Chapter Four: Multiplication
|
[8]השער הד' בהכאה
|
|
שים המספר המוכה ותחתיו אשר בו תכה המדרגה הראשונה מהשפל תחת המדרגה האחרונה מהעליון
|
|
ותתחיל מהמדרגה האחרונה לטור העליון ונכה עם המדרגה האחרונה של הטור השפל ועשה כן גם במדרג' שלפניה עד שנכה המדרגה האחרונה מהעליון עם כל מדרגה מהשפל ושים העולה מנגד על כל מדרגה בשוה עוד תעתיק המדרגה ההיא מהמדרגות השפלות על צד ימין המספר ונכה שעל המדרגה הראשונה מהשפל עם כל א' מהמדרגות השפל ותחילת ההכאה כמו שעשית ראשונה ואל ישאר שלא תעתיק כל המדרגה המוכה זו אחר זו עד סוף הכות המדרגה הראשונה מהעליון עם מדרגה מהשפל ויהיה מה שיקובץ מכל המדרגות השפל הוא המחובר מההכאה
|
|
המשל נרצה להכות מספר על זו הצורה
|
-
|
|
|
על מספר זו הצורה
|
-
|
|
|
נשימם על זו הצורה
|
-
|
|
|
אחר הכה הג' מהעליון שהוא המדרגה האחרונה מהעליון עם השנים מהשפל שהוא המדרגה האחרונ' מהשפל עוד הד' עוד הג' ונשים העולה על כל מדרגה מהעליון בהקבלה
|
|
ויהיה המחובר הראשון מההכאה על זו הצורה
|
-
|
|
|
עוד תעתיק המדרגה השפלה מהמדרגות והכה עם הב' מהטור העליון כל אחד ממדרגות השפל כמשפט הראשון
|
|
ונוסיף העולה על כל מדרגה מהעליון מדרגה נגד מדרגה ויהיה המחובר מההכאה על זו הצורה
|
-
|
|
|
ונכה הה' מן הטור העליון עם כל א' מהמדרגות השפלות ונוסיף העולה על כל מדרגה מהעליון מדרגה נגד מדרגה ויהיה המחובר מההכאה על זו הצורה
|
|
ואם תרצה להכות מעלות עם ראשונים עם מעלות וראשוני' נכה המעלות בס' ונוסיף על העולה הדקים ואם יזדמנו שניי' עם הדקים נכה הנולד בס' ונוסיף על העולה השנים וכן תעשה בשלישים וברביעי' עד הסוף גם נכה דקי מחובר כל אחד מהם עם דקי המחובר האחר
|
|
הפירוש
|
|
אומרו המדרגה הראשונה מהשפל וכו'
|
|
ירצה על זו הצורה
|
-
|
|
|
הנה המדרגה הראשונה מהשפל שהוא ג' הוא נגד המדרג' האחרונה מהעליון שהוא ג'
|
|
ואומרו ותתחיל מהמדרגה האחרונה וכו'
|
|
ירצה כשתתחיל להכות תתחיל מאות ٢ שהוא במדרגה האחרונה מהשפל והכה בו לאות ٣ שהוא במדרג' האחרונה ג"כ מהעליון והיוצא שים אותו למעלה נגד המדרגה האחרונ' מהשפל שהתחלת בה להכות האחרונה מהעליון והוא אות ٢
|
|
המשל המשל הכינו ב' עם ג' והיה ו' וכתבנוהו למעלה נגד אות ב' וכן תעלה במדרגה שלפני זו וזה שתכה אות ד' שהוא לפני מדרגת אות ב' עם אות ג' ג"כ והיוצא שימהו למעלה נגד אות ד'
|
|
המשל הכינו ٤ עם ג' ויצא י"ב הוצאנו א' ושמנוהו על היוצא ממדרג' הנמשכת לזו [9]והוא היוצא מהכאת ב' עם ג' שהוא ו' וכתבנו הב' על אות ד' מנגד
|
|
וכן תעשה במדרגה שלפני זו וזה שתכה אות ג' שהוא לפני אות ד' עם אות ג' ג"כ והיוצא שימהו למעלה נגד אות ג' שהוא במדרגה הראשונה מהשפל אשר הוא נגד אות ٣ שהוא במדרגה האחרונה מהעליון עד שנמצא שהכית המדרגה האחרונה שהוא אות ג' עם כל מדרגה מהשפל
|
|
ואומרו ושים העולה וכו'
|
|
ירצה שראוי שתשים היוצא מהכאת כל מדרגה מהשפל למדרגה האחרונה מהעליון נגד כל מדרגה מהשפל למעל' ממנה נגדיות שוה כמו שכתבתי כבר על זו הצורה
|
-
|
|
|
וזכור כי כאשר כלית להכות כל מדרגה מהשפל עם המדרגה האחרונה מהעליון ושמת העולה נגד כל מדרגה כמו שהזכרנו שתשים ג"כ על הטור אשר ערכת בו העולה שהוא מה שעל שני הטורי' המוכים זה עם זה שתי המדרגות אשר לא הכיתם עדיים שהן ٢٥ ויהיה א"כ העולה כזו הצורה
|
-
|
|
|
ואומרו עוד תעתיק וכו'
|
|
ירצה שאחר שכלית להכות כל המדרגות מהשפל עד שהגעת כבר והכית הראשונ' מהשפל ג"כ עם האחרונה מהעליון כמו שסדרנו ראוי לך שתעתיק זאת המדרגה הראשונה מהשפל לצד ימין המספר ר"ל שתעתיקה ממדרגתה שהיתה תחת המדרגה הראשונה מהעליון ותניחה אל צד ימין המספר שהכית כבר שהוא אות ג' שהוא המדרגה האחרונה מהעליון וזה שתניחה תחת המדרגה הב' מהעליון שהוא אות ٢ ותשים גם שאר המדרגות אחריה זו אחר זו שהן ٢٤ על זו הצורה
|
-
|
|
|
אח"כ הכה המדרגה שעל המדרגה הראשונה מהשפל שהוא אות ב' המונח על אות ב' שהוא במדרגה הראשונה מהשפל לפי זאת ההעתקה שעשית עם כל מדרגה מהשפל וכשתתחיל להכות עשה כסדר שהזכרנו בערך הראשון והעולה מההכאה לכל מדרגה שימהו נגד המדרגה אשר אתה מכה בה למדרגה שתכה על יושר כמו שכתבתי הסדר למעלה
|
|
ואומרו ותחילת ההכאה כמו וכו'
|
|
ירצה שכאשר העתקת המדרגה ממדרגתה כמו שהזכרנו והתחלת להכות פעם ב' עוד תתחיל להכות מהמדרגה האחרונה לשפל לאותה המדרגה שתרצה להכות עד שתכה אותה עם כל מדרגה ממדרגות השפל כאשר עשית בהכאה הראשונ'
|
|
ואומרו ויהיה מה שיקובץ וכו'
|
|
ירצה שמה שיקובץ על הטור שעל שני הטורי' אשר הוכו זה עם זה שהוא עד"מ זה
|
-
|
|
|
מהכאת כל מדרגה מהשפל לכל א' מהעליון כאשר אמרנו הוא המחובר העולה מההכאה הראשונה
|
|
אומרו אחר תכה הג' וכו'
|
|
ירצה המדרגה שעליה גדב אות ٣ מהעליון
|
|
ואומרו עם הב' מהשפל ירצה עם המדרגה שעליה אות ٢ מהשפל
|
|
ואומרו עוד הג' עוד הד'
|
|
ירצה שכאשר הבית המדרגה האחרונה מהשפל שעליה אות ٤ מהשפל וכן המדרגה שעליה אות ٣ עד שנמצא שהכית כל מדרגה מהשפל עם האחרונה שבעליון וכן עם כל א' מהעליון
|
|
ואומרו ועוד תעתיק המדרגה השפלה וכו'
|
|
ירצה עוד אחר ההכאה הראשונה שעשית והוא הג' מהעליון תעתיק המדרגה הראשונ' השפלה מהמדרגו' [10]אשר בטור השפל ממדרגתה שהיתה תחת הג' מהעליון כמו שכתבנו למעל' ותניחה תחת הב' ממנה אחר שרצוננו עתה להכות זאת המדרגה שהיא הב' מהעליון והוא אות ב' עם כל מדרגה מהשפל
|
|
ואומרו והכה עם הב' מהטורי' וכו'
|
|
ירצה עם אות ב' שהוא במדרגה הב' מהעליון אשר העתקנו תחתיו המדרגה הראשונה מהשפל כמו שכתבנו
|
|
ואומרו והתחלת ההכאה וכו'
|
|
ירצה ונוסיף העולה וכו'
|
|
ירצה כמו שפירשנו למעלה
|
|
ואומרו ויהיה המחובר וכו'
|
|
ירצה על זה המשל והצורה כבר כתבנוה למעלה וזה שהכינו המדרגה האחרונה מהשפל שהוא אות ٢ עם המדרג' הב' מהעליון שהוא אות ב' והיה העולה ٤ שמנוהו נגד מדרגה ٢ שהכינו בה לאות ٢ מהעליון למעלה על יושר על אות ٢ מטור שכתבנו בו ערך ההכאה הראשונה שהוא טור זה
|
-
|
|
|
עוד הכינו המדרג' שעל זו המדרגה והוא אשר בה אות ٤ עם אות ב ויצא ٨ כתבנוהו נגד זו המדרגה שהכינו בה והוא אות ٤ על יושר על אות ٩ מטור שכתבנו בו ערך ההכאה הראשונ'
|
|
עוד הכינו המדרגה שעל זאת המדרגה והוא המדרגה הראשונה מהשפל אשר בה אות ٣ עם המדרגה שהכינו והיא אות ב' ויצא ٦ וכתבנוהו למעלה בטור ערך בהכאה הראשונה נגד זו המדרגה שהכינו בה שהיא הראשונ' מהשפל שהיא אות ג' ועל המדרגה הב' מהעליון שהכינו אותה שהוא אות ב' בצד אות ٩ מלמעלה וזכור להניח על זה הערך המדרגה הנשארת אשר לא הוכה עדיין כמו שכתבנו למעלה והיא הראשונה מהעליון שעליה אות ה'
|
|
הנה יהיה א"כ היוצא מהכאת ٢٤٣ ٧٧٧٦ כי שמנו ה٦ שיצא ואחריו חברנו ה٨ שעל ה٩ והיה י"ז הוצאנו א' וחברנוהו למדרגה שלפני ٩ והוא אות ٢ והיה ז' וכתבנום בצד ٦ עוד חברנו הב' עם ה٤ ועם הא' שחברנו עמו והיה ז' ושמנוהו בצדו עוד חברנו הו' עם הא' שעליו אשר הם בסוף הטור והיה ٧ וכתבנוהו בצדו ולפי ששמנו גם הה' אשר לא הוכה עדיין על ראש הטור כי כן ראוי לעשות כפי מה שכתבנו היה היוצא להכאת ٢٤٣ זה המספר ٧٧٧٦٥
|
|
ואומרו עוד ויהיה המחובר מההכאה וכו'
|
|
ירצה שכאשר הכינו ה٢ עם הה' עלה י' ושמנו 0 למעלה על ה٨ אשר על ٩ מטור ערך ההכאה הראשונה לפי שהוא נגד אות ב' שהכינו בו ٥ למשפט שהזכרנו והוספנו א' במדרגה שאחריו שהוא על אות ٤ אשר על אות ב' מטור ערך ההכאה הראשונה עוד הכינו ٤ עם ٥ והיה כ' ושמנו 0 על ٦ מטור ערך ההכאה הראשונה והוספנו במדרגה שאחריו ٢ על ה0 שעל ה٨ מהטור
|
|
עד הכינו הג' עם ה' והיה ט"ו הוצאנו א' ושמנוהו על ה0 שעל הו' שבטור ושמנו הה' למעלה נגד הה' שהוכה אח"כ התחלנו לחבר היוצא ושמנו הה' ראשונה ה٦ עם עם ה١ שעליו והיה ٧ ושמנוהו בצדו אח"כ חברנו ה٩ עם הח' ועם הב' שעליו והיה י"ט הוצאנו א' וחברנוהו במדרגה שאחריו והיה ٩ וכתבנוהו בצדו אח"כ חברנו ה١ שיצא עם ה٢ ועם ה٦ עם ה٢ [11]ועם ה٤ ה١ שעליו והיה ٨ ושמנוהו בצדו אח"כ חברנו ה٦ עם ה١ שעליו והיה ٧ וחברנוהו בצדו הנה א"כ כלל ערך הטור היוצא מההכא' הג' ٢٤٣ הוא זה ٧٨٩٧٥ וצורת כלל ההכאה הוא על זה הצד
|
|
|
|
ואומרו ואם תרצה להכות מעל' וכו'
|
|
ירצה כאשר הכית מספר במספר א' ויצא לך מחובר א' וכן הכית מספר במספר אחר ויצא לך מחובר אחר כמו אותו שעשינו אנחנו עתה וערכנו שני המחוברי' לשני טורים הא' בו מעלות וראשונים ושניים ושלישים והב' מעלות וראשונים ושניים ושלישיי' ורביעיי' וחמשים וששים ושבעים ורצית להכות המעלות והראשונים והשניי' וכן הכל מהטור העליון להשיבם לאי זה מין שרצית משל המין הטור השפל
|
|
המשל כמו שרצית להשיבם ולהגיעם למדרגת שביעיי' שבטור השפל וכן רצית להכות מה שבטור השפל להשיב המעלות עם אל הראשונים והראשוניי' אל השניים וכן על זה הסדר
|
|
הנה תכה המעלות עם ס' והוסף על העולה הראשונים והנה שבו המעלות ראשונים
|
|
ואם היו שניים עם הראשוני' ורצית להשיב הראשוני' לשניים הכה הראשונים עם ס' והוסף על העולה השניים והנה שבו הראשוני' שניים
|
|
וכן תעשה אם רצית להשיב השניים שלישיים עד שתגיע אל מה שרצית א"כ הוסף ועשה זה בטור השפל במעלותיו וראשוניו ושניו עד שתגיע השלישיי' אל רביעיי' והרביעיים אל שלישיים חמישיי' וחמישיי' אל ששיים והששיי' אל שביעיי' עד שנמצאו השביעיי' מהעליון נגד השביעיי' מהשפל
|
|
ואומרו גם נכה דקי מחובר וכו'
|
|
ירצה כאשר הכית מעלות כל מחובר והשיבות ראשונים כן תכה ראשוני כל א' מהם להשיבם שניים ולהגיעם עד שמין שתרצה
|
|
ע"כ הביאור של השער הד' בלתי מגרעת
|
|
[12]השער הה' במחובר מההכאה
|
|
שים ראשונה לפני המעלו' במדרגת 0 ולפני הדקי' במדרגת הא' ולפני השניים במדרגת הב' והכל על זה הדרך עד הסוף
|
|
אחר הכה המחובר מההכאה אי זה מספר עם אי זה מספר הכאה דומה מעלות עם מעלות והעולה מעלות ודקים
|
|
ומעלות עם דקים העול' דקי' ושניים
|
|
דקים עם דקים העולה שניים
|
|
והשניים עם שניים שלישים
|
|
על זה הדרך
|
|
הפירוש
|
|
אומרו במחובר מההכאה וכו'
|
|
ירצה כאשר יצא לך במחובר מההכאה שהזכרנו באומרנו ואם תרצה להכות וכו' מספר מה והוא עד"מ מעלות וראשוני' ושניי' שים ראשונה לפני וכו'
|
|
קריאת שם המעלות במדרגת 0 והטעם לפי שאין לפני המעלות כלום
|
|
ולפני הדקים במדרגת הא'
|
|
והשניים במדרגת הב' וכן הכל על סדר זה
|
|
כלומ' שאם היו לך שלישיים שימם הג' והרביעיי' במדרגת הד' עד סוף אח"כ הכה לכל א' ממחובר ההכאה הנזכר אי זה מספר שרצית מהא' אם אי זה מספר מהאחר מין עם מינו
|
|
המשל מעלות עם מעלות וראשונים עם ראשוני' וכן כלם על זה הסדר והעולה מהכאת מעלות במעלות הוא מעלות וראשוני' והעולה מהכאת מעלות עם דקים הוא דקים ושניים ודקים עם דקים העולה הוא שניים ושניים עם שניים ע"כ העולה הוא שלישיים והכל כל זה הדרך
|
השער הו' בחלוקה
|
[13]השער הז' בעולה מהחלוק
|
|
העולה מהחלוק כל א' עם דומהו מעלות עם מעלות דקים עם דקים
|
|
והעולה מחלוק מהסיחח של הדקים והוא מרפוע וזה כשהגיע ס' בחלוקה וחשבונו הוא מה שבין הסיחח והדקים העלהו אל המדרגה
|
|
והעולה מחלוק המעלות על הדקי' הוא מרפוע א'
|
|
וכשתכה זה המרפוע הא' בס' העולה הוא מעלות פשוטות
|
|
וכאשר תחלק המעלות על השניים העולה הוא מרפוע שני
|
|
וכשנכה זה עם ס' מה שיחובר הוא מעלות פשוטות
|
|
וכשנכה הדקים עם השלישי' הוא מרפוע שני
|
|
ועם הרביעי' הוא מרפוע שלישי
|
|
והעולה מחלוק הדקי' על הסיחח הוא אל קושור ולפני מה שבין הסיחח הדקים
|
|
והעולה מחלוק הדקים על המעלות הוא דקים
|
|
והעו' מחלוק השניים על המעלות הוא שניי'
|
|
והעולה מחלוק השניי על הדקים הוא דקים
|
|
והעולה מהחלוק השלישי' על הדקי' הוא שניים
|
|
והכל על זה הדרך
|
|
הפירוש
|
|
אומרו העולה מהחלוק כל א' וכו'
|
|
ירצה שכאשר רצית לחלק מה שעלה מחלוק א' שחלקת עם מה מחלוק אחר שים העולה מכל חלוק מין עם מינו כלומ' מעל' עם מעלות החלוק הא' תחת מעלות החלוק האחר וכן דקי החלוק הא' תחת דקי החלוק האחר ואח"כ חלק העולה עם העולה כפי הצורה שהנחנו כבר
|
|
ואומר והעול' מחלוק אלה וכו'
|
|
ירצה שהעולה מחלוק אלה הב' והם העולה מחלוק הא' עם העולה מהחלוק האחר מה שיעלה מחלוקת מעלות האחד עם המעלות מהאחר הוא מעלות
|
|
ואמנם העולה מחלוק הסיחח מהא' וכבר ידעת פי' סיחח על הדקי' מהאחר יקרא מורם והוא מרפוע בערבי וזהו אשר יקרא מרפוע כשהגיעו דקי החלוק ר"ל חלוק הסיחח על הדקי' לס' וכבר עלו במדרגת המעלה ולזה נקראהו מורם כלומר שהורם ממדרג' הדקים למדרגת המעלות ופי' מרפוע בערבי הוא המורם בהעתקתי
|
|
ואומרו וחשבונו הוא מה שבין הסיחח וכו'
|
|
ירצה והמדרגה אשר בה נחשב זה העולה ונקראהו בשמה היא מה שבין הסיחח והדקי'
|
|
ואומרו והעולה מחלוק המעלות וכו'
|
|
ירצה כאילו הוא מבאר יותר למה שאמר והעולה מחלוק אלה מהסיחח על הדקים וכו' וכאילו אמר שכאשר נחלק המעלו' מהעולה מהחלוק הא' על הדקים מהעולה מהחלוק האחר הוא מרפוע א'
|
|
המשל כמו שנחלק ב' מעלות מהחלוק הא' עם ב' דקים מהעולה מהחלוק האחר כפי הצורה שהנחנו כבר ויעלה א' הנה זה הא' הוא מרפוע א'
|
|
ואומרו וכשתכה המעלות עם השניים וכו'
|
|
ירצה על המעלו' מהעולה מהחלוק הא' עם השניים מהעולה מהחלוק האחר
|
|
וכן אומרו וכשנכה הדקי' עם השלישי' וכו'
|
|
ואומרו והעולה מחלוק הדקי' עם הסיח' וכו'
|
|
ירצה שכאשר נחלק הדקי' מן העולה מהחלוק הא' והוא שהנחנוהו עליון עד"מ על המעלות מהעולה מהחלוק האחר והוא שהנחנוהו תחת זה העליון לחלקו עליו הנה העולה מזאת החלוקה הוא אשר יקרא יתרון בערבי אל קושור כלומר יתרון הדקי'
|
|
ואומרו ע"כ לפניו וכו'
|
|
פי' וקריאת שם מה שראוי שיקרא כן ע"כ
|
[14]השער הח' בשרש
השער הט' ביוצא מהשרש
השער הי' בקעב
|
השער הי"א בעולה מהקעב
|
|
העולה מקעב מעלות הוא מעלות
|
|
ומקעב השלישים דקים
|
|
ומקעב הששים שניים
|
|
ומקעב תשעים שלישי'
|
|
ועל זה הנוסח עשה לעולם
|
|
השער הי"ב במאזנים
|
|
מאזני כל המדרגות הנפרדות הוא שתקבץ אותיותיהן יחד וכלם ט"ט והשאר הוא מאזני המדרגות ההן
|
|
המשל נרצה מאזני המדרגות על זו הצורה
|
-
|
|
|
ותקבץ אותיותיהן יחד ויהיה כ"ד וכלם ט"ט וישארו ו' והם מאזני אלה המדרגות
|
|
ואחר שקדם לך זה עוד ילוה לך בו ענין אחר וזה אם רצית להכות ממאזני ערך במאזני נערך ערוך זה על זה ואחר כלה היוצא ט"ט והנשאר הוא מאזני הערך שוה למאזני הנערך
|
|
ואולם מאזני החלוק כאשר תערכהו במאזני העולה הוסף עליו מאזני היתרון וכלם ט"ט והנשאר הוא שוה למאזני החלוק
|
|
ואולם מאזני השרש כשתכהו בנפשו הוסף עליו מאזני היתרון וכלם ט"ט והנשאר הוא מאזנים שוה למאזני השרש
|
|
ואולם מאזני הקעב הכהו בנפשו ובמאזני' מהיוצא והוסף עליו מאזני יתרון הקעב וכלם ט"ט והנשאר הוא מאזנים שוה למאזני הקעב
|
|
ואלה השרשים נשלמו על כל חשבון הלמודיים ועל כל חשבון העסוקיים בשקול וטריות להם בכלל עסקי העולם
|
|
ותם שבח לאל ית'
|
|
הפירוש
|
|
אומרו מאזני כל המדרגות הנפרדות
|
|
ירצה על המדרגות הנבדלות קצת מקצת למה שהם אחדים עשרות מאות וכו'
|
|
ואמר שמאזני המדרגות הנפרדו' על אי זה מספר שנרצה אם מספר היוצא מההכאה ואם מספר היוצא מהחלוק או זולת זה מכלל המספר הנזכרי' באלה השערי' הוא שתקבץ אותיות המדרגות ההן יחד
|
|
והמשל בזה כמו שנרצה לדעת מאזני המדרגות שהן על זו הצורה
|
-
|
|
|
הנה נקבץ האותיות שהן מורות על המדרגות שהן עתה עד"מ ה٢ וה٤ וכ' ונאמר כי ה٢ ב' וה٤ ד' הרי ו' וה٦ ו' הרי י"ב וה٥ ה' הרי י"ז וה٧ ז הרי כ"ד הנה כלל שקובץ מאותיות המדרגו' יחד הוא כ"ד
|
|
וזכור זה כי המאזנים שיצאו לך לאולם יהיו באמצע המדרגו' וב' מדרגות מזן א' וב' מדרגות מזן ב' או ג' מזן א' וג' מזן ב' או אי זה מספר הזדמן ולזה אם ישאלך שואל כשיאמר ואיך ידעת כי זה שיצא לך הוא המבוקש השיבהו והראיה על זה שמבוקשי יצא מתווך במדרגות המספר הנרצה
|
|
והמשל בזה מאשר מאזני המספר הנזכר הוא ששה כפי מה שיצא מהדרך אשר גזרה המלאכה והנה נמצא הששה מתווך במדרגות המספר המבוקש על זו הצורה
|
-
|
|
|
הנה ה٦ מתווך שהוא המאזנים וה٢ וה٤ מזן א' וה٥ וה٧ מזן ב'
|
|
ואומרו וזה אם רצית וכו'
|
|
ירצה שאם שתרצה לדעת אם מאזני המספר שהכית בו שוה למאזני המספר שהוכה והנה תצטרך ברצותך זה להכות מאזני ההכאה במאזני המוכ' הכה זה עם זה וכו' כפי הדרך אשר יגזור המחבר
|
|
ואומרו מאזני החלוק הוא המאזנים שיצא לך ממדרגות המספר הנרצה לחלקו על אי זה מספר יהיה
|
|
ואומרו במאזני העולה ירצה על מדרגות המספר אשר עליו תחלק המספר הנרצה
|
|
ואומרו מאזני היתרון ירצה על מאזני מדרגות מספר החלקים המגיעים לכל א' ממדרגות המספר אשר עליו יחלק הנרצה
|
|
וענין החלוק והעולה והיתרון תמצאהו ובואר ומצוייר בשער המיוחד לחלוק
|
|
ואומרו הכהו בנפשו ובמאזנים מהיוצא
|
|
ירצה הכה המאזנים בעצמו ואחר הוצא מאזני היוצא מההכאה ועוד הכהו במאזנים אשר יצאו לך מהיוצא מהכלל
|
|
והנה הגיע מבוקשינו
|
|
והשבח לבעל היופי הרבניי
|
|
נשלם חשבון ההנדיים לאבן חצאן גאושייר
|
|
אשר העתיקו מרנ' ורבנ' החכם השלם ר' שלום בכ"ר יוסף ענבי מלשון ערבי ללשון עברי והשבי
|
|
עם ביאור החכם המעתיק הנזכר
|
|
והשבח לראשון שזיכנו ושעורנו עד הנה כית'
|
|