עמי עשו ספר
בשם האל עלי כל חטא מכפר וגם ממציא כופר לכל עונות דיני ממונות
אתחיל ספר הנותן אמרי שפר אשר קראתיהו דיני ממונות
ראו ספר מדריך כל מעיין אל היושר וגם שומרו מעלבון
בו יודע כל ערך גם מעוקב וכל שרש אשר יושב בחשבון
מאחר שהיתה הכוונה הרביעית וחפץ השם להצדיקנו בתורתו הקדושה הנתונה לנו למורשה על יד משה נאמן ביתו מבחר המין האנושי פה אל פה דבר עמו במראה ולא בחידות והבדילו משאר הנביאי באמרם ז"ל כל הנביאים הסתכלו באספקלריאה שאינה מאירה ומרע"ה הסתכל באספקלריאה המאירה והמצוחצחת
וזה מאהבת יי' עמו כי לא יעשה יי' דבר כי אם בשביל ישראל כמו שכתב רש"י בפי' התורה כי כל עוד שהיו ישראל במדבר נזופים מהש"י משה היה כאחד מהם ולא דבר לו בפנים מאירים
והנה השם כיון בנתינת תורתו לעמו ישראל לשתי סבות אשר בם נכללו כל עניני העולם הזה והבא:
הסבה הראשנה היא להנחילנו חיי העולם הזה להחיות בבריאות
כמו שבאו הרבה מצוות על זה בתורה הקדושה כגון המאכלות אסורות אשר הכוונה היא שלא נאכל שום דבר מוליד עפוש או יגון וכיוצא בהם או חליים משונים
כמו שכתב החכם המקובל ר' מנחם מרקאנאטי (1310-1250) כי אמר כי האוכל שקצים ורמשים ומיני בהמות חולניות וטרפות גורם לו חליים משונים ועובר על והתקדשתם והייתם קדושים מצורף אל זה גורם לעצמו הבהמיות וגסות המוח ובלבול המחשבה הש"י הטובה לבל יראה כעור בנועם יי' במעון הצדיקים עב"ל
ועוד באו מצוות רבות בתורה אשר באמצעותם ניישיר עצמינו אל המדיניות והדקות בענין השגת הממונות כגון הדינין שבפרשת משפטים אשר הם שרש ויסוד כל התורה בכללה
וידוע הוא למי שיש לו עינים לראות ואזנים לשמוע ולב לדעת כי אין ביכולת שום אדם לדון דין אמת וליתן אומר באמתות אם לא יהיה בקי בחכמת החשבון
כאלו תאמר ראובן חייב לתת לשמעון ה' מעות ויבא אצל הדיין לדין הנה אם הדיין לא ידע מהו המעה וכמה פשוטים הם או כמה פרוטות לא יוכל להחליט הדין ולאמתו לגמרי
כמו שביאר ג"כ בפרשת משפטים בענין שור נגח אמר הכתו' ומכרו את השור החי וחצו את כספו וכו'
ואם לא ילמד הדיין אופן החלוק איך יוכל לחלק המעות בין שני אלו המריבים
וגם בפרשת בחקותי בענין מכירת ה' הקרקעות אמר וחשב עם קונהו והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו ואם לא ידע הדיין או השופט לעשות החלוק כהוגן וכשורה כמוטל עליו חובה נמצא שהוא עובר על לא תטה משפט וגורם הגלות והטרוד והטלטול לו ולכל ישראל כאמרם גלות בא לעולם על עוות הדין
ומצוות אחדות עצמו מספר נכללו בזאת הסבה הראשנה ר"ל עניני העולם הזה
ולכן ראוי לאדם שינהיג עצמו באופן ישיג תפישתו דרך כבוד ואל יחסר פת בצלו ואולם הסבה מהשגת המנוחה והחיים הנצחיים בעת יפרדו איש מעל אחיו ר"ל הנפש מהגוף זה מבואר בכמה מקומות בתורה אמר על כבוד אב ואם למען ייטב לך והארכת ימים וארז"ל למען יטב לך לעולם שכלו טוב והארכת ימים לעולם שכלו ארוך
וגם תמצא לשון זה בגמרא אמר הכתוב בשלוח האם שלח תשלח את האם ואחר אמר למען יטב לך והארכת ימים שזה רומז אל העולם המקווה שהוא כלו ארוך כי שכר מצוות בהאי עלמא ליבא כמו שהוכיחו ז"ל בכח מרוב פלפולם וחכמתם כי לא נעלם מהם שום דבר כמו שארז"ל במסכת כתובות ר' עקיבא אומר שכר מצוות בהאי עלמא ליבא כי הנה מצינו אריכות ימים על כבוד אב ואם ועל שלוח האם הרי שאמר אדם לבנו עלי לבירה והבא לי גוזלות והאם רובצת על הבנים וזה עלה לעשות מצוות אביו ושלח האם מעל הבנים ולקח הבנים ובעודו יורד נשבר הסולם ונפל ומת היכן טובתו של זה היכן אריכות ימים של זה אלא למען יטב לך לעולם שכלו טוב ולמען יאריכון ימים לעולם שכלו ארוך
ואולם הסבה הראשנה בכריחתני לחבר חבור קטן אכלול בו כל עניני המספר בקצור דברים
ועשיתי זה כדי לעשות מצוות חבירי אשר חלו בי ובקשו ממני שאחבר להם איזה דבר על חכמת המספר
וזה הביאתני במשעול ההעתקה הזאת לא להתגדל ולהתהדר ולקחת עטרה לראשי ולא שאדבר בגדולות ובנפלאות ממני כמו שעשו רא' ומאישטרו ליאון במעשה חושב כי כל אחד מהם עלה במעלות אחז' במושכלות
והנה קראתי החבור הזה דיני ממונות יען כי בו יודע שווי כל ממון וערך כל דבר של מסחר ומקח וממכר בכל האופנים שאפשר
וקודם כל דבר אשאל עזר מאלהי ישעי יהיה עם פי בעת הטיפי
ועם לבבי בעת מחשבי וישמרני משגיאות וינקני מזדונות ויחשכני
מעוונות יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי' צורי וגואל
והנה שקטה הסכמתי לחלק זה החבור לי"ב שערים:
השער הא' ידבר על חבור השלמים קצתם עם קצת גם נדבר בו מחבור המספרים המטבעים המתחלפים
השער הב' ידבר על מגרעת השלמים קצתם מקצתם גם נדבר על מגרעת הממון גם נדבר על מאזני הדינרין כי דרך אחד להם וכן ג"כ בשער החבור
השער הג' ידבר על הכפל בכל האופנים אשר אפשר להמצא גם על מאזני הדינרין
השער הד' ידבר על השלמים בכל הדרכים הנהוגים היום גם על מאזניהם
השער הה' ידבר על חבור השברים מין עם מינו גם שלמים עם שברים
השער הו' ידבר על מגרעת השברים זה מזה גם על מגרעת שלמים עם שברים
השער הז' ידבר על כפל השברים זה על זה גם על כפל שברים עם שלמים
השער הח' ידבר על חלוק השברי' זה על זה גם על חלוק שלמים עם שברים גם על חלוק שברים עם שלמים עם שברים ושלמים
השער הט' ידבר על ענין הערכין והסחורות
ונחלק זה השער לשלשה חלקים
החלק הא' ידבר על ערך שלמים עם שלמי'
והחלק הב' הוא ערכי השברים עם שברים
והחלק הג' ערכי שלמים עם שברים
השער הי' ידבר על הוצאת השרשים
וגם נחלק זה השער לג' חלקים
החלק הא' הוצאת שרש השלמים
והחלק הב' הוצאת שרש השברים
והחלק הג' הוצאת שרש שלמי' ושברים
השער הי"א ידבר על המאזנים הן מן הכפל הן מהחלוק וכן לשאר המלאכות בין בשברים בין בשלמים בין בשברים עם שלמים
השער הי"ב נחבר בו שאלות אשר קצתם תלויות בערכין ומקצתן בשרשים הן בכפל ומהם בחלוק ומהם מורכבות מכפל וחלוק או מערכין ושרשים
וכדי להרגיל הקורא והמעיין בחבור זה באופן ימצא איזו שאלה שתהיה מאיזה דגל הוא אם מחלוק או ממגרעת או מכפל או מערכין או משרשים
ויהיה קל למבין וישר למוצאי דעת וצדיקים ילכו בו וזה החלי לעשות ומי שזכני להתחיל הוא יזכני להשלים אמן ואמן
אנא אלי שמרני משגיאות כי אתה נקרא מיישיר כל עקוב
תצרני מאנשי ריב ומדון וגם תקוב כל איש עקוב יעקב
ומאשפות דלותי תעלני
אני עבדך גד בר' יעקב
אל שדי טהר רשעי
ושמע קולי
בעת רצון ישועתך ענני
קדוש בך חסייה נפשי
תמיד מרגשת פועלי און שמרני
Chapter Three: Multiplication
|
השער השלישי ידבר על הכפל בכל האופנים שאפשר להמצא בשלמי'
|
|
|
דע כי הרוצה לכפול שום מספר על מספר אחר יש לו לשים המספר הגדול למעלה והקטן למטה ויש לו להתחיל מן האחדים לכפול ר"ל האות הראשנה אשר למטה שהם האחדים יש לו לכפול על מדרגת האחדים אשר למעלה אח"כ על מדרגת העשרו' ואח"כ על מדרגת המאות וכן תמיד עד תומם ואחר שעשית כל ההכאו' הראויות לעשות עם האות הראשנה יעשה כן מהשניה וכן מהג' אם המספר כל כך גדול ואח"כ יחבר הכל מין עם מינו ר"ל אחדים עם אחדי' עשרות עם עשרות מאיות עם מאיות והעולה הוא המבוקש
|
|
|
ודע כי מיני הכפל הם רבים ואנו נעשה ההכפלה על ג' דרכים אם יסכים השם בחיים גם נדבר מעט על הכפל הרביעי הנקרא בלשונם אשקקי או קואדרו ונדבר בתחלה על הכפל הנהוג אצל רוב הסוחרים ואח"כ נדבר בדרכים האחרים
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול כ"ג על כ"ג (כ"ד)
|
|
|
הנה נשים הכ"ג למעלה והד' (כ"ד) למטה ואם תהפכם לא יזיק כי הכל הולך אל מקום אחד ודרך אחד לכלם והנה בתחלה נכפול הד' אשר הם למעלה (למטה) עם הג' אשר הם למטה (למעלה) שהם במדרגת האחדים ונאמ' ד' פעמים ג' הם י"ב והנה נשים הב' למטה בקו שלישי ונעכב העשרה אח"כ נכפול הד' אשר הם למטה במקום האחדים עם הב' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו ח' ותחבר אליהם העשרה שיש לך מן האחדים ויהיו ט' ושימם במקום העשרות אח"כ תוציא לחוץ האות הראשנה ר"ל שלא תעשה שום הכאה עוד עם הד' אשר הם למטה במקו' האחדים מאחר שהכינו אותה עם כל המדרגות העליונות אח"כ תכה המדרגה השנית אשר למטה עם כל המדרגות אשר הם למעלה ותכה אותה תחלה עם ג' ר"ל הב' אשר הם למטה במקום העשרות עם הג' אשר הם למעלה במקום האחדים ויהיו ו' ושים אלו הו' בקו אחרת ונקראנו קו רביעי ושים אותם במקום העשרות אח"כ תכפול הב' אשר הם למטה עם הב' אשר הם למעלה ותאמר ב' פעמים ב' הם ד' ושים ד' אל המדרגה הבאה אחר העשרות ר"ל במקום המאיות אח"כ תחבר הכל ויהיה העולה תקנ"ב וזהו צורתם
|
|
|
ודע כי אם תרצה לכפול ג' מספרים על אחד יצטרך לעשו' ג' הכאות ולא יותר
|
|
|
ואם תרצה לכפול ג' אותיות על ב' אותיות אתה צריך לעשות ו' הכאות
|
|
|
ואם תכפול ג' אותיות על ג' אותיות תצטרך לעשות ט' הכאות
|
|
|
דמיון נרצה לכפול רל"ד על כ"ד
|
|
|
הנה יש לך לכפול תחלה הד' אשר הם למטה במקום האחדי' עם הד' אשר הם ג"כ למעלה במקום האחדים ויהיו י"ו ושים ו' במקום האחדים בקו שלישי והי' תקים עמך עוד תשוב ותכפול הד' אשר הם במקו' האחדים למטה על הג' אשר למעלה במקום העשרות ויעלו י"ב ותחבר אליהם אותה העשרה שיש לך ויהיו י"ג ושים ג' במקום העשרות בקו שלישי והעשרה תחזיק עמך עוד תשוב ותכפול הד' התחתונים נגד הב' אשר הם למעלה במקום המאיות ויהיו ח' ותחבר אליהם העשרה ויהיו ט' הנה כבר נשלם הכפל מהאות הראשנה אשר למטה ועתה נשוב לכפול האות השניה אשר במדרגת העשרות עם כל האותיות העליונות ונכפול הב' אשר הם למטה במדרגת העשרות עם הד' אשר למעלה במדרגת האחדים ויהיו ח' ושים אותם הח' בשטה רביעית נגד העשרות אחר כן תכפול עוד הב' אשר הם למטה נגד הג' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו ו' ושים אותם בשטה רביעית במקום המאיות אח"כ תשוב ותכפול הב' אשר הם למטה עם הב' אשר הם למעלה במדרגת המאיות ויהיו ד' ושים אותם הד' בשטה רביעית במקום האלפים אח"כ תחבר כל אלו ההכאות ויהיה העולה ה' אלפים ותרי"ו על זאת הצורה
|
|
|
ואם תרצה לכפול ג' אותיות על ג' אותיות ראוי לעשות ככה
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול רכ"ב על של"ג
|
|
|
הורידם בשתי שטות ותתחיל לכפול הב' אשר הם למטה במקום האחדים נגד הג' אשר הם למעלה במקום האחדים גם כן ויעלו ו' ושים אותם בקו שלישי במקום האחדים עוד תכפול אותם הב' ממש ר"ל אותם אשר הם למטה במדרגת האחדים נגד העשרות אשר הם למעלה ויהיו ו' ושים אותם בקו שלישי במקום העשרות עוד תכפול אותם הב' אשר (הם למטה) על הג' אשר למעלה במקום המאות ויהיו ו' ג"כ ותקים אותם במקום המאות והנה עשינו עם האות הראשנה התחתונה כל ההכאות
|
|
|
ועתה נרצה להכות האות השנית שהיא ב' במקום העשרות עם כל האותיות העליונות ותכפול הב' בתחלה על הג' אשר הם למעלה במקום האחדים ויהיו ו' ושים אותם בקו רביעי במקום העשרות עוד תשוב ותכפול הב' אשר (הם למטה) על הג' אשר למעלה במקום העשרות ויהיו ו' ושים אותם בקו רביעי במקום המאיות עוד שוב וכפול אותם הב' עצמם על הג' אשר למעלה במקום המאיות ויהיו ו' ושים אותם בקו רביעי במקום האלפים
הנה עשינו כל הכפל וההכאה מהאות השניה אשר למטה עם כל האותיות העליונות אח"כ שוב והכה המדרגה הג' ר"ל האות הג' אשר למטה עם כל האותיות העליונות ותכה תחלה הב' אשר למטה עם הג' אשר למעלה במקום האחדים ויהיו ו' ושים אותם בקו חמישי במקום המאיות אח"כ תשוב ותכפול הב' על הג' אשר למעלה במקום העשרות ויהיו ו' ושים אותם בקו חמישי במקום האלפים אח"כ תשוב ותכפול הב' אשר למטה על הג' אשר למעלה במקום המאיות ויהיו ו' ושים אותם בקו חמישי במקום עשרת אלפים והנה נשלמו כל הט' הכאות אח"כ תחבר כל אלו ההכאות מין עם מינו ויהיה העולה ע"ג אלפים ותתקכ"ו על זאת הצורה
|
|
|
ואם תרצה לכפול איזה דבר שיהיה על האחר ויהיה באחד משניהם ציפרא ראוי למנות הציפרא ולעשות ההכאה עמה כאלו היתה אות באיזה מקום שתמצאנו או למעלה או למטה
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול מספר ר"ל על מספר שכ"ד
|
|
|
הנה יש לך לכפול בתחלה הד' אשר הם למטה במדרגת האחדים על הציפרא אשר למעלה במדרגת האחדים ג"כ ותאמר ד' פעמים ציפרא היא ציפרא ולכן תשים ציפרא במקום האחדים אח"כ תשוב ותכפול אותם הד' מלמטה על הג' אשר הם למעלה במקום העשרות ויעלה י"ב ותשים ב' במקום העשרות ותעכב העשרה עמך אח"כ תשוב ותכפול אותם הד' נגד הב' אשר למעלה במקו' המאיות ויעלה ח' ותחבר אליהם אותה העשרה שהיה לך כבר ויעלה ט' ושים אותם הט' במדרגת המאות בקו שלישי אח"כ תחבר הב' אשר הם למטה במקום העשרות כי כבר השלמנו הכפל מהאות הראשנה התחתונה עם כל האותיות העליונות ותכפול אותם הב' על הציפרא אשר היא למעלה במקו' האחדים ויעלה בידך ציפרא ולכן תשים ציפרא בקו רביעי במקום העשרות אח"כ תכפול אותם הב' ג"כ השפלים נגד הו' (הג') אשר הם למעלה במקום העשרות ויעלו ו' ושים אותם נגד המאות בקו רביעי אח"כ תשוב ותכפול אותם הב' ג"כ העליונים על הב' אשר הם במקום המאות ויעלו ד' ושים אותם בקו ד' במקום האלפים והנה נשלם הכפל מהאות הב' שלמטה אח"כ תכפול האות הג' שלמטה עם כל האותיות העליונות ותכפול אותה עם הציפרא תחלה ויעלה ציפרא ולכן שים ציפרא בקו ה' במקום המאות עוד תכפול הג' ג"כ שלמטה נגד הג' אשר הם למעלה במדרגה הב' ויהיו ט' ושים אלו הט' במדרגת האלפים בקו ה' אח"כ תכפול הג' פעם ג' על הב' אשר הם למעלה במקום המאות ויהיו ו' ושים אותם במקום עשרת אלפים בקו ה' ונשלם הכפל מכל הג' אותיות אח"כ תחבר הכל זה על זה ויהיה סך העולה ע"ד אלפים תק"כ וזאת צורתם
|
|
|
ואם תרצה לכפול ב' סכומות ויהיה בכל אחד מהם ציפרא יש לך לכפול הציפרא על כל האותיות אשר תמצא ותחבר הכל מין עם מינו והעולה הוא המבוקש
|
|
|
דמיון נרצה לכפול ר"ם על שס"ח
|
|
|
הנה תכפול תחלה הח' אשר הם למטה על הציפרא אשר היא למעלה במקום האחדים ויעלה לך ציפרא עוד תשוב ותכפול הח' התחתונים שהם במדרגת האחדים על הד' אשר במדרגת העשרות ויהיו ל"ב ותשים הב' במקום העשרות ותקיים בידך הל' אח"כ תכפול הח' על הב' אשר הם למעלה במדרגת המאות ויהיו י"ו ותחבר אליהם הג' ויהיו י"ט ושים אותם בקו ג' הנה עשינו כל ההכאות עם הח' אשר הם למטה במקום האחדים אח"כ תכפול העשרות העומדות למטה שהם ו' ותכפול אותם בתחלה על הציפרא העומדת למעלה ויעלה בידך ציפרא ושים ציפרא בקו רביעי במקום העשרות אח"כ תכפול העשרות ג"כ התחתונות על המ' אשר למעלה ויעלה בידך כ"ד והנה תשים הד' במקום המאות והב' תעכב עמך אח"כ תכפול הו' אשר למטה על הב' אשר הם למעלה ויעלה י"ב תחבר אליהם הב' ויהיו י"ד אח"כ נכפול המאיות אשר הם למטה על כל האותיות שהם למעלה והנה נכפול בתחלה על הציפרא אשר היא למעלה במקום האחדים ויהיה ציפרא אח"כ נכפול אותו על הד' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ויהיו י"ב ושים הב' במקום האלפים אח"כ תכפול אותם על המאות אשר למעלה ויעלו ו' ותחבר אליהם האחד והיו ז' הנה א"כ היוצא מכפל זה על זה הוא פ"ח אלפים וש"כ על זאת הצורה
|
|
|
ואם תרצה לכפול איזה מספר יהיה בו ב' ציפרי או יותר יש לך לחשוב כל א' מאלו כאלו היה מספר ועשות ההכאה עם כל א' וא'
|
|
|
דמיון נרצה לכפול מספר ת"ג על מספר ר"ל
|
|
|
הנה יש לך לכפול בתחלה הציפרא אשר למטה במדרגת האחדים על הג' אשר הם למעלה במדרגת האחדים ג"כ ויהיה העולה ציפרא ושים אותם למטה במדרגת האחדים בקו ג' עוד תכפול הציפרא על הציפרא אשר היא למעלה ויהיה העולה ציפרא ושים אותה בקו ג' במדרגת העשרות עוד כפול הציפרא על הד' העליונים אשר הם במקום המאיות ויעלה בידך ציפרא ושים ציפרא בקו ג' במדרגת המאות והנה כבר עשינו כל ההכאות מהציפרא אשר היא בשטה התחתונה עם כל המדרגות העליונות אח"כ נכה הג' אשר למטה במדרגת העשרות עם כל המדרגות העליונות ונכה אותה תחלה עם הג' אשר היא למעלה במדרגת האחדים ויהיה העולה תשעה ושים אותם בקו רביעי במדרגת העשרות עוד תכה אותם הג' של מטה עם הציפרא אשר היא למעלה במקום העשרו' ויהיה היוצא ציפרא ושים אותה במדרגת המאות עוד תשוב ותכפול אותם הג' של מטה על הד' העליונים אשר הם במקום המאיות ויעלה י"ב ושים הי' במדרגת העשרות אלפים והב' במקום אחדי האלפים והנה השלמנו ההכאה מהג' אשר הם למטה במקום העשרות עם כל המדרגות העליונות ועתה נכה הב' אשר הם למטה במקום המאיות עם כל המדרגות העליונות ונכה תחלה הב' עם הג' אשר הם למעלה במקום האחדים ויעלו ו' נשים אותם בקו הה' במקום המאיות אח"כ תכה הב' נגד הציפרא אשר היא למעלה במקום העשרות ויעלה בידך ציפרא ושים אותה הציפרא במ[דרגת ה]אלפים אח"כ תכה הב' פעם ג' עם הד' אשר הם למעלה במקום המ[או]ת [ויעלה] ח' ושים אלו הח' למטה בקו ה' במקום עשרת אלפים והנה השלמנו כל הט' הכאות ואח"כ נחבר הכל ויהיה העולה צ"ב אלפים ותר"צ וזאת היא צורתם
|
|
|
ואם תכפול ד' אותיות על ד' אותיות ראוי לעשות י"ו הכאות
|
|
|
וה' על ה' ראוי לעשות כ"ה וכן עד אין קץ ואין צורך להאריך
|
|
|
ועתה נרצה לדבר על הכפל הנקרא בלשונם קרוציטא
|
|
|
והנה נעשה ככה כי נצטרך להניח המספר הגדול למעלה והקטן למטה האמנם אם תעשה ההפך לא יזיק אך להקל ההכאות מוטב להניח הגדול למעלה והקטן למטה ותתחיל להכות מהאות הראשנה של מטה עם האות הראשנה של מעלה ומה שיעדיף על העשרות שים בקו ג' ותעכב העשרות עוד תשוב ותכפול האחדים של מטה עם העשרות שלמעלה ותחבר על העולה העשרות שיש לך מן האחדים ומה שיעלה על העשרות ר"ל מהסך שיש לך עתה אל תשים מאומה אלא תשוב לחבר העשרות של מטה עם האחדים שלמעלה ותחבר העולה על מה שיש לך מן העשרות ומה שישאר על העשרות תשים במקום העשרות ותעכב העשרות בידך אח"כ תשוב לכפול העשרות של מטה עם העשרות של מעלה ותחבר על העולה סך העשרות שיש לך ויצא לך המבוקש
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול כ"ד על כ"ה
|
|
|
תשימם בב' שטות ותתחיל לכפול הד' אשר הם למטה במקום האחדים עם הה' אשר הם למעלה במקום האחדים ג"כ ויהיו עשרים ותשים ציפרא במקום האחדים כי לא נשאר לך על העשרות מאומה עוד תשוב לכפול הד' אשר הם למטה במקום האחדים נגד הב' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו ח' ותחבר אליהם ב' עשרות שיש לך ויהיו י' ואל תניח מאומה אלא שוב וכפול הב' אשר הם למטה במקום העשרות נגד הה' אשר הם למעלה במקום האחדים ויעלו עשרה ותחבר אליהם הי' אחדים ויהיו כ' והנה בעבור כי לא נשאר לך מאומה על העשרות לכן נשים גלגל למטה במקום העשרות ונעכב אותם הב' עוד נשוב לכפול הב' אשר הם למטה במדרגת העשרות על הב' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ויהיו ד' ותחבר אליהם אותם הב' שיש לך ויהיו ו' ושים אותם במקום המאות ויהיה א"כ היוצא ו' מאות כמו זאת הצורה
|
|
|
ואם תרצה לכפול ג' מספרים על ג' מספרים תצטרך לעשות ט' הכאות על זה האופן
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול קכ"ג על תנ"ו
|
|
|
הנה נכפול בתחלה הו' אשר למטה במדרגת האחדים על הג' אשר הם למעלה במדרגת האחדים ג"כ ויהיו י"ח נשים ח' למטה בקו שלישי והאחד תקים עמך אח"כ תכפול עוד הו' אשר למטה במקום האחדים נגד הב' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו י"ב ותחבר אליהם האחד ויהיו י"ג ולא תשים מאומה עוד תכפול הג' אשר הם למעלה במדרגת האחדים עם הה' אשר למטה במדרגת העשרות ויהיו ט"ו ותחבר אליהם הי"ג ויהיו כ"ח ושים הח' למטה במקום העשרות ותעכב הב' עוד תשוב ותכפול הו' אשר הם למטה במקום האחדים על האחד אשר הוא למעלה במקום המאות ויהיו ו' ותחבר אליהם הב' שעכבנו בידינו ויהיו ח' עוד תשוב לכפול הה' אשר למטה במדרגת העשרות עם הב' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ג"כ ויהיו עשרה ותחבר אליהם הח' ויהיו י"ח עוד תשוב לכפול הד' אשר הם למטה במקום המאות עם הג' אשר הם למעלה במקום האחדים ויהיו י"ב ותחבר אותם אל הי"ח ויהיו ל' אח"כ תשים ציפרא למטה במקום ה' המאות עוד תשוב לכפול הד' אשר הם למטה במקום המאות עם הב' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו ח' ותחבר אליהם הל' ששוים ג' ויהיו י"א עוד תשוב לכפול הה' אשר הם למטה במקום העשרות עם הא' אשר הוא למעלה במקום המאיות ויהיו ה' ותחבר אל הי"א ויהיו י"ו ושים ו' במקו' האלפי' אח"כ תכפול הד' אשר הם למטה במקום המאיות על הא' אשר הוא למעלה במקום המאיות ג"כ ויהיו ד' ותחבר אליהם האחד שיש לך ויהיו ה' ושים אותם במקום עשרת אלפים ויהיה העולה א"כ נ"ו אלפים ופ"ח כמו זאת הצורה
|
|
|
ואם תרצה לכפול איזה מספר יהיה בו ציפרא יצטרך ג"כ לעשות ההכאה מהציפרא עם כל האותיות אע"פ שלא יצא לעולם כי אם ציפרא
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול רמ"ו על ק"מ
|
|
|
הנה תכפול תחלה הציפרא אשר היא למעלה (למטה) במקום האחדים על הו' אשר הם למעלה במקום האחדים והנם ציפרא ושים ציפרא במקום האחדים אח"כ תכפול הציפרא ג"כ על הד' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו ציפרא עוד תשוב ותכפול הד' אשר הם למטה במקום העשרות על הו' אשר הם למעלה במקום האחדים ויהיו כ"ד ושים הד' למטה במקום העשרות והב' תעכב עמך עוד תשוב ותכפול הציפרא על הב' אשר הם למעלה במקום המאיות ויהיו ציפרא ועם ב' שיש לך ויהיו ב' עוד תשוב ותכפול הד' אשר הם למטה במדרגת העשרות עם הד' אשר הם למעלה ג"כ במדרגת העשרות ויהיו י"ו ועם הב' יהיו י"ח עוד תשוב ותכפול האחד אשר הוא למטה במדרגת המאות נגד הו' אשר הם למעלה במדרגת האלפים ויהיו ו' ועם הי"ח יהיו כ"ד ושים הד' במקום המאיות וקיים עמך הב' עוד תשוב ותכפול האחד אשר הוא למטה במדרגת המאות נגד הד' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו ד' תחבר אליהם ב' ויהיו ו' עוד תשוב לכפול הב' אשר הם לעיל במדרגת המאות עם הד' השפלים אשר במדרגת העשרות ויהיו ח' ועם הו' והנם י"ד ושים הד' למטה במדרגת האלפים והאחד תקים עמך עוד תכפול האחד אשר למטה במדרגת המאיות על הב' אשר למעלה במדרגת המאיות ג"כ ויהיו ב' תחבר אליהם הא' ויהיו ג' ושים אותם במקום עשרת אלפים ויהיה א"כ היוצא ל"ד אלפים ות"מ על זאת הצורה
|
|
|
וזה יספיק לך בידיעת זה הכפל אם תקיש על זה
|
|
|
ואולם המין הג' מהכפל הוא בהפך אלו השנים כי בב' אשר עברו היינו מתחילים ההכאו' מן האחדים ואח"כ העשרות ואח"כ המאות וכן תמיד היינו עולים למעלה מעלה ובזה ראוי לעשות ההפך כונתי לרדת מטה מטה ר"ל שתתחיל ההכאה מהמאיות או מהאלפים אם הוא כל כך גדול ואח"כ תבא אל העשרות וכן עד שתגיע אל האחדים
|
|
|
ונניח לזה דמיונות למען תהיה בקי בכל ההכפלות בכל האופנים שאפשר להמצא
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול כ"ג על י"ז
|
|
|
הנה נכפול בתחלה הא' אשר למטה במקום העשרות על הב' אשר למעלה במקום העשרות ג"כ ויהיו ב' ודע כי אלו הב' היוצאים הם מאות והכלל על זה כי עשרות על עשרות הם מאות ומאות על מאות הם עשרות אלפים ו(עשרות) אלפים על מאות הם מאות אלפים הנה א"כ אלו הב' שיצאו לנו הם ב' מאות ונניחם בשטה אחת למטה תחת ב' שטות מהכפל במקום הראוי ר"ל במקום המאיות אח"כ נכפול האחד העומד למטה במקום העשרות על השלשה אשר הם למעלה במקום האחדים ויהיו ג' והם עשרות כי אחדים על עשרות הם עשרות וא"כ יהיו ג' עשרות אח"כ תכפול השבעה אשר הם למטה במקום האחדים על הב' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו י"ד ויהיו עשרות ותחבר אליהם הג' עשרות שהם י"ד ויהיו י"ז עשרות שהם מאה ושבעים ותשימם במקום אחר כן תחבר (תכפול) האחדים עם האחדים והם ז' עם ג' ויהיו כ"א אח"כ חבר הכל מין עם מינו ויהיה העולה ג' מאות וצ"א על זאת הצורה
|
|
|
ואם תרצה לכפול ג' מדרגות על ג' מדרגות תצטרך לעשות ט' שורות
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול רמ"ב על קמ"ד
|
|
|
והנה נכפול בתחלה הא' אשר היא למטה במדרגת המאות על הב' אשר היא למעלה במדרגת המאות ויהיו ב' וכבר אמרנו כי מאיות על מאיות הם עשרות אלפים ונניחם במקום אחד עוד נכפול הא' אשר היא למטה במדרגת המאות נגד הד' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ויהיו ד' ושים אותם במקום האלפים כי כן אמרנו כי מאיות על מאיות (עשרות) הם אלפים עוד נשוב ונכפול הא' מלמטה אשר במדרגת המאות עם הב' אשר הם למעלה במדרגת האחדים ויהיו שנים ושים אותם במקום המאות הנה כבר עשינו כל ההכאות מהמאות שלמטה עם כל המדרגות של מעלה אח"כ נכפול הד' שהם עשרות העומדות למטה על הב' אשר היא למעלה במקום המאיות ויהיו שמונה והם אלפים ותניחם במקום האלפים אח"כ תשוב ותכפול אותם הד' עוד עם הד' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו אלף ות"ר ותניחם במקומם עוד תשוב וכפול אותם הד' פעם שלישית עם הב' אשר למעלה במקום האחדים עם הב' אשר הם למעלה במקום המאות ויהיו שמונה ושים אותם במקום המאות עו' תכפול אותם הד' פעם שנית עם הד' העומדים למעלה במקום העשרות ויהיו י"ו שהם ק"ס ותניחם במקומם עוד תשוב ותכפול הד' פעם ג' על הב' אשר הם למעלה במקום האחדים ויהיו ח' ושימם במקום האחדים ותחברם כלם ויהיו ל"ד אלפים תתמח על זאת הצורה
|
|
|
ואם תרצה לכפול איזה מספר יהיה בם ציפרא צריך שתמנה הציפרא כמו האותיות האחרות ותעשה ההכאה עם הציפרא אע"פ שלא יצא לעולם מן המחובר כי אם ציפרא
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול ר"ם על ק"ע
|
|
|
הנה תכפול תחלה הא' אשר הוא למטה במקום המאיות על הב' אשר הם למעלה במקו' המאות ג"כ ויהיו ב' ושים אותם במקו' עשרות האלפים כמו שביארנו עוד תכפול פעם שנית הא' אשר הוא למטה נגד הד' אשר הם למעלה במקו' העשרו' ויהיו ד' אלפים עוד תכפול פעם ג' הא' אשר למטה על הציפרא אשר למעלה במקו' האחדים אח"כ תכפול הז' אשר למטה במדרגת העשרות על הב' אשר הם למעלה במדרגת המאות ויהיו י"ד אלפים עוד תכפול פעם ב' אותם הז' על הד' אשר למעלה במדרגת העשרות ויהיו ב' אלפים וח' מאות עו' כפול הז' פעם ג' נגד הציפרא אשר למעלה ולא יעלה בידך מאומה ומהציפרא הבאה ר"ל הציפרא אשר היא למטה במקום האחדים אין צורך לעשות עמה שום הכאה הנה א"כ היוצא הוא מ' אלפים וח' מאות על זאת הצורה
|
|
|
ואולם המין הד' מהכפל הוא הפך הכפל אשר כתבנו בתחלה והוא כי יש לנו להתחיל מן האלפים או יותר מכן אם הוא כל כך גדול עד אשר תגיע לאחדים ראוי לך לשוב אחורנית
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול קכ"ב על רל"ב
|
|
|
הורידם בב' שטות אח"כ תתחיל לכפול מן המאיות ותכפול הא' אשר היא למטה במקום המאיות על ב' אשר היא למעלה במקום המאיות ג"כ ויהיו ב' ולא תשים מאומה אלא תחזיקם ואם תרצה לשים אותם לא תכתוב שום ציפרא כמו שיהיה ראוי לכתוב כי מאה על ב' מאות הוא עשרים אלף ולא תוכל לכתוב עשרים אלף בזולת הציפראות המצטרכות אבל בכאן אין ראוי לכתוב מפני כי עדין לא עשית כל ההכאות מהאותיות העליונות עם זה האחד אשר התחלת עמה לעשות הכאתו אבל כשתסיים כל ההכאות מהאותיות של מעלה עם זה האחד יש לך לראות המרחק אשר יש מזה האחד עד האות הראשנה של מטה ר"ל כי זה הא' הוא למטה במדרגת המאיות והנה עד המדרגה הראשנה שהיא מדרגת האחדים יצטרך עדין ב' מדרגות ולכן ראוי שתשים ב' ציפראות אחר שסיימת הכאת זאת המדרגה מה' מהמאיות אשר היא למטה עם כל המדרגות העליונות ושמור זה הסוד מאד כי זה יישירך שלא תטעה בשום צד שבעולם ונחזור לראשנות והנה נכפול הא' אשר היא למטה במדרגת המאות עם הב' אשר הם למעלה במדרגת המאות ויהיו שנים ושימם לבדם בלי שום ציפרא אלא שימם כאלו הם אחדים בידך עוד כפול אותו הא' אשר הוא למטה במדרגת המאות עם הג' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ויהיו ג' וכתוב אותם אצל הב' שכבר כתבת אחורנית אח"כ כפול זה הא' פעם ג' עם הב' אשר הם למעלה במקום האחדים וכתוב אותם אחורנית אצל הג' כמו שעשית ג"כ מהג' והנה עתה השלמת הכאת המאות אשר למטה עם כל האותיות העליונות ולכן תכתוב ב' ציפרי אחורנית אצל היוצא מההכאה שעשית עם המאיות אח"כ תכפול העשרות של מטה שהם ב' על הב' אשר הם למעלה ויהיו ד' עוד תכפול פעם שנית העשרות מלמעלה (מלמטה) עם הג' של מעלה שהם במקום העשרות ויהיו ו' וכתוב אלו הו' אחורנית אצל הד' עוד תכתוב פעם ג' העשרות של מטה עם הב' של מעלה שהם במקום האחדים ויהיו ד' וכתוב אותם אצל הו' אחורנית ודע כי זה הכפל שעשית עתה היה מהעשרות של מטה עם כל האותיות העליונות ולכן יש לך לראות כמה ציפרי יצטרך מא' עד י' ותמצא א' על כן תכתוב ציפרא אחורנית אצל היוצא מההכאה מהעשרות השפלות ר"ל מהשטה התחתונה עוד תשוב ותכפול הב' אשר הם למטה במקו' האחדים על הב' אשר הם למעלה במקום המאיות ויהיו ד' וכתוב אותם אח"כ שוב וכפול אלו הב' פעם ב' על הג' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ויהיו ו' וכתוב אותם אחורנית אצל הד' שכבר כתבת עוד שוב פעם ג' אלו הב' על ב' אשר הם למעלה במקום האחדים ויהיו ד' אח"כ תצרף הכל מין עם מינו ויעלה הכל כ"ח אלפים וג' מאות וד' וזאת היא צורתם
|
|
|
ואם תרצה לכפול מספר יהיה בו ציפרא תעשה על אופן שעשינו
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול ת"ע על תק"פ
|
|
|
הנה נכפול בתחלה הג' (הה') אשר הם למטה במקום המאיות על הד' אשר הם למעלה במקום המאות ויהיו עשרים ושים אותם הכ' ר"ל שנים עם ציפרא אחת ויהיו כ' אח"כ תכפול הה' שלמטה פעם שנית עם הז' אשר הם למעלה ויהיו ל"ה ושים ל' על הציפרא אשר כתבת עם העשרים ושים תחת הציפרא ג' שהם ל' והה' הבאים תכתוב לאחור והנה נצטרך לעשות על זה ג' ציפרי ב' בעד המספר התחתון וא' שעומדת למעלה במקום האחדים עוד נכפול הח' אשר הם למטה במקום העשרות אצל הד' אשר הם למעלה במקום המאיות ויהיו ל"ב ושים ל"ב בקו אחד תחת הל"ה אשר למעלה עוד תכפול ח' על ז' שהם למעלה במדרגת העשרות ויהיו נ"ו ותכתוב הנ' תחת הב' מהל"ב והו' תכתוב אחורנית אח"כ תחברם ויהיו רע"ב אלפים ות"ר וזאת צורתם
|
|
|
ואולם המין הה' מהכפל הוא אשר כתבנו הנקרא בלשונם קרוציטא ונעשה אותו בזה האופן והוא שנחזיק לעולם המספר ממה שיעלה מהאות הראשנה עד שנראה מה יצא מהשניה כדי שלא נצטרך למחוק אותה האות ולרשום אחרת תעמוד תחתיה וזה תבין בבירור בלי שום ספק אחר שנעיין בעין פתוחה בדמיונות
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול כ"ז על ל"ב
|
|
|
הנה נכפול תחלה הג' אשר במדרגה השנית על הב' אשר הם למעלה ב' במדרגה השנית ג"כ ר"ל במדרגת העשרות ויעשה בידך י' (ו') ולא נניח אותם כמו שקדם שמא יעלה לנו משאר ההכאות שאנו עתידין להכות עם שאר האותיות עוד נכפול אותם הג' על הז' אשר הם לעיל במדרגת האחדים ויהיו כ"א עוד נכפול הב' אשר הם למטה במדרגת האחדים עם הב' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ויהיו ד' נחברם אל הכ"א ויהיו כ"ה ונעשה מהכ' ב' עשרות ב' שלמים ר"ל שאותם הכ' שהם ב' עשרות ישוו ב' מאות ונחבר אלו הב' אצל הו' ויהיו ח' ותניח ח' במקום המאות וישארו בידך ה' עוד תכפול הב' אשר הם למטה על הז' אשר הם למעלה במדרגת האחדים ויהיו י"ד ונעשה מהעשרה אחד ונחבר זה הא' אצל הה' שיש לנו ויהיו ו' נשים אותם אצל העשרות והד' הנשארים תשיבם אחורנית אצל הנשארים ויהיו ד' הנה א"כ היוצא הוא תתס"ד על זאת הצורה
|
|
|
דמיון אחר נרצה לכפול רל"א על שמ"ב
|
|
|
והנה נתחיל לכפול הג' אשר הם למטה במקום המאיות על הב' אשר הם למעלה במקום המאיות ויהיו ו' ולא תניחם אח"כ נשוב לכפול הג' אשר הם למטה במקום המאיות על הג' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו ה' ט' ושמור אותם עוד כפול הב' אשר הם למעלה במקום המאיות על הד' אשר הם למטה במקו' העשרות ויהיו ח' ותחברם אל הט' ויהיו י"ז ותעשה מהעשרה אחד ותחבר זה הא' עם הו' שהיו לנו ושים אותם למטה בקו שלישי והז' יהיו לאחדים בידך אח"כ תשוב לכפול הג' אשר הם למטה במדרגת המאיות אצל הא' אשר היא למעלה במדרגת האחדים ויהיו ג' ושמור אותם עוד שוב וכפול הב' אשר הם למעלה במדרגת המאות אצל הב' אשר הם למטה במדרגת האחדים ויהיו ד' ותחברם אל הג' השמורים ויהיו ז' עוד כפול הד' אשר הם למטה במדרגת העשרות עם הג' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ויהיו י"ב ותחברם אל הז' השמורים ויהיו י"ט תעשה מהי' אחד ושים זה האחד עם הז' השמורים הראשנים ויהיו ח' ושים אלו הח' אצל הז' אשר הם בקו ג' ונשארו בידך עדין ט' אח"כ תשוב לכפול הד' אשר הם למטה במדרגת העשרות עם הא' אשר הוא למעלה במדרגת האחדים ויהיו ד' עו' תכפול הג' אשר הם למעלה במדרגת העשרות אצל הב' אשר הם למטה במדרגת האחדים ויהיו ו' ושים אותם על הד' ויהיו י' ותעשה מהם א' ותחבר זה הא' עם הט' ויהיו י' ואלו הי' ישוו ג"כ א' אצל הח' המונחים בקו ג' ויהיו עתה ח' תחת הט' ותעשה ב' ציפרי א' מצד כי עלה בידך י' מצומצמים מהמספר האחרון והשניה כי היו בידך ט' ובא זה והשלים המנין באופן שהיו עשרה כי אין מנין פחות מעשרה אח"כ תכפול הב' אשר הם למטה אצל האחדים עם הא' אשר הוא למעלה ויהיו ב' הנה א"כ העולה הוא ע"ח (ע"ט) אלפים וב' על זאת הצורה
|
|
|
ואם יצטרך לך לע[שו]ת הכפל עם ציפרי תעשה כנז' בכמה מקומות מזה החבור ולא תחטיא אם תקיש זה לזה
|
|
|
ואולם המין הו' מהכפל הוא הפך הכפל הג' אשר כתבנו בכאן
|
|
|
כי הכפל הג' צריך להתחיל ההכאות מן המדרגה היותר גדולה ר"ל מן האלפים אם המספר הוא כל כך גדול וזה צריך לעשות הכפל ולהתחיל מן המספר היותר קטן להתחיל מן האחדים ואל תחשוב כי זה הכפל הוא כמו הכפל הראשון כי הפרש בין זה לזה וזה הכפל נקרא בלשונם מולטיפליקארי פיראושקאקי
|
|
|
ודע כי צריך לעשות מרובע אחד כפי האותיות שתרצה לכפול ר"ל שאם תרצה לכפול ב' אותיות על ב' אותיות תצטרך לעשות ג' קוים באורך וג' ברוחב וג' באלכסון הא' והג' קצרות והאמצעית ארוכה וצריך שתשים היוצא בין הקוים ואחר כן תחבר הכל מין עם מינו ודע כי בזה המרובע תמצא כמו בתים
|
|
|
ודע כי אם תמצא בבית הראשון ציפרא זה יורה כי אין במדרגת האחדים דבר כי אם ציפרא וכן תעשה מהבתים האחרים ותחבר הבתים המכוונים זה מזה והשמר לך ושמור נפשך שלא תטעה בחבור ר"ל שתחבר הבית הב' עם הב' והג' עם הג' והד' עם הד' וכן תמיד
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול כ"ה על כ"ה
|
|
|
הנה בתחלה תצטרך לעשות מרובע מג' קוים באורך וג' ברוחב וג' באלכסון מצד כי המדרגות אינם כי אם ב' כמו זאת הצורה
|
|
|
ותתחיל לכפול בתחלה הה' אשר למטה במדרגת האחדים על הה' אשר למעלה במדרגת האחדים ג"כ ויהיו כ"ה ושים הה' בבית הראשון והב' עשרות תעכב עמך אח"כ תכפול הה' אשר למטה פעם שניה על הב' למעלה במדרגה הב' ויהיו י' ותחבר אליהם הב' ויהיו י"ב ושים הב' בבית השני והאחד בבית הג' עוד תשוב ותכפול הב' אשר הם למטה במדרגת העשרות עם הה' אשר הם למעלה במדרגת האחדי' ויהיו י' ודע כי כל אלו האותיות אשר שמנו עד עתה היו בבתים העליונים ר"ל באותם הבתים אשר בין הקו הא' והב' שהולכים ברוחב אבל מה שיצא עתה נשים בבתים אשר בין הקו הב' והג' והנה נשים זה הגלגל בבית הב' אח"כ נשוב ונכפול הב' אשר הם למטה במקום העשרות על הב' אשר הם למעלה במקום העשרות ג"כ ויהיו ד' ונחבר אליהם זה הא' שעלה בידינו ויהיו ה' ושים אותם בבית הג' אח"כ נחבר הכל והנה תמצא למעלה בבית הראשון ה' וזה מורה שהם אחדים גם תמצא בבית הב' ב' וזה מורה כי הם עשרות גם תמצא בבית העליון ר"ל בבית השלישי א' ג"כ למטה בבית הג' וה' עם א' ויהיו ו' ומאחר שמצאנו אלו הו' בבתים השלישיים יורה על המאיות ויהיה היוצא ו' מאות וכ"ה כמו זאת הצורה
|
|
|
ולמען תהיה בקי לעשות זה הכפל נכתוב דמיון אחר ויהיה מג' מדרגות
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול רי"ב על קל"ב
|
|
|
הנה נצטרך לעשות מרובע מג' (ד') קוים ברוחב וד' באורך וד' באלכסון מאחר שהאותיות הם ג' וראה ועשה כתבניתו אשר אתה מראה בכאן
|
|
|
והנה תתחיל לכפול הב' אשר הם למטה במקום האחדים על הב' אשר הם למעלה במקום האחדים ג"כ ויהיו ד' נשים אותם לעיל בבית הא' אח"כ נכפול הב' אשר הם למטה במקו' האחדים על הג' אשר הם למעלה במקום העשרות ויהיו ו' וכתו' אותם לעיל בבית הב' אח"כ תשוב לכפול פעם ג' הב' מלמטה נגד הא' אשר הוא למעלה במקום המאיות ויהיו ב' ושים אותם למעלה בבית הג' אח"כ תכפול הא' אשר הוא למטה במדרגת העשרות נגד הב' אשר הוא לעיל במדרגת האחדים ויהיו ב' ושים אותם באמצע הבתים ר"ל בין הבתים אשר הם בין הקו הב' והג' ושים אותם הב' בבית הב' אח"כ שוב וכפול אותו הא' פעם ב' עם הג' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ויהיו ג' ושים אותם בבית הג' אח"כ שוב וכפול אותו הא' פעם ג' עם הא' אשר הוא למעלה במדרגת המאות ויעלה א' ושים אותו בבית הד' אח"כ תשוב לכפול השנים אשר הם למטה במדרגת המאות עם הב' העליונים אשר הם במדרגת האחדים ויעלו ד' ושים אותם למטה בין הבתים אשר הם בין הקו הג' והד' ושים אלו הד' בבית הג' עוד שוב וכפול אלו הב' פעם ב' עם הג' אשר הם למעלה במדרגת העשרות ויהיו ו' ושימם בבית הד' עוד כפול אלו הב' פעם ג' עם הא' אשר הוא לעיל במדרגת המאות ויעלה ב' ושים אותם בבית הה' אח"כ תחברם זה עם זה ולא תטעה בחבור ויצא לך כ"ז אלפים תתקפ"ד על זאת הצורה
|
|
|
ואולם המין הז' מהכפל נעשה על זה האופן והוא שאם תרצה לכפול איזה מספר על כלל אחד ר"ל כי הכלל נקרא כמו י' או ק' או אלף או י' אלפים אבל אלפים אינו נקרא כלל וזה הכלל יהיה בידיך כי כשתמצא יותר מאות א' אינו נקרא כלל
|
|
|
וכשתרצה לדעת זה הכפל אם תרצה לכפול על עשרה תשים ציפרא למעלה על המספר המונח ומה שיעלה הוא המבוקש
|
|
|
ואם תרצה לכפול אותו על ק' תוסיף בו ב' ציפרי על המספר העליון
|
|
|
ואם תרצה על אלף תוסיף ג' ציפרי
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול ל"ג על י'
|
|
|
הנה יש לך לשים למעלה על הל"ג ציפרא א' הנה ישוו עתה הל"ג ש"ל והוא המבוקש
|
|
|
ואם תרצה לכפול אותם על מאה
|
|
|
ראוי להוסיף על ל"ג ב' ציפרי ויגיעו למדרגת האלפים ויהיה העולה ג' אלפי' וש'
|
|
|
ואם תרצה לכפול אותם על אלף
|
|
|
יש לך להוסיף על הל"ג ג' ציפרי ויגיעו לעשרות אלפים ויעלה ל"ג אלפים
|
|
|
ואולם אם תרצה לכפול המספר המונח על עשרים
|
|
|
הנה יש לך לכפול המספר המונח על ב' ואח"כ תוסיף על הסך ציפרא א' ומה שיעלה הוא המבוקש
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול מ"ה על עשרים
|
|
|
הנה יש לך לכפול מ"ה על ב' והטעם למה אנו כופלי' אותו ב' פעמים מצד כי עשרים הם כפל עשרה והנה ב' פעמים מ"ה הם צ' ועתה יש לך להוסיף על הצ' ציפרא אחת ויעלה ט' מאות והוא המבוקש
|
|
|
ואם תרצה לכפול המספר המונח שהוא מ"ה על מאתים
|
|
|
יש לך ג"כ לכפול מ"ה על ב' ותוסיף עליו ב' ציפראות ויהיו ט' אלפים
|
|
|
ואם תרצה לכפול אותו על אלפים יש לך לכפול המספר כאשר אמרנו ותוסיף עליו ג' ציפרי ויעלה צ' אלפים והוא המבוקש וכן כל כיוצא בזה
|
|
|
אבל אם תרצה לכפול המספר המונח על ד' יש לך לכפול המספר המונח ד' פעמים ולהוסיף עליו כפי הציפרי ר"ל אם הם ד' אלפי' תוסיף עליו ג' ציפראות
|
|
|
ואם ד' מאות תוסיף עליו ב' ציפרי
|
|
|
ואם הם ד' עשרו' תוסיף ציפרא והעולה הוא המבוקש
|
|
|
דמיון זה נרצה לדעת כפל ט"ו על מ'
|
|
|
הנה יש לך לכפול ט"ו ד' פעמים ויעלו ס' ואח"כ ראוי להוסיף על הס' ציפרא א' ויהיו ו' מאות והוא המבוקש וכן על ד' אלפים תוסיף ג' ציפרי ויעלה ס' אלפים ותקיש על זה
|
|
|
ואולם המין הח' מהכפל הוא מעורב ממגרעת ומכפל במקום אחד עומד הכפל ובמקום אחד הגרעון מהמספר הא' וכך ראוי לעשות מהמספר הב' ר"ל שהכפל עומד בזוית זו והגרעון בזוית זו והנה יש לך להתחיל ההכפלה מגרעון המספר הראשון עם תוספת המספר השני ושמור העולה ואח"כ יש לך לכפול גרעון המספר השני על תוספת המספר הראשון (ואח"כ יש לך לכפול גרעון המספר הראשון עם תוספת המספר השני) ושמור העולה מאלו הב' הכפלות אח"כ תכפול תוספת המספר הראשון על תוספת המספר השני ושמור העולה ועוד יש לך לכפול שני החסרונות ר"ל חסרון המספר הא' על חסרון המספר הב' ותחבר העולה עם התוספת ממה שעלה ב' המספרים ותגרע מזה מה שיש לך מהתוספת והחסרון והנשאר הוא המבוקש
|
|
|
דמיון זה נרצה לכפול ד' פחות שנים עם ח' פחות ג' הורידם בב' שטות כמו זאת הצורה
|
|
|
והנה יש לך להתחיל ההכפלה בזה האופן והוא שתכפול הב' אשר הם תחת הד' על הח' אשר הם על הג' 3 2 ויעלה בידך י"ו אח"כ כפול עוד הג' אשר הם תחת חסרון חסרון הח' נגד הד' אשר הם על הב' ויהיו י"ב אח"כ תחבר י"ב עם י"ו ויהיו כ"ח עוד כפול הד' אשר הם על הב' נגד הח' אשר הם על הג' ויהיו ל"ב עוד תכפול הב' אשר הם תחת הד' על הג' אשר הם תחת הח' ויעלו ו' ותחברם אל ל"ב ויהיו ל"ח הסר משם כ"ח נשארו עשרה והוא המבוקש
|
|
|
דמיון אחר נרצה לכפול ז' פחות ב' על ח' פחות ד' הורידם בזאת הצורה
|
|
|
והנה בתחלה יש לך לכפול הב' אשר הם תחת הז' על הח' אשר הם על הד' ויהיו י"ו ושמור אותם אח"כ תכפול הד' אשר הם תחת הח' על הז' אשר הם על הב' ויהיו כ"ח ותחברם אל הי"ו ויהיו מ"ד אח"כ תכפול הז' אשר הם על הב' על הח' אשר הם על הד' ויהיו נ"ו עוד תכפול הד' אשר הם תחת הח' על הב' אשר הם תחת הז' ויהיו ח' ותחברם עם נ"ו ויהיו ס"ד גרע מהם מ"ד הנשאר עשרים והוא המבוקש ותקיש על זה
|
|
|
ובכאן נשלם השער הג'
|
קכג) שאלה אם תרצה לדעת לאיזה אדם נתן חבירך הטבעת ובאיזה אצבע ובאיזה פרק
תחלה תאמר לו שיכפול אותו ואחר שישים עליו ו' ואחר שיכפול כל זה ה' פעמים ואחר שיוסיף על זה המספר האצבעות ואח"כ שיכפול כל זה ה' פעמים ואחר שיסיר מזה ק"נ ואח"כ יכפול על שנים מה שנשאר ואחר זה יוסיף על זה מספר הפרקים והנה המאיות הם האנשים והעשרות האצבעות והאחדים הפרקים
דמיון נתתי הטבעת לאיש רביעי באצבע הג' ובפרק ב' תאמר לו שיכפול ד' ויהיו ח' ואמור שיוסיף על זה ו' ויהיו י"ד וכפול אותו על ה' ויהיו ע' תוסיף על זה ג' שהוא מספר האצבעות ויהיו ע"ג כפול אותם על ה' ויהיו שסא (שסה) תסיר מהם ק"נ הנשאר רט"ו כפול אותם על ב' ויהיו ד' מאות ול' תוסיף על זה ב' שהם הפרקים ויהיו תל"ב הנה הד' מאות יהיו ד' אנשים והג' עשרות יהיו ג' אצבעות והב' יהיו ב' פרקים
קכד) שאלה אם תרצה לדעת מה שחשב אדם בלבו תאמר לו אם הולך ג"ג ואם הולך לא תקח כלום ואם אינו הולך קח בעד כל א' שישאר ע' ומן החמישיות יש לך לקחת כ"א ומהשביעיות ט' אח"כ תחבר כל זה ותסיר כל המאות ובעד כל מאה תסיר ה' ומה שישאר הוא המבוקש
דמיון הנה לקחתי מספר ד' הנה ישאר על השלישיות א' וקח ע' ועל ה' ישאר ד' וקח ד' פעמים כ"א ויהיו פ"ד וקח בעד השביעיות ס' כי ישאר ד' וד' פעמים ט"ו הם ס' אח"כ חבר הכל ויהיו רי"ד תסיר מזה המאות וישאר י"ד ותסיר בעד הב' מאות עשרה וישאר ד' והוא המבוקש
קכה) שאלה ואם תרצה לדעת באופן אחר מה שחשב אדם בלבו תאמר לו שיכפלהו ואח"כ תאמר לו שיכפלהו פעם ב' ואח"כ תאמר לו שיקח ממנו ד' וזה לך הכלל כי בעד כל ד' שתסיר מהסך תקח א' והוא המבוקש
קכו) שאלה אם תרצה לדעתו באופן אחר תאמר לו שיכפלהו ואחכ יוסיף עליו ה' ואחר יכפול אותו ה' פעמי' ואחר יוסיף בו עשרה ותחסר ממה שיעלה כל זה ל"ה וקח בעד כל עשרה הנשאר א' והוא המבוקש
קכז) שאלה ואם תרצה לדעת המספר והוא כי פעם א' היו הולכים בספינה יהודים וישמעאלים ובא סער בספינה אמר יהודי אחד בואו כלכם בכאן והושיבם היהודים וההגרים באופן כי כשהיה מונה אותם לעולם היה כלה כל התשיעיות אל ההגרים והוכיח כי בעבורם בא הצער בים ובזה האופן השליך ט"ו הגרים בים והיהודים נשארו וזהו אופן עשייתו בם הגרים כל ט' אשפוך גורל אפיל אטיל בים בגאון גליו אשליכמו בתחבולות בדרוש אים אכן ראוי להתחיל מהיהודים ותתקנם בראשי תיבות
קכח) שאלה אם תרצה לדעת איזה אבן נגע חבירך קח י"ו אבנים ועשה ב' שורות מח' אבנים ותאמר לאיש שיגע אבן אחת מאלו השורות אח"כ שאל לו באיזו שורה היא האבן ואם היא בשמאל תהפך כל השורות בשמאל ואם בימין כן תעשה אח"כ שאל באיזו שורה וכן תהפך ג' פעמים ואחר ההפוך הג' תשאל לו באיזו שורה היא וזה הכלל יהיה בידך כי לעולם האות הג' היא אותה שאתה מבקש
קכט) שאלה איש מוכר קופה של ביצות וכאשר מכר אותם הביט בידו ואמר לא עשיתי בטוב כי אלו הייתי נותן א פחות בדינר היה לי ד' פעמים יותר ממעות תאמ' לו כמה היו הביצות הנמכרות וכמה הוא הממון שיצאו מהביצות
תשובה תעשה ככה לפי שאמר שהיו לו ד' פעמים ממעות יותר לכן תכפול ד' לעצמו ויעלו י"ו תחסר ממנו א' וישארו ט"ו ואח"כ תחסר מהד' א' וישארו ג' ותכפול אותם על ט"ו הנזכרים ויעלו מ"ה וככה דינרין יצאו מן הביצות
ולדעת כמה היו הביצות כפול ט"ו על ד' ויעלו ס' וס' ביצות היו הביצות הנמכרות
קל) שאלה אחד היו לו מעות ואינו יודע כמה הם ונתן אותם קל לאנשים רבים ואינו יודע כמה אבל ידע שאם נתן י"ב לכל איש יהיו יותר מהכ' ואם יתן י"ו לאיש יחסר מס' הנה היתי רוצה לדעת כמה ממון היה לזה וכמה אנשים היו
התשובה ראוי לחבר המעות שהיו חסרים עם המעות שהיו יתרים ר"ל נ"ב עם ס' ויעלו קי"ב וראוי לחלק אותם עם ההפרש מהמעות החסרים עם היתרים ר"ל עם ההפרש שיש מנ"ב לס' שהוא ח' אשר אם תעשהו יצא כ"ח והאנשים היו כ"ח
ואחר זה כדי שתדע כמה היו המעות ואחר שתחזיק כמה שתרצה אם אל י"ב ואם אל י"ו אם אל י"ב ראוי שתכפול י"ב פעמים כ"ח ויעלו של"ו ובאלו ראוי שתוסיף מה שיתוסף נ"ב ובאלו יעלו שפ"ח ואם אתה כפלת י"ח פעמים י"ו יעלו שמ"ח ומאלו ראוי שתחסר מה שחסר ר"ל פ' וישארו שפ"ח כאשר נאמר ובזה הדרך תוכל לעשות הדומות לזו
קלא) שאלה הנה בכאן ג' אנשים שיש להם מעות אשר הב' מבלי הא' יש להם י"ט והב' מבלי הב' יש להם כ"ג והב' מבלי הג' יש להם ל' נאמר כמה ממון יש לכל א' וא'
ראוי לך לחבר ממון שלשתן ולחלק העולה על ב' ומה שיעלה הוא ממון שלשתן והדרך הוא
נודע
קלב) שאלה הנה במקרה ראובן הגיע אל המות ועשה צוואה בזה האופן ממאה דוקטי שאניח אם אשתי אשר היא הרה תלד זכר תהיה לה השליש והשאר תהיה לבנה ואם נקבה תלד שהשליש מבתה והשאר ממנה וכאשר מת ילדה אשתו תאומים זכר ונקבה
תשובה הנה יראה שהבן ראוי לו כפל מהאם והאם הכפל מהבת ולכן ראוי לנו לעשות ככה שהבת שהיא הפחותה שם א' והאם ב' והבן ד' ותעשה ככה הנה בכאן ג' הא' שם א' והב' ב' והג' ד' והרויחו ק' כמה יגיע לכל א' וזה מבואר
קלג) שאלה תמצא לי מספר אשר אם תכה אותו בז' ותחלק אותו על ט' שיצא לך מ"ה
תעשה ככה תסכים שאותו המספר יהיה מה שתרצה ולהקל מעליך עשה שבאותו מספר לא יהיה בו שבר ונניח שאותו המספר יהיה י"ח א"כ כאשר תכה ז' פעמים י"ח יעלו קכ"ו ואם תחלקהו בט' יצא י"ד וכבר אמרנו שיצא מ"ה לכן ראוי לעשו' ככה שתכה המספר אשר שמת אותו כבר שתכה שתכפול י"ח על מ"ה אשר יצא תת"י וזה תחלק עם אותו שיצא עם י"ד ויצא כ"ז (נ"ז) וו' שביעיות והוא הנשאל
ולבחון אותו ראוי שתכה כ"ז (נ"ז) וו' שביעיות עם ז' ויצא ת"ה ותחלק עם ט' ויצא מ"ה
קלד) שאלה תמצא מספר אשר אם תחלק אותו עם ה' ותכה אותו עם ח' יעלה כ"ג
שים שאותו המספר יהיה עשרים ונחלק אותו עם ה' ויצא ד' ותכה אותו עם ח' ויצא ל"ב ואנו מבקשים כ"ג ראוי שתכה לפי הדרך הנאמר עשרים פעמים כ"ג ויצא לך ת"ס תחלק עם ל"ב ויצא י"ד וג' שמיניות והוא המבוקש
קלה) שאלה תמצא לי מספר אשר אם תוציא ממנו שלישיתו ורביעיתו הנשאר כ"ט
תשמור הדרך ותאמר ככה נניח שאותו המספר הוא י"ב תוציא ממנו שלישיתו ורביעיתו שהם ז' וישאר ה' ואנו מבקשים כ"ט א"כ תכה י"ב פעמים כ"ט ויצא שמ"ח וחלק אותו על ה' ויצא ס"ט וג' חמישיות
קלו) שאלה תמצא לי מספר אשר (אשר) אם תוסיף עליו שלישיתו ושני חמישיותיו יעשה י"ח
תשמור הדרך נניח שאותו המספר יהיה ט"ו והשליש מט"ו הוא ה' ושני שלישיותיו הם ו' שים אותם על ט"ו ויעלו כ"ו ואנו נרצה י"ח א"כ נאמר אם ט"ו יתנו לי כ"ו מה יתן לנו י"ח ולכן ראוי שתשמור הדרך שתכה הו' ששמת עם י"ח ויצא לך אלף ומאתים וט"ו וזה תחלק על מה שייצא עם כ"ו ויצא מ"ו וי"ט חלקים מכ"ו
קלז) שאלה אם תרצה לעשות מל' ב' חלקים אשר אם תכה הא' בד' יעשה כמו החלק האחר אם תכה אותו בג'
תעשה ככה תשים שאותו החלק יהיה אחד ואם תכה אותו בד' יהיה ד' והחלק השני תעשה שיהיה מספר שאם תחלק אותו בג' יצא ד' והוא מספר י"ב הנה כבר היינו יכולין לומ' שנעשינו הדרך אבל אינו אמת כי אנחנו לא חלקנו ל' אבל היה החלק הראשון א' והשנית י"ב אשר יעלה הכל י"ג אשר כדי להביא החשבון אל מקומו מהאחר אשר שם בא לנו י"ג ואנו מבקשים ל' לכן ראוי שתכה א' עם ל' ויצא ל' וזה תחלק ויצא ב וד' חלקים מי"ג וככה ראוי להיות החלק הא' א"כ בהכרח החלק השני ראוי להיות עד הל' אשר יהיה כ"ז וט' חלקים מי"ג אשר תחלק כ"ז וט' חלקים מי"ג עם ג' ויצא לך ט' וג' חלקים מי"ג א"כ עשינו השאלה
קלח) שאלה אם תרצה לעשות מי"ח ג' חלקים בזה האופן אשר אחר שהוצאת החומש מהחלק הראשון וחברת אל השני שלישיתו והג' מוכה עם ב' וחצי כל א' יהיה שוה
תשים שהחלק הא' יהיה ה' ואם תוציא ממנו החומש שהוא א' ישאר ד' ועתה ראוי לראות אל החלק השני כמה ראוי להיות כדי שאם תוסיף עליו שלישיתו יהיה ד' ויהיה ג' עוד ראוי לראות כמה ראוי להיות החלק הג' אשר כאשר תכה אותו בב' וחצי ראוי להיות א' ושני חומשים א"כ עתה ראוי לך להוסיף החלק הראשון שהוא ה' והשני שהוא ג' והשלישי שהוא א' ושני חומשים ויעלו כלם ט' וב' חומשים ואנו נרצה שיהיו י"ח והנה נאמר אם בעד ה' ששם אלו יצא ט' וג' חומשים ממה יצא לי י"ח שהיינו רוצים לחלוק ראוי שתכה כפי הדרך ה' ששמנו כנגד י"ח שרצינו ויצא צ' וזה ראוי לחלק עם ט' וג' חומשים ויצא ט' וג' שמיניות וככה היה החלק הראשון
ותאמר ככה בעד השנית נתן לי ט' וג' של חמישיות ובא אלי ג' מה שיצא אלי מיח ראוי שתכה ג' עם י"ח ויעלה נ"ד ותחלק אותם על ט' וג' חמישיות ויצא ה' וה' שמיניות וכך היה החלק השני
ובעד הג' ראוי שתאמר אם מט' (ו)ג' חמישיות שהיה לנו א וג' חמישיות מה יצא לנו מי"ח ראוי שתכה א' וג' חמישיות עם י"ח ויעלו כ"ח וד' חמישיות ותחלק על ט' וג' חמישיות ויצא לנו ג' וכך היה החלק הג'
וכדי לאמת זה תוציא החומש מהראשון שהוא ט' וג' שמיניות וישארו ז' וחצי ובעד הב' תקח השנית מה' (ו)ה' שמיניות שהוא א' וה' שמיניות וזה תוסיף עליו ויעלה ז' וחצי וכדי לאמת הג' תכה ג' על ב' וחצי ויעלה ז' וחצי
קלט) שאלה אם תרצה לעשות מכ' ב' חלקים שהחלק הא' יהיה ד' פעמים מהחלק האחר
כך תעשה תשים שהחלק הא' היה א' א"כ החלק הב' ראוי שיהיה ד' והנה א' עם ד' הם ה' ואנו נרצה כ' לכן תאמר אם ה' נתנו א' כ' מה יתנו ויצא י"ו
קמ) שאלה אם תרצה לעשות מי' ב' חלקים אשר אם תחלק החלק יותר גדול על הקטן יצאו מאה
תעשה ככה תשים שהחלק הראשון יהיה א' כמה ראוי שתהיה השנית ראוי שיהיה מאה והנה א וק' הם ק"א ואנו רוצים י' א"כ תאמ' אם ק"א נתן לי א' מה יתן לי עשרה ויצא לך עשרה חלקים מק"א וזה מבואר
קמא) שאלה הנה בכאן אנשים שלקחו לעשות בגד א' הא' לקחו לעשות בג' שביעיות והב' בד' שביעיות ואם שניהם יעשו מלאכתם בכמה זמן יעשוהו
תעשה ככה נניח שבי"ב שביעית יעשוהו וכבר אמרנו שהא' יעשהו בג' שביעיות א"כ מעצמו היה עושה ד' מלאכות והשני יעשהו בג' שביעיות א"כ עושים ז' מלאכות ואנו מבקשים מלאכה א א"כ ראוי שתאמ' אם י"ב יתנו ז' מה יתן לי א' תחלק י"ב על ז' ויצא א' וה' חלקים מי"ב מז'
קמב) שאלה אם תרצה לעשות מל' ג' חלקים שאם תכה הא' בז' ותחלק הב' בה' והג' בי' והחלקים וההכאות יהיו מאותו הכמות עצמו
ואם תרצה לעשות זה נניח שהחלק הא' היה א' ואם תכפול אותו בז' יעשה ז' ולדעת הב' ראוי שתמצא מספר שאם נחלק אותו בה' יצא ז' ראוי שאותו המספר יהיה ל"ה והג' ראוי שיהיה ע' א"כ החלק הא' הוא א' והב' ל"ה והג' ע' אשר הם ק"ו ואנו מבקשים ל' ראוי שתאמר אל הא' אם מן ו' יבא א' מה יבא מל' וכו'
קמג) שאלה אם תרצה לעשות מי"א ב' חלקים אשר החצי והרובע מהחלק הא' יהיה כמו השליש והחומש מהחלק האחר
תעשה ככה תשים שהחלק הא' יהיה ד' והחצי הוא ב' והרובע הוא א ויהיו ג' וגם ראוי למצא מהב' מספר שאם תחסר ממנו השליש והחומש שיהיה ג' תשים שאותו המספר יהיה ט"ו והשליש והחומש מט"ו הוא ח' ואנו רוצים ג' א"כ נכה ג' על ט"ו ויעלו מ"ה ותחלק אותו בה' ויצא ה' וה' שמיניות וככה היה המספר השני א"כ נאמר ככה החלק ראשון היה ד' והב' היה ה' וה' שמיניות אשר יעלו ט' וה' שמיניות ואנו מבקשים י"א א"כ ראוי שתאמר אם ט' וה' שמיניות נותן לנו החלק הראשון ד' מה יתן לנו י"א וכן תעשה מהשנית ובחלק הא' יבא ד' מד' חלקים מע"ז והב' יהיה ג' ול"ג חלקים מע"ז
קמד) שאלה אם תרצה לחלק מספר עם שרש או שרש עם מספר ראשנה תביא המספר אל מרובעו
ר"ל אם תחלק י"ב עם שרש ד' תביא י"ב למרובעו שהוא קמ"ד ואח"כ תחלק שרש מקמ"ד עם שרש ד' ויבא לך שרש מל"ו
קמה) שאלה אם תרצה להוסיף שרש מט' עם מד'
תחבר תחלה ט' עם ד' ויצא לך י"ג א"כ תכפול ט' פעמים ד' ויעלו ל"ו אח"כ תכפול הל"ו הנז' עם ד' ויעלו קמ"ד וקח שרש מזה המספר שהם י"ב ותחבר עם י"ג הראשנים ויהיו כ"ה וקח השרש מכ"ה והם ה'
קמו) שאלה דרך אחרת תחבר ט' עם ד' ויעלו י"ו אח"כ תכפול ט' על ד' ויעלו ל"ו וקח השרש שהם ו' ותכפול אותם והם י"ב ותחברם עם י"ג ויהיו כ"ה וקח השרש והם חמשה
קמז) שאלה אם תרצה להוציא שרש ט' משרש י"ו
ראשנה תחבר ט' עם י"ו ויהיו כ"ה אח"כ כפול ט' על י"ו ויעלו קמ"ד אשר אלו תכפול ד' יעלו תקע"ו ומהם תוציא השרש והם כ"ד אח"כ תחסר הכ"ד מהכ"ה הנשאר א' א"כ אם תחסר משרש י"ו שרש ט' ישאר א'
קמח) שאלה דרך אחרת כפול ט' על י"ו ויעלו קמ"ד ומזה תוציא השרש שהוא י"ב וכפלם ויהיו כ"ד אח"כ תוציא כ"ד מהכ"ה הנז' וישאר השרש מא ותקיש על זה
קמט) שאלה אם תרצה למצא מספר מרובע אשר אם תשים עליו י"ט יהיה מרובע
תעשה ככה תוציא א' מי"ט וישאר י"ח וקח חצי מזה המספר וישארו ט' ותכפלם על עצמם ויהיו פ"א ותוסיף עליו י"ט והוא מרובע כאשר אמרנו
קנ) שאלה אם תרצה למצא מרובע שאם תוציא ממנו ט"ו ישאר מרובע
תעשה ככה תוסיף א' על ט"ו ויהיו י"ו תקח החצי מי"ו שהם ח' ותכפול אותם על עצמם ויהיו ס"ד וזהו המספר ואם תוציא ט"ו מס"ד ישאר מרובע והוא מ"ט
קנא) שאלה אם תרצה למצא מספר אשר אם תוסיף עליו ד' יהיה מרובע ואם תחסר ג"כ יהיה מרובע
תעשה ככה תחבר ד' עם ד' ויהיו ח' אח"כ תאמר תמצא לי מספר מרובע אשר אם תוסיף עליו ח' יהיה מרובע לכן תעשה כנז' תוציא א' מח' ישארו ז' וקח מהם חציים והם ג' וחצי ותכפלם על עצמם ויעלו י"ב ורביע תוסיף עליהם ד' יהיו י"ו ורביע וזהו המספר
קנב) שאלה עוד תוכל למצא אותה יותר מהרה תקח החצי מד' שהם ב' ותכפול אותם על עצמם ויהיו ד' תוסיף א על ד' ויהיו ה' וזה המספר ג"כ הוא כמו המספר הט' לעיל
קנג) שאלה לכפול בשרשים אם תרצה למצא שרש ז' על שרש מח' ראוי שתכפול ז' עם ח' ויהיו נ"ו והשרש מט' הוא מה שיעלה השרש מז' עם מח'
קנד) שאלה אם תרצה לכפול השרש מ' מכפילת ז' עם ח' בראשנה ראוי להביא ח' אל מרובעו שהם ס"ד אח"כ שרש ז' עם שרש ס"ד כאשר נאמר למעלה ויעלה שרש ד' מאות ומ"ח ודע שאם תכפול שרש מז' עם שרש מז' ויעשה ז'
קנה) שאלה אם תרצה למצא מספר אשר אם תחלק ג' מאותו המספר יבא ה' וישאר
תדע תחלה שאם ישאר ז' מהמחלק היה יותר גדול מז' א"כ תשים מז' ולמעלה ואח"כ ראוי לנו למצא מספר שיהיה מז' ומעלה אשר אם תכפלהו עם ה' מה יצא וכשנוסיף עליו ז' מה יתוסף ושיתחלק בג' חלקים שלמים מבלי שברים א"כ בתחלה תשים שאותו המספר היה ח' ואם תכפלהו בה' יעלו מ' יתוסף עליו ז' ויעלו מ"ז תחלקם בג' ולא תוכל א"כ תוסיף עליו א יותר ויהיו ט' תכפלהו על ה' ויעלו מ"ה תוסיף עליו ז' יעלו נ"ב תחלקם על ג' ולא תוכל א"כ תוסיף עליו א' יותר ויהיו עשרה ותכפלם בה' ויעלו נ' תוסיף עליו ז' ויעלו נ"ז ותחלקם בג' ויעלו י"ט מבלי שום שבר א"כ בזה המספר תמצא הנאמר ולעולם תוסיף א' יותר אח"כ תחלק העשרה אשר מצאת עם שליש מנ"ז שהוא י"ט ויצא לך עשרה חלקים מי"ט וזהו המספר הנשאל אשר אם תחלק ג' עם המספר הנאמר יצא ה' וישאר ז' וככה יעשו השאלות הדומות לזו
קנו) שאלה ואם תרצה למצא מספר אשר אם תוציא ממנו השרש ותחבר אותו עם השרש מהנשאר יעשה ג'
תעשה ככה תכפול ב' פעמים ג' ויעלו ו' תוציא ממנו לעולם א וישארו ה' וזה יהיה לך המחלק אח"כ תכפול אותו המספר אשר תרצה שיבא לך ר"ל ג' על עצמו ויהיו ט' ואותו תחלק על ה' ויעלה א וד' חומשים אשר זה המספר הוא השרש מהמספר הנשאל אשר ראוי להוציא ממנו שרש ולהוסיף עם השרש מהשאר ויעשה ג' א"כ לדעת המספר ראוי לכפול א וד' חמישיות בעצמו ויעלה ג' שלמים וו' חלקים מכ"ה וזהו המספר הנאמר ולאמתה תקח שרש מג' וו' חלקים מכ"ה אשר נאמר שהוא א' וד' חמישיות ומהנשאר עד ג' וו' חלקים מכ"ה ושרש מהמרובע הוא (ו)א' וחמישית ואם תוסיף אותו עם א וד' חמישיות יהיו ג' והוא שרש ג' וו' חלקים מכ"ה שהוא המספר השאל ועשה ג' כאשר נאמר
ובזה האופן תוכל לעשות הדומות לאלו ומאיזה מספר שיהיה לך לעולם שתכפול המספר שתרצה שיבא עם ב' וממנו יבא להוציא אחד כאשר כבר עשינו אח"כ יש לך לעשות כאשר נאמר למעלה ואם המספר השאל היה פחות מב' אז זאת הדרך לא יהיה נאותה ומסכמת ואז ראוי שיעשה על דרך הפוזיציאוני דלאלזיברא המספר [..] הנאמר פרוביקו בלשונם הוא כאלו תאמר ט' פעמי' ט' הם פא ואח"כ תקח שרש ט' שהוא ג' ותוסיף אותו על פא ויעלו פד ומספר פרוביקו מפ"ד הוא ט' המספר הרולטו בלשונם הוא כאלו תאמר ט פעמים ט יעלו פ"א אח"כ תקח השרש מט' שהם ג' ותכפלם על פ"א ויעלו רמ"ג א"כ מספר רמ"ג הוא מספר אשר שרשו הרולטו הוא ט'
קנז) שאלה אם תרצה לעשות לי מכ"ז ג' חלקם שכל חלק ממנו יהיה לו שרש מעוקב
דרך הוא שיש לך למצא ג' מספרים מקובצים יחד יעשו מעוקב וכל א שיחולקו במספר אחד מעוקב קטן מכלם וכאשר יחולק הסכום מאותם המספרים הנז' עם אותו המספר הקטן יעשה מהם מספר כ"ז כנז' ובזה המספר הא' הוא כ"ז והב' ס"ד והג' קכ"ה וכאשר יקובצו יחד הם רי"ו והוא מספר מעוקב וכשיקובצו שלשתן בשמונה שהוא מעוקב קטן מכל א' מהג' יבא כ"ז ולכן החלק הא' יהיה אם תחלק כ"ז בשמונה ג' וג' שמיניות והב' אם תחלק ס"ד בח' שיבא ח' והג' אם תחלק קכ"ה בח' שיבא ט"ו וה' שמיניות אשר שלשתן יחד מקובצים יעלה כ"ז ותדע כי לא בכל מספר יצדק זה
קנח) שאלה אם תרצה לדעת מספר אחד מרובע אשר אם תוציא אותו מה' שרשיו וישאר מרובע ואם תוסיף עליו שבעה שורשיו יהיה מרובע
הנה המספר הזה הוא י"ח כי חמשה שרשיו הם נ"ד תוציא ממנו י"ח ישארו ל"ו והוא מספר מרובע ושבעה שרשיו הם ס"ג ותחברם עם י"ח יעשה פ"א והוא מספר מרובע
קנט) שאלה אם תרצה למצא מספר אשר ב' חמישיות שלו יהיה שרשו
תעשה ככה תהפך השאלה זאת לדעת תשים ה' למעלה וב' למטה ככה ותכפול אותו ויעשה וזהו המספר אשר תשאל
ואם תרצה לבחון אותו תקח שני חמישיות מ שהם א"כ והוא השרש וכן יעשה
קס) שאלה ג' נמצאו באכסניא א' פרש והב' סוחר והג' אורח הפרש אמר שרוצה לפרוע ב' פעמים יותר מהסוחר ויותר דינר א' והסוחר אמר שרוצה לפרוע ג' רביעיות יותר מהאורח ויותר ב' דינרין ועולה [.....] מאכלם י"א פשוטים כמה ראוי לפרוע לכל א' מהם
תשובה תקח א' בעד [.] האורח שהוא הפחות מכלם וא' וג' רביעיות בעד הסוחר עם תוספת שנים ויהיה א"כ חלק הסוחר ג' וג' רביעיות ונכפול זה ויעלה ז' וחצי ועם תוספת א ויהיו ח' וחצי וזה יהיה חלק הפרש א"כ תקח א' בעד האורח ומעות הסוחר והפרש ובין הכל הם י"ג ורביע אח"כ תקח א' בעד העני וא' וג' רביעיות בעד הסוחר בזולת השנים וג' וחצי בעד הפרש שהוא כפל ממון הסוחר ויעלה הכל ו' ורביע ומספרינו הראשון היה י"ג ורביע נסיר הקטון מהגדול וישארו ז' הנה נסיר עתה ז' מסך המעות ר"ל מיא שיש לפרוע וישארו ד' ויש לך עתה לקחת חלק העני שהוא א' וכפול אותו על ד' ויהיו ד' חלקם על ו' ורביע ויצא לך י"ו חלקים מכ"ה וזה חלק העני אח"כ כפול א וג' רביעיות שהוא ממון הסוחר על ד' ויהיו ז' חלקם על ו' ורביע ויצא לך א וג' חלקים מכ"ה והוא ממון הסוחר
תוסיף עליו ב' ויהיו ג' וג' חלקים מכ"ה אח"כ כפול ג' וחצי שהוא ממון הפרש על ד' ויעלה י"ד חלקם על ו' ורביע ויצא לך ב' וו' חלקים מכ"ה ותוסיף על זה ד' שהוא כפל ב' שנותן הסוחר על העני ותוסיף עליו א' ויהיה חלקו של פרש ז' שלמים וו' חלקים מכ"ה וכן כלם
קסא) שאלה אם תרצה לחלק מספר לב' חלקים אשר החלק או החלקים מהאחד מקובץ עם החלק או החלקים מהאחר ישוה (יהיה) שוה לאחד
המשל תחלק כ"ד לב' חלקים אשר ב' שלישיות מהחלק הראשון וגם ג' רביעיות מהשני מקובצים יחד יהיו שוים אל החלק הראשון דרך בו התשלום מהחלק הראשון אם יהיה א' שליש אשר יהיה שוה אל ג' רביעיות מהשני אם כן תוכל לומר אם שליש מהראשון הם ג' רביעיות מהב' ג' שלישיות מן הראשון זה לדעת הכל כמה רביעיות יהיו מהשני אשר אם תעשה יצא לך ט' רביעיות וכל השני הוא אשר יהיו וכל שני החלקים אשר הם כ"ד במספר א"כ לדעת החלק הראשון מהשנים ראוי שתאמר אם ראוי שיהיה כ"ד מה ראוי להיות אשר הוא הראשון ויתן לך י"ו והשנית יתן לך הנשאר שהם הבחינה מהראשון אשר הם י"ו הם יא וג' רביעי מן השנית אשר הם ז' הם ה אשר הם בכלל י"ו אשר הם החלק הראשון
קסב) שאלה הנה בכאן ב' רוצים ללכת מרחק הא' הולך בכל יום ל' מילין והאחר הולך מיל ביום הא' ובב' ב' ובג' ג' מילים וכן בכל יום מוסיף מיל א' א"כ בכמה ימים יגיע אל הראשון כדי שיגיעו שניהם יחד במקום אחד
הדרך ראוי לך לכפול המילין מאותו שמתמיד ללכת מהלך שוה ר"ל אותו מהל' מילין ויהיו ס' ומאלו תגרע א וישארו נ"ט א"כ בנ"ט ימים ישיגנו
קסג) שאלה איש הולך ל' מילין והאחר ביום א י"ד מילין ובכל יום מוסיף מיל מתי ישיג הראשון
ראוי לדעת כי מכפילת המילים מהיום הראשון ראוי לך לגרוע לעולם המילים מהיום הראשון ר"ל מס' נקח י"ד וישארו מ"ו ובמ"ו ימים ישיגנו
קסד) שאלה ואם אמר לך היום הא' הולך ב' והב' הולך ד' והג' ו' וכן בכל יום מוסיף ב' מילין
ראוי לחסר מיל א' בכל יום מאותו ההולך תחלה ואותו הנשאר בכמה ימים יגיעו הא' לאחר
קסה) שאלה רץ א' הוא באוינייון ורוצה ללכת במילנו בח' ימים ורץ אחר הוא במילנו ורוצה ללכת באוינייון בה' ימים ושניהם יחד בעת א יתחילו להתנועע בכמה ימים יפגעו זה את זה
ראוי לך שתחסר הימים הראוים לכל א' במהלכם ר"ל ה' עם ח' והנם י"ג וזהו המחלק אח"כ תכה הימים מהא' עם הימים מהאחר ר"ל ה' עם ח' ויהיו מ' וזהו הנחלק ומה שיצא הוא בכמה ימים יתנועעו בדרך אח"כ תחלק מ' על י"ג ויעלו ג' ושליש ובאלו הג' ימים ושליש יגיעו הא' לאחר
קסו) שאלה שני מגדלים גבהם שוה והמרחק שבין שניהם ג"כ הוא שוה לכל אחד מהם והנה ידענו שאדם חסר מהכאת האחת בחבירו כפל מקובץ שני הצלעים אשאל כמה היה גובה כל א' מהם
התשובה נניח שהנשאר על דמ' הוא כ"א ר"ל הנשאר מהכאת גובה המגדל הא' בחבירו כשחוסר ממנו כפל מקובץ שני המגדלים שהם שנים
ונרצה לדעת כמה היה גבהות המגדלים הנה ידענו שהמגדלים הם ב' ולזה ב' בעצמו יעלו ד' ונוסיפם על כ"א ויעלו כ"ה ושרשם ה' והנה נוסיף עליו ב' שהוא מנין המגדלים העולה שהוא ז' הוא גבהות כל א' מהמגדלים
ומופת זה נתבאר במאמר הראשון מאבו בכר
קסז) שאלה הנה בידינו ב' כיסים ולא ידענו כמה מעות היו בהם רק ידענו שבכיס הגדול היה החצי והשליש ממה שהיה בב' הכיסים מקובצים ובכיס הקטנה היה י"ג אשאל כמה ממון היו בב' הכיסים
תשובה קח המורה שהוא ו' ושלישיתו ומחציתו הם ה' והנה עד ו' יחסר א' ועליו תחלק ו' כפול על י"ג הם ע"ח חלק על א' והוא ע"ח וכך מעות היו בכל כיס והוא המבוקש
קסח) שאלה בקש לי מספר שאם תחלקהו על ג' ועל ה ועל ז' ישאר א'
תשובה קח א' שנשאר על הג' בחלקנו אותו על הג' קח ע' ועל א' שנשאר בחלקנו על ה' קח כ"א ועל א' שנשאר בחלקנו על ו' קח ט"ו וקבצם ויהיו ק"ה תוסיף אחד ויהיו ק"ו וכן תעשה
קסט) שאלה ואם אמר לך שנשאר בהשליכך ג"ג ב' או ג'
עשה בדרך הזה עד"מ ואם אמר כשנחלקהו על ג' ישאר ב' ואם יחולק על ה' ישאר ד' ואם יחולק על ז' ישאר ו' קח על כל א' מהב' והנשאר ע' וכפול ע' על ב' ויהיו ק"מ אח"כ כפול ד' על כ"א ויהיו פ"ד אח"כ כפול ו' על ט"ו ויהיו צ' קבצם ויהיו שי"ד והוא המבוקש
קע) שאלה אדם מצא ג' כיסות וידע שבכיס הראשון יש בו מספר נעלם ובכיס הב' יש בו ב' כפלים מהא' ובג' יש בו כמו שיש בשנים ובין כלם ק' מנינים נשאל כמה לכל א' וא'
תשובה נניח שבכיס הא' היה שם דינר א' ובב' ב' ובג' ג' ובין כלם ו' וחלק ק' על ו' ויצא לך י"ו וב' שלישיות והוא מה שבכיס הקטן .
קעא) שאלה ב' רוצים לקנות סוס אחד אמר הראשון לשני אם תתן לי החצי ושליש ממעותיך עם מה שיש לי נקנה הסוס אמר הב' אם תתן לי שלישית ורביעית ממעותיך עם מה שיש לי נקנה הסוס אשאל כמה לכל א וכמה שוה הסוס
תשובה בקש המורה הוא י"ב וקח החצי והשליש והוא י' נחסרם מי"ב נשארו ב' א"כ הראשון היה לו ב' אח"כ קח שליש ורביעית המורה שהוא ז' חסר ז' מי"ב הנשאר ה' וכך היה לשני
ואם תרצה לדעת ערך הסוס קח חצי ושליש ה' יהיו ב' ושתות ושים בו ב' שהוא ו' מעות והוא המבוקש ר"ל ח' ושתות
קעב) שאלה יש לנו אילן גבהותו נעלם רק ידענו שאם נקח ד' פעמים כמוהו ונוסיפנו על מרובעינו יצא לנו מספר מונח כמה גבהות האילן
תשובה נניח שעלה בידינו אחר שהוספנו על מרובע האילן ד' פעמים כמוהו קכ"ח ורביע א' שלם
ונרצה לדעת גבהות האילן
הנה תעשה כן הוסף לעולם על המספר העולה ד' שלמים ויהיה העולה במשלינו קל"ב ורביע ונוציא שרשו הרביעי והוא י"א וחצי נחסר ממנו לעולם ב' שלמים והנשאר הוא ט' ורביע והוא גבהות האילן וכן כל היוצא בזה
קעד) שאלה אדם בנה ביתו ובא לתת שכר לפועלים ואמ' להם אני יש לי מעות שאם אתן ג' דינרין לכל א' ישאר בידי ט"ו דינרין ואם אתן ג' דינרין וחצי לכל אחד יחסר לי עשרה דינרין אשאל כמה היו הפועלים וכמה הם מעותיו
תשובה חסר ג' דינרין מג' וחצי וישאר חצי דינר ועליו תחלק חבר ט"ו דינרין עם י' דינרין ויהיו כ"ה חלקם על חצי ויהיו נ' וככה היו הפועלים ואם תרצה לדעת המעות כפול נ' בנ' ויהיו ק"נ הוסף עליהם ט"ו ויהיו קס"ה והוא המעות ואם תכפול נ' בנ' וחצי יהיה העולה קע"ה ויפסיד י' דינרין
קעה) שאלה ג' אנשים יש להם ממון ולא ידענו כמה רק הראשון יש לו חצי השני והב' יש לו חצי הג' ובין כלם י"ב נשאל כמה לכל א' וא
תשובה הא' היה לו פשוט א' והב' היו לו ב' פשוטים והג' ד' קבצם והם ז' פשוטים וחלק י"ב על ז' ויצא לך א וה' שביעיות והוא סך הראשון וכפל זה היה לשני וכפל השני לג'
קעו) שאלה אדם שכר חבירו לבנות לו בית כל יום והתנה עמו שיתן לו בכל יום ה דינרין ובכל יום שלא יעשה מלאכה יתן הנשכר אל בעל הבית ט' דינרין והוא עבד ימים ידועים ולבסוף הבעל הבית נתן לו דינר א' נרצה לדעת כמה ימים עבד
הנה יש לך לחבר ה' עם ט' ויהיו י"ד אח"כ נכפול ט' על ל ויהיו ר"ע נוסיף עליו א' ויהיו רעא נחלקם על י"ד ויצא לך י"ט וה' חלקים מי"ד אח"כ נכפול ל' על ה' ויהיו ק"נ נסיר מהם א' ויהיו קמ"ט נחלקם על י"ד יצא לך עשרה וט' חלקים מי"ד הנה א"כ הוא עבד י"ט ימים וה' חלקים מי"ד ושבת מכל מלאכתו י' ימים וט' חלקים מי"ד
קעז) שאלה אדם הולך לסחורה נדר אם המקום יכפול ממונו בכל יום יתן ג דינרין לצדקה ובתוך ג' ימים הלך ממונו
יש לך לעשות ככה והוא שכבר ידעת כי ביום ג' הלך כל ממונו אחר שנתן ג' דינרין א"כ מה שהיה לו ביום הג' היה ג' תחלקהו על ב' יצא לך א וחצי תוסיף על זה ג' ויהיו ד' וחצי והוא מה שהיה לו ביום השני קודם נתינת ממונו
וחלק זה על ב' ויצא לך ב' ורביע תוסיף על זה ג' ויהיו ה' ורביע וזה היה לו ביום הראשון קודם נתינת הממון
ואם תרצה לחלק זה על ב' יצא לך ב' וה' שמיניות והוא המעות ותקיש על זה
קעח) שאלה אדם יש לו מעות ואמר אם השם יוסיף על ממונו ב' דינרין בכל יום יתן ג' דינרין בכל יום ובסוף ד' ימים הלך כל ממונו נשאל כמה ממון היה לו ביום הראשון
נעשה זאת השאלה על זה הדרך והוא כי כבר ידעת כי מה שנתן ביום הד' היה ג' ולא נשאר מאומה בידו והריוח שהיה עושה בכל יום היה ב' נסיר מג' ב' שהם הריוח ישאר א' והוא מה שהיה לו ביום הרביעי קודם הריוח שעשה באותו יום אח"כ נוסיף על א' ג' ויהיו ד' נסיר מהם הב' מהריוח וישארו ב' וזה היה לו ביום הג' קודם הריוח אח"כ נשים על זה ג' ויהיו ה' נסיר מהם הריוח שהוא ב' הנשאר ג' וזה היה לו ביום השני קודם הריוח א"כ נוסיף על זה ג' ויהיו ו' נסיר מהם ב' בעד הריוח הנשאר ד' וזה היה לו ביום הראשון קודם שהרויח מאומה והוא סך הממון הנמצא עמו בתחלה
קעט) שאלה אנשים ונשים וטף הולכין לאושפיזה לאכול האנשים נותנים ב' פשוטי' והנשים חצי פשוט והטף רביעית ופרעו י"ב פשוטים ובין כלם י"ב ג"כ כמה הם האנשים והנשים והטף
תשובה תשים האנשים כפי מה שתרצה וכן הנשים והטף ונניח שהאנשים היו ד' ששוים ח' פשוטים וד' נשים מב' פשוטים והנה מספרם ח' ומספר המעות י' והנערים ד' והנם י"ב והמעות י"א ויחסר א' עד י"ב לכן יש לנו למצא מספר שיעלה אחד ונעשה ג' מהד' אנשים ויהיו ו' נשים ומהאנשים נעשה מהם ב' נערים והמספר יצא שוה
והתשובה היא ה' אנשים ואשה אחת ובו' נערים ובין כלם י"ב גם כל הממון עולה י"ב
קפ) שאלה אדם נוסע מנפולי עם דינרין ידועים ורוצה ללכת עד רומא ובעד כל דינר ירויח א רצוני א' ישוב ב' ופזר לשם ד' מנינים ואח"כ הולך מרומא עד פלורינצא וכל עוד שיש לו ב' דינרין ישובו ג' ופזר לשם ו' דינרין אח"כ הולך מפלורינציאה עד וינישיאה וכל עוד שיש לו דינר א ישוב ג' ופזר ו' בויניציאה י"ד מנינים ואחר הפזור נמצא בידו ד' מאות מנינים נרצה לדעת כשנסע מנאפולי כמה דינרין היה לו
ראוי לעשות ככה תהפך כל המספר וידוע כי ד' מאות וי"ד היו לו בוינישיאה עם הי"ד שפזר ויש לך לומר ככה אם ג' שוים א' ד' מאות וי"ד כמה שוים יצא לך קל"ח וזה המעות היה לו בפלורינציאה ותוסיף עליו מה שפזר שהוא ו' יהיו קמ"ד ותאמר אם ג' שוים ב' קמ"ד מה ישוו ויצא לך צ"ו והוא סך הדינרין שהיו לו ברומא יהיו מאה ותאמר אם ב' שוים א' ק' כמה שוים תמצא נ' והוא מה שהיה לו כשנסע מנפולי ובהגיעו בוינישיאה נמצא בידו י"ד ד' מאות מנינים זולת י"ד שפזר בדרך
קפא) שאלה אדם קנה בפלורינציאה קנה א' ממשי ג' מנינים וחצי ממטבע של פלורינצא והקנה ג"כ הוא קנה של פלורינצא ופזר בדרך בלכתו בנאפולי ב' שלישיות ממון של פלורינצא באיזה אופן ימכור לנאפולי באופן שירויח כ"ה מנינים בעד כל מאה ומאה ויש לנו ב' הפרשות מפלורינצא לנאפולי כי הח' קנים מפלורינצא הם ט' קנים של נאפולי והק' מנינים של פלורינציני הם קי"א מנאפוליטאני
וראוי לעשות ככה שתוסיף הב' שלישיות שפזר על ג' וחצי ויהיו ד' ושתות והם מנינים של פלורינציאה ותאמר אם ק' שוים קי"א הד' ושתות מה ישוו תמצא ד' וד' חומשים הנה א"כ הקנה של פלורינצא שוה בנפולי ד' מנינים וד' חומשים ממטבע של נאפולי אם ח' קנים שוות הט' א כמה יצא לך א' ושמין הנה הקנה של פלורינצא שוה של נאפולי א' ושמין וא ושמין מקנה של נאפולי שוה ד' וד' חומשים מה ישוה הא' תמצא ששוה ד' מנינים וד' חלקים מט"ו הנה א"כ כל עוד שהקנה של פלורינצא שוה ד' מנינים ושתות משל פלורינצא הקנה מנאפולי שוה ד' מנינים וד' חלקים מט"ו ממניני נאפולי נאמר שרוצה להרויח בעד כל קכ"ה ותאמר ככה אם מאה שוים ד' וד' חלקים מט"ו קכ"ה כמה שוים יצא לך ה' מנינים וכ"ג חלקים מק' והוא שווי הקנה הנה ראוי למכור הקנה ה' מנינים וכ"ג חלקים מק' ובזה האופן ירויח כ"ה בעד כל מאה מנינים ודוק ותשכח
קפב) שאלה אדם יש לו י"ז אוק' מכסף שוה כל אוק' ז' קרליני לכלול בו עופרת באופן לא ישוה כל אוק' כי אם ה' קרליני וחצי כמה עופרת יכלול באלו הי"ז אוק'
הנה ראוי לחלק ז' על ה' וחצי ויצא אחד וג' חלקים מי"א הנה יש לו לשים בכל אוק' ג' חלקים מי"א מעופרת ובין כל הי"ז אוק' יש לו לשים ד' אוק' וז' חלקים מי"א מעופרת
ואם תרצה לבחון אותו כפול י"ז על ז' יהיה קי"ט ושמור אותם ועתה כפול ז' וחצי על כ"א וז' חלקים מי"א כי בראשנה היו י"ז אוק' ויש לנו להוסיף הד' אוק' וז' חלקי' מי"א על אותו הסך ויהיה כ"א וז' חלקים מי"א ויעלה קי"ט בלי תוספת ומגרעת
קפג) שאלה יש לו לאדם ג' ליט' וג' אוק' וג' רביעיות מכסף שמכיל רכ"ב איצטרליני מטוב לליט' ושוה ח' מנינים א ליט' וא אוק' וז' שמיניות אוק' מכסף שאינו מכיל הליט' כי אם קי"א איצטרליני כמה שוה
הנה ראוי לעשות מהליט' אוק' והמספר הראשון הוא ב' ליט' וג' אוק' וג' רביעיות יהיה י"ז אוק' וג' רביעיות כפול אותם על רכ"ב יעלה ק אלפים וק"ס וחצי אח"כ קח המספר השני שהוא א' אוק וא' ליט' וז' שמיניות ותעשה מהליט' אוק ועם האוק' יהיו י"ג וז' שמיניות כפול אותם על מה שמכיל רצוני שתכפול י"ג וז' שמניות על קי"א שהוא מה שמכיל כל ליט' ועלה אלף וה' מאות ומ' ושמין א' וזה יהיה המספר השני ותאמר אם ו' אלפים וק"ס וחצי שוה ח' מנינים המספר השני שהוא אלף וה מאות ומ' ושמין כמה שוה הנה יהיה שווי שנים שלמים בלי תוספת ומגרעת
קפד) שאלה יש בכאן אנשים שעומדי שעומדים עם אדון והאדון נותן לכל א' וא' בעד שנה תמימה עשרים מנינים ויש מהם שעבדו ו' חדשים ויש ו' וחצי ויש ז' חדשים וכו' הנה תמצא שכל מה שהרויחו בין כלם לפי יחס הזמן שעבדו עולה ק"ט מנינים וז' פשוטים והאדון רוצה לפרוע אותם ואין לו כי אם ק' מנינים נרצה לדעת כמה יקח כל א' וא'
הנה ראוי לחלק ק' על ק"ט מנינים וז' פשוטים וידוע כי הפשוט עשור המנ(י)ן על כן ראוי לעשות מכל הב' מספרים עשיריות הא' אלף והאחר אלף וצ"א חלק אלף על אלף וצ"א ויצא לך אלף חלקים מאלף וצ"א
קפה) שאלה אדם שכר בית לחבירו בעד ג' שנים לערך מ' מנינים לשנה ובכניסתו לבית נותן לו חצי השכר מאותה השנה ובסוף השנה נותן לו מ' מנינים עשרים בעד תשלום פרעון אותה שנה ועשרים בעד תשלום השנה האחרת וכן עד כלות הג' שנים והנה הבעל הבית אמר לאותו ששוכר הבית בבקשה ממך תפרע לי עתה מכל הג' שנים ואתן לך עשרים מריוח על כל מאה לשנה תמימה וכן עשה נתן לו כל הממון נרצה לדעת כמה ממון מחוייב לתת לו באופן שיבא עשרים על כל מאה מריוח
התשובה תאמר אם מאה ועשרים שוים ק"כ כמה שוים והם העשרים שהוא מחוייב לו לתת בסוף השנה ותמצא י"ו וב' שלישיות תוסיף עליו העשרים שהוא מחוייב לתת לו עתה בכניסתו בבית יהיו ל"ו וב' שלישיות וזה יהיה בעד שנה ראשנה עוד תאמר ק"כ שוים ק' ל"ו וב' שלישיות כמה שוה יצא לך ל' וה' חלקים מט' וזה בעד שכירת שנה שניה עוד תוסיף ותאמר אם ק"כ שוים ק' ל' וה' חלקים מט' כמה שוה יצא לך כ"ה וכ"ה חלקים מנ"ד וזה הוא בעד שכירות שנה שניה אח"כ תחבר כל אלו הג' מספרים רצוני ל"ו וב' שלישיות ול' וה' חלקים מט' וכ"ה וכ"ה חלקים מנ"ד ויעלה בין הכל צ"ב ול"ז חלקים מנ"ד וכן ראוי לתת לו בבת אחת בלי תוספת ומגרעת
קפו) שאלה באיזה אופן באיזה אופן נשקול עם ד' אבנים מ' ליט' או אוק'
הנה יש לך לקחת א' כפול אותם על ג' ויהיו ג' כפול ג' על ג' ויהיו ט' כי כיחס א' א' ג' כן יחס ג' אל ט' והוא השלישית כפול ט' על ג' ויהיו כ"ז כי יחס ט' אל כ"ז כיחס ג' אל ט' והוא הד' הנה ראשנה ישקול ליט' אחת והשניה ג' ליט' והשלישית ט' והרביעית כ"ז ובין הכל מ'
ואם תרצה לשקול ה' הנה תשים אותה של ג' ליטראות ואותה של א' בכף אחת אח"כ תשים בכף שניה אותה של ט' אח"כ תשים בכף ראשנה ששם הב' אבנים ששוקלות ד' ושים ה' שתרצה לשקול ויהיו ט' בכף ראשנה גם בשניה
ואם תרצה לשקול ח' הנה תשים בכף הראשנה האבן ששוקלת א' ועם הח' יהיו ט' אח"כ תשים בשניה השוקלת ט' ויהיה שוה בשוה וזה המספר נקרא מספר יחסיי וכו'
קפו) שאלה אדם הולך לאושפיזא ועמד לשם ל"א יום ונושא ה' גביעים של כסף ששוקלים בין כלם ל"א אוק' והתנו שיתן לאושפיז בכל יום אוק' של כסף באיזה אופן יפרענו בכל לילה ולילה שלא יתן הגביעים ויתן לו אוק' שלימה בכל יום
הנה ראוי לקחת א' ואח"כ לכפול אותו ויהיו ב' ואח"כ כפול על ב' ויהיו ד' כי יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ד' אח"כ כפול ד' על ב' ויהיו ח' כי יחס ד' אל ח' כיחס ב' אל ד' אח"כ כפול ח' על ב' ויהיו י"ו כי יחס ד' אל ח' כיחס ח' אל י"ו א"כ הנה הא' שוקל אוק' והב' ב' והג' ד' והד' ח' והה' י"ו וכן עולה ל"א עם ב' כוסות תוכל לפרעו עד ס"ג והוא שתכפול י"ו על ב' ויהיו ל"ב והוא הגביע הו' ועם הל"א הם ס"ג ועם ז' כוסות תוכל לפרעו עד קכ"ז ימים והוא שתכפול ל"ב על שנים ויהיו ס"ד ועם ס"ג והם קכ"ז וכן עד אין קץ
קפז) שאלה אדם מוכר מג' מיני צמר הראשנה מוכרה ככר שהם ק' ליט' עשרה מנינים והב' מוכר הככר עשרה מנינים וחצי והג' מוכר הככר י"ב מנינים ושליש והנה כשתרחץ הראשנה הנה הככר ישוב פ' ליט' מצמר נקי וכשתרחץ השניה ישוב הככר צ' ליט' מצמר נקי וכשתרחץ השלישית ישוב הככר צ"ט ליט' מצמר נקי נרצה לדעת איזה מהם יותר טוב לקחת משלשתן
ידוע כי הראשנה הפ' ליט' שוות י' מנינים וידוע כי השניה הצ' ליט' שוות עשרה מנינים וחצי וידוע כי השלישית הצ"ט ליט' שוות י"ב מנינים ושליש ונעשה הערך ככה אם הפ' שוה עשרה א' כמה שוה הנה יצא לך שמין א' והוא שווי הליט' מהראשנה עוד שוב אל הב' ותאמר אם צ' שוות עשרה וחצי א' כמה שוה יצא לך שמין א' וד' שביעיות השמין הנה הנה זאת יותר טובה מהראשנה ונעשה כן מהג' ונאמר אלו צ' שוות י"ב ושליש א' כמה שוה יצא לך פחות משמין ואין ראוי לקחת ממנה כי היא יותר גרועה מהאחרות
קפח) שאלה הנה בכמה עומדים י"ב גלחים והנה אם יעבוד א' מהם שנה תמימה ראוי לקחת אוק א' וב' טריניריש אחר שעבד שנה רצופה בצימצום ושואל אוק' וב' טריני והב' עבד יותר מעט עד ששואל אוק' א' וג' טריני והג' עבד יותר עד ששואל אוק' א' וא טרי והרביעי שואל אוק אחת וד' טריני והה' שואל אוק' וו' טריני והו' ב' אוק' וד' טרי והח' אוק' אחת והעשירי אוק' א' וט' טריני והוא אוק' א' וי"ט טריני והי"ב אוק' א וכ"ב טריני והנה האדון העושה הפרעון אין לו כי אם י' אוק' וה' טריני ומזה הממון רוצה לחלק לגלחים כפי עבודתו כמה ראוי שיתן לכל א' וא'
הנה ראוי לחבר כל הסך מאלו הי"ב גלחים ותמצא שעולה ט"ו אוק' וי"ח טרי והנה ראוי לחלק העשרה אוק' על ט"ו אוק' וי"ח טרי והנה ראוי לעשות מהי' אוק' טרי ולחבר עמהם הה' טרי ויעלה ש"ה עוד תעשה מהט"ו אוק וי"ח טרי טרי ויעלה ד' מאות וס"ח עוד שוב וכפול ש"ה על ל' ויעלה ק"נ וחלקם על ד' מאות ויצא לך טרי והם י"ט וט"ו נרות וב' דינרין וככה יקח בעד כל אוק' ואוק'
ואם תרצה לדעת כמה יקח בעד כל טרי הנה כבר ידעת כי בעד אוק ראוי לקחת י"ח וט"ו נרות וב דינרין כפול י"ט על ב' רצוני שתעשה מהי"ט טרי נרות והעולה חלק על ל' בעבור כי הל' טרי שוים אוק' ויצא לך המבוקש וכן תוכל לעשו' מכל מטבע
קפט) שאלה אדם נתן ליט' של כסף לחבירו לחלופי' והתנה עמו שיתן לו מהג' ליט' עשרה מבגד וב' קנים מהבגד שוה ג' חביות של יין וב' חביות מיין שוה ח' דינרין נרצה לדעת כמה היו שוות הד' ליט' של כסף לפי זה היחס גם כמה שוות הה' קנים מהבגד
התשובה ראוי לך לדעת כי הב' חביות הם שוות ח' דינרין ותאמר אם ב' שוות ח' ג' כמה שוות ויצא לך י"ב הנה הג' חביות של (יין) שוות י"ב דינרין וידוע הוא כי ב' קנים היו שוות אלו הג' חביות הנה יש לך לעשות ככה והוא שתאמר אלו ב' קנים שוות י"ב דינרין הי' קנים כמה שווים ויצא לך ס' וידוע כי הי' קנים היה שווי ג' ליט' של כסף ותאמר אלו ג' שוות ס ד' כמה שוות ויצא לך פ' בלי תוספת ומגרעת
קצ) שאלה אדם אמר לחבירו אם תרצה לשאת על ספינתך כל החטה שלי אתן לך החצי בא שני ואמר לו אם תשא את שלי אתן לך השליש בא אחר ואמר אם תשא את שלי אתן לך רביעית עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אם תשא את שלי אתן לך החומש ואח"כ נמצא בידו ש' מדות אשאל כמה מדות נשא
תשובה בקש מספר יהיה לו חצי ושליש ורביעית וחומש ותמצא ס' קח חציו והוא ל' ושלישיתו והוא כ' ורביעיתו והוא ט"ו והחומש והוא י"ב ובין הכל ע"ז ותאמר אם ע"ז שוים ס' ג' מאות כמה ישוו כפול ס' על ג' מאות וחלקם על ע"ז ויצא לך ב מאות ול"ג ונ"ט חלק מע"ז והוא סך מה שנשא לכל א' וא' ואם תרצה לבחון אותו קח חצי זה הסכום גם שלישיתו ורביעיתו וחמישיתו יוסף עליו ויעלה ג' מאות
קצא) שאלה בכאן אדם שיש לו ו' ליט' של כסף ובכל ליט' יש ז' אוק' מכסף מזוקק עוד יש לו ה' ליט' מכסף שיש לו בכל ליט' ו' אוק' מכסף טוב ועוד יש לו ליט' בלתי נודעות שבכל ליט' יש כסף י"א אוק' ורוצה לשרוף כל זה ולעשות ממנו גביעים שיכיל כל ליט' א' אוק' מכסף מזוקק ונרצה לדעת כמה ליט' יקח מהכסף המכיל י"א אוק' הליט'
תשובה ראוי שתדע כמה אוק' יכיל המספר הראשון שהוא ו' ליט' המכיל ז' אוק' לליט' יהיו מ"ב והוא מספר אוקי' הטובות ועוד קח המספר השני שהוא ה' ליט' המכיל ו' אוק' לליט' ויהיו ל' והוא מספר אוק' הטובות וחבר אלו הל' אל מ"ב ויהיו ע"ב אח"כ חבר הליט' שהם הו' ויהיו י"א א"כ י"א ליט' יכיל ע"ב אוק' מכסף טוב אח"כ כפול ט' שהוא הסך שתרצה לעשות על הליט' שהם י"א יהיה זה צ"ט הוצא ע"ב מצ"ט הנשאר כ"ז וחלק אלו הכ"ז על היתרון שיש בין ט' לי"א ותמצא ב' חלק כ"ז על ב' ותמצא י"ג וחצי שהם ליט' וככה יקח מן הכסף המכיל י"א
ואם תרצה לבחון אותו חבר כל הליט' שהם י"ג וחצי וו' וה' ויהיו כ"ד וחצי וכפול כל אחד על מה שמכיל ויעלה ר"כ וחצי והוא השמור אח"כ כפול ט' על כ"ד וחצי ויעלו ר"כ ג"כ
קצב) שאלה יש כאן ג' בני אדם כי הרויחו י"ב מנינים הא שואל חצי הממון עם תוספת ב' והאחר שואל שלישית הממון עם תוספת ג' והאחר שואל רביעית הממון עם תוספת ד' נשאל כמה יקח כל א' וא'
תשובה ראוי לחבר כל מה ששואלים מתוספת והם בגד והם ט' תחסרם מי"ב ישארו ג' אח"כ קח חצי י"ב יהיו ו' והשליש ד' והרביעית ג' וכלם י"ג אח"כ כפול חצי המספר על ג' והנם י"ח חלקם על י"ג ועלה א וה' חלקים מי"ג וזה חלק משואל חצי הממון ובעבור שאמר יותר ב' וקח ג' וה' חלקים מי"ג אח"כ קח השליש וכפול אותם על ג' ויעלו י"ב וחלקם על י"ג ויעלו י"ב חלקים מי"ג וזה חלק ממבקש שליש הממון ובעבור שאמר ג' מתוספת וקח ג' וי"ב חלקים מי"ג אח"כ קח רביעית המספר וכפול אותם על ג' ויעלו ט' וחלקם על (י)"ג ויעלו ט' חלקים מי"ג ובעבור שאמר עם תוספת ד' וקח ד' וט' חלקים מי"ג ותחבר הכל ויעלה י"ב שלמים
קצג) שאלה ג' אנשים רוצים לחלק י"ו מנינים הא' שואל חצי הממון פחות ג' והאחר שואל הרביעית עם תוספת ד' והאחר שואל החומש עם תוספת ה' נרצה לדעת כמה יקח כל א' וא'
תשובה ראשנה תחבר התוספת ששואלים הב' מהם והוא ט' חסר מהט' ג' כי א' מהם אמר פחות ג' וישארו ו' הסר מסך הממון ו' הנשאר י' אח"כ קח חצי הממון שהוא ח' אח"כ קח חמישיתו שהוא ג וחומש ורביעיתו שהוא ד' ותחבר הכל ויעלו ט"ו וחומש אח"כ כפול מחציתו שהם ח' על הי' שנשארו אחר לקיחת התוספת של כל אחד והיו פ' חלקם על ט"ו וחומש ויעלו ה' הסר מהם ג' מצד שאמר פחות ג' יהיה חלקו ב' שלמים וב' חלקים מט"ו עוד קח רביעית הממון וכפול אותם על י' והעולה תחלק ויצא לך ב' שלמים ומ"ח חלקים מע"ו וזה יהיה חלקו משואל רביעית הממון ונתן לו ד' מצד שאמר ד' מתוספת אח"כ קח חומש המספר וכפול אותם על עשרה וחלק העולה על ט"ו וחומש ויצא לך שנים שלמים וח' חלקים מע"ו ובעבור שאמ' ה' מתוספת יקח ז' שלמים וח' חלקים מע"ו ובין שלשתן י"ו שלמים
קצד) שאלה יש כאן ב' שרוצים לחלק עשרים מנינים הא' שואל השליש פחות ד' והאחר שואל החומש פחות ג'
הנה ראשנה ראוי לחבר ג וד' והנם ז' תוסיפם על הממון שהוא כ' יהיו כ"ז אח"כ קח שלישית כ' יהיו ו' וב' שלישיות אח"כ קח החומש יהיה זה ד' חברם יחד יהיו עשרה אח"כ כפול ו' וב' שלישיות על כ"ז יהיה זה ק"פ חלקם על ו' וב' שלישיות ויהיה העולה י"ו וכ"ח חלקים מל"ב ובעבור שאמר פחות ד' נחסר ד' וישאר י"ב וכ"ח חלקים מל"ב וזה חלק השואל שלישית הממון עוד נכפול ד' על כ"ז יהיה זה מאה וח' חלקם על עשרה וב' שלישיות יעלו עשרה וד' חלקים מל"ב ומצד שאמר פחות שלשה נקח מעשרה ג' הנשאר ז' וד' חלקים מל"ב
קצה) שאלה ג' אנשים מצחקים בקוביא הב' משימים כל ממונם נגד הג' והג' המצחק הפסיד ופרע לכל א' סך כל ממונם נגדו והוא הפסיד ופרע לכל א' ממונו עתה מצחק הג' והב' הנשארים שמו כל ממונם והוא הפסיד ופרע לכל א וא' ונמצא עתה ביד כל א' וא' ק' מנינים כשהתחילו לצחק כמה לכל א' וא'
תשובה תקח סך האנשים שהם ג' תוסיף עליו א' בעבור הכפל הראשון ויהיו ד' עוד כפול ג' ויהיו ו' תוסיף עליו א' ויהיו ז' עוד כפול ז' ויהיו י"ד תסיר ממנו א' ויהיו י"ג וידוע כי הממון היה ג' מאות על כן נעשה ככה ונאמ' בכאן ג' אנשים הא' נשא י"ג דינרין והאחר ז' והאחר ד' והרויחו ג' מאות כמה יקח כל א' וא' תחבר כל ממונם שהם ד' ז' וי"ג הנם כ"ד כפול י"ג על ג' מאות יהיה זה ג' אלפים וט' מאות וחלקם על השמור שהוא כ"ד ויצא לך קס"ב וחצי והוא ממון הראשון
עוד כפול ז' שהוא ממון השני עם ג' מאות ויעלו ב' אלפים ומאה וחלקם על כ"ד ויצא לך פ"ז וחצי והוא ממון השני
עוד יש לך לכפול ממון השלישי שהוא ד' על ג' ויעלו י"ב מאות וחלקם על כ"ד ויצא לך חמישים שלמים והוא ממון הג'
ובין הכל ג' מאות
קצו) שאלה יש כאן חבית שיש לה ג' פתחים מהפתח הראשון יצא כל היין בד' שעות ומהפתח השני בלתי הראשון יצא כל היין בג' שעות ומהפתח הג' זולת האחרים יצא כל היין בב' שעות ואם נפתחם שלשתם בכמה יצא כל היין
תשובה תוכל לעשותה בב' פנים א והוא שתקח החשבון היותר גדול מכלם שהוא ד' ותחלק אותו על עצמו גם על האחרים ראשנה תחלקהו על עצמו יצא א' אח"כ חלק ד' על ג' ויצא לך א' ושליש אח"כ חלק ד' על ב' ויצא לך ב' חברם כלם ויהיו ד' ושליש חלק ד' עליהם ויצא לך י"ב חלקים מי"ג והוא השעור מיציאת היין
ואם תרצה לבחון אותו תעשה ככה נניח שהיו י"ב לוגים יין בחבית ונאמ' אלו הד' שעות יצאו י"ב לוגים כמה יצאו בי"ב חלקים מי"ג תמצא שיצאו ב' לוגים ועשרה חלקים מי"ג עוד נשוב ונאמר אלו בב' שעות יוצאים י"ב כמה יצאו בי"ב חלקים מי"ג (חלקים מי"ג) תמצא שיצא ה' לוגים וח' (ז) חלקים מי"ג עוד נשוב ונכפול אלו הג' שעות יצאו י"ב כמה יצא בי"ב חלקים מי"ג תמצא ג' וט' חלקים מי"ג חבר הכל ותמצא שהם י"ב שלמים
והדרך האחר הוא שנבקש המורה יהיו בו כל החלקים הנז' רצוני שלישית בעבור שאמר ג' שעות ורביעית בעבור ד' שעות ומחצית בעבו' ב' שעות תמצא י"ב ומחציתו ו' ורביעיתו ג' ושלישיתו ד' חבר הכל יהיו י"ג חלק המורה שהוא י"ב על י"ג יהיו י"ב חלקים מי"ג והכל הולך אל מקום אחד
קצז) שאלה ג' בני אדם רוצים להחליף סחורה זה עם זה הא' מוכר בגד והאחר מוכר צמר מי שמוכר הבגד מוכר אותה הקנה שוה ג' מנינים במעות מנויים ומצד שהוא רוצה להחליף העלה אותו מנין א' לקנה ושם אותו ה' מנינים ומזה רוצה שינתן לו ב' חמישיות במעות מנויים והב' חמישיות רוצה שיתן לו האחר מצמר והבגד מן הצמר שוה ג' מנינים הבגד נרצה לדעת כמה יעלה לו סך הצמר כאשר העלה לו סך הבגד
ראוי לעשות ככה והוא שתקח ב' חמישיות מהממון שהוא שואל רצוני מהה' מנינים ישארו ה' אח"כ קח ב' מהד' שהיה שווי הקנה במעות מנויים ישאר ב' אח"כ תאמר אם ב' שוים ג' כמה שוים ז' יצא לך י' וחצי וככה ישים הצמר
ואם תרצה לבחון נניח שקנה ב' קנה שהיו שוות פ' מנינים במעות מנויים ועתה שוות ק' נחליף שעושים ומהק' הוא שואל ב' חמישיות במעות מנויים שהם מ' מנינים הסר מפ' מ' הנשאר מ' ומאלו המ' העלה אותם עד ס' כמה יקח מהצמר ראוי לחלק מ' על ז' שהוא שווי הצמר התחלה יעלה לך ה' וה' שביעיות ואמר אלו הה' וה' שביעיות כמה שוים לערך עשרה מנינים וחצי תמצא שישוו ס' מנינים כי העלה אותם ממ' עד ס'
קצח) שאלה יש כאן ד' עושים שותפות הג' בלתי הרביעי שמו ו' מאות מנינים והג' האחרים בלתי הג' שמו ז' מאות והג' בלתי הא' שמו ח' מאות והג' בלתי השני שמו ט' מאות נרצה לדעת כמה שם כל א
ראוי לעשות כן תחבר כל ממונם יהיה זה אלף אחר שנחלקם על ג' והוא כל הממון ששמו בין כלם ונסיר מזה ת"ר ישאר ת' והוא חלק הד' עו' נסיר מזה ג' מאות והוא חלק הג' עוד נסיר מזה ח' מאות ישארו ב' מאות והוא חלק הב' עוד נסיר מזה ט' מאות ישארו מאה והוא חלק הראשון ובין כלם אלף
קצט) שאלה יש כאן אדם שמוכר מדת החטה י' מנינים ויש לו חטה אחרת יותר טובה שמוכר המדה י"ו מנינים ובא אדם ואמר לו מכור לי מ[ב'] מיני חטה לערך י"ד מנינים ואקנה כ' מדות כמה יתן לו מכל חטה וחטה באופן שיבא י"ד מנינים החטה
תשובה כך תעשה ראה איזה הפרש יש בין י"ד לי' תמצא ד' ותשימם על י"ו שהוא הפכו עוד תראה איזה תוספת יש בין י"ד לי"ו שהוא הערך השני תמצא ב' ותשים אותם על י' אח"כ חבר ב' וד' שהם הנוספים ויהיו ו' ושמרם אח"כ קח הד' וכפול אותם על הסך שהוא רוצה לקחת שהם כ' מדות יעלה פ' חלקם על ו' יעלה לך י"ג שלמים ושליש ושים אותם אצל המדות ששוות י"ו מנינים אח"כ כפול הב' שהוא המספר השני על כ' שהוא סך המדות יעלה מ' חלקם על ו' יצא לך ו' שלמים וב' שלישיות וככה יקח מהחטה ששוה י' מנינים המדה הנה א"כ יש לו לקחת מהחטה ששוה י"ו מנינים י"ג מדות ושליש ומהחטה ששוה י' יקח ו' וב' שלישיות ובין הכל כ' מדות
ואם תרצה לבחון אותו ידוע הוא כי הוא שאל כ' מדות לערך י"ד מנינים במדה כפול י"ד על כ' יצא לך ר"פ הנה א"כ הכ' מדות שוות ר"פ מנינים ואתה אמרת שראוי לקחת י"ג מדות ושליש מאותו ששוה י"ו מנינים כפול י"ו על י"ג ושליש ויצא לך רי"ג ושליש ושמור אותם אח"כ שוב אל החטה ששוה י' מנינים המדה ואתה אמרת שראוי לקחת ממנה ו' מדות וב' שלישיות כפול ו' וב' שלישיות על עשרה יצא לך צ"ו (ס"ו) וב' שלישיות חבר ס"ו וב' שלישיות אל רי"ג ושליש ויצא לך ר"פ שלמים והוא שוה אל הר"פ השמורים
ר) שאלה יש כאן א שיש לו מגן א' ורוצה שינתן לו בעד זה מגן קרליני וגרני וטורנישי ודינר וקאוואלי שוה בשוה שיקח מהא' כמו מהנשארים
ראוי לעשות ככה והוא שתדע כמה קאוואלי יש במגן תמצא י"ב מאות אח"כ תאמר כמה דינרין יש במגן תמצא ו' מאות אח"כ תאמ' כמה טורני יש במגן תמצא ב' מאות וק' נרות וי' קרליני קח המספר הגדול שבכלם והוא י"ב מאות וחלקהו על עצמו יצא א' ועל הדינרין יצא ב' ועל הטורני ו' ועל הנרות י"ב ועל הקרליני ק"כ חברם כלם ויהיו קמ"א חלק י"ב עליהם ויהיו ח' וע"ב חלקים קמ"א וכך יקח מכל מטבע
ואם תרצה לבחון השב כל המטבעים אל המטבע היותר דקה שהם קאוואלי וגם החלקים ויעלה י"ב מאות
רא) שאלה יש כאן מי שיש לו שורים ואמר לרועה אלו ירעה שוריו ה' שנים יתן לו חצי כל הריוח וגם חצי השורים אחר תשלום הה' שנים והרועה מת לסוף ל"א חדשים וחצי והשורים הם ג' מאות ונ' נרצה לדעת כמה יקח הרועה שאלו לא מת עד סוף ה' שנים לקח חצי השורים
ראוי לעשות ככה והוא שתשיב ה' שנים חדשים ויהיו ס' ותאמר אם ס' שוים ש"נ לא וחצי כמה שוים ומה שיבא הוא קפ"ג ומה חלקים מס'
רב) שאלה אדם רוצה לעשות מלחמה ועשה ב' מאות אנשים רוכבים על סוסים וד' מאות רגליים אמר להם כל מה שיבוזו יהיה שלהם והתנו ביניהם כי רוכב הסוס יקח כל א' ה' מנינים והרגליים ג' מנינים והשלל הוא אלף מנינים נרצה לדעת כמה יקחו רוכבי על סוסים וכמה יקחו הרוגליים
ראוי לעשות ככה והוא שתכפול המנינים הראוים לקחת הרגליים על ד' מאות מצד כי הם ד' מאות תכפלם על ג' ויצא לך י"ב מאות עוד כפול ה' שהוא מה שראוי לקחת רוכבי הסוסים על ב' מאות מצד שהם ב' מאות ויצא אלף אח"כ חבר אלף עם י"ב מאות ויהיו כ"ב מאות אח"כ קח א' מהמספרים רצוני או אלף או י"ב מאות ותכפלם על אלף שהוא הכזה ותחלקם על ב' אלפים וב' מאות ויצא לך חלק כל א וא' אח"כ כפול אלף על אלף וחלקם על כ"ב מאות יצא לך תנ"ד וו' חלקים מי"א אח"כ כפול י"ב מאות על אלף וחלקם על כ"ב מאות ויצא לך תקמ"ה וה' חלקים מי"א והוא חלק הרגליים
רג) שאלה יש כאן ג' טוחנות הא' טוחנת י"ב מדות ביום והב' ט' והג' ו' ובא א' עם ק' ורוצה לטחנם מהרה ורוצה שיחלקו המדה לג' טוחנות ויהיה עשוי הכל בבת אחת כמה מדות נשים בכל א'
וא' הנה ראוי לחבר מספר כלם רצוני י"ב וט' וו' יעלה כ"ז אח"כ כפול ק' וחלקם על כ"ז יצא לך מ"ד וכ"ב חלקים מכ"ז והוא המדות שנתן לו עוד נכפול ט' על ק' וחלק על כ"ז ויצא לג וט' חלקים מכ"ז עוד כפול ו' על ק וחלק על כ"ז ויצא כב וו' חלקים מכ"ז ובין הכל מ'
ולדעת כמה זמן תעמוד החטה על הטוחנת תאמר אלו י"ב מדות נעשות י"ב שעות בכמה שעות אעשה מ"ד מדות וי"ב חלקים מכ"ז וזה נודע
רד) שאלה אשה נושאת ביצות והפילם אדם ואמרה שיפרעם ואמרה כשמניתים בב נשאר א גג' א' דד' א' הה' א' וו' א' זז' שוה כמה היו
בקש מספר אשר לו חצי ושליש ורביעית וחומש ושתות ותמצא ס' תוסיף א' בעבור התוספת על בב' גג' וכו' יהיו ס"א אח"כ כפול ה' על ס"א ויעלה ש' תוסיף בו א' ויהיו ש"א
שאלה אדם נושא ביצות ואחר הפילם ואמר שיפרעם ואמר כשמניתים א' בב' נשאר א גג' ב' הה' ד' וו' ה' זז' שוה כמה היו
בקש מספר לו שליש ורביע וחומש ושתות והוא ס' תסיר א' נשאר נ"ט תוסיף ס' ויהיו קי"ט והוא המבוקש
רה) שאלה אדם יש לו ליט' מב' מיני כספים שא' מהם יש לליט' ז' אוק' מכסף טוב ובאחר אוק' ורוצה להתיך מהב' כספים ולהשיבם שיכיל כל ליט' ט' אוק' מכסף טוב נשאל כמה יקח מכל א' וא'
ראה איזה הפרש מט' לז' תמצא ב' ושימם על י"א ואח"כ ראה ההפרש מט' לי"א והוא ב' ושימם על ז' הנה ראוי לקחת מזה כמו מזה
רז) שאלה לאדם מג' מיני כסף בא' ה' אוק' לליט' מטוב ובאחר ז' ובאחר י"א ורוצה לקחת משלשתן באופן שיכיל לליט' ח' אוק'
כך תעשה ראה איזה הפרש יש בין ז' לח' תמצא א' ושים אותו על ה' עוד תאמר איזה הפרש מה' לח' תמצא ג' ושימם על ז' אח"כ כפול א' על ה' ויצא ה' עוד כפול ז' על ג' ויצא כ"א חברם אל ה' ויהיו כ"ו אח"כ קח הליט' שהם א' וג' יהיו ד' וכפלם על ח' ויהיו ל"ב הוצא מל"ב כ"ו נשארו ו' ושמרם אח"כ חלק אלו הו' בין ההפרש שיש בין ח' לי"א תמצא ג' חלק ו' על ג' יצא ב' הנה א"כ ראוי לקחת א ליט' מכסף ה' וג' מכסף ז' וב' מכסף י"א
ואם תרצה לבחון אותו חבר כל הליט' וקח שוויים מהג' כספים ממה שמכיל ויעלו מ"ח עוד כפול סך הליט' שהם ו' על ח' ויעלו מ"ח והם שוים
רח) שאלה אם יש לך ג' ליט' מכסף שמכיל ז' אוק' מטוב בכל ליט' ותרצה להשיב באופן שיכיל ט' אוק' כל ליט'
ראוי לחלק ז' על ט' יצא ז' תשיעיות אח"כ כפול הז' תשיעיות על ג' ויצא כ"א וחלקם על ט' יצא ב' ושליש
ותבחון אותו ותמצאנו נכון כי הג' ליט' מז' שוות כ"א והב' ושליש מט' שוות כ"א
רט) שאלה לאדם ו' ליט' מכסף שמכיל ח' מטוב ונרצה להשיבם באופן שלא יכילו כי אם ד אוק' מטוב לליט
חלק ח' על ד' יצא ב' כפול ב' על ו' ויצאו י"ב הנה הו' ליט' המכילות ח' יעשו י"ב מכילות ד'
רי) שאלה אדם עבר על אנשים אמר שלום עליכם מאה איש אמרו אין אנחנו ק' רק אנו ואחרים כמונו ומחציתנו ורביעתנו ועמך נהיה מאה שאל שואל כמה היו אל
הנה נקח למספרם א' וא' כמוהו והם ב' וחצי ורביע הם ג' רבעיו' ונעשה מב' ג' רביעיות ויהיו י"א ויען כי אמרנו עמו היו מאה מספרם צ"ט כפלם על ד' וחלק על י"א ויצאו ל"ו
ריא) שאלה אדם קנה בק' זהובים ק' ליטרי' ומכר החמישים ראשנים ליט' ורביעית ליט' בזהוב והנ' אחרונים ג' רביעיות בזהוב נשאל אם הרויח או הפסיד
נשיב הנ' ראשנים ר' נחלקם על ה' בעבור ה' רביעיות שנתן בפשוט יעלה מ' גם נשיב הנ' אחרונים מאתים נחלקם על ג' ויעלו ס"ו וב' שלישיות חברם אל מ' ויהיו ק"ו וב' שלישיות הנה הרויח ו' וב' שלישיות
ריב) שאלה אדם קנה ג' חמישיות ליט' בפשוט ומכר ד' שביעיות בפשוט והרויח פשוט כמה ממונו
בקש המורה שהוא ל"ה שהוא כפל ז' על ה' והנה ג' חמישיות כ"א וד' שביעיות כ' והממון היה כ' ושב כ"א והרויח פשוט ומהכ' דינרין קנה י"ב ליט'
ריג) שאלה אדם קנה ד' שביעיות בפשוט ומכר ה' תשיעיות בפשוט והרויח פשוט
הדרך נודע
ריד) שאלה יש אצל המחליף מג' מטבעים שוה בזהוב מהא' ג' בזהוב ומהאחרת ד' ומהאחרת ו' ובא אדם אמר למחליף יחליף לו זהוב יתן לו מג' המטבעי' מספר שוה
בקש מספר לו שליש ורביע ושישית תמצא י"ב וכל החלקים הם ט' והוא דינר ונבקש מה ערך י"ב אל ט' והוא א ושליש וככה יקח מכל מטבע
רטו) שאלה ראובן שכר שמעון שיחפור לו בקרקעו ז' באורך ובאורך (ו' ברוחב) וה' בעומק ויתן לו י"א והוא חפר ו' באורך וה' בעומק וד' ברוחב כמה ראוי שיקח
זאת השאלה הוא מערכים כפולים נקר' ריגולא דיטרי דנפיצה ויצא לך ו' וב' שביעיות וכך ראוי שיקח
ריו) שאלה איש שלח רץ ילך בכל יום כ"ט מילין ובסוף י' ימים שלח אחר ילך בכל יום ל"ז מתי ישיגנו
נכפול המילין שהלך הראשון בי' ימים והם רץ נחלקם על היתרון שהוא בין ב' המהלכים שהוא ח' ויצא לך ל"ו ורביעית יום
ריז) שאלה אדם היו לו י' מדות מתירוש ורצה לבשלם עד לא ישאר כי אם שליש והחל לבשל עד שנשארו ח' ונשפכו ב' ורוצה לבשלם כמשפט הראשון
יש לך ג' מספרים ידועים א כמה שליש עשרה והוא ג' ושליש וידוע כי ח' היו המדות שנתבשלו וידוע כי ו' נשארו ונעשה כך נכפול ו' על ג' וחלק על ב' ויצא ב' וחצי
אדם יש לו ט' מדות ורצה לבשלם עד ישובו לשליש ונתבשל עד נשארו ו' ריח מדות ונשפך ד' נשארו ב' כמה ראוי לבשל
כפול ב על ג' יעלו ו' חלקם על ו' יעלה א' והוא הנדרש
ריט) שאלה אילן שביעיתו במים ותשיעיתו בעפר ולמעלה ה' כמה ארכו
המורה הוא ס"ג נחסר ממנו י"ו שהוא השביעית והתשיעית ישארו מ"ז ונעשה הערך כפלנו ח' על ס"ג עלו תק"ד חלקנום על מ"ז עלו י' שלמים גם ל"ד חלקים ממ"ז ושביעית זה המספר א' שלם גם כ"ה חלקים ממ"ז ותשיעיתו א שלם גם ט' חלקים חברנו כל החלקים והם ל"ד והשלמים ב' חסרנו זה מן עשרה נשארו ח'
רכ) שאלה הצבנו סולם אל קיר עשר אמות גבהותו וככה גובה הסולם הורדנו ראש הסולם מלמעלה ב' אמות נרצה לדעת כמה רחוק ראש הסולם מיסוד הקיר
אתן לך כלל בדבר זה לעולם יהיה מרובע הנשאר מראש הסולם אל היסוד עם מרובע מרחק הרגל מן היסוד שוים למרובע הסולם והנה חסרנו ב' אמות שירד הראש מתחלת הקיר נשארו ח' ויהיה מרובעו ס"ד נחסרם מק' שהוא מרובע הסולם ישארו ל"ו ושרשו ו' וככה מרחק הסולם למטה מן היסוד
רכא) שאלה באר ארבע עשרה ורחבו ח' גבהו ה' יכיל אלף ליט' מים ונשפכו כמה חסרו המים
ערוך המאה על הגובה והעולה חלק על אלף והוא חצי א' וחצי אמה [....]
רכב) שאלה ראובן שכר שמעון בי' כספים לל' יום ונתנ[.]לו ושמעון חלה והשכיר אחר במקומו י"ב כספים ביום ועשה השכיר ימים ידועים והאחר כמו כן ונתן לו עשרה כספים
ידוע כי לל' יום היה שכרו י"ב כספים ונאמר אלו י"ב שוים ל' י' כמה שוים כפול ל על י' ועלה רק חלקם על י"ב יעלו כ"ה
רכג) שאלה אם הלויתי לך ק"נ מנינים בעד ו' חדשים ואח"כ אני מצטרך ואמר לי הלוה לי מעות בעד ב חדשים שיהיה שוה לק"נ שהלויתי לך בעד ו' חדשים
ראוי לכפול ו' על ק"נ ויעלו ט' מאות חלקם על ב' ויצא ד' מאות ונ' וכן ילוה לו בעד ב' חדשים
רכד) שאלה אצל המחליף מד' מטבעים הא' ו' שוות זהוב והב' ד' והאחר ג' ואחר ב' ורוצה שיתן לו מכל א' רביעית זהוב כמה יקח מכל אחת
ראוי לחלק המטבע הא' שהוא ו' על ד' ויצא א וחצי וכן יקח ממנה עוד חלק ד' על ד' ויצא א וכן יקח עוד חלק על ג' ויצא ג' רביעיות עוד חלק ב' על ד' ויצא חצי וכן יקח ממנה
רכה) שאלה אדם עזב ממון לבניו בלתי נודע ואמר לראשון אתה תקח מממוני ז' דינרין ועשור הנשאר ואמ' לאחר ואתה קח לך י"ד מהנשאר והעשור ואמ' לאחר אתה תקח כ"א ועשור הנשאר וכן כלם לעולם מוסיף לו ז' ואחר העשות זה נמצא לכלם חלק שוה נרצה לדעת כמה בנים היו לו וכמה חלק כל א' וא' וכמה בנים היו לו
ראוי לקחת המספר השוה והוא העשור כי לכלם אמר עשור חסר א' ישארו ט' כפול ט' על זה שהוא חלק הראשון זולת העשור יעלה ס"ג א"כ הבנים היו ט' וממונו היה ס"ג ועתה כפול ס"ג על ט' ויעלה תקס"ז והוא כל הממון ודוק ותשכח
רכו) שאלה יש כאן ג' שרוצים לחלק ק"כ מנינים ויהי ריב וה[.]לו ממונם וכל א' וא' לקח מה שיכול לקחת ויתקוטטו ביניהם בא אדם ואמ' אל תרגזו ואמר לא' תן לי חצי ממונך ולאחר שליש ולאחר רביעית וחלק זה הממון לג' חלקים שווים ונמצא ביד כל אחד מ' מנינים נבקש לדעת כמה לקח כל א' וא'
בקש מספר לו חצי ושליש ורביע תמצא י"ב ותאמר י"ב מאיזה מספר חציו תמצא כ"ד אח"כ תאמר י"ב מאיזה מספר הוא ב' שלישיות בעבור שעכב לעצמו ב' שלישיות תמצא י"ח עוד תאמר י"ב מאיזה מספר ג' רביעיות תמצא י"ו קבץ הכל ויהיו נ"ח ושמרם אח"כ כפול המספר הראשון שהוא כ"ד על ק"כ והעולה חלק על נ"ח ויצא מ"ט ול"ח חלקים מנ"ח עוד כפול י"ח על ק"כ וחלק על נ"ח יצא לז וי"ד חלקים מנ"ח עוד כפול י"ו על ק"כ וחלק על נ"ח ויצא ל"ג וו' חלקים מנ"ח
ולבחון אותו קח חצי הראשון ושליש השני ורביעית הג' ועשה ג' חלקים שוים ותן לכל א חלק א' ויעלה מ' לכל א'
רכז) שאלה יש כאן ב' קנו ה' לחמים א קנה ב ב פשוטים ואחר ג ג פשוטים בא א ואמר אם תרצו שאוכל עמכם אפרע כלם שווים ואכלו ביחד ונתן לבעל הג' ד' ובעל הב' א' אשאל לדעת מה זה ועל מה זה
ראוי לחלק ה' לג' יעלה א וב' שלישיות וכך אכל כל א וא א"כ הראשון אכל כל לחמו פחות שליש לכן נתן לו א' והאחר אכל כל לחמו פחות ד' רביעיות לכן נתן לו ד'
רכח) שאלה אדם הולך לגן ללקוט שושנים ובבואו יש לו לעבור בג' פתחים ראשון יש לו לתת חצים עם תוספת ג' ובב' יש לתת השליש מהנשאר עם תוספת ב' ובג' יש לתת רביעית עם תוספת א' ונשארו לו ב' כמה לקט
שים על ב' א' בעבור א מתוספת ויהיו ג' וידוע כי ג' הם ג' רביעיות והשלם הוא ד' עוד תוסיף על ד' ב' נשארו ו' וידוע הוא כי ו' ב' שלישיות והשלם ט' ושים עליו ג' והנם י"ב והוא חצי המספר ויהיו כ"ד וכך לקט
רכט) שאלה אדם מלוה לחבירו אלף מנינים בעד שנה ומחוייב לתת לו על כל ק' כ"ה ובסוף ו' בעל הממון נצטרך למעות ואמר למחוייב לו תן לי ק' מנינים וכן עשה ובסוף ד' חדשים נתן לו ד' מאות עוד לסוף ו' נתן לו ב' מאות נרצה לדעת כמה ראוי שיקבל בעל הממון לסוף השנה וכמה הוא הרבית
כך תעשה תאמר אם ק' מרויחים כ"ה אלף כמה ירויחו תמצא רכ"ה אח"כ תאמר הפרעון הראשון שהוא ק' בסוף ו' כפול ק' על ו' ויהיו ת"ר ותאמר אם ק' מנינים בי"ב מרויחים כ"ה ק' בו' חדשים מה ירויחו תמצא י"ב וחצי עוד קח הפרעון הב' שהוא ת' לסוף ד' וכפול על החדשים ויעלו אלף ות"ר ותאמר אם ק' בי"ב מרויחים כ"ה ת' בד' יתנו לך ל"ג ושליש עוד קח הפרעון הג' שהוא ד' בתוך ג' ותאמר אם ק בי"ב יתנו כ"ה ב' מאות בג' מה יתנו ויצא י"ב וחצי אח"כ חבר (י"ב) וחצי עם ל"ג ושליש ועם י"ב וחצי ותוציאם מר"נ וישאר קמ"א (קצ"א ?) וב' שלישיות והוא הרבית שראוי שיקבל בסוף השנה ויש לו לקבל מהקרן ג' מאות ויעלה עם הקרן והריוח תמ"א וב' שלישיות
רל) שאלה אדם קנה ה' חביות שמן וי' חביות יין ובין הכל שוה ק' מנינים אח"כ קנה ט' חביות שמן וב' חביות יין ק' מנינים ובאותו ערך שקנה בראשנה קנה בשניה אבקש לדעת כמה קנה השמן וכמה קנה היין
כך תעשה קח איזה מספר שתרצה ושימהו ערך השמן או היין ונשים ערך השמן ח' מנינים הנה הה' שוות מ' מנינים ונשארו ס' א"כ ערך החבית ישווה ו' מנינים ונשוב אל השני ונאמר שהט' חביות שוות ע"ב והב' שוות י"ב ויעלה פ"ד ויחסר עד ק' י"ו ותאמר בעד הערך שהוא ח' יחסר י"ו אח"כ בקש מספר אחר ונאמר כי חבית השמן שוה ט' והה' שוות מ"ה וחבית היין ה' וחצי ויהיו ק' שוב אל הב' והט' חביות שוות פ"א והב' יין י"א ויהיו צ"ב ויחסר ח' עד ק' הוצא ח' מי"ו נשארו ח' אח"כ כפול ט' שהוא הערך על י"ו שהוא השיור מהערך הא' ויהיו קמ"ד אח"כ כפול ח' שהוא הערך הראשון על ח' יעלה ס"ד הוצא ס"ד מקנ"ד נשארו פ' חלקם על ח' ויצא י' וכן קנה
רלא) שאלה בכאן כלב וארנבת והארנבת רחוקה מהכלב ק' פסיעות וכל פסיעה מהכלב שוה ה' מהארנבת וכך יפסיע הא' כמו זה אתאב לדעת בכמה פסיעות ישיגנו
הדרך ראוי לחלק ק' על היתרון שהוא מא' עד ה' שהוא ד' ויעלה כ"ה והוא המבוקש
רלב) שאלה תעשה לי מל' ד' חלקים שיהיה יחס הד' אל הג' כג' לב' וכב' לא'
נניח שהא' א' והב' ב' והג' ד' והד' ח' ובין כלם ט"ו לכן כפול א' על (ל) וחלק על ט"ו ויצא ב' והוא הראשון עוד כפול ב' על ל וחלק על ט"ו ויצא ד' והוא הב' וכן מהג' ויצא ח' וכן מהד' ויצא י"ו וכלם מתיחסים
רלג) שאלה אדם שואל לחבירו כמה שעות הקישו השיב הב' שלישיות מהמוקשות שוות לג' שרביעיות לאותם שראוי להקיש נשאל כמה שעות הקישו
כבר ידעת כי שעות היום הם כ"ד ונניח כי הקישו ג' וידוע כי ב' שלישיותיו הם ב' ונבקש מספר אשר ב' יהיו ג' רביעיותיו ונמצא ב' וב' שלישיות ובין הכל עולה ה' וב' שלישיות לכן נכפול ג' על כ"ד וחלק על ה' וב' שלישיות ויצא י"ב וי"ב חלקים מי"ז והם השעות שהקישו והנשאר עד כ"ד שהם י"א וה' חלקים מי"ז
ראוי להקיש ולבחון אותו קח ב' שלישיות מי"ב ומי"ב חלקים מי"ז ויעלה ח' וח' חלקים מי"ז עוד קח ג' רביעיות י"א וה' חלקים מי"ז ויעלה גכ ח' וח' חלקים מי"ז
רלד) שאלה אדם נותן ביצות לז' בניו למכור ונותן לא' מחצית השני ר"ל שאם יתן א לראשון יתן ב' לשני וג' לג' וד' לד' וה' לה' וו' לו' וז' לז' ובאופן שימכור הא ימכרו כלם וכל כך ממון ישא הא' כמו האחר ארצה לדעת כמה ממון נתן לכל א' וא' ובאיזה אופן מכרו
הדרך בזה שתכפול ז' על ב' הנם י"ד תוסיף א' ויהיו ט"ו והוא סך הביצות מהראשון שים בו ט"ו ויהיו ל' והוא חלק הב' שים בו ט"ו והוא מ"ה והוא חלק הג' שים בו ט"ו ויהיו ס' והוא חלק הד' והאחר ע"ה והאחר צ' והאחר ק"ה
ולדעת איך מכרו תחסר החלק היותר גדול מט"ו שהוא ח' נשאר ז' וכן נתן בפשוט ר"ל ח' והז' הנשארים מכר ב' פשוטים כל א' וא' וכך מעות נשא הא' כמו האחר
רלה) שאלה ואלו אמר כי הבנים ג' ונתן לכל א מספר מונח ולב' אותו המספר מונח וג' פעמים כמוהו ולג' המספר המונח וו' פעמים מספר מונח ובאופן שמכר הא' ימכור האחר כמה לכל א ובאיזה אופן מכרו
ראוי לכפול מה שמוסיף הב' על הא' על סך הבנים וידוע כי הבנים ג' והשני מוסיף במספר עם הראשון ג' ועם המספר המונח הם ד' כפול ג' על ד' ויהיו י"ב תוסיף בו א ויהיו י"ג תחסר מי"ג סכום הבנים וישאר י' כי לעולם ראוי לחסר מהמקובץ סכום הבנים הנה י' נתן בפשוט
ואם תרצה לדעת באיזה ערך מכר הג' שנשארו כבר ידעת כי השני מוסיף על הראשון ד' פעמים כמוהו ועם המספר המונח הנה א"כ כל א מהג' מכר ד' פשוטים
ואם היה מוסיף השני על הראשון ה פעמים כמוהו היה מוכר כל א' ה' פשוטי' ואם ו' ו'
רלו) שאלה אדם רוצה לעשות סרבל מבגד שרחבו ה' זרתות ונכנס בו י"ד זרתות ורוצה לעשות סרבל אחר מבגד שרחבו ד' זרתות כמה זרתות ישים בו
תוציא ד' מה' נשאר א' תחלק י"ד על ד' ויהיו ג' וחצי תוסיפם על י"ד ויהיו י"ז וחצי הנה א"כ ראוי לקחת מבגד אחד י"ז זרתות וחצי ולבחון אותו כפול י"ד על ה' ויהיו ע' עוד כפול ד' על י"ז וחצי ויהיו ע'
רלז) שאלה איש מחוייב לחבירו ד' מאות מנינים וכל מגן שוה ל"ג גרושי וי"ב גרושי שוים פרח א' ובעל הממון שואל ד' מאות מניניו והשיב כי אין לו כי אם פרחים אתאב לדעת כמה פרחים יקבל
הנה הדרך שתכפול ד' מאות על ל"ג ויהיו י"ג אלפים וב' מאות וחלקם על י"ב ויצא לך אלף ומאה והוא סך הפרחים שראוי שיקבל
רלח) שאלה מספר אנשים הולכים בדרך וימצאו כיס א' עם ק' מנינים הא שואל ד' עם שתות הנשאר והאחר ח' עם שתות הנשאר והאחר י"ב עם שישית וכן עד תומם נרצה לדעת כמה הם הבנים באופן שיגיע לכל א מספר שוה
ראוי לחלק ק על ד' ויצא כ"ה וקח שרשם והם ה' כפלם על ד' ויצא כ' והוא המגיע לכל א' וא' ולדעת סכום הבנים חלק ק' על כ' ויצא לך ה'
דרך אחרת חסר מהסך השוה לכלם שהוא השתות א וישאר ה' והוא סכום הבנים
ולדעת ממון כל א' כפול ד' על ה' שהוא מה שיקח הראשון זולת השתות ויעלה כ' והוא הממון
רלט) שאלה ב' בני אדם כל א מצא כיס אמ' הראשון אם תתן לי שליש ממון כיסך אני אתן לך רביעית ממון כיסי וכן עשו ונמצא לכל א י"ב נשאל כמה בכל כיס
נניח מנותן שליש ממון כיסו היה לו ט"ו חסר ה' שהוא שלישיתו וישארו י' א"כ יצטרך בכיס השני יהיה ח' באופן כשיתן מח' רביעיתם שהם ב' ישלימו י"ב עם י' שיש לחבירו וידוע כי קבל ה' עם ו' הנם י"א ויחסר עד י"ב א' ותאמר בעד ט"ו חסר א' עוד בקש מספר אחר נניח כי בכיס נותן שליש היה י"ו חסר שלישיתם שהוא ה' ושליש ישארו י' וב' שלישיות ויחסר עד י"ב א' ושליש א"כ ממון השני הוא ה ושליש חסר הרביעית שהוא א' ושליש ישארו ד' שלמים והוא קבל ה' (ושליש) א"כ יש לו ט' ושליש ויחסר עד י"ב ב' וב' שלישיות ותאמר בעד י"ו ששמנו חסר ב' וב' שלישיות א"כ הוצא א שהוא חסרון הערך הא' מב' וב' שלישיות הנשאר א וב' שלישיות אח"כ כפול י"ו שהוא הערך הב' על א שהוא חסרון הערך הא' ויהיו י"ו עוד כפול ט"ו שהוא הערך הא' על ב' וב' שלישיות שהוא חסרון הערך הב' ויעלו מ' הוצא י"ו ממ' נשאר כ"ד חלק כ"ד על א וב' שלישיות יצא י"ד וב' חמישיות והוא מה שבכיס מנותן השליש וט' וג' חמישיות יש בכיס נותן רביעית ותבחון אותו כי הוא צודק
רמ) שאלה בכאן מקל זקוף וברגל המקל התחתון יש בו נמלה ורוצה לעלות והולכת ד' אמות וחומש המקל בשעה אחת ובראש המקל העליון נמלה יורדת והנה תרד בשעה אחת ו' אמות ורביעית המקל ואורך המקל ק' אמות אשאל מתי ישיגו זה את זה
חלק ק' על ה' ויצא עשרים תוסיף עליהם ד' ויהיו ק"ד אח"כ תחלק ק' על ד' ויצא כ"ד תוסיף בם ו' ויהיו ל תחבר ל' עם כ"ד ויהיו נ"ד חלק ק' על נ"ד ויצא א וכ"ג חלקים מכ"ז והוא הזמן שישיגו זה את זה
ותוכל לבחון אותו ואמור אם א שוה ל א וכ"ג חלקים מכ"ז כמה ישוה ויצא לך נ"ה וט חלקים מכ"ז והוא מהלך מהולך ו' אמות ורביעית המקל עו' תאמ' אם א שוה כ"ד א' (ו)כ"ג חלקי' מכ"ז כמה שוים ויצא לך מ"ד וי"ב חלקים מכ"ז ובין הכל ק'
רמא) שאלה לאדם יש לו ד' בנים ואמ' שהא' יקח מממונו החומש ועשרים מנינים יותר והשני החומש מהנשאר ומ' יותר והג' חומש הנשאר וס' יותר והד' חומש הנשאר ופ' יותר נשאל כמה ממון אביהם וכמה חלק כל א וא'
תקח תוספת האחרון שהוא פ' ותכפלם על ה' מצד כי כל א' שואל החומש ויהיו ד' מאות והבנים ד' א"כ הגיע לכל א' ק' מנינים
ותוכל לבחון אותו וכן לו ב' נשארו פ' חומש הנשאר ד' מאות וחלקו ק' וכן לכל א' וא'
רמב) שאלה ג' עושים שותפות הראשון שם ב' והג' י"ח והנה יחס ממון הב' אל ממון הא' כיחס ממון הב' אל הג' נרצה לדעת כמה שם הב'
ראוי לכפול ממון הראשון נגד הג' וקח שרשם והוא ו ממון השני ותקיש על זה
רמג) שאלה ג' עושים שותפות ומה שמוסיף הב' אל הא' עם מה שמוסיף הג' אל הב' הוא שוה אל מה שמוסיף הג' על הא' וממון הא ג' וממון הג' ח' נרצה לדעת כמה ממון הב'
כפול ג' על ח' ויעלו כ"ד חלקם על חבור ממון הא' והג' שהם יא ויצאו ב' וב' חלקים מי"א וכפלם על ב' ויהיו ד' וד' חלקים מי"א ותוכל
לבחון אותו כי הפרש הא' אל הב' הוא א וד' חלקים מי"א וההפרש מהב' אל הג' הוא ג' וז' חלקים מי"א וחברם ויהיו ה' וכן הוא ההפרש מהא' אל הג'
רמד) שאלה ג' עושים שותפות וממון הב' ד' וממון הג' ח' נרצה לדעת מהו ממון הראשון
כפול ממון הב' על הג' ויהיו ל"ב ומה שמוסיף ג' על ב' תוסיף על ממון הג' והנה מוסיף ממון הב' על ממון הג' ד' ויהיו י"ב ותחלק ל"ב על י"ב ויצא ב' וב' שלישיות והוא ממון הא'
רמה) שאלה ג' עושים שותפות כנז' לעיל וממון הראשון ו' וממון הב' ט' נרצה לדעת כמה ממון הג'
הנה נכפול ממון הראשון שהוא ו' על ממון השני שהוא ט' ויהיו נ"ד אח"כ נסיר היתרון שיש מהמספר הב' על הא' והיתרון הוא ג' ותפילם מהמספר הראשון שהוא ו' ונשארו ג' ותחלק אלו הנ"ד על ג' ויצא לך י"ח והוא ממון הג' ותוכל לבחון אותו כי הב' מוסיף על הראשון ג' והג' מוסיף על הב' ט' ועם הג' והנם י"ב וככה מוסיף הג' שהוא י"ח על הא שהוא ו' ותקיש על זה
רמו) שאלה ד' אנשים מצאו ד' כיסים וכפי יחס ממון הא אל הב' כך יחס ממון הג' אל הד' וחבור מרובעו ממון מהד' כיסים עולה ב' מאות וממון הא' ב' וממון הד' י"ב נבקש לדעת מהו ממון הב' והג'
הנה יש לך לחבר ב' עם י"ב ויהיו י"ד ומרובעו קצ"ו ויחסר עד ב' מאות ד' נקח שרשם והוא ב' והוא מה שמוסיף אחד מהב' מספרים על חבירו
ולדעת כמה הוא כל א' מהמספרים ראה ההפרש שיש בין ב' וי"ב והוא עשרה ומרובעם ק' ותפילם מב' מאות ונשארו ק' וקח שרשם והוא י' והוא ממון כל הב' כיסים וכבר אמרנו כי א' מהכיסים מוסיף על האחר ב' על כן נעשה מי' ב' חלקים אשר א יעדיף על האחר ב' והנה החלק הא' הוא ד' והאחר ו' והנה בכיס א' ד' ובכיס אחר ו' ועדין לא נדע אם ד' הוא בכיס ג' או ד' אך מצד שאמרנו כי יחס ממון השני אל הג' כיחס ממון הא' אל הב' הנה א"כ בכיס הא' ב' ובכיס הב' ד' ובכיס הג' ו' ובכיס הד' י"ב וכפי יחס הא אל הב' כן יחס הג' אל הד'
רמז) שאלה ד' בשותפות ויחס ממון הראשון אל הב' כיחס הג' אל הד' וחבור ד' מרובעיהם עולה קכ"ה וחבור מספריהם עולה כ"א וממון הב' ד' וממון הג' ו' נרצה לדעת מהו ממון הא' והד'
הנה נחבר ד' וו' ויהיו י' ומרובעם ק' ויחסר לנו עד קכ"ה כ"ה ושרשם ה' והוא מה שנשאר מממון הד' אחר שילקח ממנו סך ממון הא' עתה תחבר ו' וד' וה' ויהיו ט"ו ועד כ"א נחסר ו' נחלקם על ב' ויצא ג' ושים ג' על ה' והנם ח' והוא ממון הד' והג' שנשארו הוא ממון הראשון ותקיש על זה
רמח) שאלה לנו ד' מספרים שיחס הא' אל הב' כיחס הג' אל הד' והד' מרובעים עולה ס"ה וממון הא' ב' וממון הב' ג' וממון הג' ד' אשאל כמה ממון הד'
הנה נקח הב' מספרים אמצעיים שהם ג' וד' ונחברם ויהיו ז' ומרובעם מ"ט ויחסר לנו עד סה י"ו נקח שרשם ויהיו ד' תוסיף עליהם ממון הראשון שהוא ב' ויהיו ו' והוא ממון הד' ודוק ותשכח
רמט) שאלה אם ד' תפוחים עם א פשוט שוות ח' פשוטים פחות תפוח א כמה ערך כל תפוח
נעשה אותו עם פלצא פוסיסיאוני ונשים ערך כל תפוח ב' פשוטים ועם א' ויהיו ט' תסיר מח' פשוטים ב' ונשארו ו' ויחסר עד ט ג' ותאמר בעד ב' חסר ג' שוב לעשות ערך אחר ושים ערך כל תפוח ב' וחצי ויהיו י' ועם א הנם י"א תסיר מח' ב' וחצי וישארו ה' וחצי ותאמר בעד ב' וחצי יחסר ה' וחצי אח"כ כפול הערך הא' שהוא ב' על מה שיחסר מהערך הב' שהוא ה' וחצי ויהיו י"א אח"כ כפול ב' וחצי שהוא הערך הב' על ג' שהוא מה שחסר מהערך הא' ויהיו ז' וחצי הוצא מיא ז' וחצי ונשארו ג' וחצי אח"כ הוצא מה שחסר הערך הא' שהוא ג' ממה שחסר הערך הב' שהוא ה' וחצי ונשארו ב וחצי אח"כ חלק ג' וחצי על ב' וחצי ויצא לך א' שלם וב' חמישיות והוא ערך כל תפוח כי הד' שוות ה' וג' חמישיות עם א' ויהיו ו' וג' חמישיות אח"כ חסר מח' פשוטים ערך א' תפוח וישאר ג"כ ו וג' חמישיות ותקיש על זה
רנ) שאלה אם נמלה עולה בכל יום ב' שלישיות ובלילה יורדת ו' (ז') חלקים מי"ב בכמה ימים יעלה עשרה שלמים
דע כי רוב החשבנים טועים בזה ואומרי' כי לא תעלה כי אם לק"כ ימים מצד כי ב' שלישיות י"ב הם ח' תסיר מהם ז' ישאר א א"כ כפול א' חלק מי"ב על עשרה שלמים ויהיו ק"כ והוא טעות גדול כי ידוע הוא כי בק["כ] (קי"ח?) ימים יעלה ט' ושליש (חמש שישיות?) וביום הבא יעלה ב' שלישיות וישלים למספר י' כי כיון שעלה לא ירד והוא סוד במספר י'
קנא) שאלה הנה בכאן ב' כותלים גובה הא כ' אמות והאחרת י' אמות ובראש כל כותל עומד עוף ורוצים לקחת גרגיר חרדל וכ"כ מעופף הא' כמו האחר ומרחק כותל זה מכותל זה ח' אמות ארצה לדעת באיזה מקום הוא הגרגיר
ראוי לכפול גובה הכותל הנמוך שהוא י' על המרחק ר"ל שתכפול י' פעמי' י' אח"כ נכפול ח' פעמי' ח' ויהיו ס"ד ועם ק' ויהיו קס"ד וקח שרשם ויהיו י"ב וה' שישיות בקרוב
ולא תוכל לומ' כי הוא בקרקע כי מראש הכותל הקטן עד ראש הכותל הגדול שהוא האלכסון אין בו כי אם י"ב וה' שישיות ומרגל הגדול עד ראשו הוא כ' א"כ אין המספר שוה לכן נמשוך קו מראש הכותל העליון עד ראש הכותל הקטן ויהיו י"ב וה' שישיות באורך ונחלקם על ב' ויצא ו' וה' חלקים מי"ב ואותו המקום הוא מקום הגרגיר וזה צורתו
קנב) שאלה אם יש לך ה' מספרים מתיחסים הא' ג' י"ב וה' והה' תשס"ח מהו השני
כפול הא' על הה' שישיות ויעלו אלפים וג' מאות וד' וקח שרשם והוא מ"ח ואלו מקום גרגיר הם המספר הג' ולדעת הב' כפול הא' על הג' ויעלו קמ"ד ושרשם י"ב והוא הב' א"כ הא' ג' והב' י"ב והג' מ"ח והד' קצ"ב ח והה' תשס"ח
רנג) שאלה לדעת מו' מספרים שהא הוא מספר מונח והו' הוא מספר מונח לדעת הב' תחלק האחרון על ט"ו ומה שישאר הוא הב'
דמיון יש לנו ו' מספרים מתיחסים שהראשון ב' והו' ס"ד חלק ס"ד על ט"ו ישארו ד' והוא הב'
גם תוכל לדעת עם שברים והוא שתעשה מהמספר האחרון השברים שיש בראשון והעולה חלק על ט"ו והנשאר הוא הב' והוא סך מהשבר שיש בראשון
דמיון הראשון ב' שלישיות והו' רנ"ו שלמים תעשה מרנ"ו שמיניות ויהיו אלפים ומ"ד (מ"ח) חלקם על ט"ו וישארו ח' והוא השני הנה א"כ הב' הוא ח' שמיניות שהוא א שלם
רנד) שאלה אם תרצה לדעת שרש מעוקב מאיזה מספר שתרצה קח השרש שעבר גם קח השרש הבא וראה מה בין המוקדם והמאוחר אח"כ ראה מה שמן המוקדם אל המספר המונח ותוסיף לעולם א' ואז תאמר כי העולה הם חלקים מהמספר אשר בין הקודם והמתאחר
דמיון זה נרצה לדעת שרש מעוקב ט"ו
הנה הקודם הוא ח' והמאוחר כ"ז וההפרש הוא י"ט ובין ח' שהוא הקודם הוא ט"ו ותמצא ז' תוסיף א ויהיו ח' ותאמר כי הם ח' חלקים מי"ט ר"ל כי שרש ט"ו הם ב' וח' חלקים מי"ט
וכן תוכל לעשות משלמים עם שברים והוא שתעלה אותו השלם עם השבר עד מעלת האלפים ר"ל שתכפול המספר על אלף וקח השרש המוקדם והמאוחר כמו שעשינו בשלמים והיוצא תחלק על י' שהוא השרש
דמיון זה רצינו לדעת שרש א"נ א וחצי תכפלהו על א' (א') וה' מאות והשרש שעבר הוא אלף וג' מאות ול"א ויחסר עד תשלום אלף וה' מאות קס"ט תוסיף בו א ויהיו ק"ע אח"כ ראה המאוחר שהוא מעוקב י"ב שהוא אלף וז' מאות וכ"ח והנה בין מעוקב י"א למעוקב י"ב תמצא ההפרש שצ"ז א"כ היוצא הוא י"א וק"ע חלקים משצ"ז חלק זה המספר על י' בזה האופן והוא שתכפול שצ"ז על י' ויהיו ג' אלפים וט' מאות וע' גם תכפול שצ"ז על י"א ויהיו ד' אלפים ותק"ל (שס"ז) תחלקם על ג' אלפים וט' מאות וע' ויצא לך א' ותק"ס(ז) חלקים מג' אלפים וט' מאות וע' (שהם נ"ו חלקי' מג' מאות וצ')
ואם תרצה לדעת משברים לבדם כפול אותו השבר על אלף אח"כ קח השרש המוקדם והמאוחר כנז'
דמיון זה נרצה לדעת שרש מעוקב חצי תכפלהו על אלף ויהיו ה' מאות והשרש שעבר הוא שמ"ג ושרשו ז' והבא הוא תקי"ב ושרשם ח' וראה מה בין שמ"ג לתקי"ב ותמצא קס"ט עוד ראה מה בין שמ"ג לה' מאות ותמצא קנ"ז תוסיף בו א' ויהיו קנ"ח א"כ היוצא הוא ז' וקנ"ח חלקים מקס"ט תחלק זה המספר על י' ועשה כך כפול קסט על י' ויהיו אלף וו' מאות וצ' גם כפול (אלף) ז' פעמים קס"ט ויהיו אלף וקפ"ג תוסיף בם קנ"ח ויהיו אלף וג' מאות ומ"א א"כ תאמר כי שרש חצי הוא אלף וג' מאות ומ"א חלקים מאלף וו' מאות וצ'
רנה) שאלה אם תרצה לדעת המספר הב' מד' מספרים מתיחסים
תחלק הד' על הא' ומהיוצא קח שרש מעוקבו אח"כ כפול השרש היוצא על המספר הראשון והיוצא הוא השני
דמיון המספר הראשון ב' והד' י"ו חלק י"ו על ב' ויצא ח' קח מעוקבו והוא ב' כפול ב' על ב' והוא ד' והוא השני
כן תוכל לדעת מן השברים והוא שתעשה מהמספר האחרון שברים כמו שהם בראשון ותעשה בדרך השברים
דמיון הראשון ג' רביעיות והאחרון ו' שלמים תעשה מהו' רביעיות ויהיו כ"ד תחלקם על ג' מצד שאמר כי הראשון ג' רביעיות ויצא ו' והם רביעיות הנה א"כ השני הוא ו' רביעיות והוא א וחצי
רנו) שאלה אם תרצה לדעת המספר האמצעי מהנפרדים כפול הא' על האחרון ויצא לך האמצעי
דמיון יש לנו ג' מספרים מתיחסים הראשון ב' והג' י"ח כפול ב' על י"ח ויעלו ל"ו וקח שרשם והוא ו' שהוא הב'
רנז) דמיון מה' מספרים הראשון ג' והאחרון מ"ח כפול ג' על מ"ח ויצא קמ"ד ושרשם י"ב והוא האמצעי שהא ג' והב' ו' והג' י"ב והד' כ"ד והה' מ"ח
רנח) שאלה מז' מספרים הראשון א' והאחרון תשכ"ט כפול א על תשכ"ט ויהיו תשכ"ט ושרשם (כ"ז) ו' והוא האמצעי והנה הראשון א והב' ג' והג' ט' והד' כ"ז והה' פ"א והו' רמ"ג והז' תשכ"ט
וכן תוכל לעשות מט' או י"א או י"ג מספרים לעולם תמצא האמצעי וכן תוכל לעשות בשברים
רנט) שאלה משברים מז' מספרים הראשון א' שמינית והז' צ"א שלמים ושמינית כפול צ"א ושמינית על ח' מצד כי הראשון הוא א שמין ר"ל תעשה מהצ"א ושמין שמינית ויצא לך תשכ"ט שמיניות כפול א' שהוא הא' על תשכ"ט ויצא תשכ"ט וקח שרשם והם כ"ז ויהיו שמיניות מצד כי עשינו שמיניות מכל התשכ"ט א"כ האמצעי הוא כ"ז שמיניות ודוק ותשכח
רס) שאלה אם תרצה לדעת רוחב נהר או ארץ או איזה מרחק שתרצה
שים על ראשך מגבעת נקרא קאפילו ראשו ולך אצל שפת הנהר או המקום שתרצה לדעת ארכו וקח המקל שיהיה ארכו מהארץ עד שיגיע ראשו האחר תחת צואריך באופן שלא תוכל להעמק שאולה או הגבה למעלה אח"כ עשה באופן שהקפילו יהיה סמוך לעיניך וכשתראה לפי הנראה לך שהקפילו יגיע עד הקצה האחר מהמרחק ר"ל כשתסתכל עד סוף הנהר ולא תוכל לראות יותר מצד כי הקפילו יעיק צלו שלא לראות יותר רחוק אז תהפוך פניך לצד אחר המשל אם הנהר לצד מזרח תהפוך פניך לצד מערב היינו לאחוריך ותעשה שהרגלים יעמדו באותו מקום ממש שעמדו רגליו כלפי הנהר והסתכל ג"כ וראה עד המקום אשר תוכל לראות בעין ראותך ואח"כ לך למדוד ממעמדך וממצבך עד המקום שיכולת לראותו כך הוא מרחק מהנהר אך צריך שיעמוד הנהר בעמק שוה והמרחק ג"כ וזה הדרך הוא על צד התחבולה לא בדרך מספר והנדסה
[רסא]) שאלה איש אחד מחוייב לד' בני אדם לא ד' מנינים ולאחר ו' ולאחר ח' ולאחר י"ב ומת האיש ההוא ולא נמצא בכל נכסיו כי אם בורגוטו כ"ד מנינים נרצה לדעת כמה יקח כל א' וא' כפי הממון שהיה לו לקבל מויניסיאה
תחבר כל ממונם והוא ל אח"כ כפול ממון הראשון שהוא ד' על כ"ד וחלק על ל' ויצא ג' שלמים וו' חלקים מל' וכן תעשה לב' ויגיע לו ד' וכ"ד חלקים מל' ולג' יגיע ו' וי"ב חלקים מל ולד' ט' וי"ח חלקים מל ולבחון אותו חבר כל ממונם ויעלה כ"ד
רסב) שאלה ה' בני אדם עשו ספינה והתנו ביניהם כי ממה שירויחו הא' יקח עבור כל מאה ג' (ב') והאחר ב' (ג') והאחר ד' והאחר ה' והאחר ו' ופזרו לתקן האניה ל' כמה יפרע כל א' לפי יחס הריוח המגיע לכל א' וא'
תחבר כל ממונם ויהיו כ' אח"כ תכפול הראשון על ל' ותחלק לכ' ויגיע לחלקו לפרוע ג' וכן תעשה מהב' ויפרע ד' וחצי והג' ו' והד' ז' וחצי והה' ט'
רסג) שאלה ג' בני אדם עושים שותפות הא' שם ג' מנינים ועמדו בשותפות ב' חדשים והאחר שם ד' מנינים ועומדו בשותפות ה' חדשים והאחר שם ב' מנינים ועמד בשותפות ט' חדשים והרויחו כ"ה מנינים כמה יגיע לכל א'
ראוי לכפול ממון כל א' על החדשים והנה נכפול ב' על ג' ויהיו ו' והוא הראשון כן תעשה מהב' ויהיו כ' וכן מהג' ויהיו י"ח ובין הכל מ"ד אח"כ כפול ו' על כ"ה והעולה חלק על מ"ד ויצא ג' וי"ח חלקים ממ"ד והוא חלק הראשון כן תעשה מהב' ויגיע לו י"א וי"ו חלקים (מ)מ"ד וכן תעשה מהג' ויצא י' וי' חלקים ממ"ד והוא חלק הג'
רסד) שאלה ג' עושים שותפות ושמו בין שלשתן כ' מנינים והרויחו ל' ולראשון מגיע מהריוח ד' מנינים ולשני ו' כמה יגיע לג' וכמה היה ממון כל א' וא' הנה ראוי לחבר ד' עם ו' ויהיו י' תחסרם מל' וישארו כ' והוא החלק מה שמגיע לחלקו ריוח הג' ולדעת כמה שם כל א' וא'
תעשה כן תאמ' אם כל הל' מנינים שהוא ריוח שלשתן נתן לי כ' שהוא ממון שלשתן מה יתן לי ד' שהוא ריוח הראשון כפול ד' על כ' וחלק על ל' ויצא ב' וב' שלישיות והוא מה ששם הא' וממון הב' היה ד' וממון הג' היה י"ג ושליש וחברם ויהיו כ' והוא סך הממון ששמו בין שלשתן
רסה) שאלה ג' עושים שותפות הא' שם קי"ז מנינים והב' שם פ"ג והג' לא ידעתי כמה והרויחו שי"ט וחלק הג' הוא קכ"ד מניני' אשאל כמה שם בשותפות
הנה יש לך להוציא ריוח השלישי מסך כל הריוח וישארו עדין קצ"ה א"כ בין הב' לא הרויחו כי אם קצ"ה מנינים ועתה תחבר מה ששם הא עם מה ששם הב' ויהיו ר' אח"כ תאמר אם כדי להרויח קצ"ה מנינים הוצרך להיות מאתים כמה יצטרך להיות הקרן כדי להרויח קכ"ד כפול קכ"ד על מאתים והעולה תחלק על קצ"ה ויצא לך קכ"ז שלמים ול"ה חלקים מקצ"ה והוא חלק השלישי
רסו) שאלה ג' עושים שותפות הראשון שם נ"ו מנינים ועמדו בשותפות ה' חדשים והשני שם סך נעלם ועמד בשותפות ח' חדשים והג' שם מרגלית אחת ועמדה בשותפות עשרה חדשים והרויחו בין כלם פ"ו מנינים והראשון מגיע לחלקו כ' ולשני י"ב ולג' נ"ד אשאל כמה שם השני וכמה סך מרגלית הג'
הנה ראוי לכפול ממון הראשון על החדשים ואחר כן תאמר אם כ' שהוא ריוח ממון הא' שבו ר"פ כמה ישובו י"ב שהוא ריוח הב' ויצא לך קס"ח אח"כ חלק קס"ח על החדשים שעמד ממון הראשון (השני) שהוא ח' ויצא כ"א וזהו ממון השני ולדעת כמה סך מרגלית הג' כפול נ"ד על ר"פ וחלק על כ' ויצא לך ז' מאות נ"ו וחלק זה על החדשים ויצא לך ע"ה וו' חלקים מי' והוא סך המרגלית
רסז) שאלה ג' עושים שותפות הא' שם קלה מטבעים והב' צ"ז והג' מ"ג והרויחו תשל"ד מטבעים ולג' רצ"ד מטבעים ארצה לדעת כמה שווה המגן
הוצא ריוח הג' שהוא רצ"ד מתשל"ד הנשאר ת"מ אח"כ תחבר ממון הא' והב' ויעלה ר"מ (רל"ב) א"כ אלו הב' הרויחו ת"מ מטבעים ולכן תאמר אם רצ"ד שבו מ"ג ת"מ כמה ישובו ויצא לך ס"ד וק"ד חלקים מרצ"ד א"כ רל"ב מטבעים שיש בין הא' והב' שוים ס"ד מטבעים ולדעת כמה מטבעים שוה כל מגן תאמ' אם ס"ד וק"ד חלקים מרצ"ד שוים רל"ב א' כמה שוה ויצא לך ג' וחלקים מה
רסח) שאלה ג עושים שותפות הא' שם ב' מנינים ר"ח תשרי והוציא ר"ח מרחשון א' מגן והאחר שם ג' מנינים ר"ח כסליו והוציא ר"ח טבת א' מגן והאחר שם ד' מנינים ר"ח שבט והוציא ר"ח אדר ב' מנינים ומה שנשאר לכל א' עמד ביחד עד ר"ח תשרי והרויחו כ' מנינים אשאל כמה הרויח כל א'
הנה ראשו' ראוי שתכפול ב' מנינים מהראשון ששם אותו בר"ח תשרי עד ר"ח תשרי הבא שהם י"ב חדשים ויהיו כ"ד א"כ כפול א' שהוציא מהשותפות בר"ח מרחשון והנה מר"ח מרחשון עד ר"ח תשרי י"א הוצא מכ"ד י"א הנשאר י"ג והוא עבור הא' וכן כפול ממון הב' על החדשים ויהיו ל כי החדשים הם י' והממון ג' גם כפול א מגן שהוציא על החדשים שהם ט' הוצא מל ט' וישארו כ"א גם כפול ממון הג' על החדשים ויעלו ל"ב כי הממון ד' והחדשים ח' גם כפול מה שהוציא על החדשים ויהיו י"ד והוציאם מל"ב וישארו י"ח והוא ממון הג' א"כ תאמ' ג' עושים שותפות הא' שם י"ג והאחר כ"א והאחר י"ח והרויחו כ' כמה יקח כל א וא' וכבר ידעת הדרך
רסט) שאלה ג' עושים שותפות הא' שם ד' מנינים ר"ח תשרי והוסיף ר"ח מרחשון ב' מנינים והב' שם ה' מנינים ר"ח מרחשון והוסיף ד' מנינים ר"ח כסליו והאחר שם ג' מנינים ר"ח טבת והוציא ב' מנינים ר"ח אדר ועמדו בשותפות מר"ח תשרי עד ר"ח תשרי הבא והרויחו ל' כמה יקח כל א'
ראוי לכפול ממון הא' על החדשים והנה שם ראשנה ד' מנינים ועמדו י"ב חדשים ויהיו מ"ח לכן ראוי לכפול מה שהוסיף על החדשים והוסיף ר"ח מרחשון ב' מנינים ולכן כפלם על החדשים שהם עד תשרי והנם יא ויהיו כ"ב הוסיפם על מ"ח ויהיו ע' וכן תעשה מהב' ויהיו צ"ה ומהג' כפול ממונו על החדשים ויהיו כ"ז כי ממונו ג' והחדשים ט' גם כפול מה שהוציא שהם ב' על החדשים שהם ז' ויהיו י"ד הוציאם מכ"ז וישארו י"ג והוא הג' אח"כ תאמ' ג' עושים שותפות הא' שם ע' והאחר צ"ה והאחר י"ג והרויחו ל' והדרך נודע
רע) שאלה ג' עושים שותפות הא' שם ס"ה מנינים והאחר נ"ג והאחר ל"ח והסכימו לעשות שותפות ה' שנים ואחר הה' שנים רוצים לחלק הקרן עם הריוח לג' חלקים שוים וכל א' יטול חלק א' והם לא עשו השותפות כי אם ג' שנים והרויחו קכ"ג אשאל כמה יקח כל א וא'
כבר ידעת כי אלו עשו השותפות ולא הרויחו ולא הפסידו בה' שנים ראוי לחלק ממונם לג' חלקים שוים לכן נחבר ממון שלשתן ויהיו קנ"ו נחלקם על ג' ויצא נב לכל א' וא' ובזה האופן הא' ששם בשותפות ס"ה יפסיד י"ג והב' שם נ"ג יפסיד א' והאחר ששם ל"ח ירויח י"ד ועתה ראוי שתאמ' עבור הא' אם ה' שנים היו ג ומה שהפסיד הראשון י"ג כמה יפסיד עבור ג' שנים ויצא ז' וב' (ד') חמישיות ותוציאם מס"ה נשארו נ"ז וחומש ובעבור הב' תאמר אם ה' הפסיד א' ג' כמה יפסיד ויצא ג' חמישיות תוציאם מממון הב' וישאר נ"ב וב' חמישיות ובעבור הג' תאמ' אם ה הרויחו י"ד כמה ירויחו ג' ויצא ח' וב' חמישיות תוסיפם על ממון הג' ויצא מ"ו וב' חמישיות ועתה תחבר מה שנשאר לא' ולב' ולג' ויעלה קנ"ו ועליהם תחלק ולדעת כמה יגיע לכל א' תחבר הריוח שעשו שהוא קכ"ג עם מה שנשאר עדין ויהיו רע"ט עתה תאמר אם קנ"ו שהוא הקרן שמשלשתן נתן לי רע"ט שהוא עם הקרן והריוח מה יתן לי נ"ז וחומש עבור הראשון ויצא לך ק"כ וחלקים והוא מה שראוי לקחת הראשון עם הקרן והריוח כן תעשה מהב' ויצא לך צ"ג וחלקים בין הקרן והריוח כן תעשה מהג' ויצא לך פ"א (פ"ב) וחלקים בין הקרן והריוח
רעא) שאלה ב' אנשים עושים שותפות הא שם פ' מנינים והאחר כ' והסכימו ביניהם שבעל הכ' (הפ') יקח ב' שלישיות ובעל הכ' שליש הריוח ובין דין בא שלישי ואמר אם תרצו שאעשה חבורה עמכם אשים ק"כ מנינים ואעמוד כפי היחס שהיה ביניכם ולבסוף הרויחו ק"כ מנינים אשאל כמה יקח כל א' וא'
הדרך הוא כך כבר ידעת כי ממון הראשון היה פ' והיה ראוי לקחת ב' שלישיות (ב' שלישיות) הריוח ולכן תאמר אם פ' נתן לי ב' שלישיות כ' שהוא ממון השני כמה ישוו ויצא לך שישית אחד וזה תשים בעד השני גם תאמר אם כ' נתן לי שליש שהיה ראוי לקחת מה יתן לי פ' ויצא לך א' ושליש וזה תשים חלק הראשון עתה תחבר א' ושליש עם שישית ויהיו א' וחצי גם תחבר פ' עם כ' ויהיו ק' אח"כ תאמר אם ק' נתן לי א וחצי מה יתן לי ק"כ ויצא לך א וד' חומשים וזה תשים עבור השלישי אח"כ בקש מספר יהיה לו שליש ושישית וחומש ויצא צ' אח"כ קח ד' שלישיות מצ' עבור הראשון ויצא לך ק"כ וזה תשים עבור הראשון גם קח שישית צ' ויצא ט"ו וזה תשים עבור השני גם תקח ט' חמישיות מצ' ויצא לך קס"ב וזה תשים חלק השלישי אח"כ אלו הג' מספרים ויהיו רצ"ז ועליהם תחלק
ולדעת כמה יגיע לכל א' תאמר אם רצ"ז נתן לי ה' מאות שהוא סך הריוח מה יתן לי ק"כ עבור הראשון ויצא לך ק"ב (ר"ב) וחלקים ובעבור השני תאמר אם רצ"ז נתן לי ה' מאות מה יתן לי ט"ו ויצא לך כ"ה וחלקים ובעבור הג' תאמר אם רצ"ז נתן לי ה' מאות מה יתן לי קס"ב ויצא לך רע"ב וחלקים
רעב) שאלה ג' עושים שותפות והרויחו אלף זהובים הא' שואל ב' שלישיות והאחר שואל ד' חומשים והאחר שואל ה' שמיניות אשאל כמה יגיע לכל א'
הדרך הוא כך ראוי לבקש מספר ימצאו בו שליש וחומש ושמינית ותמצא ק"כ אח"כ קח ב' שלישיות עבור הראשון ויצא לך שי"ח וחלקים גם תאמ' אם רנא נתן לי אלף מה יתן לי צ"ו ויצא לך שפ"ב והוא חלק הב' גם תאמ' אם רנ"א נתן אלף מה יתן ע"ה ויצא לך רס"ח (רצ"ח) וחלקים והוא חלק הג'
רעג) שאלה ג' עושים שותפות הא' שם ק' מנינים רח' תשרי והאחר שם שכ"ב ממון רח' מרחשון שמגיע לחלקו מהריוח כמו הראשון והשני (השלישי) שם כ"ב ממון רח' כסליו שמגיע לחלקו מהריוח כמו הראשון ג"כ ארצה לדעת כמה שם הב' והג' ועשו השותפות שנה תמימה והרויחו ו' מאות
הדרך הוא כך כבר ידעת כי ממון הראשון היה ק' ועמדו בשותפות שנה תמימה ולכן כפול ק' על י"ב ויהיו י"ב מאות גם ידעת כי ממון השני עמד בשותפות י"א חדשים לכן חלק י"ב מאות על יא והיוצא יהיה ממון מה ששם השני גם ידעת כי ממון השלישי עמדו בשותפות י' לכן תחלק י"ב מאות על י' ויצא לך ממון הג'
ולבחון אותו תאמר ג' עושים שותפות הא' שם ק' מנינים רח' תשרי והאחר מה שמגיע לשני רח' מרחשון והאחר מה שמגיע לג' רח' כסליו והרויחו ו' מאות כמה יקח כל א' וא' ותמצא כי לכל א וא' יגיע ב' מאות
רעד) שאלה ג' עושים שותפות הא' שם כ"ה דוקטי והאחר י"ז והאחר לא ידענו אך מגיע לחלקו שליש ממה שהרויחו והרויחו ס' מנינים נרצה לדעת כמה שם בשותפות
הדרך הוא כך הוצא השליש מס' שהוא חלק השלישי הנשאר מ' אח"כ תחבר כ"ה עם כ"ז (י"ז) ויהיו מ"ב א"כ מ"ב הרויחו מ' א"כ תאמר אם כדי להרויח מ' (ס') הוכרח להיות הקרן מ"ב כמה ראוי להיות הקרן כדי להרויח מ' ויצא לך כ"א (כ"ח) והוא מה ששם השלישי
ולבחון אותו תאמר ג' עושים שותפות הא' שם כ"ה והב' י"ז והג' כ"א (כ"ח) והרויחו ס' כמה יגיע לשלישי ויצא לך כ' שלמים
רעה) שאלה ג' עושים שותפות עבור שנה תמימה הראשון שם י"ד מנינים קליני מרצו והאחר שם ממון רח' יונייו כ"ד שמגיע לחלקו שליש מה שמגיע לראשון והאחר שם ממון רח' אגושטו שמגיע לחלקו כמו רביעית מה שמגיע לראשון ארצה לדעת כמה שם הב' והג'
כבר ידעת כי ממון הראשון היו י"ד ועמדו י"ב חדשים לכן כפול י"ד על י"ב ויהיו קס"ח וכבר ידעת כי ממון הראשון עמדו בשותפות ט' חדשים תעשה מהם שלישיות ויהיו כ"ז אח"כ תחלק קסח על כ"ז ויצא ו' שלמים וב' תשיעיות וכך הוא מה שש(כ)ם השני
ולדעת מה ששם הג' הנה כבר ידעת כי ממונו עמד ז' חדשים תעשה מהם רביעיות מצד כי היה רביעית ריוח הראשון ויהיו כ"ח תחלק קס"ח על כ"ח ויצא ו' שלמים והוא מה ששם הג'
ולבחון אותו תאמ' ג' עושים שותפות הא' שם י"ד ועמד בשותפות שוה והאחר ו' וב' שלישיות ועמד בשותפות ט' והאחר שם ו' ועמד בשותפות ז' ונניח כי הרויחו ק' ותמצא כי מה שמגיע לשני אינו כי אם שליש ממה שמגיע לא ומה שמגיע לג' אינו כי אם רביעית ממה שמגיע לא'
רעו) שאלה ג' עושים שותפות הא שואל עבור כל מאה ששם בשותפות י"ב מריוח והשני עבור כל ק' י"ח והג' עבור כל מאה ל' והרויחו אלף וח' מאות אשאל כמה ראוי שיקח כל א' א' וכמה שם כל א' וא' בשותפות
הנה ראוי לקבץ י"ב וי"ח ול' ויהיו ס' אח"כ תקח עבור י"ב ק' ועבור י"ח ק' ועבור ל' ק' ויהיו ג' מאות א"כ ראוי שתאמר כי עם ג' מאות הרויחו ס' א"כ תאמר אם כדי להרויח ס' נצטרך לג' מאות כמה נצטרך להרויח אלף וח' מאות ויצא ט' אלפי' חלקם על ג' ויצא לך ג' אלפים והוא מה שהיה לכל א וא'
ולדעת כמה הרויח כל א' וא' תאמר אם ק' הרויחו י"ב ג' אלפים כמה ירויחו יצא לך ג' מאות וס' והוא מה שהרויח הראשון
ולדעת כמה הרויח השני תאמר אם ק' הרויחו י"ח כמה ירויחו ג' אלפים ויצא לך תק"מ והוא מה שהרויח הב'
ולדעת כמה הרויח הג' תאמר אם ק' הרויחו ל' כמה ירויחו ל' ג' אלפים ויצא לך ט' מאות ובין הכל אלף וח' מאות
רעז) שאלה ב' עושים שותפות הראשון שם פ' מנינים ומרויח עבור כל מאה כ"ה והב' שם ס' ומרויח עבור כל מאה כ' והרויחו ל"ו אשאל כמה ראוי שיקח כל א' וא'
כך תעשה תואמר אם ק' הרויחו כ"ה פ' כמה ירויחו ויצא לך כ' והוא עבור הראשון ועבור השני תאמר אם ק' שבו כ' ס' כמה ישובו ויצא לך י"ב * וחצי והוא מה שהרויח הראשון עוד תאמר אם ל"ב הרויחו ל"ו ויצא *[ה]נה תחבר כ' וי"ב לך י"ג וחצי והוא מה שמגיע מהריוח לשני
ולבחון אותו תחבר כ"ב וחצי וי"ג [י]היו ל"ב אח"כ תאמ' וחצי ויהיו ל"ו
[רעח]) שאלה ראובן יש לו כרכום מאתים ליט' וערך הליט' [אם] ל"ב נתנו [ל"ו] כמה [נו]תן לו כ' ויצא לך [כ"]ב וחצי והוא וערך הליט' ט' קרליני ושמעון יש לו פלפל וערך המשוא ל' דוקטי במעות מנויים ובחליפים משים אותו ל"ה אשאל אם שמעון רוצה לקחת כל המאתים כרכום כמה ראוי שיעלה לו הערך כמו שהעלה לו שלמ שמעון מל' עד ל"ה
הדרך הוא כך ראה כמה שוים מאתים ליט' לערך ט' קרליני ותמצא ק"פ ותאמר אם ל' שוים ל"ה ק"פ כמה שוים ויצא ר"י וכן ראוי שיעלה מק"פ עד ר"י
ולדעת כמה משואות יש לי לחלק ר"י על ל"ה ויצא ו' וכך משואות יקח
ולבחון אותו כפול ו' על ל' שהיה הערך במעות מנויים ויצא ק"פ כמו שהוא שווי המאתים ליט' לערך הראשון שהוא ט' קרליני
רעט) שאלה ראובן יש לו צמר שוה הליט' ח' קרליני במעות מחושבים ולחליפים רוצה י"ב בכל ליט' ומבקש החצי במעות מנויים והחצי האחר רוצה להחליף עם שמעון שיש לו פלפל ומוכר הליט' ג' קרליני אשאל כמה ראוי שיעלה לו הערך כדי שלא ירמהו חבירו ולראובן יש לו מאתים ליט' צמר כמה ליט' פלפל ראוי שיבקש משמעון
תעשה כך הוצא החצי מי"ב שהוא שואל במעות מנוים ויהיו ו' גם הוצא ו' מח' שהוא הערך במעות מנויים ישארו ב' לכן תאמר אם ב' שבו ו' ג' שהוא ערך הפלפל כמה שוה ויצא לך ט' וכן ראוי שימכור ליט' הפלפל אח"כ כפול מאתים על י"ב שהוא רוצה למכור לחליפים ויעלה ב' אלפים וד' מאות תסיר מהם החצי מצד כי הוא רוצה החצי במעות מנויים ויהיו אלף וב' מאות וכך יקבל במעות מנויים ואלף ומאתים יש לו לקבל מפלפל
ולדעת כמה ליט' הם תאמר אם ט' שהוא ערך הליט' נתן לי א ליט' ר"ל אם עבור ט' קרליני אקנה ליט' אחת עבור אלף ומאתים כמה אקנה ויצא לך קל"ג ליט' ושליש א"כ בעל הצמר יתן לבעל הפלפל מאתים ובעל הפלפל יתן לבעל הצמר קל"ג ליט' ושליש
ולבחון אותו כפול קל"ג ושליש על ט' ויצא לך אלף ומאתים גם כפול מאתים על ו' ויצא אלף ומאתים
רפ) שאלה ראובן ושמעון רוצים להחליף לראובן יש משי ששוה הליט' במעות מנויים כ"ח גרושי ולשמעון יש בגד שוה הקנה ט"ו גרושי במנוים ובחליפים משים אותם י"ח ורוצה לתת לחבירו הרביעית במעות מנויים אשאל כמה ראוי שישים ראובן הליט' מהמשי ובעבור רל"ד ליט' בגד כמה ראוי שיקבל
הנה מאחר ששמעון רוצה לתת לראובן הרביע ראוי שתוסיף על ערך הקנה מהבגד מספר באופן זה כבר ידעת כי הוא רוצה לתת לראובן הרביעית ובעבור {ראה כמה יש על השורה כשאתה מצייר רביע כזה תמצא למעלה א' תסיר אותו מהמספר אשר הוא תחת הקו שהוא ד' וישארו ג' ושים ג' תחת הקו וא על הקו ויהיה א שליש ואם אמר רוצה לתת א' שליש תסיר א' שהוא על הקו מהג' וישארו ב' ושים א על הקו ויהיה חצי וכשתנהג זה המנהג תמצא כי כשתסיר מהערך הראשון מה שהוספת שהוא מה שרוצה לתת במעות מנויים ישאל הערך הראשון
המשל לשאלתינו כי רוצה י"ח גרושי מן הקנה ורוצה לתת הרביעית במעות מנויים
וכבר מצאת כי הרביעית ישוב שליש וקח שליש י"ח שהם ו' תוסיפם על י"ח ויהיו כ"ד הוצא מהם הרביעית שהוא רוצה במעות מנויים וישארו עדין י"ח והוא שוה אל המספר המונח
דמיון אחר הערך הוא ט' ורוצה לתת שליש במעות מנויים
וכבר מצאת כי השליש ישוב חצי הוסיף חצי על ט' שהם ד' וחצי ויעלו י"ג וחצי הוצא מהם השליש שרוצה לתת וישארו עדין ט' שהוא כמו המספר המונח והנה ערך הקנה ממספרינו הוא ט"ו ובחלופים י"ח שהם ו' ונוסיפם על ט"ו ויהיו כ"א גם נוסיפם על י"ח ויהיו כ"ד ועתה אתה רואה כי כ"א שבו כ"ד ועתה ראוי שתאמר אם כ"א שבו כ"ד ליט' המשי כמה שוה ויצא לך ל"ב והוא ערך הליט' ולדעת כמה קנים מבגד ראוי שיתן עבור כל ד' ליט' ותמצא כי ישוו ג' מאות וי"ב דוקטי ומצד כי שמעון רוצה לתת רביעית במעות ראוי לקחת רביעית ג' מאות י"ב שהם ע"ח ותוציאם מג' מאות וי"ב וישארו רכ"ד (רל"ד) ועתה תאמר אם י"ח ג[סים] שוים קנה אחת רלד כמה קנים שוים ויצא לך שי"ב והם קנים מבגד וכך ראוי שיקבל ראובן משמעון וע"ח מנינים בממון
ולבחון אותו ראה כמה שוות רל"ד ליט' של משי לערך כ"ח שהיה במעות מנויים ויצא לך קצ"ה תוסיף עליהם ע"ה (ע"ח) שנתן ויהיו רע"ג
רפא) שאלה שנים רוצים להחליף לאחד יש כ' חתיכות בגד ששות כל חתיכה בממון ט"ו מנינים ובחליפים י"ז ורוצה שינתן לו חמישים דוק' בממון והאחר יש לו חביות שמן ערך החבית בממון ס' אשאל כמה ראוי שיעלה הערך ובעבור הי' חתיכות בגד כמה חביות ראוי שיתן ראשנה
ראה כמה שוות הי' חתיכות בממון ותמצא ק"נ וכמה שוות בחליפים והם ק"ע אח"כ ראוי להוציא הנ' ששואל בממון מק"ע וישארו ק"כ גם תוציאם מק"נ הנשאר ק' א"כ ראוי שתאמ' כי ק"כ שבו ק' ולדעת כמה ראוי שישים חבית השמן תאמר אם ק' שבו ק"כ כמה ישובו ס' ויצא ע"ב והוא שווי חבית השמן ולדעת כמה שמן יתן עבור י' חתיכות כבר ידעת כי שוים ק"ע לחילוף ומזה שואל נ' הוצא נ' מק"ע ישארו ק"כ וכ"כ שמן ראוי שיקבל שישוה ק"כ לחלופים ולדעת כמה ראוי שיהיה כבר ידעת כי בחבית יש אלף מדות ולכן תאמ' אם ע"ב שוים אלף מדות ק"כ כמה שוות ויצא אלף תרס"ו וב' שלישיות הנה כבר מצאת כי חבית השמן ראוי שישוה לחלופים ע"ב ובעבור הי' חתיכות ראוי שיתן אלף תרס"ו וב' שלישיות מדה והאחר יקבל השמן גם חמישי' מנינים בממון
ולבחון אותו ראה כמה שוות הי' חתיכות בממון והנה הוא ק"נ וכך נתן לחבירו עוד ראה מה שקבל שהוא אלף תרס"ו וב' שלישיות לערך ס' שהוא הערך הראשון והנה הוא ק' ועם הנ' שקבל בממון הנם ק"נ והם שוים אל הק"נ השמורים
רפב) שאלה ב' רוצים להחליף לא' יש משי שרוצה לשים הליט' י' גרושי לחלופים ורוצה שינתן לו החומש בממון ולאחר יש בגד שוה בממון י"ג והוא מוכרח עתה לשים אותה י"ו כשם שהעלה חבירו המשי אשאל כמה ערך המשי בממון וכדי לקחת ק' ליט' משי כמה בגד ראוי שיתן
הדרך הוא זה כבר ידעת כי מי שיש לו בגד ראוי שיעלה הערך מי"ג עד י"ו גם הוא מוכרח לתת חומש לחבירו לכן ראוי להוסיף רביעית י"ו על י"ו כי החמישית מצאנו שהוא רביעית על הדרך הנז' לעיל ויהיו כ' גם תוסיף ד' על י"ג ויהיו י"ז ולכן תאמר כי בעל המשי עשה מי"ז כ'
ולדעת כמה היתה שוה ליט' המשי בממון
תאמר אם כ' עשו י"ז כמה עשו י' שהוא ערך הליט' לחליפים ויצא ח' וחצי כך היתה שוה הליט' בממון
ולדעת כמה בגד ראוי שיקבל עבור ק' ליט'
כפול ק' על י' ויהיו אלף ומצד כי הוא רוצה החומש בממון הוצא החומש מאלף הנשאר ת"ת והוא מה שראוי שיקבל תאמר אם י"ו גסים שוים קנה אחת ת"ת גסים כמה קנים שוות ויצא לך נ' הנה א"כ ליט' המשי היתה שוה ח' גרושי וחצי וראוי שיקבל נ' קנים מבגד עבור ק' ליט' של משי והשיור ראוי שיקבל שהוא מאתים
ולבחון אותו ראה כמה שוות ק' ליט' במעות מנויים שהוא תת"נ גרושי עוד ראה כמה שוות נ' קנים מבגד במעות מנויים שהוא י"ג ויצא ו' מאות ונ' תוסיף ב' מאות גרושי ויהיו ג"כ תת"נ
רפג) שאלה שנים עושים חליפים הראשון יש לו בגד ושואל מהקנה בממון ח' ובחליפים י' והאחר יש לו משי ושואל מהליט' בממון כ' ובחלוף כ"ד אשאל מי הוא זה ששואל חלק מה מממון ואיזה חלק שואל השואל
ראוי לעשות ככה כפול ח' שהוא ממון הבגד על כ"ד שהוא חלוף המשי ויהיו קצ"ב עוד כפול י' שהוא חלוף הבגד על כ' שהוא ממון המשי ויהיו ר' הוצא קצב מר' הנשאר ח' ושמרם עתה ראה למי יש יתר שאת על חבירו או זה שעושה מח' י' או מי שעושה מכ' כ"ד ותעשה כך ותאמר אם ח' נתן לי י' כמה יתן לי כ' ויצא לך כ"ה א"כ מי שעשה מח' י' יש לו יתרון על חבירו א"כ ראוי שתאמר כי מי ששואל מכ' כ"ד שואל חלק מה מממון יען כי יש לחבירו יתרון עליו ולדעת איזה חלק הוא שואל ראה כמה מוסיף מי שיש לו יתרון על חבירו מהממון לחליפים והנה בממון הוא ח' ובחליפים הוא י' לכן תמצא כי היתרון שיש מהממון לחליפים הוא ב' עתה תחלק מה שנשאר מהב' הכפלות שעשינו אחר שהוצאנו הקטן מהגדול הנשאר ח' ויצא לך ד' חלקם אלו הד' על מה שהיה ערך המשי לחליפים שהיו כ"ד ויצא לך שישית אחד וכך הוא חלק הממון ששואל בעל המשי ר"ל ששואל שישית
ולבחון אותו נניח כי לבעל המשי היו לו ס' ליט' לערך כ"ד גרושי ויהיו ס' דוקטי ומצד כי הוא שואל שישית הממון הוצא השישית מס' הנשאר נ' א"כ ראוי לו לקבל נ' מנינים מבגד חבירו וראוי לו לקבל עבור אלו הנ' מנינים ק"נ קנים לערך י' גרושי ( ) הקנה ועתה ראה כמה שוה המשי והבגד במעות מנוים והנה הס' ליט' של משי במעות שהוא כ' בכל ליט' יהיו נ' מנינים עתה ראה כמה שוות ק"כ (?) קנים לערך מעות מנויים שהוא ח' ויצא מ' מנינים תוסיף עליהם עשרה מנינים שיש לו לקבל במעות מנויים ויהיו נ' והם שוים אל הנ' האחרים
רפד) שאלה ב' רוצים להחליף סחורה לא' יש עשרה חתיכות של בגד ששוה במעות כ"ב כל חתיכה ובחליפים משים אותה ל' ועוד יש לו ק' ליט' מתולעת שני ששוה הליט' בממון כ"ח ובחלוף ל"ד גם רוצה לתת לחבירו ה' מאות דוק' ולחבירו יש לו גרופולי ששוה הליט' ז' גרושי וגם יש לו פלפל ששוה ט"ו מנינים הק' ליט' ועוד יש לו זנגביל ששוה המשוא במעות מ"ו מנינים המשוא אשאל כמה ראוי שישים ערך הפלפל והגרופולי והזנגביל לחליפים למען לא ירמהו חבירו וחבירו בעל הבגד שואל לו מהזנגביל (פלפל) שישוה ג מאות ומהגרופולי ג"כ ג' מאות ומהפלפל (זנגביל) עד תשלום מה שהוא רוצה לתת לחבירו אשאל כמה זנגביל וכמה פלפל וכמה גרופולי ראוי שיקבל
ראוי לראות כמה שוות הי' חתיכות בגד בממון שהוא כ"ב ותמצא ר"כ גם ראה כמה שוות החלוף ותמצא ג' מאות גם ראה כמה שוות הק' ליט' מתולעת שני בממון וכמה שוות בחלוף והנה בממון שהיה כ"ח ישוו קי"ו מנינים וב' שלישיות כי כ"ד גסים הם דוק' אחד ובחלוף שהיה הערך ל"ד גסים ישוו קמ"א מנינים וב' שלישיות עתה תחבר מה שעלה בממון הי' חתיכות עם מה שעלו הק' ליט' מתולעת ויהיו של"ו וב' שלישיות עתה תחבר מה שעלו הי' חתיכות בחלוף עם מה שעלו הק' ליט' ויהיו תמ"א וב' שלישיות
והנך רואה כי מה שהיה שוה בממון של"ו וב' שלישיות שם אותו בחלוף תמ"א וב' שלישיות ובעבור שהוא רוצה לתת ה' מאות בממון נחברם עם של"ו וב' שלישיות ויהיו תתל"ו וב' שלישיות גם תחברם עם תמ"א ויהיו תתקמ"א וב' שלישיות והנך רואה כי מתתל"ו וב' שלישיות הוא עושה תתקמ"א וב' שלישיות
ולדעת כמה ראוי שיהיה ערך הגרופולי בחלוף
תאמ' אם תתל"ו וב' שלישיות שבו תתקמ"א וב' שלישיות כמה ישובו ז' שהוא ערך ליט' הגרופולי ויצא לך ז' ותמ"א חלקים מתק"ב
ולדעת כמה ראוי שיהיה ערך הפלפל
תאמר אם תתל"ו שבו תתקמ"א וב' שלישיות כמה ישובו הק' ליט' מהפלפל שהיה ערכם בממון ט"ו ויצא לך י"ו ותמ"ג חלקים מתקי"ב (תק"ב) ולדעת כמה ראוי שישוה הזנגביל תאמ' אם תתל"ו וב' שלישיות שבו תתקמ"א וב' שלישיות כמה ישובו מ"ו שהיה ערך המשוא במעות ויצא לך נ"א וג' מאות ופ"ח מתקי"ב (תק"ב)
ואם תרצה לדעת כמה גרופולי וכמה זנגביל וכמה פלפל ראוי שינתן עבור הבגד והתולעת והת"ק זהובים
כבר ידעת כי הבגד שוות ג' מאות בחלוף והתולעת קמ"א וב' שלישיות וכבר ידעת כי הסך העולה הוא תתקמ"א וב' שלישיות עם הה' מאות ומצד כי הוא רוצה גרופולי שישוו ג' מאות ופלפל שישוו ג' מאות תחברם ויהיו ו' מאות תוציאם מתתקמ"א וב' שלישיות וישארו שמ"א וב' שלישיות א"כ ראוי שיקבל מהפלפל (זנגביל) שישוה שמ"א וב' שלישיות ולדעת כמה גרפולי ראוי שיקבל עבור ג' מאות דוק' תאמ' אם ז' גרושי תמ"א חלקים מתקי"ב (תק"ב) נתן לי ליט' א' כמה יתן לי ג' מאות דוק' ויצא לך ט' מאות וי"ג ותרצ"ז חלקים מתשס"ח (תשצא) וכך ליט' ראוי שיקבל
ולדעת כמה פלפל ראוי שיקבל עבור ג' מאות מנינים
תאמר אם י"ו מנינים נתן לי מאה ליט' כמה ליט' יתן לי ג' מאות דוק' ויצא לך אלף וז' מאות (וע"ו) וקי"ב חלקים מקי"ג וכך ליט' יקח ולדעת כמה פלפל (זנגביל) ראוי שיקבל עבור שמ"א וב' שלישיות תאמ' אם נ"א מנינים וג' מאות ופ"ח חלקים מתקי"ב (תק"ב) נתן לי משוא אחת מה יתן לי שמ"א וב' שלישיות ויצא לך אלפים ותרל"ט וה' אלפים וז' מאות וי"ז חלקים מז' אלפים ותשס"ז (תשצ"ז) וכך ראוי שיקבל כבר ידעת כי הגרופולי ראוי שישוה הליט' ז' ותמ"א מתקי"ב (תק"ב) וליט' הפלפל ראוי שיהיה י"ו ותמ"ג מתקי"ב (תק"ב) והק' ליט' מהפלפל (זנגביל) ראוי שישוו נ"א וג' (אלפים) ופ"ח חלקים מתק"ב ובעבור ת"ק מנינים ועשרה חתיכות בגד וק' ליט' תולעת שני יתנו ט' מאות וי"ג ליט' וו' מאות וצ"ו (צ"ז) חלקים מתשס"א (תשצ"א גרפולי) ואלף וז' מאות וע"ו ליט' וקי"ב חלקים מקי"ג מזנגביל (פלפל) וב' אלפים וו' מאות ול"ט (ותקע"א) (וה' אלפים ותשי"ז חלקים) מצ' (ז') אלפים וז' מאות וז' (וצ"ז) מפלפל (זנגביל)
ולראות אם הוא אמת ראה כמה נתן מהגרופולי וראה כמה יעלו הט' מאות וי"ג והחלקים במעות מנויים ותמצא כי ישוו ב' מאות וס"ו דוק' וי"ג גרושי והחלקים עו' ראה הליט' מהפלפל שהם אלף וז' מאות והחלקים כמו שהיה נמכר בממון (בממון) ויצא לך ג"כ רס"ו דוק' (וי"ג גרושי) וחלקים עוד ראה כמה שוות הב' אלפים ותרל"ט והחלקים בממון ויצא לך ג' מאות וג' דוק' וא גרוש והחלקים אח"כ חבר אלו הג' מספרים ויצא לך תתל"ו דוק וי"ו גרושי ושמור זה המספר אח"כ שוב אל השני וראה אם הוא שוה אל המספר והנה הי' חתיכות בגד היו שוות בממון כ"ב מנינים א"כ יהיו ר"כ מנינים אח"כ ראה הק' ליט' התולעת לערך הממון מחושב שהיה כ"ח גרושי הליט' ויצא לך קי"ו דוקטי וגרושי י"ו וחבר עמהם המאות ויעלה כמו המספר השמור
רפה) שאלה ב' עושים חלופים לא' יש לו ב' אלפים ליט' של שעוה שהליט' הק' שוות ה' (ו') מנינים בממון ולאחר יש לו פתיל שהק' ליט' שוות בממון ח' מנינים ובחלוף שוה עשרה ושואל ת"ק מנינים בממון אשאל כמה ראוי שישים הק' ליט' השעוה לחלוף וכמה פתיל יקבל עבור הת"ק מנינים
ובעבור האלפים ליט' כך תעשה ראה כמה שוות האלפים ליט' לערך ו' מנינים המאה ותמצא ששוות ק"כ מנינים מצד כי הוא נותן ת"ק מנינים תחברם עם ק"כ ויהיו תר"כ מנינים וכך הוא קרן בעל השעוה עתה ראה כמה ליט' יש לו לקבל מהפתיל עבור אלו התר"כ מנינים כפי הערך שהוא שוה בממון ויצא לך ז' אלפים וז' (מאות) ונ' ואלו הליט' ראוי שיקבל עבור הב' אלפים ליט' שעוה וה' מאות מנינים ולדעת כמה ראוי שישים אותו בחלוף כבר ידעת כי הז' אלפים וז' מאות ונ' ששות בממון ו' מאות וכ' עתה ראה כמה ראוי שישוו אלו הז' אלפים וז' מאות ונ' לערך י' מנינים שהוא חלוף ויצא תשע"ה ומצד כי בעל הפתיל שואל ה' מאות הוצא אותם מתר"כ וישאר ק"כ מנינים גם הוציאם ממה ששוה בחלוף שהוא תשע"ה ויצא ב' מאות וע"ה ולכן תאמר כי ק"כ שבו ב' מאות וע"ה ולדעת כמה ראוי להיות ערך השעוה בחלוף תאמר אם ק"כ שבו רע"ה כמה ראוי שישובו ו' שהוא הערך בממונו ויצא לך י"ג וג' רביעיות והוא שווי השעוה בחלוף שאלה והנך רואה כי עבור אלפים ליט' שעוה וה' מאות מנינים ראוי שיקבל ז' אלפים וז' מאות ונ' ליט' מחבירו וראוי שישוה בחלוף י"ג וג' רביעיות
ולבחון אותו ראה כמה שוות אלו הז' אלפים וז' מאות ונ' ליט' בממון שהיה הערך ח' ויצא לך תר"כ עתה ראה כמה שות האלפים ליט' של שעוה בממון שהיה הערך ו' ויצא לך ק"כ תחבר עמהם ה' מאות ויהיו תר"כ והנך רואה כי הכל אחד
רפו) שאלה לאדם יש לו ק' מרקי שיש בכל מרקו ה' אוק' מכסף ונרצה לעשות אותו שיכיל כל מרקו ו' אוק' נרצה לדעת כמה אוק' ראוי להוסיף בו
כך תעשה כבר ידעת כי בכל מרקו יש ח' אוק' והג' הם של נחושת מאחר שהיא מכילה ה' מכסף בכל מרקו א"כ בכל הק' מרקו יש ג' מאות מאוק' נחושת חלקם על ו' שתרצה שיכיל כל מרקו מכסף ויצא לך נ' הוסיפם על ק' נ' ואלו הנ' הם כלם שוות של כסף
ולבחון אותו ראה כי בכל אלו הק"נ אין בם כי אם ג' מאות אוק' נחושת ויש בם ו' (ט'?) מאות אוק' כסף א"כ כל מרקו מכיל ו' אוק' מכסף
רפז) שאלה לאדם יש לו צ' מרקי מכיל כל מרקו ו' אוק' של כסף ורוצה להוסיף בו נחושת שלא יכיל כי אם ה' בכל מרקו אשאל כמה אוק' ראוי להוסיף
כך תעשה ראה כמה אוק' כסף יש בין אלו הצ' מרקי ויצא לך תק"מ ותאמ' אם ה' אוק' עושה מרקו אחד תק"מ כמה מרקי יעשו ויצא לך ק"ח וכן ראוי שיהיה בין הכל
ולבחון אותו כבר ידעת כי הצ' היו שוים תק"מ שהיה בכל מרקי ו' אוק' גם כפול עתה ה' פעמים ק"ח ויצא ג"כ תק"מ ועתה אין בכל מרקו כי אם ה'
רפח) שאלה לאדם יש לו כ' מרקי מכיל כל מרקו ג' אוק' ורוצה לעשות קשר אחד שיכיל כל מרקו ג' אוק' אשאל כמה כסף ראוי ל[הוסיף] וכמה יעלה בין הכל
הדרך הוא כך ראה כמה נחושת יש בין כל אלו הב' מיני כספים והנה בראשנה בכ' מרקי תמצא ס' אוק' נחושת והיו אחרים יש פ' אוק' נחושת (?) וחברם והיו ק"מ א"כ באלו הב' מיני כספים יש בם ק"מ אוק' נחושת והוא מבקש שיכיל כל מרקו ו' אוק' כסף א"כ לא יכיל כי אם ב' מנחושת ולכן תאמ' אם ב' מנחושת נתן לי א' מרקו ק"מ כמה מרקי יתנו ויצא ע' והם מרקי תוציא מהם הכ' והי"ו (?) וישארו ל"ד וכך ראוי שיוסיף ואלו הי"ד (ל"ד) הם כלם של כסף ר"ל כל מרקו מכיל ח' אוק' מכסף
ולבחון אותו כבר ידעת כי בין הכ' והי"ו לא היו מכילים מנחושת כי אם ק"מ אוקי' ועתה ראוי ג"כ כי בין אלו הע' מרקי לא יכילו כי אם ק"מ
רפט) שאלה לאדם יש לו כ' מרקי מכיל כל א' וא' ה' ועוד יש לו י"ו מרקי מכיל כל א' ו' ורוצה לכלול בם עופרת באופן לא יכיל כי אם ד' עבור מרקו א' אשאל כמה עופרת יוסיף וכמה יהיה כל הסך
הדרך הוא כך יש לך לראות כמה הוא כל הכסף מכל אלו הכספים והנה אותם הכ' שמכיל ה' יהיו ק' אוק' ואותם י"ו שמכיל ו' יהיו צ"ו ובין הכל קצו ומצד שרוצה שלא יכיל כל מרקו כי אם ד' תאמר אם ד' שוים מרקו א' קצו כמה שוים ויצא לך מ"ט וכן הוא סך הכל ולדעת כמה הוסיף הוצא ממנו כ' וי"ו וישארו י"ג וכן ראוי להוסיף מנחושת
ולבחון אותו כבר ידעת כי בין הב' כספים לא היה כי אם קצו אוק' כסף וכך ראוי שיהיה עתה בין אלו המ"ט מרקי והנך רואה כי ד' פעמים מ"ט הם קצ"ו
רצ) שאלה לא' יש לו סך כסף מכיל כל מרקו ה אוק' וחצי מכסף ואחר רוצה לעשות כ' מרקי יכיל כל מרקו ד' אוק' וחצי אשאל כמה יקח מאותו הכסף וכמה נחושת ראוי להוסיף
כך תעשה ראה כמה כסף יש בכ' מרקי לערך ד' אוק וחצי בכל מרקו ויצא צ' וכך ראוי לקחת מאותו שמכיל ה' וחצי ולדעת כמה יקח תאמר אם ה' וחצי שוים מרקו אחד צ' כמה שוים ויצא לך י"ו וד' חלקים מי"א וכך ראוי לקחת מאותו שמכיל ה' וחצי ולדעת כמה נחושת ראוי להוסיף ראה ההפרש מי"ו וד' חלקים מי"א עד כ' ויצא לך ג' וז' חלקים מי"א וכך נחושת ראוי להוסיף ולבחון אותו ראה כמה נחושת וכמה כסף יש באותם י"ו וד' חלק' מי"א מאותו הכסף שמכיל ה וחצי בכל מרקו ותמצא בם מכסף צ' אוק' ומנחושת מ' אוק' וי' חלקים מיא תוסיף אלו המ' והחלקים על ג' מרקו וז' חלקים מי"א שהוספנו מנחושת ויצא לך ע' אוק' והנה יש לך כי באלו הי"ו מרקי והחלקים יש לך צ' אוק' כסף ומ' אוק' נחושת וי' חלקים מיא ובין הכ' מרקי יש צ' אוק' וע' מנחושת וראה כי אם כל מרקו מכיל ד' וחצי אלו הכ' יכילו צ' עוד ראה כמה אוק' נחושת יש באלו הכ' מרקי ויצא לך ע' והמספר הוא שוה
רצא) שאלה לאדם יש לו כסף מכיל כל מרקו ד' וג' רביעיות עוד יש לו אחר מכיל כל מרקו ה' ורוצה לעשות נ' מרקי יכיל כל מרקי ו' אוק' כסף אשאל כמה כסף ראוי להוסיף באופן שיקח כל כך מזה כמו מזה
כך תעשה ראה כמה נחושת מכיל המרקו והנה אותו שמכיל ד' וג' רביעיות כסף יכיל ג' ורביע נחושת ואותו המכיל ה' מכסף יכיל ג' מנחושת וחברם ויהיו ו' ורביע אח"כ ראה כמה נחושת יכילו הנ' מרקי שרוצה שיכיל כל מרקו ו' מכסף ויצא לך ק' ועתה תאמר אם ו' אוק' ורביע נתנו לו מרקי א' ק' כמה יתנו לי ויצא לך י"ו וכך ראוי שיקח מכל מיני הכספים ודעת כמה כסף ראוי להוסיף ראה כי אם יקח י"ו מכל מתכת לא יהיו בין הכל כי אם ל"ב והוא מבקש לעשות נ' א"כ ראה מה בין נ' לל"ח ותמצא י"ב וכך ראוי להוסיף מכסף טוב
ולבחון אותו ראה כמה כסף מכיל אותם הי"ו מרקי שמכיל כל מרקו ד' אוק' וג' רביעיות ויצא לך ע"ו אוק' עוד ראה כמה כסף מכילים הי"ו מרקי שמכיל כל מרקו ה' אוק' מכסף ויצא לך פ' ותחברם ויהיו קנ"ו גם תחבר עמהם י"ח מרקו שהוא כלו טוב ויצא לך ג' מאות וע' כפול נ' שהם מרקי על ו' ויעלה הכל ג' מאות
רצב) שאלה לאדם יש לו מב' מיני כספים הא' יש ה' אוק' בכל מרקו ובאחר יש ו' בכל מרקו ורוצה לעשות נ' מרקו יכיל כל מרקו ו' אוק' ורוצה לקחת כ"כ מזה כמו מזה אשאל כמה יקח מזה ומזה וכמה כסף יוסיף
הדרך הוא כך ראוי לראות כמה נחושת יש בין הנ' מרקו שהוא רוצה לקחת כפי הערך שהוא רוצה כי הוא רוצה שלא יהיה בכל מרקו כי אם א אוק' נחושת ויצא לך נ' ועתה יש לך לראות כמה נחושת יש בג' מרקו מאותו שמכיל מכסף עבור כל מרקו ה' ויצא לך ט' גם ראה כמה נחושת יש בג' מרקי מאותו שמכיל ו' אוק' מכסף כל מרקו ויצא לך ו' עתה ראוי לחבר מה שמכיל מרקו אחד מאותו ששוה ו' מכסף ויצא לך ב' שמכיל מנחושת ועם הט' הם י"א ועתה תאמר אם י"א אוק' נחושת נתן לי א' מרקו כמה יתנו לי נ' ויצא לך ד' וו' חלקים מי"א וכך ראוי שיקח מאותו שמכיל ו' אוק' מכסף עבור מרקו אחד ובעבור כי הוא רוצה לקחת ג' פעמים יותר מאותו שמכיל ה' כפול ג' פ' ד' וו' חלקים מיא ויצא לך י"ג וז' חלקים מי"א וזהו מה שיקח מאותו שמכיל ה אוק' מטוב ולדעת כמה כסף טוב ראוי שיוסיף תחבר י"ג והחלקים עם ד' והחלקים ויצא י"ח וב' חלקים מי"א והוצא זה המספר מנ' וישאר ל"א וט' חלקים מי"א וכך ראוי להוסיף מכסף טוב
ולבחון אותו ראה כמה שווים י"ג מרקו וט' חלקים מי"א שמכיל כל מרקו ה אוק' מכסף ויצא לך ס"ח וב' חלקים מי"א עו' ראה כמה כסף מכילים ד' מרקי וה' (וו') חלקים מי"א מאותו שמכיל ו' מרקו מכסף ויצא לך כ"ז וג' חלקים מי"א ותחברם ויהיו ו' גם תוסיף עמהם מה שמכיל הל"א שעולה רצ"ד (רנ"ד) ויהיה בין הכל ג' מאות וחמישים והנך רואה כי אותם הנ' מרקי שמכיל כל אחד ז' עולה ש"נ
רצג) שאלה לא' יש לו מג' מיני כספים הא' מכיל ז' אוק' כסף כל מרקו והא' ה' אוק' והא' ד' ונרצה לקחת משלשתן באופן יכיל כל מרקו ו' ונרצה לקחת נ' מרקו כמה יקח מכל א וא'
עשה כך תסדרם בזה האופן אח"כ תקשרם כך והוא שתקח הערך שהוא פחות מהערך שתרצה לעשות ותקשרהו עם הערך שהוא יותר גדול מהערך שתרצה לעשות ולכן תקשור ז' שהוא יותר מו' עם הד' שהם פחות מו' וכך תעשה והנך רואה כי ו' מוסיף על ד' ב' ולכן שים ב' על ז' גם אתה רואה כי ו' פחות מז' א' ולכן שים א על ד' ועתה קשרת ד' עם ז' נשאר לקשור ה' ותאמ' ו' מוסיף א על ה' ולכן שים א' על ה' עוד תאמ' ז' מוסיף על ו' א' ולכן תחבר הב' והא' שהם על הז' ויהיו ג' ושים ג' עליהם ועתה תחבר ג' שהם על הז' וא' שהוא על ה' וא' שהוא על ד' ויהיו ה' ותאמר ה' נתנו לי ק' נ' מרקי כמה ראוי שאקח מאותו שנתן לי ג' ויצא ל' וכך יקח מאותו מכיל ז' ובעבור הא' תאמ' אם ה' נתן נ' כמה יתן א' יצא י' ושימם על ה' א"כ מאותו מכיל ה' ראוי לקחת י' עוד תאמר אם ה' נתן נ' א' כמה יתן ויצא י' וכך ראוי לקחת מהמכיל ד'
ולבחון אותו ראה כמה מכילין ל מרקי מאותו ששוה ז' כל מרקו ויצא ר"י עוד ראה כמה שוים הי' שמכילים ה' ויהיו נֻ' עוד ראה כמה שוים הי' שמכיל ד' ויהיו מ' ותחברם ויהיו ש' עוד ראה כמה שוים הנ' מרקי מאותו שרצה לעשות שהוא ו' ויעלה ש' ג"כ
רצה) שאלה לאדם היו לו מה' מיני חטה ערך הא' מ"ד סולדי המשוא וערך הב' מ"ח וערך הג' נ"ב וערך הד' ס' וערך הה' ס"ו ובא אדם ורוצה לקחת מכלם בין כלם נ' משואות שלא יבא כי אם נ"ו גרושי אשאל כמה יקח מכל א וא'
ראשנה תקשור כנז' בשאלה הקודמת ותסדרם כך
ועתה תתחיל לקשור מ"ד שהם היותר פחותים עם ס"ו שהוא היותר גדול עם הערך שתרצה לעשות ותאמר מ"ד הוא פחות מנ"ו י"ב ושים י"ב על ס"ו עוד תאמר ס"ו מוסיפים על נ"ו י' ולכן שים י' על מד אח"כ תקשור מ"ח שהוא פחות מנ"ו עם ס' שהוא יותר מנ"ו ותאמר מ"ח הוא נו פחות מנ"ו ח' ושים ח' על ס' עוד תאמר ס' הם יותר מנ"ו ד' ולכן שים ד' על מ"ח וישאר לנו לקשור נ"ב שהוא פחות מנ"ו ולכן יש לך לקשור אותו עם איזה ערך שיהיה יותר מנ"ו ונוכל לקשור אותו עם ס' או ס"ו ונקשור אותו עם ס"ו ונאמר כי נ"ב הוא פחות מנ"ו ס' ד' ולכן שים ד' על ס"ו עוד תאמר ס"ו הוא מוסיף י' על נ"ו ולכן שים י' על נ"ב ועתה תחבר הי"ב והד' שהם על ס"ו ויהיו י"ו ועתה תחבר הי' שהם על מ"ד והד' שהם על מ"ח והי' שהם על נ"ב והח' שהם על ס' והי"ו שהם על ס"ו ויהיו מ"ח ועתה תאמר אם מ"ח נתן לי נֻ' משואות כמה יתן לי עשרה עבור החטה הראשנה ויצא לך י' וה' חלקים מי"ב וכן יקח מאותה ששוה מ"ד גרושי המשוא כן תעשה מכל הה' ערכים
ולבחון אותו כפול מה שיצא לך על כל ערך ר"ל מה שראוי לקחת מכל ערך על ערכו ושמור העולה גם כפול נ' שהם המשואות שעשה על נ"ו והעולה יהיה שוה אל השמור
ותוכל לקשור באופן אחר והוא שתקשור מ"ד עם ס"ו ונ"ב עם ס' ויצא לך מה שראוי לקחת אשר לא היה כמוהו בפעם הראשנה אך כשתבחון אותו הוא ג"כ דרך מדוקדק וצודק
ועוד נוכל לקשור באופן אחר והוא שתקשור מ"ד עם ס' ומ"ח עם ס"ו ונ"ב עם ס"ו ויצא לך קשר של קיימה
ועוד באופן אחר תקשור מ"ד עם ס' ומ"ח עם ס' ונ"ב עם ס"ו וכל אלו הקשורים כשתבחון כל א מהם הוא נכון והוא קשר אמיץ
רצו) שאלה אדם קנה מרגלית אחת עבור ק"נ מנינים ומכרה קע"ה אשאל כמה מרויח על כל מאה
הדרך הוא כך ראה ההפרש שהוא מק"נ עד קע"ד ותמצא כ"ד ועתה תאמר אם ק"נ הרויחו כ"ד ק' כמה ירויחו יצא לך י"ו וכך הרויח על כל ק'
רצז) שאלה אדם קנה דבר מה עבור מ"ה מנינים ומכרה ל"ה (ל"ד) אשאל כמה הפסיד על כל ק'
הוצא ממ"ה ל"ד הנשאר י"א ותאמר אם עבור מ"ה הפסיד י"א עבור ק' כמה יפסיד ויצא כ"ד וד' תשיעיות וכך הפסיד על כל ק'
רצח) שאלה אדם מוכר דבר מה עבור פ' מנינים והרויח ט"ו עבור ק' אשאל כמה קנה הדבר
עשה כן ותוסיף ט"ו על ק' ותאמר אם קט"ו שבו ק' פ' כמה ישובו ויצא לך ס"ט וי"ג חלקים מכ"ג
רצט) שאלה אדם מכר דבר מה עבור קנ"ה והפסיד י"ב עבור כל מאה אשאל כמה קנה המסחר
תחסר י"ב מק' וישארו פ"ח ותאמר אם ק' שבו פ"ח קנ"ה כמה ישובו ויצא לך קמ"ב (קל"ו) וחלק אחד מכ"ב (ב' חלקים מה')
ש) שאלה אדם קנה דבר מה עבו' ע' מנינים אשאל כמה ראוי למכרה באופן שירויח י"ו על כל ק'
כבר ידעת כי הק' ראוי שישובו קי"ו ולכן תאמ' אם ק' שבו קי"ו כמה ישובו ע' ויצא לך פא וחומש
שא) שאלה באיזה אופן ראוי לקנות ליט' המשי כי כשאמכור כל ליט' ל"ב סולדי שארויח על כל מאה סולדי ט"ו
כך תעשה אם קט"ו נתן לי ק' כמה יתן לי ל"ב ויצא לך כ"ז וי"ט חלקים מכ"ג
שב) שאלה אדם מוכר מרגלית אחת ק"נ מנינים והרויח כ' עבור כל ק' אשאל אם רצה להרויח כ"ה על כל מאה כמה ראוי שימכרנה
תעשה כך ראוי שתאמר אם ק"כ נתן לי ק' ק"נ כמה יתן לי ויצא לך קכ"ה וכך קנה המרגלית ועתה כדי לדעת כמה ימכרנה כדי שירויח כ"ה תאמר אם ק' נתן לי קכ"ה קכ"ה כמה יתנו לי ויצא לך קנ"ו ורביע
שג) שאלה אם ז' ליט' מפדואה הם ה' מוינישיאה ק"מ מפדואה כמה הם מוינישיאה ויצא לך ק'
שד) שאלה אם ק' ליט' של מודו הם מוינישיאה קט"ו וק"פ של וינישיאה הם מאותם של קורפו ק"נ ור"מ מקורפו הם בניגריפונטי ש"ס אשאל ח' מאות ונ' מניגריפונטי כמה הם ממודו
כך תעשה ח' מאות ונ' מניגריפונטי כמה הם מקורפו אם ג' מאות וס' מניגריפונטי הם ר"מ מקורפו כמה ישוו ח' מאות ונ' ויצא לך תקס"ו וב' שלישיות ועתה תאמר אם ק"נ מקורפו הם מוינישיאה ק"פ תקס"ו וב' שלישיות כמה שוות ויצא לך תר"פ מוינישיאה עתה תאמר אם קט"ו מוינישיאה הם ק' ממודו תר"פ כמה שוות ויצא לך תקצ"א וז' חלקים מכ"ג
שה) שאלה ח' מרקיטי שוים י"ג פרושיני וט"ו מפרושא שוים ט' מבולונייני י"ב בולוניני שוה י"ו פישאני וכ"ד פישאני שוה ל"ב גינוויני אשאל ק"מ זינוויני כמה מרקיטי הם
ראה כמה שוים ק"נ (ק"מ) זינוויני מהפושאני ותאמר כן אם ל"ב שוים כ"ד ק"מ כמה שוים יצא לך ק"ה והם פישאני וכך תעשה מכלם כאשר עשית מהזינוויני עם הפישאני ויצא לך כי הק"מ זינוויני שוה מהמרקיטי פ' וי' חלקים מי"ג
שו) שאלה אם מ"ב קנים מפריש שוות ח' (י) ליט' וו' סולדי וח' דינרין ממטבעו' של פרושי ונושא אותו בפלורינצא נמצא כי הח' קנים מפארושי שוות ט' בלורינציאה והסולדי מפרושי שוה ד' מאותם של פלורינצא גם ח' דינרין אשאל כמה שוה הקנה מפלורינציא שהם ד' אמות
כבר ידעת כי הסולדי מפרושי הם ד' וח' דינרין מפלורינצא א"כ הי"ב דינרין מפרוש שיש בכל סולדי של פריש שוה בפלורינצא נ"ו שהם ד' סולדי וח' דינרין ועתה ראוי לראות הי' ליט' והו' סולדי וח' דינרין מפארושי כמה הם מפלורינצא נעשה כן אם י"ב דינרין מפרושי הם שוים נ"ו מפיאורינצא כמה ישוו י' וו' סולדי וח' דינרין ויצא לך מ"ח ליט' וב' (ד') סולדי וה' דינרין ושליש ממטבע של פלורינצא לערך כ' סולדי בכל ליט' ועתה ראוי לראות כמה הם הי' קנים מפרוש מאותם של פלורינצא ותאמר אם ח' מפרוש שוות ט' מפלורינצא מ"ב מפרוש ישוו מ"ז ורביע א"כ מה שהוא בפלורינצא מ"ז ורביע ישוה מ"ח ליט' וד' סולדי וה' דינרין
ולדעת כמה הוא ערך הקנה שהם ד' בראצי תאמר אם מ"ז ורביע שוה ליט' מ"ח וד' סולדי וה' דינרין ושליש ד' כמה שוים ויצא לך ד' ליט' א סולדו וז' דינרין וסא חלקים מפ"א וכך ישוה הקנה בפלורינצא ממטבע של פלורינצא
שיד) שאלה אם ג' טוחנות בד' ימים טוחנים ר"ל טומולי אשאל בכמה ימים ח' טוחנות יטחנו אלף וה' מאות
תאמר אם ג' טוחנות טוחני' בד' ימים (ר"ל) כמה יטחנו ח' טוחנות ויצא לך כי ח' טוחנות יטחנו בד' ימים ו' מאות וי"ג ושליש אח"כ תאמר אם ו' מאות וי"ג ושליש שוים ד' אלף וה' מאות כמה שוים ויצא לך ט' וי"ח חלקים מכ"ג
שטו) שאלה אם ר"נ מנינים הרויחו בח' חדשים ס' מנינים אשאל ד' מאות מנינים בכמה זמן ירויחו ק"פ
ותאמר אם ק"נ (ר"נ) הרויחו בח' ס' כמה ירויחו ד' מאות ויצא לך צ"ו הנה א"כ עם ד' מאות מנינים בח' חדשים נרויח צ"ו א"כ תאמר אם צו נתן לי ח' ק"פ כמה יתן ויצא ט"ו א"כ בט"ו חדשים עם ד' מאות מנינים נרויח ק"פ
שיו) שאלה אם ככר הערמונים שוה ב' מנינים וחצי ואדם מוכר הליט' י"ד פיצולי אשאל אם הככר שוה ב' מניני' איזה משקל ראוי לתת עבור א סולדו
תעשה כך תאמר שהככר שוה ב' וחצי אני מוכר י"ד כשהוא שוה ב' כמה אמכור ויצא לך י"א וחומש ולדעת כמה משקל ראוי לתת עבור א סולדו תאמ אם עבור יא וחומש אני נותן י"ב אוק' שיש בליט' כמה אתן עבור י"ב פיצולי שהם א סולדו ויצא לך י"ב וב' (ו') שביעיות וכך ראוי למכור הליט'
שיז) שאלה כשהטומולי מהחטה שוה פ' (ע') סולדי הלחם הנמכר ד' פיצולי שוקל ו' אוק' כשהטומולי לא ישוה כי אם ע' (פ') סולדי כמה ראוי שישקול הלחם הנמכר ד' פיצולי
ראוי שתאמר אם ע' נתן ו' אוק' כמה יתנו פ' ויצא לך ו' וו' חלקים מז' וכך ראוי שישקול הלחם השוה ד' פיצולי
שיח) שאלה בעוד שככר החטה שוה פ' (ע') סולדי הלחם השוה ו' פיצולי שוקל ט' אוק' כשהככר לא ישוה כי אם ע' (פ') כמה ראוי שישקול הלחם הנמכר ד' פיצולי
עשה כך תאמר אם ע' נתן ט' אוק' פ' כמה יתן ויצא לך י' וב' שביעיות וכך ראוי שישקול הלחם הנמכר ו' פיצולי ולדעת כמה ישקול הנמכר ד' תאמ' אם ו' נתן י' וב' שביעיות מה יתן ד' ויצא ו' וו' שביעיות וכן ראוי שישקול
שיט) כשככר החטה שוקלת קל"ב ליט' ושוה הככר כ"ד גרושי הלחם הנמכר מו' פיצולי שוקל י"ב אוק' אשאל כשהככר שוקל ק"כ ושוה י"ו גרושי כמה ראוי שישקול הלחם מד' פיצולי תעשה כך תאמר אם קל"ב ליט' עם כ"ד גרושי נתנו לי י"ב אוק' עבור ו' פיצולי כמה יתנו ק"כ ויצא י' וי' חלקים מי"א א"כ הלחם הנמכר ו' פיצולי אין ראוי לשקול כי אם י' וי' חלקים מי"א ולדעת כמה ישקול עבור ד' תאמ' אם י"ו גרושי נתנו לי (נ') י' וי' חלקים מיא כמה יתנו כ"ד ויצא לך איזה דבר אח"כ תאמר אם ו' פיצולי נתנו לי כך כמה יתנו ד' פיצולי ויצא לך י' וי' חלקים מי"א וכך ראוי שישקול הלחם מד' פיצולי לערך הנז'
שכ) שאלה ב' אחים מחוייבים לפרוע ז' מאות מנינים הראשון מרויח ב' שלישיות ומפזר ב' חמישיות האחר מרויח ג' רביעיות ומפזר חצי בכל יום אשאל בכמה זמן ירויחו כדי לפרוע חובם
כבר ידעת כי החלקים הם חצי ושליש ורביע וחומש בקש מספר כולל החלקי' והוא ס' ויען כי א מרויח ב' שלישיות הוצא ב' שלישיות ס' שהם מ' א"כ בס' ירויח מ' ומצד כי מפזר ב' חמישיות הוצא ב' חמישיות ס' שהם כ"ד הוציאם ממ' נשאר י"ו א"כ בס' ימים הרויח י"ו והשני מרויח ג' רביעיות הוציאם מס' שהם מ"ה הוצא מהם החצי שהם ל' נשארו ט'(ו) שמרויח בחדש בס' חברם ויהיו לא א"כ בס' מרויחים ל"א ותאמ' אם ל"א נתנו ס' ז' מאות מה יתנו ויצא אלף שנ"ד וכ"ו חלקים מל"א ובכך ימים ירויחו הנז'
שכא) שאלה אדם קונה מב' מיני סחורה שוקלים בין שניהם י"ב ליט' ושוים י"ו שולדי הא' שוקל ה' והאחר ז' ואותו השוקל ה' שוה כל ליט' ג' פיצולי יותר מאותו השוקל ז' אשאל כמה ערך הליט' משניהם
כבר ידעת כי אותה של ה' שוה הליט' ג' פיצולי יותר מהאחר א"כ הה' ליט' שוות ט"ו פיצולי יותר הוציאם מי"ו סולדי הנשאר י"ד סולדי וט' פיצולי וחלקם על י"ב שהם הליט' משניהם ויצא א' סולדו וב' פיצולי וג' רביעיות והוא ערך מאותו השוקל ז' ר"ל ערך כל ליט' א"כ ערך מאותו ששוקל ה' הוא א' סולדו וה' פיצולי וג' רביעיו' ותוכל לבחון אותו ודע כי י"ב פיצולי יש בסולדו
שכב) שאלה אדם קונה ביצות הג' שוים ה' פיצולי ואח"כ מכרם ד' עבור ט' פיצולי והרויח עשרים סולדי וה' פיצולי אשאל כמה ביצות קנה
הנה מצד כי קנה ג' ומכר ד' בקש מספר לו שליש ורביע והוא י"ב וכבר קנה הג' ה' פיצולי א"כ היב שוים כ' פיצולי ומצד כי מכר הד' ט' פיצולי הי"ב ישוו כ"ז פיצולי א"כ עבור יב ירויח ז' עשה פיצולי מכ' סולדי ויהיו רמ"ה עם הה' ותאמר אם כדי להרויח ז' יצטרך י"ב כדי להרויח רמ"ה כמה יצטרך ויצא לך ד' מאות וכ' וכן קנה ותוכל לבחון אותו
שכג) שאלה אדם רוצה לעשות בנין ודבר לאומן לעשות מלאכתו במ' יום ויתן אל האומן בכל יום כ' סולדי ובכל יום שהאומן לא יעשה מלאכה יתן אל הבעל כ"ח ושבת מכל מלאכתו ימים ועבד ימים ולבסוף יצא שכרו בהפסדו כמה ימים עבד וכמה שבת
יש לך לשים מה שהוא מרויח בכל יום שהם הימים ששבת ומה שהוא פורע בימים שהוא פורע ממלאכתו תשים הימים שעשה מלאכה א"כ ה' ימים (הימים) שעשה מלאכה לפי זה הדרך הם כ"ח והימים ששבת הם כ' וחברם ויהיו מ"ח ואנו מבקשים מ' ולכן תאמר אם מ"ח נתן לי כ"ח והם הימים שעשה מלאכה כמה ימים יתן לי מ' ויצא לך כ"ג ושליש והם הימים שעשה מלאכה ועד תשלום מ' שבת
שכד) שאלה לאדם יש לו ממון ובא לתת שכר לפועלים ואומר אם אתן לכל א' יב ליט' ישאר לי נ' ליט' ואם אתן ט"ו לכל א יחסר ע' אשאל כמה הם הפועלים וכמה הוא הממון
תחבר נ' עם ע' ויהיו ק"כ גם הוצא י"ב מט"ו נשארו ג' תחלק ק"כ על ג' ויצא לך מ' וכך הם הפועלים ולדעת כמה ממון היה לו כבר ידעת כי הוא אמר אם יתן י"ב לכל אחד ישאר נ' לכן כפול מ' על י"ב ויצא ת"פ תוסיף עליהם נ' ויהיו תק"ל או אם תרצה כפול מ' על ט"ו ומהעולה תוציא ע' וישאר ג"כ תק"ל ותוכל לבחון אותו
שכז) שאלה אם נשאל לך אם ק' ליט' משי שוות ו' דוקטי וז' גרושי וח' (י"ח) פיצולי כמה ישוה ה' אלפים וד' מאות ול"ב ליט' אבאטאנדו דיטארא ז' ליט' עבור כל מאה ר"ל שעל כל ק' ליט' יש לו לפרוע ז' ליט' ממס' ועוד יש לו לפרוע מס אחר נקרא מישיטראריאה וראוי שיפרע עבור כל ק' מנינים ב' מנינים ראשנה יש לך לראות כמה שווי הטארא מהה' אלפים וד' מאות ול"ב ועשה כך כפול ה' (ז') פעמים ז' (ה') אלפים וד' מאות ול"ב ויעלה ל"ח אלפים וכ"ד וחלקם על ק' ויצא לך ש"פ והוא הטארא תסירם מה אלפים וד' מאות ול"ב וישארו ה' אלפים ונ"ב ויען כי יש לך דוקטי גרושי פיצולי תשיבם אצל הפיצולי שהוא המטבע הפחותה ותכפול המנינים על כ"ד ויהיו גרושי כי כ"ד שוים דוק' א' והעולה כפול על ל"ב ויהיו פיצולי ויעלה הכל ד' אלפים וח' מאות ונ' ועתה תאמר אם ק' ליט' שוים ד' אלפים וח' מאות ונ' פיצולי כמה שוים ה' אלפים ונ"ב ליט' ויצא לך ב' מאות ומ"ה אלפים וכ"ב והם פיצולי והוא השווי תעשה מהם גרושי ויהיו ז' אלפים ותרנ"ו ונשארו ל' פיצולי עשה מכל זה מנינים ויצא לך ג' מאות ויט מניני ול פיצולי והוא שווי הה' אלפים וד' מאות ול"ב נקי מטארא ועתה יש לראות כמה ראוי שיפרע עבור המס האחר הנקרא מישיטראריאה והוא שפורע עבור כל ק' מנינים ב' מנינים ותאמר אם ק שוים ב' ג' מאות ויט מנינים ול' פיצולי כמה שיפרעו ויצא לך ו' מאות ול"ח וא' גרושו וכ"ח פיצולי אחר שכפלת אותו על ב' וחלק זה על ק' ויצא לך ו' מנינים ונשארו ל"ח דוקטי עשה מהם גרושי ומן העולה עשה מהם פיצולי וחלקם על ק' ויצא לך ט' גרושי וד' פיצולי (וחלקים) א"כ ראוי שיפרע ממישטריאה ו' דוק' וט' גרושי וד' פיצולי וחלקים ועתה הוצא זה הפרעון מג' מאות וי"ט מנינים ול' פיצולי וישאר לך שי"ב מנינים וי"ו (ט"ו) גרושי וכ"ה פיצולי והוא שווי ה' אלפים וד' מאות ול"ב ליט' נקי מטארא וממישטריריא
שכח) שאלה אם תרצה למצא מרכז העגול השלם או החצי או פחות או יתר מן חצי
תעשה באותו חלק מהעגול ב' מיתרים אח"כ תעשה כמין חצי עגול מראש המיתר אצל האחד גם תעשה כן מהראש האחר וכן תעשה במיתר הב' שני חצי עגול ואח"כ תחתוך מקום פגישתן משניהם ובמקום אשר יפגשו שני הקוים שם המרכז כמו שהוא מצוייר וכן תוכל לעשות ג' נקודות באיזה מקום שיזדמן ולעגל עגול יפגוש הג' נקודות תעשה חצי עגול ר"ל שתשים הנקדה הא' מרכז ותעגל חצי עגול גם תשים הנקדה הב' מרכז ותעגל ג"כ חצי עגול ותחלקנה לב' וכן תשים הנקדה הג' מרכז ותעשה חצי עגול גם שים הנקדה הב' מרכז ותעגל חצי עגול ותחלקנה ג"כ לב' ובמקום אשר יפגשו שני הקוים שם המרכז כמו שהוא מצוייר למטה
שכט) שאלה יעקב הניח ממון לד' בניו לזה פחות מזה והג' מתרעמים אמר הגדול אני אכפול לכל א חלקו וכן עשה ונשאר מוטעה אמר הב' אני אכפול לכל א' חלקו וכן עשה ונשאר מרומה אמר הג' אני אכפול לכל א' חלקו ונשאר מתרעם אמר הד' אני אכפול לכל א חלקו וכן עשה ונשאר לכל א' חלק שוה כמה היה לכל אחד בתחלה
תוסיף על סכום הבנים א' ויהיו ה' וזה חלק מה שלקח האחרון עוד כפול ה' וחסר א ויהיו ט' וזה חלק הג' עוד כפול ח' (ט') וחסר אחד שהם י"ז וזה חלק הב' עוד כפול י"ז וחסר א' ויהיו ל"ג וזה חלק הראשון כן תוכל לעשות אם הבנים הם ככוכבי השמים לרוב
של) שאלה אם תרצה לתקן ט"ו יהודים וט"ו ישמעאלים או י"ד וי"ד או י"ג וי"ג או איזה מספר שתרצה ותרצה למנותם ז"ז או ח"ח או ג"ג או איזה מספר שתרצה ותרצה שיצאו לחוץ כל היהודים או כל הישמעאלים
תתקנם כפי המספר שהזכיר ותתחיל למנות מא' ותמנה עד המספר שהזכיר ותרשום על אותו שהשלים וכן תעשה עד תומם
דמיון נרצה לתקן עשרה יהודים וי' ישמעאלים ולחשבם ה"ה ויכלה לעולם אל הישמעאלים
שים על דף מא' ועד כ' יען כי הם כ' בין הכל ככה ותתחיל למנות א'ב'ג' וכן עד ה' ותרשום עליו נקדה כמו שאתה רואה עוד תתחיל למנות אחריו אב"ג וכן עד ה' וכן תעשה עד שתרשום י' רשמים אח"כ תתקנם הרשומים עם הבלתי נרשמים ושים תחלה א' ישמעאל וב' יהודים וג' ישמעאלים וג' יהודים וא ישמעאל וא' יהודי וב' ישמעאלים וא יהודי וא' ישמעאל וב' יהודים וא ישמעאל וא' יהודי וא' ישמעאל וכן תוכל לעשות מכל המספרים שתרצה
שלא) שאלה אדם אמר למשרתו להביא ליט' תאנות וליט' צמוקים וליט' שקדים והנה ליט הצמוקים שוה ב' פשוטים יותר מליט' התאנים וליט' השקדים שוה יותר מליט' הצמוקים ג' פשוטים ובין הג' ליט' שוה ל' פשוטים ארצה לדעת כמה ערך כל ליט' וליט'
כך תעשה כבר ידעת כי הצמוקים שוה ב' פשוטים יותר מהתאנים הסר ב' מל' ונשאר כ"ח והנה ליט' השקדים שוה יותר מליט' הצמוקים ג' א"כ ליט' השקדים שוה יותר מליט' התאנים ה' הסר ה' מכ"ח נשאר כ"ג אח"כ חלק כ"ג על ג' יען כי הם ג' מינים ויצא לך ז' וב' שלישיות א"כ ז' פשוטי' וב' שלישיות שוה ליט' התאנים שים בם ב' ויהיו ט' וב' שלישיות והוא ערך ליט' הצמוקים עוד תוסיף ג' ויהיו י"ב וב' שלישיות והוא ערך השקדים ובין הכל ל' ותקיש על זה
שלב) שאלה תמצא לי מספר אשר כשתוסיף עליו מספר מה יהיה מרובע ואם תגרע ממנו ישאר מרובע
כך תעשה קח ב' מספרים מרובעים וראה התוספת שיש בין זה לזה וחלק היתרון לב' חצאים ושים חלק א' על המרובע הקטן או תגרענו מהגדול והוא המבוקש
דמיון קח מספר ט' שהוא מרובע ומספר י"ו שהוא מרובע והיתרון הוא ז' חלק על ב' והם ג' וחצי שימם על ט' והנם י"ב וחצי או גרעם וי"ו (מי"ו) והנם ג"כ י"ב וחצי כי אם תסיר מי"ב וחצי ג' וחצי ישאר ט' שהוא מרובע ואם תוסיף בם ג' וחצי יצא י"ו והוא מרובע ג"כ
שלג) שאלה תמצא לי מספר כי כשתמנהו א"א שוה ב"ב ישאר א' ג"ג ב' ד"ד ג' ה"ה ד' ו"ו ה' ז"ז א'
כך תעשה תמצא מספר יכלול החלקים עד ו' והם ס' תסיר ממנו א נשאר נ"ט א"כ נ"ט נשאר על ב' א ועל ג ב' ועל ד' ג ועל ה' ד' ועל ו' ה' אח"כ ראה אם הולך ז"ז ותמצא כי נשאר ד' ואנו מבקשים שישאר א' אח"כ כפול ד' על איזה מספר באופן כי כשתחלקהו על ז' שישאר א' שישאר ב' ותמצא ד' כי ד' על ד' הם י"ו וישאר על השביעית ב' אח"כ כפול ד' על ס' ויהיו ב' מאות ומ' תסיר ממנו א ויהיו ב מאות ול"ט והוא המבוקש ואולם אמרי תסיר ממנו א כי ר"מ הולך אא בב גג דד הה ו"ו ולז"ז ישאר ב' ואם תסיר ממנו א' ישאר הדרוש
שאלה אדם מוכר חטה י"ג מדות בכ"ג פשוטים כמה מדות יתן בז' פשוטים
כפול ז' על י"ג יעלה צ"א חלקם על כ"ג יצא ג' וכ"ב חלקים מכ"ג
שאלה אדם מוכר מג' מיני חטים הא' מהם המדה שוה י"ב פשוטים ומהאחרת י"ח ומהאחרת כ"ב ובא אדם ורוצה לקנות מאותם הג' מיני חטים כ"ד מדות לערך ט"ו פשוטי כמה יקח מכל חטה וחטה באופן שרע רע לא יאמר הקונה והמוכר ג"כ
כך תעשה תראה ההפרש שיש בין ט"ו לי"ב תמצא ג' ושימם על י"ח ואח"כ ראה ההפרש שהוא בין ט"ו לי"ח תמצא ג' ושימם על י"ב ורצוני בזה שכל ז' זמן שיקח ג' מדות מאותו של י"ח יקח ג' מדות של י"ב ויש לנו אחר ששוה כ"ב על כן נקח ממנו א אח"כ ראה ההפרש שיש בין כ"ב לט"ו תמצא ז' אח"כ חלק אלו הז' על ההפרש שיש בין ט"ו לי"ב שהוא ג' יעלה ב' ושליש אח"כ חבר הכל רצוני אלו הב' ושליש והג' והא' והג' האחרים הנה בין הכל עולה ט' שלמים ושליש אח"כ כפול ה' ושליש שהם י"ב נגד כ"ד וחלק היוצא על ז' (ט') ושליש יצא י"ג וה' שביעיות וככה יקח ממנו אח"כ כפול ג' שהם על י"ח נגד כ"ד וחלק היוצא על ט' ושליש יצא לך ז' וה' שביעיות א' אח"כ כפול א על כ"ד וחלקהו על ט' ושליש יצא לך ב' וד' שביעיות וככה יקח מאותו ששוה כ"ב
ואם תרצה לבחון אותו ראה כמה שוות הב' מדות וד' שביעיות לערך כ"ב במדה וקבץ הכל אח"כ ראה כמה שוות הה (ז) מדות וה' שביעיות לערך י"ח במדה וקבץ הכל אח"כ ראה כמה שוות י"ג מדות וה' שביעיות לערך י"ב דינרין המדה וקבץ הכל ותמצא שיעלה בין הכל ג' מאות וס' דינרין רצוני ערך כל הג' חטים ושמור זה אח"כ כפול כ"ד שהם המדות המבוקשות על ט"ו שהוא הערך ששואל תמצא שהוא עולה ג' מאות וס' ג"כ
שאלה אדם מוכר חטה סך נעלם במעות מנויים ובחלופי' משים אותו ג' והאחר העושה החלוף עמו משים החטה במעות מנויים מוכר אותה יותר ובחליפים משים אותה ג' פשוטים ומהג' פשוטים שואל השליש שהוא א' במעות מנויים והב' שלישיות שואל מחטה ומדת החטה שוה ד' פשוטים במעות מנויים ובחלופים שוה עתה ח' פשוטים נרצה לדעת כמה היה שוה הקנה מהבגד במעות מנויים באופן שבעבור הב' שלישיות בעל החטה העלה אותם לו הסך מד' עד ח'
ראוי לעשות ככה והוא שתראה ההפרש שהוא מד' לח' והנה ד' חצי הח' אח"כ קח חצי מהב' שלישיות שהוא עושה החלופים והנה הב' שלישיות הם ב' שלמים כי ב' שלישיות מג' הוא ב' הסר ממנו החצי ישאר א' הוסף זה על שליש המעות שהוא שואל במעות מנויים והוא א' יהיו ב' הנה א"כ קודם לכן הקנה מהבגד היה שוה במעות מנויים ב' פשוטים ועתה שוה ג' בחלופים וכך תעשה לכל השאלות שהם כזאת
שאלה אם תרצה לתקן ט' בתים אשר כל ג' בתים מהם יעלו בין באורך בין ברוחב בין באלכסון י"ו
כך תעשה ראוי לך לדעת כי יש לנו תמונה שעולה באורך וברוחב ובאלכסון ט"ו ותמצא בבית הראשון ב' ובב' ט' ובג' ד' ובד' ז' ובה' ה' ובו' ג' ובז' ו' ובח' א' ובט' ח' וזאת היא הצורה
וראוי לך לעשות הערך ככה והוא כי יש לך לקחת ב' שלישיות ט"ו והם י' גם תקח ב' שלישיות י"ו שהם י' וב' שלישיות ותאמר אם י' נתן לי ב' מה יתן לך ומה יוסיף לך ב' (י') וב' שלישיות אמנם אמרתי ב' יען כי תמצא ב' בבית הראשון ויצא לך ב' וב' חלקים מט"ו והוא מה שראוי להיות בבית הא' עוד תאמר אם י' נתן לי ט' והוא מה שבבית השני מה יתן לי י' וב' שלישיות יצא לך ט' וט' חלקים מט"ו וכך כלם וזאת היא צורתם
שאלה אם תרצה לתת לג' בני אדם לא' זהב לאחר כסף (לאחר כסף) לאחר נחושת תעשה כן תן לא' א' ולאחר ב' ולאחר ג' מטבעים וזכור למי נתת א' ולמי נתת ב' ולמי נתת ג' אח"כ תאמ' מי שירצה לקחת הכסף יקחנו ומי שירצה לקחת הזהב יקחנו ומי שירצה לקחת הנחושת יקחנו אח"כ תאמ' מי שלקח הזהב יקח כמו מה שיש לו
המשל אם יש לו ב' (א') יקח אחד ואם יש לו ב' יקח א' (ב') ואם יש לו ג' יקח ג' אחד ושים על השלחן י"ח מטבעים ואמור להם שיקחו מאותם המטבעים עוד תאמ' מי שיש לו כסף יקח ב' פעמים כמוהו ומי שיש לו הנחושת יקח ד' פעמים כמוהו ודע כי יצטרך שישארו על השלחן או ז' או ו' או ה' או ג' או ב' או א' אבל ד' לא ישאר ואם נשאר ה' דע כי מי שלקח א' יש לו הזהב ומי שלקח ב' יש לו הכסף ומי שלקח ג' הנחושת והא לך הסימן כי בכל מקום שתמצא אה מורה על הזהב ובמקום או מורה על הכסף ובמקום אי על הנחושת ואם נשאר א' תעיין במלה הראשנה אם נשאר ב' תעיין במלה שניה אם ג' תעיין בג' ודע כי הנקדה שתמצא בראשה מורה על האיש שיש לו א והנקדה השניה מורה על מי שיש לו ב' והנקדה הג' מורה על מי שיש לו ג' ושמור הדרך שלא תטעה כי אה מורה על הזהב אי (או) מורה על הכסף אי מורה על הנחושת
שאלה תמצא לי מספר אשר מחציתו ושלישיתו יוסיפו ד' שלמים על רביעיתו וחמישיתו
הנה נקח י"ב ומחציתו ו' ושלישיתו הוא עשרה ורביעיתו וחמישיתו הם ה' וב' שלישיות א"כ החצי והשליש מוסיף על הרביעית והחומש ד' וג' חמישיות ולכן תאמ' אם ד' ו[ג'] חמישיות נתן לי י"ב ד' מה יתנו ויצא לך עשרה וי' חלקים מכ"ג והוא [המב]וקש
שאלה אם תרצה לתקן ד' בתים כאלו תאמר בית ראובן ושמעון ולוי ויהודה שהמרחק שיש מזה לזה יהיה שוה
הנה יש לך לעשות ד' משולשים ותחבר הג' חדודים מהג' משולשי' ויהיו זקופים והמשולש הד' יהיה שטוח וזה נקרא בלשונינו משולש [מוג]שם ובלשונם נקרא טריאנגולי אינקורפוראטו והנה בג' זויות השטוחים יהיו ד' בתים ובזוית הזקוף יהיה בית הרביעי ר"ל במקום שהג' ראשים מהמשולשים שהם זקופים
שאלה אם תרצה למצא הנקודה האבודה ר"ל אם תתחיל לעשות עגול ולא תשלים אותו ואין המרכז נרגש אם תרצה למצא המרכז
הנה יש לך לחבר שני ראשי העגול שהתחלת לעשות וקח חצי הקו המחברת ותעשה בו נקודה גם קח חצי הקשת ר"ל מהעגול שהתחלת לעשות גם תעשה בו נקודה למען יהיה נראה אח"כ תחלק חצי המיתר לג' חלקים או ד' או באיזה מספר שתרצה עם מחוגה ותכפול החלקים מחצי המיתר על החלקים מהחצי האחר המשל אלו חלקת חצי המיתר לג' חלקים יצטרך גם שהחצי האחר יהיה ג' בהכרח וכפול ג' על ג' ויהיו ט' אח"כ ראה כמה חלקים יש מנקודת הקשת שעשית עד נקודת המיתר מאותם המדות שעשית כבר וכפי אותו המספר שיצא תכפלהו באיזה מספר שיעשה ט'
המשל אם יש מנקודת הקשת עד נקודת המיתר א' ושליש תמצא איזה מספר שכאשר תכה אותו בא' ושליש יעשו ט' חלק ט' על א' ושליש יצא ו' וג' רביעיות אח"כ תמשוך קו באשר מנקודת הקשת אל נקודת המיתר ויעבור האורך הרבה הנה יצטרך בהכרח שבאותו הקו שמשכת באשר שיהיה מרכז העגולה
ואם תרצה למצא המרכז תמדוד מנקודת המיתר באותו הקו ו' וג' רביעיות ועם מה שיש מנקודת המיתר עד נקודת הקשת שהוא א' ושליש יהיו ז' (ח') וחלק א מי"ב [וח]לק זה המספר עם המחוגה על חצי ויצא לך מקום המרכז כמו זאת הצורה
שאלה אם יש לך חתיכת בגד ארכה ב' ורחבה ב' אם תרצה לעגלה
הנה יש לך לכפול ד' פעמים ב' ויהיו ח' אח"כ תחלק ח' על ג' ושביעית מצד כי לעולם הקף העגולה עודפת על אלכסונה ג' פעמים כמוהו ושביעית לכן נחלק ח' על ג' ושביעית ויצא לך ב' וו' חלקים מי"א והוא יהיה האלכסון מהעגול וכ"כ יהיה שטח העגול בשטח המרובע
שאלה אם תרצה לעשות מרובע רבוע ובתוך המרובע יהיה שמונה צלעות שוות ויהיה אורך כל צלע א' וב' שלישיות אשאל כמה יהיה אורך כל קו מהמרובע
הדרך הוא כך יש לך לכפול א וב' שלישיות על עצמם ויעלה ב' וז' תשיעיות וחלקם על ב' ויצא לך א וז' חלקים מי"ח וקח שרשם ויצא לך א ושתות וכך יהיה כל אורך מה שישאר בכל קצה ולבחון אותו קח שרש (כפל) א ושתות ויצא לך א י"ג חלקים מל"ו כפלם על ג' (ב') ויצא לך ב' וכ"ו חלקים מל"ו ושרש א וב' שלישיות
שאלה אם יש לך מרובע אורך כל קו מהמרובע י"ב ותרצה לעשות בו שיהיה שמונה צלעות שוות
הנה יש לך להקיש זאת השאלה עם אותה של מעלה בדרך הערכים ותאמ' אם ד' נתן לי א וב' שלישיות מה יתן לך ומה יוסיף לך י"ב כפול י"ב על א' וב' שלישיות ויצא כ' חלקם על ד' ויצא לך ה' וזה יהיה אורך כל צלע מהה' (ח') צלעות ולבחון אותו כפול ה' על [ה'] ויצא כ"ה תסיר ה' מי"ב שהוא אורך כל קו מהמרובע ויצא לך ז' חלקם על ב' ויצא לך ג' וחצי והוא מה שראוי שישאר בכל קצה כפול ג' וחצי על עצמם ויצא י"ב ורביע כפלם על ב' ויהיו כ"ד וחצי וקח שרשם ויהיו ה' בקרוב והוא שוה אל הצלע הה' וזאת היא צורתם
גם תוכל לעשות הערך באופן אחר והוא שתאמ' אם ד' שוה א' ושתות מה שוה י"ב ויצא לך ג' וחצי והוא אורך כל זוית וזה מבואר וכן תמיד תוכל לעשות ר"ל להקיש עם הדמיון מהמרובע העליון שהוא ד' על ד'
שאלה אם תרצה למצא שרש בשלמים במהירות גדול יש לך לראות אם המדרגות הם זוג או נפרד ואם הוא זוג תסיר א וישאר נפרד וקח האות הממוצעת ויצטרך שהשרש יהיה באותה מדרגה וכפול האות הראשנה מהשרש ותסיר זה המספר מהמדרגה האחרונה אח"כ ראה הנשאר ושים בו אות באופן שתוכל להסיר כפול אותה אות על השרש המונח וכפול על ג' (ב') ואח"כ כפול מה שתמצא על [......]תסיר העולה מהאות הבאה אחריה דרך ימין וכן לעולם עד [....ת]גיע אל המדרגה הראשנה
דמיון זה נרצה לדעת שרש ד' מאות וחמישים אלף וו' אלפים ותשפ"ט
הנה מצד כי הם מדרגות זוגיות כי הם ו' נסיר א' וישארו ה' המדרגה הממוצעת הוא ג' והם מאיות ונשיב המדרגה השישית אצל החמישית ויהיו מ"ה והשרש שעבר הוא ל"ו ושרשו ו' לכן שים ו' וישארו עד מ"ה ט' אח"כ תמצא איזה מספר שכשתכפלהו על ו' והעולה תכפול על ב' שתוכל להחסירו מצ"ו ותמצא ז' כי ז' על ו' הם מ"ב וב' על מ"ב ויהיו פ"ד תסירם מצ"ו וישארו י"ב אח"כ כפול ז' על ז' ותסירם מהז' אשר במדרגה הג' ולא תוכל לכן קח הב' שנשארו במדרגה הרביעית ולא תוכל לכן קח הא' שנשאר במדרגה הה' וישאר עדין ע"ה (ע"ח) אח"כ תחפש איזה מספר כי כשתכפלהו על ו' והעולה על ב' שתוכל להחסירו מע"ח ואם תקח מספר ו' יהיה העולה ל"ו וב' על ל"ו הוא ע"ב ויהיה הנשאר ו' והיה לך לכפול אותם הו' על הז' אשר הם האות השניה מהשרש ויעלו מ"ב וב' על מ"ב הם פ"ד ולא תוכל להסיר מס"ח (ע"ח) פ"ד לכן לא נתן לו כי אם ה' וו' על ה' הם ל' וב' על ל' הם ס' הסירם מע"ח הנשאר י"ח אח"כ כפול הה' על ז' ויהיו ל"ה ול"ה על ב' ויהיו ע' תסירם מהה' (ח') שהם במדרגה השנית ולא תוכל לכן קח הח' שהם במדרגה השלישית ותביאם אצל המדרגה השנית ויהיו פ"ח תסיר מהם ע' וישארו י"ח אח"כ כפול ה' על ה' ויהיו כ"ה ותסירם מהמדרגה הראשנה ולא תוכל לכן קח הח' שהם במדרגה השניה ותביאם אצל המדרגה הראשנה ויהיו פ"ט תסיר מהם כ"ה נשארו ס"ד הנה א"כ השרש מהמספר המונח הוא תרס"ה (תרע"ה) והנשאר אלף קס"ד
ואם יש במספר המונח איזו ציפרא תעשה ככה ר"ל אם תרצה לדעת אם יש בשרש ציפרא תעשה בזה הדרך
דמיון נרצה לדעת שרש קס"ד אלפים ותתק"ס
תעשה ככה כבר ידעת כי זה המספר מגיע עד המעלה [....................] ה' ותשיב המדרגה הו' אצל הה' ויהיו י"ו ושרשו ד' ולא ישאר מא[.....] ד' על ד' הם י"ו אח"כ תמצא איזה מספר כי כשתכפלהו על ד' והעולה על ב' יעלה ד' ולא תוכל כי אם תקח א ותכפלהו בד' והעולה על ב' יהיו ח' ואין המספר כי אם ד' לכן נשים כי ציפרא אח"כ תאמ' איזה מספר אמצא אשר כשתכפלהו על ד' והעולה על ב' שתוכל להחסירו ממ"ט ותמצא ו' כי ו' על ד' הם כ"ד וב' על כ"ד הם מ"ח תסירם ממ"ט וישאר א על המדרגה השלישית אח"כ כפול ו' על ו' ויעלו ל"ו תסירם מס' שהם במדרגה השנית וישאר עדין כ"ד ועם הק' ויהיו קכ"ד תפילם מהמספר המונח וישאר עדין קס"ד אלפים ותתל"ו והוא המרובע שעבר מהמספר המונח והשרש הוא ד' מאות וו' ותקיש על זה
שאלה תמצא לי מספר אשר כשתחלק חמישיתו על שרש המספר המונח שיצא ז'
הדרך הוא שתכפול ז' על ה' ויהיו ל"ה והוא יהיה שרש המספר המונח ואם תכה ל"ה על עצמם וקח חמישיתם ותחלקם על ל"ה יצא ז' ותקיש על זה
שאלה אם תרצה לעשות מרובע בתוך עגולה
אם תרצה לדעת כמה מוסיף המרובע (העגול) על העגולה (מרובע) הנה המרובע ר"ל כל צלע המרובע ראוי שיהיה כמו אלכסון העגולה ונניח שכל צלע המרובע הוא ה' כפול ה' על עצמם ויהיו כ"ה גם ה' על עצמם ויהיו כ"ה ועם כ"ה והנם נ' ושרשם ז' וחלק אחד מי"ד וכבר ידעת כי הקף העגולה היא ג' ושביעית מהאלכסון כפול ג' ושביעית על ז' וחלק מי"ד ויעלה כ"ב שלמים וכ"ב חלקים מצ"ח וחלקם על כ' יען כי כל צלע מהמרובע הוא ה' וד' פעמים ה' הוא כ' ויצא לך א ויא חלקים מצ"ח א"כ י"א חלקים מצ"ח מוסיף העגול על המרובע
שאלה אם תרצה לעשות עגולה בתוך מרובע אם תרצה לדעת כמה מוסיף המרובע על העגולה
דע כי יצטרך שאלכסון העגולה יהיה כמו אורך כל צלע המרובע
ואם נאמר כי אורך כל צלע המרובע הוא ה' גם אלכסון העגולה הוא ה' והקף כל המרובע הוא כ' גם כפול ג' ושביעית על ה' ויצא ט"ו וה' שביעיות אח"כ תחלק כ' על ט"ו וה' שביעיות יצא א וג' חלקים מי"א א"כ המרובע מוסיף על העגולה ג' חלקים מי"א
שאלה תמצא לי מספר שכשאכפלהו בד' ותחלקהו על ו' שישאר א'
כפול ד' על ו' ויהיו כ"ד תוסיף בו א ויהיו כ"ה חלקם על ד' ויצא לך ו' ורביע והוא המבוקש כפלהו על ד' ויהיו כ"ה וחלקם על ו' וישאר א'
ותקיש על זה דמיון אשר ממנו תוכל להבין כל הנזכר במולדות
והוא תמצא לי מספר אשר כשתכפלהו על ד' והעולה תחלק על ה' שישאר א'
הנה יש לך להוסיף א' על ה' ויהיו ו' וחלקם על ד' וישאר א וחצי הוא המבוקש אבל יש בו שבר ואנו מבקשי' שלא יהיה בו שבר ולכן ראוי שתאמר מצד פעם אחת שלקחתי המחלק שהוא ה' נתן לו א' וחצי ולכן תוסיף בו אחד ויהיו ב' כפול ב' על ה' ויהיו י' תוסיף בו אחד ויהיו י"א חלקם על ד' ויצא לך ב' וג' רביעיות ולא יצא עדין בשלמים לכן נכפול (נוסיף) עוד אחד ר"ל על הב' ויהיו ג' כפלם על המחלק ויהיו ט"ו ועם א ויהיו י"ו תחלקם על א' ד' ויצא ד' והוא המבוקש כי כשתכפול ד' על ד' יהיו י"ו וחלקם על ה' וישאר א' ואם תרצה שישאר ב' תוסיף ב' וכך לעולם
שאלה אחרת תמצא לי מספר אשר כשתכפלהו על ד' ותחלקהו על ה' שיצא ו' בחלוק וישאר ג'
כפול ה על ו' ותוסיף בו ג' ויהיו ל"ג וחלקם על ד' ויצא לך ח' ורביע והוא המבוקש ואם תכפול ח' ורביע על ד' והעולה חלק על ח' (ה') שיצא ו' וישארו ג' והוא בשברים ואם תרצה שלא שיצא בשלמים תעשה ככה למעלה
שאלה אם תרצה לדעת רוחב נקראו ארץ או איזה מרחק שוה שתרצה שים על ראשך כובע הנקרא [קפולו] ראשו ולך אצל שפת הנהר או במקום שתרצה לדעת ארכו וקח מקל שיהיה ארכו מהארץ עד שיגיע ראשו האחד תחת צואריך באופן שלא תוכל לשחות ארצה ולא להגביה למעלה אח"כ עשה באופן שהקפולו יהיה סמוך לעיניך וכשתראה לעין ראותך שהקפולו מגיע עד הקצה האחר מהמרחק ר"ל כשתסתכל עד ראש הנהר ולא תוכל לראות יותר מצד כי הקפולו צלו מעכב שלא לראות יותר רחוק אז תהפוך פניך לצד אחר המשל אם הנהר הוא לצד מזרח תהפוך פניך לצד מערב היינו לאחוריך ותעשה שהרגלים יעמדו באותו מקום ממש שעמדו בהיותך כלפי הנהר ותסתכל ג"כ וראה עד המקום אשר תוכל להשיג בעין ראותך אח"כ לך למכור ממעמד רגלך עד המקום שיכולת לראות וכך הוא מרחק הנהר אבל נראה לי כי יצטרך שיעמוד הנהר או המרחק במקום שוה
שאלה אם תחלק איזה מספר שיזדמן ותקח ממנו רביעיתו ומהנשאר שלישיתו ומהנשאר אחר לקיחת השליש מחציתו יש לכלם חלק שוה
המשל תקח רביעית י"ב והוא ג' וישארו ט' קח שלישית והוא ג' ונשארו ו' קח מחציתם והוא ג' ונשארו ג"כ ג' וזה יצדק בכל המספרים
שאלה בכאן שני מגדלים אשר ראש האחד מגיע אצל ראש האחר והמרחק מרגל לרגל הוא עשרה ואורך כל מגדל ג"כ עשרה ונרצה להוריד חבל מבין השני ראשים שיגיע אצל אמצע הרגלים כמה יהיה ארכה
הדרך בזה ראוי לכפול עשרה על עצמם ויעלו מאה תחסר מהם חצי המרחק שיש מרגל לרגל ששם מגיע ראש החבל והוא ה' ורבועם כ"ה תחסרם ממאה וישארו ע"ו (ע"ה) קח גדרם וישארו ח וב' שלישיות וזאת צורתם
ואם תרצה לדעת כמה בתים תוכל לעשות ממשולש שהוא שוה הצלעות ואורך כל צלע י'
הנה יש לך לכפול אורך השמור על חצי התושבת שהוא ה' ויעלו מ"ג וכ"כ בתים יוכל להעשות ממנו שכל אחד מהם יהיה אמה על אמה ר"ל מ"ג משולשים אשר כל אורך כל צלע אמה אחת
שאלה אם תרצה לדעת אורך העמוד באופן אחר
ראוי לקחת מאורך הצלע שהוא י' ב' חלקים מט"ו לכן קח ב' חלקים מט"ו מעשרה וישארו ח' וב' שלישיות והוא אורך העמוד
שאלה אם תדע אורך העמוד ותרצה לדעת אורך הצלע
תקח מרובע העמוד ותוסיף עליו שלישיתו ומהעולה תקח שרשו והוא אורך הצלע
דמיון אתה יודע כי אורך העמוד ח' וב' שלישיות
תקח מרובעם והוא ע"ה ותוסיף עליהם כ"ה שהוא שלישית ע"ה ויעלו ק' וקח גדרם והוא י' והוא אורך הצלע
שאלה אם תרצה לדעת מתוך אורך העמוד כמה הוא תשבורת המשולש
תרבע האורך ומהעולה תקח ה' תשיעיות וחומש התשיעית וכך הוא התשבורת כגון זה שעמודו הוא ח' וב' שלישיות הנה מרובעו ע"ה וה' שביעיתיו (תשיעיותיו) הוא מא וב' שלישיות וחומש התשיעית הוא א' וב' שלישיות ויעלה הכל מ"ג ושליש
שאלה אם תרצה לדעת ממשולש שהוא שוה השוקים אשר אורך כל שוק ט"ו ותשבורת ק"ח
אם תרצה לדעת אורך התושבת ואורך העמוד הנה ראוי לכפול ט"ו על ט"ו ויהיו רכ"ה גם כפול התשבורת על ב' ויהיו רי"ו הוצא רי"ו מרכ"ה וישארו ט' וגדרם ג' והוא מה שיעדיף העמוד על חצי התושבת
שאלה אם תרצה לדעת אורך העמוד והתושבת
קח מחצית ג' והם א וחצי ותרבעם יהיו ב' ורביע ותוסיפם על התשבורת ויהיו קי ורביע ושרשם י' וחצי תוסיף עליהם א וחצי ויהיו י"ב והוא אורך העמוד ואם תחסר מי' וחצי א וחצי ישארו ט' והוא חצי התושבת
ודע כי זה המשולש נקרא שוה שוקים כי ארכם שוה אבל התושבת אינו שוה אל השוק כי הוא פחות או יותר
שאלה אם תרצה לדעת ממשולש מתחלף הצלעות אורך העמוד ראוי לדעת תחלה אנה יפול העמוד
ואם תרצה לדעת באיזה מקום מהתושבת יפול העמוד ראוי לרבע אורך הצלע הארוך וגם לרבע אורך התושבת ולחבר זה עם זה
ונוציא מהם מרובע אורך הצלע הקצור והנותר נחלק על ב' והיוצא תחלק על התושבת והיוצא הוא מרחק העמוד מן התושבת אצל הצלע הארוך והנשאר מהתושבת אצל הצלע הקצור הוא החלק האחר ושניהם מחוברים אורך התושבת
דמיון זה נרצה לדעת ממשולש מתחלף הצלעו' אשר אורך אחת מצלעותיו ט"ו ואורך האחר י"ג ואורך התושבת י"ד
ראוי לדעת מרובע ט"ו עם מרובע התושבת ותחבר אלו הב' מרובעים ויעלו תכ"א נוציא מהם מרובע הצלע הקצור שהוא י"ג וישאר רנ"ב ונחלקם על ב' ויצא קכ"ו וחלקם על התושבת שהוא י"ד ויצא ט' והוא מרחק גבול מעמד העמוד מן הצלע האורך (הארוך)
ואם תרצה לדעת המעמד הקצור
תקח מרובע הצלע הקצור שהוא י"ג עם מרובע התושבת שהוא י"ד ויעלו שניהם שס"א (שס"ה) נוציא מהם מרובע הצלע הארוך שהוא רכ"ה וישאר ק"מ נחלק על ב' ויצא ע' חלק ע' על י"ד שהוא התושבת ויצא ה' והוא מרחק גבול העמוד מן הצלע הקצור
ועתה שנדע גבול מעמד העמוד נדע אורך העמוד ודרך ידיעתו הוא כך נרבע הצלע הקצור ויהיו קס"ט תסיר מהם מרובע גבול מעמד העמוד נדע אורך העמוד ודרך ידיעתו ר"ל המעמד הקצור שהוא ה' ומרובעו כ"ה והנשאר קמ"ד וגדרם י"ב והוא אורך העמוד או תקח מרובע הצלע הארוך שהוא רכ"ה ותסיר מהם מעמד הארוך שהוא ט' ומרובעם פ"א וישארו ג"כ קמד ושרשם יב והוא אורך העמוד וזאת היא צורתו
שאלה אם תרצה לדעת שרש המעוקב מאיזה מספר שתרצה
ראוי תחלה לדעת כי מרובע א הוא מרובע א כי הוא שרש ומרובע והנמשל לו הוא אלף אבל השרש הוא י' ומרובע ב' הוא (ח') והנמשל לו הוא ח' אלפים ושרשם כ' ומרובע ג' כ"ז והנמשל לו כ"ז אלפים ושרשם ל' ומרובע ד' ס"ד והנמשל לו ס"ד אלפי' ושרשם מ' ומרובע ה' (ק)כ"ה והנמשל קכ"ה אלפים ומרובעם ושרשם נ' ומרובע ו' רי"ו והנמשל רי"ו אלפים ושרשם ס' ומרובע ז' הוא שמ"ג והנמשל שמ"ג אלפים ושרשם ע' ומרובע ח' הוא תקי"ב והנמשל הוא תקי"ב אלפים ושרשם פ' ומרובע ט' הוא תשכ"ט והנמשל הוא תשכ"ט אלפים ומרובעם צ' וכן לעולם יחזור חלילה ר"ל כי מרובע מאה הוא אלף אלפים ומרובע ב' מאות הוא ח' אלפי אלפים ומרובע ג' מאות כ"ז אלפי אלפים
ואם תרצה לדעת השרש מאיזה דבר שיזדמן תוציא תחלה השרש הנמשל והנשאר תחלק על השרש שמצאת אך ראוי שתוסיף על השרש שמצאת א' והמעלה הקודמת אליו אח"כ כפול השרש על עצמו עם תוספת א' ומה שיעלה תכפול על ג' דמיוני א' שהוספת ותחלק הנשאר עליהם ואם נשאר לך עוד שוב והוסיף א' מהמעלה הקודמת אליו והעולה כפול על ג' דמיוני התוספת והנשאר תחלק עליהם אך הזהר שישאר לך כ"כ שתוכל לקחת מהנשאר מרובע היוצא וכך תמיד
ואתן לך דמיון נרצה לדעת שרש עשרת אלפים
כבר ידעת כי השרש שעבר הוא ח' אלפים ושרשם כ' ונשארו עדין ב' אלפים תוסיף א' מהמעלה הקודמת שהוא מעלת האחדים על כ' ויהיו כ"א כפול כ' על כ"א ויהיו ד' מאות וכ' כפול ד' מאות וכ' על ג' דמיוני א' שהוא התוספת ר"ל שתכפלם על ג' ויעלו י"ב מאות וס' ותחלק ב' אלפים עליהם ויעלה א' תסיר מהב' אלפים י"ב מאות וס' ונשארו ז' מאות ומ' תסיר מז' מאות ומ' א' שעלה בחלוק וישארו ז' מאות ול"ט תפילם מעשרת אלפים ויהיו ט' אלפים וב' מאות וסא והוא מרובע כ"א אח"כ תוסיף חצי על כא ויהיו כ"א וחצי תכפלם על כא ויהיו תנ"א וחצי ותכפלם על ג' דמיוני התוספת שהוא חצי ר"ל שתקח חצי ד' מאות וכ"א וחצי ויהיו ב' מאות וכ"ה וג' רביעיות תכפלם על ג' ויהיו ו' מאות וע"ז ורביעי' ותסירם מהנשאר שהם ז' מאות ול"ט וישארו ס"א וג' רביעיות תסיר מהם מעוקב חצי שהוא שמינית א' וישארו סא וה' שמיניות תפילם מהמספר המונח שהוא עשרת אלפים וישאר ט' אלפים וט' מאות ול"ח וג' שמיניות והוא מרובע כ"א וחצי ושרשם המעוקב כ"א וחצי ודוק ותשכח ואם תרצה לדקדק עוד תוסיף איזה שבר שתרצה ותעשה ככה לעיל
ואם תרצה לדעת שרש איזה מספר שתרצה כפול אותו המספר על אלף והוצא אח"כ שרש מהסך העולה אח"כ חלק השרש על עשרה והוא המבוקש
דמיון נרצה לדעת שרש ב' וחצי
תכפלם על אלף ויהיו ב' אלפים וה' מאות תוציא שרשם שהוא השרש הראשון שהוא י' וישארו אלף וה' מאות כפול י' על י"א שהוא א' של תוספת ויהיו ק"י כפלם על ג' דמיוני א' שהוא התוספת ויהיו ג' מאות ול' חלק אלף וה' מאות עליהם תן להם ג' וכפלם על י' ר"ל י' פעמים י"ג ויהיו ק"ל ק'(ל) כפלם על ג' דמיוני ויהיו ש"צ כפלם עוד על ג' ויהיו אלף וק"ע תפילם מאלף וה' מאות הנשאר ש"ל תפיל משל מעוקב ג' שהוא כ"ז הנשאר ש"ג תפילם מהמספר המונח וישאר ב' אלפים וקצ"ז והוא מרובע י"ג תחלק אלו הי"ג על עשרה ויצא א' שלם וג' עשיריות והוא שרש ב' וחצי בקרוב וזה כי ישאר עד תשלום ב' וחצי ש"ג חלקים מאלף שהוא פחות משליש אחד ואם תרצה לדקדק יותר כטוב בעיניך עשה
דרך אחר יותר מדוקדק תוציא תחלה השרש השלם שעבר מהמספר המונח ואח"כ כפול השרש על עצמו והעולה על ג' ומה שנשאר מהמספר המונח חלק עליהם
דמיון זה לדעת שרש עשרה
והנה השרש השלם שעבר הוא ב' כפלם על עצמם ויהיו ד' עוד כפול ד על ג' ויהיו י"ב חלק ב' הנשארים מהמספר המונח עליהם ויצא לך שישית אחד אך ראוי שתזהר שישאר לך איזה דבר מהמספר המונח כדי שתוכל לקחת ממנו מרובע אותו השבר ולכן לא נתן לו כי אם ב' חלקים מי"ג ותקיש על זה ודע כי דבר מעט יספיק לך שישאר לקחת מרובע השרש ודוק ותשכח
שאלה אם תרצה לדעת שרש מאיזה שבר שיזדמן ואף אם הוא עם שלמים ובפרט שיהיה לו שרש אמיתי תחלק שרש העליון על השרש התחתון והעולה הוא המבוקש
דמיון נרצה לדעת שרש מח' חלקים מכ"ז
קח שרש כ"ז והוא ג' וקח שרש ח' שהוא ב' חלק ח' (ב') על ג' והוא ב' שלישיות והוא השרש המבוקש
דמיון אחר בשברים עם שלמים נבקש לדעת שרש ב' וי' חלקים מכ"ז
תעשה מהב' שלמים חלקים מכ"ז ויהיו נ"ד תחבר אליהם הי' ויהיו ס"ד קח שרשם והנם ד' וקח שרש כ"ז והנם ג' חלק ג' (ד') על על ד' (ג') ויצא א' ושליש והוא המבוקש
ובזה תוכל להכיר אם מספר הוא מעוקב אם לא ר"ל כי כשאמ' ב' שלמים וי' חלקים מכ"ז אם אחר שעשית מהשלמים שברים וחברת עמהם השברים אם אין לו שרש מעוקב אין לו שרש אמת
דמיון תוציא לי שרש ג' וג' חלקים מכ"ז
תעשה מהם חלקים מכ"ז ויעלו פ"ד עם הג' שברים הנה אין למספר שרש מעוקב [א"כ] אין למספר המונח שרש מעוקב
ועוד תוכל לדעתו באופן אחר כמו האומר קח לי שרש ג' ורביע א' הנה כבר ידעת כי אין לד' הנמשל אל הרביע שרש מעוקב א"כ אין למספר המונח שרש מעוקב
שאלה אם תרצה למצא ב' מספרים [.....] בין ח' ובין כ"ז שיהיה יחס השני אל הראשון כיחס הג' אל הב' [וכיחס] הד' אל הג'
תעשה ככה תקח שרש ב' (ח') והוא ח' (ב') ותכפלם על כ"ז ויהיו נ"ד ותחלקם על שרש כ"ז שהוא ג' ויעלו י"ב ג' ויעלו י"ח והוא המספר הג' ולמצא הב' קח שרש כ"ז שהוא ג' ותכפלם על ח' ויהיו כ"ד חלקם על שרש ד' שהוא ב' ויעלו י"ב והוא המספר השני והנך רואה כי יחס י"ב אל ח' כיחס י"ב (י"ח) אל י"ח (י"ב) וכיחס יח (כ"ז) אל כ"ז (י"ח) ותקיש על זה
ובזה האופן תוכל לדעת השאלות שהם מהרבית
כגון האומר אדם הלוה ממון עשרה מנינים לחבית ואחר שנה הוסיף הריוח על הקרן ואחר השנה הב' ג"כ הוסיף הקרן על הריוח ואחר הג' ג"כ ואחר לסוף ג' שנים נמצא שהוא מחוייב לו ל"ג מנינים וג' רביעיות
הנה הוא הדרך כמו הקודמת והוא כי ראוי לכפול שרש י' ולכפול אותו על ל"ג וג' רביעיות והעולה תחלק על שרש ל"ג וג' רביעיות ויצא לך כ"ב וחצי והוא המספר הג' ולמצא השני כפול (שרש) ל"ג וג' רביעיות על י' והעולה תחלק על שרש י' ויצא לך ט"ו והוא השני א"כ הממון היה י' ובסוף השנה היה ט"ו נמצא שהרויח ה' מנינים עבור העשרה ואם י' שבו ט"ו ט"ו ישובו כ"ב וחצי ואם ט"ו שבו כ"ב וחצי כ"ב וחצי ישובו ל"ג וג' רביעיות
שאלה תחבר לי ז' מספרים על דרך ההמשך שכל אחד יוסיף על חבירו ג'
ראוי לחבר תחלה כל המספרים שהם מא' עד ז' ויהיו כ"ח כפול כ"ח על ג' ויהיו פ"ד והוא המבוקש כי ג' וו' וט' וי"ב וט"ו וי"ח כ"א הם פ"ד
שאלה דע כי אם אין למספר המונח אחר שלקחת ממנו השרש הראשון והוספת אחד מהמעלה שלפניה ולא תוכל לקחת אחד שלם הנה ראוי [...] תוסיף א' מהמעלה שהיא שלישית אל השרש היוצא וכן לעולם תשוב אחורנית [................] לדעת שרש מעוקב מאלף אלפים וע"ב אלפים אלפים [.......]שרש הראשון הוא מאה ומרובעו אלף אלפים ונשארו עדין ע"ב אלפים ואם תוסיף על השרש עשרה אחת שהיא המעלה שלפניה [....] יהיו מאה ועשר ותכפלם על מאה י"א אלפים וג' דמיוניו הוא ל"ג אלפים הנשאר ממספרינו הוא ע"ב אלפים ואתה רואה כי לא תוכל לתת לו עשרה שהוא אחד ממה שהוספת כי אם תחלק ע"ב על ל"ג לא יצא לך כי אם ב' ואותם הב' הם אחדים לא עשרות לכן ראוי להוסיף על השרש שיצא שהוא ק' א' מהמעלה השלישית אליו שהוא א' ממדרגת האחדים ויהיו ק"א כפלם על מאה ויהיו עשרת אלפים ומאה כפלם על ג' דמיוני התוספת ויהיו ל' אלפים וג' מאות חלק ע"ב על ל' אלפים וג' מאות ויצאו ב' ונשים ב' ועם מאה הוא ק"ב כפלם על מאה ויהיו עשרת אלפי' וב' מאות וג' דמיוניו הוא ל' אלפים וו' מאות כפלם על ב' ויהיו ס"א אלפים וב' מאות ומעוקב ב' שהוספת שהוא ח' ויהיו ל"א (ס"א) אלפים וב' מאות וח' ותחברם עם אלף אלפים שהוא מעוקב מאה שהיה השרש הראשון ויהיו אלף אלפים וס"א אלפים וב' מאות וח' והוא מעוקב ק"ב ושרשם ק"ב
שאלה אם תרצה לדעת שרש מעוקב מאיזה מספר שתרצה
קח השרש שעבר גם קח השרש הבא וראה בין המוקדם והמאוחר אח"כ ראה מה יש מן המוקדם אל המספר המונח ותוסיף לעולם א' ואז תאמר כי העולה הם חלקים מהמספר אשר בין הקודם והמתאחר
דמיון זה נרצה לדעת (שרש) מעוקב ט"ו
ה[נה] הקודם הוא ח' והמאוחר כ"ז וההפרש הוא י"ט ובין ח' שהוא הקודם אל מספרינו שהוא ט"ו תמצא ז' תוסיף א ויהיו ח' ותאמ' כי הם ח' חל[קים] מי"ט ר"ל כי שרש ט"ו הם ב' וחלקים מי"ט וכן תוכל לעשות משלמים עם שברים והוא שתעלה אותו השלם עם השבר עד מעלת האלפים ר"ל שתכפול המספר על אלף וקח השרש המוקדם והמאוחר כמו שעשינו בשלמים והיוצא תחלק על י' [.........]
דמיון זהו רצה לדעת שרש א וחצי תכפלהו על אלף ויהיו אלף [וה'] מאות והשרש שעבר הוא אלף וג' מאות ול"א ויספר על [....] אלף וה' מאות קס"ט תוסיף בו א' ויהיו ק"ע אח"כ ראה המאוחר שהוא מעוקב י"ב שהוא אלף וה' (ז') מאות וכ"ח והנה בין מעוקב י"א למעוקב י"ב תמצא ההפרש שס"ט (שצ"ז) א"כ היוצא הוא יא וק"ע פ' חלקים משצ"ט (שצ"ז) חלק זה המספר על י' בזה האופן והוא שתכפול שצ"ז על י' ויהיו ג' אלפים וט' מאות וע' גם תכפול שצ"ז על י"א ויהיו ד' אלפים ושס"ז תוסיף עליהם ק"ע ויהיו ד' אלפים ותקל("ז) תחלקם על ג' אלפים וט מאות וע' ויצא לך א ותק"ס (תקס"ז) חלקים מג' אלפים וט' מאות וע' שהם נ"ו חלקים מג' מאות וצ'(ז)
ואם תרצה לדעת שרש משברים לבדם כפול אותו השבר על אלף ואח"כ קח השרש המוקדם והמאוחר כנז'
דמיון זה נרצה לדעת שרש מעוקב חצי תכפלהו על אלף ויהיו ה מאות והשרש שעבר הוא שמ"ג ושרשו ז' והבא הוא תקי"ב ושרשם ח' וראה מה בין שמ"ג לתקי"ב ותמצא קס"ט עוד ראה מה בין שמ"ג לה' מאות ותמצא קנ"ז תוסיף בו א ויהיו קנ"ח א"כ היוצא הוא ז' וקנ"ח חלקים מקס"ט תחלק זה המספר על י' ותעשה כך כפול קס"ט על י' ויהיו אלף וו' מאות וצ' גם כפול ז' פעמים קס"ט ויהיו אלף וקס"ח (קפ"ג) תוסיף בם קנ"ג (קנ"ח) ויהיו אלף וג' מאות ומא א"כ תאמ' כי שרש חצי הוא אלף וג' מאות ומ"א חלקים מאלף וו' מאות וצ'
דמיון אחר נרצה לדעת מעוקב חומש נכפול אותו על אלף ויהיו ב' מאות וקח השרש שעבר שהוא קכ"ה ושרשו ה' וקח הבא שהוא רי"ו ושרשם ו' וראה מה בין קנ"ה לרי"ו ותמצא צ"א אח"כ [ראה] מה בין קכ"ה לב' מאות ותמצא ע"ה תוסיף בו א ויהיו ע"ו חלק ע"ו על צ"א ויהיו ע"ו חלקים מצ"א הנה היוצא הוא ה' וע"ו חלקים מצ"א חלקם על י' בזה האופן כפול צ"א על י' ויהיו ט' מאות וי' כפול ה' פעמים צ"א ויהיו ד' מאות ונ"ה תוסיף בם החלקים שהם ע"ו ויהיו ה' מאות ול"א א"כ שרש החומש הוא תקל"א חלקים מתתק"י שהם נ"ג חלקים מצ"א וכל זה הוא בקרוב גדול ודוק ותשכח
שאלה אם עשרה סוסים בח' ימים אוכלים כ' מדות שעורים אשאל ק"פ סוסים בס' ימים כמה יאכלו
תאמר כך עשרה סוסים בח' ימים אוכלים כ' מדות ק"פ סוסים בח' ימים כמה יאכלו ויצא לך ש"ס אח"כ תאמר אם בח' ימים אוכלים ש"ס בס' ימים כמה יאכלו ויצא לך אלפים וז' מאות וכך יאכלו
שאלה אם גרוש אחד מרויח ד' פיצולי לחדש כמה ירויחו ק' גרושי בשנה אחת ראשנה תאמ' אם א גרוש הרויחו ד' פיצולי מה ירויחו מאה ויצא ד' מאות אח"כ תאמ' אם חדש ירויח ד' מאות י"ב שהוא שנה כמה ירויח ויצא לך ד' אלפים וח' מאות פיצולי
שאלה אם תרצה לעשות המאזנים על הריגולא דיטרי
תעשה כך כפול המספר הראשון על המספר היוצא שהוא הרביעי שיהיה כפול הג' כפול על ב' אם תוציא השביעיות או התשיעיות מן המספר הא' והד' ומה שישאר יהיה שוה אל המספר הג' והב' אחר שהוצאת מהם השביעיות והתשיעיות
וכן תוכל לעשות בשברים ואתן לך דמיון אם ד' שוים ו' ח שוים י"ב לכן כפול ד' על י"ב ויהיו מ"ח תסיר מהם השביעיות וישארו ו' והנה ד' הוא המספר הא' וי"ב הוא הרביעי אח"כ שוב אל המספר הב' שהוא ו' וכפול אותו על ח' שהוא הג' ויהיו ג"כ מ"ח תסיר מהם השביעיות וישארו [ג"כ ו'] והם שוים אל הו' השמורים
דמיון משברים אם ד' וחצי שוים י"ז ח' ישוו ל' וב' חלקים מט' לבחון אותו קח הראשון שהוא ד' וחצי ועשה מהם חציים והם ט' הנשאר ב' ושים ב' חציים ר"ל ב' למעלה וב' למטה כך אח"כ שוב אל הרביעי שהוא ל' וב' חלקים מט' והוצא השביעיות מל' הנשאר ב' גם הוצא מז' מט' שהם התשיעיות שאמ' ב' תשיעיות וישאר ב' כפול ב' על ב' ויהיו ד' וקח הב' שהם על הט' ויהיו ו' אח"כ כפול אלו הו' שהם על הט' על הב' שהם על הב' כזה ויהיו י"ב חלקם על כפל אותם שהם של מטה זה על זה שהם ב על ב' שהם ד' ויצאו ג' שלמים ושמרם אח"כ שוב אל המספר הב' שהוא י"ז והוצא מהם השביעיות וישארו ג' גם שוב אל השני והוצא השביעיות וישאר א' כפול א על ג' ויהיו ג' והם שוים אל הג' השמורים
דמיון אחר אם ה' ושליש שוים י"א ורביע ט וג' חמישיות ישוו כ' ורביע תבחון אותו קח הראשון שהוא ה' ושליש עשה מהם שלישיות יהיו י"ו קח השביעיות וישארו ב' שלישיות עוד ראה הרביעי שהוא כ' ורביע הוצא מב' השביעיות וישארו ו' כפול ו' על ד' שהם רביעיות ויהיו כה קח השביעיות ויהיו ד' ר"ל נשארו ד' רביעיות אח"כ כפול ד' רביעיות על ב' שלישיות ויהיו ד' (ח') עוד כפול תחתונים שהם שלישיות רביעיות ויהיו י"ב א"כ הם ח חלקים מי"ב שהם ב' שלישיות ושמור זה אח"כ שוב אל המספר השני והוצא ז' מי"א הנשאר ד' כפול ד' על ד' שהם השבר ויהיו י"ז הוצא השביעיות וישארו ג' רביעיות אח"כ שוב אל הג' שהוא ט' הוצא השביעיות וישארו ב' כפול ב' על ה' ויהיו י' ועם הג' חמישיות ויהיו י"ג הוצא השביעיות וישארו ו' חמישיות אח"כ כפול ו' על ג' ויהיו י"ח הוצא השביעיות וישארו ד' גם כפול ד' על ה' שהם השברים ר"ל רביעיות חמישיות ויהיו כ' קח השביעיות וישארו ו' אח"כ [חלקם] על הו' ד' והם ג"כ ב' שביעיות (שלישיות) והם שוים אל הב' השמורים . ואם [........] הסך מטבעים מתחלפים תשיב כל המטבעים אל היותר קטנה ותקח המאזנים
דמיון זה אם ט בראצי מבגד שוים י"ג ליט' וט' שולדי (גרושי) (ל"ד קנים וב' רביעיות שוים נ"א ליט' יא סולדי) לב' (וב') פיצולי תבחון אותו קח המספר הב' שהוא י"ג ליט' וט' גרושי ותעשה המאזנים בזה האופן תקח המאזנים מי"ג שהם ו' והמאזנים מהגרושי שהם כ' סולדי שהוא ו' לכן כפול ו' על ו' ויהיו ל"ו תוסיף בם ט' סולדי ויהיו מ"ה והמאזנים הם ג' וכדי לבחון הפיצולי מצד כי יש לנו פיצולי כבר ידעת כי י"ב פיצולי הם סולדו א' והמאזנים מי"ב הם ה' כפול ה' על ג' ויהיו ט"ו והמאזנים הם א' עתה הוצא המאזנים מן המספר הג' שהם ל"ד קנים וב' שביעיות (רביעיות) ועשה כך המאזנים מל"ד הם ו' ולעשות מהם רביעיות מצד כי יש לנו ב' רביעיות תכפול ו' על ד' ויהיו כ"ד תוסיף בם ב' ויהיו כ"ו והמאזנים הם ה' ולכן כפול א' שנשאר מן המספר הב' על הא' (הה') שהוא שער המספר הג' ויהיו ה' ושמרם אח"כ שוב אל המספר הראשון שהוא ט' בראצי והמאזנים הם ב' תעשה מהם רביעיות מצד כי במספר השלישי שלנו רביעיות ולכן נכפול ב' על ד' ויהיו ח' והמאזני' הם א' אח"כ ראה המספר הרביעי שיש בו נ"א ליט' יא סולדי וב' פיצולי ותאמ' המאזנים מנ"א הם ב' תעשה מהם סולדי כבר ידעת כי המאזנים מכ' שהם הסולדי הם ו' ולכן תאמ' ב' פעמים ו' הם יב והמאזנים הם ה' תוסיף בם ד' שהם המאזנים ויהיו ט' והמאזנים הם ב' ולעשות מהם פיצולי כבר ידעת כי המאזנים מי"ב הם ה' ולכן כפול ב' על ה' ויהיו י והמאזנים הם שלשה תוסיף בם ב' פיצולי שיש לנו ויהיו ה' והוא המאזנים מהרביעי ולכן כפול ה' על מאזנים המספר הראשון שהיה א ויהיו ה' וכן היה המאזנים מהמספר הב' והג' דמיון אחר זולת מ[…..] אם ג' ושליש שוה ד' ורביעי ה' וחומש שוה ו' ו[ס"ג חלקים] מק' ולבחון אותו קח המספר הראשון שהוא ג' ושליש ועשה מהם שלישיות ויהיו עשרה והמאזנים הם ג' ושים ג' למעלה וג' למטה גם עשה מאזנים מהמספר הד' בזה האופן המאזנים מן הו' הם ו' עוד תאמר מאזנים ק' הם ב' ולכן כפול ו' על ב' ויהיו י"ב והמאזנים הם ה' עוד ראה למעלה שהוא ס"ג [........] הם מאומה כי הולך ז"ז א"כ שים ה' למעלה וב' למטה כך ולכן כפול ה' על ג' ויהיו ט"ו והמאזנים הם א' עוד כפול אותם שתחת הקוים שהם ב' על ג' ויהיו ו' א"כ היוצא הוא א שתות כך אח"כ ראה המספר השני שהוא ד' ורביעי ויהיו י"ז והמאזנים הם ג' רביעיות כך אח"כ ראה המספר הג' שהם ה' וחומש ויהיו כ"ו ומאזניהם הם ה' חומשים כך אח"כ כפול העליונים שהם ג' על ה' ויהיו ט"ו ומאזניהם א עוד כפול התחתונים שהם ד' על ה' שהם כ' ומאזניהם הם ו' ולכן שים ו' למטה וא למעלה והם שוים אל השתות הנשארים
שאלה אם תרצה למצא מרכז העגול השלם או החצי או פחות או יותר מחצי
תעשה באותו חלק מהעגול שתי מיתרים אח"כ עשה כמו חצי עגול מראש המיתר אצל האחר גם תעשה כן מהראש האחר וכן תעשה במיתרהשני שני חציי עגול ואח"כ תחתוך מקום פגישתן משניהם ובמקום אשר [….]שני הקוים שם המרכז כמו שהוא מצוייר למטה וכן תוכל לעשות נקודות כמו שיזדמן ולעגל עגול יפגוש הג' נקודות תעשה חצי עגול ר"ל שתשים הנקדה הא' מרכז ותעגל חצי עגול ותחלקנה לשנים וכן תשים הנקדה הג' מרכז ותעשה חצי עגול גם שים הנקדה הב' מרכז ותעגל חצי עגול ותחלקנה ג"כ לשנים ובמקום אשר יפגשו שני הקוים שם המרכז כמו שהוא מצוייר למטה ויחס העגולה אל העגולה כיחס המרובע אל המרובע ר"ל כי אם יש לך מרובע שהוא ד' על ד' ואחר שהוא ח' על ח' הנה כבר ידעת כי אותו שהוא ח' על ח' הוא ד' פעמ[…]ר גדול מאותו שהוא ד' על ד' כן אם יש לך עגול מקיף י"ב ואחר שמקיף כ"ד קנה נאמ' שאותו שמקיף כ"ד הוא כמו אותו של י"ב ד' פעמי' כמוהו דוק ותשכח ועם זה תוכל לדעת אם יש לך שק אחד שהקפו כ"ד מכייל ד' מדות חטה הנה שק אחר שמקיפו מ"[ח] ראוי שיכיל י"ו מדות חטה ודוק ותשכח
שאלה שני בני אדם לאחד יש לו מטבעים ולאחר ג"כ אמר הא' לב' אם תתן לי א' ממטבעות[י]ך יהיה לי כמוך השיב הב' לא' אם תתן לי א' ממטבעותיך יהיה לי ב' פעמים כמוך נשאל כמה לא' וכמה לב'
והנה נעשה אותה עם הנחות שקריות ונניח כי היה לא' ג' ולאחר ה' והנה בעל הה' יתן א' לבעל הג' יהיה לו כמוהו ואם בעל הג' יתן א' לבעל הה' יהיה לו ו' ולאחר ב' ואנו נרצה שיהיה לו [ד'] למען יהיה לו ב' פעמים כמוהו לכן יחסר לו ב' ולכן נעשה הנחה אחרת נניח שלא היה לו ה' ולאחר ז' הנה אם בעל הז' יתן א לבעל הה' יהיה לו כמוהו ואם בעל הה' יתן א' לבעל הז' לא יהיה לו כי אם ח' ואנו מבקשים שיהיה לו י"ו למען יהיה לו ד' פעמים כמוהו לכן יחסר לו ח' אח"כ הוצא מה שחסר ההנחה הראשנה שהוא ב' ממה שחסר מההנחה שניה שהוא ח' הנשאר ו' ושמרם אח"כ כפול שתי וערב וכפול ג' שה[...] ההנחה הראשנה נגד ח' שהוא מה שחסר מהערך השני ויהיו כ"ד [........] ה' שהוא ההנחה הב' על הב' שהוא חסרון ההנחה הא' וישארו עשרה הוציאם מכ"ד וישארו י"ד חלקם על ו' שהוא מה שנשאר מחסרון הערך השני אחר שנלקח ממנו חסרון הערך הראשון ויצא לך ב' ושליש וכן
יש לראשון ולאחר יש ד' ושליש ודוק ותשכח
תם ונשלם [...] אמן
![\scriptstyle\left(\frac{1}{3}X+\frac{1}{5}X\right)+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(X-\frac{1}{3}X-\frac{1}{5}X\right)\right]=12](/mediawiki/images/math/0/b/d/0bdc270c3b686caf42ecf09c9a1d5798.png)
![\scriptstyle\left[\frac{1}{4}\sdot\left(\frac{1}{2}X+\frac{1}{3}X\right)\right]+\left[\frac{1}{5}\sdot\left[X-\left(\frac{1}{2}X+\frac{1}{3}X\right)\right]\right]=12](/mediawiki/images/math/9/f/b/9fb42766182ab84ca76f0ac2ea220a12.png)
![\scriptstyle\frac{1}{2}X+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(X-\frac{1}{2}X\right)\right]+\left[\frac{1}{4}\sdot\left[X-\left[\frac{1}{2}X+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(X-\frac{1}{2}X\right)\right]\right]\right]\right]=14](/mediawiki/images/math/6/f/9/6f9ff55e47632097b32644bf2a91f9fe.png)
![\scriptstyle\sum_{i=1}^{2m} i=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot2m\right)\sdot2m\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot2m\right)](/mediawiki/images/math/1/8/b/18bd1a03b4210da19a2a238a1343388b.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{5}\right)+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(1-\frac{1}{3}-\frac{1}{5}\right)\right]=\frac{8}{15}+\left(\frac{1}{3}\sdot\frac{7}{15}\right)=\frac{62}{90}}}](/mediawiki/images/math/8/1/e/81e89f769e5c3da454c012bb1ed4a1f9.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)\right]^2=5^2=25}}](/mediawiki/images/math/9/b/7/9b7c81bb4ccb8defbc0ffdc19ed0ebd5.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{16} i=1+\ldots+16=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot16\right)\sdot16\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot16\right)=\left(8\sdot16\right)+8=128+8=136}}](/mediawiki/images/math/1/2/3/123611d802c3533eedae98767a2ea39c.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{Y_I+\frac{1}{3}\sdot\left(X_1+Z_I\right)=7+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(12+9\right)\right]=7+\left(\frac{1}{3}\sdot21\right)=7+7=14}}](/mediawiki/images/math/a/3/8/a385ddbda665dd4ff41baa5ce7fb2d21.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{Y_{II}+\frac{1}{3}\sdot\left(X_1+Z_{II}\right)=10+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(12+6\right)\right]=10+\left(\frac{1}{3}\sdot18\right)=10+6=16}}](/mediawiki/images/math/6/4/b/64b362bcd1beaa81a248361e5f6ed9ef.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{Y_I+\frac{1}{3}\sdot\left(X_1+Z_I\right)=7+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(9+15\right)\right]=7+\left(\frac{1}{3}\sdot24\right)=7+8=15}}](/mediawiki/images/math/8/1/b/81b76c30e21100d5997ebd09dc4a9d27.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{Y_{II}+\frac{1}{3}\sdot\left(X_1+Z_{II}\right)=10+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(9+12\right)\right]=10+\left(\frac{1}{3}\sdot21\right)=10+7=17}}](/mediawiki/images/math/0/7/c/07c99984dad1c99febedac0f17516ae7.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{X_1+\frac{1}{2}\sdot\left(Y_1+Z_1\right)=12+\left[\frac{1}{2}\sdot\left(16+0\right)\right]=12+\left(\frac{1}{2}\sdot16\right)=12+8=20}}](/mediawiki/images/math/6/d/6/6d66fa8623f2c5c8cb8cf321dfe7dfd5.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{Y_1+\frac{1}{3}\sdot\left(X_1+Z_1\right)=16+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(12+0\right)\right]=16+\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)=16+4=20}}](/mediawiki/images/math/0/d/8/0d8dd6c8d5d3b611025a659c200c1d6b.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{Z_1+\frac{1}{4}\sdot\left(X_1+Y_1\right)=0+\left[\frac{1}{4}\sdot\left(12+16\right)\right]=0+\left(\frac{1}{4}\sdot28\right)=0+7=7}}](/mediawiki/images/math/1/5/8/1588802d6f84f539655ed605ea091267.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{X_2+\frac{1}{2}\sdot\left(Y_2+Z_2\right)=9+\left[\frac{1}{2}\sdot\left[\left(14+\frac{1}{2}\right)+\left(7+\frac{1}{2}\right)\right]\right]=9+11=20}}](/mediawiki/images/math/9/d/a/9da4c8767d5abb357e66a66cdfc07b61.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\scriptstyle\begin{align}\scriptstyle Y_2+\frac{1}{3}\sdot\left(X_2+Z_2\right)&\scriptstyle=\left(14+\frac{1}{2}\right)+\left[\frac{1}{3}\sdot\left[9+\left(7+\frac{1}{2}\right)\right]\right]\\&\scriptstyle=\left(14+\frac{1}{2}\right)+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(16+\frac{1}{2}\right)\right]\\&\scriptstyle=\left(14+\frac{1}{2}\right)+\left(5+\frac{1}{2}\right)=20\\\end{align}}}](/mediawiki/images/math/2/e/f/2ef645338f3a361a27a20c7252890003.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{\scriptstyle\begin{align}\scriptstyle Z_2+\frac{1}{4}\sdot\left(X_2+Y_2\right)&\scriptstyle=\left(7+\frac{1}{2}\right)+\left[\frac{1}{4}\sdot\left[9+\left(14+\frac{1}{2}\right)\right]\right]\\&\scriptstyle=\left(7+\frac{1}{2}\right)+\left(5+\frac{7}{8}\right)=13+\frac{3}{8}\\\end{align}}}](/mediawiki/images/math/6/e/c/6ecd2e03a7a1dbfc571cb74094ef8ca8.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{\left(13\sdot9\right)-\left[12\sdot\left(6+\frac{5}{8}\right)\right]}{13-\left(6+\frac{5}{8}\right)}=\frac{117-\left(79+\frac{1}{2}\right)}{6+\frac{3}{8}}=\frac{37+\frac{1}{2}}{6+\frac{3}{8}}=5+\frac{15}{17}}}](/mediawiki/images/math/f/2/4/f24da28bae5059ba127505c04aaf67cb.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{Y=\frac{\left[13\sdot\left(14+\frac{1}{2}\right)\right]-\left[16\sdot\left(6+\frac{5}{8}\right)\right]}{13-\left(6+\frac{5}{8}\right)}=\frac{\left(188+\frac{1}{2}\right)-106}{6+\frac{3}{8}}=\frac{82+\frac{1}{2}}{6+\frac{3}{8}}=12+\frac{16}{17}}}](/mediawiki/images/math/f/a/c/fac9581332c4f05b4f0022d7956778c1.png)
![\scriptstyle{\color{blue}{Z=\frac{\left[13\sdot\left(7+\frac{1}{2}\right)\right]-\left[0\sdot\left(6+\frac{5}{8}\right)\right]}{13-\left(6+\frac{5}{8}\right)}=\frac{\left(97+\frac{1}{2}\right)-0}{6+\frac{3}{8}}=\frac{97+\frac{1}{2}}{6+\frac{3}{8}}=15+\frac{5}{17}}}](/mediawiki/images/math/4/2/3/4231a616d7dff2262b5c61ed9d23e522.png)
