Ten
|
העשרה
|
Properties of the number ten
|
|
- The beginning of the second rank (the tens)
|
תחלת המדרגה השנית והוא כאחד והשני בה עשרים והשלישי שלשים וכן עד צ' ולזה נגזרו לאלו שמות משמות אחד המדרגה הראשונה והפרטים שבין אלו הם מורכבים משתי המדרגות כמו י"ב כ"ג ל"ד מ"ה וכמו שהוא תחלת מדרגה שנית כן המאה תחלת מדרגה שלישית והאלף רביעית וכן תמיד
|
|
ואם תחבר המרובעים שיש עד חציו ר"ל תמצאם כמחובר עשרה פשוט
|
|
ונהגו ההמון והספרים לגמור בעשרה מפני שהוא כלל וכאלו הביאם הרצון האלהי לזה להורות שהוא סוף הספורים
|
Decade
|
|
- the counted – God; intellect; sphere; star; soul; element; mineral; plant; animal; human
|
וזה שהספורים עשרה האלוה והשכל והגלגל והכוכב והנפש והיסוד והדומם והצומח והחי והמדבר
|
- categories [Aristotle, Categories, 4, 1b]
|
והמאמרות עשרה
|
- commandments (The Book of Creation [Sefer Yetzira])
|
ודברות התורה הקדושה שנמסרו לנו בסיני הם עשרה והם סוד אלהי נכבד בהנהגם בזה המספר וזה הוא שנרמז בס' יצירה עשר ספירות בלי מה
|
- branches of the human tree: ten fingers; ten toes
|
ופארות אילן האדם עשרה למעלה ועשרה למטה והם עשר אצבעות הידים ועשר אצבעות הרגלים
|
One of the wonders of nature: the counted are following the number - as the units are not larger than 9 or 10, so there is nothing among the universal principles of the existences that is more than 9 or 10, except by a hypothetical division, such as the 12 zodiac signs, or the 28 stations of the moon, that is not a real determined division
|
ומן הפלא הגמור בהמשך הספורים למספר שכמו שהמספר לא יעבור ט' או עשרה כן לא תמצא בכוללי הנמצאות דבר שיעבור זה המספר כי אם בדרך חלוקה הנחית כמו י"ב מזלות וכ"ח מחנות הלבנה וכיוצא באלו שאינה חלוקה מוגבלת יישיית וזה א' מנפלאות הטבע בלא ספק
|
The author states that he does not elaborate on this since this subject will be discussed in another section of the book dedicated to the nature of existence
|
ולולא יראתיהו מהאריכות ושלא נצא ממה שאנחנו בו הייתי מאריך בביאור עניינים נפלאים גדולים ויקרים על זה הדרוש אבל ייעדנו לו מקום אחר בס' הסכמנו לדבר בו בטבע המציאות
|
Because of this wonderment and various other those who assumed that the number is a beginning were mistaken
|
ומפני הפליאה הזאת עם אחרות רבות טעו המניחים המספר התחלה
|
The universal principles mentioned for each number are but a few of many, for the human intellect cannot apprehend them all the more so the distant ones, thus a clear remark on those mentioned is enough
|
ודע שאותם הכוללים שזכרנו בכל מספר ומספר הם מעט מהרבה כי קצרה יד השכל האנושי להשיגם כ"ש לרחוקים מהשלמות ודי הערה גלויה באותם שזכרנו
|
General Properties of Numbers
|
|
Introduction
|
|
Henceforth some specific qualities of the nature of number will be presented by way of a tale and description
|
ואחר שהגענו לזה המקום נביא קצת סגולות פרטיות מטבע המספר בדרך הגדה וספור
|
Not as the way used by Euclid in the Elements, books 7-9, because the number does not require this, since the practical counting verifies any hypothetical proposition, even there the reader will not rest until checking it through the counting test, hence you find Euclid at the end of every proposition brings a numerical example, and not just for the numerical propositions, but also for the geometric propositions. Every matter that could be examined with numbers is translated to numbers, as in most of the propositions of the second book of Euclid's Elements
|
לא כדרך שעשה אקלידס בז' ושמיני ותשיעי מספרו כי המספר אינו צריך לזה אחר שהספירה המעשית תאמת כל הקדמה מונחת גם שם לא ינוח לב הקורא עד יבחננו במבחן הספירה וכן תמצא מפרש אוקלידס בסוף פי' כל הקדמה מהם מביא משל מספריי ולא בהקדמות המספריות לבד אבל גם בהנדסיות כל מה שאפשר לבחון הענין במספר יושב אל מספר כמו רוב הקדמות המאמר השני מאקלידס
|
Some people argue that Euclid needed this as a proposition for a few of the cases of the tenth book of the Elements, but the author claims that he has checked it and did not find it so and he concludes that Euclid's method in books 7-9 is nothing but a rational comprehension that should be rejected
|
וקצת אנשים אמרו שהוצרך אקלידס לזה להיות לו בהקדמה לקצת מקומות מהמאמר העשירי מספרו ואנחנו חפשנו ולא מצאנו הענין כן א"כ דרך אקלידס בשלשת המאמרים הנז' היא נגיעת השכל לא זולת וזה ממה שראוי שירוחק בכל מקום
|
The author declares that by this he wishes to satisfy "Our lord, the great king, may God grant him success" [which could be a reference to king Robert of Anjou]
|
וכ"ש באשר אנחנו בו להפיס בו דעת אדונינו המלך הגדול יצליחהו ה'
|
Therefore, narrative propositions are presented below, which could be proven by counting, collected from the predecessors or formulated by the author himself, according to his testimony
|
ולזה נביא ההקדמות ספוריות ותעיד בהם ונלקט מה שמצאנו מזה לאשר קדמונו ומה שחדשנוהו אנחנו
|
He who adds to this will be granted long life and peace
|
והמוסיף אחרינו שנות חיים ושלום יוסיפו לו
|
A list of arithmetical statements concerning general properties of the numbers – without demonstrations or proofs
|
|
- The Rule of Three:

|
כל שלשה מספרים מתיחסים הנה הכאת הא' בג' כהכאת האמצעי בעצמו
|
- The Rule of Four:

|
ואם היו ארבעה תהיה הכאת הקצוות כהכאת האמצעיים
|
- The smallest numbers in a given proportion divide the other proportional numbers – the smaller ones to small numbers and the larger ones to large numbers
|
קטני המספרים על יחס מה הנה הם ימנו המספרים אשר על יחסם הקטן לקטן והרב לרב
|
- If
are proportional [and if and are the two smallest numbers possible in this proportion] then and are prime to each other and vice versa
|
קטני המספרים על יחס מה הנה כל א' מהם ראשון אצל האחר וזאת ההקדמה מתהפכת
|
- If a and b are prime to each other then a2 and b2 are prime to each other
|
כאשר היו ב' מספרים כל א' מהם ראשון אצל האחר והוכה כל א' מהם בעצמו הנה כל א' משתי ההכאות ראשון אצל האחר
|
- If a and b are prime to c and d then a·b is prime to c·d
|
וכן אם היו שנים ראשונים אצל שנים אחרים והוכו זה בזה והשנים האחרים זה בזה הנה שתי ההכאות ראשונות זו לזו
|
|
כאשר היו ב' מספרים כל א' מהם ראשון אצל האחר והוכו זה בזה הנה אותה ההכאה מספר ראשון אצל כל א' משני המספרים
|
- If a and b are prime to each other then a+b is prime to a and b
|
כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון לאחר, הנה מקובץ שניהם ראשון אצל כל אחד משני המספרים
|
- If
are proportional and and are prime to each other then and are prime to each other and vice versa.
|
כאשר היו מספרים כמה שיהיו וימשכו על יחס והיו הקצוות ראשונים זה לזה, הנה קטני המספרים על אותו היחס וזאת ההקדמה מתהפכת
|
- If
are proportional and is not a divisor of then none of the numbers is a divisor of any of the other.
|
כאשר היו מספרים כמה שיהיו וימשכו על יחס מה והראשון מהם לא ימנה השני אין מהם מספר ימנה האחר
|
- If
is a divisor of then is a divisor of 
|
ואם היה הראשון מונה האחרון הנה הוא מונה השני
|
- If
are proportional and for a given and there are numbers so that are proportional then for every i =1, 2, …, n there are n numbers so that are proportional of the same proportion
|
כאשר נפלו מספרים בין מספרים וימשכו קצתם לקצתם ביחס מה הנה כסך מה שיפול מן המספרים בין ב' אותם המספרים כן יפול בין כל שני מספרים מאותו היחס וימשכו כלם ביחס א'
|
- If a and b are prime to each other and
are proportional
- then [there are n numbers
so that are proportional and there are n numbers so that are proportional] and vice versa
|
כאשר היו ב' מספרים כל א' מהם ראשון אצל האחר ונפלו ביניהם מספרים ונמשכו ביחס מה הנה כסך המספרים שיפלו בין שניהם כן יפלו בין הא' וכל א' מהם וזאת ההקדמה מתהפכת
|
|
המספרים המרובעים יחס קצתם אל קצת כיחס שרשיהם קצתם אל קצת שנוי
|
|
המספרים המתיחסים כשהוכה כל א' בעצמו הנה כל ההכאות ג"כ מתיחסות ואם תכה ההכאות במספרים הראשונים יהיו כמו כן ההכאות השניות שהם מעוקבים מתיחסים וכן אם יוכו עוד לעולם יתיחסו
|
- If a2 is a divisor of b2 then a is a divisor of b and vice versa
|
כאשר ימנה המרובע מרובע אחר הנה צלעו ימנה צלעו ובהפך
|
- The same is for a3 and b3
|
וכן במעוקב
|
- If a and b are prime to each other then there is no number c so that a:b=b:c
|
כל שני מספרים שהאחד מהם ראשון אצל האחר אין יחס הראשון אל השני כיחס השני אל מספר אחר
|
- then

- and vice versa
|
כאשר היו ב' מספרים שטחים מתדמים ל ר"ל ששני צלעות המספר האחד השטוח על יחס שני צלעות המספר השטוח האחר הנה יפול ביניהם מספר יתמצע ביחס ואותו האמצעי נולד מקטן צלע א' מהשטחים עם גדול צלע האחר וזאת ההקדמה מתהפכת
|
- then

- and vice versa
|
כאשר היו ב' מספר מוגשמים מתדמים הנה יפלו ביניהם ב' מספרים וימשכו ארבעתם ביחס והוצאת אלו השנים בשתכה תחלה קטן שתי צלעות א' מהמוגשמים בשני מהמוגשם האחר והיוצא תכהו בצלע הגדול מכל א' מהמוגשמים והשניים שיצאו הם האמצעיים וזאת ההקדמה ג"כ מתהפכת
|
- If
then b is a square number
|
כאשר היו ב' מספרים והיה יחס א' מהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והיה א' מרובע הנה האחר מרובע
|
- If
then b is a cubic number
|
ואם היו ביחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב והיה הא' מעוקב הנה האחר מעוקב
|
- then

|
המספרים השטוחים המתדמים יחס א' אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
|
- then

|
והמוגשמים המתדמים יחס א' מהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב
|
- then

|
המספרים השטוחים המתדמים כשיוכו זה בזה יתקבץ מההכאה מספר מרובע ושרשו הכאת קטן צלע מא' מהם בגדול האחר
|
- then
is a cubic number
- and its root is a product of the root of
by the root of 
|
המספרים המוגשמים המתדמים כשיוכו זה בזה יתקבץ מספר מעוקב ושרשו שתכה שורש א' מהמוגשמים בשורש האחר והיוצא הוא השרש המבוקש ואמנם אמרתי השרש לפי שהוא מספר נגדר לעולם
|
- If
are proportional, and 
- then for every i=1, 2, …, n:
is a square and is a cube '''perhaps add "sic"'''
|
כאשר היו מספרים מתיחסים מתחילים מהאחד הנה הג' מרובע והד' מעוקב והחמישי מרובע והששי מעוקב והז' מרובע וכן ימשך לעולם
|
- If
are proportional, and is a square
- then all the numbers
are squares
|
כאשר היו מספרים מתיחסים מתחילים מהא' והיה השני מרובע הנה הנשארים כלם מרובעים
|
- If
are proportional, and is a cube
- then all the numbers
are cubes
|
ואם היה מעוקב יהיו כולם מעוקבים
|
- If
is not a square
- then none of the numbers
is a square [contradictes the above]
|
ואם לא היה השני מרובע אין בהם שום מרובע
|
- If
is not a cube
- then none of the numbers
is a cube [contradictes the above]
|
ואם לא היה השני מעוקב אין בהם שום מעוקב
|
|
כאשר היו מספרים מתיחסים מתחילים מהאחד הנה כל מספר א' ימנה האחרון מהם הנה הוא ימנה אשר ילוה לאחד
|
- If
is prime then the divisors of are among the proportional numbers only
|
ואם היה אשר ילוה לאחד א' הנה לא ימנה הרב מהם כי אם מספר מהם
|
- The smallest number divided by some given primes is not divided by any number other than those given primes
|
כשהיה קטן מספר ימנוהו מספרים ראשונים ידועים הנה לא ימנהו מספר אחר זולתם
|
- If a, b, c are proportional and are the smallest possible numbers in that proportion then a+b is prime to c
|
כאשר היו שלשה מספרים מתיחסים והיו קטני המספרים על אותו היחס הנה כל שנים מהם מחוברים ראשונים אצל הנשאר
|
- If a and b are prime to each other then there is no other number c so that a:b=b:c
|
כל שני מספרים ראשונים זה אל זה הנה אין יחס הראשון אל השני כיחס השני אל מספר אחר
|
- If
are proportional; and are primes to each other then is not equal to ??
|
כאשר היו מספרים ימשכו קצתם לקצת ביחס מה והיו הקצוות ראשונים זה לזה הנה אין שעור הראשון אצל השני כשעור האחד אל המספר האחר
|
- If
are proportional then 
|
כאשר היו מספרים נמשכים אל יחס מה וחוסר מכל א' מהשני והאחרון כמו הראשון הנה שעור מה שישאר מהשני אצל הראשון כשעור מה שישאר מהאחרון אצל כל המספרים אשר לפניו כאשר יקובצו
|
- If 2a-1 is prime to b then 2a-1 is prime to 2b
|
כל מספר נפרד ראשון אצל מספר אחר הנה הוא ראשון אצל כפלו
|
- If a is prime to b then the divisor of a is prime to b
|
כשהיו שני מספרים ראשונים זה אל זה הנה אשר ימנה א' מהם הוא ראשון לאחר
|
- If p is a prime number and the divisor of a·b then is p a divisor of a or b
|
כל ב' מספרים יוכה א' מהם באחר וימנה אותה ההכאה מספר ראשון הנה אותו המספר הראשון ימנה א' משני המספרים אשר הוכו זה בזה
|
- Proportional numbers are proportional by ??
|
המספרים המתיחסים הנה הם בחילוף ובתמורה ובהבדל ובהרכבה יתיחסו
|
|
כשהוכה מספר בשני מספרים הנה יחס שתי ההכאות א' מהן לאחרת כיחס המספר למספר
|
- If a=p·(b·c) is a product of a prime number p and a composite number b·c then p and b·c are divisors of a and so are the divisors of b·c and every number that is a product of p by any divisor of b·c. No number other than those is a divisor of a
|
כל מספר שטוח יהיה א' מצלעותיו מספר ראשון והמספר השני מורכב הנה הוא ימנוהו צלעותיו וכל מספר ימנה צלעו המורכב וכל מספר יתקבץ מהכאת צלעו הראשון בכל מספר ימנה צלעו המורכב ולא ימנהו מספר אחר בלתי אלו
|
- If a=(b·c)·(d·g) is a product of two composite numbers b·c and d·g then b·c and d·g are divisors of a and so are the divisors of b·c and d·g and every number that is a product of b·c by any divisor of d·g or a product of d·g by any divisor of b·c. No number other than those is a divisor of a '''sic?'''
|
כל מספר שטוח צלעותיו מספרים מורכבים הנה ימנוהו צלעותיו וכל מספר ימנה כל א' מצלעותיו וכל מספר יתקבץ מהכאת כל א' מצלעותיו בכל מספר ימנה צלע האחר מהם ולא ימנהו מספר אחר בלתי אלו
|
- If
is a prime number then is a perfect number
|
כשקובצו מספרים נמשכים על יחס הכפל מן הא' עם האחד והתקבץ מהם כלל והוכה הרב מספר מאותם המספרים במספר א' בלתי השנים הנה אם היה המספר הראשון שוה לכלל אשר קובץ הנה המספר המתקבץ מזה מספר שלם
|
- For a prime number p:
- if
then is a superabundant number
|
ואם היה אותו המספר הראשון פחות מהכלל אשר קובץ הנה הוא מספר נוסף
|
- if
then is a deficient number
|
ואם היה המספר הראשון יותר מהכלל אשר קובץ מספר חסר
|
- The abundance / deficiency of
equals to or ![\scriptstyle\left[p-\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)\right]](/mediawiki/images/math/2/9/5/2959e7197a06b0b72edbb1040ef5d42f.png)
|
והגעת תוספתו אם היה נוסף וחסרונו אם היה חוסר כמו יתרון מה שבין אותו הכלל אשר קובץ ואותו המספר הראשון
|
- Procedure for finding the perfect numbers:
- The product of an even-times-even number by its corresponding odd number in the table will produce a perfect number, if this odd number is prime.
|
ויש בהוצאת המספר השלם תחבולה א' יותר קצרה והוא שתסדר מספרי זוג הזוג בטור ותניח תחתיו טור הנפרדים הטבעיים מתחיל כנגד ב' מהזוגות הנה כל מספר זוג מהטור העליון שתמצא תחתיו נפרד ראשון ותכהו בו יצא לך מספר שלם ובזה הדרך יצאו המספרים השלימים על סדרם
|
𝐸𝑣𝑒𝑛−𝑡𝑖𝑚𝑒𝑠−𝑒𝑣𝑒𝑛 |
512 |
256 |
128 |
64 |
32 |
16 |
8 |
4 |
2
|
𝑂𝑑𝑑 𝑛𝑢𝑚𝑏𝑒𝑟𝑠 |
1093 |
511 |
255 |
127 |
63 |
31 |
15 |
7 |
3
|
𝑃𝑒𝑟𝑓𝑒𝑐𝑡 𝑛𝑢𝑚𝑏𝑒𝑟𝑠 |
|
130816 |
|
8128 |
|
496 |
|
28 |
6
|
|
תקיב |
רנו |
קכח |
סד |
לב |
יו |
ח |
ד |
ב |
מספר זוג הזוג
|
תתרכג |
תקיא |
רצה |
קכז |
סג |
לא |
טו |
ז |
ג |
נפרדים טבעיים
|
|
ואח0גא |
|
חבאח |
|
תצו |
|
כח |
ו |
|
|
- The unites of the perfect numbers are 6, then 8, then again 6, then 8, and so on
|
ומסגולתם שאם יסודרו אלו השלמים כפי מה שנולדו בטבע תמצא האחד פרטו ה' ואשר אחריו פרטו ח' ואחר ו' ואחר ח' וכן לעולם
|
- For two prime numbers p and q:
|
כאשר קובצו מספרים נמשכים על יחס הכפל מהאחד עמהם והתקבץ מהם כלל והוכה גדול מספר מאותם המספרים במספר שטוח צלעותיו שני מספרים ראשונים בלתי השנים הנה אשר יתקבץ מזה מספר נוסף או מספר חסר
|
- if
then is a superabundant number
|
אמנם אם היה אותו המספר השטוח פחות מהכלל אשר קובץ עם אשר יתקבץ מהכאתם בצלעי אותו המספר השטוח מקובצים הנה המתקבץ מספר נוסף
|
- and its abundance is
![\scriptstyle\left[\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)+\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)\sdot\left(p+q\right)\right]\right]-\left(p\sdot q\right)\right]](/mediawiki/images/math/0/5/7/057b6ebf741bca5fb35368372a2da533.png)
|
והגעת תוספתו בהגעת תוספתם על המספר השטוח
|
- if
then is a deficient number
|
אמנם אם היה אותו המספר השטוח יותר מהכלל אשר קובץ עם אשר יתקבץ מהכאתו בב' צלעי אותו המספר השטוח מקובצים הנה המספר המתקבץ חסר
|
- and its deficiency is
![\scriptstyle\left[\left(p\sdot q\right)-\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)+\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)\sdot\left(p+q\right)\right]\right]\right]](/mediawiki/images/math/e/3/1/e319beb464d016c9118021953702d699.png)
|
והגעת חסרונו בהגעת חסרוניהם מהמספר השטוח
|
|
כל ארבעה מספרים נמשכים על יחס הכפל והראשון מהם היותר קטן הנה המשוטח ההוה מהכאת הב' והג' מקובצים בשלישי והד' מקובצים הוא כמו המשוטח ההוה מהכאת המספר הרביעי בראשון והרביעי מקובצים
|
|
ואם היה המספר המשוטח ההוה מהכאת הב' והב' מקובצים ברביעי והג' מקובצים כמו המשוטח ההוה מהכאת הרביעי בראשון והרביעי מקובצים הנה המספר המוגשם אשר א' מצלעותיו המספר הג' מהם וצלעו הב' והג' והד' מקובצים וצלעו הב' המספר הב' והג' מקובצים כמו המספר המוגשם אשר א' מצלעותיו המספר הג' מהם והב' המספר הד' מהם והג' המספר הא' והרביעי מקובצים
|
|
כל ד' מספרים מתיחסים ביחס הכפל יהיה הא' מהם היותר קטן הנה המספר המשוטח ההווה מהכאת האחרון בראשון והאחרון מקובצים מלבד א' מהם כמו המתקבץ מהכאת המספר הג' מהם במותר מה שבין השטח ההוה מהכאת האחרון בא' והאחרון מקובצים מלבד אחד ובין השטח ההוה מהכאת המספר הג' והרביעי מהם בלתי א' מקובצים בג' והב' בלתי א' מקובצים
|
- [Euclid, Elements, Book II, proposition 4]
![\scriptstyle\left(a+b\right)^2=a^2+b^2+\left[2\sdot\left(a\sdot b\right)\right]](/mediawiki/images/math/7/2/7/727b0c35fd93a7a347bed8413905049f.png)
|
כל מספר יחלק בחלקים כמו שיהיו הנה הכאת המספר כלו בעצמו כמו הכאת כל א' משני החלקים בעצמו וכפל הכאת א' משני החלקים באחר כאשר יקובצו
|
- [Euclid, Elements, Book II, proposition 1]

|
כל ב' מספרים יחלק א' מהם בחלקים כמו שיהיו הנה המספר שלא חולק במספר שחולק כמו הכאתו בכל חלקי המספר הנחלק כא[ש]ר יקובצו
|
- [Euclid, Elements, Book II, proposition 5]
![\scriptstyle\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]^2=\left(a\sdot b\right)+\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]-a\right]^2](/mediawiki/images/math/1/4/3/1436b388813dc857f5c48fb8c5324880.png)
|
כל מספר זוג יחלק לחציים ולחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת [חצי] המספר בעצמו כמו ההוה מהכאת החלק הגדול בקטן עם הכאת מותר חצי המספר על החלק הקטן בכמהו
|
- [Euclid, Elements, Book II, proposition 6]
![\scriptstyle\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2=\left[\left(a+b\right)\sdot b\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2](/mediawiki/images/math/e/d/0/ed0fccdb234e88ec9c9107530853c90a.png)
|
כל מספר זוג יחלק בשני חציים ויתוסף בו מספר אחר הנה הכאת חצי המספר עם התוספת בכמוהו כהכאת המספר עם התוספת בתוספת והכאת חצי המספר הא' בעצמו
|
- [Euclid, Elements, Book II, proposition 7]
![\scriptstyle\left(a+b\right)^2+a^2=\left[2\sdot\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2](/mediawiki/images/math/5/1/3/513fc9b907ee1cdc2dbe9bb9216406d8.png)
|
כל מספר יחלק בב' חלקים הנה הכאת המספר בכמהו וא' משני החלקים בכמהו כמו ההוה מהכאת המספר בחלק המוכה בכמהו ב"פ והחלק הב' בכמהו
|
- [Euclid, Elements, Book II, proposition 8]
![\scriptstyle\left[\left(a+b\right)+a\right]^2=\left[4\sdot\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2](/mediawiki/images/math/b/3/c/b3ce94dd6ae4e7321478474fa48c51c4.png)
|
כל מספר יחלק בב' חלקים הנה הכאת המספר בכמהו ונוספ עליו כמו א' משני החלקים הנה הכאת המספר עם התוספת בכמהו כמו הכאת בתוספת ארבעה פעמים והכאת החלק האחר בכמוהו
|
- [Euclid, Elements, Book II, proposition 9]
![\scriptstyle a^2+b^2=\left[2\sdot\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]^2\right]+\left[2\sdot\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]-a\right]^2\right]](/mediawiki/images/math/4/8/a/48a4cafc5ca8e51bff6710b50982d914.png)
|
כל מספר זוג יחלק בב' חלקים חצאים ובב' מתחלפים הנה כל א' משני החלקים המתחלפים בכמהו כהכאת חצי המספר בכמהו ב' פעמים והכאת מותר חצי המספר על החלק הקטן בכמהו ב"פ
|
- [Euclid, Elements, Book II, proposition 10]
![\scriptstyle\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2\right]=\left(a+b\right)^2+b^2](/mediawiki/images/math/b/f/e/bfe4fce12dd0a607e54ce3db87dd5b6e.png)
|
כל מספר זוג יחלק לחצאים ונוסף בו מספר אחר הנה ההוה מהכאת חצי המספר בכמהו ב"פ והכאת חצי המספר עם התוספת בכמהו ב"פ כהכאת המספר עם התוספת בכמהו והתוספת בכמהו
|
|
כל מספר יחלק בשני חלקים מתחלפים ובב' חלקים אחרים מתחלפים הנה הכאת קטן הקטנים בגדול הגדולים ותספת הכאת מותר מה שבין הקטנים במותר מה שבין שני הקטנים והמספר כולו כמו הכאת רב הקטנים בקטן הגדולים
|
- For two numbers which share a common factor, when subtracting repeatedly the smaller from the larger until the remainder is less than the smaller, the remainder will be the greatest common factor of the two given numbers
|
כשהיו ב' מספרים משותפים מתחלפים והובדלו מהגדול דמיוני הקטן עד שישאר פחות ממנו או הוא עצמו וכן בסור הקטן מהגדול עד שיכלה אל מספר הנה הוא גדול משותף בין ב' מספרים
|
- If p and q are primes, then the smallest number which is divided by both of them is p·q
|
אם רצינו למצוא קטן מספר ימנוהו ב' מספרים ידועים אם היו המספרים ראשונים נכה האחד באחר ויגיע דרושינו
|
- For a·c and b·c the smallest number which is divided by both of them is (a·c)·b=(b·c)·a
|
ואם היו משותפים נקח גדול מספר משותפ ביניהם ונקח מספר האחדים שהוא מונה הקטן ושהוא מונה הגדול ותכה הקטן מאלו בגדול המספרים המשותפים או הגדול בקטן המספרים המשותפים כי הכל א' ואותו המספר הוא המבוקש
|
- Example: finding the smallest number divisible by 2, 3, 4:

|
כשנרצה למצוא מספר קטן ימנוהו מספרים ידועים כאלו נאמר ב'ג'ד' הנה נקח קטן ימנוהו ב"ג והוא ו' ואם היה ו' ימנוהו בג"ד טוב ואם לא נקח קטן מספר ימנוהו ו' וד' והוא כ"ד והוא הדרוש
|
- Finding the smallest number whose parts are given – the same case as above
|
כשנרצה למצוא קטן מספר בו חלקים ידועים הנה נת' מפני ההקדמה שלפני זאת
|
- finding the smallest numbers in a proportion of some proportional given numbers:
|
כשנרצה למצוא קטני מספרים על יחס מוגבל
|
- if the given proportional numbers are primes, then they are the smallest numbers of that proportion
|
אם היו ראשונים הנה הם קטני המספרים על אותו היחס
|
- if the given proportional numbers have a common divisor
|
ואם היו משותפים הנה נקח גדול מספר ימנם
|
- example: 8, 12, 18

|
וכאלו אלו המספרים הם ח' י"ב י"ח וגדול מספר ימנם ב' ונקח מספר אחדים שימנה ב' ח' ומספר השעור שימנה ב' י"ב וכשעור שימנה י"ח ותמצא דו"ט והם קטני המספרים על אותו היחס
|
- Finding the smallest numbers in a given ratio [?] - 2:4=½; 4:12=⅓; 6:24=¼
|
כשנרצה למצוא קטני מספרים על יחסים ידועים בנושאים מפורדים כמו ב' אל ד' חצי ד' אל י"ב שליש ו' אל כ"ד רביע נבקשהו בנושאים נלוים הנה נקח קטן מספר שיש לו חצי
|
- If a and b are primes, then there is no third number proportional to them
|
נרצה לידע כשהיו ב' מספרים אם ימצא להם מתיחס הנה אם היו ראשונים לא ימצא שלישי על יחסם
|
- If a and b have a common divisor: if a is a divisor of b2 then there is a third number proportional to a and b;
- but if a is not a divisor of b2 then there is no third number proportional to a and b
|
ואם היו משותפים נכה הב' בעצמו ואם ימנהו הראשון הנה ימנה להם ג' מתיחס אחריהם ואם לא לא
|
- For three proportional numbers a<b<c: if a and c are prime to each other, then there is no fourth number proportional to a, b, c
|
ואם היו ג' ונרצה לידע אם יש להם רביעי הנה אם היו הראשון והג' ראשונים זה לזה אין להם רביעי
|
- When a and c have a common divisor: if a is a divisor of b·c then there is a fourth number proportional to a, b, c;
- but if a is not a divisor of b·c then there is no fourth number proportional to a, b, c
|
ואם היו משותפים נכה השני בג' ויצא מספר מה הנה אם ימנהו הראשון ימצא להם מספר מספר רביעי ואם לא לא
|
- Algorithm for finding pairs of amicable numbers:
|
כשנרצה למצוא מספרים נאהבים כמו שנרצה
|
- For
and prime numbers
![\scriptstyle a=\left[\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)+2^{i-1}\right]\sdot\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)-2^{i-2}\right]\sdot2^{n-1}\right]](/mediawiki/images/math/4/f/7/4f7d1b0dbb4f89fc68367d9471459075.png)
![\scriptstyle b=\left[\left[\left[\left(2^n+2^{n-3}\right)\sdot2^n\right]-1\right]\sdot2^{n-1}\right]](/mediawiki/images/math/f/e/d/fed0b2f9e6a8f1b32815d1b942f2f33e.png)
- a and b are amicable numbers
|
הנה נניח מספרים נלוים על יחס הכפל מן האחד והאחד עמהם ויקובצו המספרים אשר קודם האחרון והאחד עמהם ונוסף על המקובץ המספר אשר קודם האחרון וחסר מהנוסף עליו המספר אשר ילוה מה שקודם האחרון הנה יהיו המספרים המתחדשי' אחר התוספת והחסרון מספרים ראשונים ואין אחד מהם שנים ואם לא יהיו ראשונים תעבור הלאה עד שיצאו אלו המספרים ראשונים והכה משוטח א' מהם באחר במספר אשר קודם האחרון ושמור מה שיצא והוסף על האחרון המספר הרביעי [או] האחד אם היה הא' רביעי ממנו והנה מה שיתקבץ במספר האחרון וחסר מן היוצ[א] מן ההכאה ויהיה הנשאר מספר ראשון תכה זה המספר הראשון אשר קודם האחרון הנה היוצא מן ההכאה עם המספר השמור ישוה כל א' מהם כל חלקי האחר ואלו המספרים המתילדים מזאת התחלה נקראו נאהבים
|
- The product of even by even is even
|
הכאת זוג במספר זוג הוא זוג
|
- The product of even by odd is [even]
|
הכאת זוג בנפרד נפרד
|
- The product of odd by odd is odd
|
הכאת נפרד בנפרד נפרד
|
|
כשיוכה מרובע במרובע היוצא יהיה מרובע ושרשו כפל השרש על השרש
|
|
וערך מרובע על מרובע ושרשו היוצא בחלוק השרש הגדול על השרש הקטן
|
is a square
|
כל מרובע רביעיתו מרובע
|
is a square
|
וארבעה דמיוניו מרובע
|
is a square
|
כל מרובע שתחסר ממנו השרש והמספר שלפניו הוא מרובע
|
is a square
|
ואם תוסיף בו השרש והמספר שלאחריו יהיה מרובע
|
|
מרחק מרובע ממרובע סמוך לו כמחובר ב' השרשים
|
|
כל שני מרובעים סמוכים או רחוקים יוכה שרש א' מהם באחר יגיע מספר מתיחס בין שני המרובעים ההם
|
|
אם תסדר החבור הטבעי בטור ותצרף כל מדרגה עם אשר אחריה יתילדו המרובעים
|
|
אם תקבץ המספרים עד גבול ותחזור לאחור ותקבץ הכל יעלה כמרובע המספר אשר עמדת בו
|
|
אם תסדר המספרים הנפרדים כסדרם והאחד עמהם ותחברם א' א' יתילדו המרובעים הטבעיים
|
- Example: 1; 3; 5; 7; 9; 11
|
כמו שתניח בטור א' ג' ה' ז' ט' י"א
|

|
הנה א' מרובע א'
|

|
תחבר אליו ג' יהיו ד' והוא מרובע ב'
|

|
תחבר אליהם ה' יהיו ט' והוא מרובע ג' וכן תמיד
|
|
אם תניח הזוגות הטבעים בטור ותחברם כמו שעשינו בנפרדים יתילדו המרובעים הטבעיים ושרשיהם
|
- Example: 2; 4; 6; 8; 10
|
כמו ב' ד' ו' ח' י'
|

|
הנה ב' א' וצלעו
|

|
נחבר אליו ד' יהיו ו' שהם מרובע ב' וצלעו
|

|
תחבר אליהם ו' יהיו י"ב והוא כמרובע ג' וצלעו וכן לעולם
|
- Forming the cubic numbers using the odds:
|
אם תסדר הנפרדי' הטבעיים בטור כסדרם
|

|
הנה הנפרד הראשון והוא א' מעוקב א'
|

|
וחבור ב' נפרדים אחריו שהם ג' ה' יהיה מעוקב ב'
|

|
ושלשה נפרדים אחר ה' שהם ז' ט' י"א יולידו מעוקב ג'
|

|
וארבעה אחר י"א יולידו המעוקב הרביעי וכן תמיד
|
- Forming the cubic numbers and their roots using the evens
|
ואם תחבר בזה הדרך הזוגות יתילדו המעוקבים כסדרן וצלעותיהם
|
- Forming the odds:

|
אם תסדר המספר הטבעי ותצרף כל מדרגה אל אשר אחריה יתילדו הנפרדים הטבעיים
|
|
אם תחבר המעוקבים כסדרם כמו שתרצה והאחד עמהם הנה המקובץ מרובע ושרשו מרובע החבור עד שרש המעוקב שעמדת
|
|
חבור המרובעים הנלוים יודע כשתקח מחובר המספר שהוא שורש לאותו המרובע שעמדת בו שמרהו וקח שני שלישי שורש אותו המרובע עם תוספת שלישית אחד ונכפלהו בשמור והעולה הוא מחובר המרובעים עד סוף אותו המספר
|
|
חבור המספר פשוט הוא שתכפול איזה מספר שתרצה חבורו בחצי המספר הבא אחריו או בחציו וחצי אחד והעולה הוא המחובר
|
|
חבור הנפרדים לבד הוא שתכה המספר האמצעי בעצמו ב' פעמים ותוסיף עליו השרש והוא המבוקש
|
|
חבור הזוגות לבד בחשבון תקח חצי סוף החשבון ותכהו בעצמו ותוסיף עליו השרש שלו והוא המבוקש
|
|
החבור הטבעי הוא חצי מרובע המספר שעמדנו בו וצלעו
|
- Illustration of the formula:
![\scriptstyle\sum_{i=1}^n i=n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]](/mediawiki/images/math/3/0/2/3020018de91a3ca67e97171855f38e62.png)
|
אם תסדר המספר הטבעי בטור ותשים על כל א' חבורו ותקיש כל א' אל חבורו תמצא כל חבור יוסיף על המספר חצי
|
 |
36 |
28 |
21 |
15 |
10 |
6 |
3 |
1
|
n |
8 |
7 |
6 |
5 |
4 |
3 |
2 |
1
|
|
ל |
כח |
כא |
טו |
י |
ו |
ג |
א
|
ח |
ז |
ו |
ה |
ד |
ג |
ב |
א
|
|
![\scriptstyle{\color{blue}{1=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot1\right)+\frac{1}{2}\right]}}](/mediawiki/images/math/9/6/4/9642ad6342e9ba3d034c4f764ece4387.png)
|
דמיון המשל בו שתמצא בכאן א' כמו א'
|

|
וג' כמו ב' וחציו
|

|
וו' ב' דמיוני ג'
|

|
וי' שני דמיוני ד' וחציו
|

|
וט"ו שלשה דמיוני ה'
|
- The ratio of the bottom line to the upper line is
![\scriptstyle1:n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]](/mediawiki/images/math/8/6/8/868269c7b67e057e54f28951727a0e4b.png)
|
וכן תמיד יוסיף בחצי דמיון
|
|
כל מספר שתחלקהו בשני חלקים איך שיהיה ותחלק כולו על כל אחד מחלקיו ותכה היוצא מכל אחת משתי החלוקות זה בזה ותשמרהו ואחר תכה אחד משני החלקים באחר ותכהו בשמור יעלה כמרובע המספר
|
|
כל חשבון שתקח שלישיתו ותכהו בעצמו ותעלהו מדרגה א' ותחסר ממנו מרובע השלישית יעלה כמרובע המספר
|
|
ואם לא היה לו שלישית אבל הוא מוסיף אחד חסר ממנו האחד ותעשה בנשאר כאשר ביארנו והוסף עליו אח"כ המספר שיש לו שלישית והמספר עצמו ויגיע מרובע המספר
|
|
ואם יוסיף שנים על שלישית המספר נעשה בהיפך וזה שיוסיף אחד ויהיה מספר שלישי ונעשה כבראשונה ונחסר ממנו בסוף מה שהיינו מוסיפים ויעלה המבוקש
|
|
הכאת מעוקב על מעוקב מעוקב ושרשו הכאת שרש א' מהם בשני
|
|
חלוק מעוקב על מעוקב מעוקב ואם תחלק שרש הגדול על שרש הקטן תמצא שרשו
|
|
אם תסדר המספר הטבעי והא' עמהם ותתחיל ותכה הא' בשני והשני בג' והג' בד' וכן תמיד יתילדו המספרים שהם אמצעיים ביחס בין המרובעים הטבעיים
|
|
כל ג' מספרים מתיחסים שתכה שלשתם זה בזה יתקבץ מספר מעוקב ושרשו המספר האמצעי
|
- Every cubic number is between two squares:
|
כל מעוקב יש מצדדיו שני מרובעים
|
![\scriptstyle\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)-\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2<n^3<\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2](/mediawiki/images/math/b/3/5/b35360945372e8a2345150e6fc0b1fd8.png)
|
אם תחסר מחצי שרש המעוקב חצי א' ותכה הנשאר בשרש המעוקב תמצא שורש המרובע הקטן ואם תוסיף על חצי שרש המעוקב חצי א' ותכהו בשרש המעוקב תמצא שרש המרובע הגדול
|
![\scriptstyle\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2-\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)-\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2=n^3](/mediawiki/images/math/e/4/5/e45a80471b26560f2fec7a25033e35f2.png)
|
ואם תחסר המרובע הקטן ממרובע הגדול תמצא המעוקב
|
- The number of squares between the two squares
and is rising gradually
|
תראה בזה פליאה נשגבה מאד שאם תסדר המרובעים הטבעיים בטור ותבין בהם ענין זאת ההקדמה תמצא שהמעוקב הראשון ההוה מחסרון מרובע ממנו תמצא שאותם השני מרובעים שזה דרכם ביניהם מרובע א' והמעוקב השני שמצדדיו שני מרובעים הנה ביניהם שני מרובעים והמעוקב הג' בין ב' מרובעים ביניהם ג' מרובעים וכן תמיד יוסיף המרחק בא' כמו זאת הצורה
|
cubes |
|
|
125 |
|
|
64 |
|
27 |
|
8 |
1
|
squares |
196 |
169 |
144 |
121 |
100 |
81 |
64 |
49 |
36 |
25 |
16 |
9 |
4 |
1
|
|
|
|
|
קכה |
|
|
סד |
|
כז |
|
ח |
א
|
רכה |
קצו |
קסט |
קמד |
קכא |
ק |
פא |
סד |
מט |
לו |
כה |
יו |
ט |
ד |
א
|
|
- Examples:

|
אם תסדר המספר הטבעי ותשים תחתיו הזוגות הטבעיים על הסדר ותחבר הראשון והוא א' בזוג הראשון והוא ב' יעלה ג' והוא המספר הא' עם מרובעו ומעוקבו
|
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(1+2\right)+\left(2\sdot2\right)\right]\sdot2=\left(3+4\right)\sdot2=7\sdot2=14=2+2^2+2^3}}](/mediawiki/images/math/a/6/f/a6fe7adb4eaa7865bde872ed9080f059.png)
|
תחבר אל הג' הזוג הב' והוא ד' יהיו ז' תכם במספר הב' והוא ב' יעלו י"ד והוא המספר השני עם מרובעו ומעוקבו
|
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(1+2\right)+\left(2\sdot2\right)\right]+\left(2\sdot3\right)\right]\sdot3=\left(7+6\right)\sdot3=13\sdot3=39=3+3^2+3^3}}](/mediawiki/images/math/2/c/a/2ca70772497c76b37985cfd04180b40c.png)
|
תוסיף על הז' הזוג הג' והוא ו' יהיו י"ג תכהו במספר הג' שהוא י"ג יעלו ל"ט והוא המספר הג' עם מרובעו ומעוקבו וכן לעולם
|
- The squares of the units are found in two ranks: the squares of the numbers 1, 2, 3 are units themselves and the squares of the rest of the units are found in the rank of the tens
|
ונחתום עתה זה החלק בביאור סגלה נפלאה מהמספר והיא שמרובעי המספרים הט' שהם במדרגה הראשונה הם נשלמים בשתי מדרגות ר"ל האחדים והעשרות וזה שבאחדים לא ימצאו רק מג' מספרים והם אב"ג שמרובעיהם אד"ט והנשארים ישלמו בעשרות
|
- The rank of the units is the beginning and the foundation of all the generated numbers, therefore the squares of the units are analogy for the [squares] of the rest of the ranks:
|
ולפי שהמדרגה הא' התחלה ויסוד לכל המספרים המתחדשים היו מרובעיה דוגמא ומשל לכל המדרגות שאחריה לאין תכלית
|
- The squares in odd ranks – follows the squares in the first rank; the squares in even ranks – follows the squares in the second rank
|
ולפי שמרובעי אחדי המדרגה הראשונה לוקחים משתי המדרגות שהם אחדים עשרות תחזור השלישית אל הראשונה והרביעית לשנית והחמישית לראשונה והששית לשנית וכן תמיד המדרגות הנפרדות מהראשונה והזוגות מהשנית
|

|
וזה לך הפי' במדרגה הראשונה אד"ט מרובעים
|

|
ובשלישית מאה ד' מאות ט' מאות ג"כ מרובעים ושרשיהם דמיון שרשיהם אלא שיעלו מדרגה א' כי שרשי אד"ט אב"ג ושרשי אלו יהיו יכ"ל
|
|
ואין במדרגה הג' מרובעים ראשי כללים רק אלה כאשר אין באחדים רק אד"ט
|

|
ושלמות מרובעי שאר המספרים הטבעיים הם י"ו כ"ה ל"ו וכו'
|

|
וכן במדרגה הרביעית אלף ות"ר אלפים ות"ק ג' אלפים ות"ר ושרשיהם דמיוני שרשי מרובעי האחדים אלא שיעלו מדרגה א' ויהיו ארבעים חמשים ששים וזה שומר הסדר בכל המדרגות עד אין קץ
|
- Since the cubes have three dimensions, the cubes of the units are [found in three ranks] and therefore the cubes of the rest of the ranks are acting as the cubes of the units in these three ranks, in intervals of three ranks
|
ודע שכמו שיש נמשלים במרובעים כן יש במעוקבים ומרובעי ט' המספרים ישלמו בב' מדרגות ר"ל באחדים והעשרות ולזה ידלגו משתים לב' עד לאין תכלית ואמנם המעוקבים הפליא בם הטבע וזה לפי שהמרובע הוא משני מרחקים ישלמו נמשליו בשתי מדרגות ולפי שהמעוקב הוא בעל ג' רחקים ישלמו נמשליו בג' מדרגות וידלגו אח"כ מג' לג' מדרגות עד לאין תכלית כאשר היה דולג במרובעים משנים לשנים
|

|
וזה שאחד מעוקב אחד ושרשו א'
|

|
כן אלף שהוא רביעי לו מעוקב ושרשו עשרה שהוא אחד שעלה מדרגה
|

|
וכן שמנת אלפים מעוקב שהוא כנגד שמנה ושרשו עשרים שהוא כנגד שנים ומשם והלאה תשמור הסדר שזכרנו לך
|
- This property is, according to the author, a profound proof that the numbers are nine alone
|
ומכאן ראיה חזקה שהמספרים ט' לבד
|
Epilogue of the surviving section
|
|
As the numerical properties are endless and therefore further emphasizing concerning them is a waste of time, what is brought is enough for us now, for our intention and according to what was ordered upon us by the great king [again could be a reference to king Robert of Anjou], our lord, may he live and last for long in quiet and safe
|
ולפי שהסגולות המספריות כמעט שאין להם תכלית ולזה ההפלגה בם אבוד הזמן די לנו עתה במה שהבאנו לפי ומה שנצטוינו מהמלך הגדול אדונינו שיחיה ויאריך ימים בהשקט ובטחה
|
Furthermore, we do not want to attach to this a technical section on actualization of calculations and questions, as much was written about it by all nations due to their need of it in their social affairs, hence it was agreed to conclude here our talk on this first section
|
ולא רצינו לחבר אל זה חלק מלא לפי שחובר על זה הרבה אצל כל האומות לצרכם אליו בענייניהם המדיניים ולזה הסכמנו שיהיה בכאן סוף דברינו בזה החלק הראשון בר"ד
|
colophon of MS Kepah 36
|
נשלמה העתקת ספרי הראב"ע ז"ל באלול הרמ"ג בקצ"ד לשטרי הצעיר יחיא בן סלי' אלקאפח יצ"ו
|