Difference between revisions of "ספר האחד"
From mispar
(→Nine) |
|||
| Line 491: | Line 491: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|ועוד נחשוב כי שתים עגולות הם כנגד העליונות האחת מזרחית והשנית מערבית ונאמר כי גם הט' בראש התלי מהגלגל וזאת הולכת לצד אחד והאחרת לצד אחר | + | |style="text-align:right;"|ועוד נחשוב כי שתים עגולות הם כנגד העליונות האחת מזרחית והשנית מערבית ונאמר כי גם הט' בראש התלי מהגלגל וזאת הולכת לצד אחד והאחרת לצד אחר |
|- | |- | ||
| | | | ||
| − | |style="text-align:right;"|והנה אראה לך דרך במרובעים | + | |style="text-align:right;"|והנה מרובע ט' יש בו א' וככה כלם ע"כ היה חשבון ה' באמצע כאלו היא בזנב התלי ע"כ הוא חשבון עגול |
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|והנה אראה לך דרך במרובעים | ||
| + | |- | ||
| + | | | ||
| + | |style="text-align:right;"|ידענו כי המאות דומות לאחדים ושבו מרובעים דומים לאשר הם במערכת הראשונה והנה בקשנו לדעת כמה מרובע י"ט כי הקרוב אליו ת' וחשבונו לפניו והנה נחסר אחד מהשלמת העשרים והנה נכפלנו ונחסרנו אחורנית יעלה המספר ש"ס ונוסיף מרובע הא' שחסרנו והנה עלה הכל שס"א וזה מרובע י"ט | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
Revision as of 19:42, 17 September 2018
One |
|
| האחד סופר עצמו ואין אחר סופרו והוא יספר כל מספר | |
| והוא שרש ויסוד ומרבע ומעקב | |
| והוא דומה לעצם הדבר הנושא כל המקרים | |
| וכל מספר בכחו והוא בכל מספר במעשה | |
| והוא ההוה וכל מספר הוה בעבורו | |
| והוא קדמון וכל מספר מתחדש | |
| והוא סבת כל מספר זוג ושאינו זוג | |
| והוא אינו מספר | |
| ולא ירבה ולא יתחלק והוא סבת כל רבוי וחלוק | |
| ואין לו דמיון גם אין לו הפך ולא שנוי | |
| והוא יעשה בפאה אחת מה שיעשה כל חשבון בשתי פאות | |
| והוא כולל כל כלל וכל חלק כי הוא ראשון ואחרון ואין לו שבר כי אם במחשבת חלוק הכלל שיהיה אחד | |
| והוא תחלת כל מספר שאינו זוג המחברים על סדר המולידים המרבעים | |
| גם הוא תחלת כל זוג שתהיינה הקצוות כפל זה על זה שוות | |
| ואם המספר איננו זוג יהיה הכפל כמרבע האמצעי | |
| ובין מרבע למרבע דמות חלק וחצי חלק | |
| ובעבור שהאחד איננו שבור היו השנים חלקים נכונים וכן כל חלק וחלק כשנים | |
| וכל צורה משלשת שהיא תחלת הצורות ועליה תתחלק כל צורה | |
| ואם היתה הצלע האחת אחד לא יתכן להיות המשלש כי אם שוה כלו או שוה השוקים חדי המקצוע כי המכונה תהיה אחת | |
| וחשבון עשרה דומה לאחד וככה מאה ואלף על הסדר | |
| וחכמי המספר ברצותם לכפל חשבון על חשבון במערכה אחת או בשתים יחסרו אחד למוסד והאריכו לתת טעם | |
| והעקר כי במערכת השנית שם יחל הדמיון | |
| ובעבור להקל על התלמידים חשבו המערכת הראשונה שהם האחדים והוסיפו בעבור השנים מספרים על כן הֻצרכו לחסר אחד | |
| כי מערכת העשרות באמת אחד והמאות שנים והאלפים שלשה והדבר שוה | |
Two |
|
| השנים תחלת כל מספר | |
| ונקרא כן בעבור כי הוא מקבל שנוי מגזרת ודתיהם שֹׁנות מכל עם [1] | |
| ומחברתו כמו כפלו בעצמו | |
| וכל יש עצם וצורה ולא כן האחד | |
| וכל משלש שתהא הצלע האחת שתים לא יתכן להיותו כי אם שוה כולו או שוקיו שוות או המקצוע רחב | |
| ודע כי כל משלש מתחלק לשנים חלקים שונים | |
| האחד שוה והוא על שנים דרכים | |
| שוה כלו או שוה שוקיו | |
| ולעולם יהיו כל המקצועים חדים | |
| והחלק השני שתהיינה הצלעות משתנות | |
| והוא על שלשה דרכים | |
| האחד שיהיה המקצוע רחב כי שני המקצועות לעולם חדים | |
| ומרבע הצלע הגדולה הוא מוסיף על שני מרבעי הצלעות הקטנות בכפל כפל אחד חלקי קו הצלע על החלק השני עם התוספת על הצלע עד היותה לנֹכח העמוד שהוא מבחוץ | |
| ותחלת כל משלש רחב המקצוע על הסדר בג"ד | |
| והדרך השני להיות המקצוע האחד ישר גם השנים המקצועות יהיו חדים | |
| ומרבעי השנים הקטנים כמרבע היתר שהוא הצלע הגדולה | |
| והדרך השלישי יקרא חד המקצוע כי כל מקצועותיו חדים | |
Three |
|
| השלשה הפך האחד כי מחברת אחד אל אחד גדול מכפלו בעצמו וחשבון השנים שוה ומחברת שלשה אל שלשה קטן מכפלו בעצמו ועל דרך השלשה הוא כל חשבון | |
| והוא תחלת מספר משלש שוה | |
| ומרבעו כמספר תחלת משלש [בלתי] שוה | |
| ומעקבו מספר צלעות השוה שהם במערכת הראשונה | |
| ומספר שלושה תחלת כל מספר שאינו זוג וכפלו על עצמו גדול ממנו | |
| ואין מספר שיהיו המספרים שלפניו כמותו רק הוא לבדו | |
| על כן היה חשבון ששה שהוא מרכב ממנו ישר עם חלקיו | |
| והמרכב מהששה תחלת חשבון שחלקיו רבים ממנו | |
| ואם תחברנו עם חלקיו יהיה המחֻבר חשבון ישר | |
| ודע כי האחד כמו אֹרך שהוא קו | |
| והשנים שטח | |
| והשלשה גוף כי יש לו אֹרך ורֹחב ועֹמק | |
| ואמרו חכמי התושיה כי הזמן מתחלק על שלשה | |
| והנפש הצומחת והחיה והחכמה שלש | |
| והוא תחלת משלש ישר המקצוע | |
Four |
|
| הארבעה מרבע ראשון נראה | |
| והוא תחלת חשבון זוג הזוג | |
| והוא תחלת חשבון מרכב | |
| כי מערכת ראשונה הם ט' והנה האחד סוד החשבון ונשארו ארבעה הראשונים בגה"ז והארבעה האחרים מרכבים | |
| ובחשבון המספרים לפניו הם עשרה שהוא תחלת הכלל הדומה והשרש ד' | |
| ובעבור היות האחדים אל הראשון לאחד שאינו מתחלק על כן הוא להפך | |
| וככה ב' עם ה' וג' עם ו' וד' עם ז' וככה עד אין קץ | |
| על כן המזל הרביעי הפך הראשון כי החֹם והקֹר הם הפועלים והשנים האחרים לח ויבש פעולים | |
| והנה כל רביעי במזלות הפך הראשון בפֹעל ומזלות האש לבדה הפך בפֹעל ובפעול | |
|
ועל כן אמרו חכמי המזלות כי מבט רביעית הגלגל שנאה ומבט ששית חצי אהבה | |
| כי השלישי מהמזלות על הראשון בתולדת אחד בפֹעל והפך בפעול על כן אמרו כי הוא חצי אהבה | |
| ומבט שלישית אהבה גמורה כי מבט שלישית הגלגל שהוא החמישי בתולדת הראשון על כן מבט אהבה גמורה בפֹעל ובפעול | |
| וככה א' עם ה' כי שניהם שומרים עצמם | |
| וככה ב' עם ו' כי שניהם זוג הנפרד | |
| וככה ג' עם ז' כי שניהם אינם זוגות ומחלקיהן שוה | |
| ולא כן הא' עם הג' וב' עם הד' וג' עם ה' | |
| ומבט חצי הגלגל ומבט רביעית בחציו והוא מבט איבה בפעול | |
| ואל תתמה כי גם הבית השביעי יורה על העזר בדרך שהזכיר בעל ספר יצירה אמ"ש בזכר ואש"מ בנקבה | |
| והנה הגלגל שהוא אחד יחלקהו האלכסון | |
| גם יתחלק האלכסון והנה מבטו רביעית | |
| ואם תשים נקדה ברביעית יתחלק הגלגל לשלשה חלקים שוים למשלש וחציו ששית הגלגל | |
| ולא ימצא מספר אחר שיחלקהו במחשבה בשברים רבים | |
| והארבעה תחלת משלש משתנה חד המקצוע | |
| ואחריו כל המספר הולך על הסדר בכל דרכיו | |
| והנה בעל הרֹחב הראשון יהיה תוספת היתר על השתים כמספר האמצעית והמקצוע החד יחסר מהיתר כמספר האמצעית | |
| והנה אתן לך כלל אם יהיו שלשה מספרים סמוכים על הסדר מארבעה ולמעלה ותרצה לדעת כמה יתרון השתים על היתר חסר לעולם מהאמצעית ארבעה וכפֹל הנשאר על האמצעית | |
| וככה יהיה דמיון יו"ד י"א י"ב | |
| חסרנו ד' מי"א נשארו ז' כפלנוהו על י"א עלה ע"ז והוא חסרון מרבע היתר | |
| ודע כי יש מקצוע רחב מאד ויש קרוב מישר | |
| כמו ד' ח' ט' | |
| וככה יש חד שהוא חצי ישר או שלישיתו או פחות | |
| ואל תחשֹׁב שתוכל לעשות משלש מכל מספר שתרצה | |
| כי החד לא יתכן להיות בו פחות מד' | |
| ולא משלש שתהיה הצלע גדולה מן השתים | |
| ולא לעשות ישר אם היו מספרי המקצועות רחוקים | |
| רק על מרכבת אחת כמו ג' ד' ה' או במֹרכב ממנה | |
| או שתהיינה הצלעות הקטנות סמוכות כמו כ' כ"א כ"ט | |
| או הגדולות סמוכות כמו ה' י"ב י"ג | |
| ויש רחב המקצוע רב כמו י' י"ז כ"ו | |
| ויש מעט כמו י' כ"ג כ"ו | |
| והנה י' כ"ד כ"ו רק י' כ"ה כ"ו חד מעט | |
| על כן לא נוכל לעשות גם רחב גם חד שתהיינה הצלעות רחוקות | |
| והנה אתן לך כלל | |
| דע כי מדרך החשבון היו המשלשים משֻני צלעות שהם במערכה ראשונה ע"ט | |
| והנה אין נכונים מהם רק ל"ג | |
| גם המשלשים בעלי השוקים השוות אין כלם נכונים | |
| והנה חשבון ד' תחלת חשבון שני | |
| על כן כל מספר זוג לעולם יהיה מספר שני שהוא מֻרכב חוץ מחשבון שתים בעבור כח האחד כי הוא ראש מעשיו | |
| והנה כל חשבון ערוך על אחד לא יוסיף כי הוא עצם כל חשבון | |
| על כן תחלת המרבע ד' | |
| וכל מרבע כפול על מרבע מרבע | |
| גם מחֻלק על מרבע מרבע | |
| וערך מרבע אל מרבע מרבע | |
| על כן מדות כל החכמים במרבעים | |
Five |
|
| החמשה חשבון עגול והיה כן יען כי סוף המערכת הראשונה ט' על כן הוא מתגלגל על עצמו כאשר אפרש | |
| וכשתחבר האחד שהוא דומה למרובע אל מרובע ראשון הזוגות יהיה ה' | |
| ואם תחברנו אל מרובע ראשון מחשבון שאינו זוג יהיה כפלו | |
| וכשתחבר מרובעו אל מרובע כפלו יהיה המחובר כמספר מעוקבו | |
| ואם כפלת זה המספר יהיה מרובעו עם מרובע כפלו חצי מעוקבו | |
| ועוד אם בקשת לדעת ערך מרובע איזה מספר שתרצה ומרובע כפלו אל מעוקבו לעולם יהיה כערך המספר אל ה' אם הוא פחות ממנו או ערך ה' אליו אם הוא גדול ממנו | |
| כמו ג' כי מרובעו כפלו מ"ה והמעוקב כ"ז וערכו אל המרובעים כערך ג' אל ה' וערך ו' מרובעו וכפלו ק"פ והמעוקב רי"ו והנה המספר ה' ששיות המעוקב ועל זה הדרך הכל | |
| וזה המספר מחובר מתחלת זוג ומתחלת שאינו זוג | |
| ויש אומרים כי חמש הרגשות כנגד זה המספר ואמרו כי מראה העין מתולדות הכוכבים ע"כ תראה העין בלא זמן | |
| והריח מתולדות האש כי הוא כמי הדם | |
| והטעם מתולדות המים והעקר הליחה | |
| והשמע מתולדות הרוח והמשוש מתולדות הארץ | |
Six |
|
| הששה מורכב מן ג' כי גבול הגוף ג' | |
| מן האורך יצא פנים ואחור מן הרוחב ימין ושמאל ומן העומק מעלה ומטה והנה מן ג' פיאות נכבדות הפנים | |
| כי תנועת כל החיים לפנים גם לימין כי כן תנועת הגלגל הגדול גם מעלה כי כן תנועת כל צומח למעלה | |
| וכבר הזכרתי שהוא ישר | |
Seven |
|
| השבעה מחובר מתחלת מספר שאיננו זוג עם שני לזוג וככה הוא מחובר מתחלת זוג עם שני לאשר איננו זוג | |
| ובעבור זה קראוהו חכמי התושיה חשבון שלם | |
| ואמר עליו בעל ספר יצירה כי הוא מכוון באמצע והנה הוא סוד האחד שאינו גוף עם הגוף שיש לו ו' פיאות | |
| והנה ידמה לאחד כי אין אחריו מורכב אך משנים גם אח"כ ט' שהוא מורכב מן ג' | |
| והנה הוא כתחלת חשבון | |
| גם ידמה לשנים כי מאזני מרובעיהם שוים | |
| גם ידמה לג' כי מרחקו מהדומה ג' ע"כ במרובעו ט' | |
| גם ידמה לארבעה כי כל מאזני מרובע מרובע או ו' | |
| גם דומה לחמשה כי המחובר מרובע אחד ומרובע תחלת הזוג ואשר איננו זוג כפול ז' שהוא י"ד ויגיע עד מרובע ז' ק"מ כדמות י"ד | |
| גם ידמה לששה כי אל ו' המחובר שלפניו חשבון ישר עם חלקיו בשוה | |
| ועוד כי כחשבון שלושה המשרתים ויש לו סוד | |
| כי אם יהיו ד' לא יהיו שנים במספר וככה אם יהיו ה' לא יהיו השנים כן עשרה ואם הוא מחמשה הנה לא יהיה זוג הפך תולדותי וככה ששה וכל מספר אחרי שבעה כי השנים בחשבון שבעה כ"א שהוא כפל ג' שאינו זוג על ו' וככה הם הרבעיים | |
Eight |
|
| השמונה ידוע כי האורך בין שתי נקודות והנה המרחב ד' נקודות והגוף ח' והוא העובי על כן שמונה מגזרת מאשר שמנה לחמו | |
| גם הוא חשבון מעוקב | |
| ובעבור שהם ח' גלגלים גדולים שהם העגולות | |
| הנה מאזני ח' כמו אחד ומאזני ז' כמו שנים ומאזני ו' כמאזני ג' ומאזני ד' כמאזני ה' | |
| וכנגד הח' האש והרוח והמים והעפר כי לכל אחד ואחד ב' תולדות כי הם מורכבים מארבע יסודות | |
Nine |
|
| התשעה סוף המערכת הראשונה על כן מאזני כל מספר הכפול על עצמו או על אחר הם ט' | |
| והוא תחלת מרובע מספר שאינו זוג | |
| ואם תעשה עגול ותכתוב בו הט' מספרים הנה ט' מתגלגל על כל המספרים שהם לפניו | |
| כי ט' על ט' פ"א הנה הא' בשמאל שהוא האחדים ובימין הפ' שהוא העשרות כנגד ח' | |
| ואח"כ מהשמאל ט' על ח' ע"ב ב' בשמאל וז' בימין בעשרות | |
| ואח"כ מהשמאל ג' ובימין ו' שהוא ט' על ו' ס"ג | |
| ואח"כ מהשמאל ד' באחדים ובימין ה' בעשרות והוא כפל ו' על ט' נ"ד | |
| ואחר כך בשמאל ה' ושב מספר מ' כנגד הד' שיהיו אחדים כי תהפוך הגלגל ושבו החמשים חמשה גם הט' על ד' עלו ל"ו, והנה האחדים בימין והעשרות בשמאל ג"כ כ"ז גם י"ח | |
| ועוד נחשוב כי שתים עגולות הם כנגד העליונות האחת מזרחית והשנית מערבית ונאמר כי גם הט' בראש התלי מהגלגל וזאת הולכת לצד אחד והאחרת לצד אחר | |
| והנה מרובע ט' יש בו א' וככה כלם ע"כ היה חשבון ה' באמצע כאלו היא בזנב התלי ע"כ הוא חשבון עגול | |
| והנה אראה לך דרך במרובעים | |
| ידענו כי המאות דומות לאחדים ושבו מרובעים דומים לאשר הם במערכת הראשונה והנה בקשנו לדעת כמה מרובע י"ט כי הקרוב אליו ת' וחשבונו לפניו והנה נחסר אחד מהשלמת העשרים והנה נכפלנו ונחסרנו אחורנית יעלה המספר ש"ס ונוסיף מרובע הא' שחסרנו והנה עלה הכל שס"א וזה מרובע י"ט |
- ↑ אסתר, ג, ח
