Difference between revisions of "ספר יסודי התבונה ומגדל האמונה"

Revision as of 16:37, 27 November 2019

	זה ספר יסודי התבונה ומגדל האמונה
The book was translated from Arabic to Hebrew by the Spanish sage Abraham bas Ḥiyya ha-Nasi	שנעתק מכתב ערבית ללשון הקדש על ידי הנשיא החכם ר' אברהם ב"ר חייא ז"ל הספרדי
Introduction	פתח הספר
[According Bar Ḥiyya, the following two verses represent the order of studying the sciences]
It is written: Thus says the Lord: Let not the wise man boast of his wisdom, nor the brave man boast of his bravery, nor the rich man boast of his riches. But let him that boasts exult in this, that he understands and knows me, for I am the Lord Who practices grace, justice and righteousness on the earth; for in these things I delight, says the Lord. [Jeremiah 9, 22-23]	כתוב כֹּה אָמַר יְהוָה אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ וְאַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד ומִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם-יְהוָה ‫^{[note 1]}
And it is written: The beginning of wisdom is the fear of the Lord, and the knowledge of the holy ones is understanding. [Proverbs 9, 10]	וכתוב תחלת חכמה יראת י' ודעת קדושים בינה‫^{[note 2]}
And it is written: And He said to man, 'Behold, the fear of the Lord is wisdom and shunning evil is understanding'. [Job 28, 28]	וכתוב ויאמר לאדם הן יראת י' היא חכמה וסור מרע בינה‫^{[note 3]}
A person can ask about these verses:	ויכול אדם לשאול על הכתובים האלה
How could the Scripture say: Let not the wise man boast of his wisdom, warning him from praising himself, then state: But let him that boasts exult in this, that he understands and knows me, allowing him to be praised for the knowledge of God?	איך אמר הכתוב אל יתהלל חכם בחכמתו הזהירו להלל עצמו ואחר כך אמר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי והרשהו להתהלל בדעת אלהים
It is known and clear to every person that there are no wisdom and intelligence without the knowledge of God.	וידוע וברור הוא לכל אדם שאין חכמה ובינה אלא בדעת אלהים
The one who has the knowledge of God should be called wise, as the second verse explains: And the knowledge of the holy ones is understanding.	והיודע דעת אלהים ראוי הוא להקרא חכם כמו שפרש בכתוב השני ודעת קדושים בינה
This is similar to the one who says: Let not the wise man boast of his wisdom, but let man boast of wisdom - it seems that the two biblical verses deny and contradict each other.	וזה דומה למי שאומר אל יתהלל חכם בחכמתו אבל יתהלל אדם בחכמה ונראה שני הכתובים מכחישין וסותרין זה את זה
This question is answered at length, not because it is a difficult question, but since it is an issue of wisdom, and it is praiseworthy for a person to treat at length and to engage in an issue of wisdom	ואנו משיבים על השאלה הזו ומאריכים בה לא מפני שהשאלה קשה אלא מפני שהוא דבר חכמה ונאה לו לאדם להאריך ולהתעסק בדבר חכמה
We begin first by saying that the word wisdom is said in two senses:	ואנו פותחים ראשונה ואומרים כי מלת חכמה נאמרת על שני ענינים
The wisdom that is a real wisdom, on which the Scripture says: But wisdom, where shall it be found [Job 28, 12],	על החכמה שהיא חכמה ממש שאומר עליה הכתוב והחכמה מאין תמצא‫^{[note 4]}
Which is the science of all existences - the estimation of their shapes, the characterization their creation, and the teaching of their giving.	והיא מדע כל הנמצאות על אומד תבניתן ותוכן יצירתם ואומן נתינתן
It was necessary to set up three limitations in the definition of the wisdom in order to include in this definition three virtues:	והוצרכנו לשום בגדר החכמה ג' חוצצים כדי להכניס בגדר הזה ג' מעלות
The estimation of the shapes of the beings includes in this definition the wisdom that investigates the form of the beings, the shape of their body, as the science of arithmetic and its similar.	ויהיה אומד תבנית הנמצאות מכניס בגדר הזה החכמה מעיינת בצורת הנמצאות תבנית גופן כחכמת המנין והדומה לה
The characterization of their creation includes in it the wisdom that inquires the bodies of the beings and the order of their creation, as all the sciences that discuss the structure of heaven and earth and all the other creatures.	ותוכן יצירתם מכניס בו החכמה המעיינת בגופי הנמצאות וסדר יצירתם ככל החכמות המדברות על בנין שמים וארץ ושאר כל היצורים
The teaching of their giving includes in it the most excellent of all sciences, which is the science of the Torah, given to those that are God-fearing.	ואומן נתינתם מכניס בו החכמה המעולה על כל החכמות והיא חכמת התורה נתונה ליראי השם
These three virtues are given in accordance with the three virtues of truth and belief in wisdom:	והמעלות האלה השלוש מסורות כנגד ג' מעלות האמת והאמונה אשר בחכמה
The wisdom that investigates the limits of the beings and their external shapes – inquires things that are grasped by the mind in all their aspects, there is no contradiction between the wisdom and their truth, and no doubt in them.	כי החכמה המעיינת בתכליתי הנמצאות וצורתן החיצונה מעיינת בדבר שהדעת מקפת לו מכל צדדין ואין לו מחלוקת בין החכמה והאמת בו מוחזק ואין בו ספקה
The wisdom that investigates the creation of the beings and their inner shapes – inquires and explore things that are hidden from the eye and the bodily senses and are grasped by the mind only through speculation.	והחכמה המעיינת ביצירת הנמצאות וצורתן התיכונה היא חוקרת ובוחנת על דברים נסתרים מהעין ומחוששי הגוף ואין הדעת שולטת עליהם אלא מדרך הסברא
Among the people of this wisdom there are great disputes, and man is allowed to hold to the statements of those whose words seem in accord with this wisdom to the best of his intelligence, as he sees fit, and there is no sin or guilt in doing so. He can extract it from his heart, add or subtract, according to his own understanding, without deviating by this action from the path of this wisdom.	ובין אנשי החכמה בה מחלוקות גדולות והאדם רשאי להחזיק בדברי מי שיראו לו דבריו מהחכמה לראית בינתו והישר בעיניו ואין עליו חטא ואשמה ויכול להוציא הוצאה מלבו ולהוסיף ולגרוע בדרך בינתו ולא יהיה במעשה הזה סר מדרך החכמה
The wisdom that investigates the Holy Scriptures is the wisdom that is received from the Holy Spirit, and inquires things that cannot be grasped by the human mind due to their great wondrous and brightness.	והחכמה המעיינת בדברי הקדש היא חכמה מקובלת מרוח הקדש וחוקרת על דברים שאין הדעת מגעת אליהם מעוצם פלואתם ורב נגהם
As the eye cannot look to the sunlight at noon, since its light is brighter and stronger than the light of the human eye, so also the faith and truth in the things of the Torah are so bright and wonderful, that the human intellects have no capacity that can reach them except through the prophets, that God made them believe in the Holy Spirit, and man must accept their words, and has no permission to add or subtract, but only to qualify and clarify; if he adds or subtract, he is a sinner and will be punished by the heavens.	כאשר אין העין יכולה להביט אל מאור השמש בחצי השמים לפי שאורו בהיר וחזק מאור עין האדם כן האמונה והאמת בדברי תורה בהירים ומופלאים עד שאין כח בדעות בני אדם יכולה להגיע אליהם אלא על ידי הנביאים אשר האמינם הקב"ה ברוח הקדש וחייב האדם לקבל דבריהם ואין לו רשות להוסיף ולגרוע אלא לסייג ולברר ואם יוסיף או יגרע יהיה חוטא וענוש מהשמים
By this way, the virtue of the wisdom are three virtues that the definition determined to wisdom includes them.	על דרך הזו היא מעלת החכמה שלוש מעלות והגדר אשר שמנו לחכמה כוללם
These sciences are called rational wisdom, wisdom of the intellect.	והחכמות האלה נקראות חכמת שכלנית וחכמת השכל
The second property that is called wisdom in the holy tongue, is the wisdom of arts and crafts, acquired and studied by man through the intelligence of his heart, as it is said: And every wise hearted man made [Exodus 36, 8], And every wise hearted woman [Exodus 35, 25] - all this concerning the performers of the wise craft and art.	ואת הענין השנית אשר החכמה נאמרת עליו בלשון הקדש היא חכמת האומנות והמלאכות שאדם קונה אותם ולומד לעשותם מבינת לבו כמו שנאמר ויעשו כל חכם לב^{[note 5]} וכל אשה חכמת לב‫^{[note 6]} כל זה על עושי המלאכה החכמה באמנות
The definition of this wisdom is the capacity through which man can accomplish by his hands every shape and image existing in his heart, therefore it is called wisdom of the heart, and a practical wisdom.	וגדר החכמה הזו היא כח שאדם יכול להוציא בו במעשה ידיו כל הצורות והתמונות העומדות בתוך לבו ומפני זה נקראת חכמת לב וחכמה עמלנית
Man acquires these two types of wisdom through his rational soul.	והאדם קונה שתי החכמות האלה בכח נפשו הדברנית
For, God gave man three souls, or one soul with three faculties, whichever one wishes the three to be, the matter is the same for this aspect.	כי הקב"ה מסר באדם ג' נפשות או נפש אחת שיש לה ג' כוחות אי זה מהן תרצה לג' הענין בו אחד במקום הזה
The gentile sages disagree on this:	וחכמי הגוים מתחלקים בו
Some of them say that it is one soul that has three faculties.	יש מהן אומרים הנפש אחת היא ויש לה ג' כוחות
Some say they are three souls.	ויש אומרים ג' נפשות הן
This disagreement is not harmful here.	והמחלקת הזה אין מזיק לה בכאן
The first soul of the three is the faculty by which man grows, reproduces, eats, drinks, and yearns for all desires of this world.	והנפש האחת מג' היא הכח אשר בו האדם צמח וגדל ופרה ורבה ואוכל ושותה ומתאוה לכל תאוות העולם הזה
By this faculty, he resembles the field crops and plants.	ובכח הזה הוא דומה לצמח האדמה ולגדולי הארץ
For this it was called the vegetative soul and the appetitive soul.	ומפני זה קראו לה הנפש הצמחה והנפש המתאוה
The second soul is that which has the faculty of vitality, anger, jealousy, courage, motion and wandering from one place to another.	והנפש השנית יש לה כוח החיים החמה והקנאה והגבורה והתנועה והטלטול ממקום למקום
By this faculty the man resembles the animals and beasts.	והאדם דומה בכוח זה לחיות ולבהמות
For this it was called the vital soul and the rageful soul.	ומפני זה קראוה הנפש החיה ובעלת החימה
The third soul is that by which a person can distinguish between good and bad in all the worldly matters, between disgrace and praise in the human actions, to separate between truth and false in all the matters that are comprehended by the heart, and to recognize right and wrong in the human rhetoric.	והנפש השלישית בה יכול אדם להב[ח]ין בין טוב לרע בכל עניני העולם ובין הגנאי והשבח במעשי בני האדם ולהבדיל בין האמת ובין השקר בכל הענינים המובנים בלב ולהכיר הנכון מהכזב בדברת האדם
In these similarities, he departs from the animals and differs from the beasts and resembles the angels and the supreme bodies.	ובדמות האלה נפרד מהחיות ונבדל מהבהמות ודומה למלאכים וגדודי עולם עליוני
This soul is called the rational soul	והנפש הזאת נקראת נפש הדברנית והוגה
Since through this soul, the man thinks and speaks.	מפני שבנפש הזו האדם הוגה ומדבר
The meaning of thinks and speaking here is neither the meditation that comes out of the mouth nor the speech sounded through the tongue, but the meditation of the heart and the soul and their language.	ואין משמע הוגה ומדבר בכאן ההגיון היוצא על פה והדבור הנשמע על הלשון אבל הגיון הלב והנפש ודבורם
For we find that the word "meditation" is said about the reflections and the thoughts inside the heart and about the matters are engraved and tied to the soul.	כי מצינו מלת ההגיון נאמר על ההרהורין והמחשבות שבתוך הלב ועל הענינים הנרשמין והנקשרים בנפש
As the Scripture says: May the sayings of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before Thee [Psalms 19, 15].	כמו שאמר הכתוב יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך‫^{[note 7]}
Also it is written: And I meditate upon all Thy work [Psalms 77, 13]	וכן כתוב והגיתי בכל פעלך‫^{[note 8]}
It is incorrect to interpret And I meditate as calling out and bringing out of the mouth, but as a thought and reflection, by which His wonder is considered.	ולא נכון לפרש והגיתי קריאה והוצאה מהפה אלא במחשבה והרהור שנתן דעתו עליהם על פליאתם
Also, In the night-watches I meditate about You [Psalms 63, 7]	וכן באשמורת אהגה בך‫^{[note 9]}
It is also said about the speech: I had not yet finished speaking thus in my heart [Genesis 24, 45]	וכן נאמר בדבור אני טרם אכלה לדבר אל לבי‫^{[note 10]}
But Hannah, she was speaking in her heart [Samuel 1, 1, 13]	וחנה היא מדברת על לבה‫^{[note 11]}
Thus, one should understand the expression "the rational soul" as the meditation and the speech in the heart.	וכן אתה הבן ממאמרנו הנפש ההוגה והדברנית הגיון ודבור אשר בלב
By the faculty of this soul, the definition of the human being exists and his domain that establishes his creation and provides signs separating him from the animals is determined: the living, the speaking and the dying.	ובכוח הנפש הזו נתקיים גדר האדם ונגבל תחומו המכונן את יצירתו והנותן סמני ההפרש בינו ובין בעלי החיים והוא החי הדובר המת
Living is the great principle that associates him with the other animals	והחי הוא הכלל הגדול הכונס אותו עם שאר בעלי החיים
Speaking is the sign that separates him from all the beasts, animals, birds, and all the speechless livings, and associates him with all the angels.	והדובר סימן חוצץ בינו ובין כלל הבהמות והחיות והעופות ובין כל החיים שאינם דוברים ומכניסו בכלל המלאכים
Dying is another sign that separates him from the angels and associates him with all the beasts and the other the animals that end their life in death.	והמת סימן אחר חוצץ בינו ובין המלאכים ומכניסו בכלל הבהמות ושאר בעל החיים אשר סוף חיותם למות
Speaking here is said about the expression of the heart and the intelligence, which is similar to the angels in their speech, and about that by which a man can speak and understand.	ויהיה הדובר בכאן אמור על דבור הלב ועל הבינה שהוא דומה למלאכים בדבורם ועל אשר בו אדם יכול לדבר ולהבין
If it were not its meaning, the mute were not included in the definition of the human being, because he is not speaking through his mouth, but he is indeed called human and included in the definition of the human being, since he understands by his heart.	ואלו לא היה פירושו כך לא היה האלם נכנס בגדר האדם מפני שאינו מדבר בפיו והוא נקרא אדם ונכנס בגדר האדם מפני שהוא מבין בלבו
Speaking in the present but also in future	וכן דובר באיכת אתה יכול לאמרו על מה שהוא מדבר באותה שעה ועל מה שעתיד לדבר וכן פירוש כל מה אשר אני דובר כל מה שאני מדבר לך מעתה שאני עתיד לדבר
Also the "dying" that is said in this definition should be understood as who will end up dead.	וכן המת האמור בגדר הזה הבן ממנו שסופו למות
One finds the word "dead" is said in the the holy tongue about two matters:	ואתה מוצא מלת מת אמורה בלשון הקודש על ב' ענינים
About the dead, who died and passed away.	על המת שחלה עליו המיתה ונפטר מהעולם
Such as: And behold, Sisera lay dead [Judges 4, 22]	כמו והנה סיסרא נפל מת‫^{[note 12]}
About those who will end up dying.	ועל שסופו למות
As it is written: Behold, thou shalt die, because of the woman [Genesis 20, 3]	דכתיב הנך מת על האשה‫^{[note 13]}
Meaning you will find death for what you have done.	ופרושו הכי אתה בא לידי מיתה על מה שעשיתה
The word "dead" is said in the definition of the human being about those who will end up dying, for the dead who passed away is not included in the definition of the human being, since he is not alive and does not speak.	ותהיה מלת המת אמורה בגדר האדם על אשר סופו למות כי המת הנפטר מעולם אינו נכנס בגדר האדם כי אינו חי ואינו מדבר
As it is written: But the dead know nothing [Ecclesiastes 9, 5]	דכתיב והמתים אינם יודעים מאומה‫^{[note 14]}
The human rational soul is the superior and the ruler of the two other souls. The person whose soul behaves in the right way and its virtues subdue the two other souls is a man who is praised in all his acts.	והנפש הדברנית אשר באדם היא המעולה והשולטת על שתי נפשות אחרות והאדם אשר נפשו הזאת נוהגת על דרכה ועל נכונה ותהיינה מדותיה גוברות על שתי נפשות הנשארות הוא האדם המשובח המפואר בכל מעשיו
Each one of the three souls has good virtues by which it is praised and vices by which it is condemned:	וכל נפש ונפש מאלו ג' נפשות יש לה מדות טובות שהיא מתהללת ומדות רעות שהיא מתגנה בהם
The vegetative soul virtues: righteousness, humility, controlling the sight, and refrainment from bad passions and indecent possessions	ונמצא מהלל הנפש הצמחה היא הצדקות והענוה ושיהיה אדם שולט בראותו ומונע עצמו מתאוות רעות וקניינין מגונים
vices: the opposite of the above virtues and the tending to worldly desires	ומדותיה הרעות כל מה שהוא חלוף הדבר הזה ושיהיה האדם נוטה לתאוות העולם ובוצע להם
The praise of the vegetative soul – sufficiency: A person cannot control his desire if he has no sufficiency and property in order to stay away from bad possessions	ואין אדם יכול לשלוט בתאותו אם לא יהיה לו עושר וממון שיהיה יכול להרחיק עצמו מקנינים רעים כי העני המוצרך והרעב נזקק מרב דלותו ועניותו ודחקו לכנס בכל קנין שהוא בא אל ידו אם טוב ואם רע ואתה מוצא מכאן שבכח הנפש הצמחה ומהללה הוא העושר
The vital soul	וכן הנפש החיה יש לה מדות טובות וכנגדה מדות רעות
vices: not obeying to the rational soul and surrendering to the vegetative soul	ומדותיה הרעות אם לא תהיה נשמעת לנפש ההוגה ונכנעת אליה ותהיה הנפש הצמחה לוכדת עליה נכנעת לה
virtues: obeying to the rational soul and restraining the vegetative soul	ותהיינה מדותיה הטובות שתהיה שומעת לנפש ההוגה ומקבלת עצמה ושולטת על הנפש הצמחה ושוברת גסותה
The vegetative soul is metaphorically compared to a bad tempered beast wishing to eat everything infront of it.	וכל החכמים המשילו הנפש הצמחה לבהמה רעה גסת רוח אשר רצונה לאכול ולהריק כל אשר לפניה
The vital soul is metaphorically compared to a bridle on the mouth of that beast, for keeping it away from its lust and leading it to the desired place, and a goad to instruct and guide it.	והמשילו נפש החיה למתג ורסן בפי הבהמה הזאת ואם לא יהיה כח במתג ורסן הזה וחוזק למנעה מתאותה לא יוכל אדם לרכוב הבהמה הגסה ולחסום פיה ולהנהיגה למקום שירצה וכן הדרבן והמלמד והמרדע שמורה דעה בפרה בעטנית ורבצנית ומכוין אותה לתלמיה
The praise of the vital soul – strength	ומשם היתה לנפש החיה צריכה לכח וגבורה ותהיה מהללה ופארה הגבורה
The rational soul Two praises – two kinds of virtues:	והנפש הדברנית צריכה לשני מידות טובות
1) Wisdom – by which it leads the two other souls and give them guidance and resourcefulness to subordinate the body in all earthly needs and to repair the bodily faculties and the worldly crafts and arts.	כדי שתהיה במין האחד מנהגת שתי נפשות האחרות ונותנת להם עצה ותושיה לשמש הגוף בכל צרכי העולם הזה ולתקן על כוחות הגוף ועל מלאכות ואומניות שהם מעסקי העולם והכתוב קרא למדות האלה חכמה
2) Intellect – by which it repairs itself, produces all human spiritual faculties and acquires favor and goods in the next world. Through these virtues, the soul can look at every thing that is more excellent than itself.	והמין השני הוא המדות שהיא מתקנת בהם עצמה ומייצרת בהם כל כוחות נפשיות אשר באדם וקונה בהם זכות העולם הבא וטובותיו ובמדות האלה יכולה להביט אל כל דבר מופלא ומעולה ממנה והכתוב קרא למין הזה השכל
	ותמצא לנפש ההוגה שתי מהללות והן חכמה והשכל
A person should not praise himself for the virtues of wisdom, strength, and sufficiency of his three souls, for these are bodily virtues of this earthly world.	ובא הכתוב ואמר אל יתהלל חכם בחכמתו‫^{[note 15]} כלומר אל יתהלל אדם במדות נפשו ההוגה המיסרת בהן כח הגוף וכן אל יתהלל הגבור בגבורתו‫^{[note 16]} אל יתהלל בחמדת נפשו החיה וכן אל יתהלל עשיר בעשרו‫^{[note 17]} אל יתהלל בחמדת נפשו הצמחה כי כל החמדות האלה הן ממדות הגוף ועוסק בעניני העולם הזה
A person can praise himself for his intellect, the virtue of his rational soul by which it tortures itself and glances at the upper world, but he may do so only when reaching the knowledge of God, which can be obtained only by God's help.	אבל רשאי אדם להתהלל בהשכל והיא מדת נפשו ההוגה שהיא מיסרת בהן את עצמה ומבטת על העולם העליון ואין לו להתהלל בהשכל אם לא ידביק לו דעת אלהים מפני שאין אדם יכול להגיע אליה וחכמת לבו אם לא יעזרנו המקום ברוח הקודש לקבל דברי הנביאים הבאה מרוח הקודש
Every wisdom other than the knowledge of God is a human acquisition and therefore not worthy to be praised for. A person who acquires this human wisdom but does not engage in religious studies is blind and lost	וכל חכמה בלעדיה אינה ראויה להשתבח בה מפני שהיא קנין בני אדם ואיש הקונה אותה ואין מתעסק וטורח בדברי תורה וזריז לעשותן הוא כעור באפלה ותועה בין הכרמים ואינו יודע למצוא הדרך וללכת אל עיר
The one who acquires the fear of God and learns religious studies then studies the other wisdoms is going in the right way.	והקונה יראת השם ותלמוד תורה ואחר יעיין בשאר החכמות ילך בדרך ישרה וימצא אחרית טוב וזהו שאמר הכתוב ראשית חכמה יראת יהוה‫^{[note 18]}
The God-fearing who studies the Torah must praise himself, and thank God for bestowing him by His grace the knowledge and reason to understand wisdom.	והירא את השם ועוסק בתורה חייב להתהלל בחלקו ולהדות לקונו ויהיה יודע כי הקב"ה עושה חסד עם האדם ונותן לו דעת ובינה להבין החכמה ולא שהיה אדם ראוי לולי חסד המקום שהוא גומל לו ונותן לו עצה ותבונה וזהו שאמר הכתוב בחכמתו‫^{[note 19]}
One should not praise himself for the virtues of wisdom, strength, and sufficiency, since he did not acquire them by himself, but he should thank God for granting him these virtues by His grace	ולא אמר אל יתהלל בחכמה שלא יאמר אדם החכמה שקניתי חכמתי היא ובתבונתי הגעתי אליה אבל יודה וישתבח לצורו עושה החסד אשר נתן לו חכמה בגדל חסדו ורב טובתו וכן אל יתהלל בגבורתו ויאמר הגבורה שלי לעשות משפט אבל יהלל ליוצרו אשר סייעו בגבורה עד אשר היה בו כח לעשות דין ומשפט וכן בעשרו שלא יתהלל ויאמר שלי הוא ואני קניתיו בחכמתי אבל יתן הודאה לקונו שעשה עמו צדקה ונתן לו עושר כי אין העשיר עושה צדקה עם העני אלא מצדקת הקב"ה שנתן לו מברכותיו וזה פירוש עושה חסד ומשפט וצדקה‫^{[note 20]} שיהא אדם משבח לבראו בכל מאודו על מדה ומדה שמודד עמו אם טוב על החסד שגמל י' ואם תמורתו יצדיק הדין והכל יקבל בסבר פנים ויברך השם על הכל שהכל בדין וברחמנות דכתיב יהוה נתן יהוה לקח‫^{[note 21]} כשם שנתן בדין כך לקח בדין ועל הכל יש לאיש להודות ולברך לשם הגדול הגבור והנורא דכתיב יהי שם יהוה מבורך‫^{[note 22]} ועל הדרך הזה יעשה חפצת השם דכתיב כי באלה חפצתי נאם יהוה‫^{[note 23]} העושה כענין הזה הוא העושה בחפצו ורצונו שלמקום והפירוש הזה נוהג בכתוב אשר פתחנו בו את הספר מנהג טוב ויפה כדרך פשוט ועל העיון הגם אינו מדוקדק
Intellect is superior to sufficiency, which is superior to strength, which is superior to wisdom	והמעיין בו עיון יפה יכול לטעון עליו ויאמר כי בפירוש הזה אתה נותן החכם עודף על הגבור כי החכמה מפארת הנפש הדברנית והגבורה מפארת הנפש הבהמית ועושר מפאר הנפש הצמחית ואם אין החכם יכול להתהלל בפאר נפשו הדברנית כל שכן שאין רשאי להתהלל בפאר נפשו הבהמית וכל שכן בפאר נפשו הצמחה המתאוה ואין זה דרך בכתבי הקדש ודברי אלהים חיים לדבר בזה העניין אבל ראוי הוא הגבור שיהא עודף מהחכם ועשיר מהגבור ולפי כך הוצרכו כלם לפרש שלא יוכל ללמד מאסור מהלל החכם מהלל הגבור ולא מאסור הגבור אסור העשיר העודף על הגבור
Strength, sufficiency and craft are attributed also to animals; therefore, it is obvious that a person should not praise himself for these virtues	ועוד שגנאי הדבר שיהיה אדם מתהלל בדבר הנמשל בו כבהמה וצמחי האדמה כי הגבורה והכח נמצאות בארי ונמר יתר מהאדם וקנין וצבירת מצוי בנמלה ובדבורה וגם המלאכה מצוי בעכביש ובתלעה וברוב עופות וחיות ולא הוצרך הכתוב להזהיר על זאת שאין אדם בער וכסיל שיתהלל באלו המדות
Since sufficiency is superior to strength, which is superior to wisdom and wisdom is a virtue of the rational soul, all these virtues are associated to the rational soul and the bible warns man not to praise himself for them	אבל הזהיר הכתוב אדם מתהלל במדת נפשו ההוגה ותהיה הגבורה והחכמה והעושר ממדות נפשו ההוגה ותהיה הגבורה עודפת על החכמה והעושר מהגבורה ותהיינה כל השמות האלה מסורות לחכמה שהיא מהלל נפש ההוגה על סדרה ועל מעלותיה
Wisdom precedes strength, which precedes sufficiency, which precedes intellect, which is the essence of all wisdoms: A person first acquires wisdom; when increasing his wisdom he obtains strength; when increasing his strength he becomes self-sufficient; then, reaching the depth of wisdom, he becomes endowed with intellect. On top of all these wisdoms lies the knowledge of God, as a tower built upon them.	ויהיה אדם בתחלתן קונה חכמה וכשהוא מוסיף על קנין החכמה ומתגבר בה נקרא גבור והמעדיף על זה נקרא עשיר ואשר מגיע לעמק החכמה יהיה משכיל והכתר אשר על ראש החכמות האלה והמגדל הבנוי עליהם הוא דעת אלהים ואין האדם רשאי להתהלל כי אם בה
As it is written: But let him that boasts exult in this [Jeremiah 9, 23]	דכתיב כי אם בזאת יתהלל המתהלל‫^{[note 24]}
	וכן אנו מוצאים בדברי הקדש גבורה עודפת מחכמה כי כן דניאל שבח למקום
As it is written: for wisdom and might are His [Daniel 2, 20]	דכתיב די חכמתא וגבורתא דיליה‫^{[note 25]}
And it is written: I thank and praise, for You have given me wisdom and might [Daniel 2, 23]	וכתוב מהודה ומשבח קדם אלהיך אנא די חכמתא וגבורתא יהבת ליה‫^{[note 26]}
And it is written: I have counsel and sound wisdom; I am understanding and might is mine. [Proverbs 8, 14]	וכתוב לי עצה ותושיה אני בינה ולי גבורה‫^{[note 27]}
	ותמצא מכאן הגבורה נאמרת על החכמה העודפת
	וכן תמצא העושר אמור על החכמה
As it is written: Riches and honor are with me, powerful wealth and charity [Proverbs 8, 18].	דכתיב עושר וכבוד אתי הון עתק וצדקה‫^{[note 28]}
And it is written: Length of days is in its right hand; in its left hand are riches and honor [Proverbs 3, 16].	וכתוב ארך ימים בימינה ובשמאלה עשר וכבוד‫^{[note 29]}
	ולפי שהזכיר עשיר אחר גבור נודע שהעושר בחכמה עדין מהעשיר ואין נזקקין להביא ראיה על השכל מפני שהוא דבר גלוי וידוע לכל אדם כי השכל הוא עקר החכמות כלן ויסודן והיא המעלה שאין למעלה ממנה
The types of wisdom of the sages in this world are based on four foundations corresponding to the four expressions in the verse from Jeremiah mentioned in the beginning of the introduction	ואנו מוצאין החכמות אשר בידי החכמים בעולם הזה בראיות על ד' יסודות כנגד ד' שמות שקראם הכתוב בפסוק אשר פתחנו בו
The belief in God and the study of his Holy Scriptures, for which one is allowed to praise himself, are the tower built upon these four foundations	ואמונת השם ותלמוד תורתו אשר הרשה לנו הכתוב להתהלל בה מקיימת היסודות האלו אשר על ד' פנות החכמה והוא המגדל הבנוי עליהם
From the prohibition to be praised for those virtues it is concluded that one is allowed learn them and be engaged with them.	ומתוך שאסר הכתוב להתהלל במדות האלה אנו רואים שהתירם ללמדם ולהתעסק בהן
The purpose of the treatise is to state and reveal these types of wisdom in short	ומפני זה באתי בחבור הזה להודיע ולגלות ענייני החכמות האלה בדרך קצרה לפי עניות דעתי ודלות בינתי
The work is divided into two sections:	ואני מחלק החבור הזה לב' מאמרות
The first section explains the "foundations of wisdom" [= Ḥokmah, Gevurah, ʽOsher, Haskel] that the Scripture prescribed from the beginning of the verse until Understandeth and knoweth Me [Jeremiah 9, 23].	המאמר הראשון יתפרש בו יסודי התבונה שהתנה עליהם הכתוב מתחלת הפסוק עד השכל וידוע אותי‫^{[note 30]}
The second section clarifies the "tower [of faith]", explained in the verse from For I am the Lord who exercise [Jeremiah 9, 23] until the end of the verse.	והמאמר השני יתברר בו מגדל המפרש בפסוק הזה מן כי אני יהוה עושה^{[note 31]} עד סוף הפסוק
I. The First Section: the Foundations of Wisdom	והמאמר הראשון מתחלק לד' חלקים ויקרא כל חלק וחלק מהם יסוד כנגד יסודות החכמה
1) Mathematics – wisdom (Ḥokmah)	היסוד הראשון בפירוש חכמת המוסר וחכמת המדבר והיסוד הזה קראו הכתוב חכמה ועומדים עליו ה' עמודים
I. Section One - Arithmetic	העמוד הראשון בחכמת המנין אשר היא נקרא בלשון ערבי עלם אלעדד
II. Section Two - Geometry	העמוד השני בחכמת השעור הנקרא בלשון ערבי אלהנדסה
III. Section Three – Music	העמוד השלישי בחכמת הנגון הנקרא עלם אלתאליף
IV. Section Four – Astronomy	העמוד הד' בחכמת הכוכבים עלם אלנג'ום
V. Section Five – Logic	העמוד החמישי בחכמת הדבר הנקרא אלמנטיק
	וכל אחד מהעמודים האלה נחלקים לשערים ויהיו נזכרים בתחלת כל עמוד ועמוד מהם
2) Foundation Two – Natural Science – strength (Gevurah)	היסוד השני מפרש חכמת היצירות החוקרת על כל הנמצאות ומבארת תוכן מציאותם ודרך בריאתם וקראה הכתוב גבורה
	והעמודים הסמוכים עליה שמונה
I. Section One - Physics (principles of beings)	העמוד הראשון חוקר על כללות נבראות ותחלת החכמה הזאת ועקרה אשר ממנו
II. Section Two - Cosmology (simple celestial bodies)	העמוד השני חוקר על כל גופות הפשוטות שאין מתחלפות בשמים וכוכבים
III. Section Three - Generation and Corruption	העמוד השלישי חוקר על הכוננות וההפסד הבא על הנמצא תחת השמים
IV. Section Four - Four Elements of Creation	העמוד הרביעי חוקר על פנות היצירה הארבעה ועל הדומה להם
VI. Section Five - Mineralogy	העמוד החמישי חוקר על גופות מתחלפות אשר תוכן כברן ככסף וזהב ודומה להם
VI. Section Six - Botany	העמוד השישי חוקר על צמח האדמה
VII. Section Seven - Zoology	העמוד השביעי חוקר על בעלי החיים
VIII. Section Eight - Psychology and Medicine (soul and body of the human being)	העמוד השמיני חוקר נפש האדם וגופו הגופנית והרוחנית
	וכל העמודים נחלקים לשערים
3) Foundation Three – Ethics and Politics - sufficiency (ʽOsher)	היסוד השלישי חוקר על חכמה האינשית והחכמה המדנית הנקרית עושר ועמודיה ג'
I. Section One - conduct of a person with himself	העמוד הראשון מפרש דרך שמוש האדם בעצמו
II. Section Two - conduct of a person with his family and slaves	העמוד השני מבאר דרך שמושו בינו לבין ביתו ועבדיו
III. Section Three - conduct of kings and rulers	העמוד השלישי מבאר דרך עצות המלך ורוזני המדינות
4) Foundation Four – Metaphysics – the Wisdom of Wisdoms	היסוד הרביעי מפרש חכמת האלהית שקורין לה חכמי הגוים חכמת החכמות
	ויש להם שני עמודים
I. Section One - The wisdom that provides signs and proofs for issues delivered by tradition, that are above the previous types of wisdom	העמוד האחד מדבר על כל העניינים הנסדרים בראש החכמות אשר לפניה המסורים שם על דרך קבלה והחכמה הזאת נותנת להם אות ומופת
II. Section Two - The wisdom that inquires the Unity of God, the divine light, and all abstract bodiless beings	העמוד השני חוקר על האחדות האלהית ועל האור הבהיר ועל כל הנמצאות אשר אינן גופות ולא גלם ואינם נצרכות לגוף ולגלם ככל צבאי עולם העליון
While there is no need for studying the Holy Scriptures in order to acquire all previous types of wisdom, theology could be understood correctly only from the Holy Scriptures.	והכתוב קרא לחכמה הזו נקראת בשני שמות האלו אלא להודיעך כי על כל החכמות אשר לפניה אי אתה צריך בלימודם אל תלמוד התורה והחכמה הזו אין אדם מבינה על דרכה הנכונה אלא מהתורה וכתבי הקדש
The above introduction concentrates on the principles of the first section of the work. The explanation to the parts of the second section was supposed to be given later on at the beginning of the second section, which is now lost, or was not completed	זהו מספר יסודי המאמר הראשון ועמודיו ואני מאחר פירוש חלקי המאמר השני עד הגיעו אליו בעזרת השם

Book One – the Foundations of Wisdom
Prologue
Bar Ḥiyya asks his readers not to blame him for entering a narrow place not fitting for walking and endangering himself in losing his way by writing the book	ואל יאשימוני רבותי המסתכלים בדברי אלה ואהיה בעיניהם כמו שהכניס עצמו ממצוק ובמקום צר שאינו ראוי ללכת בו ומסתכן בעצמי בצאתי מדרכי ואני מגלה להם את סודי
He explains that he did not engage in it voluntarily for his own sake, but because many of the distinguished men of his time, whose advice he must accept, brought him to do so, since in the whole land of France there was no book written in Hebrew about these types of wisdom. By their instruction, he translated it from Arabic books to Hebrew according to his own understanding.	ולא לרצוני נכנסתי ולא לכבודי להחזיק לי טובה אבל רבים מגדולי דורי שאני חייב לקבל עצתם הביאוני בכל זה מפני שלא היה בכל ארץ צרפת מהחכמות האלו ספר כתוב בלשון עברית ועל פיהם העתקתים מספרי ישמעאל אל לשון הקדש בהשגת ידי ככתוב איש כמתנת חלקו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך‫^{[note 32]}
Bar Ḥiyya states that every man has to teach his learning according to his own understanding and aim to God	וכל אדם חייב להורות מתלמודו כפי בינתו אחד המרבה ואחד הממעיט ושיכוון לבו לשמים
He begs his reader to acquit him and to gracefully correct every mistake and error found in the book both linguistically and in terms of content	ואני מפייס מכל הקורא בחבור הזה שידינני לכף זכות כתכתב בצדק תשפט עמתך‫^{[note 33]} ויגיה בחסדו כל טעות ושגגה שיראה בדברי אלה הן בלשון הן בענין לכשיתברר לו האלהים יכפיל שכרו
Lastly, he asks God to help him, save him from sin, and to bestow him his grace	וכמו כך אני מתחנן לפני צורי ומבקש מלפניו להיות בעוזרי ולהצילנו מחטא ועון ויתן חנו עלי בעיניו ובעיני כל חסידיו כי הכל בידיו ואין צור מבלעדיו
Foundation One – Mathematics
Introduction
Mathematics is divided into three sciences:	החבור הזה מיוסד על שלושה עמודים
1) Arithmetic	העמוד הראשון מן היסוד הראשון מחובר בחכמת המספר הנקראה בלשון יון ארתמאטיקה
2) Geometry	והעמוד השני בחכמת השיעור הנקראה גיאומטריא בלשון יון
3) Music	והעמוד השלישי בחכמת הנגון הנקראה בלשון יון מושיקא
Section One – Arithmetic	העמוד הראשון מפרש חכמת המנין
Introduction
	וחכמת הזאת נקראת בלשון יון ארתמטיקה
	וכל חכמי האומות לומדים אותה תחלת כל החכמות מפני שדיעות בני האדם מקבלות את החכמה הזאת מילדותם
	ואי אתה מוצא אדם שאין מבין ממנה מעט
	וכל הלמד אותה אינו צריך בבינתה אל עוזר מחכמה אחרת מפני שהחכמה הזאת קרובה אל הלב וגלוייה
Arithmetic consists of two parts:	והיא מתחלקת לשני חלקים
1) theoretical arithmetic - the wisdom of number	החלק האחד על המנין מדרך שהוא נמצא בדעות ועומדת צורתו בלבות החכמים לא מדרך שהוא בדברים הנמנין בו ועומד בגדודי עולם ובכל הנמצאים בו ואנו קוראים לחלק הזה חכמת המספר ויהיה השם מפרש לה מהחלק השני
2) practical arithmetic - the wisdom of calculation	והחלק השני מעיין במנין מדרך שהוא עומד בכל הנמצאות בעולם והוא מונה אותם ובו האדם יכול לחשוב כל עסקיו וקניניו ומפני זה אנו קוראים לה חכמת החשבון
	ואנו מתחילים לבאר את שני החלקים האלה בענין זה החבור
Part One – Theoretical Arithmetic	החלק הראשון בחכמת המספר
Introduction - Preliminary definitions
Number - multitude summed from units	הוי יודע כי המספר הזה או המנין הזה הוא רבוי הנקבץ מהאחדים
Unity	ומשמע האחדות בכאן הוא ענין הנמצא באחד אשר בו הוא נקרא אחד והאחדות היא משכללת את צורת האחד ומקיימת תבניתו ומפני שאנו מעיינים במספר הנוצר בלב הביאנו בגדרו האחדות שהיא נוצרת בלב ולא הביאנו האחד שהוא נמצא חוצה מהלב
one is not a number - it is the foundation and the cause of all numbers	ומתוך שגדר המספר הוא רבוי הנקבץ מהאחדים או מן החד אתה רואה כי זה האחד והאחדות אינה מספר אבל אתה אומר כי האחד הוא מן המספר והוא עקר המספר ואינו מספר וכן הוא סופר את המספרים ואינו מספר
same as the letters are the cause of a language but not a language	וכדומה לו תיבות אלף בית אשר הן עקר לשון הקודש ובהן נבנה כל לשון ויובן כל דבר אמור בלשון והן מן הלשון ואינם לשון כי אינם משמיעים ענין מעניני העולם אשר הלשון מחוה ומלמד אותם וכל ענין אינו נשמע אלא בהם והם מן הלשון ואינו לשון כן האחד מן המספר ואינו מספר
Digit	והאות המעידה על המספר ומפרשת אותו ונותנת בו סימן אשר הוא משכלל אותו
Every number is half of the sum of the numbers on either side	כי כל מספר הוא מחצית שני צדיו הצד העודף עליו והצד החסר וכן הוא מחצית שני צדי צדיו עד תכלית כל צדיו
	ואתה מבין האות הזה מן העשרה על דרך המשל הצד אשר לפניה העודף הוא י"א והצד אשר מאחריה החסר ממנה הוא ט' ואתה מוצא העשרה מחצית שני הצדדים האלה בהתקבצם יחד וכן הוא מחצית שני צדי צדדיה שהם י"ב וח' ומחצית שני צדי צדי צדדיה שהם י"ג וז' וכן עד תכלית כל צדדיה ובענין הזה תמצא כל המספר מחצית ב' צדיו עד סופן
	והאחד מפני שאינו מספר אין אתה מוצא לו ב' צדדים ומפני שהוא פשוט בלי מתחלק אתה מוצא אותה מחצית צדו האחד והוא השנים אשר האחד מחציתו והוא מחצית לדבר אחד מענין אחד ולא מחצה לשני דברים ולא על שני ענינים

The Categories of the Numbers	חלקי המספר
The numbers are divided into two categories, which are the odd and the even.	והמספר נחלק לב' חלקים ראשונים והם הזוג והנפרד
The even number is the number that is divisible [by two]	הזוג הוא המספר הנחלק בנתים
The odd number is the number that is indivisible [by two].	והנפרד הוא המספר שאינו יכול ליחלק בנתים
Among the signs of the even number: all its parts, into which it is divided, are two in their similarity:	ומסמני הזוג שכל חלקיו שהוא נחלק אליהם הם שנים בדמותם
If one part is an even number, the other is an even number.	אם החלק האחד יהיה זוג השני יהיה זוג
If one part is an odd number, the other is an odd number.	ואם האחד יהיה נפרד גם השני יהיה נפרד
But, the odd number is that whose all parts are always unequal by their number as well as by their similarity: one is always an even number and the other is an odd number.	אבל הנפרד הוא שכל חלקיו לעולם אינם שוים לא במנינם ולא בדמותם אבל האחד לעולם זוג והשני נפרד
One can divide the even number into two parts that are equal by their numbers, but one cannot divide the odd number into two parts that are equal by their number.	ואתה יכול לחלק את הזוג בנתים לשני חלקים שוים במספרם ואי אתה יכול לחלק את הנפרד לשני חלקים שוים במספרם
Yet, if one is precise in their division and approximates them to equality, then one finds that one part exceeds over the other by one, or less than it by one.	אבל אם אתה מדקדק בחלוקם ומקריב אותם מן השוה אתה מוצא חלק אחד מוסיף על השני אחד או גורע ממנו אחד
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{9}}$ , when it is divided into 5 and 4.	כגון ט' כשאתה מחלק אותה לה' חלקים ולד'
The Categories of the Even Numbers	חלקי הזוג
The even number is divided into two first categories, which are the even-times-even and the even-times-odd, between them a third category is produced, which is the even-times-even-times-odd.	והזוג נחלק לשני חלקים ראשונים והם זוג הזוג וזוג הנפרד ויתילד ביניהם חלק שלישי והוא זוג הזוג והנפרד
The even-times-even number [ $\scriptstyle2n$ ], such as $\scriptstyle{\color{blue}{4;\;8;\;16}}$ , is the number that is resulted from doubling the first even number once or more than once.	וזוג הזוג כמו ד' ח' י"ו הוא המספר הבא מכפילת הזוג הראשון פעם אחת או יותר מאחת
The even-times-odd number [ $\scriptstyle2\sdot\left(2n-1\right)$ ], such as $\scriptstyle{\color{blue}{6;\;14;\;18}}$ , is the number that is resulted from doubling the odd number once.	וזוג הנפרד כמו ו' י"ד י"ח הוא המספר הבא מכפילת הנפרד פעם אחת
The even-times-even-times-odd number [ $\scriptstyle2\sdot2m\sdot\left(2n-1\right)$ ], such as $\scriptstyle{\color{blue}{12;\;24;\;36}}$ , is the number that is resulted from doubling the odd number an even number of times.	וזוג הזוג והנפרד כמו י"ב כ"ד ל"ו הוא המספר הבא מכפילת המספר הנפרד פעמים שיהיה מספרם זוג
Among the signs of the even-times-even number:	ומסימני זוג הזוג
When it is divided, its two parts are even numbers.	אם אתה מחלקו בנתים יהיו שני חלקיו זוג
Also each of its parts, when they are divided, their parts are even numbers.	וכן כל אחד מחלקיו אם אתה מחלק בנתים יהיו חלקיו זוגות
The same for the parts of its parts, until reaching the first even number, which is two.	וכן חלקי חלקיו עד שאתה מגיע אל הזוג הראשון והוא שנים
Such as the number $\scriptstyle{\color{blue}{16}}$ : when it is halved, its two parts are 8 and 8.	כגון מספר י"ו אם תחלקהו בנתים יהיו ב' חלקיו ח' ח'
If these parts are further halved, their parts are 4 and 4.	ואם תחלק עוד את חלקים האלה יהיו חלקיהם ד' ד'
Also they are halved to 2 and 2, which is the first even number.	ועוד הם נחלקים לב' ב' שהוא הזוג הראשון
This number and all its parts that result from division are called even-times-even numbers, until reaching the first even number, which is two.	ואתה קורא למספר הזה ולכל בתריו הבאים מחלוקם בנתים זוג הזוג עד הגיעם אל הזוג הראשון שהוא שנים
Among the signs of the even-times-odd number: it is halved only once into two odd numbers.	ומסימני זוג הנפרד הוא הנחלק בנתים לשני נפרדות פעם אחת בלבד
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{14;\;18}}$	כגון י"ד י"ח
Among the signs of the even-times-even-times-odd number: it is halved and its parts are halved, but it does not reach by its division to the first even number.	ומסמני זוג הזוג והנפרד שהוא נחלק בנתים וחלקיו נחלקים בנתים ואינו מגיע בחלוקו אל הזוג הראשון
Such as: $\scriptstyle{\color{blue}{12}}$ that is halved into 6 and 6, which are halved into 3 and 3.	כמספר י"ב שהוא נחלק בנתים לו"ו והם נחלקים לג"ג
One finds in this category the similarity to the even-times-even number in its halving into a number that is even, and the similarity to the even-times-odd number in its reaching to an odd number at the end of its division.	ואתה מוצא בחלק הזה סימני זוג הזוג והנפרד ודומה לזוג הזוג בחלקו בנתים למספר שהוא זוג והוא דומה לזוג הנפרד בהגיעו אל מנין נפרד בסוף בתריו
In its similarity to the even-times-even number it differs from the even-times-odd number, and in its similarity to the even-times-odd number it differs from the even-times-even number.	ובענין שהוא דומה לזוג הזוג הוא נפרש מזוג הנפרד ובענין הדומה לזוג הנפרד נפרש מזוג הזוג
It is similar to each of them in one property.	והוא דומה לכל אחד מהם בענין אחד
The even-times-even number is called by this name, since any number that is not an even number does not count it, and [the even number] counts it by an even number of times.	וקראו את זוג הזוג בשם הזה מפני שאין מונה אותו מספר שאינו זוג והוא מונה אותו פעם זוגות
The second is called even-times-odd number, since the even number counts it an odd number of times, and the odd number counts it an even number of times.	ונקרא השני זוג הנפרד מפני שהזוג מונה אותו נפרד פעמים והנפרד מונה אותו זוג פעמים
The even-times-even-times-odd number is called such, since the even numbers that count it, some count it an even number of times, and some an odd number of times.	ונקרא זוג הזוג והנפרד מפני שהזוגות המונין לו מהן מונה זוגים פעמים ומהן נפרדים פעמים
The Categories of the Odd Numbers	חלקי הנפרד
The odd number is divided into two categories: first odd and second odd.	והנפרד נחלק לשני חלקים לנפרד ראשון ולנפרד שני
The first odd [= prime] is every odd number that only one counts it, no number is found that completes its number other than one alone.	הנפרד הראשון הוא כל נפרד שאחד לבדו מונה אותו ואין אתה מוצא מספר שיהיה משלים את מנינו בלתי האחד לבדו
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{3;\;5;\;7;\;11}}$ and their similar.	כגון ג' ה' ז' י"א וכדומה להן
The second odd [= composite odd number $\scriptstyle\left(2n-1\right)\sdot\left(2m-1\right)$ ] is every number that a number is found that counts it and this number is an odd number only.	והנפרד השני הוא כל מספר שאתה מוצא מספר שיהיה מונה אותו ולא יהיה המספר הזה כי אם בנפרדות
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{9;\;15;\;21}}$ and their similar.	כגון ט' ט"ו כ"א ודומה להם
9: 3 counts it 3 times $\scriptstyle{\color{blue}{9=3\times9}}$	כי מספר ט' תמצא מספר ג' מונה אותו ג' פעמים
15: 5 counts it 3 times $\scriptstyle{\color{blue}{15=5\times3}}$ 21: 7 counts it 3 times $\scriptstyle{\color{blue}{21=7\times3}}$	וכן ה' מונה ט"ו וכן ז' לכ"א ג' פעמים
15: 3 counts it 5 times $\scriptstyle{\color{blue}{15=3\times5}}$ 21: 3 counts it 7 times $\scriptstyle{\color{blue}{21=3\times7}}$	וכן ג' מונה לט"ו בה' פעמים ומונה לכ"א בז' פעמים
This category is called the odd-times-odd number, since every number that counts it is an odd number [that counts it] an odd number of times.	וקורין לחלק הזה נפרד הנפרד מפני שכל מספר שהוא מונה אותו הוא נפרד פעמים נפרדות
One finds a third category for the odd numbers:	ואתה מוצא לנפרד הזה חלק שלישי
The number that is a second odd [= a composite odd number] for itself, but is [relatively] prime to another number [i.e. has no common divisor with this number]	והוא המספר שהוא שני לגבי עצמו וראשון לגבי מספר אחר
This category is found only between two odd numbers, when comparing them to one another.	ואי אתה מוצא החלוק הזה אלא בין שני מספרים נפרדים כשאתה מקיש אחד מהם אל חברו
Such as: $\scriptstyle{\color{blue}{9;\;25}}$ , each of which is second odd [= a composite odd number] for itself, since each has a number that counts it, but no number is found that is shared by them, that counts both.	כגון שני מספרים ט' וכ"ה אשר כל אחד מהם שני בפני עצמו מפני שיש לכל אחד מהם מספר שהוא מונה אותו ואין אתה מוצא מנין שהם מתחברים בו שהוא מונה לשניהם
9: 3 counts it, but it does not count 25.	כי התשעה תמצא שלשה מונה אותו ואינו מונה למספר כ"ה
25: 5 counts it, but it does not count 25.	וכן מספר כ"ה חמשה מונה אותו ואינו מונה למספר ט'
These [two] numbers are not similar to the numbers 15 and 21, mentioned above, that have a number that counts both, which is 3.	ואין ג' המספרים האלה דומים למספרי ט"ו וכ"א כאשר זכרנו למעלה אשר יש להם מנין שהוא מונה לשניהם והוא ג'
One does not find among the even numbers a prime number [lit. first number] except for two, which is the beginning of the numbers, and no number counts it, except for one.	ואין אתה מוצא בזוג מספר ראשון לבד מהשנים אשר הוא תחלת המנין ואין המספר מונה אותן כי אם אחד
It is called first for two reasons: since one alone counts it, and since it is the first number.	והן נקראים ראשון על ב' פנים מפני שהאחד לבדו מונה אותן ומפני שהן ראשון המנין
Another Way for the Categories of the Numbers	חלקי המספר בדרך אחרת
The number is divided in another way into three categories: perfect, superabundant, and deficient.	והמספר נחלק מדרך אחרת לג' חלקים למלא ועודף וחסר
The perfect number = is that whose parts that count it complete it, not exceeding over it and not less than it.	והמספר המלא הוא אשר חלקיו המונין אותו ממלאים אותו ואין עודפים עליו ולא פוחתים ממנו
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{6}}$ , whose parts are the sixth, the third and the half, no other part is found for it, and when its sixth, its third and its half are summed, one finds them six, no less and no more $\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{6}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)=6}}$ .	כגון מספר ו' אשר חלקיו שתות ושליש וחצי ואי אתה מוצא לו חלק אחר וכשאתה מקבץ שתיתו ושלישו וחציו תמצא בהן ששה לא פחות ולא יותר
Similar to it is $\scriptstyle{\color{blue}{28}}$	ודומה לו מספר כ"ח
The superabundant number = is that whose parts exceed over its number.	והמספר העודף הוא אשר חלקיו עודפים על מספרו
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{12}}$ , in which one finds one part of 12, a sixth, a third, a quarter, and a half, and when all these parts are summed, it is 16, which is greater than the number of which they are parts, which is 12 $\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{12}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)=16>12}}$ .	כמו י"ב אשר אתה מוצא בהן כמו אחד מי"ב וגם שתות ושליש ורביע וחצי וכשאתה כולל כל החלקים האלה יהיה המספר י"ו ויהיה יותר על המספר אשר הם חלקיו והוא י"ב
The deficient number = is that whose parts do not complete its number.	המספר החסר הוא אשר אין חלקיו ממלאים את מספרו
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{14}}$ , for which one finds one part of 14, a seventh, and a half, no more than these three parts is found in it, and when they are summed together, their sum is 10, no more, which is less than 14, of which they are parts $\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{14}\sdot14\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot14\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)<12}}$ .	כמספר י"ד אשר תמצא לו חלק אחד מי"ד וגם יש לו שביע ויש לו חצי ואי אתה מוצא בו יותר מאלו ג' חלקים וכשאתה מצרפם יחד יגיע מספרם עד עשרה ולא יותר והוא חסר מי"ד אשר הם חלקיה
The wise men compared the perfect number to an honest perfect man.	והמשילו החכמים המספר המלא לאדם ישר ותמים
They compared the superabundant number to a man that has extra organs, such as who has six fingers in his hands and legs.	והמספר העודף המשילו לאדם שיש לו אברים עודפים כגון מי שיש לו שש אצבעות בידיו וברגליו
They compared the deficient number to a man that is missing one of his organs, or having four fingers in his hands and legs.	והמספר החסר המשילו לאדם שהוא פחות אחד מאבריו או יש לו ד' אצבעות בידיו וברגליו
While there are many superabundant and deficient numbers in all the numerical ranks, the perfect numbers are excellent and few, for one finds only one of them in the rank of units, one in the rank of tens, one in the rank of hundreds, and there are ranks in which one does not find a perfect number at all.	וכאשר המספרים העודפים והפוחתים רבים בכל מעלות המספר והמספר המלא מופלא ומעט כי אי אתה מוצא ממנו כי אם אחד במעלת האחדים ואחת במעלת העשרות ואחד במעלת המאות ויש מעלות שאי אתה מוצא בו מספר מלא
The same for human beings - one finds many of them are adding to their virtues and exceed their measure, one also finds many that are imperfect and worse human beings, yet one does not find an honest perfect man but one in a thousand.	כן בני האדם אתה מוצא בהם רבים המוסיפים על מדותם ויוצאים מקצבם וכן תמצא רבים החסרים והגרועים בבני אדם ואין אתה מוצא אדם ישר תמים כי אם אחד באלף
As one does not find a perfect number except through a miraculous way, in one form, only among the even numbers, by the sense that is explained in the books of this science, that the present treatise does not need to explain.	כאשר אי אתה מוצא מספר מלא ותמים אלא בדרך מופלא על קצב אחד במספר הזוג בלבד על הענין המפורש בספרי החכמה הזאת אשר אין החבור הזה נזקק לפרשו
The Categories of the Number by its Relation	חלקי המספר מדרך הקשתו
The numbers are divided into greater numbers and smaller numbers	והמספר הזה נחלק למספר רב ומספר מעט
The smaller number:	והמספר המעט
is called part [= divisor] of the greater number if it counts the whole of it.	נקרא חלק אל המספר הרב אם יהיה מונה אותו על השלמות
is called somewhat of the greater number [= divisor with remainder], if it does not complete it when counting it, but leaving slightly that it cannot count as it is not the same as it.	והוא נקרא מקצת למספר הרב אם לא ישלימנו במנותו אבל ישאיר מעט שאינו יכול למנותו מפני שאינו כמוהו
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{3}}$ , which is called a part of $\scriptstyle{\color{blue}{12}}$ , because it counts it four times and completes it; and it is called slightly of $\scriptstyle{\color{blue}{8}}$ , because it does not complete it when counting it, but it leaves 2 of it, which is less than 3, and slightly of 8.	כמספר ג' והוא נקרא חלק ממספר י"ב מפני שהוא מונה אותו ד' פעמים ומשלימו ונקרא מקצת המספר ח' מפני שאין משלים אותו במנותו אבל הוא משיייר ממנו ב' שהן המעט מג' והם מקצת ח'
The greater number:	והמספר הרב
is called multiple of the less, if the less counts it.	נקרא כפלים למעט אם יהיה המעט מונה אותו
If it does not count it, the greater is called exceeding over the less, but it is not called its multiple.	ואם אינו מונה אותו יקרא הרב עודף על המעט ואינו נקרא כפלים לו
Every two numbers that have a number that counts both [= a common divisor] are called commensurable [lit. proper].	וכל שני מספרים שיש להם מספר שהוא מונה לשניהם נקראים מספרים נאותים
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{15;\;25}}$ , which are commensurable by 5 that counts both of them and completes them: it counts 15 three times and 25 five times, and it is a part of both - a third of the one and a fifth of the other.	כשני מספרים ט"ו וכ"ה אשר הם נאותים זה לזה במספר ה' שהוא מונה לשניהם ומשלים אותם והוא מונה למספר ט"ו ג' פעמים ולמספר כ"ה ה' פעמים והוא חלק לשניהם לאחד שלישית ולשני חמישית
Every two numbers that have no number that counts them except one, which is not a number, are called co-prime [lit. strangers] numbers.	וכל שני מספרים שאין להם מספר שיהיה מונה אותם זולתי האחד שאינו המספר נקרים מספרים נכריים זה מזה
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{8;\;11}}$ and their similar.	כשני מספרים ח' וי"א וכדומה להם
For every number compared to a number:	וכל מספר שאתה מקיש אותו אל מספר
The number compared to it can be equal to it by counting.	יכול יהיה המספר המוקש אליו שוה לו במנותו
This relation is called equality.	וההקשה הזאת נקראת ישרה ושקולה
As when relating 10 to 10, or 100 to 100 $\scriptstyle{\color{blue}{10:10;\;100:100}}$	כשאתה מקיש י' אל י' או ק' אל ק'
This ratio does not have many categories, but it is always on one way.	ואין בהקשה הזאת חלקים רבים אבל היא באה לעולם על דרך אחת
The relation can be to a number that exceeds over it, or less than it.	ויכול תהיה ההקשה אל מספר עודף עליו או פוחת ממנו
It is called inequality.	והיא נקראת הקשה נחלפת
It has many categories, as there are many additions or subtractions.	ויש חלקים רבים כפי רוב תוספת או החסרון
However, it relies on five principles, which are antecedents for all the categories that are branch out from them.	ואעפ"כ היא עומדת על ה' שרשים שהן אבות לכל החלקים המתחלקים מהם
These five categories are divided into two classes:	ואלה חמשה חלקים נחלקים לשני ענינים
The first class is between co-prime numbers and it includes two principles:	הענין האחד הוא בין מספרים נכריים וכוללים להם שני שרשים
[Superpartient ratio] = the one is when comparing a number to another number that exceeds over it, or less than it, by two parts, or three, and they have no common divisor that counts both.	האחד כשאתה מקיש מספר אל מספר אחר שהוא עודף עליו או פוחת ממנו שני חלקים או ג' ואין ביניהם חלק שיהיה מונה לשניהם
As the number 5 to the number 7, which is superbipartient ratio, since $\scriptstyle{\color{red}{5:7=1:\left(1+\frac{2}{5}\right)}}$	כמספר ה' אל מספר ז' אשר ביניהן ב' והוא שני חלקים לשניהם מפני שהוא שני חמישי הה' ושני שביעי הז'
[Multiple superpartient ratio] = the second principle of this relation is every number compared to its multiple plus its two or three parts.	והשרש השני מההקשה הזאת כל מספר שיהיה מוקש אל כפלו ועוד שני חלקים ממנו או ג'
As the number 5 to the number 12, which is double superbiquintan ratio [ $\scriptstyle{\color{blue}{5:12=1:\left(2+\frac{2}{5}\right)}}$ ].	כמספר ה' אל מספר י"ב אשר הוא כפלו וב' חמישיות
And so on in these examples, as the triple superpartient ratio, or more, or less.	וכיוצא בדמיונות האלו כגון המוסיף ג' כפלים וחלקים או יותר או פחות מזה
This relation is not used in one of the sciences, except in an inapplicable aspect.	וכל ההקשה הזאת אינה משמשת באחת מן החכמות אלא בצד רחוק
The second class of the principles of relation between two corresponding numbers [= that have a common divisor] includes three principles:	וענין השני משרשי ההקשה בין שני מספרים נאותים וכוללים לה ג' שרשים
[Superparticular ratio] = the first of them is the relation of a number to a number that exceeds over it, or less than it, by one part.	הראשון מהם הקשת מספר אל מספר שהוא מוסיף עליו או פוחת ממנו חלק אחד
As the number 6 to the number 8, or to 9.	כמספר ו' אל מספר ח' או ט'
[Multiple ratio] = the second exceeds over it, or less than it, by its multiple.	והשני מוסיף עליו או פוחת כפל
As when comparing the number 6 to the number 12.	כשאתה מקיש מספר ו' אל מספר י"ב
[Multiple superparticular ratio] = the third is compounded from both, which is the relation of a number to its multiple and one part.	והשלישי מורכב משניהם והוא הקשת מספר אל כפלו וחלק אחד
As the number 6 to 15, which is its double and [its half].	כמספר ו' אל ט"ו אשר הוא כפלו וחצי כפלו
	וכשאתה שונה החלק הראשון בין ג' מספרים יש פעמים שתהיה ביניהם מוצא החלק השני
Such as these numbers: $\scriptstyle{\color{blue}{6;\;8;\;12}}$ :	כגון מספרים האלה והם ו' ח' י"ב
$\scriptstyle{\color{blue}{8:6}}$ sesquitertian ratio.	אם אתה מקיש ו' אל ח' תמצאנו מוסיף שליש
$\scriptstyle{\color{blue}{12:8}}$ sesquialter ratio.	ואם תקיש ח' אל י"ב תמצאנו מוסיף מחצית
$\scriptstyle{\color{blue}{12:6}}$ double ratio.	ואם תקיש ו' אל י"ב תמצאנו כפלו
	וכן אם אתה מקיש העודף אל פוחת כמו הקשתך י"ב אל ח' ואחר כן ח' אל ו' ולבסוף י"ב אל ו' תמצא הענין אחד
	אלא שאתה בהקשת הפוחת אל העודף עולה בהקשה ובהקשת העודף אל הפוחת יורד בהקשה
Importance of ratios - sign for the material bodies	וברבוי ההקשות האלה רמז לחכמי המספר הוציאו ממנו אות על כל גדודי העולם שהם נבראים על סוד ההקשה הנאותה
	ואתה מוצא כל צלעי הנבראות מוקשים בשעורם על השרש הזה
	ושבחו החכמים המעיינים בחכמות החצוניות ההקשה הזאת שבח גדול
	והוא פתח חכמת הנגון ועליה נבנה כל יסודה אשר אתה רואה בעמוד השלישי מן היסוד הזה בע"ה
The arrangements of the number in relation to its parts	סדרי המספר בהקשת חלקיו אליו
For every number that has a part [= divisible number], the part [=divisor] counts it as the number of the part itself, or as the number of another of its parts.	וכל מספר שיש לו חלק החלק מונה אותו כמנין החלק עצמו או כמנין חלק אחר מחלקיו
The number whose part count it by its number is called a square number [ $\scriptstyle n^2$ ], since its one side is equal to its second side, and when its side is duplicated as its number the product is the square number.	והמספר אשר חלקו מונה אותו במספרו נקרא מספר רבוע מפני שצלעו האחת שוה לצלעו השנית וכשאתה שונה את צלעו כמנינה יתקבץ המספר הרבוע
Such as: $\scriptstyle{\color{blue}{4;\ 9;\ 16}}$ and their similar.	כמספר ד' וט' וי"ו וכדומה להן
That whose part counts it as the number of another of its parts is called a plane number, and it has two sides [ $\scriptstyle a=n\sdot m$ ].	ואשר חלקו מונה אותו כמנין חלק אחר מחלקיו יקרא מספר שטוח ויש לו שני צלעים
Such as $\scriptstyle{\color{blue}{15}}$ , whose one side is 3 and the other is 5.	כמספר ט"ו אשר צלעו האחת ג' והשנית ה'
When it side is duplicated as the number of the other side, the product is the plane number, which is 15 $\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}$ .	וכשאתה שונה צלעו כמנין הצלע השנית יתקבץ מספרו השטוח שהוא ט"ו
Every number that is counted by one alone is called a prime number [ $\scriptstyle p=1\sdot p$ ], since it is the side of itself, and it has no other side but one, which is not a number.	וכל מספר שאתה מונה אותו באחד לבדו נקרא מספר ארוך מפני שהוא צלע עצמו ואין לו צלע שני כי אם האחד שאינו מספר
	והמספר הרבוע דומה לשטוח המרובע בגופי הגלמים
	והמספר השטוח דומה לשטוח שאינו מרובע אבל ארכו מוסף על רחבו
	והמספר הארוך דומה לקו אשר יש לו אורך בלבד ואין לו רוחב
	וכל הענין הזה תראהו מפורש בחכמת השיעור
the square numbers are formed in sequence by the series of the odd numbers $\scriptstyle{\color{blue}{1=1^2}}$	וכל המספרים הרביעים הם נמצאים על סדרן מקבוץ האחד אשר הוא הריבוע הראשון עם המספרים הנפרדים על סדרם
$\scriptstyle{\color{blue}{1+3=1^2+3=4=2^2}}$	והענין הזה אם אתה מקבץ האחד שהוא הרבוע הראשון אל השלש שהן תחלת הנפרדות ואתה מוצא הריבוע השני והוא ד' אשר צלעו ב'
$\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5=2^2+5=9=3^2}}$	ואם אתה מוסיף על ריבוע השני המספר הנפרד השני והוא ה' יהיה הכל ט' והוא הריבוע השלישי שצלעו ג'
$\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5+7=3^2+7=16=4^2}}$	וכן אם אתה מוסיף על הריבוע השלישי הנפרד השלישי והוא ז' יצא לך הרביעי והוא י"ו
$\scriptstyle1+3+5+7+\ldots+\left(2n+1\right)=n^2+\left(2n+1\right)=\left(n+1\right)^2$	וכן על הסדר הזה לעולם אתה מוסיף על הריבוע המספר הנפרד אשר במעלתו ויצא לך הריבוע התלוי אליו ועד אין סוף
the five types of ratios depend on the equivalence ratio, created from it, and return to it, as the square numbers are created from the odd numbers	וכן אתה מוצא חמשת ההקשות המנין אשר הן נחלפות תלויות בהקשה הישרה וחוזרות אליה כשאתה מתיר את הקשרם כאשר המספרים הנפרדים קושרים את הריבוע במספר
sample table of ratios	והנה אני מצייר לך צורת אחת תראה בה שש ההקשות אשר הם עם הנחלפות עם הישרה סדורות בשלשה מספרים בכל הקשה והקשה כדי שתבין הענין הזה

Three rules of reducing the ratios successively to equality:
	ואם אתה רוצה להתיר הקשה נחלפת עם ישרה אתה פוחת ראש מספריו מהשני והנשאר אחר הפחת חבר עם השני ופחות מן השלישי וישאר בידך שלשה שהן שוין או מוקשין על שרש אחד שהוא קרוב אל השוה
Such as the superparticular number, which is the third line in this diagram, and its numbers are $\scriptstyle{\color{blue}{4;\;6;\;9}}$ [ $\scriptstyle{\color{red}{\left(4,6,9\right)\longrightarrow\left(1,2,4\right)}}$ ]:	כגון הקשת החלק אשר היא המעלה השלישית בצורה הזאת ומספריה ד' ו' ט'
$\scriptstyle{\color{blue}{b_2=a_2-a_1=6-4=2}}$	ואם אתה פוחת ד' מן ו' ישאר בידך ב'
$\scriptstyle{\color{blue}{b_1=a_3-\left[\left(a_2-a_1\right)+a_2\right]=9-\left(2+6\right)=1}}$	ואם אתה פוחת ב' עם ו' מן ט' ישאר א'
The numbers $\scriptstyle{\color{blue}{1;\;2;\;4}}$ remain from the three number, which are the numbers of the double ratio in this diagram [ $\scriptstyle{\color{red}{\left(1,2,4\right)\longrightarrow\left(1,1,1\right)}}$ ]	והנה נשארו לך מן השלש מספרים א' ב' ד' והם מספרי הקשת הכפל בצורה הזאת
$\scriptstyle{\color{blue}{c_2=b_2-b_1=2-1=1}}$	ואם אתה פוחת מב' א'
$\scriptstyle{\color{blue}{c_3=b_3-\left[\left(b_2-b_1\right)+b_2\right]=4-\left(1+2\right)=1}}$	ואחר כן תפחות מד' שהוא המספר הגדול א' וב'
	ישאר לך אחד ג' פעמים והוא הקשת הישר

לוח שש ההקשות

1	1	1	Equivalence Ratio	1
4	2	1	Multiple Ratio	2
9	6	4	Superparticular Ratio	3
21	10	4	Multiple Superparticular Ratio	4
25	15	9	Superpartient Ratio	5
64	24	9	Multiple Superpartient Ratio	6

א	א	א	הקשה ישרה	א
ד	ב	א	הקשת כפל	ב
ט	ו	ד	הקשת חלק	ג
כא	י	ד	הקשת כפל וחלק	ד
כה	טו	ט	הקשת חלקים	ה
סד	כד	ט	הקשת כפל וחלקים	ו

analogy between the returning of the five ratios to the equivalence ration and the gradual stage of refraining from desire:

overcoming one make the next stage easier, until the level of righteousness is reached

והחכמים נוהגים מזה רמז על האדם אם הוא מכריח עצמו וכובש יצרו מתאוות העולם פעם אחת יהיה זריז פעם אחרת להכריח יותר עד שיעלה לגדר התמימות וחסד

ולבעלי החכמה הזאת בענין הזה טעמים נאים ונכוחים במוסר הנפש

וכן יש להם בענין הראשון בסדור המספרים אשר הם רבועים רמז גדול על שבח האחד שהוא יסוד המספר והוא העקר והסוד לכל בריות העולם יהיה השם המיוחד האמתי אשר לא יוגדר כי הוא מחוייב המציאות ואין סבה למציאותו יתברך שמו לעד ולנצח

theoretical arithmetic versus practical arithmetic:

Theoretical arithmetic – rational wisdom inquiring the number – its form and definitions – as understood by the heart [= theoretically]

וכל אשר הקדמנו למעלה מצורת המנין וגדריו הוא מן החכמה השכלנית ומעיינת במנין מהדרך שהוא עומד בלב

Part Two – Practical Arithmetic
Practical arithmetic – wisdom that investigates number as it is realized in earthly affairs and businesses, for there is nothing in this world that does not use number, is not counted by number, and coincide with it from all aspects	וחכמת החשבון אשר אנו באים עתה לדבר עליה בחלק הזה היא מעיינת במנין מדרך שהוא נופל על כל עניני העולם הזה ועל עסקיו כי אין לך דבר בעולם הזה שאין המנין משמש ומונה אותו וחופף אליו מכל צדדיו
Numeration
The Twelve Names that Form Every Number
The names of all numbers are formed by twelve words:	וכל המנין כלו נכלל בשנים עשר שמות תשעה מהם הם חוזרין חלילה עליו ושלשה מהם בונין מעלותיו
the names of the nine units one-nine	והתשעה שמות הם האחדים והם המעלה הראשונה מהם עד תשעה
the names of the three ranks - tens, hundreds, and thousands	והג' שמות הן לג' מעלות המנין אחר האחדים והם העשרות והמאות והאלפים
The four ranks that build all numbers – units, tens, hundreds, thousands	ואלו הארבע הם עקר מעלות המנין אשר הם חוזרין עליו ומקיפין אותו
The names of all ranks after the thousands are quarried from the three preceding ranks	כי כל מעלה אשר עולה אל האלפים שמה חצוב משלושת המעלות אשר לפניה אלפי אלפים ועשרות אלפי אלפים ומאות אלפי אלפים ואלפי אלפי אלפים וכן למעלה מזה
The Arabic and Hebrew terminology for the concept of rank	וחכמי החשבון קורין לכל מעלה ומעלה מהמעלות האלה בלשון ישמעאל אוש בסמך
	ופירושו בלשוננו מענין יסוד ואנו קורין לו בלשון הקדש אוש בשין והוא חצוב מן אושיא יחיטו^{[note 34]} ואושיא שאמרו רבותינו בתלמוד והוא משמע יסוד ומפני זה אנו אומרים אוש האחדים אחד אוש העשרות שנים ואוש המאות שלשה כאלו היינו אומרים יסוד מעלת האחדים אחד וכן העשרות והמאות
The fundamental arithmetical operations	וחכמי המנין מתעסקים בחשבון על ענינים רבים
1) Multiplication	ראשונה הם צריכים לחשוב מנין במנין
2) Division	ושנית לחלק מנין אל מנין
3) Ratio	ושלישית לדעת קצב מנין ממנין
4) Subtraction	ורביעית לפחות מנין מן מנין
5) Addition	וחמישית לספות מנין אל מנין
6) Completion	וששית להשלים מנין במנין
7) Conversion	ושביעית להשיב מנין אל מנין
	ובזה הענין הם צריכים לחלק את האחד ולעיין בחלקיו איך הם נחשבים זה בזה ונמשלים זה עם זה
	ואנו נותנים כללות לכל אחד מענינים האלה בדרך החבור הזה
	והמבין צורת הענינים האלה נקרא מבין בחכמת החשבון
	והממהר בחשבון ומקבץ אותו נחוץ נקרא זריז במלאכת החשבון
	ואינו נקרא על זה חכם בה ומבין
	וזה דרך הבינה יכול אדם ללומדה וללמדה בספר
	והמלאכה והזריזות בה אינה נלמדת מספר כי בינה ממעשה הלב והמלאכה ממעשה ידים

Multiplication of a Number by a Number	דרך חשבון מנין במנין
Repeating one number as many times as the number of units that are in the second number.	הוא שיהיה האדם שונה מספר אחד פעמים שיהיה מנינם כמנין האחדים אשר במספר השני
Any number multiplied once does not increase, and is as its former amount.	וכל מספר שאתה מונה אותו פעם אחת אינו נוסף והוא עומד במנינו הראשון
$\scriptstyle{\color{blue}{1\times1=1}}$	ומפני זה אנו אומרים האחד הנחשב על אחד הוא אחד
$\scriptstyle{\color{blue}{2\times1=2}}$	והשנים על האחד הוא שנים
$\scriptstyle{\color{blue}{n\times1=n}}$	וכן כל מנין שאתה מונה אותו באחד כמו כן אין אתה משנה אותו במספרו
	ואם תחשוב אותו בשנים אתה כופל אותו ומוצא כפלים מהמספר הראשון
	ואם תחשוב אותו בשלש תמצא בו שלשה מהמספר
	וכן עד העשרה אשר אם תחשוב אותם בעשרה יהיו מאה
	והרוצה לחשוב מספר במספר למעלה מן העשרה הוא צריך שיהיה חשבון מעלת האחדים על האחדים סדור בפיו
other ranks: $\scriptstyle\left(a\sdot10^n\right)\times\left(b\sdot10^m\right)$	ואם יבא לחשוב שאר המעלות אחת אל אחת יעמיד המספר אשר משני המעלות בדמותו ממעלת האחדים ויחשוב אותם כאלו הם אחדים ויחזיק המנין שמור בידו ואח"כ ידע אוש אחד מן המעלות וירחק מהמעלה השנית כמנין אוש המעלה האחת והמעלה אשר יגיע אליה היא מעלת החשבון אשר שמר בידו האחדים מן המעלה ההיא והעשרות מן המעלות אשר באות אחריה
$\scriptstyle600\times4000$	וכאלו היית רוצה לחשוב שש מאות בד' אלפים
$\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot4=24}}$	אתה נוהג בהם ראשונה מנהג האחדים ותחשוב ששה בד' ויהיו כ"ד ואתה שומר המספר הזה עמך
determining the place of 6·4 in the product 600×4000 (rank of hundreds)+[(rank of thousands)-1]=3+(4-1)=6	וקח אוש המאות שהוא ג' ומנה מן האלפים ג' מעלות והמעלה שמגיע אליה היא מעלת החשבון השמור והיא מעלת מאות האלפים
(rank of thousands)+[(rank of hundreds)-1]=4+(3-1)=6	וכן אם אתה מונה אוש האלפים והוא ארבעה ממעלת המאות אתה מגיע כמו כן אל מעלת מאות האלפים
$\scriptstyle{\color{blue}{600\times4000=2400000}}$	ותדע מכאן כי האחדים מהמספר אשר שמרת הם מן המעלה הזאת ומן מעלת אלפי האלפים אשר אחריהם הם עשרותיו מפני זה אתה אומר כי מספר כ"ד אשר אמרת הם אלפי אלפים ת' אלף כי אחדיו הם ארבעה ועשרותיו הם שנים
[(rank of hundreds)+(rank of thousands)]-1=(3+4)-1=7-1=6	ואתה יכול לדעת מעלת המספר הנכלל על דרך אחר והוא שתהיה חושב אושי שני המעלות ותדע מנין אושיהם והפחות מהם אחד והשאר יהיה מעלת המספר הנכלל כאלו היית לוקח בדמוי הזה אוש המאות והוא ג' ותחשוב אותו עם אוש האלפים והוא ארבעה ויהיה הכל שבעה ותפחות ממנו אחד לאוש וישארו בידך ששה וזה המספר הוא אוש מאות (אלפי) אלפים אשר היא מעלת הנכלל בחשבון כאשר חשבת למעלה
the reason for subtracting 1 from the total number of ranks of the product: the rank of the units is counted twice	וחכמי המנין יודעים מכאן מאי זה טעם אתה משליך מן שתי האושות בהתקבצם אחד לאוש ותמצא מעלת החשבון הנכלל והטעם הזה הוא מפני האחד שעולה בחשבון האוש לכאן ולכאן
	ואיש המעיין היטב בענין הזה יבין את הטעם ואינו צריך לפירוש אחר

Division of a Number by a Number and Extracting the Ratio of a Number to a Number	דרך חלוק מנין על מנין והוצאת קצב מנין מן מנין
Division of a number by a number = dividing a greater number by a smaller number.	חלוק מנין על מנין הוא שתחלק מנין רב על מעט
Extracting the ratio of a number to a number = dividing a smaller number by a greater number.	והוצאת קצב מנין מן מנין כשאתה מחלק מנין מעט אל רב
	ומפני שהענין דומין זה לזה מצד אחד נתפרשו שניהם בשער אחד
	והרוצה לדעת קצב מנין מן מנין יעיין בשני המספרים אם מעט מהם מונה את הרב ידע כי המעט הוא חלק מן הרב קצוב שמו מן המספר אשר הוא מונה אותו בו
Such as wishing to know the ratio of 15 to 180. $\scriptstyle{\color{blue}{15:180}}$	כגון מי שהוא רוצה לדעת קצב מספר ט"ו ממספר ק"פ
	הוא יודע כי מספר ט"ו מונה את ק"פ י"ב פעמים ומשם הוא יודע כי ט"ו הוא חלק אחד מי"ב מן ק"פ
	ואם אין המעט מונה את הרב יכול יהיה ביניהם מספר שיהיה לשניהם
	ואם הוא כן ידע כמה פעמים מונה הוא למעט וכמה הוא מונה לרב וכדרך שני המספרים יהיה קצב שני המספרים הראשונים אחד מן אחד
Such as wishing to express the ratio of 15 to 100. $\scriptstyle{\color{blue}{15:100}}$	כגון הרוצה לומר קצב ט"ו מן מאה
	אתה יודע כי מספר אשר הוא מונה לשניהם הוא ה' ותמצא המספר הזה מונה למספר ט"ו ג' פעמים ולמספר ק' הוא מונה אותו כ' פעמים וכקצב ג' מכ' כן ט"ו ממספר ק' והוא עשור וחצי עשור
	ועוד על דרך אחרת קח החלק הנמצא לשניהם ביחד וכקצב החלק מן החלק כן קצב המספר מן המספר
	ואתה מוצא לשני מספרים האלה חומש וחמישית ט"ו הוא ג' וחמישית ק' הוא כ' וכמו קצב ג' מן כ' כן קצב ט"ו מן ק'
	ואם שני המספרים יהיו נוכריים זה מזה יהיה קצב האחד מן השני חלקים
	כאלו היית רוצה לדעת מספר ז' מן מ' אתה אומר שחלקו ממנו שבעה חלקים מארבעים חלק באחד
	זהו דרך בעלי חשבון
	ויש מהם המדקדק והוא לוקח חלק אחד מהמספר הרב ומקיש אליו המספר המעט
	והוא בדמיון הזה עישור הארבעים והוא ד' ומקיש אליו השבעה ומוצא בה שנים פחות רביע העשור או חומש פחות שמינית החומש
	ואם הוא מקיש אותו אל שמינית הארבעים שהם חמשה הוא אומר שמינית וב' חמישית שמינית
	וכענין הזה הוא הוצאת קצב מנין מן מנין והוא חלוק מן מספר מעט על מספר רב ממנו
	וחלוק מספר רב על מספר שהוא המעט ממנו אם יהיה ביניהן חלק שהן שוין בו אתה מחלק חלק הרב על חלק המעט והוא הדין לשני מספרים השלמים
	כאלו היית רוצה לחלק מספר מאה על מספר ט"ו אם אתה מוצא לשניהם חלק אחד והוא החומש שהוא כ' ממספר מאה והוא ג' ממספר ט"ו ואם אתה מחלק כ' על ג' יהיה ששה ושני שלישי אחד והוא מספר חלוק ק' על ט"ו
	ואם אין להם חלק שיהיו שוין בו אתה מחלק שני המספרים בעצמן ולעולם כשאתה חושב החלק בנחלק עליו והוא המספר המעט יצא לך המספר הרב
	כאלו היית אומר מספר שחלקתי אותו על ט"ו והיה החלק ו' וב' שלישיים כמה היה המספר הזה
	אתה חושב ט"ו על ו' וב' שלישיים ויעלה החשבון למאה והוא מספר אשר חלקת
	ומהכללות האלה אתה יודע לחלק מנין על מנין אם רב ממנו אם מעט ממנו

Subtraction	דרך חסרון מנין ממנין
	ואין אתה צריך בחסרון מנין מן מנין לשים לך דרך שתהיה נוהג עליו אלא במעלת החשבון אשר למעלה מאלפי אלפים
	כגון האומר לך איך תפחות אלף וקפ"ה מעשרת אלפי אלפים
	אתה לוקח ראשונה אחד מן המעלה והוא אלף אלפים ונשאר לך ט' אלפי אלפים ומהאלף אלפים אשר לקחת תפחות ממנו האלף וקפ"ה ויהיה הנשאר בידך ט' מאות אלף ושמנה ותשעים אלף ושמונה מאות וחמשה עשר
	וכענין הזה אתה מוסיף מנין על מנין ומשלים מנין במנין
	ואין אתה צריך להוספת פירוש אחר כי הענינים האלה קלים במנין השלם וכל אדם יכול להוציאם מלבו מכח הכללות אשר למעלה ואנו באים להורות על אלו הענינים בחלק האחד

Multiplication of Fractions	דרך חשבון חלקי האחד
	הוי יודע כי חשבון המספר השלם בחלקים הוא מענין קצב מנין מן מנין
	כי האומר חשוב י"ז בשליש או חשוב שליש בי"ז דומה למי שאומר כמה הוא שליש מי"ז
	ואין בין הענינים שום הפרש בעולם
	ומפני זה אתה אומר חשבון שליש באחד הוא שליש וחשבון שליש בשנים הוא שני שלישי האחד
	ואם תבא לחשבון החלקים בחלקים יהיה בענין הזה הוצאה חלקי החלקים ויהיה החשבון שליש בשליש הוא שליש השליש
	ובעלי החשבון הקימו לענין החלקים בכל דרכי החשבון כלם מספר שיהיה דיין ומוכיח ועל פיו יצא דיני החלקים בכל דרכי החשבון בענין הזה
	אם יאמר לך חשבו שני שלישים בשני שלישים כמה הם
	הוה יודע כי שם השלישות הוא שלשה ומן המספר הזה הוא שם השליש חצוב ובא וחשוב השלשה על השלשה כשם החלק השני ויהיו ט' ואתה משים המספר הזה למוכיח ואחר תחשוב מניני החלקים והוא ב' על ב' והוא ד' ותקיש אלה הארבעה אל תשעה שהוא המוכיח וכקצב ד' מט' כן קצב ב' שלישיים חשובים בב' שלישיים מן האחד והוא ד' תשיעיים
	ואלו הדמיונים מסורים לך
	חשבון ב' שלישיים על ב' חמישיים
	תחשוב אתה ג' על ה' שהן שמות החלקים ויהיה לך המספר המוכיח ט"ו ואליו תקיש הד' שהוא חשבון החלקים ותאמר כקצב ד' מט"ו כן קצב החשבון הזה מן האחד והוא חמישית ושליש חמישית
	ואלו היו אומרים לך חשוב שני חלקים מי"א באחד בב' חלקים מי"ג באחד
	תחשוב שמות החלקים והם י"א על י"ג ויהיה קמ"ג ותדע כי קצב ד' מקמ"ג הוא קצבם מן האחד
	ואם יאמר לך חשוב ב' חלקים מה' בעשירית האחד בב' שלישי האחד
	תדע אתה כי שם האחד הוא חמישים כמנין חמשה בעשרה ותמנה אלו החמישים בשלשה שהוא שם החלק השני ויהיה הכל ק"נ ויהיה הכל ד' חלקים מק"ג והוא המספר המוכיח ותבין כי קצב הד' מק"נ הוא קצבם מן האחד
	וכן אם יאמר חשוב בב' חלקים מחמשה בעשירית האחד בב' חלקים משמנה בשלישית האחד
	אתה נזקק לדעת שמות החלקים ותחשוב ה' בי' ויהיה נ' והם שם החלק האחד ותחשוב ח' בג' ויהיה כ"ד והוא שם החלק השני ואחר חשוב נ' על כ"ד ויהיו אלף ור' והוא המספר המוכיח שתקיש אליו ויהיה קצב ד' מאלף ור' הוא קצבם מן האחד
	ומהדמיונות האלה תוכל להבין דרך חשבון החלקים וחלקי החלקים במספר השלם ובחלקים ובחלקי החלקים
Division of Fractions	דרך חלוק החלקים
	אתה מקים ראשונה מספר שיהיה מוכיח ואליו תקיש כל חשבונך
$\scriptstyle\frac{3}{8}\div\frac{2}{5}$	כגון האומר לך חלק ג' שמיניות על ב' חמישיות
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\div\frac{2}{5}=\left(\frac{3}{8}\sdot40\right)\div\left(\frac{2}{5}\sdot40\right)=15\div16=1-\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{8}\right)}}$	אתה חושב ראשונה שמות החלקים והם ח' על ה' והנה המספר המוכיח מ' וקח ג' שמיניות מ' והם ט"ו וב' חמישיותיו והם י"ו ונחלק ט"ו על י"ו הוא חלק ג' שמיניות על ב' חמישיות והוא אחד חסר חצי שמינית
	ועל הדרך הזה אתה יכול להוציא קצב חלק מחלק
$\scriptstyle\frac{3}{8}\sdot\frac{2}{5}$	כגון האומר כמה הם ג' שמיניות מב' חמישיות
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\sdot\frac{2}{5}=\frac{\frac{3}{8}\sdot\left(\frac{2}{5}\sdot40\right)}{40}=\frac{\frac{3}{8}\sdot16}{40}=\frac{6}{40}=\frac{1}{8}+\left(\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{8}\right)}}$	אתה מקים המספר המוכיח מ' וב' חמישיות הם י"ו וג' שמיניות י"ו הוא ו' וכקצב ו' מן מ' כן קצב ג' שמיניות מב' חמישיות מן האחד והוא שמינית וחומש שמינית וכן כל כדומה לזה
Subtraction of Fractions	דרך חסרון חלק מחלק
	וכן לפחות חלק מחלק יצטרך למספר המוכיח ועל פיו יצא מספר החשבון
$\scriptstyle\frac{2}{3}-\frac{3}{7}$	כגון האומר השלך ג' שביעיות מב' שלישיות
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}-\frac{3}{7}=\frac{\left(\frac{2}{3}\sdot21\right)-\left(\frac{3}{7}\sdot21\right)}{21}=\frac{14-9}{21}=\frac{5}{21}=\frac{1}{7}+\left(\frac{2}{3}\sdot\frac{1}{7}\right)}}$	ואתה מקים מספר המוכיח במקום הזה כ"א ותקח ב' שלישיות והם י"ד ותשליך מהם ג' שביעיות והם ט' ונשאר לך ה' וכקצב מספר ה' ממספר כ"א כן קצב הנשאר משני שלישיות אחר שהושלך מהם ג' שביעיות והוא שביעית וב' שלישי שביעיות וכן כל הדומה לזה
Addition of Fractions	דרך תוספת חלק על חלק
	וכן נצטרך אל המספר המוכיח
$\scriptstyle\frac{3}{8}+\frac{7}{10}$	כגון האומר הוסף ג' שמיניות על ז' עשיריות
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}+\frac{7}{10}=\frac{\left(\frac{3}{8}\sdot80\right)+\left(\frac{7}{10}\sdot80\right)}{80}=\frac{30+56}{80}=\frac{86}{80}=1+\left(\frac{6}{8}\sdot\frac{1}{10}\right)}}$	תקים אתה בכאן לעמת המספר המוכיח והוא פ' תצרף ג' שמיניותיו והם ל' אל ז' עשיריותיו והם נ"ו שהם ז' על ח' ויהיו פ"ו והוא הנכלל מב' חלקים בהצטרפם ואתה יודע קצב החלקים המקובצים מנין מן פ' והוא אחד וששת שמיני העשיריות והוא קצב החלקים המקובצים וכן כל הענין הזה
Converting of Fractions	דרך חזרת החלקים אחד אל אחד
	והענין הזה נוהג בחלקים ואינו נוהג במספר השלם
$\scriptstyle\frac{3}{8}=\frac{a}{10}$	כגון האומר ג' שמיניות כמה עשיריות יהיו
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}=\frac{\frac{3}{8}\sdot80}{80}=\frac{\frac{30}{8}}{10}=\frac{4-\frac{1}{4}}{10}}}$	ואתה מקים המוכיח בכאן פ' ותקח ג' שמיניות והם ל' ותחלוק אותן על עשיריותיו והוא ח' ויהיה החלק ד' פחות רביע מן האחד וכן כל הדומה לענין הזה
Completion of Fractions	דרך תשלומי החלקים
	וכמו כן הענין הזה אינו נוהג במספר השלם כי אם על דרך שאזכיר לך
	ואני מתחיל ראשונה בתשלומי החלקים
$\scriptstyle a\sdot\frac{3}{8}=1$	אם יאמר לך אדם איך תעשה ג' שמינית האחד עד שיהיה אחד שלם
$\scriptstyle{\color{blue}{a\sdot\frac{3}{8}=1\longrightarrow a=\frac{8}{3}=3-\frac{1}{3}}}$	אתה יודע כי שם השמיני חצוב משמנה כאשר זכרנו למעלה ומספר הפעמים אשר הם שלשה מונים את השמנה הם ג' פעמים פחות שליש ובמספר הזה אתה חושב את שלשת השמיניות ויהיו אחד
multiplicative inverse: $\scriptstyle\frac{a}{b}=\frac{1}{\frac{b}{a}}$	כי כמנין הפעמים אשר מספר אחד מונה את המוכיח כמו כן החלק מונה את האחד
$\scriptstyle a\sdot\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=1$	כגון האומר איך תשלים ב' חמישיות ועשירית החומש עד שיהיו אחד
$\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}&\scriptstyle a\sdot\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]=1\\&\scriptstyle\longrightarrow a=\frac{50}{\left[\frac{2}{5}+\left(\frac{1}{10}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\sdot50}=\frac{50}{21}=2+\frac{1}{3}+\left(\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{3}\right)\\\end{align}}}$	אתה יודע כי המספר המוכיח בענין הזה הוא נ' כמו שנתפרש לך מהדמיונות אשר למעלה וב' חמישי המספר הזה כ' ועשירית חמישיתו הוא א' הנה בין הכל הוא כ"א והמספר הזה מונה את החמישים שני פעמים ושלישית פעם ושביעית השליש והוא א' והנה בין הכל נ' וכענין הזה יהיה תשלומי ב' חמישיות ועשירית החומש ויהיה אחד
	ומנה התשלומין במספר השלם הוא כמו כן על הענין הזה
$\scriptstyle a\sdot7=16$	כגון האומר איך תשלים את השבעה עד שיהיו י"ו
$\scriptstyle{\color{blue}{a\sdot7=16\longrightarrow a=\frac{16}{7}=2+\frac{2}{7}}}$	אתה יודע כי הז' מונה את י"ו ב' פעמים וב' שביעי פעם ובהם יהיו תשלומין
	וכל הענינים האלה הם דרכי החשבון המונה את כל עסקי העולם
	והמבין אותם יכול להוציא מהם דרך חשבוני בני אדם במקחם ובממכרם
	ולפי שרצוני להקל על המעיין בחבור הזה אני מפרש מחשבוני המקח והממכר כללות שיוכל אדם להקיש אליו כל דבר ולהוציא מהם על חשבוני עסקיו

Business Arithmetic	פתח חשבוני המקח והממכר
the Rule of Four is built on four numbers that are in the two orders of the equivalence ratio	הוי יודע כי כל ד' מספרים שיהיו בב' סדרי ההקש השוה
$\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4$	והוא שיהיה חלק האחד או חלקיו מן השני הן הן חלק השלישי או חלקיו מן הרביעי
$\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3$	כי המספרים האלה אם אתה חושב הראשון ברביעי יהיה מספר חשבונו כמו חשבון השני בשלישי
$\scriptstyle{\color{blue}{4:15=12:45}}$	והדמיון לזה הם שני מספרים ד' וט"ו עם מספרי י"ב ומ"ה
$\scriptstyle{\color{blue}{4:15=12:45}}$	והראשון שהוא ד' הוא חלקים ממספר ט"ו אשר הוא השני כמו חלקי י"ב אשר הוא שלישי מן מספר מ"ה והוא הרביעי
$\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot45=15\sdot12}}$	ואם אתה חושב ד' והוא הראשון במספר מ"ה והוא הרביעי יהיה מספרו כמספר ט"ו והוא השני במספר י"ב השלישי
$\scriptstyle{\color{blue}{4:12=15:45}}$	ועוד המספר הראשון והוא ד' אם תקיש אותו אל י"ב השלישי יהיה דומה להקשתך ט"ו אל מ"ה הרביעי
	ואתה מוצא מספר ד' והוא הראשון נקוש אל שני מספרים אל השני ואל השלישי ואינו נקוש אל הרביעי
$\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4\longrightarrow a_1:a_4\neq a_2:a_3$	וכן השני נקוש אל הראשון ואל הרביעי ואינו נקוש אל השלישי
proportional numbers = “companions”	והמספרים הנקושים זה לזה נקראים חברים
nonproportional numbers = “strangers”	ושאינן נקושים נקראים נכריים
$\scriptstyle a_1:a_2=a_3:a_4\longleftrightarrow a_1\times a_4=a_2\times a_3$	ומן כאן אתה למד שכל ד' מספרים שהם שוים בהקשה אם אתה חושב האחד מן סדרי ההקשה עם הנכרי לו מסדר ההקשה השנית יהיה שוה לחשבון חברו בהקשה באשר הוא נכרי לו מן ההקשה השנית כאשר הראיתיך בדמיון זה
	ואתה צריך לתת לבך בענין הזה ולהבין אותו עד אשר תוציא בו כל חשבון נסתר מן החשבון הגלוי בכל עניני המקח והממכר והשכירות ואמידת המעשים ושיעור שכרם וכל עסק ושכר
Word problems
Trade	דרך חשבוני המקח והממכר
all human affairs associated with commerce, employment of workers, and exchange are based on two orders of the equivalence ratio = [the "Rule of Four"]	תדע כי כל עסקי בני אדם בחשבוני מקחם וממכרם ושכירות מעשיהם ושיעור כל חלופיהם הם עומדים בין ד' מספרים בב' סדרי ההקשה שוה
the first order: [the amount of goods offered in] business and trade = a₁ the corresponding price = a₂	הסדר האחד הוא העסקא והמעשים והשני השער המסור לו
the second order: the taken or sold [amount of goods] = a₃ the money [paid for the amount of goods which was actually sold] = a₄	והסדר השני הנלקח או הנמכר או הנשכר והשני הדמים החייבים לו
The [amount of goods offered in] business is proportional to the price as the sold [amount of goods] is proportional to the money [paid]	והעסק נקוש אל השער כאשר המכר נקוש אל הדמים
The ratio of the [amount of goods offered in] business to the sold merchandise is equal to the ratio of the price to the money [paid] $\scriptstyle\frac{\left[amount\ of\ goods\ offered\ in\right]\ business}{price}=\frac{sold\ \left[amount\ of\ goods\right]}{money\ \left[paid\right]}$ $\scriptstyle\frac{a_1}{a_2}=\frac{a_3}{a_4}$	ועוד נקוש העסק אל המכר כאשר נקוש השער אל הדמים ואלו הם החברים
the [amount of goods offered in] business is different in kind from the money [paid] the sold merchandise is different in kind from the price	ותמצא לעולם העסק נכרי לדמים והמכר נכרי לשער
	ומפני זה אם אתה חושב העסק בדמים יהיה בחשבון המכר בשער וכן בחלוף
in all human affairs three of these values are known and the fourth is unknown but can be deduced from the three that are known:	ובכל עסקי בני האדם שלשה מאלו הארבעה הם ידועים לעולם והרביעי נסתר ואנו נוציא אותו מכח הידועים
multiplying one of the three by that which is different in kind and dividing the result by the known third $\scriptstyle a_1=\frac{a_3\sdot a_2}{a_4}\quad a_2=\frac{a_1\sdot a_4}{a_3}\quad a_3=\frac{a_1\sdot a_4}{a_2}\quad a_4=\frac{a_3\sdot a_2}{a_1}$	ואם אתה חושב אחד מהשלשה הידועים בנכרי לו מהם ותדע המספר הנכלל בחשבון ותחלק על השלישי הידוע אתה מוצא הרביעי הנסתר
Pricing problems
finding the amount - find the sold merchandise
10 kors of wheat for 6 dinar. How many kors could I take for 4 dinar? $\scriptstyle 10\div6=x\div4$	כגון האומר י' כורי חטה בו' דינרין כמה כורין אוכל ליקח בד' דינרין
the [amount of goods offered in the] business = 10 kors	והמסחר הוא י' כורין
the corresponding price = 6 dinar	והשער המסור לו ו‫'
	ואלו הב' עומדים בהקשה אחת
the money [paid] = 4 dinar	ואתה יודע מן ההקשה השנית ד' דינרין והם הדמים הנכרים לגבי המסחר
the sold merchandise = unknown	ואתה מבקש לדעת המכר הנסתר
	ובענין הזה ב' הנכריים אשר בב' הידועים הם הדמים והמסחר
$\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{6}=\frac{40}{6}=6+\frac{2}{3}}}$	וחשוב אתה מפני זה י' בד' ויהיה מ' ותחלק אותם על השער ידוע והוא ו' יהיה המכר ו' כורין וב' שלישי כור והוא המספר הנסתר אשר אתה מבקש
in the above example a₃ = the sold merchandise = unknown	ובכאן היה המספר השלישי נסתר והוא המכר
	וזה הכלל יהיה בידך כי כפל הקצות ככפל האמצעיים והנה אם לא ידעת האמצעי האחת ותכפול הקצות זה על זה ותחלק על האמצעי אשר לך ותמצא האמצעי הנעלם
	וככה אם לא ידעת אחת הקצות ערוך האמצעי האחד על חברו וחלק על אחת הקצות הנודעות וכמוהו יהיה הקצה הנסתר
	וזה יודע בכפול מה שיצא בחלוק עם המחולק עליו כאשר אמרנו ובין תדע
finding the price - find the money
in the following example a₄ = the money [paid] = unknown:	ואילו היה המספר הרביעי נסתר
10 kors of wheat for 6 dinar. What is the price of 4 kors?? $\scriptstyle10\div6=4\div x$	כגון האומר י' כורי חטין בו' דינרין כמה הם דמי ד' כורין
the money [paid] = unknown	ובכאן הוא דמי המכר נסתר והוא המספר הרביעי
$\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{6\sdot4}{10}=\frac{24}{10}=2+\frac{2}{5}}}$	ואם אתה רוצה לגלותו חשוב השער שהוא ו' במכר שהוא ד' ויהיה כ"ד חלקהו על המסחר והוא י' ויצא לך דמי המכר הנסתר והוא ב' דינרין וב' חמישי דינר
finding the price - find the rate
if a₂ = the price = unknown:	וכן אילו היה השער נסתר
I bought 3 sheaves for 4 dinar. For how much would I buy one ephah? $\scriptstyle10\div x=3\div4$	כגון האומר קניתי ג' עמרים בד' דינרין בכמה הייתי קונה את האיפה
the sold merchandise = 3 sheaves the money [paid] = 4 dinar	אתה יודע בכאן המכר ודמיו והם ג' עמרים וד' דינרין
the [amount of goods offered in the] business = 10 sheaves = one ephah	וכן אתה יודע המסחר י' עמרים האיפה
the corresponding price = unknown	ונסתר ממך שער האיפה ותרצה לגלותו
$\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{10\sdot4}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}$	ואתה חשוב עמרי האיפה בד' שהם דמי המכר ויהיה מ' נחלק אותו על ג' והם המכר ויצא לך השער הנסתר והוא י"ג דינרין ושליש דינר
finding the amount - find the business
if a₁ = the [amount of goods offered in the] business = unknown:	וכן אלו היה המסחר נסתר ותדע השלשה והם השער והמכר ודמיו
I bought 6 kors for 4 dinar. How many kors would I buy for 7 dinar? $\scriptstyle x\div7=6\div4$	כגון האומר לקחתי ו' כורין בד' דינרין כמה כורין אוכל לקנות בז' דינרין
the sold merchandise = 6 kors the money [paid] = 4 dinar	ואתה יודע כאן המכר ודמיו והם ו' כורין וד' דינרין והם הקשה אחת
the corresponding price = 7 dinar the [amount of goods offered in the] business = unknown	וגם אתה יודע מן ההקשה ראשונה את השער והוא ז' נכרי למכר
$\scriptstyle{\color{blue}{x=\frac{7\sdot6}{4}=\frac{42}{4}=10+\frac{1}{2}}}$	ומפני זה אתה חושב אותו בו' אשר הוא המכר ויהיה מ"ב וחלק אותו על ד' והם הדמים ויצא לך המסחר שהיית מבקש והם י' כורין וחצי כור
	ואתה רואה מכאן דרך הוצאת המספר הנסתר מתוך המספרים הארבעה שעליהם סובל כל עסקי העולם וכל מקח וממכר וכל הדומה לו ותוכל לדעת לעולם הרביעי הנסתר מן הג' הגלויים
Payment problems - employment of workers	וכן לענין השכירות
I hired a worker for 30 days for 10 dinar and he had worked 8 days. How much was his payment? $\scriptstyle30\div10=8\div x$	כגון האומר שכרתי פועל לשלשים יום בי' זוזים ועשה עמי ח' ימים כמה הוא שכרו
days of employment = a₁ = [the amount of goods offered in] trade = 30	וכאן אתה מדמה ל' ימי השכירות למסחר
corresponding dinar = a₂ = the corresponding price = 10	והי' זוזים לשער המסחר
days of work = a₃ = the sold [amount of goods] = 8	וח' ימים שעבד למכר
payment = a₄ = the money paid = unknown	ויהיה המספר הנסתר ממך דמי המכר
	וזה דומה למי שאומר י' כורין בו' דינרין כמה הם דמי ד' כורין אשר שמתי לך למעלה
$\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8\sdot10}{30}=\frac{80}{30}=3-\frac{1}{3}}}$	ואתה בא ועשה כאשר עשית למעלה וחשוב המכר עם הנכרי לו וחשוב ח' ימים אשר העמדת אותם במקום המכר בי' שהם השער והוא הנכרי למכר ויהיה פ' חלק אותו על המסחר והוא ל' יום ויהיו ג' פחות שליש והוא השכר שחייב לו בעבודתו והוא ג' זוזין פחות שליש הזוז
	ועל הדרך הזה אתה מדמה כל ענין שיבא לידך לאלה ד' דמיונות ששמתי לך בשער הזה ותוציא הנסתר בחשבונות הן במקח ובממכר הן בשכירות ומלאכה וכל מיני חלופין הנוהגין בבני אדם הנזקקים אל החשבון
	והבאתי לך כל המשלים והדמיונות מחשבונים קלים שלא להטריח הלמד והמשכיל יוכל להוציא מאלו הדמיונות כל חשבון חמור
	ובכאן חתמתי לך העמוד הראשון במה שיראה לי הכרחי בידיעת אריתמיתיקא כמו שידענו אמנם הערכים והשרשים מפורשים ברובתא אחרינא ואתחיל לפרש העמוד השני מן היסוד בעזרת האל

Classification of angles	מיני הזויות
Section Two – Geometry	העמוד השני מפרש חכמת השיעור
Introduction
	והחכמה הזאת קורין לה בלשון ישמעאל הנדסה ובלשון יון גיאומיטריאה
geometry leans on numbers and therefore on arithmetic	והחכמה הזאת תלוייה לחכמת המנין
	כי המקרה הנמצא בעולם תחלה הוא המנין
	כי כל הנמצא מעניני העולם הוא אחד או שנים או יותר והאחד או שנים הן מחכמת המנין
	וכל אחד בעולם הוא מתחלק לחלקים או לאברים או לגזרים והענינים האלה הם מחכמת השיעור וחכמת המנין
	ועוד כי כל נמצא בעולם אשר אנו שואלים עליו בכמה השאלה באה על דמות נפרדת או על דמות נמשכת
	וכל דמות נמשכת צריכה למדירה ואין המדירה יכולה להיות בלא מנין
	ומפני כל הענינים האלה היתה חכמת המנין תחלת כל החכמות והחכמה הסמוכה לה חכמת השיעור
	והחכמה הזאת מתחלקת בחכמות לחלקים רבים בחכמות אשר יוצאות מכחה
	ואנו מחלקים עניניה בשני חלקים בערך החבור הזה
Part One – Theoretical Geometry	החלק הראשון בגדר חכמת השיעור וגדר כל הענינים אשר היא מעיינת בהם ופירושם בדרך קצרה
Initial definitions:
geometry	חכמת השיעור היא חכמת מפרשת את הגידולים ומודיעה ערכם ויצירתם ומיניהם וסימניהם
measure	והגידולים הם הערכים בלשון אחת הוא כל דבר שיש לו מרחק
dimensions: length, breadth and depth	והמרחקים הם ג' אורך ורוחב ועומק או רום
	כי המרחק השלישי הוא נקרא בשני שמות רום ועומק כפי שני הדרכים שהוא נערך אליהם
	והערכים שיש להם המרחקים הם שלשה
body	הראשון נקרא גולם ויש לו שלשה מרחקים
surface	והשני נקרא פרוש וקראו לו בשם הזה מפני שהוא פרוש על הגולם כאלו היה חוצה ממנו וזה הפרוש יש לו אורך ורוחב בלבד
line	והשלישי נקרא קו ויש לו מרחק אחד והוא אורך בלבד
	ואין לך מרחקים יותר מהשלשה אשר לגולם ולהם תמצא ששה צדדין אשר הם תכלית כל גולם קטון וגדול אפיה כל העולם כלו תמצא לו ששה צדדין
	מהם באורך ב' צדדין והן ימין ושמאל או מזרח ומערב
	ומהן ברוחב ב' צדדין והם פנים ואחור או צפון ודרום
	ומהם בעומק או ברום שני צדדין והם ראש וסוף או מטה ומעלה
	ואם אתה מתחיל מן הראש והולך אל הסוף או מלמעלה ויורד אל מטה אתה קורא זה המרחק עומק
	ואם אתה מתחיל מן הסוף והולך אל הראש ומלמטה ועולה למעלה אתה קורא זה המרחק רום
	ובדרך קצרה אתה אומר לכל גולם אשר הוא תחת הקרקע יש לו עומק
	ולכל גולם שהוא למעלה יש לו רום
	תמצא הגולם כלה עם רקיע גולמי ויהיה תכלית הגולם פרושים ויהיה להם ב' מרחקים אורך ורוחב וד' צדדין והן ימין ושמאל וצפון ודרום
	ואי אתה מוצא להם מעלה ומטה מפני שאין להם עומק
	ויהיו כמו כן תכליתי הפרוש פוחתים מרחק אחד ויהיה תכליתם הקו ולו אורך בלבד
	ותכליתי הקו הוא הנקודה ואין אתה יכול לשום לה מרחק
	ומפני זה אמרו הנקודה הוא דבר שאין לו ערך ולא מרחק כלל והוא תכלית דבר שאין לו אלא מרחק אחד
	והגולם נמצא בלב ובעין ובכל חושי הגוף והוא נמצא עומד בעצמו
	והפרוש אינו נמצא ואינו נראה אלא מדרך עמידתו בגולם ואינו נפשט מהגולם אבל הדעת פושט אותו מן הגוף ומעמידו לבדו בתוך הלב ומפרש ענינו
	והקו אינו נמצא אלא בפרוש ואינו נפשט ממנו אבל הדעת פושטו והוא מעמידו בלב ומעיין בו
point	והנקודה מציאותה בתוך הקו מפני שהיא תכליתו והדעת פושט אותה ומעמידה בתוך הלב
	והחכמה הזאת מעיינת בכל הערכים האלה השלשה ומגידה את יצירתם ומיניהם
	ואנו מתחילים לפרש עתה חלקי הקו
Classification of lines	מיני הקו הראשונים שנים מתפרד ומתרכב
1) Single line	ומיני הקו המתפרד ג' קו מיושר וקו עגול וקו עקום
3) Straight line	והקו המיושר הוא ההולך לנוכח שתי הנקודות אשר תכליתיו
2) circular line	והקו העגול הוא כל אשר אי אתה יכול למצוא ג' נקודות על נוכח וימצא בתוכו נקודה שיהיה מרחקה מכל נקודות העגול מרחק אחד
3) curve	והקו העקום כל קו שאי אתה מוצא שלשה נקודות על נוכח אחד ואף נקודה שיהיה מרחקה מנקודות העקום מרחק אחד אי אתה מוצא בו
2) Line which consists of two or more lines	והקו המורכב הוא המתחבר משני קוים או יותר יכול יהיו הקוים האלה ממין אחד או יותר ממין אחד
	והקוים המתחברים הם נצמדים בנקודה אחד ונפרדים עליה ואנו קורין לפירוד הבא על זאת הנקודה זוית
	והזויות נחלקים ראשונה לשתים
	זוית שטוחה וזוית גלומה
2) Plane angle	והזוית השטוחה היא פירוד שני קוים הנצמדים יחד בנקודה אחת ונפרדים עליה על שטח אחד
1) Solid angle	והזוית הגלומה הוא פירוד שלשה קוים הנצמדים יחד בנקודה אחת ונפרדים מעליה על שני שטחים
	ועוד נחלקים על דרך אחרת לקוים ישרים ולשאינן ישרים ושהאחד מהם ישר והשני אינו ישר אבל עגול או עקום הן בזוית שטוחה או גלומה
Angle which consists of straight lines	ואנו מניחים פירוש הזוית אשר אין קויהם ישרים ומדברים על הזוית הישרה
	מיני הזויות הישרות שלושה
	זוית נצבת וזוית נרוחת וזוית חדה
1) Right angle	והזוית נצבת היא אחת משני זויות אשר על צדי קו העומד על קו אחד וכל אחד מהם שוה בערך לחברתה
2) Obtuse angle	והזוית הנרוחת היא המוסיפה בערכה על הנצבת
3) Acute angle	והזוית החדה המחסרת בערכה מן הנצבת
Relations of lines	סדר הקוים בישובם
	והקוים מדרך ישובם הם על שלשה מינים
3) Parallel lines	מהם אשר ישובם אחד לנכח השני וערך המרחק אשר ביניהם עומד לעולם על דרך אחת ואינו לא מוסיף ולא גורע
2) Intersecting lines	ומהם אשר אין ישובם נכוחים וערך המרחק אשר ביניהן נוסף מצד אחד ונגרע מצד אחד וגם המינים האלה נמצאים בקוים ישרים ובשאינם ישרים
3) Tangent lines	והמין השלישי הוא הקוים הנמשכים אשר האחד מושש את השני על נקודה ונפרד ממנו ואינו מחלק אותו ולא עובר עליו
	ואין הענין הזה בין שני קוים ישרים אבל הוא נמצא בין שני עגולים או עקומים או בין שני מינין ממיני הקוים כגון קו ישר וקו עגול או עקום
	וזה הענין מספיק בפירוש מחלקי הקו
Classification of surfaces	באור חלקי הפרוש
	והפרוש הוא המוקף מכל סביבותיו בקוים הן ישרים הן שאינן ישרים או מעורבים מן ישר ומן שאינו ישר
	מיני הפרוש מדרך משיכתו בקרקע הגולם הם שלשה מינין
	האחד ישר והשני קבוב והשלישי עקמומי
1) Plane surface	והשטח הישר הוא הנמשך על יושר הקוים המקיפים אותו ועל נכחם
	וכל קו אשר תשים אותו על גב השטח תמצאנו מכוון כנגד קוי תכליתו ואינו עולה מהם ולא יורד
	וזהו הנקרא לבדו שטח בחכמת השיעור
2) Convex surface	והפרוש הקבוב הוא הרקיע המקיף את קו הקובה מלמעלה והרקיע הזה יהיה עגול ויהיה עקום
3) Concave surface	והפרוש העקמומי הוא הרקיע המקיף את גב הקובה מלמטה ויהיה כמו כן עגול או עקום
Classification of plane surfaces	עניני השטח הישר
	והשטח הישר הוא נחלק על ג' מינים גדולים
1) Plane surface surrounded by one line	האחד הוא אשר יקיף אותו קו אחד מכל סביביו ויהיה הקו הזה עגול או עקום ולא יתכן להיות קו ישר
Circle	והשטח אשר קו האחד המקיפו הוא עגול אנו קורין לשטח עגולה ישרה אם הוא בשטח ישר
Wheel or Celestial circle	ואם תמצא בכדור או בעגול הרקיע אנו קוראים לה אופן
Plane surface surrounded by curve	ואם יהיה הקו המקיף אותו עקום אנו קורין לה עגולה עקומה
2) Plane surface surrounded by two lines	והמין השני הוא המקיף אותו שני קוים ולא יתכן גם בזה להיות הקוים שניהם ישרים אבל יכול יהיה האחד מהן ישר והשני אינו ישר או שניהם עגולים או עקומים או מתחברים מעגול ועקום
	ואין אנו משגיחין לפרש המין הזה בכאן
3) Plane surface surrounded by more than two lines	והמין השלישי אשר הקוים המקיפים אותו יתר משני קוים הנה כלם ישרים או אינם ישרים או מתחברים מן הישרים ושאינן ישרים
	סימן המין הראשון אשר יקיף אותו קו אחד והוא הנחלק לעגול ועקום
	השטח העגול הוא הנמצא באמצעיתו נקודה אחת אשר כל קו שתוציא ממנה אל הקו המקיף יהיו שוים בערכם זה לזה
	והנקודה הזאת נקראת ציר העגול אשר הוא סובב עליו
	וכל קו אשר הוא עובר על ציר העגול ומגיע מב' פנותיו אל הקו המקיף הוא נקרא אלכסון העגול
	והשטח העקום אין מרחק הנקודה אשר באמצעיתה מהקו המקיף לו מרחק אחד ויש לו שני אלכסונים האחד עודף על השני ואין אנו צריכין לפרש סימני השני מהמינין מפני שאינו מותיר בחבור הזה
Plane surfaces surrounded by straight lines	סימני המין השלישי והוא השטח המוקף בקוים ישרים
	ומיני השטח אשר כל קויו ישרים הם שלשה מינים גדולים
1) triangle	הראשון מהם הוא המשלש והוא המקיף אותו ג' קוים ישרים
2) quadrilateral	והשני הוא המרובע והוא אשר יקיף אותו ד' קוים ישרים
3) polygon	והשלישי הוא המרבה ד' פנות אשר הקוים המקיפים אותו הן עודפים על ד'
	כגון המחומש אשר יקיפו אותו ה' קוים וכן ממנו ולמעלה עד אין סוף
	ואנו קורין לקוי המקיפים את השטח צלעי השטח
Classification of triangles	פירוש עניני השטח אשר לו שלשה צלעים ונקרא משלש
	סימני השטח כי כל שני צלעים מצלעיו המקיפות אותו הן עודפות באורך על הצלע השלישית מהן לעולם
	ומסימניו כי כל זויותיו השלש ערכם כערך שתי זויות נצבות לא פחות ולא יותר
	והמשלש נחלק מצד צלעיו המקיפות אותו לשלשה מינין
1) Acute-angled triangle	האחד הוא אשר כל זוית מזויותיו זוית חדה והוא הנקרא מחודד הזוית
	והמין הזה תמצא בו שלשה מיני צלעים
	יכול יהיה בכל צלעיו שוות ויכול יהיה שני מצלעיו שוות ויכול שלא תהיה אחת מהן שוה לחברתם
2) Right-angled triangle	והמין השני הוא אשר יש לו זוית אחת נצבת ושתים חדות והוא נקרא משלש נצב הזוית
	ולא יתכן להיות ג' צלעות המשלש הזה שוות יחד אבל יכול להמצא ב' מהן שוות יחד
3) Obtuse-angled triangle	והמין השלישי הוא אשר יש לו זוית אחת נרוחת והוא נקרא מרווח הזוית
	ולא יתכן להיות שלש צלעותיו שוות כאשר לא נכון בנצב הזויות
	וסימן המשלש מחדד הזויות אם אתה מרבע איזה צלע שתרצה מצלעיו תמצא רבועו חסר מרובע ב' הצלעות הנשארות
	וסימן המשלש אשר לו זוית נצבת אם אתה מרבע את צלעו העומדת נכח הזוית הנצבה יהיה רבועה שוה לרבוע צלעות הנשארות העומדות על קרן הזוית הנצבה לא פחות ולא יותר
	וסימן המשלש מרווח הזוית אם אתה מרבע צלעו העומדת נכח הזוית המרויחה יהיה רבועה עודף על רבוע שני צלעות הנשארות העומדות על קרן זוית המרויחה
Classification of quadrilaterals	פירוש עניני השטח המרובע
	השטח המרובע הוא אשר יש לו ד' צלעות מקיפות אותו מארבע פנותיו
	ואתה יכול לחלקו לשני משלשים בקו האלכסון החולק אותו
	והמרובע יש לו ד' זויות והם שוות לעולם בערכם לד' זויות נצבות לא פחות ולא יותר
	והוא מתחלק מדרך צלעיו מן זויותיו לה' חלקים
1) Square	החלק הראשון הוא אשר ארבע צלעיו כלם שוים בערכם אחת אל אחת וכן זויות ד' כל אחת מהן זוית נצבה וזה נקרא רבוע
2) Rectangle	והשני הוא אשר שני מצלעיו הם נכוחיות ושוות וכן צלעותיו אחרות שוות כמו כן וד' זויותיו כלם (נצבות?) ולה (וזה) נקרא מרובע ארוך
3) Rhombus	והשלישי דומה לראשון בצלעיו שהן שוות אלא שזויותיו אינם נצבות וזה נקרא מעויין
4) Parallelogram	והרביעי דומה לשני שכל שני מצלעותיו העומדות זו כנגד זו נכחיות ושוות אלא שזויותיו אינן נצבות וזה נקרא דומה למעויין
	ואלו הד' מינין מן המרובעות הם המינים אשר החכמה הזאת מעיינת בהן מן המרובעות וחוקרת על עניניהם והחקירה בהם מועלת בחכמות אשר אחריה מפני שאלו הארבעה יש להם איזון בהקשת צלעותם אחת אל אחת
5) Irregular quadrilateral	והמין החמישי הוא כל מרובע שאתה אין מוצא בו אחד מעניני הד' מינין שלפניו והמין הזה נקרא מרובע נפתל
	ואם אתה מחלק המין הזה לכל צורות המרובעים הנפרדים ממנו יגיע מספר חלקיו אל שמנה עשרה צורה
Classification of polygons	פירוש עניני השטח המרבה צלעות
	הוא כל שטח אשר צלעותיו עודפות על ארבע כגון המחומש והמשושש
	וכל אחד מהם נחלק לשלשה חלקים
1) All its sides and angles are equal	האחד הוא אשר כל צלעותיו וזויותיו שוות בערכם זו לזו ובארכן
2) Its sides are equal but its angles are unequal	והשני הוא כל אשר [צלעותיו] שוות בארך זו לזו ואין זויותיו שוות בערכם
3) Its sides and angles are unequal	והשלישי הוא כל אשר אין צלעותיו שוות ולא זויותיו
	וכל שטח אשר תהיינה צלעותיו וזויותיו שוות אתה יכול לעגל בתוכו עגולה ויהיה כל צלע מצלעות השטח מושש לעגול מבחוץ
	וכן אתה יכול לעגל עליו עגולה ויהיה כל קרן מקרנות השטח מושש לעגולה מבפנים
	וכל שטח אשר צלעיו מרבות על המשלש הוא נחלק למשלשות
	ומנין המשלשות אשר הוא נחלק אליהם פוחת ממספר צלעותיו שנים
	כגון המרובע אשר לו ארבע צלעות והוא נחלק לשני משלשים והם חסרות ממספר צלעותיו שנים
	ואתה למד מן הענין הזה כי ערך זויותיו בזוית הנצבה כפל מנין המשלשות אשר הוא נחלק אליהם
	כי כבר למדת שזוית המשלש שוות לשני זויות נצבות
	ובמחומש ערך זויותיו החמש כערך שש זויות נצבות
	והמשושש ערך שש זויות כערך ח' זויות נצבות
	ועל הענין הזה בין והבן ערך זוית כל שטח ומספר המשלשות שהוא נחלק אליהן
Classification of solids	פירוש חלקי הגולם
	והגולם הוא כאשר למדת למעלה כל ערך אשר יש לו ג' מרחקים ותכליותיו פרושים
	ומיני הגולם הראשונים הגדולים שנים
	האחד מקיפין לו פרושים שהם שטוחים
	והשני מקיפין לו פרושים שאינן משוטחים אבל עגולים או עקומים או מעורבים
Solids contained by plane surfaces	והגולם המוקף בשטחים מתחלק לשני מינים
1) Which can be contained by a sphere	האחד גולמים שהכדור יכול להקיפן מלמעלה ויהיה מושש לכל אחד מקרנותיו
2) Which can not be contained by a sphere	והשני הגולמים שאין הכדור יכול להקיפן כענין הזה
	והגולמים שהכדור יכול להקיף הם ה' מינין שוין בשטחים
	הראשון גולם אשר לו ד' קרנות חדות וד' צדים ומקיפים מד' צדיו ד' משלשות שוות בצלעותן
	והשני אשר לו ח' קרנות וו' צדים ויקיפו מו' צדיו ו' רבועות שוות
	והשלישי גולם שיש לו שש קרנות וח' צדים ומקיפים אותו מצדדיו ח' מושבות משלשות שוות בצלעותן
	והרביעי גולם שיש לו כ' קרן וי"ב צדדין ומקיפים לו מכל צדדיו י"ב מושבות מחומשות שוות בזויותם וצלעותם
	והחמישי שיש לו י"ב קרנות וכ' צדין כמו הן מקיפים מכל צדיו כ' מושבות משלש שוה בצלעותיו
	ולא יתכן להיות הכדור מקיף לגולם שוה בצלעותן וזויותיו כי אם לחמשה האלה
	ויש גולמים שאין מושבותיהן שוות והכדור מקיף להם ואין החבור הזה מכיל פירושם
	והגולם אשר הוא מוקף בשטחים ואין הכדור יכול להקיפו על קרנותיו נחלק על חלקים רבים ומינים עד אין סוף אלא שאנשי חכמת השיעור הכניסום בג' מינים
	האחד אשר שטחיו משולשות שאין שוות
	והשני שטחיו מרובעות שאין זויותיו נצבות
	והשלישי מורכב ממשולשות ומרובעות שאינן שוות ומשאר מיני השטחים
Solids contained by surfaces that are not plane	פירוש עניני הגולם המוקף בפרושים שאינם שטוחים
	ומיני הגולם הזה הגדולים הם שני מינים
Solids contained by one surface	האחד גולם אשר יקיף אותו פרוש אחד עגול או עקום
	והשני אשר יקיפו אותו שני פרושים או יותר מהם
1) Sphere	והגולם אשר יקיף אותו פרוש אחד עגול הוא הנקרא כדור
2) Ellipsoid	ואשר יקיף אותו פרוש אחד עקום נקרא גולם ביצני או גולם דומה לביצה
	וסימני הגולם הנקרא כדור
	הוא אשר יקיפו פרוש אחד מכל סביביו ובאמצעיתו נקודה אחת וכל הקוים היוצאים ממנה אל פרוש הכדור שוים זה לזה
	והנקודה הזאת נקראת ציר הכדור
	וכל קו העובר על ציר הכדור והוא מגיע בשני צדיו אל הפרוש נקרא אלכסון הכדור
	ואם יהיה הכדור סובב על האלכסון הזה אנו קורין לו בעת ההיא בריח הכדור
	וב' הנקודות אשר הם תכליתי הבריח נקראים ראשי הבריח וקוראים להם בלשון ישמעאל קטבי הבריח
	וסימני הגולם הדומה לביצה
	ומסימני הגולם הזה שהנקודה האמצעית אשר בתוכו אין מרחקה מכל צדי הפרוש הסובב לה מרחק אחד
	ואתה מוצא על הנקודה הזאת קו עובר עליה ומגיע בשתי קצותיו אל פרוש הביצה והקו הזה ארוך מכל קו ישר אשר ימצא בגוף הביצה והקו הזה נקרא אלכסון
	וזאת הנקודה נקראת צירה הביצה
	וזה הגולם הביצני יש לו צורות רבות שאין אנו נזקקין להאריך בפירושן
Solids contained by two or more surfaces	פירוש עניני הגולם המקיפים אותו שני פרושים או יותר מהם
	והגולמים המקיפים אותם פרושים שאינן שטוחים אבל יש מהן שטוח ויש מהן שאינו שטוח נכללים בם מינין
	מהם גולמי המצבות וגולמי החרוטות
	ומהן שברי הכדור ושברי המצבות ושברי החרוטות
Cylinder	והמצבה הזאת הנזכרת בחכמה הזאת הוא גולם אשר תכלית ראשו וסופו עגולה
	והוא עולה בתבניתו עגול על ב' העגולות האלה
	והמצבה נוצרת בתוך הלב וגם בענין המעשה אם אתה מעמיד בתוך החרט צלע אחת מצלעי המרובע ותסובב אותו על צלע המעמד בחרט מסבה אחת עד אשר יחזור אל מקומו אשר התחיל לסבוב ממנו ותעמיד הצורה הזאת בתוך לבך ותבין ממנה תבנית המצבה
Cone	והגולם החרוט הוא לדומה לפרי האלון
	והגולם הזה נוצר ואם אתה מעמיד בתוך החרט צלע אחת מצלעי משלש שהן נפרדות בו על זוית נצבה ותסוב את המשלש על הצלע הזאת עד שיחזור למקומו אשר התחיל לסבוב ממנו ומהצורה הזאת תבין תבנית הגולם האלוני
Segments of a sphere	ושברי הכדור ג' מינים
	מהן חצי כדור
	ומהן יותר מחציו
	ומהן פחות מחציו
Segments of a cylinder	ושברי המצבה הם שבריה אשר תחלק אליהם בהפרידך אותה בשטח מרובע שיהיה עובר על ראשה ומבתר את שני עגולותיה אשר על ראשה ועל סופה
Segments of a cone	ושברי האלון הם שבריו אשר יחלק אליהן אם אתה מפרידו בשטח שיהיה מפרידו על נקודת ראשו או על צדי הנקודה הזאת והעובר על ראש האלוני הוא מפרידו בנתים והעובר על שני צדי הנקודה הזאת הוא מחלק את האלוני לשברים אחד גדול ואחד קטון
References for further study	והחכמה הזאת חוקרת על כל הענינים האלה ובוחנת על צורתם ותבניתם ועל ערכם בשוים ועודפם וחסרונם וענינם וישובם ונותנת בכל ענין וענין מהם מופתים ואותות נאמנים שאין בהם שום ספק
	והיא נחלקת בעיונה בערכים האלה על שני חלקים
	החלק האחד מעיין בקוים ובפרושים ובדומה להם והוא נחלק במחקרו אליהם לחלקים רבים
	ממנו חוקר על הקוים אשר בשטח ועל השטחים ועל הגלמים המקיפים בשטחים ועל כל עניניהם המפורשים בספר השרשים לאיקלידש ובדומה לזה הספר מחבורי אקלידש הנזכר וחבור שאר החכמים המעיינים בשיעור על דרכו הנבונה
	וממנו מעיין בקוים ובפרושים אשר בכדור ובכל עניניהם הנראין מהם בעמידתן כגון ספרי הכדורות לתאודוסיס ומיליאוס וחבריהם
	וגם הוא מעיין בהם בסביבתם ובהחלופם את מקומם כאשר הוא מפורש בספרי תנופי הכדורות לטליקוס ולשאר חכמי השעור
	וממנו מעיין בקוים ובפרושים העמוקים ובכל עניניהם ובכל הטעמים הנמצאים בהם כאשר הוא מפורש בספר הצורות האלוניות לאבלניוס וספר הכדור והמצבה לאריסמידש
	והחלק השני מעיין בגולמים על רוב מיניהם ובכל עניניהם ובצדי מעשיהן ובכל המלאכות אשר הן פארות משרשי החכמה הזאת בספרי הצדדין לאיטימיש וחבריו
	וכמו ספרי המשקל והכימת והמשא והכבד לאירן ודימומס וחבריהם
	ומן החלקים האלה יצמחו חכמות רבות ותקון מלאכות שהן מועילות לבני העולם
	ואין החבור הזה יכול לסבול פירושם ועל כן אנו מפרשין עניני חכמה אחת לתת ממנה דמיון לחברותיה בעזרת האל
Part Two – Optics	החלק השני מהעמוד השני מפרש עניני חכמת המראה
That by which the eye can see all the things it reaches, that deserve to be seen due to the capacity of the living being.	והוא אשר העין יכול לראות בו את כל הדברים אשר היא מגעת אליהם והם ראויים להראות מכח הגוף החי
We find that the sages who investigate the external sciences study this issue in two aspects:	מצינו החכמים המעיינים בחכמות החצונות חוקרים על הענין הזה על שני דרכים
1) the study of the science that examines the shape of the vision, or the sight, its proportion and the measure of its distance from the seen in its shape, how the position of the thing in relation to the eye is seen in its shape, and how it is seen in its shape or seen not in its shape.	האחד הוא מחקר החכמה החוקרת על תמונת המראה או הראות ועל ערכו ועל שעור מרחקו מן הנראה בתמונתו ואיך יהיה הדבר מדבר מעמדו מן העין נראה בתמונתו ואיך יהיה נראה בתמונתו ואיך יהיה נראה שלא בתמונתו
2) the study of physics that examines the matters that are seen in the eye, how they are seen, in what way the capacity penetrates them and reaches them, and how the intelligence and heart understand the thing that the eye sees.	והדרך השנית היא מחקר חכמת היצורית חוקרת על הענינים אשר הם נראים בעין איך הם נראים ועל איזה ענין הכח פושטת עליהם ונוגעת עליהם ואיך הוא הדעת והלב מבין את הדבר אשר העין רואה אותו
This matter cannot be separated from two aspects:	ואין זה הדבר נפרד משני הדרכים
It is possible for the light to come out of the eye and spread through the air of the world until it reaches the seen, and when it reaches the seen it observes its shape and informs the rational soul of its proportion.	יכול יהיה האור יוצא מהעין והולך ופושט באויר העולם עד שהוא מגיע אל הנראה וכשהוא נוגע אל הנראה הוא מתבונן בצורתו ומודיע את ערכם אל הנפש ההוגה
It is also possible that the light of the world that is spread through the air carries the shape of the seen thing, brings it closer to the surface of the eye and the bright sheets that are in the eye, until the shape is inscribed on the surface of the eye, and is embedded in the bright light that is inside the eye.	או יכול יהיה שיהיה אור העולם הנפשט בתוך האויר נושא את צורת הדבר הנראה ומקריב אותה אל שטח העין ואל הלוחות הנזהרות אשר בעין עד שתהיה הצורה נרשמת בשטח העין ונטבעת באור הזהיר אשר בתוך העין
The soul knows the seen thing from this figure that is embedded inside the eye.	והנפש יודעת את הדבר הנראה מהצורה הזאת הטבועה בתוך העין
It one sees, then, that this disagreement is only in the increase of the distance between the eye and the seen thing, whether it starts from the eye and goes to the seen thing, or starts from the seen and goes to the eye.	ואתה רואה כי המחלוקת הזאת אינה כי אם בצמיחת המרחק בין העין ובין הדבר הנראה אם הוא מתחיל מהעין והולך אל הנראה או הוא מתחיל מהנראה והולך אל העין
Whoever wants to measure and estimate this distance, should not worry whether it starts from the eye or starts from the seen, because this difference does not affect his measuring, since the measure is one, whether it starts from here, or starts from there.	והרוצה למדוד המרחק הזה ולשערו אינו חושש אם הוא מתחיל מן העין או מתחיל מהנראה כי אין החלוק הזה מזיק לו בשעורו כי השעור אחד הוא אם מתחיל מכאן או מתחיל מהלן
Because of this, the geometricians were not worried about it, and did not examine which is the primary.	ומפני זה לא חשו לו חכמי השעור ולא חקרו עליו איזה הוא העקר
But, they relied on the one matter that seemed easier for them to calculate and measure - which is the starting from the eye.	אבל סמכו על הענין האחד אשר הוא קל בעיניהם לחשבון ולשיעור והוא המתחיל מהעין
Since, this is a thing that is fixed in its place, while the seen gets closer to it or moves away.	מפני שהוא דבר עומד במקומו והנראה הוא מתקרב אליו ומתרחק
Not because they found it more appropriate than the other matter, but because it was for them more precise in the method of their research.	לא מפני שראו אותו נכון יותר מהענין השני אלא מפני שהיה מתוקן להם בדרך מחקרם
For this reason, it was said at the beginning of this science: the light comes out of the eye in straight lines and goes in the direction of the seen.	ועל הטעם הזה התחילו בתחלת החכמה הזאת ואמרו האור היוצא מהעין על קוים ישרים והולך אל נוכח הנראה
For each of these lines there is a parallel to it in the seen and as the number of the lines so is the number of the parallels to them.	וכל קו וקו מהם יש נוכח כנגדו מן הנראה וכרוב הקוים כן רוב הנכוחיים אשר כנגדם
The lines go out from a single point of the eye, and when they are going away they separate from it at a plane angle.	והקוים האלה יוצאים מנקודה אחת מן העין ובצאתם הם מתפרדים ממנה על זוית שטוחה
These lines are summed together to a solid angle.	ויתקבץ מן הקוים האלה בהתחברם יחד זוית גלומה
When they reach the seen, these lines are as a cone body whose vertex is in the eye, and the circular base is the surface of the seen.	ויהיו הקוים האלה בהגיעם אל הנראה כתמונת גולם אלוני ראשו מצד העין ועגולת מושבו הוא עם שטח הנראה
Because of this, we see the quadrangular shapes, when they are getting far from the eye, as circles.	ומפני זה אנו רואים את התמונות המרובעות כשהם מתרחקים מן העין עגולות
Anything that the luminous lines reach is visible, and that they do not reach is invisible.	וכל דבר שהקוים המאירים נוגעים אליו הוא נראה ואשר אין נוגעים אליו ואינו נראה
Anything that is seen by the eye in a known angle has a known limit and an end in which, once reached, it is hidden from the eye and invisible.	וכל דבר שהוא נראה בעין על זוית ידועה יש לו תכלית ידועה וסוף כשהוא מגיע אליו הוא נסתר מן העין ואינו נראה
All that is close to eye is seen in one measure; if it moves away from the eye, its size decreases in the vision, so when its distance increases its measure decreases also, until it becomes hidden from the eye and the capacity of sight does not reach it.	וכל הקרוב אל העין יראה אל שעור אחד ואם יתרחק מהעין יתמעט שעורו בראיה וכשהוא מוסיף הרחוק יהיה שעורו מתמעט כמו כן עד שיהיה נסתר מהעין ואין כח הראות מגעת אליו
All that is seen in a large angle seems great, and the seen in a small angle, seems small.	וכל הנראה על זוית גדולה נראה גדול והנראה על זוית קטנה נראה קטן
The matters that the eye reaches, which are known through its capacity, are the colors, the shapes, the body, the proportion, the position, the movement, and the rest.	והענינים אשר העין מגעת אליהם והם ידועים מכחה הם הצבעונים והתמונות והגולם והערך והיישוב והתנועה והעמידה
The eye does not perceive any of these matters, but through two things: light and thickness.	ואין העין מכרת אחד מהענינים האלה אלא על ידי שני דברים והם אור ועובי
Anything that the light does not penetrate and has no thickness that prevents the light from passing through it, is invisible.	וכל דבר שאין האור נופל עליו ואין לו עובי שיהיה מעמיד את האור מלעבור עליו אינו נראה
Because of this, the eye does not see any faint thing, through which the light passes.	מפני זה אין העין רואה כל דבר רקיק שהאור עובר עליו
Among the seen by the eye, there is that which is seen first without another thing and that which is seen through another thing on which it depends.	וכל הנראה בעין יש ממנו נראה ראשונה שלא על ידי דבר אחר ויש ממנו נראה על ידי דבר אחר שהוא תלוי בו ותובע לו
The seen, in another way, is divided into two categories:	והנראה נחלק על דרך אחר לשני חלקים
Some, in their shape and structure, and some not in their shape, but are as the image of the eye or as image of the thing that misleads the eye.	יש מהם בתמונתו ותבניתו ויש ממנו שלא בתמונתו אבל הוא כדמות העין או כדמות הדבר המטעה את העין
The seen first is the thing to which the eye reaches and rests first, that is, the body of the seen and its color.	והנראה ראשונה הוא הדבר אשר העין נוגעת אליו ראשונה ונופלת עליו תחלה והוא גוף הנראה וצבעונו
Because, any thing whose color is invisible is invisible, despite having thickness in the construction of its body, the light that falls on it is invisible until it has color.	כי כל דבר שאין צבעונו נראה אינו נראה ואפ"י יש לו עובי בארג גופו ויהיה האור נופל עליו אינו נראה עד שיהיה לו צבעון
All that is colored by color is seen only through the light and the thickness and strength of the construction of the body that prevents the light from passing through it.	וכל המצטבע בצבעון אינו נראה אלא עם האור ועובי אורג הגוף וחזוקו כדי שיהיה מונע את האור מעבור עליו
One finds that the eye needs three things:	ואתה מוצא את העין צריכה לשלשה דברים
The light that falls on a bright thing that has color.	והוא אור שיהיה נופל על דבר נוגה שיש לו צבעון
The color is what is seen and the other two matters serve it and help it until the sight.	והצבעון הוא הנראה ושני הענינים האחרים משמשים לו ועוזרין אותו עד הראות
Anything that is in darkness is invisible.	וכל דבר שהוא בחשך אינו נראה
Furthermore, the darkness is invisible, but it is known.	וכן החשך אינו נראה אבל הוא נודע
Because, no one sees darkness, but he recognizes it through his intelligence and wisdom, since it is the lack of light.	כי אין אדם רואה את החשך אבל הוא מכיר את החשך בדעתו ותבונתו מפני שהוא העדר האור
Similarly, the sound and the silence: since the sound is heard by the ear, and one recognizes the silence not because he hears it, but since he does not hear the sound.	והדומה לזה הקול והשתיקה כי הקול הוא נשמע באזנים ואתה מכיר את השתיקה לא מפני שאתה שומעה אבל מפני שאי אתה שומע קול
Likewise, everyone who recognizes the thing must recognize its opposite.	וכמו כן כל המכיר את הדבר הוא ראוי להכיר את חלופו
Because of this, it has been said that darkness is recognizable but invisible.	ומפני זה אמרו על החשך שהוא נכר ואינו נראה
One finds that the seen first is the color.	ותמצא הנראה תחלה הוא הצבעון
All that are seen with the color, are seen through the color and depend on it - for example, the body, the shape and the proportion - one sees them only through the color.	וכל הנראים עם הצבעון הם נראים על ידי הצבעון ותלויים בו כגון הגולם והתמונה והערך אין אתה רואה אותם אלא על ידי הצבעון
For all are recognized and understood by the capacity only through the surface of the colored body, on which the light falls.	כי כלם אין הכח מכיר אותם ומבין את תבניתם אלא בשטח הגולם הצבוע אשר האור נופל עליו
One finds that there is no thing that is seen first except for the color alone, which is the thing that is seen by the sight of the eye, and there is no other bodily sense that can recognize it and control it.	ומצינו כי אין דבר נראה ראשית אלא הצבעון בלבד והוא הדבר הנראה לראות העין ואין חוש אחר מכל חושי הגוף יכול להכירו ולשלוט בו
All the matters that are seen through the color are recognized also by another sense of the bodily senses, therefore it is said that they are seen secondly and mediated by a thing on which they depend, such as the structure of the body, the number, the movement, and the rest, which can be recognized by touch, as they are recognized by the sight of the eye.	וכל הענינים הנראים עם הצבעון הם נכרים כמו כן בחוש אחר מחושי הגוף ומפני זה אמרו עליהם שהם נראים שנית ועל ידי דבר שהן תלויין בו כגוף התבנית והמספר והתנועה והעמידה אשר אתה יכול להכיר אותם במשישה כאשר אתה מכיר אותם בראיית העין
For, one can say about this body that it is a square or that it is moving, when touching it by the hands, as one recognizes it by the sight of the eye.	והרי אתה יכול לומר על הגולם הזה שהוא מרבע או שהוא מתנענע כשאתה מושש בידך כדרך שאתה מכיר אותו בראיית העין
But, it is not so with color, since no bodily sense can recognize it except for the eye, as it is granted to the eye and all that are seen by the eye are seen through it.	ואין הצבעון כך שאין אחד מחושי הגוף יכול להכירו בלתי העין בלבד לפי שהוא המסור לעין וכל הנראין בעין נראין על ידו
It is clear then what is the thing that is seen firstly, which shows its essence and structure and what is the thing that is seen secondly, through another thing.	ונתברר לך מה הוא הדבר הנראה ראשונה אשר הוא מראה את עצמו ואת תבניתו ומה הוא הדבר הנראה שנית ועל ידי דבר אחר
It should be explained in what way the thing is seen in its construction and how it is seen not in its construction.	ואנו ראויים לפרש על אי זה דרך יראה הדבר בתבניתו ואיך יראה שלא בתבניתו
It is said that the eye does not recognize the seen until it shines in the light of the air and colored with the color of the seen thing and the shape the seen is embedded and drawn in the eye.	ואנו אומרים כי אין העין מכיר את הנראה עד שתהיה נזהרת באור האויר ומצטבעת בצבעון הדבר הנראה ותהיה צורת הנראה נטבעת בעין ומצטיירת בעין
Because of this, the eye should not have any color, but should be separate from any light and color, and designated to receive the light and the color that arrive to it or which it reaches.	ומפני זה העין צריכה שלא תהיה לה צבעון אבל תהיה חלוקה מכל אורות ומכל צבעון ומזומנת לקבל את האור ואת הצבעון הבאים אליה או אשר היא נוגעת אליהם
From this matter it is seen that the eye recognizes the red because it becomes red, and the white, because it turns white; and all the matters that are seen by the color are seen to it as depending on the color with which it is colored.	ויראה לך מהענין הזה כי העין מכירה את האדום מפני שהיא מתאדמת ואת הלבן מפני שהיא מתלבנת וכל הענינים הנראים עם הצבעון נראים לה תלויים בצבעון אשר היא מצטבעת בו
If the eye was red or green before the sight, any thing at which it looks would seem to it as red or green or as one of the colors that it had in it, and this is one matter of error of the eye, when it sees the seen not as its image.	ואם תהיה העין קודם הראייה אדמדמת או ירקרקת יראה לה כל דבר שהיא מביטה אליו ירקרק או אדמדם או על צבעון אחד מעין הצבעונים אשר בתוכה וזהו ענין אחד מטעות העין כשהוא רואה את הנראה שלא כדמותו
The eye also makes another error concerning the proportion of the seen and its measure, by its closeness and its remoteness from the eye.	וגם העין טועה טעות אחר בערך הנראה ושעורו מדרך קרובו אל העין ורחקו ממנה
Likewise the figures, the shapes and the images change in the sight of the eye until one sees the long as short, and the short as long; the wide as narrow, and the narrow as wide; the circular as square, and the square as circular; and so on for the rest of the images.	וגם הדמויות והצורות והתמונות מתחלפות בראות העין עד שתהיה רואה את הארוך קצר ואת הקצר ארוך ואת הרחב צר ואת הצר רחב ואת העגול רבוע ואת הרבוע עגול וכן בשאר התמונות
It also makes error concerning the the position of the seen and its arrangement, seeing the left as right, and the right as left; the prior as late, and the late as prior; the ordered one by the other as unordered; and the given on the one surface as if the one is going up and other is going down.	וכן היא טועה בישוב הנראה ובסדרו עד שתהיה רואה את השמאל ימין ואת הימין שמאל ואת המוקדם מאוחר ואת המאוחר מוקדם ואת הסדורים אחד כנגד אחד כשאינם סדורים ואת הנתונים בשטח אחד כאלו האחד עולה והאחד יורד
However, by this science, one can separate these sciences from the errors concerning the seen as it is and the seen not as it is.	ובחכמה הזאת יכול אדם להפריש בין החכמות האלה הטעיות בנראה כדרכו ובנראה שלא כדרכו
It offers proofs and evidences about all these matters, investigates their causes, and gives ways and conditions to be saved from all these errors, so that one can know the proportion of the seen, its measure, its shape, and all the matters relating to its sight, correctly and truly, without any error, approximation, or doubt, so that any doubt that comes in the sight will fade away.	והיא נותנת אותות ומופתים על כל אלה הענינים וחוקרת על עלתם ונותנת צדדים ותנאים להשמר מכל אלה הטעיות עד שיהיה אדם יודע את ערך הנראה ושעורו ותמונתו וכל הענינים הנתלים בראותו על תקונם וישרם בלא שום טעות ולא קירוב ולא ספקא ויסור מעליו כל ספקא שהיא באה בראייה
Through this science, one knows by the sight of his eye the measure of any thing that cannot be measured or brought closer to him.	ומתוך החכמה הזאת יהיה האדם יודע בראות עינו שעור כל דבר שאינו יכול למדוד אותו ולא לקרב אליו
One knows the distance between him and any thing that is far from him, as well as the distance between things that are granted to the sight of the eye, even if he does not reach them.	וידע שעור המרחק בינו ובין כל דבר שהוא רחוק ממנו וגם המרחק אשר הוא בין דברים שהם נמסרים למראית העין וגם אינו מגיע אליהן
One also knows the height of trees, towers and mountains, only through sight of his eye; the width of the seas and rivers whose shores he sees; the depth of wells and waterholes, while standing by the river or the lake, or by the side of the well or dugout.	וכן ידע אורך האילנות והמגדלים וההרים במראית עינו בלבד וגם רוחב הימים והנהרות אשר הוא רואה את שפתם וכן עומק הבורות והגבים בעמידתו על שפת הנהר והאגם או על פי הבאר והשוחה
One can know the distance of the clouds from the earth, and say on which spot they are standing; concerning the distance of the stars from the earth, their size, and their measure, [one can say] which of them is greater than the earth or which is greater than the other.	ובה יכול לדעת את רוחק העבים מן הארץ ולאמר על איזה מקום הם עומדים ועל מרחק הכוכבים מהארץ ועל מדתם ועל שעורם ואיזה מהם גדול מן הארץ ואיזה מהם גדול מחברו
One recognizes all these matters by looking on the star or the clouds.	והוא מכיר את כל הענינים האלה בהביטו אל הכוכב או על העבים
When observing them, there are matters for which he needs precise instruments to lead the light of the eye along the straight path, by looking on the seen through these instruments.	ובראותו אותם יש מהם ענינים שהוא מצטרך בהם אל כלים מתוקנים להנהיג אור העין על דרך ישר כשהוא מסתכל אל הנראה על הכלים האלה
There are matters for which an instrument is not needed.	ויש ענינים שאין צריך בהם אל כלי
All the seen things are seen, as we noted above, through the light spread through the air or through a bright body in the air, until it reaches the seen.	וכל הדברים הנראים הם נראים כאשר זכרנו למעלה על ידי אור הנפרש באויר או בגולם זהיר באויר עד שיגיע אל הנראה
This light exists in lines that go to the eye or leave the eye.	והאור הזה נמצא בקוים ההולכים אל העין או היוצאים מהעין
Some of these lines are in a straight path until they reach the seen or until their strength perishes and their light ends: they are called straight lights.	ואלו הקוים יש מהם על יושר דרכו עד שהוא מגיע אל הנראה או עד שיכלה כחו ויסוף אורו ואלו נקראים אורות ישרים
Some of them are lines that encounter on their way, before reaching the seen, obstacles and bright instruments that prevent the lines from passing to the seen and they bring them back from their way.	ויש מהם קוים אשר יקרה אותם בדרכם קודם הגעתם אל הנראה מונעות וכלים נזהרים שיהיו מונעים את הקוים מלעבור אל הנראה והם משיבים אותם מדרכם אחורנית
These lines differ in the case they encounter by three categories:	והקוים האלה שונים מן המקרה הזה הקרה אותם על ג' ענינים
Some of them return back along their own path, the path in which they had followed: these are called fractured light.	יש מהם חוזרות אחורנית על דרך עצמן ועל הדרך שיצאו בה והם נקראים אור נשבר
One sees in this case his own shape, when looking at a bright thing that cuts the light and returns it back.	והאדם רואה בענין הזה צורת עצמו כשהוא מביט בדבר הזהיר השובר את האור ומשיבו לאחור
Some of them are going against the obstacle, as in this figure:	ויש מהם שהולכים כנגד הדבר המונע כגון הצורה הזאת
This light is called spreading light, and this name is derived from: and spread out upon the city [Judges 9, 33]	והאור הזה נקרא אור פושט והשם הזה חצוב מן ופשטת על העיר^{[note 35]}
One should understand from this that the light is spread out infron of it, goes against it on and does not return back, so that through this light one sees things that are remote and the eye does not stand against them and look at them.	ואתה הבן ממנו שהאור פושט לפניו והולך כנגדו ואינו שב לאחוריו ורואה באור הזה דברים שהם רחוקים ואין העין עומדת כנגדם ומביטה אליהן
Some of them are lines that return in the direction of the eye, yet not exactly in its direction but to the right or left, as in this figure:	ויש מהן קוים שהן חוזרין אל נוכח העין ולא על נכחה ממש אלא על ימין או על שמאל כגון הצורה הזאת
These lines are called reflecting light.	ואלו הקוים נקראים אור נזור
One sees in this case a thing that stands to his right, his left, above him, or behind him, even though he does not look at it or observe it.	ואדם רואה בענין הזה דבר אשר הוא עומד על ימינו או על שמאלו או למעלה ממנו או לאחוריו ואם אינו מביט אליו או מסתכל בו
If the one that returns the reflected lines is a bright surface, they return in angles that are equal to the angles with which they reach to the bright surface:	והקוים החוזרים אם יהיה המחזירם זוהר שטוח הם חוזרות על זויות שוות לזויות אשר הגיע בהם אל השטח הזהיר
if they fall on a right angle, they return on themselves [in a right angle], and the right angle is equal from both sides of the line.	ואם יהיו נופלות על זוית נצבה הם חוזרות על עצמן והיא הזוית הנצבה היא שוה משני צדי הקו
if they fall on acute angles, they return on the their falling side in angles that are equal to them on the opposite side.	ואם הם נופלים על זוית חדה מצד נפילתן הן חוזרין על זויות שוות להן מהצד אשר כנגדן
If the brightness that returns the light is not a plane surface, but circular or curved, the reflected light returns by it in an angle that is similar to the angle in which it would have fallen, if between them there was a surface, and the brightness that separates between the eye and seen is a dense air, glass, water or a polished thing.	ואם לא יהיה הזוהר המשיב את האור שטוח אבל יהיה עגול או עקום יהיה האור הנזור ממנו חוזר על זוית דומה לזוית אשר הוא נופל בה אלו היה ביניהן שטח וזה המזהיר החוצץ בין העין ובין הדבר הנראה יהיה אויר עבה או זכוכית או מים או דבר מלוטש
Optics studies the path of sight through all these four lines: the straight lines, the fractured lines, the spreading lines and the reflecting lines; and it explains all the events that take place in these pathes of sight.	וחכמת המראה חוקרת על דרך הראייה בכל הקוים הארבעה האלו והם הקוים הישרים והקוים הנשברים והקוים הפושטים והקוים הנזורים ומפרשת כל מאורעות שהן קורות בדרכי הראייה האלה
The investigation of the path of sight by the straight lines is called the science of straight sight.	והחקירה על דרך המראה בקוים הישרים נקראת חכמת המראות הישרה
The investigation of the fractured, the spreading, and the reflecting path of sight is called the science of curved sight.	ואותה החוקרת על דרך הראיה הנשברת והנזורה והפושטה נקראה חכמת המראות המעוקלות
This whole science is one of the effects of the Geometry science that is called in Arabic al-handasa.	וכל החכמה הזאת היא תולדה אחת מתולדות חכמת השעור הנקראת אלהנדסה בערבית
Whoever delves into this science completely is called mathematician, since all his wisdom and intelligence dealt only with this science all his life.	והמעמיק בחכמה הזאת עד סופה הוא נקרא חכם מוסרי או חכם סורי מפני שכל חכמתו ובינת לבו עסק בה כל ימיו בחכמה הזאת בלבד
Those who delve into the other sciences, such as astronomy, physics, and theology, that is called metaphysics, or according to the words of our Rabbis, "Work of Creation" and "Merkabah Mysticism" - those are called metaphysical philosophers.	והמעמיקים בשאר החכמות כמו חכמת התכונה וחכמת הטבע וחכמת האלקות שהוא מה שאחר הטבע ובלשון רז"ל מעשה בראשית ומעשה מרכבה והמעמיקים בה הם הנקראים פלוסופים אלקיים
They do not praise the one who spends his life studying only this science	ואינם משבחים את האדם המכלה כל ימיו בלמוד החכמה הזאת בלבד
Although it is a great science, very useful, that leads the one's heart and intelligence towards the wisdom, it is not praiseworthy to lose all his life in its study until reaching its depth.	ואע"פ שהיא חכמה גדולה ומועילה ומוסרת לבו של אדם ודעתו אל הבינה אין נאה להאביד כל ימיו בלמודה עד שיהיה מגיע אל עמקה
Some of it is enough to lead the heart toward understanding the other sciences that follow it.	אבל ספק לו ממנה מקצתה כדי שינהיג בה את לבו להבין שאר החכמות שאחריה
Since, one cannot understand most of the sciences that follow it, if he does not use this science.	כי אין אדם יכול להבין רוב החכמות אשר אחריה אם לא ישתמש בחכמה הזאת
Therefore, it is said that its study is a necessity, an obligation, and a pleasure for the study of the other sciences, and a part of it is enough for this [purpose].	ומכאן אמרו שלמודה צורך וחובה וחמדה ללמוד שאר החכמות ומקצתה מספיק בזה
If one delves into it, he should not use it all his life, but lead his heart from its study towards the study of the other following sciences.	ואם יהיה אדם מעמיק בה אל ישתמש בה כל ימיו אבל יהיה מנהיג את לבו מלמודה אל למוד שאר החכמות שאחריה
Conclusion of Section Two	כותרת העמוד השני
This science [of geometria] came into the world through Bezalel, while in the preceding science - arithmetic - it was very proficient Oholiab, son of Ahisamach, which is said to be a craftsman, and an arithmetician [Exodus 38, 23].	והחכמה הזאת יצאה לעולם על ידי בצלאל והחכמה הזאת אשר לפניה מחכמת המנין היה מחכים בה אהליאב בן אחיסמך אשר נאמר עליו חורש וחושב^{[note 36]}
The meaning of arithmetician is wise in the science of calculation and in all arts that require calculation, such as the work of an embroiderer and a weaver.	ויהיה פירוש חושב חכם בחכמת החשבון ובכל מלאכות שהן צריכות לחשבון כגון רוקם ואורג
As for Bezalel, he was wise in all the sciences that exist in the world, for it is said: and I have imbued him with the spirit of God [Exodus 31, 3]	והיה מן הענין הזה בצלאל חכם בכל החכמות הנמצאות בעולם כי כן כתוב בו ואמלא אותו רוח אלהים וגו'^{[note 37]}
The four virtues with which God imbued Bezalel correspond to the four foundations of science in the world.	ויהיה אלו ארבע מדות טובות אשר מלא הב"ה בצלאל כנגד ארבע יסודות החכמה אשר בעולם
The exegesis of this verse is as follows:	ויהיה מדרש הפסוק הזה כך
and I have imbued him with the spirit of God [Exodus 31, 3] this is the divine science [metaphysics, theology] and the study of the Torah, which is the fourth foundation that fills the man and complete his perfection.	ואמלא אותו רוח אלהים^{[note 38]} זו חכמת אלהית ותלמוד תורה שהוא היסוד הרביעי אשר הוא ממלא האדם וגומר את תמימותיו
This spirit that the God dispenses consists of three good qualities:	והרוח הזה מסרו הב"ה מחובר בג' ענינים טובים
science - that is, the mathematics, which is the first foundation that investigates the origin and the beginnings of the sciences that improve the heart and direct it toward the intelligence.	בחכמה זו חכמת המספר וחכמת המספר הוא היסוד הראשון המעיין בראש החכמות ותחלתן שהן מתקנות את הלב ומקבילות אותו כלפי בינה
intelligence - that is, the physics, investigates the matters of creation and the form of all created things, which is the second foundation, that man cannot learn until he becomes stronger in science.	ובתבונה היא חכמת היצורים המעיינת בעניני היצירה ותבנית כל הנבראים והיא היסוד השני אשר אין האדם יכול ללומדו עד שיתגבר בחכמה
[The biblical verse] calls it Tevunah [intelligence], because it exceeds Ḥoḵmah [science], as it is said in the verse: Who is wise and will understand these, intelligent and will know them [Hosea 14, 10] - "wise" is said first and then "intelligent".	וקרא אותה תבונה לפי שהיא עודפת על החכמה כמו שאמר הפסוק מי חכם ויבן אלה נבון וידעם ^{[note 39]} נקרא תחלה חכם אח"כ נבון
knowledge - that is, the politics, the third foundation, since it is customary to call the one who is directed in all his things, quick in courtesy and giving true knowledge and good advice to his people, as knowledgeable and endowed with knowledge.	ובדעת זו חכמה אנושית אשר היא יסוד שלישי כי דרך העולם לקרוא למי שהוא מכוון בכל דבריו וזריז בדרך ארץ ולתת תושיה ועצה לבני עמו הוא דעתן ובעל דעת
The word craftsmanship is said there [Exodus 31, 3] about all crafts in the world, and therefore we found that Bezalel was wise and intelligent in every theoretical and practical science.	ויהיה שם מלאכה^{[note 40]} אמור על כל אומניות אשר בעולם ונמצא בצלאל חכם ומבין בכל חכמה שכליית ועמלנית
We find that the foundations of science related to Bezalel are in an inverse order in the first verse with which we opened this book	ומצינו יסודי החכמה סדורים בבצלאל חלוף סדורן בפסוק הראשון אשר פתחנו בו את הספר הזה
Because, the [verse related] to Bezalel mentions the divine science [theology] first, and in the first verse it is mentioned last.	כי בבצלאל זכר החכמה האלהית תחלה ובפסוק הראשון זכר אותה באחרונה
This difference [in the order of the sciences] comes since in the Bezalel's [verse] they are ordered according to the way that man should acquire them, which is the way they were given to Bezalel:	וזו החלוף בא מפני בצלאל וסדר אותם על הדרך שאדם ראוי לקנותן ועל הדרך שמסר אותן בבצלאל
It begins first with the spirit of God, that is, the study of the Torah and the fear of God, that man must precede them and learn them before any [other] science.	והתחיל ראשונה ברוח אלהים והוא תלמוד תורה ויראת השם אשר האדם חייב להקדימם וללמד קודם כל חכמה
Then, the other sciences are ordered according to their learning way, by their order, the easiest first, then the more difficult, until the four foundations of science are fulfilled.	ואחר סדר בו שאר החכמות על דרך למודם ועל סדרם הקל תחלה ואחריו החמור ממנו עד שהשלים יסודי החכמות הד'
In the other verse, they are ordered by the order of their virtue and the virtues of the matters they investigate:	ובפסוק האחר סדר אותם על סדר מעלתם ומעלות הענינים אשר היא חוקרת עליהם
Because of this, it begins with the science of ethics, which investigates the purpose of beings, and ends with the science of theology, which is the divine science that investigates the wonder of wonders of the science.	מפני זה התחיל בחכמת המוסר שהיא חוקרת עליהם על תכלית הנמצאות וחתם בחכמת השכל והיא חכמת האלהית המעיינת בפלאי פלאות החכמה
We find that: Ethics is called in both verses "Ḥoḵmah" [= science], since it is easy in its learning and reasonable in its virtue.	ומצינו חכמת המוסר קרואה בשני הפסוקים האלו חכמה מפני שהיא קלה בלמודה וקרובה היא במעלתה
Phisics is called in one verse "Gevurah" [= bravery], because it studies the science of the Creator and investigates the beings and their principles, but one cannot deepen in this science until strengthening his intelligence.	וקרא לחכמה היצורית בפסוק אחד גבורה מפני שהיא מעיינת בחכמת הבורא וחוקרת על הנמצאות ועקרם ולא יכול אדם לירד לעומק החכמה הזאת עד שיתגבר בבינה
In the second verse it is called "Tevunah", since "Tevunah" adds to the "Ḥoḵmah" [= science] and exceeds it, as said above.	וקרא לה הפסוק השני תבונה והתבונה מוסיפה על החכמה ועודפת עליה כמו שזכרנו למעלה
Politic is called in one verse "ʽOšer" [= riches], since it studies the human custom in the world.	וקרא לחכמה האנושית בפסוק האחד עושר מפני שהיא מעיינת בדרך מנהג האדם בעולם
In the second verse it is called "Daʽat" [= knowledge], as one needs knowledge in his conduct with the beings in the world.	וקרא לה בפסוק השני דעת מפני שהאדם צריך בשימושו עם בני העולם אל הדעת
Theology is called in one verse "Seḵel" [= intellect], because the matters that it investigates are grasped and imagined in the intellect, they have no shape and image outside the heart, and no one of the bodily senses has a capacity to reach them.	וכן קרא לחכמה האלהית בפסוק האחד השכל מפני שהענינים שהיא חוקרת עליהם הם עומדים בהשכל ומצויירים בו ואין להם צורה ודמות חוץ מהלב ואין לאחד מחושי הגוף כוח להגיע אליהם
In the second verse it is called "Ruʾaḥ" [= spirit], since one cannot understand it in its way, except by the spirit of God, due to its wondrousness.	וקרא לה בפסוק השני רוח מפני שאין אדם יכול להבין אותה על דרכה כי אם ברוח אלהים מרוב פליאותה
One finds that all the sciences are called in both verses by numerous names that are appropriate to both courses:	ותמצא כל החכמות קרואות בשני הפסוקים בשמות נמנות ונכונות על שני המנהגים
1) by the way of human understanding of them and the order of their learning requirement.	האחד על דרך בינת האדם להם וסדר חיובם בלמוד
2) by the way of their virtues and the subtlety of the matters which they investigate.	והמנהג השני על דרך מעלתם ודקדוק הענינים אשר היא חוקרת עליהם
[At the end of the chapter dealing with optics, which concludes the section on geometry, appears a sentence that apparently was supposed to open the section devoted to metaphysics now lost or eventually not written. The author presents this expected section on metaphysics as dealing with sacred matters that might purify him from engaging with the previous secular affairs]:
	ובאתי בכאן לבאר כל הענין הזה ואם אינו מדרך החבור מפני שעסקתי לפנים בדברי חול מדרך ארץ והבאתי הענין הזה אולי אטהר דברי חול בדברי קודש
	ואני חותם במקום הזה העמוד השני ומתחיל לפרש העמוד השלישי
	והבורא ברחמיו וברוב חסדיו יישירנו ללכת בדרכיו כי הכל בידיו
Section Three – Music	העמוד השלישי מפרש חכמת הנגון, והחכמה הזאת נקראת בלשון יון מושיקא

Notes
	↑ ירמיה ט, כב-כג ↑ משלי ט, י ↑ איוב כ"ח, כ"ח ↑ איוב כ"ח, י"ב ↑ שמות ל"ו, ח ↑ שמות ל"ה, כ"ה ↑ תהלים י"ט, ט"ו ↑ תהלים ע"ז, י"ג ↑ תהלים ס"ג, ז' ↑ בראשית כ"ד, מ"ה ↑ שמואל א א, י"ג ↑ שופטים ד, כ"ב ↑ בראשית כ, ג ↑ קהלת ט, ה ↑ ירמיה ט, כ"ב ↑ ירמיה ט, כ"ב ↑ ירמיה ט, כ"ב ↑ תהלים קי"א, י ↑ ירמיה ט, כב ↑ ירמיה ט, כ"ג ↑ איוב א, כ"א ↑ איוב א, כ"א ↑ ירמיה ט, כ"ג ↑ ירמיה ט, כ"ג ↑ דניאל ב, כ ↑ דניאל ב, כ"ג ↑ משלי ח, י"ד ↑ משלי ח, י"ח ↑ משלי ג, ט"ז ↑ ירמיה ט, כג ↑ ירמיה ט, כג ↑ דברים ט"ז, י"ז ↑ ויקרא י"ט, ט"ו ↑ עזרא ד, י"ב ↑ שופטים ט, ל"ג ↑ שמות ל"ח, כ"ג ↑ שמות ל"א, ג ↑ שמות ל"א, ג ↑ הושע י"ד, י ↑ שמות ל"א, ג
Apparatus

Appendix: Bibliography

Abraham bar Ḥiyya ha-Nasi (known as Abraham Judaeus or Savasorda)
b. 1065 – d. 1136 or 1145, worked in Barcelona, Spain
Yesodei ha-Tevunah u-Migdal ha-Emunah (The Foundations of Understanding and Tower of Faith)

Manuscripts:

1) Berlin, Staatsbibliothek (Preußischer Kulturbesitz) Or. Oct. 244/15 (IMHM: f 1996), ff. 121r-136v (15th-16th century)

2) Madrid, Biblioteca Nacional de España 5474/8 (IMHM: f 7233), ff. 340v-342v (14th-15th century)

3) Moscow, Russian State Library, Ms. Guenzburg 698/1 (IMHM: f 47914), ff. 2r-9v (14th century)

4) München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 36/19 (IMHM: f 1166), ff. 203v-209r (1485)

5) Oxford, Bodleian Library MS Mich. 536/8 (IMHM: f 22082), ff. 118-125 (cat. Neub. 1268, 8) (1518-1520)

6) Parma, Biblioteca Palatina Cod. Parm. 2635/1 (IMHM: f 13551), ff. 1r-6r (Lecce, 1437)

7) Vatican, Biblioteca Apostolica ebr. 400/6 (IMHM: f 478), ff. 66r-75r (14th-15th century)

Edition:

La obra enciclopedica Yesode ha-Tebuna u-Migdal ha-Emuna de R. Abraham Bar Hiyya Ha-Bargeloni. edición critica con traducción, prólogo y notas por Jose M. Millás Vallicrosa. Madrid-Barcelona: Casa Provincial de Caridad de Barcelona, 1952.

Bibliography:

Adler, Israel. 1975. Hebrew Writings Concerning Music: In Manuscripts and Printed Books from Geonic Times up to 1800. München: G. Henle Verlag, pp. 6-7.
Efros, Israel. 1926-7. Studies in Pre-Tibbonian Philosophical Terminology: I. Abraham Bar Hiyya, the Prince, The Jewish Quarterly Review, New Series, vol. 17, no. 2 (Oct., 1926), pp. 129-164; vol. 17, no. 3 (Jan., 1927), pp. 323-368.
Freudenthal, Gad and Mauro Zonta. 2009. Nicomachus of Gerasa in Spain, Circa 1100: Abraham bar Ḥiyya’s Testimony, Aleph 9.2, pp. 189-224.
Levey, Martin. 1952. The Encyclopedia of Abraham Savasorda: A Departure in Mathematical Methodology, Isis, Vol. 43, No. 3 (Sep., 1952), pp. 257-264.
———.1954. Abraham Savasorda and His Algorism: A Study in Early European Logistic, Osiris, Vol. 11, pp. 50-64.
Rubio, Mercedes. 2000. The First Hebrew Encyclopedia of Science: Abraham bar Ḥiyya’s Yesodei ha-Tevunah u-Migdal ha-Emunah. In: Steven Harvey ed. The Medieval Hebrew Encyclopedias of Science and Philosophy. Dordrecht, Boston, London: Kluwer Academic Publisher, pp. 140–53
Sarfatti, Gad ben ‛Ami. 1968. Mathematical Terminology in Hebrew Scientific Literature of the Middle Ages. Jerusalem: Magnes Press, pp. 61-129.
Steinschneider, Moritz. 1893-1901. Mathematik bei den Juden. Berlin-Leipzig-Frankfurt: Kaufmann, pp. 83-87 (d34-d38); repr. Hildesheim: G. Olms, 1964 and 2001.

[1] ירמיה ט, כב-כג

[2] משלי ט, י

[3] איוב כ"ח, כ"ח

[4] איוב כ"ח, י"ב

[5] שמות ל"ו, ח

[6] שמות ל"ה, כ"ה

[7] תהלים י"ט, ט"ו

[8] תהלים ע"ז, י"ג

[9] תהלים ס"ג, ז'

[10] בראשית כ"ד, מ"ה

[11] שמואל א א, י"ג

[12] שופטים ד, כ"ב

[13] בראשית כ, ג

[14] קהלת ט, ה

[15] ירמיה ט, כ"ב

[16] ירמיה ט, כ"ב

[17] ירמיה ט, כ"ב

[18] תהלים קי"א, י

[19] ירמיה ט, כב

[20] ירמיה ט, כ"ג

[21] איוב א, כ"א

[22] איוב א, כ"א

[23] ירמיה ט, כ"ג

[24] ירמיה ט, כ"ג

[25] דניאל ב, כ

[26] דניאל ב, כ"ג

[27] משלי ח, י"ד

[28] משלי ח, י"ח

[29] משלי ג, ט"ז

[30] ירמיה ט, כג

[31] ירמיה ט, כג

[32] דברים ט"ז, י"ז

[33] ויקרא י"ט, ט"ו

[34] עזרא ד, י"ב

[35] שופטים ט, ל"ג

[36] שמות ל"ח, כ"ג

[37] שמות ל"א, ג

[38] שמות ל"א, ג

[39] הושע י"ד, י

[40] שמות ל"א, ג

[note 1]

[note 2]

[note 3]

[note 4]

[note 5]

[note 6]

[note 7]

[note 8]

[note 9]

[note 10]

[note 11]

[note 12]

[note 13]

[note 14]

[note 15]

[note 16]

[note 17]

[note 18]

[note 19]

[note 20]

[note 21]

[note 22]

[note 23]

[note 24]

[note 25]

[note 26]

[note 27]

[note 28]

[note 29]

[note 30]

[note 31]

[note 32]

[note 33]

[note 34]

[note 35]

[note 36]

[note 37]

[note 38]

[note 39]

[note 40]

@@ Line 1,243: / Line 1,243: @@
 |-
 |
-|style="text-align:right;"|ואם אתה רוצא להתיר הקשה נחלפת עם ישרה אתה פוחת ראש מספריו מהשני והנשאר אחר הפחת חבר עם השני ופחות מן השלישי וישאר בידך שלשה שהן שוין או מוקשין על שרש אחד שהוא קרוב אל השוה
+|style="text-align:right;"|ואם אתה רוצה להתיר הקשה נחלפת עם ישרה אתה פוחת ראש מספריו מהשני והנשאר אחר הפחת חבר עם השני ופחות מן השלישי וישאר בידך שלשה שהן שוין או מוקשין על שרש אחד שהוא קרוב אל השוה
 |-
 |

Difference between revisions of "ספר יסודי התבונה ומגדל האמונה"

Revision as of 16:37, 27 November 2019

Contents

Introduction

Book One – the Foundations of Wisdom

Prologue

Foundation One – Mathematics

Introduction

Section One – Arithmetic

Introduction

Part One – Theoretical Arithmetic

Introduction - Preliminary definitions

The Categories of the Numbers

The Categories of the Number by its Relation

Part Two – Practical Arithmetic

Numeration

The fundamental arithmetical operations

Multiplication of a Number by a Number

Division of a Number by a Number and Extracting the Ratio of a Number to a Number

Subtraction

Multiplication of Fractions

Division of Fractions

Subtraction of Fractions

Addition of Fractions

Converting of Fractions

Completion of Fractions

Business Arithmetic

Word problems

Section Two – Geometry

Introduction

Part One – Theoretical Geometry

Part Two – Optics

Conclusion of Section Two

Section Three – Music

Notes

Apparatus

Appendix: Bibliography

Navigation menu

Search