Difference between revisions of "ספר המלכים"
(→Nine) |
|||
| Line 26: | Line 26: | ||
| | | | ||
ואין ספק שכל ענין וענין מענייני הטבע הכוללים כשתשיגהו הנפש ותדעהו תשמח ותתענג בזה מאד לפי שזה תכליתה ולזה הכינה הכח האלהי לקבול פיתוחי הנמצאות וציוריהן | ואין ספק שכל ענין וענין מענייני הטבע הכוללים כשתשיגהו הנפש ותדעהו תשמח ותתענג בזה מאד לפי שזה תכליתה ולזה הכינה הכח האלהי לקבול פיתוחי הנמצאות וציוריהן | ||
| − | ומפני זה אמר | + | ומפני זה אמר הפילוסוף בשלישי מן הנפש שהיא כמו הלוח החלק המקבל כל ציור וכתיבה |
ואלגזאלי אמר בתחלת ספרו בכונות שהיא כמו מראה זכה מלוטשת מקבלת דמות המציאות כלו כל עת שלא יחול מסך בינה ובינם בכל או בקצת | ואלגזאלי אמר בתחלת ספרו בכונות שהיא כמו מראה זכה מלוטשת מקבלת דמות המציאות כלו כל עת שלא יחול מסך בינה ובינם בכל או בקצת | ||
וכמו שתהוה הנפש מידיעת סגולות העצים והאבנים ואברי הב"ח המתדמים והכליים אע"פ שתסכל ברובם הסבות תתענג הרבה בהשיגה המציאות ותצטער בסכלה הרבה ותצטער יותר כשתסכל אלו ואלו כן כשתדע הנפש סגולות הכמה המתחלק והמתדבק אע"פ שתסכל בקצתם הסבות תתענג הנפש תענוג גדול במה שהשיגה ולזה אמר אחד מחכמי ישמעאל מי יתן ונדע טבעי כל הנמצאות ונסכל סבותיהם | וכמו שתהוה הנפש מידיעת סגולות העצים והאבנים ואברי הב"ח המתדמים והכליים אע"פ שתסכל ברובם הסבות תתענג הרבה בהשיגה המציאות ותצטער בסכלה הרבה ותצטער יותר כשתסכל אלו ואלו כן כשתדע הנפש סגולות הכמה המתחלק והמתדבק אע"פ שתסכל בקצתם הסבות תתענג הנפש תענוג גדול במה שהשיגה ולזה אמר אחד מחכמי ישמעאל מי יתן ונדע טבעי כל הנמצאות ונסכל סבותיהם | ||
| Line 32: | Line 32: | ||
ועל הכונה הב' יקח מהם כמה הערות יקרות בעולם | ועל הכונה הב' יקח מהם כמה הערות יקרות בעולם | ||
באלוה ובמלאכי' ובגלגלים ובנפש ובנמצאות השפלות | באלוה ובמלאכי' ובגלגלים ובנפש ובנמצאות השפלות | ||
| − | ואנחנו בלא ספק נדע מעט מהם ונסכל הרבה | + | ואנחנו בלא ספק נדע מעט מהם ונסכל הרבה ואף גם זאת במעט אשר נודע לחכמים ואמרו בו כמה רמזים יקרים משמחי לב ומאירי נפש |
ודע שזה הענין כן הוא בהנדסה ר"ל שיש בה סגולות נפלאות יעי[דנו] על סודות נכבדים וכאלו ב' אלה הטבעים שמם האלוה ית' על הכונה השנית | ודע שזה הענין כן הוא בהנדסה ר"ל שיש בה סגולות נפלאות יעי[דנו] על סודות נכבדים וכאלו ב' אלה הטבעים שמם האלוה ית' על הכונה השנית | ||
| − | דמיון ודוגמא למציאות כולו ואחר שהקדמנו זה נתחיל לדבר בזה כפי מה שמצאנו לחכמים לפנינו מעט שהושקף לנו מבלתי שנעמיק ונטה אל קצת הערות דחוקות זכרום קצת אנשים | + | דמיון ודוגמא למציאות כולו ואחר שהקדמנו זה נתחיל לדבר בזה כפי מה שמצאנו לחכמים לפנינו מעט שהושקף לנו מבלתי שנעמיק ונטה אל קצת הערות דחוקות זכרום קצת אנשים מצורף למה שהסכמנו לקצר כפי כחנו מבלתי שנשמיט ההכרחי |
| − | מהם שכמו שהאחד המספרי מצד שהוא א' לא מתרבה ולא מקבל חלוק ושנוי ולזה לא יתרבה בהכפלו בעצמו כן הבורא ית' שהוא אחדות אחת יותר פשוט לא יתואר בצד מן הצדדים ברבוי בעצמו רק ביחס השלמיות אליו או | + | {| |
| − | וכמו שהא' המספרי הוא בעצמו בפעל ובמספר בכח כן האלוה ית' הוא בעצמו בפעל גמור אחר שהוא עלת הכל ונבדל והוא בכח בכל אחד מן הנמצאות | + | |- |
| − | ומזה הצד אמרו החכמים שהבורא בכל ולזה אחד מהחכמים כששאלו תלמידו אנה הוא האלוה | + | | |
| − | השיבו אנה אינו | + | == Section One - Discussion on the Numbers One - Ten == |
| − | ר"ל שהכח האלהי מצוי בכל נמצא כפי מה שבטבעו שיקבל ממנו וזה הוא מה שאמר א' מחכמי הנוצרים שהאלוה מתנדב עצמו לכל מצוי | + | |
| − | וכמו שהא' המספרי עלת המספר והתחלתו ואינו מספר ולא יצדק בו גדר המספר ובו קיום המספר ולא עד שיחולק המספר בחלוקו והוא לא יחולק בהסתלק המספר כן האלוה האחד הוא עלת כל הנמצאות כלן והתחלת היותן וקיומן ואינו משאר הנמצאות ולא חלק מהן אבל הוא נבדל מעלוליו עם היותו עלה ובהסתלקו יסתלקו שאר הנמצאות ולא יסולק הוא בהסתלקן | + | | |
| − | וכמו שהאחד המספריי אין לו רק פאה א' לפי שהוא גבול הספירה וממנו ימשך הרבוי עד לאין תכלית בכח וכלה הוא בכל גבול הנמצאות אין אחריו כלום לא בפעל ולא במחשבה | + | |- |
| − | וזה שאפי' המחשבה אינה הולכת לאין תכלית אבל מכח אלהותו ירבו ויתמעטו הנמצאות ויאצלו עד תכליתן בהדרגה במין ולאין תכלית באישים באים זה אחר זה בכח | + | | |
| − | ומה שאמרו קצת אנשים שהאחד שרש ומרובע ומעוקב ומשולש הוא טעות | + | === One === |
| + | |||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |The numerical one testifies to issues related to God – | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומעתה נתחיל ונאמר שמהאחד המספריי נוכל להכיר כמה עניינים בבורא | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *It cannot be multiplied [1×1=1; a×1=a], divided [1÷1=1; a÷1=a] or changed, and therefore cannot be increased when multiplied by itself | ||
| + | |style="text-align:right;"|מהם שכמו שהאחד המספרי מצד שהוא א' לא מתרבה ולא מקבל חלוק ושנוי ולזה לא יתרבה בהכפלו בעצמו כן הבורא ית' שהוא אחדות אחת יותר פשוט לא יתואר בצד מן הצדדים ברבוי בעצמו רק ביחס השלמיות אליו או בצירוף פעולתו בנמצאות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *It is in itself in actu and in number in potentia | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכמו שהא' המספרי הוא בעצמו בפעל ובמספר בכח כן האלוה ית' הוא בעצמו בפעל גמור אחר שהוא עלת הכל ונבדל והוא בכח בכל אחד מן הנמצאות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::The author mentions a saying of a christian sage according to whom God offers himself to every being | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומזה הצד אמרו החכמים שהבורא בכל ולזה אחד מהחכמים כששאלו תלמידו אנה הוא האלוה השיבו אנה אינו ר"ל שהכח האלהי מצוי בכל נמצא כפי מה שבטבעו שיקבל ממנו וזה הוא מה שאמר א' מחכמי הנוצרים שהאלוה מתנדב עצמו לכל מצוי | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *It is the cause and beginning of number but not a number itself; the number exists by it and it is a part of the number, but the number is not a part of it | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכמו שהא' המספרי עלת המספר והתחלתו ואינו מספר ולא יצדק בו גדר המספר ובו קיום המספר ולא עד שיחולק המספר בחלוקו והוא לא יחולק בהסתלק המספר כן האלוה האחד הוא עלת כל הנמצאות כלן והתחלת היותן וקיומן ואינו משאר הנמצאות ולא חלק מהן אבל הוא נבדל מעלוליו עם היותו עלה ובהסתלקו יסתלקו שאר הנמצאות ולא יסולק הוא בהסתלקן | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | *It has only one side – it is the beginning of counting and the multitude continues from it to infinity in potentia | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכמו שהאחד המספריי אין לו רק פאה א' לפי שהוא גבול הספירה וממנו ימשך הרבוי עד לאין תכלית בכח וכלה הוא בכל גבול הנמצאות אין אחריו כלום לא בפעל ולא במחשבה | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה שאפי' המחשבה אינה הולכת לאין תכלית אבל מכח אלהותו ירבו ויתמעטו הנמצאות ויאצלו עד תכליתן בהדרגה במין ולאין תכלית באישים באים זה אחר זה בכח | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::The author rejects the common saying that one is a root, a square, a cube, or a triangular | ||
| + | |style="text-align:right;"|ומה שאמרו קצת אנשים שהאחד שרש ומרובע ומעוקב ומשולש הוא טעות | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ::since the numerical one is devoid of all subjects outside the essence and thus has no multitude or division | ||
|style="text-align:right;"|וזה שהאחד המספריי לקוח בשכל מופשט מכל נושא חוץ לנפש ומצד שהוא כן אין רבוי בו בשום פנים ואיך א"כ יתואר במה שיסבול ההחלק והרבוי כמו מרובע ומעוקב שהם דברים מתחלקים בכח לאין תכלית ואם נאמר שהאחדות המונח חוץ לנפש כמו אמה וזרת שומרים אותו האחדות ברבוע ועקוב אנו אומרים שזה הבל שכבר נתרבו אלו באלכסוניהם | |style="text-align:right;"|וזה שהאחד המספריי לקוח בשכל מופשט מכל נושא חוץ לנפש ומצד שהוא כן אין רבוי בו בשום פנים ואיך א"כ יתואר במה שיסבול ההחלק והרבוי כמו מרובע ומעוקב שהם דברים מתחלקים בכח לאין תכלית ואם נאמר שהאחדות המונח חוץ לנפש כמו אמה וזרת שומרים אותו האחדות ברבוע ועקוב אנו אומרים שזה הבל שכבר נתרבו אלו באלכסוניהם | ||
| − | ואם ישאל שואל למה לא יתואר הבורא ית' באחדות המספריי אחר שטבעיו דומים לטבע האלהות נשיב לו שאלו הדמויים אינם כלם ולא רובם על טבע אחד | + | |- |
| − | ועוד שהאחדות המספריי ישיגהו שלפעמים ילבש מלבוש נכרי | + | | |
| − | יתבאר א" | + | ::Despite all the above, even though the characteristics of the numerical unity are similar to the nature of divinity, the possibility that God will be described by a numerical unity is denied – |
| − | וכמו שהאחדות המספריי יכלול כל המעלות הנזכרות ויותר הרבה נתיחדו הנמצאות הנכבדות לקבל טבע האחדות כפי כחן והיה מינם מתקיים באיש א' כמו האלוה ית' והשכלים הנפרדים לפי שהם יתחלפו ב[מ]יניהם במין והשמש והירח יתחלפו כלם כן וזה שאחר שיש להם פעולות מתחלפות במהות המקבל א' בעצמו הנה הם בלא ספק יתחלפו במהות ובמין אם כן כל א' מהם יחידי במינו גם העולם בכללו מצד זה א' לבד כמו שביאר | + | |style="text-align:right;"|ואם ישאל שואל למה לא יתואר הבורא ית' באחדות המספריי אחר שטבעיו דומים לטבע האלהות |
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::These similarities are not founded on one nature | ||
| + | |style="text-align:right;"|נשיב לו שאלו הדמויים אינם כלם ולא רובם על טבע אחד | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | :::Some of the properties of numbers are shared also by one, in most cases it shares the characteristics of odd numbers [Note: here a hint is given for two chapters which appeared in the original text before the present chapter but are missing in the survived version] | ||
| + | |style="text-align:right;"|ועוד שהאחדות המספריי ישיגהו שלפעמים ילבש מלבוש נכרי וישתתף לריבוי ר"ל למספר בקצת טבעיו כמ"ש בקצת מקומות מב' שערים שעברו ויתבאר יותר בזה השער כשנדבר בסגולות הפרטיות וזה שיש טבעים שישיגו המספרים והאחד עמהם וברוב המקומות טבעו טבע הנפרד | ||
| + | |- | ||
| + | |The fact that one shares the characteristics of numbers at times, but in other occasions not - is among of the things related to number whose reason is very mysterious | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה א' מהדברים הנמצאים במספר שסבתו נעלמת מאד ר"ל היות האחד פעם טבעו טבע מספר ופעם לא | ||
| + | |- | ||
| + | |Hence, the unity of God is different than the numerical unity | ||
| + | |style="text-align:right;"|יתבאר א"כ מזה שאחדות האלוה מתחלף מהאחדות המספריי | ||
| + | |- | ||
| + | |The unity of God does not cease in any aspect and relation, it is a simple unity permanent forever almost inaccessible for the intellect due to its depth and subtlety | ||
| + | |style="text-align:right;"|וזה שאחדות האלוה לא יפסד בשום בחינה וצירוף אבל הוא אחדות פשוט שמור לעולם כמעט שיבצר מן השכל לעומקו ודקותו | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | ===== Monad in the existences ===== | ||
| + | |||
| + | | | ||
| + | |- | ||
| + | |The worthy existences are united in receiving the quality of unity - their species exists as one individual | ||
| + | |style="text-align:right;"|וכמו שהאחדות המספריי יכלול כל המעלות הנזכרות ויותר הרבה נתיחדו הנמצאות הנכבדות לקבל טבע האחדות כפי כחן והיה מינם מתקיים באיש א' כמו האלוה ית' והשכלים הנפרדים לפי שהם יתחלפו ב[מ]יניהם במין והשמש והירח יתחלפו כלם כן וזה שאחר שיש להם פעולות מתחלפות במהות המקבל א' בעצמו הנה הם בלא ספק יתחלפו במהות ובמין אם כן כל א' מהם יחידי במינו | ||
| + | |- | ||
| + | |The universe as a whole is one from this aspect - as explained by Aristotle, On the Heavens, I.8, 277b8-13 | ||
| + | |style="text-align:right;"|גם העולם בכללו מצד זה א' לבד כמו שביאר הפילוסוף בראשון מהשמים והעולם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| Line 56: | Line 119: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | == Two == | + | === Two === |
!style="text-align:right;"|השנים | !style="text-align:right;"|השנים | ||
| Line 126: | Line 189: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | == Three == | + | === Three === |
!style="text-align:right;"|השלושה | !style="text-align:right;"|השלושה | ||
| Line 276: | Line 339: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | == Four == | + | === Four === |
!style="text-align:right;"|הארבעה | !style="text-align:right;"|הארבעה | ||
| Line 309: | Line 372: | ||
{| | {| | ||
| | | | ||
| − | == Five == | + | === Five === |
!style="text-align:right;"|החמשה | !style="text-align:right;"|החמשה | ||
| Line 344: | Line 407: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | == Six == | + | === Six === |
!style="text-align:right;"|הששה | !style="text-align:right;"|הששה | ||
| Line 382: | Line 445: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | == Seven == | + | === Seven === |
!style="text-align:right;"|השבעה | !style="text-align:right;"|השבעה | ||
| Line 410: | Line 473: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | == Eight == | + | === Eight === |
!style="text-align:right;"|השמנה | !style="text-align:right;"|השמנה | ||
| Line 431: | Line 494: | ||
| | | | ||
| − | == Nine == | + | === Nine === |
!style="text-align:right;"|התשעה | !style="text-align:right;"|התשעה | ||
| Line 483: | Line 546: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | == Ten == | + | === Ten === |
!style="text-align:right;"|העשרה | !style="text-align:right;"|העשרה | ||
Revision as of 18:55, 8 September 2017
שער המספר וסגולתו (לא ידוע מחברו) |style="text-align:right;"|דע שזה השער הוא הנכבד שבזאת החכמה וכאלו הוא התכלית בה ולרוב מעלת זאת החקירה טעו בה הקדמונים והניחו מספרים נבדלים ושמום התחלות המציאות המוחש וזה שמפני שהם מצאו הכמה נאמר בכל הדברים גשמיים או רוחניים |- | |style="text-align:right;"|וזה שבאלוה יאמר גודל ההשגה והיכולת או אין תכליות ביכולת ודומה לזה |- | |style="text-align:right;"|ואין תכלית הוא כמה בלתי מוגבל בין בשיעור בין במספר וכן מצאו בשכלים מהנפרדים רבוי וספירה לפחות מצד עלה ועלול או מציאות ומהות |- | |style="text-align:right;"|וג"כ מצאו רוב הנמצאות המוחשות שומרות יחסים מוגבלים כענין בגודל גרמי הכוכבים ועובי גלגליהם ויציאת מרכזיהם וכן בעגולים המוגבלים בכדור הח' וכן בעובי גרמי היסודות וכן באברי הב"ח כמו פרקי איבריהם וקצוות המין בגודל אישיו כמו שנעיר על קצת מאלו בזה השער הביאם הענין להגדיל המספר עד שייחסו אליו היותו התחלה וכן עשו בשעור כמו שאמרנו |- | |style="text-align:right;"|אמנם שזה הסברה טעות ושהמספר מקרה בספורים מה שבמקרה אי אפשר לשומו התחלה אין כאן מקומו וכבר האריך בזה הפילוסוף בקצת מקומות מהשמע ובהרבה ממה שאחר הטבע |- | |style="text-align:right;"|והרחיבו בו מפרשי ספריו וכמה מחברים אחרונים יווניים וערביים ונצרים |- | |style="text-align:right;"|ועל האמת יש במספר סגולות נפלאות וטבעים משונים |- | |style="text-align:right;"|מהם גלויי הסבות ומהם נעלמי הסבות אבל הם ידועי המציאות ורובם שנעלמו מאתנו אלו ואלו |- | ואין ספק שכל ענין וענין מענייני הטבע הכוללים כשתשיגהו הנפש ותדעהו תשמח ותתענג בזה מאד לפי שזה תכליתה ולזה הכינה הכח האלהי לקבול פיתוחי הנמצאות וציוריהן ומפני זה אמר הפילוסוף בשלישי מן הנפש שהיא כמו הלוח החלק המקבל כל ציור וכתיבה ואלגזאלי אמר בתחלת ספרו בכונות שהיא כמו מראה זכה מלוטשת מקבלת דמות המציאות כלו כל עת שלא יחול מסך בינה ובינם בכל או בקצת וכמו שתהוה הנפש מידיעת סגולות העצים והאבנים ואברי הב"ח המתדמים והכליים אע"פ שתסכל ברובם הסבות תתענג הרבה בהשיגה המציאות ותצטער בסכלה הרבה ותצטער יותר כשתסכל אלו ואלו כן כשתדע הנפש סגולות הכמה המתחלק והמתדבק אע"פ שתסכל בקצתם הסבות תתענג הנפש תענוג גדול במה שהשיגה ולזה אמר אחד מחכמי ישמעאל מי יתן ונדע טבעי כל הנמצאות ונסכל סבותיהם ונשוב למה שהיינו בו ונאמר שמי שידע טבעי המספר וסגולותיו ידע הרבה מטבעי המציאות אין ראוי שיוסכלו לשלם ועל הכונה הב' יקח מהם כמה הערות יקרות בעולם באלוה ובמלאכי' ובגלגלים ובנפש ובנמצאות השפלות ואנחנו בלא ספק נדע מעט מהם ונסכל הרבה ואף גם זאת במעט אשר נודע לחכמים ואמרו בו כמה רמזים יקרים משמחי לב ומאירי נפש ודע שזה הענין כן הוא בהנדסה ר"ל שיש בה סגולות נפלאות יעי[דנו] על סודות נכבדים וכאלו ב' אלה הטבעים שמם האלוה ית' על הכונה השנית דמיון ודוגמא למציאות כולו ואחר שהקדמנו זה נתחיל לדבר בזה כפי מה שמצאנו לחכמים לפנינו מעט שהושקף לנו מבלתי שנעמיק ונטה אל קצת הערות דחוקות זכרום קצת אנשים מצורף למה שהסכמנו לקצר כפי כחנו מבלתי שנשמיט ההכרחי
ContentsSection One - Discussion on the Numbers One - Ten |
|
One |
|
| The numerical one testifies to issues related to God – | ומעתה נתחיל ונאמר שמהאחד המספריי נוכל להכיר כמה עניינים בבורא |
|
מהם שכמו שהאחד המספרי מצד שהוא א' לא מתרבה ולא מקבל חלוק ושנוי ולזה לא יתרבה בהכפלו בעצמו כן הבורא ית' שהוא אחדות אחת יותר פשוט לא יתואר בצד מן הצדדים ברבוי בעצמו רק ביחס השלמיות אליו או בצירוף פעולתו בנמצאות |
|
וכמו שהא' המספרי הוא בעצמו בפעל ובמספר בכח כן האלוה ית' הוא בעצמו בפעל גמור אחר שהוא עלת הכל ונבדל והוא בכח בכל אחד מן הנמצאות |
|
ומזה הצד אמרו החכמים שהבורא בכל ולזה אחד מהחכמים כששאלו תלמידו אנה הוא האלוה השיבו אנה אינו ר"ל שהכח האלהי מצוי בכל נמצא כפי מה שבטבעו שיקבל ממנו וזה הוא מה שאמר א' מחכמי הנוצרים שהאלוה מתנדב עצמו לכל מצוי |
|
וכמו שהא' המספרי עלת המספר והתחלתו ואינו מספר ולא יצדק בו גדר המספר ובו קיום המספר ולא עד שיחולק המספר בחלוקו והוא לא יחולק בהסתלק המספר כן האלוה האחד הוא עלת כל הנמצאות כלן והתחלת היותן וקיומן ואינו משאר הנמצאות ולא חלק מהן אבל הוא נבדל מעלוליו עם היותו עלה ובהסתלקו יסתלקו שאר הנמצאות ולא יסולק הוא בהסתלקן |
|
וכמו שהאחד המספריי אין לו רק פאה א' לפי שהוא גבול הספירה וממנו ימשך הרבוי עד לאין תכלית בכח וכלה הוא בכל גבול הנמצאות אין אחריו כלום לא בפעל ולא במחשבה |
| וזה שאפי' המחשבה אינה הולכת לאין תכלית אבל מכח אלהותו ירבו ויתמעטו הנמצאות ויאצלו עד תכליתן בהדרגה במין ולאין תכלית באישים באים זה אחר זה בכח | |
|
ומה שאמרו קצת אנשים שהאחד שרש ומרובע ומעוקב ומשולש הוא טעות |
|
וזה שהאחד המספריי לקוח בשכל מופשט מכל נושא חוץ לנפש ומצד שהוא כן אין רבוי בו בשום פנים ואיך א"כ יתואר במה שיסבול ההחלק והרבוי כמו מרובע ומעוקב שהם דברים מתחלקים בכח לאין תכלית ואם נאמר שהאחדות המונח חוץ לנפש כמו אמה וזרת שומרים אותו האחדות ברבוע ועקוב אנו אומרים שזה הבל שכבר נתרבו אלו באלכסוניהם |
|
ואם ישאל שואל למה לא יתואר הבורא ית' באחדות המספריי אחר שטבעיו דומים לטבע האלהות |
|
נשיב לו שאלו הדמויים אינם כלם ולא רובם על טבע אחד |
|
ועוד שהאחדות המספריי ישיגהו שלפעמים ילבש מלבוש נכרי וישתתף לריבוי ר"ל למספר בקצת טבעיו כמ"ש בקצת מקומות מב' שערים שעברו ויתבאר יותר בזה השער כשנדבר בסגולות הפרטיות וזה שיש טבעים שישיגו המספרים והאחד עמהם וברוב המקומות טבעו טבע הנפרד |
| The fact that one shares the characteristics of numbers at times, but in other occasions not - is among of the things related to number whose reason is very mysterious | וזה א' מהדברים הנמצאים במספר שסבתו נעלמת מאד ר"ל היות האחד פעם טבעו טבע מספר ופעם לא |
| Hence, the unity of God is different than the numerical unity | יתבאר א"כ מזה שאחדות האלוה מתחלף מהאחדות המספריי |
| The unity of God does not cease in any aspect and relation, it is a simple unity permanent forever almost inaccessible for the intellect due to its depth and subtlety | וזה שאחדות האלוה לא יפסד בשום בחינה וצירוף אבל הוא אחדות פשוט שמור לעולם כמעט שיבצר מן השכל לעומקו ודקותו |
Monad in the existences |
|
| The worthy existences are united in receiving the quality of unity - their species exists as one individual | וכמו שהאחדות המספריי יכלול כל המעלות הנזכרות ויותר הרבה נתיחדו הנמצאות הנכבדות לקבל טבע האחדות כפי כחן והיה מינם מתקיים באיש א' כמו האלוה ית' והשכלים הנפרדים לפי שהם יתחלפו ב[מ]יניהם במין והשמש והירח יתחלפו כלם כן וזה שאחר שיש להם פעולות מתחלפות במהות המקבל א' בעצמו הנה הם בלא ספק יתחלפו במהות ובמין אם כן כל א' מהם יחידי במינו |
| The universe as a whole is one from this aspect - as explained by Aristotle, On the Heavens, I.8, 277b8-13 | גם העולם בכללו מצד זה א' לבד כמו שביאר הפילוסוף בראשון מהשמים והעולם |
Two |
השנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחלת הרבוי המספריי וכן תחלת הרבוי הישיי וזה שאחר אחדות האלוה הוא השכל הנפרד ואין בו רק השניות והוא העלול הא' שיש בו הרכבה ויש בו הרכבה מעלה ועלול וממציאות ומהות לפי שהוא עלול וזה שכל נמצא עלול המציאות מקרה בו והמקרה ובעל המקרה שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אבל האלוה לפי שאינו עלול המציאות והמהות בו אחד לגמרי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ומטבע השנים שמחברתו כמערכתו ר"ל שרבוי העלול הראשון אינו רבוי גמור רק בהצטרף לא רבוי מהויות ולזה הוא דומה לטבע השניות המספרי שמערכתו לא יותיר על מחברתו וזה בחלוף כל המספרים שאחריו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וזה שכולם יעדיפ מערכתם על מחברתם וכאלו הוא ממוצע בין טבע האחדות והרבוי ולזה בטבעו הוא מונח בין האחד והשלשה וזה שהאחד מחברתו יותר ממערכתו והג' בהפך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ולפי שהשנים ממוצע ביניהם יש לו טבע ממוצע בין עניין העלול הראשון שאינו א' לגמרי ולא רב לגמרי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| וכמה דברים כוללים במציאות והנה השנים הזוג הראשון שירוצ מספרם בשנים בין בשכלים בין בגלגלים בין ביסודות והמורכב מהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| באלוה בחינת שניות האחד בבחינת עצמו השני בבחינת זולתו כמו שהוא עלה או פועל מזה שהתחלות הדברים המוחשים זוג השניות אם בגשמים היסודים החומר והצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ואם ברקיעים הנושא והצורה וכל מי המגבילות זוג השנים והגבלת האמתיות ובשוללות ולזה היא היותר קודמת שבמושכלות כמו שביאר הפילוסוף בשני ממה שאחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חלקי הזמן שנים עבר ועתיד וזה שההוה בלתי מוגבל ולא קיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| החיים והמות שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הכח והפועל שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| השנוי בשנים הפעל וההתפעלות ר"ל הקבול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הגופות שנים היסודי והרקיעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
היסודיי שנים פשוט ומורכב הרקיעיי שנים הגלגל והכוכב וזה שהם מתחלפים במהות לפי שהגלגל ספירי והכוכב לא והגלגל מתנועע בעצם והכוכב במקרה תנועות הגלגלים הגלגלים בארך שנים ימה וקדמה וברוחב שנים צפונה ונגבה הגלגלים יתחלפו ישתתפו בטבעיהם שנים שנים כמו שיאמרו האצטגנינים וזה שמהם שנים מאורות ושנים מצליחים צדק ונגה ושנים מזיקים שבתי ומאדים וכותב אין לו טבע מוגבל אבל הוא לפי דבריהם מתהפך טבע הסוגיות בשנים זכר ונקבה ואין ביניהם שלישי ממוצע רק בשגיאת הטבע כמו הטומטום והאנדרוגינוס וזה אשר אמרנו בנולד מכמוהו במין אבל במגילד מהעיפוש אע"פ שהוא ממה שבטבע הנה אינו טבעי |
מיני האברים המורכבים שנים מתדמה וכליי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוגי ההקשה שנים השתוף וההבדל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מיני החיים שנים פעליים ומחשביים מיני הנימוסים שנים טבעי וקנסי כמו שביאר הפילוסוף בשני מס' ההליכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המשכות הנמצאות בשנים בזמן או בנצחות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בחינת הנמצאות אלו עם אלו בשנים והם ההאותות והחלופ וזה סוג כולל יכנסו תחתיו כל מיני טבעי הנמצאות כמו שביארו מחברי אדואן אלצפא וגאבר בן חיאן מלמד הכימיא בספרו בסגולות הדברים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוגי האשור שנים מחשביי ומדותיי כמו שביאר הפילוסופ בראש המאמר [א]ב' מהמדות
|
