק השני אמור אם בהיות המחובר י"ג היה החלק השני ג' עתה שהמחובר הוא ס' כמה חלקו אמור ס' פעמי' ג' הם ק"פ חלקים בי"ג יהיו י"ג וי"א חלקים מי"ג ולדעת חלק השלישי אמור אם בהיות המחובר י"ג היה חלק השלישי ט' עתה בהיות המחובר ס' כמה הוא חלקו אמור ס' פעמי' ט' הם ת'ק'מ' חלקם בי"ג יהיו י"א מ"א וז' חלקים מי"ג ואם תקבצם יהיו כלם ס' וכן אם יהיו זה על זה ב' או ד' או ה' וכן אם יהיו יותר מג' חברים כמו כן עשה המורה על דרך הראוי ותמצא חפצך יעקב חלק לחמשה בניו ל"ה דינרים והיה חלק ראובן גדול משל לוי ושל לוי גדול משל יששכר ושל שמעון כעודף ראובן על לוי ושל יהודה כעודף לוי על ישכ יששכר ואז מצא ישכר בחלקו חמשית של ראובן ויהודה מצא בחלקו חמשית של שמעון והנה לפי זה חלק ראובן ט"ו וחלק לוי ה' וחלק יששכר ג' וחלק שמעון י' וחלק יהודה ב' וכך כלם ל"ה והנה אמר השואל יעקב חלק לה' בניו ס' דינרי' כפי השאלה הקודמ' עשה כפי זה הדרך אם תרצה לדעת חלק ראובן אמור אם בהיות סכום המעות הדינרי' ס' כמה הוא חלקו אמור ס' פעמים הם תת"ק חלקם בל"ה יהיו כ"ה וכ"ה חלקים מל"ה ולדעת חלק לוי אמור אם בהיות סכום הדינרי' ל"ה היה חלק לוי ה' בהיות סכום המעות ח' כמה יהיו אמור ס' פעמי' הם ש' חלקם בל"ה יהיו ח' דינרי' וכ' חלקים מל"ה ולדעת חלק יששכר אמור אם בהיות סך המעות ל"ה דינרי' היה חלקו בהיות סך המעות ס' כמה יהיו אמור ס' פעמים ג' הם ק"פ חלקם בל"ה יהיו ה' וה' חלקים מל"ה ולדעת חלק יהודה שהוא בעודף לוי על יששכר יהיו חלקו ג' וט"ו חלקי' מל"ה ואם תקבץ כל המספרים יהיו ס' ותמצ' ישכ יששכר חומש חלק ראובן ויהודה מצא חלקו חמישית חלק שמעון שלשה חברים אומר הראשון לשני כל מה שבכיסי וחצי שניכם עולה ס' ענה השיני כל מה שבכיסי ושליש שניכם עולה ס' ענה השלישי כל מה שבכיסי ורביע שניכם עולה ס' כמה מעות היו לכל אחד ואחד [] ג' מספרי' והם ה' י"א י"ג שהם כעין השאילה הזאת כי ה' אומ' לי"א ולי"ג אני וחצי שניכם י"ז וי"א אומ' לי"ג אני ושליש שניכם י"ז [] י"ג אומרת לי"א ולה' אני ורביע שניכם י"ז והנך רואה שאמרו מחובר שלשתינו י"ז יהיה לאחד ה' ולשני י"א ולשלישי י"ג ועכשיו שאמרו מחובר שלשתינו ס' נשיב לערכים ונאמר כערך ה' לי"ז כן ערך ראשון לס' הוא ששאל לחביריו החצי וכערך י"א לי"ז כן ערך האמצעי ראשון ס' הוא ששאל לחבירו השליש וכערך י"ג לי"ז כן ערך הגדול אל ס' והוא ששאל לחבירו הרביע וכן תערוך לכל הסכומים שיאמרו שלשתם תשיב המורה ה' י"א י"ג ודרך הערכים הוא בעניין הזה שאלה יעקב חלק עשרים דינרים לג' בניו והיה חלק ראובן גדול משל שמעון וחלק שמעון גדול מחלק לוי נתן ראובן לשני אחיו מחלקו כפי מה שהיה חלקם ושמעון גם הוא נתן לשני אחיו כפי חלקם ולוי גם הוא נתן לשני אחיו כשני חלקם ואז נמצא חלק שלשתם שוה כמה היה חלק כל אחד מהם בראשונה אמור כי החלק האחד היה ד' והחלק השני ז' והחלק השלישי י"ג ונמצא באחרונה חלק כל אחד מהם ח' שוה בשוה והיה חלק ראובן י"ג וחלק שמעו' ז' וחלק לוי ד' והנה התחיל ראובן ונתן מן הי"ג שלו ז' לשמעון כפי חלקו וד' [ל]לוי כפי חלקו ולוי שחלקו הם מעתה י"ו נתן ד' לראובן וד' לשמעון מעתה יש לכל אחד ואחד מהם ח' אדם אחד נתן לשלש[ת בניו] שלשי' אמות בגד למכור הלכו בשוק למכרו האחד מכר בד' דינרי' האמה והשני מכר בה' דינרי' האמה והשלישי מכר בו' דינרי' האמה וכלם הביאו מעות בשוה כמה מעות בגד מכר אחד כל אחד וכמה מעות הביא כל אחד אמור תחלה רביע וחומש ושתות ימצאו בס' הרביע הוא ט"ו והחומש הוא י"ב והשתות י' וכללם ל"ז והוא המחלק ואם תרצה לדעת כמה בגד מכר אותו שמכר בד' דינרי' האמה אמור הרביע מט"ו מס' הוא ט"ו ותרבה אותו על סך הבגד שהו' ל' אמות ואמור ט"ו פעמים ל' הם ת"נ חלקם בל"ז שהוא המחלק יבאו י"ב אמות וו' חלקי' מל"ז מן האמה ואם תרצה לדעת כמה מעות מכ[ר] זה שמכר בד' דינרי' האמה אמור מי"ב אמות קבל מ"ח דינרי' ומן הו' חלקים מל"ז עשה על זה הדרך אמור אם ל"ז שהם אמה שלמה שוה מ"ח פשיטי' שהם ד' דינרי' הו' חלקי' מל"ז כמה שוי' אמור ו' פעמי' מ"ח הם רפ"ח חלקם [] בל"ז יבואו ז"פ וכ"ט חלקים מל"ז הרי שמכר י"ב אמות וו' חלקי' מל"ז וקיבל מ"ח דינרי' וז"פ וכ"ט חלקי' מל"ז ואם תרצה לדעת כמה בגד מכר אותו שמכר בה' דינרי' האמה אמור החומש מס' הוא י"ב תרבה אותם עם סכום הבגד שהם ל' אמות ואמור י"ב פעמים ל' והם ש"ס חלקם בל"ז שהוא המחלק יבואו ט' אמות וכ"ז חלקים מל"ז מן האמה ואם תרצה לדעת כמה מעות קבל אותו שמכר בה' דינרי' האמה אמור מט' אמות קבל מ"ה ד' דינרי' ומן כ"ז הכ"ז חלקים מל"ז עשה על דרך הראשון ואמור אם מל"ז שהוא א' שלם שוי' ס' פשיטי' שהם ה' דינרי' בכ"ז חלקי' מל"ז כמה הם שוי' אמור כ"ז פעמי' ס' הם אלף ותר"כ חלקם בל"ז יבואו מ"ג פשיטים וכ"ט חלקי' מל"ז כמו הראשון [] ואם תרצה לדעת כמה בגד מכר אותו שמכר בו' דינרי' האמה אמור מן הח' אמות קבל מ"ח דינרי' ומן הד' חלקים מל"ז אמור אם ל"ז שהוא אחד שלם שוה ע"ב פשיטי' שהם ו' דינרי' הד' חלקי' מל"ז כמה הם שוי' אמור ד' פעמים ע"ב הוא רפ"ח חלקם בל"ז יהיו [ז]"פ ו[כ"ט] חלקים מל"ז הרי שזה שמכר בו' דינרי' האמה מכר ח' אמות וד' חלקי' מל"ז אמות וקבלתי מ"ח וז"פ וכ"ט חלקי' מל"ז ככל אחד מחבירו הרי שנתת לצורף י' אונקיות זהב לעשות ממנו מעות הב' אונקיות מהם היה זהב מי"ד קראטי האונקי' והג' אונקיו' מהם היה זהב מי"ו קראטי האונקי' והה' אונקיו' מהם היה זהב מי"ח קראטי [האונקיה וה]צורף צירף כל הזהב יחד ותרצה לדעת מכמה קראטי יהיה [האוק' של הזהב] שנתערב כלו יחד ואתה קח סכום כל הא' על האוקיו' של זהב וקח סכום הקראטי ג"כ וחלק הקראטי לסכום האוקיו' כיצד הב' אוקיו' לי"ד קראטי האוקי' עולות כ"ח קראטי והג' אונקיו' מי"ו קראטי האוקיו' עולי' מ"ח קראטי והה' אונקיו' מי"ח קראטי עולות צ' קראטי עולי' ק'ס'ו' קראטי בין הכל חלקם בעשרית כמניין האוקיו' יבא לכל אונקי' י"ו קראטי וג' חומשי קראטי וכן לכל חשבון שתרצה כשתדע שהזהב הוא מי"ח קראטי האונקי' ותרצה לדעת כמה פרחי' שוה האוקי' עשה מכל י"ח קראטי שלישיות וי"ח שלישיות הם ו' שלמים הרי שהזהב שהוא מי"ח קראטי שוה האונקי' ממנו ו' פרחי' אמת שאתה צרי' לפחות מכל קראטי ו' פשי' בעבור שזה הזהב אינו קוניינטו ואם הזהב מעשרי' קראטי ותרצה לדע' כמה שוה האונקי' עשה מן הכ' קראטי שלישיות הרי שהזהב שהוא מכ' קראטי שוה אונקי' ממנו ו' פרחי' וב' שלישי פרח ואתה צרי' לעולם לפחות ו"פ לכל קראטו וכן אם הזהב הוא מכ"א קראטי אמור כ"א שלישיות הם ח' שלימים הרי שבאוקי' ששוה האוקי' ז' פרחי' וכן אם הזהב הוא מכ"ד קראטי אמור כ"ד שלישיות הם ח' שלימים הרי שהאוקי' שוה ח' פרחי' ואתה צריך לפחות ו' פשיטי לכל קראטו שיבואו י"ב דינרי' בין כל האונקיו' והאונקי' שוקלת ח' פרחי' שיבואו ד' י"ח פרחי' פ' לכל פרח הרי שהזהב מפרח שאינו קוניינטו שוה י"ח פ' פחו' מא' פרח ארבע נהרות רצים אל מעין אחד האחד ממלאו ביום אחד והשני ממלאו בשני ימים והשלישי בג' ימים והרביעי בד' ימים ותרצה לדעת אם ירוצו כלם יחד בכמה זמן ימלאוהו עשה על זה הדרך אמור ראשון ושליש ורביע ימצאו י"ב הראשון הוא י"ב החצי ו' השליש ד' הרביעי ג' חבר אותם יחד יהיו כ"ה והוא המחלק וכשתתבונן תמצא שי"ב ימים ימלאו כ"ה מעיינות כיצד הממלאו ביום אחד פעם בי"ב ימים ימלא י"ב מעיינות והממלאו בב' ימים בכ"ד ימים בי"ב ימים ימלא ו' מעיינות והממלאו בג' ימים בי"ב ימים ימלא ג' מעיינות והממלאו בד' ימים בי"ב ימים ימלא ג' מעיינות הרי שארבעתם יחד ימלאו בי"ב ימים כ"ה מעיינות אמור אם כן כ"ה מעיינות יתמלאו [] בי"ב ימים א' מעיין בכמה חלק מן היום יתמלא אמור א' פעם י"ב י"ב חלקם בכ"ה יבואו י"ב חלקים מכ"ה הרי שי"ב חלקים מכ"ה מהיום ממלאים אותו כשירוצו מארבעתם יחד ואם תרצה לדעת כמה חלק מן המים שם כל אחד מן הנהרות במעיין אמור הראשון הוא י"ב וי"ב פעמים א' בעבור המעיין שהוא א' הרי י"ב חלקם בכ"ה יבואו י"ב חלקים מכ"ה א"כ הממלאו ביום אחד שם בו ביום אחד י"ב חלקים מכ"ה ואותו הממלאו בב' ימים אמור החצי מי"ב הוא ו' אמור ו' פעמי' א' בעבור המעיין הם ו' חלקים בכ"ה יבואו ו' חלקים מכ"ה הרי ששם במעיין ו' חלקים מכ"ה והממלאו בג' ימים אמור השליש מי"ב הוא ד' אמו' ד' פעמי' א' ד' חלקם בכ"ה יבואו ד' חלקים מכ"ה והממלאו בד' ימים אמור הרביע מי"ב הוא ג' אמור ג' פעמים א' ג' חלקם בכ"ה הרי ששם במעיין ג' חלקי' מכ"ה מן המים ועל זה הדרך תעשה לכל חשבון שתרצה אדם אחד היה לו בנים לא נדע מספרם והיו לו פרחי' לא אומר לך כמה אמר לראשון לך בארגז וקח א' פרח והעשירית מכל הנשאר ולשיני אמר קח לך ב' פרחי' והעשירית מכל הנשאר וכן אמר לכל בניו ולאחרון אמר קח כל מה שנשאר בארגז הלכו ולקחו כמו שאמר ומצאו שקב שכלם קבלו בשוה ועתה אמור כמה היו הבנים וכמה היו הפרחי' וכמה פרחי' באו לחלק כל אחד ואחד עשה על זה הדרך בעבור שהחשבון השבורים בזה החשבון הוא עשירית קח דוגמתו עשרה ותפחות מהם אחד ישארו ט' וט' היו הבנים וט' פעמים ט' היו הפרחים והם פ"א וט' פרחים היה חלק כל אחד ואחד בצד הראשון קבל א' פרח מן הפ"א ועשירית הנשאר שהוא ח' הרי שקיבל ט' פרחי' ונשארו ע"ב השני קבל ב' פרחים מן הע"ב ועשירית הנשאר שהם ז' הרי שקיבל ט' פרחי' ונשארו ס"ג השלישי קיבל ג' פרחי' מן הס"ג ועשירית הנשאר שהם ו' הרי שקבל ט' פרחי' ונשארו נ"ד הרביעי קבל ד' מן הנ"ד ועשירית הנשאר שהם ה' פרחי' הרי שקבל ט' ונשארו מ"ה החמשי קבל ה' פרחי' מן המ"ה ועשירית מן הנשאר שהם ד' הרי שקיבל ט' ונשארו ל"ו הששי קבל ו' פרחי' ונ מן הל"ו ועשירית ה מן הנשאר שהם ג' ונשארו כ"ז השביעי קיבל ז' פרחי' מן הכ"ז ועשירית הכ' הנשארי' שהם ב' הרי שקבל ט' פרחי' ונשארו י"ח השמיני לקח ח' פר' מן הי"ח ועשירית הי' הנשארים שהוא א' הרי שקבל ט' פרחי' ונשארו ט' התשיעי שהוא האחרון הלך ולקח הכל שהם הט' פרחי' הנשארי' הרי שט' היו הבני' וט' פע' ט' היו הפרחי' וט' פרחי' היה חלק כל אחד ואחד ודע כי זאת הריגולא היא כללם וכמו כן אם אמר לראשון קח א' פרח ותשיעית הנשאר ולשני ב' ותשיעית הנשאר וכן לכלם ולאחרון אמר קח כל מה שנשאר יעשה על דרך הנזכר דהיינו בעבור שהחשבון השבור בזה החשבון הוא תשיעית יקח דוגמתו תשעה ויפחות מהם אחד וישארו שמנה ושמנה היו הבנים וח' פע' ח' שהם ס"ד וס"ד היו הפרחים וח' פרחי' יבואו לכל אחד ואחד וכן לכל חשבון שתרצה אם יהיה שכירות הבית ו' ליטרין לשנה או אם יהיה לך חשבון שירויח השנה ו' ליטרי' ותרצה לידע כמה יבא היום תפוש הב' שלישיות מו' שהם ד' וכן יבואו אילו ד"פ ליום אחד וכן אם יהיה שכירות הבית או ריוח החשבון ט' ליטרי' השנה ותרצה לדעת כמה יבא היום קח מב' חלקים מט' שהם ו' יבואו ו"פ ליום וכן יהיה שכירות הבית או ריוח החשבון י"ב ליטרי' השנה קח שני שלשיות והם ח' וכן יבואו ח' פשיטים בכל יום או תעשה בעניין זה תכפול הליטר' שיבואו השנה וחלקם לשליש וכמספר העולה יהיו הפשיטים שיבואו ליום דמיון זה אם יהיה השכירו ו' ליטרין השנה תכפלם יהיו י"ב חלקם לשליש יהיו ד' הרי שיבואו ד"פ ליום וכן אם יהיה השכירות ט' ליטרי' השנה כפלם יהיו י"ח חלקם לשליש יהיו ו' הרי שיבואו ו' פשיטי' ליום וכן אם יהיה השכירות י"ב ליט' השנה כפלם יהיו כ"ד חלקם לשליש יהיו י"ח וכן יהיו ח"פ ליום ועל זה הדרך תעשה לכל חשבון הדומה לזה ואם יאמר אדם שכירות הבית או ריוח חשבון אפ"ד עולה ד"פ ליום כמה ליט' יבואו השנה הוסף על ד' חציים שהם ב' ויהיו ו' וכן יבואו לחשבון זה ו' ליטרי' השכיר' וכן אם יאמר שכירו' הבית או ריוח חשבון אחד עולה ד"פ ליום כמה ליטרי' יבואו לשנה הוסף על ד' חציים שהם ב' ויהיו ו' וכן יהיו לחשבון זה ו' ליט' השנה וכן אם יאמר שכירות הבית ו' ליטרי' בשנה ו' פשיטי' ליום כמה ליטרי' יבואו השנה הוסף על ו' חציים ג' הוא ט' וכן יבא ט' לשנה וכן אם יאמר שכירות הבית הוא ח' פשיטים ליום כמה ליטרי' יבאו השנה הוסף על ח' חציים שהם ד' יהיו י"ב וכך יהיו י"ב ליטרי' לשנ' ועל זה הדרך תעשה כל חשבון שתרצה אם תלוה שלשה דינרי' לחשבון ו' פשיטי' החדש הליטר' ותרצה לידע כמה יבא החדש אמור אם מכ' דינרים יבא כ פשיטי' מג' דינרי כמה יעלו יבאו אמור ג"פ ו' י"ח חלקם בכ' יבואו י"ח חלקים מכ' בפשוט וכן אם תלוה ה' דינרי' לחשבון ואם אם תלוה ה' דינרי' לחשבון ו' פשיטי' הלי' השנה ותרצה לידע כמה יבא בחדש אמור אם מכ' דינרי' יבא ז' פשי' מה' דינרי' כמה יבואו אמור ה' פעמים ז' ל"ה חלקם בכ' יבואו א' פשוט וט"ו חלקים מכ' בפשוט ועל זה הדרך תעשה לעולם אם תלוה שלשה דינרי' לחשבון ופ'ה'ה' ועמדו ט' חדשי' ותרצה לידע כמה יבואו אמור ג' פעמים הם כ"ז כמו שיבואו כ"ז דינרי' א' חודש לחשבון ול' ו"פ הלי' השנה כן יבואו ג' דינרי' ט' חדשים וכן אם תלוה ט ז' דינרי' לחשבון ה' פשיטי' הלי' השנה ועמדו יד י' חדשים ותרצה לדעת כמה יבאו אמור ז' פעמי' י' הם ע' וכמו שיבאו ע' דינרי' שהם ג' ליטרין וחצי א' חדש הליט' לחשבון ה' פשיט הליט' השנה כן יבואו הז' דינרי' י' חדשים וכן אם תלוה ט' דינרי' לחשבון ה' פשי' הליט' השנה ועמדו ה' חדשים ותרצה לדעת כמה יבואו אמור ה' פעמי' ט' מ"ה וכמו שיבואו מ"ה דינרי' א' חדש לחשבון [ה]"פ הלי' השנה כן יבואו הט' דינרי' ה' חדשים וכן לכל חשבון שתרצה אם תלוה הככר בי"ב ליטרי' השנה ותרצה לידע כמה יבא החדש דרך ריגולא תרבה הליט' שיבואו השנה לעולם על האמה שיעלה יהיה ידות דמיון זה אמור י"ב פעמים ה' הם ס' נמצא שהם ס' ידות שהם כ' דינרי' ואם תלוה הכיכר לחשבון ה' ליטרי' לשנה ותרצה לידע כמה יבא החדש אמור ה' פעמים כ"ה והם כ"ה ידות שהם ח' דינרי' וד' פשיטי' וכן יבא החדש וכן אם תלוה הכיכר לחשבון ו' ליטרי' השנה אמור ה' פעמים ו' הם ל' והם ל' ידות שהם י' דינרי' וכן יבא החדש ולחשבון ח' ליטרי' הככר לשנה אם תרצה לידע כמה יבא החדש אמור ה' פעמי' ח' הם מ' והם מ' ידות שהם י"ג דינרי' וד"פ ואם יהיו שם דינרי' תפוש מכל דינר א' פשוט וכן לכל חשבון שתרצה אם ישאלך אדם חשבון שהסרות ממנו הי' ומן הנשאר הסרות ממנו העשירית פעם שנית ונשארו ק' כמה היה כל החשבון בטרם שהסרת ממנו ב' העשיריות עשה על זה הדרך אמור אלו על זה הדרך אלו היה החשבון ק' ופחתת ממנו ב' עשיריות ישארו פ"א כיצד העשירית מק' והם י' נשארו תשעים חסרת עוד העשירית מצ' והם נשארו פ"א הרי שבעת שנשארו פ"א אחרי הסרת ב' עשיריות היו ק' בראשונה אמור אם כן ק' פעמים ה י"ט הם אלף ותת"ק חלק בפ"א יהיו כ"ג ול"ז חלקים מפ"א הסר מהם העשיריות שהם י"ב וכ"ח חלקים מפ"א כיצד העשירית מק"כ הם י"ב והג' והל"ז חלקים מפ"א הם ר"פ חלקים מפ"א והעשירית מהם הם כ"ח חלקים מפ"א הרי שהמעשר הראשון היה י"ב וכ"ח חלקים מפ"א נשארו ק"ח ורנ"ב חלקי' מפ"א שהם קי"א וט' חלקי' מפ"א הסר מהם עוד העשירית שהם י"א וט' חלקים מפ"א ישארו ק' : כיצד העשיריות מק"י הוא י"א והא' והט' חלקי' מפ"א הם צ' חלקי' מפ"א והעשירית מהם הוא ט' חלקי' מפ"א : הרי שהמעשר הראשון היה י"ב וכ"ח חלקים מפ"א ונשארו קי"א וט' חלקי' מפ"א והמעשר השני היה י"א וט' חלקי' מכ"א ונשארו ק' אם תרצה לדעת ג' ושליש פעמים ד' ורביע כמה עולי' עשה מן הג' ושליש כלם שלישיות ואמור ג' פעמים ג' ט' וא' שליש הרי י' ותכתבם אחרי כן עשה מן הד' ורביע כלם רביעיות ואמור ד' פעמים ד' י"ו וא' רביע הרי י"ז ותכתבם הרי שיש לנו י' שלישיות וי"ז רביעיות תרבה אותם זה עם זה ואמור י' פעמי' י"ז הם ק"ע וחלקם בג' פעמים ד' שהם י"ב הרי י"ד וב' חלקי' מי"ב שהם א' שתות ועל זה הדרך תעשה כלם ואם תרצה לדעת ג' אמות בגד ושליש ורביע וחומש לחשבון ד"פ ורביע וחומש ושתות כמה יבואו אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס' השליש כ' הרביע ט"ו החומש י"ב וכללם מ"ז וכאלו השאילה היא ג' אמות ומ"ז חלקים מס' וכן רביע וחומש ושתות ימצאו בס' הרביע ט"ו והחומש י"ב והשתות י' וכללם ל"ז והוא כאלו אמר לחשבון ד"פ ול"ז חלקים מס' ותכתבם כאשר תראם בצורה ותרבה האותיות העליונות ואמור ג' פעמי' הצורה ס' הם ק"פ וצרף עמהם המ"ז הם רכ"ז ותכתבם ותרבה אחרי כן האותיות התחתונות ואמור ד' פעמי' ס' ר"מ ול"ז הכתובים למעלה הרי רכ"ז רכ"ז ותכתבם ותרבה רכ"ז עם רע"ז יהיו ס"ג אלפי' ותתע"ט חלקם בס' פעמי' ס' שהם ג' אלפים ות"ר יבאו ה"פ ואלף ותרפ"ט חלקים מג' אלפים ות"ר מן הפשוט ועל זה הדרך תעשה לעולם מי שרוצה לקבץ חשבונות הלואות רבות שנעשו בזמנים שונים יקבץ מספר החדשים ויחלקם במספר המעות המשל בזה הרי שהלוית ק' פרחי' א' חדש וק' פרחי' הרי ב' חדשי' וק' פרחי' הרי ג' חדשי' וק' פרחי' הרי ד' חדשי' וק' פרחי' הרי ה' חדשי' עשה על זה הדרך אמור א' וב' וג' וד' וה' שהם חשבון החדשי' עולי' ס"ו חלק הסכום הככרים שהם ה' יהיו ג' וכאלו עמדו ג' חדשי' וכן לכל חשבון כיוצא בזה אם יאמר אדם האונקיא של פלפל נמכרה ז' פשיטי' כמה יבא הכיכר תפוש מכל פשוט ה' ליטרי' וכן כלם ואם יאמר האונקי' נמכרה ח' פשיטי' כמה יבא האלף תפוש מכל פשוט נ' ליטרי' ואמור ח' פעמי' נ' ליט' הם ת' ליטרי' אם יאמר אדם המארקו של כסף שהוא ח' אונקי' שוה ז' ליטרי' וה' וח' דינרי' כמה בא האונקי' תפוש מכל ליטרא ב' דינרי' וחצי ומכל דינר א' פשוט וחצי וכן יבא ועל זה הדרך תעשה כלם ואם יאמר הליט' שוה ה' דינרי' ותרצה לידע כמה יבא האלף תפוש מכל דינר נ' ליט' ואם היו שני פשיטי' תפוש מכל פשוט א' ד' ליטרי' וי' פשיטי' וכן תעשה לכל חשבון שתרצה ואם האלף שוה ק"נ ליטרי' ותרצה לידע כמה שוה הליט' אמור ו' פעמי' ק"נ תת"ק ותפוש מכל אלף א' פשוט שיבואו ל"ו פשיטי' וכן יבא הליט' האונקיא של זהב הוא ל' טרי והטרי הם גארוני והגרוני הם ד' גראט' ואם יאמר אדם האונקיא של זהב נמכרה ה' ליטרי' וט"ו דינרי' כמה יבא הטרי' תפוש מכל ליטר' ח"פ ומכל דינר ח' חמשיות וכן לכל חשבון שתרצה ואם יאמר האונקי' של זהב שוה ו' ליטרי' כמה יבא הגרונא תפוש מכל ליטר' א' פשוט וג' חמישיות ואם יהיו שם דינרי' תפוש מכל דינר ג' חלקי' מכ"ה ואם יאמר כמה יהיו גרטי' תפוש מכל ליטר' ב' חומשי [] שיבא הגרט לחשבון ו' ליטרי' האונקי' ב"פ וב' חמישיות ואם יהיו שם דינרים תפוש מכל דינר ג' חלקי' מכ"ה ואם יאמר כמה יבא הגראנו תפוש מכל ליטר' ב' חומשי הרי שיבא הגראנו לחשבון ב' חומשי' ו' ליטרין האונקי' ב' פשיטי' וב' חמישיות ואם יהיו שם דינרי' תפוש מכל דינר א' חלק מחמשים ואם יאמר הטרי שוה [] כ"ח פשיטי' כמה יבא האוקי' תפוש מכל דינר ל' דינרי' ומכל פשוט ל' פשיטי' תן לג' אנשים ג' מטבעות שונות הא' מזהב וא' מכסף וא' מנחשת ויחלקום ביניהם בלתי ידיעתך וזה תוכל לדעת שתתן לאחד מהם א' מטבע ולשני ב' ולשליש ד' : ואמור להם שאותו שיש לו הזהב יכפול ד' פעמי' המטבעות שנתת לו באחרונה ובעל הכסף יכפול ה' פעמים המטבעות שנתת לו באחרונה ובעל הנחושת יכפול המטבעות שנתת לו באחרונה ויקבצו הכל וישליכו ז"ז ושאל הנשאר וזה יודע על פי ד'ו'ב' ה'א'ג' וביאור זה אם נשאר בידם ד' יהיה הסדר זהב כסף ונחושת ואם נשאר בידם ו' יהיה הנשאר יהיה הנשאר זהב ונחושת כסף ואם נשאר בידם ב' יהיה הכסף כסף נחושת זהב ואם נשאר בידם ה' יהיה הסדר כסף זהב נחושת ואם נשאר בידם א' יהיה הסדר פ נחשת זהב כסף ואם נשאר בידם ג' יהיה הסדר נחושת כסף זהב תאמר לאיש שיחשוב אך לא פחות מז' וישליכם ג' ג' ג' ושאל הנשאר אחר כן ישליך מה שחשב ה' ה' ושאל הנשאר אחר זה ישליך מה שחשב ז' ז' ושאל הנשאר ומכל מה שנשאר אחר שהשליכם ג' ג' לכל אחד הנ[ות]ר מן הג' ע' ולכל הנשאר מן הה' כ"א ומכל הנשאר אחר שהשליכם ז' ז' קח לכל אחד ט"ו וצרפם והשלך אותם ח' ח' והנותר יהיה מה שחשב והסימן ג"ע הכ"א וט"ו שני אנשים היו יושבים לאכול לאחד היו [ג'] לחמים ולשני ב' לחמים בא אדם אחד שלישי ואכל עמהם ואכלו בין שלשתם אילו הה' לחמים ואחר שאכלו נתן אותו השליש(י) שאכל עמהם ה' פשיטי שיחלקום ביניהם היאך חלקו ביניהם אמור כמה חלק מן הלחם אכל כל אחד מהם א' לחם וב' שלישיות לחם אם כן אותו שהיו לו ב' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות לא הפסיד כי אם שליש לחם ואותו שהיו לו ג' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות הפסיד כי אם שליש לחם ושליש שהם ד' שלישיו' לחם אם כן אותו שיש לו ב' לחמים יקבל א' פשוט בעבור שהפסיד שליש לחם ואותו שיש לו ג' לחמים יקבל ד' פשיטי' כי הפסיד ד' שלישי לחם מגדל שהוא גבוה עשרים אמה ונמלה אחת רוצה לעלות למעלה ובכל יום עולה שליש אמה ובכל לילה יורדת רביע אמה כמה יתרון יש לה בכל יום ובכמה ימים עולה למעלה אמור תחלה כמה הוא יותר השליש מן הרביע א' חלק מי"ב הרי שי"ב ימים היא שבי"ב ימים היא עולה א' אמה ובעבור שהמגדל הוא גבוה כ' אמה אמור י"ב פעמים כ' הם ר"מ הרי שבר"מ ימים הגיע בראש המגדל וכן כלם הרי שיש לך מעות בכיס והוצאת מהם השליש והרביע והחומש והם ט' והם ט' פשיטים כמה יהיו הנשארים אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס' השליש הוא כ' הרביע הוא ט"ו החומש י"ב וכללם מ"ז הרי שהשליש והרביע והחומש שהם ט"פ הם מ"ז חלקים מס' נמצא שהנשאר בכיס הם י"ג חלקי' מס' ולכן אמור אם מ"ז חלקי' מס' שוי' ט"פ י"ג חלקי' מס' כמה שוים אמור י"ג פעמי' ט' קי"ז חלקם במ"ז יבאו ב' וכ"ג חלקים ממ"ז ומה שהוציא היו ט' ומה שנשאר היו ב' וכ"ג חלקים ממ"ז וכן לכל חשבון שתרצה אדם שיש לו צלוחית אחת שהיא מחזקת ח' כוסות יין ורוצה לחלקו לב' אנשי' וליתן לכל אחד ד' מנות אמנם אין לו רק ב' כלים שהאחד מהם מחזיק ג' והאחר מחזיק ה' היאך יעשה אותם לחלק אותם לחצי ימלא הכלי שמחזיק ג' וישי' אותם בכלי שמחזיק ה' אחרי כן ימלא שנית הכלי שמחזיק ג' וישים מהם בכלי שמחזיק ה' ב' נמצא שהכלי שהכלי שמחזיק ה' הוא מלא והכלי שמחזיק ג' יש שם א' והכלי שמחזיק ח' יש שם ב' ישים אחר כן הכלי שמחזיק ה' שהוא מלא לתוך הכלי שמחזיק ח' נמצא שיש באותו הכלי ז' כוסות ישים אחרי כן אותו הכוס האחד שהוא בכלי שמחזיק ג' בתוך הכלי שמחזיק ה' וימלא הכלי שמחזיק ג' וישים אותם בכלי שמחזיק ה' הרי שיש שם ד' כוסות ובכלי שמחזיק ח' נשארו ד' כוסות הרי שהם נחלקים לחצי אדם אחד אמר לחבירו הנה שני כלכלות של תאנים בכל אחת מהן ק' תאנים מכור היפות כ' בפשוט והרעות ל' בפשוט עולה חשבונם ח' פשיטי ושליש אמר לו אחד היאך אתה מוכר אמר לו אלו ל' בפשוט ואילו כ' בפשוט אמ' לו א א"כ תן לי מאלו ומאלו חמשים בב' פשוטי' נתן הכל בח' פשיטי' והפסיד שליש פשוט כי אותם שהם כ' בפשוט עולי' ה' פשיטים ואותם שהם ל' בפשוט עולי' ג' פעמי' ושליש פשוט אדם שיש לו שכיר אחד לשלשים יום בל' פשיטי' ורוצה לקבל פרעונו בכל יום ואי' לשוכר רק ו' מטבעי' שוי' ל' פשיטי' בין כלם והוא פורע אותו בכל יום עם אלו המטבעו' הו' מטבעות ואינו מחסר ואני מותיר לו על מה שיש לו לקבל היאך יהיו אלו המטבעות צריכין להיות על זה הסדר שהאחת שי[ם] א' והשנית ב' והשלישית ג' והרביעית ד' והחמשית ח' והששית י"ב ובזה יתכן העניין אדם אחד נתן לשלשת בניו ביצות למכור לאחד נתן נ' ביצות ולשלישי ל' ולשלישי י' ואמר להם לכו ומכרו הביצות בשוה והביאו לי מעות בשוה הלכו ונתנו ז' ביצות בפשוט אותו שהיו לו נ' ביצות מכר ז' פ' מ"ט ביצות בז' פשיטי' ונשארה לו ביצה אחת ואותו שהיו לו ל' ביצות מכר כ"ח ביצות בד"פ ונשארו לו ב' ביצות ואותו שהיו לו י' ביצות מכר א' ביצה בז' פשיטי' ונשארו לו ג' ביצי' הלכו פעם שניה ומכרו הביצות שנשארו בג' פשיטי' הביצה הראשון ה שנשאר לו ביצה אחת קיבל ג"פ וז"פ שקיבל במכירה הראשונה הרי שקיבל י' פשיטי' והשיני שנשארו לו ב' ביצות קיבל ו' פשיטי' וד"פ שקיבל במכירה ראשונה הרי שקבל י' פשיטי' והשלישי שנשארו ג' פשיטי' ביצות קיבל ט' פשיטי' וא' פשוט שקיבל ב במכירה הראשונה הרי שקיבל י"פ הרי שקיבל שכלם מכרו הביצות בשוה וכלם קבלו המעות בשוה לחלק ט' דינרי' לחצי לשליש ולתשיע אמור חצי ושליש ותשיע ימצאו בי"ח החצי ט' השליש ו' התשיע ב' וכללם י"ז והוא המחלק ולדעת חלק אותו שיש לו החצי אמור מי"ח הוא ט' ותרבה אותם עם סך הדינרי' שהם ט' ואמור ט' פעמים ט' הם פ"א חלקם בי"ז יהיו י"ד דינרי' וי"ג חלקים מי"ז מן הדינר נצטרך אם כן לחלק הדינר בי"ז חלקים ויהיה החלק י"ב חלקי' מי"ז מן הפשוט ואם נרצה לדעת הי"ג חלקים מי"ז מן הדינר כמה הם נאמר יב י"ג פעמים י"ג הם קנ"ו חלקם בי"ז יהיו ט"פ וג' חלקי' מי"ז הרי אותו שיש לו החצי יש לו לחלקו ד' דינרי' וט"פ וג' חלקי' מי"ז מהפשוט ולדעת חלק אותו שיש לו השליש תרבה ו' שהוא השליש מי"ח עם ט' שהוא סכום הדינרי' ואמור ו' פעמי' חלקם בי"ז מהדינר ולדעת כמה הם אילו הג' חלקים מי"ז מהדינר אמור ג' פעמים י"ב ל"ו חלקם בי"ז יבאו ב"פ וב' חלקים מי"ז מהפשוט ולדעת חלק אותו שיש לו התשיע תרבה ב' שהוא התשיע מי"ח חלקם עם הדינר שהוא סך הדינר מי"ח עם הדינר שהוא סך הדינר ואמור ב' פע' ט' י"ח חלקם בי"ז יהיו א' דינר וא' חלק מי"ז מהדינר שהוא י"ב חלקי' מי"ז מהפשוט הרי שבעל התשיע יש לו א' דינר וי"ב חלקי' מי"ז מהפשוט ולחלק ט' ליט' לחצי לשליש ולתשיע יהיה א"כ לבעל החצי ד' ליטרי' וי"ג חלקי' מי"ז מהלי' ולדעת כמה הם הי"ג חלקי' מהי"ז מן הליטרי' חלק הליט' שהו' ר"מ פשיטי' בי"ז חלקים יהיה כל חלק י"דפ' וב' חלקי' מי"ז מן הפשוט ואם תרצה לדעת הי"ג חלקי' מי"ז מן הליטרא אמור י"ג פעמים י"דפ' וב' חלקי' מי"ז הם ט"ו דינרים וג"פ וט' חלקי' מי"ז הרי שבעל החצי יש לו ד' ליטרי' וט"ו דינרי' וג"פ וט"ו חלקי' מי"ז מהפשוט ואותו שיש לו השליש יש לו ג' ליטרי' וג' חלקים מי"ז מהפשוט מהליט' הם י"ג פעמים י"דפ' וג' פעמים ב' חלקים מי"ז מהפשוט שהם בין הכל ג' ליטרי' וג' דינרי' וו' פשיטי' וו' חלקי' מי"ז מהפשוט ואותו שיש לו התשיע יש לו א' ליטר' וא' חלק מי"ז מהליט' וא' חלק מי"ז הליט' הוא י"דפ' וב' חלקי' מי"ז מהפשוט ואם תקבץ כל החלקי' יהיו ט' ליטרין ממש נשלם ספר החשבון תהלה לאל המחכים לכל חכם ונבון לדעת מה שיחשוב האדם אמור לו שיחשוב ויכפלם ויוסיף עליהם ה' וירבה אותם על ה' ויוסיף עליהם י' וירבה אותם על י' וישליך מהם ש"נ ושאל הנשאר ותקח דמיונם דהיינו שאם נשארו ק' שדמיונם א' אמור כי חשב א' ואם נשארו שדמיונ' ב' אמור כי חשב ב' ואם נשארו ש' שדמיונם ג' אמור כי חשב ג' וכן לעולם תם ונשלם אלו הם חשבונות שיש להם ריגולא ר"ל שיש להם חלוק לחצי ולשליש ולרביע ולדומים ואותן שאין להם ריגולא א' אין לו ריגולא ב' יש לו ריגולא כי יש לו חצי ג' יש לו שליש ד' יש לו חצי ורביע ה' אין לו ריגולא ו' יש לו חצי ושליש והוא שוה בחלקיו ז' אין לו ריגולא ח' יש לו חצי ורביע ט' יש לו שליש י' יש לו חצי וחמש י"א אין לו ריגולא י"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות י"ג אין לו ריגולא י"ד יש לו חצי ושביע ט"ו יש לו שליש וחמש י"ו יש לו חצי ורביע ושמיני י"ז אין לו ריגולא י"ח יש לו חצי ושליש ושתות (ותשיעי) י"ט אין לו ריגולא כ' יש לו חצי ורביע וחמש (ועשירי) כ"א יש לו שליש ורביע כ"ב יש לו חצי ואחד מי"א כ"ג אין לו ריגולא כ"ד יש לו חצי ושליש ורביע ושתות [ו]שמיני (וא' מי"ב) כ"ה יש לו חמש כ"ו יש לו חצי ואחד מי"ג כ"ז יש לו שליש ותשיע כ"ח יש לו חצי ורביע ושביע ואחד מי"ד כ"ט אין לו רגולא ל' יש לו חצי ושליש ועשירית ואחד מט"ו ל"א אין לו ריגולא ל"ב יש לו חצי ורביעי' ושמינית ואחד מי"ו ל"ג יש לו שליש ואחד מי"א ל"ד יש לו חצי ואחד מי"ז ל"ה יש לו חמש ושביע ל"ו יש לו חצי ושליש ותשיע ורביע (וא' מי"ב וא' מי"ח) ל"ז אין לו ריגולא ל"ח יש לו חצי ואחד מי"ט ל"ט יש לו שליש ואחד מי"ג מ' יש לו חצי ורביע וחמש ושמין ועשירי מ"א אין לו ריגולא מ"ב יש לו חצי ושליש ושתות ושביע וי"ד וכ"א מ"ג אין לו ריגולא מ"ד יש לו חצי ורביע וי"א וכ"ב מ"ה יש לו (שליש) חמש ותשיע וט"ו מ"ו יש לו חצי ואחד מכ"ג מ"ז אין לו ריגולא מ"ח יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמין י"ב וי"ו וכ"ד מ"ט יש לו שביע נ' יש לו חצי וחמש ועשירית וכ"ה נ"א יש לו שליש וי"ז נ"ב יש לו חצי ורביע וי"ג וכ"ו נ"ג אין לו ריגולא נ"ד יש לו חצי ושליש ושתות ותשיע (וא' מי"ח) וכ"ז נ"ה יש לו חמש וי"א נ"ו יש לו חצי ורביע ושביע ושמיני וי"ד נ"ז יש לו שליש וי"ט וכ"ח נ"ח יש לו חצי וכ"ט נ"ט אין לו ריגולא ס' יש לו חצי ושליש ורביע וחמש ושתות ועשירי וי"ב וט"ו וכ' ול' ס"א אין לו ריגולא ס"ב יש לו חצי ול"א ס"ג יש לו שליש ושביע ותשיע (וחלק מכ"א) ס"ד יש לו חצי ורביע ושמיני וי"ו ול"ב ס"ה יש לו חמש וי"ג ס"ו יש לו חצי ושליש ושתות וי"א וכ"ב ול"ג ס"ז אין לו ריגולא ס"ח יש לו חצי ורביע וי"ז ול"ד ס"ט יש לו שליש וכ"ג ע' יש לו חצי שביע וחמש (ועשירי) וי"ד ול"ה ע"א אין לו ריגולא ע"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמיני ותשיע י"ב י"ח כ"ד ל"ו ע"ג אין לו ריגולא ע"ד יש לו חצי ול"ז ע"ה יש לו (שליש) חמש וט"ו וכ"ה ע"ו יש לו חצי ורביע וי"ט ול"ח ע"ז יש לו שביע וי"א ע"ח יש לו חצי ושתות וי"ג ול"ט ע"ט אין לו ריגולא פ' יש לו חצי ורביע וחמש ושמיני ועשירי וי"ו וכ' ומ' פ"א יש לו תשיע פ"ב יש לו חצי ומ"א פ"ג אין לו ריגולא פ"ד יש לו חצי ושליש ורביע ושתות (ושביע) וי"ב (וי"ד) וכ"א (וכ"ח) ומ"ב פ"ה יש לו שביע (חמש) וי"ז פ"ו יש לו חצי ומ"ג פ"ז יש לו שליש וכ"ט פ"ח יש לו חצי וי"א ושמיני ורביע וכ"ב ומ"ד פ"ט אין לו ריגולא צ' יש לו חצי ושלישי וחמש ושתות ותשיעי ועשירי וט"ו (וי"ח) ול' ומ"ה צ"א יש לו שביע וי"ג צ"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות (וכ"ג) ומ"ו צ"ג יש לו שליש ול"א צ"ד יש לו חצי ומ"ז צ"ה יש לו חמש וי"ט צ"ו יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמיני וי"ב וי"ו וכ"ד ול"ב ומ"ח צ"ז אין לו ריגולא צ"ח יש לו חצי ושביע (וי"ד ומ"ט) צ"ט יש לו תשיע וי"א ק' יש לו חצי ורביע וחמש ועשירי וכ' וכ"ה ונ' ק"א אין לו ריגולא ק"ב יש לו ריגולא חצי ושליש ושתות וי"ז ול"ד ונ"א ק"ג אין לו ריגולא ק"ד יש לו חצי ורביע וי"ג וכ"ו ונ"ב ושמיני ק"ה יש לו שליש וחמש ושביע וט"ו וכ"א ול"ה ק"ו יש לו חצי ונ"ג ק"ז אין לו ריגולא ק"ח יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ותשיע וי"ב וי"ח (וכ"ז) ול"ו ונ"ד ק"ט אין לו ריגולא ק"י יש לו חצי וחמש ועשירי וי"א וכ"ב ונ"ה קי"א אין לו ריגולא קי"ב יש לו חצי ורביע וכ"ח ונ"ו סליק כתבים כ"ז, מהשר החכם דון בנבנשית בן לביא
