מלאכת המספר
Contents
- 1 Introduction
- 2 Book One: Numbers
- 2.1 Section one: Introduction to Arithmetic – Definitions and Principles
- 2.2 Section Two: Integers
- 2.3 Section Three of Book One: [Fractions]
- 2.3.1 Chapter One: Guiding Methods of the Writing Fractions, their Definition, and their Arrangement
- 2.3.2 Chapter Two: Addition of Fractions
- 2.3.3 Chapter Three: Subtraction of Fractions
- 2.3.4 Chapter Four: Doubling Fractions
- 2.3.5 Chapter Five: Halving Fractions
- 2.3.6 Chapter Six: Multiplication of Fractions
- 2.3.7 Chapter Seven: Multiplication of Fractions in Astrology [= Sexagesimal Fractions]
- 2.3.8 Chapter Eight: Division of Fraction
- 2.4 Section Four: Roots
- 3 Book Two: Proportions
- 3.1 Section One: Proportions
- 3.1.1 Chapter One: Proportions of Integers
- 3.1.2 Chapter Two: Proportions of Fractions – finding the common denominator
- 3.1.3 Chapter Three: On Guiding Ways to Find the Numerator in the Proportions of Fractions
- 3.1.4 Chapter Four: Giving a General Example for all the Teaching Methods of the Denominator and the Numerator in the Context of Knowing the Ratios of Fractions
- 3.1.5 Chapter Five: Knowing the Ratio of the Four Proportional Numbers [= the Rule of Three] in the Two Sciences - Arithmetic and Geometry
- 3.1.6 Chapter Six: [Proportional Triad]
- 3.1.7 Chapter Seven: Knowing the Ratio of the Six Proportional Numbers [= the Proportional Hexad]
- 3.2 The Second Section of the Second Book: We will Discuss in it Some Theoretical and Practical Problems and Guiding Answers of this Science
- 3.2.1 The First Chapter: on the Knowledge of the Exchange of Measurements, Weights, Liquid Measures and Currencies According to the Change of Places
- 3.2.2 The Second Chapter on Knowing the Relation of Two Numbers that have the following Property: that if we subtract one from the greater number and add it to the smaller number, the two numbers will be equal; and if we subtract one from the smaller number and add it to the greater, the greater will be double the smaller, or more if we wish
- 3.2.3 Chapter Three: finding two numbers that have the following property
- 3.2.4 Chapter Four: finding the whole from a given sum of its part using the rule of four
- 3.2.5 Chapter Five: finding the whole from a given sum of its part using double false position
- 3.2.6 Chapter Six: the Teaching of Partnership
- 3.2.7 Chapter Seven: Word Problems
- 3.1 Section One: Proportions
- 4 Book Three: Geometry
- 5 Supplement (Oxford MS d.5) – operations with fractions
- 6 Notes
- 7 Apparatus
- 8 Appendix I: Glossary of Terms
- 9 Appendix II: Bibliography
Introduction |
|
The author said: When I saw the lengthiness of the discussions of the ancient scholars, the composers of the books of number, and that the necessary methods and teachings in astronomy, geometry, and the ratios of music are explained in those books merely in great difficulty; likewise the seven types of [operations] with integers as well as with fractions, the roots and the proportions of numbers; and since the teaching that is [based] on brief and comprehensive methods is better chosen for the student as well as for the teacher, for every lengthiness of words and loquacity are exhaustion of the body [Ecclesiastes 12, 12]. | אמר המחבר בראותי אריכות דברי החכמים הקדומים מחברי ספרי המספר ושהסדרים והלמודים ההכרחיים בחכמת התכונה וההנדסה ויחסי המוסיקא אינם מבוארים בספרים ההם אלא בקושי גדול וכן ג"כ בז' מיני שלמים כמו בשברים ובשרשים וביחסי המספרים ולהיות הלמוד שהוא בדרכים הקצרים והכוללים יותר נבחר כן ללומד כמו למלמד כי כל אריכות דברים ולהג הרבה יגיעת בשר[note 1] |
Therefore, I Yiẓḥaq b. R. Moshe ʽEli ha-Sefaradi [= the Spanish] from the city of Oriola of the kingdom of Aragon, at the request of my friends, who studied astronomy and geometry, because they used those methods with a great difficulty and bother, I shook out my lap and wrote this short treatise that encompasses all that is necessary for this science, arithmetic, that is called arishmetika, by the grace of God to me [Psalms 57, 2], and according to the good hand of my God upon me [Nehemiah 2, 8]. | לכן אני יצחק בכ"ר משה עלי נ"ע הספרדי ממדינת אוריאולה ממלכות ארגון לבקשת קצת אוהבי המעיינים בחכמת התכונה וההנדסה למה שהיה פועלם בקשי ובטורח גדול בדרכים ההם נערתי חצני וחברתי זה החבור הקצר כולל כל מה שהוא הכרחי בזאת המלאכה מלאכת המספר הנקראת ארישמטיקה כפי מה שחנני השם וכפי יד אלהי הטובה עלי |
I have written in it comprehensive and short ways in all seven types of [operations] of number, its properties and the existence of the ratios in all that is possible in this science. | וחברתי בו דרכים כוללים וקצרים בכל ז' מיני המספר וסגולותיו ומציאות היחסים בכל מה שהוא אפשרי במלאכה הזאת |
This is by demonstrative ways that are loved by the intellectuals, in a manner that anyone who endeavors in studying this short book will comprehend all that is necessary for this science, will be saved from the non-useful lengthiness and from the loss of time, and will attain in it whatever his heart desires; since it is for mathematics as the light of dawn shines ever brighter until the perfect [Proverbs 4, 18]. | וזה בדרכים מופתיים ונאהבים למשכילים באופן שכל מי שישתדל לעיין בזה הספר הקצר יקיף בכל מה שהוא הכרחי בזאת המלאכה וינצל מהאריכות הבלתי מועיל ומהפסד הזמן וישיג בו בכל מה שלבו חפץ כי הוא לחכמות הלמודיות כאור נגה הולך ואור עד נכון[note 2] |
With the help of God, Blessed is He, I will begin and say: | ובעזר השם ב"ה אתחיל ואומר |
Table of content |
|
This work is divided into three books: | הספר הזה יחלק לשלשה מאמרים |
|
במאמר הראשון נדבר בז' מיני המספר |
|
במאמר השני נדבר בדרכים ויחסים ושאלות ותשובות הצריכות במלאכת הזאת |
|
במאמר השלישי נדבר בקצת דרכים והתחלות משותפות למלאכת המספר וההנדסה |
The first book is divided into four sections: | המאמר הא' יחלק לד' כללים |
|
בכלל הא' נדבר בגדר מלאכת המספר וגדר המספר והאחדות וקצת התחלות צריכות אליה ומנין מיני המספר |
|
בכלל השני נדבר בששה מיני המספר השלמים |
|
בכלל השלישי נדבר בז' מיני השברים ואפני רבוע השברים בחכמת התכונה |
בכלל הרביעי נדבר בדרכים מישרים למציאות שרשי המספרים המרובעים והמעוקבים | |
הכלל הא' מהמאמר הא' בגדר מלאכת המספר וגדר המספר והאחדות וקצת התחלות הצריכות אליה ומנין מיני המספר | |
הכלל הב' יחלק לששה פרקים | |
הפרק הראשון נדבר בו מהמין הראשון מהמספר שהוא הקבוץ | |
הפרק השני במין השני שהוא חסור | |
הפרק השלישי מהמין השלישי שהוא הכפול ודרכים כוללים בידיעת המספר השלמים | |
הפרק הרביעי במין הרביעי שהוא חלוק באמצע | |
הפרק החמישי במין החמשי שהוא הרבוע וקצת מסגלותיו | |
הפרק הששי במין הששי שהוא המחלק | |
הכלל הג' מהמאמר הראשון ויתחלק לשמנה פרקים | |
הפרק הראשון בדרכים מישירי בענייני הנחת השברים וגדרם וסדרם | |
הפרק השני בקבוץ השברים | |
הפרק השלישי בחסור השברים | |
הפרק הרביעי בכפול השברים | |
הפרק החמשי בחלוק השברים באמצע | |
הפרק הששי ברבוע השברים | |
הפרק השביעי באופני רבוע השברים בחכמת התכונה | |
הפרק השמני מהחלק השברים | |
הכלל הד' מהמאמר הראשון ויתחלק לד' פרקים | |
הפרק הא' בנתינת דרכים מישירים למציאות שרשי המספרים המרובעים או היותר קרובים למספרים הבלתי מרובעים | |
הפרק השני במציאות שרשי המספרים בשברים לבד או בשברים ושלמים יחד | |
הפרק השלישי בנתינת דרך אחד כולל למצא בו שרשי המספרים על דרך תוספת הסיפרש | |
הפרק הד' בדרכים מישירים למציאות שרשי המספרים המעוקבים או היותר קרובים למספרים הבלתי מעקבים | |
המאמר השני יתחלק בשני כללים | |
בכלל הראשון נדבר בדרכים ויחסים כוללים בזאת המלאכה | |
בכלל השני נדבר בקצת שאלות ותשובות מישירות בעיון ובמעשה בזאת המלאכה | |
הכלל הא' מהמאמר השני יחלק לשמנה פרקים | |
הפרק הראשון ביחסי המספרים מהשלמים | |
הפרק השני בדרכים מישירים למציאות יחסי המספרים השברים | |
הפרק הג' בדרכים מישירים למציאות המחולק ביחסי השברים | |
הפרק הרבעי בנתינת משל א' כולל לכל חלקי הלמוד במחלק ובמחולק בידיעת יחסי השברים | |
הפרק החמשי בידיעת יחסי הד' מספרים המתיחסים בשתי המלאכות וההנדסה | |
הפרק הששי בידיעת יחסי כל ג' מספרים המתיחסים | |
הפרק הז' בידיעת יחס הששה מספרים המתיחסים | |
הכלל השני מהמאמ' השני ויחלק לד' פרקים | |
הפרק הראשון בידיעת חלוף המדות והמשקלים והמשורות והמטבעות לפי חלוף מקומם | |
הפרק השני בידיעת התיחסות שני מספרים שיש להם זאת הסגולה שאם נחסר א' מהמספר הגדול והוספנוהו על הקטן יהיו שווים ואם בהפך יהיה הגדול הפך הקטן או יותר כפי שנרצה | |
הפרק הג' ביחס שני מספרים שאם הגדול יתן אחד לקטן יהיה הקטן הגדול ואם בהפך יהיה הגדול ג' פעמים | |
הפרק הד' שבידיעת קבוץ ב' חלקים מתחלפים מאי זה כל או יותר איך נדע הכל | |
הפרק הה' בנתינת דרכים כוללים לידיעת איזה מספר בלתי ידוע בדרך המתנגדים | |
הפרק הששי בלמוד החבורות | |
הפרק הז' בקצת שאלות ותשובות | |
המאמר השלשי נדבר בו בקצת התחלות מההנדסה ויתחלק לג' כללים | |
הכלל הראשון בידיעת השעור הקוויי | |
הכלל השני בידיעת השעור השטחיי | |
הכלל השלישי בידיעת השעור הגשמי | |
הכלל הראשון מהמאמר השלישי יתחלק לג' פרקים | |
הפרק הראשון בקצת התחלות ההנדסה וגדר הקו ובידיעת השעור הקוויי בגבה | |
הפרק השני בידיעת השעור הקוויי במישור | |
הפרק השלישי בידיעת השעור הקוויי בעמק | |
הכלל השני מהמאמר השלישי בידיעת השעור השטחי ויתחלק לה' פרקים | |
פרק א' בידיעת שעור השטח המשלש השוה הזויות | |
הפרק השני בידיעת שעור שטח המשלש שוה הצלעות | |
הפרק השלשי בידיעת שעור שטח המשלש מתחלף הצלעות | |
הפרק הד' בידיעת שעור שטח המרובע ושטח הרבוע | |
הפרק הה' בידיעת שעור שטח העגול לפי סברת החכמים | |
הכלל השלישי מהמאמר השלשי ובו פרק א' והוא בידיעת שעור אי זה גשם שיהיה |
Book One: Numbers |
|
Section one: Introduction to Arithmetic – Definitions and Principles |
הכלל הראשון מהמאמר הראשון בגדר מלאכת המספר גדר המספר והאחדות וקצת התחלות צריכות אליה ומנין מיני המספר |
---|---|
Necessary preliminary definitions: | |
|
מלאכת המספר היא מלאכה תורה למנות הרבה אחדים והבדליהם וסגולתם ובנקלה יקויימו בזכירה |
|
אחדות הוא יסוד וחלק ראשון מהמספר וכל מספר יורכב ממנו אבל הוא חוץ לכל מספר |
כי שנים או שלשה לא יצויירו בלתי האחד | |
כי השנים אינם אלא כפל האחד | |
והשלשה אינם אלא שלוש האחד | |
אבל האחד יצוייר בלתי שיצויירו שנים או שלשה | |
|
ולכן יגדר המספר בשהוא קבוץ אחדים |
The Positional Decimal System |
|
|
והראשון שצריך שתדע שתמונות המספר עשרה והם אלו 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 |
התמונה הראשונה או האות או הסימן כמו שתרצה לקרוא לה תורה אחד השנית שתים והשלישית שלשה וכן כסדר עד תשעה | |
|
והעשירית תקרא סיפרא ואינה שוה דבר בעצמה אבל היא להוראת מקום מקנה יותר כמות לאות הנמשכת אליה |
The written ranks [= decimal places] and their writing order | ואלה התמונות צריך שיכתבו כמו שהן בכאן כסדר |
|
והמקום הראשון שבטור יקרא מקום של אחדים בעבור שירמוז לאחדים בין שתהיה הראשונה תשעה או אי זה שתהיה מהן |
|
והמקום השני שבטור יקרא מקום של עשרות |
|
והמקום השלישי יקרא מקום של מאות |
|
והמקום הרבעי של אלפים |
|
והמקום החמשי של עשרת אלפים |
|
והששי של מאות אלפים |
|
והשביעי של אלף אלפים |
|
והשמני של עשרות אלף אלפים |
|
והתשיעי של מאות אלף אלפים |
|
והמקום העשירי שבטור יקרא מקום של אלף אלפי אלפים בעבור שתרמוז אליהם |
Every rank is ten times the preceding rank | וכן מעשרה לעשרה כי כל מעלה או מדרגה עולה יותר מהקודמת לה מנין עשרה וכן אל לא תכלית אם נרצה |
The numerals in the written ranks | א"כ התמונות הנזכרות ר"ל האותיות לפי מקומם כך יהיה הוראתם בדרך זה שהאחד במקום האחדים ישווה אחד ובמקום העשרות עשרה ובמקום המאות מאה ובמדרגת האלפים אלף וכן בסדר ממדרגה למדרגה |
וכן שנים במקום האחדים שוה שנים ובמקום העשרות עשרים ובמקום המאות מאתים ובמקום האלפים אלפים | |
וכן בסדר ממדרגה למדרגה ממעלה למעלה | |
|
וכל מספר לא ימנע מאחד משלשה דרכים או שיהיה אחדים או כללים או מורכב משניהם |
והאחדים הוא כל מספר שהוא פחות מעשרה | |
והכללים הוא מספר ששוה עשרות או מאות או זולת זה מהמדרגות | |
ומורכב משניהם הוא כל מספר שיש בו אחדים וכללים יחד | |
List of the seven arithmetical operations: subtraction, doubling, halving, multiplication, division, and extracting roots of square and cubic numbers | ודע שמיני מלאכת המספר הם שבעה והם קבוץ חסור כפול חלוק באמצע רבוע חלוק מציאות עקרי המספרים המרובעים והמעוקבים |
Section Two: Integers |
הכלל השני מהמאמר הראשון | |||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ויתחלק לשבעה פרקים | ||||||||||||||||||||||
Chapter One: Addition |
הפרק הראשון במין הראשון מהמספר והוא הקבוץ | |||||||||||||||||||||
Definition of the addition operation: addition is summing two numbers or more to one inclusive number. | קבוץ הוא חבור שני מספרים או יותר במספר אחד כולל לכולם | |||||||||||||||||||||
Written Addition | ||||||||||||||||||||||
Description of the procedure:
|
במין הזה נוכל לכתוב כל הטורים שנרצה | |||||||||||||||||||||
|
וצריך לכתוב האחדים כנגד האחדים והעשרות כנגד העשרות ומאות כנגד מאות וכן כסדר מדרגה כנגד כל מדרגה הדומה לה | |||||||||||||||||||||
|
ואחר כך יקובצו כל האותיות האחדים | |||||||||||||||||||||
The sum of two digits - three options: | והקבוץ הזה לא ימנע מהיותו אחד משלש דרכים כמו שידעת אם שיהיה מאחדים או מעשרות או מורכב משניהם | |||||||||||||||||||||
|
ואם יהיה מאחדים נכתוב אותו בטור האחדים | |||||||||||||||||||||
|
ואם יהיה מעשרות נכתוב סיפרא ונעביר עשרה או עשרות אל המדרגה הראשונה הנמשכת אחריה שהיא מדרגת העשרות | |||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו אחדים ועשרות יחד נכתוב האחדים תחת האחדים כאמור והעשרות במדרגת העשרות ובסדר הזה בכל מדרגה ומדרגה שיהיה | |||||||||||||||||||||
|
כפי הנראה בצורה הזאת | |||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||
Check: casting out by 9 | ||||||||||||||||||||||
והמופת על זה שנשליך המקובץ ט' ט' והנשאר נשמור אותו וכן נעשה בנקבץ ואם הנותר משניהם שוה א"כ הקבוץ היה אמיתי ואם לא אינו אמתי וזה יספיק במין הראשון |
Chapter Two: Subtraction |
הפרק השני במין חסור | ||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Definition of the subtraction operation: the subtraction is knowing the remainder of any number after a number that is smaller than it was subtracted from it. | חסור הוא ידיעת הנשאר מאי זה מספר שיהיה כשיוסר ממנו מספר אחד פחות ממנו | ||||||||||||||||||
Written Subtraction | |||||||||||||||||||
Description of the procedure: | ויעשה בדרך זה נכתוב השני מספרים בשני טורים הגדול למעלה והקטן למטה מסודרים כל מדרגה תחת המדרגה הדומה לה עד תשלום כל המדרגות שיהיו | ||||||||||||||||||
Subtracting a digit from a digit - three options: | ובזה המין צריך לעיין בשלשה דברים | ||||||||||||||||||
או האות האחד מהמספר העליון תהיה שוה לאות האחר מהמספר התחתון או יותר או פחות | |||||||||||||||||||
|
ואם יהיו שוות נכתוב למטה מהם סיפרא לאות שלא נשאר דבר כמי שמחסר ששה מששה שלא ישאר דבר | ||||||||||||||||||
|
ואם האות העליון יהיה יותר נחסר מה שלמטה מהמדרגה של מעלה ונכתוב הנותר כמי שמחסר חמשה מששה שישאר אחד | ||||||||||||||||||
|
ואם העליון יהיה פחות מאותו שלמטה נעיין האות שלמטה כמה יש עד עשרה ומה שיהיה נחבר אותו עם האות העליון שכנגדו וחבור אלו השנים יקרא מותר ונכתוב אותו למטה תחת האות העליון | ||||||||||||||||||
|
וכשנרצה לחסר האות הנמשכת אליה מהעליונה שכנגדה צריך להוסיף אחד על האות התחתונה הנמשכת | ||||||||||||||||||
|
וזה הפעל הכרחי בעבור שהאות העליונה הקודמת היתה פחותה מהתחתונה וזה התוספת מהאחד שאמרנו הוא כמו שאם חסרנו אחד מהאות הסמוכה לעליונה הפחותה מהתחתונה שכנגדה ובזה הדרך נעשה עד שיגמר כל הטור | ||||||||||||||||||
|
כפי הנראה בזאת הצורה | ||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||
|
וצריך שתדע כמו שאמרנו שבעבור שהאות העליונה שוה לתחתונה כשיחוסר האחת מהאחרת לא נשאר דבר ולכן כתבנו סיפרא | ||||||||||||||||||
|
ובמדרגה השנית בעבור שהאות העליונה היא שוה יותר מהתחתונה נראה כמה יש מהתחתונה עד תשלום העליונה וידענו שהם ה' ולכן כתבנו ה' למטה | ||||||||||||||||||
|
ואח"כ במדרגה השלישית בעבור שהאות התחתונה שוה יותר מהעליונה נדע כמה יש ממנה ר"ל מהתחתונה עד תשלום עשרה וידענו שהם ו' ונחבר אליהם האות העליונה שהיא ב' ויהיה קבוץ שניהם ח' והוא המותר ונכתוב אותו תחת הד' | ||||||||||||||||||
|
ואח"כ בב' שהיא במדרגה הרביעית נוסיף אחד ויהיה ג' ונחסרם מהד' שהוא האות העליון וישאר למטה א' | ||||||||||||||||||
וכסדר הזה צריך לעשות ואם ירבו המדרגות | |||||||||||||||||||
Check: addition | |||||||||||||||||||
והמופת על זה נחבר אותו המספר שחסרנו מהעליון עם המותר | |||||||||||||||||||
ואם יהיה למספר העליון כמו מספר העולה מחבור המותר עם המספר שחסרנו דע כי החסור שעשינו הוא אמתי ואם לא אינו אמתי וזה מספיק במין השני |
Chapter Three: Doubling |
הפרק השלישי במין השלישי והוא הכפול ודרכים כוללים למציאות המספרים השלמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Definition of the doubling operation: doubling is summing any two numbers that are equal. | כפול הוא קבוץ אי זה שני מספרים שיהיו שווים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
starting from the units | וגם בזה המין ראוי שנתחיל מהאחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Description of the procedure: | ואי זה מספר שיהיה נכתוב אותו למטה כסדר כפל כל מדרגה ומדרגה בזה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שאם יהיה הכפל מאי זו מדרגה שתהיה פחות מעשרה נכתוב אותו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיה הכפל עשרה שלמים נכתוב סיפרא וישאר בידינו אחד להוסיף על כפל האות הנמשכת אליה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיה יותר מעשרה נכתוב מה שיהיה יותר והעשרה נעבירם למדרגה הנמשכת כמו שעשינו במין הקבוץ לא פחות ולא יותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפי הנראה בצורה הזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
the doubles: 2; 2×2=4; 2×4=8 | והמין הזה נוכל להתחיל מהאחד שכפלו הב' וכפול הב' ד' וכפול ד' ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Perfect Numbers | ובדרך הכפול הזה ימצאו המספרים השלמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Definition of a perfect number: the definition of a perfect number is any number that generated from the sum of all its divisors, so that when all its divisors are summed they produce it neither less nor more | וגדר מספר השלם הוא כל מספר שיבנה מקבוץ כל חלקיו שכשילקח כל אחד מחלקיו ויקובצו יבנו אותו לא פחות ולא יתר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
for a prime number | והמספר השלם ימצא בדרך זה בשנקח כפל אחד מזה המין ונעיין אם כפלו פחות אחד יהיה מספר ראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
the number is a perfect number | ואם יהיה מספר ראשון אז נכה אותו הכפל שלקחנו עם כפלו פחות אחד והעולה מהכאה זו הוא מספר שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
definition of a prime number: every number that is not resulting from a product of any number | וגדר המספר הראשון הוא כל מספר שלא יצא מהכאת שום מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו ז' או ל"א או ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל לקחנו הכפל הראשון מזה המין שהוא ב' ובעבור שכפלו פחות אחד הוא ג' והוא מספר ראשון נכה הכפל הראשון שהוא ב' בכפלו פחות אחד שהוא ג' ויצאו ששה שהוא מספר שלם וזהו המספר השלם שבמדרגת האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
in each rank there is only one perfect number | כי בכל מדרגה יש מספר אחד שלם לא יותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וימצא בדרך האמור וזה מספיק במין השלישי הזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Check: halving | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמופת במין הזה הוא בשנעשה המין הד' שהוא חלוק באמצע | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולזה המין יש סגלה אחרת שמי שירצה לדעת העולה מכל הנכפל יכפול האחרון ויסיר אחד ויהיה שוה לכל הנכפל והנה לך צורתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
Chapter Four: Halving |
הפרק הרביעי במין הד' שהוא חלוק באמצע | ||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Definition of the halving operation: halving is dividing any number into two equal parts | חלוק באמצע והוא חלוק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
starting from the highest rank | ובזה המין נתחיל לחלק מהאות השוה יותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Description of the procedure: | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונעשה בדרך זה שאם יהיה זוג נשים תחתיה חציה כמי שמשים תחת ח' ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיה נפרד נשאיר אחד ונכתוב חצי הנשאר והאחד שנשאר יהיה עשרה לאות הסמוכה לה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם לא יהיו יותר אותיות נחלק אותו ויהיה חציו של אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם באמצע הטורים ימצא אחד נשים תחתיו סיפרא והאחד יחזור עשרה עם האות הסמוכה לה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפי הנראה בצורה הזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
צורה אחרת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
Check: doubling | |||||||||||||||||||||||||||||||||
והמופת על זה הוא הכפול שאם לאחר שנכפל לא ישוה אינו אמתי וזה מספיק בזה המין מחלוק באמצע |
Chapter Five: Multiplication |
הפרק החמישי במין החמישי והוא הרבוע וקצת מסגולותיו |
---|---|
Definition of a product: a third number that is necessarily obtained from multiplying any two numbers one by the other so that each of them is found in [the third number] as many times as the units are in the other | רבוע הוא מספר שלשי מתחייב מהכאת אי זה שני מספרים שיהיו האחד באחר שכל כך פעמים ימצא כל אחד מהם בו כאחדים שבאחר |
The need of memorizing the multiplication table | וצריך שתדע שכל מי שירצה להיות בקי בזה המין צריך שידע זה הלוח על פה ויקרא לוח הרבוע או לוח ההכאות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
no difference between the two tables - except for the extensiveness versus brevity | ואלו השתי לוחות מה שיושג באחת יושג באחרת ואין ביניהם הבדל אלא באריכות ובקצור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכדי שיוכרו בטוב השני מספרים להכות או לרבע נקרא לתחתון פועל ולעליון פעול ונכתוב מהפעול אי זה טור שנרצה ותחתיו נכתוב הפועל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הפועל יהיה אות אחת נעשה טור אחד ונתחיל מהאחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הפועל יהיה משני אותיות נעשה שני טורים הטור הראשון יתחיל באחדים והשני בעשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הפועל יהיה מג' אותיות נעשה ג' טורים הראשון יתחיל באחדים והשני בעשרות והשלישי במאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
and so on | וכן כסדר הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם ירבו האותיות מאד כלומר שתחת מדרגת אות הפועל אי זה שיהיה שם צריך שיכתב התחלת פעלתו וזהו חלוף הטורים שאמרנו כמו שתראה אותם בצורה הבאה תחת צורות הפעול והפועל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונעשה כן שבראשונה נכה אות אחדות הפועל באות אחדות הפעול ומההכאה ההיא או יהיו עשרה או יותר או פחות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו עשרה נכתוב ספרא ונשמור העשרה למדרגה הנמשכת אליה ויהיו שם בשם אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו יותר מעשרה נכתוב המותר מהעשרה ונעביר העשרה למדרגה הנמשכת הסמוכה ויהיו שם בשם אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו פחות מעשרה נכתוב אותם במקומם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן צריך לעשות מכל אחד מאותיות הפועל עם אותיות הפעול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם כן אם אות הפועל תהיה אחת הטור תהיה אחת בהכאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו שני הטורים יהיו שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יותר יותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר נקבץ כל המעלות שעשינו וזו היא ההכאה או רבוע שבקשנו מהשני מספרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו שיראה בכל אחת מאלו הצורות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Check: casting out by 9 | והמופת על זה שנמנה כל אותיות הפועל כמו אחדים ונחלקם לתשעיות ונשמור המותר וכן מהפעול והמותר מהפועל נכה אותו במותר הפעול והעולה נשליך ממנו עוד התשיעיו' הנשאר נשמור אותו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiplication with recollection | ויש דרך אחר לרבע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דע כי כמו שהפועל בהכאתו בפעול עושה כל כך טורים באותיות שיש בו כאשר אמרנו למעלה ואח"כ בקבוץ טוריו מורה הרבוע כן ג"כ אם נרצה להקל מלעשות הרבה טורים באופן שמה שנשיג בהרבה טורים נוכל להשיג במעלה אחת וכבר יש לנו דרך בזה והיא זו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דע שהתחלת פעלת הפועל היא בהכאת האחדים שלו באחדי הפעול ומקום ההכאה הזאת היא מקום האחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וההכאה שממנה יולדו העשרות צריך שתתחיל במקום העשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וההכאה שממנה יולדו המאות צריך שתתחיל במדרגת המאות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן מהאחרות כסדר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולדעת ההכאה שממנה יולדו העשרות וההכאה שממנה יולדו המאות וכן מהמדרגות האחרות זו היא הדרך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כבר ידעת שהכאת האחדים עם האחדים התחלתה היא באחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
2 interim products from which the tens of the final product are generated:
|
וההכאה שממנה יולדו העשרות היא זאת שהכאת אחדי הפועל בעשרות הפעול וגם כן עשרות הפועל באחדי הפעול אלו שתי ההכאות לבד הם העשות עשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
3 interim products from which the hundreds of the final product are generated:
|
וההכאה שממנה יולדו המאות הם ג' הא' מאחדי הפועל במאות הפעול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
4 interim products from which the thousands of the final product are generated:
|
וההכאות שמהם יולדו האלפים הם ד' הראשנה היא הכאת אחדות הפועל באלפי הפעול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכסדר הזה בכל אותיות הטור שיהיו כי לפי המקום יהיו ההכאות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובעבור שמקום האלף הוא מקום ד' לכן עשינו ד' הכאות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכמו כן בעשרות אלפים שהוא מקום ה' צריך ה' הכאות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכסדר הזה ואם ירבו המדרגות ירבו ההכאות וזה מה שרצינו והנה לך צורתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובעבור שבזה המין ימצאו קצת סגלות מיוחדות נאמר אותם הנה והם אלו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sums |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראשנה לדעת קבוץ מספרים הרבה מסודרים במדרגותיהם כמי שמונה אחד שנים שלשה וארבעה וחמשה וכן כסדר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם ירבו מאד ונרצה לדעת קבוץ כלם יש לנו בזה שני דרכים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הדרך הראשון הוא זה שאמרנו ודרך ידיעתו היא זאת שנעיין המספר האחרון אם הוא זוג או נפרד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
even number of items | ואם יהיה זוג נקח חציו ונכה אותו על האחרון בתוספת אחד ויצא לנו קבוץ כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל שנרצה לדעת קבוץ אחד מאחד עד י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקח חצי י"ב שהוא ו' ונכהו בי"ג שהוא המספר האחרון עם תוספת א' ויהיו ע"ח וכך הוא הקבוץ מא' עד י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
odd number of items | ואם המספר האחרון יהיה נפרד נקח חציו וחציו של אחד יותר ונכה אותו באחרון ויצא לנו קבוץ כולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל שנרצה לדעת המקובץ מאחד עד י"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקח ו' וחצי וחצי יותר שהם ז' ונכה אותם על י"ג ויעלו לצ"א וכך הוא הקבוץ מאחד עד י"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכסדר הזה ואם ירבו המספרים מאד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
sum of evens | והדרך השני הוא זה שאם יהיו המספרים כלם זוגות כשנתחיל מב' ואחר ד' ואחר ו' וא"כ ירבו מאד כסדר הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לדעת המקובץ מכלם נקח חצי הזוג האחרון ונכה אותו על חציו האחר בתוספת אחד ומה שיעלה הוא קבוץ כל הזוגות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה שאם הזוג האחרון יהיה י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקח חציו שהוא ו' ונכהו על ז' שהם חצי המספר בתוספת אחד ויעלה למ"ב וכך הוא הקבוץ של כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
sum of odds | ואם יהיו המספרים נפרדים כלם בשנתחיל מאחד ואחר ג' ואחר ה' ואחר ז' ואם ירבו מאד כסדר הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לדעת המקובץ מכלם נקח חצי המספר האחרון וחצי אחד יותר ונכהו בעצמו ומה שיעלה הוא המקובץ מכלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה נרצה לדעת המקובץ מכל הנפרדים מהאחד עד הט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקח חצי האחרון שהוא ז' וחצי וחצי יותר ויהיו ח' ונכהו בעצמו ויעלה ס"ד וכך הוא המקובץ מכלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכסדר הזה תעשה ואם ירבו המספרים הרבה מאד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Shortcuts |
ובמין הזה ר"ל הרבוע יש דרכים אחרים עוד לדעת הכאת המספרים בדרך קצרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והראשון כשנרצה לדעת כל שני מספרים שהם תחת העשרה נעשה כן נראה המספר היותר גדול כמה הוא פחות מי' וכמו שיהיה הגדול פחות מי' כך פעמים נוציא המספר הפחות מעשיריתו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל שנרצה לדעת קבוץ הכאת ח' בט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומצאנו שהמספר היותר גדול שהוא ט' הוא פחות מי' אחד ולכן נחסר ח' פעם אחת מפ' שהם עשיריתו ונשארו ע"ב וזאת היא ההכאה מח' בט' וכך הוא הסדר באחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמו שסדרנו פעלתנו על המספר היותר גדול ג"כ נוכל לסדרו על המספר הפחות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל כי כמו שאמרנו בהכאת ח' בט' כמה היו הט' פחות מי' כך נעשה כשנעיין כמה היו מח' עד י' שהם פחות ב' ולכן נחסר ב' פעמים ט' מהצ' וישארו ע"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והכל פעלה אחת אלא שהוא יותר נקל כשנסדר פעולתנו על המספר הגדול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיה ההכאה במדרגת העשרות כשנרצה להכות איזה מספר שיהיה בעשרה נוסיף עליו 0' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל אם נרצה לדעת י' פעמים י"ב כמה הם נוסיף 0' על י"ב ויהיו ק"ך ובדרך המספר יסודרו כן 0בא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיה ההכאה על כ' באי זה מספר נכפול המספר המוכה בב' ונוסיף עליו סיפרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל כ' פעמים ה' נכפול הה' ויהיו י' ונוסיף 0' ויהיו ק' וכן מהאחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נרצה להכות בל' אי זה מספר שיהיה נשלשהו ונוסיף עליו 0' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל ל' פעמים כ' נשלש הכף ויהיו ס' ונוסיף 0' ויהיו ת"ר וזו היא צורתו בדרך המספר 00ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכסדר הזה בכל העשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נרצה להכות במאה אי זה מספר ונוסיף עליו ב' סיפראש ויהיה מוכה במאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[1]ואם נרצה להכות איזה מספר באלף נוסיף עליו ג' ספרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן כסדר הזה כשנוסיף תמיד בכל מדרגה 0' אחת |
Chapter Six: The Sixth Type which is Division |
פרק שישי במין השישי שהוא החלוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Definition of the division operation: division is dividing any number into equal parts as the number of units in the divisor. | חלוק הוא חלוקת איזה מספר שיהיה בכך חלקים שוים כמספר האחדים שבמחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
In this type [of operation] one should start from the highest rank. | ובמין הזה צריך להתחיל באות ששוה יותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
We write the divisor beneath the dividend, leaving an empty space between the divisor and the dividend to write in it the quotient required for each part of the divisor. | ונכתוב המחלק תחת המחולק בשנניח מקום פנוי בין המחלק והמחולק שנכתוב בו החלק המבוקש לכל אחד מחלקי המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Since division is only to know how many times the divisor is found in the dividend, we should examine how many times the digit of the divisor is found in the digit of the dividend and we should write the number of these times in the empty space that we left. | ובעבור שהחלוק אינו אלא לדעת כמה פעמים ימצא המחלק במחולק לכן צריך שנעיין כמה פעמים ימצא אות המחלק באות המחולק ומספר אותם הפעמים צריך שנכתוב במקום הפנוי שהנחנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל נרצה לחלק קמ"ד על ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תעשה כך כצורה הזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וצריך שתדע כי כשהאות המחולק תהיה פחות מהמחלק כמו בזה המשל אז נקח ב' אותיות מהמחולק ונקח היותר גדולה בשם עשרה והאחרת בשם אחדות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו שאתה רואה בזאת הצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הא' בשם עשרה והד' בשם ארבעה וקבוצם י"ד ונאמר כמה פעמים ימצא ח' בי"ד וראינו שימצא פעם אחד ונשארו ו' והאחד שמנו בשם חלק שהיא א' תחת הד' והו' שנשארו כתבנו על הד' של המחולק ובעבור שמהארבעה עשר לא נשארו יותר מו' כתבנו על הא' מהמחולק 0' והו' הנשארים יהיו עשרות להבא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וא"כ נשארו עדיין לחלק ס"ד ונחלקם בח' ויהיו ח' לחלק ונכתוב אותם תחת הד' הראשון של המחולק [2]ונאמר ח' פעמים ח' הם ס"ד וכשנחסרם מהמחולק שהם ס"ד לא ישאר דבר ולכן כתבנו 0' על הו' ו0' על הד' |
- [Illustration of the procedure:]
0 06 06 060 144 144 144 144 1 1 18 8 8 8 8
|
ובדרך הזה צריך בכל המדרגות ואם ירבו מאד וכל זה כשיהיה המחלק אות אחת בלבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ודע כי כשאות החלק יבא תחת אחדי המחולק אז נדע שלא נשאר יותר לחלק וזה יובן בשלמים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם ישאר דבר תיחסהו למחלק וכאותו היחס מחלקי שלם אחד יהיה לכל חלק מהמחלק או תהפך כל א' וא' מהנשארים לכל כך חלקים כמו האחדים שיש במחלק ואחר נחלקם במחלק ואז לא ישאר דבר לחלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה שאם המחלק יהיה ח' והנשאר לחלק היו ג' ניחס הג' לח' ויהיה היחס ג' שמניות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
או נעשה מכל א' מג' הנשארים ח' חלקים ויהיו כ"ד חלקים ונחלקם על המחלק שהם ח' ויבא לכל חלק ג' שמניות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
In this way you proceed whenever anything remains for you to divide. | ובדרך הזה תעשה בכל עת שישאר לך דבר לחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיה המחלק מב' אותיות נכתוב אותו תחת המחולק במדרגה השוה יותר בהניחנו מקום פנוי כאמור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וצריך שתדע עוד שאם המחלק יהיה מב' אותיות שהאותיות הנגדיות מהמחולק צריך שבפעלתנו נקח האחת כמו אחדים והאחרת כמו עשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם המחלק יהיה מג' אותיות הנגדיות מהמחולק תהיה האחת כמו אחדים והב' כמו עשרות והג' כמו מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בסדר הזה ואם ירבו ירבו השמות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וראשונה נעיין האות השמאלית מהמחלק כמה פעמים ימצא באות הראשון שבמחולק וכל כך פעמים שימצא בו כך נכתבהו בשם חלק במקום הפנוי על אות אחדי המחלק בתנאי זה שהכאת החלק באות הימנית מהמחלק יספיק לחסר אותה מהאות הימנית של המחולק בעזר האות השמאלית שבצדה למה שהשתי אותיות של המחולק נעזרות לעולם וזה הכרחי בכל מדרגות החלוק ואז נחסרם מהמחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שתי האותיות של המחולק היו פחות מאותיות המחלק נכתוב 0' בשם חלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונעבור לבאות ואז צריך שנקח השתי אותיות מהמחולק מצד שמאל בשם אות שמאלית מהמחלק והאחרת בשם אות ימנית ומאלו השתי אותיות מהמחולק מצד שמאל נעיין כמה פעמים אפשר לחסר מהן השמאלית מהמחלק ושכל כך פעמים יחסר האות הימנית מהמחלק מהימנית מהמחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכדרך זה עד כלות כל אותיות המחולק כאמור למעלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי כונת החלוק אינו אלא שהאות שנשים בשם חלק שכל כך פעמים שיחסר שמאלית המחלק משמאלית המחולק שכל כך פעמים יחסר ימנית המחלק מימנית המחולק ויותר אם יהיו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כנראה בצורה הזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונניח שנרצה לחלק ט' אלפים ותתע"ו בי"ב חלקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בעבור שהמחלק הוא משתי אותיות נקח השתי אותיות אחרונות מהמחולק שהם ח'ט' הח' בשם אחדים והט' בשם עשרות שהם צ"ח על י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונעיין כמה פעמים אפשר לחסר האות השמאלי של המחלק שהיא א' מאות השמאלית מהמחולק שהוא ט' ונראה שימצא בה ט' פעמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
האמנם למה שאמרנו שכל כך פעמים כמו שימצא שמאלית המחלק בשמאלית המחולק שכל כך פעמים צריך לחסר ימנית המחלק מימינית המחולק וזה אינו מספיק לכן כתבנו ח' בשם חלק וחסרנו אותם מהט' וישאר א' על הט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר ח' פעמים ב' שהם י"ו כשנחסרם מי"ח ישארו ב' על הח' וסיפרא על הא' מהמחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה נחזור ונקח הב' והז' הב' בשם שמאלי והז' בשם ימיני כאמור ונסדרם כמו שסדרנו בב' אותיות הראשונות בשנאמר כמה פעמים אפשר לחסר שמאלית המחלק שהיא א' משמאלית המחולק שהיא ב' ונמצא שאפשר שיחסר ב' פעמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וג"כ נמצא שימינית המחלק שהיא ב' אפשר שיחסר שני פעמים מימינית המחולק שהיא ז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן כתבנו ב' בשם חלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והכינו הב' מהחלק על הא' שהיא אות שמאלית מהמחלק ויעלו ב' ונחסרם מהב' שהיא שמאלית המחולק וישאר 0' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נכה הב' שהיא החלק על הב' שהיא ימנית המחלק ויעלו ד' ונחסרם מהז' וישאר ג' על הז' |
0 0 00 12 12 123 9876 9876 9876 9876 8 8 82 12 12 12 12
|
ויהיה ו' ימינית המחולק וג' שמאלית המחולק | |||||||||||
|
ונעיין כמה פעמים אפשר לחסר א' שהוא שמאלית המחלק מהג' שהיא שמאלית המחולק ומצאנו שג' פעמים | |||||||||||
|
ובקשנו ג"כ אם ימצא הב' שהיא ימנית המחלק כל כך פעמים בימינית של המחולק ומצאנו שכן | |||||||||||
|
ולכן כתבנו ג' בשם חלק | |||||||||||
|
והכינו ג' בא' ועלה לג' ונוציאם מהג' של המחולק וישאר 0' | |||||||||||
|
וגם כן נכה הג' של החלק על ימינית המחלק שהיא ב' ויעלו ו' ונחסרם מהו' שהיא ימינית המחולק וישאר 0' ונכתוב 0' על הו' | |||||||||||
|
||||||||||||
|
והנה נחלק הכל ויהיה החלק תתכ"ג | |||||||||||
והמופת על זה הוא שנכה החלק במחלק ואם יהיה שוה למחולק הוא אמת ואם לאו נחזור שנית לחשבוננו | ||||||||||||
ומופת אחר שנחסר התשעיות מהמחלק בצד אחד ומהחלק לצד אחר ונכה הנשאר מהשנים שלא יעלה לט' ונוציא ג"כ התשיעיות ומה שלא יעלה לט' נשמרהו ונשליך ג"כ המחולק לתשיעיות ונראה הנשאר שלא הגיע לט' ואם לא נשאר דבר בלתי מתחלק אז נראה אם הנשאר מהתשיעיות המחולק שוה לשמור הרי טוב ואם לא טעינו אמנם אם נשאר דבר בלתי מתחלק נשליך ג"כ המתחלק לתשיעיות והנשאר חסריהו מהנשאר מטור המתחלק או נוסיפהו על הנשאר הראשון שהוא השמור ונראה ואם יהיה שוה לנשאר מההכאה הוא אמת ואם לא אינו אמת | ||||||||||||
ואם יהיה המחלק יותר משתי אותיות נעשה בדרך זה בעצמו לא פחות ולא יתר שכל כך פעמים כמו שימצא שמאלית המחלק בשמאלית המחולק כל כך פעמים נחסר ימינית המחלק מימינית המחולק וכל כך פעמים אות הג' של המחלק מאות הג' מהמחולק והד' ג"כ אם יהיה מד' | ||||||||||||
וכן אם ירבו האותיות הרבה מאד נעשה כסדר הזה | ||||||||||||
וזה יספיק בו' מיני השלמים | ||||||||||||
ונדבר עתה מו' מיני השברים ומסגולותיהם בעה"ו |
Section Three of Book One: [Fractions] |
הכלל השלישי מהמאמר הא' | ||
It is divided into eight chapters | ויתחלק לח' פרקים | ||
Chapter One: Guiding Methods of the Writing Fractions, their Definition, and their Arrangement |
הפרק הראשון בדרכים מיישירים באופני הנחת השברים וגדרם וסדורם | ||
After we discussed the six types [of operations with] integers, we should now discuss the six types [of operations with] fractions. | [ואחר שדברנו מו' מיני השלמים עתה צריך שנדבר בו' מיני השברים][3] | ||
You should know that as there are six types [of operations with] integers, there are also six types [of operations with] fractions. | וצריך שתדע כי כמו שיש ו' מיני שלמים כן ג"כ יש ששה מיני שברים | ||
Before we discuss them, we should say what is a fraction, how it is arranged in writing, and by which number it is fractionalized. | וקודם שנדבר [מהם][4] צריך שנאמר מהו שבר ואיך יסודר בכתיבתו ובאיזה חשבון ישבר | ||
definition of fraction: A fraction is any part that is taken from the integer. | השבר הוא אי זה חלק שילקח מהשלם | ||
|
כמו חצי או שליש או רביע וכדומה | ||
How they are arranged in writing: it is since in every fraction two matters are represented - continuous quantity and discontinuous quantity. | ואיך יסודרו בכתיב[ת]ם הוא זה בעבור שבכל שבר ושבר יצויירו שני עניינים ר"ל כמות [5]מתדבק וכמות מתחלק | ||
|
המשל כשנאמ' ב' [שלישיות] או ג' רביעיות | ||
|
הב' והג' הם כמות מתחלק בעבור שמדברים מהמספר כי המספר הוא כמות מתחלק | ||
|
והשלישיות והרביעיות כמות מתדבק בעבור שמדברים מחלק או חלקי' מאיזה כל שיהיה ולכן רומזים לכמות מתדבק | ||
Since the fractions consist of two types of quantity as stated, each fraction should be written with two digits - one indicates the continuous quantity and the second [indicates] the discontinuous quantity. | ובעבור שהשברים יוכללו בב' מינים מהכמה כאמור לכן צריך שיכתב כל שבר ושבר בשני אותיות הא' ירמוז [על] הכמה המתדבק והב' לכמה המתחלק | ||
The digit that indicates the discontinuous quantity is written above, and beneath it a line. | והאות הרומזת לכמה המתחלק נכתוב למעלה ותחתיה קו אחד | ||
The digit that indicates the continuous quantity is written beneath the line. | והאות הרומזת לכמת המתדבק נכתוב תחת הקו | ||
|
המשל אם נרצה לכתוב ב' שלישיות | ||
|
נכתוב ב' ותחת הב' קו אחד ותחת הקו ג' כמו שיראה בצורה הזאת | ||
|
| ||
The upper digit, which is 2, or whichever, indicates the multiplicity of the fractions, as 1, 2, 3, 4, 5, or whichever you want. | והאות העליונה שהיא ב' או מה שיהיה תרמוז לכמות רבוי השברי' כמו א' ב' ג' ד' ה' וכל מה שתרצה | ||
The bottom digit, which is 3, of whichever, indicates the name of the fraction, as a half, a third, a quarter, a fifth, or whichever parts of the whole. | והאות התחתונה שהיא ג' או מה שיהיה תרמוז לשם החלק כמו חצי או שליש או רביע או | ||
For the whole is divided into two halves, three thirds, four quarters, five fifths, six sixths, or any parts, into which we wish to divide the whole. | כי השלם יחלק לב' חצאים ולשלשה שלישיות ולד' רביעיות ולה' חמישיות ולו' ששיות וכן כל החלקים שנרצה לחלק בהם השלם | ||
You should know that as the third is one of three parts of the whole, the whole cannot be divided into thirds that are more than three, nor into quarters that are more than four, nor into fifths that are more than five and so on. | וצריך שתדע כי כמו שהשליש הוא א' משלשה חלקי השלם כך השלם לא יחלק לשלישיות יותר משלש ולא רביעיות יותר מד' ולא בחמישיות יותר מה' וכן כלם כסדר הזה | ||
The fractions are written in the following arrangement: | והשברי' יכתבו בסדר הזה | ||
|
שאם תרצה לכתוב חצי שלם תכתוב אותו כך | ||
|
| ||
|
והשלישיות תכתוב כך | ||
|
| ||
|
והרביעיות כך | ||
|
| ||
|
ושלשה רביעיות נכתוב [6]כך | ||
|
| ||
|
וארבעה חמישיות נכתוב כך | ||
|
| ||
Likewise, whatever you want according to this arrangement. | וכן כל מה שתרצה כסדר הסדר הזה |
Chapter Two: Addition of Fractions |
הפרק השני בקבוץ השברים | ||||||||||
Definition of the addition of fractions: it is conversion of two types of fractions, or more, to integers, or to one type of fractions, or to integers and one type of fractions together. | והוא השבת שני מיני שברי' או יותר לשלמי' או למין א' מהשברים [או לשלמים ומין אחד מן השברים][7] יחד | ||||||||||
We do it this way: | ונעשה בדרך זה | ||||||||||
We write all the fractions that we want. | נכתוב כל השברי' שנרצה | ||||||||||
|
כמו שרוצה לחבר או לדעת [קבוץ][8] חצי ושליש ורביע | ||||||||||
Or whatever it may be, as is seen in this diagram: | או מה שיהיה כצורה זו | ||||||||||
|
| ||||||||||
Common denominator | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
The first thing that you need to know in this type [of operation] is to find one number in which all these fractions are found. | והראשון שצריך שתדע בזה המין הוא למצא חשבון א' שימצאו בו כל אלו השברי' | ||||||||||
It is found by that we multiply 2 by 3, then we multiply their product by 4 and so on in this order. We always multiply the product of the preceding digits by the one that follows them, until we complete with all the bottom line, i.e. with all the digits that are beneath the line. | וימצא בדרך זה בשנכה ב' על ג' והעולה משניהם נכה בד' וכן כסדר הזה נכה לעולם כל העולה מהכאת כל האותיות העוברות עם הנמשכת אליהם עד שנשלים כל הטור התחתונה ר"ל כל האותיות שהם תחת הקו | ||||||||||
The result of all these multiplications is the number in which all the fractions, of whichever type of fractions, are found. | והעולה מכל אלו ההכאות הוא חשבון שימצאו בו כל השברי' באיזה מין שיהיה ממיני השברי' | ||||||||||
|
והחשבון שימצאו בו כל השברי' הכתובי' בזאת הצורה שלמעלה הם כ"ד והוא בדרך זה נכה ב' על ג' ויעלו ו' וכל זה ר"ל הו' על הד' ויעלו כ"ד | ||||||||||
|
ובזה החשבון ימצאו חצי ושליש ורביע ולזה החשבון ר"ל כ"ד יש להם מקום של שלם | ||||||||||
|
כי כמו שמהשלם יקח אדם איזה חלק שירצה כך מזה החשבון של כ"ד שהם במקום השלם נקח איזה חלק שנרצה | ||||||||||
numerator | |||||||||||
|
ולכן נקח החצי והשליש והרביע בזה הדרך | ||||||||||
|
נתחיל לקחת החצי בזה הדרך שהאות שנמצאת על קו החצי שהיא א' נכה באות ג' שהיא תחת הא' הרומזת לשליש ויהיו ג' ואלו הג' נכם על ד' שהוא [9]תחת אות הרומזת הרביע ויהיו י"ב שהוא חצי של אותו החשבון שאמרנו | ||||||||||
|
ואח"כ נקח השליש בדרך זה שנכה אות השליש שהוא על הקו עם האות של החצי שהוא תחת הקו והוא ב' והיה המוכה ב' ונכה הב' על ד' ויעלה לח' שהוא השליש של זה החשבון | ||||||||||
|
ואח"כ נכה הא' שהוא על ד' על הב' שהוא תחת הקו הרומזת החצי ויהיה ב' ואלו הב' נכה אותם בג' שהם תחת הקו הרומזים השלישי ויעלו לו' שהם רביע זה החשבון ר"ל הכ"ד | ||||||||||
|
א"כ יש לנו ג' חשבונות שהם חצי ושליש ורביע שהם י"ב וח' וו' וקבוץ כולם כ"ו | ||||||||||
|
והשלם שיוחסו אליו אלו הכ"ו הוא כ"ד ולכן נחלק הכ"ו בכ"ד ויצא א' שלם וישארו שנים שלא נחלקו וניחס אותם לחשבון כ"ד ונמצא שהם חלק א' מי"ב של שלם א' וזה העולה מהג' שברי' האמורים למעלה א"כ העולה מהשברים האמורים הוא א' שלם וחלק א' מי"ב חלקי השלם | ||||||||||
In order that it will be better understood, we give another example: | וכדי שיובן יותר טוב נעשה משל אחר | ||||||||||
|
ונניח שנרצה לקבץ ב' שלישיות וג' רביעיות וד' חמישיות וה' ששיות | ||||||||||
|
שצורתם היא זאת | ||||||||||
|
| ||||||||||
common denominator | |||||||||||
|
הראשון שצריך שנמצא החשבון שהוא במקום השלם ר"ל שימצאו בו כל אלה השברי' ונעשה כך נכה כל האותיות שתחת הקוים בזה הדרך | ||||||||||
|
ראשונה [נכה][10] ג' בד' ויהיו י"ב ואלו הי"ב נכם בה' ויעלו ס' ונכה ס' בו' ויעלו ש"ס וזה המספר שבו ימצאו כל אלו השברי' והוא מקום שלם ויקרא ג"כ מחלק | ||||||||||
numerator | |||||||||||
|
וצריך שנוציא [ממנו][11] כל השברים ונעשה בדרך זה | ||||||||||
|
ראשונה נוציא השבר | ||||||||||
|
ואח"כ נוציא הג' רביעיות בדרך זה בשנקח הג' שהיא על הד' ונכהו בכל האותיות התחתונות זולת האות שתחתיה שהיא ד' בדרך זה ג' על ג' ויהיו ט' וט' על ה' ויהיו מ"ה ומ"ה על ו' ויעלו ע"ר וזה החשבון שיורה על ג' רביעיות | ||||||||||
|
ואח"כ נוציא הד' חמישיות בדרך זה בשנקח הד' שהוא על ה' ונכהו בכל האותיות התחתונות זולת הה' שהיא תחת הד' בדרך זה נכה ד' בג' ויהיו י"ב וי"ב בד' ויעלו מ"ח ומ"ח בו' ויעלו רפ"ח וזהו החשבון שיורה על ד' חמישיות | ||||||||||
|
ואח"כ נוציא החמשה ששיות בשנקח ה' שהוא על הו' ונכהו בכל התחתונים זולת הו' שתחתיה בדרך זה נכה ה' על ג' ויעלו ט"ו וט"ו על ד' ויעלו ס' וס' בה' ויעלו ש' וזהו החשבון שיורה על ה' ששיות | ||||||||||
|
והנה כבר הוצאנו כל השברים שאמרנו ועתה צריך שנקבץ כל אלה השברי' שאמרנו [ונעשה בדרך זה נקח החשבון הר"מ והר"ע והרפ"ח והש' ונחבר הכל ויהיה קבוצם אלף וצ"ח וזהו קבוץ כל השברים שאמרנו][14] | ||||||||||
|
וכל זה הקבוץ נחלקהו בש"ס שהוא המחלק והוא במקום שלם כמו שאמרנו ויצאו ג' שלמים וחלק א' מכ' חלקים של שלם אחד וזהו קבוץ כל השברים שאמרנו והנה לך צורתו | ||||||||||
Since we have said that the sum of the whole aforementioned diagram is three integers and one [part] of twenty parts of one whole, we should explain now how we have found this quotient of 20 parts of the whole and how all those that are similar are found. | [15]ובעבור שאמרנו שקבוץ כל הצורה האמורה למעלה עולה לשלש שלמים וא' מעשרי' חלקי' משלם אחד צריך עתה שנבאר איך מצאנו אותו החלוק מכ' חלקי השלם ואיך ימצאו כל הדומים | ||||||||||
Know that after a number is divided by another number and a certain number remains that cannot be divided as it is less than the divisor, we relate it to the divisor and the ratio between them is its ratio to the whole. | דע כי לאחר שיחלק איזה חשבון שיהיה באחר וישאר איזה חשבון שלא יחלק להיותו פחות מהמחלק אז נייחסהו למחלק והיחס שימצא ביניהם אותו היחס יש לו עם שלם אחד | ||||||||||
|
המשל כבר ראית שבצורה שלמעלה נשארו י"ח שלא נחלקו בעבור שהיו פחות מהמחלק שהוא ש"ס לכן בקשנו היחס שיש בין הי"ח והש"ס ומצאנו שהוא יחס הא' לכ' ולכן אמרנו למעלה | ||||||||||
|
והדרך למצא היחס הוא בנקלה נקח אלו הב' מספרים י"ח למעלה וש"ס למטה ונעיין כמה חלקים איפשר לחלק הי"ח וכל כך חלקים נחלק הש"ס | ||||||||||
|
המשל כי כמו שהי"ח יחלקו בג' חלקים ויהיה החלק ו' כן גם כן נחלק הש"ס בג' חלקים ויצא כ"ק | ||||||||||
|
ונחזור ונחלק הו' בג' חלקי' ויצא ב' ונחלק הק"כ בג' ג"כ ויצאו מ' | ||||||||||
|
עוד נחלק הב' באמצע ויצא א' וגם המ' באמצע ויצאו כ' א"כ יהיה אחד מכ' חלקי השלם | ||||||||||
In this way we relate any two numbers, so that into as many parts that one is divided, so the other is divided. | ובדרך זה ניחס כל שני מספרים שבכל כך חלקי' שיחלק האחד יחלק השני והנה לך צורתו | ||||||||||
You should know that in this type [of operation], i.e. the addition, you can sum up many different fractions, which is not so in the other types [of operations]. Because, in every type of them two different fractions are enough, which is not so in this type. | וצריך שתדע שבזה המין ר"ל הקבוץ תוכל לקבץ הרבה חלופים משברי' מה שאינו כן במיני' האחרי' כי בכל מין מהם מספיק חלוף ב' שברי' בלבד מה שאינו כן במין הזה | ||||||||||
This is enough for this type. | וזה מספיק במין הזה |
Chapter Three: Subtraction of Fractions |
פרק שלישי בחסור השברי' |
It was already defined for the types [of the operations with] integers and it is in the way that we write two numbers of whichever fractions we want and we write each next to the other. | וכבר נגדר במיני השלמי' והוא בדרך זה שנניח ב' מספרי' של שברי' איזה שנרצה ונכתוב כל א' אצל חבירו |
|
כנראה בזה הצורה [16]שנעשה ונניח שמהשלשה רביעי שלם נרצה לחסר שני שלישי שלם ונרצה לדעת כמה ישארו |
|
ונסדרם כך |
common denominator | |
---|---|
The first this that we should do is the common denominator, which is called also the divisor and the whole. We do it by multiplying the digits that are beneath the lines one by the other. | והראשון שצריך שנעשה הוא המספר המשותף ויקרא ג"כ המאזנים ויקרא המורה ויקרא ג"כ המחלק וג"כ במקום שלם ונעשה בדרך זה שנכה האותיות שהם תחת הקוים האחת בחברתה |
|
המשל מזאת הצורה הד' שהוא מצד א' אחד על הג' שהוא מצד אחר ויעלו לי"ב וזהו המספר שאמרנו שהוא משותף ויקרא משותף כי בו ישתתפו שני המספרי' שתחת הקוים כאמו' |
numerator | |
|
ועתה צריך שנוציא ג' רביעיות מהמספר המשותף בדרך זה נכה הג' שעל הד' על הג' |
|
ואח"כ נוציא הב' שלישיות בדרך זה נכה הב' שהוא על הג' על הד' שהוא תחת הג' ויעלו ח' ואלו הן שני שלישי המחלק |
You see that until now we have done three things in this type [of operation]: | והנך רואה שעד עתה עשינו בזה המין שלשה דברי' |
|
ראשונה מצאנו המחלק שהוא במקום שלם |
|
ושנית מצאנו הג' רביעיות ממנו שהם ט' |
|
ושלישית מצאנו שני שלישיות ממנו שהם ח' |
|
ובעבור שכוונתינו היה לחסר שני שלישיות מג' רביעיות לאחר שהם נמצאות אצלינו נוציא הח' שהם ב' שלישיות מהט' שהם ג' רביעיות וישאר אחד |
|
והאחד הזה שנשאר צריך שנדע מה הוא ולדעת זה נחלקהו במחלק או המורה שהוא י"ב ואז נדע מהו ודרך חלוקו הוא זה |
|
א"כ הוא א' מי"ב חלקי מהשלם |
Check: addition | |
The proof of this is that we sum up what we have subtracted, which is 2-thirds, and what remained, which is 1 [part] of 12 parts of the whole. If this sum is 3-quarters, then the subtraction that we did is correct, otherwise it is incorrect.
|
והמופת על זה הוא שנחבר מה שהוצאנו שהוא ב' שלישיות ומה שנשאר שהוא א' מי"ב חלקי השלם ואם קבוץ אלו יעלו לג' רביעיות החסור שעשינו הוא אמיתי ואם לאו אינו אמיתי |
The way to do this in this type [of operation] is by the addition and you already know it. | [18]ודרך עשיית זה במין הוא הקבוץ וכבר ידעתו |
|
וכמו שיראה בזו הצורה |
common denominator | |
|
והראשון שצריך להוציא המחלק שהוא הכאת הג' בי"ב ויהיו ל"ו |
numerator | |
|
ומאלו נוציא ב' שלישיות בדרך זה נכה הב' מהצורה שהיא על הג' על הי"ב שהם תחת הא' ויהיו כ"ד ואלו הם ב' שלישיות המחלק |
|
ונוציא גם הא' מי"ב חלקי השלם בדרך זה נכה הא' שעל הי"ב על הג' שתחת הב' ויהיו ג' וזהו א' מי"ב חלקי השלם |
|
ועתה נחבר אלו הג' עם הכ"ד ויהיו כ"ז |
|
ואלו הכ"ז נחלקם במחלק בדרך המין הראשון לא פחות ולא יתר ויהיו כ"ז חלקים מל"ו מהשלם |
|
והחלקים האלו צריך שיהיו ג' רביעיות מהשלם ולדעת זה צריך שתעיין בזאת הצורה |
|
ונעשה כך נכה המספרי' כל א' עם סותרו [ר"ל הד' עם הכ"ז והג' עם הל"ו][19] ואם ההכאות יהיו שוות היא ראיה שאותו המספר שהוא ג' רביעיות מהשלם |
In this way all the proofs are done, when we want to know the equality of any two numbers we want. | ובדרך זה יעשו כל הראיות כשנרצה לדעת שיווי כל ב' מספרי' שנרצה |
It is enough for this type. | וזה מספיק במין הזה |
Chapter Four: Doubling Fractions |
הפרק הד' מכפול השברי' |
You already know its definition. | וכבר ידעת גדרו |
In this operation one type of fractions is enough. | בזה המין יספיק סוג א' משברי' |
|
המשל נרצה לכפול ב' שלישיות או ה' ששיות או ד' חמישיות או איזה מהשברי' שנרצה |
We do as follows: we double the digit that is above the line. Then, we divide it by the digit that is beneath the line. The quotient is double the fraction, or fractions that we want. | ונעשה כך נכפול האות שעל הקו ומה שיהיה נחלקהו על האות שהיא תחת הקו ומה שיצא לחלק הוא כפול השבר או השברי' שרצינו |
|
כמי שירצה לכפול זה המספר שהוא ג' רביעיות |
|
נכפול הג' שעל הקו ויעלה |
Check: halving | |
---|---|
The proof of this type [of operation] is the fourth type [of operation], which is halving. | ומופת זה המין הוא המין הד' שהוא חלוק באמצע |
It is enough for this type. | [וזה מספיק בזה המין][20] |
Chapter Five: Halving Fractions |
הפרק החמישי[21] מחלוק השברי' באמצע |
We have already stated its definition. | וכבר [22]אמרנו גדרו |
In this operation you only need to double the digit that is beneath the line and the fraction is the halved. | ובזה המין אינך צריך אלא כפול האות שתחת הקו ויהיה השבר מחולק באמצע |
|
כמי שרוצה לחלק רביע אחד באמצע [שצורתו זאת][23] |
|
נכפול הד' שהיא למטה ויהיה |
It is enough for this type. | וזה מספיק בזה הצורה |
Check: doubling | |
---|---|
The proof is the doubling. | והמופת הוא הכפול |
Chapter Six: Multiplication of Fractions |
הפרק השישי מרבוע השברי' |
We have already defined it. | וכבר גדרנוהו |
It occurs only in one of five categories: | ולא יקרה אלא בא' מה' פנים[24] |
|
הא' |
|
הב' שלם או שלמים ושבר יחד עם שבר |
|
הג' שלם או שלמים ושבר יחד עם שלם או שלמים לבד |
|
הד' שלם או שלמי' ושבר יחד עם שלם ושבר יחד |
|
הה' שבר לבד בשבר לבד |
First, the first category, which is integer or integers alone by fraction alone. | וראשונה מהאופן הא' שהוא משלם או שלמי' לבד עם שבר לבד |
|
המשל נרצה לרבע ד' שלמים בב' שלישיות |
|
ונעשה כך נניח ב' מספרי' משני צדדין בדרך זה |
denominator | |
---|---|
|
וראשונה נעשה המחלק בדרך זה שנקח המספר[25] שלמטה מהקו והוא יהיה המחלק והוא ג' בזאת הצורה |
numerator | |
|
אחרי כן נרבע הד' שלמי' בב' שהם על הקו ויהיו ח' |
|
ואלו הח' נחלקם במחלק שאמרנו שהם ג' ויבואו ב' שלמי' וב' שלישיות וזהו הרבוע מד' שלמים האמורי' בשני |
Example for the second category, which is integer or integers and fraction by fraction alone. | ומשל הפן השני שהוא שלם או שלמי' ושבר יחד עם שבר לבד |
|
כמי שרוצה לרבע ד' וחצי עם שני שלישיות |
denominator | |
|
ראשונה נעשה המחלק בדרך זה שנרבע הב' שהם תחת הא' על הג' שהיא תחת הב' ויעלו ו' ואלה הו' הם המחלק |
numerator | |
|
ואחר כך נרבע הד' שלמי' בב' שהוא בצדו שהוא תחת הא' ויעלה ח' ונחבר אליהם הא' שהוא על הב' ויהיו ט' וזהו המספר של זה הצד ונכה הט' עם הב' של הצד האחר ויעלו י"ח |
|
ואלו הי"ח [26]נחלקם על המחלק שהם ו' ויבא לכל חלק ג' ואלו הג' הם הרבוע העשוי |
Example for the third category, which is integer or integers and fraction together by integer or integers alone. | ומשל לפן הג' שהוא או שלם או שלמי' ושבר יחד עם שלם או שלמי' לבד |
|
כמי שרוצה לרבע ד' ושליש עם ו' |
denominator | |
|
ובעבור שאין בכאן אלא מין אחד משברי' בלבד לכן יהיה הג' שהוא תחת הא' הוא המחלק |
Keep this rule that wherever there is only one type of fraction, the number that is beneath the fraction line is the denominator. | ותשמור כלל זה שבכל מקום שלא יהיה אלא מין אחד מהשברים יהיה המספר שהוא תחת הקו השבר המחלק |
numerator | |
|
ואחר שכתבנו דרך המחלק נכה הד' שלמי' שאמרנו על ג' שהוא תחת הא' ויהיו י"ב ונוסיף לו הא' שעל הג' ויהיו י"ג ואלו הי"ג נכם על הו' השלמים שאמרנו ויצאו ע"ח |
|
ואלו הע"ח נחלקם בג' שהוא המחלק שאמרנו ויבאו כ"ו מהחלוקה וזה הוא הרבוע מד' שלמי' ושליש א' על ו' שלמי' |
Example for the fourth category of integer or integers and fraction together by integer and fraction together. | ומשל הפן הד' משלם או שלמי' ושבר יחד עם שלם ושבר יחד |
|
כמי שרוצה לרבע זה המספר |
denominator | |
First of all, we extract the denominator, which is the product of the digits that are beneath the fraction lines as follows: | קודם כל דבר נעשה המחלק כן והוא רבוע האותיות שתחת קוי השברי' |
|
|
numerator | |
|
ואח"כ נכה הד' השלמי' על הד' שהוא תחת הג' שבצדה ויעלה י"ו [ונוסיף עמהם הג' שעל הד' שבצדה ויעלו י"ט ונשמרם][29] |
|
ונעבור לצד האחר ונכה הב' שלמי' בב' שתחת הא' שבצידה ויעלו לד' ונוסיף עמהם הא' שעל הב' שבצדם ויעלו ה' ונשמרם ג"כ |
|
א"כ יש לנו ג' דברי' הראשון המחלק והשני שהשלמי' שמהצד |
|
ועתה נכה הה' עם הי"ט ויעלו צ"ה |
|
ונחלקם על המחלק האמור שהוא ח' ויצא מהחלוקה י"א שלמי' [30]וז' שמיניות וזו היא ההכאה שרצינו |
Example for the fifth category, which is the multiplication of a fraction by a fraction. | ומשל הפן הה' שהוא רבוע שבר עם שבר |
|
כמי שרוצה לרבע [ב' שלישיו' וד' חמישיו'][31] |
denominator | |
|
נוציא המחלק שהוא הכאת האותיות שתחת הקוים שהם ג' וה' ויעלו ט"ו ונשמור אותו |
numerator | |
|
ואחר נכה האותיות שעל הקוים שהם ב' וד' ויעלו ח' |
|
ואלו הח' נחלקם במחולק שהוא ט"ו ובעבור שהמחלק יותר מהמחולק ניחס המחולק אל המחלק ומצאנו ח' חלקי' מט"ו של שלם [אחד][32] וזהו הרבוע מב' שלישיות וד' חמישיות |
Check: division | |
The proof of the multiplication of fractions is that we divide the product that is generated from the two sides by one of the sides and the result is the other side, otherwise it is not correct. | והמופת ממין רבוע השברי' הוא זה שנחלק הרבוע שעשינו מהשני צדדי' על א' מהצדדים ויצא הצד האחר ואם לאו אינו אמיתי |
Since the proof of the multiplication is by division and we did not speak about the division of fractions yet, we do not elaborate on that until we discuss the division of fractions that follows. | ובעבור שמופת הרבוע הוא בחלוק ועדיין לא דברנו בחלוק השברי' לכן לא הרחבנו בו עד שנדבר מחלוק השברי' הנמשך לזה |
Chapter Seven: Multiplication of Fractions in Astrology [= Sexagesimal Fractions] |
הפרק השביעי באופני רבוע השברי' בחכמת התכונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
In order to multiply the fractions in astrology [= sexagesimal fractions] you should know that one degree is divided into sixty parts that are called minutes. | האמנם לרבע השברי' שבחכמת התכונה צריך שתדע שהמעלה האחת תתחלק לששים חלקי' ויקראו ראשוני' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Each minute is divided into 60 other parts that are called seconds. | וכל א' מהראשוני' יתחלק לס' חלקי' אחרים ויקראו שניים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Each second is divided into 60 parts that are called thirds. | וכל שני יתחלק לס' חלקי' ויקראו שלישיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Each third is divided into 60 parts that are called fourths. | וכל א' מהשלישיים יתחלק לס' חלקי' ויקראו רבעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
And so on. | וכן כסדר הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Therefore, when we divide the minutes by sixty, they are degrees, for every degree is 60 minutes as said. | ולכן כשנחלק הראשוני' בשישים יהיו מעלות כי כל מעלה ס' ראשוני' כאמור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we divide the seconds by 60, they become minutes. | ואם נחלק השניים בס' ישובו ראשונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The same for the others, when we divide them by 60 they are converted to the preceding rank. | וכן מהאחרים כשנחלקם לס' ישובו למדרגה הקודמת להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
You should know that if we multiply degrees by minutes, the result of the multiplication are minutes. | וראוי שתדע שאם נכה מעלות על ראשוני' יהיה כל מה שיצא מההכאה ראשוני' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we multiply degrees by seconds, the result of the multiplication are seconds. | ואם נכה מעלות על שניים יהיה כל מה שיצא שניים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The same for the others, because as the type of the fraction multiplied by a degree so is always the type of the result of multiplication. | וכן מהאחרי' כי לעולם מהמין שיהיה השבר המוכה עם המעלה מאותו מין יהיה מה [33]שיצא מההכאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
You should also know that the product of minutes by minutes are seconds; the product of minutes by seconds are thirds; the product of minutes by thirds are fourths; the product of minutes by fourths are fifths and so on. | ועוד צריך שתדע שהכאת ראשוני' על ראשונים שהיוצא מהם הוא שניים והכאת ראשוני' על שניים היוצא הוא שלישיים והכאת ראשוני' על שלישיים הוצא הוא רביעיים והכאת ראשונים על רביעיים היוצא יהיה חמישיים וכן כסדר הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The product of seconds by seconds are fourths; seconds by thirds are fifths; seconds by fourths are sixths and so on. | והכאת שניים על שניים היוצא רביעיים ושניים על שלישיים עושה חמישיים ושניים על רביעיים עושה ששיים וכן כסדר הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The rule for knowing all these multiplications easily is by taking the sum of [the ranks of] both multiplied fractions. | והכלל לידיעת כל אלו ההכאות בנקלה הוא בשנקח חבור שני מספרי השברים המוכי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל שאם נכה שניים עם שלישיים נאמר אות השניים הוא ב' ואות השלישיים הוא ג' והחבור משניהם עולה ה' א"כ היוצא מהכאתם יהיה חמישיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This rule is enough for all the sexagesimal fractions. | וזה הכלל מספיק לכל שברי התכונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה לך צורה אחת בקצת זה נניח שרצינו להכות ב' מעלות וכ"ד ראשוניים ומ"ג שניים על ג' מעלות וג' ראשוניים וח' שניים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כנראה בצורה זו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
As seen in this diagram, you should write each type in a cell of its own, beneath every type its amount in a cell of its own, and in two lines one above and the other beneath, degrees corresponding to degrees, minutes corresponding to minutes, seconds corresponding to seconds, thirds corresponding to thirds, and so on. | ולפי הנראה בצורה זו צריך שתכתוב כל מין בבית בפני עצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Then, we start from the smallest fraction below and multiply it by all the upper digits. | ואחר נתחיל מהשבר היותר קטן מלמטה ונכהו עם כל האותיות שלמעלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
For each product of a fraction by a fraction, we examine of which type it is in the mentioned way: if it is more than 60, we write every 60, as many as they are, in the preceding rank. Likewise for all the fractions. | ומכל הכאות שנעשה משבר עם שבר נעיין מאיזה מין הוא בדרך הנזכר ואם יעלה יותר מס' כל ס' וס' כמו שיהיו נכתוב אותם במעלה הקודמת ובשמה וכן בכל השברי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל אם מההכאה יצאו קכ"ד שניים נכתוב ד' שניים בבית השניים [34]והק"כ שניים שהם ב' פעמי' ששים שהם ב' ראשוני' נכתבם בבית הראשונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
We keep this order of the multiplication of sexagesimal fractions and multiply all the bottom digits by the upper digits according to this order, until we complete the multiplication of each of the bottom [digits] by all the upper [digits] as written in the preceding diagram. | וזה הסדר נשמור בהכאת שברי התכונה וכסדר הזה נכה כל האותיות שלמטה עם האותיות שלמעלה עד שנשלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
In order to add a further explanation, I write this second diagram which involves a longer procedure and study. | [וכדי להוסיף לך ביאור כתבתי זאת הצורה השנית שיש בה יותר מלאכה ועיון][35] |
sixths | fifths | fourths | thirds | seconds | minutes | degrees |
---|---|---|---|---|---|---|
24 | 50 | 24 | 1 | |||
24 | 50 | 24 | 1 | |||
36 | 9 | 20 | 9 | 0 | 0 | 0 |
36 | 24 | 0 | 0 | 0 | ||
0 | 0 | 20 | 41 | 20 | 0 | 0 |
40 | 50 | 0 | 0 | |||
0 | 0 | 36 | 9 | 20 | 9 | 0 |
36 | ||||||
24 | 50 | 24 | 1 | |||
36 | 32 | 32 | 49 | 57 | 35 | 1 |
ששיים | חמישיים | רביעיים | שלישיים | שניים | ראשונים | מעלות |
---|---|---|---|---|---|---|
דב | 0ה | דב | א | |||
דב | 0ה | דב | א | |||
וג | ט | 0ב | ט | 0 | 0 | 0 |
וג | דב | 0 | 0 | 0 | ||
0 | 0 | 0ב | אד | 0ב | 0 | 0 |
0ד | 0ה | 0 | 0 | |||
0 | 0 | וג | ט | 0ב | ט | 0 |
וג | ||||||
דב | 0ה | דב | א | |||
וג | בג | בג | דט | זה | הג | א |
Chapter Eight: Division of Fraction |
הפרק השמיני והוא מהחלק השברי' |
You already know its definition. | וכבר ידעת גדרו |
This type [of operation] occurs in eight categories: | והמין הזה יקרה בח' פנים |
|
הא' שבר בשבר |
|
הב' שבר בשלם |
|
הג' שבר בשלם ושבר |
|
הד' שבר ושלם[36] בשבר ושלם |
|
הה' שלם בשבר |
|
הו' שלם ושבר בשבר |
|
הז' שלם ושבר בשלם |
|
הח' שלם בשלם ושבר |
The first category, which is fraction by fraction: | הפן הא' שהוא חלוק שבר בשבר |
|
כמי שרוצה לחלק ג' רביעיות בב' שלישיות |
|
נכתוב כל אחד בצד חבירו בצורה זו |
denominator | |
---|---|
|
וקודם כל דבר נעשה המחלק כן שנכה ב' שהיא על הג' על הד' שהוא תחת ג' ויעלו ח' וזה הוא המחלק |
numerator | |
|
ואחר צריך שנעשה המחלק בדרך זה שנכה הג' שהוא על ד' בג' שהוא תחת הב' ויעלה ט' וזהו המחולק |
|
אחר כן נחלק המחולק במחלק ויצא שלם א' ושמינית שלם וזהו חלוק ג' רביעיות בב' שלישיות כמו שרצינו |
2) Fractions by integers | והב' שהוא חלוק שבר בשלם |
נכתוב כל א' בצד חבירו כמו שעשינו בפן הראשון בדרך זה | |
|
נניח שרצינו לחלק ג' שמיניות בב' שלמי' בצורה זו |
denominator | |
|
וראשונה נעשה המחלק בדרך זה נכה השלם שהוא ב' על ח' שהוא תחת ג' ויעלו י"ו וזהו המחלק |
numerator | |
ואחר כך נעשה המחולק כך שנקח הג' שהוא על הח' והוא המחולק | |
|
ונחלק זה המחולק שהוא ג' בי"ו שהוא המחלק ויצאו ג' חלקים מי"ו חלקי שלם א' וזהו מה שרצינו |
3) Fractions by integers and fractions | והג' שהוא שבר בשלם ושבר |
|
[37]כמי שרוצה לחלק ב' שלישיות בד' שלמי' וחצי נכתוב כל אחד כצורה זו |
denominator | |
|
ונעשה המחלק בדרך זה שנכה ד' על ב' שהוא תחת הא' ויעלו ח' ונוסיף עליהם הא' שהוא על הב' ויהיו ט' ואלו הט' נכה אותם על ג' שהוא תחת הב' [שבצד הא'] ויעלו כ"ז וזהו המחלק |
numerator | |
|
ונעשה המחולק בדרך זה שנכה הב' שהוא על הג' על הב' שהוא תחת הא' שבצד האחר ויעלו ד' וזהו המחולק |
|
ונחלקהו במחלק שהוא כ"ז ויצא מהחלוקה ד' חלקי' מכ"ז חלקי' של שלם וזהו מה שרצינו |
4) Integers and fractions by integers and fractions | והד' שהוא שבר ושלם בשבר ושלם נכתו' כל א' כאמו' למעלה |
|
כמי שרוצה לחלק ט' וחצי בג' וד' חמישיות כזה |
denominator | |
|
ונעשה המחלק בדרך זה שנכה ג' על ה' שהוא תחת הד' ויעלו ט"ו ונוסיף עוד ד' שהוא על הה' על ט"ו ויהיו י"ט ואלו נכם על ב' שהוא תחת א' שבצד האחר ויעלו ל"ח וזהו המחלק ונשמור אותו |
numerator | |
|
ונעשה המחולק בדרך זה שנכה ט' על ב' שתחת א' שבצדה ויעלה י"ח ונוסיף עוד א' שעל הב' שבצדה ויעלו |
|
ואחר כך נחלק המחולק במחלק שאמרנו ויצא מהחלוקה ב' שלמי' וחצי וזהו מה שרצינו |
5) Integers by fractions | והה' שהוא שלם בשבר |
|
נכתבם כאמור כמי שרוצה לחלק י"ב בד' תשיעיות כזה |
denominator | |
ובזה הפן המחלק הוא לעולם האות שהוא על הקו ולכן המחלק הנה הוא עתה בזה הד' שעל הט' | |
numerator | |
|
[והמחולק יהיה מה שיעלה מהכאת הי"ב שלמים על הט' שתחת הד'][39] ואם כן המחולק הוא ק"ח |
|
ונחלקם בד' שהוא המחלק ויהיו כ"ז בחלוקה [40]וזהו מה שרצינו |
6) Integers and fractions by fractions | והו' שהוא שלם ושבר בשבר |
|
נכתוב כל אחד כאמור המשל נרצה לחלק ד' ושליש אחד בה' ששיות כזה |
denominator | |
|
ונעשה המחלק כך שנכה ה' שהוא על ו' בג' שתחת הא' שבצדה האחר ויעלה ט"ו וזהו המחלק ונשמור אותו |
numerator | |
|
ואחר נעשה המחולק בדרך זה שנכה ד' על ג' שתחת הא' שבצדה ויעלו י"ב ונוסיף א' שהוא על ג' שבצדה ויהיו י"ג ונכם בו' שתחת הה' שבצד האחר ויעלו ע"ח וזהו המחולק |
|
ונחלקהו במחלק שהוא ט"ו ויצא מהחלוקה ה' שלמי' וא' חמישית וזהו מה שרצינו |
7) Integers and fractions by integer | והז' שהוא שלם ושבר בשלם |
נכתבם כאמור | |
|
המשל רצינו לחלק ג' ושלישית בד' כזה |
denominator | |
|
ראשונה נעשה המחלק כך שנכה הד' על הג' שהוא תחת הא' שבצד האחר ויעלה י"ב וזהו המחלק בפן הזה |
numerator | |
|
ונעשה המחולק בדרך זה שנכה הג' שלמי' על הג' שהיא תחת הא' שבצדה ויהיה ט' ונוסיף עליו הא' שעל הג' שבצדה ויעלו עשרה וזהו המחולק |
|
ונחלקהו במחלק שהוא י"ב ויצאו ה' ששיות וזהו מה שרצינו |
8) Integers by integers and fractions | והח' שהוא שלם בשלם ושבר |
נכתוב כל אחד כאמור | |
|
המשל שנרצה לחלק נ' בשניים וחצי כזה |
denominator | |
|
וראשונה נעשה המחלק בדרך זה נכה ב' על ב' שתחת הא' שבצדה ויעלו ד' ונוסיף הא' שעל הב' שבצדה ויעלה ה' וזהו המחלק ונשמור אותו |
numerator | |
|
ואחר נעשה המחולק בדרך זה שנכה הנ' על ב' שהוא תחת הא' מהצד האחר ויעלו ק' וזהו המחולק |
|
ונחלקהו במחלק [41]שהוא ה' ויצאו מהחלוקה כ' לכל א' מהשנים השלמים של המחלק |
ואחר נתן לכל שבר הראוי לו ביחס מה שנתננו לשלם | |
המשל במין הזה שחלקנו נ' בב' וחצי ויצא מהחלוקה כ' לשלם | |
א"כ נאמר אם לכל א' מהשלמי' ראוי כ' לחצי ראוי שיהיו עשרה ובדרך זה נחלק החמישים וזה מה שרצינו[42] | |
Check: multiplication | |
והמופת לכל מיני החלוק הוא שנכה המחלק בחלק ואם יעלה כמו המחולק שוה בשוה אז נדע שהחלק אמיתי | |
המשל כבר ידעת שהחלק האחרון מזה המין היה כ' והמחלק היה שניים וחצי ולכן אם תכה שניים [וחצי] בכ' יעלו לחמישים | |
וזה המופת כולל לכל ח' פנים שאמרנו בזה המין שהוא חלוק וזה מה שרצינו |
Section Four: Roots |
הכלל הרביעי מהמאמר הא' | ||||||||||||||||||||||
ויתחלק לב' פרקי' | |||||||||||||||||||||||
Chapter One: Extracting and Approximation of Square Roots of Integers |
הפרק הא' בנתינת דרכי' מיישירי' למציאות שרשי המספרי' המרובעי' או היותר קרובים למספרי' הבלתי מרובעי' | ||||||||||||||||||||||
ואחר שדברנו מששת מיני המספר מהשלמי' גם מהשברי' שהם כוללים לכל מה שיצטרך במלאכת המספר עתה צריך שנדבר מדרכי' מיישירי' למציאו' שרשי המספרי' המרובעי' והמעוקבי' בעבור שהם הכרחיי' ומועילים בחכמות הלימודיות וגם בחכמות אחרות כמו שהוא מפורסם אצל בעלי החכמות הלימודיות | |||||||||||||||||||||||
ולכן ראוי שנאמ' ראשונה מהו גדר שורש המספר | |||||||||||||||||||||||
וקודם כל דבר צריך שתדע שיש ב' מיני שרשי מספר כוללים | |||||||||||||||||||||||
[43]הראשון שורש המרובע | |||||||||||||||||||||||
והשני יקרא שרש המעוקב | |||||||||||||||||||||||
וראשונה נדבר מהשרש המרובע | |||||||||||||||||||||||
וא"כ גדר שרש המרובע הוא מספר אחד כשיוכה בעצמו מוליד אותו | |||||||||||||||||||||||
ולכן ב' הם שרש ד' בעבור כשיוכה בעצמו יוליד ארבעה | |||||||||||||||||||||||
גדר אחד או הוא מספר אחד כשיוכה בעצמו יוליד מספר | |||||||||||||||||||||||
כמו ב' פעמי' ב' | |||||||||||||||||||||||
או ה' פעמי' ה' | |||||||||||||||||||||||
או י' פעמי' י' וכן מהאחרי' | |||||||||||||||||||||||
וצריך שתדע שכל מרובע מוכה על איזה מרובע שיהיה יוליד מרובע | |||||||||||||||||||||||
המשל ד' שיש לו שרש מוכה על ט' שגם כן יש לו שרש יולידו ל"ו ששרשם ו' | |||||||||||||||||||||||
ואם כשיחולק המחולק במחלק החלק יהיה מרובע אז אם יוכה המחולק במחלק יוליד מההכאה ההוא מרובע | |||||||||||||||||||||||
המשל י"ח מחולק בח' יצאו והשרש מאלו אחד וחצי א"כ אם נכה י"ח על ח' יצאו קמ"ד[45] ושרש המספר בזה הוא י"ב[46] אע"פ שאין שורש לי"ח ולח' | |||||||||||||||||||||||
ומכאן יתחייב שצריך שתדעהו שכל | |||||||||||||||||||||||
והטור השני שהוא עשרות אין לו שרש כי לא ימצא שום מספר שבהכאתו בעצמו יוליד אותו | |||||||||||||||||||||||
והטור השלישי שהוא מאות יש לו שרש כי מהכאת עשרה בעצמו יולד ק' | |||||||||||||||||||||||
והטור הרביעי שהוא אלף אין לו שרש כי אין שם מספר שבהכאתו יולד הוא | |||||||||||||||||||||||
והטור הה' שהוא עשרת אלפים יש לו שרש כי המאה מוכה בעצמו יולידהו כי ק' פעמים ק' יולידו עשרת אלפים | |||||||||||||||||||||||
וכן אפשר לומ' מהטורים האחרים עד בלתי תכלית באופן שכל ההבדלי' שבסדר המספר יהיו נפרדים ימצא להם שרש כמו א' ג' ה' ז' כלומ' במדרגת האחדות ואם תרצה לומ' כן מהמאות ובמדרגת עשרות האלפים ובהבדל האלף אלפים וכן מכל המדרגות האחדות שהם נפרדות כאמור | |||||||||||||||||||||||
וההבדלים או מדרגות שיהיו זוגות אין להם שרש כמו מדרגת הב' הרומזת לעשרות או מ' מדרגת הד' הרומזת לאלפים או מדרגת הו' הרומזת למאות האלפים וכן מכל המדרגות האחרות מהזוגות | |||||||||||||||||||||||
ובשברי התכונה או אי זה שיהיו הוא בהפך | |||||||||||||||||||||||
כי השברים התכונים ראשונים אין להם שרש | |||||||||||||||||||||||
אבל אותם שיצאו מאחרים יש להם שרש | |||||||||||||||||||||||
כמו הראשונים שבשברים בעבור שיש להם מקום ראשון אין להם שרש | |||||||||||||||||||||||
אבל השניים יש להם מקום שני בשברים יש להם שרש כי מהכאת הראשונים בעצמם יולדו | |||||||||||||||||||||||
והשלישיים שבמקום שלישי יעמדו אין להם שרש כי לא יולדו מהכאת אחרים בעצמם | |||||||||||||||||||||||
והרבעיים שיש להם מקום הד' יש להם שרש כי מהכאת השניים בעצמם יולדו וכן מהאחרים בדרך זה | |||||||||||||||||||||||
וכן יעשה משברי הסוגים האחרים ר"ל שאינם מהתכונה כשיהיו מההנדסה או מאיזו חכמה שיהיו | |||||||||||||||||||||||
כמו חציים שלשיים וחמשיות וששיות והדומים בעבור שלא יולדו מאחדים ואלו יקראו מהבדל ראשון או שברים ראשונים לכן אין להם שרש | |||||||||||||||||||||||
אבל כל מספר שיוכה בעצמו יקרא שבירה שנייה ולכן יש לו שרש | |||||||||||||||||||||||
כמו מהכאת חצי בעצמו שיוליד רביעית שיקרא חצי של חצי | |||||||||||||||||||||||
ומהכאת השלשית בעצמו שיוליד ט' שיקרא שלשית של שלשית | |||||||||||||||||||||||
ומהכאת החמישית בעצמו שיולד כ"ה ויקרא חמישית החמישית | |||||||||||||||||||||||
אבל העשירית והאחד עשירית והשלשה עשירית וארבע עשירית והדומים אין להם שרש כי הם שברים ראשונים ולא יולדו מהאחרים | |||||||||||||||||||||||
אבל העשירית מעשירית והאחד עשירית מא' עשירית ושלשה עשירית משלשה עשירית וארבעה עשירית מארבע עשירית וחמשה עשירית מחמשה עשירית וכן מהדומים יש להם שרש | |||||||||||||||||||||||
האמנם השברים שמההבדל השלישי שיש להם מקום שלשי אין להם שרש כמו חצי מחצי של חצי או שלשה עשיריות משלשה עשיריות של שלשה עשיריות וכן כל הדומים | |||||||||||||||||||||||
א"כ כל השברים שלא יולדו מהכאת אחרים יקראו שברים של הבדל ראשון ואין להם שרש | |||||||||||||||||||||||
אבל אותם שמהכאת אחרים בעצמם ראשונה יולדו יקראו שברים מהבדל שני ויש להם שרש | |||||||||||||||||||||||
א"כ דבר מבואר הוא בשלמים שאותם ההבדלים שיש להם שרש הם אותם שיהיו נפרדים בטורים אבל בשברים הוא בהפך שהזוגות יש להם שרש ולנפרדים לא | |||||||||||||||||||||||
ואחר ידיעת אלה העניינים כשנרצה למצא שרש אי זה מספר שיהיה נסדרהו בהבדלותיו ר"ל מדרגותיו כלומ' מקומותיו גם אותיותיו | |||||||||||||||||||||||
ובעבור שלעולם ראוי להתחיל מההבדל הנפרד לכן צריך ראשונה להבחין אם ההבדלים יהיו זוגות או נפרדים | |||||||||||||||||||||||
ואם יהיו נפרדים תשים תחת ההבדל האחרון מספר אחד שמנה בעצמו יעשה המספר שוה למספר שעליו או פחות היותר קרוב שאפשר שימצא אם לא ימצא שוה | |||||||||||||||||||||||
ואם ההבדלים יהיו זוגות יושם תחת האות ר"ל ההבדלים שקודם ההבדל ר"ל האחרונה מספר אחד שכשיוכה בעצמו יוליד מספר שוה או פחות היותר קרוב שאפשר שימצא למספר שעליו אם לא ימצא לו שוה ויחוסר מאותו שעליו ומחברו | |||||||||||||||||||||||
ואם לא ישאר מאומה אז נכתוב עליהם 0' | |||||||||||||||||||||||
ואם ישאר יכתב מה שישאר באות הקודמת שהיא הימנית ואחר יוכפל ויושם בהבדל הנמשך אליו ובהבדל השלישי יושם מספר אחד שמוכה בנכפל ומחוסר מאותו שעל הנכפל ואחר כך מוכה בעצמו ומחוסר מהמספר שעליו יהיה יותר קרוב לבטל המספר של מעלה משום מספר אחר | |||||||||||||||||||||||
ואם לא ישאר יותר הבדל אז יהיה המספר הראשון והשלשי שרש המספר שלמעלה | |||||||||||||||||||||||
ואם יהיו יותר אותיות ר"ל הבדלים נכפול האות השלישית מהתחתונות ואח"כ נסייע הכפל הראשון אות אחת לפנים ונכפול הכפלים הראשוניים ואחר הכפל השני נניח מספר אחד שכשיוכה בנכפלים ובעצמו ימחוק כל מה שלמעלה כאמור | |||||||||||||||||||||||
ואם יהיו יותר הבדלים ר"ל אותיות יוכפל המספר האחרון ויונח מספר אחר שכשיוכה בנכפלים הצריכים לסיע ממקומם ללכת מדרגה אחרת יותר קודם ההכאה ובעצמו ימחוק כל מה שלמעלה כאמור וכן צריך להעשות עד שיגמר כל הטור באופן שלעולם המספר שהוא אחד הנכפל יוכה בנכפלים ובעצמו | |||||||||||||||||||||||
המשל שנניח מספר אחד שנרצה לבקש שרשו והוא ה"בוה"ו
| |||||||||||||||||||||||
|
ובעבור שההבדלים הם זוגות צריך שנתחיל באות שקודם האחרונה שהיא ו' וצריך שנניח מספר אחד שיוכה בעצמו יוליד מספר שוה או פחות היותר קרוב שאפשר שימצא בשלא ימצא מספר שוה לאותו שלמעלה שהוא ו"ה | ||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ תחת האות האחרת הנמשכת נשים מספר אחד שהוא ה' שכשיוכה בנכפל ובעצמו ימחוק או יבטל אותו שלמעלה באופן זה בהכות הה' באחד שהוא העשרה מהכפל יוליד ה' שכשיוסרו מאותו שלמעלה שהוא ז' ישארו ב' על ז' ואחר נכה הה' הנזכרים בד' ויהיו כ' שכשיוסרו משלמעלה שהוא כ"ב ישארו ב' על הב' ונכתוב 0' על הב' העליון שהיה במקום יוד לבית הנמשכת |
Chapter Two: Extracting Square Roots of Fractions or Fractions and Integers |
הפרק השני במציאות שרשי המספרים בשברי' לבד או בשברים ושלמים יחד |
---|---|
כבר ידעת שלא ימצא שרש לכל השברי' אלא לאותם שיולדו מהכאת שברים אחרים בעצמם ולכן נעיין בשברים שנרצה למצא שרשם אם מהם שיש להם שרש אם לא | |
ואם יהיו מאותם שיש להם שרש נוציא השרש כמו בשלמים לא פחות ולא יתר | |
וראוי שתדע שרש שיצא לך מהשברים אינו מסוג אותם השברים שבקשת שרשם אלא מסוג אחר | |
המשל אם השברים שבקשת שרשם יהיו רביעיות השרש שלהם יהיה חציים | |
ואם יהיו תשיעיות שרשם יהיה שלישיות | |
ולעולם שרשי השברים יהיו יותר כמות במספר מהשברים שאין להם שרש | |
כמי שמכה שלישית בעצמו שיוליד תשיעית שהוא מספר פחות מהשליש שהוא שרשו | |
ולכן בתכונה ג' ראשונים לא יהיו שרש לט' ראשונים בעבור שהכאת הראשונים בעצמם עושה שניים שהם מסוג אחר | |
ואם השברים שבקשנו שרשם לא יהיו מהשברים שיש להם שרש נחליפם לשברים אחרים שיהיו בעלי שרשים | |
המשל שאם יהיו שלישיות שאין להם שרש אז נחליפם לתשיעיות שהם בעלי שרש | |
וכן בתכונה אם יהיו ראשונים ורצינו לבקש שרשם נחליפם לשניים ואז נוציא שרשם | |
ואם נרצה לדעת שרש השלמים והשברים יחד נחזיר השלמים לסוג השברים ואז נוציא שרשם וזהו מה שרצינו |
Chapter Three: Short-Cuts for Finding Roots of Numbers |
הפרק השלישי בנתינת דרך אחד כולל למצוא שרשי המספר על דרך תוספת הסיפראש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ודע שיש דרך אחד כולל למצוא בו שרשי המספרים והוא זה והוא שנקח אי זה מספר שנרצה ונוסיף עליו ו' סיפראש או יותר בתנאי שיהיו זוגות כי כל מה שתוסיף בסיפראש יותר בנקלה תמצא השרשים היותר אמתיים ר"ל היותר קרובים למספרים אם לא יהיו בעלי שרשים או האמתיים אם יהיו בעלי שרשים ואחר שתוסיף הסיפראש תוציא השרש בדרך שאמרנו למעלה ואם לאחר הוצאת השרש ישאר אי זה דבר אז תדע שאין שרש אמתי לאותו המספר ואם לא ישאר דבר הנה שכבר נמצא שרשו ואחר תעיין כמה הבדלים יש בשרש שמצאת ואם יהיו יותר מחצי הסיפרא כל מה שיהיו יותר ר"ל מצד שמאל תקחהו בשם שלמים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל שאם הנחת ו' 0' ובשרש שמצאת יהיו יותר מג' הבדלים שהוא חצי ו' 0' שהוא מניין הסיפראש כל מה שיהיה יותר תקח בשם שלמים כאמור והשאר שהוא ג' הבדלים הכהו ב0' והעולה מההכאה תעיין כמה הבדלים יש לו מלבד כמות חצי ה0' ומה שיהיה מלבד חצי ה0' יהיו ראשונים והנשאר נכהו פעם אחרת ב0 ותעיין באופן האמור למעלה ר"ל כמה שהוא יותר מחצי ה0 כלומ' כמה הבדלים שהם יותר מחצי ה0' וכל מה שיהיה יותר יהיו שניים ובדרך הזה תעשה עד שלא ישאר אלא חצי ה0 שהנחת ר"ל שבכל הכאה ישוה הנותר מההכאה פחות מהקודם לה אחת שאם ההכאה הקודמת לה היתה ראשונית שתהיה האחרת הנמשכת לה שניים וההכאה האחרת שלישיים וכן כסדר עד שלא ישארו אלא הג' סיפראש לבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל נרצה לדעת השרש היותר קרוב שאפשר לשניים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נניח ב' ונוסיף עליה וקודם לה ו' סיפראש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונוציא קודם כל דבר השרש בדרך שאמרנו בפרק השרשים ונמצא ששרשם באותו הדרך הוא זה דאדא ומעט יותר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובעבור שיש בכאן ד' אותיות נקח האות הד' בשם שלם שהוא א' והאותיות האחרות שהם ככמות חצי ה0' נכם ב0' ויצא מההכאה 0דחדב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונקח השתי אותיות האחרונות שהם ב"ד שהם יותר מחצי ה0' ויהיו ראשונים והתת"מ שנשאר נכם ב0' ויצאו מההכאה 00ד0ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונקח מ"ה שהוא יותר מחצי ה0 ויהיו נ' ואלה הנ' יהיו שניים והת' הנשארים נכם ב0' ויצאו מההכאה 000דב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונקח הכ"ד שהם יותר מחצי הסיפראש ויהיו שלישיות וישארו הג' סיפראש שהם חצי הסיפראש הראשונות שהוספנו בלבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובדרך זה תעשה במספרים שתרצה עד שלא ישאר אלא חצי הסיפראש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וא"כ בזה הפעל מצאנו שהשרש היותר קרוב למספר המכוון שהם ב' הוא שלם אחד וכ"ד ראשונים ונ' שניים וכ"ד שלישיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ודע כי כמו שלקחת בכאן בהכאות מניין הס' והם ראויים למספרי התכונה ר"ל בשם הראשונים או שניים או שלישיים כמו כן תוכל לקחת בהכאות הדומות לאלו מספר כ' או ל' או מה שתרצה וכמו שייחסנו השברים בכאן למספר הס' כמו כן נוכל ליחס אותם למספר הכ' או ל'ל' כפי המספר שתקח בהכאות או כפי המספר שתרצה וזה מה שרצינו |
Chapter Four: Extracting and Approximation of Cubic Roots of Numbers |
הפרק הרביעי בנתינת דרכים מישירים למציאות שרש המספרים המעוקבי' או היותר קרובים למספרים הבלתי מעוקבים | ||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ושרש מעוקב מאי זה מספר שיהיה הוא מספר אחד שכשיוכה במרובע ויוליד מספר אחר יקרא מספר מעקב | |||||||||||||||||||||||
|
כמו ב' שהם שרש מעקב של ח' בעבור שהכאת הב' במרובעם שהם ד' יולידו ח' שהוא מספר מעקב של ב' | ||||||||||||||||||||||
|
וכן ג' הם שרש מעקב כ"ז בעבור שהכאת ג' במרובעם שהוא ט' יוליד כ"ז שהוא מספר מעקב של ג' | ||||||||||||||||||||||
|
וכן אלף הוא מספר מעקב של יו"ד כי הוא נולד בהכאת י' במרובעם שהוא ק' וכן מן האחרים | ||||||||||||||||||||||
The cubic square of the units should be memorized | ודע ששרש מעקב לא ימצא בזאת התחבולה שנאמ' אם לא שיהיה יותר מתשעה [ר"ל השרש] וכל אותם שהם פחותים מי' צריך שיודעו על פה בהכרח אם כן אתה לא תוכל למצא שרש מספר בתחבולה אם לא שיהיה מאלף ומעלה | ||||||||||||||||||||||
ולהבין השרש הזה הוא הכרחי לדעת מה הם המדרגות שיש להם שרש מעקב | |||||||||||||||||||||||
וצריך שתדע שאין לכל המדרגות שרש אלא לאותם שיולדו מהכאה מעוקבת | |||||||||||||||||||||||
|
כי המדרגה הראשונה מהמספר שהוא מדרגת האחדות יש לו שרש מעקב כי האחד מוכה בעצמו באופן מעוקב יוליד אחד שהוא מספר מעוקב | ||||||||||||||||||||||
|
והמדרגה השנית שהיא מדרגת העשרות אין לה שרש מעקב כי לא ימצא מספר אחר שמוכה בעצמו באופן מעקב יוליד עשרה | ||||||||||||||||||||||
|
והמדרגה השלישית שהיא מדרגת המאות אין לה שרש מעוקב כי לא ימצא מספר אחר שמוכה בעצמו יולידהו | ||||||||||||||||||||||
|
אבל המדרגה הד' שהיא מדרגת האלפים יש לה שרש כי יולד מההכאה המעקבת מהעשרה | ||||||||||||||||||||||
|
והמדרגה הה' שהיא עשרת אלפים אין לה שרש מעקב לסבה הנזכרת | ||||||||||||||||||||||
|
והמדרגה הו' שהיא מאת אלפים אין לה ג"כ שורש מעוקב וסבה הנזכרת | ||||||||||||||||||||||
|
והמדרגה הז' שהיא אלף אלפים יש לה שרש מעוקב כי יולד מההכאה המעוקבת מהמאה | ||||||||||||||||||||||
the first rank and the ranks that are a product of thousand (every fourth rank) have square roots; in other ranks there are no square roots | וכן ראוי שיובן בכל המספרים האחדים והוא שלא ימצא שרש מעקב אלא במדרגת האחדים והאלפים | ||||||||||||||||||||||
Written calculations |
|||||||||||||||||||||||
ואחר שידעת כל זה אם תרצה להוציא זה השרש נכתוב המספר שנרצה בין שיהיה אלף או יותר מאלפים ונרשום האותיות העושות האלפים בשנתחיל מהאחדים | |||||||||||||||||||||||
ודע שהאותיות המורות השרש הם האחדים והאלפים ואלף אלפים ואלף אלפי אלפים ואלף אלפי אלפי אלפים וכן כסדר הזה כלומ' כל האלפים בדרך הזה ר"ל האחדים והאות הד' לה כשימנה עמה והאות הז' והי' והי"ג והי"ו והי"ט והכ"ב והכ"ה וכן מהדומות ארבעה כי אלו הם המורות על בעלה השרש המעוקב | |||||||||||||||||||||||
ואחר ידיעת אלו האותיות המורות אלפים נתחיל לעקב ר"ל לבקש השרש המעוקב מהאות האחרונה מהמורות אלפים בשנכתוב תחתיה אות אחת שכשיוכה בעצמו באופן מעוקב יעשה מספר שוה לאותה שלמעלה הימינה או פחות היותר קרוב שאפשר שימצא אם לא ימצא שוה ונחסרהו משלמעלה ממנו | |||||||||||||||||||||||
והאות הזאת תקרא תחת המשולשת ואח"כ נשלשה ר"ל שנרצה אותה יותר ממה שהיה ג' פעמים | |||||||||||||||||||||||
המשל אם יהיו ב' נחזירם ז' ונכתוב אותם במקום שלשי אליה ר"ל לתחת המשלשת לצד הימין והתחת המשלשת נסיעה אות אחת לאחור ונרשום הראשונה | |||||||||||||||||||||||
ובמקום הסמוך למשלשת אחריה נכתוב אות אחרת ויקרא אות נמצאת שכשיוכה במשולשת ובתחת משלשת ובעצמה באופן מעקב יוליד מספר שוה או היותר קרוב שאפשר למספר שעליהם ונחסרם ממה שלמעלה מהם | |||||||||||||||||||||||
ואם הטור יהיה יותר באותיות נשלש האות הנמצאת והמשלשת שלה נכתוב במקום השלשי לה בדרך המוזכר שלמעלה והיא ר"ל הנמצאת נרשום אותה ונסיעה אות אחת לאחור והמשולשות האחרות והתחת משולשות נסיעם כל אחת לאחור אות אחת ונרשום הראשונות ונבקש אות אחרת נמצאת שמוכה בכל המשלשות והתחת משלשות ובעצמה באופן מעוקב יוליד מספר שוה או היותר קרוב שאפשר לשלמעלה מהם ונחסרהו מהם וזה הדרך יהיה לנו תמיד ואם ירבו האותיות מאד מאד | |||||||||||||||||||||||
וצריך שתדע שאם המשלשת תהיה ב' אותיות ר"ל אחדים ועשרות האחדים נכתוב כנזכר ר"ל במקום והעשרות נכתוב במקום השלישי לאחדים מצד שמאל אליה שהוא מקום רשימת התחת משלשת וכן לעולם | |||||||||||||||||||||||
ודע שכל אות נמצאת בשתפעול פעולתה ויהיו יותר אותיות תחזור היא תחת משלשת | |||||||||||||||||||||||
|
המשל נרצה לדעת השרש המעקב של י"ב אלף וקס"ב | ||||||||||||||||||||||
|
וזו היא צורתו | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
ולפי מה שאמרנו למעלה לא ימצא בזה המספר אלא שני מקומות בעלי שרשים מעקבים והם האחדים והאלפים ונתחיל במקום האלפים שהוא ב' וא' עמה והוא המקום האחרון המעוקב מזה המספר ונכתוב ב' תחתיו בעבור שלא [50]נמצא מספר יותר קרוב לב"א [לי"ב][51] שיקבל הכאה מעוקבת אלא ב' | |||||||||||||||||||||||
|
אם כן נכה ב' בעצמם באופן מעוקב ויוליד ח' | ||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם מי"ב וישארו ד' על ב' ונכתוב ספרא על א' | ||||||||||||||||||||||
ואחר נשלש הב' ויהיו ו' ונכתוב אותה תחת האות השלישית לב' שהיא תחת הו' העליונה ונרשום הב' ונסיעה אות אחת לאחור ונשימה אצל המשולשת ובמקום שהיתה שלישית אליה חזרה שניה אליה מצד שמאל | |||||||||||||||||||||||
ואחר המשולשת נכתוב ג' שמוכת במשולשת שהיא ו' יוליד י"ח ואלו הי"ח נכם בתחת משולשת שהיא ב' ויהיו ל"ו | |||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם ממ"א שהם על הב' וישארו ה' על הא' וספרא על הד' | ||||||||||||||||||||||
|
ואחר נכה הג' הנזכרת שהיא האות הנמצאת במשולשת שהיא ו' ויוליד י"ח וכל זה נכה בג' ויוליד נ"ד | ||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם מהמספרי' שהוא נ"ו וישארו ב' על הו' וספרא על הה' | ||||||||||||||||||||||
|
ואחר נכה הג' הנזכרת בעצמה באופן מעוקב ויוליד כ"ז | ||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם ממה שלמעלה מהם [שהם] כ"ז ולא ישאר מאומה | ||||||||||||||||||||||
|
ולכן נכתוב ספרא על ב' ועל ז' | ||||||||||||||||||||||
|
וא"כ ידענו שהמספר הזה הוא מעוקב ושורשו כ"ג |
- [Illustration of the procedure:]
000 04 04520 12167 12167 12167 2 226 2263
|
ומשל אחר אם יקרה באופן אחר נניח שנרצה לדעת השרש המעוקב מת"ק ע"א אלף ותשפ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזאת היא צורתו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובעבור שבזאת הצורה לא ימצא אלא ב' מקומות בעלי שרש נתחיל באחרון שהוא א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב תחתיו מספר אחד שמוכה בעצמו באופן מעוקב יוליד מספר היותר קרוב אליו והוא ח' שאין שם מספר יותר קרוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בעבור שמוכה בעצמו באופן מעוקב יעשה תקי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם מת"ק ע"א שהם על הח' וישארו נ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הט' נכתוב [52]על הא' והה' על הז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשלש הח' ויהיו כ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב הד' באות השלישית לח' שהיא תחת משולשת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והעשרים הנרמזים בב' נכתוב תחת הח' שכתבנו למטה בראשונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונרשום אותה ר"ל הח' ונסיעה לאחור מדרגה אחת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויהיו למטה ג' אותיות הב' למטה כנגד הט' העליונה והח' תחת הז' והד' תחת הח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב עוד אחר הד' אות חדשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ודרך ההכאות יהיה זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכה הג' שכתבנו באות השוה כ' שהיא ב' ויעלו ו' ואלה הו' נכה במשולשת שהיא ח' ויעלו מ"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו המ"ח נחסרם מהאותיות שעל הב' שהם נ"ט וישארו י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחזור ונכה הג' פעם שנית על הד' שהיא אות האחדות מהשלוש הראשון על הח' ויעלה י"ב ואלו הי"ב נכה על הח' ויעלה צ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחר כך נכה הג' הנזכרת בב' הנזכרת ויעלה ו' ונחזור ונכה אלה הו' על הג' ויהיו י"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו הי"ח עם הצ"ו יעלו קי"ד ואלו הקי"ד נחסרם מהג' אותיות העליונות שעל הח' שהם קי"ז וכשנחסר מהם קי"ד ישארו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ונכתוב הג' על הז' ונכתוב סיפרא על כל אחת מהב' אלפים][53] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכה הג' פעם שלישי על הד' שהיא האחדות מהמשולשת ויוליד י"ב ואלו נכה בג' בעצמם ויעלו ל"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם מהאותיות שעל הד' שהם ל"ח וישארו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב אותם על הח' [54]העליונה ונכתוב ספרא על הג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ופעם ד' נכה הג' בעצמה באופן מעוקב ויעלה כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם מהאותיות שעל הג' שהם כ"ז ולא ישאר דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וא"כ לא נשאר דבר אחר הוצאת השרש הזה יראה המספר הזה הוא מעוקב שלם ושורשו הוא פ"ג |
- [Illustration of the procedure:]
00 1100 059 059320 571787 571787 571787 8 884 8843 2 2
|
וכדי להוסיף ביאור נעשה משל אחר והנה לך צורתו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולפי מה שאמרנו יש במספר הזה שלש מקומות בעלי שרשים מעוקבי' הראשון הוא מקום האחדות והשני מקום האלפי' והשלישי מקום האלף אלפי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובעבור שלעולם צריך להתחיל במקום האחרון א"כ נתחיל מהב' שהוא מקום האלף אלפי' ומקום אחרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב תחתיה ב' כי לא ימצא מספר אחר שמוכה בעצמו באופן מעוקב יהיה יותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן נכה הב' באופן מעוקב ויוליד ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם מי"ב וישארו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב אותם על הב' שבטור העליון שהוא המקום האחרון ונכתוב ספרא על הא' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשלש הב' ויהיה ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב אותה תחת האות השלישי של הב' שהיא תחת הא' העליונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונסיע הב' התחתונה מדרגה אחת לאחור כאמור למעלה ונרשום הב' הראשונה התחתונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחר כך נכתוב אות אחת אצל הו' שהיא האות המשולשת באופן שכשיוכה בו' שהוא המשולשת ובב' שהיא תחת המשולשת ובעצמה באופן מעוקב יוליד מספר שוה לכל האותיות העליונות שעליהן או היותר קרוב שאפשר ובעבור שלא ימצא מספר יותר קרוב מג' נכתוב ג' אצל הו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחר כך נעשה ההכאות בדרך זה שנכה הג' באות המשולשת שהיא ו' ויהיו י"ח ואלו הי"ח נכם על הב' שבצדה והיא התחת משולשת ויהיו ל"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם [56]מהאותיות שעל הב' שהם מ"ח וישארו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב ב' על ח' וא' על ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחזור ונכה הג' על הו' ויהיו י"ח ואלו הי"ח נכם בג' עצמו שהיא האות הנמצאת ויהיו נ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו נחסרם מהאותיות שעל הו' שהם קכ"א וישארו ס"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב ז' על א' וו' על ב' ו0' על הא' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחזור ונכה הג' בעצמו באופן מעוקב ויוליד כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחסרם מהאותיות שעליה וישארו ה' על הב' וד' על הז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח' כך נשלש הג' ויהיה ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב אותם במקום השלישי אליה שהוא תחת ה0' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמשולשת שהיא ג' נרשום אותה ונסיעה למקום הסמוך אליה ויעמוד תחת הט' העליונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וג"כ הו' נרשום אותה ונסיעה אות אחת אצלה ויעמוד תחת הה' העליונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והב' ג"כ נסיעה למקום הסמוך אליה ויעמוד תחת הד' העליונה |
- [Illustration of the procedure:]
0 164 04 04275 12812904 12812904 12812904 2 226 226339 26
|
ואח"כ נכתוב עוד אות אחת שכשיוכה באותיות הד' התחתונות ובעצמה באופן מעוקב יולידו מספר שוה לכל האותיות שלמעלה או פחות היותר קרוב שאיפשר שימצא ובעבור שלא ימצא מספר יותר קרוב לד' נכתוב ד' | |||||||||
|
ונעשה ההכאות בדרך זה שנכה הד' שהיא האות הנמצאת על הו' שהיא המשולשת הר[א]שונה ויעלה כ"ד ואלו נכם בב' ויעשה מ"ח | |||||||||
|
ואלו נחסרם מהאותיות שעל הב' שהם ס"ד וישארו י"ו | |||||||||
|
ונכתוב ו' על הד' וא' על ו' | |||||||||
|
ופעם שנית נכה הד' הנזכרת במשולשת הראשונה שהיא ו' ויעלה כ"ד ואלו נכם בג' שהיא תחת משולשת השנית שהיא תחת ט' ויהיו ע"ב | |||||||||
|
ופעם שלשית נכה הד' על הט' ויעלה ל"ו ונכם בב' ויהיו ע"ב | |||||||||
|
ואלו עם הע"ב שלמעלה יהיו קמ"ד ונחסרם מהאותיות שהם על הו' [57]שהיא המשולשת הראשונה שהם קס"ה וישארו כ"א | |||||||||
|
והא' נכתוב על הה' והעשרים | |||||||||
|
ופעם ד' נכה הד' על הו' שהיא המשולשת הראשונה ויהיו כ"ד ואלו נכם על ד' עצמם ויהיו צ"ו | |||||||||
|
ופעם חמישית נכה הד' על הט' שהיא המשולשת השנית ויהיו ל"ו ואלו נכם בג' שהיא התחת משולשת השנית ויוליד ק"ח | |||||||||
|
ונחברם עם צ"ו ויהיו ר"ד ונחסרם מהאותיות שהם על הג' שהם רי"ט וישאר ט"ו | |||||||||
|
ופעם | |||||||||
|
ונחסרם מהאותיות שעליו שהם ק"נ וישארו ו' | |||||||||
|
ונכתוב אותם על ה0' ונכתוב 0' על הה' ו0' על הא' | |||||||||
|
ופעם ז' ואחרונה נכה הד' הנזכרת בעצמה באופן מעוקב | |||||||||
|
ונחסרם מהאותיות שעליה שהם ס"ד ולא ישאר דבר | |||||||||
|
ולכן נכתוב ספרא על הד' העליונה ועל הו' העליונה | |||||||||
|
||||||||||
|
ובעבור שלא נשאר שום דבר לכן נקראהו מעוקב ושורשו רל"ד | |||||||||
Check: cubing | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
The proof of this is that we multiply the root by itself cubically and it yields the original number. Q.E.D. | והמופת לזה שנכה השרש בעצמו באופן מעוקב ויוליד המספר הראשון וזהו מה שרצינו |
Book Two: Proportions |
המאמר השני |
---|---|
ויתחלק לב' כללים | |
Section One: Proportions |
הכלל הא' נדבר בו בדרכים ויחסים כוללים בזאת המלאכה |
ויתחלק לשבעה פרקים | |
Chapter One: Proportions of Integers |
הפרק הא' ביחסי המספרים השלמים |
ואחר שדברנו מו' מיני מספר השלמים ומו' מיני השברים שהם כוללים לכל מה שיצטרך במלאכת המספר ובדרכים מישירים למציאות שרשי המספרי' המרובעים והמעוקבים עתה נדבר מיחסים ודרכים כוללים ושאלות ותשובות בעיון ובמעשה המלאכה הזאת | |
וראשונה נדבר מדרכי היחוסים | |
אם נרצה לדעת שאם כך ישוו כך כמה ישוו כך | |
|
המשל אם שנים שווים שלשה כמה ישוו ה' |
נסדר אותם ככה | |
ונעשה בדרך זה שנכה המספר האמצעי בשלשי והיוצא נחלקהו בראשון והיוצא לחלק כך הוא שווי השלשי | |
|
המשל שאם הכינו ג' שהוא המספר האמצעי בה' שהוא המספר השלשי ויצאו ט"ו נחלקם בב' שהוא המספר הראשון ויצאו לחלק ז' וחצי וזהו שווי המספר השלשי שהוא ה' |
Check: |
והמופת נניח ג' מספרים בדרך זה ונאמ' אם ה' שוים ז' וחצי כמה שוים שנים |
ואלו נסדרם כמו שסדרנו הראשונים | |
ואם יצא המספר האמצעי שהוא ג' ביחס הראשון הראשון היה אמתי ואם לא אינו אמתי | |
המשל אם ה' ז' וחצי ב' | |
|
ועתה נכה ז' וחצי בב' ויעלה ט"ו ונחלקם בב' הראשון שהוא ויבאו מהחלוקה שלשה שהם המספר האמצעי ביחס הראשון וא"כ הראשון היה אמתי |
|
ולכן נוכל לומ' אם ב' שוים ג' ה' שוים ז' וחצי וזה מה שרצינו |
וזה הדרך מספיק בשלמים לבד האמנם בשברים דרך אחר כמו שיראה בפרק הנמשך לזה |
Chapter Two: Proportions of Fractions – finding the common denominator |
הפרק השני בדרכים מישירים במציאות יחסי המספרים השברים |
---|---|
האמנם בשברים צריך לדעת שני דברים והם מציאות המחלק ומציאות המחולק ומציאות המחלק יודע בדרך זה שנעיין המספר הראשון מהשלשה שאמרנו כי לא ימנע מאחד מאלו הה' דרכים הראשון אם שיהיה הראשון שבר לבד והאחרים שלמים הג' או הראשון שבר ושלם יחד ואחדים או בא זה מהם שבר הד' או הראשון שבר ושלם יחד והאחרים שלמים הה' או הראשון שלם ובאחד מהאחרים או בשניהם שבר וראשונה מהראשון | |
|
המשל אם נרצה לדעת אם ב' שלישיות שוים ז' שלמים וד' תשיעיות כמה שוים ד' שלשה עשריות |
והנה לך צורתם | |
|
וראשונה נוציא המחלק שנכה הב' שהיא על ג' בט' שהיא תחת הד' ויעלו י"ח וכל זה נכה על י"ג שהוא תחת ד' ויעלה רלד וזהו המחלק |
|
ומשל אחר לזה המין אם שני שלישיות שוות ד' וחצי כמה שוים ו' |
והנה לך צורתו | |
|
ונעשה המחלק כך נכה הב' שעל הג' על ב' שהיא תחת א' ויהיו ד' וזהו המחלק |
הדרך השני או יהיה הראשון שבר לבד והאחרים שלמים | |
|
המשל אם שני שלישיות שוות ח' כמה שווים ט' |
והנה לך צורתו | |
וימצא המחלק כך שנקח הב' שהיא על הג' כי הוא לבד המחלק בעבור שלא נצטרך במחלק בזה המין למספרים האחדים ר"ל הב' האחרונים אלא כשיהיה באחד מהם או בשניהם שבר או שברים | |
הדרך הג' או יהיה הראשון שבר ושלם יחד ובאחד מהאחרים אי זה שיהיה או בשניהם שבר לבד או שבר ושלם יחד | |
|
המשל אם ה' וב' שלשיות שוות ו' וג' רביעיות כמה שוים ח' וה' שנים עשריות |
וזו צורתו | |
|
ולמצוא המחלק נכה ה' על ג' שתחת ב' מצדה ויעלה ט"ו ונוסיף הב' שעל הג' ויעלו י"ז ואלו נכם בד' שהיא תחת ג' של מספר ב' ויעלו ס"ח ואלו נכם בי"ב שהם תחת ה' שהוא המספר הג' ויעלו תתי"ו וזהו המחלק |
וצריך שתדע שהי"ז שעלו הכאת ה' בג' מצדה והוספת הב' שעל הג' ואח"כ הכינו אותם בד' שתחת הג' של מספר שני ועלו ס"ח שאם לא היה עוד שבר במספר הג' זה לבדו ר"ל הס"ח היה המחלק | |
וכן הוא הדין אם השבר יהיה במספר השלשי ולא יהיה במספר השני | |
הדרך הד' או הראשון שבר ושלם יחד והאחרים שלמים | |
|
המשל אם ה' וב' שביעיות שוות ד' כמה שוים עשרים |
וזו היא צורתו | |
|
ונמצא המחלק כך נכה הה' בז' מצדה שהיא תחת הב' ויעלו ל"ה ונוסיף הב' שעל הז' ויהיו ל"ז וזהו המחלק ובעבור שהשני מספרים האחרים הם שלמים אינם מצטרכים במחלק כאמור |
הדרך הה' או הראשון שלם ובאחד מהאחרים או בשתיהם שבר לבד או שבר ושלם | |
|
המשל אם כ' שוים ט"ו וה' חלקים מל"ז כמה שוים ה' וב' שביעיות |
וזאת היא צורתו | |
|
ונוציא המחלק כך נכה הראשון שהוא הכ' השלמים בל"ז שתחת הה' מהמספר השני ויעלו תש"מ ואלו נכם על ז' שתחת ב' של [59]מספר שלישי ויעלה ה' אלפי' וק"ף וזהו המחלק |
ואם לא יהיה שבר אלא באחד מהמספרי' האחרי' נכה הראשון השלם באותו השבר שתחת הקו והוא יהיה המחלק | |
וזה יספיק במה שהוא המחלק ועתה נדבר במחולק |
Chapter Three: On Guiding Ways to Find the Numerator in the Proportions of Fractions |
הפרק השלישי בדרכי' מיישירי' למציאות המחולק ביחסי השברי' |
You should know that the numerator is received in one of six ways: | וצריך שתדע שהמחולק יקרה באחד מששה דרכי' |
|
הדרך הא' אם שכל אחד משני המספרי' האחרוני' יהיה שבר לבד |
|
והשני או השני מספרי' יהיו שלמי' |
|
והשלישי או שכל אחד משני המספרי' יהיה שלם ושבר ביחד |
|
והרביעי או אחד מהשני מספרי' יהיה שלם ושבר ביחד והאחר שבר לבד |
|
והחמישי או אחד מהם שלם ושבר יחד והאחר שלם |
|
והו' או האחד יהיה שלם והאחר שבר |
וראשונה מהדרך הראשון | |
|
המשל אם ב' שלישיות שוות ד' תשיעיות כמה שוים ד' חלקי' מי"ג |
והנה לך צורתו | |
ונבקש המחולק כך בזה המין שנכה המספר שהוא על הקו של האחד מאחרונים על המספר שהוא על קו המספר האחר וזאת ההכאה נשמור אותה ונכה אותו עוד במספר שתחת קו המספר הראשון וזהו המחולק | |
ואם המספר הראשון יהיה שלם לבד אז יהיה המחולק מה שעלה מההכאה הראשונה מהשני מספרי' האחרוני' כמו שאמרנו בעניין המחלק כי איננו צריכים שלימי' אלא לשברי' שתחת הקוים [60]של שני המספרי' האחרונים וכן בעניין המחולק איננו צריכי' מהראשון אם יהיה שלם שום הכאה אלא כשיהיה שבר ואז מה שתחת הקו שלו | |
|
ויהיה המחולק בזה המשל מ"ח שכך עולה ד' של אחד מהאחרונים על ד' של אחר שהיא י"ו וי"ו על ג' מהמספר הראשון והם מ"ח כאמור |
|
הדרך השני או השני מספרי' יהיו שלימי' |
|
המשל אם ב' שלישיות שוות ח' כמה שוים תשעה |
והנה לך צורתו | |
ונמצא המחולק כך שנכה השלם האחד באחר והעולה נכהו בשבר שתחת הקו של המספר הראשון | |
|
המשל נכה ח' על ט' ועלו ע"ב ואלו נכה אותם בג' ועלו רי"ו וזהו המחולק |
|
הדרך השלישי או שכל מהשני מספרי' יהיה שלם ושבר יחד |
|
המשל אם ה' וב' שלישיות שוות ו' וג' רביעיות כמה שוים ח' וה' חלקי' מי"ב |
והנה לך צורתו | |
ונוציא המחולק כך שנכה כל אחד מהשלמי' מהמספרי' האחרוני' במה שתחת הקו שבצדו ונוסיף עוד מה שעל הקו שבצדו ואחר נכה העולה מהשני מספרי' זה על זה ונכה עוד זה ההכאה באות שתחת הקו של מספר ראשון וזהו המחולק | |
ואם המספר הראשון יהיה שלם יספיקו למחולק הכאות המספרים האחרונים כמו שאמרנו | |
|
והמשל לזאת הצורה נכה ו' בד' שבצדו ויעלו כ"ד ונוסיף ג' שעל הקו ויעלו כ"ז |
|
עוד נכה ח' מהמספר האחרון על [61]י"ב שבצדו ויעלו צ"ו ונוסיף ה' שעל הקו ויעלו כולם ק"א |
|
ועו' נכה ק"א על כ"ז ויעלו אלפים ותשכ"ז ואלו נכם באות שתחת הקו המספר הראשון ויהיו ח' אלפי' וקפ"א וזהו המחולק |
ואם לא יהיה שבר במספר הראשון יהיה המחולק אלפי' ותשכ"ז שהוא הכאת שני המספרי' אחרונים כאמור | |
|
הדרך הרביעי או אחד מהשני מספרי' האחרונים יהיה שלם ושבר יחד והאחר שבר לבד |
|
המשל אם אחד שוה ד' חמישיות כמה שוים שנים וחצי |
והנה צורתו | |
ונוציא המחולק בדרך זה שמהצד שימצא השלם עם השבר נכה השלם בשבר שתחת הקו שבצדו ונוסיף עליו מה שעל הקו שבצדו וכל זה נכהו במספר האחד מהאחרונים שהוא על הקו וזהו המחולק | |
ואם היה במספר הראשון שבר היינו מכים עמו כל זאת ההכאה האמורה | |
|
המשל לזאת הצורה נכה ב' שלמי' בב' שהוא שבר שבצדה ויעלה ד' ונוסיף א' שעל [הקו] ויעלו ה' ואלו נכם בד' שהוא על ה' ויעלו כ' וזהו המחולק |
ואם היה שבר במספר הראשון הוצרכנו להכות אלו הכ' באות שתחת הקו של מספר ראשון | |
|
הדרך החמישי או יהיה אחד מהמספרי' האחרוני' שלם ושבר יחד והאחר שלם לבד |
|
המשל אם ב' שלישיות שוות ד' וחצי מה שוים ששה |
והנה צורתו | |
ונבקש המחולק ככה שנכה השלם עם המספר שתחת הקו שהוא מצדו ונוסיף מה שלמעלה המנו וכל זה נכה עם השלם היחידי שהוא מהצד האחר וכל זה נכה עוד [62]עם המספר שהוא תחת הקו שבמספר הראשון אם יהיה בו שבר | |
ואם לא יהיה בו שבר אלא שלם לבד אינו צריך יותר הכאה | |
|
והמשל לצורה נעשה המחלק בדרך זה שנכה הד' על הב' שהיא תחת הקו שבצדה ויעלה ח' ונוסיף עם זה הא' שהיא על הב' ויעלה ט' וזה נכם על הו' שהוא השלם מהמספר השלישי ויעלה נ"ד וזה היה המחולק אם לא היה במספר הראשון שבר אבל בעבור שיש בו שבר נכה הנ"ד שיש בידינו על האות שהיא תחת הקו של אותו שבר שהוא ג' ויעלה קס"ב ואז יהיה זה המחולק |
|
הדרך השישי או יהיה אחד מהמספרי' האחרונים שבר לבד והאחר שלם לבד |
|
המשל אם ט' שוות ב' שלישיות כמה שוים ח' |
והנה צורתו | |
ונוציא המחולק כך שאי זה שיהיה מהשני מספרי' האחרונים שלם נכה אותו עם המספר שעל הקו שהוא ג"כ מהאחרוני' וזהו המחולק בעבור שאין שום שבר במספר הראשון | |
אבל אם יהיה בו שבר בין שיהיה לבדו בין שיהיה עם שלם אז נכה זאת ההכאה עם המספר שהוא תחת הקו וכל זה אז יהיה המחולק | |
|
המשל לצורה זו נעשה המחולק כך שנכה הח' שהיא אחד מהאחרוני' על ב' שהוא על ג' ויעלה ט' וזהו המחולק |
אבל אם יהיה במספר הראשון שבר נוסיף להכות האמורים | |
וצריך שתדע שבזה המין ר"ל אם כך שוים כך כמה שוים כך כלומ' סוג היחסים האמורים לא ימצאו יותר דרכים מאותם שאמרנו בין במחלק בין במחולק ואחר שיהיו בידינו [63]המחלק והמחולק נחלק המחולק במחלק ויצא לנו מספר רביעי והוא מה שבקשנו וא"כ יש לנו עתה ארבע מספרי' מתיחסים באופן שהיחס שימצא בין הראשון והשני אותו יחס ימצא בין השלישי והרביעי | |
והמופת נחליף היחס בדרך זה והוא שנקח הג' מספרים בזה הסדר והוא שנעשה מהמספר השלישי שיש בידינו מספר ראשון והמספר הרביעי נעשה שני והמספר הראשון שלישי ונסדרם כמו שלמעלה ונאמ' אם זה שוה זה [כמה שוה זה] ואם יצא לנו המספר הרביעי בסדר זה המספר שהיה שני בסדר הראשון אז נדע שהמספר הרביעי שיצא בסדר הראשון היה אמיתי ואם לאו לא וזה מספיק בזה הלמוד |
Chapter Four: Giving a General Example for all the Teaching Methods of the Denominator and the Numerator in the Context of Knowing the Ratios of Fractions |
הפרק הרביעי בנתינת משל אחד כולל לכל אופני הלמוד במחלק ובמחולק בידיעת יחסי המספרי' [השברי'][64] | ||||||||
In order to add explanation, we give an example for all part of the teaching together, i.e. the denominator and the numerator and their proof in one of the ways we mentioned. | וכדי להוסיף ביאור נתן משל לכל חלקי הלימוד ביחד ר"ל מהמחלק והמחולק והמופת שלהם וזה באחד מהדרכי' שאמרנו | ||||||||
|
והוא זה אם ב' שלישיות שוים ד' וחצי כמה שוים ששה | ||||||||
|
| ||||||||
|
וראשונה נוציא המחלק כך שנכה הב' שהיא על ג' מהמספר הראשון על ב' שהיא תחת א' של מספר שני ויהיו ד' וזהו המחלק ונשמור אותו | ||||||||
|
ואחר נעשה המחולק כך שנכה ד' מהמספר השני על ב' שהיא תחת הא' שבצדה ויעלה ח' ונוסיף עוד הא' שעל הב' מהמספר השני ויעלה ט' ואלו נכם עוד על ו' שהוא מספר שלישי ויעלה נ"ד עוד נכם על ג' שהוא תחת ב' של מספר ראשון ויעלה קס"ב וזהו המחולק | ||||||||
|
ונחלק אלו במחלק שהוא ד' ויצא מהחלוק מ' וחצי וזהו המספר הד' ששוים ו' [ה]מבוקש | ||||||||
The ratio of two-thirds to 4 and a half is the same ratio of 6 to 40 and a half.
|
והיחס שיש [65]בין שני שלישיות לד' וחצי אותו היחס יש בין ו' למ' וחצי | ||||||||
The proof: to know if this is correct we arrange them as follows:
|
והמופת לדעת אם זה אמת נסדרם ככה | ||||||||
|
| ||||||||
|
ונאמ' אם ו' שוים מ' וחצי כמה שוים ב' שלישיות | ||||||||
|
נעשה המחלק כך נכה המספר הראשון על ב' שהוא תחת א' של מספר שני ויהיו י"ב ואלו הי"ב נכם בג' שהיא תחת ב' של מספר שלישי ויעלה ל"ו וזהו המחלק | ||||||||
|
ואחר נעשה המחולק בדרך זה נכה המ' שהוא מהמספר השני על ב' שהיא תחת א' שבצדה ויעלה פ' ונוסיף א' שהוא על ב' של מספר שני ויעלה פ"א ונכם בב' שעל הג' של מספר שלישי ויעלה קס"ב וזהו המח[ו]לק | ||||||||
|
ונחלקהו בל"ו שהוא המחלק ויצא מהחלוק ד' וחצי ואלו הד' וחצי היה המספר השני של סדר ראשון שאמרנו | ||||||||
This proof indicates that the first order that we applied was correct. | וזה המופת יורה שהסדר הראשון שעשינו היה אמיתי | ||||||||
So, if two-thirds are equal 4 and a half, the 6 are equal 40 and a half; and this is what we wanted.
|
א"כ אם ב' שלישיות שוות ד' וחצי הו' שוים מ' וחצי וזה מה שרצינו | ||||||||
|
ומשל אחר להוסיף ביאור אם ט' שוים ב' שלישיות כמה שוים ח' | ||||||||
|
| ||||||||
|
ונעשה המחלק בשנכה הט' שהוא המספר הראשון על הג' שתחת ב' מהמספר השני ויעלה כ"ז וזהו המחלק | ||||||||
|
ונעשה המחולק ככה בשנכה הח' שהוא מספר שלישי בב' שעל הג' של מספר שני ויעלה י"ו וזהו המחולק | ||||||||
|
ונחלק [הי"ו על כ"ז שהוא המחלק ויצא מהחלוק] י"ו חלקי' מכ"ז בשלם וזהו המספר הרביעי שרצינו לדעת | ||||||||
|
| ||||||||
|
ולמופת זה נאמ' אם ח' שוים י"ו כמה שוים ט' | ||||||||
|
ונעשה המחלק בשנכה הח' שהוא מספר ראשון מזה הסדר על כ"ז שתחת י"ו של מספר שני ויעלו רי"ו וזהו המחלק ונשמור אותו | ||||||||
|
והמחולק נעשה בשנכה [66]הט' על י"ו שהוא על הקו של מספר שני ויעלו קמ"ד וזהו המחולק | ||||||||
|
ונחלקהו במחלק שהוא רי"ו ויצא מהחלוק קמ"ד חלקי' מרי"ו חלקי' של שלם והנה לך צורתו | ||||||||
|
ואם יהיה זה שוה לב' שלישיות של מספר שני של סדר ראשון מה שעשינו הוא אמת | ||||||||
The proof that it is equal to two-thirds is by that we write 2-thirds this way: | ומופת שהם שוים שני שלישיות הוא זה שנכתוב ב' שלישיות בדרך זה | ||||||||
We write the number that we want to know if it is 2-thirds opposite to it, as you see:
|
והמספר שרצינו לדעת אם הוא ב' שלישיות נכתוב כנגדו כמו שאתה רואה
| ||||||||
Then, we multiply each digit by its opposite and if the two products are equal, the fractions are equal as we said, so the order that we have done is correct and this is what we wanted. | ואח"כ נכה כל אות עם סותרו ואם ב' ההכאות יהיו שוות השברי' הם שוים כמו שאמרנו א"כ הסדר שעשינו הוא אמיתי וזהו מה שרצינו | ||||||||
Know that this proof concerning the fractions is general for every two fractions, when we want to know if they are equal. Q.E.D. | דע שזה המופת מהשברים שעשינו הוא כולל לכל שני השברי' כשנרצה לדעת אם הם שוים וזהו מה שרצינו |
Chapter Five: Knowing the Ratio of the Four Proportional Numbers [= the Rule of Three] in the Two Sciences - Arithmetic and Geometry |
הפרק החמישי בידיעת יחס הד' מספרים המתייחסים בשני המלאכות ר"ל מלאכת המספר ומלאכת ההנדסא |
After we have discussed in the previous teaching on ratios all the techniques that can be applied concerning them in arithmetic, we shall discuss them now regarding geometry, i.e. as parts of the continuous quantity, although the methods of multiplication and division are the same in both sciences. | ואחר שדברנו בזה הלמוד שעבר מן היחסים בכל הדרכי' שאיפשר שיקרו בהם במה שהיא מלאכת המספר עתה נדבר בהם במה שהם ממלאכת ההנדסא ר"ל במה שהם חלקי הכמה המתדבק ואע"פ שדרך ההכאה והחלוק אחד הוא בשני המלאכות |
Know that in geometry they are understood in a way that whenever there are four proportional numbers, such that the ratio of the first to the second is as the ratio of the third to the fourth, and the fourth is unknown, if you wish to know it, we multiply the second by the third, then divide the product by the first and we receive the fourth that we asked for.
|
ודע כי במה שהם במלאכת ההנדסא יובנו בדרך זה שבכל זמן שיהיו ד' מספרי' מתיחסים באופן שיהיה יחס הראשון לשני כיחס השלישי לרביעי והרביעי יהיה בלתי ידוע אם תרצה לדעתו נכה השני בשלישי והעולה נחלקהו בראשון ויבא לנו הרביעי שבקשנו |
All the ratios we mentioned above are according to this way. | [67]ומעין הדרך הזה הם כל היחסים שאמרנו למעלה |
You should know that this ratio has another quality, which is that as the way that we know the fourth unknown number, if it happens that any of the others is unknown to us and the other three are known, we can know it by the mentioned way. | האמנם צריך שתדע שיש לזה היחס עוד סגלה אחרת והיא שכמו שבדרך הזה ידענו המספר הרביעי הבלתי ידוע אם יקרה שלא יודע לנו אי זה מהאחרים אי זה שיהיה והשלשה האחרי' יודעו נוכל לדעתו בדרך הזה שנאמ' |
|
המשל נניח שהמספר הראשון בלתי ידוע והג' האחרים ידועים ר"ל השני והשלישי והרביעי אז נדע המספר הראשון בדרך זה שנכה השני בשלישי ונחלק העולה ברביעי ויצא לנו הראשון |
|
ואם נסכל השני וידענו האחרי' נכה הרביעי בראשון ונחלק על הג' ויצא לנו השני |
|
ואם נסכל הג' נכה הד' בא' ונחלק העולה בב' ויצא הג' |
This way the unknown is known through the three knowns and this is what we want. | ובזה הדרך יודע הבלתי ידוע בשלשה הידועים וזה מה שרצינו |
Chapter Six: [Proportional Triad] |
הפרק השישי |
You should know that there is another way of ratios, which is that if there are three proportional numbers, such that the ratio of the first to the second is as the ratio of the second to the third, and the third is unknown, if we wish to know it, we do as follows: we multiply the second number by itself, then divide it by the first, and the result is the third number that we look for.
|
וצריך שתדע שיש דרך אחר מיחסים והיא זאת שאם יהיו ג' מספרי' מתייחסים באופן שיחס הראשון לשני יהיה כיחס השני לשלישי והשלישי בלתי ידוע אם נרצה לדעתו נעשה כך נכה המספר השני בעצמו ונחלקהו בראשון ויצא המספר השלישי שבקשנו |
|
ואם סכלנו המספר השני נדעהו בדרך זה שנכה הראשון בג' ומזאת ההכאה נקח שורשה וזהו המספר השני שבקשנו |
|
ואם סכלנו המספר הראשון נדעהו בדרך זה בשנכה המספר השני בעצמו ונחלק העולה בג' ויצא לנו המספר הראשון |
This way the unknown numbers are found through the knowns in this ratio. | ובדרך זה ימצאו המספרי' הבלתי ידועים בידועים בזה היחס |
This ratio is quite necessary and useful in geometry. | וזה היחס הוא הכרחי מאד [68]ומועיל במלאכת המתייחסים [ההנדסה] |
Chapter Seven: Knowing the Ratio of the Six Proportional Numbers [= the Proportional Hexad] |
הפרק השביעי בידיעת יחס הששה מספרי' המתייחסים | ||||||||||||
There is another way of ratios, which is that if there are six proportional numbers, such that the ratio of the first to the second is as the ratio of the third to the fourth and the ratio of the fifth to the second is as the ratio of the sixth to the fourth, then the ratio of the sum of the first and the fifth to the second is as the ratio of the sum of the third and the sixth to the fourth. | ועוד יש דרך אחרת מיחסים והיא זאת אם יהיו ו' מספרי' מתייחסים באופן שיהיה יחס הראשון לשני כיחס | ||||||||||||
|
|||||||||||||
This ratio is necessary in geometry to know the height required from two aspects. | וזה היחס הוא הכרחי בהנדסא לדעת אי זה גובה שיהיה הכרחי לדעתו בשתי הבטות | ||||||||||||
|
המשל לששה המספרי' המתייחסי' והם אלו | ||||||||||||
|
| ||||||||||||
|
ובעבור שיחס ב' שהוא מספר ראשון לג' שהוא מספר שני כיחס ד' שהוא מספר שלישי לו' שהוא מספר רביעי ויחס ט' שהוא מספר חמישי לג' שהוא מספר שני כיחס י"ח שהוא מספר ששי לו' שהוא מספר רביעי | ||||||||||||
Therefore, as long as the six numbers are in this ratio, then the ratio of the sum of the first number and the fifth number to the second number is as the ratio of the sum of the third number and the sixth number to the fourth number.
|
לכן כל זמן שיהיו הששה מספרי' בזה היחס יהיה יחס קבוץ המספר הראשון והחמישי למספר השני כיחס קבוץ המספר השלישי והששי למספר הרביעי | ||||||||||||
|
כמו שהוא נראה באלו הששה מספרי' שיחס י"א שהוא קבוץ המספר הראשון שהוא ב' והחמישי שהוא ט' לג' שהוא המספר השני כיחס כ"ב שהוא קבוץ ד' שהוא מספר שלישי וי"ח שהוא מספר ששי לו' שהוא מספר רביעי | ||||||||||||
|
| ||||||||||||
Know that for every six numbers of this ratio, the ratio of the sum of the first and the fifth to the second is as the ratio of the sum of the third and the sixth to the fourth. | ודע שלעולם בכל ששה מספרי' מזה היחס יהיה יחס קבוץ הראשון והה' לב' [והחמישי לשני][69] כיחס קבוץ השלישי והששי לרביעי | ||||||||||||
This way, i.e. by summing, it returns to the ratio of the four numbers [= the rule of three] that is stated in the fifth chapter of this section and this is what we want. | ובזה הדרך ר"ל מהקבוץ ישובו [70]ליחס הארבעה מספרי' הנזכרי' בפרק ה' מזה הכלל וזה מה שרצינו |
The Second Section of the Second Book: We will Discuss in it Some Theoretical and Practical Problems and Guiding Answers of this Science |
הכלל הב' מהמאמר השני נדבר בו בקצת שאלות ותשובות מישרות בעיון ובמעשה בזאת המלאכה | ||||||||||||||||||||
It is divided into seven chapters: | ויתחלק לז' פרקי' | ||||||||||||||||||||
The First Chapter: on the Knowledge of the Exchange of Measurements, Weights, Liquid Measures and Currencies According to the Change of Places |
הפרק הראשון בידיעת חלוף המדות המשקלים והמשורות והמטבעות לפי חלוף המקומות | ||||||||||||||||||||
Since in many places an exchange of things mentioned is applied, we must discuss a particular general method by which we can know each exchange that we want of them. | בעבור שבהרבה מקומות יש חלוף באלו הדברי' הנזכרי' צריך שנדבר מאי זה דרך כללי שבו נוכל לדעת כל חלוף מאלה שנרצה | ||||||||||||||||||||
First we ask: if four measurements or weights or whatever it will be from Constantinople are worth six from Bursa, and nine from Bursa are worth three from Alexandria [= İskenderun], how much are six from Alexandria worth? | וראשונה נשאל אם ד' מדות או משקלים או מה שיהיה מקושטנטינא שוים ו' מברושה וט' מברושה שוים ג' מאלקשדייא ו' מאלקשדיא כמה שוים מאותם של קושטנדינא | ||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||
To know this we arrange all these numbers as follows: | ולדעת זה נסדר כל אלו המספרי' ככה | ||||||||||||||||||||
|
|
Since our question is how much six from Alexandria are worth in Constantinople, we should know first how much the three from Alexandria are worth in Constantinople. | ובעבור שדרושינו הוא שו' מאלקשדייא כמה שוים מקושטדינא צריך שנדע קודם הג' מאלקשדייא כמה שוים מקושטדינא |
But, three from Alexandria are worth nine in Bursa, so, when we know how much nine from Bursa are worth in Constantinople, then we will know how much the three from Alexandria are worth in Constantinople. | אבל ג' מאלקשדייא שוים ט' מברושא א"כ כשנדע הט' מברושא כמה שוים מקושטדינא אז נדע הג' מאלקשדייא כמה שוים מקושטדינא אם כן קודם כל דבר צריך שנדע הט' מברושה כמה שוים מקושטדינא |
We already know that the six from Bursa are worth four from Constantinople, therefore we say: if 6 are equal 4, how much 9 are equal? | וכבר ידענו שהו' מברושה שוים ד' מקושטדינא א"כ נאמר אם ו' שוים ד' כמה שוים ט' |
|
ונסדר הצורה כך |
|
וכשהשלשה [71]מספרי' הם שלמי' הראשון הוא המחלק וא"כ הו' הם המחלק |
|
והכאת המספר השני בשלישי הוא הוא המחולק שהוא ל"ו |
|
ונחלקהו בו' ויבאו ו' מהחלק א"כ ידענו שהט' מברושה שוים ו' מקושטדינא |
|
אבל ג' מאלקשדייא שוים ט' מברושה א"כ הג' מאלקשדייא שוים ו' מקושטדינא |
|
ואחר שידענו ששלשה מאלקשדייא שוים ו' מקושטדינא נסדר דרושינו כך ונאמ' אם ג' מאלקשדייא שוים ו' מקושטדינא כמה שוים ו' מאלקשדייא |
|
וזה צורתו |
|
וכבר ידעת שהמספר הראשון הוא המחלק בשלמי' א"כ ג' הם המחלק |
|
והמחולק הוא הכאת המספר השני בשלישי שהוא הכאת ו' על ו' א"כ הם ל"ו |
|
ונחלקם על ג' ויצאו י"ב מהחלוק א"כ ו' מאלקשדייא שוים י"ב מקושטדיניא וזה מה שרצינו |
The Second Chapter on Knowing the Relation of Two Numbers that have the following Property: that if we subtract one from the greater number and add it to the smaller number, the two numbers will be equal; and if we subtract one from the smaller number and add it to the greater, the greater will be double the smaller, or more if we wish |
הפרק השני בידיעת התייחסות שני מספרי' שיש להם זה הטבע שאם נחסר אחד מהמספר הגדול ונוסיפהו על המספר הקטן יהיו הב' מספרי' שוים ואם נחסר אחד מהמספר הקטן ונוסיפהו בגדול יהיה הגדול כפל הקטן או יותר אם נרצה |
We know this in the way that we first assume the two numbers, subtract one from each, and make [the sum of 1+1] a third number, which is 2 and this 2 is the mean by which they are known. | ונדעהו בדרך זה שנניח קודם במחשבה הב' מספרי' ונחסר אחד מכל אחד מהם ונעשהו מספר שלישי ויהיה ב' ואלה הב' יהיו אמצעי לדעת אותם |
|
|
It has the property that if we add it to the smaller number, it will be equal to the greater; and if we add it to the greater number, it will be double the smaller number. | ויש להם זה הטבע שאם נוסיפם על המספר הקטן יהיה שוה לגדול ואם נוסיפם בגדול יהיה כפל הקטן |
|
|
Therefore, we have now three numbers that are the greatest, the smallest, and the mean. | א"כ יש לנו עתה ג' מספרי' שהם הגדול והקטן והאמצעי |
ונניח שכולם הם דבר אחד וא"כ כולם דבר אחד | |
|
וכשנוסיף המספר האמצעי לקטן יהיו השני [72]מספרי' הראשונים שוים א"כ יש לנו עתה שני חלקים שוים מהכל ובעבור שכל שני חלקים שוים מהכל כל אחד הוא חצי הכל א"כ כל אחד מאלו הוא חצי הכל |
|
א"כ יראה שב' שהוא מספר אמצעי מחובר לקטן עשהו חצי הכל ואם נחסר אלו השנים שהוספנו למספר הקטן ונוסיפם לגדול והגדול ישוב כפל הקטן א"כ יראה שהגדול יהיה ב' חלקי' מהכל והקטן חלק אחד א"כ הם ג' חלקי' שוים לכל וא"כ המספר הקטן יהיה אז שליש הכל והגדול יהיה ב' שלישיות |
|
א"כ נאמ' שאם חבור המספר האמצעי למספר הקטן |
|
ואם האמצעי היה ששית הכל והוא היה ב' |
|
א"כ הכל יהיה י"ב שהוא ו' פעמי' שנים |
|
ובעבור שאמרנו למעלה שכשנוסיף א' לקטן יהיה חצי הכל |
|
יראה שהוא חצי הכל פחות אחד ר"ל הקטן ובעבור שהכל י"ב כאמור א"כ המספר הקטן יהיה ה' |
|
ואם הקטן יהיה ה' המספר הגדול יהיה ז' לסבות האמורות |
וכמו שאיפשר לומ' שאם נחסר אחד מהגדול ונתן אותו לקטן יהיה שוה לקטן | |
|
כן גם כן אם ישאלו לנו שאם נחסר ב' מהגדול ונתנם לקטן לא |
|
ואם התוספת או החסרון יהיה ג' נשלש השני מספרים |
|
ואם יהיה חצי ר"ל התוספת או החסרון נקח חצי השני מספרים הנמצאים |
|
ואם התוספת או החסרון יהיה שליש נקח שליש השני מספרים הנמצאים ר"ל הידועים לנו כבר ר"ל הו' והז' כי בזה ייוסדו כל אלו השאלות ובדרך זה נעשה בכל הדומה וזה מה שרצינו |
וכדי להוסיף ביאור נעשה משל אחד בשנניח ב' מספרים שאם נחסר אחד מהמספר הגדול ונוסיפה לקטן יהיו השני מספרים שוים ואם נחסר אחד מהמספר הקטן ונוסיפהו בגדול יהיה הגדול עשרים פעמים בקטן | |
|
ונדעם בדרך זה שנניח קודם במחשבה השני מספרים ונקח אחד מכל אחד מהשני מספרים ונעשהו מספר שלישי ויהיה ב' |
|
ויש לזה המספר זה הטבע שאם נוסיפהו על המספר הקטן יהיה שוה לגדול ואם נוסיפהו על המספר הגדול יהיה הגדול כפל המספר הקטן כ' פעמים ר"ל עשרים פעמים בקטן |
א"כ יש לנו עתה ג' מספרים כאמור למעלה גדול וקטן ואמצעי ונניח שכלם יעשו כל אחד א"כ וכולם כל אחד | |
|
וכשנוסיף המספר האמצעי לקטן יהיו שני הב' מספרים הראשונים שוים א"כ יש לנו עתה שני חלקים שוים לכל ובעבור שכל שני חלקים שוים לכל כל אחד הוא חצי הכל א"כ כל אחד מאלו הוא חצי הכל |
|
א"כ יראה שב' שהוא מספר אמצעי מחובר לקטן עשהו חצי הכל ואם נחסרהו מהמספר הקטן ונוסיפהו בגדול ויהיה הגדול כ' פעמים כמו הקטן יראה שהמספר הגדול יהיה כ' חלקים מכ"א מהכל והקטן חלק אחד א"כ הם כ"א חלקים שוים לכל אם כן המספר הקטן יהיה אז חלק אחד מכ"א חלקים מהכל והמספר הגדול יהיה כ' חלקים מכ"א מהכל |
|
אם כן נאמר שאם חבור המספר האמצעי למספר הקטן עשהו חצי הכל וחסרנו חלק עשהו מכ"א חלקי הכל ובין חצי הכל אבל ההבדל בין חלק אחד מכ"א חלקי הכל ובין חצי הכל י"ט חלקים ממ"ב חלקי הכל אם כן האמצעי הוא י"ט חלקים ממ"ב של הכל ולדעת שזהו ההבדל נחסר חלק אחד מכ"א חלק שלם מהחצי וישאר י"ט חלקים ממ"ב חלקי השלם |
|
וא"כ יראה שהאמצעי י"ט חלקים ממ"ב חלקי השלם והוא היה שנים |
|
אם כן הכל היה ד' שלמים וח' חלקים מי"ט חלקי השלם |
והמופת על זה נאמר ככה אם ט' שוים ב' כמה שוה האחד שהוא הכל הדרוש | |
ונדעהו בא' הדרכים האמורים למעלה בדרכי היחסים וזה מה שרצינו |
Chapter Three: finding two numbers that have the following property
|
הפרק השלישי ביחס שני מספרים שאם הגדול יתן אחד לקטן היה הקטן כפל הגדול ואם הקטן יתן אחד לגדול יהיה הגדול ג' פעמים יותר מהקטן |
---|---|
|
ואם נרצה לדעת אלו המספרים נעשה קודם כל דבר האמצעי כמו למעלה והאמצעי לעולם הוא ב' שלמים בכיוצא לאלו היחסים |
|
א"כ נאמר אם האמצעי מחובר לקטן יעשה כפל הגדול מכאן יראה שהקטן עם האמצעי הם שני שלישי הכל |
ושהמספר הגדול בלתי האמצעי הוא שליש הכל | |
וא"כ כשנוסיף האמצעי לגדול יהיה ג' פעמים יותר מהקטן יראה מכאן שהקטן בלתי האמצעי יהיה רביע אחד מהכל וא"כ נאמר עתה אם הכל שהנחנו במחשבה הוא מורכב מג' מספרים שהם גדול וקטן ואמצעי א"כ כמות שלשתם שוה לזה הכל אבל כמות המספר הגדול והקטן הם שליש ורביע הכל א"כ מה שיחסר לתשלום הכל הוא המספר האמצעי בהכרח א"כ נחבר שליש ורביע במין הראשון מהשברים שהוא הקבוץ ויהיה קבוצם א"כ לתשלום כל החסרים וא"כ האמצעי שוה וכבר הוא ידוע שהאמצעי בעצמו הוא ב' שלמים ומיוחס לכל הוא ולכן נעשה דרך היחסים כך ונאמר אם מהכל שוים שני שלמים כמה שוה הכל ובמקום הכל נשים אחד שלם ונעשה הצורה כך ונאמר אם שוים שני שלמים כמה שוה א' שהוא במקום הכל ונמצא שהכל שבקשנו הוא ד' שלמים וארבע חמישיות ועתה צריך שנבקש המספר הגדול והקטן ממנו והגדול נמצאהו כך כבר ידעת שהמספר הגדול בלתי האמצעי היה שליש הכל א"כ נקח מזה הכל השליש שהוא ונוסיף עליו האחד מהשנים של האמצעי ויהיה וזהו הגדול וכבר ידעת שהקטן בלתי האמצעי הוא רביע הכל ולכן נקח רביע הכל שהוא ונוסיף עליו האחד מהשנים מהאמצעי ויהיה המספר הקטן ואלו הם השני מספרים שבקשנו ומה שרצינו |
Chapter Four: finding the whole from a given sum of its part using the rule of four |
הפרק הרביעי שבידיעת קבוץ ב' חלקים מתחלפים מאי זה כל שיהיה או יותר איך נדע הכל |
---|---|
ונעשה כן נקח אי זה כל שימצאו בו אותם החלקים מנשאלים ונעשה קבוץ מהם ונאמר כיחס זה הקבוץ מהחלקים אל הכל הידוע שלוקחו ממנו יחס החלקים הנשאלים לכל הבלתי ידוע ונסדרם בדרך הד' מספרים המתיחסים ונקח למספר ראשון חלקי המספר הבלתי ידוע ונשלים דרך היחסים כפי שנאמר במקומו | |
|
המשל לזה נניח קבוץ אחד משליש ורביע ששוה עשרה וחצי ורצינו לדעת הכל |
|
ולדעת זה נבקש מספר אחד שימצאו בו אלו השברים שהנחנו אין שם מספר נותר קרוב מי"ב א"כ נקח קבוץ שלישו ורביעו שהם שבעה |
|
ונאמר אם ז' שוים י"ב כמה שוים י' |
|
ונשלים זה היחס כמו שכבר נאמר בלמוד היחסים ונמצא בזה הדרך שהמספר המבוקש הוא י"ח וזה מה שרצינו |
ובדרך זה יעשו כל הדומים לזה היחס כשיבחנו כל השברים שאפשר שיונחו או שישאל עליהם | |
|
כמי שישאל על קבוץ רביע וחמש שהם ה' שלמים ונרצה לדעת הכל כמה הוא |
|
נבקש מספר אחד שימצאו בו אלה השברים רביע וחומש שהם נמצאים בעשרים א"כ נקח מכ' הרובע והחומש וקבוצם הוא ט' |
|
ונאמר אם ט' שוים עשרים כמה שוים ה' |
ובדרך היחסים יודע שכל המבוקש הוא וקבוץ רביעתו וחמישיתו ה' וזה מה שרצינו ובדרך יעשו כל הדומים |
Chapter Five: finding the whole from a given sum of its part using double false position |
הפרק החמישי בנתינת דרכים כוללים לדעת אי זה מספר שיהיה בלתי ידוע בדרך המתנגדים |
---|---|
וזה יודע בג' דרכים כוללים בעבור שבהם יעשו כאלה היחסים וזולתם אי זה שיהיו ויקראו דרכי המתנגדות | |
|
והראשון הוא זה נניח שרצינו למצא אי זה כל שקיבוץ שלישיתו וחמישתו יחד הם עשרה |
|
וקודם כל דבר נבקש אי זה מספר שימצאו בו אלו השברים [והמספר שנמצא בו אלו הנזכרים הוא ט"ו] וקבוץ שלישיתו וחמישיתו יחד הוא ח' ואלו הם פחות מהמבוקש שנים |
|
ונקח מספר אחר שהוא ל' ונראה שקבוץ שלישיתו וחמישיתו הוא י"ו וא"כ יהיו יותר מהמבוקש ו' |
|
ועתה נניח כל זה בדרך צורה כן והראשון שצריך שנבקש יחד הם היותר והפחות שהם ב' וו' וזה יהיה המחלק ונשמור אותו |
|
ואחר נעשה המחולק כן שנכה המתנגדים כל אחד עם נגדו כמו ט"ו עם ו' ויעלה צ' ונכה עוד ל' עם ב' ויעלה ס' ונחבר צ' עם ס' ויהיו ק"ן |
|
ונחלקם במחלק שהוא ח' ויצא מהחלוקה י"ח וג' רביעיות וזהו המספר שקבוץ שלישיתו וחמישיתו יחד יוד וזה מה שרצינו בדרך הראשון |
הדרך הב' והוא שהשני מספרים שאנו צריכים בדרך הזה למצא בהם השברים המבוקשים צריך שיהיה כל אחד פחות מקבוץ ה' חלקים הכל המבוקשים | |
|
המשל רצינו למצא מספר שקבוץ שלישיתו ורביעיתו יהיה כ' |
|
נבקש מספר אחד שימצא בו שליש ורביע והוא י"ב וקבוץ שלישיתו ורביעתו ז' א"כ הוא פחות מקבוץ השברים י"ג |
|
ונקח עוד מספר אחר שימצא בו שליש ורביע והוא כ"ד וקבוץ שלישיתו ורביעיתו הם י"ד אם כן הוא פחות מהמבוקש ו' |
ואח"כ נאמר י"ב פחות י"ג וכ"ד פחות ו' | |
וכמו שלמעלה עשינו מחלק מהיותר והפחות בכאן צריך שנעשה מחלק מהפחות ומהפחות והם י"ג וו' | |
|
וכמו שלמעלה קבצנו היותר והפחות לעשות המחלק בכאן צריך שנחסר לעשות המחלק ואכ"כ נחסר ו' מי"ג וישארו ז' וזהו המחלק ונשמור אותו |
|
ואחר נכה המתנגדים כאמור למעלה והם י"ג עם כ"ד ויעלו שי"ב ונכה עוד ו' עם י"ב ויעלו ע"ב ונחסר ע"ב משי"ב וישארו לך ר"מ וזהו המחולק |
|
ונחלק במחלק שהוא ז' ויצא מהחלוקה ל"ד וב' שביעיות והנה לך צורתו |
הדרך השלישי והוא שכל אחד משני המספרים שברים נבקש השברים צריך שיהיה יותר | |
|
המשל רצינו למשול מספר אחד שרביעיתו ושלישיתו יהיה ו' |
|
נבקש מספר שימצא בו שליש ורביע והוא י"ב וקבוץ שלישיתו ורביעיתו הוא אחד יותר מהמבוקש |
|
ונבקש ג"כ מספר שהוא כ"ד והוא ח' יותר מהמבוקש ונחסר היותר קטן מהגדול והגדול הוא ח' והקטן הוא א' |
|
ונחסר א' מח' וישארו ז' וזהו המחלק |
|
ויעשה המחולק כן נכה המתנגדים הח' על הי"ב ויעלו צ"ו ונכה הא' על הכ"ד ויעלו כ"ד ונחסר כ"ד מצ"ו וישארו ע"ב |
|
ונחלקם במחלק שהוא ז' ויצא מחלוקתו וזהו המספר שלישיתו ורביעיתו מקובץ באחד שוה ששה [והנה] זאת היא צורתו |
למוד אחר מיחסים אם ישאל שואל אם כששוה מדת הקמח י"ב לבנים גזר המלך שית[נו] ח' ליטרין לחם בלבן כששוה המדה י"א לבנים כמה ראוי שיתנו לפי אותו היחס | |
נעשה כן שנניח דרושינו זה [על] שרש התיחסות הג' מספרים וזה בשנסדר המספר הראשון על שווי האחרון ר"ל לשווי הי"א לבנים והמספר השני נסדר על שווי הראשון ר"ל שווי הי"ב והמספר השלישי כמות הלחם ונאמר א"כ י"ב שוים י"א כמה שוים ח' ונשלים הלמוד כמו שהוא כתוב בדרכי היחסים וזה מה שרצינו | |
שאלה אם כשהשקל שוה מ' לבנים ואדם אחד יש לו חתיכת זהב שוקל ה' שקלים ורוצה להחליף ממנו כל כך שקלים שהנשארים יהיו שוים ללבנים ר"ל כמות השקלים הנשארים לו ככמות הלבנים שלקח מהחלוק | |
נעשה כן נקח שווי השקל שהוא מ' לבנים ונוסיף א' ויהיו מ"א ונחלק מאה במ"א ויבאו ב' וי"ח ממ"ג של שקל וכל כך שקלים צריך להחליף וזה מה שרצינו |
Chapter Six: the Teaching of Partnership |
הפרק השישי בלמוד החברות |
When we want to know how much is the share of each of the partners in the profit or the loss, in relation to the time and the amount of goods. | והוא כשנרצה לדעת כל אחד מהחבורה כמה יגיע לו מחלק הריוח או ההפסד מיוחס לזמן ולכמות הסחורה |
Partnership Problem - For the Same Time | |
---|---|
|
המשל אם יהיו בחבורה ג' אנשים והאחד הכניס לחברה י"ב וחצי והשני ו' והשלישי ז' וחצי ויהיה הריוח נ' |
|
ולדעת זה נקבץ כל המספרי' ויהיה הקבוץ כ"ו וזה הקבוץ יקרא מספר ראשון |
|
והריוח או ההפסד יהיה מספר שני |
|
וכל אחד מהג' מספר [75]שלישי |
|
ונאמ' כך אם כ"ו שוים נ' כמה שוים י"ב וחצי |
|
ונשלים היחס כמו שידעת ומה שיצא הוא [ריוח או הפסד] הראשון שהכניס הי"ב |
|
ואחר נאמ' אם כ"ו שוים נ' כמה שוים ו' |
|
ונשלים היחס ג"כ ומה שיצא הוא הריוח או ההפסד השני שהכניס בחלקו הו' |
|
ואחר נאמ' אם כ"ו שוים נ' כמה שוים ז' וחצי |
|
ונשלים היחס כמו שלמעלה ומה שיצא הוא ריוח [או הפסד][76] השלישי |
You do the same with all the ratios that could be done in all partnerships. Q.E.D. | ומכדומה לזה תעשה בכל היחסים שאיפשר להעשות בכל החברות [וזה מה שרצינו] |
Chapter Seven: Word Problems |
הפרק השביעי בקצת שאילו' ותשובות |
Find a Number Problem - Repeated Subtraction | |
---|---|
|
שאילה אם מכפלו של אי זה מספר נקח י"ב ומכפל הנשאר נקח ג"כ י"ב אחרי' וכפל הנשאר יהיה י"ב כמה היה המספר הראשון |
|
התשובה נקח המספר הידוע שהוא י"ב ונחבר אליו חציו ויהיו י"ח ומכל זה נקח החצי ויהיה ט' ואלו הט' נחבר עוד י"ב ויהיו כ"א ונקח חצים והם עשרה וחצי וזהו המספר שבקשנו בתחלה |
Likewise, we can say this for any number, whether integers, or fractions, either few or many. | ובדרך זה נוכל לאמ' בכל מספר שיהיה בין של שלימים בין של שברי' בין מעט או רב |
|
שאילה אם מאי זה כמות ילקח חציו ואחד יותר ומהנשאר חציו ויותר אחד ומהנשאר חציו ויותר אחד ונשאר אחד כמה היה המספר הראשון |
|
התשובה נקח האחד שנשאר באחרונה ויותר אחד ויהיו ב' ונכפול אותם ויהיו ד' ונוסיף יותר אחד ויהיו ה' ונכפול אותם ויהיו עשרה ונוסיף עליהם [77]עוד אחד ויהיו י"א ונכפלם ויהיו כ"ב וזהו המספר הראשון שנשאל עליו |
Likewise, you can do even if you add each time two, or three, or as much as you wish, instead of the one. | ובדרך זה תוכל לעשות ואף על פי שתוסיף בכל פעם במקום האחד שנים או ג' או מה שתרצה |
Shared Work Problem - Draining a Vessel - Barrel | |
---|---|
Question: a barrel has three holes. Through one hole it is drained in a half of a day. Through the second hole, it [is drained] in a two thirds of a day. Through the third hole, it [is drained] in a three quarters of a day. When it is drained through the three holes together, how long will it take [the barrel] to be drained?
|
שאילה אם יהיה חבית אחת ויהיו לה ג' נקבים באחד יורק בחצי יום ובנקב השני בב' שלישי יום ובנקב שלישי בג' רביעי יום כשיורק בג' הנקבי' יחד בכמה זמן יורק |
|
התשובה נאמ' כך |
|
באותו נקב שיורק בחצי יום יורקו ב' [חביו'][78] ביום אחד |
|
ובנקב שיורק בב' שלישי יום יורקו ביום אחד א' וחצי |
|
ובנקב שיורק בג' רביעיות יורקו ביום אחד חבית אחת ושליש |
|
ועתה נחבר כל אלה הג' מספרי' ויהיה קבוצם ד' חביות וה' ששיות |
|
ואחר נאמ' כך אם ד' חביות וה' ששיות של חבית שוות יום אחד כמה שוה חבית אחד |
|
ונשלים הדרך וימצא ששוה ו' חלקי' מכ"ט מיום אחד |
|
שאילה אם יהיו ג' מספרי' והראשון והשני יהיו בכמות השלישי והראשון והשלישי כמאה מן השני כמה יהיה כל אחד מהשלשה מספרי' |
|
התשובה נניח שאלו הג' מספרי' הם חלקי דבר אחד |
|
ונניח עוד שהמספר הראשון והשני הם חצי אותו הדבר והשלישי הוא חציו האחר |
|
ונאמ' אם הראשון והשלישי הם מאה כשני יראה שהשני הוא אחד ממאה ואחד מחלקי הכל |
|
ואם הראשון עם השני הם חצי הכל א"כ נאמ' שההבדל שיש בין חלק אחד ממאה ואחד מחלקי הכל ובין חצי [79]הכל הוא שיווי המספר הראשון |
|
אבל ההבדל הוא צ"ט חלקים ממאתים ושנים מהכל |
|
א"כ נאמ' שהמספר הראשון הוא צ"ט חלקי' מר"ב מהכל |
|
ואם הכל הוא ר"ב יהיה המספר השני ב' שהוא חלק אחד ממאה ואחד מהכל הנזכר שהוא ר"ב |
|
ובעבור שהמספר השלישי הוא חצי הכל והכל הוא ר"ב א"כ יהיה המספר השלישי מאה ואחד שהוא חצי הכל וזה מה שרצינו |
|
ועתה יש לנו ג' מספרי' הראשון צ"ט והשני ב' והשלישי ק"א |
|
ואם נחבר המספר הראשון עם השני יעלה מאה ואחד שהוא שוה לשלישי |
|
ואם נחבר הראשון והשלישי יעלה ר' שהם מאה כמספר השני |
We can apply this way with all the proportional numbers of this ratio, whether they are more or less. Q.E.D. | ובדרך הזה נוכל לעשות מכל המספרי' המתיחסים בזה היחס ואם היו יותר או פחות ומ"ש |
|
שאילה אם יהיו ג' אנשים בחברה אחת וחצי הריוח יהיה ראוי לאחד ושלישית הריוח לשני ורביעית הריוח לשלישי והריוח יהיה י"ב כמה יבא לכל אחד מהם |
התשובה צריך שתדע אם נתן לאחד החצי מזה המספר ר"ל הי"ב ושלישיתו לאחר ורביעיתו לאחר לא יספיקו ולכן צריך שנעשה בדרך זה שלמי שראוי החצי יקח פחות וכן השני וכן השלישי ויהיה בדרך זה שנקח אי זה מספר שנרצה שימצאו בו חצי ורביע ושליש כמו י"ב או כ"ד או ל"ו או אי זה שיהיה ונקח חציו ושלישיתו ורביעיתו ונקבצם יחד וזה הקבוץ יקרא מספר ראשון והריוח יהיה מספר שני וכל אחד [80]מחלקי המספר המקובץ יהיה מספר שלישי וכשיהיו בידינו אלו המספרי' נסדרם בדרך זה ונאמ' אם י"ב שוים י"ג כמה שוים ו' ונשלים היחס ונמצא ששוה [ה' וז' מי"ג] ואחר נחזור ונאמ' אם כל המקובץ שוה כל הריוח כמה שוה השליש ובמשלינו זה נאמ' אם י"ג שוים י"ב כמה שוים ד' ונמצא ששוים [ג' וט' מי"ג] ונחזור עוד ונאמ' אם כל המקובץ שוה כל [הריוח כמה שוה][81] הרובע ר"ל אם י"ג שוים י"ב כמה שוים ג' וכו' ונמצא ששוים | |
וזה מה שרצינו | |
שאילה אם יחלקו העשרה בב' חלקי' שהאחד נחלק באחר שיצאו מהחלוקה ה' | |
ולדעת זה צריך שנקדים שני הקדמות כוללות | |
ההקדמה הראשונה היא שכמו שכל מחולק נחלק במחלק יוליד החלק גם כן כשנחלק המחולק על החלק יוליד המחלק | |
ההקדמה השנית היא שמספר החלק ומספר יחס המחולק למחלק שוים | |
המשל אם נחלק י' על ב' יהיה החלק ה' ומספר יחס המחולק למחלק ה' כי י' הם ה' פעמים שנים וזהו יחס מחולק למחלק וא"כ המחולק ביחס הוא ה' והחלק ה' בלתי היחס וא"כ במה שיש לכל אחד שם של ה' הם שוים וזה מ"ש | |
ואחר ידיעת זה התשובה היא שנקח במחשבתינו חלק אחד מי' בלתי ידוע ויהיה שמו דבר אחד והי' בלתי דבר אחד יהיה המחולק ולפי ההקדמה השנית יהיה שוה לה' שהוא החלק וא"כ אם י' בלתי דבר אחד שוה לה' עם דבר אחד יהיה יותר מה' דבר אחד ובעבור שיהיו שוים החלק והמחולק נוסיף דבר אחד על הה' שהוא החלק ויהיו ו' ואחר שהמחולק והחלק הם שוים נחלק המחולק על החלק ויצא מהחלק שבקשנו שהוא א' ושני שלישיות וזהו הדבר האחד הבלתי ידוע שלקחנו מהעשרה ומה שנשאר עד תשלום י' שהם ח' ושליש המחולק והם ג"כ העשרה בלתי דבר שיהיה ג"כ מספר בלתי ידוע כמו שאמרנו ועתה אם נחלק ח' ושליש א' ושני שלישיות יבא לחלק ה' ואלו השני מספרים המחולק והמחלק הם עשרה וזהו מה שרצינו וכמו שאמרנו בעשרה להיות החלק ה' נוכל לומר גם כן אי זה מספר שנרצה בשנשמור היחסים הראויים לאותו מספר כמו שעשינו בזה המשל כי כמו שלקחנו לחלק ה' מי' נקח לחלק כ"ז משלשים ונעשה כאמור ותמצא באותו דרך שהמחלק הוא והמחלק כ"ח והחלק כ"ז כמו שידעתו וזהו מה שרצינו לזה |
Book Three: Geometry |
המאמר השלישי נדבר בו בקצת התחלות מההנדסה |
---|---|
ויתחלק לשלשה כללים | |
Section One: Line |
הכלל הראשון בידיעת השיעור הקווי |
ויתחלק לג' פרקים | |
Chapter One: Height |
הפרק הא' בקצת התחלות ההנדסה וגדר הקו ובידיעת השעור הקווי בגובה |
ואחר שדברנו מז' מינים מיני המספר ומדרכי היחסים וקצת שאלות ותשובות צריך שנדבר עתה מקצת התחלות ההנדסה כדי שתדע הדרך איך תשתמש ביחסי המספרים הצריכים בה | |
ולכן ראוי שתדע שתמונות ההנדסה הראשונות שבהן נוכל לדעת כמות אי זה גשם שיהיה או כל אחד ממרחקיו או התיחסות גשם לגשם או שטח לשטח או קו לקו הם שלש עצמיות שהם | |
|
משלש |
|
מרבע |
|
עגלה |
ובעבור שהגשם כולל בג' סגלות שהם | |
|
ארך |
|
רחב |
|
עמק |
לכן נדבר בגדר כל אחד ובשיעורו | |
וראשונה נדבר מהארך | |
ובעבור שהארך ישוער בקוים נאמר מהו קו | |
Definition of line: the line is a quantity of length without breadth and depth, whose ends are two points | והקו הוא כמות ארך בלתי רחב ועמק וקצותיו הם שתי נקדות |
ובעבור שמיני השעור הקווי הם ג' שהם | |
|
גבה |
|
מישור |
עמק | |
צריך שנדבר מכל אחד מהם | |
וראשונה מהגבה | |
כשתרצה לדעת אי זה גבה שיהיה תקח עמוד אחד שתדע שיעורו ויושם במישור מעומד וביושר בלתי שום נטיה ותטה עיניך בארץ בהיותך מביט לקצה הגבה שתרצה באופן שיעבור נצוץ הראות על קצה העמוד הגבה בקו ישר מעיניך עד קצה הגבה שתרצה | |
a3= the distance between the eye and the starting point of the height | ואחר תשער ממקום נטיית העין עד המקום התחתון מהגבה שאתה מבקש וזה יהיה המספר השלישי |
a2= the size of the pole | ושיעור העמוד יהיה המספר השני |
a1= the distance between the eye and the pole | והרוחק שיש בין העין והעמוד יהיה המספר הראשון |
the height = | ואחר תיחס בדרך שידעת אם זה שוה זה כמה שוה זה בהכותך השני בשלישי ונחלקהו במספר הראשון ויצא לנו הגבה שבקשנו וזה מה שרצינו |
Chapter Two: Length |
הפרק השני בידיעת שהשיעור הקווי במישור |
---|---|
כשנרצה לדעת ארך זה מישור שיהיה יושם על הארץ מעומד עמוד אחד ישר שנדע שעורו ובמקום שנרצה ובלתי שום נטיה | |
length of the surface = BH | ודרך משל יקרא המישור ב"ה |
pole = AB | ועמוד הישר א"ב |
stick = GD | ובעמוד א"ב נשים יתד אחד שנקרא ג"ד על זויות שוות באופן שכשיביט האדם מראש העמוד לקצה המישור יעבור נצוץ הראות על ראש היתד ביושר עד קצה המישור המבוקש |
length = | ואחר תכה כמות ג"ד על א"ב וזה יחלק על א"ג ויצא לנו כמות ב"ה שהוא אורך המישור שבקשנו וזה מה שרצינו |
Chapter Three: Depth |
הפרק השלישי בידיעת השיעור הקווי בעומק |
---|---|
depth = AD | כשנרצה לדעת אי זה עומק שיהיה ונניח שיהיה העומק א"ד |
pole = HZ | ונשים עמוד אחד על שפת העומק ויהיה ה"ז |
stick = ZB | ונשים יתד אחד בעמוד בזויות נצבות על שפת העומק ויהיה ז"ב ויעבור עד א' ונקודת המבט תהיה ה' שעל ראש העמוד ויעבור נצוץ המבט מנקדת ה' ועל קצה היתר לזויות העומק שהוא ד' באלכסון |
והנה בעבור שזוית הז"ב הוא שוה לזוית בא"ד הנצבת | |
וג"כ זוית אב"ד שוה לזוית זבה הנגדיים | |
והזוית הנשאר שמקיף אותו בה"ז שוה לזוית שמקיף [82]אותו אד"ב | |
א"כ כל זויות משולש אד"ב שוות לכל זויות משולש בה"ז ולכן צלעותיהם מתיחסות | |
ויהיה יחס ב"ז לז"ה כיחס ב"א לא"ד | |
Depth = | ועתה נכה שעור ה"ז על שעור ב"א ונחלקהו על ז"ב ויצא לנו שיעור א"ד וזה מ"ש |
Section Two: Surface |
הכלל השני מהמאמ' הג' בידיעת [השיעור השטחיי |
ויתחלק לה' פרקי' | |
Chapter One: Equilateral Triangle |
הא' בידיעת שיעור][83] שטח המשולש השוה הזויות הצלעות |
ואחר שדברנו מהכמות הקויי וכל שיעוריו עתה צריך שנדבר מהכמות השטחיי ושיעוריו | |
וראשונה נדבר מגדרו | |
Definition of surface: the surface is a quantity that has length and breadth without depth, whose limits are two lines. | השטח הוא כמות בעל אורך ורוחב בלתי עומק שתכליותיו ב' קוים |
והתמונות השטחיות הראשונות הם ג' מינים או יהיה שוה הג' צלעות | |
ואם תהיה שוות הג' צלעות צורתה זאת | |
ואם נרצה לדעת כמותה נחלק הצלע האחד בב' חלקי' שוים ומנקודת החלוקה ששם ד' נוציא קו ישר עד הזוית הנגדיי שהוא א' וזה הקו נדע כמותו באי זה מדה שנרצה ונשמור אותו | |
וצריך שנדע עוד כמות אחד מהצלעות | |
ונכה חצי זה הכמות בכמות הקו השמור אצלנו ומה שיעלה הוא כמות כל שטח המשולש וזה מה שרצינו |
Chapter Two: Isosceles Triangle |
הפרק השני בידיעת שיעור שטח המשולש שוה הצלעות |
ואם יהיה המשולש שוה שתי הצלעות בלבד צורתו היא זאת | |
ולדעת כמותה נחלק הצלע הבלתי שוה בשני חלקי' שוים ומנקודת החלוק ששם [84]ד' נוציא קו אחד ישר עד הזוית הנגדיי שהוא א' ונדע כמות חצי הצלע שחלקנו וכמות הקו הישר שעשינו ונכה האחד על האחר ומה שיעלה הוא כמות כל שטח המשולש וזה מ"ש |
Chapter Three: Scalene Triangle |
הפרק הג' בידיעת שיעור שטח המשולש מתחלף הצלעות |
ואם יהיה המשולש מהג' צלעות מתחלפות צורתו זה | |
ולדעת כמותו נוציא קו ישר בלתי שום נטייה מהזויות הרחב ששם א' לצלע הנגדיי ונדע [כמותו][85] ר"ל כמות הצלע הנגדיי ונשמור אותו ונדע עוד כמות הקו הישר שעשינו ונכה אותו בכמות הצלע השמור אצלינו וחצי מה שיעלה הכל הוא כמות כל שטח המשולש ומ"ש |
Chapter Four: Quadrilateral and Square |
הפרק הרביעי בידיעת שיעור שטח המרובע ושטח הרבוע |
ומיני המרובע שבהם נדע כמות כל המרובעים שיהיו והם ב' | |
|
המין האחד שיהיה שוה האורך והרוחב |
|
והמין השני שהאורך והרוחב בלתי שוים |
ולדעת כמות המרובע השוה האורך והרוחב שצורתו זאת | |
area of a square = side1×side1 | הוא בדרך זה שצריך שנדע כמות הצלע האחד ונכה אותו בעצמו ומה שיעלה הוא כמות כל שטח המרובע וזה מה שרצינו |
ואם נרצה לדעת כמות שטח המרובע שאורכו ורוחבו בלתי שוים שזאת היא צורתו | |
area of a rectangle = sidelong×sideshort | צריך שנדע כמות הצלע הגדול וכמות הצלע הקטן ונכה האחד באחר ומה שיעלה [86]הוא כמות השטח כולו וזה מ"ש שתדע כלל אחד לכל מיני המרובעי' |
Chapter Five on Knowing the Measure of the Circle according to the Opinion of the Sages |
הפרק החמישי בידיעת שיעור העגול לפי סברת החכמים |
---|---|
|
ולדעת כמות שטח העגלה בקרוב שזאת היא צורתה |
|
צריך שנדע חצי האלכסון ונכה אותו בחצי הקף העגלה ומה שיעלה הוא כמות השטח |
|
ולדעת כמות העגלה |
|
נשלש האלכסון ויוסיף עוד החלק השביעי ממנו כך הוא כמות כל העגלה |
ובעבור שאין יחס בין הקו הישר והבלתי ישר לכן הוא נמנע לדעת כמות העגלה בדקדוק אמתי אלא בקרוב | |
ובאלו העגלות שאנו עושי' נוכל להתקרב לידיעת אמתתם | |
ואם יקרה טעות אינו נחשב למעוטו אבל בעגלות הגדול כ"ש השממיות שיהיה הטעות הגדול מאד | |
ולכן אמרו ארגימידש ואלפארבי שמי שיתן לעגלה כמות שליש האלכסון ומע' חלקים ממנו העשרה שנותן פחות מן העשרה א"כ כמות האמתי הוא בין ע' חלקים וע"א מהאלכסו' וזה מה שרצינו בתמונות השטחיות | |
ואחר שדברנו מהכמות השטחי נדבר עתה מהגשמי | |
ולכן ראוי שנאמר קודם מהו גשם | |
Definition of solid: solid is a quantity that has three dimensions, which are length, breadth and depth, whose limits are surfaces. | א"כ גשם הוא כמות שיש לו שלשה מרחקים שהם ארך ורחב ועמק שתכליותיו הם שני שטחים |
Section Three of Book Three: [Solid] |
הכלל הג' מהמאמ' הג' |
Chapter One: Volume |
|
In it one chapter on knowing the volume of any solid. | ובו פרק א' והוא בידיעת שיעור אי זה גשם שיהיה |
The first bodily figures are three and they are: | והתמונות |
|
משולש [מחודד] |
|
[88]מרובע [ומוגשם] |
|
ועגולה [כדור] |
If we wish to know their volume, as if we wish to know the volume of a square, or non-square, or triangular container, how much it contains, we should know first the area of the base in the way we mentioned, then multiply it by its depth, and the result is it volume. | ואם נרצה לדעת כמותם כמו שאם רצינו לדעת כמות כלי אחד מרובע [מעוקב] או בלתי מרובע [מעקב] או משולש [מחודד] כמה יכיל צריך שנדע קודם שטח התושבת בדרך שאמרנו ואחר נכהו בעומקו ומה שיעלה הוא הגשמיות [כמותו הגשמי] |
|
המשל נניח שיש בכאן כלי אחד שהתושבת שלו הוא ג' אמות ועומקו ב' |
|
נכה הב' בג' ומה שיעלה הוא כמותו |
If the area of the bottom base of the container is greater than the area of its upper base, or vice versa, we know the area of each of them, sum them up, take a half [of the sum] and this is the area that should by multiply by the depth. We multiply them and the result is the volume of any solid container. | ואם שטח תושבת הכלי יותר גדול משטח פיו או בהפך נדע שטח כל אחד מהם ונחברם ונקח החצי וזה יהיה כמות השטח הראוי להכות עם העומק ונכם ומה שיעלה הוא כמות כל גשם הכלי |
Since there are no other figures that we can know their volume in the way we stated, but these, therefore, if we wish to know the volume of any other figure, we should convert it to one of these triangular or square figures, of whichever type they may be, by cubing the figure we want, or squaring it, Q.E.D. | ובעבור שאין שם תמונות אחרות שנוכל לדעת שיעורם בדרך שאמרנו אלא אלו לכן אם נרצה לדעת שיעור אי זה תמונה אחרת צריך שנהפכנה באחת מאלו התמונות המשולשות או המרובעות מאיזה מין שיהיה מהם וזה בשנשלש התמונה שנרצה או נרבע אותה וזה מה שרצינו |
Whoever is well versed in these principles can easily study all the books of Euclid and any science that obtains its principles from arithmetic. | וכל מי שיהיה בקי באלה ההתחלות יוכל לעיין בקלות בכל ספרי אוקלידס וכן בכל חכמה שתקנה התחלותיה ממלאכת המספר |
We have already discussed at length everything that is necessary for our purpose. | וכבר הארכנו בכל מה שצריך לכוונתינו |
Supplement (Oxford MS d.5) – operations with fractions |
|
דרך אחרת קצרה יותר ממה שכתבנו בחבורנו בענין ההכאות והחלוק והיחסים | |
קודם כל דבר צריך לדעת מספר הפועל ומספר הפעול והם נעשים בדרך זה | |
וראשונה המספר הפעול הוא בכל מה שיכתב תחת הקו | |
והמספר הפועל הוא בשלש דרכים [שלם לבד] שבר לבדו או שניהם כאחד | |
ואם יהיה שלם לבד יקרא מספר פועל | |
ואם יהיה שבר לבד המספר שעל הקו שלו יקרא מספר פועל | |
|
המשל אם יהיו בידינו ב' שהם שנים שלמים ושלשה רביעיות |
|
נכה הב' שלמים על ד' ויהיו ח' עוד נוסיף עליהם ג' שעל הקו כאמור ויהיו י"א וזהו המספר הפועל שלהם |
א"כ כשנדע המספר הפועל והפעול בדרך שאמרנו ונרצה לעשות שום הכאה נכה פועל המספר האחד עם פועל המספר השני וזאת ההכאה נחלק בהכאת פעול האחד עם הפעול השני | |
או יהיה פעול לשני המספרים ואם לא יהיה שם אלא פעול אחד הוא יהיה המחלק | |
|
המשל נרצה להכות |
|
נעשה המחלק שהוא הכאת הפעולים שהם ה' וג' שעולה ט"ו וזהו המחלק |
|
ואחר נעשה המחולק מהכאת הפועלים שהוא י"ט עם כ' שעולה ש"ף |
|
וזה נחלק בט"ו שהוא המחלק |
ודרך החלוק הוא זה שהמספר שרצינו שיהיה המחלק הוא שנכה הפועל שלו עם פעול של האחד וזהו המחלק ואותו שנרצה שיהיה המחולק נכה הפועל שלו בפעול של האחד וזהו המחולק ואח"כ נחלק האחד באחר | |
|
המשל נרצה לחלק |
|
נעשה הפועלים יותר והראשון הוא ט' והשני י' ונחלק ט' בי' ויהיו ט' עשיריות |
ומדרך היחסים מונחים הג' מספרי היחס שהם ראשון ושני ושלישי נבקש הפועל ראשון בפעול שני וכל מה שיעלה נכה בפעול השלישי אם יהיה לו פעול ואם לא באי זה פעול שימצא וזאת ההכאה תקרא המחלק ונשמור אותה א"כ נכה פועל השני עם פועל השלישי והעולה נכה בפעול המספר הראשון אם לא יהיה לו פעול ואם לא יספיק הכאת הפועלים וזאת ההכאה תקרא המחולק | |
|
המשל אם כ' שוים ט"ו וה' חלקים מל"ז כמה שוים ה' וב' שביעיות וזו היא צורתו |
|
ולפי הנאמר פועל הראשון הוא כ' |
|
ופועל המספר הב' תק"ס |
|
ופועל המספר השלישי ל"ז |
|
א"כ נכה הכ' שהם הפועל של המספר הראשון על פעול המספר השני שהם ל"ז ויעלו תש"מ ואלו נכה בפעול המספר השלישי שהם ז' ויעלו ה' אלפים ק"ף וזהו המחלק ונשמור אותם |
|
ואחר כך נכה תק"ס שהוא פועל המספר השני עם ל"ז שהוא פועל המספר השלישי |
וזאת ההכאה נחלק במחלק ששמרנו ומה שיצא הוא היחס המבוקש | |
נשלם | |
תהלה לאל יתעלה השם | |
ונשלם הספר הזה ספר המספר לעלי לידי לי אליאו גבה בכ"ר אליעזר יצ"ו בשנת עזרה בצרות נמצא ליצירה בחדש טבת כ"ה בו |
Notes
Apparatus
- ↑ 15r
- ↑ 15v
- ↑ P1095 om.
- ↑ P1095 om.
- ↑ 17v
- ↑ 18r
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ 18v
- ↑ P1095 om.
- ↑ P1095 om.
- ↑ marg.
- ↑ 19r
- ↑ P1095 om.
- ↑ 19v
- ↑ 20r
- ↑ marg.
- ↑ 20v
- ↑ P1095 om.
- ↑ P1095 om.
- ↑ P1095 השישי marg. הה'
- ↑ 21r
- ↑ P1095 om.
- ↑ P1095 marg.: והסבה אשר בעבורה היו דרכי הרבוע במין השברי' ה' פנים ודרכי החלוק ח' זה יתבאר ממה שאומר וזה כי כשתרבע איזה מספר קטן על איזה מספר גדול סך מה שיצא מהכאת הקטן בגדול יצא גם מהכאת הגדול בקטן א"כ שניהם דרך אחד יחשב המשל אם תאמ' ה' פעמי' ח'
הםיעלו למ' גם אם תאמ' ח' פעמי' ה' יעלו למ' ג"כ כן בשברים כמו בשלמי' אבל בחלוק לא יצדק זה כי אם תחלוק הה' על ח' יבא לחלק אחד ה' שמיניות אבל אם תחלוק הח' בה' יבא לחלק אחד שלם אחד וג' חמישיות ואחר ידיעת כל זה הנה א"כ הג' פנים שברבוע והם רבוע שלם עם שבר ורבוע שלם ושבר יחד עם שבר ורבוע שלם ושבר יחד עם שלם נעשו ששה פנים בחלוק כשיתהפכו והוא חלוק שבר בשלם וחלוק שבר בשבר ושלם וחלוק שלם בשבר ושלם אברהם כהן - ↑ P1095 המחלק
- ↑ 21v
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ 22r
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ 22v
- ↑ 23r
- ↑ P1095 om.:
- ↑ P1095 ושלם שבר
- ↑ 23v
- ↑ marg.
- ↑ P1095 om.
- ↑ 24r
- ↑ 24v
- ↑ P1095 marg.: סבה אחת כוללת לכל מיני החלוק בדרך קצרה והוא כי המחלק יצא מהכאת פועל בפעול אם יהיה ואם לא יהיה פעול מספיק וכן המחולק יצא מהכאת פועל בפעול אם יהיה ואם לא יהיה פעול מספיק והמחלק יצא מאיזה הכמה שתרצה אם מפועל השמאל על פעול הימין ואם מפועל הימין על פעול השמאלי וזה מספיק במין החלוק ולעולם העניין הולך אחרי הפועל אם יהיה פועל הקטן בהכאתו עם פעול הגדול ורצית שיהיה הקטן המחלק הנה הכאת פועל הקטן עם הפעול הגדול הוא המחלק וההפך בהפך זה הכלל הכל הולך אחר הפועל מפי המחבר הספר
- ↑ 25r
- ↑ marg.
- ↑ P1095 144
- ↑ P1095 12
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ 30v
- ↑ marg.
- ↑ 31r
- ↑ P1095 om.
- ↑ 31v
- ↑ marg.
- ↑ 32r
- ↑ 32v
- ↑ marg.
- ↑ 34v
- ↑ 35r
- ↑ 35v
- ↑ 36r
- ↑ 36v
- ↑ marg.
- ↑ 37r
- ↑ 37v
- ↑ 38r
- ↑ 38v
- ↑ marg.
- ↑ 39r
- ↑ 39v
- ↑ 40r
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ 44r
- ↑ marg.
- ↑ 44v
- ↑ marg.
- ↑ 45r
- ↑ 45v
- ↑ marg.
- ↑ 47v
- ↑ marg.
- ↑ 48r
- ↑ marg.
- ↑ 48v
- ↑ marg.
- ↑ 49r
Appendix I: Glossary of Terms
arithmetic | ארישמטיקה |
science | חכמה |
astrology | חכמת התכונה, התכונה, בתכונה |
mathematics | חכמות הלמודיות |
music | מוסיקא |
arithmetic | מלאכת המספר |
geometry | הנדסה |
geometry | מלאכת ההנדסה |
decimal system | |
---|---|
number | מספר (ה), מספרי ה, מספרים |
number | מנין, מניין ה |
number | חשבון, חשבונות |
numeral | תמונה, תמונות המספר |
numeral, digit, letter | אות (ה), אותיות, האות ה... מה, אותיותיו |
numeral | סימן |
zero | סיפרא, סיפרש, סיפראש |
unity, unit, units | אחדות |
units | אחדים, אחדות, המספרים האחדים |
tens | עשרות |
hundreds | מאות |
thousands | אלף, אלפים |
decimal place | מקום (ה / של), מקומם, במקום (ה) |
rank | מקום, מקומות, מקומותיו |
rank | מעלה, מעלות |
rank | מדרגה, מדרגות, מדרגת ה, מדרגותיו, מדרגותיהם |
rank | הבדל (ה), הבדלים, הבדלותיו |
decade, none-units rank | כלל, כללים |
numerical value | בשם |
numerical value | כמות במספר |
positional decimal method | בדרך המספר |
addition | |
to add | לחבר, נחבר (אותו עם / אליהם / אליו ה / אלו ה... עם ה / ה / עליהם ה / ... עם / הכל / כל אלו ה), נחברם (עם) |
summing | חבור (ה... ל), החבור משניהם |
addition | תוספת (ה) |
to add | להוסיף (על / ... על), הוספנו ל, הוספנוהו על, הוספת ה, נוסיף (אותם עליהם / ה / ל / לו ה / עליהם / עליהם ה / עליו / עליו ה / עמהם ה / ה... ל / ... ל / ... על ה / ... עליה / עוד ה / עוד... על), נוסיפה ל, נוסיפהו (ב / על / על ה), נוסיפם (ב / ל / על ה), תוסיף (ב / ה) |
to add | יוסיף עוד ה |
to sum | נעשה קבוץ מהם |
addition, sum | קבוץ (ה / ה... ל / ה... וה / אלו / ... ל / מה), קבוצם |
sum | קבוץ כל ה, קיבוץ... יחד, המקובץ מכל ה, המספר המקובץ |
to sum up | לקבץ, נקבץ (כל ה), נקבצם יחד, קבצנו ה... וה |
total sum | קבוץ כלם, המקובץ מכלם, הקבוץ של כלם, קבוץ כל ה |
added | מחובר ל, נקבץ |
to be summed | יקובצו, מקובץ באחד |
result of addition, sum | המקובץ, הקבוץ מ...עד |
division | |
division | החלוק, חלוק (ה / ... ב), חלוקת, החלק ה, המחלק, בחלוקה, חלוקו, חלק ה |
to divide (by) | לחלק (ה / ... ב), חלקנו... ב, נחלק (ב / ה / ה... ב / ה... על / ה... על ה / ... ב / ... על / זה ה... ב), נחלקהו (ב / על ה), נחלקם (ב / ל / על / על ה) |
נחלקהו במחלק, נחלקם במחלק | |
נחלקם על המחלק | |
נחלק המחולק במחלק | |
נחלק המחולק על החלק | |
נחלק ה... ב... חלקים | |
נחלק ... בשני חלקים שוים | |
to be divided (into) | יחולק ה... ב, יחלק (ב / ה / ל / על / ... ב), נחלק (ב / ל), יתחלק ל, תתחלק ל |
יחלקו ב... חלקים | |
יחלקו ... ב... חלקים | |
divisor | מחלק, חלק |
dividend, divided | מחולק (ב), מתחלק |
indivisible | בלתי מתחלק, שלא נחלקו, שלא יחלק |
quotient, result of division | חלק, החלק, מספר החלק, בשם חלק |
יבא מהחלוקה, יבאו מהחלוקה, יבאו ...מהחלוקה, יבאו ... מהחלק | |
יבא לחלק | |
היוצא לחלק | |
יצא מהחלוק, יצא מהחלוקה, יצאו מהחלוקה, יצאו ... מהחלוק | |
יצא מחלוקתו | |
יצא מהחלק | |
יצאו לחלק | |
מה שיצא לחלק | |
halving | |
halving | חלוק באמצע, חלוק ה... באמצע |
to halve | לחלק מ, נחלק אותו, לחלק ... באמצע, נחלק ה... באמצע |
to halve | נקח החצי, נקח חצי ה, נקח מה... חציו |
ילקח חציו | |
מחולק באמצע | |
doubling | |
doubling | הכפול, כפול ה, כפל ה |
doubling operation | בדרך הכפול |
to double | לכפול (כל אחד מ), יכפול, נכפול (אותם / ה), נכפלם |
double | נכפל, כפל (ה), כפלו של, הכפלים |
twice | כפול, כפל |
first double, 2 | הכפל הראשון |
to be doubled | יוכפל (ה), נכפל, נכפלים |
sum of doubles | הנכפל |
sum of doubles | העולה מכל הנכפל |
multiplication | |
multiplication | הכאה (על), הכאת (ה / ה... ב / ה... על ה / ה... עם ה / ... ב / ... על), בהכאתו ב, הכאות |
to multiply | בהכות (ה... ב / ... עם), בהכותך ה... ב, להכות (ב / ה / עם ה / אלו ה... ב / ... על) |
הכהו ב, הכינו (אותם ב / ... ב), מכים עמו כל, נכה (אותו ב / אותם ב / אותה על ה / אותו על / אותם על / אותו עם ה / אלו ה... על ה / ב / ה / על ה / עליו ה / עם ה / ה... ב / ה... על / ה... עם / זאת ה... עם / ... ב / ... על / ... עם), נכהו (ב / עם כל ה / ... ב), נכם (ב / על / על ה עם ה), תכה (... ב / ... על) | |
נכה ה... זה על זה | |
נכה ה... האחת בחברתה | |
נכה ה... כל אחד עם שכנגדו | |
נכה האחד על האחר, נכה האחד באחר | |
to be multiplied by | יוכה (ב / על ה / ה... ב), מוכה (ב / על) |
multiplied | המספר המוכה, המוכה, המוכה עם ה, המוכים |
הכאת ... בעצמו, הכאת ... בעצמם | |
הכאת ה... בעצמו, הכאת ה... בעצמם | |
הכאתו בעצמו | |
to multiply by itself | מכה... בעצמו, נכה אותו בעצמו, נכה ה... בעצמה, נכהו בעצמו |
יוכה בעצמו | |
מוכה בעצמו | |
נכה ה... באופן מעוקב | |
נכה ה... בעצמה באופן מעוקב, נכה ה... בעצמו באופן מעוקב, נכה ... בעצמם באופן מעוקב | |
יוכה בעצמו באופן מעוקב | |
מוכה בעצמו באופן מעוקב, מוכה בעצמו באופן מעקב | |
product, result of multiplication | העולה מהכאה, העולה מהכאת, העולה מההכאה |
היוצא מהכאתם | |
product | הכאה, הכאת, הכאות |
total product | קבוץ הכאת |
to multiply | לרבע (ה / ... ב / ... עם / זה ה), נרבע (אותה / ה... ב) |
multiplication | רבוע (ה / מ / מ... ב / ... עם) |
product, result of multiplication | רבוע |
product, result of multiplication | העולה, והעולה מ, העולה מהכאת הפועל והפעול |
product, result of multiplication | המקובץ מההכאה |
multiplier | פועל (ה), מספר הפועל, הפועלים |
multiplicand, multiplied | פעול (ה), מספר הפעול |
מה שיצא מההכאה | |
יצא מההכאה, יצאו מההכאה | |
הכאת .. במרובעם, הכאת ה... במרובעם | |
נולד בהכאת ... במרובעם | |
הכאה מעוקבת, ההכאה המעוקבת מה, ההכאה המעקבת מה | |
יולד מההכאה המעקבת, יולד מההכאה המעוקבת, יולדו מהכאת, יולדו מהכאה מעוקבת | |
ובעצמה באופן מעקב, ובעצמה באופן מעוקב | |
multiplication table | לוח ההכאות |
multiplication table | לוח הרבוע |
to triple, to multiply by three | נשלש (ה), נשלשה, נשלשהו |
tripled | משולשת, המשולשת, המשולשת ה, המשולשות, המשלשות, משלשת, המשלשת |
תחת משלשת, תחת המשלשת, התחת משלשת, התחת המשלשת, תחת המשולשת, התחת משלשות, התחת משולשות | |
subtraction | |
subtraction | חסור (ה), החסור, חסרונם |
to subtract | לחסר (אותה מ / ... מ), חסריהו מ, חסרנו (אותם מ), נחסר (... מ / ... מה / ה... מה), נחסרהו (מ / מהם), נחסרם (מ / מה / מהם), מחסר |
to be subtracted | יחסר, יחוסר, מחוסר (מ / מה), תחוסר |
to be subtracted | יוסר ממנו, יוסרו (מ / מה / כל אלו ה) |
subtrahend | המספר שחסרנו, המספר המוסר |
to subtract | ויסיר |
to subtract | נוציא, נוציאם מ |
to cast out by nine | נחסר התשעיות מ, נשליך ה... לתשיעיות |
to cast out by nine | נשליך ה... ט' ט' |
to cast out by nines | נחלקם לתשעיות, נחלקהו בתשעיות |
to cast out by nine | נוציא ג"כ התשיעיות |
remainder from casting out by nine | הנשאר מהתשיעיות |
difference | החסרון |
deficiency | מה שיחסר ל, חסרים |
ratio | |
relation, ratio | התיחסות, התיחסות ... ל |
ratio, relation | יחס (ה... ל), יחסים (ה), יחסי (ה / ה... מ), יחסי המספרים |
כיחס ... אל, כיחס ה... אל ה | |
יחס ... ל... כיחס | |
יחס בין ה... וה | |
היחס שיש בין ה... וה | |
היחס שיש בין ... ל | |
יחס ה... ל... כיחס ה... ל | |
יחס ה... ל... יהיה כיחס ה... ל | |
יחס ... ל... כיחס ... ל | |
מספר יחס ה... ל, מספר היחס ה... ל | |
היחס שימצא בין ה... וה | |
אותו יחס ימצא בין ה... וה | |
ביחס (ה) , ביחסי ה, בזה היחס | |
לפי אותו היחס | |
to relate | ליחס אותם ל, ייחסנו ה... ל, ניחס, ניחס אותם ל, ניחסהו ל, תיחס, תיחסהו ל |
proportional numbers | מספרי היחס |
המספרי' המתיחסים בזה היחס | |
דרך היחסים, דרכי היחוסים, בדרכי היחסים | |
rule of three | בדרך שאם זה שוה זה, בדרך שכך שוה כך כמה שוה כך |
rule of four, proportion of four numbers | יחס הד' מספרים, יחס הד' מספרים המתיחסים, יחסי הד' מספרים המתיחסים |
בדרך הד' מספרים המתיחסים | |
ד' מספרי' מתיחסים, ד' מספרים מתיחסים | |
rule of three, proportion of three numbers | יחסי כל ג' מספרים המתיחסים, ג' מספרים מתיחסים, התיחסות הג' מספרים |
rule of six, proportion of six numbers | יחס הששה מספרים המתיחסים, יחס הו' מספרים המתיחסים, ששה המספרים המתיחסים, ו' מספרים מתיחסים |
proportional | מתיחסות |
סדר | |
סדר ראשון, הסדר הראשון | |
root | |
root | שרש (ה / מ / ל), שרשים, שרשי (ה), שרשו, שרשם |
root | עקרי |
square root | שרש המרובע |
cube root | שרש המעוקב, השרש המעוקב, שרש מעקב (של), שרשים מעקבים, שרשי המספרים המעוקבים, שרש המספרים המעוקבי' |
approximate | יותר קרוב (ל), היותר קרוב (ל / אליו), היותר קרובים ל, היותר קרוב שאפשר (ל / ש) |
בקרוב | |
to come close | להתקרב ל |
closest | יותר קרוב ל |
closer | קרוב מ |
imperfect square | מספרים הבלתי מרובעים |
imperfect cube | מספרי' הבלתי מעקבים, מספרים הבלתי מעוקבים |
square number | מרובע, מרובעים, מספר מרובע, המספרים המרובעים |
to cube | לעקב |
cube number | מעוקב (מ), מעוקבים, מספר מעוקב, מספר מעקב (של) |
מעוקב שלם | |
מציאות שרשי המספרים | |
לבקש שרשו, לבקש שרשם, בקשנו שרשם, בקשת שרשם | |
לבקש השרש המעוקב | |
למצא שרש, למצא שרש מספר, למצא שרשם | |
נמצא שרשו, נמצא שרשם, תמצא השרשים | |
ימצא להם שרש | |
ימצא שרש ל | |
ימצא שרש מעקב | |
הוצאת השרש | |
להוציא זה השרש, נוציא השרש, נוציא שרשם, ונוציא ... השרש, תוציא השרש | |
לדעת השרש, לדעת שרש ה, תדע שרש | |
לדעת השרש המעקב של | |
לדעת השרש המעוקב מ | |
יש לה שרש, יש להם שרש, יש לו שרש | |
בעלי שרש | |
אין שרש ל, אין להם שרש, אין לו שרש, אין שרש אמתי ל | |
יש להם שרש מעקב, יש לו שרש מעקב | |
בעלי שרשי מעוקבים, בעלי שרשים מעקבים | |
אין לה שרש מעקב | |
fraction | |
fraction | שבר, שברים, המספרים השברים |
to become fraction, to be fractionalized | ישבר |
fraction line | קו (של), קו השבר ה, קוי השברים |
numerator | המחולק |
denominator | מחלק |
common denominator | מחלק |
common denominator | משותף, המספר המשותף |
common denominator | המורה |
common denominator | במקום שלם, במקום השלם, מקום שלם, מקום של שלם |
to share a common denominator | ישתתפו שני ה |
first rank of fractions | שברים ראשונים |
second rank of fractions | שבירה שנייה |
conversion, transforming | השבת |
sexagesimal fraction | שברי התכונה, השברים התכונים, השברים בחכמת התכונה, השברי' שבחכמת התכונה |
מספרי התכונה | |
degree | מעלה, מעלות |
minute | ראשונים, ראשוניים |
second | שניים |
third | שלישיים , שלשיים, שליש |
fourth | רבעיים, רביעיי' |
fifth | חמשיים |
to be converted | ישובו (ל) |
part | חלק (מ / ה... ממנו / ... מ), חלקי (ה), חלקים (מ / ממנו / ... מ), חלקיו |
part of unit, part of a whole | מחלקי שלם אחד , חלקי השלם, מ... חלקי השלם, חלקים מהשלם |
אחד מ... חלקי השלם, חלק אחד מ... חלק שלם, חלק אחד מ... חלקים משלם | |
אחד מהכל, חלק אחד מ... מהכל, חלק אחד מ... חלקים מהכל | |
אחד מחלקי הכל, חלק אחד מ... חלקי הכל, חלק אחד מ... מחלקי הכל | |
חלקים מהכל, חלקים מ... חלקי הכל, חלקים מ... של הכל, חלקים מ... מהכל | |
החלק ... חלקי השלם | |
חלקים מ... חלקי השלם | |
חלקים מ... מהשלם, חלקים מ... בשלם | |
חלקים מ... של שלם אחד | |
חלקים מ... חלקים של שלם, חלקים מ... חלקים של שלם אחד | |
name of fraction | שם החלק |
calculation | |
calculation | חשבוננו |
integer | שלם, שלמים, המספרי' השלמים, המספרים השלמים |
last item, an | האחרון, המספר האחרון |
even number, even term 2an | זוג, זוגות |
odd number | נפרד, נפרדים, נפרדות |
perfect number | מספר השלם, המספר השלם, המספרים השלמים |
prime number | מספר ראשון, המספר הראשון |
to count | למנות, מונה, נמנה |
to be counted | ימנה עמה |
double false position | בדרך המתנגדים, דרכי המתנגדות |
false position | המתנגדים |
geometry | |
figure | תמונה, תמונות (ה), תמונות ההנדסה |
shape | צורתה, צורתו |
measure, measurement | מדה, מדת ה, מדות |
measure | שעור, שיעורו, שעוריו, שעורם |
size | שעור (ה), שיעור ה, שעורו, שיעורו |
area | שיעור ה |
area | השעור השטחי, שעור שטח ה |
volume | שעור |
size | כמות (ה) , כמותה, כמותו |
area | כמות (ה / כל ה), כמותה, כמות השטח, הכמות השטחי |
volume | כמות, כמותם, כמותו, כמותו הגשמי |
container | כלי |
cubit | אמות |
pole | עמוד |
standing | מעומד |
inclination | נטיה, נטייה, נטיית ה |
point | נקודת ה, נקדת, נקדות |
midpoint | נקודת החלוקה, נקודת החלוק |
line | קו, קוים |
lined, linear | קווי, קוויי |
plane | מישור |
surface | שטח, שטחים |
area | שטח (ה), כמות שטח ה |
plane | השטחיי, השטחי, שטחיות |
straight line | קו ישר, הקו הישר, קו... ישר, בקו ישר מ |
not straight | הבלתי ישר |
straight | ביושר, ישר |
angle | זוית (ה), זויות (ה) |
right angle | על זויות שוות |
right angle | זויות נצבות |
right angle | הנצבת |
obtuse angle | הזוית הרחב |
opposite angle | הזוית הנגדיי, נגדיים |
opposite | הנגדיי |
distance | רוחק |
dimension | מרחקים, מרחקיו |
depth | עמק, עומק, עמקו |
length | ארך, ארכו, אורך |
width | רחב, רחבו, רוחב |
height | גבה, גובה |
high | הגבה |
top of | ראש ה |
on top of | על ראש ה |
limit | שפת ה |
limit | תכליותיו |
end | קצה ה, קצותיו |
side | צלע (ה), הצלע ה, צלעות, צלעותיהם |
triangle | משלש, משולש |
triangular | משלשות |
equilateral | שוה שלשת הצלעות |
isosceles | שוה שתי הצלעות בלבד, שוה בשתי צלעות בלבד |
scalene | מתחלף שלש הצלעות |
equilateral triangle | המשלש השוה הזויות |
equilateral triangle | המשלש שוה הצלעות, המשולש שוה הצלעות |
equilateral triangle | המשולש שוה הזויות |
scalene triangle | המשלש מתחלף הצלעות |
quadrilateral | מרבע, מרובע, מרובעים, מרובעות |
square | רבוע, המרובע השוה האורך והרחב |
rectangle | המרובע שארכו ורחבו בלתי שוים |
circle | עגול, עגלה, עגלות |
diameter | האלכסון |
diagonally | באלכסון |
perimeter of a circle | הקף העגלה |
perimeter of a circle | כמות העגלה |
noncubic | בלתי מעקב |
bottom base | תושבת (ה) |
top base | שטח פיו |
pyramid | מחודד |
cube | מעוקב |
solid, solid body | גשם (ה), מוגשם |
bodily | גשמי, גשמיות |
sphere | כדור |
to encompass | מקיף אותו |
to draw | נוציא (קו) |
to pass | יעבור (... על) |
to halve | נחלק ה... בשני חלקים שוים |
to divide | חלקנו |
to be measured | ישוער ב |
to estimate | תשער |
א.ה.ב. friend אוהבי favorite, preferred נאהבים א.מ.ר. to say, to declare, to describe, to note לומר, לומ' (ש) אומר, אמר, אמרו, אמרנו (ב / ש), נאמ' (ש), נאמר (אותם / ש / ככה / כן ב) aforementioned זה שאמרנו, שאמרנו (ש), שאמרנו למעלה, אמרנו למעלה ש aforesaid האמור, האמורה, האמורה למעלה, האמורות, האמורים, האמורים למעלה, הנאמר as aforesaid כאמור, כאמור למעלה as aforesaid כמו שאמרנו (ב), כאשר אמרנו למעלה ולפי מה שאמרנו כפי שנאמר במקומו כמו שכבר נאמר ב ולפי מה שאמרנו למעלה הדרכים האמורים למעלה באופן האמור למעלה בדרך שאמרנו (ב / למעלה) treatise מאמרים, מאמר (ה) א.פ.ש.ר. to be possible to אפשר (ל / ש) possible אפשרי א.ר.כ. to elaborate הארכנו ב lengthiness, extensiveness אריכות, באריכות ב.א.ר. to explain נבאר (איך) to be explained, to be interpreted מבואר, מבוארים להוסיף ביאור, להוסיף לך ביאור ב.ו.א. to appear, to come out יבא to result יבא, יבאו, יבא לנו ה יבא לכל חלק, יבא לכל אחד מהם ב.ח.נ. to observe להבחין, יבחנו כל ב.י.נ. to understand להבין to be understood יובן, יובן בכל ה, יובנו ב ב.נ.ה. to generate יבנו אותו to be generated from יבנה מ ב.ק.ש. at the request of לבקשת to seek, to look for בקשנו (ה), מבקש, נבקש (ה / ה... כך / ה... ככה ש) to examine, to check בקשנו sought after, wanted, required המבוקש , המבוקשים, המספר המבוקש מה שבקשנו, שבקשנו ג.ד.ר. to define גדרנוהו to be defined יגדר, נגדר definition גדר, גדרו ד.ב.ר. saying, words דברי, דברים to discuss דברנו (מ / ב), נדבר (ב / מ) to talk about מדברים מ ה.פ.כ. to transform תהפך, תהפכנה vice versa, inversely בהפך reverse, opposite הפך ח.ב.ר. author מחבר to compose חברתי treatise חבור ח.ז.ר. to turn, to become יחזור, תחזור, חזרה to repeat the procedure of נחזור ו, נחזור עוד ו to return again נחזור שנית ל to fractionalize החזרנו אותם ל, החזרנום ל, נחזיר ה... ל to convert נחזירם ח.ל.פ. to convert נחליפם ל to switch נחליף ה to exchange להחליף (ממנו) different מתחלפים, מתחלפות diversity, variety חלוף exchange חלוף change חלוף חלופים ט.ע.ה. to err טעינו error טעות י.ד.ע. knowledge, knowing ידיעת (אלה ה / אלו ה), בידיעת (ה) to know (that) לדעת (אותם / אלו ה / זה / הכל / כל / ש / אם / כמה / מה הם ה), לדעתו (ב) דע (אלו ה / כי / ש), ידענו (ה / ש), ידעת (ש / כל זה), ידעתו, נדע (הכל / ש / מה הוא), נדעהו ב, תדע (ה / כי / ש) כמו שידעת, כמו שידעתו לדעתו בדרך הזה ש, דעהו בדרך זה ש, נדעם בדרך זה ש to be known ידוע ש, יודע (ב / ש / לנו), יודעו בדרך הזה ידענו בזה הדרך יודע ידועים, הידוע, הידועים (לנו) המספר הידוע בלתי ידוע, הבלתי ידוע מספר בלתי ידוע, המספר הבלתי ידוע, המספרים הבלתי ידועים י.כ.ל. to be able יוכל ל, נוכל ל, תוכל ל י.ל.ד. to produce יוליד (ה / אותו), יולידו, יולידהו, מוליד (אותו) to be generated יולד (מ), יולדו (ה / מ) י.צ.א. to result יצא (ה / מ), יצאו יצא לנו (ב / ה) שיצא ב שיצא לך מה שיצא היוצא, היוצא מהם to take from, to extract להוציא ה, נוציא (ב / ה / ממנו / ה... ב / ה... מה / ... ה / ... מה / ... מה ש), הוצאנו נוציא ה... ש, נוציא ה... כך (ש) י.ר.י. meaning, signification הוראתם indication להוראת to indicate יורה ש, מורה, תורה שיורה על indicator המורות (ה / על) to mean, to signify תורה י.ת.ר. remainder, (result of subtraction) מותר, המותר מ, הנותר (מה / משניהם) כ.ו.ל. to contain יכיל כ.ל.ל. to be included יוכללו ב comprehensive כולל, כוללים, כוללות including כולל, כולל ל inclusive כולל לכולם consist of כולל ב כ.ת.ב. writing כתיבתו to write לכתוב, כתבנו (על / למטה), כתבתי זאת ה, נכתוב (אותו / אותם ב / אותם במקום / אותם על ה / אותה תחת ה / ב / במקום / כנגדו / על ה / עליהם / ה / ה... על ה / ... ב / ה... ב / ... אחר ה / ... אצל ה / ... על / ... על ה / תחת / תחתיה / תחתיו / ... תחת / ... תחתיו) נכתוב כל אחד, נכתוב כל אחד אצל חברו, נכתוב כל אחד בצד חברו נכתבהו, נכתבם (ב / על ה) תכתוב... ב to be written יכתבו, יכתב (מה ש) written כתוב ב, הכתובים ל.מ.ד. teaching, doctrine לימוד, למוד (ב / ה / מה), למודים student לומד teacher מלמד ל.ק.ח. to take לקחת (ב), יקח, לקח (מה), לקחנו (מה), נקח (ב / ה / מ... ה / ... מ / מזה הכל ה), תקח ב to be taken שילקח, ילקח מ, שלוקחו ממנו לקחנו ל, נקח ל to consider as נקח ה... בשם, תקח בשם, תקחהו בשם נקח ה... כמו to suppose נקח במחשבתנו מ.ח.ק. to erase ימחוק, נמחוק ה מ.נ.ע. impossible נמנע ל necessarily, inevitably לא ימנע מ מ.צ.א. to find למצוא (ה / אלה ה), למצא (בהם ה / בו / ה), מצאנו (אותו ה / ה), מצאת, נמצא, נמצאהו כך נמצא ה... כך, ונמצא ה... ככה ש to find out that, to discover מצאנו ש, נמצא ש, תמצאנו, תמצא ב... ש to be discovered ימצא ש to be found ימצא (ב / ביניהם אותו ה / לו), ימצאו (ה / בו), נמצא, נמצאו אצלנו, נמצאת ימצא ה... כך ש נמצאת (בש), הנמצאת, הנמצאים, המספרים הנמצאים finding, discovery מציאות (ה) existence מציאות common denominator שימצאו בו כל אלו השברים, המספר שבו ימצאו כל אלו השברים שימצא בו, שימצאו בו שנמצא בו אלו ה נמצאים ב מ.ש.ל. to give an example, to illustrate למשול example משל (ב / ה / ל), המשל (ב / כי / ל / מ / ש), המשל בזה, המשל לזה המשל לזאת הצורה משל אחר (ל) נעשה משל אחר (בש) נ.ב.ט. to look יביט (... מ... ל), מביט ל sight מבט הבטות נ.ג.ע. not exceeding over שלא הגיע ל to deserve יגיע לו מ נ.ו.ח. to leave בשנניח, הנחנו leaving בהניחנו let us suppose, for example נניח, נניח ש, נניח עוד ש הנחנו במחשבה, נניח קודם במחשבה ה to be supposed יונחו to place הנחת, נניח (ה... על / ... על), ננחם ב to be placed יונח denotation הנחת to be given מונחים ה נ.ס.ע. to shift נסיע ה.... לאחור, נסיעה (ל / לאחור / אות אחת לאחור / אות אחת אצלה) נסיעם כל אחת לאחור אות אחת נ.ש.ג. to get, to obtain, to achieve להשיג ב, ישיג בו ב, נשיג ב to be achieved, to be obtained יושג ב נ.ת.נ. giving נתינת (דרך / דרכים / משל) to give, to donate יתן (ל / ... ל), יתנו, נתן (אותו ל / ל), נתנם ל, נתננו ל to yield נותן ס.ד.ר. order סדר, בזה הסדר arrangement, order סדורם method סדר, סדרים to order, to arrange לסדרו, נסדר (אותם), נסדרהו, נסדרם (כך / ככה), סדרנו (ה) נסדר ... כך, נסדר ... ככה נסדר על שווי, נסדר ה... על שווי ה arranged, ordered to be ordered, to be arranged יסודר, יסודרו, מסודרים (ב) and so on וכסדר הזה and so on successively וכן כסדר, וכן כסדר הזה, וכן כלם כסדר הזה successively, sequentially כסדר according to this method כסדר הזה progression בסדר המספר ס.כ.ל. not to know נסכל ה, סכלנו ה ס.פ.ק. to be enough, to be sufficient יספיק, יספיקו ל, מספיק (לכל) וזה יספיק (ב / במה ש), וזה מספיק ב, וזה מספיק בזה (ה) not enough זה אינו מספיק יהיה שלא יספיקו ל ע.ב.ר. to shift, to move נעביר, נעבירם ל to proceed to, move forward to נעבור ל ע.ז.ר. with, with the help of בעזר clinging to each other נעזרות ע.י.נ. to study, to investigate, to examine, to look carefully לעיין (ב), נעיין (ב / ה), עיין, תעיין (ב) המעיינים ב עיון ע.ל.ה. to result יעלו (ל), יעלה (ל), עולה (ל), עלו (כלם), שעלו result העולה (מ), מה שיעלה (מ), מה שעלה מה, כל מה שיעלה to exceed by עולה יותר מ not exceeding over שלא יעלה ל ע.מ.ד. to stand יעמוד תחת ה to rest יעמדו ע.ש.ה. formation, establishing העשות, עשיית זה to do, to operate, to make לעשות (ה / מ), נעשה (ב / בש / כן / כן ה / כן ש / מ / ... ה / ... מה / ... מהם), נעשהו, עושי', עשהו, עשינו (בזה ה), תעשה (ב / ב... ש / כך) to be done נעשים כמו שעשינו (ב / בזה) מה שעשינו שעשינו (מה) נעשה בדרך זה ש, תעשה בדרך זה ש, נעשה ה... בדרך זה (ש) בדרך הזה תעשה נעשה... כך נעשה ה... כך (ש) נעשה ה... כן (ש) נעשה ה... בש, נעשה ה... ככה בש יעשה ה... כן to be performed, to be carried out יעשה (מ), יעשו להעשות (בכל ה) העשוי מ to become יעשה (ה) to convert נעשה (מ / מה) to yield, to produce עושה, העושות ה in theory and practice בעיון ובמעשה פ.ע.ל. operation פעלה, פעלת (ה), פעלתו, פעלתנו, פעולתנו תפעול פעולתה procedure הפעל deed, action, work פועלם צ.י.ר. to be conceived יצויירו to be formed, to be shaped יצויירו צ.ר.כ. should צריך ש, צריך ל required, needed צריך, הצריכים (בה / ל), הצריכות ב, צריכות אליה to need צריכים (מה / ... ל) הוצרכנו ל, נצטרך (ל / ב... ל), מצטרכים ב כל מה שיצטרך ב ק.ד.מ. נקדים ההקדמה ה, הקדמות ancient הקדומים ק.ל.ל. to make easier, to facilitate להקל מ easily בנקלה, יותר בנקל easier יותר נקל easily בקלות ק.נ.י. to acquire תקנה to bestow, to grant מקנה ק.ר.א. to be named, to be called יקרא (ה), יקראו, נקרא (ל), נקראת, תקרא (ה) to call, to name, to designate לקרוא לה, נקראהו ר.א.י. to see תראה אותם, רואה (ש), ראינו (ש), ראית ש, נראה (ש) יראה ש, יראה מכאן ש, יראה לנו מזה ש illustration כמו שיראה בצורה הזאת, כמו שיראה בצורה זו, כמו שנראה זאת הצורה, כמו שנראה ב כנראה בצורה זאת, כנראה בצורה זו לפי הנראה בצורה זו seeing, realizing בראותי visible, can be seen הנראה as seen, as observed כמו שיראה (ב) should, it is advisable that ראוי (ל / ש) הראוי ל, הראויים ל, הראוי לו ב appropriate ראויים ל to deserve יהיה ראוי ל יותר ראויה לזה מה to deserve ראוי ה sight ראות proof ראיה ש, הראיות ר.כ.ב. to consist of, to be composed of יורכב מ composed of; consisting on מורכב מ ר.מ.ז. to ascribe, to refer to ירמוז ל, תרמוז אליהם to allude, to refer רומזים ל, לרמוז על, תרמוז ל alluding, indicating רומזת, הרומזת ל alluded, indicated נרמזים ב ר.צ.ה. to want, to wish תרצה (ל), רוצה (ל), נרצה (ל / אותה), ירצה (ל), רצינו (ל) כמי שרוצה ל אי זה שנרצה אי זה ... שנרצה אי זה מה... שירצה מה שרצינו, מה שתרצה שנרצה, שרצינו, שתרצה the sought after, wanted, required וזה מה שרצינו, וזהו מה שרצינו, וזה הוא מה שרצינו כמו שרצינו whatever you want, and so on as you wish כל מה שתרצה ר.ש.מ. רשימת ה נרשום (אותה / אותה ה / ה) ש.א.ל. question, problem שאלה, שאלות ישאל (על / עליהם), נשאל עליו, נשאל ישאלו לנו ש הנשאלים שואל ש.א.ר. remainder הנשאר, הנשאר מ, הנשארים, שנשאר to remain, to be left ישאר, ישארו (ה / ... על / ... על ה), נשאר (ל), נשארו ישאר בידינו, ישארו לך, הנשארים לו מה שישאר, מה שנשאר to preserve, to leave נשאיר ישאר אי זה דבר לא ישאר אלא the rest השאר nothing remained, no remainder לא ישאר דבר, לא נשאר דבר לא ישאר כלום, לא נשאר כלום לא ישאר מאומה לא ישאר יותר לא נשאר שום דבר no more remains שלא נשאר יותר ש.ו.ב. to return ישובו (ל) to become ישוב ש.ו.ה. equal שוה (ה / ל / כ), שוים (ל), שווים, שוות, שות ל, השוה, ששוה, ששוים (ל), מספר שוה (לכל ה) to be identical to, to be equal to שוה, שווה ל, ישווה, יהיו שווים, יהיו שוים (ה / ל), יהיו שוות, יהיה שוה (ל), תהיה שוה ל to be worth שוה (ה / ל), ישוה ה, ישוו, שישוה כל כך ש worth more שוה יותר מ equal parts חלקים שוים equally שוה בשוה value שווי (ה) highest in value השוה יותר, ששוה יותר unequal הבלתי שוה ש.ו.מ. to place, to mark נשים (תחת ה / ... ב / ... על), ונשימה אצל ה, נשימם על ה, משים, שמנו (למטה), תשים תחת ה יושם (ב / על / תחת ה) ש.ל.מ. completion תשלום, תשלום הכל, עד תשלום finalization, summing up תשלום to complete, to finish נשלים (ה / זה ה) עד שנשלים כלם to be completed נשלם (ה) ש.מ.ר. to keep, to reserve נשמור (אותה / ה), נשמור אותו, נשמרהו, נשמרם reserved, kept שמור, השמור אצלנו תשמור כלל זה ש ש.מ.ש. to use תשתמש ב ת.ח.ל. to begin (with), to start להתחיל (ב / מ), אתחיל, יתחיל ב, נתחיל (ב / ל / מ), תתחיל ב beginning התחלת at first תחלה premise, principle התחלות, התחלות מ, התחלותיה
wise, sage, wise man החכמים learned, intellectual, thinker משכילי' the Spanish הספרדי city ממדינת kingdom ממלכות necessary הכרחיים, ההכרחיים necessary הכרחי (ב / ל) בהכרח with great effort, with great trouble ובטורח גדול barely, with great difficulty בקושי גדול short, brief קצר brevity, briefness ובקצור preferable נבחר to strive, to make an effort ישתדל ל to comprehend יקיף ב to be saved from וינצל מ useful, beneficial מועיל (ב), מועילים ב loss of time, waste of time ומהפסד הזמן to desire, to wish לבו חפץ arithmetic book ספר המספר, ספרי המספר book ספר, ספרי booklet הספר הקצר section כלל, כללים, הכלל (ה / ה... מה) chapter פרק (ה), פרקים, הפרק ה... ב column טור (ה), טורים row טור (ה), טורים, שבטור (ה) answer, solution תשובה, תשובות בקצת שאלות ותשובות מישירות בקצת שאלות ותשובות question, problem דרושינו, דרושנו required דרוש check מופת (ה / זה ה / ל / לזה) proof מופת (ש / זה / מה), והמופת על זה (ש) demonstrative, exemplary מופתיים skill מלאכה science מלאכה, מלאכות work מלאכה property סגלה, סגולה, סגלות, סגולותיהם, סגולותיו, סגולתם type מין, מיני (ה) category, class מין, מיני (ה), המין (ה / הזה / ש), במין (ה / הזה / זה ש) בזה המין (ש) מזה המין באי זה מין הוא types of operations מיני (ה) type סוג (ה), הסוגים ה manner, way אפני, אופני (ה) באופן ש, באופן זה, באופן אחר פן (ה), הפן ה, פנים affair, matter ענין (ה), ענייני, עניינים element עניינים property, characteristic הטבע ש reason סבה ש, סיבה ש, לסבה ה, לסבות ה principle שרש on basis of על שרש method דרך (ה / ל), דרכים type דרכים through, by way of ע"ד, על דרך procedure הדרך (ה / הזה), בדרך (ה / הזה / זה / זה ש / ש), בזה הדרך (ש), כדרך זה, זה הדרך מדרך ה ודרך משל another method דרך אחר (מ), דרך אחרת מ shortcut בדרך קצרה, בדרכים הקצרים דרכים מישירים (ב / ל) דרך כללי שבו דרך אחד כולל ל דרכים כוללים form, figure צורות illustration צורה, צורות בצורה (זו / הזאת), בזאת הצורה (זה / זו / זהו) צורתו, זאת היא צורתו, זו היא צורתו, צורתו היא זאת זו היא הצורה ה, זאת הצורה ה והנה צורתו, והנה לך צורתו, והנה לך צורה, והנה לך צורתם שצורתו זאת, שצורתם היא זאת מהצורה לצורה זו ש quantity הכמה quantity כמות (ה), כמותו, בכמות ה, בכמות מן ה continuous quantity כמות המתדבק, כמות מתדבק, הכמה מתדבק, הכמה המתדבק discontinuous quantity כמות המתחלק, כמות מתחלק, הכמה המתחלק shared by, common to משותפות ל guiding, leading straight מישרים, מישירות aspect חלקי (ה) portion חלקים opinion, assumption סברת foundation, element יסוד primary element, primary part חלק ראשון to be remembered, maintained by memorizing יקויימו בזכירה aforementioned הנזכר, הנזכרת, הנזכרות, הנזכרים (ב) בדרך המוזכר שלמעלה בדרך הנזכר כנזכר smallness למעוטו מעט מעט יותר רב smaller than, less than פחות (מ / מה / ממנו / מן ה), פחותה מ, פחותים מ smaller number המספר הפחות larger, greater than, more than יותר (ב / מ / מה) more than יותר... משום no more and no less לא פחות ולא יותר, לא פחות ולא יתר deficit הפחות excess היותר minus פחות minus בלתי (ה) plus ויותר plus עם (ה) plus בתוספת supplement התוספת מ excess התוספת more עוד further, in addition עוד another עוד as a sign that לאות ש עשרה לאות הסמוכה לה, עשרה עם האות הסמוכה לה necessarily יתחייב ש, מתחייב מ skilled בקי ב to know by heart ידע זה הלוח על פה table לוחות distinction הבדל, הבדליהם difference הבדל, ההבדל מה... אל ה, ההבדל בין ... ובין, ההבדל שיש בין... ובין to be identified יוכרו בטוב to be plenty, to be a lot of ירבו, ירבו ה... מאד מאד multitude הרבה multitude רבוי remainder המותר מה, מותר ה empty space מקום פנוי name, designation שם (של), שמו, בשם ה, השמות considered as units בשם decimal position בשם end, completion כלות intention כונתינו (היה ל) meaning כונת (ה) required מספר המכוון related שיוחסו אליו with respect to מיוחס ל better יותר טוב into half באמצע side צד, צדדים, מהצד ש, בצד to elaborate הרחבנו בו rule הכלל ל, זה הכלל rubric בית (ה) to remove לבטל ה, יבטל to shift נסייע ה, לסיע מ to be shifted ללכת to be complete יגמר כל ה technique בתחבולה, בזאת התחבולה to be subject to שיקבל the same applies הוא הדין liquid measure משורות currency מטבעות geographical location, place מקום, המקום ה, המקומות flour קמח bread לחם לבן, לבנים to decree גזר ה... ש king מלך ליטרין שקל, שקלים gold bar חתיכת זהב to weigh שוקל weight משקלים partnership חבורה, חבורות, חברה share חלק ה, בחלקו profit ריוח (ה) loss הפסד amount לכמות ה amount, total, whole הכל (ה), כל goods סחורה man אדם people אנשים to contribute הכניס (ה / ל) thing, x דבר, דברים barrel חבית, חביות hole נקב, נקבים to be drained יורק ב, יורקו (ב / ... ב) day היום time זמן as long as כל זמן ש, בכל זמן ש times פעם, פעמים (ב / יותר מה / כמו ה) as many times as שכל כך פעמים... כ essence, element עצמיות ground ארץ to look תטה עיניך ב ray of sight נצוץ ה eye עין, עיניך stick יתד accuracy, exactly בדקדוק true meaning אמתתם to happen, to occur יקרה (ש / ב), יקרו בהם to be considered נחשב heavenly השממיות to have יהיו בידינו, יהיה לו, יהיה לנו, יהיו לה, יהיו לנו, יש ל, יש להם, יש לו, יש לנו, שיש להם, שיש בידינו having בעל to be, to result להיות, היותו, היה (ה), היינו, יהיו (ה / ב / מ / מה), יהיה (ה / זה / ב / בו), תהיה, שיהיה, שתהיה ה בהיותך there is יש (ב / בו), יש בכאן, שיש (בה / בו) אין, אינו (מ), אינם (מה), שאינו, אין בכאן, אין שם, אין שום, אינו כן ב אנו, אתה, הנך הוא (ה / ש / כש / זה), היא (ה / זאת / ש), הם (ה / אלו) those ההם, ההיא שהוא (ה), שהיא (ה), שהם (ה) הזה, זה (ב / ה / ש / הוא / בש), זהו (ה), הזאת, זאת (ה), זו (ה / היא), אלה (ה), אלו (ה / הם / הן), האלו בזה (ה), באלו ה, מאלה, מאלו (ה) מזה ה, לזה ה כזה any, all, every כל (ה / אלו ה / זה), כלם, כולם, כולו, הכל, בכל (ה / ... מהם), שבכל, מכל (ה), כל ... ביחד each of כל אחד (מ / מה / מאלו / מהם), כל אחת (מ / מה), כל א' (מה) מכל אחד מהן, כל א' וא' for each לכל, לכל אחד (מ / מה) one of אחד (מ / מה / מהם / מן ה), אחד מאלו ה, אחת (מ / מאלו ה) what מה ש, מה שיהיה what is מהו all that כל מה ש(יהיה / יהיו) במה (ש / שהם) whoever מי ש, למי ש whoever כל מי ש as someone who כמי ש whichever, any שום whichever כל ... שיהיו, כל ... שיהיה whatever, any of אי זה (מה / ... ש), אי זה שיהיה, אי זה שיהיו, אי זה שתהיה (מ), אי זה... שיהיה, איזה ... שיהיו, איזה ... שיהיה, אי זה ... שיהיה (מהם) whatever מאיזה, מאי זה... שיהיה, מאי זו ... שתהיה, מאיזו ... שיהיו באי זה ... ש, באי זה ... שיהיה whatever כמו ש anything מה שהוא itself עצמו, בעצמה, בעצמו, בפני עצמו same אותו (ה / ש), אותם (ש / שמ / ה.... ש), באותו (ה), מאותו (ש), מאותם (ש / של), כל אותם שהם whichever אי זה of של (ה), שלה, שלהם, שלו of מן ה of them שבהם, שבהן, בהם, מהם ש right ימיני, ימנית left שמאלי, שמאלית preceding קודם לה, הקודמת, הקודמת לה, הקודמת להם preceding שעבר, שעברה, העוברות next, consecutive הבאה, באות, להבא succeeding, successive, sequential נמשך אליו, הנמשך לזה, הנמשכת (אליה / אליהן / אחריה / לה) near, closest הסמוכה, הסמוך (אליה / ל) large, great, large number גדול, הגדול, המספר הגדול יהיה יותר גדול מ המספר היותר גדול היותר גדולה הגדול מאד small, small number קטן, הקטן, הקטון, המספר הקטן, המספר הקטון היותר קטן הקטן ממנו mean אמצעי, מספר אמצעי, המספר האמצעי bottom תחתון (מה), תחתונה, תחתונות less than, smaller than תחת upper, top עליון, עליונה, עליונות other חברו others האחרים another, other אחר, אחרת, אחרים, אחרות the rest האחרות last אחרון, אחרונה, אחרונים, אחרונות, המספרים האחרונים correct, true אמיתי, אמיתית, האמתיים, אמתי, אמת incorrect, erroneous אינו אמתי, אינו אמת, אינה אמיתית היותר אמתיים corresponding, similar הדומה (לה), הדומים (ל), הדומות (ל) single היחידי special מיוחדות new חדשה opposite סותרו separate from הוא חוץ ל preposition above, on top למעלה, כמו למעלה שלמעלה (מהם / ממנו), של מעלה, אותו שלמעלה, אותה שלמעלה הימינה כמו שלמעלה מה שלמעלה הימנו, מה שלמעלה מהם כל מה שלמעלה upwards ומעלה beneath, underneath למטה (מהם) שלמטה (מה), אותו שלמטה, מה שלמטה, מלמטה by, times, multiplied by על אל ה, אליה with עם, עמה above על (ה), שעל (ה), שעליה, שעליהם, שעליהן, שעליו, מה שעל ה beneath תחת (ה), תחתי, שתחת (ה), שתחת תחת ה, מה שתחת ה next to it שבצד (ה), שבצדה, שבצדו (ה), שבצדם, שמצד (ה) מצד, מהצד ה, מצדה, מצדו לצד ה to the right לצד הימין to the left מצד שמאל (אליה) in the middle of באמצע corresponding to כנגד (ה), שכנגדו, נגדו, הנגדיות ממנו between בין ... ו; בין ה... וה, בין... ובין in בו after אחר (ה / ש), לאחר (ש), אחריה before קודם ש, יותר קודם ה, שקודם ה until עד (ה / ש) מ... עד ה except for מלבד as much as כל מה ש as, as much as כמו (ש / ה) as well as כמו such as כמו as כפי (ה / ש / מה ש) כמי ש as, a kind of מעין ה in order that כדי (ל / ש) according to לפי (ה) except אלא except for זולת, זולתם, זולת זה מ without בלתי (ה / ש / שום) אצל ה, שאצלה adverb always לעולם, וכן לעולם always תמיד every time, whenever בכל פעם whenever בכל עת ש then אז now עתה still עדיין infinitely אל לא תכלית, עד בלתי תכלית then, afterwards אחר, אחר כך, אח"כ firstly, first of all קודם כל דבר first, firstly בראשונה, ראשונה, וראשונה first קודם here בכאן together יחד, ביחד, יחד עם only, alone לבד, לבדו only בלבד except that, only אלא ש a few of קצת, קצת מ, בקצת (זה) very מאד therefore לכן then אם כן, א"כ also, moreover וכמו כן also גם, גם כן, ג"כ, כן ג"כ similarly וכן similarly ובדומה לזה et cetera וכו' similar בכיוצא לאלו ה so, thus כן, כך (ה / הוא), ככה, שכך as many as כל כך, כל כך ... ש, בכל כך how much, how many, by how much כמה (הוא / הם / היה ה / שהוא / ...יש ב / ...יש לו), בכמה כמה יש עד כמה יש מ... עד תשלום thereby בש how איך where ששם there שם here הנה (ש / הוא) instead במקום (ה) anywhere בכל מקום ש hence מכאן indeed האמנם indeed וכבר already כבר at the end, finally באחרונה backward לאחור forward לפנים by heart על פה very well הרי טוב meaning, i.e. כלומר, כלומ' i.e., that is to say ר"ל all the more so כ"ש conjunction because, for למה ש because, for כי hence לכן if אם if not ואם לאו and so on וכדומה moreover וכן yet אבל but אבל but אלא since היות, להיות ה, להיותו since אחר ש because, since בעבור ש provided that בתנאי זה ש, בתנאי ש whether… or אם... או, אם ש... או ש אם ... אז אם... אם לא בין ... בין בין ש...בין ש, בין ש... או even if ואם when כש except for אלא although ואע"פ ש
אינו אלא, אינם אלא nothing but, only אין ... אלא, אינך ... אלא אין... שום לא... אלא (ה / ל) לא... שום ואם לא לא ואכ"כ first thing והראשון ש ראשון, ראשונה (מ / מה), ראשונות, ראשונים, מספר ראשון, המספר הראשון שני, שנית חצי ה, חציים, חציו ה, החצי מ שליש, שלשי, שלישי, שלישית, שלשית, שלשיות, שלישיות, שלשיים, שלישי ה רבעי, רביעי, רביעית, מספר רביעי, רבעיות, רביעיות, רביע, רובע חמישי, חמשי, חמישית, חמשיות, חמישיות, חומש ששי, מספר ששי, ששית, ששיות שביעי, שביעיות שמני, שמיני תשיעי, תשיעית, תשיעיות עשירי, עשירית, עשיריות decuple, ten‑fold עשיריתו אליאו גבה בכ"ר אליעזר יצ"ו בכ"ר son of the honorable Rabbi נ"ע God rest his soul ובעזר השם, ב"ה , בע"ה, בעה"ו with God's help Alexandria אלישנדריאה, אלישנדריא', אלכסדריאה Aragon ארגון Bursa ברוסה Constantinople קוסטנטינה, קוסטנדינה, קושטנדינה Oriola אוריאולה Euclid אקלידס Archimedes ארגימידש al-Fārābī אלפארבי תהלה לאל יתעלה השם much study is a weariness of the flesh (Ecclesiastes 12, 12) ולהג הרבה יגיעת בשר the hand of my God which was good upon me (Nehemiah 2, 18) יד אלהי הטובה עלי shook my lap (Nehemiah 5, 13) נערתי חצני Be merciful unto me (Psalm 57, 2) חננני השם as the shining light, that shineth more and more unto the perfect day (Proverbs 4, 18) כאור נגה הולך ואור עד נכון
Appendix II: Bibliography
Isaac Ben Moses ‘Eli / ‘Ali
Oriola, Aragon, Spain, 15th century
Meleket ha-Mispar
Manuscripts:
- 1) Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit Cod. Or. 1090/3 (IMHM: f 19382), ff. 25v-49r (16th century)
- 2) Oxford, Bodleian Library MS Heb. d. 3 (IMHM: f 22729), ff. 21r-44r (Cat. Neub. 2774, 2); (16th century)
- 3) Oxford, Bodleian Library MS Mich. 141 (IMHM: f 22111), ff. 17r-36r (Cat. Neub. 1297, 2); (15th century)
- 4) Oxford, Bodleian Library MS Poc. 187 (IMHM: f 19350), ff. 9r-46v (Cat. Neub. 2060, 1); (1503)
- Poc. 187
- 5) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1029/4 (IMHM: f 15721), ff. 72r-83v (15th-16th century)
- heb. 1029/4
- 6) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1095/2 (IMHM: f 15045), ff. 7-49 (15th century)
- heb. 1095/2
- The transcript of the text is based on manuscript Paris 1095.
Bibliography:
- Steinschneider, Moritz. 1893–1901. Mathematik bei den Juden. Berlin-Leipzig-Frankfurt: Kaufmann, p. 208 (h74); repr. Hildesheim: G. Olms, 1964 and 2001.