בר נותן טעם

[1v]

ספר הנקרא בר נותן טעם
לחכם ר' יעקב קפנתון ז"ל

מאשר יקרת
בעיני נכבדת

ואני אהבתיךTemplate:Ref
אהבת נפש חשקתיך

החבר הנאה יפה פה תאר נחמד ומראה ר' יואל ן' דאוד

אשר נפשך חשקה בחכמת הלימודיות
כל בניינה בנוי לתלפיות

אין בה עקש ופתלתול
מרחקת שוא ודבר כזב תפל והתול

צדק תצדיק ויושר תעלה
מעוות לא תוכל לתקן וחסרון לא תמלא

תחת לשונה דבש וחלב (שיר השירים ד, י"א)
אומרת על הן הן ועל לאו לאו

ולהיות יסודה וכלי אומנותה
חכמת המספר כסבה ואחותה

וזה כמה כתבתי עליה
קצור קצר לגלות מצפוניה

ולהטעים דרכיה דרכי נועם (משלי ג, י"ז)

בלי דופי ולעז בלשון עם נועז (ישעיה ל"ג, י"ט)
ללעוזות בלעז (מועד, מגילה, ב, א)

ויען לא ישרה נפשך ללמוד בלשון נכרי
החזיקתני ותאצילני להשיבו בלשון עברי

בהרחבת דברים
ומשלים מבוארים

ראיתי למלאת את תאותך
ולתת את שאלתך

ואם טרדות הזמן בלתי מסכימות
להתעסק בידיעות וחוכמות

כי באשר עליהם יחיו
ולכל בהם חיי רוח נפש חיה יחיו

ולכל שאר ידיעות המושכלות יהיו
והיו כלא היו

אמרתי אשר מן האנשים חיו
ונפשם משכלת יחיו

יעזרם אלהים צור בו חציו חסיו (דברים ל"ב, ל"ז)
ואליהם אהלים ישליו (איוב י"ב, ו)
ושנות מספר יאתיו (איוב טז, כ"ב)

ואם ידעתי חכמת המספר בזויה ונקלה
רזה ודלה

בעיני קצת מתפלספים
מיודעים ואלופים

בחכמות הבנויות על האיפשר
חשקה נפשם ועמהם לבם נקשר
וכל [2r] וכל לומדם בעיניהם יכשר
ישבחוהו לאומים ותומכם מאושר

בהם יוכל להשתרר ולנצח
ולהיות על שתי הסעיפים פוצח [M: פוסח] (מלכים א י"ח, כ"א)

ללכת כרצייו אנה ואנה (מלכים א ב, מ"א)
כאשר בתוך המים ינוד הקנה (מלכים א י"ד, ט"ו)
וכמקשה המלונה

יניע בראש ובשפה יפטיר
פעם לאסור ופעם להתיר

בחכמת הטבע ודומיהן
ולא יעמוד איש בפניהן

לכן קצה נפשם בכל חכמת הלימודיות
ובלומדי אזן [M: לא יפתחו] לשמוע בלימודים להן יקראו זמן הנערות
ולהם יתנו זמן הבחרות
ילדות ושחרות
ועריהן יגזור לבם בשרירות
אשר הם בלתי מקבלים מרות

להיותם בעיניהם
שוים בכל נושאיהם

כאלו דומים לעצמים
שוים בכל ומפורסמים
לא במקרים בפחות וביתר ובלתי מסכימים

לכן בחרו באשר חפצו
ועל זולתו לועגו ויתלוצצו

כי יהיה להם לשחוק
לאיפשר החזיקו יד אם קרוב ואם רחוק
ולמחוייב ולנמנע לא ישימו חוק
[M: כי יהיה להם לשחוק]

בכל חכמתם לא יסופר
ובתבונתם אין מספר

כי אין עסקם בפשוטות
אשר ימין ושמאל אין לנטות

מושגות בבבת עין ואישון
ומה יתרון לבעל הלשון
ואם כה יאמרו חכמים
במדע ובהשכל מסויימים

מה יעשו הסכלים אשר לא ידעו אי זה יכשר
והאלהים עשה אותם ישר (קהלת ז, כ"ט)

והמה בקשו חשבונות רבים
הכל מרבים מחסרים ומחברים
אם מעטים ואם רבים

אחדים ועשרות
כמה מעלות טובות
מאליפות מרובבות
למאות לאלפים ולרבבות

מי[..] ממינים שונים
מדרגה תחת מדרגה מונים

דגלים דגלים שבילים שבילים
אלו יורדים ואלו עולים

ואליהם רזום ירמזון על ידי דברים נעים ונדים
[2v] אשר בחפצם מתנודדים

יען באפם יגזלו מאנשי ה[M: ה]ודם ומאודם וברצונם יעקרו שוד וישנו את תפקידם מהם עושים בזוזים ודרכמונים
ומהם בפולי ועדשים וכל מיני זרעונים

להונות חברים
ולעשוק מסחרים

כמוכרים כקונים
אלו ואלו מונים

זה ישכיב וזה יחריד
זה עולה וזה יוריד

זה ישפיל וזה ירים (תהילים ע"ה, ח)
זה יגנוב הדינרים
וזה יאכל ב'ג' גרגרים

ואשר על יש שברו
ירא וחרד על דברו

להחזיק ולהקים
[M: מהדק] מהמדקדקים

להרים מכשול לכל יחטא ואשם
להיתם פשע ולכלות אשם

נזהר מהיות מקצץ בנטיעות
מונה ביתדות וקשרי אצבעות

ובראות עצמו איש אמונה
ואת פושעים לא מנה
מודה ומשבח לאלוהי מעונה
אשר לו אצל תבונה
וחלק לו בבינה
הבדילו מן התועים ומעשה ידיהו כוננה (תהילים צ, י"ז)
והיו ידיו אמונה

הם ילכו איש אל אשר לבו פונה
וכל אחד את רעהו יונה
והוא שומר דרכי אל ומי כמוהו מונה (איוב ל"ו, כ"ב)

מחזיק במצותיו
ואל משפטיו וחקותיו
קורץ בעיניו
מולל ברגליו
מורה באצבעותיו

על זה בחר מעוני שכלו
ורוע מזלו

הלא טוב לו למלאת ספקו
ולהתמיד צדקו

לבל יחליף וימיר
ולא יאכל גרגרים מראש אמיר
לחלוק לחקוק אותו בלוח ברזל בצפורן שמיר

אהל בל יצען בל יסע יתדותיו (ישעיה לג, כ)
לנצח יוכל להבחן במופתיו

יתברר ויתלבן בבחינה ובקור [M: ובכור]
בכל מיני אזון וחקור

הן כל אלה הדברי' מחלישים דעתי
ומכבים אש גחלתי
מרפים ידי לשמור משמרתי

וחבתן על כולם גברה
אהבה מקלקלת את השורה

[3r] לכן אני הקטן יעקב בן החכם ר' יצחק קנפנטון

ז"ל פרצתי חומה נשגבה
הלא היא גדר הענוה

פרץ על בני פרץ בלי סדור
עד שקמתי בפניהם קימה שאין בה הדור

כי לאמת לבדה אחלוק הכבוד ארבה המשרה
להעשר סידורה
כמשפט הבכורה (דברים כ"א, י"ז)

וחברתי קיצור זה בדרכי המספר וטעמיהם

ובר נותן טעם קראתיו
כי מספר החכמים הברותיו
וטוב טעמיהם מלאתיו

ואם ידע יודע הנסתרות
כי לא באתי להראות גבורות

ולהורות הוראות
כי לא מלבי אראה נפלאות ונוראות
אבל כמקטלט שבלים (ישעיה, י"ז, ה) ואורות
כאיש אשר לא שומע [M :יודע] ומימיו לא ראה מאורות ואם מדעתי אמציא המצאות
אפי' תיבה או אות
הלא הנה טעיות

הלא גם הם חכמים הרשומים
ידועים ומפורסמים

יענו כי יתנו עיריהם ואותי יצדיקו
[...]יצעקו

לרבים אותם יודיעו
וטענות התנצלותי ישמיעו

ויאמרו אמת ואמונה
וגם חוכמות שרותיה תענינה

כי לא מחכמה שאל על זאת הקלה
ולא בכוונה ממכוונה לבקשת מעלה
עזב את הגבירות מרבות השררה והגדולה

אשר להם סנסנים ופארות
ורבות בנות עשו חיל ופירות

ופשט ידו במלאכה כמבזה סורה וגזלה
גלמודה ושכולה
מונח בקרן זוית עצורה ועזובה דורש אין לה

כי מקוצר רוח דעת ותבונה
ומתוך היחס אשר בינו לבינה

אחז את סודה המפורסם ובריא אולם (תהילים עג, ד)
והניח את הספק צפון ונעלם

והוא גם הוא יעיד על עצמו ולא ראה להודות
כי אין לאל ידו לברר את המסופק ולעשר אומדות

כמונו היום אומדים [3v] מדעתנו מבררים ומלבנים בנות שכלנו אחשוב זאת היתה כוונתי בעיניהם
וטענות התנצלותי זה חזקות ומוחזקות בידיהם

ואת יסוד בע בניינם
עזרם ומגינם

אשר הוא קוצר השגתי
ומעט הבנתי

יתד אהל תלוי בו
לא נקטף עודנו באבו

חזק ומוחזק נטע נעמן
תקוע במקום נאמן

אכן יודע האמת ידע כי כוונתי לשום שמים
לפתוח פתח בריח ודלתים
ולהציע הצעות ולהבין הבנות למלאכת השמים

ולא ביניהם בין קל וחומר אבחן ואבאר
כי להקדים את המוקדם ולאחר את המאוחר

לבנות יסודות ולהעמיד עמודים חזקים ונכונים
במיעוט שכלי המפורסם להעמיד הבית והחדרים אשר עליהם נשענים
וזה אחל לעשות בעזרת שוכן מרומים מעונים

¹Template:Noteישעיהו מג, ד

הרשמים ה[...] במספר בספרי חכמי הגוים הם אלו:

א	1
ב	2
ג	3
ד	4
ה	5
ו	6
ז	7
ח	8
ט	9
סיפרא	0

וזה הרושם האחרון הנקרא סיפרא אינננו מספר.
אכן הונח בזאת החכמה בכל מעלה ומעלה חלקה ממספר, כמו שיתבאר כדי להראות מעלות המספרים הבאים אחריה. ואלו המעלות מתחילות מהימין וכל מעלה העולה היא לצד שמאל עולה עשר ידות מאשר לפניה, ר"ל שרושם המספר אשר במעלה הא' יהיו אחדים ובשנית עשרות ובג' מאות ובד' אלפים וכן לעולם בענין שרשמים אלו 30678002 עולים שלשים אלפי אלפים הנקראים חשבונות ושש [4r] ושש מאות ושבעים ושמונת אלפים ושנים. ולפי שאין בכאן עשרות ומאות, גם אחדדי חשבונות, הושמו הספרות במקומם, להורות מעלות שאר המספרים. כי זולתם לא היו עולים רשמים אלו, כי אם שלשים ושש אלף ושבע מאות ושמונים ושנים והקש על זה. וחלקתי הספר לב' חלקים:
החלק הא' בשלמים
החלק הב' [M: בשברים] בשברים ובו ששה פרקים ובו הקדמה ובה ג' שערי' ועוד בו כלל אחד כולל עניינים מועילים לכל פרקי השברים

השער הראשון בפריטה	הפרק הא' בחבור
השער הב' בהכאה	הפרק הב' בחסרון
השער הג' בהשואה	הפרק הג' בכפל
ועוד בו ששה פרקים בשברי'	הפרק הד' בחילוק
הפרק הראשון בחבור וכן	הפרק הה' בערכים
הפרקים הה' הנשארים הם כנזכרים [בשלמים]	הפרק הו' בשרשים

[מאמ' ההמרה גם מאמר האחדות]

Section One: Integers

<begin tag: practical arithmetic → integers>

החלק הראשון בשלמים

Chapter One: Addition

<begin tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition>

הפרק הא' בחיבור

written addition

<begin tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition → written addition>

description of the procedure

<begin tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition → written addition → description of the procedure> כאשר תרצה לחבר ב' או ג' מספרים או יותר, תשים שורות רשמי המספרים זו תחת זו, כל מעלה תחת בת גילה, ר"ל האחדים תחת האחדים, העשרות תחת [4v] העשרות, והמאות תחת המאות, וכן כולם.
ותשרט קו דיו על כל השורות ותחבר כל המספרים הנמצאים בכל השורות במעלה ראשונה.
ואם לא תמצא שם מספר כי אם סיפרות, תשים אתחת הקו במקום מעלת האחדים סיפרא. ואם תמצא מספר או מספרים עם סיפרות לא תחוש לסיפרותאות ותחבר [......] הנמצאים במעלה ההיא.
ואם יעלה לעשר או עשרות מצומצמות בלא אחדים, שים סיפרא תחת הקו במקום אותה המעלה ושמור העשר או העשרות והיו לאחדים בידך לחברם עם אשר תמצא במעלה הבאה אחריה.
וכדי שלא תשכחם שים על ראש מספר המעלה הבאה אחריה נקודה או נקודות כמספר העשרות השמורים אשר הם לאחדים בידך.
ואם יעלה לעשר או עשרות ואחדים שים מספר האחדים ההם תחת הקו, במקום אותה המעלה ושמור העשר או העשרות לאחדים לחברם עד אשר תמצא במעלה הבאה אחריה.
ואם למעלה הבאה אחריה לא תמצא כי אם סיפרות לא תחוש להם אחרי היות בידך עשר או עשרות לשום במעלה ההיא לאחדים ותשים העשרות ההם לאחדים תחת הקו כנגד המעלה ההיא.
אכן אם לא היו בידך עשר או עשרות ומצאת במעלה ההיא כולה סיפרות תשים תחת הקו כנגד אותה המעלה סיפרא אחת כאשר הזכרתי במעלה הראשונה כשאין שם מספר כי אם סיפרות כי משפט אחד להנה.
וכן תעשה לעולם שהעשרות [5r] שעלו בידך משום מעלה יהיו לאחדים בידך לחברם עם אשר תמצא במעלה שאחריה או לשומם במקומה אם לא מצאת שם מספר בין שהיה כלה סיפרות או שכלה כבר המספר ועשה כן לעולם עד כלותם.
והיוצא תחת הקו הוא העולה מהחיבור ההוא. <end tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition → written addition → description of the procedure>

example

<begin tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition → written addition → examples> <math>205003+390005+625002<math>המשל רצית לחבר מאתים וחמשת אלפים ושלשה עם שלש מאות ותשעים אלף וחמשה ועם שש מאות ועשרים וחמשת אלפים ושנים, שים הצורות ככה:
205003
390005
625002
1220010
ותאמ' 3 ו 5 הם 8 ו 2 הם 10. ואחר שאין לך אחדי' כי עם עשר שלם, תשיבם תחת הקו כנגד המעלה הראשונה ותשמר העשר לאחד למעלה הבאה אחריה ותשים נקדה אחת עליה שלא ישכח.
ואחר שלא מצאת שם מספר כי אם סיפרות ויש בידך עשר זה לא תחוש לסיפרות ההן ותשים [M: כנגד המעלה ההיא השנית] נקודה אחת תחת הקו בעד העשר אשר היה בידך לאחד.
ולך אל המעלה השלישית ואחרי היות כלה סיפרות ויש בידך בלי מספר ואין בידך מאומה, שים סיפרא אחת תחת הקו כנגד אותה המעלה השלישית.
ולך אל הרביעית ותמצא שם מספרים וסיפרא ואחר היות שם מספר או מספרים אל תחוש לסיפרא או סיפרות שיהיו שם ותאמר 5 ו5 הם 10. ותשים 0 תחת הקו כנגד אותה המעלה כאשר עשית במעלה הראשונה ותשמור ה ה10 לאחד לחבירו עם אשר תמצא במעלה הה' הבאה אחריה ותשים עליה נקודה אחת בעדו שלא ישרך ישכח.
ותאמ' אחד על השמור [5v] ו9 הם 10 ו2 הם 12. שים השנים האחדים תחת הקו ושמור אחד על העשר ושים נקדה אחת על המעלה הבאה אחריה.
ותאמר אחד בעבור השמור ו2 הם 3 ו3 הם 6 ו6 הם 12. שים השנים האחדים תחת הקו כנגד המדרגה ההיא והעשר יהיו בידך לאחד למדרגה הבאה אחריה.
ואחר שכבר כלה המספר ואין ש[.....] מעלה, שים העשר ההוא לא' במעלה הז' שהיא המעלה הבאה אחריה וכבר חברת אותם ועלה חיבורם. <end tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition → written addition → examples>

check

<begin tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition → written addition → check> ואם תרצה להבחין אם עשית כדין וכשורה בלי טעות, חסר מזה העולה השורה האחת ומהנשאר תחסר השנית וכן כולם, עד אשר לא תשאר מלחסר כי אם אחת והנשאר בעת ההיא יהיה שוה לאשר לא חסרת, כאשר בא בזאת הצורה: <math>1220010−625002−390005<math> 1220010 595008 205003 כי כאשר חסרנו מאשר עולה חיבורם תחת הקו שהוא 1220010 וחסרנו ממנו שורת 625002 ונשאר 595008 ומזה הנשאר חסרנו השורה האחרת והוא שורת 390005 ונשאר 205003 השוה לצורה הנשארת אשר לא נחסרה עד הנה וזה מה שרצינו לבאר. <end tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition → written addition → check> הטעם במעשה ברור כי כל מעלה עולה לעשר מאשר לפניה א"כ העשר מהקודמת אינו כי אם אחד מהבאה אחריה גם טעם הבחינה מבואר כי אחר שהמספר אשר תחת הקו נתחדש מקיבוץ כל [6r] מקיבוץ כל השורות יחד, כאשר נסירם ממנה אחת, יצא כלו בהם בשוה. ולזה כאשר [M: לא] נשאר מלחסר כי אם אחד, יהיה הנשאר כמוה בענין שכאשר נסירה ממנו לא יחס' ולא ישאר. <end tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition → written addition> <end tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → addition>

Chapter Two: Subtraction

<begin tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → subtraction>

הפרק השני בחסרון

written subtraction

<begin tag: practical arithmetic → basic arithmetic operations → subtraction → written subtraction>

description of the procedure

<begin tag: practical arithmetic → basic arithmetic operations → subtraction → written subtraction → description of the procedure> כאשר תרצה לחסו' מספר קטן ממספר גדול ממנו, תשים הקטן תחת הגדול, כל מעלה תחת מינה ורשום קו דיו תחתיהן וחסר כל מספ' תחתון מהעליון אשר על ראשו שהוא ממינו והנשאר שים אותו תחת הקו כנגד זאת המעלה. ואם לא תוכל לחסרו מאשר על ראשו, שהוא קטן ממנו או 0, קח אחד מהמספר העליון אשר במעלה הבאה אחריה ויהיה לעשר במעלה ותשים נקדה אחת תחת הרושם העליון אשר ממנו לוית האחד. ואף אם היה שם 0' לא תחדל מהיות לווה ממנה ותשים תחתיה נקדה. וזה האחד אשר לוית אשר הוא ל10 1 במעלה זו. ו[M: ואם]אין במעלה זו מספר כי אם 0', גרע ממנו התחתון אשר מ ממינו והנשאר מאלו ה10 תשים תחת הקו. ואם היה שם מספר במעלה הזאת יחבר ה10 עם אשר מצאת שם ומהכל תסיר המספר התחתון אשר ממינו והנשאר תשים תחת הקו כנגד המעלה ההיא. [M: ובלכתך למעלה אשר ממנה לוית האחד ושמת שם נקודה, תוסיף אחד בעדו על אשר תמצא במעלה ההיא] בשורה התחתונה אם היה שם מספר ותחסר הכל מהמעלה ההיא מהשורה העליונה. ואם לא תמצא שם מחסורך אשר יחסר לך, תלוה אחד מהמעלה הבאה אחריה ותשים תחתיה נקודה ויהיה לעש' במעלה זו כאשר ביארנו וכן לעולם. ואם במקום הנקודה (6v) אין בשורה התחתונה מספר, כגון שיש שם סיפרא, או לא דבר, שכלתה כבר השורה התחתונה, תחסר אותו האחד מהמעלה אשר הנקדה תחתיה אם יש שם מספר והנשאר תשים תחת הקו כנגד המעלה ההיא ואם אין בשורה ההיא כנגד הנקדה ההיא מספר כי אם 0, תלוה אחד מהמעלה הבאה אחריה ותשים תחתיה נקודה והאחד ההוא יהיה לעשר בידך ותחסר מהם האחד והנשארים תשימם תחת הקו כנגד המעלה ההיא. וכאשר כלית כל מלאכתך, אם נשארו עוד רשמים בשורה העליונה אשר אין תחתיהן לא מספר ולא 0 ולא נקודה, שכבר נשלם הכל, תשימם לשארית תחת הקו כמות שהן. <end tag: practical arithmetic → basic arithmetic operations → subtraction → written subtraction → description of the procedure>

example

<begin tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → subtraction → written subtraction → examples> <math>76540304−40438<math> המשל רצינו לחסר 40438 הקטן ממספר הגדול והוא 76540304, נשימם הקטן תחת הגדול כזה: 76540304 40438 76499866 76540304 [M: זאת הצורה הב' היא ככה] 76540304 40434 76409866 76540304 ונתחיל לחסר מהמעלה הראשונה ונאמ' 8 מ 4 לא יוכלו לצאת ונלוה אחד מהמעלה העליונה הבאה אחריה אשר שם ה0 תשים תחתיה נקדה וזה האחד יהיה במעלה הראשונה לעשר ועם ה 4 אשר בה יהיו 14 לא נוכל לחסרם וזה אשר בשורה העליונה במעלה נסיר מהם 8 ישארו 6 נשימם תחת הקו כנגד המעלה הראשונה ההיא. ל נלך למעלה השנית, נמצאנו שם נקדה הוספנוהו על ה 3 3 הנמצאים במעלה ההיא בשורה התחתונה יהיו 4 לא נוכל לחסרם (7r) לחסרם מה0 אשר בשורה העליונה במעלה ההיא, לכן נלוה אחד מהמעלה הג' ונשים נקדה תחתיה ויהיה לנו לעשר, נסיר מהם ה 4 ישארו 6, נשימם תחת הקו כנגד המעלה השנית ההיא. נלך למעלה השלישית ונוסיף הנקדה על ה 4 אשר בשורה התחתונה יהיו 5 ולא נוכל להוציאם מהג' [.] אשר על ראשם, לכן נוליד נלוה אחד מהמעלה הרביעית אשר שם ה0' ונשים תחתיה נקדה וזה האחד הראשון יהיה לנו [.] ל10 ונחבר אליהם הג' אשר בשורה התחתונה יהיו 5 ולא נוכל להוציאם מהג' אשר על ראשם לכן נלוה אחד מהמעלה העליונה במעלה השלישית ההיא יהיו כלם 13 ונסיר מהם ה 5 ישארו 8, נשימם תחת הקו כנגד המעלה. ול ונלך למעלה הרביעית ונמצא שם נקדה ואין מספר במעלה הרביעית ההיא בשורה התחתונה ההיא לחברו עמו כי אם 0, לכן נחסר זה האחד לבדו מהנמצא במעלה הרביעית ההיא בשורה העליונה ולא נוכל כי אין שם מספר כי אם 0, לכן נקרא ראשון אחד מהמעלה החמישית ונשים תחתיה נקדה וזה הא' יהיה לנו לעשר נסירם ממנו ה 1, ישארו 9, נשימם תחת הקו כנגד המעלה ההיא. ונלך למעלה החמישית ונוסיף הנקדה הנמצאת שם עם ה 4 הנמצא במעלה הה' ההיא בשורה ה התחתונה ויהיו 5 ולא נוכל לחסרם מה 4 אשר על ראשם, לכן [M: נלוה] א' מהמעלה השישית הבאה אחריה ונשים תחתיה נקדה ויהיו לנו ל 10 ועם ה 4 יהיו 14, נסיר מהם ה 5 ישארו (7v) 9 9 ונשימם תחת הקו. ונלך למעלה השישית ומצאנו שם נקדה ואין כנגדה מספר בשורה התחתונה כי כבר נשלם, לכן נסיר זה האחד לבדו מהה' אשר במעלה הו' ההיא בשורה העליונה וישארו 4, נשימם תחת הקו. וכבר כלו אלו הרשמים אשר בשורה התחתונה גם הנקדות ונשארו שני רשמים בשורה העליונה, נשימם תחת הקו לשארית כמו שהן על הסדר זה אחר זה וזה אשר יצא תחת הקו הוא אשר נשאר מהמספר הגדול אחר אשר חסרנו ממנו הקטן. <end tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → subtraction → written subtraction → examples>

check

<begin tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → subtraction → written subtraction → check> נמצא שמספר הגדול הוא כמו המספר הקטן אשר חסרנו ממנו וכמו זה הנשאר יחד בלי תוספת ומגרעת. לכן כאשר תרצה להבחין מעשיך חבר אלו שני המספרים אשר תחת העליון, ר"ל המספר הקטן אשר חסרת והנשאר אשר תחת הקו, ואם יעלה כמספר הגדול אשר חסרת ממנו בלי תוספת ומגרעת הנה אמת הנה נכון ואם לאו דע שטעית והקש על זה. <end tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → subtraction → written subtraction → check> <end tag: practical arithmetic → basic arithmetic operations → subtraction → written subtraction> <end tag: practical arithmetic → integers → basic arithmetic operations → subtraction>

Chapter Three: Multiplication

הפרק השלישי בכפל

written multiplication

description of the procedure

כאשר תרצה לכפול מספר במספר, ר"ל לראות כמה יעלו כפלי המספר האחד כשיוכפל כפלים בחשבון המספר האחר, שיש [M: שים] שתי צורות מספרים אלו זו על זו על הסדר ותרשום קו דיו תחתיהן וכפול המספר הראשון העליון בכל אחד מהמספרים התחתונים [M: וכאשר תעלה מכפלו עם כל אחד מהמספרים התחתונים תשים לעולם] תשים לעולם האחדים תחת הקו כנגד המספר התחתון ההוא והעשרות תשמור והיו לאחדים בידך לחברם עם העולה מכפלו עם המספר הנמשך אליו לצד שמאלי. ואם לא יהיה (8r) יהיה במעלה שאחר או שום מספר בשורה התחתונה שנשלמה כבר או שיש שם [M: סיפרא], תשים במעלה שאחר זו תחת הקו מספר האחדים אשר בידך. אכן אם כשתכפול המספ' העליון עם הסיפרא [.............] לא יהיו בידך אחדים תשים סיפרא כנגד המעלה ההיא. אבל אם יהיו בידך עשרות לאחר שת[שימם]במעלה ההיא תחת הקו כנזכר ולא תשים סיפרא כלל. ואחר שתשלים לכפול המספר הראשון העליון עם כל אחד מהמספרים התחתוני' תשוב כבתחלה ותכפול המספר השני העליון עם כל אחד מהמספרים התחתונים ותעשה ממנו שורה שנית ותשי' לעולם האחדים ותשמור העשרות לאחדים לחברם עם הבא אחריו כנזכר. אכן יש לך לדעת ששורת כפל כל אחד מהמספרים העליונים תתחיל מהמעלה הדומה לה, ר"ל שכשתתחיל לכפול המספר השני העליון עם הראשון התחתון, האחדים העולים מהכפל ההוא תשימם במעלה השנית הדומה למספר העליון ההוא וצורת המספר הג' העליון תתחיל מהמעלה הג' וכן כלם, עד שיצא לנו מזה שלעולם מספר מעלות מקום אחדי כפל שום מספר עליון עם שום מספר תחתון יהיה כמנין מעלות שני המספרים מחוברות יחד חסר אחת. ואחר שתשלים לכפול כל המספרי' העליונים עם התחתונים, תרשום קו דיו תחת כל שורות אלו ותחברם יחד, כל מעלה עם כל בת גילה, כמו שביארנו בפרק החיבור והעולה הוא המבוקש והוא כפל שני המספרי' זה בזה. ואם היה סיפרא בשורה העליונה מהנכפלים, (8v) היה נראה שיעשה ממנה שורה אחת כל הסיפרות ואין צורך כי בהיותך שומרע שכל התחלת שורה תתחיל מהמעלה הדומה למעלת המספר העליון ההוא אשר אתה כופל בכל התחתונים בשורה ההיא [.....] שתתרחק תלך לצד שמאל מעלה אחת לעולם בהיותך נזהר מכל זה אינך צריך לחוש מהסיפרות ה[.....]ת כלל ל[...]ת מהם שורות סיפרות כלל. אכן אם בתחלת השורה העליונה תמצא סיפרא או סיפרו' קודם שום מספר, תצטרך לעשות בעד כל סיפרא מהן סיפרא אחת תחת הקו ותשלים [........] ההיא בכפל המספר הבא אחריהם בשורה העליונה על כל המספרים התחתונים. ואם תרצה ג"כ כדי שלא תטעה [...] זה המעשה בעצמו לעולם ר"ל שתשים בעד כל סיפרא שבשורה העליונה, אף אם הם באמצע, סיפרא אחת במעלה הדומה למעלתה בשורה הראויה לסיפרא ההיא אם היה מספר ותשלים לשורה ההיא בכפל [....................................] עם כל המספרי' התחתונים.

example

המשל רצינו לכפול מספר 9007500 במספר אחר שהוא 5400920 ותשים המספרים זה על זה על הסדר כזה: 90070500 5400920 2700460000

     378064400
         4860828000

486463564860000 ולפי שבתחלת השורה העליונה שתי סיפרות, תשים בתחלת השורה העליונ' בעדן תחת הקו שתי סיפרו' כמספרן ותשלים השורה ההיא מכפל המספר העליון הבא אחריהן והוא ה5 ותכפול ה5 בסיפרא שהיא אשר במעלה הראשונה מהמספר התחתון ויהיה סיפרא ותשימנה אחר [9r] אחר השתי סיפרות הנזכרות שהיא המעלה השלישית הדומה למעלה הרביעית והנה בא על מתכונתו ששורתו מתחלת במעלה הג' שהיא מעלתו. ותאמ' אח"כ כפול 5 ב-2 הוא 10, תשים סיפרא אחר הסיפרות הנזכרות ותשמור ה-10 לאחד לחברו עם כפל 5 ב-9 שהוא 45 ויהיה הכל 46 ותשים ה6 אחר כל הסיפרות ותשמור ה-4. וכאש' תכפול ה5 בסיפרא הבאה אחר ה9, לא תשים סיפרא אחר היות בידך 4 ותשימם במקומה אחר ה6. אכן כאש' תכפול ה5 בסיפרא הנמשכת לא תשים סיפרא אחר ה4 אחר שאין בידך מאומה. ותכפול 5 ב-4 ויעלו 20, תשים סיפרא ותשמר 2. ותכפול 5 ב5 ויהיו 25 ועם ה2 אשר בידך יהיה עם הכל 27. שים 7 ותשים אחריהם 2, כי כבר נשלם כפל המספר העליון בכל המספרים התחתונים. ואתה היותך מוצא אחר ה5 העליון הנכפל כבר היה הדין נותן לכפלה עם כל המספרים התחתונים ולעשות ממנו שורה אחת ואין צורך אלא שתתחיל מה7 אשר אחריה ותעשה שורתו בלבד שתתחיל שורת ה7 מהמעלה הה' אשר היא מעלתו כנזכר. אכן כדי שלא תטעה תשים בראש שורת ה7 במעלה סיפרא בעד הסיפרא העליונה אשר בין הה' וה7 אשר מעלתה המעלה ה5 ותשלים השורה בכפל ה7 הבאה אחריה בכל הרשמים התחתונים. ותאמ' כפל 7 בסיפרא הוא סיפרא ותשים סיפרא אחרת. ותאמר עוד כפל 7 [M: ב2 ויעלו 14, תשים 4 שהם האחדים אחר הסיפרות הנזכרות ותשמור הא'. ותאמר עוד כפל 7 ב9] ב9 ויעלה 63 ועוד האחד אשר בידינו, יעלה 64, נשים ה4 ונשמר ה6 לאחדים בידינו. [9v] ונאמר עוד כפל 7 בסיפרא היה עולה סיפרא, אכן להיות בידינו ה6 לא נשים סיפרא, אבל נשים ה6 אשר בידינו למקומה. ונאמר כפל 7 בסיפרא עולה סיפרא ונשים סיפרא, אחר שאין בידינו אחדים כלל. ונאמר כפל 7 ב4 עולה 28, נשים 8 ותשמור 2. ונאמר כפל 7 ב5 עולה 35 ועם השנים אשר בידינו יעלו 37, נשים 7 ואחריהם 3, כי כבר נשלם כפל זה ה7 על כל הרשמי' התחתונים. ואחר היות שתי סיפרות בשורה העליונה אחר ה7, כדי שלא נטעה, נשים שתי סיפרות כנגד מעלתן בהתחלת שורת ה9 הבא אחריהן. ושוב נאמ' כפל 9 בסיפרא הוא סיפרא ותשים סיפרא אחר השתי סיפרות כאשר שמנו בג[M:ת]חלת שורה זו. ונאמר כפל 9 ב2 עולה 18, נשים 8 אחר השלשה סיפרות הנזכרות ונשמור אחד. ונאמר כפל 9 ב7 ב9 עולה 18 81 ואחר שהיה בידינו 1 יעלו 82, נשים 2 ונשמור 8. ונאמר כפל 9 בסיפרא הוא סיפרא ונשים ה8 אשר בידינו במקומה ונאמר כפל 9 בסיפרא הוא סיפרא ונשימה אחר שאין בידינו דבר שוב. ונאמר כפל 9 ב4 עולה 36, נשים 6 ונשמור 3. ונאמר כפל 9 ב5 עולה 45 ו3 אשר בידינו יעלו 48 ונשים 8 ואחריהן 7 [M: 4], כי כבר נשלם כפל 9 זה בכל הרשמים התחתונים. ואחרי אשר כבר נכפלו, ר"ל הרשמים העליונים עם כל התחתונים, נרשום תחת כל השורות קו דיו ונחבר כל השורות שנתחדשו מכפליהן, ר"ל ה3 שורות אשר בין [10r] בין הקוים להנה, יעלה בידינו שכפל הב' מספרים הנשאלים זה בזה עלה 486463564860000. ואם תרצה לבחון אם עשית כדין אם לאו, יתחלק זה המספר הגדול העולה מהכפל לאחד מהב' מספרים הנכפלים ויצא בחילוק האחר ולא ישאר דבר. ואם יחסר או יעדיף, דע לך שטעית באחד המעשים בכפל או בחילוק. הטעם בהתחלת שורת כפל כל מספר עליון בתחתונים מהמעלה הדומה לו, כי על ד"מ אם המספר העליון הוא מאות, שהוא במעלה הג', כשנכפלם באחדי המספר התחתון יהיה העולה מאות ואם יהיה אלפים, שהוא בד', יהיה העולה אלפים. לכן כאשר יהיו [מקום האחדים] אחדים העולי' מהכפל הראשון ההוא במעלה הג', שהיא המעלה הדומה למעלתו והעשרות העולות מזה הכפל הם אחדים במעלה הבאה אחריהן, כמו שנתבאר בתחלת הספר בפי' המעלות, לכן תשמרם לאחדים לחברם עם הבא אחריהן. וכשנכפול מספר עליון זה באשר במעלה השנית מהתחתונים יהיו העולה עשירי מאות, שהם אלפים, אם העליון הוא מאות ואם הוא אלפים, יהיו העשרות האלה עשרות אלפים, לכן נשימהו במעלה הנמשכת לאשר שמנו בתחלת שורה זו ונחבר להם השמור בידינו מהכפל הקודם. וכן לעולם כאשר יתרחק יעלה מעלה אחר מעלה, עד שיצא לנו מזה ברור מה שאמרנו, כי אחדי כפל כל מספר עליון בתחתון יהיה מקום האחדים העולים מהכפל ההוא במעלה אשר מנין מדרגותיה כמנין מעלות שני רשמים [10v] האלו הנכפלים זה בזה, העליון והתחתון יחד, חסר אחת. וזה שאם האחד מהם במעלה הראשונה הרי ביארנו שמקומו הוא במעלה הדומה למעלתו ואם יהיה בשנית יעלה מעלה אחת על מעלות המספר האחר כמנין מעלותיו כמו שביארנו ואם הוא בג' יעלה שתים וכן יוסיף לעולם על מעלות המספר האחר כמנין מעלותיו כמו שביארנו ואם הוא בג' יעלה שתים . וכן יוסיף לעולם על מעלות המספר האחר כמנין מעלותיו חסר אחת. והנה יהיה מעלות אחדי העולים מהכפל כמעלות שני הרשמים הנכפלים זה בזה חסר אחת וכל זה ברור בטעם. וטעם הבחינה הוא כי הכפל הוא הפך החילוק. כי כאשר למין מה ממספר תשים ידועים ויעלה לכל אחד מהם מנין ממון ידוע, הרי יש בכל הממון כפלי ממספר האנשים כמספר הממון העולה לכל אחד מהן, או אם תרצה לומר כפלי הממון שיצא לכל אחד מהם כמספר האנשים ההם והכל אחד. כי המשל אם חלקנו 12 זהובים ל3 אנשים, עלה לכל אחד מהם 2 4, הרי השנים עשר הם כפל 3 ב4, או ה4 ב3 ואם נחלק 2 12 אלו ל3 ל4 אנשים, יעלה לכל אחד מהם ג' ואם לג', יעלה לכל אחד מהם 4. הרי שכאשר נחלק העולה מהכפל לאחד מהמספרים הנכפלים, יצא השני בחילוק בלי תוספת ומגרעת. הרי שבחינת הכפל בחילוק וכן בחינת החילוק בכפל וזה דבר ברור.

Chapter Four: Division

[11r] הפרק הרביעי בחילוק

written division

description of the procedure

כאשר תרצה לחלק מספר גדול למספר קטן ונשימם זה על זה על הסדר, הגדול למעלה נקראנוהו המתחלק והקטן למטה וקראנוהו אשר נחלק עליו עליו ותשים כל מעלה תחת בת גילה ויהיו שתי שורות אלו מרווחות, [..] ר"ל שתשים ריוח בין זו לזו לשים ביניהם היוצא בחילוק כאשר יתבאר בחילוק וראה המספר האחרון התחתון אשר לצד שמאל, כמה פעמים יצא מהמספר האחרון אשר בעליון. ואם איננו בו אפי' פעם אחת שהוא קטן ממנו, ראה כמה פעמים יצא מזה האחרון ומאשר לפניו בקחתך האחרון לעשרות ואשר לפניו לאחדים ומנין פעמים אלו הוא הנקרא היוצא בחילוק. ודע שיש לך להוציא כ"כ פעמים המספרים אשר לפני האחרון התחתון מאשר לפני האחרון או האחרונים העליונים אשר הוצאת מהם כפלי האחרון התחתון כפעמים אשר הוצאת האחרון התחתון מהאחרון העליו' או האחרונים. [M: ואם אין בו וכאשר נשאר מהאחרון או מהאחרונים בקחתך אותם לעשרות ולמאות כפי ערכם אל המעלה הזאת כפולים אשר הוצאת האחרון התחתון מן האחרון העליון או האחרונים], לא תוציא לאחרון כפל הכפלים ההם, כי לעולם יש לך להוציא כל אחד כל פעמים מהעליון הראוי לו כפעמים אשר תוציא האחרון מן האחרון או מן האחרונים. א[כן] יש לך לדעת כי בכל עת שתרצה להוציא התחתון מהעליון ואין דיו לכופליו כאשר תמצא במעלה הראויה לו, שאם יש בנמשך אחר הנמשך תוכל להוציא ממנו ובלבד שתשמור לעולם ערך המעלות, שכל מספר הוא במעלה שלפניו לעשרות ואשר לפני פניו למאות וכן לעולם [11v] על הערך הזה. ואחר שתדע הכפלים אשר תוכל להוציא כל אחד מהמספרים התחתונים מהמעלה או מעלות הראויות להם מהעליונים, ר"ל כי עד"מ אם האחרון התחתון לקח מהמעלה הו' התחתון ואשר לפני האחרון יקח מו' ואשר לפני פניו מהה' עד כלותם ובמעלה אשר יכלו, ר"ל שהראשון התחתון יש לו לקחת בפעם ההיא מהמעלה ההיא על סדר שביארנו, כנגד המעלה ההיא תשים מנין הכפלים אשר לקחו ותשימם תחת המספר העליון. וכאשר ישאר שום דבר משום מספר עליון, תשים עליו השארית ושארית זה יהיה לעולם בין עיניך להועיל ממנו לעשרות או למאות לאשר לפניו ולפני פניו כמו שביארנו. וכאשר תמו כל התחתונות לקחת מן הראויות להם, אם נשאר עוד במספר העליון כמספר התחתון או יותר ממנו, נשוב לחלקו עליו כבתחלה ונראה כמה פעמים יצא האחרון התחתון מהאחרון או אחרוני' שארית זו כמו שעשינו בתחלה בכל המספר ואשר לפניו מאשר לפניו, לכולם כפלים שווים כל אחד מהראוי לו. וכן נשוב לעולם פעם אחר פעם, עד הגיע עת יקח כל אחד מהתחתונים ממעלתו ממש, ר"ל האחדי' מהאחדים והעשרות מהעשרות ומספר הכפלים יושם בעת ההיא במעלה הראשונה ולא נשוב עוד לחלק כי לא ישאר אז כי אם הפחות מהמספר התחתון והפחות על הרב לא יוכל לחלק לשלמים כי אם לשברים ועוד נזכיר בפרק זה איך יתחלק לשברים. וזכור לעולם [12r] לעולם שתשים בכל פעם היוצא בחילוק בפעם ההיא, ר"ל לפעמים הכפלים אשר תוציא בפעם ההיא כנגד המעלה אשר משם [M: יקח] המספר הראשון התחתון, ר"ל אשר יהיה במעלה הראשונה, אם יהיה שם מספר [M: ואף אם לא יהיה שם מספר] כי אם סיפרא, תראה מהיכן היה לו ראוי ליקח אם היה שם מספר כי אם סיפרא ושם תשים היוצא בחילוק בפעם ההיא. ויצא לנו מכך כי כאשר נרצה לידע אי זה מקום ראוי לקחת ממנו שום מספר מהתחתונים בשום פנים, שנראה מאי זו מעלה לקחת לאחרון שבתחתונים בפעם ההיא ותמנה משם לצד ימין מנין מעלות כמספר מעלות מרחק המספר ההוא התחתון [M: לצד ימין מהמספר האחרון התחתון] ובמקום שיכלו מהעליונות משם יקח. גם כאשר תרצה לידע באיזה מקום תשים היוצא בחילוק בכל פעם, ראה מאיזה מקום לקח האחרון התחתון בפעם ההיא ומנה משם לצד ימין כמנין רשמי התחתון וכאשר תכלה המנין ההוא, שם תשים היוצא בחלוק בפעם ההיא ומהמעלה ההיא בעצמה יקח המספר אשר במעלה הראשונה בטור התחתון בעת ההיא.

examples

<math>4380408998\div46079<math>המשל רצינו לחלק 4380408998 על מספר קטן ממנו והוא 46079, נשימם בשני טורים מרווחים זה על זה על הסדר כזה:

     0 0
     1 1
     3 5 0
     4
  2 0 1 0 0 2 0 0
  4 2 9 4 2 3 3 2

1 5 7 3 9 1 4 4 7 0 8 9 9 8 0 4 0 8 3 4 3 6 0 5 9 9 7 0 6 4 [M: אמ' משה זה טעות אבל האמת הוא כי היוצא בחלוק לכל א' [............] הוא זה 95000 שלמים נוסף על השברים] ונאמ' מה שהוא המספר האחרון העליון יוכל לצאת 4 שהוא המספר האחרון התחתון פעם אחת, אכן מד' אשר לפני האחרון העליון שהוא אשר לפני האחרון התחתון [12v] לא נוכל לצאת 6 שהוא אשר לפני האחרון התחתון לכן לא נוציא משום [M: משם] דבר, אבל נוציא מהשנים האחרונים שהם 43 ונאמר 43 כמה פעמים יש 4 ולא נאמר עשרה, שמ שמהמעלה הזאת היה יכול לקחת 10 היה לוקח מהאחרון אחרון שהוא 10 בערך המעלה הזאת, לכן לא נאמ' כי אם 9. והנה השורה התחתונה היא 5 רשמים, לכן לא נמנה מהג [M: 3] העליון אשר לוקח משם 5 מעלות לצד ימין ויכלו בסיפרא ונשים תחתיה אלו ה9 היוצאים בחילוק, שהוא מספר הכפלים אשר לנו להוציא התחתונים מהעליונים בפעם הזאת כל אחד מהמעלה הראויה לו כנזכר. ונאמר 9 פעמים 4 הם 36 ואלו 6 האחדים היה לנו להוציאם מה3 וה3 עשרות מה4 ואין ב3 כדאי להוציאם מהם ה6 האחדים, לכן נקח עשר אחד מה4 מוסיף על ה3 עשרות אשר יש לנו לקחת משם, לכן נקח כל ה4 ונשים עליו סיפרא, או נעביר עליו הקולמו' וזה העשר הנוסף אשר לקחנו נחברהו אל ה3 העליון ויהיו 13 נקח משם ה6 אחדים אשר לנו לקחת משם, ישארו 7 ונשימם על ה3 והנה כבר לקחנו האחדים גם העשרות כל אחד מהמעלה הראויה לו. ועוד נאמר 9 [M: פעמים] 6 הם 54 ונקח ה4 אחדים מהמעלה אשר לפני האחרונים העליונים הנזכרים שהוא ה8 וישארו 4, נשימם עליהם, עוד נקח ה5 עשרות מהמעלה שאחריו לצד שמאל, שהם עשרות בעדה ותשים ותמצא שם 7, תסיר מהם 5, ישארו ב' ונשימם עליהם. עוד 9 פעמים 7, כי לא נחוש לסיפרא [13r] לסיפרא התחתונה, כי אם לשמירת המדרגות, ר"ל שהיא מורה לנו שאין להוציא כפל 7 זה אשר לפניה ממקום הסיפרא העליונה, אשר לפני ה8 אשר לקחנו משם ל6, אבל ממקום ה4 שהוא לפני ה8, 2 מעלות, כדרך שה7 לפני ה6, 2 מעלות. ונאמר 9 פעמים 7 הם 63, נסיר ה3 אחדים מה4 העליון הנזכר וישאר 1 ונשימנו עליו והיה ראוי לנו לקחת ה6 עשרות ממקום הסיפרא ואחר שאין שם כדאי להוציאם, נקח אחד מהמעלה הבאה האחריה, תמצא שם 4, נקח אחד, ישארו 3, נשימם עליו וזה האחד הוא עשר בערך מעלת הסיפרא העליונה, אשר משם נקח העשרות, כי כל אחד מאלו העשרה הוא עשר בערך ה4, אשר משם לקח ה7 ונסור ה6 עשרות, אשר עליו, להוציא מאלו ה10 וישארו 4 ונשימם על הסיפרא. עוד נאמ' 9 פעמים 9 והיו 81 וזה האחד היה לנו לקחתו ממקום הסיפרא העליונה אשר לפני 4, אשר לקחנו משם ל7 ואין שם דבר, לכן נקח האחד אשר על ה4 ויהיה כאן עשרה. נקח האחד ישארו 9 ונשימם עליה וה8 עשרות היה לנו לקחת אותם ממעלת ה4 ואין שם דבר, כי אפי' האחד שיהיה שם כבר לקחנוהו ל[...] האחד, לכן נקח אחד מהד' אשר על הסיפרא הבאה אחריה וישארו 3 ונשימם עליו וזה האחד יהיה לעשר על ה4 אשר משם נקח ה8 עשרות וכל אחד מאלו העשרה הוא עשר, כערך מקום הסיפרא אשר משם לקח ה9 ונסיר ה8 [M: עשרות מעשר] עשרות אלו, ישארו 2 ונשימם על ה4, ר"ל על האחד [13v] שהיה על ה4. וכבר לקחו כל התחתונים כ"כ כפלים כל אחד מהראוי לו כאשר לקח האחרון התחתון מהאחרוני' התחתונים ונשאר לנו 233298998 במספר העליון, שהוא יותר מהתחתון כמה כפלי כפלים. לכן נשוב לחלק להם זאת השארית כאשר בתחלה ונרשום קו על כל הנשאר, כדי שלא נתבלבל. ונאמ' מהשנים השארית האחרון לא יוכל לצאת הד' האחרון התחתון אפי' פעם א' פעמים, לכן נחלק ונקח לו מהכ"ג האחרוני' ויהיה שם חמשה פעמים ונשים זה הה' תחת הראשון שהוא לה' מעלות מזה הג', אשר אנו לוקחים משם לצד ימין, שהם כמספר מעלות השורה התחתונה. ונאמ' ה' פעמי' 4 הם כ' ואחר שאין שם אחדים, לא נקח מהג' דבר, אבל הב' עשרות אלו נקח מהב' הבא אחריו ולא ישאר דבר ונעביר עליו ב'. ועוד נאמ' ה' פעמים ז' הם 35 ואלו ה5 אחדים נקחם מה9 אשר על ה0' כי שם מקום לקיחתם במעלת 4 לצד ימין מה3, אשר על ה8 העליון, אש' לקח רושם האחרון התחתון כמרחק זה הז' לצד ימין מה4 האחרון התחתון כמרחק ואחר קחתנו אלו ה5 אחדים מה9 הנזכרים, ישארו 4 ונשימם עליהם והג' עשרות נקחם מהב' אשר עליהם כי שם מקום לקיחתם הבא אחריו ולא נוכל, לכן נקח אחד מהג' הבא אחריו [14r] אחריו וישארו 2, נשימם עליו וזה הא' הוא עשרה בערך השנים ונחברם אליהם, יהיה 12, נקח מהם ה3 עשרות, ישארו 9 ונשימם עליהם. עוד נאמר 5 פעמים 9 הם 45, נסיר ה5 מה8, ישארו 3. נסיר ה4 עשרות מה4 ולא ישאר דבר ונשים עליו 0. והנה לקחו כל התחתונות ונשאר לנו במספר העליון 2943998 והוא הרבה מאד יותר מהתחתון ונשוב לחלקם להם ונרשום על זאת השארית קו דיו, כדי שלא נתבלבל. ונאמר מ2 לא יצאו 4, אבל יצאו 4 מ29 ויצאו משם ז' פעמים ולא ישאר כי אם 1 1 ולא יהיה בו די לעשרות כפל הז' ב6, אשר לפני ה,4 שהם 4 עשרות, לכן לא נקח כי אם 6 ונשימם תחת ה9 שהוא ה5 לצד ימין מה9 כנגד [....] העליון, אשר משם נקח לאחרון התחתון, ר"ל שהוא כמנין מעלות השורה התחתונה. ואחר שיש מעלה חלקה ממספר בין ה5, אשר יצא לנו בחילוק מתחלה וזהו אשר יצא לנו עתה, נשים 0 במעלה החלקה ממספר, כי זה מעשה ה0, כאשר ביארנו בתחלת הספר. ונאמר 6 פעמים 4 הם 24, נקח 4 אחדים מה9, ישארו 5 ונשימם עליהם ונקח ה2 עשרות מה2 הבא אחריו ולא ישאר דבר ונעביר עליו הקולמוס. ונאמ' 6 פעמים 6 הם 36. היה לנו לקחת ה6 אחדים מהם אשר בזו השארית ולא נוכל, לכן נקח אחד מה5 אשר משם נקח הג' עשרות ויהיה כאן עשרה, נקח 6 אחדים, ישארו 4 ונשימם עליהם, עוד נקח ה3 עשרות מה5 וכבר לקחנו 1, הנה לא ישאר שם כי אם 1 ונשימהו עליו. עוד נאמר [14v] 6 פעמים 7 הם 42, נקח השנים אחדים מה9, ר"ל אשר במעלת המאות שהוא ל4 מעלות לצד ימין מהמקום שלקח האחרון התחתון, ישארו 7 ונשימם עליהם ו[...] לנו לקחת ה4 עשרות מה3 ואין בו די, נקח אחד מה4 הבא אחריו וישארו 3 ונשימם עליו וזה ה1 הוא 10 במדרגת ה3 ונחברם ויהיו 13, נקח מהם ה4 עשרות, ישארו 9 ונשימם עליהם. ונאמר 6 פעמים 9 הם 54 ונקח ה4 מה9, ישארו 5 ונשימם עליהם. והנה לקחו כולם ונשאר עוד בעליון 139258 והוא יותר מהתחתון, לכן נשוב לחלקם עליהם, נרשום קו דיו עליהם על השארית הנזכר. ונאמ' מא' אין די ל4 אבל נקח מי"ג האחרונים בשארית ויקח 3 פעמים ונשים ה3 הנמצא בחלוק תחת ה8 העליון, שהוא במעלה הראשונה, שהיא 5 ל3 זה אשר משם נקח לצד ימין, שהוא כמנין מעלות השורה התחתונה. ונאמ' ג' פעמים 4 הם 12 ונקח ה2 מה3 וישאר 1 ונשימהו עליו ונקח ה1 מה1 ולא ישאר דבר ונעביר עליו הקולמוס. ונאמ' 3 פעמים 6 הם 18 ונקח ה8 מה9 וישאר 1 ונשימהו עליו ונקח ה1 מה1 ולא ישאר דבר ונעביר עליו הקולמוס. ונאמ' 6 פעמים 6 2 הם 12 21 ונקח ה1 מה5 וישארו 4 ונשימם עליו ונקח ה2 מה2 ולא ישאר דבר ונעביר עליו הקולמוס. ונאמ' 3 פעמים 9 הם 28 27 ונקח ה7 מה8, ישאר 1 ונשימהו עליו ונקח ה2 עשרות מה4, ישארו 2 ונשימם עליו. הנה כבר לקחו כלם ונשארו 1021 והוא פחות מהתחתון ולא יוכל להתחלק עליו [15r] עליו לשלמים, לכן תאמר שכלית כל מלאכתך על השלמות ושיצא בחילוק לכל אחד 95063 ונשאר במספר העליון שלא יוכל להתחלק לשלמים 1021 ועוד נדבר בזה הפרק בעצמו. ואם תרצה לבחון מעשיך, לדעת אם לא טעית, כפול היוצא בחילוק, ר"ל 950963, במספר אשר חלקנו עליו, ר"ל 46079, ותוסיף השארית, ר"ל ה1021, על העולה מכפל[ם] ויצא לך החשבון המתחלק, ר"ל 4380408998, שזה המספר אשר חלקת עליהם. ואם לא יצא ראשון כמותו, דע לך שטעית באחד המעשים, ר"ל בחילוק או בכפל. כל זה תמצא רמוז בצורה הנזכרת. וכדי שתתלמד, ארשום כאן בחינת המשל, אשר הבאתי בפרק הג' בכפל והוא שנחלק העולה מהכפל ההוא והוא 486463564860000 [M: על אחד מהב' מספרים הנכפלים ויהיה תחלה ל5400920] ונשימם זו על זו הגדולה למעלה כזה:

                          0
                       0 2 0
           0 0 0    2 0 3 0    0
           1 4 1 0 7 2 8 3 0 3 0

0 0 0 0 6 8 4 6 5 3 6 4 6 8 4 0 0 5 0 7 0 0 9 0 2 9 0 0 4 5 ונאמר מ4 לא יצאו 5 ויקחו מ48 ויהיו שם 9 פעמים ונעשום זה ה9 תחת ה6, שהוא לשבע מעלות לצד ימין מה8, כמספר מעלות השורה התחתונה. ונאמר 9 ב5 הם 45, נסיר ה5 מה8, ישאר 3, נסיר ה4 מה4, לא ישאר דבר. [M: עוד נאמר 9 ב4 הם 35, נסיר ה6 מה6, לא ישאר דבר ונסיר] ונסיר ה3 מה3, לא ישאר ג"כ דבר. עוד נאמר 9 ב9 הם 81 ולדעת מאיזו מדרגה וקח [M: נקח] תעשה אחד מ2 דברים: או תמנה מהמעלה [M: אשר שמת שם היוצא בחלוק, שהוא ה6, לצד שמאל 3 מעלות במרחק זה ה9 מהמעלה הא'] הא' ויכלו ב[3] העליון ומשם נקח זה האחד שעלה בכפל ואם תרצה תמנה מהמקום אשר משם לקח המספר האחרון התחתון [15v] והוא ה8 [M: העליון, 5] מעלות לצד ימין כמרחק זה ה9 מה5 המספר האחרון לצד ימין ויכלו ג"כ ג' ומשם נקח ה1 וישארו 2 ונקח ה8 עשרות מה6 ואין די ויקחו מה4 וישארו 3 וזה הראשון הוא לעשרה ועם ה6 יהיו 16, נסיר מהם ה8, ישארו 8. ונאמר עוד 9 ב2 הם 18 ומה5 לא יוכל לצאת ה8, לכן נקח 1 מה2 ועוד נקח משם 1 לעשר ולא ישאר דבר וזה ה1 הראשון אשר לקחנו יהיה עשרה ועם ה5 יהיו 9, נסיר מהם 8, ישארו 7 [M: ישאר 7] וכבר לקחו כל המספרים, כי ה0 ולא תקח דבר. והנה נשאר בעליון 3807648606000 והוא רב מאד מהמספר התחתון, לכן נשוב נחלקנו עליו ונרשום קו דיו עליהם. ונאמ' מ3 אין די ל5 ונקח מ38 ויהיה בהם 7 פעמים 5, תשים זה ה7 היוצא בחילוק תחת ה6, כי שם יכלו הד' מעלות מזה ה8 לצד ימין, אשר הם כמנין מעלות השורה התחתונה. ונאמ' 7 ב5 הם 35 ונקח ה5 מה8, ישארו 3 וה3 מה3, לא ישאר דבר. ונאמר 7 ב4 הם 28 וה8 לא יוכלו לצאת מהם ונקח 1 מה3 ויהיה 34, נקח ה8 וישארו ב' ונשימם עליו ונקח עוד מה3 ויהיה 4 הב' עשרות ולא ישאר דבר. עוד נאמר ז' בט' הם 63 ונקח ה3 מה4, שהיא מדרגה הראויה לו כמו שהזכרנו באחד מהב' דרכים, אם להיותה שלישית לשמאל ואם להיותה חמישית לימין, כמו שהוא ה9 וישאר א' מה4 ונשימהו עליו והו' עשרות נסירם מה6 ולא ישאר דבר והנה לקחו כלם. עוד נאמר 7 ב2 הם 14, נסיר ה4 מה8, ישארו 4 ונסיר ה1 מ1 ולא ישאר [16r] ישאר דבר. והנה לקחו כלם ונשאר בעליון 270046000 וה7, לפי שהוא תחת הקו הרשום תחלה ואולי תשכחהו, שימהו על הקו הרשום ועוד תרשום קו על הכל ותשוב לחלקים אחרי היותם יותר מהתחתון. ונאמר ב2 אין די ל5, ניקח מ27 ויהיו בו ה' פעמים ונשימהו תחת השלישית, כי שם יכלו ה7 מעלות לצד ימין, שהם כמנין מעלות השורה התחתונה ונאמר 5 ב5 הם 25, נסיר הה' מהז', ישארו שנים ונסיר הב' מהב' ולא ישאר דבר. ונאמ' ה' בד' הם כ' ולא נקח אחדים, אכן הב' עשרות נקחם מהב' אשר שמנו עתה על הז' ולא ישאר דבר. עוד נאמר ה' בט' הם מ"ה, נסיר הה' מהו', כי היא מעלה הראויה לו כנזכר וישאר א' ונסיר הד' מהד' ולא ישאר דבר. הנה לנו שכלה כל החשבון. ולהיות לנו בזה היוצא בחלוק מעלות חלקות מהמספר, הן בתחלה, הן באמצע, נשים ספרות במקומם, כי זה מעשה הסיפרות ותועלתם כאשר הזכרנו. והנה יצא לנו שכאשר חלקנו העולה מהכפל באחת הנכפלים, יצא השני בלי תוספת ומגרעת ובלי שארית כלל וכן אם תחלקנה לחבירתה, תצא חבירתה בחילוק, כאשר בא בזאת הצורה. ולא ראיתי להאריך בזה עוד והכל מבואר למבין.

                          0				
                          1
                       0 2 0
           0 0 0    8 3 8 0
           1 4 1 0 0 1 1 1 0 3 0

0 0 0 0 6 8 4 6 5 3 6 4 6 8 4 0 2 9 0 0 4 5 0 0 5 0 7 0 0 9 [16v] וטעם מקום הנחת היוצא בחילוק הוא כי כפי המדרגה אשר ממנה לקח המספר הראשון, הם הפעמים אשר לקחו. ר"ל שאם חלקנו שש מאות לג' אחדים, הנה יגיע לכל אחד ב' והמדרגה אשר ממנה לקח היא מדרגת המאות, הנה השנים אשר יצאו בחלוק היא הם מאותה המדרגה והם מאתים. ואם היו שם עוד אלפים בעליון ועשרות בתחתון, הנה הפעמים אשר יגיעו לאחדים מהמאות, יגיעו לעשרות מהאלפים, כי כמו שהעשרות הם עשרות לאחדים, [M: ככה האלפים הם עשרות למאות, הנה כאשר הגיע לאחדים מהמאות] מהמאות, יגיעו לעשרות מהאלפים וכן למאות מהעשרות אלפים וכן לעולם, כי כמו שזה עולה לאשר כמותו כן עולה זה. כבר ביארנו כי מדרגת הפעמים אשר הגיעו לאחדים היא מרוחק המדרגה אשר ממנו לקח והיא בעצמה המדרגה אשר לקחו העשרות מהאלפים והמאות מהעשרות אלפים וכן כולם, ר"ל שכל אחד מהתחתונות, מדרגתה הראויה לקחת ממנה היא מרוחקת לצד שמאל [M: מהמדרגה אשר לקחו ממנה האחדים, כמספר המדרגות אשר היא מהאחדים] מהאחדים, ר"ל כמספר אשר זה התחתון לצד שמאל מהאחדים ר"ל כמספר אשר זה התחתון לצד שמאל מהאחדים, שהרי המאות מדרגתם היא שלישית לצד שמאל מהאחדים וכן העשרות אלפים, אשר ראוי לו לקחת מהם בקחת האחדים מהמאות כאשר זכרנו, גם הם שלישיים לצד שמאל מהמאות, אשר היא המדרגה אשר ממנה לקחו האחדים והקש על זה, ובזה נכלל טעם כל המעשה. [17r] וטעם הבחינה כי הכפל הוא הפך החילוק. ר"ל שהחילוק הוא לידע כמה פעמים המספר הקטון במספר הגדול והכפל הוא כמה סך כפלי מספר ידוע פעמים ידועים. וכן אם בחלקנו כ' לה', יעלה לכל אחד ד', או לד' לכל אחד ה', הנה כ' הוא כפל ד' בה', שהם המספר אשר חלקנו עליו והיוצא בחילוק. ואם חלקנו כ"א לד', כמה יעלה לכל אחד, ה' וישאר א'. ולזה כאשר כפלנו ד' בה' ויעלה כ', הוספנו עליהם הא' הנשאר, יעלה הכל כ"א, שהוא כמספר המתחלק וכל זה ברור. וכאשר תרצה לחבר המעט הנשאר על המספר התחתון, שהוא גדול ממנו, או שום אחד מספר קטן על מספר אחד גדול ממנו, תמצא בחלק הב' בפרק הא' במאמ' האחדות, אשר בו דרך כולל לכל המספרים, בין יהיו להם מורים, בין אם יהיו פשוטים. אכן לתת לך דרך כולל, בין לחלק רב למעט, או בהפך, דרכתי דרך הראשונים והוא שתוציא המורים מהחשבון אשר תרצה לחלק עליו, אם מועט אם הרבה, והוא ל[ראו'] המספרים אשר הוא מורכב מהם, אם איננו פשוט. ראשונה אם תרצה לדעת אם יש לו שלישית, או שישית, או תשיעית, מבלי שברים, עיין אם האות הראשונה אשר במעלה הא' מהחשבון הוא נפרד, תדע שאין לו שישית. ואם הוא סזוג, [אז] דע שאם יהיה לו שלישית, יהיה לו ג"כ שישית ואם לאו לאו. וכל שיש [17v] וכל שיש לו תשיעית, יש לו ג"כ שלישית ולא יתהפך. ולדעת אם יש למספר תשיעית, או שלישית, הבט כל רשמי מספרי החשבון כאלו היו כולם מהמעלה הראשונה, ר"ל שתחברם כלם כאלו היו אחדים וחסר כל ט' ט' שבחבור ההוא ואם יצא כולו תשיעיות, תדע שיש לו תשיעית וכ"ש שלישית ואם ישארו ו' או ג', יהיה לו שלישית, לא תשיעית, ואם ישאר מספר אחר, כמו ד', או ה', או הדומה להם, אין לו אפי' שלישי'. הטעם מה שא[נו] לוקחים כל רשמי המספרים לאחדים, בלי עיון אל מעלותיהן, הוא לפי שכל מעלה היא עשר בערך אל אשר לפניה, בהסר מהעשרה תשע, ישאר כמותה וכן כולם. נמצא שלאחר הסרת התשיעיות כלם שוים. ואמרנו שאם הרושם הראשון הוא מספר נעדר, שאין לו שישית, הוא לפי שכל החשבון בכללו הוא נפרד שאין לו שישית הוא לפי שכל החשבון בכללו הוא נפרד והחשבון הנפרד לא נחלק לשלמים אל חשבון זוג, ר"ל שאינו מורכב מחשבון זוג, אפי' עם הנפרד, כ"ש עם הזוג. ואמרנו שאם הוא זוג, שאם יש לו שלישית, יש לו ג"כ שישית, הוא לפי שמאחר שהחשבון בכללו זוג, מספר כפלי הג' ג' אשר בו הוא זוג, שאם היה נפרד, הנה היה מורכב מנפרד בנפרד והיה כולו בנפרד, ואחר שהחשבון אשר בו הג' ג' הוא זוג, א"כ הוא נחלק לזוגי ג', ר"ל לששה ששה והנה יש לו שישית על השלימות וזה מבואר. ואם תרצה לדעת אם יש לו מחצית, או רביעית, או שמינית, ראה [18r] ראה הרושם הראשון, אם הוא חשבון נפרד, הנה אין לו אח' מהם, מהטעם שאמרנו בשישית, ואם הוא זוג, או 0', הרי כל החשבון בכללו זוג, כי העשרות ומהם ולמ[M:ע]לה כלם זוג אחדים וא"כ בידוע שיש לו מחצית. ולדעת אם יש לו ג"כ רביעית ושמינית, קח המספר אשר במעלה הראשונה כמו שהוא ואשר בשנייה כפול, אם יש שם מספר ואשר בשלישי', אם הוא נפרד, קח בעבורו ד' אחדים ואם הוא זוג, או 0, לא תקח בעבורו מאומה וכן מהמעלה השלישית ולמעלה לא תקח דבר וחבר כל אשר לקחת והשלך אותו ח' ח' ואם יצא הכל, הנה יש לו שמינית ורביעית ואם ישאר [M: ארבעה] יש לו רביעית לבד ואם ישאר חשבון אחר, אין לו לא שמינית ולא רביעית. וטעם אומרנו שנקח אשר במעלה השנית כפול, הוא לפי שהם עשרות ומכל עשר, כאשר תסיר ח', ישארו ב', הרי שישאר לנו מכל עשר שנים, לכן אנו כופלים כל העשרות ולכך אנו לוקחים אותם כפולות. ואשר במעלה השלישית הם מאות וכל זוגי מאות יש להם שמינית, כי שמינית מאתים הוא כ"ה, לכן לא נקח בעבור זוגי המאות דבר, אך אם יש שם מאה נפרד, אחר הסרת זוגי המאות, נקח בעבורו ד', כי בהסיר שמיניות המאה, שהם י"ב שמיניות, שהם עולים לצ"ו, ישארו ד'. ומהמעלה השלישית ולמעלה לא תקח דבר, כי כלם הם זוגי מאות ויש להם שמינית כמו שביארנו. ואם תרצה לדעת אם יש לו שביעית, ראה הרושם האחרון אשר לצד שמאל וכפלהו בג' וחברהו לאשר תמצא במעלה לאשר לפניה והסר לעולם [18v] השביעיות והנשאר כפלהו בג' וחברהו עם אשר תמצא אשר לפניה. ואם לא תמצא שם מספר כי אם 0', כפלהו פעם שנית בג' וכן על כל 0' וחברהו עם אשר תמצא לפניו והשלך לעולם הז' ז' ואם יצא הכל לשביעיות, הרי ידענו שיש לו שביעית ואם לאו לאו. הטעם מה שאנו כופלים כל מעלה בג' לחברו לאש' לפניה, הוא לפי שכל מעלה היא עשר בערך אשר לפניה ובהסר מהם הז' [M: ישארו ג', הנה כל אחד הוא כשלש בערך אשר לפניו, אחרי הסרת הז']. ואם תרצה לדעת אם יש לו עשירית, או חמישית, אם הרושם הראשון הוא 0, הנה הכל עשרות, [M: כי אם המאות ומשם ולמעלה הכל הוא עשרות] והנה יש לו עשירית גם חמישית ואם הוא ה', הנה יש לו חמישית לבד. ואם הוא מספר אחר גם חמישית אין לו. ואם תרצה לדעת אם יש לו י"א, פי' אם יתחלק לי"א על השלימות והוא שיושלך כלו י"א י"א ולא ישאר דבר וכיוצא בזה הוא מה שאמרנו בכל המורים העוברים, ראה הרושם האחרון והוצא ה1' מאשר תמצא במעלה אשר לפניו והנשאר הוציאנו מה שתמצא מאשר לפני פניו וכן עד הגיעו לראש ואם יצא הכל, יש לו י"א י"א ואם לאו לאו. ואם בשום מקום תמצא סיפרא, או שום מספר קטן במנין, שלא תוכל להוציא ממנו אשר צוויתיך, הוסיף י"א על הנמצא שם סיפרא 0, וכן או שמונה חשבון קטן ומהכל תוציא אשר ציויתיך והנשאר מאשר לפניו, כן לעולם. הטעם כי כל מספר הוא עשרה בערך במעלה אשר לפניו, לכן כאשר תקחנו לעשרות ואשר לפניו לאחדים זה בזה, הרי כל מה שלקחת הם י"א י"א. ואשר הוא לפי אמרנו ולהוסיף אות [19r] אות י"א באשר לפניו, כאשר לא תמצא שם די מחסורו, הוא לפי שאם נוסיף כמה י"א י"א בחשבוננו, לא יעלה ולא יוריד, כי הוא בעצמו יושלך לי"א י"א, ר ג"כ יצא אחר התוספת ואם לאו לאו וזה מבואר. ואם תרצה לדעת אם יש לו י"ג, ראה הרושם האחרון וכפלהו בג' והוצא הי"ג י"ג אשר בו והנשאר הוציאהו מאשר תמצא במעלה אשר לפניו והנשאר כפלהו שנית בג' והוצא הי"ג אשר בו והנשאר כפלהו שנית בג' והוצא הג' אשר בו והנשאר הוציאהו מאשר לפניו וכן לעולם עד תכליתם ואם יצא הכל יש לו י"ג ואם לאו לאו. וכאשר יחסר בשום פנים מעלה, שלא תמצא די להוציא אשר ציויתיך, הוסף י"ג והוצא [M: מהמתחבר אשר עליך להוציא והנשאר כפלהו בג' והוצא] הי"ג י"ג והנ' הוציאהו מאשר לפניו וכן לעולם. הטעם כי כל מספ' הוא עשרה כערך אשר במעלה הקודמת וכאשר תסירנו ותסיר ג' שכמותו מהמעלה הקודמת שהי' לה לאחדים, הרי כל אשר הוצאת הוא עשרות וג' ואחדים על כל עשר, מספר הנה כל מספר הוא י"ג י"ג, גם התוספת אש' ציויתיך להוסיף מהי"ג לא יזיק בהוצאת הי"ג, כאשר הזכרנו בהוספת הי"א בהמצאת מורה הי"א וזה מבואר. והמספר אשר לא תמצא לו אחד מהמורים הנזכרים ותרצה לידע אם יש לו מורה אחר המורה הזה, אשר תבקש הוא שלא יהיה לו שום מורה מהמורים. הטעם שאם היה לו שום מורה מהם, בידוע שאינו מורה לזה החשבון, שאם הוא מורה לזה החשבון, הנה לחשבון ג"כ יש לו המורה אשר לזה המורה ואתה לא מצאתו. המשל אם יקח כ"א, הנה אם [19v] כ"א הוא מורה לחשבון, הנה יש לחשבון מורי זה המורה, ר"ל שביעית ושלישית וכבר ידעת שאין לחשבונך אחד מהם, לכן לא יהיה לו כ"א. גם אם מספר אשר בקשת לו כל המורים העוברים זה אחר זה ולא מצאתם, אם הוא פחות ממרובע המורה הסמוך אשר תרצה לבקש, אינך צריך לבקשו, כי איננו לו מורה אם לא מורה אחר בעולם, כי בידוע שהוא מספר פשוט. הטעם שאם היה לו זה המורה הפשוט הסמוך אשר אתה מבקש ואין צריך לומר אחר גדול ממנו, הנה להיות חשבונך פחות ממרובעו, הנה הפעמים אשר יהיה בו המורה ההוא יהיה מספרם פחות ממספר המורה בעצמו וגם מספר הפעמים יהיה לו למורה, כי כל דבר הנחלק למספר מה ויצא בחילוק מספר מה ולא נשאר דבר, הנה שניהם לו מורים, כי כאשר יתחלק לאשר יוצא עתה בחילוק, יצא בחלוק אשר נחלקו עליו עתה ולא ישאר דבר ואולם להיות מספר פעמים אלו פחות ממספר מורה המבוקש, הלא הם כאחד המורים הקודמים וא"כ היה לו אחד מהמורים הקודמים ואתה לא מצאתם הרי זה שקר. המשל אם בקשת עד י"ז ולא מצאת ותרצה לבקש אם יש לו י"ז ומספרך שהוא פחות מרפ"ט, שהוא ממרובע י"ז, הנה בידוע שאם היה יוצא לי"ז י"ז, שהפעמים אשר בו י"ז י"ז הם פחות מי"ז, שאם היו י"ז לא או יותר, הרי חשבונך היה כמרובע י"ז, או גדול ממנו והוא קטן. ואם הפעמים האלה אשר י"ז בו הם פחות מי"ז, המשל י"ו ומשם ולמטה, הנה היה לו רביעית, או אחד מהמורים הקודמים, שהרי יתחלק למספר פעמים אלו ג"כ ויצא בחילוף הי"ז וזה שקר, [20r] שהרי לא מצאת לו אחד מהעוברים. ואולם כאשר יהיה חשבונך כמרובע המורה הנמשך אשר תבקש, או גדול ממנו ותרצה לדעת אם תמצא לו זה המורה הסמוך. ואם יתחלק אליו לשלימים מבלי שארית הוא לו למורה צדק גם היוצא בחילוק ואם לאו לאו. וכאשר ידעת שיש לו שום מורה, חלק המספר כולו לזה המורה ותחלק אליו לשלימים והיוצא בחילוק ואם לא תרצה לבקש יותר, הנה אלו השני מספרים, ר"ל המורה אשר חלקת עליו והיוצא בחילוק הם הם מוריו. אכן אם היוצא בחילוק הוא חשבון גדול ותרצה לבקש לו מורה ג"כ, עשה כדרכים הנזכרים. ואולם דע שהמורים אשר לא מצאת לחשבון הגדול, לא תמצאם ג"כ לזה היוצא בחילוק וזה ברור ואין לך לבקש אחד מהם כי אם הדומה לאשר מצאת, או למעלה ממנו, אם מצאת לו מורה, חלקנו עליו והיוצא בחילוק יהיה מורה שלישי. ואם זה ג"כ גדול ותרצה לבקש לו ג"כ מורה אחר, עשה כנזכר וחלקנו על המורה אשר ידעת אשר הוא למורה לו והיוצא בחילוק יהיה לו למורה רביעי. ואם תרצה תוכל ל[...] לבקש עוד חמישי, או שישי, או זולתם. המשל רצינו לחלק 2447235 על 50335084800. נוציא [....] המורים לזה החשבון הגדול אשר רצינו לחלק עליו ונראה ראשונה אם יש לו ג', או ששה, או ט' ואחר שהרושם הראשון הוא 0, ידענו שאם יש לו ג', או ט', יש לו ג"כ ששה ולדעת אם יש לו ג', או ט', נחברם כלם כאלו הם אחדים ונאמ' ח' עם ד' הם י"ב, נוציא מהם הט' ישארו [.] ג' ועם 8 הם י"א, נסיר הט', ישארו ב' ועם ה' יהיו ז' ועם [20v] ועם הג' יהיו עשרה, נסיר ט', ישארו א' ב' ועם הג' יהיו ד' ועם הה' יהיו כולם ט' ט', הרי יצא החשבון לט' ט' וידענו שיש לו ט' וג', גם ו' לסבה שזכרנו ונקח מהם אשר תרצה. ועל דרך משל, נקח למורה ו' ונחלקנו על ו' ויצא בחלוקם 8389180800. ואחר שהיוצא בחילוק הוא חשבון גדול, נבקש לו מורה ונעשה לזה כאשר לחשבון הראשון ויצא הכל לט' ט' ואחר שהרושם הראשון סיפרא ויש לו ט', יש לו ג"כ ו' וכ"ש ג'. ונקח ט' למורה ונחלק זה החשבון לט' ויצא בחילו' 9321312000. ונעשה לזה כאשר עשינו לקודמים וישארו ג' [ה], הנה יש לו ג', ג"כ ו' ולהיות הראשונה סיפרא ונקח למורה ג' ונחלקנו עליו ויצא בחילוקם 310710400. ואחר שהקודם לא היה לו ט', בידוע שלזה אין לו אפי' ג'. הטעם לפי שזה שלישית הקודם ואם לזה היה לו שלישית הקודם ואם לזה היה לו שלישית, הנה שלישיתו, ר"ל שלישית זה שהיה שלישית הראשון, הוא לראשון שלישית שלישית, שהוא תשיעית ולא מצאנוהו וכן הוא האמת, כאשר תחברם ותוציא הט' ט' ישארו ז'. ונעיין אם יש לו ב' וד', או ח' ואחר שהראשון סיפרא, בידוע שיש לרוב לו ב' ולדעת אם יש לו ד', או ח', היה לנו לקחת אשר [במעלה] הראשונה ולא מצאנו שם כי אם 0 ולא נקח דבר כי אם בשנית, היה לנו לכופלו ולא מצאנו שם כי אם 0, לא נקח דבר והשלישית אחר שהוא זוג, אין לנו לקחת בעבורה דבר ולא ממנה ולמעלה, הנה יש לו ח' וד' וב'. ונקח למורה אשר נחפוץ מהם, המשל ח' ונחלקנו לח' ויצא בח בחילוק 38838800. [21r] ולזאת ג"כ יש לה שמינית ורביעית וחצי לסבה הנזכרת ונקח א' מהם, המשל ד' וחלקנו עליו ויצא בחילוק 979700. ולזאת אין לה שמינית, כי הראשונה והשנית הם 0 ולא נקח בעבורם דבר והשלישית היא ז' שהוא נפרד ונקח בעבורו ד', הנה שאין לו כי אם ד' וב'. ונקח אחד מהם, המשל ב' ונחלקנו עליו ויצא בחילוק 4854850. מאחר שזו היא מחצית הראשונה, אין לנו רביעית, לפי שלא היה לראשונה שמינית, כי רביעית זו היא רביעית חצי הראשונה שהוא שמינית. וכן תמצאנו בבחינה שאין לו רביעית, כי בראשונה אין מספר וכל השניה היא עשרה והשלישית היא זוג ולא נקח דבר בעבורה, הרי שאין בידינו כי אם עשר, נסיר ח', ישארו ב', הרי שאין לו כי אם חצי. ואם לא תרצה לקחתו שנית למורה, [עיין] אם יש לו עשר, או ה' ואחר שהראשונה 0, בידוע שיש לו [M: עשר וגם] ה'. ונקח אחד מהם, המשל ה' ונחלקנו עליו ויצא בחילוק 970970. וגם זה, אחר שהראשונה 0, יש לה י', גם ה'. ונקח עד"מ העשרה ונחלקנו לי' ויצא בחילוק 97097. ואחר שהראשונה אינה לא ה' ולא 0, אין לו לא ה' ולא עשרה. ונראה אם יש לו שביעית ומהט' האחרון נסיר שבעה, ישארו שנים ונכפלהו בג', יהיו ו' ונחברם לז' אשר לפניו, יהיו י"ג, נסיר הז', ישארו ו', נכפלהו בג', יהיו י"ח, נסיר מהם י"ד, שני שביעיות, ישארו ד' ואחר שבמעלה שלפני זאת אין שם חשבון כי אם 0, נכפול אלו הד' בג', יהיו י"ב, נסיר ז', ישארו חמשה, נחברם לט' שלפני זאת, יהיו י"ד והם שביעיות, גם הראשונה ז', הנה יצא הכל ז' ז', הנה יש לו שביעית ונקחנו למורה ונחלקנו עליו ויצא בחילוק 1261 1387. ונשוב לראות ונעיין אם יש לזה [21v] ג"כ ז' ונמצא שישארו ד', הנה אין לו ז'. ונראה אם יש לו י"א ונחסר הא' האחרון מהג' שלפניו וישארו ב', נסירם מהח' שלפניהם, ישארו ו', נסירם מהז' שלפניהם, ישאר א', נסירם מהא' שלפניו ולא ישאר דבר, הרי יש לו י"א ונקחנו למורה ונחלקנו עליו ויצא בחילוק 1261. ונשוב לראות אם יש לו הי"א ונמצא שישארו ו', הנה אין לו י"א. ונעיין אם יש לו י"ג ונכפול הא' אחרון בג' ולא נוכל להסירם מהב' שלפניהם, לכן נוסיף עליהם י"ג ויהיו ט"ו, נסיר הג', ישארו י"ב ונכפלם בג' ויהיו ל"ו, נסיר כ"ו שהם י"ג י"ג, ישארו י' [M: ולא נוכל להסירם מהו' שלפניהם ונוסיף עליהם י"ג ויהיה י"ט, נסיר מהם י', ישארו] ישארו ט', נכפלם בג', יהיו כ"ז, נסיר כ"ו, ישאר א', נסירנו מהא' הראשון ולא ישאר דבר, הרי יש לו י"ג, נקחנו למורה ונחלקנו עליו ויצא בחילוק 97. ואחר שזה החשבון הוא פחות ממרובע י"ג, אינך צריך לעיין עוד אם יש לו [הי"ג] י"ג וכ"ש מורה גדול ממנו ולא אחד מהקודמים, אשחר שלא נמצא לראשונים, לכן נקחנו בעצמו למורה. הנה יצאו לנו מורים לזה החשבון והחשבון הקטן אשר רצינו לחלק לזה החשבון הגדול היה 2447235 ונחלקנו לאלו המורים ונשימם זה אחר זה כרצוננו, כי זה לא יזיק, כי אין מוקדם ומאוחר במורים ותחלק כל החשבון למורה האחרון אשר לצד שמאל והנשאר שים תחתיו והיוצא בחילוק חלק לאשר לפניו וכן לעולם, עד אשר יכלה המספר ויגיע למקום שהיוצא בחילוק יהיה פחות מהמורה אשר לפניו, כי אז תשים זה היוצא תחת המורה הזה אשר לפניו וכבר כלית כל מלאכתך. 6 | 9 | 3 | 8 | 5 | 10 | 7 | 11 | 13 | 97 | | 3 | 5 | 1 | [.] | 9 | 22 | ואם יכלו המורים והמספר לא יכלה וזה יקרה כאשר היה המספר המתחלק גדול מהמספר [22r] מהמספר אשר רצינו לחלק עליו, אשר הורכב מהמורים ההם, פי' שיצאו ממנו המורים ההם, אז היוצא בחילוק בחלקך למורה הראשון תשימנו מבחוץ והם שלמים וכאשר עשינו זה המעש', ר"ל כשחלקנו מספרינו למורים אלו להיות המתחלק קטן מהמספר אשר רצינו לחלק עליו, אשר הוא [מע]ל המורים, יכלה המספר והמה לא יכלו ויצא לנו כי כאשר נחלק 22447235 על 50350800, שהיוצא בחילוק הוא ש[נ]י חמישיות חצי רביעית שמינית שלישית תשיעית שישית, פי' כי כאשר עשינו האח' השלם ו' חלקים וא' מאלו הו' ט' וא' מאלו ה[.] הט' ג' וא' מאלו הג' ח' וא' מהח' א' ד' וא מהד' ב' וא' מב' אלו חמשה, שיוצא לכל אחד מאחדי המספר הגדול אשר חלקנו עליו, שתי חלקים חלק זה מהחלקים האחרונים האלו ה[.....] ועוד יצא בחלוקנו זה העשיריות חלק זה פי'[.][M: עשיריות] ה[...]ית חצי רביעית שמינית שלישית תשיעית שישית ועוד שביעית עשירית חמישית חצי רביעית וכו' ועוד ד' חלקים מי"א מז' מי' מה' וכו' ועוד [M: ט' חלקים מי"ג מי"א מז' מי' מה' וכו' ועוד כ"ב] כ"ב חלקים מצ"ז מי"ג מי"א מז' מי' מה' וכו'. ואם תרצה שיצאו לך חלקים נאותים יותר, תעיין לעולם כאשר תחלק המספר למורים, אם למספר הזה יש שום אחד מהמורים ההם. המשל באומרנו במספרינו וזה המתחלק שיש לו תשיעית ותשים המורה ההוא האחרון לצד שמאל ותחלק עליו ראשונה ולא ישאר דבר לשום תחתיו וגם ליוצא בחילוק נעיין אם יש לו א' מהמורים הנותרים ונשימנו לפני זה אשר חלקנו עליו ונחלק [M: עליו ולא ישאר [.] דבר וכן נעשה לעולם בענין שיצא לנו בחלקינו זה] זה המספר הקטן הנזכר לגדול, שהיוצא לכל א' הוא חצי חלק מי"ג מי"א מד' מג' מו' ועוד ט' חלקים [22v] מצ"ז מי' מא' מחצי וכו' הכל כמו שהוא בצורה הזאת: | 6 | 3 | 4 | 11 | 13 | 8 | 10 | 97 | 7 | 5 | 9 | | | | | | 2 | | | 9 | | | | ואלו שני המעשים הכל אחד, אלא שבמעשה השני חלקים יותר נאותים. ולחלוקה על המורים עליו השגחה זו נקרא לו כלילת יופי, לפי שהוא לעשות מהפרטים כללים יפים ונאותים. וכ[די להרחיב הענין ו]לבארו בפי' אמשול משל לחלוקנו זה והוא כי המספר המתחלק יש לו תשיעית, לכן שמנו הט' האחרון וחלקנוהו עליו ולא נשאר דבר, על כן לא שמנו תחתיו דבר ויצא לנו בחלוק 275915. ויש לזה היוצא בחילוק חמישית, לכן שמנו הה' לפני הט' וחלקנו עליו ולא נשאר דבר ויצא [לזה] היוצא בחלוק 54383. ויש לו שביעית, לכן שמנו מיד ל[פני] המורים הנזכרים הז' וחלקנוהו עליו ולא נשאר דבר ויצא בחילוק [M: 7769]. ואין לו שום אחד מהמורים הנותרים, לכן נשים אשר נרצה ושמנו היותר גדול והוא הצ"ז וחלקנו עליו ונשאר ט' ושמנוהו תחתיו ויצא בחילוק 00 ויש לו עשירית לכן שמנו מיד ה10 וחלקנום עליו ולא נשאר דבר ויצא בחלוק ח' ויש לו שמינית, לכן שמנו מיד הח' וחלקנום עליו ולא נשאר דבר ויצא בחלוק ואחר שהוא פחות משום אחד מהמורים הנותרים, אין לנו עוד לחלק, אבל נשימהו תחת המורה אשר נשים מיד לפני המושמים הנזכרים ושמנו הב' ושמנו תחתיו זה הא' אשר יצא באחרונה בחלוק ואחר שמנו המורים הנותרים כאשר הזדמן. הכלל העולה מהדברים הוא שכאשר נרצה לחלק שום [23r] שום מספר גדול, או קטן, על מספר אחר גדול ממנו, או קטן ממנו, שנוציא מורה המספר אשר רצינו לחלק עליו ונשים אותם כפי המזדמן זה אחר זה, או אם ירצה ישגיח בהנחתם, יען יצאו החלקים יותר נאותים כאשר ביארנו ונחלק המספר המתחלק על המורה האחרון אשר לצד שמאל והנשאר נשים תחתיו והיוצא נחלק לאשר לפניו וכן לעולם. ואם היה המתחלק קטן מאשר חלקנו עליו, יכלה המספר והמה לא יכלו. וכאשר יכלה, יהיה היוצא בחילוק פחות מהמורה אשר לפני המורים אשר חלקנו כבר עליהם, לכן אין לנו לחלק זה היוצא המעט על זה המורה הרב ממנו, אבל שימהו תחתיו. ואם היה המספר המתחלק גדול מאשר רצינו לחלק עליו, יכלו המורים והמספר לא יכלה והיוצא מן החלוק האחרון [....] נשימהו חוץ לצורה והם השלמים אשר יצאו בחלוק ואשר בתוך הצורה תחת המורים הם השברים ושברי שברים, אשר יצאו בחלוק מוסף על השלימים הנזכרים. וכדי להרחיב הענין אעשה משל אחר, המשל רצינו לחלק 3123745020 על 3216. והנה מורה זה המספר הקטן, אשר רצינו לחלק עליו, הם אלו | 3 | 8 | 9 |. וחלקנו מספרינו זה הגדול על הט' ולא נשאר דבר ויצא בחילוק 347082280. וחלקנום [M: על הח'] ולא נשאר דבר ויצא בחילוק 43385285. [M: וחלקנום על הג' ויצא לנו בחלוק הזה האחרון 14461761 והם] והם השלמים ונשארו ב' ושמנום תחת הג' והם השברים היוצאים בחילוק, הנוספים על השלמים. ואם גם עתה בזה החילוק האחרון לא היה [23v] לא היה נשאר דבר, לא היינו שמים תחתיו דבר וכיון שלא נמצא דבר תחת המורים, לא היו יוצאים בחילוק שברים כלל, כי אם השלמים לבד וזה יקרה כאשר החשבון אשר חלקנו עליו יהיה ראוי להיות מורה לחשבון המתחלה. ואולם במשלנו זה אח' אשר נשארו בחלוק האחרון ב', יש לו ג"כ שברים ושמנום תחת הג' ויצא לנו כי כאשר חלקנו 3123740520 על 216 שיות עד שיגיע לכל אחד מהם 14461761 | 2 | שלמים וב' שלישיות, כאשר בא בזאת הצורה | 3 | 8 | 9 | | 1 6 7 1 6 4 4 1 | 2 ואם רצית לבחון הוצאת המורים ההיתה כתקנה, כפול הראשון בשני והעולה בשלישי והעולה ברביעי וכן לכלם עד כלותם ואם יצא לך מזה החשבון המספר הראשון בלי תוספת ומגרעת, תדע שיצאו כתקנם ואם לאו לאו. המשל בצורה הנזכרת: אם רצינו לידע אם המורי' יצאו על היושר, נכפול ט' בח', יהיו ע"ב, נכפלים בג', יעלו 216 והנה כלו המורים ויצא החשבון בעל המורים בעינו. ואם תרצה לידע אם חלקת המספר על המורים על היוש', אם יש שם שלמים כפול השלמים במורה הא' ההוא וכל המקובץ כפלהו במורה השני והוסף על העולה אשר תמצא תחתיו וכפול הכל על המורה [..] השלישי והוסף עליו אשר תמצא תחתיו וכן תעשה לעולם עד כלותם ואם ככלות המורים יצא לנו המספר המתחלק, הלא מעשיך אמת ויציב ואם לאו לאו. ואם אין שם שלמים, קח אשר תמצא ראשונה תחת המורה הקודם אשר תמצא תחתיו דבר וכפלהו במורה הסמוך לו לצד שמאל וחבר הנמצא [24r] וחבר הנמצא תחתיו עם העולה וכפול הכל על המורה הנמשך הנמשך והוסף אשר תחתיו וכן לעולם עד כלותם ואם אז יצא החשבון המתחלק בעינו, הנה [נכון] ואם לאו לאו. המשל בתמונה זו | 6 | 3 | 4 | 11 | 13 | 2 | 8 | 10 | 97 | 7 | 5 | | 1 | | 9 | ונכפול השלמים בג' שהוא המורה הראשון ויעלה 433852823, נחבר לזה הב' אשר תחת המורה הזה ויעלה הכל 43385285, נכפלם על הח' שהוא המורה השני ויעלה 347082280 ואחר שלא נמצא תחת זה המורה דבר, לא נוסיף עליהם דבר ונשוב ונכפלם בט' שהוא המורה השלישי ויצא לנו החשבון המתחלק בעינו שהוא 3123740520. עוד אמשול זה בדרך קצרה בצורה הקודמת לזאת, אשר אין שם שלמים ביוצא בחילוק כי אם שברים לבד: ונקח הראשון אשר תחת הב' שהוא המורה הראשון אשר נמצא תחתיו דבר ונכפלהו בח' שהוא המורה הסמוך ויעלה ח' ואחר שאין תחתיו דבר, לא נוסיף עליהם דבר ונכפלם בי' שהוא המורה הסמוך ויעלה פ' ואחר שלא נמצא תחתיו דבר, נשוב ונכפלם בלי תוספת על הצד שהוא המורה הסמוך ויעלה 7760, נחבר אליהם הט' אשר תמצא תחתיו ויעלה 77669 ונכפלם בז' ויעלה 54383 ונשוב ונכפלם בה' ויעלה 231915 ונכפלם בט' שהוא המורה האחרון ויצא לנו החשבון המתחלק בעינו והוא 24472355 והנה [M: נכון הנה אמת]. [M: וטעם הוצאת המורים וחלקנו עליהם המספר כנזכר הוא כי אחר שהמספר] עליהם המספר כנזכר הוא כי אחר שהמספר אשר רצינו לחלק עליו הוא מורכב מאלו המורים [24v] המורים כמוהו כמוהם. ר"ל כי מי שיחלק א' על מאה עד"מ, הנה יגיע ממנו לכל א' מהמאה חלק עליו ממאה שבו, פי' שנעשה הא' השלם אשר רצינו לחלק [M: מאה חלקים שוים ויגיע לכל א' מהמאה אשר רצינו לחלק עליהם] עליהם הא' הראשון חלק א' מהם. ואחר שחשבון הק' אשר רצינו לחלק [עליהם] הא' חלק א' מהם ואחר שחשבון יש לו חמישית וחמישיתו הוא כ', נמצא שכל א' מהמאה הוא חלק א' מכ' מחמישית שבמאה וכאשר נעשה א' שלם ק' אקלימים חלקים, הנה כל אחד מהם הוא חלק אחד מק' שבשלם שבשלם וגם הוא חלק א' מעשרים מחמישית השלם, הרי שאמרנו חלק א' מק' שבשלם כאומרנו חלק אחד מכ' מחמישית שבשלם. ולסבה זו בעינה יהיה אומרנו רביעית חמישית כאומרנו חלק א' מכ', לפי שעשרים יש לו חמישית וחמישיתו ד', נמצא שעשרים מורכב מה' וד' ושהאחד הוא חמישית רביעית, או רביעית חמישית, כי הכל א', הרי לנו ש שאמרנו רביעית חמישית כאומרנו חלק א' מכ' שבשלם. [M: ואולם אמרנו חלק אחד מכ' מה' שבשלם הוא כאמרנו חלק א' מק' שבשלם כאשר] כאשר ביארנו, הנה יצא לנו שאומרנו רביעית חמישית חמישית הוא כאומרנו חלק א' מק' שבשלם. ובדמיון זה בכל חשבון מורכב ממורים כמה שיהיו. ואם כאשר חלקנו א' שלם לק', הגיע לכל א' מהם חלק אחד מק' שבשלם, שהוא רביעית חמישית החמישית ואם חלקנו על ק' ב' שלמים, יגיע לכל א' ב' רביעיות חמישיות חמישית ואם ג' ג', הרי [M: הרי] כי מספר השלמים אשר נחלק אל ק' מספר הרביעיות חמישיות חמישית שיגיעו לכל אחד מהם וזה ברור. ולזה אם רצינו לחלק ע' על ק', ידענו שיגיע לכל אחד מהם ע' רביעיות חמישיות חמישית והרי הוא כאלו שמנו המורים כזה הסדר, ושמנו הע' רביעיות תחת המורה האחרון: | 5 | 5 | 5 | 4 |

             | 70 |

ואחר שיש בידיך 70 רביעיות [25r] רביעיות חמשיות חמשית, אם בקשנו לדעת כמה חמשיות חמישית הם, הרי הוא כאלו היו בידינו ע' רביעיות ורצינו לדעת כמה שלמים הם וזה יודע בחלקנו אותם לד', לפי שכל ד' רביעיות הם א' שלם וכן כל ד' רביעיות חמישית [M: חמישית חמישית הם חמישית חמישית שלם, לכן נחלק אלו הע' רביעיות חמישית] חמישית והנשאר יהיה מהמין הראשון, ר"ל רביעיות חמישיות חמישית ולזה ראוי לנו לשים היוצא בחלוק, שהוא י"ז, תחת הה' אשר הוא המורה אשר לפניו והנשאר שהוא תחת הד' שהוא המורה אשר לפניו והנשאר, שהוא ב', תחת הד' שהוא המורה האחרון אשר חלקנו עליו כזה: | 5 | 5 | 4 | | | 12 | 2 | הנה ידענו כי כאשר חלקנו ע' על ק', שהגיע לכל אחד מהם י"ז חמישיות חמישית וב' רביעיות חמשית חמישית. ואחר שיש בידינו י"ז חמישיות חמישית, ידענו שהם שלשה חמישיות שלמות ויותר, לפי שכל חמש חמשיות חמישית הם חמישית אחד, כמו שחמש חמשיות שלם הן שלם וראוי לנו לידע כמה חמישיות שלמות הן, לכן נחלקם על הה' ויצא לנו בחלוק ג', שהוא ג' חמישיות שלימות, לכן נשימם תחת הה' הראשון והב' השני והנשארים הם ממין במינם כבתחלה, ר"ל חמישיות חמישית, לכן שמנום תחת הה' השני כזה: | 5 | 5 | 4 | | 3 | 2 | 2 | ואם אלו הג' אשר תחת המורה הראשון היה כמותו, או גדול ממנו, ר"ל שהיה ה' או יותר, היה ה ע עולה לשלם, או לשלימים, כי כל חמש חמשיות הן שלם אחד והיה ראוי לנו לחלק אותן על ה' והיוצא בחילוק היו שלימים והנשאר היה חמישיות כאשר בתחלה. אכן אחר שהוא קטן מהמורה, ר"ל שהוא פחות מה' שהוא המורה שהוא המורה הראשון, אין כאן שלם כלל ואין לנו לעשות שום חלוק, אבל כבר השגנו מבוקשנו והוא כי כאשר [25v] חלקנו ע' על ק', שהגיע לכל אחד מהם ג' חמישיות וב' חמישיות חמישית וב' רביעיות חמישית חמישית. הכלל העולה מאלו מהדברים שהמחלק ע' על ק' יגיע לכל אחד ע' חלקים מק' חלקים בשלם ואחר שמאה הוא מורכב מאלו השלשה מספרים, ר"ל מה' וה' וד' וזה כי כאשר כפלנו הא' בחבירו והעולה בנשאר, עולה ק', פי' כי כפל ה' בה' הוא כ"ה וכאשר כפלנום בד', יעלו ק' וזאת היא בחינת הוצאת המורים אשר הזכרנו למעלה, כי בכפול זה בזה והעולה באחר וכן לעולם עד כלותם ויצא לנו החשבון הראשון, ידענו שהחשבון ההוא מורכב מאלו ה[M: ב'] מספרים ואחר היות הק' מורכב מה' הד', כך הוא אומרנו חלק מק' שבשלם כאומרנו רביעית חמישית חמישית רביעית חמישית, או כאומרנו חמישית חמישית רביעית, כי הכל אחד. ומטעם אחר על זה אמרנו שבידינו לסדר המורים זה אחר זה כפי המזדמן, אם בהשגחה, כדי שיצאו השברים היותר שלמים שיוכל והיותר נאותים. וזה כי כאשר אמרנו שהמחלק ע' על המאה יגיע לכל אחד ע' רביעיות חמישית חמישית, היינו יכולים לומר ע' חמשיות רביעית חמישית, או ע' עין חמישיות חמישיות חמישית רביעית ואחר שבידינו לסדרם כחפצנו, ראוי לסדרם ולהשגיח בסדורו וזה כי כאשר רצינו לחלק אלו הע' לאלו המורים, אחר שהעין יש לו חמישית שהוא א' מאלו המורים, ראוי לנו לחלקם ראשונה על הה' ונשימנו אחרון, כדי שלא ישאר דבר לשים תחתנו ויצא בחילוק י"ד ואם היה להם רביעית, היה ראוי לחלקם על ד' ולשומו לפני האחרון ואם היה לו ה' לה', אכן שאין [26r] שאין לו אחד מהם, נסדר אלו השני המורים הנשארים כפי המזדמן וע'ד'מ' נחלק אלו היד לד' ונשימהו לפני האחרון ויצא בחילוק ג' ואחר שהוא פחות מהה' שהוא המורה האח', נשימהו תחתיו והב' הנשארים נשימם תחת הד' שהוא המורה השני [M: אשר] נחלקנו עליו כזה: | 5 | 4 | 5 | | 3 | 2 | והנה יצאו לנו חלקים יותר נאותים, כי יותר נאות הוא לומר ג' חמישיות [M: ושני רביעיות חמישית], שהן חצי חמישית, כאשר בא בצורה הזאת, מאומרנו ג' חמישיות ושני חמישיות חמישית וב' רביעיות חמישית חמישית. וידוע הוא כי בחינת זה הוא להשיבם כלם מהמין הראשון, ר"ל חמישיות רביעית חמישית, כפי צורה זו האחרונה, או רביעית חמישית חמישית, כפי הצורה הקודמת וזה יקרא פריטהא כאשר יתבאר בחלק השני. ואחר שיש לו חמישיות שלמות, גם רביעיות חמישית, נשיבם כלם ראשונה רביעיות חמישית וידוע כי כל חמישית שלמה היא ד' רביעיותיה, פי' ד' רביעית חמישית, כמו שכל שלם ד' רביעיות שלם, הרי לנו כי כל אחד מאלו הג' חמישיות שלימות היא ד' רביעיות חמישית ולדעת כמה הם נכפול ג', שהוא מספר החמישיות, בד' שהוא המורה הבא אחריו ויעלה י"ב, הרי לנו שהג' חמישיות הם י"ב רביעיות חמישית. ומצאנו תחתיו שנים שהם מזה המין, פי' שהם רביעיות חמישיות, נחברם אליהם ויהיו י"ד רביעיות חמישית. וכאש' נרצה לדעת כמה חמישיות רביעית חמישית הם, נכפלם בה' שהוא המורה הבא אחריהם ויעלו כלם ע'. ואם תחת זה המורה היה נמצא דבר, זה היה ג"כ חמישיות רביעית חמישית [26v] והיינו מחברים אותם אליהם. אכן אחר שלא נמצא תחתיו דבר וכבר כלו המורים, כבר כלינו מעשינו. ואחר שעלה לחשבוננו הראשון, פי' לעין [M: ע'], שהוא החשבון הקטן אשר רצינו לחלק על הק' שהוא בעל אלו המורים מבלי תוספת ומגרעת, ידענו כי כל מעשינו בצדק ובמשפט. הרי לנו מבוארים טעמי' כל הנזכר, גם המעשה, גם הבחינות וביאור הכל בכלל ובפרט. וכדי להתלמד, אביא משל אחר, שיהיה המתחלק על אלו הק' גדול מהם, כדי שיצאו שם שברים גם שלמים: המשל רצינו לחלק ק"מ על ק'. ואחר שאלו הק"מ, שהם החשבון אש' רצינו לחלק, יש לה כל אלו המורים, נשים אשר נחפוץ אחרון ונחלקנו עליו, המשל על הה' ויצא ושבא בחילוק כ"ח ולא נשאר דבר. ואחר שיש להם רביעית, נחלקם על הד' ונשימנו לפני האחרון ויצא בחילוק ז'. ואחר שהם כמורה הנשאר וגדול ממונו, נחלקם עליו ויצא בחילוק א', שהוא א' שלם, כי כבר שלמו המורים ונשימנו מחוץ והב' הנשארים נשימם תחתיו כזה: | 5 | 4 | 5 | | | 2 | | הרי לנו כי כאשר חלקנו ק"מ על ק', שעולה לכל 1 ואחד מהמאה ק"מ חלקים ממאה שבשלם, שהם ק"מ חמישיות רביעית חמישית, שהם ק"ח רביעיות חמישיות, שהם ז' חמישיות שלמות, שהם א' שלם וב' חמישיות. וכמו שזה החשבון המתחלק הזה כפל החשבון המתחלק ראשונה, כן היוצא בחילוק, שהוא א' שלם וב' חמישיות, שהם ז' חמישיות, הוא כפל היוצא בחילוק ראשונה, שהיה ג' חמישיות וב' רביעיות חמישית, פי' ג' חמישיות [27r] חמישיות וב' רביעיות חמישית . פי' שלשה חמישיות וחצי חמישית. הנה כל המעשה ברור ומבורר, גם הבחינה והיא להשיב הכל לקדמותו וזה כי האחד נשיבהו חמשיות שלמות וזה בכופלנו אותו בה', שהוא המורה על החמישיות, ויהיו ה' ונחבר אליהם הב' הנמצא תחתיו שהם ג"כ חמישיות שלימות וזה בכפלנו אותו בה' שהוא המורה על החמישיות ויהיו ה' ונחבר אליהם הב' הנמצא תחתיו, שהם ג"כ חמשיות שלמות, [M: יהיו כלם ז' חמישיות שלמות]. וכאשר נרצה להשיבם רביעיות חמישית, נכפלם בד' ויהיו כ"ח רביעיות חמישית ואחר שלא נמצא תחתיו דבר, לא נחבר אליהם דבר. עוד נשיבם חמישיות רביעית חמישית וזה בכפלנו אותו בה' ויעלה ק"מ חמישיות רביעית חמישית והנה כלו המורים ואין תחתיו דבר לחבר על העולה. ויצא לנו כחשבוננו הראשון שוה בשוה וב[דרך זה] תעשה כפל המספרי' הנשארים, הן למעשה, הן לבחינה. הפרק הה' אם תרצה לדעת הערך שיש למספר ידוע למספר ידוע אחר, אצל איזה מספר יש לו אותו הערך בעצמו. המשל הערך לה', אצל איזה מספר יש לו אותו הערך בעצמו. המשל הערך שיש לה' אצל ז', אצל מי יש לי' זה הערך, או אצל י"ד למי שיש לו זה הערך. וכדי להבינו בקוצר, אשים להם סדר והוא כי כאשר נאמ' הערך שיש לה' אצל ז', נקרא הה' ראשון והז' שני, לפי שהה' הוא הנערך אצל ז'. והנה אם תאמר אצל מי יש ערך זה לי', יחסר אשר אליו אנו מעריכים, שהוא השני מהאחרים. ואם נאמר למי יש זה הערך אצל י"ד, יחסר הנערך, שהוא הראשון מהאחרים. זה הכלל כי לנערך, [27v] הן מן הראשונים, הן מן האחרונים, נקרא ראשון ולאשר מעריך אצלו נקרא שני. וכאשר תרצה לדעת הנעלם, אם יש בידך הראשון מן השנים האחרונים ונעלם השני שבאחרונים, נכפול אותו הראשון [M: בשני] מן השנים הראשונים הידועים וחלקנו לנשאר מהג' הידועים, ר"ל לראשון שבראשונים והיוצא בחילוק הוא הנעלם. ואם היה בידך השני שבאחרונים ונעלם הראשון, כפול אותו השני הידוע בראשון שבראשונים והעולה חלקהו לשני שבראשונים והיוצא בחילוק הוא הנעלם המבוקש. וכאשר תחלק העולה על השני שבראשונים, או על הראשון, אם תרצה תוציא המורים, אם זה הראשון, או השני אשר תחלק עליו, הוא חשבון גדול והיוצא בין שלמים ושברים הוא המבוקש הנעלם. זה הכלל לעולם תכפול הראשון מאלו בשני מאלו והעולה תחלק על הנשאאר מהידועים והיוצא בחילוק הוא הנעלם. המשל אם אמרנו הערך שיש לג' אצל הז', לה' אצל מי יש לו זה הערך בעצמו. ונשימם לו על זה כזה: | 3 | 7 | | 6 | | הנה ידענו הנערך שבאחרונים והוא הנקרא ראשון והוא הה' ונכפלנו בשני שבראשונים והוא הז' ויעלו ל"ה ונחלקנו לנשאר מהידועים והוא הג' ויצא בחילוק י"א שלמים [M: וב' שלישיות וזהו הנעלם המבוקש, פי' כי הערך אשר לג' אצל הז' הוא הערך בעצמו אשר לה' אצל י"א וב' שלישיות] וב' שלישיות, וזה ברור שכמו שז' הוא כפל ג' ועוד שלישיתם שהוא א', כן י"א וב' שלישיות הוא כפל ה' ועוד שלישיתו שהוא א' וב' שלישיות. ואם אמרו הערך אשר לג' אצל ז', אצל י"א וב' שלישיות למי יש לו זה הערך נשימם בצורה הזאת: | | 3 | 7 | | | | | | 3 | | | | 11 | 2 | [28r] הנה הנעלם הוא הנערך, שהוא הראשון שבאחרונים והידוע שבהם הי"א וב' שלישיות והוא השני שבהם, לכן נכפלנו בראשון שבראשונים שהוא הג' ויעלה ל"ה ונחלקם לנשאר מהידועי' והוא הז' ויצא בחלוקה. זה הכלל נקרא להם שם ונסדרם מין תחת מינו ונכפלם מין בשאינו מינו, שהם האלכסונים, ונחלקנו למינו, היוצא בחילוק הוא הנעלם המבוקש. ואם הם בעצמם היה להם שינוי בשמות אשר בהם נודע איזה מינו, או שאינו מינו, לא נצטרך לקרוא להם שם חדש. המשל אם ג' דינרי זהב שוים נ' דינרי כסף, י"א דינרי זהב כמה דינרי כסף שוים. נסדרם מין תחת מינו, הזהב תחת הזהב כזה: | 3 | 50 | | 11 | | ונכפול למין בשאינו מינו, שהם הזהב והכסף, והם הי"א בנ', שהם האלכסונים, ויעלה 550 ונחלקם על מינו, פי' על ג' של זהב ויצא בחילוק 183 ושליש, שהם הדינרי כסף הנעלמים, הרי לנו שאם שלשה דינרי זהב שוים נ' של כסף, י"א דינרי זהב שוים 183 דינרי כסף ועוד שליש דינר כזה: | 3 | 550 | | | 11 | 183 | ו | 3 | | | | | 1 | ואם השאלה היתה להפפך, שנעלם לנו הזהב, כאומרנו ואם ג' דינרי זהב שוים נ' של כסף, 183 כ דינרי כסף ושליש דינר כמה שוים, נשימם מין על מינו כזה: | 3 | 50 | 3 | | 11 | 183 | 1 | ונכפול מין בשאינו מינו, פי' הכסף בזהב, שהם האלכסונים ויעלו 551 ונחלקם על מינו, שהוא הכסף הנשאר והוא הנ' ויצא בחילוק י"א והם דינרי זהב הנעלמים והכל עולה לענין אחד. [28v] הטעם כי כאשר אמרנו הערך שיש לג' אצל ז', לה' אצל מי שיש לו זה הערך, הנה ידענו שהערך שיש לג' אצל ז', יש לאחד, שהוא שליש הג', אצל שליש [M: הז', פי' שאם הג' על דרך משל שליש הז', הנה האחד הוא שליש שלישית הז' וזה ברור ואחר שידענו שערך א' אצל שליש ז' הוא] ז' הוא כערך ג' אצל ז', שהוא הערך הנשאל ושליש ז' הוא ז' שלישיות, הנה ידענו שזה הערך בעצמו יש לה' אצל ה' פעמים ז' שלישיות ולדעת כמה שלישיות הם, יש לנו לכפול ה' בז' והעולה הם שלישיות ולדעת כמה שלמים הם, חלקנום על הג'. וכן בדמיון השני, כי אחר שידענו ערך ג' אצל ז' ורצינו לידע למי יש לו זה הערך בעצמו אצל י"א וב' שלישיות, הרי הוא כאלו ידענו ערך ז' אצל ג' ונרצה לידע לי"א וב' שלישיות אצל מי יש לו זה הערך והנה הטעם ברור, שהרי שב כדמיון הראשון בעינו, אכן כדי להרחיב ביאור אבארנו בעודו בעינו ואומר כי אחר שידענו שהערך שיש לג' אצל ז' הוא הערך בעצמו שיש לאחד, שהוא שליש הג', אצל ז' שלישיות, שהם שליש הז' כאשר ביארנו, א"כ לכל שבעה שלישיות אשר בי"א וב' שלישיות הנערך אליהם הוא א' וכמספר כמה ז' שלישיות יש בהם, כך הוא המספר אחרי הנערך אליהם הנעלם ולדעת כמה שלמים ז' שלישיות יש בי"א וב' שלישיות, נדע תחלה כמה שלישיות הוא וזה יודע בכפלהו אותם בג', לכן כפלנום בג' ועלה ל"ה, הנה ידענו שיש בהם [M: ל"ה] שלישיות ולדעת כמה פעמים יש בהם ז' שלישיות, חלקנום על ז' ויצא לנו ה' והוא המספר הפעמים אשר יש ז' שלישיות בי"א וב' שלישיות וכבר ידענו שהנערך אצל כל ז' שלישיות הוא א' שלם, א"כ הנערך אצל ה' פעמים ז' שלישיות הוא ה' שלמים ואולם ידענו שהי"א וב' שלישיות הוא ה' פעמי' [29r] פעמים ז' שלישיות, א"כ הנערך אליהם הוא ה' שלמים. ועוד במשלי הדינרים כי כאשר ידענו שג' דינרי זהב שוים נ' של כסף, נודע שדינר זהב אחד, שהוא שוה שליש נ' דינרים של כסף, שהוא חמישים שלישי דינר ונודע מזה שהי"א דינרי זהב שוים י"א פעמים נ' שלישי דינר כסף ולדעת כמה שלישים הם, כפלנו הי"א בנ' ועלה 550, הנה ידענו שהי"א דינרי זהב שוים 550 שלישי דינר כסף ולדעת כמה דינרי כסף הם, חלקנום על ג' ויצא 183 ושליש והם הדינרי כסף ששוים הי"א דינרי זהב וזה ברור. ועוד אבארנו במשל השני והוא כי ביודעינו שג' דינרי זהב שוים נ' דינרי כסף, כל דינרי זהב שוה נ' שלישי דינר כסף, כמו שביארנו וא"כ כל נ' שלישי דינר, אשר בק'פ'ג' ושליש, שוה דינר זהב ולדעת כמה פעמים יש בהם נ' שלישי דינר, נדע תחלה כמה שלישי דינר הם וזה יודע בכפלנו אותם בג' כאש' עשינו ועלו 550 והם שלישי דינר וכל נ' מהם שוים דינר זהב, א"כ בחלקנום אותם על נ' כאשר עשינו, נדע כמה דינרי זהב שוים, שהוא כמספר היוצא בחלוקו, הוא י"א וכל זה ברור. והנה יתבאר מכל הנזכר במעט עיון כי כל ד' מספרים נערכים, כפל הראשון מאלו בשני מן האחרים ככפל השני בראשון מן האחרים. כי בדמיון הראשון כפל הה' בז', שהוא ל"ה, ככפל הג' בי"א וב' שלישיות, אשר היה הנעלם. ולזה, כאש' נעלם אחד מהם, איזה מהם שיהיה, כפלנו מהנודעים הראשון מאלו בשני מאלו וידענו שזה בעצמו הוא כפל הנעלם בנשאר מהנודעים ולזה בחלקנו אותו לנודע, יצא הנעלם. [29v] ולפעמים לא יהיו המספרים הנערכים כי אם ג', פי' שהאמצעי יהיה ראשון לאחרונים ושני לראשונים. ואולם כבר ביארנו שכל ד' מספרים נערכים כפל הראשון מאלו בשני מאלו בשני מ' ככפל הראשון מאלו בשני מאלו, פי' כפל הראשון באחרון ככפל הב' האמצעיים זה בזה. ואולם כשהם ג' לבד, האמצעי עומד במקום השנים האמצעיי', שהוא שני לראשונים וראשון לאחרונים, א"כ כפל הראשון בשלישי, שהוא השני מהאחרונים, ככפל האמצעי בעצמו, שהוא ראשון ושני כאשר ביארנו. ולזה בהודע האמצעי ואחד מן האחרים יודע הנעלם, כי נכפול האמצעי בעצמו ונחלקנו לאחר הנודע ויצא הנעלם. גם בהודע השנים יודע האמצעי וזה בהכפל השנים הנודעים והעולה הוא ככפל האמצעי בעצמו, פי' שהוא כמרובע והאמצעי הוא השרש ונוציא שורש זה המספר, שהוא לבקש מספר שכפלו על עצמו עולה כפי החשבון, והשרש אשר יצא הוא האמצעי הנעלם. ודרך הוצאת השרשים הוא קשה מאד ויש מספרים אשר לא יודע בהם שרש אמיתי לעולם כי בקירוב, על זה הקצתי לו פרק לעצמו והוא הפרק הבא אחר זה. דמיון והג' מספרים נערכים, הוא כאומרנו הערך אשר לב' אצל הד' כערך ד' אצל ח', שהד' האמצעי הוא במקום שנים, שהוא שני מן הראשונים וראשון מן האחרונים. ואם הנעלם מהקצוות, המשל הב' ונודע הד' והח', כלומר ששאל השואל למי יש ערך אצל ד' כערך אשר לד' אצל שמונה, או שאמ' כמה דינרי זהב שוים ד' דינרי כסף, אם ד' דינרי זהב שוים אחד דינרי כסף. הנה ידענו שכפל ד' בד', שהוא האמצעי, שהוא שהם י"ו, שהוא ככפל ח' הידוע [30r] בנעלם, לכן נחלקם על הח' והיוצא והוצרך בחלוק והוא ב' הוא הנעלם. וכן אם נודעו השנים והד' ונעלם הח', ששאל השואל הערך אשר לב' אצל ד' אצל מי יש לד' זה הערך, או ששאל אם שני דינרי זהב שוים ד' דינרי כסף, ד' דינרי זהב כמה דינרי כסף שוים. נכפול הד' בעצמו ויעלה י"ו ונחלקם על הח' ויצא בחילוק ב' והוא הנעלם. ואם היה הנעלם הד', שהוא האמצעי העומד במקום שנים והנודעים הב' והח', ראשון ואחרון, נכפול הב' בח' ויעלה י"ו וזה כפל האמצעי הנעלם בעצמו כמו שביארנו ואלו הי"ו הם מרובע האמצעי והאמצעי הוא שרושם ושרש י"ו הוא ד'. והכל מבואר בדמיונות אלו. ואם זה הי"ו היה החשבון, אשר יקשה עלינו בקשת שרשו, או שהוא נמנע בחקנו לידע שרשו האמיתי כי אם בקרוב, נדרוך בבקשת השרש ההוא כמו שיתבאר בפרק ו' זה אשר הקציתי לו. הפרק השישי בהוצאת השרשים כאשר תרצה להוציא שורש שום מספר, תמנה מספר מעלות ההוא, אם זוג ואם נפרד. ואם הם נפרד, עיין הרושם האחרון כאלו היא אם אחדים, איזה מספר נכפול על עצמו ויצא כל זה הרושם האחרון, או היותר שנוכל ונשימנו תחתיו. ואם ישאר שום דבר מזה החשבון האחרון העליון, אחר הוצאת כפל המספר אשר שמת תחתיו בעצמו, תשים הנשאר ההוא על המספר האחרון. ואם מספר מעלות החשבון אשר רצית לדעת שרשו יהיה זוג, תקח האות האחרון לעשרות ואשר תמצא במעלה אשר לפניה לאחדים ותבקש מספר שיהיה מרובעו בכל אלו העשרות והאחדים אשר לקחת, או היותר שתוכל להוציאו מהם וזה המספר אשר מצאת תשימהו תחת [30v] תחת המעלה אשר לפני המעלה האחרונה. ואשר ישאר אחר הוצאת מרובע המספר אשר מצאת מאלו האחדים והעשרות אשר מצאת בשתי המעלות האחרונו', אם ישאר שום עשרת, שימהו על האות האחרון ואם אחדים, תשימם אשר לפני האות האחרון. ואחר עשותך כל זה, הן במספר אשר מעלותיו זוג, הן באשר הן מעלותיו מספר נפרד, תכפול זה המספר אשר שמת תחת המספר העליון. ואם לא יעלה מזה הכפל שום עשר, תשים אחדי הכפל הזה תחת המעלה אשר לפני המעלה אשר שמת אותו בתחלה. ואם עלה לעשר או יותר, תשים העשר תחת המעלה אשר היה שם המספר הזה בתחלה והאחדים במעלה אשר לפניו. ואם לא יהיו שם אחדים, תשים במעלה אשר לפניו. ותעבור הקולמוס על המספר הראשון אשר כפלת ואחר כך תבקש מספ' אשר תשים במעלה אשר לפני אלו הנזכרות אשר בכפול אותו במספר, או מספרים, אשר שמת עתה שנתחדשו מכפל הראשון וגם בעצמו והוציא כל כפל וכפל מהם מהמעלה אשר כנגדו ויצא הכל, או היותר שתוכל, ותשימנו במעלה הנזכרת, ר"ל במעלה הנזכרת ר"ל במעלה שלפני המעלות אשר שמת בהם כפל המספר הראשון ותכפלנו במספרים הראשונים, מלבד אשר שמת ראשון שעבר עליו הקולמוס, ואשר יעלה, תוציאנו מהרשמים אשר על ראשם ותכפלנו המספרים הראשונים מלבד אשר שמת ראשון שעבר עליו הקולמוס על עצמו ותוציאנו מהמעלה [31r] מהמעלה אשר על ראשו והנשאר בשום מקום, תשימנו על הרושם אשר ממנו נותר. ואם כאשר כפלת המספר ושמת כפלו במעלה אשר לפניו, אם אין ברשמים אשר עליהם כדי להוציאם אפי' פעם אחת ושישאר במעלה אשר לפניהם אחד להוציא ממנו כפל האחר בעצמו, אז תשים 0 לפניהם ותורידם מעלה אחת, גם ל0, גם לכל רושם מהם, ותבקש מספר שתשים לפניהם ותכפלנו בכל אחד מהם ובעצמו ותוציא כל דבר מאשר על ראשו והנותר תשים על הרושם אשר על ראשו ותורידם עוד מעלה אחרת ובלבד שתורידם לעולם, בכל הורדה שתורידם, שיורדו כמות שהם, בלי כפל כלל, זולתי המספר האחרון שנתחדש בפעם ההיא שתכפלנו. ואם לא נתחדש שם עשר, תשימנו במעלה שלפני המעלות אשר תשים הרשמי' האחרים בהורדתם. ואם מהכפל ההוא יתחדש עשר, תחברנו עם הרושם אשר שמת ראשון לצד ימין ואם מהכפל ההוא יתחדש עשר תחברנו עם הרושם אשר שמת ראשון לצד ימין. ואם לא היה כי אם 0, תסירנה ותשים הא', ר"ל העשר, במקומה והאחדים אשר נתחדשו מהכפל עם זה העשרה שימם במעלה שלפניהם. ואם לא נתחדשו שם אחדים, כגון שהרושם האחרון היה חמשה וכפלו יהיה עשרה שלם בלתי אחדים, תשים הי' כאשר אמרתי במקום ה0', או תחברנו עם אשר תמצא במעלה לצד ימין, ואחר שאין אחדים שם, תשים 0' לפני המעלות ההם ותבקש עוד מספר כמו שנזכר וכן תעשה עד תומם. [31v] והשרש הוא כל המספרים אשר בקשת בכל עת בלי כפל. המשל רצינו לבקש שרש 344680129066. והנה מעלות מספר זה הם י"ב והם זוג, נקח השני רשמים האחרונים, האחרון אחרון לעשרות ואשר לפניו לאחדים ויהיו 344 ונבקש מספר שנכפלנו על עצמו ויוציא כל ה34, או היותר שאפשר, והוא ה' ונשימנו תחת הד' ונאמר ה' פעמים ה' הם כ"ה, נוציאם מהל"ד, ישארו ט' ונעביר קולמוס על הג' ונשים הט' על הד' ונכפול הה' ואחר שאין ונעביר עליו הקולמוס והנה כופלו הוא י', נשים א' תחת הה' ואחר שאין עם עשר זה אחדים כלל, נשים לפני זה האחד 0. ונבקש מספר נשימהו במעלה שלפני ה0' ונכפלנו ב בא' ובעצמו ונוציא כל היותר שנוכל מאשר נשאר על הד', גם מהמ"ו אשר לפניו, שהם השלימות המעלות אשר עליהן, ויהיה ח' ונשימנו לפניהם ונכפול ח' בא', יהיו ח', נוציאם מהט' אשר עליו, ישאר אחד, נשימנו עליו, עוד נכפול ח' על עצמו ויעלה ס"ד 7 1 1

     2 4 6 0 5 2 1    
  3 1 5 8 4 2 1 5 1 1

0 4 5 1 6 8 1 6 2 8 9 6 6 6 9 2 1 0 8 6 4 4 3

    		      5

8 0 1

     7 6 1 1
           0 4 7 1 1
     9 0 4 7 1 1

4 8 1 4 7 1 1 [32r] ס"ד ונוציא הד' האחדים מהו' אשר על ראשו, ישארו ב', נשימם על הו' והס' שהם ו' עשרות לא נוכל להוציאם מהד' שאחר הו' שהוא עשרות נגדו ונקרא הא' אשר אחריהם ונעביר עליו הקולמוס ויהיה עשר במעלת הד' הנזכר ונחבר אליהם הד' עצמו, יהיו כלם י"ד, נוציא מהם הס' אשר הם ו' עשרות, נשארו ח' ונשימנו על הד', אחר זה נורידם מעלה אחת ונכפול הח' אשר נתחדש בפעם הזאת ואחר אשר נתחדש מכפלו אחדים ועשר, לא נשים ה0', אבל נשים א' בעד העשר במקומה ונשים הו' אחדים לפניו. ונבקש מספר שנשים לפניהם שנכפלנו בהם ובעצמו ונוציא היותר שאפש' מאשר עליהם ויהיה ז' ונשימנו לפניהם ונאמ' שבעה פעמים א' הם ז', נוציאם מהח' אשר על ראשו וישאר א' ונשימנו עליו, עוד נאמר ז' פעמים א' על הא' אשר לפניו הם ז' ולא נוכל להוציאם מהב' אשר על ראשם, נקח הא' אשר שמנו עתה על הח' ונעביר עליו הקולמוס ויהיו לעשרה ועם הב' יהיו י"ב, נוציא מהם הז', ישארו ה', נשימם על הב', עוד נכפול הז' בו', יעלו מ"ב, נסיר הב' מהח' ואש' עליהם ישארו ו', נשימם עליהם ונסיר הד' עשרות מהה' אשר במעלה שאחריהם וישאר א' ונשימנו עליו, עוד נכפול הז' על עצמו ויעלה מ"ט ומה0 אשר עליו לא נוכל להסיר אפילו האחדים, לכן נסיר מהו' שאחרי הה' וישאר א' ויהיה נ' במעלתם ה0', נסיר מהם המ"ט וישארו א' ונשימנו עליהם, עוד נורידם מעלה אחת ונכפול הז' אשר נתחדש בזאת הפעם ויהיו י"ד ונחבר העשר לא' עם הו' אשר אחריו לצד שמאל ויהיו ז', אחרי כן נשים הד' שהם האחדים לפני הז'. [32v] ונבקש מספר לכפול על כולם ועל עצמו כבשאר הפעמים ולא נמצא, כי אין גם אחד, לפי שלא יוכלו לצאת מאשר על ראשם אפי' פעם אחת, לכן נשים [M: סיפרא] לפניהם ונורידם עוד מעלה אחת ולא נכפול שום מספר, כי לא נתחדש מספ' בפעם הזאת וה0' אינה מספר לכפלה. ונבקש מספר שנשים לפניהם ויהיה ט' ונכפלנו בכל אחד ונוציאנו מאשר ימצא על ראשו וגם בעצמו ונוציאנו מאשר על ראשו, כאשר תראה בצורה הרשומה, עוד נורידם ונכפול הט' שנתחדש עתה בפעם הזאת ויהיו י"ח ואחר שנתחדש כאן עשר עם האחדים, לא נשים ה0' בהורדה זו, אבל נשים א' לעשר במקומה ונשים הח' שהם אחדים לפניו. ונבקש מספר, נשים לפניהם כפעם בפעם ויהיו ד' ונכפלנו בכל אחד גם בעצמו ונוציא כל דבר ממקומו הראוי לו כנזכר והנה הגענו למעלה הראשונה, לכן אין לנו להורידם ויהיה השרש המספר שחדשנו בכל פעם אחד והם 587094. ואם לא היה נשאר דבר, היה זה השרש אמיתי, אבל אחר שנשאר דבר והוא 764230, אין השרש הזה אמיתי כי אם בקרוב ועוד נתבאר אחר זה איך נתקרב יותר אל האמת ואם האמת נעדרת. משל אחר רצינו לדעת שרש מספר זה 10375. ואחר שמספר המעלות נפרד, שהן ה', נקח הא' אשר נמצא במעלה האחרונה ונבקש מספר שנכפלנו בעצמו ונוציאנו כלו, או היותר שאיפשר, ויהיה א' ונשימנו תחתיו ונכפול לא' זה על עצמו ונוציאנו מהא' אשר על [33r] אשר על ראשו ונעביר עליו קולמוס ונכפלנו ונורידנו ולא נוכל להוציאם מה0' אשר עליהם אפי' פעם אחת, גם על האחד לא נותר דבר, לכן נשים 0 לפניו, עוד נורידם ולא נכפול דבר, כי לא נתחדש מספר בזה הפעם. ונבקש מספר אשר נשים לפניהם כנזכר ויהיה א' ונשימנו לפניהם ונכפול הא' על הב' ויהיו ב', נסירם מהג' אשר עליהם, ישאר א' ונשימנו עליו ונכפול הא' על עצמו ויעלה א', נסירנו מהה' אשר עליו וישארו ד', נשימם עליו. וכבר שלמו המעלות ולא נוריד עוד והנה האותיות, והם שנתחדשו פעם בפעם, הם השרש והוא 101. 4 1 5 7 3 0 1

     0 2 1

1 0 2 ולפי שנשאר ולפי שנשאר שם מספר מה, אין זה שרש אמיתי, אבל הקרוב ועוד נתבאר איך נתקרב יותר אל האמת. וטעם אמרנו שאם מספר מעלות החשבון נפרד, שנקח האחרון לבד ונבקש מספר נשים תחתיו וכו' ואם הם זוג שנקח השני רשמים האחרונים, האחרון לעשרות ושלפניו לאחדים, הוא לפי שכל כפל כלל בעצמו, הנה מעלת האחדים העולים בכפל ההוא היא נפרד לעולם, לפי שמקום הנחת כפל כל שני מספרים, ר"ל שמדרגת הכפל ההוא כמדרגות שני המספרים יחד חסר אחד, כמו שביארנו בפרק הג' ולזה מדרגת אחדי מספר כפל מספר על עצמו והיא כפל מדרגותיו חסר אחד והנה הם הנפרדים לעולם. ולזה כשהמספר מעלות המספר נפרד, אנו מוציאים מהמעלה האחרונה, שהיא נפרדת, מרובע השרש, ר"ל מרובע המספרים אשר שמנו תחתיו שהוא חלק השרש. ואם הם זוג, לקחנו השתים האחרונות זו לעשרות וזו לאחדי', [33v] בענין שלעולם אחדי כפל כל מספר בעצמו יצאו ממעלה נפרדת והעשרות ממעלת זוג וזה ברור. ואחר שביארנו שמדרגות אחדי הכפל הם כפל מעלות השרש, שהוא המספר שכפלנוהו על עצמו, חסר אחת, נמצא שאם השרשם הוא בראשונה, [M: הכפל ג"כ בראשונה] ואם השרש בשנית, המרובע בשלישית ואם בשלישית בחמישית ואם ברביעית בשביעית וכן לעולם, הנה כי תוספת מעלה אחת בשרש יחייב תוספת א"כ ב' מעלות במרובע וכן נעשה במעשה, כ כי לכל ב' מעלות מתוספת בחשבון אנו מוסיפים אחד בשרש וזה שאנו מורידין השרש מעלה אחת בכל פעם ומוסיפים עליו מעלה אחת והוא המספר אשר אנו שמים לפניהם בכל פעם, נמצא שכמספר פעמי ההורדה כך הוא מספר זוגי מעלות החשבון על מקום ההנחה הראשונה וכמספר זה הוא זהו מספר מעלות השרש על המעלה האחת הראשונה וכל זה תראה מפורש בצורה. והטעם הורדת מעלה אחת בכל פעם הוא לפי שהמתוסף בשרש בפעם הזאת הוא מעלה אחת פחות מאשר נתוסף בתחלה וא"כ מעלת הכפל יהיה ג"כ מעלה אחת פחות, ר"ל כפול זה המתוסף עתה בשרש באשר היה כבר המונח לשרש בפעם או בפעמים העוברים. כי ע'ד'מ' המושם בתחלה הוא מכפל המספר בעצמו וכאשר אנחנו מוסיפים עתה בשרש זה המתוסף הוא פחות מעלה אחת מהראשון וכאש' כפלנוהו בראשון יגרע זאת המעלה אשר גרע זה ממנו. כי המשל אם כפל השרש הראשון בעצמו היה לוקח מהמעלה החמישית, הוא היה מן המעלה השלישית ולזה לקח מהחמישית [34r] מהחמישית, שהוא כפל מעלותיו חסר אחת. וכאשר נוסיף זה עתה בשרש, יהיה המתוסף מהמעלה השנית וכאשר כפלנו אשר מהמעלה השנית על אשר במעלה הג', ר"ל כאשר אנו כופלים זה המתחדש עתה, שהוא במעלה הב', באשר היה בתחלה שהוא מהמעלה הג', יהיה מדרגת זה הכפל במדרגת הד', שהם מספר מעלות שני המספרים חסר אחת. ולזה שמנו אשר בתחלה מעלה אחת למטה, כי משם הוא ראוי לקחתו השרש המתוסף כאשר כפלנוהו בעצמו יגרע מעלה אחרת. ואין לו לקח' כי אם מהמעלה השלישית, כי כפל בעל שתי מעלות בבעל שתי מעלות יש לו לקחת מהשלישית, שהוא כמדרגות שני המספרים חסר אחת, לכן שמנוהו מעלה אחת לפניהם, כי משם ראוי לו לקחת. וכן בכל פעם יחסר מעלה ממקום הראוי לקחת עתה בכפל המתחדש בראשונים מאשר היה מכפל המתחדש בפעם העובר עמהם וכפלו בעצמו יחסר שתים וכל זה מבואר בטעם ובצורה. וכאשר אין אנו יכולים להוציאם אפי' פעם אחת, אנו שמים ומורידים אותם פעם אחרת, כי כאשר תוסף בשרש יהיה פחות ב' מעלות מאשר בתחלה, לכן הורדנום ב' מעלות שיקחו מב' מעלות פחות וכפל השרש המתוסף בעצמו יקח מד' מעלות פחות, לפי שירד שני מעלות. כי המשל אם הראשון היה ברביעית, היה לו ליקח כפלתו בעצמו מהמעלה השביעית ואשר מתוסף עתה כשהיה 0 בפעם אשר בנתים יהיה בשנית וראוי לקחת כפלו בעצמו מהשלישית, הרי כשנגרע ד' מעלות גם כל זה הוא מבואר בטעם ובצורה. וטעם הכפל השרש, ר"ל שבכל הולדה אנו כופלים אשר הו נתחדש אז ונמצא [34v] שאנו כופלים המתחדש בכפל השרש הראשון ובעצמו, הוא לפי שכאשר ניתוסף דבר בשרש הוא ניתוסף בשתי צלעות המרובע. ר"ל שאם מתחלה היה השרש 30, הנה המרובע היה 900. ואם אנו מוסיפים עליו ה' יהיוה ל"ה ומרובעו הוא כפל ל"ה על ל"ה, שהוא כאומרנו לכפל ל' בל' וכפל ה' [M: בל' וכפל ל' בה' וכפל ה'] בה', נמצא שנתוסף בסבת תוספת הה' כפל ה' על ל' פעמים, ר"ל ה' בה' פעם אחת ובעצמו פעם אחת. ולזה אנו כופלים השרש. וכשאנו מורידים, אין אנו כופלים אלא אשר מתוסף בפעם העובר בסמוך שלא נכפל, אבל כל אחדים כבר נכפלו, לכן אין אנו כופלים אותו פעם אחרת כלל. ומכל זה תדע כי השרש הוא המספרים המתחדשים בכל פעם פשוטים בלי כפל כלל. וכאשר נשאר שם דבר מה אחר אשר השלמת להוציא השרש ותרצה להתקרב עוד אל האמת, עיין אשר נשאר. ואם הוא פחות מהשרש, כפול השרש והוצא את מוריו וחלק השארית ההיא עליהם והיוצא הוא העודף בשרש על השלמים ההם. ואם השארית היתה גדולה מהשרש או כמותו ואין דעתך להתקרב עוד אל השרש כי אם מה שתתקרב אליו בפעם זו לבד, תכפול השרש ותוסיף עליו א' ותחלק עליהם זאת השארית והיוצא הם השברים הנוספים בשרש על השלמי' אשר יצאו ראשונה. ואם תרצה להתקרב עוד אל האמת, ואם האמת נעלמה מעיני כל חי כאשר ביאר אוקלידס במופת, כפול אלו השלמים והשברים על עצמם כאשר אבאר בחלק השברים בפרק הכפל ויעלה פחות או יותר מהחשבון הראשון וכפול השרש כאשר אמרנו וחלק אליו זה העודף או חסרון [35r] או חסרון. והיוצא הוציאנו מהשברים הראשונים, אם המספר היה פחות ממרובע השרש אשר הוצאת בפעם הקודמת. ואם היה המרובע פחות מהמספר, תוסיף זה היוצא על השברים הראשונים. והעולה או הנו[M:נו]תר יהיו השברים העודפי' בשרש על השלמים הראשונים. המשל בזה הוא בצורה השנית 174. ואם היה פחות מהשרש, היינו מחלקים אותו לכפל השרש שהוא 202 בלי תוספת אחר. וכן עתה שהוא יותר מהשרש, נכפול השרש שהנו 101 ויהא 202 ונוסיף עליו א' ויהיו 203 ונוציא מוריו ונמצא שיש לו שביעית ושביעיתו 29 ואלו הם מוריו, ר"ל ז' כ"ט ונחלק אליהם השארית שהוא 174 ויצא בחילוק ו' שביעיות שלמות ואלו הם השברים העודפים בשרש על הק"א השלמים הראשונים. ואם נרצה להתקרב עוד אל האמת, נכפול זה השרש, ר"ל ק"א שלמים וו' שביעיות על עצמו: 10374 שלמים וו' שביעיות שלימות ושביעית שביעית, כאשר יתבאר בחלק הב' בפרק הג' וזהו פחות מהחשבון הנשאל בו' שביעיות שביעית, לכן אם אתה רוצה להתקרב עוד אל האמת, יש לך לכפול השרש, ר"ל הק"א שלימים וו' שביעיות שלימות ולחלק אליהם אלו הו' שביעיות שביעית לכן אם אתה רוצה להתקרב עוד אל האמת יש לך לכפול השרש ר"ל הק"א שלימים וו' שביעיות שלמות ולחלק אליהם אלו הו' שביעיות שביעית והיוצא היה לך להוסיף אותו על השרש הקודם שהיה ק"א שלימים וו' שביעיות וכן לעולם. זה הכלל: ראשונה תחלק הנשאר לבעל השרש עם תוספת א', אם הנשאר גדול מהשרש או כמותו ואם [35v] ואם פחות לא תוסיף א' והיוצא תוסיפנו על השרש ותכפול אותו השרש על עצמו שלמים ונשברים ואם יצא יעלה יותר מהחשבון הראשון, תחלק העודף ההוא על כפל השרש ותחסרנו ממנו ואם היה העולה פחות מהחשבון, תראה בכמה הוא ותחלקנו לכפל השרש ג"כ ותוסיפנו על השרש הקודם וכן לעולם. ולעולם תתקרב יותר אל האמת ולא תשיגנה לעולם. וכאשר תעיין הטב, תראה שתוכל לעשותו בלי כ"כ יגיעה והוא שתעיין השברים שנתחדשו בעת ההיא ואם היו לתוספת ונעשה בתוספת א' על כפל השרש, ראה כמה כפל השברים המתחדשים ההם בפעם ההיא במה שיש מהשברים ההם עד תשלום והעולה הוא אשר יחסר, כאשר תכפול השרש בעצמו מהחשבון הראשון והוא אשר יש לך לחלק עוד על כפל השרש בעצמו מ ולהוסיפו עליו. וזה תוכל לראות ברור בדמיון שעבר שהיה לתוספת ובתוספת א' והשברים ההם שהיו ששה שביעיות והנה השלמתם לשלם הוא שביעית אחת וכאשר תכפלם בהשלמה זו, יעלה ו' שביעיות שביעית וזה בעצמו הוא שמצינו חסר בכפל השרש מהחשבון [M: הא] וצוינו לחלקו לכפל השרש ולהוסיפו על השרש. אך אם היה לתוספת בלי תוספת א' שהיו למגרעת, נראה כפל השברים אשר נתחדשו על עצמם ונחלקם לכפול השרש, לפי שזהו בעצמו אשר יהיה כפל השרש בעצמו יותר על החשבון והיוצא נחסרנו לעולם מהשרש הקודם וכן לעולם. ולזה אם רצונך להכפל זה המעשה, כדי להתקרב אל האמת, כי כל מה שתוסיף להכפל זה הענין [36r] תוסיף להתקרב אל האמת ואם לא תשיגנה לעולם כמו שביארנו, לא תוסיף א' לעולם על כפל השרש [M: ואף אם יהיה הנשאר הרבה מאד על השורש], כדי שלא יבלבל עליך, כי לא ציויתיו אלא למסתפק בפעם אחת ובתוספת הא' כשהנשאר בשרש או יותר הוא מתקרב יותר כמו שכתבתי, אבל המכפיל פעמי המעשה אינך צריך לתוספת זה, כי בהכפל המעשה יתקרב מאד מאד, אף מבלי תוספת הא' וטוב שלא נוסיפנו, כדי שיהיה כל מעשהו בסגנון אחד ולא יתבלבל. וטעם אומרנו שאם ישאר דבר והוא פחו' מהשרש, שנחלקנו לכפל השרש, הוא לפי שאש' יתוסף בשורש יוסיף במרובע כפלו בשורש הראשון פעמים גם כפלו בעצמו כאשר ביארנו בשלמים ואנו עושים מעשינו כאלו אינו מוסיף כי אם כפלו בשרש פעמים. ואם היה זה האמת, ר"ל שהמתוסף על השרש לא היה מוסיף על המרובע כי אם כפל זה המתוסף בכפל השרש לבד, הנה היה בידינו המספר העולה מהכפל הזה והוא השארית הנזכרת שהיא נוספת בחשבון על מרובע השלימים וכאשר נוסיף בשרש דבר מה שיהיה שוה כפלו בכפל השרש כזה התוספת בעצמו הגענו אל מבוקשנו. ועם היות שנעלם ממנו תוספת זה ומ"מ אחר שידענו העולה מהכפל ההוא והיא השארית הנזכרת, גם ידענו אחד מהנכפלים והוא כפל השרש, [M: הנה בחלקנו זה העולה לכפל השורש יצא] יצא הנעלם שהוא התוספת, ר"ל כי בכפול זה התוספת בכפול השרש יעלה כנשאר הנזכר וזה ברור אכן לפי שהמתוסף על השרש מוסיף עוד במרובע כפלו בעצמו, ר"ל כפל התוספת הזה בעצמו, לכן כאשר נכפול השרש בעצמו אחר הוסיף [36v] עליו זה התוספת, יעלה המרובע מוסף על החשבון הראשון כפל התוספת הזה בעצמו וכן ביארנוהו למעלה. ואם היינו רוצים להתקרב עוד ואנו מחלקים זה התוספת לכפל השרש הזה והיוצא יחסר מזה השרש כאשר ביארנו למעלה, הנה זה שאנו מחסרים היה מוסיף על המרובע ככפלו על כפל השרש המחוסר הזה לאחר חסרונו וכפלו על עצמו בלי כפל. ואולם התוספת אשר היה לנו חלקנוהו על כפל כל השרש טרם טרם החסרו והוא כמו שחלקנוהו על כפל השרש הזה המחוסר ועל כפל החסרון זה ואולם הוא לא היה מוסיף כי אם כפלו על כפל השרש הזה המחוס' וכפלו על עצמו בלי כפל, נמצא שלא חסרנו בכל הצורך, אבל עוד ישאר במרובע זה השרש המחוסר תוספת על החשבון הראשון ככפל זה החסרון על עצמו וזה ברור וכן יהיה לעולם, לכן כאשר לא נוסיף א' ונרצה להתקרב אל האמת, אין לנו להוסיף על השרש כי אם השברים הראשונים אשר נתחדשו בפעם הראשון מאשר נשאר לנו, אבל מכאן ואילך לעולם יש לנו לחלק כפל השברים המתחדשים בפעם ההיא על כפל השרש הקודם לו והיוצא נחסרהו לעולם מהשרש הקודם לו. המשל בקשנו שרש ז'. הנה השלמי' אשר בשרשו הם ב' ונשארו ג'. ואם חלקנום לכפל השרש, יצא בחילוק ג' רביעיות והנה זה התוספת, כאשר נחברהו אל הב' השלמים ונעשה מהכל שרש אחת, הנה יתוסף במרובעו יותר על מרובע הב', שיהיה ד' שלמים, ככפל שלש רביעיות אלו בעצמם. ואולם שאריתנו [37r] שאריתנו לא היה כי אם ככפל הג' רביעיות בד' השלמים, אשר הם כפל השרש הראשון. נמצא שנתוספו בשרשנו זה שברים יותר מדאי, עד שמרובע הכל יהיה יותר על הז' שלמים ככפל הג' רביעיות בעצמם, שהם ט' רביעיות רביעית, שהם ב' רביעיות שלמות ורביעית רביעית. וזה ברור, כי כפל ב' וג' רביעיות עולה ז' שלמים וב' רביעיות רביעית כאשר יתבאר בחלק הב' בפרק הג' ממנו. ולזה ראוי לנו לחלק תוספת זה על כפל השרש כאשר ביארנו. והנה כפל השרש הוא ה' שלמים וב' רביעיות, שהם חצי שלם וכאשר נחלק עליהם ב' רביעיות ורביעית רביעית, יצא בחילוק ט' חלקים מי"א מחצי רביעית וכאשר נסירם מהשרש הקודם, ישאר ב' שלמים וב' רביעיות שלמות וחצי רביעית וב' חלקים מי"א מחצי רביעית וכל זה יתבאר מעשהו בחלק הב'. והנה יחסר מרובע השרש הזה, ר"ל הב' שלמים וב' רביעיות וחצי רביעית וב' חלקים מי"א מחצי רביעית, אחרי החסרו מאשר לפניו, ככפל החסרון הזה, ר"ל הט' חלקים מי"א מחצי רביעית, על כפל השרש המחוסר, וככפלו לעצמו. ואולם התוספת הראשו', אשר היה במרובע על החשבון, היה ככפל החסרון זה בכפל השרש הראשון, ר"ל בכפל השרש הזה המחוסר ובכפל החסרון הזה, שהרי כאשר חלקנו התוספת על כפל השרש הקודם, ר"ל על כפל השרש המחוסר ועל כפל זה החסרון, [M: יצא בחלוק זה החסרון]. נמצא שכפל זה החסרון, ר"ל הט' חלקים מי"א מחצי רביעית, בכפל השרש הראשון, שהוא ב' שלמים וג' רביעיות, שכפלו ה' שלימים וחצי, שהוא כמו כפל השרש [37v] השרש המחוסר הזה, ר"ל הב' שלימים וב' רביעיות וב' חלקים מי"א מחצי רביעית וכפל זה החסרון, שהוא הט' חלקים מי"א מחצי רביעית וכפל זה החסרון שהוא הט' חלקים מי"א הוא כמו התוספת אשר היה לנו, שהוא הב' רביעיות רביעית רביעית שחלקנו עליהם. כי ידוע הוא במעט התבוניות, כי כפל מספר על מספר הוא ככפלו בכל חלקי המספר האחד כל אחד בפני עצמו והוא הטעם שכפל מספר ידוע על כפל מספר ידוע אחר. המשל על כפל ד' הוא ככפלו על כפל כל חלקיו כל אחד בפני עצמו המשל על כפל ג' ועל כפל א' וזהו כאומרנו שכפל הט' חלקים מי"א מחצי רביעית בכפל השרש הראשון שהוא הב' שלמים וג' רביעיות הוא כמו כפלו בכל חלקיו כל אחד בפני עצמו, ר"ל בכפל השרש המחוסר ובכפל החסרון, שהם חלקי השרש הקודם וזה ברור. ואחר שהמרובע הקודם היה מוסיף על החשבון, אשר רצינו לידע שרשו, ככפל החסרון על כפל כל השורש הקודם, שהרי כשחלקנו אותו על כפל השורש הקודם, [M: יצא זה החסרון, הנה כאשר נכפול זה החסרון בכפל השורש הקודם], שהוא כפל היוצא בחילוק במספר אשר חלקנו עליו, יעלה כמספר המתחלק שהוא התוספת שהיה לנו. ואולם בשביל זה החסרון, אשר אנו מחסרים עתה מהשרש, לא יחסר המרובע הזה מהראשון כי בכפל זה החסרון בכפל המחוסר ובעצמו בלי כפל, א"כ ישאר עוד מהתוספת כפל זה החסרון בעצמו. הנה ביארנו כי בעשותינו זה כמה פעמים, לעולם ישאר במרובע תוספת מרובע השברים שיצאו בחילוק בעת ההיא, שהם אשר עלינו להוסיף על השרש במעשה [38r] במעשה הראשון, או לחסרו מן השרש בשאר הפעמים כלם, אם לא נעשנו בתוספת אחד, ר"ל אם לא נוסיף אחד על כפל השרש לחלק על הכל, אם יהיה התוספת גדול מהשרש, אלא שנחלק התוספת על כפל השרש לבד, בלי תוספת אחד כלל. ולזה אמרנו כי כאשר לא נעשה בתוספת אחד, לעולם נקח מרובע השברים אשר יצאו בפעם האחרונה, הן לתוספת, או למגרעת ונחלקם על כפל השרש המחוסר והיוצא נחסרנו מהשרש וכן נעשה לעולם וכל זה ברור בטעם. וטעם אומרנו כי כאשר הנשאר הוא כשורש, או יותר ממנו, שיש לנו לחלקו על כפל השרש בתוספת אחד, אם אין דעתינו להכפיל המעשה להתקרב עוד אל האמת זולתי בפעם הזאת לבד, הוא לפי שאם לא היינו מוסיפים אחד, היה מרובע השרש המקובץ מהשלמים והשברים עודף על החשבון ככפל השברים אשר יצאו בחילוק וזה יהיה רביעית אחת או יותר, לפי שאם יהיה כשורש בעינו ונחלקנו על כפל השרש, יצא בחלוק חצי ומרובעו, ר"ל כפלו בעצמו, שהוא התוספת, שיהיה רביעית שלמה. ואם יהיה השארית יותר גדול מהשרש, כשנחלקנו על כפל השרש, יהיה היוצא יותר מחצי ומרובעו יותר מרביעית. והמשל: בקשנו לידע שרש ו'. הנה השלמים אשר יצאו בשרש הם ב' וישארו ב', שהוא כמו השרש בעצמו. ואם חלקנום על כפל השרש בלי תוספת אחת, יתחלק לד' שהוא כפל השרש ויצא בחילוק חצי ויהיה כל השרש ב' שלמים וחצי ומרובעם ו' שלמים ורביע. ואם היינו מוסיפים [38v] א', הנה יחסר מהמרובע ככפל היוצא בחילוק, שיהיה פחות מחצי בהשלמתו לאחד וזה יהיה פחות מרביע, הנה א"כ הוא קרוב אל האמת, כי לא יחסר רביע במרובע מהחשבון. ואם לא נוסיף א', נוסיף רביע. וכ"ש אם היה גדול מהשרש, כי כאשר נחלקנו לכפול השרש, יצא בחילוק יותר מחצי ומרובעו יותר מרביע כאשר תראה במשל הקודם לזה. ואם תחלקנו על כפל השרש בתוספת א', יחסר מרובע השרש המקובץ מהחשבון הנשאל ככפל היוצא בחלוק בהשלמתו לאחד ולא יהיה אפי' רביע בשום פנים. כי כאשר תכפול קצת הקו, או המספר, בקצתו האחר, לא יעלה לעולם לרביע. שאם תכפול חציו בחציו יהיה רביע. ואם תכפול מעוטו כ ברובו, לא יהיה רביע וזה ברור, אבל יחסר ממנו כמרובע מרחקם מחצי הקו, או המספר. כי ע'ד'מ' אם חלקנו הקו לרביע הקו וג' רביעיות, הנה אם תכפול החצי בחצי הוא כאלו תכפול רביע הקו עם ברביע הקו ד' פעמים. ואם תכפול רביע הקו בג' רביעיות המשלימות אותו לאחד שלם, לא יהיה כי אם כפל רביע הקו ברביע הקו ג' פעמים ואם תכפול רביע הקו בג' רביעיות המשלימות אותו לאחד שלם לא יהיה כי אם. הנה יחסר מחצי על חצי ככפל רביע על רביע, שהוא מרחק כל אחד מחלקי הקו מהחצי. ואם תכפול ע'ד'מ' חצי מספר י"ב בחציו, שהוא ו' בו', יעלה ל"ו, שהוא כפל ו' בה' שהם ל' וכפלו ו' בא', שהם ו'. ואולם אם תכפול ה' בז', שהם השלמתו לאחד, לא יהיה כי אם ל"ה, לפי שהוא ככפל ה' בו', שהם ל', וכפל ה' בא', שהם ה'. וכל מה שיתחלקו [39r] שיתחלקו יותר החלקים, יחסר יותר. וזה שהחסרון מרביע הוא כמרובע הרחקתם מחצי. כבמשלנו זה שהיה כמרובע האחד, אשר נתרחקו מו', שהוא החצי. ואם היינו כופלים ג' בהשלמתו לי"ב, שהוא ט', הנה לא יעלה כי אם כ"ז ויחסר כמרובע ג' שנתרחקו מהחצי, שהוא ט'. וזה כי כפל ו' בו' הוא ככפל ו' בג' וככפלו ו' בג', שהוא כפל ג' בג' פעמים. ואולם כפל ג' בט' אינו כי אם כפל ג' בו' וכפל ג' בג' פעם אחת לבד. לכן יחסר מרביע מרובע המספר ככפל ריחוקם מהחצי בעצמו והוא רביע רביע, לפי שרחוקם היה ג', שהוא רביע הי"ב, דוק ותשכח. ואולם אומרנו שכאשר נחלקנו לכפל השרש בתוספת אחד, שיהיה החסרון אשר במרובע השרש המקובץ מהחשבון ככפל היוצא בחילוק בהשלמתו, אבארנו תחלה במשלים העוברים וא'ח'כ' אבארנו בטעם: המשל כאשר בקשנו שרש ז' והיה ב שלמים ונשארו ג', שהם יותר מהשרש וחלקנום לכפל השרש בתוספת א', ר"ל על ה', יצא בחילוק ג' חמישיות. וכאשר נכפול שני שלמים וג' חמישיות על עצמו, יהיה מרובעו ו' שלמים וג' חמישיות וד' חמישיות חמישית והחשבון הנשאל היה ז' שלימים, הנה יחסר זה המרובע מז' שלמים חמישית [M: אחת שלמה וחמישית חמישית וזה] וזה בעצמו הוא כפל הג' חמישיות אשר יצאו בחלוק על השלמתם לאחד שלם, שהוא ב' חמישיות, כי כפל ג' חמישיות בב' חמישיות הוא ו' חמישיות חמישית, שהן חמישית אחד שלם וחמישית חמישית. ובמשל בשני אם בקשנו שרש והנה יצאו ב' שלמים ונשארו ב', שהוא כמו השרש, אם חלקנום על כפל השרש בתוספת א', ר"ל על ה', [39v] יצא בחילוק ב' חמישיות. וכאשר כפלנו שני שלמים וב' חמישיות על עצמם יעלה ה' מרובעו ה' שלמים וג' [M: חמישיות] וד' חמישיות חמישית ואולם החשבון הנשאל אשר בקשנו שרשו היה ו' שלמים, הנה יחסר זה המרובע מהחשבון ההוא חמישית אחת שלימה וחמישית חמישית והוא ככפל הב' חמישיות אשר יצאו בחילוק בהשלמתם לאחד, שהוא ג' חמישיות, כי כפל ב' חמישיות בג' חמישיות הוא ו' חמישיות חמישית, שהן חמישית אחד שלמה וחמישית חמישית כאשר ביארנו. והטעם הוא לפי שהשארית היה ככפל זה היוצא בחילוק בכפל השרש הראשון ובאחד, שהרי בחלקנו השארית לכפל השרש בתוספת א' יצא זה בחלוק, נמצא שהשארית היה ככפל זה היוצא בחלוק בכפל השרש הקודם [M: ובא']. לא יוסיף במרובע ואולם תוספת זה היוצא בשרש הקודם לא יוסיף במרובע כי אם ככפלו בכפל השרש הקודם ובכפלו בעצמו וכפלו בעצמו יחס' מכפלו בא' כפלו בהשלמתו לאחד. כי המשל: כפל שליש באחד הוא ככפלו בכל חלקיו, ר"ל ככפלו בשליש, ר"ל בעצמו, וככפלו בשתי שלישים, אשר הם המשלים אותו כאחד וזה ברור. הנה ביארנו כי כאשר השארית היה כשרש או יותר ממנו, כי בחלקנו אותו לכפל השרש בתוספת א' יתקרב אל האמת לחסרון מאשר יתקרב אל האמת לתוספת בחלקנו אותו לכפל השרש בלי תוספת אחד. ואולם אם השארית פחות מהשרש, יהיה להפך. [40r] המשל: אם בקשנו שרש כ"ט, הנה השלמים אשר יצאו בשרש הם ה' ונשארו ד'. ואם חלקנום לכפל השרש בלי תוספת, שהוא י', יצאו ד' עשיריות וריחוקו מן האמת לתוספת הוא ככפל זה היוצא בעצמו, שהוא י"ו עשיריות עשירית, ר"ל י"ו [M: נ"ו] חלקים מק' שבשלם. ואם חלקנום בתוספת א', שהוא ש"ה ל"א, יצאו בחלוק ד' חלקים מי"א בשלם ויתרחק מן האמת בכפל וההיוצא בהשלמתו לאחד, שהוא ז' חלקים מי"א כאשר ביארנו והוא כ"ח חלקים מי"א מחלק אחד עשר בשלם, ר"ל כ"ח חלקים מקכ"א בשלם והוא יותר מחמישית שלם. ואולם הראשונים לא היו אפי' שישית אחת והקש על זה. והטעם כי זה יחסר רחוקו מן האמת מרביעיתו ככפל מרחקו מחצי בעצמו וזה יחסר רחוקו מן האמת ככפל רחוקו מחצי בעצמו וככפל זה הריחוק פעמים בזה השרש המתוסף. המשל במשלנו הקודם כי כאשר יעשה [M: בתוספת א', המשל שחלקנו הד' על י"א ויצאו ד'י"א, הנה] י"א הנה יתרחק מן האמת ככפל אלו הד' בז' כנזכר. ויחסר מרביע ככפל חלק אחד וחצי, שהוא מרחקו מחצי הי"א בעצמו, שהוא מרובע מרחקו, שהוא ב' ורביע. ואולם כאשר חלקנוהו מבלי תוספת, המשל על י', הנה עלה בחלוק ד' עשיריות ויתרחק מן האמת ככפלו בעצמו, שהוא פחות מרביע כמרובע מרחקו מחצי, שהוא האחד, וכפל זה האחד בכפל זה השרש שעולה הכל ט' וע[M:ע]ם היות שאין הריחוקים שוים ולא החלקים מ"מ אין הקומץ משביע את הארי ולא חששתי לדקדק יותר כי די באשר דקדקתי בזה המקום. [40v] ועוד שכבר אמרנו שהרוצה להכפיל המעשים, שאין לו צורך להוסיף אחד, אף אם יהיה השארית גדול מהשרש, כי בהכפל יתקרב אל האמת בכל מאויו ולא יתבלבל במעשיו בתוספת אחד, אבל לעולם יעשה בלי תוספת ואין לו לעיין כי אם לקחת מרובע השברים היוצאים בחלוק בפעם ההיא ולחלקו לכפל השרש והיוצא יחסרהו משרשו וכן לעולם. כי לא ציויתי להוסיף אחד כאשר השארית כשרש, או יותר, אלא למסתפק בפעם אחת. אבל הרוצה לידע להתקרב מאד ולהכפיל המעשים לא יוסיף ולא יתבלבל. ואם תרצה להתקרב אל האמת ברגע במעט עמל, חבר הנשאר למרובע כפל השרש שבידיך וחלק עליו כפל הנשאר בכפל השרש והיוצא חברהו לשרש שבידיך ויהיה שרש קרוב מאד אל האמת. ואם תרצה להתקרב יותר אל האמת, קח מעורב הנשאר הנזכר מהמורה כפול. ר"ל שאם רצינו לדעת שרש והיה כפל השרש מחובר עם הנשאר היה הכל ששה והנשאר בתחלה היו שתים. תקח מעורב השנים, שהוא שמונה, ותקרא לו שם משישית שישית, ר"ל ח' ששמה שישית, וזה יהיה הנשאר במרובע על כפל השרש האחרון ותעשה ממנו עם זה השרש האחרון כמו שעשית לשארית הראשון עם השרש הראשון ויעלה כל השרש א' שלם וק"ב חלקים מקנ"ג בשלם, שמרובעו הוא ג' שלימים חסר ב' חלקים ממרובע קנ"ג בשלם. וראה גם ראה גם נתקרבת אל האמת, שאין ממרובע השרשך למרובע הנשאל אחד מרבבה בשלם ודי. <end tag: practical arithmetic → integers>

Section Two: Fractions

<begin tag: practical arithmetic → fractions>

[41r] החלק השני בשברים

לפני הפרקים אקדים הקדמה אחת ובה שלשה פרקים: השער הא' בפריטה השער הב' בהכאה השער השלישי בהשואה השער הראשון בפריטה הפריטה היא חזרת השלימים לחלקים מהמין אשר תרצה. ואם יש בידיך שלמים ושברים להשיב הכל ממין השברי' ההם. וכן אם יש לך שברים ושברי שברים כמו שיהיו להשיב כלם מהמין הקטן מהם. המשל שלימים בשברים: אם היו בידיך ג' שלמים וה' שביעיות. הנה השילימים ישובו שביעיות, שהוא מין שברים שעמו, בהכפל אלו השלשה שלימים במורה השביעיות שהוא הז' ויעלו כ"א ובחברך אליהם הה' שביעיות אשר עמהם, יהיו הכל כ"ו שלימים שביעיות. וכל זה תראה ברור ומפורש בטעם בבחינת המתחלק למורים כמו שנתבאר בפרק הד' והוא הדין והוא הטעם. כי אם אין בידיך כי אם שברים ושברי שברים, שתכפול השברים במורה השברי שברים ושבר שברים שתכפול ותחבר אליהם השברי שברים וכן לעולם. ואביא משל א' לכל זה המשל: אם היו לך ג' שלימים וב' רביעיות חמישית וד' שמיניות רביעית חמישית כזה:

| 5 | 4 | 2 | 9 | 3 |

3

|    | 2 | 4 |    | 2 |

נשיב ראשונה הג' שלמים לחמישיות והוא בכפלנו אותם בה' שהוא המורה עליהם וזה כי כל שלם הוא ה' חמישיות ויהיה ט"ו חמישיות. ואם היה תחתיו מספר, היינו מחברים אותו עליהם, שהיו [41v] ג"כ חמישיות. אכן אחר אשר לא נמצא שם, נשיבם עוד רביעיות חמישית, [M: שהוא המורה הב' וזה שנכפלם בד', כי כל חמישית שלמה היא ד' רביעיות החמישית ויעלו ח' רביעיות חמישית ונחבר] ונחבר אליהם השנים אשר תחתיו, שהם ג"כ מזה המין, ר"ל רביעיות חמישית ויעלו ח' רביעיות חמישית ונחבר אליהם הב' אשר תחתיו, שהם ג"כ מזה המין, ר"ל רביעיות חמישית, יעלה הכל ס"ב, נשיבם שמיניות רביעיות חמישית וזה בשנכפלם בח', יעלה תצ"ו, נחבר להם הד' אשר תחתיו שהם ממינם, יעלה הכל ת"ק, נשיבם תשיעיות שמינית רביעית חמישית וזה בשנכפלם בט', יעלו 4500 ואחרי שלא נמצא תחתיו דבר, לא נחבר אליהם דבר, אבל נשיבם שלישיות תשיעית שמינית רביעית חמישית והוא שנכפלם בג', יעלו 13500, נחבר אליהם הב' אשר תחתיו שהוא ממינם, יעלה הכל 13502 וכלינו כל מלאכתנו. ואם לא היה שם שלמים כלל, היה לנו להתחיל מהב', אשר תחת המורה הראשון אשר תחתיו מספר מה ואם הוא שני לחשבון המורים והיה לנו לכפלם בח' שהוא המורה הסמוך ויעלו י"ו ולחבר להם הד' אשר תחתיו ויעלו כ' ונכפלם עוד בט', יהיו ק"פ, נכפלם עוד בג', יעלו 540, נחבר להם הב' אשר תחתיו ויעלה הכל 542. הרי לנו הכל מפורש במעשה ובטעם איך ישוב הכל מהמין האחרון, בין אם יש שלמים עם שברים, בין אם אין שם שלמים והיוצא באחרונה הם מהמין האחרון, ר"ל כי אלו אשר יצאו לנו במשלנו הנזכר הם שלישיות תשיעית שמינית רביעית חמישית. השער השני בהכאה ההכאה היא כאשר השברים אינם שברים משלם [42r] משלם אחד, או משבר אחד, אבל הם ממספר שלמים, או ממספר שברים. ר"ל כאומרנו שתי חמישיות משלש רביעיות מה' שלמים כזה: | 5 |

    | 4 |
    | 3 | 5 
         | 2 |

והנה אומרנו שני חמישיו' מג' רביעיות מה' שלמים הוא כאומרנו שלקחנו ה' שלמים ועשינו מהם ד' חלקי' שוים ולקחנו הג' מהם, שזהו ג' רביעיות מה' שלמים. וחלקנו עוד אלו הג' חלקים לה' חלקים שוים ולקחנו הב' מהם, שזהו פי' ב' חמשיות מג' רביעיות מה' שלמים. ואין כאן שברים כי אם ממין אחד ואינך צריך לעשות פריטה כלל. אבל אתה צריך לעשות הכאה והוא כי אומרנו ב' חמישיות מג' רביעיות, הרי הוא כאומרנו ב' חמישיות רביעית וב' חמישיות רביעית וב' חמישיות רביעית ולזה נכה הב' בג', שהוא מספר הרביעיות, יעלו ו', הנה ידענו שהב' חמישיות מג' רביעיות הם ו' חמישיות רביעיות והוא ברור במעשה ובטעם. ולפי שאמרנו מה' שלמים, הוא כאלו יש לנו בידינו ו' חמישיות רביעית משלם וכן עד ה' פעמים, לכן נכה הו', שהוא מספר השברים אשר בידינו, בה' שהוא מספר השלמים, שהוא כמספר הפעמים אשר ישנך בידינו ויעלו ל', הרי לנו שהב'כ חמישיו' מג' רביעיות מה' שלמים הם ל' חמישיות רביעית והקש על זה. ולפעמים יהיה כמספר שברים ושברי שברים משבר אחת גם ממספר שברים או שלמים ולזה תצטרך לעשות שני המעשים דברים, ר"ל הפריטה והכאה. המשל: שני רביעיות וג' חמישיות רביעית מג' שביעיות שמינית וד' חמישיות שביעית שמינית מג' [42v] תשיעיות עשירית מד' שלמים, תעשה הצורה כזה: | 4 |

    | 10 | 9 |
           | 3 | 8 | 7 | 5 |
                     | 3 | 4 | 9 | 5 |

ועשה הפריטה לכל אחד מהם תחלה: ונעשה פריטה לג' שביעיות שמינית, שהן נקשרות בשנכפול זו בזו וזה בשנכפול הג', שהם מספ' השברים, בה', שהוא המורה הסמוך, ויעלו ט"ו ונחבר להם הד' אשר תחתיו, שהם ממין זה, יהיו כלם י"ט. עוד נעשה פריטה לב' רביעיות וג' נחשת חמשיות רביעית, שהם ג"כ נקשרות וזה שנכפול הב' בה' ויעלו י' ונחבר להם הג' אשר תחתיו ויעלו י"ג. הנה שאלתנו הראשונה הוא כאלו אמרו שיש בידינו י"ג חמישיות רביעית מי"ט חמישיות שביעית שמינית מג' תשיעיות עשירית הד' שלמים כזה: | 44 | 0

     | 10 | 9 |
 0         | 3 | 8 | 75 | 5 |
                            | 19 | 4 | 5 |
          |     13 |

והנה ביאור שאלתנו הוא כאלו אמרנו לנו לשלקחנו ד' שלמים ועשינו מהם, ר"ל מארבעתם ביחד, עשרה חלקים שווים ולקחנו [M: חלק אחד מהם ועשינו אותו ט' חלקים ולקחנו] ג' חלקים מאלו הט' האחרונים ביחד ועשינו ח' חלקים שוים ולקחנו חלק אחד מהם ועשינו אותו ז' חלקים וחלקנו כל חלק מהם לה' ולקחנו י"ט חלקים ממין אלו האחרונים ביחד ועשינו אותם ד' חלקים שוים וחלקנו כל חלק מהם לה' חלקים ויש לנו ממין אלו החלקים האחרונים י"ג ונרצה לידע מה המה אלה. והננו צריכים להבנה, לפי שאמרו מי"ט חמישיות וכו', גם לאומרם מג' תשיעיות וכו', גם לאומרם מד' שלמים, כי בזה ידענו שאינם משבר אחד, אף לא משלם אחד, כי מספר שלמים וממספר ש שברים. לכן [43r] לכן נכה מספר השברים אשר בידינו במספר השברים אשר הזכירו, גם במספר השלמים, זה אחר זה. וזה כי אומרנו י"ג י"ג חמישיות רביעיות י"ט חמישיות וכו', הוא כאומרנו י"ט פעמי' י"ג חמישיות [M: רביעית חמישית] וכו', לכן נכפול הי"ג בי"ט ויעלו 247 חמישיות רביעיות חמישית וכו'. גם כאשר אמרו לנו מג' תשיעיות, הוא כאלו אמרו לנו ג' פעמים כל אשר בידינו [M: ולזה נכפול כל אשר בידינו], שהוא 247, בג' ויעלה 741 והם חמישיות רביעיות חמישיות שביעיות שמיניות תשיעיות עשירית וכו'. ולפי שאמרו לנו מד' שלמים, הוא כאלו אמרו לנו ד' פעמים כל אשר בידינו, לכן כל אשר בידינו, שהוא 741, בארבעה ויעלה 2964 חמישיות רביעית חמישית שביעית שמינית תשיעית עשירית. וזכור לעולם כי המספר, אשר תמצא על ראשו מספר אחר, שהתחתון איננו מורה, כי העליון. ואם בקשנו לידע כלם אלו החלקים הנפרטו', כמה שלמים, או כמה שברים, או שברי שברים מאלו הם, כבר ידעת שיש כאן שבעה מורים ותושיבם כרצונך, או כסדרם עתה, או בהשגחה, כדי שיצאו החלקים יותר נאותים, כי הסדר לא יזיק לעולם, כי אם התוספת בהם, או המגרעת, כאשר ביארנו בפרק הד'. ונחלק עליהם 2964, שהוא מספר אשר בידינו נפרטות וקראנו לזה כלילת יופי: ואחר שיש לחשבון רביעית, נשימהו לאחרון, כדי שיתבטל ונחלקם על ד' ויצא בחילוק 741 ולא ישאר דבר. וזה היוצא בחלוק אין לו אחד מהמורים הנשארים, לכן נשים אשר נספק לפני האחרון אשר שמנו ויהיה ה' ונחלקם על הה' ויצא בחלוק 148 וישאר א' ונשימנו תחתיו. ואחר שיש לו החשבון [43v] רביעית, נתיך המורה השמינית, שהוא הח', ונעשה ממנו ב'ד' ונשימם במקומו, כך הוא הוראת חצי רביעית, או רביעית חצי, [M: כמו] או שמינית ועוד נבאר זה בסוף הספר ואחר התיכנו אותו, ר"ל שנסירהו ונשים במקומו ב'ד', נשים הד' לפני המורי' המושמים ונחלק לו אשר בידינו ויצא בחלוק ל"ז חלקים. ונחלקם לאשר נחפוץ ויהיה על הז' ויצא בחילוק ה' וישארו ב' ונשימם תחתיו. ונחלק הה' שיצאו בחלוק למורה הה' הא' ויצא א' בחלוק ולא ישאר דבר. ואחר שאשר יצא בחלוק הוא פחות מהקטן שבכל המורים הנזכרים, אין לנו לחלק עוד, אבל נשימם על הסדר, לפני המושמים בכל השגחה ונשים זה האחד, אשר יצא בחילוק באחרונה, תחת המורה הסמוך למושמים עד הנה והנה יצא לנו מבוקשינו והוא שהנשאל לנו תחלה עולה חצי תשיעית עשירית ושתי שביעיות חמישית חצי תשיעית עשירית וחמישית רביעית שביעית וכו'. | 9 | 2 | 5 | 7 | 4 | 5 4 | | | 1 | | 2 | | 1 | ואל תתמה שלא היו לך כי אם ז' מורים ועתה הם ח', כי זה היה להתכת המורה השמינית והוא הח' שהסרנו אותו מהם ושמנו במקומו שני מורים והם ב'ד' והקש על זה, כי הכל ברור, המעשה והטעם. השער השלישי בהשואה ההשואה היא כאשר יהיו לך שברים ממינים שונים, בלתי נקשרים זה בזה כלל, ר"ל שאין אלו שברי שברים אלו. המשל: אם היו בידיך שני שלמים ועוד וג' שמינית וב' רביעיות שמינית ועוד ד' חמישיות ועוד ו' שביעיות וג' שמיניות שביעית כזה ותרצה [44r] ותרצה להשיבם כלם ממין אחד:

| 8 | 4 | 5 | 7 | 8 |

2

| 2 | 3 | 4 | 6 | 3 |

ונעשה תחלה פריטה לב' שלמים וג' שמיניות וב' רביעיות שמינית ועוד ד' חמישיות ועוד ו' שביעיות, אחרי היותם נקשרים גם לו' שביעיות וג' שמיניות שביעית, כי גם הם נקשרים וצריכים פריטה. ונתחיל לומר ב' אחדים, כמה שמיניות הם וזה יודע בהכפלם בח', יהיו י"ו ונחבר להם הג' אשר תחתיו, יהיו כלם י"ט. עוד נשיבם רביעיות שמיני' וזה יהיה בהכפלם כלם בד', יעלו ע"ו ונחבר להם הב' אשר תחתיו, יעלו ע"ח רביעיות שמינית. עוד נפרוט הו' שביעיות וג' שמיניות שביעית ונאמרו ו' שביעיות שלמות, כמה שלמות שמיניות שביעית הם וזה יודע בהכפלם בח' ויעלו מ"ח ונחבר להם הג' אשר תחתיו ועלו נ"א שמיניות שביעית. והרי הוא כאלו שאלו לנו להשיב למין אחד עין ח' ע"ח רביעיות שמינית וד' חמישיות ונ"א ע"ח שמיניות שביעית שביעי כזה: | 8 | 4 | 5 | 7 | 8 | | 78 | 4 | | 5 | ואחרי היות בידינו מורים משונים ושברים משונים, ראוי לנו לבאר איך נשיבם כלם ממין אחד מבלתי שינוי ביניהם, ר"ל שיהיו כלם שברים ממורים אחדים. וקודם זה אציע שסדור המורים אינו מעלה ומוריד. כי כך הוא שביעית שמינית עד"מ כמו שמינית שביעית, כי כל אחד מהם הוא חלקנו מ"ה בשלם, שהוא המספר אשר הוא מורכב מאלו המורים וזה ברור. לכן כאשר היה לנו ע'ד'מ' ג' שביעיות וד' שמינית, נשיבם כלם שביעיות שמינית, שהוא שמיניות שביעית. וזה יעשה בכפול הג' שברי השביעיות בח' ויהיו כ"ד שמיניות שביעיות. וזה ברור, כי כל שביעיות הוא ח' שמיניות שביעית, כמו שכל שלם [44v] הוא שמונה שמיניות השלם. וכן נעשה לד' שמיניות, שנשיבם לשביעיות שמינית והוא בכפול הד', שהוא מספר השברים, בז', שהוא מורה השביעיות ויעלו כ"ח. והם כ"ח שביעיות שמינית והאחרות עלו כ"ד שמיניות שביעית, הנה כלם ממין אחד כמו שהזכרנו שאין חלוף בין אומרנו שביעית שמינית לאומרנו שמינית שביעית. ואחר שהצענו הצעה זו, נשוב למעשינו הראשון והוא לכפול כל מספר שברים אשר בידינו במורי חברותיה, זה אחר זה, וכן לכלם ואז תהיה כל אחד שברים מכל המורים והנח הם שוים, כי סדור המורים בקדימה ואיחור לא יזיק. ונתחיל במעשינו ונאמר 48 רביעיות שמינית, כאשר נכפלם בה', שהוא מורה החמישיות, יעלו 390 חמישיות רביעית שמינית, עוד נכפול זה המחובר בז', שהוא מורה השביעית ויעלו 2730 שביעיות חמישיות רביעית שמינית, עוד נכפול כל זה בח', שהוא המורה השמיניות ויעלו 21840 שמיניות שביעיות חמישיות רביעיות שמיניות וזהו העולה מה78 רביעיות שמיניות. עוד נכפול הד', שהוא ד' חמישיות, בכל מורי חברותיה זה אחר זה ונאמר 7 בח' הם [M: ל"ב] שמיניות חמשית, עוד נכפלם בד', יהיו 128 רביעיות שמיניות חמישית ונכפלם בז', יהיה 896 שביעיות רביעית שמינית חמישית, עוד נכפלם בח' 8, יעלו 7168 שמיניות שביעית רביעית שמינית חמישית. עוד נכפול הנ"א, שהם נ"א שמיניות שביעית, בה', יעלו 255 2 חמישיות שמיניות שביעית, נכפלם בד', יעלו 1020 רביעית חמישיות שמיניות שביעית, עוד נכפלם בח', יעלו 8160 שמיניות [45r] שמיניות רביעיות חמישית שמינית שביעית. הרי כלם ממין אחד, כי המורים שוים, כי הסדר אינו מעלה ומוריד כאשר ביארנו. והשמר לך מאד פן תטעה בעשותך השואה זו, לחבר לעולה מכפל השברים במורים מה שנמצא תחת המורי', כי זה לא יעשה כי אם בפריטה לבד, שאנו רוצים לחבר כל השברים הנזכרים הנקשרים ולפרטם למין הפרוטות. המשל במי שיש לו פרחים וזהובים ופרוטות, שרוצה להשיב הפרוטות שיש לו, או להשיב הפרחים זהובים, ר"ל לראות כמה זהובים יעלו ולחבר לעולה הזהובים אשר היו בידו ואחר כך להשי' כל הזהובים פרוטות ולחבר עמהם הפרוטות אשר בידו ויהיה אז הכל מחובר ונפרט. אבל ההשואה אין בה חבור כלל, כי אם לעשות כל שברים מהם ממין האחדים, לכן לא יחברם כלל וזה מבואר בטעם. ולזה שמתי להם שמות שונים, מורי' על הענין ברמז: כי להחזרת השברים הבלתי נקשרות למין אחד, בהכאת כל אחד מהם במורי חברותיה, קראתי השואה, שאין כונתינו חבור כלל, כי אם ההשואה לבד. ולהשבת השברים הנקשרים כלם יחד למין השברים הגרועים מהם קראתי פריטה, לשתי כוונות: האחת שהוא כפורט ועושה מהפרחים וזהובים ופרוטות פרוטות וכמשיב הכללים לפרטים. והכונה השנית היא כי בשם זה יזכר שיש לו לקחת עמו הפרט והעוללות אשר ימצא תחת המורים. ובכל מספר שצריך הכאה עם הפריטה, יעשה קודם הפריטה לבעלי ההכאה ואחר ההכאה. לכן בכל מקום אשר נזכיר ונצוה לעשות פריטה רצוננו ואחריה ההכאה, אם הוצרך איליה, או אשר מהם יצטרך, שאם יהיה לך מספר [45v] מורכב מהשברים הצריכים הכאה ועם הצריכים פריטה. המשל: ג' רביעיות מב' חמישיות וג' רביעיות חמישיות מד' ששיות ושלישית ששית, תשימם על הסדר כזה: | 6 | 3 | | 4 | 1 | 5 4 |

          2 3 | 4 |	
	     | 3 |

ותעשה פריטה לד' שביעיות ושלישית שישית והוא שתכפול הד' בג' ותחבר להם האחד אשר תחתיו ויעלו י"ג שלישיות ששית. וכן תעשה לב' חמישיות וג' רביעיות חמישית ויעלו י"א רביעיות חמישית. וישוב מספרך כאלו אמרו ג' רביעיות מי"ח רביעיות חמישית מי"ג שלישיות שישית כזה: | 6 3 | | 13 | 5 4 |

11 | 4 |  
     | 3 |

ואחר עשותך פריטה זו כנזכר, תעשה ההכאה והוא לתת סבות להכות הג', שהם השברים האחרונים במספר השברים, לא במורים השברים וגם לזה ירשמו בשם ההכאה, כי בהכאה יבא השבר והשבר הוא תחת המורה, כמו שהנשבר הוא שפל ובזוי עם. ותתחיל להכות ולומר שלשה בי"א הם ל"ג ול"ג בי"ג הם 429, הרי עלו כל השברים הנשאלים 429 רביעית חמישית שלישית שישית, כזה: | 6 | 3 | 5 | 4 | 4 | 3 | | | | | | 42 | ותחלק אלו ה429 למורים אלו, ר"ל לד' והיוצא לד' האחר והיוצא לה' וכן לכלם עד כלותם וכאשר ישאר דבר בשום חלוקה מהן, תשימהו תחת המורה ההוא. וככלות החשבון קודם כלות המורים ויצא לך בחלוק על אחד מהן פחות מהמורה אשר לפניו, תשים אותו היוצא תחת המורה הזה אשר לפני. ואז תדע כמה ש שישיות, או כמה שלישיות שישיות הן. וזה נקרא כלילת יופי כמו [46r] כמו שנזכר למעלה, לפי שהוא לעשות מהפרטים כללים, יען יהיו השברים יותר גדולים ויותר יפים. והיופי האמיתי כשתעיין בתחלה המספר המתחלק, אם יש לו שום אחד מהמורים ההם ואותו תשים אחרון וכן בשנית ביוצא וכן בשלישית וכן לעולם. ולא תעשה זה כי אם כאשר ישאלו לך כמה עולים חלקים אלו הנשארות, אכן אם עשית זה לצורך ההשואה, או לצורך אחד מהשערים הבאים, לא תחלקהו על המורים כלל, כי לא כתבתיו כאן, כי אם ללמדך על המעשה ואם אין זה מקומו ונזכר כבר במקומות אחרים. ובעשותך זה בדמיוננו זה, ר"ל שתחלק ה429 על הד', שהוא המורה האחרון, יצא בחילוק 107 וישאר א' ותשימהו תחתיו [M: ותחלק זה היוצא לד' הקודם לו, יצא בחלוק כ"ו וישארו ג', תשימם תחתיו ותחלק זה היוצא לה' ויצא בחלוק ה' וישאר א' ותשימהו תחתיו ותחלק] ותחלק ה' אלו על הג' ויצא א' וישארו ב' ותשימם תחתיו. וזה הא', אם היה גדול מהו', מדות שהוא המורה אשר לפני אלו הסמוך להם, היה לנו לחלקם עליו והיוצא בחלוק היה שלימים, אחר שהוא ראשון וכבר כלו המורים והנשאר הינו שמים אותו תחתיו והיה שישיות שלמות. אכן לפי שהוא פחות ממנו, נשימם תחתיו מיד ויצא לנו מזה שהשברים הנשארים עלו ששית א' שלמה וב' שלישיות ששית וחמישית שלישית שישית וג' רביעיות חמישית שלישית שישית ורביעית רביעית חמישית שלישית שישית. ועל דרך היופי, ר"ל לשים המורים בסדר בהשגחה, יצאו החלקים כפי הצורה השנית והכל עולה לסך אחד. וכדי להקל מעליך כאשר תעשה ההשואה, אם תמצא לכל אחד מהמספרים שום מורה שוה לכלם פעמים שוות, ר"ל ע'ד'מ' שהח' בכל אחת מהם פעם אחת, או פעמי' [46v] שלש, לא תכפול שום המספרים ההם במור[M:ר]ה ההוא כלל ובהשימך כל המורים, לא תשימה כי אם כפעמים שישנו באחד מהמספרי'. ואם הוא בכלם, אבל אינו בהם פעמים שוות, אבל בזה פעם אחת ובזה שנים, או שלשה ע'ד'מ', אשר ישנו שם פעמים, לא תכפלנו במורה זה [M: כלל וכל אחד משאר המספרים תכפלנו במורה זה] כ"כ פעמים, כפעמים שהוא יותר כמספר הרב הפעמים שבמספר הזה הנכפל בו עתה. ובהשימך המורה לא תשימנו כי אם כפעמים אשר הוא באשר הוא יותר פעמים. ואם אינו בכלן כי אם בשנים, או בג' מהם, המספרי' אשר אינו בהם כלל תכפול כל אחד מהם במורה זה, כמספר הפעמים אשר הוא באשר הוא יותר פעמים והמספר אשר הוא בו יותר פעמים לא תכפלנו כלל והמספרים אשר ישנו בהם תכפול כל אחד בו כמספר הפעמים העודפים באשר הוא היותר פעמים מבזה הנכפל. ואם הוא בהם פעמים שוות, לא תכפול בו שום אחד מהמספרים אשר הוא בו ובהשימך המורים לא תשימנו כי אם כפעמים אשר הוא באשר הוא יותר רב פעמים. ויצא מזה כי במשל ההשואה שעשינו בתחלת שער זה לא היה לנו לכפול הע"ח רביעיות שמינית בח' כלל, גם לא השמיניות שביעית, להיותו בשניהם בשוה. גם לא היה לנו לשום הא' כי אם פעם אחת, כאשר הוא באחד מהאחרים. ובמורים לא הי[ה] לנו לשום הא' כי אם פעם אחת, כפעמים אשר ישנו באחד מהם וכל זה אינו מזיק אם לא יעשה, אבל כי תכבד העבודה.

Chapter One: Addition

הפרק האחד עשר בחבור

[47r] בחיבור ובו מאמ' האמרה והאחדות. כאשר תרצה לחבר שברים עם שלמים ושברים, [M :או] עם שברים ממין אחר, בתחלה תפרוט כל אחד מהמספרים לבדו אשר יצטרך פריטה, גם תכה הצריך להכאה, ואחר שתפרוט וכל אחד מהם הצריך להם, או לאחד מהם, ר"ל לפריטה או להכאה, תשוה המספרים אחד אל אחד, עד שיהיו כלם ממין אחד והעולה בכל אחד מהם חבר הכל יחד, ר"ל מספר השברים וחלקנו על כל המורים אשר לכל אחד השברים. כי ע'ד'מ' אם במשלנו אשר עשינו בהשואה בתחלת השער הג' שאלו לך שתחברם ותאמ' כמה הם, היה לך לעשות כל אשר עשינו הפריטה לכל אחד וההשואה לכלם, עד שיגיעו לאשר הגיעו והוא שהשנים השלמים וג' שמיניות וב' רביעיות שמינית עלו ל21840 [M: שמיניות שביעית חמשית רביעית שמינית והד' חמשיות עלו ל8160 מכל] מכל המורים. ואחר עשותך כל זה, היה לך לחבר יחד כל מספרי השברים, ר"ל ה21840 עם ה7168 ועם ה8160 ויעלו 37168 והם מהה' מורים הנזכרים, ר"ל ה8 וה4 והה' והז' והח', שהם כל מורי המספרים הראשונים. ותשימם על הסדר כאשר תרצה, או בהשגחה כאשר הזכרנו בפרק הרביעי, כדי שיצאו החלקים יותר נאותים ושם תמצאנו מבואר באר הטב. ולהיות לזה החשבון המתחלק שמינית, שהוא אחד מהמורים, נשימנו אחרון, ר"ל הראשון ונחלק חשבונננו זה עליו, ר"ל 7 37168 ויצא בחילוק 663 [M: נ' 3] וישארו ה' ונשימם תחתיו ונחלקם על הד' ויצא בחילוק ל"ג ולא ישאר דבר ונחלקם אלו הל"ג היוצאים בחילוק על הח' שהוא המורה הנשאר ויצא בחלוק ד' ד' והם שלמים לפי שכבר כלו כל המורים ונשימם מחוץ וישאר א' והוא [47v] שמינית שלימה ונשימה תחת כזה: | 8 5 4 7 8 | | 1 3 5 | הנה עלה בידינו שכאשר חברנו השנים שלמים וג' שמיניות וב' רביעיות שמינית עם ד' חמישיות ועם ו שביעיות וג' שמיניות שביעית, שעלה הכל ד' שלמים ושמינית אחת וג' רביעיות חמישית שמינית וה' שביעיות רביעית חמישית שנית והקש על זה. והה' והוא הטעם אם אמרו לך מספרים רבים והיו בהם שצריכין ג"כ הכאה קודם השיווי, שתעשה להם ג"כ ההכאה קודם השיווי ואחר כך ההשוואה וא'ח'כ' החבור כנזכר. ואולם אם לא שאלו לך בסתם כמה הם, אבל אמרו לך ע'ד'מ' כמה חמישיות הם, אחר שזה הה' הוא במורים, אינך צריך לעשות פועל חדש, כי אם שתשים הה' הראשון מהמורים כזה: | 5 | 8 | 4 | 7 | 8 | | | 5 | 3 | 5 | | ויעלה בידך ד' שלמים נ"ה שמיניות חמישית חמישית וג' רביעיות שמינית חמישית וג' רביעית שמינית חמישית וה' שביעיות רביעית שמינית חמישית והכל אחד ודי למבין. אכן אם אמרו לך להחזירם ממין אחר שאינו במורי', המשל שאמרו לך כמה תשיעיות הן, זה יקרא מאמר ההמרה והוא שאחרי עשותך הפריטה וההכאה וההשואה, קודם שתחלקם למורים הנזכרים, תכפול כל חשבון השברים, ר"ל ה37168, בזה המורה אשר רצו להחליפם אליו, ר"ל הט', שהוא המורה התשיעית ויעלו 334512 ונשים הט' למורה ראשון וכל המורים האחרי' אחריו, אם כאשר יזדמן, אם בהשגחה. ובחלקנו ראשונה לח' ויצא בחילוק 41814 ולא ישאר דבר ונחלק זה היוצא לד' ויצא בחילוק 10534 וישארו ב' ונשימם תחתיו ונחלקנו לז' [48r] לז' ויצא בחילוק 298 וישארו ג' ונשימם תחתיו ונחלק זה היוצא על הט הח' ויצא בחילוק ל"ז וישארו ב' ונשימם תחתיו ונחלק זה היוצא על הט' ויצא בחילוק ד' והם שלמים וישאר א' ונשימהו תחתיו והנה המרנו החלקים, ר"ל השברים, לתשיעית וחלקי תשיעית. כלל זה מאמר זה הוא שכאשר ישאלו לך על חלקי' ידועים שונים ובלתי שונים, שתמירם למין אחר, בין אם יאמרו לך לשבר, או לשבר שבר, כמו שיאמרו לך השיבם לחמישיות שביעית שמינית, או הדומה לזה, יש לך לעשות תחלה פריטה והכאה והשואה לשברים, אם היו שונים, ושוב תחברם יחד ושוב תכפלם כלם ביחד על המורה, או המורים אשר רוצים שתמירם אליהם. ר"ל שאם אמרו לך שתמירם לחמישיות, תכפלם בה' לבד ואם אמרו לך לחמישיות שביעית שמינית, תכפלם בח' והעולה בז' והעולה בה'. ואחר עשותך כל זה, תשים מורה, או מורה ההמרה, ראשונה לצד ימין על הסדר שנשאל הח' תחלה ואחריו הז' ואחריו הה' ושוב תסדר אחריהם מורה שבידך, כפי המזדמן, או בהשגחה, ותחלק על כלם המספר אשר עלה לידיך מכפל מספר שבריך במורה ,או מורי ההמרה וכל זה ברור בטעם. כי לעולם אם תכפול אשר בידך במורים מונחים, הנה יהיה למקובץ מורים אלו מוספים על מוריו הראשונים ולכן כאשר תרצה לעשות להם כלילת יופי, ר"ל להשיב שברים אלו הנפרטות לכללים וחלקים יפים, יש לך לסדר עם מוריו הראשונים אלו המורים אשר הוכפלו בהם והסדר לא יזיק ולפי ששאלו כמה חלקים הם מהמורים האלו, לכן נשימם ראשונה במלאכה. אכן אם יאמרו לך להשיבם לחלק אחר הגדול שאיפשר, לכן נקראה האחדות והוא ענין נכבד, [48v] כי ממנו יצא לנו לחלק מעט על רב ולחדש מורים ב בעצמינו, מבלי הוצאת מורי המספר שרצינו לחלק עליו, או גם להוסיף על מוריו. לזה הקצתי לו מאמר לבדו ואכתבנו בזה הפרק, לפי שהוא כעין חבור. וקראתי לו שם שם האחדות, לפי שאנו רוצים לעשותם חלק אחד אם איפשר ואם הוא בלתי איפשר. ואם הוא בלתי איפשר, יש לנו להוסיף אחד במלאכה כאש' יתבאר. לב' כוונות אלו קראתי לו שם האחדות. מאמר האחדות אם רצית להשיב שברים שוים שוים, או שונים, לחלק אחד אם איפשר, או לגדול שאיפשר המשל שני חמישיות מב' תשיעיות מב' שלמים ועוד שמינית אחת ושני תשיעיות שביעית שמינית מרביעית ושתי ששיות רביעית, תשימם על הסדר כזה: | 2 | | 4 | 6 |

    | 9 |			| 1 | 2 | 8 | 7 | 9 |     |
    | 2 | 5 |		|          1        2       |
         | 2 |

תעשה להם פריטה והכאה והשוואה וחיבור. וכדי להרגילך עוד במעשה אעשה אחת אחת: נעשה פריטה לרביעית ושתי שישיות רביעית: נכפול א' בו', יהיו ו' ונחבר להם הפרט אשר נמצא תחתיו, ר"ל הב', יעלו ח' שישיות רביעית. עוד נעשה פריטה לשביעית וב' תשיעיות שביעית שמינית: נכפול א' בז', נכפלם עוד בט', יהיו ס"ג ונחבר להם השנים ויעלו ס"ה תשיעיות שביעיות שמינית. והרי הוא כאלו אמרו ס"ה תשיעיות שביעית שמינית מח' שישיות רביעית כזה: | 4 | 6 | | 8 | 8 | 7 | 9 | 65 | עוד נעשה הכאה לשני מספרי' שבידינו: ונתחיל במספ' הראשון: ונאמ ב' בב' הם ד', נכפלם עוד בשני השלמים, יהיו ח' חמישיות תשיעית שלימה כזה [49r] כזה: | 9 | 5 | | | 8 | עוד נכה במספר השני השמונה ששיות רביעית בס"ה ויעלו 520 תשיעיות שביעית שמינית שישית רביעית כזה: | 4 | 6 | 8 | 7 | 9 | | | | | | 520 | ונעשה ההשואה לאלו השני מספרים: ואחר היות בכל אחת מהם מורה הט' פעם אחת, לא נכפול בו שום אחד מהמספרים ולא נסדרהו כי אם פעם אחת, כאשר הזכרתי בסוף השער הג'. ונכפול הח' חמישיות תשיעיות בכל מורה המספר האחר, זולתי הט' כאשר התבאר ונאמר שמונה בד' יעלה ל"ב, נכפלם בו', יעלו 193, נכפלם בח', יעלו 1536, נכפלם בז', יעלו 10757. עוד נשוב לכפול ה520, שהם מספ' השברים האחרים, בה' שהוא מורה חבריהם ולא בט' כנזכר ויעלו 2600 נסדרם זה על זה כזה: 1 0 7 5 2 0 0 6 2 2 5 3 3 1 ונחברם יחד יעלו 1332. נסדר כל המורים, ר"ל כל מורי שני המספרי' בלתי הט', שלא נשימנו כי אם פעם אחת, ונשים מספרינו תחת המורה האחרון, לפי שהוא שברים נפרטות מכל אלו המורים. והרי זה כאלו שאלו לנו 13352 שביעיות שמינית שישית רביעית חמישית תשיעית, איזה חלק הם, אם הם חלק אחד ממש, או החלק הגדול שאפשר. נעיין תחלה איזהו המספר שהוא בעל אלו המורים כלם לבדם, ר"ל שהוא מורכב מהם ונקרא למספר הזה אם המורים, כי היא ילדתם וממנה יצאו, וזה יודע בכפול כל המורים אחד באחד והעולה באחר וכן כלם עד כלותם: ונאמ' ט' בה' יעלו מ"ה, נכפלם בד', יעלו [M: 1800, נכפלם בו', יעלו 108, נכפלם בח', יעלו] 8640, נכפלם בז', יעלו 60480. ולזאת קרינו אם המורים למספר השברים, ר"ל שנחלק ה68480 ל13352 ואם יתחלק כלו לשלימים, בלי תוספת [49v] ומגרעת, הנה היוצא בחילוק בצמצום הוא מורה החלק, אשר הם כל השברים הנשאלים יחד מהשלם, ר"ל רביעית אחד, או הדומ' לו. ואם לא יתחלק כלו לשלמים בלי תוספת ומגרעת, הנה היוצא בחלוק בצמצום הוא מורה החלק, אשר הם כל השברים הנשאלים יחד מהשלם, ר"ל רביעית אחת, או הדומה לו. ואם לא יתחלק כלו לשלמים בלי תוספת ומגרעת, הנה היוצא בחלוק בצמצום הוא מורה החלק, אשר הם כל השברים הנשאלים יחד מהשלם, ר"ל רביעית אחת או הדומה לו. ואם לא יתחלק כלו לשלמים וישאר שום מספר, כמשלינו זה, שיצא בחילוק ד' ונשאר 7072, נוסיף א' על היוצא בחילוק ויהיה ה' והוא מורה החלק הגדול שאפשר, ר"ל חמשית אחת, עוד נחסר ה7072 הנשארים מה13352 אשר חלקנו עליו וישאר 6280, שהוא חלקים מכל המורים מזה החלק, ר"ל מחמישית אחת, ר"ל שיצא לנו שכל השברם הנשאלים הם חמישית אחת ו6280 שביעיות שמינית שישית רביעית חמישית תשיעית חמישית כזה:

  |    | 7 | 8 | 6 | 4 | 5 | 9 | 5 |  	

6 | 2 | 8 | 0 | | | | | 1 | [M: ואם תרצה לעשות לשברים אלו כלילת יופי, ר"ל לחלקם על המורים, תסדרם] תסדרם כפי שהם עתה, או כפי המזדמן, או בהשגחה כנזכר למעלה ובלבד שתניח הה' ראשון לצד ימין עם הא' אשר תחתיו, כי זה אין בידיך לשנותו וכל האחרים נקשרים בו, ר"ל שהם כלם שברים ושברי שברים ממנו, ר"ל מחמשית מהשלם. ונחלקם תחלה לח' ויצא בחלוק 785 ולא ישאר דבר ונחלק זה היוצא לה' ויצא בחילוק 157 ולא ישאר דבר ונחלקם לד' ויצא בחילוק ל"ט וישאר א' ונשימנו תחתיו ונחלקם לט' [M: ו'] ויצא בחילוק ו' וישארו ג' [ונ]תיך הט', ר"ל שנעשה ממנו ב' מורים, שהם [50r] ג' ג', כי כך הוא שלישית שלישית, כמו תשיעית ועוד אדבר בזה בכלל האחרון ב"ה י"ת ונחלק הו', אשר יצאו בחלוק באחרונה, על האחד מהם, ר"ל על הג' ויצא בחילוק ב' ולא ישאר דבר ואלו הב', אחר שהוא מספר קטן משאר המורים, אין לנו עוד לחלקם, רק להשימם תחת המורה הסמוך אשר נשים לפניהם ויהיו הג' השני כדי שלא ישכח ונשימם תחתיו ונסדר עוד הט [M: הו'] המורה הנשאר לפניהם ולפניו הה' ראשונה ונשים תחתיו הא', אשר היה תחתיו, שהוא המורה היותר חלק גדול הגדול שאיפשר אשר בקשנו, הנה יצא לנו שהשברים הנשאלים יעלו חמשית א' שלמה וב' שלישיות שביעית חמישית וג' ששיות שלישית שלישית שביעית חמישית ורביעית שישית שלישית שלישית שביעית חמישית כזה: | 5 | 7 | 3 | 3 | 6 | 4 | | | 1 | 0 | 2 | 0 | 3 | 1 | | והקש על זה וטעם אומרנו שאם לא ישאר דבר, שהיוצא בחילוק בעצמו הוא מורה החלק אשר השברים מהשלם, הוא לפי שאמרנו אלו החלקים מאלו המורים הוא כאלו אמרנו כ"כ מחלקי אם המורים בשלם. ר"ל כי ע'ד'מ' אם היו לנו ב' שלישיות רביעית, הוא כאומרנו שני חלקים מי"ב בשלם, שהיא אם אלו המורים, ר"ל שהוא מורכב מהם, שכפל ג' בד' עולה י"ב. וכן אומרנו ג' רביעיות חצי שלישית, היא כאומרנו ג' חלקים מכ"ד בשלם, שהוא אם שלש מורים אלו וזה ברור ועוד נחבר בפ' הרביעי מהחלק הא'. הנה ידענו שאלו השברים הם חלקים מחלקי האם בשלם. ואם הם היה שלישיתם, הם שלישית השלם ואם רביעיתם, רביעית ואם כמותם הם א' שלם. וע וע'ד'מ' אם מספר השברים היה חמישית האם, ר"ל חמישית השלם, בחלקנו האם עליהם [50v] היה היוצא בחלוק ה' ולא היה נשאר דבר. ואם היה רביעית, יצאו ד'. הרי לנו שהיוצא בחילוק הוא המורה החלק אשר השברים מהשלם וזה ברור בטעם, כאשר נתחלק הכל ולא נשאר דבר. ולברר טעם אומרנו שכאשר נשאר שם דבר, שנוסיף א' על היוצאות וכו', אביא משל אח': המשל היו בידינו ג' רביעיות שביעית, ר"ל שלשה חלקים מכ"ח, שהוא אם המורים בשלם. ואם נחלק אלו הכ"ח אל הג', יצאו ט' בחילוק וישאר א'. נוסיף א' על הט' היוצא בחילוק, יעלה עשרה, המורה על העשירית. ואם החלקים הראשונים היו ג' חלקים מל' באחד, היו עשירית אחד בצמצום, כי בחלקנו הל"ב, שלשה היו יוצאים ולא היה נשאר דבר ואז היו עשירית שלמה כמו שביארנו. אכן להיותם ג' חלקים מכ"ח בשלם יותר מעשירית אחת ולדעת כמה הם יותר, נכפול הכ"ח בל' ויעלו 840 והנה אומרנו חלק אחד מ840 בשלם הוא כאומרנו חלק אחד מל' מכ"ח בשלם, או חלק אחד מכ"ח מל' בשלם, כי הם המורים אשר מהם הורכב וכל זה נתבאר הטב בפרק הד' מהחלק הא'. וא"כ הל' חלקים מה840 בשלם הם חלק אחד מכ"ח בשלם וכן הכ"ח חלקים מ840 בשלם הם חלק אחד מל' בשלם, הרי לנו שהחלק אחד מל' בשלם הוא כ"ח חלקים מ840 בשלם וכן החלק מכ"ח בשלם הוא ל' חלקים מ840. נמצא שהג' חלקי' מכ"ח בשלם הוא ג' פעמים ל', שהם 900 חלקים מ840 בשלם והג' חלקים מל' בשלם הם ג' פעמים הם כ"ח שהם פ"ד חלקים מ840, הנה יעדפו עליהם ו' חלקים מ840 בשלם, ר"ל ו' חלקים מל' מכ"ח בשלם, כי הם מוריו. וכל ג' חלקים מאלו הם [51r] מאלו הם עשירית הל', שהם, ר"ל שהם הל', הם חלקי א' מכ"ח בשלם כמו שנתבאר, א"כ כל שלשה מהם הם עשירית [M: חלק מכ"ח בשלם, ר"ל חלק מכ"ח מעשירית בשלם, שהוא] הל' שהם ר"ל הל' הם חלקי א' מכ"ח בשלם כמו שנתבאר א"כ כל שלשה מהם הם עשירית הל' חלק מכ"ח בשלם ר"ל חלק מכ"ח מעשירית בשלם שהוא רביעית שביעית עשירית מהשלם. והששה הנוספות, אשר מצאנו לג' חלקים מכ"ח אשר היו בידינו, על הג' חלקים מל', אשר מצאנו לג' חלקים, היו עשירית שלמה, יעלו א"כ ב' רביעיות שביעית עשירית. הרי לנו שכאשר חלקנו הכ"ח, שהוא האם, על הג', שהיו מספר החלקים, ויצא ט' ונשאר א', שכאשר הוספנו אחד על הט' ועלה י' והורה עשירית, שנשאר לנו לתוספת ב' רביעיות שביעית עשירית, שהם התוספת אשר למספר אשר חלקנו עליו, שהיה ג' על השארית שהיה א', ר"ל שאלו הב' הם חלקים מהמורים, שהיו רביעית שמינית מהמורה שנתחדש, שהוא עשירית וכל זה ברור בטעם למבין והקש על זה. ויצא לנו מזה שהרוצה לחלק מעט על רב, שיוכל לחלקו בלי הוצאת המורים, או בהוצאת המורים ויצאו לנו ג"כ החלק היותר גדול שאיפשר בשם אחד. וזה יועיל מאד כאשר אנו רוצים לחלק למספר פשוט, כמו ק"א, או כדומה לו, שאין לו מורים. וכדי לבאר הענין יפה יפה, אביא שני משלים: אחד עם הוצאת המורים ואחד מבלי הוצאת המורים המשל רצינו לחלק 73 על 340. והנה מוריו הם אלו ו' ח' ה', כי מהם מורים הוא מורכב והוא האם. ונחלק האם, שהוא המספר הגדול אשר רצינו לחלק עליו, על המספר הקטן, ר"ל ה73, אשר הוא המספר אשר רצינו לחלק עליו על המספר [52r] הקטן, ר"ל ה73, אשר הוא המספר אשר רצינו לחלק ויצא בחילוק ג' וישארו כ"א. נוסיף א' על היוצא, יהיה ד' והוא המורה החלק גדול והוא רביעית אחת ונשימנו ראשונה ונשים תחתיו א', עוד נשים הכ"א הנותרים מהע"ג, שהוא החשבון אשר חלקנו עליו עתה, ישארו נ"ב והם מוסיפים על הרביעית, ר"ל שהעולה שיצא לנו בחלוק ה73 המספר הקטן על ה240, שהוא המספר הגדול, רביעית אחת רביעית אחת ונ"ב חלקים מ240 מרביעית, או אם תרצה, תקח מורה במקומו ותאמר רביעית אחת ונ"ב חמישיות שמינית שישית רביעית. ואם תרצה תעשה להם כלילת יופי ויעלו רביעית אחת וחמישית רביעית וד' שמיניות שישית חמישית רביעית והקש על זה. ועוד אעשה משל אחר מאשר אין לו מורים כלל. ושם אאריך, שאנו יכולים לעשות מעשינו זה פעם אחר פעם עד כלות המספר והגיעו לחלק אחד, כי גם לזה קראתיו אחדות, כי יגיעם כלם לאחד ואפי' בין כל המורים למורה האחרון, נוכל להכניס מורה חדש ככל חפצנו. המשל לחלק ל"ח לק"א, כי זה המספר, ר"ל ק"א. ונחלק הק"א לל"ח [M: ויצאו בחלוק ב' וישארו כ"ה, נוסיף א' על הב', יהיו ג' ונשימהו למורה ראשון ונשים תחתיו א' ונגרע השארית מהל"ח אשר] אשר חלקנו עליו עתה וישארו י"ג. ואם לא היו כ"כ, הינו שמים למורה שני הק"א והינו שמים זה השארית, ר"ל אלו הי"ג, תחתיו והינו אומרים שהמחלק ל"ח על הא', שיגיע לכל אחד מהם שלישית אחת וי"ג חלקים מק"א משלישית שלמה. אכן להיותם הרבה וכדי שנמצא חלקים יותר נאותות, נשוב לחלק הק"ח לאלו הי"ג ויצא בחילוק ז' וישאר י' ונשים זה הז' בתוספת אחד והוא ח' למורה שני ונשים תחתיו א' ונשים הי', שהם השארית מהי"ג [52r] מהי"ג אשר חלקנו עליהם עתה וישארו ג'. ואם תרצה, כבר כלית כל מלאכתך ותשים הק"א למורה שלישי ותשים למורה שלישי ותשים אלו הג' תחתיו שהם השארית הנשארה. אכן אם תרצה עוד להכפל המעשיך, יען תגיע לאחדות גמורה, ר"ל שלא יהיו שם מנין שברים כי אם אחד אחד, תשוב תחלק הק"א על אלו הג' ויצא בחילוק ל"ג וישארו ב' ונוסיף א' על הל"ג ויהיו ל"ד ונשימם למורה שלמי ונשים א' תחתיו ונחסר אלו שני הנשארים מהג' אשר חלקנו עליהם עתה וישאר א' וכבר הגענו לאחדות הגמור וכלינו מלאכתנו מכל וכל ונשים ק"א למורה [...] ונשים א' תחתיו. הרי לך שלש צורות שכלם אמיתיות ותוכל להשיב כאשר תרצה מהם וכן היה הרשות בידך לעשות זה פעם אחר פעם, [M: כאשר [..] מחלק אם המורים, כבמשל הא', ונשים כל המורים המתחדשים פעם אחר פעם זה] זה אחר זה כ"א תחת כל אחד. כי לכל זה יועיל שם האחדות, שלא תשכח מלשים א' תחת כל מורה מתחדש ואחר תשים האם עצמה, או מוריה במקומה ותחת האחרון א', אם הגעת לאחדות הגמורה. ואם אין, תשים תחתיו הנשאר באחרונה, אחרי הסירך הנשאר מהמספר אשר אתה מחלק עליו בעת ההיא באחרונה [.]השארית האחרונה ההיא תשים תחת המורה האחרון אשר לאם. ואם יהיה רב ממנו, תעשה מהם כלילת יופי, רצוני לומר לחלק השארית הא' ההיא על המורה האחרון והיוצא שלפניו והנשאר תשים תחתיו וכן לעולם עד כלותו וכל זה מבואר ונכפל פעמים רבות. וגם בכל מספר אחר, אשר חלקת הכל למורים, אם תראה שאשר שמת תחת המורה האחרון הוא מספר רב ותרצה להמציא בין כל המורים הראשונים זה האחרון אשר לצד שמאל משום מורה מחודש, או מורים, חלק [52v] המורה האחרון על אשר תחתיו. כאשר עשית במה שבין הצורה השנית והשלישית, שהרי הק"א היה המורה האחרון בצורה הראשונה ולפי שמצאת הי"ג, שהם מספר רב, תחתיו, המצאת המורה הח' ששמת שני והוא שלישי בידך, שבא בצורה השנית וכן עשית פעם אחת מהצורה השנית לשלישית והמצאת מורה אחר והוא הל"א ושמת הק"א רביעי. ובלבד שלא תעשה זה כי אם למורה האחרון אשר לצד שמאל וכל זה מבורר בטעם הראשון למבין. ואם תרצה להוציא המורים בין המורים האמצעיים, תצטרך להוציא המורים לכל המורה האחרון אשר לצד שמאל והאם ההיא תחלק למנין השברים, אשר היו תחת המספר המורים ההם, אחרי עשות להם פריטה, אם כבר נתחלק להם המספר וכל זה ברור בטעם. כי אחר שהוצאת האם למורים האם, הרי שבו כלם כמורה אחד ואתה מבקש בין הראשונים ובינו מורה, או מורים אחדים ואחר שהמצאת המורים אשר רצית, תשים האם הזאת אחריהם לצד שמאל, או המורים אשר הורכבה מהם, זה אחר זה במקומה, כי הכל אחד ודי למבין. ואם תרצה לבחון מעשיך, עשה פריטה לכל אלו השברים אשר באו לך. ואם יש במוריך אלו המספר הגדול אשר רצית לחלק עליו, ר"ל הק"א במשל האחרון, חלק זה העולה מהשברים הנפרטים על כל שאר המורים מבלעדיו זה אחר זה, או על אמם ויצא לך באחרונה כמנין המספר הקטן אשר רצית לחלק ולא נשאר דבר בשום חלוקה מאלו, הנה מעשיך אמת ונכון, ואם לאו, דע שטעית. גם [53r] גם במשל הראשון, אם יש במוריך אלו הם המורים הראשונים, או המורים עצמם, חלק כל מספר השברים הנפרטות על שאר המורים שנתחדשו במלאכת האחדות, או על אמם ואם לא ישאר לעולם דבר ויצא באחרונה כמספר הקטן אש' רצית לחלק, או כשברים הנפרטים במשל ראש המאמר, הנה אמת הנה נכון ואם לאו דע שטעית. ואם אין במלאכתך זאת, ר"ל במוריך, לא אם המורים ולא המורים עצמם, כפול כל המספר השברים הנפרטים בחשבון הגדול אשר רצית לחלק עליו, אם באם המורים מהחלקים הנשאלים, כבמשל הראשון אשר בראש זה המאמר, אם במספר הגדול אשר רצית לחלק עליו, כבמשל השני והעולה חלקנו לכל מוריך אלו, או לאמם ואם יצא כמספר השברים הנפרטים הנשאלים במשל הראשון, או כמספר הקטן אשר רצית לחלק במשל השני, מבלי שארית כלל, הנה אמת ואם לאו שקר. וקודם התחילי בטעם בחינה זאת, כדי להרגילך במעשה, אעשה בחינה בכל אחד משלשת המשלים הנזכרים: הנה פריטת המשל הראשון היה 1 3 7 7 7 3ב3 21, 23 ב3 69, 69 ב6 414 וה3 [M: 3] הם 417 וב4 16648, 1668 ו1 1669, 5 166 63 8345, 8345 ב8 66760 והנה עלה בידינו שהפריטה היא 66760. ואם לא היו בידינו כל המורים הראשונים, היו כופלים זה בכל המורים הראשונים והעולה היינו מחלקים אל כל שמונת מורים אלו אחד אחד אחד, או לאמם והיא יוצא מספר פריטת השברים הנשאלים והיא 1352. אכן אחרי היות בידינו כל המורים הראשונים, ר"ל כל מורה השברים [53v] הנשאלים ואל יטעך שאין כאן הט', שהרי במקומו ג' ג', שהם מוריו ונחלוק זה אשר עלה לנו מפריטתינו זאת, ר"ל ה66760, למורים שנתחדשו במלאכתינו, ר"ל לה' הראשון לבדו, כי לא נתחדשו עוד ויצא בחילוק 13352, שהוא מספר פריטת השברים הנשאלים ולא נשאר דבר והנה אמת. ובמשל השני הוא הפריטה א' בה' ה', וא' ו', ו'בו' ל"ו, בח' 288, ו7 292, נחלקם לד', שהוא המורה המתחדש, יצא בחילוק מבלי שארית 73, שהוא המספר הקטן שרצינו לחלק והנה אמת. ובמשל השלישי, בצורה הראשונה, הנה הפריטה עולה 114, נחלקם לג', שהוא המורה המתחדש, יצאו הל"ח, שהוא המספר הקטן אשר רצינו לחלק. ובצורה השנית הפריטה 912, נחלקם לג' ולח', שהם המורים החדשי', תחלה לג', יצא 304, נחלקם לח' ויצאו הל"ח. ובצורה השלישית הפריטה 31008, נחלקם לג', יצא 10336, נחלקם לח', יצא 1292, נחלקם לל"ד, שהוא המורה הנשאר מהמורים החדשים, יצא הל"ח והנה אמת. וטעם בחינה זה הוא ברור, כי כשיש במורינו המורי' הראשונים, או האם או האם, או המספר הגדול אשר רצינו לחלק עליו, הנה הפריטה היא מספר שברים מכל המורים חדשים גם שנים וזה ברור כמו שנתבאר פעמים רבות. כי הפריטה הוא להשיבם פרוטות כי הפריטה הוא מספר שברים מכל המורים, שהוא המין האחרון והוא נקשר בכל המורים וכאשר נחלקם על המורים המתחדשים, הוא כעושה כלילת יופי, כי הסדר לא יזיק ואחר שנתחלק על כל החדשים ולא נשאר דבר [54r] דבר, הנה יצאו מן הכלל והיוצא באחרונה הם שברים מהמורים הראשונים, או מאמם כבראשונה, או מהמספר הגדול. ר"ל שהל"ח שיצאו לנו, אחר שחלקנו הפריטה במורים החדשי' ויצאו הם מן הכלל, הם חלקים מק"א חלקים בשלם, כי לכל אחד מהל"ח יעלה לכל אחד חלק אחד מק"א בשלם ומהל"ח ל"ח. וטעם אומרנו שאם אין המורים הראשונים, או אמם, או המספר הגדול במורינו, שנכפול הפריטה במורים הראשונים, או באמם, או במספר הגדול ונחלקנו בכל המורים, שיצא מבלי שארית כמספר פריטת השברים הנשאלים במשל הראשון, או כמספר הקטן במשל השני, הוא לפי שהפריטה היא שברים מכל אלו המורים וכאשר אנו כופלים אותה במורים הראשונים, או באמם, או במספר הגדול, הוא שאנו פורטים אותה עוד לשברי שברים מהראשונים. ר"ל כי אם יש בידינו ג' רביעיות שמינית ע'ד'מ', אם נכפלם בז', היוצא שביעית רביעית שמינית וזה נתברר פעמים רבות. והנה במעשינו היוצא אחר הכפל יהיו שברים מכל אלו המורים אשר לנו ומהראשונים, או מאמם, או מהמספר הגדול שהוספנו עליהם עתה וכאשר נחלקנו למורינו, ר"ל מבלתי הראשונים אשר הוספנו עתה, או מבלתי אמם, או מבלתי המספר הגדול אשר הוספנו עתה, כי להן לא נחלקם, ישאר היוצא שברים מהמורים הראשונים, או מאמם, או מהמספר הגדול. והנה אם היוצא היה כמספר פריטת השברים הנשאלים במשל הראשון, או כמספר הקטן בשני, הנה שב כבתחלה והנה כל מעשינו אמת ויציב. ודע כי [54v] המספר הפשוט, ר"ל אם היה המספר הגדול מספר פשוט, שאין לו מורים, כבמשל השלישי שהוא קי"א, כי לעולם לא יעדר ולא יומר וזה ברור, כי הוא לא יתחלק לשום מספר בשלימות מבלי שארית, אחר שהוא פשוט.

Chapter Two: Subtraction

הפרק השני בחסרון

המשל אם אמרו לך שלש רביעיות ושתי חמישיות רביעית משתי תשיעיות, חסרם משמונה תשיעיות ושלש שביעיות חמשית תשיעית מחמש ששיות מג' שלמים. תשים הצורה הראשונה והוא המעט, כזה: | 9 | | 2 | 4 5

    | 3 2 |

והצורה השנית והוא הרב, תשים כזה: | 2 | | 6 | | 5 | 9 5 7 |

    | 8    3 |

והנה המעט, אחרי אשר הוכה ונפרט, יעלה 34 חמישיות רביעית תשיעית כזה: | 9 | 4 | 5 | | | | | 4 | 3 | והרב יעלה, אחרי שנפרט והוכה שביעיות, 4245 שביעיות חמישית תשיעית ששית. ואחרי שהוכו ונפרטו, יש לנו להשוותם וזה בכפול מספר שברי כל אחת במורי חברתה ואז היו כל אחת מהם שברים. אכן להקל עלינו המעשה, אחרי היות בש[בריהם] הט' והה' פעמים שוות והוא פעם אחת, לא נכפול בהם שום אחת מהם, כמו שנתבאר בסוף השער הג' וגם לא נסדרם שום אחת מהם, כי אם פעם אחת. והנה המעט, אחרי הכפלו בו' ובז' זה אחר זה, שהם מורי חברתה מזולת הט' והה', שלא נכפול בהם כנזכר, יעלה 1828 ואחר שהוכה בו' ובו', נתוספו [55r] נתוספו לו מורים אלו על מוריו, לכן יהיו אלו ה1428 שביעיות שישית חמישית רביעית תשיעית. ובכאן נתבאר הטעם למה אנו מסדרים כל המורים ולמה אין אנו מסדרי' הט' והח' פעם אחרת ואם הם בחברתה והוא לפי שלא נכפלו בהם וזה ברור. והרב אחרי הכפלו בד', שהוא המורה הנשאר בחברתה שאינו בה, יעלה 16980 ואחר שהוכה על הד' ונוסף גם הוא על מוריו, יהיו רביעיות שביעית חמישית תשיעית ששית. והנה שניהן שוות, כי הסדר לא יזיק ונשים המספרים זה על זה ונחסרנו כמעשינו בשלמים ונשארו 15552 רביעיות שביעית חמשית תשיעית שישית. ואם תרצה, תעשה להם כלילת יופי ויעלה זה השארית ב' שלמים וב' שביעיות חמישית והקש על זה. זה הכלל שנעשה לכל אחד מהמספרים, הרב והמעט, פריטה והכאה, או אשר יצטרך מהם ואחר כך נעשה להם השוואה ואחר כך נחסרם זה מזה כדרכנו בשלמים והנשאר נעשה לו כלילת יופי והוא כל השברים, ר"ל היו לאחת מהם עם אשר הוכתה בהם מאשר בחברתה

Chapter Three: Multiplication

הפרק השלישי בכפל

הנה מעשה זה הפרק הוא מעש' השער השני הנקרא שער ההכאה. כי אמרנו כפול ג' רביעיות על ד' חמישיות ע'ד'מ', הוא כאומרנו ג' רביעיות מד' חמישיות. ונכפול מספר השברים במספר השברים, לא במורים. [M: ר"ל הג' על הד', יעלו י"ב והם שברים ממורי שני המספרים, ר"ל] ר"ל שאין חמישיות רביעית. ולזה אין מבוא בזה השער להשואה כלל, כי אינם שני מינים שברים, אבל הם שברים [55v] נקשרים זו בזו כמו שביארנו. וכדי להרגילך במעשה אביא משל אחד: המשל רצינו לכפול ד' שביעיות מה' תשיעיות שמינית על ג' חמשיות תשיעית מב' שלישיות מה' שלמים. אין לך לעשות דבר כי אם לקשרם יחד ולשים במקום על מ', ר"ל שתאמר הם ד' שביעיות מה' תשיעיות שמינית [M: מג'] חמישיות תשיעית מב' שלישיות מה' שלמים והרי לנו חזרו לשער ההכאה. ואם תרצה לידע מה המה אלה, עשה להם הכאה, כי בזה המשל אין מבוא לפריטה והעולה נעשה לו כלילת יופי על כל המורים, כי כלם נקשרים זה בזה ויעלה אחר ההכאה 600 שביעיות תשיעית שמינית חמישית תשיעית שלישית. ודע שלעולם המורים עליונים ולא תמצא עליהם דבר ובזה תבחין בין המורים למספר השברים. ואם אזן [M: אין] ראיה לדבר זכר לדבר את לרבות תלמידי חכמים, שהמורים ראויין להיות גבוהים על הכל והשברים למטה מהם, כתלמיד לפני רבו, או בית פתוח לרוחה תחת המורה ויבא מי שירצה. אבל השלמים, לעולם אין עליהם ולא תחתיהם דבר ולא בית פתוח, כי אינם מורי הוראה. ואחרי עשותנו להם כלילת יופי, שהן חמש תשיעיות שביעית תשיעית. זה הכלל שאין לנו לעשות בזה ההשואה כלל, כי אין לנו לעשות כי אם לקשרם יחד והוא לשים מ' במקום על כמו שבארנו ואחר כן נעשה לה הכאה, גם פריטה, אם הוצרך אליה ואחר כל זה לעשות לה כלילת יופי והוא לחלקם על המורים, שהרי העליונים לעולם כמו שביארנו והיוצא הוא [56r] הוא המבוקש.

Chapter Four: Division

הפרק הרביעי בחלוק

רצינו לחלק שלש רביעיות וב' שלשיות רביעית על ד' תשיעיות וה' ש ששיות תשיעית מב' שלישיות. הנה צורת הרב היא כזה: | 4 | 3 | | 2 | 2 | וצורת המעט כזה: | 3 | | 2 | 9 6 |

    | 4 5 |

והרב אינו צריך כי אם פריטה ויעלה אחר הפריטה י"א שלישיות רביעיות. אכן המעט צריך פריטה והכאה ויעלה אחר הפריטה וההכאה נ"ח ששיות תשיעית שלישית. ואחר שעשינו לכל אחד מהם אשר הוצרך מפריטה והכאה, נשוום יחד ואחרי היות הג' בשתיהן פעם אחת לא נכפלם בו ויעלה הרב אחר ההשואה 594 והמעט יעלה 232 והם, ר"ל שני המספרים האלו, שברים מהד' מורים, שהם שישיות תשיעית שלישית רביעית. ואחרי היותם שוות, הרי הוא כאלו שאלו לנו נ שנחלק 594 שישיות תשיעיות שלישית רביעית והרי הוא כאלו אמרו לנו נחלק 594 שלמים על 232, כי אחר שהם ממין אחד מה לי אם הם שלמים, או שברים, או זוזים, או פרחים והרי מעשהו שוה לחלוקת השלמים שוה בשוה. וכדי שיצאו לנו שברים ושלמים יחד, לא נביאנו על דרך האחדות, כי אם ע"ד הוצאת המורים והוא שנוציא מורי המספר אשר רצינו לחלק עליו והוא המספר המעט אשר במשלינו. ואל תטעה לחשוב כי מוריו אשר עליו מוריו אשר עליו הם המורים לחלקי הפריטה אחר ההשואה ושאלו הם [56v] הם המורים אשר לך לבקש ולחלק עליהם, כי זה אינו כלל ואין לך לחלק עליהם, כי אם בעשותך כלילת יופי, אבל המורים אשר לך לבקש הוא לדעת ה232, שהוא מספר השברים אשר רצינו לחלק עליהם מספר השברים האחרים, אם הוא פשוט, או מורכב, או מאי זה מספרים הוא מורכב. ודע לך שאחר שכפלת והעולה בפריטתה בד' בעת ההשואה, בידוע שיש לה רביעית וכן כל המורים אשר היו בחברתה ולא בה. לכן אם תרצה להקל מעליך המעשה, לא תכפלנו בהם ולא תצטרך לחלקה עתה להם, בעת הוצאת המורים, אבל תקחם למורים שתחלק עליהם ועל היוצא מפריטתה ותבקש מורי המספר היוצא מפריטתה ותבקש ותשימם עמהם. וכל זה אמרנו במספר אשר תרצה לחלק עליו אבל המספר אשר תרצה לחלק עליו, אבל המספר אשר תרצה לחלק צריך אתה לעולם לכפלו במורים אשר בחברתה ולא בה. המשל לזה במשלינו כי אם רצינו לבקש מורים ל232 ואחר שבעת ההשואה הוכפל היוצא מהפריטה וההכאה בד', שהיא מורה חברתה, ידענו שלזה העולה יש לו רביעית ונחלקנו על ד' ויצא בחילוק נ"ח ונבקש עוד מורים לנ"ח ונמצא לו חצי ונחלקנו עליו, ר"ל ר"ל על ב' ויצא בחילוק כ"ט והוא מספר פשוט, הנה מורי מספר השברים אשר רצינו לחלק עליהם הם הב' והג' והכ"ט. ובזה תראה ברור מה שאמרתי, שאם הינו רוצים להקל המעשה מעלינו, היינו לוקחים מתחלה מתחלה הד' למורה ראשון וכן אם היה שם הרבה ולא היינו צריכים לכפול בהם המספר אשר רצינו לחלק עליו, ר"ל [57r] ר"ל הנ"ח, אבל נבקש מורים לנ"ח, או לשים אותה עצמה למורה ולשים עמהם הד' והכל אחד. והטעם ברור כי הכפל והחלוקה הפכים הם ואם נכפול מספר, ר"ל הנ"ח, על מספר מה, ר"ל הד' ונחלק העולה לזה המספר בעצמו, ר"ל לד', יצא לנו אשר היה לנו בתחלה, ר"ל הנ"ח והמעשה עולה אחד והמלאכת יותר קלה. ובלבד שלא תטעה מלכפול המספר אשר רצית לחלק, ר"ל הי"א, במורי חברתה, כי זה מחוייב לעולם. ונשלים המשל ונחלק ה594 על הג' מורים שיצאו לנו זה אחר זה ונחלקם תחלה לג' ויצא בחילוק ג' והם שלמי' ולא ישאר דבר ונשימם מחוץ. הנה היוצא הוא כי בחלקנו המספר הרב למעט הנזכרים במשל, שיצא בחילוק ג' שלמים וכ"ד חלקים מכ"ט חלקים מחצי שלם. ור"ל שהמספר המעט הוא ברב ג' פעמי'. וזה, ר"ל השלשה שלמים ואם יהיו שנים שלמים, ירצה לומר שהוא בו שתי פעמים ואם יותר יותר. והשברים, ר"ל שהם עוד בו חלקי פעם כנזכר ולא היה פעם שלמה כלל. וכאשר השאלה כן ר"ל שהם עוד בו חלקי פעם כנזכר ולא היה פעם שלמה כלל וכאשר השאלה כן, ר"ל שנחלק שברים קטנים לשברים רבים וגדולים מהם, נוכל לעשות בדרך האחדות, אחרי עשותנו הפריטה וההכאה וההשוואה. זה הכלל שאחר עשותנו הפריטה וההכאה וההשואה לכל אחד מהם, או אשר תצטרך ואחר כך ההשוואה כנזכר, נחלק היוצא בזו ליוצא באחרת, ככל דרכם השלמים מכל וכל והשלמים היוצאים יהיו מספר הפעמים והשברים חלקי פעם והכל ברור. ומופתי כל פרקי השברים העוברים והבאים הם כמופתי השלמים, ר"ל כל דבר להפכו: החבור והחסרון זה לזה והחלוק והכפל זה לזה, גם בערכים ובשרשים מופתיהם [57v] כמופתי השלמים.

Chapter Five: Proportions

הפרק הה' בערכים

הערכים הוא כאומרנו הערך שיש לשברים אלו אצל שברים ידועים, אצל מי יש לשברים אלו האחרים זה הערך, או למי יש זה הערך אצל אלו השברים האחרים. או אם אלו השברים מזהב ע'ד'מ' שוים אלו של כסף אחרות, אלו של זהב כמה שוים [M: אלו] של כסף, או אלו של כסף כמה שוים של זהב. כל זהו כמו בשלימים. ומעשהו היה הדין נותן שנעשה פריטה והכאה לכל אחד מהג' מספרים לעצמו. ולכפול, ר"ל להכות הראשון מאלו [M: בב' מאלו], מבלי השואה כלל ויהיה היוצא חלקים ממורי שני מספרים אלו. ולהשוות זה העולה עתה, שאין חלקים ממוריו גם ממורה חברתה אשר הוכפלה בה, עם הנשאר, ר"ל לכפול זה העולה מהכפל הנזכר במוריה הנשאר, שהוא ראשון, או שני וכן כלם, זה פירושם גם לכפול השלישית במורי השנים, שהם מורי זה העולה מהכפל כנזכר. ואחר שכל זה, לחלק זה העולה, אחר שהושווה, לשלישי, אחר שהושווה והיו השלמים היוצאים בחילוק שלמים ממש מהנעלם והשברים שבר שלם. המשל אם ג' רביעיות מג' שלמים פחות רביע שלם שוים ד' חמישיות מה' שלימים פחות חומש שלם, חמש שישיות מו' שלימים פחות שישית שלם כמה שוים. נעשה לכל אחד צורה בפנים עצמה כזה:

    | 3 | 	| 4 | 	|    | 4 |    |
    | 5 |		| 2 | 3 | 4 | 	| 6 | 

| 4 | 4 | 5 | | | | 3 | | 5 | 5 | 6 |

         | 4 | 			       5

וזה כי אומרו ג' רביעיות מג' שלימים פחות רביע שלם הוא כאומרו משני שלימי' וג' רביעיות שלם. וכן מהה' פחות חומש הוא כמו מד' שלמים [58r] שלמים וד' חמישיות משלם. וכן מששה שלמים פחות שישית כאומרו מה' שלימים וה' שישיות שלם. ואחרי ששם הצורות כתקנם, נעשה לכל אחד פריטה והכאה: ובצורה הראשונה נפרוט הב' שלימים ונכפלם במורה הרביעיות והוא ד' ויהיו ח' רביעיות ונחבר להם הג' אשר תחתיו, שהם ג' רביעיות שלם, יעלו י"א רבי רביעיות שלם והרי הוא כאלו אמרו ג' רביעיות מי"א רביעיות, לכן נכה הי"א בג', יעלו ל"ג, הלא הם ל"ג רביעיות רביעית. וכן נעש' לשנית ויעלו 175 96 חמישיות חמישית. וכן לראשונה מהאחרות ויעלו 175 שישיות שישית. והנה שבא הכל כאלו שאלו לנו אם 33 רביעיות רביעית שוות 96 חמישיות, 175 שישיות שישית כמה שוות, או הערך אשר ל33 רביעיות רביעיות אצל 1 96 חמישיות חמישית, ל175 שישיות שישית אצל מי יש לו זה הערך. והרי לנו כל השברים נפרטים ומורים כל אחד לבדו. ויש לנו לכפול הב' בראשון, ר"ל הו'ט' חמישיות חמישית 571 שישית שישיות מבלי השואה כלל, לפי שהוא כאומרנו 5 96 חמישיות חמשית מ175 שישיות שישית ונכם זה בזה, ר"ל מספר השברים בשברים, לא במורים, יעלו 16800 חמישיות חמישית ששית ששית. ויש לנו לחלקם לראשון מהאחדים, שהוא ה33 רביעיות רביעית. וכבר אמרנו בפ"ד מזה החלק, שאם נרצה, נשוה תחלה המתחלק ואשר נחלק עליו, ר"ל שנכפול ה18600, אשר אנו רוצים לחלק, במורה ה33 רביעיות רביעית, ר"ל בד' ויעלה 67200 ונכפלם בד' המורה האחר ויעלה 26800 רביעיות רביעית חמישית שישית שישית ונכפול ג"כ ה33 רביעיות [58v] רביעית והוא המספר אשר רצינו לחלק עליו, במורי המספר המתחלק והם הו' והה'. ואחר שנכפלם בזה זה, אחר זה נבקש מורה כל העולה ונחלק עליהם המספר המתחלק, ר"ל ה268800. ואם בקשנו לז' [M: לו] אלו המורים אשר נכפול בהם, ר"ל הו' והה' ונחלק אליהם אחד אחד, יצא בחילוק האחרון ל"ג, שהוא המספר אשר כפלנו בהם אחד אחד ומאחר שכן, למה ניגע לבהלה לכפול בהם ולחלק העולה עליהם לבטלה. לכן לא נכפול המספר אשר רצינו לחלק עליו, ר"ל ה33, במורי המספר המתחלק, אבל נקח המורים ההם למורים ראשונים ונשים עמהם ה33 עצמו, או נרצה נבקש לו מורים ויהיו י"א ג' ונשימם במקומו עם המורים הנזכרים, ר"ל מורי המספר אשר רצינו לחלק ויהיו כלם 6 6 5 2 11 7 3. ונחלק עליהם המספר המתחלק והוא 268800 וזה לעשות להם כלילת יופי, כי אם רצינו יכולנו לו' שהנעלם מהארבעה הנערכים הוא 268800 שלישיות חמישית ששית מאחד עשר בשלם, אכן לדעת מה המה אלה, נעשה להם כלילת יופי והוא שנחלקם למורים אלו ויעלה ט' שלימים ושלשית חלק אחד מי"א בשלם וד' שישיות שלישית חלק אחד מי"א בשלם

  | 2 | 11 | 3 | 6 | 5 | 5 | 6 |

9

  |    |      | 1 | 4 |    |    |    |

ואם תרצה לבחון מעשיך, כפול זה השני, שהיה נעלם, בל"ג רביעיות רביעית, שהוא הראשון מהאחדים וחלק העולה על אחד מהנשארים ויצא האחר בעינו ואם לא, דע שטעית. והנה כאשר נכפול זה בל"ג רביעיות רביעית, הוא כאומרנו ל"ג רביעיות רביעית מט' שלמים ושלישית חלק מי"א בשלם כזה: [59r] | 11 | 3 | 6 | | | 1 | 4 | 4 | 4 |

	    |      33 |  

ונפרוט הט' שלמים והשברים אשר עמו ויעלו 7921 ושישיות שלישית מי"א בשלם כזה: | 1 | 1 | 3 | 6 | 4 | 4 | | | | | | | 59136 | ונחלק לשני מהאחרות והיא 96 חמישיות חמישית ותצא הנשארת, שהיא ה175 שישיות שישית. ונכפול המספר המתחלק, ר"ל ה59136, במורי ה96, שהם 5 5, ויעלה 1478400. וכדי שלא להכפל הענין כמו שביארנו, לא נכפול ה96 במורי האחרת, אבל נקחם למורים שנחלק עליה ועל ה96 ואם נרצה נקח מוריהם והם 6 3 8 2 ונשימם עם הראשונים. ולפי שאנו מבקשים לידע אם רצה בחילוק 175 שישיות שישית, הרי הוא כאלו שאלו לנו כמה שישיות שישית יצא מהחלוקה. ואם לא היו במורינו, היינו צריכים לכפול כל המספר המתחלק בהם ולהוסיפם על האחרים ולשומם ראשונה, כמו שנתבאר למעלה. אם אכן אחרי היותם במורינו, לא נצטרך לכפול בהם, אבל כי נשימם ראשונה במל[..]ת כזה 6 6 2 4 8 4 3 11 ונחלק על כל האחרונים זולתם ונראה כאשר יגיע אליהם יצא בו בחלוק, ר"ל בחלוקנו לב' שהו' המורה הסמוך להם בצורה זו, אם יצא בחלוק 175, אז נדע שלא טעינו, כי הם שישיות שישית ובלבד שלא ישאר בלרשום חלוק מהעוברים. וכדי להקל מעלינו, כבר ידעת כי כך הוא החלק על המורים כעל אמם ונוציא אם כל המורים זולתי ה6 6 הנזכרים וזה בכפול אותם זה בזה והעולה באחר וכן כלם ותהיה האם 8448. ואם כאשר נחלק מספרינו על ה8448, שהיא אם המורים כלם זולתי ה66, יצא בחילוק [59v] 175 ולא ישאר דבר, נדע שלא טעינו. נמצא שאם היה עולה מספרינו בכפול זאת האם בה'17, נדע שלא טעינו. וכדי להקל מעלינו כ הכפל במעשה החילוק, נכפול הה'17 באם, ר"ל ב8448 ונדע אם יצא מספרינו. והאמת כן הוא שכפל הה'17 ב8448 יעלה 478400 והוא מספרינו ובחנהו והנה כל מעשינו אמת והקש על זה. זה הכלל שערכי השברים הוא לעשות לכל א' מהג' מספרים לבדו פריטה והכאה, או אשר מהן יצטרך, לכפול הראשון בשני ולחלקו בשלישי. והמופת לכפול היוצא לנו במקום הנעלם, אם הוא שני, נכפלנו בראשון שאינו ראשון ואם היה הנעלם אם הוא שני, נכפלנו בראשון שאינו ראשון לו ואם היה הנעלם אשר חדשנו ראשון, נכפלנו בשני שאינו שני לו ונחלקנו לאחד מהנשארים ויצא האחר. וטעם כל זה כטעמו בשלמים, כי אם אחר שהמעשה אחד בעצמו גם הטעם אחד בעצמו.

Chapter Six: Roots

הפרק הששי בשרשים

גם בזה תצטרך לעשות לשבריך פריטה, גם הכאה, או מה שיצטרכו מהם והיוצא תשוב תכפול אותו בכל המורים אחד אחד זה אחר זה, או באמם. ושמור נפשך מאד שמר, שלא תחבר לו הנמצא תחת המורי', כי זה לא יעשה כי אם בפריטה. ומכל העולה הוצא השרש ככל כמעשיך בשלימים והשלימים היוצאים בשרש הם חלקים משלם מאלו המורים. ואם תרצה, [M: עשה להם] כלילת יופי והשברים היוצאים בשרש הם שברים מחלק אחד מכל אלו המורים בשלם. המשל רצינו לדעת שרש ד' שישיות מד' שלמים [60r] שלמים וה' תשיעיות כזה: | 4 | 9 4 |

    | 5 | 6 |
    |    | 4 |

ויצאו 94 שלימים שהם 94 שישיות תשיעיות נפרוט הד' שלימים ונכפול אותם בט', יעלו 36 ועם ה5, יהיו 41, נכם בד', יעלו 164 שישיות תשיעית כזה ויצאו 94 שלימים, שהם 94 שישיות תשיעיות ונשארו 20. ואם רצית להתקרב אל האמת, כפול השרש שהוא 94 וחלקם עליהם. ויעלה בדרך האחדות והוא שנחלק כפל ה94, שהוא 188, ל20 ועלו ט' ונשארו ח', הוספנו א' מעל הט', היה 10, שהוא מורה עשירית אחת ונחסר הח' הנותרים מן ה20, נשארו י"ב, שהם חלקים מ88 ומעשירית ומורה ה88 והם 47 [M: 874] והנה הי"ב הם י"ב רביעיות חלק ממ"ז בעשירית כזה | 10 | 7 4 | 4 | | 1 | 3 | | נעשה להם כלילת יופי והוא שנחלקם לד', יצאו ג' ולא ישאר דבר ואחר שהם פחות מהמ"ז, נשימם תחתיו כזה: | 69 | 10 | 47 | | 1 | | 21 | הנה עלה לנו כל השרש 94 ועשירית וג' חלקים מ47 מעשירית וכל אלו הם חלקים משישית תשיעית כנזכר, א"כ השרש היוצא הוא 94 שישיות תשיעית ועשירית שישית תשיעית וג' חלקים ממ"ז מעשירית שישית תשיעית כזה: | 9 6 | 10 | 47 | | 94 | 3 | 3 | ונעשה כלילת יופי ל94 ויעלה א' לשלם וזהו שלם באמת ועוד ו' תשיעיות, שהם שני שלישיות ועוד ד' תשיעיות שישיות ויש לנו עוד עמהם עשירית שישית תשיעית וג' חלקים ממ"ז מעשירית ששית תשיעית כזה: | 9 | 6 | 10 | 47 | | | 6 | 4 | 1 | 3 | | וזהו השרש הקרוב ואם תרצה לבחון אותו, כפול אותו על עצמו וראה אם יתקרב לנשאל, שהוא 146 שישיות תשיעית [60v] בתוספת אחד, בכמו מרובע השברים אשר הוספנו על שרש השברים הראשון אשר הוצאנו והעשירית שישית תשיעית וג' חלקי' ממ"ז מעשירית שישית תשיעית, שמרובעם, ר"ל כפלם בעצמם אחר הפריטה, יעלה 2500 חלקים ממ"ז מעשירית שישית תשיעיות ממ"ז מעשירית תשיעית. וכאשר תעשה להם כלילת יופי, יעלה ד' תשיעיות ממ"ז ממ"ז משישית תשיעית ושישית מתשיעית ממ"ז ממ"ז מששית תשיעית. והנה פריטת זה השרש יעלה 44230 חלקים מחלק ממ"ז מעשירית משישית תשיעית. וכאשר נכפול זה על עצמו הוא כאומרנו 44230 חלקים מחלק מ"ז מעשירית שישית תשיעית [M: מ442300 חלקים מחלק מ"ז מעשירית ששית תשיעית כזה] כזה: | 9 | 6 | 10 | 47 | | | | | 44230 | 9 | 6 | 10 | 47 | | | | | | | | | 44230 | ונכה ה442320 [M: 442300] ויעלה 19562900 חלקים מחלק מ"ז מעשירית שישית תשיעית מעשירית שישית תשיעית מחלק מ"ז מעשירית תשיעית בשלם כזה. | 9 | 6 | 10 | 47 | 9 | 6 | 10 | 47 | | | | | | | | | | 1956292900 | ונעשה להם כלילת יופי, ר"ל שנחלקנו לכל המורים האלו, עד הגיענו אל הט' והו', המורים הראשונים ובהיגיענו שם נדע כמה שישית תשיעיות יעלה, אם יגיע למספר הנשאל שהוא 164 שישיות תשיעית ועוד מרובע השברים הנוספים הנזכרים כנזכר ואשר עלינו זה עלה 164 שישיות תשיעית ועוד ד' תשיעיות ממ"ז ממ"ז [M: נ' ד'] משישית תשיעית וזה התוספת שוה ממש למרובע השברים הנוספים בשרש על שרש השברים אשר יצא ראשונה והיה כל מלאכתך [61r] מלאכתך אמת. ויצא לנו עוד מזה, שנתאמת מה שאמרנו בפ"ז מהחלק הא', שכאשר נחלק הנשאר על כפל השרש מבלי תוספת אחר, שיעדף המרובע האחרון על החשבון הנשאל כמרובע השברי' הנוספים וכן יהיה בכל פעם ופעם דוק ותשכח. וטעם אמרנו שאחר הפריטה נכה המספר הפריטה בכל המורים הוא כדי שיהיה זה המרובע חלקים מאלו המורים פעמים, ר"ל נשנים. שאם היו רביעיות, יהיו עתה רביעיות רביעית ואם היו חמישיות רביעית, יהיו עתה חמישיות רביעית חמישית רביעית וכן לעולם. והוצרכנו לזה לפי שמורי השרש לעולם הם נשנים במורי המרובע. וזה שאם השרש ע'ד'מ' ב' רביעיות, יהיה המרובע ד' רביעיות ואם יהיה השרש ב' חמישיות רביעית, יהיה המרובע ד' חמישיות רביעית חמישית רביעית. והטעם בזה לפי שהכפל בשברים שהוא אומרנו ע'ד'מ' כפל ב' רביעיות בב' רביעיות, הוא כאומרנו ב' רביעיות מב' רביעיות, כמו שביארנו למעלה ולדעת כמה רביעיות רביעית הם, יש לנו להכות הב' בב', ר"ל המספר שברי השרש בעצמם, כדרכנו במרובע השלמים, [M: כי מרובע השלמים במרובע השלמים] כמספר החלקים והשינוי בהם. כי בשלמים מספר השרש ומספר המרובע הם ממין אחד, ר"ל שהם שלימים ולזה יהיה לעולם גדול המרובע מהשרש וכן כל כפל מספר שלם במספר. ואף אם יהיה כפל שלימים בשברים וזה לפי שהמספר מתרבה בכפל והמין אינו משתנה. כי כאשר תאמר ע'ד'מ' כפול ג' שלמים בד' שלימים, או בד' חמישיות, הוא כאומרך כפול ג' פעמים ד' שלימים, או ד' חמישיות, הנה שהמספר מתרבה והדין לא ישתנה. אבל בשברים אומרנו כפול ב' רביעיות בג' חמישיות הוא כאומרנו שני רביעיות פעם. ואם [61v] אומרנו כפול רביעית אחת בג' חמישיות הוא כאומרנו ג' חמישיות רביעית פעם והוא ג' חמישיות רביעית. ואולם אומרנו שני רביעיות, יהיה בב' פעמים רביעית פעם וכל פעם הוא ג' חמישיות רביעית, הנה הב' רביעיות יהיו ו' חמישיות רביעית. וכן לעולם יתרבה המספר בכפל [M: מספר השברים במספר] משבר השברים ויהיה העולה מכל שני מורי שני המספרים הנכפלים יחד, כבמשלנו זה שהם חמישיות רביעיות. ולזה יהיה מספר שברי המרובע כמרובע מספר שברי השרש כדרכו בשלם שוה בשוה. אבל כי המורים נשנים, לפי שאנו כופלים השרש בכמותו ומורי שניהם יהיה כפל מורי האחר, כי שוים הם במורים וכל זה ברור בטעם. גם זה יתבאר בשאנו כופלים בשטח: כי כאשר אנו או[מרי]ם בשטח ג' פעמים ד', הוא כאומרנו שיש בארך ד' ואלו לא היה ברחבו כי אם א', לא היו כי אם ד'. לפי שכל אחד שאנו אומרים בשטח, הוא שיהיה לו א' באורך וא' ברוחב. וכן בגשם: א' באורך וא' ברוחב ואחד בגובה. לזה לא יתרבה מרובע האחד ולא גם המעוקב, כי אומרנו אחד בשטח הוא כאומרנו אחד מרובע וכן בגשם מעוקב. וכאשר היו ד' באורך וג' ברוחב, הרי הם ג' רצועות של ד' ד' והוא כאומרנו ג' פעמים ד' ול וכן לעולם. אבל כשא[M:א]נו כופלים שבר בשבר: המשל ג' רביעיות בד' חמישיות, הוא כאומרנו שארכו ד' חמישיות השלם ורחבו ג' רביעיות השלם. ואם ארכו אחד שלם, היה ג' רביעיות שלם, כי מן השלם המרובע חסר הרביע שנפצל מרחבו וזה מובן במעט עיון. אבל לפי שמארכו נפצל ג"כ חמישיתו, הנה הוא כמי שהסיר מהג' רביעיות חמישיתם ונשארו ד' חמישיותיהם, הנה השטח הוא ד' חמישיות מג' רביעיות [M: וכל חמישית מהם היא חמישית ג' רביעיות, שהוא כשלש רביעיות חמישית, כי כך הוא חמישית רביעית כרביעית חמישית, א"כ הד' החמישיות מג' רביעיות הם ד' פעמים] הם ד' פעמים ג' רביעיות [62r] רביעיות חמישית, שהם י"ב. ולזה אנו כופלים בהכאה מספר השברים במספר השברים וכן בשרש והכל עולה לענין אחד. ואחר שביארנו שמורי המרובע הם נשנים ממורי השרש ומספר שברי המרובע הוא כמרובע מספר שברי השרש, נתבא' שאם היו לזה המרובע מורים נכפלים, ר"ל ד'ד', או ה'ה' וכדומה לזה, שלא היינו צריכים לכפול במוריום, כי אם להוציא השרש לבד מהמספר שב[..]ו כ[ער]ך בשלמים ומורי השרש היוצא היו חצי מוריו המרובע ונחלקנו אליהם, ר"ל לחצי מוריו. וכן אפי' אם לא היו כלם כפולים, אבל שכל אחד מאשר אינם בו פעמים הוא כפול, ר"ל כי אם הם כפולים בעצמם, ר"ל שהם מרובעים, כד', או כט', תקח שרש המורה ההוא אשר למרובע במקומו למורה השרש, ר"ל הב' במקום ד' והג' במקו' הט'. וזה שהרי בידיך לשום כמורי המרובע במקום הד' השנים, או במקום הט' ג'ג' ותקח אחד מהם בשרש וכל זה ברור ויתבאר עוד במאמ' ההתכה, אשר בכלל אשר ייעדתי לשום בסוף הספר. ואם יהיו שם מאלו ומאלו, תכפול מספר שברי המרובע באשר אינם נכפלים ולא מרובעים ותוסיפם על חצי הנכפלים ושרשי המורים המרובעים אשר לקחת במקומם ועליהם תחלק השלימים היוצאים בשרש והשברים היוצאים בשרש הם חלקים מחלק אחד מאלו המורים, אשר להם תחלק שלימי השרש והכל נתבאר במעשה ובטעם. אכן כדי שלא לבלבלך בזה לראות אם הם נכפלים ולקחת חציים, או לקחת מהמרובעים שתים במקומם, ציויתיך צויתיך לכפלו בכלם ויהיו לו, ר"ל למרובע הנשאל, כפל המורים אשר לו עתה ונחלק מספר [62v] שברי השרש לאשר לו בתחלה, שהם חצי מאשר לו עתה. וטוב שתטרח ואם לו לצורך, כדי שלא תתבלבל, אם אינך בקי במלאכה. ואם ראית בעצמך, שאתה ראוי להיות שצו ש'צ' כהן הנושא כפיו, תוכל להקל מעליך העבודה ואתה רשאי ולא אני. ואחר אש' השלמנו הו' פרקים אשר בשערים, נתחיל בכל אשר ייעדנו שהוא מועיל לכלם: הכלל המועיל לכל השברים: אם תרצה להוציא כל ענייני פרקי השברים על השלימות, תבקש לכל המספרים מורה א' גדול כולל אותם, ר"ל אם כל מוריהם ושם תמצא כל מבוקשך בברור, ר"ל שתוכל למצוא במורה ההוא כמה הוא הרביעית והחמישית, או כל מה שתצטרך בכל השברים ההם. כי המשל אם אמרנו חבר ג' רביעיות תשיעית עם ד' חמישיות תשיעית עם 7 חמישיות שביעית. הנה מורה החשבונים הגדול אשר אמרתי הוא אם ד' מורים אלו והוא בהכפל זה בזה והעולה באחר, עד תומם ויהיה 1260. והוא שעשינו האחד השלם 1260 חלקים והנה תשיעית הוא ק"מ והוא ככפל הג' מורים הנזכרים, ר"ל באמם ורביעית התשיעית יהיה ברביעית זה והוא ל"ה והוא אם המורים הנזכרים, ר"ל ככפל ה' בז' והג' רביעיות התשיעית יהיו שלשה פעמים ל"ה, שהם 105. ושביעית המורה הוא אם השלשה הנשארים והם 180 וחמישית שביעית הוא חמישית זה והוא ל"ו והוא אם הנשארים והד' חמישיות שביעית הם ד' פעמים ל"ו, או אם תרצה לומר ד' פעמים כפל הב' מורים זה בזה, ר"ל ט' בד', שהוא ל"ו והעולה יהיה 144. [63r] ותחברם עם הה'10, שעלו הג' רביעיות תשיעית, יעלו 14 7 ב 0 1 בא חלקים בשלם, כי זה מורה הוא מספר המורה הגדול אשר לקחת וכל חלק מאלו הוא חלק מכל אלו המורים. וזה כי 140 הם תשיעיות אחד ול"ה, שהם רביעיתם, הם רביעית תשיעית והה', שהם שביעית הל"ה, הם שביעית רביעית תשיעית והא', שהוא חמישית הה', הוא חמישית תשיעית רביעית שביעית. א"כ אלו ה249 הם חמישיות תשיעית רביעית שביעית. ואם תרצה לידע מה המה אלה, הנה אחר שכל ה' מהם הם תשיעיות רביעית תשיעית, תחלקם לה' והיוצא יהיו שביעיות רביעית תשיעית. ואם נשאר דבר, הוא כבתחלה חמישיות תשיעית רביעית שביעית. ומהשביעית רביעיות תשיעית, וכאשר תחלק לז', יהיה היוצא רביעיות תשיעיות. וכשתחלק זה היוצא לד', יהיה היוצא תשיעית. וכשתחלקנו לט', ה יהיה היוצא שלימים. וכל זה אי המעשה הנזכר למעלה עין בעין, כמו שנרמז בצורות הרמוזות מחוץ לספר, כי הסדר לא יזיק, דוק ותשכח. והנה העולה מחבור השברים הנשאלות, על כל א' מהדרכים כי הכל אחד, הוא שביעית אחת ורביעית שביעית וד' תשיעיות רביעית שביעית וד' חמישיות תשיעית רביעית שביעית והקש על זה בכל שאר הפרקים. מאמר ההשלמה ההשלמה הוא כאשר יש בידינו שבורים ידועים, או שברי שברים ואנו צריכים לגרעם משברים, או שברי שברים אחרים, שיש בידינו ממיניהם וזה יקרה בהוצאת השרשים, כמו [63v] כפי שנכתב בפ' ו' מזה החלק. ולפעמים השברי שברים הנגרעי' הם רבים מאשר יגרע מהם, אכן יש שם שברי רבים, או שלימים, למלאת די מחסורנו, לכן אנו צריכים לידע, כאשר נקח השלם, או השבר הגדול, להוציא ממנו שברי שברים אלו, שנדע בקלות הנשאר מהשלם, או מהשבר הגדול [M: ההוא, אחר שהוצאנו ממנו, שזה הוא מה שחסרים אלו השברי שברים מאחד שלם או שבר גדול] להוציא ממנו שברי שברים אלו שנדע בקלות הנשאר מהשלם או מהשבר הגדול להוציא ממנו שברי שברים אלו שנדע בקלות הנשאר מהשלם או מהשבר הגדול ההוא אחר שהוצאנו ממנו שזה הוא מה שחסרים אלו השברי ה' שברים מאחד שלם או שבר גדול וזוהי השלמתן לאחד. ואחר שנדע השלמתן לאחד, אם היו לנו שברי שברים ממינם, כאשר נגרע מהם, אלא שהיו מעט אשר בידינו, נחבר זאת ההשלמה עמהן והמחובר יהיה הנשאר. המשל רצינו לגרוע ז' תשיעיות וה' שביעיות תשיעית וג' רביעיות שביעית תשיעית מג' שלמים וה' תשיעיות ושלש שביעיות תשיעית. הנה להיות הג' רביעיות רב מהב', גם הה' שביעיות מהג', גם הז' תשיעיות מהה', נצטרך לקחת אחד שלם למלאת די מחסורינו וישארו ב' שלמים. ולדעת כמה ישאר ממנו אחר קחתנו ממנו די ספקנו, נצטרך להשלימם לאחד שלם וההשלמה הוא השארית וזה ברור בטעם. וזאת ההשלמה נחברנה עם השברים, אשר היו לנו ולא היה בהם די ספקנו, כי להם משפט הגאולה והמחובר הוא הנשאר. ונאמר ג' רביעיות שביעית תשיעית בכמה יהיו שביעית תשיעית, ברביע אחד, נשים א' תחתיהם. עוד נאמר הרי השלמנו [M: לשביעית תשיעית אחד וחמש שביעיות תשיעית שהיו לנו, הרי ו' ובכמה ישלומו לתשיעית אחד] לתשיעית אחד שלמה, באחד נשימנו תחתיו [64r] תחתיו. ונאמר הרי השלמנו לתשיעית שלמה וז' שיש בידינו, הרי כאן ח', בכמה ישלמו לשלם, באחד, נשים תחתיהם א'. הרי לנו שנשאר מהאחד השלם תשיעית אחת ושביעית תשיעית ורביעית שביעית תשיעית ונחברם עם אשר בעליונה ויעלה שנשאר בידינו ב' שלימים וו' תשיעיות וד' רביעיות שביעית תשיעית [M: וג' רביעיות שביעית תשיעית] וכל זה ברור בטעם. וכדי להקל מעליך המעשה, אתן לך כלל כי לאחרון אשר לצד שמאל, אשר שם יתחיל הצורך, נשים תחתיו כדי השלמת מספר שבריו למורה אשר עליו שוה בשוה. ר"ל הג' רביעיות בכמה ישלימו הג' לד', שהוא המורה אשר עליו, בא', נשימנו תחתיו ובכל האחרים, עד אשר נמצא מקום רב, אשר משם נקח האחד אשר הוצרכנו. לעולם נשים תחת מספר השברים כדי השלמתן למורה אשר עליהם חסר אחד והוא האחד אשר הושלם כבר באשר אחריו לצד שמאל. ואם היינו רוצים, היינו עושים כדרך שאנו עושי' בשלימי' ולא נצטרך להשלמה כלל. והוא שנאמ' ברביעיות, שהוא אחרון, ג' מב' לא יוכלו לצאת כלו, הא' ממקום השביעיות אשר לפניו ונשים נקודה על מספר השביעיות אשר לנו לגרוע, כדי שנזכור להסירו עמהם בהגיענו שם, כדרך שאנו עושים בשלימים להוסיף על הנגרעים א' בשביל הנקודה ונסירה כלו ממינו. ואחר שלוינו האחד ושמנו זה הנקודה, נקח בעד זה האחד כמורה שהוא ד' ונאמ' ד' וב' הם ו', נסיר מהם הג', ישארו ג'. ונאמר ה' שביעיות ונקודה הם ו', לא נוכל להסירם מהג', נשים נקודה על הז' תשיעיות אשר לנו לגרוע ונאמר [64v] זה האחד הוא ז' כמורה וג', הרי י', נסיר מהם ו', ישארו ד'. עוד נאמר ז' ונקודה הם שמונה, לא יצאו מה', נשים נקודה מחוץ במקום הראוי לשלימים, אם היו לנו שלימים ונאמר זה האחד הוא ט' כמורה וה', הרי י"ד, נסיר מהם ח', ישארו [M: ו', עוד נסיר הנקודה, שהוא א' שלם, מהג' שלימים, ישארו ב'] ב' שלימים והנה כל המעשה אחד והכל ברור בטעם ודי למבין. מאמר התכת השברים והרכבתן, או שתיהן יחד לפי שלפעמים יצטרך להשיב מורים למורים אחרים בהשואה ובכלילת יופי להוציאם מן הכלל, ראיתי לבאר איך יותך מורה אחד לשני מורים. וזהו כאשר המורה מורכב, כו', שהוא מורכב מב' וג', שנסירהו ונשים תחתיו ב'ג', וכן בעד ט' ג' ג', ובעד ח' ב' ד'. זה הכלל שכפל המורים המושמים תחתיו יהיה כמו המוסר. ולפעמים נעשה להפך, שנשים הב' אחד, ר"ל שנשים הב' והד' ונשים תחתיו הח' וכן בכללן. וזהו כמו לשים האם תחת המורים, או המורים תחת האם. ולפעמים נצטרך הכל, כגון שיש בידינו ו' ד' ואנו צריכים ג' ח', או שיש בידינו ג' ד' ואנו צריכים ו' ב'. זה הכלל: אם אשר שמנו הוא א' במקום רבים, צריך שיהיה מספרו ככפל המורים זה בזה. ואם רבים תחת אחד, שיהיה כפלם זה בזה כמספר המוסר. ואם רבים במקום רבים, שיעלה כפל אלו זה בזה ודי למבין. כלל קצר לכל פרקי השברים החבור: תכפול אשר מורהו, או מוריו, קטנים בתוספת מורי האחרת על מוריו ותחלקנו למורים הקטנים והיוצא בחילוק תחברנו לשברי שניהם חלקי המורה, או המורים הגדולים. ואם בחלוקה [65r] בחלוקה הראשונה ישאר דבר, הוא חלק מכל המורים גדולים וקטנים. המשל אם אמרו חבר ג' שביעיות עם ב' שלישיות. כפול הב' בד' יהיו ח', חלקם לג' ויצא בחלוק ב' וישארו ב' וב' אלו, שיצאו בחלוק, חברם עם הג' והב', שהם שברי שני המספרי' ויעלה הכל ז', חלקם לז', יעלה א' ולא נשאר דבר וזה האחד היוצא בחלוק הוא א' שלם. ואם היה נשאר דבר, היה שביעיות. והב' שנשארו בחלוקה ראשון הם שלישיות שביעית. נמצא שעלה מחבורם אחד שלם ושתי שלשיות שביעית. [ו]אם תרצה, כפול שברי האחד במורי האחרת וחלקנו למורי עצמה והיוצא ב בחלוק חברם לשברי האחרת ויהיו חלקים ממורי האחרת. ואם נשאר שום דבר בחלוקה הם חלקים ממורי שתיהן. המשל כפול ב' בז', יעלו י"ד, חלקם לג', יצאו ד' וישארו ב', חבר הד' לג', שהם שברי האחרת, יעלו ז' והם ז' שביעי[ו]ת, שהם א' שלם והב', שנשארו בחלוקה, הם ב' שלשיות שביעית. והכל עולה לדרך אחד. החסרון: כפול שברי הגדולה במורי הקטנה והעולה תחלקנו למורי הגדולה ומהיוצא בחילוק תחסר שברי הקטנה והעולה תחלקנו למורי הגדולה והנשאר הוא חלקים ממורי הקטנה והגדולה. [M: ואם נשאר דבר בחלוקה ראשונה, הם חלקים ממורי הקטנה והגדולה]. המשל רצינו לחסר ב' שמיניות מג' רביעיות. נכפול הג' בח' ויעלו כ"ד, נחלקם לד', יצא בחילוק ו', נסיר מהם הב', ישארו ד' והם ד' שמיניות והוא הנשאר. ואם בחלוקה הראשונה היה נשאר שום דבר, היה רביעיות שמיניות. ההכאה: כבר נרמז שאין צריך כי אם לכפול השברים בשברים והעולה הוא חלקים מכל המורים. המשל רצינו לכפול ד' שביעיות בה' שישיות. הכה ד' בה' ויעלה כ' והם כ' שישיות שביעית וחלקם [65v] עליהם ויעלה ג' שביעיות וב' שישיות שביעית. החלוק: כפול שברי הגדולה במורי הקטנה והעולה חלקנו למורי הגדולה ושברי הקטנה, בקחתך אותם למורים. המשל רצינו לחלק ו' שביעיות על ב' חמישיות. כפול ו' בה' ויעלה ל' והם חצאי שביעיות, חלקם עליהם, יעלה ב' שלימים ושביעית אחת. הערכים: כפול שברי השנית בשברי השלישית והעולה כפול אותו במורה הראשונה והעולה הם חלקים משברי הראשונה ומורי השנית והשלישית. המשל רצינו לידע אם ג' שביעיות שוים ח' תשיעיות, ד' חמישיות כמה הם שוות. נכפול הח' בד' ויעלה ל"ב, נכפול בז' יעלו 524 והם שלישיות תשיעית חמישית ונחלקם עליהם ויצא א' שלם וג' חמישיות וב' תשיעיות חמישית וב' שלישיות תשיעית חמישית. השרשים: כפול שברי המספר במוריו ומהעולה נוציא שרשו, כמו שכתו' למעלה ויהיה חלקים ממוריו. המשל רצינו לדעת שרש ב' שמיניות. נכפול ב' בח', יעלו י"ו, נקח שרשו והוא ד' והם ד' שמיניות והוא השרש. ולקצר עוד מעשה החלוק ולהשיב מיד תשובה נכונה לכל שואל נאיתרו לתחבל ולהחזירו להכאה, בהפוך הקטנה השברים למורים והמורים לשברים. המשל אם אמרו לך במשלינו הראשון רצינו לחלק ב' [M: ו'] שביעיות על ב' חמישיות. תשיב מיד שהם ו' שביעיות מה' חצאין והכה אותן והרי הוא כמעשה הראשון בעינו. וכן בערכים: הפוך הראשונה ותחזור להכאה. פי' במשלנו כאשר אמרנו אם ג' ת שביעיות שוים ח' תשיעיות, ד' חמישיות כמה הם שוים. תשיב מיד שהם ז' שלישיות מח' תשיעיות מד' חמישיות והכה אותן והרי הוא כמעשה הראשון.

תם ונשלם ת"ל בורא עולם