| לטר' |
000א |
ככר
|
| בו לאט |
לט |
לטר'
|
| קווינטן |
לו ד |
לוט
|
| פ' |
ד |
קווי' קווי'
|
| לו' |
וא |
זקוק זקוק
|
|
|
| מדה אוישטרייך
|
| הין |
בג |
בודר בו
|
| הין |
דב |
דריילינג
|
| עכטרינג |
בג |
איימר
|
| זיידלינג |
ד |
אנטרינג
|
|
| אונגרש מטבע
|
| פשיטי' |
00א |
זהוב
|
| חלשין |
ב |
פשי'
|
|
|
134ב
| מדה נוירבערג
|
| הין |
בא |
בודר
|
| מידות |
חו |
הין
|
| זיידל |
ב |
מידה
|
| מידות |
ב |
וירטייל
|
|
| מטבע ניירבערג
|
| פשי' |
ח תרי' בא |
זהו'
|
| פשי' |
0ג |
דינר
|
| פשיטי' |
בהב |
זהו'
|
|
| מטבע אוישטרך
|
| דינרי |
ח |
זהו'
|
| פשיטי' |
0ג |
דינר
|
| חלישי' |
ב |
פשוט
|
|
| מטבע בדהב
|
| דינר' |
0ב |
זהוב
|
| חלישין |
כא |
דינר
|
|
מדה עתים
שנה נה שבועו'
שבועו' ז' ימים
יום דב שעות
שעה ל"א מנוטן
שער הערכין רגולא רעטלי
נחמד מאד נכבדות כל תוצאותיה
והוא
135א
מד
משלש ספרים וע"י יוכל העיין להגיע אל מספ' הרביעי' אשר הוא נעלמה מעיני העדה דמיון קנית ככר זפרן בעד 00ח זהובי' כמה מגיע דמי מקח הב' לטראו' זפראן מספר העולה 00ב זהו' והיא נעלמה ממך :
לכמו' אשר כולל המספר הראשונה השניי' גם השלישי' ורביעי' ככה וכאשר נכלל השלישית בראשונה כמו כן נכלל הרביעי' בשניי' דמיון חא ליטראו' בעד ט' זהו' כמה עולה ד"ב ליטראות מספר העולה הוא ב"א זהו' והנה המספר הראשונה כוללת השניי' ב' פעמי' כמו כן כוללת השלישי' לרביעית ב' פעמי' והנה הראשונה נכלל בשלישי פע' א' ושלישי וכן השלישי נכלל ברביעי' פע' א' ורביעי' א לטראות ב זהו' ג לטראו'
ד ד ח ח
וא זהו'
וכאשר מרחק א' מב' כמו כן המרחק מג' לד' וכאשר המרחק א' לג' ככה ב' לד' / והנה לדעת המספר הנעלמה /
135ב
כפול מספר השאלה על האמצעי אח"כ חלוק העולה ע"י הראשונה והוא מורה המבוקש דמיון ב ג לטראו' ד ב זהובי'
כמה עולה ערך ח' לטראו' ח
ובאם יקרא לפניך באמצעת איזו
מיני מטבעות
בראשונה כפול המספר השלישי על המטבע הגדולה ע אשר ערכה עולה יותר מל חברת והעולה תחלוק ע"י מספר הראשונ' ואשר יוותר לך תחלוק ע"י המטבע הקטנה ממנה דמיון אם יש לפניך דינרי' ואותה תהא שמורה בבטנך עד בא עתה אח"כ כפול השלישי' על האמצעי' שהיא דינרין ואל העולה תחבר הדינרי' השמרין עמך והעול' מכולם תחלוק ג"כ ע"י הראשונו' ואשר יוותר לך עוד תעשה למספר הק[טן] שהוא פשיטי' ותשמר תחברם עוד כאמנ' אל הפשיטי' אשר יעלה בחשבונך /
ותן לחכם עוד
136א מה
ותן לחכם עוד כי כן לעשות לכל הדומים לו במטבע אוישטרייך דריילינג יין 0ט זהו' ג' דינרי' חא
פשיטי' כמה עולה דמי ערך ז' דריילינג
0ט זהו' ג' דנרי' חא פשיטי'
ז
0 ג ו א ב ו ב א
ב
זהא) זהו' וא' דינרי' יהא שמור'
ד ד ד
א
ד ט) דנרי' 0ג פשיטי' שמורים
ח
ז ד ט ג )
מספר העולה הוא ת ה א זהו' ב' דנרי'
ט' פשיטי'
במטבע אונגריש קנייני דהב
א' זקו' וו זהוב ב'א' זקו' |
ד' לוט גג זהו' ו' זקוקי' |
א' לוט וא' זהו' סה"פ ג' זקו' |
א' קוו' ח' זהו' פ' א' זק' ח' לו' |
א פ' ד' זהו' בא פ' א' בא לוט |
מספרם ב ט ד זהובים
קנייני יין במדה ובמטבעו' נוירבורג
136ב
0 ב ז בודר 0 ב ז זהו' ב ז בודר .
0 ח א בודר 0 ו ג זהו' ו ג בודר .
ה ד בודר 0 ח א זהו' ח א בודר .
א' בודר ג' איימר 0'ט' זהו' ט' בודר .
ב' בודר ט' הין ה' מידו' הד' זהו' ד' בודר ו' הין
ג' הין הב' מידות א' זייד' ד' זהו' ד' דנרי'
ו' פשיטי' ד' בודר ו' הין .
ח"א בודר ו"ג זהו' ו"ג בודר .
ד' בודר ו' הין ח"א זהו' חא בודר .
א' בודר א' הין ד"ג מדו' ט' זהו' ט' בודר .
מספר העולה ב"ז זהו' | עתים עד מטבעות
מטבעו' בדהב קנייני | אוישטריך שנה נותן
בגד ו"ג אמות טד זהו' | חבא זהו' כמה שנה
ב"א אמות ט' אמות | אח' ב' שני' דו זהו'
דב זהו' 0"א דינרי' ו' אמו' | וב' שבועו' כ"ג זהו'
|
ט' שבועות ג' ימי'
מספר העולה וא זהו' ו' דינ' | ב"א שעות
תחלושי'
סך העולה 0"א ה' דינרי' 0א
פשיטי'
באם יושם לפניך
137א מו
באם יושם לפניך חשבון גדול ורצונך לידע ולראות אחר מספר קטנה שהוא דמיונה דוק וראה ובקש איז מספר אשר המספרי' השניי' לו נחלקי' ע"י בשוה דמיון דב לטר' דו זהו' ז' דנרי' חא פשיטי' בא לטראו' מספרים אלו תוכל להקטונה עי"ד קח חצי מדב לטר' עולה מ בא לטר' וחצי מספר' האמצעי הוא בג' ג' דנרי' דב פשיטי' ומראיתו ככה בא לטר' בג' זהו' ג' דנרי' דב פשיטי' בכמה בא ליט' או נלך בדרך זה כי אורחת חיים תחצי המספרי' הראשון ואחרון ואמצעי כרקאי קאי ויהא מראי' כזה בא ליטר' דו זהו' ז' דנרי' ח"א פ' ו' ליטר' ותוכל עוד להקטין המספר הראשון ע"י ד' ג"כ לחצות האחרונה וירא ג' ליטר' בג' זהו' ג' דנרי' דב פש' ג' ליטראו' עושה הדמיונת הכתוב לפניך כמבואר לעיל כי מספר כולם שוה כאשר הראית בדמיונ' הכתוב למעלה ובהיות כאשר יקרא לפניך גלגל כזה 0 לפני המס' תדע
137ב
ותבין כמה מספרי' מחקת מהספרי' הראשונ' כמו כן יש למחוק מהאמצעי' או מאחרונ' כאשר תרצה דמיון 0א 00בא כפו' 000וז בכמה 00א ככ' כזה מראיתו 0בא ככ' 00ו זהו' 0א ככ' בא ככ' או כזה 00ו זהו' 0א ככרי'
שער הערכין רעגילא דעטרי
תקשין המספר הלזה עוד כאשר הראיתך ו ככ' 00ג זהו' 0א ככרים : א ככר 0ה לטר' 0הא זהו' ה' ככרים זג לטר' וא לוט הז זהו' ב' ככר 0ה לטר' וכו' וסך העולה מכולם אחד והוא 00א זהו' .
מאזני צדק
תחליף הדמיון באופן זה הפנים לאחור ואחור לפני' והמספר העלת ביני לאמצע ועשה כאשרה ראית ואם התוך העולה הוא המספר אשר לפני' הרת' אמצעית
אז
138א מז
תדע כי אמת חשבונך דמיון דב לט' חא זהו' בא לטר' הסך המגיע לו הוא ט' לחלופו .. בא לט' ט' זהו' דב לטר' והמגיע לו חא ובאם נשאר לך בחושבנך אשר לא עלה לחלק הנותר אל תזיז ממקומו עד אם כפלת האחרונ' על המטבעו' הדומו' לו ואז חבר אל המספר הבא' הנשאר' ועשהו כאשר הראיתך דמיון בג לטר' ט' זהו' בא לטראו' עולה ח' זהו' ב' דינרי' גא פשיטי' עוד נשארו חא פשיטי' שלא באו לחשבון וחלופו בא לטר' ח' זהו' ג' דנרי' ג"א פשיטי' ג"ב לטראות ובאם אין הדמיונות כתוב כהלכתן או שום מעות בעולם בקש וראה השאלה ואותה תעמיד חוצה באחרונ' ושם הדומה לו ראשונה ובכן בא לך השלישי באמצע דמיון דב לט' כל
138ב
לטר' בעד ב' זהו' עד כמה מגיע דמי מקחו והנה דב היא השאלה לכן יש לצידו בציור זה אשר אצייר לך והא לך דמיונו א' לט' ב' זהו' דב לטראות .
וסליק לך שער ערכין כאשר מצאתיו
בטוב גדא אתחיל דא שער השברי' להעתיק מלשון גלחות כפי יכולתי ואם כי היא קטנה אנא דידי עבידנ' בעזר' אלקי' דשמיא ..
יש להבין שכל השברין הנקרא בלשון לטינא פַראַצְטיָאן יש לו ב' אותיות וביניהם שורה אחת הנקרא לִינַא או פירגיל האות העליונה נקרא' המספ' שהוא מספר מספר החלקי' והתחתון הפורט כי הוא מחלק השלמי' ע"י מספרי וזה דמיונו הג' היא המספ' והד' היא הפורטת וקריאתו נתפרש בראשונה ע"י האו' הראשונ' וכן התחתונ' וע"י שיפר' לומר חלק כגון חלק חלקי'
וכן עד עולם .
לחלוק השבר
139א מח
לחלוק השבר ולחצותו ולהקטינו עד האפשרו' דנא ואראך דרך אשר תלך בו ואז תשכיל בעז"ה בקש מספר אשר שני המספרי' נחלקי' ע"י מכוון יחלק וישבר למחציתו דהיינו
בשנים ור ויראה יחלק עוד ל
למחציתו בשני' ויעלה בידך
עוד בשני' ואי אפשר עוד ומחציתו בב נקטין אותו ונעשנו לשלישי' והעולה הוא נכה ממנה עו' השביעיו' ויוותר לך וכן עולמי' ובזה הדרך נלך ללו"ד וכן מלו"ד דהיינו יחלק בעשריו' ועו' בה עשרי' בה דהיינו _____
לכתוב אשורי' וללשון עברי' מכתב ולשון גלחת ע"ד ולשון עלגים תדבר צחות :
להביא כמה מיני שברי' אל כח המדבר להיות אחת / באם יקרא לפניך שים או שלשה
139ב
מיני שברי' ואין קריאת' ופרטיהם שוין לך בדרך אשר אראך כי הוא ארוכה וקצרה ושמץ לא נשמע פה כפול תחילה הפרטי' הפרטי' הפורטים המספר והעולה יקרא הפרטיי' והוה ממוצע השוה לכולם לשניהם ור וירשם לפניך העול ב' פעמי' אח"כ המספר הראשונה אשר הוא בטור העליונה תכפול על הפרטיי' השני אשר הוא מושפל למטה והעולה הוא המספר הכוללי' מהראשון ותכתבהו על הפרטיי' הממוצע הרשום לפניך ראשונה וכן ל תעשה למספַר השני נקט האי כללא המספר הראשונה תכפל על הפרטי השני והמספ' השני תכפול על הפרטי הראשון והעולה מכל אחד ואחד תכתוב על אחד מה פרטיי' הנרשמי' לפניך הראשון ראשון ואחרון אחרון דומיונו אמור ו' פע' ה' הרי 0ג והוא הפרטיי' ד תרשמהו ב' פעמי'
140א מט
פע' ד' פעמי' ו' יעלה דב העלהו על 0ג הנרשמ' ראשונ' ואח"כ ה' פעמי' ה' הב תכתבהו על 0ג הנרשם שניי' ויראה כך הוא ובזה וגם שוים שוים זה לזה וכן וגם שוים זה לזה ובקל תוכל לבדוק אם כוונתך לאמת חשבונך באם תביא למספ' הקטנה יעלה וכן השנייה
ובאם יקרא לפניך שלמי' ושברי' להביאה וכח המדבר ע"י שברי' או שברי' ושלמים יש להשוות השלמים והשברי' יחד באופן זה כפול השלימי' עם הפרטיי' מאות' מספר והעולה תחבר אל המספר ותח' הכלל העולה תרשום הפרטיי' אשר כפלת ודמיונ' עם ומראיתו ככה ובהשוותך המדות יהיה מראיתו וכן
140ב
עם ואמנם אם יש להשוותו שברים עם שלמים תשבר השלם ברשימות תחתיו אחת דמיונו ח עם רשמהו כך |
שביר' משבירות
שבירה משבירות הוא חלק מחלק דמיונו אם לקחתי חצי זהו' ורצוני לחצות והצומח הוא רביעי' מזהו' שלם עשהו כך ..
כפול הכללים העליונים הנקראי' מסַפרים ואח"כ הפרטיים והשבירה אחרונה מורה תשובה על שאילתו שאלת
דמיון / יש לי מעם מתוך מזהוב כמה חלקים יעלה מספרו מזהו' שלם וסך המספר שהוא 0א פשיטי' במטבע אויגשבורג
מאזני צדק המחזיק כל בדק תתחיל
141א נ
תתחיל במספר האחרונה ואמו' קח שביעי מזהו' שלם ה' דינרי' ואות חצי עולה ב' דנרי' וח' דהיינו ט"ו פשי' נכה עוד ממנו וישאר עוד 0"א פשי' ואז תדע כי אמת חשבונך לידע בשני שברי' איזה מהם עולה מספרו יותר מחבירו תצייר פני כל מסַפר שהוא הכוללי' ב' גלגלים 00 וחלוק אותו מספר כולה בכתיבת וקריאה ע"י מספרו הפרטיי' ואותו שעולה מספרה יותר גם מספר' עולה יותר מחברת' דמיון גם תצייר אצל ג' ב' גלגלים הנקראי' נולא ויעלה 00ג תחלקם בד' ומספר כלה הז' וכן לז' תעשה כן צייר לפניה 00 עולה 00ז תחלק' בח' והצומח ובבירור עולה יותר וטוב הוא מאוד וחסר ולנכות שבירה משביר'
141ב
ולא דבר רק הוא חכם הגם כי אפשר לידע ע"י הכאה בפרטיי' אחד : דמיון תביא' לפרטיי אחד ויהיה | ולפי חשבון זה עולה יותר מ' מכאן ואילך אראך בקיצור דרך תלך על חבור חסר חלוק כפל ערכין
שער החבור
בתחילה ידוע תדע גם תראה עם הפרטיי' שוים ואז תהיה בכל דרכיך משכיל אם הפרטיי' שוים תחבר המספרי' הכוללי' יחד ופרטי אחד יהיה תחתיהם ואם אין תכפלם הכוללי הראשון לפרטי אחרון והפוך בה ותחבר שניהם יחד והפרטי' כפולי' תחתיהם כאשר לפניך תחבר יחד חהז אא יעלה דב תרשום תחתיהם גא ומראיתו ככה או
ואם אינו שוות
142א נא
ואם אינם שווים הפרטיי' כמה עולה עשהו כמבואר ויעלה או ובאם [או תדמי] בחשבונך יותר מב' שברי' לחבר יחד ואין פרוטיהם שווים תחבר זה אחר זה ובכפל כמבואר וכאשר אראך הנה לפניך לחבר גם כמה מספרים תחבר השני המספרים הראשונים יחד דהיינו ויעלה עוד תחבר הצמח הוא א חלקים :
חסר בשברים
באם שני הפרטים שוים קח כוללי או מספר מכוללי ואשר הוא כתוב תחתיו פרטי אחד ובאים אינם שוים תכפול הכלולי כמבואר שתי וערב ועולה משניה' תנכה ותחסר זה מזה והנשאר כתוב תחתיו הפרטים כפולים כאשר הוא
142ב
לפניך דמיון תחסר מ ישאר
ובאם אין הפרטי' שוים תנכה מ ישאר באם תחסר שברי' משלמי' קח הכוללי' מהפרטי' ואשר מותר בידך תרשום תחת הפרטי דימיונו מא תפול ה' מא"א וישא' ו' ותחתיהם ע תעמיד א"א וככה תבניתו חלקי'
דרך אחרת נלך בו תשבר השלם בסמיכה תחתו או כזה וכפול כדלמעלה בתבניתו מ חסר וישאר בידך חלקי' לחסור שלמי' ושברי' משלמי' ושברי' תכפול השלמי' עם הפרטי' תחבר הכוללי ועולה כדעיל במקום הכוללי ואח"כ תכפלהו וחסרהו
143א נב
וחסרהו כמו למעלה תבניתו תחסר מ' כפול שלמי' ופרטיי' ומראיתו גם ועשהו כמבואה והנשאר הוא
כפל בשנים
תכפול או תחלק הפרטיי' למחצית תבנית ב' פעמי' עולה או וכן ב' פעמי' עולה או ומחלק למחציתו חצי הכוללי באם הוא באפשרי ואם אין כפול הפרט' כאשר אבאר דמיון חצי הוא חלקי' וכן עולה וכן כל הדומה לו /
כפל גדול בשברי'
143ב
כפול יחד הכוללי' ואח"כ הפרטיי' כל אחד ואחד בפני עצמו אמו' כמדומה לי יש לדעת לחלוק הסך העולה משניהם במעלה השפולו' שאפרוש אך יחלק במכוון בשלמי' ולא בחצאין והנשאר הוא המבוקש כך נעלד ואף כי לא בפירש איתמר אמנם מכללא אתמר וכן מצאתי דמיונו יכפול ע"י ומצאת בתוך שהסך העולה הוא ואיך זה באשרו' אם לא שנעשנו כאשר אמרת גם מצאתי בספר אחר כתוב אל תתמה על מה שהסך העולה מועט מהסך הנכפל ואין בכך הפסד והטעם לא ידעתי ודוק ותמצא כאשר אמרתי וד"ל ואח"כ דקדקתי בו יותר ומצאתי כי הכל אחד כי הפרטי יחלק כמו הכוללי ואח"כ חשבונך מכוון וד"ל כך נעל נלע"ד :
לכפול שלמים עם שברי' וחתיכו' כמראה כתוב
שבור השלמי' ע"י בכתיב' א ואח"כ עשהו כאשר הראיתך
שלמי'
144א נג
שלמים עם שברי' ושלמי' או שברי' ושלמי' עם שברי' ושלמי' עשהו כאשר הראתיך אך כפול השלמי' על הפרטי' וחברוהו אל הכוללי' דמיונו על עשהו כמבו' ויעלה מספרו ותן לחכם ויחכם עוד
וכן דמיונו על כפלים בחלקי' ויעלה ו עשהו כמבואר יבא בחשבונך
דוידירו הוא חלק בהיות הפרטיי' שווי' חלק בכוללי ואם אינם שווים כפלם כמבואר והמספר אשר תחלק תעמיד במעלה הגבוה והחלק במעלה המושפל כאשר בשלמי' וזה תבניתו תחלק ע"י והעולה הוא ד' מכוון וכן ע"י עולה
144ב
ואם שאינם שוים הפרטים דמיונו כזה ויעלה בידך חלקי' וכן עולה או רצונך לחלק שברים במספר שלמה אם תוכל לחלק ח כלולי מכוון בלא השארים אחרי' ע"י השלמה עשהו וזהו בטל ותחת העולה כתוב הפרטם ואם ואין כפול המספר השלמה על הפרטיי' והכוללו יעמיד בארשונה וזה דמיון השוה וחלק ע"י ד' שלמים חלק ב"א ע"י ד' עולה וזה דמיון אחרים הנה לפניך ע"י ג' עולה וכן כל הדומי' לו לחלק השברים ע"י שברים ושלמים עשה השלמים לחלוקים כמבואר ואח"כ חלקוהו כמראה אשר הראיתך דמיון תחלק
ע"י * לחלקים עולה לחלק ע"י * חלק
עשהו כמבואר עולה וזה יגד [..] עי
שייך לשער כפל גדול
שברי' בלי
145א נד
שברי' בלי שלמי' בצדם עם שלמי' דמיון
ע"י ב' זהו'
חלוק ג' בשני חלקי' דמיון אמור
מתוך ב' זהו' הוא מזהו' אח"כ עולה
כפלים כמוהו דהיינו זהו' שלם העולה הוא
א' זהו' .
שברים עם שלימי' בצדם
עם שלמי' בלי שברי' זהו' ע"י ג' אמו' ב' פעמי' ג' הוא ו' זהו' אח"כ בקש החצי זהו' מג' זהו' דהיינו א' זהו' ד' דינרי' אוישטריך עולה ז' זהו' ד' דנרי' אוישטרייך ..
שברי' עם שלמי' בצדם עם שלמי' ושברי' בצדה דמיון זהו' ע"י אמו' ב' פעמי' ג' הוא ו' זהו' קח ג"כ מתוך ב' זהו' הוא ד' דנרי' אוישטרייך ובכן כפלת הג' ע"י העליונה אח"כ כפול כמו כן ע"י זהו' החצי בב' חלקים
דמיון אמו' מג' זהו' חוא דנרי'
145ב
אוישטרייך עוד מתוך מזהו' או 0ו' פשיטי' הוא הא פשי' ובאחרונה יעלה מתו' כפלים מאשר עולה מתוך ומספרו א זהו' ה' דנרי' אויש' חבר שני המספרי' יחד ח' זהו' ז' דנרי' הא פשיטי'
שברי' בלי שלמי'
הדרך הטוב הוא לכפול יחד המספרי' העליונה אח"כ התחתוני' דמיון ע"י
עולה או ג' דנרי' .
ערכין
יש לעשותו כמו בשלמי' לכפול האחרון ע"י האמצעי' ואח"כ לחולקו ע"י הראשון דמיון קנית מלטר' בעד מזהו' כמה המגיע מלטר' כפול ג' ע"י ד' עולה בא הוא המספר או כוללי כמו כן כפול ז' ע"י ה' עולה ה"ג הוא הפרטיי מראיתו חלקוהו ע"י מספר הוא
מזהו' והתבררנ' שברי' כנ"ל הוא
המתבקשו' ג' מספרי' שלמי' הנשוואות
עם
146א נה
עם דמיון השברי' דמיון מיל מלטר' בעד מזהו' כמה הגיע על וכאשר תגיע אל שלמיות אלו ככה יהיה תבניתו ה0א לטר' עולה רמיה וא' זהו' כמה המגיע על ג' לטראו' או הא' לטראו' דמי מקח' וא' זהו' כמה מגיע על א' לטרא .
אמנם החשבון הנוהגים עכשיו ככה הוא
הנה כל השברי' עומדין | יועמד לחוד | כמראי'
כל אחד בפני עצמו או | | ככה
יש לו שלמי' | יהיה
יש לו שלמיו' בצדו ובאם | בצדו אז כפול הפרטיי'
ע"י שלם כמבו'
והעולה חבר
אל הכוללי' ותחתיו
הפרטי
ובאם יהיה לפניך שלם בלי שברי' בצדו ה
העמוד תחתיו א' במקום בפרטיי .
להביא הציורי' השבורי' ולעשות שלמי' כפול הפרטי' האחרון אשר לצד שמאלי'
146ב
ע"י האמצעי העולה כפול על הכוללי הראשון ובאחרונה כפול הפרטיי הראשון על הכוללי האמצעי והפרטיי האמצעי על הכוללי האחרון וככה יועמד הציור הלזה בשלמי' ולעשתו כאשר כתבתי לך לעיל והא לך ציורי' אילו לטר' ב' זהו' ו' ליט .
ככה יועמד
לט' זהו' לטר'
ובהקנותך שלמיות ככה יהיו אי לטר'
ד' זהו' ו' לטראות .
העולה הוא דב זהו'
ב' לט' מזהו' ו' לטר'
ככה יועמד
מלטר' מזהו' מלטר'
ובשלימותו
147א נו
ובשלימותו זה יהיה תבניתו ד' לטר' א' זה' ו' לט'
העולה הוא א' זהו' ד' ד' דנרי'
ולטראו' דא זהו' מלטר'
יועמד ככה
לטר' מזהו' מלטראו'
ובשלימותו .. דב לטר' דא זה' א' לטר'
העולה הוא ד' דנרי' 0ב פשי'
לטר' ו' זהו' ט' לטר'
יועמד ככה
לטר' מזהו' מלטר'
ובשלימותו ז' לטר' חא זהו' ט' לטראו'
הסך העולה גב זהו' א' דינר פשיטי'
147ב
ו' לטר' זהו' בא לטר'
מראיתו ככה יהיה
לטר' לטראו'
ובשלימתו חא לט' ז' זהו' בא לטראו'
הסך העולה הוא ד' זהו' ה' דנרי' 0"א פשי'
ט' לטר' ו' זהו' לטראו'
זה תבניתו
לטר' זהו' לטראו'
וזה תבניתו בהיותו במלואו וג' לט' ו' זהו'
גג לטראות
______________________________
העולה הוא ה' זהו' ד' דנרי'
______________________________
לטר' זהו' ו' לטראו'
יועמד ככה
לט' זהו' לטראות
ובעמדו
148א
נז
ובעמדו בשלימתו ו"ז לטר' גא זהו' בא לט'
______________________________
המספר העולה הוא ב' זהו' 0 דנרי' בא
פשיטים ________________
ו' לטר' זהו' לטראו'
יועמד ככה
ו' לטר' זהו' לטראות
ובהשלמתו העולה חד לט' ט' זהו' ז' לטר'
____________________________
המספר העולה י"ו זהו' ב' דנרי' הא לטראו'
____________________________
לט' 00ב זהו' לטראו'
יועמד ככה
לטראו' זהו' ולטראו'
בהשלמתו דבא לטר' 00ד לט' זג לט'
____________________________
העולה טאא זהו' ב' דנרי' פשי
____________________________
148ב
לט' זהו' לטר'
מראיתו ככה
ז לטר' זהו' לטראות
והיה בהשלימך המספרי' דח לט' ז"א זהו'
ו"ה לטראו'
_________________________
העולה הוא אא זהו' וב' דנרי' 0ב פשיט
_________________________
לט' ח' זהו' ז' דנרי' פשי' לט'
במטבע אחת
לטר' בד פשי' לטר'
ובהשוואות לשלימות בז לט' הח כד פשי'
כד לטר'
______________________________
מספרם 0א זהו' ג דנרי' [...] פשי'
______________________________
לט' ו פחו' זהו' מתוך
מעם לטר'
יועמד ככה לטר' ו זהו' וז לטר' מספר
149א נח
מספר העולה ב' זהו' א' דינר פשי'
חלוף לעשות זהו' אונגריש במטבע גם זהו' רינוס במטבע תכפול זהו' אונגריש על מספר כמה דינרי' אוישטרייך בזהו' אונגריש ואשר יעלה במצודתך תחלקהו ע"י מספר הדינרי' מזהו' רינוס והיא ח'
אם ישאל השואל דמיון יש לאחד חדב זהו' אונגריש במטבע והשאלה כמה עד כמה יגיע דמיהם לזהו' רינוס במטבע כפול חדב על 0א יעלה 0חדב תחלקם בח ויעל 0אג זהו רינוס במטבע תא
ואאלפך עוד לחשוב זהו' אונגריש במטבע מתוך זהו' רינוס במטבע כפול זהו' רינוס על ח' דינרי' וחלוק העולה ע"י 0א דינרי' וכו'
דימיון
הרי לפניך 0אג זהו' רינוס במטבע ו
149ב
ובקשתו לדעת כמה יעלה מנינ' וזהו' אונגריש במטבע כפול 0אג זהו' על ח' דנרי' וי' ויעלה 0חדב תחלקם ע"י 0א והמבוקש הוא חדב זהו אונגריש במטבע
למצא זהו' רינוס במטבע בתוך זהו' דהב אונגריש כפול זהו' אונגריש על אא דינר ואח"כ ביחידי' על שבח החלוף ומן הפשי' תעשה דנרי' וחברם אל הראשוני' ובקש מתוך הדנרי' זהו' נחלקי' ב"ח וכו'
דמיון
יש לו סוג זהו' אונגריש בדהב ודמי זהו' אונגריש בדהב אא דינרי' ושבח החילוף בא. פשי' השאלה כמה עולה סך זהו' אונגריש הנ"ל זהו' רינוס במטבע כפול 0ה ג' זהו' דהב הנ"ל על א'א' דינרי' ויעלה 0וטג דינרי' כפלם עוד על בא פשיטי' ויצמח 0בגד פשי' חלקם לדינרי' והצומח הוא דדא
150א נט
הוא דדא דינרי' חברם על 0וטג דינרי' וחלק הסך כולו כגון ד0אד דינר' בח' ועולה מורה גאה זהו' רינוס במטבע השוואות שני מיני אמות קניתי דב אמות 0אוט בעיר ווין והאמה בעד ד' זהו' רינוס ובהביאם לאובן במדינת אונגרן נתתי האמה בד' זהו' רינוס אונגריש במטבע והנה אמו' בווין הוא אמה באובן ושאלת כמה עולה הריווח תאמר האמר בעד ד' זהו' רינוס כמה מגיע דמי מקח דב אמות הצומח וט' זהו' רינוס בחוץ יהיה מושבת בקש עוד כמה עולה דב אמו' בווינא אמו' אובן תאמר ג' אמו' בווינ"א הם ד' אמו' באובן כמה עולה על דב אמו' ווינ' הצומח בג אמו' אובן תאמר עוד תאמר עוד א' אמה בעד ד' זהו' אונגריש כמה יגיע על ב"ג אמו' מ[....] חבא זהו' אונגריש והם 0וא זהו' רינוס
150ב
חסר ממנו וט זהו' ריינוס יוותר לך דו זהו' ריינוס והוא הריווח
אמנם יש לדעת ולברר אמיתתו
וכן לעשות במדה במשקל ובמשורה לחשוב חשבונו' אילו לידע הריווח יוסף על דמי המקח ההוצא' אשר הוציא עליהם בהליכתו למקום אחר .
שבירות עגלי' למדינו' מרחק משקל
נתתי שבירו' על בא ככרים וג' פרסאות הא זהו' רינוס ובקשת למצו' שכירות המגיע על דב ככרי' חא פרסאו' ויש להעמידו ב' פעמי' על אופניו בתחילה בא ככרי' שכרו הא זהו' רינוס כמה המגיע על דב ככרי' מספרו 0ג זהו' רינוס ובשניי' וג ככרי' נותני' 0ג זהו' רינוס כמה מגיע חא פרסאות מספרו הצומח הא זהו' רינוס
חשבון זה שייך לחייטין
153א
ג' שעשו עיסקא בהדדי ויש לחלק ביניהם 0וג זהו' אונגריש במטבע עשהו כאשר הראיתך והיה ככה .שלשה שהטילו לכיס הראשון מניח גרוטאו' של כסף והשני ג"כ 0א זהו' וגרוטאו' של כסף והשלישי הטיל דו זהו' רינוס והשכיחו 00ד זהו' פעמים לראשון מגיע 0ד זהו' לשני 0ח זהו' לשלישי 0הב זהו' כמה הטילו השניי' הראשוני' אשכילך את אשר תעשה תאמר 0ח"ב באי' ע"י דו זהו' רינוס כמה הטיל הראשון שבאו לו 0ד לוטא' עולה דמיו זהו' רינוס וזה דמי ערך גרוטאות הראשון בשווים תאמר
153ב
עוד 0חב זהו' וכמה מגיע אשר ממנו באו 0ח לוטא' עולה זהוב רינוס לוט חסר ממנו 0א זהו' רינוס ישאר לך זהו' רינוס וזה דמי שוה הגרוטאות של שני
שלשה שעשו שותפין ביחד הראשון נתן 0א זהו' רינוס ונותן ונוש' בו 0ב שבועות השני הטיל 0ד זהו' רינוס ונושא ונותן ה' שבועות השלישי הטיל 0ה זהו' ונשא ונתן בו ד' שבועו' והרב והרוויח בו 000א זהו' מטבע ברחב כמה מגיע לכל אחד לפי הטיל מעותיו גם לפי הימי'
חשבון כסף
חתיכה כסף משקלו בא זקוקי' גא לוט ג' קווינטן א' פשי' וכשתסיר ממנו הסיגי' ותצרפנו יש בזקוק כסף מזוקק דא לוט ג' קווינטן ב' פשי' כמה כסף
154א
כמה כסף מצורף בתוך בא זקוקי' גא לוט ג' קווינטן א' פשי' עולה א"א זקוקי הא לוט א' קווינטן פשי' חתיכה כסף משקלו 0ב זקוקי' בא לוט ב' קווינטן ב' פשי' וכל לוט בעד ה' דינרי' א אוישטרייך מטבע וכמה עולה דמי כל הכסף הנ"ל תאמר א' לו"ט בעד ה' דינרי' בכמה 0ב זקוקי' בא לוט ב' קווינטן ב' פשי' מספר העולה ז0ב זהו' ז' דינרי' פשי'
מצאתי בספר אחר חשבון כסף וזהוב
ואמנם משקלו' כסף מבואר לעיל אך יש לדעת כי חשבון המשקלו' כך הן דב קראטן א' מרקא ד' גראן א קרַאטא ג גֶרען א' גרַאן אם ישאל השואל דחג זקוקי' גא ליט ג' קווינט כסף מזוקק וקנית הזקוק בעד ח' זהו' מספר
154ב
מספר חז0ג זא דינרי' ו' חלושי' תעשה כאשר אראך אמו' זקוק בעד ח' זהו' בכמה דחג זקוק גא לוט' ג' קווינטן תעשה מכולם קווינטן ויהיה מראיתו ככה
וזה חשבון ורנקבורט דינרי'
קנית הב"א זקוקי' ג' לוט' א' קווינטן כסף ודמי מקח הכסף ח' זהו' וחצי רביעי' והצומח זא 0א זהו' ה' דנרי' ו' חלישין חלקים עשהו כאשר הראית ובהשבתו מראיתו ככה
קנית והבא זקוק בא לו"ט כסף מצורף והזקוק יש בתוכו ט' לוט ג' קווינטן כסף מזוקק וקנית זקוק כסף המזוקק בעד ח' זהו' ג' דנרי' והצומח הוא אדובו זהו' 0א דינרי' ז' חלישין גם חלקי' עשהו כמראה הזה חשוב בראשונה כמה המספר הנ"ל עולה כסף מזוקק תאמר א' זקוק יש בתוכו ט' לוט ג' קווינטן כמה ישנו בתוך והבא זקוקי' בא לוט בתחילה
וקצה
155א
וקצה השיטה עשהו לוט ובאמצעי קווינטן כזה
תחשבהו ובהעלותך קווינט עשהו לוט ואח"כ לוט לזקוקי' עולה הוז זקוקי' גא לוט' א קווינ' ומשקל א' פשי' תאמר עוד הזקוק בעד ח' זהו' ג' דנרי' בכמה הוז זקוקי' גא לוט' א' קווינ' א' פשי' תעשה ראשי' ואחרית שהשיטה פשי' ואמציע דינרי' יועמד ככה
הנה לפניך גרוטאות של כסף משקלו דחג' זקוקי' גא לוט' ג' קווינט ובכל זקוק יש בתוכו ז' לוט' ג' קווינט ומשקל א' פשי' ודמי מקח זקוק כסף מזוקק ז' זהו' ג' רביעית וחצי והצומח הוא טזדא זהו' זא דינרי' ח' חלישין גם חלקי' עשהו כאשר הראיתך .
או נלך בדרך אחרת ותא אראך דרך תלך אמור א' זקוק יש בתוכו ז' לוט ג' קווינטן משקל א' פ' כמה בתוך דחג זקוקי' .
155ב
גא לוט ג' קווינטן ותעשה שוים ראשית ואחרית השיטה תביא אל המספר הקטנה ואמציעתו משקלו פשי' ותבניתו ככה יהיה
כפלהו וכתוב המחלק תחתיו כזה הזחַחַז0ג משקלי פשי' כסף מזוקק תוסיף עוד דו לאמר זקוק כסף מזוקק עולה דמיו זהו' בכמה ה משקלי פשי' ראשי' השיטה תעשה משקלי פשוט ותוליך שני השברי' ע"י אמצעי' שברהו על עצמו ואחרי' השיטה תעמיד המספר הכוללי ותעביר הפרטיי מעל פני וזה תבניתו .
עד כאן משקלי כסף א"ם משקלי זהוב
הנה לפניך זקוק זהב וכבדיקתו הוא זא קרַט ודמי מקח הקראט ג' זהו' ט' דינרי' העולה חה זהו' גא דינרי' אשכילך אשר תעשה תאמר הקראט דמיו ג' זהו' ט' דינרי' כמה עולה זא קרַאט אמציעתו תעשה דינרי' וז תבניתו .
קנית גרוטאו'
156א
קנית גרוטאות של זהו' ומשקלו עולה חב זקוקי' בא לוט והזקוק בהבדקו יש בתוכו וא קרַאט זהו' טהור ודמי קראט ג' זהו' רביעי' וחצי והצומח בההוא זהו' 0א דינרי' תלך בדרך זה ואז תשכיל ר ראשונה חשוב כמה עולה זהב טהור ואח"כ כמה עולה דמי זהו' טהור ויעלה המספר כמבואר
קנה הקונה גרוטאות של זהו' משקלם הב זקוקין גא לוט' ג' קווינט והזקוק הוא חא קרַאט ג' גראן זהו' מזוקק ודמי הקרַאטי ג' זהו' 0"א דנרי' טח חלושי' עולה ה א ז א ד דינרי' 0 חלישי' גם חלקים תא אראך דרך נחמדה נכבודות כל תוצאתיה חשוב כמה עולה גרוט(ר)או' זהב טהור משקלו כזהב תאמר הזקוק יש בתוכו חא קראט ג' ק גראן כמה עולה על הב' זקוקי' גא לוט' ג' קווינ' ראשי' ואחרית השיטה תעשה ואמציעתו ה קרַאטן לגראן ומראיתו כזה
156ב
כפול וחלק עולה גראן תעשה קראטן עולה
דחד קראט ג' גראן גם חלקי' חשוב
כמה עולה דמי מקחו הקראט בעד ג' זהו'
0א דינרי' ט' חלושין ועשהו גראן ו
ואמציעתו פשי' וככה מראהו
גרוטאות של זהו' משקלו אב זקוקי' דא לוט' ג' קווינט ומשקל ג' פשיטי' זקוק הוא בב קראט ג' גראן עולה זהו' טהור לעשרים וארבע קראט 0ב זקוקי' בא לוט' ב' קווינ' ב' פשי' א' חליש חלקי' ודמי לוט זהב טהור ה' זהו' ה דינרי' עולה מספר כולו ודזא זהו' ט' דנרי' ב' חליטין גם חלקי' תעשהו לזהו' טהור ע"י הפיכה הדימיון הלזה תאמר דב קראט עולה אב זקוקי' ד' לוט ג' קווי' משקל ג' פשיט' עד כמה עולה בב קרַאט ג' גראן ראשי' ואחרי' תעשה גראן ואמציעתו משקלי פשו' וככה יועמד
157א
כפלה וחלקהו יעלה משקלו פשיטי' תעשם קווינטן והקווינטן תעשה לוט' לזקוקי' ויעלה הא דלעיל וחשוב דמי ממכרו אמור א' לוט ממכרו ה' זהו' ה' דינרי' בכמה 0ב זקוקה בא לוט' וכו' תכנם בשם אחד שברם ואמציעתו תעשה דינרי' ויועמד ככה
F 28887
MS New York - Jewish Theological Seminary Ms. 2634/6, ff.125r-157r
[[1]]
|
