ספר המלכים
שער המספר וסגולתו (לא ידוע מחברו) |style="text-align:right;"|דע שזה השער הוא הנכבד שבזאת החכמה וכאלו הוא התכלית בה ולרוב מעלת זאת החקירה טעו בה הקדמונים והניחו מספרים נבדלים ושמום התחלות המציאות המוחש וזה שמפני שהם מצאו הכמה נאמר בכל הדברים גשמיים או רוחניים |- | |style="text-align:right;"|וזה שבאלוה יאמר גודל ההשגה והיכולת או אין תכליות ביכולת ודומה לזה |- | |style="text-align:right;"|ואין תכלית הוא כמה בלתי מוגבל בין בשיעור בין במספר וכן מצאו בשכלים מהנפרדים רבוי וספירה לפחות מצד עלה ועלול או מציאות ומהות |- | |style="text-align:right;"|וג"כ מצאו רוב הנמצאות המוחשות שומרות יחסים מוגבלים כענין בגודל גרמי הכוכבים ועובי גלגליהם ויציאת מרכזיהם וכן בעגולים המוגבלים בכדור הח' וכן בעובי גרמי היסודות וכן באברי הב"ח כמו פרקי איבריהם וקצוות המין בגודל אישיו כמו שנעיר על קצת מאלו בזה השער הביאם הענין להגדיל המספר עד שייחסו אליו היותו התחלה וכן עשו בשעור כמו שאמרנו |- | |style="text-align:right;"|אמנם שזה הסברה טעות ושהמספר מקרה בספורים מה שבמקרה אי אפשר לשומו התחלה אין כאן מקומו וכבר האריך בזה הפילוסוף בקצת מקומות מהשמע ובהרבה ממה שאחר הטבע |- | |style="text-align:right;"|והרחיבו בו מפרשי ספריו וכמה מחברים אחרונים יווניים וערביים ונצרים |- | |style="text-align:right;"|ועל האמת יש במספר סגולות נפלאות וטבעים משונים |- | |style="text-align:right;"|מהם גלויי הסבות ומהם נעלמי הסבות אבל הם ידועי המציאות ורובם שנעלמו מאתנו אלו ואלו |- | ואין ספק שכל ענין וענין מענייני הטבע הכוללים כשתשיגהו הנפש ותדעהו תשמח ותתענג בזה מאד לפי שזה תכליתה ולזה הכינה הכח האלהי לקבול פיתוחי הנמצאות וציוריהן ומפני זה אמר הפילוסופ בשלישי מן הנפש שהיא כמו הלוח החלק המקבל כל ציור וכתיבה ואלגזאלי אמר בתחלת ספרו בכונות שהיא כמו מראה זכה מלוטשת מקבלת דמות המציאות כלו כל עת שלא יחול מסך בינה ובינם בכל או בקצת וכמו שתהוה הנפש מידיעת סגולות העצים והאבנים ואברי הב"ח המתדמים והכליים אע"פ שתסכל ברובם הסבות תתענג הרבה בהשיגה המציאות ותצטער בסכלה הרבה ותצטער יותר כשתסכל אלו ואלו כן כשתדע הנפש סגולות הכמה המתחלק והמתדבק אע"פ שתסכל בקצתם הסבות תתענג הנפש תענוג גדול במה שהשיגה ולזה אמר אחד מחכמי ישמעאל מי יתן ונדע טבעי כל הנמצאות ונסכל סבותיהם ונשוב למה שהיינו בו ונאמר שמי שידע טבעי המספר וסגולותיו ידע הרבה מטבעי המציאות אין ראוי שיוסכלו לשלם ועל הכונה הב' יקח מהם כמה הערות יקרות בעולם באלוה ובמלאכי' ובגלגלים ובנפש ובנמצאות השפלות ואנחנו בלא ספק נדע מעט מהם ונסכל הרבה ואפ גם זאת במעט אשר נודע לחכמים ואמרו בו כמה רמזים יקרים משמחי לב ומאירי נפש ודע שזה הענין כן הוא בהנדסה ר"ל שיש בה סגולות נפלאות יעי[דנו] על סודות נכבדים וכאלו ב' אלה הטבעים שמם האלוה ית' על הכונה השנית דמיון ודוגמא למציאות כולו ואחר שהקדמנו זה נתחיל לדבר בזה כפי מה שמצאנו לחכמים לפנינו מעט שהושקף לנו מבלתי שנעמיק ונטה אל קצת הערות דחוקות זכרום קצת אנשים מצורפ למה שהסכמנו לקצר כפי כחנו מבלתי שנשמיט ההכרחי ומעתה נתחיל ונאמר שמהאחד המספריי נוכל להכיר כמה עניינים בבורא מהם שכמו שהאחד המספרי מצד שהוא א' לא מתרבה ולא מקבל חלוק ושנוי ולזה לא יתרבה בהכפלו בעצמו כן הבורא ית' שהוא אחדות אחת יותר פשוט לא יתואר בצד מן הצדדים ברבוי בעצמו רק ביחס השלמיות אליו או בצירופ פעולתו בנמצאות וכמו שהא' המספרי הוא בעצמו בפעל ובמספר בכח כן האלוה ית' הוא בעצמו בפעל גמור אחר שהוא עלת הכל ונבדל והוא בכח בכל אחד מן הנמצאות ומזה הצד אמרו החכמים שהבורא בכל ולזה אחד מהחכמים כששאלו תלמידו אנה הוא האלוה השיבו אנה אינו ר"ל שהכח האלהי מצוי בכל נמצא כפי מה שבטבעו שיקבל ממנו וזה הוא מה שאמר א' מחכמי הנוצרים שהאלוה מתנדב עצמו לכל מצוי וכמו שהא' המספרי עלת המספר והתחלתו ואינו מספר ולא יצדק בו גדר המספר ובו קיום המספר ולא עד שיחולק המספר בחלוקו והוא לא יחולק בהסתלק המספר כן האלוה האחד הוא עלת כל הנמצאות כלן והתחלת היותן וקיומן ואינו משאר הנמצאות ולא חלק מהן אבל הוא נבדל מעלוליו עם היותו עלה ובהסתלקו יסתלקו שאר הנמצאות ולא יסולק הוא בהסתלקן וכמו שהאחד המספריי אין לו רק פאה א' לפי שהוא גבול הספירה וממנו ימשך הרבוי עד לאין תכלית בכח וכלה הוא בכל גבול הנמצאות אין אחריו כלום לא בפעל ולא במחשבה וזה שאפי' המחשבה אינה הולכת לאין תכלית אבל מכח אלהותו ירבו ויתמעטו הנמצאות ויאצלו עד תכליתן בהדרגה במין ולאין תכלית באישים באים זה אחר זה בכח ומה שאמרו קצת אנשים שהאחד שרש ומרובע ומעוקב ומשולש הוא טעות |style="text-align:right;"|וזה שהאחד המספריי לקוח בשכל מופשט מכל נושא חוץ לנפש ומצד שהוא כן אין רבוי בו בשום פנים ואיך א"כ יתואר במה שיסבול ההחלק והרבוי כמו מרובע ומעוקב שהם דברים מתחלקים בכח לאין תכלית ואם נאמר שהאחדות המונח חוץ לנפש כמו אמה וזרת שומרים אותו האחדות ברבוע ועקוב אנו אומרים שזה הבל שכבר נתרבו אלו באלכסוניהם ואם ישאל שואל למה לא יתואר הבורא ית' באחדות המספריי אחר שטבעיו דומים לטבע האלהות נשיב לו שאלו הדמויים אינם כלם ולא רובם על טבע אחד ועוד שהאחדות המספריי ישיגהו שלפעמים ילבש מלבוש נכרי וישתתפ לריבוי ר"ל למספר בקצת טבעיו כמ"ש בקצת מקומות מב' שערים שעברו ויתבאר יותר בזה השער כשנדבר בסגולות הפרטיות וזה שיש טבעים שישיגו המספרים והאחד עמהם וברוב המקומות טבעו טבע הנפרד וזה א' מהדברים הנמצאים במספר שסבתו נעלמת מאד ר"ל היות האחד פעם טבעו טבע מספר ופעם לא יתבאר א"ב מזה שאחדות האלוה מתחלפ מהאחדות המספריי וזה שאחדות האלוה לא יפסד בשום בחינה וצירופ אבל הוא אחדות פשוט שמור לעולם כמעט שיבצר מן השכל לעומקו ודקותו וכמו שהאחדות המספריי יכלול כל המעלות הנזכרות ויותר הרבה נתיחדו הנמצאות הנכבדות לקבל טבע האחדות כפי כחן והיה מינם מתקיים באיש א' כמו האלוה ית' והשכלים הנפרדים לפי שהם יתחלפו ב[מ]יניהם במין והשמש והירח יתחלפו כלם כן וזה שאחר שיש להם פעולות מתחלפות במהות המקבל א' בעצמו הנה הם בלא ספק יתחלפו במהות ובמין אם כן כל א' מהם יחידי במינו גם העולם בכללו מצד זה א' לבד כמו שביאר הפילוסופ בראשון מהשמים והעולם |- | |}
Two |
השנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחלת הרבוי המספריי וכן תחלת הרבוי הישיי וזה שאחר אחדות האלוה הוא השכל הנפרד ואין בו רק השניות והוא העלול הא' שיש בו הרכבה ויש בו הרכבה מעלה ועלול וממציאות ומהות לפי שהוא עלול וזה שכל נמצא עלול המציאות מקרה בו והמקרה ובעל המקרה שוים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אבל האלוה לפי שאינו עלול המציאות והמהות בו אחד לגמרי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ומטבע השנים שמחברתו כמערכתו ר"ל שרבוי העלול הראשון אינו רבוי גמור רק בהצטרף לא רבוי מהויות ולזה הוא דומה לטבע השניות המספרי שמערכתו לא יותיר על מחברתו וזה בחלוף כל המספרים שאחריו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזה שכולם יעדיפ מערכתם על מחברתם וכאלו הוא ממוצע בין טבע האחדות והרבוי ולזה בטבעו הוא מונח בין האחד והשלשה וזה שהאחד מחברתו יותר ממערכתו והג' בהפך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולפי שהשנים ממוצע ביניהם יש לו טבע ממוצע בין עניין העלול הראשון שאינו א' לגמרי ולא רב לגמרי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכמה דברים כוללים במציאות והנה השנים הזוג הראשון שירוצ מספרם בשנים בין בשכלים בין בגלגלים בין ביסודות והמורכב מהם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| באלוה בחינת שניות האחד בבחינת עצמו השני בבחינת זולתו כמו שהוא עלה או פועל מזה שהתחלות הדברים המוחשים זוג השניות אם בגשמים היסודים החומר והצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם ברקיעים הנושא והצורה וכל מי המגבילות זוג השנים והגבלת האמתיות ובשוללות ולזה היא היותר קודמת שבמושכלות כמו שביאר הפילוסוף בשני ממה שאחר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חלקי הזמן שנים עבר ועתיד וזה שההוה בלתי מוגבל ולא קיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| החיים והמות שנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הכח והפועל שנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| השנוי בשנים הפעל וההתפעלות ר"ל הקבול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הגופות שנים היסודי והרקיעי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
היסודיי שנים פשוט ומורכב הרקיעיי שנים הגלגל והכוכב וזה שהם מתחלפים במהות לפי שהגלגל ספירי והכוכב לא והגלגל מתנועע בעצם והכוכב במקרה תנועות הגלגלים הגלגלים בארך שנים ימה וקדמה וברוחב שנים צפונה ונגבה הגלגלים יתחלפו ישתתפו בטבעיהם שנים שנים כמו שיאמרו האצטגנינים וזה שמהם שנים מאורות ושנים מצליחים צדק ונגה ושנים מזיקים שבתי ומאדים וכותב אין לו טבע מוגבל אבל הוא לפי דבריהם מתהפך טבע הסוגיות בשנים זכר ונקבה ואין ביניהם שלישי ממוצע רק בשגיאת הטבע כמו הטומטום והאנדרוגינוס וזה אשר אמרנו בנולד מכמוהו במין אבל במגילד מהעיפוש אע"פ שהוא ממה שבטבע הנה אינו טבעי |
מיני האברים המורכבים שנים מתדמה וכליי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוגי ההקשה שנים השתוף וההבדל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מיני החיים שנים פעליים ומחשביים מיני הנימוסים שנים טבעי וקנסי כמו שביאר הפילוסוף בשני מס' ההליכה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המשכות הנמצאות בשנים בזמן או בנצחות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בחינת הנמצאות אלו עם אלו בשנים והם ההאותות והחלופ וזה סוג כולל יכנסו תחתיו כל מיני טבעי הנמצאות כמו שביארו מחברי אדואן אלצפא וגאבר בן חיאן מלמד הכימיא בספרו בסגולות הדברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוגי האשור שנים מחשביי ומדותיי כמו שביאר הפילוסופ בראש המאמר [א]ב' מהמדות
|
