Difference between revisions of "ספר היסודות לאקלידס"

Revision as of 14:38, 13 July 2020

Book Two	המאמר השני^[1] מספר אקלידס החכם‫^[2]
definition: two straight lines containing a rectangular parallelogram	‫^{[note 1]}כל שטח נכחי הצלעות נצב הזויות הנה שני^[3] הקוים^[4] הישרים המקיפים באחת^[5] מזויותיו^[6] הנצבות^[7] יקרא^[8] לשניהם^[9] המקיפים^[10] בו‫^[11]^{[note 2]}
definition: gnomon	‫^{[note 3]}וכל^[12] שטח^[13] נכחי^[14] הצלעות הנה^[15] יקרא אחד^[16] משני^[17] השטחים^[18] הנכחי^[19] הצלעות אשר הם^[20] על קוטרו^[21] אי זה משניהם היה^[22] עם שני השטחים^[23] המתמימים^[24]^{[note 4]} הרושם‫^[25]^{[note 5]}
Proposition 1 The distributive law for multiplication over addition: $\scriptstyle a\times\left(b_1+b_2\right)=\left(a\times b_1\right)+\left(a\times b_2\right)$	‫^{[note 6]}א^[26] כאשר היו^[27] שני קוים ישרים^[28] וחולק^[29] אחד מהם^[30] לחלקים^[31] איזה מספר שיהיה^[32] הנה^[33] השטח הנצב^[34] הזויות^[35] אשר יקיפו^[36] בו^[37] השני קוים^[38] הישרים^[39] שוה^[40] לכל השטחים^[41] הנצבי^[42] הזויות אשר יקיף^[43] בכל אחד מהם^[44] הקו^[45] אשר לא^[46] יחלק^[47] וכל^[48] אחד^[49] מן החלקים‫^[50]^{[note 7]}
גב × א = ‫(דב × א) + ‫(הד × א) + ‫(גה × א)	ויהיו^[51] שני^[52] קוים ישרים^[53] על שניהם^[54] א' ב"ג ונחלק ב"ג לחלקים^[55] כמה שיהיו^[56] על שתי^[57] נקודות^[58] ד'ה' הנה אומר כי^[59] השטח הנצב^[60] הזויות^[61] אשר יקיפו בו^[62] שני^[63] קוי^[64] א' ב"ג שוה^[65] לשטח הנצב^[66] הזויות^[67] אשר יקיפו בו שני^[68] קוי^[69] א' ב"ד^[70] והשטח הנצב^[71] הזויות אשר יקיפו בו שני^[72] קוי^[73] א' ד"ה^[74] והשטח הנצב^[75] הזויות^[76] גם כן^[77] אשר יקיפו בו^[78] א' ה"ג‫^{[note 8]}
בז ⊥ בג	ונוציא^[79] מנקודת ב' מן קו^[80] ב"ג הישר^[81] קו ישר^[82] על זוית נצבת^[83] והוא ב"ז מי”א מא‫’^[84]
בז = א	ונשים^[85] קו ב"ז^[86] הישר שוה^[87] לקו א' הישר^[88] מג’ מא‫’^[89]
זח $\scriptstyle\parallel$ בג	ונוציא מנקודת ז' קו ז"ח נכחי^[90] לקו ב"ג הישר‫^[91]
דט, הכ, גח $\scriptstyle\parallel$ בז	ונוציא מן^[92] ד'^[93] ה' ג'^[94] קוים נכחיים לקו ב"ז והם קוי^[95] ד"ט ה"כ^[96] ג"ח מל”א מא‫’^[97]
‫ $\scriptstyle\Box$ _בט + ‫ $\scriptstyle\Box$ _דכ + ‫ $\scriptstyle\Box$ _הח = ‫ $\scriptstyle\Box$ _בח	הנה כל^[98] אחד^[99] משטחי ב"ט ד"כ^[100] ה"ח נכחי הצלעות ושטח^[101] ב"ח שוה לשטחי^[102] ב"ט^[103] ד"כ ה"ח מפתיחת הראשון‫^[104]
בג × א = ‫ $\scriptstyle\Box$ _בח → א = בז	ואולם^[105] שטח ב"ח הנה הוא^[106] שוה לשטח הנצב^[107] הזויות^[108] אשר יקיפו בו שני^[109] קוי א' ב"ג מפני כי קו^[110] ב"ז שוה לקו א‫'‫^[111]
בד × א = ‫ $\scriptstyle\Box$ _בט → א = בז	ואולם שטח^[112] ב"ט^[113] הנה הוא^[114] שוה לשטח נצב^[115] הזויות^[116] אשר^[117] יקיפו בו שני^[118] קוי^[119] א' ב"ד מפני כי קו^[120] ב"ז שוה לקו א‫'‫^[121]
דה × א = ‫ $\scriptstyle\Box$ _דכ → א = דט	ואולם שטח^[122] ד"כ^[123] הנה הוא^[124] שוה^[125] לשטח הנצב^[126] הזויות^[127] אשר יקיפו בו שני קוי^[128] א' ד"ה^[129] מפני כי קו^[130] א' שוה לקו ד"ט
הג × א = ‫ $\scriptstyle\Box$ _הח → א = הכ	ואולם שטח^[131] ה"ח הנה הוא^[132] שוה^[133] לשטח הנצב^[134] הזויות^[135] אשר יקיפו בו^[136] שני קוי^[137] א' ה"ג מפני כי קו^[138] א' שוה לקו ה"כ^[139]^{[note 9]} מל”ד מא’‫^[140]^{[note 10]}
	הנה השטח^[141] הנצב^[142] הזויות^[143] אשר יקיפו^[144] בו שני^[145] קוי^[146] א' ב"ג^[147] שוה לשטחים נצבי הזויות^[148] אשר יקיפו בהם א' ב"ד וא' ד"ה וא' ה"ג‫^[149]^{[note 11]}
	הנה^[150] כאשר^[151] היו^[152] שני^[153] קוים ישרים ונחלק^[154] אחד^[155] משניהם^[156] לחלקים כמה שיהיו^[157] הנה השטח^[158] הנצב^[159] הזויות^[160] אשר יקיפו בו^[161] שני^[162] הקוים^[163] הישרים^[164] שוה^[165] לכל השטחים^[166] הנצבים^[167] הזויות אשר יקיף^[168] בהם^[169] הקו אשר לא נחלק^[170] וכל^[171] אחד^[172] מן החלקים‫^[173]
	וזה^[174] מה שרצינו לבאר‫^[175]
Proposition 2 in modern notation: $\scriptstyle\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+\left[\left(a+b\right)\sdot b\right]=\left(a+b\right)^2$	ב^[176] כאשר נחלק^[177] קו ישר^[178] איך שקרה^[179] הנה^[180] השטחים^[181] נצבי^[182] הזויות^[183] אשר יקיף^[184] בהם הקו כלו וכל אחד מחלקיו^[185] שוה למרובע המתהוה^[186] מן^[187] הקו^[188] כלו‫^[189]^{[note 12]}
	ויהיה^[190] קו^[191] ישר^[192] עליו^[193] א"ב^[194] ויחלק^[195] איך שיקרה^[196] על נקודת ג'^[197] הנה^[198] אומר כי^[199] השטח^[200] הנצב^[201] הזויות^[202] אשר יקיפו^[203] בו שני^[204] קוי א"ב^[205] ב"ג^[206] עם^[207] השטח^[208] הנצב^[209] הזויות^[210] אשר יקיפו בו שני^[211] קוי^[212] א"ב א"ג^[213] שוה^[214] למרובע המתהוה^[215] מן א"ב‫^[216]^{[note 13]}
	והנה^[217] נעשה על קו^[218] א"ב^[219] מרובע עליו^[220] א"דה"ב ממ”ו מא‫’‫^[221]
אד, בה $\scriptstyle\parallel$ גז	ונוציא מנקודת ג' קו ישר נכחי לכל^[222] אחד משני^[223] קוי ^[224] א"ד ב"ה והוא ג"ז מל”א מא‫’‫^[225]
‫ $\scriptstyle\Box$ _אז + ‫ $\scriptstyle\Box$ _גה = ‫ $\scriptstyle\Box$ _אה	הנה כל אחד משני^[226] שטחי^[227] א"ז ג"ה נכחי הצלעות ושטח א"ה שוה לשני^[228] שטחי^[229] א"ז ג"ה^[230] מא’ מזה‫^[231]
אב = אד→ אג × בא = אג × אד = ‫ $\scriptstyle\Box$ _אז	ושטח א"ז שוה^[232] לשטח נצב^[233] הזויות^[234] אשר יקיפו^[235] בו^[236] ב"א ^[237]א"ג^[238] כי הוא^[239] יקיפו^[240] בו שני^[241] קוי א"ד^[242] א"ג^[243] וקו א"ד^[244] שוה לקו א"ב
אב × בג = ‫ $\scriptstyle\Box$ _גה → אב = בה	ושטח ג"ה שוה^[245] לשטח הנצב^[246] הזויות^[247] אשר יקיפו בו^[248] שני^[249] קוי^[250] א"ב ב"ג^[251] מפני שא"ב^[252] שוה לב"ה‫^[253]
‫²אב = ‫ $\scriptstyle\Box$ _אה	ושטח א"ה הוא^[254] המרובע ההוה^[255] מקו א"ב^[256]
‫²אב = ‫(אב × אג)+(אב × בג)	הנה^[257] השטח^[258] נצב^[259] הזויות^[260] אשר יקיפו בו^[261] שני^[262] קוי א"ב^[263] א"ג^[264] עם השטח הנצב^[265] הזויות^[266] אשר יקיפו בו^[267] שני קוי^[268] א"ב ב"ג^[269] שוה^[270] למרובע^[271] המתהוה^[272] מן^[273] א"ב‫^[274]^{[note 14]}
	הנה^[275] כאשר נחלק^[276] קו^[277] ישר^[278] איך שקרה^[279] הנה^[280] השטחים^[281] הנצבי^[282] הזויות אשר יקיף בהם^[283] הקו כלו וכל אחד^[284] מחלקיו^[285] שוה למרובע המתהוה^[286] מן הקו^[287] כלו‫^[288]
	וזה מה שרצינו לבאר‫^[289]
Proposition 3 in modern notation: $\scriptstyle\left(a+b\right)\sdot a=\left(b\sdot a\right)+a^2$	ג^[290] כאשר נחלק^[291] קו ישר^[292] בשני^[293] חלקים^[294] איך שקרה^[295] הנה^[296] השטח^[297] הנצב^[298] הזויות אשר יקיף^[299] בו^[300] הקו^[301] כלו ואחד משני^[302] חלקיו^[303] שוה לשטח הנצב^[304] הזויות^[305] אשר יקיפו^[306] בו^[307]השני^[308] חלקים^[309] והמרובע^[310] המתהוה^[311] מן^[312] החלק^[313] אשר זכרנו‫^[314]^{[note 15]}
	ויהיה^[315] קו^[316] ישר^[317] עליו^[318] א"ב^[319] ויחלק^[320] איך שיקרה^[321] על^[322] נקודת ג' הנה^[323] אומר כי השטח^[324] הנצב^[325] הזויות אשר יקיפו^[326] בו קוי^[327] א"ב ב"ג שוה^[328] לשטח הנצב^[329] הזויות^[330] אשר יקיפו בו^[331] שני^[332] קוי^[333] א"ג ג"ב^[334] והמרובע המתהוה^[335] מן ג"ב‫^[336]^{[note 16]}
	ונעשה^[337] מן קו^[338] ג"ב^[339] מרובע עליו^[340] בגד"ה^[341] ממ”ו מא‫’‫^[342]
	ונתמים^[343] שטח א"ג ד"ז^[344] הנכחי^[345] הצלעות^[346] מל”א וממ”ב מא‫’‫^[347]
‫ $\scriptstyle\Box$ _אד + ‫ $\scriptstyle\Box$ _גה = ‫ $\scriptstyle\Box$ _אה	הנה^[348] כל אחד^[349] משני^[350] שטחי^[351] א"ה^[352] א"ד^[353] נכחי^[354] הצלעות^[355] ושטח א"ה שוה לשטח א"ד עם ג"ה^[356] מא’ מזה‫^[357]
אב × בג = ‫ $\scriptstyle\Box$ _אה → בג = בה	וא"ה שוה לשטח הנצב^[358] הזויות^[359] אשר יקיפו בו^[360] שני^[361] קוי א"ב ב"ג^[362] מפני כי ב"ג^[363] שוה לב"ה
אג × גב = ‫ $\scriptstyle\Box$ _אד → בג = גד	ושטח א"ד שוה לשטח הנצב^[364] הזויות אשר יקיפו בו שני^[365] קוי^[366] א"ג ג"ב^[367] מפני כי ב"ג^[368] שוה לג"ד‫^[369]
‫²גב = ‫ $\scriptstyle\Box$ _הג	ושטח ה"ג^[370] הוא^[371] המרובע^[372] המתהוה^[373] מן ג"ב‫^[374]
‫²גב+ ‫(אג × גב) = אב × בג	הנה^[375] השטח הנצב^[376] הזויות אשר יקיפו בו שני^[377] קוי א"ב ב"ג שוה לשטח הנצב^[378] הזויות אשר יקיפו בו שני^[379] קוי^[380] א"ג ג"ב^[381] והמרובע^[382] המתהוה^[383] מן ג"ב‫^[384]^{[note 17]}
	הנה^[385] כאשר חולק^[386] קו ישר^[387] בשני^[388] חלקים^[389] איך שיקרה^[390] הנה^[391] השטח הנצב^[392] הזויות אשר יקיף^[393] בו הקו כלו ואחד משני^[394] חלקיו^[395] שוה לשטח הנצב^[396] הזויות אשר יקיפו בו השני^[397] חלקים^[398] והמרובע המתהוה^[399] מן החלק^[400] אשר זכרנו‫^[401]
	וזה מה שרצינו לבאר‫^[402]
Proposition 4 in modern notation: $\scriptstyle\left(a+b\right)^2=a^2+b^2+2\sdot\left(a\sdot b\right)$	ד^[403] כאשר חולק^[404] קו ישר^[405] בשני^[406] חלקים^[407] איך שיקרה^[408] הנה^[409] המרובע^[410] המתהוה^[411] מן^[412] הקו^[413] כלו שוה לשני^[414] המרובעים^[415] המתהוים^[416] מן השני^[417] חלקים^[418] וכפל^[419] השטח^[420] הנצב^[421] הזויות אשר יקיפו בו השני^[422] חלקים‫^[423]^{[note 18]}
	ויהיה^[424] קו ישר^[425] עליו^[426] א"ב ויחולק^[427] איך שיקרה^[428] על נקודת ג' הנה^[429] אומר כי המרובע^[430] המתהוה^[431] מן א"ב^[432] שוה לשני^[433] המרובעים המתהוים^[434] מן א"ג^[435] ג"ב^[436] וכפל^[437] השטח^[438] הנצב^[439] הזויות^[440] אשר יקיפו בו שני^[441] קוי א"ג ג"ב‫^[442]^{[note 19]}
	הנה נעשה מן א"ב מרובע א"דה"ב ממ”ו מא‫’
	ונגיע ד"ב ונוציא מנקודת ג' קו נכחי לשני קוי א"ד ב"ה והוא ג"ז מל”א מא‫’
	ויחתוך קו ד"ב על נקודת ח' ונוציא מנקודת ח' קו נכחי לשני קוי א"ב ד"ה והוא קו ט"כ הנה מפני כי קו ג"ז נכחי לקו א"ד וכבר נפל על שניהם קו ב"ד הישר תהיה זוית ג'ח'ב' החיצונה שוה לזוית א'ד'ב' הפנימית אשר תקבילה מכ”ט מא‫’
	אבל זוית א'ד'ב' שוה לזוית ד'ב'א' מפני כי צלע א"ד שוה לצלע א"ב מה’ מא‫’
	הנה זוית ג'ח'ב' שוה לזוית א'ב'ד' הנה יהיה צלע ג"ח שוה לצלע ג"ב מו’ מא‫’
	ומפני כי צלע ג"ח שוה לב"כ וג"ב שוה לח"כ יהיו קוי ב"ג ג"ח ח"כ כ"ב הארבעה שוים קצתם אל קצת הנה שטח ג"כ שוה הצלעות מל”ד מא‫’
	ואומר גם כן כי הוא נצב הזויות הנה מפני כי ג"ח נכחי לב"כ וכבר נפל על שניהם ג"ב יהיו שתי זויות ג'ב'כ' ח'ג'ב' שוות לשתי נצבות מכ”ט מא‫’
	וזוית כ'ב'ג' נצבת הנה זוית ב'ג'ח' נצבת ויהיו מפני זה שתי זויות ג'ח'כ' ח'כ'ב' המקבילות לשתיהן נצבות מל”ד מא‫’
	הנה שטח ח"ג כ"ב נצב הזויות וכבר התבאר שהוא שוה הצלעות הנה שטח ג"כ מרובע והוא המתהוה מן ג"ב
	וכן התבאר ששטח ט"ז גם כן מרובע והוא המתהוה מן ט”ח אשר הוא שוה לקו א”ג הנה שני שטחי כ"ג ט"ז שני מרובעים והם שוים לשני מרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב
	אבל ה"ח שוה לא"ח ממ”ג מא‫’
	וא"ח שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב מפני שג"ב שוה לג"ח הנה ה"ח שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב הנה שני שטחי א"ח ח"ה שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב ושני שטחי ט”ז ג”כ שוים לשני המרובעים המתהוים מן קוי א”ג ג”ב הנה כבר התבאר ששטחי ט"ז ג"כ א"ח ח"ה שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א”ג ג”ב ומכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א”ג ג”ב אבל שטחי ט”ז ג”כ א”ח ח”ה הם שוים לשטח א"ד ה"ב אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב הנה המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב‫^{[note 20]}
	הנה כאשר נחלק קו ישר איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו שוה לשני המרובעים המתהוים משני החלקים וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים
	וזה מה שרצינו לבאר
	ובכאן התבאר כי כל שטח מרובע הנה שני שטחים הנכחי הצלעות אשר על קוטרו גם כן מרובעים
	הנה כבר התבאר מן התמונה הזאת כי השטחים הנכחי הצלעות אשר יהיו על קוטרו שני שטחים מרובעים הם גם כן מרובעים‫^{[note 21]}
	אמר תאבת מצאנו בנסחא אחרת שהוא יתבאר על פנים אחרים כי המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב
	הנה מפני שא"ב שוה לא"ד תהיה זוית א'ב'ד' שוה לזוית א'ד'ב' מה’ מא‫’
	ומפני כי כל משולש הנה זויותיו השלש שוות לשתי נצבות מל”ב מא‫’
	יהיו זויות א’ד’ב’ א’ב’ד’ ב’א’ד’ השלש ממשולש א'ד'ב' שוות לשתי זויות נצבות וזוית ב'א'ד' נצבת הנה שתי זויות א'ב'ד' א'ד'ב' הנשארות שוות לזוית נצבת ושתיהן שוות מה’ מא‫’
	הנה כל אחת מהן חצי נצבת וזוית ב'ג'ח' נצבת כי היא שוה לזוית אשר אצל א' אשר תנגדה מכ”ט מא‫’
	וזוית ג'ב'ח' חצי נצבת הנה זוית ג'ח'ב' הנשארת חצי נצבת הנה זוית ג'ח'ב' אם כן שוה לזוית ג'ב'ח' ויהיה מפני זה צלע ב"ג שוה לצלע ג"ח מו’ מא‫’
	אבל ג"ב שוה לח"כ מל”ד מא‫’
	וג"ח שוה לכ"ב הנה שטח ג"כ שוה הצלעות וזוית ב'ג'ח' נצבת הנה ג"כ מרובע והוא המתהוה מן ג"ב ומפני הדברים האלה גם כן התבאר כי ז"ט מרובע והוא שוה למרובע המתהוה מן א"ג הנה ג"כ וט"ז שני מרובעים והם שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב ומפני שא"ח שוה לה"ח ממ”ג מא‫’
	וא"ח הוא אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מפני שג"ח שוה לג"ב הנה ה"ח שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב הנה אם כן שני שטחי א"ח ח"ה שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב ושני שטחי ג"כ ט"ז שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב הנה שטחי ג"כ ט"ז א"ח ח"ה שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אבל שני שטחי ג"כ ט"ז ושני שטחי א"ח ח"ה הם שטח א"ה הנצב הזויות כלו אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב הנה המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב
	וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 5 in modern notation: $\scriptstyle\left(a\sdot b\right)+\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]-a\right]^2=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]^2$	ה^[443] כאשר^[444] נחלק^[445] קו ישר^[446] בשני חלקים^[447] שוים^[448] ושני^[449] חלקים^[450] בלתי שוים^[451] הנה^[452] השטח^[453] הנצב^[454] הזויות אשר יקיפו^[455] בו^[456] שני חלקי^[457] הקו כלו^[458] אשר הם בלתי^[459] שוים^[460] עם המרובע^[461] המתהוה מן^[462] הקו^[463] אשר במה שבין^[464] שני^[465] מקומות^[466] השני חלקים^[467] שוה^[468] למרובע^[469] המתהוה^[470] מחצי^[471] הקו‫^{[note 22]}
	ויהיה^[472] קו ישר^[473] עליו א"ב ויחלק^[474] בשני^[475] חלקים שוים^[476] על נקודת^[477] ג' מי’ מא‫’‫^[478]
	ושני^[479] חלקים^[480] בלתי שוים^[481] על נקודת^[482] ד' הנה^[483] אומר כי השטח^[484] הנצב^[485] הזויות אשר יקיפו בו^[486] שני^[487] קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה^[488] מן ג"ד^[489] שוה^[490] למרובע המתהוה^[491] מן ג"ב‫^[492]^{[note 23]}

	ונעשה^[493] מקו^[494] ג"ב^[495] מרובע ג"הז"ב^[496] ממ”ו מא‫’‫^[497]
	ונרשום התמונה^[498] ונשלים שטח א"גט"ל^[499] הנכחי^[500] הצלעות מד’ מזה‫^[501]
‫ $\scriptstyle\Box$ _דז = ‫ $\scriptstyle\Box$ _גכ → ‫ $\scriptstyle\Box$ _חז = ‫ $\scriptstyle\Box$ _גח	הנה מפני^[502] כי ג"ח^[503] שוה לח"ז^[504] ונשים ד"כ^[505] משותף^[506] הנה^[507] יהיה ג"כ^[508] כלו שוה לד"ז^[509] כלו ממ”ג מא‫’‫^[510]
‫ $\scriptstyle\Box$ _גכ = ‫ $\scriptstyle\Box$ _לא → ‫גב = ‫אג	ומפני שצלע^[511] א"ג^[512] שוה לצלע ג"ב יהיה שטח ל"א שוה לשטח ג"כ^[513] מל”א מא‫’‫^[514]
‫ $\scriptstyle\Box$ _דז = ‫ $\scriptstyle\Box$ _לא → ‫ $\scriptstyle\Box$ _דז = ‫ $\scriptstyle\Box$ _גכ	וכבר היה שטח ג"כ^[515] שוה לשטח ד"ז הנה יהיה^[516] שטח ל"א^[517] שוה לשטח ד"ז^[518] מפתיח’ א‫’‫^[519]
‫ $\scriptstyle\Box^{\Box}$ _מנס = ‫ $\scriptstyle\Box$ _אח ‫→	ונשים^[520] ג"ח^[521] משותף^[522] הנה^[523] א"ח כלו^[524] שוה^[525] לרושם^[526] מנ"ס‫^[527]
אד × דב = ‫ $\scriptstyle\Box$ _אח → דח = בד	אבל א"ח^[528] שוה^[529] לשטח הנצב^[530] הזויות^[531] אשר יקיפו בו שני^[532] קוי א"ד ד"ב מפני כי ב"ד^[533] שוה לד"ח^[534] וזה כי ד"כ^[535] מרובע^[536] משלפניה‫^[537]
אד × דב = ‫ $\scriptstyle\Box^{\Box}$ _מנס ‫→	הנה^[538] רושם^[539] מנ"ס^[540] שוה לשטח^[541] הנצב^[542] הזויות^[543] אשר יקיפו בו^[544] שני^[545] קוי א"ד ד"ב
‫→ ‫²גד = ‫ $\scriptstyle\Box$ _לע ‫²גד + ‫(אד × דב‫) = ‫ $\scriptstyle\Box$ _לע + ‫ $\scriptstyle\Box^{\Box}$ _מנס	ונשים ל"ע אשר הוא שוה^[546] למרובע^[547] המתהוה^[548] מן ג"ד^[549] משותף^[550] ויהיה^[551] רושם מנ"ס^[552] ושטח^[553] ל"ע כמו השטח הנצב^[554] הזויות^[555] אשר יקיפו בו^[556] שני^[557] קוי א"ד ד"ב והמרובע המתהוה^[558] מן ג"ד‫^[559]
‫ $\scriptstyle\Box$ _גז = ‫ $\scriptstyle\Box$ _לע + ‫ $\scriptstyle\Box^{\Box}$ _מנס	אבל^[560] רושם^[561] מנ"ס ושטח ל"ע^[562] הוא^[563] שטח ג"ז כלו‫^[564]
‫²גב = ‫ $\scriptstyle\Box$ _גז	ושטח^[565] ג"ז^[566] כלו^[567] הוא^[568] שטח^[569] המרובע המתהוה^[570] מן ג"ב‫^[571]
‫²גב = ‫²גד + ‫(אד × דב‫) ‫→	הנה^[572] השטח^[573] הנצב^[574] הזויות אשר יקיפו בו^[575] א"ד^[576] ד"ב עם המרובע המתהוה^[577] מן ג"ד^[578] שוה למרובע המתהוה^[579] מן ג"ב‫^[580]^{[note 24]}
	וכאשר^[581] נחלק קו ישר^[582] בשני חלקים שוים^[583] ושני חלקים בלתי שוים^[584] הנה^[585] השטח הנצב^[586] הזויות אשר יקיפו בו^[587] שני^[588] חלקי הקו^[589] כלו^[590] אשר הם בלתי שוים^[591] עם המרובע^[592] המתהוה^[593] מן הקו^[594] אשר במה^[595] שבין שני מקומות^[596] שני^[597] החלקים^[598] שוה^[599] למרובע המתהוה^[600] מחצי^[601] הקו‫^[602]
	וזה מה שרצינו לבאר‫^[603]^{[note 25]}
Proposition 6 in modern notation: $\scriptstyle\left[\left(a+b\right)\sdot b\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2$	ו כאשר נחלק קו ישר בחציים ונוסף עליו קו ישר על יושר הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו עם התוספת והתוספת עם המרובע המתהוה מחצי הקו שוה למרובע המתהוה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת‫^{[note 26]}
	ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק בחציים על נקודת ג' מי’ מא‫’
	ויוסיף עליו קו ישר על יושר והוא ב"ד הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ג"ב שוה למרובע המתהוה מן ג"ד
	ונעשה מן ג"ד מרובע ג"ה ז"ד ממ”ו מא‫’
	ונרשום התמונה ונתמים שטח א"גט"כ הנכחי הצלעות מד’ מזה
	הנה מפני כי א"ג שוה לג"ב יהיה שטח א"כ הנכחי הצלעות שוה לשטח ג"ח הנכחי הצלעות אבל ג"ח שוה לח"ז הנה שטח א"כ שוה לשטח ח"ז ממ”ג מא‫’
	ונשים ג"ל משותף הנה שטח ל"א כלו שוה לרושם מנ"ס כלו אבל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב שוה לשטח ל"א הנצב הזויות מפני שב"ד שוה לד"ל מד’ מזה
	הנה רושם מנ"ס שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב ושטח כ"ע שוה למרובע המתהוה מן ג"ב הנה רושם מנ"ס עם שטח כ"ע שוה לשטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב והמרובע המתהוה מן ב"ג אבל רושם מנ"ס ומרובע כ"ע הוא ג"ז אשר הוא המרובע המתהוה מן ג"ד
	הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ב"ג שוה למרובע המתהוה מן ג"ד
	והנה כאשר נחלק קו ישר בשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו עם התוספת והתוספת עם המרובע המתהוה מחצי הקו שוה למרובע המתהוה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת
	וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 7 in modern notation: $\scriptstyle\left(a+b\right)^2+a^2=2\sdot\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2$	ז כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו והמרובע המתהוה מאחד משני חלקים כאשר התקבצו שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו והחלק אשר זכרנו והמרובע המתהוה מן החלק השני‫^{[note 27]}
	ויהיה קו ישר עליו א"ב ויתחלק איך שיקרה על נקודת ג' הנה אומר כי שני המרובעים המתהוים משני קוי א"ב ב"ג שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג והמרובע המתהוה מן א"ג
	ונרשום מן א"ב מרובע א"דה"ב ממ”ו מא‫’
	ונבדיל מן ב"ה כמו ב"ג והוא ב"כ מג’ מא‫’
	ונרשום התמונה הנה שטח א"ז שוה לשטח ז"ה ממ”ג מא‫’
	ונשים ג"כ משותף הנה יהיה א"כ כלו שוה לג"ה כלו הנה א"כ עם ג"ה כפל א"כ
	אבל ג"ה עם א"כ הוא רושם למ"נ ומרובע ג"כ הנה רושם למ"נ ומרובע ג"כ שניהם כפל א"כ וא"כ הוא השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ג כי הוא יקיפו בו שני קוי א"ב ב"כ וב"כ שוה לב"ג הנה רושם למ"נ ומרובע ג"כ שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג ונשים המרובע המתהוה מן א"ג משותף והוא מרובע ח"ט הנה כפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה לרושם למ"נ ושני שטחי ג"כ ט"ח
	אבל רושם למ"נ ושני שטחי ג"כ ט"ח הם א"ה וג"כ וא"ה המרובע המתהוה מן א"ב וג"כ הוא המרובע המתהוה מן ג"ב הנה שני המרובעים המתהוים מן א"ב ב"ג שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג והמרובע המתהוה מן א"ג
	הנה כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה המרובע המתהוה מהקו כלו והמרובע המתהוה מאחד משני החלקים כאשר התקבצו שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו והחלק אשר זכרנו והמרובע המתהוה מן החלק הנשאר
	וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 8 in modern notation: $\scriptstyle4\sdot\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2=\left[\left(a+b\right)+a\right]^2$	ח כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה ארבעה דמיוני^{[note 28]} השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני חלקיו עם המרובע המתהוה מן החלק הנשאר שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו והחלק אשר קדם זכרו כאשר הושמו שניהם בקו אחד‫^{[note 29]}
	ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחולק איך שיקרה על נקודת ג' הנה אומר כי ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ב ב"ג כאשר הושמו בקו אחד
	הנה נוציא א"ב אל נקודת ד' מפתי’ א‫’
	ויהיה ב"ד שוה לב"ג מג’ מא’
	ונעשה מן א"ד מרובע אדה"ז ממ”ו מא‫’
	ונמשיך ד"ז ונוציא משתי נקודות ג"ב שני קוים נכחיים לשני קוי א"ז ד"ה והם ג"ח ב"ט מל”א מא‫’
	ויחתוך ב"ט קו ד"ז על נקודת כ' וג"ח על נקודת ק' ונוציא משתי נקודות כ"ק שני קוים נכחיים לשני קוי א"ד ז"ה והם מ"נ ס"ר מל”ד מא‫’
	הנה מפני כי ג"ב שוה לב"ד וג"ב שוה לכל אחד מפ"כ ק"ע וב"ד שוה לכל אחד מן כ"נ ר"ע יהיה פ"כ שוה אל כ"נ וק"ע לר"ע הנה שטח כ"ג הנכחי הצלעות שוה לשטח ב"נ הנכחי הצלעות מל”ו מא‫’
	ופ"ע לכ"ר וק"ט גם כן לה"ע ומפני כי ג"כ הנכחי הצלעות שוה לשטח ב"נ הנכחי הצלעות ופ"ע אל כ"ר וג"כ שוה אל כ"ר ממ”ג מא‫’
	יהיה ב"נ שוה לכל אחד מן פ"ע כ"ר ויהיה פ"ע שוה לכל אחד מן ג"כ ב"נ הנה שטחי ג"כ ב"נ פ"ע כ"ר ארבעה דמיוני ג"כ אבל שטחי ג"כ ב"נ פ"ע כ"ר הם כל שטח ג"ר אשר הוא ארבעה דמיוני שטח ג"כ ומפני כי ג"ב גם כן שוה אל ב"ד וג"ב שוה אל פ"כ אשר יקבילהו והוא גם כן שוה אל פ"ק מפני כי פ"ע מרובע מד’ מזה
	וב"ד שוה אל ב"כ ממרובע ב"נ וב"כ הוא גם כן שוה אל ג"פ וג"פ שוה אל פ"ק והנה שטח א"פ שוה לשטח מ"ק מל”ו מא‫’
	וק"ט שוה אל ר"ט אבל מ"ק שוה אל ק"ט מפני כי שניהם מתמימים ממ”ג מא‫’
	הנה א"פ שוה אל ר"ט הנה שטחי א"פ מ"ק ק"ט ע"ה הארבעה ארבעה דמיוני שטח א"פ
	ושטח ג"ד הנכחי הצלעות ארבעה דמיוני שטח ג"כ הנה כל רושם שת"ת ארבעה דמיוני שטח א"כ וא"כ הוא השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"כ וב"כ שוה אל ב"ג כי הוא שוה אל ב"ד ממרובע ב"ג הנה רושם שת"ת ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג אם כן שוים לרושם שת"ת ונשים המרובע המתהוה מן א"ג משותף והוא ס"ח הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה לרושם שת"ת ומרובע ס"ח אבל רושם שת"ת וס"ח שניהם יחד שטח א"ה אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ד הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ד אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב וב"ג כאשר הושמו בקו אחד
	הנה כאשר חולק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד מחלקיו עם המרובע המתהוה מן החלק הנשאר שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו והחלק אשר קדם זכרו כאשר הושמו בקו אחד
	וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 9 in modern notation: $\scriptstyle a^2+b^2=2\sdot\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right) \right]^2+\left[b-\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]\right]^2\right]$	ט כאשר חולק קו ישר לשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה שני המרובעים המתהוים משני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים שניהם כפל שני המרובעים המתהוים מחצי הקו ומן הקו אשר במה שבין שתי מקומות השני חלקים‫^{[note 30]}
	ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק לשני חלקים שוים על נקודת ג' מי’ מא‫’
	ושני חלקים בלתי שוים על נקודת ד' הנה אומר כי שני המרובעים המתהוים מן שני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ד
	ונוציא מנקודת ג' מקו א"ב הישר קו ישר על זוית נצבה והוא ג"ה מי”א מא‫’
	ונשים ה"ג שוה לכל אחד משני קוי א"ג ג"ב מב’ מא‫’ ונמשיך קו א"ה ה"ב מפתיח’ א’
	ונוציא מנקודת ד' קו נכחי לקו ג"ה והוא ד"ז מל”א מא‫’
	ונוציא מנקודת ז' קו נכחי לקו ג"ד והוא ז"ח ונמשיך א"ז
	הנה מפני כי ה"ג שוה אל א"ג תהיה זוית גה"א שוה לזוית גא"ה מה’ מא‫’
	ומפני כי זוית אג"ה נצבת יהיו שתי זויות הא"ג אה"ג הנשארות שוות לזוית נצבת מל”ב מא‫’
	ושתיהם שוות הנה כל אחת משתי זויות גה"א גא"ה חצי נצבת ומפני כי ה"ג גם כן שוה לג"ב תהיה זוית גה"ב שוה לזוית גב"ה מה’ מא‫’
	וזוית בג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות גה"ב גב"ה חצי נצבת אבל כל אחת משתי זויות גה"ב אה"ג חצי נצבת תהיה זוית אה"ז נצבת ומפני כי זוית גב"ה חצי נצבת וזוית זד"ב נצבת תהיה זוית דז"ב חצי נצבת מל”ב מא‫’
	הנה קו ב"ד שוה לקו ד"ז מו’ מא‫’
	ולכן גם כן יהיה ז"ח שוה אל ח"ה
	ומפני כי ה"ג שוה אל א"ג יהיה המרובע המתהוה מן ה"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ג הנה שני המרובעים המתהוים משני קוי ה"ג א"ג כפל המרובע המתהוה מן א"ג הנה המרובע המתהוה מן א"ה שוה לשני המרובעים המתהוים משני קוי ה"ג א"ג ממ”ז מא‫’
	מפני כי זוית הג"א נצבת הנה המרובע המתהוה מן א"ה כפל המרובע המתהוה מן א"ג ומפני כי ה"ח גם כן שוה אל ז"ח יהיה המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ז הנה שני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח ח"ז כפל המרובע ההוה מן ח"ז והמרובע ההוה מן ה"ז שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח ח"ז ממ”ז מא‫’
	הנה המרובע ההוה מן ה"ז כפל המרובע ההוה מן ח"ז וח"ז שוה אל ג"ד הנה המרובע ההוה מן ה"ז כפל המרובע ההוה מן ג"ד
	וכבר התבאר גם כן שהמרובע ההוה מן ה"א כפל המרובע ההוה מן א"ג הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ז כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ז שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ז ממ”ז מא‫’
	מפני כי זוית אה"ז נצבת הנה המרובע ההוה מן א"ז כפל שני המרובעים ההוים מן א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ז כמו שני המרובעים ההוים מן א"ד ד"ז ממ”ז מא‫’
	מפני כי זוית אד"ז נצבת הנה שני המרובעים ההוים מן א”ד ד”ז כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א”ג ג”ד וז”ד שוה לד”ב הנה שני המרובעים ההוים מן א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד
	הנה כאשר חולק קו ישר לשני חלקים שוים ולשני חלקים בלתי שוים הנה שני המרובעים ההוים משני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים שניהם כפל שני המרובעים ההוים מחצי הקו כלו ומן הקו אשר במה שבין שני מקומות השני חלקים
	וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 10 in modern notation: $\scriptstyle\left(a+b\right)^2+b^2=2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2\right]$	י כאשר נחלק קו ישר לשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה המרובע ההווה מן הקו כלו עם התוספת והמרובע ההוה מן התוספת כפל שני המרובעים כאשר יחוברו כלומר המרובע ההווה מחצי הקו והמרובע ההווה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת‫^{[note 31]}
	ויהיה הקו הישר א"ב ויחלק לשני חציים על נקודת ג' ויוסיף עליו קו ישר על יושר והוא ב"ד הנה אומר כי שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג וג"ד
	ונוציא מנקודת ג' קו ישר על זוית נצבת והוא ג"ה מי”א מא‫’
	ויושם שוה לכל אחד משני קוי א"ג וג"ב מג’ מא‫’
	ונגיע קו א"ה ה"ב ונוציא מנקודת ד' קו ישר נכחי לקו ג"ה והוא ד"ז ומנקודת ה' קו ישר נכחי לקו ג"ד והוא ה"ז מל”א מא‫’
	הנה מפני כי ה"ג נכחי אל ז"ד וכבר נפל על שניהם קו ה"ז הישר יהיו שתי זויות גה"ז הז"ד הפנימיות שוות לשתי זויות נצבות מכ”ט מא‫’
	הנה שתי זויות בה"ז והז"ד קטנות משתי זויות נצבות והקוים אשר יצאו מפחות משתי זויות נצבות אל לא תכלית יפגשו מפתיחת א‫’
	הנה קו ה"ב וז"ד כאשר הוצאו אל לא תכלית יפגשו ויפגשו על נקודת ח' ונגיע א"ח הנה מפני כי ה"ג שוה אל א"ג תהיה זוית גה"א שוה לזוית גא"ה מה’ מא‫’
	וזוית אג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות גה"א גא"ה חצי נצבת מל”ב מא‫’
	ומפני כי ה"ג גם כן שוה לג"ב תהיה זוית גה"ב שוה לזוית גב"ה וזוית בג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות הב"ג וגה"ב חצי נצבת ומפני כי כל אחת משתי זויות אה"ג בה"ג חצי נצבת תהיה זוית אה"ב נצבת ומפני כי זוית הב"ג חצי נצבת תהיה זוית דב"ח חצי נצבת מט”ו מא‫’
	וזוית בד"ח נצבת כי היא שוה לזוית דג"ה אשר תמירה מכ”ט מא‫’
	ותשאר זוית דח"ב חצי נצבת
	הנה זוית דח"ב אם כן שוה לזוית דב"ח ויהיה מפני זה צלע ב"ד שוה לצלע ח"ד מו’ מא‫’
	ומפני כי זוית הח"ז גם כן חצי נצבת ואשר אצל ז' נצבת מפני כי היא שוה לאשר תקבילה מל”ד מא‫’
	והיא אשר אצל ג' תשאר זוית זה"ח חצי נצבת ותהיה זוית הח"ז שוה לזוית זה"ח ולכן יהיה צלע ח"ז שוה לצלע ה"ז
	ומפני כי ה"ג שוה אל א"ג יהיה המרובע ההוה מן ה"ג שוה למרובע ההוה מן א"ג ושני המרובעים ההוים משני קוי ה"ג וא"ג כפל המרובע ההוה מן א"ג והמרובע ההוה מן א"ה שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"ג א"ג מפני כי זוית הג"א נצבת ממ”ז מא’
	הנה המרובע ההוה מן א"ה כפל המרובע ההוה מן א"ג
	ומפני כי ה"ז גם כן שוה אל ז"ח יהיה המרובע ההוה מן ה"ז שוה למרובע ההוה מן ז"ח הנה שני המרובעים ההוים משני קוי ה"ז ז"ח כפל המרובע ההוה מן ה"ז ושני המרובעים ההוים משני קוי ה"ז ז"ח שוים למרובע ההוה מן ה"ח ממ”ז מא‫’
	הנה המרובע ההוה מן ה"ח כפל המרובע ההוה מן ה"ז
	וה"ז שוה אל ג"ד מל”ד מא’
	הנה המרובע ההוה מן ה"ח כפל המרובע ההוה מן ג"ד וכבר התבאר גם כן כי המרובע ההוה מן א"ה כפל המרובע ההוה מן א"ג הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ה וה"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד ושני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ח שוים למרובע ההוה מן א"ח מפני כי זוית אה"ח נצבת ממ”ז מא‫’
	הנה המרובע ההוה מן א"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ח מפני כי זוית אד"ח נצבת הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד וד"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג וג"ד
	וקו ח"ד שוה לקו ד"ב הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג וג"ד
	הנה כאשר חולק קו ישר בשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה המרובע ההווה מן הקו כלו עם התוספת והמרובע ההווה מן התוספת כפל שני המרובעים כאשר יחוברו כלומר המרובע ההווה מחצי הקו והמרובע ההווה מן הקו המורכב מחצי הקו ומן התוספת
	וזה מה שרצינו לבאר

Book Three	המאמר השלישי
	ההקדמות
	א העגולים השוים הם אשר קוטריהם שוים קצתם לקצתם . או אשר יהיו הקוים אשר יצאו ממרכזיהם אל הקוים המקיפים בהם שוים קצתם אל קצתם .
	ב והקו הישר אשר יקרא ממשש לעגולה הוא אשר יפגש לעגולה [......] לכל אחד מצדדיו לא יחתכה
	ג והעגולות אשר יקרא קצתם ממששת לקצת הם אשר יפגשו קצתם אל קצתם ולא יחתכו זו לזו
	ד ויאמר כי רוחק הקוים הישרים מן המרכז בעגולה שוה כאשר היו העמודים המוצאים אליהם מן המרכז שוים
	ה והקו אשר יאמר כי מרחקו מן המרכז יותר גדול הוא אשר יהיה העמוד הנופל עליו יותר גדול
	ו חתיכת העגולה היא אשר יקיפו בה קו ישר ויקרא מיתרו והחלק מהקו המקיף יקרא הקשת
	ז וזוית חתיכת העגולה היא אשר יקיפו בה קו ישר וקשת מן הקו המקיף בעגולה
	ח והזוית אשר בחתיכת העגולה היא אשר יקיפו בה שני קוים ישרים יגיעו מן נקודה תרשם איך שתפול על קשת החתיכה . ובין שתי קצוות הקו הישר אשר הוא תושבת החתיכה
	ט וכאשר יסבב שני הקוים הישרים המקיפים בזוית קשת הנה הזוית יקרא לה אשר על הקשת ההיא
	י וחתוך העגולה הוא התמונה אשר יקיפו בה שני קוים ישרים יקיפו בזוית על מרכז העגולה וקשת יקיפו אותה שני הקוים מן העגולה
	י"א וחתיכות מן העגולות המתדמות הם אשר יקבילו זויות שוות
	י"ב וכאשר יהיו זויותיהן אשר יקבילו שוות הנה הם מתדמות
	חמשה עשר זויות שוות הצלעות והזויות וזה מה שרצינו לבאר .. והנה אפשר לנו שנעשה על עגולה ידועה תמונה יש לה חמשה עשר זויות שוות הצלעות והזויות ושנעשה עליה עגולה תקיף בה על דמיון מה שספרנו במחומש . וזה מה שרצינו לבארו ..
	נשלם המאמר הרביעי

Book Five	המאמר החמישי לאקלידס
	הקדמות זה המאמר
	השיעור הקטן הוא חלק מן השעור הגדול כאשר ישער הגדול
	וקצת הוא אשר לא יכלול הגדול כאשר ישערהו ויהיה הגדול כפלים לקטן כאשר יפול עליו השעור בקטן
	היחס הוא הצטרפות מה בשיעור בין שני שעורים מסוג אחד
	ההתיחס הוא הדמות המתיחסים
	השעורים אשר יאמר כי בין קצתם ובין קצתם יחס הם אשר אפשר כי כשיכפלו שיעדיף קצתם על קצת
	יאמר בשעורים שהם על יחס אחד הראשון אל השני והשלישי אל הרביעי כשיהיו כפלי הראשון והשלישי שווי הפעמים איזה מין שיהיו אם שיעדפו יחד על כפלי השני והרביעי השווי הפעמים אי זה כפל שיהיו ואם שישוו עליהם יחד ואם שיגרעו מהם כשיוקשו כסדר קצתם לקצת
	ובהפך כשיהיו השיעורים ביחס אחד בעצמו על הסדר הנה כפלי הראשון והשלישי יהיו אם נוספים יחד על כפלי השני והרביעי ואם חסרים יחד מהם ואם שוים יחד לשניהם
	ויקראו השעורים אשר יחסם יחס אחד בעצמם המתיחסים
	וכאשר היו הכפלים שווי הפעמים וכפלי הראשון מהם יעדפו על כפלי השני וכפלי השלישי לא יעדפו על כפלי הרביעי הנה יחס הראשון אז יאמר אל השני שהוא גדול מיחס השלישי אל הרביעי
	והמעט שיהיה להתיחסות שלשה שעורים
	וכאשר יהיו שלשה שעורים מתיחסים נאמר כי יחס הראשון אל השלישי כפל יחסו אל השני כלומר נשנה בהשנות
	וכאשר היו ארבעה שעורים מתיחסים נאמר כי יחס הראשון אל הרביעי שלשה כפלי יחסו אל השני כלומר משולש ועל זה המשל ילך מה שימשך לזה
	ויאמר בשעורים שהם מסודרים ביחס ובסדר כאשר הוקשו הראשונים עם הראשונים והנמשכים עם הנמשכים
	והפך היחס הוא כשילקח הנמשך במדרגת הראשון
	והראשון במדרגת הנמשך
	תמורת היחס הוא לקיחת הראשון אל הראשון והנמשך אל הנמשך
	הרכבת היחס הוא לקיחת הראשון עם הנמשך במדרגת דבר אחד אצל הנמשך
	הבדל היחס הוא לקיחת מותר הראשון על הנמשך אצל הנמשך
	הפוך היחס הוא לקיחת הראשון אצל מותרו על הנמשך
	יחס השווי הוא כשיהיה כמה שעורים שיהיו ושעורים אחרים כפי מספרם וכשילקחו שנים מאחד משניהם יהיו על יחס שנים מן האחר ונלקחו הקצוות מלבד מה שביניהם
	ועל פנים אחרים כשיהיו שיעורים ושעורים אחרים על מספרם הנה יחס השווי הוא יחס הקצוות כשהוכפלו השעורים אשר באמצע
	היחס ההולך על סדר הוא כשהראשון אצל הנמשך כראשון אצל הנמשך והנמשך אצל דבר אחד כנמשך אצל דבר אחר
	והיחס הנפתל במערכת הוא כשיהיה הראשון אצל הנמשך כראשון אצל הנמשך
	והנמשך אצל דבר אחד כדבר אחר אצל הראשון כאשר יהיו שעורים בהם כפלי שעורים קרובים להם על מספרם א' וכפליהם שוים הנה מה שבאחד מכפל קרובו כמו מה שבכל מכפל הכל . המשל בו בשעורי א"ב ג"ד כפלים מה שוים לשעורי ה' ו"ז ומה שבא"ב מכפלי ה' כמו מה שבג"ד מכפלי ו' . הנה אומר כי מה שבא"ב מכפל ה' כמו שבא"ב וג"ד מקובצים מכפלי ה' וו' יחד . המופת אנחנו נחלק א"ב בשעור ה' ויהיו חלקיו א"ח וח"ב ונחלק ג"ד בשעור ו' ויהיו חלקיו ג"ט ט"ד אם כן שעור א"ח כמו ח"ב ושעור ג"ט כמו ט"ד וא"ח כמו ה' וג"ט כמו ו' אם כן כל א"ח וג"ט כמו ה"ו יחד . וכן כל א"ב וט"ד כמו ה"ו יחד הנה מה שבא"ב מכפל ה' שוה למספר מה שבא"ב וג' יחד מכפל ה"ז יחד וזה משל .. כשיהיו שעורים בראשון מכפלי השני כמו מה ב' שבשלישי מכפלי הרביעי ובחמישי מכפלי השני כמו מה שבשישי מכפלי הרביעי הנה מה שבכל הראשון והחמישי מכפל השני כמו מה שבשלישי והששי מכפלי הרביעי . המשל בו בראשון והוא א"ב מכפלי השני והוא ג' כמו מה שבשלישי והוא ד"ה מכפלי הרביעי והוא ו' . ובחמישי והוא ב"ח מכפלי השני . והוא ג' כמו מה שבששי והוא ט"ה מכפלי הרביעי והוא ו' . הנה אומר כי מה שבראשון והחמישי והוא א"ח מכפלי השני והוא ג' כמו שבכל השלישי והששי והם ד"ט מכפלי הרביעי והוא ז' . מופתו כי מה שבא"ב מכפלי ג' כמו מה שבד"ה מכפלי ז' . הנה מספר שבא"ב מן השעורים שוים אל ג' כמו מספר שבד"ה מן השיעורים השוים אל ו' ומה שבב"ח מכפלי ג' כפי מה שבה"ט מכפלי ו' . הנה מספר מה שבא"ח מן השעורים השוים אל ג' כמו מספר מה שבד"ט מן השעורים השוים אל ו' . אם כן מה שבכל א"ח מכפלי ג' כמו מה שבכל ד"ט מכפלי ז' ומ'ש'ל' .. כשיהיה בראשון מכפל השני כמו מה שבשלישי ג' מכפלי הרביעי ונלקח לראשון והשלישי כפלים שווי הפעמים אי זה מספר שיהיו הנה מה שבכפלי הראשון הלקוח מכפלי השני כמו מה ^ השלישי ^שבכפלי הלקוח מכפלי הרביעי . המשל בו כי הראשון א' ובו מכפלי השני והוא ב' כמו מה שבשלישי והוא ג' מכפלי הרביעי והוא ד' . וכבר נלקחו כפלים לשעור א' והם ה"ו . וכפלים לשעור ג' והם שוים להם במספר הפעמים והם ח"ט . הנה אומר כי מה שבה"ז מכפלי ב' כמו שבח"ט מכפלי ד' .. המופת כי מה שבה"ז מכפלי א' כמו מאמר חמישי 27 מה שבח"ט מכפלי ג' אם כן מספר מה שבה"ו מן השעורים השוים לשעור א' כמו מספר מה שבח"ט מן השעורים השוים לשעור ג' הנה נחלק ה"ו בשעור א' ויהיו חלקיו ה"כ ז"כ ונחלק ח"ט בשעור ג' ויהיו חלקיו ח"ל ול"ט . אם כן מספר ה"כ וכ"ז כמו מספר ח"ל ול"ט . ומה שבא' מכפלי ב' כמו מה שבג' מכפלי ד' וא' כמו ה"כ וג' כמו א"ל . אם כן מה שבה"כ מכפלי ב' כמו ח"ל מכפלי ד' . וכן מה שבכ"ז מכפלי ב' כמו מה שבל"ט מכפלי ד' . ונשים הראשון ה"כ ובו כפלי ב' כמו מה שבשלישי והוא ח"ל מכפלי ד' . והחמישי כ"ז ובו כפלי ב' כמו מה שבששי והוא ל"ט מכפלי ד' וכ' . וכאשר קובץ הראשון והחמישי והם ה"ז היה בשניהם מכפלי ב' כמו מה שבשלישי והם ח"ט מכפלי ד' אם כן מה שבה"ז מכפלי ב' כמו מה שבח"ט מכפלי ד' וזה מ'ש'ל' .. כאשר היה יחס הראשון אל השני הוא השלישי אל ד' הרביעי ונלקח לראשון ולשלישי כפלים שווי הפעמים אי זה מספר שיהיה ולשני ולרביעי כפלים שווי הפעמים אי זה מספר שיהיה הנה יחס כפלי הראשון הלקוחים אל כפלי השני הם יחס כפלי השלישי הלקוחים אל כפלי הרביעי . המשל בו כי יחס הראשון והוא א' אל השני והוא ב' הוא יחס השלישי והוא ג' אל הרביעי והוא ד' . וכבר נלקח לשעורי א"ג כפלים שווי הפעמים והם ח"ט הנה אומר כי יחס ה' אל ח' הוא יחס ז' אל ט' .. מופתו אנחנו נקח לשני שעורי ה"ז כפלים שווי הפעמים והם ל"נ ולשני שעורי ח"ט כפלים שווי הפעמים והם מ"ס . הנה כפלי ל' לשעור א' כמו כפלי נ' לשעור ג' וכן כפלי מ' לשעור ב' כמו כפלי ס' לשעור ד' ויחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' . וכבר נלקח לשני שעורי א"ג כפלים שווי הפעמים והם מ"ס ל"נ ולשני שעורי ב"ד כפלים שווי הפעמים והם מ"ס . אם כן שעור ל"נ אם מוסיפים יחד על מ"ס ואם שוים יחדל שניהם ואם גורעים יחד מהם ושעור ל"נ כפלים שוים לשני שעורי ה"ו ושעור מ"ס כפלים שוים לשני שעורי ח"ט . אם כן יחס ה' אל ח' הוא יחס ו' אל ט' . וזה מ'ש'ל' .. כאשר יהיו שני שעורים אחד משניהם כפלים לאחר וחוסר משניהם ה' שני שעורים והיה מה שבמחוסר מכפלי המחוסר כמו מה שבכל מכפלי הכל הנה מה שנשאר מכפלי הנשאר כמו מה שבכל מכפלי הכל . המשל בו כי שעור א"ב כפלים לשעור ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה וג"ו ומה שבא"ה מכפלי ג"ו כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד . הנה אומר כי מה שבה"ב הנשאר מכפלי ו"ד הנשאר כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד . מופתו אנחנו נשים בא"ט מכפלי ו"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו . וכבר היה בא"ב מכפלי ג"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו אם כן מה שבה"ט כלו מכפלי ג"ד כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד . אם כן ה"ט כמו א"ב ותשליך א"ה המשותף וישאר א"ט כמו ה"ב . וכבר היה בא"ט מכפלי ו"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו . אם כן מה שבה"ב מכפלי ו"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו . וכבר היה מה שבא"ב כלו מכפלי מאמר חמישי ג"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו . אם כן מה שבה"ב מכפלי ו"ד כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו שני שעורים בשניהם כפלים שוים ו' לשני שעורים אחרים וחוסר מהשנים הגדולים כפלים שוים לקטנים הנה השנים הנשארים אם שוים לשנים הקטנים ואם כפלים לשניהם שוים המשל בו כי כפלי א"ב לשעור ה' וכפלי ג"ד לשעור ז' . וכבר חוסר מן א"ב וג"ד כפלים שוים לשעור ה' וז' והם א"ח וג"ט הנה אומר כי ב"ח וט"ד הנשארים אם שוים יחד לשני שעורי ה"ז ואם כפלים לשניהם שוים . ויהיה ב"ח תחלה כפלים לשעור ה' הנה אומר כי ט"ד כפלים כמוהם לשעור ז' . מופתו אנחנו נשים מה שבג"ב מכפלי ז' כמו מה שבח"ב מכפלי ה' והוא השני כמו מה שבג"ט והוא השלישי מכפלי ז' והוא הרביעי . ומה שבח"ב והוא החמישי מכפלי ה' השני כמו מה שבג"ב והוא הששי מכפלי ז' הרביעי . אם כן מה שבא"ב והוא הראשון והחמישי יחד מכפלי ה' השני . כמו מה שבב"ט השלישי והששי יחד מכפלי ז' הרביעי וכבר היה בא"ב מכפלי ה' כמו שבג"ד מכפלי ז' אם כן ב"ט כמו ג"ד . ונשליך ג"ט המשותף וישאר ב"ג כמו מה שבט"ד . וכבר היה מה שבח"ב מכפלי ה' כמו מה שבב"ג מכפלי ז' . אם כן מה שבט"ד מכפלי ז' כמו מה שבח"ב מכפלי ה' . ויהיה גם כן ח"ב שוה אל ה' הנה אומר כי ט"ד שוה אל ז' . המופת אנחנו נשים ג"ב שוה אל ז' . הנה בכמו המעשה הראשון נבאר כי ב"ט כמו ג"ד . הנה כאשר הושלך ג"ט המשותף ישאר ט"ד כמו ב"ג ומפני שב"ג כמו ז' הנה ט"ד אם כן כמו ז' . ומ'ש'ל' .. השעורים ז' השוים יחסם אל שיעור אחד אחד ויחס הוא גם כן אליהם אחד . המשל בו כי שני שעורי א"ב שוים ושיעור ג' שיעור אחד הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ג' ויחס ג' גם כן אל א' כיחסו אל ב' . מופתו אנחנו נקח לשני שעורי א"ב כפלים שוים והם ד"ה ולשעור ג' כפלים מה שיהיו והם ז' הנה כפלי ד' לשעור א' ככפלי ה' לשעור ב' . וא' כמו ב' אם כן ד' כמו ה' . ושעור ז' שעור אחד אי זה שיהיה אם כן שני שעורי ה"ד אם שוים יחד לשעור ז' ואם נוספים יחד עליו ואם חסרים יחד ממנו ושניהם כפלים שוים לשני שעורי א"ב וז' כפלים לשעור ג' אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ג' . ואומר כי יחס ג' אל א' כיחסו אל ב' מפני כי הנהגת שניהם אחת כי ד"ה שוים . וכי ז' אם שוה לשניהם ואם נוסף על שניהם . ואם חסר משניהם יחד . וז' כפלים לשעור ג' וד' ה' כפלים שוים לשני שעורי א"ב . אם כן יחס ג' אל א' כיחסו אל ב' . ומ'ש'ל' .. השעורים המתחלפים כאשר נתיחסו אל שעור אחד הנה הגדול ח' יותר יחסו אליו מן הקטן . וכאשר נתיחס הוא אליהם הנה יחסו אל הקטן יותר מיחסו אל הגדול . המשל בו שעורי א"ב וג' מתחלפים א"ב יותר גדול מן ג' . ושעור ד' שעור אחד הנה אומר כי א"ב יותר מאמר חמישי 28 גדול יחסו אל ד' מן ג' אל ד' . ושד' יותר גדול יחסו אל ג' מאשר הוא אל א"ב .. מופתו שנבדיל מן א"ב כמו ג' והוא ב"ה הנה היותר קטן משני שעורי א"ה ה"ב הנה אפשר שיכפל עד שיהיה יותר גדול מן ד' . ויהיה א"ה יותר קטן משניהם ויהיה כפלו הנוסף על שעור ד' כפל ו"ח . ונקח לשני שעורי ה"ב וג' כפלים שוים לכפלי ו"ח נוסף והוא ח"ט וכ"ל ונשים מ' שני כפלי ד' ונ' שלשה כפלו אחר כן לא תסור נקח כפלי ד' על הסדר עד שיכלה אל הראשון מכפליו עד שיהיה יותר גדול מן כ"ל . ויהיה ס' הוא ראשון מכפלי ד' אשר הוא יותר גדול מן כ"ל הנה כפלי ו"ח לשיעור א"ה ככפלי ח"ט לשעור ה"ב . אם כן כפלי ו"ח לשעור א"ה ככפלי ו"ט לשעור א"ב ושעור ו"ח לשעור א"ה ככפלי כ"ל לשעור ג' . וכפלי ו"ט וכ"ל לשני שעורי א"ב וג' שוה . וגם כן הנה כפלי ח"ט לשעור ה"ב ככפלי כ"ל לשעור ג' וה"ב כמו ג' אם כן ח"ט כמו כ"ל וס' יותר גדול מן כ"ל וכ"ל אינו יותר קטן מן נ' . וכ"ל כמו ח"ט אם כן ח"ט אינו יותר קטן מן נ' וו"ח יותר מן ד' אם כן ו"ט יותר גדול מן ד' ונ' יחד . וס' כמו ד' ונ' יחד . אם כן ו"ט יותר גדול מן ס' אם כן הוא נוסף עליו . וכ"ל בלתי נוסף על ס' וו"ט וכ"ל כפלים שוים לשעורי א"ב וג' וס' כפלים שוים לשעור ד' . אם כן שעור א"ב יותר גדול היחס אל ד' מן ג' אל ד' . ואומר גם כן כי ד' יותר גדול היחס אל ג' מאשר הוא אל ב' מפני כי הנהגתם אחת . והתבאר כי ס' נוסף על כ"ל ואינו נוסף על ו"ט וס' כפל ד' וכ"ל וו"ט כפלים שוים לשעורים א"ב וג' . אם כן יחס ד' אל ג' יותר גדול מיחסו אל א"ב . ומ'ש'ל' .. השעורים אשר יחסם אל שעור אחד אחד הם שוים . ואם היה שעור יחסו ט' אל שעורים אחד הנה השעורים שוים . המשל בו כי שני שעורי א"ב יחסם אל שעור ג' אחד . הנה אומר כי א' כמו ב' . שאם לא יהיה כמוהו הנה הוא יותר גדול ממנו או יותר קטן . ואלו היה יותר גדול יהיה יחסו אל ג' יותר גדול . ואלו היה יותר קטן היה יחסו אל ג' יותר קטן ואינו כן . אם כן אין א' יותר קטן ויותר גדול מן ב' אבל הוא שוה לו . וגם כן הנה יחס ג' אל א' וב' אחד . הנה אומר כי א' כמו ב' שאם לא יהיה כמוהו הנה הוא יותר גדול או יותר קטן ממנו . ואלו היה יותר גדול היה יחס ג' אליו יותר קטן . ואלו היה יותר קטן היה יחס ג' אליו יותר גדול . אם כן אין א' יותר גדול ולא יותר קטן מן ב' אם כן הוא שוה לו . וזה מ'ש'ל' .. גדול השעורים יחס אל שעור הוא היותר הוא היותר גדול מהם . ואשר י' יחס השעור אליו יותר גדול הוא היותר קטן מהם . המשל בו כי א' יותר גדול יחסו אל ג' . הנה אומר כי א' יותר גדול יחסו מן ב' . שאם לא יהיה יותר גדול ממנו הנה הוא כמוהו או יותר קטן ממנו . ואלו היה כמוהו היה יחס שניהם אל ג' אחד . ואלו היה יותר קטן ממנו היה יחסו אל ג' יותר קטן . ואינו כן הנה כבר התבאר כי א' אינו כמו ב' ולא קטן ממנו . הנה אם כן הוא יותר גדול ממנו . וגם כן הנה יחס ג' אל ב' יותר גדול מיחסו אל א' . הנה אומר כי א' יותר גדול מן ב' . מאמר חמישי שאם לא יהיה יותר גדול ממנו הנה הוא כמוהו או יותר קטן ממנו . ואלו היה כמוהו היה יחס ג' אליו ואל ב' אחד . ואלו היה יותר קטן ממנו היה יחס ג' אליו יותר גדול ואינו כן . אם כן אינו כמו ב' ולא קטן ממנו אבל הוא יותר גדול ממנו . וזה מה שרצינו לבאר .. השעורים אשר יחסם שוים ליחס אחד הנה יחסם שוים . המשל בו כי יחס י"א א' אל ב' כיחס ג' אל ד' ויחס ה' אל ז' כיחס ג' אל ד' הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז' .. מופתו אנחנו נקח לשיעורי א'ג'ה' כפלים שוים והם ח'ט'ב' ולשעורי ב'ד'ז' כפלים שוים והם ל'מ'נ' הנה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' וכבר לוקח לשעורי א"ג כפלים שוים והם ח"ט . ולשעורי ב"ד כפלים שוים והם ל"מ הנה שני שעורי ח"ט אם נוספים יחד על שני שעורי ל"מ ואם שוים לשניהם יחד ואם חסרים משניהם יחד . וגם כן הנה יחס ג' אל ד' כיחס ה' אל ז' . וכבר נלקח לשני שעורי ג"ה כפלים שוים והם ט"כ . ולשני שעורי ד"ז כפלים והם מ"נ . אם כן שני שעורי ט"כ אם נוספים יחד על שני שעורי מ"נ ואם שוים יחד לשניהם . ואם חסרים יחד משניהם וח"כ כפלים שוים לשני שעורי א"ה ול"נ כפלים שוים לשני שעורי ז"ב אם כן יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז' . ומ'ש'ל' .. כאשר היה יחס הראשון אל השני כיחס השלישי אל הרביעי ויחס השלישי י"ב אל הרביעי יותר גדול מיחס החמישי על הששי הנה יחס הראשון אל השני יותר גדול מיחס החמשי על הששי . המשל בו כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' ויחס ג' אל ד' יותר גדול מיחס ה' אל ו' הנה אומר כי יחס א' אל ב' יותר גדול מיחס ה' אל ו' .. מופתו מפני כי יחס ג' אל ד' יותר גדול מיחס ה' אל ו' הנה יהיה אל ג' וה' כפלים שוים . ואל ד' וו' כפלים שוים ויהיו כפלי ג' נוספים על כפלי ד' וכפלי ה' בלתי נוספים על כפלי ו' הנה יהיו כפלי ג' וה' השוים וכפלי ד' וו' השוים אשר אלו עניינם כפלי ג' וה' הנה ח"ט . ואולם כפלי ד' הנה כ"ל ויהיה מה שבמ' מכפלי א' כמו מה שבח' מכפלי ג' . ומה שבנ' מכפלי ב' כמו מה שבכ' מכפלי ד' . הנה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' . וכבר הוסף לשני שעורי א"ג כפלים שוים והם מ"ח ולשני שעורי ב"ד כפלים שוים והם נ"כ הנה שני שעורי מ"ח אם נוספים יחד על שני שעורי נ"ב ואם שוים יחד לשניהם ואם חסרים יחד משניהם . אבל אם היה נוסף ח' על כ' הנה מ' נוסף על נ' וט' בלתי נוסף על ל' הנה מ"ט כפלים שוים לשני שעורי א"ה ונ"ל כפלים שוים לשני שעורי ב' ו' אם כן יחס א' אל ב' יותר גדול מיחס ה' אל ו' . ומ'ש'ל' . השעורים אשר יחסם אל שעורי' אחרים קרובים להם על מספרם כמה י"ג שיהיו אחד הנה יחס האחד אל קרובו כיחס הכל אל הכל . המשל בו כי יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ו' אחד הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס א'ג'ה' יחד אל ב'ד'ו' יחד .. מופתו אנחנו נקח לשעורי א'ג'ה' כפלים שוים והם ח'ט'כ' ולשעורי ב'ד'ו' כפלים שוים והם ל'מ'נ' הנה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' . מאמר חמישי 29 וכיחס ה' אל ו' . וח' וט' וכ' כפלים שוים לשעורי א'ג'ה' ול'מ'נ' כפלים שוים לשעורי ב'ד'ו' אם כן ח'ט'כ' אם נוספים יחד על ל'מ'נ' ואם חסרים מהם יחד ואם שוים להם יחד . ואם היה ח' נוסף על ל' הנה ח'ט'כ' מקובצים נוספים על ל'מ'נ' . ואם היה חסר ממנו הנה הם חסרים מהם . ואם היה שוה לו הנה הם שוים להם . וכפלי ח' לשעור א' ככפלי ח'ט'כ' מקובצים לשעורי א'ג'ה' מקובצים וכפלי ל' לשעור ב' ככפלי ל'מ'נ' לשעור ב'ד'ו' מקובצים . אם כן יחס א' אל ב' כיחס א'ג'ה' מקובצים אל ב'ד'ו' יחד . ומ'ש'ל' .. כאשר היו ארבעה שעורים מתיחסים והיה הראשון יותר גדול מן י"ד השלישי הנה השני יותר גדול מן הרביעי ואם היה שוה לו הנה הוא שוה לו ואם היה יותר קטן ממנו הנה הוא יותר קטן ממנו . המשל בו כי שעורי א"ב ג"ד הארבעה מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' וא' יותר גדול מן ג' הנה אומר כי ב' יותר גדול מן ד' . מופתו כי א' יותר גדול מן ג' אם כן א' גדול היחס אל ב' מג' אל ב' . אבל יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד' יותר גדול מיחסו אל ב' . ואשר יהיה היחס אליו יותר גדול הנה הוא יותר קטן . אם כן ד' יותר קטן מן ב' אם כן ב' יותר גדול מן ד' . וכן התבאר כי אלו היה א' כמו ג' היה ב' כמו ד' . ואלו היה יותר קטן מן ג' היה ב' יותר קטן מן ד' . ומ'ש'ל' .. החלקים אשר כפליהם שוים הנה יחס קצתם כיחס כפלי קצתם אל ט"ו קצת . המשל בו כי כפלי א"ב אל שעור ג' כשעור ד"ה לשעור ו' הנה אומר כי יחס א"ב אל ד"ה כיחס ג' אל ו' . ד"ת כי יחס ג' אל ו' כיחס א"ב אל ד"ה .. המופת אנחנו נחלק א"ב בשעור ג' וחלקיו א"ח וח"ט וט"ב והם שוים ונחלק ד"ה בשעור ו' וחלקיו ד"ל ול"מ ומ"ה והם שוים . ומניין א"ח ח"ט וט"ב כמספר ד"ל ול"מ ומ"ה . אם כן יחס א"ח אל ד"ל כיחס ח"ט אל ל"מ וכיחס ט"ב אל מ"ה ויחס האחר אל קרובו כיחס הכל אל הכל . אם כן יחס א"ח אל ד"ל כיחס א"ב אל ד"ה וא"ח כמו ג' וד"ל כמו ז' אם כן יחס א"ב אל ד"ה כיחס ג' אל ז' . ומ'ש'ל' .. כאשר היו שעורים מתיחסים הם יהיו כאשר הומרו מתיחסים . המשל י"ו בו כי שעורי א"ב ג"ד הארבעה מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' על התמורה .. מופתו אנחנו נקח לשעורי א"ב כפלים שוים והם ה"ו ולשעורי ג"ד כפלים שוים והם ח"ט . והחלקים אשר כפליהם שוים . יחס קצתם אל קצתם כיחס כפליהם קצתם אל קצת . וה"ו כפלים לשעורי א"ב אם כן יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו' וגם כן הנה ח' וט' כפלים שוים לשעורי ג' וד' אם כן ג' אל ד' כיחס ח' אל ט' אבל ג' אל ד' כיחס א' אל ב' וכיחס ה' אל ו' . אם כן יחס ה' אל ו' כיחס ח' אל ט' . ואם היה ה' מוסיף אל ח' הנה ו' יוסיף על ט' . ואם היה שוה הנה הוא שוה לו ואם שיחסר ממנו הנה יחסר ממנו אם כן שני שעורי ה' וו' אם נוספים יחד על שני שעורי ח' וט' ואם מאמר חמישי שוים יחד להם ואם חסרים יחד מהם . וה'ו' כפלים שוים לשני שעורי א"ב וח' וט' כפלים שוים לשני שעורי ג' וד' . אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' . ומ'ש'ל' .. כאשר היו שעורים מורכבים מתיחסים הנה הם כאשר נבדלו יהיו מתיחסים י"ז המשל בו כי שעורי א"ב וב"ה וג"ד וד"ו מורכבים מתיחסים יחס א"ב אל ב"ה כיחס ג"ד אל ד"ו הנה אומר שהם כאשר נבדלו יהיו מתיחסים . ויהיה יחס א"ה אל ה"ב כיחס ג"ו אל ו"ד .. מופתו אנחנו נקח לשעורי א"ה וה"ב וג"ו וו"ד כפלים שוים והם ח"ט וט"כ ול"מ ומ"נ . אם כן כפלי ח"ט לשעור א"ה ככפלי ח"כ לשעור א"ב וכפלי ח"ט לשעור א"ה ככפלי ל"מ לשעור ג"ו אם כן כפלי ח"כ לשעור א"ב ככפלי ל"מ לשעור ג"ו . וגם כן הנה כפלי ל"מ לשעור ג"ז ככפלי מ"נ לשעור ז"ד אם כן כפלי ל"מ לשעור ג"ז ככפלי ח"כ לשעור א"ב . אם כן כפלי ח"כ לשעור א"ב ככפלי ל"נ לשעור ג"ד . ונקח לשעורי ה"ב וז"ד כפלים שוים והם כ"ס ונ"ע הנה כפלי ט"כ הראשון לשעור ה"ב השני ככפלי מ"נ השלישי לשעור ז"ד הרביעי וכן כפלי כ"ס החמישי לשעור ה"ב השני ככפלי נ"ע הששי לשעור ז"ד הרביעי . אם כן כפלי הראשון והחמישי מקובצים ט"ס לשעור ה"ב השני ככפלי השלישי והששי מקובצים והם מ"ע לשעור ז"ד הרביעי . ויחס א"ב אל ב"ה כיחס ג"ד אל ד"ז ושני שעורי ח"כ ול"נ כפלים שוים לשני שעורי א"ב וג"ד ושני שעורי ט"ס מ"ע כפלים שוים לשני שעורי ה"ב ז"ד . אם כן שני שעורי ח"כ ול"נ אם נוספים יחד על שני שעורי ט"ס ומ"ע ואם שוים יחד לשניהם . ואם חסרים יחד משניהם . ואם חסרנו ט"כ ומ"נ המשותפים הנה שני שעורי ח"ט ול"מ אם נוספים יחד על שני שעורי כ"ס ונ"ע ואם שוים יחד לשניהם ואם חסרים יחד משניהם וח"ט ול"מ כפלים שוים לשני שעורי א"ה וג"ז וכ"ס ונ"ע כפלים שוים לשני שעורי ה"ב וז"ד אם כן יחס א"ה אל ה"ב כיחס ג"ז אל ז"ד . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו שעורים נבדלים מתיחסים הנה הם כאשר הורכבו יהיו מתיחסים י"ח המשל בו כי שני שעורי א"ב וב"ג וד"ה וה"ו מתיחסים יחס א"ב אל ב"ג כיחס ד"ה אל ה"ו הנה אומר שהם כאשר הורכבו יהיו מתיחסים א"ג אל ג"ב כיחס ד"ו אל ו"ה .. מופתו אם לא יהיה יחס א"ג אל ג"ב כיחס ד"ו אל ו"ה הנה יחס א"ג אל ג"ב כיחס ד"ו אל מה שהוא יותר קטן או יותר גדול מן ו"ה . ויהיה תחלה אל מה שהוא יותר קטן ממנו והוא ז"ח . הנה יחס א"ג אל ג"ב כיחס ד"ז אל ז"ח וכאשר הבדלנו הנה יחס א"ב אל ב"ג כיחס ד"ח אל ח"ז . וכבר היה יחס א"ב אל ב"ג כיחס ד"ה אל ה"ז אם כן יחס ד"ח אל ח"ז כיחס ד"ה אל ה"ז וח"ד הראשון יותר גדול מן ד"ה השלישי . אם כן ח"ז השני יותר גדול מן ז"ה הרביעי וכבר היה יותר גדול מן ז"ח הנה הקטן אם כן יותר גדול מן הגדול זה שקר . אם כן אין יחס א"ג אל ג"ב כיחס ד"ז אל שעור הוא יותר קטן מן ז"ה . וכן יתבאר כי יחס א"ג אל ג"ב אינו כיחס ד"ז אל שעור הוא יותר גדול מן ז"ה . וזה מה שרצינו לבאר .. מאמר חמישי 30 כאשר חוסר משני שעורים מכל אחד משניהם שעור ויהיה יחס המחוסר י"ט אל המחוסר כיחס הכל אל הכל . הנה יחס הנשאר אל הנשאר כיחס הכל אל הכל . המשל בו כי א"ב חוסר ממנו א"ה וג"ד חוסר ממנו ג"ו ויחס א"ה אל ג"ו כיחס א"ב הכל אל ג"ד הכל . הנה אומר כי יחס ה"ב הנשאר אל ו"ד הנשאר כיחס א"ב הכל אל ג"ד .. מופתו כי יחס א"ב אל ג"ד כיחס א"ה אל ג"ו וכאשר המירונו הנה יחס א"ב אל א"ה כיחס ד"ג אל ג"ו וכאשר הבדלנו הנה יחס ב"ה אל ו"ד כיחס א"ה אל ג"ו וכבר היה א"ה אל ג"ו כיחס א"ב אל ג"ד אם כן יחס ב"ה אל ו"ד כיחס א"ב אל ג"ד . וזה מה שרצינו לבארו .. כאשר היו כ' שעורים מה שיהיו ושעורים אחרים על מספרם כל שנים מהראשון על יחס שנים מן האחר הנה הראשון מן הראשון ביחס השווי אם היה יותר גדול מן האחרון הנה הראשון מן האחר יותר גדול מן האחרון . ואם היה שוה לו הנה הוא שוה לו . ואם היה יותר קטן ממנו הנה הוא יותר קטן ממנו . המשל בו כי שעורי א'ב'ג' על מספר שעורי ד'ה'ו' . וכל שנים מהם על יחס שנים מהם יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' ויחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ו' . ונשים הראשון מן הראשון והוא א' יותר גדול מן האחרון והוא ג' הנה אומר כי הראשון מן האחר והוא ד' יותר גדול מן האחרון והוא ו' . מופתו כי א' יותר מן ג' ושעור ב' שעור אחד . אם כן שעור א' יותר גדול היחס אל ב' מן ג' אל ב' . אבל יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' ויחס ג' אל ב' כיחס ה' אל ו' אם כן שעור ד' יותר גדול היחס אל ב' מן ג' אל ב' . אבל יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' . ויחס ג' אל ב' כיחס ו' אל ה' אם כן שעור ד' יותר גדול היחס אל ה' מן ו' אל ה' ואשר יחסו יותר גדול הנה הוא יותר גדול . אם שעור ד' יותר גדול מן ו' . וכן התבאר כי א' אלו היה שוה אל ג' היה ד' שוה אל ו' ואלו היה יותר קטן מן ג' היה ד' יותר קטן מן ו' . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו שעורים מה ושעורים אחרים על מספרם כל שנים מהראשון כ"א על יחס שנים מהאחר ונתבלבל היחס הנה הראשון מן הראשון ביחס השווי אם היה יותר גדול מן האחרון הנה הראשון מן האחר יותר גדול מן האחרון . ואם היה שוה לו הנה הוא שוה לו . ואם היה יותר קטן ממנו הנה הוא יותר קטן ממנו . המשל בו כי שעורי א'ב'ג' על מספר שעורי ד'ה'ו' וכל שנים מן הראשון על יחס שנים מן האחר . והיחס מתבלבל יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו' ויחס ב' אל ג' כיחס ד' אל ה' . ונשים א' יותר גדול מג' הנה אומר כי ד' יותר גדול מן ו' .. מופתו כי א' יותר גדול מן ג' וב' שעור אחר הנה שעור א' יותר גדול היחס אל ב' מן ג' אל ב' אבל יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו' כי אם כן יחס ה' אל ו' יותר גדול מיחס ג' אל ב' ויחס ג' אל ב' כיחס ה' אל ד' אם כן יחס ה' אל ו' יותר גדול מיחס ה' אל ד' ואשר יהיה היחס אליו יותר גדול הנה הוא יותר מאמר חמישי קטן אם כן שעור ו' יותר קטן מן ד' . אם כן ד' יותר גדול מן ו' . וכן התבאר כי אלו היה א' שוה לשעור ג' היה ד' שוה לו' . ואלו היה יותר קטן מן ג' היה ד' יותר קטן מן ו' . ומ'ש'ל' .. כאשר היו שעורים מה ואחרים על מספרם כל שני שעורים מן הראשון על כ"ב יחס שני שעורים מן האחר הנה הם ביחס השווי יהיו ביחסם המשל בו כי שעורי א'ב'ג' ושעורי ד'ה'ו' על מספר אחד וכל שנים מן הראשון על יחס שנים מן האחר יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' . ויחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ו' הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ו' .. מופתו אנחנו נקח לשני שעורי א"ד כפלים שוים והם ח"ט ולשני שעורי ב"ה כפלים שוים והם כ"ל ולשני שעורי ג"ו כפלים שוים והם מ"נ הנה יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' . וח"ט כפלים שוים לשני שעורי א"ד וכ"ל כפלים שוים לשני שעורי ב"ה . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ל' . וגם כן הנה יחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ו' וכ"ל כפלים שוים לשעורי ב"ה ומ"נ כפלים שוים לשני שעורי ג"ו אם כן יחס כ' אל מ' כיחס ל' אל נ' . וכבר התבאר כי יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ל' . אם כן שני שעורי ח"ט אם נוספים יחד על שני שעורי מ"נ . ואם שוים יחד לשניהם ואם חסרים יחד משניהם . וח"ט כפלים שוים לשעורי א"ד ומ"נ כפלים שוים לשני שעורי ג"ו אם כן יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ו' וזה מה שרצינו לבארו .. כאשר היו שעורים כמה שיהיו ושעורים אחרים על מספרם כל שנים כ"ג מהראשון על יחס שנים מן האחר ונתבלבל היחס הנה הם ביחס השווי יהיו על יחסם . המשל בו כי שעורי א'ב'ג' ושעורי ד'ה'ו' על מספר אחד וכל שנים מן הראשון על יחס שנים מן האחרון והיחס מבולבל יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו' ויחס ב' אל ג' כיחס ד' אל ה' הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ו' .. מופתו אנחנו נקח לשעורי א'ב'ד' כפלים שוים והם ח'ט'ל' ולשעורי ה'ו'ג' כפלים שוים והם מנ"כ הנה כפלי ח' לשעור א' ככפלי ט' לשעור ב' . והחלקים אשר כפליהם שוים הנה יחס קצתם אל קצת כיחס כפליהם קצתם אל קצת . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' אבל יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו' . אם כן יחס ה' אל ו' כיחס ח' אל ט' . וגם כן הנה מפני כפלי מ' לשעור ה' ככפלי נ' לשעור ו' אם כן יחס ה' אל ו' כיחס מ' אל נ' אבל יחס ה' אל ו' כיחס ח' אל ט' . אם כן יחס מ' אל נ' כיחס ח' אל ט' . וגם כן הנה יחס ב' אל ג' כיחס ד' אל ה' . וכבר נלקח לשני שעורי ב"ד כפלים שוים והם ט"ל . ולשני שעורי ג"ה כפלים שוים והם כ"מ אם כן יחס ט' אל כ' כיחס ל' אל מ' . וכבר התבאר כי יחס ח' אל ט' כיחס מ' אל נ' . אם כן שני שעורי ח"ל אם נוספים יחד על שני שעורי כ"נ ואם שוים יחד להם . ואם חסרים יחד משניהם וח"ל כפלים שוים לשני שעורי א"ד וכ"נ לשני שעורי ג"ו אם כן יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ו' . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היה יחס הראשון אל השני כיחס השלישי אל הרביעי ויחס החמישי כ"ד אל השני כיחס הששי אל הרביעי הנה יחס הראשון והחמישי מאמר חמישי 30 מקובצים אל השני כיחס השלישי והששי מקובצים אל הרביעי . המשל בו כי יחס הראשון והוא א"ב אל השני והוא ג' כיחס השלישי והוא ד"ה אל הרביעי והוא ו' . ויחס החמישי והוא ב"ח אל השני והוא ג' כיחס הששי והוא ה"ט אל הרביעי והוא ו' . הנה אומר כי יחס הראשון והחמישי מקובצים והוא א"ח אל השני והוא ג' כיחס השלישי והששי מקובצים והוא ד"ט אל הרביעי והוא ז' . מופתו כי יחס א"ב אל ג' כיחס ד"ה אל ז' . אבל יחס ג' אל ב"ח כיחס ז' אל ה"ט הנה השווי יהיה יחס א"ב אל ב"ח כיחס ד"ה אל ה"ט . וכאשר הרכבנו יהיה יחס א"ח אל ח"ב כיחס ד"ט אל ט"ה אבל יחס ח"ב אל ג' כיחס ה"ט אל ו' . הנה בשווי יהיה יחס א"ח אל ג' כיחס ד"ט אל ו' . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר יהיו ארבעה שעורים מתיחסים והיה כ"ה הראשון היותר גדול מהם והאחרון היותר קטן מהם הנה שניהם מקובצים יותר גדולים מן הנשארים מקובצים . המשל בו כי ארבעה שעורי אב'ג'ד' ה'ז' מתיחסים יחס א"ב אל ג"ד כיחס ה' אל ו' וא"ב היותר גדול מהם וו' היותר קטן מהם . הנה אומר כי א"ב וו' מקובצים יותר גדולים מג"ד וה' מקובצים .. מופתו אנחנו נבדיל מן א"ב כמו ה' והוא א"ח ומן ג"ד כמו ז' והוא ג"ט הנה יחס א"ב אל ג"ד כיחס ה' אל ז' וה' כמו א"ח וז' כמו ג"ט אם כן א"ב אל ג"ד כיחס א"ח אל ג"ט . אם כן יחס א"ב אל ג"ד כיחס ח"ב הנשאר אל ט"ד הנשאר וכאשר המירונו היה יחס א"ב אל ב"ח כיחס ג"ד אל ד"ט . וא"ב הראשון יותר גדול מן ג"ד השלישי אם כן ב"ח השני יותר גדול מן ט"ד הרביעי ונשים א"ח וט"ג משותפים אם כן שני שעורי א"ב וט"ג יותר גדולים מא"ח וג"ד וג"ט כמו ו' וא"ח כמו ה' אם כן א"ב וו' מקובצים יותר גדולים מן ג"ד וה' מקובצים . וזה מה שרצינו לבאר .. נשלם המאמר החמישי מספר אקלידס החכם .. הקדמות המאמר הששי השטחים המתדמים הם אשר זויותיהם שוות . וצלעותיהם המקיפות בזויות השוות מתיחסות . והשטחים המספיקות הצלעות הם אשר צלעותיהם מתיחסות על ההקדמה והאיחור .. מצאנו בנסחא אחרת המספיקות הם אשר בכל אחד מהם הקדמות ונמשכות .. הגובה בתמונה הוא העמוד המוצא מנקודת ראשו אל תושבתה . ומצאנו בקצת הנסחאות הגובה בתמונה הוא היותר גדול שבעמודים הנופלים מנקודת מה מן הנקודות אשר על מקיף תמונה מן התמונות אי זה תמונה שתהיה על תושבת או על קו אשר על יושרו .. ויאמר בקו הישר שהוא חולק על יחס בעל אמצע ושתי קצוות כאשר היה הקו בכללו אל היותר קטן משניהם .. מאמר ששי מתדמים . אם כן יחס ב"ג אל א"ב כיחס א"ב אל ב"ד ויחס ב"ג אל ב"ד כיחס השטח הסמוך אל ג"ב אל השטח הסמוך אל א"ב הדומה אליו וכן יחס ב"ג אל ג"ד כיחס השטח הסמוך אל ב"ג אל השטח הסמוך אל א"ג הדומה אליו אם כן יחס ב"ג אל ב"ד ד"ג יחד כיחס השטח הסמוך אל ב"ג אל שני השטחים הדומים אליו הסמוכים אל א"ב א"ג יחד . וב"ג כמו ב"ד ד"ג אם כן השטח הסמוך אליו כמו שני השטחים הסמוכים אל שניהם יחד וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו בשתי עגולות שוות שתי זויות על המרכז או על הקו המקיף ל"ד הנה יחס הזוית אל הזוית כיחס שתי הקשתות אשר הם עליהם אחת אל אחת . המשל בו בשתי עגולות א'ב'ג' ד'ה'ו' השוות על מרכזיהם שתי זויות ג'ח'ב' ה'ט'ו' הנה אומר כי יחס קשת ב"ג אל קשת ה"ו כיחס זוית ב'ח'ג' אל זוית ה'ט'ו' וכיחס זוית ג'א'ב' אל זוית ה'ד'ו' .. המופת אנחנו נבדיל מעגולת א'ב'ג' כמו קשת ב"ג כמה שרצינו . נאמר שנבדיל ג"ב כ"ל ומעגולת ד'ה'ו' גם כן כמו קשת ה"ו כמה שנרצה נאמר שנבדיל ו"מ מ"נ ונוציא שני קוי כ"ח ח"ל ושני קוי ט"מ ט"נ הנה קשתות ב"ג ג"כ כ"ל שוות אם כן זויות ב'ח'ג' ג'ח'ב' כ'ח'ל' שוות . אם כן כפלי קשת ב"ל לקשת ב"ג ככפלי זוית ב'ח'ל' לזוית ב'ח'ג' . וכן כפלי קשת ה"נ לקשת ה"ו ככפלי זוית ה'ט'נ' לזוית ה'ט'ו' . ואם היה ב"ל יוסיף על קשת ה"נ הנה זוית ב'ח'ל' תוסיף על זוית ה'ט'נ' . ואם יהיה שיהיו שוים אליה הנה הוא שוה אליה . ואם היו שיחסרו ממנה הנה היא תחסר ממנה אם כן השעורים ארבעה קשת ב"ג וקשת ה"ו וזוית ב'ח'ג' וזוית ה'ט'ו' וכפלי קשת ב"ג וזוית ב'ח'ג' השווי הפעמים היא קשת ב"ל וזוית ב'ח'ל' וכפלי קשת ה"ו וזוית ה'ט'ו' היא קשת ה"נ וזוית ה'ט'נ' . וכבר התבאר כי קשת ב"ל אם היתה נוספת על קשת ה"נ הנה זוית ב'ח'ל' נוספת . ואם היתה שוה לה הנה היא שוה לה . ואם היתה חסרה ממנה הנה היא חסרה ממנה . אם כן יחס קשת ב"ג אל קשת ה"ו כיחס זוית ב'ח'ג' אל זוית ה'ט'ו' . וזוית א' אשר על המקיף הוא חצי זוית ב'ח'ג' אשר על המרכז . וזוית ה'ד'ו' הוא חצי זוית ה'ט'ו' אם כן יחס קשת ב"ג אל קשת ה"ו גם כן כיחס זוית א' אל זוית ד'. וזה מה שרצינו לבאר .. נשלם המאמר הששי

Book Seven

המאמר השביעי

הקדמות המאמר האחדות הוא הדבר אשר בו יאמר לדבר אחד מן הנמצאות אחד.. המספר הוא הקבוץ המורכב מן האחדים. המספר הקטן יהיה חלק מן המספר הרב ^ כאשר היה שלא ^ כאשר היה שימנה הרב ימנה אותו.. המספר הרב יהיה כפלים למספר הקטן כאשר היה הקטן מונה אותו.. ויהיה חלקים ממנו המספר הזוג הוא אשר יחלק בשני חלקים שוים.. המספר הנפרד הוא אשר אי אפשר שיחלק לשני חלקים שוים ואשר יתחלף הזוג באחד. המספר אשר יאמר לו זוג הזוג הוא אשר ימנה אותו מספר זוג פעמים מספרם זוג. המספר אשר יאמר לו זוג הנפרד הוא אשר ימנהו מספר נפרד פעמים מספרם זוג.. המספר אשר יאמר לו נפרד הנפרד הוא אשר ימנהו מספר נפרד פעמים מספרם נפרד.. המספר אשר יקרא ראשון הוא אשר ישיגהו המנין באחד לבד.. המספר אשר יאמר לו המורכב הוא אשר ישיגהו המנין במספר אחר. המספרים המשותפים הם אשר ימנום מספרים משותפים מספרים מהאחד.. המספרים המובדלים הם אשר ימנו אותם מספרים משותפים האחד לבדו.. המספר המוכה הוא אשר יכפל פעמים במנין מה במוכה בו מן האחדים ויהיה מה שיתקבץ מספר האחד.. המרובע הוא המקובץ מהכאת מספר בדומה לו או הוא אשר יקיפו בו שני מספרים שוים.. המספר המעוקב הוא המקובץ מהכאת מספר במה שיתקבץ מהכאתו בדומה לו או הוא אשר יקיפו בו שלשה מספרים שוים.. המספר המשוטח הוא המקובץ מהכאת מספר מה שהיה או הוא אשר יקיפו בו שני מספרים. ויקראו שני המספרים אשר הוכה אחד משניהם באחר והתקבץ משניהם המשוטח ההוא צלע השטח. והמספר המוגשם הוא המקובץ מהכאת מספר במה שיתקבץ מהכאת אחד משני מספרים באחר.. והמספרים השלשה צלעות מוגשם והמספרים המתיחסים הם אשר יהיו הראשון מן השני והשלישי מן הרביעי חלק אחד בעצמו או חלקים אחדים בעינם .. המספרים המשוטחים והמוגשמים הדומים הם אשר צלעותיהם מתיחסות.. המספר השלם הוא השוה לכל חלקיו.. תמו ההקדמות כל שני מספרים מתחלפים יחסר מהרב משניהם מה שבו מכפלי א הקטן עד שיותר פחות מן הקטן אחר כן יחסר מן הקטן מה שבו מכפלי היתרון ההוא ויותר פחות ממנו . אחר כן יחוסר מן היתרון הראשון מה שבו מכפלי המותר השני וישאר פחות ממנו . עוד לא יסורו יחסרו כן ולא יכלה במה שישאר משניהם אל מספר אחר אשר ילוה לו לפניו עד שיכלה אל האחר הנה שני המספרים המתחלפים נבדלים . המשל בו כי שני מספרי א'ב'ג'ד' יחוסר מן הגדול משניהם והוא א"ב ממנו מדמיוני ג"ד הפחות משניהם והוא ט"כ ונשאר פחות מן ג"ד והוא א"ט . עוד חוסר מן ג"ד מה שבו מדמיוני א"ט והוא ז"ח והותיר פחות מן א"ט והוא ג"ח . עוד חוסר מן א"ט מה שבו מדמיוני ג"ח והוא כ"ט ונותר

המאמר השביעי

א"ב והוא אחד ואומר כי שני מספרי א"ב ג"ד נבדלים.. המופת.. כי אם לא יהיה מספרי א"ב ג"ד נבדלים הנה ימנה שניהם מספר מה אם היה אפשר והוא מספר ה' . אם כן מספר ה' ימנה ג"ד וג"ד ימנה ט"ב . אם כן ימנה ט"כ והוא ימנה ^ הנה הוא אם כן ימנה כל א"ט וט"א ימנה ח"ד . אם כן ה' ימנה ח"ד וימנה כל ^ כל א"ב ג"ד הנה הוא אם כן ימנה ח"ג וח"ג ימנה כ"ט אם כן ה' ימנה כ"ט והוא ימנה כל ט"א הנה הוא אם כן ^ לא ימנה א"ב ג"ד מספר זולת האחד אם כן שניהם נבדלים . ומ'ש'ל'.. ^ ימנה* א"כ וא"כ אחד וה' מספר נרצה שנבאר איך נמצא גדול מספר משותף ימנה שני מספרים ידועים ב' זה שקר אם כן לא משותפים בלתי שוים . הנה נשים שני המספרים הידועים המשותפים הבלתי שוים שני מספרי א"ב ג"ד ונרצה למצוא המספר היותר גדול המשותף אשר ימנה שניהם יחד . הנה אם היה ג"ד ימנה א"ב והוא ימנה עצמו הנה הוא גדול מספר שימנה שניהם יחד כי הוא בלתי אפשר שימנה שניהם יחד מספר יותר גדול ממנו . ואם היה ג"ד בלתי מונה א"ב הנה א"ב ג"ד אם כן מתחסרים^ כמו שספרנו קודם . כי הנה אי אפשר ^כאשר יתחסרו שלא יותיר מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו . כי הוא אם לא יותיר מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו הנה שניהם אם כן^ נבדלים . הנה ג"ד כאשר מנה ב"ה יותיר פחות ממנו ^מא' מזה .. והוא א"ה וה"א כאשר מנה ג"ד יחס^ פחות ממנו והוא ז"ג אם כן הנה ימנה ז"ג ה"א . אם כן ^יותיר ז"ג ימנה ה"א וה"א ימנה ז"ד אם כן ז"ג ימנה ז"ד וימנה עצמו . אם כן ז"ג ימנה כל ג"ד וג"ד ימנה ה"ב^ ימנה ה"א אם כן ז"ג ימנה ה"ב וימנה א"ה אם כן ז"ג ימנה כל א"ב וימנה ג"ד הנה ^וז"ג הוא אם כן מספר משותף לשניהם . ואומר כי הוא המספר הגדול המשותף הנה אם [כן] לא יהיה ז"ג הוא המספר הגדול המשותף אשר ימנה א"ב ג"ד יחד הנה ימנה אותם מספר אחר יותר מז"ג הוא המספר המשותף והוא ח'^ אם כן ח' ימנה ה"ב וימנה כל ^ אם כן ח' ימנה ג"ד א"ב . הנה ח' אם כן ימנה א"ה וגם כן הנה ח' ימנה א"ה וה"א ימנה ז"ד אם כן ח' ימנה ז"ד וימנה וג"ד ימנה ה"ב כל ג"ד הנה הוא אם כן ימנה זג וז"ג פחות ממנו . הנה אם כן הגדול ימנה הפחות זה שקר . אם כן לא ימנה שני מספרי א"ב ג"ד מספר יותר ממספר ז"ג אם כן ז"ג גדול מספר ימנה א"ב ג"ד הנה כבר מצאנו גדול מספר משותף ימנה א"ב ג"ד והוא ז"ג וזה מ'ש'ל'.. ובכאן התבאר כי כל מספר ימנה שני מספרים הנה הוא גם כן ימנה המספר הגדול אשר ימנה שניהם יחד מספר משותף . ומ'ש'ל' .. נרצה למצא גדול מספר משותף ימנה שלשה מספרים ידועים משותפים ג' בלתי שוים . הנה נשים המספרים הידועים המשותפים הבלתי שוים א'ב'ג' ונקח גדול מספר משותף ימנה שני מספרים והם א"ב משותף משניהם והוא מספר ד' אם כן ד' ימנה ג' או לא ימנה אותו . ונאמר תחלה שימנה אותו והוא ימנה א"ב אם כן ד' ימנה א'ב'ג' הנה אומר שהוא גדול מספר משותף ימנה אותם יחד . שאם לא יהיה ד' גדול מספר ימנה א'ב'ג' הנה ימנה אותם מספר גדול מד' והוא מספר ה' אם כן ה' ימנה א'ב'ג' אם כן הוא ימנה א"ב . וימנה המספר הגדול היותר אשר ימנה שניהם

המאמר השביעי 40

והוא ד' אם כן ה' ימנה ד' הגדול ימנה הפחות זה שקר אם כן לא ימנה א'ב'ג' מספר גדול מן ד' . וגם כן נאמר שיהיה ד' לא ימנה ג' ונקח גדול מספר ימנה שני מספרי ג"ד והוא ה' אם כן ימנה ד' וד' ימנה שני מספרי א"ב וימנה ג' אם כן ה' ימנה א'ב'ג' יחד הנה אומר שהוא המספר הגדול היותר משותף אשר ימנה אותם שאם לא יהיה ה' גדול יותר מספר משותף א'ב'ג' אם כן ז' ימנה א"ב וימנה המספר הגדול המשותף אשר ימנה שניהם יחד והוא ד' אם כן ז' ימנה ד' והוא ימנה ג' . אם כן ז' ימנה גדול מספר ימנה ג"ד והוא ה' הנה ז' אם כן ימנה ה' הגדול ימנה הפחות זה שקר אם כן לא ימנה א'ב'ג' מספר גדול מן ה' הנה כבר מצאנו גדול מספר משותף ימנה א'ב'ג' השלשה הידועים המשותפים הבלתי שוים. ומ'ש'ל'.. כל שני מספרים מתחלפים ד' הנה הקטן אם שיהיה חלק מן הגדול ואם חלקים המשל בו כי שני מספרי א'^ מתחלפים והקטן משניהם ג"ד הנה אומר כי ג"ד אם* מן א' ואם חלקים. ^ג'ד' *חלק המופת כי ג"ד אם היה שימנה א' הנה הוא חלק ממנו ואם היה שלא ימנה אותו הנה א' ג"ד נבדלים או יהיה ג"ד חלקים מן א' משותפים . ואם היו נבדלים הנה אנחנו כאשר חלקנו ג"ד לאחדים בו יהיה כל אחד מן ג"ד חלק מן א' ואם היו משותפים לקחנו גדול מספר^ משותף ימנה אותם והוא ה"ז ונחלק ג"ד על ה"ז ויצא ^מב' מזה .. ג"ח ח"ט ט"ד הנה ז"ה ימנה א' וישתוה לכל אחד מן ג"ח ח"ט ט"ד . אם כן כל אחד מן ג"ח ח"ט ט"ד חלק מן א' הנה ג"ד אם כן חלקים מן א' . וזה מה שרצינו לבאר.. כאשר יהיה מספר מה חלק ממספר ומספר אחד כמו החלק ההוא ממספר ה' אחר הנה שנים הקטנים מקובצים מהשנים הגדולים מקובצים הם החלק ההוא אשר היה אחד מן השנים הקטנים מאחד מהשנים הגדולים . המשל בו כי מספר א' חלק ממספר ג"ד ומספר ז' ממספר ח"ט כמו החלק ההוא הנה אומר כי שני מספרי א"ז מקובצים משני מספרי ח"ט ג"ד מקובצים הם החלק ההוא אשר הוא א' מן ג"ד.. המופת כי חלק א' מן ג"ד הוא חלק ז' מן ח"ט אם כן שעור^ מה שבג'ד' ^מפתיחת זה מכפלי א' כשעור מה שב'ח'ט' מכפלי ז' . הנה נחלק ג"ד על א' ויצא ג"כ כ"ד ונחלק ח"ט על ז' ויצא ח"ל ל"ט הנה מספר ג"כ כ"ד כמספר ח"ל ל"ט וג"כ כמו א' וח"ל כמו ז' אם כן ג"כ ח"ל כמו א"ז וכן כ"ד ל"ט כמו א"ז אם כן מנין מה שב'ג'ד' מדמיוני א' כמנין מה שב'ג'ד' ה"ט מקובצים מדמיוני א"ז מקובצים אם כן חלק א' מן ג"ד הוא חלק ז"א מקובצים מן ג"ד ח"ט מקובצים . ומ'ש'ל' .. כאשר היה מספר מה חלקים ממספר אחר ו' הנה השנים הקטנים ומספר אחד כמו החלקים ההם ממספר אחר . הנה השנים הקטנים מן השנים הגדולים מקובצים כמו חלקי אחד מן השנים הקטנים מקרובו מן השנים הגדולים . המשל בו כי מספר א"ב חלקים ממספר ג' . ומספר ה"ז ממספר ח' כמו חלקי א"ב מן ג' הנה אומר כי כל א"ב ה"ז מכל ג"ח כמו חלקי א"ב מן ג' המופת כי חלקי א"ב מן ג' כמו חלקי ה"ז מן ח' . והנה נחלק א"ב בחלקי ג' א"כ כ"ב וה"ז

המאמר השביעי

בחלקי ח' ויצא ה"ל ל"ז הנה מנין א"כ כ"ב כמנין ה"ל ל"ז אם כן חלק א"כ מן ג' הוא חלק ה"ל מן ח' הנה אם כן^ כל א"כ ה"ל היו מכל ג"ח כמו חלק א"כ מן ג' . וכן כאשר קבץ ב"כ ל"ז ^מה' מזה .. היו מכל ג"ח כמו חלק כ"ב מן ג' . אם כן א"ב ה"ז כאשר יקובצו היו מן ג"ח מקובצים כמו חלקי א"ב מן ג' ו'מ'ש'ל'.. כאשר היו ארבעה מספרים והיה הראשון חלק ז' מן השני והיה השלישי מן הרביעי כמו החלק ההוא הנה אנחנו כאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר יהיה הראשון מן השלישי כמו החלק או החלקים אשר יהיה השני מן הרביעי . המשל בו כי מספר א' חלק ממספר ג"ב ומספר ד' חלק ממספר ה"ז כמו חלק א' מן ג"ב הנה אנחנו כאשר המירונו היה חלק או החלקים אשר יהיה הראשון והוא א' וד' הוא החלק או החלקים אשר יהיה הראשון מן השלישי והם א' וד' הוא החלק או החלקים אשר יהיה השני מן הרביעי והם ב"ג וה"ז .. המופת כי חלק א' מן ב"ג הוא חלק ד' מן ה"ז אם כן מה שבכ"ג מדמיוני א' כמו מה שבה"ז מדמיוני ד' . ונחלק ב"ג מדמיוני א' ויצא ב"ח ח"ג כמו מנין ה"ט ט"ז וב"ח כמו ח"ג וה"ט כמו ט"ז אם כן החלק או חלקים^ אשר הוא ב"ח מן ה"ט הוא החלק או החלקי' ^מה' מזה אשר הוא ב"ג מן ה"ז וב"ח כמו א' וה"ט כמו ד' . אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ד' הוא החלק או החלקים אשר הוא ב"ג מן ה"ז. וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו ארבעה מספרים והיה הראשון חלקים מן השני והיה השלישי ח' מן הרביעי כמו החלקים ההם הנה כאשר המירונו היו החלקים או החלק אשר היו הראשון מן השלישי כמו החלקים או החלק אשר יהיה השני מן הרביעי המשל בו כי מספר א"ב חלקים ממספר ג' ומספר ד"ה ממספר ו' כמו חלקי א"ב מן ג' . הנה אומר כי אנחנו כאשר המירונו יהיו החלקים או החלק אשר א"ב מן ד"ה הם החלק או החלקים אשר יהיה ג' מן ו' .. המופת כי החלקים אשר הם א"ב מן ג' הם החלקים אשר הם ד"ה מן ו' הנה מה שבא"ב מדמיוני חלקי ג' כמו מה שבד"ה מדמיוני חלקי ו' . ונחלק א"ב בחלקי ג' ויצא א"ח ח"ב ונחלק ד"ה בחלקי ו' ויצא ד"ט ט"ה הנה מנין א"ח ח"ב כמו מנין ד"ט ט"ה . וא"ח כמו ח"ב וד"ט כמו ט"ה אם כן חלק א"ח מן ג' כחלק ד"ט מן ו' . וכאשר המירונו הנה החלק או החלקים אשר הוא מן ד"ט הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ו' . והחלק אשר הוא ח"ב מן ג' הוא החלק אשר הוא ט"ה מן ו' . וכאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר הוא ח"ב מן ט"ה הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ו' . וכבר התבאר כי החלק או החלקים אשר הוא א"ב מן ד"ה הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ו' . ומ'ש'ל' .. כאשר היה מספר מה חלק ממספר אחר כחלק מה שיחסר ממנו הנה ממה ט' שיחסר מן האחר הנה הנשאר מאחד משניהם מן הנשאר מן האחר הוא חלק הכל מן הכל .. בנסחא האחרת כאשר היו שני מספרים אחד מהם חלק מן האחר וחוסר מכל אחד מהם מספר והיה המחוסר מהחלק למחוסר

המאמר השביעי 41

מהכל בכל מהכל הנה הנשאר מהחלק מהנשאר מהכל כחלק הכל מהכל .. המשל בו כי מספר א"ב חלק ממספר ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה ג"ו וחלק א"ב מן ג"ד כמו חלק א"ה מן ג"ו הנה אומר כי חלק א"ב ה"ב הנשאר הוא חלק כל א"ב מכל ג"ד .. המופת אנחנו נשים חלק א"ה מן ג"ו הוא חלק ב"ה מן ג"ח אם כן חלק א"ה מן ג"ו הוא חלק א"ב מן ו"ח וחלק א"ה מן ג"ו הוא חלק א"ב מן ג"ד אם כן חלק א"ב מן ח"ו הוא חלק א"ב מן ג"ד . אם כן ח"ו כמו ג"ד ויחוסר ג"ו המשותף וישאר ג"ח כמו ו"ד . וכבר היה חלק א"ה מן ג"ו הוא חלק ה"ב מן ג"ח אם כן חלק א"ה מן ג"ו הוא חלק ה"ב מן ד"ו . וחלק א"ה מן ג"ו הוא חלק א"ב מן ג"ד . אם כן חלק ה"ב מן ו"ד הוא חלק א"ב מן ג"ד . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היה מספר חלקים י' ממספר אחר כחלקי מה שיחסר ממנו ממה שיחוסר מן האחר הנה הנשאר מן הנשאר הוא חלקי הכל מן הכל . המשל בו כי מספר א"ב חלקי' ממספר ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה ג"ו . וחלקי א"ה מן ג"ו כחלקי א"ב מן ג"ד . הנה אומר כי חלקי ה"ב הנשאר מחלקי ו"ד הנשאר הם חלקי כל א"ב מחלקי כל ג"ד .. המופת אנחנו נשים ח"ט כמו א"ב אם כן כל חלקי ח"ט מן ג"ד הם חלקי א"ה מן ג"ו . ונחלק ח"ט בחלקי ג"ד ויצא ח"כ כ"ט . ונחלק א"ה בחלקי ג"ו ויצא א"ל ל"ה הנה מנין ח"כ כ"ט כמו מנין א"ל ל"ה אם כן חלק ח"כ מן ג"ד הוא חלק א"ל מן ג"ו וג"ד גדול מן ג"ו אם כן חלק ח"ב מן ג"ד כחלק ח"מ מן ג"ו . וישאר מ"כ מן ו"ד כמו חלק ח"כ מן ג"ד וגם כן הנה חלקי כ"ט מן ג"ד כחלקי ל"ה מן ג"ו . וג"ד גדול מן ג"ו אם כן כ"ט גדול מן ל"ה ונשים כ"ל כמו ל"ה אם כן חלק כ"ט מן ג"ד כחלק כ"נ מן ג"ו ונשאר ט"נ מן ו"ד כמו החלק כל כ"ט מכל ג"ד וכאשר קובץ מ"כ נ"ט היו מן ו"ד כמו כל ח"ט מכל ג"ד . ומ"כ נ"ט יחד כמו ה"ב וח"ט כמו א"ב הנה נשאר חלקי ה"ב מן ו"ד כמו חלקי א"ב מן ג"ד . ומ'ש'ל' כאשר חוסר משני מספרים שני מספרים והיה יחס המחוסר אל המחוסר י"א כיחס הכל אל הכל הנה יחס הנשאר אל הנשאר כיחס הכל אל הכל . המשל בו כי שני מספרי א"ב וג"ד חוסר משניהם א"ה וג"ו והיה יחס א"ב אל ג"ד כיחס א"ה אל ג"ו הנה אומר כי יחס ה"ב הנשאר אל ו"ד הנשאר כיחס א"ב אל ג"ד .. המופת כי יחס א"ב אל ג"ד כיחס א"ה אל ג"ו . אם כן החלק או החלקים אשר הם א"ב מן ג"ד הוא החלק או החלקים אשר הם א"ה מן ג"ו . וישאר ה"ב מן ו"ד הוא החלק או החלקים אשר הם א"ב מן ג"ד אם כן יחס ה"ב אל ג"ד כיחס א"ב אל ג"ד וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו מספרים מתיחסים כמה שיהיו י"ב הנה יחס אחד מן הקודמים אל קרובו מן הנמשכים כיחס הקודמים אל הנמשכים . המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס א"ג יחד אל ב"ד יחד .. המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' . אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' הוא החלק או

המאמר השביעי

החלקים אשר ג' מן ד' . וכאשר קובץ א"ג וקובץ ב"ד היה החלק או החלקים אשר הוא א"ג מן ב"ד יחד הוא החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' יחד אם כן יחס א' אל ב' כיחס א"ג יחד אל ב"ד יחד ומ'ש'ל' .. כל ארבעה מספרים י"ג מתיחסים הנה הם כאשר הומרו יהיו מתיחסים המשל בו כי ארבעה מספרי א"בג"ד מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' הנה אומר שהם כאשר הומרו היה יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' .. המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ד' . וכאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר הוא א' מן ג' הוא החלקים אשר הוא ב' מן ד' אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' . ומ'ש'ל' .. כאשר היו מספרים כמה שיהיו ומספרים אחרים על מספרם כל שני י"ד מספרים מן הראשון על יחס שני מספרים מן האחר הנה הם ביחס השווי מתיחסים . המשל כי מספרי א'ב'ג' ומספרי ד'ה'ו' על מנין אחד וכל שני מספרים מן הראשון על יחס שני מספרים מן האחר יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' ויחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ו' הנה אומר שהם ביחס השוים יהיה יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ו' .. המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' . וכאשר המירונו היה יחס א' אל ד' כיחס ב' אל ה' וכבר התבאר כי יחס א' אל ד' כיחס ב' אל ה' אם כן יחס א' אל ג' כיחס ג' אל ז' . ומ'ש'ל' .. כאשר ט"ו היה האחד ימנה מספר מה בשעור מספר אחר הנה אנחנו כאשר המירונו היה האחד ימנה המספר המונה בשעור מה שימנה המספר המנוי את המנוי המספר אשר ימנהו האחר . המשל בו כי האחד ימנה מספר א"ב בשעור מה שימנה מספר ג' מספר ה"ו . הנה אומר כי אנחנו כאשר המירונו האחד ימנה מספר ג' בשעור מה שימנה א"ב מספר ה"ו המופת כי מה שבא"ב מן האחד כמו מה שבה"ו מדמיוני ג' ונחלק א"ב באחדים ויצא א"ח ה"ט ט"ב וה"ו על ג' . ויצא ה"כ כ"ל ל"ו הנה סכום אחד א"ח ח"ט ט"ב שוים לסכום ה"כ כ"ל ל"ו אם כן שעור האחד והוא א"ח ממספר ה"כ כשעור האחד והוא ח"ט ממספר כ"ל וכשעור האחד והוא ט"ב ממספר ל"ו ושעור אחד מן הקודמים . מקרובו מהנמשכים כשעור כל הקודמים מכל הנמשכים . אם כן שעור האחד והוא א"ח ממספר ה"כ כשעור א"ב מן ה"ו אם כן חלק א"ח מן ה"כ הוא חלק א"ב מן ה"ו . וא"ח שוה לאחד . ומספר ה"כ שוה למספר ג' אם כן שעור מה שימנה האחד ג' כשעור מה שימנה א"ב ה"ו . ומ'ש'ל' כל שני מספרים יוכה כל אחד משניהם באחר הנה שני שטחיהם שוים . י"ו המשל בו כי מספר א' הוכה בו מספר ב' והיה ג' ומספר ב' הוכה בו מספר א' והיה ד' הנה אומר כי ג"ד שוים . המופת כי א' הוכה בו מספר ב' והיה ג' אם כן ב' ימנה ג' בשעור אחדי א' והאחר ימנה א' בשעור אחדיו

המאמר השביעי 42

ואם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ב"ג . וכאשר המירונו הנה מה שימנה האחד ב' בשעור מה שימנה א"ג אם כן [שעור] האחד מן ב' כשיעור א' מן ג' . ויהיה שעור האחד מן ב' כשעור א' מן ד' מפני כי ב' הוכה בו א' והיה ג' המקובץ ד' . אם כן יחס א' אל ג' וד' אחד אם כן ג"ד שוים . ומ'ש'ל' .. כל מספר יוכו בו שני י"ז מספרים הנה שעור אחד משני השטחים אצל האחר בשעור אחד משני המספרים אצל האחר . המשל בו כי מספר א' הוכו בו שני מספרי ב"ג והתקבץ משניהם שני שטחי ד"ה הנה אומר כי שעור ב' מן ג' כשעור ד' מן ה' .. המופת כי א' הוכה בו ב' והתקבץ בו ד' אם כן ב' ימנה ד' בשעור אחדי א' והאחד ימנה א' בשעור אחדיו אם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ב"ד . וגם כן הנה א' הוכה בו ג' והתקבץ ה' אם כן ג' ימנה ה' בשעור אחדי א' והאחד ימנה א' בשעור אחדיו . אם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ג"ה אם כן שעור האחד מן א' כשעור ג' מן ה' וכן שעור האחד מן א' כשעור ב' מן ד' אם כן שעור ב' מן ד' כשעור ג' מן ה' . וכאשר המירונו היה שעור ב' מן ג' כשעור ד' מן ה' וזה מה שרצינו לבאר .. כל מספר יוכה בשני מספרים הנה יחס אחד משני י"ח השטחים אל האחר כיחס אחד משני המספרים אל האחר . המשל בו כי שני מספרי א"ב הוכה בשניהם מספר ג' והיו שני השטחים שני מספרי ד"ה הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' . המופת כי א' הוכה בו ג' והיה המקובץ ד' אם כן ג' הוכה בו א' והיה המקובץ ד' . וגם כן הנה ב' הוכה בו ג' והיה המקובץ ה' אם כן ג' הוכה בו ב' והיה המקובץ ה' אם כן מספר ג' הוכו בו שני מספרי א"ב והיו מזה שני שטחי ד"ה אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' . ומ'ש'ל' .. כל מספרים מתיחסים הנה שטח הראשון ברביעי כמו שטח השני בשלישי י"ט ואם היה שטח הראשון ברביעי כמו השטח השני בשלישי הנה המספרים הארבעה מתיחסים המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד הארבעה מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' ושטח א' הראשון בד' הרביעי מספר ז' . ושטח ב' השני בג' השלישי מספר ה' הנה אומר כי ה"ז שוים .. מופת אנחנו נכה א' בג' ויהיה ח' הנה א' בשני מספרי ג"ד והתקבץ מזה שני שטחי ח"ז . אם כן שעור ג' מן ד' כשעור ח' מן ז' ושעור ג' מן ד' כשעור א' מן ב' . אם כן שעור מן ב' כשעור ח' מן ז' . וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ח' אבל ב' הוכה בג' והיה ה' . אם כן שעור א' מן ב' כשעור ח' מן ה' . וכבר התבאר כי שעור א' מן ב' כשעור ח' מן ז' אם כן יחס ח' אל ה"ז אחד . אם כן ה' כמו ז' . עוד תהיה ה' כמו ז' הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' .. מופת כי ההנהגה אחת הנה א' הוכה בג' והיה ח' והוכה בד' והיה ז' אם כן שעור ג' מן ד' כשעור ח' מן ה"ז וז' כמו ה' . אם כן שעור ג' מן ד' כשעור ה' מן ה' . וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ח' וב' הוכה בג' והיה ה' אם כן שעור א' מן ב'

כשעור ח' מן ה' וכבר התבאר כי שעור ח' מן ה' כשעור ג' מן ד' אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' וזה מ'ש'ל' .. המעט שבמספרים על יחס הנה הם ימנו כ' המספרים אשר על יחסם המעט למעט והרב לרב . המשל בו כי המעט שבמספרים על יחס א' אל ג' והוא ה"ז אל ח"ט הנה אומר כי ה"ז ימנה א' בשעור מה שימנה ח"ט ג' . וזה כי אנחנו כבר בארנו כי חלק כל אחד מחברו או חלקיו כחלק אחד מן האחר או חלקיו . שאם לא יהיה ה"ז חלק מן א' הנה הוא חלקים ממנו . כי הוא פחות ממנו ויהיה ח"ט חלקים מן ג' כחלקי ה"ז מן א' ונחלק ה"ז בחלקי א' ויצא ה"כ כ"ז ונחלק ח"ט בחלקי ג' ויצא ח"ל ל"ט אם כן סכום ה"כ כ"ז כמו סכום ח"ל ל"ט וה"כ כמו כ"ז וח"ל כמו ל"ט אם כן שעור ה"כ מן ח"ל כשעור ה"ז מן ח"ט . אם כן ה"כ וח"ל על יחס ה"ז וח"ט . וה"כ ח"ל פחות מן ה"ז וח"ט זה שקר מפני כי ה"ז וח"ט היו הקטן שבמספרים על יחסם אם כן אין ה"ז חלקים מן א' אבל הוא חלק אחד אם כן ח"ט מן ג' הוא חלק כמו חלק ה"ז מן א' אם כן ה"ז ימנה א' בשעור מה שימנה ח"ט ג' ומ'ש'ל' .. שני מספרים הקטנים על יחס הנה הם כ"א נבדלים . המשל בו כי שני מספרי א"ב הקטנים שני מספרים על יחס שניהם הנה אומר כי שניהם נבדלים . המופת אם יהיו משותפים הנה ימנה שניהם מספר ג' ונאמר שהוא אחדי ד' שיעור מה שימנה ג"א ואחדי ה' שיעור מה שימנה ג"ב . אם כן ג' ימנה א' בשיעור אחדי ד' והנה ג' הוכה בד' והיה א' . וגם כן הנה ג' ימנה ב' בשעור אחדי ה' והנה ג' הוכה בה' והיה ב' אם כן ג' הוכה בשני מספרי ד"ה והיה מזה א"ב . אם כן יחס ד' אל ה' כיחס א' אל ב' וד' וה' קטן מא' וב' זה שקר כי א"ב היו שני המספרים הקטנים על יחס שניהם אם כן לא ימנה א"ב מספר אחד . אם כן שניהם נבדלים . מ'ש'ל' .. כל שני מספרים נבדלים הנה שניהם שני המספרים הקטנים על יחסם כ"ב המשל בו שני מספרים א"ב נבדלים הנה אומר שהם הקטנים שבמספרים על יחסם .. המופת שאם לא יהיו כן נאמר שיהיו שני מספרים קטנים משניהם ושני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם הם ג"ד . אם כן שעור מה שימנה ג"א כשעור מה שימנה ד"ב ויהיו אחדי מספר אחד והוא ה' בשעור מה שימנה ג"א אם כן ד' ימנה ב' בשעור אחדי ה' . וה' ימנה א' בשעור אחדי ג' וה' ימנה ב' בשיעור אחדי ד' אם כן ה' ימנה א"ב ושניהם נבדלים זה שקר . אם כן א"ב השני מספרים היותר קטנים על יחסם . ומ'ש'ל' .. כל מספר ימנה אחד משני מספרים נבדלים הנה הוא הנבדל מן המספר כ"ג האחר . המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים . ומספר ג' ימנה א' הנה אומר שהוא נבדל מב' . המופת אם היו ב' וג' משותפים הנה ימנה שניהם מספר ד' אם כן ד' ימנה ג' וג' ימנה א' אם כן ד' ימנה א'.

המאמר השביעי 43

והוא ימנה ב' ושניהם נבדלים זאת שקר אם כן לא ימנה ב' ג' מספר אחד אם כן שניהם נבדלים . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים יובדלו ממספר אחר הנה כ"ד שטח אחד משניהם באחר יובדל מן המספר ההוא . המשל בו כי שני מספרי א"ב יובדלו ממספר ג' ושטח א' בב' מספר ד' הנה אומר כי ג"ד נבדלים המופת כי שניהם אם היו משותפים הנה ימנה שניהם מספר אחד והוא ה' ונאמר שיהיה אחדי ז' בשעור מה שימנה ה' ד' וה' יוכה בז' ויהיה ד' וא' יוכה בב' ויהיה ד' אם כן שטח ה' בז' כמו שטח א' בב' אם כן היחס אחד . יחס ה' אל א' כיחס ב' אל ז' וא"ג נבדלים וה' ימנה אחד משניהם והוא ג' אם א"ה נבדלים . אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחסם וימנו כל שני מספרים על יחסם בשוה היותר קטן ליותר קטן . והרב לרב . אם כן ה' ימנה ב' והוא ימנה ג' וב"ג נבדלים זה שקר אם כן לא ימנה ג"ד מספר אם כן שניהם נבדלים . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים נבדלים הנה מרובע הנה מרובע אחד משניהם נבדל כ"ה מן האחר . המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים ומרובע א' מספר ג' הנה אומר כי ג"ב נבדלים .. המופת אנחנו נשים ד' כמו א' הנה א"ב נבדלים וא' כמו ד' אם כן ד"ב נבדלים אם כן א"ד יובדלו מן ב' אם כן שטח א' בד' יובדל ^ ב' ושטח א' בד' הוא ג' אם כן ג"ב נבדלים . ומ'ש'ל' .. ^מן כאשר יהיה כל אחד משני מספרים יובדלו משנים אחרים הנה שטח כ"ו הראשונים אחד משניהם באחר יובדל גם כן משטח השנים האחרים המשל בו כי כל אחד משני מספרי א"ב יובדל מכל אחד משני מספרי ג"ד ושטח א' בב' מספר ה' ושטח ג' בד' מספר ז' הנה אומר כי ה"ז נבדלים . המופת כי א"ב יובדלו מן ג' אם כן שטח א' בב' והוא ה' יובדל ^ ג' אם כן ה"ג נבד לים ^מן וכן יהיו ה"ד נבדלים מן ה' אם כן ג' בד' הוא ז' יובדל מן ה' אם כן ה"ז נבדלים . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים נבדלים יוכה כל אחד משניהם בדומה לו הנה שני מרובעיהם כ"ז נבדלים . וכן אם הוכו שני המרובעים בגדריהם והם השני מספרים הראשונים כל מרובע בגדרו הנה השני מעוקבים גם כן נבדלים . וכן לא יסורו בקצוות והמספרים האחרונים כי כל מרובע בגדרו הנה השני מעוקבים נבדלים גם כן וכן לא יסורו . המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים והוכה א' בדומה לו והיה מרובע ג' והוכה ב' בדומה לו והיה מרובע ד' . וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה מעוקב ה' וב' הוכה בד' והיה מעוקב ז' הנה אומר כי שני מרובעי ג"ד נבדלים ושני מעוקבי ה"ז נבדלים גם כן .. המופת כי א"ב נבדלים הנה מרובע אחד משניהם נבדל מן האחר ומרובע א' הוא ג' אם כן ג"ב נבדלים . וגם כן הנה ג"ב נבדלים אם כן מרובע אחד משניהם נבדל מן האחר . ומרובע ב' הוא ד' אם כן ג"ד נבדלים . וגם כן הנה א"ב נבדלים ומרובע ב' הוא ד' אם כן א"ד

המאמר השביעי

נבדלים וג"ד נבדלים אם כן א"ג נבדלים מן ד' ונבדלים מן ב' אם כן שטח א' בג' והוא מעוקב ה' נבדל משטח ב' בד' והוא ז' אם כן שני מעוקבי ה"ז נבדלים וכבר בארנו כי שני מרובעי ג"ד נבדלים וכן לא יסורו בקצוות והמספרים האחרונים אשר יתקבץ מן ההכאה . וזה מה שרצינו לבאר .. כל שני מספרים כ"ח נבדלים הנה מקובץ שניהם נבדל מכל אחד משניהם ואם היה מקובץ שניהם נבדל מכל אחד משניהם הנה שניהם נבדלים . המשל בו כי שני מספרי א"ב ב"ג נבדלים הנה אומר כי כל א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג . המופת כי אם לא יהיה א"ג נבדל מן ב"ג הנה ימנה שניהם מספר אחד והוא ד' אם כן ד' ימנה א"ג וימנה ב"ג הנה הוא אם כן ימנה א"ב אם כן ד' ימנה א"ב ב"ג והם נבדלים זה שקר . אם כן לא ימנה א"ג ב"ג מספר אחד אם כן שניהם נבדלים . וכן התבאר כי א"ג א"ב נבדלים אם כן א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג ויהיה גם כן א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג הנה אומר כי א"ב ב"ג נבדלים .. המופת כי שניהם אם לא יהיו כן הנה ימנה שניהם מספר ד' אם כן ד' ימנה א"ב וימנה ב"ג אם כן הוא ימנה כל א"ג אם כן ד' ימנה א"ג ב"ג ושניהם נבדלים זה שקר . אם כן לא ימנה א"ב ב"ג מספר אחר אם כן שניהם נבדלים . וכן יתבאר אם היה א"ג נבדל מן א"ב שזה שקר . ומ'ש'ל' .. כל מספר מורכב הנה ימנה אותו מספר ראשון . המשל בו כי מספר א' כ"ט מורכב הנה אומר כי הוא ימנהו מספר ראשון .. המופת כי א' מורכב אם כן ימנהו מספר אחר והוא ב' הנה אם היה ב' ראשון הנה התאמת הספור ואם היה מורכב הנה ימנהו מספר אחר והוא ג' וכן לא יסור יעשה עד שיכלה אל מספר ראשון ימנה אשר לפניו וימנה א'. ואם לא יכלה אל מספר ראשון ימנה אשר לפניו וימנה א' הנה הוא ימנהו מספרים מורכבים בלי תכלית כל אחד מהם קטן מן האחר זה שקר אי אפשר במספר אבל בלא ספק שיכלה אל מספר ראשון ימנה מה שילוה אליו לפניו וימנה א' וזה מה שרצינו לבאר .. כל מספר הנה הוא ראשון או ימנהו מספר ל' ראשון נאמר שהוא מספר מה והוא א' הנה אומר כי א' ימנהו מספר ראשון .. המופת כי א' אם היה ראשון הנה כבר התאמת הספור . ואם היה מורכב הנה ימנהו מספר ראשון וכן כל מספר . וזה מ'ש'ל' .. כל מספר ראשון הנה הוא נבדל לכל מספר לא ימנהו הוא . המשל בו כי ל"א מספר א' ראשון ומספר ב' לא ימנהו א' הנה אומר כי א"ב נבדלים המופת כי אם היו משותפים הנה ימנה אותם מספר אחד אם כן זה המספר ימנה אם כן מספר א' והוא ראשון זה שקר אם כן לא ימנה א"ב מספר אחר אם כן שניהם נבדלים . וזה מה שרצינו לבאר ..

המאמר השביעי 44

כל מספר ראשון ימנה איזה משוטח שיהיה הנה הוא גם כן ימנה אחד משתי ל"ב צלעות השטח . המשל בו כי מספר א' ראשון והוא ימנה מספר ב' והוא משוטח ושתי צלעותיו ג"ד הנה אומר כי א' ימנה אחד משני מספרי ג"ד .. המופת אם היה א' לא ימנה ג' וא' ראשון הנה א"ג נבדלים ונאמר שיהיה אחדי מספר אחר הוא ה' בשעור מה שימנה א"ב אם כן א' ויכה בה' ויהיה ב' אבל ג' הוכה בד' והוא ב' אם כן שטח א' בה' כמו שטח ג' בד' אם כן יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה' וא"ג נבדלים אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים בשוה הקטן לקטן והרב לרב . אם כן א' ימנה ד' וכן יתבאר אם היה א' לא ימנה ד' שהוא ימנה ג' אם כן א' ימנה אחד משני מספרי ג"ד . ומ'ש'ל' .. נרצה לבאר איך נמצא הקטן שבמספרים על יחס מספרים ידועים כמה שיהיו ל"ג הנה נשים המספרים הידועים מספרי א'ב'ג' ונרצה לבאר איך נמצא הקטן שבמספרים על יחס א'ב'ג' הנה אם יהיו מספרי א'ב'ג' נבדלים הנה הם המעט שבמספרים על יחסם ואם היו משותפים יקח גדול מספר שימנם יחד ונאמר שיהיה המספר ההוא ד' ויהיה באחד בעינו ממספרי ה'ז'ח' מן האחדים בשעור מה שימנה ד' אחד בעינו ממספרי א'ב'ג' הנה כל אחד ממספרי א'ב'ג' ימנהו אחד ממספרי ה'ז'ח' אשר אחדיו בשעור מה שימנהו ד' בשעור אחדי ד' הנה מספר ה'ז'ח' על יחס א'ב'ג' אם כן יחס מ' אל ד' כיחס ה' אל ט' וה' גדול מן ט' אם כן מ' גדול מן ד' ואומר שהם המעט שבמספרים על יחסם . ואם לא יהיו כן יהיו מספרים אחרים יותר קטנים מן ה'ז'ח' קטני המספרים על יחס א'ב'ג' והם מספרי ט'כ'ל' . אם כן ט' ימנה א' בשעור מה שימנה כ"ב ובשעור מה שימנה ל"ג . ויהיו אחדי מספר אחד והוא מספר מ' בשעור מה שימנה ט"א הנה כל אחד מספרי כ"ל ימנה בן גילו משני מספרי ב"ג בשעור אחדי מ' וט' ימנה א' בשעור אחדי מ' אם כן מ' ימנה א' בשעור אחדי ט' . וכן מ' ימנה ב' בשעור אחדי כ' וימנה ג' בשעור אחדי ל' . אם כן מ' ימנה א'ב'ג' ומ' ימנה א' בשעור אחדי ט' הנה מ' אם כן כאשר הוכה בט' היה א' וד' כאשר הוכה בה' היה א' אם כן שטח מ' בט' כמו שטח ד' בה' אם כן אין מספרים קטנים מן ה'ז'ח' על יחס א'ב'ג' . ומ'ש'ל' .. נרצה לבאר איך נמצא המספר היותר קטן שימנו אותו שני מספרים ידועים ל"ד בלתי שוים . הנה יהיו שני המספרים הידועים מספרי א"ב . הנה אם היה הקטן ימנה הגדול משניהם והגדול משניהם ימנה עצמו הנה הגדול הוא קטן המספר שימנוהו . ואם לא יהיה הקטן ימנה הגדול הנה א"ב נבדלים או משותפים ואם היו נבדלים יוכה א' בב' ויהיה ג' הנה אומר כי ג' המספר הקטן שימנוהו מספרי א"ב ואם לא יהיה כן הנה ימנו מספר קטן ממנו והוא ד' ויהיו אחדי ה' כשעור מה שימנה א"ד . ואחדי ז' בשעור מה שימנה ב"ד אם כן א' יוכה בה' ויהיה ד' וב' יוכה בז' ויהיה ד' אם כן שטח א' בה' כמו שטח ב' בז' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה' . וא"ב

נבדלים אם כן שניהם קטני מספרים על יחסם וימנו כל שני מספרים על יחסם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן א' ימנה ז' וב' הוכה בא' ובז' והיו ג"ד אם כן יחס א' אל ז' כיחס ג' אל ד' אבל א' ימנה ז' אם כן ג' ימנה ד' וג' גדול מן ד' הנה הגדול אם כן ימנה הקטן זה שקר . אם כן לא ימנה שני מספרי א"ב מספר הוא קטן מן ג' אם כן ג' היותר קטן שבמספרים שימנהו א"ב . ואם היו א"ב משותפים יהיו ז"ה קטני המספרים על יחסם אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה' ויוכה א' בה' ויהיה ג' הנה ב' כאשר הוכה בז' היה ג' אם כן א"ב ימנו ג' הנה אומר כי ג' קטן מספר ימנוהו א"ב . ואם לא יהיו כן הנה ימנו מספר קטן מן ג' ויהיה מספר ד' ויהיו אחדי ח' כשעור מה שימנה א"ד ואחדי ט' בשעור מה שימנה ב"ד אם כן א' יוכה בח' ויהיה ד' וב' יוכה בט' ויהיה ד' אם כן שטח א' בח' כמו שטח ב' בט' אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ח' ויחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה' אם כן יחס ז' אל ה' כיחס ט' אל ח' וז"ה שני מספרים קטנים על יחסם אם כן שניהם ימנו כל מספר על יחסם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן ז' ימנה ט' וב' הוכה בז' ובט' והיה ג"ד אם כן יחס ז' אל ט' כיחס ג' אל ד' אבל ז' ימנה ט' אם כן ג' ימנה ד' הגדול ימנה הקטן זה שקר אם כן לא ימנה א"ב מספר יותר קטן מן ג' . אם כן ג' מספר קטן שימנוהו א"ב . ומ'ש'ל' .. כאשר היו שני מספרים ימנו מספר הנה קטן מספר שימנהו הוא גם כן ל"ה ימנה המספר ההוא . ויהיה שני מספרי א"ב ימנו ה"ז ויהיה קטן מספר שימנוהו א"ב מספר ח' הנה אומר כי ח' ימנה ה"ז .. המופת אם לא יהיה שימנהו הנה הוא אם כן מנה ז"ב נשאר כ"ה קטן מן ח' וא"ב ימנו ח' וח' ימנה ז"ב אם כן א"ב ימנו ז"ב וימנו כל ז"ה הנה שניהם אם כן ימנו ב"ה וה"ב קטן מן ח' זה שקר מפני כי ח' היה קטן מספר ימנהו א"ב אם כן ח' ימנה ה"ז . ומ'ש'ל' .. נרצה לבאר היאך נמצא קטן מספר שימנוהו שלשה מספרים ידועים ל"ו ויהיו השלשה מספרים א'ב'ג' ונרצה שנמצא קטן מספר ימנוהו מספרי א'ב'ג' הנה נקח קטן מספר שימנוהו שני מספרים מהם והם א"ב ויהיה מספר ד' הנה ג' אם שימנה ד' ואם שלא ימנהו ואם היה ג' ימנה ד' וא"ב ימנוהו הנה ד' מספר שימנוהו מספרי א'ב'ג' . ואם לא יהיה כן הנה הם ימנו מספר קטן ממנו ויהיה מספר ה' אם כן ימנוהו א"ב וימנוהו קטן מספר שימנוהו מספרי א"ב והוא מספר ד' אם כן הגדול ימנה הקטן זה שקר אם כן אין מספר קטן מן ד' ימנוהו א'ב'ג' ואם היה ג' קטן מספר ימנוהו ג"ד ויהיה מספר ה' אם כן ד' ימנה ה' וא"ב ימנו ד' אם כן שניהם ימנו ה' וג' ימנה ה' אם כן ה' ימנוהו מספרי א'ב'ג' השלשה הנה אומר שהוא קטן מספר ימנוהו א'ב'ג' ואם לא יהיה כן נאמר שיהיה מספר קטן מן ה' ימנוהו א'ב'ג' ויהיה מספר ז' אם כן ז' ימנוהו מספרי א"ב וימנהו קטן מספר שימנוהו והוא ד' אם כן ד' ימנה ז' וג' ימנה ז' אם כן ז' ימנוהו שני מספרי ג"ד וימנהו

המאמר השביעי 45

קטן מספר שימנוהו והוא ה' אם כן ה' ימנה ז' וה' יותר קטן מז' זה שקר אם כן אין מספר יותר קטן מן ה' ימנוהו מספרי א'ב'ג' אם כן ה' קטן מספר ימנוהו מספרי א'ב'ג' וזה מה שרצינו לבאר .. כל מספר ימנהו מספר אחר הנה בספור ל"ז חלק קורא למספר אשר ימנהו ויהיה מספר א' ימנהו מספר ב' הנה אומר כי בא' חלקים נקראו למספר ב' ויהיה האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ב"א . וכאשר המירונו הנה שעור מה שימנה האחד ב' כשעור מה שימנה ג"א אם כן חלק האחד מן ב' הוא נקרא אל ב' אם כן ג' הוא חלק מן א' נקרא אל ב' אם כן ב"א חלק אל ב' . ומ'ש'ל' .. כל מספר בו אי זה חלק היה הנה הוא ימנהו ל"ח מספר נקרא לחלק ההוא נאמר שיהיה במספר א' חלק מה והוא ב' הנה אומר כי א' ימנהו מספר נקרא לחלק ב' מן א' . ויהיה חלק האחד מן ג' הוא חלק ב' מן א' אם כן ג' נקרא אל חלק ב' וג' נקרא החלק ממנו וחלק האחד מן ג' הוא חלק ב' מן א' . אם כן שעור מה שימנה האחד ג' בשעור מה שימנה ב' א' . וכאשר המירונו הנה שעור מה שימנה האחד ב' כשעור מה שימנה ג"א והאחד ימנה ב' כשעור אחדי ב' אם כן ג' ימנה א' בשעור אחדי ב' וג' מספר נקרא לחלק ב' מן א' . ומ'ש'ל' .. נרצה לבאר איך נמצא קטן מספר בו חלקים מונחים ל"ט ויהיו החלקים המונחים א'ב'ג' ונרצה למצא אחד קטן מספר בו א'ב'ג' הנה נקח מספרים נקראים לחלקי א'ב'ג' והם מספרי ד'ה'ז' . ויהיה קטן מספרים שימנוהו ד'ה'ז' מספר ח' אם כן ח' בו חלקים הנקראים אל ד'ה'ז' . והחלקים הנקראים אל ד'ה'ז' הם א'ב'ג' אם כן ח' בו חלקי א'ב'ג' הנה אומר כי ח' קטן מספר בו אלו החלקים ואם לא יהיה זה הנה יהיה מספר קטן מן ח' בו חלקי א'ב'ג' ויהיה מספר ט' אם כן ט' בו חלקי א'ב'ג' הנה ט' אם כן ימנוהו מספרים נקראים והמספרים הנקראים לחלקים האלו הם מספרי ד'ה'ז' אם כן ט' ימנוהו מספרי ד'ה'ז' והוא קטן מן ח' זה שקר אי אפשר מפני כי ח' קטן מספר ימנו אלו המספרים הנה ח' אם כן קטן מספר בו חלקי א'ב'ג' וזה מה שרצינו לבאר .. נשלם המאמר השביעי

Book Eight	המאמר השמיני
	כאשר היו מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו והיה כל אחד משתי א הקצוות ראשון אצל האחר הנה הם קטני המספרים על יחסם
	המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד נמשכים על יחס אחד ושתי הקצוות כל אחת משתיהן ראשון אצל האחר ושניהם א"ד הנה אומר כי א"ב ג"ד הם קטני המספרים על יחסם
	המופת כי אם לא יהיה כן הנה יהיו מספרים קטנים מהם ועל מניינם ויחסם והם ה"ז ח"ט הנה יחס א"ב ג"ד הוא כיחס ה"ז ח"ט מכ"ב מזה ומנין א'ב'ג'ד' כמניין ה"ז ח"ט אם כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט' וכל אחד מן א"ד ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטני המספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים שהם על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן א' ימנה ה' הרב ימנה המעט זה שקר אם כן אין מספרים נמשכים על יחס אחד הם קטנים מן א"ב ג"ד ומ'ש'ל'
	ב נרצה לבאר איך נמצא קטני המספרים נמשכים על יחס אחד מונח כמה שנרצה הנה נשים היחס המונח בקטן שני מספרים והם יחס א' אל ב' ונרצה למצא קטני מספרים נמשכים על יחס א"ב כמה שנרצה ויהיו המספרים ארבעה ונכה א' בכמוהו ויהיה ג'
	ונכה בב' ויהיו ד'
	ונכה ב' בכמוהו ויהיה ה' וגם כן הנה אנחנו נכה א' בג' ובד' ובה' ויהיה ז'ח'ט' ונכה ב' בה' ויהיה ל' הנה אומר כי ז"ח ש"ל קטני ארבעה מספרים נמשכים על יחס א' אל ב'
	המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ג' והוכה בב' והיה ד' הנה א' הוכה בשני מספרים בכמוהו ובב' והיה ג"ד אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' וגם כן הנה ב' הוכה בכמוהו והיה ה' והוכה בא' והיה ד'
	אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ד' אל ה' אם כן ג'ד'ה' נמשכים על יחס א' אל ב' וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ז' והוכה בד' והיה ח'
	הנה א' הוכה בשני מספרי ג"ד והיו מזה ז"ח . אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ז' אל ח' ויחס ג' אל ד' כיחס א' אל ב'
	אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח'
	וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה ח' והוכה בה' והיה ט'
	אם כן יחס ד' אל ה' כיחס ח' אל ט' ויחס ד' אל ה' כיחס א' אל ב' אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' . ויחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח' אם כן יחס ז' אל ח' כיחס ח' אל ט' אם כן ז'ח'ט' נמשכים על יחס א' אל ב' וכבר הוכו א"ב ב"ה והיו מזה ט"ל אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ל' אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח' וח' אל ט' וט' אל ל' אם כן ז"ח ט"ל נמשכים על יחס אחד והוא יחס א' אל ב' והם ארבעה מספרים ונשלם באורו .. והתבאר שהם מעטי המספרים על יחסם כי כל אחד מן א"ב ראשון אצל האחר וכבר הוכה א' בכמוהו והיה ג' והוכה בג' והיה ז' וכבר הוכה ב' בכמוהו והיה ה' . והוכה בה' והיה ל' . אם כן כל אחד מן ג"ה ראשון אצל האחר וכל אחד מן ז"ל ראשון אצל האחר . ואם כן היו מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו המספרים והיתה כל אחת משתי הקצוות ראשון אצל האחר אם כן הם קטני המספרים על יחסם . אם כן מספרי ז"ח ט"ל קטני המספרים . ומ'ש'ל' .. ובכאן התבאר כי הם כאשר היו שלשה מספרים קטנים מה שיהיו על יחס אחד הנה שתי הקצוות שני מרובעים א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . וכאשר נמשכו ארבעה מספרים קטנים מה שיהיו על יחס אחד הנה השתי קצוות מעוקבים .. כאשר היו קטני מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו הנה כל אחד משתי ג' הקצוות ראשון אצל האחר . המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד הם קטני מספרים נמשכים על יחסם הנה אומר כי כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר.. המופת אנחנו נקח קטן שני מספרים על יחס א"ב ג"ד והם ה"ז ונקח שלשה מספרים הם קטני מספרים נמשכים על יחס והם ח'ט'כ' . וכן לא יסור נקח מן המספרים הנמשכים על יחס א"בג"ד עד שיהיה על מניין א"בג"ד ויהיה ל'מ'נ'ס' נמשכים והם על יחס א'ב'ג'ד' . וא"בג"ד הם קטני המספרים על יחסם . ומנין ל'מ'נ'ס' כמנין א'ב'ג'ד' אם כן כל אחד מן ל'מ'נ'ס' שוה לבן גילו מן א"בג"ד אם כן שניהם ל' כמו א' וס' כמו ד' . וה"ז שני מספרים היותר קטנים על יחסם אם כן שניהם נבדלים . וכבר הוכה ה' בכמוהו והיה ח' והוכה ה' בח' והיה ל' והוכה ז' בכמוהו והיה כ' אם כן ח"כ נבדלים וכן ל"ס נבדלים ול' כמו א' וס' כמו ד' אם כן א"ד נבדלים . וזה מ'ש'ל' .. נרצה לבאר איך נמצא ד' קטני מספרים נמשכים על יחסם כמו יחסים מונחים ויהיו היחסי' המונחים הם יחס א' אל וג' אל ד' וה' אל ז' ויהיו א"ב קטני שני מספרים על יחס שניהם וכן ג"ד וה"ז . ונרצה למצא קטני מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . הנה נקח קטן מספר ימנוהו ב"ג והוא ט' ונשים א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט וד' ימנה כ' בשעור מה שימנה ג"ט ונקח קטן מספר ימנוהו ה"ב והוא ל' . ויהיה ז' ימנה מ' בשעור מה שימנה ה"ל . וח"ט ימנו נ' וס' בשעור מה שימנה כ"ל והנה א' ימנה ח' בשעור מה שימנה כ"ל והנה א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' וח' ימנה נ' בשעור מה שימנה ט"ס . אם כן יחס ח' אל ט' כיחס נ' אל ס' . וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס נ' אל ס' . וכן יחס ג' אל ד' כיחס ס' אל ל' . וה' ימנה ל' בשעור מה שימנה ז' מ' אם כן יחס ה' אל ז' כיחס ל' אל מ' אם כן מספר נ"ס ל"מ נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' ואומר שהם קטני מספרים נמשכים על אלו הששה . ואם לא יהיו אלו נאמר שיהיו ע"פ צ"ק קטני המספרים על אלו הששה על היחס הזה הנה אם כן הם יותר קטנים מן נ"ס ל"מ . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ע' אל פ' . וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם אם כן ב' ימנה פ' וכן ג' ימנה פ' וקטן מספר ימנוהו ב' וג' הוא ט' אם כן ט' ימנה פ' ויחס ג' אל ד' כיחס פ' אל צ' וכיחס ט' אל כ' אם כן יחס ט' אל כ' כיחס פ' אל צ' . וט' ימנה פ' אם כן כ' ימנה צ' . ויחס ה' אל ז' כיחס צ' אל ק' וה"ז שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם . אם כן ה' ימנה צ' . וכבר היה כ' ימנה צ' אם כן ה' וכ' ימנו צ' . אם כן קטן מספר שימנוהו ה' וכ' והוא ל' ימנה צ' אם כן ל' הגדול ימנה צ' הקטן זה שקר . אם כן נ"ס ל"מ מעטי מספר נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ט' ונשלם באורו .. ולו פנים אחרים והוא זה אנחנו נקח קטן מספר ימנוהו ב"ג והוא ט' ונשים א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט ויהיה ד' ימנה כ' בשעור מה שימנה ג"ט זה אם שיהיה שימנה כ' אם שיהיה שלא ימנהו . ואם היה שימנה כ' הנה יהיה ז' ימנה ל' בשעור מה שימנה ה' כ' אם כן א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' . וגם כן הנה ג' ימנה ט' בשעור מה שימנה ד' כ' אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ' . וגם כן הנה ה' ימנה כ' בשעור מה שימנה ז"ל . אם כן יחס ה' אל ז' כיחס כ' אל ל' . הנה כבר התבאר כי יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' ויחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ' ויחס ה' אל ז' כיחס כ' אל ל' אם כן מספרי ח"ט כ"ל נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' הנה אומר כי הם קטני מספרים נמשכים על היחס הזה קטנים מהם והם מספרי מ'נ'ס'ע' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס מ' אל נ' . וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם אם כן ב' ימנה נ' וג' ימנה גם כן נ' וקטן מספר שימנוהו ב' וג' הוא ימנה נ' . וקטן מספר שימנוהו ב' ג' הוא ט' אם כן ט' הגדול ימנה נ' הקטן זה שקר אם כן אין מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' יותר קטנים ממספרי ח"ט כ"ל . אם כן מספרי ח"ט כ"ל הם קטני המספרים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . ואם היה ה' לא ימנה כ' נקח קטן מספר שימנוהו ה' וכ' והוא ס' ויהיה ח' ימנה מ' וט' ימנה נ' כשעור מה שימנה כ"ס . ויהיה ז' ימנה ע' בשעור מה שימנה ה"ס אם כן ח' ימנה מ' בשעור מה שימנה ט"נ . אם כן יחס ח' אל ט' כיחס מ' אל נ' ויחס ח' אל ט' כיחס א' אל ב' אם כן יחס מ' אל נ' כיחס א' אל ב' . וכן יחס ג' אל ד' כיחס נ' אל ס' . וגם כן הנה ה' ימנה ס' בשעור מה שימנה ז"ע אם כן יחס ה' אל ז' כיחס ס' אל ע' . וכבר התבאר כי יחס א' אל ב' כיחס מ' אל נ' ושיחס ג' אל ד' כיחס נ' אל ס' אם כן מספרי מ'נ'ס'ע' נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . ואומר כי הם קטני המספרים על היחס הזה קטנים מהם והם מספרי פ"ק ת"צ . אם כן יחס א' אל ב' כיחס פ' אל ק' וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחסם אם כן ב' ימנה ק' אם כן ב' וג' ימנו ק' וקטן מספר שימנוהו גם כן הנה הוא ימנה א' והוא ט' אם כן ט' ימנה ק' ויחס ט' אל ק' כיחס כ' אל התמורה . אם כן כ' ימנה ת' וה' ימנה כ' אם כן ה' וכ' ימנו ת' וקטן מספר שימנוהו והוא ס' ימנה ת' אם כן ס' הגדול ימנה ת' הקטן זה שקר . אם כן אין מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' קטנים ממספרי מ'נ'ס'ע' אם כן מספרי מ'נ'ס'ע' הם קטני מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים משוטחים הנה יחס אחד משניהם אל האחר מחובר משני ה' יחסי צלעות שניהם . ויהיו מספרי א"ב שני שטחים הנה אומר כי יחס א' אל ב' מחובר משני יחסי צלעות שניהם . ויהיו שתי צלעות א' שני מספרי ג"ד ושתי צלעות ב' שני מספרי ה"ז . ושני היחסים הם יחס ג' אל ה' וד' אל ז' . ונקח קטני מספרים נמשכים על שני יחסי ג' אל ה' וד' אל ז' כיחס ט' אל כ' הנה יחס ג' אל ה' שנוי ביחס ד' אל ז' הוא כיחס ח' אל ט' שנוי ביחס ט' אל כ' . אבל יחס ח' אל ט"כ שנוי ביחס ט' אל כ' הוא יחס ח' אל כ' . אם כן יחס ח' אל כ' מחובר משני יחסי הצלעות הנה אומר כי יחס ח' אל כ' הוא יחס א' אל ב' . המופת שנכה ד' בה' ויהיה ל' . אם כן ד' הוכה בה' והיה ל' והוכה בג' והיה א' אם כן יחס ג' אל ה' כיחס א' אל ל' . אבל יחס ג' אל ה' כיחס ח' אל ט' . אם כן יחס א' אל ל' הוא כיחס ה' אל ט' . וגם כן הנה ה' הוכה בד' והיה ל' והוכה בז' והיה ב' אם כן יחס ד' אל ז' כיחס ל' אל ב' . ויחס ד' אל ז' כיחס ט' אל כ' אם כן יחס ל' אל ב' כיחס ט' אל כ' . וכבר התבאר כי יחס א' אל ל' כיחס ח' אל ט' הנה ביחס השוים יהיה יחס א' אל ב' כיחס ח' אל כ' . אם כן יחס א' אל ב' כמחובר משני יחסי צלעות שניהם . וזה מ'ש'ל' .. איזה מספרים שיהיו ו' נמשכים על יחס אחד . והראשון מהם לא ימנה השני הנה אין מהם מספר ימנה האחר . נאמר שיהיו מספרי א"בג'ד'ה' נמשכים על יחס אחד . ויהיה א' לא ימנה ב' הנה אומר שאין מהם מספר ימנה אחר . ואולם שאין מהם מספר ימנה השני לו הנה זה יתבאר מפני כי יחס כל אחד מהם אל השני לו הוא יחס א' אל ב' הנה אומר שהוא לא ימנה זולת השני לו גם כן . ואם לא יהיה כן נאמר שימנה ג"ה ונמצא קטן מספרים על יחס ג'ד'ה' ומניינם והם ז'ח'ט' . הנה ז"ט שתי הקצוות נבדלים ויחס ז' אל ח' הוא יחס ג' אל ד' אבל ג' לא ימנה ד' אם כן ז' לא ימנה ח' אם כן אין ז' אחד . כי האחד ימנה כל מספר ומפני כי מספרי ז'ח'ט' . על יחס ג'ד'ה' ועל מניינם היו ביחס השוים יחס ג' אל ה' כיחס ז' אל ט' אבל ג' ימנה ה' אם כן ז' ימנה ט' והוא ימנה עצמו הנה ז' אם כן ימנה מספרי ז"ט הנבדלים זה שקר אם כן אין ג' ימנה ה' . ובכמו זה יתבאר כי אין מהם מספר ימנה אחר . ומ'ש'ל' .. ויש לו פנים אחרים מן המופת והוא שנעשה כמו שאמרנו במשל ואומר כי ג' לא ימנה ה' .. המופת כי מספרי ג'ד'ה' אם היו קטני המספרים על יחסם הנה ג' לא ימנה ה' כי שניהם נבדלים . ואם לא יהיו קטן המספרים על יחסם נקח קטן המספרים על יחסם ומניינם והם ז'ח'ט' ונבאר כמו שבארנו קודם כי ז' אינו אחד ויהיה ביחס השוים יחס ז' אל ט' כיחס ג' אל ה' אבל ז' לא ימנה ט' מפני כי שניהם נבדלים כי שניהם שתי הקצוות מקטן מספרים על יחסם אם כן ג' לא ימנה ה' וכן יתבאר בשני המספרים שאין בהם אחד ימנה אחר . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר נמשכו אי זה מספרים ז' שיהיו על יחס אחד כמה שיהיו והיה הראשון ימנה האחרון הנה הוא גם כן ימנה השני . ונאמר שיהיו ^ א' ימנה ד' הנה אומר שהוא גם כן ימנה ב' . וזה כי א' והוא הראשון אם לא יהיה מונה ב' השני לו הנה אין ממספרי א"בג"ד מספר ימנה אחר . אבל א' ימנה ד' הנה הוא אם כן ימנה ב' . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים יפלו בין שניהם מספרים ויהיו כלם על יחס אחד הנה ח' יפול בין כל שני מספרים על יחס שניהם מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס כמו שנפלו בין שניהם . ונאמר שיפולו בין שני מספרי א"ב שני מספרי ג"ד הנה יהיו מספרי א"ג ד"ב על יחס אחד ויהיה יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז' הנה אומר כי יפולו בין ה"ז מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד כמו מספר מה שנפל בין א"ב והוא ג"ד .. המופת אנחנו נקח קטן מספרים על יחס א"ג ד"ב ומניינם ח"ט כ"ל על מנין א"ג ד"ב ויחסם אם כן יחס ח' אל ל' כיחס א' אל ב' ויחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז' אם כן יחס ח' אל ל' כיחס ה' אל ז' וח"ל נבדלים אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשוה אם כן ח' ימנה ה' בשעור מה שימנה ל"ז ויהיה ט' ימנה מ' וכ' ימנה נ' בשעור מה שימנה ח' ה' אם כן כל אחד ממספרי ח"ט כ"ל ימנה בן גילו ממספרי ה"מ נ"ז בשוה . אם כן מספרי ח"ט כ"ל על יחס מספרי ה'מ'נ'ז' וח"ט כ"ל על יחס א"ג ד"ב . אם כן א"ג ד"ב על יחס ה'מ'נ'ז' ומניינם אם כן מנין מה שנפל בין ה"ז מן המספרים אשר שבו יחד נמשכים על יחסם כמנין מה שנפל בין א"ב ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים נבדלים יפלו בין ט' שניהם מספרים ויהיו כלם נמשכים על יחס אחד הנה מנין מה שיפול בין שניהם מהמספרים כמו מנין מה שיפול בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס אחד . נאמר שיהיו שני מספרי א"ב נבדלים ויפולו בין שניהם שני מספרי ג"ד וישובו מספרי א"ג ד"ב נמשכים על יחס אחד הנה אומר כי מניין מה שיפול בין א' ובין האחד ובין ב' ובין האחד מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס .. המופת אנחנו נקח שני מספרים היותר קטנים על יחס א"ג ד"ב והם ה"ז ושלשה מספרים היותר קטנים על היחס הזה והם ח'ט'כ' לא נסור להוסיף אחד אחד עד שנקח קטני מספרים על יחס א"ג ד"ב ומניינם והם ל'מ'נ'ס' אם כן מספרי ל'מ'נ'ס' קטני מספרים נמשכים על יחס א"ג ד"ב ושתי הקצוות ממספרי א"ג ד"ב הנמשכים על יחס נבדלים אם כן א"ג ד"ב קטני המספרים על יחסם אם כן כל אחד מן ל'מ'נ'ס' שוה לגילו מן א"ג ד"ב . וה' הוכה בכמוהו ושב ח' אם כן ה' ימנה ח' בשעור אחדי ה' . והאחד ימנה אחדיו אם כן האחד ימנה ה' בשעור מה שימנה ה' ח' . אם כן יחס האחד אל ה' כיחס ה' אל ח' . וגם כן הנה ה' הוכה בח' והיה ל' אם כן ח' ימנה ל' בשעור אחדי ה' אם כן האחד ימנה ה' בשעור מה שימנה ח' ל' אם כן יחס האחד אל ה' כיחס ח' אל ל' . וכבר התבאר כי יחס האחד אל ה' כיחס ה' אל ח' ויחס ח' אל א' . וכן התבאר כי יחס האחד אל ז' כיחס ז' אל כ' . ויחס כ' אל ב' . אם כן מנין מה שנפל בין א' וב' מן המספרים והוא ג"ד כמנין מה שנפל בין א' ובין האחד מן המספרים והוא ז"כ ושבו כלם נמשכים על יחס אחד . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים בין כל אחד משניהם י' ובין האחד מהמספרים כמה שיהיו הנה יהיו כלם נמשכים על יחס אחד הנה יפול בין שניהם מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד כמו מנין מה שנפל בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים אשר יהיו בהם הכל נמשכים על יחס אחד . ונניח שיהיה האחד ל' ויפולו בין א' ובין ל' האחד שני מספרי ג"ד . ובין מספר ב' ובין ל' האחד שני מספרי ה"ז וישובו א"ד ג"ל נמשכים על יחס אחד וכן ב"ז ה"ל נמשכים על יחס אחד . הנה אומר שיפול בין שני מספרי א"ב מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס במנין מה שנפל בין כל אחד משני מספרי א"ב ובין האחד מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד והם ג"ד ה"ז .. המופת כי יחס ל' והוא האחד אל ג' כיחס ג' אל ד' אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ג"ד והאחד ימנה ג' בשעור אחדי ג' . וג' הוכה בדומה לו והיה ד' וגם כן הנה יחס האחד אל ג' הוא יחס ד' אל א' . אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ד"א . והאחד ימנה ג' בשעור אחדי ג' וג' הוכה בד' והיה א' . וכן ה' הוכה בכמוהו ושב ז' והוכה בז' ושב ב' וגם כן הנה נכה ג' בה' וישוב ח' ויוכה בח' וישוב ט' וה' בח' וישוב כ' . ויתבאר כמו שבאררנו קודם כי ד'ח'ז' מתיחסים ויחסם יחס ג' אל ה' ושא"ט כ"ב נמשכים אל יחס ג' אל ה' אם כן מנין מה שנפל בין שני מספרי א"ב מן המספרים והוא ט"כ עד כי שבו כלם נמשכים על יחס אחד כמנין מה שנפל בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים מרובעים הנה יפול בין שניהם מספר מתיחס לשניהם ויחס י"א המרובע אל המרובע הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי בכפל . נניח שיהיו שני מספרים מרובעים והם א"ב ויהיה צלע א' מספר ג' וצלע ב' מספר ד' הנה אומר כי בין א' ובין ב' מספר מתיחס לשניהם ושיחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' שנוי בכפל ויהיה המקובץ מהכאת ג' בד' מספר ה' הנה מפני כי צלע המרובע הוא מספר ג' יהיה המקובץ מהכאת ג' בכמוהו מספר א' . וכן יהיה המקובץ מהכאת ד' בכמוהו מספר ב' . הנה מפני כי ג' הוכה בשני מספרים והם ג"ד והיו מזה שני מספרי א"ה יהיה יחס ג' אל ד' כיחס א' אל ה' . וכמו זה גם כן התבאר כי יחס ג' אל ד' כיחס ה' אל ב' . אם כן יחס א' אל ה' כיחס ה' אל ב' אם כן בין שני מרובעי מספר ה' מתיחס לשניהם מפני כי א'ה'ב' השלשה מתיחסים יהיה יחס א' אל ב' כיחס א' אל ה' שנוי בכפל . אבל א' אל ה' כיחס ג' אל ד' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' שנוי בכפל . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים מעוקבים הנה יפול בין שניהם שני מספרים ויהיה י"ב הארבעה נמשכים מתיחסים על יחס אחד ויחס המעוקב אל המעוקב הוא ישם צלעו אל צלעו משולשת . ונניח שיהיו שני מספרים מעוקבים והם א"ב ויהיה צלע א' המעוקב מספר ג' וצלע ב' המעוקב מספר ד' הנה אומר כי בין א' וב' שני מספרים ישיבו הארבעה נמשכים על יחס אחד ושיחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' משולש בכפל . ויהיה המקובץ מהכאת ג' בכמוהו מספר ה' ומהכאת ג' בד' ז' . ומהכאת ד' בכמוהו ח' . ויהיה המקובץ מהכאת ג' בז' ט' . ומהכאת ד' בז' כ' הנה מפני כי א' מעוקב וצלעו ג' ומרובע ג' הוא ה' יהיה המקובץ מהכאת ג' בה' מעוקב א' . וכן גם כן יהיה המקובץ מן ד' בח' מעוקב ב' . ומפני כי ג' הוכה בשני מספרי ג"ד והיו מזה שני מספרי ה"ז יהיה יחס ג' אל ד' הוא יחס ה' אל ז' ויהיה גם כן יחס ג' אל ד' הוא יחס ז' אל ח' . ומפני כי ג' הוכה גם כן ב'ה'ז' והיה מזה א"ט יהיה יחס ה' אל ז' הוא יחס א' אל ט' . אבל כי יחס ה' אל ז' הוא יחס ג' אל ד' אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ג' אל ד' . ומפני כי ד' הוכה בז' וח' והיה מזה כ' וב' יהיה ז' אל ח' הוא יחס כ' אל ב' . ויחס ז' אל ח' הוא יחס ג' אל ד' אם כן יחס כ' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' . ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט' וט' אל כ' וכ' אל ב' . אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ט' אל כ' וכ' אל ב' אם כן בין שני מספרי א"ב המעוקבים שני מספר ט"כ והארבעה נמשכים על יחס אחד . ומפני כי מספרי א"ט כ"ב הארבעה נמשכים על יחס אחד יהיה יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל ט' משולש בכפל . אבל יחס א' אל ט' הוא יחס ג' אל ד' . אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' משולש בכפל . וזה מה שרצינו לבאר .. איזה מספרים שיהיו על יחס אחד והוכה כל אחד בכמוהו הנה מרובעיהם י"ג גם נמשכים על יחס אחד . וכן אם הוכה כל מספר מהם במרובעו הנה מעוקביהם גם כן נמשכים על יחס אחד . וכן לא יסורו הקצוות והמספרים האחרונים כאשר הוכו בהם על הדרך הזה יהיו נמשכים על יחס אחד ונניח שיהיו מספרים נמשכים על יחס אחד והם מספרי א'ב'ג' ונכה כל אחד משניהם בדומה לו ויהיו מרובעיהם ד' ה"ז ויוכה כל אחד משניהם במרובעו וישובו מעוקביהם ח'ט'ב' הנה אומר כי ד'ה'ז' מתיחסים . ושח'ט'כ' מתיחסים והיחס הוא הוא א'ב'ג' . ויוכה א' בב' ויהיה ל' ובל' וה' ויהיה מזה נ' וס' ויוכה ב' בג' ויהיה מ' ובמ' וז' ויהיה מזה ע' ופ' . הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיו מזה ד"ל . אם כן א' אל ב' כיחס ד' אל ל' . וגם כן ב' הנה הוכה בא' והיה ל' ובדומה לו והיה ה' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ל' אל ה' וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ל' אם כן יחס ד' אל ל' כיחס ל' אל ה' אם כן ד'ל"ה מתיחסים ויחסם הוא יחס א' אל ב' אבל יחס א' אל ב' הוא יחס ב' אל ג' אם כן יחס ד'ל"ה הוא יחס ב' אל ג' . וגם כן הנה ב' הוכה בדומה לו והיה ה' ובג' והיה מ' אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס ה' אל מ' וג' הוכה בב' והיה מ' והוכה בדומה לו והיה ז' . אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס מ' אל ז' אם כן יחס ה' אל מ' הוא יחס מ' אל ז' . אם כן ה' ומ"ז מתיחסים הנה יחסם הוא יחס ב' אל ג' . וכבר היו מספרי ד'ל"ה אלו יחסם כמו יחס ב' אל ג' אם כן ד'ל"ה מתיחסים וה'מ'ז' מתיחסים והיחס אחד והמנין אחד אם כן ביחס השוים יהיה יחס ד' אל ה' הוא יחס ה' אל ז' וד'ה'ז' מתיחסים והם שלשה מספרים הנה יחסם אל הראשון וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה ח' ובל' והיה נ' אם כן יחס ד' אל ל' הוא יחס ח' אל נ' ויחס ד' אל ל' הוא יחס א' אל ב' אם כן יחס ח' אל נ' הוא יחס א' אל ב' . וכן יחס א' אל ב' הוא יחס נ' אל ס' . ויחס א' אל ב' הוא יחס ח' אל נ' . אם כן ח'נ'ס' מתיחסים . וא' וב' הוכו בה' והיה מזה ס' וט' אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס נ' אל ס' . וס' אל ט' אם כן מספרי ח'נ'ס'ט' מתיחסים נמשכים על יחס א' אל ב' . וכן ט"עפ"ב נמשכים על יחס ב' אל ג' ושני היחסים אחד . אם כן ח'נ'ס'ט' נמשכים על יחס ט"ע פ"כ והמנין אחד . אם כן יחס ח' אל ט' כיחס ט' אל כ' אם כן ח'ט'כ' גם כן נמשכים על יחס אחד וזה הוא מה אשר רצינו לבארו כל שני מספרים מרובעים ימנה אחד משניהם האחר הנה צלע המונה י"ד משניהם ימנה צלע המנוי . ואם היה מספר ימנה מספר הנה מרובע המונה ימנה מרובע המנוי . נניח שיהיו שני המספרים מרובעים והם א"ב ויהיה צלע א' מספר ג' וצלע ב' מספר ד' ויהיה א' ימנה ב' הנה אומר כי ג' ימנה ד' .. המופת אנחנו נכה ג' בד' ויהיה ה' וא' מרובע ג' וב' מרובע ד' אם כן ה' הוא המספר אשר בין שניהם וא'ה'ב' מתיחסים ויחסם הוא יחס ג' אל ד' וא' הראשון ימנה ב' האחרון אם כן הוא ימנה מספר ה' ויחס א' אל ה' הוא יחס ג' אל ד' וא' ימנה ה' אם כן ג' ימנה ד' ואם יהיה ג' ימנה ד' הנה אומר כי א' ימנה ב' והתבאר כי א'ה'ב' מתיחסים ויחסם יחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד' כיחס א' אל ה' וג' ימנה ד' אם כן א' ימנה ה' וה' השני הוא ימנה הוא ימנה ב' האחר . וזה מה שרצינו לבאר .. ובכאן התבאר כי אם לא ימנה מרובע מרובע לא ימנה צלעו צלעו . ואם לא ימנה הצלע הצלע לא ימנה המרובע המרובע .. כל מספר מעוקב ט"ו ימנה מספר מעוקב הנה צלע המעוקב המונה ימנה צלע המעוקב המנוי . ואם היה מספר ימנה מספר הנה מעוקב המונה ימנה מעוקב המנוי . ויהיו שני מספרים מעוקבים והם א"ב ושתי צלעותיהם ג"ד ויהיה א' ימנה ב' הנה אומר כי ג' ימנה ד' .. המופת שנכה ג' בדומה לו ויהיה ה' ונכה ד' בדומה לו ויהיה ז' הנה ג' כאשר הוכה בה' היה א' וד' כאשר הוכה בז' היה ב' . היה נכה ג' בד' ויהיה ח' ונכהו גם כן בח' וז' ויהיו ט' וכ' הנה מספרי ה'ח'ז' מתיחסים ויחסם הוא יחס ג' אל ד' וג' הוכה בה' והיה א' והוכה בח' והיה ט' אם כן יחס ה' אל ח' הוא יחס א' אל ט' ויחס ה' אל ח' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס א' אל ט' כיחס ג' אל ד' . וכן יהיה יחס ט' אל כ' הוא יחס ג' אל ד' . ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט' . אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ט' אל כ' וג"ד הוכו בז' והיה מזה כ"ב אם כן יחס ג' אל ד' כיחס כ' אל ב' . ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט' וט' אל כ' אם כן א"ט כ"ב נמשכים על יחס ג' אל ד' . וא' הראשון ימנה ב' האחרון אם כן הוא ימנה ט' השני ויחס א' אל ט' כיחס ג' אל ד' וא' ימנה ט' אם כן ג' ימנה ד' . וגם כן יהיה ג' ימנה ד' הנה אומר כי א' ימנה ב' . וכן יתבאר כמו שבארנו כי א"ט כ"ב נמשכים על יחס ג' אל ד' ויהיה א' הראשון ימנה ט' השני ויתחייב שימנה ב' . ומ'ש'ל' .. ובכאן כי כאשר לא ימנה מעוקב מעוקב לא ימנה צלעו צלעו . וכאשר לא ימנה הצלע הצלע לא ימנה המעוקב המעוקב .. בין כל שני י"ו מספרים משוטחים מתדמים מספר מתיחס לשניהם ויחס השטח אל השטח הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי . ויהיו שני מספרים משוטחים והם א"ב . ויהיו שני צלעי א' שני מספרי ג"ד ושני צלעי ב' שני מספרי ה"ז הנה אומר כי בין שני מספרי א"ב מספר מתיחס לשניהם ויחס א' אל ב' כיחס צלע א' אל צלע ב' אשר הוא גילו שנוי .. המופת כי א"ב שני שטחים מתדמים אם כן צלעותיהם מתיחסות ושני צלעי א' ג"ד . ושני צלעי ב' ה"ז הנה יהיה יחס ג' אל ה' כיחס ד' אל ז' ונכה ד' בה' ויהיה מזה ח' אבל הכאת ד' בג' הוא מספר א' וד' הוכה בשני מספרי ג"ה והיה מזה א"ח . אם כן יחס ג' אל ה' כיחס א' אל ח' . ויחס ג' אל ה' כיחס ד' אל ז' אם כן יחס ד' אל ז' כיחס א' אל ח' ^ שיחס ד' אל ז' כיחס א' אל ח' אם כן יחס א' אל ח' הוא יחס ח' אל ב' אם כן א'ח'ב' מתיחסים הנה כבר נפל בין א' וב' מספר והוא ח' והיו מתיחסים הנה אומר כי יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא גילו שנוי . הנה מפני כי יחס א' אל ח' כיחס ח' אל ב' . הנה יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל ח' שנוי ויחס א' אל ח' הוא יחס הצלע אל הצלע אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יפול בין שניהם שני מספרים י"ז וימשכו מתיחסים ויחס אחד משני המוגשמים אל האחר הוא יחס צלעו אל צלעו שהוא גילו משולש . המופת כי א"ב שני מוגשמים מתדמים וצלעי איהם ג'ד'ה' וצלעי ב' הם ז'ח'ט' ויחס ג' אל ז' כיחס ד' אל ח' וכיחס ה' אל ט' וג' כאשר הוכה בד' היה כ' וז' כאשר הוכה בח' היה ל' אם כן כ"ל שנים משוטחים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסות הנה יפול בין כ"ל מספר וימשך עם שניהם על יחס אחד ויהיה המספר הזה מ' וה' כאשר הוכה במ' היה נ' וט' כאשר הוכה במ' היה ס' . ומשוטח ג' בד' אשר הוא ב' כאשר הוכה בה' היה א' אבל ה' כאשר הוכה גם כן במ' היה נ' אם כן יחס א' אל נ' כיחס כ' אל מ' . ויחס כ' אל מ' כיחס מ' אל ל' . ויחס מ' אל ל' כיחס ג' אל ז' וכיחס ד' אל ח' . וכיחס ה' אל ט' . והוא יחס הצלע אל הצלע שהוא גילו . וכן יחס א' אל נ' . וכן כל אחד מן ה"ט הוכה במ' והיה נ"ס אם כן יחס ה' אל ט' כיחס נ' אל ס' ויחס ה' אל ט' וג' אל ז' וד' אל ח' הוא יחס הצלע לצלע שהוא גילו . ויחס הצלע אל הצלע כיחס א' אל נ' אם כן יחס א' אל נ' כיחס נ' אל ס' וט' כאשר הוכה בל' היה ב' . וכבר הוכה ט' במ' והיה ס' אם כן יחס מ' אל ל' כיחס ס' אל ב' ויחס מ' אל ל' הוא יחס הצלע אל הצלע . אם כן יחס ס' אל ב' הוא יחס הצלע אל הצלע . אם כן יחס הצלע אל הצלע הוא כיחס א' אל נ' וכיחס נ' אל ס' וכיחס ה' אל ב' . אם כן מספרי א'נ'ס'ב' נמשכים על יחס הצלע אל הצלע שהוא גילו . וכבר נפלו בין א"ב שני מספרי נ"ס . והנה אומר כי יחס א' אל ב' הוא יחס הצלע אל הצלע אשר הוא גילו משולש . מפני כי יחס א' אל נ' כיחס נ' אל ס' . וכיחס ס' אל ב' . אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל נ' משולש ויהיה א' אל נ' הוא יחס הצלע אל הצלע אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא גילו משולש . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר נפל מספר בין שני מספרים י"ח וימשכו מתיחסים הנה שני המספרים משוטחים מתדמים . המשל בו כי מספר ג' נפל בין שני מספרי א"ב משוטחים מתדמים המופת אנחנו נקח שני מספרים היותר קטנים על יחס א'ג'ב' והם ד"ה הנה יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה' . וד"ה שני מספרים היותר קטנים והם ימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב . הנה ד' ימנה א' וה' ימנה ג' בשוה ויהיו אחדי מספר ז' בשעור מה שימנה ד' א' . אם כן ה' ימנה ג' בשעור אחדי ז' . וד' הוכה בז' והיה א' משוטח ושתי צלעותיו ד"ז . וגם כן הנה יחס ג' אל ב' כיחס ד' אל ה' וד"ה שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן ד' ימנה ג' וה' ימנה ב' ויהיו אחדי מספר ח' כשעור מה שימנה ה"ב אם כן ה' ימנה ב' בשעור אחדי ח' וה' יוכה בח' ויהיה ב' . אם כן ב' משוטח ושתי צלעותיו ה"ח וד' ימנה ג' בשעור אחדי ח' הנה ד' הוכה בח' והיה ג' . וכן ז' יוכה בה' ויהיה ג' אם כן שטח ז' בה' שוה למשוטח ד' בח' אם כן יחס ז' אל ד' כיחס ח' אל ה' וד' וז' שתי צלעות א' וה' וח' שתי צלעות ב' אם ^ א"ב שתי שטחים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסים . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים יפלו בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים הנה שניהם י"ט מוגשמים מתדמים . המשל בו כי שני מספרי א"ב נפלו בין שניהם שני מספרי ג"ד ונמשכו מתיחסים הנה אומר כי א"ב שניהם מוגשמים מתדמים .. המופת אנחנו נקח קטן שלשה מספרים מתיחסים על יחס א"ג ד"ב והם מספרי ה'ז'ח' אם כן שני הקצוות והם ח"ה כבר נפל בין שניהם מספר ו' ונמשכו מתיחסים אם כן ה' וח' שני שטחים מתדמים ויהיו שני צלעי ה' כ"ל . ושני צלעי ח' מ"נ וה"ח שני שטחים מתדמים וצלעות שניהם מתיחסות יחס כ' אל מ' כיחס ל' אל נ' וה'ז'ח' על יחס א'ג'ד' . אם כן יחס ה' אל ז' כיחס א' אל ג' ויחס ז' אל ח' כיחס ג' אל ד' . ומנין ה'ז'ח' כמו מנין א'ג'ד' אם כן יחס ה' אל ח' כיחס א' אל ד' . וכל אחד מן ה"ח ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטן שני מספרים על יחס שניהם . וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב . הנה ה' ימנה א' בשעור מה שימנה ח"ד ויהיו אחדי מספר ט' בשעור מה שימנה ה"א אם כן ח' ימנה ד' בשעור אחדי מספר ט' הנה ט' יוכה בח' ויהיה ד' . וה' ימנה א' בשעור אחדי ט' וה' יוכה בט' ויהיה א' וה' הוא שטח כ' בל' אם כן שטח כ' בל' הוכה בט' והיה מוגשם א' אם כן צלעותיו כ'ל'ט' . וגם כן הנה מספרי ה'ז'ח' על יחס מספרי ג'ד'ב' . ומנין ה'ז'ח' כמנין ג'ד'ב' אם כן יחס ה' אל ח' כיחס ג' אל ב' וכל אחד מן ה"ח ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב אם כן ה' ימנה ג' בשעור מה שימנה ח"ב ויהיו אחדי מספר ס' בשיעור מה שימנה ח"ב אם כן ה' ימנה ג' בשעור אחדי מספר ס' וח' יוכה בס' ויהיה ב' וח' והוא שטח מ' בנ' אם כן שטח מ' בנ' הוכה בס' והיה מוגשם ב' וצלעיו מ'נ'ס' . וט' הוכה בח' והיה ד' וס' הוכה בח' והיה ב' אם כן יחס ט' אל ס' כיחס ד' אל ב' ויחס ד' אל ב' כיחס ה' אל ז' . וכיחס ז' אל ח' אבל יחס ה' אל ז' וז' אל ח' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ' . אם כן יחס ט' אל ס' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ' והוא יחס הצלע אל הצלע . וצלעות א' הם כ'ל'ט' . וצלעות ב' הם מ'נ'ס' אם כן א' וב' שני מוגשמים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסות ונשלם באורו .. כל שלשה מספרים נמשכים על יחס אחד יהיה הראשון מהם מרובע הנה כ' השלישי מרובע . המשל בו כי מספרי א'ב'ג' השלשה נמשכים על יחס אחד . והראשון מהם והוא א' הוא מרובע הנה אומר כי ג' השלישי מרובע . המופת אנחנו נקח קטן מספרים על יחס א'ב'ג' מניינם כמניינם והם ד'ה'ז' ושתי הקצוות והם ד"ז שני מרובעים . ויהיה צלע מרובע א' מספר ח' וצלע מרובע ז' מספר כ' וצלע מרובע ד' מספר ט' הנה מפני כי יחס א'ב'ג' כיחס ד'ה'ז' ומניינם כמניינם יהיו ביחס השוים יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ז' וכל אחד משני מספרי ד"ז ראשון אצל האחר . והמספרים אשר קצתם ראשון אצל קצת הם קטני המספרים על יחסם . וקטן המספרים על יחס ימנו המספרים אשר על יחסם בשווי הקטן לקטן והרב לרב . אם כן ד' ימנה א' בשעור מה שימנה ז"ג וכאשר ימנה מרובע מרובע הנה צלעו ימנה צלעו . אם כן ט' ימנה ח' וימנה כ"ל בשעור מה שימנה ט"ח אם כן יחס ט' אל ח' כיחס כ' אל ל' ויחס המרובע ההווה מן ט' אל המרובע ההווה מן ח' כיחס המרובע ההווה מן כ' אל המרובע ההווה מן ל' והמרובע ההווה מן ט' הוא ד' והמרובע ההווה מן ח' הוא א' והמרובע ההווה מן כ' הוא ז' אם כן יחס ד' אל המרובע ההווה מן ל' ויחס ד' אל א' כיחס ז' אל ג' . אם כן יחס ז' אל ג' כיחס ז' אל המרובע ההווה מן ל' אם כן ג' שוה למרובע ההווה מן ל' אם כן ג' מרובע ונשלם באורו .. כל ארבעה מספרים נמשכים על יחס יהיה הראשון מהם מעוקב הנה כ"א הרביעי מעוקב . המשל בו כי ארבעה מספרי א'ב'ג'ד' נמשכים על יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' וכיחס ג' אל ד' ויהיה א' מעוקב הנה אומר כי ד' מעוקב . המופת אנחנו נקח קטני המספרים על יחס מספרי א'ב'ג'ד' ועל מניינם והם ה'ז'ח'ט' הנה הקצוות והם ה"ט מעוקב . ויהיה צלע מעוקב א"ל . וצלע מעוקב ה"ב . וצלע מעוקב ט"נ . הנה מפני כי יחס א"בג"ד כיחס ה'ז'ח'ט' והם שוים במנין יהיו ביחס השווי יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט' . וכל אחד מן ה"ט ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטן שני המספרים על יחסם וקטני המספרים על יחס ימנו המספרים על יחסם בשווי הקטן לקטן והרב לרב . אם כן ה' ימנה א' כמו מה שימנה ט"ד . וכאשר מנה מעוקב מעוקב הנה צלעו ימנה צלעו אם כן ב' ימנה ל' ויהיה מנין מה שימנה נ"מ כמו מנין מה שימנה כ"ל אם כן יחס כ' אל ל' כיחס נ' אל מ' ויחס המעוקב ההווה מן נ' אל המעוקב ההווה מן ל' כיחס המעוקב ההווה מן נ' אל המעוקב ההווה מן מ' והמעוקב ההווה מן כ' הוא ה' והמעוקב ההווה מן ל' הוא א' . והמעוקב ההווה מן נ' הוא ט' . אם כן יחס ה' אל א' כיחס ט' אל המעוקב ההווה מן מ' . ויחס ה' אל א' כיחס ט' אל ד' אם כן ד' שוה למעוקב ההווה מן מ' . אם כן ד' מעוקב . וזה מ'ש'ל' .. כל שני מספרים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מרובע אל מרובע . ואחד כ"ב משניהם מרובע הנה האחר מרובע המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המרובע אל מספר ד' המרובע . וא' מרובע אומר כי ב' מרובע .. המופת כי שני מספרי ג"ד מרובעים ומשוטחים מתדמים וכבר יפול בין שניהם מספר וימשכו מתיחסים . ויחס ג' אל ד' כיחס א' א' אל ב' אם כן א"ב הנה יפול בין שניהם מספר ימשכו מתיחסים וא' מרובע הנה אם כן ב' מרובע וזה מה שרצינו לבאר .. כל שני מספרים יחס אחד כ"ג מהם אל האחר כיחס מעוקב אל מעוקב ואחד משניהם מעוקב הנה האחר מעוקב . המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המעוקב אל מספר ד' המעוקב וא' מעוקב הנה אומר כי ב' מעוקב . המופת כי ג"ד מעוקבים ומוגשמים מתדמים והנה יפול בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים . ויחס ג' אל ד' כיחס א' אל ב' הנה כבר יפול בין א"ב שני מספרים וימשכו מתיחסים וא' מעוקב אם כן ב' מעוקב . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו שני מספרים והיה כ"ד יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה שניהם שני שטחים מתדמים המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המרובע אל מספר ד' המרובע הנה אומר כי שני מספרי א"ב שני שטחים מתדמים .. המופת כי שני מספרי ג"ד שני מרובעים וכבר יפול בין שניהם מספר מתיחס לשניהם . ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' הנה כבר יפול בין מספרי א"ב מספר מתיחס לשניהם אם כן מספרי א"ב שני שטחים מתדמים וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו שני מספרים והיה יחס אחד כ"ה משניהם אל האחר כיחס מספר מעוקב הנה שניהם מוגשמים מתדמים . המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המעוקב אל מספר ד' המעוקב הנה אומר כי שני מוגשמי א"ב מוגשמים מתדמים המופת כי כל אחד משני מספרי ג"ד מעוקב והנה יפול בין שני מספרי ג"ד שני מספרים מתיחסים לשניהם אם כן מספר א"ב שנים מוגשמים מתדמים וזה מה שרצינו לבאר .. כל שני מספרים משוטחים מתדמים כ"ו הנה יחס אחד משניהם כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע המשל בו כי שני מספרי א"ב שנים משוטחים מתדמים הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע .. המופת כי א"ב שני משוטחים מתדמים וכבר נפל בין שניהם מספר ג' ונמשכו מתיחסים . ונקח קטן שלשה מספרים על יחס א'ג'ב' והוא ד'ה'ז' הנה שתי הקצוות והם ד"ז מרובעים ומנין ד'ה'ז' כמנין א'ג'ב' אם כן יחס א' אל ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע וזה מה שרצינו לבאר
	כ"ז כל שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב
	המשל בו כי שני מספרי א"ב מוגשמים מתדמים ויפולו בין שניהם שני מספרים והם ג"ד וימשכו מתיחסים ונקח קטן ארבעה מספרים על יחס א"גד"ב והם ה'ז'ח'ט' הנה שני הקצוות הם ה"ט מעוקבים ומנין ה"זח"ט א"גד"ב הנה יחס ה' אל ט' כיחס א' אל ב' ויחס א' אל ב' כיחס מספר ה' המעוקב אל מספר ט' המעוקב וזה מה שרצינו לבאר
	נשלם המאמר השמיני

Book Nine

המאמר התשיעי

כל שני א' מספרים משוטחים מתדמים יוכה אחד משניהם באחר הנה הוא ישוב מרובע המשל בו כי שני מספרי א"ב שני שטחים מתדמים והוכה א' בב' והיה ג' הנה אומר כי ג' מרובע המופת כי א' הוכה בדומה לו והיה ד' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג' וא"ב שני משוטחים מתדמים ויפול בין שניהם מספר וימשכו מתיחסים הנה יפול גם כן בין שני מספרי ד"ג מספר אם כן ד"ג שני שטחים מתדמים . וד' מרובע אם כן ג' מרובע . וזה מ'ש'ל' .. כל מספר יוכה במספר אחר ויהיה מרובע הנה ב' השני מספרים משוטחים מתדמים . המשל בו כי א' הוכה במספר ב' והיה ג' וג' מרובע הנה אומר כי א"ב שני שטחים מתדמים .. המופת כי א' הוכה בדומה לו והיה ד' וד' מרובע וא' הוכה בב' והיה ג' הנה יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג' וכל אחד מד' ג' מרובע אם כן יחס א' אל ב' כיחס מספר ד' המרובע אל מספר ג' המרובע . אם כן מספר א"ב שני שטחים מתדמים . וזה מה שרצינו לבאר .. ובכאן התבאר כי כאשר הוכה מספר מרוב' במספר מרובע הנה הוא יהיה מרובע ואם הוכה מספר מרובע במספר והיה מרובע הנה המוכה בו מרובע . ואם הוכה מספר מרובע במספר והיה בלתי מרובע הנה המוכה בו בלתי מרובע . ואם הוכה מספר מרובע במספר בלתי מרובע הנה הוא בלתי מרובע . ומ'ש'ל' .. כל מספר מעוקב יוכה בדומה לו הנה הוא יהיה מעוקב . המשל בו כי מספר ג' א' הוא מעוקב . וכאשר הוכה בכמוהו והיה מספר ב' הנה אומר כי ב' מעוקב .. המופת כי א' מעוקב וצלעו מספר ג' הנה ג' הוכה בכמוהו והיה ד' וג' הוכה בד' והיה א' אם כן ג' ימנה ד' בשעור אחדי ג' והאחד ימנה ג' בשעור אחדי ג' . אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ג"ד . אם כן יחס האחד אל הג' כיחס ג' אל ד' . וגם כן הנה ג' הוכה בד' והיה א' אם כן ד' ימנה א' בשעור אחדי ג' . והאחד ימנה ג' בשעור ג' אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ד"א אם כן יחס האחד אל ג' כיחס ג' אל ד' וכיחס ד' אל א' הנה בין האחד ובין א' מספר ג"ד והם נמשכים על יחס . וגם כן הנה א' הוכה בכמוהו והיה ב' אם כן א' ימנה ב' בשעור אחדי א' . והאחד ימנה א' בשעור אחדי א' . אם כן האחד ימנה א' בשעור מה

המאמר ט' 52

שימנה א"ב אם כן יחס האחד אל א' כיחס א' אל ב' . ובין האחד ובין א' מספרי ג"ד והם נמשכים על יחס ויפול בין א' ובין ב' שני מספרים וימשכו על יחס . ומספר א' מעוקב אם כן מספר ב' מעוקב . ומ'ש'ל' .. כל מספר מעוקב יוכה במספר מעוקב ד' אחר הנה הוא מעוקב . המשל בו כי מספר א' מעוקב וכבר הוכה במספר אחר מעוקב והוא ב' והיה ג' הנה אומר כי ג' מעוקב .. המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ד' אם כן ד' מעוקב . וא' הוכה בכמוהו והיה ד' והוכה בב' והיה ג' . הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג' אם כן יחס ד' אל ג' כיחס מעוקב א' אל מעוקב ב' וד' מעוקב אם כן ג' מעוקב וזה מה שרצינו לבאר .. כל מספר מעוקב יוכה במספר ויהיה מעוקב ה' הנה המספר המוכה בו מעוקב . המשל בו כי מספר א' מעוקב וכבר הוכה במספר ב' והיה ג' וג' מעוקב הנה אומר כי ב' מעוקב . המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ד' אם כן ד' מעוקב . וא' הוכה בכמוהו והיה ד' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס מעוקב ד' אל מעוקב ג' . וא' מעוקב אם כן ב' מעוקב . ובכאן התבאר כי אם הוכה מספר מעוקב במספר בלתי מעוקב יהיה בלתי מעוקב ואם הוכה מספר מעוקב במספר והיה בלתי מעוקב הנה המוכה בו בלתי מעוקב . וזה מה שרצינו לבאר .. כל מספר יוכה ו' בכמוהו ויהיה מעוקב הנה הוא מעוקב . המשל בו כי מספר א' הוכה בכמוהו והיה ב' וב' מעוקב הנה אומר כי א' מעוקב .. המופת כי א' הוכה בב' והיה ג' הנה ג' מעוקב . וא' הוכה בכמוהו והיה ב' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ב"ג אם כן יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' וב"ג מעוקבים אם כן יחס א' אל ב' כיחס מעוקב ב' אל מעוקב ג' וב' מעוקב אם כן א' מעוקב וזה מ'ש'ל' .. כל מספר מורכב יוכה במספר ז' הנה הוא ישוב מוגשם . המשל בו כי מספר א' מורכב וכבר הוכה במספר ב' והיה ג' הנה אומר כי ג' מוגשם .. המופת כי מספר א' מורכב הנה ימנהו מספר ד' ויהיו אחדי ה' בשעור מה שימנה ד"א אם כן ד' יוכה בה' ויהיה א' וא' יוכה בב' ויהיה ג' אם כן מוגשם וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שהיו הנה המספר ח' השלישי מן האחד מרובע מה שימנה זה מן המספרים כאשר עזב מהם אחד ולקח אחד על ההמשכות יהיו המספרים הלקוחים מרובעים והרביעי מן מן האחד מעוקב עוד אחר זה כאשר עזב שני מספרים ולקח מספר יהיו המעוקבים והשביעי מן האחד מרובע מעוקב . עוד אחר זה כאשר עזב חמשה מספרים ולקח מספר יהיו המספרים הלקוחים מרובעים מעוקבים . המשל בו

המאמר הט'

כי מספרי א"בג"דה"ז והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים . הנה אומר כי השלישי מן האחד והוא ב' מרובע . והרביעי מן האחד והוא ג' מעוקב . עוד אחד אחר שנים מעוקב והשביעי מן האחד והוא ז' מרובע מעוקב . עוד אחד אחר מחשה מרובע מעוקב . המופת כי יחס האחד אל א' כיחס א' אל ב' הנה האחד ימנה א' בשיעור מה שימנה א' ב' והאחד ימנה א' בשעור אחדי א' אם כן א' ימנה ב' בשעור אחדי א' אם כן א' יוכה בכמוהו ויהיה ב' אם כן ב' מרובע והוא השלישי מן האחד . ויחס ב' אל אל ג' כיחס ג' אל ד' הנה כבר נפל בין ב"ד מספר ג' וימשכו מתיחסים וב' מרובע . אם כן ד' מרובע . וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן המספרים כאשר עזב מספר ולקח אחר על ההמשכות יהיו המספרים הלקוחים מרובעים . וגם כן הנה יחס האחד אל א' כיחס ב' אל ג' . אם כן האחד ימנה א' בשעור מה שימנה ב"ג והאחד ימנה א' בשעור אחדי א' . אם כן ב' ימנה ג' בשעור אחדי א' . אם כן א' יוכה בב' ויהיה ג' . אם כן א' יוכה בכמוהו ויהיה ב' ויוכה בב' ויהיה ג' אם כן ג' מעוקב והוא הרביעי מן האחד . ויחס ג' אל ד' כיחס ד' אל ה' וכיחס ה' אל ז' הנה כבר נפל בין ג' וז' שני מספרי ד"ה ונמשכו מתיחסים וג' מעוקב אם כן ז' מעוקב . וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן המספרים כאשר עזב מהם שני מספרים ולקח מספר יהיו המספרים הלקוחים מעוקבים . ומספר ז' יכנס במספרים המרובעים ובמספרים המעוקבים אם כן הוא מרובע ומעוקב . וז' הוא השביעי מן האחד . וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן האחדים אם עזב מהם חמשה מספרים ולקח אחד יהיו המספרים הלקוחים מרובעים מעוקבים . ומ'ש'ל' .. כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו והיה הנמשך אל ט' האחד מרובע הנה הם כלם מרובעים . ואם היה הנמשך אל האחד מעוקב הנה הם כלם מעוקבים . המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים וא' מרובע הנה אומר כי הנשארים מרובעים . המופת כי א' מרובע וב' מרובע כי הוא השלישי מן האחד ויחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' . אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס מרובע א' אל מרובע ב' וב' מרובע אם כן ג' מרובע . וכן יתבאר כי כל הנשארים מרובעים וגם כן הנה יהיה הנמשך אל האחד מעוקב הנה אומר כי הנשארים כלם מעוקבים .. המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ב' וא' מעוקב אם כן ב' מעוקב . וג' מעוקב כי הוא הרביעי מן האחד . ויחס ב' אל ג' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד' הוא כיחס מעוקב ב' אל מעוקב ג' וג' מעוקב אם כן ד' מעוקב . וכן יתבאר כי כל הנשארים מעוקבים . וזה מ'ש'ל' .. כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים י' מתיחסים כמה שיהיו והיה הנלוה אל האחד בלתי מרובע הנה יהיו הנשארים אין מהם מספר מרובע כי אם השלישי מן האחד . עוד אחר זה אחד בלתי מרובע ואחד מרובע . ואם היה הנמשך אל האחד בלתי מעוקב הנה הנשארים

מאמר ט' 53

אין אחד מהם מספר מעוקב כי אם הרביעי מן האחד . עוד אחר זה שנים בלתי מעוקבים ואחד מעוקב . המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד'ה'ז' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים ואשר ילוה אל האחד והוא א' בלתי מרובע הנה אומר כי אין מהם מספר מרובע כי אם השלישי מן האחד והוא ב' . עוד אחר זה אחד בלתי מרובע ואחד מרובע .. המופת אם לא יהיה כן הנה יהיה ג' מרובע אם יהיה אפשר ויחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס מרובע ב' אל מרובע ג' וב' מרובע אם כן א' מרובע זה שקר אם כן אין ג' מרובע . וכן יתבאר כי זולתו בלתי מרובע כי אם השלישי מן האחד . עוד אחד בלתי מרובע ואחד מרובע . וגם כן הנה יהיה א' בלתי מעוקב הנה אומר כי זולתו מאלו המספרים בלתי מעוקב כי אם הרביעי מן האחד . עוד מה שאחר זה שני מספרים בלתי מעוקבים ומספר מעוקב . המופת כי אם לא יהיה כן הנה יהיה ה' מעוקב אם יהיה אפשר ויחס א' אל ג' כיחס ג' אל ה' אם כן יחס א' אל ג' כיחס מעוקב ג' אל מעוקב ה' וג' מעוקב אם כן א' מעוקב וזה שקר . אם כן אין ה' מעוקב . וכן יתבאר כי זולתו בלתי מעוקב כי אם הרביעי מן האחד . עוד אחר זה שני מספרים בלתי מעוקבים ומספר מעוקב . ומ'ש'ל' .. כאשר היו מספרים י"א נמשכים מן האחד מתיחסים כמה שיהיו הנה הקטן ימנה הרב בשעור מספר מהם . המשל בו כי מספרי א"בג'ד'ה' מן האחד נמשכים מתיחסים הנה נאמר כי הקטן ימנה הרב בשעור מספר מהם . המופת כי מספר ג'ד'ה' כמו מנין האחד וא' וב' על יחס ג'ד'ה' אם כן יחס האחד אל ב' כיחס ג' אל ה' והאחד ימנה ב' בשעור אחדי ב' אם כן ג' ימנה ה' בשעור ב' . וזהו שעור ב' . אם כן הקטן ממספרי א'ב'ג'ד'ה' ימנה הרב בשעור מספר מהם . ומ'ש'ל' .. כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו הנה כל מספר י"ב ראשון ימנה האחרון מהם הנה הוא ימנה המספר אשר ילוה לאחד המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים הנה אומר כי כל מספר ראשון ימנה האחרון והוא ד' הנה הוא ימנה א' אשר הוא נלוה אל האחד ונאמר שיהיה ה' ראשון וימנה ד' הנה אומר כי ה' ימנה א' . המופת אם לא יהיה כן הנה לא ימנהו אם יהיה אפשר הנה כל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר . וה' ימנה ד' . הנה ימנה ה' בשעור אחדי ז' הנה ה' יוכה בז' ויהיה ד' . אבל א' הוכה בג' והיה ד' אם כן שטח ה' בז' כמו שטח א' בג' אם כן יחס ה' אל א' כיחס ג' אל ז' וכל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר אם כן שניהם שני קטני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב . אם כן ה' ימנה ג' ויהיו אחדי ח' בשעור מה שימנה הג' הנה ה' יוכה בח' ויהיה ג' וא' הוכה בב' והיה ג' אם כן שטח ה' בח' כמו שטח א' בב' . אם כן יחס ה' אל א' כיחס ב' אל ח' וכל אחד

המאמר התשיעי

מן א' וה' ראשון אצל האחר . אם כן שניהם שני קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם אם כן ה' ימנה ב' ויהיו אחדי ט' בשעור מה שימנה ה' ב' הנה ה' יוכה בט' ויהיה כ' . אבל א' הוכה בכמוהו והיה ב' . הנה ה' בט' כמו א' בכמוהו . אם כן יחס ה' אל א' כיחס א' אל ט' וכל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם . אם כן ה' ימנה א' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר אם כן כל מספר ראשון ימנה ד' הנה הוא ימנה א' אשר ילוה אל האחד . ומ'ש'ל' .. כאשר נתיחסו י"ג מספרים מן האחד נמשכים כמה שיהיו והיה הנלוה אל האחד ראשון הנה לא ימנה הרב מהם כי אם מספר מהם . המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד' נמשכים מתיחסים מן האחד ואשר ילוה אל האחד א' . והוא ראשון הנה אומר כי לא ימנה הרב מהם והוא ד' מספר אחר זולת א'ב'ג' .. המופת אנחנו נבאר שהוא בלתי אפשר זה . שאם היה אפשר זה נאמר שימנהו ה' ואין ה' כמו אחד מן א'ב'ג' . וה' אם שיהיה ראשון ואם שיהיה מורכב ואיננו ראשון כי הוא אלו היה ראשון והוא ימנה ד' היה מונה א' אשר ילוה אל האחד אבל הוא לא ימנה א' מפני כי א' ראשון אם כן אין ה' ראשון והנה ימנה ה' אם כן [.] מספר ראשון . והנה אומר שלא ימנהו מספר ראשון כי אם א' . שאם היה אפשר הנה ימנהו כ' . אם כן כ' ימנה ה' וה' ימנה ד' . אם כן כ' ימנה ד' . וכ' ראשון אם כן הוא ימנה א' אשר ילוה אל האחד וא' ראשון זה שקר . אם כן לא ימנהו מספר ראשון כי אם א' וה' ימנה ד' הנה ימנה ד' בשעור אחדי ז' הנה אומר כי ז' ימנה ג' ושז' איננו כמו אחד מן א'ב'ג' מפני כי ה' ימנה ד' בשעור אחדי ז' אם כן ה' יוכה בז' ויהיה ד' . אבל א' הוכה בג' והיה ד' אם כן א' בג' כמו ה' בז' אם כן יחס א' אל ה' כיחס ז' אל ג' . וא' ימנה ה' אם כן ז' ימנה ג' . ואומר כי ז' אינו כמו אחד מן א'ב'ג' כי הוא אם כן יתיחס מספרים מן האחד נמשכים הנה הקטן מהם ימנה הרב בשעור אחדי מספר מהם . וז' לא ימנה ד' בשעור אחדי מספר ממספרי א'ב'ג' כי הוא אם כן ימנה בשעור אחדי מספר ה' ואין ה' כמו אחד מן א'ב'ג' . אם כן ז' אינו כמו אחד מן א'ב'ג' . וכבר התבאר שהוא ימנה ג' וגם כן הנה ז' ימנה ג' נאמר שימנהו בשעור אחדי ח' . ונבאר כמו שבארנו קודם כי א' ימנה ז' וח' ימנה ב' ושא' אינו כמו אחד מן א"ב אם כן ח' ימנה ב' . ונאמר שימנהו בשעור אחדי ט' וח' ראשון או מורכב . ואם היה ראשון והוא ימנה ב' והנה ח' אינו כמו אחד מן א"ב וח' ימנה ב' הנה הוא ימנה א' וא' ראשון זה שקר אם כן אין ח' ראשון . ואם היה מורכב נאמר שימנהו מספר ראשון הנה אומר כי לא ימנהו ראשון כי אם א' . מפני שהוא אם היה מספר ראשון ימנה ח' וח' ימנה ב' אם כן הוא ימנה ב' וימנה א' וא' ראשון זה שקר אם כן ח' לא ימנהו כי אם א' וא' ימנה ח' הנה אומר כי ט' אינו כמו הנלוה לאחד ולא ט' ימנה ב' בשעור מספר מן המתיחס כי הוא אמנם ימנהו בשעור ח' .

מאמר תשיעי 54

וח' אינו כמו א' וח' ימנה ב' בשעור אחדי ט' אם כן ח' יוכה בט' ויהיה ב' וא' יוכה בכמוהו ויהיה ב' אם כן א' בכמוהו כמו ח' בט' אם כן יחס א' אל ח' כיחס ט' אל א' . וא' ימנה ח' אם כן ט' ימנה א' ואינו כמוהו וזה שקר . אם כן המספרים המתיחסים הנמשכים מן האחד כאשר יהיה אשר ימשך מן האחד ראשון הנה לא ימנה הרב מהם כי אם מספר מהם . וזה מה שרצינו לבאר .. כל מספרים ראשונים ידועי י"ד המספר הנה יהיה מן המספרים הראשונים מה שהוא יותר מספר מהם . המשל בו כי מספרי א'ב'ג' ראשונים ידועי המספר הנה אומר כי הנה יהיה במספרים הראשונים מה שהוא יותר מנין מהם . המופת אנחנו נוציא קטן מספר ימנוהו א'ב'ג' והוא ה"ד ונוסיף עליו אחד והוא ה"ז הנה אם היה ז"ד ראשון הנה כבר התאמת הספור כי אנחנו כבר מצאנו מספר ראשון איננו כמו אחד ממספרי א'ב'ג' והוא ז"ד . ואם היה ז"ד מורכב הנה ימנהו מספר ראשון והוא ח' הנה אומר כי ח' מספר אחר בלתי שוה לאחד מן א'ב'ג' כי הוא אם היה כמו אחד מהם הנה הוא ימנה ג"ד ה"ד וימנה האחד הנשאר והוא ז' וח' מספר זה שקר אם כן ח' ראשון ואינו כמו אחד מן א'ב'ג' אם כן כל מספרים ידועי המספר הנה יהיה מן המספרים הראשונים מה שהוא יותר ממנין מהם וזה מ'ש'ל' .. קטן מספר ימנוהו מספרים ראשונים ידועים הנה לא ימנהו זולתם . המשל ט"ו בו כי מספר א' הוא קטן מספר ימנהו מספרי ב'ג'ד' הראשונים הידועים הנה אומר כי הוא לא ימנה א' זולת מספרי ב'ג'ד' .. המופת כי זה אי אפשר שאם היה אפשר נאמר שימנהו ה' . ואין ה' כמו אחד מן ב'ג'ד' ויהיו אחדי ז' בשעור מה שימנה ה"א אם כן ה' הוכה בז' והיה א' וכל שני מספרים יוכה אחד משניהם באחר [....] ומספר ראשון הנה אותו המספר הראשון ימנה אחד משני המספרים המוכים אם כן ב'ג'ד' [....] וימנו אחד מן ז"ה . ואולם ה' הנה לא ימנוהו כי הוא ראשון אם כן ימנה ז' וכן ג"ד ימנו ז' . אם כן מספרי ב'ג'ד' ימנו ז' והוא קטן מן א' זה שקר . כי א' היה קטן מספר ימנוהו מספרי ב'ג'ד' . אם כן לא ימנה א' כי אם ב'ג'ד' . וזה מ'ש'ל' .. כאשר היו שלשה מספרים מתיחסים י"ו נמשכים והיו קטן המספרים על יחסם הנה כל שני מספרים יתקבצו מהם הנה שניהם מספר ראשון אצל המספר השלישי הנשאר . המשל בו כי מספרי א'ב'ג' השלשה מתיחסים נמשכים והם קטן המספרים על יחסם הנה אומר כי כל שני מספרים יתקבצו ממספרי א'ב'ג' הנה כלם מספר ראשון אצל המספר השלישי הנשאר . המופת אנחנו נקח קטן שני המספרים על יחס א'ב'ג' והם ז"ה ה"ד הנה כל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר . וז"ה אם כן יוכה בכמוהו ויהיה א' ויוכה בד"ה ויהיה ב' . וגם כן ה"ד יוכה בכמוהו ויהיה ג' וכל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר אם כן כל ז"ד ראשון

מאמר ט'

אצל ד"ה וה"ז וה"ז ראשון אצל ה"ד . אם כן כל אחד מן ד"ז ז"ה ראשון אצל ד"ה . וכאשר היו שני מספרים ראשונים אצל מספר אחר הנה שטח אחד משניהם באחר ראשון אצל אותו המספר אם כן משוטח ד"ז בז"ה ראשון אצל ה"ד . וכל שני מספרים יהיה אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה מרובע אחד משניהם ראשון אצל האחר אם כן מרובע ד"ה ראשון אצל משוטח ד"ז בז"ה ומשוטח ד"ז בז"ה ראשון אצל מרובע ה"ד . וכל קו יחלק בשני חלקים . ואם כן הכאת הקו באחד משני החלקים כמו הכאת החלק ההוא בכמוהו ואחד משניהם באחר . אם כן משוטח ד"ז בז"ה כמו מרובע ה"ז וכמו משוטח ז"ה בה"ד . אבל משוטח ד"ה בז"ה הוא ב' . ומרובע ה"ז הוא א' ושניהם יחד כמו משוטח ד"ז בז"ה . אם כן כל א"ב יבדל ממרובע ה"ד בכמוהו . אבל מרובע ה"ד הוא ג' אם כן כל א"ב ראשון אצל ג' ולכן יהיה כל ג"ב ראשון אצל א' . הנה אומר כי כל א"ג גם כן ראשון אצל ב' . המופת כי כל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר וכל ז"ד ראשון אצל כל אחד מן ז"ה ה"ד וכל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל ז"ד . וכאשר היו שני מספרים והיה כל אחד משניהם יחד ראשון אצל מספר אחר הנה משוטח אחד משניהם באחר הוא גם כן ראשון אצל המספר ההוא אם כן משוטח ז"ה בה"ד ראשון אצל ד"ז . וכל שני מספרים אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה מרובע אחד מהם ראשון אצל האחר . אם כן מרובע ז"ד ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד . ומרובע ז"ד הוא כמו ז"ה בכמוהו . וה"ד בכמוהו . וכפל ז"ה בה"ד יחד אם כן מרובע ז"ה בכמוהו ומרובע ה"ד . וכפל שטח ז"ה בה"ד ראשון אצל שטח ז"ה בה"ד וכאשר הבדלנו היה מרובע ז"ה ומרובע ה"ד ומשוטח ז"ה בה"ד ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד . וכאשר הבדלנו גם כן היה מרובע ז"ה בכמוהו ומרובע ה"ד בכמוהו יחד ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד אשר הוא ב' אבל שני מרובעי ז"ה בכמוהו וה"ד בכמוהו הם א' וג' . אם כן כל א' וג' ראשון אצל ב' . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו שני מספרים והיה כל אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה אין י"ז יחס הראשון מהם אל השני כיחס השני אל מספר אחר . המשל בו כי כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר הנה אומר כי יחס א' אל ב' אינו כיחס ב' אל מספר אחר . המופת כי זה אי אפשר שאם היה אפשר נאמר שיהיה יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' . וכל אחד מן א"ב ראשון אצל האחר . אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם הקטן לקטן והרב לרב . אם כן א' ימנה ב' . וימנה עצמו . אם כן א' ימנה א' וימנה ב' וכל אחד משניהם ראשון אצל האחר זה שקר אם כן אין יחס א' אל ב' כיחס ב' אל מספר אחר וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו י"ח מספרים מתיחסים נמשכים כמה שהיו וכל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר הנה אין יחס הראשון אל השני כיחס האחרון אל מספר אחר

המאמר התשיעי 55

המשל בו כי מספרי א'ב'ג' מתיחסים נמשכים וכל אחד משתי הקצוות אשר הם א"ג ראשון אצל האחר הנה אומר כי יחס א' אל ב' אינו כיחס ג' אל מספר אחר המופת אם היה אפשר נאמר שיהיה כיחס ג' אל ד' . וכאשר המירונו יהיה יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' וכל אחד מא"ג ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטן שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם אם כן א' ימנה ב' . וכאשר היו מספרים מתיחסים נמשכים והיה הראשון ימנה השני הנה הוא ימנה האחר . הנה א' אם כן ימנה ג' וימנה עצמו וכל אחד משניהם ראשון אצל האחר זה שקר . אם כן אין יחס א' אל ב' כיחס ג' אל מספר אחר . ומ'ש'ל' .. נרצה לדעת כאשר היו שני מספרים ידועים אם אפשר שיהיה מספר י"ט שלישי לשניהם . ונאמר שיהיו שני המספרים הידועים א"ב . ונרצה שנדע אם אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב אם היה כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר הנה לא יהיה אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשניהם . ואם לא יהיה כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר הנה כאשר נכה ב' בכמוהו ויהיה מרובע ג' הנה שהוא אם יהיה א' ימנה ג' הנה אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב ואם לא יהיה א' ימנה ג' הנה לא ימצא מספר מתיחס לשניהם .. המופת אנחנו נשים א' ראשון ימנה ג' וימנהו בשעור אחדי ד' אם כן א' כאשר הוכה בד' היה ממנו ג' . וכאשר הוכה ב' בכמוהו היה ג' אם כן משוטח א' בד' כמו מרובע ב' בכמוהו . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ד' הנה כבר מצאנו מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב והוא ד' . וגם כן הנה אנחנו נשים א' לא ימנה ג' הנה אומר כי לא ימצא מספר שלישי יתיחס א"ב . שאם היה אפשר נאמר שיהיה מספר ד' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ד' . ומשוטח א' בד' כמו מרובע ב' ומרובע ב' הוא ג' אם כן משוטח א' בד' הוא ג' אם כן א' ימנה ג' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר אם כן אי אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב ומ'ש'ל' .. נרצה לדעת כאשר היו כ' שלשה מספרים ידועים אם אפשר שיהיה מספר רביעי יתיחס להם . ויהיו המספרים השלשה א'ב'ג' . ונרצה שנדע אם יהיה מספר רביעי מתיחס אל א'ב'ג' . הנה אם היה כל אחת משתי הקצוות והם א"ג ראשון אצל האחר הנה אין מספר רביעי יתיחס א'ב'ג' . ואם לא יהיה כל אחד מהם מן א"ג ראשון אצל האחר נכה ב' בג' ויהיה ד' הנה אומר כי אם היה א' ימנה ד' הנה יהיה מספר רביעי יתיחס א'ב'ג' . ואם היה א' לא ימנה ד' הנה לא יהיה מספר רביעי יתיחס א'ב'ג' .. המופת אנחנו נשים תחלה א' ימנה ד' וימנהו בשעור אחדי ה' הנה הוא יוכה בה' ויהיה ד' אבל ב' הוכה בג' והיה ד' . אם כן שטח א' בה' כמו שטח ב' בג' אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ה' הנה כבר מצאנו מספר רביעי

המאמר הט'

יתיחס א'ב'ג' והוא ה' . ואם לא יהיה א' ימנה ד' הנה לא יהיה אפשר שימצא מספר רביעי יתיחס א'ב'ג' . המופת אם אפשר נאמר שיתיחס להם ה' אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ה' הנה שטח א' אם כן בה' כמו משוטח ב' בג' ומשוטח ב' בג' הוא ד' אם כן שטח א' בה' הוא ד' אם כן א' ימנה ד' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר אם כן אי אפשר שיהיה מספר רביעי שלא ימנה א'ב'ג כאשר היה שלא ימנה ג' . ומ'ש'ל' .. כאשר נקבצו מספרי זוגות כמה שהיו הנה כ"א קבוצם מספר זוג . המשל בו כי א"ב ב"ג ג"ד מספרי זוגות הנה אומר כי א"ד זוגות .. המופת כי כל אחד מן א"ב ב"ג ג"ד זוג . אם כן לכל אחד מהם יחולק בשני חלקים שוים ולכן גם כל א"ד אם כן א"ד זוג ומ'ש'ל' .. כאשר נקבצו מספרים נפרדים כמה שיהיו והיה מספרם זוג הנה קבוצם כ"ב מספר זוג . המשל בו א"ב ב"ג ג"ד ד"ה נפרדים ומספרם זוג הנה אומר כי קבוץ א"ה זוג . המופת כי כל אחד מהם בינו ובין הזוג אחד . וכאשר נבדל האחד מכל מספר מהם ישארו מספרים זוגות מניינם זוג ומנין האחרים הנבדלים זוג . אם כן א"ה זוג . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר כ"ג נתקבצו מספרים נפרדים כמה שהיו והיה מספרם נפרד הנה קבוצם נפרד . המשל בו כי מספרי א"ב ב"ג נפרדים ומניינם נפרד הנה אומר כי קבוץ א"ד נפרד . המופת כי ג"ד נפרד ונבדיל ממנו אחד והוא ד"ה וישאר ג"ה זוג וא"ג זוג כי הוא יקובץ ממספרים נפרדים מניינם זוג והם א"ב ב"ג אם כן כל א"ה זוג וה"ד אחד א"ד נפרד . ונשלם באורו כאשר נבדל ממספר זוג מספר זוג הנה הנשאר זוג . המשל בו כי מספר כ"ד א"ב זוג וכבר נבדל ממנו ב"ג והוא זוג הנה אומר כי א"ג הנשאר זוג . המופת כי כל אחד מן א"ב ב"ג זוג אם כן לכל אחד משניהם חצי מאחדי השלם . אם כן א"ג הנשאר לו חצי מאחדי השלם אם כן הוא זוג . ומ'ש'ל' .. כאשר נבדל ממספר זוג מספר נפרד הנה הנשאר נפרד . המשל בו כי כ"ה מספר א"ב זוג וכבר נבדל ממנו מספר א"ג והוא נפרד הנה אומר כי ג"ב הנשאר נפרד .. המופת כי א"ג נפרד . וכאשר חברנו אליו אחד והוא ג"ד היה א"ד זוג . וכאשר נבדל מן א"ב אשר הוא זוג א"ד אשר הוא זוג ישאר ד"ב זוג וג"ד אחד אם כן ג"ב נפרד . ומ'ש'ל' .. כאשר נבדל ממספר כ"ו נפרד מספר זוג הנה הנשאר נפרד . המשל בו כי מספר א"ב נפרד וכבר נבדל ממנו מספר א"ג והוא זוג הנה אומר כי ג"ב הנשאר נפרד .. המופת כי א"ב נפרד וכאשר חברנו אליו אחד והוא ב"ד היה א"ד זוג וכאשר הבדלנו מן א"ד הזוג א"ג הזוג נשאר ג"ד זוג . וב"ד אחד אם כן ג"ב נפרד . וזה מה שרצינו לבאר ..

המאמר ט' 56

כאשר נבדל ממספר נפרד מספר נפרד הנה הנשאר מספר זוג כ"ז המשל בו כי מספר א"ב נפרד . וכבר נבדל ממנו ב"ג והוא נפרד הנה אומר כי א"ג הנשאר זוג . המופת כי כל אחד מן א"ב ב"ג נפרד . וכבר נבדל מכל אחד משניהם אחד והוא ב"ד . הנה ישאר כל אחד מן א"ד ד"ג זוג . וכבר נבדל מן א"ד הזוג ד"ג הזוג וישאר א"ג זוג . ומ'ש'ל' .. כאשר הוכה מספר נפרד במספר זוג . הנה המקובץ זוג . המשל בו כי כ"ח מספר א' נפרד והוכה במספר ב' והוא זוג וקובץ ג' אם כן ג' קבוץ ממספרים נפרדים מניינם זוג אם כן מספר ג' זוג . ומ'ש'ל' .. כאשר הוכה מספר נפרד במספר נפרד הנה המקובץ נפרד . המשל בו כי כ"ט מספר א' נפרד וכבר הוכה במספר ב' והוא נפרד והתקבץ ג' הנה אומר כי ג' נפרד . המופת כי א' הנפרד הוכה בב' הנפרד והתקבץ ג' אם כן מספר ג' מקובץ ממספרים נפרדים מניינם נפרד אם כן מנין ג' נפרד . וזה מה שרצינו לבאר .. ויתבאר ממה שספרנו כי כאשר היה מספר ל' נפרד ימנה מספר זוג הנה הוא ימנהו במספר זוג . המשל בו כי מספר א' נפרד והוא ימנה מספר ב' . וב' זוג הנה אומר כי הוא ימנהו במספר זוג . המופת אנחנו נשים אחדי ג' בשעור מה שימנה א' הנפרד ב' הזוג . הנה א' יוכה בג' והיה ב' הנה אומר כי ג' זוג ואם לא יהיה כן נאמר שיהיה ג' נפרד . אם א' הנפרד הוכה בג' הנפרד והיה ב' הנה ב' אם כן נפרד זה שקר כי הוא כבר היה זוג אם כן אין ג' נפרד הנה הוא אם כן זוג . אם כן א' ימנה ב' בשעור ג' הזוג וזה מה שרצינו לבאר .. אמר תאבת והתמונה השלשים והאחת ושלשים לא נמצאם בנסחאות אשר היו בהיכל ומצאנו אותם בכפרים .. כאשר ל"א יהיה מספר נפרד ימנה מספר נפרד הנה הוא ימנהו במספר נפרד המשל בו כי א' נפרד והוא ימנה ב' וב' נפרד הנה ימנהו בשעור ג' הנה אומר כי ג' נפרד אי אפשר כי אם זה שאם היה אפשר נאמר שיהיה ג' זוג הנה א' מספר נפרד יוכה בג' הזוג ויהיה ב' הנה ב' אם כן זוג . זה שקר כי הוא כבר היה נפרד אם כן אין ג' זוג הנה הוא אם כן נפרד אם כן א' ימנה ב' בשעור ג' הנפרד . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היה מספר נפרד ימנה זוג . הנה הוא ימנה חציו גם כן ויהיה מספר ל"ב א' נפרד . ויהיה ב"ג זוג וימנה א' ב"ג ויהיה חצי ב"ג ג"ד הנה אומר כי א' ימנה ג' ד' . המופת אם הנחנו מספר מה ב'ה'ז' מן האחדים כמו מניין מה שימנה א' מספר ב"ג אם כן מספר ה"ז זוג . ויהיה חציו ז"ח הנה מפני כי א' ימנה ב"ג בשעור האחדים אשר בה"ז יהיה א' אם כן הוכה בה"ז התקבץ ממנו ב"ג ומפני כי חצי ה"ז הוא ח"ז וחצי ב"ג הוא ג"ד יהיה א' כאשר הוכה בז"ח והתקבץ ממנו ג"ד אם כן א' ימנה ג"ד וזה מה שרצינו לבאר ..

כל מספר נפרד יהיה ראשון אצל מספר אחר הנה הוא ראשון אצל כפלו . המשל ל"ג בו כי מספר א' נפרד והוא ראשון אצל ג"ד . ויהיה ג"ה כפל ג"ד . הנה אומר כי א' ראשון אצל הג' . המופת אם היה אפשר שלא יהיה כן הנה ימנה אותם מספר אחד והוא ב' אם כן ב' ימנה א' הנפרד . הנה ב' אם כן נפרד והוא ימנה הג' הזוג והוא ימנה חציו וימנה א' אם כן ב' ימנה א' וימנה ד"ג וכל אחד מהם ראשון אצל האחר זה שקר אם כן לא ימנה א' וה"ג מספר אחר אם כן כל אחד משניהם ראשון אצל האחר ומ'ש'ל' .. המספרים אשר יכפלו משנים הם זוג ל"ד הזוג לבד . המשל בו כי מספרי ב'ג'ד' כפולים משנים הנה אומר כי כל אחד מן ב'ג'ד' הוא זוג הזוג . המופת אנחנו נשים האחד קודם . וא' הוא שנים והוא כפל האחד וב' הוא כפל א' וג' כפל ב' וד' כפל ג' הנה כל אחד מן א"ב ג"ד הוא זוג וא' הוא שנים והוא ראשון . וכאשר הגענו [...] מספרים מן האחד נמשכים כמה שהיו והיה אשר ילוה אל האחד מהם ראשון לא ימנה הרב מהם כי אם מספרים מהם אם כן ד' לא ימנהו אלא מספרים ממספרי א'ב'ג' וכל מספר ימנהו מהם הנה הוא אמנם ימנהו במספר מן א'ב'ג' אשר הם זוגות אם כן מספר ד' זוג הזוג לבד . שאם היה אפשר שיהיה זוג הזוג וזוג הנפרד הנה ימנה אותם מספר נפרד ויתחייב מזה שיהיה מספר אחד ממספרי א'ב'ג'ד' נפרד וזה בלתי אפשר אם כן אין אחד ממספרי ב'ג'ד' זוג הנפרד . אם כן אין כל אחד מהם זוג הזוג לבד וזה מ'ש'ל' .. כל מספר חציו נפרד הנה הוא זוג הנפרד לבד . המשל בו כי ל"ה מספר א"ב חציו נפרד והוא ב"ג הנה אומר כי א"ב זוג הנפרד לבד . ואולם אם היה א"ב זוג הנפרד הנה הוא מבואר . וזה כי חציו איננו זוג הנה אומר שהוא אמנם הוא זוג הנפרד לבד . ואם היה אפשר שיהיה עם זה זוג הזוג הנה חציו זוג . ואין הדבר כן אם כן מספר א"ב הוא זוג הנפרד . ומ'ש'ל' .. כל מספר זוג איננו כפול משנים ואין חציו נפרד הנה הוא זוג הזוג וזוג ל"ו הנפרד . ויהיה מספר עליו א"ב ולא יהיה כפול משנים ולא יהיה חציו אשר הוא ג"ב נפרד הנה אומר כי א"ב זוג הזוג וזוג הנפרד . ואולם היות מספר א"ב זוג הזוג הנה הוא מבואר . וזה כי חציו זוג ואומר כי הוא זוג הנפרד וזה כי אנחנו חלקנו ב"ג בשני חציים וחציו בשני חציים ולא נסור נעשה כמו זה הנה אנחנו נכלה אל מספר נפרד ימנה אשר לפניו וימנה א"ב ולא יכלה אל האחד . כי אנחנו אם כלינו אל האחד הנה א"ב מכפלי השנים וכבר היה שאמרנו שאינו כן ושיכלה אל מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו וימנה א"ב והוא מבואר שהוא ימנה פעמי מספרם זוג אם כן מספר א"ב זוג הנפרד וכבר היה זוג הזוג . אם כן מספר א"ב זוג הזוג וזוג הנפרד . ומ'ש'ל' .. כאשר ימשכו מספרים מה על יחס כמה ל"ז שיהיו המספרים ונבדל מן השני ומן האחרון כמו הראשון הנה יחס

המאמר התשיעי 57

הנשאר מן השני אל הראשון כיחס הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו כאשר נקבצו . המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד ח"ז ט"נ נמשכים על יחס וכבר נבדל מן ג"ד השני ומן ט"נ האחרון כמו א"ב והם ה"ד מ"נ הנה אומר כי יחס ג"ה הנשאר מן השני אל א"ב כיחס ט"מ הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו והם א"ב ג"ד ז"ח . המופת אנחנו נשים ל"נ כמו ג"ד וכ"נ כמו ז"ח הנה יחס ט"נ אל ז"ח כיחס ז"ח אל ג"ד וכיחס ג"ד אל א"ב . וז"ח כמו כ"נ וג"ד כמו ל"נ וא"ב כמו מ"נ אם כן יחס ט"נ אל כ"נ כיחס כ"נ אל נ"ל וכיחס ל"נ אל מ"נ . וכאשר הבדלנו היה יחס ט"כ אל כ"נ כיחס כ"ל אל ל"נ וכיחס ל"מ אל מ"נ . ויחס אחד מן הקודמים אל אחד מן הנמשכים כיחס כל הקודמים אל כל הנמשכים . אם כן יחס ל"מ אל מ"נ כיחס כל ט"כ כ"ל ל"מ אל כל כ"נ נ"ל מ"נ ול"מ כמו ג"ה כי כל ל"נ כמו ג"ד ומ"נ כמו כל אחד מן א"ב ה"ד מ"נ וישאר ל"מ כמו ג"ה ומ"נ כמו א"ב אם כן יחס ג"ה אל א"ב כיחס ט"מ אל כל כ"נ ל"נ מ"נ וכ"נ כמו ח"ז ול"נ כמו ג"ד ומ"נ כמו א"ב . אם כן יחס הנשאר מן ג"ד השני אל א"ב כיחס הנשאר מן ט"נ האחרון אל כל ז"ח ג"ד א"ב והם המספרים אשר לפני ט"נ . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו מספרים נמשכים על יחס ל"ח הכפל מתחילים מן האחד כמה שהיו אחר כן יקובצו יחד והאחד עמהם והיה כל זה מספר ראשון אחר כן הוכה אותו המספר הראשון באחרון מן המספרים אשר נקבצו הנה המספר אשר יתקבץ מן ההכאה הוא מספר שלם . המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד נכפלו מן האחד אחר כן נקבצו והאחד עמהם והיו מספר ה' והוא ראשון הנה כאשר הוכה ה' במספר האחרון והוא ד' היה ז"ח הנה אומר כי ז"ח מספר שלם . המופת שילקח מה' מספרים על יחס א"ב ג"ד ועל מניינם והם ה^ מ' אם כן ^ט"ב א"ב ג"ד על יחס ה^ מ' ועל מניינם אם כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל מ' ^ט"ב אם כן ה' בד' כמו א' במ' אבל ה' בד' הוא ז"ח אם כן א' במ' הוא ז"ח וא' הוא שני אם כן ז"ח כפל מ' ומ' כפל ל' ול' כפל ט"כ וט"כ כפל ה' . ואם כן החמשה מספרים אשר הם ה' ט"כ ל' מ' ז"ח מתיחסים נמשכים . וכאשר נבדל מן השני והאחרון כמו הראשון הנה יחס הנשאר מן השני אל הראשון כיחס הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו כאשר נקבצו ונבדל מכל אחד מן ט"כ ז"ח כמו ה' והם כ"ס ע"ח . אם כן יחס הנשאר מן ט"כ והוא ט"ס אל ה' כיחס הנשאר מן ז"ח והוא ז"ע אל כל מ"ל ט"כ ה' . וט"כ כפל ה' וס"כ כמו ה' אם כן ט"ס כמו ה' וז"ע אם כן כמו כל מ"ל ט"כ ה' וה' כמו כל ד"ג ב"א והאחד עמהם והוא גם כן שוה לע"ח אם כן ע"ח שוה לכל ד"ג ב"א והאחד עמהם . וז"ע כבר התבאר שהוא שוה לכל מ"ל ט"כ ה' אם כן כל ז"ח שוה לכל מ"ל ט'כ' ה' ד"ג ב"א והאחד עמהם הנה אומר כי לא ימנה ז"ח מספר אחר זולת ד"ג ב"א ה'ט'ב' ל"ח והאחד .. המופת כי הוא אי אפשר שאם היה אפשר הנה ימנהו זולתם והוא נ' וימנהו במספר אחדי פ' אם כן פ' יוכה בנ' ויהיה ז"ח אם כן שטח פ' בנ' כמו משוטח ה' בד'

אם כן יחס פ' אל ק' כיחס ד' אל נ' ונ' אינו אחד מן א"ב ג' אם כן נ' לא ימנה ד' אבל יחס נ' אל ד' כיחס ה' אל פ' . אם כן ה' לא ימנה פ' וה' ראשון אם כן כל אחד מן פ' וה' ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב . אם כן פ' ימנה ד' . וכאשר התיחסו מספרים מן האחד נמשכים כמה שהיו והיה אשר ילוה אל האחד ראשון הנה הוא לא ימנה אחד מהם כי אם המספרים מן היחס ההוא . אם כן מספר ד' לא ימנוהו כי אם המספרים ממספרי א'ב'ג' אם כן מספר פ' אחד ממספרי א'ב'ג' . ויהיה ב' וילקח מן ה' מן המספרים על מנין ב'ג'ד' והם ה"ט כ"ל והם על יחס ב'ג'ד' אם כן יחס ב' אל ד' כיחס ה' אל ל' אם כן ה' בד' כמו ב' בל' . אבל ה' בד' כמו ב' בנ' והוא ז"ח אם כן ב' בל' כמו פ' בנ' והוא ז"ח אם כן יחס ב' אל פ' כיחס נ' אל ל' ופ' הוא ב' אם כן נ' הוא ל' וכבר היה נ' אינו אחד מן א"ב ג"ד ה'ט'כ' ל"מ זה שקר . אם כן ז"ח לא ימנהו מספר אחר כי אם א'ב'ג'ד' ה"ט כ'ל'מ' והאחד וז"ח שוה לכלם והאחד עמהם . אם כן ז"ח מספר שלם שוה לכל חלקיו . ומ'ש'ל' ..

נשלם המאמר התשיעי

Book Ten	המאמר העשירי
	בעלי השעורים מן הקוים והשטחים והמוגשמים אשר יאמר להם המשותפים הם אשר ישער אותם כלם שעור אחד
	ואשר יאמר להם בלתי משותפים הם אשר לא ישער אותם כלם שעור אחד
	והקוים הישרים יאמר להם המשותפים בכח כאשר היה למרובעים ההווים מהם שטח ישער אותם
	ויאמר להם בלתי משותפים בכח כאשר לא יהיה למרובעים ההווים מהם שטח ישער אותם
	וכאשר היה זה כן הנה נבאר כי כאשר התחיל והניח קו ישר הנה לו קוים ישרים אין תכלית לרבויים בלתי משותפים לו קצתם באורך לבד וקצתם באורך והניח יחד
	ויגיע לקו הישר אי זה קו שיהיה ממה שיתחיל הנחתו וישים תחלה המדבר
	הנה הקוים המשותפים לו הם המדברים
	ואשר בלתי משותפים לו בלתי מדברים
	והקו כאשר היה ממנו מרובע ידובר בו הנה המרובעים המשותפים למרובע ההוא ידובר בהם והבלתי משותפים בלתי מדברים
	והקוים אשר מהם אלו המרובעים הם כן בלתי מדברים
	והקו אשר מרובעו בלתי מדבר הנה הוא גם כן בלתי מדבר
	כאשר היו שני שעורים מונחים בלתי שוים ונבדל א' מהגדול משניהם יותר מחציו ונבדל כן תמיד הנה ישאר ממנו שעור מה יותר קטן מהשעור המונח
	ויהיו שני שעורים בלתי שוים והם א"ב וג' הנה אומר כי כאשר הובדל מן א"ב יותר מחציו וממה שישאר יותר מחציו ועשה כן פעמים תמיד הנה ישאר שעור מה יותר קטן מן ג'
	וזה כי ג' כאשר הוכפל פעמים הנה הוא יהיה יותר גדול מן א"ב ויהיה מה שיתקבץ ממנו ד"ה ויתחלק ד"ה בדמיוני ג' והם ד"ז וז"ח וח"ה
	ונבדיל מא"ב יותר מחציו והוא ב"ט
	ומן א"ט יותר מחציו והוא ט"כ ונבדיל נשאר ממנו שעור יותר קטן מן ג' אשר הוא יותר קטן משני השעורים
	ומ'ש'ל'
	כאשר היו שני שעורים מונחים בלתי שוים ויחוסר הקטן מן הגדול ב' ויעשה כמו זה למה שיגדל משניהם ולא יסורו יחסרו ביניהם ולא יכלו אל יתרון משניהם ישער אשר נבדל לפניו הנה השני שעורים בלתי משותפים שעור ישתף שניהם
	אם כן שעורי א"ב וג"ד בלתי משותפים ומ'ש'ל' נרצה שנמצא שעור יותר גדול משותף ישער שני שעורים גדולים ידועים ג' בלתי שוים משותפים . ויהיו השני שעורים הידועים המשותפים המאמר הי' אשר הם בלתי שוים א"ב וג"ד . ונרצה שנמצא גדול שעור משותף ישער שניהם אם היה ג"ד לא ישער א"ב . ואולם אם היה ג"ד ישער א"ב הנה ג"ד הוא השעור היותר גדול המשותף אשר ישער שני שעורי א"ב וג"ד . ומ'ש'ל' .. ובכאן התבאר כי כאשר היה שעור ישער שני שעורים הנה הוא ישער היותר גדול המשותף אשר ישער שניהם . ונשלם באורו .. נרצה שנמצא יותר גדול השעור ד' משותף ישער ג' שעורים ידועים בלתי שוים משותפים ויהיו השעורים השלשה הידועים המשותפים אשר הם בלתי שוים א' וב' וג' . ג' . ונקח השעור היותר גדול המשותף אשר ישער שני שעורי ד"ג ויהיה ז' הנה עשירי 59 מפני כי ז' ישער ד' וד' ישער א"ב הנה שעור ז' ישער א"ב והוא גם כן ישער ג' אם כן וג' אם לא ישער ד"ג . ואם היה ישער ג' הנה ד' השעור היותר גדול המשותף אשר ישער א' וב' . וזה מה שרצינו לבאר .. השעורים המשותפים יחס קצתם ה' אל קצת כיחס מספר אל מספר . ויהיו שני שעורים משותפים והם א' וב' . הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס מספר אל מספר . הנה מפני כי שני שעורי גם כן כי יחס א' אל ה' כיחס ג' אל האחד . הנה ביחס השווי יהיה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' וזה מ'ש'ל' .. השעורים אשר יחס קצתם אל קצת כיחס מספר ו' אל מספר הם משותפים ויהיה יחס א' אל ב' כיחס מספר ג' אל מספר ד' . הנה אומר כי א' משותף אל ב' . וזה כי אנחנו נחלק א' לחלקים בשעור האחדים אשר ה' מן א' אם כן יחס האחד אל ג' כיחס ה' אל א' . ויחס מספר ג' אל מספר ד' כיחס א' אל ב' אם כן ביחס השווי יהיה יחס האחד אל מספר ד' כיחס ה' אל ב' . והאחד ימנה ד' אם כן ה' ימנה ב' והוא גם כן ימנה א' אם כן א' משותף לב' ומ'ש'ל' .. בחלוף יהיה יחס הא' אל הה' כיחס הג' אל האחד . וגם כן יהיה יחס הה' אל ה"ז כיחס האחד אל הד' . אם כן יחס הא' אל ה"ז כיחס הג' אל הד' וכבר היה יחס הא' אל הב' כיחס הג' אל הד' אם כן יחס הא' אל ה"ז ואל הב' אחד . אם כן ה"ז כמו הב' וא' וז' משותפים אם כן א' וב' משותפים . וזה מה שרצינו לבאר .. עשירי המרובעים ההווים מן הקוים הישרים המשותפים באורך יחס קצתם אל קצת ז' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע . והמרובעים אשר יחס קצתם אל קצת כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה צלעות שניהם משותפות . מספר מרובע אל מספר מרובע הנה אומר כי א' וב' בלתי משותפים באורך .. המופת כי הוא בלתי אפשר זולתו כי אם היה אפשר זולתו הנה שניהם משותפים באורך וכאשר היה זה כן הנה יחס המרובע ההווה מן א' אל המרובע ההווה מן ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ואינו כן אם כן א' בלתי משותף אל ב' באורך . וזה מ'ש'ל' .. כאשר היו ארבעה שעורים מתיחסים והיה ח' הראשון משותף לשני הנה השלישי משותף לרביעי . ואם היה הראשון בלתי משותף לשני הנה השלישי בלתי משותף לרביעי . ויהיו ארבעה שעורים אל ב' אם כן ג' בלתי משותף אל ד' . וזה מה שרצינו לבאר .. המאמר העשירי 60 נרצה שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים לקו ישר אחד מהם ט' באורך לבד . והאחר באורך ובכח . ויהיה הקו הישר הידוע א' ונרצה שנמצא לקו א' הישר שני קוים ישרים בלתי משותפים אליו אחד משניהם אל ה' בכח . הנה כבר מצאנו לקו א' הידוע שני קוים בלתי משותפים אליו אולם באורך לבד ד' . ואולם בארך ובכח ה' ומ'ש'ל' .. השעורים המשותפים לשעור י' אחד הנה קצתם משותף לקצת . ויהיה כל אחד מן א"ג משותף אל ב' הנה אומר כי א' משותף אל ג' . הנה מפני כי א' משותף אל ב' יהיה יחס א' אל ב' אל ל' . אם כן יחס א' אל ג' כיחס מספר ט' אל מספר ל' אם כן א' משותף אל ג' . ומ'ש'ל' .. כאשר היו שני שעורים משותפים והורכבו הנה כלל שניהם משותף לכל אחד י"א משניהם . ואם היה הכל משותף לאחד משניהם הנה השני שעורים הראשונים משותפים . ויהיו שני שעורים משותפים עליהם א"ב וב"ג הנה אומר שעור ד' . הנה מפני כי ד' ישער כל אחד משני שעורי א"ג וב"ג הנה הוא ישער מאמר עשירי הנשאר אשר הוא א"ב והוא גם ישער ב"ג . אם כן שעור ד' ישער שני שעורי א"ב וב"ג אם כן א"ב משותף אל ב"ג . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו ארבעה קוים מתיחסים . והיה הראשון משניהם יוסיף על השני י"ב בכח ורוצה באמרו שהוא יוסיף עליו בכח כי מרובעו יוסיף על מרובעו כמו מרובע יהיה מקו משותף לו באורך הנה השלישי יוסיף על א' בלתי משותף אל ה' הנה ג' בלתי משותף אל ז' וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו שני קוים ישרים מבלתי שוים וחובר אל היותר ארוך משניהם י"ג שטח שוה לרביע המרובע ההווה מן הקו הקצר יחסר משלמות הקו שטח מרובע . הנה אם חולק הקו היותר ארוך בשני חלקים משותפים הנה אומר כי א"ב יוסיף על ג' בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו א"ב . ויהיה מאמר עשירי 61 ד"ה כמו ב"ד הנה מפני כי קו א"ד כבר חולק בשני חלקים איך שנפל על נקודת ה' אל א"ב . וה"ב כפל ב"ד אם כן א"ב משותף אל ב"ד באורך . וכאשר הבדלנו היה א"ד משותף אל ב"ד באורך . וזה מה שרצינו לבאר .. כל שני קוים י"ד בלתי שוים יחובר אל הארוך שטח שוה לרביע המרובע ההווה מן הקו הקצר יחסר משלמות הקו שטח מרובע ויחלק הקו הארוך לשני חלקים שטח ב"ד ד"ג ויהיה ב"ד בלתי משותף אל ד"ג באורך ואומר כי ב"ג יוסיף על א' בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישותף אל ב"ג באורך .. המופת שאנחנו נשים ד"ה כמו ג"ד והתבאר כמו שבארנו בתמונה הקודמת כי ב"ג יוסיף על א' בכח כמו המרובע ההווה מן ב"ה הנה אומר כי ב"ג בלתי משותף אל ב"ה באורך כי אלו היה משותף אל ב"ה היה ב"ד משותף אל ד"ג . ואין זה כן אם כן לא ישתתף ב"ג בכ"ה באורך אם כן ב"ג יוסיף על א' בכח כמו מרובע יהיה מקו בלתי משותף אליו באורך . וגם כן באורך הנה הוא אם כן בלתי משותף אליו באורך וזה מה שרצינו לבאר .. כל שטח נצב הזויות יקיפו בו שני קוים ישרים משותפים באורך מדברים ט"ו הנה הוא מדבר . ויקיפו שני קוי ב"א וא"ג הישרים אשר ידבר לשניהם בשטח ב"ג הנה אומר כי שטח ב"ג מדבר . ונעשה על קו א"ב מרובע עליו לשטח ב"ג ומרובע ב"ד מדבר אם כן שטח ב"ג מדבר וזה מ'ש'ל' .. כאשר חובר שטח מדבר אל קו מדבר הנה הוא יחדש רוחב מדבר ישתתף י"ו אל הקו אשר חובר אליו השטח באורך . ויהיה הקו המדבר א"ב והשטח המדבר אשר חובר אליו ב"ג ויחדש ב"ג רוחב א"ג . הנה אומר כי א"ג מדבר משותף לקו א"ג וקו ד"א מדבר אם כן קו ג"א מדבר והוא משותף לקו א"ב וזה מ'ש'ל' .. כל שטח נצב הזויות יקיפו בו שני קוים ישרים מדברים בכח והיו בו י"ז לבד . ויקרא הממוצע . משותפים הנה הוא בלתי מדבר . והקו הישר אשר יחזיק עליו גם כן בלתי מדבר . ויקרא הממוצע .. ויקיפו בשטח ב"ג שני קוי א"ג ב"א משותף אל ב"ג וד"ב מדבר אם כן ב"ג בלתי מדבר . והקו אשר יחזיק עליו גם כן בלתי מדבר ויקרא הממוצע . ומ'ש'ל' .. כאשר יחובר אל קו מדבר שטח שוה י"ח למרובע יהיה מקו ממוצע יתחדש ממנו רוחב מדבר בכח והוא באורך בלתי משותף לקו אשר חובר אליו השטח . ויהיה קו א' ממוצע והקו המדבר מדברים בכח ובהם משתתפים לבד . וא' ג"כ יחזיק על ג"ד הנה ג"ד כמו ה"ח וזויותיו המאמר עשירי 62 כמו זויותיו . והשטחים הנכחיי הצלעות השוים אשר זויותיו שוות הנה צלעות כן קו ד"ב בלתי משותף לקו ב"ג באורך . אם כן קו ד"ב מדבר בכח והוא בלתי משותף לקו ב"ג באורך . ומ'ש'ל' .. כל קו משותף לממוצע הנה הוא ממוצע י"ט ויהיה א' ממוצע . ויהיה משותף לקו ב' . הנה אומר כי קו ב' ממוצע ויהיה קו ג"ד מדבר . ונחבר אל קו ג"ד שטח שוה למרובע ההווה מן א' והוא שטח ד"ה ב' יחזיק על שטח ד"ז אם כן קו ב' בלתי מדבר ויקרא ממוצע . ומ'ש'ל' .. יתרון הממוצע על הממוצע בלתי מדבר . ויהיה שטח א"ב ממוצע . ושטח א' כ' ממוצע ויותיר מה שבין שניהם שטח ב' הנה אומר כי ב' בלתי מדבר . שאם היה אפשר שלא יהיה כן נאמר שיהיה מדבר ויהיה קו ג"ד גם כן מדבר שטח ג"ז בז"ה בלתי משותף למרובע ההווה מן ז"ה . ואולם שטח ג"ז בז"ה הוא משותף לכפל שטח ג"ז בז"ה . ואולם המרובע ההווה מן ז"ה הנה הוא משותף למרובע ההווה מן ג"ה בלתי מדבר . וזה בלתי אפשר מפני כי ג"ה מדבר בכח אם כן אין תוספת הממוצע על הממוצע שטח מדבר וזה מ'ש'ל' .. כאשר היה שעור אחד כ"א בלתי משותף לשני שעורים לכל אחד בעצמו והיו שני השעורים ההם משותפים הנה הוא בלתי משותף לשניהם מקובצים . דמיון זה כי שעור א' בלתי משותף לשעור ב' ולשעור ג' ושני שעורי ב"ג משותפים ואומר כי א' בלתי משותף לשני ב"ג מקובצים . המופת שאי אפשר בלתי זה . שאם היה אפשר הנה יהיה ב' משותף לג' אם כן הוא משותף לכל ב"ג וא' משותף לכל ב"ג אם כן ב"ג משותף לשני שעורי א"ב אם כן א"ב משותפים זה שקר אם כן אין א' משותף לכל ב"ג ומ'ש'ל' .. נרצה שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים כ"ב בכח לבד יקיפו בשטח מדבר ויהיו שני קוים משותפים בכח לבד וידובר בשניהם בו והם א' וב' ויהיה המרובע ההווה מן ג' שוה לשטח ההווה מן א' שני קוי ג"ד ממוצעים ושניהם משותפים בכח לבד ויקיפו בשטח מדבר כלומר בשטח ג' בד' ומ'ש'ל' .. נרצה שנבאר איך נמצא שני קוים ממוצעים כ"ג משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע . ויהיו שלשה קוים בכח לבד מדברים משותפים והם א'ב'ג' ויהיה המרובע ההווה מן ד' שוה לשטח ההווה מן ד' בה' ממוצע . ומפני כי השטח ההווה מן א' בב' שוה למרובע ההווה מן ד' . עשירי 63 והשטח ההווה מן ב' בג' שוה לשטח ההווה מן ד' בה' יהיה יחס השטח ההווה מן א' ממוצע . אם כן שני קוי ד"ה ממוצעים בכח לבד ויקיפו בשטח ד' וה' אשר הוא ממוצע . ומ'ש'ל' .. כאשר הקיפו בשטח נצב הזויות שני קוים כ"ד ממוצעים משותפים בכח לבד הנה השטח ההוא אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע . ויקיף שטח ב"ג שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד וכ"ל כמו ב"ג אם כן שטח ב"ג אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע . ומ'ש'ל' .. נרצה שנמצא שני קוים מדברים בכח משותפים בהם לבד ויוסיף היותר כ"ה ארוך משניהם על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך ויהיו שני מספרים מרובעים על שניהם א"ב וא"ג ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם יחס א"ג אל ב"ג כיחס המרובע ההווה מן ד"ה אל המרובע ההווה מן ד"ז ויחס א"ג אל ב"ג כיחס מספר אל מספר ולא יהיה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע אל מספר מספר מרובע אל מספר מרובע . הנה קו ד"ה משותף לקו ז"ה באורך אם כן קו ד"ה יוסיף על קו ד"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף אליו באורך וזה מ'ש'ל' .. ומצאתי הנסחא הזאת בשני ספרים אחרים במקום מה שסיימתי כן . אם כן יחס המרובע ההווה מן ד"ה אל המרובע ההווה מן ד"ז כיחס מספר אל מספר ולא יהיה ההווה מן ד"ז יהיה כאשר הפכנו יחס א"ג אל א"ב כיחס המרובע ההווה מן ד"ה אל המרובע ההווה מן ז"ה וכולו כמו שהשלים .. נרצה שנמצא שני קוים מדברים כ"ו בכח ומשותפים בהם לבד . ויוסיף הארוך משניהם על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך . ויהיו שני מספרים בלתי ד"ז בכח כמו מרובע יהיה מן קו בלתי משותף וזה מ'ש'ל' .. נרצה שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר כ"ז ויוסיף אחד משניהם על האחר בכח בתוספת מרובע מקו ישתתף עמו באורך . ויהיו שני קוים מדברים בכח ובהם לבד משותפים והם א' וב' ויוסיף הגדול מהם והוא א' על הקטן והוא ב' כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך מאמר עשירי 64 ונקח במה שבין שני קוי א' וב' קו מתיחס להם והוא ג' . ויהיה יחס ב' אל ד' כיחס א' אל בכח לבד משותפים ויקיפו בשטח מדבר ויוסיף ג' על ד' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וזה מה שרצינו לבאר .. נרצה שנמצא שני קוים כ"ח ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר ויוסיף אחד משניהם על האחר כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך . ומעשה זה כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך . וזה מה שרצינו לבאר .. נרצה שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע כ"ט ויוסיף אחד משניהם על האחר בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך . ויהיו שלשה קוים מדברים בכח ויהיו בכח לבד משותפים והם א'ב'ג' ויוסיף כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו בארך וזה מה שרצינו לבאר .. נרצה שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע ל' ויוסיף אחד משניהם על האחר בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו בארך האחד משניהם על האחר בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו בארך . ומ'ש'ל' .. נרצה שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני ל"א המרובעים ההווים משניהם יהיה מה שיתקבץ מדבר . ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו ממוצע . ויהיו שני קוים מדברים בכח ובו לבד משותפים והם א"ב ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו ממוצע וזה מה שרצינו לבאר .. נרצה שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני ל"ב המרובעים ההווים משניהם היה מה שיתקבץ ממוצע ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו מדבר . ויהיו שני קוים ממוצעים המשותפים בכח לבד . והם א"ב מן א"ב ממוצע יהיו שני המרובעים ההווים מן א"ז ז"ב כאשר יקובצו ממוצעים . הנה מאמר עשירי 65 מפני כי השטח אשר יקיפו בו א"ב ב"ג מדברים יהיה השטח אשר יקיפו א"ב ב"ד מדבר לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ז"ב אם כן שני קוי א"ז ז"ב בלתי משותפים וכאשר יקובצו שני המרובעים ההווים משניהם יהיו ממוצעים וכפל השטח אשר יקיפו בו מדבר . ומ'ש'ל' .. נרצה שנמצא שני קוים ישרים בלתי ל"ג משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההווים משניהם היה מה שיקובץ ממוצע ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו ממוצע . ויהיו בו הוא גם כן ממוצע בלתי משותף לשני המרובעים ההווים מן שני קוים מא"ז ז"ב כאשר יקובצו . ומ'ש'ל' .. כאשר הורכב קו משני קוים ישרים מדברים ל"ד בכח והיו בו לבד משותפים הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משני שמות . ויורכב קו מה משני קוים ישרים מדברים בכח משתתפים בו לבד והם א"ב ההווה מן א"ג בלתי מדבר הנה קו א"ג גם כן בלתי מדבר . ויקרא אשר משתי שמות וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר הורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים ל"ה משותפים בכח לבד והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משני הממוצעים הראשון . ויורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משתתפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויקיפו בשטח מדבר והוא שטח א"ב בב"ג א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא אשר משני האמצעים הראשון . ומ'ש'ל' .. כאשר הורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד והיה ל"ו השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה כל הקו בלתי מדבר . ויקרא אשר מן שני הממוצעים השני . ויורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח יחזיק על שטח ה"ט . אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר משני הממוצעים השני . ומ'ש'ל' .. כאשר הורכב קו משני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה ל"ז לשני מרובעיהם כאשר קובצו מדבר . והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא היותר גדול . ויהיו שני קוים ישרים בלתי משותפים עשירי 66 בכח והם א"ב ב"ג ויהיה השטח השוה לשני מרובעי שני קוי א"ב ב"ג מדברים ויהיה כן המרובע ההווה מן א"ג בלתי מדבר הנה א"ג אם כן בלתי מדבר . ויקרא היותר גדול וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר הורכב קו משני קוים ישרים ל"ח בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על א"ג בלתי מדבר אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על מדבר וממוצע וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר הורכבו שני קוים ישרים בלתי ל"ט משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם ממוצע והיה גם כן השטח אשר יקיפו בו ממוצע והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר אשר יקיפו בו ממוצע . ויהיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו . הנה אומר כי כל א"ג בלתי מדבר ויקרא על שטח ה"ט . אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים . ומ'ש'ל' .. הקו אשר משתי שמות אמנם יחלק בשתי שמות על נקודה אחת לבד . מ' ויהיה הקו אשר משתי שמות א"ג ויתחלק בשתי שמות על נקודת ב' . הנה אומר כי א"ג לא יתחלק בשתי שמות על נקודה אחרת . שאם היה אפשר הנה הקו אשר משתי שמות לא יתחלק בשתי שמות בשתי מקומות . ומ'ש'ל' .. הקו אשר משני הממוצעים הראשונים אמנם יתחלקו בשתי הממוצעים על מ"א נקודה אחת לבד . ויהיה הקו אשר משני הממוצעים הראשונים א"ג ויתחלק בשני הממוצעים על נקודת ב' הנה אומר כי הוא לא יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחרת שאם יהיה אפשר נאמר שיתחלק גם כן על נקודת ד' . הנה מפני כי יתרון מה שבין מרובעי א"ב ב"ג כאשר יקובצו ובין שני מרובעי א"ד ד"ג כאשר עשירי 67 יקובצו שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג ובין כפל הראשונים לא יתחלק בשני הממוצעים בשני מקומות מתחלפים . ומ'ש'ל' .. הקו אשר משני הממוצעים השני אמנם יתחלק בשני הממוצעים על מ"ב נקודה אחת לבד . ויהיה הקו אשר משני הממוצעים השני א"ג ויתחלק בשני הממוצעים על נקודת ב' הנה אומר כי א"ג לא יתחלק בשני גם כן יתבאר שהוא כבר חולק בשתי השמות על נקודת ל' . הנה הקו אשר משני שמות כבר חולק בשתי השמות על שתי השמות נקודות מתחלפות . וכבר התבאר כי זה בלתי אפשר אם כן לא יתחלק הקו אשר משני האמצעיים השני בשני הממוצעים על שתי נקודות מתחלפות וזה מ'ש'ל' .. הקו היותר גדול אמנם יתחלק על מ"ג נקודה אחת לבד . ויהיה הקו היותר גדול א"ג מתחלק על נקודת ב' הנה קוי א"ב ב"ג שניהם בכח בלתי משותפים . ושני מרובעיהם כאשר יקובצו יהיה ממוצע אם כן אי אפשר שיתחלק הקו היותר גדול על שתי נקודות מתחלפות . ומ'ש'ל' .. הקו אשר יחזיק על מדבר וממוצע אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד . מ"ד ויהיה הקו אשר יחזיק על מדבר וממוצע א"ג ויתחלק על נקודת ב' הנה שני קוי א"ב ב"ג בלתי משותפים בכח ושני המרובעים ההווים משניהם כאשר אשר יחזיק על מדבר וממוצע על שתי נקודות מתחלפות . ואמנם יתחלק על נקודה אחת לבד . ומ'ש'ל' .. הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים אמנם יתחלק על מ"ה נקודה אחת . ויהיה הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים א"ד ויתחלק על נקודת ב' הנה קוי א"ב ב"ד בלתי משותפים בכח . ושני המרובעים ההווים משני קוי א"ב ב"ד כאשר יקובצו היה ממוצע . והשטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ד גם כן עשירי 68 ממוצע . ושני המרובעים ההווים משני קוי א"ב ב"ד כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח ב' . אם כן הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד . ומ'ש'ל' .. הקדמה .. כאשר היה קו מדבר משתי שמות והיה כבר חולק בשתי שמות והיה היותר משתי החלקים יוסיף על הקטן מהם בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך . והיה החלק הגדול משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא משתי שמות החמשי . ואם לא יהיה אחד משתי השמות משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא אשר משתי השמות הששי .. נרצה שנמצא קו משתי שמות הראשון הנה נניח קו מדבר והוא א' . ויהיה מ"ו קו ב"ג משותף לקו א' באורך וקו א' מדבר אם כן קו ב"ג מדבר . ויהיו שני מספרים מרובעים והם ה"ד ד"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ה"ז מספר באורך וקו ב"ג משותף לקו המדבר המונח אשר הוא א' . אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי שמות הראשון וזה מ'ש'ל' .. נרצה שנמצא קו משתי שמות מ"ז השני . הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ג"ח משתתף לקו א' באורך אם כן קו ג"ח מדבר . ויהיו שני מספרים מרובעים והם ה"ד ד"ז ולא יהיה מן ג"ח אל המרובע ההווה מן ג"ב כיחס מספר ה"ז אל מספר ד"ה ומספר ה"ז קטן עשירי 69 ממספר ד"ה אם כן המרובע ההווה מן ג"ח קטן ממרובע ההווה מן ב"ג והמרובע ישתתף באורך לבד לקו המדבר אשר הוא א' אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי שמות השני . וזה מה שרצינו לבאר .. נרצה שנמצא קו משתי שמות מ"ח השלישי הנה נניח קו מדבר והוא א' ושלשה מספרים אין יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע . והם ב"ג ג"ד מרובע אל מספר מרובע . אם כן יחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה עשירי מן כ' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע . אם כן קו ז"ח משותף לקו כ' באורך . אם כן קו ז"ח יוסיף על ח"ט בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף באורך לקו המדבר המונח אשר הוא א' . אם כן קו ז"ט הוא אשר משתי שמות השלישי . ומ'ש'ל' .. נרצה שנמצא קו משתי שמות מ"ט הרביעי . הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ב"ג משותף לקו א' באורך . וקו א' מדבר הנה קו ב"ג מדבר . ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ז הוא ב"ג משותף באורך לקו המדבר אשר הוא א' אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי שמות הרביעי . ומ'ש'ל' .. נרצה שנמצא קו משתי שמות החמישי . הנה נ' נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ג"ח משותף לקו א' באורך וקו א' מדבר אם כן קו ג"ח מדבר . ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ז ז"ה ולא יהיו והיותר קטן משני קוי ב"ג ג"ח אשר הוא ג"ח משותף לקו המדבר אשר הוא א' באורך . ומ'ש'ל' .. 70 נרצה שנמצא קו משתי שמות הששי . הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיו נ"א שלשה מספרים אין יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע . ויהיה יחס המרובע ההווה מן א' אל המרובע ההוה ח"ט כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך אם כן קו ז"ח הוא אשר משתי שמות הששי ומ'ש'ל' .. כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הראשון הנה נ"ב הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא משתי שמות . ויהיה שטח עליו ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב . וקו משתי שמות מפני כי קו א"ז משותף לקו ז"ד באורך יהיה קו א"ד משותף לכל אחד משני קוי א"ז ז"ד באורך . וקו ח"ד מדבר ומשותף לקו א"ב באורך . אם כן כל אחד משני קוי א"ז ז"ד והוא אשר יחזיק על שטח ב"ג . אם כן הקו אשר יחזיק על שטח ב"ג בלתי מדבר והוא אשר יקרא משתי שמות ומ'ש'ל' .. כאשר הקיף בשטח קו מדבר נ"ג וקו משתי שמות השני הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר . והוא אשר יקרא אשר משני הממוצעים הראשון . ויהיה שטח עליו א"ל . ויקיף נ"ע . אבל שטח ד"כ שוה לשטח כ"ג ושטח נ"ע שוה לשטח נ"ק אם כן שטח כ"ג 71 שוה לשטח נ"ק . אם כן שטח כ"ג שוה לכל שטח ע"ק . ושטח ע"ק מרובע . אם כן קו ע"ה הממוצעים הראשון והוא אשר יחזיק על שטח ב"ג . אם כן הקו אשר יחזיק על ב"ג בלתי מדבר והוא אשר מן הממוצעים הראשון ומ'ש'ל' .. כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות השלישי הנה הקו נ"ד אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משני האמצעיים השני . ויהיה שטח עליו ב"ג ויקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו וקו א"ד בכח מדבר ובלתי משותף לקו א"ב באורך אם כן כל אחד משני קוי א"ז ז"ד עשירי מדבר בכח ובלתי משותף לקו א"ב באורך . אם כן כל אחד משני שטחי א"ח ח"ד קו ע"ס אמנם הוא אשר משני הממוצעים השני והוא יחזיק על שטח ב"ג אם כן הקו אשר יחזיק על שטח ב"ג הוא אשר משני הממוצעים השני . ומ'ש'ל' .. כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הרביעי הנה הקו אשר יחזיק נ"ה על השטח ההוא בלתי מדבר ויקרא היותר גדול . ויהיה שטח עליו ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב . וקו משתי שמות הרביעי והוא א"ג ויתחלק א"ג הוא היותר גדול . ומפני כי קו א"ז בלתי משותף לקו ז"ד באורך יהיה שטח א"ח בלתי עשירי 72 משותף לשטח ח"ד אם כן שני מרובעי מ"נ נ"ס אשר הם כמו שני שטחי א"ח ח"ד בלתי בלתי משותפים בכח ושמרובעיהם כאשר יקובצו מדבר . אם כן קו ע"ס הוא היותר גדול . וזה מ'ש'ל' .. כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו נ"ו משתי שמות החמשי הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר . והוא אשר יקרא אשר יגבר על מדבר וממוצע . ויהיה שטח ממוצע והוא כמו שני מרובעי ע"פ פ"ס כאשר יקובצו אם כן קו ע"ס הוא אשר יגבר על מדבר וממוצע וזה מ'ש'ל' .. כאשר הקיף בשטח קו מדבר נ"ז וקו משתי שמות הששי . הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי עשירי מדבר . ויקרא אשר יגבר על שני הממוצעים . ויהיה שטח עליו ב"ג יקיף בו קו מדבר שטח ב"ג והקו אשר יגבר על שטח ב"ג הוא אשר יגבר על שני הממוצעים . ומ'ש'ל' .. כאשר חובר שטח שוה למרובע ההווה מקו שתי שמות אל קו מדבר נ"ח הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הראשון . ויהיה קו משתי שמות והוא א"ב ויחלק בשתי שמות על נקודת ג' ויהיה השם היותר גדול שטח ל"ז שוה לכפל אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב . ויתחלק קו כ"ז בשני חציים עשירי 73 על נקודת מ' . ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לכל אחד משני קוי ד"ה ז"ס והוא קו מ"נ . מקו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו ד"כ משותף באורך לקו ד"ה המדבר המונח . אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הראשון . וזה מ'ש'ל' .. כאשר חובר שטח שוה למרובע ההווה מן קו הממוצעים הראשון אל קו נ"ט מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות השני . ויהיה קו משני הממוצעים הראשון והוא א"ב ויחלק בשני אמצעיים על נקודת ג' ויהיה קו לשני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב ושמנו אותו ה"כ נשאר שטח ל"ז שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויחלק קו כ"ז בשני חציים על נקודת מ' ונוציא ישתתף עמו באורך וקו כ"ז משותף לקו ד"ה המדבר המונח אם כן קו ד"ז הוא משתי שמות השני וזה מה שרצינו לבארו .. כאשר חובר שטח שוה למרובע ההווה מן קו ס' משני הממוצעים השני אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי השמות השלישי . ויהיה קו משני ממוצעים השני והוא א"ב ויתחלק בשני ממוצעים על קו מ"נ נכחי לכל אחד משני שטחי ד"ה ז"ס . הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב שוה 74 לכל אחד משני שטחי כ"נ נ"ז . וגם כן הנה אנחנו כאשר שמנו שטח ה"ח שוה למרובע כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך . ואין אחד משני קוי כ"ד כ"ז משותף לקו ד"ה באורך . אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות השלישי . ומ'ש'ל' .. כאשר חובר שטח שוה למרובע ההווה מן הקו היותר גדול אל קו מדבר הנה ס"א הרוחב אשר יתחדש הוא אשר משתי שמות הרביעי . ויהיה הקו היותר גדול א"ב ויתחלק בשני חלקיו על נקודת ג' . ויהיה א"ג יותר גדול מן ג"ב ויהיה ישתתף עמו באורך . ושני קוי ד"כ כ"ז בכח מדברים ובו לבד משותפים . וקו ד"כ משותף לקו ד"ה המדבר . אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הרביעי . ומ'ש'ל' .. כאשר חובר שטח שוה למרובע ההווה מן הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע ס"ב אל קו מדבר . הנה הרוחב אשר יתחדש הוא אשר משתי שמות החמישי . ויהיה הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' משותף באורך לקו ד"ה המדבר . אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות החמישי .. ומ'ש'ל' כאשר חובר שטח שוה למרובע ההווה מן הקו אשר יגבר על שני ממוצעים ס"ג אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הששי . ויהיה הקו אשר יגבר על שני ממוצעים א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' ויהיה א"ג יותר כי השטח אשר יקיפו בו בו שני קוי ד"ח ח"כ שוה למרובע ההווה מקו כ"מ . ושקו ד"ח עשירי 75 בלתי משותף לקו ח"כ באורך . אם כן קו ד"כ נוסף על כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך . ואין אחד משני קוי ד"כ כ"ז משותף באורך לקו ד"ה המדבר . אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הששי . וזה מ'ש'ל' .. הקו אשר ישתתף באורך לקו ס"ד משתי שמות הנה הוא גם כן משתי שמות ומדרגתו כמדרגתו . ויהיה הקו אשר משתי שמות א"ב . ויחלק בשתי שמות על נקודת ג' ויהיה קו ד"ה משותף באורך קוי א"ג ג"ב משותף לקו המדבר הנה לא משני קוי ד"ז ז"ה משותף לקו המדבר אם כן קו ד"ה הוא משתי שמות ומדרגתו כמדרגת קו א"ב . וזה מ'ש'ל' .. הקו אשר ישתתף לקו משני ממוצעים באורך הוא גם כן משני ממוצעים ס"ה ומדרגתו כמדרגתו ויהיה הקו אשר משני ממוצעים א"ב ויחלק בשני ממוצעים על נקודת ג' ויהיה קו ד"ה משותף לקו א"ב באורך הנה אומר שני קוי ד"ז ז"ה גם כן מדבר . ואם היה השטח אשר יקיפו בו א"ג ג"ב ממוצע הנה השטח אשר יקיפו בו ד"ז ז"ה גם כן ממוצע . אם כן קו ד"ז הוא משני ממוצעים ומדרגתו כמדרגת קו א"ב וזה מ'ש'ל' .. הקו אשר ישתתף בקו היותר גדול באורך הוא ס"ו גם כן יותר גדול . ויהיה הקו היותר גדול א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' . הנה שני קוי א"ג ג"ב הם בכח בלתי משותפים . ושני מרובעיהם כאשר יקובצו בכח בלתי משותפים . ושני מרובעיהם כאשר יקובצו מדבר והשטח אשר יקיפו בו ממוצע אם כן כל קו ד"ה בלתי מדבר והוא אשר יקרא היותר גדול . ומ'ש'ל' .. הקו אשר ישתתף בקו אשר יגבר על מדבר וממוצע הוא גם כן יגבר על ס"ז מדבר וממוצע . ויהיה הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע א"ב . ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' הנה שני קוי א"ג ג"ב שניהם בכח בלתי משותפים . ושני שני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב אל שני המרובעים ההווים מן ד"ז ז"ה . והמרובע 76 ההווה מן א"ב משותף למרובע ההווה מן ד"ה . אם כן שני המרובעים ההווים מן א"ג ג"ב אם כן השטח אשר יקיפו בו ד"ז ז"ה מדבר . אם כן כל ד"ה בלתי מדבר והוא אשר יגבר על מדבר וממוצע . וזה מ'ש'ל' .. הקו אשר ישתתף באורך ס"ח בקו אשר יגבר על שני ממוצעים הוא גם כן יגבר על שני ממוצעים . ויהיה הקו אשר יגבר על שני ממוצעים א"ב ויחלק בשני חלקיו על כן ממוצע . ושני המרובעים ההווים משניהם בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו . אם כן קו ד"ז הוא אשר יגבר על שני ממוצעים . ונשלם באורו .. כאשר יקובצו שני שטחים אחד משניהם ידבר והאחד ממוצע הנה הקו ס"ט אשר יגבר על שניהם הוא אחד מארבעה קוים בלתי מדברים אם שיהיה אשר משתי שמות ואם אשר משני ממוצעים הראשון ואם היותר גדול מהארבעה קוים אשר זכרנו ויהיה קו ז"ה מדבר . ונחבר אליו שטח שוה לשטח א"ב והוא ה"ח . ונחבר אל ט"ח שטח שוה לשטח ג"ד והוא ח"כ . הנה מפני כי שטח והאחר ממוצע הנה הקו אשר יגבר על כל שניהם כאשר יקובצו הוא אחד מאמר עשירי 77 מארבעה קוים בלתי מדברים אם שיהיה אשר משתי שמות . ואם שיהיה משני ממוצעים הראשון . ואם שיהיה היותר גדול . ואם שיהיה אשר יגבר על מדבר וממוצע . וזה מה שרצינו לבארו .. כאשר יקובצו שני שטחים ע' ממוצעים בלתי משותפים הנה הקו אשר יגבר על שניהם הוא אחד משני קוים בלתי מדברים . אם שיהיה אשר משני ממוצעים השני ואם אם שיהיה אשר משני ממוצעים השני . ואם שיהיה אשר יגבר על שני ממוצעים וזה מה שרצינו לבאר .. הקדמה הקו אשר משתי שמות ומה שאחריו מסוגי הקוים אשר אינם מדברים אין מהם קו ממוצע ואין בהם דבר מסוג הנשארים וזה כי המרובע ההווה והרחבים אשר זכרנו הם מתחלפים אין דבר מסוג חברו . והקוים שמרובעיהם יחדשו הרחבים ההם מתחלפים אין מהם דבר מסוג חברו .. כאשר הובדל מקו ישר מדבר בכח קו והיו השני קוים בכח לבד משותפים ע"א הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא הנבדל ויהיה קו מדבר בכח והוא א"ג ונבדיל ממנו קו מדבר בכח והוא יהיה ב"ג בכח לבד משותף לכל קו א"ג הנה ג"ב ושני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב מדברים אם כן המרובע ההווה מקו א' בלתי מדבר ויקרא הנבדל . ומ'ש'ל' .. כאשר הובדל מממוצע ממוצע ע"ב והיו בכח לבד משותפים והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע הראשון . ויהיה קו ממוצע והוא השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מדבר הנה קו א"ב אם כן בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע הראשון וזה מ'ש'ל' .. כאשר נבדל ממוצע והיו בכח לבד ע"ג משותפים והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה הקו הנשאר בלתי מדבר . ויקרא נבדל הממוצע השני . ויהיה קו ממוצע והוא א"ג . ויובדל ממנו קו א"ג ג"ב היחס המרובע ההווה מן א"ג אל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב עשירי 78 ואולם המרובע ההווה מן א"ג הנה הוא משותף לשני המרובעים ההווים מן אשר יגבר על ד"ז הוא א"ב אם כן קו א"ב בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע השני . וזה מה שרצינו לאמרו .. כאשר נבדל מקו ישר קו והיו בכח בלתי ע"ד משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע . ויהיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא אשר לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג וכפל השטח הזה מדבר . אם כן המרובע ההווה מן א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע . ומ'ש'ל' .. כאשר נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ע"ה ההווים משניהם כאשר יקובצו מדבר והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא היותר קטן . ויהיה קו מה ישר והוא א"ב ונבדיל משותף לשני המרובעים ההווים משני קוי א"ב ב"ג כאשר יקובצו ושני המרובעים האלה כאשר יקובצו מדבר . אם כן המרובע ההווה מן א"ג בלתי מדבר הנה קו א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא היותר קטן . ומ'ש'ל' .. כאשר נבדל מקו ישר קו ע"ו ישר והיו בכח בלתי משותפים . והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו גם כן ממוצע והיו שני המרובעים על ד"ז הוא א"ג אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר עם הממוצע יהיה הכל ממוצע וזה מ'ש'ל' .. אמנם ידבק בקו הנבדל קו אחד לבד מדבר בכח ישתתף הכל ע"ז בכח לבד . ויהיה קו א"ב נבדל וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג הנה אומר שהוא לא ידבק בקו א"ב קו אחד מדבר בכח ישתתף הכל בכח שאם מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ובין כפל השטח אשר יקיפו בו 79 שני קוי א"ד ד"ב . ויתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב . ובין שני מרובעי שני קוי מדבר אם כן הקו הנבדל אמנם ידבק בו קו אחד לבד מדבר בכח לבד . ומ'ש'ל' .. אמנם ידבק בנבדל הממוצע הראשון קו אחד לבד ממוצע ישתתף הכל בכח ע"ח לבד ויקיף עם הכל שטח מדבר . ויהיה הקו א"ב נבדל הממוצע הראשון וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג הנה אומר שהוא לא ידבק בו קו אחר אם כן נבדל הממוצע הראשון אמנם ידבק בו קו אחד לבד ויקיף עמו במדבר וזה מה שרצינו לבאר .. אמנם ידבק בנבדל הממוצע השני קו אחד ע"ט לבד ממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיף עם הכל בממוצע ויהיה קו א"ב נבדל הממוצע השני וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג הנה מרובעי שני קוי א"ג ג"ב כאשר יקובצו בלתי משותפים לכפל השטח אשר יקיפו בו א"ג ג"ב אבל שני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב הוא כמו שטח ז"כ וכפל השטח בנבדל הממוצע השני קו אחד לבד ממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיפו עם הכל בממוצע וזה מ'ש'ל' .. אמנם ידבק בקו היותר קטן קו אחד לא ישתתף הכל פ' בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל מדבר ויהיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע . ויהיה הקו היותר קטן א"ב וידבק בו קו ב"ג ויהיו שני קוי א"ג ג"ב בלתי אם כן הקו היותר קטן אמנם ידבק בו קו אחד לבד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל מדבר ויהיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע . ומ'ש'ל' .. אמנם ידבק בקו אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע קו אחד לבד לא ישתתף הכל פ"א בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע . ויהיה השטח אשר יקיפו בו מדבר . ויהיה קו אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע והוא א"ב וידבק בו קו ב"ג אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מדבר . הנה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב 80 מדבר וזה בלתי אפשר . מפני כי שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב כאשר יקובצו ממוצע . וכן שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב אם כן הקו אשר עם המדבר ישוב הכל ממוצע לא ידבק בו כי אם קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיף בו מדבר . מ'ש'ל' .. אמנם ידבק בקו פ"ב אשר עם הממוצע יהיה הכל ממוצע קו אחד לבד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע . ויהיה השטח אשר יקיפו בו הקו אשר עם הממוצע ישיב הכל ממוצע . אמנם ידבק בו קו אחד לבד לא ישתתף עמו הכל בכח . ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיפו בו גם כן ממוצע . ויהיו שני מרובעי שניהם כאשר יקובצו בלתי משותף לשטח אשר יקיפו בו . וזה מ'ש'ל' .. הקדמה כאשר הונח קו מדבר וקו נבדל ונדבק בקו הנבדל הקו אשר ממנו נבדל והיה הכל יוסיף בכח על אשר התחבר כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו יקרא הקו ההוא הנבדל החמישי . ואם לא יהיה אחד משניהם משותף לקו המדבר הנה יקרא הקו ההוא הנבדל הששי .. נרצה שנמצא הנבדל הראשון פ"ג הנה נניח קו מדבר והוא א' . ונשים קו ב"ח משותף לקו א' באורך ויהיה הקו ב"ח אם כן מדבר . ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ה ה"ז ולא יהיה יתרון יהיה מקו ישתתף עמו באורך וכל קו ב"ח משותף לקו המדבר המונח באורך והוא א' אם כן קו ב"ג הוא הנבדל הראשון וזה מה שרצינו לבאר .. נרצה שנמצא הנבדל השני נניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ג"ח משותף פ"ד עשירי 81 אליו . ויהיה קו ג"ח אם כן מדבר . ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ה ה"ז . ולא יהיה עמו באורך . וקו ג"ח אשר הובדל מקו ב"ח משותף לקו מדבר אם כן קו ב"ג הוא הנבדל השני ומ'ש'ל' .. נרצה שנמצא הנבדל השלישי ונניח קו פ"ה מדבר והוא א' ויהיו שלשה מספרים עליהם ה' ב"ג ג"ד ולא יתהוה מהם דבר יחסו אל חברו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ויהיה יחס מן הנבדלים . וזה כי יחס ה' אל ב"ג כיחס המרובע ההווה מן א' אל המרובע ההווה מן ז"ח . ויחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר באורך אם כן קו ז"ט הוא הנבדל השלישי וזה מה שרצינו לבאר .. נרצה שנמצא הנבדל הרביעי ונניח קו מדבר פ"ו והוא א' . ונשים קו ב"ח משותף אליו באורך . ויהיה קו ב"ח גם כן מדבר ונניח שני מספרים עליהם ד"ה ז"ה . ולא יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס א' המדבר המונח באורך אם כן קו ב"ג הוא הנבדל הרביעי . הנה כבר מצאנו הנבדל הרביעי וזה מה שרצינו לבאר .. עשירי 82 נרצה שנמצא הנבדל החמישי . ונניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ג"ח משותף פ"ז לקו א' באורך . ויהיה קו ג"ח מדבר . ונניח שני מספרים עליהם ד"ה ה"ז כמו השני מספרים אשר זכרנו בתמונות אשר קודם זאת . ונשים יחס המרובע ישתתף עמו באורך וקו ג"ח אשר הובדל מקו ב"ג ישתתף א' המדבר באורך . אם כן קו ב"ג הוא הנבדל החמישי ומ'ש'ל' .. נרצה שנמצא הנבדל הששי הנה נניח פ"ח קו נדבר והוא א' ויהיו שלשה מספרים עליהם ה' ב"ג ג"ד ולא יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ולא יהיה הנבדלים . וזה כי יחס ה' אל ב"ג כיחס המרובע ההווה מן א' אל המרובע ההווה מן ז"ח ויחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן ח"ט וביחס קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר המונח באורך . אם כן קו ז"ט הוא הנבדל הששי וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר הקיף בשטח קו מדבר והנבדל הראשון פ"ט הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא הנבדל . ויהיה שטח עליו א"ח יקיף בו קו מדבר והוא א"ב והקו הנבדל הראשון מתיחס לשני שטחי א"כ כ"ג במה שבין שניהם . ושטח א"כ שוה לשטח מ"ס ושטח כ"ג שוה לשטח נ"ס אם כן שטח ג"ט שוה לשטח ע"ד אבל שטח ג"ט שוה לשטח לקו ס"פ באורך . אם כן שני קוי ע"ס ס"פ בכח מדברים ובו שניהם לבד משותפים . אם כן קו ע"פ נבדל והוא אשר יגבר על שטח א"ח אם כן הקו אשר יגבר על א"ח בלתי מדבר והוא אשר יקרא הנבדל וזה מ'ש'ל'
	כאשר הקיף בשטח צ' קו מדבר והנבדל השני הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא הוא אשר יקרא נבדל הממוצע הראשון
	ויהיה שטח עליו א"ח יקיף בו קו מדבר והוא א"ב מתיחס לשני שטחי א"ב ב"ג במה שבין שניהם . ושטח ע"ד גם כן מתיחס לשני שטחי ע"ק פ"ד במה שבין שניהם . ושטח א"ב שוה לשטח ע"ק . ושטח ב"ג שוה לשטח פ"ד . אם כן משותפים . והשטח אשר יקיפו בו מדבר . אם כן קו ע"פ הוא נבדל הממוצע הראשון . והוא יגבר על

Book Eleven	המאמר האחד עשר מספר אקלידס החכם
A solid is that which has length, breadth, and depth, and everything that has a body.	התמונה המוגשמת היא אשר לה אורך ורוחב וגובה וכל מה שיש לו גוף
The limits of a solid are a surface.	וקצוות המוגשם פשוט
When a straight line stands on a plane and straight lines are drawn in that plane that meet the straight line so that every angle contained by one of those lines and the line is a right angle, the straight line is perpendicular to the plane.	וכאשר עמד קו ישר על שטח והוציאו בשטח ההוא קוים ישרים ימששו הקו הנצב והיתה כל זוית יקיף בה קו מאותם הקוים עם הקו הנצב נצבת הנה הקו הנצב ההוא עמוד על השטח
	כאשר עמד שטח על שטח והיו כל שני עמודים יצאו מן הקו אשר הוא הפרק המשותף מנקודה אחת ממנו אל כל שני השטחים יקיפו בזוית נצבת הנה שני השטחים יקיפו בזוית נצבת
	השטחים הנכחיים הם אשר לא ימשש שטח מהם האחר ואפילו הוציאו לכל הצדדים עד לאין תכלית
	התמונות המוגשמות השוות הדומות הם אשר יקיפו בכל מוגשם מהם ממנין השטחים כמו מנין מה שיקיפו באחר ויהיה כל שטח מאחד מהם דומה ושוה השיעור לשטח אשר הוא גילו מן המוגשם האחר ועל בריאתו
	התמונות המוגשמות הדומות הם אשר יקיף כל מוגשם מהם ממנין השטחים כמו מנין מה שיקיף באחר ויהיה כל שטח מאחד מהם דומה בשטח אשר הוא גילו מן המוגשם האחר ועל בריאתו
	התמונה המוגשמת המגוררת היא אשר יקיפו בה שלשה שטחים נכחיי הצלעות ושני שטחים משולשים
	הכדור הוא מה שיעבור חצי עגולה כאשר יקוים קו הקוטר בין שני כשורים עד שלא יסור וסבבה הקשת אשר היא חצי הקו המקיף עד שתשוב אל מקומה והוא המוגשם העגול ומרכז הכדור ומרכז העגולה אחד
	התמונה המוגשמת המחודדת היא אשר יקיפו בה שטחים יעלו משטח אחד אל נקודה אחת מקבילה אותו
	התמונה המוגשמת העגולה היא אשר שני תושבותיה שני שטחים ושניהם שתי עגולות
	השוה שתי קצוות והעובי הוא מה שיעבור שטח שוה הצלעות נצב הזויות כאשר יקוים אחת מצלעותיו המקיפות בזוית נצבת בין שני פלכים עד שלא יסור ויעוגל השטח עד שישוב אל מקומו
	וחץ התמונה הוא הצלע הקים ונקראת התמונה הזאת האסטונה העגולה
	התמונה המוגשמת המחודדת העגולה היא מה שיעבור משולש נצב הזויות כאשר יקוים אחת מצלעותיו המקיפות בזוית הנצבת בין שני כישורים עד שלא יסור ויסובב המשולש עד שישוב אל מקומו
	ואם היה הצלע הקים שוה לצלע האחר הנה התמונה נצבת הזויות
	ואם היה יותר ארוך ממנו הנה היא חדה הזוית
	וכאשר היה יותר קצר ממנו הנה היא נרחבת הזוית
	וחץ התמונה היא הצלע הקים ותושבתה היא עגולה וזאת התמונה היא מחודדת האסטונה העגולה
	הזוית המוגשמת היא אשר יקיפו אותה זויות משוטחות יותר משתי זויות ואינם על שטח אחד ויתקבצו בנקודה אחת
	התמונות המוגשמות העגולות השוות שתי הקצוות והעובי והמחודדים העגולים הדומים הם אשר יהיה יחס חץ כל תמונה מהם אל קוטר תושבתה כיחס חץ התמונה האחרת אל קוטר תושבתה
Proposition 1
	א הקו הישר לא יהיה חלק ממנו בשטח וחלק בגובה
	מופתו שאי איפשר ונבאר זה במשל הנה אם היה איפשר נאמר שיהיה חלק מקו אב"ג והוא א"ב בשטח וחלק אחר והוא ב"ג והוא בגובה ונוציא מקו א"ב קו בשטח והוא ב"ד הנה אב"ג הוא קו ישר אם כן א"ב דבק ב"ג ובקו ב"ד על יושר זה שקר [מפתי' א']
	אם כן לא יהיה חלק מקו ישר בשטח וחלק בגובה וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 2
	ב כל שני קוים ישרים יחתכו הנה שניהם בשטח אחד וכל משולש הנה הוא בשטח אחד
	המשל בו כי שני קוי א"ב ג"ד יחתכו על נקודת ה' הנה אומר כי א"ב ג"ד בשטח אחד ונרשום על שני קוי ד"ה ה"ב שתי נקודות ז"ח ונוציא קו ז"ח הנה אומר כי משולש זה"ח הוא בשטח אחד
	המופת כי הוא אי איפשר זולתו ונבאר זה כי אם היה איפשר זה הנה היה חלק ממשולש זה"ח בשטח וחלק בגובה אם כן שני חלקים משני קוי ז"ה ה"ח בשטח ושני חלקים בגובה זה שקר [מא'] אם כן משולש זה"ח הוא בשטח אחד והשטח אשר בו משולש זה"ח בו שני קוי ז"ה ה"ח ובו שני קוי א"ב ג"ד אם כן שני קוי א"ב ג"ד בשטח אחד
	אם כן כל שני קוים ישרים יחתכו הנה שניהם בשטח אחד וכל משולש הנה הוא בשטח אחד וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 3
	ג כל שני שטחים יחתכו הנה פרק שניהם המשותף הוא קו אחד ישר
	המשל בו כי שני שטחי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט יחתכו ופרקם משותף הוא כ"ל הנה אומ' כי כ"ל קו אחד ישר
	המופת שהוא אי איפשר שיהיה יותר מקו ונבאר זה שאם היה איפשר הנה נוציא מן ל' אל כ' קו בשטח א"ב ג"ד והוא כמ"ל ונוציא מכ' אל ל' קו בשטח ה"ז ח"ט והוא כנ"ל אם כן כמ"ל קו ישר וכנ"ל קו ישר מתחברים אם כן שני קוי כמ"ל כנ"ל ישרים מתקרבים יפגשו קצוות שניהם בכל שתי הצדדים זה שקר אם כן כ"ל הוא קו אחד ישר וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 4
When a perpendicular line stands at the intersection point of two intersecting lines, then it is also perpendicular to the plane passing through them.	ד כאשר עמד עמוד על פרק שני קוים ישרים יחתכו הנה הוא עמוד על שטח שניהם
Example: line AB is perpendicular stands at the common intersection point of two lines GD and HZ, I say that line AB is perpendicular to plane GD.	המשל בו כי קו א"ב עמוד נצב על פרק שני קוי ג"ד ה"ז המשותף הנה אומר כי קו א"ב עמוד נצב על שטח ג"ד
	המופת
$\scriptstyle BH=BZ=DB=BG$	שיהיו קוי ב"ה ב"ז ד"ב ב"ג הנחלקים שוים
	ונוציא שני קוי ה"ג ד"ז ונוציא מן כ' קו בשטח ג"ד ה"ז והוא ט"כ ונרשום על א"ב נקודת ח' ונוציא קוים ה"ח ד"ח ח"ז ח"ג ח"כ ח"ט
$\scriptstyle CK=BZ$	הנה צלע ה"ב כמו ב"ז
$\scriptstyle GB=BD$	וג"ב כמו ב"ד
$\scriptstyle HG\parallel DZ\;HG=DZ$	אם כן [מט"ו וד' וכ"ז מא'] ה"ג ד"ז נכחיים ושוים
$\scriptstyle GB=BD$	וג"ב כמו ב"ד
$\scriptstyle BC\perp GD$	וב"ח עמוד על ג"ד
	אם כן ח"ג כמו ח"ד [מד' מא']
	וגם כן ה"ב כמו ב"ז וכ"ח עמוד על ה"ז אם כן ה"ח כמו ח"ז אם כן צלע ג"ח כמו ח"ד וה"ג כמו ד"ז אם כן שני קוי ח"ג ג"ה שוים לשני קוי ח"ד ד"ז ותושבת ה"ח כמו תושבת ח"ז
I.8: $\scriptstyle\measuredangle CGH=\measuredangle HDZ$	אם כן זוית חג"ה כמו זוית הד"ז מח' מא‫'
	וקו ט"ג ד"ב נכחיים וכבר הוצאו אל שניהם ט"כ ג"ד אם כן זוית גט"ב שוה לזוית כב"ד וזוית בג"ט שוה לזוית בד"כ וג"ב כמו ב"ד
	אם כן [מכ"א מא'] ט"ג כמו ד"כ אם כן שני קוי ח"ג ג"ט שוים לשני קוי ח"ד ד"כ וזוית חג"ט שוה לזוית חד"כ
	אם כן [מכ"ו מא'] תושבת ט"ח כמו תושבת ח"כ וצלע ט"כ כמו צלע ב"כ וכ"ח משותף אם כן שני קוי ט"ב ב"ח יהיו שוים כ"ב כ"ח ותושבת ט"ח כמו תושבת ח"כ
I.8: $\scriptstyle\measuredangle CBK=\measuredangle CBT$	אם כן שתי זויות חב"כ וחב"ט שוות מח' מא‫'
	אם כן [מפתי' א'] שתיהם נצבות אם כן ח"ב עמוד על ט"כ וכן יתבאר כי כל קו יצא מן ב' בשטח שני קוי ג"ד ה"ז הנה הוא יקיף עם ח"ב בזוית נצבת
	אם כן [מפתיחת א'] קו כ"א הוא עמוד על שטח ג"ד ה"ז
	וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 5
	ה כאשר עמד קו על פרק משותף לשלשה קוים יקיף עם כל קו מהם בזוית נצבת הנה הקוים השלשה בשטח אחד
	המשל בו כי קו א"ב נצב על פרק משותף לשלשה קוים ב"ג ב"ד ב"ה על זויות נצבות הנה אומר כי ב"ג ב"ד ב"ה בשטח אחד
	המופת כי איפשר שיהיה קו מהם בזולת שטח האחר ונבאר זה שאם היה איפשר הנה היה ב"ד בשטח בגובה הנה שטח א"ב ב"ד הנה יחלק שטח ג"ב ב"ה ויחלקהו ויהיה חלוקם המשותף קו ב"ז [מג'] ותהיה זוית אב"ז נצבת וכבר היתה זוית אב"ד נצבת א"ב ב"ד ב"ז בשטח אחד הנה זוית אב"ז אם כן שוה לזוית אב"ד הגדולה לקטנה זה שקר אם כן ב"ג ב"ד ב"ה בשטח אחד
Proposition 40
	מ כל מעוקב יובדלו צלעות שני שטחים משטחיו מקבילים כל צלע בשני חציים אחר כן יצאו ממקומות ההבדלים שני שטחים יבדילו המעוקב ויבדיל כל אחד משניהם האחר הנה הבדל שניהם המשותף יחתוך קוטר המעוקב בשני חציים ויחתכהו הקוטר בשני חציים
	המשל בו כי שני שטחי מעוקב א"ב המקבילים ג"ד א"ה ז"ח ט"כ הנה כבר הובדלו צלעות שניהם והם ג"ד ד"א א"ה ה"ג ב"ז ז"ח ח"ט ט"כ כל צלע בשני חציים על נקודת כ' ל' מ' נ' ס' ע' פ' ק' והוצא ממקומות ההבדלים שני שטחים והם כ"מ פ"ס ונ"ל ע"ק יבדילו המעוקב ויבדיל כל אחד משניהם האחר והבדלם המשותף קו ר"ש וקוטר המעוקב קו ב"א הנה אומר כי כל אחד מן ר"ש ב"א יחתוך האחד בשני חציים
	המופת כי נוציא קוים ג"ד ר"א ב"ש ש"ח הנה ג"ה ישוה ד"א וחצי ג"ה הוא ג"נ וחצי ד"א הוא ל"א וג"נ ישוה ל"א ור"נ ישוה ר"ל הנה כל ג"נ נ"ד כמו כל א"ל ל"ד כל אחד כמו גילו וזוית גנ"ד כמו זוית אל"ד אם כן [מד' מא'] תושבת ג"ד כמו תושבת ר"א ומשולש גנ"ד כמו משולש אל"ד ושאר הזויות כמו שאר הזויות אשר יהיו מיתריהם הצלעות השוות זוית גד"נ כמו זוית לר"א ויהיה זוית נר"א משותפת אם כן שתי זויות גר"נ נר"א שוות לשתי זויות לר"א אר"נ אבל [מי"ג מא'] שתי זויות לר"א אר"נ ישוו שתי נצבות אם כן שתי זויות גר"נ נר"א ישוו שתי נצבות וכבר יצא מקו ר"נ מנקודת ד' שני קוים ר"נ ר"א בשני צדדים מתחלפים ויהיו שתי זויות גר"נ נר"א ישוו שתי נצבות אם כן [מי"ד מא'] יהיו שני קוי ג"ר ר"א קו אחד ישר ולכן יהיו שני קוי ב"ש ש"ח קו אחד ישר וכל אחד מן ג"כ א"ח ישוה ה"ט והם נכחיים והנכחיים לקו ואינם בשטח אחד הנה הם נכחיים אם כן ג"ב א"ח נכחיים שוים ונדבקים בקצוות ג"א ב"ח אם כן [מל"ג מא'] ג"א ב"ח שוים נכחים וחצי ג"א הוא ר"א וחצי ב"ח הוא ב"ש אם כן ר"א ב"ש שוים נכחיים ונדבקים בקצוות ר"ש א"ב אם כן [מכ"ט ומ"ו מא'] ר"ת ישוה ת"ש וא"ת ישוה ת"כ הנה כבר חתך כל אחד מן א"ב ר"ס האחד בשני חצאים וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 41
	מא כל שני מגוררים רום שניהם שוים ותושבת אחד משניהם משולש ותושבת האחר נכחי הצלעות והיא כפל תושבת האחר המשולש הנה השני מגוררים שוים
	המשל בו כי שני מגוררי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט כ"ל מ"נ רום שניהם שוים ותושבת אחד משניהם משולש והיא נכ"ל ותושבת האחר נכחית הצלעות והוא ב"ג ד"ה הנה אומר כי שני המגוררים שוים
	המופת שנשלים שני מוגשמי א"ד ח"ל הנכחיים הנה נכחי בגד"ה הוא כפל משולש נכ"ל ונכחי נ"ל הוא כפל משולש נכ"ל אם כן שתי תושבות ב"ד נ"ל הנכחיי הצלעות שוות אם כן מוגשם א"ד ח"ל שוי הרום נכחיי השטחים על שתי תושבות שוות אם כן [מל"ב] שתיהן שוות אבל חצאי א"ד הוא מגורר א"ב ג"ד ה"ז וחצי ח"ל הוא מגורר ח"ט כ"ל מ"נ אם כן שני מגוררי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט כ"ל מ"נ שוים וזה מה שרצינו לבאר
	נשלם המאמר האחד עשר ת"ל

Book Twelve	המאמר השנים עשר מספר אקלידס החכם
Proposition 1
	א כל שתי שטחים רבי הזויות דומים בשתי עגולות הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מרובעי שני קוטרי שתי העגולות אחד מהם אצל האחר
	המשל בו כי שני שטחי א"ב גד"ה וח"ט כ"ל רבי הזויות מתדמים בשתי עגולות שני קטריהם ב"ז ט"נ הנה אומר כי יחס שטח א"ב גד"ה אל שטח ח"ט כ"ל מרבי הזויות כיחס מרובע קוטר ב"ז אל מרובע קוטר ט"נ
	המופת שנוציא קוים כ"ה א"ז ט"מ ח"נ הנה יחס ב"א אל ט"ח כיחס א"ה אל ח"מ ושתי זויות בא"ה טח"מ השוות יקיפו בהם צלעות מתיחסות אם כן [מו' ומד' מו'] משולש אב"ה ידמה משולש חט"מ אם כן זויות אה"ב כמו זוית חמ"ט וזוית אה"ב [מכ' מג'] כמו זוית אז"ב וזוית חמ"ט כמו זוית חנ"ט אם כן זוית אז"ב כמו זוית חנ"ט וזוית בא"ז [מל' מג'] נצבת שוה לזוית טח"נ ונשארה זוית אב"ז כמו זוית חט"נ הנשארת אם כן משולש אב"ז שוה הזויות למשולש חט"נ אם כן יחס ז"ב אל נ"ט כיחס ב"א אל ט"ח אם כן [מסוף י"ח מו'] יחס מרובע ב"ז אל מרובע ט"נ הוא יחס ב"ז אל ט"נ שנוי ויחס א"ב גד"ה אל ח"ט כ"ל מרבי הזויות הוא [מי"ט מו'] יחס א"ב אל ח"ט שנוי ויחס ב"ז אל ט"נ כיחס א"ב אל ח"ט אם כן יחס מרובע ב"ז אל מרובע ט"נ כיחס שטח א"ב גד"ה אל שטח ח"ט כל"מ רבי הזויות וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 2
	ב כל שתי עגולות הנה יחס אחד משתיהן אל האחרת כיחס שני מרובעי שני קטריהם אחד מהם אל האחר
	המשל בו כי שתי עגולות אבג"ד ה"ז ח"ט קטרי שניהם ב"ד ז"ט הנה אומר כי יחס מרובע קוטר ב"ד אל מרובע קוטר ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל עגולה ה"ז ח"ט
	המופת כי אי איפשר זולתו ונבאר זה כי אם היה איפשר נאמר שיהיה יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר גדול או יותר קטן מעגולת ה"ז ח"ט ויהיה ראשונה אל שטח הוא יותר קטן ממנה ויהיו ת' ויהיו ת"כ מקובצים כמו עגולת ה"ז ח"ט ונקוה בעגולת ה"ז ח"ט מרובע ה"ז ח"ט ויחתכו קשתות ה"ז ז"ח ח"ט ט"ה כל אחת בשני חציים על נקודת כ' ל' מ' נ' ונוציא מיתרי ה"כ כ"ז ז"ל ל"ח ח"מ מ"ט ט"נ נ"ה הנה כל אחד ממשולשי הכ"ז זל"ח חמ"ט טנ"ה הוא יותר גדול מחצי חתיכת העגולה אשר בה המשולש וכאשר עשינו זה פעמים הנה תשאר לנו חתיכות מן העגולה כלם יותר קטן משטח כ' ותשאר ויהיו חתיכות ה"כ כ"ז ז"ל ל"ח ח"מ מ"ט ט"נ נ"ה הנה עגולת ה"ז ח"ט יותר גדולה משטח כ' וכבר חסר מהגדול יותר מחציו ועשה זה פעמים וישאר [מא' מי'] מה שהוא יותר קטן מן כ' ויהיה שטח ה"כ ז"ל ח"מ ט"נ הרב הזויות יותר גדול מן ת' ויקיפו בעגולת א"ג שטח רבי הזויות דומה בשטח ה"כ ז"ל ח"מ ט"נ והוא שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק הנה יחס מרובע ד' אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' אבל יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק הרב הזויות אל שטח ה"כ ז"ל ח"נ מ"ט הרב הזויות אם כן [מי"ח מה'] יחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' כיחס שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק אל שטח הכז"ל חנמ"ט וכאשר המירונו [מי"ו מה'] יהיה יחס עגולת א"ב ג"ד אל השטח הרב הזויות אשר בה כיחס שטח ת' אל שטח הכז"ל חמנ"ט הרב הזויות ועגולת א"ב ג"ד היא יותר גדולה מן הרב הזויות אשר בה ושטח ת' אם כן יותר גדול מן הכל"ז חמנ"ט הרב הזויות אבל ת' היה יותר קטן ממנו כמו שבארנו זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר קטן מעגולת ה"ז ח"ט
	הנה אומר ולא אל שטח הוא יותר גדול שאם היה איפשר נאמר שיהיה אל ת' והוא יותר גדול ממנה הנה יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' וכאשר חלפנו היה יחס מרובע ז"ט אל מרובע ב"ד כיחס שטח ת' אל עגולת א"ב ג"ד וכיחס עגולת ה"ז ח"ט אל שטח הוא יותר קטן מעגולת א"ב ג"ד אם כן יחס מרובע ט"ז אל מרובע ד"ב כיחס עגולת ה"ז ח"ט אל שטח הוא יותר קטן מעגולת א"ב ג"ד וכבר ביארנו כי זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס מרובע א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר גדול מעגולת ה"ז ח"ט וכבר ביארנו ולא אל יותר קטן ממנו אם כן יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל עגולת ה"ז ח"ט וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 15
	ט"ו כל שני כדורים הנה יחס אחד משניהם אל האחר הוא יחס קוטרו אל קוטרו משולש
	המשל בו כי נניח שתי כדורים א"ב ג"ד ה"ז ח"ט וקוטרי שניהם ב"ד ז"ט הנה אומר כי יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור ה"ז ח"ט הוא יחס קוטר ב"ד אל קוטר ז"ט משולש
	המופת כי אי איפשר זולתו ובאור זה שאם היה איפשר נאמר שיהיה יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן או יותר גדול מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש ויהיה תחלה אל כדור הוא יותר קטן ממנו והוא כדור א' ויהיה כדור כ"ל מ"נ על מרכז ה"ז ח"ט שוה לכדור א' ויהיו שני כדורים על מרכז אחד ונעשה [מי"ד] בכדור ה"ז ח"ט הגדול מוגשם רב התושבות יקיפו בו בלתי ממשש לפשט כדור כ"ל מ"נ הקטן ונעשה בכדור א"ב ג"ד מוגשם דומה לרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הנה יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור א' כיחס ב"ד אל ז"ט משולש ויחס רב התושבות אשר בכדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש אם כן יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור א' כיחס רב התושבות אשר בכדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט וכאשר המירונו יהיה יחס כדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בו כיחס כדור א' אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הרב התושבות אשר בו וכדור א"ב ג"ד יותר גדול מן הרב התושבות אשר בו אם כן כדור א' יותר גדול מן הרב התושבות אשר בו אם כן כדור א' יותר גדול מן הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט אבל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט יקיף בכדור כ"ל מ"נ השוה לכדור א' זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש
	ואומר ולא אל כדור הוא יותר גדול ממנו ונבאר כי זה אי איפשר שאם היה איפשר נאמר שיהיה אל כדור א' והוא יותר גדול ממנו ונשוב בתואר הנה יחס כדור א' אל כדור א"ב ג"ד הוא יחס ז"ט אל ב"ד משולש ויחס כדור א"ב אל כדור א"ב ג"ד כיחס ה"ז ח"ט אל כדור הוא יותר קטן מכדור א"ב ג"ד אם כן יחס כדור ה"ז ח"ט אל כדור הוא יותר קטן מכדור א"ב ג"ד הוא כיחס ז"ט אל ב"ד משולש זה שקר אי איפשר שכבר ביארנו זה אם כן אין יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן ולא אל יותר גדול מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש אם כן יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש וזה מה שרצינו לבאר
	נשלם המאמר השנים עשר מספר אקלידס החכם ת"ל

Book Fifteen	המאמר החמשה עשר לאספקלאוס
	אשר יאות לאקלידס החכם
Proposition 1
	א הקדמה לאספקלאוס בהשלמת המאמר על המוגשמים החמשה
	כאשר נחלק צלע המשושת על יחס בעל אמצע ושתי קצוות הנה חלק היותר גדול הוא צלע המעושר אשר תקיף בו העגולה אשר תקיף במשושת
	המשל בזה כי קו א"ב צלע המשושת וכבר נחלק על [יחס] בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ג' וחלקו הגדול ב"ג הנה אומר כי ב"ג צלע המעושר אשר תקיף בו העגולה אשר תקיף במשושת
	המופת כי כבר התבאר במאמר השלש עשרה [בט' ממנו] כי צלע משושת העגולה ומעושר כאשר נדבקו על יושר אחר כן נחלק הקו על יחס בעל אמצע ושתי קצוות הנה החלק הגדול הוא צלע המשושת והחלק הקטן הוא צלע המעושר ונגיע בקו א"ב צלע המעושר והוא ד"ב הנה קו א"ד כבר נחלק על יחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ב' וחלקו הגדול קו א"ב ונרשום קו שוה לקו א"ב והוא קו ה"ו ונחלקהו כיחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ז' וחלקו הגדול ו"ז שוה אל קו ב"ג הנה יחס א"ד אל א"ב כיחס ה"ו אל ו"ז וכאשר הבדלנו אחר כן הפכנו הנה [מי"ו מו'] יחס א"ב אל ב"ד כיחס ו"ז אל ז"ה אם כן המרובע אשר יהיה מן א"ב בה"ז כמו המרובע אשר יהיה מן ב"ד בו"ז וא"ב כמו ה"ו ואשר [מי"ו מו'] יהיה מן ה"ו בה"ז שוה לאשר יהיה מן ו"ז בכמוהו אם כן קו ד"ב הוא כמו ו"ז וקו ו"ו כמקומו כמו קו ב"ג וד"ב צלע המעושר אם כן קו ב"ג צלע המעושר וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 2
	ב נרצה שנרשום בעל ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות במעוקב ידוע ויהיה המעוקב הידוע מעוקב א"ב ג"ד ו"ז ח' ונגיע א"ג ונוציא א"ז וג"ז וא"ה וה"ג וה"ז הנה אומר כי כבר עשינו בעל ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות והוא מוגשם א"ג ז"ה
	המופת כי א"ג כבר היה מיתר זוית אד"ג הנצבת וא"ז כבר היה מיתר זוית אד"ז הנצבת וג"ז כבר היה מיתר זוית גד"ז הנצבת וא"ה כבר היה מיתר זוית אב"ה הנצבת וג"ה כבר היה מיתר גב"ה הנצבת וה"ז כבר היה מיתר זוית הו"ז הנצבת וקוי א"ד ד"ז ג"ד ג"ב א"ב ב"ה ו"ז שוים אם כן [מד' מא'] צלעות א"ז ז"ג א"ג א"ה ז"ה ג"ה שוות אם כן משולשי אג"ז אה"ג אה"ז הז"ג שוים אם כן מוגשם א"ג ז"ה בעל ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות בתושבת משולש אג"ז וראשו נקודת ה' וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 3
	ג נרצה שנרשום תמונה בעלת שמונה תושבות משולשות שוות הצלעו' במוגשם בעל ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות ויהיה המוגשם אשר לו ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות מוגשם א"ב ג"ד ותהיה תושבתו משולש אב"ג וזוית ראשו נקודת ד' ונבדיל כל צלע מצלעותיו בשני חציים אצל נקודת ה"ו ז"ח ט"ל ונגיע ה"ז ז"ו ו"ה ח"ט ט"ל ל"ח ח"ה ה"ט ט"ו ו"ל ל"ז ז"ח הנה אומר כי אנחנו כבר עשינו במוגשם א"ב ג"ד בעל שמונה תושבות משולשות שוות הצלעות
	המופת כי קוי ח"ל ח"ט ח"ז ח"ה ו"ה ו"ז ו"ט ו"ל ה"ז ז"ל ל"ט ט"ה שוים מפני כי הם זויות שוות יקיפו בהם קוים שוים וזויות מוגשם א"ב ג"ד שוות מפני כי תושבותיהם משולשים שוים והקוים המוצאים הנעשים מיתרים לזויות נכחיים לתושבות המשולשות אשר הם מיתרי זויותיהם אם כן [מב' מו'] המשולשים אשר יתחדשו מהם דומים ודומים למשולשי בעל הארבעה תושבות אם כן קו ז"ה נכחי קו ג"ב וכן קוי משולש הז"ו נכחיים לקוי משולש אב"ג גם כן וקוי משולש חז"ל נכחיים לקוי אד"ג וקוי משולש ול"ט נכחיים לקוי משולש דג"ב וקוי משולש הח"ט נכחיים לקוי משולש אד"ב אם כן המוגשם הח"ט ול"ז בעל שמונה תושבות שוות הקוים וזויות המשולשים שוות ומשולשיו השוים הם משולשי זח"ל לח"ט טח"ה הז"ח והמשולשים הארבעה הנכחיים להם והם המשולשים טו"ה הו"ז זו"ל טו"ל והצלעות הארבעה המרובעים אשר יקיפו באמצעו הם צלעות ט"ל ז"ה ושתי זויות ראשי המחודדים שתי נקודות ח"ו הנה כבר עשינו במוגשם א"ב ג"ד בעל הארבע תושבות תמונה בעלת השמונה תושבות משולשות שוות הצלעות וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 4
	ד נרצה שנרצה במעוקב ידוע בעל שמונה תושבות ויהיה המעוקב הידוע מעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח בשטחו הששה המרובעים שטח אבג"ד והוא השטח העליון ממנו [ושטח הוז"ח והוא השטח התחתון ממנו והוא הנכחי] לשטח אבג"ד ושטח אהח"ד הנכחי לשטח בגז"ו ושטח אבו"ה הנכחי לשטח חדג"ז ונקח מכל שטח משטחיו הששה הנקודה אשר יחתכו ממנה שני הקוטרים לשטח ההוא ונרשום על הנקודה אשר במרובע אבג"ד רושם מ' ובמרובע הוז"ח רושם ה' ובאבו"ה רושם י' ובגדז"ח רושם ל' ובאהח"ד רושם ט' ובבגז"ו רושם כ' ונוציא קוי י"ט ט"ל ל"כ כ"י מ"י מ"ט מ"ל מ"כ ס"ל ס"ט ס"י ס"כ ואומר כי אנחנו כבר עשינו במעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח בעל שמונה תושבות והוא מוגשם י"ט ל"ב מ"ס
	מופת זה כי אנחנו נקודת ט' אם הוצא עליה קו נכחי לשתי צלעות א"ה ד"ח והוא קו עט"פ וקו אחר לשתי צלעי א"ד ה"ח והוא קו קט"ג יחתכו על זויות נצבות מפני כי שטח א"ה ח"ד שוה צלעות ונכחיים להם ונצב הזויות ולכן [מסוף ד' מב'] יהיו קוי ט"ע ט"פ ט"ק ט"נ שוים וכן כל שטחי המעוקב כאשר ננהיגם בזאת ההנהגה יהיו הקוים אשר יצאו מן הנקודות אשר יחתכו עליה קוטריהם אצל צלעיהם ונכחי צלעיהם שוה יחד ויהיה דבקות כל שני קוים מהם בשני שטחים יתמששו על זוית נצבת ויהיו הקוים אשר ידבקו בין כל שתי נקודות מן הנקודות אשר יחתכו עליהם הקוטרים שוים ויהיו קוי י"ט י"כ ל"ב ל"ט ס"כ ס"ל ס"י ס"ט מ"כ מ"ל מ"י מ"ט שוים ויהיו הזויות אשר יקיפו בהם שוות אם כן [מח' מא'] משולשי ימ"ט ימ"כ טמ"ל מכ"ל טי"ס טל"ס לכ"ס כי"ס שוי הצלעות הנה כבר עשינו תמונה בעל שמונה תושבות יכ"ל טמ"ס אשר רצינו במעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח הידוע וזה מה שרצינו לבאר
Proposition 5
	ה נרצה שנרשום במוגשם בעל שמונה תושבות ידוע מעוקב ויהיה המוגשם בעל השמונה תושבות מוגשם א"ב ג"ד ה"ו ומשולשיו הצלעות משולשי אה"ד דה"ג גה"ב בה"א או"ד דו"ג גו"ב בו"א ונקח מרכז המשולשים מרכז אח"ד נקודת ז' ומרכז דה"ז נקודת ח' ומרכז גה"ב נקודת ט' ובה"א נקודת י' ואו"ד נקודת ל' וגו"ד נקודת מ' וגו"ב נקודת נ' ובו"א נקודת כ' ונוציא קוי ז"י י"ט ט"ח ל"כ כ"נ נ"מ מ"ל י"כ ז"ל ח"מ ט"נ הנה אומר כי כבר עשינו במוגשם א"ב ג"ד ה"ו בעל השמונה תושבות הידוע מעוקב והוא מעוקב יז"ח טכ"ל מ"נ
	מופת זה אנחנו אם הוצאנו מן הנקודות אשר הם מרכזי המשולשים אשר הם נקודות זי"ט חל"כ מ"נ עמודים אל צלעות משולשיהם יהיו העמודים שוים והיו הזויות אשר יתחדשו ממשוש אותם העמודים היוצאים ממשולש אל משולש אחר שוים מפני כי הזויות אשר יתחדשו ממשוש שטחי משולשי בעל השמונה תושבות שוות ויהיו הקוים אשר הם מיתרי אותם הזויות הם היוצאים מן ז' אל וי ומן י' אל ט' ומן ט' אל ח' ומן ח' אל ז' ומן ז' ל' אל כ' ומן כ' אל נ' ומן נ' אל מ' ומן מ' אל ל' ומן י' אל כ' ומן ט' אל נ' ומן ז' אל ל' ומן ח' אל מ' שוים [מד' מא'] והזויות אשר יקיפו בהם אותם הקוים שוות מפני כי מרחק ו"ח מן ה' מרחק אחד ושוה למרחק ט"ז מן ה' ואם הוצא מט' אל ז' קו ומן י' אל ח' קו יהיו שוים אם כן מרובע י"ז ח"ט נצב הזויות שוה הצלעות וכן כל מרובעי כ"ל מ"נ וי"כ נ"ט וי"כ ז"ל וז"ל מ"ח וט"נ ח"מ שוי הצלעות נצבי הזויות אם כן כל המרובעים הששה שוים שוי הצלעות נצבי הזויות אם כן מוגשם זי"ט חל"כ מ"נ מעוקב והוא בבעל שמונה תושבות הידוע וזה מה שרצינו לבאר

Notes

↑ titled: F137 הקדמות המאמר; Ma1 הקדמות זה המאמר; W66 הקדמה; Lo; Ma1; P1014: marked א
↑ E: הקוים המקיפי’ באחת הזוית הנצבות מהשטח נצב הזויות נכחי הצלעות יקראו מקיפים בשטח ההוא [כי] הנה מקביליהם ישוו להם
Mu91 (marg.): פי: ר"ל בשטח ולא יקראו המקיפים בו אם לא שיהיה השטח נצב הזוי^ות בעבור שהשני הקוים לא ישערו השטח אם לא שיהיה השטח נצב הזוית ^{פי' עד כאן}
קוים המקיפים בו פי' ר"ל ששני אלו הקוים מודיעים לנו שעור שטח ומגבילים אותו
המשל בזה אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או אם תרצה תכה הרחב באורך ויהיה י"ח גם כן
וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חבירו על זוית נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות
הנה צריך שילקח בזה התנאי שיהיה השטח נצב הזוית שאם לא יהיה כן לא יקראו המקיפים ולא י[...] את השטח השני קוים המקיפים בו
W66: ר"ל ששני אלו הקוים [..] מודיעים לנו שעור השטח ומגבילים אותו
המשל בזה כי אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או הרחב באורך
וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חברו על זוי' נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות
Mu91(marg.), Mu130(marg.), W66: ונקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות
E: ויקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות אשר בצד קטרו
P1010 (marg.), PP: ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות
W194 (marg.): ד"ת ונקרא בשטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות
Lo (marg.): ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות בו
↑ Ma1: marked השנית
↑ Lo: והמתמימים באור זה מבואר במ”ג מראשון והרושם הוא שני השטחים המתמימים עם אחד מן השטחים שעל קטרו
↑ Mu 246:א כל שטח שוה הצלעות נצב הזויות יסובבנו השני קוים הסובב בזוית הנצבת וכל שטח נגדיי הצלעות נאמ' כי השני שטחים שעל אלכסונו הנגדיי הצלעות והאלכסון יחצבם כשיצטרף אחד מהם לשני השטחים המשלימין שעל שני צדי האלכסון כל זה יקרא עלם
P1011: כל שטח נכחי הצלעות נצב הזויות הנה יקיפו השני קוים המקיפים בזוית הנצבה
וכל שטח נכחי הצלעות הנה השני שטחים אשר יהיו על קטרו [נכח]יי הצלעות והקוטר יחצבם כאשר [...] מהם אל השני שטחים המשלימים אשר [על] צדדי הקוטר יקרא הרושם עד כאן פתי[חה‫]
E: כל שטח נכחי הצלעות יחתכהו הקוטר והוציאו מנקודו’ ממנו קוים נכחיים לצלעות יחתכם הקוטר ועומדי’ מצדו יקראו השטחי’ אשר יחתכם הקוטר אשר על הקוטר ואשר מצדו המתמימים ומקובץ אחד השטחים שית[ח]כהו הקוטר עם שני המתמימים אשר משני צדיו יקראו הרושם
Ma1: באור להקדמה ב’ הנה נעשה מרובע עליו א’ב’ג’ד’ ובתוכו קוטר אחד והוא קוטר ב”ד ונרשום עליו נקודה איך שתזדמן והיא נקודת ח’ ונגיע מנקודת ח’ קו ט’ח’כ’ על נוכח א”ב וקו ה’ח’ז’ על נוכח ב”ג הנה חלקנו מרובע א’ב’ג’ד’ לארבעה מרובעי’ והם א”ח ה”כ ט”ז ח”ג שנים מהם על קוטר ב”ד ושנים חוצה לו ויאמר שאם נקח אחד משני מרובעי ט”ז ה”כ אשר על הקוטר איזה מהם שנרצה עם שני המרובעי’ אשר חוץ לקוטר הנקראים המשלימים כמבואר בלמוד מ”ג מהמאמר הראשון יקראו אלה השלשה מרובעים רושם ויהיה שעור דבריו כך כל תמונה נכחית הצלעות אחד השטחים וכו’ יקרא הרושם
↑ F137 titles the propositions’ section: המבוקשים;
↑ P1011: כל שני קוים יחלק אחד מהם בחלוקה איך שיהיה הנה אשר יהיה מהכאת אחד משני הקוים באחר כמו אשר יהיה מהכאת הקו אשר לא יחלק בכל חלקי הקו המתחלק חלוקה חלוקה
E: ‫1 השטח אשר יקיפו בו כל שני קוים שוה למקובץ השטחים יקיפו בם אחד הקוים עם חלקי הקו השני יחד
Mu36 adds a marginal note: כונת זה הדרוש שכשהיו לנו שני קוים מונחי’ כמה שיהיו וחולק האחד מהם לחלקים כמה שהיו שהכאת הקו האחד בכל אחד מהחלקים שחולק הקו השני שוה להכאת הקו ההוא בקו המחולק כלו
The arithmetic version of the proposition is given in marginal notes in a few manuscripts:
Mu91: המשל לתמונת א' משני: כמו עשרה וששה וחולק עשרה לשלשה חלקים כגון חמשה ושלשה ושנים הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח חמשה בששה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ס'
W66: פי’ משל זה במספר כמו עשרה וששה וחולק עשרה לג' חלקים כגון ה' וג' וב' הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח ששה בחמשה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ששים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\times6\right)+\left(3\times6\right)+\left(5\times6\right)=12+18+30=60=10\times6}}$
P1010: דמיון במספר כאשר תכה מספר בעצמו יהיה המרובע ההווה ממנו כמרובע ההוה מהכאת המספר ההוא בכל אחד מחלקיו השוים
המשל בזה הכאת י’ בט”ו הוא ק”נ וכשתחלק ט”ו לג’ חלקים שוים שהוא ה’ ותכה עשרה בה’ ה’ יהיה ק”נ
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)=150=15\times10}}$
P1014: וכן במספר שה’ עם ד’ הם כ’ וכולו חולק הה’ על ג’ וב’ ותכה הד’ עם השני חלקים יהיו כ’
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\times4\right)+\left(2\times4\right)=20=5\times4}}$
↑ C: המשל בזה שקו א' וקו ב"ג נחלק אחד מהם והוא ב"ג על נקודות ד' וה' ואומר שאשר יהיה מהכאת א' בחלק ב"ד ובחלק ד"ה ובחלק ה"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א' בב"ג
E: יהיו שני קוי א' ב"ג ונחלק ב"ג על חלקי' איך שנרצה והם ג"ה ה"ד ד"ב ואומ' שהשטח נצב הזויות שיקיפו בו קוי א' ג"ב שוה למקובץ שטחי א'ג"ה וא'ה"ד וא'ד"ב
Mu246: ב שני קוי א'ב"ג חולק ב"ג בחלקי ב"ד ד"ה ה"ג נאמ' כי כפל א' בכל ב"ג ככפל א' בכל אחד מן ב"ד ד"ה ה"ג מקובצי
↑ AB: פי' זה התבאר מכח מה שאמרנו ששטח ב"ח שוה לשטח ב"ד ד"כ ה"ח
↑ C: מופת זה שנוציא מקו ב"ג מנקדת ב' קו על זוית נצבה שוה לקו א' והוא קו ב"ז
ונוציא מנקדת ז' קו נכוחי לקו ב"ג והוא קו ז"ח
ונוציא מנקדת ד' וה' וג' קוים נכוחיים לקו ב"ז והם ד"ט וה"כ וג"ח
וכבר התבאר ששטח ז"ג שוה לשלשת שטחי ז"ד וט"ה וכ"ג וכל השטחים הם נכוחי הצלעות
ושטח ז"ג הוא מהכאת קו א' בקו ב"ג לפי שיקיפו בו קוי ז"ב ב"ג וז"ב שוה לא'
ושטח ז"ד יקיפו בו קוי ז"ב ~~וז"ב שוה~~ ב"ד וקו ב"ז שוה לקו א'
ושטח ט"ה הוא מהכאת קו א' בקו ד"ה לפי שיקיפו בו קוי ט"ד ד"ה ושקו ט"ד שוה לקו א'
ושטח כ"ג הוא מהכאת א' בה"ג לפי שכ"ה שוה לקו א'
E: מופתו שנוציא מן ג' על קו ג"ב עמוד ג"ח שוה לקו א' ונשלים התמונה
ונוציא מן ה' וד' עמודים על ג"ב והם ה"כ ד"ט
הנה לפי ששטח ב"ח שוה לשלשה שטחי ח"ה ה"ט ט"ב
לפי שמקובץ חלקי השטח שוה לכל השטח ושטח ח"ב שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ב
וח"ה שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ה
וכן ה"ט לאשר יקיפו בו א' עם ה"ד
וד"ז לאשר יקיפו א' עם ד"ב
Mu246: כיצד נוציא קוי ב"ז כ"ט ה"כ ג"ח על זויות נצבות וכל אחת מהן שוה לקו א'
לפי הדבר נראה כי כל שטח ב"ח הוא כפל א' בב"ג ושטח ב"ט הוא כפל א' בד"ה ושטח ה"ח כפל א' בה"ג
↑ C: וכבר התבאר שאשר יהיה מהכאת ק קו א' בקו ב"ג שוה לאשר הוא מהכאת קו א' בקו ב"ד ובקו ד"ה ובקו ה"ג וזה מה שרצינו לבאר
E: יהיה ^השטח שיקיפו בו א' עם ב"ג שהוא כמו ב"ה שוה למקובץ שטחי א' עם ג"ה ה"ד ד"ב שהם כמו שטחי ח"ה ה"ט ט"ב והוא המכוון
↑ P1011: כל קו יחלק לחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בכל חלקיו כמו אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו
E: ‫2 כשנחלק קו ישר לשני חלקי' איך שהזדמן יהיה השטח נצב הזוית שיקיפו בו הקו ~~כלו~~ כלו עם כל אחד מהחלקים שוי' למרובע כל הקו
Mu36: ובנס’ אלחג’אג’ כתו’ כאשר נחלק אי זה מספר שהיה בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו בכל אחד מהחלקים להכאת המספר כלו בעצמו
ולפי זאת הנס’ צריך להיות המרובע שוה הצלעו’ כמו זה שלפנינ’
AB: המשל לתמונת ב' כאשר חולק עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' ושטח ארבעה בעשרה שהוא ארבעים שוה למרובע המתהווה מעשרה אשר הוא מאה
וזה מתבאר מתמונת א' וזה כי בתמונת א' התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כולו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שיהיו שני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים
W66: משל זה במספר כשנחלק עשרה לשני מספרי ו' וד' הנה שטח ו' בי' שהוא ס' ושטח ד' בי' שהוא מ' יחד שוים למרובע המתהוה מי' שהוא מאה
וזה ~~מתפאר~~ מתבאר מתמונת א' כי שם התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני בקו שני כלו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שהיו השני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot10\right)+\left(4\sdot10\right)=60+40=100=10^2}}$
P1014: וכן הח’ אם תחלקהו לו’ וב’ מרובע הכל ס”ד ואם תכה הח’ עם הב’ ועם הב’ יהיו ס”ד וכן בשני המספרים איזה שיהיו
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(8\sdot6\right)+\left(8\sdot2\right)=8^2}}$
↑ C:המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר כי אשר יהיה מהכאת קו א"ב בקו א"ג ובקו ג"ב שוה לאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו
E: יהיה הקו הישר א"ב ויחלק על ג' ואומ' שמרובע א"ב שוה לשטח א"ב בא"ג וא"ב בג"ב
↑ מופת זה שנצייר על קו א"ב שטח מרובע והוא שטח א"ה ונוציא מנקודת ג' קו עד ז' נכוחי לקוי א"ד וב"ה ויהיו שטחי א"ז וז"ב נכוחי הצלעות והם שוים לשטח א"ה ושטח א"ז הוא ~~נכוחי~~ אשר היה מהכאת קו ב"א בקו א"ג לפי שיקיפו בו קוי ד"א א"ג וד"א שוה לא"ב ושטח ז"ב הוא אשר היה מהכאת א"ב בג"ב לפי שיקיפו בו ה"ב ב"ג וה"ב שוה לא"ב ושטח א"ה הוא אשר היה מהכאת א"ב בעצמו
וכבר התבאר שאשר היה מהכאת א"ב בא"ג ובג"ב שוה לאשר היה מהכאת א"ב בעצמו
E: מופתו שנעשה על א"ב מרובע א"ה ונוציא ג"ז נכחי לב"ה ולפי ששטח א"ז שוה לשטח שיקיפו בו א"ג בא"ב כי ג"ז כמו א"ב וכן ששטח ג"ה שוה לשטח שיקיף בו א"ב בג"ב ושניהם שו^ים למרובע א"ה יהיה מרובע א"ה שהוא ההוה מקו א"ב שוה לשני שטחים ההוים מא"ב בא"ג וא"ב בב"ג
וכבר יתבאר זה בצד אחר כשנניח קו ח' שוה לא"ב ותהיה השטח הנצב הזוית שיקיף בו ח' בא"ב שהוא כמו מרובע א"ב משלפניה' שוה לשטח נצב הזוית ^שיקיף בו ח' בא"ג וח' בג"ב והם כמו שטחי א"ג בא"ב וג"ב בא"ב
Mu246: ג כשיוחלק קו א"ב בחלקי א"ג ג"ב נאמ' כי כפל א"ב בפני עצמו ככפלו בכל אחד מן א"ג ג"ב
והדבר בו ברור כשנעשה על קו א"ב מרובע ואחר כך נוציא בו קו ג"ז עמוד
↑ E:‫3 השטח ההוה מקו מה עם אחד מחלקיו שוה לשטח נ"ה שיקיפו בו השני חלקי' ומרובע החלק הנזכר
P1011: כל קו יחלק בשני חלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל הקו באחד החלקים כמו אשר יהיה מאחד מהחלקים בשני והכאת החלק אשר בו הוכה הקו בעצמו
Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר נחלק מספר בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו באחד מחלקיו שוה להכאת שני החלקים הא[חד] בחבירו עם הכאת החלק ההוא בעצמו
W66: משל זה במספר כשחולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ד' בי’ שהוא מ’ שוה לשטח ו' בד’ שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו
Mu91: המשל לתמונת ג' כאשר חולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ארבעה בעשרה שהוא מ’ שוה לשטח ששה בארבעה שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו
וזה מתבאר מתמונת א’ וזה כי בתמונת א’ התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כמו הכאת קו ראשון עם חלקי הקו השני
וכן בתמונה הזאת כי הכאת קו ארבע שהוא הראשון עם עשרה השני כהכאת הקו ד’ הראשון עם ששה וארבעה שהם חלק הקו השני
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot10=40=24+16=\left(4\sdot6)\right)+4^2}}$
Mu130: יהיה הקו כלו עשרה ונחלק לשבעה וג’ הנה הכאת עשרה בג’ שהם ל’ כמו הכאת ז’ בג’ שהם כ”א עם הכאת ג’ בעצמו שהם ט’ שהמקובץ מכ”א וט’ יעלו ל’
Another example: $\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot10=30=21+9=\left(3\sdot7\right)+3^2}}$
P1010: דמיון במספר המרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה כמרובע ההווה מהכאת ששה בארבעה שהוא כ”ד וכמרובע ההווה מששה בעצמו שהוא החלק אשר זכרנו והיה ל”ו והכל ששים וכך מרובע עשרה בששה
Example: $\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot10 = 60 = 24+36 = \left(6\sdot4\right)+6^2}}$
P1014: וכן הח’ על ו’ וב’ הח’ עם הב’ יעלו י”ו וכן הו’ בב’ ומרובע הב’ יעלו י”ו וכן בכל מן מספר
Example: $\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot2=16=\left(6\sdot2\right)+2^2}}$
↑ C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת קו א"ב בא"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו
E: יהיה הקו א"ב ונחלק על נקודת ג' ואומ' ששטח א"ב באחד מחלק^יו ויהיה ב"ג שוה למרובע ב"ג עם שטח א"ב בב"ג
↑ C: מופת זה שנצייר על קו א"ג שטח מרובע עליו א"ז ונוציא קו ז"ד אל ה' ונוציא ^מב' ~~מבית~~ קו נכוחי לקוי א"ד וג"ד והוא קו ב"ה ושטחי ז"ב וז"א נכוחי הצלעות ושטח ב"ד גם כן נכוחי הצלעות והוא שטח ז"ב ושטח ז"א יחד וז"ב הוא שהיה מהכאת א"ג בג"ב לפי שיקיפו בו ב"ג ג"ז וז"ג שוה לג"א וב"ד הוא שהיה מהכאת ~~א"ג בג"ב~~ א"ב בא"ג לפי שיקיפו בו ב"א א"ד וג"א שוה לא"ד וא"ד הוא שהיה מהכאת א"ג בעצמו
והתבאר כבר שאשר היה מהכאת ב"א בא"ג שוה לאשר היה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו
E: מופתו שנעשה על ב"ג מרובע והוא ב"ד ונוציא קו ד"ה על יושר ונשלים שטח א"ה ויהיה שטח א"ה שוה לשני שטחי א"ד ד"ב ושטח א"ה שוה לשטח שיקיפו בו א"ב ב"ג כי ב"ג שוה לב"ה ושטח א"ד שוה לשטח שיקיפו בו א"ג ג"ב כי ג"ד שוה לג"ב ושטח ג"ה שוה למרובע ג"ב הנה שטח א"ב ב"ג שוה לשני שטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב
וכבר יתבאר זה בהניחנו קו ח' שוה לקו ג"ב ויהיה שטח ח' בא"ב שוה לשני שטחי ח' בא"ג וח' בג"ב וח' בג"ב הוא כמו מרובע ג"ב כי ח' שוה לג"ב וא"ג בח' כמו שטח א"ג בג"ב הנה שטח א"ב בב"ג שוה לשטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב
Mu246: ד [כמו של מעלה] קו א"ב חולק בשני חלקי' על ג' נאמ' כי כפל א"ב בא"ג ככפל א"ג בג"ב וכפל א"ג [בפני] עצמו מקובצי' נוציא עמוד א"ד שוה לא"ג וכמו כן כיוצא ב"ה ג"ז והוא כפל א"ג בפני עצמו ושטח ג"ה הוא א"ג בג"ב וכל שטח א"ה הוא כפל א"ב בא"ג
↑ P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת כל חלק בעצמו ומהכאת אחד החלקים באחר שני פעמים
E: ‫4 מרובע כל קו ^{נחלק לשני חלקים} שוה למרובעי שני חלקיו וכפל שטח אחד מהם באחר Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר חולק איזה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה הנה הכאת המספר ההוא בעצמו שוה להכאת כל אחד מהחלקים בעצמו ולהכאת כל אחד משני החלקים בחבירו
Mu130: יהיה הקו עשרה נחלק על שלשה וז’ נכה שלשה בשבעה עלו כ”א והכפל מ”ב ומרובע שבעה מ”ט נוסיפם עלו צ”א נוסיף מרובע ~~כל הקו~~ ג’ שהוא ט’ עלו מאה וכן מרובע כל הקו מאה
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+49+9=91+9=100=102}}$
P1010: דמיון במספר כאשר תכה עשרה על דרך משל בעצמו יהיה מאה אחר כן תחלק עשרה לשני חלקים על דרך משל לז’ וג’ ותרבע ז’ בעצמו יהיה מ”ט עוד ג’ בעצמו יהיה ט’ והכל נ”ח עוד תכה ג’ בז’ ב’ פעמים יהיה מ”ב הכל מאה
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+58=100=102}}$
P1014: העשרה כלו חולק על ו’ וד’ מרובע הכל ק’ שוה למרובע הו’ והד’ וכפל שטח ו' בד’ וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{102=100=\left[2\sdot\left(6\sdot4\right)\right]+62+42}}$
↑ C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בעצמו וג"ב בעצמו וא"ג בג"ב פעמים
E: יהיה הקו הנחלק א"ג וחלקיו א"ב א"ג אומ' שמרובע א"ג כמו שני מרובעי א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב [ב]ב"ג
↑ E: מופתו שנעמיד על קו א"ג מרובע א"ה ונוציא בו קוטר א"ה ומן ב' עמוד ב"ד נכחי לג"ה יחתוך קוטר א"ה על ז' ונוציא מז' קו נכחי לקו א"ג והוא ח'ז'ט' ויתבאר ששטחי א"ז ז"ה שעל הקוטר מרובעים לפי שזוית ג' נצבת וזויות ג'א'ה' ג'ה'א' שוות כי קוי ג"א ג"ה שוות הנה כל אחת מהן חצי נצבת הנה קוי א"ב ב"ז שוים ולכן א"ז מרובע וכן קוי ז"ט ט"ה שוים ולכן ז"ה מרובע וקו ז"ט שוה לקו ב"ג הנה שטח ז"ה כמו מרובע ב"ג ולפי שמרובע א"ה ההוה מן א"ג שוה לשני מרובעי א"ז ז"ה ושני מתמימים כ"ט ח"ד ושני אלה המרובעים הם כמו מרובעי א"ב ב"ג ומתמים כ"ט כמו השטח שיקיף בו ב"ג בב"ז השוה לא"ב והוא שוה למתמים ח"ז יהיה מרובע א"ג שוה לשני המרובעים ההווים מן א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג
ולו מופת קרוב והוא שנניח קו דה"ז שוה לא'ב'ג' ד"ה שוה לא'ב'ג' וה"ז לב"ג והנה יהיה שטח א"ב בכל ד"ז שוה לשטח א"ג בד"ה וא"ג בה"ז ואבל שטח א"ג בד"ה כמו שטח א"ב בד"ה שהוא כמו מרובע א"ב וב"ג בד"ה וכן שטח א"ג בה"ז שוה לשטח ב"ג בה"ז שהוא כמו מרובע ב"ג ושטח א"ב בה"ג הנה שטח א"ג בד"ז השוה לא"ג כמו מרובע א"ב ומרובע ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג ומשל
↑ E: והתבאר בזה שהשטחים שעל קוטר המרובע הם מרובעים ואם הם מרובעי' הקוטר קוטר למרובעי' ושמרובע כל קו ד' דמיוני מרובע חציו וט' דמיוני מרובע שלישיתו
↑ P1011:
כל קו יחלק בחציים ואחר יחלק בחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת החלק היותר ארוך בחלק היותר קטן ומהכאת יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו הוא כמו אשר יהיה מהכאת חצי הקו בעצמו

For any line divided in half and then divided into two unequal parts, the [sum] of the product of the larger part by the smaller part and the product of the excess of half the line over the smaller part by itself is equal to the product of half the line by itself

E:
‫5 הקו הנחלק לחצאיים ולחלקי' בלתי שוים בשטח שיקיפו בו החלקים הבלתי שוים עם מרובע הקו שבן שני המקומות שוים למרובע חצי הקו

Mu36:
ובנס’ אלחג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ובשני חלקים בלתי שוים הנה הכאת החלקים הבלתי שוים כל אחד בחבירו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו שוים להכאת חצי המספר בעצמו

In the version of al-Ḥajjāj: when a number is divided into two equal parts and into two unequal parts, [the sum of] the product of the unequal parts one by the other together with the product of the number that is the difference by itself [is] equal to the product of half the number by itself

Mu130:
יהיה הקו עשרה ונחלק בשווי על חמשה ובבלתי שיווי על שלש נכה שלשה בשבעה עלה כ”א נוסיף מרובע שבין שלשה וחמשה והוא ארבע כי המרחק שנים עלו כ”ה וכן מרובע חצי הקו שהוא חמשה עולה כ”ה

P1010:
דמיון במספר כשנחלק עשרה על ה’ ה’ חלקים שוים עוד נחלק עשרה לג’ וז’ על [דרך] משל הנה המרובע המתהוה מחלק השוה באחר שהוא [...] כ”ה [...] המרובע המתהוה מג’ על ז’ שהוא כ”א עם המרובע המתהוה מתוספת ז’ על ה’ שהוא ב’ ומרובעו ד’ והכל כ”ה

Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot7\right)+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-3\right]^2=21+\left(5-3\right)^2=21+2^2=21+4=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}$
P1014:
העשרה אם תחלקהו על ה’ ועל ו’ וד’ הנה שטח ו’ בד’ עם מרובע אחד שבין ה' לו’ שוה למרובע ה’ה’ שהם כ”ה וכן בשיעורים

Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot4\right)+\left[6-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]^2=24+\left(6-5\right)^2=24+1^2=24+1=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}$
↑ C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לחלקים שוים על נקדת ג' ולחלקים מתחלפים על נקודת ד' ואומר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לאשר יהיה מהכאת ג"ב בעצמו
E: ויהיה קו ישר א"ב ויחלק לחלקי' שוים על ג' ולבלתי שוים על ד' הנה אומר ששטח א"ד בד"ב עם מרובע ג"ד שוה למרובע ג"ב
↑ C: מופת זה שנצייר על קו ג"ב שטח מרובע עליו ג"ה[ז"ב] ונדביק ב' בה' ונוציא מד' קו אל ט' נכוחי לקוי ג"ה וב"ז עליו ד'ח'ט' ונוציא מח' קו נכוחי לקוי א"ב וה"ז עליו לח"ב ונוציא מא' קו נכוחי לקוי ג"ל וד"ח וב"כ והוא א"מ ונמשוך קו כ"ל אל מ' ושטח ג"ח המשלים שוה לשטח ח"ז המשלים ויהיה שטח ד"כ משותף ויהיה יחד שטח ג"כ שוה לשטח ד"ז יחד ואמנם ג"כ שוה לג"מ לפי שהם על שתי תושבות שוות ב"ג וג"א ובין שני קוים נכוחים ב"א וכ"מ
ואם כן שטח ג"מ שוה לשטח ד"ז ויהיה ד"ל משותף ויהיה יחד מ"ד שוה לנס"ע המסומן ומ"ד הוא שהיה מהכאת א"ד בד"ב לפי שיקיפו בו א"ד ד"ח וח"ד שוה לב"ד ויהיה נ'ס'ע' המסומן שוה לאשר יהיה מהכאת א"ד בד"ב ונשים אשר יהיה מהכאת ג"ד בעצמו משותף והוא שטח ל"ט המרובע
ויתבאר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לשטח ג"ז שהיה מהכאת ג"ב בעצמו שהוא חצי הקו [ר”ל מהתבארות צורת ד’ מזה השער]
E: מופתו שנעשה על ג"ב מרובע ג"ז ונוציא ד"ע עמוד על א"ב וקוטר ה"ב ויתחתכו על ח' ונוציא קו ט'ח'ב' נכחי לא"ב ונשלים התמונה הנה מרובע ג"ז ההוה מקו ג"ב שוה לשני מתמימי ג"ח ח"ז עם מרובעי ב"ח ח"ד ולפי שמתמים ג"ח עם [מרובע] ד"כ העושה שטח ג"כ ישוה לשטח ג"ט יהיה שטח ג"ט עם מתמימי ח"ז שהוא כמו שטח א"ח עם מרובע ח"ה [שוה לשטח ג"כ [עם] מרובע ח"ה ומת[מים] ח"ז אבל שטח ג[כ] עם מרובע ח"ה] ומתמים ח"ז כמו המרובע ההווה מן ג"ב ושטח א"ח הוא ההווה מהכאת א"ד בד"ב [כי] ד"ח ד"ב שוים ומרובע ח"ה הוא כמו המרובע ההווה מן ג"ד הנה שטח [א"ד] בד"ב עם מרובע ג"ד כמו המרובע ההווה מן ג"ב
ויתבאר גם כן שלפי שג"ב נחלק בנקודת ד' איך שיזדמן היה מרובע ג"ב כמו המרובע ההווה מן ג"ד עם [כפל] שטח ג"ד בד"ב ומרובע ד"ב [כפל] ושטח ג"ד בד"ב עם מרובע ד"ב כמו שטח ג"ד בב"ד והוא כמו שטח א"ג בד"ב [הנה] שטח א"ג בד"ב עם שטח ג"ד בד"ב שזה כמו א"ד בד"ב כשקובץ עם מרובע ג"ד היה כמו מרובע ג"ב
Mu246: ו קו א”ב חולק בחציו על ג’ ובשני חלקים שאינם שוים על ד’ נאמ’ כי כפל א”ד בד”ב וכפל ג”ד בפני עצמו מקובצים ישוו לג”ב בפני עצמו
נעשה על ג”ב מרובע ג”ז ונחוק בו מרובע ב”ח ושני שטחי ג”ח ח”ז וגם נעשה שטח א”ל על יושר קו מל”כ וקו א”מ כמו ד”ב ומפני שא”ג שוה לב”ז הילכך שטח א”ל כמו ד”ז וכפל א”ד בד”ב הוא שטח א”ח ונשים שטח ג”ח שותף ויהא נס”ע שוה לשטח א”ח שהוא כפל א”ד בד”ב ומרובע ה”ח הוא כפל ג”ד בעצמו
↑ C adds: והתבאר לך הנה ששני מרובעי החלקים המתחלפים יעדפו על כפל שטח נצב הזויות שיקיפו בו החלקים ארבעה דמיוני מרובע הקו שבין מקומות החלקים
תקון המעתיק ועוד יתבאר לך הנה כי כשיחלק קו בשני מקומות לחלקים שאינם שוים שהשטח שיקיפו בו שני קוי החלוקה האחד בלתי שוה לשטח שיקיפו בו שני קוי החלוק האחר
כי כל אשר ירחק מקום החלוק מחצי הקו יחסר השטח שיקיפו בו שני קוי החלוק
ומתוך הצורה אשר לפני זו התבאר כי כשיעור אשר יחסר כפל שטח שיקיפו בו קוי החלוק האחד מן האחר יוסיפו שני מרובעי הקוים ההם על שני מרובעי הקוים האחרים ולפי ביאור זה נעשו מופתים רבים בשער העשירי
↑ P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף עליו קו אחר בארכו הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בקו הנוסף ומהכאת חצי הקו הראשון בעצמו הוא כמו אשר יהיה מחצי הקו הראשון כאשר יחובר הקו הנוסף ואחר הוכה כלו בעצמו יחד
Mu36: נ’ אלחג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שהונח בחציים והוספנו עליו מספר מו[נח] הנה הכאת המספר המקובץ במספר הנוסף עם מרובע חצי המ[ספר] שוים למרו[בע] חצי המספ[ר] והתוספת כשחוברו והושמו מ[ספר] אחד
Mu130: [...] יהיה הקו עשרה ונוסיף עליו ארבע נכה ארבע
P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לחציין והוא ה’ ותוסיף על עשרה שנים על דרך משל הנה מרובע המתהוה מהמספר כולו שהוא י”ב כאשר תכה אותו בשנים שהוא התוספת ויהיו עשרים וארבע [..] המרובע המתהוה מ[חצי] [מספר] הראשון שהוא ה’ ומרובעו כ”ה והכל מ”ט כמרובע המתהוה מחצי המספר עם התוספת שהוא ז’ ומרובעו מ”ט
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(10+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2=\left(12\sdot2\right)+5^2=24+25=49=7^2=\left(5+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2}}$
P1014: וכן במספר אם תחלק הי”ב ות[ו]סיף עליו ב’ הנה השטח י”ד עם ב’ ומרובע ו' שהו’ חצי י”ב והכל ס”ד שוה למרובע הח’ שהו’ תוספת הקו עם חציו כמש[.] התמונה וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(12+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)^2=\left(14\sdot2\right)+6^2=64=8^2=\left(6+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)+2\right]^2}}$
↑ P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו והכאת אחד משני החלקים בעצמם יחד הוא כמו אשר יהיה מהכאת הקו כלו בחלק אשר תכה בעצמו שני פעמים ומהכאת החלק האחד בעצמו
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה ה[נה] המרובעי’ ההווים מהמספר כלו ומאחד מהחלקים כאש[ר] קובצו שוים לכפל הכאת המספר כלו בחלק אשר זכרנו [עם] הכאת החלק הנשאר בעצמו
Mu130: ויהיה הקו עשרה ויחלק על ששה נכה ששה בעשרה עלה ס’ וכפלו ק”כ ועם מרובע ארבע שהוא י”ו עלה [...] קל”ו וכן מרובע כל הקו שהוא עשרה עם מרובע החלק הנזכר שהוא ששה עלו [...]
P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה לד’ ו’ יהיה המרובע המתהוה מכל המספר מאה והמרובע המתהוה מו’ על דרך משל ל”ו והכל קל”ו ויהיה שוה למרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה שני פעמים שהם ק”כ והמרובע המתהוה מן החלק הנשאר שהוא ד’ ומרובעו י”ו ועם ק”כ יהיו קל”ו
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{10^2+6^2=100+36=136=120+16=\left(2\sdot60\right)+16= \left[2\sdot\left(10\sdot6\right)\right]+4^2}}$
P1014: וכן עשרה אם חולק על ח’ וב’ מרובע הי’ שהו’ ק’ ומרובע הב’ שהו’ ד’ והכל ק”ד שוה לכפל י’ עם ב’ שהו’ מ’ ומרובע ח’ בין הכל ג”כ ק”ד וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{10^2+2^2=100+4=104=40+64= \left[2\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2}}$
↑ דמיוני: AB פי’ כפולי
↑ P1011: כל קו יחלק בחלקים עוד נוסף באורך הקו כמו אחד מהחלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת הקו הראשון בחלק הנוסף ארבע פעמים והכאת החלק האחד בעצמו
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך שקרה הנה ארבעה דמיוני כפל המספר כלו באחד משני חלקיו עם הכאת החלק הנשאר בעצמו שוי[ם] למרובע המספר הנקבץ מהמספר המונח והחלק אשר זכרנו
Mu130: ‫[יהיה הקו עשרה ונחלקהו על ג’ ונכה ד’] פעמים ג’ בעשרה עלה ק”ך [נרבע] שבעה ויעלה מ”ט נוסיפהו על ק”ך עלה קס”ט וכן [מרובע] כל הקו המונח שהוא עשרה א”כ נוסיף עליו שלושה שחולק עליו יהיה כל הקו י”ג ומרובעו קס”ט
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot3\right)\right]+7^2=120+49= 169=13^2=\left(10+3\right)^2}}$
P1010: דמיון במספר כש[נחלק] עשרה על דרך משל לב’ וח’ ונוסיף [על] עשרה שנים שה[ם] כמו החלק ה[...] ויהיה הכל י”ב ומרובעו קמ”[ד] ויהיה שוה להכאת המספר הראש[ון] שהוא עשרה ב[שנים] שהוא החלק הנ[שאר] ד’ פעמים שה[ם] שמנים ומרוב[ע] החלק עשרה הנשאר שמנה ומרובעו ס”ד והכל קמ”ד
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2=80+64=144 =12^2=\left(10+2\right)^2}}$
P1014: אם הי’ יחולק לו’ וד’ הנה ד’ פעמי’ הי’ עם הד’ שהם ק”ס עם מרובע הו’ ס”ד ובין הכל קצ”ו שוה למרובע י”ד שהו’ ג”כ קצ”ו וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot4\right)\right]+6^2=160+36=196 =14^2=\left(10+4\right)^2}}$
↑ P1011: כל קו יחלק בחציים עוד יתחלק גם כן לחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת שני החלקים המתחלפים כל אחד מהם בעצמו הוא כפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו בעצמו וכפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו יחד
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה הכאת כל אחד מהשני חלקים הבלתי שוים בעצמו מקובצים הנה הם שוים להכאת חצי המספר בעצמו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו
Mu130: [...]
P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לה’ ה’ שהם שנים ונחלקהו לז’ וג’ שהם חלקים בלתי שוים הנה המרובע המתהוה מהכאת ז’ בעצמו שהוא מ”ט ומהכאת ג’ בעצמו שהוא ט’ והכל נ”ח כמרובע המתהוה מחצי הקו שהוא ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ ועוד כפל מרובע מותר החלק הגדול הבלתי שוה על החלק השוה שהיה המותר ב’ ורבועו ד’ וכפלו ח’ והכל נ”ח
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{7^2+3^2=49+9=58=50+8=\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot4\right)=2\sdot5^2+ 2\sdot2^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+2\sdot\left(7-5\right)^2}}$
P1014: וכן הי”ד אם חולק לז’ ז’ וחולק לח’ וו’ מרובעי ח’ ס”ד ומרובע ו’ ל”ו בין הכל הו’ ק’ שוה לכפל מרובע ז’ שהם צ”ח וכפל מרובע א’ ובין הכל ק’ וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{8^2+6^2=64+36=100=98+2=\left(2\sdot49\right)+\left(2\sdot2\right)=2\sdot7^2+ 2\sdot1^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot14\right)^2+2\sdot\left(8-7\right)^2}}$
↑ P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף באורך הקו קו אחר הנה אשר יהיה מהכאת זה כלו בעצמו והקו הנוסף בעצמו מקבצים הוא כפל מה שיהיה מחצי הקו הראשון כאשר תחבר אליו הקו הנוסף ותכה בעצמו והכאת חצי הקו הראשון בעצמו
Mu36: נ’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר מונח שיהיה בשני חלקים שוים והוספנו עליו אי זה מספר מונח שהיה הנה המרובע ההווה מהמספר ~~המונח~~ המקובץ מהמספר המונח והמספר המוסף עם הכאת המספר המוסף בעצמו הנה הם כפל המרובע ההווה מחצי המספר המונח עם הכאת המספר המקובץ מחצי המספר המונח והתוספת בעצמו
Mu130: [...]
P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה על דרך משל לה’ ה’ והוסף עליו מספר [ב'] והוא י”ב יהיה הכאת י”[ב] שה[וא] המספר עם התוספת בעצמו והוא קמ”ד ורבוע התוספת שהוא ב’ ורבועו ד’ והכל קמ”ח שוה לכפל מרובע ההוה מחצי המספר הבלתי נוסף שהיה חציו ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ עם כפל מרובע ה’ מורכב עם ב’ שהוא הנוסף והכל ז’ ורובעו מ”ט וכפלו צ”ח והכל קמ”ח
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+2\right)^2+2^2=12^2+2^2=144+4=148=50+98= \left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot49\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot7^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+2\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2\right]}}$
P1014: הי’ אילו חולק לה’ ה’ והוסף עליו ד’ שהו’ י”ד הנה מרובע הכל שהו’ קצ”ו עם י”ו שהו’ מרובע ד’ בין הכל רי”ב שוה לכפל מרובע הה’ שהו’ נ’ ולכפל מורכב מה’ וד’ שהו’ ט’ וכפל מרו’ ט’ יהיה קס”ב ובין הכל רי”ב וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+4\right)^2+4^2=14^2+4^2=196+16=212=50+162= \left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot81\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot9^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+4\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+4\right]^2\right]}}$

Apparatus

↑ E: ’מאמר ב; Mu246: מאמר שני
↑ מספר אקלידס החכם| Mu246; P1011; P1013; P1014: om.; Mu130: מספר היסודות; Ma1: מספר היסודות לאקלידס; C, AB; P1012: מספר אקלידס; O16: מספר אוקלידיס; W66: מספר אלקידוס; F137: מספר אוקלידס בשרשים
↑ הנה שני: C, Ma1 om.; F137(marg.), P1012, P1014 הנה כל שני; P1007 הנה ב'
↑ הקוים: A1, AB, P1010, P1012, P1014 קוים
↑ באחת: A2 באחד; Ma1 אחת
↑ מזויותיו: B(except for W66) מזויות; W66 מזויותיה; P1012, P1014 מהזויות
↑ הנצבות: O16 נצבות; W66 om.
↑ יקרא: C, F יאמר
↑ לשניהם: B, C, F להם; P1007 לשניהן
↑ המקיפים: P1012 לשון המקיפים
↑ בו: O16 om.
↑ וכל: F כל; O16 ובכל
↑ שטח: F תמונה
↑ נכחי: F נכחית
↑ הנה: C, F, O16 om.
↑ אחד: Ma1 אחד [נ"ל כשאחד‫]
↑ משני: C, F om.; P1007 מב‫'
↑ משני השטחים: B(except for Mu130) מהשני שטחים; F137 ~~הצלעות~~ ^מהשטחים
↑ הנכחי: B(except for Mu130), F נכחיי; C נכוחי
↑ הם: C, F om.
↑ קוטרו: C אלכסונו
↑ משניהם היה: B שיהיה משניהם; C, F מהם שיהיה; P1007 משניהן היה
↑ שני השטחים: A2 השני שטחים; W66 השטחים; P1007 ב' השטחי‫'
↑ המתמימים: B, C, F המשלימים
↑ הרושם: C המסומן
↑ א: F137, Lo, O16, P1012 mark is missing; Mu130 למוד א'
↑ כאשר היו: C כשיהיו; F כאשר יהיו
↑ קוים ישרים: F137 הקוין הישרים; P1013 הקוים הישרים; B(except for W66), C קוים ישרים מונחים
↑ וחולק: B, C ונחלק
↑ מהם: Lo, PP משניהם; P1013 מהן
↑ אחד מהם לחלקים: O16 ~~אותם~~ לחלקים אחד מהם; C אחד מהם חלקים
↑ איזה מספר שיהיה: B, F כמה שיהיו/שהיו; C כמות שהן
↑ הנה: C יהיה
↑ הנצב: B, C, F, P1014 נצב
↑ הזויות: P1010 הזוית
↑ אשר יקיפו: C שיקיפו
↑ בו: A1 בה; O16, P1012 om.
↑ השני קוים: B, C, F שני הקוים; P1007 ב' הקוים
↑ הישרים: C; O16 הישרים המונחים
↑ שוה: F יהיה שוה
↑ לכל השטחים: F לשטחים; W66 לכלל השטחים; O16 כלו לשטחים
↑ הנצבי: B, C, F נצבי; P1012 הנצבים
↑ אשר יקיף: C שיקיפו; O16 אשר יקיפו
↑ בכל אחד מהם: F בהם
↑ הקו: A2 הקו הישר
↑ אשר לא: C שלא
↑ יחלק: F יתחלק; C, AB, P1012, P1014 נחלק
↑ וכל: A2, P1012, P1014 עם כל; P1013 לכל
↑ וכל אחד: C ואחד
↑ מן החלקים: B, P1007 מהחלקים
↑ ויהיו: F המשל יהיו; B הנה יהיה/יהיו
↑ שני: P1007 ב‫'
↑ קוים ישרים: A2, F הקוים הישרים; B(except for W66) קוים ישרים מונחים
↑ על שניהם: B, F עליהם
↑ לחלקים: F137 חלקים
↑ כמה שיהיו: B(except for W66) om.; A2 כמה שהוא
↑ שתי: F om.; P1012, P1014 שני; P1007, P1013 ב‫'
↑ נקודות: Ma1 נקודת
↑ הנה אומר כי השטח: B הנה נאמר שהשטח; F אומר כי השטח; P1007 הנה אומר כי שטח
↑ הנצב: B, F, P1007 נצב
↑ הזויות: A2, B(except for W66), P1012 הזוית
↑ בו: A1 בה
↑ שני: F om.; P1007 ב‫'
↑ קוי: P1013 קוים
↑ שוה: Mu130 שוים
↑ הנצב: B, F נצב
↑ הזויות: Mu130 הזוית
↑ שני: P1007 ב‫'
↑ שני קוי: F om.| א' ב"ג ... שני קוי: P1012 om.
↑ א' ב"ד: P1013 אב"ג אב"ד
↑ והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב
↑ בו שני: F om.; P1007 בו ב‫'
↑ שני קוי: Mu130, P1014 om.
↑ ד"ה: Lo, PP ה"ד
↑ והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב
↑ הזויות: B(except for O16) הזוית
↑ גם כן: B, F om.
↑ בו: A2, P1010, P1013, PP om.; B בו שני קוי; F בו קוי
↑ ונוציא: A2, B הנה נוציא; F המופת נוציא
↑ מן קו: A1, B, F, P1007 מקו
↑ הישר: A1, F om.
↑ ישר: P1014 om.
↑ זוית נצבת: B זוית נצבה; A1, F, Lo, P1010, PP זויות נצבות; P1012 זוית קו נצבת
↑ מי"א מא': Ma1, E, O16, P1007, P1012 om.; AB מי' מא'; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מי"א מראשון
↑ ונשים: B(except for Mu130) ויהיה
↑ ונשים קו ב"ז: A1, Ma1 om.
↑ שוה: P1010 om.
↑ הישר: A1, W66 om.
↑ מג' מא': C, Ma1, E, Mu36, O16, P1007, P1012 om.; F137, P1010, P1013, PP, W194 מב' מראשון; Mu130, P1014 מב' מא'
↑ נכחי: P1013 נכוחי ה[צלע‫]?
↑ קו ז"ח ... הישר: B קו נכחי לקו ב"ג הישר והוא קו ז"ח; AB קו ז”ח נכחי לקו ב”ג הישר ^{והוא קו ז”ח}| הישר: Lo om.
↑ מן: B, F מנקודות
↑ מן ד': P1007 מד'
↑ ד' ה' ג': A1 ד'ה'ג' הישר; F137 ד' ה' ^וג'
↑ קוי: O16 om.
↑ ה"כ: AB, P1012, P1014 כ"ה
↑ מל"א מא': Ma1, E, P1007, P1012 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"א מראשון
↑ הנה כל: B(except for W66) וכל
↑ אחד: P1013 אחת
↑ ד"כ: AB דה ^ד"כ
↑ ושטח: P1013 om.
↑ לשטחי: O16 לשטח
↑ שוה לשטחי ב"ט: W194 twice
↑ מפתיחת הראשון: according to F137, W194| AB, מפתיחת א'; O561 מהפתיחה מא'; P1010 מפ' מרא'; P1014 מפת' מא'; PP מפתיחת ראשון; W66 מפתיח' א'
↑ ואולם: F אבל
↑ הנה הוא: F om.
↑ הנצב: A1, B, F נצב
↑ הזויות: Mu130, P1007 הזוית
↑ שני: F om.; P1007 ב'
↑ מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו; AB מפני כי קוי; P1012, P1014 מפני כי קוי; PP מפני כי
↑ ואולם ... לקו א': P1007 twice, the second recurrence is erased| א': O16 ג' א'
↑ ואולם שטח: F ושטח
↑ ב"ט: PP marg.
↑ הנה הוא: F om.; A2, P1007, P1010 הנה
↑ נצב: F137 ^הזויות נצב; P1014 הנצב
↑ הזויות: Mu130 הזוית
↑ אשר: F om.
↑ שני: F om.; P1007 ב'
↑ שני קוי: A2, Lo, P1010, P1012, PP om.; AB ^{שני קוי}
↑ מפני כי קו: B מפני שקו
↑ מפני כי קו ב"ז ... א': F om.
↑ ואולם שטח: F ושטח
↑ ד"כ: P1014 marg.
↑ הנה הוא: F om.
↑ שוה: P1010 ^שוה
↑ הנצב: B, A1, F, P1014 נצב
↑ הזויות: Mu130 הזוית
↑ שני קוי: A2, F, Lo, P1007, P1010, P1014, PP om.; AB ^{שני קוי}
↑ א' ד"ה: P1014 marg.
↑ מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו
↑ ואולם שטח: F ושטח
↑ הנה הוא: F, P1014 om.
↑ שוה: P1010 ^שוה
↑ הנצב: B, A1, F נצב
↑ הזויות: Mu130 הזוית
↑ בו: P1013 בהם
↑ א' ד"ה ... שני קוי: P1012 om.| שני קוי: Ma1, O16, P1014 om.; F137 קוי; P1007 ב' קוי
↑ מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו
↑ לקו ה"כ: A1 לה"כ; Mu130 לקו ה"ד; O16 לקו ה"ג
↑ מל"ד מא': A1, Ma1, E, O16, P1007, P1012, P1014 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"ד מראשון
↑ הנה השטח: F והשטח
↑ הנצב: B, F, P1007 נצב
↑ הזויות: O16 הזוית
↑ יקיפו: P1012 om.; P1014 marg.
↑ שני: F137 om.; AB ^שני; P1007 ב'
↑ שני קוי: Ma1 om.
↑ א' ב"ג: O16 ב"ג א'
↑ הזויות: P1007 הז^ויות
↑ ה"ג: P1012 ג"ה|
לשטחים ... וא' ה"ג: F לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ב"ד והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ד"ה והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ה"ג
B לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ד ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג [‫הזויות: Mu130 הזוית]
AB לשטחים נצבי הזויות אשר יקיפו בהם ^{שני קוי} א' ב"ד ~~וא' ד"ה וא' ה"ג~~ ^{ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג}
↑ הנה: F137 וא"כ
↑ הנה כאשר: AB הנה ^{התבאר כי} כאשר
↑ היו: F137 יהיו
↑ שני: P1007 ב'
↑ ונחלק: F137 וחולק
↑ Mu130: F137 א'
↑ משניהם: F137, B(except for W66), P1010 מהם
↑ לחלקים כמה שיהיו: A2 בחלקים כמה שהיו; Mu130 לאי זה חלק שיהיה; O16 לאי זה חלקים שיהיו; P1007 לחלקים כמה שיהיה^ו
↑ השטח: P1007 om.
↑ הנצב: F137, B(except for W66) נצב
↑ הזויות: Mu130 הזוית, P1007 הז^ויות
↑ בו: P1007 בהם, P1010 ^בו
↑ שני: P1007 ב'
↑ הקוים: F137 הקוין; P1007 קוים
↑ הישרים: B(except for W66) הישרים המונחים; AB הישרים ^{המונחים}, A1 om.
↑ שוה: F137 יהיה שוה; O16 שוים
↑ לכל השטחים: F137, B(except for W66) לשטחים
↑ הנצבים: F137, B(except for W66) נצבי; A1, A2 הנצבי
↑ יקיף: B(except for W66), A2, P1007, P1012 יקיפו
↑ בהם: B(except for W66) בהן
↑ נחלק: F137 יתחלק; Mu130 תחלק; O16 יחלק
↑ וכל: P1014 לכל
↑ וכל אחד: P1012 לאחד
↑ מן החלקים: B(except for W66), P1007 מהחלקים|
הנה כאשר ... מן החלקים: C, Ma1, E, W66 om.
↑ וזה: F137 וזהו
↑ וזה מה שרצינו לבאר: E והוא המכוון; Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; Ma1, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו לבארו; O16 om.
↑ ב: O16, P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ב'
↑ כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק
↑ ישר: C, B ישר מונח; AB ישר ^מונח
↑ איך שקרה: C בחלקים כפי אשר קרה; B איך שהזדמן; F איך שיזדמן
↑ הנה: C, F יהיו; AB ^הנה
↑ השטחים: Mu130 שני השטחים; O16 השני שטחים
↑ נצבי: A1 הנצבי
↑ הזויות: C הזוייות
↑ אשר יקיף: C שיקיפו; P1007 אשר יקיפו
↑ מחלקיו: Mu130, O16 מהחלקים; W66 מן חלקיו
↑ המתהוה: A2, B, F ההוה
↑ המתהוה מן: C om.
↑ מן הקו: P1007, W66 מהקו; O561 מן ~~כלו~~ הקו
↑ כלו: Mu130 om.
↑ ויהיה: F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה; B הנה יהיה
↑ קו: F, O16, P1014 הקו
↑ ישר: F, P1014 הישר; O16 הישר המונח; Mu130, W66 ישר מונח; AB ישר ^מונח
↑ עליו: A1, A2, P1012, P1014 om.; AB, P1010 ^עליו
↑ א"ב: Mu130, P1014 קו א"ב
↑ ויחלק: F ויתחלק; O16 נחלק; Mu130 ונחלק; W66 שנחלק
↑ איך שיקרה: B איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1013 איך שקרה; O561 איך ש^יקרה
↑ ג': W66 א'
↑ הנה: F om.
↑ אומר כי: B אומר ש
↑ השטח: P1007, P1014 שטח
↑ הנצב: B, F, P1013 נצב
↑ הזויות: Mu130 הזוית
↑ יקיפו: O16 יקיף
↑ שני: F, O16 om.; P1007 ב'
↑ א"ב: F, B(except for W66) ב"א
↑ ב"ג: F, B(except for W66), P1007 א"ג; Lo ~~ג"ד~~ ב"ג
↑ עם: P1007 ~~שוה למרובע המתהווה~~ עם; P1012 וגם
↑ השטח: A2 שטח
↑ הנצב: B, F, A2 נצב
↑ הזויות: Ma1, B(except for W66) הזוית
↑ שני: P1007 ב'; P1012 שתי
↑ שני קוי: F om.; Mu130 שני קו; P1013 שני קוים
↑ א"ג: B(except for W66), F ב"ג; P1010 ^א"ג
↑ שוה: B(except for W66) שוים; W66 שוה^ים
↑ המתהוה: B, F ההוה; O561 ה^מתהווה
↑ מן א"ב: B(except for W66), F, P1007 מא"ב; W66 ~~מהקו כלו~~ מא"ב
↑ והנה: Ma1 המופת; B הנה; F137 om.
↑ על קו: B מקו; AB על ^מקו
↑ על קו א"ב: F מא"ב
↑ עליו: O561 marg.
↑ ממ"ו מא': C בצורת מ"ו; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; AB מ"ו מראשון; Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.
↑ לכל: Mu36, Mu130 ^לכל; Mu91 ~~לקו~~ לכל; O561 כל
↑ משני: P1007 מב'
↑ משני קוי: F, B(except for Mu130) מקוי
↑ מל"א מא': A1, F137, Lo, P1010, PP מל"א מראשון; Mu130 מל"א; AB, C, Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.
↑ הנה כל אחד משני: P1014 ~~הנה כל אחד משני קוי א"ד ב"ה והוא ג"ז~~ הנה כל אחד משני; P1007 הנה כל אחד מב'
↑ משני שטחי: F, B משטחי
↑ לשני: A2 לשתי; P1007 לב'
↑ לשני שטחי: F137 לשטחי; Ma1 לשטח; W66 לשתי שטחים
↑ א"ז ג"ה: AB, P1010 א"ז ג"ה ^{נכחיי הצלעות}; PP, W66 א"ז ג"ה נכחיי הצלעות
↑ מא' מזה: A2 מהקודמת; AB מפתיחת א'; P1010 מא'; B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1014 om.
↑ שוה: O16 om.
↑ נצב: O16 הנצב
↑ הזויות: Mu130, P1010 הזוית
↑ יקיפו: B(except for Mu130) יקיף
↑ בו: O561 ^בו
↑ ב"א: A2, P1007 א"ב
↑ ב"א א"ג: F137 ~~א"ב ג"ב~~ marg. ב"א א"ג; E א"ג בא"ב; A1 ב"א וא"ג
↑ כי הוא: F, B מפני ש
↑ יקיפו: F, B(except for Mu130) מקיף; Mu130 מקיפים
↑ שני: Ma1 om.; P1007 ב'
↑ א"ד: F, B ד"א
↑ כי הוא ... א"ד א"ג: Mu36 om.; O561 marg. בו א"ד א"ג וקו א"ד שוה לקו א"ב ושטח ג"ה שוה לשטח
א"ג: P1007 ב"ג; A1 וא"ג
↑ א"ד: F, B ד"א
↑ שוה: P1012 om.
↑ הנצב: AB, B, P1013 נצב
↑ הנצב הזויות: F om.
↑ ב"א א"ג ... יקיפו בו: P1014 om.
בו: P1010 om.
↑ שני: P1007 ב'
↑ שני קוי: Ma1, A1 om.
↑ ב"א א"ג ... א"ב ב"ג: F137 marg.
ב"ג: Ma1 ג"ב; AB ~~ב"ג~~ ^ב"ג; P1007, P1014 א"ג; P1013 ה"ג
↑ מפני שא"ב: A2 מפני כי א"ב; P1014 מפני שא"ד; O16 הנה מפני שא"ב
↑ לב"ה: P1014 לב"א
מפני ש... לב"ה: F137 added on top of the line
↑ הוא: O16 om.
↑ ההוה: P1010, P1012, PP הווה
↑ מקו א"ב: F137 מא"ב
↑ הנה: F ואם כן
↑ השטח: F השטחים
↑ נצב: F נצבי; B(except for Mu130), AB, Lo הנצב
↑ הזויות: O561 הזוי^ות
↑ בו: F בהם; P1007, P1010, W194 om.; O561 ^בו
↑ שני: F om.; P1007 ב'
↑ א"ב: B(except for Mu130) ב"א
↑ א"ג: A1 ב"ג
↑ הנצב: B, F, P1013 נצב
↑ הזויות: Ma1 הזוי^ות; O561 הזוית
↑ בו: A2, P1007, P1010, PP om.
↑ שני קוי: F om.
↑ ב"ג: A1 א"ג
↑ שוה: F שניהם שוים
↑ למרובע: Lo עם המרבע
↑ המתהוה: B, Lo, P1007 ההוה
↑ המתהוה מן: F om.
↑ מן א"ב: B(except for Mu130), P1007 מא"ב; F אדה"ב; Mu130 מן הקו כלו
↑ הנה: F137 ואם כן
↑ נחלק: F137 יתחלק
↑ קו: O16 om.
↑ ישר: AB ישר ^מונח; O16 ישר מונח
↑ איך שקרה: F137 איך שיזדמן; O16 איך שהזדמן
↑ הנה: F137 יהיו
↑ השטחים: O16 שני השטחים
↑ הנצבי: F137, O16, P1012, P1014 נצבי
↑ בהם: P1007 בו
↑ אחד: P1007 א'
↑ מחלקיו: O16 מהחלקים
↑ המתהוה: F137, O16 ההוה; PP המהווה
↑ מן הקו: P1007 מהקו; P1013 מן קו
↑ הנה ... כלו: C, Ma1, E, B(except for O16) om.
↑ וזה מה שרצינו לבאר: E, Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; F, P1012 וזהו מה שרצינו לבאר; Mu36, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו בארו
↑ ג: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ד'; Mu130 למוד ג'; O561 marg. at the end of proposition 2 חסר מכאן תמונת ג’ והיא ‫[...]
↑ כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק
↑ ישר: C, B ישר מונח; AB ישר ^מונח
↑ בשני: P1007 לב'
↑ בשני חלקים: F137 marg.; Ma1 om.
↑ איך שקרה: C כמו שקרה; F137 איך מה שיזדמן; Ma1 איך שהזדמן; B איך שיזדמן
↑ הנה: C, F יהיה
↑ השטח: C שטח
↑ הנצב: B, C, F נצב
↑ אשר יקיף: C שיקיפו; B אשר יקיפו
↑ בו: Mu130 om.
↑ הקו: PP קו
↑ משני: F137 marg.; P1007 מב'
↑ משני חלקיו: C, Ma1 מחלקיו; B(except for Mu130) מן החלקים
↑ הנצב: B, C, Ma1, W194 נצב; F137 ~~נצב לשטח~~ נצב
↑ אשר יקיף ... הזויות: P1013 om.
↑ אשר יקיפו: C שיקיפו
↑ בו: C, P1010 ^בו
↑ השני: B(except for W66), C, F, Lo שני; W66 שתי; P1007, P1013 הב'
↑ חלקים: B, C, F, Lo החלקים
↑ והמרובע: C ומרובע
↑ המתהוה: B, F, Lo ההוה
↑ המתהוה מן: C om.
↑ מן החלק: B(except for Mu130), P1007 מהחלק
↑ אשר זכרנו: C שהזכרנו
↑ ויהיה: B הנה יהיה; F המשל יהיה
↑ קו: Ma1 הקו
↑ ישר: B ישר מונח; AB ישר ^מונח; Ma1 הישר
↑ עליו: A1 om.
↑ א"ב: A1 om.
↑ ויחלק: AB, B(except for W66) ונחלק; W66 ונחלק אותו; F ויתחלק
↑ איך שיקרה: F איך שיזדמן; B איך שהזדמן; P1007 איך שקרה
↑ על: P1010 ~~עליו~~ על
↑ הנה: F om.
↑ כי השטח: B שהשטח; Ma1 ששטח; F137 כי שטח
↑ הנצב: B, F נצב
↑ יקיפו: Mu130 יקיף
↑ קוי: A2, B, P1014 שני קוי; AB ^שני קוי; A1, P1007 קו
↑ שוה: Ma1 שוים
↑ הנצב: B, F נצב
↑ הזויות: P1014 הזוית
↑ בו: Mu130, W194 om.
↑ שני: F om.; P1007 ב'
↑ א"ב ב"ג ... שני קוי: W66 marg.
↑ ג"ב: Mu36, P1007, P1014 ב"ג
↑ המתהוה: B, F ההוה
↑ מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב; Mu36 מן ~~ג"ב~~ ג"ב
↑ ונעשה: F137 נעשה; Ma1 מופת זה נעשה; B(except for W66) הנה נעשה
↑ מן קו: F על; A1, B, Lo, P1010, PP מקו; P1007 הקו; Mu36 מן ^קו
↑ ג"ב: F ב"ג
↑ עליו: F om.
↑ בגד"ה: W66 ה"ג
↑ ממ"ו מא': AB מ"ו מראשון; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; Mu130 ממ"ו; C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.
↑ ונתמים: B(except for W66), F ונשלים; Lo, AB, P1010, PP ונתמם
↑ א"ג ד"ז: F אזד"ג; B(except for W66) ג"א ז"ד
↑ הנכחי: F נכחי
↑ הנכחי הצלעות: B(except for W66) הנכחי הצלעות נצב הזויות
↑ מל"א וממ"ב מא': F137, Lo, P1013, PP מל"א ומ"ב מראשון; P1010 מל"א מרא'; W66 מב"א ומ"ב מא'; W194 מל"א ומ"ה מראשון; AB, B(except for W66), C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.
↑ הנה: O16 marg.
↑ אחד: AB ~~שטח~~ אחד
↑ משני: P1007 מב'; P1010 ~~משטי~~ משני
↑ משני שטחי: F משטחי
↑ א"ה: A1, Mu130 ג"ה
↑ א"ה א"ד: Mu36, P1014 א"ד ג"ה
↑ נכחי: F נכחיי
↑ נכחי הצלעות: B(except for W66) נכחי הצלעות נצב הזויות
↑ ג"ה: F שטח ה"ג; B(except for W66), Mu36 שטח ג"ה
↑ מא' מזה: P1010 מא'; AB, B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1013 om.
↑ הנצב: AB, B נצב
↑ הנצב הזויות: F om.
↑ בו: P1013 ש בו
↑ שני: F om.; P1007 ב'
↑ ב"ג: Mu130 ג"ב
↑ מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; Mu130 מפני שב"ג
↑ הנצב: A1, B, F נצב
↑ שני: F om.
↑ א"ב ב"ג ... שני קוי: O16 marg.; P1007 om.
↑ ג"ב: F, Mu36 ב"ג
↑ מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; B(except for W66) מפני שג"ב; P1013 מפני ב"ג
↑ ושטח א"ד ... לג"ד: Mu130 moved below; P1014 marg.
↑ ה"ג: F ג"ה
↑ הוא: Mu36 om.
↑ המרובע: Mu36 מרובע; AB ^המרובע
↑ המתהוה: B(except for W66), Ma1 ההוה; F137 המ ההווה; Mu36 מתהוה
↑ מן ג"ב: F, Mu36, P1007 מג"ב
ושטח ה"ג ... מן ג"ב: P1014 ושטח מרובע מתהוה מן ב"ג; marg. ושטח ה"ג הוא המרובע המתהוה מן ג"ב
↑ הנה: F אם כן; Mu130 ושטח א"ד [...] לג"ד הנה
↑ הנצב: B(except for W66), F, Mu36 נצב
↑ שני: F om.
↑ הנצב: B(except for W66), F, P1013 נצב
↑ שני: P1007 ב'
↑ שני קוי: A1, F om.
↑ א"ג ג"ב: P1012 א"ב ב"ג; F א"ג ב"ג
↑ והמרובע: Ma1 ומרובע
↑ המתהוה: B(except for W66), A1, AB, F ההוה
↑ מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב
↑ הנה: F137 א"כ
↑ חולק: F137 יתחלק; O16 נחלק
↑ ישר: Mu36, O16 ישר מונח; AB ישר ^מונח; Mu130 ישר על מונח
↑ בשני: P1007 בב'
↑ בשני חלקים: F137 om.
↑ איך שיקרה: F137 איך מה שיזדמן; B(except for W66) איך שהזדמן; P1013 איך שקרה
↑ הנה: F137 יהיה
↑ הנצב: F137, B(except for W66) נצב
↑ יקיף: Mu36, O16 יקיפו
↑ משני: P1007 מב'
↑ משני חלקיו: F137 ^מחלקיו; O16 מחלקיו
↑ הנצב: F137, B(except for W66) נצב
↑ השני: F137, O16 שני; P1007 הב'
↑ חלקים: F137, O16 החלקים
↑ המתהוה: F137, O16 ההוה
↑ מן החלק: O16, P1007, P1012 מהחלק
↑ אשר זכרנו: F137 שזכרנו
הנה כאשר ... זכרנו: C, Ma1, E, W66 om.
↑ וזה מה שרצינו לבאר: F137, E, Mu130 ומש"ל; Ma1, P1007 וזה מש"ל; Lo, P1010, PP, W194 וזה מה שרצינו באורו; C וזה מה שרצינו
↑ ד: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ג'; Mu130 למוד ד'
↑ כאשר חולק: B כאשר נחלק; C כשיחלק; F כאשר יתחלק
↑ ישר: B(except for Mu130), C, P1012; P1014 ישר מונח
↑ בשני: C לשני; P1007 בב'
↑ חלקים: Ma1 חצאים
↑ איך שיקרה: B איך שהזדמן; C כמו שקרה; F איך שיזדמן; O561 ^איך שיקרה; P1007 איך שקרה; PP איך מה שיקרה
↑ הנה: C, F יהיה
↑ המרובע: C מרובע
↑ המתהוה: B(except for Mu130), C ההוה
↑ המתהוה מן: C om.
↑ מן הקו: B(except for Mu130), P1007 מהקו; PP מן קו
↑ לשני: P1007 לב'
↑ המרובעים: C מרובעי
↑ המתהוים: B(except for Mu130), F ההוים; C om.
מן ... המתהוים: O561 marg.
↑ מן השני: B(except for Mu130), F, Lo, P1012, P1013, P1014 משני; C שני; P1007 מהב'; W194 מן שני
↑ חלקים: C, F, Lo, O16, P1012, P1014 החלקים; W66 ^החלקים
↑ וכפל: C ולכפל; Mu36, O16, P1012, P1014 ומכפל; O561 ו^מכפל
↑ השטח: C שטח
↑ הנצב: B(except for Mu130), C, F נצב; P1014 om.
↑ השני: B(except for Mu130), C, F, PP שני; O561 ^השני; P1007 ב'
↑ חלקים: B(except for Mu130), C, F החלקים
↑ ויהיה: B(except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה
↑ קו ישר: F, Lo הקו הישר; O16 קו
↑ עליו: B(except for Mu130) מונח עליו
↑ ויחולק: F ויתחלק; O16 נחלק; W66 ונחלק
↑ איך שיקרה: B(except for Mu130) איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1007 איך שקרה
↑ הנה: F om.
↑ המרובע: Mu36 ^המרובע
↑ המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה
↑ מן א"ב: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ב
↑ לשני: P1007 לב'
↑ המתהוים: A1, B(except for Mu130), F ההוים
↑ מן א"ג: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ג
↑ ג"ב: F ב"ג
↑ וכפל: P1014 ומכפל
↑ השטח: W66 שטח
↑ הנצב: B(except for Mu130), F נצב
↑ הזויות: Ma1 הזוית
↑ שני: F om.; P1007 ב'
↑ ג"ב: F ב"ג
↑ ה: P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ה'
↑ כאשר: F om.
↑ כאשר נחלק: C כשיחלק
↑ נחלק ... ישר: F כל קו ישר יתחלק
↑ בשני חלקים: C לשני חלקים; O16 בחלקים; F לשני חצאים
↑ שוים: F137 ^שוים; Ma1 om.
↑ ושני: C ולשני; F ובשני; P1007 ולב'
↑ ושני חלקים: O16 וחלקים
↑ בלתי שוים: C שאינם שוים; F מתחלפים
↑ הנה: C; F יהיה
↑ השטח: C שטח
↑ הנצב: B(except for Mu130), C, F137 נצב
↑ אשר יקיפו: C שיקיפו; P1007 אשר יקיף
↑ בו: P1012 om.
↑ שני חלקי: C החלקים; F חלקי; P1007 ב' חלקי; AB שני ~~קוי~~ חלקי
↑ הקו כלו: C om.
↑ אשר הם בלתי: C שאינם; O16 הבלתי
↑ אשר הם בלתי שוים: F המתחלפים
↑ עם המרובע: C עם מרובע; F ומרובע; P1013 מן המרובע; W194 מן ^{נ' עם} המרובע
↑ המתהוה מן: C om.; B(except for Mu130) ההוה מן
↑ מן הקו: O16, P1007 מהקו; W66 ~~מן הקו~~ מהקו
↑ אשר במה שבין: C כלו שהוא בין; Mu130 אשר במה ~~שני~~ ^שבין
↑ שני: B (except for O16), C om.; P1007 ב'; P1013 שכל; P1014 שתי
↑ מקומות: P1007 המקומות
↑ השני חלקים: C ~~שוה~~ החלקים; B(except for Mu130) החלקים
המתהוה מן ... השני חלקים: F יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר
↑ שוה: B(except for Mu 130), F, P1012 שוים
↑ למרובע: W66 מרובע
↑ המתהוה: C, F om.; A1, B(except for Mu130), P1014 ההוה
↑ מחצי: C, F חצי; Mu130 מן חצי
↑ ויהיה: B (except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה
↑ קו ישר: F הקו הישר
↑ ויחלק: F ויתחלק; B(except for Mu130) ונחלק
↑ בשני: A2, P1014 לשני; P1007 בב'
↑ בשני חלקים שוים: F לחצאים; O16 בחלקים שוים
↑ נקודת: F om.; P1013 מקומות נקודת
↑ מי' מא': according to AB, W66
↑ ושני: Mu130, P1007 וב'; W66 ולשני
↑ ושני חלקים: F, O16 ובחלקים
↑ בלתי שוים: F מתחלפים
על נקודת ג' ... בלתי שוים: Mu130 marg.
↑ נקודת: F om.
↑ הנה: F om.
↑ כי השטח: B(except for Mu130), Ma1 שהשטח
↑ הנצב: B, F נצב
↑ בו: P1012 om.
↑ שני: F om.
↑ המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה
↑ מן ג"ד: B(except for Mu130), P1007 מג"ד; F מד"ג; Mu130 ג"ד illegible
↑ שוה: F שוים
↑ המתהוה: B(except for Mu130), F, P1014 ההוה
↑ מן ג"ב: B(except for Mu130), P1007, P1013 מג"ב; F מב"ג; AB מן ~~ג"א או מן~~ ג"ב; Mu130 מן ג"א או ג"ב; P1012 מן ג"א או מן ג"ב
↑ ונעשה: F137 נעשה; Ma1 המופת נעשה; B(except for Mu130) הנה נעשה
↑ מקו: AB, Mu130, P1012, P1014 מן קו
↑ ג"ב: F ב"ג
↑ ג"הז"ב: F ב'ג'ה'ז' ונעשה מב"ד מרובע ד'ב'כ'ח'; P1010 ~~ד"ה~~ ג"ה ז"ב
↑ ממ"ו מא': A2, C, E, Ma1, Mu130, P1007, P1012 om.; A1, AB, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; O16 ממ"ו
↑ התמונה: F התבנית
↑ א"גט"ל: F א'ט'ל'ג'
↑ הנכחי: F נכחי; P1013 [..] נכוחי
↑ מד' מזה: A2, B(except for W66), C, E, Ma1, P1007, P1014 om.; Lo, P1010, P1012 מד'
↑ הנה מפני: P1012 twice
↑ מפני כי ג"ח: F לפי שג"ח; B(except for Mu130) מפני שג"ח
ג"ח: P1012 ג"ה
↑ לח"ז: P1012 לה"ז
↑ ד"כ: Mu130 ח"ב
↑ משותף: O16 משותפת
↑ הנה: F om.; W66 ה הנה
↑ ג"כ: Mu130 ל"ב
↑ לד"ז: Ma1 לשטח ד"ז
↑ ממ"ג מא': A1, E, F137, P1007, P1010, P1012, PP om.; C מצורת מ"ג מן הראשון; Ma1 מג' מזה המאמר; Lo ממ"ג מראשון; O16 ממ"ג
↑ ומפני שצלע: AB, P1007, P1012, PP ומפני כי צלע
↑ א"ג: O561 ~~ג"ה~~ ^א"ג
↑ ג"כ: Mu130 ל"ב; PP marg. כ"ג
↑ מל"א מא': according to W66; AB מל"ו מראשון
↑ ג"כ: Mu130 ל"ב; PP ל"ג
↑ הנה יהיה: B(except for Mu130), AB, F אם כן
↑ ל"א: B(except for Mu130), AB, F א"ל
↑ ומפני שצלע א"ג ... לשטח ד"ז: F137 marg. with the note ונשמט
וכבר היה ... ל"א שוה לשטח ד"ז: AB, PP marg.
הנה יהיה ... לשטח ד"ז: P1012 om.
↑ מפתיח' א': according to W66; AB מפתיחת א'
↑ ונשים: Mu31 starts here (247v; line 2 from the bottom) ונשום
↑ ג"ח: Lo ד"ח ^ג"ח
↑ משותף: B(except for Mu130) משותפת
↑ הנה: F יהיה
↑ כלו: Mu31 ג כלנו
↑ שוה: Mu31 שוים; P1012 om.
↑ לרושם: Mu31 om.; Mu130 ~~לשטח~~ לרושם
↑ מנ"ס: P1012 מנ"ח
↑ א"ח: Mu31; Mu130 שטח א"ח
↑ שוה: P1012 שוה לשטח ג”כ וכבר היה שטח ג”כ שוה לשטח ד”ז ונשים ג”ח משותף הנה א”ח כלו לרושם מנ”ח אבל א”ח שוה
↑ הנצב: B, F נצב; P1007 ה[.] הנצב
↑ הזויות: P1007 הזוית
↑ שני: B(except for Mu130), F om. P1007 ב'
↑ מפני כי ב"ד: B(except for Mu130) מפני שב"ד; F לפי שד"ב; O561 marg.; P1007 הנה מפני כי ב"ד; P1012 ומפני כי ב"ד
↑ לד"ח: O16 ~~לשטח~~ לד"ח
↑ וזה כי ד"כ: B(except for Mu130) וזה שד"כ
↑ וזה כי ד"כ מרובע: Ma1 om.
↑ משלפניה: according to B(except for Mu130); C מלפניה; Ma1 מג' מזה; AB מאשר לפניה; O561 מהקודמת; P1014 מסוף תמונה אשר לפניה
↑ הנה: F אם כן
↑ רושם: AB כי רושם
↑ מנ"ס: P1012 מנ"ד
↑ שוה לשטח: O561 twice
↑ הנצב: B, F נצב
↑ הזויות: W66 הזוי^ות
↑ בו: Mu31, P1007, P1010, PP om.
↑ שני: B(except for Mu130), F om.; P1007 ב'
↑ אשר הוא שוה: Mu31 אשר ראשונה; O16 ^שהוא כמו
↑ למרובע: O16 השטח המרובע
↑ המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה
↑ מן ג"ד: B(except for Mu130), F, P1007 מג"ד
↑ משותף: O16 משותפת
↑ ויהיה: B(except for Mu130) הנה יהיה; F יהיה
↑ מנ"ס: P1012 מנ"ד
↑ ושטח: F עם
↑ הנצב: F, W66 נצב
↑ הזויות: O16 הזוית
↑ יקיפו בו: Lo יקיפוהו; A2, F, P1007, P1010, PP, W194 יקיפו
↑ שני: B(except for Mu130), F om.; P1007 ב'
↑ המתהוה: A1, B(except for Mu130), F ההוה
↑ מן ג"ד: B(except for Mu130), F, P1007 מג"ד
↑ אבל: A2, AB, Lo, Mu31, Mu130, P1010, P1012, PP, W194 ויהיה
↑ רושם: PP marg.
↑ כמו השטח הנצב ... ושטח ל"ע: P1012, P1014 om.
↑ הוא: F הם
↑ כלו: AB om.
↑ ושטח: O561 ג ושטח
↑ ג"ז: Mu31 כ"ז
↑ ושטח ג"ז כלו: P1012 om.
↑ ושטח ג"ז כלו הוא: F והוא
↑ שטח: B(except for Mu130), F, Mu31 om.; P1007 השטח
↑ המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה
↑ מן ג"ב: AB, B(except for Mu130), P1007, P1012 מג"ב; F מב"ג
↑ הנה: F אם כן
↑ השטח: Mu31 השוה; Mu130 שטח
↑ הנצב: B(except for Mu130), F נצב
↑ בו: A1 om.
↑ א"ד: F קוי א"ד; P1007 ב' קוי א"ד
↑ המתהוה: B(except for Mu130), F, P1007 ההוה
↑ מן ג"ד: O16, P1007, P1012, P1014 מג"ד; F מד"ג
↑ המתהוה: B(except for Mu130), F, P1007 ההוה
↑ מן ג"ב: O16, P1007 מג"ב; F מב"ג, AB ~~מג"א או~~ ^מן ג"ב; Mu130 מן ג"א או ג"ב; P1010 מן ~~ג"ח~~ ג"ב; P1012, P1013 מן ג"א ג"ב; W194 מן ג"א ג"ב [נ' שהוא אחד‫]
↑ וכאשר: F137 ואם כן; B(except for W66) הנה כאשר; O561 ^וכאשר
↑ נחלק קו ישר: F137 כל קו ישר יתחלק
↑ בשני חלקים שוים: F137 לשני חצאים; O16 בחלקים שוים; P1007 בב' חלקים שוים
↑ ושני חלקים בלתי שוים: A2 ובלתי שוים; F137 ובשני חלקים מתחלפים; O16 וחלקים בלתי שוים; P1007 om.
↑ הנה: F137 יהיה
↑ הנצב: F137, O16, P1013 נצב
↑ בו: P1010 om.
↑ שני: F137 om.; P1007 ב'
↑ חלקי הקו: Mu31 חלקו ההן; AB חלק קו
↑ כלו: O16 om.
↑ אשר הם בלתי שוים: F137 המתחלפים; O16 אשר אינם שוים
↑ עם המרובע: F137 ומרובע
↑ המתהוה: O16 ההוה
↑ מן הקו: O16, P1007 מהקו
↑ אשר במה: Mu31 twice
↑ מקומות: P1013 המקומות
↑ שני: O16 om.; PP marg.
↑ שני מקומות שני החלקים: A2 שני המקומות שני חלקים; P1007 ב' מקומות ב' החלקים; P1014 שתי מקומות השני חלקים
המתהוה מן הקו אשר במה שבין שני מקומות שני החלקים: F137 יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר
↑ שוה: F137 שוים
↑ המתהוה: F137 om.; O16 ההוה
↑ מחצי: F137 חצי; P1012 מהם
↑ וכאשר ... מחצי הקו: C, E, Ma1, W66 om.
↑ וזה מה שרצינו לבאר: E om.; Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; W66 וזה מה שרצינו לבאר ונשלם באורו; Ma1, P1014 וזה מש"ל; F137 וזהו מה שרצי' לבאר

Appendix: Bibliography

Manuscripts:

A) Moses ibn Tibbon - the main translation

1) London, British Library Add. 20746 (IMHM: f 5053), (cat. Margo. 1001) (15th century)

translation: 6 September 1270; Book X – 2 August 1270

Lo

2) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1007/3 (IMHM: f 15710), ff. 37r-65v (16th century)

P1007

3) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1010 (IMHM: f 15712), (15th-16th century)

translation: 6 September 1270; Book X – 2 August 1270

P1010

4) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1012/1 (IMHM: f 15713), ff. 1-254 (15th century)

translation: 16 September 1270

P1012

5) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1014/1 (IMHM: f 15714), ff. 1r-157r (16th century)

P1014

6) Paris, Private collection (IMHM: f 39116) (1470-1475)

A1)

1) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1013 (IMHM: f 15018), (15th century)

P1013

2) Wien, Öesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 194/1 (IMHM: f 1456), ff. 1-82 (16th century)

W194

A2)

1)München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 36/3 (IMHM: f 1166), ff. 8r-17r, 22r-85r, 87r-100r (Istanbul, 1485)

translation: 16 September 1270

Mu36

2) Oxford, Bodleian Library MS Hunt. 561 (IMHM: f 19288) (cat. Neub. 2003) (Candia, 1375)

O561

Unchecked

Jerusalem, Jewish National and University Library Ms. Heb. 8°2339 (IMHM: B 449 (8°2339)), (19th century)
Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit Cod. Or. 4785 (IMHM: f 27910) (14th-15th century) (similar to MS Oxford 405?)
Madrid, Biblioteca Nacional 5474/1 (IMHM: f 7233), 1-190 (14th-15th century)

translation: 16 September 1270

Montecassino, Archivio di Stato 510/1 (IMHM: f 34894), ff. 1v-132v (15th century)

translation: 2 August 1270

New York, Jewish Theological Seminary Ms. 2613 (IMHM: f 28866), ff. 1r-30r (list of propositions of Books I-XV); 31r-38r (Book I until proposition 19) (18th century)

NY

New York, Jewish Theological Seminary Ms. 9545/2 (IMHM: f 49965), ff. 16r, 18v-21v (15th century)
Oxford, Bodleian Library MS Mich. 358/1 (IMHM: f 19289) (cat. Neub. 2004, 1), ff. 1r-72v, (13th-14th century)
Oxford, Bodleian Library MS Mich. 400/1 (IMHM: f 19291) (cat. Neub. 2006, 1), 1r-10v, (15th century) (list of definitions and propositions)
Oxford, Bodleian Library MS Mich. 405 (IMHM: f 19287) (cat. Neub. 2002) (1573) (similar to MS Leiden?)
Philadelphia, University of Pennsylvania Ms. Codex 1787

PH

Roma, Accademia Nazionale dei Lincei, Biblioteca Corsiniana, Or. 259/1 (IMHM: f 73284), ff. 1r-68v, (Mantova, 1441)
Roma, Biblioteca Nazionale Centrale Vittorio Emanuele II Or. 78 (IMHM: f 415) (15th century) (with comments by Gersonides)
St. Petersburg, Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy B 16 (IMHM: f 52919), (15th century)
St. Petersburg, Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy B 191/2 (IMHM: f 53338), ff. 167v-178v (Volga, 1392)
St. Petersburg, Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy C 127 (IMHM: f 69382), (Istanbul, 17th century)

B) Jacob ben Makir - revision of ibn Tibbon's translation

1) München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 130 (IMHM: f 1195), (15th century)

Mu130

2) Oxford, Bodleian Library MS Hunt. 16/1 (IMHM: f 19290) (cat. Neub. 2005, 1), 1r-89v, (15th century)

O16

3) Wien, Öesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 66/3 (IMHM: f 1343), ff. 157-233 (16th century)

W66

AB)

München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 91/1 (IMHM: f 1157), ff. 1r-141v (14th century)

AB

C)

Cambridge, Trinity College R 14 61 (IMHM: f 12598), (14th century)

F)

1) Firenze, Biblioteca Nazionale Centrale Magl. III. 137/1 (IMHM: f 11976), ff. 4v-199r (15th century)

translation: 6 September 1270

F137

2) Mantova, Comunita Israelitica MS ebr. 1 (IMHM: f 782) (15th century)

translation: 6 September 1270

Ma1

E)

Mantova, Comunita Israelitica MS ebr. 2 (IMHM: f 783) (14th-15th century)

Ma2

lists

München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 246/6 (IMHM: f 1102), ff. 56r-64r (1429-1431)

Mu246

Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1011/1 (IMHM: f 15017), ff. 1r-64r (13th-14th century)

P1011

Campanus de Novare?

Moscow, Russian State Library, Ms. Guenzburg 539/2 (IMHM: f 47860), ff. 67r-91r (16th century) (Moses Provenṣali ?)
München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 31/3; 31/5 (IMHM: f 1165), ff. 113r-122v; 242v-254r (16th century)

Mu31

Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1015/1 (IMHM: f 15019), ff. 1-29 (16th century)

P1015

Bibliography:

[3] titled: F137 הקדמות המאמר; Ma1 הקדמות זה המאמר; W66 הקדמה; Lo; Ma1; P1014: marked א

[13] E: הקוים המקיפי’ באחת הזוית הנצבות מהשטח נצב הזויות נכחי הצלעות יקראו מקיפים בשטח ההוא [כי] הנה מקביליהם ישוו להם
Mu91 (marg.): פי: ר"ל בשטח ולא יקראו המקיפים בו אם לא שיהיה השטח נצב הזוי^ות בעבור שהשני הקוים לא ישערו השטח אם לא שיהיה השטח נצב הזוית ^{פי' עד כאן}
קוים המקיפים בו פי' ר"ל ששני אלו הקוים מודיעים לנו שעור שטח ומגבילים אותו
המשל בזה אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או אם תרצה תכה הרחב באורך ויהיה י"ח גם כן
וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חבירו על זוית נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות
הנה צריך שילקח בזה התנאי שיהיה השטח נצב הזוית שאם לא יהיה כן לא יקראו המקיפים ולא י[...] את השטח השני קוים המקיפים בו
W66: ר"ל ששני אלו הקוים [..] מודיעים לנו שעור השטח ומגבילים אותו
המשל בזה כי אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או הרחב באורך
וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חברו על זוי' נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות
Mu91(marg.), Mu130(marg.), W66: ונקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות
E: ויקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות אשר בצד קטרו
P1010 (marg.), PP: ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות
W194 (marg.): ד"ת ונקרא בשטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות
Lo (marg.): ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות בו

[14] Ma1: marked השנית

[28] Lo: והמתמימים באור זה מבואר במ”ג מראשון והרושם הוא שני השטחים המתמימים עם אחד מן השטחים שעל קטרו

[30] Mu 246:א כל שטח שוה הצלעות נצב הזויות יסובבנו השני קוים הסובב בזוית הנצבת וכל שטח נגדיי הצלעות נאמ' כי השני שטחים שעל אלכסונו הנגדיי הצלעות והאלכסון יחצבם כשיצטרף אחד מהם לשני השטחים המשלימין שעל שני צדי האלכסון כל זה יקרא עלם
P1011: כל שטח נכחי הצלעות נצב הזויות הנה יקיפו השני קוים המקיפים בזוית הנצבה
וכל שטח נכחי הצלעות הנה השני שטחים אשר יהיו על קטרו [נכח]יי הצלעות והקוטר יחצבם כאשר [...] מהם אל השני שטחים המשלימים אשר [על] צדדי הקוטר יקרא הרושם עד כאן פתי[חה‫]
E: כל שטח נכחי הצלעות יחתכהו הקוטר והוציאו מנקודו’ ממנו קוים נכחיים לצלעות יחתכם הקוטר ועומדי’ מצדו יקראו השטחי’ אשר יחתכם הקוטר אשר על הקוטר ואשר מצדו המתמימים ומקובץ אחד השטחים שית[ח]כהו הקוטר עם שני המתמימים אשר משני צדיו יקראו הרושם
Ma1: באור להקדמה ב’ הנה נעשה מרובע עליו א’ב’ג’ד’ ובתוכו קוטר אחד והוא קוטר ב”ד ונרשום עליו נקודה איך שתזדמן והיא נקודת ח’ ונגיע מנקודת ח’ קו ט’ח’כ’ על נוכח א”ב וקו ה’ח’ז’ על נוכח ב”ג הנה חלקנו מרובע א’ב’ג’ד’ לארבעה מרובעי’ והם א”ח ה”כ ט”ז ח”ג שנים מהם על קוטר ב”ד ושנים חוצה לו ויאמר שאם נקח אחד משני מרובעי ט”ז ה”כ אשר על הקוטר איזה מהם שנרצה עם שני המרובעי’ אשר חוץ לקוטר הנקראים המשלימים כמבואר בלמוד מ”ג מהמאמר הראשון יקראו אלה השלשה מרובעים רושם ויהיה שעור דבריו כך כל תמונה נכחית הצלעות אחד השטחים וכו’ יקרא הרושם

[31] F137 titles the propositions’ section: המבוקשים;

[57] P1011: כל שני קוים יחלק אחד מהם בחלוקה איך שיהיה הנה אשר יהיה מהכאת אחד משני הקוים באחר כמו אשר יהיה מהכאת הקו אשר לא יחלק בכל חלקי הקו המתחלק חלוקה חלוקה
E: ‫1 השטח אשר יקיפו בו כל שני קוים שוה למקובץ השטחים יקיפו בם אחד הקוים עם חלקי הקו השני יחד
Mu36 adds a marginal note: כונת זה הדרוש שכשהיו לנו שני קוים מונחי’ כמה שיהיו וחולק האחד מהם לחלקים כמה שהיו שהכאת הקו האחד בכל אחד מהחלקים שחולק הקו השני שוה להכאת הקו ההוא בקו המחולק כלו
The arithmetic version of the proposition is given in marginal notes in a few manuscripts:
Mu91: המשל לתמונת א' משני: כמו עשרה וששה וחולק עשרה לשלשה חלקים כגון חמשה ושלשה ושנים הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח חמשה בששה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ס'
W66: פי’ משל זה במספר כמו עשרה וששה וחולק עשרה לג' חלקים כגון ה' וג' וב' הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח ששה בחמשה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ששים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\times6\right)+\left(3\times6\right)+\left(5\times6\right)=12+18+30=60=10\times6}}$
P1010: דמיון במספר כאשר תכה מספר בעצמו יהיה המרובע ההווה ממנו כמרובע ההוה מהכאת המספר ההוא בכל אחד מחלקיו השוים
המשל בזה הכאת י’ בט”ו הוא ק”נ וכשתחלק ט”ו לג’ חלקים שוים שהוא ה’ ותכה עשרה בה’ ה’ יהיה ק”נ
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)=150=15\times10}}$
P1014: וכן במספר שה’ עם ד’ הם כ’ וכולו חולק הה’ על ג’ וב’ ותכה הד’ עם השני חלקים יהיו כ’
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\times4\right)+\left(2\times4\right)=20=5\times4}}$

[86] C: המשל בזה שקו א' וקו ב"ג נחלק אחד מהם והוא ב"ג על נקודות ד' וה' ואומר שאשר יהיה מהכאת א' בחלק ב"ד ובחלק ד"ה ובחלק ה"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א' בב"ג
E: יהיו שני קוי א' ב"ג ונחלק ב"ג על חלקי' איך שנרצה והם ג"ה ה"ד ד"ב ואומ' שהשטח נצב הזויות שיקיפו בו קוי א' ג"ב שוה למקובץ שטחי א'ג"ה וא'ה"ד וא'ד"ב
Mu246: ב שני קוי א'ב"ג חולק ב"ג בחלקי ב"ד ד"ה ה"ג נאמ' כי כפל א' בכל ב"ג ככפל א' בכל אחד מן ב"ד ד"ה ה"ג מקובצי

[148] AB: פי' זה התבאר מכח מה שאמרנו ששטח ב"ח שוה לשטח ב"ד ד"כ ה"ח

[150] C: מופת זה שנוציא מקו ב"ג מנקדת ב' קו על זוית נצבה שוה לקו א' והוא קו ב"ז
ונוציא מנקדת ז' קו נכוחי לקו ב"ג והוא קו ז"ח
ונוציא מנקדת ד' וה' וג' קוים נכוחיים לקו ב"ז והם ד"ט וה"כ וג"ח
וכבר התבאר ששטח ז"ג שוה לשלשת שטחי ז"ד וט"ה וכ"ג וכל השטחים הם נכוחי הצלעות
ושטח ז"ג הוא מהכאת קו א' בקו ב"ג לפי שיקיפו בו קוי ז"ב ב"ג וז"ב שוה לא'
ושטח ז"ד יקיפו בו קוי ז"ב ~~וז"ב שוה~~ ב"ד וקו ב"ז שוה לקו א'
ושטח ט"ה הוא מהכאת קו א' בקו ד"ה לפי שיקיפו בו קוי ט"ד ד"ה ושקו ט"ד שוה לקו א'
ושטח כ"ג הוא מהכאת א' בה"ג לפי שכ"ה שוה לקו א'
E: מופתו שנוציא מן ג' על קו ג"ב עמוד ג"ח שוה לקו א' ונשלים התמונה
ונוציא מן ה' וד' עמודים על ג"ב והם ה"כ ד"ט
הנה לפי ששטח ב"ח שוה לשלשה שטחי ח"ה ה"ט ט"ב
לפי שמקובץ חלקי השטח שוה לכל השטח ושטח ח"ב שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ב
וח"ה שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ה
וכן ה"ט לאשר יקיפו בו א' עם ה"ד
וד"ז לאשר יקיפו א' עם ד"ב
Mu246: כיצד נוציא קוי ב"ז כ"ט ה"כ ג"ח על זויות נצבות וכל אחת מהן שוה לקו א'
לפי הדבר נראה כי כל שטח ב"ח הוא כפל א' בב"ג ושטח ב"ט הוא כפל א' בד"ה ושטח ה"ח כפל א' בה"ג

[160] C: וכבר התבאר שאשר יהיה מהכאת ק קו א' בקו ב"ג שוה לאשר הוא מהכאת קו א' בקו ב"ד ובקו ד"ה ובקו ה"ג וזה מה שרצינו לבאר
E: יהיה ^השטח שיקיפו בו א' עם ב"ג שהוא כמו ב"ה שוה למקובץ שטחי א' עם ג"ה ה"ד ד"ב שהם כמו שטחי ח"ה ה"ט ט"ב והוא המכוון

[201] P1011: כל קו יחלק לחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בכל חלקיו כמו אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו
E: ‫2 כשנחלק קו ישר לשני חלקי' איך שהזדמן יהיה השטח נצב הזוית שיקיפו בו הקו ~~כלו~~ כלו עם כל אחד מהחלקים שוי' למרובע כל הקו
Mu36: ובנס’ אלחג’אג’ כתו’ כאשר נחלק אי זה מספר שהיה בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו בכל אחד מהחלקים להכאת המספר כלו בעצמו
ולפי זאת הנס’ צריך להיות המרובע שוה הצלעו’ כמו זה שלפנינ’
AB: המשל לתמונת ב' כאשר חולק עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' ושטח ארבעה בעשרה שהוא ארבעים שוה למרובע המתהווה מעשרה אשר הוא מאה
וזה מתבאר מתמונת א' וזה כי בתמונת א' התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כולו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שיהיו שני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים
W66: משל זה במספר כשנחלק עשרה לשני מספרי ו' וד' הנה שטח ו' בי' שהוא ס' ושטח ד' בי' שהוא מ' יחד שוים למרובע המתהוה מי' שהוא מאה
וזה ~~מתפאר~~ מתבאר מתמונת א' כי שם התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני בקו שני כלו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שהיו השני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot10\right)+\left(4\sdot10\right)=60+40=100=10^2}}$
P1014: וכן הח’ אם תחלקהו לו’ וב’ מרובע הכל ס”ד ואם תכה הח’ עם הב’ ועם הב’ יהיו ס”ד וכן בשני המספרים איזה שיהיו
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(8\sdot6\right)+\left(8\sdot2\right)=8^2}}$

[229] C:המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר כי אשר יהיה מהכאת קו א"ב בקו א"ג ובקו ג"ב שוה לאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו
E: יהיה הקו הישר א"ב ויחלק על ג' ואומ' שמרובע א"ב שוה לשטח א"ב בא"ג וא"ב בג"ב

[288] מופת זה שנצייר על קו א"ב שטח מרובע והוא שטח א"ה ונוציא מנקודת ג' קו עד ז' נכוחי לקוי א"ד וב"ה ויהיו שטחי א"ז וז"ב נכוחי הצלעות והם שוים לשטח א"ה ושטח א"ז הוא ~~נכוחי~~ אשר היה מהכאת קו ב"א בקו א"ג לפי שיקיפו בו קוי ד"א א"ג וד"א שוה לא"ב ושטח ז"ב הוא אשר היה מהכאת א"ב בג"ב לפי שיקיפו בו ה"ב ב"ג וה"ב שוה לא"ב ושטח א"ה הוא אשר היה מהכאת א"ב בעצמו
וכבר התבאר שאשר היה מהכאת א"ב בא"ג ובג"ב שוה לאשר היה מהכאת א"ב בעצמו
E: מופתו שנעשה על א"ב מרובע א"ה ונוציא ג"ז נכחי לב"ה ולפי ששטח א"ז שוה לשטח שיקיפו בו א"ג בא"ב כי ג"ז כמו א"ב וכן ששטח ג"ה שוה לשטח שיקיף בו א"ב בג"ב ושניהם שו^ים למרובע א"ה יהיה מרובע א"ה שהוא ההוה מקו א"ב שוה לשני שטחים ההוים מא"ב בא"ג וא"ב בב"ג
וכבר יתבאר זה בצד אחר כשנניח קו ח' שוה לא"ב ותהיה השטח הנצב הזוית שיקיף בו ח' בא"ב שהוא כמו מרובע א"ב משלפניה' שוה לשטח נצב הזוית ^שיקיף בו ח' בא"ג וח' בג"ב והם כמו שטחי א"ג בא"ב וג"ב בא"ב
Mu246: ג כשיוחלק קו א"ב בחלקי א"ג ג"ב נאמ' כי כפל א"ב בפני עצמו ככפלו בכל אחד מן א"ג ג"ב
והדבר בו ברור כשנעשה על קו א"ב מרובע ואחר כך נוציא בו קו ג"ז עמוד

[329] E:‫3 השטח ההוה מקו מה עם אחד מחלקיו שוה לשטח נ"ה שיקיפו בו השני חלקי' ומרובע החלק הנזכר
P1011: כל קו יחלק בשני חלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל הקו באחד החלקים כמו אשר יהיה מאחד מהחלקים בשני והכאת החלק אשר בו הוכה הקו בעצמו
Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר נחלק מספר בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו באחד מחלקיו שוה להכאת שני החלקים הא[חד] בחבירו עם הכאת החלק ההוא בעצמו
W66: משל זה במספר כשחולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ד' בי’ שהוא מ’ שוה לשטח ו' בד’ שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו
Mu91: המשל לתמונת ג' כאשר חולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ארבעה בעשרה שהוא מ’ שוה לשטח ששה בארבעה שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו
וזה מתבאר מתמונת א’ וזה כי בתמונת א’ התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כמו הכאת קו ראשון עם חלקי הקו השני
וכן בתמונה הזאת כי הכאת קו ארבע שהוא הראשון עם עשרה השני כהכאת הקו ד’ הראשון עם ששה וארבעה שהם חלק הקו השני
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot10=40=24+16=\left(4\sdot6)\right)+4^2}}$
Mu130: יהיה הקו כלו עשרה ונחלק לשבעה וג’ הנה הכאת עשרה בג’ שהם ל’ כמו הכאת ז’ בג’ שהם כ”א עם הכאת ג’ בעצמו שהם ט’ שהמקובץ מכ”א וט’ יעלו ל’
Another example: $\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot10=30=21+9=\left(3\sdot7\right)+3^2}}$
P1010: דמיון במספר המרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה כמרובע ההווה מהכאת ששה בארבעה שהוא כ”ד וכמרובע ההווה מששה בעצמו שהוא החלק אשר זכרנו והיה ל”ו והכל ששים וכך מרובע עשרה בששה
Example: $\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot10 = 60 = 24+36 = \left(6\sdot4\right)+6^2}}$
P1014: וכן הח’ על ו’ וב’ הח’ עם הב’ יעלו י”ו וכן הו’ בב’ ומרובע הב’ יעלו י”ו וכן בכל מן מספר
Example: $\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot2=16=\left(6\sdot2\right)+2^2}}$

[352] C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת קו א"ב בא"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו
E: יהיה הקו א"ב ונחלק על נקודת ג' ואומ' ששטח א"ב באחד מחלק^יו ויהיה ב"ג שוה למרובע ב"ג עם שטח א"ב בב"ג

[401] C: מופת זה שנצייר על קו א"ג שטח מרובע עליו א"ז ונוציא קו ז"ד אל ה' ונוציא ^מב' ~~מבית~~ קו נכוחי לקוי א"ד וג"ד והוא קו ב"ה ושטחי ז"ב וז"א נכוחי הצלעות ושטח ב"ד גם כן נכוחי הצלעות והוא שטח ז"ב ושטח ז"א יחד וז"ב הוא שהיה מהכאת א"ג בג"ב לפי שיקיפו בו ב"ג ג"ז וז"ג שוה לג"א וב"ד הוא שהיה מהכאת ~~א"ג בג"ב~~ א"ב בא"ג לפי שיקיפו בו ב"א א"ד וג"א שוה לא"ד וא"ד הוא שהיה מהכאת א"ג בעצמו
והתבאר כבר שאשר היה מהכאת ב"א בא"ג שוה לאשר היה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו
E: מופתו שנעשה על ב"ג מרובע והוא ב"ד ונוציא קו ד"ה על יושר ונשלים שטח א"ה ויהיה שטח א"ה שוה לשני שטחי א"ד ד"ב ושטח א"ה שוה לשטח שיקיפו בו א"ב ב"ג כי ב"ג שוה לב"ה ושטח א"ד שוה לשטח שיקיפו בו א"ג ג"ב כי ג"ד שוה לג"ב ושטח ג"ה שוה למרובע ג"ב הנה שטח א"ב ב"ג שוה לשני שטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב
וכבר יתבאר זה בהניחנו קו ח' שוה לקו ג"ב ויהיה שטח ח' בא"ב שוה לשני שטחי ח' בא"ג וח' בג"ב וח' בג"ב הוא כמו מרובע ג"ב כי ח' שוה לג"ב וא"ג בח' כמו שטח א"ג בג"ב הנה שטח א"ב בב"ג שוה לשטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב
Mu246: ד [כמו של מעלה] קו א"ב חולק בשני חלקי' על ג' נאמ' כי כפל א"ב בא"ג ככפל א"ג בג"ב וכפל א"ג [בפני] עצמו מקובצי' נוציא עמוד א"ד שוה לא"ג וכמו כן כיוצא ב"ה ג"ז והוא כפל א"ג בפני עצמו ושטח ג"ה הוא א"ג בג"ב וכל שטח א"ה הוא כפל א"ב בא"ג

[441] P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת כל חלק בעצמו ומהכאת אחד החלקים באחר שני פעמים
E: ‫4 מרובע כל קו ^{נחלק לשני חלקים} שוה למרובעי שני חלקיו וכפל שטח אחד מהם באחר Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר חולק איזה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה הנה הכאת המספר ההוא בעצמו שוה להכאת כל אחד מהחלקים בעצמו ולהכאת כל אחד משני החלקים בחבירו
Mu130: יהיה הקו עשרה נחלק על שלשה וז’ נכה שלשה בשבעה עלו כ”א והכפל מ”ב ומרובע שבעה מ”ט נוסיפם עלו צ”א נוסיף מרובע ~~כל הקו~~ ג’ שהוא ט’ עלו מאה וכן מרובע כל הקו מאה
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+49+9=91+9=100=102}}$
P1010: דמיון במספר כאשר תכה עשרה על דרך משל בעצמו יהיה מאה אחר כן תחלק עשרה לשני חלקים על דרך משל לז’ וג’ ותרבע ז’ בעצמו יהיה מ”ט עוד ג’ בעצמו יהיה ט’ והכל נ”ח עוד תכה ג’ בז’ ב’ פעמים יהיה מ”ב הכל מאה
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+58=100=102}}$
P1014: העשרה כלו חולק על ו’ וד’ מרובע הכל ק’ שוה למרובע הו’ והד’ וכפל שטח ו' בד’ וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{102=100=\left[2\sdot\left(6\sdot4\right)\right]+62+42}}$

[461] C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בעצמו וג"ב בעצמו וא"ג בג"ב פעמים
E: יהיה הקו הנחלק א"ג וחלקיו א"ב א"ג אומ' שמרובע א"ג כמו שני מרובעי א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב [ב]ב"ג

[462] E: מופתו שנעמיד על קו א"ג מרובע א"ה ונוציא בו קוטר א"ה ומן ב' עמוד ב"ד נכחי לג"ה יחתוך קוטר א"ה על ז' ונוציא מז' קו נכחי לקו א"ג והוא ח'ז'ט' ויתבאר ששטחי א"ז ז"ה שעל הקוטר מרובעים לפי שזוית ג' נצבת וזויות ג'א'ה' ג'ה'א' שוות כי קוי ג"א ג"ה שוות הנה כל אחת מהן חצי נצבת הנה קוי א"ב ב"ז שוים ולכן א"ז מרובע וכן קוי ז"ט ט"ה שוים ולכן ז"ה מרובע וקו ז"ט שוה לקו ב"ג הנה שטח ז"ה כמו מרובע ב"ג ולפי שמרובע א"ה ההוה מן א"ג שוה לשני מרובעי א"ז ז"ה ושני מתמימים כ"ט ח"ד ושני אלה המרובעים הם כמו מרובעי א"ב ב"ג ומתמים כ"ט כמו השטח שיקיף בו ב"ג בב"ז השוה לא"ב והוא שוה למתמים ח"ז יהיה מרובע א"ג שוה לשני המרובעים ההווים מן א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג
ולו מופת קרוב והוא שנניח קו דה"ז שוה לא'ב'ג' ד"ה שוה לא'ב'ג' וה"ז לב"ג והנה יהיה שטח א"ב בכל ד"ז שוה לשטח א"ג בד"ה וא"ג בה"ז ואבל שטח א"ג בד"ה כמו שטח א"ב בד"ה שהוא כמו מרובע א"ב וב"ג בד"ה וכן שטח א"ג בה"ז שוה לשטח ב"ג בה"ז שהוא כמו מרובע ב"ג ושטח א"ב בה"ג הנה שטח א"ג בד"ז השוה לא"ג כמו מרובע א"ב ומרובע ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג ומשל

[463] E: והתבאר בזה שהשטחים שעל קוטר המרובע הם מרובעים ואם הם מרובעי' הקוטר קוטר למרובעי' ושמרובע כל קו ד' דמיוני מרובע חציו וט' דמיוני מרובע שלישיתו

[493] P1011:
כל קו יחלק בחציים ואחר יחלק בחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת החלק היותר ארוך בחלק היותר קטן ומהכאת יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו הוא כמו אשר יהיה מהכאת חצי הקו בעצמו

For any line divided in half and then divided into two unequal parts, the [sum] of the product of the larger part by the smaller part and the product of the excess of half the line over the smaller part by itself is equal to the product of half the line by itself

E:
‫5 הקו הנחלק לחצאיים ולחלקי' בלתי שוים בשטח שיקיפו בו החלקים הבלתי שוים עם מרובע הקו שבן שני המקומות שוים למרובע חצי הקו

Mu36:
ובנס’ אלחג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ובשני חלקים בלתי שוים הנה הכאת החלקים הבלתי שוים כל אחד בחבירו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו שוים להכאת חצי המספר בעצמו

In the version of al-Ḥajjāj: when a number is divided into two equal parts and into two unequal parts, [the sum of] the product of the unequal parts one by the other together with the product of the number that is the difference by itself [is] equal to the product of half the number by itself

Mu130:
יהיה הקו עשרה ונחלק בשווי על חמשה ובבלתי שיווי על שלש נכה שלשה בשבעה עלה כ”א נוסיף מרובע שבין שלשה וחמשה והוא ארבע כי המרחק שנים עלו כ”ה וכן מרובע חצי הקו שהוא חמשה עולה כ”ה

P1010:
דמיון במספר כשנחלק עשרה על ה’ ה’ חלקים שוים עוד נחלק עשרה לג’ וז’ על [דרך] משל הנה המרובע המתהוה מחלק השוה באחר שהוא [...] כ”ה [...] המרובע המתהוה מג’ על ז’ שהוא כ”א עם המרובע המתהוה מתוספת ז’ על ה’ שהוא ב’ ומרובעו ד’ והכל כ”ה

Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot7\right)+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-3\right]^2=21+\left(5-3\right)^2=21+2^2=21+4=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}$
P1014:
העשרה אם תחלקהו על ה’ ועל ו’ וד’ הנה שטח ו’ בד’ עם מרובע אחד שבין ה' לו’ שוה למרובע ה’ה’ שהם כ”ה וכן בשיעורים

Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot4\right)+\left[6-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]^2=24+\left(6-5\right)^2=24+1^2=24+1=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}$

[515] C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לחלקים שוים על נקדת ג' ולחלקים מתחלפים על נקודת ד' ואומר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לאשר יהיה מהכאת ג"ב בעצמו
E: ויהיה קו ישר א"ב ויחלק לחלקי' שוים על ג' ולבלתי שוים על ד' הנה אומר ששטח א"ד בד"ב עם מרובע ג"ד שוה למרובע ג"ב

[604] C: מופת זה שנצייר על קו ג"ב שטח מרובע עליו ג"ה[ז"ב] ונדביק ב' בה' ונוציא מד' קו אל ט' נכוחי לקוי ג"ה וב"ז עליו ד'ח'ט' ונוציא מח' קו נכוחי לקוי א"ב וה"ז עליו לח"ב ונוציא מא' קו נכוחי לקוי ג"ל וד"ח וב"כ והוא א"מ ונמשוך קו כ"ל אל מ' ושטח ג"ח המשלים שוה לשטח ח"ז המשלים ויהיה שטח ד"כ משותף ויהיה יחד שטח ג"כ שוה לשטח ד"ז יחד ואמנם ג"כ שוה לג"מ לפי שהם על שתי תושבות שוות ב"ג וג"א ובין שני קוים נכוחים ב"א וכ"מ
ואם כן שטח ג"מ שוה לשטח ד"ז ויהיה ד"ל משותף ויהיה יחד מ"ד שוה לנס"ע המסומן ומ"ד הוא שהיה מהכאת א"ד בד"ב לפי שיקיפו בו א"ד ד"ח וח"ד שוה לב"ד ויהיה נ'ס'ע' המסומן שוה לאשר יהיה מהכאת א"ד בד"ב ונשים אשר יהיה מהכאת ג"ד בעצמו משותף והוא שטח ל"ט המרובע
ויתבאר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לשטח ג"ז שהיה מהכאת ג"ב בעצמו שהוא חצי הקו [ר”ל מהתבארות צורת ד’ מזה השער]
E: מופתו שנעשה על ג"ב מרובע ג"ז ונוציא ד"ע עמוד על א"ב וקוטר ה"ב ויתחתכו על ח' ונוציא קו ט'ח'ב' נכחי לא"ב ונשלים התמונה הנה מרובע ג"ז ההוה מקו ג"ב שוה לשני מתמימי ג"ח ח"ז עם מרובעי ב"ח ח"ד ולפי שמתמים ג"ח עם [מרובע] ד"כ העושה שטח ג"כ ישוה לשטח ג"ט יהיה שטח ג"ט עם מתמימי ח"ז שהוא כמו שטח א"ח עם מרובע ח"ה [שוה לשטח ג"כ [עם] מרובע ח"ה ומת[מים] ח"ז אבל שטח ג[כ] עם מרובע ח"ה] ומתמים ח"ז כמו המרובע ההווה מן ג"ב ושטח א"ח הוא ההווה מהכאת א"ד בד"ב [כי] ד"ח ד"ב שוים ומרובע ח"ה הוא כמו המרובע ההווה מן ג"ד הנה שטח [א"ד] בד"ב עם מרובע ג"ד כמו המרובע ההווה מן ג"ב
ויתבאר גם כן שלפי שג"ב נחלק בנקודת ד' איך שיזדמן היה מרובע ג"ב כמו המרובע ההווה מן ג"ד עם [כפל] שטח ג"ד בד"ב ומרובע ד"ב [כפל] ושטח ג"ד בד"ב עם מרובע ד"ב כמו שטח ג"ד בב"ד והוא כמו שטח א"ג בד"ב [הנה] שטח א"ג בד"ב עם שטח ג"ד בד"ב שזה כמו א"ד בד"ב כשקובץ עם מרובע ג"ד היה כמו מרובע ג"ב
Mu246: ו קו א”ב חולק בחציו על ג’ ובשני חלקים שאינם שוים על ד’ נאמ’ כי כפל א”ד בד”ב וכפל ג”ד בפני עצמו מקובצים ישוו לג”ב בפני עצמו
נעשה על ג”ב מרובע ג”ז ונחוק בו מרובע ב”ח ושני שטחי ג”ח ח”ז וגם נעשה שטח א”ל על יושר קו מל”כ וקו א”מ כמו ד”ב ומפני שא”ג שוה לב”ז הילכך שטח א”ל כמו ד”ז וכפל א”ד בד”ב הוא שטח א”ח ונשים שטח ג”ח שותף ויהא נס”ע שוה לשטח א”ח שהוא כפל א”ד בד”ב ומרובע ה”ח הוא כפל ג”ד בעצמו

[628] C adds: והתבאר לך הנה ששני מרובעי החלקים המתחלפים יעדפו על כפל שטח נצב הזויות שיקיפו בו החלקים ארבעה דמיוני מרובע הקו שבין מקומות החלקים
תקון המעתיק ועוד יתבאר לך הנה כי כשיחלק קו בשני מקומות לחלקים שאינם שוים שהשטח שיקיפו בו שני קוי החלוקה האחד בלתי שוה לשטח שיקיפו בו שני קוי החלוק האחר
כי כל אשר ירחק מקום החלוק מחצי הקו יחסר השטח שיקיפו בו שני קוי החלוק
ומתוך הצורה אשר לפני זו התבאר כי כשיעור אשר יחסר כפל שטח שיקיפו בו קוי החלוק האחד מן האחר יוסיפו שני מרובעי הקוים ההם על שני מרובעי הקוים האחרים ולפי ביאור זה נעשו מופתים רבים בשער העשירי

[629] P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף עליו קו אחר בארכו הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בקו הנוסף ומהכאת חצי הקו הראשון בעצמו הוא כמו אשר יהיה מחצי הקו הראשון כאשר יחובר הקו הנוסף ואחר הוכה כלו בעצמו יחד
Mu36: נ’ אלחג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שהונח בחציים והוספנו עליו מספר מו[נח] הנה הכאת המספר המקובץ במספר הנוסף עם מרובע חצי המ[ספר] שוים למרו[בע] חצי המספ[ר] והתוספת כשחוברו והושמו מ[ספר] אחד
Mu130: [...] יהיה הקו עשרה ונוסיף עליו ארבע נכה ארבע
P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לחציין והוא ה’ ותוסיף על עשרה שנים על דרך משל הנה מרובע המתהוה מהמספר כולו שהוא י”ב כאשר תכה אותו בשנים שהוא התוספת ויהיו עשרים וארבע [..] המרובע המתהוה מ[חצי] [מספר] הראשון שהוא ה’ ומרובעו כ”ה והכל מ”ט כמרובע המתהוה מחצי המספר עם התוספת שהוא ז’ ומרובעו מ”ט
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(10+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2=\left(12\sdot2\right)+5^2=24+25=49=7^2=\left(5+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2}}$
P1014: וכן במספר אם תחלק הי”ב ות[ו]סיף עליו ב’ הנה השטח י”ד עם ב’ ומרובע ו' שהו’ חצי י”ב והכל ס”ד שוה למרובע הח’ שהו’ תוספת הקו עם חציו כמש[.] התמונה וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(12+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)^2=\left(14\sdot2\right)+6^2=64=8^2=\left(6+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)+2\right]^2}}$

[630] P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו והכאת אחד משני החלקים בעצמם יחד הוא כמו אשר יהיה מהכאת הקו כלו בחלק אשר תכה בעצמו שני פעמים ומהכאת החלק האחד בעצמו
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה ה[נה] המרובעי’ ההווים מהמספר כלו ומאחד מהחלקים כאש[ר] קובצו שוים לכפל הכאת המספר כלו בחלק אשר זכרנו [עם] הכאת החלק הנשאר בעצמו
Mu130: ויהיה הקו עשרה ויחלק על ששה נכה ששה בעשרה עלה ס’ וכפלו ק”כ ועם מרובע ארבע שהוא י”ו עלה [...] קל”ו וכן מרובע כל הקו שהוא עשרה עם מרובע החלק הנזכר שהוא ששה עלו [...]
P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה לד’ ו’ יהיה המרובע המתהוה מכל המספר מאה והמרובע המתהוה מו’ על דרך משל ל”ו והכל קל”ו ויהיה שוה למרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה שני פעמים שהם ק”כ והמרובע המתהוה מן החלק הנשאר שהוא ד’ ומרובעו י”ו ועם ק”כ יהיו קל”ו
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{10^2+6^2=100+36=136=120+16=\left(2\sdot60\right)+16= \left[2\sdot\left(10\sdot6\right)\right]+4^2}}$
P1014: וכן עשרה אם חולק על ח’ וב’ מרובע הי’ שהו’ ק’ ומרובע הב’ שהו’ ד’ והכל ק”ד שוה לכפל י’ עם ב’ שהו’ מ’ ומרובע ח’ בין הכל ג”כ ק”ד וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{10^2+2^2=100+4=104=40+64= \left[2\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2}}$

[631] דמיוני: AB פי’ כפולי

[632] P1011: כל קו יחלק בחלקים עוד נוסף באורך הקו כמו אחד מהחלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת הקו הראשון בחלק הנוסף ארבע פעמים והכאת החלק האחד בעצמו
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך שקרה הנה ארבעה דמיוני כפל המספר כלו באחד משני חלקיו עם הכאת החלק הנשאר בעצמו שוי[ם] למרובע המספר הנקבץ מהמספר המונח והחלק אשר זכרנו
Mu130: ‫[יהיה הקו עשרה ונחלקהו על ג’ ונכה ד’] פעמים ג’ בעשרה עלה ק”ך [נרבע] שבעה ויעלה מ”ט נוסיפהו על ק”ך עלה קס”ט וכן [מרובע] כל הקו המונח שהוא עשרה א”כ נוסיף עליו שלושה שחולק עליו יהיה כל הקו י”ג ומרובעו קס”ט
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot3\right)\right]+7^2=120+49= 169=13^2=\left(10+3\right)^2}}$
P1010: דמיון במספר כש[נחלק] עשרה על דרך משל לב’ וח’ ונוסיף [על] עשרה שנים שה[ם] כמו החלק ה[...] ויהיה הכל י”ב ומרובעו קמ”[ד] ויהיה שוה להכאת המספר הראש[ון] שהוא עשרה ב[שנים] שהוא החלק הנ[שאר] ד’ פעמים שה[ם] שמנים ומרוב[ע] החלק עשרה הנשאר שמנה ומרובעו ס”ד והכל קמ”ד
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2=80+64=144 =12^2=\left(10+2\right)^2}}$
P1014: אם הי’ יחולק לו’ וד’ הנה ד’ פעמי’ הי’ עם הד’ שהם ק”ס עם מרובע הו’ ס”ד ובין הכל קצ”ו שוה למרובע י”ד שהו’ ג”כ קצ”ו וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot4\right)\right]+6^2=160+36=196 =14^2=\left(10+4\right)^2}}$

[633] P1011: כל קו יחלק בחציים עוד יתחלק גם כן לחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת שני החלקים המתחלפים כל אחד מהם בעצמו הוא כפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו בעצמו וכפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו יחד
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה הכאת כל אחד מהשני חלקים הבלתי שוים בעצמו מקובצים הנה הם שוים להכאת חצי המספר בעצמו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו
Mu130: [...]
P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לה’ ה’ שהם שנים ונחלקהו לז’ וג’ שהם חלקים בלתי שוים הנה המרובע המתהוה מהכאת ז’ בעצמו שהוא מ”ט ומהכאת ג’ בעצמו שהוא ט’ והכל נ”ח כמרובע המתהוה מחצי הקו שהוא ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ ועוד כפל מרובע מותר החלק הגדול הבלתי שוה על החלק השוה שהיה המותר ב’ ורבועו ד’ וכפלו ח’ והכל נ”ח
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{7^2+3^2=49+9=58=50+8=\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot4\right)=2\sdot5^2+ 2\sdot2^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+2\sdot\left(7-5\right)^2}}$
P1014: וכן הי”ד אם חולק לז’ ז’ וחולק לח’ וו’ מרובעי ח’ ס”ד ומרובע ו’ ל”ו בין הכל הו’ ק’ שוה לכפל מרובע ז’ שהם צ”ח וכפל מרובע א’ ובין הכל ק’ וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{8^2+6^2=64+36=100=98+2=\left(2\sdot49\right)+\left(2\sdot2\right)=2\sdot7^2+ 2\sdot1^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot14\right)^2+2\sdot\left(8-7\right)^2}}$

[634] P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף באורך הקו קו אחר הנה אשר יהיה מהכאת זה כלו בעצמו והקו הנוסף בעצמו מקבצים הוא כפל מה שיהיה מחצי הקו הראשון כאשר תחבר אליו הקו הנוסף ותכה בעצמו והכאת חצי הקו הראשון בעצמו
Mu36: נ’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר מונח שיהיה בשני חלקים שוים והוספנו עליו אי זה מספר מונח שהיה הנה המרובע ההווה מהמספר ~~המונח~~ המקובץ מהמספר המונח והמספר המוסף עם הכאת המספר המוסף בעצמו הנה הם כפל המרובע ההווה מחצי המספר המונח עם הכאת המספר המקובץ מחצי המספר המונח והתוספת בעצמו
Mu130: [...]
P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה על דרך משל לה’ ה’ והוסף עליו מספר [ב'] והוא י”ב יהיה הכאת י”[ב] שה[וא] המספר עם התוספת בעצמו והוא קמ”ד ורבוע התוספת שהוא ב’ ורבועו ד’ והכל קמ”ח שוה לכפל מרובע ההוה מחצי המספר הבלתי נוסף שהיה חציו ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ עם כפל מרובע ה’ מורכב עם ב’ שהוא הנוסף והכל ז’ ורובעו מ”ט וכפלו צ”ח והכל קמ”ח
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+2\right)^2+2^2=12^2+2^2=144+4=148=50+98= \left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot49\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot7^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+2\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2\right]}}$
P1014: הי’ אילו חולק לה’ ה’ והוסף עליו ד’ שהו’ י”ד הנה מרובע הכל שהו’ קצ”ו עם י”ו שהו’ מרובע ד’ בין הכל רי”ב שוה לכפל מרובע הה’ שהו’ נ’ ולכפל מורכב מה’ וד’ שהו’ ט’ וכפל מרו’ ט’ יהיה קס”ב ובין הכל רי”ב וכן בשיעורים
Numerical example: $\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+4\right)^2+4^2=14^2+4^2=196+16=212=50+162= \left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot81\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot9^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+4\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+4\right]^2\right]}}$

[1] E: ’מאמר ב; Mu246: מאמר שני

[2] מספר אקלידס החכם| Mu246; P1011; P1013; P1014: om.; Mu130: מספר היסודות; Ma1: מספר היסודות לאקלידס; C, AB; P1012: מספר אקלידס; O16: מספר אוקלידיס; W66: מספר אלקידוס; F137: מספר אוקלידס בשרשים

[4] הנה שני: C, Ma1 om.; F137(marg.), P1012, P1014 הנה כל שני; P1007 הנה ב'

[5] הקוים: A1, AB, P1010, P1012, P1014 קוים

[6] באחת: A2 באחד; Ma1 אחת

[7] מזויותיו: B(except for W66) מזויות; W66 מזויותיה; P1012, P1014 מהזויות

[8] הנצבות: O16 נצבות; W66 om.

[9] יקרא: C, F יאמר

[10] לשניהם: B, C, F להם; P1007 לשניהן

[11] המקיפים: P1012 לשון המקיפים

[12] בו: O16 om.

[15] וכל: F כל; O16 ובכל

[16] שטח: F תמונה

[17] נכחי: F נכחית

[18] הנה: C, F, O16 om.

[19] אחד: Ma1 אחד [נ"ל כשאחד‫]

[20] משני: C, F om.; P1007 מב‫'

[21] משני השטחים: B(except for Mu130) מהשני שטחים; F137 ~~הצלעות~~ ^מהשטחים

[22] הנכחי: B(except for Mu130), F נכחיי; C נכוחי

[23] הם: C, F om.

[24] קוטרו: C אלכסונו

[25] משניהם היה: B שיהיה משניהם; C, F מהם שיהיה; P1007 משניהן היה

[26] שני השטחים: A2 השני שטחים; W66 השטחים; P1007 ב' השטחי‫'

[27] המתמימים: B, C, F המשלימים

[29] הרושם: C המסומן

[32] א: F137, Lo, O16, P1012 mark is missing; Mu130 למוד א'

[33] כאשר היו: C כשיהיו; F כאשר יהיו

[34] קוים ישרים: F137 הקוין הישרים; P1013 הקוים הישרים; B(except for W66), C קוים ישרים מונחים

[35] וחולק: B, C ונחלק

[36] מהם: Lo, PP משניהם; P1013 מהן

[37] אחד מהם לחלקים: O16 ~~אותם~~ לחלקים אחד מהם; C אחד מהם חלקים

[38] איזה מספר שיהיה: B, F כמה שיהיו/שהיו; C כמות שהן

[39] הנה: C יהיה

[40] הנצב: B, C, F, P1014 נצב

[41] הזויות: P1010 הזוית

[42] אשר יקיפו: C שיקיפו

[43] בו: A1 בה; O16, P1012 om.

[44] השני קוים: B, C, F שני הקוים; P1007 ב' הקוים

[45] הישרים: C; O16 הישרים המונחים

[46] שוה: F יהיה שוה

[47] לכל השטחים: F לשטחים; W66 לכלל השטחים; O16 כלו לשטחים

[48] הנצבי: B, C, F נצבי; P1012 הנצבים

[49] אשר יקיף: C שיקיפו; O16 אשר יקיפו

[50] בכל אחד מהם: F בהם

[51] הקו: A2 הקו הישר

[52] אשר לא: C שלא

[53] יחלק: F יתחלק; C, AB, P1012, P1014 נחלק

[54] וכל: A2, P1012, P1014 עם כל; P1013 לכל

[55] וכל אחד: C ואחד

[56] מן החלקים: B, P1007 מהחלקים

[58] ויהיו: F המשל יהיו; B הנה יהיה/יהיו

[59] שני: P1007 ב‫'

[60] קוים ישרים: A2, F הקוים הישרים; B(except for W66) קוים ישרים מונחים

[61] על שניהם: B, F עליהם

[62] לחלקים: F137 חלקים

[63] כמה שיהיו: B(except for W66) om.; A2 כמה שהוא

[64] שתי: F om.; P1012, P1014 שני; P1007, P1013 ב‫'

[65] נקודות: Ma1 נקודת

[66] הנה אומר כי השטח: B הנה נאמר שהשטח; F אומר כי השטח; P1007 הנה אומר כי שטח

[67] הנצב: B, F, P1007 נצב

[68] הזויות: A2, B(except for W66), P1012 הזוית

[69] בו: A1 בה

[70] שני: F om.; P1007 ב‫'

[71] קוי: P1013 קוים

[72] שוה: Mu130 שוים

[73] הנצב: B, F נצב

[74] הזויות: Mu130 הזוית

[75] שני: P1007 ב‫'

[76] שני קוי: F om.| א' ב"ג ... שני קוי: P1012 om.

[77] א' ב"ד: P1013 אב"ג אב"ד

[78] והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב

[79] בו שני: F om.; P1007 בו ב‫'

[80] שני קוי: Mu130, P1014 om.

[81] ד"ה: Lo, PP ה"ד

[82] והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב

[83] הזויות: B(except for O16) הזוית

[84] גם כן: B, F om.

[85] בו: A2, P1010, P1013, PP om.; B בו שני קוי; F בו קוי

[87] ונוציא: A2, B הנה נוציא; F המופת נוציא

[88] מן קו: A1, B, F, P1007 מקו

[89] הישר: A1, F om.

[90] ישר: P1014 om.

[91] זוית נצבת: B זוית נצבה; A1, F, Lo, P1010, PP זויות נצבות; P1012 זוית קו נצבת

[92] מי"א מא': Ma1, E, O16, P1007, P1012 om.; AB מי' מא'; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מי"א מראשון

[93] ונשים: B(except for Mu130) ויהיה

[94] ונשים קו ב"ז: A1, Ma1 om.

[95] שוה: P1010 om.

[96] הישר: A1, W66 om.

[97] מג' מא': C, Ma1, E, Mu36, O16, P1007, P1012 om.; F137, P1010, P1013, PP, W194 מב' מראשון; Mu130, P1014 מב' מא'

[98] נכחי: P1013 נכוחי ה[צלע‫]?

[99] קו ז"ח ... הישר: B קו נכחי לקו ב"ג הישר והוא קו ז"ח; AB קו ז”ח נכחי לקו ב”ג הישר ^{והוא קו ז”ח}| הישר: Lo om.

[100] מן: B, F מנקודות

[101] מן ד': P1007 מד'

[102] ד' ה' ג': A1 ד'ה'ג' הישר; F137 ד' ה' ^וג'

[103] קוי: O16 om.

[104] ה"כ: AB, P1012, P1014 כ"ה

[105] מל"א מא': Ma1, E, P1007, P1012 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"א מראשון

[106] הנה כל: B(except for W66) וכל

[107] אחד: P1013 אחת

[108] ד"כ: AB דה ^ד"כ

[109] ושטח: P1013 om.

[110] לשטחי: O16 לשטח

[111] שוה לשטחי ב"ט: W194 twice

[112] מפתיחת הראשון: according to F137, W194| AB, מפתיחת א'; O561 מהפתיחה מא'; P1010 מפ' מרא'; P1014 מפת' מא'; PP מפתיחת ראשון; W66 מפתיח' א'

[113] ואולם: F אבל

[114] הנה הוא: F om.

[115] הנצב: A1, B, F נצב

[116] הזויות: Mu130, P1007 הזוית

[117] שני: F om.; P1007 ב'

[118] מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו; AB מפני כי קוי; P1012, P1014 מפני כי קוי; PP מפני כי

[119] ואולם ... לקו א': P1007 twice, the second recurrence is erased| א': O16 ג' א'

[120] ואולם שטח: F ושטח

[121] ב"ט: PP marg.

[122] הנה הוא: F om.; A2, P1007, P1010 הנה

[123] נצב: F137 ^הזויות נצב; P1014 הנצב

[124] הזויות: Mu130 הזוית

[125] אשר: F om.

[126] שני: F om.; P1007 ב'

[127] שני קוי: A2, Lo, P1010, P1012, PP om.; AB ^{שני קוי}

[128] מפני כי קו: B מפני שקו

[129] מפני כי קו ב"ז ... א': F om.

[130] ואולם שטח: F ושטח

[131] ד"כ: P1014 marg.

[132] הנה הוא: F om.

[133] שוה: P1010 ^שוה

[134] הנצב: B, A1, F, P1014 נצב

[135] הזויות: Mu130 הזוית

[136] שני קוי: A2, F, Lo, P1007, P1010, P1014, PP om.; AB ^{שני קוי}

[137] א' ד"ה: P1014 marg.

[138] מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו

[139] ואולם שטח: F ושטח

[140] הנה הוא: F, P1014 om.

[141] שוה: P1010 ^שוה

[142] הנצב: B, A1, F נצב

[143] הזויות: Mu130 הזוית

[144] בו: P1013 בהם

[145] א' ד"ה ... שני קוי: P1012 om.| שני קוי: Ma1, O16, P1014 om.; F137 קוי; P1007 ב' קוי

[146] מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו

[147] לקו ה"כ: A1 לה"כ; Mu130 לקו ה"ד; O16 לקו ה"ג

[149] מל"ד מא': A1, Ma1, E, O16, P1007, P1012, P1014 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"ד מראשון

[151] הנה השטח: F והשטח

[152] הנצב: B, F, P1007 נצב

[153] הזויות: O16 הזוית

[154] יקיפו: P1012 om.; P1014 marg.

[155] שני: F137 om.; AB ^שני; P1007 ב'

[156] שני קוי: Ma1 om.

[157] א' ב"ג: O16 ב"ג א'

[158] הזויות: P1007 הז^ויות

[159] ה"ג: P1012 ג"ה|
לשטחים ... וא' ה"ג: F לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ב"ד והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ד"ה והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ה"ג
B לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ד ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג [‫הזויות: Mu130 הזוית]
AB לשטחים נצבי הזויות אשר יקיפו בהם ^{שני קוי} א' ב"ד ~~וא' ד"ה וא' ה"ג~~ ^{ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג}

[161] הנה: F137 וא"כ

[162] הנה כאשר: AB הנה ^{התבאר כי} כאשר

[163] היו: F137 יהיו

[164] שני: P1007 ב'

[165] ונחלק: F137 וחולק

[166] Mu130: F137 א'

[167] משניהם: F137, B(except for W66), P1010 מהם

[168] לחלקים כמה שיהיו: A2 בחלקים כמה שהיו; Mu130 לאי זה חלק שיהיה; O16 לאי זה חלקים שיהיו; P1007 לחלקים כמה שיהיה^ו

[169] השטח: P1007 om.

[170] הנצב: F137, B(except for W66) נצב

[171] הזויות: Mu130 הזוית, P1007 הז^ויות

[172] בו: P1007 בהם, P1010 ^בו

[173] שני: P1007 ב'

[174] הקוים: F137 הקוין; P1007 קוים

[175] הישרים: B(except for W66) הישרים המונחים; AB הישרים ^{המונחים}, A1 om.

[176] שוה: F137 יהיה שוה; O16 שוים

[177] לכל השטחים: F137, B(except for W66) לשטחים

[178] הנצבים: F137, B(except for W66) נצבי; A1, A2 הנצבי

[179] יקיף: B(except for W66), A2, P1007, P1012 יקיפו

[180] בהם: B(except for W66) בהן

[181] נחלק: F137 יתחלק; Mu130 תחלק; O16 יחלק

[182] וכל: P1014 לכל

[183] וכל אחד: P1012 לאחד

[184] מן החלקים: B(except for W66), P1007 מהחלקים|
הנה כאשר ... מן החלקים: C, Ma1, E, W66 om.

[185] וזה: F137 וזהו

[186] וזה מה שרצינו לבאר: E והוא המכוון; Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; Ma1, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו לבארו; O16 om.

[187] ב: O16, P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ב'

[188] כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק

[189] ישר: C, B ישר מונח; AB ישר ^מונח

[190] איך שקרה: C בחלקים כפי אשר קרה; B איך שהזדמן; F איך שיזדמן

[191] הנה: C, F יהיו; AB ^הנה

[192] השטחים: Mu130 שני השטחים; O16 השני שטחים

[193] נצבי: A1 הנצבי

[194] הזויות: C הזוייות

[195] אשר יקיף: C שיקיפו; P1007 אשר יקיפו

[196] מחלקיו: Mu130, O16 מהחלקים; W66 מן חלקיו

[197] המתהוה: A2, B, F ההוה

[198] המתהוה מן: C om.

[199] מן הקו: P1007, W66 מהקו; O561 מן ~~כלו~~ הקו

[200] כלו: Mu130 om.

[202] ויהיה: F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה; B הנה יהיה

[203] קו: F, O16, P1014 הקו

[204] ישר: F, P1014 הישר; O16 הישר המונח; Mu130, W66 ישר מונח; AB ישר ^מונח

[205] עליו: A1, A2, P1012, P1014 om.; AB, P1010 ^עליו

[206] א"ב: Mu130, P1014 קו א"ב

[207] ויחלק: F ויתחלק; O16 נחלק; Mu130 ונחלק; W66 שנחלק

[208] איך שיקרה: B איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1013 איך שקרה; O561 איך ש^יקרה

[209] ג': W66 א'

[210] הנה: F om.

[211] אומר כי: B אומר ש

[212] השטח: P1007, P1014 שטח

[213] הנצב: B, F, P1013 נצב

[214] הזויות: Mu130 הזוית

[215] יקיפו: O16 יקיף

[216] שני: F, O16 om.; P1007 ב'

[217] א"ב: F, B(except for W66) ב"א

[218] ב"ג: F, B(except for W66), P1007 א"ג; Lo ~~ג"ד~~ ב"ג

[219] עם: P1007 ~~שוה למרובע המתהווה~~ עם; P1012 וגם

[220] השטח: A2 שטח

[221] הנצב: B, F, A2 נצב

[222] הזויות: Ma1, B(except for W66) הזוית

[223] שני: P1007 ב'; P1012 שתי

[224] שני קוי: F om.; Mu130 שני קו; P1013 שני קוים

[225] א"ג: B(except for W66), F ב"ג; P1010 ^א"ג

[226] שוה: B(except for W66) שוים; W66 שוה^ים

[227] המתהוה: B, F ההוה; O561 ה^מתהווה

[228] מן א"ב: B(except for W66), F, P1007 מא"ב; W66 ~~מהקו כלו~~ מא"ב

[230] והנה: Ma1 המופת; B הנה; F137 om.

[231] על קו: B מקו; AB על ^מקו

[232] על קו א"ב: F מא"ב

[233] עליו: O561 marg.

[234] ממ"ו מא': C בצורת מ"ו; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; AB מ"ו מראשון; Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.

[235] לכל: Mu36, Mu130 ^לכל; Mu91 ~~לקו~~ לכל; O561 כל

[236] משני: P1007 מב'

[237] משני קוי: F, B(except for Mu130) מקוי

[238] מל"א מא': A1, F137, Lo, P1010, PP מל"א מראשון; Mu130 מל"א; AB, C, Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.

[239] הנה כל אחד משני: P1014 ~~הנה כל אחד משני קוי א"ד ב"ה והוא ג"ז~~ הנה כל אחד משני; P1007 הנה כל אחד מב'

[240] משני שטחי: F, B משטחי

[241] לשני: A2 לשתי; P1007 לב'

[242] לשני שטחי: F137 לשטחי; Ma1 לשטח; W66 לשתי שטחים

[243] א"ז ג"ה: AB, P1010 א"ז ג"ה ^{נכחיי הצלעות}; PP, W66 א"ז ג"ה נכחיי הצלעות

[244] מא' מזה: A2 מהקודמת; AB מפתיחת א'; P1010 מא'; B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1014 om.

[245] שוה: O16 om.

[246] נצב: O16 הנצב

[247] הזויות: Mu130, P1010 הזוית

[248] יקיפו: B(except for Mu130) יקיף

[249] בו: O561 ^בו

[250] ב"א: A2, P1007 א"ב

[251] ב"א א"ג: F137 ~~א"ב ג"ב~~ marg. ב"א א"ג; E א"ג בא"ב; A1 ב"א וא"ג

[252] כי הוא: F, B מפני ש

[253] יקיפו: F, B(except for Mu130) מקיף; Mu130 מקיפים

[254] שני: Ma1 om.; P1007 ב'

[255] א"ד: F, B ד"א

[256] כי הוא ... א"ד א"ג: Mu36 om.; O561 marg. בו א"ד א"ג וקו א"ד שוה לקו א"ב ושטח ג"ה שוה לשטח
א"ג: P1007 ב"ג; A1 וא"ג

[257] א"ד: F, B ד"א

[258] שוה: P1012 om.

[259] הנצב: AB, B, P1013 נצב

[260] הנצב הזויות: F om.

[261] ב"א א"ג ... יקיפו בו: P1014 om.
בו: P1010 om.

[262] שני: P1007 ב'

[263] שני קוי: Ma1, A1 om.

[264] ב"א א"ג ... א"ב ב"ג: F137 marg.
ב"ג: Ma1 ג"ב; AB ~~ב"ג~~ ^ב"ג; P1007, P1014 א"ג; P1013 ה"ג

[265] מפני שא"ב: A2 מפני כי א"ב; P1014 מפני שא"ד; O16 הנה מפני שא"ב

[266] לב"ה: P1014 לב"א
מפני ש... לב"ה: F137 added on top of the line

[267] הוא: O16 om.

[268] ההוה: P1010, P1012, PP הווה

[269] מקו א"ב: F137 מא"ב

[270] הנה: F ואם כן

[271] השטח: F השטחים

[272] נצב: F נצבי; B(except for Mu130), AB, Lo הנצב

[273] הזויות: O561 הזוי^ות

[274] בו: F בהם; P1007, P1010, W194 om.; O561 ^בו

[275] שני: F om.; P1007 ב'

[276] א"ב: B(except for Mu130) ב"א

[277] א"ג: A1 ב"ג

[278] הנצב: B, F, P1013 נצב

[279] הזויות: Ma1 הזוי^ות; O561 הזוית

[280] בו: A2, P1007, P1010, PP om.

[281] שני קוי: F om.

[282] ב"ג: A1 א"ג

[283] שוה: F שניהם שוים

[284] למרובע: Lo עם המרבע

[285] המתהוה: B, Lo, P1007 ההוה

[286] המתהוה מן: F om.

[287] מן א"ב: B(except for Mu130), P1007 מא"ב; F אדה"ב; Mu130 מן הקו כלו

[289] הנה: F137 ואם כן

[290] נחלק: F137 יתחלק

[291] קו: O16 om.

[292] ישר: AB ישר ^מונח; O16 ישר מונח

[293] איך שקרה: F137 איך שיזדמן; O16 איך שהזדמן

[294] הנה: F137 יהיו

[295] השטחים: O16 שני השטחים

[296] הנצבי: F137, O16, P1012, P1014 נצבי

[297] בהם: P1007 בו

[298] אחד: P1007 א'

[299] מחלקיו: O16 מהחלקים

[300] המתהוה: F137, O16 ההוה; PP המהווה

[301] מן הקו: P1007 מהקו; P1013 מן קו

[302] הנה ... כלו: C, Ma1, E, B(except for O16) om.

[303] וזה מה שרצינו לבאר: E, Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; F, P1012 וזהו מה שרצינו לבאר; Mu36, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו בארו

[304] ג: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ד'; Mu130 למוד ג'; O561 marg. at the end of proposition 2 חסר מכאן תמונת ג’ והיא ‫[...]

[305] כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק

[306] ישר: C, B ישר מונח; AB ישר ^מונח

[307] בשני: P1007 לב'

[308] בשני חלקים: F137 marg.; Ma1 om.

[309] איך שקרה: C כמו שקרה; F137 איך מה שיזדמן; Ma1 איך שהזדמן; B איך שיזדמן

[310] הנה: C, F יהיה

[311] השטח: C שטח

[312] הנצב: B, C, F נצב

[313] אשר יקיף: C שיקיפו; B אשר יקיפו

[314] בו: Mu130 om.

[315] הקו: PP קו

[316] משני: F137 marg.; P1007 מב'

[317] משני חלקיו: C, Ma1 מחלקיו; B(except for Mu130) מן החלקים

[318] הנצב: B, C, Ma1, W194 נצב; F137 ~~נצב לשטח~~ נצב

[319] אשר יקיף ... הזויות: P1013 om.

[320] אשר יקיפו: C שיקיפו

[321] בו: C, P1010 ^בו

[322] השני: B(except for W66), C, F, Lo שני; W66 שתי; P1007, P1013 הב'

[323] חלקים: B, C, F, Lo החלקים

[324] והמרובע: C ומרובע

[325] המתהוה: B, F, Lo ההוה

[326] המתהוה מן: C om.

[327] מן החלק: B(except for Mu130), P1007 מהחלק

[328] אשר זכרנו: C שהזכרנו

[330] ויהיה: B הנה יהיה; F המשל יהיה

[331] קו: Ma1 הקו

[332] ישר: B ישר מונח; AB ישר ^מונח; Ma1 הישר

[333] עליו: A1 om.

[334] א"ב: A1 om.

[335] ויחלק: AB, B(except for W66) ונחלק; W66 ונחלק אותו; F ויתחלק

[336] איך שיקרה: F איך שיזדמן; B איך שהזדמן; P1007 איך שקרה

[337] על: P1010 ~~עליו~~ על

[338] הנה: F om.

[339] כי השטח: B שהשטח; Ma1 ששטח; F137 כי שטח

[340] הנצב: B, F נצב

[341] יקיפו: Mu130 יקיף

[342] קוי: A2, B, P1014 שני קוי; AB ^שני קוי; A1, P1007 קו

[343] שוה: Ma1 שוים

[344] הנצב: B, F נצב

[345] הזויות: P1014 הזוית

[346] בו: Mu130, W194 om.

[347] שני: F om.; P1007 ב'

[348] א"ב ב"ג ... שני קוי: W66 marg.

[349] ג"ב: Mu36, P1007, P1014 ב"ג

[350] המתהוה: B, F ההוה

[351] מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב; Mu36 מן ~~ג"ב~~ ג"ב

[353] ונעשה: F137 נעשה; Ma1 מופת זה נעשה; B(except for W66) הנה נעשה

[354] מן קו: F על; A1, B, Lo, P1010, PP מקו; P1007 הקו; Mu36 מן ^קו

[355] ג"ב: F ב"ג

[356] עליו: F om.

[357] בגד"ה: W66 ה"ג

[358] ממ"ו מא': AB מ"ו מראשון; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; Mu130 ממ"ו; C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.

[359] ונתמים: B(except for W66), F ונשלים; Lo, AB, P1010, PP ונתמם

[360] א"ג ד"ז: F אזד"ג; B(except for W66) ג"א ז"ד

[361] הנכחי: F נכחי

[362] הנכחי הצלעות: B(except for W66) הנכחי הצלעות נצב הזויות

[363] מל"א וממ"ב מא': F137, Lo, P1013, PP מל"א ומ"ב מראשון; P1010 מל"א מרא'; W66 מב"א ומ"ב מא'; W194 מל"א ומ"ה מראשון; AB, B(except for W66), C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.

[364] הנה: O16 marg.

[365] אחד: AB ~~שטח~~ אחד

[366] משני: P1007 מב'; P1010 ~~משטי~~ משני

[367] משני שטחי: F משטחי

[368] א"ה: A1, Mu130 ג"ה

[369] א"ה א"ד: Mu36, P1014 א"ד ג"ה

[370] נכחי: F נכחיי

[371] נכחי הצלעות: B(except for W66) נכחי הצלעות נצב הזויות

[372] ג"ה: F שטח ה"ג; B(except for W66), Mu36 שטח ג"ה

[373] מא' מזה: P1010 מא'; AB, B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1013 om.

[374] הנצב: AB, B נצב

[375] הנצב הזויות: F om.

[376] בו: P1013 ש בו

[377] שני: F om.; P1007 ב'

[378] ב"ג: Mu130 ג"ב

[379] מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; Mu130 מפני שב"ג

[380] הנצב: A1, B, F נצב

[381] שני: F om.

[382] א"ב ב"ג ... שני קוי: O16 marg.; P1007 om.

[383] ג"ב: F, Mu36 ב"ג

[384] מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; B(except for W66) מפני שג"ב; P1013 מפני ב"ג

[385] ושטח א"ד ... לג"ד: Mu130 moved below; P1014 marg.

[386] ה"ג: F ג"ה

[387] הוא: Mu36 om.

[388] המרובע: Mu36 מרובע; AB ^המרובע

[389] המתהוה: B(except for W66), Ma1 ההוה; F137 המ ההווה; Mu36 מתהוה

[390] מן ג"ב: F, Mu36, P1007 מג"ב
ושטח ה"ג ... מן ג"ב: P1014 ושטח מרובע מתהוה מן ב"ג; marg. ושטח ה"ג הוא המרובע המתהוה מן ג"ב

[391] הנה: F אם כן; Mu130 ושטח א"ד [...] לג"ד הנה

[392] הנצב: B(except for W66), F, Mu36 נצב

[393] שני: F om.

[394] הנצב: B(except for W66), F, P1013 נצב

[395] שני: P1007 ב'

[396] שני קוי: A1, F om.

[397] א"ג ג"ב: P1012 א"ב ב"ג; F א"ג ב"ג

[398] והמרובע: Ma1 ומרובע

[399] המתהוה: B(except for W66), A1, AB, F ההוה

[400] מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב

[402] הנה: F137 א"כ

[403] חולק: F137 יתחלק; O16 נחלק

[404] ישר: Mu36, O16 ישר מונח; AB ישר ^מונח; Mu130 ישר על מונח

[405] בשני: P1007 בב'

[406] בשני חלקים: F137 om.

[407] איך שיקרה: F137 איך מה שיזדמן; B(except for W66) איך שהזדמן; P1013 איך שקרה

[408] הנה: F137 יהיה

[409] הנצב: F137, B(except for W66) נצב

[410] יקיף: Mu36, O16 יקיפו

[411] משני: P1007 מב'

[412] משני חלקיו: F137 ^מחלקיו; O16 מחלקיו

[413] הנצב: F137, B(except for W66) נצב

[414] השני: F137, O16 שני; P1007 הב'

[415] חלקים: F137, O16 החלקים

[416] המתהוה: F137, O16 ההוה

[417] מן החלק: O16, P1007, P1012 מהחלק

[418] אשר זכרנו: F137 שזכרנו
הנה כאשר ... זכרנו: C, Ma1, E, W66 om.

[419] וזה מה שרצינו לבאר: F137, E, Mu130 ומש"ל; Ma1, P1007 וזה מש"ל; Lo, P1010, PP, W194 וזה מה שרצינו באורו; C וזה מה שרצינו

[420] ד: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ג'; Mu130 למוד ד'

[421] כאשר חולק: B כאשר נחלק; C כשיחלק; F כאשר יתחלק

[422] ישר: B(except for Mu130), C, P1012; P1014 ישר מונח

[423] בשני: C לשני; P1007 בב'

[424] חלקים: Ma1 חצאים

[425] איך שיקרה: B איך שהזדמן; C כמו שקרה; F איך שיזדמן; O561 ^איך שיקרה; P1007 איך שקרה; PP איך מה שיקרה

[426] הנה: C, F יהיה

[427] המרובע: C מרובע

[428] המתהוה: B(except for Mu130), C ההוה

[429] המתהוה מן: C om.

[430] מן הקו: B(except for Mu130), P1007 מהקו; PP מן קו

[431] לשני: P1007 לב'

[432] המרובעים: C מרובעי

[433] המתהוים: B(except for Mu130), F ההוים; C om.
מן ... המתהוים: O561 marg.

[434] מן השני: B(except for Mu130), F, Lo, P1012, P1013, P1014 משני; C שני; P1007 מהב'; W194 מן שני

[435] חלקים: C, F, Lo, O16, P1012, P1014 החלקים; W66 ^החלקים

[436] וכפל: C ולכפל; Mu36, O16, P1012, P1014 ומכפל; O561 ו^מכפל

[437] השטח: C שטח

[438] הנצב: B(except for Mu130), C, F נצב; P1014 om.

[439] השני: B(except for Mu130), C, F, PP שני; O561 ^השני; P1007 ב'

[440] חלקים: B(except for Mu130), C, F החלקים

[442] ויהיה: B(except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה

[443] קו ישר: F, Lo הקו הישר; O16 קו

[444] עליו: B(except for Mu130) מונח עליו

[445] ויחולק: F ויתחלק; O16 נחלק; W66 ונחלק

[446] איך שיקרה: B(except for Mu130) איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1007 איך שקרה

[447] הנה: F om.

[448] המרובע: Mu36 ^המרובע

[449] המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה

[450] מן א"ב: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ב

[451] לשני: P1007 לב'

[452] המתהוים: A1, B(except for Mu130), F ההוים

[453] מן א"ג: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ג

[454] ג"ב: F ב"ג

[455] וכפל: P1014 ומכפל

[456] השטח: W66 שטח

[457] הנצב: B(except for Mu130), F נצב

[458] הזויות: Ma1 הזוית

[459] שני: F om.; P1007 ב'

[460] ג"ב: F ב"ג

[464] ה: P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ה'

[465] כאשר: F om.

[466] כאשר נחלק: C כשיחלק

[467] נחלק ... ישר: F כל קו ישר יתחלק

[468] בשני חלקים: C לשני חלקים; O16 בחלקים; F לשני חצאים

[469] שוים: F137 ^שוים; Ma1 om.

[470] ושני: C ולשני; F ובשני; P1007 ולב'

[471] ושני חלקים: O16 וחלקים

[472] בלתי שוים: C שאינם שוים; F מתחלפים

[473] הנה: C; F יהיה

[474] השטח: C שטח

[475] הנצב: B(except for Mu130), C, F137 נצב

[476] אשר יקיפו: C שיקיפו; P1007 אשר יקיף

[477] בו: P1012 om.

[478] שני חלקי: C החלקים; F חלקי; P1007 ב' חלקי; AB שני ~~קוי~~ חלקי

[479] הקו כלו: C om.

[480] אשר הם בלתי: C שאינם; O16 הבלתי

[481] אשר הם בלתי שוים: F המתחלפים

[482] עם המרובע: C עם מרובע; F ומרובע; P1013 מן המרובע; W194 מן ^{נ' עם} המרובע

[483] המתהוה מן: C om.; B(except for Mu130) ההוה מן

[484] מן הקו: O16, P1007 מהקו; W66 ~~מן הקו~~ מהקו

[485] אשר במה שבין: C כלו שהוא בין; Mu130 אשר במה ~~שני~~ ^שבין

[486] שני: B (except for O16), C om.; P1007 ב'; P1013 שכל; P1014 שתי

[487] מקומות: P1007 המקומות

[488] השני חלקים: C ~~שוה~~ החלקים; B(except for Mu130) החלקים
המתהוה מן ... השני חלקים: F יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר

[489] שוה: B(except for Mu 130), F, P1012 שוים

[490] למרובע: W66 מרובע

[491] המתהוה: C, F om.; A1, B(except for Mu130), P1014 ההוה

[492] מחצי: C, F חצי; Mu130 מן חצי

[494] ויהיה: B (except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה

[495] קו ישר: F הקו הישר

[496] ויחלק: F ויתחלק; B(except for Mu130) ונחלק

[497] בשני: A2, P1014 לשני; P1007 בב'

[498] בשני חלקים שוים: F לחצאים; O16 בחלקים שוים

[499] נקודת: F om.; P1013 מקומות נקודת

[500] מי' מא': according to AB, W66

[501] ושני: Mu130, P1007 וב'; W66 ולשני

[502] ושני חלקים: F, O16 ובחלקים

[503] בלתי שוים: F מתחלפים
על נקודת ג' ... בלתי שוים: Mu130 marg.

[504] נקודת: F om.

[505] הנה: F om.

[506] כי השטח: B(except for Mu130), Ma1 שהשטח

[507] הנצב: B, F נצב

[508] בו: P1012 om.

[509] שני: F om.

[510] המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה

[511] מן ג"ד: B(except for Mu130), P1007 מג"ד; F מד"ג; Mu130 ג"ד illegible

[512] שוה: F שוים

[513] המתהוה: B(except for Mu130), F, P1014 ההוה

[514] מן ג"ב: B(except for Mu130), P1007, P1013 מג"ב; F מב"ג; AB מן ~~ג"א או מן~~ ג"ב; Mu130 מן ג"א או ג"ב; P1012 מן ג"א או מן ג"ב

[516] ונעשה: F137 נעשה; Ma1 המופת נעשה; B(except for Mu130) הנה נעשה

[517] מקו: AB, Mu130, P1012, P1014 מן קו

[518] ג"ב: F ב"ג

[519] ג"הז"ב: F ב'ג'ה'ז' ונעשה מב"ד מרובע ד'ב'כ'ח'; P1010 ~~ד"ה~~ ג"ה ז"ב

[520] ממ"ו מא': A2, C, E, Ma1, Mu130, P1007, P1012 om.; A1, AB, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; O16 ממ"ו

[521] התמונה: F התבנית

[522] א"גט"ל: F א'ט'ל'ג'

[523] הנכחי: F נכחי; P1013 [..] נכוחי

[1]

[2]

[note 1]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[note 2]

[note 3]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[note 4]

[25]

[note 5]

[note 6]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[note 7]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[note 8]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

[90]

[91]

[92]

@@ Line 1,685: / Line 1,685: @@
 == Book Eight ==
 |style="text-align:right;"|המאמר השמיני
+|-
-כאשר היו	מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו והיה כל אחד משתי			א
+|
-		הקצוות ראשון אצל האחר הנה הם קטני המספרים על יחסם .
+|style="text-align:right;"|כאשר היו מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו והיה כל אחד משתי א הקצוות ראשון אצל האחר הנה הם קטני המספרים על יחסם
-המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד נמשכים על יחס אחד ושתי הקצוות כל אחת משתיהן
+|-
-ראשון אצל האחר ושניהם א"ד הנה אומר כי א"ב ג"ד הם קטני המספרים על יחסם .
+|
-המופת		כי אם לא יהיה כן הנה יהיו מספרים קטנים מהם ועל מניינם ויחסם
+|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד נמשכים על יחס אחד ושתי הקצוות כל אחת משתיהן ראשון אצל האחר ושניהם א"ד הנה אומר כי א"ב ג"ד הם קטני המספרים על יחסם
-		והם ה"ז ח"ט הנה יחס א"ב ג"ד הוא ^  ומנין א'ב'ג'ד' כמניין ה"ז ח"ט אם		^ כיחס ה"ז ח"ט
+|-
-כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט' וכל אחד מן א"ד ראשון אצל האחר אם כן שניהם		מכ"ב מזה
+|
+|style="text-align:right;"|המופת כי אם לא יהיה כן הנה יהיו מספרים קטנים מהם ועל מניינם ויחסם והם ה"ז ח"ט הנה יחס א"ב ג"ד הוא כיחס ה"ז ח"ט מכ"ב מזה ומנין א'ב'ג'ד' כמניין ה"ז ח"ט אם כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט' וכל אחד מן א"ד ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטני המספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים שהם על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן א' ימנה ה' הרב ימנה המעט זה שקר אם כן אין מספרים נמשכים על יחס אחד הם קטנים מן א"ב ג"ד ומ'ש'ל'
-המאמר השמיני
+|-
+|
-קטני המספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים שהם על יחס שניהם בשוה
+|style="text-align:right;"|ב נרצה לבאר איך נמצא קטני המספרים נמשכים על יחס אחד מונח כמה שנרצה הנה נשים היחס המונח בקטן שני מספרים והם יחס א' אל ב' ונרצה למצא קטני מספרים נמשכים על יחס א"ב כמה שנרצה ויהיו המספרים ארבעה ונכה א' בכמוהו ויהיה ג'
-הקטן לקטן והרב לרב אם כן א' ימנה ה' הרב ימנה המעט זה שקר אם כן אין מספרים
+|-
-נמשכים על יחס אחד הם קטנים מן א"ב ג"ד ומ'ש'ל' 	נרצה	לבאר איך			ב'
+|
-נמצא קטני המספרים נמשכים על יחס אחד מונח		כמה שנרצה
+|style="text-align:right;"|ונכה בב' ויהיו ד'
-הנה נשים היחס המונח בקטן שני מספרים והם יחס א' אל ב' ונרצה למצא קטני
+|-
-מספרים נמשכים על יחס א"ב כמה שנרצה ויהיו המספרים ארבעה ונכה ^ בכמוהו		^ א'
+|
-ויהיה ג' . ונכה בב' ויהיו ד' . ונכה ב' בכמוהו ויהיה ה' וגם כן הנה אנחנו נכה א' בג'
+|style="text-align:right;"|ונכה ב' בכמוהו ויהיה ה' וגם כן הנה אנחנו נכה א' בג' ובד' ובה' ויהיה ז'ח'ט' ונכה ב' בה' ויהיה ל' הנה אומר כי ז"ח ש"ל קטני ארבעה מספרים נמשכים על יחס א' אל ב'
-ובד' ובה' ויהיה ז'ח'ט' ונכה ב' בה' ויהיה ל' הנה אומר כי ז"ח ש"ל קטני ארבעה מספרים
+|-
-נמשכים על יחס א' אל ב'..	       המופת	כי א' הוכה בכמוהו והיה ג' והוכה בב' והיה
+|
-ד' הנה א' הוכה בשני מספרים		בכמוהו ובב' והיה ג"ד אם כן יחס א' אל
+|style="text-align:right;"|המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ג' והוכה בב' והיה ד' הנה א' הוכה בשני מספרים בכמוהו ובב' והיה ג"ד אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' וגם כן הנה ב' הוכה בכמוהו והיה ה' והוכה בא' והיה ד'
-ב' כיחס ג' אל ד' וגם כן הנה ב' הוכה בכמוהו והיה ה' והוכה בא' והיה ד' . אם כן יחס א'
+|-
-אל ב' כיחס ד' אל ה' ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ד' אל ה'
+|
-אם כן ג'ד'ה' נמשכים על יחס א' אל ב' וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ז' והוכה בד' והיה
+|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ד' אל ה' אם כן ג'ד'ה' נמשכים על יחס א' אל ב' וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ז' והוכה בד' והיה ח'
-ח' . הנה א' הוכה בשני מספרי ג"ד והיו מזה ז"ח . אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ז' אל ח' ויחס
+|-
-ג' אל ד' כיחס א' אל ב' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח' . וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה
+|
-ח' והוכה בה' והיה ט' . אם כן יחס ד' אל ה' כיחס ח' אל ט' ויחס ד' אל ה' כיחס א' אל ב'
+|style="text-align:right;"|הנה א' הוכה בשני מספרי ג"ד והיו מזה ז"ח . אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ז' אל ח' ויחס ג' אל ד' כיחס א' אל ב'
+|-
+|
+|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח'
+|-
+|
+|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה ח' והוכה בה' והיה ט'
+|-
+|
+|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל ה' כיחס ח' אל ט' ויחס ד' אל ה' כיחס א' אל ב'
 אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' . ויחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח' אם כן יחס ז' אל ח'
 כיחס ח' אל ט' אם כן ז'ח'ט' נמשכים על יחס א' אל ב' וכבר הוכו א"ב ב"ה והיו מזה
@@ Line 1,729: / Line 1,738: @@
 מספרים נמשכים על יחסם הנה אומר כי כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר..
 המופת		אנחנו נקח קטן שני מספרים על יחס א"ב ג"ד והם ה"ז ונקח שלשה
-המאמר השמיני						46
 מספרים הם קטני מספרים נמשכים על יחס והם ח'ט'כ' . וכן לא יסור נקח מן המספרים
 הנמשכים על יחס א"בג"ד עד שיהיה על מניין א"בג"ד ויהיה ל'מ'נ'ס' נמשכים והם על יחס
@@ Line 1,765: / Line 1,771: @@
 ימנה ט' בשעור מה שימנה ד' כ' אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ' . וגם כן הנה ה'
 ימנה כ' בשעור מה שימנה ז"ל . אם כן יחס ה' אל ז' כיחס כ' אל ל' . הנה כבר התבאר
-המאמר השמיני
 כי יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' ויחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ' ויחס ה' אל ז' כיחס כ' אל
 ל' אם כן מספרי ח"ט כ"ל נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' הנה אומר כי הם
@@ Line 1,801: / Line 1,804: @@
 יחס ג' אל ה' כיחס ח' אל ט' . אם כן יחס א' אל ל' הוא כיחס ה' אל ט' . וגם כן הנה ה' הוכה בד'
 והיה ל' והוכה בז' והיה ב' אם כן יחס ד' אל ז' כיחס ל' אל ב' . ויחס ד' אל ז' כיחס ט' אל כ'
-המאמר השמיני						47
 אם כן יחס ל' אל ב' כיחס ט' אל כ' . וכבר התבאר כי יחס א' אל ל' כיחס ח' אל ט'
 הנה ביחס השוים יהיה יחס א' אל ב' כיחס ח' אל כ' . אם כן יחס א' אל ב' כמחובר
@@ Line 1,837: / Line 1,837: @@
 אחד כמו מספר מה שנפל בין א"ב והוא ג"ד ..	    המופת	אנחנו נקח קטן
 מספרים על יחס א"ג ד"ב ומניינם ח"ט כ"ל על		מנין א"ג ד"ב ויחסם
 אם כן יחס ח' אל ל' כיחס א' אל ב' ויחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז' אם כן יחס ח' אל
 ל' כיחס ה' אל ז' וח"ל נבדלים אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחס
@@ Line 1,872: / Line 1,870: @@
 ובין ל' האחד שני מספרי ה"ז וישובו א"ד ג"ל נמשכים על יחס אחד וכן ב"ז ה"ל נמשכים
 על יחס אחד . הנה אומר שיפול בין שני מספרי א"ב מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים
-המאמר השמיני						48
 על יחס במנין מה שנפל בין כל אחד משני מספרי א"ב ובין האחד מן המספרים עד
 שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד והם ג"ד ה"ז ..    המופת	כי יחס ל' והוא האחד
@@ Line 1,908: / Line 1,903: @@
 ד' הוא יחס ז' אל ח' . ומפני כי ג' הוכה גם כן ב'ה'ז' והיה מזה א"ט יהיה יחס ה' אל
 ז' הוא יחס א' אל ט' . אבל כי יחס ה' אל ז' הוא יחס ג' אל ד' אם כן יחס א' אל ט'
-המאמר השמיני
 הוא יחס ג' אל ד' . ומפני כי ד' הוכה בז' וח' והיה מזה כ' וב' יהיה ז' אל ח' הוא יחס כ' אל
 ב' . ויחס ז' אל ח' הוא יחס ג' אל ד' אם כן יחס כ' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' . ויחס ג' אל ד'
@@ Line 1,943: / Line 1,935: @@
 היחסים אחד . אם כן ח'נ'ס'ט' נמשכים על יחס ט"ע פ"כ והמנין אחד . אם כן יחס
 ח' אל ט' כיחס ט' אל כ' אם כן ח'ט'כ' גם כן נמשכים על יחס אחד וזה הוא מה
-אשר רצינו לבארו ..
+אשר רצינו לבארו
-המאמר השמיני						49
 כל שני	מספרים מרובעים ימנה אחד משניהם האחר הנה צלע המונה			י"ד
 		משניהם ימנה צלע המנוי . ואם היה מספר ימנה מספר הנה מרובע
@@ Line 1,980: / Line 1,969: @@
 שני מספרי א"ב מספר מתיחס לשניהם ויחס א' אל ב' כיחס צלע א' אל צלע ב' אשר
 הוא גילו שנוי ..	המופת		כי א"ב שני שטחים מתדמים אם כן צלעותיהם
-המאמר השמיני
 מתיחסות ושני צלעי א' ג"ד . ושני צלעי ב' ה"ז הנה יהיה יחס ג' אל ה' כיחס ד' אל ז'
 ונכה ד' בה' ויהיה מזה ח' אבל הכאת ד' בג' הוא מספר א' וד' הוכה בשני מספרי ג"ה
@@ Line 2,016: / Line 2,002: @@
 מתדמים . המשל בו כי מספר ג' נפל בין שני מספרי א"ב משוטחים מתדמים
 המופת		אנחנו נקח שני מספרים היותר קטנים על יחס א'ג'ב' והם ד"ה
-המאמר השמיני						50
 הנה יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה' . וד"ה שני מספרים היותר קטנים והם ימנו כל שני
 מספרים על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב . הנה ד' ימנה א' וה' ימנה ג'
@@ Line 2,052: / Line 2,035: @@
 יחס ה' אל ז' וז' אל ח' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ' . אם כן יחס ט' אל ס' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ'
 והוא יחס הצלע אל הצלע . וצלעות א' הם כ'ל'ט' . וצלעות ב' הם מ'נ'ס' אם כן א' וב' שני
 מוגשמים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסות ונשלם באורו ..
 כל שלשה	מספרים נמשכים על יחס אחד יהיה הראשון מהם מרובע הנה			כ'
@@ Line 2,087: / Line 2,068: @@
 ט' אל ד' אם כן ד' שוה למעוקב ההווה מן מ' . אם כן ד' מעוקב . וזה מ'ש'ל' ..
 כל שני	מספרים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מרובע אל מרובע . ואחד		כ"ב
-המאמר השמיני						51
 משניהם מרובע הנה האחר מרובע המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד
 משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המרובע אל מספר ד' המרובע . וא' מרובע
@@ Line 2,122: / Line 2,100: @@
 קטן שלשה מספרים על יחס א'ג'ב' והוא ד'ה'ז' הנה שתי הקצוות והם ד"ז מרובעים
 ומנין ד'ה'ז' כמנין א'ג'ב' אם כן יחס א' אל ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
-וזה מה שרצינו לבאר ..
+וזה מה שרצינו לבאר
+|-
-המאמר השמיני
+|
+|style="text-align:right;"|כ"ז כל שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב
-כל שני	מספרים מוגשמים מתדמים הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס		כ"ז
+|-
-		מספר מעוקב אל מספר מעוקב . המשל בו כי שני מספרי א"ב מוגשמים
+|
-מתדמים ויפולו בין שניהם שני מספרים והם ג"ד וימשכו מתיחסים ונקח קטן ארבעה
+|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב מוגשמים מתדמים ויפולו בין שניהם שני מספרים והם ג"ד וימשכו מתיחסים ונקח קטן ארבעה מספרים על יחס א"גד"ב והם ה'ז'ח'ט' הנה שני הקצוות הם ה"ט מעוקבים ומנין ה"זח"ט א"גד"ב הנה יחס ה' אל ט' כיחס א' אל ב' ויחס א' אל ב' כיחס מספר ה' המעוקב אל מספר ט' המעוקב וזה מה שרצינו לבאר
-מספרים על יחס א"גד"ב והם ה'ז'ח'ט' הנה שני הקצוות הם ה"ט מעוקבים ומנין ה"זח"ט
+|-
-א"גד"ב הנה יחס ה' אל ט' כיחס א' אל ב' ויחס א' אל ב' כיחס מספר ה' המעוקב אל מספר
+|
-ט' המעוקב וזה מה שרצינו לבאר ..		נשלם המאמר השמיני
+|style="text-align:right;"|נשלם המאמר השמיני
 |}
 {|
 |-
 |
 == Book Nine ==
 |style="text-align:right;"|המאמר התשיעי

Difference between revisions of "ספר היסודות לאקלידס"

Revision as of 14:38, 13 July 2020

Contents

Book Two

Proposition 1

Proposition 2

Proposition 3

Proposition 4

Proposition 5

Proposition 6

Proposition 7

Proposition 8

Proposition 9

Proposition 10

Book Three

Book Five

Book Seven

Book Eight

Book Nine

Book Ten

Book Eleven

Proposition 1

Proposition 2

Proposition 3

Proposition 4

Proposition 5

Proposition 40

Proposition 41

Book Twelve

Proposition 1

Proposition 2

Proposition 15

Book Fifteen

Proposition 1

Proposition 2

Proposition 3

Proposition 4

Proposition 5

Appendix: Bibliography

Navigation menu

Search