ספר המספר / אליהו מזרחי
ספר המספר להחכם האלהי מוהר"ר אליה המזרחי ז"ל : בקוסטנטינא קרית אדוננו המלך הגדול והאדיר שולטאן שולימאן ירום הודו ויתנשא : בשנת שתים עשרה למלכו:
Contents
- 1 Prologue
- 2 Introduction
- 3 Book One
- 3.1 Section One - Integers
- 3.1.1 Chapter One - Addition
- 3.1.2 Chapter Two - Multiplication
- 3.1.3 Chapter Three - Subtraction
- 3.1.4 Chapter Four - Division
- 3.2 Section Two - Fractions
- 3.3 Section Three - Integers and Fractions
- 3.1 Section One - Integers
- 4 Book Two
- 5 Book Three: Word Problems
- 6 Notes
- 7 Appendix: Bibliography
בבית צעיר המחוקקים קטון התלמידים | |
גרשם בן הח"ר אשה בן החכם המופלג הר"ר ישראל נתן שונצין בן שמואל בן ה"ר משה ז"ל | |
והוא נלחם בעיר פירט נגד הרשע פרא יואן די קאפישטראנו וגרש אותו עם כל חילו משם | |
והוא היה דור חמישי למה"ר משה משפירה הנזכר בתוספות מטוך | |
שנת כי גר הייתי בארץ נכריה | |
רצונך סבריך לחסר תסדר זה כנגד זה למולם | |
ותגביהי לשבת בימני בשפל השמאלי הך במקלם | |
ותוסיף עוד להכות כן שניים שפל ימין כגובה מ-שמאלם | |
והמספר מעט מרב תחסר והנותר כתוב זכר לעולם | |
בהכותך שתי אלה פעמים הלא תראה באלכסון שבילם | |
ומכתך בפעם זאת שלישית ישרה היא והם תוכו לדגלם | |
והעולה כתוב אותו למטה לנותרך וזה חסור משולש | |
והמופת קחה חסור ונגדו לימין או שמאל דרוש בגילם | |
והשמר לבל תשים מרובה מעט מהשניים שים טפלם | |
והך אלכסונית פעמים והעולה תקבץ כל נטילם | |
והך דרך ישרה עם שפלם ותחת המקובץ הם זבולם | |
כנגדם רב דרושך שים שתים פעמים הך באלכסון במילם | |
ואם צעדו פעמיהם בשוה שבריך בחזקתם ותלם | |
וחשבונך בלי ספק אמתי בעסקיך יהיה שלום בחילם | |
שמע וראה בחון שירי ידידי אשר עמם רצונך תם ונשלם | |
ואשא עוד משלי ואומר | |
אני יוסף בנו יואל ליחס בני ביבאם ספרדים וגרים | |
לבקשת ידי תלמיד חמודות אליהו למשפחת גברים | |
בכל מעלות ומדות ה חשובות מעוטרת מפוארת לדורים | |
לזכרון אשורר ו אזמר זמירותי בחסור ה שברים |
ב"ק יברך ב 2
Prologue |
|
The author: Elijah b. the honorable R. Abraham ha-Mizraḥi | אמר אליה בן ב"ר אברהם המזרחי יעמ"ש |
The theoretical knowledge is divided to three: | להיות שהידיעה העיונית נחלקת לשלשה חלקים |
|
האחד מהם נקרא החכמה האלהית והפילוסופיא הראשונה |
|
והשני יקרא החכמה ההרגלית והלמודית |
|
והשלישי יקרא החכמה הטבעית הפחותה |
The reason for this division is that all rational things are either free from matter or depend on it | והיה עלת החלוק הזה אמנם הוא מפני חלוק הענינים המושכלים וזה שהענינים המושכלים לא ימנעו מהיותם נקיים מהחומר וההתלות בו או דבקים ונתלים בו |
Those that depend on matter are either conceivable separately from the matter (as a triangle or a square) or can not be thought of as apart from it (as a man or a plant) | עוד אם היו נתלים בחומר לא ימנע מהיותם דבקים בחומר מעויין עד אי אפשר שיגיעו במחשבה נקיים מן החומר שמעויין כאדם והצמח וזולתו ואם שאפשר הגעתם במחשבה בזולת חומר מעויין |
|
והיתה החכמה אשר ימשך העיון בה במה שהוא נקי מהחומר תקרא האלהית |
|
ואשר ימשך העיון בה במה שהוא דבק בחומר מעויין תקרא החכמה הטבעית |
|
ואשר ימשך העיון בה במה שהוא דבק בחומר אך לא בחומר מעויין וזה במחשבה זולת המציאות תקרא החכמה הלמודית |
Since mathematics is between metaphysics and physics like a mediator between two extremes, we should persevere its study inasmuch as it is shared by all wisdoms | והיה נושא החכמה הלמודית כדמות ממוצע בין נושא החכמה האלהית והטבעית והממוצע הוא אשר בו חלק משני הקצוות כאשר התבאר בחכמה הטבעית |
Mathematics bridges between the ordinary material perceptible things and the unusual rational things | מצורף לזה כי הוא מהמבואר בעצמו שזאת החכמה היא במדרגת הגשר אשר בו תעבור מחשבתנו מאלה הדברי' הגשמיים המוחשי' אל הדברים הנמצאים המושכלים ויעבור שכלנו מאלה הדברים הגשמיים אשר גדלנו בם מנערותנו והרגלנום אל הדברים הזרים אצלנו אשר לא הרגילום חושינו אשר הם בדקותם דומים לנפשותינו |
The types of the real beings are known only through the mathematical sciences – arithmetic, geometry, astronomy and music | ושאין דרך אל ידיעת מיני מה שנאמר שהם נמצאים באמת אלא באלו האומניות הארבעה שהם הארמתיקא וההנדסא והתכונה והמוסיקא אשר הם מיני זאת החכמה או חלקיה |
These four arts are needed for philosophy, as every art requires skill | וכמו שכל מלאכה מן המלאכות יצטרך לעושיה אל בקיאות במלאכתו ודמיון יתיישר ממנו בהוצאת דרושו כן אלו
החכמות במלאכת הפלוסופיא |
Arithmetic and geometry are closer to philosophy and more important than astronomy and music, since they are more inclusive and comprehensive fields – therefore it is necessary to teach them | ובאשר היה זה כן והיו שני חלקי החכמה הזאת שהם המספר וההנדסא אמנם הם יותר נכבדים ויותר קרובים אל הפלוסופיא הראשונה משני חלקיה האחרים שהם התכונה והמוסיקא למה שהיה נושא חכמת המספר אמנם הוא המספר המשותף לכל חומר איזה חומר שיהיה |
Arithmetic precedes geometry by nature – geometry exists only when arithmetic exists, but arithmetic can exist without geometry, and so arithmetic should be taught firstly | אמנם להיות שחכמת המספר ואם היא משותפת ומתדמה לחכמת ההנדסה לסבות שזכרנום אולם היא יותר קודמת בטבע מחכמת ההנדסה וזה שכאשר נעלה המספר נעלה ההנדסה ולא יעלה הוא בהעלות ההנדסה |
The reasons that drove Mizraḥi to write his book, even though other scholars had already wrote arithmetic textbooks before him | ואולם הסבות המניעות אותי בדבור ואם כבר קדמוני בזה החכמים הקדמונים הנה הם שתי סבות |
|
הסבה האחת שכל הקדמונים אשר הגיעו חבוריהם אצלינו בזאת החכמה אמנם השתדלו בהודעת הדרכים והאופנים אשר בם יגיעו בכל דרוש מדרושי זאת החכמה ולא היתה עיקר כוונתם רק לקצר הדרכים המישרים אל ידיעתם לבד לא זולת זה |
|
והסבה השנית היא כי כאשר יעלמו מהתלמידים סבות הדרכים המיישרים אל ידיעתם הנה לא ידעו רק דרכי המחבר אשר התעסקו בדרכיו ואולם דרכי שאר המחברים לא ידעו מוצאם ומובאם אבל יהיו הדרכים ההם סגורים ומסוגרים אין יוצא ואין בא[2] |
The request of the Mizraḥi's students to write them arithmetic textbook and his duty to fulfill their wish | ובאשר היה זה כן וכבר נוספה על אלה הסבות סבה אחרת גם כן והיא אהבת התלמידים היקרים ז"ל אשר בקשו ממני לחבר להם ספר מודיע כל הדרכים אשר השתמשו בהם כל הקדמונים אשר הגיעו חבוריהם אלינו מחוברים בסבותיהם ומופתיהם ממה שהיה בו מהאפשרות עד שיהיה זה סבה שיפקחו עיניהם בתחבולות זאת החכמה ודרכיה ומוצאיה ומובאיה ולא יכולתי להשיב פניהם ריקם למה שכבר דמוני בזה שבידי להועילם תועלת גדול |
The pedagogic approach – introducing the proofs and the reasons of the arithmetical procedures will enable the reader to find all possible arithmetical techniques and principles by himself | ודע כי כבר תמצא בתוך החבור הזה דרכים חדשים חדשתים שם וחורפות נכבדות ואם הם צריכות לטורח גדול כי כוונתי להודיע תחבולות זאת החכמה כי רבוי הדרכים ופלפולם יעזור אל מציאות הסבות בדרכים ההם |
Introduction |
|
Necessary preliminary definitions: | |
---|---|
|
המספר היא חכמה יודעו ממנה אופני התחבולו' והדרכים המיישרים אל ידיעת הדרושים המספריים בקלות מבלי יגע ועמל |
Preliminary numerical principles: | ולהיות שאי אפשר לכל דורש החכמה הזאת להגיע אל זה אלא אחר הקדמת ידיעת מספר הדרושים המספריים כי הדרושים אמנם יהיו תחלה דרושים עוד אחר זה יהיו תולדות הנה אם כן מהמחויב עלינו לחלק הדרושים המספריים תחלה |
|
וטרם החלי בחלוק הדרושים המספריים אודיע גדר המספר כי זהו הקודם מכל מה שנכוין לדבר בו כי לולא זה לא נוכל לדעת חלוקי המספר כי הדורש בידיעת חלקי דבר מה איזה דבר היה הנה אמנם מהמחויב לו לדעת תחלה מהות הדבר ההוא אחר כן יחלק אותו לחלקים אם אל מינים ואל אישים אם היה אפשר זה או אל אישים לבד |
|
ואומר שהמספר הנה גדרוהו הראשונים בספר הארתמטיקא בהעברה מן המאמר שהוא קבוץ האחדים או האחדיות עוד גדרוהו כשהוא כלל הכמות המורכב מהאחדים |
|
ואמרו שהוא בדרך העברה הוא מפני שלא הזכירו בו סוג המספר ולא הבדלו כמו שהוא מהמחויב לכל הגדרים ואמנם גדרוהו בהעברה כי אין כוונתם הנה אלא הרושם לבד לא זולת זה |
|
אולם גדר המספר המודיע מהותו הוא כמה מתפרדת אשר החלק אשר בו ישוער כללותו הוא האחד |
|
והכמה הוא סוגו הרחוק ובו יובדל מהאיך ושאר המאמרות ומתפרדת הוא סוגו הקרוב כי בו יובדל מהכמה המתדבק והם הקו והשטח והגשם והמקום והזמן |
|
ואומנם הוצרכנו להזכיר בזה הגדר סוגו הרחוק ואם אין מתנאי הגדר למה שאין לנו שם נפרד מורה על הכמה המתפרד כמו שעשו זה בגדר החי בהזכירם הגשם ואם הוא סוג רחוק והשתמשו עם שתי מלות גשם נזון במקום מלה אחת |
|
ואולם אם נרצה בשם הכלל או הקבוץ שיורה על הכמה המתפרד הנה יהיה הגדר בשהוא הכלל או הקבוץ אשר החלק אשר ישוער בו כללותו הוא האחד ואולי שכוונו לזה הקדמונים ובאמרם המורכב מהאחדים רצו בו על שהמשער הכלל הוא האחד |
|
אולם חלקי המספר הנה אין כוונתנו בזה אלא החלקים אשר נצטרך בם בזה המאמר לא החלקים היוצאים מכלל כוונתנו זה כמו חלוק המספר אל הזוג והנפרד |
|
אולם החלק הראשון מזה הנה הם המספרים השלמים ורצוני בשלמים כמו שנים שלשה וארבעה והדומים להם כאשר לא נקישם אל זולתם |
|
ואולם החלק השני הם השברים ורצוני בשברים בשנקיש מספר מה עם מספר אחר ויהיה האחד חלק או חלקים לאחר |
Fractions as ratios: | |
|
|
|
משל הראשון והוא החלק בהקישך השנים עם הארבעה או עם הששה והדומים להם |
|
כי הב' ימנה הד' ב' פעמים והוא חצי |
|
וימנה הו' ג' פעמים והוא שליש |
והחצי הוא חלק אחד משני חלקי הכל והשליש אחד מג' חלקיו | |
ויקרא הגדול בשם נגזר ממנו הקטן כי אם היה הקטן שליש נקרא הגדול משולש בכפל | |
|
ומשל החלק השני והוא החלקים |
|
בהקישך השנים עם השלשה אשר הם שתי שלישיות |
|
או בהקישך השנים עם החמישי אשר הם שתי חמישיות |
ובכלל כאשר לא ימנה האחד את האחר | |
והגדול אחר שהוא בלתי מנוי מהקטן והוא מהמחויב שיהיה אם כמוהו ויותר או כפל ויותר או כפלים ויותר | |
|
ושהיותר אם שיהיה חלק או חלקים לקטן הנה נקראהו בשתי שמות שם בהקש אל מה שהוא נמנה ושם בהקש אל הנשאר הנוסף שהוא בלתי נמנה |
|
|
|
המשל אם הקשת הג' אל הב' הנה אחר שהג' הוא כמו הב' פעם אחת ויותר והיותר הוא אחד משני חלקי הב' הנה נקרא הג' בהקש אל הב' כמוהו וחציו |
והנה שם כמוהו מורה על שהוא נמנה מהקטן פעם אחת | |
ושם חציו מורה על שהנשאר מהגדול ימנה הקטן והוא חלק לו | |
|
|
|
ואם הקשת הה' אל הב' הנה אחר שהה' הוא כמו הב' ב' פעמים ויותר והיותר הוא אחד משני חלקי הב' הנה נקרא הה' כפל וחצי |
והנה שם הכפל מורה על שהוא נמנה מהקטן פעמים | |
ושם חצי מורה על שהנשאר מהגדול הוא מונה לקטן והוא חלק לו | |
|
|
|
וכן אם הקשת הז' על הה' הנה אחר שהוא כמו הה' ויותר והיותר הוא ב' חלקים מה' חלקי הה' הנה אם כן נקרא לו שתי שמות שם בהקש אל מה שהוא נמנה ושם בהקש אל מה שהנשאר הוא חלקים לקטן |
Mizraḥi blames his contemporaries for understanding the fractions as parts of the absolute one instead of the relative one | והוצרכתי להאריך בזה למה שראיתי אנשי זמננו חושבים כי השלמים הם מאחד ומעלה כמו א' או ב' או ג' או איזה מספר שיהיה והשברים הם מא' ולמטה כמו חצי הא' או שלישיתו או רביעיתו ובכלל שברי הא' |
Fractions are parts of the one as a divisible whole, not as an indivisible absolute unit | ר"ל כי דבריהם אמנם צדקו בשהשברים אמנם הם שברי השלם האחד אבל זה האחד ראוי שתדע שהוא מספר מה יכונה בשם שלם |
כי כל כלל במה הוא כלל אמנם יכונה בשם שלם בהקש אל חלקיו | |
ר"ל כמו הב' אל הח' עד"מ שהם רביעית הח' והנה יקרא הב' רביעית הח' בשיכונה הח' בשם שלם והב' בשם חלק | |
ויהיה הח' מרובע בכפל והוא ד' כפלי הב' | |
זהו האחד אשר נחשב ממנו שבריו לא האחד האמתי הבלתי מתחלק | |
כי גדר הכולל ראוי שינשא על המיוחד | |
ואם יהיו שני מיני המספר שלמים ושברים ויהיו השברים שברי האחד הבלתי מתחלק הנה לא יצדק שם המספר וגדרו אשר הוא קבוץ האחדים | |
כי האחד האמתי איננו מספר וכ"ש שברי האחד | |
והחכם בן עזרא נתעורר בזה ואמר ידוע כי האחד כמו הנקודה בתוך העגולה | |
ע"כ לא יתכן להיות האחד נשבר רק בעבור שיקרא הכלל בשם האחד כמו הצורה שהיא כוללת כל הגוף והגוף מורכב | |
ובעבור זה יעשה האדם במחשבה מן האחד שברים ושברי שברים | |
Three categories of numbers: integers, fractions, integers and fractions | הנה א"כ כבר התבאר לך ענין השלמים והשברים אשר המספר נחלק עליהם ר"ל חלקיו הפשוטים וכבר יתחייב מזה חלק שלישי מחובר מהשלמים והשברים יחד |
The practical need for arithmetical knowledge – the necessity of the operations of adding, subtracting and dividing for bargaining, geometry, astronomy etc. | ואחר שכבר בארנו שחלקי המספר הם שלשה חלקים והם שלמים לבד ושברים לבד וחבור השלמים והשברים יחד והיה הדרישה המוטלת עלינו אמנם היא הדרישה מידיעת המספר הנופל תחת המשא והמתן והיא העסק המדיניי וידיעת המדות והתמונות השטוחות והמוגשמות ודברים רבים מענייני ההנדסא אשר הם הכרחיים בידיעת חלוקי הבתים והחצרות כי זה הוא אשר נצטרך בידיעתו להנצל מהעושק והחמס אשר הזהירה עליהם תורתנו הקדושה |
Four ways for relating a number to another: adding a number to the other; subtracting a number from the other; ratio of a number to the other; addition and subtraction together | וזה שהדרישה מידיעת המספר איננו מצד הבטתנו המספר האחד בעינו כי המספר האחד בעינו איננו מצטרך לחקירה כלל כי הוא ענין נודע בעצמו |
Adding and subtracting are opposites – cannot be applied at the same time on the same subject | ואחר שהאופן הארבעה נמנע כי התוספת והמגרעת הם שני הפכים ולא יתכן שימצאו יחד בנושא אחד בזמן אחד מצד אחד |
Three operations should be known – addition, subtraction, ratio – specified for each of the three categories of numbers – integers, fractions, integers and fractions | והנה ישארו השלשה פנים והוא ידיעת התוספת וידיעת המגרעת וידיעת יחס זה אל זה הנה מן המבואר בעצמו שכל אחד משלשה חלקי המספר שהם השלמים לבד והשברים לבד וחבור שניהם יחד שהוא יחלק עוד לשלשה חלקים אלו שהם התוספת והמגרעת ויחס זה אל זה |
Addition is either by summing or by multiplying | ולהיות שהתוספת יהיה אם בקבוץ זה על זה ואם בהכאה כי ההכאה אינו רק קבוץ מספרים רבים כאשר יתבאר ענינו במה שיבא |
והמגרעת יהיה בחסור זה מזה | |
Ratio is known by division | ויחס זה אל זה אמנם יודע בחלוק כי עם החלוק נדע כמות הפעמים אשר ימנה הקטן את הגדול והנה אם לא ישאר דבר בלתי מחולק ידענו שהמספר הקטן הוא חלק לגדול והגדול כפל או כפלים לו |
Four operations should be known – summing, multiplication, subtraction, division – specified for each of the three categories of numbers – integers, fractions, integers and fractions | הנה מן המבואר מזה שמיני הדרושים המספריים המצטרפים לענינינו זה הם ד' קבוץ הכאה חסור וחלוק וזה בכל אחד מג' מיני המספר שהם השלמים והשברים והשלמים עם השברים |
The ancients count two additional operations: doubling and halving | ואולם קצת מהראשונים כבר הוסיפו עוד ב' מינים זולת אלו הד' והם כפול וחלוק באמצע |
|
והוא טעו' בידם כי הכפול הוא ההכאה בעצמו רק שההכא' כולל הכאת מספר אחד איזה מספר היה עם מספ' אחר איזה מספר היה |
|
ואולם החלוק באמצע הוא הכאת השברים עם השלמים רק שהכאת השלמים עם השברים יהיה עם איזה מין שברים שיהיו |
Every duplication is multiplication, but not every multiplication is duplication
Every multiplication is summing, but not every summing is multiplication |
ואין לטעון על זה שכאשר אין ראוי למנות הכפול וההכאה שני מינים מפני שכל כפול הכאה ואם אין כל הכאה כפול כן אין ראוי למנות הקבוץ וההכאה שני מינים מפני שכל הכאה קבוץ ואם אין כל קבוץ הכאה |
|
וזה כי הכאת שלשה עם ששה עשר הם מ"ח וכן אם תסדר ששה עשר בשלשה טורים ויקובצו יעלו מ"ח |
|
אולם במספרים המתחלפים כמו מספרי י"ו י"ז י"ח עד"מ הנה אין דרך להשיבם אל מספר אחד אלא עם הקבוץ לבד |
ולכן כל מה שיצדק בו דרך ההכאה שהם המספרים השוים יצדק בו דרך הקבוץ | |
ולא כל מה שיצדק בו דרך הקבוץ יצדק בו דרך ההכאה כי המספרים המתחלפים לא יצדק קבוצם אלא עם הקבוץ בלבד | |
Summing identical numbers and multiplication – defferent operations, same result
Duplication and multiplication by 2 – identical operations, identical result |
כי התשובה בזה מבוארת בעצמה וזה שהקבוץ וההכאה יתחלפו בפעלותם ואם תכליתם הוא אחד בעצמו וזה בכתיבה ובסדור ובאורך ובקצור ואולם הכפול וההכאה הוא מין אחד בעצמו בפעולתם ובתכילתם |
Multiplication is an easier way to write a sum of identical numbers, but a sum of different numbers cannot be described as multiplication – hence the use of summing is needed as well as multiplication | ולו היה אפשר להשתמש עם ההכאה בכל המספרים הנוספים זה על זה לא היינו מצטרכים אל הקבוץ כלל אחר שהוא בלתי מצטרך להנחת טורים רבים ולא לפעלות רבות אבל בעבור שהמספרים המתחלפים שאינם ממין אחד לא יתכן ידיעתם אלא עם הקבוץ לבד אחר שהם מתחלפים לכן הוכרחנו להשתמש עם הקבוץ |
ואחר שהיה זה כן הנה א"כ מהמחויב מזה שיהיו מיני המספר ד' קבוץ הכאה חסור וחלוק | |
וזה אם בשלמים לבד ואם בשברים לבד ואם בשלמים עם השברים יחד | |
ואלו הם הדרושים המספריים הצריכים לעניננו זה | |
אולם סדורם ואופן הנחתם הנה יתבאר בחלוק מאמרנו זה אל חלקי' ראשונים עוד כל אחד מהם אל חלקים שניים כפי מספר החלקים הראויים לכל חלק וחלק | |
ואומר דע שמאמרנו זה יחלק תחלה לשלשה מאמרים | |
המאמר הראשון כוונתנו בו להודיע כל הדרושים המספריים במה הם מספריים | |
המאמר השני כוונתנו בו להודיע הדרושים המספרים המשיגים להנדסא והתכונה אף כי אינם למספר במה הוא מספר כאשר יתבאר בע"ה | |
המאמר השלישי כוונתנו בו להודיע השאלות הנופלות במספר מצד מה שהוא מספר ובהנדסא והתכונה מצד מה שישיגם המספר ואופן התשובה בכל אחד ואחד מהם |
Book One |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמאמר הראשון יחלק לשלשה שערים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השער הראשון יודיע הדרושים המספריים שבשלמים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השער השני יודיע הדרושים המספריים שבשברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השער השלישי יודיע הדרושים המספריים שבשלמים עם השברים יחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם השער הראשון יחלק לד' פרקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק הראשון יודיע דרך הקבוץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק השני יודיע דרך ההכאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק השלישי יודיע דרך החסור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק הרביעי יודיע דרך החלוק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן השער הב' והשער הג' יחלק כל אחד מהם לאלו הד' פרקים כי כל שער ושער יתבארו בם אלו הד' מינים הנזכרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Section One - Integers |
השער הראשון במספרים השלמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Chapter One - Addition |
הפרק הראשון במין הקבוץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Introduction |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Necessary preliminary clarification: | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Precedence of addition over the other operations – addition is the simplest operation and all other operations consist on it | ואמנם הקדמנו זה המין מזולתו משאר מיני המספר למה שהיה מדרגתו משאר המינים מדרגת הפשוט מהמורכב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שכמו שהפשוט אמנם יורכבו ממנו כל המורכבים ולא יורכב הוא מזולתו כן מין הקבוץ אמנם יתרכבו ממנו שאר המינים ולא יתרכב הוא מהם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה כן הנה כמו שיחוייב למרכיב אם בידיעה ואם במציאות שיקדים הפשוטים על המורכבים אחר שהפשוטים קודמים על המורכבים כן יחויב עלינו להקדים זה המין משאר מיני המספר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Definition of addition | ואומר שהקבוץ הוא השבת מספרים רבים איזה מספרים מונחים שיהיו שוים או מתחלפים למספר אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The Positional Decimal System: |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The written numerals | והנה המתחיל במלאכה הזאת יצטרך לדעת ראשונה הסימנים ההודיים או העבריים או איזה סימנים שיהיו המורים ובהסכמה כל המספרים עוד אחר זה יכנס במלאכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולהיות שהסימנים ההודיים פשטו בכל ארץ מערב וברוב ארצות מזרח לכן בחרנו לכתוב הסימנים ההודיים בספרנו זה מכל שאר הסימנים וזה סימנם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם רצית להשתמש עם האותיות הקדושות אשר לנו הנה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
א ב ג ד ה ו ז ח ט 0 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
numerical value (kamut) and positional place (eykut) | ואולם אופן הוראתם על המספרים הנה הוא מב' צדדין מצד הכמות ומצד האיכות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם הכמות הנה יורו בו בעצמם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם האיכות הנה יורו בו מצד מקומם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונרצה בכמות באשר לא נביט בהם רק מספר החלקים הנכללים בם לבד לא אם יהיו החלקים ההם אחדים או עשרות או מאות או זולת זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו סימן השלשה עד"מ כשלא נביט בהם רק השלוש לבד ר"ל שהם מחוברים משלשה חלקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולא נביט החלקים ההם אם הם אחדים והם שלשה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
או אם הם עשרות והם שלשים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
או אם הם מאות והם שלש מאות והדומים להם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונרצה באיכות כאשר נביט בחלקים הנכללים בם מאיזה מין הם אם הם מהאחדים או מהעשרות או מהמאות או מזולת זה מהמדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי האות הראשון המורה על א לפי כמותו אם היה במקום הראשון לפי הנחת הסימנים יורה על מדרגת האחדים והנה יהיה אחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה במקום השני יורה על מדרגת העשרות והנה יהיה י' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה במקום הג' יורה על מדרגת המאות והנה יהיה אז ק' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בזה הדרך לעולם לפי רבוי המקומות יתרבו המדרגות המורות על האיכות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The numerical value of a numeral is unchangeable, but its positional value is changeable | אמנם כמותו לעולם אחד רק שיתחלף האחד שיהיה פעם א' מהאחדים ופעם א' מהעשרות ופעם א' מהמאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן האות השני המורה ב' מצד כמותו אם היה במקום הראשון יורה על מדרגת האחדים ויהיו שני אחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה במקום השני יורה על עשרות ויהיו אז שני עשרות שהם עשרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה במקום הג' יורה על מדרגת המאות והנה יהיה אז שני מאות ר"ל מאתים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן כלם יתרבו המדרגות בהתרבות המקומות והכמות אחד בעצמו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The positional value of a given rank is unchangeable, but its numerical value is changing according to the replacement of the numeral placed in it | ואולם אם המקום אחד ויתחלפו האותיות יתרבה הכמות והמדרגה תהיה אחת בעצמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"ל אם שמת במקום השני ד"מ סימן הב' יורה על שתי עשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שמת בו סימן הג' יורה על ג' עשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שמת בו סימן הט' יורה על ט' עשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבאר לך תכלית ביאור אופן הוראת האותיות האלו על המספרים בכמות ובאיכות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Zero – placeholder digit, which have no decimal value | ואולם הסימן העשירי שהוא כדמות גלגל הנה הוא בלתי מורה כמות כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונקרא בלשון לעז נולא והוא נגזר מינו אשר יורה בלשונם על האין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובלשון ישמעאל סיפרא אשר יורה ג"כ בלשונם על ההעדר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובלשון יון אודן אשר יורה גם כן על האין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אמנם אף כי איננה מורה על כמות כלל אבל היא סבה על האיכות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"ל שהאות הנמשך אחריה יורה כמותו אז על מדרגה אחרת מהמדרגה המורה מקום הנחת הסיפרא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי עד"מ אם רצינו לכתוב י' הנה נכתוב סיפרא תחלה ואחריו האות הראשון מהאותיות אשר הוא מורה על אחד מצד כמותו והנה יורה אז על עשרה אחר שמקום הנחתו הוא אחר מקום הסיפרא אשר הסיפרא ואם איננה מורה על כמות אבל היא מורה על מדרגה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם רצית לכתוב מאה ואחד עד"מ אשר הנחת הסיפרא אז הוא באמצע הנה אין ספק האות הראשון אז יורה על א' מהאחדים בעבור שכמותו יורה א' ומקומו מקום האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה שתועלת הסיפרא הוא להרבות מקום המדרגות לא זולת זה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן לפי הדרך הזאת כבר תוכל לכתוב איזה מספר שרצית עם אלה הסימנים הכתובים הנה אשר הט' מהם יורו על כמות והעשירי בלתי מורה על כמות כלל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The reason for using only nine numerals | ואחר שכבר התבאר לך הוראת הסימנים האלו למקומותם למושבותם וידיעת הנחת המספרים עם הסימנים האלו איזה מספרים שיהיו הנה כבר מה שנשאר עלינו להודיע הוא הדרך אשר בו נגיע אל ידיעת זה המין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שהיה כל מספר אם שיהיה פרטים לבד או כללים לבד או מחובר מהפרטי' והכללים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והפרטים לבד הם המספרים אשר מא' ועד ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והכללים לבד הם המספרים הנמשלים לאחדים והם העשרות והמאות והאלפים והרבבות ודומיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והכללים עם הפרטים יחד הם המספרים המחוברי' מאחדים ומעשרות כמו כ"ה עד"מ או מהאחדים ומאות כמו ר"ג עד"מ ודומיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והיו הכללים נכללים תחת האחדים אחר שהם נמשלים להם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי העשרה כמו א' בחשבון וכן הק' והאלף והרבבה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והכ' הם כמו ב' בחשבון וכן הר' והאלפים והרבותים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והשלשים הם כמו הג' בחשבון וכן הש' והשלשה אלפים והג' רבבות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן התשעים הם כמו הט' בחשבון וכן התשע מאות והתשעה אלפים והתשעה רבבות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בזה הדרך לעולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והכללים עם הפרטים יחד הנה הם גם כן יכללו באחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי הכ"ה על דרך משל הנה הכ' מהם הם כמו ב' כאשר בארנו והה' הם אחדים בעצמם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן הר"ג הנה הר' מהם הם כמו הב' והג' הם אחדים בעצמם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה יתחייב מזה שיהיה כמות כל מספר נכלל בתוך הט' האחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לכך היו סימני המספר ט' לבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הסבה אשר בעבורה הסכימו כל הקדמונים להיות האחדים ט' לא פחות ולא יתר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר כתבו הראשוני' בזה ובפרט החכם ראב"ע ואמרו שהסבה בזה הוא מפני שבהם ישלם העגול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שאם יונחו הט' מספרי' בעגול כמו זה ויוכה הט' על עצמו יעלה פ"א והנה הא' מצד ימין והח' שהוא כמו פ' הוא מצד שמאל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והכאת הח' עם הט' עולה ע"ב והנה הב' מצד ימין והז' שהוא כמו הע' מצד שמאל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן תמיד על זה הדרך עד שיוכה הה' עם הט' ואז יתהפך שיהיו העשרות ימניים והאחדים שמאליים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה יהיו המספרי' ט' בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואין ספק שזאת הסבה היא אמתית אבל היא סבה הנדסיית לא מספריית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם הסבה המספריית לזה היא זאת לפי דעתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שלהיות הא' ואם הוא סבת כל מספר איננו מספר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והיה המחובר ממנו אשר הוא המספר נחלק לשני מינים מתחלפים והם הזוג והנפרד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה מן המחויב שיחלקו האחדים לשלשה חלקים ראשונים והם האחד והב' והג' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי האחד איננו מספר והשנים אשר הוא ההרכבה הראשונה הם זוג והג' אשר הם ההרכבה השנית הם הנפרד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואלה השני חלקים שהם הב' והג' הם המספרים הפשוטים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שהמורכבים הראשונים יחלקו לשני חלקים ראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והם אם שיהיו שני חלקיו יחד פשוטים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיה החלק האחד פשוט והאחר מורכב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והיה החלק הראשון נחלק לשלשה חלקים שניים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והם אם שיהיו שני חלקיו יחד מהפשוט הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיו שני חלקיו יחד מהפשו' השני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיה אחד משני חלקיו מהפשוט הראשון והאחר מהפשוט השני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והיה החלק השני נחלק גם כן לששה חלקים שניים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והם אם שיהיה החלק האחד מהפשוט הראשון והחלק השני מהמורכב מהפשוט הראשון שהוא המין הראשון משלשה מיני המורכבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיה החלק האחד מהפשוט הראשון בעצמו אבל החלק האחר יהיה מהמורכב מהפשוט השני שהוא המין השני משלשה מיני המורכבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיה החלק האחד מהפשוט הראשון והחלק האחר מהמורכב מהפשוט הראשון והפשוט השני שהוא המין השלישי משלש מיני המורכבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיה החלק האחד מהפשוט השני והחלק האחר מהמורכב הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיה החלק האחד מהפשוט השני והחלק האחר מהמורכב השני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיה החלק האחד מהפשוט ה[ש]ני והחלק האחר מהמורכב השלישי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והיו השלשה חלקים מהו' נופלי' כי הם נכנסים אל החלקים הראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה ישארו גם אלה שלשה חלקי' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה מן המחויב לנו א"כ שיהיו מיני המורכבים ו' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר קדם שהמינים הראשונים שלשה הפשוטים השנים והאחד אשר איננו מספר הנה יהיו החלקים תשעה בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה מה שרצינו לבאר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Written Addition |
ומעתה נתחיל בהודעת דרך הקבוץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Description of the algorithm | ואומר שכאשר תרצה להוסיף מספרים יותר מאחד קצתם על קצת להשיבם אל מספר אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה ראוי שתסדר כל טורי המספרים זה תחת זה ושתהיה כל מדרגה תחת המדרגה הדומה לה ר"ל האחדים תחת האחדים והעשרות תחת העשרות וכן תמיד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה תחבר כמות כל הסימני' המתחלפי' או השוים אשר הם בעלי איכות אחד ר"ל במדרגה אחת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמספר העולה מהם לא ימלט מאחד מג' פנים לפי מה שקדם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם שיהיו פרטי' לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם כללים לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם חבור שניהם יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו פרטים לבד הנה תכתבנו למטה באותה המדרג' עצמה אחר שתמשיך קו תחת כל הנקבצים ר"ל אם היו הנקבצים במדרגת האחדים תכתוב גם הסך במדרגת האחדי' תחת הקו המבדיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם הנקבצים במדרגת העשרות כתוב גם הסך במדרגת העשרות תחת הקו המבדיל וכן בכל מדרגה ומדרגה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה הסך כלל לבד ראוי שנביט הכלל ההוא מאיזה מדרגה הוא וכפי מדרגתו יונח כל אחד ואחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"ל אם היו הנקבצים אחדים והסך עלה כ' על דרך משל שהם כלל יכתוב שני סימנים במדרגה השנית או שתי נקודות ותחת מדרגת האחדים יכתוב סיפרא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם היו הנקבצים עשרות והסך עלה כ' על דרך משל שהם כלל יכתוב שני סימנים או נקודות במדרגה השנית לה ותחת מדרגת העשרות יכתוב סיפרא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה הסך העולה ב' מיני כללים כמו ק"כ על דרך משל הנה ראוי שיכתוב ב' סימני' או נקודות במדרגה השנית לה בעד כלל הכ' שבידינו וא' במדרגה השלישית לה בעד כלל הק' שבידינו או ירשום י"ב נקודות או סימנים מורים על י"ב על המדרגה השנית לה ותחת המדרגה הנקבצת נכתוב סיפרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה הסך כלל ופרט יחד הנה יכתו' הכלל במקומו לפי מדרגתו כאשר בארנו והפרט תחת המדרגה הנקבצת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובזה הדרך תוכל לחבר איזה מספרים שיהיו אל מספר אחד ירבו מה שירבו המדרגות אין חשש בזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה רצינו לקבץ אלף ומאה ואחד וג' אלפים תשע מאות ל"א וט' אלפים תשנ"ה ונ"ז אלפים ונ"ב וכ"ח אלפי' וס"ז
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נסדר הטורים ונתחיל מהאחדים מפני שאם יהיה הסך העולה כלל הנה מקום הנחתו הוא במדרגה הנמשכת לה ולכן נקבץ האחדי' כלם והנה הם י"ו וזהו הסך העולה מהאחדים ונמשוך קו אחד תחת הנקבצים ונכתוב תחתיו הסך ר"ל הו' תחת מדרגת האחדים והי' אשר כמותו א' להיות שהם העשרות ראוי שיכתב במדרגה הנמשכת לה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Methods of checking |
והמאזנים אשר בו יאוזן זה המין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Unreliable tests - reliable only for the false findings | הנה כבר כתבו הראשונים על זה שני מינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
האחד על דרך התשיעיות והאחר על דרך השביעיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אולם המין הראשון מהם הוא שתשליך כמות כל הנקבצים ט' ט' ר"ל שלא תביט בהם האיכות והנשארים שלא הגיעו לכלל ט' שמרם עוד תשליך כמות הסך ט' ט' ולא תביט בהם האיכות והנשארים שלא הגיעו לכלל ט' שמרם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם הם שוים אפשר שצדקת לא שהוא מחויב כי יתכן שיהיה הטעות ט' אם בתוספ' אם בחסרון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן ראוי שיקראו אלה המאזנים מאזני מרמה אחר שלא יחייב הצדק והכזב רק הצד הא' לבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואולם המין השני מהם הוא ע"ד השביעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שתתחיל מהמדרגה האחרונה ותחשבה לאחדים ותשליך כמות כל נקבצים לז"ז והנשאר תחשבהו לעשרו' וחברהו עם המדרגה הקודמת לה כשתחשוב אותה לאחדי' ותשליך העולה מכמו' כל נקבצים לז"ז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם יהיה השמור השני היוצא לך מהסך שוה לשמור הראשון אפשר שצדקת ואם לאו כזבת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וגם אלה מאזני מרמה אחר שלא יחייב הצדק והכזב רק הצד האחד לבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Reliable tests: | ואולם המאזני צדק אשר בזה המין אשר בו יאוזן הצדק והכזב יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עם מאזני התשיעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הוא מה שאומר שנקבץ כמות כל נקבצי המדרגה הא' ותשליך אותן ט' ט' כאשר בארנו ודע כמה תשיעיות יש בידך וכמה אחדים שלא הגיעו לט' ושמרם בידך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל במשלנו זה הכתוב הנה קבצנו התשיעיו' והאחדי' מכל הנקבצים ממדרגת האחדים ועלו תשיעית א וג' אחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו הנקבצים ב' מספרים לבד שוים או מתחלפים יהיו שם עוד מאזני צדק אחרים זולת אלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא חסור המספר הא' מהמקובץ והנשאר אם יהיה שוה למספר האחד הקבוץ אמת ואם לאו שקר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו הנקבצים שנים מספרים שוים יהיו לו עוד מאזני צדק שלישיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא החלוק באמצ' אשר הוא הכאת החצי עם המקובץ והיוצא אם הוא שוה למספר הא' הוא אמת ואם לאו דע שטעית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שיש דרך קצר זולת זה בקבוץ קצת מינים מהמספרים אף כי אין הקצר הזה באיזה מין מספרים שיהיו רק במינים מעויינים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה ראוי לנו להודיע גם זה אמנם למה שלא יודע הדרך ההוא אלא בידיעת מין ההכאה לכן ראוי לנו שנמתין הענין עד באנו אל המין ההוא אם ירצה השם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Reasons and Explanations |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The reason for the adding procedure | והסבה למציאות זה המין מבואר בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
All ranks are similar to the units | וזה שאחר שהעשרו' והק' והאלפים והרבבות כלם נמשלים ר"ל שהי' במדרגה הראשונה הם א' במדרגה הנמשכת לה והי' שבמדרגה השנית הם א' במדרגה הנמשכת לה וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם כן אין הבדל בזה שנקח כל העולם מהנקבצים מהמדרגה האחת או שנקח האחדים שתחת אותה המדרגה עם האחדי' ששמנו במדרגה הנמשכת לה תמורת הכלל המחובר עם האחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לקבץ תשכ"ג ות"ת סה ותתקנ"ז אשר הסך העולה מהם הוא ב' אלפים תקמ"ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אין הבדל שנקח כל הנקבצים ממדרגת האחדים שהם ט"ו אחדים או שנקח הה' שבמדרגת האחדים והא' שבמדרגה הנמשכת לה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הסבה אשר בעבורה היו מאזני התשיעיות והשביעיות מורים על שהקבוץ איננו אמתי כאשר לא יהיו מותרי הסך והנקבצים שוים הוא מבואר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Euclid | וזה שכבר התבאר בפתיחת ספר אקלידס כאשר חוסר מהשוים שוה יהיה הנשאר שוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה דבר מוסכם לכל ואם כן יתחייב מזה בהכרח שאם מספר הסך הוא שוה למספר כל הנקבצים שיהיו מותרי שניהם שוים כאשר מוסר מהם מספרים שוים שהם מספרי התשיעיות והשביעיות וזה הקש תנאי מתדבק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר התבאר בספר ההקש כי סותר הנמשך יוליד סותר הקודם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אם כן יחוייב מזה שכאשר ימצא מקביל הנמשך והוא היות המותרים בלתי שוים שיחויב מזה מקביל הקודם והוא שהסך בלתי שוה לנקבצים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר היה מתנאי הסך האמתי שיהיה שוה לנקבצים לפי מה שקדם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אם כן זה הסך הוא בלתי אמתי בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואין לטוען לטעון על מאזני התשיעיות על היותנו חושבים כל המדרגות כמו אחדים בין בסך בין בנקבצים ולומר שאמנם היה זה צודק ר"ל כאשר יהיו המותרים בלתי שוים שיהיה הסך בלתי אמתי אלו היינו גורעים התשיעיות מכל הסך ומכל הנקבצים אחרי שנתיך שניהם לאחדים כי אז יהיו המספרים הנחסרים שוים ויתחייב שיהיו המותרים שוים בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אנחנו אחר שחשבנו על המדרגות לאחדים הפך האמת הנה לא חוסר משני המספרים השוים מספר שוה עד יהיו הנשארים שוים בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי התשובה בזה מבוארת בעצמה והוא שאחר שהעשרות או המאות כאשר תשליך מהם התשיעיות לא ישארו מהם רק אחדי' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שהנשאר מהעשרה אחד וכן מהמאה ומהאלף ומהרבבה וזולת זה מכל שאר המדרגו' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אם כן אין הבדל בין שנחשוב כל המדרגות לאחדים או לעשרות או למאות או לאלפים או זולת זה מהמדרגות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי עד"מ מספרי ת"ש אם חשבנום לז' אחדים הנה הם ז' ואם חשבנום לשבע עשרות הנה הנשאר מהם גם כן שבעה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה כן הנה אין הבדל בזה אם נחשוב כל המספרים שבכל המדרגות כמו אחדים או כמו עשרות או כמו מאות כי המותר שוה לעולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שזה הקצור הנפלא והוא שיחשבו כל המספרי' שבכל המדרגות לאחדים הוא ענין בלתי צודק למספר אחר זולת הט' והג' על כן השתמשו בתשיעיות משאר כל המספרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והניחו השלשה לרוב קטנותו כי המספר היותר גדול בו יותך המספר בקלות מאשר יותך אל המספר הקטן ממנו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גם אין לטוען לטעון על מאזני השביעיות על היותנו חושבים כל מדרגות הסך חוץ ממדרגת האחדים לעשרות ונחבר עם כל מדרגה המדרגה הקודמת לה ונחשבה לאחדים ואם הם מאות או אלפים או זולת זה מהמדרגות ולומר שאמנם היה צודק שכאשר יהיו המותרי' בלתי שוים שיהיה הסך בלתי אמתי אלו היינו גורעים השביעיות מכל הסך ומכל הנקבצים אחרי שנתיך שניהם לאחדים כי אז יהיו המספרים הנחסרים שוים ויתחייב שיהיו המותרים שוים בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אנחנו אחרי שחשבנו המדרגה האחרונה לעשרות והקודמת לה לאחדים ואם הם אלפים או מאות הפך האמתי הנה לא חוסר משני המספרים שוים מספר שוה עד יהיו הנשארים שוים בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי התשובה בזה מבוארת גם כן והוא שמצד הנשלכים אין הבדל שיהיו עשרות או מאות או אלפים או זולת זה המדרגות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי התשעה על דרך משל כאשר תחסר מהם שבעה אין הבדל בין שיהיו התשעה תשע האחדים ויחסרו מהם שבעה ובין שיהיו תשע עשרות אשר הז' הנשלכים ממנו אז הם עשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן אין הזק אם נחשוב המאות או האלפים או זולתם עשרות ונשליך מהם השביעיות ואם מצד המותרים אין הזק גם כן וזה שהמותרים ואם הם בלתי שוים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי מספר התשעה עד"מ אם היה אחדים הנה כאשר נשליך מהם השביעיות ישארו שני אחדים ואם היו עשרות הנה ישארו ו' אחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם עם ההתכה יתוקן זה הענין בהכרח וזה שאחרי שאנחנו מתיכים כל אחד מהנשארים לעשרה במדרגה הקודמת לה ומשליכים מהם השביעיות וכן הנשארים מהם עוד אנחנו מתיכים כל אחד מהם לעשרה עד שנגיע למדרגת האחדים הנה אין הזק בזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שהתשעה עד"מ הנה אם היו אחדים יהיו הנשארים ב' אחדי' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם היו עשרות יהיו הנשארים מהם ב' עשרות והנה אחרי שיש להם מדרגה אחת קודמת אחר שהם עשרות ויתחייב שנחשוב כל אחד מהם לעשרה פעם אחת במדרגת האחדים הקודמת לה הנה ישובו הב' לעשרים ונשליך מהם השביעיות וישארו ו' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם היו מאות יהיה הנשאר מהם ר' והנה אחרי שיש להם שתי מדרגות קודמות להם אחרי שהם מאות ויתחייב עם זאת התחבולה שיותכו ב' פעמי' פעם ראשונ' במדרגת העשרות ופעם שנית במדרגת האחדים הנה אם כן ישובו הב' עשרים במדרגת העשרות ונשליך מהם השביעיות וישארו ששה עוד ישובו הששה לששים במדרגת האחדים ונשליך מהם השביעיות וישארו ארבעה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הסבה אשר נחבר המדרגה הקודמת לאחרונה עם האחרונה ונחשוב האחרונה לעשרות והקודמת לאחדים ולא חשבנו כל מדרגה לאחדים ונשליך מהם השביעיות אחר שבנשלכים אין חשש ועם ההתכה יתוקן המותר כאשר בארנו היא זאת שאנחנו אם נקח המדרגה האחרונה לבדה ונחשבנה לאחדים הנה המותר מהם יתחייב שיותך לעשרה ויחוייב שנחבר אותה עם המדרגה הקודמת ונחשוב הקודמת לאחדי' והמותר לעשרות לפי מה שקדם ולכן חברנוה מתחלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הסבה אשר לא חשבנו כל אחד לפי מדרגתו היא מפני שהעשרות יותכו אליהם השביעיות יותר בקלות מאשר יותכו אל המדרגות היותר גדולות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי מהעשרה יחוסרו פעם אחת שבעה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומהמאה ארבעה עשר פעמים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומהאלף קמ"ב פעמים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה כבר התבאר לך תכלית ביאור שעם הדרך הזאת נוכל למצוא המותר מהשביעיות כמו שנמצאהו אם נתיך הכל לאחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן אין ראוי לטרוח בהתכת הכל לאחדים ולא בהשלכת השביעיות מכל מדרגה לפי מדרגתה אחר שזאת הדרך היא הקצור הנפלא שבדרכים ולולא שהנקבצים הם מספרים רבים בכל מדרגה אבל היינו משתמשים בם גם כן עם הדרך הזה לרוב קצורו ולכן בשאר מיני המספר אשר הטורי' המונחים אינם יותר מא' השתמשו שם גם כן עם זה הדרך כמו בסך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה אם כן הדבר שוה כאלו התכנו הנקבצים והסך כל אחד מהם לאחדים והשלכנו מהם השביעיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר בארנו שאחדי הנקבצים והסך שוים הנה אם כן יהיו המותרים שוים בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזהו הנרצה בזה המין מהמאזנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלא שתמהתי מאד על הקודמים מדוע השתמשו בזה המין בשביעיות לבד אחר שעם זה המין נוכל להשתמש בכל מספר שנרצה לפי הסבה הנתונה בזה ר"ל אם רצית להשליכם שלשה שלשה או ד' ד' או ה' ה' או ו' ו' או ח' ח' או ט' ט' או י"א י"א או ט"ו ט"ו וכן תמיד וזה מספיק בידיעת זה המין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת המאזני צדק הנה היא ידועה בעצמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שאחר שמאזני התשיעיות אמנם הם מאזני מרמה מאשר לא יוליד עין הנמשך והוא שווי המותרים עין הקודם והוא שווי שני המספרי' שהם הנקבצים והסך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה מפני שכבר יתכן שיהיה המספר האחד מתחלף מחברו אם בתוספת תשיעיות או במגרעת ועוד יהיו המותרים שוים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם כן כאשר נשמור בידינו התשיעיות והאחדים שבכל מדרגה ומדרגה והתשיעיות והמותרים שבסך שתחת כל מדרגה ומדרגה עם הסימנים הנרשמים במדרגה הנמשכת לה תמורת הכללים שבסך הנה לא יקרה מזה טעות בהכרח לא בתוספת תשיעיות ולא בגרעונם וזה מבואר מאד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת המאזני צדק השניים שהם ע"ד החסור גם היא מבוארת בעצמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שאחר שהקבוץ הוא תוספת מספר על מספר כאשר התבאר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם כן הסך הוא מורכב מב' מספרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחסור הוא הפך התוספת כמו שההתכה הפך ההרכבה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לכן יתחייב מזה שכאשר נחסר מהסך המספר הא' שהוא אחד משני חלקי הסך אשר הורכב מהם שישאר החלק האחר שהוא המספר האחד ואם לאו דע שכזבת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת המאזנים השלישיים שהם על דרך החלוק באמצע הנה גם היא מבוארת מהסבה הקודמת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שאחר שהסך מורכב משני מספרים שוים והחלוק באמצע הוא חסור החלק האחד משני חלקי הכל השוים הנה יהיה הנשאר הוא החלק האחד בהכרח שהוא המספר האחד משני המספרים השוים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Special Properties |
וסגלת זה המין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הוא כאשר נקבצו מספרי זוגות כמה שיהיו הנה קבוצם מספר זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאשר נקבצו מספרים נפרדים כמה שיהיו והיה מספרם זוג הנה קבוצם מספר זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאשר נקבצו מספרים נפרדים כמה שיהיו והיה מספרם מפרד הנה קבוצם נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאשר נקבצו מספרי' נפרדים וזוגות יחד כמה שיהיו והיה מספר הנפרדים זוג הנה קבוצם זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה מספרם נפרד הנה קבוצם נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וסבות הסגלה הזאת הנם כתובים בספר היסודות לאקלידס במאמר התשיעי ממנו ואין צורך להכפיל המאמר הנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבאר לך זה המין עם הדרכים אשר בהם השתמשו הקדמונים ועם המאזנים אשר בהם יאוזן הכזב או אשר יאוזן בהם הצדק והכזב יחד עם הסגלה המיוחדת בו וזה מחובר בסבותיהם יחד וזהו מה שכוננו ביאורו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומעתה אתחיל לבאר מין ההכאה להיות שזה המין דומה למין הקבוץ כאשר התבאר וכאשר יתבאר עוד |
Chapter Two - Multiplication |
הפרק השני במין ההכאה |
---|---|
Introduction |
|
Definition: Multiplication = summing identical numbers, by writing only one of them instead of listing all of them | ההכאה הוא קבוץ מספרים שוים במה שיהיו בלתי מונחים מכללם רק האחד לבד |
Six kinds of multiplications | ולהיות שמיני ההכאות יחלקו לששה חלקים והם |
|
הכאת פרטים עם פרטים |
|
והכאת פרטים עם כללים |
|
והכאת פרטים עם פרטים וכללים יחד |
|
והכאת כללים עם כללים |
|
והכאת כללים עם כללים ופרטים יחד |
|
והכאת כללים ופרטים יחד עם כללים ופרטים יחד |
וזה שכבר קדם שהמספרים נחלקים לג' חלקים כללים לבד ופרטים לבד וחבור שניהם יחד | |
וכאשר יוכו כל אחד מהם עם חברו יעלו ט' ויפלו מהם הג' מיני' המשותפים והנה נשארו ו' מיני הכאות | |
והיה דרך הכאות כל המינים האלו אמנם הוא עם ידיע' הכאת המין הראשון והוא הכאת הפרטים עם הפרטים | |
וזה שכל המדרגות אמנם יחשבו כמו אחדי' בענין ההכאה כאשר יתבאר הנה | |
אם כן מן המחויב לכל דורש ידיעת מין ההכאה לדעת תחלה הכאת הפרטים עם הפרטים אחר זה ידרוש בידיעת ההכאה במינים הנשארים |
Multiplication of Units by Units |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שידיעת הכאת הפרטים עם הפרטים אמנם יגיע בהרגל לבד כי אין שם תחבולה ודרך אל ידיעתו לכן היה מן המחוייב לנו לתקן לוח כולל כל מיני הכאות הפרטים עם הפרטים אי זה פרטים שיהיו עד ירגיל בו האדם עצמו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה הלוח הכולל הוא זה
|
Written multiplication |
|||||||||||||||
ואחר שכבר ידעת זה על פה הנה כבר תוכל להכנס בדרך ידיעת זה המין | |||||||||||||||
ונאמר שכבר בארנו שההכאה הוא קבוץ מספרים שוים רבים בלתי מונחים מכללם רק האחד | |||||||||||||||
כי לולא זה לא נדע איזה מין מספרים הם הנקבצים ולכן יחוייב עלינו שנכתוב בטור אחד המספר המוכה | |||||||||||||||
עוד נניח תחתיו טור שני מודיע כמות הפעמים אשר יכפל המספר ההוא שהוא הנקבץ עם השוים לו | |||||||||||||||
כמו על דרך משל אם רצית לקבץ שלשה מספרים כל אחד מהם ששה עשר | |||||||||||||||
הנה מן ההכרח הוא לכתוב ששה עשר בטור אחד להודיע שהמין הנקבץ עם השוים לו הוא ששה עשר ואין צורך לכתוב עוד ששה עשר בשני טורים אחרים כמו שהוא מהמחויב בקבוץ המספרים זה עם זה | |||||||||||||||
והנה הדבר שוה כאלו כתבנו עוד בשני טורים אחרים מספר ששה עשר כי אין הבדל שנקבץ הי"ו הכתובים בשלשה טורים או שנכפול הששה עשר האחד שלשה פעמים | |||||||||||||||
כי הכפל הוא קבוץ המספר האחד עם עצמו והמשלש בכפל הוא קבוץ המספר האחד עם שני פעמים כמו עצמו | |||||||||||||||
אחר זה נמשיך קו תחת השני טורים הראשונים ונכתוב תחתיו המספר היוצא מההכאה | |||||||||||||||
וזאת היא ההנחה הכוללה לכל מיני ההכאות | |||||||||||||||
אלא שאם היו כללים לבד או כללים ופרטים יחד מוכים עם פרטי' לבד יהיה המספר הכתוב תחת הקו אשר הוא היוצא מההכאה טור אחד לבד | |||||||||||||||
ואם היו מוכים עם כללים או עם כללים ופרטים יחד הנה ירבו הטורים המונחים תחת הקו בהכרח | |||||||||||||||
וגם נצטרך בו להנחות מתחלפות הצריכים אל ביאור | |||||||||||||||
ואומר שהכאת כללים לבד או כללים ופרטים יחד עם פרטים לבד דרך אחד להם | |||||||||||||||
והוא שנסדר תמיד המספר הרב המדרגות בטור הראשון והפרטים המודיעים כמות הפעמים אשר יכפל המספר ההוא תחתיו | |||||||||||||||
ואם היו כללים לבד נכתוב סיפרא והכלל נשמרהו במדרגה הנמשכת | |||||||||||||||
ואם היו כללים ופרטים יחד נכתוב הפרטים במקומם והכללים נשמרם במדרגה הנמשכת ואחר שתשלים הכאות כל המדרגות הנה ידעת שהסך העולה מהכאת המספר ההוא עם הפרט שבטור השני הוא המספר שבטור השלישי | |||||||||||||||
ואולם הכאת הכללים לבד או הכללים והפרטים יחד עם הכללים לבד או עם כללים ופרטים יחד דרך אחד להם | |||||||||||||||
והוא שנכה אחדי הטור השני עם כל המדרגות הטור העליון ונכתוב העולה בטור השלישי לפי מה שקדם אחר זה נכה עשרות הטור השני עם כל מדרגות הטור העליון ונכתוב גם כן העולה בטור רביעי תחת הטור השלישי כפי הסדר שזכרנו | |||||||||||||||
משל הדרך הראשון הנה הוא כזה
|
- [Illustration of the procedure:]
320 320 320 320 5 5 5 5 0 00 1600
הכינו הה' עם הסיפרא שבטור העליון ועלה סיפרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנו הסיפרא תחת הקו במדרגת האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד הכינו הה' עם הב' שבטור העליון ועלה י' ולהיות שהוא כלל שמרנוהו בידינו לחברו עם העולה מהכאת הה' עם הג' שבטור העליון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנו תחת הקו סיפרא במדרגה הנמשכת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה הכינו הה' עם הג' שבטור העליון ועלו ט"ו חברנו עמם הא' שבידינו ועלו י"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנו הו' תחת הקו במדרגה הנמשכת והי' שהוא א' במדרגה הנמשכת לה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה העולה מהכאת החמשה עם השלשה מאות ועשרים הם אלף ושש מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומשל הדרך השני והוא הכאת הכללים או הכללים והפרטים יחד עם הכללים או עם הכללים ופרטים יחד הנה הוא כזה
|
- [Illustration of the procedure:]
125 125 125 125 236 236 236 236 0 50 750
|
הכינו הו' שבטור השני עם הה' שבטור העליון ועלה שלשים |
|
וכתבנו ספרא בטור השלישי במדרגת האחדים |
|
והשלשים שמרנום בידינו |
|
עוד הכינו הו' עם הב' שבטור העליון ועלו י"ב |
|
חברנו' עם הג' שבידנו ועלו ט"ו |
|
כתבנו הה' הפרטים בטור השלישי במדרגה הנמשכת |
|
והעשרה שמרנום |
|
עוד הכינו הו' בא' שבטור העליון ועלה ששה |
|
חברנום עם הא' שבידינו ועלו ז' |
|
כתבנום בטור השלישי במדרגה הנמשכת |
- [Illustration of the procedure:]
125 125 125 125 236 236 236 236 750 750 750 750 5 75 375
אחר כן שבנו להכות הג' שבטור השפל עם כל מדרגות הטור העליון | |
|
והכינו הג' שבטור השפל עם הה' שבטור העליון ועלו ט"ו |
|
וכתבנו הה' בטור הרביעי במדרגת העשרות |
|
והי' שמרנום |
|
עוד הכינו הג' עם הב' שבטור העליון ועלה ששה |
|
חברנום עם הא' שבידינו ועלו שבעה |
|
וכתבנום בטור הרביעי במדרגה הנמשכת |
|
עוד הכינו הג' עם הא' שבטור העליון ועלה שלשה |
|
וכתבנום בטור הרביעי במדרגה הנמשכת |
- [Illustration of the procedure:]
125 125 125 125 236 236 236 236 750 750 750 750 375 375 375 375 0 50 250
אחר כן שבנו להכות הב' שבטור השפל עם כל מדרגות הטור העליון כמשפט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והכינו הב' שבטור השפל עם הה' שבטור העליון ועלו י' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שהוא כלל לבדו על כן שמרנוהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכתבנו בטור הה' סיפרא במדרגת המאות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד הכינו הב' שבטור השפל עם הב' שבטור העליון ועלו ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חברנו עמו הא' שבידנו ועלו ה' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכתבנום בטור הה' במדרגה הנמשכת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד הכינו הב' עם הא' שבטור העליון ועלו ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכתבנום בטור החמישי במדרגה הנמשכת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה קבצנו השלשה טורים שתחת הקו והיה העולה כ"ט אלף ות"ק וזהו סך הכאת הרל"ו עם הקל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבארו לך הב' דרכים הכוללים כל המינים הה' הנזכרי' תכלית באור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד מצאתי דרך אחרת שלא תצטרך לשמירה כלל והוא כי אם היה העולה מההכאה כלל ופרט הנה תכתוב הפרט במקום האחדים והכלל במקום העשרות לא שתשמרהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר כך הכה האות השפל עם האות הנמשך שבטור העליון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה העולה מהכאתם כלל ופרט יחד תכתוב הפרט במדרגת העשרות והכלל במדרגת המאות וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה בהכאת כללים ופרטים יחד עם כללים ופרטים יחד והוא המשל הנזכר למעלה בעצמו כדי שתבדיל בין דרך לדרך והוא זה
|
- [Illustration of the procedure:]
125 125 125 125 236 236 236 236 30 130 130 2 62
|
הכינו הו' שבטור השפל עם הה' שבטור העליון ועלו ל' |
|
כתבנו סיפרא במדרגת האחדים והג' בטור הנמשך |
|
עוד הכינו הו' עם הב' שבטור העליון ועלו י"ב |
|
כתבנו הב' במדרגת העשרות והי' במדרגת המאות |
|
עוד הכינו הו' עם הא' שבטור העליון ועלו ו' |
|
וכתבנום במדרגת המאות |
- [Illustration of the procedure:]
125 125 125 125 236 236 236 236 130 130 130 3130 62 62 62 62 15 15 15 6 6
|
שבנו להכות הג' שבטור השפל עם הה' שבטור העליון ועלו ט"ו |
|
כתבנו הה' במדרגת העשרות והי' במדרגת המאות |
|
עוד הכינו הג' בב' שבטור העליון ועלו ו' |
|
וכתבנום ו' במדרגת המאות |
|
עוד הכינו הג' עם הא' שבטור העליון ועלו ג' |
|
וכתבנום במדרגת האלפים |
- [Illustration of the procedure:]
125 125 125 125 236 236 236 236 3130 3130 3130 23130 62 162 162 162 15 15 415 415 6 6 6 6 0 0 0
|
שבנו להכות הב' שבטור השפל עם הה' שבטור העליון והנה העולה י' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכתבנו סיפרא במדרגת המאות והי' במדרגה הנמשכת שהיא מדרגת האלפים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד הכינו הב' שבטור השפל עם הב' שבטור העליון ועלו ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכתבנום במדרגת האלפים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד הכינו הב' שבטור השפל עם הא' שבטור העליון ועלה ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנום במדרגת הרבבות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה בזה הדרך אין צורך להביט טורים כלל אלא המקום הראוי לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קבצנו כל המספרים שתחת הקו והיה העולה כ"ט אלף ת"ק כאשר עלה עם הדרך הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואין ספק שהדרך הזאת היא נכבדת מאד מפני שלא נצטרך בה לזכירה כלל רק שהוא ארוך בכתיבה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Gelosia |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולפי שהדרך הראשון יצטרך לשני ענינים והוא שמירת הכללים והנחת הטורי' ולפעמים יטעה מצד שכחת השמור ופעם מצד בלבול הנחת הטורים והיה הדרך הב' ואם הוא יותר מעט השגיאה להיותו בלתי מצטרך לשמירה אמנם כבר יתכן שיקרהו הטעות מצד בלבול ההנחה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לכן ראינו לחדש דרך שלישי בלתי מצטרך לשמירה ולא להנחה ובזה נהיה בטוחים מהשגיאה והוא הדרך היותר נכון ואם הוא צריך אורך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שנכתוב הטור המוכה באורך והמכה ברוחב ונמשוך קוים באורך וברוחב עד שיתחדשו שם מרובעים רבים ונחלק כל אחד מהם לחצאים עם אלכסון השטה ההוא ונכתוב העולה מההכאה בחציו האחד הפרטים ובחציו האחר הכללים אחר כן נקבץ כל המספרים הכתובים שם על דרך האלכסון כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הכינו איזה שרצינו ממספרי האורך עם איזה שרצינו ממספרי הרוחב כי אין צורך בזה סדור כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונאמר על דרך משל כי הכינו הב' עם הב' ועלו ארבעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנום בחצי המרובע המשותף לשני המספרים וזה בחציו הימני שהוא בית הפרטים להיות שהד' שבידינו הם פרטים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד הכינו עד"מ הו' עם הה' ועלו ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנום במרובע המשותף לשניהם בחציו השמאלי להיותו בית הכללים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה הכינו הג' עם הא' ועלו שלשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנום בחצי הימני של המרובע המשותף להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד הכינו הב' עם הא' ועלו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנום בחצי הימני של המרובע המשותף להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד הכינו הג' עם הה' ועלו ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנום במרובע המשותף להם האחדים בחצי הימני והכללים בחצי השמאלי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד הכינו הג' עם הב' ועלו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנום בחצי הימני של המרובע המשותף להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד הכינו הב' עם הה ועלו י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנו א' בחצי הימני של המרובע המשותף להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד הכינו הו' עם הב' ועלו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנו הב' בחצי הימני של המרובע המשותף להם והא' בחציו השמאלי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד הכינו הו' עם הא' ועלו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כתבנום בחצי הימני של המרובע המשותף להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שנשלמו המרובעים כי אין שום מרובע פנוי בלתי כתוב בו ידענו שנשלם הענין ולא נצטרך בזה לא סדור ולא הנחה ולא שמירה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן ערכתי במשלי זה הכאת המספרים קצתם עם קצת בקדימה ואיחור למען יודע למעיין שאין צורך לסדור הנחיי כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר כן קבצנום על דרך האלכסון ויצא כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Cross multiplication |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אם רצית לקצר מאד בכתיבה עד שלא תצטרך רק לטור אחד ואם ירבו מדרגות הטור השפל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה הדרך אל ידיעת זה הוא שנסדר השני טורים ונמשיך קו מבדיל ביניהם ובין הטור השלישי כמנהג אחר זה נכה אחדי הטור השני עם אחדי הטור העליון והעולה נכתבהו במדרגת האחדים והכלל נשמרהו
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הכינו הו' עם הה' ועלו ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנו תחת הקו במדרגת האחדים סיפרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ושמרנו בידינו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה הכינו שני אלכסוני ו"ב ג"ה הב' עם הו' והה' עם הג' ועלו כ"ז חברנום עם הג' שבידינו ועלו ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנו סיפרא תחת הקו במדרגת העשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והשלשה שמרנום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה הכינו שני אלכסוני א"ו ב"ה ומה שביניהם עם הנכח רוצה לומר הו' עם הא' והה' עם הב' והג' עם הב' ועלו כ"ב חברנום עם הג' שבידינו ועלו כ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כתבנו הה' תחת הקו במדרגת המאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והב' שמרנום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה המשכנו קו יורד מבדיל אחדי הטור העליון והשפל משאר המדרגות להורות שכבר שלמה פעלתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והכינו אלכסוני ג"א בב' ועלו ז' חברנום עם הב' שבידינו ועלו תשע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנום למטה תחת הקו במדרגת האלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה המשכנו קו מבדיל עשרות הטור העליון והשפל להורות כי שלמה פעלתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והכינו ב"א בנכח ר"ל הב' עם הא' שכנגדו והם ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכתבנום תחת הקו במדרגת הרבבות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה נשלם הטור השלישי והם כ"ט אלף ת"ק והוא העולה מהכאת רל"ו עם קכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם רצית להכות הרבה מיני הכאות בטור אחד כמו על דרך משל הכאת מספר שנ"ה עם מספר רצ"ו והכאת מספר תמ"ז עם מספר קע"ח והכאת מספר שצ"ו עם מספר תקל"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם ירבו מאד הנה כבר תוכל להגיע אל זה כשתסדר כל המספרים זה על גב זה כל מין עם מינו כזה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והכה אחדי שני טורי ההכאה הראשונה זה עם זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אחדי שני טורי ההכאה השנית זה עם זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אחדי שני טורי ההכאה השלישית זה עם זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והעולה כתבהו במדרגת האחדים אם היו שם אחדים והכלל שמרהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אח"כ הכה אחדי ההכאה האחת עם עשרותיה ועשרותיה עם אחדיה לפי הדרך השלישית ר"ל בדרך האלכסונים וכן במיני ההכאה השנית וכן בג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והעולה חברהו עם השמור בידך והעולה כתבהו במדרגת העשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בסדר הזה עד שתכלה ההכאה והעולה הוא סך ג' מיני ההכאות יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה הכינו הו' עם הה' והח' עם הז' והט' עם הו' והעולה כתבנוהו במדרגת האחדים והכלל שמרנוהו כמשפט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר כך הכינו הה' עם הו' והה' עם הט' והח' עם הד' והז' עם הז' והט' עם הט' והו' עם הג' והעולה כתבנוהו כמנהג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר כך הכינו הג' עם הו' והה' עם הב' והה' עם הט' והד' עם הה' והז עם הח' והד' עם הז' והג' עם הט' והו' עם הה' והט' עם הג' והעולה כתבנוהו כמשפט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר כך הכינו הג' עם הט' והב' עם הה' והז' עם הד' והא' עם הד' והג' עם הג' והט' עם הה' והעולה כתבנוהו כמשפט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר כך הכינו הג' עם הב' והא' עם הד' והג' עם הה' והעולה כתבנוהו כמשפט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והעולה הוא סך שלשה מיני ההכאות האלו וזה מה שכווננו בביאורו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם רצית להשתמש במין ההכאה עם מין הקבוץ עד שלא תצטרך אל הכאה כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה תסדר המספר הרב בטור אחד והוא המוכה והמספר המעט בטור אחר בצדו רחוק ממנו והוא המוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית להכות מספר תשנ"ה עם מספר תרנ"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כתוב תשנ"ה שהוא המוכה בטור אחד ובצדו רחוק ממנו תרנ"ג שהוא המכה בטור אחר כזה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה מפני שכמות המדרגה האחרונה של המכה הם ששה והם יותר מה' חלקנו המוכה באמצע וכתבנו חציו בטור א' התחלתו מהמדרגה הנמשכת לאחרונה ולהיות שהתוספת שעל החמשה הוא אחד ואנחנו צריכים לכתוב המוכה בעצמו בטור אחד כפי הנחתו על כן הנחנו הטור המוכה הכתוב למעלה במקומו והנה ששה טורים |
Methods of Checking |
והמאזנים אשר בם יאוזן זה המין |
---|---|
הוא זה שנשליך כמות מדרגות הטור המוכה ט' ט' והנשאר נשמרהו עוד נשליך כמות מדרגות המכה ט' ט' והנשאר נשמרהו | |
ואם לא אפשר שהוא אמת לא שהוא מחויב ואלה מאזני מרמה והוא שלא יחייב רק הצד האחד לבד | |
עוד מאזנים אחרים על דרך השביעיות והוא שנשליך כל טור וטור מהשני טורים העליונים שהם המכה והמוכה לשביעיות לפי מה שקדם לך ר"ל אם כשתחשוב כל מדרגה לפי איכותה ותשליך ממנה השביעיו' | |
וגם אלה מאזני מרמה אחר שלא יחייב השני צדדים יחד | |
ואולם המאזני צדק שבזה המין הוא במין החלוק כאשר יתבאר במקומו ב"עה"י | |
כי אם חלקת הסך על אחד משני הטורים המוכים והיוצא בחלוקה יהיה הטור האחר הנה צדקת ואם לאו כזבת | |
ואם היה הטור העליון מוכה עם שנים אחרים לבד הנה יהיו לו מאזני צדק אחרים זולת אלו | |
והוא שאם תחסר הטור המוכה מהסך ויהיה הנשאר שוה לו הנה צדקת ואם לא כזבת | |
אולם בזה הדרך אשר הוא על דרך הקבוץ יהיו לו עוד הג' מאזני הקבוץ | |
הנה אלה הם הדרכים אשר בהם נגיע בידיעת זה המין וזה עם הכתיבה |
Mental Multiplication |
|
אולם אם רצית לדעת זה על פה הנה לא תוכל מפני הזכירה הצריכה לזה וזה במספרים הרבים | |
אולם בהכאת מספר אחד עם מספר אחר ר"ל כלל עם כלל או עם פרט אי זה שיהיה הנה כבר נתנו הקדמונים דרכים רבים | |
ואנחנו מפני בחרנו הקצור אין ראוי להתעסק בהכאתם | |
אולם הדרך הנכבד מהם והקצר הוא זה שנכה כמות המספר האחד עם כמות המספר האחר מבלתי שנביט בהם האיכות והעולה נשמרהו אחר כן נקבץ מדרגות ממספר האחד עם מדרגות המספר האחר ונשליך מהם מדרגה אחת והנשאר הוא מדרגת השמור | |
והמשל בהכאת כלל עם כלל הוא הכאת עשרים במאתים עד"מ כי העשרים הם שנים מצד הכמות וכן המאתים | |
ולכן נכה הב' עם הב' והם ד' ונשמרם אחר זה נחבר מדרגת העשרים עם מדרגת המאתים והם ה' כי מדרגת העשרות הם ב' ומדרגת המאות הם ג' ונשליך מהם א' וישארו ד' מדרגות והוא מדרגת האלפים וידענו שהשמור שבידינו שהם הד' הם ד' אלפים | |
ומשל הכאת הפרט עם הכלל הוא כמו הכאת הט' במאתים עד"מ כי המאתי' הם ב' מצד הכמות והט' הם ט' בעצמם | |
נכה הט' בעצמה עם הב' הם י"ח ונשמרם בידינו אחר זה נחבר מדרגות האחדים שהם א' עם מדרגות המאות שהם ג' והנה הם ד' נשליך מהם א' ונשארו ג' והוא מדרגת המאות וידענו שהשמור שבידינו הם י"ח מאות וא"כ הם אלף ושמנה מאות | |
וכן אם רצית להכות מספר אחד עם מספרים שנים ויהיה הא' כלל או פרט והמספרים השנים הם כללים לבד או כללים ופרטים יחד הנה כבר תוכל לעשות גם זה על פה עם הדרך הזה | |
משל זה הכאת הה' בר"כ | |
נכה הה' בר' שהם ב' מצד הכמות ויהיה העולה י' ונשמרהו גם נכה הה' בכ' שהוא ב' מצד הכמות והעולה י' ונשמרהו גם כן | |
ומשל הפרטים לבד עם הכללים והפרטים יחד הוא כמו הכאת הה' בכ"ז | |
כי נכה הה' עם הכ' שהם ב' מצד הכמות ויהיה העולה י' ונשמרהו גם נכה הה' בז' והם ל"ה אחדי' | |
ומשל הכלל עם הכלל הוא הכאת הכ' עם הר"ל | |
כי הכ' שהוא ב' מצד הכמות כאשר יוכה עם הר' שהוא ב' יעלו ד' ונשמרהו עוד נכה הכ' שהוא ב' עם הל' שהוא ג' ויעלו ו' ונשמרהו | |
ומשל הכלל עם הכלל והפרט הוא כמו הכאת הכ' עם הל"ה | |
כי נכה הכ' שהוא ב' עם הל' שהוא ג' והוא ו' ונשמרהו גם נכהו עם הה' ויעלו י' | |
הנה כבר הודעתיך הדרך בידיעת הכאת מספר א' עם מספר א' או עם מספרים שנים איזה מספרים שיהיו על פה | |
אולם הכאת ב' מספרים עם שנים מספרים לא יתקיימו בזכירה מפני שיצטרכו לד' הכאות וכל אחת מהם יצטרך לשמירה וזהו קשה מאד | |
ואולם יכולתי להשיב הד' הכאות לג' וזה בג' מינים אלו | |
שהם שני הכללים והפרטים יחד כמו כ"ה פעמים כ"ה | |
או שני הכללים לבד כמו כ"ה פעמים כ"ו | |
או שני הפרטים לבד כמו כ"ה פעמים ל"ה | |
שנחבר ב' הכללים ונקח חציים גם נחבר האחדים ונכם עם חצי ב' הכללים והעולה נשמרהו | |
ואולם אם היו השני מספרים המוכים עם שני מספרים מרחק כל אחד מהם שוה מחשבון כלל האחד במגרעת והאחר בתוספת | |
דע העולה ממרובע הכלל וגרע ממנו מרובע מספר התוספת או המגרעת והנשאר הוא המבוקש | |
המשל בזה רצינו להכות כ"ט עם ל"א | |
הנה הכלל הממוצע ביניהם הוא ל' והעולה מהכאתו בעצמו הם תת"ק לפי הדרך הקודם נגרע מהם אחד שהוא העולה מהכאת הא' בעצמו שהוא תוספת הל"א על הל' או מגרעת הכ"ט מהל' וישארו ת"תצט וזהו העולה מהכאת הכ"ט עם הל"א | |
וכן אם רצינו להכות ר"נ עם ש"נ | |
הכינו הכלל שביניהם שהם ש' עם עצמו לפי מה שקדם ועלו צ' אלף גרענו מהם העולה מהכאת הנ' בעצמו שהוא תוספת הש"נ על הש' או מגרעת הר"נ מהש' שהם ב' אלפים ת"ק ונשארו פ"ז אלף ת"ק | |
וכן בכל הדומים לזה דרך אחד להם | |
|
ואולם אם היו השני מספרים מוכים עם עצמם הנה תוכל להשתמש עם דרך אחרת והיא שאם היה לו שליש קח שלישיתו והכהו עם עצמו והעולה העלהו מדרגה אחת גבוהה ממדרגתו וגרע מרובע השלישית ממנו והנשאר הוא העולה מהכאת המספרים ההם בעצמם |
|
המשל בזה רצינו להכות כ"ד עם עצמו נקח שלישיתו שהוא ח' ונכהו עם עצמו והוא ס"ד ונעלהו מדרגה אחת והם תר"מ נגרע ממנו ס"ד וישארו תקע"ו וככה הוא מרובע כ"ד |
|
ואם היה מספר שאין לו שליש קח המספר היותר קרוב לו שיש לו שליש אם בתוספת אם במגרעת וקח שלישיתו ועשה כמשפט אחר זה נחבר עם העולה המספר שיש לו שליש והמספר הדרוש והעולה הוא המבוקש אם היה המספר שיש לו שליש פחות מהדרוש |
|
או נגרעם ממנו אם היה יותר מהדרוש |
|
המשל במספר הפחות הוא כ"ה כי הקרוב לזה שיהיה לו שליש הם הכ"ד לקחנו שלישיתו ועשינו כמשפט ועלה תקע"ו |
|
ומשל המספר היתר הוא כ"ג לקחנו המספר היותר קרוב לו שיש שליש לו והוא כ"ד ועשינו עמו כמשפט ועלה תקע"ו |
וכן בכל המספרים הדומים לו דרך אחד לכל | |
גם יתכן בדרך החמישיות | |
|
והוא שתקח חמישיתו והכהו על עצמו והעולה העלהו במדרגה הגבוהה ממנה והכהו עם ב' וחצי והעולה הוא המבוקש |
|
המשל בזה מספר כ"ה קח חמישיתו והוא ה' והכהו עם עצמו והעולה כ"ה |
|
ואם אין למספר הדרוש חמישית בקשנו הקרוב לו שיש לו חמישית אם לפניו או לאחריו ולא יעבור השנים וקח חמישיתו והכהו עם עצמו והעולה שמרהו |
|
או כפול העולה מהמספר הדרוש והמספר שיש לו חומש שנים ואחר כן חברהו על השמור והעולה אחר זה הוא מרובע המספר הדרוש |
|
ואם היה הדרוש פחות מהמספר שיש לו חומש אחד חבר הדרוש והמספר שיש לו חומש ותגרעהו מהשמור |
|
ואם היה פחות ב' חבר הדרוש עם המספר שיש לו חומש וכפלהו אחר זה תגרעהו מהשמור והנשאר הוא מרובע הדרוש |
|
המשל כשהדרוש נוסף מהמספר שיש לו חומש אחד הוא מספר כ"ו לקחנו חומש כ"ה ועשינו כמשפט ועלה מרובעו תרכ"ה |
|
ומשל הנוסף ב' הוא מספר כ"ז לקחנו חומש מספר הכ"ה ועשינו כמשפט ועלה מרובעו תרכ"ה |
|
ומשל הפחות אחד הוא מספר כ"ד לקחנו ממספר כ"ה חמישיתו ועשינו עמו כמשפט ועלו תרכ"ה |
|
ומשל הפחות מספר ב' הכ"ג לקחנו חמישית הכ"ה ועשינו כמשפט ועלו תרכ"ה |
וכן על זה הדרך בכל המספרים הדומים | |
הנה כבר בארתי לך אופני ההכאה בכתיבה ובעל פה כיד אלהי הטובה עלי |
Euclidean Propositions |
ולהיות שראיתי דברים יפים מועילים מאד בזה המין הזכירם החכם אקלידס בספרו |
ראיתי להביאם הנה למה שתגיע תועלת גדולה לתלמידים | |
Euclid, Elements, Book II, propositions 1-2: If you divide any number into parts as you wish, [the sum of] the products of each of the parts by the whole number is equal to the square of the whole number
|
והוא שכל מספר שחלקת אותו לחלקים איך שרצית הנה הכאת כל אחד מהחלקים עם כל המספר שוה למרובע כל המספר |
דמיון זה המספר י"ב וחלקנוהו על שלשה וארבעה וחמשה | |
|
הכינו שלשה עם הי"ב ועלו ל"ו עוד הכינו הארבעה על הי"ב והיו מ"ח עוד כפלנו החמשה על הי"ב והיו ששים והכל קמ"ד והם שוים למרובע י"ב |
Euclid, Elements, Book II, proposition 3: For any number divided into two parts as you wish, the product of the whole number by any of its two parts is equal to the product of the one part by the other plus the square of the part by which you multiplied the whole number
|
עוד כל מספר שחלקת אותו לשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו עם כל אחד משני חלקיו איזה שיהיה שוה להכאת החלק האחד עם השני ולמרובע החלק אשר הכית עם כל המספר |
דמיון המספר עשרה חלקנוהו לשני חלקים על שלשה ושבעה | |
|
הכינו השלשה עמו והיו ל' וזה שוה להכאת השלשה עם השבעה שהם כ"א ולמרובע השלש שהם ט' שהוא החלק אשר הכינו |
|
גם ככה אם היינו מכים השבעה שהוא החלק האחר עם העשרה היו שבעים וזה שוה להכאת השלשה עם השבעה שהם כ"א ולמרובע השבעה שהם ארבעים ותשעה שהוא החלק אשר הכינו ושניהם שבעים |
Euclid, Elements, Book II, proposition 4: For any number divided into two parts as you wish, the square of the whole number is equal to [the sum of] the squares of the two parts and twice the product of the one part by the other
|
עוד כל מספר שחלקת אותו לשני חלקים איך שקרה הנה מרובע כל המספר שוה לשני המרובעי' ההווים משני החלקים ולהכאת החלק האחד עם חברו פעמים |
דמיון המספר עשרה חלקנוהו על שלשה ושבעה | |
|
ומרובע השלושה ט' ומרובע השבעה מ"ט והכאת השלשה עם השבעה כ"א וחשבנוהו פעמים והם מ"ב והכל מאה וזה שוה למרובע העשרה |
Euclid, Elements, Book II, proposition 5: For any number divided into two equal parts and into two unequal parts, [the sum of] the product of one of the unequal parts by the other and the square of the difference between the two parts, i.e. between the equal part [= the half of the whole number] and the unequal [part] is equal to the square of half the [whole] number
|
עוד כל מספר כאשר תחלקהו לשני חלקים שוים ולשני חלקים בלתי שוים הנה הכאת החלק האחד עם חברו מהחלקים הבלתי שוים ומרובע מה שבין שני החלקים ר"ל בין החלק השוה ובלתי שוה שוה למרובע חצי המספר |
|
דמיון המספר עשרה חלקנוהו לחמשה וחמשה שהם חלקים שוים גם חלקנוהו לשבעה ושלשה שהם חלקים בלתי שוים הכינו השלשה עם השבעה והיו כ"א |
Euclid, Elements, Book II, proposition 6: If you divide any number into half and add to it another number, [the sum of] the product of the whole number plus the additional [number] by the additional [number] and the square of half the number is equal to the square of half the number and the additional [number] together
|
עוד כל מספר כאשר חלקת אותו לחצי והוספת עליו מספר אחר הנה הכאת המספר כלו מקובץ עם התוספת בתוספת והמרובע ההווה מחצי המספר שוה למרובע חצי המספר והתוספת ביחד |
|
דמיון המספר עשרה וחלקנוהו לשני חצאים שהם כל חצי חמשה הוספנו על העשרה שנים והיו י"ב הכינו כל הי"ב שהוא המספר עם התוספת ביחד עם השנים שהם התוספת והיו כ"ד חברנו עמהם כ"ה שהוא מרובע ה' שהוא חצי המספר והיו מ"ט וזה שוה למרובע ז' שהוא חצי המספר עם התוספת ביחד |
Euclid, Elements, Book II, proposition 7: For any number divided into two parts, the sum of the square of the whole number and the square of one of the parts is equal to twice the product of this part by the whole number plus the product of the other part by itself
|
עוד כל מספר כאשר תחלקהו בשני חלקים איך שיקרה המרובע ההווה מן המספר כלו והמרובה ההווה מאחד משנים החלקים כאשר התקבצו שוים להכאת המספר כלו עם החלק הנזכר פעמים והמרובע ההווה מן החלק השני |
|
דמיון המספר עשרה וחלקנוהו איך שקרה על ז' ועל ג' והמרובע ההווה מעשרה הם ק' וההווה משבעה הם מ"ט ומקבוצם קמ"ט והם שוים להכאת העשרה עם שבעה פעמים שהם מאה וארבעים ומרובע ג' שהם ט' שהוא החלק השני והכל קמ"ט |
Euclid, Elements, Book II, proposition 8: For any number divided into two parts as you wish, if you multiply the whole number by one of the parts four times, the sum of the product with the square of the other part is equal to the [square] of the whole number plus the one part
|
עוד כל מספר כאשר חלקת אותו בשני חלקים איך שיקרה והכית המספר כלו עם אחד משני חלקיו ארבעה פעמים וחברת אותו עם מרובע החלק הנשאר שוה למרובע ההווה מן המספר כלו והחלק הנזכר כאשר תחברם ביחד |
דמיון יש לנו מספר עשרה וחלקנוהו איך שהזדמן על ג' ועל ז' | |
|
הנה כאשר הכינו הז' עם הי' ארבעה פעמים היו ר"פ וכאשר חברנו עמהם מרובע הג' שהוא ט' והוא החלק השני נהיו רפ"ט והם שוים למרובע י"ז שהוא המספר כלו יחד עם החלק אשר הכינו אותו עם המספר כלו והם גם אלה רפ"ט |
Euclid, Elements, Book II, proposition 9: For any number divided into two equal parts and into two unequal parts, [the sum of] the squares of the unequal parts is equal to twice [the sum of] the square of half the [whole] number and the square of the difference between the large part and the half [of the whole number]
|
עוד כל מספר שחלקת אותו לשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה שני המרובעים אשר יהיו מהחלקים הבלתי שוים הם כפל שני המרובעים אשר יהיו מחצי המספר ומהתוספת אשר לחלק הגדול על הה' שהוא המחצית |
|
דמיון המספר י' וחלקנוהו לשני חלקים שוים והם ה' ולשני חלקים בלתי שוים והם ז' ג' הנה שני מרובעי ז' ג' שהם נ"ח הם כפל מרובע ה' שהם כ"ה ומרובע תוספת הז' על הה' שהם ב' |
Euclid, Elements, Book II, proposition 10: If you divide any number into half and add to it another number, [the sum of] the square of the whole number plus the additional [number] and the square of the additional [number] is equal to twice [the sum of] the square of half the number and the square of half the number plus the additional [number] together
|
עוד כל מספר שחלקת אותו לשני חצאים והוספת עליו מספר אחר הנה מרובע המספר עם התוספת יחד ומרובע התוספת בעצמו הם כפל שני המרובעים שהם מרובע חצי המספר ומרובע חצי המספר עם התוספת יחד כאשר יחוברו |
|
דמיון יש לנו מספר עשרה וחלקנוהו לשני חציים והוספנו עליו מספר ב' ונהיה י"ב הנה מרובע י"ב שהוא המספר עם התוספת יחד קמ"ד ומרובע ב' שהוא התוספת ד' ושניהם קמ"ח והוא כפל מרובע ה' שהוא כ"ה ומרובע ז' שהוא מ"ט ושניהם ע"ד אשר הוא מרובע חצי המספר ומרובע חצי המספר והתוספת ביחד |
Sums |
|
ולהיות שכבר יעדנו להודיע דרך קצר בקבוץ קצת מינים מהמספרים מבלתי שיצטרך לקבוץ המספרים הנקבצים והמתננו זה עד הנה למה שלא יתכן הדרך ההוא אלא בידיעת זה המין הנה אם כן מן המחויב עלינו להשלים מה שיעדנו | |
Arithmetic Progression |
|
|
|
I say: if the summed numbers exceed each other, i.e. each by one over its preceding, such as 1; 2; 3; 4; 5; and so on endlessly. | ואומר שאם היו המספרים הנקבצים נוספים קצתם על קצת ר"ל כל אחד מן הקודם לו א' כמו מספר א' ב' ג' ד' ה' וכן לבלתי תכלית |
|
ורצית לדעת קבוץ כל המספרים שמא' עד ט"ו עד"מ |
The ancients already wrote that
|
הנה כבר כתבו הראשונים על זה שאם היה המספר האחרון נפרד כמו מספר ט"ו עד"מ |
|
הנה נקח חצי הט"ו בתוספת חצי והוא ח' ונכהו עם הט"ו והעולה יהיה ק"כ וזהו קבוץ כל המספרים שמא' עד ט"ו |
|
ואם היה המספר האחרון זוג |
|
כמו מספר י"ד |
|
הנה נוסיף על י"ד אחד ויעלו ט"ו ונכהו עם חצי הי"ד והעולה הוא קבוץ כל המספרים שמא' עד י"ד |
This is the short way written by the ancients for the sum of given numbers that exceed each other by one alone. | זה הדרך הקצר אשר כתבו הראשוני' בקבוץ מספרים מונחים נוספי' קצתם על קצת בתוספת אחד לבד |
|
|
But, if the given numbers exceed each other by two, such as 1; 3; 5; 7; and you wish to know the sum of all the numbers without summing all the addends. | אולם אם היו המספרים המונחים נוספים קצתם על קצת בתוספת ב' כמו מספרי א' ג' ה' ז' ורצית לדעת קבוץ כל המספרים מבלתי שתצטרך לקבץ כל הנקבצים |
|
|
|
הנה כבר כתבו הראשונים בזה והוא שנקח חצי המספר האחרון בתוספת חצי כמו הט"ו במשלנו אשר חציו בתוספת חצי הוא ח' ונכהו בעצמו והיוצא הוא קבוץ כל המספרים שמא' עד ט"ו וכן בזה הדרך לעולם |
|
אולם אם היתה התחלת המספרים מהב' ויהיו המספרים נוספים קצתם על קצת בתוספת ב' |
|
כמו ב' ד' ו' ח' ורצית לדעת קבוץ כל המספרים שמב' עד י"ו עד"מ |
|
נקח חצי מספר הי"ו והוא ח' ונכהו עם חציו האחר בתוספת א' והוא ט' והעולה הוא ע"ב וזהו קבוץ כל המספרים שמב' עד י"ו |
These are the short ways written by the ancients | אלו הם הדרכים הקצרים אשר כתבו הראשונים |
The first number is not 1 or 2 | |
---|---|
Yet, to find the sum of given numbers exceeding by 1 or 2, the ancients informed us the knowledge of the sum of the numbers that exceed each other by 1, whose beginning is only from 1 and the knowledge of the sum of the numbers that exceed each other by 2, whose beginning is only from 1 or 2, such as 1, 3, 5, 7, or 2, 4, 6, 8, these ways are not enough for the knowledge of the sum of these type of numbers. | אולם למציאות קבוץ מספרים מונחים בתוספת א' או בתוספת ב' להיות שהקדמונים לא הודיעו לנו מידיעת קבוץ המספרים הנוספים בתוספת א' רק במספרים שהתחלתם מהא' ולא מידיעת קבוץ המספרים הנוספים בתוספת ב' רק המספרי' שהתחלתם מא' או מב' כמו מספרי א'ג'ה'ז' או ב'ד'ו'ח' והיו הדרכים האלו בלתי מספיקים בידיעת קבוץ מיני המספרים האלו |
|
אם היתה התחלתם מהי' עד"מ |
|
כמו י' י"א י"ב י"ג במין הראשון |
|
או י' י"ב י"ד י"ו במין השני |
Therefore, I saw to fill this absence with the meaning of the statement of ancients itself. | על כן ראיתי למלאת זה החסרון והוא בכח מאמר הקדמונים בעצמו |
|
וזה כי במין הראשון אם היה מספר י"ג עד"מ והתחלתו מי' הנה נשתמש בידיעת זה בדרך הראשונים בעצמו והוא שנקח חצי מספר הי"ג בתוספת חצי והוא ז' ונכהו עם הי"ג והעולה צ"א וזהו העולה מכל המספרים שמא' עד י"ג אחר זה דע העולה מכל המספרים שמא' עד ט' עם הדרך הקודם בעצמו והעולה מ"ה |
|
ואולם במין השני אם היה מספר י"ו עד"מ והתחלתו מי' הנה נשתמש עם הדרך הראשון בעצמו והוא שתקח חצי המספר האחרון שהוא הי"ו במשלנו ותכהו עם חציו האחר בתוספת א' והעולה הוא ע"ב וידענו שהעולה מכל המספרים שמהב' עד י"ו הוא ע"ב אחר כן קבצנו כל המספרים שמהב' עד הח' עם הדרך ההוא בעצמו והוא כ' חסרנום מהע"ב והנשאר הוא נ"ב וזהו קבוץ מספרי י' י"ב י"ד י"ו |
זהו מה שראיתי לכתוב בהשלמת קצור דברי הקדמונים | |
The ancients encountered imperfection from two aspects: | אולם להיות שהקדמונים קרה להם החסרון משני פנים |
|
האחד כי לא נתנו לנו דרך לכל המינים רוצה לומר כמו המספרים המונחים הנוספים בתוספת ג' או בתוספת ד' או בתוספת ה' וכן לבלתי תכלית |
|
והשני כי הדרך אשר נתנו בשני המינים הנזכרים הוא משתנה לכל אחד מהשני מינים הנזכרים |
Therefore I saw to illustrate one general way for all the species together | על כן ראיתי להראות דרך אחד כולל לכל המינים יחד |
General formula for the sum of any arithmetic progression | |
|
|
|
ר"ל איזה תוספת שתרצה והוא שנדע כמות המדרגות שמהמספר הראשון אשר הוא שוה לתוספת הנוספים בו קצתם על קצת עד המספר האחרון ונקח חצים בתוספת חצי ונכם עם המספר האחרון והעולה הוא סך כל המספרים שמהמספר הראשון עד המספר האחרון בכל המינים יחד |
|
המשל בזה במספרים הנוספים בתוספת א' אשר התחלתם מהא' במספר ט"ו מהם |
|
הנה כמות המדרגות שמהא' עד הט"ו הוא ט"ו וחצים בתוספת חצי הוא ח' נכם עם הט"ו והעולה הוא ק"כ וזהו כל המספרים שמהא' עד הט"ו |
|
וכן במספרים הנוספים בתוספת ב' שהתחלתם מהב' במספר י"ו מהם |
|
הנה כמות המדרגות שמהב' עד הי"ו הם ח וחצים בתוספת חצי הם ד' וחצי |
וכן בכל מין ומין מכל שאר המינים המתחלפים דרך אחד לכל | |
|
ואולם אם היה המספר הראשון אשר ממנו יתחילו המספרים הנוספים יותר קטן מתוספת הנוספים בו קצתם על קצת |
|
|
|
כמו מספרי אגה"ז עד"מ אשר תוספת הנוספי' בו קצתם על קצת הוא ב' והמספר הראשון מהם הוא הא' אשר הוא קטן מהתוספת אחד |
|
הנה נעשה הדרך הקודם בעצמו ר"ל שנקח כמות המדרגות שמהמספר הראשון שהוא הא' במשלנו זה עד הט"ו שהוא המספר האחרון והם ח' נקח חצים בתוספת חצי והם ד' וחצי ונכם עם המספר האחרון כמשפט |
|
וכן במספרים הנוספים ג' עד"מ |
|
הנה אם היה המספר הראשון הג' בעצמו כמו מספרי ג' ו' ט' י"ב ט"ו |
|
הנה נקח כמות המדרגות שמהג' עד הט"ו והם ה' נקח חצים בתוספת חצי והם ג' ונכם עם המספר האחרון שהם הט"ו במשלנו והם מ"ה וזהו קבוצם |
|
אולם אם היה המספר הראשון להם ב' עד"מ אשר הוא קטן מהתוספת שהוא ג' כמו מספרי ב' ה' ח' י"א י"ד |
|
הנה נקח חצי המדרגות שמהב' עד הי"ד בתוספת חצי והם ג' נכם עם המספר האחרון בתוספת א' בעבור שהתחלתם קטן
מהתוספת א' כאשר הזכרנו ויהיה העולה מ"ה |
|
וכן בזה המין בעצמו אם היה התחלת המספרים מהא' כמו מספרי א' ד' ז' י' י"ג |
|
הנה להיות שכמות המדרגות שמא' עד הי"ג הם ה' נקח חצים בתוספת חצי והם ג' נכם עם המספר האחרון בתוספת ב' בעבור שהתחלת המספרים חסר ב' מהתוספת ויעלה מ"ה ולהיות שכמות המדרגות הם ה' וההתחלה הראשונה חסרה ב' מהתוספת נקח ב' לכל אחד מהם והם י' נגרעם מהמ"ה והנשאר ל"ה וזהו קבוץ כל המספרים שמהא' עד הי"ג |
|
ובכלל כאשר יהיה התחלת המספרים שוה לתוספת אשר בו יהיו נוספים קצתם על קצת הנה נכה המספר האחרון עם חצי כמות המדרגו' שמהמספר הראשון עד המספר האחרון בתוספת חצי והעולה הוא קבוצם |
|
אך אם היה התחלת המספרים חסר מהתוספת הנה החסרון תוסיפנו על המספר האחרון ואז הכהו עם חצי המדרגות בתוספת חצי והעולה גרע ממנו העולה מהכאת החסרון עם המדרגות והנשאר הוא קבוצם |
זהו הדרך הכולל לכל החלופים | |
|
ואולם אם היה המספר הראשון אשר ממנו יתחילו המספרי' הנוספים גדול מתוספת הנוספים |
|
|
|
כמו מספרי ג' ה' ז' ט' י"א על דרך משל אשר תוספת קצתם על קצת הוא ב' והמספר הראשון הוא ג' אשר הוא גדול מהתוספת אחד |
|
הנה נעשה הדרך הראשון בעינה שנקח כמות המדרגות שמהמספר הראשון שהוא הג' במשלנו עד הי"א שהוא המספר האחרון והם ה' נקח חצים בתוספת חצי והם ג' ונכם עם המספר האחרון כמשפט רק בעבור שהיתה התחלת המספרים האלו גדול מהתוספת אחד נוסיף האחד על המספר האחרון ויהיו י"ב ונכה הג' עם הי"ב ויעלו ל"ו ולהיות שראשון המספרים האלו גדול מן התוספת אחד גרענוהו מן הל"ו ונשאר ל"ה וככה הוא קבוץ המספרים שמהג' עד הי"א |
וזה דרך כוללת לכל מיני חלופי תוספת המספר הראשון מתוספת קצתם על קצת | |
דרך אחרת לזה שאם היה המספר הראשון מהמספרים שנרצה לדעת קבוצם יותר גדול מהתוספת קצתם על קצת | |
|
כמו על דרך משל מספרי ח' י' י"ב י"ד אשר תוספת קצתם על קצת הוא ב' והמספר הראשון מהנקבצים הוא ח' אשר הוא גדול מהתוספת |
|
או כמו מספרי ז' ט' י"א י"ג שתוספת קצתם על קצת הוא ב' והמספר הראשון מהמספרים הנקבצים הוא ז' אשר הוא גדול מהתוספת |
|
או כמו מספרי מ"ז נ"ב נ"ז ס"ב אשר תוספת קצתם על קצת הוא א' והמספר הראשון מהנקבצים הוא מ"ז וכן כל כיוצא בזה |
|
הנה נעשה הדרך הקודם בעינו ר"ל שנדע כמות כל המדרגות שמהמספר הראשון שממנו צמיחתם עד המספר האחרון ונקח חצים בתוספת חצי ונכם עם המספר האחרון אם היה המספר הראשון שממנו צמיחתם שוה לתוספתם |
|
ואם היה המספר הראשון שממנו צמיחתם קטן מתוספתם |
|
נדע כמות כל המדרגות שמהמספר הראשון שממנו צמיחתם עד המספר האחרון ונקח חצים בתוספת חצי ונכם עם המספר האחרון אחר שנוסיף עליו מגרעת המספר הראשון אשר ממנו צמיחתם מתוספתם והעולה נגרע ממנו העולה מהכאת המגרעת עם כמות המדרגות שמהמספר הראשון אשר ממנו צמיחתם עד המספר האחרון והנשאר נשמרהו |
Finding the number of items and the first number in a sequence | ואולם הדרך שבו נדע כמות המדרגות והמספר הראשון שממנו צמיחתם אם הוא שוה לתוספתם או קטן ממנו |
וכמות קטנותו הנה הוא כשתחלק המספר האחרון על מספר תוספתם | |
|
ואם לא ישאר דבר הנה היוצא הוא מספר כמות המדרגות והראשון לצמיחתם הוא שוה לתוספתם |
|
ואם ישאר דבר הנה היוצא לך הוא כמות פחות מדרגה אחת והנשאר הוא הראשון לצמיחתם |
|
דרך אחרת יותר קצרה כוללת כל מיני התוספת |
|
והיא זאת שאם היה המספר הראשון לנקבצים שוה לתוספתם או פחות מהם |
|
תחלק המספר האחרון על מספר תוספת' ואם לא ישאר דבר הנה היוצא שמרהו |
|
ואם היה המספר הראשון לנקבצים יתר מתוספתם |
|
חסר המספר הראשון לנקבצים מהמספר האחרון והנשאר תחלקהו על מספר תוספתם והיוצא הוסף עליו אחד והעולה הוא השמור אחר זה חבר המספר הראשון לנקבצים עם האחרון וקח חציו והכהו עם השמור והיוצא הוא המבוקש |
|
משל המין הראשון והוא שהמספר הראשון לנקבצים שוה או פחות מתוספת |
|
הנה הם מספרי ב' ו' י' |
|
חלקנו הי' על תוספתם שהם ד' ויצא ב |
|
ולהיות שנשאר מהחלוק הוספנו על הב' היוצא מהחלוק א' ועלו ג' ושמרנום אח"ז חברנו הב' שהוא המספר הראשון לנקבצים עם הי' שהוא המספר האחרון ועלו י"ב ולקחנו חצים והם ו' |
|
ובמספרי ד' ח' י"ב |
|
חלקנו הי"ב על הד' ויצאו ג' |
|
ולהיות שלא נשאר מהחלוק כלום שמרנום אחר זה חברנו הד' עם הי"ב ועלו י"ו לקחנו חצים והם ח' |
|
ומשל המין השני והוא אשר המספר הראשון לנקבצים יתר מתוספתם |
|
הם מספרי ח' י"ב |
|
חסרנו הח' מהי"ב שהוא המספר האחרון ונשארו ד' וחלקנום על הד' שהיא תוספתם ויצא אחד הוספנו עליו א' ועלה ב' והוא השמור |
והנה כבר נתבאר לך הדרך הכולל לכל מיני התוספת איזה תוספת שיהיה | |
גם חלופי המין הא' בעצמו ר"ל אם היה התחלת המספרים שוה לתוספת אשר בו יהיו המספרים נוספים קצתם על קצת | |
או קטן ממנו אי זה קטנות שיהיה אם א' אם ב' אם ג' והדומים להם | |
Geometric Progression |
|
|
אולם אם היו המספרי' המונחים קצתם על קצת מתייחסי' ביחס הכפל והם המספרים אשר תוספת קצתם על קצתם מתחלף אבל הוא שומר היחס |
|
כמו מספרי א' ב' ד' ח' |
ורצית לדעת קבוץ כל המספרים המונחים מזה המין מבלתי שתצטרך לקבץ הכל | |
|
הנה כבר כתבו הראשונים גם בזה דרך והוא שתכפול המספר האחרון ותגרע אחד מהמחובר והנשאר הוא קבוץ כל המספרים המונחים |
אלא שקצרו בביאורו כי לא יצדק זה רק אם היה התחלתם מהא' אולם אם היה התחלתם מהי' עד"מ הנה לא נתנו בזה דרך אל ידיעתו | |
|
אולם הדרך הכולל בידיעת קבוץ זה המין מאיזה מספר שתהיה התחלתו הוא שתכפול המספר האחרון ותגרע מהמחובר המספר הראשון אשר ממנו החלו המספרי' והנשאר הוא קבוצם |
|
המשל כמו מספרי' כ' מ' פ' |
|
נכפול הפ' ועלו ק"ס נגרע מהם הי' שהוא המספר הראשון להם והנשאר הוא ק"נ וככה הוא קבוצם |
זהו מה שראינו לכתוב בהשלמת זה הקצור | |
אולם להיות שכבר קרה להם החסרון גם בזה המין ר"ל אשר תוספתם מתיחס לא שוה כאשר קרה להם החסרון כאשר תוספתם שוה לא מתיחס | |
וזה כי כמו שקרה להם שם החסרון כשהדרך אשר השתדלו בהישרת ידיעת זה המין איננו מספיק לכל מיני התוספת כן קרה להם החסרון הנה כשהדרך אשר נתנו איננו מספיק לכל מיני היחס ר"ל למינים שהם על זולת יחס הכפל | |
General formula for the sum of any geometric progression | לכן ראיתי לכתוב גם הנה דרך כולל לכל מיני היחס |
והוא זה שכבר בארנו בתחלת חבורנו זה שהחצי הוא שם נגזר מהשנים והשליש הוא נגזר מהשלשה והרביע הוא נגזר מהארבעה וכן לב"ת | |
|
ולזה ברצותך לדעת קבוץ המספרים המונחים המתיחסים קח המספר אשר יגזר ממנו שם היחס אשר יתיחסו בו המספרים המונחים וגרע ממנו א' והנשאר שמרהו וקח המין מהשברים הנגזר ממנו מהמספר האחרון אחר שתגרע ממנו המספר הראשון לכל המספרים המונחים |
|
המשל אם רצית לדעת קבוץ מספרי א' ב' ד' ח' י"ו ל"ב אשר הם ביחס החצי |
|
להיו' שיחס החצי נגזר מהב' גרע מהם א' וישאר אחד שהוא מורה על השלם ולכן לקחנו כל המספר האחרון שהוא הל"ב וגרענו ממנו א' נשארו ל"א |
|
|
|
ואם התחלת בזה המין בעצמו מהח' עד"מ שהם ח' י"ו ל"ב |
|
קח הל"ב פעם אחת ותגרע ממנו הח' שהוא המספר הראשון במשלנו זה וישארו כ"ד והוסיפם על הל"ב והם נ"ו וככה הוא קבוצם |
ואם היו המספרים המונחים מתיחסים יחס השליש | |
|
כמו מספרי א' ג' ט' כ"ז |
|
הנה להיות שהשליש הוא נגזר מהשלש' גרע א' וישארו ב' והשבר הנגזר מהם הוא חצי על כן קח חצי המספר האחרון שהם הכ"ז אחר שתגרע מהם המספר הראשון שהוא י"ג |
|
|
|
וכן אם התחלת בזה המין בעצמו מהג' עד"מ |
|
גרע מהמספר האחרון הכ"ז במשלנו הג' וישארו כ"ד וחציו י"ב הוסיפהו על הכ"ז והוא ל"ט וככה הוא קבוצם |
ואם היו המספרים המונחים מתיחסים ביחס הרביע | |
|
כמו מספרי א' ד' י"ו ס"ד |
|
הנה להיות שהרביע הוא נגזר מארבעה כשנחסר ממנו א' ישארו ג' והשבר הנגזר מהם הוא שליש על כן קח שליש המספר האחרון שהוא הס"ד אחר שתגרע ממנו המספר הראשון והם כ"א |
|
|
|
וכן אם התחלת בזה המין בעצמו מהי"ו עד"מ |
|
גרע מהס"ד י"ו וישארו מ"ח ושלישו י"ו הוסיפהו על הס"ד והעולה פ' וככה הוא קבוצם |
הנה כבר הוריתיך הדרך הכולל לכל מיני היחסים איזה יחס היה עם חלופי ההתחלות אין להאריך יותר בביאורו | |
Other Progressions |
|
ולהיות שהמספרים המונחים הנוספים קצתם על קצת יחלקו לג' פנים | |
אם שיהיו המותרים שוים והמספרים בלתי מתיחסים | |
ואם שיהיו המותרים מתחלפים והמספרים מתיחסים | |
ואם שיהיו המותרים מתחלפים וגם המספרים בלתי מתיחסים | |
כי החלק הד' והוא שיהיו המותרים שוים וגם המספרי' מתיחסי' הוא נמנע | |
וכבר ביארנו הדרכים המודיעי' קבוץ כל המספרים המונחים מבלתי שיצטרכו בקבוץ הכל בב' המינים הראשונים | |
הנה מה שנשאר עלינו לבאר הוא המין הג' בלבד והוא אשר מותריו מתחלפים ומספריו בלתי מתיחסים | |
ואומר שהראשונים כבר חקרו בכל המינים הנכללים תחת זה המין ולא יכלו למצוא דרך רק בשני מינים מכלל מיניו לבד | |
|
והם מרובעי המספרים הטבעיים על הסדר כמו מספרי א' ד' ט' י"ו |
|
ומעוקבי המספרי' הטבעיים על הסדר כמו מספרי א' ח' כ"ז ס"ד |
שמותריהם בלתי שוים ומספריהם בלתי מתיחסים | |
definition of a square number = a product of the number by itself | והמרובע הוא המספר היוצא מהכאת המספר הא' בעצמו איזה מספר היה |
definition of a cubic number = a product of the number by its square | והמעוקב הוא המספר היוצא מהכאת המספר הא' עם מרובעו |
Sum of square numbers | אולם הדרך בידיעת קבוץ מרובעי המספרים הטבעיים המונחים |
|
הנה הוא שתדע שרש המרובע האחרון וממנו תדע קבוץ כל שרשי המרובעים וזה עם הדרך הקודם ר"ל שתקח חצי המדרגות בתוספת חצי ותכהו עם השרש האחרון והעולה שמרהו |
|
ואם היה התחלתם ממספר אחר זולת הא' חסר קבוץ המרובעים שמהא' עד המספר ההוא מקבוץ כל המרובעים שמהא' עד המרובע האחרון והנשאר הוא קבוץ המרובעים שהתחלתם ממספר אחר |
|
המשל בזה אם רצית לדעת קבוץ מספר א' ד' ט' י"ו שהם מרובעי מספרי א' ב' ג' ד' |
|
הנה נקח שרש הי"ו והוא ד' נכהו עם חצי המדרגות בתוספת חצי והעולה י' וזהו קבוץ שרשי המרובעים האלו ונשמרם אחר כן נקח ב' שלישיות הד' שהוא שרש הי"ו והם ב' וב' שלישיות נוסיף עליהם שליש והם ג' |
|
ואם התחלת בזה המין מהט' |
|
הנה נמצא שרש הד' שהוא אחרון למרובעים החסרים מא' ד' ט' י"ו ושרשם ב' נכהו עם חצי המדרגות בתוספת חצי והעולה ג' ונשמרהו |
Sum of cubic numbers | ואולם המין האחר והם מעוקבי המספרים הטבעיים |
|
הנה כבר כתבו הראשונים דרך בידיעת זה המין גם כן והוא שתקח יסוד המעוקב האחרון ודע בו עם הדרך הקודם קבוץ כל המספרים הטבעיים אשר הם יסודות המעוקבים ההם ושמרהו אחר כן הכה השמור בעצמו והעולה הוא קבוץ כל המעוקבים המונחים |
|
המשל בזה אם רצית לדעת קבוץ מספרי א' ח' כ"ז ס"ד אשר הם מעוקבי מספרי א' ב' ג' ד' |
|
הנה נקח יסוד הס"ד והוא ד' ונכהו עם חצי המדרגות בתוספת חצי והם י' ונכה הי' עם עצמם והם ק' וזהו קבוץ מספרי א' ח' כ"ז ס"ד |
|
ואם התחלת בזה המין מהכ"ז על דרך משל |
|
הנה נקח יסוד הח' והוא ב' ונכהו עם חצי המדרגות בתוספת חצי והוא ג' נכה הג' בעצמו והוא ט' |
אלה הם הדרכים אשר כתבו הראשונים בידיעת קבוץ המספרים אשר מותריהם בלתי שוים ומספריהם בלתי מתיחסים וזה בשני מינים לבד במרובעים והמעוקבים | |
אולם המינים האחרים היוצאים מאלה השני מינים לא מצאתי דרך אל ידיעתם כלל | |
זהו מה שיכולתי להביא מידיעת מין הקבוץ מבלתי שיצטרך אל קבוץ כל המספרים המונחים | |
וזאת החקירה אמנם היא מידיעת המין הראשון שהוא הקבוץ אלא שהזכרתיו הנה למה שלא יתכן זה אלא בידיעת זה המין כאשר הזכרתי |
Reasons and Explanations |
|
ואולם סבת מציאות זה המין עם אלה הדרכים ואם הם רבים הנה היא אחת בעינה | |
וזה שכבר קדם לך שמין ההכאה הוא מין הקבוץ בעינו כקבוץ המספרים השנים ושאין ביניהם הבדל כלל רק בהנחה ר"ל שבמין הקבוץ נצטרך לכתוב כל הטורים הנקבצים ובמין ההכאה לא נצטרך בהנחת כל הנקבצים | |
וכאשר היה זה כן הנה א"כ כמו שיחויב למקבץ שיניח אחדי הסך תחת מדרגת הנקבצים והכלל במדרגה הנמשכת לסבה שזכרנוה | |
כן יחויב למכה שיניח אחדי הסך תחת מדרגת המוכה והכלל במדרגה הנמשכת וזה בג' מיני ההכאה שהם הכאת הפרטים או הכללים או שניהם יחד עם הפרטים לבד | |
ואולם בשאר מיני ההכאה ואם נצטרך בהם אל טורים רבים ואל הנחות מתחלפות הנה סבתם גם כן אחת | |
וזה שהוא מן המבואר בעצמו במין הקבוץ שכאשר יהיו מספר הטורים השוים המונחים עשרות יחויב שיהיו אחדי סך הנקבצים ממדרגת האחדים עשרות וממדרגת העשרות מאות וממדרגת המאות אלפים וכן תמיד מדרגה אחת נמשכת ממדרגת הנקבצים | |
ואם היו מספר הטורים המונחים מאות יחויב שיהיו אחדי סך הנקבצים ממדרגת האחדים מאות וממדרגת העשרות אלפים וממדרגת המאות רבבות וכן תמיד שני מדרגות נמשכות ממדרגת הנקבצים | |
ואם היו מספר הטורים המונחים אלפים יחויב שיהיו אחדי סך הנקבצים מכל מדרגה ומדרגה ג' מדרגות נמשכות ממנה | |
וכן תמיד על זה הסדר | |
וזה שאחדי הנקבצים כאשר יהיו נוספים קצת על קצת י' פעמים עד"מ הנה מן המחויב שישוב כל אחד ואחד מאחדי הנקבצים עשרה והנה ישובו כל אחד מהאחדים עשרה פעמים ממה שהיה | |
וכן אם יהיו אחדי הנקבצים נוספים קצתם על קצת מאה פעמים עד"מ הנה מן המחויב שישוב כל אחד ואחד מאחדי הנקבצים מאה והנה ישובו כל אחד מהאחדים מאה פעמים ממה שהיה | |
וכאשר היה זה כן הנה כמו שיחויב לנו מזה שכאשר נרצה לקבץ מספרים שוים מונחים בטורים רבים מספר הטורים כללים ופרטים יחד שנכתוב העולה מכל מדרגה ומדרגה מהנקבצים מהטורים שמספרם אחדים תחת המדרגה הנקבצת ומהטורי' שמספרם עשרות תחת המדרגה הנמשכת למדרגה הנקבצת ומהטורי' שמספרם מאות במדרגה השלישית לה אחר זה נקבץ הכל | |
כן כשנרצה להכות כללים לבד או כללים ופרטים יחד עם כללים ופרטים יחד | |
נכה פרטי הטור המכה עם כל מדרגות הטור המוכה ונכתוב הסך תחת המדרגה המוכה אחר זה נכה עשרות הטור המכה עם כל מדרגות הטור המוכה | |
הנה כבר התבאר לך סבת זה המין וסבת רבוי הטורי' המצטרכי' לקצת ההכאות וסבת חלוף הנחותיהם | |
אלא שמה שנשאר עלינו מהחקירה הוא כי יתחייב לפי הדרך הזה כשרצינו על דרך משל להכות ש"ט עם רמ"ה שנקבץ הו' ר' פעמים ויעלו אלף ומאתים והאלף ומאתים הם י"ב מאות ונכתבם תחת הש' | |
אמנם עם הסבה הנתונה במין הקבוץ כבר התבאר לך שאין הזק בזה ר"ל אם נחשוב הר' לב' והמ' לד' | |
וזה שכמו שאין הזק שנחשוב העשרות והמאות לאחדים במין הקבוץ ונכתוב העולה תחת המדרגה הנקבצת | |
כן אין הזק לחשוב הפעמים שהם עשרות או מאות לאחדים ונכתוב העולה מהעשרות במדרגה השנית למדרגה הנקבצת והעולה מהמאות במדרגה השלישית למדרגה הנקבצת | |
וזה שכבר התבאר לך במין הקבוץ שהמדרגות כלם ואם הם מתחלפות באיכות אולם מצד הכמות הם שוות | |
וזה שהשנים והעשרים והמאתים ואם הם מתחלפים מצד האיכות אבל הם שוים מצד הכמות כי כלם שנים | |
ולזה אין הבדל שיונחו העשרה תחת האחדים או שיכתוב אחד תחת העשרות | |
ואם כן גם בזה המין אחר שהוא מין הקבוץ בעינו לפי מה שקדם אין הזק בזה אם נחשוב המ' פעמים לד' והר' פעמים לב' אחר שהכמות העולה מהכאת מספר א' עם הר' הוא שוה להכאת המספר ההוא עם הכ' או עם הב' ר"ל מצד הכמות לבד לא מצד האיכות | |
וזה שהח' על דרך משל אם יוכו עם הב' יעלו י"ו אחדים ואם יוכו עם הכ' יעלו י"ו עשרות | |
ואחר שאין ההבדל מצד הכמות רק מצד האיכות הנה אם כן אין הזק בזה אם נחשוב כל מדרגות הפעמים לאחדים ונכם עם כל מדרגות המספרים והעולה נכתבהו כל אחד במדרגתו הראויה לו לפי מה שקדם | |
כי עם ההנחה הראויה לו יתוקן האיכות המתחלף לכל מדרגה ומדרגה ממדרגות הפעמים | |
הנה כבר התבארו לך עם זה סבות כל הדרכים המתחלפים אשר בזה המין | |
וזה שהדרך הראשון והשני והשלישי הם מבוארים בעצמם עם כתיבת אלה הסבות אין צורך בהם לחקירה כלל | |
אולם הדרך הרביעי הנה נצטרך בו לתוספת ביאור והוא שלמה שכבר התבאר לך הנחת כל סך וסך מהסכים לפי מדרגותו והיתה המדרגה הראשונה היא הנחת הסך העולה מקבוץ האחדים עם אחדי הפעמים לבד | |
לכן חברנו כל ההנחות הראויות לכל מדרגה ומדרגה וכתבנום בטור אחד | |
וזה מספיק לך מידיעת זה הדרך לא תצטרך בזה לתוספת ביאור | |
אולם רבוי מיני ההכאות בבת אחת גם זה מבואר מידיעת זה המין | |
וזה שכמו שלא יצטרכו בזה המין ממיני הדרכים לטורים רבים למה שראו ההנחות הראויות לכל מדרגה ומדרגה מהמדרגות וחברו הכל וכתבום בטור אחד | |
כן לא הצטרכו בזה המין מרבוי מיני ההכאו' בבת אחת טורים רבים והכאות מתחלפו' למה שראו ההנחות הראויות לכל מדרגה ומדרגה מהמדרגו' מכל מיני ההכאות וחברו הכל וכתבום בטור אחר וזה מבואר מאד | |
אולם הדרך החמישי והוא ההכאה שעל הדרך הקבוץ גם הוא מבואר ממה שקדם | |
שהנחת הסך העולה מקבוץ אחדי המספרים עם מאות הפעמי' הוא במדרגה השלישית לאחדים והנחת הסך העולה מקבוץ האחדים עם עשרות הפעמים הוא במדרגה השנית לאחדים | |
ולכך הניחו סיפראש בראש הטורים כמספר מדרגות הפעמים פחות אחד עד שיהיו כל מדרגות המספר במדרגה הראויה לה כל אחת לפי הנחתה | |
המשל בזה אם היו הפעמים מאות לפי שהוא מהמחויב שיונח הסך העולה מקבוץ כל מדרגה ומדרגה ממדרגות המספרים במאות הפעמי' במדרגה השלישית למדרגה הנקבצת ממנו ב' סיפרש בראש הטורים והנה שבו כל המדרגות במדרגה השלישית לה | |
ואולם כתבנו המספר ההוא בעינו בטורים רבים מספרם כמספר אחדי כמות המדרגה האחרונה ממדרגות הפעמים ואם הם מאות לפי מה שקדם שאין הזק אם נחשב כל מדרגה ומדרגה ממדרגות הפעמים לאחדים אחר זה כתבנו המספר ההוא בעינו כל מדרגה ומדרגה ממנו במדרגה הקודמת לה למה שקדם שהנחת הסך העולה מכל מדרגו' המספר עם עשרות הפעמים הוא במדרגה השנית למדרגה הנקבצת | |
אחר זה כתבנו המספר ההוא בעינו כל מדרגה ומדרגה ממנו במדרגה הקודמת לה למה שקדם לך שהנחת הסך העולה מקבוץ כל מדרגות המספר עם אחדי הפעמים הוא במדרגה הנקבצת בעצמה וכתבנו המספר ההוא בעינו בטורים רבים זה תחת זה מספרם כמספר אחדי הפעמים | |
אלא שראוי לבאר לך בזה ענין אחד לבד והוא מה שכתבתי לך בזה המין מההכאה שאם יהיו אחדי הפעמים שבכל מדרגה ומדרגה ממדרגות הפעמים ה' או יותר שנחלק המספר באמצע ונקח חציו ונכתוב כל מדרגה ומדרגה ממנו במדרגה הנמשכת למדרגה אשר היה מקום הנחתה אלו לא הספיקו אחדיו לה' | |
והסבה בזה גם כן מבוארת וזה שהוא מהידוע בעצמו שאין הבדל בין שנכתוב המספר המוכה ה' פעמים ובין שנקח חצי המספר המוכה ונכתבהו במדרגה הנמשכת | |
|
וזה שהעולה מקבוץ המספר המוכה ה' פעמי' הוא ה' כפלי המספר המוכה והעולה מהמספר המוכה בעינו במדרגה הנמשכת הוא י' פעמים כמוהו וחציו הוא ה' כפליו |
והנה אין הבדל בזה אם נכתבהו במדרגה הנמשכת ונקח חציו או אם נקח חציו ואחר זה נכתבהו במדרגה הנמשכת | |
וכאשר היה זה כן הנה השתמשנו עם הקצור | |
|
וכן נוכל להשתמש עם זאת התחבולה עצמה בכל אחדי הפעמים |
|
ר"ל שאם היו אחדי הפעמים שבעה עד"מ נקח ז' עשיריות המספר אחר זה נכתבהו במדרגה הנמשכת וישוה הטור ההוא לשבעה טורים מהמספר ההוא בעינו במדרגת הקודמת |
|
וכן אם היו ששה נקח ששה עשרות וכן תמיד |
אלא שחלוק המספר אל שאר חלקיו זולת חציו הוא קשה מאד במלאכתו ולכן לא השתמשנו בו וזהו מה שכווננו בביאורו | |
|
וכן אם רצית לכתוב ד' טורים עד"מ וחלקת המספר באמצע וכתבת אותו במדרגה הנמשכת והנה יחשב לה' טורים |
|
המשל בזה אם רצית להכות רצ"ד עם מ' |
|
הנה נחלק רצ"ד באמצע ונעלהו מדרגה אחת ויהיה העולה י"ד אלפים ת"ש חסר מהם שני אלפים תתק"מ ישארו י"א אלפים תש"ס וככה הוא ארבעים פעמים רצ"ד וכן תמיד על הסדר הזה כי הכונה אחת |
ואולם סבת מאזני התשיעיות והשביעיות אשר בזה המין הנה כבר כתבנוה במין הקבוץ | |
וזה שאחר שעם הדרך הזאת הנה הדבר שוה כאלו התכנו כל המספר המוכה לאחדים והשלכנו מהם התשיעיות והשביעיות ונשאר בידינו המותר | |
the product of a number multiplied by 9 or 7 has no remainder when casting out by 9 or 7 | והוא מהמבואר בעצמו שהעולה מהכאת התשיעיו' והשביעיו' עם איזה מספ' היה יכלה בשביעיו' והתשיעיות |
הנה אם כן אשר נשאר עלינו לחקור ממנו התשיעיות והשביעיות לדעת המותר | |
אמנם הוא המותר השמור מהמספר המוכה לבד לא זולתו | |
וכן עם הדרך הזאת בעצמה יודע לך שאין ראוי להכות המותר השמור עם כל מספר הפעמים רק עם המותר מהם מהשביעיות והתשיעיות אחר שנשליך מהם השביעיות והתשיעיות | |
וזה שהעולה מהכאת המותר איזה מותר היה עם השביעיות והתשיעיות יכלה בשביעיות והתשיעיות בהכרח | |
וכאשר היה זה כן הנה מן המבואר בעצמו שמה שנשאר עלינו לחקור ממנו התשיעיות והשביעיו' לדעת המותר אמנם הוא העולה מהכאת המותר השמור מהמוכה עם המותר השמור מהפעמים ונשליך ממנו התשיעיו' והשביעיות והמותר ממנו הוא מותר העולה מקבוץ המספר המוכה עם מספר הפעמים אחר שנשליך ממנו השביעיות והתשיעיות ולכן יתחייב שיהיה הוא מותר הסך בהכרח וזהו מה שרצינו לבאר | |
וכבר כתבנו מה שבאלה המאזנים מהחסרון ושדרך מאזני השביעיות צודק בכל מספר לא בשביעיות בלבד כאשר חשבו הקדמונים | |
ואולם סבת המאזני צדק אשר בזה המין והוא החלוק הנה היא מבוארת גם כן ממה שקדם | |
והוא שכבר קדם שעם החלוק יודע יחס המספר אל המספר ר"ל שהיוצא מהחלוקה הוא המורה על כמות הפעמים אשר ימנה המחלק את המחולק וכאשר היה זה כן והיו שני טורי המכה והמוכה כל אחד מהם מורה על כמות הפעמים אשר ימנה המספר האחד הסך העולה מהכאתם | |
הנה אם כן מהמחוייב מזה שכאשר נחלק הסך העולה מהכאתם על אחד משני המספרים המוכים שיצא מהחלוקה המספר האחר בהכרח וזה מספיק לך מידיעת סבת זה המין | |
ואולם המאזנים האחרים כבר קדם ביאורם אין צורך להכפיל המאמרים | |
ואולם סבת כל הדרכים אשר בהם השתמשו על פה הנה נסדר אותם זה אחר זה כל אחד על ענינו | |
והוא שהדרך האחד מהם והוא שאנחנו מכים הכמות עם הכמות ונשמרהו אחר זה נחבר מדרגות המכה והמוכה ונשליך מהם אחד והנשאר הוא מדרגת השמור סבתו ידועה ממה שקדם | |
וזה שלמה שהתבאר לך שכל מספר מוכה עם מספר הנה אין הבדל שיוכה לפי איכותו או לפי כמותו | |
הנה אם כן אין הזק אם נכה הכמות ונשמרהו מבלתי שנביט האיכות | |
וכן למה שהתבאר לך שהעולה מהכאת המספר עם אחדי הפעמים יונחו תחת המדרגה המוכה והעולה מהכאת המספר עם עשרות הפעמים יונחו תחת המדרגה הנמשכת וכן תמיד על הסדר הזה | |
וזה חבור השתי מדרגות המכה והמוכה בהשלכת מדרגה אחת | |
הנה אם כן יתחייב מזה שיהיה מדרגת השמור חבור מספרי מדרגות המכה והמוכה בהשלכת מדרגה אחת בהכרח | |
ואולם הדרך האחר והוא שישובו הארבעה הכאות לשלשה הכאו' לבד וזה במספרים
שכלליהם או פרטיהם או שניהם יחד שוים הנה סבתו גם כן ידועה | |
relying on Euclid | וזה שכבר התבאר בספר היסודות לאקלידס במאמר השלישי ממנו בתמונה הראשונה שכל שני קוים שנחלק אחד מהם לחלקים כמה שיהיו הנה השטח ההוא מהקו האחד כלו עם כל אחד מחלקי הקו האחר יחד הוא שוה לשטח ההווה מהקו האחד עם כל הקו הנחלק |
וכן במספרים כי המופת צודק בהם וכאשר היה זה כן הנה אם כן העולה מהכאת עשרות המספר האחד עם אחדי המספר האחר והכאת אחדי המספר האחד עם עשרות המספר האחר הוא שוה לעולה מהכאת חבור האחדים עם חצי שני הכללים יחד | |
|
וזה שאם היו הכללים והפרטים או הכללים לבד שוים הנה הכאת הכלל עם הפרט והפרט עם הכלל הוא שוה להכאת הכלל האחד שהוא חצי הכללים אחר שהם שוים עם כל אחד מהפרטים |
|
ואם היו הפרטים לבד שוים הנה הכאת הכלל עם הפרט והפרט עם הכלל הוא שוה להכאת הפרט האחד שהוא חצי הפרטים אחר שהם שוים עם כל אחד מהכללים |
relying on Euclid | וזה שכל שני מספרים שיוכה אחד מהם עם האחר העולה מהם שוה למספר העולה מהכאת כפל האחד מהם עם חצי המספר האחר כאשר התבאר בספר היסודות לאקלידס וזה מה שרצינו לבאר |
ואולם הדרך האחר והוא שאם היו שני מספרים מוכים עם שני מספרים שרחקם שוה מכלל אחד האחד למגרעת והאחר לתוספת שיוכה הכלל עם עצמו והעולה נגרע ממנו מרובע המגרעת או התוספת הנה סבתו גם כן ידועה עם ההקדמה הנזכרת | |
והוא כי הכלל אשר יתרחקו ממנו שני המספרים המוכים הוא נמצא במספר הנוסף בהכרח | |
|
והוא מהמבואר שהכאת הכלל עם הכלל הוא שוה בהכרח להכאת הכלל שבמספר הנוסף עם המספר הנגרע ועם המגרעת לפי ההקדמה הנזכרת |
|
ויתחייב עוד מזאת ההקדמה בעצמה שהכאת הכלל עם המגרעת הוא שוה להכאת המגרעת עם המספר הנגרע ועם המגרעת |
|
הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה הכלל עם הכלל שוה לשלש הכאות הכאת הכלל שבמספר הנוסף עם המספר הנגרע |
וזה שעם ב' ההכאות הראשונות כבר נכללו ד' הכאות השני מספרים עם שני מספרים | |
ולכן יתחייב תמיד שיהיה הכאת השני מספרים עם שני מספרים שרחקם מכל אחד בעצמו רוחק שוה האחד לתוספת והאחר למגרעת | |
חסר מהכאת הכלל עם הכלל כמו הכאת המגרעת עם המגרעת שהוא מרובע המגרעת או מרובע התוספת אחר שהם שוים וזה מה שרצינו לבאר | |
ואולם הדרך האחר והוא שנקח מרובע שלשית המספר המוכה עם עצמו ונעלהו מדרגה אחת ונגרע ממנו מרובע שלישיתו | |
relying on Euclid | הנה סבתו ג"כ ידועה ממה שהתבאר בספר היסודו' לאקלידס במאמר הח' ממנו שכל שני מספרים מרובעים הנה יחס הא' מהם אל חברו הוא כיחס צלעו אל צלעו שנוי בכפל |
|
וזה שיתחייב מזה שיהיה יחס מרובע שלישית המספר אל מרובע כל המספר כיחס שליש המספר אל כל המספר שנוי בכפל ויחס שליש המספר אל כל המספר הוא יחס השליש |
|
ולכן יהיה מרובע כל המספר תשעה כפלי מרובע שלישיתו וכאשר נעלה מרובע השלישית אל מדרגה אחת גבוהה ממנה יתחייב שישוב עשרה כפלי מרובע השליש |
relying on Euclid | כי כל שני שעורים שיחסם אל שעור אחר בעצמו יחס אחד הנה הם שוים בהכרח לפי מה שהתבאר בספר היסודות לאקלידס |
ולהיות שלא יצדק זה הטבע בזולת השליש רוצה לומר שלא ימצא שום חלק מחלקי המספר אשר יהיה מרובעו בתוספת מדרגה אחת בחסרון ממנו שוה למרובע הכל | |
לכן בחרו זה החלק מכל שאר החלקים כי כל שאר החלקים זולתו ואף כי נוכל להשתמש עמם בזאת התחבולה | |
|
וזה כי רביעית המספר על דרך משל יתחייב לפי מה שקדם שיהיה מרובעו חלק אחד מי"ו חלקי מרובע הכל |
|
ולכן כאשר נקח מרובע רביעיתו ונוסיף עליו חציו ונעלהו מדרגה אחת אחר זה נוסיף עליו מרובע רביעיתו יתחייב בהכרח שיהיה שוה למרובע הכל |
|
וכן שביעית המספר עד"מ להיות שהוא מחוייב שיהיה מרובע חלק אחד ממ"ט חלקי מרובע הכל לפי מה שקדם |
|
אם כן כאשר נקח מרובע שביעיתו ונכהו בה' והעולה נעלהו מדרגה אחת ויחוסר ממנו מרובע שביעיתו יחויב בהכרח שיהיה שוה למרובע הכל וכן בכל שאר החלקים |
אולם הניחום למה שיצטרך בזה הכאות | |
ולכן קצת מהקדמונים שחשבו שכבר מצאו דרך חדש להשתמש עם חמישית המספר | |
וזה כשלקחו מרובע חמישיתו והכוהו בב' וחצי והעלוהו מדרגה אחת הנה כברו השתמשו עם דרך משותפת לכל שאר החלקים | |
ואתמה מהם מדוע בחרו דרך החמישית מכל שאר החלקים אם לא שנחשוב שלא שערו בסבת זה הפועל | |
כי אלו שערו בו הנה לא היו בוחרים זה החלק מכל שאר החלקים אחר שדרך זה החלק הוא דרך מושתפת לכל שאר החלקים | |
|
וזה שכמו שמרובע השביעית עד"מ למה שהוא חלק אחד ממ"ט חלקי מרובע הכל |
|
ויתחייב שיוכה מרובע השביעית בה' ונעלהו מדרגה אחת ויהיה נ' כפלי מרובע השביעית וכשיחוסר ממנו מרובע השביעית יחוייב שיהיה מ"ט כפלי מרובע השביעית שהוא שוה למרובע הכל |
|
כן למרובע החמישית למה שהוא חלק אחד מכ"ה חלקי מרובע הכל |
|
יתחייב שיוכה מרובעו בב' וחצי ונעלהו מדרגה אחת ויהיה כ"ה כפלי מרובע החמישית שהוא שוה למרובע הכל |
אלא אם יאמר אומר שאין עזיבת שאר המינים מפני רבוי ההכאות אך מפני רבוי המינים הצריכים להם שהם הכאות והעתקות וחסורים | |
|
ואולם כאשר לא יהיה למספר הדרוש שליש הנה השתמשנו עם המספר שיש לו שליש והוא הנוסף או הנגרע מהמספר הדרוש אחד כמשפט ושמרנוהו אחר זה חברנו המספר הדרוש עם המספר שיש לו שליש והוספנוהו על השמור אם היה המספר הדרוש נוסף על המספר שיש לו שליש או גרענוהו אם היה המספר הדרוש נגרע מהמספר שיש לו שליש |
|
וסבת זה גם כן מבוארת וזה שהוא מהמבואר שתוספת מרובע מספר מה על מרובע מספר אחר נגרע ממנו הנה הוא שוה לחבור שני המספרים יחד מוכה עם המגרעת |
|
וזה שהכאת המספר הנוסף עם המספר הנגרע הוא שוה להכאת המספר הנגרע עם הנגרע והכאת המגרעת עם הנגרע יחד לפי מה שקדם לך מההקדמה המקובלת ממאמר שני מאקלידס |
|
והכאת המספר הנוסף עם המספר הנוסף הוא שוה להכאת המספר הנוסף עם הנגרע והכאת המגרעת עם הנוסף לזאת הסבה בעצמה |
|
וכאשר היה זה כן הנה יחוייב בהכרח שיהיה הכאת המספר הנוסף עם המספר הנוסף שוה לג' הכאות הכאת המספר הנגרע עם הנגרע |
|
ואלה השני הכאות האחרונות שוות להכאת המגרעת עם חבור הנגרע והנוסף יחד לפי ההקדמה הנזכרת |
|
הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה הכאת הנוסף עם הנוסף שוה להכאת הנגרע עם הנגרע והכאת המגרעת עם חבור הנוסף והנגרע |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן יחוייב בהכרח שאם יהיה מספר הדרוש נוסף א' מהמספר שיש לו שליש שיחובר המספר הנוסף עם הנגרע ונוסיפהו על מורבע המספר שיש לו שליש והמחובר הוא מרובע הדרוש | |
|
ואם מספר הדרוש נוסף ב' מהמספר שיש לו שליש שיחובר המספר הנוסף עם הנגרע והעולה נכהו עם ב' והמחובר נוסיפהו על מרובע המספר שיש לו שליש והעולה הוא מרובע מספר הדרוש |
|
ואם הדרוש נוסף ג' נכה העולה מחבור מספר הדרוש עם המספר שיש לו שליש עם ג' והעולה נוסיפהו על מרובע המספר שיש לו שליש והעולה הוא מרובע הדרוש |
וכן על זה הדרך תמיד | |
ואולם בחלק השליש לא נצטרך להשתמש אלא אם במגרעת אחד מהדרוש אם בתוספת אחד מהדרוש | |
כי כאשר יהיה התוספת ב' כבר הוא נגרע אחד מהמספר הנוסף ממנו שיש לו שליש | |
ולזה בחרו הקדמונים להשתמש עם חלק השלישי למה שאין ההבדל בין המספר הדרוש ובין המספר שיש לו שליש לעולם רק אחד אם בתוספת ואם במגרעת | |
ולא יצטרכו להכאת המגרעת עם חבור מספר הדרוש והמספר שיש לו שליש לפי מה שקדם | |
ואולם המשתמשים עם חלק החמישית הנה יקרה להם שיצטרכו להכאת המגרעת עם חבור שני המספרים שהם המספר הדרוש והמספר שיש לו חמישית ובזה ישתתפו כל שאר החלקים | |
ולכן תמהתי עליהם מדוע בחרו חלק החמישית משאר החלקים אחר שהדרך הזאת משותפת לכל החלקים וזהו מה שכווננו ביאורו | |
ואולם החלוקים הנזכרים בספר אקלידס לא אצטרך בזה להזכיר הסבות והמופתים הנופלי' עליהם כי כבר הזכירם אקלידס בספרו אין צורך להכפיל המאמרי' | |
ואולם הדרך אשר בו השתמשו הקדמונים בקבוץ כל המספרים המונחים הנוספים קצתם על קצת בתוספת אחד על סדר המספרים הטבעיים כשיכו המספר האחרון עם חציו בתוספת חצי הנה סבתו גם כן מבוארת בעצמה | |
|
וזה שהמספרים הטבעיים לפי הנחתם הנה כל מספר ומספר מהם כאשר תערוך כל המספרים הקודמים ממנו אליו הנה יהיה תוספת ערך הקודמים מהמספר המאוחר על ערך הקודמי' מהקודם לו בתוספת חצי |
|
וזה שערך הא' אל הב' הוא ערך החצי |
|
וערך הא'ב' אל הג' הוא ערך השלם |
|
וערך הא'ב'ג' אל הד' הוא ערך האחד וחצי |
|
וערך הא'ב'ג'ד' אל הה' הוא ערך הב' |
וכן תמיד בתוספת חצי | |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן כאשר רצו לדעת קבוץ כל המספרי' הטבעיים שהתחלתם מהאחד עד מספר מה איזה מספר היה הנה אחר שכל המספרים הקודמים לו יהיה ערכם אל המספר האחרון כמו קבוץ החצאים הנוספים בכל מדרגה ומדרגה ממדרגות המספר לפי מה שקדם | |
הנה אם כן בהכרח ראוי לדעת כמות המדרגות שמהא' עד המספר ההוא ויחשוב הקודמים לב' חצי והקודמים לג' אחד והקודמים לד' אחד וחצי וכן תמיד עד שיגיעו אל המספר האחרון וכפי מה שיצא החשבון ככה יהיה ערך הקודמים אליו ונחבר עמם המספר האחרון | |
: | ובזה יודע קבוץ כל המספרים אחר שכל המספרים אינם רק המספרים הקודמים מהמספר האחרון עם המספר האחרון |
ואולם הראשונים קצרו הדרך ולקחו מספר המדרגות וחלקום לחצאים ולקחו חצים להיות שכל שתי מדרגו' הם שלם אחד כי השני חצאים הנוספים בשתי המדרגות הם אחד והיה ראוי שיקחו פחות מחצי המדרגות חצי בעבור שחצאי המדרגות מתחילים ממספר ב' כי הא' אין לו קודמים | |
|
ואולם בעבור שחברו עם ערך הקודמים גם המספר האחרון עצמו והמספר האחרון הוא במדרגת השלם כי כל הקודמים אמנם יחשבו חלקים בערך אליו ואם כן יתחייב מזה בהכרח שבמקום שהיה ראוי שיקחו חצי כמות כל המדרגות שמהאחד עד המספר האחרון פחות חצי שיוסיפו עליהם חצי כי כאשר תוסיף אחד על חצי הכמות פחות חצי יהיה חצי הכמות וחצי |
והוסיפו עוד הקדמוני' לקצר על זה עד שלא הוצרכו למנות המדרגות רק לקחו חצי המספר האחרון בתוספת חצי תמורת חצי כמות המדרגות בתוספת חצי בעבור שכמות המספר האחרון איזה מספר היה הוא בעצמו כמות המדרגות שמהא' עד המספר ההוא במספרים הטבעיים | |
|
ואולם כאשר יהיה המספר האחרון זוג |
|
הנה יקחו חציו לבד ויוסיפו על המספר האחרון א' ויכוהו עמו להיות שהכאת חצי המספר בתוספת חצי עם המספר האחרון הוא שוה להכאת חצי המספר לבד עם המספר האחרון בתוספת אחד |
ולכן השתמשו בזה והניחו הדרך הקודם שלא יצטרכו במלאכתם לשברים כלל | |
ואולם הדרך אשר בו השתמשו בקבוץ כל המספרים הנוספים קצתם על קצת בתוספת ב' על סדר הנפרדים הטבעיים כמו מספרי א' ג' ה' ז' כשיכו חצי המספר האחרון בתוספת חצי עם עצמו הנה סבתו גם כן ידועה | |
Nicomachus | והוא שכבר התבאר בספר הארתימטיקא לניקומכוש הגהרשיני במאמר השני |
|
שהמספרים ההויים והם המספרים המרובעים הנה צמיחתם תהיה בתוספת הנפרדים הטבעיים קצתם על קצת |
|
שהתחלתם האחד אשר הוא הנפרד בכח |
|
כי השלשה אשר הם נפרד ראשון בפועל כאשר נוספו על האחד היה הגעת זה ארבעה והוא המרובע הראשון בפועל |
וכן תמיד וכל צלע מצלעות כל מרובע מהם שהוא שרש אותו המרובע הנה הוא מספר המדרגו' בעצמם | |
כאשר התבאר זה במאמר הראשון מספר הארתמטיקא רוצה לומר שאם נניח הנפרדים הטבעיים זה אחר זה נמשכים מבלתי שנדלג מהם כלל כמו מספרי א' ג' ה' ז' ט' י"א | |
|
הנה קבוץ הג' א' הם ד' שהם מרובע וצלע זה המרובע שהוא שרשו הנה הוא כמו המדרגות שמהא' עד הג' שהם ב' כי שני פעמים ב' הם ד' |
|
וכן קבוץ א' ג' ה' הם ט' והוא מרובע ושרשו הוא כמות המדרגות שמהא' עד הה' שהם ג' כי ג' פעמים ג' הם ט' וכן תמיד |
|
וכאשר היה זה כן הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שכאשר נקח כמות המדרגות שמהא' עד המספר האחרון ונכם עם עצמם שיולד קבוץ כל המספרים שמהא' עד המספר האחרון ואולם הקדמונים למה שראו שכמות המדרגו' שמהא' עד המספר האחרון איזה מספר היה הנה הוא שוה לחצי המספר האחרון עם תוספת חצי הנה לא הוצרכו למנו' המדרגות רק לקחו חצי המספר האחרון בתוספת חצי והכוהו עם עצמו |
ואולם הדרך אשר בו השתמשו בקבוץ כל המספרים הנוספים בתוספת ב' קצתם על קצתם על סדר מספרי הזוגות הטבעיים כמו מספרי ב' ד' ו' ח' י' כשיכו חצי המספר האחרון עם חציו האחר בתוספת אחד הנה סבתו גם כן ידועה | |
Heteromecic numbers | והוא שכבר התבאר בספר הארתמטיקא לניקומכוש הגהרשיני במאמר השני שהמספרים הזולתיים שהם אשר יהיו צלעותיו נוסף אחד מהם על האחר בתוספת האחד כמו א"ב וב"ג וג"ד וד"ה וכן תמיד הנה צמיחתם תהיה בתוספת הזוגות הטבעיים קצתם על קצת |
|
כי השנים אשר הוא הזוג הראשון כאשר נוסף על הד' שהוא הזוג השני היה הגעת זה ששה והוא הזולתיי הראשון בפועל |
|
וכאשר נוספו על הו' שהוא הזוג השלישי שתי הזוגות הראשונות שהם הב' ד' יעלו י"ב שהוא הזולתיי השני בפועל וכן תמיד |
וצלעו' כל זולתיי וזולתיי מהם הצלע האחד מהם שהוא הקטן שבשניהם הוא כמות המדרגות בעצמם שמהשנים עד המספר האחרון והגדול הוא כמות המדרגות בעצמם בתוספת אחד אחר שהתחלפות הצלע הגדול מהם אל הקטן איננו כי אם במספרים הזולתיים לפי מה שקדם | |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שכאשר נקח כמות המדרגות שמהמספר הראשון עד המספר האחרון ונכהו עם הכמות הזה בעצמו בתוספת אחד שיולד המספר הזולתיי היוצא מקבוץ כל הזוגו' הטבעיים הקודמים למספר האחרון עם המספר האחרון בהכרח שהוא קבוץ כל מספרי הזוגות הטבעיים המונחים | |
ואולם הקדמונים למה שראו שכמות המדרגו' שמהמספר הראשון עד המספר האחרון איזה מספר היה הנה הוא שוה לחצי המספר האחרון הנה לא הוצרכו למנות המדרגות לדעת כמותם רק לקחו חצי המספר האחרון והכוהו עם חציו בתוספת אחד והעולה הוא קבוץ כל המספרים שמהמספר הראשון עד המספר האחרון וזהו מה שכווננו ביאורו | |
ואולם הדרך אשר חדשנו אנחנו הכוללת לכל מיני התוספת אשר בו יתוספו המספרי' המונחים קצתם על קצת איזה תוספת היה כשנכה חצי כמות המדרגות שמהמספר הראשון השוה לתוספת עד המספר האחרון בתוספת חצי עם המספר האחרון והעולה הוא שוה לכל המספרים המונחים סבתו גם כן ידועה ממה שקדם מנתינת הסבה במספרים הטבעיים | |
וזה שכבר התבאר בספר היסודות לאקלידס במאמר החמישי ממנו שהמספרים אשר כפליהם שוים הנה יחס קצתם אל קצת כיחס כפליהם קצתם אל קצת | |
|
וכאשר היה זה כן והיו כל שאר מיני המספרים הנוספים קצתם אל קצת בתוספת שוה הם כפלי המספרים הטבעיים |
|
וזה שמספרי ב' ד' ו' ח' על דרך משל הנוספים בתוספת ב' הם שני כפלי א' ב' ג' ד' |
|
ומספרי ג' ו' ט' י"ב הנוספים בתוספת ג' הם שלשה כפלי א' ב' ג' ד' |
|
ומספרי ד' ח' י"ב י"ו הנוספים בתוספת ד' הם ארבע כפלי א' ב' ג' ד' הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיו על יחס א' ב' ג' ד' |
|
רוצה לומר שיחס האחד אל השנים הוא כיחס השנים אל הארבעה והג' אל הו' והד' אל הח' |
|
וכן יחס הב' אל הג' הוא כיחס הד' אל הו' והו' אל הט' והח' אל הי"ב וכן תמיד |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה כל מספר ומספר מכל המספרים המתחלפים שתוספתם שוה כאשר תעריך כל המספרים הקודמים ממנו אליו יהיה תוספת ערך הקודמים ממנו אליו מערך הקודמים מהמספר הקודם לו אל הקודם לו בתוספת חצי | |
כמו שהיה זה במספרים הטבעיים וזה שהמספרי' הנוספים קצתם על קצת בתוספת ב' | |
|
הנה יהיה ערך הב' אל הד' חצי |
|
וערך הב' ד' אל הו' שני חצאים |
|
וערך הב' ד' ו' אל הח' שלשה חצאים |
וכן תמיד בתוספת חצי | |
וכן במספרים הנוספים קצתם על קצת בתוספת ג' | |
|
כי ערך השלשה אל הששה חצי |
|
וערך הג' ו' אל הט' שני חצאים |
|
וערך ג' ו' ט' אל הי"ב שלשה חצאים וכן תמיד בתוספת חצי |
וכאשר היה זה כן הנה כמו שיחוייב במספרים הטבעיים שנקח חצי כמות כל המדרגות שמהמספר הראשון עד המספר האחרון בתוספת חצי ונכהו עם המספר האחרון והעולה הוא סך כל המספרים המונחים לסבה שזכרנוה | |
כן יחוייב שנקח חצי כמות כל המספרים המונחים הנוספים קצתם על קצת באיזה תוספת היה בתוספת חצי ונכהו עם המספר האחרון ויצא לך סך כל המספרים המונחים אחר שהם מתדמי היחס למספרים הטבעיים לפי מה שקדם | |
ואולם אשר נעלם מהקדמונים הוא כי הם לא שערו שהסבה בהכאת חצי המספר האחרון בתוספת חצי עם המספר האחרון הוא מפני שהוא שוה להכאת חצי המדרגות בתוספת חצי עם המספר האחרון | |
וזה מפני שחצי המדרגות הוא חצי המספר האחרון במספרים הטבעיים | |
אבל חשבו שהוא מצד שהוא חצי המספר האחרון לבד | |
וכאשר היה זה בלתי צודק רק למספרים הטבעיים הנוספים קצתם על קצת בתוספת א' חשבו שאין הדרך הזאת צודקת רק במספרים הטבעיים | |
אולם אנחנו למה שכבר ביארנו שאין זה מצד חצי המספר האחרון רק מצד מה שקרה שחצי המדרגות הם חצי המספר האחרון אבל הסבה אשר בעצם ועל הכוונה הראשונה אמנם הוא מצד חצי המדרגות בתוספת חצי | |
הנה אם כן יחוייב בהכרח שכמו שבהכאת חצי כמות מדרגות המספרים הטבעיים בתוספת חצי עם המספר האחרון יצא לך סך כל המספרים הטבעיים | |
כן יחוייב מזה שבהכאת כמות חצי מדרגות המספרים המונחים הנוספים בתוספת שוה איזה תוספת היה עם המספר האחרון יצא לך סך כל המספרים המונחים בהכרח | |
ואולם כאשר היה המספר הראשון מכל המספרים המונחים פחות מהתוספת אשר בו יתוספו קצתם על קצת איזה פחיתות היה הנה נוסיפהו על המספר האחרון ונכהו עם חצי כמות המדרגות בתוספת חצי והעולה נגרע ממנו העולה מהכאת המגרעת עם כמות המדרגות והנשאר הוא סך כל המספרים המונחים | |
וסבת זה גם כן ידועה ממה שקדם וזה שהוא מהמבואר בעצמו שכאשר נוסיף המגרעת על המספר האחרון הוא שוה כאלו התחלנו המדרגו' מהמספר אשר הוא שוה לתוספת המספרי' המונחים קצתם על קצת | |
ואם כן מהכאתו עם חצי כמות המדרגות בתוספת חצי יחוייב שיצא סך כל המספרים הנוספים קצתם על קצת כאשר יהיה התחלתם מהמספר השוה לתוספת לפי מה שקדם מהמאמר | |
וכאשר נגרע מכל אחד מהמספרים המונחים מגרעת המספר הראשון מהמספר השוה לתוספת אשר בו יתחלפו אלה המספרים המונחים מהמספרים אשר התחלתם מהמספר השוה לתוספת | |
הנה יחוייב מזה בהכרח שישאר לנו הסך העולה מכל אלה המספרים המונחים וזהו מה שכווננו ביאורו | |
ואולם הדרך אשר בו השתמשו במספרים המונחים המתיחסים ביחס הכפל כשיכפלו המספר האחרון ויגרעו ממנו המספר הראשון מהמספרים המונחים והנשאר הוא סך כל המספרים המונחים הנה סבתו גם כן ידועה | |
וזה שכפל המספר האחרון הוא כמו חבור המספר האחרון עם כפל הקודם וכפל הקודם הוא שוה לחבור הקודם עם כלל קודם הקודם | |
אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה כפל המספר האחרון שוה לחבור המספר האחרון עם הקודם ועם כפל קודם הקודם | |
וכן יתחייב בזה הדרך בעצמו שיהיה כפל המספר האחרון שוה לחבור המספר האחרון עם הקודם ועם קודם הקודם ועם כפל קודם קודם הקודם וכן תמיד עד שיכלה אל המספר הראשון למספרים המונחים המתיחסים ביחס הכפל | |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה כפל המספר האחרון שוה לחבור המספר האחרון עם כל המספרים הקודמים חוץ מהמספר הראשון וכפל המספר הראשון שהוא שני פעמים כמו המספר הראשון | |
ואם כן כפל המספר האחרון הוא נוסף על חבור המספר האחרון עם כל המספרים הקודמים כמו המספר הראשון | |
ולכן כאשר נגרע מכפל המספר האחרון המספר הראשון יהיה הנשאר שוה בהכרח לחבור המספר האחרון עם כל הקודמים המונחים וזהו מה שכווננו ביאורו | |
ואולם הדרך אשר חדשנו אנחנו בזה המין והוא שנגרע אחד מהמספר אשר יגזר ממנו היחס איזה יחס היה וכפי השבר הנגזר מהמספר הנשאר כן נקח מהמספר האחרון אחר שנגרע ממנו המספר הראשון ונוסיפהו על המספר האחרון והוא סך כל המספרים המונחים המוחסים איזה התיחסות שיהיה הנה סבתו גם כן ידועה | |
וזה שהוא מהמבואר בעצמו שהמספרים המונחים המתיחסים באיזה יחס שיהיה הנה הקודם מהמספר האחרון כאשר יכפל במספר כפלי המספרים המונחים יהיה שוה למספר האחרון בהכרח | |
משל זה ביחס הכפל הנה מספר ח' כאשר יכפל שני פעמים יהיה שוה למספר י"ו שהוא אחריו | |
וכן ביחס המשלש בכפל הנה מספר ט' כאשר יכפל שלשה פעמים יהיה שוה בהכרח למספר הכ"ז שהוא אחריו | |
וכן בכל יחס ויחס איזה יחס היה | |
וכאשר היה זה כן והוא מן המבואר בעצמו שהעולה מכפלי המספר הקודם איזה כפלים שיהיו הנה הוא שוה לחבור העולה מכפלי הקודם פחות אחד מכפליו עם העולה מכפלי קודם הקודם כאשר יהיו כפליו שוים לכפלי הקודם טרם שנגרע ממנו הכפל האחד | |
משל זה במשלנו הקודם הנה העולה משני כפלי הח' הוא שוה לחבור הח' עם העולה משני כפלי הד' הקודם ממנו וכן העולה מג' כפלי הט' הוא שוה לחבור העולה משני כפלי הט' עם העולה מג' כפלי הג' הקודם ממנו | |
והסבה בזה הוא שאחר שהקודם לקודם כאשר יכפל במספר כפלי המספרי' המתיחסים קצתם אל קצת הנה הוא שוה למספר המאוחר ממנו אם כן אין הבדל בזה בין שנקח ג' כפלי המספר האמוחר עד"מ ובין שנקח ב' כפלי המאוחר וג' כפלי הקודם אשר הם שוים למספר המאוחר | |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שכאשר יהיו מספרים מונחים מתיחסים ביחס מה ונכפול המספר הקודם מהמספר האחרון במספר כפלי המספרים המונחים שיהיה העולה ממנו שוה למספר האחרון לפי ההקדמה הראשונה והוא שוה גם כן לחבור העולה ממנו כאשר יכפל במספרי כפלי המספרים המתיחסים פחות אחד עם העולה מכפלי הקודם ממנו שהוא קודם לקודם כאשר יהיו כפליו ככפלי היחס לפי ההקדמה השנית | |
אם כן יחוייב מזה בהכרח שהעולה מהמספר הקודם הנכפל במספר כפלי המספרים המתיחסים פחות אחד כאשר יחובר עם העולה מהמספר הקודם לקודם הנכפל בכפלי המספרים המתיחסים ישוה למספר האחרון | |
וכן בזה הדרך בעצמו יחויב שיהיה העולה מהמספר הקודם הנכפל במספר כפלי המספרים המתיחסים פחות אחד מחובר עם העולה מהמספר הקודם לקודם הנכפל במספר כפלי המספרים המתיחסים פחות א' ועם העולה מהמספר הקודם קודם לקודם הנכפל במספר כפלי המספרים המתיחסים שוה למספר האחרון וכן תמיד עד שיכלה אל המספר הראשון | |
ואם כן יחוייב מזה בהכרח שהעולה מכל המספרי' הקודמים למספר האחרון חוץ מהראשון הנכפלים במספר כפלי המספרים המתיחסים פחות כפל אחד כאשר יחובר עם העולה מהמספר הראשון הנכפל במספר כפלי המספרים המתיחסים שיהיה שוה למספר האחרון והעולה מהמספר הראשון הנכפל במספר כפלי המספרים המתיחסים הוא נוסף על העולה ממנו כאשר יכפל במספר כפלי המספרים המתיחסים פחות כפל אחד כמו המספר הראשון | |
אם כן יהיה המספר האחרון שוה לעולה מכל המספרים הקודמים הנכפלים בכפלי המספרים המתיחסים פחות אחד מחוברים עם המספר הראשון | |
וכאשר יחוסר מהמספר האחרון המספר הראשון יתחייב שיהיה הנשאר מהמספר האחרון שוה לעולה מכל המספרי' הקודמים ממנו כאשר יכפלו במספר כפלי המספרי' המתיחסים פחות אחד | |
ויתחייב מזה בהכרח שכאשר נקח מהעולה מכל המספרים הקודמי' הנכפלים במספר כפלי המספרים המתיחסים פחות אחד העולה מהמספרים הקודמים הבלתי נכפלים ונקח גם מהנשאר מהמספר האחרון אחר שיחוסר ממנו המספר הראשון כמו יחס העולה מהמספרים הקודמים הבלתי נכפלים אל העולה מהמספרים הקודמים הנכפלים | |
הנה יחוייב בהכרח שיהיה העולה מכל המספרים הקודמים שוה לחלק הלקוח מהמספר האחרון אחר מגרעת המספר הראשון ממנו | |
כי כאשר יחוסר מהשוים שוה יהיו הנשארים שוים בהכרח לפי מה שהתבאר בפתיחת המאמר הראשון מאקלידס והוא מהמושכלים הראשונים | |
ואם כן כאשר יחובר הלקוח מהמספר האחרון עם המספר האחרון יחוייב שיהיה שוה בהכרח לכל העולה מכל המספרים המונחים המתיחסים | |
וכאשר היה זה כן והיה זה מופת כולל צודק בכל מיני המתיחסים הנה אם כן כאשר נגרע המספר הראשון מהמספר האחרון ונשמרהו אחר כן נגרע אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס המספרים המתיחסי' וישאר המספר אשר יגזר ממנו יחס המספרי' הנכפלים במספר כפלי המתיחסים פחות אחד | |
וכאשר נוסיפהו על המספר האחרון יחוייב שיהיה העולה מהם שוה למה שיעלה מכל המספרים המונחי' עם המספר האחרון וזהו מה שכווננו ביאורו | |
ואולם הדרך אשר בו השתמשו הקדמונים בקבוץ כל מרובעי המספרים הטבעיים המונחים כשיכו שתי שלישיות שרש המרובע האחרון בתוספת שליש עם סך שרשי כל המרובעים המונחי' הנה סבתו גם כן ידועה | |
וזה שמרובעי המספרים הטבעיים הנה כאשר תערוך סך כל המרובעים שמהאחד עד המרובע האחרון עם המרובע האחרון יחד אל סך כל שרשי המרובעים המונחים הנה יהיה תוספת זה הערך על ערך סך כל המרובעים הקודמים למרובע האחרון אל סך שרשי כל מרובעיהם בתוספת שתי שלישיות וכן הקודמים מהקודמים לקודמים וכן תמיד | |
|
וזה שערך מרובע אחד אל שרשו שהוא גם כן אחד הוא שלם א' שהוא ג' שלישיות |
|
וערך מרובע הא"ד יחד שהם ה' אל שרשיהם שהם ג' הוא א' ושתי שלישיות שהם ה' שלישיות והנה תוספת זה הערך על הערך הקודם הוא שתי שלישיות |
|
וכן ערך מרובעי אד"ט יחד שהם י"ד אל שרשיהם שהם ו' הוא ב' ושליש שהם ז' שלישיות והנה תוספת זה הערך על הערך הקודם הוא ב' שלישיות |
וכן תמיד על זה הדרך ר"ל שתוספת הערכים קצתם על קצת בתוספת ב' שלישיות | |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן כאשר נרצה לדעת קבוץ כל מרובעי המספרים הטבעיים שהתחלתם מהא' עד מרובע מה איזה מרובע היה | |
הנה מן המחוייב עלינו שנדע כמות המדרגות שמהא' עד המרובע האחרון וכפי כפל כמות המדרגות ככה נקח מהשלישיות ונוסיף עליהם שלישית אחת למה שהיה ערך מרובע האחד אל שרשו הוא שלם אחד נוסף על הב' שלישיות שבכל מדרגה ומדרגה אחר זה נכהו עם סך שרשיהם והעולה הוא סך כל המרובעים בהכרח | |
ואולם הקדמונים למה שראו שמספר כמות המדרגות שמהאחד עד המרובע האחרון הוא שוה לשרש המרובע האחרון על כן לא רצו למנות המדרגות רק מצאו שרש המרובע האחרון ולקחו שתי שלישיותיו בתוספת שליש והוא שוה כאלו לקחו מכל מדרגה ומדרגה מהמדרגות שלישיות והוסיפו באחרונה שליש אחד | |
|
המשל בזה רצינו לדעת קבוץ כל המרובעים המונחים שמהאחד עד מרובע י"ו |
|
הנה לקחנו שרשו והוא ד' לקחנו שני שלישיותיו והם ב' ושתי שלישיות הוספנו עליו שליש א' והנה הם ג' שלמים |
|
והנה הדבר שוה כאלו לקחנו מכל מדרגה מד' מדרגות א' ד' ט' י"ו שתי שלישיות ועלו ח' שלישיות והוספנו עליהם שליש אחד ועלו ט' שלישיות שהם ג' שלמים וזה שד' פעמים שתי שלישיות הוא שוה לשתי שלישיות ד' ועם תוספת שליש יהיו ט' שלישיות שהם ג' וזהו מה שרצינו לבאר |
וכבר יתחייב לפי הדרך הזאת שכאשר יהיו מספרים מונחים כמה שיהיו והיו כפלי מרובעי המספרים הטבעיים איזה כפלים שיהיו התחלתם מכפלי האחד ונרצה לדעת סך כל המספרים ההם | |
הנה נדע כמות מדרגות המספרים המונחים ונקח מהכמות ההוא שתי שלישיותיו בתוספת שליש ונשמרהו אחר זה נקח חצי כמות המדרגות בתוספת חצי ונכהו עם הכמות והעולה נכהו עם השמור והעולה הוא קבוץ כל המספרים המונחים | |
|
המשל בזה אם רצית לדעת סך כל מספרי ג' י"ב כ"ז מ"ח |
|
הנה להיות שכמות מדרגותיהם הם ד' נקח שתי שלישיותיו בתוספת שליש והם שלשה שלמי' ונשמרם אחר נקח חצי הכמות בתוספת חצי שהם ב' וחצי ונכם עם הכמות ויעלו עשרה |
Based on Euclid | וזה שכבר התבאר בספר היסודות לפי מה שקדם מהמאמר שהמספרים שהם כפלי מספרים אחרים מונחים כמה שיהיו הנה יחס הכפלים קצתם אל קצת כיחס המספרים המונחים הבלתי נכפלים קצתם אל קצת |
ולכן יהיו הערכים נוספים קצתם על קצת בתוספת שתי שלישיות כמו מרובעי המספרים הטבעיים | |
ולכן כאשר היה זה כן הנה יחוייב מזה בהכרח שיהיה הדרך אל מציאותם הוא הדרך אל מציאות המרובעים בעינו אחר שסבתם היא אחת בעינה | |
ואולם מה שחדשנו הנה אמנם הוא הכאת מספר כפלי המספרים המונחי' עם העולה מהכאת כמות חצי המדרגו' בתוספת חצי עם כמות המדרגות שמהמספר הראשון עד המספר האחרון וסבת זה גם כן ידועה | |
והוא שהערכים אמנם הם שוים עם ערכי המרובעים הטבעיים כאשר נכפול שרשי המרובעים במספר כפלי המספרים המונחים מהמרובעים | |
הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שנכה העולה מהכאת חצי המדרגות בתוספת חצי עם כמות המדרגות שהוא סך שרשי המרובעים אשר המספרים המונחים כפלים להם עם מספר כפלי המספרים המונחים על המרובעים הטבעיים וזהו מה שכווננו ביאורו | |
ואולם הדרך אשר בו השתמשו בקבוץ כל מעוקבי המספרים הטבעיים המונחים כשיכו סך יסודות המעוקבים המונחים בעצמו הנה סבתו גם כן ידועה | |
וזה שכפלי סך כל המעוקבים המונחים כמה שיהיו על סך כל יסודותיהם הם נוספים על כפלי סך כל המעוקבים המונחים הקודמים מהמעוקב האחרון על סך יסודותיהם כמו יסוד המעוקב האחרון | |
וכן הקודמים נוספים על הקודמים לקודמים כמו יסוד הקודמים | |
|
וכן תמיד עד שיגיע למעוקב הראשון רוצה לומר שהערכים נוספים קצתם על קצת כמו המספרים הטבעיים |
|
משל זה שערך מעוקבי א' ח' שהם תשעה על סך יסודם שהם שלשה הוא נוסף על ערך מעוקב אחד על יסודו שהוא אחד כמו יסוד שמונה שהוא שנים כי הערך הראשון היה השוה שהוא מורה על פעם אחד כמו היסוד וזה הערך הוא שלשה כפלי היסוד שהוא שני פעמים נוספים על הפעם האחת שבערך הראשון |
|
וכן ערך מעוקבי א' ח' כ"ז שהם ל"ו על סך יסודם שהם ששה הוא ששה כפלים והוא נוסף על הערך הראשון ממנו כמו יסוד הכ"ז שהם שלשה |
|
וכן ערך מעוקבי א' ח' כ"ז ס"ד שהם מאה על סך יסודם שהם י' הוא עשרה כפלים והוא נוסף על ערך הו' כפלים הקודם ממנו כמו יסוד הס"ד שהם ד' |
וכן תמיד על זה הדרך רוצה לומר שתוספת הערך על הערך הוא כמו היסודות המעוקבים האחרונים | |
ויסודות המעוקבים האחרונים הם המספרים הטבעיים בעינם | |
|
הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה ערך מעוקב אחד אל יסודו הוא אחד רוצה לומר שוה לו |
|
וערך מעוקבי א' ח' אל סך יסודם הוא שלשה רוצה לומר שלשה פעמים כמוהו שהוא חבור השנים עם האחד |
|
וערך מעוקבי א' ח' כ"ז אל סך יסודם הוא ו' רוצה לומר ו' פעמים כמוהו שהוא חבור הג' עם הא"ב |
|
וערך מעוקבי א' ח' כ"ז ס"ד אל סך יסודם הוא י' רוצה לומר י' פעמים כמוהו שהוא חבור הד' עם א' ב' ג' וכן תמיד |
the sum of the cubes = the product of the sum of their roots by the sum of the indexes of the cubes from the first to the last
|
וכאשר היה זה כן הנה אם כן ברצותנו לדעת קבוץ כל המעוקבים המונחים כמה שהיו הנה נמצא יסוד המעוקב האחרון ונכהו עם חציו בתוספת חצי והעולה הוא קבוץ יסודות כל המעוקבים המונחים אחר זה נבקש לדעת כמות המדרגות שמהמעוקב הראשון עם המעוקב האחרון |
אולם הקדמונים למה שראו שהעולה מחבור כל המדרגות שהם המספרים הטבעיים הוא בעצמו סך כל יסודותיהם הנה הכו סך כל יסודותיהם עם עצמו והעולה הוא סך כל המעוקבים המונחים וזה מה שכווננו ביאורו | |
וכבר יתחייב מזה לפי הדרך הזאת שכאשר יהיו מספרים מונחים כמה שיהיו והיו כפלי מעוקבי המספרים הטבעיים איזה כפלים שיהיו התחלתם מכפלי המעוקב הראשון שהוא א' א' ונרצה לדעת סך כל המספרים המונחים הנה נדע כמות מדרגות המספרים המונחים ונקח מהכמות ההוא חציו בתוספת חצי ונכהו עם הכמות והעולה נשמרהו ואחר זה נכהו עם מספר כפלי המספרים המונחים על המעוקבים הטבעיים | |
|
המשל בזה במספרי ג' כ"ד פ"א שכל אחד מהם הוא ג' כפלי המעוקבים הטבעיים |
|
כי הג' הוא ג' כפלי הא' שהוא המעוקב הראשון והכ"ד הוא ג' כפלי הח' שהוא המעוקב השני והפ"א הוא ג' כפלי הכ"ז שהוא המעוקב השלישי וכמות מדרגותיהם הוא ג' נכהו עם חציו בתוספת חצי ויעלו ו' ונשמרהו |
Based on Euclid | וסבת זה גם כן ידועה ממה שקדם וזה שכבר התבאר בספר היסודות לאקלידס לפי מה שקדם מן המאמר שמהמספרים
המונחים הם יחס קצתם אל קצת הוא כי יחס כפליהם קצתם אל קצת |
ולכן יהיו ערכי המספרים האלו גם כן על סך מדרגותיהם מוכים במספר כפלי המספרים המונחים כיחס ערכי המעוקבים על סך יסודם | |
וכאשר היה זה כן הנה יחוייב מזה בהכרח שיהיה הדרך אל מציאותם הוא הדרך אל מציאות המעוקבים בעינו אחר שסבתם היא אחת בעינה וזה מה שכווננו ביאורו | |
Special Properties | וסגולת זה המין |
---|---|
|
הוא שכאשר הוכה מספר זוג במספר נפרד או במספר זוג הנה המקובץ זוג |
|
וכאשר הוכה מספר נפרד במספר נפרד הנה המקובץ נפרד |
הנה כבר התבאר לך זה המין עם הדרכים אשר בהם השתמשו הקדמונים ועם הדרכים אשר חדשתי אני ועם המאזנים אשר בהם יאוזן הכזב או אשר יאוזן בהם הצדק והכזב יחד מחובר בסבותיהם יחד | |
ומעתה אתחיל במין החסור |
Chapter Three - Subtraction |
הפרק השלישי במין החסור | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
החסור הוא מגרעת מספר מה ממספר אחר גדול ממנו | |||||||||||||||
ואמרי ממספר אחר גדול ממנו כוונתי על כל הטור | |||||||||||||||
אולם מצד המדרגות כבר יתכן זה ר"ל שיתכן שיהיו אחדי הטור השפל יותר מאחדי הטור העליון וכן העשרות מהעשרות וכן המאות מהמאות | |||||||||||||||
ואולם אחדי מדרגת האלפים מהטור העליון הוא יותר מאחדי מדרגת האלפים מהטור השפל וכן לעולם | |||||||||||||||
ר"ל שתביט שיהיה הכלל האחרון מהטור העליון גדול מהכלל האחרון שבטור השפל לא שתביט המדרגה עם המדרגה כי כבר יתכן בזולת זה | |||||||||||||||
והדרך אל ידיעת זה המין ואופן הנחתו הוא זה שתסדר השני מספרים בשני טורים המספר היותר גדול בטור העליון והמספר הקטן בטור השפל | |||||||||||||||
וזה כשתניח כל מדרגה תחת המדרגה הדומה לה ר"ל מדרגת האחדים כנגד האחדים והעשרות כנגד העשרות | |||||||||||||||
ואחר תחסר כל מדרגה מהשפל ממה שכנגדה מהעליון והנשאר כתבהו בטור שלישי תחת הטור השני כנגד המדרגה ההיא בעצמה אחר שתמשוך קו מבדיל בין הטור השני והטור השלישי | |||||||||||||||
וזה אם היתה המדרגה השפלה פחותה מהעליונה | |||||||||||||||
ואם היתה שוה לה תכתוב סיפרא למטה כנגד המדרגה ההיא | |||||||||||||||
ואם היתה מדרגת הטור השפל גדולה ממנה הנה נכתוב בטור השלישי כנגד המדרגה ההיא בעצמה העולה מקבוץ המדרגה העליונ' עם מגרעת התחתונ' מהעשרה ונגרע מהמדרגה הנמשכת לה מהטור העליון א' או נוסיף א' במדרגה הנמשכת מהטור השפל ואחר נעשה כמשפט ר"ל כפי מה שהורונו בידיעת המדרגה הקודמת לה | |||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לגרוע מספר אלף של"ט ממספר גדול ממנו והוא מספר ב' אלפים שמ"ה
| |||||||||||||||
הנה נגרע הט' שהם אחדי הטור השפל מהה' שהם אחדי הטור העליון ולהיות שהט' יותר מהה' הנה נחבר הה' שבטור העליון עם הא' שהוא הנשאר ממגרעת הט' שבטור השפל מהי' והעולה ו' ונכתבהו תחת הקו כנגד מדרגת האחדים בעצמה | |||||||||||||||
והמאזנים אשר בו יאוזן זה המין | |||||||||||||||
הוא שתשליך הטור העליון ט' ט' והנשאר מהתשיעיות שמרהו עוד תשליך הטור השפל גם כן תשיעיות והנשאר שמרהו | |||||||||||||||
אלא שגם אלה מאזני מרמה | |||||||||||||||
עוד מאזנים אחרים על דרך השביעיות | |||||||||||||||
והוא שנשליך מכל טור וטור מהשני טורים העליונים השביעיות לפי מה שקדם אם כשתחשב כל מדרגה לפי איכותה ואם כשתחבר המדרגה האחרונה עם הקודמת לה ותחשוב האחרונה לעשרות והקודמת לה לאחדים והכל עולה בקנה אחד | |||||||||||||||
אולם המאזני צדק אשר בזה המין | |||||||||||||||
הוא זה שתקבץ הטור השפל עם הטור השלישי והעולה אם הוא שוה לטור העליון דע שצדקת ואם לאו כזבת | |||||||||||||||
ואולם סבת מציאות זה המין עם הדרך הזאת הנה היא מבוארת בעצמה | |||||||||||||||
וזה שהוא מן המבואר שכאשר תהיה המדרגה השפלה יותר גדולה מהמדרגה העליונה שכנגדה ונקח אחד מהמדרגה הנמשכת לעליונה שהוא עשרה בערך אל המדרגה הקודמת ונחסר ממנו המדרגה השפלה שתחת המדרגה הקודמת לה שיהיה הנשאר ממנו מחובר עם המדרגה העליונה הקודמת שוה למותר אשר ישאר ממגרעת המדרגה השפלה מהעליונה מחוברת עם הא' הלקוח מהמדרגה הנמשכת לה הנחשב לעשרה | |||||||||||||||
ושהמדרגה הנמשכת למדרגה השפלה הנה כאשר נוסיף לה אחד ונגרעה מהעליונה שכנגדה מבלתי שנגרע ממנה האחד שגרענו ממנה בתחלה הנה הנשאר ממנה שוה למה שישאר ממגרעת המדרגה השפלה הנמשכת מבלתי שנוסיף לה דבר מהמדרגה העליונה שכנגדה כאשר נגרע ממנה האחד שגרענו ממנה בתחלה וכן בכל המדרגות דרך אחד לכל | |||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה אם כן כאשר תהיה המדרגה השפלה יותר פחותה מהעליונה שכנגדה נגרע השפלה מהעליונה והנשאר נכתבהו תחתיה | |||||||||||||||
ואם היתה שוה לה נכתוב תחתיו סיפרא | |||||||||||||||
ואם היתה יותר גדולה נגרעה מהעשרה והנשאר נחברהו עם המדרגה העליונה שכנגדו והעולה נכתבהו תחת מדרגתה | |||||||||||||||
אחר זה נוסיף אחד על המדרגה השפלה הנמשכת ונגרעה מהעליונה שכנגדה והנשאר נכתבהו תחת מדרגתה וזהו מה שכווננו ביאורו | |||||||||||||||
ואולם סבת מאזני התשיעיות והשביעיות הנה היא מבוארת ממה שקדם אין צורך להכפיל המאמרים | |||||||||||||||
ואולם סבת המאזני צדק אשר בזה המין הנה היא מבוארת גם כן | |||||||||||||||
וזה שהוא מן המבואר בעצמו שהמספר הנגרע עם המותר הוא שוה למספר הנגרע ממנו | |||||||||||||||
ולכן כאשר נקבץ המותר והנגרע ראוי שישוה למספר הגדול וזהו מה שכווננו ביאורו | |||||||||||||||
וסגולת זה המין שכאשר חוסר מספר זוג ממספר זוג הנה הנשאר זוג | |||||||||||||||
ואם חוסר מספר זוג ממספר נפרד הנה הנשאר נפרד | |||||||||||||||
וכאשר חוסר מספר נפרד ממספר נפרד הנה הנשאר זוג | |||||||||||||||
ואם חוסר מספר נפרד ממספר זוג הנה הנשאר נפרד | |||||||||||||||
ומעתה אתחיל בביאור המין הרביעי והוא החלוק |
Chapter Four - Division |
הפרק הרביעי במין החלוק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
החלוק הוא המודיע מספר חלקי מספר מה מונח השוים למספר מה מונח קטן ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שמציאות זה הדבר אמנם הוא עם חלוקת המספר הגדול לחלקים שוים למספר המונח הקטן ממנו כי אם לא יחלק תחלה לחלקים שוים לקטן לא יתכן שימצא מספרם כי המספר אמנם הוא אחר מציאות הדבר לכן קראנו שם זה המין חלוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובו יודע יחס מספר מה אל מספר אחר קטן ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שכפי מספר חלקי המספר הגדול ככה הם כפליו מהמספר הקטן ממנו אשר חלקיו שוים לו. וכפי המותר הבלתי מתחלק אל המספר הקטן הנחלק עליו ככה הם החלקים הנוספים לו על כפליו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי עד"מ הכ"ה אל הי' להיות שמספר חלקי הכ"ה השוים לי' הם ב' ידענו שכפלי הכ"ה הם שני כפלי הי' ולהיות שהמותר הבלתי מתחלק ממנו הם ה' והמספר הנחלק עליו הם י' ידענו שהחלקים הנוספים לו על כפליו הם ה' חלקים מהי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם יחס המספר הקטן אל המספר הגדול ממנו הנה אם היה הקטן חלק מהגדול יקרא בשם נגזר ממספר כפלי הגדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי כבר הקדמנו בפתיחת זה המאמר כי השברים נגזרים מכפלי המספר הגדול כמו החצי מהכפל והשליש ממשלש בכפל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה הקטן חלקים לגדול הנה יש לו דרך ייחדהו במה שיבא אם ירצה האל יתברך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שהמספר הקטן יהיה חלק או חלקים לגדול והחלק הוא אשר ימנה המספר הגדול והגדול יהיה כפל או כפלים לקטן ויקרא הגדול בשם אחד בלבד והוא השם הנגזר משם שבר הקטן לפי מה שקדם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלקים הוא אשר לא ימנה לגדול בין שימצא מספר אחד ימנם יחד והם המשותפים ובין שלא ימצא מספר אחד ימנם יחד והם הנבדלים והגדול יהיה אז כמו הקטן וחלק או חלקים לקטן או כפלים וחלק או חלקים לקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ויקרא הגדול בשני שמות שם במה שהוא נמנה ושם במה שהוא בלתי נמנה לפי מה שקדם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וידיעת הפשוט קודם מידיעת המורכב כמו שמציאותו קודם ממציאותו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם כן מן המחוייב להקדים דרך מציאות חלוק המספר אשר הוא נמנה מהקטן אחר זה המספר הבלתי נמנה מהקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שהדרך הכולל בידיעת זה המין הוא שתסדר המספר המחולק בטור ראשון ותחתיו המספר המחלק בטור שני ותהיה מדרגתו האחרונה תחת המדרגה האחרונה שבטור העליון אחר זה תמשיך קו ותכתוב תחתיו היוצא מהחלוקה ויקרא בשם חלק ותהיה מדרגתו האחרונה תחת המדרגה הראשונה שבטור השני שהוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם דרך השמוש בו הוא זה שתחשוב כל מדרגות המחולק כמו אחדים ושתתחיל מהמדרגה האחרונה של המחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם המחלק פרט לבד תחקור מספר הפעמי' אשר ימנה אותו המחלק והמספר ההווה כתבהו תחת הקו כנגד אותה המדרגה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בכל המדרגות דרך אחד לכל ר"ל שמספר הפעמים אשר ימצא המחלק כל מדרגה ומדרגה ממדרגות המחולק יכתוב תחת הקו כנגד המדרגות הנמנות מהמחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם המחלק גדול מהמדרגה האחרונה שבמחולק לא נכתוב תחת הקו כנגד המדרגה ההיא מאומה אבל נחשב אותה לעשרות והקודמת לה לאחדים ונחברם יחד ונחקור מספר הפעמים אשר ימנם המחלק והמספר ההוה יכתוב תחת הקו כנגד המדרגה הקודמת למדרגה האחרונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אם היה המחלק פרט וכלל יחד נחקור מספר הפעמים אשר ימנה המדרגה האחרונה מהמחלק את המדרגה האחרונה מהמחולק באופן שיספיק העולה מהכאת מספר הפעמים עם המדרגה האחרונה מן המחלק שיחוסר מהמדרגה האחרונה מהמחולק וכן העולה מהכאת מספר הפעמי' עם המדרג' הקודמת שבמחלק שיחוסר מהמדרג' הקודמת שבמחולק עם עזר הנשאר מהמדרגה האחרונה שבמחולק כשיחשבו לעשרו' בערך המדרגה הקודמת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן תמיד דרך אחד להם ירבו מה שירבו מדרגות המחולק או המחלק או שניהם יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל המין הראשון והוא שהמחלק פרט לבד הוא זה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בקשנו מספר הפעמים אשר ימנה המחלק שהוא מספר ח' המדרגה האחרונה שבטור העליון שהוא הב' ולא מצאנו מספר כלל לפי שהוא יותר קטן ממנו ולזה לא כתבנו מאומה תחת הקו כנגד הח' כמשפט אחר זה נעתקנו אל המדרגה הקודמת שבטור העליון והוא הז' וחברנו עמה המדרגה הנמשכת לה והם כ"ז בקשנו מספר הפעמים שימנם הח' שהוא המחלק והם ג' ולכן כתבנו ג' תחת הקו כנגד המדרגה הקודמת והנשארים ממספר הכ"ז הבלתי נמנים שהם ג' כתבנום על הז' להורות על הנשאר ומחקנו הב' להורות שלא נשאר כלום מהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומשל המין השני והוא שהמחלק כלל ופרט יחד הוא זה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בקשנו מספר הפעמים שימנה האחד שבמדרגה האחרונה שבמחלק למספר ב' שהוא המדרגה האחרונה מהמחולק והם ב' אולם למה שכבר קדם שראוי שתחסר העולה מהכאת מספר הפעמים עם כל מדרגות המחלק כל אחד ממדרגתו הנכחית לו וזה לא יספיק כי שני פעמים אחד הם שנים ויחוסרו מהב' שבמדרגה האחרונה מהטור העליון וב' פעמים ד' הם ח' ולא יספיקו שיחוסרו מהג' שבטור העליון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר שכבר ביארנו המין הפשוט ממנו והיה חלוף המין הפשוט מהמורכב אמנם הוא מפני המותר הבלתי מתחלק בלבד כי דרך החלוק בשניהם אח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והיה דרך חכמי המספר להשתמש עם קטון היחס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והיה המותר פעמים יהיה יחסו אל המחלק קטון היחס ופעמים לא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לכן ראוי להודיע הדרך אשר בו נוכל לדעת קטון היחס שבכל אחד ואחד מהמתיחסים איזה יחס שיהיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי כאשר יודע זה הנה אין צורך לחקירה אחרת זולת מה שהתבאר במין הפשוט מזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שהשני מספרים המתיחסים איזה מספרים שיהיו הנה בהכרח לא ימלטו מאחד משני פנים אם שיהיו משותפים ואם שיהיו נבדלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמשותפים יחלקו לשני חלקים והם אם שימנה האחד את האחר או שלא ימנה האחד את האחר רק מספר ימנם יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנבדלים גם כן יחלקו לארבעה חלקים והם אם שיהיו שניהם ראשונים או שניהם מורכבים או האחד מורכב והאחר ראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה על שני פנים אם שיהיה הקטן מורכב והגדול ראשון או ההפך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והראשון הוא אשר לא ימנהו רק האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמורכב הוא אשר ימנהו מספר זולת האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם המין הראשון מהמשותף ר"ל שימנה האחד את האחר הנה כאשר נחלק הגדול על הקטן יהיה החלק היוצא מהחלוקה מורה על קטון היחס בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי עד"מ אם היו שני המספרים המתיחסים י' וק' הנה נחלק הק' על הי' ויצאו י' ואלה הי' מורים שהק' י' כפלי הי' ושהי' א' מעשרה חלקי הק' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הד' מיני הנבדלים הנה הם קטני היחס בעצמם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שכבר התבאר בספר היסודות לאקלידס כי כל שני מספרים נבדלים הנה יחס האחד מהם אל האחר הוא קטן היחס בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן יחס הקטן אל הגדול הוא המספר הקטן בעינו אל הגדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם יחס הגדול אל הקטן הנה ימצא עם החלוק כי בו יודע כמות כפלי הגדול מהקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמותר יודיע יחס הנשאר מכפלי הגדול מהקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ויחס המותר אל הקטן הוא בעצמו המותר אל הקטן אחר שהם נבדלים ויחויב שיהיו קטני היחס לפי מה שקדם מן המאמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם היו שני המספרים הנבדלים מספרי ז' ל"א הנה יחס הז' אל הל"א הוא הז' אל הל"א בעצמם אחר שהם נבדלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם יחס הל"א אל הז' יודע כשנחלק הל"א על הז' ויצאו בחלוקה ארבעה וישארו מותר ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם כן יתחייב מזה שיהיה יחס הל"א אל הז' ד' כפלי הז' וג' שביעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הראיה שהמותר מחלוק הנבדל הגדול על הקטן היא נבדל לנבדל הקטן הוא זה שאם לא יהיה נבדל ממנו הנה יהיה משותף זה לו וזה אם כשימנהו ואם שימצא מספר ימנם יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם ימנהו הנה אחר שהקטן ימנה החלק הנחלק מהגדול יהיה גם המותר המונה לקטן ימנה החלק הנחלק בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי המונה למונה גם הוא מונה למה שימנה המונה לפי מה שהתבאר בספר היסודות לאקלידס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר שהמותר מונה החלק הנחלק מהגדול ומונה גם עצמו הנה אם כן מונה כל הגדול והוא מקובץ המותר והחלק הנחלק וכבר ימנה גם הקטן הנה אם כן יהיו הקטן והגדול אשר הנחנום נבדלי' משותפים אחר שמספר המותר ימנם יחד וזה חלוף לא יתכן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם הנחנו מספר אחד מונה המותר והקטן הנה יחויב מזה שימנה גם החלק הנחלק מהגדול אחר שהוא מנוי מהקטן וכבר ימנה גם המותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אם כן ימנה מקובץ הב' חלקי הגדול שהם המותר והחלק הנחלק וכבר מנה הקטן אם כן יהיו הנבדלים משותפים זה שקר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אם כן כבר התבאר מזה שכאשר יהיו שני מספרים נבדלים ונחלק הגדול על הקטן הנה המותר אשר ישאר מהגדול הנה גם הוא נבדל בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יהיו הנבדלי' ראשונים או מורכבים או האחד מורכב ואחר ראשון איזה מהם היה הנה המתחייב מהם א' תמיד בהכרח אי אפשר זולת זה וזה מה שרצינו לבאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרך אשר בו ידעו המספרים הנבדלי' אם הם נבדלים אם לא הנה הוא שתחלק המספר הגדול על הקטן אחר זה תחלק הקטן על המותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם המין החמישי והוא המין השני מהמשותפים ר"ל שיהיו השני משותפים ימנה שניהם מספר אחד והם לא ימנו זה את זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה הדרך אל מציאות קטון היחס שבאלה המספרים הוא זה שתמצא גדול המספר אשר ימנה שני המספרים המשותפים יחד וזה כשתחלק המספר הגדול על הקטן אחר כן המספר הקטן על המותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה המותר י"ב והמספר הקטן כ"ז חלקנו הכ"ז על הי"ב ונשארו ג' חלקנו הי"ב על הג' ולא נשאר מזה מותר ולכן ידענו שגדול המספר אשר ימנם יחד הוא ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבאר לך הדרך בידיעת החלוק בין שישאר בו מותר ובין שלא ישאר כלום ובארנו הדרך בידיעת יחס המספר האחד אל האחר איזה מספרים שיהיו והארכנו בו מאד להיותו קשה הציור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם קצת מהראשונים השתמשו בידיעת קטני היחס בדרך ההתכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"ל שאם היה המותר מספר כ"א עד"מ והמספר הקטן הם קמ"ז מחלקים הכ"א לג' חלקים והקמ"ז לג' חלקים שנמצא המותר ז' והמספר הקטן שהוא המחולק מ"ט עוד מחלקים המותר שהוא הז' לז' חלקים והמ"ט גם כן לז' חלקים ונשאר המותר אחד והמחלק שהוא מספר הקטן ז' וידענו שיחס המותר למחלק הוא שביעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזאת הדרך רחוקה מני כי מי יתן ואדע במה יודע להם החלוק המשותף לב' המספרי' אם הם ג' או ה' או ז' או הדומים לאלה או אם הם נבדלים ואינם נחלקים בשום חלוק משותף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם ישיבו על זה בדרך החפוש הנה להם לעורון כי ימששו כעורי' קיר וילאו למצוא הפתח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם קצת מהראשונים השתמשו בדרך החלוק באופן אחר והוא הנקרא בלשונם גַליאָה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא זה שמעתיקים המחלק ממדרגה למדרגה בכל מבוקש ממבוקשי הטור השלישי וכותבים החלק בצד המספר המחולק אחר שימשיכו קו יותר בעבור שלא יתבלבל המעיין מצד העתק המחלק ממדרגה למדרגה כזה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואין הבדל בין זה הדרך ובין הדרך הקודם רק מצד העתק המחלק ממדרגה למדרג' למען לא יתבלבל התלמיד אבל פעלתו היא פעלת הדרך הקודם בעינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אני כבר חדשתי דרך יותר רחוקה מהבלבול ויותר נכונה מהשתי דרכים הראשונים והיא עם דרך הקבוץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שנסדר המחולק בטור העליון והמחלק תחתיו בטור שני ונמשיך קו מבדיל בין המחלק למחולק וכבר התבאר במה שקדם כי המדרג' האחרונה מהמחלק היא כנגד המדרגה האחרונה מהמחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היו אחדי המחלק תחת מדרגת העשרות שבמחולק או תחת מדרגת המאות או זולת זה מהמדרגות הנה אם היה המספר הכתוב במדרגה האחרונה קטן או שוה למדרגה האחרונה של המחולק נשלים הטור בסיפראש עד שנגיע אל מדרגת אחדי המחולק ונכתוב טורים רבים כמו זה הטור בעינו זה תחת זה עד שישוה או יקרב העולה מכלל כל הטורים למחולק וכפי מספר הטורים ככה מספר החלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה גדול ממנו נעתיק כל מדרגות המחולק אל המדרגה הקודמת לה ואז נשלים הטור עם סיפראש ונכתוב אותו בטורים רבים זה תחת זה עד שישוה או יקרב העולה מכללם למחולק וכפי מספר הטורים ההם ככה יהיה מספר החלק וכמספר הסיפרש בתוספת אחת ככה מספר מדרגו' החלק אחר כן אם לא ישוה המספר העולה מכל הטורים כמו המחולק נעתיק כל מדרגה ומדרגה מהמחלק אל מדרגה אחת קודמת לה ונשלי' הטור ההוא ג"כ עם הסיפרש כראשונה ונרבה הטורים האלה גם כן עד שישוה או יקרב העולה מהם למחולק וכפי מספר הטורים ההם ככה יהיה מספר החלק וכמספר הסיפראש בתוספת אחת ככה יהיה מספר מדרגות החלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אם לא יכולנו לכתוב אפילו טור אחד מפני שהעולה ממנו יותר מהמחולק הנה נכתוב סיפרא בשם חלק אחר כן תעתיק כל מדרגות המחולק אל מדרגות הקודמות להן ותשלים הטור עם הסיפרש כמשפט הראשון וכן תמיד עד שיגיעו אחדי המחלק עם אחדי המחולק ותרבה הטורי' זה תחת זה עד שישוה או יקריב העולה מקבוץ כל הטורים למחולק וכמספר הטורים ככה מספר החלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר קדם שהוא אחדים אחר שאחדי המחלק תחת אחדי המחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אם היו הטורי' ה' או יותר חלק המחלק לשני' והעולה כתבהו בטור א' במדרגה הנמשכת למדרגה הראויה לו אם היה בלתי מתחלק לחצאים והוא עולה במקום חמשה טורים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היו יותר מחמשה טורים נכתוב אחר זה המחלק במדרגה הקודמת בטורים רבים מספרם כמספר הטורים הנוספים על החמשה טורים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה הנה המחולק הוא שבעים אלף ותתקס"ב והמחלק רל"א סדרנו הרל"א זה תחת זה כסדר הזה אשר אתה מראה בצורה הזאת
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שהעולה מהשלשה טורים הוא ס"ט אלף וש' ולא יתכן לכתוב עוד טור רביעי כי יעלה מספר יותר מהע' אלף תתקס"ב שהוא המחולק על כן לא כתבנו רק שלשה טורים ולהיות שהם ג' ידענו שגם מספר כמות החלק הוא ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
זאת היא הדרך היותר רחוקת המבוכה והבלבול ואל יטעך רבוי הכתיבה כי רבוי הכתיבה עם מעוט בלבול המחשבה הוא הדרך הנכונה גם היא נכונה מצד אחר כי היא רחוקת הטעות כי הכל כתוב שם ולא כן עם ההכאה וזה מה שרצינו לבאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמאזנים אשר בו יאוזן זה המין הוא שתמנה המחלק כלו כמו אחדים ר"ל שתקח הכמות לבד והשליכהו לתשיעיות והנשאר שמרהו וכן תעשה לחלק והנשאר שמרהו והכה השמור עם השמור והעולה השלך מהם התשיעיות והנשאר שמרהו והוסף עליו המותר הנשאר מהחלוק אחר השלכת התשיעיות ממנו והעולה תשליך ממנו התשיעיות והמותר שמרהו בידך אחר זה מנה גם המחולק לתשיעיות וזה כשתקח כמותם לבד והנשאר אם הוא שוה לשמור שבידך אפשר שהוא אמת ואם לאו דע שטעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד מאזניים אחרים על דרך השביעיות והוא שתשליך המחלק והחלק כל אחד מהם לשביעיות לפי מה שקדם אם בשתחשוב כל מדרגה לפי איכותה ואם בשתחבר המדרגה האחרונה והקודמת לה יחד ותהיה המדרגה האחרונה בשם עשרות והקודמת לה בשם אחדים והכל עולה בקנה אחד אחר זה הכה המותר מהמחלק עם המותר מהחלק והעולה השלך ממנו השביעיות והמותר שמרהו וכן תעשה למותר מהחלוק אם היה והנשאר הוסיפהו על השמור והשלך מהם השביעיות והמותר שמרהו בידך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם המאזני צדק אשר בזה המין הוא שתכה המחלק עם החלק והעולה אם הוא שוה למחולק דע שהוא צודק ואם לאו דע שטעית וזה כאשר לא ישאר מותר מהחלוק כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אם נשאר מותר מהחלוק הוסף על העולה מהכאת המחלק והחלק המותר מהחלוק והעולה אחר זה אם הוא שוה למחולק דע שהוא צודק ואם לאו דע שטעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ודע שאלה המאזנים גם כן אמנם הם מאזני צדק כאשר לא ישאר מותר מהחלוק כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם כאשר ישאר מותר דע שהם מאזני מרמה כי יתכן שהחלק כוזב וגם המותר כוזב ואז יתכן שישוה מאזני הכאת המחלק עם החלק עם תוספת המותר עליו למאזני המחולק ויתכן שלא ישוה לו כאשר חשבו הקדמוני' שאלה מאזני צדק בכלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גם יתכן לעשות עוד מאזנים אחרים זולת אלו והם על דרך החלוק בעצמו והם מאזני צדק והוא שתחלק המחולק על החלק ואם יצא לך המחלק דע שצדקת ואם לאו כזבת וזה אם לא נשאר מותר כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אם נשאר מותר כלל נגרעהו מהמחולק והנשאר נחלקהו על החלק ואם יצא לך המחלק צדקת ואם לאו כזבת או נחלק המחולק על החלק ואם יצא לך המחלק והמותר הראשון דע שצדקת ואם לאו כזבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם בדרך החלוק אשר חדשתי אני כבר יהיו לו עוד מאזנים אחרים זולת אלו והם הג' מאזני הקבוץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות זה המין הנה היא מבוארת בעצמה ממה שקדם במין ההכאה וזה שהוא מהמבואר בעצמו שמין החלוק הוא מין ההכאה בעינו וזה ששלשה טורי ההכאה שהם המכה והמוכה והעולה מהכאתם הם הם בעצמם שלשה טורי החלוק שהם המחולק והחלק והמחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלא שהטורים הידועים בהכאה אינם הטורים הידועים בחלוק וזה שהטורים הידועים בהכאה הם המכה והמוכה והמוסכל הוא העולה מהכאתם והטורים הידועים בחלוק הם העולה מההכאה והמכה והמוסכל הוא המוכה וזה שהוא מהמבואר בעצמו שהעולה מהכאת החלק במחלק הוא המחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה מן המחויב מזה בהכרח שיהיו סבות מין ההכאה הם הם סבות זה המין בעינם ולזה כמו שיקשה על הדרוש העולה מהכאת המוכה והמכה להכות כל מדרגות המכה עם כל מדרגות המוכה והשתמשו עם התחבולה ההיא ר"ל בשיכו אחדי המכה עם כל מדרגות המוכה ויכתבו העולה תחת המדרגה המוכה עוד יכו עשרות המכה עם כל מדרגות המוכה ויכתבו העולה תחת המדרגה הנמשכת למדרגת המוכה וכן תמיד על זה הסדר ושיחשבו כמו אחדים כל מדרגות המכה והמוכה ולא יקרה מזה בטל בין מצד הכמות בין מצד האיכות כאשר התבאר שם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כן יקשה עליהם בזה המין גם כן לבקש המספר אשר יוכה בו המחלק ויעלה המחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רק בשישתמשו עם תחבולת ההכאה בעצמה ר"ל שיבקשו מספר מה אשר בו יכו כל מדרגות המחלק ויהיה העולה מכל מדרגה ומדרגה מהמחלק שוה או קרוב למדרגה שכנגדה מהמחולק אחר שיסודרו מדרגות המחלק תחת מדרגות המחולק ותהיה המדרגה האחרונה מהמחלק תחת המדרגה האחרונה מהמחולק או תחת הקודמת לה אם היה המחלק יותר גדול מהמחולק שכנגדו כאשר ביארנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכמו שאין הזק בהכאה אם נחשוב כל המדרגות לאחדים מצד הכמות ושהאיכות יתוקן מצד ההנחה הנזכרת אין הזק בזה המין גם כן אם נחשוב כל מדרגות המחלק והמחולק שכנגדם לאחדים מצד הכמות כי המספר היוצא והוא החלק הוא אחד בעינו מצד הכמות ושהאיכות יתוקן מצד ההנחה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שכמו שבמין ההכאה יהיה הנחת העולה מהכאת האחדי' בכל מדרגות המוכה תחת המדרגה המוכה והנחת העולה מהכאת העשרות בכל מדרגות המוכה הוא תחת המדרגה הקודמת למדרגה המוכה וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כן בזה המין גם כן ראוי שנעיין בעולה מההכאה ואם היה העולה מהכאת המספר המבוקש עם אחדי המחלק שהיא המדרג' הנחסרת מהמחולק אחדים ידענו שהמספר המבוקש הוא אחדים בהכרח כי כבר קדם שהנחת העולה מהכאת אחדי המכה עם כל מדרגות המוכה הם תחת המוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ויחויב מזה שהנחת העולה מהכאת אחדי המכה עם אחדי המוכה הוא תחלת אחדי המוכה ואם כן העולה מהם הוא אחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם כן יתחייב הפך זה גם כן והוא שאם יהיה העולה מהכאת מספר מה בלתי ידוע איכותו ומדרגתו עם אחדי המוכה אחדי' יתחייב מזה בהכרח שיהיה המספר הבלתי נודע מדרגתו המוכה באחדי המוכה אחדים בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן מזה הצד בעינו יתחייב שנשפוט אם היה העולה מהכאת המספר המבוקש עם אחדי המחלק שהיא המדרגה הנחסרת מהמחולק עשרות שיהיה המספר המבוקש עשרות ואם היה מאות יתחייב שיהיה המספר המבוקש מאות וכן לבלתי תכלית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולזה יתחייב מזה בהכרח שיהיה מקום הנחת המספר המבוקש תחת המדרגה הנכחית למדרגת אחדי המחלק אחר זה יבקשו המספר אשר יוכו בו כל מדרגות המחלק וישוה או יקרב העולה מהם למדרגות שבמחולק הקודמו' למדרגות הנכחיות למחלק ויכתבו המבוקש במדרגה הקודמת למבוקש הראשון לזאת הסבה בעצמה הנזכרת למבוקש הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי כאשר נחשוב מדרגות המחלק נעתקות אל המדרגות הקודמות להן יהיו הנכחיות להן מהמחולק קודמות למדרגות הנכחיות הראשונות ויתחייב לזה שיכתב המבוקש היוצא תחת המדרגה הנכחית לאחדי המחלק שהיא המדרגה הקודמת למבוקש הראשון וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן השתמשו בעלי הגליִאָה הנזכרת עם העתקות מדרגות המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם הראשונים לא חששו לזה כי יספיק להם המחשבה בלבד ר"ל שיחשבו כל מדרגו' המחלק כדמות נעתקות זהו מה שכווננו ביאורו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת המין אשר חדשתי אני שהוא על דרך הקבוץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה התבארה לך ממה שקדם במין ההכאה בדרך הרביעי ממנו שהוא על דרך הקבוץ אין צורך להכפיל המאמרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רק כדי שנוסיף לזה ביאור נניח משל אחד ויהיה המשל המונח לזה בעינו ונערוך אליו הסבות המחייבות והוא זה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה להיות שהמחלק כאשר הונחה מדרגתו האחרונה תחת המדרגה האחרונה שבמחולק נוספו עליו ב' סיפרש למלאת טור המחולק ושבו אחדי המחלק במדרגה השלישית המורה על המאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר ידעת במה שקדם שכאשר יוכה מספר מה עם האחד יהיה העולה מההכאה הוא החלק המספר המוכה בעינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר יוכה בעשרה יהיה העולה הוא המספר המוכה בעינו בחלוף כל מדרגה ממנו אל המדרגה הנמשכת ר"ל שישובו האחדים ממנו עשרות והעשרות מאות והמאות אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר יוכה במאה יהיה העולה מההכא' הוא המספר המוכה בעינו בחלוף כל מדרגה ממנו אל המדרגה השלישית הנמשכת לה ר"ל שישובו האחדים מאות והעשרות אלפים והמאות רבבות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה מן המחויב מזה בהכרח שיהיה זה המחלק המונח אשר שבה כל מדרגה ממנו אל המדרגה השלישית הנמשכת מוכה במאה בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שהטורים המונחים השוים למחלק המונח הם ג' וכל אחד מהם מורה על היותו מוכה במאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם כן יתחייב מזה שיהיה המספר המוכה במחלק ש' בהכרח ולכן כתבנו ש' בצדו להורות על המספר המוכה בו שהוא החלק אחר זה קבצנום ועלו ס"ט אלף ושלש מאות והם קרובים למחולק ולא יתכן לכתוב טור אחר באותה המדרגה כי כל טור וטור מהם מורה על כ"ג אלף ק' ואנחנו צריכים עד תשלום המחולק אלף ותרס"ב לבד וכן לא כתבנו גם כן טור אחר במדרגות הקודמות למדרגות ג' טורי המחלק כי כל טור מהם יורה על שני אלפים ש"י והוא יותר מהשארית אשר אנחנו צריכים להשלים המחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מאזני התשיעיות והשביעיות הנה כבר כתבנוה במין ההכאה כי כבר קדם ששלשה טורי ההכאה הם הם ג' טורי החלוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן יהיה מאזני צדק זה המין כאשר יוכו ב' טורי החלק והמחלק ויהיה העולה שוה למחולק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה יהיו מאזני זה המין גם כן שהם על דרך התשיעיות והשביעיות כמו שיהיו במין ההכאה וסבתם אחת בעצמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הסבה שכאשר ישאר מותר בלתי מחולק יחויב שנקח מאזניו ונוסיפם על מאזני החלק והמחלק השמור הנה היא מבוארת בעצמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שמאזני החלק והמחלק השמור הוא מאזני המספר העולה מהכאתם לפי מה שקדם במין ההכאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר נוסיף עליהם מאזני המותר מהחלוק אשר הוא מותר העולה מהכאתם יחויב שישוו אלה המאזנים למאזני המחולק בכללו אשר הוא חבור המותר והמספר העולה מהכאתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
או אם תרצה תגרע מאזני המותר ממאזני המחולק ויחויב שיהיו המאזנים הנשארים אחדי הגרעון שוים למאזני החלק והמחולק השמור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שמאזני המותר אשר הם הנוספים על העולה מהכאת החלק במחלק כאשר תגרעם מהמחולק בכללו יתחייב שישארו מאזני העולה מהכאת החלק במחלק וכאשר תגרעם מהמחולק בכללו יתחייב שישארו מאזני העולה מהכאת החלק במחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן יחויב מזה שישוו המאזנים הנשארים אחר הגרעון אשר הם מאזני העולה מהכאתם למאזני החלק והמחלק לפי מה שביארנו במין ההכאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וסגולת זה המין הוא שאם היה המחלק חלק למחולק והיה נפרד והמחולק זוג הנה החלק היוצא מהחלוק גם כן יהיה זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה המחלק והמחולק נפרדי' הנה ג"כ החלק היוצא מהחלוקה יהיה נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם היה המחלק והמחולק זוגות הנה גם כן החלק יהיה זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם שיהיה המחלק זוג והמחולק נפרד לא יתכן שיהיה בזה המין אשר המחלק חלק למחולק כי הכאת החלק זוג היה או נפרד עם המחלק שהוא זוג הנה העולה מההכאה אשר הוא המחולק יהיה זוג בהכרח וכבר הנחנוהו נפרד זה חלוף לא יתכן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבארו דרכי ידיעת המינים הד' בשלמי' לבד עם סבותיהם וסגלותיהם עם מאזניהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומעתה נתחיל בביאור המינים הד' אשר הם שברים לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומהשם אשר עזרני עד כה אשאל העזר במה שעתיד לבא |
Section Two - Fractions |
השער השני | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Introduction |
|||||||||||||||||
ואחר שכבר דברנו בדרכים המישירים אל ידיעת הד' מיני השלמים | |||||||||||||||||
והיו חלקי המספר שלשה והם השלמים והשברים והשלמים עם השברים יחד | |||||||||||||||||
והיה החלק השני מאלה החלקים קודם מהחלק השלישי למה שהיה הפשוט קודם מהמורכב אם במציאות ואם בידיעה | |||||||||||||||||
Precedence of the issue of fractions over integers and fractions: the simple precedes the compound | הנה מן המחויב עלינו אם כן להקדים המאמר בשברי' על המאמ' בשברי' עם השלמי' יחד | ||||||||||||||||
וטרם החלי לדבר אודיע חלקיהם ואופן הנחתם | |||||||||||||||||
The Types of Fractions | |||||||||||||||||
First division: two types of fractions | ואומר שהשברים בכלל יחלקו חלוקה ראשונה לשני חלקים | ||||||||||||||||
|
האחד מהם חלק | ||||||||||||||||
|
והשני חלקים | ||||||||||||||||
וכבר קדם ענין החלק והחלקים | |||||||||||||||||
Second division: two types of fractions | עוד כל אחד מהם יחלק לשני מינים אחרים | ||||||||||||||||
|
והם אם שיהיה שבר השלם האחד | ||||||||||||||||
|
או שיהיה שבר השלמים הרבים | ||||||||||||||||
Subdivision of both types | וכל אחד מהם גם כן יחלק לשני מינים אחרים | ||||||||||||||||
|
והם אם שיהיה שבר לבד | ||||||||||||||||
|
ואם שיהיה שבר השבר | ||||||||||||||||
|
או שבר שבר השבר וזה לבלתי תכלית | ||||||||||||||||
types of fractions of fractions | עוד כל אחד משני חלקי שבר השבר יחלק לשני חלקים | ||||||||||||||||
|
אם שיהיה המין האחד חלק והאחר חלקים | ||||||||||||||||
|
או שניהם ממין אחד | ||||||||||||||||
Linguistic division | אולם חלוק השברים אל מה שאיכותו מאחד ועד עשרה ואל מה שאיכותו מי' ומעלה אין זה לשברים במה שהם שברים אבל אמנם קרה להם מצד הלשון לבד | ||||||||||||||||
|
ר"ל כי מאחד עד י' נקראים בלשון הערבי והעברי בשם אחד כמו חצי שליש רביע חומש ששית שביעית שמינית תשיעית עשירית | ||||||||||||||||
|
ומעשרה ומעלה נאמר חלק אחד מי"א חלקי הכל וחלק אחד מי"ב חלקי הכל ולא נאמר אחד עשר שנים עשר | ||||||||||||||||
ולזה נשתמשה תורתנו התמימה בימי חנוכת המזבח שני שלישי עד עשירי ומעשרה ומעלה אמרה אחד עשר יום שנים עשר יום והדומים לזה | |||||||||||||||||
ואולם חכמי הישמעלים כבר חלקו השברים אל זה המין | |||||||||||||||||
Ibn Ezra - following the linguistic division converted the fractions whose denominators are larger than 10 to fractions whose denominators are smaller than 10 | ונמשך החכם ר' אברהם ן' עזרא בדעותיהם וחלקם גם הוא אל זה החלוק עד שנצטרך להשיב הנשברים אשר מעשרה ומעלה אל נשברים למטה מהעשרה ואמר שאפשר שהא' מט"ו הוא שליש החמישית והדומים לזה | ||||||||||||||||
In Greek - all fractions have one name | ואין צורך לכל זה כי הנה בלשון היוני יקרא האחד מי"ב דודיקטו כמו האחד מג' טריטו | ||||||||||||||||
The twelve simple types of fractions: | ויתחייב אם כן לפי זאת החלוקה שיהיו מיני השברים שנים עשר והם | ||||||||||||||||
|
שבר השלם האחד | ||||||||||||||||
|
ושבר השלמים הרבים | ||||||||||||||||
|
ושבר שבר השלם האחד | ||||||||||||||||
|
ושבר שבר השלמים הרבים | ||||||||||||||||
|
ושבר שברי השלם האחד | ||||||||||||||||
|
ושבר שברי השלמים הרבים | ||||||||||||||||
|
ושברי השלם האחד | ||||||||||||||||
|
ושברי השלמים הרבים | ||||||||||||||||
|
ושברי שברי השלם האחד | ||||||||||||||||
|
ושברי שברי השלמים הרבים | ||||||||||||||||
|
ושברי שברי השלם האחד | ||||||||||||||||
|
ושברי שברי השלמים הרבים | ||||||||||||||||
Examples of these types: | |||||||||||||||||
|
משל המין הראשון כמו שליש האחד או רביעיתו | ||||||||||||||||
|
ומשל המין השני כמו שליש הב' או הג' והדומים להם | ||||||||||||||||
|
ומשל המין השלישי כמו שליש רביעית האחד או רביעית שביעית האחד | ||||||||||||||||
|
ומשל המין הרביעי כמו שליש רביע השנים או רביע שלישית הג' | ||||||||||||||||
|
ומשל המין החמישי כמו שליש ב' שלישיות האחד או שליש ד' חמישיות האחד | ||||||||||||||||
|
ומשל המין הששי כמו שליש ד' חמישיות השנים או שביעיות ב' חמישיות הג' | ||||||||||||||||
|
ומשל המין השביעי כמו ב' שלישי האחד או ג' רביעיותיו | ||||||||||||||||
|
ומשל המין השמיני כמו שני שלישי השנים או ג' רביעיותיו | ||||||||||||||||
|
ומשל המין התשיעי כמו שני שלישי ג' רביעיות האחד או שני שלישיות ג' חמישיות האחד | ||||||||||||||||
|
ומשל המין העשירי הוא שני שלישיות ה' שביעיות הג' או ג' רביעיות שני חמישיות הג' | ||||||||||||||||
|
ומשל המין הי"א הוא שני שלישי רביעית האחד או ג' חמישיות שביעית האחד | ||||||||||||||||
|
ומשל המין הי"ב הוא שני שלישי רביעית הג' או ג' חמישיות שביעית הו' | ||||||||||||||||
Reduction of Fractions | |||||||||||||||||
The arithmeticians are using reduced fractions | ודע כי חכמי המספר השתמשו בשברים בקטני היחס | ||||||||||||||||
ולכן לא יתכן לומר שני רביעיות או ד' ששיות והדומים להם | |||||||||||||||||
|
כי קטן היחס הד' ששיות הוא ב' שלישיות | ||||||||||||||||
|
וקטון יחס הב' רביעיות הוא חצי | ||||||||||||||||
Improper Fractions | |||||||||||||||||
When the numerator is equal to the denominator - it should not be counted as fraction - for two reasons: | וכן אין ראוי לומר ג' שלישיות או ד' רביעיות לשתי סבות | ||||||||||||||||
|
הסבה הראשונה היא הסבה הקודמת בעצמה | ||||||||||||||||
|
כי קטן יחס הג' שלישיות והד' רביעיות הוא יחס הא' אל הא' | ||||||||||||||||
|
והשנית היא מפני שהג' שלישיות והד' רביעיות ובכלל כל השברים אשר כמותם שוה לאיכותם נכנסים בגדר השלמים | ||||||||||||||||
|
וזה כי הג' שלישיות הם שלם וכן הד' רביעיות | ||||||||||||||||
ולזה אין ראוי שנשתמש בזה המין עם השברים | |||||||||||||||||
Integer and fraction should not be counted as a fraction |
וכן אין ראוי לומר ד' שלישיות או ה' רביעיות כי אז יהיה שלם ושבר | ||||||||||||||||
Integers should not be fractionalized | ואין ראוי לשבר השלמים אלא להשלים השברים לשלמים אם היה אפשר זהו חלוק השברים על תכלית מה שאפשר לחלקם | ||||||||||||||||
Writing Fractions | אולם אופן הנחתם הוא הנחת שתי אותיות זה על גב זה בכל שבר ושבר וקו מבדיל ביניהם כזה
| ||||||||||||||||
Fraction consists of two names: | והסבה בזה הוא להיות שהשבר מחובר משני שמות שם מורה על הכמות ושם מורה על האיכות | ||||||||||||||||
|
אולם השם אשר לו מהאיכות הוא שם המספר המורה על חלקי השלם | ||||||||||||||||
|
ואולם השם אשר לו מהכמות הוא שם המספר המורה על החלקים הלקוחים מהשלם | ||||||||||||||||
|
כאמרך שני שלישיות או ד' חמישיות ודומיהם | ||||||||||||||||
|
אשר הב' והד' מורים על כמות המין ההוא | ||||||||||||||||
|
והג' והה' מורי' על איכות המין ההוא | ||||||||||||||||
ובכלל הב' והד' מורים על כמה מתפרדת ר"ל על מספר החלקים הלקוחים מחלקי השלם | |||||||||||||||||
והג' והה' מורים על כמה מתדבק ר"ל על מספר החלקים אשר בהם ישבר המספר המכונה בשם שלם אשר השלם מורה על מתדבק | |||||||||||||||||
The fractions are varied from one another from the aspects of the numerator and the denominator: | והנה יתחלפו השברים קצתם מקצת פעם מצד הכמות ופעם מצד האיכות ופעם מצד שניהם יחד | ||||||||||||||||
|
משל החלוף אשר ישיגם מצד הכמות הוא כאמרך ב' חמישיות ג' חמישיות ד' חמישיות ודומיהם | ||||||||||||||||
|
ומשל החלוף אשר ישיגם מצד האיכות כאמרך ב' חמישיות ב' שביעיות שני ב' תשיעיות והדומים להם | ||||||||||||||||
|
ומשל החלוף אשר ישיגם משני הצדדים יחד כאמרך שתי שלישיות וג' רביעיות וד' חמישיות ודומיהם | ||||||||||||||||
The written fraction consists of two signs: one signifies the numerator and the other signifies the denominator | וכאשר היה זה כן הנה אם כן מן המחויב עלינו לכתוב בכל שבר שני סימנים שם מורה על הכמות ושם מורה על האיכות | ||||||||||||||||
The Spanish sages - wrote the sign of the numerator above and the sign of the denominator underneath
they draw a line between them as a symbol that the fraction is continuous |
וכבר נהגו חכמי ספרד לכתוב הסימן המורה על הכמות מלמעלה והסימן המורה על האיכות למטה ממנה | ||||||||||||||||
ואולם מה שנהגו להמשיך קו ביניהם לפי דעתי שהסבה בזה הוא למה שהקו מורה על המתדבק והשבר גם כן מהמתדבק כי לא יתכן שידומה שליש או רביע או חומש והדומים להם אם לא בשידומה המספר אשר הם חלקים לו בשם שלם המורה על המתדבק | |||||||||||||||||
הנה כבר התבאר לך חלוק השברים ואופן הנחתם בתכלית מה שאפשר | |||||||||||||||||
ומהנה נתחיל בדרכים המיישירים אל ידיעתם | |||||||||||||||||
Chapter One - Multiplication |
הפרק הראשון מהשער השני הוא במין ההכאה | ||||||||||||||||
Introduction |
|||||||||||||||||
Precedence of multiplication of fractions over addition of fractions - since its knowledge is needed for all other operations | ואולם הקדמנו זה המין בשברי' ואם היה הקבוץ יותר פשוט ממנו מפני שכל מיני השברים הנזכרים יצטרכו להתכה אל שני מינים מהם לבד שהם שבר האחד ושבריו ולא יתכן זה אלא במין ההכאה כאשר יתבאר במקומו בעזרת האל | ||||||||||||||||
Definition: multiplication of fractions = conversion of a fraction of fraction to a single fraction, or an integer, an integer and fraction | וההכאה היא התכת שבר השבר אל שבר אחד ולפעמים ישוב אל שלם או שלם ושבר | ||||||||||||||||
וזה שלא כמנהג הטבעי כי כבר קדם שאין ראוי לשבר השלמים אלא להשלים השברים | |||||||||||||||||
Multiplication of fractions differs from multiplication of integers from two aspects: | והכאת השברים מתחלף מהכאת השלמי' משני פנים | ||||||||||||||||
|
האחד שההכאה בשלמים תשים המעט לרב ובשברים הפך זה | ||||||||||||||||
|
והאחר שההכאה בשלמים הוא קבוץ מספרים שוים ובשברים הוא בהפך ר"ל שהאחד לתוספת והאחר למגרעת | ||||||||||||||||
These differences of the fractions are caused from the aspect of their denominator | ואלו החלופים אמנם יקרו בשברים מצד איכותם לא מצד כמותם | ||||||||||||||||
|
וזה כי הי' רביעיות על דרך משל כאשר הוכו עם הי' רביעיות יעלו ק' שש עשיריות | ||||||||||||||||
|
והנה התרבו מצד הכמות כמשפט השלמים ונתמעטו מצד האיכות ושבו הרביעיות שש עשיריות אשר זה האיכות הוא פחות מאיכות הרביעות | ||||||||||||||||
Multiplication of Fractions |
ומעתה אתחיל בהודעת הדרך אשר בו נגיע אל ידיעת זה המין | ||||||||||||||||
Two alternatives for multiplication of a fraction by a fraction: | ואומר שלהיות שהכאת השברים עם השברים יחלקו לשני חלקים והם | ||||||||||||||||
|
אם שיהיו שני השברים יחד ממין אחד | ||||||||||||||||
|
ואם שיהיו משני מינים | ||||||||||||||||
144 types of multiplication of fractions:
|
ויתחייבו מזה מאה וארבעים וארבעה מינים | ||||||||||||||||
78 different types of composite fractions
|
וכאשר יושלכו מהם המינים המשותפים ישארו מהם שבעים ושמנה מינים מתחלפים | ||||||||||||||||
All different types of composite fractions are converted into three basic types of multiplication of fractions: | והיו כל המינים האלו אמנם יותכו אל שלשה מינים מהם אשר הם | ||||||||||||||||
|
שבר האחד בשבר האחד | ||||||||||||||||
|
ושברי האחד בשבר האחד | ||||||||||||||||
|
ושברי האחד בשברי האחד | ||||||||||||||||
Algorithms for multiplying one of the simple types of fractions by one of the simple types of fractions | הנה אם כן מן המחויב עלינו להודיע תחלה הדרך אל ידיעת השלשה מינים האלה | ||||||||||||||||
אחר זה נודיע דרך התכת כל המינים האחדים אליהם ובזה נגיע אל ידיעת דרך כל המינים הנזכרים בקלות | |||||||||||||||||
1) General algorithm for all three types of multiplication | ואומר שהדרך הכולל לכל השלשה מינים האלו שהם במדרגת השרשים והיסודות לכל המינים הנשארים | ||||||||||||||||
|
הנה הוא שתכה הכמות עם הכמות ושמרהו אחר זה הכה האיכות עם האיכות ושמרהו | ||||||||||||||||
ונצייר לזה שלשה משלים לאלה המינים השלשה והם אלו
| |||||||||||||||||
|
הנה במין הראשון הכינו הכמות עם הכמות ועלה אחד וכתבנוהו למטה מהם והמשכנו קו תחתיו אחר זה הכינו האיכות עם האיכות ועלו י"ב וכתבנום למטה מהקו והם אחד מי"ב וככה הוא העולה מהכאת השליש עם הרובע | ||||||||||||||||
|
ובמין השני הכינו הכמות עם הכמות ועלו שנים וכתבנום למטה והמשכנו קו תחתיו אחר זה הכינו האיכות עם האיכות ועלו ט' וכתבנום תחת הקו והם שני תשיעות וזהו העולה מהכאת השליש עם השני שלישיות | ||||||||||||||||
|
ובמין השלישי הכינו הכמות עם הכמות ועלו ו' וכתבנום למטה והמשכנו קו תחתיו אחר זה הכינו האיכות עם האיכות ועלו י"ב וכתבנום תחת הקו והם ששה חלקים מי"ב וקטון יחסם הוא חצי וכתבנוהו בצדו וזהו העולה מהכאת הב' שלישיות עם הג' רביעיות | ||||||||||||||||
זהו הדרך הקצר מכל שאר הדרכי' אשר כתבו הראשונים | |||||||||||||||||
2) Another algorithm | אולם הראשונים כבר כתבו עוד דרך אחר זולת זה | ||||||||||||||||
|
והוא שמכים האיכות עם האיכות כאשר ביארנו אחר זה מכים העולה מהכאתם עם עצמו והעולה ישמרוהו | ||||||||||||||||
|
משל המין הראשון מאלה המינים השלשה המונחים יכו הג' עם הד' והעולה עם עצמו ויעלו קמ"ד וישמרוהו אחר זה יכו הא' עם הד' ויעלו ד' גם יכו הא' עם הג' ויעלו ג' ויכו הד' עם הג' ויעלו י"ב ויחס הי"ב אל הקמ"ד אשר קטון יחסם הוא חלק אחד מי"ב הוא העולה מהכאת המין הראשון המונח | ||||||||||||||||
|
ובמין השני יכו הג' עם הג' והעולה עם עצמו ויעלו פ"א וישמרוהו אחר זה יכו האחד עם הג' ויעלו ג' | ||||||||||||||||
|
ובמין השלישי יכו הג' עם הד' והעולה עם עצמם ויעלו קמ"ד וישמרוהו אחר זה יכו הב' עם הד' ויעלו ח' | ||||||||||||||||
זהו הדרך הארוך אשר בו השתמשו קצת מהראשונים ואנחנו הזכרנוהו להודיע בחירת הדרך מהדרך | |||||||||||||||||
Converting the 78 different types of composite fractions to the three basic types | ואחר שכבר ביארנו לך שני מיני הדרכים אשר בהם תוכל להשתמש בזה המין הנה הנשאר עלינו אם כן הוא שנודיע הדרך בידיעת התכת המינים הנשארים מכלל הע"ח מינים הנזכרים אל אלו המינים השלשה ובזה נגיע אל המכוון | ||||||||||||||||
Converting the 12 simple types of fractions to the two simplest types of fractions - fraction / fractions | ודע כי ההודעה בהתכת הי"ב מינים הפשוטים אל השני מינים מהם שהם שבר האחד ושבריו יספיק מידיעת התכת המינים המורכבים מהם אל המינים השלשה המורכבים שהם שבר בשבר ושבר בשברים ושברים בשברים אחר שאין במורכבים זולת פשוטיהם | ||||||||||||||||
Converting 10 of the 12 simple types of fractions to a fraction or fractions - will be enough, since the composed types consist on the simple types | |||||||||||||||||
|
ואומר שהשני מינים מהם והוא שבר השלמים הרבים ושבריהם הנה הדרך בהתכתם הוא שניחס העולה מהכאת כמות השבר או השברים עם השלמים אל איכותם והעולה הוא המבוקש | ||||||||||||||||
|
ואולם הד' מינים מהם שהם שבר שבר האחד ושברי שבריו ושבר שברי האחד ושברי שברו הנה הדרך בהתכתם הוא שניחס העולה מהכאת הכמות עם הכמות אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות והעולה הוא המבוקש | ||||||||||||||||
|
ואולם הד' מינים הנשארים שהם שבר השבר הרבים ושברי שבריהם ושבר שברי הרבים ושברי שברם | ||||||||||||||||
הנה הדרך בהתכתם הוא שנייחס העולה מהכאת הכמות עם הכמות והעולה עם מספר השלמים אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות והעולה הוא המבוקש | |||||||||||||||||
הנה כבר ביארנו לך הדרך בידיעת התכת העשרה מינים מהי"ב מינים הנזכרים אל השנים מהם שהם שבר האחד ושבריו | |||||||||||||||||
ומהנה כבר תוכל להשיב כל הע"ח מינים המורכבים מאלה הי"ב מינים הפשוטים אל המינים הג' מהם אשר הזכרנו | |||||||||||||||||
Multiplication of fractions without converting | ואולם אם רצית להשתמש בידיעת כל המינים מבלתי שתצטרך להתיכם אל המינים השלשה אשר זכרנו | ||||||||||||||||
|
הכה כמות השבר הראשון עם כמות השבר השני והעולה עם כמות השלישי והעולה עם כמות הרביעי וכן לבלתי תכלית והעולה שמרהו אחר כן הכה איכות השבר הראשון עם איכות השבר השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם איכות הרביעי וכן לבלתי תכלית והעולה שמרהו ונייחס אליו השמור הראשון והוא המבוקש | ||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית להכות ב' שלישי הג' רביעיות של ב' חמישיות הד' עם ג' רביעיות הב' שביעיות של חמישיות הג' | |||||||||||||||||
תסדר השברים בזה הדרך
| |||||||||||||||||
|
ותכה הב' עם הג' ויעלו ו' והו' עם הב' ויעלו י"ב והי"ב עם הד' ויעלו מ"ח והמ"ח עם הג' ויעלו קמ"ד ואלה עם הב' ויעלו רפ"ח ואלה עם הב' ויעלו תקע"ו ואלה עם הג' ויעלו אלף תשכ"ח ונשמרם אחר זה נכה הג' עם הד' ויעלו י"ב ואלה עם הה' ויעלו ס' ואלה עם הד' ויעלו ר"מ ואלה עם הז' ויעלו אלף תר"ף ואלה עם הה' ויעלו שמנה אלפים ות' ויונחו תחת השמור שבידינו שהם אלף תשכ"ח וזהו בעצמו היוצא עם הדרך ההתכה | ||||||||||||||||
|
כי המין הראשון הוא מ"ח חלקים מששים אשר קטון זה היחס הוא ד' חמישיות | ||||||||||||||||
|
והמין השני הוא ל"ו חלקים מק"מ אשר קטן זה היחס הוא תשעה חלקים מל"ה | ||||||||||||||||
|
וכאשר יוכו עם הדרך הקודם בג' מיני השברים המורכבים הנה יעלו ל"ו חלקים מקע"ה וזהו יחס האלף תשכ"ח אל השמנה אלפים ות' היוצא בזולת ההתכה | ||||||||||||||||
אלה הם הדרכים אשר בם תוכל לדעת העולה מהכאת מין אחד פשוט עם מין אחר פשוט מי"ב מיני השברים הפשוטים | |||||||||||||||||
Composite types of multiplication of fractions | |||||||||||||||||
Algorithm for a sum pf multiples without multiplying each one separately and then summing them together | |||||||||||||||||
|
אולם אם רצית להכות פשוטים רבים עם פשוטים רבים בפעם אחת לדעת העולה מהכאתם מבלתי שתצטרך להכות כל אחד מהם לבדו אוחר זה לקבצם | ||||||||||||||||
כמו על דרך משל הכאת השני שלישיות עם הג' רביעיות והכאת הד' חמישיות עם הה' ששיות והכאת הששה שביעיות עם השבעה שמיניות | |||||||||||||||||
|
יסודרו השברים בזה הסדר
| ||||||||||||||||
ואחר נכה איכות השבר הראשון עם איכות השבר השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם איכות הרביעי והעולה עם איכות החמישי והעולה עם איכות הששי וכן תמיד עד שיכלו כל השברים והנה העולה במשלנו זה הוא עשרים אלף וק"ס | |||||||||||||||||
דמיון אחר אם רצית לדעת העולה מהכאת השני שלישיות עם השלשה רביעיות ומהכאת הארבעה חמישיות עם השני שביעיות | |||||||||||||||||
הנה נסדרם ככה
| |||||||||||||||||
|
ונכה איכות השבר הראשון עם איכות השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם איכו' הרביעי והעולה ת"כ אחר זה נכה כמות הראשון עם כמות השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם איכות הרביעי והנשמרהו והם ר"י | ||||||||||||||||
Algorithm for a multiple of sums without summing each one separately and then multiplying them by each other | |||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||
ואולם אם רצית להכות הב' שלישיות והג' רביעיות יחד עם הד' חמישיות וב' שביעיות יחד לדעת העולה מהכאתם מבלתי שתצטרך לקבץ השני שלישיות עם הג' רביעיות והד' חמישיות עם השני שביעיות ואחר זה להכות שני המקובצים אבל יצא הכל מתוקן בפעם אחת
| |||||||||||||||||
|
הנה נכה איכות הראשון עם איכו' הב' והעולה עם איכות הג' והעולה עם איכות הד' והם במשלנו ת"כ ונשמרם אחר זה נכה כמות הראשון עם איכות השני והעולה עם איכו' השלישי והעולה עם כמות הד' ויעלו פ' | ||||||||||||||||
Methods of checking |
|||||||||||||||||
|
והמאזנים אשר בו יאוזן זה המין | ||||||||||||||||
|
הוא שנחלק העולה מהכאת השבר עם השבר על השבר הא' מהמוכים איזה מהם שרצית ואם היוצא בחלוקה ישוה לשבר האחר צדקת ואם לאו כזבת | ||||||||||||||||
המשל בזה אם הכית השליש עם הרביע יעלה אחד מי"ב | |||||||||||||||||
|
והמאזנים לזה הוא שנחלק אחד מי"ב על השליש שהוא השבר הא' מהמוכים והיוצא הוא שלשה חלקים מי"ב וקטון היחס הזה הוא רביע וזהו השבר השני מהמוכים | ||||||||||||||||
ואופן החלוק הנה יתבאר במקומו אם ירצה השם אלו הם מאזני הראשונים | |||||||||||||||||
|
אולם אני אודיעך מאזנים אחרים זולת אלה | ||||||||||||||||
|
והוא שנכה ההבדל שבין השבר הקטן עד תשלום הא' השלם עם השבר הגדול והעולה נקבצנו עם העולה מההכאה הראשונה והעולה אם ישוה לשבר הגדול דע שצדקת ואם לאו כזבת | ||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית להכות השליש עם הרביע הנה העולה הוא אחד מי"ב | |||||||||||||||||
|
והמאזנים לזה הוא שנקח מהרביע הג' רביעיות שהם עד תשלום השלם האחד ונכם עם השליש והעולה הוא שלשה חלקים מי"ב ונקבצם עם האחד מי"ב היוצא מההכאה הראשונה ויעלו ד' חלקים מי"ב וקטון היחס הזה הוא שליש וזהו השבר האחר ודרך הקבוץ יתבאר במקומו בע"ה | ||||||||||||||||
If each of the two fractions are larger than 1 |
ואולם אם היה כל אחד מהשני שברים המוכים יותר משלם אחד | ||||||||||||||||
|
כמו על דרך משל הכאת ד' שלישיות עם ששה רביעיות הנה נקח מהארבעה שלישיות העודף על השלם האחד והוא השליש האחד ונכהו עם הששה רביעיות והעולה נחסרהו מהעולה מהכאת הד' שלישיות עם הו' רביעיות ואם הנשאר ישוה לששה רביעיות אשר הוא השבר האחר דע שצדקת ואם לאו טעית ודרך החסור יתבאר במקומו בעזרת הש"י | ||||||||||||||||
Converting the result of the checking method to a reduced fraction | ולהיות שהיוצא מהמאזנים יהיה לפעמים שבר קשה ההתכה אל קטון יחסו ויראה שהוא מתחלף מהשבר האחר ואם הוא שוה לא ראינו להודיע הדרך אל זה ביותר קלות ממה שאפשר | ||||||||||||||||
והוא שנסדר השבר האחד בצד אחד והיוצא מהמאזנים בצדו כזה
| |||||||||||||||||
|
ונכה כמות השבר האחד עם כמות השבר האחר באלכסון והעולה נכתבהו תחתיו גם נכה כמות השבר האחד עם איכות האחר באלכסון ונכתבהו תחתיו | ||||||||||||||||
This method is very simple, but not enough for finding the reduced fraction, only for equalization of the fractions | וזה הדרך קל מאד אלא שלא יספיק למציאות קטון היחס רק למציאות שווי השברים לבד | ||||||||||||||||
|
עוד חדשתי מאזנים אחרים יותר קלים ויותר קצרים מהראשונים | ||||||||||||||||
|
והוא שנקח כמות השבר היוצא מהכאת השברים המוכים ונבקש מספר שיהיה יחסו אליו יחס השבר האחד מהשברים המוכים איזה מהם רצית ואם היה יחס המספר המבוקש אל איכות השבר היוצא מהכאת השברים המוכים שוה אל יחס השבר הנשאר דע שצדקת ואם לאו כזבת | ||||||||||||||||
|
משל זה אם הכית השליש עם הרביע שהעולה מהכאתם הוא אחד מי"ב | ||||||||||||||||
|
נקח האחד מהשבר היוצא ונבקש מספר שיהיה יחס האחד עליו יחס השליש שהוא השבר האחד מהמוכים והם ג' ויהיה יחס הג' אל הי"ב שהוא איכות השבר היוצא שוה ליחס הרביע שהוא השבר האחד מהמוכים | ||||||||||||||||
|
או אם תרצה תבקש מספר שיהיה יחס האחד אליו יחס הרביע והם ד' ויתחייב מזה שיהיה יחס הד' אל הי"ב הוא יחס השליש שהוא השבר האחד מהמוכים | ||||||||||||||||
finding the number to which the numerator of the result is proportional | ואולם הדרך בידיעת מציאות המספר המתיחס אליו כמות השבר היוצא בבלתי חפוש | ||||||||||||||||
|
הוא שתסדר השבר המוכה אשר תרצה להיות יחס כמות השבר היוצא אל המספר המבוקש כיחסו בצד א' ובצדו האחר תכתוב כמות השבר היוצא מההכאה והכה זה הכמות עם איכות השבר שהונח בצדו בדרך אלכסון והעולה מההכאה חלקם על כמות השבר המונח בצדו והיוצא הוא המספר הדרוש | ||||||||||||||||
|
משל זה אם רצינו לדעת המספר אשר יהיה יחס השמנה עשר אליו הוא יחס השש רביעיות הנה יונח שבר השש רביעיות בצד אחד והי"ח בצד אחר כזה
| ||||||||||||||||
ויוכה הד' עם הי"ח והעולה ע"ב נחלקהו על הו' והיוצא הוא מספר י"ב וזהו המספר המבוקש אשר יחס הי"ח אליו הוא יחס הו' אל הד' רביעיות | |||||||||||||||||
Reasons and Explanations |
|||||||||||||||||
The reason for the general multiplication procedure | ואולם סבת מציאות זה המין בשנכה הכמות עם הכמות והאיכות עם האיכות | ||||||||||||||||
Clarified by five propositions: | הנה היא מבוארת בעצמה אחר הצעת חמש הקדמות | ||||||||||||||||
|
האחת מהן היא שכל שבר מהשברי' כאשר יכפל כמותו ואיכותו איזה כפלים שיהיו שוי הפעמים הנה העולה מכפלי כמותו ואיכותו כאשר ייוחסו זה אצל זה הנה יהיה הוא השבר הראשון בעינו אשר הוא מייחס הכמות אל האיכות הבלתי נכפלים | ||||||||||||||||
|
וכן בחלוק ר"ל כאשר תחלק כמותו ואיכותו לחלקי' שוים איזה חלקים שיהיו ותקח מכל א' מחלקי הכמו' והאיכות חלקים שוים ותייחס החלקים הלקוחים מהכמו' אל החלקים הלקוחי' מהאיכות יהיה השבר המתחדש מהם הוא השבר הראשון בעינו אשר הוא מיחס הכמות והאיכו' הבלתי נחלקים | ||||||||||||||||
|
וסבתו ידועה בספר היסודות לאקלידס במאמר הה' ממנו | ||||||||||||||||
|
באמרו החלקים אשר כפליהם שוים הנה יחס קצתם אל קצת כיחס חלקי קצתם אל קצת כי המופת בשניהם אחד | ||||||||||||||||
|
ההקדמה השנית היא שבאמרנו נכה השבר עם השבר שוה לאמרנו נקח שבר השבר וזה מבואר מאד | ||||||||||||||||
|
ההקדמה השלישית היא שכל מספר נכפל בכפלי' מה כמה שיהיו הנה המספר הנכפל יהיה למספר העולה מכפליו שבר נגזר משם מספר מספר הכפלים | ||||||||||||||||
|
משל זה שמספר ב' כאשר יכפל בג' וישובו ו' הנה מספר הב' יהיה שליש הו' אשר שם השליש הוא נגזר מהג' אשר הם כפלי הב' | ||||||||||||||||
|
וזה מבואר גם כן מספר ניקומכוש | ||||||||||||||||
|
ההקדמה הרביעית היא שכאשר תרצה לקחת משברים מה חלק מה הנה נקח מכמות השברים המונחים לפי החלק הדרוש וניחסהו אל איכות השברים המונחים והיוצא הוא החלק הלקוח מהם | ||||||||||||||||
|
משל זה אם רצית לקחת שליש הט' עשיריות הנה נקח שליש הט' והם ג' ונייחסם אל עשיריות והם ג' עשיריות וכן תמיד וגם זה מבואר בעצמו | ||||||||||||||||
|
ההקדמה החמישית היא שכאשר תרצה לכפול שברים מונחים בכפלים מה איזה כפלים שיהיו הנה נכפול הכמות ונייחסהו אל האיכות והיוצא הוא העולה מכפלי השברים המונחים | ||||||||||||||||
|
משל זה אם רצית להכות שני תשיעיות בג' הנה נכה הב' בג' ויעלו ו' וניחסם אל התשיעיות ויעלו ו' תשיעיות וזהו העולה מכפילת השני תשיעיות בג' וגם זה מבואר בעצמו | ||||||||||||||||
Since these propositions are clarified - the multiplication procedure is clarified | ואחר שכבר התבארו לך אלה ההקדמות הנה כבר התבאר לך עלת זה המין בתכלית מה שהיה אפשר לבארו | ||||||||||||||||
|
וזה שאמרנו נכה הג' רביעיות בב' תשיעיות עד"מ הנה הוא שוה לאמרנו נקח ג' רביעיות הב' תשיעיות לפי מה שקדם בהקדמה השנית | ||||||||||||||||
|
ואלו היה כמות הב' תשיעיות נחלק לד' חלקים עד נקח מהם רביעיתם היינו לוקחים אותו והיינו מיחסים אותו אל איכותם והיוצא היה מורה על רביעית השני תשיעיות לפי מה שקדם בהקדמה הרביעית ואחר זה היינו כופלים כמות הרביעית הא' בג' והיה עולה ג' רביעיות השני תשיעיות לפי מה שקדם שהקדמה החמישית | ||||||||||||||||
אך מפני שכמות הב' תשיעיות בלתי נחלק לד' חלקים היה מן ההכרח שנכהו בד' שהוא איכות הג' רביעיות עד שיהיה העולה מהכאת הב' בד' נחלק לארבעה חלקים | |||||||||||||||||
|
וכאשר היה זה כן היה מחויב עלינו גם כן להכות גם התשעה שהם איכות השני תשיעיות עם איכות הד' עד יהיה העולה מכפלי הב' והט' עם הד' כאשר יתיחסו זה אל זה שוים לשני תשיעיות לפי מה שקדם בהקדמה הראשונה ונקח מהעולה מהכאת הכמות עם האיכות שהוא כמות השבר ההוה רביעיתם וניחסהו אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות שהוא איכות השבר ההוה וההוה הוא רביעית הב' תשיעיות לפי מה שקדם בהקדמה הרביעית | ||||||||||||||||
|
אלא שהקדמונים ראו לקצר הדרך והכו האיכות עם האיכות לבד והניחו הכאת הכמות עם האיכות ולקיחת רביעיתו כי כבר קדם בהקדמה השלישית שכל מספר נכפל בכפלי' מה הנה המספר הנכפל יהיה למספר העולה מהכפלים שבר נגזר מכפליו ולכן יחויב מזה בהכרח שיהיו הב' שהוא כמות הב' תשיעיות בעינם רביעית המספר העולה מהכאת הב' בד' | ||||||||||||||||
The reason for the second algorithm | ואולם הדרך אשר בו השתמשו הקדמונים | ||||||||||||||||
|
והוא שמכים האיכות עם האיכות והעולה עם עצמו גם מכים הכמות עם האיכות באלכסון גם כמות האחר עם איכות חברו באלכסון | ||||||||||||||||
|
וזה שכאשר יכו האיכות עם האיכות הנה העולה מהם יהיו בו שני האיכויות בהכרח ולזה הצטרכו בו בעבור שיהיו במספר ההוה מהם שני האיכויות יחד עד ילקח מהם השבר האחד והאחר ויהיו מתחלפים בכמות ושוים באיכות וזה כשילקח כמותם על דרך אלכסון כאשר יתבאר במין הקבוץ אי"ה | ||||||||||||||||
משל זה במשלנו הקדום אם רצית להכות ג' רביעיות עם שני תשיעיות | |||||||||||||||||
|
הנה יכו הט' עם הד' ויעלו ל"ו וזהו במקום שלם אחר זה יכו הג' עם הט' ויעלו כ"ז ונייחסם אל הל"ו והם כ"ז חלקים מל"ו שהם שוים לג' רביעיות כמו שיבא | ||||||||||||||||
The explanation of the conversion of 10 of the 12 simple types of multiplication of fractions to the two simplest types of them | וכבר יתבאר לך גם כן ענין התכת כל העשרה מינים מכלל הי"ב הפשוטים אל השני מינים | ||||||||||||||||
based on the second proposition - the method of converting these types is the same as multiplying |
וזה כי כבר קדם בהקדמה השנית כי באמרנו נכה השליש עם הרביע הוא שוה לאמרנו נקח שליש הרביע | ||||||||||||||||
ואחר שהמינים העשרה מכלל הי"ב מינים הפשוטים הם שבר השבר או שבר השברים או שבר שבר השבר והדומה לזה אשר זהו ענין הכאת השברים הנה אם כן בהכרח שיהיה דרך התכת השברים העשרה אל השני מינים הפשוטים הוא דרך ההכאה בעינה | |||||||||||||||||
Explanation of the algorithm of multiplication of fractions without converting | ואולם סבת מציאות זה המין בזולת ההתכה | ||||||||||||||||
|
וזה בשנכה הכמות עם הכמות והעולה עם הכמות וכן תמיד עד שיכלו כל השברים המכים והמוכי' והעולה נשמרהו עוד אחר זה נכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות וכן תמיד עד שיכלו השברים המכים והמוכים | ||||||||||||||||
Fractions of fractions by fraction | הנה סבתו גם כן ידועה וזה שאם רצית להכות שברי שברים עם שברים | ||||||||||||||||
כמו שני שלישיות הג' רביעיות עם הד' חמישיות על דרך משל
| |||||||||||||||||
|
הנה אין הבדל בין שנתיכם בשנכה הב' עם הג' ויעלו ו' וניחסם אל העולה מהכאת הג' בד'
שהם ו' חלקים מי"ב ואחר נכם עם הד' חמישיות בשנכה הו' עם הד' ויעלו כ"ד וניחסם אל העולה מהכאת הי"ב עם הה' שהם כ"ד חלקים מששים | ||||||||||||||||
|
ובין שנכה הב' עם הג' והעולה עם הד' וניחסם אל העולה מהכאת הג' בד' והעולה בה' שהם כ"ד חלקים בס' | ||||||||||||||||
The simultaneous multiplications are the same as a repeated multiplication according to the first method | כי ההכאות ההוות בזה הדרך ר"ל בבת אחת הם ההכאות בעצמם ההוות בשני פעמים כמו הדרך הראשון וזה מבואר מאד אין צורך לביאור | ||||||||||||||||
Fractions of fractions by fraction fractions | ואולם אם רצית להכות שברי שברים עם שברי שברים | ||||||||||||||||
|
כמו שני שלישיות הד' חמשיות עם ג' רביעיות הה' ששיות
| ||||||||||||||||
The proof is based on Euclid, Elements, Book VII, proposition 17 | הנה בזה נצטרך אל ביאור ואומר שהוא מן המבואר ממה שהתבאר בספר אקלידס במאמ' השביעי בתמונת י"ז | ||||||||||||||||
|
שכל מספר יוכו בו ב' מספרים הנה יחס אחד משני השטחים אצל האחר כיחס אחד משני המספרים אצל האחר | ||||||||||||||||
|
ולכן יחויב מזה בהכרח במשלנו זה שיהיה העולה מהכאת הב' בד' שהוא ח' כאשר יוכה עם העולה מהכאת הג' בה' שהם ט"ו שוה לעולה מהכאת הב' בד' והעולה בג' והעולה בה' | ||||||||||||||||
וכן באיכיות דרך אחד להם ר"ל שכמו שהיה בכמויות העולה מהכאת הח' בט"ו שהם העולים מהכאת הב' בד' והכאת הג' בה' שוה לעולה מהכאת הב' בד' עם הג' והעולה מהם עם הה' | |||||||||||||||||
|
כן באיכויות העולה מהכאת הט"ו בכ"ד שהם העולים מהכאת הג' בה' והכאת הד' בו' הם שוים לעולה מהכאת הג' בה' עם בד' והעולה מהם עם הו' | ||||||||||||||||
והסבה בזה מבואר ממה שקדם מההקדמה הנזכרת בספר אקלידס | |||||||||||||||||
|
וזה שיתחייב מההקדמה ההיא בהכרח שהעולה מהכאת הג' בה' כאשר יוכה עם הח' העולה מהכאת הב' בד' הוא שוה לעולה מהכאת הח' בג' עם הה' | ||||||||||||||||
|
וזה כי אחר שהג' הוכה עם הח' ועלו כ"ד גם הוכה עם הה' ועלו ט"ו הנה יהיה יחס הח' אל הה' כיחס הכ"ד אל הט"ו | ||||||||||||||||
Euclid, Elements, Book VII, proposition 19 | וכבר התבאר בתמונת י"ט מן המאמר ההוא בעצמו | ||||||||||||||||
|
שכל ארבעה מספרים מתיחסים הנה השטח העולה מהכאת הראשון באחרון שוה לשטח העולה מהכאת השני בשלישי | ||||||||||||||||
|
אם כן יחויב מזה בהכרח שהעולה מהכאת הח' עם הט"ו הוא שוה לעולה מהכאת הה' עם הכ"ד | ||||||||||||||||
|
ואחר שהיה זה כן וכבר קדם שהכ"ד הם ההוים מהכאת הב' עם הד' והעולה עם הג' אם כן כאשר יוכה הב' בד' והעולה עם הג' והעולה עם הה' יהיה שוה בהכרח לעולה מהכאת הח' עם הט"ו | ||||||||||||||||
וכן תוכל לדעת זה בכל מיני השברים ואם ירבו מאד כי המופת צודק לכל | |||||||||||||||||
|
משל זה אם רצית להכות אלו
| ||||||||||||||||
|
הנה העולה מהכאת הב' בג' והעולה עם הד' הוא שוה לעולה מהכאת הב' עם העולה מהכאת הג' עם ד' כמו שקדם | ||||||||||||||||
|
וכן העולה משלשתם כאשר יוכה עם הה' והעולה עם הו' הוא שוה לעולה מהכאת העולה משלשתם עם העולה מהכאת הה' בו' לזאת הסבה בעינה כי המספר הראשון הוא העולה משלשתן והשני מספרים האחרים הם הה' והו' | ||||||||||||||||
|
וכן העולה משלשתן כאשר יוכה עם העולה מב' מספרי ה"ו והעולה עם הז' הוא שוה לעולה מהכאת העולה משלשתן עם העולה משלשה המספרים האחרים שהם מספרי ה'ו'ז' לזאת הסבה בעצמה כי המספר הראשון הוא ההוה משלשתן והמספר השני הוא ההוה משני מספרי ה"ו והמספר השלישי הוא מספר ז' | ||||||||||||||||
|
אם כן יתחייב מזה בהכרח שיהיה העולה מהכאת ההוה משלשתן עם ההווה מהשלשה הנשארים שוה לעולה מהכאת הב' בג' והעולה עם ד' והעולה עם ה' והעולה עם ו' והעולה עם ז' וזהו מה שכווננו ביאורו | ||||||||||||||||
Explanation of the algorithm for a sum of multiples without multiplying each one separately and then summing them together | ואולם סבת מציאו' הכאו' רבות בפעם אחת מבלתי שתצטרך לקבץ העולי' מההכאות הרבות | ||||||||||||||||
|
בשנכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות וכן תמיד עד שיכלו כל השברים המונחים בכל ההכאות ונשמרהו אחר זה ניחס אליו העולה מהכאת כמויות כל הכאה והכאה זה עם זה על הסדר והעולה נכהו עם כל אכויות ההכאות האחרות ואם רבו על הסדר | ||||||||||||||||
Clarified by the algorithm for addition of fractions | הנה אמנם התבאר לך ביאור מספיק אחר שיתבאר לך מין קבוץ השברים וסבתם | ||||||||||||||||
|
וזה שבמין הקבוץ נבאר שהדרך אל מציאותו אמנם הוא בשנכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות וכן תמיד עד שיכלו כל השברים המונחים והעולה נשמרהו אחר זה נכה כמות כל שבר ושבר עם כל איכויות השברים נקבצים עמו והעולים מהכאת כמות כל השברים עם כל איכויות הנקבצים מהם נקבצם וניחסם אל השמור הראשון והוא סך כל השברים הנקבצים | ||||||||||||||||
Together with the property of the associativity of multiplication |
וכאשר היה זה כן וכבר קדם שהעולה מהכאת המספר האחד עם המספר הב' והעולה עם המספר הג' והעולה עם המספר הרביעי הוא שוה לעולה מהכאת העולה מהמספר הא' והב' עם העולה מהכאת המספר הג' והד' | ||||||||||||||||
אם כן מן המחויב מזה בהכרח שיהיה מציאות סך כל ההכאות מבלתי קבוץ עם הדרך הנזכרת | |||||||||||||||||
|
משל זה אם רצית לדעת סך כל העולה מהכאת שני שלישיות עם ג' רביעיות והכאת ד' חמישיות עם ה' ששיות והכאת ו' שביעיות עם שבעה שמיניות כזה
| ||||||||||||||||
|
הנה למה שקדם שהכאת כל מין ומין מהם אמנם הוא בשנכה הכמות עם הכמות והאיכות עם האיכות וזה בכל מין ומין לעצמו ונכתוב העולה מכל מין תחתיו ויחויב שיהיו העולים ששה חלקים מי"ב ועשרים חלקים משלשים ומ"ב חלקים מנ"ו | ||||||||||||||||
|
וכבר קדם שאין הבדל בין שנכה המספר האחד עם המספר השני והעולה עם הג' והעולה עם הד' ובין שנכה העולה מהא' והב' עם העולה מהג' והד' | ||||||||||||||||
|
הנה אם כן אין הבדל בין שנכה תחלה השני שלישיות עם הג' רביעיות ויעלו ששה חלקים מי"ב והד' חמישיות עם הה' ששיות ויעלו כ' חלקים משלשים | ||||||||||||||||
אשר הדרך הזאת היא הדרך הפשוטה ר"ל שנכה כל מין ומין לעצמו ואחר נקבץ כל העולים עם דרך הקבוץ | |||||||||||||||||
|
ובין שנכה מתחלה הב' עם הג' ויעלה ו' והו' עם השלשים והעולה עם הנ"ו גם נכה הד' עם הה' ויעלו כ' והכ' עם הי"ב והעולה עם הנ"ו | ||||||||||||||||
|
וזה שהכאת האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות וכן תמיד עד שיכלו הוא שוה לפי מה שקדם להכאת העולה מאיכות הא' והב' עם העולה מאיכות הג' והד' והעולה עם העולה מאיכות הה' והו' ואם כן אין צורך להכות האיכות הראשון עם השני ויעלה י"ב | ||||||||||||||||
|
וכן אחר שהכאת הכמות הא' עם הכמות הב' והעולה עם איכות הה' והעולה עם איכות הו' הוא שוה לפי מה שקדם להכאת העולה מכמות הא' והב' עם העולה מאיכות הג' והד' והעולה עם העולה מאיכות הה' והו' לכן אין צורך להכות הכמות הראשון עם השני ויעלו ו' | ||||||||||||||||
Explanation of the algorithm for a multiple of sums without summing each one separately and then multiplying them by each other | ואולם סבת מציאות הכאת שברים רבים עם שברים רבים מבלתי שתצטרך לקבץ השברים המכים לחוד והשברים המוכים לחוד ואחרי כן להכותם אבל יצא לך הכל מזומן ומתוקן בפעם אחת | ||||||||||||||||
|
בשנכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות וכן תמיד עד שיכלו כל האיכויות והעולה נשמרהו אחר זה נכה כמות השבר הראשון מהמכים עם איכות השבר השני מהמכים והעולה עם איכות השבר הראשון מהמוכים והעולה עם כמות השבר השני מהמוכים | ||||||||||||||||
Explained by the proof of the previous algorithm | הנה כבר התבארה מהסבה הקודמת אין צורך לכפול המאמרים | ||||||||||||||||
Based on Euclid, Elements, Book II, [proposition 1] | אלא שראוי שתדע בביאור הסבה הזאת הקדמה אחת כבר התבארה בתמונה הראשונה מהמאמר השני מספר אקלידס החכם | ||||||||||||||||
|
והוא מה שקדם גם כן בהכאת השלמים שכל מספר יוכה עם מספר מה איזה מספר היה הנה העולה מהם שוה לעולה מהכאת המספר המוכה עם כל אחד מחלקי המספר המכה על איזה חלקים שנחלק | ||||||||||||||||
The reason for the checking by division | ואולם סבת מאזני הקדמונים שהוא עם החלוק | ||||||||||||||||
Is clarified above for integers | כבר קדמה במאזני הכאת השלמים אין צורך לכפול המאמרים | ||||||||||||||||
Explanation of the test | ואולם סבת המאזנים אשר חדשתי אני | ||||||||||||||||
|
אשר הוא בהכאת הנשאר מהשבר המכה עד תשלום הא' השלם עם השבר המוכה והעולה נקבצנו אם ישוה לשבר המוכה צדק ואם לאו כזב | ||||||||||||||||
|
הנה סבתו מבוארת בעצמה וזה שהוא מהמבואר בעצמו שכל שבר יוכה באחד שלם הנה העולה מההכאה הוא השבר המוכה בעינו ולזה כאשר הוכה השבר המוכה עם הנשאר מהשבר המכה עד תשלום האחד ויקובץ העולה עם היוצא מההכאה הראשונה הנה יחויב העולה מקבוצם הוא השבר המוכה בעינו | ||||||||||||||||
|
ולכן כאשר יהיה המכה יותר משלם אחד הנה כאשר יוכה המוכה עם העודף שבמכה על האחד השלם ונחסר העולה מזאת ההכאה מהעולה מהכאת המוכה עם המכה בכללו הנה לזאת הסבה בעינה יחויב שיהיה הנשאר ממנה שוה למוכה בלי ספק | ||||||||||||||||
|
וזה שהעולה מהכאת כל המכה עם המוכה הוא שוה לעולה מהכאת האחד השלם עם המוכה והעודף עם המוכה | ||||||||||||||||
|
ולזה יחויב מזה בהכרח שכאשר נחסר מהכאת כל המכה עם המוכה הכאת העודף עם המוכה שישאר ממנה בהכרח העולה מהכאת האחד עם המוכה אשר הוא המוכה בעינו וזה מה שכווננו ביאורו | ||||||||||||||||
The reason why when the cross products of two fractions are equal the two fractions are equal |
ואולם הסבה אשר חויב ממנה שכאשר יהיו שני שברים מונחים ויוכה כמות השבר הראשון עם איכות השני וכמות השני עם איכות הראשון וישוו העולים משני הכאות האלכסונים שיהיו שני שברים שוים בהכרח היא מבוארת ממה שקדם | ||||||||||||||||
[Based on Euclid, Elements, Book VII, proposition 19: the rule of four] |
וזה שכבר קדם שכל ד' מספרים מתיחסים הנה השטח ההוה מהכאת הראשון באחרון הוא שוה לשטח ההוה מהכאת השני בשלישי | ||||||||||||||||
|
והוא מהמבואר בעצמו שכל שני שברים שוים הנה יחס כמות האחד אל איכותו כיחס כמות האחר אל איכותו | ||||||||||||||||
אם כן יחויב מזה בהכרח שיהיה השטח ההוה מהכאת הכמות הראשון באיכות השני שוה לשטח ההווה מהכאת איכו' הראשון בכמות השני וזה מה שרצינו לבארו | |||||||||||||||||
Explanation of the third test | ואולם המאזנים האחרים אשר חדשתי | ||||||||||||||||
|
והוא שנקח כמות השבר היוצא מההכאה ונבקש מספר שיהיה יחסו אליו יחס השבר האחד מהשברים המוכים איזה מהם רצית | ||||||||||||||||
ואם היה יחס המספר המבוקש אל איכות היוצא מההכאה שוה ליחס השבר הנשאר מהשני שברים המוכים צדקנו ואם לאו כזבנו | |||||||||||||||||
Apparently based on Euclid, but the reference is inaccurate | הנה סבתו גם כן ידועה ממה שהתבאר מכח תמונת כ"ג מהמאמר הששי | ||||||||||||||||
|
כי שם התבאר שכל שני מספרים מונחים איזה מספרים שיהיו הנה יחס האחד מהם אחד האחר מחובר מיחס המספר האחד משני המספרים אל מספר מה ומיחס המספר ההוא אל מספר השני מהשני מספרים המונחים | ||||||||||||||||
|
משל זה שני מספרי ג"ד הנה יחס הג' אל הד' מחובר מיחס הג' אל הה' ומיחס הה' אל הד' ר"ל הג' אל הד' שהוא ג' רביעיות הוא הווה מהכאת יחס הג' חמישיות עם יחס הה' רביעיות | ||||||||||||||||
ואם כן יתחייב מזה בהכרח שיהיה יחס כמות השבר היוצא אל איכותו הווה מהכאת כמותו אל מספר מה עם יחס המספר ההוא אל איכותו | |||||||||||||||||
|
ולכן כאשר בקשנו מספר שיתיחס אליו כמות השבר היוצא יחס השבר האחד מהשני שברים המוכים יחויב מזה בהכרח שיהיה יחס המספר המבוקש אל איכות השבר היוצא הוא יחס השבר השני מהשני שברים המוכים | ||||||||||||||||
|
וזה שכבר התבאר מזאת ההקדמה שהיחס ההווה מהכאת יחס כמות השבר היוצא אל המספר המבוקש עם יחס המספר המבוקש אל איכותו הוא יחס השבר היוצא והוא בעצמו ההווה מהכאת שני יחסי השברים המוכים | ||||||||||||||||
|
אם כן יתחייב מזה בהכרח שיהיה היוצא מהכאת שני יחסי השברים המוכים שוה ליוצא מהכאת יחס כמות השבר היוצא אל המספר המבוקש עם יחס המספר המבוקש אל איכות השבר היוצא ויחס כמות השבר היוצא אל המספר המבוקש הוא אחד מב' יחסי השברים המוכים | ||||||||||||||||
According to Euclid, Elements, Book V, proposition 15 | וזה ממה שהתבאר מכח תמונת י"ז ממאמר החמישי | ||||||||||||||||
|
שכל שני מספרים יוכו במספר אחר הנה יחס אחד משני השטחים ההווים מהם אצל האחר כיחס השני המספרים המוכים האחד אצל האחר | ||||||||||||||||
|
ויחויב מזה בהכרח שכאשר יהיו השני שטחים שוים שיהיו גם השני מספרים המוכים במספר האחד שוים | ||||||||||||||||
|
ולכן יתחייב מזה בהכרח שיהיה יחס המספר המבוקש אל איכות השבר היוצא שוה ליחס השבר הנשאר מהב' שברים המוכים אחר שאלה השני יחסים יוכו עם יחס כמות השבר היוצא אל המספר המבוקש שהוא יחס השבר האחד מהם ויתהווה משניהם יחס אחד והוא יחס השבר היוצא והשני יחסים השוים הם יחס אחד בעצמו | ||||||||||||||||
The reason for the existence of the proportional number x so that | ואולם סבת מציאות המספר המבוקש בשנחלק העולה מהכאת כמות השבר היוצא עם איכות השבר האחד על כמותו הנה היא מבוארת ממה שהתבאר במיני היחסים | ||||||||||||||||
וזה שיחס כמות השבר המונח אל איכותו הוא כיחס כמות היוצא אל המספר המבוקש | |||||||||||||||||
The rule of four - three are known and the fourth is unknown | והנה אם כן מהארבעה המספרים המתייחסים השלשה מהם ידועים והאחד מהם מוסכל | ||||||||||||||||
|
ולכן כאשר יוכה השני בשלישי שהוא כמות היוצא עם איכות המונח ויחולק על הראשון שהוא כמות השבר המונח יצא המספר הרביעי בהכרח שהוא המספר המבוקש כאשר יתבאר במה שיבא וזהו מה שכווננו ביאורו | ||||||||||||||||
הנה כבר התבאר לך הדרך בידיעת זה המין עם מאזניו ואותיותיו מחובר בראיותיהם ומופתיהם | |||||||||||||||||
ומהנה נתחיל בביאור דרך הקבוץ בע"ה |
Chapter Two - Addition |
פרק שני במין הקבוץ | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Introduction |
|||||||||||||
Definition of the addition operation - the same as the definition of addition for integers | גדר הקבוץ ידוע מגדר קבוץ השלמים | ||||||||||||
The types of simple and composite fractions - repetition | ולהיות שמיני השברים הפשוטים והמורכבים אשר בזה המין הם הם בעינם מיני הפשוטים והמורכבים אשר במין ההכאה | ||||||||||||
וכבר קדם שמיני הפשוטים הם י"ב ומיני המורכבים מהם הם ע"ח | |||||||||||||
ושהפשוטים יותכו אל שני מינים מהם והם שבר האחד ושבריו | |||||||||||||
והמורכבים יותכו אל ג' מינים מהם והם שבר עם שבר ושברים עם שברים ושבר עם שברים וכבר התבאר לך אופן ההתכה | |||||||||||||
הנה אם כן מהמחויב עלינו להודיע הדרך במציאות הקבוץ באלה המינים השלשה המורכבי' מכלל הע"ח מינים ובזה נגיע אל המכוון | |||||||||||||
ודע שהע"ח מינים המורכבים אשר זכרנו במין ההכאה אמנם יהיו הם בעינם במין הקבוץ כאשר יורכב הקבוץ משני מיני שברים לבד | |||||||||||||
אולם כאשר ירבו מיני הנקבצים אין ספק שירבו המורכבים אבל אנחנו לא נצטרך בזכירתם למה שיהיה הדרך אשר בו נגיע אל מציאותם הוא עצמו הדרך אשר בו נגיע אל מציאות הע"ח מינים ולזה אין לנו עסק בהכאתם | |||||||||||||
Addition of Fractions |
|||||||||||||
|
והדרך הכולל לכל מיני המורכבים | ||||||||||||
|
הוא שנכה האיכות אם האיכות והעולה עם האיכות והעולה נשמרהו אחר זה נכה כמות השבר הראשון עם איכות השבר השני והעולה עם איכות השלישי וכן תמיד עד שיכלו כל האיכויות חוץ מאיכו' השבר הראשון | ||||||||||||
ונצייר לזה משלים לג' מיני המורכבים והם אלו
| |||||||||||||
|
|||||||||||||
|
הנה במין הראשון הכינו איכות הג' עם איכות הד' ועלה י"ב והי"ב עם הה' ועלה ששים ושמרנום אחר זה הכינו הב' עם הד' ועלה ח' והח' עם הה' ועלה מ' | ||||||||||||
|
|||||||||||||
|
ובמין השני הכינו הד' עם הה' והעולה עם הז' ועלו ק"מ ושמרנום אחר זה הכינו הא' עם הה' והעולה עם הז' ועלה ל"ה | ||||||||||||
|
|||||||||||||
|
ובמין השלישי הכינו הג' עם הד' והעולה עם הה' ועלו ס' גם הכינו הא' עם הד' ועם הה' ועלו כ' | ||||||||||||
אלה הם הדרכים אשר בהם השתמשו הראשונים בידיעת זה המין | |||||||||||||
|
ואם תרצה לקבץ שברים רבים ואתה ירא מלהתבלבל לך הדרך | ||||||||||||
repetitive addition | הנה כבר תוכל להשתמש בזה עם קבוץ שני שברים בלבד והעולה קבצנו עם האחר והעולה עם האחר ויצא לך קבוץ כל השברים המונחים | ||||||||||||
המשל בזה אם רצית לקבץ ט' שברים כזה
| |||||||||||||
|
הנה תקבץ החצי והשליש והם ה' ששיות והה' ששיות עם הרביע והם כ"ו חלקים מכ"ד שהוא שלם אחד וחלק אחד מי"ב שמור בידך השלם | ||||||||||||
|
עוד מצאתי דרך אחרת על דרך החסור | ||||||||||||
for two fractions | |||||||||||||
|
והוא שתקח החסרון אשר יחסר מהשבר האחד עד תשלום האחד השלם ונחסר ממנו השבר האחר הנקבץ עמו אם היה החסרון גדול ממנו והיוצא קח החסר ממנו עד שלמות האחד השלם והוא סך השני שברים הנקבצים | ||||||||||||
|
או תחסרהו מהשבר הנקבץ עמו אם היה קטן ממנו והיוצא תחבר עמו שלם אחד והוא סך השני שברים הנקבצים | ||||||||||||
for three fractions | ואם רצית לקבץ עוד שבר אחד עם השנים הראשוני' | ||||||||||||
|
הנה תוכל להשתמש עם הדרך הקודם בעינו ר"ל בשנקח החסרון אשר יחסר מסך השני שברי' עד תשלום האחד השלם ונחסרהו מהשבר השלישי הנקבץ עם השנים הקודמים אם היה גדול ממנו | ||||||||||||
|
או נחסר השבר ממנו אם היה קטן ממנו וננהיג הדרך הקודם בעינו | ||||||||||||
או אם תרצה להשתמש בדרך אחרת תוכל להשתמש בזה הסדר | |||||||||||||
|
והוא שתקח היוצא טרם שתחסרהו או שתוסיפהו ואם היה היוצא מאשר יחסר מהשלם קטן מהשבר השלישי אשר תרצה לקבצו עם השני' הקודמים הנה תחסרהו מהשבר ההוא והיוצא הוא התוספת על השלם האחד וכאשר תוסיף עליו שלם אחד יהיה ההווה סך הג' שברים המונחים | ||||||||||||
|
ואם היה היוצא גדול מהשבר אשר תרצה לקבצו הנה תחסר השבר מהיוצא והיוצא לך הוא החסרון אשר יחסר משלמות השלם האחד | ||||||||||||
ואולם אם היה היוצא מאשר נוסיף על השלם האחד הנה נשמור האחד הנוסף על היוצא ונבקש החסרון אשר יחסר מהיוצא עד תשלום השלם האחד | |||||||||||||
|
ואם היה החסרון ההוא קטן מהשבר הנקבץ הנה נחסרהו ממנו והיוצא הוא תוספת על השלם האחד ולכן נוסיף עליו אחד ועוד נוסיף עליהם האחד השמור שבידינו והעולה הוא סך הג' שברים | ||||||||||||
|
ואם היה החסרון גדול מהשבר הנקבץ הנה נחסר השבר ממנו והיוצא נקח ממנו החסרון שעד תשלום האחד ונוסיף עליו השמור שבידינו והעולה הוא סך הג' שברים | ||||||||||||
וכן בזה הדרך תעשה תמיד עד שיכלו כל השברים הנקבצים | |||||||||||||
|
המשל בזה במשלנו זה שהוא קבוץ התשעה שברים הנה נבקש החסרון אשר יחסר מהחצי עד תשלום האחד והוא חצי ולהיות שהשליש הנקבץ עם החצי הוא קטן ממנו על כן נחסר השליש מהחצי וישאר ששית אחד וזהו החסרון מהשלם האחד | ||||||||||||
|
ואולם אנחנו למה שאין כוונתנו עתה לקבץ השני שברים האלה לבד לכן לא נקח רק היוצא שהוא הששית האחד ולהיות שהרביעית הנקבץ עמהם גדול ממנו על כן נחסר הששית מהרביעית והיוצא הוא א' מי"ב | ||||||||||||
|
ואולם אנחנו למה שאין כוונתנו עתה בקבוץ הג' שברים לבד לכן נשמור האחד בידינו בידינו ונשתמש עם האחד מי"ב לבדו שהוא היוצא ולהיות שהאחד מי"ב היוצא הוא תוספת על השלם האחד לכן נשמור האחד הנוסף עליו בידינו ונשתמש עם האחד מי"ב לבדו | ||||||||||||
|
עוד מצאתי דרך אחרת יותר קצרה מכל אלה הדרכים והוא שתדע שהמחולק היותר קטן אשר יכלול כל מיני השברים | ||||||||||||
For one half to a tenth, without the seventh - it is 360 | שמהחצי עד העשירית חוץ מהשביעית הוא הש"ס ועם השביעית הוא שני אלפים תק"כ ולכן ברצותך לקבץ שברים רבים נכללים במינים שמהחצי עד העשירית חוץ מהשביעית דע שהם ש"ס | ||||||||||||
For one half to a tenth, including the seventh - it is 2520 | וכן אם רצית לקבץ כל השברים שעד העשירית עם השביעית יחד דע שהם שני אלפים תק"כ ולא תצטרך לטרוח בהכאותיהם וברבוי המגיע מהם שהם יותר מל"ו פעמים ק' אלפים | ||||||||||||
אחר זה תחלק המחולק על כל אחד מאיכות השברים המונחים והיוצא מכל אחד מהם שמרהו אחר זה קבץ כל השמורים והעולה חלקהו על המחלק ר"ל על הש"ס או על השני אלפים תק"כ והיוצא הוא סך כל השברים המונחים | |||||||||||||
For a denominator larger than ten - multiply it by the given common denominator | ואם היה שם שבר מעשירית ומעלה הכה איכות השבר ההוא אשר הוא מעשירית ומעלה עם המחלק המונח ר"ל עם הש"ס או עם השני אלפים תק"כ והעולה הוא המחלק | ||||||||||||
|
המשל בשברים שמהחצי עד העשירית הנה המחלק הוא שני אלפים תק"כ חלק זה המספר על הב' שהוא החצי ויעלו אלף ר"ס ושמרם | ||||||||||||
וזהו בעצמו מה שיצא לך מהדרכים הקודמים רק שהם גדולי היחס וזה קטן היחס וכבר קדמו לך דרכי הבחינה | |||||||||||||
Finding the lowest common multiple | ואולם אם רצית לדעת הדרך בידיעת קטון המספר אשר ימצאו בו השברי' המונחים איזה שברים שיהיו הנה הדרך בידיעת זה הוא | ||||||||||||
|
שאם היו שני שברים לבד הנה אם היו איכויותיהם מספרים נבדלים יוכו זה עם זה והעולה הוא קטון המספר אשר ימצאו בו השברים ההם | ||||||||||||
|
ואם יהיו משותפים הנה אם שיהיה האחד מונה האחר ואם שלא ימנהו | ||||||||||||
|
ואם ימנהו הנה המספר הגדול מהם הוא בעצמו קטון המספר אשר ימצאו בו שני השברים המונחים | ||||||||||||
|
ואם לא ימנהו הנה נמצא קטון יחסם עם הדרך הקודם ונכה המספר הגדול משני האיכויות המונחים עם המספר הקטן משני איכויות קטון יחסם | ||||||||||||
|
המשל בזה אם רצית לדעת קטן המספר אשר ימצאו בו הששית והשמינית הנה אם היו הששה מונים השמנה הנה מספר השמנה הוא קטון המספר אשר ימצאו בו השמינית והששית | ||||||||||||
וכן אם היו הששה והשמנה נבדלים הנה היינו מכים הששה עם השמנה והיו מ"ח והיה זה המספר קטון המספר אשר ימצאו בו הששית והשמינית | |||||||||||||
|
אבל בעבור שאינם נבדלי' גם אין האחד מונה האחר הנה נמצא קטון יחסם עם הדרך הקודם והם שני מספרי ג"ד ונכה הג' שהוא קטון מספרי ג"ד עם הח' שהוא גדול מספרי ו"ח ויעלו כ"ד | ||||||||||||
For numerous fractions | ואם היו שברים רבים | ||||||||||||
|
הנה הדרך למציאות זה הוא שתמצא קטון המספר שימצאו בו השני שברים מהם לפי מה שקדם אחר כך לא ימלט המספר ההוא מאחד מהג' פנים הנזכרים והם אם שיהיה השבר הג' מונהו או לא ימנהו ואם לא ימנהו אם שיהיו נבדלים או משותפים | ||||||||||||
ונעשה הדרך הראשון בעצמו והוא שאם יהיה השבר הג' מונה קטון המספר אשר ימצאו בו השני שברים הקודמים הנה הוא קטון המספר אשר ימצאו בו השלשה שברים יחד | |||||||||||||
ואם לא יהיה השבר הג' מונה אותו והם נבדלים נכהו עמו והיוצא הוא קטון המספר אשר ימצאו בו הג' שברים יחד | |||||||||||||
ואם יהיה השבר השלישי משותף עמו הנה נמצא קטון יחסם ונקח הקטן שמשני מספרי קטון היחס ונכהו עם הגדול שבשני המספרי' המונחים שהם קטון המספר אשר ימצאו בו השני שברים הראשונים והשבר הג' והעולה משניהם הוא קטון המספר אשר ימצאו בו הג' שברים יחד | |||||||||||||
עוד אחר זה אם היה שבר רביעי נקח קטון המספר אשר ימצאו בו הג' שברים והשבר הד' ונחקור בהם הג' פנים אשר הזכרנו ונעשה בהם כמשפט | |||||||||||||
וכן תמיד עד שיכלו השברים ירבו מה שירבו דרך אחד לכלם | |||||||||||||
|
המשל בזה אם רצית לדעת קטון המספר אשר ימצאו בו החצי והשלישית והרביעית והחמישית והששית והשביעית והשמינית והתשיעית והעשירית הנה נסדרם בזה הדרך
| ||||||||||||
|
ולהיות שהב' והג' הם מספרים נבדלים ע"כ נכה הב' עם הג' ויעלו ו' | ||||||||||||
|
ולהיות שהו' עם הד' הם משותפי' ואין האחד מונה את חברו ע"כ בקשנו קטן יחסם והם שני מספרי ג"ב והכינו הב' שהוא קטון ב' מספרי ג"ב עם הו' גדול ב' מספרי ו"ד ועלה י"ב | ||||||||||||
|
ולהיות שהי"ב עם הה' הם שני מספרים נבדלים על כן הכינו הה' בי"ב ועלה ס' | ||||||||||||
|
ולהיות שהס' עם הו' האחד ימנה האחר על כן לא הכינום רק לקחנו הס' כאשר בתחלה | ||||||||||||
|
ולהיות שהס' עם הז' הם שני מספרים נבדלים על כן הכינום זה בזה ועלה ת"כ | ||||||||||||
|
ולהיות שהת"כ עם הח' הם משותפים ואין האחד מונה את חברו על כן בקשנו קטון יחסם והם שני מספרי ב' ק"ה ולקחנו הב' שהוא הקטן משני אלה המספרים והכינום עם מספר ת"כ שהם גדול שני מספרי ת"כ ח' ועלה תת"מ | ||||||||||||
|
ולהיות שזה המספר עם הט' הם שני מספרים משותפים ואין האחד מונה את חברו על כן בקשנו קטון יחסם והם שני מספרי ג' ר"פ והכינו הג' שהוא קטון שני אלה המספרים עם תת"מ שהוא גדול מספרי תת"מ ט' ועלו שני אלפים תק"כ | ||||||||||||
|
ולהיות שזה המספר עם הי' האחד מונה את חברו על כן תפשנו בידינו זה המספר | ||||||||||||
|
וידענו שמספר ב' אלפים תק"כ הוא הקטן מספר אשר ימצאו בו כל אלה השברים | ||||||||||||
|
ועם זה הדרך בעצמו תוכל לדעת שקטון המספר אשר ימצאו בו כל אלה השברים חוץ מהשביעית הוא מספר ש"ס | ||||||||||||
וכן אם רצית לקטן מספר אשר ימצאו בו כל השברים המונחים ירבו מה שירבו דרך אחד לכל | |||||||||||||
Methods of checking |
והמאזנים אשר יאוזן זה המין | ||||||||||||
|
הנה כבר מצאתי דרך והוא שנחסר השבר האחד איזה מהם שתרצה מהמקובץ והנשאר אם היו השברים הנקבצים שנים יהיה הוא השבר הנשאר | ||||||||||||
ואם היו השברים הנקבצים יותר משנים יהיה הוא העולה מקבוץ השברים הנשארים ואם לאו כזבת | |||||||||||||
|
המשל בזה בקבוץ השליש והרביע שהעולה מקבוצם הוא שבעה חלקים מי"ב כאשר חסרנו השליש מהמקובץ ישאר הרביע | ||||||||||||
|
וכשנחסר הרביע ישאר השליש | ||||||||||||
|
ובקבוץ השליש והרביע והחומש שהעולה מהם מ"ז חלקים מששים כשנחסר מהם השליש ישארו ט' חלקים מכ' וככה הוא סך הרביע והחומש | ||||||||||||
|
ואם תחסר מהם החומש ישארו שבעה חלקים מי"ב וככה הוא סך השליש והרביע | ||||||||||||
|
עוד מצאתי מאזנים אחרים על דרך הקבוץ בעצמו הוא שתקבץ עם המקובץ החסר משלמות איזה שבר שתרצה מהנקבצי' עד האחד השלם והעולה תשליך ממנו אחד ואם הנשאר שוה לעולה מהנקבצים הנשארים דע שצדקת ואם לאו כזבת | ||||||||||||
|
המשל בזה בקבוץ השליש והרביע שהעולה מקבוצם הוא שבעה חלקי' מי"ב כאשר תקבץ עמהם החסר משלמות הרביע עד האחד שהוא ג' רביעיות הנה העולה מהם הוא אחד שלם ושליש תשליך האחד והנשאר שליש והוא השבר הנשאר מהנקבצים | ||||||||||||
|
ואם רצית לקבץ עמהם החסר משלמות השליש שהוא הב' שלישיו' העולה הוא אחד שלם ורביע תשליך האחד והנשאר רביע והוא השבר הנשאר מהנקבצים | ||||||||||||
|
ובקבוץ השליש והרביע והחמישית שהעולה מקבוצם הוא מ"ז חלקים מששים תקבץ עמהם החסר משלמו' הרביע עד האחד השלם שהוא ג' רביעיות והעולה הוא אחד שלם ושמנה חלקים מט"ו תשליך האחד והנשאר שמנה חלקים מט"ו והוא קבוץ השליש והחומש | ||||||||||||
|
או קבץ עמהם החסר משלמות השליש עד השלם האחד שהם ב' שלישיות ויעלה אחד ותשעה חלקים מכ' תשליך האחד וישארו ט' חלקים מעשרים שהוא העולה מקבוץ הנשאר מהנקבצים וזה מה שרצינו לבאר | ||||||||||||
Reasons and Explanations |
|||||||||||||
The reason for the general adding procedure | ואולם סבת מציאות זה המין | ||||||||||||
|
בשנכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות והעולה נשמרהו אחר זה נכה כמות השבר האחד עם איכות השבר האחר והעולה עם איכות האחר וכן תמיד חוץ מאיכות השבר ההוא | ||||||||||||
According to the multiplication rules: |
וזה שכבר קדם במין ההכאה שהעולה מהכאת כמות השבר האחד עם איכות השבר האחר כאשר ניחסהו אל העולה מהכאת איכותו עם איכות השבר האחד הנה יהיה יחסו אליו יחס כמות השבר אל איכותו ואם כן הוא השבר הראשון בעינו | ||||||||||||
וכאשר היה זה כן והיה העולה מהכאת האיכות עם האיכות אשר אליו יתיחסו העולים מהכאת כל הכמויות עם כל האיכויות על הצד הנזכר משותף לכל השברים המונחי' | |||||||||||||
This procedure converts fractions with various denominators to fractions with a common denominator | הנה א"כ יחויב לזה בהכרח שעם הדרך הזאת ישובו השברים המונחים המתחלפים באיכות בעלי איכות אחת | ||||||||||||
המשל בזה באשר נניח שני שברים מתחלפי האיכות כמו השליש והרביע כמו זה
| |||||||||||||
|
והכינו הג' עם הד' ועלו י"ב ושמרנוהו אחר זה הכינו האחד עם הד' וניחס הד' עם הי"ב השמורים ויעלו ד' יביי"ם והוא שבר הרביע | ||||||||||||
Addition of fractions with identical denominator is done by summing their numerators | והוא מהמבואר בעצמו שכל שברים מונחים בעלי איכות אחת כאשר רצית לקבצם תקבץ הכמויות לבד והעולה ניחסהו אל איכותם והוא העולה מקבוצם | ||||||||||||
|
המשל בזה הב' שביעיים והד' שביעיים הנה נקבץ הב' עם הד' ויעלו ו' וניחסם אל השבעה והם ו' שביעיים וככה הוא העולה מקבוצם | ||||||||||||
|
הנה מן המבואר מזה בהכרח שנקבץ במשלנו זה הג' והד' שהם כמות הד' יביי"ם והג' יביי"ם הנולדים והעולה מהם ניחסהו אל הי"ב שהוא איכותם והם שבעה יביי"ם וככה הוא העולה מקבוצם וכאשר היה זה כן הנה אם כן נקבץ העולה מהכאת הכמות עם האיכות שהוא הג' עם העולה מהכאת הכמות עם האיכות שהוא הד' והעולה נחלקהו על העולה מהכאת האיכות עם האיכות שהוא הי"ב ויצא לך קבוצם וזהו מה שרצינו לבאר | ||||||||||||
For addition of numerous fractions | ואין לאומר שיאמר שזה אמנם יצדק כאשר היו השברים הנקבצים שנים לבד לא כאשר היו הנקבצים יותר משנים | ||||||||||||
|
כי כבר קדם במין ההכאה שאין הבדל בהכאה בין שנכה המספר הראשון עם השני והעולה עם השלישי והעולה עם הרביעי ובין שנכה העולה מהכאת הראשון עם השני עם העולה מהכאת השלישי עם הרביעי | ||||||||||||
וכאשר היה זה כך הנה אם כן כאשר הונחו השברי' הנקבצים ארבעה על דרך משל כמו החצי והשליש והרביע והחומש כזה
| |||||||||||||
|
הנה אין הבדל בשנכה הב' עם הג' והעולה עם הד' והעולה עם הה' שהם ק"כ וניחס אליהם הקנ"ד שהם העולה מקבוץ העולה מהכאת הא' עם הג' והעולה עם הד' והעולה עם הה' שהם ס' | ||||||||||||
|
או בשנכה הב' עם הג' ויעלו ו' וניחס אליהם הה' שהם העולה מהכאת הא' בג' והא' בב' והנה הם ששיים ונשמרם ואחר נכה הד' עם הה' ויעלו כ' וניחס אליהם הט' שהם העולה מהכאת הא' בה' והא' בד' והנה הם ט' עשרימיים ונשמרם | ||||||||||||
|
אחר מבמין הראשון נמצא האיכות בשנכה הב' עם הג' והעולה עם הד' והעולה עם הה' | ||||||||||||
|
ובמין השני נמצא האיכות בשנכה הו' עם הכ' שהם העולה מהכאת הב' הג' והעולה מהכאת הד' בה' וכבר קדם שאין הבדל בין שני המינים האלה כלל | ||||||||||||
|
וכן הכמות נמצא עם המין הראשון בשנכה הא' עם הג' והעולה עם הד' והעולה עם הה' ונשמרהו גם נכה הא' עם הב' והעולה עם הד' והעולה עם הה' ונשמרהו | ||||||||||||
|
ובמין השני נמצא הכמות בשנכה הה' עם הכ' והעולה נשמרהו גם נכה הט' עם הו' והעולה נשמרהו | ||||||||||||
וכבר קדם שאין הבדל בין שני המיני' כלל אחר שההכאות ההוות במין האחד הם הם בעצמם ההכאות שבמין האחר | |||||||||||||
ושאין הבדל ביניהם כלל רק שבמין האחד יעשה כל ההכאות ביחד ובמין השני יעשה חצי ההכאות ראשונה ונקח העולה מהם ונכם שנית | |||||||||||||
|
וזה שבמין השני הוכו הכ' עם הה' שהם קבוץ העולים מהכאת שני איכויות החצי והשליש עם כמויותיהם על דרך אלכסון | ||||||||||||
|
ובמין הראשון הוכו הה' עם הד' ועלו כ' והכ' עם הג' שהוא העולה מהכאת איכות השליש עם כמות החצי גם הוכו הה' עם הד' ועלו כ' והכ' עם הב' שהוא העולה מהכאת איכות החצי עם כמות השליש | ||||||||||||
אם כן כבר ראית בעיניך שהכאת הה' עם הכ' שבמין השני הם בעצמם הכ' עם הג' ועם הב' שבמין הראשון | |||||||||||||
|
וכן במין השני הוכו הו' עם הט' שהם קבוץ העולים מהכאת שני איכויות הרביע והחומש עם כמויותיהם על דרך אלכסון | ||||||||||||
|
ובמין הראשון הוכו הב' עם הג' ועלו ו' והו' עם הד' שהוא העולה מהכאת איכות הרביע עם כמות החומש גם הוכו הב' עם הג' ועלו ו' והו' עם הה' שהוא העולה מהכאת איכות החומש עם כמות הרביע | ||||||||||||
The reason for the repetitive addition of numerous fractions | ואולם סבת הדרך השני והוא קבוץ שני שברים בלבד והעולה עם השלישי והעולה עם הד' וכן תמיד | ||||||||||||
Clarified by the above explanation of the previous algorithm | הנה אין צורך לזכרה כי כבר התבארה עם הדרך הקודם | ||||||||||||
The reason for the third algorithm - using subtraction | ואולם סבת הדרך השלישי והוא דרך החסור בלקיחת חסרון השבר האחד עם תשלום השלם האחד ושיחסר ממנו השבר האחר הנקבץ עמו אם היה החסרון גדול ממנו כ"ו הנה סבתו גם כן מבוארת בעצמה | ||||||||||||
|
וזה שהוא מהמבואר בעצמו שהעולה מקבוץ השבר הראשון עם מה שיחסר ממנו עד תשלום השלם האח' הוא שלם אחד בהכרח | ||||||||||||
|
ושקבוצו עם השבר השני אם היה השבר השני שוה למה שיחסר משלמות הראשון עד אחד הנה הוא גם כן שלם אחד | ||||||||||||
|
ואם היה פחות ממנו הנה יהיה קבוצו עמו פחות מהשלם האחד כמו העודף אשר בין השבר השני ובין מה שיחסר מהשבר הראשון עד תשלום האחד | ||||||||||||
|
ואם היה יתר ממנו הנה יהיה קבוצו עמו יותר מהשלם האחד כמו העודף אשר בין השבר השני ובין מה שיחסר מהשבר הראשון עד תשלום האחד | ||||||||||||
ולכן יחויב מזה בהכרח לחקור העודף שבין השבר השני ובין מה שיחסר מהשבר הראשון עד תשלום האחד
ואם היה השבר השני פחות ממנו נגרע העודף מהשלם | |||||||||||||
This algorithm can be used repeatedly for more than two fractions - by using the difference of a sum of fractions from 1 |
וכן תעשה תמיד אם תרצה לקבץ יותר משני שברים ר"ל כשתעשה הדרך הזאת בעינה בקבוץ העולה משני השברים עם השבר השלישי | ||||||||||||
or by another way: | ואולם אם רצית להשתמש בקבוץ השבר השלישי עם השנים הקודמים בדרך השני ר"ל בשתקח היוצא ותחסרהו מהשלישי אם היה קטן ממנו כ"ו | ||||||||||||
|
הנה גם זה נכון וסבתו ידועה וזה שאם היה היוצא מאשר יחסר מהשלם והיה השבר השלישי הנקבץ עם השנים הקודמים יותר גדול מהיוצא | ||||||||||||
|
הנה יחויב מזה בהכרח שיהיה העודף אשר בין השלישי והיוצא כאשר נוסיפהו על השלם האחד שיהיה הוא סך הג' שברים הנקבצים וזה כי אחר שהיוצא הוא מאשר יחסר מהשלם והנשאר הוא סך השני שברים הקודמים הנה אם כן היוצא עם קבוץ שני השברים הוא אחד שלם והשבר השלישי גדול מהיוצא הנה יהיה השבר השלישי עם קבוץ שני השברים גדול מאחד שלם ויהיה יתרונו על השלם כמו העודף אשר בין השבר השלישי והיוצא | ||||||||||||
|
ואולם אם היה היוצא הנזכר גדול מהשבר השלישי | ||||||||||||
|
הנה אחר שהיוצא עם קבוץ שני השברים הוא אחד שלם והשבר השלישי קטן מהיוצא הנה יהיה השבר השלישי עם קבוץ שני השברים קטן מאחד שלם ויהיה פחיתותו מהשלם כמו העודף אשר בין היוצא והשבר השלישי ולכן כאשר יחוסר השבר השלישי מהיוצא ויצא העודף אשר ביניהם ונחסרהו מהשלם יהיה הנשאר הסך העולה מקבוץ השבר השלישי עם השנים הקודמים | ||||||||||||
|
ואולם כאשר היה היוצא מאשר נוסיפהו על השלם האחד הנה אחר שקבוץ ב' שברים הוא שלם אחד והיוצא | ||||||||||||
|
ואם כן מה שיחסר מקבוץ השני שברים עד תשלום הב' שלמים הוא מה שיחסר מהיוצא עד תשלום האחד | ||||||||||||
|
אם כן יחויב מזה בהכרח שיהיה הקבוץ החסר מהיוצא עד תשלום האחד עם קבוץ השני שברים הם שנים שלמים | ||||||||||||
|
ולכן אם היה השבר השלישי גדול מהחסר מהיוצא עד תשלום האחד | ||||||||||||
|
יהיה קבוץ השבר השלישי עם קבוץ השני שברים גדול מב' שלמים ויהיה יתרונו על השנים השלמי' כמו העודף אשר בין השבר השלישי והחסר משלמות היוצא עד תשלום האחד ולכן כאשר יחוסר החסר משלמות היוצא מהשבר השלישי ויצא לנו העודף עם השנים השלמים יצא לך הסך העולה מקבוץ השלשה שברים | ||||||||||||
|
ואולם אם היה החסר משלמות היוצא עד האחד גדול מהשבר השלישי | ||||||||||||
|
יהיה קבוץ השבר השלישי עם קבוץ השני שברים פחות משנים שלמים ויהיה פחיתותו מהב' שלמים כמו העודף אשר בין השבר השלישי והחסר משלמות היוצא עד האחד ולכן כאשר יחוסר השבר השלישי מהחסר משלמו' היוצא עד האחד ויצא לנו העודף אשר ביניהם ונחסרהו מהב' שלמים יהיה הנשאר הסך העולה מקבוץ הג' שברים וזהו מה שכווננו ביאורו | ||||||||||||
The reason for the fourth algorithm - based on the smallest common denominator (the lowest common multiple) |
ואולם סבת הדרך הרביעית והוא התיחסות כל השברים שמהחצי עד העשירי חוץ מהשביעי אל מספר הש"ס ועם השביעי אל מספר השני אלפים תק"כ וזה בשנחלק הש"ס או השני אלפים תק"כ אל כל אחד מאיכויות השברים המונחים כ"ו הנה סבתו גם כן ידועה | ||||||||||||
|
והוא שהוא מהידוע בעצמו שכאשר נקח ממספר מה איזה מספר היה חלקים מה איזה חלקים שיהיו ונקבצם כמנהג השלמים שהעולה מהם כאשר ניחסהו אל המספר ההוה הנה ההווה מהיחס ההוא הוא העולה מקבוץ כל אותם החלקים הלקוחים | ||||||||||||
המשל בזה כאשר לקחנו ממספר כ"ד חציו ושלישיתו ורביעיתו וששיתו ושמיניתו וחלק אחד מי"ב | |||||||||||||
|
וזה בשנחלק הכ"ד אל הב' שהוא איכות החצי ויצאו י"ב וידענו שחציו י"ב ונשמרם גם נחלקהו אל הג' שהוא איכות השליש ויצאו ח' והם שלישיתו ונשמרם | ||||||||||||
וכאשר היה זה כן הוא מהמבואר בעצמו גם כן שאין הבדל בזה בשנקח השברים מהכ"ד או מהמ"ח או מאיזה מספר שיהיה לבד שיהיו החלקים ההם נמצאים בו | |||||||||||||
|
כי על דרך משל אם רצית לקחת אלה החלקים מהמ"ח הנה כאשר יקובצו יעלו שבעים וכשייוחסו אל המ"ח הם שלם אחד וכ"ב חלקים ממ"ח אשר קטון יחסם הוא אחד שלם וי"א חלקים מכ"ד והנה זהו היוצא בעצמו מחלקי הכ"ד | ||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה בקשנו המספר היותר קטן שימצאו בו החלקים שמהחצי עד העשירי חוץ מהשביעי והם ש"ס ולקחנו החלקים הנזכרים ממנו ולא נצטרך לקחת אותם מהמספר הגדול היוצא מהכאת האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות אשר ימצאו בו גם כן אלה החלקים וזהו מה שכווננו ביאור | |||||||||||||
Explanation for the procedure of finding the lowest common multiple | ואולם סבת הדרך בידיעת קטון המספר אשר ימצאו בו השברים המונחים | ||||||||||||
Found in Euclid, Elements, Book VII, proposition 34 | הלא היא מבוארת בספר היסודות לאקלידס במאמר הח' ממנו אין צורך לכתבה שנית | ||||||||||||
The reason for the first checking method - by subtraction
|
ואולם סבת מאזני זה המין בחסרון השבר האחד מהשברים המונחים והנשאר אם היו השברים שנים יהיה הוא השבר הנשאר ואם היו יותר משנים יהיה הוא העולה מקבוץ השברים הנשארי' | ||||||||||||
Is clear by itself | הנה היא מבוארת בעצמה אין צורך לביאור כלל | ||||||||||||
The reason for the second checking method - by addition
|
ואולם סבת המאזנים השנים שהם על דרך הקבוץ | ||||||||||||
Clarified from the third adding algorithm |
הנה היא מבוארת ממה שקדם בדרך השלישי אשר בזה המין והוא שהוא מן המבואר בעצמו שקבוץ החסר משלמות איזה שבר שנרצה מהנקבצים עד תשלום האחד עם אותו השבר בעצמו הוא אחד | ||||||||||||
|
ולכן יחויב שיהיה העולה מהקבוץ החסר משלמו' השבר עד האחד עם שני השברי' הנקבצים יחד שהוא המקובץ משניהם שוה לאחד עם השבר האחר הנקבץ עם השבר אשר לקחנו החסר משלמותו עם האחר | ||||||||||||
|
ולכן כאשר נשליך מהם אחד ישאר בהכרח השבר האחר | ||||||||||||
For more than two fractions | וכן אם היו השברים הנקבצים יותר משנים | ||||||||||||
|
יחויב מזה הצד בעינו שיהיה העולה מקבוץ החסר משלמות השבר האחד עם המקובץ שוה לאחר עם קבוץ השברים הנשארים | ||||||||||||
|
וכאשר נשליך מהם האחד יחויב בהכרח שיהיה הנשאר שוה לקבוץ השברים הנשארים וזהו מה שכווננו ביאורו | ||||||||||||
הנה כבר התבאר לך הדרך בידיעת זה המין עם מאזניו ואותותיו מחובר בראיותיהם ומופתיהם | |||||||||||||
ומהנה נתחיל בביאור דרך החסור בעזרת האל |
Chapter Three - Subtraction |
הפרק השלישי במין החסור | ||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Introduction |
|||||||||||||||||||||
Definition: subtraction = announcing the type of fraction that remains from subtracting a fraction of integer from a greater fraction of integer | החסור הוא הודעת מין השבר הנשאר אחר חסרון שבר השלם משבר השלם גדול ממנו | ||||||||||||||||||||
The difference between subtraction and multiplication of fraction: | ואמרי שבר השלם משבר השלם הוא ההבדל אשר בו יובדל זה המין ממין ההכאה | ||||||||||||||||||||
Multiplication of fractions is also a subtraction of something from something - taking a fraction of a fraction | וזה שמין הכאת השברים גם כן הוא חסרון דבר מדבר כי כבר התבאר שם שאמרנו נכה שבר בשבר ירצה נקח שבר השבר | ||||||||||||||||||||
|
אלא שבמין ההכאה יהיה חסרון שבר השבר משבר האחד לא שבר האחד משבר האחד | ||||||||||||||||||||
וזה כי אמרך רביע פעמים שליש הוא כמו אמרך רביע השליש והנה הרביע הוא רביע השליש שהוא שבר לא רביע השלם האחד והשליש הוא שליש האחד השלם | |||||||||||||||||||||
|
ואולם בזה המין אמרך חסר רביע מהשליש הוא אמרך חסר רביע השלם משליש השלם והנה הוא חסרון שבר משבר השלם ולכן בחסור כשיחוסר הרביע מהשליש ישאר אחד מי"ב | ||||||||||||||||||||
|
ובהכאה כשילוקח הרביע מהשליש ישארו ג' חלקים מי"ב כי השליש שהוא שבר האחד כאשר תחסר ממנו רביעיתו שהוא א' מי"ב ישארו ג' רביעיותיו שהם ג' חלקים מי"ב | ||||||||||||||||||||
וזהו ההבדל אשר בזה המין למין ההכאה | |||||||||||||||||||||
ולכן היה גדר ההכאה התכת שבר השבר לשבר | |||||||||||||||||||||
והיה גדר החסור הודעת השבר הנשאר מחסרון שבר השלם משבר השלם | |||||||||||||||||||||
|
גם כי יובדל זה המין ממין ההכאה כאשר זה המין יבוקש בו הנשאר מחסרון השבר מהשבר ובמין ההכאה יבוקש בו הנלקח ממנו והוא החסרון לא הנשאר | ||||||||||||||||||||
The ancients doubted the need for the subtraction of fractions, since it is already known from multiplication of fractions - but the differences between these two operations resolve their doubt | ומהנה כבר הותר הספק אשר ספקו בו קצת מהקדמונים ואמרו אחר שעם ההכאה נדע לקחת איזה שבר שיהיה מאיזה שבר שיהיה הנה כבר תוכל לדעת הנשאר ומה צורך למין החסור | ||||||||||||||||||||
ואמנם אנחנו כבר התרנו זה בשאמרנו שמין החסור יודיע לנו הנשאר מחסרון שבר השלם משבר השלם ומין ההכאה יודע לנו הנשאר מחסרון שבר השבר משבר השלם | |||||||||||||||||||||
Subtraction of Fractions |
ומעתה אתחיל בביאור הודעת זה המין ואומר שזה המין גם כן אין ספק שיהיו בו הי"ב מיני השברים הפשוטים והע"ח מינים המתחדשים מהרכבתם | ||||||||||||||||||||
In the operation of subtraction of fractions the composite types are multiplied - because of the significance of the position, every simple type is doubled | אלא שירבו המינים המורכבי' בזה המין למה שהיו כל מין מהם כאשר היה מהמתחלפי' הפשוטים נחלק לשנים | ||||||||||||||||||||
In the multiplication and addition operations the position is not significant | ולא כן במיני ההכאה והקבוץ כי במין ההכאה והקבוץ אין הבדל בין הכאת השבר עם השברים ובין הכאת השברים עם השבר וכן בקבוץ כי היוצא מהם אחד | ||||||||||||||||||||
There are 132 types of composite subtraction of fractions | ואולם במין החסור יש הבדל בין שנחסר השברים מהשברים ובין שנחסר השבר מהשבר ולכן יחויב שיהיו מיני המורכבים קל"ב | ||||||||||||||||||||
Converting the 132 types to four simple types of subtraction: fraction from fraction, fractions from fractions, fraction from fractions, fractions from fraction | והדרך אל ידיעתם אמנם הוא עם ידיעת ההתכה ר"ל עם הידיעה בהתכת המינים הקל"ב אל הד' מינים מהם שהם שבר משבר ושברים משברים ושבר משברים ושברים משבר וכבר הזכרנו זה אין צורך להשנות בביאורו | ||||||||||||||||||||
1) The general algorithm for the 4 simple types of subtractions
|
ואמנם הנשאר עלינו הנה הוא הודעת הדרך באלה הד' מינים הנזכרים | ||||||||||||||||||||
ואומר שהדרך בידיעת הד' מינים האלו אשר הם במדרגת השרשים והיסודות לכל המינים הנשארי' אמנם הוא בשנסדר השברים אשר תרצה לחסר זה מזה זה בצד זה ונכה האיכות עם האיכות והעולה נשמרהו | |||||||||||||||||||||
ונצייר לזה ד' משלים לאלה המינים הד' והם אלו
| |||||||||||||||||||||
|
משל המין הראשון הכינו הג' עם הב' ועלו ו' ושמרנום אחר זה הכינו הא' עם הב' ועלו ב'
גם הכינו הא' עם הג' ועלו ג' | ||||||||||||||||||||
|
ובמין השני הכינו הז' עם הד' ועלו כ"ח ושמרנום אחר זה הכינו הב' עם הד' ועלו ח' | ||||||||||||||||||||
|
ובמין הג' הכינו הג' עם הד' ועלו י"ב ושמרנום אחר זה הכינו הא' עם הד' והם ד' | ||||||||||||||||||||
|
ובמין הרביעי הכינו הז' עם הב' ועלו י"ד ושמרנום אחר זה הכינו הב' עם הב' ועלו ד' | ||||||||||||||||||||
2) Another algorithm - by addition | עוד מצאתי דרך אחרת בידיעת זה המין והוא על דרך הקבוץ | ||||||||||||||||||||
|
והוא שתקבץ החסר מהשבר הגדול עד תשלום הא' עם השבר האחר והחסר מהמקובץ עד האחד הוא הנשאר מחסרון השבר מהשבר | ||||||||||||||||||||
|
או קבץ החסר מהשבר הקטן עד תשלום האחד עם השבר הגדול והעולה השלך ממנו אחד והנשאר הוא המבוקש | ||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||
|
המשל בזה הנה במין הראשון מהד' מינים הנזכרים נקבץ החצי עם השליש והוא ה' ששיות ונקח מזה החסר משלמותו עד הא' והוא ששית וככה הוא הנשאר מחסור השליש מהחצי | ||||||||||||||||||||
|
ולפי הדרך השני נקבץ הב' שלישיות עם החצי והעולה מקבוצם הוא שלם א' וששית השלך מהם האחד השלם והנשאר הוא ששית א' וככה הוא הנשאר מחסור השליש מהחצי | ||||||||||||||||||||
|
ומשל המין השני הנה לפי הדרך הראשון נקבץ הרביע עם הב' שביעיות ויעלו ט"ו חלקים מכ"ח והחסר משלמות הא' הוא י"ג חלקים מכ"ח וככה הוא הנשאר מחסור הב' שביעיות מהג' רביעיות | ||||||||||||||||||||
|
ולפי הדרך השני נקבץ הה' שביעיות עם הג' רביעיות והעולה מקבוצם הוא אחד שלם וי"ג חלקים מכ"ח השלך מהם הא' השלם והנשאר הוא הנשאר מחסור הב' שביעיות מהג' רביעיות | ||||||||||||||||||||
|
ומשל המין השלישי הנה לפני הדרך הראשון נקבץ הרביע עם השליש והעולה מקבוצם הוא ז' חלקים מי"ב והחסר משלמות הא' הוא ה' חלקי' מי"ב וזהו הנשאר מחסור השליש מהג' רביעיות | ||||||||||||||||||||
|
ולפי הדרך השני הנה נקבץ הב' שלישיות עם הג' רביעיות והעולה מקבוצם הוא אחד שלם וה' חלקים מי"ב השלך מהם הא' השלם והנשאר הוא ה' חלקים מי"ב וככה הוא הנשאר מחסור השליש מהג' רביעיות | ||||||||||||||||||||
|
ומשל המין הרביעי הנה לפי הדרך הראשון נקבץ החצי עם הב' שביעיות והעולה מקבוצם הוא י"א חלקים מי"ד והחסר משלמות הא' הוא ג' חלקים מי"ד וככה הוא הנשאר מחסור הב' שביעיות מהחצי | ||||||||||||||||||||
|
ולפי הדרך השני נקבץ הה' שביעיות עם החצי והעולה מקבוצם הוא שלם א' וג' חלקים מי"ד נשליך מהם השלם האחד וישארו ג' חלקים מי"ד וככה הוא הנשאר מחסור הב' שביעיות מהחצי | ||||||||||||||||||||
אלה הם הדרכים אשר תוכל להשתמש בהם בידיעת זה המין | |||||||||||||||||||||
Composite types of subtraction of fractions | |||||||||||||||||||||
Algorithm for subtraction of a sum of simple fractions from a sum of simple fractions | ואולם אם רצית לחסר שברים רבים משברים רבים מבלתי שתצטרך לקבץ תחלה ואח"כ לחסרם |
הנה תוכל להשתמש בזה בשתכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות ותשמרהו ויקרא השמור הראשון אחר זה הכה כמות השבר הנחסר עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות על הדרך חוץ מאיכותו | |||||||||
המשל בזה אם רצית לחסר חצי ושליש וג' רביעיות מד' חמישיות וה' ששיות ושביעית | |||||||||
הנה יסודרו על זה הסדר
| |||||||||
|
ונכה הב' עם הג' והעולה עם הד' והעולה עם הה' והעולה עם הו' והעולה עם הז' והם ה' אלפים ומ' ונשמרם ויקרא שמור הראשון | ||||||||
|
אחר זה נכה הא' עם הג' והעולה עם הד' והעולה עם הה' והעולה עם הז' והם אלפים תק"ך | ||||||||
|
גם נכה הא' עם הב' והעולה עם הד' והעולה עם הה' והעולה עם הו' והעולה עם הז' והם אלף תר"ף | ||||||||
|
גם נכה הג' עם הב' והעולה עם הג' והעולה עם הה' והעולה עם הו' והעולה עם הז' והם ג' אלף ותש"ף | ||||||||
|
קבצם והם ז' תתק"ף נשמרם והם השמור השני | ||||||||
|
אחר זה נכה הד' עם הב' והעולה עם הג' והעולה עם הד' והעולה עם הו' והעולה עם הז' והם ד' אלפים ל"ב | ||||||||
|
גם נכה הה' עם הב' והעולה עם הג' והעולה עם הד' והעולה עם הה' והעולה עם הז' והם ד' אלפים ומאתים | ||||||||
|
גם נכה הא' עם הב' והעולה עם הג' והעולה עם הד' והעולה הה' והעולה עם הו' והם תש"ך | ||||||||
|
קבצם והם ח' אלפים תתקנ"ב | ||||||||
|
וחסר מהם הז' אלפים תתק"ף ישארו תתקע"ב | ||||||||
|
ניחסם אל השמור הראשון שהם ה' אלפים מ' והיוצא הוא הנשאר מחסרון החצי והשליש וג' רביעיות מהד' חמישיות וה' ששיות ושביעית | ||||||||
Algorithm for a sum of remainders from subtractions of simple fractions |
---|
ואולם אם רצית לדעת העולה מכל הנשארים מחסרונות שברים רבים משברים רבי' מבלתי שתצטרך לחסרם תחלה ואח"כ לקבצם | |||
כמו שתרצה לחסר החצי מב' שלישיות והג' רביעיות מד' חמישיות הנה יסודרו כזה
| |||
|
ונכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות ויעלו ק"כ ונשמרם וזהו השמור הראשון | ||
|
אחר זה נכה כמות השבר הנחסר מהחסו' הראשון שהוא החצי מהשליש עם האיכות והעולה עם האיכות חוץ מאיכותו והם ס' | ||
|
גם נכה כמות השבר הנחסר מהחסור השני עם האיכות והעולה עם האיכות חוץ מאיכותו והם צ' | ||
|
קבצם עם ס' והק"נ וזהו השמור השני | ||
|
אחר זה נכה כמות השבר הגדול אשר יחוסר הקטן מהמין הראשון עם האיכות והעולה עם האיכו' חוץ מאיכותו והם פ' | ||
|
גם נכה כמות השבר הגדול אשר יחוסר הקטן ממנו מהמין השני באיכות והעולה עם האיכות חוץ מאיכותו והם צ"ו | ||
|
נחברם והם קע"ו | ||
|
נחסר מהם הק"נ וישארו הכ"ו | ||
|
וניחסם אל הק"כ השמור הראשון וזהו המבוקש | ||
Algorithm for the subtraction of a multiple of simple fractions from a multiple of simple fractions | |||
---|---|---|---|
|
ואולם אם רצית לדעת הנשאר מחסור העולה מהכאת שברי' אחדים מבלתי שתצטרך לדעת העולה מהכאת השברי' ההם | ||
כמו על דרך משל אם רצית לדעת הנשאר מחסור העולה מהכאת החצי עם הב' שלישיות מהעולה מהכאת הג' רביעיות עם הד' חמישיו' מבלתי שתצטר' להכות החצי עם הב' שלישיות והג' רביעיות עם הד' חמישיות | |||
|
הנה יסודרו בזה הדרך
| ||
ונכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות והם ק"כ ונשמרם ויקרא שמור הראשון אחר זה נכה השברים הנחסרים הכמות עם הכמות והעולה עם כל האיכויות השברים הגדולים אשר יחוסרו הקטנים מהם והם מ' ונשמרם והם השמור השני | |||
Algorithm for a multiple of remainders from subtractions of simple fractions | |||
|
ואולם אם רצית לדעת העולה מהכאת הנשאר מחסור שברים מה משברים מה עם הנשאר מחסור שברים מה משברים מה מבלתי שתצטרך לדעת הנשארים מהחסורים ההם כלל | ||
כמו עד"מ אם רצית לדעת העולה מהכאת הנשאר מחסור החצי מהב' שלישיות עם הנשאר מחסור הג' רביעיות מהד' חמישיות מבלתי שתצטרך לחסר החצי מהב' שלישיות והג' רביעיות מהד' חמישיות הנה יסודרו על זה הדרך
| |||
|
ונכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו הכל והם ק"כ ונשמרם ויקרא השמור הראשון אחר זה נחסר העולה מהכאת אלכסון א"ג מהכאת אלכסון ב"ב והנשאר נשמרהו | ||
Combination of three types of operations with fractions | |||
Algorithm for the remainder of the subtraction of a sum of multiples of simple fractions from a sum of multiples of simple fractions |
ואולם אם רצית לדעת הנשאר מחסור העולה מקבוץ העולי' מהכאות שברים מהעולה מקבוץ העולים מהכאת שברי' מה מבלתי שתצטרך להכות ואחר זה לקבץ ואחר זה לחסר אבל יצאו לו שלשתם בדרך אחת | |||||
|
כמו עד"מ אם רצית להכות חצי עם ב' שלישיות וג' רביעיות עם ד' חמישיות וג' שביעיות עם ד' חמישיות וב' שלישיות עם ג' רביעיות ואחר זה לקבץ העולה מהכאת החצי עם הב' שלישיות עם העולה מהכאת ג' רביעיות עם הד' חמישיות והעולה מהכאת הג' שביעיות עם הד' חמישיות עם העולה מהכאת הב' שלישיות עם הרביע ואחר זה לחסר ההווה מהקבוץ מההווה מהקבוץ לדעת הנשאר | ||||
הנה יסודרו על זה הסדר
| |||||
|
ונכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות והם נ' אלף ת' נשמרהו ויקרא השמור הראשון | ||||
|
אחר זה נכה כמות השני שברי' הראשוני' זה עם זה והעולה עם כל האיכויות על הסדר הזה חוץ מאיכויותיהם והם י"ו אלף ת"ת | ||||
|
גם נכה כמות השני שברים השניים והעולה עם כל האיכויות על הסדר חוץ מאיכויותיהם והם ל' אלף ור"מ | ||||
|
ונקבצם עם הי"ו אלף ת"ת והם מ"ז אלף ומ' ונשמרם ויקרא השמור השני | ||||
|
אחר זה נכה השני שברים השלישיים זה עם זה והעולה עם כל האיכויות חוץ מאיכויותיהם והם י"ז אלף ר"פ | ||||
|
גם נכה כמות השני שברים הרביעיים זה עם זה והעולה עם כל האיכויות חוץ מאיכויותיהם והם ח' אלפים ת' | ||||
|
ונקבצם עם הי"ז אלף ר"פ והם כ"ה אלף תר"ף | ||||
|
נחסרם מהשמור השני וישארו כ"א אלף ש"ס | ||||
|
ניחסם אל השמור הראשון וההווה הוא המבוקש | ||||
הנה כבר כתבתי לך הרכבת כל שני מינים ממיני המספר | |||||
The combination of three operations cannot be concluded from the principles [of the simple types] | ואולם מהרכבת הג' מינים לא הוצרכתי לכתוב רק זאת ההרכבה הכלל כל ההרכבות בעלות הג' מינים למה שהיה זה המין מן ההרכבה בלתי נמשך בשאלות הדרושים | ||||
Yet, from the illustration of one such combination all the other combinations can be concluded | ואולם הוצרכתי להראות הדרך לבד לאחת מהן וממנה תלקח הדרך לשאר המיני' ולא נטריח המעיין בזכירתם | ||||
Methods of checking |
ואולם המאזנים אשר בם יאוזן זה המין | ||||
|
הוא שתקבץ הנשאר מחסור השבר מהשבר עם השבר הקטן ואם ישוה לגדול דע שצדקת ואם לאו כזבת | ||||
המשל בזה חסרנו הב' שלישיות מהז' שמיניות ונשארו ה' חלקים מכ"ד | |||||
|
הנה המאזנים לזה הוא שנקבץ הה' חלקים מכ"ד עם הב' שלישיות ויעלו ס"ג חלקים מע"ב והוא ז' שמיניות שהוא השבר הגדול כי קטן יחס הס"ג חלקים מע"ב הוא ז' שמיניות | ||||
|
עוד מצאתי מאזנים אחרים והוא שתקבץ הנשאר מחסור השבר מהשבר עם השבר הגדול והעולה מקבוצם חסר ממנו השבר הקטן והנשאר ממנו אם היה כפל הנשאר מהחסור צדקת ואם לאו כזבת | ||||
|
המשל בזה חסרנו הב' שלישיות מהז' שמיניות ונשארו ה' חלקים מכ"ד קבצנום עם הז' שמיניות ועלה ר"ח חלקים מקצ"ב | ||||
|
עוד מצאתי מאזנים אחרים עם החסור והוא שתחסר הנשאר מהשבר הגדול והנשאר אם הוא שבר הקטן דע שצדקת ואם לאו דע שכזבת | ||||
|
המשל בזה שהנשאר מחסור הב' שלישיות מהז' שמיניות הוא ה' חלקים מכ"ד נחסרם מהז' שמיניות נשארו קכ"ח חלקים מקצ"ב וקטון זה היחס הוא ב' שלישיות שהוא השבר הקטן | ||||
Reasons and Explanations |
ואולם סבת מציאות זה המין | ||||
The reason for the general subtraction procedure
|
בשנכה האיכות עם האיכות והעולה נשמרהו ואחר זה נכה איכות האחד עם כמות האחר ונחסרהו מהעולה מהכאת כמות האחד עם איכות האחר והנשאר ניחסהו אל השמור | ||||
---|---|---|---|---|---|
וזה שכבר קדם שכאשר יוכה כמות השבר ואיכותו עם מספר מה איזה מספר היה וניחס העולה מהכאת הכמות עם המספר ההוא אל העולה מהכאת האיכות עם המספר ההוא הנה ההווה הוא השבר הראשון בעינו | |||||
וכאשר היה זה כן הנה יחוייב מזה בהכרח שישובו השברים המתחלפים האיכות שוי האיכות אחר שהיה המספר אשר יתייחסו אליו העולים מהכאת כמותם עם המספר המונח אחד | |||||
כמו עד"מ אם הכינו הב' שלישיות עם איכות הג' רביעיות וכמות הג' רביעיות עם איכות הב' שלישיות על דרך אלכסון והכינו גם האיכות עם האיכות כזה
| |||||
|
שאז יחייב בהכרח שישובו הב' שלישיות לח' יביי"ם והג' רביעיות לט' יביי"ם והנה שבו להיות בעלי איכות אחר שהוכו הב' והג' שבתחתיו עם הד' שהוא מספר מה | ||||
|
מפני שהעולה מהכאת הב' עם הד' כאשר ייוחס אל העולה מהכאת הג' עם הד' הנה אין ספק לפי מה שקדם שיהיה יחסו אליו יחס הב' אל הג' | ||||
|
וכן העולה מהכאת הג' עם הג' כאשר ייוחסו אל העולה מהכאת הד' עם הג' יהיה יחסו אליו יחס הג' אל הד' | ||||
|
וכאשר היה זה כן והנה העולה מהכאת הג' עם הד' הוא העולה מהכאת הד' עם הג' | ||||
הנה יחויב מזה בהכרח שיהיה מתיחס העולה מהכאת הב' עם הד' והעולה מהכאת הג' עם הג' אל מספר אחד בעינו והוא העולה מהכאת הד' עם הג' | |||||
|
ויהיה יחס העולה מהכאת הב' עם הד' יחס הב' אל הג' | ||||
|
ויחס העולה מהכאת הג' עם הג' אליו יחס הג' אל הד' | ||||
אשר הם השברים המונחים בעצמם רק שיחסם אל מספר אחד בעינו והוא העולה מהכאת הג' עם הד' ולכן ישובו השברים המתחלפים לשברים בעלי איכות אחת והם השברים הראשונים בעינם | |||||
והוא מהמבואר בעצמו שהשברים השוי האיכות כאשר תרצה לחסר האחד מהאחר אמנם יחוסר כשנסחר הכמות מהמותר | |||||
כמו עד"מ אם רצית לחסר הב' חמישיות מהד' חמישיות | |||||
|
הנה נחסר הב' מהד' והנשאר שהוא הב' ניחסהו אל איכות שהוא הה' וההווה ב' חמישיות וככה הוא הנשאר מחסור הב' חמישיות מהד' חמישיות | ||||
הנה אם כן יחוייב לזה בהכרח שכאשר נכה שני האלכסונים שהם כמות הראשון עם איכות השני וכמות השני עם איכות הראשון ויתיחסו אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות שאז ישובו להיות ב' שברים שוי האיכות והם השברי' הראשונים בעינם | |||||
The reason for the second algorithm - based on addition | אולם סבת הדרך השנית שהוא על דרך הקבוץ | ||||
רצוני לומר בשיתקבץ החסר משלמות השבר הגדול עד האחד עם השבר הקטן והחסר משלמות המקובץ עד האחד הוא הנשאר מחסור השבר מהשבר הנה היא ג"כ מבוארת וזה שהוא מהמבואר בעצמו שהנשאר מחסור שבר מה מהשלם הא' הוא החסר משלמות השבר עד הא' | |||||
|
משל זה אם רצית לחסר חצי מהאחד הנה הנשאר הוא החסר משלמות החצי עד האחד שהוא חצי | ||||
|
ואם רצית לחסר ג' רביעיות מהאחד הנה הנשאר הוא החסר משלמות הג' רביעיות עד האחד שהוא רביע וכן בכל מיני השברים | ||||
וכאשר היה זה כן הנה יחוייב לזה בהכרח שכאשר נרצה לחסר שבר משבר שנקבץ החסר משלמות השבר הגדול עד האחד עם השבר הקטן ונקח מהמקובץ מהם החסר משלמותו עד האחד וההווה הוא הנשאר מחסור השבר מהשבר | |||||
וזה שכבר קדם שהנשאר מחסור השבר מהשלם הוא החסר משלמות השבר עד האחד | |||||
ואם כן אלו היה השבר הגדול שלם היה הנשאר מחסור השבר הקטן ממנו הוא החסר משלמו' השבר הקטן עד האחד רק בעבור שהשבר הגדול איננו שלם | |||||
|
הנה א"כ יחויב מזה בהכרח שהנחסר מהשלם האחד הנה איננו השבר הקטן בלבד רק השבר הקטן והחסר משלמו' השבר הגדול עד האחד | ||||
וכאשר היו הנחסרים מהשלם האחד ב' שברים הנה יחויב שנקבץ שני השברים יחד שישוב לשבר אחד ואז יהיה משפטם בחסור כמשפט השבר האחד מהשלם האחד | |||||
וכמו שהיה הנשאר מחסור השבר הא' מהשלם האחד הוא החסר משלמות השבר עד האחד כן הנשאר מחסור המקובץ מב' השברים יחד מהשלם האחד הוא החסר משלמות המקובץ מב' השברים עד האחד | |||||
|
ולזה יחויב בהכרח שנקבץ החסר משלמות השבר הגדול עד האחד עם השבר הקטן והחסר משלמות המקובץ מהם עד האחד הוא הנשאר מחסור השבר מהשבר וזמש"ל | ||||
The reasons for the algorithms for the composite types of subtraction of fractions | ואולם סבות דרכי מציאות המינים המורכבים משני מינים ב' מינים ממיני המספר או משלשה שלשה מהם | ||||
Clarified in the explanations for combining multiplication and addition of fractions | הנה כבר התבארו ממה שקדם במין ההכאה בסבת מציאות דרך הרכבת מין ההכאה והקבוץ ובכלל בשמירת כל ההכאות הראויות לכל מין ומין | ||||
There is no difference between simple multiplication and composite multiplication | כי כבר קדם שאין הבדל ב[הכאות] בין שיהיו נבדלות או מורכבות אין צורך לכפלם | ||||
The reason for the first checking method - by addition | ואולם סבת מאזני זה המין שעל דרך הקבוץ | ||||
ר"ל בשתקבץ הנשאר מחסור השבר מהשבר עם השבר הקטן | |||||
Clarified in the explanation of the checking method of subtraction of integers | כבר קדמה במאזני חסור השלמים מהשלמים אין צורך לכפלם | ||||
The reason for the second checking method - by addition | ואולם סבת המאזנים השניים שעל דרך הקבוץ | ||||
ר"ל בשתקבץ הנשאר מחסור השבר מהשבר עם השבר הגדול ויחוסר מהם הקטן והנשאר יהיה כפל הנשאר מחסור השבר מהשבר הנה היא מבוארת ג"כ | |||||
|
וזה שהוא מן המבואר בעצמו שהשבר הגדול הוא כמו השבר הקטן והנשאר מחסור השבר מהשבר יחד | ||||
|
ולכן כאשר יקובץ הנשאר מחסור השבר מהשבר עם השבר הגדול הנה יהיה המקובץ כמו השבר הקטן וכפל הנשאר מחסור השבר מהשבר | ||||
|
ולכן כאשר יחוסר מהמקובץ השבר הקטן יחויב שיהיה הנשאר כמו כפל הנשאר מחסור השבר מהשבר בהכרח וזה מה שרצינו לבאר | ||||
The reason for the third checking method - by subtraction | ואולם סבת המאזנים השלישיים שעל דרך החסור | ||||
ר"ל כשתחסר הנשאר מחסור השבר מהשבר מהשבר הגדול והנשאר יהיה כמו שבר הקטן גם הוא מבואר | |||||
|
וזה שהוא מן המבואר בעצמו שהשבר הגדול הוא כמו השבר הקטן והנשאר מחסור השבר מהשבר | ||||
|
ולכן כאשר יחוסר מהשבר הגדול הנשאר מחסור השבר מהשבר יחויב מזה בהכרח שיהיה הנשאר כמו השבר הקטן וז"מ ש"ל | ||||
הנה כבר התבאר לך הדרך בידיעת זה המין עם מאזניו ואותותיו מחובר בראיותיהם ומופתיהם | |||||
ומהנה נתחיל בביאור דרך החלוק בע"ה |
Chapter Four - Division |
הפרק הרביעי במין החלוק | ||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Introduction |
|||||||||||||||||||||
Definition: division of fractions | החלוק הוא הודעת מספר חלקי שבר מה השוים לשבר מה קטן ממנו | ||||||||||||||||||||
כי אמרך חלק השליש על הרביע עד"מ הוא כאמרך לכמה חלקים שוים לרביע יחלק השליש | |||||||||||||||||||||
ועם זה המין נוכל לדעת יחס השבר האחד אל השבר האחר אשר הוא יחס היחס האחד אל היחס האחר כי כל שבר הוא יחס מה | |||||||||||||||||||||
ובידיעת יחס השבר הנה כבר יודע יחס היחס אל היחס | |||||||||||||||||||||
גם נדע עם זה המין להתיך השברים איזה שברים שיהיו להשיבם אל איזה שברים שיהיה | |||||||||||||||||||||
כי אחר שזה המין הוא המודיע כמות הפעמים אשר ימצא השבר האחד תוך השבר האחר | |||||||||||||||||||||
א"כ כאשר נחלק שברים מה איזה שברים שיהיו על שברים אחרים איזה שברים שיהיו הנה כבר תוכל לדעת כמות הפעמים אשר יכנסו השברים ההם תוך השברים האחרים ובזה ישובו השברים המונחים לשברים אחדים | |||||||||||||||||||||
כמו עד"מ אם רצית לחלק הג' רביעיות בשמינית אחד הנה יצאו ו' והם מורים בשחלקי הג' רביעיות השוים לשמינית הם ו' ובזה נודע שהג' רביעיות הם ו' שמיניות | |||||||||||||||||||||
ולהיות שבזה המין יתחלף ענין השני שברים בשיהיה הא' המחלק והאחר המחולק או ההפך כמו שקרה כזה במין החסור ר"ל שהיוצא מהחלוקה ענין אחר זולת היוצא מחלוקת ההפך | |||||||||||||||||||||
לכן יהיה מהמחויב מזה בהכרח שיהיו המינים המורכבים מהמינים הפשוטים בזה המין ג"כ קל"ב כמו שקרה במין החסור | |||||||||||||||||||||
והדרך אל ידיעתם אמנם הוא עם ידיעת ההתכה ר"ל עם הידיעה בהתכת המינים הקל"ב אל הד' מינים מהם שהם השבר על השבר והשברים על השברים והשבר על השברים | |||||||||||||||||||||
וכבר הזכרנו זה פעמים רבות אין צורך להשנות בביאורו | |||||||||||||||||||||
ואולם הנשאר עלינו הנה אמנם הוא הודעת הדרך באלה הד' מינים הנזכרים אשר הם במדרגת היסודות לשאר כל המינים | |||||||||||||||||||||
Division of Fractions |
|||||||||||||||||||||
1) The general algorithm for the 4 simple types of division | ואומר שהדרך הכולל בהם | ||||||||||||||||||||
|
אמנם הוא בשנסדר השברים אשר תרצה לחלקם זה על זה זה בצד זה ונכה כמות המחלק עם איכות המחולק וההווה נחלק עליו ההווה מהכאת כמות המחולק באיכות המחלק והיוצא הוא המבוקש | ||||||||||||||||||||
ונצייר לזה ארבעה משלים לאלה הד' מינים הנזכרי' והם אלו
| |||||||||||||||||||||
|
כי במין הראשון נכה הא' בד' והם ד' ונחלקם על העולה מהכאת הא' בג' שהם ג' והיוצא א' ושלישית | ||||||||||||||||||||
|
שהוא מורה על שהשליש הוא רביע א' ושליש הרביע שהוא א' מי"ב או כשהשליש נחלק לחלקים שוים לרביע חלק א' ושליש והכל עולה בקנה א' | ||||||||||||||||||||
|
ובמין השני נכה הב' עם הח' ועלו י"ו ונחלקם על העולה מהכאת הג' בג' שהם ט' והיוצא א' וז' תשיעיות | ||||||||||||||||||||
|
ר"ל פעם א' ג' שמיניות וז' תשיעיות הג' שמיניות | ||||||||||||||||||||
|
ובמין הג' נכה הב' בד' והם ח' ונחלקם על העולה מהכאת הא' בג' שהם ג' והיוצא הוא ב' וב' שלישיות | ||||||||||||||||||||
|
ר"ל ב' רביעיות וב' שלישיות הרביע | ||||||||||||||||||||
|
ובמין הרביעי נכה הא' בט' והם ט' ונחלקם על העולה מהכאת הב' בב' שהם ד' והיוצא הוא ב' ורביע | ||||||||||||||||||||
|
ר"ל ב' פעמים ב' תשיעיות שהם ד' תשיעיות ורביע הב' תשיעיות | ||||||||||||||||||||
וכבר תוכל להשתמש בדרך אחרת יותר קצרה מזאת והוא שתכה כמות המחלק עם איכות המחולק והעולה הוא המחלק וכמות המחולק עם איכות המחלק והעולה הוא המחולק עוד הכה האיכות עם האיכות והעולה שמרהו ועליו תחלק המותר מהחלוקה ומה שיעלה חלקהו על השבר הא' משברי המחלק והיוצא חברהו עם היוצא מהחלוק הראשון וההוה הוא המבוקש | |||||||||||||||||||||
המשל אם רצית לחלק ג' רביעיות על ב' חמשיות הכה הב' עם הד' ויעלו ח' וזהו המחלק הכה הג' עם הה' ויעלו ט"ו וזהו המחולק עוד הכה הד' עם הה' ויעלו כ' ושמרם | |||||||||||||||||||||
אלא שבזה הדרך לא תדע כמות הפעמים אשר יכנס השבר הא' אל האחר אלה הם הדרכים אשר כתבו הראשונים בידיעת זה המין | |||||||||||||||||||||
עוד מצאתי דרך אחרת קצרה מאד והוא שתכה כמות המחולק עם איכות המחלק והעולה הכהו עוד עם איכות המחלק והעולה חלקהו על העולה מהכאת האיכות עם האיכות ויצא לך מיד התכת השבר הא' אל השבר האחר מבלתי שתצטרך לחלוק הראשון ושני והכאה והדומה לאלה | |||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לחלק הג' רביעיות על הב' חמישיות
| |||||||||||||||||||||
נכה הג' עם הה' ויעלו ט"ו עוד יוכו הט"ו עם הה' יעלו ע"ה וזהו המחולק אחר זה נכה הד' עם הה' ויעלו כ' וזהו המחלק נחלק עליהם הע"ה ויצאו שלשה ושלשה רביעיות | |||||||||||||||||||||
ואולם אם רצית לחלק הג' חמישיות על הב' חמישיות עד"מ אשר הם בעלי איכות אחת אין צורך לחלוק השברים כלל רק נחלק כמות השבר האחד על כמות השבר השני כמו חלוק השלמים והיוצא הוא המבוקש | |||||||||||||||||||||
כמו במשלנו זה נחלק הג' על הב' והם א' וחצי וככה הוא יחס הג' חמישיות אל הב' חמישיות כי יכנסו הב' חמישיות אל הג' חמשיות פעם אחת וחצי | |||||||||||||||||||||
ובזה כבר תוכל לדעת עם זה הדרך הקצר ידיעת כמות הפעמים אשר יכנס השבר הא' תוך השבר האחר עם ידיעת השבת המין הא' אל האחר וז"מ ש"ל | |||||||||||||||||||||
עוד מצאתי דרך אחרת יותר קצרה מכל הדרכים הראשונים והוא שתכה כמות המחולק עם איכות המחלק והעולה חלקהו על איכות המחולק והיוצא הוא המבוקש | |||||||||||||||||||||
המשל בזה כאשר רצינו לחלק הג' רביעיות על הב' חמישיות הנה נכה הג' עם הה' ויעלו ט"ו ונחלקם על הד' ויצאו ג' וג' רביעיות ולהיות שהמחלק הוא חמישיות ידענו שהג' ושלשה רביעיות שיצאו לנו בחלוק הם ג' חמישיות וג' רביעיות החומש | |||||||||||||||||||||
אלה הם הדרכים אשר בהם תוכל להשתמש בידיעת זה המין | |||||||||||||||||||||
אולם אם רצית להשתמש בהרכבת השני מינים יחד | |||||||||||||||||||||
|
הנה אם רצית לחלק עד"מ הב' שלישיות והג' רביעיות יחד על הב' שביעיות וששית מבלתי שתצטרך לקבץ תחלה ואח"כ לחלק אבל הכל יצא לך מתוקן בדרך א' | ||||||||||||||||||||
הנה יסודרו לך על זה הדרך
| |||||||||||||||||||||
ונכה איכות השבר הראשון עם איכות השבר השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם כמות הרביעי והם פ"ד גם נכה איכות השבר הראשון עם איכות השני והעולה עם כמות השלישי והעולה עם איכות הרביעי והם קמ"ד | |||||||||||||||||||||
|
ואולם אם רצית לקבץ היוצא מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיות עם היוצא מחלוק הב' שביעיות על הששית מבלתי שתצטרך לחלק תחלה ואח"כ לקבץ אבל יצא לך הכל מתוקן בדרך אחת | ||||||||||||||||||||
הנה נכה כמות השבר הראשון עם איכות השבר השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם כמות הד' והם נ"ו ונשמרם אחר זה נכה כמות השבר הראשון עם איכות השבר השני והעולה עם כמות השלישי והעולה עם איכות הרביעי והם צ"ו גם נכה כמות השבר הרביעי עם איכות השבר השלישי והעולה עם כמות הרביעי והעולה עם איכות הראשון והם ס"ג | |||||||||||||||||||||
|
ואולם אם רצית לחלק העולה מהכאת הב' שלישיות עם הג' רביעיות על העולה מהכאת הב' שביעיות עם הששית מבלתי שתצטרך להכות תחלה ואח"כ לחלק אבל יצא לך הכל מתוקן בדרך אחת | ||||||||||||||||||||
הנה נכה כמות השבר הראשון עם כמות השבר השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם איכות הרביעי והם רנ"ב ונשמרם אחר זה נכה כמות השבר הרביעי עם כמות השבר השלישי והעולה עם איכות השני והעולה עם איכות הראשון והם כ"ד נחלק עליהם הרנ"ב והיוצא הוא ההווה מחלוק העולה מהכאת הב' שלישיות עם הג' רביעיות על העולה מהכאת הב' שביעיות עם הששית וזה מה שרצינו לבאר | |||||||||||||||||||||
|
ואולם אם רצית להכות היוצא מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיות עם היוצא מחלוק הב' שביעיות על הששית מבלתי שתצטרך לחלק תחלה ואח"כ להכות אבל יצא לך הכל מתוקן בדרך אחת | ||||||||||||||||||||
הנה נכה כמות הראשון עם איכות השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם כמות הרביעי והם נ"ו ונשמרם אחר כן נכה איכות הראשון עם כמות השני והעולה עם כמות השלישי והעולה עם איכות הרביעי והם ק"ח | |||||||||||||||||||||
|
ואולם אם רצית לחלק הנשאר מחסור הב' שלישיות מהג' רביעיות על הנשאר מחסור הששית מהב' שביעיות מבלתי שתצטרך לחסר ראשונה ואח"כ לחלק אבל יצא לך הכל מתוקן בדרך אחת | ||||||||||||||||||||
הנה נכה כמות הראשון עם איכות השני והעולה נחסרהו מהכאת כמות השני עם איכות הראשון והנשאר נכהו עם איכות השלישי והעולה עם איכות הרביעי והם מ"ב ונשמרם אחר זה נכה כמות הרביעי עם איכות השלישי והעולה נחסרהו מהעולה מהכאת כמות השלישי עם איכות הרביעי והנשאר נכהו עם איכות השני והעולה עם איכות הראשון והם ס' | |||||||||||||||||||||
|
ואולם אם רצית לחסר היוצא מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיות מהיוצא מחלוק הב' שביעיות על הששית מבלתי שתצטרך לחלק ראשונה ואח"כ לחסרם אבל יצא לך הכל מתוקן בדרך א' | ||||||||||||||||||||
הנה נכה כמות הראשון עם איכות השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם כמות הרביעי והם נ"ו ונשמרם ונקח השמור הראשון אחר זה נכה איכות הראשון עם כמות השני והעולה עם איכות השלישי והעולה עם איכות הרביעי והם ס"ג ונשמרם ויקרא השמור השני | |||||||||||||||||||||
ואולם אם רצית להשתמש בהרכבת הג' מינים הנה כבר כתבתי לך הוראת הדרך הזאת בא' מההרכבות בעלות הג' מינים ויספיק לך מזה להיות המין הזאת מההרכבה בלתי נמשכת בשאלות הדרושות בזאת החכמה וכ"ש בהרכבת הד' מינים ולזה נמנענו מלזכרם | |||||||||||||||||||||
Methods of checking |
ואולם המאזנים אשר בם יאוזן זה המין | ||||||||||||||||||||
הוא שתכה החלק עם המחלק והעולה אם הוא שוה למחולק דע שצדקת ואם לאו כזבת | |||||||||||||||||||||
המשל בזה חלקנו הג' רביעיות על הב' חמישיות ויצא לנו בחלוק א' וז' שמיניות פעם ב' חמישיות הכינו הא' והז' שמיניות עם הב' חמישיות והיוצא הוא ג' רביעיות שהוא המחולק | |||||||||||||||||||||
ואופן הכאת השלמים ושברים יחד עם השברים או עם השלמים או עם שברים נשלמים יחד יתבאר בשער הבא בע"ה | |||||||||||||||||||||
עוד מצאתי מאזנים אחרים קלים וקצרים מאלו והוא שתמצא המספר המתיחס כמות המחולק אליו יחס כמות המחלק אל איכותו ואם המספר ההוא מתיחס אל איכות המחולק יחס כמות החלק אל איכותו דע שצדקת ואם לאו כזבת | |||||||||||||||||||||
המשל בזה אם חלקנו הב' שלישיות על הב' חמישיות הנה היוצא בחלוק הוא א' וב' שלישיות שהוא ה' שלישיות בקשנו המספר שיהיה יחס כמות המחלק אל איכותו והם ה' | |||||||||||||||||||||
או אם תרצה נבקש המספר שיהיה יחס כמות החלק אל איכותו והוא א' וחומש בקשנו יחס הא' וחומש אל הג' שהוא איכות המחולק ומצאנו שהוא כיחס כמות המחלק אל איכותו ובזה ידענו שצדקנו | |||||||||||||||||||||
וכבר התבאר לך במה שקדם אופן מציאות המספר אשר יתיחס אליו מספר מה איזה שיהיה אין צורך לכפול המאמרים | |||||||||||||||||||||
Reasons and Explanations |
ואולם סבת מציאות זה המין | ||||||||||||||||||||
בשנכה הכמות עם האיכות והאיכות עם הכמות ונחלק העולה מההכאה האחת על העולה מההכאה השנית | |||||||||||||||||||||
הנה היא מבוארת ג"כ ממה שקדם וזה שכבר קדם שעם הכאת האלכסונים ר"ל האיכות עם הכמות והכמות עם האיכות ישובו השברים המונחים המתחלפי האיכות שוי האיכות | |||||||||||||||||||||
והוא מהמבואר בעצמו שהשברים השוי האיכות הנה דרך החלוק בהם אמנם הוא בשנחלק הכמות על הכמות והיוצא הוא המבוקש | |||||||||||||||||||||
משל זה אם רצית לחלק הו' שביעיות על הב' שביעיות | |||||||||||||||||||||
נחלק הו' על הב' ויצאו ג' וככה הוא היוצא מחלוקם זה על זה כי הב' שביעיות יכנסו תוך הו' שביעיות ג' פעמים | |||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה א"כ יחויב לזה בהכרח שנשתמש בדרך חלוק השברים המתחלפי האיכות בשנשיבם שוי האיכות זה עם הכאת האלכסונים אחר זה נחלק הכמות על הכמות והיוצא הוא המבוקש | |||||||||||||||||||||
ואין לטעון על זה בשנחסר שאמנם ישובו השברים המתחלפי האיכות שוי האיכות כאשר יוכו האיכויות זה עם זה לפי מה שקדם | |||||||||||||||||||||
אבל לא בזה המין שיוכו האלכסונים לבד כי אין ספק שגם בזה המין יוכו האיכויות זה עם זה ואף כי לא נזכר וזה למה שלא נצטרך להשתמש בחלוף עם העולה מהכאת האיכות עם האיכות כמו בשאר המינים | |||||||||||||||||||||
כי עד"מ אם רצית לחלק הג' רביעיות על הב' שלישיות הנה יוכו האלכסונים ויעלו ט' וח' והט' יורו על ט' יביי"ם והח' יורו על ח' יביי"ם אשר שם היבייו"ת יצא מהכאת האיכות עם האיכות | |||||||||||||||||||||
וכאשר שבו הג' רביעיות והב' שלישיות לט' יביי"ם ולח' יביי"ם אשר הם שוי האיכות הנה אין ספק כאשר יחלק הכמות על הכמות שיהיה היוצא מהחלוקה הוא היוצא מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיות וז"מ ש"ל | |||||||||||||||||||||
ואולם סבת הדרך השנית אשר ניחס המותר מהחלוק אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות ויצא לך המבוקש מבלתי התכה היא מבוארת ג"כ וזה שהמותר המתיחס אל המחלק הנה הוא שבר השבר לא כמו המותר המתיחס אל המחלק אשר בשלמים | |||||||||||||||||||||
כי במשלנו זה עד"מ אשר חלקנו הג' רביעיות על הב' שלישיות ויצא מהחלוק א' ושמינית אינו ר"ל שמינית השלם רק פי' שמינית הב' שלישיות אשר הוא המחלק במשלנו | |||||||||||||||||||||
והנה הוא שבר השבר וכבר קדם במין הכאת השברים שהתכת שבר השבר אל השבר אמנם הוא בשנכה הכמות עם הכמות והעולה ניחסהו אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות | |||||||||||||||||||||
הנה א"כ יחויב לזה בהכרח שנכה כמות השמינית עם כמות הב' שלישיות והאיכות עם האיכות ויהיה השבר היוצא מהם ב' חלקים מכ"ד | |||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה המותר כאשר ייוחס אל העולה מהכאת איכות הב' שלישיות עם איכות הג' רביעיות במשלנו יהיה השבר היוצא מהם הוא השבר הראשון בעינו ר"ל שהשבר הזה שהוא חלק א' מי"ב הוא השבר הראשון בעינו שהוא ב' חלקים מכ"ד | |||||||||||||||||||||
ואמנם יחויב זה לסבה כבר קדמה והוא שכבר קדם שהשבר כאשר יכה כמותו איכותו עם מספר מה הנה ההווה מהכאת כמותו עם המספר ההוא יהיה ההווה מהם הוא השבר הראשון בעינו | |||||||||||||||||||||
וא"כ יחויב לזה בהכרח שהשבר ההווה מהמותר כאשר ייוחס אל העולה מהכאת איכות הב' שלישיות עם איכות הג' רביעיות שהוא חלק אחד מי"ב שישוה לשבר ההווה מהעולה מהכאת המותר עם כמות הב' שלישיות כאשר ייוחס אל העולה מהכאת העולה מהכאת איכות הב' שלישיות עם איכות הג' רביעיות עם כמות הב' שלישיות שהוא ב' חלקים מכ"ד אחר שהוא השבר ההווה מהכאת כמות הראשון ואיכותו עם כמות הב' שלישיות שהוא הב' | |||||||||||||||||||||
וזה שאין הבדל בין שנכה איכות הב' שלישיות עם איכות הג' רביעיות והעולה עם כמות הב' שלישיות ובין שנכה כמות הב' שלישיות עם איכות הג' רביעיות והעולה עם איכות הב' שלישיות וזהו מה שכווננו ביאורו | |||||||||||||||||||||
ואולם סבת הדרך השלישית בשתכה כמות המחולק עם איכות המחלק והעולה ניחסהו על העולה מהכאת האיכות עם האיכות והיוצא הוא המבוקש מבלתי שתצטרך אל התכה ולא אל חלוק שני | |||||||||||||||||||||
הנה היא מבוארת גם כן אחרי נתינת סבת הדרך הרביעית | |||||||||||||||||||||
ודע שסבת הדרך הרביעית והוא שתכה כמות המחולק עם איכות המחלק והעולה חלקהו על איכו' המחלק ויצא לך המבוקש מבלתי שתצטרך להתכה ולא אל חלוק שני | |||||||||||||||||||||
הנה היא מבוארת והוא שהקדמונים למה שראו שאחרי חלק השברים על השברים יצטרכו לדעת מספר שברי המחלק שבתוך המחולק בשיכו החלק עם המחלק והעולה יחלקוהו על שבר אחד משברי המחלק והיוצא הוא המודיע מספרי שברי המחלק שבמחולק | |||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לחלק הח' תשיעיות על הב' שביעיות והנה עם החלוק הקודם בדרך הראשון יכו הח' עם הז' ויעלו נ"ו והב' עם הט' ויעלו י"ח ויחלקו הנ"ו על הי"ח ויצאו ג' וב' חלקים מי"ח הנה לא נדע עם זה רק שהב' שביעיות יכנסו תוך הח' תשיעיות ג' פעמים וב' חלקים מי"ח חלקי הפעם | |||||||||||||||||||||
אבל לא ידעו מספר השביעית אשר בתוך הח' תשיעיות רק כשיכו הג' וב' חלקים מי"ח עם הב' שביעיות ויצאו קי"ב חלקים מקכ"ו ואחרי כן יחלקום על השביעית האחד ויצאו ו' שביעיות וכ"ח חלקים מקכ"ו חלקי השביעית | |||||||||||||||||||||
ולמה שראו הטורח הגדול הזה ושלא יספיק רק בשיחלקום אחר זה על השביעית האחד לא רצו לחלק הח' תשיעיות עד"מ על הב' שביעיות תחלה אבל חלקוהו על השביעית הא' מתחלה | |||||||||||||||||||||
ולכן הכו הכמות המחולק שהוא הח' עם איכות המחלק שהם הז' | |||||||||||||||||||||
כי אין הבדל בזה הפועל בין שיחלקוהו על הב' שביעיות או על השביעית וחלקו העולה מהם שהם הנ"ו במשלנו על הט' שהוא איכות המחולק ולא הכו הט' עם כמות הב' תשיעיות שיעלה י"ח מפני שהחלוק הוא על השביעית האחד במשלנו | |||||||||||||||||||||
וכן בכל שאר השברים תמיד מחלקים אותו על השבר האחד ואחרי שכמות השבר המחלק הוא אחד לא נצטרך להכות איכות המחולק עם כמות המחלק כי הכאת האיכות עם הא' הוא האיכות בעצמו | |||||||||||||||||||||
ולכן כאשר יחלקו העולה מהכאת כמות המחולק עם איכות המחלק על איכות המחולק שהם הנ"ו ויצאו ששה שביעיות ושנים תשיעיות השביעית האחת זאת היא סבת הדרך הרביעית | |||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה כבר התבארה סבת הדרך השלישית גם כן והוא שאין הבדל בין הדרך השנית לשלישית כלל | |||||||||||||||||||||
אחר שהמחולק במשלנו בדרך הרביעית שהם הנ"ו והמחלק שהם הט' הוא המחולק והמחלק בדרך השלישית גם כן רק שהם מוכים עם איכות המחלק רוצה לומר עם הז' וזה שבדרך יוכו הנ"ו עם הז' ויעלו שצ"ב והט' גם כן יוכו עם הז' ויעלו ששים ושלשה ויחס השצ"ב אל הס"ג הוא כיחס הנ"ו אל הט' אחר ששניהם הוכו עם מספר אחד והוא הז' | |||||||||||||||||||||
כי כבר קדם שהשבר האחד כאשר יוכה כמותו ואיכותו עם מספר מה הנה השבר ההווה מההכאה הוא השבר הראשון | |||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה אין הבדל בין שיכו כמות המחולק עם איכות המחלק והעולה יחלקוהו על איכות המחולק ובין שיכו כמות המחולק עם איכות המחלק והעולה יחלקהו על העולה מהכאת איכו' המחולק עם איכות המחלק וז"מ ש"ל | |||||||||||||||||||||
ואולם סבות דרכי ההרכבות בעלות הב' מינים או הג' מינים אין צורך לכפלם כי כבר קדמה ידיעתם | |||||||||||||||||||||
ואולם סבת מאזני זה המין בשתכה החלק עם המחלק ויצא המחולק הנה כבר התבארה במאזני חלוק השלמים עם השלמים | |||||||||||||||||||||
ואולם סבת המאזנים השניים הנה כבר קדמה במין הכאת השברים עם השברים וזה שכבר קדם במאזנים הקודמים שכאשר יוכה החלק עם המחלק יצא המחולק בהכרח | |||||||||||||||||||||
וכבר התבאר בספר היסודות שכל יחס מספר אל מספר הוא מחובר משני יחסים ר"ל הווה מהכאת שני יחסים מיחס המספר הא' מהמספרים המונחים אל מספר מה איזה מספר היה ומיחס המספר ההוא אל המספר הב' מהמספרים המונחים | |||||||||||||||||||||
כמו עד"מ מספר ג"ד הנה יחס הג' אל הד' | |||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה א"כ יחויב לזה בהכרח שיהיה יחס כמות המחולק אל איכותו שהוא השבר המחולק הווה מהכאת יחס כמותו אל מספר מה עם יחס המספר ההוא אל איכותו | |||||||||||||||||||||
וכאשר נניח שיהיה היחס הא' מב' יחסים המוכים אשר יתהוה מהם יחס המחולק הוא יחס החלק אחר שכבר קדם שיחס המחולק הוא הוה מהכאת המחלק בחלק | |||||||||||||||||||||
ולזה הוצרכנו לבקש המספר אשר יהיה יחס כמות המחולק אל איכותו מחובר מיחס כמותו אל המספר ההוא ומיחס המספר ההוא אל איכותו שיהיה מספר אשר יהיה יחס כמות המחולק אליו כיחס המחלק עד שיחויב להיות יחס המספר ההוא אל איכותו הוא יחס החלק | |||||||||||||||||||||
וכבר הארכתי בביאור זה בהכאת השברים עיין שם | |||||||||||||||||||||
הנה כבר התבאר לך הדרך בידיעת זה המין עם מאזניו ואותותיו מחובר בראיותיהם ומופתיהם | |||||||||||||||||||||
וכבר השלמנו הדבור בשברים לבד אשר הוא החלק הב' מג' חלקי המספר | |||||||||||||||||||||
ומעתה נתחיל בהודעת הדרכים המועילים בידיעת המינים הארבעה בשלמים עם השברים יחד | |||||||||||||||||||||
אחר שהוא המין השלישי משלשה מיני המספר | |||||||||||||||||||||
ומהשם אשר עזרני עד כה אשאל העזר במה שעתיד לבא |
Section Three - Integers and Fractions |
השער השלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ואחר שכבר דברנו בשאר מיני המספר שהם השלמים לבד והשברים לבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והודענו הדרכים המועילים בידיעת הד' מינים בכל אחד ואחד מהם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והיה מהמחויב עלינו להודיע הדרכים המועילים בידיעת הד' מינים אשר יהיו בשלמים ושברים יחד אחר שהוא המין הג' משלשה מינים הנה א"כ מהמחויב עלינו לדבר בהודעת זה המין גם כן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שהשברים כבר זכרנו במה שקדם שהם נחלקים לי"ב חלקים פשוטים ושהמורכבים מהם הם ע"ז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא מהמבואר שכל אחד מהמינים המורכבים בחבורם עם השלמים יחלקו לשנים חלקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והם אם שיהיו ב' חלקיו יחד שלמים ושברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיה החלק הא' מהם שלמים ושברים והאחר שברים לבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שיהיה החלק הא' שלמים ושברים ואחר שלמים לבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ושכל אחד מהפשוטים ג"כ יחלקו לשנים חלקים והם אם שיהיה החלק הא' שברים והאחר שלמים לבד ויתחייב מזה שיהיה מספר המינים ההווים מהם ק"פ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שכל אלו המינים אמנם יעלו אל י' מינים ראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שכבר קדם שכל הע"ח מינים המורכבים יותכו אל ג' מינים ראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר התבאר שבזה המין יחלק כל אחד מאלו המינים לד' חלקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה מן המחויב הזה בהכרח שישובו הג' מינים הראשונים אשר יעלו עליהם שאר כל המינים לי"ב מינים ויפלו מהם ב' מינים להיותם משותפים עם האחרים וישארו י' מינים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה א"כ מהמחויב עלינו להודיע הדרך בידיעת אלו הי' מינים הראשונים לבד ובזה נגיע אל המכוון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומעתה נתחיל בהודעת הדרך בידיעת מין הקבוץ בעזרת האל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Chapter One - Addition |
הפרק הראשון במין הקבוץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר ידעת גדרו ואופן התכת כל החלקים הפשוטים אל הב' מינים מהם שהם שבר האחד ושבריו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הנשאר עלינו הנה אמנם הוא הודעת הדרך בידיעת זה המין בכל הי' מינים הראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שהדרך אל ידיעת הנה יתכן על ב' פנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והם אם שתקבץ השלמים עם השלמים והשברים עם השברים והעולה מקבוץ השלמים עם השלמים נחברהו עם העולה מקבוץ השברים עם השברים והוא המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם שתתיך אותם אל שברים לבד ואחר זה נקבץ השברי' עם השברי' והעולה הוא המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם האופן הראשון הנה אין לנו צורך בביאורו כי כבר נתבאר בידיעת הדרך בקבוץ השלמים עם השלמים ובקבוץ השברים עם השברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן האופן השני גם כן אין צורך לנו בביאורו אחר שכבר קדם ידיעת הדרך בקבוץ השברים עם השברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הנשאר עלינו הנה היא הודעת הדרך בידיעת התכת השלמים ושברים אל השלמים לבד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שהדרך אל זה הוא בשתכה השלמים עם איכות השברים המחוברים עמם והעולה נקבצהו עם כמות השברים ההם ונניח תחתיהם איכות השברים ההם והיוצא הוא המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונצייר לזה י' מינים מהי' מינים הראשונים והם אלו
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה במין הראשון הכינו האחד השלם בג' והעולה חברנו עמו הא' שעליו ועלו ד' יחסנום אל הג' בעצמם שהם איכות השברים המונחים והם ד' שלישיות וכתבנום תחתיו וכן לחברו העומד בצדו ועלו ה' רביעיות וכתבנום תחתיו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בכל המינים הנשארים דרך אחד לכל אחר זה נשתמש בקבוצם לפי מה שקדם בקבוץ השברים עם השברים אחר ששבו לשברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם המאזנים אשר בם יאוזן זה המין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם רצית להשתמש עם האופן הא' הנה כבר ידעת מאזני השלמים עם השלמי' זה מאזני השברי' עם השברי' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם רצית להשתמש עם האופן השני הנה כבר ידעת מאזני השברים עם השברים ולכן כבר יספיק לך מה שקדם לך מידיעתם |
Chapter Two - Multiplication |
הפרק השני במין ההכאה |
---|---|
וכבר ידעת גדרו ואופן התכת כל המינים הפשוטים אל הב' מינים מהם | |
ואולם מה שנשאר עלינו הנה לדבר הוא הודעת הדרך אל ידיעת אלו המינים הראשונים | |
ואומר שהדרך אל ידיעתם הנה כבר יתכן גם זה על ב' הפנים הראשונים | |
והוא אם שתכה השלמים עם השלמים ועם השברים והשברים עם השלמים והשברים והעולה מהכאתם הוא המכוון | |
ואם שתתיך אותם אל השברים לבד ואחר זה יוכו השברים עם השברים והעולה הוא המכוון | |
ודע שהאופן השני הנה אין לנו צורך בביאורו כי כבר קדם ידיעת ההתכה גם ידיעת הכאת השברים עם השברים | |
ואולם האופן הראשון הנה עניינו הוא בעצמו ענין ההתכה בלי שום שנוי כלל | |
וזה שאין הבדל בין אמרך נכה השליש עם השלם הא' או עם השלמים הרבים ובין אמרך שליש השלם הא' או שליש השלמים הרבים | |
כי כבר קדם שההכאה היא ההתכה ולכך יוכה כמות השברים עם כמות השלמים והעולה ייוחס אל איכות השברים ויגיע המבוקש | |
ואולם המאזנים אשר בם יאוזן זה המין | |
הנה המאזנים אשר יאוזן בו הכאת השברים לבד עם השברים לבד יאוזן גם זה |
Chapter Three - Subtraction |
הפרק השלישי במין החסור |
---|---|
וכבר ידעת גדרו ואופן התכת כל המינים הפשוטים אל הב' מינים מהם | |
ואולם מה שנשאר עלינו הוא הודעת דרך ידיעת זה המין באלה המינים הראשונים | |
ואומר שהדרך אל ידיעתם כבר יתכן ג"כ עם שני אופנים | |
האופן הראשון הוא בשנתיך זה המין המורכב משלמי' ושברים אל שברים לבד ואחר זה נשתמש עם ידיעת חסור השברים מהשברים | |
והאופן השני הוא בשנחסר השלמים מהשלמים והשברים מהשברים והנשאר הוא המבוקש | |
אולם האופן הראשון הנה אין לנו צורך בביאורו כי כבר קדם לנו עניינו | |
ואולם אופן השני הנה נצטרך בזה לביאור | |
ואם כבר קדם לנו חסור השלמים מהשלמים וחסור השברים מהשברים | |
וזה כי חסור השלמים מהשלמים לבד או השברים מהשברים לבד כבר יתכן בקלות וזה בשנחסר המעט מהרב ונשמור השאר | |
ואולם השלמים ושברים מהשלמים ושברים כבר יתכן שיהיו שלמי הנחסר ממנו יותר משלמי הנחסר | |
ובשברים הפך זה ולכן יצטרך לביאור | |
ואומר שאם רצית לחסר עם הדרך הזה הב' וחצי מהג' ושליש | |
הנה נחסר החצי מהשליש ולהיות שלא יתכן זה כי החצי הוא גדול מהשליש על כן נחסר מהג' אחד ונתיכהו אל השלישיות והם ג' שלישיות ונחברהו עם השליש שבידנו ויהיו ד' שלישיות | |
ואולם המאזנים אשר בם יאוזן זה המין | |
הנה עם רצית להשתמש עם האופן הראשון הנה הם מאזני חסור השברים מהשברים | |
ואם רצית להשתמש עם האופן השני הנה הם מאזני חסור השלמים מהשלמים ומאזני השברים יאוזן גם זה | |
ולכן כבר יספיק לך מידיעתם |
Chapter Four - Division |
הפרק הרביעי במין החלוק |
---|---|
וכבר ידעת גדרו ואופן התכת כל המינים הפשוטים אל השני מינים מהם | |
ודע כי בזה המין לא יתכן להשתמש רק עם אופן ההתכה ר"ל שתתיך השלמים ושברים אל שברים לבד ותשתמש בחלוקם בדרך חלוק השברים על השברים | |
ואולם עם האופן האחד והוא כשתחלק השלמים על השלמים והשברים על השברים לא יתכן כלל כי החלוק הוא המודיע יחס המספר האחד בכללו אל המספר האחד בכללו | |
וזה האופן אמנם יודיע חלק המספר הקטן אל חלק המספר הגדול לא כלל המספר הקטן עם כלל המספר הגדול | |
ולכן לא נשתמש בזה המין עם שני האופנים רק עם האופן הראשון בלבד | |
והמאזנים אשר בם יאוזן זה המין הוא מאזני חלוק השברים על השברים | |
ולזה כבר יספיק לך ממה שקדם בביאורו | |
הנה כבר התבאר בידיעת זה המין בכל ד' מיני המספר שהם הקבוץ וההכאה והחסור והחלוק | |
ובזה כבר השלמנו כל מה שיעדנו לדבר בידיעת ג' מיני המספר שהם השלמים לבד והשברים לבד וחבור השלמי' והשברים יחד | |
ומהנה נתחיל בביאור הדרושים המספריים מצד נפלם בהנדסא והתכונה | |
ר"ל הדרושים אשר אינם למספר במה שהוא מספר ואם כבר יכנסו במספר באופן מה | |
ומהשם אשר עזרני עד כה אשאל העזר להחל ולכלות |
Book Two |
המאמר השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הכוונה בזה המאמר הוא להודיע הדרושים המספריים מצד נפלם בהנדסה והתכונה אף כי אינם למספר במה הוא מספר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה המאמר עוד יחלק לשלשה שערים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השער הראשון יודיע הדרך בידיעת ד' מיני המספר שהם הקבוץ והחסור וההכאה והחלוק בשברי התכונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השער השני יודיע הדרך בידיעת מציאות שרשי המספרים ויסודות המעוקבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השער השלישי יודיע הדרך בידיעת היחסים המספריים והיחסים ההנדסיים והיחסים המוסיקיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם השער הראשון עוד יחלק לארבעה פרקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק הראשון יודיע קבוץ שברי התכונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק השני יודיע הכאתם הפרק השלישי יודיע חסורם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק הרביעי יודיע חלוקם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם השער השני יחלק עוד לשני חלקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
החלק הראשון יודיע שרשי המספרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק השני יודיע יסודות המעוקבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם החלק הראשון יחלק עוד לשני פרקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק הראשון יודיע שרשי שלמי המספרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק השני יודיע שרשי השברים ושרשי השלמים ושברים יחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם החלק השני יחלק עוד לשני פרקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק הראשון יודיע יסודות שלמי המספרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והפרק השני יודיע יסודות השברים לבד ויסודות השלמים והשברים יחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם השער השלישי יחלק עוד לשלשה פרקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק הראשון יודיע היחסים המספריים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק השני יודיע היחסים ההנדסיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפרק השלישי יודיע היחסים המוסיקיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Section One - Sexagesimal Fractions |
השער הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דע כי חכמי התכונה חלקו הגלגל החלק המקיף גלגל המזלות לי"ב חלקי' שוים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וקראו לכל חלק בשם התמונה שתחת החלק ההוא מתמונות חבור הכוכבים הקיימים הרשומים בגלגל המזלות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה החלק הראשון קראוהו מזל טלה בעבור היות תחתיו כדמות תמונת טלה מחוברת מחבור הכוכבים הרשומים בגלגל המזלות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק השני קראוהו מזל שור בעבור היות בתוכו כדמות תמונת שור מחוברת מקבוץ הככבים הקיימים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק השלישי קראוהו מזל תאומים לזאת הסבה בעינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן החלק הרביעי קראוהו מזל סרטן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק החמישי קראוהו מזל אריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק הששי קראוהו מזל בתולה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק השביעי קראוהו מזל מאזנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק השמיני קראוהו מזל עקרב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק התשיעי קראוהו מזל קשת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק העשירי קראוהו מזל גדי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק הי"א קראוהו מזל דלי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והחלק הי"ב קראוהו מזל דגים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הסבה אשר בעבורה חלקו הגלגל ההוא במספר י"ב משאר המספרי' הנה כבר כתבו הראשונים בזה ואמרו בעבור היות מספר הי"ב בעל חלקים רבים לא ימצא במספר קטן ממנו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזאת הסבה בלתי מספקת כי מדוע לא חלקוהו לכ"ד חלקים שהוא יותר רב חלקים ממספר י"ב ואינו מספר גדול מאד עד שימנעו לחלקו בזה המספר כי הנה היום חלקוהו לכ"ד שעות ואין גודלו מונע | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ועוד מדוע היתה הסכמת כל התוכנים בקריאת מזל טלה ראשון ומזל שור שני ולא ההפך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והם ישיבו בזה מפני שהוא ראשון להויות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי בהכנס השמש בראש מזל טלה יתחילו הצמחים לצמוח ותדשא הארץ דשא עשב והדם ירבה בבעלי חיים אשר הוא סבת קיומם ולא כן בשאר המזלות עד שרוב דעות החכמים ז"ל הסכימו בהוית העולם ובריאתו שהיה בניסן בעבור זאת הסבה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
א"כ זאת הסבה בעצמה תחזק ידינו בחלוק הגלגל לי"ב חלקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי בעבור שמצאו הקדמונים אלה החלקים מורים בעולם השפל שהוא עולם ההויה וההפסד פעלות מתחלפות אין הוראת החלק האחד מהם כהוראת החלק האחר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
על כן חלקו הגלגל לי"ב חלקים כמספר ההוראות המורות בעולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וקראו החלק שבו תמונת טלה ראשון בעבור היות פעלתו מורה להויה אשר הוא ראשית לנמצאות הטבעיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד חלקו כל מזל ומזל לל' מעלות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שמספר הש"ס הוא המספר היותר רב חלקים מכל שאר המספרים הגדולים ממנו והקטנים ממנו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי יש לו חצי ושלישית ורביעית וחמישית וששית ושמינית ותשיעית ועשירית ואינו חסר ממנו רק השביעית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולא ימצא מספר שיש לו גם השביעית רק המספר שיוצא מהכאת הז' בש"ס והוא מספר שני אלפים תק"כ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וא"כ להיות שמספר הש"ס רק חלקים על כן חלקו כל הגלגל לש"ס חלקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ויתחייב לזה שיהיה לכל מזל שלשים חלקים וקראום מעלות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד חלקו לכל מעלה לס' חלקים וקראום ראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכל ראשון לס' חלקים וקראום שניים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכל שני לס' חלקים וקראום שלישיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכל שלישי לס' חלקים וקראום רביעיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בזה הדרך תמיד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה בעלי הלוחות ישתמשו בכל חשבונם בלוחות באלה החלקים הנזכרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"ל שכאשר ירצו לכתוב מספר מה שהוא שלמים ושברים יחד יכתבו המעלות בשם שלמים והראשונים בשם שברים והשניים בשם שברי שברים וכן בזה הדרך לעולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם היה השמש במזל טלה בט"ו מעלות וחצי וחלק א' מס' של חצי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה יכתבו שהשמש במזל טלה בט"ו מעלות ל' ראשונים ל' שניים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם חכמי המספר יכתבו בזה שהשמש במזל טלה בט"ו מעלות וס"א חלקים מק"כ חלקי הכל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והכל הולך אל מקום אחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שהדרך הזה משתנה מדרך חכמי המספר והיו הדרכים הראשונים אשר הזכרנו מידיעת הד' מינים הנזכרים שהם הקבוץ והחסור וההכאה והחלוק משתנים מהדרכים המודיעים אותם בשברים אשר השתמשו בהם חכמי התכונה הנה א"כ מהמחויב עלינו להודיע הדרכים המודיעים הד' מינים הנזכרים בזה המין מהשברים גם כן ובזה יהיה המאמר הזה שלם בזאת החכמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Chapter One - Addition |
הפרק הראשון בידיעת קבוץ שברי התכונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שכאשר רצית לקבץ ב' טורים או ג' טורים או כמה שהיו מהטורים האלה אשר הם מחוברים ממזלות מעלות ראשונים שניים שלישיים והדומים להם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה הדרך בידיעת זה הוא בשתסדר כל מין ומין מהם תחת מינו ר"ל המעלות תחת המעלות והראשונים תחת הראשונים והשניים תחת השניים וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה תקבץ כל מין עם מינו ויושלך העולה לס' ס' אם היו ראשונים או שניים או זולתם מהמדרגות שאחר זה והנשאר שלא הגיע לכלל ס' יכתב תחת המין ההוא אחר שתמשיך קו מבדיל בין הנקבצים למקובץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן כזה הדרך בעצמו נעשה בקבוץ הימים והשעות והדקים והשניי' והשלישיים רק במקום שהשלכנו ל' ל' ממדרגת המעלות נשליך כ"ד בשעות ובמקום שהשלכנו י"ב י"ב ממדרגת המזלות נשליך ז' ז' בימים ובזה נגיע אל המבוקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכדי שנוסיף לזה ביאור נמשיל בזה משל אחד ובזה נגיע אל מכווננו גם יוודע ממנו אופן ההנחה והסדור
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמאזנים אשר בם יאוזן זה המין הוא שנשליך כל הנקבצים ממדרגה הזאת ט' ט' ונחשוב כל הנקדות אשר באותה המדרגה אחדים והנשאר שלא הגיעו לכלל ט' נשמרם גם נקבץ המקובץ שהוא תחתיו עם הנקדות הרשומות במדרגה הקודמת ונחשוב לכל נקודה ז' אם היו נקבצי המדרגה ההיא שעות או ראשונים או שניים או שלישיים וכן לבלתי תכלית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות זה המין עם הדרך הזאת גם סבת מאזניו הלא הם כתובי' במין קבוץ השלמים אין צורך לכפול המאמרים |
Chapter Two - Multiplication |
הפרק השני בידיעת מין ההכאה |
---|---|
דע שההכאה שבשברי התכונה היא כמו ההכאה שבשברי המספר | |
כי כמו שהכאת שברי המספר יחלק לשנים חלקים החלק האחד מצד הכמות והחלק השני מצד האיכות ויקרה להם בהכאתם מצד הכמות מה שיקרה למספר השלמים ר"ל שיתרבו בהכאתם | |
רק שאין המעוט אשר יקרה לשברי התכונה מצד האיכות כמו המעוט אשר יקרה לשברי המספר | |
כי העולה מהכאת השלישיו' עם השלישיות בשברי המספר ישוב לתשיעיות והעולה מהכאת השלישיים עם השלישיי' בשברי התכונה ישוב ששיים | |
וכן העולה מהכאת הרביעיו' עם הרביעיות שבשברי המספר ישוב לשש עשיריות והעולה מהכאת הרביעיים עם הרביעיים בשברי התכונה ישוב לשמניים | |
והסימן לשברי המספר הוא העולה מהכאת האיכות עם האיכות | |
ולשברי התכונה הוא העולה מקבוץ האיכות עם האיכות | |
וכאשר היה זה כן הנה מהמחויב עלינו א"כ לסמן כל שבר ושבר משברי התכונה בשני סימנים סימן יורה בו על הכמות וסימן יורה בו על האיכות כאשר עשינו בשברי המספר | |
כי עד"מ אם רצינו לכתוב ג' חמישיים נכתוב הג' ותחתיו הה' ויהיו הג' מורים על הכמות והה' על האיכות | |
וכן אם רצינו לכתוב מ' שלישיים נכתוב מ' ותחתיו ג' ויהיו המ' מורים על הכמות והג' על האיכות | |
וקצת מחכמי התכונה רצו לנהוג בהם מנהג השלמים בעצמו ר"ל שהסימנים ההודיים והדומים להם יורו בהם על הכמות והמדרגות יורו בהם על האיכות | |
ר"ל שבמדרגה הראשונה יכתבו המזלות ובמדרגה השנית המעלות ובשלישית הראשונים וברביעית השניים וכן תמיד | |
גם יש קצת מחכמי התכונה שיכתבו על כל אחד מהמינים סימנים ידועים יורו בהם לענינם | |
ר"ל במזלות אם היה המזל טלה יכתבו עליו צורת טלה ובשור צורת שור וכן לכל אחד סימן צורתו | |
וכאשר ירצו להורות על מזלות בכלל לא שיורו על מזל פלוני בפרט הנה יסמנו עליהם סימן חצי עגולה כמו תמונת ירחית | |
ובשעות ישימו עליהם ב' נקודות | |
ובמעלות יכתבו עליהם צורת גלגל עגול | |
ובראשונים קו אחד ובשניים שני קוים וכן תמיד יכתבו הקוים בהתרבות המדרגות | |
ולכן ברצותנו להכות מין אחד מהשברים עם מין האחר | |
נכה הכמות עם הכמות והעולה נשמרהו והוא כמותם אחר כן נקבץ מדרגות השני שברים המוכים והעולה הוא איכותם | |
המשל בזה אם רצית להכות ע' שלישיים על ע' רביעיים | |
הנה נכה ע' על ע' ויעלו ד' אלפים תת"ק ונשמרם ואחר נקבץ מדרגות המוכים שהם השלישיים והרביעיים ויעלו שבעה ובזה ידענו שהד' אלפים תת"ק הם שבעיים | |
אולם אם רצית להכות הרבה מיני שברים עם הרבה מיני שברים הנה נסדרם על זה הדרך ונכה כל אחד מהמדרגות העליונות עם כל אחת מהמדרגות השפלות ונתחיל להכות מהמדרגות האחרונות כמו במשלנו זהו |
''''' ''''' |
''''' '''' |
'''' '''' |
'''' ''' |
''' ''' |
''''' | '''' | ''' | '' | ' | ° | ᵓ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
20 30 |
50 20 |
40 10 |
35 40 |
30 20 |
25 15 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
50 | 31 | 10 | 13 | 54 | 47 | 53 | 11 | 26 | 1 | 1 |
|
נכה הכ' חמשיים עם הל' חמשיים ויעלו ת"ר עשיריים כאשר ביארנו ונחלקם על הששים ויעלו י' והם תשעיים כאשר ביארנו |
ולזה כתבנו י' במקום התשעים תחת הקו הנמשך תחת הב' טורים | |
|
עוד נכה הנ' רביעיים עם הל' חמישיים ויעלו אלף ת"ק תשיעיים נחלקם על הס' ויעלו כ"ה שמיניי' ונכתבם במקום השמיניים |
|
עוד נכה המ' שלישיים עם הל' חמישיים ויעלו אלף ר' שמיניים נחלקם על הס' ויעלו כ' שביעיים ונכתבם במקום השביעיים |
|
עוד נכה הל"ה שניים עם הל' חמשיים ויעלו אלף נ' שביעיים ונחלקם על ס' ויעלו י"ז ששיים ול' שביעיי' ונכתוב הי"ז במקום הששיים והל' במקום השביעיים |
|
עוד נכה הל' ראשונים עם הל' חמישיים ויעלו תת"ק ששיים נחלקם על הס' ויעלו ט"ו חמשיים ונכתבם במקום החמשיים |
|
עוד נכה הכ"ה מעלות עם הל' חמשיים ויעלו תש"נ חמשיים ונחלקם על הס' ויעלו י"ב רביעיים ול' חמשיים ונכתוב הי"ב הרביעיים במקום הרביעיים והל' במקום החמשיים |
ואחר שהכינו הל' חמשיים עם כל המדרגות וכתבנו כל אחד במקום הראוי לו נשוב להכות הכ' רביעיים עם כל המדרגות והעולה נכתבנו במקום הראוי לו כפי מדרגתו כאשר עשינו עם הל' חמשיים | |
|
נכה הכ' רביעיים עם הכ' חמשיים ויעלו ת' תשיעיים נחלקם על הס' ויעלו ו' שמניים ומ' תשעיים ונכתוב הו' במקום השמניים והמ' במקום התשעיים |
|
עוד נכה הכ' רביעיים עם הנ' רביעיים ויעלו אלף שמניים נחלקם על הס' ויעלו י"ו שביעיים ומ' שמניים נכתוב הי"ו שביעיים במקום השבעיים והמ' שמניים במקום השמניים |
|
עוד נכה הכ' רביעיים עם המ' שלישיים ויעלו ת"ת שביעיים נחלקם על הס' ויעלו י"ג ששיים וכ' שביעיים ונכתוב כל אחד במקומו הראוי לו ר"ל הששיים במקום הששיים והשביעיים במקום השביעיים |
|
עוד נכה הכ' רביעיים עם הל"ה שניים ויעלו ת"ש ששיים ונחלקם על הס' ויעלו י"א חמשיים ומ' ששיים ונכתוב כל אחד במקומו |
|
עוד נכה הכ' רביעיים עם הל' ראשונים ויעלו ת"ר חמשיים ונחלקם על הס' ויעלו י' רביעיים ונכתבם במקום הרביעיים |
|
עוד נכה הכ' רביעיים עם הכ"ה מעלות ויעלו ת"ק רביעיים נחלקם על הס' ויעלו ח' שלישיים וכ' רביעיים ונכתבם כל אחד במקומו |
אחר זה נשוב להכות הי' שלישיים עם הכל והעולה נכתבנו במקומו הראוי לו וכן בכל אחד מהשברים המונחים שהם המ' והכ' והט"ו | |
וקצת מהראשונים נשתמשו בזה הדרך בדרך קצר מזה | |
והוא שהם לא יחלקו העולה מהכאת המדרגה האחת עם האחרת ויכתבו כל א' במקומו הראוי לו כאשר ביארנו עד שיצטרכו בזה לחלוק שני | |
אבל יכתבו כל העולה מבלתי שיחלקוהו על מקומו הראוי לו ואח"כ יחלקוהו | |
המשל בזה במשלנו כאשר הכינו הל' חמשיים עם הכ' חמשיים ועלו ת"ר יכתבו הת"ר במקום העשריים וכן בזה הדרך לכלם אחר כן יקבצו כל מדרגה עם מינה ויחלקו העולה מכל מדרגה על ס' | |
וכדי להוסיף לזה ביאור נצייר הנה הצורה הקודמת ונכתוב בה העולה מהמונים לפי זה דרך |
''''' ''''' |
'''' ''''' |
'''' '''' |
''' '''' |
''' ''' |
''''' | '''' | ''' | '' | ' | ° | ᵓ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
20 30 |
50 20 |
40 10 |
35 40 |
30 20 |
25 15 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
50 | 31 | 10 | 13 | 54 | 47 | 53 | 11 | 26 | 1 | 1 |
גם יש דרך אחרת והיא דרך ארוכה והוא שתתיך כל מדרגות הטור העליון אל המדרגה האחרונה מהם ואחר זה הכה העולה מהטור העליון עם העולה מהטור השפל והעולה שמרם | |||||||||
המשל בזה במשלנו הקודם הכינו הכ"ה מעלות בס' ועלו אלף ת"ק ראשונים חברנו עליהם הל' ראשונים שהיה לנו ועלו אלף תק"ל ראשונים עוד הכינו האלף תק"ל עם הס' ועלו צ"א אלפים ת"ת שניים | |||||||||
ואולם המאזנים אשר בם יאוזן זה המין הנה אם רצית מאזני הדרך השלישי קח העולה מהכאת הטור העליון עם הטור השפל אחר שתתיכם אל מהדרגתם האחרונה כאשר הזכרנו ונחלקם על הטור האחד כפי דרך חלוק השלמים על השלמים ואם יצא הטור האחר בחלוק דע שצדקת ואם לאו כזבת | |||||||||
אחר זה תשתמש עם מאזני החלוק בשלמים למצוא אמתת החלוקים אשר נהיו בו ותדע האמת | |||||||||
ואולם מאזני הב' דרכים הראשונים הנה תחלק היוצא מהכאת הטור העליון עם הטור השפל על א' מב' הטורים הראשונים כפי חלוק שברי התכונה ואם יצא לך בחלוק הטור האחר דע שצדקת ואם לאו כזבת | |||||||||
ואולם אופן חלוק שברי התכונה בזולת ההתכה הנה יתבאר לך במקומו בעזרת האל | |||||||||
ואולם סבת מציאות זה המין בשנכה הכמות עם הכמות והעולה ניחסהו אל העולה מקבוץ האיכות עם האיכות הנה היא מבוארת ממה שקדם בהכאת שברי המספר אחר שנודיע שאין הבדל בין זה הפועל ובין פועל שברי המספר ואם הם מתחלפים | |||||||||
ובזה כבר יותר הספק הגדול אשר ספקו על זה המעיינים באמרם מדוע השתנה העולה מהכאת שברי התכונה מהעולה מהכאת שברי המספר שבשברי המספר ניחס העולה מהכאת הכמות עם הכמות אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות ובשברי התכונה ניחס העולה מהכאת הכמות עם הכמות אל העולה מקבוץ האיכות עם האיכות | |||||||||
אולם אנחנו כבר נתיר זה הספק בשנאמ' שאין הבדל בין העולה משברי התכונה לעולה משברי המספר כלל וזה שכמו שהעולה משברי המספר אמנם הוא בשנכה הכמות עם הכמות והעולה ניחסהו אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות אם היה הכאת שבר עם שבר | |||||||||
ולכן בהכאת השליש עם השליש שבשברי המספר שפי' שליש השלם עם שליש השלם שהוא הכאת שבר עם שבר נכה הכמות עם הכמות והעולה ניחסהו אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות | |||||||||
ובהכאת השלישיי עם השלישיי שבשברי התכונה שפירושו שבר שבר השבר עם שבר שבר השבר כי הרצון שבשלישיים הוא בשנשבר המעלה שהיא במדרגת השלם לששיים ויקראו ראשונים בעבור שהיא שבירה ראשונה לשלם | |||||||||
הנה א"כ יחוייב לזה בהכרח שהכאת השלישיי עם השלישיי שבשברי התכונה אחר שהוא הכאת שבר שבר השבר עם שבר שבר השבר שנכה הכמות עם הכמות עד שיכלו כל הכמויות והעולה ניחסהו על העולה מהכאת האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות ובזה נגיע אל המבוקש | |||||||||
ולהיות שכל איכויות שברי התכונה המורות על מספר שברי השלם אשר הם האיכויות המוכות זה עם זה כמשפט איכויות המספר אמנם הם כמספר איכויות הס' אחר שכל חלוקי חכמי התכונה הם על ס' כמו שקדם והיו השמות המורות עליהם כשם השניים והשלישיים ודומיהם אמנם הם מורים על מספר השבירות כמו שקדם | |||||||||
המשל בזה אם רצית להכות שלישיי עם שלישיי | |||||||||
הנה אחר שהוא הכאת שבר שבר השבר עם שבר שבר השבר לפי מה שקדם והיה איכות כל אחד ואחד מהם מהאיכויות המורות על מספר השברי' אמנם הוא מספר הס' לפי מה שקדם הנה אם כן ראוי שיסודרו על זה הדרך
| |||||||||
כי אמרנו נכה השלישיי עם השלישיי הוא אמרנו נכה ששמי"י של ששמי"י של ששמי"י עם ששמי"י של ששמי"י של ששמי"י וארצה בששמי"י אחד מששים חלקי השלם | |||||||||
הנה כבר הודעתי לך בזה שאין הבדל כלל בין ההווה מהכאת שברי המספר להווה מהכאת שברי התכונה ושהדרך בשניהם אחד | |||||||||
אלא שנשאר למעיין לבקש הסבה אשר בעבורה חויב להיות העולה מהכאת האיכות עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות מהאיכויות המורות על מספר השברים שוה לעולה מקבוץ האיכות עם האיכות מהאיכויות המורות על מספר השבירות אלא שכבר נודעה מכלל דברינו | |||||||||
והוא שאחר שהעולה מהכאת האיכות עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות הוא העולה מהכאת הששים עם הששים עד שיכלול כל הששים המונחים לפי מה שקדם מההנחה הקודמת ומספרי הששים יחויב שיהיו כמספר העולה מקבוץ איכות השבר המכה עם איכות השבר המוכה מהאיכויות המורות על מספר השבירות אשר הם מספר הששים כי מספר השבירות הם הם בעצמם מספרי הששים | |||||||||
הנה א"כ יחויב לזה בהכרח שיהיה העולה מהכאת מספרי הששים אשר הוא העולה מהכאת האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות המורות על מספר השברים כמשפט שברי המספר שוה לעולה מקבוץ האיכות עם האיכות מהאיכויות המורות על מספר השבירות | |||||||||
ולזה יהיה העולה מהכאת השלישיי עם השלישיי דרך משל כאשר יוכה האיכות עם האיכות והעולה עם האיכות עד שיכלו כל האיכויות המורות על מספר השברים שהוא מספר 46676000000 כאשר ניחס אליו האחד שהוא ההווה מהכאת הכמות עם הכמות והעולה עם הכמות עד שיכלו כל הכמויות הוא שוה לששיי אחד ששם הששיי הוא מספר ההוה מהכאת מהכאת הס' עם הס' והעולה עם הס' עד שיכלו ששה פעמים ס' אשר הוא קבוץ השלשה עם השלשה אשר הם מספרים הנגזרים מהם שם השלישיים | |||||||||
אלא שחכמי התכונה קצרו הדרך ולא רצו להכות הא' עם הס' והעולה עם הס' והעולה מהם ייחסו אליו ההווה מהכאת הכמות עם הכמות עד שיכלו כל הכמויות אחר שידענו שההווה מהכאת הס' עם הס' והעולה עם הס' עד שיכלו הכל בהכרח שיהיה הסך ההוא הוא השבר הנקרא בשם קבוץ המספרים הנגזרים מהם שמות השברים המורים על מספר השבירות | |||||||||
וכבר הארכנו בביאורו למה שספקו הראשונים וזה מה שרצינו לבאר | |||||||||
ואולם סבת מציאות העולה מהכאת שברים רבים עם שברים רבים בשנכה כמות כל אחד מהם עם כל הכמויות וההוה מכל הכאה והכאה נכתבנה במקומה הראוי לה | |||||||||
הנה כבר התבארה במה שקדם בזה המין מידיעת העולים מכל הכאה והכאה מהם ומקום הנחתו מצורף עם ידיעת הכאת השלמים עם השלמים ר"ל ממה שהתבאר שם שראוי להכות כל מדרגה ומדרגה ממדרגות המכים וכן סבת הדרך השנית גם כן כי אין הבדל ביניהם כלל רק באורך ובקצור | |||||||||
ואולם סבת דרך ההתכה הנה היא מבוארת גם כן ממה שקדם וזה שאחר שעם ההתכה ישובו מיני השברים המונחים למין אחד הנה שבנו אל הכאת מין אחד עם מין אחד וכבר קדמה הסבה אין צורך לכופלה | |||||||||
ואולם סבת מאזני זה המין הנה כבר קדמה במאזני חלוק השלמים על השלמי' ומאזני חלוק השברים על השברים אין צורך לכופלה |
Chapter Three - Subtraction |
הפרק השלישי במין החסור | |||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
והדרך בידיעת זה המין בשנסדר הטור העליון מדרגת המעלות לבד ומדרגת הראשונים לבד ומדרגת השניים לבד כל אחד ואחד לפי מדרגתו | ||||||||||||||||||||||||||
אחר זה נסדר הטור השפל בשנניח כל מין ומין תחת מינו ר"ל המעלות תחת המעלות והראשונים תחת הראשונים והשניים תחת השניים וכן ללא תכלית | ||||||||||||||||||||||||||
ואחר זה תמשיך קו א' ותתחיל מהמדרגה האחרונה שבטור השפל וחסר אותה מהמדרגה שכנגדה מהטור העליון והנשאר כתבהו תחת הקו המבדיל כנגד אותה המדרגה וכן תמיד עד שתגיע אל המדרגה הראשונה | ||||||||||||||||||||||||||
ואם המדרגה השפלה גדולה מהמדרגה העליונה שכנגדה אף כי הטור העליון בכללו יותר גדול מהטור השפל בכללו הנה תחסר המדרגה השפלה מס' והנשאר חברהו עם המדרגה העליונה שכנגדה והעולה כתבהו תחת הקו כנגד המדרגה ההיא | ||||||||||||||||||||||||||
וכאשר תרצה לחסר המדרגה הקודמת ממנה מן המדרגה העליונה שכנגדה חסר מהעליונה אחד ואחר זה תחסר ממנה המדרגה השפלה אם היתה המדרגה העליונה גדולה ממנה | ||||||||||||||||||||||||||
ואם היתה קטנה ממנה תנהיג הדרך הקודם ר"ל בשתחסר המדרגה השפלה מס' והנשאר חברהו עם המדרגה העליונה אחר שתחסר ממנה הא' והעולה כתבהו תחת הקו כנגד המדרגה ההיא וכן תמיד עד שתגיע אל המדרגה הראשונה | ||||||||||||||||||||||||||
וכדי להרחיב בזה באור אחוק הנה צורה אחת תכלול כל מיני החלופים ובזה תגיע אל המכוון
| ||||||||||||||||||||||||||
הנה להיות שאין שום מספר כתוב במדרגה השפלה שכנגד המדרגה העליונה כתבנו המדרגה העליונה בעצמה תחת הקו המבדיל כנגד המדרגה האחרונה בלי שום תוספת וחסרון אחר זה נעתיקנו אל המדרגה הקודמת ולהיות שהיא גדולה מהמדרגה העליונה שכנגדה חסרנוה מס' ונשארו בידינו י' חברנום עם המ' שבמדרגה העליונה ועלו נ' וכתבנום תחת המדרגה ההיא | ||||||||||||||||||||||||||
ואולם המאזנים אשר בם יאוזן זה המין הוא הקבוץ ר"ל שכאשר תקבץ הטור השלישי עם הטור השני אם יצא לך הטור הראשון דע שצדקת ואם לאו כזבת | ||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות זה המין וסבת מאזניו הלא הם כתובים בחסור השלמים מהשלמים אין צורך לכפול המאמרים |
Chapter Four - Division |
הפרק הרביעי במין החלוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
והדרך בידיעת זה המין הוא בשנחלק הכמות עם הכמות כמשפט כמו השלמים על השלמים והיוצא הוא כמות השבר היוצא מהחלוקה אחר זה חסר המספר הנגזר ממנו איכות המחלק מהמספר הנגזר ממנו איכות המחולק והנשאר הנה האיכות הנגזר ממנו הוא איכות השבר היוצא מהחלוקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה המספר הנגזר ממנו איכות המחלק שוה למספר הנגזר ממנו איכות המחולק דע כי איכות השבר היוצא מהחלוקה הוא מעלות בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה המספר הנגזר ממנו איכות המחלק גדול מהמספר הנגזר ממנו איכות המחולק הנה לא יתכן שיחולק המחולק ההוא על המחלק ההוא כלל רק בשנתיך המחולק אל האיכות השוה לאיכות המחלק בשנכהו עם הס' והעולה ירד מדרגה אחת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם איכותו שוה לאיכות המחלק הנה כבר יחלק הכמות ההווה מהמחולק על כמות המחלק והיוצא הוא כמות השבר היוצא מהחלוקה ואיכותו הוא מעלות כמו שקדם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם האיכות ההווה מהכאת המחולק עם הס' הוא בלתי שוה לאיכות המחלק עוד נכה המחולק עם הס' והעולה ירד מדרגה אחרת בהכרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן תמיד עד שישוה איכות המחולק לאיכות המחלק ואז יחלק כמות המחולק על כמות המחלק והיוצא הוא כמות השבר היוצא מהחלוקה ואיכותו הוא מעלות בהכרח כמו שקדם אחר שהמספר הנגזר ממנו איכות המחולק שוה למספר הנגזר ממנו איכות המחלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואמשיל הנה שלשה משלים מתחלפים לג' מינים מתחלפים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל הראשון הוא אם רצית לחלק כ' שניים על ט"ו ראשונים הנה נחלק הכמות על הכמות והיוצא הוא א' וה' חלקים מט"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה חסרנו המספר הנגזר ממנו איכות הראשונים שהוא א' מן המספר הנגזר ממנו איכות השניים שהם כ' והנשאר הוא א' אשר שם הראשונים נגזר ממנו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן ידענו שהאחד היוצא מהחלוקה הוא ראשון אחר זה להיות שהנשארים מהחלוקה הם ה' ולא יוכלו להחלק על הט"ו נכם עם הס' והם ש' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שהה' הנשארים הם שניים אחר שהם שארית הכ' שניים יהיו הש' בהכרח שלישיים מפני שהוכו עם הס' וירדו מדרגה אחת נחלקם על הט"ו ראשונים ויצאו כ' ונחסר המספר הנגזר ממנו איכות הראשונים שהוא א' מהמספר הנגזר ממנו איכות השלישיים שהוא ג' וישארו ב' ולכן ידענו שהכ' היוצאים בחלוקה השנית הם שניים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר היה בידינו ראשון א' הנה א"כ היוצא מחלוק הכ' שניים על הט"ו ראשונים הם ראשון א' וכ' שניים והם מורים על שהכ' שניים הם חלק א' מששים חלקים של ט"ו ראשונים וחלק אחד מהק"ף חלקים של ט"ו ראשונים או בשיגיע לכל שני ושני משניי הט"ו ראשונים חלק א' מששים חלקי השני וחלק א' מק"פ חלקי השני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומשל השני הוא אם רצית לחלק כ' ראשונים על ט"ו ראשונים הנה נחלק הכמות על הכמות והיוצא הוא אחד וה' חלקים מט"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שאיכות המחלק אם מחולק שוים הנה היוצא בהכרח מעלות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן ידענו שהא' היוצא מהחלוקה הוא מעלה אחת אחר זה נכה הה' הנשארים מהחלוקה בס' ואחר שהם שהכית הם ראשונים יהיו הה' בהכרח ראשונים והש' ההוים מהכאת הה' בס' היו בהכרח שניים נחלקם על הט"ו ראשונים ויצאו כ' נחסר איכות הראשוני' מאיכות השניים וישארו ראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולזה ידענו שהכ' היוצאי' מהחלוק השני הם ראשונים וכבר היה בידינו מעלה אחת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה ידענו שהיוצא מחלוק הכ' ראשונים על הט"ו ראשונים הם מעלה אחת וכ' ראשונים והם מורים על שהכ' ראשונים הם כמו הט"ו פעם אחת שלמה ושליש הפעם או כשיגיע לכל ראשון וראשון מהט"ו ראשונים ראשון אחד ושליש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומשל המין הג' הוא אם רצית לחלק כ' מעלות על ט"ו ראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה להיות שאיכות המחולק גדול מאיכות המחלק לא יוכל להחלק רק בשנתיך הכ' מעלות אל הראשונים עד שישוה איכות המחולק לאיכות המחלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה בשנכם עם הס' ויעלו אלף ומאתים ראשונים נחלק כמות המחולק על כמות המחלק ויצאו פ' ולהיות איכות המחלק והמחולק שוים הנה יחויב לזה בהכרח שיהיו הפ' היוצאים מהחלוקה מעלות והם מורים על שהכ' מעלות הם כמו הט"ו ראשונים שמונים פעם או בשנגיע לכל ראשון וראשון מהט"ו ראשונים שמונים ראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם רצית לחלק הרבה מיני שברים על הרבה מיני שברים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נסדר המחולק בטור העליון ותהיה הנחת מדרגותיו בהפך הנחת המדרגות בשאר המינים הג' כי בכל המינים האחרי' יונחו ראשונה המזלות ואחריו המעלות ואחריו הדקים ואחריו השניים ואחריו השלישיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובזה המין יונחו הפך זה כי יונחו השלישיים ראשונה ואחריו השניים ואחריו הראשונים ואחריו המעלות ואחריו המזלות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר זה תסדר תחתיו תחת הטור כל מין כנגד מינו ר"ל המזלות תחת המזלות והמעלות תחת המעלות וכן כלם כל א' כנגד מינו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר זה תמשיך קו וכתוב תחתיו הטור השלישי היוצא בחלוק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ותנהיג החלוק לפי מה שידעת מידיעת חלוק השלמים על השלמים עם מה שידעת מהכאת שברי התכונה עם שברי התכונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמדרגה הראשונה מהטור הג' שהוא המזלות אם היו שם מזלות או המעלות אם היו שם מעלות וכן כל מדרגה היוצאה בחלוק ראשונה תונח תחת המדרגה הדומה לה מהטור הראשון שהוא המחולק ובזה תגיע אל המכוון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונמשיל לזה משל א' ויהיה המשל הראשון אשר המשלנו במין ההכאה בשנשים הטור השלישי ממנו אשר הוא העולה מההכאה ראשון ותחתיו הטור האחר מהשני טורים המוכים ויהיה היוצא בחלק הטור האחר כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שהמזלות הם במדרגת השלמים הוצרכנו להתיך הי"ג מזלות שבטור הג' מההכאות אל המעלות עלו ש"כ חברנום עם המעלה הא' שבמדרגת המעלות ועלו שצ"א | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן יהיה מין החלוק מאזני ההכאה ומין ההכאה מאזני החלוק אם לא ישאר דבר מהטור העליון בלתי מחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם ישאר דבר בלתי מחולק הנה נכה הטור המחלק עם הטור שיצא בחלוק והעולה נוסיף עליו החלקים הבלתי כל א' עם מינו ואם לא יהיה העולה שוה עם הטור העליון שהוא המחולק דע שכזבת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
זהו המין האחד מהחלוק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם רצית להשתמש בדרך חלוק השלמים על השלמים הנה כבר תוכל לעשות זה בשתתיך הטור המחולק אל המין היותר קרוב פחות שבשברים וכן המחלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה הנה הטור הג' הנמשל במין ההכאה כאשר התכנוהו עלו 236686766434673154600 עשיריים ונשמרם וכן הטור הב' אשר הוא אחד מב' הטורים המוכים אשר עליו חלקנו זה הטור שהוא הט"ו מעלות כ' ראשונים מ' שניים וי' שלישיים כ' רביעיים ל' חמישיים כאשר התכנוהו עלו 11931877230 חמישיים ונשמרם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומאזני הדרך הראשון מזה המין הוא הדרך הראשון מן ההכאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומאזני הדרך השני מזה המין הוא הדרך השני מן ההכאה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבאר לך דרך ידיעת זה המין בב' אופנים וזה במספרים הנחלקים בכללם ר"ל שלא ישאר בהם דבר בלתי מחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם המספרי' הבלתי נחלקים בכללם אבל ישאר בהם דבר בלתי מחולק אם רצית לדעת החלק היותר קרוב להם הנה נצטרך לזה ידיעה נוספת על הידיעה הקודמת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואבאר זה עם ב' האופנים הקדומים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה בשאביא משל אחד בלתי כלה חלוקתו ואודיע החלק היותר קרוב לזה בב' אופנים ובזה תוכל להקיש לזולתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שאם רצית לחלק עד"מ מספר ט"ו מעלות מ"ו ראשונים נ"ט שניים נ"ב שלישיים ל' רביעיים על מספר ה' מעלות. ב' ראשונים ו' שניים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם רצית לחלקו עם האופן הקודם והוא שלא תצטרך להתכה כלל הנה הדרך בידיעת זה הוא בשתסדר המדרגות לפי מה שקדם כזה
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה נבקש מספר שיוכה עם כל מדרגו' הטור השני שהוא המחלק שיספיק העולה מהכאתם שיחוסר מהטור העליון והוא מספר ג' וכתבנוהו תחת הקו כנגד המעלו' הכינוהו עם החמשה מעלות שבטור הב' ועלו ט"ו חסרנום מהט"ו מעלות שבטור העליון ומחקנום להורות שלא נשאר כלום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם הוא בלתי אפשר הנה כל עוד שתרבה האותיות המבוקשו' תתקרב אל האמת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה זה האופן הראשון מהשני אופנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם רצית להשתמש בזה עם האופן השני תתיך המחולק אל האיכות היותר פחות מהם ויעלו 204551550 רביעיים והוא המחולק גם תתיך המחלק אל האיכות הפחות שבו שניים י"ח אלפים קכ"ו וזה המחלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזהו בעצמו היוצא לפי האופן הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובזה הדרך תוכל לעשות תמיד עד שתכלה החלוקה אם היה זה אפשר או להתקרב אל היותר קרוב שתרצה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי כפי רבוי החלוקים נתקרב אל האמת ואם לא נגיע אל תכליתה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה שבנו לראות המותר מהחלוק אם הוא שוה למותר מהחלוק עם האופן הראשון הנה הנשאר הוא ת"ק חלקנום על ס' ויצאו לנו מהחלוק ט' והם ששיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וככה הוא הנשאר גם כן לפי האופן הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר בארתי לך הב' אופנים שבזה המין והראיתיך שהיוצא משניהם אחד בין במספרים הבעלי תכלית החלוק ובין במספרים הבלתי בעלי תכלית החלוקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם מאזני זה המין במספרים הבלתי בעלי תכלית החלוקה הנה כבר הזכרתי לך הדרך אל ידיעתם ר"ל בשנכה החלק עם המחלק ונחבר עם היוצא מהכאתם הנשאר מהחלוק והעולה אם לא ישוה למחולק דע שטעית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזהו בשני האופנים יחד כי במשלנו זה לפי האופן נכה המחלק שהוא הה' מעלות וב' ראשונים וו' שניים עם החלק שהוא הג' מעלות ח' ראשונים ד' שניים נ"ח שלישיים מ"ח רביעיים ל' חמישיים והעולה הוא ט"ו מעלות מ"ו ראשונים נ"ט שניים נ"ב שלישיים כ"ט רביעיים נ"ה חמישיים נ"א ששיים חברנו עמהם הט' ששיים שנשארו בלתי מחולקים והנה העולה ט"ו מעלות מ"ו ראשונים נ"ט שניים נ"ב שלישיים ל' רביעיים וזהו המחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם לפי האופן השני הנה נכה המחלק שהוא י"ח אלפים קכ"ו עם המחלק שהוא י"א אלפים רפ"ד והנה העולה 204533784 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חברנו עמהם י"ז אלפים תשס"ו ועלו 204551550 וזהו המחולק בעצמו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות זה המין בשנחלק הכמות על הכמות והיוצא ניחסהו אל האיכות הנשאר מחסור איכות המחלק מאיכות המחולק אם היה איכות המחלק קטן מאיכות המחולק או יהיה היוצא מעלות אם היה איכות המחלק שוה לאיכות המחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה היא מבוארת אחר שנקדים הקדמה אחת והיא שהוא מן המבואר בעצמו לפי מה שקדם שהחלק היוצא מהחלוקה בין בשלמים בין בשברי המספר בין בשבר התכונה הוא מורה על מספר הפעמים אשר יכנס המחלק במחולק וששם הפעמים השלמים יכונה בשם שלמים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם בחלוק שברי התכונה על שברי התכונה הנה יכונה שם הפעמים השלמות בשם מעלות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יען שהמעלות לתוכנים הם במקום השלמים למספריים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ושם הפעמים הבלתי שלמות יכונה בשם שברי התכונה כמו הראשונים והשניים והדומים להם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן בחלוק השלמים על השלמים אם היה המחולק גדול מהמחלק הנה החלק היוצא מהחלוקה הוא שלמים והוא מורה על הפעמים השלמות אשר יכנס המחלק במחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והשבר ההווה מיחס המותר אל המחלק הוא מורה על שבר הפעם אשר יכנס המחלק במחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה המחולק קטן מהמחלק הנה השבר ההווה מיחס המחולק אל המחלק הוא מורה על שבר הפעם אשר יכנס המחלק במחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובחלוק השברים על השברים הנה אם היו שברי המחולק ממין שברי המחלק והיה כמות שברי המחולק יותר מכמות שברי המחלק הנה החלק היוצא מהחלוקה הוא שלמים והוא מורה על הפעמים השלמות אשר יכנס המחלק במחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו עד"מ אם רצית לחלק ק"ה חצאים על י' חצאים או ק"ה שלישיים על י' שלישיים וכן בכל מין ומין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה היוצא מהחלוקה שהוא הי' וחצי הם שלמים והם מורים על שי' וחצי פעמים שלמות יכנסו תוך הק"ה שלישיים והי' חצאים תוך הק"ה חצאים וכן בכל מין ומין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה כמות שברי המחולק פחות מכמות שברי המחלק הנה השבר ההווה מיחס המחולק אל המחלק הוא מורה על שבר הפעם אשר יכנס המחלק במחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו אם רצית לחלק ה' חצאים על י' חצאים או ה' שלישיים על י' שלישיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה השבר ההווה מיחס המחולק למחלק הוא מורה על שחצי פעם יכנסו הי' חצאים תוך הה' חצאים או הי' שלישיים תוך הה' שלישיים וכן בכל מין ומין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היו שברי המחולק מין אחד ממין שברי המחלק והיה כמות שברי המחולק יותר מכמות שברי המחלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם היה מין שברי המחולק נולד מהכאת מין המחלק עם עצמו או עם מין אחר הנה החלק היוצא מהחלוקה יהיה המין המוכה עם מין המחלק בהכרח אחר שהכאת המחלק עם החלק יצא המחולק והשבר ההווה מיחס המותר אל המחלק הוא מורה על שבר מין הפעם אשר יכנס המחלק במחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה אם רצית לחלק ק"ה ששיים על י' שלישיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה הי' וחצי היוצאים בחלוקה מורים על שי' וחצי חצאי הפעמים יכנס המחלק במחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שהוא מן המבואר שהששיים יולדו מהכאת החצאים עם שלישיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר שהיה המחלק שלישיים הנה בהכרח שיהיה החלק חצאים והשבר ההווה מיחס המותר אל המחלק שהוא החצי מורה על שהמחלק יכנס במחולק עוד חצי חצי הפעם ר"ל רביע הפעם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה כמות שבר המחולק פחות מכמות שברי המחלק הנה השבר ההווה מיחס המחולק אל המחלק הוא מורה על שבר המין המוכה עם מין המחלק הנולד מהכאתם מין המחולק אשר יכנס המחלק תוך המחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו עד"מ אם רצית לחלק ה' ששיים על שלישיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה השבר ההווה מיחס הה' אל הי' שהוא חצי הוא מורה על שחצי חצי הפעם ר"ל רביע הפעם יכנס המחלק במחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולא היה מין שברי המחולק נולד מהכאת שום מין עם עצמו או עם זולתו ר"ל כשהיה מין שברי המחולק איכות נגזר ממספר ראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
או אם היה מין המחלק מין אחד משני המינים המוכים אשר יולד מהכאתם מין המחולק הנה לא שיחלק המחולק ההוא על המחלק רק אחרי התכת המחלק והמחולק אל מינים שוים או מתחלפים כשיהיה מין המחלק אחד מהשני מינים המוכים אשר יולד מהכאתם מין המחולק ההוא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה כבר התבארה סבת חלוק שברי התכונה תכלית ביאור וזה שכבר קדם במין הכאת שברי התכונה שאין הבדל כלל בין הכאת שברי התכונה לשברי המספר ושההווה מהכאת שברי המספר הוא ההווה מהכאת הכמות עם הכמות בשניחס העולה מהם אל העולה מהכאת האיכות עם האיכות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה כמו שיחויב בחלוק שברי המספר שיהיה החלק היוצא מהחלוק מורה על מין הפעמי' אשר יוכה מין המחלק ויולד מין המחולק כמו שקדם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה מין המחולק בלתי נולד מהכאת מין המחלק עם מינו ולא עם זולתו הנה לא יתכן שיחלק המחולק ההוא על המחלק כלל רק בשיותכו אל מינים אחרים אשר יתכן שיולד המין ההווה מהמחולק מהכאת המין ההווה מהמחלק עם מינו או עם זולתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כן יחויב בחלוק שברי התכונה לזה הצד בעינו שיהיה החלק היוצא מהחלוקה מורה על המין אשר יקובץ עם מין המחלק ויולד מקבוצם מין המחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה מין המחולק בלתי נולד מקבוץ מין המחלק עם מינו או עם זולתו הנה לא יתכן שיחלק המחולק ההוא על המחלק ההוא בהכרח אלא אחרי ההתכה ר"ל בשנתיך מין המחולק או מין המחלק או שניהם עד יתכן זה בם ר"ל שיולד מין המחולק מקבוץ מין המחלק עם מינו או עם זולתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולזה כבר יחויב בהכרח שאם היה מין המחולק שוה למין המחלק רצוני לומ' אם רצית לחלק ראשונים על ראשונים או שניים על שניים או שלישיים על שלישיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בכל המינים שיהיה המין היוצא מהחלוקה מעלות בהכרח מפני שההוה מקבוץ מין המעלות עם קבוץ מין המחלק הוא מין המחולק בעצמו ר"ל שההווה מקבוץ המעלות עם מין הראשונים הם ראשונים ועם מין השניים הם שניים וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה מין המחולק מתחלף ממין המחלק והיה מין המחולק קטון ממין המחלק שאז יהיה מין המחולק נולד מקבוץ מין המחלק עם מינו או עם מין אחר כמו אם רצית לחלק שניים על מעלות או על ראשונים או שלישיים על מעלות או על ראשונים או על שניים וכן בכל החלופים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה בהכרח שיהיה המין הפעמי' היוצא מהחלוקה הוא המין אשר בקבוצו עם מין המחלק יולד מין המחולק בהכרח ר"ל שבחלוקת השניים על המעלות יולדו שניים וכן בכל מיני החלופים כלם דרך אחד להם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן יחויב לזה בהכרח שנחסר מין המחלק ממין המחולק והמותר הוא מין החלק בהכרח אחר שההווה מקבוץ המותר עם קטן השני מספרים הנחסרים זה מזה הוא המספר הגדול בעינו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה מין המחולק מתחלף ממין המחלק והיה המין המחולק גדול ממין המחלק שאז לא יתכן למין המחולק להולד מקבוץ מין המחלק לא עם מינו ולא עם זולת מינו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו אם רצית לחלק ראשונים על שניים או על שלישיים או על זולת זה מהמינים הנמשכים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
או אם רצית לחלק שניים על שלישיים או על רביעיים וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה לא יתכן להחלק המחולק על המחלק כלל רק בשנתיך מין המחולק אל מין המחלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
או בשנשיב מין המחלק אל מין המחולק אם אפשר ואז יהיה היוצא מהחלוקה מעלות כמו שקדם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ושהמותר מכל מין ומין מהחלוקים כאשר יתיחס אל המחלק הנה השבר ההווה מהם הוא מורה על שבר מין הפעם האחת כמו שקדם זה בשברי המספר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה הנה אם רצית לחלק ק"ה שניים על י' ראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה היוצא מהחלוקה הוא י' וחצי והנה הי' מורים על שהמחלק נכנס במחולק י' וחצי ראשוני הפעם ר"ל י' וחצי חלקים מששים חלקי הפעם כי שם הראשונים לתוכנים מורים על הששימיי"ם שקטן זה היחס הוא ששית אחד וחלק אחד מק"כ נמצא שהי' ראשונים נכנסים תוך הק"ה שניים ששית הפעם וחלק א' מק"כ וכן הוא האמת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי הי' ראשונים כאשר נתיכם אל השניים השוים למין המחולק הנה יעלו ת"ר שניים וששיתם הם ק' שניים והחלק הא' מק"כ הם ה' הרי ק"ה שניים שהוא המחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם רצית לחלק הק"ה שלישיים על הי' ראשונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה הי' וחצי היוצאים מהחלוקה מורים אז על שהמחלק נכנס במחולק י' וחצי שניי הפעם ר"ל י' וחצי חלקים מג' אלפים ת"ר שקטן זה היחס הוא חלק אחד מש"ס וחלק אחד מז' אלפים ר' וכן הוא כי הי' ראשונים יותכו אל הת"ר שניים והת"ר שניים יותכו אל הל"ו אלף שלישיים והחלק אחד מש"ס הם ק' שלישיים והחלק הא' מז' אלפים ר' הם ה' שלישיים הרי ק"ה שלישיים שהוא המחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם רצית לחלק הק"ה ראשונים על הי' ראשונים הנה הי' וחצי היוצאים מהחלוקה מורים אז על שהמחלק נכנס במחולק י' וחצי מעלות הפעם ר"ל י' וחצי פעמים שלמות כי שם המעלות לתוכנים מורים על השלמים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם רצית להשתמש על השבר ההווה מיחס המותר אל המחלק עשם מספר שלם הנה כבר קדם שתכה המותר כמו הה' במשלנו בס' ויעלו ש' ואלה הש' ירדו מדרגה אחת ר"ל שאם היה המחולק ראשונים יהיו אלה שניים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם יאמר אומר שזאת הסבה הנזכרת אמנם היא סבת ידיעת השבר היוצא מהחלוקה בשיהיה פעם ראשונים ופעם שניים ופעם
שלישיים וכן תמיד לא סבת ידיעת כמות השבר היוצא מהחלוקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שלאומר שיאמר כי כמו שהכמות היוצא מחלוקת שבר המספר אמנם הוא בשנחלק העולה מהכאת כמות המחולק עם איכות המחלק על העולה מהכאת כמות המחלק עם איכות המחולק לא מחלוק כמות המחולק על כמות המחלק כן בחלוק שברי התכונה אין ראוי שנחלק כמות המחולק על כמות המחלק ויצא כמות החלק אבל ראוי שנחלק העולה מהכאת כמות המחולק עם איכות המחלק על העולה מהכאת כמות המחלק עם איכות המחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה התשובה בזה מבוארת והוא שכבר קדם שהשברים המספריים ג"כ כאשר יהיו המחולק והמחלק שוי האיכות אין צורך בהכאת האלכסונים כלל ר"ל הכמות עם האיכות רק נחלק הכמות על הכמות והיוצא הוא כמות החלק כמו שקדם בחלוק הק"ה חצאים על הי' חצאים או הק"ה שלישיות על הי' שלישיות וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולא בשוי האיכות בלבד אבל גם במתחלפי האיכות כאשר יהיה איכו' המחולק נולד מהכאת מין המחלק עם מינו או עם מין זולתו כמו שקדם בחלוק הק"ה רביעיות על הי' חצאים או הק"ה ששיות על הי' שלישיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם כאשר יהיו מתחלפי האיכות ולא יהיה איכות המחולק נולד מהכאת מין המחלק עם מין אחר הנה לא יתכן שיחלקו כלל רק בשנתיך האחד מהם או שניהם להשיבם שוי האיכות ושהכאת האלכסונים ישיבם שוי האיכות כמו שקדם בחלוק שברים המספריים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה א"כ אין הבדל בזה כלל בין השברים המספריים ובין השברים התוכניים ר"ל שכאשר יהיו השברים התוכניים ג"כ שוי האיכות ר"ל איכות המחלק והמחולק הנה אין צורך להכאת האלכסונים רק נחלק הכמות כמו שנעשה זה בשברים המספריים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היו השברים התוכנים גם כן מתחלפי האיכות אבל יהיה איכות המחולק נולד מקבוץ איכות המחלק עם איכות החלק היוצא מהחלוקה הנה אין צורך גם כן להכאת האלכסונים רק נחלק הכמות על הכמות כמו שנעשה זה בשברים המספריים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היו השברים מתחלפים והיה איכות המחולק בלתי נולד מקבוץ איכות המחלק עם איכותו ולא עם איכות זולתו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כמו שבשברים המספריים לא יתכן שיחלק המחולק על המחלק רק אחרי ההתכה המשיבה אותם שוי האיכות כן בשברים התוכניים גם כן לא יתכן שיחלק המחולק על המחלק רק אחרי ההתכה המשיבה אותם שוי האיכות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכמו שהדרך המביאה אל שוי האיכות בשברים המספריים הוא בהכאת האלכסונים כן בשברים התוכניים גם כן הדרך המביאה אל שוי האיכות הוא בהכאת האלכסונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שאיכות השברים התכוניים המורים על מספר חלקי השלם לא על מספר השבירות אמנם הם מספר הששים תמיד כמו שקדם בסבת הכאת השברים התוכניים הנה יכו כמות המחולק עם הס' שהוא איכות המחלק המורה על מספר חלקי השלם כמו בשברים המספריים והעולה נחלקהו על כמות המחלק כמו בשברים המספריים רק שבשברים המספריים נחלק העולה על העולה מהכאת כמות המחלק עם איכות המחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם בשברים התוכניים לא נצטרך בזה הטורח אחר שאין הבדל בזה בין שנכה כמות המחולק עם איכות המחלק והעולה עם הס' והעולה נחלקהו על העולה מהכאת כמות המחלק עם איכות המחולק ובין שנכה כמות המחולק עם איכות המחלק והעולה לא נכהו עם הס' רק נחלקהו על כמות המחולק בלתי מוכה עם איכות המחולק שהוא הס' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי יחס המחלק הבלתי מוכה עם הס' אל המחולק הבלתי מוכה עם הס' הוא כיחס העולה מהכאת המחלק עם הס' אל העולה מהכאת המחולק אל הס' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי יחס השיעורים קצתם אל קצת כיחס כפליהם קצתם אל קצת כאשר יהיו שוי הכפלים כמו שהתבאר בספר היסודות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן והיה מהמחויב עלינו להכות כמות המחולק עם איכות המחלק שהם הס' והעולה עם הס' אחר שהמחלק הוא מדרגה אחת שפלה לפחות ממדרגת המחולק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם כן הוא שבר השבר וכבר קדם ששבר השבר אמנם יותך אל השבר כשנכה האיכות עם האיכות והכמות עם הכמות וההווה נחלקהו על העולה מהכאת כמות המחלק עם איכות המחולק שהוא הס' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה מן המחויב לזה בהכרח שנכה כמות המחולק עם הס' והעולה נחלקהו על כמות המחלק ובזה נגיע אל המכוון כאלו הכינו כמות המחלק עם איכות המחולק וכמות המחולק עם איכות המחלק כמו שעשינו בשברים המספריים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לחלק ל' ראשונים על י' שניים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה יסודרו לפי הנחת השברים המספריים על זה הסדר
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה הל' ראשונים אחר שהיא שבירה ראשונה והוא מורה על שבר נכתוב תחתיו ס' להורות על מספר חלקי השלם כמשפט השברי' המספריים והי' שניים אחר שהיא שבירה שנייה והוא מורה על שבר השבר הנה נכתוב תחתיו ס' להורות על מספר חלקי השלם כמשפט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם מנהג התוכנים בזה המין להכות כמות הל' עם איכות הס' והעולה יחלקוהו על כמות הר' ולא יצטרכו להכות הל' עם הג' אלפים ת"ר ולא הי' עם הס' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי אין הבדל בין שני המנהגים כלל וזה שכבר קדם שיחס השיעורים קצתם אל קצת כאשר היו כפליהם שוים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן והיה ההבדל אשר בין מנהג התוכנים למנהג המספרים אמנם הוא בשמחלק התוכנים הם הי' במשלנו ומחלק המספריים הוא העולה מהכאת הי' עם הס' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה ההבדל אשר בין המחלק למחלק הוא ס' כפלים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומחולק התוכנים הוא העולה מהכאת הל' עם הס' ומחולק המספריים הוא העולה מהכאת הל' עם הג' אלפים ת"ר' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר קדם שאין הבדל בהכאות בין שנכה הל' עם הס' והעולה עם הס' ובין שנכה הל' עם העולה מהכאת הס' עם הס' שהם הג' אלפים ת"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם כן יחויב לזה בהכרח שישוה העולה מהכאת הל' עם הס' והעולה עם הס' לעולה מהכאת הל' עם הג' אלפים ת"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה יחוייב שיהיה מחולק התוכנים העולה מהכאת הל' עם הס' ומחולק המספריים הוא העולה מהכאת הל' עם הס' והעולה עם הס' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה ההבדל אשר בין המחולק למחולק הוא ס' כפלים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר קדם שההבדל שבין המחלק למחלק הוא ס' כפלים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה יחוייב לזה בהכרח שיהיה יחס מחלק התוכנים אל מחולק התוכנים כיחס מחלק המספריי' אל מחולק המספריים לפי מה שקדם מההקדמה ההנדסיית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן לא רצו התוכני' לטרוח בהכאת שני האלכסונים כמנהג המספריים אחר שההווה משניהם אחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם המספריים למה שלא יתכן זה בשברים המספריים הוצרכו לטרוח בהכאת שני האלכסונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הסבה באשר יתכן זה הקצור בשברים התוכניים ולא כן בשברים המספריים הנה היא מבוארת ג"כ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שהשברים התוכניים למה שהיו בעלי איכות אחת ר"ל ששימיים הנה כאשר נקצר מהכאת כמות המחלק עם איכות המחולק הוא שוה למה שקצרנו מהכאת העולה מהכאת כמות המחולק עם איכות המחלק עם הס' אחר שכל ההכאות הם עם ס' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם בשברים המספריים שלא יחויב שיהיה האיכות אשר יוכה בו כמות המחלק שוה לאיכות אשר יוכה בו העולה מהכאת כמות המחולק עם איכות המחלק כאשר היה שבר השבר הנה לא השתמשו בקצור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה אם רצית לחלק הל' רביעיים על הי' חצאי השליש הא' יונחו כזה הסדר
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונכה הל' עם הב' והעולה עם הג' והם ק"פ ונחלקם על העולה מהכאת הי' עם הד' שהם מ' והנה לא יתכן לקצר מהכאת הי' עם הד' כי לא ישוה הקצור ההווה מהכאת הג' עם העולה מהכאת הל' עם הב' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת דרך חלוק השברים הרבים אל השברים הרבים הנה היא מבוארת ממה שקדם בהכאת השברים התוכניים עם השברים התוכניים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת הדרך השנית שעל דרך ההתכה גם כן הנה התבארה ממה שקדם מסבת חלוק המין האחד מין השברים על מין אחד מן השברים אחר ששבו מיני השברים הרבים שבמחלק למין א' מן השברים וכן במחלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות החלק היותר קרוב בשברים הבלתי כלים בחלוקתם עם האופן הראשון הנה היא מבוארת גם כן מאופן ההתכה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי אין ספק שעם הדרך הזאת יותכו השאריות כלם אל המדרגה הנמשכת ר"ל השניים ישובו אל השלישיים והשלישיים אל הרביעיים והרביעיים אל החמישיים וכן תמיד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עד שעם הדרך הזאת יחשב כאלו מתחלת הטור העליון שהוא המחולק היה בעל מדרגות רבות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי אין הבדל בין שנניח מדרגות הטור העליון תחלה מעלות ראשונים שניים לבד ועם הדרך הזאת תתיך המותר מהמעלות הבלתי נחלקות אל הראשונים והמותר מהראשונים הבלתי נחלקים אל השניים ומותר מהשניים הבלתי נחלקים אל השלישיים והמותר מהשלישיים הבלתי נחלקים אל הרביעיים וכן תמיד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה כמו שאם היו מונחים במדרגות הטור העליון מתחלה מעלות ראשונים שניים שלישיים רביעיים עד"מ תצטרך להרבות מדרגות המחלק עד שיכלו כל מדרגות הטור העליון ר"ל עד שתגיע אל המדרגה הראשונה ממדרגות הטור העליון ואם לא יכלה כל מספר המדרגה ההיא כן יחויב לפי הדרך הזאת בעצמה רק שקצתו בכתיבה לבד בתחלת הנחת המדרגות אחר שעם ההתכה ירבו אחר כן המדרגות ואם לא הונחו מתחלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאותו עם האופן השני ר"ל שעל דרך ההתכה בשתכה המותר על ס' והעולה נחלקהו על המחלק והיוצא ירד מדרגה אחת מהיוצא מהחלוקה הראשונה וכן תמיד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבארה ממה שקדם אין צורך לכפול המאמרים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר שלמו המינים הד' בשברי התכונה עם סבותיהם בתכלית מה שהיה אפשר לבארם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומעתה נתחיל בהודעת שרשי המספרים |
Section Two - Roots |
השער השני |
---|---|
ידוע שהמספרים כלם נחלקים לשנים האחד מהם נגדר והאחד בלתי נגדר | |
והנגדר הוא המספר ההווה מהכאת מספר אחד בעצמו והם הנקראים המספרים ההוהויים לפי שארכם שוה לרחבם | |
כמו מספר הט' עד"מ שהוא הווה מהכאת השלשה בעצמו | |
וכמו מספר הי"ו ההווה מהכאת הד' בעצמו | |
ואולם המספרים המוכים בעצמם כמו הג' והד' במשלנו אשר מהם יצמחו המספרים ההוהויים נקראים שרשים כי הם כדמות השרשים לצמחים | |
והבלתי נגדר הוא המספר אשר לא יתהוה מהכאת שום מספר בעצמו | |
כמו מספר הי' עד"מ שלא ימצא מספר כלל שיהיה העולה מהכאתו בעצמו י' | |
והם הנקראים המספרים הזולתיים לפי שארכם מתחלף לרחבם | |
כי הי' במשלנו הוא ההווה מהכאת הב' עם הה' שהם שני מספרים מתחלפים | |
וכאשר היה זה כן והיה מהחוייב עלינו בידיעת מתרי הזויות הנצבות ובידיעת האמצעיים בעלי הג' גבולים המתיחסים לדעת שרש המספר ההוה מהכאת שתי הקצוות ושרש המספר המחובר ממרובעי הצלעות המקיפות בזוית הנצבת | |
הנה אם כן מהמחויב עלינו להודיע הדרך בידיעת מציאות השרשים האמתיים למספרים הנגדרים והשרשים הקרובים למספרים הבלתי נגדרים | |
ואולם המתננו זאת החקירה בזה המאמר בעבור שהיתה זאת החקירה אמנם תשיג למספרים מצד מה שישיג המספר למתדבק ר"ל מצד מה שבכח המתדבק להחלק לא מצד המספר בעצמו | |
וזה שהוא מן המבואר בעצמו שמתרי הזויות אמנם הם מהקו המתדבק לבד לא מהמתפרד וכן האמצעיים אשר בין הגבולים המתיחסים אמנם הם מהקו המתדבק כי האמצעיים ואם כבר יפלו גם כן במספרים אמנם אין זה למספרים מצד היותם מספרים רק מצד מה שבכח הקו האמצעי המתיחס בין שתי הקצוות להחלק לחלקים בעלי מספר מה שהאמצעי ימצא בין כל שני קוים ולא ימצא בין כל שני מספרים וכאשר היה זה כן והיה המאמר הזה אמנם כוונתנו בו בהודעת הדרושים המספריים מצד נפלם בהנדסא והתכונה הנה אם כן מהמחויב עלינו להמתין החקירה הזאת בזה המאמר | |
Part One - Square Roots |
|
Chapter One |
הפרק הראשון |
דע שהראשונים כבר כתבו בידיעת זה המין שני דרכים הדרך האחת היא שנסדר המספר אשר אתה דורש לדעת שרשו בטור א' אחר זה נבקש שרש המדרגה האחרונה או היותר קרוב כשתחשוב אותה לאחדי' אם היה מספר המדרגות נפרד או שרש המדרגה האחרונה מחוברת עם הקודמת לה או היותר קרוב כשתחשוב המדרגה האחרונה לעשרות והקודמת לה לאחדים אם היה מספר המדרגות זוג | |
ואולם אם תרצה לדקדקו יותר מזה הנה הדרך בידיעת זה הוא שתוסיף סיפר"ש על הטור העליון כמה שתרצה וכל מה שתוסיף ברבוי הסיפר"ש תוסיף בדקדוק השרש ובלבד שיהיו זוגות וזה כשתנהג עם הדרך הקודם תמיד עד שיגיע השרש האחרון אל הסיפרא האחרונה |
משל המספר הנגדר אשר יבוקש שרשו הוא זה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובעבור שמדרגו' זה הטור זוגות הנה יחוייב לבקש שרש שתי המדרגות האחרונות שהם ששים וא' ושרשם ז' ונכתבהו תחת הא' הכינוהו עם עצמו ועלו מ"ט חסרנו מהס' ואחד ונשארו י"ב וכתבנום למעלה להורות על הנשארים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה בקשנו מספר שיספיק העולה מהכאתו עם כפלי השרש ומהכאתו בעצמו שיחוסר ממדרגות הטור העליון שכנגד הכפלים המוכים כל אחד מהמדרגה שכנגדה והוא [ח]' וכתבנוהו במדרגה השלישית הקודמת לשרש וקראנוהו שרש שני הכינוהו עם האחד שתחת השרש הראשון ועלו ח' חסרנום מהי"ב שבידינו ונשארו ד' וכתבנום למעלה כמשפט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה בקשנו מספר שיספיק העולה מהכאתו עם כל הכפלים ועם עצמו שיחוסר מהטור העליון מהמדרגות שכנגד הכפלים המוכים כל אחד מהמדרגה שכנגדה והוא מספר ה' וכתבנוהו במדרגה השלישית הקודמת מהשרש השני וקראנוהו שרש שלישי הכינו עם הא' שתחת הד' מהטור השפל ועלו ה' חסרנום מהמדרגה שכנגדו מהטור העליון ונשארו ג' וכתבנום למעלה כמשפט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה בקשנו מספר שיספיק העולה מהכאתו עם כל הכפלים ועם עצמו שיחוסר ממדרגות הטור העליון שכנגד הכפלים והשרש הרביעי כמשפט ומצאנו מספר ד' וכתבנוהו במדרגה השלישית שקודם השרש השלישי וקראנוהו השרש הרביעי הכינוהו עם הא' שתחת הח' ועלו ד' חסרנום מהו' שכנגדו בטור העליון ונשארו ב' וכתבנום למעלה כמשפט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה בקשנו מספר שיספיק העולה מהכאתו עם כל הכפלים ועם עצמו שיחוסר ממדרגות הטור העליון שכנגד הכפלים והשרש החמישי והוא מספר שלישי וכתבנוהו במדרגת הג' שקודם השרש הרביעי וקראנוהו השרש החמישי הכינוהו עם האחד שתחת הו' ועלו ג' חסרנום מהרביעי שבטור העליון ונשאר אחד וכתבנוהו למעלה כמשפט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שלא נשאר שום מותר בטור העליון ידענו שהוא מספר מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה לקחנו כל מספרי השרש וסדרנום בטור כל א' לפי מדרגתו וההווה הוא שרשו והוא שבעים ושמונה אלף וחמש מאות וארבעים ושלשה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומשל המספר הבלתי נגדר המבוקש שרשו היותר קרוב הוא זה מצאנו השרש השלם היותר קרוב לזה עם הדרך הקודם והוא ע"ח אלף תקמ"ג ולהיות שנשארו בטור העליון מותר אלף תקנ"ה ידענו שזה המספר בלתי נגדר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונוסיף י' סיפראש קודם המדרגה הראשונה ממדרגות הטור העליון וננהיג הדרך הראשון בעינו והוא שנכפול הדרך החמשי שהוא הג' ויעלו ו' ונכתבם במדרגה הקודמת לשרש החמישי גם נעתיק הכפלים הראשונים אל המדרגות הקודמו' להם כמנהג ונמחוק הכפלים הראשונים כמנהג ונבקש מספר שיוכה עם כל הכפלים ועם עצמו שיספיק שיחוסר מהמדרגות שכנגדם בטור העליון כמנהג ולהיות שהמדרגה שעל הטור העליון שכנגד הכפל האחרון הוא סיפרא וכן כל המדרגות הקודמות
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולקחנו מהם המדרגות שהם תחת המספר המונח אשר דרשנו שרשו וכתבנום לבדם והם במקום מעלות אחר זה הכינו הנשארים ממדרגות זה השרש עם ס' ועלו נ"ט אלפים ש"מ השלכנו מאלה המדרגות כמספר חצי הסיפראש שהם ה' מדרגות מפני שהסיפראש הם י' ונשארה סיפרא אחת וכתבנוה לבדה והיא במקום ראשונים והנשארים מהמדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד הכינו הנשארים מהמדרגות עם הס' ועלו אלף אלפים ת"מ אלפים השלכנו מהם כמספר חצי הסיפרש ונשארו י"ד וכתבנום לבדם והם במקום רביעיים עוד הכינו הנשארים מהמדרגות עם ס' ועלו השלכנו מהם כמספר חצי הסיפרש ונשארו כ"ד וכתבנום לבדם והם במקום חמשיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם רצית לדקדקו יותר מזה השעור הנה כבר תוכל לדקדקו עם רבוי זוגות הסיפרש בשתנהג עם הדרך הזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם שתגיע אל אמתת השרש הנה לא יתכן זה אחר שהעולה מהשברים המוכי' בעצמם הוא שברים או שלמים ושברים בהכרח כמו שקדם בהכאת השברים עם השברים והמספר המונח הוא שלמים לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
זהו דרך ידיעת מציאות שרשי המספרים הנגדרים ומציאות השרשים הקרובים למספרים הבלתי נגדרים לפי הדרך הראשון אשר לקדמונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרך השנית אשר לקדמונים על זה הוא שתמצא שרש המרובע הדרוש מהשרש המרובע הידוע בשתכפול שרש המרובע הידוע ותחלק עליו המספר שבין שני המרובעים באופן שיספיק המחולק לגרוע ממנו גם מרובע החלק אחר כן חבר החלק עם שרש המרובע הידוע והוא שרש המרובע הדרוש אם היה המספר הדרוש נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה בלתי נגדר ורצית לדעת שרשו הקרוב הנה תוכל לדעת זה בשתעשה הדרך הקודם והנשארי' שאי אפשר שיחלקו על כפל השרש למעוטם נכם בס' וישובו ראשונים אחר זה נחלקם על כפל השרש בעצמו באופן שיספיק המחולק לגרוע ממנו גם מרובע החלק כמשפט הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שזה הדרך יצטרך לידיעת מציאות מרובעים ידועים עד שילקח מהם שרש המספר הדרוש אם נגדר ואם בלתי נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה מן ההכרח לנו א"כ להודיע דרך מציאותם בקלות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שתדע על פה מרובעי האחדים כלם והם א ד ט יו כה לו מט סד פא ועמהם תוכל לדעת בקלות הנמשלים להם בכל מדרגה ומדרגה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה כי כל מדרגה ומדרגה משאר המדרגות שאחר שתי אלה המדרגות שהם האחדי' והעשרות אמנם ישובו אל מערכתם הראשונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וסימנם זוג זוג נפרד נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"ל המדרגה השלישית שהיא מדרגת המאות להיותה שלישית והיא נפרדת הנה תשוב אל מרובעי א'ד'ט' שהם במדרגת האחדי' והיא מדרג' נפרדת כי י' פעמים י' הם ק' והם נמשלים לו על דרך א'י'ק' וב' פעמים כ' הם ת' והם נמשלים לארבעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם מדרגת האלפים שהיא מדרגת הזוג הנה מרובעיה ג"כ הם נמשלי י"ו כ"ה ל"ו מ"ט ס"ד פ"א שהם במדרגת העשרות שהיא זוג כי מ' פעמים מ' הם אלף ת"ר והם נמשלים לי"ו
ונ' פעמים נ' הם ב' אלפים ת"ק והם נמשלים לכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן עוד תשוב החלילה הזאת בעצמה לבלתי תכלית ר"ל שמרובעי מדרגת הי' אלפים הם נמשלי אד"ט ומרובעי מדרגת הק' אלפים הם נמשלי י"ו כ"ה ל"ו מ"ט ס"ד פ"א וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ועם זה כבר תוכל לדעת בקלות מרובע ידוע בכל מדרגה ומדרגה ר"ל שבאחדים הם אד"ט ובעשרות הם י"ו כ"ה ל"ו מ"ט ס"ד פ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם ידיעת מדרגת שרשם הנה יודע לך גם כן בשתקח כל הנפרדים לבד אם היה הדרוש מדרגה נפרדת או כל הזוגות לבד אם היה הדרוש מדרגת הזוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר בארתי לך הדר' במציאו' המרובעי' הידועי' שבכל מדרגה שתרצה עם מציאו' שרשם בבלתי יגע ועמל וממנו כבר תוכל לדעת שרש המספר הדרוש מאי זה מדרגה שתרצה כאשר הראיתיך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל המספרים הנגדרי' הנה אם היה המספר הדרוש שרשו מספר ב' אלפים כ"ה הנה להיות שזה המספר הוא במדרגת האלפים שהוא זוג הנה יהיו מרובעיו הידועים נמשלי' למדרגה הב' מדרגת העשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומשל המספרים הבלתי נגדרים הוא זה שאם היה המספר הדרוש שרשו הקרוב מספר ב' אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה לפי מה שקדם המרובע הידוע הקרוב לזה המספר הדרוש הוא מספר אלף ת"ר ושרשו מ' כפלנו המ' והיו פ' חלקנו ההבדל שבין המספר הדרוש עד המרובע הידוע שהוא ת' על הפ' באופן שיספיק שיחוסר מרובע החלק מהמחולק והם ד' חברנו הד' עם המ' והיו מ"ד והיה זה השרש הקרוב למספר ב' אלפים ויקרא השרש הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלה הם הדרכים אשר כתבו הראשונים בידיעת מציאות שרשי מספרי הנגדרים והבלתי נגדרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אני כבר חדשתי עוד דרך אחרת יותר קצרה מאלה הדרכים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והיא שנסדר המספר הדרוש בטור אחד כמנהג הנחת מדרגות המספרים ר"ל האחדים במדרגתם והעשרות במדרגתם וכן כל אחד ואחד לפי מקומו ואם היה מספר המדרגות נפרד תתחיל מהמדרגה האחרונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לדעת שרש ה' פעמים אלף אלפים ותצ"ט אלף וכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה להיות שמספר מדרגות זה המספר הוא נפרד התחלנו מהמדרגה האחרונה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובקשנו שרשה הקרוב והם ב' הכינום עם עצמם ועלו ד' חסרנום מהמדרגה האחרונה שהם ה' ונשארו א' וכתבנוהו למעלה כמשפט והב' שהוא השרש הראשון כתבנוהו תחת המדרגה האחרונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם נשאר מהמספר הדרוש מספר בלתי מתחלק דע שהמספר הדרוש הוא בלתי נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והדרך בידיעת שרשו הקרוב הוא זה שתוסיף על המספר הדרוש איזה זוג סיפרש שתרצה ותנהיג זה הדרך בעינו עד שתגיע לחסר מהמדרגה הראשונה אחר זה תקה היוצא בס' והעולה בס' עד שיהיו סיפרש בראש הטור העולה מההכאות ככמות חצי הסיפרש הנוספו' והעולה יהיה איכותו כמספר הפעמים שהוכה עם הס' ר"ל אם הוכה פעם אחת לבד הם ראשונים ואם שנים שניים ואם ג' הם שלישיים ואם ד' הם רביעיי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לדעת שרש הב' אלפים הנה נניח הב' אלפים לפי הנחת המספרים ונוסיף עליו שמנה סיפרש כזה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנהגנו הדרך הקודם ויצא זה המספר 447213 26832780 הכינום עם הס' ועלה זה המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמאזנים אשר בו יאוזן זה המין הוא בשנכה השרש בעצמו ואם העולה ישוה למספר הטור העליון דע שצדקת ואם לאו כזבת וזה במספרים הנגדרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם במספרים הבלתי נגדרים נחבר העולה מהכאת השרש בעצמו עם המותר והעולה אם ישוה למספר הטור העליון צדקת ואם לאו כזבת וכבר קדם מה שבזה המאזנים מהחסרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות זה המין עם הדרך הראשון היא קשה מאד והדרך אל ידיעתה הוא בשנודיע תחלה מספר הדרושים הנופלים בזה המין אחר זה נביא המאמר המודיע סבת כל דרוש ודרוש מהם והוא מן המבואר שדרושי זה המין הם רבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הראשון מהם מדוע יכתבו אותיות השרש בדלוג המדרגות ר"ל שבין כל מדרגה ומדרגה ממדרגות השרש מדרגה אחת בלא שרש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השני מדוע יהיו השרשים נכתבים תחת המדרגות הנפרדות ממדרגות הטור המונח ולא תחת מדרגות הזוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השלישי מדוע יהיה מציאות השרשים במציאות המספר אשר ישוה העולה מהכאתו עם כפלי השרשים ועם עצמו למספר אשר בין המרובע הקודם למרובע ההווה או הקרוב ר"ל המספר הנותר מהשרשים הקודמים עד המדרגה אשר נכתוב תחתיה השרש ההוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרביעי מדוע יעתקו הכפלי' מדרגה אחר מדרגה כמספר הפעמים אשר יוכו עם השרשים ההווים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
החמישי מדוע יכתבו כפלי השרשים אל המדרגות הקודמות לשרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הששי מדוע יכתבו העשרות ההוות מכפלי השרש תחת מדרגת השרש המוכה ולא תחת המדרגה הקודמת כמנהג אחדי כפלי השרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השביעי מדוע לא יקרה הטעות כאשר נחשוב המדרגות בחלוף איכיותיהם עד שיחשבו העשרות והמאות והאלפים לאחדים אבל יהיה ההווה מחלוף המדרגות אל האיכויות המתחלפות כמו ההווה מהמדרגות לפי איכויותיהן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וטרם החלי בביאור נתינת סבות הדרושים האלו אצטרך להודיע קצת הקדמות מונחות לנתינת הסבות הדרושות במציאות זה המין והן חמש הקדמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
II.4 | האחת שכל מספר נחלק לשנים חלקים איך מה שקרה הנה המרובע ההווה מן המספר כלו הוא שוה לשני המרובעים ההווים משני חלקיו עם כפל המספר ההווה מהכאת החלק האחד עם האחר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה אם נחלק הי' לשנים חלקים איך מה שקרה והיה החלק האחד מהם ג' והאחר ז' הנה המרובע ההווה מהי' כלו שהוא ק' הוא שוה לשני מרובעי ג"ז שהם נ"ח ולכפל המספר ההווה מהכאת הג' עם הז' שהוא מ"ב כמו שהתבאר בספר היסודות לאקלידס במאמר השני ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
II.1 | השנית שכל מספר נחלק לחלקים רבים איך מה שקרה הנה המספר ההווה מהכאת מספר מה עם המספר המונח הנחלק בכללו הוא שוה למספר ההווה מהכאת המספר ההוא עם כל אחד מחלקי המספר הנחלק כאשר יקובצו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה אם נחלק הי' לג' חלקים איך מה שקרה והיה החלק האחד מהם מספר ב' והשני מספר ג' והשלישי מספר ה' הנה המספר ההווה מהכאת מספר ד' עד"מ עם מספר הי' שהוא מ' הוא שוה למספר ההווה מהכאת מספר הד' עם מספר ב' ומהכאת מספר ד' עם מספר ג' ומהכאת מספר ד' עם מספר ה' כאשר יקובצו שהם מ' כמו שהתבאר ג"כ במאמר השני מספר היסודות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השלישית שהמרובע ההווה מהמספר היותר גדול שבתשעה המספרים המשתמשים בכל מיני המספרים לא יכלול יותר מב' מדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ר"ל כמו מספר הט' עד"מ שהוא היותר גדול מהמספרים הט' אם היה אחדים הנה מרובעו פ"א והוא כולל אחדים ועשרות שהם שתי מדרגות ולא יגיע במדרגת המאות כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה מספר הט' עשרות הנה מרובעו ח' אלפים ק' שהם שתי מדרגות אחרות נמשכות למדרגות הראשונות שהם מאות ואלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה מספר הט' מאות הנה מרובעו תת"י אלפים והם שתי מדרגות נמשכות למדרגות הראשונות שהם רבבות ועשרות הרבבות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן תמיד מבלתי שיהיה דלוג במדרגות כלל ומבלתי שיגיע מרובע שום מספר מהמספרים הט' ביותר מב' מדרגות כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרביעית שהמרובעים הנמשלים למרובעים מה הנה שרשיהם ג"כ נמשלים ר"ל בנמשלים כאשר יהיו המספרים המורים עליהם שוי הכמות מתחלפי האיכות כמו מספרי אי"ק המורים על הא' ועל הי' ועל הק' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם הוא מורה על איכויות מתחלפות בחלופי המדרגות קראנו מספרי אי"ק נמשלים קצתם בקצתם והנה כאשר יהיו המרובעי' נמשלים קצתם לקצת אי זה מרובעים שיהיו הנה שרשיהם ג"כ יהיו נמשלי' קצתם לקצת בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה שמרובע אד"ט שרשיהם אב"ג ומרובעי ק"ת תת"ת הנמשלים למרובעי אד"ט שרשיהם הם יכ"ל הנמשלים לשרשי אב"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן מרובעי י' אלף מ' אלף צ' אלף הנמשלים למרובעי אד"ט ולמרובעי ק"ת תת"ק שרשיהם הם ק'ר'ש' שהם נמשלים ג"כ לשרשי אב"ג ולשרשי יכ"ל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בכל שאר המרובעים אי זה מרובעים שיהיו כאשר יהיו נמשלים קצתם אל קצת הנה שרשיהם ג"כ יהיו נמשלים בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
החמישית שהמרובעים הנמשלים קצתם אל קצת הנה הם במדרגות הנפרדות למדרגה אשר בה המרובעים הא' מהמרובעים הנמשלים על סדר הנפרדים הטבעיים ושרשי המרובעים הנמשלים הם במדרגות הנמשכות זו אחר זו על סדר המספרים הטבעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה שמרובעי אד"ט ק"ת תת"ק י' אלף מ' אלף צ' אלף וכן תמיד הם על הסדר הנפרדים הטבעיים וזה שמרובעי אד"ט הם במדרגת האחדים ומרובעי ק"ת תת"ק הנמשלים הם במדרגת המאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם מדרגות השרשים הנמשלים אשר הם שרשי המרובעים הנמשלים הנה הם על סדר המספרים הטבעיים וזה ששרשי אד"ט הם אב"ג שהיא מדרגת האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר הצעת אלה ההקדמות הנה כבר יותרו כל השאלות הדרושות בדרך הראשון מזה המין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם הדרוש הראשון שהוא על הנחת השרשים בדלוג המדרגות ר"ל שבין כל שתי מדרגות בעלות השרש מדרגה אחת פנויה בלתי כתוב תחתיה שרש הנה כבר התבאר מההקדמה השלישית וזה שאחר שהאות האחד מאותיות השרש הוא שרש לשתי המדרגות להיות מרובעו כולל ב' מדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש השני שהיא השאלה על הנחת אותיות השרש תחת המדרגות הנפרדות מהמדרגות המונחות ולא תחת מדרגות הזוג הנה גם זה התבאר מההקדמה השלישית בעצמה וזה שכבר קדם שהמרובע ההווה מאות השרש איננו מספר כולל כל שתי מדרגות אי זה מדרגות שיהיו ר"ל או אחדים ועשרות או עשרות ומאות או איזה זוג מהמדרגות אמנם הוא כולל שתי מדרגות האחדים והעשרות ושתי מדרגות המאות והאלפים וכן כל זוגי המדרגות הנמשכות על הסדר הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש השלישי שהיא השאלה על מציאות השרש והוא מדוע ימצא השרש בבקשת המספר אשר יספיק העולה מהכאתו עם כפל השרש ועם עצמו שיחוסר מהמספר הנשאר מהשרש הראשון עם המדרגה השלישית לה שהיא מדרגת השרש השני וכן מהשני לשלישי הנה כבר התבאר מההקדמה הראשונה וזה שהוא מן המבואר בעצמו שהאות המונח ראשונה שהוא השרש הראשון כאשר יחובר עם האות השני שהוא השרש השני שיהיה חבור שניהם יחד שרש כל המדרגות שהמדרגה האחרונה עד מדרגת השרש השני והמרובע ההווה מחבורם הוא הראוי שיחוסר מאותן המדרגות ובזה נגיע אל המכוון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה המספר הנדרש שרשו בעל שלש אותיות ר"ל אחדים ועשרות ומאות הנה נמצא השתי אותיות מהם ר"ל המאות והעשרות עם הדרך הקודם אחר זה נבקש אות האחדים אשר יספיק העולה מהכאתו עם עצמו ומהכאתו עם כפל השרש הראשון ומהכאתו עם כפל השרש השני שיחוסר מהמדרגה שכנגד האות השלישי עם עזר המדרגות הנמשכות עד המדרגה האחרונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש הרביעי והיא השאלה על העתקת הכפלים מדרגה אחר מדרגה לפי רבוי הפעמים אשר יוכלו עם השרשים ההווים הנה היא מבוארת ממה שקדם מהנחת השרשים ר"ל אותיות השרש בדלוג המדרגות מחובר עם מה שקדם מהכאת אות השרש האחרון עם כל כפלי אותיות השרש וזה שאחר שאנחנו חושבים כל מדרגה ומדרגה מהמדרגות אשר יונח בהם השרש האחרון בפעם ההיא למדרגת האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש החמישי והששי והיא השאלה על הנחת אחדי כפלי השרשים תחת המדרגות הקודמות להן והנחת עשרות השרשים תחת מדרגות השרשים בעצמם הנה היא מבוארת ממה שקדם וזה שכבר קדם שהנחת כפלי השרש השני הנמשך לשרש האחרון היא תחת המדרגה השנית הנמשכת למדרגת השרש האחרון ומדרגת השרש השני הנמשך לשרש האחרון היא תחת המדרגה השלישי' הנמשכת למדרגת השרש האחרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם היה השרש הנכפל ב' עשרות הנה אחדי כפלו הם ד' עשרות וכבר קדם שהנחת העשרות ראוי שתהיה תחת מדרגת העשרות ר"ל הנחשבות לעשרות בערך אל מדרגת השרש האחרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה השרש הנכפל ט' עשרות הנה כפלו י"ח עשרו' שהם ק' וח' עשרות הנה הח' עשרות יונחו תחת מדרגת העשרו' שבערך מדרגת השרש האחרון והק' יונח תחת מדרגת המאות שבערך מדרגת השרש האחרון כמו שהיתה הנחת אחדי כפלי שרש המאות תחת מדרגת המאות שבערך מדרגת השרש האחרון וזה מבואר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש השביעי והוא מדוע לא יקרה הטעות בשנחשוב המדרגות בחלוף איכויותיהם עד שיחשבו העשרות והמאות והאלפים לאחדים ויהיה השרש ההוה מהם צורך כאלו חשבנום לפי איכויותיהם הנה כבר התבאר מההקדמה הרביעית והחמשית וזה שמההקדמה הרביעית יוודע שלא יקרה הטעו' מצד הכמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם מצד הכמות כי כבר התבאר מההקדמה הרביעית שהמרובעים הנמשלים למרובעים מה הנה שרשיהם ג"כ נמשלים ר"ל שהם בעלי כמות אחד מתחלפי האיכות כי זהו גדר הנמשלים כמו שקדם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לדעת שרש המ' אלפים הנה להיות שכמות המ' אלפים הוא ד' ושרש הד' הוא ב' ידענו שכמות שרש המ' אלף הוא ב' כי מספר המ' אלף הוא נמשל למספר הד' ולכן יחויב שיהיה שרשיהם גם כן נמשלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם מצד האיכות כי כבר התבאר מההקדמה החמישית שהמרובעים הנמשלים למרובעים מה הנה הם במדרגות הנפרדות למדרגות המרובעים הראשונים מהמרובעים הנמשלים להם ר"ל היותר קטני המין ההוא ושרשיהם הם במדרגות הנמשכות זו אחר זו על הסדר ר"ל שרשי הנמשלים היותר קטני' הם במדרגת האחדים ושרשי הנמשלים השניים ר"ל היותר גדולים מהנמשלים הקטנים הם ממדרגות העשרות וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לדעת שרש המ' אלף אשר הוא המדרגה החמישית הנה שרשו מצד הכמות הוא ב' כמו שקדם ומצד האיכות הוא מדרגה שלישי' שהוא מאות אחר שהוא הנפרד השלישי ויחויב שיהיה שלישי לשרש האחרון וזהו שלישי על סדר המדרגות ואם כן הב' המונח תחת שרש המ' אלף הם מאתים וככה הוא שרש המ' אלף וזהו מש"ל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות זה המין עם הדרך השנית הנה היא מבוארת גם כן מההקדמה הראשונה וזה שכמו שההוה ממרובע השרש הקטן חלק ממרובע הגדול כן שרש המרובע הקטן הוא חלק משרש המרובע הגדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרך השלישית היא הדרך הראשונה בעצמה רק שקצרתי הדרך כי במקום שכפלו השרש וכתבו אות הכפל והכוהו עם השרש האחרון הכינו אנחנו השרש האחרון עם השרש פעמיים והנה הדבר שוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות השרש הקרוב עם הנחת הסיפרש ולמה יהיו זוגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה השרש הקרוב היוצא למספר ב' הוא א' והשרש הקרוב היוצא למספר הר' הוא י"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה כבר יחויב מזה בהכרח שלא יבוקש השרש הקרוב למספר הבלתי נגדר מהמספר ההוא בעצמו כמשפט מציאות שרש המספר הנגדר אחר שכבר התבאר מההקדמה הזאת ששרש הנמשל הגדול יותר קרוב אל האמת משרש הנמשל הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכדי שנרחיב לזה ביאור נמשיל לזה משל אחד ובו יתבארו הספקות הנופלות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שעם רצינו עד"מ למצוא שרש הב' אשר הוא בלתי נגדר הנה לא נקח השרש הקרוב ממספר הב' בעצמו כי כבר קדם מההקדמה הקודמת שקרוב שרש הר' שהוא המספר הנמשל לו יותר קרוב ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות השרש הקרוב עם הדרך השנית הנה אין צריך לדרישה כלל כי הוא סבת השרש האמתי בעצמו עם אותו הדרך אין ביניהם חלוף כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות השרש הקרוב עם הדרך הג' הנה היא סבת הדרך הראשון בעינו כי אין בין שני הדרכים חלוף כלל רק שעשינו בזה הדרך כל ההכאו' הראויות בבת אחת עד שעלו כמו הסיפרש בראש הטור האחרון ההווה מכלל כל ההכאות בכמות חצי הסיפראש עד שכאשר נשליך ממדרגות המספר ההווה ככמות חצי הסיפראש עד שנקח הנשאר יהיו הנשלכות מהן הסיפרש והנשאר יהיה כל המספר בכללו והוא המבוקש אחר זה נשיבהו אל המדרגות היותר גדולות אם תרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Chapter Two |
הפרק השני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ואחר שבארנו לך הדרך במציאות שרשי המספרים השלמים אם במספרים הנגדרים ואם במספרים הבלתי נגדרים והיה מהמחויב עלינו להודיע הדרך בשני החלקים הנשארים מג' חלקי המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם כן מהמחויב עלינו להודיע הדרך במציאות שרשי השברים ומציאות שרשי השברים עם השלמים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שמציאות שרשי השברים הוא דרך השלמים בעצמו ר"ל מצד כמותם ואולם מצד איכותם נצטרך למלאכה אחרת והוא שנמצא שרש המספר אשר שם השברים נגזר ממנו והיוצא לך הנה השם הנגזר ממנו הוא איכותם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לדעת שרש הק' רביעיים נמצא עם הדרכים הקודמים בעצמם שרש הק' והם י' אחר זה נבקש שרש הד' אשר שם הרביעיים נגזר ממנו ומצאנו ששרשם שנים לקחנו השם הנגזר מהשנים שהוא החצי וידענו שהי' השמורים שהם חצאים ובזה ידענו ששרש הק' רביעיים הם י' חצאים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמיון אחר רצינו לדעת שרש הק' ששה עשריים הנה מצאנו עם הדרכים הקודמים ששרש הק' הם י' ושמרנום אחר זה לקחנו מספר הי"ו אשר שם הששה עשריים נגזר ממנו ונבקש שרשו והוא ארבע' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן תוכל לדעת זה גם כן באופן אחר והוא שאם רצינו לדעת שרש הק' רביעיים נחלק הק' אל הארבעה אשר שמם נגזר ממנו והיוצא לך הם כ"ה תמצא שרש הכ"ה והם ה' ובזה ידענו ששרש הק' רביעיים הם ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם רצינו לדעת שרש הק' ששה עשריים חלק הק' על י"ו אשר שמם נגזר ממנו והיוצא לך הוא ו' ורביע תמצא שרש הו' ורביע והם ב' וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרך בידיעת מציאות שרש הו' ורביע אשר הם שלמים ושברים יחד הנה נודיעהו אחר זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלה הם השני אופנים המודיעים לנו מציאות שרשי השברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה בשברים אשר כמותם ואיכותם נגזרים משמות מספרים נגדרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו הק' רביעיים אשר כמותם שהוא הק' הוא מספר נגדר ואיכותם גם כן שהוא מספר הארבעה הוא מספר נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם השברים אשר כמותם ואיכותם יחד הם מספרים בלתי נגדרים או אשר כמותם לבד בלתי נגדר או אשר איכותם לבד בלתי נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נצטרך בהם למלאכה והוא שנכה האיכות הבלתי נגדר עם עצמו והעולה הוא איכותם גם נכה כמותם עם האיכות והעולה ניחסהו אל השמור הראשון וההווה הוא כמותם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל המין הראשון אשר הוא הר' חמשיים אשר כמותם ואיכותם יחד בלתי נגדרי' הנה הדרך בידיעת שרשם הוא זה שנכה מספר החמשה עם עצמו אשר שם החמשיים נגזר ממנו בעצמם ויעלו כ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומשל המין השני אשר הוא הר' רביעיים אשר כמותם לבד בלתי נגדר הנה לא נצטרך בזה המין להכאת האיכות בעצמו להיותו נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומשל המין השלישי שהוא הק' חמשיים אשר איכותם לבד בלתי נגדר הנה אחר שאיכותם בלתי נגדר נצטרך להכאת האיכות בעצמם וישובו כה"יים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר ביארנו לך דרך מציאות שרשי השברים אשר כמותם ואיכותם נגדר או אשר איכותם לבד נגדר או אשר כמותם לבד נגדר או אשר כמותם ואיכותם יחד בלתי נגדרים וזה בשני דרכים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם כאשר היה כמות השברים בלתי מתחלק בכללו על המספר אשר איכות שבריו נגזר ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו הק"ג חמשיים עד"מ או הק' שביעיים והדומים להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי כמות הק"ג לא יתחלק בכללו על הה' אשר הוא איכות החמשיים כי ישארו ג' בלתי מתחלקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכמות הק' שביעיים לא יתחלק בכללו על השבעה אשר הוא איכות השבעיים כי ישארו ב' בלתי מתחלקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה הדרך במציאות שרשו אמנם הוא הדרך הראשון מהשני דרכים לבד כי הדרך השנית לא תתכן רק במספרים השלמים לבד לא בכמו אלה השברים אשר לא יתחלק כמותם בכללו על איכות השברים כי הם יהיו שלמים ושברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרך במציאות שרשי השלמים והשברים יחד הנה הוא הדרך הראשון אשר במציאות שרשי השברים בעינו אחרי התכתם אל השברים לבד וזה בשנכה איכות השברים עם השלמים והעולה נחברהו עם כמות השברים והמקובץ הוא כמות השברים והשלמים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לדעת שרש הי"ד ושני שביעיות הנה נכה הי"ד עם הז' ויעלו צ"ח נחברם עם הב' ויעלו ק' וזהו כמות כל השלמים והשברים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם רצינו לדעת שרש הו' שלמים ורביעית אחד הנה נכה הו' עם הד' ויעלו כ"ד נחברם עם האחד ויעלו כ"ה וזהו כמות כל השלמים והשברים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבאר לך דרך מציאות שרשי השברים לבד ושרשי השלמים עם השברים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם המאזנים הכוללים יחד כל המינים ר"ל בשלמים לבד ובשברים לבד ובשלמים עם השברים יחד הוא שנכה השרש בעצמו ואם ישוה העולה מהכאתו למספר המבוקש שרשו דע שצדקת ואם לאו כזבת וזה במספרים הנגדרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם במספרים הבלתי נגדרים הנה אם היה שרשם הקרוב שלמים לבד הנה תחבר העולה מהכאת השרש בעצמו עם המותר והעולה מקבוצם אם ישוה למספר המבוקש דע שצדקת ואם לאו כזבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה שרשם הקרוב שלמים עם שברים נקח השרש המונח תחת המספר המבוקש כמו שלמים ר"ל שלא תכה אותו עם מספר הס' להשיבם ראשונים ושניים רק נקח כלו כמו שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והסבה לכל אלה הדרכים הנה היא מבוארת בעצמה וזה שכבר התבאר במה שקדם ששרש המספר הוא המספר אשר מהכאתו בעצמו יולד הוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לדעת שרש הק' רביעיים הנה נקח שרש הק' והם י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן כאשר היו השברים כמותם ואיכותם בלתי נגדר כמו הר' חמשיים עד"מ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה מבואר מאד אין צורך להאריך יותר בבאורו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומהנה יודע לך סבת מציאות שרשי השלמים ושברים יחד גם כן אחר ששבו עם ההתכה שברים לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר נתבאר לך סבת מציאות שרש השברים לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרך במציאות שרשי שברי התכונה הנה הוא בשתקח שרש כמותם וחצי איכותם והיוצא הוא שרשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לדעת שרש הק' רביעיים משברי התכונה הנה נקח שרש הק' והם י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה כמותם בלתי נגדר ואיכותם נגזר ממספר נפרד אשר לא יוכל להחלק לחצאין או כמותם בלתי נגדר ואיכותם נגזר ממספר זוג הנחלק לחצאין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה הר' שמניים הנה נקח שרש הר' הקרוב והוא י"ד א' כ"ד
עוד נקח חצי השמנה אשר שם השמניים נגזר ממנו והוא ד' המורה על רביעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הב' מינים הנשארים כמו הר' חמישיים אשר כמותם בלתי נגדר ואיכותם נגזר ממספר נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לדעת שרש הר' חמשיים הנה נכה הר' בס' ויעלו י"ב אלפים ששיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם רצינו לדעת שרש הק' חמשיים הנה נכה הק' בששיים ויעלו ו' אלפים ששיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומהנה יודע לך הדרך במציאות שרשי שברים רבים משברי התכונה או שברים ושלמים יחד וזה בשנתיך הכל אל המין היותר פחות מהם ואז נשתמש עם הדרך הקודם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לדעת שרש הב' מעלות כ"ד ראשונים כ' שניים ל' שלישיים הנה נכה הכ' מעלות בס' ויעלו אלף ר' ראשונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והסבה הכוללת לכל אלה הדרכי' היא הסבה בעצמה אשר זכרנו בשברים המספריים רק שבמקום שאמרנו שהכאת השברי' עם עצמם הוא ההווה מהכאת כמותם עם עצמם ואיכותם עם עצמם נאמר הנה שהוא ההווה מהכאת כמותם עם עצמם וכפל איכותם ולכן יתחייב גם הנה שנבקש המספר אשר יוכה בעצמו ויולד כמות המספר העולה מהכאתו שהוא המספר הדרוש שרשו והוא שרש כמות השברים הדרושים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם כאשר היו השברים ממינים רבים ונשיבם אל מין אחד הנה סבתו סבת הדרך הקדום בעצמו אין חלוף ביניהם כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Part Two - Cubic Roots |
החלק השני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכמו שיתחלפו המספרים מהשטחים באשר המספרים יחלקו לשני חלקים נגדרים ובלתי נגדרים והם הנקראים ההויים וזולתיים ולא כן השטחים כי השטחים ואם יחלקו גם הם לאלה החלקים אמנם כבר ישובו אל מין אחד מהם והם ההוהויים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כן יתחלפו ג"כ המספרים מהגשמים באשר המספרים יחלקו לשני חלקים מעוקבים ובלתי מעוקבים ולא כן הגשמים כי הגשמים ואם יחלקו גם הם לאלה החלקים אמנם כבר ישובו אל מין אחד מהם והם המעוקבי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שכאשר היה מוגשם מה מונח ולקחנו מעוקב מה איזה מעוקב היה הנה אין ספק שיהיו מתיחסים ביחס מה בין שיהיו מדוברים או אלמים ובין שיהיו משותפים או נבדלים וכאשר נמצא קו שיהיה מתיחס אליו הקו אשר נבנה עליו המעוקב הלקוח כיחס המעוקב הלקוח אל המוגשם המונח ויקרא הקו הנמצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה כמו שחוייבנו לחקור השרשים האמתיים למספרים המרובעים והקרובים למספרי' הבלתי נגדרים למה שלא תספיק לנו ידיע' אחת בשניהם יחד כן הוא המחויב עלינו גם כן לחקור הדרך אשר בה נוכל למצוא יסוד המעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וארצה במעוקבים המספרים אשר ארכם ורחבם ועמקם שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ובמוגשמים המספרים שארכם ורחבם ועמקם בלתי שוים אם כלם ואם קצתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמיון המעוקבים כמו מספר ח' אשר הוא מתילד מהכאת מספר ב' עם עצמו והעולה עם הב' כי ב' פעמים ב' הם ד' וב' פעמים ד' הם ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן מספר כ"ז יקרא גם כן מעוקב להיות שג' צלעותיו שהם האורך והרוחב והעומק הם ג' כי ג' פעמים ג' הם ט' וג' פעמים ט' הם כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ודמיון המוגשמים מספר י"ב עד"מ אשר לא יתכן שימצא מספר שיוכה בעצמו והעולה עם עצמו ויולד ממנו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Chapter One |
הפרק הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דע שהראשונים כבר כתבו דרך אחד במציאות יסודות המספרים המעוקבים והוא שתסדר המספר אשר אתה דורש יסודו בטור אחד כמנהג הנחת המדרגות זה אחר זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
להיות שזה האופן ישתנה לשני מינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המין האחד הוא שיתחייב מהכאת היסוד הראשון בג' אחדים ועשרות ונצטרך בזה לשני משולשים אל משולש ראשון ואל משולש שתחת היסוד הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמין השני הוא שיתחייבו מהכאת היסוד הראשון בג' אחדים לבד ולא נצטרך בזה רק אל משולש ראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי המין הג' והוא שיתחייב מהכאת היסוד הראשון בג' עשרות לבד שאז לא נצטרך רק אל משולש שתחת היסוד לבד לא יחדש חלוף נוסף כלל על הדרך אשר בידיעת המין הראשון ולכן לא נצטרך להביא משל אלא על ב' המינים בלבד לא זולת זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל המין הראשון הוא זה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נסמן נקודה הראשונה תחת האחדים ואחריה נקודה שנית תחת המדרגה הרביעית לה ואחריה נקודה שלישית תחת המדרגה הרביעית לה וכן כסדר הזה עד שיכלו המדרגות ומקומות היסודות הם הנקודות אחר זה נתחיל היסוד הראשון במקום הנקודה האחרונה מכל הנקודות ונבקש מספר אשר יוכה בעצמו באופן מעוקב ויהיה העולה מהכאתו המספר היותר קרוב למספר שעל הנקודה האחרונה עם עזר המספרים הנמשכים לה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אם רצית היסוד המחובר משלמים ושברים יחד הנה הדרך אל מציאותו יתבאר לפנים בעה"י ואחר שכבר נשלם הפועל הנה נקח היסודות והם אשר אינם מוקפים בגלגל ונשליך מהם המשולשים והם המוקפים בעגולות כאשר הזכרנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם המין השני משלו הוא זה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחלה נסמן הנקודות המורות על מקומו' היסודו' כאשר הזכרתי ואח"כ נתחיל מהנקודה האחרונה ונבקש המספר שיוכה עם עצמו באופן מעוקב ויספיק העולה שיחוסר ממדרגת המבוקש עם עזר המדרגות הנמשכות לה והוא מספר ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלו הם המשלים אשר הונחו לב' המינים המתחלפים ובהם יוקף מה שכווננוהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה ביסוד המחובר משלמים לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם הדרך המודיע מציאו' היסוד היותר קרוב בשיהיה היסוד ההוא מחובר משלמים ונשברים הנה יתבאר לפנים אחר שנביא המאזנים לאלו המינים הנזכרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שהמאזנים אשר בם יאוזן זה המין הוא בשנכה היסוד עם עצמו והעולה עוד עם עצמו ואם העולה אחר זה שוה למספר המונח הנה צדקת ואם לאו כזבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אבל ביסוד הקרוב הנה נכה היסוד עם עצמו והעולה עם עצמו והעולה אחר זה תחברנו עם המספרים הנשארים למעלה מהמספר המונח ואם לא ישוה למספר המונח כזבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ודע שהראשונים לא כתבו בזה המין אופני התחבולה אשר בהם נוכל לדעת מציאות יסוד המעוקב היותר קרוב כשיהיה היסוד ההוא מחובר משלמים ושברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אנחנו נתן דרך בזה בעזרת חונן לאדם דעת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שהדרך אל מציאותם הוא בשנניח המספר הדרוש יסודו בטור אחד ימשכו מדרגותיו קצתם לקצת כמנהג ונעשה כזה הדרך הקודם בעינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית מספר הח' מאות נוסיף עליו ט' סיפרש
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונשתמש עם הדרך הקודם בעינו במציאות היסודות ונמצא שיהיו מדרגות היסודות ד' ונשליך מהם מדרגו' ככמו' שליש הסיפרש שהם ג' ויהיה הנשאר מדרגה אחת והם ט' והם מעלות אשר הם במקום שלמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם רצית לדקדקו יותר מזה תרבה הסיפראש ובלבד שיהיה התוספת על הקודמות ג'ג' ר"ל שבמקום שהוספת ט' סיפראש תוסיף י"ב או ט"ו וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד חדשתי דרך אחרת יותר קצר' מזאת ויותר רחוק' מהבלבול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא כי לא תצטרך הנה למשולשי' כלל לא למשולשי' שתחת היסודות ולא למשולשים ראשונים ושניים ושלישיים ולא לחבורי המשולשים האחד עם האחר ולא להעתקת היסודות והמשולשים אבל הכל יצא לך מתוקן עם קצורו כאשר יצא לך עם האורך הגדול והמבוכה הרבה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שתסדר המספר הדרוש יסודו בטור יסודרו מדרגותיו לפי הנחת המדרגות ר"ל מדרגת האחדים ראשונה ואחריה מדרגת העשרות ואחריה המאות וכן כסדר עד שיכלו מדרגות הטור וכאשר הנחת אותו על סדורו הנה נסמן הנקודות על מקומם כמנהג הקדום בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם היסוד המחובר משלמים ושברים יחד הנה הדרך אל מציאותו הוא בשנוסיף על המספר הדרוש סיפראש איזה כמות שנרצה כשיהיו בתוספת ג' ג' כאשר ביארנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונשתמש עם הדרך הזאת אשר חדשתי עד שנגיע אל הסיפרא הראשונה אחר זה נקח כל היסודות המסודרות תחת המספר הדרוש ונכהו בס' והעולה בס' וזה עד שתהיינה הסיפראש היוצאות בראש הטור העולה מההכאה ככמות שליש הסיפראש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה מספר ח' מאות הנה יסודר על מדרגותיו בתוספת ט' סיפראש עד"מ כזה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונסמן הנקודות כמנהג כדי שנמצא הנקודה האחרונה כי הנקודה האחרונה היא מקום היסוד הראשון ובקשנו מספר שיוכה עם עצמו באופן מעוקב ויחוסר מהמספר שעליו עם עזר הנמשכי' לו והוא מספר ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם רצית לדקדקו יותר תוסיף סיפראש יותר ממה שהוספנו ועשה מה שהראיתיך וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוד חדשתי דרך אחרת יותר קצרה מהדרך הראשונה כי לו יצטרך הנה להכאות רבות אבל הכל יצא לך מתוקן עם הכאה אחת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שתסדר המספר הדרוש יסודו לפי סדר הנחת המספרים אחר זה תסמן הנקודות כמנהג ונתחיל מהנקודה האחרונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה הוא זה המספר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הכינו הב' שהוא היסוד הראשון עם עצמו באופן מעוקב והעולה ח' חסרנום מהמספר שעליו עם עזר הנמשכי' לו אח"ז הכינו הב' שהוא היסוד הראשון עם ג' ועלו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמאזנים לכל אלה המינים הוא שתקח השרש אשר תחת המספר הדרוש כמו שלמים ר"ל שלא תכה אותו על מספר הס' להשיבם ראשונים ושניים כאשר ידעת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות זה המין עם הדרך הראשון הנה היא קשה מאוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והדרך אל ידיעתה אמנם הוא בשנודיע תחלה מספר הדרושים הנופלים בזה המין אחר זה נביא המאמר המודיע סבת כל דרוש ודרוש מהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא מן המבואר שדרושי זה המין הם רבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הראשון מהם מדוע יכתבו אותיות היסוד בדלוג שתי מדרגות ר"ל שבין כל מדרגה ומדרגה ממדרגות היסוד ב' מדרגות בלא יסוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השני מדוע יהיו אותיות היסוד נכתבים על זה הסדר ר"ל בשהאות הראשון תחת המדרגה הראשונה והאות השני תחת המדרגה הד' והאות הג' תחת המדרגה השביעית וכן תמיד על הסדר הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השלישי מדוע יהיה מציאות היסודות במציאות המספר שהעולה מהכאתו עם ג' כפלי היסודות כאשר יוכה עם היסודות ועם המספר המבוקש יחד והעולה יקובץ עם העולה מהכאת המספר בעצמו באופן מעוקב ישוה למספר אשר בין המעוקב הראשון למעוקב השני או הקרוב לו ר"ל המספר הנותר מהיסודות הראשוני' עד המדרגה אשר נכתוב תחתיה היסוד המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרבעי מדוע יעתקו המשולשים והיסודות מדרגה אחר מדרגה מן המדרגות הקודמות כמספר הפעמים אשר יוכו עם היסודות ההוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
החמישי מדוע יכתבו כל משולש ומשולש אל המדרגה השלישית למדרגת היסוד ההווה מכפלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הששי מדוע יכתבו העשרות ההוות מג' כפלי היסוד תחת מדרגת היסוד ולא תחת המדרגה השלישית למדרגת היסוד ההווה מכפלו כמנהג אחדי כפלי היסוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השביעי מדוע לא יקרה הסכום כאשר נחשוב המדרגות בחלוף איכויותיהם עד שיחשבו העשרות והמאות והאלפים ודומיהם לאחדים אבל יהיה ההווה מחלוף המדרגות אל האיכויות המתחלפות כמו ההווה מהמדרגות לפי איכויותיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
השמיני מדוע נקבץ העולים מההכאות קצתם בקצתם ולמה לא יתחברו איזה מין מהעולה מההכאות עם איזה מין מהם אבל יהיה חבור העולה מהכאות מה עם חבור העולה מהכאות מה לא זולתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וטרם החלי בנתינת סבות הדרושי' האלו אצטרך להציע ההקדמות המונחות לידיעת הסבות הנתונות באלה הדרושים והם ז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
האחת שכל מספר נחלק לשני חלקים איך מה שקרה הנה המעוקב ההווה מן המספר כלו הוא שוה לב' המעוקבים ההוים מב' חלקיו עם העולה מהכאת החלק האחד עם ג' כפלי החלק האחר והעולה עם שני החלקים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה אם נחלק הי"ב לשנים חלקים איך מה שקרה והיה החלק האחד מהם ב' והאחר י' הנה המעוקב ההווה מהי"ב כולו שהוא אלף תשכ"ח הוא שוה לב' מעוקבי הי' והב' שהם אלף וח' ולמספר העולה מהכאת הב' שהוא החלק האחד עם הל' שהם ג' כפלי הי' שהוא החלק האחר שהם ס' ואחר זה נכה הס' עם הי"ב בכללו שהם תש"ך וזה שכאשר נקבץ התש"ך עם האלף ח'
ההוים מב' המעוקבים יהיה המקובץ אלף תשכ"ח והוא שוה למעוקב י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בכל המספרי' איזה מספר שיהיה ואיך מה שיחלק דרך אחד לכל וזה מבואר מהחפוש וההקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם החפוש ידוע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם ההקש הנה מפני שהוא מן המבואר ממה שקדם במין ההכאה ממספר ההכאות ההוות בכל טור וטור לפי מדרגותיו שההכאו' ההוות בכל מעוקב ומעוקב בעל שני חלקים הם ט' הכאות משתנות כל אחת מהן מהאחרת בהכרח אולם הג' מהם הן ההכאות ההוות בכל מרובע ומרובע בעל ב' חלקים וכבר זכרנו והן מרובע החלק האחד שהוא הכאתו עם עצמו ומרובע החלק האחר שהוא הכאתו עם עצמו והכאת החלק האחד עם כפל חלק האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן והיו שני המעוקבי' ההוים מב' החלקים הם מתהוים מהד' הכאות הנכללות תוך הט' הכאות הנזכרות והם הכאות החלק האחד עם עצמו והחלק האחר עם עצמו שהם מרובעיהם והכאת החלק האחד עם מרובעו והחלק האחר עם מרובעו שהם מעוקביה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה מן המחוייב מזה בהכרח שיהיה המעוקב ההווה מהמספר הבעל שני חלקי' בכללו שוה לב' מעוקבי שני חלקיו ולמספר ההווה מהה' הכאו' הנשארות מכלל הט' הכאו' שהן הכאת החלק הראשון עם כפל החלק השני והכאתו עם ההווה מהכאת החלק הראשון עם כפל החלק השני והכאתו עם מרובע החלק הב' והכאת החלק הב' עם מרובע החלק הראשון והכאתו עם ההווה מהכאת החלק הראשון עם כפל החלק השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וההווה מהג' הכאות מאלה שהן הכאת הראשון עם כפל הב' והכאתו עם ההווה מהכאת הראשון עם כפל השני והכאת השני עם ההווה מהכאת החלק הראשון עם כפל החלק השני הוא שוה להווה מהכאת החלק הראשון עם כפל החלק הב' והעולה עם החלק הראשון והשני יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וההווה מב' הכאות הנשארו' שהם הכאת החלק הראשון עם מרובע השני והכאת החלק הב' עם מרובע הראשון הוא שוה להווה מהכאת החלק הראשון עם החלק השני פעם אחת והעולה עם החלק הראשון והב' יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה כי אמרנו הכאת החלק הראשון עם מרובע הב' הוא שוה לאמרנו הכאת החלק הראשון עם החלק הב' והעולה עם הב' כי מרובעו הוא הכאתו עם עצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן לזאת הסבה בעצמה יהיה אמרנו הכאת החלק הב' עם מרובע הראשון שוה לאמרנו הכאת החלק הב' עם החלק הראשו' והעולה עם הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן ר"ל שההוה מב' אלה ההכאות הוא שוה להווה מהכאת הראשון עם הב' פעם אחת והעולה עם הראשון והב' יחד וכבר חוייבו מהג' הכאות האחרות שיהיה ההווה מהן שוה להווה מהכאת החלק הראשון עם הב' פעמים והעולה עם הראשון והב' יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אם כן ההווה מהה' הכאות הוא שוה להווה מהכאת החלק הראשון עם ג' כפלי הב' והעולה עם הראשון והב' יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכבר קדם שמעוקבי ב' חלקים הם שוים להווה מהד' הכאות הקודמות מכלל הט' הכאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אם כן מן המחוייב מזה בהכרח שיהיה ההווה מהט' הכאות יחד אשר מהם התהווה המעוקב ההווה מכלל המספר הבעל שני חלקים שוה לב' מעוקבי הב' חלקים עם המספר ההווה מהכאת הראשון עם ג' כפלי השני והעולה עם שני החלקים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם כן מעוקב המספר הבעל שני חלקים בכללו הוא שוה בהכרח לב' מעוקבי ב' החלקים ולמספר ההווה מהכאת החלק הראשון עם ג' כפלי הב' והעולה עם הב' חלקים יחד וזה מש"ל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ההקדמה השנית שכל מספר נחלק לחלקים רבים איך מה שקרה הנה המספר ההווה מהכאת מספר מה עם כל אחד מחלקי המספר הנחלק כאשר יקובצו הוא שוה להווה מהכאת המספר ההוא עם המספר הנחלק בכללו כמו שהתבאר בספר היסודות במאמר הב' ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ההקדמה השלישית היא שהמעוקב ההווה מהאות היותר גדול שבט' אותיות המספר לא יכלול יותר מג' מדרגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי מספר הט' שהוא היותר גדול הנה מעוקבו תשכ"ט והוא כולל אחדים ועשרות ומאות שהם ג' מדרגות ולא יתכן שיגיע במדרגת האלפי' כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם מספר הט' ממדרגות העשרות שהם צ' הנה מעוקבו תשכ"ט אלף והוא אלפים עשרות אלפים ומאות אלפים שהן ג' מדרגות אחרות נמשכות לג' מדרגות הראשונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן תמיד על זה הסדר ר"ל ג' מדרגות אחר ג' מדרגות נמשכות קצתם לקצת מבלתי דלוג כלל ומבלתי שיגיע מעוקב שום מספר ביותר מג' מדרגות כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ההקדמה הרביעית שהמעוקבים הנמשלים קצתם לקצת הנה יסודותיהם גם כן נמשלים קצתם לקצת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה שמעוקבי א"ח יסודותיהם א"ב ומעוקבי אלף ח' אלף הנמשלים למעוקבי א"ח יסודותיהם הם י"כ הנמשלים ליסודות א"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ההקדמה החמישית שהמעוקבים הנמשלים קצתם לקצת הנה הם במדרגות הנוספות קצתם לקצת ג' מדרגות ג' מדרגות על הסדר ויסודותיהם הנה הם במדרגות הנמשכות קצתם לקצת על הסדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה שמעוקבי א"ח הם במדרגת האחדים ויסודותם א"ב והם גם כן במדרגת האחדים ומעוקבי אלף ח' אלף הנמשלים להם הם במדרגת האלפים שהם שלשה מדרגות נוספות על מדרגת האחדים ויסודותיהם הם י"כ שהם במדרגת העשרות הנמשכות למדרגת האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ההקדמה הששית היא שהמספרים הטבעיים הנוספים קצתם על קצת בתוספת א' על סדר א'ב'ג'ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם היה מנין המספרים המונחים זוג אשר הוא בעל שני אמצעיים הנה ההווה מקבוץ ב' האמצעיים הוא שוה למה שיתהווה מקבוץ ב' הקצוות וכמו שני הנלוים לקצוות וכמו הנלוים לנלוים עד שיכלו אל האמצעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם היה מנין המספרים המונחים נפרד אשר הוא בעל אמצעי אחד הנה ההווה מכפל האמצעי שהוא קבוצו עם עצמו שוה למה שיתהווה מקבוץ ב' הקצוות וכמו ב' הנלוים להם וכמו הנלוים לנלוים עד שיכלו אל האמצעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כמו שהתבאר בספר האריתמטיקא לניקומכוש הגהרישני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי אין הבדל בין המספרים הטבעיים למספרי זוג הנפרד אחר שתוספת קצתם על קצת הוא שוה בשניהם יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל המספרים שמנינם נפרד הם אבגד"ה כי ההווה מקבוץ הג' שהוא האמצעי עם עצמו שהוא כפלו הם ו' וככה הוא ההווה מקבוץ הא' עם הה' אשר הם ב' קצוות המספרים המונחים וההווה מקבוץ הב"ד הנלוים להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומשל המספרים שמספרם זוג הם אבגדה"ו כי ההווה מקבוץ הג' עם הד' אשר הם האמצעיים הם ז' וככה הוא ההווה מקבוץ הא' עם הו' אשר הם קצוות המספרים המונחים וההווה מקבוץ הב' עם הה' הנלוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ההקדמה השביעית היא שההווה מהכאת השלמים עם השלמים הוא כמות המספר ההווה מהכאתם וההווה מקבוץ מדרגות המכים עם מדרגות המוכים כאשר יושלך מהם אחד הנה הוא מספר מדרגות העולה מהכאתם וזה כבר קדם בהכאת השלמים עם השלמי' אין צורך לכפול המאמרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה אם רצית להכות ר' עם נ' הנה להיות שכמות הר' עם ב' וכמות הנ' הם ה' נכה הב' עם הה' והם י' והוא כמות המספר העולה מהכאת הר' עם הנ' ולהיות שמדרגת המאות שהם הר' היא שלישית למדרגת האחדים ומדרגת העשרות שהם הנ' היא שנית למדרגת האחדים על כן נקבץ הג' עם הב' והם ה' נשליך מהם א' והם ד' שהוא מדרגת האלפים והיא מדרגת המספר העולה מהכאת הר' עם הנ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר הצעת אלה ההקדמות הנה כבר יותר כל השאלות הדרושות בזה המין לפי הדרך הראשון אשר לקדמונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם הדרוש הראשון שהוא השאלה על הנחת היסודות בדלוג ר"ל שבין כל מדרגה ומדרגה ממדרגות היסוד ב' מדרגות בזולת יסוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבאר מההקדמה השלישית וזה שאחר שהאות האחד מאותיות היסוד הוא יסוד אל ג' מדרגות להיות מעוקבו כולל ג' מדרגות הנה אם כן כאשר תכתוב תחת כל ג' מדרגות אות אחת מאותיות היוסד הנה יחוייב שיהיו מדרגות היסודות בדלוג ר"ל בין כל מדרגה ומדרגה ממדרגות היסוד שתי מדרגות בזולת יסוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש הב' והוא השאלה על הנחת היסוד הראשון תחת המדרגה הנפרדת והשני תחת הזוג והג' תחת הנפרדת והד' תחת הזוג וכן תמיד נפרד ואחר כך זוג ולא ההפך ר"ל בשהיסוד הראשון תחת מדרגת הזוג והב' תחת הנפרדת והג' תחת הזוג והד' תחת הנפרדת וכן תמיד זוג ואחר כך נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה מן המחוייב מזה בהכרח שיונח אות היסוד תחת מדרגת האחדים ויכלול ג' המדרגות ר"ל האחדים והעשרות והמאות ויונח אות שני תחת מדרגת האלפים ויכלול הג' מדרגות הנמשכות לג' מדרגות הראשונות והן האלפים והי' אלפים והק' אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש הג' שהוא מציאות אות היסוד בשנבקש מספר שיספיק העולה מהכאתו עם ג' כפלי היסודות והעולה עם כל היסודות והמבוקש יחד מחובר עם העולה מהכאת המבוקש בעצמו באופן מעוקב שיחוסר מהמדרגה שעל המבוקש עם עזר כל המדרגות הנמשכות הנה כבר התבאר מההקדמה הראשונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה שהוא מן המבואר בעצמו שהאות המונח ראשונה שהוא היסוד הראשון כאשר יחובר עם האות הב' שהוא היסוד השני שיהיה חבור שניהם יחד יסוד כל המדרגות שמהמדרגה האחרונה עד המדרגה שעל היסוד הב' והמעוקב ההווה מחבורם יחד הוא המספר הראוי שיחוסר מכל אותן המדרגות ובזה נגע אל המכוון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן וכבר התבאר מההקדמה הראשונה שהמעוקב ההווה מחבור שני היסודות יחד הוא שוה לשני מעוקבי היסוד הראשון והשני שהם שני חלקי המספר המחובר משניהם יחד ולמספר ההווה מהכאת היסוד השני עם ג' כפלי היסוד הראשון כאשר יוכה העולה מהם עם שני היסודות יחד שהם היסוד הראשון והשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אם כן מן המחוייב מזה בהכרח שכאשר רצינו למצוא היסוד השני שנבקש המספר אשר יספיק העולה מהכאתו עם ג' כפלי היסוד הראשון כאשר יוכה העולה מהם עם שני היסודות יחד ר"ל הראשון והמספר המבוקש מחובר עם מעוקב המספר המבוקש שיחוסר מכל המדרגות שמהמדרגה האחרונה עד מדרגת המבוקש והמספר ההוא יהיה היסוד השני בהכרח וזה כי כבר הוכה היסוד הראשון באופן מעוקב והעולה חסרנוהו מהמדרגה שעליו עם עזר המדרגות הנמשכות עד המדרגה האחרונה והנשאר מכלל ההכאות עד תשלום המעוקב ההווה מכלל הב' יסודות הוא מעוקב היסוד השני והעולה מהכאת היסוד השני עם ג' כפלי היסוד הראשון והעולה יוכה עם הב' יסודות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה המספר הדרוש יסודו בעל ג' אותיות ר"ל אחדים ועשרות ומאות הנה נמצא השתי אותיות ר"ל העשרות והמאות עם הדרך הקודם אחר זה נבקש אות האחדים אשר יספיק העולה מהכאתו עם עצמו באופן מעוקב ומהכאתו עם ג' כפלי היסוד הראשון והעולה שיוכה עם היסוד הראשון והשני והמבוקש ומהכאתו עם ג' כפלי היסוד השני והעולה שיוכה עם היסוד הראשון והשני והמבוקש שיחוסר מכל
המדרגות שמהמדרגה האחרונה עד המדרגה שעל המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש הד' והיא השאלה על העתקת המשלשים והיסודות מדרגה אחר מדרגה לפי רבוי היסודות הנה היא מבוארת ממה שקדם מהנחת היסודות בדלוג המדרגות ב' מדרגות אחר ב' מדרגות מחובר עם מה שקדם בהקדמה השביעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן וראו הקדמונים שיתבלבל זה הסדר על המתעסק בו ולא ידע לחסר כל מין ומין הוצרכנו להעתיק היסודות והמשלשים כל אחד מהם אל המדרגה הקודמת לה ובזה ידענו סדר המדרגות הראויות שיחוסר העולה כל מין ממינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם אם רצית לדעת הסבה הגורמת להיות המדרגה הנחסרת האחרונה תמיד על היסוד האחרון אחרי ההעתקה מדרגה אחר מדרגה ושאר המדרגות הנחסרות תהיינה הקודמות ממנה על הסדר וזה בכל פעם ופעם מפעמי ההכאות מבלתי שיקרה בזה חלוף כלל הנה היא מבוארת גם כן ממה שקדם וזה שאחרי שכבר קדם מהמאמר שהיסוד האחרון אשר ממנו יחשב סדור המדרגות ר"ל כשתחשבנה המדרגות שנית ושלישית ורביעית והדומי' להם אמנם יכתב המדרגה הרביעית הקודמת למדרגת היסוד האחרון הקודם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה הנה היסוד האחרון כאשר יוכה עם ג' כפלי היסוד השני שהוא עשרות יהיה העולה עשרות בהכרח ר"ל היותר פחות ואם כבר אפשר שיהיה מאות וכאשר יוכה העולה שהוא עשרות עם היסוד השני שהוא עשרות יהיה העולה מאות בהכרח ר"ל היותר פחות ואם כבר אפשר שיהיה אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואין צורך להאריך יותר בביאורו כי כבר אחשוב שיספיק זה השיעור לכלל המעיינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש החמישי והיא השאלה על הנחת אחדי שלשה כפלי היסודות תחת המדרגה השלישית הקודמת למדרגת היסוד הנכפל הנה היא מבוארת ממה שקדם מהמאמר הזה וזה שכבר קדם שהנחת היסוד הנכפל היא תחת המדרגה הג' למדרגת היסוד האחרון שהיא המדרגה השנית הקודמת למדרגת היסוד הנכפל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש הששי והוא השאלה על הנחת עשרות כפלי היסוד תחת היסוד הנכפל ולא תחת המדרגה השלישית הקודמת לו כמנהג אחדי כפלו הנה היא מבוארת גם כן וזה שכבר קדם מהמאמר שהעולה מהכאת היסוד האחרון עם ג' כפלי היסוד השני והעולה עם היסוד השני הוא מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש השביעי והוא מדוע לא יקרה השבוש כאשר נחשוב המדרגות בחלוף איכויותיהם עד שיחשבו העשרות והמאות והאלפים לאחדים אבל יהיה היסוד ההווה עם מחשבת חלוף האיכויו' כמו היסוד ההווה מהם לפי איכויותיהם הנה כבר התבאר מההקדמה הרביעית והחמישית וזה שמההקדמה הרביעית יודע שלא יקרה הטעות ביסוד מצד הכמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לדעת יסוד הקכ"ה אלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה להיות שהנמשל היותר קטון הכמות לקכ"ה אלף הוא הקכ"ה ויסודו הוא ה' ידענו שכמות יסוד הקכ"ה אלף ג"כ הנמשל לו הוא ה' רק שהם מתחלפי האיכות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם מצד האיכות גם כן לא יקרה השבוש כי כבר התבאר מההקדמה החמשית שהמעוקבים הנמשלים למעוקבי' מה הנה הם במדרגות הנוספות קצתם על קצת בתוספת ג' מדרגות ג' מדרגות על הסדר ושיסודותיהם הנה הם במדרגות הנמשכות זו אחר זו על סדר המספרים הטבעיים ר"ל יסודות המעוקבים היותר קטני הכמות הם במדרגת האחדים ויסודות המעוקבים הנמשלים השניים הם במדרגות העשרות ויסודות המעוקבים הנמשלים השלישיים הם במדרגות המאות וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה הנה אם רצינו לדעת יסוד הקכ"ה אלף שהמדרגה היותר פחותה מאלה היא מדרגות האלפים שהיא המדרגה הרביעית הנה יסודו מצד הכמות הוא ה' כמו שקדם אחר שיסוד הקכ"ה הנמשל הוא ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה עם ההנחה הזאת כאשר נחשוב היסודות נמשכי המדרגות ואם הם תחת המדרגות הנוספים קצתם על קצת בתוספת ג' מדרגות ג' מדרגות על הסדר יחוייב בהכרח שיהיה היסוד היוצא צורך מצד הכמות ומצד האיכות ואם נחשוב המדרגות בחלוף איכויותיהם וזה מה שרצינו לבאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרוש השמיני והיא השאלה על קבוץ העולי' מההכאות קצתם עם קצת ולמה לא יקובצו איזה מין מההכאות עם איזה מין מהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם היו היסודות המונחים ארבע על דרך משל הנה להיות שהיסודות הארבעה המונחים מספר מדרגותיהם הם על סדר המספרי' הטבעיים ר"ל שהיסוד הראשון הוא במקום אחד שהוא ממדרגת האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר הותרו כל הדרושים הנזכרי' עם נתינת סבותיהם העצמיים וזה מה שרצינו לבאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת הדרך השנית היא סבת הדרך הראשונה בעצמה רק שקצרתי הדרך כי במקום שכפלו היסוד ג' פעמי' וכתבו העולה מהם שהוא המשולש והכוהו עם היסוד האחרון הכינו אנחנו היסוד האחרון עם היסוד הנכפל ג' פעמים והנה הדבר שוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת הדרך השלישית היא סבת הדרכים הקודמים רק שבדרכי' הקודמים הכינו היסוד האחרון עם ג' כפלי היסוד הנכפל אחר זה הכינו העולה עם היסוד הנכפל וחסרנוהו מהמדרגה השוה לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הנה לא נצטרך להכות פעמים רבות פעם עם היסוד האחד ופעם עם היסוד האחר ושיחוסר פעם ממדרגה אחת ופעם ממדרגה אחרת כל אחת לפי הראוי לה גם לא נצטרך לקבץ כל העולים מכל ההכאות השוי המדרגה לחסרם מהמדרגה השוה להם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם סבת מציאות היסוד הקרוב עם הנחת הסיפרש ולמה יהיה בתוספת ג' ג' ולמה נשליך מהיסודות ככמות שליש הסיפרש ויהיו הנשארי' מעלות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כל זה מבואר ממה שקדם עם תוספת הקדמה אחת והיא שהמספרים הבלתי נגדרים ר"ל הבלתי בעלי יסוד הנמשלים קצתם לקצת כמשפט המספרים הנמשלים כאשר יהיו נגדרים אבל יסוד הנמשל הגדול יותר קרוב אל האמת מיסוד הנמשל הקטן ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משל זה שהיסוד הקרוב היוצא למספר ב' הוא אחד והיסוד הקרוב היוצא למספר הב' אלפים הנמשלים לו הוא י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה כבר יחוייב מזה בהכרח שלא יבוקש היסוד הקרוב למספר הבלתי נגדר מהמספר הדרוש בעצמו כמשפט מציאות יסוד המספר הנגדר אחר שכבר התבאר מההקדמה הזאת שיסוד הנמשל הגדול יותר קרוב אל האמת מיסוד הנמשל הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שכבר התבאר מההקדמות הקודמות שהמספרי' הנמשלי' יסודותיהם גם כן נמשלים ר"ל שכמותם אחד בעינו ושלא יתחלפו רק באיכות ר"ל בשהאחד ממנו אחדים והאחר עשרות או מאות ודומיהם לא זולת זה הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שכאשר נמצא יסוד הנמשל הגדול מהמספר הדרוש שנקח אותו ונשמרהו והוא כמות יסוד המספר הדרוש שנקח בעינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיות שכבר התבאר מההקדמות הקודמות שיסודות המעוקבים הנמשלים הם נמשכי המדרגות על סדר המספרים הטבעיים ר"ל שהמעוקב הראשון מהמעוקבים הנמשלים מאותו המין הנה יסודו ממדרגת האחדים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אם כן יחוייב מזה בהכרח שנקח היסוד השמור והמספר שליש הסיפרש הנוספות על המספר הגדול הנמשל למספר הדרוש ככה יהיו מדרגותיו נוספות על יסוד המספר הדרוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה כי אין המספר הנמשל מתחלף מהמספר הנמשל הקטן ממנו רק ברבוי המדרגות לבד לא זולת זה ולכן יחוייב שנשליך ממדרגות היסוד הנמשל הגדול כמספר שליש הסיפרש המורות על רבוי מדרגות הנמשל הגדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכדי שנרחיב לזה ביאור נמשיל לזה משל אחד ובו יתבארו כל הספקות הנופלות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שאם רצינו על ד"מ למצוא יסוד השני אשר הוא בלתי נגדר הנה לא נקח יסודו הקרוב ממספר הב' בעצמו כי כבר קדם שהקרוב הנמצא ליסוד הנמשל הגדול הוא יותר קרוב אל האמת מהקרוב הנמצא ליסוד הנמשל הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Chapter Two |
פרק שני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואחר שבארנו לך הדרך במציאות יסוד המספרים הנגדרים והבלתי נגדרים אם בנגדרי היסוד האמתי ואם בבלתי נגדר הקרוב וזה בשלמים הנה מן המחוייב גם כן להודיע הדרך במציאות יסוד השברים או השברים והשלמים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואומר שהדרך במציאות יסוד השברים הוא בשנקח יסוד כמותם ונייחסהו אל יסוד איכותם וההווה הוא יסוד השברים הדרושים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לדעת יסוד האלף שמניים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נקח יסוד האלף והם עשרה עם הדרכים הקודמים בעצמם אחר זה נייחסם אל היסוד השמנה אשר שם השמניים נגזר ממנו שהוא הב' שמורי' על חצי והם י' חצאים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמיון אחר בקשנו לדעת יסוד התשכ"ט כהי"ים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נקח יסוד התשכ"ט והם ט' גם נקח יסוד הכ"ז אשר שם הכ"ז נגזר ממנו והם ג' והשבר הנגזר מהג' הוא שליש אם כן ידענו שיסוד התשכ"ט כזי"ים הוא ט' שלישיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן תוכל לדעת זה גם כן באופן אחר והוא שנחלק התשכ"ט על הכ"ז ויצאו כ"ז שלמים נקח יסוד הכ"ז והוא ג' שלמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלה הם השני אופנים המודיעים לנו יסוד השברים ואיכותם נגזרים משמות מספרים נגדרים ר"ל בעלי יסוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם השברים אשר כמותם ואיכותם יחד או אשר כמותם לבד או איכותם לבד בלתי נגדרים הנה יצטרך למלאכה והוא שנכה האיכות הבלתי נגדר עם עצמו והעולה עם האיכות והעולה נשמרהו ויקרא השמור הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לדעת יסוד הק' עשריים אשר כמותם ואיכותם בלתי נגדרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נכה הי' שהוא האיכות בעצמם ויעלו ק' והק' בי' ויעלו אלף ונשמרם גם נכה הק' שהוא הכמות בק' שהוא העולה מהכאת האיכות בעצמו ויעלו י' אלף ונשמרם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה הדרך עצמו נעשה כאשר נדרוש יסוד השברים שכמותם נגדר ואיכותם בלתי נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אך אם תדרוש יסוד השברים שכמותם בלתי נגדר ואיכותם נגדר הנה אין צורך כל אלה רק נבקש יסוד הכמות כמנהג רוצה לומר הקרוב והיוצא נייחסהו אל האיכות הנגזר מיסוד איכות שברים הדרושים וההווה הוא יסוד השברים הדרושים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לדעת יסוד הק' שמניים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נקח יסוד הק' הקרוב שהוא ד' ל"ח כ"ד ונקח יסוד השמנה אשר שם השמניים נגזר ממנו והם ב' המורה על חצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר ביארנו לך דרך מציאות יסוד השברים בכח בין שיהיה כמותם ואיכותם נגדר או כמותם ואיכותם בלתי נגדר או איכותם לבד נגדר או כמותם לבד נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרך במציאות יסוד השלמים והשברים יחד הנה הוא דרך מציאות יסוד השברים בעינו וזה אחרי ההתכה לפי מה שקדם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לדעת יסוד הי"ב וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נכה הי"ב עם הב' ויעלה כ"ד נחבר עמהם הא' המורה על חצי א' והם כ"ה וזהו כמות כל השלמים והשברים יחד ואיכותם הם חצאים שהוא איכות השברים ההם בעצמם ולכן ישובו הי"ב וחצי לכ"ה חצאים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה כבר התבאר לך דרך מציאות יסוד השברים לבד ויסוד השלמים והשברים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם המאזנים הכוללים כל המינים יחד רוצה לומר בשלמי' לבד ובשברים לבד ובשלמים עם השברים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הוא שנכה היסוד עם עצמו באופן מעוקב ואם ישוה העולה מהכאתו למספר הדרוש יסודו דע שצדקת ואם לאו כזבת וזה במספרים הנגדרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אולם במספרים הבלתי נגדרים נחבר המותר עם העולה מהכאת היסוד הקרוב באופן מעוקב והעולה מקבוצם אם ישוה למספר המבוקש דע שצדקת ואם לאו כזבת וזה מאזני מרמה וכבר קדם לך הביאור עליו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והסבה לכל אלה הדרכים הנה היא מבוארת ממה שקדם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שכבר התבאר שיסוד המעוקב הוא המספר אשר מהכאתו בעצמו והעולה עם עצמו יולד המספר הדרוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גם התבאר שהכאת השבר עם עצמו והעולה עם עצמו הוא הכאת הכמות עם עצמו באופן מעוקב והכאת האיכות עם עצמו באופן מעוקב והעולה משני ההכאות כאשר ייוחס הא' מהם אל האחר ר"ל העולה מהכאת הכמו' עם עצמו באופן מעוקב יורה על איכו' השבר היוצא מההכאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה א"כ כאשר נרצה לדעת יסוד שבר מה איזה שבר היה נבקש כמותו ויסוד איכותו ונייחס יסוד כמותו אל יסוד איכותו וההווה הוא יסוד השבר הדרוש בהכרח אחר שכמות השבר היוצא כאשר יוכה עם עצמו באופן מעוקב יצא כמות השבר הדרוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכאשר לא יהיה כמו' השבר הדרוש נגדר והיה איכותו נגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נמצא אז יסוד כמותו הקרוב בהכרח גם יסוד איכותו האמתי ונייחס יסוד כמותו הקרוב אל יסוד איכותו וההווה הוא יסוד השבר הדרוש בהכרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם כאשר יהיה איכות השבר הדרוש בלתי נגדר הנה לא יספיק לנו שנקח יסודו הקרוב ויהיה הוא איכות השבר היוצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי האיכות לא יתכן שיהיה נגזר רק ממספר אחד כמו שליש מג' ורביע מד' וחומש מה' וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן יחוייב לנו שנשיב האיכו' ההוא לאיכו' אחר נגדר ואז נקח יסודם כאש' קדם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולהיו' שהדרך המשותף לכל האיכויות להשיבם אל איכויות נגדרים הוא בשנכה האיכות עם עצמו באופן מעוקב לכן ביארנו הדרך הזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עם היות שיתכן לפעמים באופן אחר יותר קל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והוא שאם היה השבר הדרוש תשעיי' עד"מ נכה הט' בג' והם כ"ז והנה הכזי"י אשר הם נגזרי' מהכ"ז הם נגדרי' לא שנכם עם עצמם והעולה עם עצמם ויעלו תשכ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן הרביעיים על דרך משל הנה נכם עם ב' ויעלו ח' והשמיניים אשר שם השמנה נגזר ממנו הם נגזרים לא שנכה הד' עם עצמם והעולה עם עצמם ויעלו ס"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלא שבחרנו זה למה שלא יצדק זה בכל האיכויות גם כי הם משתנים ונצטרך בהם חלופי הדרכי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי על דרך משל התשיעיים נצטרך להכותם עם הג' והרביעיים עם הב' וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן בחרנו הדרך המשותף לכל שהוא הכאת האיכות עם עצמו באופן מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחר זה נצטרך להכות גם הכמות עם העולה מהכאת האיכות עם עצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והסבה בזה הוא מפני שהוכה האיכות עם העולה מהכאתו בעצמו ולזה יחוייב שנכה גם הכמות עם המספר ההוא בעצמו ר"ל עם העולה מהכאת האיכות בעצמו כדי שישובו השברים הראשוני' שוים לשברים השניים כמו שקדם מהמאמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולולא זה יהיו השברים הראשונים זולת השברים השניים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי עד"מ אם רצינו להשיב הי' רביעיים אל שברים בעלי איכות נגדר והכינו הד' עם עצמו ועלו י"ו עוד הכינו הד' עם הי"ו ועלו ס"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כי יחס השעורי' קצתם אל קצת כיחס כפליהם קצתם אל קצת כאשר יהיו שוי הכפלים וזה מבואר במאמר שחמישי לאקלידאס אין צורך להאריך בביאורו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם הדרך במציאות יסוד שברי התכונה הנה הוא בשנקח יסוד כמותם ונייחסהו אל שליש איכותם והיוצא הוא יסודם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לדעת יסוד האלף ששיים משברי התכונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נקח יסוד האלף שהם עשרה ונייחסם אל שליש הו' שהם ב' המורים על שניים וההוה הם י' שניים והם יסוד האלף ששיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן אם רצית לדעת יסוד הקכ"ה תשיעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נקח יסוד הקכ"ה והם ה' גם שליש התשעה והם ג' המורה שלישיים ובזה ידענו שיסוד הקכ"ה תשיעיים עם ה' שלישיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה כמותם ואיכותם יחד או אחד משניהם בלתי נגדרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה הדרך אל ידיעתו היא שאם היה איכותו לבד בלתי נגדר הנה נקח שליש איכותו כמו שקדם ונייחס אליו היסוד הקרוב לכמותו וההווה הוא יסודם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה בד' תשיעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נקח יסוד הד' והוא ה' נ' כ"ד ונייחסם אל שליש התשעה שהם ג' המורים על שלישיים ובזה ידענו שיסוד הד' תשיעיים הוא ה' שלישיים ונ' רביעיים וכ"ד חמישיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם אם היה איכותם בלתי נגדר הנה נשיבם אל הנגדרים אחר זה נבקש יסוד זה הכמות ונייחסהו אל שליש זה האיכות וההווה הוא יסוד השברים הדרושים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצית לדעת יסוד ק' חמישיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נכה הק' בס' ויעלו ו' אלף והם ששיים לפי שכבר ירד מדרגה אחת אחר זה נבקש יסוד הו' אלף והוא י"ח י' י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם רצית לדעת יסוד הק' רביעיי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נכה הק' בס' ויעלו ו' אלפים עוד נכה הו' אלפי' בס' ויעלו ש"ס אלף והם ששיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומהנה יודע לך הדרך במציאות יסוד מיני שברים רבים משברי התכונה או שברים ושלמים יחד וזה בשנתיך הכל אל מין א' היותר פחות מהם ואז נשתמש עם הדרך הקודם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
המשל בזה אם רצינו לדעת יסוד הכ' מעלות כ"ד ראשונים כ' שניים ל' שלישיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה נכה הכ' מעלות בס' ויעלו אלף כ' ראשונים נחברם עם הכ"ד ראשונים ויעלו אלף רכ"ד ראשונים עוד נכם עם ס' ויעלו ע"ג אלף ות"מ שניים חברם עם הכ' שניים ויעלו ע"ג אלף ות"ס שניים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והסבה הכוללת לכל אלה הדרכים היא הסבה בעצמה אשר זכרנו בשברי המספרים רק שבמקום שאמרנו שם שהכאת השברים עם עצמם באופן מעוקב והכאת איכותם עם עצמם באופן מעוקב נאמר הנה שהוא ההווה מהכאת כמותם עם עצמם באופן מעוקב ואופן איכותם עם ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם באיכות לא נבקש יסודם אחר שמהכאת האיכות בעצמו באופן מעוקב לא יולד איכות השבר הדרוש רק נקח שלישיתו אחר שמג' כפלי האיכות יולד איכות השבר ובזה נגיע אל המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולכן כאשר יהיה איכותם נגדר הנה נקח יסוד הכמות האמתי או הקרוב אחר זה נייחסהו אל שליש האיכות וההווה הוא יסודו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם כאשר היה האיכות בלתי נגדר בין שיהיה כמותם נגדר או בלתי נגדר הנה נצטרך בהכרח להשיבם אל שברים בעלי איכות נגדר וזה בשנכה הכמות בס' פעם אחת או שתים עד שנגיע אל האיכות הנגדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואולם כאשר יהיו השברים מינים רבים הנה נצטרך להשיבם אל מין אחד אחר זה ננהיג בהם הדרך הקודם בעצמו ובזה נגיע אל המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
והמאזני' אשר בהם יאוזן זה המין מהשברי' הוא כפי המאזנים אשר בהם יאוזן מין השברים המספריים בעצמן כי הדרך בהן היא אחת בעצמה אין צורך להאריך בזה |
Section Three: Ratios |
השער השלישי |
---|---|
דע כי היחס הוא הכמות הצרופיי | |
והכמות הוא סוג כולל לשני מיני הכמה שהם הצרופיי וזולתי | |
והצרופיי הוא הבדלו | |
והכמות הצרופיי הוא הכמות המתחדשת מהשני שעורים שהוא שעור הפעמים אשר ימנה אחד את האחר | |
כמו שני שעורים הג' והו' על דרך משל שכמותם הבלתי צרופיי הוא כמות הג' והו' והצרופיי הוא הב' שהם הב' פעמים שמנה האחד מהם את האחר | |
ולכן יהיה הגדר הזה מחובר מסוג והבדל סוגו הוא הכמות | |
והבדלו הוא הצרופיי המורה על הכמות המתחדש בין שני השעורים הנערכים | |
ואולם היחס אשר יפול בין שני האיכויות המתחלפות הנה אמנם יפול עליהם במקרה רוצה לומר מצד מה שקרה לאיכות שישוער בכמה | |
כי יאמר האיך הוא כפל האיך האחד אם מצד נושאו כי זה הלבן נשוא על ב' אמות והאחר נשוא על אמה אחת בלבד | |
אבל שם היחס לא יפול רק על הכמות הצרופיי המתחדש בין שני שעורים מונחים מספרים יהיו או קוים או שטחים או גשמים או זמנים ובכלל בעלי כמות זאת היא הסכמת כל הקודמים | |
ולפי דעתי שלא יפול שם היחס בעצם רק על הכמה המספריי בלבד | |
כי הקו כאשר יערך אל קו אחר הנה אמנם יאמר שהם מתייחסים ושביניהם יחס מה מצד מה שקרה שידומה שזה הקו מתפרד | |
וזה כי אמנם יאמר שזה הקו כפל קו אחר כאשר ידומה שיחלק הקו הגדול לשנים ויהיה כל חלק וחלק מהם שוה לקו הקטן | |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן שם היחס שנאמר בעצם אמנם יאמר על השעורים המספריים בלבד | |
ולכן ראוי שנגדור שם היחס בגדר פרטיי והוא שנאמר שהיחס הוא המספר הצרופיי | |
ואולם שם התיחס הוא נאמר על הדמות שני יחסים או יותר ולכן יחוייב שיהיו שם יותר משני שעורים מונחים בהכרח וזה כי כל יחס הוא מחובר משני שעורים כאשר קדם | |
ואמרי בגדר ההתיחס שהוא הדמות שני יחסים הוא ההבדל אשר בו יבדל מהיחס כי היחס מתחדש משני שעורי' והתיחס משני יחסים | |
ואולם התנות ההדמות אמנם הוא מפני שאין כל ג' שעורים מונחי' מתיחסים ואף כי יחוברו מהם שני יחסים | |
כי ג' שעורי א' ג' ד' לא יפול ביניהם התייחסות כלל לא מספריי ולא מדותיי ולא מוסקיי כמו שיבא אי"ה | |
ולהיות שההתייחס מתחדש מהיחסים והיחס מהשיעורים הבלתי מוקשים אל הזולת שהם השלמים כמו שקדם בפתיחת זה הספר לכן היה מהמחוייב עלינו להמשיך הדבור ביחסי' אחר הדבור בשלמים המורים על הכמה הנפרד והם השברים המספריים והשברים התכוניים והשרשים והיסודות כי כל אלה הם מוקשים אל הזולת | |
ונאמר שההתיחס יחלק לשלשה חלקים | |
והם אם שיהיו השעורים מתיחסים בעצמם עד שיהיה יחס השעור הראשון אל השעור השני כיחס השעור השני אל השעור השלישי לא המותרים והם הנקראים מדותיים | |
ואם שיהיו המותרים מתיחסים ביחס השווי עד שיהיה יחס מותר השעור הראשון על השני אל מותר השני על השלישי כיחס מותר השני על השלישי אל מותר השלישי על הרביעי לא השעורים והם הנקראים מספריים | |
ואם שיהיו המותרים והשעורים יחד מתייחסים רוצה לומר שהיחס האחד משני היחסים המונחים הוא מהמותרים והאחר הוא מהשעורים עד שיהיה יחס השעור הראשון אל השעור האחרון כיחס מותר הראשון על האמצעי אל מותר האמצעי על האחרון והם הנקראים מוסקיים | |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן מהמחוייב עלינו להודיע דרך כל אחד ואחד מאלו איש על דגלו ואיש על מחנהו |
Part One: Arithmetic Sequences |
החלק הראשון |
---|---|
וראוי להקדים הדרך בידיעת המתיחסים המספריים על המתיחסים המדותיים מפני שהם יכנסו במספר מצד היותם מספר | |
כי אב"ג שהם המתיחסים המספריים הם על סדר טבע המספרים עצמם ולא כן המדותיים | |
וכאשר זה היה כן הנה אם כן מן הראוי להקדים תחלה הדרך בידיעת המתיחים המספריים אחר זה המתייחסים המדותיים אחר שהם השני פשוטים אשר מהם יתרכב המין השלישי והם המתיחסים המוסקיים | |
|
ואולם סגלתם המיוחדת היא שחבור שני קצותיו שוי' לכפל האמצעי אם היו הגבולים נפרדים או לחבור שני האמצעיים אם היו זוגות |
|
משל הנפרדים מספרי ב' ד' ו' |
|
אשר חבור שני קצותיו שהם ב' ו' שוים לכפל האמצעי שהוא ד' |
|
ומשל הזוגות מספרי ב' ד' ו' ח' |
|
אשר חבור השני קצוות שהם ב' ח' שוי לחבור השני אמצעיים שהם ד' ו' |
|
וכן מספר ב' ד' ו' ח' י' |
|
הנה חבור שני הקצוות והם י' ב' שוים לחבור הנלוים להם שהם ד' ח' ולכפל האמצעי שהוא ו' |
|
וכן מספרי ב' ד' ו' ח' י' י"ב |
|
הנה חבור שני הקצוות שוים לחבור הנלוים להם והם ד' י' ולנלוים לנלוים והם ו' ח' וכן תמיד |
|
עוד סגולה שנית והיא שהעולה מהכאת שתי הקצוות האחד מהם עם האחר כאשר נערכהו אל העולה מהכאת האמצעי בעצמו אם היו הגבולים המונחים נפרדים יהיה המגרעת שוה לעולה מהכאת מותר האמצעי על הקצה הקטן עם מותר הקצה הגדול על האמצעי |
|
כמו מספרי ב' ד' ו' עד"מ |
|
שהעולה מהכאת ב' בו' הם י"ב והעולה מהכאת ד' בעצמו הם י"ו והי"ב הם נגרעי' מהי"ו ד' |
|
שהם כמו העולה מהכאת מותר הד' על הב' שהם ב' על מותר הו' על הד' שהם ב' |
|
וכן מספרי ב' ד' ו' ח' י' |
|
הנה העולה מהכאת הב' בי' הם כ' והעולה מהכאת הו' שהוא האמצעי בעצמו הם ל"ו והכ' נגרעם מהל"ו י"ו |
|
שהם כמו העולה מהכאת מותר הו' על הב' שהם ד' עם מותר הי' על הו' שהם ד' |
|
ואולם אם היו הגבולים המונחים זוגות הנה העולה מהכאת שתי הקצוות האחד מהם עם האחר כאשר נערכהו על העולה מהכאת הב' אמצעיים אחד מהם כאשר יהיה המגרעת כמו העולה מהכאת מותר הגבול האמצעי האחד על הגבול הקטן עם מותר הגבול הגדול על האמצעי ההוא בעצמו |
|
כמו מספרי ב' ד' ו' ח' על דרך משל |
|
שהעולה מהכאת ב' בח' הם י"ו והעולה מהכאת הד' בו' הם כ"ד והמגרעת הם ח' |
|
והוא כמו העולה מהכאת מותר הד' על הב' שהם ב' עם מותר הח' על הד' שהם ד' שהעולה מהם ח' |
|
או הכאת מותר הו' על הב' שהם ד' עם מותר הח' על הו' שהם ב' |
|
וכמו מספרי ב' ד' ו' ח' י' י"ב י"ד י"ו על דרך משל |
|
שהעולה מהכאת הב' עם הי"ו הם ל"ב והעולה מהכאת הב' האמצעיים שהם הח' והי' הם פ' והמגרעת הם מ"ח |
|
והוא שוה לעולה מהכאת מותר הח' על הב' שהם ו' עם מותר הי"ו על הח' שהם ח' שהעולה מהכאת הו' בח' הם מ"ח |
|
ואם רצית להכות שני הגבולים הנלוים לאמצעיים משני צדדין |
|
כמו הו' עם הי"ב שהם ע"ב הנה המגרעת אשר בין הל"ב שהוא העולה מהכאת הקצוות ובין הע"ב |
|
הוא כמו הכאת המותר אשר בין הו' לב' שהם ד' עם מותר הי"ו על הו' שהם י' שהעולה מהם מ' |
|
ואם רצית להכות שני הגבולים הנלוים הקודמים מהנלוים הראשונים |
|
שהם הד' והי"ד שהם נ"ו הנה המגרעת אשר בין הל"ב לנ"ו שהם כ"ד |
|
הוא שוה לעולה מהכאת מותר הד' על הב' שהם ב' עם מותר הי"ו על הד' שהם י"ב שהכאת הב' עם הי"ב הם כ"ד |
|
עוד סגולה שלישית והיא שהיחס אשר בין השני גבולים הקטנים מהם יותר גדול מהיחס אשר בין הגבולים הגדולים |
|
כי ב' ד' ו' על דרך משל |
|
הנה יחס הד' אל הב' הוא יחס הכפל |
|
ויחס הו' אל הד' הוא כמהו וחציו ויחס הכפל הוא גדול ממנו |
These are the special properties of this species of ratios that are not shared by other ratios. | אלה הן הסגולות המיוחדות בזה המין מהמתייחסים אשר לא ישתתפו בם זולתם מהמתייחסים |
וכאשר יהיו אלה הסגולות ידועים הנה כבר תוכל לדעת הגבול המוסכל מהם בידוע | |
|
רוצה לומר שאם היו הגבולים המונחים נפרדים ותרצה לדעת הגבול האחרון או הראשון מהם הנה תדעהו בזה הדרך |
|
והוא שאם היה הגבול האחרון מוסכל |
|
כמו הו' מב' ד' ו' |
|
הנה נקח מותר האמצעי על הקטן והוא ב' במשלנו ונוסיפנו על האמצעי והעולה הוא ו' והוא הגבול הגדול |
|
ואם היה המוסכל הגבול הקטן |
|
הנה נקח מותר הגדול על האמצעי שהוא ב' ונגרענו מהאמצעי והנשאר הוא ב' והוא הגבול הקטן |
|
או אם תרצה תכפול האמצעי והעולה השלך ממנו הקטן וישאר הגדול |
|
או הגדול וישאר הקטן |
|
ואם היו הגבולים המונחים זוגות ותרצה לדעת הגבול האחרון או הראשון |
|
כמו ב' ד' ו' ח' על דרך משל |
|
קח מותר האמצעי הקטן על הגבול הקטן והוסיפנו על האמצעי הגדול ותמצא הגבול האחרון |
|
או קח מותר הגבול האחרון על האמצעי הגדול ותגרענו מהאמצעי הקטן ותמצא הגבול הקטן |
|
או קבץ שני האמצעיים והם י' במשלנו וגרע מהם הגבול הקטן והנשאר יהיה הגבול הגדול |
|
או גרע מהם הגבול הגדול והנשאר יהיה הגבול הקטן |
This is the method of finding the first and the last terms. | זהו דרך מציאות הגבול הראשון והאחרון |
|
אולם מציאות הגבול האמצעי |
|
הנה אם היו הגבולים המונחים נפרדים |
|
נקח חצי העולה מחבור הקצוות והוא האמצעי |
|
ואם היו הגבולים המונחים זוגות |
|
נקח חבור הקצוות ונגרע מהם האמצעי האחד והנשאר יהיה האמצעי האחר |
וכן כאשר תגרע מהעולה מחבור הקצוות הנלוה לאמצעי האחד ישאר הנלוה לאמצעי האחר | |
וכאשר תגרע ממנו הנלוה לנלוה על האמצעי האחד ישאר הנלוה לנלוה מהאמצעי האחר | |
וכן תמיד עד שיכלו כל האמצעיים | |
|
המשל בזה מספרי ב' ד' ו' ח' י' י"ב י"ד י"ו |
|
כי חבור ב' י"ו הם י"ח תגרע מהם הח' וישארו הי' |
|
או הי' וישארו הח' |
|
או הו' וישארו הי"ב |
|
או הי"ב וישארו הו' |
|
או הד' וישארו הי"ד |
|
או הי"ד וישארו הד' |
|
עוד דרך אחרת והוא שאם היו נפרדים הגבולים המונחים ורצית לדעת אחד מהקצוות |
|
כמו מספרי ב' ד' ו' על דרך משל |
|
הכה האמצעי עם עצמו ויעלה י"ו גרע מהם העולה מהכאת מותר האמצעי על הקצה הקטן עם עצמו או מהכאת מותר הקצה הגדול על האמצעי איזה מהם שיהיה שם שהם ד' וישארו י"ב |
|
ואם היו הגבולים זוגות |
|
כמו מספרי ב' ד' ו' ח' על דרך משל |
|
הכה השני אמצעיים האחד עם האחר ויעלו כ"ד גרע מהם ח' שהוא העולה מהכאת מותר האמצעי הקטן על הקצה הקטן עם מותר האמצעי הגדול על הקצה הקטן או מהכאת מותר שיהיה שם שהם ח' וישארו י"ו |
|
ואם רצית לדעת האמצעי |
|
הנה אם היו הגבולים נפרדים |
|
כמו מספרי ב' ד' ו' |
|
הכה ב' הקצוות זה עם זה ויעלו י"ב הוסף עליהם ד' שהוא העולה מהכאת חצי המותר הקצה הגדול על הקצה הקטן עם עצמו ויעלו י"ו |
|
ואם היו הגבולים זוגות |
|
כמו מספרי ב' ד' ו' ח' |
|
הכה ב' הקצוות זה עם זה ויעלו י"ו הוסף עליהם ח' שהוא העולה מהכאת מותר הקצה הגדול על האמצעי הקטן עם מותר האמצעי הקטן על הקצה הקטן |
והסבה במציאות אלה הדרכים הם ידועים מסוגלתם וסבת הסגולות לא נוכל להאריך בה כי נצא מכלל כוונתנו בזה הספר ולזה הנחנוה |
Part Two: Geometric Sequences |
החלק השני |
---|---|
כבר הקדמנו הסבה אשר חייבתנו להמשיך הדבור במתייחסים המדותיים אחר הדבור במתייחסים המספריים ובארנו גדר המתייחסים המדותיים | |
Chapter One |
הפרק הראשון |
דע שזה המין מהמתייחסי' כבר יתחלפו על חמשה סוגים והם הכפל והמוסיף חלק והמוסיף חלקים והכפל המוסיף חלק והכפל המוסיף חלקים | |
עוד יחלק כל חלק אחד מהם אל מינים לא נצטרך לטרוד בהכאתו כי ישתנה בזה צורת הספר המכוון בתחלת המחשבה ולא יהיה תחלת המחשבה הוא סוף המעשה | |
ולזה לא נשתדל גם כן בהודעת אופן צמיחת מיני הייחסים האלו ואופני הנחתם | |
רק שנשתדל בהודעת סגולתם לבד כי בהם נגיע אל ידיעת המוסכל בידוע והוא המכוון בעצם וראשונה בזה המאמר | |
ואומר שהסגולה המיוחדת לזה המין מהמתייחסים היא שיחס מותרי הגבולים המונחים קצת על קצת | |
|
וזה שמספרי ב' ד' ח' י"ו על דרך משל |
|
הנה יחס מותר הד' על הב' אל מותר הח' על הד' ומותר הח' על הד' אל מותר הי"ו על הח' הוא יחס החצי |
|
וכן גם כן יחס הב' אל הד' והד' אל הח' והח' אל הי"ו הוא יחס החצי |
|
וכן מספרי ג' ט' כ"ז שהם מתייחסים ביחס השליש הנה מותריהם גם כן מתייחסים ביחס השליש |
|
וכן בכל מיני הייחסים |
|
והסימן למספרי המותרים הוא העולה מהכאת השעורים עם המספר הפחות אחד מהמספר אשר יגזר ממנו שם היחס |
|
המשל בזה ביחס הכפל שהם מספרי ב' ד' ח' |
|
להיות יחס הכפל הוא נגזר מהשנים |
|
נשליך מהשנים אחד וישאר אחד ונכה הב' ד' ח' עם האחד |
|
ויצאו לנו המותרים ב' ד' ח' |
|
וביחס השלשה כפלים |
|
נשליך מהשלשה אחד וישארו שנים נכה השנים עם הגבולים שהם ג' ט' כ"ז |
|
ויצאו לנו המותרים ו' י"ח נ"ד |
|
וביחס הארבעה כפלים כמו מספרי ב' ח' ל"ב |
|
נשליך מהארבעה אחד ונשארו שלשה ונכם עם הגבולים |
|
ויצאו לנו המותרים מספרי ו' כ"ד צ"ו |
|
וכן תמיד על זה הדרך |
|
עוד סגולה שנית והיא שהעולה מהכאת האמצעי האחד בעצמו אם היו הגבולים נפרדים או העולה מהכאת שני האמצעיים אחד מהם באחר אם היו הגבולי' זוגות שוה לעולה מהכאת שני הקצוות אחד מהם באחר |
|
משל הנפרדים כמו מספרי ב' ד' ח' י"ו ל"ב |
|
הנה העולה מהכאת הח' בעצמו הם ס"ד והעולה מהכאת הב' בל"ב הוא ס"ד |
|
וכן העולה מהכאת הנלוים לאמצעי ג"כ הם ס"ד |
|
ומשל הזוגות כמו מספרי ב' ד' ח' י"ו ל"ב ס"ד |
|
הנה העולה מהכאת הח' בי"ו הם קכ"ח והעולה מהכאת הב' בס"ד הם קכ"ח |
|
וכן הכאת הנלוים לח' י"ו האמצעיים שהם ד' ל"ב הם גם כן קכ"ח |
|
עוד סגולה שלישית והיא שאם היו הגבולים המונחים נפרדים |
|
יהיה תוספת העולה מחבור שני הקצוות על העולה מכפל האמצעי כמו העולה מהכאת מותר האמצעי על הקצה הקטן עם המספר אשר יגזר ממנו יחס האמצעי על הקטן פחות אחד |
|
ואם היו גבולי' המונחים זוגות |
|
יהיה תוספת העולה מחבור שני הקצוות על העולה מחבור שני האמצעיים כמו העולה מהכאת המותר אשר לאמצעי הגדול על הגבול הקטן עם המספר אשר יגזר ממנו היחס אשר לאמצעי הקטן על הקצה הקטן פחות אחד |
|
המשל בזה |
|
כמו מספרי ב' ד' ח' י"ו ל"ב ס"ד בכפל השניי |
|
ומספרי ב' ו' י"ח נ"ד קס"ב תפ"ו בכפל השלישיי |
|
ומספרי ב' ח' ל"ב קכ"ח תקי"ב במ"ח בכפל הרביעיי |
|
הנה בשניי אם היו הגבולים נפרדים הנה חבור שני הקצוות ב' ח' הם י' וכפל ד' הוא ח' והי' עודפים על הח' ב' |
|
שהוא כמו העולה מהכאת מותר הד' על הב' עם א' שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הד' אל הב' |
|
ובשלישיי חבור ב' י"ח הם כ' וכפל ו' הוא י"ב והכ' עודפים על הי"ב ח' |
|
שהוא כמו העולה מהכאת מותר הו' על הב' עם השנים שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הו' אל הב' |
|
וברביעיי חבור ב' ל"ב הם ל"ד וכפל ח' הוא י"ו והל"ד עודפים על הי"ו י"ח |
|
שהם כמו העולה מהכאת מותר הח' על הב' עם הג' שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הח' על הב' |
|
וכן אם היו הנפרדים יותר משלשה שעורים |
|
הנה בשניי חבור ב' ל"ב הם ל"ד וכפל האמצעי שהוא הח' הם י"ו והל"ד עודפים על הי"ו י"ח |
|
והם כמו הכאת מותר הח' על הב' עם הג' שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הח' על הב' |
|
ובשלישיי חבור ב' קס"ב הם קס"ד וכפל י"ח הם ל"ו והקס"ד עודפים על הל"ו קכ"ח |
|
והם כמו העולה מהכאת מותר הי"ח על הב' עם הח' שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הי"ח על הב' |
|
וברביעיי חבור ב' תקי"ב הם תקי"ד וכפל ל"ב הם ארבעה וששים והתקי"ד עודפים על הארבעה וששים ת"נ |
|
והם כמו העולה מהכאת מותר הל"ב על הב' עם הט"ו שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הל"ב על הב' |
|
ואם היו השעורים המונחים זוגות |
|
הנה בשניי חבור הב' י"ו הם י"ח וחבור הד' ח' הם י"ב והי"ח עודפים על הי"ב ו' |
|
והם כמו העולה מהכאת מותר הח' על הב' עם אחד שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו הם יחס הד' על הב' |
|
ובשלישיי חבור ב' נ"ד הם נ"ו וחבור ו' י"ח הם כ"ד והנ"ו עודפים על הכ"ד ל"ב |
|
והם כמו העולה מהכאת מותר הי"ח על הב' עם הב' שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הו' על הב' |
|
וברביעיי חבור ב' קכ"ח הם ק"ל וחבור ח' ל"ב הם מ' והק"ל עודפים על המ' צ' |
|
והם כמו העולה מהכאת מותר הל"ב על הב' עם הג' שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הח' על הב' |
|
וכן אם היו מזוגות יותר מארבעה שעורים |
|
הנה בשניי חבור ב' ס"ד הם ס"ו וחבור ח' י"ו הם כ"ד והס"ו עודפים על הכ"ד מ"ב |
|
שהם כמו העולה מהכאת מותר הי"ו על הב' עם הג' שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הח' על הב' |
|
ובשלישיי חבור ב' תפ"ו הם תפ"ח וחבור י"ח נ"ד הם ע"ב והתפ"ח עודפי' על הע"ב תי"ו |
|
והם כמו העולה מהכאת מותר הנ"ד על הב' עם הח' שהוא המספר הפחות אחד מהמספר הנגזר ממנו יחס הי"ח על הב' |
אלה הן הסגולו' המיוחדו' אשר בזה המין אשר לא ישתתפו בם זולתם מהמתייחסים | |
ובידיעת אלה הסגולות הנה כבר תוכל לדעת איזה מוסכל היה מאלה הגבולים המתייחסי' מהגבולים הידועים וזהו אשר הביאנו בזכירת אלה הסגולו' מצורף עם התועלת המגיע מידיעתם | |
ומעתה אתחיל בהודעת הדרכים אשר בהם יודע הגבול המוסכל מהידוע אם האמצעי ואם הקצוות | |
הדרך האחד הוא שנכה האמצעי על עצמו אם היו הגבולים נפרדים או שני האמצעיים זה עם זה אם היו הגבולים זוגות והעולה נחלקהו על הקצה הידוע ויצא הקצה האחר איזה היה המוסכל | |
|
המשל בזה |
|
כמו מספרי ב' ד' ח' י"ו ל"ב בכפל השניי |
|
או מספרי ב' ו' י"ח נ"ד קס"ב בכפל השלישיי |
|
או מספרי ב' ח' ל"ב קכ"ח תקי"ב בכפל הרביעיי |
|
הנה העולה מהכאת הד' עם עצמו הם י"ו נחלקם על הב' ויצא הח' |
|
או על הח' ויצא הב' |
|
וכן העולה מהכאת הו' עם עצמו הם ל"ו נחלקם על הב' ויצאו הי"ח |
|
ועל הי"ח ויצאו הב' |
|
וכן העולה מהכאת הח' בעצמו הם ס"ד נחלקם על הב' ויצאו הל"ב |
|
או על על הל"ב ויצאו הב' |
|
וכן הכאת הח' בעצמו הם ס"ד נחלקם על הל"ב ויצאו הב' |
|
או על הב' ויצאו הל"ב |
|
וכן הכאת הי"ח עם עצמו הם שכ"ד נחלקם על הב' ויצאו הקס"ב |
|
או על הקס"ב ויצאו הב' |
וכן בכל מיני היחסים דרך אחת להם | |
או נכה הד' בח' והם ל"ו נחלקם על הב' ויצאו הו' או על הו' ויצאו הב' וכן כלם | |
ואולם האמצעי נכה שני הקצוות זה עם זה והעולה נקח שרשו והוא האמצעי | |
|
ואם היו הגבולים המונחים זוגות |
נחלק העולה מהכאת שני הקצוות על האמצעי האחד ויצא האמצעי האחר | |
|
משל זה נכה הב' בח' והם י"ו נקח שרשם והוא ד' |
|
וכן נכה הב' בל"ב והם ס"ד נקח שרשם והם ח' |
|
וכן נכה הב' בקס"ב ויעלו שכ"ד נקח שרשם והם י"ח |
וכן בכל היחסים | |
|
או נכה הב' בי"ו ויעלו ל"ב נחלקם על ח' ויצא ד' |
|
או על הד' ויצאו ח' |
|
וכן נכה הב' בנ"ד ויעלו ק"ח נחלקם על ו' ויעלו י"ח |
|
או על י"ח ויעלו ו' |
וכן בכל היחסים דרך אחד לכל | |
עוד מצאתי דרך אחרת והוא מציאות הקצוות הנה אם היו הגבולים נפרדים נכה היחס אשר לאמצעי על הראשון עם האמצעי ויצא השלישי או נכה היחס אשר לאמצעי על האחרון עם האמצעי ויצא הראשון | |
|
משל זה נכה הב' שהוא יחס הד' על הב' עם הד' ויצא ח' שהוא הגבול השלישי |
|
או נכה החצי שהוא יחס הד' על הח' עם הד' ויצא ב' שהוא הגבול הראשון |
|
או נכה הד' שהוא יחס הח' אל הב' עם הח' ויצא ל"ב שהוא הגבול האחרון |
|
או נכה הרביעית שהוא הח' אל הל"ב עם הח' ויצא ב' שהוא הגבול הראשון |
|
או נכה הט' שהוא יחס הי"ח אל הב' עם הי"ח ויצא קס"ב שהוא הגבול האחרון |
|
או נכה התשיעית שהוא יחס הי"ח אל הקס"ב עם הי"ח ויצא ב' שהוא הגבול הראשון |
|
או נכה הי"ו שהוא יחס הל"ב על הב' עם הל"ב ויעלו תקי"ב שהוא הגבול האחרון |
|
או נכה החלק מי"ו שהוא יחס הל"ב על התקי"ב עם הל"ב ויעלו ב' |
וכן בכל היחסים | |
|
ואם היו הגבולים זוגות |
נקח היחס אשר לאמצעי הקטן אל הראשון ונכפלהו במספר כפלי היחס והעולה נכהו עם אותו האמצעי בעצמו ויצא הקצה האחרון או נקח היחס אשר לאמצעי הקטן אל האחרו' ונכפלהו עם מספר כפלי היחס והעולה נכהו עם אותו האמצעי בעצמו ויצא הקצה הראשון | |
|
משל זה נקח יחס הד' אל הב' שהוא כפל ונכהו עם מספר כפלי היחס הזה שהוא יחס הכפל ויעלו ד' כפלים נכה הד' כפלים עם הד' ויעלו י"ו שהוא הקצה האחרון |
|
או נקח יחס הד' אל הי"ו שהוא רביעית ונכהו עם מספר כפלי היחס הזה ויעלה חצי ונכהו עם הד' ויעלה ב' שהוא הקצה הראשון |
|
וכן נקח יחס הו' אל הב' שהוא ג' כפליו ונכהו עם ג' כמספר כפלי זה היחס ויעלו ט' כפלים נכם עם הו' ויעלו נ"ד |
|
או נקח יחס הו' אל הנ"ד שהוא תשיעית ונכהו עם ג' כמספר כפלי זה היחס ויעלו ג' תשיעיות שהוא שליש נכהו עם הו' ויעלו ב' שהוא הקצה הראשון |
ואם למציאות האמצעי | |
|
הנה אם היו הגבולי' זוגות |
נשתמש עם הדרך הקודם עצמו רוצה לומר שאם היה המוסכל האמצעי ראשון נקח היחס אשר לאמצעי על האחרון ונכהו על האמצעי ויצא האחר ואם היה האמצעי מוסכל הוא הגדול נקח היחס אשר לאמצעי על הקטן ונכהו עם האמצעי ויצא האמצעי הגדול | |
משל מציאות האמצעי הגדול נקח יחס הד' אל הב' שהוא ב' ונכהו עם ד' ויעלה ח' שהוא האמצעי הגדול | |
ומשל מציאות האמצעי הקטן נקח יחס הח' אל הי"ו שהוא חצי ונכהו עם ח' ויצא ד' שהוא האמצעי הקטן וכן בכל היחסים | |
|
ואם היו הגבולים נפרדים והיה האמצעי מוסכל הנה אם היו הגבולים יותר מג' הנה תדענו עם הדרך הקודם והוא שנקח יחס הגבולים המונחים ונכהו עם השני ויצא השלישי וכן נכהו עם השלישי ויצא הרביעי וכן תמיד על זה הסדר ואם היו שלשה הנה נוכל למצוא האמצעי בשני דרכים אם בשנכה יחס הגבול האמצעי אל הא' עם הקצה הראשון ויצא האמצעי |
משל הדרך הראשון הוא שנקח יחס גבולי ב' ד' ח' על דרך משל שהוא יחס הכפל שהוא שני ונכהו עם הקצה הקטן ויצא ד' שהוא האמצעי | |
או כמו גבולי ו' י"ח נ"ד על דרך משל שהוא יחס השלשה כפלים נכה הג' עם הקצה הקטן ויצא י"ח שהוא האמצעי | |
ומשל הדרך השני הוא שגבולי ב' ד' ח' על דרך משל שהוא יחס הכפל המורה על ב' נוסיף עליו אחד ויהיו שלשה נחלק על השלשה מותר השמנה על הב' שהוא ו' ויצא בחלוק ב' נוסיפהו על הב' ויצא ד' שהוא האמצעי | |
ובגבול ו' י"ח נ"ד שהוא יחס משולש בכפל נקח שלשה ונוסיף עליו אחד ויהיו ארבעה ונחלק עליו מותר הארבעה וחמשים על הששה שהם שמנה וארבעים ויצא שנים עשר נוסיפם על הששה ויעלו שמנה עשר והוא האמצעי | |
ומציאות יחס האמצעי אל הראשון ואם אין שם אמצעי כי הוא המוסכל הנה ימצא כשנקח המספר אשר יגזר ממנו שם יחס הקצה הקטן אל הקצה הגדול ונקח שרשו והיוצא הוא המספר אשר יגזר ממנו יחס האמצעי אל הראשון | |
המשל בזה במספרי ב' ו' י"ח נקח המספר אשר יגזר ממנו שם יחס הב' אל הי"ח והוא הט' ונקח שרשו והוא שלשה והיחס הנגזר מהשלשה הוא יחס השליש ובזה ידענו שיחס השני אל האמצעי הוא יחס השליש ויחס האמצעי אל השני הוא יחס המשולש בכפל | |
והמאזנים אשר בם יאוזן זה המין הוא שתשים הגבול היוצא לך עם הדרכים האלה לידוע ותחבר עמו אחד מהגבולים המונחים ותשתמש עם הדרכים הקודמים ואם יצא לך הגבול האחד מהגבולים המונחים דע שצדקת ואם לאו כזבת | |
המשל בזה אם היה גבול י"ח מגבולי ו' י"ח נ"ד המונחים מוסכל והכית הו' עם הנ"ד ועלה שכ"ד ולקחת שרשו ומצאת הי"ח הנה תשים הי"ח והנ"ד מונחים ותדרוש הקצה הקטן שהוא הו' ותשתמש עם הדרך הקודם רוצה לומר שתכה הי"ח עם עצמו ויעלו שכ"ד ותחלקם על הנ"ד ואם יצאו ו' דע שצדקת במציאו' גבול האמצעי שהוא י"ח ואם לאו כזבת | |
והסבה לכל אלה הדרכים אמנם הם הסגולות הנזכרות רוצה לומר סבת הדרך הראשון היא הסגולה השנית וזה כי אחר שהתבאר שסגולת זה המין הוא שהעולה מהכאת האמצעי בעצמו הוא שוה לעולה מהכאת הקצוות | |
וכן יתבאר לך מזה הדרך בעצמו שאם היה הקצה דרוש שנכה האמצעי עם עצמו ונקח העולה ונחלקהו על הקצה הא' והיוצא לך בחלוק הוא הקצה השני אחר שהתבאר לך במה שקדם שמהכאת החלק עם החלק יצא המחולק | |
וכן יתבאר לך שאם היו האמצעיים שנים שנכה הקצוות ונקח העולה ונחלקהו על האמצעי הא' ויצא האמצעי האחר כי אחר שכבר התבאר שהעולה מהכאת הקצוות זה עם זה שוה לעולה מהכאת האמצעיי' זה עם זה הנה א"כ העולה מהכאת הקצוות זה עם זה כאשר נחלקהו על האמצעי האחד יצא האמצעי האחר | |
ואולם סבת הדרך השנית הנה היא מבוארת מגדר המתייחסים המדותיים וזה כי אחר שגדרם הוא התדמות הייחסים ר"ל שיחס הגבול האמצעי אל הראשון כיחס הגבול האחרון אל האמצעי הנה אם כן יתחייב מזה שאם נדרוש הקצה הגדול שנקח יחס האמצעי על הראשון ונכהו עם האמצעי ויולד הגבול הגדול בהכרח | |
אולם לפי הדרך האחרת אשר קדם בשנחלק המותר לג' אם היה היחס שניי או לד' אם היה שלישיי וכן תמיד בתוספת אחד והיוצא נוסיפהו על הגבול הראשון ויצא האמצעי זה מבואר גם כן והוא שהמספרי' המונחים כאשר נסיר מהם המותר שבהם על המספר הראשון הנה ישארו הכל שוים בהכרח למספר הראשון | |
וכאשר נרצה שיהיו המספרים מתייחסי' ביחס הכפל הנה אם כן יתחייב מזה שנוסיף על האמצעי כמו הגבול הראשון וכן במספר האחרון כי כמו שהאמצעי הוא כפל הראשון כן האחרון הוא כפל האמצעי | |
הנה אם כן לפי זה יתחייב שיהיה המותר הנוסף על האחרון כמו המותר הנוסף על האמצעי אלא שבאמצעי לא נצטרך להוסיף עליו יותר מהתוספת הזה אחר שכבר שב עם זה התוספת כפל המספר הראשון | |
וכאשר היה זה כן הנה יתחייב מזה שהתוספת אשר על האחרון ראוי שיהיה שלשה כפלי התוספת אשר על האמצעי והם ב' כפלי המותר אשר על האמצעי אחר שהוא כפלו והמותר בעצמו אשר על האמצעי אחר שהוא כפל האמצעי בכללו ר"ל כפל עצמו וכפל מותרו כי מצד שהוא כפל מותרו ראוי שנוסיף עליו כמו כפל המותר אשר על האמצעי | |
ויתחייב מזה שיהיה התוספת אשר על האחרון אם בייחס הכפל בכפל המותר אשר על האמצעי וכמו המותר אשר על האמצעי והם ג' כפליו | |
ואם בייחס השלישיי יתחייב שיהיה התוספת אשר על האחרון ג' כפלי המותר אשר על האמצעי אחר שהוא ג' כפלי האמצעי בכללו וכמו המותר אשר על האמצעי והם ד' כפליו | |
ואם היה רביעיי יהיה התוספת אשר על המספר האחרון ד' כפלי המותר אשר על האמצעי אחר שהוא ד' כפלי האמצעי בכללו וכמו המותר אשר על האמצעי | |
ויתחייב מזה שיהיה המותר אשר על האמצעי חלק אחד מג' חלקי המותר אשר על האחרון שהוא המותר בכללו וזה בכפל השניי | |
או חלק אחד מד' כפלי המותר אשר על האחרון שהוא המותר בכללו וזה בכפל השלישיי | |
וכן תמיד בתוספת אחד על המספר אשר יגזר ממנו היחס ההוא איזה יחס היה | |
וזאת היתה הסבה אשר הביאתנו לחלק המותר אל חלקים שוים למספר היחס בתוספת אחד ונוסיף החלק הא' מהם על המספר הראשון שהוא שוה לאמצעי קודם התוספת ונמצא האמצעי | |
וכן בא המופת על זה בפתיחת מאמר חמישי לאקלידס והוא כי כבר התבאר שם שכל שלשה שעורים מתייחסים הנה יחס הראשון לשלישי הוא כיחס הראשון אל השני שנוי בכפל | |
ואם כן יתחייב מזה שאם היה כפל שנייי שיהיה יחס האחרון אל הראשון ד' כפלים כי חצי החצי הוא רביע והשני אל הראשון שני כפלים | |
ואם היה כפל שלישיי יהיה יחס האחרון אל הראשון ט' כפלי הראשון כי שליש השליש הוא תשיעית והשני אל הראשון הוא ג' כפליו | |
אולם סבת מציאות הסגולות אשר זכרנו הנה קצתם מבוארות ממה שקדם ובקצתם נצטרך לחקירה | |
אולם הסגולה הראשונ' להיו' שיחס האמצעי על הראשון כיחס האחרון על האמצעי | |
ויתחייב מזה שיהיו כמספר דמיוני הראשון באמצעי כן מספר דמיוני האמצעי באחרון וזה בכל מיני היחסים | |
ר"ל שאם יהיו מספר דמיוני הראשון באמצעי ג' יהיו גם מספר דמיוני האמצעי באחרון ג' | |
ואם היו ד' יהיו גם דמיוני האמצעי באחרון ד' וכן תמיד | |
וכאשר יחוסר מהשוים שוה יהיה הנשאר שוה | |
אם כן כאשר יחוסר ממספר דמיוני הראשון באמצעי כמו הראשון פעם אחת כדי שישאר המותר ויחוסר ג"כ ממספר דמיוני האמצעי באחרון כמו האמצעי פעם אחת כדי שישאר המותר | |
הנה יתחייב בהכרח שיהיו מספרי הדמיונים הנשארים שוים | |
וזה שאם היו על דרך משל מספר דמיוני הראשון באמצעי ג' וכן מספר דמיוני האמצעי באחרון ג' הנה כאשר יחוסר אחד מהג' דמיוני הראשון ומהג' דמיוני האמצעי השוים יהיו הנשארים שוים ר"ל ישארו מספר דמיוני הראשון באמצעי ב' ומספר דמיוני האמצעי באחרון גם כן ב' והם המותרי' כאשר ביארנו | |
וכן תמיד על הסדר הזה רוצה לומר שיהיה מותר האמצעי על הראשון ומותר האחרון על האמצעי מחוברים מכפלים שוים לראשון ולאמצעי | |
ואם כן יתחייב שיהיה יחס המותר אל המותר כיחס כפלי הראשון אל כפלי האמצעי השוי הכפל | |
וכבר התבאר בספר היסודות לאקלידס שכפלי השעורים השוים שוים | |
רוצה לומר שאם היו ב' מספרים או שני קוים שוים ונכפלו נכפלים שוים יחוייב שיהיו העולים מהכפלים שומרים הקודם | |
רוצה לומר שאם היו הקודמים שוים יהיו העולי' מכפליהם גם כן שוים ואם היו מתחלפים ומתייחסים ביחס מה הנה העולים מכפליהם גם כן יהיו מתחלפי' ושומרים היחס הקודם | |
רוצה לומר אם היו הקודמים כיחס הכפל יהיו העולים מכפליהם גם כן כיחס הכפל ואם היו כיחס הכפל השלישיי או כיחס הכפל וחצי או איזה מהיחסים החמשה הנזכרים במה שקדם יחוייב שיהיו גם העולים מכפליהם כאשר היו הכפלים שוים כאותו היחס עצמו | |
הנה כאשר היה זה כן והיה יחס המותר אל המותר כמו כפלי הראשון אל כפלי האמצעי השוי הפעמים אם כן יתחייב שיהיה יחס המותר אל המותר אשר הם העולים מכפלי הגבול הראשון והאמצעי השוי הפעמים כיחס הראשון אל האמצעי | |
רוצה לומר שאם היו כיחס הכפל גם המותר אל המותר יהיה יחס הכפל ואם היו כיחס הכפל וחצי יהיה גם המותר אל המותר כיחס הכפל וחצי וכן תמיד | |
הנה אם כן יתחייב מזה שיהיו למותרי הגבולים קצתם על קצת היחס כמו מה שבגבולים עצמם מהיחס וזה מה שרצינו לבאר | |
ואולם סבת הסגולה השנית היא מבוארת במאמר הז' לאקלידס באר היטב | |
ואולם סבת הסגולה השלישית הנה היא מבוארת ממה שקדם והוא שכבר ביארנו שהתוספת הנוסף על האחרון מופשט מהתוספת שהוא כמו הראשון הוא ג' כפלי התוספת אשר על האמצעי מופשט מהתוספת שהוא כמו הראשון ככפל השניי | |
וכאשר נכפול האמצעי הוא כאלו כפלנו הגבול הראשון והתוספת אשר על האמצעי המופשט וחברנום אחר שהאמצעי מחובר מהגבול הראשון והתוספת | |
וכאשר חברנו הגבול הראשון והאחרון הוא כאלו כפלנו הגבול הראשון וחברנו עמהם התוספת אשר על האחרון המופשט מהתוספת אחר שהגבול האחרון מחובר מהגבול הראשון והתוספת | |
וכאשר נשליך מכפל האמצעי ומחבור שני הקצוות הדבר המשותף בשניהם והוא כפל הגבול הראשון יהיה הנשאר מכפל האמצעי הוא כפל התוספת אשר על האמצעי מופשט מהתוספת והנשאר מחבור הקצוות הוא התוספת אשר על האחרון המופשט מהתוספת | |
והוא ג' כפלי התוספת אשר על האמצעי בכפל השניי | |
או ד' כפליו בשלישיי | |
או ה' כפליו ברביעיי | |
בתוספת אחד תמיד על המספר אשר נגזר ממנו היחס | |
ואולם באמצעי יהיה הנשאר תמיד כפל התוספת לא ישתנה ולא ימיר | |
ולכן כאשר נוציא כפל התוספת מג' כפלי התוספת אשר על האחרון אם היה כפל שניי ישאר כמו התוספת אשר על האמצעי המופשט והוא מותר האמצעי על הראשון | |
או כאשר נוציא כפל התוספת מד' כפלי התוספת בכפל השלישיי ישאר כמו התוספת שני פעמים | |
וכן תמיד במגרעת אחד מן המספר אשר ממנו יגזר היחס בעבור שהכפל אשר אנחנו משליכי' הוא עומד תמיד על אופן אחד בלתי משתנה | |
והכפלים אשר בתוספת שעל הגבול האחרון יעלו אחד אחד בכל יחס ויחס | |
וכאשר היה זה כן הנה אם כן יתחייב מזה שיהיה חבור הקצוות עודף על כפל האמצעי כמו העולה מהכאת מותר האמצעי על הגבול הראשון עם המספר אשר יגזר ממנו היחס פחות אחד וזה תמיד | |
|
ואולם אם היו הגבולי' זוגות |
הנה יתחייב גם כן לזאת הסבה בעצמה שיהיה העולה מחבור שני הקצוות עודף על העולה מחבור שני האמצעיים כמו העולה מהכאת מותר הגבול השלישי שהוא האמצעי הגדול על הגבול הראשון עם המספר אשר יגזר ממנו יחס הב' על הא' פחות אחד | |
וזה כי התוספת הנוסף על הגבול הד' מופשט מהתוספת שהוא כמו הראשון הוא כמו שני כפלי התוספת אשר על הגבול השלישי מופשט מהתוספת בכפל השנוי וכמו התוספת שעל הגבול השני | |
או כמו ג' כפלי התוספת אשר על הגבול השלישי מופשט מהתוספת וכמו התוספת שעל הב' בכפל השלישיי | |
או כמו ד' כפלי התוספת שעל הגבול השלישי מופשט מהתוספת וכמו התוספת שעל הב' בכפל הרביעיי | |
וזה מבואר ממה שקדם | |
והוא שבכפל השניי כבר התבאר שהתוספת שעל הגבול השלישי הוא כמו שני כפלי התוספת אשר על הגבול השני וכמו התוספת שעל השני | |
וכן יתחייב מזה הצד שיהיה התוספת אשר על הגבול הרביעי כמו שני כפלי התוספת שבגבול השלישי וכמו התוספת שעל השני | |
מפני שהגבול הרביעי הוא כפל הגבול השלישי כמו שהגבול השלישי כפל הגבול השני והשני כפל הגבול הא' | |
וכמו שהגבול השלישי הנחנוהו שוה לגבול הראשון ונתחייב להוסיף עליו שני כפלי התוספת אשר על הגבול
השני עד יהיה כפלו וכמו מותר השני על הראשון כאשר בארנו | |
כן נניח גם הגבול הד' שוה לגבול הראשון ויתחייב שנוסיף עליו שני כפלי התוספת אשר על הגבול השלישי וכמו המותר שני על הראשון לסבה הנזכרת | |
ובכפל השלישיי שיהיה התוספת שעל הד' שלשה כפלי התוספת שעל הג' וכמו התוספת שעל השני | |
ובכפל הרביעיי יהיה התוספת שעל הד' ד' כפלי התוספת שעל הג' וכמו התוספת שעל השני | |
וכן תמיד על הסדר הזה | |
ואם כן יתחייב לפי זה השרש ש[י]היה התוספת אשר על הגבול הרביעי ב' כפלי התוספת אשר על הגבול השלישי וכמו מותר השני על הראשון וזה בכפל השניי | |
ובכפל השלישיי שלשה כפלי התוספת אשר על הגבול השלישיי וכמו מותר השני על הראשון | |
ובכפל הרביעיי ד' כפלי התוספת אשר על הגבול השלישי וכמו מותר השני על הראשון | |
וכן יתבאר מפתיחת החמישי לאקלידס כי כבר התבאר שם כי כל ארבעה גבולים מתייחסים הנה יחס הא'
אל הד' הוא כמו יחס האחד אל הב' משלש בכפל | |
ואם כן בשניי יתחייב שיהיה יחס הראשון אל הד' הוא יחס השמינית ויחס הא' אל הב' הוא יחס החצי וכאשר נשליך משני היחסים א'
שהוא הגבול הראשון הנמצא בכל אחד ואחד מהגבולים הנה ישארו המותרים הנוספים על הגבולים המופשטים מהתוספת | |
וכן בשלישיי יהיה יחס הב' על הא' שלשה כפלים וכשנשליך ממנו הגבול האחד ישאר המותר שני פעמים
כמו הא' | |
וכאשר היה זה כן והיה חבור השני אמצעיי' חבור השני מותרי' שעל שני האמצעיים וכפל הגבול הראשון אחר שהאמצעיים הם מחוברים מהגבול הא' והמותר וחבור השני קצוות הוא כפל הגבול הא' והמותר שעל הגבול הד' | |
וכאשר נשליך מחבור השני אמצעיים ומחבור השני קצוות הדבר המשותף שבשניהם שהוא כפל הגבול הראשון ישאר מחבור שני אמצעיים חבור שני המותרים שעליהם וישאר מחבור השני קצוות המותר שעל הגבול הד' | |
וכאשר נשליך גם מאלה הנשארי' משני החבורים הדבר המשותף בשניהם והוא המותר שעל הגבול השני כי הוא בעצמו נמצא בתוך המותר שעל הגבול הד' כאשר בארנו הנה ישאר מחבור השני אמצעיים המותר שעל הגבול השלישי וישאר מחבור השני קצוות המותר שעל הגבול הרביעי פחות מותר השני על הראשון | |
וזה בכל הייחסים | |
אם כן יתחייב מזה שיהיה תוספת חבור הקצוות על חבור האמצעיים כמו תוספת המותר שעל הגבול הרביעי פחות מותר השני על הראשון על המותר שעל הגבול השלישי | |
וזה תמיד בכל מיני הייחסים | |
והמותר שעל הגבול השלישי הוא שני כפלי המותר שעל הגבול השלישי בכפל השניי וג' כפליו בשלישיי וד' כפליו ברביעיי ובכלל מנין הכפלים כמו המספר אשר ממנו יגזר שם היחס | |
וכאשר נוציא המותר שעל הגבול השלישי מהמותר שעל הגבול הד' עד שנמצא העודף שביניהם ישאר העודף שבמותר שעל הגבול הד' על המותר שעל הגבול הג' על הראשון כמו המספר הנגזר ממנו שם היחס פחות אחד | |
ולכן יתחייב מזה שיהיה העודף שבחבור הקצוות על חבור השני אמצעיים כמו העולה מהכאת מותר הג' על הא' עם המספר הנגזר ממנו מיחס שהוא יחס השני על הראשון פחו' אחד וזה מש"ל |
Chapter Two |
הפרק השני | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ואחר שביארנו הדרכים אשר בהם יודע המוסכל מהידוע בייחסים המדותיים וזה בשלמים לבד הנה אשר נשאר עלינו לדבר הוא הודעת הדרכי' אשר בהם יודע המוסכל מהידוע בשברים לבד או בשלמי' והשברים יחד | ||||||||||
ואומר שהדרך הכולל בכל מיני השברים יחד הוא שאם היו הגבולים המונחים נפרדים והיה האמצעי והקצה האחד ידוע ורצית לדעת הקצה האחר המוסכל הכה האמצעי עם עצמו והעולה חלקהו על הקצה הא' והיוצא בחלוק הוא הקצה המוסכל | ||||||||||
ואם היו הקצוות ידועות והאמצעי הוא המוסכל הכה הקצוות זה עם זה והעולה קח שרשו לפי מה שקדם לך מידיעת שרש השברי' לבד או השברי' והשלמי' יחד והוא האמצעי | ||||||||||
ואם היו הגבולים המונחים זוגות והיו שני האמצעיים והקצה האחד ידוע ורצית לדעת הקצה האחד המוסכל הכה שני האמצעיים זה עם זה והעולה חלקהו על הקצה הידוע ויצא לך הקצה המוסכל | ||||||||||
ואם היו הקצוות והאמצעי האחד ידוע ורצית לדעת האמצעי האחר המוסכל הכה הקצוות זה עם זה והעולה חלקהו על האמצעי האחד ויצא האחר | ||||||||||
משל הגבולים הנפרדים אם בשברים הם מספרי
| ||||||||||
הנה אם היה האמצעי מוסכל נכה הה' תשיעיות עם הד' חמישיות שהם הקצוות ויעלו כ' חלקים ממ"ה | ||||||||||
וכן אם היו הנפרים יותר מג' גבולים הדרך הוא אחד בכלם רוצה לומר שנכה הקצוות והעולה נקח שרשו והוא האמצעי | ||||||||||
ואולם אם היה הקצה האחד מוסכל הנה נכה הב' שלישיות עם עצמו והם ארבע תשיעיות | ||||||||||
ואם בשברים ושלמים יחד הם מספרי
| ||||||||||
ואם נכה האמצעי על עצמו יעלו י"ד שלמים וחלק אחד מי"ו נחלקם על הב' וחצי שהוא הקצה האחד ויצאו ה' וחמשים חלקים משמנים | ||||||||||
ואם חלקת הי"ד שלמים וחלק אחד מי"ו הנזכרים על ה' וה' שמיניות שהוא הקצה הקטן יצאו ב' שלמים וש"ס חלקים מתש"כ וקטון יחסם הוא ב' שלמים וחצי שהוא הקצה הגדול | ||||||||||
ואם רצינו למצוא האמצעי נכה השני קצוות ויעלו י"ד וחלק אחד מי"ו בשבר הי"ד אל הי"ו חלקים ויעלו רכ"ד חלקים מי"ו נחבר עמם החלק האחד מי"ו ויעלו רכ"ה חלקים מי"ו | ||||||||||
ומשל הזוגות אם בשברים הם מספרי
| ||||||||||
הנה אם היה המוסכל א' מהאמצעיי' נכה הקצוות זה עם זה ויעלו חצי נחלקהו על הג' רביעיות ויצא ב' שלישיות | ||||||||||
או נחלקהו על הב' שלישיות ויצאו ג' רביעיות | ||||||||||
ואם היה אחד מהקצוות מוסכל נכה שני האמצעיי' זה עם זה ויעלו חצי נחלקהו על ה' שמיניות ויצאו ד' חמשיו' | ||||||||||
או נחלקהו על הד' חמשיו' ויצאו ה' שמיניות | ||||||||||
ומשל השלמים והשברי' הם מספרי
| ||||||||||
נתיכם אל השברים כמנהג ויהיו ה' שלישיות וי"א רביעיות וז' חצאים ורל"א ארבעימיות ומעתה נשתמש עם הדרך הקודם בעצמו אשר נשתמשנו בו בשברים לבד | ||||||||||
גם יש דרך אחרת יותר קצרה מזאת והיא שאם היה האמצעי הראשון מוסכל הנה נכה כמות הקצוו' זה עם זה והעולה נכהו עם איכות האמצעי הידוע והעולה הוא המחולק ונשמרהו עוד נכה איכות הקצוות זה עם זה והעולה נכהו עם כמות האמצעי הידוע והעולה הוא המחלק | ||||||||||
ואם היה א' הקצוו' מוסכל נכה האמצעיי' זה עם זה והעולה נכהו עם איכות הקצה הידוע והעולה נשמרהו והוא המחולק עוד נכה איכות האמצעיים זה עם זה והעולה נכהו עם כמו' הקצה הידוע והעולה הוא המחלק | ||||||||||
המשל בזה בשברים הם השברים הנזכרי' בעצמם
| ||||||||||
הנה אם היה הג' רביעיות מוסכל נכה הה' שעל הח' עם הד' שעל הה' והם כ' אח"כ נכם עם הג' שתחת הב' ויעלו ס' והוא המחולק עוד נכה הח' שתחת הה' עם הה' שתחת הד' ויעלו מ' נכם עם הב' שעל הג' ויעלו פ' והוא המחלק | ||||||||||
ואם היו הה' שמיניות נעלמים נכה הג' שעל הד' עם הב' שעל הג' והם ו' נכם עם הה' שתחת הד' ויעלו ל' והם המחולק עוד נכה הד' שתחת הג' עם הג' שתחת הב' ויעלו י"ב נכם עם הד' שעל הה' ויעלו מ"ח והוא המחלק | ||||||||||
וכן בשאר המינים דרך אחד לכלם | ||||||||||
וכן תתנהג בשלמים ושברים יחד עם הדרך הזאת וזה אחרי ההתכה כאשר בארנו | ||||||||||
עוד דרך אחרת והוא שתכה יחס האמצעי אל האחרון עם האמצעי ותמצא הראשון | ||||||||||
או הכה יחס האמצעי אל הראשון עם האמצעי ותמצא האחרון וזה אם היו גבולים נפרדים | ||||||||||
ואם היו הגבולים זוגות והיה האמצעי השני ידוע הכה יחס האמצעי אל האחרון עם האמצעי ותמצא האמצעי הראשון המוסכל אם היו הד' גבולי' נמשכים ביחס | ||||||||||
או נכה יחס האחרון אל האמצעי השני עם הגבול הראשון וימצא האמצעי הראשון וזה כולל הנמשכים והבלתי נמשכים | ||||||||||
ואם היה האמצעי הראשון ידוע הכה יחס האמצעי אל הראשון עם האמצעי ותמצא האמצעי השני אם היו הד' גבולים נמשכים ביחס | ||||||||||
או נכה יחס הראשון אל האמצעי הראשון עם האחרון וימצא האמצעי השני וזה כולל הנמשכים והבלתי נמשכים | ||||||||||
ואם היה אחד הקצוות מוסכל הכה יחס האמצעי הראשון אל הראשון עם האמצעי השני ותמצא הגבול האחרון | ||||||||||
או הכה יחס האמצעי השני אל האחרון עם האמצעי השני ותמצא הגבול הראשון | ||||||||||
המשל בזה המספרים הנזכרים והם מספרי
| ||||||||||
הנה אם היה הקצה הראשון מוסכל נקח יחס השני שלישיות אל הד' חמישיות בזה הדרך בשנכה האלכסונים רוצה לומר כמות השני שלישיות עם איכות הד' חמשיות והם י' גם נכה כמות הד' חמשיות עם איכות השני שלישיות והם י"ב | ||||||||||
אלה הם הדרכים אשר בם נוכל לדעת איזה מוסכל מהגבולים המונחים עם האמצעי או הקצה איזה קצה היה אם הראשון אם האחרון | ||||||||||
ואולם בעלי החכמה הזאת השתמשו לסדר המוסכל תמיד בקצה האחרון בין שיהיה המוסכל הגבול האמצעי או הקצה הראשון או הקצה האחרון וזה בשיסדרו אותם בחלוף הנחתם | ||||||||||
רוצה לומר במספרים הנזכרים על דרך משל | ||||||||||
אם היה האמצעי והוא השני שלישיות מוסכל יסדרוהו כך
| ||||||||||
ואם היה האמצעי האחר והוא השלשה רביעיות מוסכל יסדרהו כך
| ||||||||||
ואם היה הקצה האחרון והוא הד' חמשיות מוסכל יסדרוהו כך
| ||||||||||
ואם היה הקצה הראשון הוא המוסכל והוא הה' שמניות יסדרוהו כך
| ||||||||||
וכאשר יסדרו כל דרוש ודרוש בקצה האחרון כפי ההנחה אשר הראנו לך אז יכו כמות שני האמצעיים זה עם זה והעולה יכוהו עם איכות הקצה הראשון והעולה ישמרוהו והוא המחולק עוד יכו איכות שני האמצעיים זה עם זה והעולה יכהו עם כמות הקצה הראשון והעולה הוא המחלק ונחלק עליו השמור והיוצא הוא הקצה האחרון שהוא המוסכל תמיד לפי ההנחות הנזכרות | ||||||||||
והמאזנים אשר בם יאוזן זה המין הוא חלוף האמצעי לבד ואז נשתמש עם הדרך הראשון עצמו ואם יצא הגבול האחרון צדקת ואם לאו כזבת | ||||||||||
המשל בזה אם היה המוסכל הה' שמיניות ומצאנוהו עם הדרכים הקודמים הנה נסדר הה' שמיניות ראשונה ונחליף המצב כזה
| ||||||||||
ונשתמש עם א' הדרכים הקודמים ואם יצאו הד' חמישיות הנה צדקת במציאו' הה' שמיניות ואם לאו כזבת | ||||||||||
אלה הם הדרכים אשר בם נוכל לדעת מציאות איזה מוסכל מהגבולים הד' או הג' כפי מה שהנחת מהגבולים עם המאזנים אשר בם יאוזן זה המין | ||||||||||
ואולם סבת הדרכים האלה הנה התבאר לך במה שקדם מהגבולים השלמים כי אין הבדל ביניהם כלל | ||||||||||
ואולם סבת מציאות היחס בהכאת האלכסונים הנה התבאר לך ממה שקדם מחלוק השברים זה על זה כי כבר בארנו שם שעם החלוק יודע יחס המספר אל המספר אם שלמים ואם שברים | ||||||||||
ואולם הנחת הגבולים באלה המצבים אשר השתמשו בם בעלי החכמה הזאת והוא סדור הגבולים במצב מתחייב ממנו תמיד שיהיה המוסכל הוא הקצה האחרון זה מבואר בעצמו וזה כי הד' גבולי' המתייחסים הנה כמו שהם מתייחסים על הסדר המונח ככה הם מתייחסים גם כן בהפוך ובהמרה | ||||||||||
רוצה לומר שאם היו הגבולים המונחי' מסודרים על זה הסדר
| ||||||||||
רוצה לומר שנניח הד' חמישיות ראשונה והב' שלישיות שנית והג' רביעיות שלישית והה' שמיניות רביעית הנה יחס הראשון אל השני כיחס השלישי אל הרביעי | ||||||||||
וכאשר היה זה כן הנה אם כן יתחייב מזה שיהיה הגבול המוסכל תמיד בקצה האחרון לפי מה שהשתמשו בו בעלי המלאכה | ||||||||||
ואולם סבת מציאות השבר האחרון המוסכל בשיכו כמות האמצעיים זה עם [זה] והעולה עם איכות השבר הראשון והעולה יחלקוהו על העולה מהכאת איכות האמצעיים זה עם זה והעולה עם כמות השבר הראשון הנה היא מבוארת גם כן אחר הסתכלות מעט | ||||||||||
וכאשר היה זה כן באו חכמי המלאכה וקצרו הדרך בשתכו הכמות עם הכמות והעולה עם האיכות ונשמרהו עוד הכו האיכות עם האיכות והעולה עם הכמות וחלקו עליו השמור ויצא הגבול האחרון | ||||||||||
כי אין הבדל בין מלאכתם ובין המלאכה האחרת כלל בהכאות רק ששם ישתמשו בפעם אחת מה שישתמשו עם המלאכה האחרת בשני פעמים כאשר הזכרנו | ||||||||||
ואחר שכבר דברנו ביחסים המספריים והמדותיים הנה מה שנשאר עלינו לדבר הם הייחסים החבוריים | ||||||||||
וכבר קדם הדבור בהם בשהם מורכבים משני מיני המתייחסים המספריים והמדותיים רוצה לומר שהוא מורכב מיחס המותרי' ומיחס השעורים | ||||||||||
כמו מספר ג' ד' ו' | ||||||||||
ואולם סגולות זה המין | ||||||||||
הנה הראשונה מהן היא שהיא הפכית בסגולת שאר המינים שהם המדותיים והמספריים לפי שבגבולי זה המין יהיה יחס הקטן אל האמצעי הגדול מיחס האמצעי אל הגדול | ||||||||||
ואולם בגבולים המספריים הוא הפך זה כי יהיה יחס הקטן אל האמצעי פחות מיחס האמצעי אל הגדול | ||||||||||
ובגבולים המדותיים יהיו כל הגבולים ביחס אחד כי לעולם יהיה יחס הקטן אל האמצעי כיחס האמצעי אל הגדול | ||||||||||
עוד סגולה שנית והוא שהכאת כל אחד משני הקצוות מגבוליו באמצעי מקובצים בכפל העולה מהכאת שני הקצוות אחד מהם באחר | ||||||||||
והדרך בידיעת המוסכל מהידוע בזה המין הנה אם היה המוסכל הגבול האמצעי ממנו הנה יודע בשנקח מותר הגבול הגדול אל הקטן ונחלקהו בשני חלקים בלתי שוים ויהיה החלק הגדול אל הקטן כמו הגבול הגדול אל הקטן אחר זה נקח החלק הקטן מהמותר ונוסיפהו על הגבול הקטן והעולה הוא האמצעי | ||||||||||
עוד דרך אחרת למציאות הגבול האמצעי והוא שנכה הגבול הקטן עם הגבול הגדול והעולה נכפלהו והעולה נחלקהו על העולה מקבוץ הגבול הקטן עם הגדול והיוצא לך בחלוקה זו הוא הגבול האמצעי | ||||||||||
ואולם אם היה הגבול המוסכל אחד משני הקצוות אין לנו מבוא למציאותו כלל וזה שיצטרך בהוצאת כל אחד מהם אל שתי ידיעות מוסכלות אחת מהן בגבול המוסכל עצמו והשני מותר הגבול המוסכל על הגבול האמצעי | ||||||||||
הנה כבר התבאר לך היחס החבוריי עם סגולותיו ודרכיו הכוללים | ||||||||||
ואולם פרטי היחס הזה ועל כמה פנים יחלק וסבות סגולותיו ודרכיו והדומים לאלה הנה לא נצטרך אל הדבור בהם אחר שאין זה כוונת הספר | ||||||||||
ואולם מפני שרצינו לדעת היחסים המספריים והמדותיים אשר היה הצורך בהם בחקירה הזאת והביא אותנו צורך חלוק היחסים והמתיחסים אל הדבור ביחסים החבוריים הנה נמשך הדבור בו ולכן קצרנו בביאורו כי כבר מספיק מה שזכרנו בו הנה לפי הכוונה הזאת | ||||||||||
ומי שירצה לדקדק ולהעמיק בביאור זה המין עד התכלית הנה יעיין במלאכה המיוחדת לו והיא חכמת המוסיקא ושם ימצא מבוקשו |
Book Three: Word Problems |
המאמר השלישי | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הכוונה בזה המאמר להודיע בו קצת מהשאלות הנופלות במספר מצד מה שהוא מספר
ובהנדסא השאלות הנופלות בה מצד שישיגהו המספר ואופני התשובות בכל אחת מהן והוא נחלק לשנים חלקים החלק הראשון בשאלות המספריות והחלק השני בשאלות ההנדסיות | ||||||||||||||
Section One: Numerical Problems |
החלק הראשון | |||||||||||||
דע כי כמו שראוי לחלק השאלות לשנים חלקים לשבת חלוק העצם והמקרה כן ראוי לחלק כל חלק מהם לשנים פרקים הפרק הראשון בשאלות המתבארות ממין היחסים והפרק השני בשאלות המתבארות מזולתם מפני שרוב השאלות המספריות אמנם תתבארנה ממיני היחסים ויחס האחד אל האחר כיחס העצם אל המקרה | ||||||||||||||
Chapter One |
הפרק הראשון מהחלק הראשון בשאלות המספריות המתבארות ממין היחסים | |||||||||||||
|
שאלה אם הד' מקוסדינא שוים ו' מפרושא וט' מפרושא שוים ג' מאנדרינופולי הז' מאנדרינופולי כמה מקוסדינא | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת משני יחסים | |||||||||||||
|
ולכן נתיכה אליהם אם בשני יחסים ואם בתמונה הבעלת חמש צורות ואז יתבאר ענינה | |||||||||||||
|
אולם האופן הראשון הוא כשנאמר אם הג' מאנדרינופולי שוים ט' מפרושא הז' מאנדרינופולי כמה
ישוה מפרושא | |||||||||||||
|
ויצא לך כ"א ונשמרם | |||||||||||||
|
אח"ז נאמר אם הו' מפרושא שוים ד' מקוסדינא הכ"א מפרושא כמה ישוו מקוסדינא | |||||||||||||
|
ויצאו י"ד | |||||||||||||
|
ואולם האופן השני הוא כשנאמר אם הג' מאנדרינופולי וו' מפרושא שוים ט' מפרושא וד' מקוסדינא הז' מאנדרינופולי כמה | |||||||||||||
ותסודר זאת התמונה כזה
| ||||||||||||||
|
ונכה הו' בג' ויעלו י"ח ונכתבם עליהם | |||||||||||||
|
גם נכה הט' בד' ויעלו ל"ו ונכתבם עליהם | |||||||||||||
|
אחר זה נכה הז' בל"ו ויעלו רנ"ב נחלקם על הי"ח ויצאו י"ד | |||||||||||||
|
שאלה השוכר את הפועל להוליך לו י"ג קנטרין מהלך י"ז מיל בי"ט פשוטי' והוא הוליך ז' קנטרין מהלך י"א מיל כמה שכרו | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה גם כן מחוברת משני יחסים | |||||||||||||
|
ולכן ראוי להתיכה אליהם אם בשני היחסים ואם בתמונה הבעלת חמש צורות | |||||||||||||
|
משל הראשון שנאמר אם הי"ג י"ט הז' כמה | |||||||||||||
|
ויצאו י' שלמים וג' חלקים מי"ג | |||||||||||||
|
אחר זה ניחס ונאמר אם הי"ז י' שלמים וג' חלקים מי"ג הי"א כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ו' שלמים וקל"ז חלקים מרכ"א חלקי הכל | |||||||||||||
|
ומשל השני אם הי"ג וי"ז שוים י"ט הז' והי"א כמה | |||||||||||||
|
נכה הי"ג עם הי"ז ויעלו רכ"א ונכתבם עליהם | |||||||||||||
|
גם נכה הז' עם הי"א ויעלו ע"ז ונכתבם עליהם | |||||||||||||
|
אחר זה נכה הע"ז עם הי"ט ויעלו אלף תס"ג נחלקם על הרכ"א ויצאו ו' שלמים וקל"ז חלקים מרכ"א חלקי הכל | |||||||||||||
|
שאלה מי ששכר ששה פועלים לעבדו ד' ימים בי"ב פשוטין ועבדוהו השלשה מהם שני ימים כמה שכרם | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה גם כן מחוברת משני יחסים | |||||||||||||
|
ולכן ראוי להתיכה אליהם אם בשני יחסים ואם בתמונה הבעלת חמש צורות | |||||||||||||
|
משל הראשון שנאמר אם הו' י"ב הג' כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ו' | |||||||||||||
|
אחר זה ניחס ונאמר אם הד' ו' הב' כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ג' וככה שכרם | |||||||||||||
|
ומשל השני שנאמר אם ו' ד' שוים י"ב הג' וב' כמה | |||||||||||||
|
נכה הו' בד' והם כ"ד ונכתבם עליהם | |||||||||||||
|
גם נכה הג' בב' ויעלו ו' ונכתבם עליהם | |||||||||||||
|
אחר זה נכה הו' בי"ב ויעלו ע"ב נחלקם על הכ"ד ויצאו ג' | |||||||||||||
|
שאלה אם חברנו אל ממון תשיעיתו ועשיריתו ועלה נ' כמה היה הממון | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת משני מינים ממיני המספר שהם הקבוץ והיחס ולכן יתבאר ענינה בשנתיכה אליהם | |||||||||||||
|
וזה בשנקבץ תחלה התשיעית והעשירית והא' ויעלו א' שלם וי"ט חלקים מצ' | |||||||||||||
|
אחר זה ניחס ונאמר אם הא' וי"ט חלקים מצ' שוים נ' הא' כמה | |||||||||||||
|
ויצאו מ"א שלמים ול"א חלקים מק"ט | |||||||||||||
|
שאלה אם לקחנו חמישית ושביעית ותשיעית הממון והממון כלו היה חמשי' כמה הוא הלקוח מהממון | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה גם כן מחוברת משני מינים והם הקבוץ והיחס ולכן יתבאר ענינה כשנתיכה אליהם | |||||||||||||
|
וזה בשנקבץ החמישית והשביעית והתשיעית ויעלו קמ"ג חלקים משט"ו | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם השט"ו קמ"ג הנ' כמה | |||||||||||||
|
ויצאו כ"ב שלמים ור"כ חלקים משט"ו | |||||||||||||
|
שאלה אם חברנו אל ממון מחציתו ושלישיתו וחמישיתו וששיתו ובין הכל מ' כמה היה הממון | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה גם כן מחוברת משני מינים והם הקבוץ והיחס ולכן נתיכה אליהם | |||||||||||||
|
וזה בשתקבץ החצי והשליש והחומש והששית והאחד ויעלו ב' וחומש | |||||||||||||
|
אחר זה ניחס ונאמר אם הב' וחומש שוים מ' האחד כמה | |||||||||||||
|
ויצאו י"ח שלמים ושני חלקים מי"א | |||||||||||||
|
שאלה אם חברנו אל ממון מחציתו ושליש מחציתו וחומש שליש החצי וששית חומש שליש החצי ועלו ארבעים כמה היה הממון | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה גם כן מחוברת משני מינים והם הקבוץ והיחס ולכן נתיכה אליהם ואז יתבאר ענינה | |||||||||||||
|
וזה בשנק(ב)ץ השברים הנזכרים עם הא' ויעלו אחד שלם וקכ"ז חלקים מק"פ | |||||||||||||
|
אחר זה ניחס ונאמר אם האחד וקכ"ז חלקים מק"פ שוים ארבעים האחד כמה | |||||||||||||
|
ויצאו כ"ג שלמים וקל"ט חלקים מש"ז | |||||||||||||
|
שאלה אם לקחנו הממון תשיעיתו ושביעיתו והיו ז' כמה היה כל הממון | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה גם כן מחוברת משני מינים מהמספר והם הקבוץ והיחס | |||||||||||||
|
ולכן נקבץ תחלה התשיעית והשביעית והם ששה עשר חלקים מס"ג | |||||||||||||
|
אחר זה ניחס ונאמר אם הששה עשר חלקים מס"ג שוים שבעה האחד כמה | |||||||||||||
|
ויצאו שבעה ועשרים שלמים ותשעה חלקים מששה עשר | |||||||||||||
|
שאלה אם לקחנו מממון תשיעיתו ושביעיתו ונשארו ז' כמה היה הממון | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת משלשה מינים מהמספר והם הקבוץ והחסור והיחס ולזה ראוי להתיכה אליהם ואז יתבאר ענינה | |||||||||||||
|
וזה בשנקבץ תחלה התשיעית והשביעית ויעלו י"ו חלקים מס"ג | |||||||||||||
|
אחר זה נחסר הי"ו מהס"ג וישארו מ"ז והם מ"ז חלקים מס"ג | |||||||||||||
|
אחר זה ניחס ונאמר אם המ"ז חלקים מס"ג שם שבעה האחד כמה | |||||||||||||
|
ויצאו תשעה שלמים וי"ח חלקים ממ"ז | |||||||||||||
How Many Problem - Group of People | ||||||||||||||
|
שאלה הרי שעבר אדם אחד בין קבוץ אנשים ואמר להם שלום לכם מאה איש וענו לו אין אנחנו מאה אך אנחנו ואחרים כמונו ומחציתנו ורביעיתנו ועמך הם מאה כמה היו האנשים | |||||||||||||
|
והתשובה שזאת השאלה גם כן מחוברת משני מינים מהמספר והם הקבוץ והיחס | |||||||||||||
|
ולכן נקבץ תחלה החצי והרביע עם הב' בעבור שאמרו אנחנו ואחרים כמונו ויעלו ב' שלמים וג' רביעיות | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם הב' וג' רביעיות שוים צ"ט האחד כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ל"ו שלמים | |||||||||||||
|
שאלה אם כאשר ישוה סאת הקמח י"ב פשוטים ישוה הפשוט האחד ח' ליטרין כאשר יהיה שוויו י"א פשוטים כמה ליטרין ישוה הפשוט האחד | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה היא שאלה הטאעיית לקוחה ממקום התמורה וזה שהוא לקח תמורת הדבר עצמו הדבר אשר הוא דרך לו רוצה לומר שהשמיט המספרים המתייחסים ולקח תמורת המספר אשר מהם יתחייבו המספרי' וזה שהמספרים המתייחסים הם הי"ביי והי"איי לא הי"ב והי"א אך מפני שיחוייב מהכאת שוויו בי"ב פשוטים שיהיה כל אחד מהפשוטים חלק י"ביי ומהכאת שוויו י"א יהיה כל אחד מהפשוטים חלק י"איי לקח הי"ב והי"א תמורתם ולכן ראוי שנקח תמורת הי"ב והי"א הי"ביי והי"איי ואז יתבאר ענינה | |||||||||||||
|
וזה בשניחס ונאמר אם הי"ביי שמנה ליטרין הי"איי כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ח' ליטרין ושמנה יא"יים | |||||||||||||
Shared Work Problem - Draining a Vessel - Barrel | ||||||||||||||
|
שאלה אם היו לחבית אחד שלשה נקבים ושלשתן יחד בתחתית החבית עד שיורק כל החבית עם כל אחד משלשתן והיו הנקבים מתחלפים כל אחד מהאחר עד שיורק כל החבית עם האחד מהם בחצי היום ועם האחר בשני שלישיות היום ועם האחר בג' רביעיות היום ופתחנו שלשתן יחד בכמה זמן מהיום יורק כל החבית | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת משני יחסים ומקבוץ ולכן ראוי שנתיכה אליהם ואז יתבאר ענינה | |||||||||||||
|
משל זה שניחס כל אחד מנקבים ונאמר בנקב הראשון אם בחצי היום יורק חבית אחד בכל היום כמה ויצאו שתי חביות ונשמרם | |||||||||||||
|
גם נאמר בנקב השני אם בשני שלישיו' היום יורק חבית אחת בכל היום כמה ויצאו חבית א' וחצי ונשמרם | |||||||||||||
|
גם נאמר בנקב השלישי אם בג' רביעיות היום יורק חבית אחת בכל היום כמה ויצאו חבית אחד ושליש | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר נקבץ השמורים ויעלו ארבע חביות שלמות וחמשה ששיות | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם הארבע חביות שלמות וחמש ששיות יורקו ביום אחד החבית אחת בכמה | |||||||||||||
|
ויצאו ששה חלקים מכ"ט חלקי היום | |||||||||||||
Shared Work Problem - Filling and draining a pool | ||||||||||||||
|
שאלה אם היתה בריכה אחת מלאה מים ולמעלה ממנה צנור מקלח בתוכה שימלאנה ביום אחד וחצי ובשוליה נקב המריק הבריכה ביום אחד ופתחנו השני נקבים יחד נקב הצנור המקלח בתוכה ונקב הבריכה המריק אותה | |||||||||||||
התשובה שנעיין ההבדל שבין הנכנס בתוכה ביום אחד ובין המורק ממנה ביום אחד והוא שליש הבריכה | ||||||||||||||
|
בשנייחס ונאמר אם ביום וחצי ימלא הצנור המקלח בתוכה את כל הבריכה ביום אחד כמה ויצאו שני שלישיות | |||||||||||||
|
והמריק אותה יריקנה כלה ביום אחד אם כן ההבדל שבין הנכנס לנשפך ביום אחד הוא שליש הבריכה | |||||||||||||
|
ואחר נייחס ונאמר אם השליש יצא ביום אחד הא' השלם בכמה | |||||||||||||
|
ויצאו ג' ימים וזהו הזמן שתורק בו כל הבריכה המלאה כשב' הנקבי' פתוחי' יחד שהם הממלא והמוריק | |||||||||||||
Shared Work Problem - Filling and draining a pool | ||||||||||||||
|
שאלה אם היתה בריכה מלאה מים ולמעלה ממנה שלשה צנורות מקלחים בתוכה הצנור האחד ימלאנה ביום וחצי והצנור השני ימלאנה ביום ורביע והצנור האחר ימלאנה ביום אחד ושני חמשיות היום גם יש בשוליה ארבעה נקבים המריקים הנקב הא' יריקנה בחצי היום והנקב השני יריקנה בשני שלישי היום והנקב השלישי יריקנה בג' רביעיות היום והנקב הרביעי יריקנה בד' חמשיות היום | |||||||||||||
התשובה שנקבץ כל המים הנכנסים בתוכה מכלל הג' נקבים ביום אחד | ||||||||||||||
|
בשנייחס ונאמר אם ביום וחצי ימלא הבריכה כלה הצנור האחד ביום אחד כמה ויצא שני שלישיות הבריכה ונשמרהו | |||||||||||||
|
גם נייחס ונאמר אם ביום ורביע ימלא הצנור הב' כל הבריכה ביום אחד כמה ויצא ד' חמשיות הבריכה ונשמרהו | |||||||||||||
|
גם נייחס ונאמר אם ביום א' ושתי חמשיות ימלא הצנור השלישי כל הבריכה ביום אחד כמה ויצא ה' שביעיות ונשמרהו | |||||||||||||
|
נקבץ כל השמורי' ויעלו שתי בריכות שלמות וי"ט חלקים מק"ה חלקי הבריכה האחת ונשמרהו ויקרא השמור הראשון | |||||||||||||
אחר זה נקבץ כל המים היוצאים ממנה ביום אחד מכלל הד' נקבים | ||||||||||||||
|
בשנייחס ונאמר אם בחצי היום יריק הנקב האחד בריכה אחת ביום אחד כמה ויצא ב' ונשמרהו | |||||||||||||
|
גם ניחס ונאמר אם בב' שלישי היום יריק הנקב השני בריכה אחת ביום האחד כמה ויצא אחד וחצי ונשמרהו | |||||||||||||
|
גם נייחס ונאמר אם בג' רביעיות היום יריק הנקב השלישי בריכה אחת ביום האחד כמה ויצא אחד ושליש ונשמרהו | |||||||||||||
|
גם נייחס ונאמר אם בארבע חמשיות היום יריק הנקב הרביעי בריכה אחת ביום האחד כמה ויצא אחד ורביע | |||||||||||||
|
נקבץ כל השמורים ויעלו שש בריכות שלמות וחלק אחד מי"ב חלקי הבריכה האחת ונשמרהו ויקרא השמור השני | |||||||||||||
|
אחר זה נחסר השמור הראשון מהשמור השני וישארו שלש בריכות שלמות ואלף קל"ז חלקים מאלף ר"ס חלקי הבריכה האחת וזהו ההבדל שבין הנשפך בתוכה למורק ממנה ביום אחד | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם השלש בריכות ואלף קל"ז חלקים מהאלף ר"ס חלקי הבריכה האחת יורק בי"ב שעות שהוא יום אחד הבריכה אחת בכמה שעות יורק | |||||||||||||
|
ויצאו שלש שעות שלמות וקכ"ג חלקים מאלף תרל"ט חלקי השעה האחת וזהו הזמן שתורק הבריכה המלאה כשהשבעה נקבים פתוחים יחד שהם הג' המקלחים בתיבה והד' המריקים ממנה | |||||||||||||
Joint Purchase Problems – If You Give Me | ||||||||||||||
|
שאלה אם אמר אדם לחברו אם תתן לי א' יהיה ממוני שוה לממונך וענה האחר ואמר לו אם תתן לי אתה אחד יהיה ממוני כפל ממונך | |||||||||||||
|
או אם יתן הא' לב' אחד יהיה ממון השני כפל ממון האחר ואם יתן השני לאחד אחד יהיה ממון הראשון מאה כפלי ממון השני היאך יודע כמות כל אחד | |||||||||||||
התשובה שזאת השאלה גם כן הטעאיית כי לקחה המחייב תמורת המתחייב וזה שהמתייחסים הצריכים לעניניהם יחס הב' הלקוחי' אחד מזה ואחד מזה אל כלל ממון שניהם יחד לא יחס השנים הלקוחים מחוברים עם ממון האחד מהם אל ממון האחר אחר שיחוסר מממונו אחד | ||||||||||||||
אולם מפני שיחוייב ידיעת יחס השנים אל כלל הממון מידיעת זה היחס לקח זה תמורת זה והוא שהוא מן המבואר בעצמו שכאשר נחשב ממון שניהם יחד לממון אחד ונבדיל מכלל הממון ב' שהם אחד מזה ואחד מזה והם אשר יאמר
כל אחד מהם לתת אחד לחבירו | ||||||||||||||
הנה יחלק כלל הממון המחובר משניהם לשלשה חלקים והם השנים הלקוחים מזה ומזה | ||||||||||||||
|
והממון הנשאר לראשון אחר שיחוסר ממנו האחד והממון הנשאר לשני אחר שיחוסר ממנו האחד | |||||||||||||
וזה שאחר שאמר הא' לשני אם תתן לי אחד יהיה ממוני שוה לממונך אשר הוא כאלו אמר אם אחבר על ממוני השני' הלקוחים שהם אחד שאתה רוצה לתת לי והאחד שהיית רוצה לתת לך יהיה העולה מחבורם כמו הנשאר מממונך אחר שתסיר ממנו האחד | ||||||||||||||
אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה ממון האחד מחובר עם הב' הלקוחים שהם הב' חלקים מג' חלקי הממון חצי הממון המחובר מהג' חלקים אחר שהב' חלקים מחוברים יחד שוים לחלק הג' | ||||||||||||||
ואחר שאמר השני לא' אם תתן לי אחד יהיה ממוני כפל ממונך אשר הוא כאלו אמר אם אחבר על ממוני הב' הלקוחים יהיה העולה מחבורם כפל הנשאר מממונך | ||||||||||||||
אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה ממון השני מחובר עם השנים הלקוחים שני שלישי כל הממון המחובר מהג' חלקים אחר שהב' חלקים מחוברי' הם כפל החלק הג' ויהיה ממון הא' שליש כלל הממון המחובר מהג' חלקים | ||||||||||||||
וכבר היה חציו בחבורו עם השנים הלקוחים | ||||||||||||||
אם כן מן המחוייב מזה בהכרח שיהיה ההפרש שבין החצי לשליש שהוא שישתוה ב' וזהו המבוקש מזאת השאלה לדעת יחס השנים הלקוחים אל כלל הממון | ||||||||||||||
ולכן נייחס ונאמר אם הששית שוה שנים הכל כמה ויצאו י"ב | ||||||||||||||
וכבר קדם שחלקי כלל הממון ג' והם השני חמשיות השנים הלקוחים וממון הא' וממון הב' ושחבור הב' עם ממון הא' הוא חצי כלל הממון אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה ממון הא' עם השנים הלקוחים ששה שהם חצי הי"ב | ||||||||||||||
וכאשר נפריד מהם הב' המחוברים עם ממון הא' ישאר ממון הא' ד' בהכרח וממון הב' ששה | ||||||||||||||
וכאשר נתן לכל אחד מהם האחד שלקחנו ממנו יהיו לא' חמשה ולב' שבעה וככה הוא ממון כל אחד | ||||||||||||||
וכן במין השני שאמר הראשון לשני אם תתן לי אחד יהיה ממוני כפל ממונך ואמר השני לראשון אם תתן לי אחד יהיה ממוני מאה כפלי ממונך גם זה מבואר ממה שקדם | ||||||||||||||
וזה שאנחנו נבדיל אחד מזה ואחד מזה ואלה השנים נקראם השנים הלקוחים ונניחם לחוד | ||||||||||||||
אחר זה נחשב כלל הממון המחובר משניהם לממון אחד ויהיו חלקיו שלשה והם השנים הלקוחים והממון הנשאר לראשון אחר שנחסר מממונו האחד והממון הנשאר לשני אחר שנחסר מממונו האחד | ||||||||||||||
|
ונאמר הנה כשאמר הראשון לשני אם תתן לי אחד יהיה ממוני כפל ממונך כאלו אמר אם אוסיף על ממוני הנשאר השנים לקוחים יהיה ממוני כפל מממונך | |||||||||||||
ואם כן יחוייב מזה שיהיוה שנים מחוברים עם הממון הנשאר לראשון שני שלישי כלל הממון המחובר מהשלשה חלקים הנזכרים | ||||||||||||||
וכשאמר השני לראשון אם תתן לי אחד יהיה ממוני מאה כפלי ממונך כאלו אמר אם אחבר השנים הלקוחים על ממוני הנשאר יהיה ממוני מאה כפלי ממונך | ||||||||||||||
ואם כן יחוייב מזה שיהיו השנים מחוברים עם הממון הנשאר לשני ק' חלקים מק"א חלקי כלל הממון המחובר מהשלשה חלקים הנזכרים | ||||||||||||||
ויהיה ממון הראשון זולת השנים הלקוחים חלק אחד מק"א חלקי כלל הממון המחובר מהשלשה חלקי' וכבר היה חבור ממונו עם השנים הלקוחי' שתי שלישיות כל הממון | ||||||||||||||
|
אם כן מן המחוייב מזה בהכרח שיהיה ההפרש שבין השתי שלישיות לחלק אחד מק"א חלקי הכל שהוא קצ"ט חלקים מש"ג חלקי הכל שוה שנים | |||||||||||||
ולכן נייחס ונאמר אם הקצ"ט חלקים מש"ג שוים שנים הכל כמה ויצאו שלשה שלמים ותשעה חלקי' מקצ"ט | ||||||||||||||
וכבר קדם שחלקי כלל הממון שלשה והם השנים הלקוחים וממון הראשון וממון השני ושחבור הב' עם ממון הראשון הוא שתי שלישיות כל הממון אם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה ממון הראשון עם השנים הלקוחים יחד שתי שלישיות הג' ותשעה חלקים מקצ"ט שהם שנים שלמים וששה חלקים מקצ"ט חלקי הכל | ||||||||||||||
וכאשר נפריד מהם השנים המחוברים עם ממונו ישאר ממון הראשון ששה חלקים מקצ"ט וממון השני אחד שלם ושלשה חלקים מקצ"ט | ||||||||||||||
וכאשר נתן לכל אחד מהם האחד שלקחנו ממנו יהיה ממון הראשון אחד שלם וששה חלקים מקצ"ט וממון הב' שנים שלמים ושלשה חלקים מקצ"ט וככה הוא ממון כל אחד | ||||||||||||||
Buy and Sell Problem | ||||||||||||||
|
שאלה מי שקנה מממונו סוכר על דרך משל בג' חמשיות ליטרא בזהוב ומכרה בד' שביעיות ליטרא בזהוב והרויח זהוב אחד כמה היה כמות ממונו | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת משני מינים ממיני המספר והם החסור והיחס ולכן ראוי להתיכה אליהם ואז יתבאר ענינה | |||||||||||||
|
וזה בשנחסר תחלה הד' שביעיות ליטרא מהשלש חמשיות ליטרא וישארו חלק אחד מל"ה חלקי הכל וזהו הרויח שהרויח בזהוב האחד | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם כשהרויח חלק אחד מל"ה חלקי הרטל יהיה ממונו זהוב אחד כשהרויח ארבע שביעיות הרטל שהם שווי הזהוב האחד לפי מה שמכר כמה יהיה ממונו | |||||||||||||
|
ויצאו לך שנים זהובים וככה הוא כלל ממונו | |||||||||||||
Purchase Problem – Moneychanger | ||||||||||||||
|
שאלה אם היו אצל השולחני שלשה מטבעות המין האחד הם ה' בזהוב והמין השני הם שבעה בזהוב והמין השלישי הם תשעה בזהוב ובקש אחד מהשולחני להחליף זהוב אחד ושיתן לו מהשלשה מיני מטבעות חלקים שוים ויעלו חשבונם זהוב אחד כמה יתן לו מכל מין ומין | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת משני מינים מהמספר והם הקבוץ והיחס ולכן נתיכה אליהם | |||||||||||||
|
וזה בשנחשוב שנתן מכל מטבע אחד ונקבצם ויהיו ג' אחר זה נחקור שווים מהזהוב וזה בשנקבץ החמישית והשביעית והתשיעית אחר שהאח' הנתון מהמטבע ששוים ה' בזהוב שוה חמישית הזהוב והא' הנתון מהמטבע ששוים ז' בזהוב שוה שביעית הזהוב והא' הנתון מהמטבע ששוי' ט' בזהוב שוה תשיעית הזהוב וכשנקבצם יעלו קמ"ג חלקי' משט"ו חלקי הזהוב הא' | |||||||||||||
|
אח"ז ניחס ונאמ' אם הקמ"ג חלקי' משט"ו לקח א' מכל מין הא' השלם כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ב' שלמים וכ"ט חלקי' מקמ"ג וככה לקח מכל מין | |||||||||||||
Motion Problem – Pursuit | ||||||||||||||
|
שאלה אם אדון שלח רץ שמהלכו בכל יום כ"ט מיל ואחר עשרה ימים שלח רץ אחר שמהלכו בכל יום ל"ה מיל מתי ישיגנו | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת מהכאה וחסור ויחס | |||||||||||||
|
ולכן נכה תחלה העשרה עם הכ"ט ויעלו ר"ץ ונשמרם | |||||||||||||
|
אחר זה נחסר הכ"ט מיל מהל"ה מיל וישארו ו' מיל וזהו ההפרש שבין רץ לרץ ונשמרם | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם בו' מיל הפרש צריך מהלך יום אחד להשיגו בר"ץ מיל הפרש עשרה כמה | |||||||||||||
|
ויצאו מ"ח יום שלמים ושליש יום | |||||||||||||
Find a Quantity Problem - Whole from Parts - Tree | ||||||||||||||
|
שאלה אילן ששביעיתו במים ותשיעיתו בעפר ולמעלה מן המים גבוה ח' אמות כמה אמות הוא כל האילן | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת מקבוץ וחסור ויחס ולכן נתיכה אליהם | |||||||||||||
|
וזהו בשנקבץ התשיעיות והשביעיות והם י"ו חלקים מס"ג | |||||||||||||
|
אחר זה נחסרם מהשלם והמותר הם מ"ז חלקים מס"ג | |||||||||||||
|
וניחס ונאמר אם המ"ז חלקים מס"ג הם שמנה הא' כמה | |||||||||||||
|
ויצאו עשרה שלמים וארבעה ושלשים חלקים ממ"ז | |||||||||||||
Boiling Problem | ||||||||||||||
|
שאלה מי שהיו לו י' מדות תירוש ורצה לבשלם עד שישאר השליש וכשבשלם חצי עד שנשארו שמנה נשפכו השש מדות ונשארו שתי מדות ורוצה לבשלם כמשפט הראשון כמה צריך שישארו מהשתי מדות | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת מחסור ויחס | |||||||||||||
|
ולכן נחסר השתי שלישיות מהי' מדות וישארו ג' ושליש | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם השמנה ראוי שישארו שלשה ושליש השנים כמה | |||||||||||||
|
ויצאו חמש ששיות | |||||||||||||
Give and Take Problem | ||||||||||||||
|
שאלה מי שנדר שיתן לעניים שני פשוטי' בכל יום שיכפול השם את ממונו וכפל השם את ממונו ארבעה ימים רצופים ונתן השני פשוטים בכל יום וכלה כל ממונו כמה היה ממונו | |||||||||||||
התשובה בזאת השאלה שנקח הדבר מלמטה לעמלה למה שהוא הוא הידוע | ||||||||||||||
ונאמר שאחר שכלה ממונו ביום הד' אם כן ידענו שממונו ביום הד' היה שני פשוטים וזה אחדי הכפל ואם כן קודם הכפל היה לו פשוט אחד | ||||||||||||||
ואם כן ביום השלישי היו לו שלשה פשוטים וזה אחדי הכפל ואם כן קודם הכפל היה לו פשוט אחד וחצי | ||||||||||||||
ואם כן ביום השני היו לו שלשה פשוטים וחצי וזה אחדי הכפל ואם כן קודם הכפל היה לו פשוט אחד ושלש רביעיות | ||||||||||||||
ואם כן ביום הראשון היו לו שלשה פשוטים ושלש רביעיות וזה אחדי הכפל ואם כן קודם הכפל היו לו פשוט אחד וז' שמניות | ||||||||||||||
|
שאלה מי שהלך למדינת הים והניח אפטרופוס על תבואתו לתת התרומה והמעשר והנשאר שמרהו וכשבא נתן לו ק' סאה כמה היתה כל התבואה | |||||||||||||
התשובה שזאת השאלה מחוברת משני יחסים ולכן נתיכה אליהם ויצא המבוקש | ||||||||||||||
וזה שאחר שהמאה סאה עם המעשר הנתון הם במדרגת השלם הנה יהיו המאה סאה תשעה עשיריות השלם בהכרח | ||||||||||||||
ולכן נייחס ונאמ' אם התשעה עשיריות שוים מאה האחד כמה ויצאו קי"א סאה ותשיעית הסאה | ||||||||||||||
אחר זה נאמר אחרי שהקי"א ותשיעית עם התרומה הנתונה הם במדרגת השלם והמתרומה אחד מחמשים אם כן הקי"א ותשיעית הם תשעה וארבעים חלקים מנ' | ||||||||||||||
ונייחס ונאמר אם המ"ט חלקים מנ' הם קי"א ותשיעית הא' כמה ויצאו קי"ג שלמים וקמ"ז חלקים מתמ"א חלקי הסאה ואם כן כללות התבואה טרם הנתן התרומה והמעשר הוא קי"ג סאין שלמים וקמ"ז חלקים מתמ"א חלקי הסאה | ||||||||||||||
שאלה אם רצית לדעת המספר אשר כשיוכה שלישיתו עם רביעיתו או איזה שבר משבריו אם איזה שבר משבריו ויהיה העולה מהכאתם שוה לאותו המספר בכללו או כמוהו וכמו שבר אחד משבריו או כמו כפלים ממנו וכמו שבר משבריו היאך יתכן מציאותו | ||||||||||||||
התשובה שזאת השאלה מחוברת מהכאה ומיחס ולכן נכה השבר עם השבר מופשטים והעולה נייחסהו ונאמר עם העולה ישוה כך כמוהו או כמוהו שלישיתו לפי השאלה האחד כמה והיוצא הוא המבוקש | ||||||||||||||
שאלה אם רצית לדעת המספר אשר כשיוכה שלישיתו עם רביעיתו או איזה שבר משבריו עם איזה שבר משבריו ויהיה העולה מהכאת' שוה לאותו המספר בכללו ולז' עד"מ או לכפלו ולמספר כך היאך יתכן מציאותו | ||||||||||||||
התשובה שזאת השאלה מחוברת מהכאה ומיחס ומקבוץ ולכן נכה השבר עם השבר מופשטים והעולה נייחסהו ונאמר אם העולה ישוה כך כפלים ומספר כך לפי השאלה האחד כמה והיוצא מכמות הכפלים נשמרהו והיוצא מכמות המספר נבקש כל אותם המספרים אשר יולד המספר היוצא מהכאתם ונכתבם זוג זוג רוצה לומר כל שנים מספרים אשר מהם יולד המספר ההוא זה בצד זה כל אחד עם בן זוגו והמספר אשר בחבורו עם מספר הכפלים השמור ישוה לבן זוגו נחברנו עם השמור והוא המבוקש וזה במספרים השלמים אך אם היה שלם ושבר יחד נבקש השנים המספרים אשר יוגבל ביניהם המספר המבוקש ונמצאהו בקלו' אחרי שהוא מוגבל בין שני המספרים | ||||||||||||||
משל השלמים הנה אם שאל השואל איזהו המספר אשר כשיוכה חציו עם רביעיתו יעלה כמוהו וכמו מספר ו' | ||||||||||||||
הנה נכה החצי עם הרביעית מופשטים ויעלו שמינית אחד אחר זה נייחס ונאמר אם השמינית שוה כמהו וכמו מספר ו' האחד כמה ויצאו ח' ומספר מ"ח נשמור הח' | ||||||||||||||
; ; ; ; | ונבקש המספרים אשר יולד מספר המ"ח מהכאתם והם זוג זוג כל אחד בצד בן זוגו והם הא' עם המ"ח והב' עם הכ"ד והג' עם הי"ו והד' עם הי"ב והו' עם הח' כי כל שנים מאלו כאשר יוכו יעלו מ"ח | |||||||||||||
אחר זה בקשנו כל אחד מאלה הזוגות לדעת איזה מספר הוא שכשיחובר עם הח' השמורים יהיה העולה שוה לבן זוגו ומצאנו מספר ד' שכאשר יחובר עם הח' השמורים יעלה י"ב וישוה לבן זוגו כי בן זוגו הד' הוא הי"ב ולכן שפטנו שהמספר המבוקש הוא הי"ב ומהנה כבר תוכל לדעת הדרך בשלמים ושברים יחד | ||||||||||||||
|
שאלה אם מוכרים בשוק סוכר ג' מינים החשובה מאד בחמשה לבנים הרטל והבינונית בשלשה לבנים הרטל והפחותה שבעה ליטרין בלבן והלך אחד וקנה מהשלשה מינים חלקים שוים מכל אחד ופזר עשרה לבנים כמה לקח מכל מין ומין | |||||||||||||
התשובה שזאת השאלה מחוברת מקבוץ ויחס ולכן נקח מכל מין רטל א' ונקבץ מה שעלה שווים והם ח' ושביעית | ||||||||||||||
אחר כן ניחס ונאמר אם בשמנה ושביעית לקחנו רטל אחד מכל מין בעשרה כמה נקח מכל מין ויצא לך רטל אחד וי"ג חלקים מנ"ז | ||||||||||||||
שאלה אם מוכרים בשוק סוכר חשובה בחמשה לבנים הרטל ובינונית בשלשה לבנים הרטל ופחותה מ[ז'] ליטרין בלבן אחד והלך אחד וקנה ו' ליטרין מהג' מינים ופזר עשרה לבנים כמה לקח מכל מין | ||||||||||||||
התשובה קח מהשלש מינין ו' לטרין הג' ליטרין מהב' מינין בשווי רוצה לומר רטל וחצי מהבינונית ורטל וחצי מהפחותה והג' ליטרין מהחשובה וחשוב העולה משוויים והם ט"ו לבנים הג' ליטרין של סוכר החשובה וד' לבנים וה' שביעיות הג' ליטרין של סוכר הבינונית והפחותה והנה סך הכל י"ט וה' שביעיות | ||||||||||||||
תגרע מהם הי' לבנים שקנה הו' ליטרין נשארו ט' לבנים וה' שביעיות ונשמרם | ||||||||||||||
אחר זה נחשב ההבדל שבין שווי הרטל האחד מהחשובה ובין שווי הרטל האחד מהבינונית והפחותה יחד כאשר יהיה בשווי רוצה לומר חצי הרטל מהבינונית וחצי הרטל מהפחותה וההבדל שביניהם הוא ג' שלמים וג' שביעיות | ||||||||||||||
ונייחס ונאמר אם הג' שלמים ושלשה שביעיות יפסדו ברטל האחד הט' וה' שביעיות השמורים בכמה ליטרין יפסדו ויצאו ב' לטרין שלמים וה' ששיות הרטל | ||||||||||||||
ולהיות שאלה התשעה וה' שביעיות השמורים הם יותר מהעשרה לבנים שפזר הקונה בו' ליטרין של סוכר על כן נגרעם מהג' ליטרין שלקחנו מהחשובה ונוסיפם על הג' ליטרין שלקחנו מהבינונית והפחותה והנה נשאר לחשובה ששית הרטל לבד | ||||||||||||||
ועלה מספר הבינונית והפחותה ה' ליטרין וה' ששיות הרטל וזה בשווי ר"ל חציים מהבינונית וחציים מהפחותה | ||||||||||||||
נמצא שקנה ששית הרטל מהחשובה בי' חלקים מי"ב חלקי הלבן האחד | ||||||||||||||
והשני ליטרין וי"א חלקים מי"ב חלקי הלבן האחד | ||||||||||||||
והשני ליטרין וי"א חלקים מי"ב חלקי הרטל מהבינונית בח' לבנים וט' חלקים מי"ב חלקי הלבן האחד | ||||||||||||||
והב' ליטרין וי"א חלקים מי"ב חלקי הרטל מהפחותה בחמשה חלקים מי"ב חלקי הלבן האחד | ||||||||||||||
|
שנמצאו לפי זה הסדר הו' ליטרין בעשרה לבנים | |||||||||||||
שאלה מי שחלק ממונו לשנים חלקים מתחלפים החלק האחד שלשה חמשיות הממון והחלק השני שתי חמשיות הממון והלך וקנה עם שלש חמשיות הממון עשרה ליטרין סוכר בלבן ועם ב' חמשיות הממון קנה ששה ליטרין בלבן והיו כל הליטרין מאתים כמה היה כל ממונו | ||||||||||||||
התשובה בקש מספר שיהיה נחלק לחמשה חלקים והם ה' וקח ב' חמשיותיו והכהו עם ו' כפי השאלה והעולה שמרהו גם תקח ג' חמשיותיו והכהו עם י' כפי השאלה והעולה חברנו עם השמור ויעלו מ"ב | ||||||||||||||
אחר זה נייחס ונאמר אם המ"ב ה' שהוא מספר הלקוח הנחלק לה' חלקים הר' ליטרין לפי השאלה כמה והיוצא הוא הממון | ||||||||||||||
Partnership Problem - For the Same Time | ||||||||||||||
|
שאלה שלשה אנשים שהיו שותפים ושם האחד מהם בחברה י"ב וחצי והשני ו' ושליש והשלישי ז' וחצי והרויחו מ"ה וחצי כמה יגיע לכל א' מהם מהריוח | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השא[ל]ה מחוברת משני מינים ממיני המספר והם הקבוץ והיחס ולכן נתיכה אליהם ויתבאר ענינה | |||||||||||||
|
וזה בשנקבץ תחלה ממון שלשתם ויעלו כ"ו ושליש | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם הכ"ו ושליש הרויחו מ"ה וחצי הי"ב וחצי כמה | |||||||||||||
|
ויצאו כ"א שלמים וקפ"ט חלקים משי"ו | |||||||||||||
|
וכן נעשה עם ממון השני ויצאו עשרה שלמים ורצ"ח חלקים משי"ו | |||||||||||||
|
וכן נעשה עם ממון השלישי ויצאו י"ב שלמים וש"ג חלקים משי"ו | |||||||||||||
Partnership Problem - For Different Times | ||||||||||||||
|
שאלה שלשה אנשים שהיו שותפים שנה אחת ושם כל אחד בחברה כמו האחר רק שהאחד שם ממונו בחברה אחר שלשה חדשים והאחר שם ממונו בחברה אחר ששה חדשים שנמצא שהיה ממון האחד בחברה י"ב חדשים וממון השני ט' חדשים וממון השלישי ששה חדשים והרויחו מ"ה וחצי | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה גם כן מחוברת משני מינין ממיני המספר שהם הקבוץ והיחס ולכן יתבאר ענינה בשנתיכה אליהם | |||||||||||||
|
וזה בשנקבץ תחלה זמני שלשתן והם ב' שנים ורביע | |||||||||||||
|
אחר זה ניחס ונאמר אם הב' ורביע הרויחו מ"ה וחצי האחד כמה | |||||||||||||
|
ויצאו כ' שלמים וד' חלקים מי"ח | |||||||||||||
|
וכן נעשה עם זמן השני ויצאו ט"ו שלמים וג' חלקים מי"ח | |||||||||||||
|
וכן נעשה מזמן השלישי ויצאו י' שלמים וב' חלקים מי"ח | |||||||||||||
Partnership Problem - For Different Times | ||||||||||||||
|
שאלה ג' אנשים שהיו שותפים ושם הא' מהם בחברה י"ב ועמדו בתוך החברה שנה תמימה והשני שם בחברה אחר ד' חדשים מתחלת השנה ששה והשלישי שם בחברה אחר שמנה חדשים מתחלת השנה שבעה והרויחו בסוף השנה מ"ה | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת משלשה יחסים ושלשה קבוצים ולכן ראוי להתיכה אליהם ואז יתבאר ענינה | |||||||||||||
|
וזה בשנקבץ תחלה ממון שלשתם ויעלו כ"ה | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם הכ"ה הרויחו מ"ה הי"ב כמה | |||||||||||||
|
ויצאו כ"א וג' חמשיות | |||||||||||||
|
גם נאמר אם הכ"ה הרויחו מ"ה הו' כמה | |||||||||||||
|
ויצאו עשרה וד' חמשיות | |||||||||||||
|
גם נאמר אם הכ"ה הרויחו מ"ה הז' כמה | |||||||||||||
|
ויצאו י"ב וג' חמשיות | |||||||||||||
|
ואלה היוצאים נקראם יוצאים ראשונים אחר זה נקבץ זמני שלשתן ויעלו ב' שנים שלמים | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם הב' שנים הרויחו כ"א ושלשה חמשיות השנה האחת כמה | |||||||||||||
|
ויצאו עשרה וד' חמשיות | |||||||||||||
|
גם נאמר אם הב' שנים הרויחו עשרה וד' חמשיות הב' שלישיות של שנה כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ג' וג' חמשיות | |||||||||||||
|
גם נאמר אם הב' שנים הרויחו י"ב וג' חמשיות השליש של שנה כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ב' ועשירית | |||||||||||||
ואלה היוצאים נקראם יוצאים שניים | ||||||||||||||
|
אחר זה נקבץ כל היוצאים השניים ויעלו י"ו וחצי | |||||||||||||
|
ונייחס ונאמר אם מהי"ו וחצי לקח הראשון מהיוצאים הראשונים עשרה וד' חמשיות שהוא הראשון מהיוצאים השניים מהמ"ה שהוא כל הרויח כמה | |||||||||||||
|
ויצאו כ"ט שלמים וה' אחד עשריים רוצה לומר ה' חלקים מי"א וככה יקח מי ששם הי"ב בשנה | |||||||||||||
|
גם נאמר אם מהי"ו וחצי לקח השני מהיוצאים הראשונים שלשה וג' חמשיות שהוא השני מהיוצאים השניים מהמ"ה שהוא כל הרויח כמה | |||||||||||||
|
ויצאו תשעה שלמים וט' יאיי"ם וככה יקח המשים הששה בשתי שלישיות של השנה | |||||||||||||
|
גם נאמר אם מהי"ו וחצי לקח השלישי מהיוצאים הראשונים ב' ועשירית שהוא השלישי מהיוצאים השניים מהמ"ה כמה | |||||||||||||
|
ויצאו חמשה שלמים ושמנה יאיי"ם וככה יקח המשים השבעה בשליש השנה | |||||||||||||
|
או בשני יחסים ושלשה קבוצים עם התמונה הבעלת חמש צורות | |||||||||||||
|
רוצה לומר שנקבץ ממון שלשתם | |||||||||||||
|
ונשמרהו גם זמני שלשתן ונשמרהו | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם הכ"ה שהוא העולה מממון שלשתן בב' שנים שהוא העולה מזמני שלשתן ירויחו מ"ה הי"ב שהוא ממון האחד בשנה האחת שהוא זמן האחד כמה | |||||||||||||
|
ויצאו עשרה וד' חמשיות ונשמרם | |||||||||||||
|
גם נאמר אם הכ"ה בב' שנים מ"ה הו' בב' שלישיות השנה כמה | |||||||||||||
|
||||||||||||||
|
ויצאו ב' ועשירית ונשמרם | |||||||||||||
|
אחר זה נקבץ כל השמורים ויעלו י"ו וחצי | |||||||||||||
|
ונייחס ונאמר אם מהי"ו וחצי לקח הראשון עשרה וד' חמשיות והשני שלשה וג' חמשיות והשלישי ב' ועשירית מהמ"ה כמה | |||||||||||||
|
ויצאו לראשון כ"ט וחמשה יאיי"ם | |||||||||||||
|
ולשני תשעה וט' יאיי"ם | |||||||||||||
|
ולשלישי חמשה וח' יאיי"ם | |||||||||||||
|
דרך אחר יותר קצר | |||||||||||||
|
והוא שנכה כמות ממון כל אחד עם כמות זמנו אחר זה נקבץ כל העולים מאלה ההכאות ויהיה הוא המחלק עוד נכה הרויח עם העולה מהכאת כמות ממון כל אחד עם זמנו והעולה הוא המחולק | |||||||||||||
Partnership Problem - For the Same Time | ||||||||||||||
|
שאלה שלשה אנשים שהיו שותפים והתנו ביניהם שיקח הראשון חצי הרויח והשני שלישיתו והג' רביעיתו והרויחו י"ב | |||||||||||||
התשובה שזאת השאלה לקוחה ממקום התמורה כי השמיטה המתייחסי' הצריכים לענינו ולקח תמורתם הדברים אשר יתחייבו מהם המתייחסים וזה שהמתייחסים הצריכים לענינו הם יחסי החלקים קצתם בקצת | ||||||||||||||
|
רוצה לומר שהראשון יקח אחד וחצי כמו השני והשני יקח אחד ושליש כמו השלישי | |||||||||||||
|
ואלו שאל ככה לא היה שם מקום ספק כלל כי היינו מחלקים הרויח לארבעה חלקים ושליש בשנייחס ונאמר אם חלק השני שהוא שתי שלישיות הראשון שוה אחד ושליש כמו השלישי החלק הראשון שהוא אחד שלם בערך אל השני כמה ויצאו שנים שלמים כמו השלישי רוצה לומר כפלו | |||||||||||||
וכבר קדם שחלק השני הוא אחד ושליש כמו השלישי אם כן הראשון והשני יחד שוים ג' ושליש כמו השלישי | ||||||||||||||
וכאשר נחבר עמהם גם השלישי שהוא אחד יהיה הכל ד' ושליש | ||||||||||||||
וכשנחלק עליהם הי"ב שהרויחו יצא לכל חלק ב' שלמים ועשרה חלקים מי"ג | ||||||||||||||
ומעתה יחוייב שנתן לראשון שיש לו ב' שלמים מהד' ושליש ה' שלמים ושבעה יגיי"ם | ||||||||||||||
ולשני שיש לו אחד ושליש מהד' ושליש שלשה שלמים וט' יגיי"ם | ||||||||||||||
ולשלישי שיש לו אחד מהד' ושליש שנים שלמים ועשרה יגיי"ם | ||||||||||||||
והנה בין הכל י"ב שלמים | ||||||||||||||
אך מפני שלא הזכיר בשאלתו יחס חלק האחד על חלק השני וחלק השני על חלק השלישי אבל הזכיר תמורתם המספרים המתחייבים מהם שהם יחס חלק כל אחד אל הכל שהוא החצי והשליש והרביע להיות שיחס החצי אל השליש הוא אחד וחצי כי החצי הוא אחד וחצי שליש | ||||||||||||||
ויחס השליש אל הרביע הוא אחד ושליש כי השליש הוא אחד ושליש רביע | ||||||||||||||
על כן נפל הספק והמבוכה בזאת השאלה כי לא יתכן שיקחו החלקים שהתנו ביניהם | ||||||||||||||
מפני שקבוץ החצי והשליש והרביע שהתנו לקחת הם יותר מהכל כי קבוצם עולה אחד שלם וחלק אחד מי"ב וזה לא יתכן | ||||||||||||||
דרך אחר קצר נקבץ החצי והשליש והרביע והם י"ג חלקים מי"ב | ||||||||||||||
; ; | ונייחס ונאמר אם הי"ג י"ב החצי כמה והשליש כמה והרביע כמה ויצא לך המבוקש | |||||||||||||
שאלה שלשה אנשים שהיו שותפים ושמו בחברה חלקים מתחלפים וכתבו אשר ביניהם לדעת כמות ממון כל אחד ואחד וכשבאו לחלק [ה]שתוף בקשו השטר שביניהם ולא מצאוהו והם שכחו הממון ששם כל אחד ואחד בחברה אך היו זוכרים שכמות ממון הראשון והשני מחוברים יחד היה ככמות השלישי וכמות הראשון והשלישי כמאה מן השני היאך ידעו כמות כל אחד | ||||||||||||||
התשובה שגם זאת השאלה הטעיית כי לקחה המחייב תמורת המתחייב וזה שהמתייחסים הצריכים לענינו הם יחס ממון כל אחד מהם אל ממון האחר לא יחס ממון הב' יחד על ממון האחד אולם מפני שיחוייב מידיעת יחס חבור ממון שניהם אל ממון האחד ידיעת יחס ממון האחד אל ממון האחר לקח זה תמורת זה והוא שהוא מן המבואר בעצמו שכאשר נחשב ממון שלשתם לממון אחד וממון כל אחד לחלק יחד מחלק הממון הנה יחוייב מזה מבוקשנו | ||||||||||||||
וזה שאחר שממון הראשון והשני מחוברים אחד הוא ככמות ממון הג' אם כן ממון שניהם בהכרח חצי כל הממון | ||||||||||||||
ואחר שממון האחד והג' מחוברים יחד הוא כמו מאה מממון השני אם כן ממון שניהם יחד הוא בהכרח מאה חלקים מק"א חלקי כל הממון | ||||||||||||||
ויחוייב מזה בהכרח שישאר ממון הב' חלק אחד מק"א חלקי כל הממון | ||||||||||||||
וכבר קדם שממון האחד והב' יחד הם חצי כל הממון | ||||||||||||||
הנה כאשר נחסר מחצי כל הממון אשר הוא ממון שניהם יחד חלק אחד מק"א חלקי כל הממון ישאר בהכרח ממון האחד מ"ט חלקים וחצי מק"א חלקי כל הממון שהם צ"ט חלקים מר"כ חלקי כל הממון | ||||||||||||||
וממון השני ב' חלקים מר"כ חלקי כל הממון | ||||||||||||||
וישאר ממון השלישי בהכרח מאה ואחד חלקים מר"כ חלקי הכל | ||||||||||||||
Payment Problem - three workers, three different daily wages, the same actual payment | ||||||||||||||
|
שאלה מי שאמר אם יעבדני ראובן כ' יום אתן לו חמשה זהובים ואם שמעון אתן לו ארבעה זהובים ואם לוי אתן לו שלשה זהובים והם הלכו כלם ועבדוהו והיה סופר עליהם שכותב השעות והימים שעובד כל אחד | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת מקבוץ וחלוק ויחס ולכן נתיכה אליהם וזה כשנעיין תחלה לדעת כמות הזמן שיעבוד כל אחד מהם בזהוב האחד | |||||||||||||
|
וזה בשנחלק העשרים יום על הה' ויצאו ד' יום לראובן | |||||||||||||
|
ונחלק הכ' יום על הד' ויצאו ה' יום לשמעון | |||||||||||||
|
ונחלק הכ' יום על הג' ויצאו ו' יום וב' שלישיות היום ללוי | |||||||||||||
|
אחר זה נקבץ הכל ויעלו ט"ו יום וב' שלישיות היום | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם בט"ו יום וב' שלישיות היום לכלם יחד יקח כל אחד מהם זהוב אחד בעשרים יום לכלם יחד כמה יקח כל אחד מהם | |||||||||||||
|
ויצא זהוב אחד וי"ג חלקים ממ"ז חלקי הזהוב האחד וככה לקח כל אחד מהם | |||||||||||||
|
אחר זה נייחס ונאמר אם בזהוב האחד יעבוד ראובן ד' יום שלמות בזהוב האחד וי"ג חלקים ממ"ז כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ה' ימים שלמים וחמשה חלקים ממ"ז חלקי היום לראובן | |||||||||||||
|
וכן נעשה לשמעון ויצאו ששה ימים שלמים ושמנה עשר חלקים ממ"ז חלקי היום | |||||||||||||
|
וכן נעשה ללוי ויצאו שמנה ימים שלמים וכ"ד חלקים ממ"ז חלקי היום | |||||||||||||
Divide a Quantity Problem - Proportional Division – Inheritance | ||||||||||||||
|
שאלה ראובן שמעון לוי ויהודה שהוציא כל אחד מהם שטר של אביהם וכתוב בשטר ראובן שיעקב אביו נתן לו כל שדותיו במתנה גמורה מתנת שכיב מרע | |||||||||||||
|
ודין ישראל לקחת כל אחד לפי טענתו | |||||||||||||
|
ודין הגוים שיקח כל אחד לפי ערך טענתו אל טענת חברו | |||||||||||||
|
התשובה שהגויים יקבצו החצי והשליש והרביע והשלם ויעלו כ"ה חלקים מי"ב | |||||||||||||
|
אחר זה ייחסו ויאמרו אם הכ"ה י"ב הי"ב ששואל ראובן שהוא האחד השלם כמה | |||||||||||||
|
ויצאו חמשה וי"ט כהיי"ם | |||||||||||||
|
גם ייחסו ויאמרו אם הכ"ה י"ב הו' ששואל שמעון שהוא החצי כמה | |||||||||||||
|
ויצאו ב' וכ"ב כהיי"ם | |||||||||||||
|
גם יאמרו אם הכ"ה י"ב הד' ששואל לוי שהוא השליש כמה | |||||||||||||
|
ויצאו א' וכ"ג כהיי"ם | |||||||||||||
|
גם יאמרו אם הכ"ה י"ב הג' ששואל יהודה שהוא הרביע כמה | |||||||||||||
|
ויצאו אחד וי"א כהיי"ם | |||||||||||||
|
ובין הכל י"ב וככה יקח כל אחד מהם | |||||||||||||
Yehudah: |
וחכמי ישראל יחלקו אותם בזה הדרך שיקח יהודה הקטן חלק מי"ו מפני שיאמרו השלשה האחין הגדולים ממנו שכל מה שאתה טוען אינו כי אם רביע הממון ואנחנו טוענים כמוך באותו הרביע לכן נקח כל אחד רביעיתו שהוא חלק אחד מי"ו חלקי הכל | |||||||||||||
Levi: | ולזה יקח לוי שליש הי"ביי האחד שהוא ההפרש שבין השליש והרביע וכבר לקח חלקו מהרביע כמו שלקחו יהודה ולכן יחלקו הג' האחין היב"יי האחד שהוא תוספת השליש על הרביע שהשלשה אחים טוענים בו והנה בין הכל י"ג חלקים מקמ"ד חלקי הכל | |||||||||||||
Shimon: | ולזה יקח שמעון חצי הששית האחד שהוא תוספת החצי על השליש כי כבר לקח חלקו מהשליש ולכן יחלקו הב' אחים הששית האחד ששניהם טוענים בו והנה בין הכל כ"ה חלקים מקמ"ד חלקי הכל | |||||||||||||
Reuven: | ואם כן בזה הדרך יקח ראובן צ"ז חלקים מקמ"ד חלקי הכל | |||||||||||||
Shimon: | ויקח שמעון כ"ה חלקים מקמ"ד חלקי הכל | |||||||||||||
Levi: | ויקח לוי י"ג חלקים מקמ"ד חלקי הכל | |||||||||||||
Yehudah: | ויקח יהודה תשעה חלקים מקמ"ד חלקי הכל | |||||||||||||
סך הכל אחד שלם שהוא הממון הנתבע | ||||||||||||||
Joint Purchase Problem - If You Give Me - Buying a Fish | ||||||||||||||
|
שאלה ראובן שמעון ולוי שהלכו בשוק הדגים ומצאו דג אחד ואמר ראובן לשני חביריו אם אתן אני כל מה שבידי ואתם כל אחד מכם חצי מה שבידכם נקנה הדג | |||||||||||||
התשובה שזאת השאלה הטעיית שהשמיטה הענינים המורים על יחס מה שביד הא' אל מה שביד כל אחד מהנשאר וזכרה הענינים המחייבים אותם תמורתם ולכן כאשר נקח המתחייבים מהענינים הנזכרים בזאת השאלה הנה נגיע אל המכוון | ||||||||||||||
ולזה נאמר שמתחייבים ממאמר ראובן וממאמר שמעון שיהיה חצי מה שביד שמעון כמו ב' שלישיות ראובן וששית לוי | ||||||||||||||
ואם כן כל מה שביד שמעון שוה לאחד ושליש ראובן ושליש לוי | ||||||||||||||
וזה שאחר שכל מה שביד ראובן עם חצי כל אחד מהנשארים כדברי ראובן שוה לכל מה שביד שמעון עם שליש כל אחד מהנשארים כדברי שמעון | ||||||||||||||
|
אם כן המתחייב מזה שיהיה התוספת שהוסיף שמעון בדבריו על דברי ראובן שהוא חצי מה שבידו שוה למגרעת מה שגרע מכללות מה שביד ראובן שהוא ב' שלישיותיו ולמגרעת מה שגרע מחצי מה שביד לוי שהוא ששיתו | |||||||||||||
|
וכן יתחייב מדברי ראובן ולוי בזה האופן בעצמו שיהיה חצי מה שביד לוי שוה לג' רביעיות ראובן ורביעית שמעון | |||||||||||||
ואם כן יחוייב לפי היחס הזה שיהיה שליש מה שביד לוי שוה לחצי ראובן וששית שמעון | ||||||||||||||
וכבר קדם שכל מה שביד שמעון שוה לאחד ושליש ראובן ושליש לוי | ||||||||||||||
אם כן כל מה שביד שמעון שוה לאחד וה' ששיות ראובן וששית שמעון בעצמו | ||||||||||||||
|
ונשליך ששית שמעון המשותף וישארו ה' ששיות מה שביד שמעון שוה לאחד וה' ששיות ראובן | |||||||||||||
ויחוייב לפי היחס הזה שיהיה כל מה שביד שמעון שוה לכפל ראובן וחמישיתו | ||||||||||||||
ואם כן מן המחוייב מזה שאם יהיה כל מה שביד ראובן ה' שיהיה כל מה שביד שמעון י"א | ||||||||||||||
וכבר קדם שחצי מה שביד לוי שוה לג' רביעיות ראובן ורביעית שמעון | ||||||||||||||
ויחוייב לפי זה היחס שיהיה כל מה שביד לוי שוה לא' וחצי ראובן וחצי שמעון | ||||||||||||||
אם כן מן המחוייב מזה שאם יהיה כל מה שביד ראובן חמשה וכל מה שביד שמעון י"א לפי מה שקדם שיהיה כל מה שביד לוי י"ג ויתחייב מזה שיהיה סכום הדג י"ז | ||||||||||||||
שאלה ראובן שמעון לוי שהלכו בשוק הדגים ומצאו דג אחד ואמר ראובן אם תתנו אתם כל מה שבידכם ואני חצי מה שבידי נקנה הדג ענה שמעון ואמר אם תתנו אתם כל מה שבידכם ואני שליש מה שבידי נקנה הדג ענה לוי ואמר אם תתנו אתם כל מה שבידכם ואני רביעית מה שבידי נקנה הדג כמה סכום הדג וסכום מה שביד כל אחד ואחד | ||||||||||||||
התשובה שזאת השאלה הנה המתחייב ממנה ממאמר ראובן וממאמר שמעון שיהיה ב' שלישיות מה שביד שמעון שוין לחצי ראובן | ||||||||||||||
ואם כן כל ממון שמעון שוה לג' רביעיות ראובן | ||||||||||||||
וזה שאחר שכל מה שביד שמעון ולוי עם חצי מה שביד ראובן כדברי ראובן שוה לכל מה שביד ראובן ולוי עם מה שביד שמעון כדברי שמעון | ||||||||||||||
|
א"כ המתחייב מזה שיהיה המגרעת שגרע שמעון בדבריו מדברי ראובן שהוא ב' שלישיות מה שבידו שוה לתוספת מה שהוסיף על חצי ראובן שהוא חצי מה שביד ראובן | |||||||||||||
ואם כן כל ממון שמעון לפי זה היחס שוה לג' רביעיות ראובן | ||||||||||||||
ובזה האופן בעצמו יחוייב מדברי שמעון ולוי שיהיה כל ממון לוי שוה לח' תשיעיות שמעון | ||||||||||||||
ואם כן אם נניח שיהיה מה שביד ראובן י"ב יהיה מה שביד שמעון תשעה שהם שלש רביעיות ראובן ויהיה מה שביד לוי שמנה שהם ח' תשיעיות שמעון ויהיה סכום הדג כ"ג | ||||||||||||||
Multiple Quantities - Brothers Sharing an Inheritance | ||||||||||||||
|
שאלה ראובן שמעון ולוי שנפלה להם ירושה והמגיע ממנה לראובן חצי הירושה ולשמעון שליש הירושה וללוי ששית הירושה ובאו שלשתם יחד וטרפו מהירושה כל אחד לפי מה שקרה | |||||||||||||
remainder of Reuven = (½∙remainder of all)+(⅙∙whole pool) | התשובה שהמתחייב מזה בהכרח שיהיה הנשאר ביד ראובן [מ]כל מה שטרף אחרי שומו באמצע חצי מה שטרף שוה לחצי כל הנשאר ביד שלשתן מהטריפה אחרי מה ששמו באמצע ולששית מה שבאמצע | |||||||||||||
remainder of Shimon = ⅓∙remainder of all | והנשאר ביד שמעון מכל מה שטרף אחרי שומו באמצע שליש מה שטרף שוה לשליש כל הנשאר ביד שלשתן מהטריפה אחרי מה ששמו באמצע | |||||||||||||
remainder of Levi = (⅙∙remainder of all)-(⅙∙whole pool) | והנשאר ביד לוי מכל שטרף אחרי שומו באמצע ששית מה שטרף שוה לששית כל הנשאר ביד שלשתן מהטריפה אחרי מה ששמו באמצע פחות ששית מה שבאמצע | |||||||||||||
a:b=c:d →(c-a):(d-b)=c:d | וזה שכבר התבאר בספר היסודות לאקלידס במאמר השביעי ממנו בתמונת י"א שכאשר
חוסרו משני מספרים ב' מספרים והיה יחס המחוסר אל המחוסר כיחס הכל אל הכל הנה יהיה הנשאר אל הנשאר כיחס הכל אל הכל | |||||||||||||
share of Reuven : whole inheritance = ½ | ואם כן יחוייב מזה בהכרח שאחר שהשני מספרי' שהם האחד החלק המגיע לראובן מן הירושה והאחר כלל הירושה הם מתייחסים ביחס החצי | |||||||||||||
share of Reuven = ½∙whole inheritance | רוצה לומר שהחלק המגיע לראובן הוא חצי כלל הירושה במשלנו זה | |||||||||||||
(share of Reuven) - (his remainder) = (his share of the pool) | וחוסר מכללו החלק המגיע לראובן חלק מה והוא מה שנשאר בידו מהטריפה | |||||||||||||
(whole inheritance) - (total remainder) = (the pool) | גם חוסר מכלל הירושה חלק מה והוא הנשאר ביד שלשתן יחד מהטריפה | |||||||||||||
remainder of Reuven : remainder of all = ½ | הנה מן המחוייב מזה בהכרח שאם היה יחס הנשאר ביד ראובן אל הנשאר ביד שלשתן יחד יחס החצי | |||||||||||||
share of Reuven : whole inheritance = ½ | שהוא יחס כל המגיע לראובן מכלל הירושה אל כלל הירושה | |||||||||||||
Reuven's share of the pool : whole pool = ½ | שיהיה גם כן יחס החלק המגיע לראובן מהמונח באמצע אל כל המונח באמצע כיחס החלק המגיע לראובן מכלל הירושה אל כלל הירושה רוצה לומר יחס החצי | |||||||||||||
share of Shimon : whole inheritance = ⅓ | ולזאת הסבה יחוייב שיהיה יחס החלק המגיע לשמעון מהמונח באמצע אל כל המונח באמצע | |||||||||||||
Shimon's share of the pool : whole pool = ⅓ | כיחס החלק המגיע לו מכלל הירושה אל כלל הירושה ר"ל יחס השליש | |||||||||||||
share of Levi ∶ whole inheritance = ⅙ | ויהיה יחס החלק המגיע ללוי מהמונח באמצע אל כל המונח באמצע | |||||||||||||
Levi's share of the pool : whole pool = ⅙ | כיחס החלק המגיע לו מכלל הירושה אל כלל הירושה רוצה לומר יחס הששית | |||||||||||||
(remainder of Reuven) : (total remainder) = ½ | ואם כן נעשה כזה הקש תנאיי מתדבק ונאמר אם היה יחס הנשאר ביד ראובן אל הנשאר ביד שלשתן יחד יחס החצי | |||||||||||||
share of Reuven : whole inheritance = ½ | שהוא כיחס כל המגיע לו מהירושה אל כלל הירושה | |||||||||||||
share of Reuven of the pool = (his share of the inheritance) : (whole inheritance) = ½ | הנה יהיה החלק המגיע לראובן מכללות המונח באמצע כיחס כל המגיע לו מהירושה אל כלל הירושה ר"ל יחס החצי | |||||||||||||
share of Reuven of the pool = ⅓ | אבל החלק המגיע לו מכלל המונח הוא שליש לבד במשלנו זה | |||||||||||||
(remainder of Reuven) : (total remainder) = ½ + [½ - [(share of Reuven of the pool) : (whole pool)]] | אם כן אין יחס הנשאר בידו אל כל הנשאר ביד שלשתן יחד יחס החצי אבל הוא יותר מהחצי כמו החסרון אשר יחסר יחס החלק המגיע לו מהמונח באמצע אל הכלל המונח באמצע מיחס החצי | |||||||||||||
(share of Reuven of the pool) : (whole pool) = ⅓ | ולהיות שיחס החלק המגיע לו מהמונח באמצע אל הכלל המונח באמצע הוא יחס השליש במשלנו זה | |||||||||||||
½-⅓=⅙ | והיה יחס השליש חסר מיחס החצי יחס הששית | |||||||||||||
(remainder of Reuven) : (total remainder) = ½ + [⅙(whole pool)] | הנה מן המחוייב מזה בהכרח שיהיה יתרון יחס הנשאר בידו אל כל הנשאר ביד שלשתן מיחס החצי כמו ששית כל המונח באמצע | |||||||||||||
(remainder of Levi) : (total remainder) = ⅙ - [⅙(whole pool)] | ולכן יתחייב לזאת הסבה בעצמה שיהיה חסרון יחס הנשאר ביד לוי אל כל הנשאר ביד שלשתן מיחס הששית כמו ששית כל המונח באמצע | |||||||||||||
(remainder of Shimon) : (total remainder) = ⅓ | ושיהיה יחס הנשאר ביד שמעון אל כל הנשאר ביד שלשתן הוא יחס השליש | |||||||||||||
ולכן ברצותנו לדעת מה שנשאר ביד כל אחד הנה נניח בעד הנשאר ביד שלשתן מספר אחד שיהיו לו כל אלה החלקים רוצה לומר החצי ושליש וששית | ||||||||||||||
total remainder = 360 pool1 = 60 |
ויהיה על דרך משל מספר ש"ס גם נניח שיהיה המספר המונח באמצע מספר ס' על דרך משל | |||||||||||||
Reuven: | ויחוייב לפי מה שקדם שיהיה הנשאר ביד ראובן חצי הש"ס וששית הס' שהם ק"צ | |||||||||||||
Shimon: | והנשאר ביד שמעון שליש הש"ס לבד שהם ק"כ | |||||||||||||
Levi: | והנשאר ביד לוי ששית הש"ס פחות ששית הס' שהם נ' | |||||||||||||
ולהיות שהנשאר ביד ראובן ק"צ הנה יחוייב מזה בהכרח שיהיה מה ששם באמצע ק"צ | ||||||||||||||
Shimon: | וכן יחוייב לזאת הסבה בעצמה שיהיה מה ששם שמעון באמצע ס' | |||||||||||||
Levi: | ושיהיה מה ששם לוי באמצע עשרה | |||||||||||||
סך כל מה שבאמצע ר"ס | ||||||||||||||
ולהיות שהמונח באמצע במשלנו זה היחס והמקובץ מהחלקים הנתונים באמצע הוא ר"ס ולקחנו ההבדל שביניהם שהם הר' ושמרנום וקראנום השמור הראשון | ||||||||||||||
total remainder = 360 pool2 = 61 |
אחר זה שמנו מונח אחר והוא ס"א תמורת המונח הראשון שיהיה ששים והנשאר ביד שלשתן הוא הנשאר הראשון בעינו שהוא מספר ש"ס וענינו לדעת ההפרש שבין המונח והנתון בזה המשל ובין המונח והנתון במשל הראשון | |||||||||||||
Reuven: | ויחוייב לפי מה שקדם שיהיה הנשאר ביד ראובן חצי הש"ס וששית הס"א שהם ק"צ וששית | |||||||||||||
Shimon: | והנשאר ביד שמעון שליש הש"ס לבד שהם ק"כ | |||||||||||||
Levi: | והנשאר ביד לוי הש"ס פחות ששית הס"א שהם מ"ט וה' ששיות | |||||||||||||
ושיחוייב שיהיה מה ששם ראובן באמצע ק"צ ששית | ||||||||||||||
Shimon: | ומה ששם שמעון באמצע ס' | |||||||||||||
Levi: | ומה ששם לוי באמצע ט' וכ"ט חלקים משלשים | |||||||||||||
סך כל מה שבאמצע ר"ס וב' חלקים מט"ו | ||||||||||||||
ולקחנו ההבדל שבין המונח והנתון והם קצ"ט וב' חלקים מט"ו ושמרנום וקראנום השמור השני | ||||||||||||||
אחר זה עייננו ההבדל שבין השמור הראשון והשמור השני והם י"ג חלקי' מט"ו למגרעת | ||||||||||||||
גם עייננו ההבדל שבין המונח הראשון והמונח השני והוא אחד לתוספת כי המונח הראשון היה ששים והמונח השני הוא ס"א | ||||||||||||||
ובזה ידענו שכשנוסיף אחד על המונח יגרעו י"ג חלקים מט"ו מן ההבדל שבין המונח לנתון | ||||||||||||||
ולכן מן המחוייב מזה בהכרח שכשיהיה ההבדל שבין המונח לנתון י"ג חלקי' מט"ו לתוספת שנוסיף על המונח אחד ואז ישוו בהכרח אחר שהמונח כשנוסיף עליו אחד יהיה נגרע מן ההבדל י"ג חלקי' מט"ו וא"כ ישוו בהכרח | ||||||||||||||
ולזה נייחס ונאמ' אם כשההבדל שבין המונח לנתון י"ג חלקים מט"ו נוסיף על המונח א' כשההבדל שבין המונח לנתון ר' כמו במשלנו הראשון שיהיה המונח ס' והנתון ר"ס כמה ראוי שנוסיף על המונח ויצאו ר"ל וי' חלקים מי"ג | ||||||||||||||
נוסיפם על הס' המונח הראשון ויעלו ר"צ ועשרה חלקים מי"ג | ||||||||||||||
וזהו הנתון באמצע כשהנשאר ביד שלשתן הוא ש"ס | ||||||||||||||
ומעתה יחוייב ממה שקדם שיהיה מה שטרף ראובן כמו מספר ש"ס ושליש המונח שהם הר"ץ ועשרה חלקים מי"ג | ||||||||||||||
Reuven's remainder: | וזה שכבר קדם שהיה הנשאר בידו מהטריפה חצי הש"ס וששית המונח וזה אחר שנתן באמצע חצי מה שהיה בידו | |||||||||||||
Reuven used: | ואם כן יחוייב מזה בהכרח שיהיה כל מה שטרף כפל מה שנשאר בידו שהם מספר ש"ס ושליש הר"צ ועשרה יגיי"ם שהם בין הכל תנ"ו וי"ב יגיי"ם | |||||||||||||
Shimon used: | ושיהיה מה שטרף שמעון מאה ושמונים לזאת הסבה בעצמה | |||||||||||||
Levi used: | ושיהיה כל מה שטרף לוי שלשה עשרה ואחד עשר יגיי"ם | |||||||||||||
total used: | סך כל הטריפה שש מאות וחמשים ועשרה יגיי"ם | |||||||||||||
Reuven gave to the pool: | ושיהיה כל מה שנתן ראובן באמצע חצי מה שטרף שהם רכ"ח וששה יגיי"ם | |||||||||||||
Shimon gave to the pool: | ומה שנתן שמעון הוא שליש מה שטרף שהם ס' | |||||||||||||
Levi gave to the pool: | ומה שנתן לוי הוא ששית מה [ש]טרף שהם שנים וד' יגיי"ם | |||||||||||||
Pool: | נמצא כל הנתון באמצע משלשתן יחד הם ר"צ ועשרה יגיי"ם והנשאר ביד שלשתן הם ש"ס שלמים סך הנשאר בידם והנתון באמצע תר"נ ועשרה יגיי"ם כן אם היה המגיע מהירושה לראובן שליש ולשמעון ב' חמשיות וללוי ד' חלקים מט"ו על דרך משל ובאו וטרפו כל הירושה כל אחד לפי מה שקרה וכשבאו בדין שמו באמצע כל אחד מהם חצי הטריפה ואחר כך חלקו באמצע לג' חלקים שוים ולקח כל אחד מהם שליש וכזה לקח כל אחד חוקו ורצית לדעת כמה טרף כל א' מהם הנה תצטרך בהכרח לנהוג זה הדרך בעינו ובזה תדע מה שטרף כל אח' מהם | |||||||||||||
Reuven: | וזה שהנשאר מהטריפה ביד ראובן בהכרח הוא שליש הנשאר ביד שלשתן אחר שהמגיע לו ממונח באמצע הוא שליש ושהמגיע לו מכלל הירושה הוא גם כן שליש כי כבר קדם שכאשר היה יחס מה שחוסר אל מה שיחוסר כיחס הכל אל הכל הנה יהיה יחס הנשאר אל הנשאר כיחס הכל אל הכל | |||||||||||||
Shimon: | ושהנשאר ביד שמעון בהכרח הוא ב' חמשיות הנשאר ביד שלשתן וחלק אחד מט"ו חלקי המונח באמצע לזאת הסבה בעצמה | |||||||||||||
Levi: | ושהנשאר ביד לוי הוא ד' חלקים מט"ו חלקי הנשאר ביד שלשתן פחות חלק אחד מט"ו חלקי המונח באמצע | |||||||||||||
וכאשר היה זה כן נניח מספר אחד ימצאו בו כל אלה החלקים ר"ל שליש וחמישית וחלק אחד מט"ו והוא מספר רכ"ה על דרך משל ויהיה הוא הנשאר ביד שלשתן יחד גם נניח המספר המונח שהם ס' | ||||||||||||||
Reuven: | ולהיות שהנשאר ביד ראובן הוא שליש הנשאר ביד שלשת אם כן הנשאר ביד ראובן הם ע"ה | |||||||||||||
Shimon: | והנשאר ביד שמעון שהם שתי חמישיות הנשאר ביד שלשתם ואחד מט"ו מהמונח הם צ"ד | |||||||||||||
Levi: | והנשאר ביד לוי שהם ארבעה חלקי' מט"ו חלקי הנשאר ביד שלשתן פחות טוי"י אחר מהמונח הם נ"ו | |||||||||||||
ושמה שנתן ראובן באמצע שהם חצי הטריפה הם ע"ה ומה שנתן שמעון צ"ד ומה שנתן לוי נ"ו סך הנתון באמצע רכ"ה וסך הנשאר ביד שלשתן רכ"ה | ||||||||||||||
והמונח הם ס' וההבדל שבין המונח לנתון הם קס"ה ושמרנום וקראנום השמור הראשון | ||||||||||||||
אחר זה הוספנו על המונח אח' והיה ס"א ויחוייב שיהיה הנשאר ביד ראובן ע"ה והנתון ע"ה | ||||||||||||||
Shimon: | והנשאר ביד שמעון צ"ד וטוי"י א' והנתון צ"ד וטוי"י א' | |||||||||||||
Levi: | והנשאר ביד לוי נ"ה וי"ד טויי"ן | |||||||||||||
סך הנתון באמצע הם רכ"ה וסך הנשאר ביד שלשתן רכ"ה והמונח ס"א | ||||||||||||||
וההבדל שבין המונח לנתון הם קס"ד ושמרנום וקראנום השמור השני | ||||||||||||||
אחר זה עייננו ההבדל שבין ב' השמורים והוא אחד למגרעת | ||||||||||||||
גם עייננו ההבדל שבין ב' המונחים והוא אחד לתוספת | ||||||||||||||
ובזה ידענו שכשנוסיף אחד על המונח שיגרע אחד מההבדל שבין המונח לנתון | ||||||||||||||
ולכן להיות שכבר קדם שההבדל שבין המונח לנתון הם קס"ה יחוייב שנוסיף על המונח קס"ה לתוספת עד שיגרעו הקס"ה שבין המונח לנתון וישוה הנתון למונח ולכן נוסיף על הס' שהוא המונח הראשון קס"ה ויעלו רכ"ה ואז יהיה המונח שוה לנתון בלי תוספת ומגרעת | ||||||||||||||
ואכן מן המ[ח]וייב מזה ש[כא]שר יהיה הנשאר ביד שלשתן יחד מספר רכ"ה שיהיה גם המונח שהוא הנתון באמצע רכ"ה | ||||||||||||||
Reuven: | ומעתה יחוייב ממה שקדם שיהיה מה שטרף ראובן הוא כמו שתי שלישיות הנשאר ביד שלשתן שהם ק"נ | |||||||||||||
Shimon: | ויהיה מה שטרף שמעון ארבע חמישיות הנשאר ביד שלשתן ושנים חלקים מט"ו חלקי המונח באמצע שהם ר"י | |||||||||||||
Levi: | ויהיה מה שטרף לוי [שמנה] חלקים מט"ו חלקי הנשאר ביד שלשתן פחות ב' חלקים מט"ו חלקי המונח באמצע הם צ' | |||||||||||||
סך כל הטריפה ת"נ | ||||||||||||||
ויהיה מה שנתן ראובן ושמעון ולוי שהוא חצי מה שטרף כל אחד רכ"ה | ||||||||||||||
והנשאר ביד שלשתן רכ"ה וכשלקח כל אחד מהם שליש המונח שהם ע"ה והוסיפם על מה שנשאר בידו הנה לקח כל אחד חוקו | ||||||||||||||
Reuven: | כי אחר שכל מה שטרף ראובן הם ק"נ ונתן חצי מה שטרף א"כ יהיה הנשאר בידו ע"ה וכשלקח שליש המונח שהם ע"ה והוסיפם על הע"ה שבידו עלו ק"נ והוא שליש כל הירושה שהם ת"נ לפי חקו | |||||||||||||
Shimon: | וכן יחויב שיהיה הנשאר ביד שמעון ק"ה וכשלקח שליש המונח שהם הע"ה והוסיפם על הק"ה שבידו עלו ק"פ והם ב' חמשיו' כל הירושה שהם ת"נ לפי החוק הראוי לו | |||||||||||||
Levi: | וכן יחויייב שיהיה הנשאר ביד לוי מ"ה וכשלקח שליש המונח שהם הע"ה והוסיפ' על המ"ה שבידו יעלו ק"כ שהם ד' חלקים מט"ו חלקי כל הירושה שהם ת"נ וזה מה שרצינו לבאר | |||||||||||||
שאלה אם לקחנו ממספר מאיזה מספר היה קצת וחלקנוהו לארבעה חלקים מתחלפים אחר כך לקחנו כל הנשאר מהמספר ההוא וחלקנו ממנו כמו חצי החלק האחד מהד' חלקי' והוספנוהו עליו וכמו שליש החלק הב' מהארבעה חלקים והוספנוהו עליו וכמו שליש החלק הב' מהד' חלקים והוספנוהו עליו וכמו רביעית החלק השלישי והוספנוהו עליו וכמו ששית החלק הד' והוספנוהו עליו וכזה כל המספר כמה היה כל חלק טרם התוספת וכמה הוא האחר התוספת | ||||||||||||||
התשובה שזה החלוק יתכן על פנים רבים ואיננו חלוק מוגבל אך הכוונה בכל מיני החלוק שיסכימו באופן אחד כפי ההנחה הקודמת | ||||||||||||||
המשל בזה אם היה המספר המונח כ' ולקחנו מהם עשרה וחלקנום לד' חלקים מתחלפים והם חלקי
א' ב' ג' ד' | ||||||||||||||
ונשארו בידינו מהכ' שבעה וה' חלקים מי"ב | ||||||||||||||
ולהיות שלא כלה כל המספר כפי ההנחה הקודמת הנה הוצרכנו לייחס ולומר אם בי"ב וז' יביי"ם היו החלקים המתחלפים א' ב' ג' ד' טרם התוספת בכ' כמה יהיו החלקים ההם ונעשה זה על דרך היחס ויצאו החלק הא' אחד ופ"ט חלקים מקנ"א | ||||||||||||||
והחלק השני שלשה ו[כ]ז' חלקים מקנ"א | ||||||||||||||
והחלק השלישי ד' וקי"ו חלקים מקנ"א | ||||||||||||||
והחלק הרביעי ששה ונ"ד חלקים מקנ"א | ||||||||||||||
וזה טרם התוספת אחר זה לקחנו מהנשארים ממספר כ' והוספנו על החלק הראשון כמו חציו ועל החלק השני כמו שלישתו ועל החלק השלישי כמו רביעיתו ועל החלק הרביעי כמו ששיתו והנה עלה החלק הראשון ב' ונ"ח חלקים מקנ"א | ||||||||||||||
והחלק השני ד' ול"ו חלקי' מקנ"א | ||||||||||||||
והחלק הג' ה' וקמ"ה חלקים מקנ"א | ||||||||||||||
והחלק הרביעי ז' וס"ג חלקים מקנ"א | ||||||||||||||
סך כ' שלמים בלי תוספת ומגרעת | ||||||||||||||
אך אין זה החלוק מיוחד בו כי כבר יתכן גם בזולת זה האופן והוא בשנחלק הד' חלקים על דרך ב' ג' ד' ו' וזה טרם התוספת אחר כך לקחנו הנשארים וחלקנו מהם כמו חצי הב' והוספנוהו עליו והיו ג' וכמו שליש הג' והוספנוהו עליו והיו ד' וכמו רביע הד' והוספנוהו עליו והיה ה' וכמו ששית הו' והוספנוהו עליו והיו ז' חברנום ועלו י"ט | ||||||||||||||
ולהיות שלא כלה כל מספר הכ' כפי ההנחה הקודמת הוצרכנו לייחס ולומר אם בי"ט היו החלקים המתחלפים טרם התוספת ב' ג' ד' ו' בכ' כמה יהיו החלקים ההם | ||||||||||||||
ויצא החלק הראשון ב' ושני יטיי"ם | ||||||||||||||
והחלק השני ג' וג' יטיי"ם | ||||||||||||||
והחלק השלישי ד' וד' יטיי"ם | ||||||||||||||
והחלק הרביעי ו' וו' יטיי"ם | ||||||||||||||
וזה טרם התוספת אך אחר התוספת יהיה החלק הראשון ג' וג' יטיי"ם | ||||||||||||||
והחלק השני ד' וד' יטיי"ם | ||||||||||||||
והחלק השלישי ה' וה' יטיי"ם | ||||||||||||||
והחלק הרביעי ז' וז' יטיי"ם | ||||||||||||||
סך כ' שלמים בלי תוספת ומגרעת וכן תוכל לחלקם גם בדרך אחרת וכלם יסכימו על אופן אחד רוצה לומר שכלם לפי ההנחה הראשונה | ||||||||||||||
שאלה שלשה שותפים שרצו להשתתף בחברה בשישים כל אחד מהם סך שוה ל[ח]ביריו והיה להם זהב ושמו בחברה שלשתן יחד חמשים ליטרין וזהב האחד מהם שוה הרטל ג' זהובים וזהב השני שוה הרטל חמשה זהובים וזהב השלישי שוה הרטל שמנה זהובים כמה ליטרין שם כל אחד מכלל הנ' ליטרין ששמו שלשתן יחד עד שיהיה סך הזהובים ששם כל אחד שוה לחביריו | ||||||||||||||
התשובה נבקש מספר שימנוהו מספרי ג' ה' ח' והוא מספר ק"כ ונקח שלישית זה המספר והם מ' ונשמרם גם נקח שמיניתו והם ט"ו ונשמרם נחבר השמורים והם ע"ט | ||||||||||||||
אחר זה נייחס ונאמר אם הע"ט ישוו נ' המ' כמה ויצאו כ"ה ליטרין וכ"ה חלקים מע"ט חלקי הרטל וזהו סך הזהב ששם הראשון בחברה | ||||||||||||||
וכן נייחס ונאמר אם הע"ט נ' הכ"ד כמה ויצאו ט"ו ליטרין וט"ו עטיי"ם מהרטל וזהו סך הזהב ששם השני בחברה | ||||||||||||||
וכן נייחס ונאמר אם הע"ט נ' הט"ו כמה ויצאו תשעה ליטרין ותשעה ושלשים עטיי"ם מהרטל וזהו סך הזהב ששם השלישי בחברה | ||||||||||||||
סך כל הזהב חמשים ליטרין שלמות | ||||||||||||||
וסך שווי זהב כל אחד ואחד מהם חמשה ושבעים זהובים וחמשה ושבעים חלקים מע"ט חלקי הזהוב הא' | ||||||||||||||
שאלה ירושה שעלתה לד' אנשים החלק המגיע לראשון חצי והחלק המגיע לשני שליש והחלק המגיע לשלישי רביע והחלק המגיע לרביעי הוא חלק אחד מי"ב ולקחו חלקם הראשון והרביעי והלכו להם ונשאר מהירושה תשעה זהובים לחלקם השני והשלישי שמגיע לאחד מהם שליש מכללות הירושה ולאחר רביע מכללות הירושה כמה מגיע לכל אחד מהם מהט' זהובים הנשארים | ||||||||||||||
התשובה שנבקש מספר שיהיו בו שליש ורביע והם י"ב ושלישיתו ורביעיתו ג' נחברם שניהם והם ז' | ||||||||||||||
ואחר נייחס ונאמר אם הז' ט' הד' כמה ויצאו ה' שלמים ושביעית אחד וזהו המגיע לבעל השליש מהט' | ||||||||||||||
גם נייחס ונאמר אם הז' ט' הג' כמה ויצאו ג' שלמים וו' שביעיות וזהו המגיע מהט' לבעל הד' | ||||||||||||||
או אם נרצה נשתמש בדרך אחרת והוא שנקבץ השליש והרביע והם ז' יביי"ם | ||||||||||||||
ואחר נייחס ונאמר אם היביי"ם ט' השליש כמה ויצאו ה' ושביעית | ||||||||||||||
גם נייחס ונאמר אם השבעה יביי"ם תשעה הרביע כמה ויצאו ג' וו' שביעיות | ||||||||||||||
Chapter Two |
הפרק השני מהחלק הראשון בשאלות המספריות המתבארות מזולת מין היחסים | |||||||||||||
Buy and Sell Problem | ||||||||||||||
|
שאלה מי שקנה במאה זהובים מאה ליטרין סוכר על דרך משל ומכר החמשים ליטרין ליטרא ורביע בזהוב והנ' ליטרין הנשארים ליטרא פחות רביע בזהוב הרויח או הפסיד | |||||||||||||
|
התשובה שזאת השאלה מחוברת מארבעה מיני המספר והם ההכאה והקבוץ והחלוק החסור | |||||||||||||
|
ולכן נתיכה אליהם בשנכה הנ' ליטרין בד' ויעלו ר' רביעיים ונשמרם ויקרא השמור הראשון | |||||||||||||
|
גם נכה הנ' ליטרין הנשארים בד' ויעלו ר' רביעיים ונשמרם ויקרא השמור השני | |||||||||||||
|
אחר זה נחלק השמור הראשון על הה' ויצאו מ' זהובים ונשמרם גם נחלק השמור השני על הג' ויצאו ס"ו זהובים ושתי שלישיות הזהוב | |||||||||||||
|
שאלה שתי עיירות שהיו ביניהם מאה מיל ויצאו מהן שני אנשים זה לקראת זה ברגע אחד ומהלך האחד ביום י"ט מיל ומהלך האחר ביום י"ו מיל | |||||||||||||
התשובה שזאת השאלה מחוברת מקבוץ וחלוק ולכן נקבץ הי"ז עם הי"ט ויעלו ל"ו והם מהלך יום א' אחר זה נחלק עליהם הק' מיל שבין ב' העיירות ויצאו ב' ימים וכ"ח חלקים מל"ו חלקי היום שהם ז' תשיעיות היום | ||||||||||||||
שאלה אם רצית לדעת כל המספרים הנמשכים על הסדר מבלתי דלוג כלל בשיוסיפו חלקיהם על כללם מספר זוג או כשיגרעו חלקיהם מכללם מספר זוג איזה מספר שיהיה או שישוו חלקיהם לכללם והם המספרים השלמים היאך יהיה זה | ||||||||||||||
superabundant numbers: | התשובה שנסדר מספרי זוג הזוג בטור אחד על הסדר אחר זה נכתוב תחת כל מספר ממספרי זה הטור מספר שיהיה פחו' מכפל המספר שעליו כמו התוספת אשר רצית שיתוספו החלקי' על הכלל בתוספת אחד אם רצית לדעת המספרים אשר חלקיהם נוספים על כללם | |||||||||||||
deficient numbers: | אולם אם רצית לדעת המספרים אשר חלקיהם גורעים מכללם הנה נכתוב תחת כל מספר ממספרי זה הטור מספר שיהיה נוסף על כפל מספר זוג הזוג שעליו כמו המגרעת אשר רצית שיגרעו החלקים מן הכלל פחות אחד | |||||||||||||
perfect numbers: | ואם רצית לדעת המספרים השלמים והם אשר חלקיהם שוים לכללם הנה נכתוב תחת כל מספר ממספרי זה הטור מספר שיהיה פחות אחד מכפל מספר זוג הזוג שעליו אחר זה נכה כל אחד ממספרי זוג הזוג עם המספר שהוא תחתיו אם הוא מספר ראשון והעולה יכתבנו בטור שלישי כל אחד תחת המספר אשר יולד מהכאתו ויהיו כל המספרים אשר בזה הטור מסכימים על אופן אחד רוצה לומר אם בתוספת חלקיהם על כללם ואם במגרעת ואם בשווי כשהתוספת או המגרעת שוה בכלם | |||||||||||||
המשל בזה אם רצית בתוספת | ||||||||||||||
הנה זאת צורתם א' ב' ד' ח י"ו | ||||||||||||||
ואם רצית המגרעת הנה צורתם א ב ד ח י"ו | ||||||||||||||
שיוסיפו ב ה יג כט רקד תסד | ||||||||||||||
שיגרעו ב ה ט י"ז ל"ג י 0 קל"ו 0 | ||||||||||||||
שיוסיפו ד ג יא כז י"ב פ"ח 0 | ||||||||||||||
שיגרעו ד ז י"א י"ט לה יד מד קנב 0 | ||||||||||||||
שיוסיפו ו 0 ט כה 0 0 0 | ||||||||||||||
שיגרעו ו ט י"ג כא לז 0 נב 0 תקצב | ||||||||||||||
שיוסיפו ח 0 ז כג 0 נ"ו שס"ח | ||||||||||||||
שיגרעו ח י"א ט"ו כג לט כב 0 קפד 0 | ||||||||||||||
ואם רצית השווי הנה צורתו א ב ד ח י"ו | ||||||||||||||
ג ז טו לא וכח 0 תצו | ||||||||||||||
שאלה אם אמר אומר כפלתי ממוני והוצאתי י"ב עוד כפלתי הנשאר והוצאתי י"ב עוד כפלתי הנשאר והוצאתי י"ב וכפלתי הנשאר והיו י"ב כמה היה המספר מתחלה | ||||||||||||||
התשובה תחשוב זה החשבון מלמטה למעלה וזה כשתחלק הי"ב לשנים ותקח חציו והם ששה ותוסיף עליהם י"ב והם י"ח | ||||||||||||||
ותקח חציו והם ט' הוסף עליהם י"ב והם כ"א | ||||||||||||||
וקח חציים והם עשרה וחצי והוסף י"ב והם כ"ב וחצי | ||||||||||||||
וקח חציים והם י"א ורביע | ||||||||||||||
ומפני שמספר הפעמים אשר לקחתי החצי כמספר הפעמים אשר לקח הוא הי"ב הנה ידענו שהמספר המבוקש הוא אחד עשר ורביע |
שאלה אם אמר אומר הוצאתי ממוני חציו ואחד יותר ומהנשאר חציו ואחד יותר ומהנשאר חציו ואחד יותר ונשאר אחד כמה היה מממונו | |
התשובה נחשוב מלמטה למעלה ונוסיף על הא' אחד ויעלו ב' ונכפלם ויעלו ד' עוד נוסיף עליהם אחד ויעלו חמשה | |
נכפלם ויעלו עשרה נוסיף עליהם אחד ויעלו אחד עשר | |
נכפלם ויעלו שנים ועשרים ומפני שמספר הפעמים אשר הוספנו וכפלנו הם כמספר הפעמים אשר חלק ממונו לחצאים והשליכו עם התוספת על כן שפטנו שממונו היה שנים ועשרים | |
שאלה אם אמר אומר חברתי כל המספרים הטבעיים עד מספר מה ועלה המחובר תס"ה איזהו המספר האחרון | |
התשובה נכפול המחובר ויעלה תתק"ל נקח שרש המרובע הקודם למספר תתק"ל והוא שלשים וזהו המספר האחרון | |
שאלה אם אמר אומר חברתי כל מעוקבי המספרים הטבעיים עד מספר מה על הסדר ועלה המחובר רכ"ה [אי]זהו המעוקב האחרון | |
התשובה שנקח שרש המחובר והוא ט"ו ונשמרהו | |
אחר זה נבקש כל זוגי המספרים אשר יולד מספר הט"ו מהכאתם כשיהיה המספר האחד מהזוג שלם והמספר האחר פעם שלם ופעם שלם וחצי אחר זה נבקש מכל אותם הזוגות הזוג אשר יהיה המספר האחד ממנו כפל המספר האחר פחות אחד והוא מספר ה' שהוא פחו' מכפל בן זוגו שהוא ג' אחד ומעוקבו רכ"ה וזהו המעוקב האחרון | |
שאלה אם שקל הזהב שוה ארבעים לבנים ונתן אחד לחברו חתיכת זהב של מאה שקלים למכור ממנו כל כך עד שיהיה כמות שקלי הזהב הנשאר ככמות הלבנים אשר לקח מהנמכר ממנו כמה זהב מכר מהחתיכה | |
התשובה נוסיף על ארבעים אחד ונחלק המאה עליו והיוצא הוא משקל הזהב הנמכר | |
ואם היה השקל שוה נ"ה על דרך משל נוסיף עליו אחד ויעלו נ"ו ועליהם נחלק המאה וכן תמיד | |
שאלה אם נתן אחד לחברו חתיכת זהב למכור ממנו כל כך עד שיעלה מספר מעות הזהב הנמכר כמספר שקלי הזהב הנשאר והיה מספר שקלי הזהב הנשאר צ"ז שקלים וכ"ג חלקים ממ"א חלקי השקל בכמה לבנים מכר השקל וכמה היה כמות החתיכה כלה | |
התשובה שנגרע אחד מהמ"א וישארו מ' וככה הוא שווי השקל אחר זה נחלק כמות השקלים הנשארים שהם הצ"ז שקלים וכ"ג חלקים ממ"א על המ' ויצאו לך ב' שקלים וי"ח חלקים ממ"א חברם עם הצ"ז שקלי' וכ"ג חלקי' ממ"א ויעלו ק' שקלים שלמים וככה הוא מספר שקלי כל חתיכה | |
שאלה אם ישאל שואל איזהו המרובע אשר חבורו עם עשר כפלי שרשו על דרך משל יעלו תשעה ושלשים | |
התשובה נכה מספר כפלי השרש עם עצמו ויעלו ק' ונכה הק' עם הל"ט ויעלו ג' אלפים תת"ק ונשמרם אחר זה נכה חצי הק' עם עצמו ויעלו שני אלפים ת"ק נחברם עם השמור ויעלו ו' אלפים ת"ק נקח שרשם והם פ' ונגרעם מהעולה מקבוץ הנ' שהם חצי הק' עם הל"ט שהם פ"ט וישארו ט' וזהו המרובע | |
ושרשו ג' | |
וכן אם הרבית המרובעים הנה עליך להשיב השאלה אל מרובע אחד כמו על דרך משל אם שאל שואל איזהו המרובע אשר ג' כפליו עם י"ב כפלי שרשו יעלו ק"פ | |
הנה נקח המרובע האחד מהם ולהיות שהמרובע האחד מהם הוא שליש מספר המרובעים אשר שם בשאלה | |
הנה ראוי לקחת גם מכפלי השרשים שלישיתם והן ד' וכן נקח שליש המחובר והם ס' והנה שבה השאלה כאלו שאל השואל איזהו המרובע אשר בחבורו עם ד' כפלי שרשו הם ששיםונעשה הדרך הקודם בעינו וכן אם חלקת המרובעים הנה עליך להשיב השאלה אל מרובע אחד | |
כמו על דרך משל אם שאל שואל איזהו המרובע אשר שלישיתו עם ג' כפלי שרשו הם שלשים | |
הנה נקח מרובע אחד תמורת שלישיתו ולהיות שהמרובע האחד הוא שלשה כפלי שלישיתו | |
הנה ראוי לקחת גם כן שלשה כפלי השרשים שבשאלה והם תשעה כפלי שרשו כי שלשה פ[ע]מי' ג' הם תשעה גם נקח ג' כפלי השלשים והם תשעים
והנה שבה השאלה כאלו שאל השואל איזהו המרובע אשר בחבורו עם ט' כפלי שרשו הם תשעי' | |
ונעשה הדרך הראשון בעינו | |
או אם תרצה בדרך אחרת הנה נקח חצי כפלי השרשים ונכם עם עצמם והעולה נחברם עם המספר המחובר מכפלי השרשים והמרובע כפי השאלה והעולה נקח שרשו וגרע ממנו חצי כפלי השרשים והנשאר הוא שרש המרובע תרבענו והוא המרובע | |
המשל בזה בשאלה הנזכרת והיא שהמרובע הא' עם עשרה כפלי שרשו הם תשעה ושלשים | |
הנה נקח חצי כפלי השרשים והם חמשה נכם עם עצמם ויעלו כ"ה נחברם עם התשעה ושלשים והם ס"ד נקח שרשם והם שמנה נגרע מהם ה' שהם חצי כפלי השרשים ונשארו ג' והוא שרש המרובע הדרוש | |
תרבענו והוא ט' וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל איזהו המרובע אשר חבורו עם עשרים ואחד על דרך משל יעלה כמו עשרה כפלי שרשו | |
התשובה שתקח חצי כפלי השרשים ותכם עם עצמם ויעלו כ"ה נגרע מהם הכ"א וישארו ד' נקח שרשם והם ב' נג[רע]ם מחצי כפלי השרשי' וישארו ג' וזהו שרש המרובע הדרוש | |
נכם עם עצמם ויעלו ט' וזהו המרובע הדרוש | |
ואם ישוה העולה מהכאת חצי כפלי השרש למספרים המחוברים עם המרובע אשר לא נוכל אז לגרוע המספרים מהעולה מהכאת חצי כפלי השרש למספרים המחוברים עם המרובע מהכאת חצי כפלי השרש בעצמם | |
הנה יהיה אז השרש הדרוש מספר חצי כפלי השרש בעינו | |
אולם שיהיה העולה מהכאת חצי כפלי השרש פחות מהמספרים המחוברים עם המרובע הדרוש הנה זה נמנע בלא ספק | |
וכן אם הרבית המרובעים בשאלה כמו שתאמר איזהו המרובע אשר ג' כפליו עם כ"א ישוו לי' כפלי שרשו | |
או אם חלקת המרובעים כמו שתאמר איזהו המרובע אשר שלישתו עם כ"א ישוו לי' כפלי שרשו | |
הנה עליך להשיב השאלה אל מרובע אחד כמו שקדם ותעשה לפי הדרך הראשון בעינו או בדרך אחרת והוא שתכה מספר כפלי השרש עם עצמו ויעלו ק' אחר זה הכה הק' עם הכ"א והם שני אלפים ק' ותשמרם אחר זה הכה חצי העולה מהכאת כפלי השרשי' בעצמם שהם נ' עם עצמם ויעלו שני אלפים ת"ק ותגרע מהם השמור וישארו ת' ושרשם עשרים ותגרעם מהנ' שהם חצי העולה מהכאת כפלי השרשים בעצמם וישארו שלשים תגרע מהם האחד ועשרים המחוברים עם המרובע וישארו ט' וזהו המרובע הדרוש | |
ושרשו ג' | |
שאלה אם שאל שואל איזהו המרובע אשר ג' כפלי שרשו וד' ישוו לי' | |
התשובה שתקח חצי כפלי השרש ותכהו עם עצמו ויעלו שנים ורביע חברהו עם המספרים המחוברים עם כפלי השרשים שהם הד' ויעלו ו' ורביע קח שרשם והם ב' וחצי חברם עם חצי כפלי השרש ויעלו ד' וזהו השרש | |
ומרובעו י"ו וזהו הדרוש | |
או בדרך אחרת שתכה מספר כפלי השרש עם עצמו ויעלו ט' הכם עם המספרים שהם הד' ויעלו ל"ו ושמרם אחר זה קח חצי העולה מהכאת כפלי השרש עם עצמו שהם ד' וחצי והכם עם עצמם ויעלו כ' ורביע חברם עם השמור ויעלו נ"ו ורביע קח שרשם והם ז' וחצי חברם עם חצי העולה מהכאת כפלי השרש עם עצמם שהם ד' וחצי ועם המספרים שהםד' ויעלו י"ו וזהו המרובע הדרוש | |
ושרשם ד' וזהו השרש הדרוש | |
וכן אם הרבית המרובעי' בשאלה או אם חלקת אותם הנה עליך להשיב השאלה אל מרובע אחד כמו שקדם ועשה לפי דרך הראשון | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע ב' כפלי שרש מרובע מה או ג' כפליו או איזה כפלים שרצית מבלתי שנדע שרשו ר"ל שלא נצטרך למצוא שרשו תחלה ואחר כך כפלו או כפליו אבל מתחלה נמצא כפלו או כפליו | |
המשל בזה אם שאל שואל כמה הוא העולה מד' כפלי שרש מרובע הט' | |
התשובה הנה נכה מספר הכפלים ויעלו י"ו אחר זה נכה הי"ו עם הט' שהוא המרובע י' ויעלו קמ"ד ושרשם י"ב וזהו העולה מד' כפלי שרש הט' | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע העולה מב' כפלי שרש מרובע מה או משלשה כפליו או מאיזה כפלי' שרצית לאיזו מרובע יהיה שרש מבלתי שנדע שרש המרובע ההוא ולא העולה מכפלי שרשו אבל שיצא לנו הכל מתוקן בתחבולה אחת | |
המשל בזה אם שאל שואל לאיזה מרובע יהיה שרש העולה מארבעה כפלי שרש התשעה מבלתי שנדע שרש הט' | |
התשובה נכה מספר הכפלים בעצמם ויעלו י"ו אחר זה נכה הי"ו עם התשעה ויעלו קמ"ד וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם רצית לדעת חצי שרש מרובע מה או שלישיתו או רביעיתו מבלתי שתדע שרשו תחלה | |
המשל בזה אם שאל שואל כמה הוא שלישית שרש התשעה | |
התשובה נכה השלישית עם עצמו ויעלה תשיעית נכהו עם הט' ויעלה אחד נקח שרשו והוא אחד וזה שלישית שרש הט' | |
וכן אם שאל שואל כמה הוא ב' שלישיותיו נכה הב' שלישיות עם עצמם ויעלו ד' תשיעיות ונכם עם הט' ויעלו ד' ונקח שרשם והם ב' וזהו שתי שלישיות שרש הט' | |
שאלה אם שאל שואל איזהו המרובע אשר העולה מב' שלישיות שרש הט' הוא שרשו מבלתי שנדע שרש הט' ולא שתי שלישיותיו | |
התשובה נכה השתי שלישיות עם עצמם ויעלו ארבע תשיעיות נכם עם הט' ויעלו ארבעה וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל איך נדע העולה מהכאת שרש מרובע מה עם שרש מרובע מה לאיזה מרובע הוא שרש מבלתי שנדע שרשם תחלה ואחר כך העולה מהכאתם ואחר כך מרובעו | |
המשל בזה אם רצית לדעת העולה מהכאת שרש הט' עם שרש הל"ו מבלתי שנדע שרשם לאיזה מרובע הוא שרש | |
התשובה נכה הט' עם הל"ו ויעלו שלש מאות וארבעה ועשרים וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל איך נדע העולה מהכאת כפל או כפלי שרש מרובע מה עם כפל או כפלי שרש מרובע מה לאיזה מרובע הוא שרש מבלתי שנדע שרש המרובעי' ההם ואח"כ העולים מכפלי כל אחד מהם ואח"כ העולה מהכאת העולים מכפליהם זה עם זה ואחר כך העולה מהכאתו בעצמו והוא מרובעו אך יצא לך הכל מתוקן עם תחבולה אחת | |
המשל בזה אם רצית לדעת העולה מהכאת ד' כפלי שרש הט' עם ג' כפלי שרש הל"ו לאיזה מרובע הוא שרש | |
התשובה נכה מספר כפלי המרובע הא' כל אחד בעצמו ונאמר ד' פעמים ד' הם י"ו אחר זה נכה הי"ו עם הט' ויעלו קמ"ד ונשמרם גם נכה ג' פעמים ג' ויעלו תשעה אחר זה נכה התשעה עם הל"ו ויעלו שכ"ד אחר זה נכה השכ"ד עם הקמ"ד השמורים ויעלו ששה וארבעים אלף תרנ"ו וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל איך נדע העולה מהכאת שבר או שברי שרש מרובע מה עם שבר או עם שברי שרש מרובע מה לאיזה מרובע הוא שרש מבלתי שנדע שרש המרובעים ההם ואחר כך לקחת שבריהם ואחר כך להכותם ואחר כך לדעת מרובעם אבל יצא לך הכל מתוקן בתחבולה אחת | |
המשל בזה אם רצית לדעת העולה מהכאת שתי שלישיות שרש הט' עם חצי שרש הששה ושלשים לאיזה מרובע הוא שרש | |
התשובה נכה מספר השברים בעצמם ונאמר ב' שלישיות פעמים ב' שלישיות הם ד' תשיעיות ואחר זה נכה הד' תשיעיות עם הט' ויעלו ד' ונשמרם גם נכה החצי בעצמו ויעלה רביעית אחד ואחר זה נכהו עם הל"ו ויעלו ט' אחר זה נכה הט' עם הד' השמורים ויעלו ל"ו וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע היוצא מחלוק שרש מרובע מה על שרש מרובע מה מבלתי שנדע שרשם ואחר כך לחלקם זה על זה אבל יצא לך הכל מתוקן בתחבולה אחת | |
המשל בזה אם רצית לדעת היוצא מחלוק שרש הל"ו על שרש הט' מבלתי שנדע שרשם | |
התשובה נחלק הל"ו על הט' ויצאו ד' נקח שרשם והוא ב' וככה הוא היוצא מחלוק שרש הל"ו על שרש הט' | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע היוצא מחלוק כפל או כפלי שרש מרובע מה מבלתי שנדע שרשם תחלה ואחר כך העולה מכפלי כל א' מהם ואחר כך היוצא מחלוקם זה על זה אבל יצא לך הכל מתוקן בתחבולה אחת | |
המשל בזה אם רצית לדעת היוצא מחלוק העולה מה' כפלי שרש הט' על העולה מב' כפלי שרש הל"ו | |
התשובה נכה מספר כפלי שרש כל אחד עם עצמו ונאמר ה' פעמים ה' הם כ"ה ואחר זה נכה הכ"ה עם הט' ויעלו רכ"ה ונשמרם גם נכה הב' עם עצמם ויעלו ד' והד' עם הל"ו ויעלו קמ"ד נחלק הרכ"ה השמורי' על הקמ"ד ויצא אחד שלם ופ"א חלקים מקמ"ד קח שרשם והם ט"ו חלקים מי"ב שהם אחד שלם ורביע וככה הוא היוצא מחלוק ה' כפלי שרש הט' על ב' כפלי שרש הל"ו | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע היוצא מחלוק שבר או שברי שרש מרובע מה על שבר או שברי שרש מרובע מה בלתי שנדע שרשם ואחר כך העולה משבריהם ואחר כך היוצא מחלוקם זה על זה זה | |
המשל בזה אם רצית לדעת היוצא מחלוק ב' שלישיות שרש הל"ו על ב' שלישיות שרש הט' מבלתי שנדע שרשם | |
התשובה נכה הב' שלישיות עם הב' שלישיות ויעלו ד' תשיעיות ואחר כך נכה הד' תשיעיות עם הל"ו ויעלו י"ו ונשמרם גם נכה הב' שלישיות עם עצמם ויעלו ד' תשיעיות אחר זה נכה הד' תשיעיות עם הט' ויעלו ד' נחלק הי"ו השמורים על הד' ויצאו ד' נקח שרשם והם ב' וככה הוא היוצא מחלוק שתי שלישיות הששה ושלשים על שתי שלישיות הט' | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע העולה מקבוץ שרש מרובע מה עם שרש מרובע
מה לאיזה מרובע הם שרש מבלתי שנדע שרשי אותם המרובעים | |
התשובה נקבץ המרובע עם המרובע והעולה נשמרהו גם נכה המרובע עם המרובע והעולה נקח ממנו כפל שרשו ונחברהו עם השמור ושרש המחובר הוא העולה מקבוץ שרשי שני המרובעים | |
המשל בזה אם רצית לדעת העולה מקבוץ שרש הי"ו עם שרש הל"ו לאיזו מרובע הוא שרש נקבץ הל"ו עם הי"ו ויעלו נ"ב ונשמרם גם נכה הי"ו עם הל"ו ויעלו תקע"ו ונקח כפל שרשו והם מ"ח נחבר המ"ח עם הנ"ב השמורים ויעלו מאה וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע העולה מקבוץ כפל או כפלי שרש מרובע מה עם כפל או כפלי שרש מרובע מה לאיזו מרובע הם שרש מבלתי שנדע שרשם תחלה ואחר כך כפליהם ואחר כן העולה מקבוצם | |
המשל בזה אם רצית לדעת העולה משני כפלי שרש הט' עם ג' כפלי שרש הי"ו לאיזו מרובע הוא שרש | |
התשובה נכה הב' עם עצמם ויעלו ד' והד' עם הט' ויעלו ל"ו ונשמרם גם נכה הג' עם עצמם ויעלו ט' והט' עם הי"ו ויעלו קמ"ד ונשמרם אח"ז נחבר השמורים ויעלו ק"פ ונשמרם אחר זה נכה הל"ו עם הקמ"ד והעולה הוא חמשה אלפים וקפ"ד ושרשם ע"ב נקח כפלו והוא קמ"ד נחברם עם הק"פ השמורים ויעלו שלש מאות וארבעה ועשרים וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע העולה מקבוץ שבר או שברי שרש מרובע מה עם שבר או שברי שרש מרובע מה לאיזו מרובע הוא שרש מבלתי שנדע שרשם תחלה ואחר כך שבריהם ואחר כך העולה מקבוץ שבריהם ואחר כך מרובעו | |
המשל בזה אם רצית לדעת העולה מקבוץ שני שלישי שרש הט' עם ג' רביעיות שרש הי"ו לאיזו מרובע הם שרש | |
התשובה נכה השתי שלישיות עם עצמם ויעלו ד' תשיעיות ואחר זה נכם עם הט' ויעלו ד' ונשמרם גם נכה הג' רביעיות עם עצמם ויעלו תשעה חלקים מי"ו ואח"ז נכם עם הי"ו ועלו תשעה ונשמרם אחר זה נחבר השני שמורים ויעלו י"ג ונשמרם גם נכה הט' עם הד' ויעלו ל"ו נקח כפל שרשם והם י"ב נחברם עם הי"ג השמורים ויעלו כ"ה וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע הנשאר מחסור שרש מרובע מה מבלתי שנדע שרשם לאיזו מרובע הוא שרש | |
התשובה נקבץ המרובע עם המרובע והעולה נשמרהו אחר זה נכה המרובע עם המרובע והעולה נקח ממנו שני כפלי שרשו ונגרעהו מהשמור והנשאר הוא המבוקש | |
המשל בזה אם רצית לדעת הנשאר מחסור שרש הי"ו משרש הל"ו לאיזה מרובע הוא שרש הנה נקבץ הל"ו עם הי"ו והם נ"ב ונשמרם אחר זה נכה הי"ו עם הל"ו ויעלו תתקע"ו ונקח כפל שרשם שהם מ"ח ונגרעם מהנ"ב השמורים וישארו ארבעה וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע הנשאר מח[ס]ור כפל או כפלי שרש מרובע מה מכפל או כפלי שרש מרובע מה לאיזה מרובע הוא שרש מבלתי שנדע שרשם תחלה ואחר כך העולים מכפליהם ואחר כך הנשאר מחסור העולה מהעולה ואחר כך מרובע הנשאר | |
התשובה נכה מספר כל אחד מהם עם עצמם והעולה עם מרובעו אחר כך נחבר העולה עם העולה ונשמרהו אחר כן נכה העולה עם העולה והעולה נקח ב' כפלי שרשו ונגרעם מהשמור והנשאר הוא המרובע המבוקש ושרשו הוא הנשאר המבוקש | |
|
המשל בזה אם רצית לדעת הנשאר מחסור שני כפלי שרש הי"ו משלשה כפלי שרש הל"ו לאיזו מרובע הוא שרש הנה נכה הב' עם עצמם ויעלו ד' והד' עם הי"ו ויעלו ס"ד ונשמרם |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע הנשאר מחסור שבר או שברי שרש מרובע מה משבר או שברי שרש מרובע מה לאיזה מרובע הוא שרש מבלתי שנדע תחלה שרשיהם ואחר כך הנשאר מחסור האחד מהאחר ואחר כך מרובע הנשאר | |
התשובה נכה שברי המרובע האחד עם עצמו והעולה עם מרובעו וההווה נשמרהו וכן נעשה גם בכפלי המרובע השני ונשמרהו ונחבר שני השמורים והעולה נשמרהו ויקרא השמור השני אחר כך נכה שניהשמורים הראשונים זה עם זה והעולה נקח שני כפלי שרשם ונגרעם מהשמור השני והנשאר הוא המרובע המבוקש | |
המשל בזה אם רצית לדעת הנשאר מחסור חצי שרש הי"ו משתי שלישיות שרש הל"ו לאיזו מרובע הוא שרש הנה נכה החצי עם עצמו ויעלה רביעית אחת נכהו עם הי"ו ויעלו ד' ונשמרם גם נכה הב' שלישיות עם עצמם ויעלו ד' תשיעיות נכם עם הל"ו ויעלו י"ו ונשמרם אחר כך נחבר השני שמורים שהם הד' והי"ו ויעלו כ' ונשמרם ויקרא השמור השני גם נכה הד' עם הי"ו ויעלו ס"ד ונקח כפל שרש הס"ד שהם י"ו ונגרעם מהכ' שהוא השמור השני וישארו ד' וזהו המרובע הדרוש | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע לחלק העשרה או איזה מספר שיהיה שנים ושלשים חלקים מתחלפים באופן שיהיה העולה מהכאת החלק הגדול בעצמו כמו העולה מהכאת החלק הגדול עם החלק הקטן או כמוהו ושבר או כפלים ושבר או שבר לבד | |
התשובה שנחבר מספרי הכפלי' או הכפלים והשבר עם המתייחס אליו והעולה נחלק עליהם המספר הנחלק לשני החלקים והיוצא הוא החלק האחד משני חלקים | |
המשל בזה אם רצית לחלק העשרה לב' חלקים מתחלפים כשיהיה מרובע החלק הגדול שלשה ושליש כמו העולה מהכאת החלק הגדול עם החלק הקטן | |
הנה נחבר השלשה ושליש עם האחד שהוא העולה מהכאת הגדול בקטן והם ד' ושליש ונחלק עליהם העשרה ויצאו ב' וארבעה יגיי"ם וזהו החלק הקטן | |
וישאר החלק הגדול שבעה ותשעה יגיי"ם | |
וכן אם רצית לחלק העשרה לב' חלקים מתחלפים כשיהיה מרובע החלק הגדול חמישית העולה מהכאת הגדול בקטן | |
הנה נחבר החמישית עם הא' שהוא העולה מהכאת הגדול בקטן והוא אחד וחמישית נחלק עליהם הי' ויצאו שמנה ושליש וזהו החלק הגדול | |
והנשאר הוא אחד ושתי שלישיות | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע לחלק העשרה או איזו מספר שיהיה לשנים חלקים מתחלפים באופן שכאשר נחלק החלק הגדול על החלק הקטן יהיה החלק היוצא ששה או שבעה או איזה מספר שנרצה | |
התשובה שנחבר מספר החלק היוצא עם הנחלק שהוא אח' לעולם והעולה נחלק עליו העשרה או איזה מספר שיהיה והיוצא הוא החלק האחד מהשני חלקים | |
המשל בזה אם רצית לחלק העשרה לב' חלקים שכשתחלק החלק הגדול על הקטן יצא החלק ששה | |
הנה נחבר הו' עם האחד שהוא המחולק ויעלו שבעה ונחלק עליהם העשרה ויצאו אחד ושלש שביעיות וזהו החלק הקטן | |
והנשאר הוא ח' וארבע שביעיות והוא החלק הגדול | |
וכן אם רצית לחלק העשרה באופן שכשנחלק הגדול על הקטן יצא החלק ו' ושליש | |
הנה נחבר הו' ושליש עם המחלק שהוא אחד ויהיו שבעה ושליש נחלק עליהם הי' ויצאו אחד וח' כביי"ם וזהו החלק הקטן | |
והנשאר הוא ח' וי"ד כביי"ם וזהו החלק הגדול | |
וכן אם רצית לחלק העשרה באופן שכשנחלק הקטן על הגדול יצא החלק חומש | |
הנה נחבר החמישית עם האחד שהוא המחלק ויהיה אחד וחמישית נחלק עליהם הי' ויצאו אחד ושליש והוא החלק הגדול | |
והנשאר הוא אחד ושתי שלישיות והוא החלק הקטן | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע לחלק העשרה או איזה מספר שיהיה לשנים חלקים באופן שיהיה מרובע המספר כלו כמו מרובע החלק הא' מב' חלקיו או ששה פעם ורביע או איזה שעור שתרצה | |
התשובה שנחלק מרובע המספר כלו על מספר כפלי מרובע חלקו או על מספר כפליו ושבר מרובע חלקו והעולה קח שרשו והוא החלק הא' והנשאר הוא החלק האחר | |
המשל בזה אם רצית לחלק העשרה על ב' חלקים מתחלפים באופן שיהיה מרובע הי ו ורביע פעם כמרובע החלק האחד משני חלקי העשרה | |
הנה נחלק מרובע העשרה שהם הק' על ו' ורביע ויצאו י"ו ושרשם ד' וזהו החלק האחד | |
והנשאר שהוא ו' הוא החלק האחר | |
וכן אם רצית לחלק העשרה באופן שיהיה מרובע העשרה ד' כפלי חלקו | |
הנה נחלק המאה על הארבעה ויצאו חמשה ועשרים ושרשם חמשה וזהו החלק האחד | |
והנשאר הוא החלק השני | |
שאלה אם רצית לחלק העשרה או איזה מספר שתרצה לשנים חלקים באופן שיהיה מרובע החלק הגדול כמו שנים ורביע ממרובע החלק הקטן או איזה שעור שתרצה | |
התשובה שנקח שרש הכפלים או הכפלים והשבר ונחבר עליו אחד והעולה נחלק עליו העשרה או המספר המבוקש והיוצא הוא יהיה החלק הקטן והנשאר הוא החלק הגדול | |
המשל בזה אם רצית לחלק העשרה לשנים חלקים שיהיה מרובע החלק הגדול ב' פעמים ורביע כמו מרובע החלק הקטן | |
נקח שרש הב' ורביע והוא אחד וחצי ונחבר עליו אחד והוא שנים וחצי ונחלק עליהם העשרה ויצאו ד' וזהו החלק הקטן | |
והנשאר שהוא הו' הוא החלק הגדול | |
וכן אם רצית לחלק העשרה לשני חלקים שיהיה מרובע החלק הגדול ג' פעמים וכ"ב מטיי"ם כמרובע החלק הקטן | |
הנה נקח שרש הג' וכ"ב מטיי"ם והוא י"ג שבועיי"ם שהם אחד וו' שבעיים ונחבר עליהם אחד והם ב' ושש שביעיות נחלק עליהם הי' ויצאו ג' וחצי וזהו החלק הקטן | |
והנשאר הוא החלק הגדול | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע לחלק העשרה או איזה מספר שיהיה לשני חלקים מתחלפים באופן שיהיה מרובע החלק הגדול שוה לעולה מהכאת החלק הקטן בט' או בי' או באיזה מספר שתרצה | |
התשובה שנקח העולה מהכאת הי' או איזה מספר שיהיה מוכה בו החלק הקטן ונוסיף עליו העולה מהכאת חצי התשעה עם עצמם או איזה מספר שיהיה מוכה בו החלק הקטן והעולה נקח שרשו אחר זה נגרע מהשרש הזה חצי הט' או המספר המוכה עם החלק הקטן והנשאר הוא החלק הגדול נגרעהו מהמספר הנחלק והנשאר הוא החלק הקטן | |
המשל בזה אם רצית לדעת היאך נחלק העשרה לשני חלקים באופן שיהיה מרובע החלק הגדול ממנו שוה לעולה מהכאת החלק הקטן ממנו עם ט' | |
הנה נקח העולה מהכאת העשרה עם התשעה והם תשעים ונחברם עם העולה מהכאת חצי הט' בעצמם שהם כ' ורביע ויעלו ק"י ורביע ושרשם י' ורביע נגרע מהם חצי הט' וי[שאר]ו ו' וזהו החלק הגדול נגרעם מהעשרה | |
וישארו ד' וזהו החלק הקטן | |
וכן אם רצית לדעת היאך נדע לחלק העשרה לשני חלקי' באופן שיהיה מרובע החלק הגדול שוה לעולה מהכאת החלק הקטן עם מ"ח וששית | |
הנה נקח העולה מהכאת העשרה עם המ"ח וששית והם תפ"א וב' שלישיות ונחברם עם העולה מהכאת חצי המ"ח וששית בעצמם שהם תק"פ וחלק אחד מקמ"ד חלקי השלם ויעלו אלף וס"א שלמים וצ"ז חלקים מקמ"ד חלקי השלם נקח שרשם והם שנים ושלשים שלמים ושבעה יביי"ם נגרע מהם חצי המ"ח וששית שהם כ"ד ויבי"י אחד וישארו שמנה שלמים וחצי וזהו החלק הגדול | |
נגרעהו מהעשרה וישארו אחד וחצי וזהו החלק הקטן | |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע לחלק העשרה או איזה מספר שיהיה לב' חלקים מתחלפים באופן שיהיה העולה מהכאת החלק הגדול עם החלק הקטן אחד ועשרים או איזה מספר שתרצה | |
התשובה שנקח מרובע חצי המספר הנחלק ונגרע ממנו העולה מהכאת החלק הגדול עם החלק הקטן והנשאר נקח שרשו ונוסיפהו על חצי המספר הנחלק והעולה הוא החלק הגדול ותגרע החלק הגדול מהמספר הנחלק והנשאר הוא החלק הקטן | |
המשל בזה אם רצית לחלק העשרה לשני חלקים שיעלה מהכאת ב' החלקי' זה עם זה כ"א | |
הנה נקח מרובע חצי העשרה והם כ"ה ונגרע מהם הכ"א וישארו ד' ונקח שרשם והם ב' ונוסיפם על הה' ויעלו שבעה וזהו החלק הגדול | |
נגרעם מהי' וישארו ג' וזהו החלק הקטן | |
וכן אם רצית לחלק העשרה לשני חלקים שיעלה מהכאתם ארבעה ועשרים שלמים וג' רביעיות | |
הנה נקח מרובע חצי העשרה והם כ"ה ונגרע מהם הכ"ד וג' רביעיות וישאר רביעית אחד ונקח שרשו והוא חצי ונחברהו על החמשה ויעלו ה' וחצי וזהו החלק הגדול נגרעם מהי' | |
וישארו ד' וחצי וזהו החלק הקטן | |
שאלה אם שאל שואל איזהו המספר אשר כשנוסיף עליו ח' על דרך משל או איזה מספר שיהיה ונכה המקובץ עם ד' על דרך משל או עם איזה מספר שיהיה והעולה יהיה שוה למרובע המספר ההוא | |
התשובה שנקח מרובע חצי המספר אשר יוכה בו המספר המקובץ ונוסיפהו על העולה מהכאת כל המספר אשר יוכה בו המקובץ עם המספר הנוסף על המספר המבוקש והעולה נקח שרשו ונוסיפהו על חצי המספר אשר יוכה בו המקובץ והעולה הוא המספר המבוקש | |
המשל בזה אם רצית לדעת איזהו המספר אשר יהיה מרובעו שוה לעולה מהכאת הד' עם המספר ההוא מחובר עם ח' | |
הנה נקח מרובע חצי הד' והם ד' ונוסיפם על העולה מהכאת הד' בח' שהם שנים ושלשים ויעלו ל"ו ונקח שרשם והם ו' ונוסיפם על חצי הד' ויעלו ח' וזהו המספר המבוקש | |
וכן אם רצית לדעת המספר אשר יהיה מרובעו שוה לעולה מהכאת השלשה וי' יגיי"ם עם המספר ההוא מחובר עם ו' | |
הנה נקח חצי הג' ועשרה יגיי"ם עם המספר ההוא מחובר עם ו' הנה נקח חצי הג' ועשרה יגיי"ם והם אחד וכ"ג כויי"ם ומרובעו ג' שלמים ושע"ג חלקים מתרע"ו ונוסיפם על העולה מהכאת הג' ועשרה יגיי"ם עם הו' שהם כ"ב שלמים וח' יגיי"ם והם כ"ו שלמים וקי"ג חלקים מתרע"ו נקח שרשם והם ה' שלמים וג' כויי"ם נוסיפם על חצי הג' ועשרה יגיי"ם שהם אחד וכ"ג כויי"ם ויעלו ח' שלמים וזהו המספר המבוקש | |
שאלה אם שלח המלך רץ אחד אל מקום אחד שמהלכו בכל יום עשר מילין ותכף שלח רץ אחר אחריו מהלכו ביום ראשון מיל אחד וביום השני שני מילין וביום השלישי שלשה וביום הרביעי ארבעה וכן תמיד מתי ישיגנו | |
התשובה שנכפול מספר המילין שהולך הרץ הראשון בכל יום והם כ' ונשליך אחד וישארו י"ט וזהו מספר הימים שישיגנו | |
וכן אם היה מהלך הראשון על דרך משל תשעה מילין נכפול התשעה ויעלו שמנה עשר ונשליך אחד וישארו שבעה עשר וזהו מספר הימים שישיגנו | |
שאלה מי שחלק נכסיו לבניו וצוה שיקח הראשון מממונו זהוב אחד בראשונה ומהנשאר עשיריתו והשני יקח שני זהובים מהנשאר מהראשון ואחר כך יקח עשירית הנשאר והשלישי יקח שלשה זהובים מהנשאר מהשני ואחר כך יקח עשירית הנשאר וכן תמיד על זה הסדר והאחרון מבניו יקח כל הנשאר מהקודמים ונמצא עם הסדר הזה לקחו הכל בשוה כמה היה הממון וכמה היו הבנים | |
התשובה שתגרע אחד מהמספר הנגזר ממנו והשבר הלקוח מהמותר והנשאר הוא מספר הבנים ומרובע זה המספר הוא הממון ומפני שבמשלנו זה היה השבר הלקוח מהמותר עשירית ומספר העשרה הוא המספר הנגזר ממנו העשירית גרענו אחד מהעשרה ונשארו תשעה וככה הוא מספר הבנים | |
ומרובע הט' הם פ"א וככה הוא הממון | |
וכן אם היה החלוק כשיקח הראשון אחד ומהנשאר שביעיתו במקום עשיריתו הנה המספר הנגזר ממנו שם השביעית הוא הז' נגרע ממנו אחד וישארו ששה וככה הוא מספר הבנים | |
ומרובע הו' הם ל"ו וככה הוא הממון | |
שאלה אם שאל שואל איזהו המספר אשר כשימנה מב' ב' ישארו א' ומג' ג' ישארו ב' ומד' ד' ישארו ג' ומה' ה' ישארו ד' ומו' ו' ישארו ה' ומז' ז' לא ישארו כלום | |
התשובה שנבקש קטון המספר שימנוהו הב' והג' והד' והה' והו' והוא מספר ס' | |
אחר זה נחסר מס' א' ובהכרח שיחסרו ממנין כל מספר ומספר ממספרי ב' ג' ד' ה' ו' אחד | |
רוצה לומר שמב' ב' יחסר אחד | |
ומג' ג' יחסר אחד ואם כן ישארו ב' | |
ומד' ד' יחסר אחד ואם כן ישארו ג' | |
ומה' ה' יחסר אחד ואם כן ישארו ד' | |
ומו' יחסר אחד ואם כן ישארו ה' וזהו המבוקש | |
אך מפני שהונח במשלנו זה מז' ז' לא ישאר דבר הנה נצטרך לחלק מספר הס' על מספר הז' ונעיין במותר מהחלוק שהם הד' כמה פעמים יכפל עד שכשיחסר מהעולה אחד ישארו ז' שלמים וראינו שהם ב' כי ב' פעמים ד' הם שמנה | |
וכשיחוסר ממנו אחד ישארו שבעה | |
ולכן הכינו הס' בב' ועלו ק"כ חסרנו מהם א' ונשארו קי"ט וזהו המבוקש | |
וכן אם שאל שואל איזהו המספר אשר כשימנה מב' ב' ישארו אחד ומג' ג' ישארו שנים ומד' ד' ישארו שלשה ומה' ה' לא ישאר דבר הנה נבקש קטון המספר שימנוהו הב' והג' והד' והם י"ב אחר זה נחסר מהי"ב אחד ובהכרח שיחסר ממנין כל מספר ומספר ממספרי ב' ג' ד' אחד רוצה לומר שמב' ב' יחסר אחד ואם כן ישאר אחד ומג' ג' יחסר אחד ואם כן ישארו ג' וזהו המבוקש אך מפני שהונח במשלנו זה שמה' ה' לא ישאר דבר הנה נצטרך לחלק הי"ב על הה' ונעיין במותר מהחלוק שהם הב' כמה פעמים יכפל עד שכשיחסר מהעולה אחד ישארו ה' וראינו שהם ג' פעמים כי ג' פעמים ב' הם ו' וכשיחסר מהם אחד ישארו ה' ולכן הכינו הי"ב בה' ועלו ל"ו גרענו מהם אחד ונשארו חמשה ושלשים וזהו המבוקש | |
שאלה אם שאל שואל איזהו המספר אשר כשימנה מב' ב' ישאר אחד ומג' ג' ישאר אחד ומד' ד' ישאר אחד ומה' ה' ישאר אחד ומו' ו' ישאר אחד ומז' לא ישאר דבר | |
תשובה שנבקש המספר היותר קטן שימנוהו ב ג ד ה ו והם ששים ונוסיף עליו אחד ויהיו ס"א ובהכרח שישארו מכל מספרי ב ג ד ה ו אחד רוצה לומר שמב' ב' ישאר אחד ומג' ג' ישאר אחד וכן מכל מספרי ב ג ד ה ו וזהו המבוקש | |
אך מפני שהונח במשלנו זה שמז' ז' לא ישאר דבר על כן נצטרך לחלק הס' על הז' ונעיין במותר מהחלוק שהם הד' כמה פעמים יכפל עד כשנוסיף על העולה א' יהיה המחובר נמנה ממספר הז' וראינו שהם ה' כי ד' פעמים ה' הם עשרים וכשנוסיף עליו אחד יהיו הכל כ"א ומספר כ"א נמנה ממספר הז' ולכן הכינו הס' בה' ועלה ש' הוספנו עליו אחד והם ש"א וזהו המבוקש | |
וכן אם שאל שואל איזהו המספר אשר כשימנה מב' ב' ישאר אחד ומג' ג' ישאר אחד ומד' ד' ישאר אחד ומה' ה' לא ישאר דבר הנה נבקש המספר הקטן אשר ימנוהו מספרי ב' ג' ד' והוא י"ב נחלק הי"ב על ה' ה' ונקח המותר מהחלוק שהם הב' במשלנו זה ונעיין עליו כמה פעמים יכפל ויהיה העולה כשנוסיף עליו אחד נמנה ממספר ה' ומצאנו שהם ב' כי ב' פעמים ב' הם ד' ועם תוספת הא' הם חמשה והנה מספר ה' מונהו ולכן נכה הי"ב עם הב' ויעלו עשרים וארבע ונוסיף עליו אחד ויעלו כ"ה וזהו המספר המבוקש | |
שאלה אם שאל שואל איזהו המספר אשר כשימנה מב' ב' ישאר אח' ומג' ג' ישארו ב' ומד' ד' ישארו ג' ומה' ה' ישאר אחד ומו' ו' ישארו חמשה ומז' ז' ישאר אחד ומח' ח' ישארו ז' ומט' ט' ישארו שמנה ומי' י' ישאר אחד | |
התשובה שנגרע המותר מהמספר האחרון כמו האחד במשלנו זה שהוא המותר מי' י' ויהיו כל המותרים מתחלפים מהמותרי' הראשונים במגרעת אחד רוצה לומר שמב' ב' לא ישאר דבר ומג' ג' ישאר אחד ומד' ד' ישארו שנים ומה' ה' לא ישאר
דבר ומו' ו' ישארו ארבעה ומז' ז' לא ישאר דבר ומח' ח' ישארו ששה ומט' ט' ישארו ו' ומי' י' לא ישאר דבר | |
וכן אם שאל שואל איזהו המספר אשר כשימנה מב' ב' לא ישאר דבר ומג' ג' ישארו שנים ומד' ד' לא ישאר דבר וחמשה חמשה לא ישאר דבר ומששה ששה ישארו שנים ומז' ז' ישארו שלשה ומח' ח' ישארו ארבעה ומט' ט' ישארו חמשה ומי' לא ישאר דבר הנה להיות שלא נשאר דבר מהמספר האחרון שהוא הי' במשלנו זה לא נגרע מהמספר המבוקש דבר ולכן ישארו המותרים הנזכרים בעינם ונניח שיהיה המספר המבוקש שהוא שוה למספר האחרון במשלנו זה ונדרוש המותרים מהי' והם מט' ט' אחד ומח' ח' שנים ומז' ז' שלשה ומו' ו' ארבעה ומה' ה' 0 ומד' ד' שנים ומג' ג' אחד ומב' ב' 0 אחר זה נעיין במותרים מהי' באיזה כפלים יכפלו כלם יחד עד שישוו המותרי' מעולים מהם למותרי' מהמספר המבוקש כל אחד למינו רוצה לומר הנשארים מח' ח' מהמספר המבוקש לנשאר מח' ח' מהמספר העשרה וכן בכל מין ומין ולכן עייננו תחלה במותר האחרון הנשאר מט' ט' מהי' שהוא האחד וכפלנו אותו עם ה' ועלה ה' והוא שוה לנשאר מט' ט' מהמספר המבוקש |
Section Two: Geometrical Problems |
החלק השני בשאלות ההנדסיות |
---|---|
Chapter One |
הפרק הראשון מהחלק השני בשאלות המתבארות מהיחסים |
Payment Problem - Digging a Hole | |
|
שאלה ראובן שכר את שמעון לחפור לו בכרמו עשרה באורך חמשה ברוחב בט"ו פשוטים והוא חפר תשעה באורך ארבעה ברוחב כמה שכרו |
התשובה שנכה העשרה בחמשה ויעלו חמשים ונשמרם גם נכה התשעה בד' ויעלו ל"ו ונשמרם אחר זה נייחס ונאמר אם החמשים ישוו חמשה עשר הל"ו כמה ויצאו עשרה שלמים וארבע חמשיות | |
שאלה אם רצית לדעת שעור גבוה אחד עומד על שטח הארץ על זויות נצבות איזה גובה שיהיה מבלתי מדידה | |
התשובה שנשוה שטח המקום שהוא סביב הגובה עד שנעשהו מישור ונעמיד עמוד אחד נצב על אותו המישור על זויות נצבות ונשים ראשנו על הארץ עד צד שיגיע העין לשטח המישור ונעיין בראש הגובה ובראש העמוד עד שיהיה קו אחד ניצוצי פוגש בשלשה מקומות והם ראש הגובה וראש העמוד ונקודת שטח הארץ הגובה אשר שם בו עינו וזה כשירחק ויקרב מעמד עינו משרש העמוד עד שיהיה הקו הניצוצי פוגש בשלשה המקומות הנזכרי' יחד ובמקום ההוא מנקודת השטח נסמן בו סימן ונקראהו העמוד סימן ראשון ונקרא שרש העמוד סימן שני ונקרא שרש הגובה סימן שלישי אחר זה נקח מספר האמות שבין הסימן הראשון והסימן השני ונשמרהו ויקרא שמור ראשון גם נקח מספר האמות שבין הסימן הראשון והסימן השלישי ונשמרהו ויקרא שמור שני | |
שאלה אם רצית לדעת שעור שטח אחד ישר איזה שטח שיהיה מבלתי מדידה | |
התשובה שנעמיד עמוד אחד ישר נצב על ראש השטח המונח על זויות נצבות אחר זה נסמן סימן על נקודה מנקודות אותו העמוד יותר שפלה מראש העמוד איזו נקודה שתרצ' ונוציא ממנה עמוד הפוך נצב על העמוד הישר על זויות נצבות ונאריך זה העמוד ההפוך עד שיהיה הקו הניצוצי היוצא מהעין המונח על ראש העמוד הישר פוגש בשלש מקומו' והם ראש העמוד הישר אשר עין המביט מונח שם וראש העמוד ההפוך וסוף השטח המבוקש שעורו אחר זה נקח מספר האמות שמראש העמוד הישר העמוד עד הנקודה המסומנת אשר היא שרש העמוד ההפוך ונשמרהו ויקרא שמור ראשון | |
שאלה אם רצית לדעת שעור עומק אחד איזה עומק שיהיה מבלתי מדידה | |
התשובה שנעמיד עמוד ישר על שפתו על זויות נצבות עוד נוציא משרש העמוד הישר עמוד הפוך עומד על זויות נצבו' על העמוד הישר ונאריך זה העמוד ההפוך עד שיהיה הקו הניצוצי היוצא מהעין המונח על ראש העמוד הישר פוגש בשלש מקומות והם ראש העמוד הישר אשר עין המביט מונח שם וראש העמוד הההפוך וסוף העומק המבוקש שעורו גם נעמיד עמוד על הנקוד' אשר הביט בה המביט בסוף העומק שיהיה נצב על זויות נצבות וראש העמוד ההוא יגיע עד השטח העליון שעל פי העומק אשר עליו העמדנו העמוד הישר על שפתו אחר זה נקח מספר אמות כל העמוד ההפוך רוצה לומר מראשו עד שרש העמוד הישר אשר הוא שרש גם העמוד ההפוך ונשמרהו ויקרא שמור ראשון | |
Payment Problem - Digging a Hole | |
|
שאלה השוכר את הפועל לחפור לו בור עשרה באורך שמנה ברוחב תשעה בעומק בי' לבני' והוא חפר ט' באורך ז' ברוחב ח' בעומק כמה שכרו |
התשובה נכה העשרה בשמנה והעולה בט' והם תש"כ ונשמרם גם נכה הט' בז' והעולה בח' והם תק"ד ונשמרם אחר זה נייחס ונאמר אם התש"כ י' התק"ד כמה ויצאו שמנה שלמים בלי תוספת ומגרעת | |
|
שאלה אם הביאו לך כדור מעורב מכסף וזהב היאך יודע כמות הזהב שבתוכו וכמות הכסף שבתוכו מבלתי שתבחן אותו באבן הבוחן |
התשובה שתקח אורך קוטרו וממנו תדע משקלו כמו שיבא אם היה כלו זהב ונשמרהו ויקרא שמור ראשון ומשקלו אם היה כלו כסף ונשמרהו ויקרא שמור שני אחר זה נחבר שני השמורים ונקח חצי המחובר והוא משקל זה הכדור אם היה חציו מכסף וחציו מזהב ונשמרהו ויקרא השמור השלישי | |
המשל בזה אם היה קוטר הכדור הדרוש שבעה פעמים כמו צלע המעוקב הזהביי השוקל אח' דרהם והיה משקל הכדור ההוא ק"כ דרהם הנה נדע משקלו אלו היה כלו זהב וזה בידיעת קוטחו כמו שקדם והוא קע"ט דרהם ושתי שלישיות הדרהם ונשמרהו ויקרא השמור הראשון גם נדע משקלו אלו היה כלו כסף והוא צ"א דרהם וחלק אחד מחמשים ונשמרהו ויקרא השמור השני | |
|
שאלה אם היתה אבן אחת שאורכה ב' ורחבה אחד ועומקה ג' יורדת בתנועה שוה מלמעלה לתוך בריכת מים מליאה שאורכה י' ורוחבה ה' ועמקה ט"ו והצנור המקלח בתוכה ימלאנה ביום וחצי אם לא יצא ממנה כלום והנקב שבשוליה יריקנה ביום אחד אם לא יכנס בה כלום וכאשר הגיע השטח התחתון של אותה האבן בשטח העליון של מימי הבריכה פתח הנקב שבשוליה וגם פתח הצנור המקלח בתוכה |
התשובה שנדע תחלה ההפרש שבין המים היוצאים ממנה מהנקב המריק ובין המים הנכנסים בתוכה מהנקב הממלא והוא שליש הבריכה ביום אחד וזה שכבר קדם שהנקב הממלא ימלאנה ביום אחד וחצי ואם כן יחוייב מזה שיכנס הנקב ההוא בתוכה ביום אחד לבד ב' שלישיותיה וכבר קדם גם כן שבנקב המריק יריקנה כלה ביום אחד אם כן ההפרש שבין המים הנכנסים בתוך הבריכה ובין המים היוצאים ממנה ביום אחד הוא שליש הבריכה | |
|
שאלה אם היתה אבן אחת שארכה ב' ורחבה א' ועומקה ג' יורדת בתנועה שוה מלמעלה לתוך בריכת מים מלאה שארכה י' ורחבה ה' ועומקה ט"ו והצנור המקלח בתוכה ימלאנה ביום וחצי אם לא יצא ממנה כלום ויש לה נקב בשוליה ומשהגיע השטח התחתון של האבן הזאת בשטח העליון של מימי הבריכה המלאה פתח הנקב שבשוליה וגם פתח הצנור המקלח |
התשובה שנדע תשבורת האבן אמות אורך האבן עם אמות רחבה ויעלו ב' ונכה הב' עם אמות עמקה ויעלו ז' וזהו ההפרש שבין המים הנכנסים למים היוצאים בל"ו חלקים מקכ"ה חלקי השעה האחת אחר זה נייחס ונאמר אם בל"ו חלקים מקכ"ה חלקי השעה האחת יהיה ההפרש שבין הנכנסי' ליוצאים ז' בי"ב שעות כמה ויצאו ר"נ וככה הוא ההפרש שבין הנכנסים ליוצאים ביום אחד ונשמרם ויקרא השמור הראשון אחר זה נדע תשבורת מימי הבריכה בשנכה אמות אורך הבריכה עם אמות רחבה ויעלו נ' | |
המשל בזה כשהמחובר שוה לשמור השני הוא המשל הראשון בעינו כי חברנו השמור הראשון שהם הר"נ עם המים הנכנסים ביום אחד שהם הת"ק ועלה המחובר תס"ב ולהיות שזה המחובר שוה לשמור השני שהם התש"נ שפטנו בכמות הזמן אשר בו תורק הבריכה מהנקב שבשוליה כשלא יכנס בתוכה לא מים ולא גשם אחר הוא יום אחד והמשל כשהמחובר מוסיף על השמור השני הוא שנניח שבו' חלקים מקכ"ה חלקי השעה האחת השקעה האבן הנזכרת עד שמשוש שטחה העליון שטח המים שבבריכה המלאה ושביום א' תתמלא רוב הבריכה מהצנור המקלח בתוכה ונמצא תשבורת האבן הנזכרת והם ו' וזהו ההפרש שבין המים הנכנסים והיוצאים בו' חלקי' מקכ"ה חלקי השעה האחת ונייחס ונאמר אם בי' חלקים מקכ"ה יהיה ההפרש ו' בי"ב שעות כמה ויצאו אלף ת"ק וזהו ההפרש שבין המים הנכנסים והיוצאים ביום א' ונשמרם והוא השמור הראשון אחר זה נמצא תשבורת הבריכה והם תש"נ ונשמרם והוא השמור השני אח"ז נחבר השמור הראשון עם הנכנסים ביום אחד שהם תס"ב ויעלו שני אלפים ר"כ ולהיות שהמחובר מוסיף על תשבורת הבריכה שהוא השמור השני נייחס ונאמר אם השני אלפים ר"נ ביום אחד התש"נ בכמה ויצא שליש היום וזהו הזמן שבו תורק כל הבריכה מהנקב שבשוליה כשלא יכנס בתוכה מים או גשם אחר כלל | |
והמשל כשהמחובר גורע מתשבורת הבריכה שהוא השמור השני הוא שנניח שבע"ב חלקים מע"ה חלקי השעה האחת נשקעה האבן הנזכרת עד שמשוש שטחה העליון שטח המים שבבריכה המלאה ושבשני ימים וחצי תתמלא כל הבריכה מהצנור המקלח בתוכה ונמצא תשבורת האבן הנזכרת והם ו' וזהו ההפרש שבין המים הנכנסים והיוצאים בע"ב חלקים מע"ה חלקי השעה האחת ונייחס ונאמר אם בע"ב חלקים מע"ה חלקי השעה יהיה ההפרש ו' בי"ב שעות כמה ויצאו ע"ה וזהו ההפרש שבין המים הנכנסים והיוצאים ביום אחד ויקרא שמור ראשון אחר זה נמצא תשבורת הבריכה הנזכרת והם תש"נ ונשמרם והוא השמור השני | |
|
שאלה אם האבן הנזכרת יורדת תוך הבריכה בתנועה שוה והצנור מקלח בתוכה והנקב שבשוליה יריקה ביום אחד ופתח הצנור והנקב שבשוליה והאבן יורדת לתוך המים בתנועה שוה |
התשובה שנדע תשבורת האבן הנזכרת והם ו' וזהו ההפרש שבין המים הנכנסים והיוצאים בי"ו חלקים מקכ"ה חלקי השעה ונייחס ונאמר אם בל"ו חלקים מקכ"ה חלקי השעה האחת יהיה ההפרש שבין הנכנסים והיוצאים ו' ביום א' כמה ויצאו לך ר"כ ותשמרהו והוא השמור הראשון אחר זה נמצא תשבורת הבריכה והם תש"נ ותשמרם והוא השמור השני | |
שאלה אם הבריכ' הנזכרת יריקנה הנקב שבשוליה ביום אחד וימלאנה הצנור המקלח בתוכה ביום וחצי והאבן נשקעת בתוכה בתנועה שוה באופן שלא ישפך מהמים כלום וגם תהיה הבריכה מלאה כאשר בתחלה בל"ו חלקים מקכ"ה חלקי השעה האחת כמה תשבורת האבן | |
התשובה שנמצא ההפרש שבין המים הנכנסים והיוצאים ביום אחד והם ר"נ אחר זה נייחס ונאמר אם בי"ב שעות יהיה ההפרש ר"נ בל"ו חלקים מקכ"ה חלקי השעה האחת כמה יהיה ההפרש ויצאו לך ו' וזהו תשבורת האבן | |
שאלה אם האבן הנזכרת נשקעת בתוך בריכה מלאה מים בתנוע' שוה באופן שלא ישפך ממימי הבריכה המלאה כלום וגם תהיה הבריכה המלאה כאשר בתחלה וגם יהיה צנור מקלח בתוכה מים אשר הצנור ההוא ימלאנה ביום וחצי אם לא יצא ממנה כלום וגם הנקב שבשוליה מריק ממנה מים אשר הנקב ההוא יריקנה ביום אח' אם לא יכנס בה לא מים ולא גשם אחר כלל כמה תשבורת הבריכה | |
התשובה שנמצא תשבורת האבן והם ששה וזהו ההפרש שבין המים הנכנסים והיוצאים בל"ו חלקים מקכ"ה חלקי השעה האחת ונייחס ונאמר אם בל"ו חלקים מקכ"ה חלקי השעה האחת יהיה ההפרש ו' בי"ב שעות כמה ויצאו ר"נ וזהו
ההפרש שבין המים הנכנסים והיוצאים ביום אחד | |
Chapter Two |
הפרק השני מהחלק השני בשאלות ההנדסיות המתבארות בזולת מין היחסים |
שאלה סולם שגבוה עשר אמות וגובה הכותל גם כן עשר אמות והשפלנו ראש הסולם למטה מראש הכותל ב' אמות כדי שתהיה הסולם מושפעת כמה מספר האמות שבין רגלי הסולם ליסוד הכותל | |
התשובה נקח מרובע השמנה אמות הנשארות מהכותל מהנקודה המונחת על
ראש הסולם עד יסוד הכותל והוא ס"ד ונגרעם ממרובע מספר אמות כל הסולם שהוא הק' במשלנו והנשאר הם ל"ו אמות ושרשו שהם ו' אמות הוא מספר רוחק רגלי הסולם מיסוד הכותל | |
Triangulation Problem - Two towers | |
|
שאלה שני מגדלים גובה האחד ששים אמות וגובה השני ארבעים אמות מרחק שביניהם עשרים אמות ובראש כל מגדל צפור ובין שני המגדלים מעיין |
|
התשובה שנגרע מרובע המ' ממרובע הס' והנשאר נגרעם ממרובע הנ' שהוא הרוחק שבין שני המגדלי' והנשאר קח חציו ונחלקהו על הרוחק שבין שני המגדלים והיוצא הוא רוחק המעיין מהמגדל היותר גבוה |
|
המשל בזה מרובע הס' הוא ג' אלפים ת"ר ומרובע המ' הוא א'ת"ר גרענו הא' מהאחר ונשארו ב' אלפים |
|
והנשאר מהרוחק שהם מ"ה הוא רוחק המעיין מהמגדל הקצר |
|
וכן אם היה גובה האחד נ' וגובה האחר מ' והרוחק שביניהם ס' |
|
נגרע האלף ת"ר שהוא מרובע המ' מהב' אלפים ת"ק שהוא מרובע הנ' וישארו תת"ק ונגרעם מהג' אלפים ת"ר שהוא מרובע הרוחק שבין שני המגדלים וישארו ב' אלפים ת"ש |
|
והנשא' מהרוחק שהם הל"ז וחצי הוא רוחק המעיין מהקצר |
|
או אם תרצה בדרך אחרת שנחבר כמות הב' מגדלים ונקח מהמחובר חציו ונשמרהו |
|
המשל בזה הנה במשל הא' נחבר כמו' ב' המגדלים והם ק' ונקח חציים והם נ' ונקח תוספת המגדל הגבוה על הנ' והם י' נכם עם הנ' ועולים ת"ק |
|
והנשאר מהרוחק שהם ה' הוא מרחק המעיין מהמגדל הגבוה |
|
ובמשל השני חברנו השני מגדלים והם צ' נקח חציים שהם מ"ה ונשמרם ונקח תוספת כמות המגדל הגבוה על חצי המחובר השמור שהם ה' ונכם עם השמור והעולה נחלקם על חצי המרחק שהם ל' ויצאו ז' וחצי |
|
והנשא' מהמרחק שהם כ"ב וחצי הוא מרחק המעיין מהמגדל הגבוה |
שאלה אם שאל שואל היאך נדע אורך קוטר הכדור מידיעת משקלו | |
התשובה שתקח עשר' חלקים מי"א חלקי משקל הכדור ותוסיפם על משקל הכדור והעולה כך יסודו והוא אורך קוטרו | |
המשל בזה אם רצית לדעת אורך קוטר הכדור השוקל קע"ט דרהם ושתי שלישיות הדרהם קח י' חלקים מי"א חלקי זה המספר והם קס"ג ושליש הוסיפם על הקע"ט ושתי שלישיות ויעלו שמ"ג קח יסודם והם שבעה | |
ואם היה הכדור כספיי דע ששבעה כפלי צלע המעוקב הכספיי השוקל אחד דרהם הוא אורך קוטרו | |
ואם היה הכדור נחשתיי דע ששבעה כפלי צלע המעוקב הנחושת והשוקל אחד דרהם הוא אורך קוטרו וכן בכל מין ומין ולכן ראוי שיהיו לך מעוקבים מכל מין שיהיה משקל כל אחד אחד דרהם | |
אולם אם רצית לדעת אורך קוטר כדור כל מין ומין ממעוקב אחד של זהב על דרך משל מבלתי שתצטרך לעשות לך מעוקבים מכל מין ומין הנה לך הדרך קח עשרה חלקים מי"א חלקי משקל הכדור ותוסיפם על משקל הכדור והעולה הכהו עם ק' והעולה חלקהו על ארבעים אם היה הכדור הדרוש קוטרו ברזליי או על ל"ז אם היה הכדור הדרוש בדיל הנקרא בלשון יון קשידירו או על נ"ד אם היה הכדור הדרוש כספיי או על נ"ט אם היה הכדור הדרו' עופרתיי או על מ"ה אם היה הכדור הדרוש נחשתיי או מנחשת קלל והיוצא לך בחלוק קח יסודו אם היה מספר מעוקב או הקרוב ליסודו לפי מה שקדם והיסוד היוצא לך הם כפלי צלע המעוקב הזהביי השוקל אחד דרהמים וזה מה שרצינו לבאר | |
שאלה אם רצית לדעת כמות המשקל מידיעת קוטרו איך יודע מציאותו | |
התשובה שתדע מספר הפעמים אשר ימנה צלע המעוקב אשר הוא ממין הכדור הדרוש לקוטר הידוע והעולה ממספר הפעמים הכהו עם עצמו והעולה הכהו עם מספר הפעמים ההם והעולה אחר זה גרע ממנו י' חלקים מכ"א והנשאר הוא משקל הכדור הדרוש | |
המשל בזה אם רצית לדעת משקל הכדור הכספיי מידיעת קוטרו הנה תצטרך לדעת תחלה כמות הפעמים אשר ימנה צלע מעוקב הכספיי קוטר הכדור הכספיי ונאמר שיהיה מונה אותו על דרך משל ז' פעמים נכה הז' עם עצמו ויעלו מ"ט והמ"ט עם הז' ויעלו שמ"ג ונגרע מהם י' חלקים מכ"א חלקי הכל וישארו קפ"ט ושתי שלישיות וככה הוא משקל הכדור ההוא | |
אולם אם רצית לדעת משקל הכדור ההוא מאיזה מין שיהיה מידיעת קוטרו מבלתי שיהיה לך מעוקב אחר רק מעוקב אחד של זהב על דרך משל הנה תוכל לדעת זה כשתגרע תחלה כמות הפעמים אשר ימנה צלע המעוקב הזהביי לקוטר הכדור ההוא מאיזה מין שיהיה והמספר אשר יהיו אחריו כמספר הפעמי' ההם נכהו עם עצמו והעולה עם עצמו והעולה אחר זה נכהו עם ארבעי' אם היה הכדור ברזליי או עם ל"ז אם היה הכדור בדליי והוא הנקרא בלשון יון קשידירו או עם כ"ד אם היה הכדור כספיי או עם נ"ט אם היה הכדור עופרתי או עם מ"ה אם היה הכדור נחשתיי או מנחשת קלל והעולה קח ממנו חלק אחד ממאה וגרע מהלקוח עשרה חלקים מכ"א והנשאר הוא משקל הכדור | |
המשל בזה אם היה הכדור כספיי וכפלי קוטרו הוא שמנה שלמים וחמשה ושלשים ראשונים וכ"ד שניים כמו הצלע המעוקב הזהביי השוקל אחד דרהם הנה נכה הח' שלמים ל"ה ראשונים כ"ד שניים עם עצמם והעולה עם עצמם ויעלו תרל"ה בקרוב נכם עם הנ"ד מפני שהכדור כספיי ויעלו ל"ד אלף ש' בקרוב קח מהם חלק אחד מק' והם שמ"ג גרע מהם י' חלקים מכ"א וישארו קע"ט ושתי שלישיות וככה הוא משקל הכדור הכספיי שקוטרו ח' שלמים ול"ה ראשונים האחד השלם וכ"ד שניים הא' השלם כמו צלע המעוקב הזהביי השוקל אחד דרהם וז"משל | |
שאלה אם רצית לדעת משקל הכדור המוקף ממשקל המעוקב המקיף בו היאך יודע מציאותו | |
התשובה קח י"א חלקים מכ"א חלקי משקל המעוקב הידוע והוא משקל הכדור המוקף | |
ואם רצית לדעת משקל המעוקב המקיף ממשקל הכדור המוקף הידוע קח עשרה חלקים מי"א חלקי משקל הכדור הידוע והוסיפם על משקל הכדור הידוע והעולה הוא משקל המעוקב המקיף בו | |
המשל בזה אם רצית לדעת הכדור המקיף בו מעוקב שמשקלו שמ"ג דרהם קח י"א חלקים מכ"א חלקי הכל והם קפ"ט דרהם ושתי שלישיות הדרהם האחד וככה הוא משקל הכדור המוקף | |
ואם רצית לדעת משקל המעוקב המקיף על כדור שמשקלו קע"ט דרהם ושתי שלישיות דרהם קח עשרה חלקים מי"א חלקי הכל והם קס"ג ושליש הוסיפם על הקע"ט ושתי שלישיות והם שמ"ג שלמים וככה הוא משקל המעוקב המקיף על הכדור הידוע | |
שאלה אם רצית לדעת משקל הכדור המקיף ממשקל המעוקב המוקף הידוע היאך יודע מציאותו | |
התשובה שתקח העולה משלשה כפלי מרובע צלע המעוקב הידוע ותשמרהו ויקרא השמור הראשון אחר זה קח שרש השמור הראשון ושמרהו ויקרא השמור השני | |
המשל בזה אם רצית לדעת משקל הכדור המקיף על מעוקב שמשקלו ח' דרהם קח שלשה כפלי מרובע צלע המעוקב הזה והם י"ב כי צלעו ב' ומרובעו ד' וג' כפליו י"ב אחר זה קח שרש הי"ב והם שלשה שלמים וכ"ז ראשונים וג' שניים וכ"ד שלישיים בקרוב ושמרם אחר זה הכה הי"ב עם ג' ושביעית ויעלו ל"ז וה' שביעיות הכם עם ששית השמור ויעלו כ"א שלמים מ"ז ראשונים בקרוב וככה הוא משקל הכדור המקיף על המעוקב שמשקלו ח' דרהם | |
ואם רצית לדעת משקל המעוקב המקיף בו כדור שמשקלו כ"א דרהם ומ"ז ראשוני' הדרהם האחד קח שליש מרובע קוטר הכדור הזה והוא ד' ושמרם כי קוטרו ידוע ממשקלו כמו שקדם ומרובעו גם כן ידוע אחר זה קח שרשו והכהו עם הד' ויעלו ח' וככה הוא משקל המעוקב המוקף הדרוש | |
ובכלל אם ידעת משקל המעוקב ורצית לדעת משקל הכדור המקיף בו קח כפל משקל המעוקב הידוע ומ"ג ראשוניו ונ"ד שנייו והעולה הוא משקל הכדור בקרוב | |
ואם ידעת הכדור ורצית לדעת המעוקב קח שלישית הכדור וחלק אחד משלשים והעולה הוא משקל הכדור הקירוב | |
שאלה אם היה משקל המעוקב תקי"ב דרהם על דרך משל ובא אחד וגרר זויות המעוקב עם מגרה ועשאה תמונה בעלת ח' תושבות ראשה ותושבתה תמונה משומנת שוות הצלעות והזויות והשטחים המקיפים בה הם מרובעים ארוכים כמה נגרע ממשקל התקי"ב דרהם עוד אחר זה בא אחר וגרר כל הזויות ועשאה איצטיונא עגולה שוות הקצוו' והעובי ראשה ותושבתה עגולה כמה נגרע ממשקל התמונה הקודמת | |
התשובה שתקח יסוד התקי"ב והם ח' ותשמרם גם תקח מרובע חצי השמור ותכפלהו והעולה מכפלו קח ממנו שרשו והשלך משרש היוצ' חצי השמור והנשאר הכהו עם חצי השמור והעולה הכהו עם מספר צלעות התמונה שהם הח' במשלנו זה והעולה הכהו עם השמור ויעלו תפ"ג וי"ד חלקים מט"ו בקרוב תגרעם מהתקי"ב וישארו כ"ח וחלק אחד מט"ו וזהו מגרעת התמונה המשוכת מהמעוקבת הקודמת לה עוד אחר זה נמצא משקל התמונה שהיא האצטוונא העגולה שוות הקצוות והעובי שראשה ותשובתה עגולה שאחר התמונה הנזכרת וזה בשנקח קוטר העגולה שהיא ראש האצטוונא שקוטרה כמו השמור שם ח' במשלנו ונקח מרובעו והם ס"ד נגרע מהם שביעיתו וחצי שביעיתו וישארו חמשים ושתי שביעיות נכם עם הח' השמורים ויעלו ת"כ וב' שביעיות תגרעם מהתפ"ג וי"ד חלקים מט"ו וישארו כ"א ועשרה חלקים מט"ו בקרוב וזהו מגרעת זאת התמונה מתמונה הקודמת לה | |
|
שאלה אילן שגובהו עשר אמות ובא רוח חזק ושברתו לשנים חלקים ולא נפרדו חלקיו אך נטה ממקום השבירה והגיע ראשו לארץ והרוחק שבין ראשו לשרשו ה' אמות כמה אמות מראש האילן עד מקום השבירה |
התשובה שתחלק מרובע הרוחק שבין שרש האילן לראשו שהם הכ"ה אמו' במשלנו על גובה כל האילן שהם הי' במשלנו ויצאו לך ב' וחצי נחברם עם הי' ונקח חציים והם ו' ורביע וזהו כמות האמות שמראש האילן עד מקום השבירה | |
והנשאר עד תשלום הי' שהם הג' וג' רביעיות הם כמות האמות שממקום השבירה עד שרש האילן | |
|
שאלה רומח שהיה תקוע במים וראשו למעלה מהמים ושרשו נוגעו בקרקע המים ואינו ידוע לנו עומק המים היאך נדע כמות אמות הרומח השקוע במים על קרקע המים |
התשובה שתנענע ראש הרומח הנראה בצדו הימני עד שיטה ויגיע ראשו אל שטח המים ותסמן שם סימן אחד גם תטה ראשו לצדו השמאלי עד שיגיע ראשו אל שטח המים ותסמן שם סימן שני וקח חצי מה שבין שני הסימנים ושמרהו וחשוב כל הנראה מהרומח כמה שהיה לאמה אחת ותמנה בו השמור ודע כמה אמות הוא מזאת האמה והעולה ממספר האמות הכהו בעצמו והעולה תוסיף עליו אחד וקח מהעולה חציו והשלך ממנו אחד והנשאר הוא מספר אמות הרומח השקוע במים עד הקרקע | |
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם | |
ותהי השלמת זה הספר ביום ה' כ"ו לחדש אדר שנת הרצ"ד לפ"ק פה קושטאנטינה רבתי יע"ה אמן | |
ומי שחננו ונתן לנו כח להדפיס ספר הזה הוא למען רחמיו יוכנו להשלים המכלול ולעשות ספרים אחרים עד אין קץ |
Appendix: Bibliography
Elijah Mizraḥi
Constantinople, ca. 1450-1526
Sefer ha-Mispar
Manuscripts:
- 1) Cambridge, University Library Add. 492.2 (IMHM: f 16786), (16th century)
- 2) Cambridge, University Library Add. 492.3/3 (IMHM: f 16786), ff. 21v-59v, (16th century)
- 3) Jerusalem, The National Library of Israel Ms. Heb. 8°957 (IMHM: B 323 (8°957)), (1515)
- 4) New York, M. Lehmann 282/1 (IMHM: f 24627) (1598)
- 5) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1012/2 (IMHM: f 15713), ff. 247v-267v (15th century)
- [heb.1012]
- 6) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1029/2 (IMHM: f 15721), ff. 31r-42v, 86r-193v, (15th-16th century)
- [heb.1029]
- 7) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1093/1 (IMHM: f 15043), ff. 1r-123r (15th century)
- [heb.1093]
- 8) St. Petersburg, Russian National Library Evr. I 710 (IMHM: f 51024), (16th century)
Critical Edition:
- Segev, Stela. 2010. The Book of the Number by Elijah Mizrahi: a Textbook from the 15th century. Ph.D thesis, the Hebrew University of Jerusalem, (Hebrew).
Printed (Traditional) Edition:
- Sefer ha-Mispar le-ha-Ḥaḵam ha-Elohi Eliya ha-Mizraḥi: ספר המספר להחכם האלהי מוהר"ר אליה המזרחי, קוסטנטינא: דפוס שונצין ב'א'ר'ץ' [רצ"ג],
Bibliography:
- Wertheim, Gustav. 1896. Die Arithmetik des Elia Misrachi. Ein Beitrag zur Geschichte der Mathematik. Braunschweig: Friedrich Vieweg und Sohn.