Properties of the Absolute Number
|
|
Mentioning to the properties of the absolute number:
|
ונזכור סגלות המספר המשולח
|
- The first of them and the most famous: every number is half [the sum of] its two sides, which are the numbers that are next to it at the same distance from the side of the subtraction and the addition:
|
והנה ראשנה שבהם והיותר מפורסמת שכל מספר הנה הוא חצי שתי פאותיו והם שני המספרים הנלוים אליו מצד המעוט והרבוי במרחק שוה
|
- For example:
|
המשל בזה החמשה הנה הוא חצי ששה וארבעה וחצי שבעה ושלשה וחצי שמנה ושנים וחצי תשעה ואחד
|
- Its double is equal to [the sum of] its two sides
|
והנה יהיה כפלו שוה לשתי פאותיו
|
- Its half [is equal to] a quarter of [the sum of] its two sides
|
וחציו לרביעית שתי פאותיו
|
- For every number, its square is equal to the product of its two close sides, one of them by the other, plus one
|
וכל מספר יהיה מרובעו שוה להכאת שתי פאותיו הקרובות אחת מהם באחרת עם תוספת אחד
|
- Such as:
|
כמו מרובע שנים אשר הוא מהכאת שלשה באחד ותוספת אחד
|
|
וכמו מרובע שלשה אשר הוא מהכאת ארבעה בשנים ותוספת אחד
|
|
וכמו מרובע ארבעה אשר הוא מהכאת ג' בחמשה ותוספת אחד
|
- Also, for every number, its square exceeds the product of its two sides that are at the same distance, whichever they are, one of them by the other, by the square of the number of the terms between them
|
וגם נאמר שכל מספר הנה מרובעו יוסיף על מושטח שתי פאותיו הרחוקות מרחק שוה תהיינה מה שתהיינה אחת מהם באחרת כמרובע מספר המדרגות אשר ביניהם
|
?
|
והנה אם תהיינה השתי פאות הקרובות והנה המדרגה היא הראשונה יוסיף כמרובע שלשה
|
- For every number, its distance from its double in terms:
- If one takes it as the first of the terms - it is the same as the number plus one:
|
וכל מספר הנה מרחקו במדרגות מכפלו אם כשתקח אותו ראשון למדרגות הנה הוא כמו מספרו ותוספת אחד
|
- If one takes the number that follows as the beginning of the terms, it is as the number of units the are in it:
|
ואם כשתקח ראשית המדרגות המספר הנלוה אחריו הנה הוא כמספר מה שבו מן האחדים
|
- The example for this: what is between four and eight -
|
המשל בזה שבין ארבעה ושמנה
|
- sometime 4, 5, 6, 7, 8 - which are five [terms]
|
לפעמים ד' ה' ו' ז' ח' והנה זה חמשה
|
- and sometimes 5, 6, 7, 8, which is as the units that are in [four].
|
ולפעמים ה' ו' ז' ח' וזה כמו מספר מה שבו מן האחדים
|
- For every number, its distance from its thrice is the same as the measure of its units multiplied by two:
|
וכל מספר מרחקו משלשה כפליו הנה הוא בכמו שיעור אחדיו מוכים בשנים
|
- either plus one:
|
אם בתוספת אחד
|
- or without the addition of the one, as is known:
|
אם בזולת תוספת אחד כפי מה שידעת אותו
|
- Such as the two, whose distance from 6, which is its thrice, is as its multiplication by two plus one:
- or without the addition:
|
כמו השנים אשר מרחקם מו' שהוא ג' דמיוניו הוא כמספר הכאתו בשנים בתוספת ובזולת תוספת
|
- For every number, its distance from its fourfold is the same as its multiplication by three plus [one]:
|
וכל מספר מרחקו מד' כפליו הוא כהכאתו בג' מהמספר בתוספת
|
- or without the addition [of the one]
|
ובזולת תוספת
|
|
ובכלל הנה המרחק בכל מקום הוא שנגרע מקריאת הכפלים אחד ונכה המספר במה שנשאר ואח"כ נוסיף או לא נוסיף
|
|
וכל מספר הנה מרחקו במרובעו בשעור הכאתו במספר אשר לפניו בתוספת אחד או בזולת תוספת
|
- Example:
|
כמו הכאת השנים באחד אשר הוא מרחקו ממרובעו כשלא נוסיף
|
- Example:
|
והכאת השלשה בשנים אשר הוא מרחק השלשה ממרובעו בשלא נוסיף
|
|
וכמו כן כל מספר הנה מרובעו שוה להכאתו בתוספת אחד במספר אשר לפניו ותוספת אחד
|
- Example:
|
כמו מרובע השנים אשר הוא שוה להכאת השלשה באחד ותוספת אחד
|
- Example:
|
ומרובע השלשה אשר הוא שוה להכאת הארבעה בשנים ותוספת אחד
|
|
וכל מספר הנה מרחקו מהכאתו במספר אשר לפניו הוא כמו מרבע המספר אשר לפניו כשלא יתוסף
|
- Example:
|
המשל בזה שמרחק השלשה מהכאתו בשלשה הוא כמו מספר מרבע השנים
|
- Example:
|
ומרחק הארבעה מהכאתו בשלשה הוא כמו מספר מרבע שלשה רצוני בזה כשלא יתוסף
|
|
וכל מספר הנה מרחקו מהכאתו במספר אשר אחריו כמו מספר מרובעו
|
- ?
|
וכל מספר הנה מרחקו ממעוקבו הוא כמו הנשאר ממעקבו אחר שיהיה בגרע ממנו
|
- Example:
|
כי בין השנים ומעקבו ששה וכמו בין מאלו והלאה עד אין תכלית
|
|
וכל מספר הנה בינו ובין מעקבו מהמדרגות כמו הכאתו באשר ימשך אליו אחר כן הכאת זה כלו באשר לפניו
|
- Example:
|
כמו שנים בג' אחר כן באחד
|
- Example:
|
ושלשה בארבעה אחר כן בשנים
|
|
וכל מספר הנה בינו ובין העולה מהכאתו הנקרא בערבי מאל מאלה כמו הכאת מרבעו מחובר אל המספר הנמשך לזה המספר במה שעלה מהכאתו עם המספר אשר לפניו
|
- Example:
|
כמו שבין מאל מאלה של שנים ושנים הוא י"ד ויתחדש מהכאת מרבע שנים מחובר עם שלשה שהוא ז' בהכאת שנים באחד
|
|
וכמו כן מה שימשך והנה מה שנתקבץ בזה ונשוב אל בחינת סגלות המספרים הנמשכים
|
|
וכל מספר מרבעו כאשר נכפל ונוסף עליו שנים הנה הוא שוה למקובץ שני מרובעי פאותיו הקרובות
|
- Example:
|
המשל בזה פי' הכאת עשרה בעצמו בתוספת שנים והוא מאתים ושנים הנה הוא שוה להכאת תשעה בעצמו והוא שמנים ואחד ולהכאת אחד עשר בעצמו והוא מאה ועשרים ואחד
|
|
וכל מספר הנה מרובעו כאשר יכפל ויתוסף עליו שמנה הוא שוה למקובץ שני מרובעי שתי פאותיו השניות
|
- Example:
|
המשל בזה עשרה אשר מרובעו כשיעשה בו זה יהיה מאתים ושמנה והוא שוה להכאת שמנה בעצמו
|
|
וכל מספר אשר יכפל מרובעו ויתוסף עליו שמנה עשר הנה יהיה שוה לשני מרבעי פאותיו השלישיות
|
- Example:
|
המשל בזה מאתים ושמנה עשר אשר הוא שוה להכאת שבעה בעצמו ושלשה עשר בעצמו
|
|
ואמנם בשתי פאות הרביעיות הנה התוספת שנים ושלשי'
|
|
ובשתי פאות החמישיות חמשים
|
- Example:
|
והסדר בזה שהתוספת הראשון הוא הכאת הזוג הראשון והוא שנים בנפרד הראשון והוא האחד
|
- Example:
|
והתוספת השני על זה התוספת הוא הכאת הזוג הראשון בנפרד אשר ימשך אל האחד והוא שלשה
|
- Example:
|
והתוספת השלישית על אלו התוספות המקובצות הוא הכאת שנים בנפרד השלישי אחר האחד
|
|
וכמו כן כל מספר הנה מרובעו כאשר יכפל ויתוסף עליו ד' שוה לשני שטחי פאותיו היורדות ושתי פאותיו העולות כאשר יקובצו
|
- Example:
|
המשל בזה מאתים וארבעה אשר הוא שוה להכאת תשעה בשמנה ואחד עשר בשנים עשר
|
|
ואמנם המושטחים הנמשכים לשני אלו מהכאת הפאה היורדת השנית ביורדת השלישית והעולה שנית בעולה שלישית הנה יוסיפו על כפל זה בשנים עשר
|
|
ואשר ימשכו להם בעשרים וארבעה
|
|
ואשר ימשכו להם בארבעים
|
- Example:
|
והסדר בזה שנכה התוספת הראשון בזוג הראשון ויהיה שמנה ותוסיפם
|
- Example:
|
אח"כ [ת]כה אותו במספר אשר ימשך אליו והוא שלשה ויהיה שנים עשר ותוסיף אותם
|
- Example:
|
אח"כ נכה אותו במספר אשר ימשך אליו והוא ארבעה והנה יהיה ששה עשר ותוסיף אותם
|
|
וכל מספר הנה כפל מרבעו כאשר יתוסף עליו ששה הוא שוה למושטח פאתו היורדת הקרובה בפאתו היורדת השלישית ולמושטח פאתו העולה הקרובה בפאתו העולה השלישית
|
- Example:
|
המשל בזה מאתים וששה אשר הוא שוה להכאת תשעה בשבעה ואחד עשר בשלשה עשר
|
|
וכאשר תכה הקרובה אשר בשני צדדיו ברביעית יהיה התוספת שמנה ולא יסורו התוספות להשתנות בשנים שנים
|
|
[1]כל מספר הנה כפל מרובעו כאשר יתוסף עליו ששה עשר יהיה שוה למשטח הפאה השנית היורדת ברביעית היורדת והשנית העולה ברביעית העולה
|
- Example:
|
המשל בזה מקובץ מושטחי שמנה בששה ושנים עשר בארבעה עשריו הנה זה מאתים וששה עשר
|
|
וכאשר תכה השניות בחמישיות יהיה התוספת עשרים
|
|
ואם תכה אותם בששיות יהיה התוספת עשרים וארבעה וכזה ילכו בהדרגה בהעדפת ארבעה ארבעה
|
|
ואם תהיינה השתי פאות השלישיות הכאה ראשונה בחמישיות יהיה התוספת שלשים שלשים
|
|
וכאשר תכה אותם בששיות יהיה התוספות שלשים וששה
|
|
ואם תכה אותם בשביעיות יהיה התוספות שנים וארבעים ולא יסורו התוספות מלכת בהדרגה ששה ששה ועל זה הסדר במה שאחר זה מהפאות
|
|
Arithmetic Progression
|
|
|
ונתחיל אליך בסגלות המספרים הנמשכים המשכם הטבעי
|
[The number of] their terms is necessarily either odd or even.
|
ונאמר שמדרגותיהם הם לא ימלט אם שתהיינה נפרד ואם שתהיינה זוג
|
- If their number is an odd number they have undoubtedly a mean.
|
ואם תהיינה נפרד ימצא להם אמצעי בלי ספק
|
- This mean is always half the two summed sides
|
וזה האמצעי יהיה תמיד חצי שתי הפיאות מקובצות
|
- The meaning of the two sides is two numbers, or one number, whose interval from the mean, by the order, is an equal interval, one of them on the deficit side and the other on the surplus side.
|
ורצוני בשתי פאות שני מספרים או מספר אחד מרחקם בסדר מהאמצעי מרחק שוה אחד מהם מצד החסרון והאחר מצד התוספת
|
- Such as:
- 9 and 1 that are the two sides of 5 and 5 is half their sum
|
כמו התשעה והאחד אשר הם שתי פאות החמשה וחמשה חצי מקובצם
|
- and it is also half [the sum of] 8 and 2 that are also its two sides
|
והוא ג"כ חצי השמנה והשנים אשר הם ג"כ שתי פאותיו
|
- and half [the sum of] 7 and 3
|
וחצי השבעה והשלשה
|
- and of 6 and 4
|
והששה והארבעה
|
- and the most remote extremes are 9 and 1.
|
והיותר הרחוקות התשעה והאחד
|
- Every mean number is their half [= half its sides]
|
וכל מספר הוא אמצעי הנה הוא חצים
|
- If the number of the terms is even, there are two means together, instead of one mean.
|
ואם תהיינה המדרגות זוג עד שיהיו תמורת האמצעי האחד שני אמצעיים יחד
|
- The sum of the two means is as the sum of the two sides whichever they are
|
הנה יהיו שני האמצעיים מקובצים כמו השתי פאות מקובצות תהיינה מה שתהיינה
|
- For example: 4 and 5 that are between 1 and 8, when they are summed they are equal to 1 and 8, to 2 and 7, and to 3 and 6
|
המשל בזה הארבעה והחמשה בין האחד והשמנה הנה הם מקובצים שוים לאחד ושמנה ולשנים ושבעה ולשלשה וששה
|
It follows necessary from this rule that the [sum of] every two sides of a number is equal to the [sum of] the other corresponding [sides].
|
ויתחיב מכלל זה שתהיינה כל שתי פאות למספר מה שוות אל האחרות אשר בגילם
|
Sums
|
|
- Among the properties relating to the sum of progressions: when one is added to the value of the last term, starting from one, then multiplied by half the last term, the result is equal to the total sum.
|
ומהמסגלות הנתלות בקבוץ בעלי המדרגות שאנחנו כאשר נוסיף על הגעת המספר האחרון המתחיל מן האחד אחד ונכה אותו בחצי מספר האחרון המדרגות יהיה העולה שוה לכלל כלם
|
- Example: 4 is the last term
|
המשל בזה שיהיה ארבעה הוא האחרונה שבמדרגות
|
|
והנה אתה כשתוסיף אחד על הארבעה ויהיו חמשה ותכה בחצי מספר המדרגות שהם ארבעה וחציו שנים יהיה העולה עשרה מקובץ מה שבין האחד עד הארבעה
|
- [The sum] from 1 to five:
|
ואם תרצה מן האחד עד החמשה
|
|
תוסיף על החמשה אחד ויהיו ששה בחצי מספר המדרגו' שהוא שנים וחצי ויהיה העולה חמשה עשר
|
- Also, the sum of every two extremes of succesive terms, either [starting] from the 1 or from other, when multiplied by half [the number of] the terms, or its half is multiplied by the whole [number of] the terms, the product is as the total sum of these terms.
|
וגם כן הנה מקובץ כל שתי קצוות מבעלי הדרגה וסדר הן שתהיינה מן האחד או מן זולתו כאשר הוכה בחצי המדרגות או הוכה חציו בכל המדרגות הנה יהיה מה שיתקבץ כמו כלל מקובץ אותם המדרגות
|
- If the first term is 2 and the last term is 6:
|
והנה תהיינה הראשונה שבמדרגות שנים והאחרונה ששה
|
|
ונקבץ אותם ויהיו שמנה ונכה אותם בחצי מספר המדרגו' והוא שנים וחצי והנה הוא עשרים
|
|
או נכה חצים במספר המדרגות על השלמות ויהיה ארבעה בחמשה וזה עשרים והוא שוה למקובץ שנים ושלשה ארבעה חמשה ששה
|
- Among the properties relating to the sum of successive numbers, such that do not exceed by one, but by two, or three, or other than this, as long as they follow the same rule, whichever is their beginning, the product of the number of the terms minus one by the number of the excess, such as two, or three, or any other excess, plus the first term is equal to the last term.
|
ומהסגלות הנתלות בקבוץ שכל מספרים נמשכים ולא ימשך התוספת באחדים אבל על דרך השניות או השלישיות או זולת זה כל עוד שיהיו הולכים על הדרגה ומנהג אחד ותהיה תחילתם איך שתהיה הנה הכאת מספר המדרגות מחוסר ממנו אחד במספר אשר יפול בו ההעדף כמו השניות או השלישיות או זולת זה ממה שיעדיפו בו המדרגות מוסף עליו אשר ממנו ההתחלה הוא שוה למספר האחרון
|
- And if [the excess] is added once more and multiplied by the number of the terms as it is, it is as double the sum.
|
ואם יתוסף פעם אחרת והוכה במספר המדרגות כמות שהוא הנה יהיה כמו כפל כלל המקובץ
|
- Example: five succesive numbers , starting from 4 , between every two numbers there are three, so that the excess is four , which is the last of them and how much is their sum?
|
המשל בזה אלו אמר לך אומר חמשה מספרים נמשכים מתחילים מן הארבעה ובין כל שני מספרים שלשה בענין שיהיה ההעדף בארבעה ארבעה מה הוא האחרון שבהם וכמה מקובצם
|
|
הנה כשתגרע אחד מן החמשה עד שיגיע לך ארבעה ותכה אותו במספר ההעדף והוא ארבעה יהיה ששה עשר וכאשר תוסיף עליו הראשון שבהם יהיה עשרים והנה כבר יצא לך המספר האחרון
|
- so the terms are:
|
לפי שמדרגות המספרי' תהיינה ארבעה אח"כ שמנה אח"כ שנים עשר אח"כ ששה עשר אח"כ עשרים
|
|
והנה כאשר תוסיף על עשרים ארבעה ג"כ יהיה ארבעה ועשרים ואם תרצה תכה אותו בחמשה ויהיה מאה ועשרים והנה תקח חציו והוא מקובץ המדרגות
|
- multiplying its half by [the number of] the terms, or the whole by half [the number of] the terms, so that it yields the answer of the question.
|
ואם תרצה תכה חציו במדרגות או כלו בחצי המדרגות שיעשה הנה הוא תשובת השאלה
|
- Among the properties relating to the sum: all successive numbers, beginning from one, when they are summed from the first to the last, then backwards from the last to the first, such as 1, 2, 3, 4, 3, 2, 1, their sum is equal to the square of the last number.
|
ומהסגלות הנתלות בקבוץ שכל מספרים נמשכים מתחילים מן האחד כאשר קובצו מתחילים מן האחד עד האחרון שבהם ואחרי כן דרך חזרה מן האחרון שבהם אל האחד כמו אחד שנים שלשה ארבעה שלשה שנים אחד הנה מקובצם שוה למרובע המספר האחרון
|
- For the sum of the given example is 16:
|
כי מקובץ מה שהמשלנו בו ששה עשר
|
- This is because the sum of double the terms that precede the last successive term plus the last term is equal the square of the last term.
|
והנה יגיע זה לפי שמקובץ כפל המספרים אשר תחת הנמשכים האחרונים עם אשר במדרגה האחרונה שוה למרובע המספר האחרון
|
- Among the properties relating to the sum: when summing the successive numbers from one, the first sum is one and a half times the last term, the second sum is twice the last term, the third sum is two and a half times the last term, the fourth sum is three times the last term, the fifth sum is three and a half times the last term and so on endlessly.
|
ומהסגלות הנתלות בקבוץ שאתה כאשר תקבץ מספרים נמשכים מן האחד הנה המקובץ הראשון דמיון וחצי המספר האחרון והמקובץ השני כפל המספר האחרון והמקובץ השלישי כפל וחצי המספר האחרון והמקובץ הרביעי שלשה כפלי המספר האחרון והמקובץ החמישי שלשה כפלים וחצי המספר האחרון וכן לבלתי תכלית
|
- Example:
|
המשל בזה אחד ושנים הנה הוא דמיון וחצי השנים
|
|
ואחד ושנים ושלשה הנה הוא כפל השלשה
|
|
ואחד ושנים ושלשה וארבעה הנה הוא כפל וחצי הארבעה
|
|
ואחד ושנים ושלשה וארבעה וחמשה וששה הנה הוא שלשה כפלים וחצי ששה
|
- Also, all the successive numbers, when they are summed together, the first sum is as the consecutive term, the second sum is one and a half times the consecutive term, the third sum is twice the consecutive term and so on endlessly.
|
וגם כן הנה כל המספרים הנמשכים יקובצו זה הקבוץ הנה המקובץ הראשון יהיה כמו המספר הנמשך אליו והמקובץ השני דמיון וחצי מהמספר הנמשך אליו והמקובץ השלישי כפל המספר הנמשך אליו וכמו כן אל בלתי תכלית
|
- Example:
|
והמשל בזה בהאחד והשנים כמו השלשה
|
|
והאחד והשנים והשלשה כמו דמיון וחצי מן הארבעה
|
|
וכאשר תוסיף הארבעה יהיה כפל חמשה
|
|
וכאשר תוסיף חמשה יהיה כפל וחצי ששה וכן אל בלתי תכלית
|
- Among the properties relating to the sum: when summing the successive odds, beginning from one, then summing the successive evens, [beginning] from two, by their numbers, the first sum of the evens is one and a half times the first sum of the odds, the second sum is one and a third times, the third sum is one and a quarter times - each sum exceeds by a part that is denominated by the number of terms.
|
ומהסגלות הנתלות בקבוץ שאתה כאשר תקבץ נפרדים נמשכים מתחילים מן האחד ותקבץ אחריהם זוגות נמשכים מן השנים כמספרם הנה המקובץ הראשון מהזוגות יהיה דמיון וחצי המקובץ הראשון מהנפרדים והמקובץ השני דמיון ושלישיתו והמקובץ השלישי דמיון ורביעיתו ויהיה כל מקובץ יוסיף בחלק נקרא על שם מספר מדרגתו ויהיה מספרו מספר מדרגתו
|
- Example:
|
המשל בזה השנים והארבעה הנה יוסיף על האחד והשלשה החצי
|
|
וכאשר תוסיף בזה ששה ובזה חמשה יהיה זה דמיון ושליש זה
|
|
Types of Numbers
|
|
Returning to the presentation of the properties of the first categorization of the number from the aspect of the quality of its divisibility to equals and unequals, which are the even and the odd.
|
ונשוב עתה אל הבאת סגלות החלוקה הראשונה מהמספר מצד איכות החלקו אל שוים ובלתי שוים והוא הזוג והנפרד
|
What was discussed concerning it in the book of the Elements will also be presented.
|
ועוד נביא מה שדובר בו בספר היסודות
|
The natural successive odds and evens are subject to association acquired from their type:
|
וכבר יפול ביניהם שתוף נקנה מסוגם במה שימשך מהנפרדים והזוגו' המשכות טבעי המשכות מיני המספר
|
The terms exceed by one excess
|
וזה כלו שתהיינה המדרגות עודפות בהעדף אחד
|
- Either by the excess of the natural succession of the types of number, which is one by one.
|
אם העדף ההמשכות הטבעי למיני המספר הנה באחד אחד
|
- Or by the excess of the natural succession of the odds and the evens, which is two by two.
|
ואם העדף הנפרדים והזוגות הנמשכים בטבע הנה בשנים שנים
|
- for every odd number, when one is added to it, it becomes even.
- []
|
לפי שכל נפרד כאשר יתוסף עליו אחד יהיה זוג
|
- When one is further added to it, it becomes odd.
- []
|
אחר כן כשיתוסף עליו אחד אחד יהיה נפרד
|
- Then, when one is added to it, it becomes even.
|
אח"כ כשיתוסף עליו אחד יהיה זוג
|
- Between the odd and the following odd there are two.
|
ויהיה בין הנפרד והנפרד אשר ילוה אליו שנים
|
- Between the even and the following even there are two.
|
ובין הזוג והזוג אשר ילוה אליו שנים
|
- It follows necessarily that every mean of the odd terms in the natural succession and the even terms in this succession is half the sum of the two sides, whichever they are.
|
ויחויב שיהיה כל אמצעי במדרגות הנפרדים אשר על ההמשך הטבעי ומדרגות הזוגות אשר על זה ההמשך כמו חצי מקובץ איזה שתי פאות שתהיינה
|
- Since they are the sides of this mean itself in the natural succession of the numbers.
|
לפי שהן פאות זה האמצעי בעצמו בסדור הטבעי למספר
|
- The sum of every two means is as the sum of every two sides.
|
וכל שני אמצעיים מקובצים כמו כל שתי פאות מקובצות
|
- Since these two means have two sides of the number that falls between them in the succession of the natural numbers, it follows necessarily that their sum is equal to the sum of these two other sides, as explained above.
|
לפי שבאלה השני אמצעיים תהיינה שתי פאות למספר הנופל בסדר המספרים הטבעיים ביניהם והנה יחויב שיהיה שוה מקובצם למקובץ אלה שתי הפאות האחרות כפי מה שקדם באורו
|
- This property does not applied between the successive odds and the successive evens alone, but between all the numbers that are exceeding by equality.
|
ואין זה הענין נוהג בין הנפרדים הנמשכים והזוגות הנמשכי' לבד אבל בין כל המספרים העודפים על השווי
|
- Hence, this property is found also in the succession of the terms of the types of the odd numbers
|
ולזה תמצא זאת הסגלה ג"כ בסדר מדרגות מני הנפרד
|
Thus, this association should be stated before all the properties.
|
והנה זה ההשתתפות ראוי שנאמר אותו קודם הסגלות
|
Now, we will concentrate in mentioning the properties
|
ונתבודד עתה בזכרון הסגלות
|
Odd Number
|
|
Starting with the properties of the odd number
|
ונתחיל בסגלות הנפרד
|
The known and mentioned properties are that it does not consist of evens at all and not from an even number of odd numbers.
- [odd ≠ even × even]
- [odd ≠ even × odd]
|
ונאמר אמנם הסגלות הידועות והנזכרות מאשר הוא לא יתרכב מזוגות כלל ולא מנפרדים במספר זוג
|
There is no number of its type in it, whose remainder is of its type
- [odd − odd ≠ odd]
|
ושלא ימצא בו מסוגו מספר ישאיר מה שאחריו מסוגו
|
There is no number of its parallel type in it, whose remainder is of its parallel type
- [odd − even ≠ even]
|
ושלא ימצא בו מסוג מקבילו מספר ישאיר מה שאחריו מסוג מקבילו
|
What is said about whatever is applied to these properties in the book of the Elements is sufficient.
|
ומה שירוץ מרוצת אלו הסגלות הנה נסתפק במה שנאמר בספר היסודות
|
Its properties that will be discussed are the properties related to the sequence, their being successive by the way of succession
|
ונדבר מסגלותיו סגלות נתלות בסדור היותם נמשכים על דרך ההמשך
|
- Among its properties: its sum by the way of succession, [starting] from the one, is always a square.
|
ומסגלותיו שמקובציו על דרך ההמשך מן האחד יהיה מרובע לעולם
|
- Such as:
|
כמו האחד והשלשה
|
|
ואח"כ האחד והשלשה והחמשה
|
|
ואח"כ האחד והשלשה והחמשה והשבעה
|
- Among its properties: the side of each of these squares is the number of the terms
|
ומסגלותיו שכל מרבע מאלו הנה צלעו מספר המדרגות
|
- Such as:
- the four, which is the sum of two terms and its root is two
|
כמו הארבעה והוא מקובץ שתי המדרגות והנה גדרו שנים
|
- the nine, which is the sum of three terms and its root is three
|
והתשעה והוא מקובץ שלשה מדרגות והנה גדרו שלשה
|
- Among its properties: when wishing to know the value of a number whose position is known, starting from the one - multiplying the number of the term by two, then subtracting one.
-
- For example:
|
ומסגלותיו שאתה כשתרצה לדעת הגעת מספר יפול במדרגה ידועה מן האחד כמו העשירית והאחת עשרה דרך משל וזולת זה הנה תכה מספר המדרגה ותהיה העשירית ומספרה שני עשרה בשנים ויהיו עשרים והנה תגרע מהם אחד ויהיו תשעה עשר והנה הוא מספר המדרגה העשירית
|
- The property of the mean and the two means, with the two sides, is as known.
|
ואמנם ענין האמצעי והשני אמצעיים עם השתי פאות הנה הוא ממה שידעת אותו
|
- Among its properties: each of the units returns every sixth term.
|
ומסגלותיו שכל אחד מן האחדים ישוב בששי ממנו אליו
|
- For example:
-
|
המשל בזה שהאחד ישוב בששי והוא האחד עשר
|
|
ועוד בששי אחר הששי והוא האחד ועשרים
|
-
|
והשלשה ישוב לששי והוא השלשה עשר וכן על הדרך הזה
|
- Among its properties: for every prime odd , when extracting from it the interval, whose value is that number, its end is a composite number that consists of deficient primes.
|
ומסגלותיו שכל נפרד ראשון כאשר תוציא קוו על מספרו יכלה אל מורכב ימשכו אליו ראשונים הם חסרי'
|
- Such as:
- three, for the third from it is nine , which is composite.
|
כמו השלשה כי הנה השלישי ממנו והוא תשעה מורכב
|
- five, for the fifth from it, which is 15 , is composite.
|
והחמשה כי הנה החמישי ממנו והוא חמשה עשר מורכב
|
- Another property: the first of the incomposite numbers, which is three, when extracting from it the first interval of its value, it yields a number that has a root , but afterwards not
|
וסגלה אחרת שהראשון שבמספרים הבלתי מורכבים והוא שלשה יביא כשתוציא קוו הראשון אל נגדר אחר כן לא יביא[2]
|
- And the second [incomposite number], which is five, yields, by the second interval of that value, a number that has a root , but afterwards not
|
והשני והוא החמשה יביא בהקוות השני אל נגדר אצל עשרים וחמשה אח"כ לא יבוא
|
- And so on.
|
ועל הדרך הזה
|
- Another property: the fourth after the first that has a root, which is one , has a root, which is nine , then the eighth after the first that has a root , then the twelfth after the second that has a root , then the sixteenth after the third that has a root , and so on by adding four
|
וסגלה אחרת שהרביעי אחר הנגדר הראשון והוא אחד נגדר והוא תשעה והשמיני אחר הנגדר הראשון והשנים עשר אחר הנגדר השני והששה עשר אחר הנגדר השלישי וכן בתוספת ארבעה ארבעה[3]
|
- For every term and rank, whose value has a root, the product of the root [by itself] is equal to double the number of the rank plus one.
|
וכל בית ומדרגה שתפול בו נגדר הנה תהיה הכאת זה הנגדר שוה לכפל מספר המדרגה מוסף עליו אחד
|
- Because, the first square number is nine, which is in the fourth term of the odd numbers:
|
כי המספר המרובע הראשון הוא תשעה והוא במדרגה הרביעי' מן המספרים הנפרדים וכפל הארבעה שמנה והנה תוסיף עליו אחד
|
- And 25 is in the twelfth term from 3:
|
והבית השנים עשר מהשלשה יפול בו חמשה ועשרים והוא שוה לכפל שנים עשר כשתוסיף עליו אחד
|
When the natural successive odds are set in a square table, properties are seen from the aspect of the shape.
|
וכאשר נניח מהנפרדים הנמשכים בטבע לוח מרובע יראו בו סגלות מצד התמונה
|
Also, when a triangle table is set.
|
וכן כאשר נניח לוח משלש
|
- Starting with a square [table] of five by five:
|
ונתחיל במרובע ונשים אותו חמשה על חמשה
|
9 |
7 |
5 |
3 |
1
|
19 |
17 |
15 |
13 |
11
|
29 |
27 |
25 |
23 |
21
|
39 |
37 |
35 |
33 |
31
|
49 |
47 |
45 |
43 |
41
|
|
ט |
ז |
ה |
ג |
א
|
יט |
יז |
טו |
יג |
יא
|
כט |
כז |
כה |
כג |
כא
|
לט |
לז |
לה |
לג |
לא
|
מט |
מז |
מה |
מג |
מא
|
|
- For every two symmetric diagonals, whether they are the principal diagonals of the diagram or not, the sums of both diagonals are equal.
|
ונאמר שכל שתי וערב ממנו יהיה קטר התמונה או לא יהיה הנה מקובץ שני קטריו הם שוים
|
- For the principal diagonals: the sum of each diagonal in this diagram is 125.
- []
|
אם אשר על הקטר הנה מקובץ כל אחד מהשני קטרים אשר בזאת התמונה קכ"ה
|
- If they are not the principal diagonals, as these two symmetric diagonals:
|
ואם אשר אינם על הקטר הנה כמו השתי וערב אשר בשתי שורות שאחת מהן ג' ט"ו כ"ז והשנית ז' ט"ו כ"ג כי כל אחד משני אלו הקטרים ארבעים וחמשה
|
- The sum of the two extremes of each diagonal is equal to the sum of the two extremes of the corresponding symmetric diagonal.
|
ונמצא מקובץ שתי קצוות שורה כל שתי וערב שוה למקובץ שתי קצוות השורה האחרת
|
- the sum of all the cells in every square equals the 4th power of the number of cells on the side of the square.
|
ונמצא מקובץ בתי כל מרובע בנוי מאלה המספרים על המשכם שוה למרבע מרבע מספר בתי הצלע
|
- For, when one builds a square, whose side is two cells, and these are its numbers:
|
כי אתה כשתבנה מרבע צלעו שני בתים ויהיו מספריו כזה
|
|
|
- The sum is []
|
יהיה מקובץ זה ששה עשר והוא מרבע מרבע שנים
|
- And when its sides are of three cells, such as:
|
וכאשר תהיינה צלעותיו משלשה בתים כזה
|
|
|
- Their sum is: []
|
עד שיהיו מספריו א' ג' ה' ז' ט' י"א י"ג ט"ו י"ז הנה יגיע מקובץ זה לשמנים ואחד והוא מרבע מרבע השלשה
|
- The sum [of the numbers] on the principal diagonal is equal to the cube of the number [of cells on the side of the square]:
|
ונמצא הקטר בכל אלו שוה למעקב זה המספר
|
- For example, in the greater table, whose [side is] five cells, its principal diagonal is: []
|
המשל בזה בלוח הגדול אשר בתיו חמשה הנה קטרו קכ"ה
|
- On the second [table], the principal diagonal is: []
|
ובשני קטרו שמנה
|
- On the third [table], the principal diagonal is: []
|
ובשלישי קטרו כ"ז
|
- And so on.
|
ועל הדרך הזה
|
- When one builds a triangular table, as this diagram:
|
והנה כאשר תבנה מהם תמונה משלשת על זאת הצורה
|
|
Even-Times Odd
|
ואמנם סגלות זוג הנפרד
|
Whatever is known concerning to it, is known in the book of the Elements.
|
הנה כבר נודע בספר היסודות ממנו מה שנודע
|
It is clear from their rule:
|
ונתבאר מכללם
|
- It is divided by an even number only with an odd number, and by an odd number only with an even number.
- [even-times-odd ÷ even = odd; even-times-odd ÷ odd = even]
|
שהוא לא ימנהו זוג אלא במספר נפרד ולא נפרד אלא במספר זוג
|
- Its even part is denominated by a name of an odd number.
|
וחלקו הזוג נקרא בשם הנפרד
|
- Such as:
|
כמו השנים שהם שלישית הששה
|
- Its odd part is denominated by a name of an even number.
|
וחלקו הנפרד נקרא בשם הזוג
|
- Such as:
|
כמו השלשה שהוא חצי הששה
|
- When the first even number, which is 2, is added to it, it yields an even-times-even[-times-odd] number.
|
ושתוספת הזוג הראשון והוא השנים עליו יוציא זוג הזוג[13]
|
- Know that its production is from the products of the successive odd numbers by 2.
|
ודע שהתילדותו מכפל הנפרדים הנמשכים בשנים
|
- The difference between each term and the successive term is double the difference between the natural odd numbers.
|
והנה תדע מזה שהנופל בין מדרגה ובין המדרגה הנמשכת אליה כפל הנופל אשר היה בנפרדים הטבעיים
|
- The excess of its terms is four.
|
ויהיה העדף מדרגותיו בארבעה ארבעה
|
- There is none that has a square root among them, nor a cube.
|
ושהוא אין נגדר בו ולא מעקב
|
- Since, for every one that has a square root and every cube: if it is an odd number, it is divided by an odd number with an odd number; if it is an even number, it is divided by an even number with an even number.
|
כי כל נגדר וכל מעקב אם נפרד ימנה בנפרד במספר נפרד ואם זוג ימנה בזוג במספר זוג
|
- This is already known, as the excess is four.
|
וכבר ידעת זה לפי שהיה ההעדף בארבעה ארבעה
|
- The beginning either from 2, or from 6, as the property will be explained.
|
וההתחלה אם מהשנים ואם מהששה כפי מה שיתבאר הענין בו
|
|
והשנים כאשר נוסיף עליהם ארבעה יהיו ששה
|
|
וכאשר נוסיף על הששה ארבעה יהיו עשרה
|
|
וכאשר נוסיף עליהם ארבעה יהיו ארבעה עשר
|
|
וכאשר נוסיף עליהם ארבעה יהיו שמנה עשר
|
|
וכאשר נוסיף עליהם ארבעה יהיו שנים ועשרים
|
- Hence, returning to 2, recurring cyclically.
|
והנה שבנו אל השנים חוזרים בסבוב
|
- It follows necessarily that there is one cycle that repeats in the others and their units are similar to the units of the first cycle [i.e. 2, 6, 0, 4, 8]
|
יחויב שיהיה סבוב אחד האחרים זולת אלו ויחויב שיהיה כל דומה אל הראשון באחדים או גלגל הנקרא ציפרי
|
- When starting from 6, which has a third [= divisible by 3] that is denominated by three, the third successive term after it, which is 18, has a third [= divisible by 3], and the third successive term after 18, which is 30, has a third, and so on endlessly.
- [→ are even-times-odd numbers divisible by 3]
|
וכאשר תשים התחלת המדרגות מהששה והששה להם שליש והם הנקראים על שם שלשה הנה כאשר תתחיל אחר הששה תמצא לשלישי אחריו והוא שמנה עשר שליש אמתי ולשלישי כאשר תתחיל אחר השמנה עשר והוא השלשים שליש אמתי ועל הדרך הזה אל בלתי תכלית
|
- The successive term after 6 is 10 and its part is denominated by the successive odd after 3, which is 5, for 10 has a fifth [= divisible by 5], hence, when starting from 10, the fifth successive term after it has a fifth [= divisible by 5], and so on as much as one wishes.
- [→ are even-times-odd numbers divisible by 5]
|
ואחר הששה העשרה והחלק שלהם נקרא בשם הנפרד אשר אחר השלשה והוא החמשה כי לעשרה חומש אמתי והנה כאשר תתחיל אחר העשרה תמצא הנגזר לו השם מזה המספר והוא החמישי לו חומש אמתי ועל הדרך הזה עד מה שתרצה
|
- The successive term after 10 is 14 and its part is denominated by the successive odd after 5, for it has a seventh [= divisible by 7], hence, the seventh successive term after it is found [divisible by 7], and so on.
- [→ are even-times-odd numbers divisible by 7]
|
והמספר אשר אחר העשרה הוא הארבעה עשר וחלקו נקרא בשם הנפרד הנמשך אל החמשה כי הנה לו שביעית והנה נמצא השביעי כאשר תתחיל אחריו על הדרך הזה
|
- Among the properties of these terms: the sum of two, which is the first even-times-odd number, with every term that is denominated by a square number, yields a square number.
|
ומסגלת אלו המדרגו' שמקובץ השנים והוא הראשון שבזוג הנפרד עם כל מדרגה תהיה נקראת על שם מספר מרובע יוציא מספר מרבע
|
- Such as:
|
כמו קבוצם עם הרביעי מהם והוא ארבעה עשר
|
|
ועם התשיעי מהם והוא ארבעה ושלשים
|
- Also, the successive term after two, which is six, and it is the second even-times-odd number, when it is summed with every term, beginning from one, that is denominated by a square number, the sum is a square number.
|
והנמשך אל שנים והוא הששה והוא זוג הנפרד השני כאשר יקובץ אל מספר כל מדרגה מתחלת מן האחד שתהיה נקראת על שם מספר מרבע הנה יהיה המקובץ מרבע
|
- Such as:
|
כמו הששה עם הרביעי והוא עשרה
|
|
ועם התשיעי והוא שלשים
|
- The product of the name of every term by four, when the first number is subtracted from it, is the value of that term.
|
ומזה שהכאת הנקרא בשם כל מדרגה בארבעה יהיה כאשר תגרע ממנו המספר הראשון יהיה מספר אותה המדרגה
|
- For instance:
|
המשל בזה שהבית הרביעי נקרא בשם ארבעה וכאשר נכפל בארבעה יהיה ששה עשר תפיל מהם המספר הראשון והוא שנים הנה יהיה ארבעה עשר
|
- It can be reversed by saying that every term of them, when two is added to it, then divided by four, the result is the number of its term from the first.
|
וכבר אפשר לך שתהפך זה ותאמר שכל מספר מהם כאשר תוסיף עליו שנים ותחלק על ארבעה הנה מה שיצא הוא מספר מדרגתו מן הראשון
|
- Double the product of the number of the terms by itself is equal to the sum of the terms.
|
ומזה שכפל הכאת מספר המדרגות בעצמם שוה למקובץ מספרם
|
- For four terms:
|
והנה תהיינה המדרגות ארבעה וכפל הכאתם בעצמם שנים ושלשים והנה זה מקובץ שנים ששה עשרה ארבעה עשר
|
- The sum of the first and the second is a cube, 8, [], and its term is already known, also the cube of the cube and so on [??]
|
ומזה שמקובץ הראשון והשני מעקב ח' ואתה תדענו ותדע מדרגתו ממה שכבר ידעת ועוד מעקב מעקבו ועל הדרך הזה[14]
|
- Constructing a square [table] of six by six from the even-times-odd numbers
|
והנה נבנה מזוג הנפרד הנמשכים מרבע ששה בששה
|
22 |
18 |
14 |
10 |
6 |
2
|
46 |
42 |
38 |
34 |
30 |
26
|
70 |
66 |
62 |
58 |
54 |
50
|
94 |
90 |
86 |
82 |
78 |
74
|
118 |
114 |
110 |
106 |
102 |
98
|
142 |
138 |
134 |
130 |
126 |
122
|
|
כב |
יח |
יד |
י |
ו |
ב
|
מו |
מב |
לח |
לד |
ל |
כו
|
ע |
סו |
סב |
נח |
נד |
נ
|
צד |
צ |
פו |
פב |
עח |
עד
|
קיח |
קיד |
קי |
קו |
קב |
צח
|
קמב |
קלח |
קלד |
קל |
קכו |
קכב
|
|
- Among the properties of this square table: the units of the beginning of each row breadthwise are the same as the units of its end.
|
ומסגלות זה הלוח המרבע שאחדי ראשית התחלת כל שורה ברוחב כמו אחדי הסוף
|
- If there is a zero in one of [the extremes], there is a zero in the other [extreme] as well.
|
ואם יהיה באחד מהם גלגל הנקרא ספרא הנה באחר גלגל גם כן
|
- the sum of the two extremes on the principal diagonal is equal to the sum of the two extremes on the other principal diagonal.
|
ומהם שמקובץ שני קצוות הקטר האחר שוה למקובץ שני קצות הקטר האחר
|
- Such as:
|
כמו ב' עם קמ"ב שהם שני קצות הקטר וכ"ב עם קכ"ב והם קצות הקטר האחר
|
- The sum of the extremes on the principal diagonal always has a root.
|
ומהם שמקובץ קצות הקטר נגדר לעולם
|
- The sum of two numbers at the same distance from the two extremes on the principal diagonal is equal to the sum of the two extremes on the principal diagonal, and therefore it also has a root.
|
ומהם שכל שני מספרים מרחקם משני קצות הקטר מרחק אחד הנה מקובצם שוה למקובץ שתי קצות הקטר והוא לזה נגדר גם כן
|
- The excess of each [consecutive] line over the beginning of the [preceding] line is the same.
|
ומזה שתוספת כל שורה על התחלת זאת השורה אחד
|
- For the excess of [46 over 22] is as the excess of [70 over 46]:
|
כי תוספת כ"ב על מ"ו כתוספת מ"ו על ע'
|
Tables of Ratios
|
|
We should elaborate on this as well as establish the relations of the tens [?] by tens and extract them, but we will be satisfied with this and mention indications from the aspect of the tables with which these are associated.
|
ולנו שנוסיף בזה ונישב ג"כ התיחסות הכלל בכלל ונוציא אותו אבל אנחנו נסתפק על זה ונזכור רמזים על צד הלוחות ישתתפו בהם אלו
|
- Setting a table of two columns
|
והנה מזה שאנחנו כאשר נעשה לוח משתי שורות
|
- In one of them the successive odds, starting from five and ending at twenty-one.
|
אחת מהן ימשכו בה הנפרדים הנמשכים מתחילים מן החמשה ויעמדו אצל אחד ועשרים
|
- In the second the successive numbers, starting from three and ending at eleven.
|
והשנית ימשכו בה מספרים מתחילים משלשה ויעמדו אצל אחד עשר
|
- From what is between them, ratios will be explained:
|
ויתבאר לנו שבמה שבין אלו יחסים
|
3 |
5
|
4 |
7
|
5 |
9
|
6 |
11
|
7 |
13
|
8 |
15
|
9 |
17
|
10 |
19
|
11 |
21
|
|
ג |
ה
|
ד |
ז
|
ה |
ט
|
ו |
יא
|
ז |
יג
|
ח |
טו
|
ט |
יז
|
י |
יט
|
יא |
כא
|
|
- Observing what is in each rubric of the first column related to its corresponding in the other column:
|
וכאשר נבחין מה שבכל בית מהלוח הראשון מצורף לבן גילו מהלוח האחר
|
- It is in the superbitertian ratio
|
הנה יהיה על יחס הדמיון ושתי שלישיות
|
- Then the supertriquartan ratio
|
אח"כ הדמיון ושלשה רביעיות
|
- Then the superquadriquintan ratio
|
אח"כ הדמיון וארבעה חמישיות
|
- And so on.
|
ועל הדרך הזה
|
- Observing the sequence of what is in the first column: they are in the absolute superbipartient ratio.
|
וכאשר נבחין סדור מה שבלוח הראשון יהיו על יחס הדמיון ושני חלקים הגמור[30]
|
- Observing the sequence of what is in the second column: they are in the superparticular ratio.
|
וכאשר נבחין סדור מה שבלוח השני יהיו על יחס המוסיף חלק[31]
|
- When placing instead of the second [column], starting from three, another [column], starting from two and following the sequence of the natural numbers, the ratio of the first rubric in the first column to its corresponding in the second [column] is the double superparticular ratio.
|
וכאשר נניח תמורת הבית השני המתחיל מן הג' בית אחר מתחיל מן הב' וילך על משך המספרים אשר בטבע יהיה יחס הבית הראשון מהשורה הראשונה לבן גילו מן השנית על יחס שני דמיונים והחלק
|
We should extract from this the tables of the other remaining ratios, since the first column is shared by all the ratios.
|
ולנו שנוציא מזה הלוחות לשאר היחסים הנשארים עם היות שהלוח הראשון[32] ישתתף לכל היחסי'
|
2 |
5
|
3 |
7
|
4 |
9
|
5 |
11
|
6 |
13
|
7 |
15
|
8 |
17
|
9 |
19
|
10 |
21
|
|
ב |
ה
|
ג |
ז
|
ד |
ט
|
ה |
יא
|
ו |
יג
|
ז |
טו
|
ח |
יז
|
ט |
יט
|
י |
כא
|
|
- []:The superparticular ratio is resulted, as already known, from the third and second columns.
|
ויצא אלינו יחס הדמיון והחלק ממה שכבר ידעת מהטור השלישי והשני
|
- The superbipartient ratios:
|
ויחס הדמיון ושני חלקים
|
- []: The superbitertian ratio from the fifth and the third columns.
|
מהטור החמישי והשלישי והוא הדמיון ושתי שלישיות
|
- []: The superbiquartan ratio from the sixth and the fourth columns.
|
ומן הטור הששי והרביעי והוא אל הדמיון ושני רביעיות
|
- []: The superbiquintan ratio from the seventh and the fifth columns.
|
ומהטור השביעי והחמישי והוא אל הדמיון ושתי חמישיות
|
- And so on.
|
ועל הדרך הזה
|
- [The supertripartient ratios:]
|
|
- []: From the seventh and the fourth columns = the supertriquartan ratio.
|
ויצא אלינו מן הלוח הטור השביעי והרביעי בהנחת שני טורים יחס הדמיון ושלשה רביעיות
|
- []: From the eighth and the fifth columns - the supertriquintan ratio.
|
ומן הטור השמיני והחמישי בהנחת שני טורים יחס הדמיון ושלשה חמישיות
|
- And so on.
|
ועל הדרך הזה
|
- [The superquadripartient ratios:]
|
|
- []: From the ninth and the fifth columns - the superquadriquintan ratio.
|
ויצא אלינו מן הלוח התשיעי והחמישי בהנחת שלשה טורים יחס הדמיון וארבעה חמישיות
|
- []: From the tenth and the sixth columns - the superquadrisextan ratio.
|
ומן הטור העשירי והששי יחס הדמיון וארבעה ששיות
|
- According to this way, the double superparticular ratios are also extracted from this table:
|
ועל הדרך הזה יצא לנו יחס השני דמיונים וחלק מזה הלוח ג"כ
|
- []: The first of them, the double sesquialter ratio, from the fifth and the second columns.
|
אם הראשון שבהם והנה הוא יחס השני דמיונים והחצי בהנחת שני טורים מהטור החמישי והטור השני
|
- []: The second, the double sesquitertian ratio, from the seventh and the third columns.
|
ואם השני והוא יחס שני דמיונים ושליש הנה מהטור השביעי והשלישי כאשר תניח שלשה
|
- []: The third, the double sesquiquartan ratio, from the ninth and the fourth columns.
|
ואם השלישי והוא יחס השני דמיונים ורביע מהטור התשיעי והרביעי כאשר תניח ארבעה
|
- The double superbipartient ratios:
|
ויצא לנו יחס השני דמיוני' והשני חלקים
|
- []: The double superbitertian [ratio], from the eighth and the third [columns].
|
אם השני שלישיות הנה מהשמיני והשלישי
|
- []: The double superbiquartan [ratio], from the tenth and the fourth [columns].
|
והשני רביעיו' מהעשירי והרביעי
|
- The [double] supertripartient ratios and the rest of the ratios are extracted when conducting in the way that was established.
|
ויצא לנו יחס הדמיון ושלשה חלקים ושאר היחסים כאשר נתנהג בדרך אשר כוננו אליה
|
Producing the Ratios from Equality
|
|
The ancients referred to the method of production the ratios from equality and the extraction of the different ratios from the referred ratios.
|
וכבר רמזו הקדמוני' אל דרך התילד משווי היחסים והביא אל היחסים המתחלפים מהיחסי' הרמוז אליהם
|
Which is, that whichever equal numbers, out of which three will be arranged, all ratios can be produced from them by the method employed with them:
|
והיא כי איזה מספרים שוים יסודרו מהם שלשה אפשר שיתילדו היחסים כלם מהם בדרך נעשה בהם
|
- A table with three numbers, then three other number, three by three.
|
והנה יהיה לוח בו שלשה מספרים אח"כ שלשה מספרים אחרים ויהיו שלשה שלשה
|
- They are multiplied for examination and figurative illustration for the experience.
|
ויתרבו לבחינה וההרחבה בנסיון
|
- It is joined breadthwise by another table divided similarly.
|
וימשך אליו ברוחב לוח אחר נחלק בחלקיו
|
4 |
2 |
1 |
|
1 |
1 |
1
|
8 |
4 |
2 |
2 |
2 |
2
|
9 |
6 |
3 |
3 |
3 |
3
|
16 |
8 |
4 |
4 |
4 |
4
|
|
ד |
ב |
א |
|
א |
א |
א
|
ח |
ד |
ב |
ב |
ב |
ב
|
ט |
ו |
ג |
ג |
ג |
ג
|
יו |
ח |
ד |
ד |
ד |
ד
|
|
- Taking the first and placing it in the first rubric of each line breadthwise []
|
ונאמר שאנחנו כאשר נקח הראשון ונניחהו בבית מכל טור ברחב על שהוא ראשון
|
- Summing the first and the second and placing the [sum] in the second rubric of the second table, so there is 2 in the line of the units []
|
אח"כ נחבר הראשון והשני ונסדר אותו בבית שני מהלוח השני יהיה מטור האחדים שנים
|
- Summing the first, the third and double the second and placing the [sum] in the third rubric, so there is 4 in the line of the units []
|
אח"כ נחבר הראשון והשלישי וכפל השני ונסדר אותו בבית השלישי ממנו ויהיה מטור האחדים ארבעה
|
- Placing the second rubric as a basis []
|
אח"כ נשים הבית השני שרש
|
?
|
ונחבר ממנו זה החבור ונעתיק אותו אל הבית השלישי זה ההעתק
|
The additions of these rubrics proceed continually, so they are four lengthwise.
|
וילך בהתמדה התוספת הזה באלה הבתים והנה יהיו ארבעה בארך
|
If happened first that the ratio of every three numbers on one line is a continuous ratio.
|
קרה מזה ראשונה שיהיה יחס כל שלשה מספרים בשורה אחת יחס מתדבק
|
The required ratios are produced from them.
|
ויתילדו מהם מהיחסים הדרושים
|
- First the multiple ratios:
|
ראשונה יחסי הכפולים
|
- []: what is on the second row is in the double ratio.
|
ונמצא מה שבבית השני על יחסי השני דמיונים
|
- []: what is on the third row is in the triple ratio.
|
ומה שבבית השלישי על יחסי השלשה כפלים
|
- []: what is on the fourth row is in the quadruple ratio.
|
ומה שבבית הרביעי על יחסי הארבעה כפלים
|
- It goes one endlessly.
|
וילך זה בהתמדה עד אין תכלית
|
- []: the numbers that are on the third row are in the sesquialter ratio to what is on the second row.
|
וקרה שהיה מספר מה [שבבית השלישי על יחס המוסיף חצי למה] שבבית השני
|
- []: what is on the fourth row to what is on the third row are in the sesquitertian ratio.
|
ומה שבבית הרביעי על יחס המוסיף שליש למה שבבית השלישי
|
- And so on.
|
ועל הדרך הזה
|
- []: what is in the second rubric of the second row to what is in the first rubric is in the quadruple ratio.
|
ומה שבבית השני מהשורה השנית על יחס ארבעה כפלים למה שבבית הראשון[33]
|
- []: what is in the third rubric to what is in the second rubric is in the double sesquiquartan ratio.
|
ומה שבבית השלישי על יחס שני דמיונים ורביע למה שבבית השני
|
- []: what is in the fourth rubric to what is in the third rubric is in the superseptinona ratio.
|
ומה שבבית הרביעי על יחס דמיון ושבעה תשיעיות למה שבבית השלישי
|
?
|
לא יהיה זה סדור
|
When wanting to add to the diagram other ratios instead of the diagram of the multiple ratios: replacing the third column with the first and the first with the third, so the middle remains in its place.
|
וכאשר נרצה להוסיף לציור היחסים האחרים תמורת ציורנו ליחסי הכפלים נהפוך השורה השנית[34] באורך עד שיפול הראשון השלישי בראשון והראשון בשלישי וישאר האמצעי על ענינו
|
- Taking the first [after switching C_1 with C_3] and placing it first on the third [table] []
|
וכאשר נקח לחבר החבור הנזכר מזה המקום בשנקח הראשון אח"כ נעתיקנו ראשונה בשורה השלישית ויהיה ארבעה
|
- Summing the first and the second and placing the [sum] in the third [table] []
|
אח"כ נחבר הראשון והשני ונעתיק אותו אל השורה השלישית ויהיה ששה
|
- Summing the first, which is 4, the third, which is 1, and double the second, which is 4, and placing the [sum] in the third rubric []
|
אח"כ נחבר הראשון והוא ארבעה והשלישי והוא אחד וכפל השני והוא ארבעה ונעתיק אותו אל הבית השלישי והנה יהיה תשעה
|
- The numbers of the line follow the sesquialter ratio, they are produced from the double ratio, and the are both named after the two.
|
וימשכו מספרי השורה על יחס המוסיף חצי וכבר התילדו מיחס הכפל והם הנקראים יחד על שם השנים
|
- When this procedure is applied on the line of the triple ratio lengthwise the result are three numbers in the sesquitertian ratio, for both are named after the three.
|
וכאשר נעשה זה המעשה בשורה אשר ברחב אשר ליחס השלשה כפלים יצאו לך שלשה מספרים על יחס המוסיף שליש כי שניהם נקראים בשם השלשה
|
- The same for the fourth line, for it will produce the sesquiquartan ratio.
|
וכן הענין בטור הרביעי כי הוא יוציא יחסי המוסיף רביעית
|
- When the setting of the numbers in sesquialter ratio is reversed, the double sesquialter ratio is produced.
|
וכאשר תהפך הנחת מספרי המוסיף חצי יולד לך יחס הכפל וחצי
|
- And the double sesquitertian ratio [is produced] from the sesquitertian ratio.
|
ומהמוסיף שליש יחס הכפל ושליש
|
When reversing the numbers of the superparticular ratio and applying the known procedure, the rest of the ratios are produced, and they never cease to be produced from each other endlessly, until the production of all of them from equality is revealed.
|
וכאשר תהפך מספרי המוסיף חלק ותנהג המנהג הידוע יצאו לך שאר היחסים ולא יסורו מלצאת לך קצתם מקצת אל בלתי תכלית עד שיתגלה התילדות כל אלו מיחס השווי
|
Reducing the Ratios to Equality
|
|
One can reverse it and find that all the other ratios are reduced to equality.
|
ובידך שתהפך ותמצא שאר היחסים כלם ישובו אל יחס השווי
|
The procedure:
- Assuming three numbers in a successive ratio.
|
המשל בזה שאתה כאשר תניח מספרים ג' על יחס נמשך
|
- Keeping the smaller as it is [].
|
ותשמור הקטן בעניינו
|
- Subtracting it from the mean and setting the remainder as a mean term [].
|
אח"כ נגרע אותו מן האמצעי ותשים מה שנשאר גבול אמצעי
|
- Subtracting the smaller and double the second from the greater and setting the remainder as a third term [].
|
אח"כ תשליך אותו מהגדול כמו הקטן ודמיון כפל השני האמצעי ותשים מה שנשאר גבול שלישי
|
One finds a continuous ratio.
|
תמצא יחס מתדבק
|
Apply this procedure on these numbers and terms and another ratio will be produced.
|
אחר כן תעשה באלה המספרים והגבולים זה הפעל ויצא לך יחס אחר
|
According to this way until reaching the equality.
|
ועל הדרך הזה עד שיביא אותך אל יחס השווי
|
- For example: the numbers are first in the double superbitertian ratio, such as
|
דמיון זה שיהיו המספרים ראשונה על יחס שני דמיונים ושתי שלישיות כמו ט' וכ"ד וס"ד
|
|
והנה תשמור ט'
|
|
ותפיל אותם מכ"ד ותשים מה שנשאר והוא ט"ו גבול שני
|
|
והנה תקח כפלו עם ט' ותפיל אותם מס"ד וישארו לך כ"ה והנה תשים אותם שלישי
|
- The result are succesive numbers [] in the superbitertian ratio.
|
יצאו לך מספרים נמשכים על יחס המוסיף שני שלישים
|
- Proceeding with [these numbers ] by this procedure, and the result are , which are successive numbers in the sesquialter ratio.
|
אח"כ תעשה זה המעשה במה שאצלך ויצאו לך ט' וו' וד' והם מספרים נמשכים על יחס המוסיף חצי
|
- Proceeding with these numbers [] by this procedure, and the result are , which are in the double ratio.
|
אח"כ תעשה זה המעשה באלה המספרים ויצאו לד' ב' א' וזה על יחס הכפל
|
- Proceeding with this procedure, and the result are , restored to equality.
|
אח"כ כשתעשה זה המעשה יצאו לך א' וא' ואחד וחזר אל יחס השווי
|
According to this property, when setting the triple ratio, the quadruple ratio and the other ratios that are not mentioned - reducing them to equality by reversing the method by which they were produced.
|
ובזה הוא הענין כאשר תשים יחס הג' כפלים והד' כפלים ושאר היחסים אשר לא נזכרו התכה בהפך להשיב אותם על יחס השווי מהדרך אשר ממנו הרכבו
|
Composing a Ratio from Two Ratios
|
|
Moving on to the composition of a ratio from two ratios.
|
ונעתק עתה בחבור יחס במספרים משני יחסים
|
Prefacing a general introduction enough for examining the property in each ratio, which is that every particular example brought for the composition of a ratio from two ratios, the ratios are already found in this section by a certain description and this rule is possible for all numbers in these ratios.
|
ונקדים לזה הקדמה כוללת יספיק לנו ממנה בחינת הענין ביחס יחס והיא שכל משל חלקי נביא לחבור יחס במספרים משני יחסים הנה כבר נמצא היחסים בזה החלק על תאר מה והנה זה כלל עובר בכל מספרים יהיו על אלו היחסים
|
- For example: let
|
ויהיה א"ב על דרך משל ד' ויהיה א"ג ב' ויהיה א"ד ג'
|
- AB : AD = sesquitertian ratio
|
ויהיה לא"ב אל א"ד יחס והוא יחס המוסיף שליש
|
- AD : AG = sesquialter ratio
|
ויהיה לא"ד אל א"ג יחס והוא יחס המוסיף חצי
|
- AB : AG = double ratio, which undoubtedly consists of both these ratio.
|
ולא"ב אל א"ג יחס והוא יחס הכפל והוא מחבר בלי ספק משני אלו היחסים
|
- Proposition: for every sesquialter ratio, when a sesquitertian ratio is added to it, the sum is the same result [= double ratio]; and every double ratio bears the division and separation into these to ratios.
|
הנה אומר שכל יחס המוסיף חצי יצטרף אליו יחס המוסיף שליש יהיה המקובץ מה שתתקבץ הנה בעינו וכל יחס הכפל הנה יסבול שיחלק לאלו השני יחסים ויפרד אליהם
|
- For, if not:
|
שאם לא
|
- Let:
- HC : HZ = sesquialter ratio
|
הנה יהיה יחס ה"ח לה"ז יחס המוסיף חצי
|
- HW : HC = sesquitertian ratio
|
ויחס ה"ו לה"ח יחס המוסיף שליש
|
- → [supposition:] HW : HZ = double ratio
|
והנה אומר שיחס ה"ו לה"ז יחס הכפל
|
- [proof:]
|
כי אתה יודיע שכאשר נחלק הנה ירצה הבדלנו יחס ב"ד ו"ח אל א"ד ה"ח א'
|
- by distinction: AG : HZ = GD : ZC
|
ובהבדל יחס א"ג ה"ז אל ג"ד ז"ח א'
|
- by equality: BD : DG = WC : CZ
|
והנה בשווי יחס ב"ד ד"ג כמו יחס ו"ח ח"ז
|
- by composition: BG : DG = WZ : CZ
|
ויהיה בהרכבה יחס כל ב"ג אל ד"ג וכל ו"ז אל ח"ז א'
|
- DG : GA = CZ : ZH
|
אמנם יחס ד"ג ג"א כמו ח"ז ז"ה
|
- by equality: BG : GA = WZ : ZH
|
הנה בדרך השווי יחס ב"ג ג"א כיחס ו"ז ז"ה
|
- by expansion: AB : AG = HW : ZH
|
הנה בדרך ההרחבה יחס א"ב א"ג הוא יחס ה"ו וז"ה
|
Also for the supposition of the compound ratio, it is as it is for this part or for whichever ratios.
|
וגם כן כאשר תהיה ההנחה היחס המורכבת הנה הוא כאשר היה בזה החלק וביחסים כמו שהיה
|
- Setting whichever two numbers
|
אח"כ נביא איזה שני מספרים שיהיו
|
|
והנה יהיו ה"ז ה"ו ויהיו על יחס הכפל
|
- → [supposition:] The sesquialter ratio is between Z an C
|
הנה נאמר שיחס המוסיף חצי יפול בין ז' וח'
|
- [proof:]
- If not, it is external, such as Z : T
|
שאם לא יפול מחוץ כמו ז' ט'
|
- When attaching to them the other ratio, such as T : W, the primary compound ratio is restored.
|
והנה כאשר נצרף אליהם היחס האחר כמו ט"ו ישוב היחס המורכב הראשון
|
- → HW : HZ = HW : HC
|
ויהיה אז יחס ה"ו ה"ז כמו יחס ה"ו ה"ח כפי מה שבארנו
|
- Hence, what is greater than HW is as HW [→ contradiction]
|
והיה מה שהוא יותר גדול מן ה"ו כמו ה"ו
|
- → It is interior, such as C
|
והנה א"כ יפול מבפנים כמו ח'
|
?
|
ונאמר שיחס ה"ו ה"ח הוא היחס האחר שאם לא הנה יפול ה"ח עם ה"ב או ה"ח או עם ה"ט ויקרה הבטל הנזכר
|
We think that we brought a partial proof, as we have mentioned the sesquialter, the sesquitertian and the double ratio, but you should know that this is a general proof.
|
והלא נחשוב שאנחנו הבאנו מופת חלקי לזכרנו החצי והשליש ויחס הכפל אבל ראוי שתדע שזה המופת כללי
|
We brought the example to give the meaning, else you can say that the two numbers AB and AG are two numbers having a certain ratio between them.
|
ואמנם הבאנו משל לתת המובן שאם לא הנה לך שתאמר ששני מספרי א"ב א"ג שני מספרים חלקים וביניהם יחס מה
|
Thus, in this example two ratios AB : AD and AD : AG, were joined into whichever ratio it will be.
|
וככה חוברנו בזה המשל משני יחסים א"ב א"ד וא"ד א"ג איזה יחס היה
|
?
|
והנה אם נפל מספר ביניהם קטן מאחד מהם וגדול מאחר אח"כ במופת על הצד הכולל מזולת רמז אל שינוי היחס
|
This explanation is enough for endeavoring to confirm the proof of the composition of a ratio from two ratios by numbers as found in the teaching of music after this section.
|
הנה זה הביאור יספיק ממנו ההשתדלות בקיום המופת על חבור יחס משני יחסים במספרים כאשר נמצא המשלים יוציאו אליו השני יחסים בלמודינו המוסיקי אחר זה האופן
|
But, we will endeavor in special explanations [to demonstrate] which ratios are as principals for the other ratios.
|
ואבל אנחנו נשתדל בבאורים מיוחדים ליחס מה הם כמו ראשים לשאר היחסים
|
- Proposition: the triple ratio [AD : AB] is composed from the double ratio and the sesquialter ratio.
|
מזה שאנחנו נאמר שיחס הכפל ויחס המוסיף חצי יחובר מהם יחס הג' דימיונים א"ב
|
- The proof:
|
מופת זה
|
|
שא"ג יכפל א"ב
|
- BG = AB = ½AG
|
הנה ב"ג כמו א"ב הנה הוא חצי א"ג
|
|
אמנם ג"ד חצי א"ג
|
- AB = BG = GD
|
הנה א"ב ב"ג ג"ד שוים קצתם לקצת
|
|
והנה יהיה כל א"ד ג' דמיוני א"ב
|
|
ואם יהיה ג"ד שליש א"ג
|
- Then AD = [2⅔]AB
|
הנה א"ד כפל ושליש א"ב
|
- [The proof:] Dividing AG into three segments on H and Z.
|
והנה נחלק א"ג אל שלשה חלקים על ה' וז'
|
|
והנה יהיה א"ה כמו ג"ד והוא שליש א"ג אשר הוא כפל א"ב
|
- → ½AH = ⅓AB
|
הנה חצי א"ה שליש א"ב
|
- → AD = AG + GD = 2AB + ⅓(2AB)
|
הנה א"ד כמו כפל א"ב רצו' א"ג וכמו שלישית רצו' ג"ד
|
- If AG : AB = sesquitertian ratio
|
ואם היה יחס א"ג א"ב יחס המוסיף שליש
|
- Then AD : AB = double ratio
|
הנה יחס א"ד א"ב יחס הכפל
|
- [The proof:] Dividing AB into two segments on H.
|
והנה נחלק א"ב בשני חלקים על ה'
|
|
ויהיה א"ה כמו ב"ג
|
- AH = HB = BG
|
ויהיו חלקי א"ה ה"ב ב"ג שוים והם ג'
|
- GD = one of the three segments of AG
|
וג"ד כמו א' מג' חלקי א"ג
|
- the four segments are equal [AH = HB = BG = DG]
|
הנה החלקים הד' שוים
|
- → BD = AB
|
הנה כלל ב"ד כמו כלל א"ב
|
- → the excess of AD over AB is the same [i.e. AD = 2AB]
|
והנה תוספת א"ד על א"ב בדמיון
|
- If AG : AB = sesquitertian ratio
|
ואם היה יחס א"ג א"ב יחס המוסיף שליש
|
- And AD : AG = sesquioctavian ratio
|
ויחס א"ד א"ג יחס המוסיף שמינית
|
- Then AD : AB = sesquialter ratio
|
הנה יחס א"ד א"ב יחס המוסיף חצי
|
- [The proof:] Dividing AB into thirds on Z and H.
|
והנה נחלק א"ב לשלישיותיו על ז' וה'
|
- AZ = ZH = HB = BG
|
ויהיו חלקי א"ז ז"ה ה"ב ב"ג שוים והם ד' חלקים
|
- half of each is ⅛AG = GD
|
וחצי כל אחד מהם הוא שמינית א"ג והוא שוה לג"ד
|
- BD = 3GD
|
והנה יהיה ב"ד שלשה דמיוני ג"ד
|
- AB = 6GD
|
וא"ב ששה דמיוני ג"ד
|
- → [AB : BD] is sesquialter ratio
|
והוא יחס דמיון וחצי
|
- BD : DG = AB : BG
|
ויחס ב"ד ד"ג הוא יחס א"ב ב"ג
|
- by conversion: BD : AB = DG : BG
|
ובתמורה יחס ב"ד א"ב יחס ד"ג ב"ג
|
- DG = ½BG
|
וד"ג חצי ב"ג
|
- → BD = ½AB
|
הנה ב"ד חצי א"ב
|
- → AD : AB = sesquialter ratio
|
הנה א"ד א"ב יחס דמיון וחצי
|
- If AG : AB = sesquiquartan ratio
|
וכאשר היה יחס א"ג א"ב יחס דמיון ורביע
|
- And AD : AG = sesquiquintan ratio
|
ויחס א"ד א"ג דמיון וחומש
|
- Then AD : AB = sesquialter ratio
|
הנה יחס א"ד א"ב יחד דמיון וחצי
|
- [The proof:] AB is divided into quarters, each segment is the same as BG, so that the five segments are equal and BD = ½AB.
|
לפי שא"ב כאשר יתחלק ברביעיות היה כל חלק כמו ב"ג והיו החלקים חמשה שוים ויהיה ב"ד כמו חצי א"ב
|
- If AG : AB = sesquiquintan ratio
|
וכאשר היה יחס א"ג א"ב יחס דמיון וחומש
|
- And AD : AG = sesquisextan ratio
|
ויחס א"ד א"ג יחס דמיון וששית
|
- Then AD : AB = superbiquintan ratio
|
הנה יחס א"ד א"ב יחס דמיון ושתי חמשיות
|
- This is clear when AB is divided into five segments and what was done is applied.
|
ויתבאר לך זה כשנחלק א"ב לה' חלקים ונעשה מה שעשינו
|
Therefore, it is clear that:
- The composed from the sesquisextan ratio [] and the sesquiseptan ratio [] is the sesquitertian ratio []
|
ויתבאר לך מזה שיחס המחובר מדמיון וששית ודמיון ושביעית הוא יחס דמיון ושליש
|
- The composed from the sesquiseptan ratio [] and the sesquioctavian ratio [] is the superbiseptan ratio []
|
והמחובר מדמיון ושביעית ודמיון והשמינית הוא יחס דמיון ושתי שביעיות
|
- The composed from the sesquioctavian ratio [] and the sesquinona ratio [] is the sesquiquartan ratio []
|
והמחובר מדמיון ושמינית ודמיון ותשיעית הוא יחס דמיון ורביעית
|
- The composed from the sesquinona ratio [] and the sesquidecima ratio [] is the superbinona ratio []
|
והמחובר מיחס דמיון ותשיעית ודמיון ועשירית הוא יחס דמיון ושתי תשיעיות
|
- The composed from the sesquidecima ratio [] and the sesquiundecima ratio [] is the sesquiquintan ratio []
|
והמחובר מדמיון ועשירית ודמיון וחלק מי"א הוא יחס דמיון וחומש
|
- The composed from the sesquiundecima ratio [] and the sesquiduodecima ratio [] is the superbiundecima ratio []
|
והמחובר מדמיון וחלק מי"א ודמיון וחלק מי"ב הוא יחס שני חלקים מי"א
|
- The composed from the sesquiduodecima ratio [] and the sesquitercdecima ratio [] is the sesquisextan ratio []
|
והמחובר מדמיון וחלק מי"ב ודמיון וחלק מי"ג הוא יחס הששית
|
- The composed from the sesquitertdecima ratio [] and the sesquiquartdecima ratio [] is the superbitertdecima ratio []
|
והמחובר מדמיון וחלק מי"ג ודמיון וחלק מי"ד הוא יחס משני חלקים מי"ג
|
- The composed from the sesquiquartdecima ratio [] and the sesquiquintdecima ratio [] is the sesquiseptian ratio []
|
והמחובר מיחס הדמיון וחלק מי"ד ודמיון וחלק מט"ו הוא יחס דמיון ושביעית
|
And so on continually.
|
ועל הדרך הזה כל ההמשך
|
- When AG : AB = sesquidecimoquinta ratio
|
וכאשר היו א"ג א"ב על יחס דמיון וחלק מט"ו
|
- And AD : AG = sesquiquartan ratio
|
וא"ד א"ג על יחס המוסיף רביעית
|
- Then AD : AB = sesquitertian ratio
|
הנה יחס א"ד א"ב דמיון ושליש
|
- [The proof:] when AB is divided into 15 segments.
|
וזה לפי שאתה כאשר תחלק א"ב בט"ו חלקים
|
- AD = 16 segments.
|
יהיה כל א"ג י"ו חלקים
|
- GD = ¼AD = 4 segments.
|
וג"ד רביעית זה הנה הוא ד' חלקים
|
- BD = 5 segments.
|
הנה כל ב"ד ה' חלקים
|
- AB = [15] segments.
|
וא"ב [ט]"ו חלקים
|
- AD = 20 segments.
|
וכל א"ד כ' חלקים
|
- → BD = ⅓AB
|
הנה ב"ד שליש א"ב
|
- The same practice when AG : AB = sesquialter ratio
|
וכמו זאת ההנהגה הנה הוא כאשר היה א"ג א"ב על יחס המוסיף חצי
|
When following this way it is possible to bring a proof for the rest of the composition in music, as the previous explanation is enough for the endeavoring in all this.
|
ואפשר לך כאשר תלך בזה הדרך שתביא מופת על שאר מה שבמוסיקי מהחבור לפי שהביאור הקודם יספיק לך השתדלות בזה כלו
|
The third section is complete.
|
נשלם המאמר השלישי'
|
|
Polygonal Numbers
|
|
Following the square numbers are the pentagonal numbers
|
וימשכו למספרים המרבעים המספרים המחמשים
|
- []: The first of them is the five, which is composed as this:
|
והראשון שבהם החמשה ויתחברו כזה
|
- It is the first pentagonal and its side is two.
|
והוא המחמש הראשון וצלעו שנים
|
- []: The second pentagonal is that whose side is the second number, which is three, so the pentagonal formed from it is twelve, like this:
|
והמחמש השני הוא אשר צלעו המספר השני והוא שלשה ויהיה המחמש המתקבץ ממנו שנים עשר כזה
|
- []: The third number, which is four, the pentagonal that is formed from it is twenty two, like this:
|
והמספר השלישי והוא ארבעה הנה המחומש המתקבץ ממנו הוא שנים ועשרים כזה
|
Likewise the fourth, the fifth, the sixth, and the seventh - the sequence of their sides is as the sequence of the successive numbers.
|
והרביעי והחמשי והששי והשביעי סדור צלעותיהם על סדור המספרים הנמשכים
|
- Their production is by summing the numbers exceeding three by three, beginning from one.
|
והתילדותם מקבוץ המספרים העודפים בשלשה שלשה מתחילים מן האחד
|
- Such as the numbers: with the one
|
כמו מספרי א' ד' ז' י' י"ג י"ו י"ט כ"ב עם האחד
|
- which is the first pentagonal number.
|
כי האחד עם הארבעה חמשה והוא המחמש הראשון
|
- which is the second pentagonal number.
|
והאחד עם הארבעה והשבעה שנים עשר והוא המחמש השני
|
- which is the third pentagonal number.
|
והאחד עם הארבעה והשבעה והעשרה שנים ועשרים והנה זה המחמש השלישי
|
- They are produced by summing the squares with the triangles, meaning summing the square that is in its rank with the triangle that is in the preceding rank.
|
וכבר יולדו מקבוץ המרבעים עם המשלשים רצוני קבוץ המרבע אשר במדרגתו עם המשלש אשר הוא למטה ממדרגתו
|
- As finding that from the sum of the second square, which is nine, with the first triangle, which is three, the second pentagonal, twelve, is produced .
|
כמו שתמצא כי מקבוץ המרבע השני שהוא תשעה עם המשלש הראשון שהוא שלשה יולד שנים עשר המחמש השני
|
Indeed, one finds such property in all the measured shapes:
|
והנה לכל התמונות השעוריות תמצא סגלה כזאת
|
- The hexagonal is produced by summing the pentagonal that is in its rank with the triangle that is in the preceding rank:
|
כי הנה המשושה יתחדש מקבוץ המחמש אשר במדרגתו עם המשלש אשר הוא למטה ממנו במדרגה
|
- The second hexagonal number = = the second pentagonal number + the first triangular number.
|
כמו המששה השני שהוא חמשה עשר אשר נולד משנים עשר המחמש השני עם שלשה המשלש הראשון
|
- The second heptagonal number = = the second hexagonal number + the first triangular number.
|
וכן המשבע השני שהוא שמנה עשר יתחדש מהמששה השני שהוא חמשה עשר ומשלשה המשלש הראשון
|
- And so on.
|
ועל הדרך הזה
|
- The pentagonal numbers are produced by taking the squares that are in their rank, and adding to the squares half their sides as many times as the number of the ranks:
|
וכבר יולדו המחמשים בלקיחת המרבעים אשר במדרגתם וכפי מספר המדרגות כל כך פעמים נוסיף על המרבע ההוא מספר חצי צלעו
|
- The first square number + half its side = [] = the first pentagonal number.
|
דמיון זה לקחנו ארבעה המרבע הראשון והוספנו עליו חצי צלעו ועלה חמשה המחמש הראשון
|
- The second square number + twice the half of its side = [] = the second pentagonal number.
|
ולקחנו תשעה המרבע השני וקבצנו עמו שני פעמים חצי צלעו ועלה שנים עשר המחמש השני
|
- The third square number + three times the half of its side = [] = the third pentagonal number.
|
ולקחנו ששה עשר המרבע השלישי והוספנו עליו שלשה פעמים חצי צלעו ועלה שנים ועשרים המחמש השלישי
|
This property is also related to all the measured shapes:
|
וכן הסגלה הזאת דבקה לכל התמונות השעוריות
|
- For the hexagonal one takes the side, instead of half the side.
|
אמנם למשושה תמורת חצי צלע נקח צלע
|
- For the heptagonal the side and its half instead of this.
|
ולמשבע תמורת זה צלע וחצי
|
- For the octagonal - two sides
|
ולמשמן שתי צלעות
|
So on, adding half the side by half the side, then multiplying the result by the number of the ranks.
|
וכן תמיד בתוספת חצי צלע חצי צלע אח"כ בהכפלת המגיע במספר המדרגות
|
- For example:
- [hexagonal number = ]
- The first square number + its side = [] = the first hexagonal number.
|
משל זה לקחנו ארבעה המרבע הראשון וקבצנו עמו צלעו פעם ועלה ששה המששה הראשון
|
- The second square number + twice its side = [] = the second hexagonal number.
|
לקחנו תשעה המרבע השני וקבצנו עמו צלעו שתי פעמים ועלה חמשה עשר המששה השני
|
- [heptagonal number = ]
- The first square number + one and a half times its side = [] = the first heptagonal number.
|
עוד לקחנו ארבע המרבע הראשון וקבצנו עמו צלעו וחצי צלעו פעם ועלה שבעה המשבע הראשון
|
- The second square number + [three] times its side = [] = the second heptagonal number.
|
לקחנו תשעה המרבע השני ועמו קבצנו שני פעמים צלעו וחצי צלעו ועלה שנים עשר המשבע השני ועל הדרך הזה כלם
|
All these are composed from triangles.
|
וכבר התחברו אלה כלם מהמשלשי'
|
- The square is composed from two triangles.
|
וכמו שהמרבע יתרכב משני משלשים
|
- The pentagon is composed from two triangles.
|
כמו כן המחמש יתרכב משלשה
|
|
והמששה מארבעה
|
- The heptagon - from five.
|
והמשבע מחמשה
|
In a way that is similar to the composition of the squares.
|
על דרך דומה לדרך חבור המרבעים
|
- For example:
- The second pentagonal, which is 12, consists of twice the first triangle and once the second triangle.
|
ויהיה דרך משל המחמש השני שהוא י"ב מרכב מהמשלש הראשון שתי פעמים והמשלש השני פעם
|
- The third pentagonal [consists of] twice the second triangle and once the third triangle.
|
והמחמש השלישי מהמשלש השני שתי פעמים והמשלש השלישי פעם
|
- The second hexagonal, which is 15, consists of the second pentagonal that consists of three triangles, plus the first triangle that precedes it.
|
וכן המששה השני שהוא ט"ו מורכב מהמחמש השני המורכב משלשה משלשי' ומהמשלש הראשון אשר למטה ממנו
|
- Hence, it is possible to say that one is also in the rank of a triangle.
|
ואפשר לומר לפי זה שיהיה האחד ג"כ כן במדרגת משלש
|
- For the first pentagonal consists of four and one []
|
וזה כי המחמש הראשון הוא מורכב מארבעה ואחד
|
- Also, every measured square is divided into two triangles, therefore, it is proper that one is instead of one triangle.
|
וכל מרבע שעוריי יתחלק לשני משלשים ולזה מן הנכון שיהיה האחד כמו כן במקום משלש אחד
|
- Every hexagon is a triangle, but not vice versa.
|
וכל מששה משלש ולא יתהפך
|
- = the first hexagonal number = the second triangular number.
|
כי הנה הששה מששה ראשון הוא המשלש השני
|
- = the second hexagonal number = the fourth triangular number.
|
וט"ו המששה השני הוא המשלש הרביעי
|
- = the third hexagonal number = the sixth triangular number.
|
וכ"ח המששה השלישי הוא המשלש הששי
|
- Not every triangle is a hexagonal number.
|
ואין כל משלש מששה
|
- Such as , which are triangles, but not hexagonal numbers.
|
כמו ג' י' וכ"א שהם משלשים ואינם מששים
|
- Every triangular number whose position is an even number is not a hexagonal number.
|
וכל משלש מספרו זוג הנה אין שתוף בינו ובין המששה[42]
|
- Finding the position of the triangle according to the hexagon: subtracting one from double the position of the hexagon [starting from one] and vice versa, adding one to the position of the triangle, then taking its half.
|
וכאשר תרצה שתמצא מדרגת המשלש מהמששה הנה תגרע האחד מכפל מספר מדרגת המששה[43] והפוכו שתוסיף אחד על מספר מדרגת המשלש ותקח חציו
|
- Every pentagonal number is half the product of the sum of the product of its position minus one, multiplied by the difference between the numbers from which the [pentagonal numbers] are produced, which is three, plus two, multiplied by the position of the pentagonal number.
- [pentagonal number = ]
|
וכל מספר מחמש הנה הוא חצי מה שיתקבץ מהכאת מספר חסר ממדרגתו באחד בתוספת אשר בין המספרים אשר יתילדו מהם[44] והוא שלשה נוסף עליו מה שבין שני מספרים מזה והוא שנים מוכה במספר מדרגתו מהמחמשים המספריים
|
- For example:
- which is the fourth pentagonal number.
|
המשל בזה כאשר תרצה שתדע המחמש הרביעי תכה שלשה בשלשה ויהיו תשעה ותוסיף עליהם שנים ויהיו אחד עשר תכה אותם בארבעה ויהיו ארבעים וארבעה תקח חצים ויהיו שנים ועשרים והוא המחמש הרביעי
|
- Every pentagonal number is the same as the product of its position, beginning from one, by itself, plus the [product of] half its side by its position among the pentagonal numbers [without one].
- [pentagonal number = ]
|
וגם כן כי כל מחמש הנה הוא כמו הכאת מספר מדרגתו נמנית מן האחד בעצמו נוסף עליו חצי צלעו בתוספת מדרגתו במחמשים המספריים[45]
|
- The same example [= the fourth pentagonal number]:
|
המשל בזה בשאלה הנזכרת שנכה ארבעה בארבעה לפי שהוא במדרגה הרביעית מן האחד ויהיו ששה עשר ותוסיף עליו חצי צלעו והוא שנים ושלשה מדרגות ויהיו שנים ועשרים[46]
|
After the pentagons the hexagons
|
ואחר המחמשים המששים
|
- They are composed from the numbers that are exceeding four by four.
|
ויתחברו מקבוץ המספרים העודפים בארבעה ארבעה
|
- Such as:
|
כמו א' ה' ט' י"ג י"ז כ"א
|
- As said for the pentagonal numbers.
|
על הקש מה שנאמר במחמשים
|
Then the heptagons
|
אח"כ המשבעים
|
- They are composed from the numbers that are exceeding five by five.
|
ויתחברו מקבוץ המספרים העודפים בחמשה חמשה
|
The same is applied to all of them.
|
וכן תקיש בכלם
|
- For every surface that succeeds the triangle, when added to the triangle, the surface that succeeds this [surface] by the number of sides, is generated.
|
ונאמר שכל שטח אחר המשלש כאשר יחובר עם המשלש יתחדש השטח אשר ימשך לזה השטח במספר הצלעות
|
- Such as:
- The first triangular number, which is three, when summed with the second square, will be a pentagonal number.
|
כמו המשלש הראשון והוא שלשה כשיתחבר עם המרבע השני יהיה מחמש
|
- When it [= the first triangular number] is summed with the second pentagonal, which is 12, it will be a hexagonal number, which is 15.
|
וכאשר יתחבר עם המחמש השני והוא שנים עשר יהיה מששה והוא החמשה עשר
|
- So on in this way.
|
ועל זה הדרך
|
- The excess of every surface over the preceding [is a triangle ?]
|
ומותר כל שטח על אשר לפניו
|
?
|
וכבר נזדמן זה ולא יתהפך
|
- For every perfect number, there is a triangle or hexagon [after] it.
|
וכל מספר שלם הנה הוא לפניו מששה או משלש
|
- By this, there is also a way for reaching the extraction of the ranks of the perfect numbers.
|
ועוד יהיה מזה דרך נגיע בו אל הוצאת מדרגות המספרים השלמים גם כן
|
- When you are told: the first perfect number, which triangle or hexagon is it?
|
כי כאשר יאמר לך המספר השלם הראשון מאיזה מהמשלשים או מהמששים הוא
|
- Examine the arrangement known in particular:
|
הנה תעיין אל הסדור אשר ידעת אותו בזה האחד בפרט
|
- The first even-times-even number, for which the known arrangement is noticed, is four:
|
ותמצא הראשון שבזוגי הזוגות יבחן בו הסדור הידוע ארבעה
|
- a prime number, appropriate for the procedure.
|
וכאשר תגרע ממנו אחד ישאר שלשה מספר ראשון ונכון הוא לפעלתך
|
|
ותקח חציו והוא שנים
|
- the second hexagonal number and the third triangular number.
|
ותאמר שהוא המששה השני והמשלש השלישי
|
- [The even-times-even number] that follows four is eight:
|
וימשך אל הארבעה שמנה
|
- prime numbe, appropriate for the requested [procedure]
|
ותמצא השבעה כמו זה מספר ראשון ויתכן למבוקשך
|
|
ותחלק לחציים השמנה ויהיה ארבעה
|
- the fourth hexagonal number and the seventh triangular number.
|
ותאמר שהוא המששה הרביעי והמשלש השביעי
|
- [The even-times-even number] that follows eight is sixteen:
|
וימשך לשמנה ששה עשר
|
- composite number, not appropriate for the procedure
|
וכאשר תגרע ממנו אחד ישאר מורכב והנה איננו נכון לפעלתך
|
- [The even-times-even number] that follows sixteen is thirty two:
|
וימשך אל הששה עשר שנים ושלשים
|
- prime number, appropriate for the procedure
|
וכאשר תגרע ממנו אחד ישאר ראשון והוא נכון לפעלתך
|
|
ותקח חציו והוא ששה עשר
|
- the 16th hexagonal number and the 31th triangular number.
|
והנה תאמר המששה הששה עשר והמשלש האחד ושלשים
|
- So on according to this rule.
|
ועל זה ההקש
|
See the wonderful diagram, from which it is clear that all the geometric shapes are produced from the triangle and dissolved to it:
|
ראה צורה נפלאה יתבאר ממנה שכל התמונות מתילדי' מהמשלש ונתכים אליו
|
Proportions
|
|
It is a common practice to mention at this point the ratios, their types and their properties.
|
וכבר פשט המנהג לזכור בזה המקום היחסים ומיניהם וסגלותיהם
|
Some people established many types of relations, reaching up to twenty types and some were satisfied with ten, which were translated ancients.
|
ומן האנשים מי שיחדש להתיחסויות פנים רבים ויגיעו בהם אל עשרים פנים ומהם שנסתפקו על עשרה והוא המועתק מהקדמון
|
The intention is to be satisfied with mentioning these ten and not tending to bring everything they brought and to mention everything they said, because this has no perfection.
|
ומכונתי שאסתפק בזכר אלו העשרה ועם ההסתפקות בהם לא תטה נפשי אל הבאת כל מה שהביאוהו וזכרון כל מה שאמרו אותו כי זה ממה שאין שלמות לו
|
It should be known that these are the examined relations, and most of their realization is in the diversity between them and the different properties whose diversity is in one order:
|
ואתה ראוי שתדע שאלו ההתיחסויות הנבחני' ורוב הגעתם במה שיש ביניהם ההתחלפות והענינים המתחלפים אשר ירוץ התחלפותם על סדר אחד
|
- Continuous, such as:
|
אם מתדבק כמו יחס א' אל ב' כמו ב' אל ג'
|
- Discontinuous, such as:
|
או מתחלק כמו יחס א' אל ב' כמו ג' אל ד'
|
Either their similarity and the uniqueness of their arrangement is in the quantity of themselves or in their quantity according to other.
|
אם שיהיה התדמותם והתיחדות סדורם בכמות נפשם או כמותם אצל זולתם
|
This is the root and the examined.
|
וזה הוא השרש והנבחן
|
- The similarity of the diversity of the numbers by their quantity itself: as when the excess of this over that is equal to the excess of third over the fourth.
|
והתדמות חלוף המספרים בכמות נפשם הוא כמו שיהיה תוספת זה על זה שוה לתוספת השלישי על הרביעי
|
- Such as: the excess of six over four, and ten over eight, or four over two.
|
כמו תוספת הששה על הארבעה והעשרה על השמנה או הארבעה על השנים
|
- These are the arithmetic relations
|
ואלו הם ההתיחסויות המספריים
|
- The similarity of the diversity of the numbers by their quantity in relation to the others: as when the added quantity of this over that is equal to the quantity of third over the fourth, or when the quantity of the different by the different from it is one.
|
והדמות חלופי המספרים בכמותם אצל זולתם הרי הוא כמו שיהיה כמות תוספת זה על זה כמו כמות זה השלישי על הרביעי או יהיה כמות זה המתחלף אצל המתחלף אליו אחד
|
- Such as the property of is as the property of
|
כמו ענין הארבעה אצל השנים בהתחלפות הוא כמו ענין העשרה אצל הששה
|
- This is the geometric relation
|
וזה הוא ההתיחסות התשברתיי
|
These two are in essence two roots
|
ושני אלו באמתות שני שרשים
|
When someone examines the property of difference of the relative quantity and the difference of the numerical quantity in the arithmetic proportion [and the geometric proportion], they are found different and no harmony is found at all:
|
אמנם כאשר יבחן אי ענין חלוף הכמות הצרופיי בחלוף הכמות המספריי בהתיחסות המספריי וענין חלוף הכמות הצרופיי נמצאו מתחלפות והנה לא ימצא הנה הסכמה כלל
|
- For example:
- Setting a geometric ratio, such as
|
המשל בזה שנניח יחס תשברתיי כמו ארבעה ששה תשעה
|
- The relative quantities are similar, but the quantities of the numbers themselves are not similar, for the difference in one [pair] is two, and in the other [pair] is three.
|
והנה הכמות המצטרף בהם מתדמה והכמות אשר למספר בעצמו בלתי מתדמה כי החלוף באחד מהם שנים ובאחר שלשה
|
- Setting an arithmetic ratio, such as
|
והנה נניח יחס מספריי כמו ארבעה וששה ושמנה
|
- The differences of the quantities themselves are equal, but the difference of the quantities in relation are not similar:
|
ותמצא חלוף הכמו' בעצמו שוה וחלוף הכמות בהקש בלתי מתדמה
|
- sesquialter ratio
|
אבל יהיה ששה לארבעה מוסיף חצי
|
- sesquitertian ratio
|
ושמנה לששה אינו מוסיף כי אם בשליש
|
- The two ratios are always continuous, but the greater ratio among them is between the two smaller numbers and the smaller [ratio] of them is between the two greater numbers.
|
וימצאו שני היחסים תמיד נמשכים אבל היחס הגדול מהם בין שני המספרים היותר קטנים והקטן מהם בין שני המספרים היותר גדולים
|
- Their ratio is one in this sense that one seeks for numbers whose mutual relation is a relation that sets the two ratios between them continuous, and sets the greater between the greater and the smaller between the smaller.
|
ויחסם מזה הענין אחד והוא שתבקש מספרים חבורם חבור ישים השני יחסים אשר ביניהם נמשכים וישים הגדול בין הגדולים והקטן בין הקטנים
|
- One ratio is found according to this description, such as the ratio between , and it is called harmonic, since the benefit from the observation of this proportion is fulfilled in the art of composition, which is music, as will be known in its place.
|
והנה ימצא יחס אחד על זה התאר כמו יחס מה שבין הששה והארבעה והשלשה ויקרא חבוריי לפי שהתועלת בהשגחת אמצעי זה ההתיחסות אמנם יפול במלאכת החבור והוא המוסיקי כפי מה שתדעהו במקומו
|
- It is possible that it is called harmonic [lit. compositional], since the ratio of the extremes is composed from the ratio of the excesses, as is known.
|
וכבר יעבר שיהיה נקרא חבוריי לפי שיחס הקצוות מחובר מיחס המותרות כפי מה שתדע
|
- It has necessarily the property that the ratio of the excess of the greater over the mean to the excess of the mean over the smaller is the ratio of the greater extreme to the smaller [extreme].
|
ויתחיב לו סגלה שיחס מותר הגדול על האמצעי אל מותר האמצעי על הקטן הוא יחס הקצה הגדול אל הקטן
|
- Such as:
|
כמו יחס השנים והוא מותר הששה על הארבעה אל אחד אשר הוא מותר השלשה על השנים[52]
|
From this property that is necessary for this ratio, they observed the examination of the excess of the related terms, and gradually moved from them to other relations and proportions that are useful from the aspect of perfection of the division or multiplication of the ratio.
|
אח"כ הם התבוננו מזאת הסגולה אשר נתחיבה לזה היחס לבחינת התיחסויות מותר הגבולים המתיחסים והלכו בהדרגה מהם אל התיחסויות ואמצעים אחרים אמנם יועילו מצד השלמות חלוקת היחס או רבויו
|
We will begin with each relation and proportion and say a brief statement about them figuratively:
|
ונתחיל בהתיחסות התיחסות ואמצעי אמצעי ונאמר בהם דבור קצר על דרך העברה
|
- The geometric mean is the root of the product of the extremes - it is the root of the product of the two extremes one by the other.
|
אם האמצעי התשברתיי הנה אמנם יהיה גדר הכאת הקצוות והנה יהיה גדר מה שיתקבץ משתי הקצוות אחד מהם באחר
|
- This is already known from another place.
|
וכבר ידעת זה ממקום אחר
|
- It is known that when there are two means instead of the [one] mean, the product of one of them by the other is as the product of one of the two extremes by the other.
|
וידעת כי כשהיה תמורת האמצעי שני אמצעיים הנה הכאת אחד מהם באחר כהכאת אחת משתי הקצוות באחרת
|
This leads you to the investigation of the mean:
|
וזה יורה אליך אל דרישת האמצעי
|
It is known in this investigation that the geometric relations are added three by three in the gradual progress of the successive "other" with the successive squares.
|
וידעת כי בזאת החקירה שאלו ההתיחסויות התשברתיות יתחברו שלשה שלשה בהדרגת הזולתיים הנמשכים עם המרבעים הנמשכי'
|
|
וכבר ידעת גם כן ממקומות אחרים שכל שני מרבעים אפשר שיפלו הודעת אלו הענינים
|
|
אמנם ההתיחסות והאמצעי המספרי באחד או בעשרה והנה שם תמצא אותם מתדבקים באמצעי זה ממה שכבר קדם לך
|
|
וידעת ענין המשך היחס וכפילת היחס שלהם והוא שילקח חצי מקבץ השתי קצוות כפי מה שידעת ממרבע האמצעי בכמו מרבע המותר
|
|
כמו שהכאת השנים בששה הוא השנים בעצמו
|
|
אמנם ההתיחסות והאמצעי החבוריי כבר ידעת התנגדותם למספרי במה שימצא ההתנגדות בהם
|
|
והוצאת האמצעי בשנכה החלוף אשר בין הגדול והקטן בקטן ונחלק על מקובצם ונוסיף אותו על הקטן ויצא האמצעי
|
- Such as:
|
כמו שיהיה תשעה ותחלק על מקובץ השלשה והששה והנה יצא אחד ותוסיף אותו על השלשה ויהיו ארבעה
|
|
וכאשר יהיה אצלך האמצעי והגדול ותרצה שתמצא הקטן תעיין אל מותר מה שביניהם כמה הוא מן האמצעי כשנחלק עליו האמצעי פעם אחרת והנה מה שיצא נגרע אותו מן האמצעי
|
|
וכאשר יהיו הקטן והאמצעי ידועים אצלך ותרצה הגדול תחלק האמצעי על המותר ותגרע ממנו אח"כ תחלק עליו ומה שיצא תוסיף אותו על האמצעי
|
|
ומסגלות זה ההתיחסות שהכאת מקובץ השני קצוות באמצעי כמו כפל אחת הפאות באחרת
|
|
וג"כ הנה הכאת האמצעי בגדול כמו כפל האמצעי בקטן בשעור הכפלת אחת משתי הקצוות אל האחרת
|
|
וכבר חשבו אנשים שזה היחס אמנם נקרא חבוריי לפי שמותרותיו שחלוקותיו אינם בגבולים לבדם ולא במותרות לבדם אבל קצת בזה וקצת בזה וכאלו נפל בזה חבור וזה טורח
|
|
וכבר אמרו מה שהוא יותר חזק הטרח מזה
|
|
אמנם ההתיחסויות אשר אחר אלו הנה מהם שלשה נודעו ראשונה ומהם ארבעה נודעו שנית ומהם התיחסויות אין מכונתנו שנשגיח אליהם
|
|
ואלו הארבעה יודעו בשלישי והרביעי והחמישי והששי
|
|
ויקרא הרביעי המתנגד לפי שהוא מנגד לחבוריי באשר הוא הושם בצד
|
The ratio of the excess of the mean over the smaller to the excess of the greater over the mean is as the ratio of the greater to the smaller
|
והנה יחס מותר האמצעי על הקטן ומותר הגדול על האמצעי כיחס הגדול אל הקטן
|
- Such as: 15; 8; 6?
|
כמו חמשה עשר ושמנה וששה
|
|
והוצאתם בהכאת המותר שבין שתי הקצוות הקטנו' בקטן והחלוקה על מקובצם והכפלת מה שיצא מן הגדול הנה הוא האמצעי סגלותיו שהכאת הגדול באמצעי כפל הכאת באמצעי התיחסות
|
- The fifth proportion: the mean to the smaller is as the difference between the two smallers to the difference between the two greaters.
|
והאמצעי החמישי שיהיה האמצעי אצל הקטן כמו מותר השני קטנים אצל מותר השני גדולים
|
|
ומספרם כאלו נגזר בזה התשברתיי
|
|
ודרישת זה האמצעי שתוסיף הקטן על הגדול ותחלק מה שיתקבץ חלוקה תהיה הכאת אחד מהם באחר כהכאת הנשאר מהגדול אחר השלכת הקטן ממנו בקטן וזה נקל למי שידע היחס
|
|
ואם אפשר זה זה ואם לא הנה השאלה בטלה
|
|
ומה שיצא יחוסר הקטן מהגדול ממנו ומה שנשאר הנה הוא האמצעי
|
|
ומסגלותיו שהכאת הגדול באמצעי כפל הכאת הגדול בקטן
|
|
ומזה שהאמצעי מהם בהתיחסות הכפליי נגדר לעולם וגדרו הקטן
|
|
והקצה הגדול קטן ממקבץ הנשארים באחד
|
- The sixth: the greater to the mean is as the difference between the two smallers [to the difference between the two greaters].
|
הששי שיהיה הגדול אצל האמצעי כמו מותר השני קטנים
|
|
ודמיון זה
|
|
והוצאת האמצעי כשנחסר הקטן מן הגדול כמה שיצטרך שיתוסף על הגדול והתוספת עד שיהיה הכאת זה בכל המקובץ מן השרש והשני תוספת כמו המושטח אשר שמר והנה מקובץ השני תוספות הוא האמצעי
|
|
ואם נשבר הנה השאלה בטלה
|
|
וג"כ הנה אתה כאשר תגרע ותכפול גדרו ותגרע ממנו המוכה ראשונה בעצמו ומה שנשאר תוסיף אותו על הקטן
|
|
וכבר יחויב לו מן הסגלות שההתיחסות כשהיה על יחס הדמיון והחלק יהיה האמצעי נגדר
|
|
וכאשר יצטרף אליו גדרו יהיה מקבצו הקצה הגדול והקצה הקטן קטן ממנו
|
- The seventh: the ratio of the difference between the two extremes to the difference between the two smallers is as the ratio of the greater to the smaller.
|
אמנם הארבעה אשר ידעת באחרונה הנה הראשון שבהם הוא השביעית שיהיה יחס המותר בין השתי קצוות אל המותר בין שני הקטנים כיחס הגדול אצל הקטן
|
- The example for this: 6; 8; 9.
|
המשל בזה הששה והשמנה והתשעה
|
|
והוצאת האמצעי שלו בהכאת הקטן במותר אשר בינו ובין הגדול וחלוקת המתקבץ על הגדול ותוספת היוצא על הקטן ומה שהגיע הנה הוא האמצעי
|
- The eighth: the ratio of the greater to the smaller is as the ratio of the difference between the two extremes to the difference between the two greaters.
|
והשמיני שיהיה יחס הגדול אל הקטן כיחס מותר שתי הקצוות אל מותר השני גדולים
|
- The example for this: 6; 7; 9.
|
המשל בזה ששה שבעה תשעה
|
|
והוא הפך השביעית
|
|
והוצאת האמצעי שלו הפך הוצאת זה האמצעי
|
|
וזה בהכאת הקטן במותר אשר בין שתי הקצוות וחלוקת היוצא על הגדול ומה שיצא נגרע אותו מהגדול ומה שישאר הנה הוא האמצעי
|
- The ninth: the ratio of the difference between the extremes to the difference between the two smallers is the ratio of the mean to the smaller.
|
התשיעי שיהיה יחס מותר הקצוות אל מותר השני קטנים יחס האמצעי אל הקטן
|
|
כמו הוצאת האמצעי שלו כשנגרע הקטן מהגדול ונחלק השני חלוקה תהיה אחד החלקים אל האחר כיחס האחר אל הקטן אם אפשר ונפיל החלק הראשון מהגדול ומה שישאר הנה הוא האמצעי
|
|
ובידך שתקבץ הכאת המותר בקטן אל מרבע חצי הקטן ותקח גדרו ותוסיפהו על חצי הקטן
|
|
וזה ההתיחסות כאשר יהיה על יחס הדמיון והחלק יהיה הקצה הקטן מרבע תמיד
|
|
והתיחסות והאמצעי העשירי שיהיה יחס מותר השתי קצוות אל מותר השני גדולים
|
|
כמו יחס האמצעי שלו שתקח מותר מה שבין הקצוות מוכה בקטן מחוסר ממרבע חצי הגדול ותקח גדר זה תוסיפהו על חצי הגדול
|
|
אלו צריכים בשתי קצוות עם התשברתיי תמיד ולא עם השביעי והשמיני ולא עם החבוריית אל שיהיה הגדול הפך הקטן כמו הרביעי אלא שיהיה הגדול גם כן הפך הקטן והתשבריית לא השמיני ימצאו עם החבוריים ולא עם הרביעי ולא עם השביעי ולא עם השמיני ולא עם התשיעי
|
- When 80 and 20 are given as two extremes:
|
וכאשר הונחו לנו השמנים והעשרים שני גבולים
|
- 50 is mean between them in the arithmetic proportion
|
יהיו החמשים ביניהם אמצעי מספריי
|
- 40 in the geometric proportion
|
וארבעים אמצעי תשברתיי
|
- 32 in the harmonic proportion
|
ושנים ושלשים אמצעי חבוריי
|
- 68 in the fourth proportion
|
ושמנה וששים אמצעי רביעי
|
- 35 in the seventh proportion
|
וחמשה ושלשים אמצעי שביעי
|
- 65 in the eighth proportion
|
וחמשה וששים אמצעי שמיני
|
The fifth, the sixth, the ninth, and the tenth are extracted:
|
וכבר הוצאו החמישי והששי והתשיעי והעשירי
|
- The first terms of the fifth proportion are ? []
|
והנה נניח ראשון גבולי ההתיחסות החמישי והם
|
- When one is subtracted from the smaller and added to the greater, they are ? [] and it is the sixth proportion.
|
וכאשר חוסר מהקטן אחד ונוסף על הגדול היו והוא ההתיחסות הששי
|
- When two is added to each of the terms, they are ? [] the ninth proportion is resulted.
|
וכאשר נוסף על כל גבול שנים עד שיהיו יצא ההתיחסות התשיעי
|
|
וכאשר מן האמצעי אחר זה מה שאמרנוהו בחכמת הארתמיטיקי
|
|
וכבר הנחנו ענינים היה המנהג לחברם בזה המקום יוצאים מסדר המלאכה
|
|
וכבר אצל המעשה כמו החבור וההקבלה והקבוץ והחלוק ההוריי ומה שירוץ מרוצתם
|
|
והראוי בכמו אלו שיזכרו בענפים והנה נסתפק הנה על ההגעה הנזכרת ונקח בחכמת המוסיקי בע"ה
|
What is done with the number in relation and comparison:
|
הנעשה במספר על זה ההצטרפות וההקש
|
- When one of two numbers is related to the other, they are necessarily either equal or different.
|
כשהוקש אחד משני מספרים אל האחר הנה לא ימלט מאשר יהיו שוים או מתחלפים
|
- If they are equal, the ratio between them is the ratio of equality and evenness.
|
ואם היו שוים היה היחס ביניהם יחס השווי והיושר
|
- This ratio is conceived as the natural beginning of the other ratios, and to it every ratio is dissolved.
|
וידמה שזה היחס הוא התחלה טבעית לשאר היחסים ושהוא אשר אליו יותך כל יחס
|
- The arrangement of this will be mentioned afterwards.
|
ואיך יהיה זה בסדור הניחו בכלם נזכרהו עוד אחר זה
|
- If they are different the ratio of the greater among them to the less is necessarily
- The multiple ratio: as
|
ואם היו מתחלפים לא ימלט אם שיהיה יחס היותר רב שבהם אל היותר מעט יחס הדמיונים כעשרים והשלשים אצל העשרה
|
- The superparticular ratio: as
|
או יחס הדמיון המוסיף חלק כעשרה אצל השמנה
|
- The superpartient ratio: as
|
או יחס הדמיון המוסיף חלקים כעשרה אצל הששה
|
- The multiple superparticular ratio: as
|
או יחס הדמיונים המוסיף חלק כעשרה אצל השלשה
|
- The multiple superpartient ratio: as
|
או יחס הדמיוני המוסיף חלקים כחמשה עשר אצל הארבעה
|
These are the categories of the numerical ratios when the greater is related to the smaller.
|
ואלו הם חלוקות היחסים המספרים כאשר הוקש בהם היותר רב אל היותר מעט
|
When you know this, you know the property of the smaller to the greater.
|
וכאשר ידעת זה ידעת ענין המעט אצל הרב
|
The less is called the opposite.
|
ויקרא היותר מעט המקביל
|
The less in the sesquialter ratio, for example, is called the opposite to the sesquialter ratio.
|
ויקרא היותר מעט ביחס הדמיון המוסיף חצי דרך משל המקביל לדמיון המוסיף חצי
|
In the sesquitertian ratio - the opposite to the sesquitertian ratio.
|
וביחס הדמיון המוסיף שליש המקביל לדמיון המוסיף שליש
|
And so on for the others.
|
וכן בשאר
|
It is also [said?] about the less, as beneath so and so, it is said sub-super so and so sub-multiple so and so.
|
וכבר יולץ ג"כ מן היותר מעט כאשר תחת פלוני ויאמר לו אשר תחת הדמיון המוסיף ככה או הדמיונים המוסיפים ככה
|
The arrangement of the production of all of these ratios is as mentioned.
|
והסדור בהמצאת אלו היחסים כלם כפי מה שנזכרהו
|
- The multiples: their property is clear.
|
אם הדמיונים הנה הענין בהם מבואר
|
- The first of them is the double, then follows the triple, after it the quadruple, after it the quintuple, and so on.
|
והראשון שבהם השניי אחר ימשך אליו השלישיי אחריו הרביעיי אחריו החמישיי וכן תמיד
|
- This ratio begins with two and follows the succession of the numbers endlessly.
|
וזה היחס מתחיל מהשנים והולך על המשך המספר עד אין תכלית
|
The other ratios are found by taking the number by which the additional part or parts are denominated.
|
אולם היחס אשר זולתו זה הנה אתה תמצאהו בשתקח המספר אשר בשמו יקרא החלק המוסיף או החלקים
|
- If wishing the superparticular ratio: adding this part to the number by which it is denominated, and the sum is the sought-after.
|
ואם תרצה הדמיון המוסיף חלק תוסיף זה החלק על זה המספר אשר יקרא בשמו ויתקבץ לך מה שתרצה
|
- For example: when wishing the sesquioctavian ratio:
|
דמיון זה כשתרצה הדמיון ושמינית
|
- taking the number by which it is denominated, which is eight, adding to it its eighth, which is one, and their sum is nine.
|
הנה תקח המספר אשר בשמו יקרא זה החלק והוא שמנה ותוסיף עליו שמיניתו וזה אחד ויתקבץ מהם תשעה
|
- Hence, is the sesquioctavian ratio.
|
ויהיה יחס תשעה אל שמנה יחס הדמיון המוסיף שמינית
|
- Also if wishing the superbipartient ratio:
|
וכן ג"כ אם תרצה יחס הדמיון המוסיף חלקים
|
- Such as: the superbiquintan ratio
|
כמו המוסיף שתי חמישיות
|
- taking five, for [the ratio] is denominated by it, adding to it its two fifths, which is two, and their sum is seven.
|
הנה תקח חמשה כי בשמו נקראים ותוסיף שני חמישיותיו והוא שנים ויתקבץ שבעה
|
- Hence, is the superbiquintan ratio.
|
ויחס שבעה לחמשה יחס הדמיון המוסיף שתי חמישיות
|
- For the multiple superparticular or the multiple superpartient ratio: it is found by multiplying the number, by which the part or the parts are denominated, by the number of the given multiples, then adding the required part or parts of that number to the product, and the total is the sought-after.
|
ואולם הדמיונים המוסיפים חלק או חלקים הנה תמצאהו כשתכפול המספר אשר בשמו יקראו החלק או החלקים כמספר הדמיונים המונחים ותוסיף על מה שיתקבץ החלק המבוקש מזה המספר או החלקים ויהיה הכלל כמבוקשך
|
- For example: if wishing the triple sesquiquintan ratio
|
דמיון זה אם תרצה השלשה דמיונים המוסיף חומש
|
- which is the greater.
|
הנה תקח חמשה ותכפלהו במספר הדמיונים שהם שלשה ויעלה חמשה עשר ותוסיף על זה חומש החמשה שהוא אחד ויעלה ששה עשר והוא היותר רב
|
- Its ratio to five, which is the less is the triple sesquiquintan ratio.
|
ויחסו אל החמשה שהוא היותר מעט יחס השלשה דמיונים המוסיף חומש
|
- For the multiple superpartient:
|
וכן תעשה ביחס הדמיונים המוסיף חלקים
|
|
שתוסיף כאן שנים על החמשה עשר ויהיו שבעה עשר
|
- is the triple superbiquintan ratio.
|
ויחסם אל חמשה השלשה דמיונים המוסיף שתי חמישיות
|
When the parts are reduced to one part
|
וכאשר ישובו החלקים אל חלק אחד
|
- Such as
|
כמו שישובו השתי ששיות אל השליש
|
|
והארבעה שמיניות אל החצי
|
- And what is similar.
|
ומה שדומה לזה
|
Their rule is according to the rule of what they are reduced to.
|
הנה משפטם בסדור משפט מה שישובו אליו
|
Also, if the superparticular or the superpartient involves fraction of fraction:
|
וג"כ אם יהיו המוסיף על הדמיון או הדמיונים חלק חלק
|
- Such as
|
כמו שתות השתות
|
|
וחומש החומש
|
|
או כשליש העשור
|
|
וחומש השביע
|
- And what is more subtle than this.
|
ומה שהוא יותר דק מזה
|
|
או אם היה חומש ושתות
|
|
או שליש ורביע
|
- And what is similar.
|
ומה שדומה לזה
|
All of them are reduced to one part or parts.
|
הנה אלה כלם ישובו אל החלק האחד או החלקים
|
The fraction of fraction is also a fraction:
|
וזה כי חלק החלק הוא ג"כ חלק
|
|
כמו שתות השתות שהוא חלק מששה ושלשים
|
|
וחומש החומש שהוא חלק מחמשה ועשרים
|
|
וכן שליש העשור שהוא חלק משלשים
|
|
וחומש השביע שהוא חלק מחמשה ושלשים
|
|
וכן השליש והרביע שבעה חלקים משנים עשר
|
|
והחומש והשתות אחד עשר חלקים משלשים
|
The arrangement discussed concerning the reduction of these ratios to equality:
|
ואולם הסדור אשר דברנו[53] בהשבת אלו היחסים אל יחס השווי
|
- Setting the ratio in three terms, so that the ratio of the greater to the mean is the ratio of the mean to the smaller .
|
הוא שנניח זה היחס בשלשה גבולים יהיה יחס הגדול מהם אל האמצעי הוא בעינו יחס האמצעי אל הקטן
|
- Subtracting always double the mean minus the smaller from the greater .
|
ונחסר לעולם מן הגדול כפל האמצעי מחוסר ממנו הקטן
|
- Subtracting the smaller from the mean .
|
ונחסר מהאמצעי כמו הקטן
|
- Leaving the smaller as it is .
|
ונניח הקטן כמו שהוא
|
- If the three terms are equal - it is the required; if not doing again as was done at first, until they are equal.
|
ואם יהיו שוים הגבולים השלשה הנה המבוקש ואם לא תשוב ותעשה כמו מה שעשינו ראשונה עד שיהיו שוים
|
- For instance: the quadruple ratio
|
ודמיון זה ביחס הארבעה דמיוני שיהיה הגדול ס"ד והאמצעי י"ו והקטן ד'
|
|
הנה כשכפלנו האמצעי ונחסר ממנו הקטן נשארו כ"ח וכאשר נחסר זה מן הגדול נשארו ל"ו
|
|
וכשנחסר הקטן מן האמצעי נשארו י"ב
|
|
ונשאיר הקטן בענינו
|
- These three numbers are in the triple ratio.
|
ויהיו אלו המספרים השלשה אשר הם ל"ו י"ב ד' על יחס השלשה דמיונים
|
|
וכשנשוב ונחסר ג"כ מן הל"ו כפל הי"ב מחוסר ממנו הד' וזה עשרים נשארו י"ו
|
|
אחר כן נחסר מן הי"ב הד' נשארו ח'
|
|
ונשאיר הד' כמו שהם
|
- The three numbers are in the double ratio.
|
ויהיו המספרים השלשה אחר זה י"ו ח' ד' על יחס הכפל
|
|
וכשנשוב שלישית ונחסר כפל הח' מחוסר ממנו הד' וזה י"ב מן הי"ו
|
|
אח"כ נחסר הד' מן הח'
|
|
יהיו שוים הגבולים הנשארים ויהיה כל אחד מהם ארבעה
|
- One sees how the quadruple is reduced to the triple that is simpler than it.
|
ואתה רואה איך שב המרבע אל המשלש אשר הוא יותר פשוט ממנו
|
- Then the triple [is reduced] to the double that is simpler than it.
|
אח"כ המשלש אל השניי אשר הוא יותר פשוט ממנו
|
- Then it is dissolved to equality.
|
ואחר הותך אל יחס השווי
|
- Giving an example for superparticular ratio - the sesquialter ratio
|
עוד נמשיל ביחס הדמיון וחלק ויהיה החצי
|
- Setting the three numbers in this ratio
|
ונשים השלשה מספרים אשר הם על זה היחס י"ח י"ב ח'
|
|
כפלנו הי"ב וחסרנו ממנו ח' נשארו י"ו וחסרנו זה מי"ח ונשארו ב'
|
|
וכשנחסר ח' מן י"ב נשארו ד'
|
|
ונניח ח' כמו שהוא
|
- The three terms are in the double ratio.
|
ויהיה השלשה גבולים ב'ד'ח' על יחס הכפל
|
|
ונשוב ונחסר מהח' שהוא הגדול כפל האמצעי שהוא ד' מחוסר ממנו הקטן שהוא ב' וזה ו' נשארו מהגדול ב'
|
|
וכשנחסר מהאמצעי ב' נשאר גם כן ב'
|
|
ונשאיר הקטן ב' כמו שהוא וזה יחס השווי
|
- One sees also how the superparticular ratio is reduced to the equality.
|
ואתה רואה ג"כ איך שב יחס הדמיון והחלק אל יחס השווי
|
- How it is reduced first to the double ratio, then this ratio is dissolved to the equality.
|
ואיך יותך ראשונה אל יחס הכפל השניי ואחר יותך זה יחס אל יחס השווי
|
The types of proportions:
|
ומיני המתיחסים
|
- Either from the aspect of continuity, in which the mean is shared between the two extremes, taken in relation, one time succeeding and one time preceding.
|
אם שיהיו על צד הדבקות והם אשר יהיה האמצעי משותף בין שתי הקצוות ילקח בהתיחסות פעם נמשך ופעם קודם
|
- Its terms are always three, no more and no less
|
וגבוליו תמיד שלשה לא פחות ולא יתר
|
- As saying the ratio of A to B as the ratio of B to D
|
כאמרנו יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ד'
|
- Or from the aspect of the difference, in which there is no one shared mean, but two means.
|
ואם שיהיה על צד ההבדל ולא יהיה בזה אמצעי אחד משותף אבל אמצעיים
|
- As saying the ratio of A to B as the ratio of D to C
|
כאמרנו יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ח'
|
- The means in this ratio are always more than three.
|
והגבולים בזה היחס תמיד יותר משלשה
|
The types of proportions are numerous, of them Nicomachus has mentioned only ten types in his book.
|
ומיני המתיחסים רבים זכר מהם ניקומכוש בספרו עשרה מינים לבד
|
A sect of the ancients endeavored in the investigation of the additional to them and found ten others, so there were twenty types.
|
ויחתרו כת מן הקדמונים בדרישת מה שנוסף עליהם ומצאו עשרה אחרים והיו בהם מיני היחס עשרים מינים
|
Yet, the most beneficial among them in the sciences are mostly only three, which are the arithmetic, the geometric, and the harmonic proportions.
|
והמועילים בהם בחכמות על הרוב שלשה לבד והם המתיחסים המספריי' והתשברתיים והחבוריים
|
First we will deal with the mentioning of these, then the mentioning of the others among the first ten types will follow.
|
ונתעסק בזכרון אלו ראשונה אח"כ ימשך להם זכרון הנשארים מן העשרה מינים הראשונים
|
As for the ten additional, to which the ancients strived, we have no business in mentioning them because they are hardly found.
|
והעשרה הנוספים אשר טרחו בהם הקדמונים אין לנו עסק בזכרונם הנה למעוט מציאותם
|
- The arithmetic proportion: the proportions that fall between three or more terms, succeeding by an equal excess between them.
|
ואולם המתיחסים המספריים הם המתיחסים הנופלים בין גבולים אם שלשה או יותר מזה נמשכים על שווי מה שביניהם מהתוספת והיתרון
|
- Such as:
- succeeding one by one
|
כשנים והשלשה והארבעה המוסיפים אחד אחד
|
- succeeding two by two
|
וכחמשה והשבעה והתשעה המוסיפים שנים שנים
|
- But, the ratio between these numbers is not one in quantity, i.e. the excess [?]:
|
ואין היחס בין אלו המספרים אחד בכמות רצוני היתרון
|
- sesquitertian ratio
|
כי יחס הארבעה אל השלשה יחס הדמיון המוסיף שליש
|
- sesquialter ratio
|
ויחס השלשה אל השנים יחס הדמיון המוסיף חצי
|
- superbiseptian ratio
|
ויחס התשעה אל השבעה יחס דמיון המוסיף שתי שביעיות
|
- superbiquintan ratio
|
ויחס השבעה אל החמשה יחס הדמיון המוסיף שתי חמישיות
|
- Also for the discontinuous:
|
וכן יהיה ג"כ בנבדלים
|
- Such as: and and
|
כמו השנים והחמשה והארבעה והשבעה והשמנה והאחד עשר
|
- For, the ratio between these six numbers is an arithmetic ratio from the aspect of the difference, and the terms exceed by one quantity, which is three.
|
כי היחס אשר בין אלו המספרים הששה יחס מספריי על צד ההבדל והגבולים בו מוסיפים בכמות אחת והוא השלשה
|
- Yet the proportion is not one:
|
ואולם ההתיחסות אינו אחד
|
- is the same and a quarter and an eighth.
|
לפי שיחס האחד עשר אל השמנה יחס הדמיון המוסיף רביעית ושמינית
|
- is the same and a half and a quarter.
|
ויחס השבעה אל הארבעה יחס הדמיון המוסיף חצי ורביעית
|
- double sesquialter ratio
|
ויחס החמשה אל השנים יחס הכפל המוסיף חצי
|
- Among the properties of this proportion: the sum of the extremes, of the continuous, is double the mean ; and of the discontinuous, it is equal to the sum of the means .
|
ומסגלות אלו המתיחסים וזה האמצעיות שמקובץ הקצוות במתדבקים מהם כפל האמצעי ובנבדלים שוה למקובץ האמצעיים
|
- Also, among their properties: the ratio between the two smaller terms, of the continuous and the discontinuous, is always greater than the ratio between the greater terms.
- and
|
ומסגלותם גם כן שהיחס שבין שני הגבולים הקטנים במדובקים מהם והנבדלים יותר גדול תמיד מהיחס אשר בין שני גבולים הגדולים
|
- Among them: the product of one of the extremes by the other is always smaller than the square of the mean by the square of the excess, for the continuous .
|
ומהם שהכאת אחת הקצוות באחרת יותר מעט תמיד ממרובע האמצעי במדובקים כמו מרבע התוספת
|
- From these properties, and from the knowledge of the properties of the numbers that preceded them, the mean of this proportion is known by the two extremes:
|
ומאלו הסגלות וממה שקדם להם מהידיעה בסגלות המספרים יודע האמצעי באלו המתיחסים מצד שתי הקצוות
|
- For the continuous: by taking half their sum and the result is the mean. .
|
וזה במתדבקים כאשר ילקח חצי מקבצם ומה שהיה הוא האמצעי
|
- Since every number is equal to half the sum of its two sides, as is known. .
|
לפי שכל מספר שוה לחצי מקובץ שתי פאותיו כמו שידעת
|
- For the discontinuous: the two means are not defined by knowing the two extremes alone - many means can be found between them.
|
ואמנם בנבדלים הנה לו יוגבלו שני האמצעיים מהידיעה בשתי הקצוות לבד אבל כבר אפשר שימצאו ביניהם אמצעיים רבים
|
- If the two means are unknown together, but their sum is known, or the difference between them is known, or the ratio of one of them to the other is known, then finding each one of them by its number is possible.
|
ואם יהיו האמצעיי' נעלמים יחד והיה מקובצם ידוע או מותר מה שביניהם ידוע ויחס אחד מהם אל האחר ידוע הנה אפשר מציאות כל אחד מהם על מנינו
|
- Yet, if none of these things is known, the way of extracting and finding each of them cannot be mentioned here.
|
ואם לא יהיה דבר מאלו הדברים ידוע יהיה דרך הוצאתם ומציאות כל אחד מהם ממה שאין דרך לזכרו הנה
|
- The geometric proportion: the ratio between the terms is one, but the differences differ as the diversity of the numbers.
|
ואולם המתיחסי' התשברתיים הם אשר יהיה היחס אשר בין גבוליהם אחד והמותרות מתחלפות בחלוף המספריים
|
- Such as:
- for the continuous.
|
כמו האחד והשנים והארבעה במתדבקי'
|
- for the discontinuous.
|
והאחד והשנים והשלשה והששה בנבדלים
|
|
וזה שיחס ד' ב' כיחס ב' א'
|
|
והמותר בין ד' ב' יותר ממותר שבין ב' א'
|
- Also for: and whose ratio is the same, but their differences are different.
|
וכן בו' ג' וב' א' שיחסם אחד ומותרם מתחלפים
|
- Among the properties of this proportion: product of one of the extremes by the other is always equal to the square of the mean, of the continuous ; and it is equal to the product of one of the means by the other, of the discontinuous .
|
ומסגלות אלו המתיחסים וזה האמצעיות שהכאת אחת הקצוות תמיד באחרת שוה למרבע האמצעי במתדבקי' ולהכאת אחד האמצעיים באחר בנבדלים
|
- Therefore, the finding and the extraction of the mean, for the continuous, is by taking the root of the product of one of the extremes by the other and the result is the mean.
|
ולזה היה מציאות האמצעי והוצאתו אם במתדבקים הוא כאשר ילקח שרש הכאת אחת הקצוות באחרת ומה שהיה הוא האמצעי
|
- For the discontinuous, one of the two means should be known, together with each of the extremes, in order to know the other mean by this way, and this is by the division of the product of one of the extremes by the other, by [the known mean] .
|
ואם בנבדלים הנה יצטרך עם הידיעה בכל אחת מהקצוות שיהיה אחד משני האמצעיים ידוע כדי שנדע מזה הצד האמצעי האחר וזה בחלוק הכאת אחת הקצוות באחרת עליו
|
- If both [two means] are unknown together, while their sum is known, or the difference between them is known, or the ratio of one of them to the other is known, then finding each of them by its number is possible.
|
ואם היו מוסכלים יחד יהיה מקובצם ידוע או מותר מה שביניהם ידוע או יחס אחד מהם אל האחר ידוע הנה אפשר מציאות כל אחד משניהם על מנינו
|
- Yet, if none of these things is known, the way of extracting and finding each of them is not described here.
|
ואם לא יהיה אחד מאלו הדברים ידוע יהיה דרך הוצאותם ומציאות כל אחד מהם ממה שאין דרכו שיחובר הנה
|
- The harmonic proportion: the ratio of the greater term to the smaller is as the ratio of the difference between the greater and the mean to the difference between the mean and the smaller.
|
ואולם ההתיחסות החבוריי הוא אשר יהיה בו יחס גדול שבגבוליו אל הקטן כיחס מותר מה שבין הגדול והאמצעי אל מותר מה שבין האמצעי והקטן
|
- Such as: .
|
כמו השלשה והארבעה והששה
|
|
כי יחס הששה אל השלשה כיחס מותר מה שבין הששה והארבעה והוא שנים אל מותר מה שבין הארבעה והשלשה והוא אחד
|
- The need of this type of proportion is concerns with the science of composing the melodies that is called music, since the ratio of the intervals determined by it is found in this type alone, as will be stated below, therefore it is called harmonic.
|
והצורך אל זה המין ממיני המתיחסים נוגע בחכמת חבור הלחנים הנקרא המוסיקי לפי שיחס המרחקים המסכימים בו אמנם ימצאו בזה המין לבד כפי מה שתאמר עליו אחרי זה ולכן נקרא חבוריי
|
- The extraction of the mean term in this proportion: multiplying the difference between the extremes by the smaller term, then dividing the product by the sum of the two extremes, adding the quotient to the smaller term and the result is the mean term.
|
והוצאת הגבול האמצעי מגבולי ההתיחסות הזה הוא כשנכה לעולם מותר מה שבין הקצוות בקטן שבגבולים ונחלק מה שהתקבץ על מקובץ שתי הקצוות ונוסיף מה שיצא על גבול הקטן ומה שהתקבץ הנה הוא הגבול האמצעי
|
- For example: if 3 and 6 are known.
|
דמיון זה אם נדע השלשה והששה
|
|
הנה המותר שלשה נכה שלשה בשלשה יהיה תשעה ומקובץ הקצוות ג"כ תשעה וכשנחלק תשעה על תשעה יעלה אחד לבד נוסיף האחד על השלשה שהוא גבול הקטן ויהיה ארבעה והוא האמצעי
|
These three types of proportions are used in the sciences, and the received is of benefit in them.
|
הנה אלו השלשה ממיני המתיחסים הם הנעשי' בחכמות והמקובל תועלת בהם
|
- The fourth proportion: the ratio of the greater to the smaller is as the ratio of the difference between the two smaller terms to the difference between the two greater terms.
|
ואולם המין הרביעי הוא אשר יהיה בו יחס הגדול אל הקטן כיחס מותר מה שבין שני הגבולים הקטנים אל מותר מה שבין שני הגבולים הגדולים
|
- Such as: .
|
כמו השלשה והחמשה והששה
|
- This type is subcontrary to the harmonic type.
|
וזה המין מקביל למין החבוריי
|
- Its property: the product of the greater by the mean is double the product of the mean by the smaller [incorrect for the general case]
|
ויסגלהו שמוכה הגדול באמצעי כפל מוכה האמצעי בקטן
|
- As here:
|
כמו שיהיה בכאן מוכה ששה בחמשה והוא שלשים כפל מוכה שלשה בחמשה והוא חמשה עשר
|
- The fifth proportion: the ratio of the mean to the smaller is as the ratio of the difference between the two of them to the difference between the mean and the greater.
|
ואולם המין החמישי הוא אשר יהיה בו יחס האמצעי אל הקטן כיחס מותר מה שבין שניהם אל מותר מה שבין האמצעי והגדול
|
- Such as: .
|
כמו השנים והארבעה והחמשה
|
- Its property: the product of the greater by the mean is double its product by the smaller [incorrect for the general case]
|
ויסגלהו שמוכה הגדול באמצעי כפל הכאתו בקטן
|
- Such as:
|
כמו שהכאת החמשה בארבעה והוא עשרים כפל הכאת חמשה בשנים אשר הוא עשרה
|
- The sixth proportion: the ratio of the greater to the mean is as the ratio of the difference between the mean and the smaller to the difference between the mean and the greater.
|
ואולם המין הששי הנה הוא אשר יהיה בו יחס הגדול אל האמצעי כיחס מותר מה שבין האמצעי והקטן אל מותר מה שבין האמצעי והגדול
|
- Such as: .
|
כמו האחד והארבעה והששה
|
- The seventh proportion: the ratio of the greater to the smaller is as the ratio of the difference between both of them to the difference between the mean and the smaller.
|
ואולם המין השביעי הנה הוא אשר יהיה בו יחס הגדול אל הקטן כיחס מותר מה שבין שניהם אל מותר מה שבין האמצעי והקטן
|
- Such as: .
|
כמו הששה והשמנה והתשעה
|
- The eighth proportion: the ratio of the greater to the smaller is as the ratio of the difference between the two extremes to the difference between the greater and the mean.
|
ואולם המין השמיני הנה הוא אשר יהיה יחס הגדול אל הקטן כיחס מותר מה שבין הקצוות אל מותר מה שבין הגדול והאמצעי
|
- Such as: .
|
כמו הששה והשבעה והתשעה
|
- The ninth proportion: the ratio of the mean to the smaller is as the ratio of the difference between the two extremes to the difference between the mean and the smaller.
|
ואולם המין התשיעי הנה הוא אשר יהיה בו יחס האמצעי אל הקטן כיחס מותר מה שבין הקצוות אל מותר מה שבין האמצעי והקטן
|
- Such as: .
|
כמו הארבעה והששה והשבעה
|
- The tenth proportion: the ratio of the mean to the smaller is as the ratio of the difference between the two extremes to the difference between the mean and the greater.
|
ואולם המין העשירי הנה הוא אשר יהיה בו יחס האמצעי אל הקטן כיחס מותר מה שבין שני הקצוות אל מותר מה שבין האמצעי והגדול
|
- Such as: .
|
כמו השלשה והחמשה והשמנה
|
|
הנה אלו הם המינים העשרה ממיני המתיחסים שיספיק לנו זכרונם כי אין לאחד מהם מבא בחכמה זולתי מה שזכרנום לפנים ואולם הביאונום על צד שלמות החלוקה והמשכתה וספירת מה שיגיעו אליו צדי ההתיחסות נשלם זה והתהלה לאל ית' שמו
|
Music
|
|
|
האופן הרביעי מן החלק השני בחכמת המוסיקי
|
|
אמר אמיה בן עבד היקר אבו אלצלת הנה נסתם מה שקדם מאופני הלמודים באומר בחכמת המוסיקי וזה ספר כבר ספרנוהו לו כמו שעשינו בשאר אופנים וחלקנוהו חלקים שמנוהו הראשון מהם בהתחלות זה האופן ומה שירוץ מרוצת ההתחלות ויכנס בה מן ההכנות וההצעות והמשכנוהו במאמר בספירת הנעימות והמרחקים והסוגים והקבוצים מרובם והמזגתם ואיכות סדר הסוגים בקבוצים עוד בהמצאתם מוחשים בכלים המלאכותיים ובחלקי הכלים ובמיניהם עוד באומר בהעתקות וחלקי הנפילות ומיניהם והלכנו במה שהבאנוהו מזה צד הדרך אשר הלכנו בזה הספר מהבאת מה שאין די זולתו וחסר מה שאין צריך לו ובאל נעזר
|
|
המאמר הראשון מזה האופן שני פרקי פרק ראשון בהתחלות זה האופן ומה שירוץ מרוצת ההתחלות ויכנס בה מן ההכנות למלאכת המוסיקא מלאכה נושאה הנעימות וכונתה העיון בם מצד מה שיתקרבו ויתרחקו ובאיכות חבורם כדי שיהיה מהם לחן ותתחלק אל עיונית ומעשית והעיונית היא אשר מדרכה שתחקר מהנעימות ומה המסכים מהם ובלתי מסכים ותעיין בחבור המסכים מהם עד יתכן שיהיה המחובר מהם לחן ותחקר מאי זה מהם יהיה יותר טוב ויותר שלם ומן הדברים אשר יהיו בם יותר טובות ויותר שלמות ותתן עלות זה כלו וסבותיו יתנו סבת ההוא הוא ולכן יתילדו מהם המרבעים והמעקבים וימצאו במדרגות הנפרדים מרבע ולא ימצאו במדרגות הזוגות כלל נשלם המאמר השלישי מן הארתמיטיקי ושבח לאל יתעלה שמו וכבר פשט המנהג לזכור בזה המקום היחסים ומיניהם וסגולותיהם ומן האנשים מי שיחדש להתיחסות פנים רבים ויגיעו בהם אל ב' פנים ומהם שנסתפקו על עשרה והוא המעתק מהקדמון ומכונתי שאסתפק בזכר אלו הי' ועם ההסתפקות בהם ונשלם הספר הזה ספר הארתימיטיקא לאמיה בן עבדו אבו אלצלת היקר תדרוש בסגולות המספרים קצר והוסיף על ספר ניקומאכוש הגרישיני הפיתגוריי לידי הצעיר באלפי הדל אליאו גבה בבר אליעזר יצ"ו בשנת
|
|
Abū al-Ṣalt Umayya b. ‘Abd al-‘Azīz al-Andalusī (b. Andalusia ca. 1068 – d. Tunisia ca. 1134)
– Hebrew translation –
Don Benveniste b. Lavi
Sefer Niqomachus ba-Segulot ha-Mispariyot
1395/1435, Saragossa