Difference between revisions of "משנת המדות"
(Created page with "{בארבעה דרכים המדידה נקבצת ואלו הן המרבעת והמשלשת והעגלה והקשותה. זה הכלל השנייה חצי הראשון. וה...") |
|||
| Line 1: | Line 1: | ||
| − | + | בארבעה דרכים המדידה נקבצת ואלו הן המרבעת והמשלשת והעגלה והקשותה | |
| − | + | זה הכלל השנייה חצי הראשון | |
| − | חצי הראשון | + | והרביעית חצי השלישית |
| − | ב' המרובעת בג' פנים | + | ושאר האחרות משלבות זו בזו כסינר בבריות |
| − | של גג | + | ב' המרובעת בג' פנים בצלע בחוט ובגג |
| − | הקצה והוא היותר בארכו של גג | + | אי זו היא הצלע זה המחזיק דופנותיו של גג שנ' רבוע יהיה המזבח |
| − | פנים | + | והחוט זה המפסיק מזוית לזוית מן הקצה אל הקצה והוא היותר בארכו של גג |
| − | ימין ויכין שנ' כי ימין ושמאל תפרוצי | + | והגג עצמו היא המשיחה |
| − | הבית נכון עליהם | + | ג' והמשלשת בד' פנים בשני בצלע בקבע בעמוד בגג |
| − | בזוית למקצעות המשכן | + | אלו הן שני צלע זה |
| − | בסביבה | + | השנ' משוכים ימין ויכין שנ' כי ימין ושמאל תפרוצי |
| − | שלשים באמה יסב אותו סביב | + | והקבע זה ששני צלעים קבועים עליו שני אשר הבית נכון עליהם |
| − | + | והעמוד זה חוט הכולל היורד מבין שני הצלעים לקבע והוא בזוית למקצעות המשכן | |
| − | + | והגג עצמו היא המשיחה | |
| − | זה המחזיק בפי הקשת שנ' קשת דרוכה | + | ד' העגול בג' פנים בסביבה בחוט ובגג |
| − | שנ' כוננו חצם על יתר | + | איזו היא סביבה הוא הקו המקיף את העגול שנ' וקו שלשים באמה יסב אותו סביב |
| − | במניין אתה מחשב אחד על אחד זהו המשיחה והיא | + | והחוט זה המשוך משפה אל שפה שנ' משפתו אל שפתו |
| − | הגג השוה בצלעים ובזויותיו הרי אתה מונה אותם מכל צד | + | והגג עצמו היא המשיחה |
| − | מכל צד והזויות שנים | + | ה' והקשותה בד' פנים בקשת וביתר ובחץ ובגג |
| − | וכשהוא ג' מכל צד הרי היא בו' מינים במדת הא' וכן ד' על ד'. וה' על ה' מכאן ואילך | + | איזו היא קשת החלק מן העגול שנ' כמראה הקשת אשר יהיה בענן |
| − | צא וחשוב במדה זאת ולמעלה | + | והיתר זה המחזיק בפי הקשת שנ' קשת דרוכה |
| − | לשני חוטין והמספיק את זה | + | והחץ הוא המשוך מאמצע הקשת לאמצע היתר שנ' כוננו חצם על יתר |
| − | לתחת נמצא הגג חלוק בד' פסקאות ואתה מוצא חצי אמה על חצי אמה ומשיחה | + | והגג עצמו היא המשיחה |
| − | עצמה מחלק מ' אמה שהוא רבע מכל צד | + | ו' כיצד מודדין את המשיחה במניין אתה מחשב אחד על אחד זהו המשיחה והיא אמה על אמה |
| − | בשוים ובחלופים | + | נמצא הגג השוה בצלעים ובזויותיו הרי אתה מונה אותם מכל צד |
| − | כבר אמרו מחצה על מחצה הוא מרובע וכן שליש על שליש הוא מתשע | + | והטבלא העומדת שנים מכל צד והזויות שנים |
| − | בהן ובדומין להן | + | והמדידה מחזקת ד' מונים במדת הא' שהיא אמה בתוך אמה |
| − | + | וכשהוא ג' מכל צד הרי היא בו' מינים במדת הא' וכן ד' על ד'. וה' על ה' מכאן ואילך צא וחשוב במדה זאת ולמעלה | |
| − | + | ז' והפחותין מן הא' כך אתה מחלקן אמה אחת לשני חוטין והמספיק את זה באמצע מצלע ימין לצלע ימין | |
| − | + | וכן מרום לתחת נמצא הגג חלוק בד' פסקאות ואתה מוצא חצי אמה על חצי אמה ומשיחה עצמה מחלק מ' אמה שהוא רבע מכל צד | |
| − | + | וכן שליש על שליש וחומש בתוך חומש בשוים ובחלופים | |
| − | + | מכאן ואילך צא וחשוב בשבורים במדה הזאת ולמטה | |
| − | + | ח' כבר אמרו מחצה על מחצה הוא מרובע וכן שליש על שליש הוא מתשע בהן ובדומין להן | |
| − | על עשרה הרי הן עולין ק' וחצי העשר הוא ה' | + | אלא בשוין ובחלופים מנים להם אב אהוא כך אתה מונה עשרה על עשרה הרי הן עולין ק' וחצי העשר הוא ה' |
| − | בא' ומעמד הק' בי' ואלף בק' | + | ה' פעמים ה' הם כ"ה והוא רבע ק' |
| − | הוא מוסיף ובפחותים הוא גורע | + | ומעמד הי' בא' ומעמד הק' בי' ואלף בק' |
| − | ושליש על שליש חצי השליש וכן מחצה על השליש חצי השליש | + | מכאן ואילך צא וחשוב בשבורים במדה האחדים |
| − | רביע על השליש רביע השליש | + | אבל באחדים הוא מוסיף ובפחותים הוא גורע |
| − | + | ט' זה הכלל מחצה על מחצה חצי המחצה | |
| − | הארך על הרחב והעולה משניהם הוא הרחב המשיחה | + | ושליש על שליש חצי השליש |
| − | ובמשלשת בין בשוים בין בחלופים מצרף העומד בחצי הקבע והעולה | + | וכן מחצה על השליש חצי השליש |
| − | משניהם היא המשיחה | + | וכן רביע על השליש רביע השליש |
| − | בתוך עצמו ומשליך ממנו שביעו וחצי שביעו | + | בהן ובדומין להן בשוים ובחלופים |
| − | שהוא משוך לז' וצרופו מ"ט ושביע וחצי שביע הוא נמצאת המשיחה ל"ח ומחצה | + | פרק שני |
| − | ד' הקשותה כיצד נותן החץ על היתר שניהם בבת אחת ומצרף אותה בתוך חצי | + | הרוצה למוד השדות המרבעות בשוים ובחלופים מצרף הארך על הרחב והעולה משניהם הוא הרחב המשיחה |
| − | החץ ומעמידן לצד וחוזר ולוקח חצי היתר וצורפו בתוך עצמו ומחלק על | + | ב' ובמשלשת בין בשוים בין בחלופים מצרף העומד בחצי הקבע והעולה משניהם היא המשיחה |
| − | י"ד והעולה מוסיפו על העומד והעולה היא המשיחה ויש בה פנים אחרים | + | והרבה מבואותה בה |
| − | הרוצה למוד את הגג המרובע אפי' שהוא שוה אפי' הוא מחלף שהוא ארך | + | ג' העגולה כיצד מצרף החוט בתוך עצמו ומשליך ממנו שביעו וחצי שביעו והיתר היא המשיחה כמו חוט שהוא משוך לז' וצרופו מ"ט ושביע וחצי שביע הוא נמצאת המשיחה ל"ח ומחצה |
| − | ורחב הגג | + | ד' הקשותה כיצד נותן החץ על היתר שניהם בבת אחת ומצרף אותה בתוך חצי החץ ומעמידן לצד וחוזר ולוקח חצי היתר וצורפו בתוך עצמו ומחלק על י"ד והעולה מוסיפו על העומד והעולה היא המשיחה ויש בה פנים אחרים |
| − | והעלה משלשתן היא משיחת הגג והוא הגוף | + | ה' הרוצה למוד את הגג המרובע אפי' שהוא שוה אפי' הוא מחלף שהוא ארך ורחב הגג |
| − | או לכל מיני צדדין מלבד שיהיה עמקו ישר | + | במניין שש פנים שש כנפים לאחד מצרף ארך בתוך רחב בתוך העמק והעלה משלשתן היא משיחת הגג והוא הגוף |
| − | שלו במדה שאמרו ותדע המשיחה והמודע אותה מצרפו בתוך העומק הוא משיחת | + | ו' ואם היה עגול או משולש או לכל מיני צדדין מלבד שיהיה עמקו ישר ושוה ממה מודד הגג במדד שלו במדה שאמרו ותדע המשיחה והמודע אותה מצרפו בתוך העומק הוא משיחת הגוף |
| − | + | ז' והמשוך ראשו חד וסופו ממוצע ואפי' מרובע או שיהיה עגול או משולש | |
| − | אתה | + | אתה מודד משיחת הגוף והשלך שני שלישי המשיחה ואחוז השליש אחר |
| − | ואתה מצרפו בתוך הקומה והעולה הוא משיחת הגוף וראש ועד סוף | + | ואתה מצרפו בתוך הקומה והעולה הוא משיחת הגוף וראש ועד סוף |
| − | הצריך למוד התל או דבר מקובה ובלבד שיהיו דופנותיו שוות מכל | + | ח' הצריך למוד התל או דבר מקובה ובלבד שיהיו דופנותיו שוות מכל צד כחצי כדור או כדומה לו |
| − | צד כחצי כדור או כדומה לו | + | מצרף א' מן החוטין מן הקצה אל הקצה בתוך חצי האחד והעולה משניהם היא המשיחה |
| − | האחד והעולה משניהם היא המשיחה | + | ט' עמוד ובעמוד אם היה משוך לראשו וראשו חד או משוך לחציו הקובה או לכל שהוא מכין בסופו ובקטועו שהוא הקטוע הראש מוחלק זה מזה כשיעור הסוף ומורדו בחשבון האתרוג ומשליך הקטן מן החבל והנשאר הוא משיחת העמוד |
| − | לראשו וראשו חד או משוך לחציו | + | י' כיצד משער כגון עמוד מרבע וסופו ד' אמות בתוך ד' אמות חסר ועולה חסר ועולה וראשו שתי אמות על שתי אמות רבוע וצריך אתה לידע כמה משיחתו וכמה קומתו |
| − | בסופו ובקטועו שהוא הקטוע הראש מוחלק זה מזה כשיעור הסוף ומורדו | + | וכבר נאמ' באתרוג אלא שזו קטוע |
| − | בחשבון האתרוג ומשליך הקטן מן החבל והנשאר הוא משיחת העמוד י' | + | ועדין אי אתה יודע כמה הוא העמוד עד שיכלה אחד מלמעלה |
| − | כיצד משער כגון עמוד מרבע וסופו ד' אמות בתוך ד' אמות חסר | + | י"א במניין אתה משערת מדת שתים מארבעה כן ארך העמוד שהוא חצי המעלה |
| − | ועולה חסר ועולה וראשו שתי אמות על שתי אמות רבוע וצריך אתה לידע כמה | + | נמצא כל העמוד עד שיכלה הראש עשרים אמה ועד הקטופה י' אמות הא' למדת שמדת שנים מן הארבעה כמדת הי' מן העשרים |
| − | משיחתו וכמה קומתו | + | י"ב הצריך למוד אוחז שליש ראשו חד צורף בסוף והם ה' ושליש ומצרפו בתוך כ' אז הם עולים ק"ו אמות ושני שלישי אמה ומעמידן לצד אחד וחוזר ואוחז שליש צרוף הקטופה ב' על ב' והוא אמה ושליש ומצרפו בתוך עשר אמות עליונות והם עולים י"ג אמה ושליש והשלך מן ר"ו ושלישים נשתיירו שם ע"ט ושליש והוא מ"ב ומשליך אותם מן ק"ו ושלישים נשתיירו שם ש"ט ושליש והוא באת העמוד גוו הקטוע ואם היה עגול השלך ממנו השביע וחצי השביע זה נשאר בו הוא |
| − | הוא העמוד עד שיכלה אחד מלמעלה | + | פרק ג' |
| − | מדת שתים מארבעה כן ארך העמוד | + | חמשה פנים יש במרובעות ואלו הן יש ישרה בצלעותיה ובזויותיה |
| − | כל העמוד עד שיכלה הראש עשרים אמה ועד הקטופה י' אמות הא' למדת שמדת | + | ב' ויש מי שהיא משונה בצלעותיה וישרה בזויותיה |
| − | שנים מן הארבעה כמדת הי' מן העשרים | + | ג' ויש שהיא ישרה בצלעותיה ומשונה בזויותיה |
| − | ראשו חד צורף בסוף והם ה' ושליש ומצרפו | + | ד' ויש שהיא ישרה משונה בצלעותיה ובזויותיה ושני ארכן שוין לבד ושני רחבן לבד |
| − | אמות ושני שלישי אמה ומעמידן לצד אחד וחוזר ואוחז שליש צרוף הקטופה ב' על | + | ה' ויש מי שהיא משונה בצלעותיה ובזויותיה כל עקר |
| − | ב' והוא אמה ושליש ומצרפו בתוך עשר אמות עליונות והם עולים י"ג אמה ושליש | + | ב' השוה בצלעות ובזויות איזו היא כגון עשרה מן צד מצרף ארך על הרחב והעולה היא המשיחה והם ק' והצלע האחר הוא עקרה האחד ושני צלעותיה הם שני עקרה וכן ג' וכן ד' |
| − | והשלך מן ר"ו ושלישים נשתיירו שם ע"ט ושליש והוא מ"ב ומשליך אותם מן ק"ו | + | ג' והמשונה בצלעותיה וישרה בזויותיה כגון ז' בשני צלע וששה בשני צלע מצרף ארך על רחב שהן מ"ח והיא המשיחה ישרה בצלע וישרה בקו |
| − | ושלישים נשתיירו שם ש"ט ושליש והוא באת העמוד גוו הקטוע ואם היה עגול | + | ד' הישרה בצלעותיה ומשונה בזויותיה איזו היא כגון ה' מכל צד ושני זויות צרים וב' זויות רחבים וב' חוטין מפסיקין זה את זה באמצע הא' משמנה והב' מששה והרוצה למוד מצרף הא' מן החוטין בתוך חצי חברו והעולה משניהם היא המשיחה כ"ד אמה כזה |
| − | השלך ממנו השביע וחצי השביע זה נשאר בו הוא | + | ה' המשונה בצלעות ובזויות ושני ארכן לבד ושני רחבן לבד |
| − | חמשה פנים יש במרובעות ואלו הן יש ישרה בצלעותיה | + | והזויות עקומות כיצד ממחשבה אמה פוסקה שנים מזוית לזוית ומעמיד בשניים ומחשב אחד כל בפני עצמה כמדת המשולשת וכן היא המשיחה |
| − | + | וכן אתה מודד חשבון המשנה בכל עקר וכל פסקה לשנים המרבעות המשונות עשה אותם משלישותיה המשונה בכל עקר כזה פסקה לשנים | |
| − | + | פרק ד' | |
| − | + | שלש מדות במשלשת ואלו הן הנצבה החדה הפסוחה | |
| − | + | איזו היא נצבה שני צדיה הקצורים מצורפים כל אחד בפני עצמו והוא שוה לראשון | |
| − | + | כגון ששה מצד זה ושמנה מצד זה והעולה מאלו בפני עצמן מאה ומזה בפני עצמן מאה | |
| − | + | והצריך למוד מן הקצורים בתוך חצי חברו או ח' בתוך ג' או ו' בתוך ה' והעולה היא המשיחה | |
| − | + | ב' והזוית שהיא עומדת בין הקצורים היא הנצבה והיא חצייה של מרובעת שהיא משונה בצלעים וישרה בזויות | |
| − | בצלעותיה ובזויותיה ושני ארכן שוין לבד ושני רחבן לבד | + | המבקש לחשבה בעמוד יחשוב כדרכו והוא ששני צלעותיה הקצורים כן הם שני צלעותיה עמודיה והם דומים סמוכים ישרים |
| − | בצלעותיה ובזויותיה כל עקר | + | ג' והעמוד המשך מהם אל צד הארוך נופל והוא מקבע והרוצה למוד מצרף העמוד בתוך החצי הקבע והעולה מן החשבון היא המשיחה |
| − | מן צד מצרף ארך על הרחב והעולה היא המשיחה והם ק' והצלע האחר הוא עקרה | + | ד' החדה כיצד שני צלעותיה קצורים או השוים כל אחד ואחד מצורף בפני עצמה קבועים זה עם זה והצלע השני שהוא הקבוע מצורף בפני עצמו הצרוף הראשון ויותר מן האחרון |
| − | האחד ושני צלעותיה הם שני עקרה וכן ג' וכן ד' | + | ויש מן החדה שצלעותיה ישרות והרוצה למוד מחשב אותה כנגד הקבע נמצא הזויות חדות כמדת הראשון כן מדת האחרון מן החדים צלעי |
| − | בזויותיה כגון ז' בשני צלע וששה בשני צלע מצרף | + | ה' הרוצה לדעת במדת העמוד בצלעות השוות מצרף את האחד מן הצלעות בתוך עצמו ומשליך המיעוט מן המרובה והנשאר הוא היסוד והנמצא הוא העמוד |
| − | המשיחה ישרה בצלע וישרה בקו | + | ו' כיצד מונים עשרה על עשרה ק' וחצי הצלע השני שהוא ה' מצורף בפני עצמו כ"ה ומשליך הקטן מן הרב נשאר שם ע"ה והוא היסוד ועקרו ה' ושירים |
| − | היא כגון ה' מכל צד ושני זויות צרים וב' זויות רחבים וב' חוטין מפסיקין זה את זה | + | והצריך למוד מצרף העקר בתוך החצי הצלע התחתון והעולה מן המשיחה שהיא מ"ג ושירים |
| − | באמצע הא' משמנה והב' מששה והרוצה למוד מצרף הא' מן החוטין בתוך חצי | + | ז' שבעה פנים אחרות ממשולשות |
| − | חברו והעולה משניהם היא המשיחה כ"ד אמה כזה | + | השוה בצלעותיה כל צלע וצלע |
| − | ובזויות ושני ארכן לבד | + | ראיה בפני עצמו את האמור של בזה ואת האמור של זה בזה |
| − | פוסקה שנים מזוית לזוית ומעמיד בשניים ומחשב אחד כל בפני עצמה כמדת המשולשת | + | והמבין בתפוח מצרף אחד מהם בפני עצמו שהם ק' ומשליך את הרבע שהוא כ"ה ונשאר ע"ה |
| − | וכן היא המשיחה | + | והצריך למוד מצרף ע"ה בתוך כ"ה שהם ג' רבעים ברבע כ"ה אחד והם עולים אלף ות"ת וע"ה ותופש את העיקר והוא המשיחה והוא מ"ג ושירים |
| − | המשונות עשה אותם משלישותיה המשונה בכל עקר כזה פסקה לשנים | + | מכאן אתה מוצא שהעמוד של חצי הקבע ס"א נופל לעולם |
| − | ד' שלש מדות במשלשת ואלו הן | + | ח' הרי שהוצאת השוה וכן הדומה לו אבל חשבון חלופים אין לך קשת מהם בחשבון המשיחה והמדקדק בהם ישפיל ב' צלעים בין בעמוד עם הקבע |
| − | נצבה שני צדיה הקצורים מצורפים כל אחד בפני עצמו והוא שוה לראשון | + | ט' כיצד משער כגון משלשת חלופים שהיא חדה בזויות ט"ו מצד ראשון י"ד מצד שני י"ג מצד שלישי |
| − | כגון ששה מצד זה ושמנה מצד זה והעולה מאלו בפני עצמן מאה ומזה בפני עצמן | + | והצריך למוד מחזיק שלשתן בבת אחת עולים מ"ב ולוקח את המחצה ורואהו כמה הוא יתר על צד ראשון ומצרף המחצה על היתר שהוא כ"א בתוך ו' והם נעשים קכ"ו ומעמידו לצד |
| − | + | וחוזר שנית ולוקח את המחצה ורואה כמה הוא יתר על צד שני ומצרף את היתר שהוא ז' בתוך קכ"ו הם הראשונים והם עולים ת"ת ופ"ב ומעמידו לצד | |
| − | היא המשיחה | + | וחוזר שלישית ולוקח המחצה ורואה כמה הוא יתר על צד שלישי ומצרף את היתר שהוא ח' בתוך ת"ת וכ"ב האחרים והם עולים ז' אלפים ונ"ו ועקרם פ"ד והם הם שיעור המשיחה |
| − | חצייה של | + | י' הפסוחה כיצד צלעותיה הקצרים כל אחד מהם מצורף בפני עצמו ומוסיפין זה על זה והצלע הג' שהוא הקבע מצורף בפני עצמו הצירוף האחרון יתר מן הראשון כמו ה' מצד ו' מצד זה ט' מצד ז' נמצאת א' מן הזויות כסוחה ורחבה נמצא הראשון ס"א והאחרון פ"א והצריך למוד מחשבה ברורה בעמוד עם הקבע |
| − | לחשבה בעמוד יחשוב כדרכו והוא ששני צלעותיה הקצורים כן הם שני צלעותיה | + | ואם חפץ הוא בחשבון הצלעים והמחצה מחשבה מדה אחת לעולם |
| − | עמודיה והם דומים סמוכים ישרים | + | פרק ה' שלש מדות בעגולה ואלו הן התלויה התלולה והשפלה |
| − | והוא מקבע והרוצה למוד מצרף | + | אי זו היא התלויה זו היא העומדת עקר ד' עגולה מכל צד כדור או שהיתה המשיחה באבטיח שהיא העגולה לסביבותיה ובלבד עגולתה בשוה ארך ורחב ועמק במדה |
| − | החשבון היא המשיחה | + | כיצד מודד מצרף את החוטין |
| − | כל אחד ואחד מצורף | + | הא' בתוך חצי עצמו והעולה היא המשיחה והכפל אותה שהן קירותיה |
| − | הקבוע מצורף בפני עצמו הצרוף הראשון ויותר מן האחרון | + | ב' התלולה אי זו היא זו שעומדת בחצי התלויה כתל או כמו נקובה ובלבד שתהא שוה |
| − | ישרות והרוצה למוד מחשב אותה כנגד הקבע נמצא הזויות חדות כמדת הראשון | + | והצריך למוד מצרף אחד מן החוטין מן הקצה אל הקצה בתוך חצי האחד או בתוך חצי עצמו והעולה היא המשיחה |
| − | כן מדת האחרון מן החדים צלעי | + | ג' השפלה אי זו היא זו הנתונה על הארץ כשדה עגולה או צורה עגולה |
| − | השוות מצרף את האחד מן | + | הצריך למוד מצרף החוט בתוך עצמו ומשליך ממנו שביעו וחצי שביעו והנשאר הוא המשיחה הוא גגה |
| − | מן המרובה והנשאר הוא היסוד והנמצא הוא העמוד | + | ואם אתה חפץ לידע את הסיבוב חלילה חלילה הוא מצרף את החוט בתוך ג' ושביע ועולה כ"ב |
| − | עשרה על עשרה ק' וחצי הצלע השני שהוא ה' מצורף | + | ואם אתה חפץ לשער את המשיחה אחוז חצי הסביבה שהיא י"א וצרף אותה בחצי החוט שהוא ג' וחצי ועולין ל'ה' ומחצה. כן בראשונה כן באחרונה הרי הוא אומר ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו עגל סביב ושלשים אמה קומתו שנ' וקו שלשים באמה סב. אתה סביב מה תלמוד וקו שלשים באמה וגומ' לפי שאמרו בני ארץ בעגולה שהסביבה מחזקת שלש פעמים ושבע כחוט יצא מהם שבוע אחד בעביו של ים לשתי שפתות ונותר ל' שם אמה יסוב אותו סביב ובשעור הזה אחד שוים הימים והמקואות והבורות בארך וברחב ועמק הא למדת מדה העגולה |
| − | כ"ה ומשליך הקטן מן הרב נשאר שם ע"ה והוא היסוד ועקרו ה' ושירים | + | ה' ג' דברים נאמרו בקשותה ואלו הן הישרה החסרה והיתרה |
| − | מצרף העקר בתוך החצי הצלע התחתון והעולה מן המשיחה שהיא מ"ג ושירים | + | איזו היא ישרה כל שהיא עומדת בחצי העגולה לא חסר ולא יתר |
| − | ז' שבעה פנים אחרות ממשולשות | + | החסרה כל שהיא פחותה מחצי העגולה |
| − | עצמו את האמור של בזה ואת האמור של זה בזה | + | והיתרה כל שהיא עודפת על חצי העגולה |
| − | מהם בפני עצמו שהם ק' ומשליך את הרבע שהוא כ"ה ונשאר ע"ה | + | זה הכלל כל שחצייה עומד פחות מחצי היתר שהיא חסרה |
| − | מצרף ע"ה בתוך כ"ה שהם ג' רבעים ברבע כ"ה אחד והם עולים אלף ות"ת וע"ה ותופש | + | וכל שחצייה יותר מחצי היתר בידוע שהיא יתרה |
| − | את העיקר והוא המשיחה והוא מ"ג ושירים | + | ו' הרוצה למוד את היתר הישרה מצרף את היתר בתוך עצמו כולו ומשליך ממנו שביעו והנותר משליך חציו והנמצא הוא המשיחה |
| − | ס"א נופל לעולם | + | ז' והאחרות צריך אתה לידע כמה שיעור עגלתה |
| − | אין לך קשת מהם | + | כיצד מצרף את חצי היתר בתוך עצמו והעולה מחלקו על החץ והנמצא מן החלוק מוסיפו מן החץ והעולה הוא חוט העגולה ואוחז חצי החוט הזה ומצרף אותו בתוך חצי החץ והעולה מעמידו על צד ורואה אם היתה הקשותה חסרה משליך חצה מחצי חוט העגולה ומצרף הנותר בתוך חצי היתר ופוחת אותו מן הצד והנשאר מן המשיחה י"ח ומשליך |
| − | בעמוד עם הקבע | + | ואם היתה הקשותה יתרה משליך העגולה מחצה עצמה ומצרף את הנשאר בתוך חצי היתר ומוסיף אותו על הצד והעולה היא המשיחה כמדת הראשון כן מדת האחרון |
| − | ט"ו מצד ראשון י"ד | + | נשלם הפרק ובהשלמתו תמה משנת המדות בעזר יודע חידות |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ומצרף המחצה על היתר שהוא כ"א בתוך ו' והם נעשים קכ"ו ומעמידו לצד | ||
| − | ולוקח את המחצה ורואה כמה הוא יתר על צד שני ומצרף את היתר שהוא ז' בתוך קכ"ו הם | ||
| − | הראשונים והם עולים ת"ת ופ"ב ומעמידו לצד | ||
| − | יתר על צד שלישי ומצרף את היתר שהוא ח' בתוך ת"ת וכ"ב האחרים והם עולים ז' אלפים ונ"ו | ||
| − | ועקרם פ"ד והם הם שיעור המשיחה | ||
| − | מהם מצורף בפני עצמו ומוסיפין | ||
| − | בפני עצמו הצירוף האחרון יתר מן הראשון כמו ה' מצד ו' מצד זה ט' מצד ז' נמצאת א' | ||
| − | מן הזויות כסוחה ורחבה נמצא הראשון ס"א והאחרון פ"א והצריך למוד מחשבה ברורה | ||
| − | בעמוד עם הקבע | ||
| − | פרק ה' שלש מדות בעגולה ואלו הן התלויה | ||
| − | התלויה | ||
| − | המשיחה באבטיח שהיא העגולה לסביבותיה ובלבד עגולתה בשוה ארך ורחב ועמק | ||
| − | |||
| − | אותה שהן קירותיה | ||
| − | נקובה ובלבד שתהא שוה | ||
| − | הקצה בתוך חצי האחד או בתוך חצי עצמו והעולה היא המשיחה | ||
| − | השפלה אי זו היא זו הנתונה על הארץ כשדה עגולה או צורה עגולה | ||
| − | הצריך למוד מצרף החוט בתוך עצמו ומשליך ממנו שביעו וחצי שביעו והנשאר הוא | ||
| − | המשיחה הוא גגה | ||
| − | בתוך ג' ושביע ועולה כ"ב | ||
| − | שהיא י"א וצרף אותה בחצי החוט שהוא ג' וחצי ועולין ל'ה' ומחצה. כן בראשונה כן באחרונה | ||
| − | הרי הוא אומר ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו עגל סביב ושלשים | ||
| − | אמה קומתו שנ' וקו שלשים באמה סב. אתה סביב מה תלמוד וקו שלשים באמה וגומ' | ||
| − | לפי שאמרו בני ארץ בעגולה שהסביבה מחזקת שלש פעמים ושבע כחוט יצא מהם | ||
| − | שבוע אחד בעביו של ים לשתי שפתות ונותר ל' שם אמה יסוב אותו סביב ובשעור הזה | ||
| − | אחד שוים הימים והמקואות והבורות בארך וברחב ועמק הא למדת מדה העגולה | ||
| − | ג' דברים נאמרו בקשותה ואלו הן | ||
| − | שהיא עומדת בחצי העגולה לא חסר ולא יתר | ||
| − | והיתרה כל שהיא עודפת על חצי העגולה | ||
| − | היתר שהיא חסרה | ||
| − | הרוצה למוד את היתר הישרה מצרף את היתר בתוך עצמו כולו | ||
| − | ומשליך ממנו שביעו והנותר משליך חציו והנמצא הוא המשיחה | ||
| − | והאחרות צריך אתה לידע כמה שיעור עגלתה | ||
| − | היתר בתוך עצמו והעולה מחלקו על החץ והנמצא מן החלוק מוסיפו מן החץ והעולה | ||
| − | הוא חוט העגולה | ||
| − | על צד ורואה אם היתה הקשותה חסרה משליך חצה מחצי חוט העגולה ומצרף הנותר בתוך | ||
| − | חצי היתר ופוחת אותו מן הצד והנשאר מן המשיחה י"ח ומשליך | ||
| − | יתרה משליך העגולה מחצה עצמה ומצרף את הנשאר בתוך חצי היתר ומוסיף אותו | ||
| − | על הצד והעולה היא המשיחה כמדת הראשון כן מדת האחרון | ||
| − | נשלם הפרק ובהשלמתו תמה משנת המדות בעזר יודע חידות | ||
כלל גדול אמ' במדות מרבע ב' קוים כמרבע אלכסונה שורה נתונה | כלל גדול אמ' במדות מרבע ב' קוים כמרבע אלכסונה שורה נתונה | ||
נחלקת לב'. ניהוג כל השורה נצבת מחלקיה במרבע הנשאר | נחלקת לב'. ניהוג כל השורה נצבת מחלקיה במרבע הנשאר | ||
מתוך המשלש אשר בתוך העגול אתה למד שברי העגול שבסביביו כשתעשה | מתוך המשלש אשר בתוך העגול אתה למד שברי העגול שבסביביו כשתעשה | ||
Revision as of 20:34, 3 April 2019
בארבעה דרכים המדידה נקבצת ואלו הן המרבעת והמשלשת והעגלה והקשותה זה הכלל השנייה חצי הראשון והרביעית חצי השלישית ושאר האחרות משלבות זו בזו כסינר בבריות ב' המרובעת בג' פנים בצלע בחוט ובגג אי זו היא הצלע זה המחזיק דופנותיו של גג שנ' רבוע יהיה המזבח והחוט זה המפסיק מזוית לזוית מן הקצה אל הקצה והוא היותר בארכו של גג והגג עצמו היא המשיחה ג' והמשלשת בד' פנים בשני בצלע בקבע בעמוד בגג אלו הן שני צלע זה השנ' משוכים ימין ויכין שנ' כי ימין ושמאל תפרוצי והקבע זה ששני צלעים קבועים עליו שני אשר הבית נכון עליהם והעמוד זה חוט הכולל היורד מבין שני הצלעים לקבע והוא בזוית למקצעות המשכן והגג עצמו היא המשיחה ד' העגול בג' פנים בסביבה בחוט ובגג איזו היא סביבה הוא הקו המקיף את העגול שנ' וקו שלשים באמה יסב אותו סביב והחוט זה המשוך משפה אל שפה שנ' משפתו אל שפתו והגג עצמו היא המשיחה ה' והקשותה בד' פנים בקשת וביתר ובחץ ובגג איזו היא קשת החלק מן העגול שנ' כמראה הקשת אשר יהיה בענן והיתר זה המחזיק בפי הקשת שנ' קשת דרוכה והחץ הוא המשוך מאמצע הקשת לאמצע היתר שנ' כוננו חצם על יתר והגג עצמו היא המשיחה ו' כיצד מודדין את המשיחה במניין אתה מחשב אחד על אחד זהו המשיחה והיא אמה על אמה נמצא הגג השוה בצלעים ובזויותיו הרי אתה מונה אותם מכל צד והטבלא העומדת שנים מכל צד והזויות שנים והמדידה מחזקת ד' מונים במדת הא' שהיא אמה בתוך אמה וכשהוא ג' מכל צד הרי היא בו' מינים במדת הא' וכן ד' על ד'. וה' על ה' מכאן ואילך צא וחשוב במדה זאת ולמעלה ז' והפחותין מן הא' כך אתה מחלקן אמה אחת לשני חוטין והמספיק את זה באמצע מצלע ימין לצלע ימין וכן מרום לתחת נמצא הגג חלוק בד' פסקאות ואתה מוצא חצי אמה על חצי אמה ומשיחה עצמה מחלק מ' אמה שהוא רבע מכל צד וכן שליש על שליש וחומש בתוך חומש בשוים ובחלופים מכאן ואילך צא וחשוב בשבורים במדה הזאת ולמטה ח' כבר אמרו מחצה על מחצה הוא מרובע וכן שליש על שליש הוא מתשע בהן ובדומין להן אלא בשוין ובחלופים מנים להם אב אהוא כך אתה מונה עשרה על עשרה הרי הן עולין ק' וחצי העשר הוא ה' ה' פעמים ה' הם כ"ה והוא רבע ק' ומעמד הי' בא' ומעמד הק' בי' ואלף בק' מכאן ואילך צא וחשוב בשבורים במדה האחדים אבל באחדים הוא מוסיף ובפחותים הוא גורע ט' זה הכלל מחצה על מחצה חצי המחצה ושליש על שליש חצי השליש וכן מחצה על השליש חצי השליש וכן רביע על השליש רביע השליש בהן ובדומין להן בשוים ובחלופים פרק שני הרוצה למוד השדות המרבעות בשוים ובחלופים מצרף הארך על הרחב והעולה משניהם הוא הרחב המשיחה ב' ובמשלשת בין בשוים בין בחלופים מצרף העומד בחצי הקבע והעולה משניהם היא המשיחה והרבה מבואותה בה ג' העגולה כיצד מצרף החוט בתוך עצמו ומשליך ממנו שביעו וחצי שביעו והיתר היא המשיחה כמו חוט שהוא משוך לז' וצרופו מ"ט ושביע וחצי שביע הוא נמצאת המשיחה ל"ח ומחצה ד' הקשותה כיצד נותן החץ על היתר שניהם בבת אחת ומצרף אותה בתוך חצי החץ ומעמידן לצד וחוזר ולוקח חצי היתר וצורפו בתוך עצמו ומחלק על י"ד והעולה מוסיפו על העומד והעולה היא המשיחה ויש בה פנים אחרים ה' הרוצה למוד את הגג המרובע אפי' שהוא שוה אפי' הוא מחלף שהוא ארך ורחב הגג במניין שש פנים שש כנפים לאחד מצרף ארך בתוך רחב בתוך העמק והעלה משלשתן היא משיחת הגג והוא הגוף ו' ואם היה עגול או משולש או לכל מיני צדדין מלבד שיהיה עמקו ישר ושוה ממה מודד הגג במדד שלו במדה שאמרו ותדע המשיחה והמודע אותה מצרפו בתוך העומק הוא משיחת הגוף ז' והמשוך ראשו חד וסופו ממוצע ואפי' מרובע או שיהיה עגול או משולש אתה מודד משיחת הגוף והשלך שני שלישי המשיחה ואחוז השליש אחר ואתה מצרפו בתוך הקומה והעולה הוא משיחת הגוף וראש ועד סוף ח' הצריך למוד התל או דבר מקובה ובלבד שיהיו דופנותיו שוות מכל צד כחצי כדור או כדומה לו מצרף א' מן החוטין מן הקצה אל הקצה בתוך חצי האחד והעולה משניהם היא המשיחה ט' עמוד ובעמוד אם היה משוך לראשו וראשו חד או משוך לחציו הקובה או לכל שהוא מכין בסופו ובקטועו שהוא הקטוע הראש מוחלק זה מזה כשיעור הסוף ומורדו בחשבון האתרוג ומשליך הקטן מן החבל והנשאר הוא משיחת העמוד י' כיצד משער כגון עמוד מרבע וסופו ד' אמות בתוך ד' אמות חסר ועולה חסר ועולה וראשו שתי אמות על שתי אמות רבוע וצריך אתה לידע כמה משיחתו וכמה קומתו וכבר נאמ' באתרוג אלא שזו קטוע ועדין אי אתה יודע כמה הוא העמוד עד שיכלה אחד מלמעלה י"א במניין אתה משערת מדת שתים מארבעה כן ארך העמוד שהוא חצי המעלה נמצא כל העמוד עד שיכלה הראש עשרים אמה ועד הקטופה י' אמות הא' למדת שמדת שנים מן הארבעה כמדת הי' מן העשרים י"ב הצריך למוד אוחז שליש ראשו חד צורף בסוף והם ה' ושליש ומצרפו בתוך כ' אז הם עולים ק"ו אמות ושני שלישי אמה ומעמידן לצד אחד וחוזר ואוחז שליש צרוף הקטופה ב' על ב' והוא אמה ושליש ומצרפו בתוך עשר אמות עליונות והם עולים י"ג אמה ושליש והשלך מן ר"ו ושלישים נשתיירו שם ע"ט ושליש והוא מ"ב ומשליך אותם מן ק"ו ושלישים נשתיירו שם ש"ט ושליש והוא באת העמוד גוו הקטוע ואם היה עגול השלך ממנו השביע וחצי השביע זה נשאר בו הוא פרק ג' חמשה פנים יש במרובעות ואלו הן יש ישרה בצלעותיה ובזויותיה ב' ויש מי שהיא משונה בצלעותיה וישרה בזויותיה ג' ויש שהיא ישרה בצלעותיה ומשונה בזויותיה ד' ויש שהיא ישרה משונה בצלעותיה ובזויותיה ושני ארכן שוין לבד ושני רחבן לבד ה' ויש מי שהיא משונה בצלעותיה ובזויותיה כל עקר ב' השוה בצלעות ובזויות איזו היא כגון עשרה מן צד מצרף ארך על הרחב והעולה היא המשיחה והם ק' והצלע האחר הוא עקרה האחד ושני צלעותיה הם שני עקרה וכן ג' וכן ד' ג' והמשונה בצלעותיה וישרה בזויותיה כגון ז' בשני צלע וששה בשני צלע מצרף ארך על רחב שהן מ"ח והיא המשיחה ישרה בצלע וישרה בקו ד' הישרה בצלעותיה ומשונה בזויותיה איזו היא כגון ה' מכל צד ושני זויות צרים וב' זויות רחבים וב' חוטין מפסיקין זה את זה באמצע הא' משמנה והב' מששה והרוצה למוד מצרף הא' מן החוטין בתוך חצי חברו והעולה משניהם היא המשיחה כ"ד אמה כזה ה' המשונה בצלעות ובזויות ושני ארכן לבד ושני רחבן לבד והזויות עקומות כיצד ממחשבה אמה פוסקה שנים מזוית לזוית ומעמיד בשניים ומחשב אחד כל בפני עצמה כמדת המשולשת וכן היא המשיחה וכן אתה מודד חשבון המשנה בכל עקר וכל פסקה לשנים המרבעות המשונות עשה אותם משלישותיה המשונה בכל עקר כזה פסקה לשנים פרק ד' שלש מדות במשלשת ואלו הן הנצבה החדה הפסוחה איזו היא נצבה שני צדיה הקצורים מצורפים כל אחד בפני עצמו והוא שוה לראשון כגון ששה מצד זה ושמנה מצד זה והעולה מאלו בפני עצמן מאה ומזה בפני עצמן מאה והצריך למוד מן הקצורים בתוך חצי חברו או ח' בתוך ג' או ו' בתוך ה' והעולה היא המשיחה ב' והזוית שהיא עומדת בין הקצורים היא הנצבה והיא חצייה של מרובעת שהיא משונה בצלעים וישרה בזויות המבקש לחשבה בעמוד יחשוב כדרכו והוא ששני צלעותיה הקצורים כן הם שני צלעותיה עמודיה והם דומים סמוכים ישרים ג' והעמוד המשך מהם אל צד הארוך נופל והוא מקבע והרוצה למוד מצרף העמוד בתוך החצי הקבע והעולה מן החשבון היא המשיחה ד' החדה כיצד שני צלעותיה קצורים או השוים כל אחד ואחד מצורף בפני עצמה קבועים זה עם זה והצלע השני שהוא הקבוע מצורף בפני עצמו הצרוף הראשון ויותר מן האחרון ויש מן החדה שצלעותיה ישרות והרוצה למוד מחשב אותה כנגד הקבע נמצא הזויות חדות כמדת הראשון כן מדת האחרון מן החדים צלעי ה' הרוצה לדעת במדת העמוד בצלעות השוות מצרף את האחד מן הצלעות בתוך עצמו ומשליך המיעוט מן המרובה והנשאר הוא היסוד והנמצא הוא העמוד ו' כיצד מונים עשרה על עשרה ק' וחצי הצלע השני שהוא ה' מצורף בפני עצמו כ"ה ומשליך הקטן מן הרב נשאר שם ע"ה והוא היסוד ועקרו ה' ושירים והצריך למוד מצרף העקר בתוך החצי הצלע התחתון והעולה מן המשיחה שהיא מ"ג ושירים ז' שבעה פנים אחרות ממשולשות השוה בצלעותיה כל צלע וצלע ראיה בפני עצמו את האמור של בזה ואת האמור של זה בזה והמבין בתפוח מצרף אחד מהם בפני עצמו שהם ק' ומשליך את הרבע שהוא כ"ה ונשאר ע"ה והצריך למוד מצרף ע"ה בתוך כ"ה שהם ג' רבעים ברבע כ"ה אחד והם עולים אלף ות"ת וע"ה ותופש את העיקר והוא המשיחה והוא מ"ג ושירים מכאן אתה מוצא שהעמוד של חצי הקבע ס"א נופל לעולם ח' הרי שהוצאת השוה וכן הדומה לו אבל חשבון חלופים אין לך קשת מהם בחשבון המשיחה והמדקדק בהם ישפיל ב' צלעים בין בעמוד עם הקבע ט' כיצד משער כגון משלשת חלופים שהיא חדה בזויות ט"ו מצד ראשון י"ד מצד שני י"ג מצד שלישי והצריך למוד מחזיק שלשתן בבת אחת עולים מ"ב ולוקח את המחצה ורואהו כמה הוא יתר על צד ראשון ומצרף המחצה על היתר שהוא כ"א בתוך ו' והם נעשים קכ"ו ומעמידו לצד וחוזר שנית ולוקח את המחצה ורואה כמה הוא יתר על צד שני ומצרף את היתר שהוא ז' בתוך קכ"ו הם הראשונים והם עולים ת"ת ופ"ב ומעמידו לצד וחוזר שלישית ולוקח המחצה ורואה כמה הוא יתר על צד שלישי ומצרף את היתר שהוא ח' בתוך ת"ת וכ"ב האחרים והם עולים ז' אלפים ונ"ו ועקרם פ"ד והם הם שיעור המשיחה י' הפסוחה כיצד צלעותיה הקצרים כל אחד מהם מצורף בפני עצמו ומוסיפין זה על זה והצלע הג' שהוא הקבע מצורף בפני עצמו הצירוף האחרון יתר מן הראשון כמו ה' מצד ו' מצד זה ט' מצד ז' נמצאת א' מן הזויות כסוחה ורחבה נמצא הראשון ס"א והאחרון פ"א והצריך למוד מחשבה ברורה בעמוד עם הקבע ואם חפץ הוא בחשבון הצלעים והמחצה מחשבה מדה אחת לעולם פרק ה' שלש מדות בעגולה ואלו הן התלויה התלולה והשפלה אי זו היא התלויה זו היא העומדת עקר ד' עגולה מכל צד כדור או שהיתה המשיחה באבטיח שהיא העגולה לסביבותיה ובלבד עגולתה בשוה ארך ורחב ועמק במדה כיצד מודד מצרף את החוטין הא' בתוך חצי עצמו והעולה היא המשיחה והכפל אותה שהן קירותיה ב' התלולה אי זו היא זו שעומדת בחצי התלויה כתל או כמו נקובה ובלבד שתהא שוה והצריך למוד מצרף אחד מן החוטין מן הקצה אל הקצה בתוך חצי האחד או בתוך חצי עצמו והעולה היא המשיחה ג' השפלה אי זו היא זו הנתונה על הארץ כשדה עגולה או צורה עגולה הצריך למוד מצרף החוט בתוך עצמו ומשליך ממנו שביעו וחצי שביעו והנשאר הוא המשיחה הוא גגה ואם אתה חפץ לידע את הסיבוב חלילה חלילה הוא מצרף את החוט בתוך ג' ושביע ועולה כ"ב ואם אתה חפץ לשער את המשיחה אחוז חצי הסביבה שהיא י"א וצרף אותה בחצי החוט שהוא ג' וחצי ועולין ל'ה' ומחצה. כן בראשונה כן באחרונה הרי הוא אומר ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו עגל סביב ושלשים אמה קומתו שנ' וקו שלשים באמה סב. אתה סביב מה תלמוד וקו שלשים באמה וגומ' לפי שאמרו בני ארץ בעגולה שהסביבה מחזקת שלש פעמים ושבע כחוט יצא מהם שבוע אחד בעביו של ים לשתי שפתות ונותר ל' שם אמה יסוב אותו סביב ובשעור הזה אחד שוים הימים והמקואות והבורות בארך וברחב ועמק הא למדת מדה העגולה ה' ג' דברים נאמרו בקשותה ואלו הן הישרה החסרה והיתרה איזו היא ישרה כל שהיא עומדת בחצי העגולה לא חסר ולא יתר החסרה כל שהיא פחותה מחצי העגולה והיתרה כל שהיא עודפת על חצי העגולה זה הכלל כל שחצייה עומד פחות מחצי היתר שהיא חסרה וכל שחצייה יותר מחצי היתר בידוע שהיא יתרה ו' הרוצה למוד את היתר הישרה מצרף את היתר בתוך עצמו כולו ומשליך ממנו שביעו והנותר משליך חציו והנמצא הוא המשיחה ז' והאחרות צריך אתה לידע כמה שיעור עגלתה כיצד מצרף את חצי היתר בתוך עצמו והעולה מחלקו על החץ והנמצא מן החלוק מוסיפו מן החץ והעולה הוא חוט העגולה ואוחז חצי החוט הזה ומצרף אותו בתוך חצי החץ והעולה מעמידו על צד ורואה אם היתה הקשותה חסרה משליך חצה מחצי חוט העגולה ומצרף הנותר בתוך חצי היתר ופוחת אותו מן הצד והנשאר מן המשיחה י"ח ומשליך ואם היתה הקשותה יתרה משליך העגולה מחצה עצמה ומצרף את הנשאר בתוך חצי היתר ומוסיף אותו על הצד והעולה היא המשיחה כמדת הראשון כן מדת האחרון נשלם הפרק ובהשלמתו תמה משנת המדות בעזר יודע חידות כלל גדול אמ' במדות מרבע ב' קוים כמרבע אלכסונה שורה נתונה נחלקת לב'. ניהוג כל השורה נצבת מחלקיה במרבע הנשאר מתוך המשלש אשר בתוך העגול אתה למד שברי העגול שבסביביו כשתעשה
