Difference between revisions of "ספר חשבון"
(→The Method of Knowing the Numbers Summed One after the Other Successively) |
(→The Method of Summing Up Separate Numbers Called Congregare or Riunire) |
||
(99 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
Line 4: | Line 4: | ||
{| | {| | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Arithmetic Book |
− | |style="width:45%;text-align:right;"|‫<ref>31v</ref><big>ספר חשבון</big | + | |style="width:45%;text-align:right;"|‫<ref>31v</ref><big>ספר חשבון</big> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 12: | Line 12: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
− | |One, from one aspect, is a number and the foundation of the numbers | + | |One, from one aspect, is a number and the foundation of the numbers; from another aspect it is not a number. |
− | |style="text-align:right;"|<big>האחד מדרך אחד‫<ref>אחד: MS Cambridge א‫' MS Ithaca חשבון< | + | |style="text-align:right;"|<big>האחד מדרך אחד הוא מן המספר</big> ועיקר המספר ומדרך אחר אינו מספר‫<ref>MS Cambridge: title is missing<br> |
+ | אחד: MS Cambridge א‫' MS Ithaca חשבון<br> | ||
+ | מן המספר: MS Cambridge מספר; Ithaca: המספר ומדרך א<br> | ||
+ | ועיקר המספר: MS Cambridge om.</ref> | ||
|- | |- | ||
− | |The proof that indicates that | + | |The proof that indicates that it is not a number is that every number is half [the sum of the numbers on] its both sides and also [the sum of the numbers on] the sides of its both sides and so on until the end of its sides. |
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n=\frac{1}{2}\sdot\left[\left(n-a\right)+\left(n+a\right)\right]}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n=\frac{1}{2}\sdot\left[\left(n-a\right)+\left(n+a\right)\right]}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והאות המורה כי אננו מספר הוא | + | |style="text-align:right;"|והאות המורה כי אננו מספר הוא כי כל מספר הוא מחצית שני צדיו וכן הוא מחצית שני צדי צדיו על תכלית כל צדיו‫<ref>הוא: MS Cambridge om.<br> |
+ | על: MS Cambridge עד</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 32: | Line 36: | ||
:It is also half [the sum of the numbers on] the sides of the sides of its sides, which are 13 and 7. | :It is also half [the sum of the numbers on] the sides of the sides of its sides, which are 13 and 7. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{10=\frac{1}{2}\sdot\left(7+13\right)}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10=\frac{1}{2}\sdot\left(7+13\right)}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן הוא מחצית שני צדי | + | |style="text-align:right;"|וכן הוא מחצית שני צדי צדי צדיו שהם י"ג וז‫'‫<ref>צדי: MS Ithaca om.</ref> |
|- | |- | ||
|Ans so on, every number is half [the sum of the numbers on] its both sides. | |Ans so on, every number is half [the sum of the numbers on] its both sides. | ||
Line 39: | Line 43: | ||
| | | | ||
:Since one is not a number, you do not find two sides of it. | :Since one is not a number, you do not find two sides of it. | ||
− | |style="text-align:right;"|והאחד מפני שאינו‫<ref>שאינו: MS Cambridge שהוא אינו</ref> | + | |style="text-align:right;"|והאחד מפני שאינו מספר אי אתה מוצא לו ב' צדדים‫<ref>שאינו: MS Cambridge שהוא אינו</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 47: | Line 51: | ||
|- | |- | ||
|Another proof that indicates that one is not a number is that every number is either integer or a fraction. | |Another proof that indicates that one is not a number is that every number is either integer or a fraction. | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>ואות אחר</big> מורה | + | |style="text-align:right;"|<big>ואות אחר</big> מורה שהאחד אינו מספר כי כל מספ' הוא או מספר שלם או שבר מספר‫<ref>מורה: MS Cambridge מוראה<br> |
+ | שבר: MS Ithaca <s>חצי</s> marg. שבר</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 57: | Line 62: | ||
::As 2 times 2, which is 4. | ::As 2 times 2, which is 4. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2<2\times2=4}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2<2\times2=4}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כגון ב' פעמי' ב'<ref>ב'פ'ב‫'‫ MS Cambridge :ב' פעמי' ב‫'</ref> | + | |style="text-align:right;"|כגון ב' פעמי' ב' ד‫'‫<ref>ב'פ'ב‫'‫ MS Cambridge :ב' פעמי' ב‫'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
::3 times 3, which is 9. | ::3 times 3, which is 9. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3<3\times3=9}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3<3\times3=9}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ג' פעמי' ג'<ref>ג'פ'ג‫'‫ MS Cambridge :ג' פעמי' ג‫'</ref> | + | |style="text-align:right;"|ג' פעמי' ג' ט‫'‫<ref>ג'פ'ג‫'‫ MS Cambridge :ג' פעמי' ג‫'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 71: | Line 76: | ||
*Whereas [the property of] the fraction is that when you multiply it by itself it decreases. | *Whereas [the property of] the fraction is that when you multiply it by itself it decreases. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{0<n<1\longrightarrow n\times n<n}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{0<n<1\longrightarrow n\times n<n}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ושבר מספר כשתרבה<ref>כשתרבה: MS Cambridge כשאתה מרבה</ref> | + | |style="text-align:right;"|ושבר מספר כשתרבה אותו בעצמו יחסר‫<ref>כשתרבה: MS Cambridge כשאתה מרבה</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
::As half times a half, which is a quarter. | ::As half times a half, which is a quarter. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}=\frac{1}{2}\times\frac{1}{2}<\frac{1}{2}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}=\frac{1}{2}\times\frac{1}{2}<\frac{1}{2}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כגון<ref>כגון: MS Cambridge כמו< | + | |style="text-align:right;"|כגון חצי פעם חצי שהוא רביע‫<ref>כגון: MS Cambridge כמו<br> |
+ | חצי פעם חצי: MS Cambridge חצי פעם חצי פעם</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
::A third times a third, which is a ninth. | ::A third times a third, which is a ninth. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}=\frac{1}{3}\times\frac{1}{3}<\frac{1}{3}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}=\frac{1}{3}\times\frac{1}{3}<\frac{1}{3}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|שליש פעם א' שליש<ref>שליש פעם שליש: MS Cambridge שליש פעם שליש פעם< | + | |style="text-align:right;"|שליש פעם א' שליש שהוא תשיע‫<ref>שליש פעם שליש: MS Cambridge שליש פעם שליש פעם<br> |
+ | שהוא: MS Cambridge הוא</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
::A quarter times a quarter, which is a part of 16. | ::A quarter times a quarter, which is a part of 16. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{16}=\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}<\frac{1}{4}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{16}=\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}<\frac{1}{4}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|רביע פעם רביע<ref>רביע פעם רביע: MS Cambridge רביע פעם רביע פעם< | + | |style="text-align:right;"|רביע פעם רביע שהוא חלק מי"ו‫<ref>רביע פעם רביע: MS Cambridge רביע פעם רביע פעם<br> |
+ | שהוא: MS Cambridge הוא</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 95: | Line 103: | ||
:Since one does not increase when you multiply it by itself, as the integers, and does not decrease, as the fractions, this indicates that it is not a number. | :Since one does not increase when you multiply it by itself, as the integers, and does not decrease, as the fractions, this indicates that it is not a number. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1\times1}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1\times1}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>והאחד</big> שאינו מוסיף על חשבונו כשתמנהו בעצמו כדרך השלמים ולא גורע [ממניינו]‫<ref>MS Ithaca om.< | + | |style="text-align:right;"|<big>והאחד</big> שאינו מוסיף על חשבונו כשתמנהו בעצמו כדרך השלמים ולא גורע [ממניינו] כדרך השברים יורה שאיננו מספר‫<ref>MS Ithaca om.<br> |
+ | שאיננו: MS Cambridge כי אינו</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 108: | Line 117: | ||
|When we want to multiply units by tens. | |When we want to multiply units by tens. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\times\left(10\sdot b\right)}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\times\left(10\sdot b\right)}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>כשנרצה<ref>כשנרצה: MS Cambridge ואם נרצה< | + | |style="text-align:right;"|<big>כשנרצה לרבות אחדים</big> עם עשרות‫<ref>כשנרצה: MS Cambridge ואם נרצה<br> |
+ | לרבות: MS Cambridge לדעת</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 118: | Line 128: | ||
:We take their analogous from the corresponding units: since 40 is 4 tens multiplied 6 times, and since 4 times 6 is 24, then 6 times 40 is 24 tens, which is 240. | :We take their analogous from the corresponding units: since 40 is 4 tens multiplied 6 times, and since 4 times 6 is 24, then 6 times 40 is 24 tens, which is 240. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{6\times40=\left(6\sdot4\right)\sdot10=24\sdot10=240}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{6\times40=\left(6\sdot4\right)\sdot10=24\sdot10=240}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|נקח | + | |style="text-align:right;"|נקח דמיונם מן האחדים הדומים להם ובעבור שמ' הם ד' עשרות מניינם הוא ו' פעמים וכמו שו' פעמי' ד' הם כ"ד כן ו' פעמים מ' הם כ"ד עשרות שהם ר"מ‫<ref>נקח: MS Cambridge om.<br> |
+ | דמיונם: MS Cambridge שדמיונם<br> | ||
+ | מן ... וכמו: MS Cambridge om.<br> | ||
+ | ו'פ'ד‫'‫ MS Cambridge :שו' פעמי' ד‫'<br> | ||
+ | הם: MS Cambridge שהם<br> | ||
+ | ‫כן ... מ‫': MS Cambridge om.<br> | ||
+ | הם: MS Cambridge בין יהיו</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
*The same for 3 times 30. | *The same for 3 times 30. | ||
:<math>\scriptstyle3\times30</math> | :<math>\scriptstyle3\times30</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן<ref>וכן: MS Cambridge <s>וג'</s> וכן< | + | |style="text-align:right;"|וכן ג' פעמים ל‫'‫<ref>וכן: MS Cambridge <s>וג'</s> וכן<br> |
+ | ג'פ'ל‫'‫ MS Cambridge :ג' פעמים ל‫'</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
:Their analogous is 3 times 3, which is 9. So, it is 9 tens, which is 90. | :Their analogous is 3 times 3, which is 9. So, it is 9 tens, which is 90. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times30=\left(3\sdot3\right)\sdot10=9\sdot10=90}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\times30=\left(3\sdot3\right)\sdot10=9\sdot10=90}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|דמיונם הוא | + | |style="text-align:right;"|דמיונם הוא ג' פעמים ג' שהם ט' ויהיו ט' עשרות שהם צ‫'‫<ref>הוא: MS Cambridge om.<br> |
+ | ויהיו: MS Cambridge כן ג'פ'ל' יהיו</ref> | ||
|- | |- | ||
|This way for all of them. | |This way for all of them. | ||
Line 138: | Line 156: | ||
|If we multiply tens by tens. | |If we multiply tens by tens. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot10\right)\times\left(10\sdot b\right)}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot10\right)\times\left(10\sdot b\right)}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם נרבה<ref>ואם נרבה: MS Cambridge כשתרבה</ref> | + | |style="text-align:right;"|ואם נרבה עשרות עם עשרות‫<ref>ואם נרבה: MS Cambridge כשתרבה</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 148: | Line 166: | ||
:We take their analogous from the corresponding units: since 30 is 3 tens, their analogous is 3 times 3 and as 3 times 3 is 9, so 30 times 30 is 9 hundred. | :We take their analogous from the corresponding units: since 30 is 3 tens, their analogous is 3 times 3 and as 3 times 3 is 9, so 30 times 30 is 9 hundred. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{30\times30=\left(3\sdot3\right)\sdot100=9\sdot100=900}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{30\times30=\left(3\sdot3\right)\sdot100=9\sdot100=900}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ניקח דמיונם מן האחדים הדומים להם ובעבור היות ל'<ref>של' הם‫ MS Cambridge :היות ל‫'< | + | |style="text-align:right;"|ניקח דמיונם מן האחדים הדומים להם ובעבור היות ל' ג'‫ עשרו' דמיונם הוא ג' פעמי' ג' וכמו שג' פעמים ג' הם ט' כן ל' פעמים ל' הם ט' מאות‫<ref>של' הם‫ MS Cambridge :היות ל‫'<br> |
+ | ל' ג': MS Ithaca ג' ל'<br> | ||
+ | ג'פ'ג‫'‫ MS Cambridge :ג' פעמי' ג‫'<br> | ||
+ | שג'פ'ג‫'‫ MS Cambridge :שג' פעמים ג‫'</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 158: | Line 179: | ||
:Their analogous is 4 times [4], which is 16 hundred. | :Their analogous is 4 times [4], which is 16 hundred. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{40\times40=\left(4\sdot4\right)\sdot100=16\sdot100=1600}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{40\times40=\left(4\sdot4\right)\sdot100=16\sdot100=1600}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|דמיונם הוא ד' פעמים שהם י"ו‫<ref>י"ו: MS Ithaca: י"ו וכן מ' פעמי' מ' הם י"ו< | + | |style="text-align:right;"|דמיונם הוא ד' פעמים שהם י"ו מאות‫<ref>י"ו: MS Ithaca: י"ו וכן מ' פעמי' מ' הם י"ו<br> |
+ | ד' ד'פ'ד' י"ו וכן מ'פ'מ' י"ו מאות‫ MS Cambridge :ד' ... מאות</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 168: | Line 190: | ||
:Their analogous is 3 times 4, which is 12. So, 30 times 40 is 12 hundred. | :Their analogous is 3 times 4, which is 12. So, 30 times 40 is 12 hundred. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{30\times40=\left(3\sdot4\right)\sdot100=12\sdot100=1200}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{30\times40=\left(3\sdot4\right)\sdot100=12\sdot100=1200}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|דמיונם הוא ג' פעמים ד'<ref>ג'פ'ד‫'‫ MS Cambridge :הוא ... ד‫'< | + | |style="text-align:right;"|דמיונם הוא ג' פעמים ד' שהם י"ב וכן ל' פע' מ' הם י"ב מאות‫<ref>ג'פ'ד‫'‫ MS Cambridge :הוא ... ד‫'<br> |
+ | ל'פ'מ‫'‫ MS Cambridge :ל' פע' מ‫'</ref> | ||
|- | |- | ||
|The same for all. | |The same for all. | ||
Line 184: | Line 207: | ||
|If we multiply tens by hundreds, the result is thousands. | |If we multiply tens by hundreds, the result is thousands. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot10\right)\times\left(100\sdot b\right)}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot10\right)\times\left(100\sdot b\right)}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם נרבה עשרות‫<ref>עשרות: MS Ithaca עשרי'< | + | |style="text-align:right;"|ואם נרבה עשרות עם מאות יהיה העולה אלפים‫<ref>עשרות: MS Ithaca עשרי‫'<br> |
+ | יהיה: MS Cambridge יהיו</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 194: | Line 218: | ||
:Their analogous is 2 times 2, which is 4. So, it is 4 thousand. | :Their analogous is 2 times 2, which is 4. So, it is 4 thousand. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{20\times200=\left(2\sdot2\right)\sdot1000=4\sdot1000=4000}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{20\times200=\left(2\sdot2\right)\sdot1000=4\sdot1000=4000}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|דמיונם שהם ב' פעמים ב'<ref>ב': MS Ithaca om.< | + | |style="text-align:right;"|דמיונם שהם ב' פעמים ב' שהם ד' והם ד' אלפים‫<ref>ב‫': MS Ithaca om.<br> |
+ | כן ב'פ'ר‫'‫ MS Cambridge :והם</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 204: | Line 229: | ||
:Their analogous is 5 times 5, which is 25. So, it is 25 thousand. | :Their analogous is 5 times 5, which is 25. So, it is 25 thousand. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{50\times500=\left(5\sdot5\right)\sdot1000=25\sdot1000=25000}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{50\times500=\left(5\sdot5\right)\sdot1000=25\sdot1000=25000}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|דמיונם ה' פעמי' ה'<ref>ה'פ'ה‫'‫ MS Cambridge :ה' פעמי' ה‫'< | + | |style="text-align:right;"|דמיונם ה' פעמי' ה' שהם כ"ה והם כ"ה אלפים‫<ref>ה'פ'ה‫'‫ MS Cambridge :ה' פעמי' ה‫'<br> |
+ | שהם: MS Cambridge יהיו<br> | ||
+ | והם: MS Cambridge כן נ' פ' ת"ק יהיו</ref> | ||
|- | |- | ||
|The same for all. | |The same for all. | ||
Line 224: | Line 251: | ||
:Their analogous is 2 times 2, which is 4. So, it is 4 tens of thousands. | :Their analogous is 2 times 2, which is 4. So, it is 4 tens of thousands. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{200\times200=\left(2\sdot2\right)\sdot10000=4\sdot10000=40000}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{200\times200=\left(2\sdot2\right)\sdot10000=4\sdot10000=40000}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|דמיונם הם<ref> | + | |style="text-align:right;"|דמיונם הם ב' פעמים ב'‫ שהם ד' ‫<ref>32r</ref>והם ד' עשרות מאלפים‫<ref>הם: MS Cambridge om.<br> |
+ | ב'פ'ב‫'‫ MS Cambridge :ב' פעמים ב‫'<br> | ||
+ | שהם: MS Cambridge כגון ר'פ'ר' יהיו<br> | ||
+ | מאלפים: MS Cambridge מאלפים והם מ' אלפים</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 234: | Line 264: | ||
:Their analogous is 5 times 5, which is 25. So, it is 25 tens of thousands. | :Their analogous is 5 times 5, which is 25. So, it is 25 tens of thousands. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{500\times500=\left(5\sdot5\right)\sdot10000=25\sdot10000=250000}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{500\times500=\left(5\sdot5\right)\sdot10000=25\sdot10000=250000}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|דמיונם ה' פעמים ה'<ref>ה'פ'ה‫'‫ MS Cambridge :ה' פעמים ה‫'< | + | |style="text-align:right;"|דמיונם ה' פעמים ה' שהם כ"ה והם כ"ה עשרות מאלפים‫<ref>ה'פ'ה‫'‫ MS Cambridge :ה' פעמים ה‫'<br> |
+ | והם: MS Cambridge ויהיו ת"ק פ' ת"ק</ref> | ||
|- | |- | ||
|The same for all. | |The same for all. | ||
Line 241: | Line 272: | ||
| | | | ||
− | == <span style=color:green>The Decimal Ranks</span | + | == <span style=color:green>The Decimal Ranks</span> == |
| | | | ||
|- | |- | ||
|The ranks of numbers one above the other: | |The ranks of numbers one above the other: | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>מדרגות</big> המספרים זו למעלה מזו | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref><big>מדרגות</big> המספרים זו למעלה מזו |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 277: | Line 308: | ||
*If we want to multiply 600 by 4 thousand. | *If we want to multiply 600 by 4 thousand. | ||
:<math>\scriptstyle600\times4000</math> | :<math>\scriptstyle600\times4000</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>ואם</big> נרצה לרבות‫<ref>ואם נרצה לרבות: MS Cambridge אם נרבה< | + | |style="text-align:right;"|<big>ואם</big> נרצה לרבות ת"ר בד' אלפים‫<ref>ואם נרצה לרבות: MS Cambridge אם נרבה<br> |
+ | ת"ר: MS Cambridge ת"ר <s>אלפים</s></ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
:Their analogous is 6 times 4, which is 24. | :Their analogous is 6 times 4, which is 24. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{600\times4000=\left(6\sdot4\right)\sdot100000=24\sdot100000}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{600\times4000=\left(6\sdot4\right)\sdot100000=24\sdot100000}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|דמיונם ו'פ'ד' שהם‫<ref>שהם: MS Cambridge הם</ref> | + | |style="text-align:right;"|דמיונם ו'פ'ד' שהם כ"ד‫<ref>שהם: MS Cambridge הם</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
:If you want to know what [is the rank of] this 24, take the [positional value of] the rank of hundreds, which is three, and count 3 ranks from the thousands. The rank you will reach is the rank of 24 that you have kept and it is the rank of hundreds of thousands. | :If you want to know what [is the rank of] this 24, take the [positional value of] the rank of hundreds, which is three, and count 3 ranks from the thousands. The rank you will reach is the rank of 24 that you have kept and it is the rank of hundreds of thousands. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot10^n\right)\times\left(b\sdot10^m\right)=\left(a\sdot b\right)\sdot\left(10^n\sdot10^m\right)}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot10^n\right)\times\left(b\sdot10^m\right)=\left(a\sdot b\right)\sdot\left(10^n\sdot10^m\right)}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לדעת אלו הכ"ד מה יורו קח מעלת המאות שהוא שלשה ומנה מן האלפים ג' מעלות והמעלה שתגיע אליה היא מעלת כ"ד ששמרת‫<ref>ששמרת: MS Cambridge המשמרת< | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לדעת אלו הכ"ד מה יורו קח מעלת המאות שהוא שלשה ומנה מן האלפים ג' מעלות והמעלה שתגיע אליה היא מעלת כ"ד ששמרת והיא מעלת מאות האלפים‫<ref>ששמרת: MS Cambridge המשמרת<br> |
+ | מאות האלפים: MS Cambridge המאות מהאלפים</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
:Likewise, if you count 4 ranks, which is the rank of thousands, from the rank of hundreds, you reach also the rank of hundreds of thousands. | :Likewise, if you count 4 ranks, which is the rank of thousands, from the rank of hundreds, you reach also the rank of hundreds of thousands. | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>וכן</big> אם אתה מונה מעלת האלפים והוא ד' ממעלת המאות אתה מגיע גם כן<ref>גם כן: MS Cambridge ג"כ</ref> | + | |style="text-align:right;"|<big>וכן</big> אם אתה מונה מעלת האלפים והוא ד' ממעלת המאות אתה מגיע גם כן אל מעלת מאות האלפים‫<ref>גם כן: MS Cambridge ג"כ</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
:Know then that the units of the number you have kept, which is 24, is in the rank of hundreds of thousands, and its tens are in the rank of thousands of thousands. So, the 24 you have kept are 2 thousands of thousands and 400 thousand, because its units are four and its tens are 2. | :Know then that the units of the number you have kept, which is 24, is in the rank of hundreds of thousands, and its tens are in the rank of thousands of thousands. So, the 24 you have kept are 2 thousands of thousands and 400 thousand, because its units are four and its tens are 2. | ||
− | |style="text-align:right;"|ותדע מכאן כי האחדים מהמספר אשר שמרת והוא כ"ד הוא ממעלת מאות האלפים ועשרותיו הם ממעלת אלפי האלפים | + | |style="text-align:right;"|ותדע מכאן כי האחדים מהמספר אשר שמרת והוא כ"ד הוא ממעלת מאות האלפים ועשרותיו הם ממעלת אלפי האלפים יהיו אם כן כ"ד אשר שמרת ב' אלפי אלפים ות' אלף כי אחדיו הם ארבעה ועשרותיו הם ב‫'‫<ref>האלפים: MS Cambridge אלפים<br> |
+ | אם כן: MS Cambridge א"כ</ref> | ||
|- | |- | ||
|Another method: consider [the positional values] of the two ranks and know their [sum]. Subtract 1 from it; the remainder is the rank of the product. | |Another method: consider [the positional values] of the two ranks and know their [sum]. Subtract 1 from it; the remainder is the rank of the product. | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>דרך</big> אחרת תחשוב אישי [פי' אחדי'] ב' המעלות ותדע מספרם ותפחות מהם א'‫<ref>אחד: MS Cambridge א'</ref> | + | |style="text-align:right;"|<big>דרך</big> אחרת תחשוב אישי [פי' אחדי'] ב' המעלות ותדע מספרם ותפחות מהם א' והנשאר יהיה מעלת הנכלל‫<ref>אחד: MS Cambridge א‫'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 307: | Line 341: | ||
| | | | ||
− | == <span style=color:green>Three Types of Numbers</span | + | == <span style=color:green>Three Types of Numbers</span> == |
| | | | ||
|- | |- | ||
|The numbers are [of] three [types]: perfect number, abundant number, deficient number. | |The numbers are [of] three [types]: perfect number, abundant number, deficient number. | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>המספרים</big> הם ג' <big>מספר שלם מספר עודף מספר חסר</big> | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref><big>המספרים</big> הם ג' <big>מספר שלם מספר עודף מספר חסר</big> |
|- | |- | ||
|The perfect number, as the number 6, its parts divide it and complete it [= it is equal to the sum of its divisors]; they do not exceed it, nor less than it. Because its parts are a half, a sixth, and a third. If you sum them up, they are six, which is the same as it. | |The perfect number, as the number 6, its parts divide it and complete it [= it is equal to the sum of its divisors]; they do not exceed it, nor less than it. Because its parts are a half, a sixth, and a third. If you sum them up, they are six, which is the same as it. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{6}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)=6}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{6}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)=6}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|מספר שלם הוא כמו מספר ו' אשר חלקיו המונים אותו ממלאים אותו ואינם עודפים עליו ואינם‫<ref>ואינם: MS Cambridge ולא</ref> | + | |style="text-align:right;"|מספר שלם הוא כמו מספר ו' אשר חלקיו המונים אותו ממלאים אותו ואינם עודפים עליו ואינם חסרים ממנו כי חלקיו הם חצי ושתות ושליש ואם תקבצם יהיו ששה כמוהו‫<ref>ואינם: MS Cambridge ולא</ref> |
|- | |- | ||
|The same for the number 28 - its parts are: one part of 28, one part of 14, a seventh, a quarter, and a half. If you sum them up, they are 28, which is the same as it. | |The same for the number 28 - its parts are: one part of 28, one part of 14, a seventh, a quarter, and a half. If you sum them up, they are 28, which is the same as it. | ||
Line 335: | Line 369: | ||
| | | | ||
− | == <span style=color:green>The Ten Numerals</span | + | == <span style=color:green>The Ten Numerals</span> == |
| | | | ||
|- | |- | ||
|The sages of India made the shapes of their digits like these: | |The sages of India made the shapes of their digits like these: | ||
− | |style="text-align:right;"|וחכמי הודו עשו צורות אותיותם כמו אלו | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>וחכמי הודו עשו צורות אותיותם כמו אלו |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 346: | Line 380: | ||
| | | | ||
− | == <span style=color:green>The Method of Finding the Square Numbers</span | + | == <span style=color:green>The Method of Finding the Square Numbers</span> == |
|style="text-align:right;"|<big>הסדר למצא המספרים המרובעים</big> | |style="text-align:right;"|<big>הסדר למצא המספרים המרובעים</big> | ||
Line 352: | Line 386: | ||
|It is that you sum the first square with the odd number that follows it and you will find the second square. | |It is that you sum the first square with the odd number that follows it and you will find the second square. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2+\left(2n+1\right)=\left(n+1\right)^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2+\left(2n+1\right)=\left(n+1\right)^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|הוא שתקבץ המרובע הראשון עם המספר הנפרד הבא אחריו ותמצא המרובע השני | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>הוא שתקבץ המרובע הראשון עם המספר הנפרד הבא אחריו ותמצא המרובע השני |
|- | |- | ||
| | | | ||
*As if you sum one, which is the first square, with 3, which is the first of the odd numbers; you find 4, which is the second square, whose root is 2. | *As if you sum one, which is the first square, with 3, which is the first of the odd numbers; you find 4, which is the second square, whose root is 2. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^2+3=4=2^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^2+3=4=2^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כמו אם תקבץ האחד שהוא המרובע הראשון עם הג' שהוא ראש<ref>ראש: MS Cambridge תחלת< | + | |style="text-align:right;"|כמו אם תקבץ האחד שהוא המרובע הראשון עם הג' שהוא ראש הנפרדים תמצא ד' שהוא המרובע השני אשר צלעו ב‫'‫<ref>ראש: MS Cambridge תחלת<br> |
+ | הנפרדים: MS Cambridge הנפרדות</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 367: | Line 402: | ||
*If you add the third odd number, which is 7, to 9, which is the third square, you find 16, which is the fourth square, whose root is 4. | *If you add the third odd number, which is 7, to 9, which is the third square, you find 16, which is the fourth square, whose root is 4. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3^2+7=9+7=16=4^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3^2+7=9+7=16=4^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם אתה מוסיף על ט' שהוא המרובע השלישי המספר הנפרד השלישי שהוא | + | |style="text-align:right;"|ואם אתה מוסיף על ט' שהוא המרובע השלישי המספר הנפרד השלישי שהוא ז' תמצא י"ו שהוא המרובע הרביעי אשר צלעו ד‫'‫<ref>שהוא: MS Cambridge והוא</ref> |
|- | |- | ||
|This way you find all of them. | |This way you find all of them. | ||
Line 374: | Line 409: | ||
| | | | ||
− | == <span style=color:green>Cubic Numbers</span | + | == <span style=color:green>Cubic Numbers</span> == |
| | | | ||
|- | |- | ||
|Anything whose length, breadth, and depth are equal is called cubic. | |Anything whose length, breadth, and depth are equal is called cubic. | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>כל</big> דבר שארכו ורחבו ועמקו שוים יקרא מעוקב | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref><big>כל</big> דבר שארכו ורחבו ועמקו שוים יקרא מעוקב |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 470: | Line 505: | ||
| | | | ||
− | == <span style=color:green>Primary Definitions</span | + | == <span style=color:green>Primary Definitions</span> == |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
*<big>The unity</big> is the issue by which every one of the beings in the world is called one. | *<big>The unity</big> is the issue by which every one of the beings in the world is called one. | ||
− | |style="text-align:right;"|האחדות הוא הענין אשר בו קוראים לכל אחד מהנמצאי' בעולם אחד | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>האחדות הוא הענין אשר בו קוראים לכל אחד מהנמצאי' בעולם אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 530: | Line 565: | ||
|- | |- | ||
|When we wish to multiply two digits by two digits: | |When we wish to multiply two digits by two digits: | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>כשנרצה</big>‫<ref>כשנרצה: MS Cambridge כשתרצה</ref> | + | |style="text-align:right;"|<big>כשנרצה</big> לרבות ב' אותיות כנגד ב' אותיות‫<ref>כשנרצה: MS Cambridge כשתרצה</ref> |
|- | |- | ||
|We multiply them three times one after another: first, we multiply the units by the units; then we multiply the units by the tens; and then we multiply the tens by the tens. | |We multiply them three times one after another: first, we multiply the units by the units; then we multiply the units by the tens; and then we multiply the tens by the tens. | ||
|style="text-align:right;"|נרבה אותם ג' פעמי' זה אחר זה<br> | |style="text-align:right;"|נרבה אותם ג' פעמי' זה אחר זה<br> | ||
בראשונה נרבה האחדים עם האחדים<br> | בראשונה נרבה האחדים עם האחדים<br> | ||
− | ואחרי כן | + | ואחרי כן נרבה האחדים עם <s>ב</s> העשרות<br> |
− | ואחרי כן<ref>ואחרי כן: MS Cambridge ואח"כ</ref> | + | ואחרי כן נרבה העשרות עם העשרות‫<ref>ואחרי כן: MS Cambridge ואח"כ</ref> |
|- | |- | ||
|Here is the example of the [ordered] multiplications: | |Here is the example of the [ordered] multiplications: | ||
Line 598: | Line 633: | ||
:{| | :{| | ||
|- | |- | ||
− | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{ | + | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{2\times2}}={\color{blue}{4}}}</math>|| <span style="color:#0000FF>4</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{\left(2\times2\right)+ |
− | \left(2\times2\right)}}={\color{blue}{8}}}</math>||<span style="color:#0000FF>8</span>4||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{ | + | \left(2\times2\right)}}={\color{blue}{8}}}</math>||<span style="color:#0000FF>8</span>4||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{2\times2}}={\color{blue}{4}}}</math>||<span style="color:#0000FF>4</span>84 |
|- | |- | ||
− | |2<span style="color: | + | |2<span style="color:green">2</span>||<span style="color:green">22</span>||<span style="color:green">2</span>2|| 22 |
|- | |- | ||
− | |2<span style="color: | + | |2<span style="color:green">2</span>||<span style="color:green">22</span>||<span style="color:green">2</span>2|| 22 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
Line 629: | Line 664: | ||
| | | | ||
:First, we multiply the units by each other and say: 4 times 4 is 16. We write 6 and keep the ten, which is 1. | :First, we multiply the units by each other and say: 4 times 4 is 16. We write 6 and keep the ten, which is 1. | ||
− | |style="text-align:right;"|נרבה האחדים זה עם זה בתחילה ונאמר ד' פעמי' ד' הם י"ו ונכתוב ו' ונחזיק‫<ref>ונחזיק: MS Ithaca ונכתוב</ref> | + | |style="text-align:right;"|נרבה האחדים זה עם זה בתחילה ונאמר ד' פעמי' ד' הם י"ו ונכתוב ו' ונחזיק בידינו העשרון שהוא א‫'‫<ref>ונחזיק: MS Ithaca ונכתוב</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 646: | Line 681: | ||
:{| | :{| | ||
|- | |- | ||
− | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{ | + | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{4\times4}}={\color{green}{1}}{\color{blue}{6}}}</math>|| <span style="color:#0000FF>6</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{\left[\left(4\times4\right)+\left(4\times4\right)\right]+{\color{green}{1}}}}={\color{green}{3}}{\color{blue}{3}}}</math>||<span style="color:#0000FF>3</span>6||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{\left(4\times4\right)+{\color{green}{3}}}}={\color{blue}{19}}}</math>||<span style="color:#0000FF>19</span>36 |
|- | |- | ||
− | |2<span style="color: | + | |2<span style="color:green">4</span>||<span style="color:green">44</span>||<span style="color:green>4</span>4||  44 |
|- | |- | ||
− | |2<span style="color: | + | |2<span style="color:green">4</span>||<span style="color:green">44</span>||<span style="color:green>4</span>4||  44 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
Line 710: | Line 745: | ||
:{| | :{| | ||
|- | |- | ||
− | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{ | + | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{2\times0}}={\color{blue}{0}}}</math>|| <span style="color:#0000FF>0</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{\left(2\times0\right)+ |
− | \left(2\times0\right)}}={\color{blue}{0}}}</math>||<span style="color:#0000FF>0</span>0||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{ | + | \left(2\times0\right)}}={\color{blue}{0}}}</math>||<span style="color:#0000FF>0</span>0||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{2\times2}}={\color{blue}{4}}}</math>||<span style="color:#0000FF>4</span>00 |
|- | |- | ||
− | |2<span style="color: | + | |2<span style="color:green">0</span>||<span style="color:green">20</span>||<span style="color:green">2</span>0|| 20 |
|- | |- | ||
− | |2<span style="color: | + | |2<span style="color:green">0</span>||<span style="color:green">20</span>||<span style="color:green">2</span>0|| 20 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
Line 784: | Line 819: | ||
:{| | :{| | ||
|- | |- | ||
− | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{ | + | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{5\times7}}={\color{green}{3}}{\color{blue}{5}}}</math>|| <span style="color:#0000FF>5</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{\left[\left(5\times0\right)+\left(4\times7\right)\right]+{\color{green}{3}}}}={\color{green}{3}}{\color{blue}{1}}}</math>||<span style="color:#0000FF>1</span>5||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{\left(4\times0\right)+{\color{green}{3}}}}={\color{blue}{3}}}</math>||<span style="color:#0000FF>3</span>15 |
|- | |- | ||
− | |0<span style="color: | + | |0<span style="color:green">7</span>||<span style="color:green">07</span>||<span style="color:green>0</span>7|| 07 |
|- | |- | ||
− | |4<span style="color: | + | |4<span style="color:green">5</span>||<span style="color:green">45</span>||<span style="color:green>4</span>5|| 45 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
Line 963: | Line 998: | ||
:{| | :{| | ||
|- | |- | ||
− | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{ | + | | ||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{2\times2}}={\color{blue}{4}}}</math>||  <span style="color:#0000FF>4</span>||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{\left(2\times2\right)+\left(2\times2\right)}}={\color{blue}{8}}}</math>|| <span style="color:#0000FF>8</span>4 |
|- | |- | ||
− | |22<span style="color: | + | |22<span style="color:green">2</span>||2<span style="color:green">22</span>||<span style="color:green>222</span> |
|- | |- | ||
− | |22<span style="color: | + | |22<span style="color:green">2</span>||2<span style="color:green">22</span>||<span style="color:green>222</span> |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
:Then, we multiply all three together and say: 2 times 2 is 4; 2 times 2 is 4; so it is 8; and 2 times 2 is 4; so it is 12. We write 2 and keep 1. | :Then, we multiply all three together and say: 2 times 2 is 4; 2 times 2 is 4; so it is 8; and 2 times 2 is 4; so it is 12. We write 2 and keep 1. | ||
− | |style="text-align:right;"|אחר זה נרבה שלשתם ביחד ונאמר ב' פעמים ב' ד' וב' פעמים ב' ד' הרי ח'‫<ref>אחר זה נרבה... הרי ח': MS Ithaca om.</ref> | + | |style="text-align:right;"|אחר זה נרבה שלשתם ביחד ונאמר ב' פעמים ב' ד' וב' פעמים ב' ד' הרי ח' וב'פעמים ב' ד' הרי י"ב ונכתוב ב' ונחזי' בידינו א‫'‫<ref>אחר זה נרבה... הרי ח': MS Ithaca om.</ref> |
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
::::{| | ::::{| | ||
|- | |- | ||
− | |rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{ | + | |rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{\left(2\times2\right)+\left(2\times2\right)+\left(2\times2\right)}}={\color{green}{1}}{\color{blue}{2}}}</math>||<span style="color:#0000FF>2</span>84 |
|- | |- | ||
− | |<span style="color: | + | |<span style="color:green">22</span>2 |
|- | |- | ||
− | |<span style="color: | + | |<span style="color:green">22</span>2 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
Line 999: | Line 1,034: | ||
:{| | :{| | ||
|- | |- | ||
− | |rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{ | + | |rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{\left(2\times2\right)+\left(2\times2\right)+{\color{green}{1}}}}={\color{blue}{9}}}</math>||<span style="color:#0000FF>9</span>284||rowspan="3"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{Green}{2\times2}}={\color{blue}{4}}}</math>||<span style="color:#0000FF>4</span>9284 |
|- | |- | ||
− | | <span style="color: | + | | <span style="color:green">2</span>22||  222 |
|- | |- | ||
− | | <span style="color: | + | | <span style="color:green">2</span>22||  222 |
|} | |} | ||
|- | |- | ||
Line 1,097: | Line 1,132: | ||
|- | |- | ||
|If we want to multiply one digit by three [digits]. | |If we want to multiply one digit by three [digits]. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן אם רצינו לרבות אות‫<ref>אות: MS Ithaca אותו</ref> | + | |style="text-align:right;"|וכן אם רצינו לרבות אות אחת כנגד שלשה‫<ref>אות: MS Ithaca אותו</ref> |
|- | |- | ||
|We match them also by [adding] zeros. | |We match them also by [adding] zeros. | ||
Line 1,133: | Line 1,168: | ||
|- | |- | ||
|If we want to multiply four digits by four digits. | |If we want to multiply four digits by four digits. | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>אם | + | |style="text-align:right;"|<big>אם נרצה לרבות</big> ד' אותיות כנגד ד' אותיות‫<ref>אם: MS Ithaca om.<br> |
+ | ד‫': MS Ithaca ג‫'</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,142: | Line 1,178: | ||
| | | | ||
:We multiply them seven times and write them seven times, in order that it will be clear to the quick and slow observer. | :We multiply them seven times and write them seven times, in order that it will be clear to the quick and slow observer. | ||
− | |style="text-align:right;"|נרבה אותם ז' פעמים ונכתוב אותם ז' פעמי'‫<ref>ונכתוב אותם ז' פעמי': MS Ithaca om.< | + | |style="text-align:right;"|נרבה אותם ז' פעמים ונכתוב אותם ז' פעמי' כדי שיתבאר למעיין הקודם והמתאחר‫<ref>ונכתוב אותם ז' פעמי‫': MS Ithaca om.<br> |
+ | Here ends this chapter in MS Ithaca</ref> | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 1,390: | Line 1,427: | ||
*Example: we wish to sum up 12345 with 67891, 23456, 78912, and 34567. | *Example: we wish to sum up 12345 with 67891, 23456, 78912, and 34567. | ||
:<math>\scriptstyle12345+67891+23456+78912+34567</math> | :<math>\scriptstyle12345+67891+23456+78912+34567</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|‫<ref>33r</ref>דמיון זה רצינו לקבץ י"ב | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>33r</ref>דמיון זה רצינו לקבץ י"ב אלפים וש'מ'ה' וס"ז אלפי' ות'ת'צ'א' וכ"ג אלפים ת'נ'ו' וע"ח אלפים ות'ת'ק'י'ב' ול"ד אלפים ות'ק'ס'ז'‫<ref>י"ב: MS Ithaca י"ג<br> |
+ | תקס"ז: MS Ithaca תתקס"ז</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,457: | Line 1,495: | ||
:Then, we sum the tens of thousands and say: 1, 6, 2, 7, 3 are 19; with the 2 we have kept, they are 21. We write everything, because we do not have another number to sum. | :Then, we sum the tens of thousands and say: 1, 6, 2, 7, 3 are 19; with the 2 we have kept, they are 21. We write everything, because we do not have another number to sum. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1+6+2+7+3\right)+{\color{green}{2}}=19+2=21}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1+6+2+7+3\right)+{\color{green}{2}}=19+2=21}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|נקבץ אחר זה העשרות מן האלפים ונאמ' א' וו' וב'‫<ref>וב': MS Ithaca om.< | + | |style="text-align:right;"|נקבץ אחר זה העשרות מן האלפים ונאמ' א' וו' וב' וז' וג' הם י"ט וב' שהחזקנו בידינו הרי כ"א נכתוב אותם כלם כי אין לנו לקבץ חשבון אחר‫<ref>וב': MS Ithaca om.<br> |
+ | הם י"ט: MS Ithaca om.</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,525: | Line 1,564: | ||
:Then, we sum the tens and say: 4, 8, 2, 1 are 15; with the 2 we have kept, they are 17. We write 7 and keep 1. | :Then, we sum the tens and say: 4, 8, 2, 1 are 15; with the 2 we have kept, they are 17. We write 7 and keep 1. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+8+2+1\right)+{\color{green}{2}}=15+2={\color{green}{1}}7}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4+8+2+1\right)+{\color{green}{2}}=15+2={\color{green}{1}}7}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|קבצנו אחר כן | + | |style="text-align:right;"|קבצנו אחר כן העשרות ואמרנו ד' וח' וב' וא' הם ט"ו ועם הב' שהחזקנו בידינו הם י"ז כתבנו ז' והחזקנו בידינו א‫'‫<ref>אחר כן: MS Ithaca בידינו</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,540: | Line 1,579: | ||
:Then, we sum the tens of thousands and say: 1, 4, 8 are 13; with the 1 we have kept, they are 14. We write 14, because we have summed everything. | :Then, we sum the tens of thousands and say: 1, 4, 8 are 13; with the 1 we have kept, they are 14. We write 14, because we have summed everything. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1+4+8\right)+{\color{green}{1}}=13+1=14}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1+4+8\right)+{\color{green}{1}}=13+1=14}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|קבצנו אחר זה העשרות מן האלפי' ואמרנו א' וד' וח' הם י"ג ועם א' שהחזקנו בידינו הם י"ד‫<ref>ועם... י"ד: MS Ithaca om.</ref> | + | |style="text-align:right;"|קבצנו אחר זה העשרות מן האלפי' ואמרנו א' וד' וח' הם י"ג ועם א' שהחזקנו בידינו הם י"ד וכתבנו י"ד כי מעתה קבצנו הכל‫<ref>ועם... י"ד: MS Ithaca om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,735: | Line 2,774: | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle1+4+16&\scriptstyle=\sum_{i=1}^{3} 4^{i-1}=\left(16-1\right)+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(16-1\right)\right]+1\\&\scriptstyle=15+\left(\frac{1}{3}\sdot15\right)+1=15+5+1=20+1=21\\\end{align}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle1+4+16&\scriptstyle=\sum_{i=1}^{3} 4^{i-1}=\left(16-1\right)+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(16-1\right)\right]+1\\&\scriptstyle=15+\left(\frac{1}{3}\sdot15\right)+1=15+5+1=20+1=21\\\end{align}}}</math> | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |And so on. |
− | : | + | |style="text-align:right;"|וכן לעולם |
− | : | + | |- |
− | : | + | |The rule: |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=m}^{n} a^i=\left(a^n-a^m\right)+\left[\frac{1}{a-1}\sdot\left(a^n-a^m\right)\right]+a^m}}</math> | |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והכלל המסור לזה |
− | + | |- | |
− | + | |For the triples he adds a half. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=m}^{n} 3^i=\left(a^n-a^m\right)+\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a^n-a^m\right)\right]+a^m}}</math> | |
− | + | |style="text-align:right;"|למשולש יוסיף החצי | |
− | ועל הדרך הזה יעשה לעולם | + | |- |
+ | |For the quadruples he adds a third. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=m}^{n} 4^i=\left(a^n-a^m\right)+\left[\frac{1}{3}\sdot\left(a^n-a^m\right)\right]+a^m}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ולמרובע יוסיף השלישי | ||
+ | |- | ||
+ | |For the quintuples he adds a quarter. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=m}^{n} 5^i=\left(a^n-a^m\right)+\left[\frac{1}{4}\sdot\left(a^n-a^m\right)\right]+a^m}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ולמחומש יוסיף <s>ר</s> הרביע | ||
+ | |- | ||
+ | |For the sextuples he adds a fifth. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=m}^{n} 6^i=\left(a^n-a^m\right)+\left[\frac{1}{5}\sdot\left(a^n-a^m\right)\right]+a^m}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ולמשושה יוסיף החומש | ||
+ | |- | ||
+ | |It is always done this way. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ועל הדרך הזה יעשה לעולם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | |||
=== <span style=color:green>Motion Problems - Pursuit</span> === | === <span style=color:green>Motion Problems - Pursuit</span> === | ||
Line 2,753: | Line 2,807: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:two men|657|hue5}}A man is walking ten miles a day. | + | *{{#annot:two men|657|hue5}}If it is said: A man is walking ten miles a day. |
:Another man is walking one mile on the first day, two miles on the second day, three miles on the third day, four miles on the fourth day, and so on he goes on walking in each day [one mile more]. | :Another man is walking one mile on the first day, two miles on the second day, three miles on the third day, four miles on the fourth day, and so on he goes on walking in each day [one mile more]. | ||
− | :In how many days will [ | + | :In how many days will they walk the same [total distance]? |
:<math>\scriptstyle10X=\sum_{i=1}^x i</math> | :<math>\scriptstyle10X=\sum_{i=1}^x i</math> | ||
|style="text-align:right;"|<big>אם יאמר אדם</big> אחד הולך בכל יום ויום י' מילי‫'<br> | |style="text-align:right;"|<big>אם יאמר אדם</big> אחד הולך בכל יום ויום י' מילי‫'<br> | ||
Line 2,762: | Line 2,816: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Double the 10 miles that the one who walks 10 miles every day walks; it is 20. |
− | |style="text-align:right;"|אתה כפול הי' מילי' שמהלך אותו שמהלך בכל יום ויום י' מילין ויהיו כ‫' | + | |style="text-align:right;"|אתה כפול הי' מילי' שמהלך אותו שמהלך בכל יום ויום י' מילין ויהיו כ‫' |
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Subtract 1 from it; 19 remains. |
− | ::the one who walks 10 miles a day walks in 19 days: <math>\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot19=190}}</math> | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=\left(2\sdot10\right)-1=20-1=19}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|תפחות מהם א' ישארו י"ט | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :We find that in 19 [days] they walk the same [total distance]. | ||
+ | |style="text-align:right;"|נמצא שבי"ט יעמדו בשוה | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :<span style=color:green>'''Check:'''</span> | ||
+ | :The one who walks 10 miles a day walks in 19 days 190 miles, as the product of 10 by 19, which is 190. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot19=190}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|שצד אותו שמהלך בכל יום י' מילי' בי"ט ימים יהלך ק"צ מילי' כמניין י' על י"ט שהם ק"צ | |style="text-align:right;"|שצד אותו שמהלך בכל יום י' מילי' בי"ט ימים יהלך ק"צ מילי' כמניין י' על י"ט שהם ק"צ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :The one who adds another mile each day walks in 19 days 190 miles also: take the greater half of 19; it is 10. Multiply it by 19; it is 190. |
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+\ldots+19=\left[\left(19+1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot19=10\sdot19=190}}</math> | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+\ldots+19=\left[\left(19+1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]\sdot19=10\sdot19=190}}</math> |
|style="text-align:right;"|ואותו שמוסיף בכל יום מיל אחד בי"ט ימים יהלך ג"כ ק"צ מילין<br> | |style="text-align:right;"|ואותו שמוסיף בכל יום מיל אחד בי"ט ימים יהלך ג"כ ק"צ מילין<br> | ||
כיצד תפוש הרוב מי"ט והם י' ותכפול אותו על י"ט ויהיה ק"צ | כיצד תפוש הרוב מי"ט והם י' ותכפול אותו על י"ט ויהיה ק"צ | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Always double the [number] of miles that the one who walks the same distance [each day] walks, then subtract one from it and this is the number of days, in which they walk the same [total distance]. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ax=\sum_{i=1}^x i\longrightarrow x=2a-1}}</math> | |
− | :<math>\scriptstyle ax=\sum_{i=1}^x i\longrightarrow x=2a-1</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן לעולם תכפול המילי' שמהלך המילי' שמהלך הקבוע ותפחות מהם אחד וכמספרם יהיו הימים שיעמדו בשוה | |style="text-align:right;"|וכן לעולם תכפול המילי' שמהלך המילי' שמהלך הקבוע ותפחות מהם אחד וכמספרם יהיו הימים שיעמדו בשוה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:two men|657|54en}}A man is walking ten miles a day. | + | *{{#annot:two men|657|54en}}If it is said: A man is walking ten miles a day. |
:Another man is walking two miles on the first day, four [miles] on the second day, six [miles] on the third day, eight [miles] on the fourth day, and so on he adds two [miles more each day]. | :Another man is walking two miles on the first day, four [miles] on the second day, six [miles] on the third day, eight [miles] on the fourth day, and so on he adds two [miles more each day]. | ||
− | :In how many days will [ | + | :In how many days will they walk the same [total distance]? |
:<math>\scriptstyle10X=\sum_{i=1}^x 2i</math> | :<math>\scriptstyle10X=\sum_{i=1}^x 2i</math> | ||
|style="text-align:right;"|<big>ואם יאמר</big> אדם אחד הולך בכל יום י' מילי‫'<br> | |style="text-align:right;"|<big>ואם יאמר</big> אדם אחד הולך בכל יום י' מילי‫'<br> | ||
Line 2,793: | Line 2,854: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Subtract 1 from the miles that the one who walks the same distance every day walks; 9 remains. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=10-1=9}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=10-1=9}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|אתה תפחות אחת מן המילין שמהלך הקבוע בכל יום ישאירו ט‫' | + | |style="text-align:right;"|אתה תפחות אחת מן המילין שמהלך הקבוע בכל יום ישאירו ט‫' |
− | נמצא שבט' ימים יעמדו בשוה | + | |- |
+ | | | ||
+ | :We find that in 9 days they walk the same [total distance]. | ||
+ | |style="text-align:right;"|נמצא שבט' ימים יעמדו בשוה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
:<span style=color:green>'''Check:'''</span> | :<span style=color:green>'''Check:'''</span> | ||
− | : | + | :The one who walks 10 miles a day walks in 9 days 90 miles. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot9=90}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כיצד אותו שמהלך בכל יום י' מילין בט' ימים מהלך צ' מילי‫' | |style="text-align:right;"|כיצד אותו שמהלך בכל יום י' מילין בט' ימים מהלך צ' מילי‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :For the one who walks an increasing even number of miles [each day], i.e. 2, 4, 6, 8, 10, 12, 14, 16, 18: |
− | |style="text-align:right;"|ואותו שמהלך זוגות ר"ל ב' וד' וו' וח' וי' וי"ב וי"ד וי"ו וי"ח | + | |style="text-align:right;"|ואותו שמהלך זוגות ר"ל ב' וד' וו' וח' וי' וי"ב וי"ד וי"ו וי"ח |
− | אמור החצי מי"ח הם ט‫' | + | |- |
− | תרבה אותם עם י' שהוא החשבון הבא אחר ט' יהיו צ‫' | + | | |
− | נמצא שבט' ימים יעמדו בשוה | + | :Say: the half of 18 is 9 |
+ | |style="text-align:right;"|אמור החצי מי"ח הם ט‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Multiply it by 10, which is the number that follows 9; it is 90. | ||
+ | |style="text-align:right;"|תרבה אותם עם י' שהוא החשבון הבא אחר ט' יהיו צ‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :We find that in 9 days they walk the same [total distance]. | ||
+ | |style="text-align:right;"|נמצא שבט' ימים יעמדו בשוה | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+4+6+8+10+12+14+16+18=\left(18\sdot\frac{1}{2}\right)\sdot\left(9+1\right)=9\sdot10=90}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+4+6+8+10+12+14+16+18=\left(18\sdot\frac{1}{2}\right)\sdot\left(9+1\right)=9\sdot10=90}}</math> | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Always subtract [one] from the [number] of miles that the one who walks the same distance [each day] walks and this is the number of days, in which they walk the same [total distance]. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ax=\sum_{i=1}^x 2i\longrightarrow x=a-1}}</math> | |
− | :<math>\scriptstyle ax=\sum_{i=1}^x 2i\longrightarrow x=a-1</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן לעולם תפחות מן המיל' שמהלך הקבוע וכמספרם יהיו הימים יעמדו בשוה | |style="text-align:right;"|וכן לעולם תפחות מן המיל' שמהלך הקבוע וכמספרם יהיו הימים יעמדו בשוה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:two men|657|5kbx}}A man is walking ten miles a day. | + | *{{#annot:two men|657|5kbx}}If it is said: A man is walking ten miles a day. |
− | :Another man is walking one mile on the first day, three miles on the second day, five miles on the third day, seven miles on the fourth day, and so on he goes on walking [in each day] an odd number of miles | + | :Another man is walking one mile on the first day, three miles on the second day, five miles on the third day, seven miles on the fourth day, and so on he goes on walking [in each day] an odd number of miles. |
:<math>\scriptstyle10X=\sum_{i=1}^x \left(2i-1\right)</math> | :<math>\scriptstyle10X=\sum_{i=1}^x \left(2i-1\right)</math> | ||
|style="text-align:right;"|<big>ואם יאמר</big> אדם אחד הולך בכל יום י' מילי‫'<br> | |style="text-align:right;"|<big>ואם יאמר</big> אדם אחד הולך בכל יום י' מילי‫'<br> | ||
ואדם אחר הולך <s>בכל</s> ביום אחד א' מיל וביום ב' ג' מילי' וביום ג' ה' מילי' וביום ד' ז' מילי' וכן מוסיף והולך לעולם החשבונות נפרדים{{#annotend:5kbx}} | ואדם אחר הולך <s>בכל</s> ביום אחד א' מיל וביום ב' ג' מילי' וביום ג' ה' מילי' וביום ד' ז' מילי' וכן מוסיף והולך לעולם החשבונות נפרדים{{#annotend:5kbx}} | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Know that the number of miles that the one who walks the same [distance] [each day] walks each day is the same as the number of days, in which they walk the same [total distance]. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{ax=\sum_{i=1}^x \left(2i-1\right)\longrightarrow x=a}}</math> | |
− | :<math>\scriptstyle ax=\sum_{i=1}^x \left(2i-1\right)\longrightarrow x=a</math> | ||
|style="text-align:right;"|דע כי כמספר המילין מהלך ק הקבוע בכל יום כן מספר הימים שיעמדו בשוה | |style="text-align:right;"|דע כי כמספר המילין מהלך ק הקבוע בכל יום כן מספר הימים שיעמדו בשוה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=10}}</math> | + | :I.e. in 10 days. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=10}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|דהיינו בי' ימים | |style="text-align:right;"|דהיינו בי' ימים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
:<span style=color:green>'''Check:'''</span> | :<span style=color:green>'''Check:'''</span> | ||
− | : | + | :Because, the one who walks 10 miles a day walks in 10 days 100 miles. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot10=100}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כי אותו שמהלך בכל יום י' מילי' ‫<ref>36r</ref>מהלך בי' ימי' ק' מילי‫' | |style="text-align:right;"|כי אותו שמהלך בכל יום י' מילי' ‫<ref>36r</ref>מהלך בי' ימי' ק' מילי‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :The one who walks 1 mile on the first day, 3 miles on the second day, and so on this way, walks 19 miles on the tenth day. |
− | |style="text-align:right;"|ואותו שמהלך ביום אחד א' מיל וביום שני ג' מילי' ומוסיף והולך על הדרך הזה | + | |style="text-align:right;"|ואותו שמהלך ביום אחד א' מיל וביום שני ג' מילי' ומוסיף והולך על הדרך הזה ביום העשירי מהלך י"ט מילי‫' |
− | ביום העשירי מהלך י"ט מילי‫' | + | |- |
− | והרוב מי"ט הוא י | + | | |
− | + | :The greater half of 19 is 10. | |
+ | |style="text-align:right;"|והרוב מי"ט הוא י‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :If you multiply 10 by itself, it is 100. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3+\ldots+19=\left[\left(19+1\right)\sdot\frac{1}{2}\right]^2=10^2=100}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואם תרבה י' בעצמם הוא ק‫' | ||
+ | |- | ||
+ | |Do this way for any number you want. | ||
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תעשה לכל חשבון שתרצה | |style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תעשה לכל חשבון שתרצה | ||
− | |||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | == Word Problems - The Rule of Three == | + | == <span style=color:green>Word Problems - The Rule of Three</span> == |
− | + | | | |
+ | |- | ||
+ | |General Rule - A Selection of all the Rules in the World | ||
|style="text-align:right;"|<big>ריגולא כללית והיא מבחר כל הריגולא שבעולם</big> | |style="text-align:right;"|<big>ריגולא כללית והיא מבחר כל הריגולא שבעולם</big> | ||
|- | |- | ||
Line 2,865: | Line 2,945: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:eggs|629|3fQk}}3 eggs are worth 4 pešiṭim. | + | *{{#annot:eggs|629|3fQk}}A man says: 3 eggs are worth 4 pešiṭim. |
:How many pešiṭim are 5 eggs worth at this price? | :How many pešiṭim are 5 eggs worth at this price? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{4}{3}=\frac{X}{5}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{4}{3}=\frac{X}{5}</math> | ||
Line 2,872: | Line 2,952: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Do this way: return the calculation back: he asks if 3 is equal to 4, how much is 5 equal to? |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3:4=5:X}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3:4=5:X}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך שתחזיר החשבון לאחורנית הוא שואל אם ג' שוה ד' ה' כמה שוה | |style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך שתחזיר החשבון לאחורנית הוא שואל אם ג' שוה ד' ה' כמה שוה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Say: 5 times 4; divide it by 3; it is 6 and 2-thirds. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{5\sdot4}{3}=6+\frac{2}{3}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{5\sdot4}{3}=6+\frac{2}{3}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואתה אמור ה' פעמים ד' חלקם בג' יהיו ו' וב' שלישיו‫' | |style="text-align:right;"|ואתה אמור ה' פעמים ד' חלקם בג' יהיו ו' וב' שלישיו‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:general|629|FApQ}}5 | + | *{{#annot:general|629|FApQ}}If he asks: if 5 is equal to 7, how much is 9 equal to? |
:<math>\scriptstyle\frac{7}{5}=\frac{X}{9}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{7}{5}=\frac{X}{9}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן אם שואל אם ה' שוה ז' ט' כמה שוי{{#annotend:FApQ}} | |style="text-align:right;"|וכן אם שואל אם ה' שוה ז' ט' כמה שוי{{#annotend:FApQ}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: 9 times 7 is 63. Divide it by 5 and so it is. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{9\sdot7}{5}=\frac{63}{5}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{9\sdot7}{5}=\frac{63}{5}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור ט' פעמים ז' ס"ג<br> | |style="text-align:right;"|אמור ט' פעמים ז' ס"ג<br> | ||
Line 2,892: | Line 2,973: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:general|629|hM80}}11 are worth 17 | + | *{{#annot:general|629|hM80}}If he says: 11 are worth 17 |
:How much are 31 worth at this price? | :How much are 31 worth at this price? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{17}{11}=\frac{X}{31}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{17}{11}=\frac{X}{31}</math> | ||
Line 2,899: | Line 2,980: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: 31 times 17; divide it by 11. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{31\sdot17}{11}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{31\sdot17}{11}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|אמור ל"א פעמים י"ז וחלקם בי"א וכן על זה הדרך לעולם | + | |style="text-align:right;"|אמור ל"א פעמים י"ז וחלקם בי"א |
+ | |- | ||
+ | |It is always this way. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכן על זה הדרך לעולם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:kor|629|lMNX}}10 korim are worth 6 dinar. | + | *{{#annot:kor|629|lMNX}}If he says: 10 korim are worth 6 dinar. |
:How much are 4 korim worth at this price? | :How much are 4 korim worth at this price? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{6}{10}=\frac{X}{4}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{6}{10}=\frac{X}{4}</math> | ||
Line 2,911: | Line 2,995: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: 4 times 6 is 24. Divide it by 10; the result is 2 and 4-tenths that are 2 dinar and 2-fifths of a dinar. |
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{4\sdot6}{10}=\frac{24}{10}=2+\frac{4}{10}=2+\frac{2}{5}}}</math> | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{4\sdot6}{10}=\frac{24}{10}=2+\frac{4}{10}=2+\frac{2}{5}}}</math> |
|style="text-align:right;"|אמור ד' פעמי' ו' כ"ד<br> | |style="text-align:right;"|אמור ד' פעמי' ו' כ"ד<br> | ||
חלקם בי' יבואו ב' וד' עשיריות שהם ב' דינרי' וב' חומשי דינר | חלקם בי' יבואו ב' וד' עשיריות שהם ב' דינרי' וב' חומשי דינר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:sheaves|629|oN2h}}3 sheaves are worth 4 dinar. | + | *{{#annot:sheaves|629|oN2h}}If it is said: 3 sheaves are worth 4 dinar. |
:How much are 10 sheaves worth at this price? | :How much are 10 sheaves worth at this price? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{4}{3}=\frac{X}{10}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{4}{3}=\frac{X}{10}</math> | ||
Line 2,924: | Line 3,008: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: 10 times 4 is 40. Divide it by 3; it is 13 dinar and a third of a dinar. |
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{10\sdot4}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}</math> | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{10\sdot4}{3}=\frac{40}{3}=13+\frac{1}{3}}}</math> |
|style="text-align:right;"|אמור י' פעמים ד' מ‫'<br> | |style="text-align:right;"|אמור י' פעמים ד' מ‫'<br> | ||
חלקם בג' יהיו י"ג דינרי' ושליש דינר | חלקם בג' יהיו י"ג דינרי' ושליש דינר | ||
Line 2,933: | Line 3,017: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:wheat|630|1vZH}}I bought 10 korim of wheat for 6 dinar. | + | *{{#annot:wheat|630|1vZH}}Say: if it is said: I bought 10 korim of wheat for 6 dinar. |
:How many korim could I buy for 4 dinar? | :How many korim could I buy for 4 dinar? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{6}{10}=\frac{X}{4}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{6}{10}=\frac{X}{4}</math> | ||
Line 2,940: | Line 3,024: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: if we find 10 korim for 6 dinar, how many korim will we find for 4 dinar? |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{6:10=4:X}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{6:10=4:X}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור אם בו' דינרי' נמצא י' כורי' חטה בד' דינרי' כמה כורי' נמצא | |style="text-align:right;"|אמור אם בו' דינרי' נמצא י' כורי' חטה בד' דינרי' כמה כורי' נמצא | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Say: 4 times 10 is 40. Divide it by 6; it is 6 and 4-sixths, which is 6 and 2-thirds. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{4\sdot10}{6}=\frac{40}{6}=6+\frac{4}{6}=6+\frac{2}{3}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{4\sdot10}{6}=\frac{40}{6}=6+\frac{4}{6}=6+\frac{2}{3}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור ד' פעמי' י' מ‫'<br> | |style="text-align:right;"|אמור ד' פעמי' י' מ‫'<br> | ||
Line 2,950: | Line 3,035: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:kor|630|I3ZQ}}6 korim of wheat are worth 4 dinar. | + | *{{#annot:kor|630|I3ZQ}}If it is said: 6 korim of wheat are worth 4 dinar. |
− | :How many | + | :How many korim could I buy for 7 dinar? |
:<math>\scriptstyle\frac{4}{6}=\frac{7}{X}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{4}{6}=\frac{7}{X}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן אם יאמר שש כורי' שוי' ד' דינרי‫'<br> | + | |style="text-align:right;"|וכן אם יאמר שש כורי' שוי' ד'‫<ref>ד': MS Ithaca ו'</ref> דינרי‫'<br> |
כמה כורי אוכל לקנות בז' דינרי{{#annotend:I3ZQ}} | כמה כורי אוכל לקנות בז' דינרי{{#annotend:I3ZQ}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: if 4 dinar are worth 6 korim, how many korim are worth 7 dinar? |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=7:X}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=7:X}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור אם ד' דינרי' שוי' ו' כורי' ז' דינרי' כמה כורי' שוי‫' | |style="text-align:right;"|אמור אם ד' דינרי' שוי' ו' כורי' ז' דינרי' כמה כורי' שוי‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{7\sdot6}{4}=\frac{42}{4}=10+\frac{2}{4}=10+\frac{1}{2}}}</math> | + | :Say: 7 times 6 is 42. Divide it by 4; it is 10 korim and 2-quarters that are 10 korim and half a kor. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{7\sdot6}{4}=\frac{42}{4}=10+\frac{2}{4}=10+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור ז' פעמים ו' מ"ב<br> | |style="text-align:right;"|אמור ז' פעמים ו' מ"ב<br> | ||
− | חלקם בד' יהיו י' כורי' וב' רביעיות שהם י' כורי' וחצי | + | חלקם בד' יהיו <s>ד' כורי</s> י' כורי' וב' רביעיות שהם <s>ו' כורי</s> י' כורי' וחצי כור |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | === Employment Problems - Payment Problems === | + | === <span style=color:green>Employment Problems - Payment Problems</span> === |
− | + | | | |
+ | |- | ||
+ | |The same for the issue of employment. | ||
|style="text-align:right;"|וכן לעניין השכירות | |style="text-align:right;"|וכן לעניין השכירות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:one worker|612|J3UH}}I hired a worker for 30 days for 10 zuzim but he worked with me 8 days. | + | *{{#annot:one worker|612|J3UH}}Example: the one who says: I hired a worker for 30 days for 10 zuzim but he worked with me 8 days. |
:How much should his payment be? | :How much should his payment be? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{10}{30}=\frac{X}{8}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{10}{30}=\frac{X}{8}</math> | ||
Line 2,980: | Line 3,068: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: if for 30 days, his payment is 10 zuz, how much is his payment for 8 days? |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{30:10=8:X}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{30:10=8:X}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור אם בל' יום יהיה שכרו י' זוז בח' ימים כמה שכרו | |style="text-align:right;"|אמור אם בל' יום יהיה שכרו י' זוז בח' ימים כמה שכרו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{8\sdot10}{30}=\frac{80}{30}=2+\frac{20}{30}=2+\frac{2}{3}=3-\frac{1}{3}}}</math> dinar | + | :Say: 8 times 10 is 80. Divide it by 30; the result is 2 zuzim and 20 parts of 30, which are 2 and 2-thirds, which are 3 dinar minus a third of a dinar. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{8\sdot10}{30}=\frac{80}{30}=2+\frac{20}{30}=2+\frac{2}{3}=3-\frac{1}{3}}}</math> dinar | ||
|style="text-align:right;"|אמור ח' פעמים י' הם כזה פ‫'<br> | |style="text-align:right;"|אמור ח' פעמים י' הם כזה פ‫'<br> | ||
− | חלקם בל' יבואו ב' זוזי' וכ' חלקי' מל | + | חלקם בל' יבואו ב' זוזי' וכ' חלקי' מל' שהם ב' וב' שלישיות שהם ג' דינרי' פחות שליש דינר |
− | שהם ב' וב' שלישיות | ||
− | שהם ג' דינרי' | ||
− | |||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,998: | Line 3,082: | ||
== Calculation of Fractions == | == Calculation of Fractions == | ||
− | + | |style="text-align:right;"|<big>חֶשְׁבּוֹן הַשְׁבָרִים</big> | |
|- | |- | ||
− | |||
| | | | ||
− | + | *If you divide one into two [equal] parts, each part will be a half and the two halves are one whole. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=\frac{1}{2}+\frac{1}{2}}}</math> | |
− | |||
|style="text-align:right;"|אם תחלק האחד בב' חלקים יהיה בכל חלק מהם חצי ושני החצאי' הם אחד שלם | |style="text-align:right;"|אם תחלק האחד בב' חלקים יהיה בכל חלק מהם חצי ושני החצאי' הם אחד שלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\ | + | *If you divide one into three [equal] parts, each part is a third and three thirds are one whole. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=\frac{1}{3}+\frac{1}{3}+\frac{1}{3}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן אם החלק האחד בג' חלקי' יהיה כל חלק מהם שליש ושלש השלישיות הם אחד שלם | |style="text-align:right;"|וכן אם החלק האחד בג' חלקי' יהיה כל חלק מהם שליש ושלש השלישיות הם אחד שלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\ | + | *If you divide one into four [equal] parts, each part is a quarter and four quarters are one whole. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=\frac{1}{4}+\frac{1}{4}+\frac{1}{4}+\frac{1}{4}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן אם תחלק האחד בד' חלקי' יהיה כל אחד מהם רביע וד' הרביעיי' הם אחד שלם | |style="text-align:right;"|וכן אם תחלק האחד בד' חלקי' יהיה כל אחד מהם רביע וד' הרביעיי' הם אחד שלם | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |This way for all. |
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך הם כלם | |style="text-align:right;"|ועל זה הדרך הם כלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | === Addition of Fractions === | + | === <span style=color:green>Addition of Fractions</span> === |
| | | | ||
|- | |- | ||
− | |<math>\scriptstyle\frac{1}{a}+\frac{1}{b}=\frac{\left[\frac{1}{a}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]+\left[\frac{1}{b}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]}{a\sdot b}</math> | + | |<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{1}{a}+\frac{1}{b}=\frac{\left[\frac{1}{a}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]+\left[\frac{1}{b}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]}{a\sdot b}}}</math> |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:½+⅓|677|Prkw}}<math>\scriptstyle\frac{1}{2}+\frac{1}{3}</math> | + | *{{#annot:½+⅓|677|Prkw}}If it is said: whoever has a half and a third of one thing, how much does he have of that thing? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{2}+\frac{1}{3}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמ' מי שיש לו החצי והשליש מדבר אחד כמה חלק יש לו מן הדבר ההוא{{#annotend:Prkw}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמ' מי שיש לו החצי והשליש מדבר אחד כמה חלק יש לו מן הדבר ההוא{{#annotend:Prkw}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a half and a third are found in 2 times 3, which is 6. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3=6}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3=6}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|אמור חצי ושליש ימצא בב' פעמים ג' שהם ו‫' | + | |style="text-align:right;"|אמור חצי ושליש ‫<ref>36v</ref>ימצא בב' פעמים ג' שהם ו‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Its half is 3 and its third is 2. If you sum them, they are 5. So, the one who has a half and a third of the thing, has 5 parts of 6 of that thing. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}+\frac{1}{3}=\frac{\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)}{6}=\frac{3+2}{6}=\frac{5}{6}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}+\frac{1}{3}=\frac{\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)}{6}=\frac{3+2}{6}=\frac{5}{6}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|חציי ג' ושלישיתו ב' ואם תקבצו יהיו ה' הרי שאותו שיש לו החצי והשליש מן הדבר יש לו ה' חלקי' מו' מן הדבר ההוא | |style="text-align:right;"|חציי ג' ושלישיתו ב' ואם תקבצו יהיו ה' הרי שאותו שיש לו החצי והשליש מן הדבר יש לו ה' חלקי' מו' מן הדבר ההוא | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓+¼|677|595p}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}+\frac{1}{4}</math> | + | *{{#annot:⅓+¼|677|595p}}Whoever has a third and a quarter of the thing, how much does he have of that thing? |
− | |style="text-align:right;"|ואם מי שיש לו השליש והרביעי מן הדבר כמה חלק יש לו ממנו{{#annotend:595p}} | + | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}+\frac{1}{4}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|<big>ואם</big> מי שיש לו השליש והרביעי מן הדבר כמה חלק יש לו ממנו{{#annotend:595p}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third and a quarter are found in 3 times 4, which is 12. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4=12}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4=12}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע ימצא בג' פעמים ד' שהם י"ב | |style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע ימצא בג' פעמים ד' שהם י"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Its third is 4 and its quarter is 3. If you sum them, they are 7. So, the one who has a third and a quarter of the thing, has 7 parts of 12 of that thing. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{4}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)}{12}=\frac{4+3}{12}=\frac{7}{12}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{4}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)}{12}=\frac{4+3}{12}=\frac{7}{12}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|השליש מהם הם ד' והרביעי הוא ג' ואם תקבצם הם ז' הרי שמי שיש לו השליש והרביע מן הדבר יש לו ז' חלקי' מי"ב מן הדבר ההוא | |style="text-align:right;"|השליש מהם הם ד' והרביעי הוא ג' ואם תקבצם הם ז' הרי שמי שיש לו השליש והרביע מן הדבר יש לו ז' חלקי' מי"ב מן הדבר ההוא | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓+⅕|677|Asm1}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}+\frac{1}{5}</math> | + | *{{#annot:⅓+⅕|677|Asm1}}Whoever has a third and a fifth of the thing. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}+\frac{1}{5}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן מי שיש לו השליש והחומש מן הדבר{{#annotend:Asm1}} | |style="text-align:right;"|וכן מי שיש לו השליש והחומש מן הדבר{{#annotend:Asm1}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third and a fifth are found in 3 times 5, which is 15. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור שליש וחומש ימצא בג' פעמים ה' שהם ט"ו | |style="text-align:right;"|אמור שליש וחומש ימצא בג' פעמים ה' שהם ט"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Its third is 5 and its fifth is 3. Together they are 8. So, the one who has a third and a fifth of the thing, has 8 parts of 15 of that thing. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{5}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot15\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot15\right)}{15}=\frac{5+3}{15}=\frac{8}{15}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{5}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot15\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot15\right)}{15}=\frac{5+3}{15}=\frac{8}{15}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|השליש מהם הוא ה' והחומש ג' ושניהם יחד הם ח' אם כן מי שיש לו השליש והחומש מן הדבר יש לו ח' חלקים מט"ו מן הדבר ההוא | |style="text-align:right;"|השליש מהם הוא ה' והחומש ג' ושניהם יחד הם ח' אם כן מי שיש לו השליש והחומש מן הדבר יש לו ח' חלקים מט"ו מן הדבר ההוא | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:¼+⅕|677|nQTO}}<math>\scriptstyle\frac{1}{4}+\frac{1}{5}</math> | + | *{{#annot:¼+⅕|677|nQTO}}Whoever has a quarter and a fifth of the thing. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{4}+\frac{1}{5}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן מי שיש לו הרביע והחומש מן הדבר{{#annotend:nQTO}} | |style="text-align:right;"|וכן מי שיש לו הרביע והחומש מן הדבר{{#annotend:nQTO}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a quarter and a fifth are found in 4 times 5, which is 20. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור רביע וחומש ימצא בד' פעמי' ה' שהם כ‫' | |style="text-align:right;"|אמור רביע וחומש ימצא בד' פעמי' ה' שהם כ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Its quarter is 5 and its fifth is 4. Together they are 9. So, he has 9 parts of 20 of that thing. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}+\frac{1}{5}=\frac{\left(\frac{1}{4}\sdot20\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot20\right)}{20}=\frac{5+4}{20}=\frac{9}{20}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}+\frac{1}{5}=\frac{\left(\frac{1}{4}\sdot20\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot20\right)}{20}=\frac{5+4}{20}=\frac{9}{20}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|הרביע הוא ה' והחומש הוא ד' ושניהם יחד הם ט' אם כן יש לו ט' חלקים מכ' מן הדבר ההוא | + | |style="text-align:right;"|הרביע הוא‫<ref>הוא: MS Ithaca הם</ref> ה' והחומש הוא ד'‫<ref>והחומש הוא ד': MS Ithaca om.</ref> ושניהם יחד הם ט'‫<ref>ט': MS Ithaca ד'</ref> אם כן יש לו ט' חלקים מכ' מן הדבר ההוא |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓+⅐|677|c6OW}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}+\frac{1}{7}</math> | + | *{{#annot:⅓+⅐|677|c6OW}}Whoever has a third and a seventh of the thing. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}+\frac{1}{7}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן מי שיש לו שליש ושביע מן הדבר{{#annotend:c6OW}} | |style="text-align:right;"|וכן מי שיש לו שליש ושביע מן הדבר{{#annotend:c6OW}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third and a seventh are found in 3 times 7, which is 21. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot7=21}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot7=21}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור שליש ושביע ימצאו בג' פעמים ז' שהם כ"א | |style="text-align:right;"|אמור שליש ושביע ימצאו בג' פעמים ז' שהם כ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Its third is 7 and its seventh is 3. Together they are 10. So, he has 10 parts of 21. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{7}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot21\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot21\right)}{21}=\frac{7+3}{21}=\frac{10}{21}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{7}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot21\right)+\left(\frac{1}{7}\sdot21\right)}{21}=\frac{7+3}{21}=\frac{10}{21}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|השליש ז' והשביעי ג' ושניהם יחד הם י' א"כ יש לו י' חלקי' מכ"א | + | |style="text-align:right;"|השליש ז' והשביעי ג' ושניהם יחד הם י' א"כ יש לו י'‫<ref>י': MS Ithaca ו'</ref> חלקי' מכ"א |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓+¼+⅕+⅙|677|pvs7}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}</math> | + | *{{#annot:⅓+¼+⅕+⅙|677|pvs7}}Whoever has a third, a quarter, a fifth, and a sixth of the thing. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן מי שיש לו שליש ורביע וחומש ושתות מן הדבר{{#annotend:pvs7}} | |style="text-align:right;"|וכן מי שיש לו שליש ורביע וחומש ושתות מן הדבר{{#annotend:pvs7}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third, a quarter, a fifth and a sixth are found in 60. |
|style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע וחומש ושתות אם ימצאו בס‫' | |style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע וחומש ושתות אם ימצאו בס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Its third is 20, its quarter is 15, its fifth is 12 and its sixth is 10. If you sum them, they are 57. So, he has 57 parts of 60 of that thing. | ||
|style="text-align:right;"|השליש הוא כ' הרבי' ט"ו והחומש י"ב והשתות י' ואם תקבצם יהיו נ"ז הרי שיש לו נ"ז חלקים מס' מן הדבר ההוא | |style="text-align:right;"|השליש הוא כ' הרבי' ט"ו והחומש י"ב והשתות י' ואם תקבצם יהיו נ"ז הרי שיש לו נ"ז חלקים מס' מן הדבר ההוא | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot60\right)}{60}=\frac{20+15+12+10}{60}=\frac{57}{60}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot60\right)}{60}=\frac{20+15+12+10}{60}=\frac{57}{60}}}</math> | ||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 3,113: | Line 3,207: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
− | |<math>\scriptstyle\frac{1}{a}-\frac{1}{b}=\frac{\left[\frac{1}{a}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]-\left[\frac{1}{b}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]}{a\sdot b}</math> | + | |<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{1}{a}-\frac{1}{b}=\frac{\left[\frac{1}{a}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]-\left[\frac{1}{b}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]}{a\sdot b}}}</math> |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓-¼|678|Gem8}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}-\frac{1}{4}</math> | + | *{{#annot:⅓-¼|678|Gem8}}If a man says: by how much is the third greater than the quarter? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}-\frac{1}{4}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמנם אם יאמר אדם כמה הוא יותר השליש מן הרביע{{#annotend:Gem8}} | |style="text-align:right;"|אמנם אם יאמר אדם כמה הוא יותר השליש מן הרביע{{#annotend:Gem8}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Do this way, say: a third and a quarter are found in 3 times 4, which is 12. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4=12}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4=12}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך אמור שליש ורביע ימצאו בג' פעמי' ד' שהם י"ב | |style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך אמור שליש ורביע ימצאו בג' פעמי' ד' שהם י"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Its third is 4 and its quarter is 3. By how much is 4, which is the third, greater than 3, which is the quarter? By 1. So, the third is greater than the quarter by 1 part of 12. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}-\frac{1}{4}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)}{12}=\frac{4-3}{12}=\frac{1}{12}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}-\frac{1}{4}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot12\right)-\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)}{12}=\frac{4-3}{12}=\frac{1}{12}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|השליש הוא ד' והרביעי הוא ג' כמה יותר ד' שהוא השליש מג' שהוא הרביעי א' א"כ השליש הוא יותר מן הרביע א' חלק מי"ב | |style="text-align:right;"|השליש הוא ד' והרביעי הוא ג' כמה יותר ד' שהוא השליש מג' שהוא הרביעי א' א"כ השליש הוא יותר מן הרביע א' חלק מי"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:¼-⅕|678|wkXD}}<math>\scriptstyle\frac{1}{4}-\frac{1}{5}</math> | + | *{{#annot:¼-⅕|678|wkXD}} If a man says: by how much is the quarter greater than the fifth? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{4}-\frac{1}{5}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן אם יאמר אדם כמה הוא יותר הרביע מן החומש{{#annotend:wkXD}} | |style="text-align:right;"|וכן אם יאמר אדם כמה הוא יותר הרביע מן החומש{{#annotend:wkXD}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a quarter and a fifth are found in 4 times 5, which is 20. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot5=20}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור רביע וחומש ימצאו בד' פעמי' ה' שהוא כ‫' | |style="text-align:right;"|אמור רביע וחומש ימצאו בד' פעמי' ה' שהוא כ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Its quarter is 5 and its fifth is 4. By how much is 5 greater than 4? By 1. So, the quarter is greater than the fifth by 1 part of twenty. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}-\frac{1}{5}=\frac{\left(\frac{1}{4}\sdot20\right)-\left(\frac{1}{5}\sdot20\right)}{20}=\frac{5-4}{20}=\frac{1}{20}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}-\frac{1}{5}=\frac{\left(\frac{1}{4}\sdot20\right)-\left(\frac{1}{5}\sdot20\right)}{20}=\frac{5-4}{20}=\frac{1}{20}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הרביעי הוא ה' והחומש הוא ד' כמה הוא יותר ה' מד' א' אם כן הרביע הוא יותר מן החומש א' חלק מעשרים | |style="text-align:right;"|הרביעי הוא ה' והחומש הוא ד' כמה הוא יותר ה' מד' א' אם כן הרביע הוא יותר מן החומש א' חלק מעשרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓-⅐|678|ebvM}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}-\frac{1}{7}</math> | + | *{{#annot:⅓-⅐|678|ebvM}} If it is said: by how much is the third greater than the seventh? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}-\frac{1}{7}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן אם יאמר כמה הוא יותר השליש מן השביע{{#annotend:ebvM}} | |style="text-align:right;"|וכן אם יאמר כמה הוא יותר השליש מן השביע{{#annotend:ebvM}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third and a seventh are found in 3 times 7, which is 21. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot7=21}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot7=21}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור שליש ושביע ימצאו בג' פעמים ז' שהם כ"א | |style="text-align:right;"|אמור שליש ושביע ימצאו בג' פעמים ז' שהם כ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Its third is 7 and its seventh is 3. By how much is 7 greater than 3? By 4. So, the third is greater than the seventh by 4 parts of 21. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}-\frac{1}{7}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot21\right)-\left(\frac{1}{7}\sdot21\right)}{21}=\frac{7-3}{21}=\frac{4}{21}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}-\frac{1}{7}=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot21\right)-\left(\frac{1}{7}\sdot21\right)}{21}=\frac{7-3}{21}=\frac{4}{21}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|השליש הוא ז' השביע הוא ג' כמה הוא יותר ז' על ג' ד' וא"כ השליש יותר מן השביע ד' חלקי' מכ"א | |style="text-align:right;"|השליש הוא ז' השביע הוא ג' כמה הוא יותר ז' על ג' ד' וא"כ השליש יותר מן השביע ד' חלקי' מכ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:(⅓+¼)-(⅕+⅙)|678|e3Ts}}<math>\scriptstyle\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{4}\right)-\left(\frac{1}{5}+\frac{1}{6}\right)</math> | + | *{{#annot:(⅓+¼)-(⅕+⅙)|678|e3Ts}} If it is said: by how much are the third and the quarter greater than the fifth and the eighth? |
+ | :<math>\scriptstyle\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{4}\right)-\left(\frac{1}{5}+\frac{1}{6}\right)</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמר כמה הם יותר השליש והרביע מן החומש ושתות{{#annotend:e3Ts}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמר כמה הם יותר השליש והרביע מן החומש ושתות{{#annotend:e3Ts}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third, a quarter, a fifth and a sixth are found in 60. |
|style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע וחומש ושתות ימצאו בס‫' | |style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע וחומש ושתות ימצאו בס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|השליש הוא כ' הרביע ט"ו אם תקבצם יהיו ל"ה והחומש מס' הוא י"ב השתות י' אם תקבצם יהיו כ"ב כמה הם יותר ל"ה שהם השליש והרביע מכ"ב שהם החומש והשתות י"ג אם כן השליש והרביע הם יותר מן החומש והשתות י"ג חלקים מס‫' | + | :Its third is 20 and its quarter is 15. If you sum them, they are 35. The fifth of 60 is 12 and its sixth is 10. If you sum them, they are 22. By how much is 35, which is the third and the quarter, greater than 22, which is the fifth and the sixth? By 13. So, the third and the quarter are greater than the fifth and the sixth by 13 parts of 60. |
+ | |style="text-align:right;"|השליש הוא כ' הרביע ט"ו אם תקבצם יהיו ל"ה והחומש מס' הוא ל"ב י"ב השתות י' אם תקבצם יהיו כ"ב כמה הם יותר ל"ה שהם השליש והרביע מכ"ב שהם החומש והשתות י"ג אם כן השליש והרביע הם יותר מן החומש והשתות י"ג חלקים מס‫' | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{4}\right)-\left(\frac{1}{5}+\frac{1}{6}\right)&\scriptstyle=\frac{\left[\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)\right]-\left[\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot60\right)\right]}{60}\\&\scriptstyle=\frac{\left(20+15\right)-\left(12+10\right)}{60}=\frac{35-22}{60}=\frac{13}{60}\\\end{align}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{align}\scriptstyle\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{4}\right)-\left(\frac{1}{5}+\frac{1}{6}\right)&\scriptstyle=\frac{\left[\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)\right]-\left[\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot60\right)\right]}{60}\\&\scriptstyle=\frac{\left(20+15\right)-\left(12+10\right)}{60}=\frac{35-22}{60}=\frac{13}{60}\\\end{align}}}</math> | ||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 3,177: | Line 3,277: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
− | |<math>\scriptstyle\frac{1}{a}\sdot\frac{1}{b}=\frac{\frac{1}{a}\sdot\left[\frac{1}{b}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]}{a\sdot b}</math> | + | |<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{1}{a}\sdot\frac{1}{b}=\frac{\frac{1}{a}\sdot\left[\frac{1}{b}\sdot\left(a\sdot b\right)\right]}{a\sdot b}}}</math> |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓·¼|668|KdCj}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}</math> | + | *{{#annot:⅓·¼|668|KdCj}}If it is said: whoever has a third of a quarter of the thing, how much does he have of [that thing]? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמנם אם יאמר מי שיש לו השליש מן הרביע מן הדבר כמה חלק יש לו ממנו{{#annotend:KdCj}} | |style="text-align:right;"|אמנם אם יאמר מי שיש לו השליש מן הרביע מן הדבר כמה חלק יש לו ממנו{{#annotend:KdCj}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third and a quarter are found in 12. |
|style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע ימצא בי"ב | |style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע ימצא בי"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Whoever has a quarter of 12, has 3 parts of 12. Whoever has a third of these three that are a quarter, has 1 part of 12. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}=\frac{\frac{1}{3}\sdot\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)}{12}=\frac{\frac{1}{3}\sdot3}{12}=\frac{1}{12}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}=\frac{\frac{1}{3}\sdot\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)}{12}=\frac{\frac{1}{3}\sdot3}{12}=\frac{1}{12}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ומי שיש לו הרביע מי"ב יש לו ג' חלקים מי"ב ומי שיש לו השליש מאלו הג' שהם הרביע יהיה לו א' חלק מי"ב | |style="text-align:right;"|ומי שיש לו הרביע מי"ב יש לו ג' חלקים מי"ב ומי שיש לו השליש מאלו הג' שהם הרביע יהיה לו א' חלק מי"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓·⅕|668|dqBo}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}</math> | + | *{{#annot:⅓·⅕|668|dqBo}}If it is said: whoever has a third of a fifth [of the thing], how much does he have of [that thing]? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמר מי שיש לו השליש מן החומש כמה חלק יש לו{{#annotend:dqBo}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמר מי שיש לו השליש מן החומש כמה חלק יש לו{{#annotend:dqBo}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third and a fifth are found in 3 times 5, which is 15. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot5=15}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור שליש וחומש ימצא בג' פעמים ה' שהם ט"ו | |style="text-align:right;"|אמור שליש וחומש ימצא בג' פעמים ה' שהם ט"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The fifth of 15 is 3. Whoever has a third of the 3, which is the fifth, has 1 part of 15. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}=\frac{\frac{1}{3}\sdot\left(\frac{1}{5}\sdot15\right)}{15}=\frac{\frac{1}{3}\sdot3}{15}=\frac{1}{15}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{5}=\frac{\frac{1}{3}\sdot\left(\frac{1}{5}\sdot15\right)}{15}=\frac{\frac{1}{3}\sdot3}{15}=\frac{1}{15}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|החומש מט"ו הם ג' ומי שיש לו השליש מג' שהוא החומש יש לו א' חלק מט"ו | |style="text-align:right;"|החומש מט"ו הם ג' ומי שיש לו השליש מג' שהוא החומש יש לו א' חלק מט"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅕·⅑|668|3ST2}}<math>\scriptstyle\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{9}</math> | + | *{{#annot:⅕·⅑|668|3ST2}}Whoever has a fifth of a ninth. |
− | |style="text-align:right;"|וכן מי שיש לו החומש מן התשיעית{{#annotend:3ST2}} | + | :<math>\scriptstyle\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{9}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|‫<ref>37r</ref>וכן מי שיש לו החומש מן התשיעית{{#annotend:3ST2}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a fifth and a ninth are found in 5 times 9, which is 45. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot9=45}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot9=45}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור חומש ותשיע ימצא בה' פעמים ט' שהם מ"ה | |style="text-align:right;"|אמור חומש ותשיע ימצא בה' פעמים ט' שהם מ"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The ninth of 45 is 5 and the fifth of 5 is 1. So, whoever has a fifth of a ninth, has 1 part of 45 of that thing. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{9}=\frac{\frac{1}{5}\sdot\left(\frac{1}{9}\sdot45\right)}{45}=\frac{\frac{1}{5}\sdot5}{45}=\frac{1}{45}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{9}=\frac{\frac{1}{5}\sdot\left(\frac{1}{9}\sdot45\right)}{45}=\frac{\frac{1}{5}\sdot5}{45}=\frac{1}{45}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והתשיעי ממ"ה הוא ה' והחומש מה' הוא א' א"כ מי שיש לו החומש מן התשיעית יש לו א' חלק ממ"ה מן הדבר ההוא | |style="text-align:right;"|והתשיעי ממ"ה הוא ה' והחומש מה' הוא א' א"כ מי שיש לו החומש מן התשיעית יש לו א' חלק ממ"ה מן הדבר ההוא | ||
Line 3,225: | Line 3,331: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *How many tenths there are in three eighths | + | *If a man says: How many tenths there are in three eighths? |
|style="text-align:right;"|אם יאמר אדם ג' שמיניות כמה עשיריות הם | |style="text-align:right;"|אם יאמר אדם ג' שמיניות כמה עשיריות הם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :Do this way: |
+ | |style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: an eighth and a tenth are found in 8 times 10, which is 80. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot10=80}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot10=80}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמור שמינית ועשירי' ימצאו בח' פעמי' י' שהם פ‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :3-eighths are 30. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\sdot80=30}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\sdot80=30}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וג' שמיניות הם ל‫' | |style="text-align:right;"|וג' שמיניות הם ל‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Because 10 is one-eighth of 80. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot80=10}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{8}\sdot80=10}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כי י' הוא שמינית פ‫' | + | |style="text-align:right;"|כי י' הוא שמינית פ'‫<ref>וג'...שמינית פ': MS Ithaca om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :And 8 is one-tenth of 80. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot80=8}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot80=8}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וח' הוא עשירית פ‫' | |style="text-align:right;"|וח' הוא עשירית פ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :If you wish to know how many tenths are the 3-eighth of 80, divide 30, which is 3-eighths, by 8, which is one-tenth of 80; it is 3-tenths and 6 parts of 80. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}=\frac{\frac{3}{8}\sdot80}{80}=\frac{30}{80}=\frac{\frac{30}{8}}{10}=\frac{3}{10}+\frac{6}{80}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}=\frac{\frac{3}{8}\sdot80}{80}=\frac{30}{80}=\frac{\frac{30}{8}}{10}=\frac{3}{10}+\frac{6}{80}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לידע כמה עשיריות הם הג' שמיניות מפ' חלק הל' שהוא הג' שמיניות חלקם בח' שהוא עשירית פ' הם ג' עשריות וו' ואותם הו' הם ו' חלקים מפ‫' | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לידע כמה עשיריות הם הג' שמיניות מפ' חלק הל' שהוא הג' שמיניות חלקם‫<ref>שהוא הג' שמיניות חלקם: MS Ithaca om.</ref> בח' שהוא עשירית פ' הם ג' עשריות וו' ואותם הו' הם ו' חלקים מפ'‫<ref>שהוא עשירית פ'...חלקים מפ': MS Ithaca יהיה ג‫'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 3,256: | Line 3,370: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅜+⁷/₁₀|677|tIym}}<math>\scriptstyle\frac{3}{8}+\frac{7}{10}</math> | + | *{{#annot:⅜+⁷/₁₀|677|tIym}}If one says: add 3-eighths to 7-tenths, how much are they? |
− | |style="text-align:right;"|ואם יאמר הוסף ג' שמיניות על ז' עשיריות כמה יהיו{{#annotend:tIym}} | + | :<math>\scriptstyle\frac{3}{8}+\frac{7}{10}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|ואם יאמר הוסף ג' שמיניות על ז' עשיריות כמה יהיו{{#annotend:tIym}}‫<ref>ואם יאמר... כמה יהיו: MS Ithaca om.</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: an eighth and a tenth are found in 8 times 10, which is 80. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot10=80}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot10=80}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמור שמינית ועשירי' ימצאו בח' פעמים י' שהם פ‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Add [its] 3-eighths, which is 30, to its 7-tenths, which is 56; the total is 86 parts of 80, which is 1 integer and 6 parts of 80. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}+\frac{7}{10}=\frac{\left(\frac{3}{8}\sdot80\right)+\left(\frac{7}{10}\sdot80\right)}{80}=\frac{30+56}{80}=\frac{86}{80}=1+\frac{6}{80}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}+\frac{7}{10}=\frac{\left(\frac{3}{8}\sdot80\right)+\left(\frac{7}{10}\sdot80\right)}{80}=\frac{30+56}{80}=\frac{86}{80}=1+\frac{6}{80}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ותוסיף ג' שמיניות והם ל' על ז' | + | |style="text-align:right;"|ותוסיף ג' שמיניות והם ל' על ז' עשרותיו והם נ"ו יהיו הכל פ"ו חלקים מפ' שהם א' שלם וו' חלקים מפ‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅔-³/₇|678|mJ1K}}<math>\scriptstyle\frac{2}{3}-\frac{3}{7}</math> | + | *{{#annot:⅔-³/₇|678|mJ1K}}If one says: subtract 3-sevenths from 2-thirds. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{2}{3}-\frac{3}{7}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמר השלך ג' שביעיות מב' שלישיות{{#annotend:mJ1K}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמר השלך ג' שביעיות מב' שלישיות{{#annotend:mJ1K}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third and a seventh are found in 3 times 7, which is 21. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot7=21}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot7=21}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמו' שלישית ושביעית ימצאו בג' פעמ' ז' שהם כ"א | |style="text-align:right;"|אמו' שלישית ושביעית ימצאו בג' פעמ' ז' שהם כ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Take its 2-thirds, which is 14, and subtract from it its 3-sevenths, which is 9; 5 parts of 21 remain. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}-\frac{3}{7}=\frac{\left(\frac{2}{3}\sdot21\right)-\left(\frac{3}{7}\sdot21\right)}{21}=\frac{14-9}{21}=\frac{5}{21}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}-\frac{3}{7}=\frac{\left(\frac{2}{3}\sdot21\right)-\left(\frac{3}{7}\sdot21\right)}{21}=\frac{14-9}{21}=\frac{5}{21}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וקח ב' שלישיותיו והם י"ד ותשלך מהם ג' שביעיותיו והם ט' וישארו ה' חלקים מכ"א | + | |style="text-align:right;"|וקח ב' שלישיותיו והם י"ד ותשלך מהם ג' שביעיותיו והם ט' וישארו ה' חלקים מכ"א‫<ref>ואם יאמר השלך... חלקים מכ"א: MS Ithaca om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅖-⅜|678|fRT6}}<math>\scriptstyle\frac{2}{5}-\frac{3}{8}</math> | + | *{{#annot:⅖-⅜|678|fRT6}}If one says: how much greater are 3-eighths than 2-fifths? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{2}{5}-\frac{3}{8}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמר כמה הם יותר ג' שמניות מב' חמשיות{{#annotend:fRT6}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמר כמה הם יותר ג' שמניות מב' חמשיות{{#annotend:fRT6}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a fifth and an eighth are found in 5 times 8, which is 40. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot8=40}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot8=40}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמו' חמישיות ושמינית ימצא בה' פעמ' ח' שהם מ‫' | |style="text-align:right;"|אמו' חמישיות ושמינית ימצא בה' פעמ' ח' שהם מ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :2-fifths are 16; 3-eighths are 15. We find that 2-fifths are greater that 3-eighths by one part of 40. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}-\frac{3}{8}=\frac{\left(\frac{2}{5}\sdot40\right)-\left(\frac{3}{8}\sdot40\right)}{40}=\frac{16-15}{40}=\frac{1}{40}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}-\frac{3}{8}=\frac{\left(\frac{2}{5}\sdot40\right)-\left(\frac{3}{8}\sdot40\right)}{40}=\frac{16-15}{40}=\frac{1}{40}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ב' חמישיות הם י"ו וג' שמיניות הם ט"ו נמצא שהב' חמישיות הם יותר מג' שמיניות חלק אחת ממ‫' | + | |style="text-align:right;"|ב' חמישיות הם י"ו וג' שמיניות הם ט"ו נמצא שהב' חמישיות הם יותר מג' שמיניות חלק אחת ממ'‫<ref>ואם יאמר כמה הם יותר...חלק אחת ממ': MS Ithaca om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅜·⅖|668|8Loc}}<math>\scriptstyle\frac{3}{8}\sdot\frac{2}{5}</math> | + | *{{#annot:⅜·⅖|668|8Loc}}If one says: how much are 3-eighths of 2-fifths? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{3}{8}\sdot\frac{2}{5}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמ' כמה הם ג' שמיניות מב' חמישיות{{#annotend:8Loc}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמ' כמה הם ג' שמיניות מב' חמישיות{{#annotend:8Loc}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: an eighth and a fifth are found in 5 times 8, which is 40. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot8=40}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot8=40}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור שמינית וחמישית ימצאו בה' פע' ח' שהם מ‫' | |style="text-align:right;"|אמור שמינית וחמישית ימצאו בה' פע' ח' שהם מ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :2-fifths of 40 are 16; 3-eighths of 16 are 6; so they are 6 parts of 40. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\sdot\frac{2}{5}=\frac{\frac{3}{8}\sdot\left(\frac{2}{5}\sdot40\right)}{40}=\frac{\frac{3}{8}\sdot16}{40}=\frac{6}{40}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\sdot\frac{2}{5}=\frac{\frac{3}{8}\sdot\left(\frac{2}{5}\sdot40\right)}{40}=\frac{\frac{3}{8}\sdot16}{40}=\frac{6}{40}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וב' חמישיות מ' הם י"ו וג' שמיניות י"ו הם ו' א"כ הם ו' חלקי' ממ‫' | |style="text-align:right;"|וב' חמישיות מ' הם י"ו וג' שמיניות י"ו הם ו' א"כ הם ו' חלקי' ממ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅜÷⅖|552|gX0D}}<math>\scriptstyle\frac{3}{8}\div\frac{2}{5}</math> | + | *{{#annot:⅜÷⅖|552|gX0D}}If one says: divide 3-eighths by 2-fifths |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{3}{8}\div\frac{2}{5}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמ' חלק ג' שמיניות על ב' חמשיות{{#annotend:gX0D}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמ' חלק ג' שמיניות על ב' חמשיות{{#annotend:gX0D}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: an eighth and a fifth are found in 5 times 8, which is 40. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot8=40}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot8=40}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמו' שמינית וחומש ימצאו בה' פעמ' ח' שהם מ‫' | |style="text-align:right;"|אמו' שמינית וחומש ימצאו בה' פעמ' ח' שהם מ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :3-eighths of 40 are 15; its 2-fifths are 16; divide 15 by 16. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\div\frac{2}{5}=\frac{\frac{3}{8}\sdot40}{\frac{2}{5}\sdot40}=\frac{15}{16}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{8}\div\frac{2}{5}=\frac{\frac{3}{8}\sdot40}{\frac{2}{5}\sdot40}=\frac{15}{16}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וג' שמניות מ' הם ט"ו וב' חמשיותיו הם י"ו חלק ט"ו על י"ו | |style="text-align:right;"|וג' שמניות מ' הם ט"ו וב' חמשיותיו הם י"ו חלק ט"ו על י"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅔×⅖|17|BRVP}}<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{2}{5}</math> | + | *{{#annot:⅔×⅖|17|BRVP}}If one says: multiply 2-thirds by 2-fifths. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{2}{5}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמר חשוב ב' שלישים עם ב' חמישיות{{#annotend:BRVP}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמר חשוב ב' שלישים עם ב' חמישיות{{#annotend:BRVP}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Multiply three by 5, which are the names of the parts; they are 15. |
− | |style="text-align:right;"|תחשוב שלשה על ה' שהם שמות החלקים יהיו ט"ו | + | |style="text-align:right;"|תחשוב שלשה על ה' שהם שמות החלקים יהיו ט"ו |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Say: 2 times 2, because they are the [numbers] of the parts; they are 4. | |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמור ב' פעמ' ב' כי ב' הם שמות החלקים ויהיו ד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :So, 2-thirds by 2-fifths are 4 parts of 15. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{2}{5}=\frac{2\sdot2}{3\sdot5}=\frac{4}{15}}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרי שב' שלישיות על ב' חמישיות הם ד' חלקים מט"ו מן האחד | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | *{{#annot:²/₁₁ײ/₁₃|17|md7k}}If one says: multiply 2 parts of 11 by 2 parts of 13. | ||
+ | :<math>\scriptstyle\frac{2}{11}\times\frac{2}{13}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואם יאמר חשוב ב' חלקים מי"א באחד על ב' חלקים מי"ג מן האחד{{#annotend:md7k}} | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Multiply the names of the parts, which are 11 by 13; the result is 143. | ||
+ | |style="text-align:right;"|תחשוב שמות החלקים והם י"א על י"ג שעולים קמ"ג | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Multiply the numbers of the parts, which are 2; say: 2 times 2 is 4. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותרבה מספר החלקים שהם ב' ואמור ב' פעמים ב' ד‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :So, the result is 4 parts of 143. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{11}\times\frac{2}{13}=\frac{2\sdot2}{11\sdot13}=\frac{4}{143}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{11}\times\frac{2}{13}=\frac{2\sdot2}{11\sdot13}=\frac{4}{143}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הרי שעולים ד' חלקים מקמ"ג בא‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅖×⅒×⅔|17|q3mD}}<math>\scriptstyle\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{3}</math> | + | *{{#annot:⅖×⅒×⅔|17|q3mD}}If one says: how much are 2 parts of 5 by one-tenth by 2-thirds? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{3}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמ' ב' חלקים מה' בעשירית האחד בב' שלישי האחר כמה הם{{#annotend:q3mD}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמ' ב' חלקים מה' בעשירית האחד בב' שלישי האחר כמה הם{{#annotend:q3mD}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Know that the name of one [fraction] is fifty, which is five by ten. Multiply this 50 by 3, which is the name of the other fraction; the total is 150. | ||
+ | |style="text-align:right;"|דע כי שם האחד הם חמשים בעניין חמשה בעשרה ותמנה אלו הנ' בג' שהוא שם החלק השני ויהיה הכל ק"נ | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Say: 2 times 2 is 4, because 2 is the number of the fractions. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואמור ב' פעמ' ב' ד' כי ב' הוא מספר החלקי‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :So, this product is 4 parts of 150. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{3}=\frac{2\sdot2}{\left(5\sdot10\right)\sdot3}=\frac{4}{50\sdot3}=\frac{4}{150}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{3}=\frac{2\sdot2}{\left(5\sdot10\right)\sdot3}=\frac{4}{50\sdot3}=\frac{4}{150}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הרי שהחשבו' הזה הוא ד' חלקי' מק"נ מהאחר |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅖×⅒ײ/₈×⅓|17|aUsg}}<math>\scriptstyle\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{8}\times\frac{1}{3}</math> | + | *{{#annot:⅖×⅒ײ/₈×⅓|17|aUsg}}If one says: 2 parts of five by one-tenth by two parts of eight by one-third. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{8}\times\frac{1}{3}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמ' ב' חלקים מחמשה בעשירית האחד בשני חלקים משמנה בשלישית האחד{{#annotend:aUsg}} | |style="text-align:right;"|ואם יאמ' ב' חלקים מחמשה בעשירית האחד בשני חלקים משמנה בשלישית האחד{{#annotend:aUsg}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :You need to know the names of the fractions: | ||
+ | |style="text-align:right;"|אתה צריך לדעת את שמות החלקים | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Multiply 5 by 10; it is 50 and this is the name of one fraction. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותחשוב ה' בי' והם נ' והוא שם החלק האחד | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Multiply 8 by 3; it is 24 and this is the name of the other fraction. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותחשוב עוד ח' בג' ויהיו כ"ד והוא שם החלק השני | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Then, multiply 50 by 24; it is one thousand and two hundred. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וחשוב אחר כן נ' על כ"ד ויהיה אלף ומאתים | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Say: 2 times 2; i.e. 4. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואמו' אחר כן ב' פעמ' ב' ר"ל ד‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :So, they are 4 parts of one thousand and two hundred. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{8}\times\frac{1}{3}=\frac{2\sdot2}{\left(5\sdot10\right)\sdot\left(8\sdot3\right)}=\frac{4}{50\sdot24}=\frac{4}{1200}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{5}\times\frac{1}{10}\times\frac{2}{8}\times\frac{1}{3}=\frac{2\sdot2}{\left(5\sdot10\right)\sdot\left(8\sdot3\right)}=\frac{4}{50\sdot24}=\frac{4}{1200}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הרי שהם ד' חלקים מאלף ומאתים מן האחר‫<ref>ואם יאמר חלק ג'... ומאתים מן האחר: MS Ithaca om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 3,359: | Line 3,535: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓×1|17|dp1H}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\times1=\frac{1}{3}</math> | + | *{{#annot:⅓×1|17|dp1H}}When we multiply the third by one, it is a third. |
− | |style="text-align:right;"|כשנרבה השליש באחד הוא שליש{{#annotend:dp1H}} | + | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\times1=\frac{1}{3}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|<big>כשנרבה השליש באחד</big> הוא שליש{{#annotend:dp1H}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓×2|17|CmHn}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\times2=\frac{2}{3}</math> | + | *{{#annot:⅓×2|17|CmHn}}When we multiply the third by two it is 2-thirds. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\times2=\frac{2}{3}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכשנרבה השליש בשנים הוא ב' שלישי האחד{{#annotend:CmHn}} | |style="text-align:right;"|וכשנרבה השליש בשנים הוא ב' שלישי האחד{{#annotend:CmHn}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓×⅓|17|p54W}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\times\frac{1}{3}=\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{3}</math> | + | *{{#annot:⅓×⅓|17|p54W}}When we multiply a third by a third, it is a third of a third. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\times\frac{1}{3}=\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{3}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכשנרבה שליש בשליש הוא שליש בשליש{{#annotend:p54W}} | |style="text-align:right;"|וכשנרבה שליש בשליש הוא שליש בשליש{{#annotend:p54W}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:¼×¼|17|q5Pm}}<math>\scriptstyle\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}=\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}</math> | + | *{{#annot:¼×¼|17|q5Pm}}The quarter by a quarter is a quarter of a quarter. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}=\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והרביע ברביע הוא רביע הרביע{{#annotend:q5Pm}} | |style="text-align:right;"|והרביע ברביע הוא רביע הרביע{{#annotend:q5Pm}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅕×⅕|17|GtWm}}<math>\scriptstyle\frac{1}{5}\times\frac{1}{5}=\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}</math> | + | *{{#annot:⅕×⅕|17|GtWm}}The fifth by a fifth is a fifth of a fifth. |
− | |style="text-align:right;"|וחומש בחומש הוא חומ' החומש | + | :<math>\scriptstyle\frac{1}{5}\times\frac{1}{5}=\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{5}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|וחומש בחומש הוא חומ' החומש{{#annotend:GtWm}} | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :And so on. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכן כלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅔×⅔|17|Nlzy}}<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{2}{3}</math> | + | *{{#annot:⅔×⅔|17|Nlzy}}If we multiply 2-thirds by 2-thirds. |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{2}{3}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם נרבה ב' שלישי בב' שלישי{{#annotend:Nlzy}} | |style="text-align:right;"|ואם נרבה ב' שלישי בב' שלישי{{#annotend:Nlzy}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Say: 3 times 3 is 9. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אמור ג' פעמים [.] ג' ט‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Then, say: 2 times 2 is 4. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואחר כך אמור ב' פעמים ב' פעמים הרי ד‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :So, if we multiply 2-thirds by 2-thirds, they are 4 parts of 9. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{2}{3}=\frac{2\sdot2}{3\sdot3}=\frac{4}{9}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{2}{3}=\frac{2\sdot2}{3\sdot3}=\frac{4}{9}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הרי שאם נרבה ב' שלישי על ב' שלישי הם ד' חלקי' מט' באחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 3,393: | Line 3,588: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:⅓÷¼=⅕÷X|567|D0xp}}<math>\scriptstyle\frac{1}{3}:\frac{1}{4}=\frac{1}{5}:X</math> | + | *{{#annot:⅓÷¼=⅕÷X|567|D0xp}}When a man says: if a third is worth a quarter, how much is a fifth worth according to this calculation? |
+ | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}:\frac{1}{4}=\frac{1}{5}:X</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם יאמר אדם אם שליש שוה רביע החומש כפי זה החשבון כמה שוה{{#annotend:D0xp}} | |style="text-align:right;"|אם יאמר אדם אם שליש שוה רביע החומש כפי זה החשבון כמה שוה{{#annotend:D0xp}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Common denominator:'''</span> Say: a third, a quarter and a fifth are found in 60. |
|style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס‫' | |style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The third of 60 is 20. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot60=20}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot60=20}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|השליש מס' הוא כ‫' | |style="text-align:right;"|השליש מס' הוא כ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The quarter is 15. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot60=15}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\sdot60=15}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|א"כ הרביע הוא ט"ו | |style="text-align:right;"|א"כ הרביע הוא ט"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The fifth is 12. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot60=12}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{5}\sdot60=12}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והחומש הוא י"ב | |style="text-align:right;"|והחומש הוא י"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: if 20, which is one-third of 60, is worth 15, which is the quarter, how much is the fifth, which is 12, worth? |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:15=12:\left(X\sdot60\right)}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{20:15=12:\left(X\sdot60\right)}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואמור אם כ' שהוא שליש מס' שוה ט"ו שהוא הרביע החומש שהוא י"ב כמה שוה | |style="text-align:right;"|ואמור אם כ' שהוא שליש מס' שוה ט"ו שהוא הרביע החומש שהוא י"ב כמה שוה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Say: 12 times 15 is 180 parts. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אמור י"ב פעמי' ט"ו הם ק"פ חלקים | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 20; the result is 9 and they are 9 parts of 60. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{\frac{12\sdot15}{20}}{60}=\frac{\frac{180}{20}}{60}=\frac{9}{60}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{\frac{12\sdot15}{20}}{60}=\frac{\frac{180}{20}}{60}=\frac{9}{60}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלקם בכ' יבאו ט' והם ט' חלקים מס' באחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:3⅓÷4¼=5⅕÷X|567|JsBk}}<math>\scriptstyle\left(3+\frac{1}{3}\right):\left(4+\frac{1}{4}\right)=\left(5+\frac{1}{5}\right):X</math> | + | *{{#annot:3⅓÷4¼=5⅕÷X|567|JsBk}}If one says: if 3 and a third equals 4 and a quarter, how much is 5 and a fifth equal to? |
− | |style="text-align:right;"|אם יאמר אדם אם ג' ושליש שוים ד' ורביע ה' [ו]חומש כמה שוים{{#annotend:JsBk}} | + | :<math>\scriptstyle\left(3+\frac{1}{3}\right):\left(4+\frac{1}{4}\right)=\left(5+\frac{1}{5}\right):X</math> |
+ | |style="text-align:right;"|<big>אם יאמר אדם</big> אם ג' ושליש שוים ד' ורביע ה' [ו]חומש כמה שוים{{#annotend:JsBk}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Say: 5 and a fifth times 4 and a quarter, then divide it by 3 and a third. This is the procedure: | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{\left(5+\frac{1}{5}\right)\sdot\left(4+\frac{1}{4}\right)}{3+\frac{1}{3}}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{\left(5+\frac{1}{5}\right)\sdot\left(4+\frac{1}{4}\right)}{3+\frac{1}{3}}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור ה' וחומש פעמים ד' ורביע וחלקם בג' ושליש וזה סדר עשייתו | |style="text-align:right;"|אמור ה' וחומש פעמים ד' ורביע וחלקם בג' ושליש וזה סדר עשייתו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Take 5 and a fifth and say: 5 times 5 is 25; plus one fifth, it is 26. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{5+\frac{1}{5}=\frac{\left(5\sdot5\right)+1}{5}=\frac{25+1}{5}=\frac{26}{5}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{5+\frac{1}{5}=\frac{\left(5\sdot5\right)+1}{5}=\frac{25+1}{5}=\frac{26}{5}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|תפוש ה' וחומש ואמור ה' פעמים ה' הם כ"ה וא' חומש הרי כ"ו | + | |style="text-align:right;"|תפוש ה' וחומש ואמור ה' פעמים ה' הם‫<ref>ה' הם: MS Ithaca om.</ref> כ"ה וא' חומש הרי כ"ו |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Then, take 4 and a quarter and say: 4 times 4 is 16; plus one quarter, it is 17. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{1}{4}=\frac{\left(4\sdot4\right)+1}{4}=\frac{16+1}{4}=\frac{17}{4}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{1}{4}=\frac{\left(4\sdot4\right)+1}{4}=\frac{16+1}{4}=\frac{17}{4}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אחר זה תפוש ד' ורביע ואמור ד' פעמים ד' י"ו וא' רביע הרי י"ז | |style="text-align:right;"|אחר זה תפוש ד' ורביע ואמור ד' פעמים ד' י"ו וא' רביע הרי י"ז | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Multiply 17 by 26; the result is 442. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותרבה י"ז עם כ"ו ויעלו תמ"ב | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :We divide it by 4 times 5, which is 20; the result is 22 and a tenth. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{1}{5}\right)\sdot\left(4+\frac{1}{4}\right)=\frac{26}{5}\sdot\frac{17}{4}=\frac{26\sdot17}{5\sdot4}=\frac{442}{20}=22+\frac{1}{10}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{1}{5}\right)\sdot\left(4+\frac{1}{4}\right)=\frac{26}{5}\sdot\frac{17}{4}=\frac{26\sdot17}{5\sdot4}=\frac{442}{20}=22+\frac{1}{10}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ונחלק אותם בד' פעמים ה' שהם כ' יבואו כ"ב וא' עשירי‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Since we need to divide it by 3 and a third, convert 22 and a tenth into thirds. Say: 3 times 22 is 66; 3 times a tenth is 3-tenths. So, it is 66 and 3-tenths. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{1}{5}\right)\sdot\left(4+\frac{1}{4}\right)=22+\frac{1}{10}=\frac{3\sdot\left(22+\frac{1}{10}\right)}{3}=\frac{66+\frac{3}{10}}{3}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5+\frac{1}{5}\right)\sdot\left(4+\frac{1}{4}\right)=22+\frac{1}{10}=\frac{3\sdot\left(22+\frac{1}{10}\right)}{3}=\frac{66+\frac{3}{10}}{3}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ובעבור שנצטרך לחלקם לג' ושליש עשה מכ"ב וא' | + | |style="text-align:right;"|ובעבור שנצטרך לחלקם לג' ושליש עשה מכ"ב וא' עשירית כולם שלישיות ואמור ג"פ כ"ב ס"ו וג' פעמי' א' עשירית הרי ג' עשיריות הרי ס"ו וג' עשיריות |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :We need to divide this by 3 and a third. The procedure is that you convert 3 and a third into thirds and say: 3 times 3 is 9; plus 1, it is 10. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{3+\frac{1}{3}=\frac{\left(3\sdot3\right)+1}{3}=\frac{9+1}{3}=\frac{10}{3}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3+\frac{1}{3}=\frac{\left(3\sdot3\right)+1}{3}=\frac{9+1}{3}=\frac{10}{3}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וצריך שנחלק אותם בג' ושליש וסדר חילופו שתעשה מג' ושליש כלם שלישיות ואמור ג'פ'ג' ט' וא' הרי י‫' | |style="text-align:right;"|וצריך שנחלק אותם בג' ושליש וסדר חילופו שתעשה מג' ושליש כלם שלישיות ואמור ג'פ'ג' ט' וא' הרי י‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם נחלק ס"ו בי' חלקים יבואו ו' וו' עשיריות | + | :If we divide 66 into 10 parts, the result is 6 and 6-tenths. |
− | נחלק אח"כ ג' עשיריות בי' חלקי' ישאר ג' חלקי' ממאה< | + | |style="text-align:right;"|ואם נחלק ס"ו בי' חלקים יבואו ו' וו' עשיריות |
− | הרי שעולה החשבון ו' וו' עשיריות וג' חלקי' ממאה< | + | |- |
− | וכדי שנוכל לקבץ הכל יחד ו' עשיריות חלקים ממאה ויהיו ס' חלקים מק' וג' חלקים מק' שהיו בידינו הרי ס"ג | + | | |
− | תמצא מדברינו שאם ג' ושליש שוי' ד' ורביע ה' וחומש שוי' ו' וס"ג חלקים ממאה | + | :Next, we divide 3-tenths into 10 parts; 3 parts of a hundred remain. |
+ | |style="text-align:right;"|נחלק אח"כ ג' עשיריות בי' חלקי' ישאר ג' חלקי' ממאה‫<ref>ממאה: MS Ithaca ומאה</ref> | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :So, the result is 6, 6-tenths and 3 parts of a hundred. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרי שעולה החשבון ו' וו' עשיריות וג' חלקי' ממאה‫<ref>ממאה: MS Ithaca ומאה</ref> | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :In order that we can sum it all up, [we convert] 6-tenths [into] parts of a hundred; this is 60 parts of 100; plus the 3 parts of 100 that we had, this is 63. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכדי שנוכל לקבץ הכל יחד ו' עשיריות חלקים ממאה ויהיו ס' חלקים מק' וג' חלקים מק' שהיו בידינו הרי ס"ג | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :You find from our words that if 3 and a third equals 4 and a quarter, then 5 and a fifth equals 6 and 63 parts of a hundred. | ||
+ | |style="text-align:right;"|תמצא מדברינו שאם ג' ושליש שוי' ד' ורביע ה' וחומש שוי' ו' וס"ג חלקים ממאה | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 3,566: | Line 3,793: | ||
:Divide them by 3; the result is 1333 [liṭra], 6 dinar and 8 pešuṭim and so are a thousand liṭra of Pisa worth in Cortona. | :Divide them by 3; the result is 1333 [liṭra], 6 dinar and 8 pešuṭim and so are a thousand liṭra of Pisa worth in Cortona. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{1000\sdot4}{3}=\frac{4000}{3}=1333+\frac{6}{20}+\frac{\frac{8}{12}}{20}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{1000\sdot4}{3}=\frac{4000}{3}=1333+\frac{6}{20}+\frac{\frac{8}{12}}{20}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|חלקם בג' יבואו אלף ושל"ג וו' די' וח' פשוטי' וכן שוים אלף ליט' פיסאני לקוטרניסי | + | |style="text-align:right;"|חלקם בג' יבואו אלף ושל"ג וו' די' וח' פשוטי' וכן שוים אלף ליט' פיסאני לקוטרניסי‫<ref>אם יאמר אדם ז' פיסאני... אלף ליט' פיסאני לקוטרניסי: MS Ithaca om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
*{{#annot:two currencies|632|QWOi}}If a man says: if 7 silver ounces and a third are worth 73 liṭra and a quarter, how much are 19 silver ounces worth? | *{{#annot:two currencies|632|QWOi}}If a man says: if 7 silver ounces and a third are worth 73 liṭra and a quarter, how much are 19 silver ounces worth? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{7+\frac{1}{3}}{73+\frac{1}{4}}=\frac{19}{X}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{7+\frac{1}{3}}{73+\frac{1}{4}}=\frac{19}{X}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם יאמר אדם אם ז' אונקיו' ושליש מכסף שוי' ע"ג ליטרי' ורביע<br> | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>37v</ref><big>ואם יאמר</big> אדם אם ז' אונקיו' ושליש מכסף שוי' ע"ג ליטרי' ורביע<br> |
י"ט אונקיו' מכסף כמה ישוו לפי חשבון זה{{#annotend:QWOi}} | י"ט אונקיו' מכסף כמה ישוו לפי חשבון זה{{#annotend:QWOi}} | ||
|- | |- | ||
Line 4,520: | Line 4,747: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :Take | + | :Take the total sum of the ounces of gold; take also the sum of the carat; divide the [sum of] the carat by the sum of the ounces. |
|style="text-align:right;"|ואתה קח סכום כל הא' ‫<ref>40r</ref>על האוקיו' של זהב וקח סכום הקראטי ג"כ וחלק הקראטי לסכום האוקיו‫' | |style="text-align:right;"|ואתה קח סכום כל הא' ‫<ref>40r</ref>על האוקיו' של זהב וקח סכום הקראטי ג"כ וחלק הקראטי לסכום האוקיו‫' | ||
|- | |- | ||
Line 4,535: | Line 4,762: | ||
| | | | ||
:5 ounces of 18 carat are 90 carat. | :5 ounces of 18 carat are 90 carat. | ||
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot18=90}}</math> | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{5\sdot18=90}}</math> |
|style="text-align:right;"|והה' אונקיו' מי"ח קראטי עולות צ' קאראטי | |style="text-align:right;"|והה' אונקיו' מי"ח קראטי עולות צ' קאראטי | ||
|- | |- | ||
Line 5,011: | Line 5,238: | ||
| | | | ||
− | === <span style=color:green>Pricing Problems</span | + | === <span style=color:green>Pricing Problems</span> === |
| | | | ||
Line 5,018: | Line 5,245: | ||
*{{#annot:liṭra|629|vMs9}}If you buy one kikkar for 7 liṭra, and you want to know how much one liṭra is worth. | *{{#annot:liṭra|629|vMs9}}If you buy one kikkar for 7 liṭra, and you want to know how much one liṭra is worth. | ||
:<math>\scriptstyle\frac{7\sdot\left(20\sdot12\right)}{100}=\frac{X}{1}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{7\sdot\left(20\sdot12\right)}{100}=\frac{X}{1}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|אם תקנה הככר מן הלוחות או מאיזה דבר שתרצה בז' ליט' ותרצה לדעת כמה יבא האחד{{#annotend:vMs9}} | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>אם תקנה הככר מן הלוחות או מאיזה דבר שתרצה בז' ליט' ותרצה לדעת כמה יבא האחד{{#annotend:vMs9}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,365: | Line 5,592: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :Multiply the 100 liṭra by the 12 months of the year and say: 12 times 100 is 1200. Divide it by 65; the quotient is [18] months, 13 days and 11 parts of 13 of one day, i.e. parts of 65 and this is the time it takes 65 liṭra to yield as much as the kikkar yields a year. | + | :Multiply the 100 liṭra by the 12 months of the year and say: 12 times 100 is 1200. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|תרבה הק' ליט' עם י"ב חדשי השנה ואמור י"ב פעמים ק' הם אלף ור‫' |
− | חלקם על ס"ה יבואו לכל חלק י" | + | |- |
+ | | | ||
+ | :Divide it by 65; the quotient is [18] months, 13 days and 11 parts of 13 of one day, i.e. parts of 65 and this is the time it takes 65 liṭra to yield as much as the kikkar yields a year. | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם על ס"ה יבואו לכל חלק י"ב חדשים וי"ג ימים וי"א חלקים מי"ג ביום ר"ל חלקים מס"ה ובזה הזמן ירוויחו ס"ה ליט' כמו שירויח הככר לשנה | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 5,476: | Line 5,706: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Multiply the number of the months by the number of the liṭra, then divide them into as many parts as the [number of] months we wish to know. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{c\sdot b}{d}}}</math> | |
|style="text-align:right;"|תרבה סכום החדשי' כנגד סכום הליט' וחלקם בכך וכך חלקים כמו החדשי' שנרצה לידע | |style="text-align:right;"|תרבה סכום החדשי' כנגד סכום הליט' וחלקם בכך וכך חלקים כמו החדשי' שנרצה לידע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*{{#annot:liṭra for some months|666|f21Z}}25 liṭra yield 40 dinar in 6 months. | + | :*{{#annot:liṭra for some months|666|f21Z}}Example: 25 liṭra yield 40 dinar in 6 months. |
::How many liṭra will yield the same in 8 months? | ::How many liṭra will yield the same in 8 months? | ||
::<math>\scriptstyle\frac{40}{6\sdot25}=\frac{40}{8\sdot X}</math> | ::<math>\scriptstyle\frac{40}{6\sdot25}=\frac{40}{8\sdot X}</math> | ||
Line 5,488: | Line 5,718: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Multiply the number of the months by the number of the liṭra and say: 6 times 25, the result is 150. | ||
+ | |style="text-align:right;"|תרבה סכום החדשים כנגד סכום הליט' ואמור ו' פעמי' כ"ה יבוא ק"נ | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Divide it by 8 months; the result is 18 liṭra and 15 dinar. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{6\sdot25}{8}=\frac{150}{8}=18+\frac{15}{20}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{6\sdot25}{8}=\frac{150}{8}=18+\frac{15}{20}}}</math> | ||
− | + | |style="text-align:right;"|חלקם בח' חדשים יבואו י"ח ליט' וט"ו די‫' | |
− | |style="text-align:right;"| | + | |- |
− | חלקם בח' חדשים יבואו י"ח ליט' וט"ו די‫' | + | | |
− | נמצא שי"ח ליט' וט"ו די' ירויחו בח' חדשים מ' די' כמו שירויח כ"ה ליטרין בו' חדשים | + | ::We find that 18 liṭra and 15 dinar yield in 8 months 40 dinar, as 25 liṭra yield in 6 months. |
+ | |style="text-align:right;"|נמצא שי"ח ליט' וט"ו די' ירויחו בח' חדשים מ' די' כמו שירויח כ"ה ליטרין בו' חדשים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
*{{#annot:years, for some liṭra|660|2pIQ}}I lent one liṭra for so and so [pešuṭim] a month. | *{{#annot:years, for some liṭra|660|2pIQ}}I lent one liṭra for so and so [pešuṭim] a month. | ||
− | :In how many [years] will so and so liṭra be doubled? | + | :In how many [years] will so and so liṭra be doubled? |
:<math>\scriptstyle\frac{a}{1\sdot1}=\frac{\left(20\sdot12\right)\sdot b}{12\sdot X\sdot b}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{a}{1\sdot1}=\frac{\left(20\sdot12\right)\sdot b}{12\sdot X\sdot b}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם יאמר אדם הלוויתי הליטרא בכך וכך לחדש כל כך<br> | |style="text-align:right;"|אם יאמר אדם הלוויתי הליטרא בכך וכך לחדש כל כך<br> | ||
Line 5,502: | Line 5,738: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Divide 20 years into as many parts as the [number of pešuṭim] that one liṭra yields a month. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{20}{a}}}</math> | |
|style="text-align:right;"|חלק כ' שנים בכל כך חלקים כמו המעות שתרוויח הליט' בחדש | |style="text-align:right;"|חלק כ' שנים בכל כך חלקים כמו המעות שתרוויח הליט' בחדש | ||
|- | |- | ||
Line 5,513: | Line 5,749: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Divide 20 years into 3 parts; the result is that the 95 liṭra are doubled in 6 years and 8 months. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{20}{3}=6+\frac{8}{12}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{20}{3}=6+\frac{8}{12}}}</math> | ||
− | |||
|style="text-align:right;"|חלק כ' שנים בג' חלקים ויבא שבו' שנים וח' חדשים יכפלו הצ"ה ליט‫' | |style="text-align:right;"|חלק כ' שנים בג' חלקים ויבא שבו' שנים וח' חדשים יכפלו הצ"ה ליט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Check: <math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(6+\frac{8}{12}\right)=3\sdot\left(6+\frac{2}{3}\right)=18+2=20}}</math> | + | ::<span style=color:green>'''Check:'''</span> This calculation is as follows: since the liṭra is for 3 pešuṭim a month, it yields 3 dinar a year. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וזה החשבון יוצא כך אחרי שהליט' היא בג' פשוטי' לחדש אם כן מרווחו בשנה ג' די‫' |
− | כי בו' שנים יבואו י"ח די' ובח' חדשים ב' די' הרי כ' דינ‫' | + | |- |
− | + | | | |
− | + | ::The 3 dinar are multiplied by 6 years and 2-thirds of a year: by 6 years; the result is 18 dinar; by 8 months; it is 2 dinar; so they are 20 dinar. | |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot\left(6+\frac{8}{12}\right)=3\sdot\left(6+\frac{2}{3}\right)=18+2=20}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ויכפלו הג' די' בו' שנים וב' שלישי שנה כי בו' שנים יבואו י"ח די' ובח' חדשים ב' די' הרי כ' דינ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:years, for some liṭra|660|5kWF}}One kikkar yields so and so liṭra a year. | + | ::As 20 dinar are doubled in 6 years and 8 months, so the 95 liṭra are doubled in that time. |
+ | |style="text-align:right;"|וכמו שיכפלו כ' די' בו' שנים וח' חדשים כן בזה הזמן יכפלו הצ"ה ליט‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Therefore it is said: divide 20 years into 3 parts. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ולכן אמר חלק כ' שנים בג' חלקים | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | *{{#annot:years, for some liṭra|660|5kWF}}One kikkar yields so and so liṭra a year. | ||
:In how many [years] will so and so liṭra be doubled? | :In how many [years] will so and so liṭra be doubled? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{a}{1\sdot100}=\frac{b}{X\sdot b}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{a}{1\sdot100}=\frac{b}{X\sdot b}</math> | ||
Line 5,532: | Line 5,778: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::100 | + | ::Divide 100 years into as many parts as the [number of] liṭra that one kikkar yields a year. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{100}{a}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{100}{a}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|חלק ק' שנים בכל כך חלקים כמו הליט' שירויח הככר לשנה | |style="text-align:right;"|חלק ק' שנים בכל כך חלקים כמו הליט' שירויח הככר לשנה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*{{#annot:years, for some liṭra|660|zBWq}} | + | :*{{#annot:years, for some liṭra|660|zBWq}}Example: one kikkar yields 8 liṭra a year. |
::In how many [years] will 45 liṭra be doubled? | ::In how many [years] will 45 liṭra be doubled? | ||
::<math>\scriptstyle\frac{8}{1\sdot100}=\frac{45}{X\sdot45}</math> | ::<math>\scriptstyle\frac{8}{1\sdot100}=\frac{45}{X\sdot45}</math> | ||
Line 5,544: | Line 5,790: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Divide 100 years into 8 parts; the result is 12 years and 6 months. | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלק ק' שנים בח' חלקים יבואו י"ב שנים וו' חדשים | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::We find that the 45 liṭra are doubled in 12 years and 6 months. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{100}{8}=12+\frac{6}{12}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{100}{8}=12+\frac{6}{12}}}</math> | ||
− | + | |style="text-align:right;"|נמצא שבי"ב שנים וו' חדשים יכפלו מ"ה ליט‫' | |
− | |style="text-align:right;"| | + | |- |
− | נמצא שבי"ב שנים וו' חדשים יכפלו מ"ה ליט‫' | + | | |
+ | ::<span style=color:green>'''Check:'''</span> This calculation is as follows: it is known that the kikkar is doubled at the same time that any part of the kikkar is doubled, whether it is 10 or any number. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וזה החשבון יוצא כך ידוע כי בזמן שיכפול הככר באותו הזמן עצמו יכפול כל חלק וחלק מן הככר בין לחשבון י' בין לכל חשבון שיהיה | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::To make the calculation easier, consider the 45 liṭra as if they are a whole kikkar. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכדי להקל החשבון חשוב המ"ה ליט' יהיו ככר שלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | ::At 8 liṭra for one kikkar a year, the kikkar is doubled in 12 and a half years. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ולחשבון ח' ליט' הככר לשנה יכפול הככר בי"ב שנים וחצי |
− | |||
− | ולחשבון ח' ליט' הככר לשנה יכפול הככר בי | ||
− | |||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:liṭra for some months|666|jgz4}} | + | ::Because 12 and a half times 8 liṭra is 100 liṭra. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot\left(12+\frac{6}{12}\right)=8\sdot\left(12+\frac{1}{2}\right)=100}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|כי י"ב פעמים וחצי ח' ליט' הם ק' ליט‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::So, as the kikkar is doubled in 12 and a half years, the 45 liṭra are doubled in 12 and a half years. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אם כן כמו שהככר יכפל בי"ב שנים וחצי כן המ"ה ליט' יכפלו בי"ב שנים וחצי | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Therefore, say: divide 100 into 8 parts; the result is 12 and a half years. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ולכן אמ' אמור חלק ק' בח' חלקים יבוא י"ב שנים וחצי | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | *{{#annot:liṭra for some months|666|jgz4}}If one says: one kikkar yields 29 liṭra, 13 dinar, and 6 pešuṭim a year. | ||
:How many liṭra will yield the same in 7 months? | :How many liṭra will yield the same in 7 months? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{29+\frac{13}{20}+\frac{6}{20\sdot12}}{12\sdot100}=\frac{29+\frac{13}{20}+\frac{6}{20\sdot12}}{7\sdot X}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{29+\frac{13}{20}+\frac{6}{20\sdot12}}{12\sdot100}=\frac{29+\frac{13}{20}+\frac{6}{20\sdot12}}{7\sdot X}</math> | ||
Line 5,566: | Line 5,831: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Multiply the months of the year by the number of liṭra, i.e. by 100 liṭra, and divide them into as many parts as the [number of the] months we wish to know, i.e. 7 months. | ||
+ | |style="text-align:right;"|תרבה חדשי השנה עם הסך הליט' דהינו עם ק' ליט' וחלקם בכל כך חלקים כמו החדשים שנרצה לידע דהיינו הז' חדשים | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Say: 12 times 100; the result is one thousand and 200. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואמור י"ב פעמי' ק' יבואו אלף ור‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Divide it by 7; the result is 171 liṭra, 8 dinar, 6 pešuṭim and 6 parts of 7 of one pašuṭ. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{12\sdot100}{7}=\frac{1200}{7}=171+\frac{8}{20}+\frac{6+\frac{6}{7}}{20\sdot12}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{12\sdot100}{7}=\frac{1200}{7}=171+\frac{8}{20}+\frac{6+\frac{6}{7}}{20\sdot12}}}</math> | ||
− | + | |style="text-align:right;"|וחלקם על ז' יבואו קע"א ליט' וח' די' ו' פשו' וו' חלקים מז' בפשו‫' | |
− | |style="text-align:right;"| | ||
− | |||
− | |||
− | וחלקם על ז' יבואו קע"א ליט' וח' די' ו' פשו' וו' חלקים מז' בפשו‫' | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::So, they yield in 7 months as much as the kikkar yields in a year. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרי שירויחו בז' חדשים כמו שירויח [הככר] א' שנה | ||
+ | |- | ||
+ | |Know that this calculation is a general calculation, so you can say that the kikkar yields 20, or 30, or 25 liṭra a year and so on for any number you want. | ||
|style="text-align:right;"|ודע כי זה הוא חשבון חשבון כללי וכן תוכל לאמר הככר ירויח לשנה כ' ליט' או ל' או כ"ה וכן בכל עניין שתרצה הכל ‫[...] | |style="text-align:right;"|ודע כי זה הוא חשבון חשבון כללי וכן תוכל לאמר הככר ירויח לשנה כ' ליט' או ל' או כ"ה וכן בכל עניין שתרצה הכל ‫[...] | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:years, for some dinar|660|DVte}}one liṭra | + | *{{#annot:years, for some dinar|660|DVte}}if one says: I lent one liṭra at 2 and a half pešuṭim a month. |
− | :In how many [years] will | + | :In how many [years] it will be doubled? |
:<math>\scriptstyle\frac{2+\frac{1}{2}}{1\sdot20}=\frac{12\sdot a}{12\sdot X\sdot a}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{2+\frac{1}{2}}{1\sdot20}=\frac{12\sdot a}{12\sdot X\sdot a}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם יאמר אדם הלויתי הליט' לחשבון ב' פשו' וחצי לחדש<br> | |style="text-align:right;"|אם יאמר אדם הלויתי הליט' לחשבון ב' פשו' וחצי לחדש<br> | ||
Line 5,585: | Line 5,858: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{20}{2+\frac{1}{2}}}}</math> | + | :Divide 20 years into as many parts as the [number of pešuṭim] that the liṭra yields a month. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{20}{2+\frac{1}{2}}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|חלק כ' שנים בכל כך חלקים כמו המעו' שירויח הליט' לחדש | |style="text-align:right;"|חלק כ' שנים בכל כך חלקים כמו המעו' שירויח הליט' לחדש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*{{#annot:years, for some dinar|660|ITxm}} | + | :*{{#annot:years, for some dinar|660|ITxm}}Example: I lent 20 dinar at 2 and a half pešuṭim for one liṭra a month. |
− | :: | + | ::You wish to know: in how many [years] will they be doubled? |
::<math>\scriptstyle\frac{2+\frac{1}{2}}{1\sdot20}=\frac{12\sdot20}{12\sdot X\sdot20}</math> | ::<math>\scriptstyle\frac{2+\frac{1}{2}}{1\sdot20}=\frac{12\sdot20}{12\sdot X\sdot20}</math> | ||
|style="text-align:right;"|המשל בזה הלוויתי כ' דינ' לחשבון ב' פשו' וחצי הליט' לחדש ותרצה לידע בכמה זמן יכפלו{{#annotend:ITxm}} | |style="text-align:right;"|המשל בזה הלוויתי כ' דינ' לחשבון ב' פשו' וחצי הליט' לחדש ותרצה לידע בכמה זמן יכפלו{{#annotend:ITxm}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{20}{2+\frac{1}{2}}=8}}</math> | + | ::Divide 20 dinar by 2 and a half; the result is 8 years. |
− | |style="text-align:right;"|חלק כ' דינ' בב' וחצי יבואו ח' שנים | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{20}{2+\frac{1}{2}}=8}}</math> |
− | נמצא שבח' שנים יכפלו זה | + | |style="text-align:right;"|חלק כ' דינ' בב' וחצי יבואו ח' שנים |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::We find that they are doubled in 8 years. | ||
+ | |style="text-align:right;"|נמצא שבח' שנים יכפלו זה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Check: | + | ::<span style=color:green>'''Check:'''</span> This calculation is as follows: it is already known that at 2 and a half pešuṭim for one liṭra a month, the result is 2 and a half dinar a year. |
|style="text-align:right;"|וזה החשבון יוצא כך כבר ידוע כי לחשבון ב' פשו' וחצי הליט' יבא בשנה ב' דינ' וחצי | |style="text-align:right;"|וזה החשבון יוצא כך כבר ידוע כי לחשבון ב' פשו' וחצי הליט' יבא בשנה ב' דינ' וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> So say: if 2 and a half dinar yield 20 dinar a year, in how many [years] will 20 dinar be doubled? |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{1}{2}\right):1=20:X}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2+\frac{1}{2}\right):1=20:X}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור אם כן אם ב' דינ' וחצי יהיו בא' שנה כ' דינ' כ' דינ' דהיינו שיכפלו בכמה זמן יהיו | |style="text-align:right;"|אמור אם כן אם ב' דינ' וחצי יהיו בא' שנה כ' דינ' כ' דינ' דהיינו שיכפלו בכמה זמן יהיו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{1\sdot20}{2+\frac{1}{2}}=\frac{20}{2+\frac{1}{2}}=8}}</math> | + | ::Say: 20 times 1 is 20. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמור כ' פעמים א' כ‫' |
− | חלקם בב' וחצי יבואו ח‫' | + | |- |
− | הרי שבח' שנים יכפול | + | | |
+ | ::Divide it by 2 and a half; the result is 8 | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{1\sdot20}{2+\frac{1}{2}}=\frac{20}{2+\frac{1}{2}}=8}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בב' וחצי יבואו ח‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::So, they are doubled in 8 years. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרי שבח' שנים יכפול | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,648: | Line 5,933: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :If you double 15, it is 30. Take a third; it is 10 | + | :If you double 15, it is 30. Take a third; it is 10 [pešuṭim a day]. |
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2\sdot15}{3}=\frac{30}{3}=10}}</math> | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2\sdot15}{3}=\frac{30}{3}=10}}</math> |
|style="text-align:right;"|ואם תכפול ט"ו יהיו ל' ותפוש השליש והם י‫'<br> | |style="text-align:right;"|ואם תכפול ט"ו יהיו ל' ותפוש השליש והם י‫'<br> | ||
− | או תפוש הרוב מט"ו והם י‫' | + | או תפוש הרוב מט"ו והם י‫' |
− | וכן יבא הככר ליום כשתלווה ליט' לחשבון ג' פשו' הליט' בחדש | + | |- |
+ | | | ||
+ | :This is what one kikkar yields a day, when you lent one liṭra at 3 pešuṭim a month | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכן יבא הככר ליום כשתלווה ליט' לחשבון ג' פשו' הליט' בחדש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,695: | Line 5,983: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:repeated subtraction|618|QPoG}} | + | *{{#annot:repeated subtraction|618|QPoG}}If one asks you: a number, you subtract a tenth from it, then you subtract again a tenth from the remainder, and 100 are left. |
:How much was the original number before subtracting the two tenths?<br> | :How much was the original number before subtracting the two tenths?<br> | ||
:<math>\scriptstyle X-\frac{1}{10}X-\left[\frac{1}{10}\sdot\left(X-\frac{1}{10}X\right)\right]=100</math> | :<math>\scriptstyle X-\frac{1}{10}X-\left[\frac{1}{10}\sdot\left(X-\frac{1}{10}X\right)\right]=100</math> | ||
Line 5,702: | Line 5,990: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''False position:'''</span> | + | :Do this way: |
+ | |style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :<span style=color:green>'''False position:'''</span> Say: if the number is 100 and you subtract the 2-tenths from it, 81 remains. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=100}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=100}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמור אלו על זה הדרך<br> |
− | אלו היה החשבון ק' ופחתת ממנו ב' עשיריות ישארו פ"א | + | אלו היה החשבון ק' ופחתת ממנו ב' עשיריות ישארו פ"א |
− | כיצד העשירית מק' והם י' נשארו תשעים | + | |- |
− | חסרת עוד העשירית מצ' והם נשארו פ"א | + | | |
− | הרי שבעת שנשארו פ"א אחרי הסרת ב' עשיריות היו ק' בראשונה | + | :The tenth of 100 is 10; ninety remains. |
+ | |style="text-align:right;"|כיצד העשירית מק' והם י' נשארו תשעים | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :You subtract again the tenth from 90; 81 remains. | ||
+ | |style="text-align:right;"|חסרת עוד העשירית מצ' והם נשארו פ"א | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :So, when 81 remains after you subtract 2-tenths, there was 100 at the beginning. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרי שבעת שנשארו פ"א אחרי הסרת ב' עשיריות היו ק' בראשונה | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 5,714: | Line 6,015: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: if 81 remains from [100] after you subtract 2-tenths from it, 2-tenths of what is 19? | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{100-81=19}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{100-81=19}}</math> | ||
− | |||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{81:100=19:a}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{81:100=19:a}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור [אם כן אם בחשבו' שנשארו פ"א אחר שהסרת ממנו הב' עשיריו' כמה היו הב' עשרייו' י"ט]‫<ref>MS Ithaca om.</ref> | |style="text-align:right;"|אמור [אם כן אם בחשבו' שנשארו פ"א אחר שהסרת ממנו הב' עשיריו' כמה היו הב' עשרייו' י"ט]‫<ref>MS Ithaca om.</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :100 times 19 is one thousand and 900. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אם כן ק' פעמים <s>ה</s> י"ט הם אלף ותת"ק | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide by 81; it is 23 and 37 parts of 81. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{100\sdot19}{81}=\frac{1900}{81}=23+\frac{37}{81}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{100\sdot19}{81}=\frac{1900}{81}=23+\frac{37}{81}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלק בפ"א יהיו כ"ג ול"ז חלקים מפ"א |
− | חלק בפ"א יהיו כ"ג ול"ז חלקים מפ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<math>\scriptstyle{\color{ | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=123+\frac{37}{81}}}</math> |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Subtract the tenths from it, which are 12 and 28 parts of 81: | ||
|style="text-align:right;"|הסר מהם העשיריות שהם י"ב וכ"ח חלקים מפ"א | |style="text-align:right;"|הסר מהם העשיריות שהם י"ב וכ"ח חלקים מפ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot120=12}}</math> | + | ::The tenth of 120 is 12. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot120=12}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כיצד העשירית מק"כ הם י"ב | |style="text-align:right;"|כיצד העשירית מק"כ הם י"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot\left(3+\frac{37}{81}\right)=\frac{1}{10}\sdot\frac{280}{81}=\frac{28}{81}}}</math> | + | ::3 and 37 parts of 81 are 280 parts of 81; their tenth is 28 parts of 81. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot\left(3+\frac{37}{81}\right)=\frac{1}{10}\sdot\frac{280}{81}=\frac{28}{81}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והג' והל"ז חלקים מפ"א הם ר"פ חלקים מפ"א<br> | |style="text-align:right;"|והג' והל"ז חלקים מפ"א הם ר"פ חלקים מפ"א<br> | ||
והעשירית מהם הם כ"ח חלקים מפ"א | והעשירית מהם הם כ"ח חלקים מפ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :So, the first tenth is 12 and 28 parts of 81. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{12+\frac{28}{81}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הרי שהמעשר הראשון היה י"ב וכ"ח חלקים מפ"א | |style="text-align:right;"|הרי שהמעשר הראשון היה י"ב וכ"ח חלקים מפ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :108 and 252 parts of 81 remain, which is 111 and 9 parts of 81. |
|style="text-align:right;"|נשארו ק"ח ורנ"ב חלקי' מפ"א<br> | |style="text-align:right;"|נשארו ק"ח ורנ"ב חלקי' מפ"א<br> | ||
שהם קי"א וט' חלקי' מפ"א | שהם קי"א וט' חלקי' מפ"א | ||
Line 5,753: | Line 6,062: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Subtract from it another tenth, which is 11 and 9 parts of 81; 100 remains: | ||
|style="text-align:right;"|הסר מהם עוד העשירית שהם י"א וט' חלקים מפ"א<br> | |style="text-align:right;"|הסר מהם עוד העשירית שהם י"א וט' חלקים מפ"א<br> | ||
ישארו ק‫' | ישארו ק‫' | ||
Line 5,760: | Line 6,070: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot110=11}}</math> | + | ::The tenth of 110 is 11. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot110=11}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כיצד העשיריות מק"י הוא י"א | |style="text-align:right;"|כיצד העשיריות מק"י הוא י"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot\left(1+\frac{9}{81}\right)=\frac{1}{10}\sdot\frac{90}{81}=\frac{9}{81}}}</math> | + | ::[1] and 9 parts of 81 are 90 parts of 81; their tenth is 9 parts of 81. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{10}\sdot\left(1+\frac{9}{81}\right)=\frac{1}{10}\sdot\frac{90}{81}=\frac{9}{81}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וה[א'] והט' חלקי' מפ"א הם צ' חלקי' מפ"א<br> | |style="text-align:right;"|וה[א'] והט' חלקי' מפ"א הם צ' חלקי' מפ"א<br> | ||
והעשירית מהם הוא ט' חלקי' מפ"א | והעשירית מהם הוא ט' חלקי' מפ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | :The first tenth is 12 and 28 parts of 81. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{12+\frac{28}{81}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הרי ‫<ref>42v</ref>שהמעשר הראשון היה י"ב וכ"ח חלקים מפ"א | |style="text-align:right;"|הרי ‫<ref>42v</ref>שהמעשר הראשון היה י"ב וכ"ח חלקים מפ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | :111 and 9 parts of 81 remain. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{111+\frac{9}{81}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ונשארו קי"א וט' חלקי' מפ"א | |style="text-align:right;"|ונשארו קי"א וט' חלקי' מפ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | :The second tenth is 11 and 9 parts of 81. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{11+\frac{9}{81}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והמעשר השני היה י"א וט' חלקי' מפ"א | |style="text-align:right;"|והמעשר השני היה י"א וט' חלקי' מפ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :100 remains. |
|style="text-align:right;"|ונשארו ק‫' | |style="text-align:right;"|ונשארו ק‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:(3+⅓)×(4+¼)|17|PNQv}}How much are | + | *{{#annot:(3+⅓)×(4+¼)|17|PNQv}}How much are 3 and a third times 4 and a quarter? |
:<math>\scriptstyle\left(3+\frac{1}{3}\right)\times\left(4+\frac{1}{4}\right)</math> | :<math>\scriptstyle\left(3+\frac{1}{3}\right)\times\left(4+\frac{1}{4}\right)</math> | ||
|style="text-align:right;"|<big>אם תרצה לדעת ג' ושליש פעמים ד'</big> ורביע כמה עולי‫'{{#annotend:PNQv}} | |style="text-align:right;"|<big>אם תרצה לדעת ג' ושליש פעמים ד'</big> ורביע כמה עולי‫'{{#annotend:PNQv}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Convert the 3 and a third into thirds: |
− | + | |style="text-align:right;"|עשה מן הג' ושליש כלם שלישיות | |
− | |style="text-align:right;"|עשה מן הג' ושליש כלם שלישיות | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | :Say: 3 times 3 is 9; plus a third, it is 10. Write it down. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3+\frac{1}{3}=\frac{\left(3\sdot3\right)+1}{3}=\frac{10}{3}}}</math> | |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואמור ג' פעמים ג' ט' וא' שליש הרי י' ותכתבם |
− | ואמור | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|הרי שיש לנו י' שלישיות וי"ז רביעיות | + | :Convert the 4 and a quarter into quarters: |
− | תרבה אותם זה עם זה ואמור י' פעמי' י"ז הם ק"ע | + | |style="text-align:right;"|אחרי כן עשה מן הד' ורביע כלם רביעיות |
− | וחלקם בג' פעמים ד' שהם י"ב | + | |- |
− | הרי י"ד וב' חלקי' מי"ב | + | | |
− | שהם א' שתות | + | :Say: 4 times 4 is 16; plus a quarter, it is 17. Write it down. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{1}{4}=\frac{\left(4\sdot4\right)+1}{4}=\frac{17}{4}}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואמור ד' פעמים ד' י"ו וא' רביע הרי י"ז ותכתבם | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :So, we have 10 thirds and 17 quarters. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרי שיש לנו י' שלישיות וי"ז רביעיות | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Multiply them by each other and say: 10 times 17 is 170. | ||
+ | |style="text-align:right;"|תרבה אותם זה עם זה ואמור י' פעמי' י"ז הם ק"ע | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 3 times 4, which is 12; it is 14 and 2 parts of 12, which is a sixth. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וחלקם בג' פעמים ד' שהם י"ב הרי י"ד וב' חלקי' מי"ב שהם א' שתות | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{3}\right)\times\left(4+\frac{1}{4}\right)=\frac{10}{3}\sdot\frac{17}{4}=\frac{10\sdot17}{3\sdot4}=\frac{170}{12}=14+\frac{2}{12}=14+\frac{1}{6}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3+\frac{1}{3}\right)\times\left(4+\frac{1}{4}\right)=\frac{10}{3}\sdot\frac{17}{4}=\frac{10\sdot17}{3\sdot4}=\frac{170}{12}=14+\frac{2}{12}=14+\frac{1}{6}}}</math> | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Do this way for all. |
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תעשה כלם | |style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תעשה כלם | ||
|- | |- | ||
Line 5,821: | Line 6,147: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:cloth|629|eLS7}} | + | *{{#annot:cloth|629|eLS7}}If you wish to know how much are 3 cubits of cloth plus one third, a quarter, and a fifth for 4 pešuṭim plus a quarter, a fifth, and a sixth? |
:<math>\scriptstyle\left(3+\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}\right)\times\left(4+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}\right)</math> | :<math>\scriptstyle\left(3+\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}\right)\times\left(4+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}\right)</math> | ||
|style="text-align:right;"|<big>ואם תרצה לדעת ג' אמות בגד ושליש ורביע</big> וחומש לחשבון ד"פ ורביע וחומש ושתות כמה יבואו{{#annotend:eLS7}} | |style="text-align:right;"|<big>ואם תרצה לדעת ג' אמות בגד ושליש ורביע</big> וחומש לחשבון ד"פ ורביע וחומש ושתות כמה יבואו{{#annotend:eLS7}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Say: a third, a quarter and a fifth are found in 60. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The third is 20; the quarter is 15; the fifth is 12; their total is 47. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)=20+15+12=47}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)=20+15+12=47}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|השליש כ' הרביע ט"ו החומש י"ב וכללם מ"ז |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3+\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}=3+\frac{47}{60}}}</math> | + | :As if the question is: 3 cubits and 47 parts of 60. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3+\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}=3+\frac{47}{60}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכאלו השאילה היא ג' אמות ומ"ז חלקים מס‫' | |style="text-align:right;"|וכאלו השאילה היא ג' אמות ומ"ז חלקים מס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Also, a quarter, a fifth and a sixth are found in 60. |
− | |style="text-align:right;"|וכן רביע וחומש ושתות ימצאו בס' | + | |style="text-align:right;"|וכן רביע וחומש ושתות ימצאו בס‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}=4+\frac{37}{60}}}</math> | + | :The quarter is 15; the fifth is 12; the sixth is 10; their total is 37. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot60\right)=15+12+10=37}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרביע ט"ו והחומש י"ב והשתות י' וכללם ל"ז | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :As if it is said: at 4 pešuṭim and 37 parts of 60. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}=4+\frac{37}{60}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והוא כאלו אמר לחשבון ד"פ ול"ז חלקים מס‫' | |style="text-align:right;"|והוא כאלו אמר לחשבון ד"פ ול"ז חלקים מס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ותכתבם כאשר תראם בצורה‫<ref>MS Ithaca marg.: חסר הצורה</ref> ותרבה האותיות העליונות ואמור ג' פעמי' ס' הם ק"פ וצרף עמהם המ"ז הם רכ"ז ותכתבם | + | :Write them as you see in the diagram. |
+ | |style="text-align:right;"|ותכתבם כאשר תראם בצורה‫<ref>MS Ithaca marg.: חסר הצורה</ref> | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Multiply the upper digits and say: 3 times 60 is 180. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותרבה האותיות העליונות ואמור ג' פעמי' ס' הם ק"פ | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Add 47 to it; it is 227. Write it down. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וצרף עמהם המ"ז הם רכ"ז ותכתבם | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 5,848: | Line 6,195: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ותרבה אחרי כן האותיות התחתונות ואמור ד' פעמי' ס' ר"מ ול"ז הכתובים למעלה הרי רע"ז רכ"ז ותכתבם | + | :Multiply the bottom digits and say: 4 times 60 is 240. |
+ | |style="text-align:right;"|ותרבה אחרי כן האותיות התחתונות ואמור ד' פעמי' ס' ר"מ | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :With the 37 written above, it is 277. Write it down. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ול"ז הכתובים למעלה הרי רע"ז רכ"ז ותכתבם | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}=4+\frac{37}{60}=\frac{\left(4\sdot60\right)+37}{60}=\frac{240+37}{60}=\frac{277}{60}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{4+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}+\frac{1}{6}=4+\frac{37}{60}=\frac{\left(4\sdot60\right)+37}{60}=\frac{240+37}{60}=\frac{277}{60}}}</math> | ||
|- | |- | ||
− | | | + | | |
− | |style="text-align:right;"|ותרבה רכ"ז עם רע"ז יהיו ס"ב אלפי' ותתע"ט | + | :Multiply 227 by 277; it is 62 thousand and 879. |
− | חלקם בס' פעמי' ס' שהם ג' אלפים ות"ר יבאו י"ז פשוטי'‫<ref>י"ז פשוטי': MS Ithaca ה"פ</ref> ואלף ותרע"ט חלקים מג' אלפים ות"ר מן הפשוט | + | |style="text-align:right;"|ותרבה רכ"ז עם רע"ז יהיו ס"ב אלפי' ותתע"ט |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 60 times 60, which is 3 thousand and 600; the result is 17 pešuṭim and one thousand and 879 parts of 3 thousand and 600 of one pašuṭ. | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בס' פעמי' ס' שהם ג' אלפים ות"ר יבאו י"ז פשוטי'‫<ref>י"ז פשוטי': MS Ithaca ה"פ</ref> ואלף ותרע"ט חלקים מג' אלפים ות"ר מן הפשוט | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 5,861: | Line 6,217: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Always do like this. | ||
|style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תעשה לעולם | |style="text-align:right;"|ועל זה הדרך תעשה לעולם | ||
|- | |- | ||
Line 5,869: | Line 6,226: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
− | |{{#annot:WP|640|K4In}} | + | |{{#annot:WP|640|K4In}}Someone wants to sum several loans for different times. |
|style="text-align:right;"|<big>מי שרוצה לקבץ חשבונות הלואות</big> רבות שנעשו בזמנים שונים{{#annotend:K4In}} | |style="text-align:right;"|<big>מי שרוצה לקבץ חשבונות הלואות</big> רבות שנעשו בזמנים שונים{{#annotend:K4In}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :He sums the number of the months, then divides by the amount of money. |
|style="text-align:right;"|יקבץ מספר החדשים ויחלקם במספר המעות | |style="text-align:right;"|יקבץ מספר החדשים ויחלקם במספר המעות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:WP|640|d6pd}}I lent 100 peraḥim for a month, 100 peraḥim for two months, 100 peraḥim for three months, 100 peraḥim for four months, and 100 peraḥim for five months | + | *{{#annot:WP|640|d6pd}}Example: I lent 100 peraḥim for a month, 100 peraḥim for two months, 100 peraḥim for three months, 100 peraḥim for four months, and 100 peraḥim for five months |
|style="text-align:right;"|<big>המשל בזה</big> הרי שהלוית ק' פרחי' א' חדש וק' פרחי' הרי ב' חדשי' וק' פרחי' הרי ג' ‫<ref>43r</ref>חדשי' וק' פרחי' הרי ד' חדשי' וק' פרחי' הרי ה' חדשי‫'{{#annotend:d6pd}} | |style="text-align:right;"|<big>המשל בזה</big> הרי שהלוית ק' פרחי' א' חדש וק' פרחי' הרי ב' חדשי' וק' פרחי' הרי ג' ‫<ref>43r</ref>חדשי' וק' פרחי' הרי ד' חדשי' וק' פרחי' הרי ה' חדשי‫'{{#annotend:d6pd}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Do it this way: | ||
+ | |style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Say: 1, 2, 3, 4, 5, which are the numbers of the months, are 15. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אמור א' וב' וג' וד' וה' שהם חשבון החדשי' עולי' ט"ו | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by the number of the kikkar, which is 5; it is 3, so they are [5 kikkar] for 3 months. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1+2+3+4+5}{5}=\frac{15}{5}=3}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1+2+3+4+5}{5}=\frac{15}{5}=3}}</math> | ||
− | + | |style="text-align:right;"|חלק הסכום הככרים שהם ה' יהיו ג' וכאלו עמדו ג' חדשי‫' | |
− | |style="text-align:right;"| | ||
− | חלק הסכום הככרים שהם ה' יהיו ג' וכאלו עמדו ג' חדשי‫' | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |The same for any similar question. |
|style="text-align:right;"|וכן לכל חשבון כיוצא בזה | |style="text-align:right;"|וכן לכל חשבון כיוצא בזה | ||
|- | |- | ||
Line 5,902: | Line 6,266: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :For any number you wish, take 20 [dinar] for each liṭra; and [12] pešuṭim for each dinar. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=12\sdot20\sdot a}}</math> | |
− | + | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליט' כ' פשוטי' ומכל די' א' פשוט' וכן לכל חשבו' שתרצה | |
− | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליט' כ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :The same rule for a liṭra of silk, which is 12 ounce. |
− | |style="text-align:right;"|והוא הדין לליט' מן המשי שהוא י"ב אונק' עשה על זה הדרך | + | |style="text-align:right;"|והוא הדין לליט' מן המשי שהוא י"ב אונק‫' |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Do this way. | ||
+ | |style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,919: | Line 6,286: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 20 dinar for each liṭra; and 1 and a fifth pešuṭim for each dinar |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=\left[\left(20\sdot111\right)+7\right]\sdot\left(1+\frac{1}{5}\right)}}</math> | |
− | + | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליט' כ' די' ומכל די' א' פשוט וחומש | |
− | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליט' כ' די | + | |- |
− | ומכל די' א' פשוט וחומש | + | | |
− | וכן תעשה מככר לעשרון ומעשרון לאחד | + | :Do the same from a kikkar to tithes and from a tithe to units. |
+ | |style="text-align:right;"|וכן תעשה מככר לעשרון ומעשרון לאחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:pepper|629|0PNc}} | + | *{{#annot:pepper|629|0PNc}}If someone says: one ounce of pepper is sold for 7 pešiṭim. |
:How much is one kikkar worth? | :How much is one kikkar worth? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{7}{20}=\frac{X}{100}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{7}{20}=\frac{X}{100}</math> | ||
Line 5,934: | Line 6,302: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 5 liṭra for each pašuṭ. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=7\sdot5}}</math> | |
|style="text-align:right;"|תפוש מכל פשוט ה' ליטרי' וכן כלם | |style="text-align:right;"|תפוש מכל פשוט ה' ליטרי' וכן כלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:pepper|629|S0eF}} | + | *{{#annot:pepper|629|S0eF}}If it is said: one ounce of pepper is sold for 8 pešiṭim. |
:How much are 1000 [liṭra] worth? | :How much are 1000 [liṭra] worth? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{8}{20}=\frac{X}{1000}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{8}{20}=\frac{X}{1000}</math> | ||
Line 5,946: | Line 6,314: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 50 liṭra for each pašuṭ. |
|style="text-align:right;"|תפוש מכל פשוט נ' ליטרי‫' | |style="text-align:right;"|תפוש מכל פשוט נ' ליטרי‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=8\sdot50=400}}</math> | + | :Say: 8 times 50 liṭra are 400 liṭra. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=8\sdot50=400}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואמור ח' פעמי' נ' ליט' הם ת' ליטרי‫' | |style="text-align:right;"|ואמור ח' פעמי' נ' ליט' הם ת' ליטרי‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:silver|629|fjUl}} | + | *{{#annot:silver|629|fjUl}}If someone says: one marco of silver, which is 8 ounce, is worth 7 liṭra and 5 dinar. |
:How much is one ounce worth? | :How much is one ounce worth? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{12\sdot\left[\left(20\sdot7\right)+5\right]}{8}=\frac{X}{1}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{12\sdot\left[\left(20\sdot7\right)+5\right]}{8}=\frac{X}{1}</math> | ||
Line 5,961: | Line 6,330: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take for each liṭra 20 dinar; and for each dinar one pašuṭ and a half. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=\left[\left(20\sdot7\right)+5\right]\sdot\left(1+\frac{1}{2}\right)}}</math> | |
− | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליטרא כ' דינרי | + | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליטרא כ' דינרי' וחצי ומכל דינר א' פשוט וחצי |
− | ומכל דינר א' פשוט וחצי | + | |- |
− | וכן יבא ועל זה הדרך תעשה כלם | + | | |
+ | :Do this way for all. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכן יבא ועל זה הדרך תעשה כלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:liṭra|629|BPvK}} | + | *{{#annot:liṭra|629|BPvK}}If it is said: one liṭra is worth 5 dinar. |
:You want to know how much 1000 [liṭra] are worth | :You want to know how much 1000 [liṭra] are worth | ||
:<math>\scriptstyle\frac{5}{1}=\frac{20X}{1000}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{5}{1}=\frac{20X}{1000}</math> | ||
Line 5,975: | Line 6,346: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 50 liṭra for each dinar. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=5\sdot50}}</math> | |
|style="text-align:right;"|תפוש מכל דינר נ' ליט‫' | |style="text-align:right;"|תפוש מכל דינר נ' ליט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :If there are pešiṭim there | + | :If there are pešiṭim there: |
:<math>\scriptstyle\frac{5}{1}=\frac{12\sdot20\sdot X}{1000}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{5}{1}=\frac{12\sdot20\sdot X}{1000}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם היו שם פשיטי‫' | |style="text-align:right;"|ואם היו שם פשיטי‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 4 liṭra and [40] pešiṭim for each 1 pašuṭ. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=\left(4+\frac{40}{20\sdot12}\right)\sdot5}}</math> | |
− | |style="text-align:right;"|תפוש מכל פשוט א' ד' ליטרי' וי' פשיטי' וכן תעשה לכל חשבון שתרצה | + | |style="text-align:right;"|תפוש מכל פשוט א' ד' ליטרי' וי' פשיטי‫' |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Do the same for any number you want. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכן תעשה לכל חשבון שתרצה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,997: | Line 6,372: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{6\sdot150}{25\sdot\left(12\sdot20\right)}=\frac{900}{25\sdot\left(12\sdot20\right)}=\frac{36}{20\sdot12}}}</math> | + | :Say: 6 times 150 is 900. |
− | + | |style="text-align:right;"|אמור ו' פעמי' ק"נ תת"ק | |
− | |style="text-align:right;"| | + | |- |
− | ותפוש מכל כ"ה‫<ref>כ"ה: MS Ithaca אלף</ref> א' פשוט שיבואו ל"ו פשיטי' וכן יבא הליט‫' | + | | |
+ | :Take 1 pašuṭ for every 25; the result is 36 pešiṭim and so the liṭra is worth. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=\frac{6\sdot150}{25\sdot\left(12\sdot20\right)}=\frac{900}{25\sdot\left(12\sdot20\right)}=\frac{36}{20\sdot12}}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותפוש מכל כ"ה‫<ref>כ"ה: MS Ithaca אלף</ref> א' פשוט שיבואו ל"ו פשיטי' וכן יבא הליט‫' | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |The ounce of gold is 30 terri. |
|style="text-align:right;"|<big>האונקיא של זהב</big> הוא ל' טרי | |style="text-align:right;"|<big>האונקיא של זהב</big> הוא ל' טרי | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |The terri is [5] groni. |
|style="text-align:right;"|והטרי הם גארוני | |style="text-align:right;"|והטרי הם גארוני | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |The groni is 4 grani. |
|style="text-align:right;"|והגרוני הם ד' גראניו | |style="text-align:right;"|והגרוני הם ד' גראניו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:gold|629|bcgS}} | + | *{{#annot:gold|629|bcgS}}If someone says: one ounce of gold is sold for 5 liṭra and 15 dinar. |
:How much is one terri worth? | :How much is one terri worth? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{\left[5\sdot\left(12\sdot20\right)\right]+\left(15\sdot12\right)}{30}=\frac{X}{1}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{\left[5\sdot\left(12\sdot20\right)\right]+\left(15\sdot12\right)}{30}=\frac{X}{1}</math> | ||
Line 6,019: | Line 6,397: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 8 pešiṭim for each liṭra, and 2-fifths for each dinar. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=\left(5\sdot8\right)+\left(\frac{2}{5}\sdot15\right)}}</math> | |
− | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליטר' ח"פ ומכל דינר ב'‫<ref>ב': MS Ithaca ח'</ref> | + | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליטר' ח"פ ומכל דינר ב' חמשיות‫<ref>ב': MS Ithaca ח'</ref> |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The same for any number you want. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכן לכל חשבון שתרצה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:gold|629|SL63}} | + | *{{#annot:gold|629|SL63}}If it is said: one ounce of gold is worth 6 liṭra. |
− | :How much is one | + | :How much is one garoni worth? |
:<math>\scriptstyle\frac{6\sdot\left(12\sdot20\right)}{30\sdot5}=\frac{X}{1}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{6\sdot\left(12\sdot20\right)}{30\sdot5}=\frac{X}{1}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמר האונקי' של זהב שוה ו' ליטרי‫'<br> | |style="text-align:right;"|ואם יאמר האונקי' של זהב שוה ו' ליטרי‫'<br> | ||
Line 6,031: | Line 6,413: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 1 pašuṭ and 3-fifths for each liṭra. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=6\sdot\left(1+\frac{3}{5}\right)}}</math> | |
|style="text-align:right;"|תפוש מכל ליטר' א' פשיט וג' חמישיות | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליטר' א' פשיט וג' חמישיות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | :If there are dinar there: |
− | |style="text-align:right;"|‫ | + | |style="text-align:right;"|ואם יהיו שם דינרי‫' |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Take 3 parts of 25 for each dinar. | ||
+ | |style="text-align:right;"|‫<ref>43v</ref>תפוש מכל דינר ג' חלקי' מכ"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :How much is one grani worth? | + | :If it is said: How much is one grani worth? |
:<math>\scriptstyle\frac{6\sdot\left(12\sdot20\right)}{30\sdot5\sdot4}=\frac{X}{1}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{6\sdot\left(12\sdot20\right)}{30\sdot5\sdot4}=\frac{X}{1}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם יאמר כמה יבא הגראנו‫' | |style="text-align:right;"|ואם יאמר כמה יבא הגראנו‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 2-fifths for each liṭra. |
|style="text-align:right;"|תפוש מכל ליטר' ב' חומשי | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליטר' ב' חומשי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=6\sdot\frac{2}{5}=2+\frac{2}{5}}}</math> | + | :So, at one ounce for 6 liṭra, the grano is worth 2 pešiṭim and 2-fifths. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=6\sdot\frac{2}{5}=2+\frac{2}{5}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הרי שיבא הגראנו לחשבון <s>ב' חומשי'</s> ו' ליטרין האונקי' ב' פשיטי' וב' חמישיות | |style="text-align:right;"|הרי שיבא הגראנו לחשבון <s>ב' חומשי'</s> ו' ליטרין האונקי' ב' פשיטי' וב' חמישיות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | :If there are dinar there: |
− | |style="text-align:right;"|ואם יהיו שם דינרי' תפוש מכל דינר א' חלק מחמשים | + | |style="text-align:right;"|ואם יהיו שם דינרי‫' |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Take one part of fifty for each dinar. | ||
+ | |style="text-align:right;"|תפוש מכל דינר א' חלק מחמשים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:ounce|629|dwJe}}One terri is worth 28 pešiṭim. | + | *{{#annot:ounce|629|dwJe}}If it is said: One terri is worth 28 pešiṭim. |
:How much is one ounce worth? | :How much is one ounce worth? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{28}{1}=\frac{X}{30}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{28}{1}=\frac{X}{30}</math> | ||
Line 6,064: | Line 6,455: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 30 dinar for each dinar; and 30 pešiṭim for each pašuṭ. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=28\sdot30}}</math> | |
|style="text-align:right;"|תפוש מכל דינר ל' דינרי' ומכל פשוט ל' פשיטי‫' | |style="text-align:right;"|תפוש מכל דינר ל' דינרי' ומכל פשוט ל' פשיטי‫' | ||
|- | |- | ||
Line 6,075: | Line 6,466: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:three coins|667|qSYo}} | + | *{{#annot:three coins|667|qSYo}}Give three different coins to three people: one of gold, one of silver, and one of copper, and they should divide them between them without your knowledge. |
:You can guess [who has each coin] by giving one of them one coin, the second two [coins], and the third four [coins]. | :You can guess [who has each coin] by giving one of them one coin, the second two [coins], and the third four [coins]. | ||
:Then tell them that the one who has the gold should multiply [the number of] coins you gave him recently by 4. | :Then tell them that the one who has the gold should multiply [the number of] coins you gave him recently by 4. | ||
Line 6,093: | Line 6,484: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :Explanation: | + | :Explanation: |
− | + | |style="text-align:right;"|וביאור זה | |
− | |style="text-align:right;"|וביאור זה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :[( | + | :If they are left with 4, the order is: gold, silver, copper. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(4\sdot1\right)+\left(3\sdot2\right)+\left(2\sdot4\right)\right]mod7=4}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|אם נשאר בידם ד' יהיה הסדר זהב כסף ונחושת | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :If they are left with 6, the [order] is: gold, copper, silver. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(4\sdot1\right)+\left(2\sdot2\right)+\left(3\sdot4\right)\right]mod7=6}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם ו' יהיה הנשאר יהיה הנשאר זהב ונחושת כסף | |style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם ו' יהיה הנשאר יהיה הנשאר זהב ונחושת כסף | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :[( | + | :If they are left with 2, the order is: silver, copper, gold. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(3\sdot1\right)+\left(2\sdot2\right)+\left(4\sdot4\right)\right]mod7=2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם ב' יהיה הסדר‫<ref>הסדר: MS Ithaca הכסף</ref> כסף נחושת זהב | |style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם ב' יהיה הסדר‫<ref>הסדר: MS Ithaca הכסף</ref> כסף נחושת זהב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :[( | + | :If they are left with 5, the order is: silver, gold, copper. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(3\sdot1\right)+\left(4\sdot2\right)+\left(2\sdot4\right)\right]mod7=5}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם ה' יהיה הסדר כסף זהב נחושת | |style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם ה' יהיה הסדר כסף זהב נחושת | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :[( | + | :If they are left with 1, the order is: copper, gold, silver. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(2\sdot1\right)+\left(4\sdot2\right)+\left(3\sdot4\right)\right]mod7=1}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם א' יהיה הסדר <s>פ</s> נחשת זהב כסף | |style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם א' יהיה הסדר <s>פ</s> נחשת זהב כסף | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :[( | + | :If they are left with 3, the order is: copper, silver, gold. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(2\sdot1\right)+\left(3\sdot2\right)+\left(4\sdot4\right)\right]mod7=3}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם ג' יהיה הסדר נחושת כסף זהב | |style="text-align:right;"|ואם נשאר בידם ג' יהיה הסדר נחושת כסף זהב | ||
|- | |- | ||
Line 6,142: | Line 6,542: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|אמרנו שישליכם ג'ג' וישאר בידו ב‫' | + | ::We tell him to cast out the threes; he is left with 2. |
− | אחר כן אמרנו לו שישליכם ה'ה' וישאר בידו ב‫' | + | |style="text-align:right;"|אמרנו שישליכם ג'ג' וישאר בידו ב‫' |
− | אחר כן אמרנו לו שישליכם ז'ז' וישאר בידו ג‫' | + | |- |
− | ממה שנשאר כשהשליכם ג'ג' דהיין ב' תחשוב לכל אחד ע' ויהיו ק"מ | + | | |
− | וממה שנשאר כשהשליכם ה'ה' דהיין ב' תחשוב לכל אחד כ"א ויהיו מ"ב | + | ::We tell him to cast out the fives; he is left with 2. |
− | ומה שנשאר כשהשליכם ז'ז' דהיין ג' תחשוב לכל אחד ט"ו ויהיו מ"ה | + | |style="text-align:right;"|אחר כן אמרנו לו שישליכם ה'ה' וישאר בידו ב‫' |
− | קבץ הכל ויהיו רכ"ז | + | |- |
− | השליכם ק"ה ק"ה ישארו בידך י"ז כמו שחשב חברך‫<ref>דמיון זה... כמו שחשב חברך: according to MS Verona; MS Ithaca om.</ref> | + | | |
+ | ::We tell him to cast out the sevens; he is left with 3. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אחר כן אמרנו לו שישליכם ז'ז' וישאר בידו ג‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::For what remains when cast out the threes, which is 2, think of each unit as 70; it is 140. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ממה שנשאר כשהשליכם ג'ג' דהיין ב' תחשוב לכל אחד ע' ויהיו ק"מ | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::For what remains when cast out the fives, which is 2, think of each unit as 21; it is 42. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וממה שנשאר כשהשליכם ה'ה' דהיין ב' תחשוב לכל אחד כ"א ויהיו מ"ב | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::For what remains when cast out the sevens, which is 3, think of each unit as 15; it is 45. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ומה שנשאר כשהשליכם ז'ז' דהיין ג' תחשוב לכל אחד ט"ו ויהיו מ"ה | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Sum it all up; it is 227. | ||
+ | |style="text-align:right;"|קבץ הכל ויהיו רכ"ז | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Cast out the 105s; you are left with 17, as [the number] your friend chose. | ||
+ | |style="text-align:right;"|השליכם ק"ה ק"ה ישארו בידך י"ז כמו שחשב חברך‫<ref>דמיון זה... כמו שחשב חברך: according to MS Verona; MS Ithaca om.</ref> | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 6,174: | Line 6,596: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::each | + | :Say: How much of the bread did each of them eat? 1 loaf of bread and 2-thirds. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{5}{3}=1+\frac{2}{3}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור כמה חלק מן הלחם אכל כל אחד מהם א' לחם וב' שלישיות לחם | |style="text-align:right;"|אמור כמה חלק מן הלחם אכל כל אחד מהם א' לחם וב' שלישיות לחם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Then, the one who had 2 loaves of bread and ate 1 loaf of bread and 2-thirds, lost a third of a loaf. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{2-\left(1+\frac{2}{3}\right)=\frac{1}{3}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם כן אותו שהיו לו ב' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות לא הפסיד כי אם שליש לחם | |style="text-align:right;"|אם כן אותו שהיו לו ב' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות לא הפסיד כי אם שליש לחם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :The one who had 3 loaves of bread and ate 1 loaf of bread and 2-thirds, lost 1 loaf of bread and a third, which is 4-thirds of a loaf. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{3-\left(1+\frac{2}{3}\right)=1+\frac{1}{3}=\frac{4}{3}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואותו שהיו לו ג' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות <sup><s>לא</s></sup> הפסיד <s>כי אם שליש</s> <sup>א'</sup> לחם ושליש שהם ד' שלישיו' לחם | |style="text-align:right;"|ואותו שהיו לו ג' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות <sup><s>לא</s></sup> הפסיד <s>כי אם שליש</s> <sup>א'</sup> לחם ושליש שהם ד' שלישיו' לחם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :So, the one who had 2 loaves of bread will receive 1 pašuṭ, because he lost a third of a loaf. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_2=1}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם כן אותו שיש לו ב' לחמים יקבל א' פשוט בעבור שהפסיד שליש לחם | |style="text-align:right;"|אם כן אותו שיש לו ב' לחמים יקבל א' פשוט בעבור שהפסיד שליש לחם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :The one who had 3 loaves of bread will receive 4 pešiṭim, because he lost 4-thirds of a loaf. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=4}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואותו שיש לו ג' לחמים יקבל ד' פשיטי' כי הפסיד ד' שלישי לחם | |style="text-align:right;"|ואותו שיש לו ג' לחמים יקבל ד' פשיטי' כי הפסיד ד' שלישי לחם | ||
|- | |- | ||
Line 6,211: | Line 6,638: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}-\frac{1}{4}=\frac{1}{12}}}</math> | + | :First, say: how much greater is the third than the quarter? 1 part of 12. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}-\frac{1}{4}=\frac{1}{12}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אמור תחלה כמה הוא יותר השליש מן הרביע א' חלק מי"ב | |style="text-align:right;"|אמור תחלה כמה הוא יותר השליש מן הרביע א' חלק מי"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :So, it climbs up one cubit in 12 days. |
|style="text-align:right;"|הרי שי"ב ימים היא<ref>שי"ב ימים היא: MS Ithaca twice</ref> עולה א' אמה | |style="text-align:right;"|הרי שי"ב ימים היא<ref>שי"ב ימים היא: MS Ithaca twice</ref> עולה א' אמה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | :Since the tower is 20 cubits tall, say: 12 times 20 is 240. |
− | |style="text-align:right;"|ובעבור שהמגדל הוא גבוה כ' אמה אמור י"ב פעמים כ' הם ר"מ | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=12\sdot20=240}}</math> |
− | + | |style="text-align:right;"|ובעבור שהמגדל הוא גבוה כ' אמה אמור י"ב פעמים כ' הם ר"מ | |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Therefore, it will reach the top in 240 days. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרי שבר"מ ימים תגיע בראש המגדל | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :And so on. | ||
|style="text-align:right;"|וכן כלם | |style="text-align:right;"|וכן כלם | ||
|- | |- | ||
Line 6,234: | Line 6,667: | ||
| | | | ||
*{{#annot:money in purse|651|Y4nv}}You have some money in your purse. | *{{#annot:money in purse|651|Y4nv}}You have some money in your purse. | ||
− | :You take a third, a quarter, and a fifth of it and their sum is | + | :You take a third, a quarter, and a fifth of it and their sum is 9 pešiṭim. |
:How much remains? | :How much remains? | ||
:<math>\scriptstyle X-\left(\frac{1}{3}X+\frac{1}{4}X+\frac{1}{5}X\right)=X-9</math> | :<math>\scriptstyle X-\left(\frac{1}{3}X+\frac{1}{4}X+\frac{1}{5}X\right)=X-9</math> | ||
|style="text-align:right;"|<big>הרי שיש לך מעות בכיס</big><br> | |style="text-align:right;"|<big>הרי שיש לך מעות בכיס</big><br> | ||
− | והוצאת מהם השליש והרביע והחומש והם ט' | + | והוצאת מהם השליש והרביע והחומש והם ט' פשיטים<br> |
− | כמה יהיו הנשארים{{#annotend:Y4nv}} | + | כמה יהיו הנשארים{{#annotend:Y4nv}}‫<ref>והם ט‫': MS ithaca twice</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)=20+15+12=47}}</math> | + | :Say: a third, a quarter and a fifth are found in 60. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס‫' |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The third is 20; the quarter is 15; the fifth is 12; their total is 47. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)=20+15+12=47}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|השליש הוא כ' הרביע הוא ט"ו החומש י"ב וכללם מ"ז | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''False Position:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''False Position:'''</span> So, the third, the quarter, and the fifth, which are 9 pešiṭim, are 47 parts of 60. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}=\frac{47}{60}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}=\frac{47}{60}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הרי שהשליש והרביע והחומש שהם ט"פ הם מ"ז חלקים מס‫' | |style="text-align:right;"|הרי שהשליש והרביע והחומש שהם ט"פ הם מ"ז חלקים מס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{60}-\frac{47}{60}=\frac{13}{60}}}</math> | + | :We find that 13 parts of 60 are left in the purse. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{60}-\frac{47}{60}=\frac{13}{60}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|נמצא שהנשאר בכיס הם י"ג חלקי' מס‫' | |style="text-align:right;"|נמצא שהנשאר בכיס הם י"ג חלקי' מס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: if 47 parts of 60 are equal to 9 pešiṭim, how much are 13 parts of 60 equal to? |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{47}{60}:9=\frac{13}{60}:a}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{47}{60}:9=\frac{13}{60}:a}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ולכן אמור אם מ"ז חלקי' מס' שוי' ט"פ י"ג חלקי' מס' כמה שוים | |style="text-align:right;"|ולכן אמור אם מ"ז חלקי' מס' שוי' ט"פ י"ג חלקי' מס' כמה שוים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{13\sdot9}{47}=\frac{117}{47}=2+\frac{23}{47}}}</math> | + | :Say: 13 times 9 is 117. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמור י"ג פעמי' ‫<ref>44v</ref>ט' קי"ז |
− | חלקם במ"ז יבאו ב' וכ"ג חלקים ממ"ז | + | |- |
+ | | | ||
+ | :Divide it by 47; the result is 2 and 23 parts of 47. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{13\sdot9}{47}=\frac{117}{47}=2+\frac{23}{47}}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם במ"ז יבאו ב' וכ"ג חלקים ממ"ז | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :We find that the money that was in the purse is 11 pešiṭim and 23 parts of 47. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=11+\frac{23}{47}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|נמצא שהיו בתוך הכיס י"א פשו' וכ"ג חלקים ממ"ז‫<ref>נמצא שהיו... ממ"ז: MS Ithaca om.</ref> | |style="text-align:right;"|נמצא שהיו בתוך הכיס י"א פשו' וכ"ג חלקים ממ"ז‫<ref>נמצא שהיו... ממ"ז: MS Ithaca om.</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :9 [pešiṭim] were taken out and [the money] that remained is 2 pešiṭim and 23 parts of 47. |
− | |style="text-align:right;"|ומה שהוציא היו ט' ומה שנשאר היו ב' וכ"ג חלקים ממ"ז וכן לכל חשבון שתרצה | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(11+\frac{23}{47}\right)-9=2+\frac{23}{47}}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|ומה שהוציא היו ט' ומה שנשאר היו ב' וכ"ג חלקים ממ"ז | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The same for any number you want. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכן לכל חשבון שתרצה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 6,289: | Line 6,738: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :He will fill the jar that holds 3 [cups] and pour [its content] into the jar that holds 5 [cups]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ימלא הכלי שמחזיק ג' וישי' אותם בכלי שמחזיק ה‫' | |style="text-align:right;"|ימלא הכלי שמחזיק ג' וישי' אותם בכלי שמחזיק ה‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :<span style=color:green>3 cups - medium jar<br>5 cups - large jar</span> | |
− | + | | | |
− | |style="text-align:right;"|אחרי כן ימלא שנית הכלי שמחזיק ג' וישים מהם בכלי שמחזיק ה' ב‫' | + | |- |
− | נמצא שהכלי שמחזיק ה' הוא מלא והכלי שמחזיק ג' יש שם א' והכלי שמחזיק ח' יש שם ב‫' | + | | |
+ | :Then, he will fill again the jar that holds 3 [cups] and pour 2 [cups] from it into the jar that holds 5 [cups]. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אחרי כן ימלא שנית הכלי שמחזיק ג' וישים מהם בכלי שמחזיק ה' ב‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :We find that the jar that holds 5 [cups] is full; the jar that holds 3 [cups] has 1 [cup]; and the jar that holds 8 [cups] has 2 [cups]. | ||
+ | |style="text-align:right;"|נמצא שהכלי שמחזיק ה' הוא מלא והכלי שמחזיק ג' יש שם א' והכלי שמחזיק ח' יש שם ב‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :<span style=color:green>1 cup - small jar<br>5 cups - medium jar<br>2 cups - large jur</span> | ||
+ | | | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Next, he will pour [the content] of the jar that holds 5 [cups], which is full, into the jug that holds 8 [cups]. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ישים אחר כן הכלי שמחזיק ה' שהוא מלא לתוך הכלי שמחזיק ח‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :We find that there are 7 [cups] in that jar. | ||
+ | |style="text-align:right;"|נמצא שיש באותו הכלי ז' כוסות | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :<span style=color:green>1 cup - small jar<br>7 cups - large jar</span> | ||
+ | | | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Then, he will pour the one cup that is in the jar that holds 3 [cups] into the jar that hold 5 [cups]. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ישים אחרי כן אותו הכוס האחד שהוא בכלי שמחזיק ג' בתוך הכלי שמחזיק ה‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :He will fill the jar that holds 3 [cups] and pour [its content] into the jar that holds 5 [cups] | ||
+ | |style="text-align:right;"|וימלא הכלי שמחזיק ג' וישים אותם בכלי שמחזיק ה‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :So, there are 4 cups there and in the jar that holds 8 [cups], there are 4 cups left. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרי שיש שם ד' כוסות ובכלי שמחזיק ח' נשארו ד' כוסות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :<span style=color:green>4 cups - medium jar<br>4 cups - large jar</span> | |
− | + | | | |
− | | | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Thus, they are divided in half. |
− | + | |style="text-align:right;"|הרי שהם נחלקים לחצי | |
− | |style="text-align:right;"| | ||
− | |||
− | |||
− | הרי שהם נחלקים לחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 6,330: | Line 6,806: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :He should divide them as follows: |
|style="text-align:right;"|יחלקם על זה הסדר כגון זה | |style="text-align:right;"|יחלקם על זה הסדר כגון זה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :{|class="wikitable" style="text-align:center;" | |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 6,364: | Line 6,840: | ||
| | | | ||
− | === <span style=color:green>Find a Quantity Problem - Whole from Parts</span | + | === <span style=color:green>Find a Quantity Problem - Whole from Parts</span> === |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:fish|650|IjMQ}} | + | *{{#annot:fish|650|IjMQ}}You have a fish - its head and tail were cut off. |
:The body weighs 10 liṭra. | :The body weighs 10 liṭra. | ||
:The head weighs one third and a quarter of the whole fish. | :The head weighs one third and a quarter of the whole fish. | ||
Line 6,375: | Line 6,851: | ||
:How much does the whole fish weigh? | :How much does the whole fish weigh? | ||
:<math>\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{4}X+\frac{1}{5}X+\frac{1}{6}X+10=X</math> | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}X+\frac{1}{4}X+\frac{1}{5}X+\frac{1}{6}X+10=X</math> | ||
− | |style=" | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>הרי שיש לפניך דג ונחתך ראשו וזנבו<br> |
והגוף שוקל י' ליט‫'<br> | והגוף שוקל י' ליט‫'<br> | ||
והראש שוקל השליש והרביע מכל הדג<br> | והראש שוקל השליש והרביע מכל הדג<br> | ||
Line 6,382: | Line 6,858: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :<span style=color:green>'''False Position:'''</span> First say: a third, a quarter, a fifth, and a sixth are found in 60; they are 20, 15, 12, and 10. | |
|style="text-align:right;"|אמור תחלה שליש ורביע וחומש ושתות ימצאו בס' שהם כ' וט"ו וי"ב וי‫' | |style="text-align:right;"|אמור תחלה שליש ורביע וחומש ושתות ימצאו בס' שהם כ' וט"ו וי"ב וי‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Their sum is 57 parts of 60, which is the whole. | |
|style="text-align:right;"|ובין כולם הם נ"ז חלקים מס' שהוא השלם | |style="text-align:right;"|ובין כולם הם נ"ז חלקים מס' שהוא השלם | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot60\right)}{60}=\frac{20+15+12+10}{60}=\frac{57}{60}}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :The 3 parts the remain from 57 to 60 are the body that weighs 10 liṭra. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{60}{60}-\frac{57}{60}=\frac{3}{60}}}</math> | |
|style="text-align:right;"|ואותם הג' חלקים שנשארו מנ"ז עד ס' הוא הגוף ששוקל י' ליט‫' | |style="text-align:right;"|ואותם הג' חלקים שנשארו מנ"ז עד ס' הוא הגוף ששוקל י' ליט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> So, say: if 3 parts of 60, i.e. the body, weighs 10 liṭra, how much do the 57 parts of 60, which are the head and the tail weigh? | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{60}:10=\frac{57}{60}:a}}</math> | |
|style="text-align:right;"|אמו' א"כ אם ג' חלקים מס' דהיינו הגוף שוקל י' ליט' הנ"ז חלקים מס' שהם הראש והזנב כמה שוקל | |style="text-align:right;"|אמו' א"כ אם ג' חלקים מס' דהיינו הגוף שוקל י' ליט' הנ"ז חלקים מס' שהם הראש והזנב כמה שוקל | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Say: 57 times 10 is 570. | |
|style="text-align:right;"|אמו' נ"ז פעמ' י' הם תק"ע | |style="text-align:right;"|אמו' נ"ז פעמ' י' הם תק"ע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Divide it by 3; the result is 190. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{57\sdot10}{3}=\frac{570}{3}=190}}</math> | |
|style="text-align:right;"|חלקם בג' יבואו ק"צ | |style="text-align:right;"|חלקם בג' יבואו ק"צ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :We find that the head and the tail weigh 190 liṭra and the body weighs 10 liṭra. | |
|style="text-align:right;"|נמצא שהראש והזנב שוקלים ק"צ ליט' והגוף שוקל י' ליט‫' | |style="text-align:right;"|נמצא שהראש והזנב שוקלים ק"צ ליט' והגוף שוקל י' ליט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Hence, the whole fish weighs two hundred liṭra. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{x=190+10=200}}</math> | |
|style="text-align:right;"|הרי שכל הדג שקל מאתים ליט‫' | |style="text-align:right;"|הרי שכל הדג שקל מאתים ליט‫' | ||
|- | |- | ||
Line 6,425: | Line 6,901: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :You already know that the head is a third and a quarter of the whole fish, which are 20 and 15 parts of 60 and their sum is 35. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{4}\sdot60\right)}{60}=\frac{20+15}{60}=\frac{35}{60}}}</math> | |
|style="text-align:right;"|כבר ידעת שהראש השליש והרביע מכל הדג שהם כ' וט"ו חלקים מס' ובין כולם ל"ה | |style="text-align:right;"|כבר ידעת שהראש השליש והרביע מכל הדג שהם כ' וט"ו חלקים מס' ובין כולם ל"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: if 3 parts of 60, which are the body, weigh 10 liṭra, how much do the 35 parts of 60 [weigh]? | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{60}:10=\frac{35}{60}:b}}</math> | |
|style="text-align:right;"|ואמו' אם ג' חלקים מס' שהוא הגוף שוקל י' ליט' ל"ה חלקים מס' כמה הם | |style="text-align:right;"|ואמו' אם ג' חלקים מס' שהוא הגוף שוקל י' ליט' ל"ה חלקים מס' כמה הם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Say: 10 times 35 is 350. | |
|style="text-align:right;"|אמו' י' פעמ' ל"ה ש"נ | |style="text-align:right;"|אמו' י' פעמ' ל"ה ש"נ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Divide it by 3; the result is 116 liṭra and 2-thirds, and this is the weight of the head. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{b=\frac{35\sdot10}{3}=\frac{350}{3}=116+\frac{2}{3}}}</math> | |
|style="text-align:right;"|חלקם בג' יבואו קי"ו ליט' וב' שלישייות והוא משק' הראש | |style="text-align:right;"|חלקם בג' יבואו קי"ו ליט' וב' שלישייות והוא משק' הראש | ||
|- | |- | ||
Line 6,448: | Line 6,924: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :You already know that the tail weighs one-fifth and one-sixth of 60, which are 12 and 10 and their sum is 22 parts of 60. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot60\right)}{60}=\frac{12+10}{60}=\frac{22}{60}}}</math> | |
|style="text-align:right;"|כבר ידעת שהזנב שוקל החומש והשתות מס' שהם י"ב וי' ובין כולם הוא כ"ב חלקים מס‫' | |style="text-align:right;"|כבר ידעת שהזנב שוקל החומש והשתות מס' שהם י"ב וי' ובין כולם הוא כ"ב חלקים מס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: if 3 parts of 60 weigh 10 liṭra, how much do the 22 parts of 60 weigh? | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{60}:10=\frac{22}{60}:c}}</math> | |
|style="text-align:right;"|ואמו' אם ג' חלקים מס' שוקל י' ליט' כ"ב חלקים מס' כמה שוקלים | |style="text-align:right;"|ואמו' אם ג' חלקים מס' שוקל י' ליט' כ"ב חלקים מס' כמה שוקלים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Say: 22 times 10 is 220. | |
|style="text-align:right;"|אמו' כ"ב פעמ' י' הם ר"כ | |style="text-align:right;"|אמו' כ"ב פעמ' י' הם ר"כ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Divide it by 3; the result is 73 liṭra and a third, and this is the weight of the tail. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{c=\frac{22\sdot10}{3}=\frac{220}{3}=73+\frac{1}{3}}}</math> | |
|style="text-align:right;"|חלקם בג' יבואו ע"ג ליט' ושליש והוא משקל הזנב | |style="text-align:right;"|חלקם בג' יבואו ע"ג ליט' ושליש והוא משקל הזנב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :We find that the body weighs 10 liṭra, the head weighs | + | :We find that the body weighs 10 liṭra, the head weighs 116 liṭra and 2-thirds, and the tail weighs 73 liṭra and a third. |
|style="text-align:right;"|נמצא שהגוף שוקל י' ליט' והראש שוקל קי"ו ליט' וב' שלשייו' והזנב שוקל ע"ג ליט' ושליש | |style="text-align:right;"|נמצא שהגוף שוקל י' ליט' והראש שוקל קי"ו ליט' וב' שלשייו' והזנב שוקל ע"ג ליט' ושליש | ||
|- | |- | ||
Line 6,477: | Line 6,953: | ||
| | | | ||
− | === <span style=color:green>Divide a Quantity Problem - Proportional Division</span | + | === <span style=color:green>Divide a Quantity Problem - Proportional Division</span> === |
| | | | ||
Line 6,486: | Line 6,962: | ||
:You want to know: how much was the share of each of the fish and how much money did each of them have<br> | :You want to know: how much was the share of each of the fish and how much money did each of them have<br> | ||
:<math>\scriptstyle\frac{1}{2}X+\frac{1}{3}X+\frac{1}{9}X=9</math> | :<math>\scriptstyle\frac{1}{2}X+\frac{1}{3}X+\frac{1}{9}X=9</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|הרי שג' אנשים קנו א' דג בט' פשוטי‫'<br> | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>הרי שג' אנשים קנו א' דג בט' פשוטי‫'<br> |
האחד יש לו החצי והשני יש לו השליש והשלישי יש לו התשיע<br> | האחד יש לו החצי והשני יש לו השליש והשלישי יש לו התשיע<br> | ||
ותרצה לידע כמה חלק מן הדג יש לכל אחד וכמה מעות יגיע לכל אחד{{#annotend:TBmC}} | ותרצה לידע כמה חלק מן הדג יש לכל אחד וכמה מעות יגיע לכל אחד{{#annotend:TBmC}} | ||
Line 6,500: | Line 6,976: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :For the one who has a half of the fish, say: the half of 18 is 9. Divide it by 17 | + | :For the one who has a half of the fish, say: the half of 18 is 9. Divide it by 17: his share of the fish is 9 parts of 17. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot18\right)}{17}=\frac{9}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot18\right)}{17}=\frac{9}{17}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואותו שיש לו החצי מן הדג<br> | |style="text-align:right;"|ואותו שיש לו החצי מן הדג<br> | ||
Line 6,507: | Line 6,983: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :If you want to know how much he paid for his share, which is the half: |
− | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לידע כמה ופרע בעבור חלקו שהוא החצי | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לידע כמה ופרע בעבור חלקו שהוא החצי |
− | אמו' החצי מי"ח הוא ט' ותרבה אותו בט' שהוא סך מכירת הדג יבא פ"א | + | |- |
− | + | | | |
+ | :Say: a half of 18 is 9; multiply it by 9, which is the total price of the fish; the result is 81. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אמו' החצי מי"ח הוא ט' ותרבה אותו בט' שהוא סך מכירת הדג יבא פ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::the one who has a third: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot18\right)}{17}=\frac{1\sdot6}{17}=\frac{6}{17}}}</math> | + | :Divide it by 17; the result is 4 pešuṭim and 13 parts of 17 of one pašuṭ. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}X=\frac{9\sdot9}{17}=\frac{81}{17}=4+\frac{13}{17}}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בי"ז יבוא ד' פשוטי' וי"ג חלקים מי"ז מן הפשוט | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :For the one who has a third of the fish, say: the third of 18 is 6. Multiply it by the fish, which is 1; say: 6 times 1 is 6. Divide it by 17: his share of the fish is 6 parts of 17. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot18\right)}{17}=\frac{1\sdot6}{17}=\frac{6}{17}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואותו שיש לו השליש מן הדג<br> | |style="text-align:right;"|ואותו שיש לו השליש מן הדג<br> | ||
אמו' השליש מי"ח הוא ו' ותרבה אותו על הדג שהוא א' ואמו' ו' פעמ' א' ו‫'<br> | אמו' השליש מי"ח הוא ו' ותרבה אותו על הדג שהוא א' ואמו' ו' פעמ' א' ו‫'<br> | ||
Line 6,519: | Line 7,003: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :If you want to know how much money he paid for his share, which is the third: |
− | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לידע כמה מעות יפרע בעבור חלקו שהוא השליש | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לידע כמה מעות יפרע בעבור חלקו שהוא השליש |
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::the one who has a ninth: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1\sdot\left(\frac{1}{9}\sdot18\right)}{17}=\frac{1\sdot2}{17}=\frac{2}{17}}}</math> | + | :Say: a third of 18 is 6; multiply it by 9 pešuṭim, which is the price of the fish; say: 6 times 9 is 54. |
+ | |style="text-align:right;"|אמור השליש מי"ח הוא ו' ותרבה אותם על ט' פשוטי' שנמכר הדג ואמו' ו' פעמ' ט' הם נ"ד | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 17: he paid for the third 3 pešuṭim and 3 parts of 17. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}X=\frac{6\sdot9}{17}=\frac{54}{17}=3+\frac{3}{17}}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בי"ז הרי שיפרע בעבור השליש ג' פשוטי' וג' חלקים מי"ז | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :For the one who has a ninth [of the fish], say: the ninth of 1[8] is 2. Multiply it by 1, which is the fish; say: 2 times 1 is 2. Divide it by 17: his share of the fish is 2 parts of 17. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1\sdot\left(\frac{1}{9}\sdot18\right)}{17}=\frac{1\sdot2}{17}=\frac{2}{17}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואותו שיש לו התשיע<br> | |style="text-align:right;"|ואותו שיש לו התשיע<br> | ||
אמו' התשיע מי"ז הוא ב' ותרבה אותם על א' שהוא הדג ואמו' ב' פעמ' א' ב‫'<br> | אמו' התשיע מי"ז הוא ב' ותרבה אותם על א' שהוא הדג ואמו' ב' פעמ' א' ב‫'<br> | ||
Line 6,531: | Line 7,023: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :If you want to know how much money he paid for his share, which is the ninth: |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לידע כמה מעות יפרע בעבו' חלקו שהוא התשיע |
− | + | |- | |
− | חלקם בי"ז יבא א' פשוט' וא' חלק מי"ז | + | | |
+ | :Say: a ninth of 18 is 2; multiply it by the price of the fish, which is 9; say: 2 times 9 is 18. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אמו' התשיע מי"ח הוא ב' ותרבה אותם על מה שנמכר הדג שהוא ט' ואמו' ב' פעמ' ט' הם י"ח | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 17; the result is 1 pašuṭ and 1 part of 17. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}X=\frac{2\sdot9}{17}=\frac{18}{17}=1+\frac{1}{17}}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בי"ז יבא א' פשוט' וא' חלק מי"ז | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 6,545: | Line 7,044: | ||
*{{#annot:figs|641|JfiA}}A man said to his friend: here are two baskets of figs, each contains 100 figs. | *{{#annot:figs|641|JfiA}}A man said to his friend: here are two baskets of figs, each contains 100 figs. | ||
:Sell the fine fruit at 20 for one pašuṭ, and the defective fruit at 30 for one pašuṭ. | :Sell the fine fruit at 20 for one pašuṭ, and the defective fruit at 30 for one pašuṭ. | ||
− | :Their total was | + | :Their total was 8 pešuṭim and a third. |
:One asked him: how do you sell [the figs]? | :One asked him: how do you sell [the figs]? | ||
:He answered him: these at 30 for one pašuṭ and these at 20 for one pašuṭ. | :He answered him: these at 30 for one pašuṭ and these at 20 for one pašuṭ. | ||
:He replied: if so, give me from these and from these at 50 for 2 pešuṭim. | :He replied: if so, give me from these and from these at 50 for 2 pešuṭim. | ||
− | :He sold all for 8 pešuṭim and lost | + | :He sold all for 8 pešuṭim and lost a third of a pašuṭ. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{100}{20}+\frac{100}{30}\right)-8=\left[5+\left(3+\frac{1}{3}\right)\right]-8=\left(8+\frac{1}{3}\right)-8=\frac{1}{3}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{100}{20}+\frac{100}{30}\right)-8=\left[5+\left(3+\frac{1}{3}\right)\right]-8=\left(8+\frac{1}{3}\right)-8=\frac{1}{3}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|<big>אדם אחד אמר לחבירו הנה שני</big> כלכלות של תאנים בכל אחת מהן ק' תאנים<br> | |style="text-align:right;"|<big>אדם אחד אמר לחבירו הנה שני</big> כלכלות של תאנים בכל אחת מהן ק' תאנים<br> | ||
Line 6,559: | Line 7,058: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Because, those [whose price is] 20 for one pašuṭ cost 5 pešiṭim. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{100}{20}=5}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כי אותם שהם כ' בפשוט עולי' ה' פשיטים | |style="text-align:right;"|כי אותם שהם כ' בפשוט עולי' ה' פשיטים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :And those [whose price is] 30 for one pašuṭ cost 3 [pešiṭim] and a third of a pašuṭ. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{100}{30}=3+\frac{1}{3}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואותם שהם ל' בפשוט עולי' ג' פעמי' ושליש פשוט | |style="text-align:right;"|ואותם שהם ל' בפשוט עולי' ג' פעמי' ושליש פשוט | ||
|- | |- | ||
Line 6,588: | Line 7,089: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :Put the first | + | :Put 1 for the first; 2 for the second; 3 for the third; 4 for the fourth; 8 for the fifth; and 12 for the sixth. |
|style="text-align:right;"|שהאחת שי[ם] א' והשנית ב' והשלישית ג' והרביעית ד' והחמשית ח' והששית י"ב | |style="text-align:right;"|שהאחת שי[ם] א' והשנית ב' והשלישית ג' והרביעית ד' והחמשית ח' והששית י"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :By this the matter can be resolved. | ||
|style="text-align:right;"|ובזה יתכן העניין | |style="text-align:right;"|ובזה יתכן העניין | ||
|- | |- | ||
Line 6,601: | Line 7,103: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ==== <span style=color:green>Four Coins</span | + | ==== <span style=color:green>Four Coins</span> ==== |
| | | | ||
Line 6,612: | Line 7,114: | ||
:The fourth is equal to a fifth of the third. | :The fourth is equal to a fifth of the third. | ||
:How much does each [of the coins] worth? | :How much does each [of the coins] worth? | ||
− | |style="text-align:right;"|ד' מטבעות שוים בין ארבעתן ק' פשוטי‫'<br> | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>ד' מטבעות שוים בין ארבעתן ק' פשוטי‫'<br> |
הראשון שוה שליש ורביע ושתות מן השני<br> | הראשון שוה שליש ורביע ושתות מן השני<br> | ||
מה שנשאר מן השני שוה ב' חמישייו' מן השלישי<br> | מה שנשאר מן השני שוה ב' חמישייו' מן השלישי<br> | ||
Line 6,623: | Line 7,125: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|אמו' הראשון ששוה שליש ורביע ושתות מן השני כמה חלקים משלם הם | + | :For the first that is equal to a third, a quarter, and a sixth of the second, say: how many parts of the whole are they? |
− | אמו' שליש ורביע ושתות ימצאו בי"ב השליש ד' הרביע ג' השתות ב | + | |style="text-align:right;"|אמו' הראשון ששוה שליש ורביע ושתות מן השני כמה חלקים משלם הם |
− | והם בן כולם ט' חלקים מי"ב שהם ג' רביעייו‫' | + | |- |
+ | | | ||
+ | :Say: a third, a quarter, and a sixth are found in 12. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אמו' שליש ורביע ושתות ימצאו בי"ב | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The third is 4; the quarter is 3; the sixth is 2. Their total is 9 parts of 12, which is 3-quarters. | ||
+ | |style="text-align:right;"|השליש ד' הרביע ג' השתות ב' והם בן כולם ט' חלקים מי"ב שהם ג' רביעייו‫' | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 6,631: | Line 7,140: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{6}\right)\sdot a_2=\frac{3}{4}a_2}}</math> | + | :Therefore, the first is equal to 3-quarters of the second. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{4}+\frac{1}{6}\right)\sdot a_2=\frac{3}{4}a_2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם כן הראשון שוה ג' רביעייו' מהשני | |style="text-align:right;"|אם כן הראשון שוה ג' רביעייו' מהשני | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|וימצאו כל אילו השברים בארבעים | + | :All these fractions are found in forty: |
− | + | |style="text-align:right;"|וימצאו כל אילו השברים בארבעים | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
− | + | | | |
− | : | + | :So, the second is 40. |
+ | |style="text-align:right;"|אם כן השני הוא מ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The first, which is equal to 3-quarters of the second, is 30. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הראשון ששווה ג' רביעייו' מהשני הוא ל‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The third that is equal to a half and a third of the first, which is 30, is 25. | ||
+ | |style="text-align:right;"|השלישי ששוה חצי ושליש מן הראשון שהוא ל' הוא כ"ה | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The fourth that is equal to a fifth of the third, which is 25, is 5. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרביעי ששוה חומש השלישי שהוא כ"ה הוא ה‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :If you sum up all these numbers, they are 100. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואם תקבץ כל אלו המספרים יהיו ק‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{cases}\scriptstyle a_2=40\\\scriptstyle a_1=\frac{3}{4}a_2=\frac{3}{4}\sdot40=30\\\scriptstyle a_3=\left(\frac{1}{2}+\frac{1}{3}\right)a_1=\left(\frac{1}{2}+\frac{1}{3}\right)\sdot30=25\\\scriptstyle a_4=\frac{1}{5}a_3=\frac{1}{5}\sdot25=5\\\scriptstyle a_1+a_2+a_3+a_4=30+40+25+5=100\end{cases}}}</math> | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | |||
==== <span style=color:green>Selling Eggs</span> ==== | ==== <span style=color:green>Selling Eggs</span> ==== | ||
Line 6,704: | Line 7,231: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ==== <span style=color:green>Four Coins</span | + | ==== <span style=color:green>Four Coins</span> ==== |
| | | | ||
Line 6,711: | Line 7,238: | ||
*{{#annot:four coins|652|vSHO}}Four coins are worth all in all 80 pešuṭim: | *{{#annot:four coins|652|vSHO}}Four coins are worth all in all 80 pešuṭim: | ||
:The first is equal to a half and a sixth of the second. | :The first is equal to a half and a sixth of the second. | ||
− | :What is left from the second equals | + | :What is left from the second equals 2-thirds of the third. |
:The third is equal to a third, a quarter, and a sixth of the first. | :The third is equal to a third, a quarter, and a sixth of the first. | ||
− | :The fourth is equal to | + | :The fourth is equal to 4-fifths of the [third]. |
:How much does each [of the coins] worth? | :How much does each [of the coins] worth? | ||
− | |style="text-align:right;"|ד' מט' מטבעות שוים בין ארבעתם פ' פשוטי‫'<br> | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>ד' מט' מטבעות שוים בין ארבעתם פ' פשוטי‫'<br> |
הראשון שוה החצי והשתות מן השני<br> | הראשון שוה החצי והשתות מן השני<br> | ||
הנשאר מן השני הם ב' שלישיות מן השלישי<br> | הנשאר מן השני הם ב' שלישיות מן השלישי<br> | ||
השלישי הוא שליש ורביע ושתות מן הראשו‫'<br> | השלישי הוא שליש ורביע ושתות מן הראשו‫'<br> | ||
− | הרביעי הוא ד' חומשים | + | הרביעי הוא ד' חומשים מהשני<br> |
ותרצה לידע כמה שוה כל אחד ואחד{{#annotend:vSHO}} | ותרצה לידע כמה שוה כל אחד ואחד{{#annotend:vSHO}} | ||
|- | |- | ||
Line 6,726: | Line 7,253: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך בעבו' שהראשו' שוה החצי והשתות מהשני<br> | + | :Do it this way: |
− | אמור חצי ושתות ימצאו בו‫' | + | |style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך |
− | החצי ג' השתות א | + | |- |
− | וכללם ד' והם ב' שלשיות | + | | |
+ | :Since the first is equal to a half and a sixth of the second, say: a half and a sixth are found in 6. | ||
+ | |style="text-align:right;"|בעבו' שהראשו' שוה החצי והשתות מהשני<br> | ||
+ | אמור חצי ושתות ימצאו בו‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The half is 3; the sixth is 1; their sum is 4; so they are 2-thirds. | ||
+ | |style="text-align:right;"|החצי ג' השתות א' וכללם ד' והם ב' שלשיות | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 6,735: | Line 7,269: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\left(\frac{1}{2}+\frac{1}{6}\right)\sdot a_2=\frac{2}{3}a_2}}</math> | + | :Therefore, the one that is equal to a half and a sixth of the second is as saying 2-thirds of the second. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\left(\frac{1}{2}+\frac{1}{6}\right)\sdot a_2=\frac{2}{3}a_2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם כן זה ששוה חצי ושתות מן השני הוא כאלו אמר שוה ב' שלישייו' מן השני | |style="text-align:right;"|אם כן זה ששוה חצי ושתות מן השני הוא כאלו אמר שוה ב' שלישייו' מן השני | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The third is equal to a third, a quarter, and a sixth of the first. Say: a third, a quarter, and a sixth are found in 60. | ||
|style="text-align:right;"|והשלישי ששוה שליש ורביע ושתות מן הראשו‫'<br> | |style="text-align:right;"|והשלישי ששוה שליש ורביע ושתות מן הראשו‫'<br> | ||
− | אמו' שליש ורביע ושתות ימצאו בס‫' | + | אמו' שליש ורביע ושתות ימצאו בס‫' |
− | השליש כ' הרביע ט"ו השתות י | + | |- |
− | וכללם מ"ה חלקים מס' שהם ג' רביעייו' מס‫' | + | | |
+ | :The third is 20; the quarter is 15; the sixth is 10; their sum is 45 parts of 60, which are 3-quarters. | ||
+ | |style="text-align:right;"|השליש כ' הרביע ט"ו השתות י' וכללם מ"ה חלקים מס' שהם ג' רביעייו' מס‫' | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 6,748: | Line 7,286: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\frac{3}{4}a_1}}</math> | + | :It is as saying: the third is equal to 3-quarters of the first. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\frac{3}{4}a_1}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והוא כאלו אמר השלישי שוה ג' רבעייו' מן הראשון | |style="text-align:right;"|והוא כאלו אמר השלישי שוה ג' רבעייו' מן הראשון | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=\frac{4}{5}a_3}}</math> | + | :The fourth is equal to 4-fifths of the third; this is clear. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=\frac{4}{5}a_3}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והרביעי שוה ד' חמישייו' מהשלישי הוא מבואר | |style="text-align:right;"|והרביעי שוה ד' חמישייו' מהשלישי הוא מבואר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{cases}\scriptstyle a_1=\frac{2}{3}a_2\\\scriptstyle a_3=\frac{3}{4} a_1\\\scriptstyle a_4=\frac{4}{5}a_3\end{cases}}}</math> | + | :So the order is as follows: |
− | + | |style="text-align:right;"|אם כן הסדר הוא כך | |
− | + | |- | |
− | + | | | |
+ | :The first is equal to 2-thirds of the second. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הראשו' שוה ב' שלשייו' מהשני | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The third is equal to 3-quarters of the first. | ||
+ | |style="text-align:right;"|והשלישי שוה ג' רביעייו' מן הראשון | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The fourth is equal to 4-fifths of the [third]. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרביעי שוה ד' חמישיו' מהשני | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{cases}\scriptstyle a_1=\frac{2}{3}a_2\\\scriptstyle a_3=\frac{3}{4} a_1\\\scriptstyle a_4=\frac{4}{5}a_3\end{cases}}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''False Position:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''False Position:'''</span> First, say: the fractions mentioned in this question, which are a half, a third, a quarter, and a sixth of a tenth, are found in 60. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{b_2=60}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{b_2=60}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואמו' תחלה השברים הנזכרי' בזה החשבו' הם חצי ושליש ורביע ושתות מי' וימצאו כולם בס‫' | |style="text-align:right;"|ואמו' תחלה השברים הנזכרי' בזה החשבו' הם חצי ושליש ורביע ושתות מי' וימצאו כולם בס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{cases}\scriptstyle b_2=60\\\scriptstyle b_1=\frac{2}{3}b_2=\frac{2}{3}\sdot60=40\\\scriptstyle b_3=\frac{3}{4}b_1=\frac{3}{4}\sdot40=30\\\scriptstyle b_4=\frac{4}{5}b_3=\frac{4}{5}\sdot30=24\end{cases}}}</math> | + | :Therefore, the second is 60. |
− | + | |style="text-align:right;"|אם כן השיני הוא ס‫' | |
− | + | |- | |
− | + | | | |
− | + | :The first, which is equal to 2-thirds of the second, is 40. | |
+ | |style="text-align:right;"|הראשון ששוה ב' שלישיו' מהשני הוא מ‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The third, which is equal to 3-quarters of the first, is 30. | ||
+ | |style="text-align:right;"|והשלישי ששוה ג' רביעיו' מהראשון הוא ל‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :The fourth, which is equal to 4-fifths of the third, is 24. | ||
+ | |style="text-align:right;"|והרביעי ששוה ד' חמשייו' מהשלישי הוא כ"ד | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\begin{cases}\scriptstyle b_2=60\\\scriptstyle b_1=\frac{2}{3}b_2=\frac{2}{3}\sdot60=40\\\scriptstyle b_3=\frac{3}{4}b_1=\frac{3}{4}\sdot40=30\\\scriptstyle b_4=\frac{4}{5}b_3=\frac{4}{5}\sdot30=24\end{cases}}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{b_2-b_1=60-40=20=\frac{2}{3}\sdot30=\frac{2}{3}b_3}}</math> | + | :The remainder from the second is 2-thirds of the third. |
− | |style="text-align:right;"|והנשאר מן השני שהוא ב' שלישייו' מהשלישי | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{b_2-b_1=60-40=20=\frac{2}{3}\sdot30=\frac{2}{3}b_3}}</math> |
− | + | |style="text-align:right;"|והנשאר מן השני שהוא ב' שלישייו' מהשלישי | |
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Denominator:'''</span> | + | :Proceed this way: |
+ | |style="text-align:right;"|עשה על זה הדרך | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Say: how much is left from the second, which is 60, after you subtract from it the first, which is 40? 20 remains. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אמו' כמה נשאר מהשני שהוא ס' אחר שהוצאת ממנו הראשון שהוא מ' נשארו כ‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Therefore, 20, which is remainder from the second, is 2-thirds of the third, which is 30. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אם כן כ' שהוא הנשאר מהשני הם ב' שלישייו' מהשלישי שהוא ל‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :<span style=color:green>'''Denominator:'''</span> So, the first is 40, the second is 60, the third is 30, and the fourth is 24. Sum them up; they are 154 and this is the denominator. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{b_1+b_2+b_3+b_4=40+60+30+24=154}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{b_1+b_2+b_3+b_4=40+60+30+24=154}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והרי שהראשו' הוא מ' והשני ס' והשלישי ל' והרביעי כ"ד<br> | |style="text-align:right;"|והרי שהראשו' הוא מ' והשני ס' והשלישי ל' והרביעי כ"ד<br> | ||
Line 6,786: | Line 7,362: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> If you wish to know how much the first is worth, say: 40 times 80 is 3 thousand and two hundred. |
+ | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לדעת כמה שוה הראשו' אמו' מ' פעמ' פ' ג' אלפים ומאתים | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 154; the result is 20 and 120 parts of 154. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{40\sdot80}{154}=\frac{3200}{154}=20+\frac{120}{154}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{40\sdot80}{154}=\frac{3200}{154}=20+\frac{120}{154}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלקם בקנ"ד יבואו כ' וק"כ חלקים מקנ"ד |
− | חלקם בקנ"ד יבואו כ' וק"כ חלקים מקנ"ד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> If you wish to know how much the second is worth, say: 60 times 80 is 4 thousand and 800. |
+ | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לדעת כמה שוה השני אמו' ס' פעמ' פ' ד' אלפים ות"ת | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 154; the result is 31 pešuṭim and 26 parts of 154. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=\frac{60\sdot80}{154}=\frac{4800}{154}=31+\frac{26}{154}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=\frac{60\sdot80}{154}=\frac{4800}{154}=31+\frac{26}{154}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלקם בקנ"ד יבואו ל"א פשוטי' וכ"ו חלקים מקנ"ד |
− | חלקם בקנ"ד יבואו ל"א פשוטי' וכ"ו חלקים מקנ"ד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> To know how much the third is worth, say: 30 times 80 is 2 thousand and 400. |
+ | |style="text-align:right;"|ולדעת חלק השלישי אמו' ל' פעמי' פ' ב' אלפים ות‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 154; the result is 15 pešuṭim and 90 parts of 154. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\frac{30\sdot80}{154}=\frac{2400}{154}=15+\frac{90}{154}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\frac{30\sdot80}{154}=\frac{2400}{154}=15+\frac{90}{154}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלקם בקנ"ד יבואו ט"ו פשוטי' וצ' חלקים מקנ"ד |
− | חלקם בקנ"ד יבואו ט"ו פשוטי' וצ' חלקים מקנ"ד | + | |- |
+ | | | ||
+ | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> To know how much the fourth is worth, say: 24 times 80 is a thousand and 920. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ולדעת חלק הרביעי אמ' כ"ד פעמי' פ' הם אלף ותתק"כ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Divide it by 154; the result is 12 and 72 parts of 154. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=\frac{24\sdot80}{154}=\frac{1920}{154}=12+\frac{72}{154}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=\frac{24\sdot80}{154}=\frac{1920}{154}=12+\frac{72}{154}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלקם בקנ"ד יבואו י"ב וע"ב חלקים מקנ"ד |
− | חלקם בקנ"ד יבואו י"ב וע"ב חלקים מקנ"ד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Do the same if the four coins are worth all in all 100 pešuṭim: |
|style="text-align:right;"|וכן תעש' ג"כ אם יהיו שוים ד' המטבעו' האילו ק' פשוטי' בין כולם | |style="text-align:right;"|וכן תעש' ג"כ אם יהיו שוים ד' המטבעו' האילו ק' פשוטי' בין כולם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> To know how much is the first, say: 40 times 100; then, divide it by 154. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{40\sdot100}{154}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=\frac{40\sdot100}{154}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|לדעת הראשו' אמו' מ' פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | |style="text-align:right;"|לדעת הראשו' אמו' מ' פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> To know how much is the second, say: 60 times 100; then, divide it by 154. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=\frac{60\sdot100}{154}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=\frac{60\sdot100}{154}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ולדעת השני אמו' ס' פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | |style="text-align:right;"|ולדעת השני אמו' ס' פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> To know how much is the third, say: 30 times 100; then, divide it by 154. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\frac{30\sdot100}{154}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=\frac{30\sdot100}{154}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ולדעת השלישי אמו' ל' פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | |style="text-align:right;"|ולדעת השלישי אמו' ל' פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> To know how much is the fourth, say: 24 times 100; then, divide it by 154. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=\frac{24\sdot100}{154}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=\frac{24\sdot100}{154}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ולדעת הרביעי אמו' כ"ד פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | |style="text-align:right;"|ולדעת הרביעי אמו' כ"ד פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The same for any number you want: find it this way. | ||
|style="text-align:right;"|וכן לכל חשבו' שתרצה תפוש אותו על זה הדרך | |style="text-align:right;"|וכן לכל חשבו' שתרצה תפוש אותו על זה הדרך | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | === Fractions of Fractions (MS Firenze) | + | === Fractions of Fractions (MS Firenze) === |
| | | | ||
Line 6,845: | Line 7,434: | ||
*{{#annot:⅓·¼·⅕|668|SN3Z}}Who has the third of the quarter of the fifth | *{{#annot:⅓·¼·⅕|668|SN3Z}}Who has the third of the quarter of the fifth | ||
:<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|מי שיש לו השליש מן הרביע מן החומש{{#annotend:SN3Z}} | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>מי שיש לו השליש מן הרביע מן החומש{{#annotend:SN3Z}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :It has one part of 60. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{1}{60}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}=\frac{1}{60}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מס‫' | |style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{ | + | :Because the fifth of 60 is 12; the quarter of 12 is 3; and the third of 3 is 1. |
− | |style="text-align:right;"|כי החומש מס' הוא י"ב | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\left(\frac{1}{5}\sdot60\right)=\frac{1}{3}\sdot\left(\frac{1}{4}\sdot12\right)=\frac{1}{3}\sdot3=1}}</math> |
− | והרביע מי"ב הוא ג | + | |style="text-align:right;"|כי החומש מס' הוא י"ב והרביע מי"ב הוא ג' והשליש מג' הוא א‫' |
− | והשליש מג' הוא א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 6,863: | Line 7,452: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :It has 1 part of 360. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}=\frac{1}{360}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}=\frac{1}{360}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מש"ס | |style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מש"ס | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot60=360}}</math> | + | :360 results from 6 times 60. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot60=360}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וש"ס יוצא מו' פעמ' ס‫' | |style="text-align:right;"|וש"ס יוצא מו' פעמ' ס‫' | ||
|- | |- | ||
Line 6,876: | Line 7,467: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :It has one part of 2 thousand and 520. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}=\frac{1}{2520}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}=\frac{1}{2520}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מב' אלפי' ותק"כ | |style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מב' אלפי' ותק"כ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot360=2520}}</math> | + | :It results from 7 times 360. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{7\sdot360=2520}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וזה יוצא מן ז' פעמ' ש"ס | |style="text-align:right;"|וזה יוצא מן ז' פעמ' ש"ס | ||
|- | |- | ||
Line 6,889: | Line 7,482: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :It has one part of 20 thousand and 160. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}=\frac{1}{20160}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}=\frac{1}{20160}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מכ' אלפי' וק"ס | |style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מכ' אלפי' וק"ס | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot2520=20160}}</math> | + | :It results from 8 times 2 thousand and 520. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot2520=20160}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וזה יוצא מח' פעמ' ב' אלפים ותק"כ | |style="text-align:right;"|וזה יוצא מח' פעמ' ב' אלפים ותק"כ | ||
|- | |- | ||
Line 6,902: | Line 7,497: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :It has one part of 181 thousand and 4[4]0. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}=\frac{1}{1814{\color{red}{40}}}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}=\frac{1}{1814{\color{red}{40}}}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מקפ"א אלפי' ות" | + | |style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מקפ"א אלפי' ות"כ |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\sdot20160=1814{\color{red}{40}}}}</math> | + | :It results from 9 times 20 thousand and 160. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\sdot20160=1814{\color{red}{40}}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וזה יוצא מט' פעמ' כ' אלפים וק"ס | |style="text-align:right;"|וזה יוצא מט' פעמ' כ' אלפים וק"ס | ||
|- | |- | ||
Line 6,915: | Line 7,512: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :It has one part of a thousand of thousands, 814 thousand and [4]00. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\sdot\frac{1}{10}=\frac{1}{1814{\color{red}{400}}}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}\sdot\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{5}\sdot\frac{1}{6}\sdot\frac{1}{7}\sdot\frac{1}{8}\sdot\frac{1}{9}\sdot\frac{1}{10}=\frac{1}{1814{\color{red}{400}}}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מאלף אלפים ותתי"ד אלפי | + | |style="text-align:right;"|יש לו א' חלק מאלף אלפים ותתי"ד אלפי' ור‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot1814{\color{red}{40}}=1814{\color{red}{400}}}}</math> | + | :It results from 10 times 181 thousand and 4[4]0. |
− | |style="text-align:right;"|וזה יוצא מי' פעמ' קפ"א אלפי' ות" | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10\sdot1814{\color{red}{40}}=1814{\color{red}{400}}}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|וזה יוצא מי' פעמ' קפ"א אלפי' ות"כ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | === <span style=color:green>Pricing Problems</span | + | === <span style=color:green>Pricing Problems</span> === |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:oil|629|HxPU}} | + | *{{#annot:oil|629|HxPU}}One thousand of oil are equal to 40 mitri(?). |
− | :If | + | :If the thousand is worth 27 liṭra and 5 dinar, how much is one mitro(?) worth? |
:<math>\scriptstyle\frac{\left[27\sdot\left(20\sdot12\right)\right]+\left(5\sdot12\right)}{40}=\frac{X}{1}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{\left[27\sdot\left(20\sdot12\right)\right]+\left(5\sdot12\right)}{40}=\frac{X}{1}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|האלף של שמן הוא מ' מיטרי א‫'<br> | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca om.</ref>האלף של שמן הוא מ' מיטרי א‫'<br> |
אם האלף שווה כ"ז ליט' וה' די' כמה יבא המיטרו{{#annotend:HxPU}} | אם האלף שווה כ"ז ליט' וה' די' כמה יבא המיטרו{{#annotend:HxPU}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 6 pešuṭim for each liṭra; and a fifth plus a half [of a fifth], which is 3-tenths, for each dinar. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=\left(27\sdot6\right)+\left(5\sdot\frac{3}{10}\right)=\left(27\sdot6\right)+\left[5\sdot\left[\frac{1}{5}+\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{1}{5}\right)\right]\right]}}</math> | |
− | + | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליט' ו' פשו' ומכל די' א' חומש וחצי שהם ג' עשירייו‫' | |
− | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליט' ו' פשו | ||
− | ומכל די' א' חומש וחצי שהם ג' עשירייו‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 6,949: | Line 7,546: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Take 1 pašuṭ and a fifth for each liṭra. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{X=25\sdot\left(1+\frac{1}{5}\right)}}</math> | |
|style="text-align:right;"|תפוש מכל ליט' א' פשוט וחומש | |style="text-align:right;"|תפוש מכל ליט' א' פשוט וחומש | ||
|- | |- | ||
Line 6,965: | Line 7,562: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''False Position - denominator:'''</span> Say: a half, a third, and a ninth are found in 18. The half is 9; the third is 6; the ninth is 2 | + | :<span style=color:green>'''False Position - denominator:'''</span> Say: a half, a third, and a ninth are found in 18. |
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{2}\sdot18\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot18\right)+\left(\frac{1}{9}\sdot18\right)=9+6+2=17}}</math> | + | |style="text-align:right;"|אמור חצי ושליש ותשיע ימצאו בי"ח |
− | + | |- | |
+ | | | ||
+ | :The half is 9; the third is 6; the ninth is 2; their sum is 17 and this is the denominator. | ||
+ | |style="text-align:right;"|החצי ט' השליש ו' התשיע ב' וכללם י"ז והוא המחלק | ||
+ | |- | ||
+ | |colspan="2" | | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(\frac{1}{2}\sdot18\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot18\right)+\left(\frac{1}{9}\sdot18\right)=9+6+2=17}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 6,974: | Line 7,577: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: [a half] of 18 is 9. Multiply it by the number of dinar, which is 9, and say: 9 times 9 is 81. Divide it by 17; it is [4] dinar and 13 parts of 17 of one dinar. | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Say: [a half] of 18 is 9. Multiply it by the number of dinar, which is 9, and say: 9 times 9 is 81. |
+ | |style="text-align:right;"|אמור מי"ח הוא ט' ותרבה אותם עם סך הדינרי' שהם ט' ואמור ט' פעמים ט' הם פ"א | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 17; it is [4] dinar and 13 parts of 17 of one dinar. | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בי"ז יהיו י"ד דינרי' וי"ג חלקים מי"ז מן הדינר | ||
+ | |- | ||
+ | |colspan="2" | | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}X=\frac{\left(\frac{1}{2}\sdot18\right)\sdot9}{17}=\frac{9\sdot9}{17}=\frac{81}{17}=4+\frac{13}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}X=\frac{\left(\frac{1}{2}\sdot18\right)\sdot9}{17}=\frac{9\sdot9}{17}=\frac{81}{17}=4+\frac{13}{17}}}</math> | ||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 6,984: | Line 7,592: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :If we want to know how much are 13 parts of 17 of a dinar | + | :If we want to know how much are 13 parts of 17 of a dinar: |
+ | |style="text-align:right;"|<big>ואם נרצה</big> לדעת הי"ג חלקים מי"ז מן הדינר כמה הם | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :We say: 12 times 13 is 156. | ||
+ | |style="text-align:right;"|נאמר <sup>י"ב</sup>י"ג פעמים י"ג הם קנ"ו | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 17; it is 9 pešuṭim and 3 parts of 17. | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בי"ז יהיו ט"פ וג' חלקי' מי"ז | ||
+ | |- | ||
+ | |colspan="2" | | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{13\sdot12}{17}=\frac{156}{17}=9+\frac{3}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{13\sdot12}{17}=\frac{156}{17}=9+\frac{3}{17}}}</math> | ||
− | |||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :Therefore, the | + | :Therefore, the owner of the a half has 4 dinar, 9 pešuṭim and 3 parts of 17 of one pašuṭ. |
|style="text-align:right;"|הרי אותו שיש לו החצי יש לו לחלקו ד' דינרי' וט"פ וג' חלקי' מי"ז מהפשוט | |style="text-align:right;"|הרי אותו שיש לו החצי יש לו לחלקו ד' דינרי' וט"פ וג' חלקי' מי"ז מהפשוט | ||
|- | |- | ||
Line 6,999: | Line 7,615: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Multiply 6, which is a third of 18, by 9, which is the number of dinar, and say: 6 times 9 is 54. Divide it by 17 [parts] of one dinar; it is 3 dinar and 3 parts of 17 of one dinar. | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Multiply 6, which is a third of 18, by 9, which is the number of dinar, and say: 6 times 9 is 54. |
+ | |style="text-align:right;"|תרבה ו' שהוא השליש מי"ח עם ט' שהוא סכום הדינרי' ואמור ו' פעמי' ט' נ"ד‫<ref>ט' נ"ד: MS Ithaca om.</ref> | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 17 [parts] of one dinar; it is 3 dinar and 3 parts of 17 of one dinar. | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בי"ז מהדינר יבואו ג' די' וג' חלקים מי"ז מן הדי‫'‫<ref>יבואו ג'... מן הדי': MS Ithaca om.</ref> | ||
+ | |- | ||
+ | |colspan="2" | | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}X=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot18\right)\sdot9}{17}=\frac{6\sdot9}{17}=\frac{54}{17}=3+\frac{3}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}X=\frac{\left(\frac{1}{3}\sdot18\right)\sdot9}{17}=\frac{6\sdot9}{17}=\frac{54}{17}=3+\frac{3}{17}}}</math> | ||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :To know how much are 3 parts of 17 of one dinar | + | :To know how much are 3 parts of 17 of one dinar: |
+ | |style="text-align:right;"|ולדעת כמה הם אילו הג' חלקים מי"ז מהדינר | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Say: 3 times 12 is 36. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אמור ג' פעמים י"ב ל"ו | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 17; the result is 2 pešuṭim and 2 parts of 17 of one pašuṭ. | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בי"ז יבאו ב"פ וב' חלקים מי"ז מהפשוט | ||
+ | |- | ||
+ | |colspan="2" | | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot12}{17}=\frac{36}{17}=2+\frac{2}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3\sdot12}{17}=\frac{36}{17}=2+\frac{2}{17}}}</math> | ||
− | |||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 7,016: | Line 7,645: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:green>Rule of Three:</span> Multiply 2, which is a ninth of 18, by 9, which is the number of dinar, and say: 2 times 9 is 18. Divide it by 17; it is 1 dinar and 1 part of 17 of one dinar, which is 12 parts of 17 of one pašuṭ. | + | :<span style=color:green>'''Rule of Three:'''</span> Multiply 2, which is a ninth of 18, by 9, which is the number of dinar, and say: 2 times 9 is 18. |
+ | |style="text-align:right;"|<big>תרבה ב' שהוא התשיע</big> מי"ח עם הדינר שהוא סך הדינר <s>מי"ח עם הדינר שהוא סך הדינר</s> ואמור ב' פע' ט' י"ח | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide it by 17; it is 1 dinar and 1 part of 17 of one dinar, which is 12 parts of 17 of one pašuṭ. | ||
+ | |style="text-align:right;"|חלקם בי"ז יהיו א' דינר וא' חלק מי"ז מהדינר שהוא י"ב חלקי' מי"ז <sup>מ</sup>הפשוט | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}X=\frac{\left(\frac{1}{9}\sdot18\right)\sdot9}{17}=\frac{2\sdot9}{17}=\frac{18}{17}=1+\frac{1}{17}=1+\frac{\frac{12}{17}}{12}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}X=\frac{\left(\frac{1}{9}\sdot18\right)\sdot9}{17}=\frac{2\sdot9}{17}=\frac{18}{17}=1+\frac{1}{17}=1+\frac{\frac{12}{17}}{12}}}</math> | ||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 7,031: | Line 7,665: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The | + | :The owner of the half has 4 liṭra and 13 parts of 17 of one liṭra. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}X=4+\frac{13}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{2}X=4+\frac{13}{17}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|יהיה א"כ לבעל החצי ד' ליטרי' וי"ג חלקי' מי"ז מהלי‫' | |style="text-align:right;"|יהיה א"כ לבעל החצי ד' ליטרי' וי"ג חלקי' מי"ז מהלי‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :To know how much are the 13 parts of 17 of [one] liṭra: | + | :To know how much are the 13 parts of 17 of [one] liṭra: |
+ | |style="text-align:right;"|<big>ולדעת</big> כמה הם הי"ג חלקי' מהי"ז מן הליטרי‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :Divide one liṭra, which are 240 pešuṭim, into 17 parts; each part is 14 pešuṭim and 2 parts of 17 of one pašuṭ. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{240}{17}=14+\frac{2}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{240}{17}=14+\frac{2}{17}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חלק הליט' שהו' ר"מ פשיטי' בי"ז חלקים יהיה כל חלק יד"פ וב' חלקי' מי"ז מן הפשוט |
− | חלק הליט' שהו' ר"מ פשיטי' בי"ז חלקים יהיה כל חלק יד"פ וב' חלקי' מי"ז מן הפשוט | + | |- |
+ | | | ||
+ | :If you want to know the 13 parts of 17 of one liṭra: | ||
+ | |style="text-align:right;"|<big>ואם תרצה</big> לדעת הי"ג חלקי' מי"ז מן הליטרא | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Say: 13 times 14 pešuṭim and 2 parts of 17 are 15 dinar, 3 pešuṭim and 9 parts of 17. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{13\sdot\left(14+\frac{2}{17}\right)=\left(15\sdot12\right)+3+\frac{9}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{13\sdot\left(14+\frac{2}{17}\right)=\left(15\sdot12\right)+3+\frac{9}{17}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|אמור י"ג פעמים יד"פ וב' חלקי' מי"ז הם ט"ו דינרים וג"פ וט' חלקי' מי"ז |
− | אמור י"ג פעמים יד"פ וב' חלקי' מי"ז הם ט"ו דינרים וג"פ וט' חלקי' מי"ז | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 7,052: | Line 7,692: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The | + | :The owner of the third has 3 liṭra and 13 parts of 17 of one liṭra. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}X=3+\frac{3}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{3}X=3+\frac{3}{17}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואותו שיש לו השליש יש לו ג' ליטרי' וג' חלקים מי"ז <s>מהפשוט</s> מהליט‫' | |style="text-align:right;"|ואותו שיש לו השליש יש לו ג' ליטרי' וג' חלקים מי"ז <s>מהפשוט</s> מהליט‫' | ||
Line 7,058: | Line 7,698: | ||
| | | | ||
:The 3 parts of 17 of one liṭra are 3 times 14 pešuṭim and 3 times 2 parts of 17 of one pašuṭ. | :The 3 parts of 17 of one liṭra are 3 times 14 pešuṭim and 3 times 2 parts of 17 of one pašuṭ. | ||
+ | |style="text-align:right;"|והג' חלקים מי"ז מן הליט'‫<ref>והג'... מן הליט': MS Ithaca om.</ref> הם ג' פעמים יד"פ וג' פעמים ב' חלקים מי"ז מהפשוט | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{17}=\frac{3\sdot\left(14+\frac{2}{17}\right)}{20\sdot12}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{17}=\frac{3\sdot\left(14+\frac{2}{17}\right)}{20\sdot12}}}</math> | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 7,066: | Line 7,708: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The | + | :The owner of the ninth has 1 liṭra and 1 part of 17 of one liṭra. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}X=1+\frac{1}{17}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{9}X=1+\frac{1}{17}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואותו שיש לו התשיע יש לו א' ליטר' וא' חלק מי"ז מהליט‫' | |style="text-align:right;"|ואותו שיש לו התשיע יש לו א' ליטר' וא' חלק מי"ז מהליט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :One part of 17 of one liṭra is 14 pešuṭim and 2 parts of 17 of one pašuṭ. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{17}=\frac{14+\frac{2}{17}}{20\sdot12}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{17}=\frac{14+\frac{2}{17}}{20\sdot12}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וא' חלק מי"ז הליט' הוא יד"פ וב' חלקי' מי"ז מהפשוט | |style="text-align:right;"|וא' חלק מי"ז הליט' הוא יד"פ וב' חלקי' מי"ז מהפשוט | ||
Line 7,149: | Line 7,791: | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1\sdot2^4}{1}=\frac{\left[\left[\left(1\sdot2\right)\sdot2\right]\sdot2\right]\sdot2}{1}=\frac{\left[\left(2\sdot2\right)\sdot2\right]\sdot2}{1}=\frac{\left(4\sdot2\right)\sdot2}{1}=\frac{8\sdot2}{1}=\frac{16}{1}=16}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
*{{#annot:fish price|667|K5o4}}Tell [a man] to think of [a certain amount of] dinar, then add so and so pešuṭim for each dinar, double the sum, and buy fishes with [the result], paying for each the same number [of pešuṭim] added for each dinar. | *{{#annot:fish price|667|K5o4}}Tell [a man] to think of [a certain amount of] dinar, then add so and so pešuṭim for each dinar, double the sum, and buy fishes with [the result], paying for each the same number [of pešuṭim] added for each dinar. | ||
− | :You will be able to know [the chosen number] by calculating to yourself [using the same procedure] with 12. | + | :You will be able to know [the chosen number] by calculating to yourself [using the same procedure] with 12. |
− | |||
|style="text-align:right;"|אחר אמו' שיחשוב דינרי' ויוסיף עליו כך וכך פשו' בכל לי' ויכפלם ויקנה מהם דגים שיתן לכל אחד כמספר התוספת שהוסיף בין כל הלי‫'<br> | |style="text-align:right;"|אחר אמו' שיחשוב דינרי' ויוסיף עליו כך וכך פשו' בכל לי' ויכפלם ויקנה מהם דגים שיתן לכל אחד כמספר התוספת שהוסיף בין כל הלי‫'<br> | ||
וזה תוכל לדעת שתעשה החשבון בינך לבינך על י"ב{{#annotend:K5o4}} | וזה תוכל לדעת שתעשה החשבון בינך לבינך על י"ב{{#annotend:K5o4}} | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
+ | :<span style=color:green>the number of fishes that can be bought =</span> <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{\left[12x+\left(a\sdot x\right)\right]\sdot2}{a}}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :* | + | :*Example: he thought of 3 dinar and we told him to add 3 pešuṭim for each dinar. |
|style="text-align:right;"|דמיון זה שחשב ג' לי' ואמרנו לו שיוסיף בכל די' ג' פ‫' | |style="text-align:right;"|דמיון זה שחשב ג' לי' ואמרנו לו שיוסיף בכל די' ג' פ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::The total is 45 pešuṭim. | ||
|style="text-align:right;"|והנה עלו כל הפשו' מ"ה | |style="text-align:right;"|והנה עלו כל הפשו' מ"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to double them; the result is 90 pešuṭim. | ||
|style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שיכפלם ועלו צ' פשו‫' | |style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שיכפלם ועלו צ' פשו‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::When we tell him to buy fishes with them and he pays 3 pešuṭim for each, as the number we told him to add, he buys 30 fishes. | ||
|style="text-align:right;"|וכאשר אמרנו לו שיקנה מהם דגים ויתן בכל אחד ג' פשו' כמספר התוספת שאמרנו לו שיוסיף הנה קנה ל' דגים | |style="text-align:right;"|וכאשר אמרנו לו שיקנה מהם דגים ויתן בכל אחד ג' פשו' כמספר התוספת שאמרנו לו שיוסיף הנה קנה ל' דגים | ||
|- | |- | ||
Line 7,175: | Line 7,822: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::When you calculate it for your self with 12, you say that he was thinking of one dinar, which is 12 pešuṭim. | ||
+ | |style="text-align:right;"|והנה כשתעשה החשבון בינך לבינך על י"ב שתאמר שחשב א' לי' והוא י"ב פשו‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(12\sdot1\right)+\left(3\sdot1\right)\right]\sdot2=\left(12+3\right)\sdot2=15\sdot2=30}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(12\sdot1\right)+\left(3\sdot1\right)\right]\sdot2=\left(12+3\right)\sdot2=15\sdot2=30}}</math> | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::When he adds 3 pešuṭim to them, they are 15. | ||
|style="text-align:right;"|הנה כאשר הוסיף ג' פשו' עליהם ועלו ט"ו | |style="text-align:right;"|הנה כאשר הוסיף ג' פשו' עליהם ועלו ט"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Double them; they are 30. | ||
|style="text-align:right;"|וכפלם ועלו ל‫' | |style="text-align:right;"|וכפלם ועלו ל‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::He bought fishes with them and paid 3 pešuṭim for each, which is the number of the addition; the result is 10 fishes. | ||
|style="text-align:right;"|וקנה מהם דגים ונתן בכל אחד ג' פשו' שהוא מספר התוספת ועלו הדגים י‫' | |style="text-align:right;"|וקנה מהם דגים ונתן בכל אחד ג' פשו' שהוא מספר התוספת ועלו הדגים י‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | ::Hence, you know that if he says that he bought 10 fishes, you can deduce that he was thinking of one dinar. |
|style="text-align:right;"|הנה תידע שאם יאמ' שקנה י' דגים תידע שחשב א' לי‫' | |style="text-align:right;"|הנה תידע שאם יאמ' שקנה י' דגים תידע שחשב א' לי‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | ::If he said that he bought 20 fishes, you can deduce that he was thinking of 2 dinar. |
|style="text-align:right;"|וכן אם אמר שקנה כ דגים תידע שחשב ב' לי‫' | |style="text-align:right;"|וכן אם אמר שקנה כ דגים תידע שחשב ב' לי‫' | ||
|- | |- | ||
Line 7,208: | Line 7,861: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*If he thought of 20 | + | :*Example: If he thought of 20 |
|style="text-align:right;"|דמיון זה כאילו חשב כ‫' | |style="text-align:right;"|דמיון זה כאילו חשב כ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to duplicate it twice; the result is 60. | ||
|style="text-align:right;"|אמרנו לו שיכפלם פי שנים ועלו ס‫' | |style="text-align:right;"|אמרנו לו שיכפלם פי שנים ועלו ס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to divide it in half; the result is 30. | ||
|style="text-align:right;"|ואמרנו לו שיחלקם לחצי ועלו ל‫' | |style="text-align:right;"|ואמרנו לו שיחלקם לחצי ועלו ל‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We have another half: we tell him to duplicate this half twice; the result is 90. | ||
|style="text-align:right;"|והנה יש לנו חצי עו' אמרנו לו שיכפול זה החצי שהוא ל' פי שנים ועלו צ‫' | |style="text-align:right;"|והנה יש לנו חצי עו' אמרנו לו שיכפול זה החצי שהוא ל' פי שנים ועלו צ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to cast out the nines; he has nothing left. | ||
|style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שישליכם ט'ט' והנה לא ישאר בידו כלום | |style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שישליכם ט'ט' והנה לא ישאר בידו כלום | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::So, there is 10 times 9 there. Take 2 for every 9; the result is 20, as the 20 he thought of. | ||
|style="text-align:right;"|הרי שיש שם י' פעמים ט' ובעבו' כל ט' תקח ב' ועלו כ' כמו שהוא חשב כ‫' | |style="text-align:right;"|הרי שיש שם י' פעמים ט' ובעבו' כל ט' תקח ב' ועלו כ' כמו שהוא חשב כ‫' | ||
|- | |- | ||
Line 7,230: | Line 7,888: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :* | + | :*Example, when he has more than 9 left: as if he thought of 9. |
|style="text-align:right;"|דמיון לכשישאר בידו יותר מט' כגון שחשב ט‫' | |style="text-align:right;"|דמיון לכשישאר בידו יותר מט' כגון שחשב ט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to duplicate it twice; the result is 27. | ||
|style="text-align:right;"|אמרנו לו שיכפלם פי שנים ועלו כ"ז | |style="text-align:right;"|אמרנו לו שיכפלם פי שנים ועלו כ"ז | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to divide it in half; the result is 13 and a half. | ||
|style="text-align:right;"|ואמרנו לו שיחלקם לחצי ועלו י"ג וחצי | |style="text-align:right;"|ואמרנו לו שיחלקם לחצי ועלו י"ג וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Since there is a half there; we tell him to think of it as a whole number; it is 14. | ||
|style="text-align:right;"|ולפי שיש כן חצי אמרנו שיחשבהו שלם ויהיו י"ד | |style="text-align:right;"|ולפי שיש כן חצי אמרנו שיחשבהו שלם ויהיו י"ד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to duplicate the 14 twice; the result is 42. | ||
|style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שיכפול אלו הי"ד פי שנים ועלו מ"ב | |style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שיכפול אלו הי"ד פי שנים ועלו מ"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to cast out the nines; he has 6 left. | ||
|style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שישליכם ט'ט' ונשארו בידו ו‫' | |style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שישליכם ט'ט' ונשארו בידו ו‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::So, there is 4 times 9 there. Take 2 for every 9; it is 8. | ||
|style="text-align:right;"|הרי שיש בהם ד' פעמים ט' ובעבו' כל ט' תקח ב' הרי ח‫' | |style="text-align:right;"|הרי שיש בהם ד' פעמים ט' ובעבו' כל ט' תקח ב' הרי ח‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Take 1 for the remainder; it is 9, as the 9 he thought of. | ||
|style="text-align:right;"|ובעבו' הנשארי' תקח א' הרי ט' כמו ט' שחשב הוא | |style="text-align:right;"|ובעבו' הנשארי' תקח א' הרי ט' כמו ט' שחשב הוא | ||
|- | |- | ||
Line 7,260: | Line 7,925: | ||
*{{#annot:chosen number|667|nr3t}}To know [the number] a man thinks of, tell him to double it, add 5 [to the result], and multiply [the sum] by 5. | *{{#annot:chosen number|667|nr3t}}To know [the number] a man thinks of, tell him to double it, add 5 [to the result], and multiply [the sum] by 5. | ||
:Then he should add 10 [to the product], multiply [the sum] by 10, and subtract 350 from [the product]. | :Then he should add 10 [to the product], multiply [the sum] by 10, and subtract 350 from [the product]. | ||
− | :Ask him what remained and take its | + | :Ask him what remained and take its analogous, i.e.: |
− | :*if 100 remained, its | + | :*if 100 remained, its analogous is 1, so say that he thought of 1; |
− | :*if 200 remained, its | + | :*if 200 remained, its analogous is 2, so say that he thought of 2; |
− | :*if 300 remained, its | + | :*if 300 remained, its analogous is 3, so say that he thought of 3; |
:*and so on. | :*and so on. | ||
:<math>\scriptstyle\frac{\left[10\sdot\left[\left[5\sdot\left[\left(2\sdot x\right)+5\right]\right]+10\right]\right]-350}{100}=x</math> | :<math>\scriptstyle\frac{\left[10\sdot\left[\left[5\sdot\left[\left(2\sdot x\right)+5\right]\right]+10\right]\right]-350}{100}=x</math> | ||
Line 7,275: | Line 7,940: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*Example: if he thought of | + | :*Example: if he thought of 10. |
|style="text-align:right;"|דמיון זה כגון שחשב י‫' | |style="text-align:right;"|דמיון זה כגון שחשב י‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to duplicate it; the result is 20. | ||
|style="text-align:right;"|אמרנו לו שיכפלם ויהיו כ‫' | |style="text-align:right;"|אמרנו לו שיכפלם ויהיו כ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to add 5 to it; it is 25. | ||
|style="text-align:right;"|גם אמרנו לו שיוסיף עליהם ה' ויהיו כ"ה | |style="text-align:right;"|גם אמרנו לו שיוסיף עליהם ה' ויהיו כ"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to multiply it by 5; it is 125. | ||
|style="text-align:right;"|גם אמרנו לו שירבה אותם על ה' ויהיו קכ"ה | |style="text-align:right;"|גם אמרנו לו שירבה אותם על ה' ויהיו קכ"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to add 10 to it; it is 135. | ||
|style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שיוסיף עליהם י' ויהיו קל"ה | |style="text-align:right;"|עו' אמרנו לו שיוסיף עליהם י' ויהיו קל"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We tell him to multiply it by 10; it is one thousand and 350. | ||
|style="text-align:right;"|גם אמרנו לו שירבה אותם על י' ויהיו אלף וש"נ | |style="text-align:right;"|גם אמרנו לו שירבה אותם על י' ויהיו אלף וש"נ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Subtract 350 from it; one thousand remains. | ||
|style="text-align:right;"|השלך מהם ש"נ ישארו אלף | |style="text-align:right;"|השלך מהם ש"נ ישארו אלף | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We take its analogous; it is 10, as [the number] he thought of. | ||
|style="text-align:right;"|ונקח דמיונם והוא י' כמו שחשב | |style="text-align:right;"|ונקח דמיונם והוא י' כמו שחשב | ||
|- | |- | ||
Line 7,314: | Line 7,986: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Multiply it by 3; it is 12. | ||
|style="text-align:right;"|כפול אותם על ג' ויהיו י"ב | |style="text-align:right;"|כפול אותם על ג' ויהיו י"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Multiply it by 4; it is 48. | ||
|style="text-align:right;"|כפול אותם על ד' ויהיו מ"ח | |style="text-align:right;"|כפול אותם על ד' ויהיו מ"ח | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Multiply it by 5; it is 240. | ||
|style="text-align:right;"|כפול אותם על ה' ויהיו ר"מ | |style="text-align:right;"|כפול אותם על ה' ויהיו ר"מ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Divide it by the 4 he originally thought of; he is left with 60. | ||
|style="text-align:right;"|חלקם על ד' שחשב בראשונה נשארו בידו ס‫' | |style="text-align:right;"|חלקם על ד' שחשב בראשונה נשארו בידו ס‫' | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
− | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot3\sdot4\sdot5}{4}=\frac{12\sdot4\sdot5}{4}=\frac{48\sdot5}{4}=\frac{240}{4}=60}}</math> | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot3\sdot4\sdot5}{4}=\frac{12\sdot4\sdot5}{4}=\frac{48\sdot5}{4}=\frac{240}{4}=60}}</math> |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Whereas you thing of 1. | ||
|style="text-align:right;"|ואתה חשבת א‫' | |style="text-align:right;"|ואתה חשבת א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::You multiply it by 3; it is 3. | ||
|style="text-align:right;"|כפלת אותו על ג' היו ג‫' | |style="text-align:right;"|כפלת אותו על ג' היו ג‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::You multiply it by 4; it is 12. | ||
|style="text-align:right;"|כפלת אותו על ד' יהיו י"ב | |style="text-align:right;"|כפלת אותו על ד' יהיו י"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::You multiply it by 5; it is 60. | ||
|style="text-align:right;"|כפלת אותו על ה' היו ס‫' | |style="text-align:right;"|כפלת אותו על ה' היו ס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::You divide it by 1; it is 60, as he has left. | ||
|style="text-align:right;"|חלקת אותו על א' יהיו ס' כמו שנשאר בידו | |style="text-align:right;"|חלקת אותו על א' יהיו ס' כמו שנשאר בידו | ||
|- | |- | ||
Line 7,371: | Line 8,052: | ||
ואם השיב בראשונה ובשנייה שלמים אינך צריך עוד התקון אחר רק כאשר עולה בידיך כשלקח ד' לכל אחד ממה שעשה בחלוק כמה שחשב והבן זה{{#annotend:82ev}} | ואם השיב בראשונה ובשנייה שלמים אינך צריך עוד התקון אחר רק כאשר עולה בידיך כשלקח ד' לכל אחד ממה שעשה בחלוק כמה שחשב והבן זה{{#annotend:82ev}} | ||
|- | |- | ||
− | |'''endnote - MS Verona''' | + | |<span style=color:green>'''endnote - MS Verona:'''</span> These methods have been completed, blessed be He, Who dwells on the highest heights, Amen, may the writer be strong and the reader be courageous. |
|style="text-align:right;"|תמו אלו הדרכים ברוך שוכן עליונים אמן חזק הכותב ואמץ הקורא | |style="text-align:right;"|תמו אלו הדרכים ברוך שוכן עליונים אמן חזק הכותב ואמץ הקורא | ||
|- | |- | ||
− | |additional problem - another version of a guessing problem discussed above | + | |<span style=color:green>additional problem - another version of a guessing problem discussed above</span> |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *{{#annot:chosen number|667|q6LW}}Tell | + | *{{#annot:chosen number|667|q6LW}}Tell you friend to choose a number |
:Then tell him to cast out the threes from it, and tell you the remainder - for each one that remained [take] 70. | :Then tell him to cast out the threes from it, and tell you the remainder - for each one that remained [take] 70. | ||
:*[The sign for this is] 3, 70. | :*[The sign for this is] 3, 70. | ||
Line 7,401: | Line 8,082: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :* | + | :*Example: if your friend thought of [the number] 11. |
|style="text-align:right;"|דמיון זה הרי שחשב חברך י"א | |style="text-align:right;"|דמיון זה הרי שחשב חברך י"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Cast out the threes; 2 remains. | ||
|style="text-align:right;"|השליכם ג' ג' ישאר ב‫' | |style="text-align:right;"|השליכם ג' ג' ישאר ב‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Cast out the fives; 1 remains. | ||
|style="text-align:right;"|השליכם [ה' ה'] ישאר א‫' | |style="text-align:right;"|השליכם [ה' ה'] ישאר א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Cast out the sevens; 4 remains. | ||
|style="text-align:right;"|השליכם ז' ז' ישאר [ד‫'] | |style="text-align:right;"|השליכם ז' ז' ישאר [ד‫'] | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Sum up [...] | ||
|style="text-align:right;"|[...] כלול הכל | |style="text-align:right;"|[...] כלול הכל | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::[...] two times 70; it is 140. | ||
|style="text-align:right;"|שתי פעמי' ע' הם ק"מ | |style="text-align:right;"|שתי פעמי' ע' הם ק"מ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::One time 21; it is 21. | ||
|style="text-align:right;"|א' פעם כ"א הוא כ"א | |style="text-align:right;"|א' פעם כ"א הוא כ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::4 times 15; it is 60. | ||
|style="text-align:right;"|ד' פעמי' ט"ו הם ס‫' | |style="text-align:right;"|ד' פעמי' ט"ו הם ס‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Sum up 140, 21 and 60; the result is 221. | ||
|style="text-align:right;"|חבר ק"מ וכ"א וס' יעלו רכ"א | |style="text-align:right;"|חבר ק"מ וכ"א וס' יעלו רכ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Cast out 105 twice; 11 remains, which is as [the number] your friend thought of. | ||
|style="text-align:right;"|השלך מהם שתי פעמים ק"ה ישאר י"א כמו שחשב חברך | |style="text-align:right;"|השלך מהם שתי פעמים ק"ה ישאר י"א כמו שחשב חברך | ||
|- | |- | ||
Line 7,435: | Line 8,125: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::if [the sum is] three [=should be four] hundreds or more - subtract from it 3 times 105 | + | ::Know that if [the sum is] three [=should be four] hundreds or more - subtract from it 3 times 105. |
|style="text-align:right;"|ודע שאם שלש מאות או יותר תשליך מהם ג' פעמי' ק"ה | |style="text-align:right;"|ודע שאם שלש מאות או יותר תשליך מהם ג' פעמי' ק"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::[ | + | ::[If the sum is] five [hundreds] - [subtract from it] 4 times 105 |
|style="text-align:right;"|וכן לה' ד' פעמי' ק"ה | |style="text-align:right;"|וכן לה' ד' פעמי' ק"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | ::And so on. |
|style="text-align:right;"|וכן כלם | |style="text-align:right;"|וכן כלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | === Divisibility of the Numbers 1-112 (MS Ithaca) === | + | === <span style=color:green>Divisibility of the Numbers 1-112 (MS Ithaca)</span> === |
| | | | ||
|- | |- | ||
− | |''' | + | |<span style=color:green>'''Endnote - MS Ithaca:'''</span> The arithmetic book is complete. |
|style="text-align:right;"|<big>נשלם ספר החשבון</big> | |style="text-align:right;"|<big>נשלם ספר החשבון</big> | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Praise be to God, who teaches wisdom to every wise and intelligent person. |
|style="text-align:right;"|<big>תהלה לאל המחכים לכל חכם ונבון</big> | |style="text-align:right;"|<big>תהלה לאל המחכים לכל חכם ונבון</big> | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Completed and Finished. |
|style="text-align:right;"|תם ונשלם | |style="text-align:right;"|תם ונשלם | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |These are the numbers that have [divisors], i.e. they are divided into halves, thirds, quarters and their like and those that do not. |
|style="text-align:right;"|‫<ref>46r</ref>אלו הם חשבונות שיש להם ריגולא ר"ל שיש להם חלוק לחצי ולשליש ולרביע ולדומים ואותן שאין להם ריגולא | |style="text-align:right;"|‫<ref>46r</ref>אלו הם חשבונות שיש להם ריגולא ר"ל שיש להם חלוק לחצי ולשליש ולרביע ולדומים ואותן שאין להם ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |1 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|א' אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|א' אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |2 has a [divisor], because it has a half. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ב' יש לו ריגולא כי יש לו חצי | |style="text-align:right;"|ב' יש לו ריגולא כי יש לו חצי | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |3 has a third. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ג' יש לו שליש | |style="text-align:right;"|ג' יש לו שליש | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |4 has a half and a quarter. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ד' יש לו חצי ורביע | |style="text-align:right;"|ד' יש לו חצי ורביע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |5 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ה' אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ה' אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |6 has a half and a third, and it is equal to [the sum] of its fractions [= a perfect number]. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{6=\left(\frac{1}{2}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{3}\sdot6\right)+\left(\frac{1}{6}\sdot6\right)}}</math> | |
|style="text-align:right;"|ו' יש לו חצי ושליש והוא שוה בחלקיו | |style="text-align:right;"|ו' יש לו חצי ושליש והוא שוה בחלקיו | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |7 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ז' אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ז' אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |8 has a half and a quarter. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ח' יש לו חצי ורביע | |style="text-align:right;"|ח' יש לו חצי ורביע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |9 has a third. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ט' יש לו שליש | |style="text-align:right;"|ט' יש לו שליש | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |10 has a half and a fifth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|י' יש לו חצי וחמש | |style="text-align:right;"|י' יש לו חצי וחמש | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |11 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|י"א אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|י"א אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |12 has a half, a third, a quarter and a sixth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|י"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות | |style="text-align:right;"|י"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |13 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|י"ג אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|י"ג אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |14 has a half and a seventh. |
− | |||
|style="text-align:right;"|י"ד יש לו חצי ושביע | |style="text-align:right;"|י"ד יש לו חצי ושביע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |15 has a third and a fifth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ט"ו יש לו שליש וחמש | |style="text-align:right;"|ט"ו יש לו שליש וחמש | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |16 has a half, a quarter and an eighth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|י"ו יש לו חצי ורביע ושמיני | |style="text-align:right;"|י"ו יש לו חצי ורביע ושמיני | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |17 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|י"ז אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|י"ז אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |18 has a half, a third, a sixth [and a ninth]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|י"ח יש לו חצי ושליש ושתות | |style="text-align:right;"|י"ח יש לו חצי ושליש ושתות | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |19 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|י"ט אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|י"ט אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |20 has a half, a quarter, a fifth [and a tenth]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ' יש לו חצי ורביע וחמש | |style="text-align:right;"|כ' יש לו חצי ורביע וחמש | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |21 has a third and a seventh. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ"א יש לו שליש ושביע | |style="text-align:right;"|כ"א יש לו שליש ושביע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |22 has a half and one [part] of 11. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ"ב יש לו חצי ואחד מי"א | |style="text-align:right;"|כ"ב יש לו חצי ואחד מי"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |23 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ"ג אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|כ"ג אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |24 has a half, a third, a quarter, a sixth, an eighth [and one part of 12]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ"ד יש לו חצי ושליש ורביע ושתות [ו]שמיני | |style="text-align:right;"|כ"ד יש לו חצי ושליש ורביע ושתות [ו]שמיני | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |25 has a fifth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ"ה יש לו חמש | |style="text-align:right;"|כ"ה יש לו חמש | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |26 has a half and one [part] of 13. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ"ו יש לו חצי ואחד מי"ג | |style="text-align:right;"|כ"ו יש לו חצי ואחד מי"ג | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |27 has a third and a ninth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ"ז יש לו שליש ותשיע | |style="text-align:right;"|כ"ז יש לו שליש ותשיע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |28 has a half, a quarter, a seventh and one [part] of 14. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ"ח יש לו חצי ורביע ושביע ואחד מי"ד | |style="text-align:right;"|כ"ח יש לו חצי ורביע ושביע ואחד מי"ד | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |29 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|כ"ט אין לו רגולא | |style="text-align:right;"|כ"ט אין לו רגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |30 has a half, a third, [a fifth, a sixth], a tenth, and one [part] of 15. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל' יש לו חצי ושליש ועשירית ואחד מט"ו | |style="text-align:right;"|ל' יש לו חצי ושליש ועשירית ואחד מט"ו | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |31 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל"א אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ל"א אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |32 has a half, a quarter, an eighth, and one [part] of 16. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל"ב יש לו חצי ורביעי' ושמינית ואחד מי"ו | |style="text-align:right;"|ל"ב יש לו חצי ורביעי' ושמינית ואחד מי"ו | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |33 has a third and one [part] of 11. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל"ג יש לו שליש ואחד מי"א | |style="text-align:right;"|ל"ג יש לו שליש ואחד מי"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |34 has a half and one [part] of 17. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל"ד יש לו חצי ואחד מי"ז | |style="text-align:right;"|ל"ד יש לו חצי ואחד מי"ז | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |35 has a fifth and a seventh. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל"ה יש לו חמש ושביע | |style="text-align:right;"|ל"ה יש לו חמש ושביע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |36 has a half, a third, a ninth, a quarter [one part of 12, and one part of 18]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל"ו יש לו חצי ושליש ותשיע ורביע | |style="text-align:right;"|ל"ו יש לו חצי ושליש ותשיע ורביע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |37 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל"ז אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ל"ז אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |38 has a half and one [part] of 19. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל"ח יש לו חצי ואחד מי"ט | |style="text-align:right;"|ל"ח יש לו חצי ואחד מי"ט | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |39 has a third and one [part] of 13. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ל"ט יש לו שליש ואחד מי"ג | |style="text-align:right;"|ל"ט יש לו שליש ואחד מי"ג | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |40 has a half, a quarter, a fifth, an eighth, a tenth [and one part of 20]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ' יש לו חצי ורביע וחמש ושמין ועשירי | |style="text-align:right;"|מ' יש לו חצי ורביע וחמש ושמין ועשירי | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |41 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ"א אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|מ"א אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |42 has a half, a third, a sixth, a seventh, a fourteenth and [one part of] 21. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ"ב יש לו חצי ושליש ושתות ושביע וי"ד וכ"א | |style="text-align:right;"|מ"ב יש לו חצי ושליש ושתות ושביע וי"ד וכ"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |43 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ"ג אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|מ"ג אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |44 has a half, a quarter, an eleventh and and [one part of] 22. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ"ד יש לו חצי ורביע וי"א וכ"ב | |style="text-align:right;"|מ"ד יש לו חצי ורביע וי"א וכ"ב | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |45 has [a third], a fifth, a ninth, and a fifteenth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ"ה יש לו חמש ותשיע וט"ו | |style="text-align:right;"|מ"ה יש לו חמש ותשיע וט"ו | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |46 has a half and [one part of] 23. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ"ו יש לו חצי ואחד מכ"ג | |style="text-align:right;"|מ"ו יש לו חצי ואחד מכ"ג | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |47 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ"ז אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|מ"ז אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |48 has a half, a third, a quarter, a sixth, an eighth, a twelfth, a sixteenth and [one part of] 24. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ"ח יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמין י"ב וי"ו וכ"ד | |style="text-align:right;"|מ"ח יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמין י"ב וי"ו וכ"ד | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |49 has a seventh. |
− | |||
|style="text-align:right;"|מ"ט יש לו שביע | |style="text-align:right;"|מ"ט יש לו שביע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |50 has a half, a fifth, a tenth, and [one part of] 25. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ' יש לו חצי וחמש ועשירית וכ"ה | |style="text-align:right;"|נ' יש לו חצי וחמש ועשירית וכ"ה | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |51 has a third and a seventeenth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ"א יש לו שליש וי"ז | |style="text-align:right;"|נ"א יש לו שליש וי"ז | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |52 has a half, a quarter, a thirteenth, and [one part of] 26. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ"ב יש לו חצי ורביע וי"ג וכ"ו | |style="text-align:right;"|נ"ב יש לו חצי ורביע וי"ג וכ"ו | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |53 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ"ג אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|נ"ג אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |54 has a half, a third, a sixth, a ninth, [an eighteenth] and [one part of] 27. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ"ד יש לו חצי ושליש ושתות ותשיע וכ"ז | |style="text-align:right;"|נ"ד יש לו חצי ושליש ושתות ותשיע וכ"ז | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |55 has a fifth and an eleveneth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ"ה יש לו חמש וי"א | |style="text-align:right;"|נ"ה יש לו חמש וי"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |56 has a half, a quarter, a seventh, an eighth, a fourteenth, and [one part of] 28. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ"ו יש לו חצי ורביע ושביע ושמיני וי"ד וכ"ח | |style="text-align:right;"|נ"ו יש לו חצי ורביע ושביע ושמיני וי"ד וכ"ח | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |57 has a third and a nineteenth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ"ז יש לו שליש וי"ט | |style="text-align:right;"|נ"ז יש לו שליש וי"ט | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |58 has a half and [one part of] 29. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ"ח יש לו חצי וכ"ט | |style="text-align:right;"|נ"ח יש לו חצי וכ"ט | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |59 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|נ"ט אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|נ"ט אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |60 has a half, a third, a quarter, a fifth, a sixth, a tenth, a twelfth, a fifteenth, [one part of] 20 and [one part of] 30. |
− | |||
|style="text-align:right;"|‫<ref>46v</ref>ס' יש לו חצי ושליש ורביע וחמש ושתות ועשירי וי"ב וט"ו וכ' ול‫' | |style="text-align:right;"|‫<ref>46v</ref>ס' יש לו חצי ושליש ורביע וחמש ושתות ועשירי וי"ב וט"ו וכ' ול‫' | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |61 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ס"א אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ס"א אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |62 a half and [one part of] 31. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ס"ב יש לו חצי ול"א | |style="text-align:right;"|ס"ב יש לו חצי ול"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |63 has a third, a seventh, a ninth [and one part of 21]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ס"ג יש לו שליש ושביע ותשיע | |style="text-align:right;"|ס"ג יש לו שליש ושביע ותשיע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |64 has a half, a quarter, an eighth, a sixteenth and [one part of] 32. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ס"ד יש לו חצי ורביע ושמיני וי"ו ול"ב | |style="text-align:right;"|ס"ד יש לו חצי ורביע ושמיני וי"ו ול"ב | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |65 has a fifth and a thirteenth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ס"ה יש לו חמש וי"ג | |style="text-align:right;"|ס"ה יש לו חמש וי"ג | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |66 has a half, a third, a sixth, an eleventh, [one part of] 22, and [one part of] 33. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ס"ו יש לו חצי ושליש ושתות וי"א וכ"ב ול"ג | |style="text-align:right;"|ס"ו יש לו חצי ושליש ושתות וי"א וכ"ב ול"ג | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |67 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ס"ז אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ס"ז אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |68 has a half, a quarter, a seventeenth, and [one part of] 34. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ס"ח יש לו חצי ורביע וי"ז ול"ד | |style="text-align:right;"|ס"ח יש לו חצי ורביע וי"ז ול"ד | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |69 has a third and [one part of] 23. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ס"ט יש לו שליש וכ"ג | |style="text-align:right;"|ס"ט יש לו שליש וכ"ג | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |70 has a half, a seventh, a fifth, [a tenth], a fourteenth and [one part of] 35. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע' יש לו חצי ושביע וחמש וי"ד ול"ה | |style="text-align:right;"|ע' יש לו חצי ושביע וחמש וי"ד ול"ה | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |71 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע"א אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ע"א אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |72 has a half, a third, a quarter, a sixth, an eighth, a ninth, a twelfth, an eighteenth, [one part of] 24, and [one part of] 36. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמיני ותשיע י"ב י"ח כ"ד ל"ו | |style="text-align:right;"|ע"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמיני ותשיע י"ב י"ח כ"ד ל"ו | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |73 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע"ג אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ע"ג אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |74 has a half and [one part of] 37. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע"ד יש לו חצי ול"ז | |style="text-align:right;"|ע"ד יש לו חצי ול"ז | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |75 has [a third], a fifth, a fifteenth and [one part of] 25. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע"ה יש לו חמש וט"ו וכ"ה | |style="text-align:right;"|ע"ה יש לו חמש וט"ו וכ"ה | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |76 has a half, a quarter, a nineteenth, and [one part of] 38. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע"ו יש לו חצי ורביע וי"ט ול"ח | |style="text-align:right;"|ע"ו יש לו חצי ורביע וי"ט ול"ח | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |77 has a seventh and an eleventh. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע"ז יש לו שביע וי"א | |style="text-align:right;"|ע"ז יש לו שביע וי"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |78 has a half, a sixth, a thirteenth, and [one part of] 39. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע"ח יש לו חצי ושתות וי"ג ול"ט | |style="text-align:right;"|ע"ח יש לו חצי ושתות וי"ג ול"ט | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |79 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ע"ט אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ע"ט אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |80 has a half, a quarter, a fifth, an eighth, a tenth, a sixteenth, [one part of] 20, and [one part of] 40. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ' יש לו חצי ורביע וחמש ושמיני ועשירי וי"ו וכ' ומ‫' | |style="text-align:right;"|פ' יש לו חצי ורביע וחמש ושמיני ועשירי וי"ו וכ' ומ‫' | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |81 has a ninth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ"א יש לו תשיע | |style="text-align:right;"|פ"א יש לו תשיע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |82 has a half and [one part of] 41. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ"ב יש לו חצי ומ"א | |style="text-align:right;"|פ"ב יש לו חצי ומ"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |83 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ"ג אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|פ"ג אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |84 has a half, a third, a quarter, a sixth, [a seventh], a twelfth, [a fourteenth, one part of] 21, [one part of 28] and [one part of] 42. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ"ד יש לו חצי ושליש ורביע ושתות וי"ב וכ"א ומ"ב | |style="text-align:right;"|פ"ד יש לו חצי ושליש ורביע ושתות וי"ב וכ"א ומ"ב | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |85 has [a fifth] and a seventeenth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ"ה יש לו שביע וי"ז | |style="text-align:right;"|פ"ה יש לו שביע וי"ז | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |86 has a half and [one part of] 43. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ"ו יש לו חצי ומ"ג | |style="text-align:right;"|פ"ו יש לו חצי ומ"ג | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |87 has a third and [one part of] 29. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ"ז יש לו שליש וכ"ט | |style="text-align:right;"|פ"ז יש לו שליש וכ"ט | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |88 has a half, an eleventh, an eighth, a quarter, [one part of] 22 and [one part of] 44. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ"ח יש לו חצי וי"א ושמיני ורביע וכ"ב ומ"ד | |style="text-align:right;"|פ"ח יש לו חצי וי"א ושמיני ורביע וכ"ב ומ"ד | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |89 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|פ"ט אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|פ"ט אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |90 has a half, a third, a fifth, a sixth, a ninth, a tenth, a fifteenth, [an eighteenth], [one part of] 30 and [one part of] 45. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ' יש לו חצי ושלישי וחמש ושתות ותשיעי ועשירי וט"ו ול' ומ"ה | |style="text-align:right;"|צ' יש לו חצי ושלישי וחמש ושתות ותשיעי ועשירי וט"ו ול' ומ"ה | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |91 has a seventh and a thirteenth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ"א יש לו שביע וי"ג | |style="text-align:right;"|צ"א יש לו שביע וי"ג | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |92 has a half, a third, a quarter, a sixth, [one part of 23] and [one part of] 46. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ומ"ו | |style="text-align:right;"|צ"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ומ"ו | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |93 has a third and [one part of] 31. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ"ג יש לו שליש ול"א | |style="text-align:right;"|צ"ג יש לו שליש ול"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |94 has a half and [one part of] 47. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ"ד יש לו חצי ומ"ז | |style="text-align:right;"|צ"ד יש לו חצי ומ"ז | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |95 has a fifth and a nineteenth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ"ה יש לו חמש וי"ט | |style="text-align:right;"|צ"ה יש לו חמש וי"ט | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |96 has a half, a third, a quarter, a sixth, an eighth, a twelfth, a sixteenth, [one part of] 24, [one part of] 32 and [one part of] 48. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ"ו יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמיני וי"ב וי"ו וכ"ד ול"ב ומ"ח | |style="text-align:right;"|צ"ו יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמיני וי"ב וי"ו וכ"ד ול"ב ומ"ח | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |97 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ"ז אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|צ"ז אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |98 has a half, a seventh, [a fourteenth, and one part of 49]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ"ח יש לו חצי ושביע | |style="text-align:right;"|צ"ח יש לו חצי ושביע | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |99 has a ninth and an eleventh. |
− | |||
|style="text-align:right;"|צ"ט יש לו תשיע וי"א | |style="text-align:right;"|צ"ט יש לו תשיע וי"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |100 has a half, a quarter, a fifth, a tenth, [one part of] 20, [one part of] 25, and [one part of] 50. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק' יש לו חצי ורביע וחמש ועשירי וכ' וכ"ה ונ‫' | |style="text-align:right;"|ק' יש לו חצי ורביע וחמש ועשירי וכ' וכ"ה ונ‫' | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |101 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"א אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ק"א אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |102 has a half, a third, a sixth, a seventeenth, [one part of] 34, and [one part of] 51. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"ב יש לו ריגולא חצי ושליש ושתות וי"ז ול"ד ונ"א | |style="text-align:right;"|ק"ב יש לו ריגולא חצי ושליש ושתות וי"ז ול"ד ונ"א | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |103 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"ג אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ק"ג אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |104 has a half, a quarter, a thirteenth, [one part of] 26, [one part of] 52, and an eighth. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"ד יש לו חצי ורביע וי"ג וכ"ו ונ"ב ושמיני | |style="text-align:right;"|ק"ד יש לו חצי ורביע וי"ג וכ"ו ונ"ב ושמיני | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |105 has a third, a fifth, a seventh, a fifteenth, [one part of] 21, and [one part of] 35. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"ה יש לו שליש וחמש ושביע וט"ו וכ"א ול"ה | |style="text-align:right;"|ק"ה יש לו שליש וחמש ושביע וט"ו וכ"א ול"ה | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |106 has a half and [one part of] 53. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"ו יש לו חצי ונ"ג | |style="text-align:right;"|ק"ו יש לו חצי ונ"ג | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |107 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"ז אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ק"ז אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |108 has a half, a third, a quarter, a sixth, a ninth, a twelfth, an eighteenth, [one part of 27], [one part of] 36, and [one part of] 54. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"ח יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ותשיע וי"ב וי"ח ול"ו ונ"ד | |style="text-align:right;"|ק"ח יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ותשיע וי"ב וי"ח ול"ו ונ"ד | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |109 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"ט אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|ק"ט אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |110 has a half, a fifth, a tenth, an eleventh, [one part of] 22, and [one part of] 55. |
− | |||
|style="text-align:right;"|ק"י יש לו חצי וחמש ועשירי וי"א וכ"ב ונ"ה | |style="text-align:right;"|ק"י יש לו חצי וחמש ועשירי וי"א וכ"ב ונ"ה | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |111 has no [divisor]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|קי"א אין לו ריגולא | |style="text-align:right;"|קי"א אין לו ריגולא | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |112 has a half, a quarter, [one part of] 28, and [one part of] 56. |
− | |||
|style="text-align:right;"|קי"ב יש לו חצי ורביע וכ"ח ונ"ו | |style="text-align:right;"|קי"ב יש לו חצי ורביע וכ"ח ונ"ו | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |The end. |
|style="text-align:right;"|סליק | |style="text-align:right;"|סליק | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Writings of Don Benveniste ben Labi. |
|style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca end</ref>כתבים כ"ז, מהשר החכם דון בנבנשית בן לביא | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Ithaca end</ref>כתבים כ"ז, מהשר החכם דון בנבנשית בן לביא | ||
|- | |- | ||
|} | |} | ||
− | == | + | == Apparatus == |
+ | |||
+ | <div style="text-align: right;"><div class="mw-collapsible mw-collapsed"><div class="mw-collapsible-content"> | ||
+ | <br> | ||
<references /> | <references /> | ||
+ | </div></div></div> | ||
== Appendix: Bibliography == | == Appendix: Bibliography == |
Latest revision as of 11:31, 1 December 2024
Contents
- 1 The Nature of One
- 2 Shortcuts - Products of Ranks by Ranks
- 3 The Decimal Ranks
- 4 Three Types of Numbers
- 5 The Ten Numerals
- 6 The Method of Finding the Square Numbers
- 7 Cubic Numbers
- 8 Primary Definitions
- 9 Multiplication
- 9.1 Units and tens by units and tens
- 9.2 Units by units and tens
- 9.3 Units, tens, and hundreds by units, tens, and hundreds
- 9.4 Units and tens by units, tens, and hundreds
- 9.5 Units by units, tens, and hundreds
- 9.6 Units, tens, hundreds, and thousands by units, tens, hundreds, and thousands
- 9.7 Units, tens, hundreds, and thousands by units, tens, and hundreds
- 9.8 Units, tens, hundreds, and thousands by units and tens
- 9.9 Units, tens, hundreds, and thousands by units
- 9.10 Units, tens, hundreds, thousands, and tens of thousands by units, tens, hundreds, thousands, and tens of thousands
- 9.11 Units, tens, hundreds, thousands, tens of thousands, and hundreds of thousands by units, tens, hundreds, thousands, tens of thousands, and hundreds of thousands
- 10 The Method of Summing Up Separate Numbers Called Congregare or Riunire
- 11 The Method of Subtracting a Number from a Number Called Sottrarre
- 12 The Method of Dividing a Number by a Number Called Dividere or Partire
- 13 The Method of Knowing the Numbers Summed One after the Other Successively
- 14 Word Problems - The Rule of Three
- 15 Calculation of Fractions
- 16 Word Problems
- 16.1 Exchange Problems
- 16.2 Divide a Quantity Problems
- 16.3 Partnership - for the same time
- 16.4 Multiple Quantities Problems
- 16.5 Joint Purchase Problem - If You Give Me - Amounts of Money
- 16.6 Multiple Quantities Problems
- 16.7 Mixture and Alligation Problem
- 16.8 Pricing Problems
- 16.9 Shared Work Problem - Four rivers
- 16.10 Multiple Quantities Problems
- 16.11 Rent Problems
- 16.12 Pricing Problems
- 16.13 Interest and Discount Problems - Find the Earned Interest
- 16.14 Interest and Discount Problems (MS Verona)
- 16.15 Find a Number Problems
- 16.16 Find the Price - Cubits of Cloth
- 16.17 Interest and Discount Problem - Compound Interest
- 16.18 Pricing Problems
- 16.19 Guessing Problems
- 16.20 Divide a Quantity Problem
- 16.21 Motion Problem - To and From
- 16.22 Find a Quantity Problem - First from Last
- 16.23 Ordering Problems
- 16.24 Find a Quantity Problem - Whole from Parts
- 16.25 Divide a Quantity Problem - Proportional Division
- 16.26 Buy and Sell Problem
- 16.27 Ordering Problems
- 16.28 Multiple Quantities Problems
- 16.29 Fractions of Fractions (MS Firenze)
- 16.30 Pricing Problems
- 16.31 Divide a Quantity Problems
- 16.32 Guessing a chosen number (MS Verona)
- 16.33 Divisibility of the Numbers 1-112 (MS Ithaca)
- 17 Apparatus
- 18 Appendix: Bibliography
Arithmetic Book | [1]ספר חשבון | |||||||||||||||||||||||||||||||
The Nature of One |
||||||||||||||||||||||||||||||||
One, from one aspect, is a number and the foundation of the numbers; from another aspect it is not a number. | האחד מדרך אחד הוא מן המספר ועיקר המספר ומדרך אחר אינו מספר[2] | |||||||||||||||||||||||||||||||
The proof that indicates that it is not a number is that every number is half [the sum of the numbers on] its both sides and also [the sum of the numbers on] the sides of its both sides and so on until the end of its sides.
|
והאות המורה כי אננו מספר הוא כי כל מספר הוא מחצית שני צדיו וכן הוא מחצית שני צדי צדיו על תכלית כל צדיו[3] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה י' צדו האחד י"א וצדו האחר ט' ושניהם כ' וי' הוא חצי שני הצדדים[4] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן הוא חצי שני צדי צדיו שהם י"ב וח' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן הוא מחצית שני צדי צדי צדיו שהם י"ג וז'[5] | |||||||||||||||||||||||||||||||
Ans so on, every number is half [the sum of the numbers on] its both sides. | וכן כל המספר הוא מחצית ב' צידיו | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
והאחד מפני שאינו מספר אי אתה מוצא לו ב' צדדים[6] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומצד היותו מספר הוא מחצית חצי צדו האחד ר"ל חצי מספר ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
Another proof that indicates that one is not a number is that every number is either integer or a fraction. | ואות אחר מורה שהאחד אינו מספר כי כל מספ' הוא או מספר שלם או שבר מספר[7] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומדרך המספר השלם כשתרבה אותו בעצמו יוסיף | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון ב' פעמי' ב' ד'[8] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ג' פעמי' ג' ט'[9] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושבר מספר כשתרבה אותו בעצמו יחסר[10] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון חצי פעם חצי שהוא רביע[11] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
שליש פעם א' שליש שהוא תשיע[12] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
רביע פעם רביע שהוא חלק מי"ו[13] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
והאחד שאינו מוסיף על חשבונו כשתמנהו בעצמו כדרך השלמים ולא גורע [ממניינו] כדרך השברים יורה שאיננו מספר[14] | |||||||||||||||||||||||||||||||
Shortcuts - Products of Ranks by Ranks |
||||||||||||||||||||||||||||||||
Units by Tens | ||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
When we want to multiply units by tens.
|
כשנרצה לרבות אחדים עם עשרות[15] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון ו' פעמי' מ' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקח דמיונם מן האחדים הדומים להם ובעבור שמ' הם ד' עשרות מניינם הוא ו' פעמים וכמו שו' פעמי' ד' הם כ"ד כן ו' פעמים מ' הם כ"ד עשרות שהם ר"מ[16] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן ג' פעמים ל'[17] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיונם הוא ג' פעמים ג' שהם ט' ויהיו ט' עשרות שהם צ'[18] | |||||||||||||||||||||||||||||||
This way for all of them. | ועל זה הדרך הם כלם[19] | |||||||||||||||||||||||||||||||
Tens by Tens | ||||||||||||||||||||||||||||||||
If we multiply tens by tens.
|
ואם נרבה עשרות עם עשרות[20] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון ל' פעמים ל' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ניקח דמיונם מן האחדים הדומים להם ובעבור היות ל' ג' עשרו' דמיונם הוא ג' פעמי' ג' וכמו שג' פעמים ג' הם ט' כן ל' פעמים ל' הם ט' מאות[21] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן מ' פעמים מ'[22] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיונם הוא ד' פעמים שהם י"ו מאות[23] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן ל' פעמים מ'[24] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיונם הוא ג' פעמים ד' שהם י"ב וכן ל' פע' מ' הם י"ב מאות[25] | |||||||||||||||||||||||||||||||
The same for all. | וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||
The rule for this is that when we multiply units by tens, we take their analogous from the multiplication of the units by the units and the result is tens. | והכלל המסור לזה הוא כשנרבה אחדים עם עשרות נקח דמיונם מרבוי האחדים עם האחדים ויהיו העולה עשרות | |||||||||||||||||||||||||||||||
If we multiply tens by tens the result is hundreds. | ואם נרבה עשרות עם עשרות יהיה העולה מאות[26] | |||||||||||||||||||||||||||||||
Tens by Hundreds | ||||||||||||||||||||||||||||||||
If we multiply tens by hundreds, the result is thousands.
|
ואם נרבה עשרות עם מאות יהיה העולה אלפים[27] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון כ' פעמים ב' מאות[28] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיונם שהם ב' פעמים ב' שהם ד' והם ד' אלפים[29] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן נ' פעמי' ת"ק | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיונם ה' פעמי' ה' שהם כ"ה והם כ"ה אלפים[30] | |||||||||||||||||||||||||||||||
The same for all. | וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||
Hundreds by Hundreds | ||||||||||||||||||||||||||||||||
If we multiply hundreds by hundreds the result is tens of thousands.
|
ואם נרבה מאות עם מאות יהיה העולה עשרות מאלפים | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון ר' פעמים ר'[31] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיונם הם ב' פעמים ב' שהם ד' [32]והם ד' עשרות מאלפים[33] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן ת"ק פעמים ת"ק | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיונם ה' פעמים ה' שהם כ"ה והם כ"ה עשרות מאלפים[34] | |||||||||||||||||||||||||||||||
The same for all. | וכן כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||
The Decimal Ranks |
||||||||||||||||||||||||||||||||
The ranks of numbers one above the other: | [35]מדרגות המספרים זו למעלה מזו | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
האחדים הם במדרגה הראשונה | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
העשרות הם במדרגה השנית | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
המאות הם במדרגה השלישית | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
האלפים הם במדרגה הרביעית | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
העשרות מהאלפים הם במדרגה החמישית | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
המאות מהאלפים הם במדרגה השישית | |||||||||||||||||||||||||||||||
So they rise from rank to rank. | וכן עולים ממדרגה למדרגה | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נרצה לרבות ת"ר בד' אלפים[36] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיונם ו'פ'ד' שהם כ"ד[37] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת אלו הכ"ד מה יורו קח מעלת המאות שהוא שלשה ומנה מן האלפים ג' מעלות והמעלה שתגיע אליה היא מעלת כ"ד ששמרת והיא מעלת מאות האלפים[38] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם אתה מונה מעלת האלפים והוא ד' ממעלת המאות אתה מגיע גם כן אל מעלת מאות האלפים[39] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותדע מכאן כי האחדים מהמספר אשר שמרת והוא כ"ד הוא ממעלת מאות האלפים ועשרותיו הם ממעלת אלפי האלפים יהיו אם כן כ"ד אשר שמרת ב' אלפי אלפים ות' אלף כי אחדיו הם ארבעה ועשרותיו הם ב'[40] | |||||||||||||||||||||||||||||||
Another method: consider [the positional values] of the two ranks and know their [sum]. Subtract 1 from it; the remainder is the rank of the product. | דרך אחרת תחשוב אישי [פי' אחדי'] ב' המעלות ותדע מספרם ותפחות מהם א' והנשאר יהיה מעלת הנכלל[41] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאלו תקח במשל הזה אוש המאות והוא ג' ואוש האלפים והוא ד' יהיו ז' ותפחות מהם א' וישארו ו' וזה המספר הוא אוש מאות האלפים | |||||||||||||||||||||||||||||||
Three Types of Numbers |
||||||||||||||||||||||||||||||||
The numbers are [of] three [types]: perfect number, abundant number, deficient number. | [42]המספרים הם ג' מספר שלם מספר עודף מספר חסר | |||||||||||||||||||||||||||||||
The perfect number, as the number 6, its parts divide it and complete it [= it is equal to the sum of its divisors]; they do not exceed it, nor less than it. Because its parts are a half, a sixth, and a third. If you sum them up, they are six, which is the same as it.
|
מספר שלם הוא כמו מספר ו' אשר חלקיו המונים אותו ממלאים אותו ואינם עודפים עליו ואינם חסרים ממנו כי חלקיו הם חצי ושתות ושליש ואם תקבצם יהיו ששה כמוהו[43] | |||||||||||||||||||||||||||||||
The same for the number 28 - its parts are: one part of 28, one part of 14, a seventh, a quarter, and a half. If you sum them up, they are 28, which is the same as it. | וכן מספר כ"ח חלקיו הם חלק מכ"ח וחלק מי"ד ושביע ורביע וחצי ואם תקבצם יהיו כ"ח כמוהו | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
The abundant number, as 12, whose parts are one part of 12, a sixth, a third, a quarter, and a half. If you sum them up, they are 16. | ומספר עודף הוא י"ב שחלקיו הם חלק מי"ב ושתות ושליש ורביע וחצי ואם תקבצם יהיו כלם י"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
The deficient number, as 14, whose parts are one part of 14, its half, and its seventh. If you sum them up, they are ten.
|
ומספר חסר כגון מספר י"ד שחלקיו הם חלק מי"ד וחציו ושביעו ואם תקבצם יהיו כלם עשר | |||||||||||||||||||||||||||||||
The Ten Numerals |
||||||||||||||||||||||||||||||||
The sages of India made the shapes of their digits like these: | [44]וחכמי הודו עשו צורות אותיותם כמו אלו | |||||||||||||||||||||||||||||||
[45]10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
The Method of Finding the Square Numbers |
הסדר למצא המספרים המרובעים | |||||||||||||||||||||||||||||||
It is that you sum the first square with the odd number that follows it and you will find the second square.
|
[46]הוא שתקבץ המרובע הראשון עם המספר הנפרד הבא אחריו ותמצא המרובע השני | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו אם תקבץ האחד שהוא המרובע הראשון עם הג' שהוא ראש הנפרדים תמצא ד' שהוא המרובע השני אשר צלעו ב'[47] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תקבץ ד' שהוא המרובע השני עם ה' שהוא הנפרד השני יהיו ט' והוא המרובע השלישי אשר צלעו ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם אתה מוסיף על ט' שהוא המרובע השלישי המספר הנפרד השלישי שהוא ז' תמצא י"ו שהוא המרובע הרביעי אשר צלעו ד'[48] | |||||||||||||||||||||||||||||||
This way you find all of them. | ועל זה הסדר תמצאם כלם | |||||||||||||||||||||||||||||||
Cubic Numbers |
||||||||||||||||||||||||||||||||
Anything whose length, breadth, and depth are equal is called cubic. | [49]כל דבר שארכו ורחבו ועמקו שוים יקרא מעוקב | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה א' הוא המעוקב הראשון והוא מקום שארכו א' ורחבו א' וגבהו א' ועמקו א' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וח' הוא המעקב השני היוצא ממקום שארכו ורחבו ועמקו ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכ"ז הוא המעוקב השלישי היוצא ממקום שארכו ורחבו ועמקו ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וס"ד הוא המעקב הרביעי היוצא ממקום שארכו ורחבו ועמקו ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקכ"ה הוא המעוקב החמשי היוצא ממקום שארכו ורחבו ועמקו ועמקו ה' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ורי"ו הוא המעוקב הששי היוצא ממקום שארכו ורחבו ועמקו ו' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושמ"ג הוא המעקב השבעי היוצא ממקום שארכו ורחבו ועמקו ז' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותקי"ב הוא המעוקב השמני היוצא ממקום שארכו ורחבו ועמקו ח' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותשכ"ט הוא המעוקב התשעי היוצא ממקום שארכו ורחבו ועמקו ט' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלף הוא המעוקב העשרי היוצא ממקום שארכו ורחבו ועמקו י' | |||||||||||||||||||||||||||||||
You see that every cubic number, [when it is] doubled, is 8 times the original [cubic] number.
|
והנך רואה כי כל מעוקב [זוג] יהיה ח' פעמי' מהמספר הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי כל מעקב א' הוא א' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומעקב ב' שהוא כפל א' הוא ח' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומעקב ד' שהוא כפל ב' הוא ס"ד שהוא ח' פ' במעקב ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן מעקב ו' הוא ח' פ' במעקב ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||
And so on. | וכן לעולם | |||||||||||||||||||||||||||||||
Word Problem - Payment Problem | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן מי שיאמר חפור לי בור שיהיה ב' ארכו ב' רחבו ב' עמקו יהיה שכרו מ' ליט' שהוא ח' פעמי' ה' ליט' | |||||||||||||||||||||||||||||||
Because every cubic number, when it is doubled, is 8 times the original [cubic] number. | כי כל מעקב כשיכפול יהיה ח' פעמים מהמספר הראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||
Primary Definitions |
||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[50]האחדות הוא הענין אשר בו קוראים לכל אחד מהנמצאי' בעולם אחד | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספר הוא הרבוי הנקבץ מן האחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספר המנוי במספר אחר הוא מספר הנקבץ מכפל המספר המנוי פעמי' אשר מניינם כמניין האחדים אשר במספר השני אשר הוא נמנה בו | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספר המרובע הוא המספר הנקבץ מכפל מספר במספר אחדיו הנמצאי' בו באותו המספר עצמו | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספר הראשון הוא גדר המרובע | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון מספר תשעה נקרא מרובע מפני שהוא נקבץ מכפל השלשה שלשה פעמי' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומספר השלשה נקרא גדר המרובע | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמספר מעקב הוא הגוף השוה שארכו ורחבו ועמקו שוים והמספר הזה הוא המספר הנקבץ מכפל מספר המרובע כמנין גדרו | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון מספר ט' שהוא 9 מרובע אם אתה כופל אותו במניין ג' שהוא גדרו יהיה הנקבץ מזה כ"ז והמספר הזה הוא הנקרא מספר מעוקב | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
הקשת מניין אל מניין או תמונה לתמונה או ערך אחר כן השני | |||||||||||||||||||||||||||||||
Multiplication |
||||||||||||||||||||||||||||||||
Units and tens by units and tens |
||||||||||||||||||||||||||||||||
The method of multiplying two digits by two digits | דרך רבוי ב' אותיות כנגד ב' אותיות[51] | |||||||||||||||||||||||||||||||
When we wish to multiply two digits by two digits: | כשנרצה לרבות ב' אותיות כנגד ב' אותיות[52] | |||||||||||||||||||||||||||||||
We multiply them three times one after another: first, we multiply the units by the units; then we multiply the units by the tens; and then we multiply the tens by the tens. | נרבה אותם ג' פעמי' זה אחר זה בראשונה נרבה האחדים עם האחדים | |||||||||||||||||||||||||||||||
Here is the example of the [ordered] multiplications: | והנה דמיון הריבוי הקודם והמתאחר | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
רצינו לרבות כ"ב פעמים כ"ב | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נרבה בתחילת האחדים זה עם זה ונאמר ב' פעמים ב' הם ד' ונכתוב ד' למעלה מן האחדים מצד ימין | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי כן נרבה האחדים עם העשרות ונאמר ב' פעמי' ד' וב' פעמים ד' הרי ח' ונכתוב ח' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי כן נרבה העשרות זו עם זו ונאמר ב' פעמים ב' ד' ונכתוב ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
יצא לנו כי כ"ב פעמים כ"ב הם תפ"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם רצינו לרבות מ"ד פעמים מ"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נרבה האחדים זה עם זה בתחילה ונאמר ד' פעמי' ד' הם י"ו ונכתוב ו' ונחזיק בידינו העשרון שהוא א'[54] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כן נרבה האחדים עם העשרות ונאמר ד' פעמי' ד' י"ו וד' פעמים ד' י"ו הרי ל"ב וצרף עמהם הא' שהחזקת בידך הרי ל"ג ונכתוב ג' ונחזיק בידינו ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי כן נרבה העשרות עם העשרות נאמר ד' פעמים ד' י"ו ועם הג' שהחזקנו בידינו הרי י"ט ונכתוב י"ט | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
היוצא מזה כי מ"ד פעמים מ"ד הם אלף ות"תקל"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם רצינו לרבות כף פעמים כף | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נאמר ציפרא פעם ציפרא ציפרא ונכתבנה | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כך נאמר ציפרא פעמים פעם ב' וב' פעמים ציפרא ציפרא ונכתבנה | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחר כך נאמ' ב' פעמים ב' הם ד' ונכתבם | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
יצא לנו כי כ פעמים כ הם ארבע מאות | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
Units by units and tens |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply one digit by two digits. | ואם רצינו לרבות אות אחד שנגד ב אותיות | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון שרצינו לדעת ז' פעמים מ"ה כמו שתראה בצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נרבה אותם עם הציפרא כדי שיהיו ב' אותיות כנגד ב' אותיות ויעשה אותם בנקל | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר ה' פעמי' ז' ל"ה ונכתוב האחדים שהם ה' ונחזיק בידינו העשרות שהם ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כך נאמר ציפרא פע' ה' ציפרא וד' פעמים ז' כ"ח וצרף עמהם הג' שהחזקנו בידינו יהיו ל"א ונכתוב ל"א כי מעתה לא נשאר לנו לרבות דבר אחר | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי ציפרא פעם ד' שנשאר לנו לרבות הוא ציפרא ואינם עולים לכלום | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
יצא לנו כי ז' פעמים מ"ה הם שט"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
Check |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to check if the number we received is correct: | ואם נרצה לבחון אם החשבון שיצא לנו הוא אמתי | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נעשה על זה הדרך בזה החשבון שהוא כ"ב פעמים כ"ב | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקבץ הב' אותיות העליונות ונאמר ב' וב' הם ד' ונכתוב אותם אצל שתי האותיות התחתונות | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי כן נרבה אלו שתי אותיות שכתבנו זו עם זו ונאמר ד' פעמי' י"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשליך מהם הט' ישארו ז' ונכתוב ז' בתוך שתי האותיות הנזכרות | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמו שנשארו בידינו ז' כן צריך שישארו בידינו ז' מן ת'פ'ד' שעולה החשבון אחר שנשליך מהם הט' | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה אם נקבץ ד' וח' וד' שהם האותיות המורות ת'פ'ד' יהיו י"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נשליך מהם הט' ישארו | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן בחשבון השני שעשינו שהם מ"ד פעמים מ"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקבץ [55]האותיות העליונות ונאמר ד' וד' הם ח' ונכתבם | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונרבה אותם זו עם זו ונאמר ח' פע' ח' הם ס"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליכם מהם ט' ט' ישאר מהם א' | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן צריך להשאר מאלף ת"תק'ל'ו' שסימנם הוא א' וט' וג' וו' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
Units, tens, and hundreds by units, tens, and hundreds |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply three digits by three digits. | ואם נרצה לרבות ג' אותיות כנגד ג' אותיות | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון שרצינו לדעת רכ"ב פעמים רכ"ב פעמים | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נרבה אותם ה' פעמים וזהו דרך ריבויים | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב אותם ה' פעמים כדי שיתבאר למראית העין הרבוי הראשון והשני והשלישי והרביעי וחמשי | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נרצה לרבות רכ"ב פעמים רכ"ב | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתחיל לרבות האחדים ונאמר ב' פעמים ב' הם ד' ונכתבם | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה נרבה האחדי' עם העשרות ונאמר ב' פעמי' ב' הם ד' וב' פעמים ב' הם ד' הרי ח' ונכתבם[56] | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה נרבה שלשתם ביחד ונאמר ב' פעמים ב' ד' וב' פעמים ב' ד' הרי ח' וב'פעמים ב' ד' הרי י"ב ונכתוב ב' ונחזי' בידינו א'[57] | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה נרבה העשרות עם המאות ונאמר ב' פעמים ב' ד' וב' פעמי' ב' ד' הרי ח' וא' שהחזקנו בידינו הרי ט' ונכתבם | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה נרבה המאות עם המאות ונאמר ב' פעמי' ב' ד' ונכתבם | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
יצא לנו כי רכ"ב פעמים רכ"ב הם מ"ט אלפים ורפ"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
Check |
||||||||||||||||||||||||||||||||
To check if the calculation is correct: | ולבחון אם החשבון אמת | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קבצנו רכ"ב העליונים שסימנם ב'ב'ב' ועלו ו' וכתבנום אצלם | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
רבינו ו' על ו' ועלו ל"ו | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
השלכנו אותם ט'ט' ולא נשאר בידינו ונתננו ציפרא באמצעם | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן צריך להשאר הציפרא מן הסכום מן היוצא מן החשבון שהם מ"ט אלפים ורפ"ד אשר דמיונם הם ד' ט' ב' ח' ד' ועולה כ"ז[58] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תשליכם ט"ט ישאר ציפרא | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שהחשבון הוא אמת | |||||||||||||||||||||||||||||||
Units and tens by units, tens, and hundreds |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply two digits by three [digits]. | ואם רצינו לרבות ב' אותיות כנגד ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון שרצינו לומר | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשוה אותה עם הציפרא כדי שיהיו ג' אותיות כנגד ג' אותיות ויקל עשייתו | |||||||||||||||||||||||||||||||
Units by units, tens, and hundreds |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply one digit by three [digits]. | וכן אם רצינו לרבות אות אחת כנגד שלשה[60] | |||||||||||||||||||||||||||||||
We match them also by [adding] zeros. | נשוה אותה עם הציפרא ג"כ | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון שרצינו לדעת ט' פעמים ר'כ'ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכתוב אותם בזה הדרך כאשר תראה בצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
Units, tens, hundreds, and thousands by units, tens, hundreds, and thousands |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply four digits by four digits. | אם נרצה לרבות ד' אותיות כנגד ד' אותיות[61] | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כג כגון שרצינו לרבות ב' אלפים ור'כ'ב' פעמי' ב' אלפים ור'כ'ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נרבה אותם ז' פעמים ונכתוב אותם ז' פעמי' כדי שיתבאר למעיין הקודם והמתאחר[62] | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם רצינו לרבות ב' אלפי' ור'כ'ב' עם ב' אלפי' ור'כ'ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נעשה כאשר עשינו בחשבונו' הקודמי' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויעלה החשבון ד' אלפי אלפים ות'ת'ק'ל'ז' אלפי' ור'פ'ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||
Units, tens, hundreds, and thousands by units, tens, and hundreds |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply four digits by three digits. | ואם רצינו לרבות ד' אותיות כנגד ג' אותיות | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון שרצינו לרבות ב' אלפים ור'כ'ב' כנגד ר'כ'ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשוה אותם עם הציפרא כאשר תראה בצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועולים ת'צ'ג' אלפים ור'פ'ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||
Units, tens, hundreds, and thousands by units and tens |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply two digits by four [digits]. | וכן אם רצינו לרבות ב' אותיות כנגד ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון שרצינו לרבות ב' אלפים ור'כ'ב' כנגד כ"ב | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשוה אותם עם הציפרא כאשר תראה בצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועולים מ"ח אלפים ות'ת'פ'ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||
Units, tens, hundreds, and thousands by units |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply one digit by four digits. | וכן אם רצינו לרבות אות אחד כנגד כנגד ד' אותיות | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון ב' עם ב' אלפים ור'כ'ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשוה אותם עם הציפרא כאשר תראה בצורה | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועולים ד' אלפים ות'מ'ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||
Units, tens, hundreds, thousands, and tens of thousands by units, tens, hundreds, thousands, and tens of thousands |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply five digits by five digits. | אם נרצה לרבות ה' אותיות כנגד ה' אותיות | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון שרצינו לדעת כ"ב אלפים ור'כ'ב' כ"ב אלפי' ור'כ'ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
נרבה אותם ט' פעמים וזה דרך רבויים | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב אותם ט' פעמי' כדי שיתבאר למעיין הקודם הקודם והמתאחר | |||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
Units, tens, hundreds, thousands, tens of thousands, and hundreds of thousands by units, tens, hundreds, thousands, tens of thousands, and hundreds of thousands |
||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to multiply six digits by six digits. | ואם נרצה לרבות ו' אותיות כנגד ו' אותיות | |||||||||||||||||||||||||||||||
We multiply them 11 times. | נרבה אותם י"א פעמי' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון שרצינו לרבות ר'כ'ב' אלפי' ור'כ'ב' ר'כ'ב' אלפים ור'כ'ב' | |||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונרבה אותם י"א פעמי' כדי שיתבאר למעיין הקודם והמתאחר |
|
The Method of Summing Up Separate Numbers Called Congregare or Riunire |
דרך קיבוץ חשבונות נפרדים הנקראים קונגרייג או ריונרייי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to sum up separate numbers and bring them into one sum, we do this way: we write them successively one beneath the other: the units beneath the units, the tens corresponding the tens, the hundreds corresponding the hundreds and the thousands corresponding the thousands. | אם רצינו לקבץ חשבונות נפרדים ולהביאם לסכום אחד נעשה על זאת הדרך שנכתוב אותם על הסדר זה תחת זה האחדי' תחת האחדים והעשרות נכח העשרות והמאות נכח המאות והאלפים נכח האלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
We start summing the units and write [their sum]. | ונתחיל לקבץ האחדי' ולכותבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If [the sum] is more than ten, we write the units and keep the tens. | אם יעלו על עשר נכתוב האחדים ונחזיק בידינו העשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Then, we sum the hundreds, then the thousands, as you see in this diagram: | אחרי כן נקבץ המאות אחרי כן נקבץ האלפים כמו שתראה בצורה הזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[63]דמיון זה רצינו לקבץ י"ב אלפים וש'מ'ה' וס"ז אלפי' ות'ת'צ'א' וכ"ג אלפים ת'נ'ו' וע"ח אלפים ות'ת'ק'י'ב' ול"ד אלפים ות'ק'ס'ז'[64] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתחיל לקבץ האחדים ונאמר ה' וא' וו' וב' וז' הם כ"א נכתוב א' ונחזי' בידינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקבץ אחרי כן העשרות ונאמר ד' וט' וה' וא' וו' הם כ"ה וב' שהחזקנו בידינו הם כ"ז נכתו' ז' ונחזיק בידינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקבץ אחרי כן המאות ונאמ' ג' וח' וד' וט' וה' הם כ"ט וב' שהחזקנו בידינו הרי ל"א נכתוב א' ונחזיק בידינו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקבץ אחרי כן האלפים ונאמר ב' וז' וג' וח' וד' הם כ"ד וג' שהחזקנו בידינו הרי כ"ז ונכתוב ז' ונחזיק בידינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקבץ אחר זה העשרות מן האלפים ונאמ' א' וו' וב' וז' וג' הם י"ט וב' שהחזקנו בידינו הרי כ"א נכתוב אותם כלם כי אין לנו לקבץ חשבון אחר[65] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עלו כלם רי"ז אלפים וקע"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to sum up numbers, some of which have three digits, some have four, some have two, and some have more or less: | ואם רצינו לקבץ חשבונות נפרדים שקצתם הם מג' אותיות וקצתם מד' וקצתם מב' וקצתם מיותר או פחות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
We always write the units corresponding to the units, the tens corresponding to the tens and so on and we match them by [adding] zeros to make the procedure easier. | נכתוב לעולם האחדים נוכח האחדי' והעשרות נוכח העשרות וכן כלם ונשוה אותם עם הציפרי כדי שיקל העניין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה רצינו לקבץ י"ב אלפים וש'מ'ה' וו' אלפים ות"שפ"ט וקכ"ג ומ"ה אלפים ות"ר ופ' אלפי' ות"תקי"ב וג' אלפים ות"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
התחלנו לקבץ האחדים ואמרנו ה' וט' וג' וב' וו' הם כ"ה כתבנו כ"ה והחזקנו בידינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קבצנו אחר כן העשרות ואמרנו ד' וח' וב' וא' הם ט"ו ועם הב' שהחזקנו בידינו הם י"ז כתבנו ז' והחזקנו בידינו א'[66] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קבצנו אחרי כן המאות ואמרנו ג' וז' וא' וו' וט' וד' הם ל' ועם הא' שהחזקנו בידינו הם ל"א כתבנו א' והחזקנו בידינו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קבצנו אחרי כן האלפים ואמרנו ב' וו' וה' וג' הם י"ו ועם הג' שהחזקנו בידינו הם י"ט כתבנו ט' והחזקנו בידינו א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קבצנו אחר זה העשרות מן האלפי' ואמרנו א' וד' וח' הם י"ג ועם א' שהחזקנו בידינו הם י"ד וכתבנו י"ד כי מעתה קבצנו הכל[67] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועולה סכומם קמ"ט אלפים וקע"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The Method of Subtracting a Number from a Number Called Sottrarre |
דרך הוצאת מספר ממספר הנק' סורטראיירי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to subtract a number from a number: | אם רצינו לגרוע מספר ממספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If all the [digits] of the larger number, from which you want to subtract another number, are greater than the [digits] of that number, the procedure is easy. | אם המספר הגדול אשר אתה רוצה לגרוע ממנו מספר אחר כל חלקיו גדולי' מחלקי המספר הוא דרך נקל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה רצינו לגרוע מתת"קפ"ז אלפים ותרנ"ד ת"רמ"ה אלפים ורל"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נעשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתחיל מן האחדים ונאמר מד' הוצא ב' ישארו ב' ונכתוב ב' תחתיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן ה' הוצא ג' ישארו ב' ותכתוב ב' תחתיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן ו' הוצא ב' ישארו ד' ותכתוב ד' תחתיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן ז' תוצא ה' ישארו ב' ונכתוב ב' תחתיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן ח' הוצא ד' ישארו ד' ונכתוב ד' תחתיהם[68] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן ט' הוצא ו' ישארו ג' ותכתוב ג' תחתיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שאם נוציא מת"תק'פ'ז' אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Check - addition: If you want to check if your calculation is correct, sum the digits you subtracted with the digits that remained and if [their sums] are the same as the digits from which you subtracted the other digits, it is correct. | ואם תרצה לבחון אם החשבון שעשית הוא אמתי תקבץ המספרים שהוצאת עם המספרים שנשארו ואם יסכימו עם המספרים שהוצאת המספרים האחרי' ההם הוא אמתי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה קבצנו ב' עם ב' והיו ד' וקבצנו ג' וב' והיו ה' וקבצנו ב' עם ד' והיו ו' וקבצנו ה' עם ב' והיו ז' וקבצנו ד' עם ד' והיו ח' וקבצנו ו' עם ג' והיו ט' והם מסכימים עם המספרים הגדולים אשר הוצאת ממספר הקטנים מהם וזה יורה כי החשבון הוא אמתי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If you want to subtract a number from a number, but some of the digits of the smaller number that you want to subtract from the greater number are greater than some of the [corresponding] digits of the greater number, you should use another procedure: | אמנם אם תרצה לגרוע מספר ממספר ויהיו קצת חלקי המספר הקטן שאתה רוצה לפחות מהמספר הגדול גדולים מקצת מספר חלקי המספר הגדול אתה צריך לעשות על דרך אחרת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה רצינו לגרוע מצ"ג אלפים ותל"ב כ"ז אלפים ות"רנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתחיל מן האחדי' ותאמר מב' תוצי' ד' לא נוכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נפחות א' מן הג' שבצדה ונחבר אותה אל הב' ויהיו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר מי"ב הוצא ד' ישארו ח'[69] ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחזור אל הג' שפחתנו ממנו א' וישארו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר מב' הוצא ה' לא נוכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נפחות א' מהד' אשר בצדה ונאמר מי"ב הוצא ה' ישארו ז' ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחזור אל הד' שפחתנו ממנה א' ונשארו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר מג' הוצא ו' ולא נוכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נפחות א' מן הג' אשר בצדה ונאמר מי"ג הוצא ו' וישארו ז' ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחזור אל הג' שפחתנו ממנו א' ונשארו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר מב' הוצא ז' לא נוכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נפחות א' מן הט' אשר בצדה ונאמר מי"ב הוצא ז' ישארו ה' ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחזור אל הט' אשר פחתנו ממנה א' ונשארו ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר מח' הוצא ב' ישארו ו' ונכתבנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שהוצאנו מצ"ג אלפים ותל"ב כ"ז אלפים ות"רנ"ד[70] ונשארו ס"ה אלפים ות"שע"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Check - addition: If you sum what you subtracted from the mentioned number with the remainder, it will be the same as the original number. | והנה אם תקבץ מה שהוצאתו מהמספר הנזכר עם הנשאר יהיה כמספר הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שאם נקבץ ד' וח' יהיו י"ב ונכתוב ב' ונחזיק בידינו א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נקבץ ה' וז' יהיו י"ב ועם הא' שנשארה בידינו יהיו י"ג ונכתוב ג' ונחזיק א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נקבץ ו' וז' יהיו י"ג וא' שנשאר בידינו הרי י"ד ונכתוב ד' ונחזיק א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נקבץ ז' וה' יהיו י"ב וא' שנשאר בידינו הרי י"ג ונכתוב ג' ונחזיק א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נקבץ ב' וו' יהיו ח' וא' שנשאר בידינו הרי ט' ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שהמספר האחרון שוה עם הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The method of division. | דרך חילוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The Method of Dividing a Number by a Number Called Dividere or Partire |
[71]דרך חילוק מספר על מספר הנק' דיבי' או פארטיר' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to divide a larger number by a smaller number: | אם נרצה לחלוק מספר גדול על מספר קטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If all the digits of the large number are larger than the number by which you want to divide them, the procedure is easy. | אם כל חלקי המספר הגדול הם גדולי מהמספר שאתה רוצה לחלק אותם בו הוא דרך נקל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה רצינו לחלק צ"ח אלפים ות'ש'נ'ו' על ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נעשה בזה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתחי' מן המספר הגדול ונאמר נחלק ט' על ד' יהיו ב' ונכתבם וישאר בידינו א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו הא' נחבר עם הח' הסמוך לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר נחלק י"ח על ד' יהיו ד' ונכתבם וישארו בידינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו הב' נחבר עם הז' הבא אחריו ויהיו כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחלקם על ד' ויהיו ו' ונכתבם וישארו בידינו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואילו הג' נחבר עם הבא אחריו ויהיו ל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחלקם על ד' יהיו ח' ונכתבם וישארו בידינו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואילו הג' נחבר עם ו' הבא אחריו ויהיו ל"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחלקם על ד' ויהיו ט' ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שחלקנו צ"ח אלפים ותשנ"ו על ד' ועלו כ"ד אלפי' ות"רפ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we had 1, or 2, or 3 left at the end, they were parts of the 4 by which we divided the number. | ואם היה נשאר בידינו באחרונה א' או ב' או ג' היו חלקי' מד' שחלקנו עליו החשבון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אלו רצינו לחלק החשבון ח' אלפים ותת"קע"ו על ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נעשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר חלק ח' על ה' יהיה א' ונכתבנו ישאר ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואילו הג' נחבר עם הט' הבא אחריו ויהיו ל"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחלקם על ה' יהיו ז' ונכתבם וישארו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו הד' נחברם עם הז' הבא אחריו יהיו מ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחלקם על ה' ויהיו ט' ונכתבם וישארו בידינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו הב' נחברם עם ו' הבא אחריו ויהיו כ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחלקם על ה' ויהיו ה' ונכתבם וישאר בידינו א' ונכתבנו על ה' אשר חלקנו עליו החשבון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויהי היוצא מן החלוקה הנזכר' אלף ות"שצ"ה וא' חומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we want to divide a number by a number and the digits of the number you want to divide are smaller than the number by which you want to divide them, you should do this way: | אמנם אילו רצינו לחלק מספר על מספר וחלקי המספר שאתה רוצה לחלק קטנים מהמספר שתרצה לחלקם בו אתה צריך לעשות על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה רצינו לחלק י"ב אלפי' ושמ"ה על ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמרנו חלק א' על ט' לא נוכל[72] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחבר א' עם הב' הבא אחריו ויהיו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם על ט' יהיה א' ונכתבנו וישארו בידינו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחברם עם הג' הבא אחריו ויהיו ל"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בט' ויהיו ג' ונכתבם וישארו בידינו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחבר אלו הו' עם הד' הבא אחריו ויהיו ס"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחבר הא' עם הה' הבא אחריו יהיו ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר חלק ט"ו בט' יהיו א'[73] וישארו בידינו ו' ונכתוב אותם על[74] הט' אשר בו חלקנו כל[75] החשבון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והיוצא מזה הוא שאם נחלק י"ב אלפים וש'מ'ה' על ט' יהיה היוצא מן החלוקה[76] אלפים וש'ע'א' וו' תשיעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Check: If you want to check if our calculation is correct, we do as follows: | ואם תרצה לבחון אם החשבון שעשינו הוא אמתי נעשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
We sum up the digits of the dividend, cast out the nines and keep the remainder. | היינו שנקבץ המספרים המחולקים ונשליכם ט' ט' ומה שנשאר נחזיק בידינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Then, we sum up [the digits of] the result of division, cast out the nines and multiply what we received by the divisor. | אחר כן נקבץ מה שעלה בידינו בחלוק ונשליכם ט' ט' ומה שעלה בידינו נרבה אותו עם המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
We cast out the nines from the product we received. | ומה שעלה בידינו מהרבוי נשליכם ט' ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If the calculation is correct, we receive the same as what we received when we summed the digits of the dividend. | ואם החשבון הוא אמתי יעלה בידינו כמו שעלה בידינו בקבצנו המספרים המחולקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה הדמיון נעשו בחשבון שכתבנו לעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
היינו בתחלה נקבץ המספרי' המחולקים ונאמ' ו' וה' ז' וח' וט' בין כלם ל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשליכם ט' ט' ישארו ח' ונכת' ונכתבם אצל המספרי' המחולקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כן נקבץ מה שעלה בחלוק ונאמ' ט' וח' וו' וד' ב' בין כלם כ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשליכם ט' ט' וישארו ב' ונכתבם אצל מה שעלה בחלוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כן נרבה אותו עם המחלק ונאמ' ב' פעמי' ד' ח' והנה עלה בידינו מה שעלה בקבצנו המספרי' המחולקים אם כן החשבון אמתי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If 1, or 2, or 3 remains from the division [procedure], we do this way: | ואם ישארו מן החלוק א' או ב' או ג' נעשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
After we sum up [the digits of] the result of division and cast out the nines, we add [what remains] to what we have left [= to the remainder from the division]. | וזה שקבצנו אחר מה שעלה בחלוק והשלכנו אותם ט' ט' נקבצם עם מה שנשאר בידינו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If the calculation is correct, what we receive is the same as what we received when we summed the digits of the dividend. | ואם החשבון אמתי יעלה בידינו כמו שעלה בידינו בקבצנו המספרים המחולקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה הדמיון נעשו כחשבון השני שכתבנו למעלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
היינו בתחלה נקבץ המספרי' המחולקים ונאמר ו' וז' וח' וט' בין כלם ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשליכם ט' ט' וישאר בידינו ג' ונכתבנו אצל המספרי' המחולקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כן נקבץ מה שעלה בידינו בחלוק ונאמר ה' וט' וז' וא' בין כלם כ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשליכם ט' ט' וישאר בידינו ד' ונכתבנו אצל מה שעלה בחלוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כן נרבה אותו עם המחלק ונאמ' ד' פעמי' ה' הם כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשליכם ט'ט' וישאר בידינו ב' ונחבר עם הב' הא' שעלה בידינו מן החלוק הכתוב על ה' ויהיו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה שעלה בידינו כמו שעלה בידינו בקבצנו המספרים אם כך הוא החשבון אמתי[77] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Another method of dividing a number by a number | דרך מספר על מספר בדרך אחרת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
If we want to divide a known number by another number and it is difficult for us to divide it by this number, we divide it twice and we receive as if we divided it once by that number. | [78]אם נרצה לחלק מספר ידוע על מספר אחר ויקשה עלינו לחלקו על המספר ההוא נחלק אותו ב' פעמים ויעלה בידינו כאלו חלקנוהו פעם אחת על המספר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה רצינו לחלק פ"ט אלפים ות"שס"ה על י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה אם חלקנוה על י"ב בפעם אחת יעלה ז' אלפים ות"פ וה' חלקים מי"ב וזה סדר עשייתו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמרנו חלק ח' על י"ב לא נוכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחבר אל ח' הט' הבא אחריו יהיו פ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בי"ב יהיו ז' ונכתבם וישאר בידינו ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחבר אליה ז' הבא אחריו ויהיו נ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקים בי"ב יהיו ד' ונכתבם וישארו בידינו ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחבר אליהם ו' הבא אחריו יהיו צ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקים בי"ב יהיו ח' ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר חלק ה' על יב לא נוכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכתוב ציפרא תחת הה' וה' תכתוב על י"ב יהיו ז' אלפים ותש"פ וה' חלקים מי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נרצה לחלק זה החשבון בעצמו בעניין אחר נחלק אותו על ג' פעם אחת והעולה נחלק אותו על ד' ויהיה נחלק לי"ב חלקים ג"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב זה החשבון שנית ונחלקנו על ג' בתחילה ואחר זה נחלקנו על ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר ח' חלק אותו על ג' יהיו ב' ונכתבם וישארו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחבר[79] אותם עם ט' הבא אחריו ויהיו כ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בג' יהיו ט' ונכתבם וישארו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחברם עם הז' הבא אחריו ויהיו כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחלקם על ג' יהיו ט' ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר אחר זה ו' חלק בג' יהיו ב' ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר אחר זה ה' חלק בג' יהיו א' ונכתבנו וישארו ב' ונכתבם על הג' אשר בו חלקנו זה המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה נחלק זה המספר שעלה בידינו מן החלוקה על ד' ונאמר חלק ב' בד' לא נוכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבר ב' עם הט' הבא אחריו יהיו כ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בד' יהיו ז' ונכתבם וישאר בידינו א'[80] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחבר א' עם הט' הבא אחריו יהיו י"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בד' יהיו ד' ונכתבם וישארו בידינו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחברם עם הב' הבא אחריו ויהיו ל"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחלקם בד' יהיו ח' ונכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחלק א' בד' ולא נוכל ונכתוב ציפרא[81] תחת הא' והא' שלא נוכל לחלקה בד' נכתוב אותה על הד' אשר עליה נחלק החשבון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שחלקת החשבון בג' וד' והוא כאלו חלקתו בי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותרבה אחר זה הא' שעל הד' עם הג' ואמור א' פעם ג' ג' וב' שעל הג' הרי ה' והם ה' חלקים מי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
היוצא מדברינו שאם נחלק בראשונ' על ג' והיוצא נחלק על ד' על הדרך שעשינו יעלה מן החלוקה ז' אלפי' ות"פ וה' חלקים מי"ב כאשר עלה בידינו בעת שחלקנוהו פעם אחת על י"ב וזה מבואר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The Method of Knowing the Numbers Summed One after the Other Successively |
[82]דרך ידיעת המספרים המקובצים זה אחר זה על הסדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם א' וב' וג' וד' וה' וו' וז' וח' וטי' וי' כמה שוי בין כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
You should understand, if the last term is an even number as this number or similar to it, always add one to the last term and multiply it by half the last term.
|
יש לך להבין אם המספר האחרון הוא מספר זוג כמו זה מספר והדומה לו תוסיף מספר אחד לעולם על הי' המספר האחרון ותרבה אותו על חצי המספר האחרו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור החצי מי' הוא ה' ותרבה אותו על י"א ה' פעמי' י"א נ"ה וכן יהיו המספרים הנזכרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הלך בשאלתו עד י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ו'[83] פעמי' י"ג ע"ח[84] יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הלך בשאלתו עד כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור י' פעמים כ"א וכן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הלך עד מאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור נ' פעמים ק"א וכן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Always calculate this way when the last term is even. | ואתה תחשוב לעולם בזה הדרך כשיהיה מספר האחרון זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If the last term is an odd number, multiply the greater half of this last term by the whole last term.
|
ואם יהיה מספר האחרון מספר נפרד תרבה הרוב מהמספר ההוא האחרון על כל המספר האחרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון האומר הלכתי בחשבוני עד ז' כמה יהיו כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור הרוב מז' הם ד' תרבה אותם על | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם הלך בשאלתו עד ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור הרוב מט' הוא ה' מנה אותם בט' יהיו מ"ה וכן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הלך עד י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה ט' על[85] י"ז וכן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הלך עד י"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה י' עם י"ט וכן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sum of Evens |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If he says: I summed all the even numbers successively. | ואם יאמר קבצתי מספרים כלם זוגות על הסדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו ב' וד' וו' וח' וי' וי"ב כמה יהיה בין כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiply half the last term by the number that follows this half. | תרבה החצי מן המספר האחרון על המספר אשר אחרי החצי ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור החצי מי"ב הוא ו' והמספר שהוא אחר ו' הוא ז' ו' פעמים ז' הם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם אומר הלכתי עד עשרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור החצי מעשרי' הוא י' והמספר שאחר י' הוא י"א י' פעמים הם ק"י וכן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Always calculate this way. | ועל זה הדרך תחשוב לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sum of Odds |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If he says: I summed all the odd numbers successively. | ואם יאמר קבצתי מספרים כלם נפרדי' על הסדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון א' וג' וה' וז' וט' כמה הם בין כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Take the greater half of the last term and multiply it by itself. | קח הרוב מהמספר האחרון ותרבה הרוב בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור הרוב מט' הוא ה' וה' פעמים ה' הוא כ"ה וכן יהיו כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הלך בשאלתו עד י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ו' פעמי' ו' וכן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הלך עד י"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ז' פעמי' ז' וכן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Always calculate this way. | ועל זה הדרך תחשוב לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sum of Powers of Two |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If a man says: I summed the doubles to each other.
|
ואם יאמר אדם קבצתי מספרים כפולי' זה על זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון א' וב' וד' וח' וי"ו ול"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
He starts with whichever [number] he wants to start and ends with whichever number he wants to end: double the last term and subtract the first term.
|
בכל מקום שירצה להתחיל יתחיל ובכל חשבון שיחפוץ לסיים יסיים כפול המספר האחרון וחסר המספר הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה האומר קבצתי מספרים כפולי' מא' ועד ל"ב כמה הם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתה כפול ל"ב שהוא המספר האחרון ויהיו ס"ד וחסר המספר הראשון שהוא א' וישארו ס"ג[86] וכן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמ' התחלתי מא' וכפלתי עד ס"ד[87] כמה יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר התחלתי מאחד וכפלתי עד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול קכ"ח יהיו רנ"ו חסר א' יהיה רנ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר התחלתי מד' וכפלתי עד ל"ב כמה יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ל"ב יהיה ס"ד חסר ד' יהיו ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The procedure is to double the last and subtract the first. | והחשבון המסור לזה לכפול הא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sum of Powers of Three |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If a man asks about [the sum of] the triples to each other.
|
[88]ואם ישאל אדם על מספרי' משולשים זה על זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון א' ג' ט' כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
He adds to the last its half after subtracting the first, with which he starts, then adds the first to it. | יוסיף על האחרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דהיינו שיגרע מכ"ז שהוא המספר האחרון המספר הראשון שהוא א' ישארו כ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יאמר כ"ו וחציו שהוא י"ג הם ל"ט וא' שהוא החשבון הראשון הרי מ' וכן הם א'ג'ט' כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sum of Powers of Four |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If he asks about the quadruples.
|
ואם ישאל על מספרי מרובעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון א' ד' י"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
He adds to the last its third after subtracting the first, then adds the first to it.
|
יוסיף על האחרון שליש אחר גרעון הראשון ועוד יוסיף הראשון עמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה א' ד' י"ו הם כ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספר האחרון הוא י"ו חסר המספר הראשון א שהוא א' ישארו ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הוסף על ט"ו שלישו שהוא ה' יהיו כ' הוסף עליהם המספר יהיו כ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
And so on. | וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The rule:
|
והכלל המסור לזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
For the triples he adds a half.
|
למשולש יוסיף החצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
For the quadruples he adds a third.
|
ולמרובע יוסיף השלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
For the quintuples he adds a quarter.
|
ולמחומש יוסיף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
For the sextuples he adds a fifth.
|
ולמשושה יוסיף החומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
It is always done this way. | ועל הדרך הזה יעשה לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Motion Problems - Pursuit |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם אחד הולך בכל יום ויום י' מילי' ואדם אחר הולך ביום אחד א' מיל וביום ב' ב' מילי' וביום ג' ג' מילים וביום ד' ד' מילי' וכן מוסיף והולך בכל יום ויום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אתה כפול הי' מילי' שמהלך אותו שמהלך בכל יום ויום י' מילין ויהיו כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפחות מהם א' ישארו י"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שבי"ט יעמדו בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שצד אותו שמהלך בכל יום י' מילי' בי"ט ימים יהלך ק"צ מילי' כמניין י' על י"ט שהם ק"צ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שמוסיף בכל יום מיל אחד בי"ט ימים יהלך ג"כ ק"צ מילין כיצד תפוש הרוב מי"ט והם י' ותכפול אותו על י"ט ויהיה ק"צ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Always double the [number] of miles that the one who walks the same distance [each day] walks, then subtract one from it and this is the number of days, in which they walk the same [total distance].
|
וכן לעולם תכפול המילי' שמהלך המילי' שמהלך הקבוע ותפחות מהם אחד וכמספרם יהיו הימים שיעמדו בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר אדם אחד הולך בכל יום י' מילי' ואדם[89] אחר הולך ביום אחד ב' מילין וביום שני ד' וביום שלישי ו' וביום רביעי ח' וכן לעולם הוא מוסיף ב' והולך על הסדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אתה תפחות אחת מן המילין שמהלך הקבוע בכל יום ישאירו ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שבט' ימים יעמדו בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד אותו שמהלך בכל יום י' מילין בט' ימים מהלך צ' מילי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שמהלך זוגות ר"ל ב' וד' וו' וח' וי' וי"ב וי"ד וי"ו וי"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור החצי מי"ח הם ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה אותם עם י' שהוא החשבון הבא אחר ט' יהיו צ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שבט' ימים יעמדו בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Always subtract [one] from the [number] of miles that the one who walks the same distance [each day] walks and this is the number of days, in which they walk the same [total distance].
|
וכן לעולם תפחות מן המיל' שמהלך הקבוע וכמספרם יהיו הימים יעמדו בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר אדם אחד הולך בכל יום י' מילי' ואדם אחר הולך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Know that the number of miles that the one who walks the same [distance] [each day] walks each day is the same as the number of days, in which they walk the same [total distance].
|
דע כי כמספר המילין מהלך ק הקבוע בכל יום כן מספר הימים שיעמדו בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דהיינו בי' ימים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי אותו שמהלך בכל יום י' מילי' [90]מהלך בי' ימי' ק' מילי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שמהלך ביום אחד א' מיל וביום שני ג' מילי' ומוסיף והולך על הדרך הזה ביום העשירי מהלך י"ט מילי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והרוב מי"ט הוא י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרבה י' בעצמם הוא ק' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Do this way for any number you want. | ועל זה הדרך תעשה לכל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Word Problems - The Rule of Three |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
General Rule - A Selection of all the Rules in the World | ריגולא כללית והיא מבחר כל הריגולא שבעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Pricing Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Find the Price | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמ' אדם ג' ביצות שוי ד' פשיטים ה' ביצות לזה החשבון כמה פשיטים עולי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך שתחזיר החשבון לאחורנית הוא שואל אם ג' שוה ד' ה' כמה שוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתה אמור ה' פעמים ד' חלקם בג' יהיו ו' וב' שלישיו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם שואל אם ה' שוה ז' ט' כמה שוי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ט' פעמים ז' ס"ג חלקם בה' וכן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יאמר י"א שוים י"ז ל"א לזה החשבון כמה שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ל"א פעמים י"ז וחלקם בי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
It is always this way. | וכן על זה הדרך לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יאמ' י' כורי' שוי' ו' דינרי' ד' כורי' לחשבון זה כמה שוי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ד' פעמי' ו' כ"ד חלקם בי' יבואו ב' וד' עשיריות שהם ב' דינרי' וב' חומשי דינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יאמר ג' עמרים שוי ד' דינרי' י' עומרי' לחשבון זה כמה הם שוי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור י' פעמים ד' מ' חלקם בג' יהיו י"ג דינרי' ושליש דינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Find the Amount | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אם יאמר קניתי י' כורי חטה בו' דינרי' כמה כורי' אוכל ליקח בד' דינרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אם בו' דינרי' נמצא י' כורי' חטה בד' דינרי' כמה כורי' נמצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ד' פעמי' י' מ' חלקם בו' יהיו ו' וד' ששיות שהם ו' וב' שלישיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יאמר שש כורי' שוי' ד'[91] דינרי' כמה כורי אוכל לקנות בז' דינרי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אם ד' דינרי' שוי' ו' כורי' ז' דינרי' כמה כורי' שוי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ז' פעמים ו' מ"ב חלקם בד' יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Employment Problems - Payment Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The same for the issue of employment. | וכן לעניין השכירות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון האומר שכרתי פועל לל' יום בי' זוזים ועשה עמי ח' ימים כמה שכרו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אם בל' יום יהיה שכרו י' זוז בח' ימים כמה שכרו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ח' פעמים י' הם כזה פ' חלקם בל' יבואו ב' זוזי' וכ' חלקי' מל' שהם ב' וב' שלישיות שהם ג' דינרי' פחות שליש דינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Calculation of Fractions |
חֶשְׁבּוֹן הַשְׁבָרִים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תחלק האחד בב' חלקים יהיה בכל חלק מהם חצי ושני החצאי' הם אחד שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם החלק האחד בג' חלקי' יהיה כל חלק מהם שליש ושלש השלישיות הם אחד שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם תחלק האחד בד' חלקי' יהיה כל אחד מהם רביע וד' הרביעיי' הם אחד שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This way for all. | ועל זה הדרך הם כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Addition of Fractions |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמ' מי שיש לו החצי והשליש מדבר אחד כמה חלק יש לו מן הדבר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור חצי ושליש [92]ימצא בב' פעמים ג' שהם ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חציי ג' ושלישיתו ב' ואם תקבצו יהיו ה' הרי שאותו שיש לו החצי והשליש מן הדבר יש לו ה' חלקי' מו' מן הדבר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם מי שיש לו השליש והרביעי מן הדבר כמה חלק יש לו ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ורביע ימצא בג' פעמים ד' שהם י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש מהם הם ד' והרביעי הוא ג' ואם תקבצם הם ז' הרי שמי שיש לו השליש והרביע מן הדבר יש לו ז' חלקי' מי"ב מן הדבר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן מי שיש לו השליש והחומש מן הדבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש וחומש ימצא בג' פעמים ה' שהם ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש מהם הוא ה' והחומש ג' ושניהם יחד הם ח' אם כן מי שיש לו השליש והחומש מן הדבר יש לו ח' חלקים מט"ו מן הדבר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן מי שיש לו הרביע והחומש מן הדבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור רביע וחומש ימצא בד' פעמי' ה' שהם כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרביע הוא[93] ה' והחומש הוא ד'[94] ושניהם יחד הם ט'[95] אם כן יש לו ט' חלקים מכ' מן הדבר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן מי שיש לו שליש ושביע מן הדבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ושביע ימצאו בג' פעמים ז' שהם כ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש ז' והשביעי ג' ושניהם יחד הם י' א"כ יש לו י'[96] חלקי' מכ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן מי שיש לו שליש ורביע וחומש ושתות מן הדבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ורביע וחומש ושתות אם ימצאו בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש הוא כ' הרבי' ט"ו והחומש י"ב והשתות י' ואם תקבצם יהיו נ"ז הרי שיש לו נ"ז חלקים מס' מן הדבר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Subtraction of Fractions |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמנם אם יאמר אדם כמה הוא יותר השליש מן הרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך אמור שליש ורביע ימצאו בג' פעמי' ד' שהם י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש הוא ד' והרביעי הוא ג' כמה יותר ד' שהוא השליש מג' שהוא הרביעי א' א"כ השליש הוא יותר מן הרביע א' חלק מי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יאמר אדם כמה הוא יותר הרביע מן החומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור רביע וחומש ימצאו בד' פעמי' ה' שהוא כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרביעי הוא ה' והחומש הוא ד' כמה הוא יותר ה' מד' א' אם כן הרביע הוא יותר מן החומש א' חלק מעשרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יאמר כמה הוא יותר השליש מן השביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ושביע ימצאו בג' פעמים ז' שהם כ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש הוא ז' השביע הוא ג' כמה הוא יותר ז' על ג' ד' וא"כ השליש יותר מן השביע ד' חלקי' מכ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר כמה הם יותר השליש והרביע מן החומש ושתות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ורביע וחומש ושתות ימצאו בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש הוא כ' הרביע ט"ו אם תקבצם יהיו ל"ה והחומש מס' הוא ל"ב י"ב השתות י' אם תקבצם יהיו כ"ב כמה הם יותר ל"ה שהם השליש והרביע מכ"ב שהם החומש והשתות י"ג אם כן השליש והרביע הם יותר מן החומש והשתות י"ג חלקים מס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Fractions of Fractions |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמנם אם יאמר מי שיש לו השליש מן הרביע מן הדבר כמה חלק יש לו ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ורביע ימצא בי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומי שיש לו הרביע מי"ב יש לו ג' חלקים מי"ב ומי שיש לו השליש מאלו הג' שהם הרביע יהיה לו א' חלק מי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר מי שיש לו השליש מן החומש כמה חלק יש לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש וחומש ימצא בג' פעמים ה' שהם ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
החומש מט"ו הם ג' ומי שיש לו השליש מג' שהוא החומש יש לו א' חלק מט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[97]וכן מי שיש לו החומש מן התשיעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור חומש ותשיע ימצא בה' פעמים ט' שהם מ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והתשיעי ממ"ה הוא ה' והחומש מה' הוא א' א"כ מי שיש לו החומש מן התשיעית יש לו א' חלק ממ"ה מן הדבר ההוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Conversion of fractions |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם ג' שמיניות כמה עשיריות הם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שמינית ועשירי' ימצאו בח' פעמי' י' שהם פ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וג' שמיניות הם ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי י' הוא שמינית פ'[98] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וח' הוא עשירית פ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לידע כמה עשיריות הם הג' שמיניות מפ' חלק הל' שהוא הג' שמיניות חלקם[99] בח' שהוא עשירית פ' הם ג' עשריות וו' ואותם הו' הם ו' חלקים מפ'[100] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Operations with fractions - numerator greater than 1 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר הוסף ג' שמיניות על ז' עשיריות כמה יהיו[101] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שמינית ועשירי' ימצאו בח' פעמים י' שהם פ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותוסיף ג' שמיניות והם ל' על ז' עשרותיו והם נ"ו יהיו הכל פ"ו חלקים מפ' שהם א' שלם וו' חלקים מפ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר השלך ג' שביעיות מב' שלישיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' שלישית ושביעית ימצאו בג' פעמ' ז' שהם כ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקח ב' שלישיותיו והם י"ד ותשלך מהם ג' שביעיותיו והם ט' וישארו ה' חלקים מכ"א[102] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר כמה הם יותר ג' שמניות מב' חמשיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' חמישיות ושמינית ימצא בה' פעמ' ח' שהם מ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ב' חמישיות הם י"ו וג' שמיניות הם ט"ו נמצא שהב' חמישיות הם יותר מג' שמיניות חלק אחת ממ'[103] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמ' כמה הם ג' שמיניות מב' חמישיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שמינית וחמישית ימצאו בה' פע' ח' שהם מ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וב' חמישיות מ' הם י"ו וג' שמיניות י"ו הם ו' א"כ הם ו' חלקי' ממ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמ' חלק ג' שמיניות על ב' חמשיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' שמינית וחומש ימצאו בה' פעמ' ח' שהם מ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וג' שמניות מ' הם ט"ו וב' חמשיותיו הם י"ו חלק ט"ו על י"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר חשוב ב' שלישים עם ב' חמישיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחשוב שלשה על ה' שהם שמות החלקים יהיו ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור ב' פעמ' ב' כי ב' הם שמות החלקים ויהיו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שב' שלישיות על ב' חמישיות הם ד' חלקים מט"ו מן האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר חשוב ב' חלקים מי"א באחד על ב' חלקים מי"ג מן האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחשוב שמות החלקים והם י"א על י"ג שעולים קמ"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותרבה מספר החלקים שהם ב' ואמור ב' פעמים ב' ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שעולים ד' חלקים מקמ"ג בא' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמ' ב' חלקים מה' בעשירית האחד בב' שלישי האחר כמה הם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דע כי שם האחד הם חמשים בעניין חמשה בעשרה ותמנה אלו הנ' בג' שהוא שם החלק השני ויהיה הכל ק"נ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור ב' פעמ' ב' ד' כי ב' הוא מספר החלקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שהחשבו' הזה הוא ד' חלקי' מק"נ מהאחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמ' ב' חלקים מחמשה בעשירית האחד בשני חלקים משמנה בשלישית האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אתה צריך לדעת את שמות החלקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותחשוב ה' בי' והם נ' והוא שם החלק האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותחשוב עוד ח' בג' ויהיו כ"ד והוא שם החלק השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחשוב אחר כן נ' על כ"ד ויהיה אלף ומאתים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמו' אחר כן ב' פעמ' ב' ר"ל ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שהם ד' חלקים מאלף ומאתים מן האחר[104] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiplication of fractions |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשנרבה השליש באחד הוא שליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשנרבה השליש בשנים הוא ב' שלישי האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשנרבה שליש בשליש הוא שליש בשליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והרביע ברביע הוא רביע הרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחומש בחומש הוא חומ' החומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נרבה ב' שלישי בב' שלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ג' פעמים [.] ג' ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחר כך אמור ב' פעמים ב' פעמים הרי ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שאם נרבה ב' שלישי על ב' שלישי הם ד' חלקי' מט' באחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Proportions with fractions |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם אם שליש שוה רביע החומש כפי זה החשבון כמה שוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש מס' הוא כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ הרביע הוא ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והחומש הוא י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור אם כ' שהוא שליש מס' שוה ט"ו שהוא הרביע החומש שהוא י"ב כמה שוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור י"ב פעמי' ט"ו הם ק"פ חלקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בכ' יבאו ט' והם ט' חלקים מס' באחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם אם ג' ושליש שוים ד' ורביע ה' [ו]חומש כמה שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ה' וחומש פעמים ד' ורביע וחלקם בג' ושליש וזה סדר עשייתו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש ה' וחומש ואמור ה' פעמים ה' הם[105] כ"ה וא' חומש הרי כ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר זה תפוש ד' ורביע ואמור ד' פעמים ד' י"ו וא' רביע הרי י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותרבה י"ז עם כ"ו ויעלו תמ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונחלק אותם בד' פעמים ה' שהם כ' יבואו כ"ב וא' עשירי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובעבור שנצטרך לחלקם לג' ושליש עשה מכ"ב וא' עשירית כולם שלישיות ואמור ג"פ כ"ב ס"ו וג' פעמי' א' עשירית הרי ג' עשיריות הרי ס"ו וג' עשיריות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וצריך שנחלק אותם בג' ושליש וסדר חילופו שתעשה מג' ושליש כלם שלישיות ואמור ג'פ'ג' ט' וא' הרי י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נחלק ס"ו בי' חלקים יבואו ו' וו' עשיריות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחלק אח"כ ג' עשיריות בי' חלקי' ישאר ג' חלקי' ממאה[106] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שעולה החשבון ו' וו' עשיריות וג' חלקי' ממאה[107] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכדי שנוכל לקבץ הכל יחד ו' עשיריות חלקים ממאה ויהיו ס' חלקים מק' וג' חלקים מק' שהיו בידינו הרי ס"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תמצא מדברינו שאם ג' ושליש שוי' ד' ורביע ה' וחומש שוי' ו' וס"ג חלקים ממאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Word Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Exchange Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם ז' פיסאני שוים ט' קונטוניסי ק' ליט' פיסאני כמה ליט' קוטורניסי שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ידוע כי אם ז' פיסאני שוים ט' קוטורניסי ז' דינ' פיסאני שוים ט' דנרי' קוטורניסי וז' ליט' פיסאני שוים ט' ליט' קוטורניסי ות"ש ליט' פיסאני שוים תת"ק ליט' קוטורניסי וכן לכל מטבע שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ השאלה הזאת היא כאלו שאל אם ת"ש ליט' פיסאני שוים תת"ק ליט' קוטורניסי ק' ליט' פיסאני כמה שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולהקל החשבון נאמר אם ז' שוים ט' ק' כמה שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ק' פעמי' ט' תת"ק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בז' יהיו קכ"ח ליט' וי"א דינ' וא' שביע וכן ישוו הק' ליט' פיסא' לקוטורניסי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם אם ה' פיסאני ורביע שוים ז' קוטורניסי אלף ליט' פיסאני כמה ליט מקוטורניסי שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנך רואה כי זה החשבון הוא שבור מחלק אחד וזה השבור הוא רביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לכן נרבה הב' חלקים שהם ה' ורביע וז' בד' דהיינו שנעשה כלם רביעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמ' ד' פעמי' ה' פיסאני ורביע יבואו כ"א פיסאני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וד' פעמי' ז' קוטורניסי יבואו כ"ח קוטורניסי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שכ"א פיסאני שוים כ"ח קוטורניסי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולהקל הענין נחלקם בשביע בעבור שבשני החלקים ימצא שביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השביע מכ"א הוא ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשביע מכ"ח הוא ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שג' פיסאני שוים ד' קוטורניסי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואנו רוצים לדעת כמה שוים אלף ליט' פיסאני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור א"כ אם ג' פיסאני שוים ד' קוטורניסי אלף ליט' פיסאני כמה שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אלף פעמי' ד' יבואו ד' אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בג' יבואו אלף ושל"ג וו' די' וח' פשוטי' וכן שוים אלף ליט' פיסאני לקוטרניסי[108] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[109]ואם יאמר אדם אם ז' אונקיו' ושליש מכסף שוי' ע"ג ליטרי' ורביע י"ט אונקיו' מכסף כמה ישוו לפי חשבון זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך השברי' שהם בזה החשבון הם שליש ורביע ושליש ורביע ימצאו בי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לכן יש לנו לרבות הב' חלקי' שהם ז' ושליש וע"ג ורביע בי"ב דהיינו לעשות מכלם חלקים מי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור י"ב פעמי' ז' ושליש יבואו פ"ח אונקיו' כסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וי"ב פעמים ע"ג ליטרי' וה' דינרי' יהיו ת"תע"ט ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שפ"ח אונקיו' כסף שוי' תתע"ט ליטרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואנו רוצי' לידע כמה שוי' הי"ט אונקיו' לחשבון זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אם כן אם פ"ח אונקיו' כסף שוי' תתע"ט ליטרי' ואנו רוצי' לידע כמה שוי הי"ט אונקיו' לחשבון זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור י"ט פעמי' תתע"ט יהיו י"ו אלפים ותש"א ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק אותם בפ"ח דהיינו בח' ובי"א יבואו קפ"ט ליטרי' וט"ו דינרי' וח' פשיטי' וב' חלקי' מי"א מהפשוט וכן ישוו הי"ט אונקיו' כסף לפי חשבון זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Divide a Quantity Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תרצה לחלק ה' פשיטים לשליש ולרביע ולא ישארו מהם כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ורביע ימצא בג' פעמים ד' שהם י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש הוא ד' הרביע הוא ג' וכללם הוא ז' והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר תרצה לדעת כמה הוא חלק אותו שיש לו השליש אמור ד' פעמי' ה' בעבור שהם ה' יבואו כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת חלק אותו שיש לו הרביע אמור ג' פעמי' ה' ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תקבץ ב' וו' חלקים מז' וב' וא' חלק מז' יהיו ה' פשיטי' כמספר המעות שחלקת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לחלק י"ב פשי' לחצי לשליש ולרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור חצי ושליש ורביע ימצאו בי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
החצי הוא ו' השליש הוא ד' הרביע ג' וכללם י"ג והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת חלק מי שיש לו החצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור החצי מי"ב הוא ו' תרבה אותם עם י"ב שהוא סך המעות יהיו ע"ב חלקם בי"ג יהיו ה' וז' חלקים מי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת חלק אותו שיש לו השליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור השליש מי"ב הוא ד' ותרבה אותם עם סך המעות שהם י"ב ויהיו מ"ח וחלקם בי"ג יהיו ג' וט' חלקים מי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת חלק אותו שיש לו הרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור הרביע מי"ב הוא ג' תרבה אותו עם סך המעות שהם י"ב ויהיו ל"ו חלקם בי"ג יהיו ב' וי' חלקי' מי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תקבץ ג' החלקים האלה יהיו י"ב כמספר המעו' שחלקת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם תרצה לחלק י"ב פשיטי' לשליש ולרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ורבי' ימצאו א בי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש הוא ד' והרביע הוא ג' וכללם ז' והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת מי שיש לו השליש כמה יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש מי"ב הם ד' תרבה אותם על סך המעות שיהיו י"ב ויהיו מ"ח חלקם בז' יהיו ו' וו' חלקי' מז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת אותו שיש לו הרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור הרביע מי"ב הוא ג' תרבה [110]אותם עם י"ב יהיה הרביע ל"ו חלקם בז' יהיו ה' וא' חלק מז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושניהם י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו בידך ל' פשיטי' ותרצה לחלק אותם לשליש ולרביע ולחומש ולשתות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור החלקי' האלה ימצאו בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש הוא כ' הרביע ט"ו החומש י"ב השתות י' וכלם נ"ז והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו השליש יאמר השליש מס' הוא כ' ותרבה אותם עם ל' שהוא סך המעות יהיו ת"ר חלקי' בנ"ז יבואו י' ול' חלקי' מנ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו הרביע שהוא ט"ו יאמר ט"ו פעמי' ל' הם ת"ן חלקם בנ"ז יהיו ז' ונ"א חלקי' מנ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו החומש מי"ב שהוא י"ב יאמר י"ב פעמי' ל' הם ש"ס חלקם בנ"ז יבאו ו' וי"ח חלקי' מנ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו השתות שהוא י' יאמר י' פעמי' ל' הם ש"ס ש' חלקם בנ"ז יהיו ה' וט"ו חלקי' מנ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכלל כל החלקי' הנזכרי' הם ל' פשיטי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחלק ס' ליטרי' לחצי לשליש ולרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור חצי ושליש ורביע ימצאו בי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכללם י"ג והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת חלק אותו שיש לו החצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור החצי מי"ב הוא ו' תרבה אות' עם ס' שהוא סכום ה' ליטרי' יהיו ש"ס חלקם בי"ג יהיו כ"ז וט' חלקים מי"ג מהליטר' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת חלק אותו שיש לו השליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור השליש מי"ב הם ד' תרבה אותם עם ס' יהיו ר"מ חלקם בי"ג יהיו יהיו י"ח וו' חלקי' מי"ג מן הליטר' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת אותו שיש לו הרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור הרביע מי"ב הוא ג' תרבה אותם עם ס' יהיו ק"פ חלקם בי"ג הוא י"ג וי"א חלקי' מי"ג מן הליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וא' חלק מי"ג מן הליטר' הוא י"ח פשיטי' וב' חלקי' מי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יהיה אם כן חלק אותו שיש לו החצי כ"ז ליטרי' וי"ג דינרי' וי' פשיטי' וב' חלקי' מי"ג מן הפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחלק אותו שיש לו השליש הוא י"ח ליטרי' וט' דינרי' וב' פשיטי' וי' חלקי' מי"ג מן הפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחלק אותו שיש לו הרביע הוא י"ג ליטרי' וי"ו דינרי' וי"א פשיטי' וא' חלק מי"ג מן הפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תקבץ כל החלקים הנזכרי' יהיו ס' ליטרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Partnership - for the same time |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שלשה אנשים עשו חברותה ושמו בין שלשתם א' אונקי' זהב לאחד היה זהב שוה ג' ליטרי' האונקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש וחומש ושמין ימצאו בק"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש הוא מ' החומש הוא כ"ד השמינית ט"ו וכללם ע"ט והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה זהב ישים אותו שהזהב שלו שוה ג' ליטרי' האונקי' אמור השליש מק"כ הוא מ' ותרבה אותו עם סך האונקיות [111]שהם מ' יהיו אלף ות"ר[112] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה שוה חלקו אמור הכ' אונקיו' לחשבון ג' לי' האונ' עולי' ס' ליטרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן הכ' חלקי' מע"ט אמור אם ע"ט שהוא כ' ליטרי' א' אונקי' שוה תש"כ פשוטי' שהם ג' ליט' כ' חלקים מע"ט כמה שווים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' כ' פעמ' תש"כ[113] יהיו חלקם בע"ט יבואו קפ"ב פשיטי' וכ"ב חלקים מע"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שהם ס' ליט'[114] וט"ו דינרי' וב"פ וכ"ב חלקים מע"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה זהב ישים אותו שהזהב שלו שוה ה' ליטרי' האונ' אמור החומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה שוה חלקו אמור הי"ב אונקיו' לחשבון ה' ליטרי' האונקי' עולי' ס' ליטרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן הי"ב חלקים[116] מע"ט [אמור אם ע"ט שהוא א' אונקי' עולה אלף ור' פשוטי' שהם ה' ליט' הי"ב חלקים מע"ט כמה שווים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' י"ב פעמ' אלף ור' הם י"ד אלפים ות' חלקם בע"ט יבואו קפ"ב פשוטי' וכ"ב חלקים מע"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי ששווה חלקו ס' ליט' וט"ו די' וב"פ וכ"ב חלקים מע"ט כמו הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה זהב ישים אותו שהזהב שלו שווה ח' ליט' האונק' אמו' השמינית מק"כ הם ט"ו תרבה אותם עם מ' שהם סכום האונק' יהיו ת"ר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה שוה חלקו שלזה אמו' הז' אונק' לחשבו' ח' ליט' עולים נ"ו ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן המ"ז חלקים מע"ט אמו' אם ע"ט שהוא א' אונק' שוה אלף ותתק"כ פשוט' שהוא ח' ליט' המ"ז חלקים מע"ט כמה שווים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' מ"ז פעמ' אלף ותתק"כ הם צ' אלפים ור"מ חלקם בע"ט יהיו אלף וקמ"ב פשוטי' וכ"ב חלקים מע"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שהם ד' ליט' וט"ו די' וב"פ וכ"ב חלקים מע"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
צרף אותם עם הנ"ו ליט' הרי ששווה חלקו שלזה כחלק כל אחד מחבריו ס' ליט' וט"ו די' וב"פ וכ"ב חלקים מע"ט][117] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiple Quantities Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שלשה אחים לשיני יש יותר מן הראשו' על אחת ג' ולשלישי יש לאחת על אחת שיני ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה לך מורה שיוסיף לך זה על זה כזה הדמיון והם א' ג' ט' ומחובר שלשתם י"ג יהיה לראשון א' ולשני ג' ולשלישי ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה שאמר ומחובר שלשתם ס'[118] עשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת כמה יש לראשון אמור אם בהיות המחובר י"ג יהיה החלק הראשון א' עתה שהמחובר ס' כמה יש לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ס' פעמי' א' הם ס' חלקם בי"ג יהיו ד' וח'[119] חלקים מי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק השיני אמור אם בהיות המחובר י"ג יהיה החלק[120] השני ג'[121] עתה שהמחובר ס' כמה הוא חלקו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' ס' פעמי' ג' הם ק"פ חלקם בי"ג יהיו י"ג וי"א חלקים מי"ג[122] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק השלישי אמור אם בהיות המחובר י"ג היה חלק השלישי ט' עתה בהיות המחובר ס' כמה הוא חלקו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ס' פעמי' ט' הם תק"מ חלקם בי"ג יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תקבצם יהיו כלם ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יהיו זה על זה ב' או ד' או ה' וכן אם יהיו יותר מג' חברים כמו כן עשה המורה על דרך הראוי ותמצא חפצך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יעקב חלק לחמשה בניו ל"ה דינרים והיה חלק ראובן גדול משל לוי ושל לוי גדול משל יששכר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה [123]לפי זה חלק ראובן ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחלק לוי ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחלק יששכר ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחלק שמעון י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחלק יהודה ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכך כלם ל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה אמר השואל יעקב חלק לה' בניו ס' דינרי' כפי השאלה הקודמ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה כפי זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תרצה לדעת חלק ראובן אמור אם בהיות סכום המעות ל"ה היה חלק ראובן ט"ו בהיות סכום[124] הדינרי' ס' כמה הוא חלקו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ס' פעמים ט"ו[125] הם תת"ק חלקם בל"ה יהיו כ"ה וכ"ה חלקים מל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק לוי אמור אם בהיות סכום הדינרי' ל"ה היה חלק לוי ה' בהיות סכום המעות ח' כמה יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ס' פעמי' ה'[126] הם ש' חלקם בל"ה יהיו ח' דינרי' וכ' חלקים מל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק יששכר אמור אם בהיות סך המעות ל"ה דינרי' היה חלקו ג'[127] בהיות סך המעות ס' כמה יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ס' פעמים ג' הם ק"פ חלקם בל"ה יהיו ה' וה' חלקים מל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק [שמעון שהוא כעודף ראובן על לוי יהיה חלקו י"ז וה' חלקים מל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק][128] יהודה שהוא כעודף לוי על יששכר יהיו חלקו ג' וט"ו חלקי' מל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תקבץ כל המספרים יהיו ס' ותמצ' [חלק][129] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Joint Purchase Problem - If You Give Me - Amounts of Money |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שלשה חברים אומר הראשון לשני כל מה שבכיסי וחצי שניכם עולה ס' ענה השיני כל מה שבכיסי ושליש שניכם עולה ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מצאנו ג' מספרי' והם ה' י"א י"ג שהם כעין השאילה הזאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי ה' אומ' לי"א ולי"ג אני וחצי שניכם י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וי"א אומ' לי"ג [וה'][130] אני ושליש שניכם י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"ג אומרת לי"א ולה' אני ורביע שניכם י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנך רואה שאמרו מחובר שלשתינו י"ז יהיה לאחד ה' ולשני י"א ולשלישי י"ג ועכשיו שאמרו מחובר שלשתינו ס' נשיב לערכים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונאמר כערך ה' לי"ז כן ערך ראשון לס' הוא ששאל לחביריו החצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכערך י"א לי"ז כן ערך האמצעי [לס'][131] הוא ששאל לחבירו השליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכערך י"ג לי"ז כן ערך הגדול אל ס' והוא ששאל לחביריו הרביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תעריך לכל הסכומים שיאמרו שלשתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תשיב המורה ה' י"א י"ג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ודרך הערכים הוא בעניין הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[אם תרצה לדעת חלק הקטון אמור אם בעת שהמחובר י"ז יהיה חלק הקטן ה' בהיות המחובר ס' כמה הם חלקו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ס' פעמי' ה' הם ש' חלקם בי"ז יהיו י"ז וי"א חלקים מי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק האמצעי אמור אם בעת שהמחבר י"ז שוה החלק האמצעי י"א בהיות המחבר ס' כמה הוא חלקו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ס' פעמי' י"א הם תר"ס חלקם בי"ז יהיו ל"ח וי"ד חלקים מי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק הגדול אמור אם בעת שהמחבר הוא י"ז יהיה חלק הגדול י"ג בהיות המחובר ס' כמה הוא חלקו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ס' פעמי' י"ג הם תש"פ חלקם בי"ז יהיו מ"ה וט"ו חלקים מי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויהיה סדר העניין כן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אומר הקטן אני שאני י"ז וי"א חלקים מי"ז וחצי האמצעי שהם י"ט וז' חלקים מי"ז וחצי הגדול שהם כ"ב וי"ו חלקים מי"ז מחובר שלשתינו עולה ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואומר האמצעי אני שאני ל"ח וי"ד חלקים מי"ז ושליש הקטן שהם ה' וט"ו חלקים מי"ז ושליש הגדול שהם ט"ו וה' חלקים מי"ז מחובר שלשתינו עולה שהם ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמר הגדול אני שאני מ"ה וט"ו חלקים מי"ז רביע הקטן שהוא ד' וז' חלקים מי"ז ורביע האמצעי שהוא ט' וי"ב חלקים מי"ז מחובר שלשתינו עולה ס'][132] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiple Quantities Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Three Brothers - Money |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שאלה יעקב חלק [כ"ד][133] דינרים לג' בניו והיה חלק ראובן גדול משל שמעון וחלק שמעון גדול מחלק לוי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור כי החלק האחד היה ד' והחלק השני ז' והחלק השלישי י"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמצא באחרונה חלק כל אחד מהם ח' שוה בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והיה חלק ראובן י"ג וחלק שמעו' ז' וחלק לוי ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה התחיל ראובן ונתן מן הי"ג שלו ז' לשמעון כפי חלקו וד' [ל]לוי כפי חלקו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ושמעון שחלקו מעתה הם י"ד נתן ב' לראובן כפי חלקו וח' ללוי כפי חלקו][134] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולוי שחלקו הם מעתה י"ו נתן ד' לראובן וד' לשמעון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מעתה יש לכל אחד ואחד מהם ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Selling Cloth |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אדם אחד נתן לשלש[ת] [בניו][135] [136]שלשי' אמות בגד למכור הלכו בשוק למכרו האחד מכר בד' דינרי' האמה והשני מכר בה' דינרי' האמה והשלישי מכר בו' דינרי' האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור תחלה רביע וחומש ושתות ימצאו בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרביע הוא ט"ו והחומש הוא י"ב והשתות י' וכללם ל"ז והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה בגד מכר אותו שמכר בד' דינרי' האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור הרביע מט"ו מס' הוא ט"ו ותרבה אותו על סך הבגד שהו' ל' אמות ואמור ט"ו פעמים ל' הם ת"נ חלקם בל"ז שהוא המחלק יבאו י"ב אמות וו' חלקי' מל"ז מן האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה מעות קבל זה שמכר בד' דינרי' האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור מי"ב אמות קבל מ"ח דינרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן הו' חלקים מל"ז עשה על זה הדרך אמור אם ל"ז שהם אמה שלמה שוה מ"ח פשיטי' שהם ד' דינרי' הו' חלקי' מל"ז כמה שוי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ו' פעמי' מ"ח הם רפ"ח חלקם בל"ז יבואו ז"פ וכ"ט חלקים מל"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שמכר י"ב אמות וו' חלקי' מל"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקיבל מ"ח דינרי' וז"פ וכ"ט חלקי' מל"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה בגד מכר אותו שמכר בה' דינרי' האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור החומש מס' הוא י"ב תרבה אותם עם סכום הבגד שהם ל' אמות ואמור י"ב פעמים ל' והם ש"ס חלקם בל"ז שהוא המחלק יבואו ט' אמות וכ"ז חלקים מל"ז מן האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה מעות קבל אותו שמכר בה' דינרי' האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור מט' אמות [בה' די' האמה][137] קבל מ"ה דינרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן ה"ז הכ"ז חלקים מל"ז עשה על דרך הראשון ואמור אם מל"ז שהוא א' שלם שוי' ס' פשיטי' שהם ה' דינרי' הכ"ז חלקי' מל"ז כמה הם שוי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור כ"ז פעמי' ס' הם אלף ותר"כ חלקם בל"ז יבואו מ"ג פשיטים וכ"ט חלקי' מל"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[וצרף אותם עם המ"ה די' שקבל מט' אמות בגד שמכר הרי שזה שמכר בה' די' האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומכר ט' אמו' וכ"ז חלקים מל"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קבל מ"ח די' וז' פשו' וכ"ט חלקים מל"ז][138] כמו הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה בגד מכר אותו שמכר בו' דינרי' האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור [השתות מס' הוא י' תרבה אותם עם סכום הבגד שהם ל' אמות ואמו' י' פעמ' ל' הם ש' חלקם בל"ז יהיו ח' אמות וד' חלקים מל"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה מעות קבל זה שמכר בו' די' האמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו'][139] מן הח' אמות קבל מ"ח דינרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן הד' חלקים מל"ז אמור אם ל"ז שהוא אחד שלם שוה ע"ב פשיטי' שהם ו' דינרי' הד' חלקי' מל"ז כמה הם שוי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ד' פעמים ע"ב הוא רפ"ח חלקם בל"ז יהיו ז"פ וכ"ט חלקים מל"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שזה שמכר בו' דינרי' האמה מכר ח' אמות וד' חלקי' מל"ז אמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקבל מ"ח וז"פ וכ"ט חלקי' מל"ז ככל אחד מחבירו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Mixture and Alligation Problem |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שנתת לצורף י' אונקיות זהב לעשות ממנו מעות הב' אונקיות מהם היה זהב מי"ד קראטי האונקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתה קח סכום כל הא' [140]על האוקיו' של זהב וקח סכום הקראטי ג"כ וחלק הקראטי לסכום האוקיו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד הב' אוקיו' לי"ד קראטי האוקי' עולות כ"ח קראטי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והג' אונקיו' מי"ו קראטי האוקיו' עולי' מ"ח קראטי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והה' אונקיו' מי"ח קראטי עולות צ' קאראטי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עולי' קס"ו קראטי בין הכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בעשרות כמניין האוקיו' יבא לכל אונקי' י"ו קראטי וג' חומשי קראטי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Pricing Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשתדע שהזהב הוא מי"ח קראטי האונקי' ותרצה לדעת כמה פרחי' שוה האוקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה מכל י"ח קראטי שלישיות וי"ח שלישיות הם ו' שלמים הרי שהזהב שהוא מי"ח קראטי שוה האונקי' ממנו ו' פרחי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמת שאתה צרי' לפחות מכל קראטי ו' פשי' בעבור שזה הזהב אינו קוניינטו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הזהב מעשרי' קראטי ותרצה לדע' כמה שוה האונקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה מן הכ' קראטי שלישיות הרי שהזהב שהוא מכ' קראטי שוה אונקי' ממנו ו' פרחי' וב' שלישי פרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתה צרי' לעולם לפחות ו"פ לכל קראטו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם הזהב הוא מכ"א קראטי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור כ"א שלישיות הם ז' שלימים הרי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם הזהב הוא מכ"ד קראטי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור כ"ד שלישיות הם ח' שלימים הרי שהאוקי' שוה ח' פרחי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתה צריך לפחות ו' פשיטי לכל קראטו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שיבואו י"ב דינרי' בין כל האונקיו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והאונקי' שוקלת ח' פרחי' שיבואו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שהזהב מפרח שאינו קוניינטו שוה י"ח פ' פחו' מא' פרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ארבע נהרות רצים אל מעיין אחד האחד ממלאו ביום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך אמור ראשון ושליש ורביע ימצאו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הראשון הוא י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
החצי ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרביעי ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבר אותם יחד יהיו כ"ה והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתתבונן תמצא שי"ב ימים ימלאו כ"ה מעיינות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד הממלאו ביום אחד ביום בי"ב ימים ימלא י"ב מעיינות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והממלאו בב' ימים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והממלאו בג' ימים בי"ב ימים ימלא [ד'][142] מעיינות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והממלאו בד' ימים בי"ב ימים ימלא ג' מעיינות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שארבעתם יחד ימלאו בי"ב ימים כ"ה מעיינות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אם כן כ"ה מעיינות יתמלאו בי"ב ימים א' מעיין בכמה חלק מן היום יתמלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור א' פעם י"ב י"ב חלקם בכ"ה יבואו י"ב חלקים מכ"ה הרי שי"ב חלקים מכ"ה [143]מהיום ממלאים אותו כשירוצו מארבעתם יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה חלק מן המים שם כל אחד מן הנהרות במעיין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור הראשון הוא י"ב וי"ב פעמים א' בעבור המעיין שהוא א' הרי י"ב חלקם בכ"ה יבואו י"ב חלקים מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו הממלאו בב' ימים אמור החצי מי"ב הוא ו' אמור ו' פעמי' א' בעבור המעיין הם ו' חלקם בכ"ה יבואו ו' חלקים מכ"ה הרי ששם במעיין ו' חלקים מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והממלאו בג' ימים אמור השליש מי"ב הוא ד' אמו' ד' פעמי' א' ד' חלקם בכ"ה יבואו ד' חלקים מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והממלאו בד' ימים אמור הרביע מי"ב הוא ג' אמור ג' פעמים א' ג' חלקם בכ"ה הרי ששם במעיין ג' חלקי' מכ"ה מן המים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועל זה הדרך תעשה לכל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiple Quantities Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אדם אחד היה לו בנים לא נדע מספרם והיו לו פרחי' לא אומר לך כמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך בעבור שהחשבון השבור שבזה החשבון הוא עשירית קח דוגמתו עשרה ותפחות מהם אחד ישארו ט' וט' היו הבנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וט' פעמים ט' היו הפרחים והם פ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וט' פרחים היה חלק כל אחד ואחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד הראשון קבל א' פרח מן הפ"א ועשירית הנשאר שהוא ח' הרי שקיבל ט' פרחי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו ע"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השני קבל ב' פרחים מן הע"ב ועשירית הנשאר שהם ז' הרי שקיבל ט' פרחי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו ס"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השלישי קיבל ג' פרחי' מן הס"ג ועשירית הנשאר שהם ו' הרי שקבל ט' פרחי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו נ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרביעי קבל ד' מן הנ"ד ועשירית הנשאר שהם ה' פרחי' הרי שקבל ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו מ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
החמשי קבל ה' פרחי' מן המ"ה ועשירית מן הנשאר שהם ד' הרי שקיבל ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו ל"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הששי קבל ו' פרחי' א מן הל"ו ועשירית מן הנשאר שהם ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השביעי קיבל ז' פרחי' מן הכ"ז ועשירית הכ' הנשארי' שהם ב' הרי שקבל ט' פרחי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו י"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השמיני לקח ח' פר' מן הי"ח ועשירית הי' הנשארים שהוא א' הרי שקבל ט' פרחי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
התשיעי שהוא האחרון הלך ולקח הכל שהם הט' פרחי' הנשארי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שט' היו הבני' וט' פע' ט' היו הפרחי' וט' פרחי' היה חלק כל אחד ואחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[144]ודע כי זאת הריגולא היא כללם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמו כן אם אמר לראשון קח א' פרח ותשיעית הנשאר ולשני ב' ותשיעית הנשאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יעשה על דרך הנזכר דהיינו בעבור שהחשבון השבור בזה החשבון הוא תשיעית יקח דוגמתו תשעה ויפחות מהם אחד וישארו שמנה ושמנה היו הבנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וח' פע' ח' שהם ס"ד וס"ד היו הפרחים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וח' פרחי' יבואו לכל אחד ואחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Rent Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יהיה שכירות הבית ו' ליטרין לשנה או אם יהיה לך חשבון שירויח השנה ו' ליטרי' ותרצה לידע כמה יבא היום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש הב' שלישיות מו' שהם ד' וכן יבואו אילו ד"פ ליום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יהיה שכירות הבית או ריוח החשבון ט' ליטרי' השנה ותרצה לדעת כמה יבא היום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח מב' חלקים מט' שהם ו' יבואו ו"פ ליום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן יהיה שכירות הבית או ריוח החשבון י"ב ליטרי' השנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח שני שלשיות והם ח' וכן יבואו ח' פשיטים בכל יום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Or, do this way: double the [number of] liṭra earned a year, then divide them into a third; the result are the pešiṭim earned a day.
|
או תעשה בעניין זה תכפול הליטר' שיבואו השנה וחלקם לשליש וכמספר העולה יהיו הפשיטי' שיבואו ליום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה אם יהיה השכירו ו' ליטרין השנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכפלם יהיו י"ב חלקם לשליש יהיו ד' הרי שיבואו ד"פ ליום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יהיה השכירות ט' ליטרי' השנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפלם יהיו י"ח חלקם לשליש יהיו ו' הרי שיבואו ו' פשיטי' ליום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יהיה השכירות י"ב ליט' השנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפלם יהיו כ"ד חלקם לשליש יהיו [ח'][145] וכן יהיו ח"פ ליום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועל זה הדרך תעשה לכל חשבון הדומה לזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר אדם [שכירות הבית או ריוח חשבון אחד עולה ד"פ ליום כמה ליט' יבואו השנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הוסף על ד' חציים שהם ב' ויהיו ו' וכן יבואו לחשבון זה ו' ליטרי' [השכיר'][146] השנה][147] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[148]וכן אם יאמר שכירות הבית ו' ליטרי' בשנה ו' פשיטי' ליום כמה ליטרי' יבואו השנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הוסף על ו' חציים ג' הוא ט' וכן יבא ט' לשנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יאמר שכירות הבית הוא ח' פשיטים ליום כמה ליטרי' יבאו השנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הוסף על ח' חציים שהם ד' יהיו י"ב וכך יהיו י"ב ליטרי' לשנ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועל זה הדרך תעשה כל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Pricing Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[149]אם תקנה הככר מן הלוחות או מאיזה דבר שתרצה בז' ליט' ותרצה לדעת כמה יבא האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח לכל ליט' ב' פשוטי' וב' חמישייו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן תכפול ז' ויהיו י"ד פשוטי' וי"ד חומשים הרי בן כולם י"ז פשוטי' פחו' מחומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם תקנה הככר בה' ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ה' יהיו י' הרי שיבוא לזה החשבו' י' פשוטי' וי' חמשייו' שהם י"ב פשוטים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם תקנה הככר בט' ליט' ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ט' יהיו יהיו י"ח וי"ח חמשיות שהם כ"א פשו' וג' חמשיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לחשבון כ"ה ליט' הככר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יבא האחד נ' פשו' ונ' חמשיות שהם ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לחשבון ל' ליט' הככר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יבא האחד ס' פשו' וס' חמשיות שהם ו' דינ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו שם די' כגון שיבא הככר י' ליט' וג' די' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח לכל די' ג' חלקים מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומן הי' ליט' יבואו ב' די' כמו שידעת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובעבו' הג' די' יבואו ט' חלקים מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם תוסיף לכל די' ג' חלקים מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Interest and Discount Problems - Find the Earned Interest |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ואם תתן י"ב ליט' מן הככר לשנה ותרצה לידע לחשבו' כמה פשוטי' הליט' יבוא החודש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל ליט' שיבא הככר א' חומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן יבא לחשבו' י"ב חומשי' דהיינו לחשבו' ב' פשוטי' וב' חמישייו' החודש הליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולחשבו' ז' ליט' הככר לשנה יבוא הליט' א' חודש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחשבו' ז' חומשים שהוא א' פשוט וב' חמישייו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולחשבון ח' ליט' הככר לשנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יבא חמשים שהם א' פשוט וג' חמשי' פשוטי' לליט' בחדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולחש[ב]ון י' ליט' הככר לשנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יבא לחשבון י' חמשים שהוא לחשבון ב' פשו' החדש לליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכל חשבון שתרצה][150] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תלוה שלשה דינרי' לחשבון ו' פשיטי' החדש הליטר' ותרצה לידע כמה יבא החדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אם מכ' דינרים יבא ו' פשיטי' מג' דינרי' כמה יעלו יבאו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ג"פ ו' י"ח חלקם בכ' יבואו י"ח חלקים מכ' בפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[וכן אם תלוה ה' דינרי' לחשבון][151] ז' פשיטי' הלי' השנה ותרצה לידע כמה יבא בחדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אם מכ' דינרי' יבא ז' פשי' מה' דינרי' כמה יבואו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ה' פעמים ז' ל"ה חלקם בכ' יבואו א' פשוט וט"ו חלקים מכ' בפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועל זה הדרך תעשה לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תלוה שלשה דינרי' לחשבון [ו' פשו' הליט' בחדש][152] ועמדו ט' חדשי' ותרצה לידע כמה יבואו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ג' פעמים [ט'][153] הם כ"ז וכמו שיבואו כ"ז דינרי' א' חודש לחשבון ול ו"פ הלי' השנה כן יבאו ג' דינרי' ט' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם תלוה ט ז' דינרי' לחשבון ה' פשיטי' הלי' השנה ועמדו יד י' חדשים ותרצה לדעת כמה יבאו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ז' פעמי' י' הם ע' וכמו שיבאו ע' דינרי' שהם ג' ליטרין וחצי א' חדש הליט' לחשבון ה' פשיטי' הליט' השנה כן יבואו הז' דינרי' י' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם תלוה ט' דינרי' לחשבון ה' פשי' הליט' השנה ועמדו ה' חדשים ותרצה לדעת כמה יבואו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ה' פעמי' ט' מ"ה וכמו שיבואו מ"ה דינרי' א' חדש לחשבון ד"פ הלי' השנה כן יבואו הט' דינרי' ה' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תלוה הככר בי"ב ליטרי' [154]השנה ותרצה לידע כמה יבא החדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דרך ריגולא תרבה הליט' שיבואו השנה לעולם על ה' ומה שיעלה יהיה ידות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה אמור י"ב פעמים ה' הם ס' נמצא שהם ס' ידות שהם כ' דינרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תלוה הכיכר לחשבון ה' ליטרי' לשנה ותרצה לידע כמה יבא החדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ה' פעמים [ה'][155] כ"ה והם כ"ה ידות שהם ח' דינרי' וד' פשיטי' וכן יבא החדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם תלוה הכיכר לחשבון ו' ליטרי' השנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ה' פעמים ו' הם ל' והם ל' ידות שהם י' דינרי' וכן יבא החדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולחשבון ח' ליטרי' הככר לשנה אם תרצה לידע כמה יבא החדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ה' פעמי' ח' הם מ' והם מ' ידות שהם י"ג דינרי' וד"פ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו שם דינרי' תפוש מכל דינר א' פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Interest and Discount Problems (MS Verona) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הלוויתי כ' דינ' לחשבון ד' פשו' לליט' בחדש עמדו שנה אחת והחזיר קצת מהמעות והנשארים עמדו שנה אחת והחזיר קצת מהמעו' כמו שנתן בראשונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עולים הג' פרעונות כ"ח דינ' וה' פשוטים וע"ג חלקים מצ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שיבא בכל פרעון ופרעון ט' די' וה' פשו' ופ"ה חלקים מצ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם ישאלך אדם הלוותי מעות לחשבון ג' פשוטי' לליט' בחדש כמה יבואו לס' ליט' בח' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה אלו הג' פשו' עם החדשים ואמור ג' פעמי' ח' הם כ"ד כ"ד פשוטי' שהם ב' דינ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כך תרבה אלו הב' די' עם הס' ליט' ואמור ס' פעמים ב' הם ק"כ דינ' שהם ו' ליט' נמצא הס' ליט' לחשבון ג' פשוטי' הליט' לחדש יבואו ו' ליט' לח' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם הלויתי מעות לחשבון כך וכך לליט' לחדש כמה ליט' ירוויחו ביום אחד א' פשו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחלק ל' ליט' בכל כך חלקים כמו המעו' שהרויח הליט' לחדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה הרי שהלוותי הליט' בב' פשו' וחצי לחדש ותרצה לידע כמה ליט' ירוויחו ביום אחד א' פשו' לפי זה החשבון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחלק ל' ליט' בב' וחצי יבואו י"ב ליט' נמצא שבי"ב ליט' יבואו ביום אחד א' פשוט ביום אחד א' פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם הככר מריוח השנה ל"ז ליט' וי"ח דינ' וז' פשוטי' ס"ה ליט' בכמה זמן ירוויחו כהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה הק' ליט' עם י"ב חדשי השנה ואמור י"ב פעמים ק' הם אלף ור' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם על ס"ה יבואו לכל חלק י"ב חדשים וי"ג ימים וי"א חלקים מי"ג ביום ר"ל חלקים מס"ה ובזה הזמן ירוויחו ס"ה ליט' כמו שירויח הככר לשנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בין לחשבון ל"ז ליט' וי"ח דינ' וז' פשו' הככר לשנה כמו שעשינו בין לחשבון כ' ליט' בין לחשבון כ"ה בין לחשבון ל' בין לאי זה חשבון שיהיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם יאמר כ' ליט' ירוויחו לשנה ד' ליט' ל' ליט' בכמה זמן ירוויחו כהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה כמו שעשית למעלה ואמור כ' פעמים י"ב הם ר"מ חלקם בל' חלקים יבואו ח' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר הלוויתי הליט' לחשבון ג' ג' פשו' הליט' בחדש ותרצה לידע בכמה ימים תרוויח הליט' א' פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלק ל' יום בג' חלקים יבואו י' ימים לכל חלק הרי שבי' ימים תרויח הליט' א' פשו' לחשבון ג' פשו' הליט' לחדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה החשבון יוצא כך אמור אם ג' פשו' ירויחו לא' ליט' בא' יום א' פשוט בכמה ימים ירויח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור א' פעם ל' הוא ל' חלקם בג' יבואו י' ימים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם הככר ירוויח בשנה כך וכך וכך ליט' כמה ליט' ירויחו ביום א' פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק ק"נ בכל כך חלקים כמו הליט' שירויח הככר לשנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה הככר ירויח י"ב ליט' בשנה ותרצה לידע כמה ליט' ירויחו ביום אחד א' פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק ק"נ ליט' בי"ב חלקים ויעלו י"ב ליט' וחצי בכל חלק הרי שי"ב ליט' וחצי ירויחו ביום אחד א' פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכל חשבון כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם הככר ירויח כל כך ליט' השנה בכמה ימים תרויח הליט' א' פשו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק ק"נ ימים בכל כך חלקים כמו הליט' שירויח הככר לשנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה הככר ירויח ט' ליט' השנה ותרצה לידע בכמה ימים תרויח הליט' א' פשו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק ק"נ ימים בט' חלקים שהם י"ו ימים וב' שלישי יום הרי שבי"ו ימים וב' שלישי יום תרויח הליט' ט' פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם כל [כך] ליט' בכל כך זמן תרויח כך וכך הליט' כמה ליט' בכך וכך זמן ירויח כהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה סכום החדשי' כנגד סכום הליט' וחלקם בכך וכך חלקים כמו החדשי' שנרצה לידע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה כ"ה ליט' ירויחו בח' חדשים מ' די' בכמה ליט' ירויחו כהם בו' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה סכום החדשים כנגד סכום הליט' ואמור ו' פעמי' כ"ה יבוא ק"נ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בח' חדשים יבואו י"ח ליט' וט"ו די' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שי"ח ליט' וט"ו די' ירויחו בח' חדשים מ' די' כמו שירויח כ"ה ליטרין בו' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם הלוויתי הליטרא בכך וכך לחדש כל כך כל כך ליט בכמה זמן יכפלו מבלתי שישים ריוח בקרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק כ' שנים בכל כך חלקים כמו המעות שתרוויח הליט' בחדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה הלוותי הליט' בג' פשו' לחדש צ"ה ליט' בכמה זמן יכפלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק כ' שנים בג' חלקים ויבא שבו' שנים וח' חדשים יכפלו הצ"ה ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה החשבון יוצא כך אחרי שהליט' היא בג' פשוטי' לחדש אם כן מרווחו בשנה ג' די' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויכפלו הג' די' בו' שנים וב' שלישי שנה כי בו' שנים יבואו י"ח די' ובח' חדשים ב' די' הרי כ' דינ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמו שיכפלו כ' די' בו' שנים וח' חדשים כן בזה הזמן יכפלו הצ"ה ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן אמר חלק כ' שנים בג' חלקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם הככר ירויח כל כך ליט' בשנה כך וכך ליט בכמה זמן יכפלו בלא ריוח וקרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק ק' שנים בכל כך חלקים כמו הליט' שירויח הככר לשנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה הככר ירויח ח' ליט' לשנה מ"ה ליט' בכמה זמן יכפלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק ק' שנים בח' חלקים יבואו י"ב שנים וו' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שבי"ב שנים וו' חדשים יכפלו מ"ה ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה החשבון יוצא כך ידוע כי בזמן שיכפול הככר באותו הזמן עצמו יכפול כל חלק וחלק מן הככר בין לחשבון י' בין לכל חשבון שיהיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכדי להקל החשבון חשוב המ"ה ליט' יהיו ככר שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולחשבון ח' ליט' הככר לשנה יכפול הככר בי"ב שנים וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי י"ב פעמים וחצי ח' ליט' הם ק' ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן כמו שהככר יכפל בי"ב שנים וחצי כן המ"ה ליט' יכפלו בי"ב שנים וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן אמ' אמור חלק ק' בח' חלקים יבוא י"ב שנים וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם הככר ירויח בשנה כ"ט ליט' וי"ג די' ו' פשו' כמה ליט' ירויחו כהם בז' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה חדשי השנה עם הסך הליט' דהינו עם ק' ליט' וחלקם בכל כך חלקים כמו החדשים שנרצה לידע דהיינו הז' חדשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור י"ב פעמי' ק' יבואו אלף ור' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחלקם על ז' יבואו קע"א ליט' וח' די' ו' פשו' וו' חלקים מז' בפשו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שירויחו בז' חדשים כמו שירויח [הככר] א' שנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Know that this calculation is a general calculation, so you can say that the kikkar yields 20, or 30, or 25 liṭra a year and so on for any number you want. | ודע כי זה הוא חשבון חשבון כללי וכן תוכל לאמר הככר ירויח לשנה כ' ליט' או ל' או כ"ה וכן בכל עניין שתרצה הכל [...] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם הלויתי הליט' לחשבון ב' פשו' וחצי לחדש בכמה זמן יכפלו מבלתי שנשים רויח בקרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק כ' שנים בכל כך חלקים כמו המעו' שירויח הליט' לחדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה הלוויתי כ' דינ' לחשבון ב' פשו' וחצי הליט' לחדש ותרצה לידע בכמה זמן יכפלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק כ' דינ' בב' וחצי יבואו ח' שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שבח' שנים יכפלו זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה החשבון יוצא כך כבר ידוע כי לחשבון ב' פשו' וחצי הליט' יבא בשנה ב' דינ' וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אם כן אם ב' דינ' וחצי יהיו בא' שנה כ' דינ' כ' דינ' דהיינו שיכפלו בכמה זמן יהיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור כ' פעמים א' כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בב' וחצי יבואו ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שבח' שנים יכפול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם הלוותי הליט' לחשבון כך וכך לחדש כמה יעלה לך ליט' ביום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה ג' ושליש כנגד מעו' הרבית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה הלוותי הליט' לחשבון ג' פשו' הליט' לחדש ותרצה לדעת כמה ירויחו היום ק' ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה ג' ושליש עם ג' ואמור ג' ושליש פעמי' ג' הם י' פשו' נמצא שק' ליט' ירויחו ביום אחד י' פשו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה החשבון תוכל לדעת בעניין זה כי לחשבון ג' פשו' הליט' לחדש יבא הככר לשנה ט"ו ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומהשנה תוכל לדעת כמה יבא ביום ותכפול אותו ותפוש השליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תכפול ט"ו יהיו ל' ותפוש השליש והם י' או תפוש הרוב מט"ו והם י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן יבא הככר ליום כשתלווה ליט' לחשבון ג' פשו' הליט' בחדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם כל כך ליט' ירויחו א' פשו' ביום לאי זה סך יעלה בחדש הליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק ל' פשו' בכל כך חלקים כמו הליט' שירוויחו ביום א' פשו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה י"ב ליט' ירויחו ליום א' פשו' ותרצה לידע כמה יגיע לליט' בחדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק ל' פשו' לי"ב חלקים יבואו ב' וחצי נמצא שיבא לחשבון ב' פשו' וחצי הליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה החשבון יוצא כך שאחרי שהי"ב ליט' מרויחים בכל יום א' פשו' אם כן מרויחים בל' יום שהוא א' חדש א' פשו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Find a Number Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם ישאלך אדם חשבון שהסרות ממנו הי' ומן הנשאר הסרות ממנו העשירית פעם שנית ונשארו ק' כמה היה כל החשבון בטרם שהסרת ממנו ב' העשיריות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אלו על זה הדרך אלו היה החשבון ק' ופחתת ממנו ב' עשיריות ישארו פ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד העשירית מק' והם י' נשארו תשעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חסרת עוד העשירית מצ' והם נשארו פ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שבעת שנשארו פ"א אחרי הסרת ב' עשיריות היו ק' בראשונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור [אם כן אם בחשבו' שנשארו פ"א אחר שהסרת ממנו הב' עשיריו' כמה היו הב' עשרייו' י"ט][156] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן ק' פעמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק בפ"א יהיו כ"ג ול"ז חלקים מפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הסר מהם העשיריות שהם י"ב וכ"ח חלקים מפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד העשירית מק"כ הם י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והג' והל"ז חלקים מפ"א הם ר"פ חלקים מפ"א והעשירית מהם הם כ"ח חלקים מפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שהמעשר הראשון היה י"ב וכ"ח חלקים מפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נשארו ק"ח ורנ"ב חלקי' מפ"א שהם קי"א וט' חלקי' מפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הסר מהם עוד העשירית שהם י"א וט' חלקים מפ"א ישארו ק' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד העשיריות מק"י הוא י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וה[א'] והט' חלקי' מפ"א הם צ' חלקי' מפ"א והעשירית מהם הוא ט' חלקי' מפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי [157]שהמעשר הראשון היה י"ב וכ"ח חלקים מפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו קי"א וט' חלקי' מפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמעשר השני היה י"א וט' חלקי' מפ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונשארו ק' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תרצה לדעת ג' ושליש פעמים ד' ורביע כמה עולי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה מן הג' ושליש כלם שלישיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור ג' פעמים ג' ט' וא' שליש הרי י' ותכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי כן עשה מן הד' ורביע כלם רביעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור ד' פעמים ד' י"ו וא' רביע הרי י"ז ותכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שיש לנו י' שלישיות וי"ז רביעיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה אותם זה עם זה ואמור י' פעמי' י"ז הם ק"ע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחלקם בג' פעמים ד' שהם י"ב הרי י"ד וב' חלקי' מי"ב שהם א' שתות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Do this way for all. | ועל זה הדרך תעשה כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Find the Price - Cubits of Cloth |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת ג' אמות בגד ושליש ורביע וחומש לחשבון ד"פ ורביע וחומש ושתות כמה יבואו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש כ' הרביע ט"ו החומש י"ב וכללם מ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאלו השאילה היא ג' אמות ומ"ז חלקים מס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן רביע וחומש ושתות ימצאו בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרביע ט"ו והחומש י"ב והשתות י' וכללם ל"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והוא כאלו אמר לחשבון ד"פ ול"ז חלקים מס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכתבם כאשר תראם בצורה[158] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותרבה האותיות העליונות ואמור ג' פעמי' ס' הם ק"פ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וצרף עמהם המ"ז הם רכ"ז ותכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותרבה אחרי כן האותיות התחתונות ואמור ד' פעמי' ס' ר"מ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ול"ז הכתובים למעלה הרי רע"ז רכ"ז ותכתבם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותרבה רכ"ז עם רע"ז יהיו ס"ב אלפי' ותתע"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בס' פעמי' ס' שהם ג' אלפים ות"ר יבאו י"ז פשוטי'[159] ואלף ותרע"ט חלקים מג' אלפים ות"ר מן הפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועל זה הדרך תעשה לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Interest and Discount Problem - Compound Interest |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Someone wants to sum several loans for different times. | מי שרוצה לקבץ חשבונות הלואות רבות שנעשו בזמנים שונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יקבץ מספר החדשים ויחלקם במספר המעות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המשל בזה הרי שהלוית ק' פרחי' א' חדש וק' פרחי' הרי ב' חדשי' וק' פרחי' הרי ג' [160]חדשי' וק' פרחי' הרי ד' חדשי' וק' פרחי' הרי ה' חדשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור א' וב' וג' וד' וה' שהם חשבון החדשי' עולי' ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק הסכום הככרים שהם ה' יהיו ג' וכאלו עמדו ג' חדשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The same for any similar question. | וכן לכל חשבון כיוצא בזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Pricing Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[161]המוייולו מן האדמה הם י"ב שטארו אם תקנה המוייולו בעשרה ליט' או פחו' או יתר ותרצה לדעת כמה יבא השטארו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל ליט' כ' פשוטי' ומכל די' א' פשוט' וכן לכל חשבו' שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והוא הדין לליט' מן המשי שהוא י"ב אונק' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם האלף נמכר קי"א ליט' וז' די' כמה יבא הככר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל ליט' כ' די' ומכל די' א' פשוט וחומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תעשה מככר לעשרון ומעשרון לאחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם האונקיא של פלפל נמכרה ז' פשיטי' כמה יבא הכיכר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל פשוט ה' ליטרי' וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר האונקי' נמכרה ח' פשיטי' כמה יבא האלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל פשוט נ' ליטרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמור ח' פעמי' נ' ליט' הם ת' ליטרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם יאמר אדם המארקו של כסף שהוא ח' אונקי' שוה ז' ליטרי' וח' וה' דינרי' כמה בא האונקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל ליטרא כ' דינרי' וחצי ומכל דינר א' פשוט וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן יבא ועל זה הדרך תעשה כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר הליט' שוה ה' דינרי' ותרצה לידע כמה יבא האלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל דינר נ' ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו שם פשיטי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל פשוט א' ד' ליטרי' וי' פשיטי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תעשה לכל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם האלף שוה ק"נ ליטרי' ותרצה לידע כמה שוה הליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ו' פעמי' ק"נ תת"ק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותפוש מכל כ"ה[162] א' פשוט שיבואו ל"ו פשיטי' וכן יבא הליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The ounce of gold is 30 terri. | האונקיא של זהב הוא ל' טרי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The terri is [5] groni. | והטרי הם גארוני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The groni is 4 grani. | והגרוני הם ד' גראניו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר אדם האונקיא של זהב נמכרה ה' ליטרי' וט"ו דינרי' כמה יבא הטרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל ליטר' ח"פ ומכל דינר ב' חמשיות[163] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר האונקי' של זהב שוה ו' ליטרי' כמה יבא הגרונא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל ליטר' א' פשיט וג' חמישיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו שם דינרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[164]תפוש מכל דינר ג' חלקי' מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר כמה יבא הגראנו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל ליטר' ב' חומשי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שיבא הגראנו לחשבון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יהיו שם דינרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל דינר א' חלק מחמשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם יאמר הטרי שוה כמה יבא האוקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל דינר ל' דינרי' ומכל פשוט ל' פשיטי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Guessing Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תן לג' אנשים ג' מטבעות שונות הא' מזהב וא' מכסף וא' מנחשת ויחלקום ביניהם בלתי ידיעתך וזה תוכל לדעת שתתן לאחד מהם א' מטבע ולשני ב' ולשליש ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וביאור זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם נשאר בידם ד' יהיה הסדר זהב כסף ונחושת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נשאר בידם ו' יהיה הנשאר יהיה הנשאר זהב ונחושת כסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נשאר בידם ב' יהיה הסדר[166] כסף נחושת זהב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נשאר בידם ה' יהיה הסדר כסף זהב נחושת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נשאר בידם א' יהיה הסדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נשאר בידם ג' יהיה הסדר נחושת כסף זהב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תאמר לאיש שיחשוב אך לא פחות מז' וישליכם ג' ג' ג' ושאל הנשאר אחר כן ישליך מה שחשב ה' ה' ושאל הנשאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה כאלו חשב י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמרנו שישליכם ג'ג' וישאר בידו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כן אמרנו לו שישליכם ה'ה' וישאר בידו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כן אמרנו לו שישליכם ז'ז' וישאר בידו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ממה שנשאר כשהשליכם ג'ג' דהיין ב' תחשוב לכל אחד ע' ויהיו ק"מ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וממה שנשאר כשהשליכם ה'ה' דהיין ב' תחשוב לכל אחד כ"א ויהיו מ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומה שנשאר כשהשליכם ז'ז' דהיין ג' תחשוב לכל אחד ט"ו ויהיו מ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קבץ הכל ויהיו רכ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליכם ק"ה ק"ה ישארו בידך י"ז כמו שחשב חברך[169] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Divide a Quantity Problem |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[170]שני אנשים היו יושבים לאכול לאחד היו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור כמה חלק מן הלחם אכל כל אחד מהם א' לחם וב' שלישיות לחם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן אותו שהיו לו ב' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות לא הפסיד כי אם שליש לחם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שהיו לו ג' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן אותו שיש לו ב' לחמים יקבל א' פשוט בעבור שהפסיד שליש לחם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו ג' לחמים יקבל ד' פשיטי' כי הפסיד ד' שלישי לחם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Motion Problem - To and From |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מגדל שהוא גבוה עשרים אמה ונמלה אחת רוצה לעלות למעלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור תחלה כמה הוא יותר השליש מן הרביע א' חלק מי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שי"ב ימים היא[172] עולה א' אמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובעבור שהמגדל הוא גבוה כ' אמה אמור י"ב פעמים כ' הם ר"מ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שבר"מ ימים תגיע בראש המגדל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Find a Quantity Problem - First from Last |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שיש לך מעות בכיס והוצאת מהם השליש והרביע והחומש והם ט' פשיטים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור שליש ורביע וחומש ימצאו בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש הוא כ' הרביע הוא ט"ו החומש י"ב וכללם מ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שהשליש והרביע והחומש שהם ט"פ הם מ"ז חלקים מס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שהנשאר בכיס הם י"ג חלקי' מס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכן אמור אם מ"ז חלקי' מס' שוי' ט"פ י"ג חלקי' מס' כמה שוים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור י"ג פעמי' [174]ט' קי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם במ"ז יבאו ב' וכ"ג חלקים ממ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שהיו בתוך הכיס י"א פשו' וכ"ג חלקים ממ"ז[175] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומה שהוציא היו ט' ומה שנשאר היו ב' וכ"ג חלקים ממ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכל חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Ordering Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אדם שיש לו צלוחית אחת שהיא מחזקת ח' כוסות יין ורוצה לחלקו לב' אנשי' וליתן לכל אחד ד' מנות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ימלא הכלי שמחזיק ג' וישי' אותם בכלי שמחזיק ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחרי כן ימלא שנית הכלי שמחזיק ג' וישים מהם בכלי שמחזיק ה' ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שהכלי שמחזיק ה' הוא מלא והכלי שמחזיק ג' יש שם א' והכלי שמחזיק ח' יש שם ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ישים אחר כן הכלי שמחזיק ה' שהוא מלא לתוך הכלי שמחזיק ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שיש באותו הכלי ז' כוסות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ישים אחרי כן אותו הכוס האחד שהוא בכלי שמחזיק ג' בתוך הכלי שמחזיק ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וימלא הכלי שמחזיק ג' וישים אותם בכלי שמחזיק ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שיש שם ד' כוסות ובכלי שמחזיק ח' נשארו ד' כוסות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שהם נחלקים לחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[177]אדם אחד שהיו לו י"ב חביות יין הא' מחזקת א' משואי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יחלקם על זה הסדר כגון זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Find a Quantity Problem - Whole from Parts |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[178]הרי שיש לפניך דג ונחתך ראשו וזנבו והגוף שוקל י' ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור תחלה שליש ורביע וחומש ושתות ימצאו בס' שהם כ' וט"ו וי"ב וי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובין כולם הם נ"ז חלקים מס' שהוא השלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותם הג' חלקים שנשארו מנ"ז עד ס' הוא הגוף ששוקל י' ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' א"כ אם ג' חלקים מס' דהיינו הגוף שוקל י' ליט' הנ"ז חלקים מס' שהם הראש והזנב כמה שוקל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' נ"ז פעמ' י' הם תק"ע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בג' יבואו ק"צ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שהראש והזנב שוקלים ק"צ ליט' והגוף שוקל י' ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שכל הדג שקל מאתים ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה שוקל הראש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כבר ידעת שהראש השליש והרביע מכל הדג שהם כ' וט"ו חלקים מס' ובין כולם ל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמו' אם ג' חלקים מס' שהוא הגוף שוקל י' ליט' ל"ה חלקים מס' כמה הם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' י' פעמ' ל"ה ש"נ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בג' יבואו קי"ו ליט' וב' שלישייות והוא משק' הראש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה שוקל הזנב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כבר ידעת שהזנב שוקל החומש והשתות מס' שהם י"ב וי' ובין כולם הוא כ"ב חלקים מס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמו' אם ג' חלקים מס' שוקל י' ליט' כ"ב חלקים מס' כמה שוקלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' כ"ב פעמ' י' הם ר"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בג' יבואו ע"ג ליט' ושליש והוא משקל הזנב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שהגוף שוקל י' ליט' והראש שוקל קי"ו ליט' וב' שלשייו' והזנב שוקל ע"ג ליט' ושליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
סך הכל מאתים ליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Divide a Quantity Problem - Proportional Division |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[179]הרי שג' אנשים קנו א' דג בט' פשוטי' האחד יש לו החצי והשני יש לו השליש והשלישי יש לו התשיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך אמור חצי ושליש ותשיע ימצאו בי"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חציו ט' שלישיתו ו' תשיעיתו ב' חבר אותם יחד יהיו י"ז והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו החצי מן הדג אמו' החצי מי"ח הוא ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לידע כמה ופרע בעבור חלקו שהוא החצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' החצי מי"ח הוא ט' ותרבה אותו בט' שהוא סך מכירת הדג יבא פ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בי"ז יבוא ד' פשוטי' וי"ג חלקים מי"ז מן הפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו השליש מן הדג אמו' השליש מי"ח הוא ו' ותרבה אותו על הדג שהוא א' ואמו' ו' פעמ' א' ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לידע כמה מעות יפרע בעבור חלקו שהוא השליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור השליש מי"ח הוא ו' ותרבה אותם על ט' פשוטי' שנמכר הדג ואמו' ו' פעמ' ט' הם נ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בי"ז הרי שיפרע בעבור השליש ג' פשוטי' וג' חלקים מי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו התשיע אמו' התשיע מי"ז הוא ב' ותרבה אותם על א' שהוא הדג ואמו' ב' פעמ' א' ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לידע כמה מעות יפרע בעבו' חלקו שהוא התשיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' התשיע מי"ח הוא ב' ותרבה אותם על מה שנמכר הדג שהוא ט' ואמו' ב' פעמ' ט' הם י"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בי"ז יבא א' פשוט' וא' חלק מי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Buy and Sell Problem |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אדם אחד אמר לחבירו הנה שני כלכלות של תאנים בכל אחת מהן ק' תאנים מכור היפות כ' בפשוט והרעות ל' בפשוט עולה חשבונם ח' פשיטי ושליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי אותם שהם כ' בפשוט עולי' ה' פשיטים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותם שהם ל' בפשוט עולי' ג' פעמי' ושליש פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Ordering Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אדם שיש לו שכיר אחד לשלשים יום בל' פשיטי' ורוצה לקבל פרעונו בכל יום ואי' לשוכר רק ו' מטבעי' שוי' ל' פשיטי' בין כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
צריכין להיות על זה הסדר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שהאחת שי[ם] א' והשנית ב' והשלישית ג' והרביעית ד' והחמשית ח' והששית י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובזה יתכן העניין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiple Quantities Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Four Coins |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[181]ד' מטבעות שוים בין ארבעתן ק' פשוטי' הראשון שוה שליש ורביע ושתות מן השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' הראשון ששוה שליש ורביע ושתות מן השני כמה חלקים משלם הם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' שליש ורביע ושתות ימצאו בי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש ד' הרביע ג' השתות ב' והם בן כולם ט' חלקים מי"ב שהם ג' רביעייו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן הראשון שוה ג' רביעייו' מהשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וימצאו כל אילו השברים בארבעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן השני הוא מ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הראשון ששווה ג' רביעייו' מהשני הוא ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השלישי ששוה חצי ושליש מן הראשון שהוא ל' הוא כ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרביעי ששוה חומש השלישי שהוא כ"ה הוא ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תקבץ כל אלו המספרים יהיו ק' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Selling Eggs |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אדם אחד נתן לשלשת בניו ביצות למכור לאחד נתן נ' ביצות ולשלישי ל' ולשלישי י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הלכו ונתנו ז' ביצות בפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אותו שהיו לו נ' ביצות מכר ז' פ' מ"ט ביצות בז' פשיטי' ונשארה לו ביצה אחת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שהיו לו ל' ביצות מכר כ"ח ביצות בד"פ ונשארו לו ב' ביצות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שהיו לו י' ביצות מכר א' ביצה בז' פשיטי' ונשארו לו ג' ביצי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הלכו פעם שניה ומכרו הביצות שנשארו בג' פשיטי' הביצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הראשון הרי שקיבל י' פשיטי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשיני שנשארו לו ב' ביצות קיבל ו' פשיטי' וד"פ שקיבל במכירה ראשונה הרי שקבל י' פשיטי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישי שנשארו ג' הרי שקיבל י"פ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Four Coins |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[182]ד' מט' מטבעות שוים בין ארבעתם פ' פשוטי' הראשון שוה החצי והשתות מן השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בעבו' שהראשו' שוה החצי והשתות מהשני אמור חצי ושתות ימצאו בו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
החצי ג' השתות א' וכללם ד' והם ב' שלשיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן זה ששוה חצי ושתות מן השני הוא כאלו אמר שוה ב' שלישייו' מן השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישי ששוה שליש ורביע ושתות מן הראשו' אמו' שליש ורביע ושתות ימצאו בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליש כ' הרביע ט"ו השתות י' וכללם מ"ה חלקים מס' שהם ג' רביעייו' מס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והוא כאלו אמר השלישי שוה ג' רבעייו' מן הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והרביעי שוה ד' חמישייו' מהשלישי הוא מבואר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן הסדר הוא כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הראשו' שוה ב' שלשייו' מהשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישי שוה ג' רביעייו' מן הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרביעי שוה ד' חמישיו' מהשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמו' תחלה השברים הנזכרי' בזה החשבו' הם חצי ושליש ורביע ושתות מי' וימצאו כולם בס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן השיני הוא ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הראשון ששוה ב' שלישיו' מהשני הוא מ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישי ששוה ג' רביעיו' מהראשון הוא ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והרביעי ששוה ד' חמשייו' מהשלישי הוא כ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנשאר מן השני שהוא ב' שלישייו' מהשלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמו' כמה נשאר מהשני שהוא ס' אחר שהוצאת ממנו הראשון שהוא מ' נשארו כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם כן כ' שהוא הנשאר מהשני הם ב' שלישייו' מהשלישי שהוא ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והרי שהראשו' הוא מ' והשני ס' והשלישי ל' והרביעי כ"ד צרף אותם יחד יהיו קנ"ד והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה שוה הראשו' אמו' מ' פעמ' פ' ג' אלפים ומאתים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בקנ"ד יבואו כ' וק"כ חלקים מקנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת כמה שוה השני אמו' ס' פעמ' פ' ד' אלפים ות"ת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בקנ"ד יבואו ל"א פשוטי' וכ"ו חלקים מקנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק השלישי אמו' ל' פעמי' פ' ב' אלפים ות' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בקנ"ד יבואו ט"ו פשוטי' וצ' חלקים מקנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק הרביעי אמ' כ"ד פעמי' פ' הם אלף ותתק"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בקנ"ד יבואו י"ב וע"ב חלקים מקנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תעש' ג"כ אם יהיו שוים ד' המטבעו' האילו ק' פשוטי' בין כולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לדעת הראשו' אמו' מ' פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת השני אמו' ס' פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת השלישי אמו' ל' פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת הרביעי אמו' כ"ד פעמ' ק' וחלקם בקנ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכל חשבו' שתרצה תפוש אותו על זה הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Fractions of Fractions (MS Firenze) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[183]מי שיש לו השליש מן הרביע מן החומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יש לו א' חלק מס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי החומש מס' הוא י"ב והרביע מי"ב הוא ג' והשליש מג' הוא א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומי שיש לו השליש מן הרביע מן החומש מן השתות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יש לו א' חלק מש"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וש"ס יוצא מו' פעמ' ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומי שיש לו השליש מן הרביע מן החומש מן השתות מן השביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יש לו א' חלק מב' אלפי' ותק"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה יוצא מן ז' פעמ' ש"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומי שיש לו השליש מן הרביע מן החומש מן השתות מן השביע מן השמין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יש לו א' חלק מכ' אלפי' וק"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה יוצא מח' פעמ' ב' אלפים ותק"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומי שיש לו השליש מן הרביע מן החומש מן השתות מן השביע מן השמין מן התשיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יש לו א' חלק מקפ"א אלפי' ות"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה יוצא מט' פעמ' כ' אלפים וק"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומי שיש לו השליש מן הרביע מן החומש מן השתות מן השביע מן השמין מן התשיע מן העשור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יש לו א' חלק מאלף אלפים ותתי"ד אלפי' ור' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה יוצא מי' פעמ' קפ"א אלפי' ות"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Pricing Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[184]האלף של שמן הוא מ' מיטרי א' אם האלף שווה כ"ז ליט' וה' די' כמה יבא המיטרו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל ליט' ו' פשו' ומכל די' א' חומש וחצי שהם ג' עשירייו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הככר מן המלח הוא מאתים בוטינילי אם תקנה הככר מן המלח בכ"ה ליט' ותרצה לידע כמה יבא הבוטינילו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תפוש מכל ליט' א' פשוט וחומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Divide a Quantity Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחלק ט' דינרי' לחצי לשליש ולתשיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור חצי ושליש ותשיע ימצאו בי"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
החצי ט' השליש ו' התשיע ב' וכללם י"ז והוא המחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק אותו שיש לו החצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור מי"ח הוא ט' ותרבה אותם עם סך הדינרי' שהם ט' ואמור ט' פעמים ט' הם פ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בי"ז יהיו י"ד דינרי' וי"ג חלקים מי"ז מן הדינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נצטרך אם כן לחלק הדינר בי"ז חלקים ויהיה החלק י"ב חלקי' מי"ז מן הפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם נרצה לדעת הי"ג חלקים מי"ז מן הדינר כמה הם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נאמר י"בי"ג פעמים י"ג הם קנ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בי"ז יהיו ט"פ וג' חלקי' מי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי אותו שיש לו החצי יש לו לחלקו ד' דינרי' וט"פ וג' חלקי' מי"ז מהפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת חלק אותו שיש לו השליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה ו' שהוא השליש מי"ח עם ט' שהוא סכום הדינרי' ואמור ו' פעמי' ט' נ"ד[185] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בי"ז מהדינר יבואו ג' די' וג' חלקים מי"ז מן הדי'[186] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת כמה הם אילו הג' חלקים מי"ז מהדינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור ג' פעמים י"ב ל"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בי"ז יבאו ב"פ וב' חלקים מי"ז מהפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[187]ולדעת חלק אותו שיש לו התשיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תרבה ב' שהוא התשיע מי"ח עם הדינר שהוא סך הדינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם בי"ז יהיו א' דינר וא' חלק מי"ז מהדינר שהוא י"ב חלקי' מי"ז מהפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שבעל התשיע יש לו א' דינר וי"ב חלקי' מי"ז מהפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולחלק ט' ליט' לחצי לשליש ולתשיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יהיה א"כ לבעל החצי ד' ליטרי' וי"ג חלקי' מי"ז מהלי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת כמה הם הי"ג חלקי' מהי"ז מן הליטרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלק הליט' שהו' ר"מ פשיטי' בי"ז חלקים יהיה כל חלק יד"פ וב' חלקי' מי"ז מן הפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לדעת הי"ג חלקי' מי"ז מן הליטרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור י"ג פעמים יד"פ וב' חלקי' מי"ז הם ט"ו דינרים וג"פ וט' חלקי' מי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שבעל החצי יש לו ד' ליטרי' וט"ו דינרי' וג"פ וט"ו חלקי' מי"ז מהפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו השליש יש לו ג' ליטרי' וג' חלקים מי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והג' חלקים מי"ז מן הליט'[188] הם ג' פעמים יד"פ וג' פעמים ב' חלקים מי"ז מהפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שהם בין הכל ג' ליטרי' וג' דינרי' וו' פשיטי' וו' חלקי' מי"ז מהפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו שיש לו התשיע יש לו א' ליטר' וא' חלק מי"ז מהליט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וא' חלק מי"ז הליט' הוא יד"פ וב' חלקי' מי"ז מהפשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תקבץ כל החלקי' יהיו ט' ליטרין ממש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Guessing a chosen number (MS Verona) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לדעת מה יחשוב האדם אמור לאדם שיחשוב כרצונו ויכפלם פעמים או שלוש או ארבע כמו שתרצה לומ' לו א"כ תאמ' לו שיחלקם כפי המחשבה הראשונה שחשב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה כאלו חשב ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול אותם פעם אחת יהיו ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול אותם שנית יהיו י"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול אותם שלישית יהיה ל"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול אותם רביעית יהיו ס"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם על ד' שחשב בראשונה נשארו י"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתה חשבת א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפלת אותו פעם אחת יהיו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפלת ב' יהיו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפלת ד' יהיו ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ח' יהיו י"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם על א' יהיו כמוהו י"ו בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר אמו' שיחשוב דינרי' ויוסיף עליו כך וכך פשו' בכל לי' ויכפלם ויקנה מהם דגים שיתן לכל אחד כמספר התוספת שהוסיף בין כל הלי' וזה תוכל לדעת שתעשה החשבון בינך לבינך על י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה שחשב ג' לי' ואמרנו לו שיוסיף בכל די' ג' פ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה עלו כל הפשו' מ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עו' אמרנו לו שיכפלם ועלו צ' פשו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכאשר אמרנו לו שיקנה מהם דגים ויתן בכל אחד ג' פשו' כמספר התוספת שאמרנו לו שיוסיף הנה קנה ל' דגים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה כשתעשה החשבון בינך לבינך על י"ב שתאמר שחשב א' לי' והוא י"ב פשו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה כאשר הוסיף ג' פשו' עליהם ועלו ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכפלם ועלו ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקנה מהם דגים ונתן בכל אחד ג' פשו' שהוא מספר התוספת ועלו הדגים י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה תידע שאם יאמ' שקנה י' דגים תידע שחשב א' לי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם אמר שקנה כ דגים תידע שחשב ב' לי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר אמור לו שיחשוב ויכפלם פי שנים ויחלקם לחצי אם יש שם חצי יחשבהו שלם ויכפול זה החצי פי שנים וישליכם ט' ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה כאילו חשב כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמרנו לו שיכפלם פי שנים ועלו ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמרנו לו שיחלקם לחצי ועלו ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה יש לנו חצי עו' אמרנו לו שיכפול זה החצי שהוא ל' פי שנים ועלו צ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עו' אמרנו לו שישליכם ט'ט' והנה לא ישאר בידו כלום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שיש שם י' פעמים ט' ובעבו' כל ט' תקח ב' ועלו כ' כמו שהוא חשב כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון לכשישאר בידו יותר מט' כגון שחשב ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמרנו לו שיכפלם פי שנים ועלו כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמרנו לו שיחלקם לחצי ועלו י"ג וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולפי שיש כן חצי אמרנו שיחשבהו שלם ויהיו י"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עו' אמרנו לו שיכפול אלו הי"ד פי שנים ועלו מ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עו' אמרנו לו שישליכם ט'ט' ונשארו בידו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שיש בהם ד' פעמים ט' ובעבו' כל ט' תקח ב' הרי ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובעבו' הנשארי' תקח א' הרי ט' כמו ט' שחשב הוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[189]לדעת מה שיחשוב האדם[190] אמור לו שיחשוב ויכפלם ויוסיף עליהם ה' וירבה אותם על ה' ויוסיף עליהם י' וירבה אותם על י' וישליך מהם ש"נ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה כגון שחשב י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמרנו לו שיכפלם ויהיו כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גם אמרנו לו שיוסיף עליהם ה' ויהיו כ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גם אמרנו לו שירבה אותם על ה' ויהיו קכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עו' אמרנו לו שיוסיף עליהם י' ויהיו קל"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גם אמרנו לו שירבה אותם על י' ויהיו אלף וש"נ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השלך מהם ש"נ ישארו אלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונקח דמיונם והוא י' כמו שחשב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר אמור שיחשוב ויכפול מה שחשב על ג' כן יכפלהו על ד' א"כ יכפלהו על ה' ויחלקהו על מה שחשב בראשונה ותוכל לדעת הנשאר בעשותך החשבון הזה על א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה כגון שחשב ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול אותם על ג' ויהיו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול אותם על ד' ויהיו מ"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול אותם על ה' ויהיו ר"מ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקם על ד' שחשב בראשונה נשארו בידו ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואתה חשבת א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפלת אותו על ג' היו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפלת אותו על ד' יהיו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפלת אותו על ה' היו ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלקת אותו על א' יהיו ס' כמו שנשאר בידו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר אמור שיחשוב אי זה מספר שירצה אך לא יהיה פחות מד' ויוסיף עליו פי שנים ויחלק העולה לחצאים אם יש בחצי שבר יחשבהו שלם ואם לאו אין צריך תקון אחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
endnote - MS Verona: These methods have been completed, blessed be He, Who dwells on the highest heights, Amen, may the writer be strong and the reader be courageous. | תמו אלו הדרכים ברוך שוכן עליונים אמן חזק הכותב ואמץ הקורא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
additional problem - another version of a guessing problem discussed above | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ג"ע הכ"א קט"ו כשתרצה לעשות זה החשבון אמור לחברך שיחשוב אי זה חשבון שתרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון זה הרי שחשב חברך י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליכם ג' ג' ישאר ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליכם [ה' ה'] ישאר א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליכם ז' ז' ישאר [ד'] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[...] כלול הכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שתי פעמי' ע' הם ק"מ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א' פעם כ"א הוא כ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ד' פעמי' ט"ו הם ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבר ק"מ וכ"א וס' יעלו רכ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השלך מהם שתי פעמים ק"ה ישאר י"א כמו שחשב חברך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ודע שאם שלש מאות או יותר תשליך מהם ג' פעמי' ק"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לה' ד' פעמי' ק"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Divisibility of the Numbers 1-112 (MS Ithaca) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Endnote - MS Ithaca: The arithmetic book is complete. | נשלם ספר החשבון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Praise be to God, who teaches wisdom to every wise and intelligent person. | תהלה לאל המחכים לכל חכם ונבון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Completed and Finished. | תם ונשלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
These are the numbers that have [divisors], i.e. they are divided into halves, thirds, quarters and their like and those that do not. | [193]אלו הם חשבונות שיש להם ריגולא ר"ל שיש להם חלוק לחצי ולשליש ולרביע ולדומים ואותן שאין להם ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
1 has no [divisor]. | א' אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
2 has a [divisor], because it has a half. | ב' יש לו ריגולא כי יש לו חצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
3 has a third. | ג' יש לו שליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
4 has a half and a quarter. | ד' יש לו חצי ורביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
5 has no [divisor]. | ה' אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
6 has a half and a third, and it is equal to [the sum] of its fractions [= a perfect number].
|
ו' יש לו חצי ושליש והוא שוה בחלקיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
7 has no [divisor]. | ז' אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
8 has a half and a quarter. | ח' יש לו חצי ורביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
9 has a third. | ט' יש לו שליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
10 has a half and a fifth. | י' יש לו חצי וחמש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
11 has no [divisor]. | י"א אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
12 has a half, a third, a quarter and a sixth. | י"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
13 has no [divisor]. | י"ג אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
14 has a half and a seventh. | י"ד יש לו חצי ושביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
15 has a third and a fifth. | ט"ו יש לו שליש וחמש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
16 has a half, a quarter and an eighth. | י"ו יש לו חצי ורביע ושמיני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
17 has no [divisor]. | י"ז אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
18 has a half, a third, a sixth [and a ninth]. | י"ח יש לו חצי ושליש ושתות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
19 has no [divisor]. | י"ט אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
20 has a half, a quarter, a fifth [and a tenth]. | כ' יש לו חצי ורביע וחמש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
21 has a third and a seventh. | כ"א יש לו שליש ושביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
22 has a half and one [part] of 11. | כ"ב יש לו חצי ואחד מי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
23 has no [divisor]. | כ"ג אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
24 has a half, a third, a quarter, a sixth, an eighth [and one part of 12]. | כ"ד יש לו חצי ושליש ורביע ושתות [ו]שמיני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
25 has a fifth. | כ"ה יש לו חמש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
26 has a half and one [part] of 13. | כ"ו יש לו חצי ואחד מי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
27 has a third and a ninth. | כ"ז יש לו שליש ותשיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
28 has a half, a quarter, a seventh and one [part] of 14. | כ"ח יש לו חצי ורביע ושביע ואחד מי"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
29 has no [divisor]. | כ"ט אין לו רגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
30 has a half, a third, [a fifth, a sixth], a tenth, and one [part] of 15. | ל' יש לו חצי ושליש ועשירית ואחד מט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31 has no [divisor]. | ל"א אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
32 has a half, a quarter, an eighth, and one [part] of 16. | ל"ב יש לו חצי ורביעי' ושמינית ואחד מי"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
33 has a third and one [part] of 11. | ל"ג יש לו שליש ואחד מי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
34 has a half and one [part] of 17. | ל"ד יש לו חצי ואחד מי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
35 has a fifth and a seventh. | ל"ה יש לו חמש ושביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
36 has a half, a third, a ninth, a quarter [one part of 12, and one part of 18]. | ל"ו יש לו חצי ושליש ותשיע ורביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
37 has no [divisor]. | ל"ז אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
38 has a half and one [part] of 19. | ל"ח יש לו חצי ואחד מי"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
39 has a third and one [part] of 13. | ל"ט יש לו שליש ואחד מי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
40 has a half, a quarter, a fifth, an eighth, a tenth [and one part of 20]. | מ' יש לו חצי ורביע וחמש ושמין ועשירי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
41 has no [divisor]. | מ"א אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
42 has a half, a third, a sixth, a seventh, a fourteenth and [one part of] 21. | מ"ב יש לו חצי ושליש ושתות ושביע וי"ד וכ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
43 has no [divisor]. | מ"ג אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
44 has a half, a quarter, an eleventh and and [one part of] 22. | מ"ד יש לו חצי ורביע וי"א וכ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
45 has [a third], a fifth, a ninth, and a fifteenth. | מ"ה יש לו חמש ותשיע וט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
46 has a half and [one part of] 23. | מ"ו יש לו חצי ואחד מכ"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
47 has no [divisor]. | מ"ז אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
48 has a half, a third, a quarter, a sixth, an eighth, a twelfth, a sixteenth and [one part of] 24. | מ"ח יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמין י"ב וי"ו וכ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
49 has a seventh. | מ"ט יש לו שביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
50 has a half, a fifth, a tenth, and [one part of] 25. | נ' יש לו חצי וחמש ועשירית וכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
51 has a third and a seventeenth. | נ"א יש לו שליש וי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
52 has a half, a quarter, a thirteenth, and [one part of] 26. | נ"ב יש לו חצי ורביע וי"ג וכ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
53 has no [divisor]. | נ"ג אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
54 has a half, a third, a sixth, a ninth, [an eighteenth] and [one part of] 27. | נ"ד יש לו חצי ושליש ושתות ותשיע וכ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
55 has a fifth and an eleveneth. | נ"ה יש לו חמש וי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
56 has a half, a quarter, a seventh, an eighth, a fourteenth, and [one part of] 28. | נ"ו יש לו חצי ורביע ושביע ושמיני וי"ד וכ"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
57 has a third and a nineteenth. | נ"ז יש לו שליש וי"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
58 has a half and [one part of] 29. | נ"ח יש לו חצי וכ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
59 has no [divisor]. | נ"ט אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
60 has a half, a third, a quarter, a fifth, a sixth, a tenth, a twelfth, a fifteenth, [one part of] 20 and [one part of] 30. | [194]ס' יש לו חצי ושליש ורביע וחמש ושתות ועשירי וי"ב וט"ו וכ' ול' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
61 has no [divisor]. | ס"א אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
62 a half and [one part of] 31. | ס"ב יש לו חצי ול"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
63 has a third, a seventh, a ninth [and one part of 21]. | ס"ג יש לו שליש ושביע ותשיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
64 has a half, a quarter, an eighth, a sixteenth and [one part of] 32. | ס"ד יש לו חצי ורביע ושמיני וי"ו ול"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
65 has a fifth and a thirteenth. | ס"ה יש לו חמש וי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
66 has a half, a third, a sixth, an eleventh, [one part of] 22, and [one part of] 33. | ס"ו יש לו חצי ושליש ושתות וי"א וכ"ב ול"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
67 has no [divisor]. | ס"ז אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
68 has a half, a quarter, a seventeenth, and [one part of] 34. | ס"ח יש לו חצי ורביע וי"ז ול"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
69 has a third and [one part of] 23. | ס"ט יש לו שליש וכ"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
70 has a half, a seventh, a fifth, [a tenth], a fourteenth and [one part of] 35. | ע' יש לו חצי ושביע וחמש וי"ד ול"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
71 has no [divisor]. | ע"א אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
72 has a half, a third, a quarter, a sixth, an eighth, a ninth, a twelfth, an eighteenth, [one part of] 24, and [one part of] 36. | ע"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמיני ותשיע י"ב י"ח כ"ד ל"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
73 has no [divisor]. | ע"ג אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
74 has a half and [one part of] 37. | ע"ד יש לו חצי ול"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
75 has [a third], a fifth, a fifteenth and [one part of] 25. | ע"ה יש לו חמש וט"ו וכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
76 has a half, a quarter, a nineteenth, and [one part of] 38. | ע"ו יש לו חצי ורביע וי"ט ול"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
77 has a seventh and an eleventh. | ע"ז יש לו שביע וי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
78 has a half, a sixth, a thirteenth, and [one part of] 39. | ע"ח יש לו חצי ושתות וי"ג ול"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
79 has no [divisor]. | ע"ט אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
80 has a half, a quarter, a fifth, an eighth, a tenth, a sixteenth, [one part of] 20, and [one part of] 40. | פ' יש לו חצי ורביע וחמש ושמיני ועשירי וי"ו וכ' ומ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
81 has a ninth. | פ"א יש לו תשיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
82 has a half and [one part of] 41. | פ"ב יש לו חצי ומ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
83 has no [divisor]. | פ"ג אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
84 has a half, a third, a quarter, a sixth, [a seventh], a twelfth, [a fourteenth, one part of] 21, [one part of 28] and [one part of] 42. | פ"ד יש לו חצי ושליש ורביע ושתות וי"ב וכ"א ומ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
85 has [a fifth] and a seventeenth. | פ"ה יש לו שביע וי"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
86 has a half and [one part of] 43. | פ"ו יש לו חצי ומ"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
87 has a third and [one part of] 29. | פ"ז יש לו שליש וכ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
88 has a half, an eleventh, an eighth, a quarter, [one part of] 22 and [one part of] 44. | פ"ח יש לו חצי וי"א ושמיני ורביע וכ"ב ומ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
89 has no [divisor]. | פ"ט אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
90 has a half, a third, a fifth, a sixth, a ninth, a tenth, a fifteenth, [an eighteenth], [one part of] 30 and [one part of] 45. | צ' יש לו חצי ושלישי וחמש ושתות ותשיעי ועשירי וט"ו ול' ומ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
91 has a seventh and a thirteenth. | צ"א יש לו שביע וי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
92 has a half, a third, a quarter, a sixth, [one part of 23] and [one part of] 46. | צ"ב יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ומ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
93 has a third and [one part of] 31. | צ"ג יש לו שליש ול"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
94 has a half and [one part of] 47. | צ"ד יש לו חצי ומ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
95 has a fifth and a nineteenth. | צ"ה יש לו חמש וי"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
96 has a half, a third, a quarter, a sixth, an eighth, a twelfth, a sixteenth, [one part of] 24, [one part of] 32 and [one part of] 48. | צ"ו יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ושמיני וי"ב וי"ו וכ"ד ול"ב ומ"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
97 has no [divisor]. | צ"ז אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
98 has a half, a seventh, [a fourteenth, and one part of 49]. | צ"ח יש לו חצי ושביע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
99 has a ninth and an eleventh. | צ"ט יש לו תשיע וי"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
100 has a half, a quarter, a fifth, a tenth, [one part of] 20, [one part of] 25, and [one part of] 50. | ק' יש לו חצי ורביע וחמש ועשירי וכ' וכ"ה ונ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
101 has no [divisor]. | ק"א אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
102 has a half, a third, a sixth, a seventeenth, [one part of] 34, and [one part of] 51. | ק"ב יש לו ריגולא חצי ושליש ושתות וי"ז ול"ד ונ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
103 has no [divisor]. | ק"ג אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
104 has a half, a quarter, a thirteenth, [one part of] 26, [one part of] 52, and an eighth. | ק"ד יש לו חצי ורביע וי"ג וכ"ו ונ"ב ושמיני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
105 has a third, a fifth, a seventh, a fifteenth, [one part of] 21, and [one part of] 35. | ק"ה יש לו שליש וחמש ושביע וט"ו וכ"א ול"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
106 has a half and [one part of] 53. | ק"ו יש לו חצי ונ"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
107 has no [divisor]. | ק"ז אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
108 has a half, a third, a quarter, a sixth, a ninth, a twelfth, an eighteenth, [one part of 27], [one part of] 36, and [one part of] 54. | ק"ח יש לו חצי ושליש ורביע ושתות ותשיע וי"ב וי"ח ול"ו ונ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
109 has no [divisor]. | ק"ט אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
110 has a half, a fifth, a tenth, an eleventh, [one part of] 22, and [one part of] 55. | ק"י יש לו חצי וחמש ועשירי וי"א וכ"ב ונ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
111 has no [divisor]. | קי"א אין לו ריגולא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
112 has a half, a quarter, [one part of] 28, and [one part of] 56. | קי"ב יש לו חצי ורביע וכ"ח ונ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The end. | סליק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Writings of Don Benveniste ben Labi. | [195]כתבים כ"ז, מהשר החכם דון בנבנשית בן לביא |
Apparatus
- ↑ 31v
- ↑ MS Cambridge: title is missing
אחד: MS Cambridge א' MS Ithaca חשבון
מן המספר: MS Cambridge מספר; Ithaca: המספר ומדרך א
ועיקר המספר: MS Cambridge om. - ↑ הוא: MS Cambridge om.
על: MS Cambridge עד - ↑ הצדדים: MS Ithaca צדי הצדדים
- ↑ צדי: MS Ithaca om.
- ↑ שאינו: MS Cambridge שהוא אינו
- ↑ מורה: MS Cambridge מוראה
שבר: MS Ithacaחציmarg. שבר - ↑ ב'פ'ב' MS Cambridge :ב' פעמי' ב'
- ↑ ג'פ'ג' MS Cambridge :ג' פעמי' ג'
- ↑ כשתרבה: MS Cambridge כשאתה מרבה
- ↑ כגון: MS Cambridge כמו
חצי פעם חצי: MS Cambridge חצי פעם חצי פעם - ↑ שליש פעם שליש: MS Cambridge שליש פעם שליש פעם
שהוא: MS Cambridge הוא - ↑ רביע פעם רביע: MS Cambridge רביע פעם רביע פעם
שהוא: MS Cambridge הוא - ↑ MS Ithaca om.
שאיננו: MS Cambridge כי אינו - ↑ כשנרצה: MS Cambridge ואם נרצה
לרבות: MS Cambridge לדעת - ↑ נקח: MS Cambridge om.
דמיונם: MS Cambridge שדמיונם
מן ... וכמו: MS Cambridge om.
ו'פ'ד' MS Cambridge :שו' פעמי' ד'
הם: MS Cambridge שהם
כן ... מ': MS Cambridge om.
הם: MS Cambridge בין יהיו - ↑ וכן: MS Cambridge
וג'וכן
ג'פ'ל' MS Cambridge :ג' פעמים ל' - ↑ הוא: MS Cambridge om.
ויהיו: MS Cambridge כן ג'פ'ל' יהיו - ↑ כשנרצה ... כלם: MS Cambridge the discussion on multiplication of units by tens appears after the discussion on multiplication of tens by tens
- ↑ ואם נרבה: MS Cambridge כשתרבה
- ↑ של' הם MS Cambridge :היות ל'
ל' ג': MS Ithaca ג' ל'
ג'פ'ג' MS Cambridge :ג' פעמי' ג'
שג'פ'ג' MS Cambridge :שג' פעמים ג' - ↑ מ'פ'מ' MS Cambridge :מ' פעמים מ'
- ↑ י"ו: MS Ithaca: י"ו וכן מ' פעמי' מ' הם י"ו
ד' ד'פ'ד' י"ו וכן מ'פ'מ' י"ו מאות MS Cambridge :ד' ... מאות - ↑ ל'פ'מ' MS Cambridge :ל' פעמים מ'
- ↑ ג'פ'ד' MS Cambridge :הוא ... ד'
ל'פ'מ' MS Cambridge :ל' פע' מ' - ↑ ואם נרבה עשרות עם עשרות... מאות: MS Ithaca om.
- ↑ עשרות: MS Ithaca עשרי'
יהיה: MS Cambridge יהיו - ↑ ב'פ'ר' MS Cambridge :כ' פעמים ב' מאות
- ↑ ב': MS Ithaca om.
כן ב'פ'ר' MS Cambridge :והם - ↑ ה'פ'ה' MS Cambridge :ה' פעמי' ה'
שהם: MS Cambridge יהיו
והם: MS Cambridge כן נ' פ' ת"ק יהיו - ↑ ר'פ'ר' MS Cambridge :ר' פעמים ר'
- ↑ 32r
- ↑ הם: MS Cambridge om.
ב'פ'ב' MS Cambridge :ב' פעמים ב'
שהם: MS Cambridge כגון ר'פ'ר' יהיו
מאלפים: MS Cambridge מאלפים והם מ' אלפים - ↑ ה'פ'ה' MS Cambridge :ה' פעמים ה'
והם: MS Cambridge ויהיו ת"ק פ' ת"ק - ↑ MS Ithaca om.
- ↑ ואם נרצה לרבות: MS Cambridge אם נרבה
ת"ר: MS Cambridge ת"ראלפים - ↑ שהם: MS Cambridge הם
- ↑ ששמרת: MS Cambridge המשמרת
מאות האלפים: MS Cambridge המאות מהאלפים - ↑ גם כן: MS Cambridge ג"כ
- ↑ האלפים: MS Cambridge אלפים
אם כן: MS Cambridge א"כ - ↑ אחד: MS Cambridge א'
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ ואינם: MS Cambridge ולא
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ וחכמי ... 10: MS Cambridge om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ ראש: MS Cambridge תחלת
הנפרדים: MS Cambridge הנפרדות - ↑ שהוא: MS Cambridge והוא
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ דרך...ב' אותיות: MS Ithaca om.
- ↑ כשנרצה: MS Cambridge כשתרצה
- ↑ ואחרי כן: MS Cambridge ואח"כ
- ↑ ונחזיק: MS Ithaca ונכתוב
- ↑ 32v
- ↑ ונכתבם: MS Ithaca om.
- ↑ אחר זה נרבה... הרי ח': MS Ithaca om.
- ↑ כ"ז: MS Ithaca י"ח
- ↑ בצורה: MS Ithaca אותה
- ↑ אות: MS Ithaca אותו
- ↑ אם: MS Ithaca om.
ד': MS Ithaca ג' - ↑ ונכתוב אותם ז' פעמי': MS Ithaca om.
Here ends this chapter in MS Ithaca - ↑ 33r
- ↑ י"ב: MS Ithaca י"ג
תקס"ז: MS Ithaca תתקס"ז - ↑ וב': MS Ithaca om.
הם י"ט: MS Ithaca om. - ↑ אחר כן: MS Ithaca בידינו
- ↑ ועם... י"ד: MS Ithaca om.
- ↑ ומן ז'... ד' תחתיהם: MS Ithaca om.
- ↑ ישארו ח': MS Ithaca marg.
- ↑ ותרנ"ד: MS Ithaca ותרנ"ב
- ↑ 34r
- ↑ נוכל: MS Ithaca illegible
- ↑ א': MS Ithaca om.
- ↑ ונכתוב אותם על: MS Ithaca ונחלקנו על ח'
- ↑ כל: MS Ithaca om.
- ↑ יהיה היוצא מן החלוקה: MS Ithaca om.
- ↑ ואם תרצה לבחון... אם כך הוא החשבון אמתי: MS Ithaca om.
- ↑ 34v
- ↑ ונחבר: MS Ithaca ונכתבם ונחבר
- ↑ א': MS Ithaca ונכתוב א'
- ↑ ציפרא: MS Ithaca twice
- ↑ 35r
- ↑ ו': MS Ithaca י'
- ↑ ע"ח: MS Ithaca וכן
- ↑ על: MS Ithaca עד
- ↑ ס"ג: MS Ithaca ג'
- ↑ ס"ד: MS Ithaca קכ"ח
- ↑ 35v
- ↑ אחד הולך... ואדם: MS Ithaca twice
- ↑ 36r
- ↑ ד': MS Ithaca ו'
- ↑ 36v
- ↑ הוא: MS Ithaca הם
- ↑ והחומש הוא ד': MS Ithaca om.
- ↑ ט': MS Ithaca ד'
- ↑ י': MS Ithaca ו'
- ↑ 37r
- ↑ וג'...שמינית פ': MS Ithaca om.
- ↑ שהוא הג' שמיניות חלקם: MS Ithaca om.
- ↑ שהוא עשירית פ'...חלקים מפ': MS Ithaca יהיה ג'
- ↑ ואם יאמר... כמה יהיו: MS Ithaca om.
- ↑ ואם יאמר השלך... חלקים מכ"א: MS Ithaca om.
- ↑ ואם יאמר כמה הם יותר...חלק אחת ממ': MS Ithaca om.
- ↑ ואם יאמר חלק ג'... ומאתים מן האחר: MS Ithaca om.
- ↑ ה' הם: MS Ithaca om.
- ↑ ממאה: MS Ithaca ומאה
- ↑ ממאה: MS Ithaca ומאה
- ↑ אם יאמר אדם ז' פיסאני... אלף ליט' פיסאני לקוטרניסי: MS Ithaca om.
- ↑ 37v
- ↑ 38r
- ↑ 38v
- ↑ לדעת כמה זהב ישים... יהיו אלף ות"ר: MS ithaca twice
- ↑ פשוטי' שהם ג'... תש"כ: MS Ithaca om.
- ↑ ס' ליט': MS Ithaca כ"ה אלפים
- ↑ מק"כ: MS Ithaca marg.
- ↑ חלקים: MS Ithaca ליטרי'
- ↑ MS Ithaca om. שלשתי ארבעי' אונקיו' זהב
- ↑ ס': MS Ithaca om.
- ↑ ד' וח': MS Ithaca י"ג וי"א
- ↑ החלק: MS Ithaca המחובר
- ↑ ג': MS Ithaca om.
- ↑ ולדעת חלק השיני... וי"א חלקים מי"ג: MS Ithaca twice
- ↑ 39r
- ↑ ל"ה... בהיות סכום: MS Ithaca om.
- ↑ ט"ו: MS Ithaca om.
- ↑ ה': MS Ithaca om.
- ↑ ג': MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca ראשון ס'
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca עשרים
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca illegible
- ↑ 39v
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ 40r
- ↑ MS Ithaca פרחי' כ'
- ↑ MS Ithaca ג'
- ↑ 40v
- ↑ 41r
- ↑ MS Ithaca י"ח
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca twice
- ↑ 41v
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca twice
- ↑ MS Ithaca ופה"ה
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ 42r
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ 42v
- ↑ MS Ithaca marg.: חסר הצורה
- ↑ י"ז פשוטי': MS Ithaca ה"פ
- ↑ 43r
- ↑ This problem is missing in MS Ithaca
- ↑ כ"ה: MS Ithaca אלף
- ↑ ב': MS Ithaca ח'
- ↑ 43v
- ↑ ה': MS Ithaca ב'
- ↑ הסדר: MS Ithaca הכסף
- ↑ תחשוב: MS Ithaca om.
- ↑ ומכל... לכל אחד: MS Ithaca ולכל הנשאר מן הה'
- ↑ דמיון זה... כמו שחשב חברך: according to MS Verona; MS Ithaca om.
- ↑ 44r
- ↑ ג': MS Ithaca marg.
- ↑ שי"ב ימים היא: MS Ithaca twice
- ↑ והם ט': MS ithaca twice
- ↑ 44v
- ↑ נמצא שהיו... ממ"ז: MS Ithaca om.
- ↑ זה היין: MS Ithaca אותם
- ↑ This problem is missing in MS Ithaca; it appears in MS Verona, Cambridge
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ 45r
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca om.
- ↑ ט' נ"ד: MS Ithaca om.
- ↑ יבואו ג'... מן הדי': MS Ithaca om.
- ↑ 45v
- ↑ והג'... מן הליט': MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca: this problem appears at the end of the treatise, 46v
- ↑ MS Verona אחר
- ↑ ר': MS Ithaca om.
- ↑ MS Ithaca end.
- ↑ 46r
- ↑ 46v
- ↑ MS Ithaca end
Appendix: Bibliography
Anonymous Hebrew-Italian Textbook
Manuscripts:
- 1) Cambridge, University Library Add. 553 (IMHM: f 16842), ff. 64r-86r (17th century)
- 2) Firenze, Biblioteca Medicea Laurenziana Plut.44.3/2 (IMHM: f 17826), ff. 62r-69v (15th century)
- Plut.44.3/2
- 3) Ithaca (NY), Cornell University A 26/3 (IMHM: f 46122), ff. 31r-46v (15th century)
- 4) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1049/2 (IMHM: f 27767), ff. 35r-41v (14th-15th century)
- heb. 1049/2
- 5) Verona, Biblioteca Civica 33 (83.1)/2 (IMHM: f 32674), ff. 8r-84v; 222r-v (Cento, 1461)
The transcript is based mainly on manuscript Ithaca 26