Difference between revisions of "קצת מענייני חכמת המספר"
From mispar
(→Combined Division) |
(→Combined Division) |
||
Line 2,533: | Line 2,533: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We multiply the numerator of the first by the denominator of the second, then by the denominator of the third, then by the numerator of the fourth; it is 56 and this is the first reserved. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot1\sdot4\sdot2=56}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot1\sdot4\sdot2=56}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|נכה כמות הראשון עם איכות הב' ואיכות הג' וכמו' הד' והם נ"ו וזהו השמור הראשון | |style="text-align:right;"|נכה כמות הראשון עם איכות הב' ואיכות הג' וכמו' הד' והם נ"ו וזהו השמור הראשון | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We multiply the denominator of the first by the [denominator] of the second, then the product by the denominator of the third, then by the [numerator] of the fourth; it is 63. We keep it and this is the second reserved. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot3\sdot7\sdot1=63}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot3\sdot7\sdot1=63}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|אח"כ נכה איכות הראשון עם הב' והעולה עם איכות הג' ועם איכות הד' והם ס"ג ונשמרם וזהו השמור הב' | + | |style="text-align:right;"|אח"כ נכה איכות הראשון עם הב' והעולה עם איכות הג' ועם איכות הד' והם ס"ג ונשמרם וזהו השמור הב‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We multiply the denominator of the fourth by the numerator of the third, then by the denominator of the second, then by the numerator of the first; it is 96. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot6\sdot4\sdot2=96}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot6\sdot4\sdot2=96}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אח"ז נכה איכות הד' עם כמות הג' ועם איכות הב' ועם כמות הראשו' והם צ"ו | |style="text-align:right;"|אח"ז נכה איכות הד' עם כמות הג' ועם איכות הב' ועם כמות הראשו' והם צ"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We subtract from it 63, which is the second reserved; the remainder is 33. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{96-63=33}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{96-63=33}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|נחסר מהם הס"ג שהוא השמור הב' והנשאר שהוא הל"ג | |style="text-align:right;"|נחסר מהם הס"ג שהוא השמור הב' והנשאר שהוא הל"ג | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We relate it to the first reserved, which is 56; the result is the remainder from the subtraction of the result of division of 3-quarters by 2-thirds from the result of division of 2-sevenths by one-sixth. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{7}\div\frac{1}{6}\right)-\left(\frac{3}{4}\div\frac{2}{3}\right)=\frac{33}{56}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{2}{7}\div\frac{1}{6}\right)-\left(\frac{3}{4}\div\frac{2}{3}\right)=\frac{33}{56}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ניחסם אל השמור הראשון שהוא הנ"ו וההווה הוא ההוה מחסור היוצא מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיות מהיוצא מחלוק הב' שביעיות על הששית וש'מ'ל‫' | + | |style="text-align:right;"|ניחסם אל השמור הראשון שהוא הנ"ו וההווה הוא ההוה מחסור היוצא מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיות מהיוצא מחלוק הב' שביעיות על הששית |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | |style="text-align:right;"|וש'מ'ל‫' | ||
|- | |- | ||
|} | |} |
Revision as of 07:47, 25 December 2021
קצת מענייני חכמת המספר
Qeṣat mi-ʽInyanei Ḥoḵmat ha-Mispar
Contents
- 1 Sums
- 2 Multiplication of Fractions
- 3 Addition of Fractions
- 4 Subtraction of Fractions
- 5 Division
- 6 Division of Fractions
- 7 Roots
- 8 Cubic Roots
- 9 Divisibility of a Number
- 10 Square Numbers
- 11 Completion
- 12 Conversion
- 13 Geometric Shapes
- 14 Euclidean Propositions
- 15 Notes
- 16 Appendix: Bibliography
[1]קצת מענייני חכמת המספר | |
Sums |
|
Sums of Natural Numbers |
|
|
לידע מספרים מונחים על סדר המספר |
|
כגון אבג"ד ה"ו זחט"י |
|
|
|
תכה מהמספר האחרון שהוא העשרה בחציו וחצי א' |
|
|
|
או הוסיף עליו אח' והכהו בחציו בלי תוספ' ויהיו נ"ה וככה קבוצם |
|
|
|
ואם תרצה הכה המספר האחרון בעצמו שהוא י' יעלה ק' הוסיף עליו מספר השרש שהוא הי' יהיו ק"י קח חציים והוא המבוקש |
|
חשבון שחובר על הסדר ועלה מספר ידוע |
|
כגון מספר נ"ה כמה הוא מספר האחרון |
|
|
|
תכפלהו בב' יהיו ק"י תמצא בו מרובע וגדרו באחת ואז השאלה אמתית וגדרו הוא סוף המספר |
|
ואם תרצה הוסיף רביע אחד על כפלו וקח גדר הכל ותפיל גדר הרביע והוא החצי והנשאר הוא המבוקש |
|
ואם המספרים המונחים על סדר המספר לא יתחילו מהא' |
|
|
|
כאמרך מה' עד י' |
|
דע קבוצם מא' עד עשרה הוא נ"ה ודע קבוצם מא' עד ד' שהוא קודם ה' יהיו י' הפלים מהנ"ה ישארו מ"ה וככה קבוצם |
|
חשבון שחובר מתחלת מספר ידוע |
|
כאמרך מה' ועלה מ"ה כמה הוא סוף המספר |
|
דע קבוץ האחדים שמא' עד המספר הקודם לה' שהוא הד' יהיו י' הוסיפם על המ"ה יהיו נ"ה דע מאיזה מספר נתחברו ע"ד הקודם והוא י' וזהו סוף המספר |
|
ידענו הי' שהוא המספר שהנקבץ עד מ"ה ונעלם הה' |
|
תדע מהא' עד י' שהוא נ"ה |
|
ותדע עד איזה מספר נקבץ קבוץ היתרון על המ"ה שהוא י' ע"ד הקודם והוא ד' והמספר שלאחריו הוא המבוקש |
Sums of Squares |
|
|
לידע מרובעי המספרים הטבעיי' על הסדר עד איזה מספר שתרצה |
|
כגון מהא' עד י' |
|
|
|
תדע קבוצם ע"ד הקודם והוא נ"ה |
|
ותקח ב' שלישיות הי' בתוספת שליש א' יהיו ז' |
|
ותכם עם הנ"ה יהיו שפ"ה וככה קבוצם |
|
ואם אין למספר שליש שלם אם בתוספת א' |
|
כמו הי' |
|
|
|
חסר א' וקח ב' שלישיות הנשאר והוסף עליו אח' שלם והכם בקבוץ אחדיו |
|
ואם בחסרון אחד |
|
כמו הי"א |
|
|
|
הוסיף אח' וקח ב' שלישיות ותחסר מהמקובץ שליש א' ותכהו בקבוץ אחדיו והוא המבוקש |
|
ואם לא יתחילו מהא' |
|
כאמרך מה' עד י' |
|
|
|
דע חבור המרובעים שמהא' עד י' ע"ד הנקדם ואח"כ דע קבוץ המרובעים שמהא' עד ד' שקודם הה' והפיל זה מזה והנשאר הוא המבוקש |
The ancients did not talk about the opposite questions. | בהפך שאלות אלו לא דברו הראשונים |
Sums of Cubes |
|
|
לידע מעוקב המספרים על הסדר ר"ל קבוצם על הסדר עד איזה מספר שתרצה |
|
תכה קבוץ אחדיהם בעצמו והוא המבוקש |
|
מעוקבי' מספרים נעלמים שעלה סך ידוע ותרצה לדעת איזהו היסוד האחרון |
|
קח גדר הכל ודע עד איזה מספר חובר והוא המבוקש |
|
ואם לא יתחילו מהא' |
|
כגון שרצית לידע מעוקבי מספרים מה' עד הי' |
|
תדע כמה מעוקבי' שמא' עד י' ע"ד הקודם ותדע המעוקבים שמא' עד הד' שהוא הקודם לה' והפיל זה מזה והנשאר הוא המבוקש |
|
קבצנו ממעוקב מספר ידוע עד מספר נעלם ועלה סך ידוע ורצית לידע עד איזה מספר נקבץ |
|
כאמרך מה' עד מספר נעלם עלה 2925 |
|
תדע המעוקבים שמהא' עד ד' והם 100 ותוסיפם על 2925 יהיו [3025] תדע גדרם בנ"ה ותדע עד איזה מספר נקבץ על דרך הקודם והוא י' והוא המבוקש |
|
ידענו הי' ונעלם הה' ועלה 2925 |
|
תדע מא' עד י' והם 3025 ותגרע מהם המספר הידוע לך והוא 2925 וישארו ק' קח גדרם בעשר ודע עד איזה מספר חובר ע"ד הקודם והוא הד' והמספר שלאחריו שהוא ה' הוא המבוקש |
Sums of Odd Numbers |
|
|
לידע קבוץ הנפרדים על הסדר |
|
קח חצי הנפרד האחרון בתוספת חצי והכהו בעצמו |
|
או הוסיף אחד על הנפרד האחרון וקח חצי הכל בלא תוספת והכהו בעצמו |
|
חשבון שחובר על סדר הנפרדים ועלה קבוצם חשבון ידוע ותרצה לידע עד איזה נפרד חובר |
|
קח גדר המספר כי בהכרח יהיה לו גדר שלם אם השאלה אמתית וכפלהו והפיל א' מהנקבץ והנשאר הוא המבוקש |
|
ואם תרצה הכה חשבון הידוע בד' והפיל א' מגדר הכל |
|
ואם הנפרדים המונחים אשר רצינו לדעת קבוצם לא יתחילו מהא' |
|
דע קבוצם מהא' עד נפרד האחרון ע"ד הקודם וחסר מהמבוקש העולה מא' עד הנפרד שקודם הנפרד הא' והנשאר הוא המבוקש |
|
חשבון שחובר מנפרד ידוע על סדר הנפרדים ועלה סך ידוע כמה הוא הנפרד האחרון |
|
חבר מהא' עד הנפרד הא' שקודם הנפרד הידוע והוספיהו על הסך הידוע ותדע עד איזה נפרדים הגיע הכל והוא המבוקש |
|
ידענו הנפרד האחרון והסך ונעלם הנפרד האח' |
|
חבר קבוץ הנפרדים שמהא' עד הנפרד האחרון וראה היתרון שבינו ובין הסך ידוע ודע עד איזה מספר חובר והנפרד שאחריו הוא הנפרד הראשון |
Sums of Squares of Odd Numbers |
|
|
לידע מרובעי הנפרדים על הסדר |
|
כאלו תאמר א' ג' ה' ז' ט' |
|
|
|
דע חבור הנפרדי' ע"ד הקודם והם כ"ה וקח ב' שלישי התשעה שהוא מספר האחרון בתוספת שני שלישיות אחד יהיו ששה וב' שלישיות אחד הכם עם כ"ה יעלה קס"ו וב' שלישיות א' ודע כמה הנפרדים שמאחד עד תשעה שהוא המספר האחרון הם ה' קח לכל שלם שליש אחד יעלה חמשה שלישים שהם א' וב' שלישיות חסרם מהקס"ו וב' שלישי אח' ישאר קס"ה וככה קבוצם |
|
ואם תרצה קח שני שלישי הנפרד האחרון והכהו בשטח ההווה מהכאת חצי הזוג שאחריו בחצי נפרד שלאחריו |
|
והמשל בזה שני שלישי הט' הם ו' הזוג שלאחריו הוא י' קח חציים בה' ושמרם והנפרד שלאחריו הוא י"א קח חציים בה' וחצי והכם בה' השמורים יעלו כ"ז וחצי הכם בששה יהיו קס"ה וככה קבוצם |
|
ואם תרצה תקח שליש הנפרד האחרון בתוספת שליש אחד והוא [2]ג' ושליש ושמרם אח"כ הכה חצי הנפרד האחרון והוא הט' שהוא ד' וחצי בנפרד שלאחריו שהוא הי"א יעלו מ"ט וחצי הכם בג' ושליש השמורים יעלו קס"ה |
ואם תרצה חסר מקבוץ נפרדיו שלישיתו וששית אח' ושמור הנשאר והוסיף על הנפרד האחרון אח' והכה הכל בשמור | |
|
במשלינו זה קבצינו נפרדיו ועלו כ"ה חסרנו מהם שלישיתו וששית אחד נשאר י"ו וחצי ושמרנום הוספנו על הט' אחד יהיו י' הכם בחצי הט' שהוא ד' וחצי עם י"ו וחצי השמורים יעלה קס"ה |
|
ואם תרצה קח שליש הט' בתוספת ב' ג' א' אח' יהיו ג' וב' ג' אח' הכם בחצי הט' שהוא ד' וחצי יעלה י"ו וחצי הוסיף א' על הט' יהיו י' הכם בי"ו וחצי יעלה קס"ה |
|
ואם תרצה בדרך יותר נקל, קח ששית הט' באח' וחצי ושמרהו אח"כ הכה המספרים הנמשכים אחריו זה בזה והם י' והי"א יעלה ק"י הכם באחד וחצי יעלה קס"ה |
|
לידע מרובעי הנפרדים שיש ממספ' ה' עד ט' תדע חבור מרובעי הנפרדים שיש מא' עד ט' ותדע חבור מרובעי הנפרדים שמאח' עד המספר הנפרד שקודם הה' והוא ג' והפיל זה מזה והנשאר הוא המבוקש |
The ancients did not talk about the opposite questions. | בהפך שאלות אלו לא דברו הראשונים |
Sums of Cubes of Odd Numbers |
|
|
לקבץ מעוקבי הנפרדים על הסדר עד נפרד ידוע |
|
הכה קבוץ נפרדיו בכפל וחסר אחת |
|
או חסר חצי אחת מקבוץ נפרדיו והנשאר הכהו בכפל קבוץ נפרדיו |
|
חשבון שנתקבץ ממעוקבי הנפרדים על הסדר ורצית לידע נפרד האחרון |
|
קח חצי החשבו' הנתקב' והוסיף עליו חצי שמנית וקח גדר הכל והוסיף על היוצא רביע אחד שהוא שורש חצי שמנית והכה הכל בד' וקח השרש מהעולה וחסר אחת ממנו והנשאר הוא המבוקש |
|
ידענו נפרד האחרון והסך ונעלם הנפרד האחד |
|
דע מהא' עד הנפרד האחרון וקח היתרון שבין זה הסך ובין הסך הידוע לך ודע הנפרד האחרון ממנו ע"ד הקודם והנפרד שלאחריו הוא המבוקש |
Sums of Even Numbers |
|
|
לידע קבוץ הזוגות על הסדר |
|
קח חצי הזוג האחרון בתוספת אח' או הוסיף עליו ב' וקח חצי הכל והכהו בחצי הזוג האחרון והוא המבוקש |
|
ואם תרצה קח רביע הזוג האחרו' והכהו בזוג שלאחריו או קח רביע הזוג שלאחריו והכהו בזוג האחרון |
|
חשבון שחובר על הסדר הזוגות ועלה סך ידוע איזה הוא הזוג האחרון |
|
הכה הסך הידוע בד' והוסף על העולה א' ושרש הכל בחסרון אח' הוא המבוקש |
|
ואם הזוגות אשר רצינו לידע קבוצם ולא יתחילו מב' |
|
קבץ מב' עד הזוג האחרון וחסר מהמקובץ העולה מב' עד הזוג שלפני הזוג האח' והנשאר הוא המבוקש |
|
חברנו מזוג ידוע ועלה סך ידוע איזה הוא הזוג האחרון |
|
דע חבור הזוגות על הסדר עד הזוגות שקודם הראשון הידוע והוסיפהו על הסך הידוע ותדע עד איזה זוגות נתחבר ע"ד הקודם |
|
ידענו הזוג האחרון והסך הנעלם הזוג הא' |
|
דע חבור הזוגות שמב' עד האחרון הידוע וקח יתרון שבינם ובין הסך הידוע לך ודע עד איזה זוג נתחבר והזוג שלאחריו הוא הזוג הא' הנעלם |
Sums of Squares of Even Numbers |
|
|
לדעת מרובעי הזוגות על הסדר |
|
קח שני שלישי הזוג האחרון בתוספת ב' שלישי א' והכהו בעולה מחבור הזוגות |
|
ואם תרצה קח מחבור זוגותיהם ב' שלישיות והכהו בזוג האחרון שתוסיף עליו א' |
|
ואם תרצה קח ששית הזוג האחרון והכהו בשטח ההווה מב' המספרים הנמשכים אחריו |
|
ואם לא יתחילו מהב' |
|
תדע מרובעים מהב' עד הזוג האחרון ותחסר מהמקובץ העולה מב' עד הזוג שלפני הראשון |
Understand this. | והבן |
The ancients did not talk about the opposite questions. | בהפך שאלו אלו לא דברו הראשונים |
Sums of Cubes of Even Numbers |
|
|
לידע מעוקבי הזוגות על הסדר |
|
תכה העולה מקבוץ זוגי אחדיו בכפלם והוא המבוקש |
|
מעוקבי זוגות שעלה סך ידוע ותרצה לידע הזוג האחרון |
|
תקח גדר חצי הסך ותדע עד איזה זוג חובר |
|
לידע מעוקבי זוגות שלא יתחילו מב' |
|
דע מעוקבם עד הזוג האחרון וחסר מהמקובץ העולה מב' עד הזוג שלפני הראשון |
|
ידענו הזוג האחד והסך ונעלם הזוג האחרון |
|
תקבץ מהב' עד הזוג שקודם הא' ותוסיפהו על הסך הידוע ותדע עד איזה זוג חובר |
|
ידענו האחרון והסך ונעלם הא' |
|
תקבץ מהב' עד הזוג האחרון ותקח היתרון שבינו ובין הסך הידוע ותדע עד איזה זוג חובר ע"ד הקודם והזוג שלאחריו הוא הנעלם |
Progression |
|
The sum of numbers that exceed each other by a known increment. | קבוץ מספרים נוספים אלו על אלו בתוספת ידוע |
Geometric progression |
|
|
אם על יחס הנדסי וזה על שני מיני' |
|
אם על יחס הכפל יתחילו מהאח' או לא יתחילו |
|
כגון מספרי ב'ד'ח' י"ו ל"ב ס"ד קכ"ח |
|
הדרך לדעת קבוצם שתכפול הקכ"ח שהוא המספר האחרון יעלה רנ"ו וגרע ממנו המספר הראשון שהוא הב' ישאר רנ"ד וככה קבוצם |
|
ואם הוא יחס אחר וגם אם יהיה יחס הכפל או השליש |
|
כגון מספרי ג' ט' כ"ז פ"א רמ"ג תשכ"ט שהם הולכים על יחס השליש |
|
יש בזה ב' דרכים |
|
הדרך הראשון שתדע המספר אשר יגזור שם היחס שנים לחצי ג' לשליש ד' לרביע ונגרע ממנו אחד כגון מספרינו זה שתוספת קצת על קצת הוא שליש נגרע ממנו האחד ישארו שנים והשבר הנגזר משנים הוא החצי ונקח החצי מהמספר האחרון אחר שנגרע ממנו הראשון יהיה שס"ג הוספנום על המספר האחרון שהוא תשכ"ט יעלה אלף ופ"ט וככה קבוצם |
|
הדרך הב' שתכה המספר הראשון שהוא הג' עם התשכ"ט שהוא המספר האחרון אחר שתגרע ממנו הראשון יעלה שני אלפים וקע"ח חלקנום על המותר שבין הב' לראשון שהוא ששה יעלה שס"ג הוספנום על המספר האחרון שהוא התשכ"ט יעלה אלף ופ"ט וככה קבוצם |
|
ואם התחלתם מהאחד והם מיוחסים יחס הכפל כגון מספרי א"ב ד"ח י"ו ל"ב ס"ד ורצית לדעת מספר המדרגה האחרונה או איזו מדרגה שתהיה תכה האמצעית בעצמה כגון הח' במשלינו זה יעלה ס"ד |
|
או שני המדרגות הרחוקות מהאמצעית ריחוק שוה כגון הד' עם הי"ו או השנים עם הל"ב |
|
ואם היה מספר המדרגות זוג תכה השני אמצעים |
|
כגון שרצית לדעת מספר המדרגה הו' תכה המדרגה השלישית עם הרביעית שהוא הד' עם הח' ויעלה ל"ב |
|
או ב' המדרגות הרחוקות שהם ריחוק שוה כגון הב' עם הי"ו ויעלה ל"ב וזהו מספר המדרגה הששית |
Arithmetic progression |
|
|
ואם הם על יחס מספרי וזה על ג' מינים או התחלתם שוה לתוספתם או פחות או יותר |
|
ואם התחלתם שוה לתוספתם יתחילו מהאח' או לא יתחילו |
|
כגון מספרי ג' ו' ט' י"ב ט"ו י"ח כ"א שתוספת אלו על אלו שוה למספר הראשון והוא הג' |
|
יש בזה ב' דרכים |
|
הראשון שתקח חצי כמות המדרגות בתוספת חצי ז' שהוא במשלינו זה ד' ותכהו במספר האחרון שהוא הכ"א יעלה פ"ד |
|
והב' שתחבר הראשון עם האחרון יהיו כ"ד ותקח חצים והוא י"ב ותכם במנין המדרגות והוא ז' יעלה פ"ד |
|
ואם התחלתם פחות מתוספתם |
|
כגון א' ג' ה' ז' ט' י"א י"ג ט"ו שתוספתם שנים והתחלתם מהאחד |
|
נוסיף המגרעת שהוא אחד על המספר האחרון שהוא ט"ו יהיו י"ו ונכם בחצי המדרגות בתוספת חצי שהם ד' וחצי יעלה ע"ב נגרע מהם הכאת המגרעת עם כל המדרגות שהוא הכאת האח' בח' שהם מנין המדרגות יעלה ח' נגרעם מהע"ב ישארו ס"ד וככה קבוצם |
|
ואם תרצה להשתמש בדרך הב' שנחבר הא' עם הט"ו יהיו י"ו ונקח חציים שהוא ח' ותכם במנין המדרגות שהם ח' יהיו ז' ס"ד וככה קבוצם |
|
ואם יותר מתוספתם |
|
כגון מספרי ה' ח' י"א י"ד י"ז כ' כ"ג |
|
תוסיף היתר על התוספת שהוא ב' על המספר האחרון שהוא כ"ג יהיו כ"ה הכם בחצי המדרגות בתוספת חצי יהיו ק' גרע התוספת שהוא ב' ישאר צ"ח וככה קבוצם |
|
ואם תרצה חסר הראשון שהו' הה' מן האחרון שהוא כ"ג ישארו י"ח תחלקהו על מספר תוספתם שהוא ג' והיוצא תוסיף עליו א' יהיו שבעה ושמרם אח"כ חבר הראשון והאחרון והכם בחצי השבעה |
|
או תקח חציים ותכם עם השבעה וככה קבוצם |
|
ואם תרצה תדע אם המספר שממנו צמיחתם שוה לתוספתם |
|
כגון מספרי ו' ח' י' י"ב י"ד י"ו י"ח כ' |
|
תדע מנין המדרגות שממספר שממנו צמיחתם עד המספר האחרון ותדע קבוץ המספרים על דרך הקודם ושמרהו ואח"כ תדע מנין המדרגות שהם מהמספר שממנו צמיחתם עד המספר הקודם לראשון מדרגה אחת ותדע קבוצם על דרך הקודם ותגרע זה מהשמור |
|
ואם המספר שממנו צמיחתם פחות מתוספתם |
|
כגון מספרי ה'ח' י"א י"ד י"ז |
תדע מנין המדרגות שמהמספר שממנו צמיחתם עד המספר האחרון ותוסיף המגרעת על המספר האחרון ותדע מנין קבוצם ע"ד הקודם תכה חצי כמות המדרגות בתוספת חצי עמו ותגרע מהעולה הכאת המגרע' עם מנין המדרגות שמהמספר שממנו צמיחתם עד המספר האחרון ושמור הנשאר אח"כ תדע מנין המדרגות שמהמספר שממנו צמיחתם עד המדרגה הקודמת למספר המדרגה הראשונה ותחבר עמו מספר המגרעת עם כל המדרגות ותכהו עם חצי המדרגות בתוספת חצי ותגרע מהעולה הכאת המגרעת עם כל המדרגות שמהמספר שממנו צמיחתם עד המדרגה הקודמת למספר הראשון והנשאר תגרעהו מהשמור והוא המבוקש | |
ולידע מנין המדרגות וגם לידע אם המספר הא' שממנו צמיחתם שוה לתוספתם תחלק המספר האחרון על מספר תוספתם | |
|
ואם יצא בחילוק שוה מה שיצא בחילוק הוא מספר המדרגות שמהמספר שממנו צמיחתם עד המספר האחרון והתחלתם שוה לתוספתם |
|
ואם נותר שום מספר מה שיצא בחילוק בתוספת אחת הוא מספר המדרגות שמהמספר שממנו צמיחתם עד המספר האחרון והנותר הוא המספר שממנו צמיחתם והבן |
|
ואם המספר האחרון הוא אשר רצית לידע הכה המותר עם מספר המדרגות חסר אחת והוסיף על העולה מספר הראשון והבן |
ויש דרכים אחרים מיוחדים בנושא מיוחד וג"כ עניינים אחרים לידע שאלות החשבון וכו' | |
Multiplication of Fractions |
הכאת השברים | ||
Multiply the numerator by the numerator, then relate [the product] to the product of the denominator by the denominator.
|
שתכה הכמות עם הכמות וניחסהו אל הכאת האיכות עם האיכות | ||
Or we multiply the product of the denominators by itself, then we relate to it the result of multiplication of the products of the numerator of one by the denominator of the other.
|
או נכה העולה מהכאת האיכות בפני עצמו ונייחס אליו הכאת העולה מהכאת כמות האח' עם איכות חבירו זה בזה | ||
Likewise, if fractions of fractions, and fractions of fractions of fractions and so on endlessly are related to integers: we multiply all the numerators by each other, then the product by the integers, whether they are integers or fractions of fractions of integers, then multiply the denominators by their order and relate the product to the product of the numerators by each other.
|
וכן אם היו מיוחסים אל שלמים שברי שברים ושברי שברי שברים וכן עד אין תכלית נכה כל האיכיות זה בזה ומה שיתקבץ עם השלימים ואם היו שלמים אחדים או שברי שברים של שלמים תחזור ותכה כל הכמיות על הסדר ותיחס | ||
If you want to sum products of numbers: | ואם תרצה לקבץ מספרים מוכים | ||
|
כגון שרצית לידע קבוץ הכאת שני רביעיות עם ב' ששיות עם קבוץ הכאת ד' חומשיות עם ה' ששיות מבלתי שתצטרך תחלה להכות ואח"כ לקבץ אבל יצא הכל מתוקן ביחד | ||
| |||
|
תכה האיכיות כלם זה בזה יעלה תש"כ ותשמרם | ||
|
אח"כ תכה כמות הראשונים עם איכות השניים יהיו ק"ך | ||
|
וכמות השניים עם איכות הראשונים יעלה ת"ף | ||
|
חברם אל ק"ך יהיו ת"ר | ||
|
יחסם אל תש"כ יהיו ת"ר חלקים מתש"כ והם ה' שישיות וככה העולה מקבוץ הכאת אלו עם קבוץ הכאת אלו | ||
In this way, as many as the numbers are, you multiply the numerators of the whole number by all the denominators. | וכן על דרך זה ירבו המספרים מה שירבו תכה כמיות כל המספר עם כל האיכיות |
If you want by way of addition, i.e. you wish to multiply this sum by that sum. | ואם תרצה ע"ד הקיבוץ שרצית להכות קבוץ זה עם קבוץ זה |
|
כגון שרצית לידע כמה העולה מהכאת הב' רביעיות עם שני ששיות עם קבוץ ד' חומשיות עם ה' ששיות בזול' שתקבצם ואח"כ להכותם אבל יצא הכל מתוקן בפעם אחת | ||
|
תסדרם ככה | ||
| |||
|
תכה כמות הראשון עם אכות הב' ואיכות הג' וכמות הד' יהיו ש' ושמרם | ||
|
אח"כ תכה כמות הראשון עם איכות הב' וכמות הג' ואיכות הד' יהיו רפ"ח ושמרם | ||
|
אח"כ תכה כמות הב' עם איכות הראשון ועם איכות הג' וכמות הד' יהיו ק"ק ושמרם | ||
|
אח"כ תכה כמות הב' עם איכות הראשון וכמות הג' ואיכות הד' יהיו קצ"ב | ||
|
חבר הד' השמורים יעלה תתק"ף | ||
|
ותכה המורים זה בזה עד כלותם יעלה תש"כ | ||
|
יחס התתק"ף אליהם הוא העולה מהכאת קבוץ ב' רביעיות עם שני ששיות עם קבוץ ד' חומשיות עם חמשה ששיות | ||
Methods of checking |
מאזנים |
---|---|
Divide the result of the multiplication by one of the multiplied fractions, whichever you want, and the result of division is the other fraction.
|
שתחלק העולה מההכאה על השב' אחד מהמוכים איזה שתרצה ויעלה השבר האחר בחלוקה |
|
כיצד הכינו ב' רביעיות עם ב' ששיות ועלה ד' חלקים מכ"ד |
|
נחלקם על הב' רביעיות יצא בחילוק שני ששיות |
The division procedure will be explained in its place with God's help. | ודרך החלוק יתבאר במקומו בעה"ו |
Another scale: multiply the difference between the smaller fraction and 1 by the other. We sum the result with the primary product and [the sum] is equal to the greater fraction.
|
מאזנים אחרים שתכה ההב' שבין השבר הקטן עד תשלום הא' שלם עם חבירו ונקבץ העולה עם העולה מהכאה ראשונה וישוה לשבר הגדול |
|
במשל זה הכינו ב' רביעיות עם ב' ששיות ועלה ד' חלקים מכ"ד |
|
לקחנו השבר הקטן והוא הב' ששיות וההבדל שבינו ובין השלם ד' ששיות |
|
הכינום עם ב' רביעיות שהוא השבר הגדול ועלה ח' חלקים מכ"ד |
|
קבצנו אותם עם הד' חלקים מכ"ד שהיא ההכאה הראשונה והם י"ב חלקים מכ"ד והם הב' רביעיות |
|
ואם תרצה לאמת אם הם בעצמם הב' רביעיות סדרם ככה | ||
| |||
Cross-multiply the numerator of the one by the denominator of the other and [the result] is equal to the product of the denominator of the one by the numerator of the other. Understand [this].
|
ותכה אלכסונות כמות הא' עם איכות חבירו וישו' העולה מהכאת כמות האחד עם איכות חבירו והבן | ||
Another scale: we take the numerator of the fraction resulting from the multiplication of the fractions. We look for a number whose ratio to it is the ratio of whichever fraction you wish of the multiplied fractions. If the ratio of the required number to the numerator of the fraction resulting from the multiplication of the fractions is equal to the ratio of the remaining fraction, you were right.
|
מאזנים אחרים נקח כמות השבר היוצא מהכאת השברים המוכים ונבקש מספר שיהי' יחסו אליו יחס השבר האח' מהשברים המוכים איזה שתרצה ואם היחס מספר המבוקש אל איכות השבר היוצא מהכאת השברים המוכים שוה אל יחס השבר הנשאר צדקת | ||
|
במשלינו זה הכינו הב' רביעיות עם הב' ששיות ועלה ד' חלקים מכ"ד | ||
|
נבקש מספר שיהיה מיוחס אליו הד' שהוא הכמות היוצא מהכאת השברים המוכי' יחס ב' רביעיות או ב' ששיות | ||
|
ודרך ידיעת זה הוא שנסדרם ככה | ||
| |||
|
ונכה האלכסונות שהם ד' עם ד' יעלה י"ו | ||
|
נחלקם על השנים שהוא איכות הב' רביעיות יעלה ח' | ||
|
ונשים אותו תחת הד' הב' נמצא שארבעה מח' הוא יחס הב' רביעיות | ||
|
וניחס מספר המבוק' שהוא הח' אל איכות השבר היוצא מההכאה שהוא כ"ד ונמצא שהם ב' ששיות ממנו וזהו השבר האחד הנשאר | ||
|
ואם תרצה לעשות המאזנים בהב' שתבקש מספר שיהיה יחסו הד' אליו כיחס הב' שישיות | ||
|
וזה בשנסדרם ככה | ||
| |||
|
ותכה האלכסון שהוא הו' עם הד' יעלה כ"ד | ||
|
חלקם על הב' יעלה י"ב בחלוקה | ||
|
ותשימים תחת הד' ותקח הי"ב ותיחסם אל הכ"ד והם ב' רביעיו' ממנו והוא בעצמו השבר האחר | ||
Addition of Fractions |
קבוץ השברים | |
---|---|---|
|
||
The second species is the addition of fractions, which is that if you wish to sum up known fractions, multiply the numerator of the first by all the denominators, except that which beneath it, then relate it to the product of the denominators one by the other, or divide it by it; reduce it, meaning examine by which of them it is divided first and divide it by it. Likewise for the second [numerator and so on] until they are complete. | המין הב' הוא קבוץ השברים והוא שאם תרצה לקבץ שברים ידועים תכה כמות האח' עם כל האכיות זולת מה שתחתיו ותיחסהו אל הכאת האיכיות זה בזה או תחלקהו עליהם ותעשה אותם כלילת יופי רצוני שתראה לאיזה מהם מתחלק ראשונה ותחלקהו עליו ואח"כ על הב' עד תומם | |
|
דמיו' רצינו לקבץ שני רביעיות וד' שמניות וג' תשיעיות | |
|
נסדרם ככה | |
| ||
|
תכה הב' שהוא הכמות הא' עם הח' שבאלכסונות ומה שיתקבץ עם הט' שהוא איכות הג' יעלה קמ"ד ושמרם | |
|
אח"כ תכה כמות השני והוא הד' עם הד' שבאלכסונות שהוא איכות הראשו' ומה שיתקבץ עם הט' שהוא איכות הג' יעלה קמ"ד ושמרם | |
|
ג"כ תכה כמות הט' והוא הג' עם איכות הד' והוא הח' ומה שיתקבץ עם איכות הב' והוא הד' יעלה [.] צ"ו | |
|
חברם עם הב' המספרים השמורים יעלה שפ"ד | |
|
אח"כ נכה כל האכיות זה בזה יעלה רפ"ח | |
|
והם השפ"ד מהם א' שלם וצ"ו חלקים מרפ"ח | |
|
ואם תרצה לחלק השפ"ד על המורים כשתחלקהו תחלה על הח' אח"כ לד' אח"כ לט' כדי שיצאו לך החלקים נאותים ויעלה בחלוקה א' שלם וג' תשיעיות והם הצ"ו חלקים מרפ"ח | |
The proof is that you arrange them like this: | והמופת שתסדרם ככה | |
| ||
|
ותכה האלכסונו' ויהיו שוים זהו הדרך הא' | |
|
||
The second method: take the complement of the first fraction for a whole unit. We subtract from it the other fraction that is summed with it, if the complement is greater than it. Then, take the complement for the whole unit and this is the sum of the two fractions.
|
והדרך הב' שתקח החסרון אשר יחסר מהשבר הא' עד תשלומו לא' שלם ונחסר ממנו השבר הא' הנקבץ עמו אם היה החסרון גדול ממנו והיוצא קח החסר ממנו עד תשלום הא' שלם והוא סך הב' שברים | |
|
דמיון רצית לקבץ שני רביעיות עם ב' תשיעיו' | |
|
תסדרם ככה | |
| ||
|
ותקח החסר מהב' רביעיות עד תשלום א' שלם והם שני רביעיות אחרים | |
|
ותחסר מהם הב' תסיעיות ישארו י' חלקים מל"ו | |
|
וקח החסר מהם עד תשלום האחד שלם והם כ"ו חלקים מל"ו וככה קבוצם | |
|
||
If the complement from a whole unit is smaller than the second fraction, so you cannot subtract the other fraction from it. | ואם מה שחסר לא' שלם הוא יותר קטן מהשבר הב' באופן שלא תוכל מחסר ממנו השבר הא' | |
|
||
|
כגו' ד' תשיעיו' עם ה' ששיות | |
| ||
|
שחסר לד' תשיעיות לתשלום אח' שלם הוא ה' תשיעיו' והם פחות מה' ששיות | |
|
הנה נחסר הה' תשיעיות מהה' ששיות ישאר ט"ו חלקים מנ"ד והם התוספת על הא' השלם וקבוצם הוא א' שלם וט"ו חלקים מנ"ד | |
If you wish to add a third fraction. | ואם תרצה לקבץ עוד שב' ג' | |
|
||
|
כאלו משל ו' שביעיות | |
|
הנה תעשה הדרך הקודם בעיון שתשלים הט"ו חלקים מנ"ד לא' שלם והוא ל"ט חלקים מנ"ד | |
|
ובעבור שהשש שביעיות יותר מל"ט חלקים מנ"ד | |
|
הנה נחסר מהם ל"ט חלקים מנ"ד ישאר נ"א חלקים משע"ח והם התוספת על הא' השלם והא' השמור שבידינו הם ב' והם ב' ונ"[א] חלקים משע"ח |
|
||
Likewise, if you have to subtract the fraction from it, for instance, when the complement of the result is greater than [the third fraction], take the complement of what remains and it is the sum of the three fractions.
|
וכן אם היית צריך לחסר השבר האחד ממנו כגון שהיה אשר יחסר ליוצא גדול ממנו הנה ממה שישאר תשלימהו לא' והוא סך הג' שברים הנקבצים | |
In this way you can sum endlessly. | וכן בזה הדרך תוכל לקבץ עד אין תכלית | |
If you want to use another method, take the result before you subtract or add it. | ואם תרצה להשתמש בדרך אחרת והוא שתקח היוצא טרם שתחסרהו או תוסיפהו | |
|
||
If the result is an excess over one and it is smaller than the third [fraction] that you want to sum with the two others, subtract it from that fraction and the result is the excess over the one integer.
|
ואם היה היוצא מאשר יצטרך להשלים לאחד וג"כ היה קטן מהג' אשר תרצה לקבץ עם הב' האחרים הנה תחסרהו מהשבר ההוא והיוצא הוא התוספת על השלם הא' | |
|
ד"מ ואם רצית לקבץ ב' רביעיות עם ב' שישיות וד' שביעיו' | |
|
סדרם ככה | |
| ||
|
הנה תקח החסר מב' רביעיות עד הא' השלם ונחסר ממנו שני ששיות נשאר ד' חלקים מכ"ד | |
|
ונצטרך להשלים לאחד ובזה יודע סך הג' שברים הנה לא תשלימהו לאחד אלא תקחם כמות שהם ונחסרם מהשבר הג' שהוא ד' שביעיו' ישאר ס"ח חלקים מקס"ח והם התוספת על אח' שלם תמצא סך קבצם עולה א' ס"ח חלקים מקצ"ח |
|
||
If the result is greater than the fraction that you want to add. | ואם היוצא גדול מהשבר אשר תרצה לקבצו | |
|
||
|
כגון שהוספנו במקום הד' שביעיות עשירית | |
|
כזה הצורה | |
| ||
|
שהנה הד' חלקים מכ"ד הם יותר גדול מעשירית | |
|
הנה נחסר העשירית מהם ישארו י"ו חלקים מר"ם | |
|
הם נשלימם לא' שלם רכ"ד חלקים מר"ם וככה קבוצם של ג' השברים |
If the result is an excess over one integer, we keep the one and look for the complement of the result for one unit. | ואם היוצא מאשר נצטרך להוסיף על השלם האחד הנה נשמור השלם ונבקש החסרון אשר יחסר מהיוצא עד תשלום הא' השלם | |
|
||
If this complement is smaller than the third fraction that is summed with the others, we subtract it from it, then add one to the result, and with the one that is kept in our hand it is the total sum.
|
ואם היה החסרון ההוא קטן מהשבר הג' הנקבץ עם האחרים הנה נחסרהו ממנו היוצא נוסיף עליו אחד ועם הא' השמור בידינו והוא סך השבר | |
|
||
If [the complement] is greater than the third summed fraction, subtract the fraction from it, and take the complement of the remainder for a whole unit, then add to it the one that is kept in our hand and it is the sum of the three fractions.
|
ואם היה החשבון גדול מהשבר הג' הנקבץ הנה תחסר השבר ממנו והיוצא תשלימהו לא' שלם והוסיף עליו הא' השמור אשר בידנו והוא סך הג' שברים | |
Understand this. | והבן | |
The third addition method | והדרך הג' לקבוץ | |
One should know one proposition, which is that there are two types of numbers: relatively prime and relatively composite. | צריך לידע הקדמה א' והוא שהמספרים ב' מנים נבדלים משותפים | |
The relatively prime numbers are those that are not counted by any number [= not share a common divisor] other than 1. | הנבדלים הם שלא ימנה לשנים מספר זולת הא' | |
The relatively composite numbers are of two types: either one counts [= is a divisor of] the other, or not, but there is another number that counts both [= a common divisor of both]. | והמשותפים שני מינים או ימנה האח' את חברו או לא ימנהו אלא שיש מספר אח' ימנה את שניהם | |
The way to identify these types is that you divide the greater by the smaller and the quotient resulting from the division indicates the reduced ratio.
|
והדרך אל ידיעת אלו המנים בשתחלק הגדול על הקטן והחלק היוצא בחלוק מורה על קטן היחס | |
|
כי אם היו שני המספרים המתיחסים עשרה וק' תחלק הק' על הי' ויצא בחלוקה י' ואלה הם הי' מורים שק' י' פעמים כפל הי' | |
If something remains, divide the smaller number by the remainder, then the first remainder by the second remainder and so on do not cease from dividing the remainder by the remainder until the number ends, so that no remainder is left, and [the last remainder] is the greatest number that counts both of them [= their greatest common divisor].
|
ואם ישאר כלום תחלק המספר הקטן על המותר אח"כ המותר האח' על המותר הב' ולא תסור מחלוק המותר על המותר עד שיכלה המספר שלא ישאר בו מותר והוא גדול המספר אשר ימנם יחד | |
Afterwards, divide the smaller number by it and keep the result. | אח"כ חלק המספר הקטן עליו והעולה שמרהו | |
Look also for the number of times that it counts the greater, by dividing it by it, and keep the result. | גם בקש מספר הפעמים אשר ימנהו הגדול וזה כשתחלקהו עליו והעולה שמרהו | |
The two reserved [numbers] are the smallest proportional numbers of this ratio. | והב' שמורים הם קטני היחס ההוא | |
|
המשל השות' י"ב והמספר הקטן כ"ז | |
|
חלקהו הכ"ז על הי"ב נשארו ג' | |
|
חלקנו עליהם הי"ב ולא נשאר כלום ולכן מצינו שגדול המספר אשר ימנם יחד הוא ג' | |
|
בקשנו מספר הפעמים אשר ימנה הי"ב הוא בשחלקנו הי"ב על הג' ועלה ד' ושמרנום | |
|
חלקנו הכ"ז על הג' ועלה ט' ושמרנום | |
|
וידענו שהד' והט' הם קטני היחס ההוא ולכן ידענו שהי"ב יחסו אל הכ"ז ד' תשיעיות | |
Therefore, when you want to find the smallest number in which given fractions are found, whichever they are, if their denominators are relatively prime, they are multiplied by each other and the product is the smallest number, in which these given fractions are found.
|
ולכן כשתרצה לדעת קטן המספרים אשר ימצאו בו השברים המונחים איזה שברים שיהיו עם איכיותיהם נבדלים זה מזה יוכו זה עם זה והעולה הוא קטן המספר אשר מצאו בו אלו החלקים ההם המונחים | |
If they are relatively composite and one counts the other, the greater number is the lowest common multiple, in which these given fractions are found.
|
אם יהיו משותפים והאח' מונה אחר המספר הגדול הוא קטן היחס אשר ימצאו השברי' המונחים | |
If it does not count it, but there is a number that counts them together, we look for their lowest common multiple according to the previous way. | ואם לא ימנהו אלא שיש מספר ימנם יחד נבקש קטן יחסם ע"ד הקודם | |
Then, we multiply the greater number among the two given denominators by the smaller number of their ratio in the lowest term. | ונכה המספר הגדול מב' האיכות המונחים עם המספר הקטון מב' איכות קטן היחס | |
Or, We multiply the smaller number among the two given denominators by the greater number of their ratio in the lowest term. | או נכה המספר הקטן מב' איכיות המונחים עם המספר הגדול מב' איכיות קטן היחס | |
The result is the smallest number, in which the two given fractions are found [= LCM].
|
והעולה הוא קטן המספר אשר ימצאו בו ב' שברים ההם | |
If there are numerous fractions apply this same method: find the lowest common multiple, in which these two fractions are found, according to what preceded. | ואם היו השברים רבים תעש' בזה הדרך עצמו תמצא קטן היחס אשר ימצאו בו ב' שברים ההם לפי מה שקדם | |
If the third fraction counts it, the lowest common multiple, in which the former fractions are found, is also the lowest common multiple of the three fractions. | עם השבר הג' מונהו הנה קטן היחס אשר ימצאו בו השברים הקודמים בו ג"כ ימצא קטון היחס של הג' שברים | |
If they are relatively composite, we multiply it by it. | ואם הם נבדלים נכהו עמו | |
If another number counts both of them, we multiply [the smaller number of] their ratio in the lowest term by the greater number, which is the lowest common multiple, in which the two former fractions are found. | ואם מספר אחר ימנם יחד נכה המספר הקטון יחסם עם המספר הגדול שהוא המספר קטן היחס אשר נמצא בו הב' שברים הקודמים | |
The same way for more fractions | וכן ע"ז הדרך ירבו השברי' | |
|
||
Therefore, if you wish to sum up some fractions, we take their lowest common multiple according to the said way, divide it by all the denominators as the number of their numerators and keep each separately, then we sum up [the reserved numbers] and divide [the sum] by their lowest common multiple and this is the result. | ולכן אם תרצה לקבץ שברים מה הנה ניקח קטון היחסם ע"ד האמור ונחלקהו על כל האיכיות כפי מנין כמותם ונשמור כל אחד בפני עצמו אח"כ נקבצם ונחלקם על מספר קטון יחסם וזהו העולה | |
|
ד"מ בזה רצינו לקבץ ב' רביעיות וד' ששיות וח' תשיעיות וה' שמניות | |
|
סדרם ככה | |
| ||
|
והד' והו' ימנם מספר הב' | |
|
כשתעשה הדרך האמור שנחלק הו' על הד' וישאר ב' | |
|
אח"כ תחלק הד' על הב' ולא ישא' כלום ידענו שהשנים הוא מספר ימנם יחד | |
|
ולכן נכהו עם הו' או נכה הג' שהוא מספר הפעמים שישנה הו' הב' עם ד' יעלה י"ב וזהו קטון היחס אשר יש בו רביעית וששית | |
|
אח"כ ידענו שהט' הוא מספר נבדל מהי"ב ולכן הכנו אותו עם הט' יעלה ק"ח | |
|
וע"ד הקודם מצאנו שהד' ימנה לח' ולק"ח והכנו הד' עם הק"ח ועלה תל"ב וזהו קטון המספר אשר ימצא בו רביעית וששית ותשיעית ושמנית | |
|
ואח"כ חלקנו התל"ב על הו' ד' פעמים כמנין כמותם ועלה רפ"ח | |
|
אח"כ חלקנו התל"ב על הט' ח' פעמים כמנין כמותם ועלה שפ"ד ושמרנום | |
|
אח"כ חלקנו התל"ב על הח' ה' פעמים כמנין כמותם ועלה ר"ע | |
|
חברנו הד' שמורים יעלה אלף וקנ"ח | |
|
יחסם אל תל"ב יהיו שנים שלמים ורצ"ד חלקים מתל"ב | |
Q.E.D. | וזה מה שרצינו לבאר |
Methods of checking |
מאזנים | |
---|---|---|
|
||
We subtract whichever of the [summed] fractions you wish and the other remains. | שנחסר השבר הנשאר איזה מהם שתרצה וישאר האחר | |
|
המשל קבצנו שני רביעיות עם ב' ששיות | |
|
כזה | |
| ||
|
ועלה עשרים חלקים מכ"ד | |
|
חסר מהם הב' רביעיות ונשארו שני ששיות | |
|
או חסר הב' ששיות וישארו הב' רביעיות | |
|
||
Another scale: add to the sum the complement for one of whichever of the summed fractions you wish, then subtract one from the result, and if the remainder is equal to [the sum of] the remaining summed [fractions], you were right. | מאזנים אחרים שתקבץ עם המקובץ החסר משלימו איזה שבר שתרצה מהנקבצין עד האחד השלם והעולה תשליך ממנו אחד ואם הנשאר שוה לעולה מהנקבצין הנשארים צדקת | |
|
כגון שלקחנו הב' רביעיות שחסר משלמותך השלם וקבצנום עם כ' חלקים מכ"ד יעלה א' וב' ששיות השלכנו האח' נשאר הב' ששיות | |
|
או נקבץ החסר משני ששיות שהם ד' ששיות עם כ' חלקים מכ"ד יעלה אח' וג' שישיות והשלכנו האחד ונשאר ג' ששיות והם שני רביעיות | |
Understand this. | והבן | |
Subtraction of Fractions |
דרך החסור | |
---|---|---|
Now we start to explain the method of subtraction by the help of God. | ועתה נתחיל לבאר דרך החסור בע"ה | |
|
||
I say that the most common method is that you multiply the numerator of the one by the denominator of the other and the numerator of the other by the denominator of the one, then subtract one from the other and relate the remainder to the product of the denominators. | ואו' שהדרך היותר כולל הוא שתכה כמות האחד עם איכות חבירו וכמות האחר עם איכות חבירו וחסר זה מזה והנשאר [תיחס][3] אל הכאת האיכות | |
|
||
Or, divide by the denominators according to the previous way, by reducing them and this is the required. | או תחלקהו על המורים ע"ד הקודם בשתעשה להם כלילת יופי והוא המבוקש | |
|
דרך משל רצינו לחסר ג' שמניות מד' ששיות | |
|
כזה הצורה | |
| ||
|
תכה כמות הג' עם איכות הד' יהיו י"ח | |
|
ותכה הכמות האחר עם איכות חבירו יהיו ל"ב | |
|
תחסר מהם י"ח ישאר י"ד | |
|
ותכה האיכיות והם הח' בו' יהיו מ"ח | |
|
והם י"ד חלקים ממ"ח | |
|
או תחלק הי"ד על הו' יעלה ב' וישארו ב' והם שני שמניות וב' ששיות וככה צורתם | |
| ||
|
והוא הנשאר מחסור הג' שמניות מד' ששיות | |
|
||
|
דרך אחרת שתשלים השבר הגדול שהוא ד' ששיות לא' שלם והנה השלמנום בשני ששיות | |
|
קבצנום עם השבר הקטן והוא הג' שמניות יעלה ל"ד חלקים ממ"ח | |
|
השלמנום לאח' שלם בי"ד חלקי' ממ"ח והוא המבוקש | |
|
||
|
ואם תרצה קבץ החסר מהשבר הקטן והוא הג' שמניות | |
|
השלמנום לאח' שלם בה' שמניות | |
|
נקבצו עם הד' ששיות ועלה א' שלם וי"ד חלקים ממ"ח | |
|
והשלכנו האחד השלם ומה שישאר הוא המבוקש | |
Methods of checking |
מאזנים | |
|
||
Sum up the remainder from the subtraction of the fraction from the fraction with the greater fraction, then subtract the smaller [fraction] from the sum, and if the remainder is double the remainder from the [original] subtraction, you were right. | שתקבץ הנשאר מחיסור השבר מהשבר עם השבר הגדול והעולה מקבוצם חסר ממנו הקטן והנשאר ממנו אם היה כפל הנשאר מהחסור צדקת | |
|
במשלינו זה קבצנו הי"ד חלקים ממ"ח עם הד' ששיות ועלה רע"ו חלקי' מרפ"ח | |
|
חסרנו מהם הג' שמניות ונשאר אלף ושמ"ד חלקים מהאלפים וש"ד והם כפל הי"ד חלקים ממ"ח |
|
והמופת שתשי' ה[כ"]ד חלקים ממ"ח והאלף ושמ"ד חלקים מאלפים וש"ד בזאת הצורה | |
| ||
|
ותכה האלכסונות ויהיו שוים | |
|
||
Another scale: sum up the remainder from the subtraction of the fraction from the fraction with the smaller fraction, then if [the remainder] is equal to the greater [fraction], you were right. | מאזנים אחרים שתקבץ הנשאר מחיסור השבר מהשבר עם השבר הקטן ואם ישוה לגדול צדקת | |
|
הרי קבצנו הי"ד חלקים ממ"ח עם הג' שמניות ועלה ד' ששיות | |
|
||
Another scale: subtract the remainder from the greater fraction, then if the remainder is equal to the smaller [fraction], know that you were right. | מאזנים אחרים חסר הנשאר מהשבר הגדול והנשאר אם ישוה לקטן דע שצדקת | |
|
במשלינו זה חסרנו הארבעה עשר חלקים ממ"ח מד' ששיות ישארו ק"ח חלקים מרפ"ח והם הם הג' שמיניות | |
|
והמופת שתסדרם ככה | |
| ||
|
ותכה האלכסונות ויהיו שוים | |
It is enough for the one who understands. | ודי למבין | |
|
||
Another scale: subtract the remainder from the greater fraction, then if the remainder is equal to the smaller [fraction], know that you were right. | מאזנים אחרים חסר הנשאר מהשבר הגדול והנשאר אם שוה לקטן דע שצדקת | |
|
במשלינו זה חסרנו הי"ד חלקים ממ"ח מד' ששיות ישארו ק"ח חלקים מרפ"ח והם הם הו' שמיניות |
Combined Subtraction |
If you want to subtract numerous fractions from numerous fractions without having to sum up first and then subtract, you can use the following method: | ואולם אם רצית לחסר שברים רבים משברים רבים מבלתי שתצטרך לקבץ תחלה ואח"כ לחסרם הנה תוכל להשתמש בזה הדרך | ||
|
| ||
|
תכה כל האיכיות זה בזה יעלה 5040 | ||
|
ותכה כמות השבר הנחסר עם כל איכיות זולת איכותו וכן כל איכות הכמות מהנחסר יעלה 7980 | ||
|
וכן תעשה לכל הכמיות אשר יוחסרו השברים מהם ויעלה ח' אלפים ותתקנ"ב | ||
|
ותחסר מהם הז' אלפים ותתק"ף ישארו תתקע"ב והם תתקע"ב חלקים מה' אלפים ומ' |
If you want to know the sum of all the remainders from the subtractions of numerous fractions from numerous fractions without having to subtract first and then sum up. | ואולם אם רצית לדעת העולה מכל הנשארים מחסרונו' שברים רבים משברים רבים מבלתי שתצטרך לחסרם תחלה ואח"כ לקבצם | ||
|
לחסר החצי מב' שלישיות וג' רביעיות מד' חומשיות | ||
| |||
|
נכה האיכיות יעלו ק"כ | ||
|
נכה כמות השבר הנחסר מהראשון עם כל האיכיות חוץ מאיכותו והם ס' | ||
|
גם נכה כמות השבר הנחסר מהב' עם כל האיכיות זולת אכותו והם צ' | ||
|
קבצם עם הס' הם ק"נ | ||
|
אח"כ הכה השבר הגדול אשר ממנו יחוסר הקטן מהמין הראשון עם כל איכות זולת מאיכותו וכן כמות השבר הגדול אשר ממנו ויחוסר הקטן מהמין הב' וקבצהו עם הראשון והם קע"ו | ||
|
נחסר מהם הק"נ וישארו כ"ו והם כ"ו חלקים מק"נ |
If you want to know the remainder from the subtraction of products of fractions by fractions without having to know the products of these fractions. | ואולם אם רצית לדעת הנשאר מחסור העולה מהכאת השברים אחדים עם שברים מבלתי שתצטרך לדעת העולה מהכאת השברים ההם | ||
|
כמו עד"מ רצית לדעת מחיסור העולה מהכאת החצי עם ב' שלישיות מהעולה מהכאת הג' רביעיות עם ד' חומשיות מבלתי שתצטרך להכות החצי עם הב' שלישיות והג' רביעיות עם הד' חומשיות | ||
|
הנה יסודרו בזה הדרך | ||
| |||
|
נכה כל האיכיו' והם ק"כ | ||
|
ונכה השברים הנחסרים הכמות עם הכמות והעולה עם איכות השברים הגדולים אשר יוחסרו הקטנים מהם והם מ' | ||
|
ונכה כמות השברים הגדולים הכמות עם הכמות והעולה עם כל איכיות השברים הקטנים והם ע"ב | ||
|
נחסר מהם מ' ישארו ל"ב והם ל"ב חלקים מק"כ | ||
|
|||
If you want to know the product of the remainder from the subtraction of some fractions from some fractions by the remainder from the subtraction of some fractions from some fractions without having to know the remainders from these subtractions at all. | ואולם אם רצית לדעת העול' מהכאת הנשאר מחיסור שברים מה משברים מה עם הנשאר מחיסור השברים מה משברים מה מבלתי שתצטרך לדעת הנשארים מהחסורים ההם כלל | ||
|
כמו עד"מ אם רצית לדעת העולה מהכאת הנשאר מחסור החצי מב' שלישיו' עם הנשאר מחיסור הג' רביעיות מהד' חמשיות | ||
|
הנה יסודרו ע"ז הדרך | ||
| |||
|
נכה האיכיות והם ק"כ | ||
|
אח"ז נחסר העולה מהכאת אלכסון א"ג מהכאת אלכסון ב"ב והנשאר נשמרהו | ||
|
גם נחס' העול' מהכאת אלכסון ג"ה מהעולה מהכאת אלכסון ד"ד והנשאר נשמרהו | ||
|
ואח"ז נכה הנשאר עם הנשאר וההווה נייחסהו אל השמור הראשון וההוה הוא העולה מהכאת הנשאר מחסור החצי מהב' שלישיו' עם הנשאר מחסור הג' רביעיות מד' חמשיות |
If you want to know the remainder from the subtraction of the sum of products of fractions from the sum of products of fractions without having to multiply, then sum, then subtract, but to apply all three at the same time. | ואולם אם רצית לדעת הנשאר מחסור העולה מקבוץ העולה מהכאות שברים מהעולה מקבוץ העולים מהכאת שברים מה מבלתי שתצטרך להכות ואח"ז לקבץ ואח"ז לחסר אבל יצאו לך שלשתן בפעם אחת | ||||
|
עד"מ רצית להכות חצי עם ב' שלישיו' וג' רביעיות עם ד' חמשיות וג' שביעיות עם ד' חמשיות וב' שלישיות עם ג' רביעיות ואח"ז לקבץ העולה מהכאת החצי עם הב' שלישיות עם העולה מהכאת ג' רביעיות עם ד' חמשיו' והעולה מהכאת הג' שביעיות עם ד' חמשיות עם העולה מהכאת הב' שלישיות עם הרביע אח"ז לחסר ההוה מהקבוץ מההוה מהקבוץ לדעת הנשאר | ||||
|
הנה יסודרו על זה הסדר | ||||
| |||||
|
נכה כל האיכיות והם נ' אלף ות' | ||||
|
נכה כמות הב' שברים הראשונים זה עם זה והעולה עם כל האיכיות על הסדר הזה חוץ מאיכיותיו והם י"ו אלף ות"ת | ||||
|
גם נכה כמות הב' שברים השניי' העול' עם כל האכיות על הסדר חוץ אכיותיו והם ל' אלף ור"מ | ||||
|
ונקבצם עם י"ו אלפים ות"ת והם מ"ז אלף ומ' ונשמרם | ||||
|
אח"ז נכה הב' שברים מהשלישיי' זה עם זה והעולה עם האכיות כולם חוץ מאכיותיהם והם י"ז אלף ור"פ | ||||
|
גם נכה כמות הב' שברים הרביעיים זה עם זה והעולה עם כל האיכיות חוץ מאכיותיהן והם ח' אלפים ות' | ||||
|
נקבצם עם הי' אלף ור"פ והם כ"ה אלף ותר"פ | ||||
|
נחסרם מהשמור הב' וישארו כ"א אלף ש"ס והם כ"א אלף ש"ס מנ' אלף ות"ת |
Division |
|
Dividing a large number by a smaller number |
|
When you wish to divide a certain amount among people, giving each one twice as much as his friend. | כאשר תרצה לחלק מספר מה אל אנשים מה ולתת לכל אח' כפל חבירו |
|
כגון שתרצה לחלק ק' אל ד' אנשים ולתת לכל אחד כפל חבירו |
|
ככה תעשה דע א' כמה יתחבר וזה שחלק הא' נקחהו כמו שהוא אח' והחלק ב' הרי ג' והחלק ג' ד' הרי ז' והחלק הד' ח' הרי ט"ו |
|
חלק ק' על ט"ו והיוצא הוא חלק הראשון |
|
ולדעת הב' כפלהו בו |
And so on. | כן לעולם |
From this you understand all the questions of this type. | ומזה תבין לכל השאלות שבזה המין |
Understand this. | והבן |
Dividing a small number by a greater number |
|
To divide a small number by a greater number, divide the greater by the smaller. | לחלק מספר מעט על מספר רב תחלק הרב על המעט |
If it is divided into integers no more and no less, the reduced result of division is the denominator of the quotient, which are all the required fractions of the integer together.
|
אם יתחלק לו לשלמים בלתי תוספת ומגרע' הנה היוצא בחלק בצמצום הוא מורה החלק אשר הם כל השברים הנשאלים יחד מהשלם |
|
ר"ל שאם יצא בחלוק ד' הנה יבא לו רביעית הא' |
And the like. | ובדומה לזה |
If it is not divided into integers, but a certain number remains, we add one to the [integer] resulting from the division, then subtract the remainder from the dividend and what remains are the parts of all the denominators.
|
ואם לא יתחלק כלו לשלמים וישאר שום מספר הנה נוסי' אח' ועלה יוצא בחלוק ונחסר הנשאר מהמספר אשר חלקו ועליו ומה שישא' הם חלקים מכל המורים |
|
המשל רצינו לחלק ז' על כ"ט |
|
נעשה ההפך נחלק הכ"ט על הז' יצא בחלוק ד' ובשביל שנשאר א' בלא נוסי' על הד' א' ויהיה ה' והוא ה' ונחסר הא' מז' ישארו ו' והם ו' חלקים מכ"ט בחמישית נוסף שהעלה חמישי' שיש בידינו |
If you want to have more parts. | ואם תרצה שיצאו לך חלקים יותר |
|
חלק הכ"ט על הו' |
|
יצא בחלוק ד' וישארו ה' נוסי' א' על הד' ויהיו ה' ונחסר הה' אל הו' כאמור וישאר א' והעולה הוא ה' א' וחמישית ה' א' וחלק מכ"ט מחמישית חמישית אחד |
|
וזו צורתם | ||
| |||
The proof is by changing the denominator.
|
והמופת שנעשם פריטה | ||
|
שתכה הא' בה' ותשא מה שעל ראש' ותכה הכל עם הכ"ט ותשא מה שעל ראשם ותחלק הכל לכל המורים זולת הכ"ט ויצא לך מספ' הז' שלם בלי תוספת ומגרעת | ||
ואם לא יהיה במורים המספר אשר תרצה לחלק עליו המספר האחד | |||
|
כגון אם רצית לחלק ו' לכ"ז שיבא לו חמישי' אח' בכ"ז ותחלקהו על כל המורי' זולתו ויצא לך בשוה המספר | ||
Division of Fractions |
מין החלוק מן השברים | ||
---|---|---|---|
|
|||
|
רצית לחלק ג' רביעיות על שני חמישיות | ||
| |||
|
הכה הב' עם הד' יהיו ח' | ||
|
אח"כ הכה הג' עם הה' יהיו ט"ו | ||
|
חלק הט"ו על הח' יצא א' שלם הרי יצא לנו שני חמישיות ונשארו ז' | ||
|
יחסם על הכ' שהו' הכאת האיכות עם האיכות יעלה ז' מכ' | ||
|
|||
|
אח"כ חלקם על החומש ויצא חומש אח' וג' רביעיות חומש | ||
|
חברהו עם הב' חמישיות והיוצא הוא המבוקש והוא ג' חמישיות וג' רביעיות החומש האח' | ||
|
|||
|
דרך אחר נכה הג' עם הה' כמות המחלק עם איכות המחלק יעלה ט"ו | ||
|
והכה הט"ו עם איכות המחלק שהוא הה' יעלה ע"ה וזהו המחולק | ||
|
אח"כ נכה האיכיות והם כ' | ||
|
נחלק עליהם הע"ה יצאו ג' וג' רביעיות | ||
|
ולהיות שהמחולק הוא חמישיות ידענו שהג' וג' רביעיות חמשיות וג' רביעיות החומש | ||
|
|||
|
דרך אחר נכה כמות המחולק עם איכות המחלק יהיו ט"ו | ||
|
נחלקם על איכות המחולק יצאו ג' וג' רביעיות | ||
|
ולהיות שהמחול' הוא חמישי' ידענו שהג' וג' רביעיות הם ג' חמשיות וג' רביעיות החומש | ||
Methods of checking |
מאזנים | ||
|
תכה החלק עם המחלק אם הוא שוה למחולק צדקת | ||
|
במשלינו זה הכינו הג' וג' רביעיו' עם החמישי' ועלה ג' רביעיות והוא הוא בעצמו המחולק | ||
|
או נכה א' וז' שמיניות עם ב' חמישיות ויעלה בעצמו הג' רביעיות | ||
וזה שא' וז' שמיניות כשיוחס אל הב' חמישיות שהם א' וז' שמיניות כמותם ר"ל הא' הוא ב' חמישיות וז' שמיניו' הם ז' שמיניות של ב' חמישיו' שהוא חומש א' וג' רביעיו' החומש עם הב' חומשים שבידינו הם ג' רביעיות וג' רביעיו' החומש וא"כ הכל שוה לאמרנו ג' וג' רביעיות ויחסנו אותם לחומש או א' וז' שמיניות ויחסנו אותם לב' חמישיו' וזה מבואר בעין השכל והבן | |||
|
מאזנים אחרים שתמצא המספ' המתיחס כמות המחלק אליו יחס כמות המחלק אל איכותו ואם המספר ההוא מתיחס אל איכות המחולק יחס כמו' החלק אל איכותו דע שצדקת | ||
|
במשלינו זה חלקנו הג' רביעיות על הב' חמשיות ויצא א' וז' שמיניות שהם ט"ו שמיניות בקשנו מספר שתיחס כמות המחולק שהוא הג' אליו יחס כמות המחלק אל איכותו שהוא הב' אל הה' ומצאנו שהוא ז' וחצי והנה יחס הז' וחצי אל הד' שהוא איכות המחולק כיחס כמות החלק שהוא הט"ו אל איכותו שהוא ח' וזה מבואר בעין השכל | ||
וג"כ אם תרצה לעשותו בזה הדרך בג' וג' רביעיות ותבקש ביחס החמישית לבד גם עשה תעשה ויכול תוכל כי הכל דבר א' כמו שביארנו וגלינו | |||
ואם תרצה לעשות המאזנים בהפך והוא שתראה המסופר שיהיה יחס כמות המחולק אליו כיחס כמות המחלק אל איכותו | |||
|
ואם המספר ההוא מתחלק אל איכות המחולק כיחס כמות המחלק אל איכותו ידענו שצדקנו | ||
|
במשלינו זה בקשנו מספר שיהיה יחס כמות מחולק אליו שהוא ג' כיחס כמות החלק אל איכותו שהוא הט"ו עם הח' ומצאנו שהוא א' וג' חמישיות שהם ח' שמיניות ויחסם אל הד' הוא כיחס הב' אל הה' שהוא כמות המחלק אל אכותו והבן זה מאד כי הובן בתכלית | ||
Combined Division |
|||
|
|||
|
ואולם אם רצית לחלק קבוץ הב' שלישיות וג' רביעיו' על קבוץ שני שביעיות וששית מבלתי שתצטרך לקבץ תחלה ואח"כ לחל' | ||
|
הנה יסודרו על זה הדרך | ||
| |||
|
ונכה איכות השבר הראשון עם איכות השבר הב' והעולה עם איכות הג' והעולה עם כמו' הד' והם פ"ד | ||
|
גם נכה איכות השבר הראשון עם איכות השבר הב' והעול' עם כמות הג' והעול' עם איכות הד' והם קמ"ד ונשמרם | ||
|
נחברם אל הפ"ד והם רכ"ח ונשמרם | ||
|
אח"ז נכה איכות הד' עם איכות הג' והעולה עם אכות הב' והעולה עם כמות הראשון והם של"ו | ||
|
גם נכה איכות הרביעי עם איכות הג' והעולה עם כמות הב' והעולה עם איכות הראשו' והם שע"ח | ||
|
חברם אל השל"ו הם תשי"ד | ||
|
נחלקם על הרכ"ח השמורים והיוצא הוא ההווה מחלוק הב' שלישיו' וג' רביעיו' על הב' שביעיות וששית | ||
|
ואולם אם רצית לקבץ היוצא מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיות עם היוצא מחלוק הב' שביעיו' על הו' מבלתי שתצטרך לחלק תחלה ואח"כ לקבץ | ||
|
נכה כמות השבר הראשון עם איכות הב' ועם איכות הג' ועם כמות הד' והם נ"ו ונשמרם | ||
|
אח"ז נכה כמות השבר הראשון עם איכות הב' וכמות הג' ואיכות הד' והם צ"ו | ||
|
גם נכה כמות השבר הד' עם איכות הג' וכמות הב' ואיכות הראשו' והם ס"ג | ||
|
נחברם אל הצ"ו והם קנ"ט | ||
|
נחלקם על הנ"ו השמורים והיוצא הוא ב' שלמים ומ"ה חלקים מנ"ו והוא המבוקש מקבוץ היוצאים מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיו' ומחלוק הב' שביעיו' על הו' | ||
|
ואולם אם רצית לחלק העולה מהכאת הב' שלישיו' עם הג' רביעי' על העולה מהכאת הב' שביעיו' עם הששי' מבלתי שתצטר' להכות תחלה ואח"כ לחלק | ||
|
נכה כמות הראשו' עם הב' והעול' עם איכות הג' ואיכות הד' והם רנ"ב ונשמרם | ||
|
אח"ז נכה כמות השבר הד' עם כמו' השבר הג' והעולה עם איכות הראשו' והב' והם כ"ד | ||
|
תחלק עליהם הרל"ב והיוצא הוא ההווה מחלוק העולה מהכאת הב' שלישיו' עם הג' רביעיו' על העולה מהכאת הב' שביעי' על הו' | ||
|
ואולם אם רצית להכות היוצא מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיות עם היוצא מחלוק הב' שביעית על הו' מבלתי שתצטרך לחלק תחלה ואח"כ להכות | ||
|
נכה כמות הראשון עם איכות הב' ואיכות הג' וכמות הד' והם נ"ו ונשמרם | ||
|
אח"ז נכה האכות הראשון עם כמות הב' ועם כמות הג' ועם איכות הד' והם ק"ח | ||
|
נחלקם על הנ"ו השמורים והיוצא הוא ההווה מהכאת היוצא מחלוק הג' רביעיו' על הב' שלישיו' עם היוצא מחלוק הב' שביעיו' על הששית | ||
|
ואולם אם רצית לחלק הנשאר מחצור הב' שלישיות מג' רביעיות על הנשאר מחסור הששית מהב' שביעיות מבלתי שתצטרך לחסר ראשונה ואח"כ לחלק | ||
|
נכה כמות הראשון עם איכות הב' והעולה נחסרהו מהכאת כמות השני עם איכות הראשון והנשאר נכהו עם איכות הג' ואיכות הד' והם מ"ב | ||
|
אח"ז נכה כמות הד' עם איכות הג' והעולה נחסרהו מהעולה מהכאת כמות הג' עם איכות הד' והנשאר נכהו עם איכות הב' ועם איכות הראשון והם ס' | ||
|
נחלקם על המ"ב השמורים והיוצא הוא ההווה מחלוק הנשאר מחסור הב' שלישיו' מהג' רביעיות על הנשאר מחיסור הו' מהב' שביעיות | ||
|
ואולם אם רצית לחסר היוצא מחלוק הג' רביעיו' על הב' שלישיו' מהיוצא מחילוק הב' שביעיו' על הו' מבלתי שתצטרך לחלק ראשונה ואח"כ לחסרם | ||
|
נכה כמות הראשון עם איכות הב' ואיכות הג' וכמו' הד' והם נ"ו וזהו השמור הראשון | ||
|
אח"כ נכה איכות הראשון עם הב' והעולה עם איכות הג' ועם איכות הד' והם ס"ג ונשמרם וזהו השמור הב' | ||
|
אח"ז נכה איכות הד' עם כמות הג' ועם איכות הב' ועם כמות הראשו' והם צ"ו | ||
|
נחסר מהם הס"ג שהוא השמור הב' והנשאר שהוא הל"ג | ||
|
ניחסם אל השמור הראשון שהוא הנ"ו וההווה הוא ההוה מחסור היוצא מחלוק הג' רביעיות על הב' שלישיות מהיוצא מחלוק הב' שביעיות על הששית | ||
וש'מ'ל' |
Roots |
|||||||||||
The Roots of Integers |
גדר השלמים | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Description of the extraction procedure: | |||||||||||
We arrange the required number in a line each [digit] according to its rank. | נסדר המספר הדרוש בטור אח' כל אח' לפי מדרגתו | ||||||||||
If the number of ranks is odd, we start from the last rank. | ואם המספר המדרגות נפרדות נתחיל מהמדרגה האחרונה | ||||||||||
If its is even, we start from the rank that precedes the last rank, while considering the last rank as tens and the one that precedes it as units. | ואם זוג נתחיל ממדרגה הקודמת למדרגה האחרונה בעוד המדרגה האחרונה שתחשוב המדרגה האחרונה לעשרות והקודמת לה לאחדים | ||||||||||
We seek for the closest root and write it beneath the required rank, i.e. the last or the one that precedes it; it is called the first root.
|
ונבקש שרש הקרוב ונכתבהו תחת המדרגה הנדרשת ר"ל האחרונה או הקודמת לה ויקרא השרש הא' | ||||||||||
Then, we seek for a number, such that twice its product by the first root plus once by itself is enough to be subtracted from the rank that precedes the rank of the first root and from the one that precedes it; it is called the second root.
|
אח"ז נבק' מספר שיספיק העולה מהכאתו עם השורש הראשון פעמים ועם עצמו אחת שיחוסר מהמדרגה הקודמת למדרגת השרש הראשון ומהקודמת לה ויקרא השרש הב' | ||||||||||
We write it in the rank that precedes the [rank] of the first root. | ונכתבהו במדרגה הקודמת לשרש הראשון | ||||||||||
We further seek for a number, such that twice its product by the first and the second roots plus once by itself is enough to be subtracted from the rank that precedes [the rank of] the second root and from the two that precede it; it is called the third root. | עוד אח"ז נבקש מספר שיספיק העולה מהעולה מהכאתו עם השרש הא' והב' פעמים ועם עצמו פעם אחת שיחוסר מהמדרגה הקודמת לשרש הב' ומהשתים הקודמת לה ויקרא השרש הג' | ||||||||||
We write it in the rank that precedes the [rank] of the second root. | כתבנהו במדרגה הקודמת לשרש הב' | ||||||||||
We seek again for a number, such that twice its product by the first, the second, and the third roots plus once by itself is enough to be subtracted from the rank that precedes [the rank of the third root] and from the three that precede it; it is called the fourth root. | עוד אח"ז תבקש מספר שיספיק העולה מהכאתו עם השרש הא' והב' והג' פעמים ועם עצמו פעם שיחוסר מהמדרגה הקודמת ומהג' הקודמת לה ויקרא שרש ד' | ||||||||||
We write it in the rank that precedes the [rank] of the third root. | וכתבנוהו במדרגה הקודמת לשרש הג' | ||||||||||
And so on always until the subtracted rank is the first rank. | וכן תמיד עד אשר תגיע שיהיה המדרג' הנחסרת המדרגה הראשונה | ||||||||||
The numbers that are written beneath the ranks are themselves the root. | והמספרים הכתובים תחת המדרגות הם השרש בעצמם | ||||||||||
But, if there is a remainder from the required number that cannot be divided, know that the required number does not have a root. | ואולם אם נשאר מהמספר הדרוש בלתי מתחלק דע שהמספר הדרוש הוא בלתי נגדר | ||||||||||
Approximating the root of a non-square number |
|||||||||||
The way of knowing the approximate root is that you add to the required number whatever even number of zeros you wish, then apply this same procedure itself, until you come to subtract from the first rank, as I write: | והדרך בידיעת שרש הקרו' הוא זה שתוסיף על המספר הדרוש איזה זוג תפרש שתרצה ותנהיג זה הדרך בעצמו עד שתגיע לחסר מהמדרג' הראשונה כזה שאני כותב | ||||||||||
Exammple:
|
| ||||||||||
Then, multiply the result by sixty and again by sixty, until the number of zeros at the beginning of the product is half the number of the zeros that were added, and the denominator of the result is the number of times that it is multiplied by 60.
|
אח"ז תכה היוצא בששים והעולה בששים עד שיהיו תפארש שבראש טור העולה בהכאת כמות חצי התפראש הנוספות והעולה יהיה איכותו במספר הפעמים שהוכה בס' | ||||||||||
ר"ל אם הוכה פעם אחת הם ראשונים | |||||||||||
ואם ב' פעמים הם שניים | |||||||||||
ואם ג' פעמים הם שלישים | |||||||||||
ואם ארבעה הם רביעים | |||||||||||
Erasing the zeros added in the first step and dividing the result by 60: | אח"ז השלך מהמספר העולה מהמספר הכאת הספראש והנשאר תחלקהו על ששים והיוצא יעלה מדרגה א' | ||||||||||
ר"ל שאם היו רביעיי' היוצא היה שלישים והנשארים בלתי נחלקם הם רביעיים ושמרם | |||||||||||
עוד חלק היוצא מהחלוק שהם שלישים על ס' והיוצאים בחילוק הם שניים והנשארים בלתי נחלקים הם שלישיים ושמרם | |||||||||||
עוד חלק היוצאים בחלוק שהם ב' על ס' והיוצא בחלוק הם ראשונים הנשארים בלתי נחלקי' הם שניים ושמרם | |||||||||||
אח"ז חלק הראשונים על ס' והיוצא הם מעלות ר"ל שלמים והנשארים הם ראשונים וככה הוא היוצא מהמעלות והראשונים והשניים והשלישים והרביעיים | |||||||||||
The Roots of Fractions |
שרש השברים | ||||||||||
|
אם היה כמותם ואכותם נגדר תקח גדר כמותם ותיחסהו לגדר אכותם | ||||||||||
|
כגון ד' תשעיות גדר הד' שנים וגדר הט' ג' א"כ גדר הד' תשעיות הם שני שלישיות | ||||||||||
|
ואם אכותם וכמותם בלתי נגדר או איכותם לבד תכה האיכות בעצמו ותכה הכמות עם האיכות ותיחסהו לההכאה הראשונה ותעשה זה הדרך בעצמו שתקח גדר הכמות ר"ל שהוא הכאת הכמות עם האיכות שהוא כמות הכאת האיכות עם האיכות אם יש לו גדר שלם או על דרך קרוב אם אין לו גדר שלם ותיחסהו לגדר העולה מהכאת האיכות עם האיכות וזהו השרש הקרוב | ||||||||||
|
ואם כמותם לבד בלתי נגדר ואיכותם הוא המספר הנגדר קח שרש הקרוב לכמות ותיחסהו אל האיכות | ||||||||||
Integers and fractions - converting the integers into an improper fraction | ואם היה שלמים ושברים תתיך השלמים עד שיהו שברים ותיחסם אל האיכות על דרך בעינו שהקדמנו |
Cubic Roots |
|
Cubic Roots of Integers |
מעוקב השלמים |
---|---|
Description of the extraction procedure: | תסדר הטור הדרוש כל אח' כפי מדרגתו |
|
ובסוף כל ג' אותיות תשים קו |
|
ותתחיל מהקו האחרון |
|
ונכתוב שם מספר שיוכה בדרך עקוב ויחוסר מהמספר שעליו עם עזר המדרגות הקודמו' ויקרא היסוד הראשון |
|
אח"ז תכתוב במקום הקו הקודמת יסוד ב' ושיוכה עם העולה מהכאת הראשון בג' והעול' עם היסוד הראשון והב' יחד והעולה שיחוסר מהמספר שני לו עם עזר הנמשכים לו גם תכה היסוד הב' באופ' מעוקב והעולה תחסרהו מהמספר שעליו עם עזר המספרים הקודמים לו |
|
אח"ז נכתו' במקום הקו הקודמת יסו' ג' שיוכה עם העולה מהכאת הראשון והב' יחד עם מספר הג' והעולה עם היסוד הראשון והב' והג' ויחוס' מהמרב' הב' עם עזר המדרגות הנמשכים לו גם נכה היסוד הג' באופן מעוקב והעולה נחסרהו מן המספר שעליו עם עזר המספרים הקודמים לו |
|
וכן תמיד בסדר הזה |
Approximating the root of a non-cubic number |
|
|
|
|
וכאשר הגענו אל מדרגת האחדים ממנו ונשארו מספרים על המספר הדרוש ותרצה לדעת עוד יסודו הקרוב נוסיף על המדרגו' המונחות מצד האחדים ג' סיפראש או ששה או ט' או מה שתרצה לבד שתוסיפהו ג'ג' |
|
ואח"ז נעשה מה שקד' מהדרך למציאות היסוד עד שתגיע למדרגה הראשונה מהסיפראש |
|
אח"ז נקח כל היסודות ונסדרם בטור אח' על סדר המדרגות ונשליך מהם במספר שליש הסיפראש |
|
ונקח היסודות האחדות והם מעלות |
|
אח"ז נכה הנשלכים בס' והעולה נשליך מהם כמספר ג' הסיפראס ונקח הנשארים והם ראשונים |
|
וכן נעשה תמיד עד שיכלה הסיפראש |
|
ואז נחבר הכל יהיה הוא היסוד הקרוב |
|
דרך אחר למספר שאין בו יסוד מעוקב |
|
שתוסיף סיפראש כמה שתרצה ובלבד שיהיו נוספים בתוספת ג'ג' |
|
ונשתמש עם הדרך הקודם בעינו עד שנגיע לסיפרא הראשונה |
|
אח"ז נקח כל היסודות המסודרות תחת מספר הדרוש ונכהו בס' והעולה בס' וזה עד שתהיינ' הסיפראש היוצאות בראש הטור העולה מההכאות בכמות שליש הסיפראש |
|
אח"ז נשליך הסיפראש ונחלק הנשאר על ס' והנשאר יהיה מאיכות השברים המחולקים |
|
ר"ל שאם הוכו פעם אחת לבד יהיו ראשונים |
|
ואם ב' שניים |
|
ואם ג' שלישיים |
והיוצא הוא ממין הקודם למין ז' המחולקים ר"ל שאם היו ראשונים היוצא מהחלוקה מעלות ואם היו שניים היוצא מהחלוקה ראשונים וכן תמיד | |
Cubic Roots of Fractions |
יסוד השברים המעוקבים |
|
אם הכמות והאיכות מעוקב תקח מעוקב הכמות ותיחסהו אל מעוקב האיכות |
|
ואם אינם מעוקבים או האיכות לבד בלתי מעוקב נכה האיכות בדרך עקוב ונכה הכמות עם העולה מהכאת האיכות בעצמו אח"ז ניחס יסוד השמור הב' שהוא הכאת הכמות עם העולה מהכאת האיכות בעצמו אל השמור הראשון שהוא העולה מהכאת האיכות בדרך עקוב |
|
ואם איכותם נעקב נבקש יסוד הכמות הקרוב והיוצא ניחסהו אל מעוקב האיכות |
|
ר"ל שאם היה מעוקבו ג' היה היחס הוא השליש וכן תמי' |
Integers and fractions - converting the integers into an improper fraction | ואולם בשלמים ושברים יחד נתיך השלמים לשברים ונעשה הדרך הקודם בעינו |
Divisibility of a Number |
|
3; 6; 9 |
|
To know if a certain number has a third, a sixth, or a ninth without fractions [= if 3, 6, or 9 are divisors of the number]: | לידע אם יש שלישי' או ששי' או ט' מספר מה מבלי שברים |
First, you should know if it has a ninth, and this is known by summing the numerals of the number as if they were units. | תדע ראשונה אם יש לו תשיעי' וזה יודע כשתחבר רשמי מספר החשבון כאלו הם אחדים |
If it is cast out by nines, it is known that is has a ninth, as well as a third [= divisible by 9 and 3]. | ואם יושלך לט"ט בידוע שיש לו תשיעיות וג"כ שלישי' |
Also a sixth, if the number is even [= divisible by 6], but not if it is odd. | וג"כ ששית אם המספר זוג ואם נפרד לאו |
If 6 or 3 remain, it has a third [= divisible by 3], and, if it is an even number, a sixth also [= divisible by 6], but not a ninth [= not divisible by 9]. | ואם ישארו ו' או ג' יהיה לו שלישי' וג"כ ששית אם הוא זוג אבל לא תשיעית |
2; 4; 8 |
|
If you wish to know if it has a half, a quarter, or an eighth [= if 2, 4, or 8 are divisors of a the number]: | ואם תרצה לידע אם יש לו מחצית או ד' או שמינית |
If the number is odd, it does not have any of them [= not divisible by 2, 4, or 8]. | אם חשבון נפרד אין לו שום אחד מהם |
If it is even, it has a half [= divisible by 2]. | ואם זוג בידוע שיש לו חצי |
To know if [it also has] a quarter and an eighth: | ולידע אם לא ג"כ רביעית ושמיני' |
|
קח המספר אשר במעלה הראשונה לצד ימין כמו שהיא |
|
ואשר בשנייה כפול ואם אין שם מספר לא תקח כלום |
|
ואשר בשלישית אם הוא נפרד כפלהו בד' ואם הוא זוג או סיפרא לא תקח כלום |
|
וכן מהמעלה הג' ולמעלה תניח אותו לא תקח כלום וקבץ כל מה שקבצת עד המעלה הג' עד"ז |
|
|
If it is cast out by eights it has an eighth [= divisible by 8], the more so a quarter [= divisible by 4]. | אם יושלך באלו לח' יש לו שמינית וכ"ש רביעי' |
If 4 remains, it has a quarter [= divisible by 4] alone. | ואם ישארו ד' יש לו ד' לבד |
If another number remains, it does not have even a quarter [= not divisible by 4]. | ואם נותר מספר אחר אין לו אפי' רביעית |
7 |
|
If you wish to know if it has a seventh [= if 7 is a divisor of a given number] | ואם תרצה לידע אם יש לו שביעי' |
If has a few methods: | יש בזה דרכים |
|
הראשון שתניח אלו האותיות א'ג'ב'ו'ד'ה' על סדר המדרגות חלילה ותכה כל א' מאלו האותיות במדרגה שכנגדה וחשב כל האחדים והשלך השביעיות ואם יושלך לז' יש לו שביעית ואם לאו לאו |
|
הב' שתכה הרושם האחרון שלצד שמאל בג' וחברהו לאשר תמצא במעלה שלפניו ותשליכה לז' והנשאר תחברהו לאשר לפניו ותכה הנשאר מהשלכת השביעיו' בג' וחברהו לאשר תמצא לפניו וכן תמיד עד המדרגה הראשונה ואם יושלך ז'ז' יש לו שביעית |
|
ואם לא תמצא שם מספר כי אם סיפרא תכה הנשאר בג' וכן בכל ספרא וספרא תכה הנשאר בג' עד שיכלו כל סיפראים וכן תמיד |
11 |
|
To know if it has an eleventh, i.e. if it is cast out by elevens [= if 11 is a divisor of a given number]: | ולידע אם לו י"א ר"ל אם יושלך לי"א |
Subtract the leftmost [numeral] from the one that precedes it, then the remainder from the one that precedes the preceding and so on repeatedly. | תחסר האחרון שלצד שמאל מאשר לפניו והנשאר מאשר לפני פניו וכן תמיד |
If all is cast out, it has an eleventh [= divisible by 11], otherwise it has none. | ואם יושלך הכל יש לו י"א ואם לאו לאו |
If you do not find there a number, or if the digit is smaller than [the subtrahend], so that you cannot subtract from it, add 11 to it, then subtract from the total and so on [the procedure continues as described]. | ואם לא תמצא שם מספר או מספר קטן ממנו שלא תוכל לחס' ממנו והנשאר תוסיף עליו הי"א ותחסר מהכל זה המספר וכן תמיד |
13 |
|
If it has a thirteenth [= if 13 is a divisor of a given number] | אם יש לו י"ג |
Multiply the last numeral by 3, cast out the thirteens, subtract the remainder from what you find in the preceding rank, then multiply the remainder by 3 again, cast out the thirteens, subtract the remainder from what precedes it, and so on until their end. | תכה הרושם האחרון בג' והוציאוהו י"ג י"ג והנשאר הוציאוהו מאשר תמצא במעלה אשר לפניו והנשאר כפלהו שנית בג' והוציאוהו י"ג י"ג והנשאר הוציאוהו מאשר לפניו וכן תמיד עד תכליתם |
If all is gone, it is cast out by thirteens [= divisible by 13]. | ואם יצא הכל יושלך לי"ג |
If there is not enough in a certain rank, so that you do not find there enough to subtract as I have instructed you, add 13, then subtract from the sum what you should subtract, multiply the remainder by 3, cast it out by thirteens [the procedure continues as described] and if it is cast out, it has a thirteenth, otherwise it has none. | ואם יחסר בשום מעלה שלא תמצא שם די להוציא אשר צויתיך הוסיף י"ג והוציא מהנתחבר אשר עליך להוציא והנשאר כפלהו בג' והוציאוהו י"ג י"ג ואם יצא יש לו י"ג ואם לאו לאו |
General technique |
דרך כולל כל |
---|---|
Adding the leftmost digit to the second leftmost digit and casting out the [potential divisor] in question from the sum, then adding the remainder to the digit in the preceding rank as tens and casting out the [potential divisor] again from the sum, and so on | שתחבר המספר האחרון עם אשר לפניו בשתחברהו לעשרות והב' לאחדים ותשליכהו למספר אשר תרצה להשליכו והנשאר חשבהו לעשרות וחברהו לאשר תמצא במעלה שלפניו והוציאהו למספר אשר תרצה להוציא וכן תמיד על הסדר הזה |
Square Numbers |
|
When you want to know the square of a number in an easy way: | כשתרצה לידע מרובע שום מספר ע"ד הקל |
Take its third, multiply it by itself and rise it to the next rank - if it is in the units, the next rank is the tens; if it is in the tens, the next rank is the hundreds. Subtract from it the [square] of the third and the remainder is the square you wish to know.
|
קח שלישיתו והכהו בעצמו והעלהו למדרגה הקרובה אם היא אחדים המדרגה הקרובה היא העשרות ואם היא עשרות המדרגה הקרובה היא המאות וחסר מהם הכאת השליש ומה שישאר הוא המרובע שרצית לידע |
|
המשל אם תרצה לידע כמה הוא מרובע הט' |
|
קח שלישיתו והוא הג' והכה אותו בעצמו ויעלה ט' עלהו למדרגה הקרובה והיא תשעים חסר מהם הכאת השליש והוא ט' ישאר א' ושמונים והוא מרובע הט' |
If it does not have a third, but is one less than [having] a third, add one.
|
ואם יהיה חסר אחד לשליש שאין לו שליש הוסף א' |
|
המשל אם תרצה לידע מרובע הח' |
|
וכשתרצה לקחת השליש אין לו שליש הוסף אח' ויהיו ט' ושלישים הוא ג' הכם בעצמם כמו שאמרנו בזה המשל הקודם והעלהו למדרגה הקרובה ויהיה תשעים חסר מהם מרובע הג' ישאר פ"א ובשביל הא' שהוספת חסר הח' והט' שהוא י"ז מהפ"א ישארו ס"ד וככה מרובע השמונה |
If it exceeds, meaning that it does not have a third, but an excess remains.
|
ואם היה בתוספת רצוני שאין לו שליש אלא שישאר תוספת |
|
כגון רצית לידע מרובע ז' |
|
וכשתרצה לקחת שלישיתו תעש' ע"ז הדרך שתחסר א' וישארו ששה שלישית הוא שניים עשה הדרך בעצמו שאמרנו ויעלה ל"ו אח"כ בשביל הא' שחסרת הוסיף הז' והששה הם י"ג עם ל"ו יעלה מ"ט וככה מרובע הז' |
Completion |
|
Numerical operation called jaber in Arabic | מין מספר הנקרא בערבי ג'בר |
---|---|
Its Hebrew technical term is unknown | ולא ידעתי לו שם בלשוננו |
In foreign language reducir | ובלע"ז רידוזיר |
|
וענינו שאם יש לך שום מספ' ורצית לומ' באיזה מספר נכה זה השבר או אלו השברים עד שיעלה זה השבר או אלו השברים |
|
במשל ב' רביעיות באיזה מספר נכו אותם עד שישובו א' וד' חמישיו' |
|
והדרך בזה שתחלק זה המספר על השבר המיוחד |
|
ומה שיעלה כמו שמבואר בחלוק השלמים ושברים על שברים הוא אלמגבור |
Conversion |
|
The opposite numerical operation called bāb al-ḥaṭ in Arabic | ויש מין אחר הפכי לזה והוא הנקרא באב אלחט |
|
והוא א' וארבע' חמישיות באיזה מספר נכה אותם עד שישובו ב' רביעיות שהוא חסרון בערך הראשון |
|
ותעשה ההפך שתחלק הב' רביעיו' על א' וד' חמישיות |
Indication that the treatise relies on another work: "although the author wrote two chapters concerning these two [issues], it seems that they can be deduced in one chapter" | ואעפ"י שהמחבר חברם בב' שערים נ"ל שהם מכללו בשער אח' והבן |
Geometric Shapes |
|
Square |
|
|
אם מרובע נכון שיש בצלעיו עשר על עשר ד"מ ורצית לידע שטחו או אלכסונו |
|
תעשה בזה הדרך: תכה הצלע עם חבירו כאח' וזהו שטחו |
|
ותכה הב' צלעות כל אחת בפני עצמו וגדר של מקובצם הוא האלכסון |
|
ואם ידעת השטח גדרו והוא הצלע |
|
ואם ידעת האלכסון גדר חצי הכאתו הוא הצלע |
Rectangle |
|
|
אבל במרובע ארוך שיש לצלעיו י' באורך וה' ברוחב עד"מ |
|
בידיעת ב' צלעיו תכה זה עם זה כאחת זהו שטחו |
|
ובידיעת שטחו וצלע א' תחלק השטח על הצלע הידוע ויצא הצלע הנעלם |
|
ובידיעת ב' צלעיו ותכה זה בפני עצמו וזה בפני עצמו וגדר מקובצם הוא האלכסון |
|
ובידיע' האלכסון וצלע א' תוציא הכאת הצלע מהכאת האלכסון וגדר הנשאר הוא הצלע האחר |
Triangle |
בשבירת המשולש |
---|---|
Relying on Euclid | יש דרכים רבים אבל מה שנ"ר יותר כולל הוא מה שנתבא' בכח דברי אקדידס החכם מתוך הקדמה אח' ובקיום זאת ההקדמה נוליד המבוקש בע"ה |
|
וזה ששם נתבאר שקוטר המרובע ר"ל אלכסונו הוא כפל מרובע ב' הצלעים כשיוכה זה בפני עצמו וזה בפני עצמו הוא שוה להכאת האלכסון בעצמו |
|
ובזה ההקדמה יתבאר לך כשיש משולש בצורה הזאת |
|
|
ונסכים שהוא שוה הג' הצלעות ושיש בכל צלע עשר | |
Finding the area by dividing the triangle into two identical triangles | הנה ידיעת שבריו הוא שתחלקהו במחשבתך לב' משולשים שוים וזה שתרשום בזוית א' קו ישר ובהכרח יחלוק הקו ר"ל קו ג"ב לשני חצאין ובזה הרי ידענו שצלע אחד יש בו ה' והאלכסון עשר כפי מה שהונח |
|
ובהוצאת הצלע האח' יתחייב כפי ההקדמ' שהנחנו שתוציא הכאת הצלע מהכאת האלכסון וגדר הנשאר הוא הצלע האחר |
|
ואיכות החיוב מבואר כיון שהאלכסון בהכאתו שוה להכאת שני צלעיו כל אח' בפני עצמו א"כ יתחייב בהכרח כשתוציא הכאת הצלע האח' מהאלכסון שגדר הנשאר הוא האלכסו' |
|
ועשינו כן שהכינו הה' והיה כ"ה והכינו הי' והיה ק' חסרנו הכ"ה מהק' ונשארו ע"ה וגדרם הוא הצלע האחר בקשנו גדרם ע"ד הקירוב כמו שהודעתיך בשער הקידום הדרך היותו נקל כזו והיותר מדוייק ומצאנו ששרשם הוא הוא ח' וב' רביעיות וג' רביעיות רביעית |
|
הכינום עם ה' שהוא הצלע הא' ויצא מ"ג שלמים ורביעי' וג' רביעיות רביעית והוא שטח המשולש |
לפי שהאלכסון חולק המרובע לב' חצאים וחצי זהו חצי המשולש וחציו האחר הוא חצי המשולש ר"ל החלקים מהמשולש אשר חלקנו צלעו בזוית אח' ודי למבין |
Euclidean Propositions |
|
Euclid's Elements, Book II, Propositions 2-8 - [Arithmetical Version] |
|
Propositions that are of great need for arithmetic from the words of Euclid the wise in Book II and they are 9 propositions | הקדמות צריכין צורך גדול למספר מדברי אקלידס החכם במא' הב' והם ט' הקדמות |
---|---|
|
אחת כל מספר שחלקת אותו לחלקים איך שרצית הנה הכאת כל אח' מהחלקי' בכל המספר השוה למרובע הכל |
|
המופת שאין בכלל זולת חלקיו והכאת הכלל בכלל הוא כהכאת הכלל בכל חלקיו וזה מבואר |
|
ב כל מספר שחלקת אותו לב' חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו עם כל אחד מב' חלקיו איזה שיהיה שוה להכאת החלק האחד עם האחר ולמרובע החלק אשר בו הכית כל המספר |
|
[4]מופתו כי הכלל כשהכית אותו עם איזה חלק הוא כאלו הכית אותו החלק בעצמו ועם החלק האחר כיון שזה הכלל מורכב מהם |
|
כמשל מספר הי' נחלק לב' חלקים לז' ולג' |
|
הנה הכאת הי' בז' כאלו הכית הז' בעצמו ועם |
|
וכן כאשר הכית הי' בג' הרי הוא כאלו הכית הג' עם הז' ועמו בעצמו כגון שהם ר"ל הג' והז' הם הם בעצמם מקובצים מספר הי' וזה מבואר מאד |
|
ג כל מספר שחלקת אותו לשני חלקים איך שקרה הנה מרובע כל המספר שוה לב' המרובעים ההווים מב' החלקים ולהכאת החלק האחד עם חבירו ב' פעמים |
|
מופתו כי הכאת הכלל עם הכלל כאלו הכית הב' חלקים עם הכלל והכאת החלק והא' עם הכלל הוא כאלו הכית החלק בעצמו ועם החלק האח' וג"כ בחלק האח' שהכית אותו בכלל כאלו הכית בעצמו ועם החלק הא' כיון שאין בכלל זולת חלקיו והרי אלו החלקים הם חלקי זה המספר הגדול |
|
כמשל הי' נחלק לז' ולג' |
|
הכאת הי' בעצמו הוא כאלו הכית הז' עם הי' והג' עם הי' |
|
הכאת הז' עם הי' כאלו הכית הז' בעצמו ועם הג' כיון שהז' והג' הם חלקי הי' |
|
והכאת הג' בי' כאלו הכית הג' בז' ועם הג' |
|
הרי ב' פעמים הכינו הג' עם הז' וג"כ הכינו הז' בעצמו והג' בעצמו ושוה הכל למרובע הי' ומבואר הוא מאד למסתכל בעין השכל |
|
ד כל מספר כאשר תחלקהו לב' חלקים שוים ולב' חלקים בלתי שוים הנה הכאת החלק הא' עם חבירו מהחלקים הבלתי שוים ומרוב' מה שבין ב' חלקים ר"ל בין החלק השוה ובלתי שוה שוה למרובע חצי המספר |
|
מופתו המספר שנחלק לב' חלקים בלתי שוים מה שנגרע מהמספר הקטן מהחצי הוא מיותר במספר הגדול על החצי |
|
במש' הי' שנחלק לז' ולג' |
|
מה שנגרע הג' מהה' שהוא ב' הז' יותר מהה' זה המספר בעצמו שהם הב' |
|
וא"כ כשאנו מכים המספר הקטן בגדול הוא כאלו הכינו המספר הקטן בחצי המספר והתוספת כיון שהתוספת והחצי הם חלקי החלק הגדול |
|
והכאת החצי עצמו הוא כאלו הכינו החצי עם המספר הקטן ועם התוספת כיון שהתוספת והמספר הקטן הם חלקי החצי |
|
והוא מבואר שההכא' בין הכאת החצי בתוספת בין הכאת המספר הקטן בתוספת הוא הכאת התוספת בתוספת וע"כ כהכאת התוספת בעצמו |
|
ואם נוסיפהו על מרובע הקטן בגדול הוא מרוב' החצי בהכאת |
|
במשל הכאת הז' בג' הוא כאלו הכינו הג' בה' ובב' |
|
והכאת הה' בעצמו הוא כאלו הכינו הג' בה' והה' בב' שהם התוספת |
|
וההבדל שבין זאת ההכאה להכאת הג' בב' הוא הכאת הב' בעצמם וזה מבואר מאד |
|
ה כל מספר כאשר חלקנו אותו לחצי והוספת עליו מספר אחר הנה הכאת המספר כלו מחובר עם התוספ' בתוספת ומרובע חצי המספר שוה למרובע חצי המספר והתוספת ביחד |
|
מופתו כי כשהוספנו על החצי מספר מה הנה יתוסף על מרובע החצי הכאת התוספת בחצי והכאת התוס' בחצי מחובר עם התוספת |
|
וזה כי אמרנו ה' פעמים ה' הם כ"ה ואמרנו ז' שלז' הרי נתוסף הכאת הב' שהם התוספת בה' והכאת הב' בז' שהוא מחובר עם התוספת והחצי |
|
וזהו בעצמו מה שאנו עושין כשאנו מוסיפין התוספת במספר כלו לפי שהמספ' חציו ועם התוספת שאנו מוסיפין עליו ומה להכאת התוספת עם החצי ואע"כ עם החצי והתוספת מחובר או הכאתו עם כל המספר והתוספת ביחד והבן |
|
ו כל מספר שתחלקהו בב' חלקים איך שקרה המרובע ההווה מהמספר כלו והמרובע ההווה מא' מב' אלו החלקים כאשר התקבצו שוה להכאת החלק הנזכ' עם המספר כלו ולהכאת החלק הב' הנשאר בעצמו |
|
מופתו כבר התבאר בהקדמה ג' שהכאת הכלל בעצמו הוא הכאת חלקיו כל אחת בפני עצמו והכאת החלק הא' עם חבירו ב' פעמים |
|
וא"כ כשאנו מכין החלק הנז' אשר הוספנו מרובעו למרובע המספר כלו עם המספר כלו ב' פעמים הרי אנו מכין אותו בעצמו ב' פעמים ועם החלק הא' ב' פעמי' |
|
ואח"כ אנו מוסיפין מרובע החלק הב' הנשאר |
|
והכאת הכלל בעצמו הוא הכאת החלק בעצמו פעם א' וכל אח' עם חבירו ב' פעמים |
|
הרי נותר הנה הכאת חלק אחד בעצמו פעם אח' אנו מוסיפין זה על מרובע הכלל כדי שיהיה שוה |
|
במשל הרי הי' נחלק לז' ולג' |
|
הנה הכאת הג' בי' ב' פעמים הוא הכאת הג' בז' ב' פעמים והכאת הג' בעצמו ב' פעמים |
|
ואח"כ אנו מכין הז' בעצמו |
|
נותר לנו על מרובע הכלל הכאת [5]הג' בעצמו פעם אחד לכן אנו מוסיפין אותו על מרובע הכלל כדי שישוו |
|
ז כל מספר שחלקת אותו לב' חלקים איך שקרה אם הכית המספר כלו עם חלק אח' מהם ד' פעמים וקבצת הכל עם מרובע החלק הב' הנשאר היה שוה להכאת מספרו החלק הנזכר כאשר תחברם יחד |
|
המופת יתבאר בב' הקדמות |
|
אחת כל מספר שחלקת אותו לב' חלקים כי איך שקרה הנה הכאת החלק עם כל הכלל והחלק הנשאר בעצמו כאשר תקבצם שוה להכאת החלק הנשאר בכלל והכאת החלק הא' בעצמו כאשר תקבצם |
|
במשל הי' נחלק לז' ולג' |
|
הנה הכאת הז' בי' והכאת הג' בעצמו שוה להכאת הג' בי' והכאת הז' בעצמו |
|
וזה כי הכאת החלק בכלל הוא כאלו הכית אותו בעצמו ועם החלק האחד הנשאר כי אין הכלל זולת חלקיו |
|
ואח"כ כשאנו מכין החלק הנשא' בעצמו הרי עשינו ג' הכאות הכאת כל חלק בפני עצמו והכאת החלק הא' באחר |
|
וג"כ כאשר הפכנו הענין זה בעצמו אנו עושין |
|
המשל כי הכאת הג' בי' הוא כאלו הג' בז' ועמו בעצמו |
|
וכשהכינו הז' בעצמם עשינו בזה ג' הכאות הכאת הז' בעצמו והכאת הג' בעצמו והכאת הג' בז' |
|
כן ג"כ כשאנו מכין הז' בי' ואח"כ הג' בעצמו אלו הג' הכאות בעצמם אנו עושין הכאת הג' בעצמם והכאת הז' בעצמם והכאת הג' בז' וזה מבואר |
|
ההקדמה הב' כי כל מספר שנודע לנו מרובעו ונרצה לידע מרובע מספר אחר הנה נוסף עליו הכאת התוספת במספ' הנודע ב' פעמים והתוספת בעצמו פעם אחת |
|
במשל נודע לנו מרובע הי' ורצינו לידע מרובע הי"ז |
|
הנה נכה הז' בי' ב' פעמים ועם עצמו פעם אחת ונוסיפהו על מרובע הי' והוא העולה מהכאת י"ז בעצמו |
|
והסב' כשאנו אומרים י"ז פעמים הוא כאמרנו י' פעמים י"ז וז' פעמים י"ז |
|
וכשאנו אומרים י' פעמים י"ז כאלו אמרנו ז' פעמים י' וי' פעמים ז' |
|
וכשאנו אומרי' ז' פעמים י"ז כאלו אמרנום ז' פעמים י' וז' פעמים ז' |
|
נמצאו בזה ד' הכאות הכאת הי' בי' והכאת הז' בי' ב' פעמים והכאת הז' בעצמם |
|
וכשיש לנו י' פעמים י' חסר לנו הכאת הז' שהוא התוספת בי' שהוא המספר אשר נודע מרובעו ב' פעמים והכאת הז' שהוא התוספת בעצמו |
|
בזה יובנו דברי ההקדמה הנזכ' הנה כשהכית החלק בכלל ד' פעמים ואח"כ החלק הנשאר בעצמו שוה להכאת המספר והתוספת כשיחוברו |
|
וזה כי הכאת החלק הנשאר בעצמו כאשר יחובר אל הכאת החלק האח' בכלל שוה כאשר המירונו שנעשה ההפך |
|
וא"כ הד' פעמים שהכינו בכלל נקח אחד מהם וישארו ג' ותחבר זאת ההכאת אל הכאת החלק הנשאר בעצמו הוא כאלו החלק האח' בכלל וזה החלק שאנו מכין אותו בכלל נכה אותו בעצמו וא"כ יש לו ג' הכאות החלק בכלל והכאת אחרת של החלק האחר בכלל והכאת החלק האח' בעצמו |
|
וכבר ביארנו בהקדמה הראשונה שהכאת המספר שנתחלק בעצמו כאלו הכינו אותו עם כל חלקיו |
|
וא"כ מהג' פעמים שהכינו החלק בכלל נחסר אחת ונחבר עמה הכאת החלק האח' במספר שנתחל' והרי יש לנו מרובע המספר שנתחלק כלו נשאר לנו ב' פעמים הכאת החלק במספר שנתחלק ב' פעמים והכאת זה החלק בעצמו וזהו מה שאנו צריכין להוסיף על מרובע המספר שנתחלק כמו שביארנו |
Other Propositions |
הקדמות אחרות |
1) For parts whose products are equal, the ratio of a [product] to a [product] is equal to the ratio of a [part] to a [apr].
|
החלקים אשר כפליהם שוים הנה ייחס קצתם אל קצתם כיחס חלק קצתם אל קצת |
Hence, it follows from this that, for any fraction, when its numerator and its denominator are multiplied the same number of times, [the result] is the same original fraction.
|
וא"כ יתחייב מזה שכל חלק מהשברים כאשר יכפל כמותו ואיכותו שוה הפעמי' הנה הוא השבר הראשון בעינו |
Also, if you divide its numerator and its denominator into the same parts, then relate the quotient of the numerator to the quotient of the denominator, [the result] is the same original fraction.
|
וכן אם תחלק כמותו ואכותו לחלקים שוים ותיחס חלק הכמות עם חלק האיכות הוא השבר הראשון בעינו |
2) the product of a fraction by a fraction is as we say: we take the fraction of the fraction. | ב הכאת השבר עם השבר הוא כאמרנו נקח השבר השבר |
3) For any number multiplied by any number, the ratio of the multiplied number to the product is equal to the ratio of one to the multiplier.
|
ג שכל מספר נכפל בכפלים כמ' שיהיו המספר הנכפל יחסו אל המספר העולה מכפליו כערך הא' אל הכפלים שבו נכפל |
|
כמו מספר הב' שהוכה בג' ועלה ו' יחסו אל הו' כיחס האחד אל שלשה שהוא שליש |
4) | ד כאשר תרצה לקחת מהשברים מה חלק מה הנה נקח מכמות השברים המונחים לפני החלק הדרוש וניחסהו אל האיכות |
|
אם רצית שליש הט' עשיריות קח שליש הט' והם ג' יחסים אל האיכו' והם עשיריות יהיו ג' עשיריות |
5) | ה שכאשר תרצה לכפול שברים מונחים באיזה כפלים שיהיו נכפול הכמו' וניחסהו אל האיכות |
|
רצית להכות ב' תשיעיות בג' תכה הב' בג' הם ו' יחסם אל האיכות יהיו ו' תשיעיות |
6) Euclid, Elements, Book VII, proposition 17: For any number multiplied by two numbers, the ratio of the two products one to the other is equal to the ratio of the two numbers one to the other.
|
[6]ו כל מספר יוכו בו ב' מספרים יחס השטח האחד אל האח' כיחס הב' מספרים בעצמם הא' מהם אל הב' |
7) Euclid, Elements, Book VII, proposition 19: For any four proportional numbers, the product of the first by the fourth is equal to the product of the second by the third.
|
ז ד' מספרים מתיחסם הכאת הראשון בד' שוה להכאת הב' בג' |
8) Euclid, Elements, Book II, proposition 1: For any number multiplied by any number, their product is equal to [the sum of] the products of the multiplied number by each part of the multiplier number, divided into parts as you wish.
|
ח כל מספר יוכה עם מספר מה איזה מספר היה הנה העולה מהם שוה לעולה מהכאת המספר המוכה עם כל אחד מחלקי המספר המכה על איזה חלקים שיחלק |
A short paragraph – philosophical observation concerning the meaning of the mean term: | |
Reminder: the mean with regard to itself is not opposing, but with regard to its quality it is opposing to each of the extremes. It is hidden as the center of the circle for those who know geometry. It is mean in relation to us, but not in relation to the thing, therefore it is hidden. For, the mean in relation to the thing is known to the geometricians and the improvement is by removing the less from the extreme. You cannot measure it through a general way, but by the divine holy Torah that cannot be measured by the human intellect and this is true anyway. | זכירה האמצעי בבחינתו בעצמו אינו נגדיי ובבחינות טובו הוא נגדיי לא' מהקצוות והוא נסתר כמו מרכז העגולה אף ליודעי חכמת השיעור והוא האמצעי בערך אלינו ולא בערך הדבר ועל כן הוא נסתר כי האמצעי בערך הדבר ידוע לבעלי חכמת השיעור והתיקון בהרחיק מהקצווי הפחות ולא תשער זה ע"ד כולל זולת התורה האלהית הקדושה שאינה משוערת מהשכל האינושי וזה אמת על כל פנים |
Notes
Appendix: Bibliography
Anonymous
Qeṣat mi ʽInyanei Ḥoḵmat ha-Mispar
Manuscripts:
- Paris, Bibliothèque Nationale heb. 1007/2 (IMHM: f 15710), ff. 29r-36r (1572)
Bibliography:
- Steinschneider, Moritz. 1906. Mathematik bei den Juden, Band II: 1551-1840. Monatsschrift für die Geschichte und Wissenschaft des Judenthums 50, p. 349. repr.: ed. Gad Freudenthal, Hildesheim, Zürich, New York: Olms, 2014, p. 153.