Difference between revisions of "ספר היסודות לאקלידס"

From mispar
Jump to: navigation, search
(Proposition 48)
(Book Two)
 
(314 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 8: Line 8:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Definitions ===
+
=== <span style=color:green>Definitions</span> ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The '''point''' is a thing that has no part.
+
*{{#annot:definition|833,1606|I0Aq}}The '''point''' is a thing that has no part.
|style="text-align:right;"|<big>הנקודה</big> היא דבר אין לה חלק ולא הנחה
+
|style="width:45%;text-align:right;"|<big>הנקודה</big> היא דבר אין לה חלק ולא הנחה{{#annotend:I0Aq}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The '''line''' is a length that has no breadth.
+
*{{#annot:definition|592,1450|wN6J}}The '''line''' is a length that has no breadth.
|style="text-align:right;"|<big>והקו</big> הוא אורך אין רוחב לו
+
|style="text-align:right;"|<big>והקו</big> הוא אורך אין רוחב לו{{#annotend:wN6J}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:The ends of the line are points.
 
:The ends of the line are points.
|style="text-align:right;"|ותכליות הקו שתי נקודות
+
|style="width:45%; text-align:right;"|ותכליות הקו שתי נקודות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The '''straight line''' is that which lies straightly by the arrangement of points on it one by one.
+
*{{#annot:definition|817,1847|lFcp}}The '''straight line''' is that which lies straightly by the arrangement of points on it one by one.
|style="text-align:right;"|<big>והקו הישר</big> הוא המוצב על נכוחות אי זה נקודות יהיו עליו קצתם אל קצתם
+
|style="text-align:right;"|<big>והקו הישר</big> הוא המוצב על נכוחות אי זה נקודות יהיו עליו קצתם אל קצתם{{#annotend:lFcp}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The '''surface''' is that which has length and breadth only.
+
*{{#annot:definition|814,1310|PhWl}}The '''surface''' is that which has length and breadth only.
|style="text-align:right;"|<big>והשטח</big> הוא אשר לו אורך ורוחב לבד
+
|style="text-align:right;"|<big>והשטח</big> הוא אשר לו אורך ורוחב לבד{{#annotend:PhWl}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 36: Line 36:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''plane surface''' is that which lies straightly by the arrangement of straight lines on it one by one.
+
:*{{#annot:definition|2167,1247|kmWD}}The '''plane surface''' is that which lies straightly by the arrangement of straight lines on it one by one.
|style="text-align:right;"|<big>והפשוט השוה</big> הוא המוצב על נכוחות אי זה קוים ישרים יהיו עליו קצתם אל קצתם
+
|style="text-align:right;"|<big>והפשוט השוה</big> הוא המוצב על נכוחות אי זה קוים ישרים יהיו עליו קצתם אל קצתם{{#annotend:kmWD}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The '''plane angle''' is the inclination of two given lines to one another in a plane, so that they meet one another not in a straight line.
+
*{{#annot:definition|2127,2029|YkbQ}}The '''plane angle''' is the inclination of two given lines to one another in a plane, so that they meet one another not in a straight line.
|style="text-align:right;"|<big>והזוית הפשוטה</big> היא נטיית כל אחד משני קוים מונחים בשטח שוה מדובקים על בלתי יושר האחד מן האחר
+
|style="text-align:right;"|<big>והזוית הפשוטה</big> היא נטיית כל אחד משני קוים מונחים בשטח שוה מדובקים על בלתי יושר האחד מן האחר{{#annotend:YkbQ}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 52: Line 52:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The greater than a right angle is called an '''obtuse angle'''.
+
:*{{#annot:definition|1093,2524|szjV}}The greater than a right angle is called an '''obtuse angle'''.
|style="text-align:right;"|ואשר היא גדולה מנצבת תקרא <big>נרוחת</big>
+
|style="text-align:right;"|ואשר היא גדולה מנצבת תקרא <big>נרוחת</big>{{#annotend:szjV}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The smaller than a right angle is called an '''acute angle'''.
+
:*{{#annot:definition|1092,1343|V5db}}The smaller than a right angle is called an '''acute angle'''.
|style="text-align:right;"|ואשר היא קטנה מנצבת תקרא <big>חדה</big>
+
|style="text-align:right;"|ואשר היא קטנה מנצבת תקרא <big>חדה</big>{{#annotend:V5db}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 64: Line 64:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The '''figure''' is that which is contained by a boundary or boundaries.
+
*{{#annot:definition|303,1308|zvgX}}The '''figure''' is that which is contained by a boundary or boundaries.
|style="text-align:right;"|<big>והתמונה</big> היא אשר יקיף אותה גבול או גבולים
+
|style="text-align:right;"|<big>והתמונה</big> היא אשר יקיף אותה גבול או גבולים{{#annotend:zvgX}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The '''circle''' is a plane figure contained by one line, within which there is one point such that all the straight lines drawn from it and terminated in the circumference are equal to one another.
+
*{{#annot:definition|304,1471|uqaX}}The '''circle''' is a plane figure contained by one line, within which there is one point such that all the straight lines drawn from it and terminated in the circumference are equal to one another.
|style="text-align:right;"|<big>והעגולה</big> היא תמונה פשוטה שוה יקיף אותה קו אחד בתוכה נקודה כל הקוים הישרים היוצאים ממנה ויכלו אל הקו ההוא שוים קצתם אל קצתם
+
|style="text-align:right;"|<big>והעגולה</big> היא תמונה פשוטה שוה יקיף אותה קו אחד בתוכה נקודה כל הקוים הישרים היוצאים ממנה ויכלו אל הקו ההוא שוים קצתם אל קצתם{{#annotend:uqaX}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
:*This point is the '''center''' of the circle.
 
:*This point is the '''center''' of the circle.
|style="text-align:right;"|והנקודה ההיא הוא <big>מרכז העגולה</big>
+
|style="text-align:right;"|והנקודה ההיא הוא <big>{{#annot:center of a circle|1108,2234|C6ny}}מרכז העגולה{{#annotend:C6ny}}</big>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''diameter''' of the circle is any straight line, drawn through the center of the circle and terminated in both directions by its circumference, that bisects [the circle].
+
:*{{#annot:definition|1107,2232|v3Ba}}The '''diameter''' of the circle is any straight line, drawn through the center of the circle and terminated in both directions by its circumference, that bisects [the circle].
|style="text-align:right;"|<big>וקוטר העגולה</big> הוא קו ישר ילך במרכז העגולה ויכלה בשני הצדדי' אל הקו המקיף אותה והוא יחתכנה בשני חצאים
+
|style="text-align:right;"|<big>וקוטר העגולה</big> הוא קו ישר ילך במרכז העגולה ויכלה בשני הצדדי' אל הקו המקיף אותה והוא יחתכנה בשני חצאים{{#annotend:v3Ba}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 84: Line 84:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''circular segment''' is the figure contained by a straight line and an arc on the circumference that is either smaller or greater than its half.
+
:*{{#annot:definition|2305,2551|XaeS}}The '''segment of the circle''' is the figure contained by a straight line and an arc on the circumference that is either smaller or greater than its half.
|style="text-align:right;"|<big>וחתיכת העגול</big> היא תמונה יקיפו בה קו ישר וקשת ממקיף העגולה אם קטנה מחציה או גדולה
+
|style="text-align:right;"|<big>וחתיכת העגול</big> היא תמונה יקיפו בה קו ישר וקשת ממקיף העגולה אם קטנה מחציה או גדולה{{#annotend:XaeS}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 124: Line 124:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''right-angled triangle''' is that which has a right angle.
+
:*{{#annot:triangle-definition|1104,1341|BAtH}}The '''right-angled triangle''' is that which has a right angle.
|style="text-align:right;"|<big>המשולש נצב הזוית</big> והוא אשר לו זוית נצבת
+
|style="text-align:right;"|<big>המשולש נצב הזוית</big> והוא אשר לו זוית נצבת{{#annotend:BAtH}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''obtuse-angled triangle''' is that which has an obtuse angle.
+
:*{{#annot:triangle-definition|1105,2524|g9wm}}The '''obtuse-angled triangle''' is that which has an obtuse angle.
|style="text-align:right;"|<big>והמשולש הנרוח הזוית</big> והוא אשר לו זוית נרוחת
+
|style="text-align:right;"|<big>והמשולש הנרוח הזוית</big> והוא אשר לו זוית נרוחת{{#annotend:g9wm}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''acute-angled triangle''' is that whose three angles are acute.
+
:*{{#annot:triangle-definition|1103,1343|pQ2M}}The '''acute-angled triangle''' is that whose three angles are acute.
|style="text-align:right;"|<big>ומשולש חד הזויות</big> והוא אשר כל אחת מזויותיו השלש חדה
+
|style="text-align:right;"|<big>ומשולש חד הזויות</big> והוא אשר כל אחת מזויותיו השלש חדה{{#annotend:pQ2M}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 140: Line 140:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''square''' is that which is both equilateral and right-angled.
+
:*{{#annot:definition|305,1263|yeYh}}The '''square''' is that which is both equilateral and right-angled.
|style="text-align:right;"|הנה מהן <big>המרובע</big> הוא השוה הצלעות נצב הזויות
+
|style="text-align:right;"|הנה מהן <big>המרובע</big> הוא השוה הצלעות נצב הזויות{{#annotend:yeYh}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''oblong''' is that which is right-angled but not equilateral.
+
:*{{#annot:definition|591,2578|bvdV}}The '''oblong''' is that which is right-angled but not equilateral.
|style="text-align:right;"|ומהם <big>המתחלף הארכים</big> והוא הנצב הזויות לא שוה הצלעות
+
|style="text-align:right;"|ומהם <big>המתחלף הארכים</big> והוא הנצב הזויות לא שוה הצלעות{{#annotend:bvdV}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''rhombus''' is that which is equilateral but not right-angled.
+
:*{{#annot:definition|1095,1526|us1T}}The '''rhombus''' is that which is equilateral but not right-angled.
|style="text-align:right;"|ומהם <big>המעויין</big> והוא השוה הצלעות ואינו נצב הזויות
+
|style="text-align:right;"|ומהם <big>המעויין</big> והוא השוה הצלעות ואינו נצב הזויות{{#annotend:us1T}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The '''rhomboid''' is that whose opposite sides are equal to one another but is neither equilateral nor right-angled.
+
:*{{#annot:definition|1096,2468|Wn4u}}The '''rhomboid''' is that whose opposite sides are equal to one another but is neither equilateral nor right-angled.
|style="text-align:right;"|ומהם <big>הדומה למעויין</big> והוא אשר כל שתי צלעות ממנו שזו כנגד זו שוות ואינו שוה הצלעות ואינו נצב הזויות
+
|style="text-align:right;"|ומהם <big>הדומה למעויין</big> והוא אשר כל שתי צלעות ממנו שזו כנגד זו שוות ואינו שוה הצלעות ואינו נצב הזויות{{#annotend:Wn4u}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The quadrilaterals that are other than the above-mentioned figures are called '''trapezia'''.
+
:*{{#annot:definition|1094,2530|JU9N}}The quadrilaterals that are other than the above-mentioned figures are called '''trapezia'''.
|style="text-align:right;"|<big>ומה</big> שהיה על זולת מה שספרנו מן התמונות בעלות ארבע צלעות תקרא <big>הנוטה</big>
+
|style="text-align:right;"|<big>ומה</big> שהיה על זולת מה שספרנו מן התמונות בעלות ארבע צלעות תקרא <big>הנוטה</big>{{#annotend:JU9N}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The '''parallel straight lines''' are those that are in the same plane such that if they are drawn endlessly in both directions, they do not meet one another in either direction.
+
*{{#annot:definition|825,1821|Zac6}}The '''parallel straight lines''' are those that are in the same plane such that if they are drawn endlessly in both directions, they do not meet one another in either direction.
|style="text-align:right;"|<big>והקוים הישרים הנכחיים</big> הם אשר יהיו על שטח אחד שוה ואם הוצאו בשני הצדדים אל לא תכלית לא יפגשו באחד מהם
+
|style="text-align:right;"|<big>והקוים הישרים הנכחיים</big> הם אשר יהיו על שטח אחד שוה ואם הוצאו בשני הצדדים אל לא תכלית לא יפגשו באחד מהם{{#annotend:Zac6}}
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Postulates ===
+
=== <span style=color:green>Postulates</span> ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
Line 174: Line 172:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>The first postulate:</span> any straight line can be drawn from any point to any point.
+
*<span style=color:green>'''The first postulate:'''</span> any straight line can be drawn from any point to any point.
 
|style="text-align:right;"|מהם שימשך קו ישר מכל נקודה אל כל נקודה
 
|style="text-align:right;"|מהם שימשך קו ישר מכל נקודה אל כל נקודה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>The second postulate:</span> any finite straight line can be extended indefinitely.
+
*<span style=color:green>'''The second postulate:'''</span> any finite straight line can be extended indefinitely.
 
|style="text-align:right;"|ושיוצא קו ישר בעל תכלית על יושר ודבקות לבלתי תכלית
 
|style="text-align:right;"|ושיוצא קו ישר בעל תכלית על יושר ודבקות לבלתי תכלית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>The third postulate:</span> circle can be drawn at any point [= center] and any measure of a distance [= radius]
+
*<span style=color:green>'''The third postulate:'''</span> circle can be drawn at any point [= center] and any measure of a distance [= radius]
|style="text-align:right;"|ושנקוה עגולה על כל נקודה ובשיעור כל מרחק
+
|style="text-align:right;"|וש{{#annot:term|2549,2498|Pgvr}}נקוה עגולה{{#annotend:Pgvr}} על כל נקודה ובשיעור כל מרחק
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>The fourth postulate:</span> all right angles are equal to one another.
+
*<span style=color:green>'''The fourth postulate:'''</span> all right angles are equal to one another.
 
|style="text-align:right;"|ושכל הזויות הנצבות שוות קצתם אל קצתם
 
|style="text-align:right;"|ושכל הזויות הנצבות שוות קצתם אל קצתם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>The fifth postulate:</span> if a straight line falls on two straight lines, forming two interior angles on the same side that sum to less than two right angles, then the two straight lines, when extended [indefinitely], meet on that side.
+
*<span style=color:green>'''The fifth postulate:'''</span> if a straight line falls on two straight lines, forming two interior angles on the same side that sum to less than two right angles, then the two straight lines, when extended [indefinitely], meet on that side.
 
|style="text-align:right;"|ואם נפל קו ישר על שני קוים ישרים ושם באחד משני הצדדים שתי הזויות הפנימיות פחות משתי נצבות הנה שני הקוים הישרים כאשר יוצאו בצד ההוא יפגשו
 
|style="text-align:right;"|ואם נפל קו ישר על שני קוים ישרים ושם באחד משני הצדדים שתי הזויות הפנימיות פחות משתי נצבות הנה שני הקוים הישרים כאשר יוצאו בצד ההוא יפגשו
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Common Notions ===
+
=== <span style=color:green>Common Notions</span> ===
  
 
|
 
|
Line 249: Line 245:
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|Whe wish to construct an equilateral triangle on a given finite straight line.
+
|We wish to construct an equilateral triangle on a given finite straight line.
 
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>א</span> נרצה</big> שנעמיד משולש שוה הצלעות על קו ישר בעל תכלית מונח
 
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>א</span> נרצה</big> שנעמיד משולש שוה הצלעות על קו ישר בעל תכלית מונח
 
|-
 
|-
|Example: line AB is the finite straight line.
+
|Example: let line AB be the finite straight line.
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> שיהיה הקו הישר הבעל תכלי' קו א"ב
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> שיהיה הקו הישר הבעל תכלי' קו א"ב
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct an equilateral triangle on the straight line AB.
|style="text-align:right;"|ונרצה שנעמיד על קו א"ב הישר משולש שוה הצלעות
+
|style="text-align:right;"|ונרצה ש{{#annot:term|2550,1015|yirg}}נעמיד על{{#annotend:yirg}} קו א"ב הישר משולש שוה הצלעות
 +
|-
 +
|The procedure:
 +
|style="text-align:right;"|המעשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>Postulate 3</span>
+
:<span style=color:green>'''Postulate 3:'''</span> we draw around the center A a circle with radius AB, which is the circle GDB.
|style="text-align:right;"|המעשה הנה נקיף על מרכז א' ובמרחק א"ב עגולה והיא עגולת גד"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה {{#annot:term|1855,2498|Wj8n}}נקיף על{{#annotend:Wj8n}} מרכז א' ובמרחק א"ב עגולה והיא עגולת גד"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>Postulate 3</span>
+
:<span style=color:green>'''Postulate 3:'''</span> we draw also around the center B a circle with radius BA, which is the circle AGH.
 
|style="text-align:right;"|ונקיף גם כן על מרכז ב' ובמרחק ב"א עגולה והיא עגולת אג"ה
 
|style="text-align:right;"|ונקיף גם כן על מרכז ב' ובמרחק ב"א עגולה והיא עגולת אג"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>Postulate 1</span>
+
:<span style=color:green>'''Postulate 1:'''</span> we join two straight lines, which are GB and GA, from the point G, at which the two circles cut one another, to the two points A and B
 
|style="text-align:right;"|ונגיע מנקודת ג' אשר יחתכו עליה שתי העגולות בשתי נקודות א"ב שני קוים ישרים והם ג"ב ג"א <span style=color:red>מא' מהפתיחה</span>
 
|style="text-align:right;"|ונגיע מנקודת ג' אשר יחתכו עליה שתי העגולות בשתי נקודות א"ב שני קוים ישרים והם ג"ב ג"א <span style=color:red>מא' מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:We say that we have already constructed an equilateral triangle on line AB, which is triangle AGB.
 
|style="text-align:right;"|ונאמ' שכבר העמדנו על קו א"ב משלש שוה הצלעות והוא משלש אג"ב
 
|style="text-align:right;"|ונאמ' שכבר העמדנו על קו א"ב משלש שוה הצלעות והוא משלש אג"ב
 
|-
 
|-
Line 276: Line 276:
 
|[[File:אוקלידס I 1.png|thumb|200px]]
 
|[[File:אוקלידס I 1.png|thumb|200px]]
 
|-
 
|-
|Proof:
+
|The proof:
:<span style=color:red>def. circle:</span>
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big>
::A the center of <math>\scriptstyle\bigcirc_{BGD}</math>
 
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> הנה מפני שנקודת א' היא מרכז עגולת בג"ד
 
|-
 
|
 
:*<math>\scriptstyle AG=AB</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה יהיה קו א"ג שוה לקו א"ב <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::B the center of <math>\scriptstyle\bigcirc_{AGH}</math>
+
:<span style=color:green>'''def. circle:'''</span> Since point A is the center of the circle BGD, therefore line AG is equal to line AB.
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה מפני שנקודת ב' היא מרכז עגולת אג"ה
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG=AB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני שנקודת א' היא מרכז עגולת בג"ד<br>
 +
הנה יהיה קו א"ג שוה לקו א"ב <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle BG=AB</math>
+
:<span style=color:green>'''def. circle:'''</span> Also, since point B is the center of the circle AGH, therefore line BG is equal to line AB.
|style="text-align:right;"|הנה קו ב"ג שוה לקו א"ב
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG=AB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה מפני שנקודת ב' היא מרכז עגולת אג"ה<br>
 +
הנה קו ב"ג שוה לקו א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AG=AB</math>
+
:But, it has already been proven that line AG is equal to line AB.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG=AB}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי קו א"ג שוה לקו א"ב
 
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי קו א"ג שוה לקו א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>C.N.:</span> <math>\scriptstyle AG=GB</math>
+
:<span style=color:green>'''C.N.:'''</span> So, line AG is equal to line GB.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG=GB}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג שוה לקו ג"ב <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג שוה לקו ג"ב <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle AG=GB=AB</math>
+
:Therefore, the three lines AG, GB, and AB are equal.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG=GB=AB}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם כן קוי א"ג ג"ב וא"ב השלשה שוים  
 
|style="text-align:right;"|אם כן קוי א"ג ג"ב וא"ב השלשה שוים  
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>def. equilateral triangle:</span> <math>\scriptstyle\longrightarrow\triangle_{ABG}</math> is equilateral
+
|
 +
:<span style=color:green>'''def. equilateral triangle:'''</span> Hence, the triangle ABG is equilateral.
 
|style="text-align:right;"|אם כן משולש אב"ג שוה הצלעות <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|style="text-align:right;"|אם כן משולש אב"ג שוה הצלעות <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
|
+
|So, an equilateral triangle has already been constructed on the given finite line AB.
 
|style="text-align:right;"|וכבר נעשה על קו א"ב בעל תכלית המונח משולש שוה הצלעות  
 
|style="text-align:right;"|וכבר נעשה על קו א"ב בעל תכלית המונח משולש שוה הצלעות  
 
|-
 
|-
Line 319: Line 321:
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|We wish to attach to a given point a straight line equal to a given straight line.
+
|We wish to attach to a given point a straight line that is equal to a given line.
 
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ב</span> נרצה</big> שנחבר אל נקודה מונחת קו ישר שוה לקו ישר מונח
 
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ב</span> נרצה</big> שנחבר אל נקודה מונחת קו ישר שוה לקו ישר מונח
 
|-
 
|-
|Example: A is the given point and BG is the given straight line.
+
|Let A be the given point and BG the given straight line.
 
|style="text-align:right;"|תהיה הנקודה המונחת א' והקו הישר המונח ב"ג
 
|style="text-align:right;"|תהיה הנקודה המונחת א' והקו הישר המונח ב"ג
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to attach a straight line to the given point A that is equal to the given straight line BG.
 
|style="text-align:right;"|ונרצה שנחבר אל נקודת א' המונחת קו ישר שוה לקו ב"ג הישר המונח
 
|style="text-align:right;"|ונרצה שנחבר אל נקודת א' המונחת קו ישר שוה לקו ב"ג הישר המונח
 
|-
 
|-
|
+
|We join the straight line AB from point A to point B.
 
|style="text-align:right;"|הנה נגיע בין נקודת א' ונקודת ב' קו ישר והוא א"ב
 
|style="text-align:right;"|הנה נגיע בין נקודת א' ונקודת ב' קו ישר והוא א"ב
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>I.1:</span> Constructing an equilateral triangle on AB: <math>\scriptstyle\triangle_{DAB}</math>
+
|<span style=color:green>'''I.1:'''</span> we construct an equilateral triangle DAB on AB.
 
|style="text-align:right;"|ונעמיד על א"ב משולש שוה הצלעות והוא משולש דא"ב <span style=color:red>מאשר לפניה</span>
 
|style="text-align:right;"|ונעמיד על א"ב משולש שוה הצלעות והוא משולש דא"ב <span style=color:red>מאשר לפניה</span>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle DA=DB</math>
+
|
 +
:<span style=color:green>'''Postulate 2:'''</span> we draw two straight lines AH and BZ in a straight line with the straight lines DA and DB.
 
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי א"ה ב"ז הישרים על יושר ב' קוי ד"א ד"ב הישרים
 
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי א"ה ב"ז הישרים על יושר ב' קוי ד"א ד"ב הישרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle\bigcirc_{CZG}</math>: B center, BG radius
+
:<span style=color:green>'''Postulate 3:'''</span> we draw the circle CZG around the center B with radius BC.
 
|style="text-align:right;"|ונקיף על מרכז ב' ובמרחק ב"ג עגולת חז"ג
 
|style="text-align:right;"|ונקיף על מרכז ב' ובמרחק ב"ג עגולת חז"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle\bigcirc_{ZTH}</math>: D center, DZ radius
+
:<span style=color:green>'''Postulate 3:'''</span> we also draw the circle ZTH around the center D with radius DZ.
 
|style="text-align:right;"|ונקיף גם כן על מרכז ד' ובמרחק ד"ז עגולת זט"ה
 
|style="text-align:right;"|ונקיף גם כן על מרכז ד' ובמרחק ד"ז עגולת זט"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle\bigcirc_{CZG}\longrightarrow BZ=BG</math>
+
:<span style=color:green>'''def. circle:'''</span> Since point B is the center of the circle CZG, therefore line BZ is equal to line BG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BZ=BG}}</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני שנקודת ב' מרכז עגולת חז"ג יהיה קו ב"ז שוה לקו ב"ג <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני שנקודת ב' מרכז עגולת חז"ג יהיה קו ב"ז שוה לקו ב"ג <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle\bigcirc_{ZTH}\longrightarrow HD=DZ</math>
+
:<span style=color:green>'''def. circle:'''</span> Also, since point D is the center of the circle HZT, therefore line HD is equal to line DZ.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{HD=DZ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ומפני שנקודת ד' גם כן מרכז עגולת הז"ט יהיה קו ה"ד שוה לקו ד"ז <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|style="text-align:right;"|ומפני שנקודת ד' גם כן מרכז עגולת הז"ט יהיה קו ה"ד שוה לקו ד"ז <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle AD=BD</math>
+
:Line AD of one of them is equal to line BD of the other, since triangle DAB is equilateral.
|style="text-align:right;"|וקו א"ד מאחד מהם שוה לקו ב"ד מן האחר
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AD=BD}}</math>
|-
+
|style="text-align:right;"|וקו א"ד מאחד מהם שוה לקו ב"ד מן האחר<br>
|
+
מפני שמשולש דא"ב שוה הצלעות
::<math>\scriptstyle\triangle_{DAB}</math> equilateral
 
|style="text-align:right;"|מפני שמשולש דא"ב שוה הצלעות
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle AH=BZ</math>
+
:Therefore, the remainder line AH is equal to the remainder line BZ.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AH=BZ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ה הנשאר שוה לקו ב"ז הנשאר
 
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ה הנשאר שוה לקו ב"ז הנשאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle BG=BZ</math>
+
:But, it has already been proven that line BG is equal to line BZ.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG=BZ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר שקו ב"ג שוה לקו ב"ז
 
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר שקו ב"ג שוה לקו ב"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\longrightarrow AH=BG</math>
+
:So, line AH is equal to line BG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AH=BG}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ה שוה לקו ב"ג
 
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ה שוה לקו ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:We have already attached to the given point A a straight line equal to the given straight line BG and this is line AH.
 
|style="text-align:right;"|הנה כבר חברנו אל נקודת א' המונחת קו ישר שוה לקו ב"ג הישר המונח והוא קו א"ה
 
|style="text-align:right;"|הנה כבר חברנו אל נקודת א' המונחת קו ישר שוה לקו ב"ג הישר המונח והוא קו א"ה
 
|-
 
|-
Line 384: Line 391:
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|We wish to cut off from the greater of two given unequal straight lines a line equal to the smaller.
+
|We wish to cut off from the greater of two given unequal straight lines a line that is equal to the smaller.
 
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ג</span> נרצה</big> שנבדיל מאחד מב' קוי' מונחים ישרים בלתי שוים מן היותר גדול קו שוה ליותר קטן מהם
 
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ג</span> נרצה</big> שנבדיל מאחד מב' קוי' מונחים ישרים בלתי שוים מן היותר גדול קו שוה ליותר קטן מהם
 
|-
 
|-
|Example: AB and G are the two given unequal straight lines, of which AB is the greater <math>\scriptstyle AB>G</math>.
+
|Example: Let the two given unequal straight lines be AB and G, of which line AB is the greater.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AB>G}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויהיו שני הקוים הישרים המונחים אשר הם בלתי שוים א"ב וג' והיותר גדול מהם קו א"ב
 
|style="text-align:right;"|ויהיו שני הקוים הישרים המונחים אשר הם בלתי שוים א"ב וג' והיותר גדול מהם קו א"ב
 
|-
 
|-
Line 396: Line 404:
 
|[[File:אוקלידס I 3.png|thumb|150px]]
 
|[[File:אוקלידס I 3.png|thumb|150px]]
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>I.2:</span> attaching to point A a straight line AD equal to line G. <math>\scriptstyle AD=G</math>
+
|<span style=color:green>'''I.2:'''</span> attaching to point A a straight line AD equal to line G.  
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AD=G}}</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה נחבר אל נקודת א' קו ישר שוה לקו ג' והוא קו א"ד <span style=color:red>מב' מזה</span>
 
|style="text-align:right;"|הנה נחבר אל נקודת א' קו ישר שוה לקו ג' והוא קו א"ד <span style=color:red>מב' מזה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\bigcirc_{HZD}</math>: A center, AD radius
+
:A center, AD radius
|style="text-align:right;"|ונקוה על מרכז א' ובמרחק א"ד עגולת הז"ד
+
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|2549,2498|MoiN}}נקוה{{#annotend:MoiN}} על מרכז א' ובמרחק א"ד עגולת הז"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle\bigcirc_{HZD}\longrightarrow AZ=AD</math>
+
:*<span style=color:green>'''def. circle:'''</span> <math>\scriptstyle{\color{blue}{AZ=AD}}</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי נקודת א' מרכז עגולת הז"ד יהיה קו א"ז שוה לקו א"ד <span style=color:red>מהפתיח'</span>
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי נקודת א' מרכז עגולת הז"ד יהיה קו א"ז שוה לקו א"ד <span style=color:red>מהפתיח'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle AD=G</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AD=G}}</math>
|style="text-align:right;"|אבל קו א"ד שוה לקו ג'
+
|style="text-align:right;"|אבל קו א"ד שוה לקו ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\longrightarrow AZ=G</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AZ=G}}</math>
|style="text-align:right;"|אם כן א"ז שוה לקו ג'
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ז שוה לקו ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר הבדלנו מן היותר גדול משני קוי א"ב וג' הישרים המונחים אשר הם בלתי שוים והוא א"ב קו שוה ליותר קטן משניהם והוא ג'
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר הבדלנו מן היותר גדול משני קוי א"ב וג' הישרים המונחים אשר הם בלתי שוים והוא א"ב קו שוה ליותר קטן משניהם והוא ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
Line 426: Line 435:
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|When two sides of one triangle are equal to two sides of another triangle respectively, and the two angles contained by the equal straight lines are equal to one another, then the base equals the base, the triangle equals the triangle, and the remaining angles are equal to the remaining angles respectively, whose opposite side is the side that equals the opposite side of the former.
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> <big>כאשר</big> ישתוו שתי צלעות ממשולש אחד לשתי צלעות ממשולש אחר כל צלע לגילו וישתוו שתי הזויות משניהם אשר יקיפו בהם הקוים הישרים השוים הנה התושבת שוה לתושבת והמשולש שוה למשולש ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשנה
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> <big>כאשר</big> ישתוו שתי צלעות ממשולש אחד לשתי צלעות ממשולש אחר כל צלע לגילו וישתוו שתי הזויות משניהם אשר יקיפו בהם הקוים הישרים השוים הנה התושבת שוה לתושבת והמשולש שוה למשולש ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשנה
 
|-
 
|-
|Example: <math>\scriptstyle\triangle_{ABG}</math> and <math>\scriptstyle\triangle_{DHZ}</math>.
+
|Let ABG and DHZ be the two triangles.
 
|style="text-align:right;"|ויהיו שני המשולשים עליהם אב"ג דה"ז
 
|style="text-align:right;"|ויהיו שני המשולשים עליהם אב"ג דה"ז
 
|-
 
|-
|The two sides BA and AG of the one are equal to the two sides HD and DZ of the other:
+
|Let the two sides BA and AG of the one be equal to the two sides HD and DZ of the other.
 
|style="text-align:right;"|ויהיו שני צלעי ב"א א"ג מאחד משניהם שוים לשני צלעי ה"ד ד"ז מן האחר
 
|style="text-align:right;"|ויהיו שני צלעי ב"א א"ג מאחד משניהם שוים לשני צלעי ה"ד ד"ז מן האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AB=DH</math>.
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AB=DH}}</math>.
 
|style="text-align:right;"|אולם צלע א"ב שוה לצלע ד"ה
 
|style="text-align:right;"|אולם צלע א"ב שוה לצלע ד"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AG=DZ</math>.
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG=DZ}}</math>.
 
|style="text-align:right;"|וצלע א"ג לצלע ד"ז
 
|style="text-align:right;"|וצלע א"ג לצלע ד"ז
 
|-
 
|-
Line 446: Line 455:
 
|style="text-align:right;"|ותהיה הזוית אשר יקיפו בה שתי צלעות ב"א א"ג שוה לזוית אשר יקיפו בה שתי צלעות ה"ד ד"ז
 
|style="text-align:right;"|ותהיה הזוית אשר יקיפו בה שתי צלעות ב"א א"ג שוה לזוית אשר יקיפו בה שתי צלעות ה"ד ד"ז
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the base BG is also equal to the base HZ, triangle ABG is equal to triangle DZH and the remaining angles are equal to the remaining angles respectively, whose opposite side is the side that equals the opposite side of the former.
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי תושבת ב"ג גם כן שוה לתושבת ה"ז ושמשולש אב"ג שוה למשולש דה"ז ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשנה
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי תושבת ב"ג גם כן שוה לתושבת ה"ז ושמשולש אב"ג שוה למשולש דה"ז ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשנה
 
|-
 
|-
Line 465: Line 474:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונפלה נקודת ב' על נקודת ה' ונקודת ג' על נקודת ז'
+
|style="text-align:right;"|ונפלה נקודת ב' על נקודת ה' ונקודת ג' על נקודת ז&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 489: Line 498:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 5 ===
 
=== Proposition 5 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|The two angles at the base of isosceles triangles are equal to one another; and if the equal straight lines are drawn further, the [external] angles under the base are equal to one another.
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> <big>שתי</big> הזויות אשר על תושבת מן המשולשים שוי השוקים שוות ואם הוצאו הקוים הישרים השוים הנה שתי הזויות אשר תחת התושבת תהיינה שוות
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> <big>שתי</big> הזויות אשר על תושבת מן המשולשים שוי השוקים שוות ואם הוצאו הקוים הישרים השוים הנה שתי הזויות אשר תחת התושבת תהיינה שוות
 
|-
 
|-
|Example: <math>\scriptstyle\triangle_{ABG}</math> is an isosceles triangle:
+
|Let ABG be an isosceles triangle.
 
|style="text-align:right;"|ויהיה משולש שוה שתי השוקים עליו אב"ג
 
|style="text-align:right;"|ויהיה משולש שוה שתי השוקים עליו אב"ג
 
|-
 
|-
|
+
|Let side AB be equal to side AG.
:*<math>\scriptstyle AB=AG</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AB=AG}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויהיה צלע א"ב שוה לצלע א"ג
 
|style="text-align:right;"|ויהיה צלע א"ב שוה לצלע א"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
*We draw the two straight lines BD and GH in a straight line with the two lines AB and AG.
 
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי ב"ד ג"ה הישרים על יושר שני קוי א"ב א"ג הישרים
 
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי ב"ד ג"ה הישרים על יושר שני קוי א"ב א"ג הישרים
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that angle ABG is equal to angle BGA and angle GBD is equal to angle BGH.
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי זוית אב"ג שוה לזוית בג"א
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ABG=\measuredangle BGA\quad\measuredangle GBD=\measuredangle BGH}}</math>
|-
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי זוית אב"ג שוה לזוית בג"א וזוית גב"ד שוה לזוית בג"ה
|<math>\scriptstyle\measuredangle GBD=\measuredangle BGH</math>
 
|style="text-align:right;"|וזוית גב"ד שוה לזוית בג"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נרשום על ב"ד נקודה איך מה שקרה והיא ז'
+
*We draw an arbitrary point Z on BD.
 +
|style="text-align:right;"|הנה נרשום על ב"ד נקודה איך מה שקרה והיא ז&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
*We cut off line AC from line AH equal to line AZ.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AC=AZ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ונבדיל מקו א"ה קו ישוה לקו א"ז והוא א"ח
 
|style="text-align:right;"|ונבדיל מקו א"ה קו ישוה לקו א"ז והוא א"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
*We join the two lines GZ and BC.
 
|style="text-align:right;"|ונגיע שני קוי ג"ז ב"ח
 
|style="text-align:right;"|ונגיע שני קוי ג"ז ב"ח
 
|-
 
|-
|
+
|Line ZA is equal to line AC.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ZA=AC}}</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו ז"א שוה לקו א"ח
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו ז"א שוה לקו א"ח
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle GA=AB</math>
+
|Line GA is equal to line AB.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{GA=AB}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וקו ג"א שוה לקו א"ב
 
|style="text-align:right;"|וקו ג"א שוה לקו א"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, each of the two lines BA and AC is equal to one of the two lines GA and AZ, respectively.
 
|style="text-align:right;"|יהיו כל שני קוי ב"א א"ח שוים לכל שני קוי ג"א א"ז כל אחד לגילו
 
|style="text-align:right;"|יהיו כל שני קוי ב"א א"ח שוים לכל שני קוי ג"א א"ז כל אחד לגילו
 
|-
 
|-
|
+
|These sides contain a common angle, which is angle ZAC.
 
|style="text-align:right;"|ואלו הצלעות יקיפו בזוית אחת משותפת והיא זוית זא"ח
 
|style="text-align:right;"|ואלו הצלעות יקיפו בזוית אחת משותפת והיא זוית זא"ח
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle GZ=BC</math>
+
|Hence, base GZ is equal to base BC.
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ג"ז שוה לתושבת ב"ח
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{GZ=BC}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן &#x202B;<ref>2r</ref>תושבת ג"ז שוה לתושבת ב"ח
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\triangle_{AZG}=\triangle_{ABC}</math>
+
|Triangle AZG is equal to triangle ABC.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle AZG=\triangle ABC}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ומשולש אז"ג שוה למשולש אב"ח
 
|style="text-align:right;"|ומשולש אז"ג שוה למשולש אב"ח
 
|-
 
|-
|
+
|The remaining angles are equal to the remaining angles respectively, namely those that are opposite to the equal sides.
|style="text-align:right;"|ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר היה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשנה
+
|style="text-align:right;"|ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשונה
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle AGZ=\measuredangle ABC</math>
+
|Angle AGZ is equal to angle ABC.
|style="text-align:right;"|אולם זוית אג"ז שוה לזוית אב"ח
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AGZ=\measuredangle ABC}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אולם זוית אג"ז [שוה] לזוית אב"ח
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle AGZ=\measuredangle ACB</math>
+
|Angle AZG is equal to angle ACB.
|style="text-align:right;"|ואולם זוית אג"ז שוה לזוית אח"ב
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AZG=\measuredangle ACB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואולם זוית אז"ג [שוה] לזוית אח"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Line ZA is also equal to line AC.
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו ז"א גם כן שוה לקו א"ח
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ZA=AC}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו ז"א גם כן שוה לקו א"ח <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
|
+
|Lines BA and AG in them are equal.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BA=AG}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וקוי ב"א א"ג משניהם שוים
 
|style="text-align:right;"|וקוי ב"א א"ג משניהם שוים
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, the remainder line BZ is equal to the remainder line GC.
|style="text-align:right;"|יהיה קו ב"ז הנשאר שוה לקו ג"ח הנשאר
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BZ=GC}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יהיה קו ב"ז הנשאר שוה לקו ג"ח הנשאר <span style=color:red>מד' מפתיחה</span>
 
|-
 
|-
|
+
|It has already been proven that line GZ is equal to line BC.
|style="text-align:right;"|והנה ראוי שיהיה קו ג"ז שוה לקו ב"ח
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{GZ=BC}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|<s>והנה ראוי שיהיה</s> <sup>וכבר התבאר ש</sup>קו ג"ז שוה לקו ב"ח
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, each of the two lines BZ and ZG is equal to one of the two lines GC and CB, respectively.
 
|style="text-align:right;"|הנה כל שני קוי ב"ז ז"ג שוים לכל שני קוי ג"ח ח"ב כל אחד לגילו
 
|style="text-align:right;"|הנה כל שני קוי ב"ז ז"ג שוים לכל שני קוי ג"ח ח"ב כל אחד לגילו
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle BZG=\measuredangle GCB</math>
+
|Angle BZG is equal to angle GCB.
|style="text-align:right;"|וזוית בז"ג שוה לזוית גח"ב
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BZG=\measuredangle GCB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית בז"ג <sup>שוה</sup> לזוית גח"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Base BG is common to both triangles.
 
|style="text-align:right;"|ותושבת ב"ג משותפת לשני המשולשים
 
|style="text-align:right;"|ותושבת ב"ג משותפת לשני המשולשים
 
|-
 
|-
|
+
|So, triangle BZG is equal to triangle GCB.
|style="text-align:right;"|אם כן משלש בז"ג שוה למשולש גח"ב
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle BZG=\triangle GCB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן משלש בז"ג <sup>שוה</sup> למשולש גח"ב <span style=color:red>מד&#x202B;'</span>
 
|-
 
|-
|
+
|The remaining angles are equal to the remaining angles respectively, namely those that are opposite to the equal sides.
|style="text-align:right;"|ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה הראשנה
+
|style="text-align:right;"|ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה הראשונה
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle BGZ=\measuredangle GBC</math>
+
|But, angle BGZ is equal to angle GBC.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BGZ=\measuredangle GBC}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אולם זוית בג"ז לזוית גב"ח
 
|style="text-align:right;"|אולם זוית בג"ז לזוית גב"ח
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle GBZ=\measuredangle BGC</math>
+
|Angle GBZ is equal to angle BGC.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GBZ=\measuredangle BGC}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואולם זוית גב"ז לזוית בג"ח
 
|style="text-align:right;"|ואולם זוית גב"ז לזוית בג"ח
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle AGZ=\measuredangle ABC</math>
+
|It has already been proven that the whole angle AGZ is equal to the whole angle ABC.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AGZ=\measuredangle ABC}}</math>
 
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי כל זוית אג"ז שוה לכל זוית אב"ח
 
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי כל זוית אג"ז שוה לכל זוית אב"ח
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle BGZ=\measuredangle GBC</math>
+
|The two angles BGZ and GBC are equal.
|style="text-align:right;"|ושתי זויות בג"ז גב"ח משניהם שוות
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BGZ=\measuredangle GBC}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושתי זויות בג"ז גב"ח <s>משניהם</s> שוות
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, the remaining angle BGA is equal to the remaining angle GBA, and they are at the base [of the triangle ABG].
|style="text-align:right;"|אם כן זוית בג"א הנשארת שוה לזוית גב"א הנשארת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BGA=\measuredangle GBA}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית בג"א הנשארת שוה לזוית גב"א הנשארת <span style=color:red>מד' מפתיחה</span><br>
 +
והם שתי הזויות אשר על התושבת
 
|-
 
|-
|
+
|But, it has already been proven that angle GBD is equal to the angle BGH, and they are under the base.
|style="text-align:right;"|והם שתי הזויות אשר על התושבת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GBD=\measuredangle BGH}}</math>
|-
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי זוית גב"ד שוה לזוית בג"ה&#x202B;<ref>marg.: פי' מאמרו אולם זוית גב"ז שוה לזוית בג"ח ומ"ח ל"ה כמו ל"ז ל"ד</ref><br>
|
+
והם שתי הזויות אשר תחת התושבת
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי זוית גב"ד הנשארת שוה לזוית בג"ה הנשארת
 
|-
 
|
 
|style="text-align:right;"|והם שתי הזויות אשר תחת התושבת
 
|-
 
|
 
|style="text-align:right;"|אם כן שתי הזויות אשר על התושבת מן המשולש שוי שתי השוקים שוות
 
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, the two angles at the base of the isosceles triangle are equal to one another; and if the equal straight lines are drawn further, the [external] angles under the base are equal to one another.
|style="text-align:right;"|ואם הוצאו הקוי' הישרים השוים הנה שתי הזויות אשר תחת התושבת שוות
+
|style="text-align:right;"|אם כן שתי הזויות אשר על התושבת מן המשולש שווי שתי השוקים שוות ואם הוצאו הקוים הישרים השוים <sup>ההם</sup> הנה <sup>יהיו</sup> שתי הזויות אשר תחת התושבת שוות
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|Quod erat demonstrandum
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 6 ===
 
=== Proposition 6 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|When two angles of a triangle are equal to one another, then the two sides that are opposite to them are equal [to one another].
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> <big>כאשר</big> השתוו שתי זויות ממשולש הנה שני הצלעות אשר יהיו מיתרי שתיהם יהיו שוות
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> <big>כאשר</big> השתוו שתי זויות ממשולש הנה שתי הצלעות אשר יהיו מיתר שתיהן יהיו שוות&#x202B;<ref>marg.: הפוך התמונה הנזכרת</ref>
 
|-
 
|-
|Example: <math>\scriptstyle\measuredangle ABG=\measuredangle AGB</math> of <math>\scriptstyle\triangle_{ABG}</math>
+
|Let angle ABG of triangle ABG be equal to angle AGB.
|style="text-align:right;"|ותהיה זוית אב"ג ממשלש אב"ג שוה לזוית אג"ב ממנו
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ABG=\measuredangle AGB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|<big>ותהיה</big> זוית אב"ג ממשולש אב"ג שוה לזוית אג"ב ממנו
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that side BA is equal to side AG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BA=AG}}</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי צלע ב"א שוה לצלע א"ג
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי צלע ב"א שוה לצלע א"ג
 
|-
 
|-
|
+
|If side BA does not equal side AG, then one of them is greater than the other.
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה צלע ב"א שוה לצלע א"ג הנה אחד משניהם יותר גדול מן האחר
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה צלע ב"א שוה לצלע א"ג הנה <sup>ה</sup>אחד משניהם יותר גדול מן האחר
 
|-
 
|-
|
+
|Let AB be the greater if possible.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AB>AG}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ויהיה היותר גדול א"ב אם אפשר זה
 
|style="text-align:right;"|ויהיה היותר גדול א"ב אם אפשר זה
 
|-
 
|-
|
+
|We cut off BD from AB the greater equal to AG the less.
|style="text-align:right;"|ונבדיל מן א"ב היותר גדול קו שוה לקו א"ג היותר קטן והוא ב"ד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BD=AG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונבדיל מן א"ב היותר גדול קו השוה לקו א"ג היותר קטן והוא ב"ד <span style=color:red>מג&#x202B;'</span>
 
|-
 
|-
|
+
|We join DG.
|style="text-align:right;"|ונגיע ד"ג
+
|style="text-align:right;"|ונגיע ד"ג <span style=color:red>מפתיחה ל"ז</span>
 
|-
 
|-
|
+
|Line DB is equal to line AG.
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו ד"ב שוה לקו א"ג
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BD=AG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו ד"ב שוה לקו א"ג
 
|-
 
|-
|
+
|Line BG is common
 
|style="text-align:right;"|וקו ב"ג משותף
 
|style="text-align:right;"|וקו ב"ג משותף
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, the two lines DB and BG are equal to the two lines AG and GB respectively.
 
|style="text-align:right;"|יהיו כל שני קוי ד"ב ב"ג שוים לכל שני קוי א"ג ג"ב כל אחד לגילו
 
|style="text-align:right;"|יהיו כל שני קוי ד"ב ב"ג שוים לכל שני קוי א"ג ג"ב כל אחד לגילו
 
|-
 
|-
|
+
|Angle AGB is equal to angle DBG.
|style="text-align:right;"|וזוית דב"ג שוה לזוית אג"ב
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AGB=\measuredangle DBG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית דב"ג שוה <s>שוה</s> לזוית אג"ב
 
|-
 
|-
|
+
|So, base DG is equal to base AB.
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ד"ג שוה לתושבת א"ב
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{DG=AB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ד"ג שוה לתושבת א"ב <span style=color:red>מד&#x202B;'</span>
 
|-
 
|-
|
+
|Triangle DBG equals triangle ABG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle DBG=\triangle ABG}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ומשולש דב"ג שוה למשולש אב"ג
 
|style="text-align:right;"|ומשולש דב"ג שוה למשולש אב"ג
 
|-
 
|-
|
+
|The smaller triangle equals the greater, which is impossible.
|style="text-align:right;"|וישוה המשלש הקטן לגדול וזה בלתי אפשר
+
|style="text-align:right;"|וישוה המשולש הקטן לגדול וזה בלתי אפשר <span style=color:red>נ' מפתיחה</span>
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, BA is not greater than AG.
 
|style="text-align:right;"|אם כן אין ב"א יותר גדול מן א"ג
 
|style="text-align:right;"|אם כן אין ב"א יותר גדול מן א"ג
 
|-
 
|-
|
+
|It is also clear that it is not smaller than it.
 
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר שאינו קטן ממנו
 
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר שאינו קטן ממנו
 
|-
 
|-
|
+
|Hence, line BA equals line AG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BA=AG}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"א שוה לקו א"ג
 
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"א שוה לקו א"ג
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, when two angles of a triangle are equal to one another, then the two sides that are opposite to them are equal [to one another].
 
|style="text-align:right;"|אם כן כאשר השתוו שתי זויות ממשולש הנה שתי הצלעות אשר יהיו מיתרי שתיהן יהיו שוות
 
|style="text-align:right;"|אם כן כאשר השתוו שתי זויות ממשולש הנה שתי הצלעות אשר יהיו מיתרי שתיהן יהיו שוות
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|Quod erat demonstrandum
|style="text-align:right;"|ומש"ל
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 7 ===
 
=== Proposition 7 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|Two straight lines that are equal to two other straight lines cannot stand on one straight line, so that their meeting and the meeting of the others are on the same side at two different points, and their two ends are the two ends of the two lines that are equal to them.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>לא יעמדו</big> על קו אחד ישר שני קוים ישרים שוים לשני קוים אחרים ישרים כל אחד לגילו ותהיה פגישתם ופגישת האחרים בצד אחד על שתי נקודות מתחלפות ושתי תכליותיהם שתי תכליות שני הקוים השוים לשניהם
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>לא יעמדו</big> על קו אחד ישר שתי קוים ישרים שוים לשני קוים אחרים ישרים כל אחד לגילו ותהיה פגישתם ופגישת האחרים &#x202B;<ref>2v</ref>בצד אחד על שתי נקודות מתחלפות ושתי תכליותיהם שתי תכליות שני הקוים השוים לשניהם
 
|-
 
|-
|
+
|If possible, let the two straight lines AG and GB stand on the straight line AB.
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר יעמוד על קו א"ב הישר שני קוי א"ג ג"ב הישרים
+
|style="text-align:right;"|<big>שאם</big> היה אפשר יעמדו על קו א"ב הישר שני קוים א"ג ג"ב הישרים
 
|-
 
|-
|
+
|Let the two other lines AD and DB be equal to the former two respectively.
 
|style="text-align:right;"|ושני קוים אחרים שוים לשניהם כל אחד לגילו והם א"ד ד"ב
 
|style="text-align:right;"|ושני קוים אחרים שוים לשניהם כל אחד לגילו והם א"ד ד"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Let their meeting and the meeting of the others be on the same side at the two different points G and D.
|style="text-align:right;"|ותהיה פגישתם ופגישת האחרים בצד אחד על שתי נקודות מתחלפות והם ג"ד
+
|style="text-align:right;"|ותהיה פגישתם ופגישת האחרים <s>שוים לשניהם</s> בצד אחד על שתי נקודות מתחלפות והם ג"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Let their two ends be the two ends of the two lines equal to them.
|style="text-align:right;"|ושתי תכליות שניהם שתי תכליות שני הקוים השוים להם
+
|style="text-align:right;"|ושתי תכליות שניהם שני תכליות שני הקוים השוים להם
 
|-
 
|-
|
+
|But, the two ends of the two lines AG and AD is point A.
|style="text-align:right;"|אולם שתי תכליות שני קוי א"ג א"ד הוא נקודת א'
+
|style="text-align:right;"|אולם שתי תכליות שני קוי א"ג א"ד הוא נקודת א&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|Also, the end of the two lines GB and BD is point B.
|style="text-align:right;"|ואולם שתי תכליות שני קוי ג"ב ב"ד הנה היא נקודת ב'
+
|style="text-align:right;"|ואולם תכלית שני קוי ג"ב ב"ד <s>הנה</s> היא נקודת ב&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|We join line GD.
|style="text-align:right;"|ונגיע קו ג"ד
+
|style="text-align:right;"|ונגיע קו ג"ד <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
|
+
|Line AG is equal to line AD.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG=AD}}</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו א"ג שוה לקו א"ד
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו א"ג שוה לקו א"ד
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle GDA=\measuredangle DGA</math>
+
|Angle GDA equals angle DGA.
|style="text-align:right;"|תהיה זוית גד"א שוה לזוית דג"א
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GDA=\measuredangle DGA}}</math>
|-
+
|style="text-align:right;"|תהיה זוית גד"א שוה לזוית דג"א <span style=color:red>מה&#x202B;'</span>
|<math>\scriptstyle\measuredangle DGA>\measuredangle DGB</math>
 
|style="text-align:right;"|וזוית דג"א גדולה מזוית דג"ב
 
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle GDA>\measuredangle DGB</math>
+
|Therefore, angle GDA is greater than the angle DGB.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GDA>\measuredangle DGB}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם כן זוית גד"א יותר גדולה מזוית דג"ב
 
|style="text-align:right;"|אם כן זוית גד"א יותר גדולה מזוית דג"ב
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle GDB>\measuredangle DGB</math>
+
|So, angle GDB is much greater than angle DGB.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GDB>\measuredangle DGB}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אם כן זוית גד"ב יותר גדולה הרבה מזוית דג"ב
 
|style="text-align:right;"|אם כן זוית גד"ב יותר גדולה הרבה מזוית דג"ב
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle GB=DB</math>
+
|Line GB equals line DB.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{GB=DB}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו ג"ב גם כן שוה לקו ד"ב
 
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו ג"ב גם כן שוה לקו ד"ב
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle GDB=\measuredangle DGB</math>
+
|Therefore, angle GDB equals angle DGB.
|style="text-align:right;"|תהיה זוית גד"ב שוה לזוית דג"ב
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GDB=\measuredangle DGB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|תהיה זוית גד"ב <s>יותר גדולה</s> שוה לזוית דג"ב <span style=color:red>מה&#x202B;'</span>
 
|-
 
|-
|
+
|But, it has already been proven that it is much greater than it, which is impossible.
 
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר שהיא יותר גדולה ממנה וזה בלתי אפשר
 
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר שהיא יותר גדולה ממנה וזה בלתי אפשר
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, two straight lines that are equal to two other straight lines cannot stand on one straight line, so that their meeting and the meeting of the others are on the same side at two different points, and the ends of both are the ends of the two lines that are equal to them.
|style="text-align:right;"|אם כן לא יעמודו על קו אחד ישר שני קוים ישרים שוים לשני קוים אחרים ישרים כל אחד לגילו ותהיה פגישת שניהם ופגישת האחרים בצד אחד על שתי נקודת מתחלפות ושתי תכליותיהם שתי תכליות שני הקוים השוים אליהם
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא יעמדו על קו אחד ישר שני קוים ישרים שוים לשני קוים אחרים ישרים כל אחד לגילו ותהיה פגישת שניהם ופגישת האחרים בצד אחד על שתי נקודות מתחלפות ותכליות שניהם תכליות שני הקוים השוים להם
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|Quod erat demonstrandum
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 8 ===
 
=== Proposition 8 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|When two sides of one triangle are equal to two sides of another triangle respectively, and the base of the one is equal to the base of the other, then the two angles, which are contained by the equal sides, are equal.
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כאשר</big> השתוו שתי צלעות ממשולש אחד לשתי צלעות ממשולש אחר כל אחת לגילה והשתותה תושבתו לתושבתו הנה שתי הזויות אשר יקיפו בהם הצלעות השוות הם שוות
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כאשר</big> השתוו שתי צלעות ממשולש אחד לשתי צלעות ממשולש אחר כל אחת לגילה והשתותה תושבתו לתושבתו הנה שתי הזויות אשר יקיפו בהם הצלעות השוות הם שוות
 
|-
 
|-
|Example: <math>\scriptstyle\triangle_{ABG}</math> and <math>\scriptstyle\triangle_{DHZ}</math>
+
|Let ABG and DHZ be the two triangles.
 
|style="text-align:right;"|ויהיו שני המשלשים אב"ג דה"ז
 
|style="text-align:right;"|ויהיו שני המשלשים אב"ג דה"ז
 
|-
 
|-
Line 740: Line 779:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AB=HD</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{AB=HD}}</math>
 
|style="text-align:right;"|אולם צלע א"ב לצלע ה"ד
 
|style="text-align:right;"|אולם צלע א"ב לצלע ה"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AG=DZ</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG=DZ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ואולם צלע א"ג לצלע ד"ז
 
|style="text-align:right;"|ואולם צלע א"ג לצלע ד"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle BG=HZ</math>
+
:*<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG=HZ}}</math>
 
|style="text-align:right;"|ותהיה תושבת ב"ג שוה לתושבת ה"ז
 
|style="text-align:right;"|ותהיה תושבת ב"ג שוה לתושבת ה"ז
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that angle BAG is equal to angle HDZ.
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי זוית בא"ג שוה לזוית הד"ז
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי זוית בא"ג שוה לזוית הד"ז
 
|-
 
|-
Line 776: Line 815:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 9 ===
 
=== Proposition 9 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to bisect a given rectilinear angle.
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>נרצה</big> שנחלק זוית מונחת ישרת הקוים לשני חצאים
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>נרצה</big> שנחלק זוית מונחת ישרת הקוים לשני חצאים
 
|-
 
|-
Line 806: Line 846:
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו א"ד שוה לקו א"ה
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו א"ד שוה לקו א"ה
 
|-
 
|-
|
+
|Line AZ is common.
 
|style="text-align:right;"|וקו א"ז משותף
 
|style="text-align:right;"|וקו א"ז משותף
 
|-
 
|-
Line 825: Line 865:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 10 ===
 
=== Proposition 10 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to bisect a given finite straight line.
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> <big>נרצה</big> שנחלק קו ישר מונח בעל תכלית לשני חציים
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> <big>נרצה</big> שנחלק קו ישר מונח בעל תכלית לשני חציים
 
|-
 
|-
Line 846: Line 887:
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו א"ג שוה לקו ג"ב
 
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו א"ג שוה לקו ג"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Line GD is common.
 
|style="text-align:right;"|וקו ג"ד משותף
 
|style="text-align:right;"|וקו ג"ד משותף
 
|-
 
|-
Line 865: Line 906:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
=== Proposition 11 ===
=== Proposition 30 ===
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל</span> <big>הקוים</big> הנכחים לקו אחד בעינו ישר הנה קצתם נכחי לקצת
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יא</span> <big>נרצה</big> שנוציא מנקדה מונחת על קו ישר מונח קו ישר על זוית נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה כל אחד מן א"ב ג"ד נכחי לקו ה"ז
+
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר המונח א"ב והנקדה המונחת אשר עליו נקדת ג' ונרצה שנוציא מנקדת ג' קו ישר יהיה על זוית נצבת מקו א"ב ונרשום עליו קו ג"א נקדה איך מה שנפלה והיא ד' ונבדיל מקו ג"ב קו שוה לקו ג"ד והוא קו ג"ה ונעמיד על ד"ה משלש שוה הצלעות והוא דה"ז ונגיע קו ז"ג הנה מפני כי קו ד"ג שוה לקו ג"ה וקו ג"ז משתתף יהיו כל שני קוי ה"ג ג"ד כל אחד לגילו ותושבת ד"ז שוה לתושבת ז"ה מפני כי המשלש שוה הצלעות אם כן זוית דג"ז שוה לזוית זג"ה והם אשר משני הצדדים וכאשר עמד קו ישר על קו ישר ושם שתי הזויות אשר משני צדדיו שוות הנה כל אחת משתיהן נצבת אם כן כל אחת משתי זויות דז"ג זג"ה נצבת אם כן קו ג"ז עומד על קו א"ב על זויות נצבות הנה כבר הוצא מנקודת ב' מקו א"ב קו על זוית נצבת והוא גוזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב נכחי אל ג"ד
+
=== Proposition 12 ===
|-
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונפל קו ישר והוא חט"כ הנה מפני כי א"ב נכחי אל ה"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר נפל עליהם קו חט"כ הישר
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יב</span> <big>נרצה</big> שנוציא על קו ישר מונח בלי תכלית מנקדה איננה עליו קו ישר יהיה עמוד על הקו המונח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|תהיה זוית חט"ז שוה לזוית טחהמומרות
+
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר המונח אשר הוא בלתי בעל תכלית קו א"ב והנקודה המונחת אשר עליו וראוי נקודת מנקודת אל קו א"ב הישר קו יהיה עמוד עליו ונרשום בצד האחד מן הקו הישר נקדה איך מה שנפלה והיה ה' ונקוה על מרכז ג' ומרחק ג"ה עגולת דה"ז ונחלק מן ה"ז הישר בשני חציים על נקדת ח' ונגיע קו ה"ג ג"ה ג"ז הנה אומר כי קו ג"ח עמוד על א"ב הנה מפני כי קו ה"ח ג"ה שוים לכל שני קוי ז"ח ח"ג כל אחד לגילו ותושבת ה"ב שוה לתושבת ג"ז מפני כי נקדת ג' מרכז עגלת דה"ז הנה זוית הח"ג שוה לתושבת ג"ז מפני כי נקדת ג' מרכז עגלת דההנה זוית הא"ג שוה לזוית דה"ג והם השתי זויות אשר משני הצדדים וכאשר עמד קו ישר על קו ישר ושם שתי הזויות אשר משני צדדיו שוות הנה כל אחת מהן נצבת והקו העומד יקרא העמוד על הקו אשר הוא עומד עליו אם כן קו ג"ח עמוד על קו א"ב הנה כבר הוצא אל הקו א"ב הישר המונח אשר הוא בלי תכלית מנקדת ג' המונחת אשר אינה על קו א"ב קו ישר עמוד עליו והוא קו ג"ח וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ז נכחי אל ג"ד
+
=== Proposition 13 ===
|-
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|תהיה זוית חט"ז החיצונה שוה לזוית טב"ד הפנימית אשר תקבילה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי זוית זט"ח גם כן שוה לזוית טח"א
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יג</span> <big>כאשר</big> עמד קו ישר על קו ישר איך מה שנפל הנה הוא יחדש שתי זויות אם נצבות ואם שוות לשתי נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית אח"ט שוה לזוית טכוהם המומרות
+
|style="text-align:right;"|ויעמוד קו א"ב הישר על קו ג"ד הישר ויחדש שתי זויות גב"א אב"ד הנה אמר כי שתי זויות גב"א אב"ד אם שתי נצבות ואם שוות לשתי זויות נצבות ואם היה א"ב נצב על ג"ד על זויות בלתי נצבות הנה נוציא מנקדת ב' מקו ג"ד קו ב"ח על זויות נצבות הנה שתי זויות גב"ה הבשתי זויות נצבות ומפני כי זויות דב"ח הב"א אב"ג השלשה שוות לשתי זויות גב"ח חב"ד יהיו שתי זויות גב"א אב"ד שוות לשתי זויות גב"ח חב"ד הנצבות הנה שתי זויות גב"ח אב"ד שוות לשתי נצבות הנה כאשר עמד קו ישר על קו ישר איך מה שנפל הנה הוא יחדש שתי זויות אם נצבות ואם שוות לשתי נצבות וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א"ב נכחי אל ג"ד
+
|style="text-align:right;"|יג) כאשר יחובר אל נקודה על קו מה ישר שני קוים ישרים אינם בצד אחד וישים שני הזויות משני הצדדים שוות לשתי נצבות הנה כל אחד משני הקוים הישרים על יושר אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקוים הנכחיים לקו אחד בעינו ישר הנה קצתם נכחי לקצת
+
|style="text-align:right;"|ונחבר אל נקדת ב' אשר על קו א"ב הישר שני קוי ב"ג ב"ד הישרים אשר אינם מונחים בצד אחד וישימו שתי זויות גב"א אב"ד אשר משני הצדדים שוות לשתי נצבות הנה אומר כי קו ג"ב על יושר ב"ד שאם היה אפשר זולת זה הנה יהיה ב"ה על יושר ג"ב הנה מפני כי קו ב"א הישר כבר עמד על גב"ה וחדש שתי זויות גב"א אב"ה יהיו שתי זויות גב"א אב"ה שוות לשתי זויות ושתי גב"א אב"ד כבר ספרנו שהן שוות לשתי נצבות זויות אם כן שתי זויות גב"א אב"ד שוות לשתי זויות גב"א אב"ה ונשליך זוית גב"א המשותפת הנה זוית אב"ד הנשארת שוה לזוית אב"ה הנשארת הגדולה כמו הקטנה וזה בלתי אפשר אם כן אין ב"ה על יושר ב"ג וכן יתבאר שאין קו אחד על יושר ב"ג זולת ב"ד על יושר קו ב"ג הנה כאשר חובר אל נקדה על קו ישר שני קוים ישרים אינם בצד אחד ושם שתי הזויות אשר משני צדדים שוות לשתי נצבות הנה כל אחד משני הקוים הישרים על יושר האחד וזה מה שרצינו לבאר
|-
 
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 31 ===
+
=== Proposition 14 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לא</span> <big>נרצה</big> שנוציא מנקודה מונחת קו ישר נכחי לקו ישר מונח
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יד</span> <big>כאשר</big> חתך כל אחד משני קוים ישרים כאחד את האחר הנה הם ישימו כל שתי זויות מתנגדות מן הזויות אשר יתחדשו שוות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ותהיה הנקודה המונחת נקדת א' והקו הישר המונח קו ב
+
|style="text-align:right;"|ויחתוך כל אחד משני קוי א"ב ג"ד הישרים האחד על נקדת ה' הנה אומר כי זוית גה"ב שוה לזוית אח"ד וזוית בה"א שוה לזוית בה"ד הנה מפני כי כבר עמד קו ישר והוא ג"ה על קו א"ב הישר וחדש שתי זויות בה"ג גה"א יהיו שתי זויות בה"ג גה"א שוות לשתי נצבות וגם כן הנה מפני כי קו א"ה הישר עמד על קו על קו ג"ד הישר ויחדש שתי זויות דה"א אה"ג יהיו שתי זויות דה"א אה"ג שוות לשתי נצבות וכבר התבאר כי שתי זויות בה"ג גה"א שוות לשתי נצבות אם כן שתי זויות בה"ג גה"א שוות לשתי זויות גה"א אה"ד ונשליך זוית גה"א המשותפת אם כן זוית בההנשארת שוה לזוית דה"א הנשארת והם שני מתנגדים וכן גם כן יתבאר כי זוית גה"א שוה לזוית בה"ד וכאשר חתך כל אחד משני קוים ישרים האחר הנה שניהם ישימו כל שתי זויות מתנגדות מן הזויות אשר יחדשו שוות וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונרצה שנוציא מנקדת א' קו ישר נכחי אל קו ב"ג הישר
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר מזה כי כאשר חתך כל אחד משני קוים ישרים האחר הנה שניהם ישימו הזויות אשר אצל חותכיהם שוות לארבע זויות נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונרשום על קו ב"ג נקדה איך מה שנפלה והיה נקדת ד'
+
=== Proposition 15 ===
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע קו א"ד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>טו</span> <big>כל</big> משלש יוצא צלע מצלעיו על יושר הנה זוית היוצאת יותר גדולה מכל אחת משתי זויות פנימיות המתנגדות אליה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעמיד על קו א"ד הישר על נקדת א' ממנו זוית שוה לזוית אדוהיא זוית דא"ה
+
|style="text-align:right;"|ויהיה משלש עליו אב"ג ויצא צלע ב"ג מצלעיו אל נקדת ד' הנה אומר כי זוית אג"ד החיצונה ממשלש אב"ג יותר גדולה מכל אחת משתי זויות בא"ג אב"ג הפנימיות המתנגדות אליה ונחלק קו א"ג לשני חצאים על ה' ונגיע בה' ונוציא קו ה"ז הישר על יושר ב"ה ונשים קו ה"ז שוה לקו ב"ה ונגיע ג' ונוציא קו ב"ח הישר על יושר קו א"ג הנה מפני כי קו א"ה שוה לקו ה"ג וקו ב"ה שוה לקו ה"ז יהיו כל שני קוי א"ה ה"ב שוים לכל שני קוי ג"ה ה"ז כל אחד לגילו וזוית אה"ב שוה לזוית גה"ז ותושבת א"ב שוה לתושבת ז"ג ומשלש אב"ה שוה למשלש זה"ג ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע יהיה מיתר האחרת אם כן זוית בא"ה שוה לזוית הג"ז וזוית הג"ד יותר גדולה מזוית הג"ז אם כן זוית אג"ד יותר גדולה מזוית באוכן יתבאר גם כן מחלוקת קו ב"ג בשתי חציים כי זוית בג"ח יותר גדולה מזוית אב"ג אבל זוית בג"ח שוה לזוית אג"ד מפני כי שניהם מתנגדות אם כן זוית אג"ד יותר גדולה מזוית אב"ג אם כן כל משלש יצא צלע מצלעותיו הנה הזוית החיצונה יותר גדולה מכל אחת מהזויות הפנימיות המתנגדות אליה וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא קו א"ז על יושר קו ה"א
+
=== Proposition 16 ===
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי שני קוי ה"ז ב"ג הישרים כבר נפל עליהם קו ישר והוא א"ד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יו</span> <big>כל</big> שתי זויות ממשלש איזה משתי זויות שיהיו הנה הם יותר קטנות משתי נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושם שתי זויות האאד"ג שוות והם מומרות
+
|style="text-align:right;"|ויהיה המשלש עליו אב"ג הנה אומר כי כל שתי זויות ממשלש אב"ג איזה שתי זויות שיהיו קטנות משתי נצבות ונוציא קו ג"ד על יושר קו ב"ג הנה מפני כי זוית אגהחיצונה ממשלש אבתהיה יותר גדולה מן הזויות הפנימית אשר תתנגד לה והיא זוית אב"ג ונשים זוית בג"א משותפת אם כן שתי זויות דג"א אג"ב יותר גדולות משתי זויות אג"ב גב"א אבל זוית דג"א אג"ב שוות לשתי נצבות אם כן שתי זויות אג"ב גב"א פחות משתי נצבות וכן יתבאר כי שתי זויות גב"א בא"ג פחות משתי נצבות ושתי זויות בא"ג אג"ב גם כן פחות משתי נצבות הנה כל שתי זויות ממשלש איזה שתי זויות שיהיו פחות משתי נצבות וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיה ה"ז נכחי אל ג"ב
+
=== Proposition 17 ===
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר הוצא מנקודת א' המונחת קו ישר והוא ה"ז נכחי אל קו ב"ג הישר המונח
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יז</span> <big>הצלע</big> היותר ארוך מכל משלש יהיה מיתר הזוית הגדולה
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ויהיה משלש עליו אב"ג ויהיה צלע א"ב מהם יותר ארוך מצלע א"ג הנה אומר כי זוית אג"ב יותר גדולה מזוית אב"ג הנה מפני כי צלע א"ב יותר ארוך מצלע א"ג הנה אומר כי זוית אג"ב יותר גדולה מזוית אב"ג הנה מפני כי צלע א"ב יותר ארוך מצלע א"ג נשים א"ד כמו א"ג ונציע ד"ג הנה מפני כי קו ד"א שוה לקו א"ג תהיה זוית אד"ג שוה לזוית אג"ד וזוית אג"ב יותר גדולה מזוית אג"ד תהיה זוית אג"ב גדולה מזוית אד"ג ומפני כי זוית אד"ב חיצונה ממשלש דב"ג תהיה יותר גדולה והזוית הפנימית אשר תתנגד לה אשר עליה אב"ג אבל זוית אג"ה יותר גדולה הרבה מזוית אב"ג אם כן הצלע יותר ארוך מכל משלש היא מיתר הזוית הגדולה ונשלם ביאורו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 32 ===
+
=== Proposition 18 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לב</span> <big>כל משולש</big> תצא צלע מצלעותיו הנה הזוית החיצונה תהיה שוה לשתי הזויות התיכונות אשר יקבילוה והזויות השלשה אשר תוך המשולש שוות לשתי זויות נצבות
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יח</span> <big>הזוית</big> היותר גדולה מכל משלש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה משלש עליו אב"ג ותצא אחת מצלעותיו הוא ב"ג אל נקדת ד'
+
|style="text-align:right;"|ויהיה משלש עליו אב"ג ותהיה זוית בג"א ממנו יותר גדולה מזוית אב"ג הנה אומר כי צלע א"ב יותר גדולה מצלע א"ג ואם לא תהיה כן הנה היה שוה אליה או קטנה ממנה ואין צלע א"ב שוה לצלע א"ג כי אלו היתה שוה היתה זוית אג"ב כמו זוית אב"ג ואינו כן אם כן אין צלע א"ב שוה לצלע א"ג ואינה יותר קטנה ממנה היתה זוית אג"ב ואינו כן אם כן צלע א"ב שוה לצלע א"ג ואינה יותר קטנה ממנה היתה זוית אג"ב יותר קטנה מזוית אב"ג ואם כן אין צלע א"ב יותר קטנה מצלע א"ג וכבר התבאר שהיה בלתי שוה אם כן צלע א"ב יותר ארוכה מצלע אאם כן הזוית היותר גדולה מכל משלש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי זוית אג"ד החיצונה שוה לשתי זויות א"ב הפנימיו' ושזויות אב"ג בג"א גא"ב השלשה אשר תוך המשולש שוות לשתי זויות נצבות
+
=== Proposition 19 ===
|-
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקדת ג' קו נכחי לקו א"ב הישר והוא ג"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א"ב נכחי אל ג"ה
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יט</span> <big>כל</big> שתי צלעות ממשלש איזה שתי צלעות שיהיו הנה שתיהן יותר ארוכות מן הצלע הנשארת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר נפל עליהם א"ג
+
|style="text-align:right;"|ויהיה משלש עליו אב"ג הנה אומר כי כל שתי צלעות ממשלש אב"ג איזה שתי צלעות שתהיינה הנה שתיהן יותר ארוכות מן הצלע הנשארת אולם ב"א א"ג הם יותר ארוכות מן ב"ג ואולם א"ב ב"ג ארוכות מא"ג ואולם בג"א יותר ארוכות מן א"ב ונוציא קו א"ד הישר על יושר קו ב"א ונשים קו א"ד תהיה זוית אג"ד שוה לזוית אד"ג וזוית דג"ב יותר גדולה מזוית דב"א הנה זוית דג"ב גדולה מזוית בד"ג והזוית היותר גדולה מכל משלש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך אם כן צלע ב"ד יותר ארוך מצלע ב"ג וצלע ב"ד שוה לשתי צלעות ב"א א"ג יותר ארוכות מצלע ב"ג וכן גם כן יתבאר ששתי צלעות א"ב ב"ג ארוכות מצלע א"ג וב"ג ג"א ארוכות מצלע ב"א אם כן כל שתי צלעות ממשלש איזה שתי צלעות שיהיו הנה שתיהן יותר קטנים מן הצלע הנשארת וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות בא"ג אג"ה המומרות שוות
+
=== Proposition 20 ===
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי א"ב נכחי אל ג"ה
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>כאשר</big> עמדו על צלע מצלעות משלש שני קוים ישרים יצאו משני קצוות הצלע בתוך המשלש המשלש הנה שתיהן יותר קטנים משני הצלעות הנשארות מצלעות המשלש ויקיפו בזוית יותר גדולה מן הזוית אשר יקיפו בה השתי צלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר נפל עליהם קו בגהישר
+
|style="text-align:right;"|ויהיה משלש עליו אב"ג ויעמוד על צלע ב"ג מצלעות משלש אב"ג שני קוים ישרים יצאו משני קצותיו ויפלו בתוך המשלש עליהם ב"ד ד"ג הנה אומר כי שני קוי ב"ד ד"ג יותר קטנים משני קוי ב"א א"ג ושזוית בד"ג אשר יקיפו בה יותר גדולה מזוית בא"ג ונוציא קו ד"ה הישר על יושר קו בהנה מפני כי כל שתי צלעות ממשלש איזה שתי שיהיו הנה שתיהן יותר מהקודמת ארוכות מן הצלע הנשאר יהיו קוי ב"א ה"א ארוכים מקו ה"ב ונשים ה"ב משותף הנה שני קוי ב"א א"ג יותר ארוכים משני קוי ב"ה ה"ג ומפני כי כל שתי צלעות ממשלש איזה שתי צלעות שיהיו הנה שתיהן יותר ארוכים מן הצלע הנשאר יהיו שני קוי ה"ד ה"ג יותר ארוכים מקו ד"ג ונשים קו ד"ב משותף ויהיו שני קוי ג"ה ה"ב יותר ארוכים משני קוי ב"ד ד"ג וכבר התבאר כי שני ב"א א"ג יותר ארוכים משני קוי ב"ה ה"ג אם כן שני קוי ב"א א"ג יותר ארוכים הרבה משני קוי ב"ד וד"ג זוית בא"ג גם כן חוץ ממשלש בא"ה תהיה יותר גדולה מזוית בא"ג הפנימית אשר תקבילה וכבר התבאר כי זוית בד"ג יותר גדולה מזוית בא"ג אם כן כאשר עמדו על צלע מצלעות המשולש קוים יוצאו מקצוות הצלע ויהיו בתוך המשלש הנה הם יותר קצרים משתי צלעות הנשארות מצלעות המשלש ויקיפו בזוית יותר גדולה מן הזוית אשר יקיפו בה שתי הצלעות הנשארות וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|תהיה זוית הג"ד החיצונה שוה לזוית אב"ג הפנימית אשר תקבילה
+
=== Proposition 21 ===
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי זוית אג"ה גם כן שוה לזוית בא"ג
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כא</span> <big>נרצה</big> שנעמיד משלש משלשה קוים ישרים שוים לשלשה קוים ישרים מונחים וראוי שיהיו כל שני קוים מן הקוים השלשה איזה שני קוים שיהיו יותר ארוכים מן הקו הנשאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל זוית אגהחיצונה שוה לשתי זויות בא"ג אב"ג הפנימיות אשר יקבילוה
+
|style="text-align:right;"|ויהיו השלשה קוים המונחים אב"ג ויהיו כל שני מהם איזה שני קוים שיהיו יותר ארוכים מן הקו הנשאר אם כן א"ב יותר ארוכים מן ג' ואם ב"ג יותר ארוכים מן א' ואם א"ג יותר ארוכים מן ב' ונרצה שנעמיד ממשלש יהיו שוות הצלעות לקו אב"ג הנה נשים קו ד"ה הישר בעל תכלית באחד משני צדדים על נקדת ד' ובלתי בעל תכלית בצד אשר בו ט' ונשים קו ד"ז שוה לקו א' וקו ז"ח שוה לקו ב' וקו ח"ט שוה לקו ג' ונקוה על מרכז ז' ובמרחק ז"ד עגולת דב"ג ונקוה גם כן על מרכז ח' ובמרחק ח"ט עגולת טב"ג ונוציא מנקודת ב' אל שתי נקדות ז"ח שני קוי ב"ז ג"ח הישרים הנה אומר כי משלש בז"ה הוקם משלשה קוים ישרים לקו אב"ג הישרים המונחים הנה מפני כי נקדת ז' מרכז עגולת דב"ג יהיה קו דשוה לקו ז"ב אבל קו ד"ז שוה לקו א' אם כן קו ז"ב שוה לקו א' וגם כן הנה נקדת ח' מרכז עגולת טבאם כן קו ח"ט שוה לקו ח"ב אבל קו ח"ט שוה לקו ג' אם כן קו ח"ב שוה לקו ג' וקו ז"ח שוה לקו ב' הנה כבר הוקם מקו ד"ז ז"ח ח"ט הישרים השוים לקוי אב"ג הישרים המונחים משלש בז"ח וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים זוית בג"א משותפת
+
=== Proposition 22 ===
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות דג"א אג"ב שוות לזויות השלשה גב"א בג"א בא"ג
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כב</span> <big>נרצה</big> שנעמיד על קו ישר מונח על נקודתו ממנו מונחת זוית ישרת שני הקוים שוה לזוית מונחת ישרת שני הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל שתי זויות דג"א אגשוות לשתי נצבות
+
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר המונח א"ב והנקודה המונחת אשר עליו ח' והזוית המונחת ישרת שני הקוים דג"ה ונרצה שנעמיד על קו א"ב הישר המונח על נקודת א' ממנו זוית ישרת שני הקוים שוה לזוית דג"ה המונחת ישרת שני הקוים שוה לזוית דג"ה המונחת ישרת שני הקוים הנה נרשום על כל אחת משני קו ד"ג ג"ה נקדה איך מה שנפלה והם ד"ה ונגיע קו ד"ה ונעמיד מהקו המונח שהוא קו א"ב משולש משלשה קוי א"ז ז"ח א"ח השלשה הישרים השוים לקוי ד"ג ג"ה ה"ד הישרים המונחים והוא משלש אז"ח ויהיה קו א"ז ממנו שוה לקו ג"ד וקו א"ה שוה לקו ג"ה וקו ז"ח לקו ד"ה הנה מפני כי שני קוי ד"ג ג"ה שוים לשני קוי א"ז א"ה כל אחד לגילו ותושבת ד"ה שוה לתושבת זה"ד תהיה זוית דג"ה שוה לזוית זא"ח הנה כבר הוקם על קו א"ב הישר המונח על נקודת א' ממנו זוית ישרת שני הקוים שוה לזוית דג"ה המונחת ישרת הקוים והיא זוית זא"ח וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זויות גב"א בא"ג אג"ב השלשה שוות לשתי זויות נצבות
+
 
 +
=== Proposition 30 ===
 +
|
 +
|-
 +
|The lines that are parallel to the same straight line are also parallel to one another.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל</span> <big>הקוים</big> הנכחים לקו אחד בעינו ישר הנה קצתם נכחי לקצת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כל משלש יצא צלע מצלעותיו הנה הזוית החיצונה תהיה שוה לשתי הזויות הפנימיות אשר יקבילום והזויות השלשה אשר בתוך המשולש שוות לשתי זויות נצבות
+
|style="text-align:right;"|ויהיה כל אחד מן א"ב ג"ד נכחי לקו ה"ז
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that AB is parallel to GD.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב נכחי אל ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 33 ===
+
|style="text-align:right;"|ונפל קו ישר והוא חט"כ הנה מפני כי א"ב נכחי אל ה"ז
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר נפל עליהם קו חט"כ הישר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לג</span> <big>הקוים הישרים</big> אשר יגיעו במה שבין קצוות הקוים הישרים השוים הנכחים אשר בצד אחד הם גם כן שוים נכחיים
+
|style="text-align:right;"|תהיה זוית חט"ז שוה לזוית טח"א המומרות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע שני קוי אבהישרים במה שבין קצוות שני קוי א"ב ג"ד אשר בצד אחד
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ז נכחי אל ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ג בגם כן שוים נכחיים
+
|style="text-align:right;"|תהיה זוית חט"ז החיצונה שוה לזוית טבהפנימית אשר תקבילה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע ב"ג
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי זוית זט"ח גם כן שוה לזוית טח"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א"ב נכחי אל ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן זוית אח"ט שוה לזוית טכוהם המומרות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר נפל עליהם קו ישר והוא ב"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ב נכחי אל ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות אב"ג בג"ד המומרות שוות
+
|style="text-align:right;"|אם כן הקוים הנכחיים לקו אחד בעינו ישר הנה קצתם נכחי לקצת
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי א"ב גם כן שוה אל ג"ד
+
 
|-
+
=== Proposition 31 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וב"ג משותף
 
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to draw a straight line from a given point, parallel to a given straight line.
|style="text-align:right;"|יהיו כל שתי קוי א"ב ב"ג שוים לכל שני קוי ד"ג ג"ב כל אחד לגילו
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לא</span> <big>נרצה</big> שנוציא מנקודה מונחת קו ישר נכחי לקו ישר מונח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית אבשוה לזוית בג"ד
+
|style="text-align:right;"|ותהיה הנקודה המונחת נקדת א' והקו הישר המונח קו ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת א"ג שוה לתושבת ב"ד
+
|style="text-align:right;"|ונרצה שנוציא מנקדת א' קו ישר נכחי אל קו בהישר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומשולש אבשוה למשולש בג"ד
+
|style="text-align:right;"|ונרשום על קו בנקדה איך מה שנפלה והיה נקדת ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר האחרת
+
|style="text-align:right;"|ונגיע קו א"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית אג"ב שוה לזוית דבוהם מומרות
+
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|2550,1015|TWKo}}נעמיד על{{#annotend:TWKo}} קו א"ד הישר על נקדת א' ממנו זוית שוה לזוית אדוהיא זוית דא"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א"ג נכחי אל ב"ד
+
|style="text-align:right;"|ונוציא קו א"ז על יושר קו ה"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי שניהם שוים
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי שני קוי ה"ז ב"ג הישרים כבר נפל עליהם קו ישר והוא א"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי אב"ד שוים נכחיים
+
|style="text-align:right;"|ושם שתי זויות הא"ד אדשוות והם מומרות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקוים הישרים אשר יגיעו במה שבין קצוות הקוים הישרים הנכחים אשר בצד אחד הם גם כן שוים נכחים וזה מה שרצי' לבא'
+
|style="text-align:right;"|יהיה ה"ז נכחי אל ג"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 34 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר הוצא מנקודת א' המונחת קו ישר והוא ה"ז נכחי אל קו ב"ג הישר המונח
|
 
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לד</span> <big>הצלעות</big> והזויות המתנגדות מן השטחים נכחי הצלעות שוים קצתם אל קצתם וקטרי השטחים יחלקום בשני חצאים
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות ויהיה קטרו ד"ב
+
 
|-
+
=== Proposition 32 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי צלעות שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות הצלעות המתנגדות וזויותיו המתנגדות שוות קצתם אל קצתם ושהקוטר יחלקהו לשני חצאיים
 
 
|-
 
|-
|
+
|For every triangle, if one of its sides is drawn, then the exterior angle equals [the sum of] the two interior opposite angles; and [the sum of] the three interior angles of the triangle equals two right angles.
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו א"ד נכחי אל ב"ג
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לב</span> <big>כל משולש</big> תצא צלע מצלעותיו הנה הזוית החיצונה תהיה שוה לשתי הזויות התיכונות אשר יקבילוה והזויות השלשה אשר תוך המשולש שוות לשתי זויות נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר נפל על שניהם קו דהישר
+
|style="text-align:right;"|ויהיה משלש עליו אב"ג ותצא אחת מצלעותיו הוא ב"ג אל נקדת ד'
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the exterior angle AGD is equal [the sum of] the two interior angles A and B; and that [the sum of] the three interior angles ABG, BGA and GAB of the triangle equals two right angles.
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות אדגב"ד המומרות שוות
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי זוית אג"ד החיצונה שוה לשתי זויות אהפנימיו' ושזויות אב"ג בג"א גא"ב השלשה אשר תוך המשולש שוות לשתי זויות נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי א"ב גם כן נכחי אל ג"ד
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקדת ג' קו נכחי לקו א"ב הישר והוא ג"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר נפל על שניהם קו דהישר
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי אנכחי אל ג"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות גד"ב דב"א המומרות שוות
+
|style="text-align:right;"|וכבר נפל עליהם א"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני משולשי אב"ד גד"ב כבר השתוו משתי זויות אד"ב אב"ד מאחד משניהם לשתי זויות גד"ב דב"ג מן האחר כל אחת לגילה
+
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות בא"ג אג"ה המומרות שוות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובשני המשולשים צלע משותף לשניהם מה שילוה הזויות השוות והוא ד
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי אנכחי אל ג"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שאר הצלעות שוות לשאר הצלעות כל אחת לגילה
+
|style="text-align:right;"|וכבר נפל עליהם קו בג"ד הישר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אולם קו א"ב לקו ג
+
|style="text-align:right;"|תהיה זוית הג"ד החיצונה שוה לזוית אבהפנימית אשר תקבילה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואולם קו א"ד לקו ב
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי זוית אג"ה גם כן שוה לזוית בא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית דא"ב הנשארת שוה לזוית בג"ד הנשארת
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל זוית אג"ד החיצונה שוה לשתי זויות בא"ג אב"ג הפנימיות אשר יקבילוה
 
|-
 
|-
|
+
|We define <math>\scriptstyle\measuredangle BGA</math> common.
|style="text-align:right;"|ומשלש אב"ג שוה למשלש בג"ד
+
|style="text-align:right;"|ונשים זוית בג"א משותפת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית אב"ד גם כן שוה לזוית בד
+
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות דג"א אג"ב שוות לזויות השלשה גב"א בג"א בא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית גד"ב שוה לזוית אד
+
|style="text-align:right;"|אבל שתי זויות דג"א אגשוות לשתי נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|תהיה זוית אבכלה שוה לזוית אד"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן זויות גב"א באאג"ב השלשה שוות לשתי זויות נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הצלעות והזויות המתנגדות מן השטחים הנכחים הצלעות שוות קצתם אל קצתם וקטרי השטחים יחלקו' לשני חצאים
+
|style="text-align:right;"|אם כל משלש יצא צלע מצלעותיו הנה הזוית החיצונה תהיה שוה לשתי הזויות הפנימיות אשר יקבילום והזויות השלשה אשר בתוך המשולש שוות לשתי זויות נצבות
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
Line 1,135: Line 1,179:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 35 ===
+
 
 +
=== Proposition 33 ===
 
|
 
|
 +
|-
 +
|The straight lines, which join the ends of equal and parallel straight lines on the same side, are also equal and parallel.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לג</span> <big>הקוים הישרים</big> אשר יגיעו במה שבין קצוות הקוים הישרים השוים הנכחים אשר בצד אחד הם גם כן שוים נכחיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לה</span> <big>השטחים</big> הנכחיי הצלעות אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין קוים בעינם נכחים שוים קצתם אל קצת
+
|style="text-align:right;"|ונגיע שני קוי א"ג ב"ד הישרים במה שבין קצוות שני קוי א"ב ג"ד אשר בצד אחד
 +
|-
 +
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that AG and BD are also equal and parallel.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ג ב"ד גם כן שוים נכחיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני השטחים נכחיי הצלעות א"ב ג"ד ה"ב ג"ז על תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוים א"ז ב"ג הנכחים
+
|style="text-align:right;"|ונגיע ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות שוה לשטח ב"ה ג"ז נכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א"ב נכחי אל ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות יהיה ב"ג שוה אל ד"א
+
|style="text-align:right;"|וכבר נפל עליהם קו ישר והוא ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני זה יהיה ה"ז שוה אל ב"ג
+
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות אב"ג בג"ד המומרות שוות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א"ד שוה אל ה"ז
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי א"ב גם כן שוה אל ג"ד
 +
|-
 +
|BG is common.
 +
|style="text-align:right;"|וב"ג משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים ד"ה משותף
+
|style="text-align:right;"|יהיו כל שתי קוי א"ב ב"ג שוים לכל שני קוי ד"ג ג"ב כל אחד לגילו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א"ה כולו שוה אל ד"ז כולו
+
|style="text-align:right;"|וזוית אב"ג שוה לזוית בג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואגם כן שוה אל ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת א"ג שוה לתושבת ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומשולש אב"ג שוה למשולש בג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל שני קוי ב"א א"ה שוים לכל שני קוי ג"ד ד"ז כל אחת לגילה
+
|style="text-align:right;"|ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר האחרת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית בא"ה שוה לזוית גד"ז החיצונה לפנימית
+
|style="text-align:right;"|אם כן זוית אג"ב שוה לזוית דב"ג והם מומרות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ב"ה שוה לתושבת ז"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ג נכחי אל ב"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומשולש הא"ב שוה למשולש זד"ג
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי שניהם שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשליך משלש דח"ה המשותף נשאר שטח א"ב חשוה לשטח ג"ח ה"ז הנשאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי א"ג ב"ד שוים נכחיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים משלש חב"ג משותף
+
|style="text-align:right;"|אם כן הקוים הישרים אשר יגיעו במה שבין קצוות הקוים הישרים הנכחים אשר בצד אחד הם גם כן שוים נכחים וזה מה שרצי' לבא'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות שוה לכל שטח ה"ב ג"ז נכחי הצלעות
+
 
 +
=== Proposition 34 ===
 +
|
 +
|-
 +
|The opposite sides and angles of parallelogrammic areas are equal to one another, and the diameters of these areas bisect them.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לד</span> <big>הצלעות</big> והזויות המתנגדות מן השטחים נכחי הצלעות שוים קצתם אל קצתם וקטרי השטחים יחלקום בשני חצאים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן השטחים נכחי הצלעות אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעינם נכחים שוים קצת אל קצת
+
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח א"ב ג"ד {{#annot:term|2555,1096|ERBz}}נכחי הצלעות{{#annotend:ERBz}} ויהיה קטרו ד"ב
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span>
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי צלעות שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות הצלעות המתנגדות וזויותיו המתנגדות שוות קצתם אל קצתם ושהקוטר יחלקהו לשני חצאיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו א"ד נכחי אל ב"ג
=== Proposition 36 ===
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר נפל על שניהם קו ד"ב הישר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לו</span> <big>השטחים</big> נכחי הצלעות אשר על תושבות שוות ובצד אחד ובמה שבין שני קוי נכחיים שוים קצתם אל קצתם
+
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות אד"ב גב"ד המומרות שוות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שטחים נכחיים הצלעות עליהם א"ב ג"ד ה"ז ח"ט על שתי תושבות שוות והם ב"ג ז"ח ובמה שבין שני קוים א"ט ב"ח הנכחיים
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי א"ב גם כן נכחי אל ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שטח אג"ד הנכחי הצלעות שוה לשטח ה"ז ח"ט הנכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|וכבר נפל על שניהם קו דהישר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע שני קוי הט"ג
+
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות גדדב"א המומרות שוות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ב"ג שוה אל ז"ח
+
|style="text-align:right;"|אם כן שני משולשי אב"ד גד"ב כבר השתוו משתי זויות אד"ב אב"ד מאחד משניהם לשתי זויות גד"ב דבמן האחר כל אחת לגילה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וז"ח שוה אל ה"ט
+
|style="text-align:right;"|ובשני המשולשים צלע משותף לשניהם מה שילוה הזויות השוות והוא ד"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיה ה"ט שוה אל ב"ג והוא גם כן נכחי לו
+
|style="text-align:right;"|אם כן שאר הצלעות שוות לשאר הצלעות כל אחת לגילה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקוים הישרים אשר יגיעו במה שבין קצוות הקוים הישרים השוים הנכחיים אשר בצד אחד הם גם כן שוים נכחיים
+
|style="text-align:right;"|אולם קו א"ב לקו ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי הטשוים נכחיים
+
|style="text-align:right;"|ואולם קו א"ד לקו ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח אגהנכחי הצלעות שוה גם כן אל שטח ה"ט ג"ב מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוים והם ב"ח א"ט
+
|style="text-align:right;"|וזוית דאהנשארת שוה לזוית בגהנשארת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה שטח ה"ז ח"ט נכחי הצלעות שוה לשטח ט"ה ב"ג הנכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|ומשלש אב"ג שוה למשלש בג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני שטחי א"ב גה"ז ח"ט שוה לשטח ט"ה ב
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית אבגם כן שוה לזוית בד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והדברים השוים לדבר אחד בעינו הם שוים
+
|style="text-align:right;"|וזוית גד"ב שוה לזוית אד"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"ב ג"ד הנכחי הצלעות שוה לשטח ה"ז ח"ט הנכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|תהיה זוית אבכלה שוה לזוית אד"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן השטחים הנכחיים הצלעות אשר על תושבות שוות ובצד אחד ובמה שבין קוים בעינם נכחיים שוים קצתם אל קצת
+
|style="text-align:right;"|אם כן הצלעות והזויות המתנגדות מן השטחים הנכחים הצלעות שוות קצתם אל קצתם וקטרי השטחים יחלקו' לשני חצאים
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
Line 1,247: Line 1,310:
 
|
 
|
  
=== Proposition 37 ===
+
=== Proposition 35 ===
 
|
 
|
 +
|-
 +
|The parallelograms, which are on the same base, on the same side, and between the same parallel lines, are equal to one another.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לה</span> <big>השטחים</big> הנכחיי הצלעות אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין קוים בעינם נכחים שוים קצתם אל קצת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לז</span> <big>המשולשים</big> אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין קוים נכחיים שוים קצתם אל קצת
+
|style="text-align:right;"|ויהיו שני {{#annot:term|2555,1096|9qdL}}השטחים נכחיי הצלעות{{#annotend:9qdL}} א"ב ג"ד ה"ב ג"ז על תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוים א"ז ב"ג הנכחים
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the parallelogram ABGD is equal to the parallelogram BHGZ.
|style="text-align:right;"|ויהיו שני משולשים אבדב"ג על תושבת אחת והוא ב"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות שוה לשטח ב"ה ג"ז נכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ג א"ד הנכחיים
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות יהיה ב"ג שוה אל ד"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי משולש אב"ג שוה למשולש דב
+
|style="text-align:right;"|ומפני זה יהיה ה"ז שוה אל ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא א"ד בשני הצדדים על שתי נקודות ה"ז
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ד שוה אל ה"ז
 
|-
 
|-
|
+
|We define DH common.
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ב' קו ישר נכחי לקו ג"א הישר והוא ב
+
|style="text-align:right;"|ונשים דמשותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומנקודת ג' קו ישר נכחי לקו בהישר והוא ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ה כולו שוה אל ד"ז כולו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כל אחד משני שטחי ה"ב ג"א ד"ב ג"ז נכחי הצלעות שוים
+
|style="text-align:right;"|ואגם כן שוה אל ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ה"ב גהנכחי הצלעות שוה לשטח זב"ג הנכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל שני קוי ב"א א"ה שוים לכל שני קוי גד"ז כל אחת לגילה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני שהם על תושבת אחת והיא ב"ג
+
|style="text-align:right;"|וזוית בא"ה שוה לזוית גד"ז החיצונה לפנימית
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ג ה"ז הנכחים
+
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ב"ה שוה לתושבת ז"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וחצי שטח הג"א הנוכחי הצלעות הוא משולש אב
+
|style="text-align:right;"|ומשולש האשוה למשולש זד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני שאקוטרו
+
|style="text-align:right;"|ונשליך משלש דח"ה המשותף נשאר שטח אח"ד שוה לשטח ג"ח ה"ז הנשאר
 
|-
 
|-
|
+
|We define <math>\scriptstyle\triangle_{CBG}</math> common.
|style="text-align:right;"|וחצי שטח ד"ב ג"ז הנכחי הצלעות היא משולש דב
+
|style="text-align:right;"|ונשים משלש חבמשותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני שגקטרו
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל שטח א"ב גנכחי הצלעות שוה לכל שטח ה"ב ג"ז נכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר נחלקו השוים יהיו גם כן שוים
+
|style="text-align:right;"|אם כן השטחים נכחי הצלעות אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעינם נכחים שוים קצת אל קצת
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|אם כן משלש אב"ג שוה למשולש דב"ג
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
|-
 
|
 
|style="text-align:right;"|הנה כל שני משולשים אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעצמם נכחים שוים קצתם אל קצת
 
|-
 
|
 
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Proposition 38 ===
+
=== Proposition 36 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|The parallelograms, which are on equal bases, on the same side, and between the same two parallel lines, are equal to one another.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לח</span> <big>המשולשים</big> אשר הם על שתי תושבות שוות ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעצמם נכחים שוים קצתם לקצת
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לו</span> <big>השטחים</big> נכחי הצלעות אשר על תושבות שוות ובצד אחד ובמה שבין שני קוי נכחיים שוים קצתם אל קצתם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני משולשי אבדה"ז על שתי תושבות שוות והם ב"ג ה"ז
+
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שטחים נכחיים הצלעות עליהם א"ב ג"ד הח"ט על שתי תושבות שוות והם ב"ג ז"ח ובמה שבין שני קוים א"ט ב"ח הנכחיים
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the parallelogram ABGD is equal to the parallelogram HZCT.
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי א"ד בהנכחים
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שטח א"ב גהנכחי הצלעות שוה לשטח הח"ט הנכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר שמשלש אבשוה למשולש דה"ז
+
|style="text-align:right;"|ונגיע שני קוי ה"ב ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נוציא א"ד בשני הצדדי' על שתי נקודות ח
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ב"ג שוה אל ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ב' קו ישר נכחי לקו א"ג הישר והוא ב"ח
+
|style="text-align:right;"|וז"ח שוה אל ה"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומנקודת ז' ישר נכחי לקו ה"ד הישר והוא ז"ט
+
|style="text-align:right;"|יהיה ה"ט שוה אל ב"ג והוא גם כן נכחי לו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כל אחד משני שטחי ח"ב ג"א ה"ד ז"ט נכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|והקוים הישרים אשר יגיעו במה שבין קצוות הקוים הישרים השוים הנכחיים אשר בצד אחד הם גם כן שוים נכחיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח חג"א נכחי הצלעות שוה לשטח ה"ד ט"ז הנכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ה"ב ט"ג שוים נכחיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני שהם על תושבת ב"ג ה"ז השוים
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"ב ג"ד הנכחי הצלעות שוה גם כן אל שטח ה"ט ג"ב מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוים והם ב"ח א"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ז ח"ט הנכחיים
+
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה שטח ה"ז ח"ט נכחי הצלעות שוה לשטח ט"ה ב"ג הנכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וחצי שטח ח"ב ג"א הוא משולש אב
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני שטחי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט שוה לשטח ט"ה ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני שא"ב קטרו
+
|style="text-align:right;"|והדברים השוים לדבר אחד בעינו הם שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וחצי שטח ז"ט ד"ה הוא משולש דה
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"ב גהנכחי הצלעות שוה לשטח ה"ז ח"ט הנכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני שד"ז קטרו
+
|style="text-align:right;"|אם כן השטחים הנכחיים הצלעות אשר על תושבות שוות ובצד אחד ובמה שבין קוים בעינם נכחיים שוים קצתם אל קצת
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וכאשר נחלקו השוים יהיו גם כן שוים
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה משולש אב"ג שוה למשולש דה"ז
+
 
|-
+
=== Proposition 37 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אם כן שני המשולשים אשר הם על תושבת שוות ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעצמם נכחיים קצתם לקצת
 
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|The triangles, which are on the same base, on the same side, and between the same two parallel lines, are equal to one another.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לז</span> <big>המשולשים</big> אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין קוים נכחיים שוים קצתם אל קצת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 39 ===
+
|style="text-align:right;"|ויהיו שני משולשים אב"ג דב"ג על תושבת אחת והוא ב"ג
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לט</span> <big>המשולשים</big> השוים אשר על תושבת אחת במה שבין שני קוים בעינם נכחים
+
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ג א"ד הנכחיים
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that triangle ABG is equal to triangle DBG.
|style="text-align:right;"|יהיו שני משולשי אב"ג דב"ג שוים והם על תושבת אחת והוא ב
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי משולש אב"ג שוה למשולש דב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונמשיך קו א"ד
+
|style="text-align:right;"|ונוציא א"ד בשני הצדדים על שתי נקודות ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אומר שא"ד נכחי אל ב"ג
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ב' קו ישר נכחי לקו ג"א הישר והוא ב"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם לא יהיה כן הנה נוציא מנקודת א' קו ישר נכחי לקו ב"ג והוא א"ה
+
|style="text-align:right;"|ומנקודת ג' קו ישר נכחי לקו ב"ד הישר והוא ג"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונמשיך קו ה"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה כל אחד משני שטחי ה"ב ג"א ד"ב ג"ז נכחי הצלעות שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה משולש הב"ג שוה למשולש אב
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ה"ב ג"א הנכחי הצלעות שוה לשטח ז"ד בהנכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 1,398: Line 1,456:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ג א"ה נכחים
+
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ג ה"ז הנכחים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל משולש אב"ג שוה למשולש דב
+
|style="text-align:right;"|וחצי שטח ה"ב ג"א הנוכחי הצלעות הוא משולש אב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן משולש דב"ג שוה למשולש הב"ג
+
|style="text-align:right;"|מפני שא"ב קוטרו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הגדול לקטן זה מה שאי אפשר להיות
+
|style="text-align:right;"|וחצי שטח ד"ב ג"ז הנכחי הצלעות היא משולש דב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אין קו א"ה נכחי לקו ב"ג
+
|style="text-align:right;"|מפני שג"ד קטרו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן גם כן יתבאר שלא יוצא מנקודת א' קו נכחי לקו ב"ג זולת קו א"ד
+
|style="text-align:right;"|וכאשר נחלקו השוים יהיו גם כן שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ד נכחי לקו ב
+
|style="text-align:right;"|אם כן משלש אב"ג שוה למשולש דב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אם כן שני המשולשים השוים אשר תושבת אחת הם במה שבין שני קוים בעצמם נכחים
+
|style="text-align:right;"|הנה כל שני משולשים אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעצמם נכחים שוים קצתם אל קצת
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 40 ===
+
 
 +
=== Proposition 38 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|The triangles, which are on equal bases, on the same side, and between the same two parallel lines, are equal to one another.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מ</span> <big>המשולשים</big> השוים אשר על שתי תושבות שוות ושתי התושבות על קו ישר ובצד אחד יכלו במה שבין שני קוים נכחים
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לח</span> <big>המשולשים</big> אשר הם על שתי תושבות שוות ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעצמם נכחים שוים קצתם לקצת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיו שני משולשי אב"ג דה"ז שוים
+
|style="text-align:right;"|ויהיו שני משולשי אב"ג דה"ז על שתי תושבות שוות והם ב"ג ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ועל שתי תושבות שוות והם ב"ג ה
+
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי א"ד ב"ז הנכחים
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that triangle ABG is equal to triangle DHZ.
|style="text-align:right;"|ונמשיך קו א"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שמשלש אב"ג שוה למשולש דה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אומר שאנכחי לב"ז
+
|style="text-align:right;"|הנה נוציא אבשני הצדדי' על שתי נקודות ח"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן הנה יהיה א"ח נכחי לב"ז אם יהיה אפשר זה
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ב' קו ישר נכחי לקו א"ג הישר והוא ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונמשיך קו ח"ה
+
|style="text-align:right;"|ומנקודת ז' ישר נכחי לקו ה"ד הישר והוא ז"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה משולש החשוה למשלש אב"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה כל אחד משני שטחי ח"ב ג"א ה"ד ז"ט נכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני שהם על תושבות שוות והם ב"ג ה"ז הישרי'
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ח"ב ג"א נכחי הצלעות שוה לשטח ה"ד טהנכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ז א"ח הנכחים
+
|style="text-align:right;"|מפני שהם על תושבת ב"ג ההשוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל משלש אב"ג שוה למשולש דה"ז
+
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ז ח"ט הנכחיים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומשולש דה"ז שוה למשולש הח"ז
+
|style="text-align:right;"|וחצי שטח ח"ב ג"א הוא משולש אב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הגדול לקטן וזה בלתי אפשר
+
|style="text-align:right;"|מפני שא"ב קטרו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אין א"ח נכוחי לב
+
|style="text-align:right;"|וחצי שטח ז"ט ד"ה הוא משולש דה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אם כן א"ד נכחי לב
+
|style="text-align:right;"|מפני שדקטרו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן כן יתבאר כי לא יצא מנקודת א' קו נכחי לקו ב"ז זולת א"ד
+
|style="text-align:right;"|וכאשר נחלקו השוים יהיו גם כן שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א"ד נכחי אל ב
+
|style="text-align:right;"|הנה משולש אב"ג שוה למשולש דה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני המשולשים השוים אשר על שתי התושבות ושתי התושבות על קו ישר ובצד אחד יכלו במה שבין שני קוים נכחים
+
|style="text-align:right;"|הנה אם כן שני המשולשים אשר הם על תושבת שוות ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעצמם נכחיים קצתם לקצת
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
Line 1,486: Line 1,545:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 41 ===
+
 
 +
=== Proposition 39 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|Equal triangles, which are on the same base [and on the same side], are between the same two parallel lines.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מא</span> <big>כאשר</big> היה שטח נכחי הצלעות ומשולש על תושבת אחת ובין שני קוי בעינם נכחיים הנה השטח הנכחי הצלעות היא כפל המשולש
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לט</span> <big>המשולשים</big> השוים אשר על תושבת אחת במה שבין שני קוים בעינם נכחים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיה שטח נכחי הצלעות עליו א"ב ג"ד ומשלש אבוהבעל תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוי ב"ג א"ד הנכחיים
+
|style="text-align:right;"|יהיו שני משולשי אבדבשוים והם על תושבת אחת והוא ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שטח א"ב גנכחי הצלעות כפל משלש אב"ג
+
|style="text-align:right;"|ונמשיך קו א"ד
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that AD is parallel to BG.
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוי נכחיים והם ב"ג א"ד
+
|style="text-align:right;"|אומר שא"ד נכחי אל ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל כפל משולש אבהוא שטח אבג"ד הנכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|שאם לא יהיה כן הנה נוציא מנקודת א' קו ישר נכחי לקו בוהוא א"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי קטרו א"ג
+
|style="text-align:right;"|ונמשיך קו ה"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יהיה שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות כפל משולש אב"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה משולש הבשוה למשולש אב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כאשר היא שטח נכחי הצלעות ומשולש על תושבת אחת ומה שבין שני קוים בעצמם נכחים הנה השטח הנכחי הצלעות כפל המשולש
+
|style="text-align:right;"|מפני שהם על תושבת אחת והיא ב"ג
|-
 
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ג א"ה נכחים
=== Proposition 42 ===
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מב</span> <big>נרצה</big> שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה למשולש מונח שוה זויתו לזוית מונחת ישרת הקוים
+
|style="text-align:right;"|אבל משולש אב"ג שוה למשולש דב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה יהיה המשולש המונח עליו אבוהזוית המונחת ישרת הקוים זוית ד'
+
|style="text-align:right;"|אם כן משולש דב"ג שוה למשולש הב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונרצה שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה למשולש אב"ג המונח שוה זויתו לזוית ד' ישרת הקוים
+
|style="text-align:right;"|הגדול לקטן זה מה שאי אפשר להיות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נחלק ב"ג לחציים על נקודת ה'
+
|style="text-align:right;"|הנה אין קו א"ה נכחי לקו ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע א"ה
+
|style="text-align:right;"|וכן גם כן יתבאר שלא יוצא מנקודת א' קו נכחי לקו ב"ג זולת קו א"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעמיד על קו ה"ג הישר על נקודת ה' ממנו זוית ישרת הקוים שוה לזוית ד' ישרת הקוים והיא זוית גה"ז
+
|style="text-align:right;"|הנה קו אנכחי לקו ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' קו ג"ח נכחי לקו ה"ז הישר
+
|style="text-align:right;"|הנה אם כן שני המשולשים השוים אשר תושבת אחת הם במה שבין שני קוים בעצמם נכחים
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|ומנקודת ח' קו א"ח נכחי לקו ב"ג הישר
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ז"ה ג"ח נכחי הצלעות
+
 
|-
+
=== Proposition 40 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי ב"ה שוה אל ה"ג
 
 
|-
 
|-
|
+
|Equal triangles, which are on equal bases and both bases are on a straight line and on the same side, are contained between two parallel lines.
|style="text-align:right;"|יהיה משולש אב"ה שוה למשלש אה"ג
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מ</span> <big>המשולשים</big> השוים אשר על שתי תושבות שוות ושתי התושבות על קו ישר ובצד אחד יכלו במה שבין שני קוים נכחים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם על שתי תושבות שוות ושניהם בין שני קוי בא"ח הנכחים
+
|style="text-align:right;"|יהיו שני משולשי אבדה"ז שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן משלש אבכפל משלש אה"ג
+
|style="text-align:right;"|ועל שתי תושבות שוות והם בה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושטח הג"ח נכחי הצלעות גם כן כפל משלש אה"ג
+
|style="text-align:right;"|ונמשיך קו א"ד
 +
|-
 +
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that AD is parallel to BZ.
 +
|style="text-align:right;"|אומר שא"ד נכחי לב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן הנה יהיה א"ח נכחי לב"ז אם יהיה אפשר זה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ה"ג ובמה שבין שני קוי ה"ג א"ח הנכחים
+
|style="text-align:right;"|ונמשיך קו ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ז"ה ג"ח נכחי הצלעות שוה למשלש אב"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה משולש הח"ז שוה למשלש אב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי מה שהם כפל לדבר אחד בעינו הם שוים
+
|style="text-align:right;"|מפני שהם על תושבות שוות והם ב"ג ה"ז הישרי&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר העמדנו שטח ז"ח ג"ה הנכחי הצלעות שוה למשולש אב"ג וזוית זה"ג ממנו שוה לזוית ד'
+
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוי ב"ז אהנכחים
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|אבל משלש אב"ג שוה למשולש דה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 43 ===
+
|style="text-align:right;"|ומשולש דה"ז שוה למשולש הח"ז
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|הגדול לקטן וזה בלתי אפשר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מג</span> <big>כל שטח</big> נכחי הצלעות הנה שתי השטחים נכחי הצלעות אשר משני צדי קטרו אשר יקרא לשניהם המתמימים שוים
+
|style="text-align:right;"|הנה אין א"ח נכוחי לב"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח נכחי הצלעות עליו אב"ג גויהיה קטרו ד"ב ויהיה על קוטר ד"ב שני שטחי ד"ה ז"ח ז"ט ב"כ נכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|הנה אם כן אנכחי לב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני השטחים אשר יקרא לשניהם המתמימים שטח א"ט ז"ה ז"כ ג"ח
+
|style="text-align:right;"|וכן כן יתבאר כי לא יצא מנקודת א' קו נכחי לקו בזולת א"ד
 
|-
 
|-
|Supposition: <math>\scriptstyle\Box_{ATZH}=\Box_{ZKGC}</math>
+
|
|style="text-align:right;"|ואומר ששני שטחי א"ט ז"ה ז"כ ג"ח שוים
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ד נכחי אל ב
 
|-
 
|-
|Proof:
+
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א"ב ג"ד נכחי הצלעות וקטרו ד"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה שני המשולשים השוים אשר על שתי התושבות ושתי התושבות על קו ישר ובצד אחד יכלו במה שבין שני קוים נכחים
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\triangle_{ABD}=\triangle_{DGB}</math>
+
|Quod erat demonstrandum
|style="text-align:right;"|יהיה משולש אב"ד שוה למשולש דג"ב
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי שטח ד"ה ז"ח גם כן נכחי הצלעות וקטרו ד"ז
+
 
 +
=== Proposition 41 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When a parallelogram and a triangle are on the same base and are between the same parallel lines, then the parallelogram is double the triangle.
 +
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_I_41"></div><span style=color:red>מא</span> <big>כאשר</big> היה שטח נכחי הצלעות ומשולש על תושבת אחת ובין שני קוי בעינם נכחיים הנה השטח הנכחי הצלעות היא כפל המשולש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\triangle_{ZHD}=\triangle_{ZCD}</math>
+
*Let parallelogram ABGD and triangle ABG have the same base, which is BG, and let them be between the same two parallels lines BG and AD.
|style="text-align:right;"|יהיה משולש זהשוה למשלש זח"ד
+
|style="text-align:right;"|יהיה שטח נכחי הצלעות עליו א"ב ג"ד ומשלש אב"ג והבעל תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוי ב"ג א"ד הנכחיים
 +
|-
 +
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the parallelogram ABGD is double the triangle ABG.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שטח א"ב גנכחי הצלעות כפל משלש אב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\triangle_{ZTB}=\triangle_{ZKB}</math>
+
:For both are on the same base, which is BG, and between the two parallels lines BG and AD.
|style="text-align:right;"|ולזה גם כן יהיה משולש זט"ב שוה למשולש זכ"ב
+
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוי נכחיים והם ב"ג א"ד
 +
|-
 +
|But, double triangle ABG is parallelogram ABGD.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=2\sdot\triangle_{ABG}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל כפל משולש אב"ג הוא שטח אבג"ד הנכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\triangle_{ZHD}+\triangle_{ZTB}=\triangle_{DCZ}+\triangle_{ZKB}</math>
+
:Because its diameter is AG.
|style="text-align:right;"|אם כן שני משלשי דה"ז זט"ב שוים לשני משולשי דח"ז זכ"ב
+
|style="text-align:right;"|מפני כי קטרו א"ג
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\triangle_{ABD}=\triangle_{DBG}</math>
+
|So, parallelogram ABGD is double triangle ABG.
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר גם כן כי כל משולש אבשוה לכל משולש דב
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=2\sdot\triangle_{ABG}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יהיה שטח א"ב גנכחי הצלעות כפל משולש אב
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\Box_{ATZH}=\Box_{ZKGC}</math>
+
|Hence, when a parallelogram and a triangle are on the same base and are between the same parallel lines, then the parallelogram is double the triangle.
|style="text-align:right;"|הנה יחוייב שיהיה שטח א"ט ז"ה המתמים הנשאר שוה לשטח ז"כ ג"ח המתמים הנשאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן כאשר היא שטח נכחי הצלעות ומשולש על תושבת אחת ומה שבין שני קוים בעצמם נכחים הנה השטח הנכחי הצלעות כפל המשולש
 
|-
 
|-
|
+
|Quod erat demonstrandum
|style="text-align:right;"|אם כן כל שטח נכחי הצלעות אשר משני צדדי קטרו אשר יקרא לשניהם המתמימים שוים
+
|style="text-align:right;"|וזה מש
|-
 
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזמש
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Proposition 44 ===
+
=== Proposition 42 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct a parallelogram equal to a given triangle, whose angle is equal to a given rectilinear angle.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מד</span> <big>נרצה</big> שנעשה על קו ישר מונח שטח נכחי הצלעות שוה למשולש מונח שוה זויתו לזוית מונחת ישרת הקוים
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מב</span> <big>נרצה</big> שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה למשולש מונח שוה זויתו לזוית מונחת ישרת הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר המונח א"ב ומשולש המונח גד"ה והזוית המונחת ישרת הקוים זוית ז'
+
*Let ABG be the given triangle, and angle D be the given rectilinear angle.
 +
|style="text-align:right;"|הנה יהיה המשולש המונח עליו אב"ג והזוית המונחת ישרת הקוים זוית ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct a parallelogram equal to triangle ABG, whose angle is equal to the rectilinear angle D.
|style="text-align:right;"|ונרצה שנעשה על קו א"ב הישר המונח שטח נכחי הצלעות שוה למשולש גד"ה המונח שוה זויתו לזוית ז' המונחת ישרת הקוים
+
|style="text-align:right;"|ונרצה שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה למשולש אב"ג המונח שוה זויתו לזוית ד' ישרת הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נעמיד שטח נכחי הצלעות עליו ח"ב כ"ט שוה למשולש גדהמונח שוה זויתו לזוית ז'
+
*We cut BG in half at point H.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BH=HG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה נחלק ב"ג לחציים על נקודת ה&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה ב"כ ממנו על יושר כ"א
+
*We join A and H.
 +
|style="text-align:right;"|ונגיע א"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונתמים שטח ל"א ב"ח הנכחי הצלעות
+
*We construct angle GHZ on the straight line HG at point H equal to the rectilinear angle D.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GHZ=\measuredangle D}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונעמיד על קו ה"ג הישר על נקודת ה' ממנו זוית ישרת הקוים שוה לזוית ד' ישרת הקוים והיא זוית גה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע קו ל
+
*We draw line GC through point G parallel to the straight line HZ, and line AC through point C parallel to the straight line BG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{GC\parallel HZ\quad AC\parallel BG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' קו ג"ח נכחי לקו ה"ז הישר ומנקודת ח' קו א"ח נכחי לקו ב"ג הישר
 +
|-
 +
|Then, ZHGC is a parallelogram.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ז"ה ג"ח נכחי הצלעות
 +
|-
 +
|BH equals HG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BH=HG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי ב"ה שוה אל ה"ג
 +
|-
 +
|Therefore triangle ABH equals triangle AHG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ABH}=\triangle_{AHG}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יהיה משולש אב"ה שוה למשלש אה"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי לנכחי אל ט"ב
+
:For they are on two equal bases and both between the two parallels lines BG and AC.
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם על שתי תושבות שוות ושניהם בין שני קוי ב"ג א"ח הנכחים
 +
|-
 +
|So, triangle ABG is double triangle AHG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ABG}=2\sdot\triangle_{AHG}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן משלש אב"ג כפל משלש אה"ג
 
|-
 
|-
|
+
|But, parallelogram HZGC is also double triangle AHG.
|style="text-align:right;"|וכבר נפל על שניהם קו ל"ט הישר
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{HZGC=2\sdot\triangle_{AHG}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושטח ה"ז ג"ח נכחי הצלעות גם כן כפל משלש אה"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות אל"ט לט"כ הפנימיות שוות לשתי נצבות
+
:For both are on the same base, which is HG, and between the two parallels lines HG and AC.
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ה"ג ובמה שבין שני קוי ה"ג א"ח הנכחים
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore parallelogram ZHGC is equal to triangle ABG.
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות בל"ט לט"כ פחות משתי זויות נצבות
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ZHGC=\triangle_{ABG}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ז"ה ג"ח נכחי הצלעות שוה למשלש אב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקוים אשר יצאו בפחות משתי נצבות אשר לא תכלית יפגשו
+
:Since those that are double of the the same thing are equal to each other.
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי מה שהם כפל לדבר אחד בעינו הם שוים
 
|-
 
|-
|
+
|Hence, we have already constructed the parallelogram ZCGH equal to triangle ABG, whose angle ZHG is equal to angle D.
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ל"ב ט"כ כאשר יצאו אל לא תכלית יפגשו ויוצאו ויפגשו על נקודת מ'
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ZCGH=\triangle_{ABG}\quad\measuredangle ZHG=\measuredangle D}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר העמדנו שטח ז"ח ג"ה הנכחי הצלעות שוה למשולש אב"ג וזוית זה"ג ממנו שוה לזוית ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|Quod erat demonstrandum
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לשני קוי ב"א ל"ט והוא מ"נ
+
|style="text-align:right;"|וזה מש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי א"נ כ"ה על יושר שני קוי ל"א ח"ב
+
 
|-
+
=== Proposition 43 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ל"נ נכחי הצלעות וקטרו מ"ל
 
 
|-
 
|-
|
+
|For every parallelogram, the complements of the two parallelograms on both sides of its the diameter are equal to one another.
|style="text-align:right;"|ועל קוטר ל"מ שני שטחי ל"א ב"ח ב"ס מ"כ נכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מג</span> <big>כל שטח</big> נכחי הצלעות הנה שתי השטחים נכחי הצלעות אשר משני צדי קטרו אשר יקרא לשניהם המתמימים שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושני שטחי א"נ ח"ב ח"כ כ"ט הם המתמימים
+
*Let ABGD be the parallelogram.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח נכחי הצלעות עליו אב"ג ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח חכ"ט נכחי הצלעות שוה לשטח א"נ ה"ב נכחי הצלעות
+
*Let DB be its diameter.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קטרו ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל שטח ח"ב ט"ב שוה למשולש גד"ה
+
*Let DHZC and ZTBK be parallelograms about the diameter DB.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה על קוטר ד"ב שני שטחי ד"ה ז"ח ז"ט ב"כ נכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"נ ה"כ הנכחי הצלעות שוה למשלש גד"ה
+
*Let the two surfaces ATZH and ZKGC be the so-called complements.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני השטחים אשר יקרא לשניהם המתמימים שטח א"ט ז"ה זג"ח
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the two surfaces ATZH and ZKGC are equal.
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית חבשוה לזוית אב"ה
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{ATZH}=\Box_{ZKGC}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואומר ששני שטחי א"ט ז"ה זג"ח שוים
 
|-
 
|-
 +
|<span style=color:green>'''Proof:'''</span>
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית חב"כ שוה לזוית ז'
 
 
|-
 
|-
|
+
|ABGD is a parallelogram, and DB is its diameter.
|style="text-align:right;"|תהיה זוית אב"ה שוה לזוית ז'
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א"ב ג"ד נכחי הצלעות וקטרו ד"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, triangle ABD is equal to triangle DGB.
|style="text-align:right;"|הנה כבר נעשה על קו א"ב הישר המונח שטח נכחי הצלעות שוה למשולש גד"ה המונח
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ABD}=\triangle_{DGB}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יהיה משולש אב"ד שוה למשולש דג"ב
 
|-
 
|-
|
+
|DHZC is also a parallelogram, and DZ is its diameter.
|style="text-align:right;"|וזוית אבממנו שוה לזוית ז' המונחת ישרת הקוים
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי שטח ד"ה ז"ח גם כן נכחי הצלעות וקטרו ד"ז
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|Therefore, triangle ZHD is equal to triangle ZCD.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ZHD}=\triangle_{ZCD}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יהיה משולש זה"ד שוה למשלש זח"ד
 
|-
 
|-
|
+
|For the same reason, triangle ZTB is also equal to triangle ZKB.
=== Proposition 45 ===
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ZTB}=\triangle_{ZKB}}}</math>
|
+
|style="text-align:right;"|ולזה גם כן יהיה משולש זט"ב שוה למשולש זכ"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Hence, the two triangles DHZ and ZTB are equal to the two triangles DCZ and ZKB.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מה</span> <big>נרצה</big> שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה לתמונה ישרת הקוים ותהיה שוה זויתה לזוית מונחת ישרת הקוים
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{DHZ}+\triangle_{ZTB}=\triangle_{DCZ}+\triangle_{ZKB}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני משלשי דה"ז זט"ב שוים לשני משולשי דח"ז זכ"ב
 
|-
 
|-
|
+
|It has already been explained also that the whole triangle ABD is equal to the whole triangle BBG.
|style="text-align:right;"|ותהיה התמונה ישרת הקוים המונחת א"ב ג
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ABD}=\triangle_{DBG}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר גם כן כי כל משולש אב"ד שוה לכל משולש דב
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore the remaining complement ATZH must be equal to the remaining complement ZKGC.
|style="text-align:right;"|ותהיה הזוית המונחת ישרת הקוים זוית ל'
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{ATZH}=\Box_{ZKGC}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה יחוייב שיהיה שטח א"ט ז"ה המתמים הנשאר שוה לשטח ז"כ ג"ח המתמים הנשאר
 
|-
 
|-
|
+
|Thus, for every parallelogram, the complements [of the two parallelograms] on both sides of its the diameter are equal to one another.
|style="text-align:right;"|ונרצה שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה לתמונה א"ב ג"ד ישרת הקוים שוה זויתו לזוית ל'
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל שטח נכחי הצלעות אשר משני צדדי קטרו אשר יקרא לשניהם המתמימים שוים
 
|-
 
|-
|
+
|Quod erat demonstrandum.
|style="text-align:right;"|הנה נגיע ב"ג
+
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעמיד שטח נכחי הצלעות שוה למשולש אב"ג והוא ה"ז כ"ט
+
 
|-
+
=== Proposition 44 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שוה זוית זה"ט ממנו לזוית ל'
 
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct a parallelogram on a given straight line equal to a given triangle, whose angle is equal to a rectilinear angle.
|style="text-align:right;"|ונעשה על ז"כ שטח נכחי הצלעות שוה למשולש בג"ד והוא ז"ח כ"מ
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מד</span> <big>נרצה</big> שנעשה על קו ישר מונח שטח נכחי הצלעות שוה למשולש מונח שוה זויתו לזוית מונחת ישרת הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שוה זוית חז"כ ממנו לזוית ל'
+
*Let AB be the given straight line, GDH the given triangle and angle Z the given rectilinear angle.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר המונח א"ב ומשולש המונח גד"ה והזוית המונחת ישרת הקוים זוית ז&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct on the given straight line AB a parallelogram equal to the given triangle GDH, whose angle is equal to the given rectilinear angle Z.
|style="text-align:right;"|הנה מפני שכל אחת משתי זויות זה"ט חז"ב שוות לזוית ל'
+
|style="text-align:right;"|ונרצה שנעשה על קו א"ב הישר המונח שטח נכחי הצלעות שוה למשולש גד"ה המונח שוה זויתו לזוית ז' המונחת ישרת הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|תהיה זוית חז"כ שוה לזוית זה"ט
+
*We construct the parallelogram CBKT equal to the given triangle GDH, whose angle is equal to angle Z.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{CBKT=\triangle_{GDH}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה נעמיד שטח נכחי הצלעות עליו ח"ב כשוה למשולש גד"ה המונח שוה זויתו לזוית ז&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים זוית הזמשותפת א"כ שתי זויות זה"ט הז"כ שוות לשתי זויות חז"כ כז"ה
+
*Let BK on it be in a straight line with BA.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה בממנו על יושר ב"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל שתי זויות זה"ט הז"כ שוות לשתי נצבות
+
*We draw parallelogram LABC.
 +
|style="text-align:right;"|ונתמים שטח ל"א ב"ח הנכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זויות חז"כ כז"ה שוות לשתי נצבות
+
*We join line LB.
 +
|style="text-align:right;"|ונגיע קו ל"ב
 +
|-
 +
|LA is parallel to TB.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{LA\parallel TB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ל"א נכחי אל ט"ב
 
|-
 
|-
|
+
|The straight line LT falls upon both.
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ז על יושר קו ז"ח
+
|style="text-align:right;"|וכבר נפל על שניהם קו ל"ט הישר
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore [the sum of] the interior angles ALT and LTK equals two right angles.
|style="text-align:right;"|ולכן גם כן קו ט"ב על יושר קו כ
+
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות אל"ט לטהפנימיות שוות לשתי נצבות
 
|-
 
|-
|
+
|So, [the sum of] the angles BLT and LTK is less than two right angles.
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ז שוה אל כ"ט ונכחי לו
+
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות בל"ט לטפחות משתי זויות נצבות
 
|-
 
|-
|
+
|The lines produced indefinitely from [angles] less than two right angles meet.
|style="text-align:right;"|וז"ח שוה אל כ"מ ונכחי לו
+
|style="text-align:right;"|והקוים אשר יצאו בפחות משתי נצבות אשר לא תכלית יפגשו
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore the two lines LB and TK, when produced indefinitely, will meet
|style="text-align:right;"|יהיה כל ה"ח שוה אל ט"ב ונכחי לו
+
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ל"ב ט"כ כאשר יצאו אל לא תכלית יפגשו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ה"ח ט"מ נכחי הצלעות שוה לתמונה א"ב ג"ד ישרת הקוים
+
*Let them be produced and meet at point M.
 +
|style="text-align:right;"|ויוצאו ויפגשו על נקודת מ&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית זהשוה לזוית ל'
+
*We draw MN through point M parallel to both BA and LT.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לשני קוי ב"א לוהוא מ"נ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר העמדנו שטח נכחי הצלעות שוה לתמונת א"ב ג"ד ישרת הקוים שוה זויותו לזוית מונחת ישרת הקוים
+
*We draw the two lines AN and KH in straight lines with both lines LA and CB.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי א"נ כ"ה על יושר שני קוי ל"א ח
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|LN is a parallelogram and its diameter is ML.
|style="text-align:right;"|וזה מש
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ל"נ נכחי הצלעות וקטרו מ
 
|-
 
|-
|
+
|LABC and BSMK are two parallelograms on diameter LM.
=== Proposition 46 ===
+
|style="text-align:right;"|ועל קוטר ל"מ שני שטחי ל"א ב"ח ב"ס מ"כ נכחי הצלעות
|
 
 
|-
 
|-
|
+
|ANCB and CBKT are the complements.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מו</span> <big>נרצה</big> שנעשה על קו ישר מונח מרובע
+
|style="text-align:right;"|ושני שטחי א"נ ח"ב ח"ב כ"ט הם המתמימים
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore the parallelogram CBKT equals the parallelogram ANHB.
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר אונרצה לעשות על קו א"ב מרובע
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{CBTK=ANHK}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח חכ"ט נכחי הצלעות שוה לשטח א"נ הנכחי הצלעות
 
|-
 
|-
|
+
|But, surface CBTK equals the triangle GDH.
|style="text-align:right;"|הנה נוציא מקו אמנקדת א' ממנו קו ישר על זוית נצבת והוא קו א"ג
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{CBTK=\triangle_{GDH}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל שטח חט"כ שוה למשולש גד"ה
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore the parallelogram ANHK equals the triangle GDH.
|style="text-align:right;"|ונשים א"ג כמו א"ב
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ANHK=\triangle_{GDH}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"נ ה"כ הנכחי הצלעות שוה למשלש גד"ה
 
|-
 
|-
|
+
|Angle CBK equals angle ABH.
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' קו ישר נכחי לקו א"ב והוא ג"ד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBK=\measuredangle ABH}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית חב"כ שוה לזוית אב"ה
 
|-
 
|-
|
+
|Angle CBK equals angle Z.
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ב' קו נכחי לקו א"ג והוא ב"ד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBK=\measuredangle Z}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית חב"כ שוה לזוית ז&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|Then, angle ABH equals angle Z.
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ג"א ב"ד נכחי הצלעות
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ABH=\measuredangle Z}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|תהיה זוית אב"ה שוה לזוית ז&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|Hence, a parallelogram equal to the given triangle GDH has been constructed on the given straight line AB, whose angle ABH is equal to the given rectilinear angle Z.
|style="text-align:right;"|וקו א"ב שוה לקו ג"ד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ANHK=\triangle_{GDH}\quad\measuredangle ABH=\measuredangle Z}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר נעשה על קו א"ב הישר המונח שטח נכחי הצלעות שוה למשולש גד"ה המונח וזוית אב"ה ממנו שוה לזוית ז' המונחת ישרת הקוים
 
|-
 
|-
|
+
|Quod erat demonstrandum.
|style="text-align:right;"|וקו א"ג לקו ב"ד
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל קו א"ב שוה לקו א"ג
+
 
|-
+
=== Proposition 45 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ג"ד שוה אל קו ד"ב
 
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct a parallelogram equal to a rectilinear figure, whose angle is equal to a given rectilinear angle.
|style="text-align:right;"|אם כן קוי א"ב ב"ד ד"ג ג"א הם שוים
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מה</span> <big>נרצה</big> שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה לתמונה ישרת הקוים ותהיה שוה זויתה לזוית מונחת ישרת הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"ג ד"ב שוה הצלעות
+
*Let ABGD be the given rectilinear figure.
 +
|style="text-align:right;"|ותהיה התמונה ישרת הקוים המונחת א"ב ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואומר גם כן כי הוא נצב הזוי'
+
*Let angle L be the given rectilinear angle.
 +
|style="text-align:right;"|ותהיה הזוית המונחת ישרת הקוים זוית ל&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct a parallelogram equal to the rectilinear figure ABGD, whose angle is equal to angle L.
|style="text-align:right;"|כי מפני שהוא כבר נפל על שני קוי א"ב ג"ד הנכחיים קו ג"א
+
|style="text-align:right;"|ונרצה שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה לתמונה א"ב ג"ד ישרת הקוים שוה זויתו לזוית ל&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות באאג"ד שוות לשתי זויות נצבות
+
*We join B and G.
 +
|style="text-align:right;"|הנה נגיע ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל זוית בא"ג נצבת
+
*We construct the parallelogram HZKT equal to the triangle ABD, whose angle ZHT is equal to angle L.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{HZKT=\triangle_{ABD}\quad\measuredangle ZHT=\measuredangle L}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונעמיד שטח נכחי הצלעות שוה למשולש אב"ג והוא ה"ז כ"ט שוה זוית זה"ט ממנו לזוית ל&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית אג"ד גם כן נצבת
+
*We make on ZK the parallelogram ZCKM equal to the triangle BGD, whose angle CZK is equal to angle L.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ZCKM=\triangle_BGD\quad\measuredangle CZK=\measuredangle L}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונעשה על ז"כ שטח נכחי הצלעות שוה למשולש בג"ד והוא ז"ח כ"מ שוה זוית חז"כ ממנו לזוית ל&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|Since each of the angles ZHT and CZK equals angle L, then angle CZK equals angle ZHT.
|style="text-align:right;"|והזויות והצלעות המתנגדות מן השטחים נכחי הצלעות שוים
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CZK=\measuredangle L=\measuredangle ZHT}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני שכל אחת משתי זויות זה"ט חז"ב שוות לזוית ל' תהיה זוית חז"כ שוה לזוית זה"ט
 
|-
 
|-
|
+
|We make angle HZK common [to each].
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחת משתי זויות אב"ד בד"ג המתנגדות לאשר זכרנו שוות
+
|style="text-align:right;"|ונשים זוית הז"כ משותפת
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore [the sum of] the two angles ZHT and HZK equals [the sum of] the two angles CZK and KZH.
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"ב ג"ד נצב הזויות וכבר התבאר שהוא שוה הצלעות
+
|style="text-align:right;"|א"כ שתי זויות זה"ט הז"כ שוות לשתי זויות חז"כ כז"ה
 
|-
 
|-
|
+
|But, [the sum of] the two angles ZHT and HZK equals two right angles.
*<math>\scriptstyle AB\times GD=AB^2</math>
+
|style="text-align:right;"|אבל שתי זויות זה"ט הז"כ שוות לשתי נצבות
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"ב ג"ד מרובע והוא עשוי על קו א"ב
 
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore [the sum of] the angles CZK and KZH =equals two right angles.
|style="text-align:right;"|הנה כבר קוינו מקו א"ב המונח מרובע
+
|style="text-align:right;"|אם כן זויות חז"כ כז"ה שוות לשתי נצבות
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|Hence, HZ is in a straight line with line ZC.
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ז על יושר קו ז"ח
 
|-
 
|-
|
+
|So, line TB is also in a straight line with line KM.
=== Proposition 47 ===
+
|style="text-align:right;"|ולכן גם כן קו ט"ב על יושר קו כ"מ
|
 
 
|-
 
|-
|
+
|HZ is equal to KT and parallel to it.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מז</span> <big>המרובע</big> ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר הזוית הנצבת מן המשולשים נצבי הזויות שוה לשני המרובעים ההוים משתי צלעות המקיפות הזוית הנצבת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{HZ=KT\quad HZ\parallel KT}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ז שוה אל כ"ט ונכחי לו
 
|-
 
|-
|
+
|ZC is equal to KM and parallel to it.
|style="text-align:right;"|ויהיה המשולש נצב הזוית אב"ג ותהיה זויתו הנצבת זוית בא"ג
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ZC=KM\quad ZC\parallel KM}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וז"ח שוה אל כ"מ ונכחי לו
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle BG^2=BA^2+AG^2</math>
+
|Therefore, the whole HC is equal to TB and parallel to it.
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי המרובע ההווה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן ב"א וא"ג
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{HC=TB\quad HC\parallel TB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יהיה כל ה"ח שוה אל ט"ב ונכחי לו
 
|-
 
|-
|
+
|Hence the parallelogram HCTM is equal to the rectilinear figure ABGD.
*<math>\scriptstyle\Box_{BDHG}=BG^2</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{HCTM=ABGD}}</math>
|style="text-align:right;"|הנה נקוה מן ב"ג מרובע בה"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ה"ח ט"מ נכחי הצלעות שוה לתמונה א"ב ג"ד ישרת הקוים
 
|-
 
|-
|
+
|And angle ZHT is equal to angle L.
*<math>\scriptstyle\Box_{BCZA}=BA^2\quad\Box_{GATK}=AG^2</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ZHT=\measuredangle L}}</math>
|style="text-align:right;"|ומן ב"א א"ג שני מרובעים ב"ח ז"א ג"א ט
+
|style="text-align:right;"|וזוית זהשוה לזוית ל&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore we constructed a parallelogram equal to the rectilinear figure ABGD, whose angle equals the given rectilinear angle.
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת א' קו נכחי לכל אחד משני קוי ב"ד ג"ה והוא א"ל
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר העמדנו שטח נכחי הצלעות שוה לתמונת א"ב גישרת הקוים שוה זויותו לזוית מונחת ישרת הקוים
 
|-
 
|-
|
+
|Quod erat demonstrandum.
|style="text-align:right;"|ונגיע שני קוי ח"ג א"ד
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני זוית בא"ג נצבת
+
 
|-
+
=== Proposition 46 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית בא"ז גם כן נצבת
 
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct a square on a given straight line.
|style="text-align:right;"|יהיה כאשר הוצא מנקודת א' ממנו שני קוי ז"א א"ג הישרים ואינם בצד אחד ויהיו שתי זויות גא"ב בא"ז אשר משני הצדדים שוות לשתי נצבות
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מו</span> <big>נרצה</big> שנעשה על קו ישר מונח מרובע
 
|-
 
|-
|
+
|Let AB be the straight line.
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"א על יושר ג"א
+
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר א"ב
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct a square on line AB.
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה קו א"ט על יושר קו א"ב
+
|style="text-align:right;"|ונרצה לעשות על קו א"ב מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית חב"א שוה לזוית דב
+
*We draw line AG at right angle from the point A on line AB.
 +
|style="text-align:right;"|הנה נוציא מקו א"ב מנקדת א' ממנו קו ישר על זוית נצבת והוא קו א"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה כי כל אחת משתיהן נצבות
+
*We make AG equal to AB.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG=AB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונשים א"ג כמו א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|נשים זוית אבמשותפת
+
*We draw straight line GD from the point D parallel to line AB.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' קו ישר נכחי לקו א"ב והוא ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיה כל זוית חבשוה לכל זוית אב
+
*We draw line BD from the point B parallel to line AG.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ב' קו נכחי לקו אוהוא ב
 
|-
 
|-
|
+
|Then, GABD is a parallelogram.
|style="text-align:right;"|ומפני כי ח"ב שוה אל ב"א
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ג"א ב"ד נכחי הצלעות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובאל ב
+
:Line AB equals line GD.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AB=GD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וקו א"ב שוה לקו ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיו כל שני קוי ח"ב בשוים לכל שני קוי א"ב ב"ד כל אחד לגילו
+
:Line AG equals line BD.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG=BD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וקו אלקו ב"ד
 
|-
 
|-
|
+
|But, line AB equals line AG.
|style="text-align:right;"|וזוית חב"ג שוה לזוית אב"ד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AB=AG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל קו א"ב שוה לקו א"ג
 
|-
 
|-
|
+
|So, line GD also equals line DB.
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ח"ג שוה לתושבת א"ד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{GD=DB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ג"ד שוה אל קו ד"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, lines AB, BD, DG, GA are equal to one another.
|style="text-align:right;"|ומשולש חבלמשולש אב"ד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AB=BD=DG=GA}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קוי א"ב ב"ד דג"א הם שוים
 
|-
 
|-
|
+
|Hence, AGDB is equilateral.
|style="text-align:right;"|אבל שטח בל"מ נכחי הצלעות כפל משולש אב"ד
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"ג ד"ב שוה הצלעות
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that it is also right-angled.
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ב"ד
+
|style="text-align:right;"|ואומר גם כן כי הוא נצב הזוי&#x202B;'
 
|-
 
|-
|
+
|Line GA falls upon the two parallel lines AB and GD.
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוים נכחיים והם ב"ד א"ל ושטח בז"ח כפל משולש חב"ג
+
|style="text-align:right;"|כי מפני שהוא כבר נפל על שני קוי א"ב גהנכחיים קו ג
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, [the sum of] the two angles BAG and AGD equals [the sum of] two right angles
|style="text-align:right;"|מפני שניהם על תושבת אחת והיא ב"ח
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG+\measuredangle AGD=90^\circ+90^\circ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יהיו שתי זויות בא"ג אג"ד שוות לשתי זויות נצבות
 +
|-
 +
|But, angle BAG is right.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל זוית בא"ג נצבת
 +
|-
 +
|So, angle AGD is also right.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AGD=90^\circ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית אג"ד גם כן נצבת
 
|-
 
|-
|
+
|Opposite sides and angles in parallelograms are equal to one another.
|style="text-align:right;"|ובמה שבין קוים נכחיים והם ח"ב ז"ג הנכחיים ואשר הם כפל לדבר אחד שוה הנה הם גם כן שוים
+
|style="text-align:right;"|והזויות והצלעות המתנגדות מן השטחים נכחי הצלעות שוים
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, each of the angles ABD and BDG that are opposite to the above mentioned are right.
*<math>\scriptstyle\Box_{BDLM}=\Box_{CBAZ}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ABD=\measuredangle BDG=90^\circ}}</math>
|style="text-align:right;"|אם כן שטח בל"מ הנכחי הצלעות שוה למרובע חבא"ז
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחת משתי זויות אבבד"ג המתנגדות לאשר זכרנו שוות
 
|-
 
|-
|
+
|So, surface AGDB is right-angled and it was already proved to be equilateral.
*<math>\scriptstyle\Box_{MLHG}=TA^2</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"ב ג"ד נצב הזויות וכבר התבאר שהוא שוה הצלעות
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כי שטח מ"ל ה"ג הנכחי הצלעות שוה למרובע ט"א
 
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, surface AGDB is a square and it is constructed on line AB.
*<math>\scriptstyle\Box_{BDHG}=\Box_{CBAZ}+\Box_{TZGB}=BA^2+AG^2</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AB\times GD=AB^2}}</math>
|style="text-align:right;"|אם כן ב"ד ה"ג הנכחיי הצלעות שוה לשני מרובעי ח"ב א"ז ט"ז גוהם הווים מן ב"א א"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א"ב גמרובע והוא עשוי על קו א"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Hence, we have constructed a square on the given line AB.
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן הצלע אשר תהיה מיתר הזוית הנצבת מן המשולשים נצבי הזויות שוים לשני המרובעים ההוים מהצלעות המקיפות בזוית הנצבת
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר קוינו מקו א"ב המונח מרובע
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|Quod erat demonstrandum.
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Proposition 48 ===
+
=== Proposition 47 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|When the square on one of the sides of the triangle equals [the sum of] the squares on the remaining [two] sides [of the triangle], then the angle contained by the remaining two sides of the triangle is right.
+
|The square formed by the hypotenuse in right-angled triangles equals [the sum of] the two squares formed by the two sides containing the right angle.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מח</span> <big>כאשר</big> היה המרובע ההווה מן הצלע מצלעות המשלש שוה למרובעים ההוים מן הצלעות הנשארות הנה הזוית אשר יקיפו בה שתי צלעות ההם מן המשולש נצבת
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מז</span> <big>המרובע</big> ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר הזוית הנצבת מן המשולשים נצבי הזויות שוה לשני המרובעים ההוים משתי צלעות המקיפות הזוית הנצבת
 
|-
 
|-
|
+
|Let ABG be the right-angled triangle.
|style="text-align:right;"|ויהיה המשלש עליו אב"ג
+
|style="text-align:right;"|ויהיה המשולש נצב הזוית אב"ג
 
|-
 
|-
|
+
|Let angle BAG be its right angle.
*<math>\scriptstyle BG^2=AG^2+{\color{red}{AB^2}}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}</math>
|style="text-align:right;"|ויהיה המרובע ההוה מן ב"ג ממנו שוה לשני המרובעים ההוים מן א
+
|style="text-align:right;"|ותהיה זויתו הנצבת זוית בא
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the square formed by BG is equal to [the sum of] the two squares formed by BA and AG.
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי זוית באנצבת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG^2=BA^2+AG^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי המרובע ההווה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן ב"א וא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת א' קו אנצבת על אעל זוית נצבת
+
*We draw the square BDHG on BG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BDHG}=BG^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה {{#annot:term|2549,819|kY7l}}נקוה{{#annotend:kY7l}} מן ב"ג מרובע בה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים קו א"ד שוה לקו א"ב
+
*Also the two squares BCZA and GATK on BA and AG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BCZA}=BA^2\quad\Box_{GATK}=AG^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומן ב"א א"ג שני מרובעים ב"ח ז"א גט"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונדביק ג"ד
+
*We draw line AL from point A parallel to each of the two lines BD and GH.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת א' קו נכחי לכל אחד משני קוי ב"ד ג"ה והוא א"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle BG^2=BA^2+AG^2</math>
+
*We join the two lines CG and AD.
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי מרובע בשוה לשני המרובעים ההוים מן ב"א א"ג
+
|style="text-align:right;"|ונגיע שני קוי ח"ג א"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Angle BAG is right.
:*<math>\scriptstyle BA=AD</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}</math>
|style="text-align:right;"|וקו ב"א שוה לקו א"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני זוית בא"ג נצבת
 
|-
 
|-
|
+
|Angle BAZ is also right.
*<math>\scriptstyle BG^2=AG^2+AD^2</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAZ=90^\circ}}</math>
|style="text-align:right;"|יהיה המרובע ההוה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ג א"ד
+
|style="text-align:right;"|וזוית בא"ז גם כן נצבת
 
|-
 
|-
|
+
|When two straight lines ZA and AG are drawn from point A, but are not lying on the same side, the two [adjacent] angles GAB and BAZ on both sides are equal to two right angles.
:*<math>\scriptstyle AG^2+AD^2=DG^2</math>
+
|style="text-align:right;"|יהיה כאשר הוצא מנקודת א' ממנו שני קוי ז"א א"ג הישרים ואינם בצד אחד ויהיו שתי זויות גא"ב בא"ז אשר משני הצדדים שוות לשתי נצבות
|style="text-align:right;"|אבל שני המרובעים ההוים מן א"ג א"ד שוים למרובע ההוה מן ד"ג
 
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore line ZA is in a straight line with GA.
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית דאנצבת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ZA\parallel GA}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"א על יושר ג
 
|-
 
|-
|
+
|So, line AT is in a straight line with AB.
*<math>\scriptstyle DG^2=BG^2</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AT\parallel AB}}</math>
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ד"ג שוה למרובע ההוה מן ב
+
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה קו א"ט על יושר קו א
 
|-
 
|-
|
+
|Angle CBA is equal to the angle DBG, for each is right.
*<math>\scriptstyle BG=GD</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBA=90^\circ=\measuredangle DBG}}</math>
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג שוה לקו ג
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית חב"א שוה לזוית דב"ג<br>
 +
וזה כי כל אחת משתיהן נצבות
 
|-
 
|-
|
+
|We add angle ABG common to both.
:*<math>\scriptstyle BA=AD</math>
+
|style="text-align:right;"|נשים זוית אב"ג משותפת
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו ב"א שוה אל קו א"ד
 
 
|-
 
|-
|
+
|So, the whole angle CBG is equal to the whole angle ABD.
|style="text-align:right;"|וקו אמשותף
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBG=\measuredangle ABD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יהיה כל זוית חבשוה לכל זוית אב"ד
 
|-
 
|-
|
+
|CB is equal to BA.
|style="text-align:right;"|יהיו כל שני קוי ב"א א"ג שוים לכל שני קוי ד"א א"ג כל אחת לגילו
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{CB=BA}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי ח"ב שוה אל ב"א
 
|-
 
|-
|
+
|BG [is equal] to BD.
|style="text-align:right;"|ותושבת בשוה לתושבת ג
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG=BD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ובאל ב
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, the two lines CB and BG are equal to the two lines AB and BD respectively.
|style="text-align:right;"|אם כן זוית באשוה לזוית גא
+
|style="text-align:right;"|יהיו כל שני קוי ח"ב בשוים לכל שני קוי א"ב בכל אחד לגילו
 
|-
 
|-
|
+
|Angle CBG equals angle ABD.
|style="text-align:right;"|וזוית גאנצבת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBG=\measuredangle ABD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית חב"ג שוה לזוית אב
 
|-
 
|-
|
+
|So, the base CG is equal to the base AD.
|style="text-align:right;"|אם כן זוית באנצבת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{CG=AD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת חשוה לתושבת א"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Also, triangle CBG [is equal] to triangle ABD.
|style="text-align:right;"|אם כן כאשר היה המרובע ההוה מצלעות ממשלש שוה לשני המרובעים ההוים משני צלעות הנשארות הנה הזוית אשר יקיפו בה שני הצלעות הנשארות מן המשולש נצבת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{CBG}=\triangle_{ABD}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומשולש חב"ג למשולש אב"ד
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|But the parallelogram BDLM is double the triangle ABD.
|style="text-align:right;"|וזה מש
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BDLM=2\sdot\triangle_{ABD}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל שטח ב"ד ל"מ נכחי הצלעות כפל משולש אב"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר הראשון מספר אקלידס החכם בשרשים
+
:For both are of the same base BD.
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ב"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומספר תמונותיו שמנה וארבעים
+
:Also, they are between the two parallel lines BD and AL.
 +
|style="text-align:right;"|ובמה שבין שני קוים נכחיים והם ב"ד א"ל
 
|-
 
|-
|
+
|The surface BAZC is double the triangle CBG.
|style="text-align:right;"|ונתחיל המאמר השני בג"ה אמן
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\square_{BAZC}=2\sdot\triangle_{CBG}}}</math>
|}
+
|style="text-align:right;"|ושטח ב"א ז"ח כפל משולש חב"ג
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
:For both are of the same base BC.
== Book Two ==
+
|style="text-align:right;"|מפני שניהם על תושבת אחת והיא ב
 
 
!style="text-align:right;"|המאמר השני<ref>E: ’מאמר ב; Mu246: מאמר שני</ref> מספר אקלידס החכם&#x202B;<ref>מספר אקלידס החכם| Mu246; P1011; P1013; P1014: om.; Mu130: מספר היסודות; Ma1: מספר היסודות לאקלידס; C, AB; P1012: מספר אקלידס; O16: מספר אוקלידיס; W66: מספר אלקידוס; F137: מספר אוקלידס בשרשים</ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*definition: two straight lines containing a rectangular parallelogram
+
:Also, they are between the same parallel lines CB and ZG.
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref group=note>titled: F137 הקדמות המאמר; Ma1 הקדמות זה המאמר; W66 הקדמה; Lo; Ma1; P1014: marked א</ref>כל שטח נכחי הצלעות נצב הזויות הנה שני<ref>הנה שני: C, Ma1 om.; F137(marg.), P1012, P1014 הנה כל שני; P1007 הנה ב'</ref> הקוים<ref>הקוים: A1, AB, P1010, P1012, P1014 קוים</ref> הישרים המקיפים באחת<ref>באחת: A2 באחד; Ma1 אחת</ref> מזויותיו<ref>מזויותיו: B(except for W66) מזויות; W66 מזויותיה; P1012, P1014 מהזויות</ref> הנצבות<ref>הנצבות: O16 נצבות; W66 om.</ref> יקרא<ref>יקרא: C, F יאמר</ref> לשניהם<ref>לשניהם: B, C, F להם; P1007 לשניהן</ref> המקיפים<ref>המקיפים: P1012 לשון המקיפים</ref> בו&#x202B;<ref>בו: O16 om.</ref><ref group=note>E: הקוים המקיפי’ באחת הזוית הנצבות מהשטח נצב הזויות נכחי הצלעות יקראו מקיפים בשטח ההוא [כי] הנה מקביליהם ישוו להם<br>
+
|style="text-align:right;"|ובמה שבין קוים נכחיים והם ח"ב זהנכחיים
Mu91 (marg.): פי: ר"ל בשטח ולא יקראו המקיפים בו אם לא שיהיה השטח נצב הזוי<sup>ו</sup>ת בעבור שהשני הקוים לא ישערו השטח אם לא שיהיה השטח נצב הזוית <sup>פי' עד כאן</sup><br>
 
קוים המקיפים בו פי' ר"ל ששני אלו הקוים מודיעים לנו שעור שטח ומגבילים אותו<br>
 
המשל בזה אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או אם תרצה תכה הרחב באורך ויהיה י"ח גם כן<br>
 
וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חבירו על זוית נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות<br>
 
הנה צריך שילקח בזה התנאי שיהיה השטח נצב הזוית שאם לא יהיה כן לא יקראו המקיפים ולא י[...] את השטח השני קוים המקיפים בו<br>
 
W66: ר"ל ששני אלו הקוים [..] מודיעים לנו שעור השטח ומגבילים אותו<br>
 
המשל בזה כי אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או הרחב באורך<br>
 
וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חברו על זוי' נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות<br>
 
Mu91(marg.), Mu130(marg.), W66: ונקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות<br>
 
E: ויקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות אשר בצד קטרו<br>
 
P1010 (marg.), PP: ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות<br>
 
W194 (marg.): ד"ת ונקרא בשטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות<br>
 
Lo (marg.): ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות בו</ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|Those that are double the same thing are equal.
*definition: gnomon
+
|style="text-align:right;"|ואשר הם כפל לדבר אחד שוה הנה הם גם כן שוים
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref group=note>Ma1: marked השנית</ref>וכל<ref>וכל: F כל; O16 ובכל</ref> שטח<ref>שטח: F תמונה</ref> נכחי<ref>נכחי: F נכחית</ref> הצלעות הנה<ref>הנה: C, F, O16 om.</ref> יקרא אחד<ref>אחד: Ma1 אחד [נ"ל כשאחד&#x202B;]</ref> משני<ref>משני: C, F om.; P1007 מב&#x202B;'</ref> השטחים<ref>משני השטחים: B(except for Mu130) מהשני שטחים; F137 <s>הצלעות</s> <sup>מ</sup>השטחים</ref> הנכחי<ref>הנכחי: B(except for Mu130), F נכחיי; C נכוחי</ref> הצלעות אשר הם<ref>הם: C, F om.</ref> על קוטרו<ref>קוטרו: C אלכסונו</ref> אי זה משניהם היה<ref>משניהם היה: B שיהיה משניהם; C, F מהם שיהיה; P1007 משניהן היה</ref> עם שני השטחים<ref>שני השטחים: A2 השני שטחים; W66 השטחים; P1007 ב' השטחי&#x202B;'</ref> המתמימים<ref>המתמימים: B, C, F המשלימים</ref><ref group=note>Lo: והמתמימים באור זה מבואר במ”ג מראשון והרושם הוא שני השטחים המתמימים עם אחד מן השטחים שעל קטרו</ref> הרושם&#x202B;<ref>הרושם: C המסומן</ref><ref group=note>Mu 246:א כל שטח שוה הצלעות נצב הזויות יסובבנו השני קוים הסובב בזוית הנצבת וכל שטח נגדיי הצלעות נאמ' כי השני שטחים שעל אלכסונו הנגדיי הצלעות והאלכסון יחצבם כשיצטרף אחד מהם לשני השטחים המשלימין שעל שני צדי האלכסון כל זה יקרא עלם<br>
 
P1011: כל שטח נכחי הצלעות נצב הזויות הנה יקיפו השני קוים המקיפים בזוית הנצבה<br>
 
וכל שטח נכחי הצלעות הנה השני שטחים אשר יהיו על קטרו [נכח]יי הצלעות והקוטר יחצבם כאשר [...] מהם אל השני שטחים המשלימים אשר [על] צדדי הקוטר יקרא הרושם עד כאן פתי[חה&#x202B;]<br>
 
E: כל שטח נכחי הצלעות יחתכהו הקוטר והוציאו מנקודו’ ממנו קוים נכחיים לצלעות יחתכם הקוטר ועומדי’ מצדו יקראו השטחי’ אשר יחתכם הקוטר אשר על הקוטר ואשר מצדו המתמימים ומקובץ אחד השטחים שית[ח]כהו הקוטר עם שני המתמימים אשר משני צדיו יקראו הרושם<br>
 
Ma1: באור להקדמה ב’ הנה נעשה מרובע עליו א’ב’ג’ד’ ובתוכו קוטר אחד והוא קוטר ב”ד ונרשום עליו נקודה איך שתזדמן והיא נקודת ח’ ונגיע מנקודת ח’ קו ט’ח’כ’ על נוכח א”ב וקו ה’ח’ז’ על נוכח ב”ג הנה חלקנו מרובע א’ב’ג’ד’ לארבעה מרובעי’ והם א”ח ה”כ ט”ז ח”ג שנים מהם על קוטר ב”ד ושנים חוצה לו ויאמר שאם נקח אחד משני מרובעי ט”ז ה”כ אשר על הקוטר איזה מהם שנרצה עם שני המרובעי’ אשר חוץ לקוטר הנקראים המשלימים כמבואר בלמוד מ”ג מהמאמר הראשון יקראו אלה השלשה מרובעים רושם ויהיה שעור דבריו כך כל תמונה נכחית הצלעות אחד השטחים וכו’ יקרא הרושם</ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, the parallelogram BDLM equals the square CBAZ.
=== Proposition 1 ===
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BDLM =\square_{CBAZ}}}</math>
|
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ב"ד ל"מ הנכחי הצלעות שוה למרובע חבא"ז
 
|-
 
|-
|The distributive law for multiplication over addition:
+
|Similarly, it is clear that the parallelogram MLHG equals the square TA.
<math>\scriptstyle a\times\left(b_1+b_2\right)=\left(a\times b_1\right)+\left(a\times b_2\right)</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{MLHG=TA^2}}</math>
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref group=note>F137 titles the propositions’ section: המבוקשים;</ref>'''א'''<ref>א: F137, Lo, O16, P1012 mark is missing; Mu130 למוד א'</ref> כאשר היו<ref>כאשר היו: C כשיהיו; F כאשר יהיו</ref> שני קוים ישרים<ref>קוים ישרים: F137 הקוין הישרים; P1013 הקוים הישרים; B(except for W66), C קוים ישרים מונחים</ref> וחולק<ref>וחולק: B, C ונחלק</ref> אחד מהם<ref>מהם: Lo, PP משניהם; P1013 מהן</ref> לחלקים<ref>אחד מהם לחלקים: O16 <s>אותם</s> לחלקים אחד מהם; C אחד מהם חלקים</ref> איזה מספר שיהיה<ref>איזה מספר שיהיה: B, F כמה שיהיו/שהיו; C כמות שהן</ref> הנה<ref>הנה: C יהיה</ref> השטח הנצב<ref>הנצב: B, C, F, P1014 נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: P1010 הזוית</ref> אשר יקיפו<ref>אשר יקיפו: C שיקיפו</ref> בו<ref>בו: A1 בה; O16, P1012 om.</ref> השני קוים<ref>השני קוים: B, C, F שני הקוים; P1007 ב' הקוים</ref> הישרים<ref>הישרים: C; O16 הישרים המונחים</ref> שוה<ref>שוה: F יהיה שוה</ref> לכל השטחים<ref>לכל השטחים: F לשטחים; W66 לכלל השטחים; O16 כלו לשטחים</ref> הנצבי<ref>הנצבי: B, C, F נצבי; P1012 הנצבים</ref> הזויות אשר יקיף<ref>אשר יקיף: C שיקיפו; O16 אשר יקיפו</ref> בכל אחד מהם<ref>בכל אחד מהם: F בהם</ref> הקו<ref>הקו: A2 הקו הישר</ref> אשר לא<ref>אשר לא: C שלא</ref> יחלק<ref>יחלק: F יתחלק; C, AB, P1012, P1014 נחלק</ref> וכל<ref>וכל: A2, P1012, P1014 עם כל; P1013 לכל</ref> אחד<ref>וכל אחד: C ואחד</ref> מן החלקים&#x202B;<ref>מן החלקים: B, P1007 מהחלקים</ref><ref group=note>P1011: כל שני קוים יחלק אחד מהם בחלוקה איך שיהיה הנה אשר יהיה מהכאת אחד משני הקוים באחר כמו אשר יהיה מהכאת הקו אשר לא יחלק בכל חלקי הקו המתחלק חלוקה חלוקה<br>
+
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כי שטח מ"ל ה"ג הנכחי הצלעות שוה למרובע ט"א
E: &#x202B;1 השטח אשר יקיפו בו כל שני קוים שוה למקובץ השטחים יקיפו בם אחד הקוים עם חלקי הקו השני יחד<br>
 
Mu36 adds a marginal note: כונת זה הדרוש שכשהיו לנו שני קוים מונחי’ כמה שיהיו וחולק האחד מהם לחלקים כמה שהיו שהכאת הקו האחד בכל אחד מהחלקים שחולק הקו השני שוה להכאת הקו ההוא בקו המחולק כלו<br>
 
The arithmetic version of the proposition is given in marginal notes in a few manuscripts:<br>
 
Mu91: המשל לתמונת א' משני: כמו עשרה וששה וחולק עשרה לשלשה חלקים כגון חמשה ושלשה ושנים הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח חמשה בששה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ס'<br>
 
W66: פי’ משל זה במספר כמו עשרה וששה וחולק עשרה לג' חלקים כגון ה' וג' וב' הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח ששה בחמשה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ששים<br>
 
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\times6\right)+\left(3\times6\right)+\left(5\times6\right)=12+18+30=60=10\times6}}</math><br>
 
P1010: דמיון במספר כאשר תכה מספר בעצמו יהיה המרובע ההווה ממנו כמרובע ההוה מהכאת המספר ההוא בכל אחד מחלקיו השוים<br>
 
המשל בזה הכאת י’ בט”ו הוא ק”נ וכשתחלק ט”ו לג’ חלקים שוים שהוא ה’ ותכה עשרה בה’ ה’ יהיה ק”נ<br>
 
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)=150=15\times10}}</math><br>
 
P1014: וכן במספר שה’ עם ד’ הם כ’ וכולו חולק הה’ על ג’ וב’ ותכה הד’ עם השני חלקים יהיו כ’<br>
 
Numerical example:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\times4\right)+\left(2\times4\right)=20=5\times4}}</math></ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, parallelogram BDHG is equal to [the sum of] the two squares CBAZ and TZGB that are formed by BA and AG.
|style="text-align:right;"|ויהיו<ref>ויהיו: F המשל יהיו; B הנה יהיה/יהיו</ref> שני<ref>שני: P1007 ב&#x202B;'</ref> קוים ישרים<ref>קוים ישרים: A2, F הקוים הישרים; B(except for W66) קוים ישרים מונחים</ref> על שניהם<ref>על שניהם: B, F עליהם</ref> א' בונחלק ב"ג לחלקים<ref>לחלקים: F137 חלקים</ref> כמה שיהיו<ref>כמה שיהיו: B(except for W66) om.; A2 כמה שהוא</ref> על שתי<ref>שתי: F om.; P1012, P1014 שני; P1007, P1013 ב&#x202B;'</ref> נקודות<ref>נקודות: Ma1 נקודת</ref> ד'ה'
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BDHG =\square_{CBAZ}+\square_{TZGB}=BA^2+AG^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב"ד ה"ג הנכחיי הצלעות שוה לשני מרובעי ח"ב א"ז ט"ז ג"ב והם הווים מן ב"א א
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle A\times BG=\left(A\times BD\right)+\left(A\times DH\right)+\left(A\times HG\right)</math>
+
|Hence, the square formed by the hypotenuse in right-angled triangles equals [the sum of] the two squares formed by the [two] sides containing the right angle.
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי<ref>הנה אומר כי השטח: B הנה נאמר שהשטח; F אומר כי השטח; P1007 הנה אומר כי שטח</ref> השטח הנצב<ref>הנצב: B, F, P1007 נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: A2, B(except for W66), P1012 הזוית</ref> אשר יקיפו בו<ref>בו: A1 בה</ref> שני<ref>שני: F om.; P1007 ב&#x202B;'</ref> קוי<ref>קוי: P1013 קוים</ref> א' ב"ג שוה<ref>שוה: Mu130 שוים</ref> לשטח הנצב<ref>הנצב: B, F נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Mu130 הזוית</ref> אשר יקיפו בו שני<ref>שני: P1007 ב&#x202B;'</ref> קוי<ref>שני קוי: F om.| א' ב"ג ... שני קוי: P1012 om.</ref> א' ב"ד<ref>א' ב"ד: P1013 אב"ג אב"ד</ref> והשטח הנצב<ref>והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב</ref> הזויות אשר יקיפו בו שני<ref>בו שני: F om.; P1007 בו ב&#x202B;'</ref> קוי<ref>שני קוי: Mu130, P1014 om.</ref> א' ד"ה<ref>ד"ה: Lo, PP ה"ד</ref> והשטח הנצב<ref>והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: B(except for O16) הזוית</ref> גם כן<ref>גם כן: B, F om.</ref> אשר יקיפו בו<ref>בו: A2, P1010, P1013, PP om.; B בו שני קוי; F בו קוי</ref> א' ה"ג&#x202B;<ref group=note>C: המשל בזה שקו א' וקו ב"ג נחלק אחד מהם והוא ב"ג על נקודות ד' וה' ואומר שאשר יהיה מהכאת א' בחלק ב"ד ובחלק ד"ה ובחלק ה"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א' בב"ג<br>
+
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן הצלע אשר תהיה מיתר הזוית הנצבת מן המשולשים נצבי הזויות שוים לשני המרובעים ההוים מהצלעות המקיפות בזוית הנצבת
E: יהיו שני קוי א' ב"ג ונחלק ב"ג על חלקי' איך שנרצה והם ג"ה ה"ד ד"ב ואומ' שהשטח נצב הזויות שיקיפו בו קוי א' ג"ב שוה למקובץ שטחי א'ג"ה וא'ה"ד וא'ד"ב<br>
 
Mu246: ב שני קוי א'ב"ג חולק ב"ג בחלקי ב"ד ד"ה ה"ג נאמ' כי כפל א' בכל ב"ג ככפל א' בכל אחד מן ב"ד ד"ה ה"ג מקובצי</ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|Quod erat demonstrandum.
*<math>\scriptstyle BG\perp BZ</math>
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
|style="text-align:right;"|ונוציא<ref>ונוציא: A2, B הנה נוציא; F המופת נוציא</ref> מנקודת ב' מן קו<ref>מן קו: A1, B, F, P1007 מקו</ref> ב"ג הישר<ref>הישר: A1, F om.</ref> קו ישר<ref>ישר: P1014 om.</ref> על זוית נצבת<ref>זוית נצבת: B זוית נצבה; A1, F, Lo, P1010, PP זויות נצבות; P1012 זוית קו נצבת</ref> והוא ב"ז <span style=color:red>מי”א מא&#x202B;’</span><ref>מי"א מא': Ma1, E, O16, P1007, P1012 om.; AB מי' מא'; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מי"א מראשון</ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle BZ=A</math>
+
 
|style="text-align:right;"|ונשים<ref>ונשים: B(except for Mu130) ויהיה</ref> קו ב"ז<ref>ונשים קו ב"ז: A1, Ma1 om.</ref> הישר שוה<ref>שוה: P1010 om.</ref> לקו א' הישר<ref>הישר: A1, W66 om.</ref> <span style=color:red>מג’ מא&#x202B;’</span><ref>מג' מא': C, Ma1, E, Mu36, O16, P1007, P1012 om.; F137, P1010, P1013, PP, W194 מב' מראשון; Mu130, P1014 מב' מא'</ref>
+
=== Proposition 48 ===
|-
 
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle ZC\parallel BG</math>
 
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ז' קו ז"ח נכחי<ref>נכחי: P1013 נכוחי ה[צלע&#x202B;]?</ref> לקו ב"ג הישר&#x202B;<ref>קו ז"ח ... הישר: B קו נכחי לקו ב"ג הישר והוא קו ז"ח; AB קו ז”ח נכחי לקו ב”ג הישר <sup>והוא קו ז”ח</sup>| הישר: Lo om.</ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|When the square formed by one of the sides of the triangle equals [the sum of] the squares formed by the remaining sides, then the angle contained by those remaining two sides of the triangle is right.
*<math>\scriptstyle DT,HK,GC\parallel BZ</math>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מח</span> <big>כאשר</big> היה המרובע ההווה מן הצלע מצלעות המשלש שוה למרובעים ההוים מן הצלעות הנשארות הנה הזוית אשר יקיפו בה שתי צלעות ההם מן המשולש נצבת
|style="text-align:right;"|ונוציא מן<ref>מן: B, F מנקודות</ref> ד'<ref>מן ד': P1007 מד'</ref> ה' ג'<ref>ד' ה' ג': A1 ד'ה'ג' הישר; F137 ד' ה' <sup>וג'</sup></ref> קוים נכחיים לקו ב"ז והם קוי<ref>קוי: O16 om.</ref> ד"ט ה"כ<ref>ה"כ: AB, P1012, P1014 כ"ה</ref> ג"ח <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span><ref>מל"א מא': Ma1, E, P1007, P1012 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"א מראשון</ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|Let ABG be the triangle.
|style="text-align:right;"|הנה כל<ref>הנה כל: B(except for W66) וכל</ref> אחד<ref>אחד: P1013 אחת</ref> משטחי ב"ט ד"כ<ref>ד"כ: AB <s>דה</s> <sup>ד"כ</sup></ref> ה"ח נכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|ויהיה המשלש עליו אב"ג
 
|-
 
|-
|
+
|Let the square formed by BG be equal to [the sum of] the two squares formed by AG [and AB]
*<math>\scriptstyle\Box_{BC}=\Box_{BT}+\Box_{DK}+\Box_{HC}</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG^2=AG^2+}}{\color{red}{AB^2}}</math>
|style="text-align:right;"|ושטח<ref>ושטח: P1013 om.</ref> ב"ח שוה לשטחי<ref>לשטחי: O16 לשטח</ref> ב"ט<ref>שוה לשטחי ב"ט: W194 twice</ref> ד"כ ה"ח <span style=color:red>מפתיחת הראשון</span>&#x202B;<ref>מפתיחת הראשון: according to F137, W194| AB, מפתיחת א'; O561 מהפתיחה מא'; P1010 מפ' מרא'; P1014 מפת' מא'; PP מפתיחת ראשון; W66 מפתיח' א'</ref>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה המרובע ההוה מן ב"ג ממנו שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ג
 +
|-
 +
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the angle BAG is right.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי זוית בא"ג נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{BC}= A\times BG</math>
+
*We draw line AD from point A at right angle to AG.
|style="text-align:right;"|ואולם<ref>ואולם: F אבל</ref> שטח ב"ח הנה הוא<ref>הנה הוא: F om.</ref> שוה לשטח הנצב<ref>הנצב: A1, B, F נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Mu130, P1007 הזוית</ref> אשר יקיפו בו שני<ref>שני: F om.; P1007 ב'</ref> קוי א' ב
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת א' קו א"ד נצבת על א"ג על זוית נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle BZ=A</math>
+
*We make line AD equal to line AB.
|style="text-align:right;"|מפני כי קו<ref>מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו; AB מפני כי קו<s>י</s>; P1012, P1014 מפני כי קוי; PP מפני כי</ref> ב"ז שוה לקו א&#x202B;'&#x202B;<ref>ואולם ... לקו א': P1007 twice, the second recurrence is erased| א': O16 <s>ג'</s> א'</ref>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AD=AB}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונשים קו א"ד שוה לקו א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{BT}= A\times BD</math>
+
*We join G and D.
|style="text-align:right;"|ואולם שטח<ref>ואולם שטח: F ושטח</ref> ב"ט<ref>ב"ט: PP marg.</ref> הנה הוא<ref>הנה הוא: F om.; A2, P1007, P1010 הנה</ref> שוה לשטח נצב<ref>נצב: F137 <sup>ה</sup>זויות נצב; P1014 הנצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Mu130 הזוית</ref> אשר<ref>אשר: F om.</ref> יקיפו בו שני<ref>שני: F om.; P1007 ב'</ref> קוי<ref>שני קוי: A2, Lo, P1010, P1012, PP om.; AB <sup>שני קוי</sup></ref> א' ב
+
|style="text-align:right;"|ונדביק ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle BZ=A</math>
+
:The square BG is equal to [the sum of] the two squares formed by BA and AG.
|style="text-align:right;"|מפני כי קו<ref>מפני כי קו: B מפני שקו</ref> ב"ז שוה לקו א&#x202B;'&#x202B;<ref>מפני כי קו ב"ז ... א': F om.</ref>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG^2=BA^2+AG^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי מרובע ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן ב"א א"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{DK}= A\times DH</math>
+
:Line BA equals line AD.
|style="text-align:right;"|ואולם שטח<ref>ואולם שטח: F ושטח</ref> ד"כ<ref>ד"כ: P1014 marg.</ref> הנה הוא<ref>הנה הוא: F om.</ref> שוה<ref>שוה: P1010 <sup>שוה</sup></ref> לשטח הנצב<ref>הנצב: B, A1, F, P1014 נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Mu130 הזוית</ref> אשר יקיפו בו שני קוי<ref>שני קוי: A2, F, Lo, P1007, P1010, P1014, PP om.; AB <sup>שני קוי</sup></ref> א' ד"ה<ref>א' ד"ה: P1014 marg.</ref>
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{BA=AD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וקו ב"א שוה לקו א
 +
|-
 +
|Therefore the square formed by BG is equal to [the sum of] the two squares formed by AG anf AD.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG^2=AG^2+AD^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|יהיה המרובע ההוה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ג א"ד
 
|-
 
|-
|
+
|But, [the sum of] the two squares formed by AG and AD is equal to the square formed by DG.
::<math>\scriptstyle A=DT</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{AG^2+AD^2=DG^2}}</math>
|style="text-align:right;"|מפני כי קו<ref>מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו</ref> א' שוה לקו ד"ט
+
|style="text-align:right;"|אבל שני המרובעים ההוים מן א"ג א"ד שוים למרובע ההוה מן ד"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{HC}= A\times HG</math>
+
::Since angle DAG is right.
|style="text-align:right;"|ואולם שטח<ref>ואולם שטח: F ושטח</ref> ה"ח הנה הוא<ref>הנה הוא: F, P1014 om.</ref> שוה<ref>שוה: P1010 <sup>שוה</sup></ref> לשטח הנצב<ref>הנצב: B, A1, F נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Mu130 הזוית</ref> אשר יקיפו בו<ref>בו: P1013 בהם</ref> שני קוי<ref>א' ד"ה ... שני קוי: P1012 om.| שני קוי: Ma1, O16, P1014 om.; F137 קוי; P1007 ב' קוי</ref> א' ה
+
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle DAG=90^\circ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית דאנצבת
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore the square formed by DG equals the square formed by BG.
::<math>\scriptstyle A=HK</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{DG^2=BG^2}}</math>
|style="text-align:right;"|מפני כי קו<ref>מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו</ref> א' שוה לקו ה"כ<ref>לקו ה"כ: A1 לה"כ; Mu130 לקו ה"ד; O16 לקו ה"ג</ref><ref group=note>AB: פי' זה התבאר מכח מה שאמרנו ששטח ב"ח שוה לשטח ב"ד ד"כ ה"ח</ref> <span style=color:red>מל”ד מא’</span>&#x202B;<ref>מל"ד מא': A1, Ma1, E, O16, P1007, P1012, P1014 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"ד מראשון</ref><ref group=note>C: מופת זה שנוציא מקו ב"ג מנקדת ב' קו על זוית נצבה שוה לקו א' והוא קו ב"ז<br>
+
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ד"ג שוה למרובע ההוה מן ב"ג
ונוציא מנקדת ז' קו נכוחי לקו ב"ג והוא קו ז"ח<br>
 
ונוציא מנקדת ד' וה' וג' קוים נכוחיים לקו ב"ז והם ד"ט וה"כ וג"ח<br>
 
וכבר התבאר ששטח ז"ג שוה לשלשת שטחי ז"ד וט"ה וכ"ג וכל השטחים הם נכוחי הצלעות<br>
 
ושטח זהוא מהכאת קו א' בקו ב"ג לפי שיקיפו בו קוי ז"ב ב"ג וז"ב שוה לא'<br>
 
ושטח ז"ד יקיפו בו קוי ז"ב <s>וז"ב שוה</s> ב"ד וקו ב"ז שוה לקו א'<br>
 
ושטח ט"ה הוא מהכאת קו א' בקו ד"ה לפי שיקיפו בו קוי ט"ד ד"ה ושקו ט"ד שוה לקו א'<br>
 
ושטח כ"ג הוא מהכאת א' בה"ג לפי שכ"ה שוה לקו א'<br>
 
E: מופתו שנוציא מן ג' על קו ג"ב עמוד ג"ח שוה לקו א' ונשלים התמונה<br>
 
ונוציא מן ה' וד' עמודים על ג"ב והם ה"כ ד"ט<br>
 
הנה לפי ששטח ב"ח שוה לשלשה שטחי ח"ה ה"ט ט"ב<br>
 
לפי שמקובץ חלקי השטח שוה לכל השטח ושטח ח"ב שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ב<br>
 
וח"ה שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ה<br>
 
וכן ה"ט לאשר יקיפו בו א' עם ה"ד<br>
 
וד"ז לאשר יקיפו א' עם ד"ב<br>
 
Mu246: כיצד נוציא קוי ב"ז כ"ט ה"כ ג"ח על זויות נצבות וכל אחת מהן שוה לקו א'<br>
 
לפי הדבר נראה כי כל שטח ב"ח הוא כפל א' בב"ג ושטח ב"ט הוא כפל א' בד"ה ושטח ה"ח כפל א' בה"ג</ref>
 
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle A\times BG=\left(A\times BD\right)+\left(A\times DH\right)+\left(A\times HG\right)</math>
+
|So, line BG equals line GD.
|style="text-align:right;"|הנה השטח<ref>הנה השטח: F והשטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B, F, P1007 נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: O16 הזוית</ref> אשר יקיפו<ref>יקיפו: P1012 om.; P1014 marg.</ref> בו שני<ref>שני: F137 om.; AB <sup>שני</sup>; P1007 ב'</ref> קוי<ref>שני קוי: Ma1 om.</ref> א' ב"ג<ref>א' ב"ג: O16 ב"ג א'</ref> שוה לשטחים נצבי הזויות<ref>הזויות: P1007 הז<sup>ו</sup>יות</ref> אשר יקיפו בהם א' ב"ד וא' ד"ה וא' ה"ג&#x202B;<ref>ה"ג: P1012 ג"ה|<br>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG=GD}}</math>
לשטחים ... וא' ה"ג: F לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ב"ד והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ד"ה והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ה"ג<br>
+
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג שוה לקו ג"ד
B לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ד ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג [&#x202B;הזויות: Mu130 הזוית]<br>
 
AB לשטחים נצבי הזויות אשר יקיפו בהם <sup>שני קוי</sup> א' ב"ד <s>וא' ד"ה וא' ה"ג</s> <sup>ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג</sup></ref><ref group=note>C: וכבר התבאר שאשר יהיה מהכאת <s>ק</s> קו א' בקו ב"ג שוה לאשר הוא מהכאת קו א' בקו ב"ד ובקו ד"ה ובקו ה"ג וזה מה שרצינו לבאר<br>
 
E: יהיה <sup>ה</sup>שטח שיקיפו בו א' עם ב"ג שהוא כמו ב"ה שוה למקובץ שטחי א' עם ג"ה הד"ב שהם כמו שטחי ח"ה ה"ט ט"ב והוא המכוון</ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|Line BA equals line AD.
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F137 וא"כ</ref> כאשר<ref>הנה כאשר: AB הנה <sup>התבאר כי</sup> כאשר</ref> היו<ref>היו: F137 יהיו</ref> שני<ref>שני: P1007 ב'</ref> קוים ישרים ונחלק<ref>ונחלק: F137 וחולק</ref> אחד<ref>Mu130: F137 א'</ref> משניהם<ref>משניהם: F137, B(except for W66), P1010 מהם</ref> לחלקים כמה שיהיו<ref>לחלקים כמה שיהיו: A2 בחלקים כמה שהיו; Mu130 לאי זה חלק שיהיה; O16 לאי זה חלקים שיהיו; P1007 לחלקים כמה שיהי<s>ה</s><sup>ו</sup></ref> הנה השטח<ref>השטח: P1007 om.</ref> הנצב<ref>הנצב: F137, B(except for W66) נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Mu130 הזוית, P1007 הז<sup>ו</sup>יות</ref> אשר יקיפו בו<ref>בו: P1007 בהם, P1010 <sup>בו</sup></ref> שני<ref>שני: P1007 ב'</ref> הקוים<ref>הקוים: F137 הקוין; P1007 קוים</ref> הישרים<ref>הישרים: B(except for W66) הישרים המונחים; AB הישרים <sup>המונחים</sup>, A1 om.</ref> שוה<ref>שוה: F137 יהיה שוה; O16 שוים</ref> לכל השטחים<ref>לכל השטחים: F137, B(except for W66) לשטחים</ref> הנצבים<ref>הנצבים: F137, B(except for W66) נצבי; A1, A2 הנצבי</ref> הזויות אשר יקיף<ref>יקיף: B(except for W66), A2, P1007, P1012 יקיפו</ref> בהם<ref>בהם: B(except for W66) בהן</ref> הקו אשר לא נחלק<ref>נחלק: F137 יתחלק; Mu130 תחלק; O16 יחלק</ref> וכל<ref>וכל: P1014 לכל</ref> אחד<ref>וכל אחד: P1012 לאחד</ref> מן החלקים&#x202B;<ref>מן החלקים: B(except for W66), P1007 מהחלקים|<br>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BA=AD}}</math>
הנה כאשר ... מן החלקים: C, Ma1, E, W66 om.</ref>
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו ב"א שוה אל קו א"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה<ref>וזה: F137 וזהו</ref> מה שרצינו לבאר&#x202B;<ref>וזה מה שרצינו לבאר: E והוא המכוון; Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; Ma1, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו לבארו; O16 om.</ref>
+
:Line AG is common.
 +
|style="text-align:right;"|וקו א"ג משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
:Then, the two lines BA and AG equal the two lines DA and AG respectively.
=== Proposition 2 ===
+
|style="text-align:right;"|יהיו כל שני קוי ב"א א"ג שוים לכל שני קוי ד"א א"ג כל אחת לגילו
|
 
 
|-
 
|-
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+\left[\left(a+b\right)\sdot b\right]=\left(a+b\right)^2</math>
+
|The base BG equals the base GD.
|style="text-align:right;"|'''ב'''<ref>ב: O16, P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ב'</ref> כאשר נחלק<ref>כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק</ref> קו ישר<ref>ישר: C, B ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup></ref> איך שקרה<ref>איך שקרה: C בחלקים כפי אשר קרה; B איך שהזדמן; F איך שיזדמן</ref> הנה<ref>הנה: C, F יהיו; AB <sup>הנה</sup></ref> השטחים<ref>השטחים: Mu130 שני השטחים; O16 השני שטחים</ref> נצבי<ref>נצבי: A1 הנצבי</ref> הזויות<ref>הזויות: C הזוייות</ref> אשר יקיף<ref>אשר יקיף: C שיקיפו; P1007 אשר יקיפו</ref> בהם הקו כלו וכל אחד מחלקיו<ref>מחלקיו: Mu130, O16 מהחלקים; W66 מן חלקיו</ref> שוה למרובע המתהוה<ref>המתהוה: A2, B, F ההוה</ref> מן<ref>המתהוה מן: C om.</ref> הקו<ref>מן הקו: P1007, W66 מהקו; O561 מן <s>כלו</s> הקו</ref> כלו&#x202B;<ref>כלו: Mu130 om.</ref><ref group=note>P1011: כל קו יחלק לחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בכל חלקיו כמו אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו<br>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG=GD}}</math>
E: &#x202B;2 כשנחלק קו ישר לשני חלקי' איך שהזדמן יהיה השטח נצב הזוית שיקיפו בו הקו <s>כלו</s> כלו עם כל אחד מהחלקים שוי' למרובע כל הקו<br>
+
|style="text-align:right;"|ותושבת בשוה לתושבת ג
Mu36: ובנס’ אלחג’אג’ כתו’ כאשר נחלק אי זה מספר שהיה בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו בכל אחד מהחלקים להכאת המספר כלו בעצמו<br>
 
ולפי זאת הנס’ צריך להיות המרובע שוה הצלעו’ כמו זה שלפנינ’<br>
 
AB: המשל לתמונת ב' כאשר חולק עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' ושטח ארבעה בעשרה שהוא ארבעים שוה למרובע המתהווה מעשרה אשר הוא מאה<br>
 
וזה מתבאר מתמונת א' וזה כי בתמונת א' התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כולו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שיהיו שני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים<br>
 
W66: משל זה במספר כשנחלק עשרה לשני מספרי ו' וד' הנה שטח ו' בי' שהוא ס' ושטח ד' בי' שהוא מ' יחד שוים למרובע המתהוה מי' שהוא מאה<br>
 
וזה <s>מתפאר</s> מתבאר מתמונת א' כי שם התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני בקו שני כלו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שהיו <s>ה</s>שני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים<br>
 
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot10\right)+\left(4\sdot10\right)=60+40=100=10^2}}</math><br>
 
P1014: וכן הח’ אם תחלקהו לו’ וב’ מרובע הכל ס”ד ואם תכה הח’ עם הב’ ועם הב’ יהיו ס”ד וכן בשני המספרים איזה שיהיו<br>
 
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8\sdot6\right)+\left(8\sdot2\right)=8^2}}</math></ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore angle BAG equals angle GAD.
|style="text-align:right;"|ויהיה<ref>ויהיה: F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה; B הנה יהיה</ref> קו<ref>קו: F, O16, P1014 הקו</ref> ישר<ref>ישר: F, P1014 הישר; O16 הישר המונח; Mu130, W66 ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup></ref> עליו<ref>עליו: A1, A2, P1012, P1014 om.; AB, P1010 <sup>עליו</sup></ref> א"ב<ref>א"ב: Mu130, P1014 קו א"ב</ref> ויחלק<ref>ויחלק: F ויתחלק; O16 נחלק; Mu130 ונחלק; W66 שנחלק</ref> איך שיקרה<ref>איך שיקרה: B איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1013 איך שקרה; O561 איך ש<sup>י</sup>קרה</ref> על נקודת ג'<ref>ג': W66 א'</ref>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=\measuredangle GAD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית בא"ג שוה לזוית גא"ד
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\left(AB\times BG\right)+\left(AB\times AG\right)=AB^2</math>
+
|Angle GAD is right.
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F om.</ref> אומר כי<ref>אומר כי: B אומר ש</ref> השטח<ref>השטח: P1007, P1014 שטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B, F, P1013 נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Mu130 הזוית</ref> אשר יקיפו<ref>יקיפו: O16 יקיף</ref> בו שני<ref>שני: F, O16 om.; P1007 ב'</ref> קוי א"ב<ref>א"ב: F, B(except for W66) ב"א</ref> ב"ג<ref>ב"ג: F, B(except for W66), P1007 א"ג; Lo <s>ג</s> ב"ג</ref> עם<ref>עם: P1007 <s>שוה למרובע המתהווה</s> עם; P1012 וגם</ref> השטח<ref>השטח: A2 שטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B, F, A2 נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Ma1, B(except for W66) הזוית</ref> אשר יקיפו בו שני<ref>שני: P1007 ב'; P1012 שתי</ref> קוי<ref>שני קוי: F om.; Mu130 שני קו; P1013 שני קוים</ref> א"ב א"ג<ref>א"ג: B(except for W66), F ב"ג; P1010 <sup>א</sup>"ג</ref> שוה<ref>שוה: B(except for W66) שוים; W66 שוה<sup>ים</sup></ref> למרובע המתהוה<ref>המתהוה: B, F ההוה; O561 ה<sup>מת</sup>הווה</ref> מן א"ב&#x202B;<ref>מן א"ב: B(except for W66), F, P1007 מא"ב; W66 <s>מהקו כלו</s> מא"ב</ref><ref group=note>C:המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר כי אשר יהיה מהכאת קו א"ב בקו א"ג ובקו ג"ב שוה לאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו<br>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GAD=90^\circ}}</math>
E: יהיה הקו הישר א"ב ויחלק על ג' ואומ' שמרובע א"ב שוה לשטח א"ב בא"ג וא"ב בג"ב</ref>
+
|style="text-align:right;"|וזוית גאנצבת
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore angle BAG is right.
|style="text-align:right;"|והנה<ref>והנה: Ma1 המופת; B הנה; F137 om.</ref> נעשה על קו<ref>על קו: B מקו; AB <s>על</s> <sup>מ</sup>קו</ref> א"ב<ref>על קו א"ב: F מא"ב</ref> מרובע עליו<ref>עליו: O561 marg.</ref> א"דה"ב <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ממ"ו מא': C בצורת מ"ו; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; AB מ"ו מראשון; Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.</ref>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית בא"ג נצבת
 
|-
 
|-
|
+
|Hence, when the square formed by [one of] the sides of the triangle equals [the sum of] the squares formed by the remaining two sides, then the angle contained by the remaining two sides of the triangle is right.
*<math>\scriptstyle AD,BH\parallel GZ</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן כאשר היה המרובע ההוה מצלעות ממשלש שוה לשני המרובעים ההוים משני צלעות הנשארות הנה הזוית אשר יקיפו בה שני הצלעות הנשארות מן המשולש נצבת
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' קו ישר נכחי לכל<ref>לכל: Mu36, Mu130 <sup>ל</sup>כל; Mu91 <s>לקו</s> לכל; O561 כל</ref> אחד משני<ref>משני: P1007 מב'</ref> קוי <ref>משני קוי: F, B(except for Mu130) מקוי</ref> א"ד ב"ה והוא ג"ז <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>מל"א מא': A1, F137, Lo, P1010, PP מל"א מראשון; Mu130 מל"א; AB, C, Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.</ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|הנה כל אחד משני<ref>הנה כל אחד משני: P1014 <s>הנה כל אחד משני קוי א"ד ב"ה והוא ג"ז</s> הנה כל אחד משני; P1007 הנה כל אחד מב'</ref> שטחי<ref>משני שטחי: F, B משטחי</ref> א"ז ג"ה נכחי הצלעות
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\Box_{AH}=\Box_{AZ}+\Box_{GH}</math>
+
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר הראשון מספר אקלידס החכם בשרשים
|style="text-align:right;"|ושטח א"ה שוה לשני<ref>לשני: A2 לשתי; P1007 לב'</ref> שטחי<ref>לשני שטחי: F137 לשטחי; Ma1 לשטח; W66 לשתי שטחים</ref> א"ז ג"ה<ref>א"ז ג"ה: AB, P1010 א"ז ג"ה <sup>נכחיי הצלעות</sup>; PP, W66 א"ז ג"ה נכחיי הצלעות</ref> <span style=color:red>מא’ מזה</span>&#x202B;<ref>מא' מזה: A2 מהקודמת; AB מפתיחת א'; P1010 מא'; B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1014 om.</ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{AZ}=BA\times AG</math>
+
|style="text-align:right;"|ומספר תמונותיו שמנה וארבעים
|style="text-align:right;"|ושטח א"ז שוה<ref>שוה: O16 om.</ref> לשטח נצב<ref>נצב: O16 הנצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Mu130, P1010 הזוית</ref> אשר יקיפו<ref>יקיפו: B(except for Mu130) יקיף</ref> בו<ref>בו: O561 <sup>בו</sup></ref> ב"א <ref>ב"א: A2, P1007 א"ב</ref>א"ג<ref>ב"א א"ג: F137 <s>א"ב ג"ב</s> marg. ב"א א"ג; E א"ג בא"ב; A1 ב"א וא"ג</ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle AD=AB</math>
+
|style="text-align:right;"|ונתחיל המאמר השני בגאמן
|style="text-align:right;"|כי הוא<ref>כי הוא: F, B מפני ש</ref> יקיפו<ref>יקיפו: F, B(except for Mu130) מקיף; Mu130 מקיפים</ref> בו שני<ref>שני: Ma1 om.; P1007 ב'</ref> קוי א"ד<ref>א"ד: F, B ד"א</ref> א"ג<ref>כי הוא ... א"ד א"ג: Mu36 om.; O561 marg. בו א"ד א"ג וקו א"ד שוה לקו א"ב ושטח גשוה לשטח<br> א"ג: P1007 ב"ג; A1 וא"ג</ref> וקו א"ד<ref>א"ד: F, B ד"א</ref> שוה לקו א"ב
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{GH}=AB\times BG</math>
+
 
|style="text-align:right;"|ושטח ג"ה שוה<ref>שוה: P1012 om.</ref> לשטח הנצב<ref>הנצב: AB, B, P1013 נצב</ref> הזויות<ref>הנצב הזויות: F om.</ref> אשר יקיפו בו<ref>ב"א א"ג ... יקיפו בו: P1014 om.<br>בו: P1010 om.</ref> שני<ref>שני: P1007 ב'</ref> קוי<ref>שני קוי: Ma1, A1 om.</ref> א"ב ב"ג<ref>ב"א א"ג ... א"ב ב"ג: F137 marg.<br> ב"ג: Ma1 ג"ב; AB <s>ב"ג</s> <sup>ב"ג</sup>; P1007, P1014 א"ג; P1013 ה"ג</ref>
+
== Book Two ==
 +
 
 +
|style="text-align:right;"|<big>המאמר השני מספר אקלידס החכם</big>&#x202B;<ref>E: ’מאמר ב; Mu246: מאמר שני<br>
 +
מספר אקלידס החכם| Mu246; P1011; P1013; P1014: om.; Mu130: מספר היסודות; Ma1: מספר היסודות לאקלידס; C, AB; P1012: מספר אקלידס; O16: מספר אוקלידיס; W66: מספר אלקידוס; F137: מספר אוקלידס בשרשים</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle AB=BH</math>
+
*definition: two straight lines containing a rectangular parallelogram
|style="text-align:right;"|מפני שא"ב<ref>מפני שא"ב: A2 מפני כי א"ב; P1014 מפני שא"ד; O16 הנה מפני שא"ב</ref> שוה לב"ה&#x202B;<ref>לב"ה: P1014 לב"א<br>מפני ש... לב"ה: F137 added on top of the line</ref>
+
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref group=note>titled: F137 הקדמות המאמר; Ma1 הקדמות זה המאמר; W66 הקדמה; Lo; Ma1; P1014: marked א</ref>כל שטח נכחי הצלעות נצב הזויות הנה שני הקוים הישרים המקיפים באחת מזויותיו הנצבות יקרא לשניהם המקיפים בו&#x202B;
|-
+
<ref>הנה שני: C, Ma1 om.; F137(marg.), P1012, P1014 הנה כל שני; P1007 הנה ב&#x202B;'<br>
|
+
הקוים: A1, AB, P1010, P1012, P1014 קוים<br>
:*<math>\scriptstyle\Box_{AH}=AB^2</math>
+
באחת: A2 באחד; Ma1 אחת<br>
|style="text-align:right;"|ושטח א"ה הוא<ref>הוא: O16 om.</ref> המרובע ההוה<ref>ההוה: P1010, P1012, PP הווה</ref> מקו א"ב<ref>מקו א"ב: F137 מא"ב</ref>
+
מזויותיו: B(except for W66) מזויות; W66 מזויותיה; P1012, P1014 מהזויות<br>
 +
הנצבות: O16 נצבות; W66 om.<br>
 +
יקרא: C, F יאמר<br>
 +
לשניהם: B, C, F להם; P1007 לשניהן<br>
 +
המקיפים: P1012 לשון המקיפים<br>
 +
בו: O16 om.</ref><ref group=note>E: הקוים המקיפי’ באחת הזוית הנצבות מהשטח נצב הזויות נכחי הצלעות יקראו מקיפים בשטח ההוא [כי] הנה מקביליהם ישוו להם<br>
 +
Mu91 (marg.): פי: ר"ל בשטח ולא יקראו המקיפים בו אם לא שיהיה השטח נצב הזוי<sup>ו</sup>ת בעבור שהשני הקוים לא ישערו השטח אם לא שיהיה השטח נצב הזוית <sup>פי' עד כאן</sup><br>
 +
קוים המקיפים בו פי' ר"ל ששני אלו הקוים מודיעים לנו שעור שטח ומגבילים אותו<br>
 +
המשל בזה אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או אם תרצה תכה הרחב באורך ויהיה י"ח גם כן<br>
 +
וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חבירו על זוית נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות<br>
 +
הנה צריך שילקח בזה התנאי שיהיה השטח נצב הזוית שאם לא יהיה כן לא יקראו המקיפים ולא י[...] את השטח השני קוים המקיפים בו<br>
 +
W66: ר"ל ששני אלו הקוים [..] מודיעים לנו שעור השטח ומגבילים אותו<br>
 +
המשל בזה כי אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או הרחב באורך<br>
 +
וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חברו על זוי' נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות<br>
 +
Mu91(marg.), Mu130(marg.), W66: ונקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות<br>
 +
E: ויקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות אשר בצד קטרו<br>
 +
P1010 (marg.), PP: ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות<br>
 +
W194 (marg.): ד"ת ונקרא בשטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות<br>
 +
Lo (marg.): ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות בו</ref>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\left(AB\times AG\right)+\left(AB\times BG\right)=AB^2</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F ואם כן</ref> השטח<ref>השטח: F השטחים</ref> נצב<ref>נצב: F נצבי; B(except for Mu130), AB, Lo הנצב</ref> הזויות<ref>הזויות: O561 הזוי<sup>ו</sup>ת</ref> אשר יקיפו בו<ref>בו: F בהם; P1007, P1010, W194 om.; O561 <sup>בו</sup></ref> שני<ref>שני: F om.; P1007 ב'</ref> קוי א"ב<ref>א"ב: B(except for Mu130) ב"א</ref> א"ג<ref>א"ג: A1 ב"ג</ref> עם השטח הנצב<ref>הנצב: B, F, P1013 נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Ma1 הזוי<sup>ו</sup>ת; O561 הזוית</ref> אשר יקיפו בו<ref>בו: A2, P1007, P1010, PP om.</ref> שני קוי<ref>שני קוי: F om.</ref> א"ב ב"ג<ref>ב"ג: A1 א"ג</ref> שוה<ref>שוה: F שניהם שוים</ref> למרובע<ref>למרובע: Lo עם המרבע</ref> המתהוה<ref>המתהוה: B, Lo, P1007 ההוה</ref> מן<ref>המתהוה מן: F om.</ref> א"ב&#x202B;<ref>מן א"ב: B(except for Mu130), P1007 מא"ב; F אדה"ב; Mu130 מן הקו כלו</ref><ref group=note>מופת זה שנצייר על קו אשטח מרובע והוא שטח א"ה ונוציא מנקודת ג' קו עד ז' נכוחי לקוי א"ד וב"ה ויהיו שטחי א"ז וז"ב נכוחי הצלעות והם שוים לשטח א"ה ושטח א"ז הוא <s>נכוחי</s> אשר היה מהכאת קו ב"א בקו א"ג לפי שיקיפו בו קוי ד"א א"ג וד"א שוה לא"ב ושטח ז"ב הוא אשר היה מהכאת א"ב בג"ב לפי שיקיפו בו ה"ב ב"ג וה"ב שוה לא"ב ושטח א"ה הוא אשר היה מהכאת א"ב בעצמו<br>
+
*definition: gnomon
וכבר התבאר שאשר היה מהכאת א"ב בא"ג ובג"ב שוה לאשר היה מהכאת א"ב בעצמו<br>
+
|style="text-align:right;"|&#x202B;<ref group=note>Ma1: marked השנית</ref>וכל שטח נכחי הצלעות הנה יקרא אחד משני השטחים הנכחי הצלעות אשר הם על קוטרו אי זה משניהם היה עם שני השטחים המתמימים<ref group=note>Lo: והמתמימים באור זה מבואר במ”ג מראשון והרושם הוא שני השטחים המתמימים עם אחד מן השטחים שעל קטרו</ref> הרושם&#x202B;<ref>וכל: F כל; O16 ובכל<br>
E: מופתו שנעשה על א"ב מרובע א"ה ונוציא ג"ז נכחי לב"ה ולפי ששטח א"ז שוה לשטח שיקיפו בו א"ג בא"ב כי ג"ז כמו א"ב וכן ששטח ג"ה שוה לשטח שיקיף בו א"ב בג"ב ושניהם שו<sup>י</sup>ם למרובע א"ה יהיה מרובע א"ה שהוא ההוה מקו א"ב שוה לשני שטחים ההוים מא"ב בא"ג וא"ב בב"ג<br>
+
שטח: F תמונה<br>
וכבר יתבאר זה בצד אחר כשנניח קו ח' שוה לא"ב ותהיה השטח הנצב הזוית שיקיף בו ח' בא"ב שהוא כמו מרובע א"ב משלפניה' שוה לשטח נצב הזוית <sup>שיקיף</sup> בו ח' בא"ג וח' בג"ב והם כמו שטחי א"ג בא"ב וג"ב בא"ב<br>
+
נכחי: F נכחית<br>
Mu246: ג כשיוחלק קו א"ב בחלקי א"ג ג"ב נאמ' כי כפל א"ב בפני עצמו ככפלו בכל אחד מן א"ג ג"ב<br>
+
הנה: C, F, O16 om.<br>
והדבר בו ברור כשנעשה על קו א"ב מרובע ואחר כך נוציא בו קו ג"ז עמוד</ref>
+
אחד: Ma1 אחד [נ"ל כשאחד&#x202B;]<br>
 +
משני: C, F om.; P1007 מב&#x202B;'<br>
 +
משני השטחים: B(except for Mu130) מהשני שטחים; F137 <s>הצלעות</s> <sup>מ</sup>השטחים<br>
 +
הנכחי: B(except for Mu130), F נכחיי; C נכוחי<br>
 +
הם: C, F om.<br>
 +
קוטרו: C אלכסונו<br>
 +
משניהם היה: B שיהיה משניהם; C, F מהם שיהיה; P1007 משניהן היה<br>
 +
שני השטחים: A2 השני שטחים; W66 השטחים; P1007 ב' השטחי&#x202B;'<br>
 +
המתמימים: B, C, F המשלימים<br>
 +
הרושם: C המסומן</ref>
 +
<ref group=note>Mu 246:א כל שטח שוה הצלעות נצב הזויות יסובבנו השני קוים הסובב בזוית הנצבת וכל שטח נגדיי הצלעות נאמ' כי השני שטחים שעל אלכסונו הנגדיי הצלעות והאלכסון יחצבם כשיצטרף אחד מהם לשני השטחים המשלימין שעל שני צדי האלכסון כל זה יקרא עלם<br>
 +
P1011: כל שטח נכחי הצלעות נצב הזויות הנה יקיפו השני קוים המקיפים בזוית הנצבה<br>
 +
וכל שטח נכחי הצלעות הנה השני שטחים אשר יהיו על קטרו [נכח]יי הצלעות והקוטר יחצבם כאשר [...] מהם אל השני שטחים המשלימים אשר [על] צדדי הקוטר יקרא הרושם עד כאן פתי[חה&#x202B;]<br>
 +
E: כל שטח נכחי הצלעות יחתכהו הקוטר והוציאו מנקודו’ ממנו קוים נכחיים לצלעות יחתכם הקוטר ועומדי’ מצדו יקראו השטחי’ אשר יחתכם הקוטר אשר על הקוטר ואשר מצדו המתמימים ומקובץ אחד השטחים שית[ח]כהו הקוטר עם שני המתמימים אשר משני צדיו יקראו הרושם<br>
 +
Ma1: באור להקדמה ב’ הנה נעשה מרובע עליו א’ב’ג’ד’ ובתוכו קוטר אחד והוא קוטר ב”ד ונרשום עליו נקודה איך שתזדמן והיא נקודת ח’ ונגיע מנקודת ח’ קו ט’ח’כ’ על נוכח א”ב וקו ה’ח’ז’ על נוכח ב”ג הנה חלקנו מרובע א’ב’ג’ד’ לארבעה מרובעי’ והם א”ח ה”כ ט”ז ח”ג שנים מהם על קוטר ב”ד ושנים חוצה לו ויאמר שאם נקח אחד משני מרובעי ט”ז ה”כ אשר על הקוטר איזה מהם שנרצה עם שני המרובעי’ אשר חוץ לקוטר הנקראים המשלימים כמבואר בלמוד מ”ג מהמאמר הראשון יקראו אלה השלשה מרובעים רושם ויהיה שעור דבריו כך כל תמונה נכחית הצלעות אחד השטחים וכו’ יקרא הרושם</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F137 ואם כן</ref> כאשר נחלק<ref>נחלק: F137 יתחלק</ref> קו<ref>קו: O16 om.</ref> ישר<ref>ישר: AB ישר <sup>מונח</sup>; O16 ישר מונח</ref> איך שקרה<ref>איך שקרה: F137 איך שיזדמן; O16 איך שהזדמן</ref> הנה<ref>הנה: F137 יהיו</ref> השטחים<ref>השטחים: O16 שני השטחים</ref> הנצבי<ref>הנצבי: F137, O16, P1012, P1014 נצבי</ref> הזויות אשר יקיף בהם<ref>בהם: P1007 בו</ref> הקו כלו וכל אחד<ref>אחד: P1007 א'</ref> מחלקיו<ref>מחלקיו: O16 מהחלקים</ref> שוה למרובע המתהוה<ref>המתהוה: F137, O16 ההוה; PP המהווה</ref> מן הקו<ref>מן הקו: P1007 מהקו; P1013 מן קו</ref> כלו&#x202B;<ref>הנה ... כלו: C, Ma1, E, B(except for O16) om.</ref>
+
=== Proposition 1 ===
|-
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר&#x202B;<ref>וזה מה שרצינו לבאר: E, Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; F, P1012 וזהו מה שרצינו לבאר; Mu36, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו בארו</ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''The distributive law for multiplication over addition:'''</span>
 
+
<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\times\left(b_1+b_2\right)=\left(a\times b_1\right)+\left(a\times b_2\right)}}</math>
=== Proposition 3 ===
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a+b\right)\sdot a=\left(b\sdot a\right)+a^2</math>
+
|When there are two straight lines, and one of them is divided into any number of segments, then the rectangle enclosed by the two straight lines is equal to [the sum of] all the rectangles enclosed by the uncut line and each of the segments.
|style="text-align:right;"|'''ג'''<ref>ג: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ד'; Mu130 למוד ג'; O561 marg. at the end of proposition 2 חסר מכאן תמונת ג’ והיא &#x202B;[...]</ref> כאשר נחלק<ref>כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק</ref> קו ישר<ref>ישר: C, B ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup></ref> בשני<ref>בשני: P1007 לב'</ref> חלקים<ref>בשני חלקים: F137 marg.; Ma1 om.</ref> איך שקרה<ref>איך שקרה: C כמו שקרה; F137 איך מה שיזדמן; Ma1 איך שהזדמן; B איך שיזדמן</ref> הנה<ref>הנה: C, F יהיה</ref> השטח<ref>השטח: C שטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B, C, F נצב</ref> הזויות אשר יקיף<ref>אשר יקיף: C שיקיפו; B אשר יקיפו</ref> בו<ref>בו: Mu130 om.</ref> הקו<ref>הקו: PP קו</ref> כלו ואחד משני<ref>משני: F137 marg.; P1007 מב'</ref> חלקיו<ref>משני חלקיו: C, Ma1 מחלקיו; B(except for Mu130) מן החלקים</ref> שוה לשטח הנצב<ref>הנצב: B, C, Ma1, W194 נצב; F137 <s>נצב לשטח</s> נצב</ref> הזויות<ref>אשר יקיף ... הזויות: P1013 om.</ref> אשר יקיפו<ref>אשר יקיפו: C שיקיפו</ref> בו<ref>בו: C, P1010 <sup>בו</sup></ref>השני<ref>השני: B(except for W66), C, F, Lo שני; W66 שתי; P1007, P1013 הב'</ref> חלקים<ref>חלקים: B, C, F, Lo החלקים</ref> והמרובע<ref>והמרובע: C ומרובע</ref> המתהוה<ref>המתהוה: B, F, Lo ההוה</ref> מן<ref>המתהוה מן: C om.</ref> החלק<ref>מן החלק: B(except for Mu130), P1007 מהחלק</ref> אשר זכרנו&#x202B;<ref>אשר זכרנו: C שהזכרנו</ref><ref group=note>E:&#x202B;3 השטח ההוה מקו מה עם אחד מחלקיו שוה לשטח נ"ה שיקיפו בו השני חלקי' ומרובע החלק הנזכר<br>
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_1"></div>&#x202B;<ref group=note>F137 titles the propositions’ section: המבוקשים;</ref><big>א</big> כאשר היו שני קוים ישרים וחולק אחד מהם לחלקים איזה מספר שיהיה הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני קוים הישרים שוה לכל השטחים הנצבי הזויות אשר יקיף בכל אחד מהם הקו אשר לא יחלק וכל אחד מן החלקים&#x202B;<ref group=note>P1011: כל שני קוים יחלק אחד מהם בחלוקה איך שיהיה הנה אשר יהיה מהכאת אחד משני הקוים באחר כמו אשר יהיה מהכאת הקו אשר לא יחלק בכל חלקי הקו המתחלק חלוקה חלוקה<br>
P1011: כל קו יחלק בשני חלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל הקו באחד החלקים כמו אשר יהיה מאחד מהחלקים בשני והכאת החלק אשר בו הוכה הקו בעצמו<br>
+
E: &#x202B;1 השטח אשר יקיפו בו כל שני קוים שוה למקובץ השטחים יקיפו בם אחד הקוים עם חלקי הקו השני יחד<br>
Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר נחלק מספר בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו באחד מחלקיו שוה להכאת שני החלקים הא[חד] בחבירו עם הכאת החלק ההוא בעצמו<br>
+
Mu36 adds a marginal note: כונת זה הדרוש שכשהיו לנו שני קוים מונחי’ כמה שיהיו וחולק האחד מהם לחלקים כמה שהיו שהכאת הקו האחד בכל אחד מהחלקים שחולק הקו השני שוה להכאת הקו ההוא בקו המחולק כלו<br>
W66: משל זה במספר כשחולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ד' בי’ שהוא מ’ שוה לשטח ו' בד’ שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו<br>
+
The arithmetic version of the proposition is given in marginal notes in a few manuscripts:<br>
Mu91: המשל לתמונת ג' כאשר חולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ארבעה בעשרה שהוא מ’ שוה לשטח ששה בארבעה שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו<br>
+
Mu91: המשל לתמונת א' משני: כמו עשרה וששה וחולק עשרה לשלשה חלקים כגון חמשה ושלשה ושנים הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח חמשה בששה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ס&#x202B;'<br>
וזה מתבאר מתמונת א’ וזה כי בתמונת א’ התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כמו הכאת קו ראשון עם חלקי הקו השני<br>
+
W66: פי’ משל זה במספר כמו עשרה וששה וחולק עשרה לג' חלקים כגון ה' וג' וב' הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח ששה בחמשה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ששים<br>
וכן בתמונה הזאת כי הכאת קו ארבע שהוא הראשון עם עשרה השני כהכאת הקו ד’ הראשון עם ששה וארבעה שהם חלק הקו השני<br>
+
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(2\times6\right)+\left(3\times6\right)+\left(5\times6\right)=12+18+30=60=10\times6}}</math><br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot10=40=24+16=\left(4\sdot6)\right)+4^2}}</math><br>
+
P1010: דמיון במספר כאשר תכה מספר בעצמו יהיה המרובע ההווה ממנו כמרובע ההוה מהכאת המספר ההוא בכל אחד מחלקיו השוים<br>
Mu130: יהיה הקו כלו עשרה ונחלק לשבעה וג’ הנה הכאת עשרה בג’ שהם ל’ כמו הכאת ז’ בג’ שהם כ”א עם הכאת ג’ בעצמו שהם ט’ שהמקובץ מכ”א וט’ יעלו ל’<br>
+
המשל בזה הכאת י’ בט”ו הוא ק”נ וכשתחלק ט”ו לג’ חלקים שוים שהוא ה’ ותכה עשרה בה’ ה’ יהיה ק”נ<br>
Another example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot10=30=21+9=\left(3\sdot7\right)+3^2}}</math><br>
+
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)=150=15\times10}}</math><br>
P1010: דמיון במספר המרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה כמרובע ההווה מהכאת ששה בארבעה שהוא כ”ד וכמרובע ההווה מששה בעצמו שהוא החלק אשר זכרנו והיה ל”ו והכל ששים וכך מרובע עשרה בששה<br>
+
P1014: וכן במספר שה’ עם ד’ הם כ’ וכולו חולק הה’ על ג’ וב’ ותכה הד’ עם השני חלקים יהיו כ&#x202B;’<br>
Example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot10 = 60 = 24+36 = \left(6\sdot4\right)+6^2}}</math><br>
+
Numerical example:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\times4\right)+\left(2\times4\right)=20=5\times4}}</math></ref>&#x202B;<ref>א: F137, Lo, O16, P1012 mark is missing; Mu130 למוד א'<br>
P1014: וכן הח’ על ו’ וב’ הח’ עם הב’ יעלו י”ו וכן הו’ בב’ ומרובע הב’ יעלו י”ו וכן בכל מן מספר<br>
+
כאשר היו: C כשיהיו; F כאשר יהיו<br>
Example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot2=16=\left(6\sdot2\right)+2^2}}</math></ref>
+
קוים ישרים: F137 הקוין הישרים; P1013 הקוים הישרים; B(except for W66), C קוים ישרים מונחים<br>
 +
וחולק: B, C ונחלק<br>
 +
מהם: Lo, PP משניהם; P1013 מהן<br>
 +
אחד מהם לחלקים: O16 <s>אותם</s> לחלקים אחד מהם; C אחד מהם חלקים<br>
 +
איזה מספר שיהיה: B, F כמה שיהיו/שהיו; C כמות שהן<br>
 +
הנה: C יהיה<br>
 +
הנצב: B, C, F, P1014 נצב<br>
 +
הזויות: P1010 הזוית<br>
 +
אשר יקיפו: C שיקיפו<br>
 +
בו: A1 בה; O16, P1012 om.<br>
 +
השני קוים: B, C, F שני הקוים; P1007 ב' הקוים<br>
 +
הישרים: C; O16 הישרים המונחים<br>
 +
שוה: F יהיה שוה<br>
 +
לכל השטחים: F לשטחים; W66 לכלל השטחים; O16 כלו לשטחים<br>
 +
הנצבי: B, C, F נצבי; P1012 הנצבים<br>
 +
אשר יקיף: C שיקיפו; O16 אשר יקיפו<br>
 +
בכל אחד מהם: F בהם<br>
 +
הקו: A2 הקו הישר<br>
 +
אשר לא: C שלא<br>
 +
יחלק: F יתחלק; C, AB, P1012, P1014 נחלק<br>
 +
וכל: A2, P1012, P1014 עם כל; P1013 לכל<br>
 +
וכל אחד: C ואחד<br>
 +
מן החלקים: B, P1007 מהחלקים</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|Let A and BG be two straight lines, and let BG be divided into as many segments at two points D and H.
|style="text-align:right;"|ויהיה<ref>ויהיה: B הנה יהיה; F המשל יהיה</ref> קו<ref>קו: Ma1 הקו</ref> ישר<ref>ישר: B ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup>; Ma1 הישר</ref> עליו<ref>עליו: A1 om.</ref> א"ב<ref>א"ב: A1 om.</ref> ויחלק<ref>ויחלק: AB, B(except for W66) ונחלק; W66 ונחלק אותו; F ויתחלק</ref> איך שיקרה<ref>איך שיקרה: F איך שיזדמן; B איך שהזדמן; P1007 איך שקרה</ref> על<ref>על: P1010 <s>עליו</s> על</ref> נקודת ג'
+
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים ישרים על שניהם א' ב"ג ונחלק ב"ג לחלקים כמה שיהיו על שתי נקודות ד'ה&#x202B;'&#x202B;<ref>ויהיו: F המשל יהיו; B הנה יהיה/יהיו<br>
 +
שני: P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
קוים ישרים: A2, F הקוים הישרים; B(except for W66) קוים ישרים מונחים<br>
 +
על שניהם: B, F עליהם<br>
 +
לחלקים: F137 חלקים<br>
 +
כמה שיהיו: B(except for W66) om.; A2 כמה שהוא<br>
 +
שתי: F om.; P1012, P1014 שני; P1007, P1013 ב&#x202B;'<br>
 +
נקודות: Ma1 נקודת</ref>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AB\times BG=\left(AG\times GB\right)+GB^2</math>
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the rectangle enclosed by the two lines A and BG is equal to [the sum of] the rectangle enclosed by the two lines A and BD, the rectangle enclosed by the two lines A and DH, and the rectangle enclosed by A and HG.
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F om.</ref> אומר כי השטח<ref>כי השטח: B שהשטח; Ma1 ששטח; F137 כי שטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B, F נצב</ref> הזויות אשר יקיפו<ref>יקיפו: Mu130 יקיף</ref> בו קוי<ref>קוי: A2, B, P1014 שני קוי; AB <sup>שני</sup> קוי; A1, P1007 קו</ref> א"ב ב"ג שוה<ref>שוה: Ma1 שוים</ref> לשטח הנצב<ref>הנצב: B, F נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: P1014 הזוית</ref> אשר יקיפו בו<ref>בו: Mu130, W194 om.</ref> שני<ref>שני: F om.; P1007 ב'</ref> קוי<ref>א"ב ב"ג ... שני קוי: W66 marg.</ref> א"ג ג"ב<ref>ג"ב: Mu36, P1007, P1014 ב"ג</ref> והמרובע המתהוה<ref>המתהוה: B, F ההוה</ref> מן ג"ב&#x202B;<ref>מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב; Mu36 מן <s>ג"ב</s> ג"ב</ref><ref group=note>C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת קו א"ב בא"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו<br>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{A\times BG=\left(A\times BD\right)+\left(A\times DH\right)+\left(A\times HG\right)}}</math>
E: יהיה הקו א"ב ונחלק על נקודת ג' ואומ' ששטח א"ב באחד מחלק<sup>י</sup>ו ויהיה ב"ג שוה למרובע ב"ג עם שטח א"ב בב"ג</ref>
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ג שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ד והשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה והשטח הנצב הזויות גם כן אשר יקיפו בו א' ה"ג&#x202B;<ref group=note>C: המשל בזה שקו א' וקו ב"ג נחלק אחד מהם והוא ב"ג על נקודות ד' וה' ואומר שאשר יהיה מהכאת א' בחלק ב"ד ובחלק ד"ה ובחלק ה"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א' בב"ג<br>
 +
E: יהיו שני קוי א' ב"ג ונחלק ב"ג על חלקי' איך שנרצה והם ג"ה ה"ד ד"ב ואומ' שהשטח נצב הזויות שיקיפו בו קוי א' ג"ב שוה למקובץ שטחי א'ג"ה וא'ה"ד וא'ד"ב<br>
 +
Mu246: ב שני קוי א'ב"ג חולק ב"ג בחלקי ב"ד ד"ה ה"ג נאמ' כי כפל א' בכל ב"ג ככפל א' בכל אחד מן ב"ד ד"ה ה"ג מקובצי</ref>&#x202B;<ref>הנה אומר כי השטח: B הנה נאמר שהשטח; F אומר כי השטח; P1007 הנה אומר כי שטח<br>
 +
הנצב: B, F, P1007 נצב<br>
 +
הזויות: A2, B(except for W66), P1012 הזוית<br>
 +
בו: A1 בה<br>
 +
שני: F om.; P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
קוי: P1013 קוים<br>
 +
שוה: Mu130 שוים<br>
 +
הנצב: B, F נצב<br>
 +
הזויות: Mu130 הזוית<br>
 +
שני: P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
שני קוי: F om.| א' ב"ג ... שני קוי: P1012 om.<br>
 +
א' ב"ד: P1013 אבאב"ד<br>
 +
והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב<br>
 +
בו שני: F om.; P1007 בו ב&#x202B;'<br>
 +
שני קוי: Mu130, P1014 om.<br>
 +
ד"ה: Lo, PP ה"ד<br>
 +
והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב<br>
 +
הזויות: B(except for O16) הזוית<br>
 +
גם כן: B, F om.<br>
 +
בו: A2, P1010, P1013, PP om.; B בו שני קוי; F בו קוי</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעשה<ref>ונעשה: F137 נעשה; Ma1 מופת זה נעשה; B(except for W66) הנה נעשה</ref> מן קו<ref>מן קו: F על; A1, B, Lo, P1010, PP מקו; P1007 הקו; Mu36 מן <sup>קו</sup></ref> ג"ב<ref>ג"ב: F ב"ג</ref> מרובע עליו<ref>עליו: F om.</ref> בגד"ה<ref>בגד"ה: W66 ה"ג</ref> <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ממ"ו מא': AB מ"ו מראשון; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; Mu130 ממ"ו; C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.</ref>
+
*We draw a straight line, which is BZ, from point B of the straight line BG at right angles.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BG\perp BZ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ב' מן קו ב"ג הישר קו ישר על זוית נצבת והוא ב"ז <span style=color:red>מי”א מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ונוציא: A2, B הנה נוציא; F המופת נוציא<br>
 +
מן קו: A1, B, F, P1007 מקו<br>
 +
הישר: A1, F om.<br>
 +
ישר: P1014 om.<br>
 +
זוית נצבת: B זוית נצבה; A1, F, Lo, P1010, PP זויות נצבות; P1012 זוית קו נצבת<br>
 +
מי"א מא&#x202B;': Ma1, E, O16, P1007, P1012 om.; AB מי' מא&#x202B;'; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מי"א מראשון</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונתמים<ref>ונתמים: B(except for W66), F ונשלים; Lo, AB, P1010, PP ונתמם</ref> שטח א"ג ד<ref>א"ג ד"ז: F אזד"ג; B(except for W66) ג"א ז"ד</ref> הנכחי<ref>הנכחי: F נכחי</ref> הצלעות<ref>הנכחי הצלעות: B(except for W66) הנכחי הצלעות נצב הזויות</ref> <span style=color:red>מל”א וממ”ב מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>מל"א וממ"ב מא': F137, Lo, P1013, PP מל"א ומ"ב מראשון; P1010 מל"א מרא'; W66 מב"א ומ"ב מא'; W194 מל"א ומ"ה מראשון; AB, B(except for W66), C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.</ref>
+
*We make the straight line BG equal to the straight line A.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BZ=A}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונשים קו בהישר שוה לקו א' הישר <span style=color:red>מג’ מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ונשים: B(except for Mu130) ויהיה<br>
 +
ונשים קו ב"ז: A1, Ma1 om.<br>
 +
שוה: P1010 om.<br>
 +
הישר: A1, W66 om.<br>
 +
מג' מא&#x202B;': C, Ma1, E, Mu36, O16, P1007, P1012 om.; F137, P1010, P1013, PP, W194 מב' מראשון; Mu130, P1014 מב' מא&#x202B;'</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: O16 marg.</ref> כל אחד<ref>אחד: AB <s>שטח</s> אחד</ref> משני<ref>משני: P1007 מב'; P1010 <s>משטי</s> משני</ref> שטחי<ref>משני שטחי: F משטחי</ref> א"ה<ref>א"ה: A1, Mu130 ג"ה</ref> א"ד<ref>א"ה א"ד: Mu36, P1014 א"ד ג"ה</ref> נכחי<ref>נכחי: F נכחיי</ref> הצלעות<ref>נכחי הצלעות: B(except for W66) נכחי הצלעות נצב הזויות</ref>
+
*We draw line ZC from point Z parallel to the straight line BG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ZC\parallel BG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ז' קו ז"ח נכחי לקו ב"ג הישר&#x202B;<ref>נכחי: P1013 נכוחי ה[צלע&#x202B;]?<br>
 +
קו ז"ח ... הישר: B קו נכחי לקו בהישר והוא קו ז"ח; AB קו ז”ח נכחי לקו ב”ג הישר <sup>והוא קו ז”ח</sup>| הישר: Lo om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\Box_{AH}=\Box_{AD}+\Box_{GH}</math>
+
*We draw from D, H, and G lines parallel to line BZ, which are lines DT, HK, GC.
|style="text-align:right;"|ושטח אשוה לשטח אעם ג"ה<ref>ג"ה: F שטח ה"ג; B(except for W66), Mu36 שטח ג"ה</ref> <span style=color:red>מא’ מזה</span>&#x202B;<ref>מא' מזה: P1010 מא'; AB, B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1013 om.</ref>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{DT,HK,GC\parallel BZ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מן ד' ה' ג' קוים נכחיים לקו ב"ז והם קוי ד"ט ה"כ ג"ח <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>מן: B, F מנקודות<br>
 +
מן ד&#x202B;': P1007 מד&#x202B;'<br>
 +
ד' ה' ג&#x202B;': A1 ד'ה'ג' הישר; F137 ד' ה&#x202B;' <sup>וג&#x202B;'</sup><br>
 +
קוי: O16 om.<br>
 +
ה"כ: AB, P1012, P1014 כ"ה<br>
 +
מל"א מא&#x202B;': Ma1, E, P1007, P1012 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"א מראשון</ref>
 +
|-
 +
|Then, BT, DK, and HC are rectangles.
 +
|style="text-align:right;"|הנה כל אחד משטחי ב"ט ד"כ ה"ח נכחי הצלעות&#x202B;<ref>הנה כל: B(except for W66) וכל<br>
 +
אחד: P1013 אחת<br>
 +
ד"כ: AB <s>דה</s> <sup>ד"כ</sup></ref>
 +
|-
 +
|The surface BC is equal to [the sum of] the surfaces BT, DK, and HC.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BC}=\Box_{BT}+\Box_{DK}+\Box_{HC}}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושטח ב"ח שוה לשטחי ב"ט ד"כ ה"ח <span style=color:red>מפתיחת הראשון</span>&#x202B;<ref>ושטח: P1013 om.<br>
 +
לשטחי: O16 לשטח<br>
 +
שוה לשטחי ב"ט: W194 twice<br>
 +
מפתיחת הראשון: according to F137, W194| AB, מפתיחת א&#x202B;'; O561 מהפתיחה מא&#x202B;'; P1010 מפ' מרא&#x202B;'; P1014 מפת' מא'; PP מפתיחת ראשון; W66 מפתיח' א&#x202B;'</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{AH}=AB\times BG</math>
+
:But, surface BC is equal to the rectangle enclosed by the two lines A and BG.
|style="text-align:right;"|וא"ה שוה לשטח הנצב<ref>הנצב: AB, B נצב</ref> הזויות<ref>הנצב הזויות: F om.</ref> אשר יקיפו בו<ref>בו: P1013 <s>ש</s> בו</ref> שני<ref>שני: F om.; P1007 ב'</ref> קוי א"ב ב"ג<ref>ב"ג: Mu130 ג"ב</ref>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BC}= A\times BG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואולם שטח ב"ח הנה הוא שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ג&#x202B;<ref>ואולם: F אבל<br>
 +
הנה הוא: F om.<br>
 +
הנצב: A1, B, F נצב<br>
 +
הזויות: Mu130, P1007 הזוית<br>
 +
שני: F om.; P1007 ב&#x202B;'</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle BG=BH</math>
+
:For line BZ is equal to line A.
|style="text-align:right;"|מפני כי ב"ג<ref>מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; Mu130 מפני שב"ג</ref> שוה לב"ה
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BZ=A}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי קו ב"ז שוה לקו א&#x202B;'&#x202B;<ref>מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו; AB מפני כי קו<s>י</s>; P1012, P1014 מפני כי קוי; PP מפני כי<br>
 +
ואולם ... לקו א&#x202B;': P1007 twice, the second recurrence is erased| א&#x202B;': O16 <s>ג&#x202B;'</s> א&#x202B;'</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{AD}=AG\times GB</math>
+
:Surface BT is equal to the rectangle enclosed by the two lines A and BD.
|style="text-align:right;"|ושטח א"ד שוה לשטח הנצב<ref>הנצב: A1, B, F נצב</ref> הזויות אשר יקיפו בו שני<ref>שני: F om.</ref> קוי<ref>א"ב ב"ג ... שני קוי: O16 marg.; P1007 om.</ref> א"ג ג"ב<ref>ג"ב: F, Mu36 ב"ג</ref>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BT}= A\times BD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואולם שטח ב"ט הנה הוא שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב&#x202B;<ref>ואולם שטח: F ושטח<br>
 +
ב"ט: PP marg.<br>
 +
הנה הוא: F om.; A2, P1007, P1010 הנה<br>
 +
נצב: F137 <sup>ה</sup>זויות נצב; P1014 הנצב<br>
 +
הזויות: Mu130 הזוית<br>
 +
אשר: F om.<br>
 +
שני: F om.; P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
שני קוי: A2, Lo, P1010, P1012, PP om.; AB <sup>שני קוי</sup></ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle BG=GD</math>
+
:For line BZ is equal to line A.
|style="text-align:right;"|מפני כי ב"ג<ref>מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; B(except for W66) מפני שג"ב; P1013 מפני ב"ג</ref> שוה לג"ד&#x202B;<ref>ושטח א"ד ... לג"ד: Mu130 moved below; P1014 marg.</ref>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BZ=A}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי קו ב"ז שוה לקו א&#x202B;'&#x202B;<ref>מפני כי קו: B מפני שקו<br>
 +
מפני כי קו ב"ז ... א&#x202B;': F om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{HG}=GB^2</math>
+
:Surface DK is equal to the rectangle enclosed by the two lines A and DH.
|style="text-align:right;"|ושטח ה"ג<ref>ה"ג: F ג"ה</ref> הוא<ref>הוא: Mu36 om.</ref> המרובע<ref>המרובע: Mu36 מרובע; AB <sup>ה</sup>מרובע</ref> המתהוה<ref>המתהוה: B(except for W66), Ma1 ההוה; F137 <s>המ</s> ההווה; Mu36 מתהוה</ref> מן ג"ב&#x202B;<ref>מן ג"ב: F, Mu36, P1007 מג"ב<br>ושטח ה"ג ... מן ג"ב: P1014 ושטח מרובע מתהוה מן ב"ג; marg. ושטח ה"ג הוא המרובע המתהוה מן ג"ב</ref>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{DK}= A\times DH}}</math>
|-
+
|style="text-align:right;"|ואולם שטח ד"כ הנה הוא שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה&#x202B;<ref>ואולם שטח: F ושטח<br>
|<math>\scriptstyle AB\times BG=\left(AG\times GB\right)+GB^2</math>
+
ד"כ: P1014 marg.<br>
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F אם כן; Mu130 ושטח א"ד [...] לג"ד הנה</ref> השטח הנצב<ref>הנצב: B(except for W66), F, Mu36 נצב</ref> הזויות אשר יקיפו בו שני<ref>שני: F om.</ref> קוי א"ב ב"ג שוה לשטח הנצב<ref>הנצב: B(except for W66), F, P1013 נצב</ref> הזויות אשר יקיפו בו שני<ref>שני: P1007 ב'</ref> קוי<ref>שני קוי: A1, F om.</ref> א"ג ג"ב<ref>א"ג ג"ב: P1012 א"ב ב"ג; F א"ג ב"ג</ref> והמרובע<ref>והמרובע: Ma1 ומרובע</ref> המתהוה<ref>המתהוה: B(except for W66), A1, AB, F ההוה</ref> מן ג"ב&#x202B;<ref>מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב</ref><ref group=note>C: מופת זה שנצייר על קו א"ג שטח מרובע עליו א"ז ונוציא קו ז"ד אל ה' ונוציא <sup>מב'</sup> <s>מבית</s> קו נכוחי לקוי א"ד וג"ד והוא קו ב"ה ושטחי ז"ב וז"א נכוחי הצלעות ושטח ב"ד גם כן נכוחי הצלעות והוא שטח ז"ב ושטח ז"א יחד וז"ב הוא שהיה מהכאת א"ג בג"ב לפי שיקיפו בו ב"ג ג"ז וז"ג שוה לג"א וב"ד הוא שהיה מהכאת <s>א"ג בג"ב</s> א"ב בא"ג לפי שיקיפו בו ב"א א"ד וג"א שוה לא"ד וא"ד הוא שהיה מהכאת א"ג בעצמו<br>
+
הנה הוא: F om.<br>
והתבאר כבר שאשר היה מהכאת ב"א בא"ג שוה לאשר היה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו<br>
+
שוה: P1010 <sup>שוה</sup><br>
E: מופתו שנעשה על ב"ג מרובע והוא ב"ד ונוציא קו ד"ה על יושר ונשלים שטח א"ה ויהיה שטח א"ה שוה לשני שטחי א"ד ד"ב ושטח אשוה לשטח שיקיפו בו א"ב ב"ג כי ב"ג שוה לב"ה ושטח א"ד שוה לשטח שיקיפו בו א"ג ג"ב כי ג"ד שוה לג"ב ושטח ג"ה שוה למרובע ג"ב הנה שטח א"ב ב"ג שוה לשני שטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב<br>
+
הנצב: B, A1, F, P1014 נצב<br>
וכבר יתבאר זה בהניחנו קו ח' שוה לקו ג"ב ויהיה שטח ח' בא"ב שוה לשני שטחי ח' בא"ג וח' בג"ב וח' בג"ב הוא כמו מרובע ג"ב כי ח' שוה לג"ב וא"ג בח' כמו שטח א"ג בג"ב הנה שטח א"ב בב"ג שוה לשטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב<br>
+
הזויות: Mu130 הזוית<br>
Mu246: ד [כמו של מעלה] קו א"ב חולק בשני חלקי' על ג' נאמ' כי כפל א"ב בא"ג ככפל א"ג בג"ב וכפל א"ג [בפני] עצמו מקובצי' נוציא עמוד א"ד שוה לא"ג וכמו כן כיוצא ב"ה ג"ז והוא כפל א"ג בפני עצמו ושטח ג"ה הוא א"ג בג"ב וכל שטח א"ה הוא כפל א"ב בא"ג</ref>
+
שני קוי: A2, F, Lo, P1007, P1010, P1014, PP om.; AB <sup>שני קוי</sup><br>
 +
א' ד"ה: P1014 marg.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F137 א"כ</ref> כאשר חולק<ref>חולק: F137 יתחלק; O16 נחלק</ref> קו ישר<ref>ישר: Mu36, O16 ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup>; Mu130 ישר <s>על</s> מונח</ref> בשני<ref>בשני: P1007 בב'</ref> חלקים<ref>בשני חלקים: F137 om.</ref> איך שיקרה<ref>איך שיקרה: F137 איך מה שיזדמן; B(except for W66) איך שהזדמן; P1013 איך שקרה</ref> הנה<ref>הנה: F137 יהיה</ref> השטח הנצב<ref>הנצב: F137, B(except for W66) נצב</ref> הזויות אשר יקיף<ref>יקיף: Mu36, O16 יקיפו</ref> בו הקו כלו ואחד משני<ref>משני: P1007 מב'</ref> חלקיו<ref>משני חלקיו: F137 <sup>מ</sup>חלקיו; O16 מחלקיו</ref> שוה לשטח הנצב<ref>הנצב: F137, B(except for W66) נצב</ref> הזויות אשר יקיפו בו השני<ref>השני: F137, O16 שני; P1007 הב'</ref> חלקים<ref>חלקים: F137, O16 החלקים</ref> והמרובע המתהוה<ref>המתהוה: F137, O16 ההוה</ref> מן החלק<ref>מן החלק: O16, P1007, P1012 מהחלק</ref> אשר זכרנו&#x202B;<ref>אשר זכרנו: F137 שזכרנו<br>הנה כאשר ... זכרנו: C, Ma1, E, W66 om.</ref>
+
:For line A is equal to line DT.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{A=DT}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי קו א' שוה לקו ד"ט&#x202B;<ref>מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר&#x202B;<ref>וזה מה שרצינו לבאר: F137, E, Mu130 ומש"ל; Ma1, P1007 וזה מש"ל; Lo, P1010, PP, W194 וזה מה שרצינו באורו; C וזה מה שרצינו</ref>
+
:Surface HC is equal to the rectangle enclosed by the two lines A and HG.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{HC}= A\times HG}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואולם שטח ה"ח הנה הוא שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג&#x202B;<ref>ואולם שטח: F ושטח<br>
 +
הנה הוא: F, P1014 om.<br>
 +
שוה: P1010 <sup>שוה</sup><br>
 +
הנצב: B, A1, F נצב<br>
 +
הזויות: Mu130 הזוית<br>
 +
בו: P1013 בהם<br>
 +
א' ד"ה ... שני קוי: P1012 om.| שני קוי: Ma1, O16, P1014 om.; F137 קוי; P1007 ב' קוי</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
:For line A is equal to line HK.
=== Proposition 4 ===
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{A=HK}}</math>
|
+
|style="text-align:right;"|מפני כי קו א' שוה לקו ה"כ&#x202B;<ref group=note>AB: פי' זה התבאר מכח מה שאמרנו ששטח ב"ח שוה לשטח ב"ד ד"כ ה"ח</ref> <span style=color:red>מל”ד מא’</span>&#x202B;<ref group=note>C: מופת זה שנוציא מקו ב"ג מנקדת ב' קו על זוית נצבה שוה לקו א' והוא קו ב"ז<br>
 +
ונוציא מנקדת ז' קו נכוחי לקו ב"ג והוא קו ז"ח<br>
 +
ונוציא מנקדת ד' וה' וג' קוים נכוחיים לקו ב"ז והם ד"ט וה"כ וג"ח<br>
 +
וכבר התבאר ששטח ז"ג שוה לשלשת שטחי ז"ד וט"ה וכ"ג וכל השטחים הם נכוחי הצלעות<br>
 +
ושטח ז"ג הוא מהכאת קו א' בקו ב"ג לפי שיקיפו בו קוי ז"ב ב"ג וז"ב שוה לא&#x202B;'<br>
 +
ושטח ז"ד יקיפו בו קוי ז"ב <s>וז"ב שוה</s> ב"ד וקו ב"ז שוה לקו א&#x202B;'<br>
 +
ושטח ט"ה הוא מהכאת קו א' בקו ד"ה לפי שיקיפו בו קוי ט"ד ד"ה ושקו ט"ד שוה לקו א&#x202B;'<br>
 +
ושטח כ"ג הוא מהכאת א' בה"ג לפי שכ"ה שוה לקו א&#x202B;'<br>
 +
E: מופתו שנוציא מן ג' על קו ג"ב עמוד ג"ח שוה לקו א' ונשלים התמונה<br>
 +
ונוציא מן ה' וד' עמודים על ג"ב והם ה"כ ד"ט<br>
 +
הנה לפי ששטח ב"ח שוה לשלשה שטחי ח"ה ה"ט ט"ב<br>
 +
לפי שמקובץ חלקי השטח שוה לכל השטח ושטח ח"ב שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ב<br>
 +
וח"ה שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ה<br>
 +
וכן ה"ט לאשר יקיפו בו א' עם ה"ד<br>
 +
וד"ז לאשר יקיפו א' עם ד"ב<br>
 +
Mu246: כיצד נוציא קוי ב"ז כ"ט ה"כ ג"ח על זויות נצבות וכל אחת מהן שוה לקו א&#x202B;'<br>
 +
לפי הדבר נראה כי כל שטח ב"ח הוא כפל א' בב"ג ושטח ב"ט הוא כפל א' בד"ה ושטח ה"ח כפל א' בה"ג</ref>&#x202B;<ref>מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו<br>
 +
לקו ה"כ: A1 לה"כ; Mu130 לקו ה"ד; O16 לקו ה"ג<br>
 +
מל"ד מא&#x202B;': A1, Ma1, E, O16, P1007, P1012, P1014 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"ד מראשון</ref>
 
|-
 
|-
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a+b\right)^2=a^2+b^2+2\sdot\left(a\sdot b\right)</math>
+
|Therefore the rectangle enclosed by the two lines A and BG is equal to [the sum of] the rectangles enclosed by A and BD, A and DH, and A and HG.
|style="text-align:right;"|'''ד'''<ref>ד: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ג'; Mu130 למוד ד'</ref> כאשר חולק<ref>כאשר חולק: B כאשר נחלק; C כשיחלק; F כאשר יתחלק</ref> קו ישר<ref>ישר: B(except for Mu130), C, P1012; P1014 ישר מונח</ref> בשני<ref>בשני: C לשני; P1007 בב'</ref> חלקים<ref>חלקים: Ma1 חצאים</ref> איך שיקרה<ref>איך שיקרה: B איך שהזדמן; C כמו שקרה; F איך שיזדמן; O561 <sup>איך</sup> שיקרה; P1007 איך שקרה; PP איך מה שיקרה</ref> הנה<ref>הנה: C, F יהיה</ref> המרובע<ref>המרובע: C מרובע</ref> המתהוה<ref>המתהוה: B(except for Mu130), C ההוה </ref> מן<ref>המתהוה מן: C om.</ref> הקו<ref>מן הקו: B(except for Mu130), P1007 מהקו; PP מן קו</ref> כלו שוה לשני<ref>לשני: P1007 לב'</ref> המרובעים<ref>המרובעים: C מרובעי</ref> המתהוים<ref>המתהוים: B(except for Mu130), F ההוים; C om.<br>מן ... המתהוים: O561 marg.</ref> מן השני<ref>מן השני: B(except for Mu130), F, Lo, P1012, P1013, P1014 משני; C שני; P1007 מהב'; W194 מן שני</ref> חלקים<ref>חלקים: C, F, Lo, O16, P1012, P1014 החלקים; W66 <sup>ה</sup>חלקים</ref> וכפל<ref>וכפל: C ולכפל; Mu36, O16, P1012, P1014 ומכפל; O561 ו<sup>מ</sup>כפל</ref> השטח<ref>השטח: C שטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B(except for Mu130), C, F נצב; P1014 om.</ref> הזויות אשר יקיפו בו השני<ref>השני: B(except for Mu130), C, F, PP שני; O561 <sup>ה</sup>שני; P1007 ב'</ref> חלקים&#x202B;<ref>חלקים: B(except for Mu130), C, F החלקים</ref><ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת כל חלק בעצמו ומהכאת אחד החלקים באחר שני פעמים<br>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{A\times BG=\left(A\times BD\right)+\left(A\times DH\right)+\left(A\times HG\right)}}</math>
E: &#x202B;4 מרובע כל קו <sup>נחלק לשני חלקים</sup> שוה למרובעי שני חלקיו וכפל שטח אחד מהם באחר
+
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ג שוה לשטחים נצבי הזויות אשר יקיפו בהם א' ב"ד וא' ד"ה וא' ה"ג&#x202B;<ref group=note>C: וכבר התבאר שאשר יהיה מהכאת <s>ק</s> קו א' בקו ב"ג שוה לאשר הוא מהכאת קו א' בקו ב"ד ובקו ד"ה ובקו ה"ג וזה מה שרצינו לבאר<br>
Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר חולק איזה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה הנה הכאת המספר ההוא בעצמו שוה להכאת כל אחד מהחלקים בעצמו ולהכאת כל אחד משני החלקים בחבירו<br>
+
E: יהיה <sup>ה</sup>שטח שיקיפו בו א' עם ב"ג שהוא כמו ב"ה שוה למקובץ שטחי א' עם ג"ה ה"ד ד"ב שהם כמו שטחי ח"ה ה"ט ט"ב והוא המכוון</ref>&#x202B;<ref>הנה השטח: F והשטח<br>
Mu130: יהיה הקו עשרה נחלק על שלשה וז’ נכה שלשה בשבעה עלו כ"א והכפל מ"ב ומרובע שבעה מ"ט נוסיפם עלו צ"א נוסיף מרובע <s>כל הקו</s> ג’ שהוא ט’ עלו מאה וכן מרובע כל הקו מאה<br>
+
הנצב: B, F, P1007 נצב<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+49+9=91+9=100=102}}</math><br>
+
הזויות: O16 הזוית<br>
P1010: דמיון במספר כאשר תכה עשרה על דרך משל בעצמו יהיה מאה אחר כן תחלק עשרה לשני חלקים על דרך משל לז’ וג’ ותרבע ז’ בעצמו יהיה מ"ט עוד ג’ בעצמו יהיה ט’ והכל נ"ח עוד תכה ג’ בז’ ב’ פעמים יהיה מ"ב הכל מאה<br>
+
יקיפו: P1012 om.; P1014 marg.<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+58=100=102}}</math><br>
+
שני: F137 om.; AB <sup>שני</sup>; P1007 ב&#x202B;'<br>
P1014: העשרה כלו חולק על ו’ וד’ מרובע הכל ק’ שוה למרובע הו’ והד’ וכפל שטח ו' בד’ וכן בשיעורים<br>
+
שני קוי: Ma1 om.<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{102=100=\left[2\sdot\left(6\sdot4\right)\right]+62+42}}</math></ref>
+
א' ב"ג: O16 ב"ג א'<br>
 +
הזויות: P1007 הז<sup>ו</sup>יות<br>
 +
ה"ג: P1012 ג"ה|<br>
 +
לשטחים ... וא' ה"ג: F לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ב"ד והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ד"ה והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ה"ג<br>
 +
B לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ד ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג [&#x202B;הזויות: Mu130 הזוית]<br>
 +
AB לשטחים נצבי הזויות אשר יקיפו בהם <sup>שני קוי</sup> א' ב"ד <s>וא' ד"ה וא' ה"ג</s> <sup>ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג</sup></ref>
 
|-
 
|-
|
+
|Hence, when there are two straight lines, and one of them is divided into as many segments, then the rectangle enclosed by the two straight lines is equal to [the sum of] all the rectangles enclosed by the uncut line and each of the segments.
|style="text-align:right;"|ויהיה<ref>ויהיה: B(except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה</ref> קו ישר<ref>קו ישר: F, Lo הקו הישר; O16 קו</ref> עליו<ref>עליו: B(except for Mu130) מונח עליו</ref> א"ב ויחולק<ref>ויחולק: F ויתחלק; O16 נחלק; W66 ונחלק</ref> איך שיקרה<ref>איך שיקרה: B(except for Mu130) איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1007 איך שקרה</ref> על נקודת ג'
+
|style="text-align:right;"|הנה כאשר היו שני קוים ישרים ונחלק אחד משניהם לחלקים כמה שיהיו הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני הקוים הישרים שוה לכל השטחים הנצבים הזויות אשר יקיף בהם הקו אשר לא נחלק וכל אחד מן החלקים&#x202B;<ref>הנה: F137 וא"כ<br>
 +
הנה כאשר: AB הנה <sup>התבאר כי</sup> כאשר<br>
 +
היו: F137 יהיו<br>
 +
שני: P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
ונחלק: F137 וחולק<br>
 +
Mu130: F137 א&#x202B;'<br>
 +
משניהם: F137, B(except for W66), P1010 מהם<br>
 +
לחלקים כמה שיהיו: A2 בחלקים כמה שהיו; Mu130 לאי זה חלק שיהיה; O16 לאי זה חלקים שיהיו; P1007 לחלקים כמה שיהי<s>ה</s><sup>ו</sup><br>
 +
השטח: P1007 om.<br>
 +
הנצב: F137, B(except for W66) נצב<br>
 +
הזויות: Mu130 הזוית, P1007 הז<sup>ו</sup>יות<br>
 +
בו: P1007 בהם, P1010 <sup>בו</sup><br>
 +
שני: P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
הקוים: F137 הקוין; P1007 קוים<br>
 +
הישרים: B(except for W66) הישרים המונחים; AB הישרים <sup>המונחים</sup>, A1 om.<br>
 +
שוה: F137 יהיה שוה; O16 שוים<br>
 +
לכל השטחים: F137, B(except for W66) לשטחים<br>
 +
הנצבים: F137, B(except for W66) נצבי; A1, A2 הנצבי<br>
 +
יקיף: B(except for W66), A2, P1007, P1012 יקיפו<br>
 +
בהם: B(except for W66) בהן<br>
 +
נחלק: F137 יתחלק; Mu130 תחלק; O16 יחלק<br>
 +
וכל: P1014 לכל<br>
 +
וכל אחד: P1012 לאחד<br>
 +
מן החלקים: B(except for W66), P1007 מהחלקים|<br>
 +
הנה כאשר ... מן החלקים: C, Ma1, E, W66 om.</ref>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AB^2=AG^2+GB^2+2\sdot\left(AG\times GB\right)</math>
+
|quod erat demonstrandum
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F om.</ref> אומר כי המרובע<ref>המרובע: Mu36 <sup>המרובע</sup></ref> המתהוה<ref>המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה</ref> מן א"ב<ref>מן א"ב: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ב</ref> שוה לשני<ref>לשני: P1007 לב'</ref> המרובעים המתהוים<ref>המתהוים: A1, B(except for Mu130), F ההוים</ref> מן א"ג<ref>מן א"ג: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ג</ref> ג"ב<ref>ג"ב: F ב"ג</ref> וכפל<ref>וכפל: P1014 ומכפל</ref> השטח<ref>השטח: W66 שטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B(except for Mu130), F נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: Ma1 הזוית</ref> אשר יקיפו בו שני<ref>שני: F om.; P1007 ב'</ref> קוי א"ג ג"ב&#x202B;<ref>ג"ב: F ב"ג</ref><ref group=note>C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בעצמו וג"ב בעצמו וא"ג בג"ב פעמים<br>
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר&#x202B;<ref>וזה: F137 וזהו<br>
E: יהיה הקו הנחלק א"ג וחלקיו א"ב א"ג אומ' שמרובע א"ג כמו שני מרובעי א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב [ב]ב"ג</ref>
+
וזה מה שרצינו לבאר: E והוא המכוון; Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; Ma1, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו לבארו; O16 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נעשה מן א"ב מרובע א"דה"ב <span style=color:red>ממ"ו מא&#x202B;’</span>
+
 
 +
=== Proposition 2 ===
 +
|
 
|-
 
|-
 +
|<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+\left[\left(a+b\right)\sdot b\right]=\left(a+b\right)^2}}</math>
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע דונוציא מנקודת ג' קו נכחי לשני קוי א"ד ב"ה והוא ג"ז <span style=color:red>מל"א מא&#x202B;</span>
+
|-
 +
|When a straight line is divided randomly, then [the sum of] the rectangles enclosed by the whole line and each of its segments is equal to the square formed by the whole line.
 +
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_2"></div><big>ב</big> כאשר נחלק קו ישר איך שקרה הנה השטחים נצבי הזויות אשר יקיף בהם הקו כלו וכל אחד מחלקיו שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק לחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בכל חלקיו כמו אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו<br>
 +
E: &#x202B;2 כשנחלק קו ישר לשני חלקי' איך שהזדמן יהיה השטח נצב הזוית שיקיפו בו הקו <s>כלו</s> כלו עם כל אחד מהחלקים שוי' למרובע כל הקו<br>
 +
Mu36: ובנס’ אלחג’אג’ כתו’ כאשר נחלק אי זה מספר שהיה בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו בכל אחד מהחלקים להכאת המספר כלו בעצמו<br>
 +
ולפי זאת הנס’ צריך להיות המרובע שוה הצלעו’ כמו זה שלפנינ&#x202B;’<br>
 +
AB: המשל לתמונת ב' כאשר חולק עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' ושטח ארבעה בעשרה שהוא ארבעים שוה למרובע המתהווה מעשרה אשר הוא מאה<br>
 +
וזה מתבאר מתמונת א' וזה כי בתמונת א' התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כולו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שיהיו שני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים<br>
 +
W66: משל זה במספר כשנחלק עשרה לשני מספרי ו' וד' הנה שטח ו' בי' שהוא ס' ושטח ד' בי' שהוא מ' יחד שוים למרובע המתהוה מי' שהוא מאה<br>
 +
וזה <s>מתפאר</s> מתבאר מתמונת א' כי שם התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני בקו שני כלו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שהיו <s>ה</s>שני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot10\right)+\left(4\sdot10\right)=60+40=100=10^2}}</math><br>
 +
P1014: וכן הח’ אם תחלקהו לו’ וב’ מרובע הכל ס”ד ואם תכה הח’ עם הב’ ועם הב’ יהיו ס”ד וכן בשני המספרים איזה שיהיו<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8\sdot6\right)+\left(8\sdot2\right)=8^2}}</math></ref>&#x202B;<ref>ב: O16, P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ב&#x202B;'<br>
 +
כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק<br>
 +
ישר: C, B ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup><br>
 +
איך שקרה: C בחלקים כפי אשר קרה; B איך שהזדמן; F איך שיזדמן<br>
 +
הנה: C, F יהיו; AB <sup>הנה</sup><br>
 +
השטחים: Mu130 שני השטחים; O16 השני שטחים<br>
 +
נצבי: A1 הנצבי<br>
 +
הזויות: C הזוייות<br>
 +
אשר יקיף: C שיקיפו; P1007 אשר יקיפו<br>
 +
מחלקיו: Mu130, O16 מהחלקים; W66 מן חלקיו<br>
 +
המתהוה: A2, B, F ההוה<br>
 +
המתהוה מן: C om.<br>
 +
מן הקו: P1007, W66 מהקו; O561 מן <s>כלו</s> הקו<br>
 +
כלו: Mu130 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויחתוך קו ד"ב על נקודת ח' ונוציא מנקודת ח' קו נכחי לשני קוי א"ב ד"ה והוא קו ט"כ הנה מפני כי קו ג"ז נכחי לקו א"ד וכבר נפל על שניהם קו ב"ד הישר תהיה זוית ג'ח'ב' החיצונה שוה לזוית א'ד'ב' הפנימית אשר תקבילה <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;</span>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו אויחלק איך שיקרה על נקודת ג&#x202B;'&#x202B;<ref>ויהיה: F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה; B הנה יהיה<br>
 +
קו: F, O16, P1014 הקו<br>
 +
ישר: F, P1014 הישר; O16 הישר המונח; Mu130, W66 ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup><br>
 +
עליו: A1, A2, P1012, P1014 om.; AB, P1010 <sup>עליו</sup><br>
 +
א"ב: Mu130, P1014 קו א"ב<br>
 +
ויחלק: F ויתחלק; O16 נחלק; Mu130 ונחלק; W66 שנחלק<br>
 +
איך שיקרה: B איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1013 איך שקרה; O561 איך ש<sup>י</sup>קרה<br>
 +
ג&#x202B;': W66 א&#x202B;'</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: <math>\scriptstyle\left(AB\times BG\right)+\left(AB\times AG\right)=AB^2</math>
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ADB=\measuredangle DBA</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב א"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ב&#x202B;<ref group=note>C:המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר כי אשר יהיה מהכאת קו א"ב בקו א"ג ובקו ג"ב שוה לאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו<br>
|style="text-align:right;"|אבל זוית א'ד'ב' שוה לזוית ד'א'
+
E: יהיה הקו הישר א"ב ויחלק על ג' ואומ' שמרובע א"ב שוה לשטח א"ב בא"ג וא"ב בג"ב</ref>&#x202B;<ref>הנה: F om.<br>
 +
אומר כי: B אומר ש<br>
 +
השטח: P1007, P1014 שטח<br>
 +
הנצב: B, F, P1013 נצב<br>
 +
הזויות: Mu130 הזוית<br>
 +
יקיפו: O16 יקיף<br>
 +
שני: F, O16 om.; P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
א"ב: F, B(except for W66) ב"א<br>
 +
ב"ג: F, B(except for W66), P1007 א"ג; Lo <s>ג"ד</s> ב"ג<br>
 +
עם: P1007 <s>שוה למרובע המתהווה</s> עם; P1012 וגם<br>
 +
השטח: A2 שטח<br>
 +
הנצב: B, F, A2 נצב<br>
 +
הזויות: Ma1, B(except for W66) הזוית<br>
 +
שני: P1007 ב'; P1012 שתי<br>
 +
שני קוי: F om.; Mu130 שני קו; P1013 שני קוים<br>
 +
א"ג: B(except for W66), F ב"ג; P1010 <sup>א</sup>"ג<br>
 +
שוה: B(except for W66) שוים; W66 שוה<sup>ים</sup><br>
 +
המתהוה: B, F ההוה; O561 ה<sup>מת</sup>הווה<br>
 +
מן א"ב: B(except for W66), F, P1007 מא"ב; W66 <s>מהקו כלו</s> מא"ב</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle AD=AB</math>
+
|style="text-align:right;"|והנה נעשה על קו א"ב מרובע עליו א"דה"ב <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>והנה: Ma1 המופת; B הנה; F137 om.<br>
|style="text-align:right;"|מפני כי צלע א"ד שוה לצלע א"ב <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;’</span>
+
על קו: B מקו; AB <s>על</s> <sup>מ</sup>קו<br>
 +
על קו א"ב: F מא"ב<br>
 +
עליו: O561 marg.<br>
 +
ממ"ו מא&#x202B;': C בצורת מ"ו; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; AB מ"ו מראשון; Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle GCB=\measuredangle ABD</math>
+
*<math>\scriptstyle AD,BH\parallel GZ</math>
|style="text-align:right;"|הנה זוית ג'ח'ב' שוה לזוית א'ב'ד'
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' קו ישר נכחי לכל אחד משני קוי  א"ד ב"ה והוא ג"ז <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>לכל: Mu36, Mu130 <sup>ל</sup>כל; Mu91 <s>לקו</s> לכל; O561 כל<br>
 +
משני: P1007 מב&#x202B;'<br>
 +
משני קוי: F, B(except for Mu130) מקוי<br>
 +
מל"א מא&#x202B;': A1, F137, Lo, P1010, PP מל"א מראשון; Mu130 מל"א; AB, C, Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GC=GB</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה כל אחד משני שטחי א"ז ג"ה נכחי הצלעות&#x202B;<ref>הנה כל אחד משני: P1014 <s>הנה כל אחד משני קוי א"ד ב"ה והוא ג"ז</s> הנה כל אחד משני; P1007 הנה כל אחד מב&#x202B;'<br>
|style="text-align:right;"|הנה יהיה צלע ג"ח שוה לצלע ג"ב <span style=color:red>מו’ מא&#x202B;</span>
+
משני שטחי: F, B משטחי</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי צלע ג"ח שוה לב"כ וג"ב שוה לח"כ יהיו קוי ב"ג ג"ח ח"כ כ"ב הארבעה שוים קצתם אל קצת הנה שטח ג"כ שוה הצלעות <span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;</span>
+
*<math>\scriptstyle\Box_{AH}=\Box_{AZ}+\Box_{GH}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושטח א"ה שוה לשני שטחי א"ז ג"ה <span style=color:red>מא’ מזה</span>&#x202B;<ref>לשני: A2 לשתי; P1007 לב&#x202B;'<br>
 +
לשני שטחי: F137 לשטחי; Ma1 לשטח; W66 לשתי שטחים<br>
 +
א"ז ג"ה: AB, P1010 א"ז ג"ה <sup>נכחיי הצלעות</sup>; PP, W66 א"ז ג"ה נכחיי הצלעות<br>
 +
מא' מזה: A2 מהקודמת; AB מפתיחת א&#x202B;'; P1010 מא&#x202B;'; B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1014 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואומר גם כן כי הוא נצב הזויות הנה מפני כי ג"ח נכחי לב"כ וכבר נפל על שניהם ג"ב יהיו שתי זויות ג'ב'כ' ח'ג'ב' שוות לשתי נצבות <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;</span>
+
:*<math>\scriptstyle\Box_{AZ}=BA\times AG</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושטח א"ז שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו ב"א א&#x202B;<ref>שוה: O16 om.<br>
 +
נצב: O16 הנצב<br>
 +
הזויות: Mu130, P1010 הזוית<br>
 +
יקיפו: B(except for Mu130) יקיף<br>
 +
בו: O561 <sup>בו</sup><br>
 +
ב"א: A2, P1007 א<br>
 +
ב"א א"ג: F137 <s>א"ב ג"ב</s> marg. ב"א א"ג; E א"ג בא"ב; A1 ב"א וא"ג</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle KBG=90^\circ</math>
+
::<math>\scriptstyle AD=AB</math>
|style="text-align:right;"|וזוית כ'ג' נצבת
+
|style="text-align:right;"|כי הוא יקיפו בו שני קוי א"ד א"ג וקו א"ד שוה לקו א"ב&#x202B;<ref>כי הוא: F, B מפני ש<br>
 +
יקיפו: F, B(except for Mu130) מקיף; Mu130 מקיפים<br>
 +
שני: Ma1 om.; P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
א"ד: F, B ד"א<br>
 +
כי הוא ... א"ד א"ג: Mu36 om.; O561 marg. בו א"ד א"ג וקו א"ד שוה לקו א"ב ושטח ג"ה שוה לשטח<br>
 +
א"ג: P1007 ב"ג; A1 וא"ג<br>
 +
א"ד: F, B ד"א</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle BGC=90^\circ</math>
+
:*<math>\scriptstyle\Box_{GH}=AB\times BG</math>
|style="text-align:right;"|הנה זוית ב'ג'ח' נצבת
+
|style="text-align:right;"|ושטח ג"ה שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג&#x202B;<ref>שוה: P1012 om.<br>
 +
הנצב: AB, B, P1013 נצב<br>
 +
הנצב הזויות: F om.<br>
 +
ב"א א"ג ... יקיפו בו: P1014 om.<br>בו: P1010 om.<br>
 +
שני: P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
שני קוי: Ma1, A1 om.<br>
 +
ב"א א"ג ... א"ב ב"ג: F137 marg.<br> ב"ג: Ma1 ג"ב; AB <s>ב"ג</s> <sup>ב"ג</sup>; P1007, P1014 א"ג; P1013 ה"ג</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו מפני זה שתי זויות ג'ח'כ' ח'כ'ב' המקבילות לשתיהן נצבות <span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;</span>
+
::<math>\scriptstyle AB=BH</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני שא"ב שוה לב"ה&#x202B;<ref>מפני שא"ב: A2 מפני כי א"ב; P1014 מפני שא"ד; O16 הנה מפני שא"ב<br>
 +
לב"ה: P1014 לב"א<br>
 +
מפני ש... לב"ה: F137 added on top of the line</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שטח ח"ג כנצב הזויות וכבר התבאר שהוא שוה הצלעות הנה שטח ג"כ מרובע והוא המתהוה מן ג
+
:*<math>\scriptstyle\Box_{AH}=AB^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושטח א"ה הוא המרובע ההוה מקו א&#x202B;<ref>הוא: O16 om.<br>
 +
ההוה: P1010, P1012, PP הווה<br>
 +
מקו א"ב: F137 מא</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|<math>\scriptstyle\left(AB\times AG\right)+\left(AB\times BG\right)=AB^2</math>
|style="text-align:right;"|וכן התבאר ששטח טגם כן מרובע והוא המתהוה מן ט”ח אשר הוא שוה לקו א”ג הנה שני שטחי כט"ז שני מרובעים והם שוים לשני מרובעים המתהוים מן א"ג ג
+
|style="text-align:right;"|הנה השטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב א"ג עם השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ב&#x202B;<ref group=note>מופת זה שנצייר על קו א"ב שטח מרובע והוא שטח א"ה ונוציא מנקודת ג' קו עד ז' נכוחי לקוי א"ד וב"ה ויהיו שטחי א"ז וז"ב נכוחי הצלעות והם שוים לשטח א"ה ושטח א"ז הוא <s>נכוחי</s> אשר היה מהכאת קו ב"א בקו א"ג לפי שיקיפו בו קוי ד"א א"ג וד"א שוה לא"ב ושטח ז"ב הוא אשר היה מהכאת א"ב בג"ב לפי שיקיפו בו ה"ב ב"ג וה"ב שוה לא"ב ושטח א"ה הוא אשר היה מהכאת א"ב בעצמו<br>
 +
וכבר התבאר שאשר היה מהכאת א"ב בא"ג ובג"ב שוה לאשר היה מהכאת א"ב בעצמו<br>
 +
E: מופתו שנעשה על א"ב מרובע א"ה ונוציא ג"ז נכחי לב"ה ולפי ששטח אשוה לשטח שיקיפו בו א"ג בא"ב כי ג"ז כמו א"ב וכן ששטח ג"ה שוה לשטח שיקיף בו א"ב בג"ב ושניהם שו<sup>י</sup>ם למרובע א"ה יהיה מרובע א"ה שהוא ההוה מקו א"ב שוה לשני שטחים ההוים מא"ב בא"ג וא"ב בב"ג<br>
 +
וכבר יתבאר זה בצד אחר כשנניח קו ח' שוה לא"ב ותהיה השטח הנצב הזוית שיקיף בו ח' בא"ב שהוא כמו מרובע א"ב משלפניה' שוה לשטח נצב הזוית <sup>שיקיף</sup> בו ח' בא"ג וח' בג"ב והם כמו שטחי א"ג בא"ב וג"ב בא"ב<br>
 +
Mu246: ג כשיוחלק קו א"ב בחלקי א"ג ג"ב נאמ' כי כפל א"ב בפני עצמו ככפלו בכל אחד מן א"ג ג"ב<br>
 +
והדבר בו ברור כשנעשה על קו א"ב מרובע ואחר כך נוציא בו קו ג"ז עמוד</ref>&#x202B;<ref>הנה: F ואם כן<br>
 +
השטח: F השטחים<br>
 +
נצב: F נצבי; B(except for Mu130), AB, Lo הנצב<br>
 +
הזויות: O561 הזוי<sup>ו</sup>ת<br>
 +
בו: F בהם; P1007, P1010, W194 om.; O561 <sup>בו</sup><br>
 +
שני: F om.; P1007 ב&#x202B;'<br>
 +
א"ב: B(except for Mu130) ב"א<br>
 +
א: A1 ב"ג<br>
 +
הנצב: B, F, P1013 נצב<br>
 +
הזויות: Ma1 הזוי<sup>ו</sup>ת; O561 הזוית<br>
 +
בו: A2, P1007, P1010, PP om.<br>
 +
שני קוי: F om.<br>
 +
ב"ג: A1 א"ג<br>
 +
שוה: F שניהם שוים<br>
 +
למרובע: Lo עם המרבע<br>
 +
המתהוה: B, Lo, P1007 ההוה<br>
 +
המתהוה מן: F om.<br>
 +
מן א"ב: B(except for Mu130), P1007 מא"ב; F אדה; Mu130 מן הקו כלו</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל ה"ח שוה לא"ח <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה כאשר נחלק קו ישר איך שקרה הנה השטחים הנצבי הזויות אשר יקיף בהם הקו כלו וכל אחד מחלקיו שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו&#x202B;<ref>הנה: F137 ואם כן<br>
 +
נחלק: F137 יתחלק<br>
 +
קו: O16 om.<br>
 +
ישר: AB ישר <sup>מונח</sup>; O16 ישר מונח<br>
 +
איך שקרה: F137 איך שיזדמן; O16 איך שהזדמן<br>
 +
הנה: F137 יהיו<br>
 +
השטחים: O16 שני השטחים<br>
 +
הנצבי: F137, O16, P1012, P1014 נצבי<br>
 +
בהם: P1007 בו<br>
 +
אחד: P1007 א&#x202B;'<br>
 +
מחלקיו: O16 מהחלקים<br>
 +
המתהוה: F137, O16 ההוה; PP המהווה<br>
 +
מן הקו: P1007 מהקו; P1013 מן קו<br>
 +
הנה ... כלו: C, Ma1, E, B(except for O16) om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וא"ח שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב מפני שג"ב שוה לג"ח הנה ה"ח שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב הנה שני שטחי א"ח ח"ה שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב ושני שטחי ט"ז ג"כ שוים לשני המרובעים המתהוים מן קוי א"ג ג"ב הנה כבר התבאר ששטחי ט"ז ג"כ א"ח ח"ה שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב ומכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב אבל שטחי ט"ז ג"כ א"ח ח"ה הם שוים לשטח א"ד ה"ב אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר&#x202B;<ref>וזה מה שרצינו לבאר: E, Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; F, P1012 וזהו מה שרצינו לבאר; Mu36, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו בארו</ref>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AB^2=AG^2+GB^2+2\sdot\left(AG\times GB\right)</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב&#x202B;<ref group=note>E: מופתו שנעמיד על קו א"ג מרובע א"ה ונוציא בו קוטר א"ה ומן ב' עמוד ב"ד נכחי לג"ה יחתוך קוטר א"ה על ז' ונוציא מז' קו נכחי לקו א"ג והוא ח'ז'ט' ויתבאר ששטחי א"ז ז"ה שעל הקוטר מרובעים לפי שזוית ג' נצבת וזויות ג'א'ה' ג'ה'א' שוות כי קוי ג"א ג"ה שוות הנה כל אחת מהן חצי נצבת הנה קוי א"ב ב"ז שוים ולכן א"ז מרובע וכן קוי ז"ט ט"ה שוים ולכן ז"ה מרובע וקו ז"ט שוה לקו ב"ג הנה שטח ז"ה כמו מרובע ב"ג ולפי שמרובע א"ה ההוה מן א"ג שוה לשני מרובעי א"ז ז"ה ושני מתמימים כ"ט ח"ד ושני אלה המרובעים הם כמו מרובעי א"ב ב"ג ומתמים כ"ט כמו השטח שיקיף בו ב"ג בב"ז השוה לא"ב והוא שוה למתמים ח"ז יהיה מרובע א"ג שוה לשני המרובעים ההווים מן א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג<br>
+
 
ולו מופת קרוב והוא שנניח קו דה"ז שוה לא'ב'ג' ד"ה שוה לא'ב'ג' וה"ז לב"ג והנה יהיה שטח א"ב בכל ד"ז שוה לשטח א"ג בד"ה וא"ג בה"ז ואבל שטח א"ג בד"ה כמו שטח א"ב בד"ה שהוא כמו מרובע א"ב וב"ג בד"ה וכן שטח א"ג בה"ז שוה לשטח ב"ג בה"ז שהוא כמו מרובע ב"ג ושטח א"ב בה"ג הנה שטח א"ג בד"ז השוה לא"ג כמו מרובע א"ב ומרובע ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג ומשל</ref>
+
=== Proposition 3 ===
 +
|
 
|-
 
|-
|
+
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a+b\right)\sdot a=\left(b\sdot a\right)+a^2</math>
|style="text-align:right;"|הנה כאשר נחלק קו ישר איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו שוה לשני המרובעים המתהוים משני החלקים וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_3"></div>'''ג''' כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני חלקיו שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים והמרובע המתהוה מן החלק אשר זכרנו&#x202B;<ref>ג: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ד'; Mu130 למוד ג'; O561 marg. at the end of proposition 2 חסר מכאן תמונת ג’ והיא &#x202B;[...]<br>
 +
כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק<br>
 +
ישר: C, B ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup><br>
 +
בשני: P1007 לב'<br>
 +
בשני חלקים: F137 marg.; Ma1 om.<br>
 +
איך שקרה: C כמו שקרה; F137 איך מה שיזדמן; Ma1 איך שהזדמן; B איך שיזדמן<br>
 +
הנה: C, F יהיה<br>
 +
השטח: C שטח<br>
 +
הנצב: B, C, F נצב<br>
 +
אשר יקיף: C שיקיפו; B אשר יקיפו<br>
 +
בו: Mu130 om.<br>
 +
הקו: PP קו<br>
 +
משני: F137 marg.; P1007 מב'<br>
 +
משני חלקיו: C, Ma1 מחלקיו; B(except for Mu130) מן החלקים<br>
 +
הנצב: B, C, Ma1, W194 נצב; F137 <s>נצב לשטח</s> נצב<br>
 +
אשר יקיף ... הזויות: P1013 om.<br>
 +
אשר יקיפו: C שיקיפו<br>
 +
בו: C, P1010 <sup>בו</sup><br>
 +
השני: B(except for W66), C, F, Lo שני; W66 שתי; P1007, P1013 הב'<br>
 +
חלקים: B, C, F, Lo החלקים<br>
 +
והמרובע: C ומרובע<br>
 +
המתהוה: B, F, Lo ההוה<br>
 +
המתהוה מן: C om.<br>
 +
מן החלק: B(except for Mu130), P1007 מהחלק<br>
 +
אשר זכרנו: C שהזכרנו</ref><ref group=note>E:&#x202B;3 השטח ההוה מקו מה עם אחד מחלקיו שוה לשטח נ"ה שיקיפו בו השני חלקי' ומרובע החלק הנזכר<br>
 +
P1011: כל קו יחלק בשני חלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל הקו באחד החלקים כמו אשר יהיה מאחד מהחלקים בשני והכאת החלק אשר בו הוכה הקו בעצמו<br>
 +
Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר נחלק מספר בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו באחד מחלקיו שוה להכאת שני החלקים הא[חד] בחבירו עם הכאת החלק ההוא בעצמו<br>
 +
W66: משל זה במספר כשחולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ד' בי’ שהוא מ’ שוה לשטח ו' בד’ שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו<br>
 +
Mu91: המשל לתמונת ג' כאשר חולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ארבעה בעשרה שהוא מ’ שוה לשטח ששה בארבעה שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו<br>
 +
וזה מתבאר מתמונת א’ וזה כי בתמונת א’ התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כמו הכאת קו ראשון עם חלקי הקו השני<br>
 +
וכן בתמונה הזאת כי הכאת קו ארבע שהוא הראשון עם עשרה השני כהכאת הקו ד’ הראשון עם ששה וארבעה שהם חלק הקו השני<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot10=40=24+16=\left(4\sdot6)\right)+4^2}}</math><br>
 +
Mu130: יהיה הקו כלו עשרה ונחלק לשבעה וג’ הנה הכאת עשרה בג’ שהם ל’ כמו הכאת ז’ בג’ שהם כ”א עם הכאת ג’ בעצמו שהם ט’ שהמקובץ מכ”א וט’ יעלו ל’<br>
 +
Another example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot10=30=21+9=\left(3\sdot7\right)+3^2}}</math><br>
 +
P1010: דמיון במספר המרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה כמרובע ההווה מהכאת ששה בארבעה שהוא כ”ד וכמרובע ההווה מששה בעצמו שהוא החלק אשר זכרנו והיה ל”ו והכל ששים וכך מרובע עשרה בששה<br>
 +
Example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{6\sdot10 = 60 = 24+36 = \left(6\sdot4\right)+6^2}}</math><br>
 +
P1014: וכן הח’ על ו’ וב’ הח’ עם הב’ יעלו י”ו וכן הו’ בב’ ומרובע הב’ יעלו י”ו וכן בכל מן מספר<br>
 +
Example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot2=16=\left(6\sdot2\right)+2^2}}</math></ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק איך שיקרה על נקודת ג&#x202B;'&#x202B;<ref>ויהיה: B הנה יהיה; F המשל יהיה<br>
 +
קו: Ma1 הקו<br>
 +
ישר: B ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup>; Ma1 הישר<br>
 +
עליו: A1 om.<br>
 +
א"ב: A1 om.<br>
 +
ויחלק: AB, B(except for W66) ונחלק; W66 ונחלק אותו; F ויתחלק<br>
 +
איך שיקרה: F איך שיזדמן; B איך שהזדמן; P1007 איך שקרה<br>
 +
על: P1010 <s>עליו</s> על</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: <math>\scriptstyle AB\times BG=\left(AG\times GB\right)+GB^2</math>
|style="text-align:right;"|ובכאן התבאר כי כל שטח מרובע הנה שני שטחים הנכחי הצלעות אשר על קוטרו גם כן מרובעים
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א"ב ב"ג שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב והמרובע המתהוה מן ג"ב&#x202B;<ref>הנה: F om.<br>
 +
כי השטח: B שהשטח; Ma1 ששטח; F137 כי שטח<br>
 +
הנצב: B, F נצב<br>
 +
יקיפו: Mu130 יקיף<br>
 +
קוי: A2, B, P1014 שני קוי; AB <sup>שני</sup> קוי; A1, P1007 קו<br>
 +
שוה: Ma1 שוים<br>
 +
הנצב: B, F נצב<br>
 +
הזויות: P1014 הזוית<br>
 +
בו: Mu130, W194 om.<br>
 +
שני: F om.; P1007 ב'<br>
 +
א"ב ב"ג ... שני קוי: W66 marg.<br>
 +
ג"ב: Mu36, P1007, P1014 ב"ג<br>
 +
המתהוה: B, F ההוה<br>
 +
מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב; Mu36 מן <s>ג"ב</s> ג"ב</ref><ref group=note>C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת קו א"ב בא"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו<br>
 +
E: יהיה הקו א"ב ונחלק על נקודת ג' ואומ' ששטח א"ב באחד מחלק<sup>י</sup>ו ויהיה ב"ג שוה למרובע ב"ג עם שטח א"ב בב"ג</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר מן התמונה הזאת כי השטחים הנכחי הצלעות אשר יהיו על קוטרו שני שטחים מרובעים הם גם כן מרובעים&#x202B;<ref group=note>E: והתבאר בזה שהשטחים שעל קוטר המרובע הם מרובעים ואם הם מרובעי' הקוטר קוטר למרובעי' ושמרובע כל קו ד' דמיוני מרובע חציו וט' דמיוני מרובע שלישיתו</ref>
+
|style="text-align:right;"|ונעשה מן קו ג"ב מרובע עליו בגד"ה <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ונעשה: F137 נעשה; Ma1 מופת זה נעשה; B(except for W66) הנה נעשה<br>
 +
מן קו: F על; A1, B, Lo, P1010, PP מקו; P1007 הקו; Mu36 מן <sup>קו</sup><br>
 +
ג"ב: F ב"ג<br>
 +
עליו: F om.<br>
 +
בגד"ה: W66 ה"ג<br>
 +
ממ"ו מא': AB מ"ו מראשון; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; Mu130 ממ"ו; C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אמר תאבת מצאנו בנסחא אחרת שהוא יתבאר על פנים אחרים כי המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג
+
|style="text-align:right;"|ונתמים שטח א"ג ד"ז הנכחי הצלעות <span style=color:red>מל”א וממ”ב מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ונתמים: B(except for W66), F ונשלים; Lo, AB, P1010, PP ונתמם<br>
 +
א"ג ד"ז: F אזד"ג; B(except for W66) ג"א ז"ד<br>
 +
הנכחי: F נכחי<br>
 +
הנכחי הצלעות: B(except for W66) הנכחי הצלעות נצב הזויות<br>
 +
מל"א וממ"ב מא': F137, Lo, P1013, PP מל"א וממראשון; P1010 מל"א מרא'; W66 מב"א וממא'; W194 מל"א ומ"ה מראשון; AB, B(except for W66), C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle AB=AD</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה כל אחד משני שטחי א"ה א"ד נכחי הצלעות&#x202B;<ref>הנה: O16 marg.<br>
|style="text-align:right;"|הנה מפני שא"ב שוה לא
+
אחד: AB <s>שטח</s> אחד<br>
 +
משני: P1007 מב'; P1010 <s>משטי</s> משני<br>
 +
משני שטחי: F משטחי<br>
 +
א"ה: A1, Mu130 ג"ה<br>
 +
א"ה א"ד: Mu36, P1014 אג"ה<br>
 +
נכחי: F נכחיי<br>
 +
נכחי הצלעות: B(except for W66) נכחי הצלעות נצב הזויות</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ABD=\measuredangle ADB</math>
+
*<math>\scriptstyle\Box_{AH}=\Box_{AD}+\Box_{GH}</math>
|style="text-align:right;"|תהיה זוית א'ב'ד' שוה לזוית א'ד'ב' <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;</span>
+
|style="text-align:right;"|ושטח אשוה לשטח א"ד עם ג"ה <span style=color:red>מא’ מזה</span>&#x202B;<ref>ג"ה: F שטח ה"ג; B(except for W66), Mu36 שטח ג"ה<br>
 +
מא' מזה: P1010 מא'; AB, B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1013 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי כל משולש הנה זויותיו השלש שוות לשתי נצבות <span style=color:red>מל”ב מא&#x202B;</span>
+
:*<math>\scriptstyle\Box_{AH}=AB\times BG</math>
 +
|style="text-align:right;"|וא"ה שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג&#x202B;<ref>הנצב: AB, B נצב<br>
 +
הנצב הזויות: F om.<br>
 +
בו: P1013 <s>ש</s> בו<br>
 +
שני: F om.; P1007 ב'<br>
 +
ב"ג: Mu130 ג"ב</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיו זויות א’ד’ב’ א’ב’ד’ ב’א’ד’ השלש ממשולש א'ד'ב' שוות לשתי זויות נצבות וזוית ב'א'ד' נצבת הנה שתי זויות א'ב'ד' א'ד'ב' הנשארות שוות לזוית נצבת ושתיהן שוות <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;</span>
+
::<math>\scriptstyle BG=BH</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי ב"ג שוה לב"ה&#x202B;<ref>מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; Mu130 מפני שב"ג</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כל אחת מהן חצי נצבת וזוית ב'ג'ח' נצבת כי היא שוה לזוית אשר אצל א' אשר תנגדה <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;</span>
+
:*<math>\scriptstyle\Box_{AD}=AG\times GB</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושטח א"ד שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב&#x202B;<ref>הנצב: A1, B, F נצב<br>
 +
שני: F om.<br>
 +
א"ב ב"ג ... שני קוי: O16 marg.; P1007 om.<br>
 +
ג"ב: F, Mu36 ב"ג</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית ג'ב'ח' חצי נצבת הנה זוית ג'ח'ב' הנשארת חצי נצבת הנה זוית ג'ח'ב' אם כן שוה לזוית ג'ב'ח' ויהיה מפני זה צלע ב"ג שוה לצלע ג"ח <span style=color:red>מו’ מא&#x202B;</span>
+
::<math>\scriptstyle BG=GD</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי ב"ג שוה לג"ד&#x202B;<ref>מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; B(except for W66) מפני שג"ב; P1013 מפני ב"ג<br>
 +
ושטח א"ד ... לג"ד: Mu130 moved below; P1014 marg.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle GB=CK</math>
+
:*<math>\scriptstyle\Box_{HG}=GB^2</math>
|style="text-align:right;"|אבל ג"ב שוה לח"כ <span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;</span>
+
|style="text-align:right;"|ושטח ה"ג<ref>ה"ג: F ג"ה</ref> הוא<ref>הוא: Mu36 om.</ref> המרובע<ref>המרובע: Mu36 מרובע; AB <sup>ה</sup>מרובע</ref> המתהוה<ref>המתהוה: B(except for W66), Ma1 ההוה; F137 <s>המ</s> ההווה; Mu36 מתהוה</ref> מן ג"ב&#x202B;<ref>מן ג"ב: F, Mu36, P1007 מג"ב<br>ושטח ה"ג ... מן ג"ב: P1014 ושטח מרובע מתהוה מן ב"ג; marg. ושטח ה"ג הוא המרובע המתהוה מן ג"ב</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|<math>\scriptstyle AB\times BG=\left(AG\times GB\right)+GB^2</math>
|style="text-align:right;"|וג"ח שוה לכ"ב הנה שטח ג"כ שוה הצלעות וזוית ב'ג'ח' נצבת הנה ג"כ מרובע והוא המתהוה מן ג"ב ומפני הדברים האלה גם כן התבאר כי ז"ט מרובע והוא שוה למרובע המתהוה מן א"ג הנה ג"כ וט"ז שני מרובעים והם שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב ומפני שא"ח שוה לה"ח <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב והמרובע המתהוה מן ג&#x202B;<ref>הנה: F אם כן; Mu130 ושטח א"ד [...] לג"ד הנה<br>
 +
הנצב: B(except for W66), F, Mu36 נצב<br>
 +
שני: F om.<br>
 +
הנצב: B(except for W66), F, P1013 נצב<br>
 +
שני: P1007 ב'<br>
 +
שני קוי: A1, F om.<br>
 +
א"ג ג"ב: P1012 א"ב ב"ג; F א"ג ב"ג<br>
 +
והמרובע: Ma1 ומרובע<br>
 +
המתהוה: B(except for W66), A1, AB, F ההוה<br>
 +
מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב</ref><ref group=note>C: מופת זה שנצייר על קו א"ג שטח מרובע עליו א"ז ונוציא קו ז"ד אל ה' ונוציא <sup>מב'</sup> <s>מבית</s> קו נכוחי לקוי א"ד וג"ד והוא קו ב"ה ושטחי ז"ב וז"א נכוחי הצלעות ושטח ב"ד גם כן נכוחי הצלעות והוא שטח ז"ב ושטח ז"א יחד וז"ב הוא שהיה מהכאת א"ג בג"ב לפי שיקיפו בו ב"ג ג"ז וז"ג שוה לג"א וב"ד הוא שהיה מהכאת <s>א"ג בג"ב</s> א"ב בא"ג לפי שיקיפו בו ב"א א"ד וג"א שוה לא"ד וא"ד הוא שהיה מהכאת א"ג בעצמו<br>
 +
והתבאר כבר שאשר היה מהכאת ב"א בא"ג שוה לאשר היה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו<br>
 +
E: מופתו שנעשה על ב"ג מרובע והוא ב"ד ונוציא קו ד"ה על יושר ונשלים שטח א"ה ויהיה שטח א"ה שוה לשני שטחי א"ד ד"ב ושטח א"ה שוה לשטח שיקיפו בו א"ב ב"ג כי ב"ג שוה לב"ה ושטח א"ד שוה לשטח שיקיפו בו א"ג ג"ב כי ג"ד שוה לג"ב ושטח ג"ה שוה למרובע ג"ב הנה שטח א"ב ב"ג שוה לשני שטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב<br>
 +
וכבר יתבאר זה בהניחנו קו ח' שוה לקו ג"ב ויהיה שטח ח' בא"ב שוה לשני שטחי ח' בא"ג וח' בג"ב וח' בג"ב הוא כמו מרובע ג"ב כי ח' שוה לג"ב וא"ג בח' כמו שטח א"ג בג"ב הנה שטח א"ב בב"ג שוה לשטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב<br>
 +
Mu246: ד [כמו של מעלה] קו א"ב חולק בשני חלקי' על ג' נאמ' כי כפל א"ב בא"ג ככפל א"ג בג"ב וכפל א"ג [בפני] עצמו מקובצי' נוציא עמוד א"ד שוה לא"ג וכמו כן כיוצא ב"ה ג"ז והוא כפל א"ג בפני עצמו ושטח ג"ה הוא א"ג בג"ב וכל שטח א"ה הוא כפל א"ב בא"ג</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וא"ח הוא אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מפני שג"ח שוה לג"ב הנה ה"ח שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב הנה אם כן שני שטחי א"ח ח"ה שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב ושני שטחי ג"כ ט"ז שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב הנה שטחי ג"כ ט"ז א"ח ח"ה שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אבל שני שטחי ג"כ ט"ז ושני שטחי א"ח ח"ה הם שטח א"ה הנצב הזויות כלו אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה כאשר חולק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני חלקיו שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים והמרובע המתהוה מן החלק אשר זכרנו&#x202B;<ref>הנה: F137 א"כ<br>
|-
+
חולק: F137 יתחלק; O16 נחלק<br>
|<math>\scriptstyle AB^2=AG^2+GB^2+2\sdot\left(AG\times GB\right)</math>
+
ישר: Mu36, O16 ישר מונח; AB ישר <sup>מונח</sup>; Mu130 ישר <s>על</s> מונח<br>
|style="text-align:right;"|הנה המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב
+
בשני: P1007 בב'<br>
 +
בשני חלקים: F137 om.<br>
 +
איך שיקרה: F137 איך מה שיזדמן; B(except for W66) איך שהזדמן; P1013 איך שקרה<br>
 +
הנה: F137 יהיה<br>
 +
הנצב: F137, B(except for W66) נצב<br>
 +
יקיף: Mu36, O16 יקיפו<br>
 +
משני: P1007 מב'<br>
 +
משני חלקיו: F137 <sup>מ</sup>חלקיו; O16 מחלקיו<br>
 +
הנצב: F137, B(except for W66) נצב<br>
 +
השני: F137, O16 שני; P1007 הב'<br>
 +
חלקים: F137, O16 החלקים<br>
 +
המתהוה: F137, O16 ההוה<br>
 +
מן החלק: O16, P1007, P1012 מהחלק<br>
 +
אשר זכרנו: F137 שזכרנו<br>הנה כאשר ... זכרנו: C, Ma1, E, W66 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר&#x202B;<ref>וזה מה שרצינו לבאר: F137, E, Mu130 ומש"ל; Ma1, P1007 וזה מש"ל; Lo, P1010, PP, W194 וזה מה שרצינו באורו; C וזה מה שרצינו</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Proposition 5 ===
+
=== Proposition 4 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a\sdot b\right)+\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]-a\right]^2=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]^2</math>
+
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a+b\right)^2=a^2+b^2+2\sdot\left(a\sdot b\right)</math>
|style="text-align:right;"|'''ה'''<ref>ה: P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ה'</ref> כאשר<ref>כאשר: F om.</ref> נחלק<ref>כאשר נחלק: C כשיחלק</ref> קו ישר<ref>נחלק ... ישר: F כל קו ישר יתחלק</ref> בשני חלקים<ref>בשני חלקים: C לשני חלקים; O16 בחלקים; F לשני חצאים</ref> שוים<ref>שוים: F137 <sup>שוים</sup>; Ma1 om.</ref> ושני<ref>ושני: C ולשני; F ובשני; P1007 ולב'</ref> חלקים<ref>ושני חלקים: O16 וחלקים</ref> בלתי שוים<ref>בלתי שוים: C שאינם שוים; F מתחלפים</ref> הנה<ref>הנה: C; F יהיה</ref> השטח<ref>השטח: C שטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B(except for Mu130), C, F137 נצב</ref> הזויות אשר יקיפו<ref>אשר יקיפו: C שיקיפו; P1007 אשר יקיף</ref> בו<ref>בו: P1012 om.</ref> שני חלקי<ref>שני חלקי: C החלקים; F חלקי; P1007 ב' חלקי; AB שני <s>קוי</s> חלקי</ref> הקו כלו<ref>הקו כלו: C om.</ref> אשר הם בלתי<ref>אשר הם בלתי: C שאינם; O16 הבלתי</ref> שוים<ref>אשר הם בלתי שוים: F המתחלפים</ref> עם המרובע<ref>עם המרובע: C עם מרובע; F ומרובע; P1013 מן המרובע; W194 <s>מן</s> <sup>נ' עם</sup> המרובע</ref> המתהוה מן<ref>המתהוה מן: C om.; B(except for Mu130) ההוה מן</ref> הקו<ref>מן הקו: O16, P1007 מהקו; W66 <s>מן הקו</s> מהקו</ref> אשר במה שבין<ref>אשר במה שבין: C כלו שהוא בין; Mu130 אשר במה <s>שני</s> <sup>שבין</sup></ref> שני<ref>שני: B (except for O16), C om.; P1007 ב'; P1013 שכל; P1014 שתי</ref> מקומות<ref>מקומות: P1007 המקומות</ref> השני חלקים<ref>השני חלקים: C <s>שוה</s> החלקים; B(except for Mu130) החלקים<br>המתהוה מן ... השני חלקים: F יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר</ref> שוה<ref>שוה: B(except for Mu 130), F, P1012 שוים</ref> למרובע<ref>למרובע: W66 מרובע</ref> המתהוה<ref>המתהוה: C, F om.; A1, B(except for Mu130), P1014 ההוה</ref> מחצי<ref>מחצי: C, F חצי; Mu130 מן חצי</ref> הקו&#x202B;<ref group=note>P1011: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">כל קו יחלק בחציים ואחר יחלק בחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת החלק היותר ארוך בחלק היותר קטן ומהכאת יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו הוא כמו אשר יהיה מהכאת חצי הקו בעצמו</div><br>
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_4"></div>'''ד''' כאשר חולק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו שוה לשני המרובעים המתהוים מן השני חלקים וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים&#x202B;<ref>ד: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ג'; Mu130 למוד ד'<br>
For any line divided in half and then divided into two unequal parts, the [sum] of the product of the larger part by the smaller part and the product of the excess of half the line over the smaller part by itself is equal to the product of half the line by itself<br>
+
כאשר חולק: B כאשר נחלק; C כשיחלק; F כאשר יתחלק<br>
E: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">&#x202B;5 הקו הנחלק לחצאיים ולחלקי' בלתי שוים בשטח שיקיפו בו החלקים הבלתי שוים עם מרובע הקו שבן שני המקומות שוים למרובע חצי הקו</div><br>
+
ישר: B(except for Mu130), C, P1012; P1014 ישר מונח<br>
Mu36: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">ובנס’ אלחג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ובשני חלקים בלתי שוים הנה הכאת החלקים הבלתי שוים כל אחד בחבירו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו שוים להכאת חצי המספר בעצמו</div><br>
+
בשני: C לשני; P1007 בב'<br>
In the version of al-Ḥajjāj: when a number is divided into two equal parts and into two unequal parts, [the sum of] the product of the unequal parts one by the other together with the product of the number that is the difference by itself [is] equal to the product of half the number by itself<br>
+
חלקים: Ma1 חצאים<br>
Mu130: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">יהיה הקו עשרה ונחלק בשווי על חמשה ובבלתי שיווי על שלש נכה שלשה בשבעה עלה כ”א נוסיף מרובע שבין שלשה וחמשה והוא ארבע כי המרחק שנים עלו כ”ה וכן מרובע חצי הקו שהוא חמשה עולה כ”ה</div><br>
+
איך שיקרה: B איך שהזדמן; C כמו שקרה; F איך שיזדמן; O561 <sup>איך</sup> שיקרה; P1007 איך שקרה; PP איך מה שיקרה<br>
P1010: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">דמיון במספר כשנחלק עשרה על ה’ ה’ חלקים שוים עוד נחלק עשרה לג’ וז’ על [דרך] משל הנה המרובע המתהוה מחלק השוה באחר שהוא [...] כ”ה [...] המרובע המתהוה מג’ על ז’ שהוא כ”א עם המרובע המתהוה מתוספת ז’ על ה’ שהוא ב’ ומרובעו ד’ והכל כ”ה</div><br>
+
הנה: C, F יהיה<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot7\right)+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-3\right]^2=21+\left(5-3\right)^2=21+2^2=21+4=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}</math>
+
המרובע: C מרובע<br>
P1014: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">העשרה אם תחלקהו על ה’ ועל ו’ וד’ הנה שטח ו’ בד’ עם מרובע אחד שבין ה' לו’ שוה למרובע ה’ה’ שהם כ”ה וכן בשיעורים</div><br>
+
המתהוה: B(except for Mu130), C ההוה<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot4\right)+\left[6-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]^2=24+\left(6-5\right)^2=24+1^2=24+1=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}</math></ref>
+
המתהוה מן: C om.<br>
 +
מן הקו: B(except for Mu130), P1007 מהקו; PP מן קו<br>
 +
לשני: P1007 לב'<br>
 +
המרובעים: C מרובעי<br>
 +
המתהוים: B(except for Mu130), F ההוים; C om.<br>
 +
מן ... המתהוים: O561 marg.<br>
 +
מן השני: B(except for Mu130), F, Lo, P1012, P1013, P1014 משני; C שני; P1007 מהב'; W194 מן שני<br>
 +
חלקים: C, F, Lo, O16, P1012, P1014 החלקים; W66 <sup>ה</sup>חלקים<br>
 +
וכפל: C ולכפל; Mu36, O16, P1012, P1014 ומכפל; O561 ו<sup>מ</sup>כפל<br>
 +
השטח: C שטח<br>
 +
הנצב: B(except for Mu130), C, F נצב; P1014 om.<br>
 +
השני: B(except for Mu130), C, F, PP שני; O561 <sup>ה</sup>שני; P1007 ב'<br>
 +
חלקים: B(except for Mu130), C, F החלקים</ref><ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת כל חלק בעצמו ומהכאת אחד החלקים באחר שני פעמים<br>
 +
E: &#x202B;4 מרובע כל קו <sup>נחלק לשני חלקים</sup> שוה למרובעי שני חלקיו וכפל שטח אחד מהם באחר
 +
Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר חולק איזה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה הנה הכאת המספר ההוא בעצמו שוה להכאת כל אחד מהחלקים בעצמו ולהכאת כל אחד משני החלקים בחבירו<br>
 +
Mu130: יהיה הקו עשרה נחלק על שלשה וז’ נכה שלשה בשבעה עלו כ"א והכפל מ"ב ומרובע שבעה מ"ט נוסיפם עלו צ"א נוסיף מרובע <s>כל הקו</s> ג’ שהוא ט’ עלו מאה וכן מרובע כל הקו מאה<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+49+9=91+9=100=102}}</math><br>
 +
P1010: דמיון במספר כאשר תכה עשרה על דרך משל בעצמו יהיה מאה אחר כן תחלק עשרה לשני חלקים על דרך משל לז’ וג’ ותרבע ז’ בעצמו יהיה מ"ט עוד ג’ בעצמו יהיה ט’ והכל נ"ח עוד תכה ג’ בז’ ב’ פעמים יהיה מ"ב הכל מאה<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+58=100=102}}</math><br>
 +
P1014: העשרה כלו חולק על ו’ וד’ מרובע הכל ק’ שוה למרובע הו’ והד’ וכפל שטח ו' בד’ וכן בשיעורים<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{102=100=\left[2\sdot\left(6\sdot4\right)\right]+62+42}}</math></ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה<ref>ויהיה: B (except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה</ref> קו ישר<ref>קו ישר: F הקו הישר</ref> עליו א"ב ויחלק<ref>ויחלק: F ויתחלק; B(except for Mu130) ונחלק</ref> בשני<ref>בשני: A2, P1014 לשני; P1007 בב'</ref> חלקים שוים<ref>בשני חלקים שוים: F לחצאים; O16 בחלקים שוים</ref> על נקודת<ref>נקודת: F om.; P1013 מקומות נקודת</ref> ג' <span style=color:red>מי’  מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>מי' מא': according to AB, W66</ref>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחולק איך שיקרה על נקודת ג&#x202B;'&#x202B;<ref>ויהיה: B(except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה<br>
 +
קו ישר: F, Lo הקו הישר; O16 קו<br>
 +
עליו: B(except for Mu130) מונח עליו<br>
 +
ויחולק: F ויתחלק; O16 נחלק; W66 ונחלק<br>
 +
איך שיקרה: B(except for Mu130) איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1007 איך שקרה</ref>
 +
|-
 +
|Supposition: <math>\scriptstyle AB^2=AG^2+GB^2+2\sdot\left(AG\times GB\right)</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב&#x202B;<ref>הנה: F om.<br>
 +
המרובע: Mu36 <sup>המרובע</sup><br>
 +
המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה<br>
 +
מן א"ב: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ב<br>
 +
לשני: P1007 לב'<br>
 +
המתהוים: A1, B(except for Mu130), F ההוים<br>
 +
מן א"ג: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ג<br>
 +
ג"ב: F ב"ג<br>
 +
וכפל: P1014 ומכפל<br>
 +
השטח: W66 שטח<br>
 +
הנצב: B(except for Mu130), F נצב<br>
 +
הזויות: Ma1 הזוית<br>
 +
שני: F om.; P1007 ב'<br>
 +
ג: F ב"ג</ref><ref group=note>C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בעצמו וג"ב בעצמו וא"ג בג"ב פעמים<br>
 +
E: יהיה הקו הנחלק א"ג וחלקיו א"ב א"ג אומ' שמרובע א"ג כמו שני מרובעי א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב [ב]ב"ג</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושני<ref>ושני: Mu130, P1007 וב'; W66 ולשני</ref> חלקים<ref>ושני חלקים: F, O16 ובחלקים</ref> בלתי שוים<ref>בלתי שוים: F מתחלפים<br>על נקודת ג' ... בלתי שוים: Mu130 marg.</ref> על נקודת<ref>נקודת: F om.</ref> ד'
+
|style="text-align:right;"|הנה נעשה מן א"ב מרובע א"דה"ב <span style=color:red>ממ"ו מא&#x202B;</span>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle \left(AD\times DB\right)+GD^2=GB^2</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F om.</ref> אומר כי השטח<ref>כי השטח: B(except for Mu130), Ma1 שהשטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B, F נצב</ref> הזויות אשר יקיפו בו<ref>בו: P1012 om.</ref> שני<ref>שני: F om.</ref> קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה<ref>המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה</ref> מן ג"ד<ref>מן ג"ד: B(except for Mu130), P1007 מג"ד; F מד"ג; Mu130 ג"ד illegible</ref> שוה<ref>שוה: F שוים</ref> למרובע המתהוה<ref>המתהוה: B(except for Mu130), F, P1014 ההוה</ref> מן ג"ב&#x202B;<ref>מן ג"ב: B(except for Mu130), P1007, P1013 מג"ב; F מב"ג; AB מן <s>ג"א או מן</s> ג"ב; Mu130 מן ג"א או ג"ב; P1012 מן ג"א או מן ג"ב</ref><ref group=note>C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לחלקים שוים על נקדת ג' ולחלקים מתחלפים על נקודת ד' ואומר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לאשר יהיה מהכאת ג"ב בעצמו<br>
+
|style="text-align:right;"|ונגיע ד"ב ונוציא מנקודת ג' קו נכחי לשני קוי אב"ה והוא ג"ז <span style=color:red>מל"א מא&#x202B;</span>
E: ויהיה קו ישר א"ב ויחלק לחלקי' שוים על ג' ולבלתי שוים על ד' הנה אומר ששטח א"ד בד"ב עם מרובע ג"ד שוה למרובע ג"ב</ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|[[File:Elements II-5 Hebrew.png|thumb|250px]]
+
|style="text-align:right;"|ויחתוך קו ד"ב על נקודת ח' ונוציא מנקודת ח' קו נכחי לשני קוי א"ב ד"ה והוא קו ט"כ הנה מפני כי קו ג"ז נכחי לקו א"ד וכבר נפל על שניהם קו ב"ד הישר תהיה זוית ג'ח'ב' החיצונה שוה לזוית א'ד'ב' הפנימית אשר תקבילה <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעשה<ref>ונעשה: F137 נעשה; Ma1 המופת נעשה; B(except for Mu130) הנה נעשה</ref> מקו<ref>מקו: AB, Mu130, P1012, P1014 מן קו</ref> ג"ב<ref>ג"ב: F ב"ג</ref> מרובע ג"הז"ב<ref>ג"הז"ב: F ב'ג'ה'ז' ונעשה מב"ד מרובע ד'ב'כ'ח'; P1010 <s>ד"ה</s> ג"ה ז"ב</ref> <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ממ"ו מא': A2, C, E, Ma1, Mu130, P1007, P1012 om.; A1, AB, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; O16 ממ"ו</ref>
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ADB=\measuredangle DBA</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל זוית א'ד'ב' שוה לזוית ד'ב'א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונרשום התמונה<ref>התמונה: F התבנית</ref> ונשלים שטח א"גט"ל<ref>א"גט"ל: F א'ט'ל'ג'</ref> הנכחי<ref>הנכחי: F נכחי; P1013 [..] נכוחי</ref> הצלעות <span style=color:red>מד’ מזה</span>&#x202B;<ref>מד' מזה: A2, B(except for W66), C, E, Ma1, P1007, P1014 om.; Lo, P1010, P1012 מד'</ref>
+
::<math>\scriptstyle AD=AB</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי צלע א"ד שוה לצלע א"ב <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{GC}=\Box_{CZ}\longrightarrow\Box_{GK}=\Box_{DZ}</math>
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle GCB=\measuredangle ABD</math>
|style="text-align:right;"|הנה מפני<ref>הנה מפני: P1012 twice</ref> כי ג"ח<ref>מפני כי ג"ח: F לפי שג"ח; B(except for Mu130) מפני שג"ח<br>ג"ח: P1012 ג"ה</ref> שוה לח"ז<ref>לח"ז: P1012 לה"ז</ref> ונשים ד"כ<ref>ד"כ: Mu130 ח"ב</ref> משותף<ref>משותף: O16 משותפת</ref> הנה<ref>הנה: F om.; W66 <s>ה</s> הנה</ref> יהיה ג"כ<ref>ג"כ: Mu130 ל"ב</ref> כלו שוה לד"ז<ref>לד"ז: Ma1 לשטח ד"ז</ref> כלו <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ממ"ג מא': A1, E, F137, P1007, P1010, P1012, PP om.; C מצורת מ"ג מן הראשון; Ma1 מג' מזה המאמר; Lo ממ"ג מראשון; O16 ממ"ג</ref>
+
|style="text-align:right;"|הנה זוית ג'ח'ב' שוה לזוית א'ב'ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AG=GB\longrightarrow\Box_{LA}=\Box_{GK}</math>
+
:*<math>\scriptstyle GC=GB</math>
|style="text-align:right;"|ומפני שצלע<ref>ומפני שצלע: AB, P1007, P1012, PP ומפני כי צלע</ref> א"ג<ref>א"ג: O561 <s>ג"ה</s> <sup>א"ג</sup></ref> שוה לצלע ג"ב יהיה שטח ל"א שוה לשטח ג"כ<ref>ג"כ: Mu130 ל"ב; PP marg. כ"ג</ref> <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>מל"א מא': according to W66; AB מל"ו מראשון</ref>
+
|style="text-align:right;"|הנה יהיה צלע ג"ח שוה לצלע ג"ב <span style=color:red>מו’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{GK}=\Box_{DZ}\longrightarrow\Box_{LA}=\Box_{DZ}</math>
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי צלע ג"ח שוה לבוג"ב שוה לח"כ יהיו קוי ב"ג ג"ח ח"כ כ"ב הארבעה שוים קצתם אל קצת הנה שטח ג"כ שוה הצלעות <span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;’</span>
|style="text-align:right;"|וכבר היה שטח ג"כ<ref>ג: Mu130 ל; PP ל"ג</ref> שוה לשטח ד"ז הנה יהיה<ref>הנה יהיה: B(except for Mu130), AB, F אם כן</ref> שטח ל"א<ref>ל"א: B(except for Mu130), AB, F א"ל</ref> שוה לשטח ד"ז<ref>ומפני שצלע א... לשטח ד"ז: F137 marg. with the note ונשמט<br>וכבר היה ... ל"א שוה לשטח ד"ז: AB, PP marg.<br>הנה יהיה ... לשטח ד"ז: P1012 om.</ref> <span style=color:red>מפתיח’ א&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>מפתיח' א': according to W66; AB מפתיחת א'</ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{AC}=\Gamma_{MNS}</math>
+
|style="text-align:right;"|ואומר גם כן כי הוא נצב הזויות הנה מפני כי ג"ח נכחי לב"כ וכבר נפל על שניהם ג"ב יהיו שתי זויות ג'ב'כ' ח'ג'ב' שוות לשתי נצבות <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;</span>
|style="text-align:right;"|ונשים<ref>ונשים: Mu31 starts here (247v; line 2 from the bottom) ונשום</ref> ג"ח<ref>ג"ח: Lo ד"ח <sup>ג"ח</sup></ref> משותף<ref>משותף: B(except for Mu130) משותפת</ref> הנה<ref>הנה: F יהיה</ref> א"ח כלו<ref>כלו: Mu31 ג כלנו</ref> שוה<ref>שוה: Mu31 שוים; P1012 om.</ref> לרושם<ref>לרושם: Mu31 om.; Mu130 <s>לשטח</s> לרושם</ref> מנ"ס&#x202B;<ref>מנ"ס: P1012 מנ"ח</ref>
 
 
|-
 
|-
|אד &times; דב = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>אח</sub> &rarr; דח = בד
+
|
|style="text-align:right;"|אבל א"ח<ref>א"ח: Mu31; Mu130 שטח א"ח</ref> שוה<ref>שוה: P1012 שוה לשטח ג”כ וכבר היה שטח ג”כ שוה לשטח ד”ז ונשים ג”ח משותף הנה א”ח כלו לרושם מנ”ח אבל א”ח שוה </ref> לשטח הנצב<ref>הנצב: B, F נצב; P1007 ה[.] הנצב</ref> הזויות<ref>הזויות: P1007 הזוית</ref> אשר יקיפו בו שני<ref>שני: B(except for Mu130), F om. P1007 ב'</ref> קוי א"ד ד"ב מפני כי ב"ד<ref>מפני כי ב"ד: B(except for Mu130) מפני שב"ד; F לפי שד"ב; O561 marg.; P1007 הנה מפני כי ב"ד; P1012 ומפני כי ב"ד</ref> שוה לד"ח<ref>לד"ח: O16 <s>לשטח</s> לד"ח</ref> וזה כי ד"כ<ref>וזה כי ד"כ: B(except for Mu130) וזה שד"כ</ref> מרובע<ref>וזה כי ד"כ מרובע: Ma1 om.</ref> <span style=color:red>משלפניה</span>&#x202B;<ref>משלפניה: according to B(except for Mu130); C מלפניה; Ma1 מג' מזה; AB מאשר לפניה; O561 מהקודמת; P1014 מסוף תמונה אשר לפניה</ref>
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle KBG=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית כ'ב'ג' נצבת
 
|-
 
|-
|אד &times; דב = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box^{\Box}</math><sub>מנס</sub> &#x202B;&rarr;
+
|
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F אם כן</ref> רושם<ref>רושם: AB <s>כי</s> רושם</ref> מנ"ס<ref>מנ"ס: P1012 מנ"ד</ref> שוה לשטח<ref>שוה לשטח: O561 twice</ref> הנצב<ref>הנצב: B, F נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: W66 הזוי<sup>ו</sup>ת</ref> אשר יקיפו בו<ref>בו: Mu31, P1007, P1010, PP om.</ref> שני<ref>שני: B(except for Mu130), F om.; P1007 ב'</ref> קוי א"ד ד"ב
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle BGC=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית ב'ג'ח' נצבת
 
|-
 
|-
|&#x202B;&rarr; &#x202B;<sup>2</sup>גד = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>לע</sub>
+
|
&#x202B;<sup>2</sup>גד + &#x202B;(אד &times; דב&#x202B;) = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>לע</sub> + &#x202B;<math>\scriptstyle\Box^{\Box}</math><sub>מנס</sub>
+
|style="text-align:right;"|ויהיו מפני זה שתי זויות ג'ח'כ' ח'כ'ב' המקבילות לשתיהן נצבות <span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;</span>
|style="text-align:right;"|ונשים ל"ע אשר הוא שוה<ref>אשר הוא שוה: Mu31 אשר ראשונה; O16 <sup>שהוא</sup> כמו</ref> למרובע<ref>למרובע: O16 השטח המרובע</ref> המתהוה<ref>המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה</ref> מן ג"ד<ref>מן ג"ד: B(except for Mu130), F, P1007 מג"ד</ref> משותף<ref>משותף: O16 משותפת</ref> ויהיה<ref>ויהיה: B(except for Mu130) הנה יהיה; F יהיה</ref> רושם מנ"ס<ref>מנ"ס: P1012 מנ"ד</ref> ושטח<ref>ושטח: F עם</ref> ל"ע כמו השטח הנצב<ref>הנצב: F, W66 נצב</ref> הזויות<ref>הזויות: O16 הזוית</ref> אשר יקיפו בו<ref>יקיפו בו: Lo יקיפוהו; A2, F, P1007, P1010, PP, W194 יקיפו</ref> שני<ref>שני: B(except for Mu130), F om.; P1007 ב'</ref> קוי א"ד ד"ב והמרובע המתהוה<ref>המתהוה: A1, B(except for Mu130), F ההוה</ref> מן ג"ד&#x202B;<ref>מן ג"ד: B(except for Mu130), F, P1007 מג"ד</ref>
 
 
|-
 
|-
|&#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>גז</sub> = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>לע</sub> + &#x202B;<math>\scriptstyle\Box^{\Box}</math><sub>מנס</sub>
+
|
|style="text-align:right;"|אבל<ref>אבל: A2, AB, Lo, Mu31, Mu130, P1010, P1012, PP, W194 ויהיה</ref> רושם<ref>רושם: PP marg.</ref> מנ"ס ושטח ל"ע<ref>כמו השטח הנצב ... ושטח ל"ע: P1012, P1014 om.</ref> הוא<ref>הוא: F הם</ref> שטח ג"ז כלו&#x202B;<ref>כלו: AB om.</ref>
+
|style="text-align:right;"|הנה שטח ח"ג כ"ב נצב הזויות וכבר התבאר שהוא שוה הצלעות הנה שטח ג"כ מרובע והוא המתהוה מן ג"ב
 
|-
 
|-
|&#x202B;<sup>2</sup>גב = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>גז</sub>
+
|
|style="text-align:right;"|ושטח<ref>ושטח: O561 ג ושטח</ref> ג<ref>ג"ז: Mu31 כ"ז</ref> כלו<ref>ושטח ג"ז כלו: P1012 om.</ref> הוא<ref>ושטח ג"ז כלו הוא: F והוא</ref> שטח<ref>שטח: B(except for Mu130), F, Mu31 om.; P1007 השטח</ref> המרובע המתהוה<ref>המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה</ref> מן ג"ב&#x202B;<ref>מן ג"ב: AB, B(except for Mu130), P1007, P1012 מג"ב; F מב"ג</ref>
+
|style="text-align:right;"|וכן התבאר ששטח טגם כן מרובע והוא המתהוה מן ט”ח אשר הוא שוה לקו א”ג הנה שני שטחי כ"ג טשני מרובעים והם שוים לשני מרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle \left(AD\times DB\right)+GD^2=GB^2</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה<ref>הנה: F אם כן</ref> השטח<ref>השטח: Mu31 השוה; Mu130 שטח</ref> הנצב<ref>הנצב: B(except for Mu130), F נצב</ref> הזויות אשר יקיפו בו<ref>בו: A1 om.</ref> א"ד<ref>א"ד: F קוי א"ד; P1007 ב' קוי א"ד</ref> ד"ב עם המרובע המתהוה<ref>המתהוה: B(except for Mu130), F, P1007 ההוה</ref> מן ג"ד<ref>מן ג"ד: O16, P1007, P1012, P1014 מג"ד; F מד"ג</ref> שוה למרובע המתהוה<ref>המתהוה: B(except for Mu130), F, P1007 ההוה</ref> מן ג"ב&#x202B;<ref>מן ג"ב: O16, P1007 מג"ב; F מב"ג, AB <s>מג"א או</s> <sup>מן</sup> ג"ב; Mu130 מן ג"א או ג"ב; P1010 מן <s>ג"ח</s> ג"ב; P1012, P1013 מן ג"א ג"ב; W194 מן ג"א ג"ב [נ' שהוא אחד&#x202B;]</ref><ref group=note>C: מופת זה שנצייר על קו ג"ב שטח מרובע עליו ג"ה[ז"ב] ונדביק ב' בה' ונוציא מד' קו אל ט' נכוחי לקוי ג"ה וב"ז עליו ד'ח'ט' ונוציא מח' קו נכוחי לקוי א"ב וה"ז עליו לח"ב ונוציא מא' קו נכוחי לקוי ג"ל וד"ח וב"כ והוא א"מ ונמשוך קו כ"ל אל מ' ושטח ג"ח המשלים שוה לשטח ח"ז המשלים ויהיה שטח ד"כ משותף ויהיה יחד שטח ג"כ שוה לשטח ד"ז יחד ואמנם ג"כ שוה לג"מ לפי שהם על שתי תושבות שוות ב"ג וג"א ובין שני קוים נכוחים ב"א וכ"מ<br>
+
|style="text-align:right;"|אבל ה"ח שוה לא"ח <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;</span>
ואם כן שטח ג"מ שוה לשטח ד"ז ויהיה ד"ל משותף ויהיה יחד מ"ד שוה לנס"ע המסומן ומ"ד הוא שהיה מהכאת א"ד בד"ב לפי שיקיפו בו א"ד ד"ח וח"ד שוה לב"ד ויהיה נ'ס'ע' המסומן שוה לאשר יהיה מהכאת א"ד בד"ב ונשים אשר יהיה מהכאת ג"ד בעצמו משותף והוא שטח ל"ט המרובע<br>
 
ויתבאר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לשטח ג"ז שהיה מהכאת ג"ב בעצמו שהוא חצי הקו [ר”ל מהתבארות צורת ד’ מזה השער]<br>
 
E: מופתו שנעשה על ג"ב מרובע ג"ז ונוציא ד"ע עמוד על א"ב וקוטר ה"ב ויתחתכו על ח' ונוציא קו ט'ח'ב' נכחי לא"ב ונשלים התמונה הנה מרובע ג"ז ההוה מקו ג"ב שוה לשני מתמימי ג"ח ח"ז עם מרובעי ב"ח ח"ד ולפי שמתמים ג"ח עם [מרובע] ד"כ העושה שטח ג"כ ישוה לשטח ג"ט יהיה שטח ג"ט עם מתמימי ח"ז שהוא כמו שטח א"ח עם מרובע ח"ה [שוה לשטח ג"כ [עם] מרובע ח"ה ומת[מים] ח"ז אבל שטח ג[כ] עם מרובע ח"ה] ומתמים ח"ז כמו המרובע ההווה מן ג"ב ושטח א"ח הוא ההווה מהכאת א"ד בד"ב [כי] ד"ח ד"ב שוים ומרובע ח"ה הוא כמו המרובע ההווה מן ג"ד הנה שטח [א"ד] בד"ב עם מרובע ג"ד כמו המרובע ההווה מן ג"ב<br>
 
ויתבאר גם כן שלפי שג"ב נחלק בנקודת ד' איך שיזדמן היה מרובע ג"ב כמו המרובע ההווה מן ג"ד עם [כפל] שטח ג"ד בד"ב ומרובע ד"ב [כפל] ושטח ג"ד בד"ב עם מרובע ד"ב כמו שטח ג"ד בב"ד והוא כמו שטח א"ג בד"ב [הנה] שטח א"ג בד"ב עם שטח ג"ד בד"ב שזה כמו א"ד בד"ב כשקובץ עם מרובע ג"ד היה כמו מרובע ג"ב<br>
 
Mu246: ו קו א”ב חולק בחציו על ג’ ובשני חלקים שאינם שוים על ד’ נאמ’ כי כפל א”ד בד”ב וכפל ג”ד בפני עצמו מקובצים ישוו לג”ב בפני עצמו<br>
 
נעשה על ג”ב מרובע ג”ז ונחוק בו מרובע ב”ח ושני שטחי ג”ח ח”ז וגם נעשה שטח א”ל על יושר קו מל”כ וקו א”מ כמו ד”ב ומפני שא”ג שוה לב”ז הילכך שטח א”ל כמו ד”ז וכפל א”ד בד”ב הוא שטח א”ח ונשים שטח ג”ח שותף ויהא נס”ע שוה לשטח א”ח שהוא כפל א”ד בד”ב ומרובע ה”ח הוא כפל ג”ד בעצמו</ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר<ref>וכאשר: F137 ואם כן; B(except for W66) הנה כאשר; O561 <sup>ו</sup>כאשר</ref> נחלק קו ישר<ref>נחלק קו ישר: F137 כל קו ישר יתחלק</ref> בשני חלקים שוים<ref>בשני חלקים שוים: F137 לשני חצאים; O16 בחלקים שוים; P1007 בב' חלקים שוים</ref> ושני חלקים בלתי שוים<ref>ושני חלקים בלתי שוים: A2 ובלתי שוים; F137 ובשני חלקים מתחלפים; O16 וחלקים בלתי שוים; P1007 om.</ref> הנה<ref>הנה: F137 יהיה</ref> השטח הנצב<ref>הנצב: F137, O16, P1013 נצב</ref> הזויות אשר יקיפו בו<ref>בו: P1010 om.</ref> שני<ref>שני: F137 om.; P1007 ב'</ref> חלקי הקו<ref>חלקי הקו: Mu31 חלקו ההן; AB חלק קו</ref> כלו<ref>כלו: O16 om.</ref> אשר הם בלתי שוים<ref>אשר הם בלתי שוים: F137 המתחלפים; O16 אשר אינם שוים</ref> עם המרובע<ref>עם המרובע: F137 ומרובע</ref> המתהוה<ref>המתהוה: O16 ההוה</ref> מן הקו<ref>מן הקו: O16, P1007 מהקו</ref> אשר במה<ref>אשר במה: Mu31 twice</ref> שבין שני מקומות<ref>מקומות: P1013 המקומות</ref> שני<ref>שני: O16 om.; PP marg.</ref> החלקים<ref>שני מקומות שני החלקים: A2 שני המקומות שני חלקים; P1007 ב' מקומות ב' החלקים; P1014 שתי מקומות השני חלקים<br>המתהוה מן הקו אשר במה שבין שני מקומות שני החלקים: F137 יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר</ref> שוה<ref>שוה: F137 שוים</ref> למרובע המתהוה<ref>המתהוה: F137 om.; O16 ההוה</ref> מחצי<ref>מחצי: F137 חצי; P1012 מהם</ref> הקו&#x202B;<ref>וכאשר ... מחצי הקו: C, E, Ma1, W66 om.</ref>
+
|style="text-align:right;"|וא"ח שוה ל{{#annot:term|1824,591|UxZC}}שטח הנצב הזויות{{#annotend:UxZC}} אשר יקיפו בו א"ג ג"ב מפני שג"ב שוה לג"ח הנה ה"ח שוה ל{{#annot:term|1824,591|PIuX}}שטח נצב הזויות{{#annotend:PIuX}} אשר יקיפו בו א"ג ג"ב הנה שני שטחי א"ח ח"ה שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב ושני שטחי ט"ז ג"כ שוים לשני המרובעים המתהוים מן קוי א"ג ג"ב הנה כבר התבאר ששטחי ט"ז ג"כ א"ח ח"ה שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב ומכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב אבל שטחי ט"ז ג"כ א"ח ח"ה הם שוים לשטח א"ד ה"ב אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle AB^2=AG^2+GB^2+2\sdot\left(AG\times GB\right)</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב&#x202B;<ref group=note>E: מופתו שנעמיד על קו א"ג מרובע א"ה ונוציא בו קוטר א"ה ומן ב' עמוד ב"ד נכחי לג"ה יחתוך קוטר א"ה על ז' ונוציא מז' קו נכחי לקו א"ג והוא ח'ז'ט' ויתבאר ששטחי א"ז ז"ה שעל הקוטר מרובעים לפי שזוית ג' נצבת וזויות ג'א'ה' ג'ה'א' שוות כי קוי ג"א ג"ה שוות הנה כל אחת מהן חצי נצבת הנה קוי א"ב ב"ז שוים ולכן א"ז מרובע וכן קוי ז"ט ט"ה שוים ולכן ז"ה מרובע וקו ז"ט שוה לקו ב"ג הנה שטח ז"ה כמו מרובע ב"ג ולפי שמרובע א"ה ההוה מן א"ג שוה לשני מרובעי א"ז ז"ה ושני מתמימים כ"ט ח"ד ושני אלה המרובעים הם כמו מרובעי א"ב ב"ג ומתמים כ"ט כמו השטח שיקיף בו ב"ג בב"ז השוה לא"ב והוא שוה למתמים ח"ז יהיה מרובע א"ג שוה לשני המרובעים ההווים מן א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג<br>
 +
ולו מופת קרוב והוא שנניח קו דה"ז שוה לא'ב'ג' ד"ה שוה לא'ב'ג' וה"ז לב"ג והנה יהיה שטח א"ב בכל ד"ז שוה לשטח א"ג בד"ה וא"ג בה"ז ואבל שטח א"ג בד"ה כמו שטח א"ב בד"ה שהוא כמו מרובע א"ב וב"ג בד"ה וכן שטח א"ג בה"ז שוה לשטח ב"ג בה"ז שהוא כמו מרובע ב"ג ושטח א"ב בה"ג הנה שטח א"ג בד"ז השוה לא"ג כמו מרובע א"ב ומרובע ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג ומשל</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר&#x202B;<ref>וזה מה שרצינו לבאר: E om.; Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; W66 וזה מה שרצינו לבאר ונשלם באורו; Ma1, P1014 וזה מש"ל; F137 וזהו מה שרצי' לבאר</ref><ref group=note>C adds: והתבאר לך הנה ששני מרובעי החלקים המתחלפים יעדפו על כפל שטח נצב הזויות שיקיפו בו החלקים ארבעה דמיוני מרובע הקו שבין מקומות החלקים<br>
+
|style="text-align:right;"|הנה כאשר נחלק קו ישר איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו שוה לשני המרובעים המתהוים משני החלקים וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים
תקון המעתיק ועוד יתבאר לך הנה כי כשיחלק קו בשני מקומות לחלקים שאינם שוים שהשטח שיקיפו בו שני קוי החלוקה האחד בלתי שוה לשטח שיקיפו בו שני קוי החלוק האחר<br>
 
כי כל אשר ירחק מקום החלוק מחצי הקו יחסר השטח שיקיפו בו שני קוי החלוק<br>
 
ומתוך הצורה אשר לפני זו התבאר כי כשיעור אשר יחסר כפל שטח שיקיפו בו קוי החלוק האחד מן האחר יוסיפו שני מרובעי הקוים ההם על שני מרובעי הקוים האחרים ולפי ביאור זה נעשו מופתים רבים בשער העשירי</ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
=== Proposition 6 ===
+
|-
in modern notation: <math>\scriptstyle\left[\left(a+b\right)\sdot b\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2</math>
+
|
|style="text-align:right;"|'''ו''' כאשר נחלק קו ישר בחציים ונוסף עליו קו ישר על יושר הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו עם התוספת והתוספת עם המרובע המתהוה מחצי הקו שוה למרובע המתהוה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף עליו קו אחר בארכו הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בקו הנוסף ומהכאת חצי הקו הראשון בעצמו הוא כמו אשר יהיה מחצי הקו הראשון כאשר יחובר הקו הנוסף ואחר הוכה כלו בעצמו יחד<br>
+
|style="text-align:right;"|ובכאן התבאר כי כל שטח מרובע הנה שני שטחים הנכחי הצלעות אשר על קוטרו גם כן מרובעים
Mu36: נ’ אלחג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שהונח בחציים והוספנו עליו מספר מו[נח] הנה הכאת המספר המקובץ במספר הנוסף עם מרובע חצי המ[ספר] שוים למרו[בע] חצי המספ[ר] והתוספת כשחוברו והושמו מ[ספר] אחד<br>
+
|-
Mu130: [...] יהיה הקו עשרה ונוסיף עליו ארבע נכה ארבע<br>
+
|
P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לחציין והוא ה’ ותוסיף על עשרה שנים על דרך משל הנה מרובע המתהוה מהמספר כולו שהוא י”ב כאשר תכה אותו בשנים שהוא התוספת ויהיו עשרים וארבע [..] המרובע המתהוה מ[חצי] [מספר] הראשון שהוא ה’ ומרובעו כ”ה והכל מ”ט כמרובע המתהוה מחצי המספר עם התוספת שהוא ז’ ומרובעו מ”ט<br>
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר מן התמונה הזאת כי השטחים הנכחי הצלעות אשר יהיו על קוטרו שני שטחים מרובעים הם גם כן מרובעים&#x202B;<ref group=note>E: והתבאר בזה שהשטחים שעל קוטר המרובע הם מרובעים ואם הם מרובעי' הקוטר קוטר למרובעי' ושמרובע כל קו ד' דמיוני מרובע חציו וט' דמיוני מרובע שלישיתו</ref>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(10+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2=\left(12\sdot2\right)+5^2=24+25=49=7^2=\left(5+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2}}</math><br>
 
P1014: וכן במספר אם תחלק הי”ב ות[ו]סיף עליו ב’ הנה השטח י”ד עם ב’ ומרובע ו' שהו’ חצי י”ב והכל ס”ד שוה למרובע הח’ שהו’ תוספת הקו עם חציו כמש[.] התמונה וכן בשיעורים<br>
 
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(12+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)^2=\left(14\sdot2\right)+6^2=64=8^2=\left(6+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)+2\right]^2}}</math></ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק בחציים על נקודת ג' <span style=color:red>מי’ מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|אמר תאבת מצאנו בנסחא אחרת שהוא יתבאר על פנים אחרים כי המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויוסיף עליו קו ישר על יושר והוא ב"ד
+
::<math>\scriptstyle AB=AD</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני שא"ב שוה לא
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\left(AD\times DB\right)+GB^2=GD^2</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ג"ב שוה למרובע המתהוה מן ג"ד
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ABD=\measuredangle ADB</math>
 +
|style="text-align:right;"|תהיה זוית א'ב'ד' שוה לזוית א'ד'ב' <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעשה מן ג"ד מרובע ג"ה ז"ד <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי כל משולש הנה זויותיו השלש שוות לשתי נצבות <span style=color:red>מל”ב מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונרשום התמונה ונתמים שטח א"גט"כ הנכחי הצלעות <span style=color:red>מד’ מזה</span>
+
|style="text-align:right;"|יהיו זויות א’ד’ב’ א’ב’ד’ ב’א’ד’ השלש ממשולש א'ד'ב' שוות לשתי זויות נצבות וזוית ב'א'ד' נצבת הנה שתי זויות א'ב'ד' א'ד'ב' הנשארות שוות לזוית נצבת ושתיהן שוות <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א"ג שוה לג"ב יהיה שטח א"כ הנכחי הצלעות שוה לשטח ג"ח הנכחי הצלעות אבל ג"ח שוה לח"ז הנה שטח א"כ שוה לשטח ח"ז <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה כל אחת מהן חצי נצבת וזוית ב'ג'ח' נצבת כי היא שוה לזוית אשר אצל א' אשר תנגדה <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים ג"ל משותף הנה שטח ל"א כלו שוה לרושם מנ"ס כלו אבל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב שוה לשטח ל"א הנצב הזויות מפני שב"ד שוה לד"ל <span style=color:red>מד’ מזה</span>
+
|style="text-align:right;"|וזוית ג'ב'ח' חצי נצבת הנה זוית ג'ח'ב' הנשארת חצי נצבת הנה זוית ג'ח'ב' אם כן שוה לזוית ג'ב'ח' ויהיה מפני זה צלע ב"ג שוה לצלע ג"ח <span style=color:red>מו’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה רושם מנ"ס שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב ושטח כ"ע שוה למרובע המתהוה מן ג"ב הנה רושם מנ"ס עם שטח כ"ע שוה לשטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב והמרובע המתהוה מן ב"ג אבל רושם מנ"ס ומרובע כ"ע הוא ג"ז אשר הוא המרובע המתהוה מן ג"ד
+
::<math>\scriptstyle GB=CK</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל ג"ב שוה לח<span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\left(AD\times DB\right)+BG^2=GD^2</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ב"ג שוה למרובע המתהוה מן ג"ד
+
|style="text-align:right;"|וג"ח שוה לכ"ב הנה שטח ג"כ שוה הצלעות וזוית ב'ג'ח' נצבת הנה ג"כ מרובע והוא המתהוה מן ג"ב ומפני הדברים האלה גם כן התבאר כי ז"ט מרובע והוא שוה למרובע המתהוה מן א"ג הנה ג"כ וט"ז שני מרובעים והם שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב ומפני שא"ח שוה לה"ח <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והנה כאשר נחלק קו ישר בשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו עם התוספת והתוספת עם המרובע המתהוה מחצי הקו שוה למרובע המתהוה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת
+
|style="text-align:right;"|וא"ח הוא אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מפני שג"ח שוה לג"ב הנה ה"ח שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב הנה אם כן שני שטחי א"ח ח"ה שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב ושני שטחי ג"כ ט"ז שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב הנה שטחי ג"כ ט"ז א"ח ח"ה שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אבל שני שטחי ג"כ ט"ז ושני שטחי א"ח ח"ה הם שטח א"ה הנצב הזויות כלו אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle AB^2=AG^2+GB^2+2\sdot\left(AG\times GB\right)</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,616: Line 3,196:
 
|
 
|
  
=== Proposition 7 ===
+
=== Proposition 5 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a+b\right)^2+a^2=2\sdot\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2</math>
+
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a\sdot b\right)+\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]-a\right]^2=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]^2</math>
|style="text-align:right;"|'''ז''' כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו והמרובע המתהוה מאחד משני חלקים כאשר התקבצו שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו והחלק אשר זכרנו והמרובע המתהוה מן החלק השני&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו והכאת אחד משני החלקים בעצמם יחד הוא כמו אשר יהיה מהכאת הקו כלו בחלק אשר תכה בעצמו שני פעמים ומהכאת החלק האחד בעצמו<br>
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_5"></div>'''ה''' כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים עם המרובע המתהוה מן הקו אשר במה שבין שני מקומות השני חלקים שוה למרובע המתהוה מחצי הקו&#x202B;<ref>ה: P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ה'<br>
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה ה[נה] המרובעי’ ההווים מהמספר כלו ומאחד מהחלקים כאש[ר] קובצו שוים לכפל הכאת המספר כלו בחלק אשר זכרנו [עם] הכאת החלק הנשאר בעצמו<br>
+
כאשר: F om.<br>
Mu130: ויהיה הקו עשרה ויחלק על ששה נכה ששה בעשרה עלה ס’ וכפלו ק”כ ועם מרובע ארבע שהוא י”ו עלה [...] קל”ו וכן מרובע כל הקו שהוא עשרה עם מרובע החלק הנזכר שהוא ששה עלו [...]<br>
+
כאשר נחלק: C כשיחלק<br>
P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה לד’ ו’ יהיה המרובע המתהוה מכל המספר מאה והמרובע המתהוה מו’ על דרך משל ל”ו והכל קל”ו ויהיה שוה למרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה שני פעמים שהם ק”כ והמרובע המתהוה מן החלק הנשאר שהוא ד’ ומרובעו י”ו ועם ק”כ יהיו קל”ו<br>
+
נחלק ... ישר: F כל קו ישר יתחלק<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{10^2+6^2=100+36=136=120+16=\left(2\sdot60\right)+16=
+
בשני חלקים: C לשני חלקים; O16 בחלקים; F לשני חצאים<br>
\left[2\sdot\left(10\sdot6\right)\right]+4^2}}</math><br>
+
שוים: F137 <sup>שוים</sup>; Ma1 om.<br>
P1014: וכן עשרה אם חולק על ח’ וב’ מרובע הי’ שהו’ ק’ ומרובע הב’ שהו’ ד’ והכל ק”ד שוה לכפל י’ עם ב’ שהו’ מ’ ומרובע ח’ בין הכל ג”כ ק”ד וכן בשיעורים<br>
+
ושני: C ולשני; F ובשני; P1007 ולב'<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{10^2+2^2=100+4=104=40+64=
+
ושני חלקים: O16 וחלקים<br>
\left[2\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2}}</math></ref>
+
בלתי שוים: C שאינם שוים; F מתחלפים<br>
 +
הנה: C; F יהיה<br>
 +
השטח: C שטח<br>
 +
הנצב: B(except for Mu130), C, F137 נצב<br>
 +
אשר יקיפו: C שיקיפו; P1007 אשר יקיף<br>
 +
בו: P1012 om.<br>
 +
שני חלקי: C החלקים; F חלקי; P1007 ב' חלקי; AB שני <s>קוי</s> חלקי<br>
 +
הקו כלו: C om.<br>
 +
אשר הם בלתי: C שאינם; O16 הבלתי<br>
 +
אשר הם בלתי שוים: F המתחלפים<br>
 +
עם המרובע: C עם מרובע; F ומרובע; P1013 מן המרובע; W194 <s>מן</s> <sup>נ' עם</sup> המרובע<br>
 +
המתהוה מן: C om.; B(except for Mu130) ההוה מן<br>
 +
מן הקו: O16, P1007 מהקו; W66 <s>מן הקו</s> מהקו<br>
 +
אשר במה שבין: C כלו שהוא בין; Mu130 אשר במה <s>שני</s> <sup>שבין</sup><br>
 +
שני: B (except for O16), C om.; P1007 ב'; P1013 שכל; P1014 שתי<br>
 +
מקומות: P1007 המקומות<br>
 +
השני חלקים: C <s>שוה</s> החלקים; B(except for Mu130) החלקים<br>
 +
המתהוה מן ... השני חלקים: F יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר<br>
 +
שוה: B(except for Mu 130), F, P1012 שוים<br>
 +
למרובע: W66 מרובע<br>
 +
המתהוה: C, F om.; A1, B(except for Mu130), P1014 ההוה<br>
 +
מחצי: C, F חצי; Mu130 מן חצי</ref>
 +
<ref group=note>P1011: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">כל קו יחלק בחציים ואחר יחלק בחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת החלק היותר ארוך בחלק היותר קטן ומהכאת יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו הוא כמו אשר יהיה מהכאת חצי הקו בעצמו</div><br>
 +
For any line divided in half and then divided into two unequal parts, the [sum] of the product of the larger part by the smaller part and the product of the excess of half the line over the smaller part by itself is equal to the product of half the line by itself<br>
 +
E: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">&#x202B;5 הקו הנחלק לחצאיים ולחלקי' בלתי שוים בשטח שיקיפו בו החלקים הבלתי שוים עם מרובע הקו שבן שני המקומות שוים למרובע חצי הקו</div><br>
 +
Mu36: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">ובנס’ אלחג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ובשני חלקים בלתי שוים הנה הכאת החלקים הבלתי שוים כל אחד בחבירו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו שוים להכאת חצי המספר בעצמו</div><br>
 +
In the version of al-Ḥajjāj: when a number is divided into two equal parts and into two unequal parts, [the sum of] the product of the unequal parts one by the other together with the product of the number that is the difference by itself [is] equal to the product of half the number by itself<br>
 +
Mu130: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">יהיה הקו עשרה ונחלק בשווי על חמשה ובבלתי שיווי על שלש נכה שלשה בשבעה עלה כ”א נוסיף מרובע שבין שלשה וחמשה והוא ארבע כי המרחק שנים עלו כ”ה וכן מרובע חצי הקו שהוא חמשה עולה כ”ה</div><br>
 +
P1010: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">דמיון במספר כשנחלק עשרה על ה’ ה’ חלקים שוים עוד נחלק עשרה לג’ וז’ על [דרך] משל הנה המרובע המתהוה מחלק השוה באחר שהוא [...] כ”ה [...] המרובע המתהוה מג’ על ז’ שהוא כ”א עם המרובע המתהוה מתוספת ז’ על ה’ שהוא ב’ ומרובעו ד’ והכל כ”ה</div><br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot7\right)+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-3\right]^2=21+\left(5-3\right)^2=21+2^2=21+4=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}</math>
 +
P1014: <div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">העשרה אם תחלקהו על ה’ ועל ו’ וד’ הנה שטח ו’ בד’ עם מרובע אחד שבין ה' לו’ שוה למרובע ה’ה’ שהם כ”ה וכן בשיעורים</div><br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot4\right)+\left[6-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]^2=24+\left(6-5\right)^2=24+1^2=24+1=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}</math></ref>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק בשני חלקים שוים על נקודת ג' <span style=color:red>מי’  מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ויהיה: B (except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה<br>
 +
קו ישר: F הקו הישר<br>
 +
ויחלק: F ויתחלק; B(except for Mu130) ונחלק<br>
 +
בשני: A2, P1014 לשני; P1007 בב'<br>
 +
בשני חלקים שוים: F לחצאים; O16 בחלקים שוים<br>
 +
נקודת: F om.; P1013 מקומות נקודת<br>
 +
מי' מא': according to AB, W66</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו א"ב ויתחלק איך שיקרה על נקודת ג'
+
|style="text-align:right;"|ושני חלקים בלתי שוים על נקודת ד&#x202B;'&#x202B;<ref>ושני: Mu130, P1007 וב'; W66 ולשני<br>
 +
ושני חלקים: F, O16 ובחלקים<br>
 +
בלתי שוים: F מתחלפים<br>
 +
על נקודת ג' ... בלתי שוים: Mu130 marg.<br>
 +
נקודת: F om.</ref>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AB^2+BG^2=\left[2\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2</math>
+
|Supposition: <math>\scriptstyle \left(AD\times DB\right)+GD^2=GB^2</math>
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני המרובעים המתהוים משני קוי א"ב בשוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג והמרובע המתהוה מן א"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד דעם המרובע המתהוה מן ג"ד שוה למרובע המתהוה מן ג"ב&#x202B;<ref>הנה: F om.<br>
 +
כי השטח: B(except for Mu130), Ma1 שהשטח<br>
 +
הנצב: B, F נצב<br>
 +
בו: P1012 om.<br>
 +
שני: F om.<br>
 +
המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה<br>
 +
מן ג"ד: B(except for Mu130), P1007 מג"ד; F מד"ג; Mu130 ג"ד illegible<br>
 +
שוה: F שוים<br>
 +
המתהוה: B(except for Mu130), F, P1014 ההוה<br>
 +
מן ג"ב: B(except for Mu130), P1007, P1013 מג"ב; F מב"ג; AB מן <s>ג"א או מן</s> ג"ב; Mu130 מן ג"א או ג"ב; P1012 מן ג"א או מן ג"ב</ref><ref group=note>C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לחלקים שוים על נקדת ג' ולחלקים מתחלפים על נקודת ד' ואומר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לאשר יהיה מהכאת ג"ב בעצמו<br>
 +
E: ויהיה קו ישר א"ב ויחלק לחלקי' שוים על ג' ולבלתי שוים על ד' הנה אומר ששטח א"ד בד"ב עם מרובע ג"ד שוה למרובע ג"ב</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונרשום מן א"ב מרובע א"דה"ב <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>
+
|[[File:Elements II-5 Hebrew.png|thumb|250px]]
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונבדיל מן ב"ה כמו ב"ג והוא ב<span style=color:red>מג’ מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ונעשה מקו ג"ב מרובע ג"הז"ב <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ונעשה: F137 נעשה; Ma1 המופת נעשה; B(except for Mu130) הנה נעשה<br>
 +
מקו: AB, Mu130, P1012, P1014 מן קו<br>
 +
ג"ב: F ב"ג<b>r
 +
ג"הז"ב: F ב'ג'ה'ז' ונעשה מב"ד מרובע ד'ב'כ'ח'; P1010 <s>ד"ה</s> ג"ה ז"ב<br>
 +
ממ"ו מא': A2, C, E, Ma1, Mu130, P1007, P1012 om.; A1, AB, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; O16 ממ"ו</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונרשום התמונה הנה שטח א"ז שוה לשטח ז"ה <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;</span>
+
|style="text-align:right;"|ונרשום התמונה ונשלים שטח א"גט"ל הנכחי הצלעות <span style=color:red>מד’ מזה</span>&#x202B;<ref>התמונה: F התבנית<br>
 +
א"גט"ל: F א'ט'ל'ג'<br>
 +
הנכחי: F נכחי; P1013 [..] נכוחי<br>
 +
מד' מזה: A2, B(except for W66), C, E, Ma1, P1007, P1014 om.; Lo, P1010, P1012 מד'</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים ג"כ משותף הנה יהיה א"כ כלו שוה לג"ה כלו הנה אעם גכפל א
+
:*<math>\scriptstyle\Box_{GC}=\Box_{CZ}\longrightarrow\Box_{GK}=\Box_{DZ}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ג"ח שוה לח"ז ונשים ד"כ משותף הנה יהיה ג"כ כלו שוה לד"ז כלו <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>הנה מפני: P1012 twice<br>
 +
מפני כי ג"ח: F לפי שג"ח; B(except for Mu130) מפני שג"ח<br>
 +
ג"ח: P1012 ג"ה<br>
 +
לח"ז: P1012 לה"ז<br>
 +
ד: Mu130 ח"ב<br>
 +
משותף: O16 משותפת<br>
 +
הנה: F om.; W66 <s>ה</s> הנה<br>
 +
ג: Mu130 ל"ב<br>
 +
לד"ז: Ma1 לשטח ד"ז<br>
 +
ממ"ג מא': A1, E, F137, P1007, P1010, P1012, PP om.; C מצורת מ"ג מן הראשון; Ma1 מג' מזה המאמר; Lo ממ"ג מראשון; O16 ממ"ג</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל ג"ה עם א"כ הוא רושם למ"נ ומרובע ג"כ הנה רושם למ"נ ומרובע ג"כ שניהם כפל א"כ וא"כ הוא השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ג כי הוא יקיפו בו שני קוי א"ב ב"כ וב"כ שוה לבהנה רושם למ"נ ומרובע ג"כ שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב בונשים המרובע המתהוה מן א"ג משותף והוא מרובע ח"ט הנה כפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי אבעם המרובע המתהוה מן א"ג שוה לרושם למ"נ ושני שטחי ג"כ ט"ח
+
:*<math>\scriptstyle AG=GB\longrightarrow\Box_{LA}=\Box_{GK}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומפני שצלע א"ג שוה לצלע ג"ב יהיה שטח ל"א שוה לשטח ג"כ <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ומפני שצלע: AB, P1007, P1012, PP ומפני כי צלע<br>
 +
א"ג: O561 <s>ג"ה</s> <sup>א"ג</sup><br>
 +
ג"כ: Mu130 ל; PP marg. כ<br>
 +
מל"א מא': according to W66; AB מל"ו מראשון</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל רושם למ"נ ושני שטחי ג"כ ט"ח הם א"ה וגוא"ה המרובע המתהוה מן א"ב וג"כ הוא המרובע המתהוה מן ג"ב
+
:*<math>\scriptstyle\Box_{GK}=\Box_{DZ}\longrightarrow\Box_{LA}=\Box_{DZ}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר היה שטח ג"כ שוה לשטח ד"ז הנה יהיה שטח לשוה לשטח ד"ז <span style=color:red>מפתיח’ א&#x202B;’</span>&#x202B;<ref>ג: Mu130 ל"ב; PP ל"ג<br>
 +
הנה יהיה: B(except for Mu130), AB, F אם כן<br>
 +
ל"א: B(except for Mu130), AB, F א"ל<br>
 +
ומפני שצלע א... לשטח ד"ז: F137 marg. with the note ונשמט<br>
 +
וכבר היה ... ל"א שוה לשטח ד"ז: AB, PP marg.<br>
 +
הנה יהיה ... לשטח ד"ז: P1012 om.<br>
 +
מפתיח' א': according to W66; AB מפתיחת א'</ref>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AB^2+BG^2=\left[2\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים המתהוים מן א"ב בשוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב בוהמרובע המתהוה מן א
+
:*<math>\scriptstyle\Box_{AC}=\Gamma_{MNS}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונשים ג"ח משותף הנה א"ח כלו שוה לרושם מנ"ס&#x202B;<ref>ונשים: Mu31 starts here (247v; line 2 from the bottom) ונשום<br>
 +
ג"ח: Lo ד"ח <sup>ג"ח</sup><br>
 +
משותף: B(except for Mu130) משותפת<br>
 +
הנה: F יהיה<br>
 +
כלו: Mu31 ג כלנו<br>
 +
שוה: Mu31 שוים; P1012 om.<br>
 +
לרושם: Mu31 om.; Mu130 <s>לשטח</s> לרושם<br>
 +
מנ"ס: P1012 מנ"ח</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|אד &times; דב = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>אח</sub> &rarr; דח = בד
|style="text-align:right;"|הנה כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה המרובע המתהוה מהקו כלו והמרובע המתהוה מאחד משני החלקים כאשר התקבצו שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו והחלק אשר זכרנו והמרובע המתהוה מן החלק הנשאר
+
|style="text-align:right;"|אבל א"ח שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב מפני כי ב"ד שוה לד"ח וזה כי ד"כ מרובע <span style=color:red>משלפניה</span>&#x202B;<ref>א"ח: Mu31; Mu130 שטח א"ח<br>
 +
שוה: P1012 שוה לשטח ג”כ וכבר היה שטח ג”כ שוה לשטח ד”ז ונשים ג”ח משותף הנה א”ח כלו לרושם מנ”ח אבל א”ח שוה<br>
 +
הנצב: B, F נצב; P1007 ה[.] הנצב<br>
 +
הזויות: P1007 הזוית<br>
 +
שני: B(except for Mu130), F om. P1007 ב'<br>
 +
מפני כי ב"ד: B(except for Mu130) מפני שב"ד; F לפי שד"ב; O561 marg.; P1007 הנה מפני כי ב"ד; P1012 ומפני כי ב"ד<br>
 +
לד"ח: O16 <s>לשטח</s> לד"ח<br>
 +
וזה כי ד"כ: B(except for Mu130) וזה שד"כ<br>
 +
וזה כי ד"כ מרובע: Ma1 om.<br>
 +
משלפניה: according to B(except for Mu130); C מלפניה; Ma1 מג' מזה; AB מאשר לפניה; O561 מהקודמת; P1014 מסוף תמונה אשר לפניה</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|אד &times; דב = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box^{\Box}</math><sub>מנס</sub> &#x202B;&rarr;
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|הנה רושם מנ"ס שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב&#x202B;<ref>הנה: F אם כן<br>
 +
רושם: AB <s>כי</s> רושם<br>
 +
מנ"ס: P1012 מנ"ד<br>
 +
שוה לשטח: O561 twice<br>
 +
הנצב: B, F נצב<br>
 +
הזויות: W66 הזוי<sup>ו</sup>ת<br>
 +
בו: Mu31, P1007, P1010, PP om.<br>
 +
שני: B(except for Mu130), F om.; P1007 ב'</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|&#x202B;&rarr; &#x202B;<sup>2</sup>גד = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>לע</sub>
 
+
&#x202B;<sup>2</sup>גד + &#x202B;(אד &times; דב&#x202B;) = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>לע</sub> + &#x202B;<math>\scriptstyle\Box^{\Box}</math><sub>מנס</sub>
=== Proposition 8 ===
+
|style="text-align:right;"|ונשים ל"ע אשר הוא שוה למרובע המתהוה מן ג"ד משותף ויהיה רושם מנ"ס ושטח ל"ע כמו השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב והמרובע המתהוה מן ג"ד&#x202B;<ref>אשר הוא שוה: Mu31 אשר ראשונה; O16 <sup>שהוא</sup> כמו<br>
|
+
למרובע: O16 השטח המרובע<br>
 +
המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה<br>
 +
מן ג"ד: B(except for Mu130), F, P1007 מג"ד<br>
 +
משותף: O16 משותפת<br>
 +
ויהיה: B(except for Mu130) הנה יהיה; F יהיה<br>
 +
מנ"ס: P1012 מנ"ד<br>
 +
ושטח: F עם<br>
 +
הנצב: F, W66 נצב<br>
 +
הזויות: O16 הזוית<br>
 +
יקיפו בו: Lo יקיפוהו; A2, F, P1007, P1010, PP, W194 יקיפו<br>
 +
שני: B(except for Mu130), F om.; P1007 ב'<br>
 +
המתהוה: A1, B(except for Mu130), F ההוה<br>
 +
מן ג"ד: B(except for Mu130), F, P1007 מג"ד</ref>
 
|-
 
|-
|in modern notation: <math>\scriptstyle4\sdot\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2=\left[\left(a+b\right)+a\right]^2</math>
+
|&#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>גז</sub> = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>לע</sub> + &#x202B;<math>\scriptstyle\Box^{\Box}</math><sub>מנס</sub>
|style="text-align:right;"|'''ח''' כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה ארבעה דמיוני<ref group=note>דמיוני: AB פי’ כפולי</ref> השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני חלקיו עם המרובע המתהוה מן החלק הנשאר שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו והחלק אשר קדם זכרו כאשר הושמו שניהם בקו אחד&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחלקים עוד נוסף באורך הקו כמו אחד מהחלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת הקו הראשון בחלק הנוסף ארבע פעמים והכאת החלק האחד בעצמו<br>
+
|style="text-align:right;"|אבל רושם מנ"ס ושטח ל"ע הוא שטח ג"ז כלו&#x202B;<ref>אבל: A2, AB, Lo, Mu31, Mu130, P1010, P1012, PP, W194 ויהיה<br>
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך שקרה הנה ארבעה דמיוני כפל המספר כלו באחד משני חלקיו עם הכאת החלק הנשאר בעצמו שוי[ם] למרובע המספר הנקבץ מהמספר המונח והחלק אשר זכרנו<br>
+
רושם: PP marg.<br>
Mu130: &#x202B;[יהיה הקו עשרה ונחלקהו על ג’ ונכה ד’] פעמים ג’ בעשרה עלה ק”ך [נרבע] שבעה ויעלה מ”ט נוסיפהו על ק”ך עלה קס”ט וכן [מרובע] כל הקו המונח שהוא עשרה א”כ נוסיף עליו שלושה שחולק עליו יהיה כל הקו י”ג ומרובעו קס”ט<br>
+
כמו השטח הנצב ... ושטח ל"ע: P1012, P1014 om.<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot3\right)\right]+7^2=120+49= 169=13^2=\left(10+3\right)^2}}</math><br>
+
הוא: F הם<br>
P1010: דמיון במספר כש[נחלק] עשרה על דרך משל לב’ וח’ ונוסיף [על] עשרה שנים שה[ם] כמו החלק ה[...] ויהיה הכל י”ב ומרובעו קמ”[ד] ויהיה שוה להכאת המספר הראש[ון] שהוא עשרה ב[שנים] שהוא החלק הנ[שאר] ד’ פעמים שה[ם] שמנים ומרוב[ע] החלק עשרה הנשאר שמנה ומרובעו ס”ד והכל קמ”ד<br>
+
כלו: AB om.</ref>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2=80+64=144 =12^2=\left(10+2\right)^2}}</math><br>
 
P1014: אם הי’ יחולק לו’ וד’ הנה ד’ פעמי’ הי’ עם הד’ שהם ק”ס עם מרובע הו’ ס”ד ובין הכל קצ”ו שוה למרובע י”ד שהו’ ג”כ קצ”ו וכן בשיעורים<br>
 
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot4\right)\right]+6^2=160+36=196 =14^2=\left(10+4\right)^2}}</math></ref>
 
 
|-
 
|-
|
+
|&#x202B;<sup>2</sup>גב = &#x202B;<math>\scriptstyle\Box</math><sub>גז</sub>
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו אויחולק איך שיקרה על נקודת ג'
+
|style="text-align:right;"|ושטח ג"ז כלו הוא שטח המרובע המתהוה מן ג"ב&#x202B;<ref>ושטח: O561 ג ושטח<br>
 +
ג"ז: Mu31 כ"ז<br>
 +
ושטח ג"ז כלו: P1012 om.<br>
 +
ושטח ג"ז כלו הוא: F והוא<br>
 +
שטח: B(except for Mu130), F, Mu31 om.; P1007 השטח<br>
 +
המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה<br>
 +
מן ג: AB, B(except for Mu130), P1007, P1012 מג"ב; F מב"ג</ref>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\left[4\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2=\left(AB+BG\right)^2</math>
+
|<math>\scriptstyle \left(AD\times DB\right)+GD^2=GB^2</math>
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ב ב"ג כאשר הושמו בקו אחד
+
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ג"ד שוה למרובע המתהוה מן ג"ב&#x202B;<ref>הנה: F אם כן<br>
 +
השטח: Mu31 השוה; Mu130 שטח<br>
 +
הנצב: B(except for Mu130), F נצב<br>
 +
בו: A1 om.<br>
 +
א"ד: F קוי א"ד; P1007 ב' קוי א"ד<br>
 +
המתהוה: B(except for Mu130), F, P1007 ההוה<br>
 +
מן ג"ד: O16, P1007, P1012, P1014 מג"ד; F מד"ג<br>
 +
המתהוה: B(except for Mu130), F, P1007 ההוה<br>
 +
מן ג"ב: O16, P1007 מג"ב; F מב"ג, AB <s>מג"א או</s> <sup>מן</sup> ג"ב; Mu130 מן ג"א או ג"ב; P1010 מן <s>ג"ח</s> ג"ב; P1012, P1013 מן ג"א ג"ב; W194 מן ג"א ג"ב [נ' שהוא אחד&#x202B;]</ref><ref group=note>C: מופת זה שנצייר על קו ג"ב שטח מרובע עליו ג"ה[ז"ב] ונדביק ב' בה' ונוציא מד' קו אל ט' נכוחי לקוי ג"ה וב"ז עליו ד'ח'ט' ונוציא מח' קו נכוחי לקוי א"ב וה"ז עליו לח"ב ונוציא מא' קו נכוחי לקוי ג"ל וד"ח וב"כ והוא א"מ ונמשוך קו כ"ל אל מ' ושטח ג"ח המשלים שוה לשטח ח"ז המשלים ויהיה שטח ד"כ משותף ויהיה יחד שטח ג"כ שוה לשטח ד"ז יחד ואמנם ג"כ שוה לג"מ לפי שהם על שתי תושבות שוות ב"ג וג"א ובין שני קוים נכוחים ב"א וכ"מ<br>
 +
ואם כן שטח ג"מ שוה לשטח ד"ז ויהיה ד"ל משותף ויהיה יחד מ"ד שוה לנס"ע המסומן ומ"ד הוא שהיה מהכאת א"ד בד"ב לפי שיקיפו בו א"ד ד"ח וח"ד שוה לב"ד ויהיה נ'ס'ע' המסומן שוה לאשר יהיה מהכאת א"ד בד"ב ונשים אשר יהיה מהכאת ג"ד בעצמו משותף והוא שטח ל"ט המרובע<br>
 +
ויתבאר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לשטח ג"ז שהיה מהכאת ג"ב בעצמו שהוא חצי הקו [ר”ל מהתבארות צורת ד’ מזה השער]<br>
 +
E: מופתו שנעשה על ג"ב מרובע ג"ז ונוציא ד"ע עמוד על א"ב וקוטר ה"ב ויתחתכו על ח' ונוציא קו ט'ח'ב' נכחי לא"ב ונשלים התמונה הנה מרובע ג"ז ההוה מקו ג"ב שוה לשני מתמימי ג"ח ח"ז עם מרובעי ב"ח ח"ד ולפי שמתמים ג"ח עם [מרובע] ד"כ העושה שטח ג"כ ישוה לשטח ג"ט יהיה שטח ג"ט עם מתמימי ח"ז שהוא כמו שטח א"ח עם מרובע ח"ה [שוה לשטח ג"כ [עם] מרובע ח"ה ומת[מים] ח"ז אבל שטח ג[כ] עם מרובע ח"ה] ומתמים ח"ז כמו המרובע ההווה מן ג"ב ושטח א"ח הוא ההווה מהכאת א"ד בד"ב [כי] ד"ח ד"ב שוים ומרובע ח"ה הוא כמו המרובע ההווה מן ג"ד הנה שטח [א"ד] בד"ב עם מרובע ג"ד כמו המרובע ההווה מן ג"ב<br>
 +
ויתבאר גם כן שלפי שג"ב נחלק בנקודת ד' איך שיזדמן היה מרובע ג"ב כמו המרובע ההווה מן ג"ד עם [כפל] שטח ג"ד בד"ב ומרובע ד"ב [כפל] ושטח ג"ד בד"ב עם מרובע ד"ב כמו שטח ג"ד בב"ד והוא כמו שטח א"ג בד"ב [הנה] שטח א"ג בדעם שטח ג"ד בד"ב שזה כמו א"ד בד"ב כשקובץ עם מרובע ג"ד היה כמו מרובע ג"ב<br>
 +
Mu246: ו קו א”ב חולק בחציו על ג’ ובשני חלקים שאינם שוים על ד’ נאמ’ כי כפל א”ד בד”ב וכפל ג”ד בפני עצמו מקובצים ישוו לג”ב בפני עצמו<br>
 +
נעשה על ג”ב מרובע ג”ז ונחוק בו מרובע ב”ח ושני שטחי ג”ח ח”ז וגם נעשה שטח א”ל על יושר קו מל”כ וקו א”מ כמו ד”ב ומפני שא”ג שוה לב”ז הילכך שטח א”ל כמו ד”ז וכפל א”ד בד”ב הוא שטח א”ח ונשים שטח ג”ח שותף ויהא נס”ע שוה לשטח א”ח שהוא כפל א”ד בד”ב ומרובע ה”ח הוא כפל ג”ד בעצמו</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נוציא א"ב אל נקודת ד' <span style=color:red>מפתי’ א&#x202B;</span>
+
|style="text-align:right;"|וכאשר נחלק קו ישר בשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים עם המרובע המתהוה מן הקו אשר במה שבין שני מקומות שני החלקים שוה למרובע המתהוה מחצי הקו&#x202B;<ref>וכאשר: F137 ואם כן; B(except for W66) הנה כאשר; O561 <sup>ו</sup>כאשר<br>
 +
נחלק קו ישר: F137 כל קו ישר יתחלק<br>
 +
בשני חלקים שוים: F137 לשני חצאים; O16 בחלקים שוים; P1007 בב' חלקים שוים<br>
 +
ושני חלקים בלתי שוים: A2 ובלתי שוים; F137 ובשני חלקים מתחלפים; O16 וחלקים בלתי שוים; P1007 om.<br>
 +
הנה: F137 יהיה<br>
 +
הנצב: F137, O16, P1013 נצב<br>
 +
בו: P1010 om.<br>
 +
שני: F137 om.; P1007 ב'<br>
 +
חלקי הקו: Mu31 חלקו ההן; AB חלק קו<br>
 +
כלו: O16 om.<br>
 +
אשר הם בלתי שוים: F137 המתחלפים; O16 אשר אינם שוים<br>
 +
עם המרובע: F137 ומרובע<br>
 +
המתהוה: O16 ההוה<br>
 +
מן הקו: O16, P1007 מהקו<br>
 +
אשר במה: Mu31 twice<br>
 +
מקומות: P1013 המקומות<br>
 +
שני: O16 om.; PP marg.<br>
 +
שני מקומות שני החלקים: A2 שני המקומות שני חלקים; P1007 ב' מקומות ב' החלקים; P1014 שתי מקומות השני חלקים<br>
 +
המתהוה מן הקו אשר במה שבין שני מקומות שני החלקים: F137 יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר<br>
 +
שוה: F137 שוים<br>
 +
המתהוה: F137 om.; O16 ההוה<br>
 +
מחצי: F137 חצי; P1012 מהם<br>
 +
וכאשר ... מחצי הקו: C, E, Ma1, W66 om.</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה ב"ד שוה לב"ג <span style=color:red>מג’ מא’</span>
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר&#x202B;<ref>וזה מה שרצינו לבאר: E om.; Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; W66 וזה מה שרצינו לבאר ונשלם באורו; Ma1, P1014 וזה מש"ל; F137 וזהו מה שרצי' לבאר</ref><ref group=note>C adds: והתבאר לך הנה ששני מרובעי החלקים המתחלפים יעדפו על כפל שטח נצב הזויות שיקיפו בו החלקים ארבעה דמיוני מרובע הקו שבין מקומות החלקים<br>
 +
תקון המעתיק ועוד יתבאר לך הנה כי כשיחלק קו בשני מקומות לחלקים שאינם שוים שהשטח שיקיפו בו שני קוי החלוקה האחד בלתי שוה לשטח שיקיפו בו שני קוי החלוק האחר<br>
 +
כי כל אשר ירחק מקום החלוק מחצי הקו יחסר השטח שיקיפו בו שני קוי החלוק<br>
 +
ומתוך הצורה אשר לפני זו התבאר כי כשיעור אשר יחסר כפל שטח שיקיפו בו קוי החלוק האחד מן האחר יוסיפו שני מרובעי הקוים ההם על שני מרובעי הקוים האחרים ולפי ביאור זה נעשו מופתים רבים בשער העשירי</ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעשה מן א"ד מרובע אדה"ז <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;</span>
+
 
 +
=== Proposition 6 ===
 +
in modern notation: <math>\scriptstyle\left[\left(a+b\right)\sdot b\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_6"></div>'''ו''' כאשר נחלק קו ישר בחציים ונוסף עליו קו ישר על יושר הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו עם התוספת והתוספת עם המרובע המתהוה מחצי הקו שוה למרובע המתהוה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף עליו קו אחר בארכו הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בקו הנוסף ומהכאת חצי הקו הראשון בעצמו הוא כמו אשר יהיה מחצי הקו הראשון כאשר יחובר הקו הנוסף ואחר הוכה כלו בעצמו יחד<br>
 +
Mu36: נ’ אלחג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שהונח בחציים והוספנו עליו מספר מו[נח] הנה הכאת המספר המקובץ במספר הנוסף עם מרובע חצי המ[ספר] שוים למרו[בע] חצי המספ[ר] והתוספת כשחוברו והושמו מ[ספר] אחד<br>
 +
Mu130: [...] יהיה הקו עשרה ונוסיף עליו ארבע נכה ארבע<br>
 +
P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לחציין והוא ה’ ותוסיף על עשרה שנים על דרך משל הנה מרובע המתהוה מהמספר כולו שהוא י”ב כאשר תכה אותו בשנים שהוא התוספת ויהיו עשרים וארבע [..] המרובע המתהוה מ[חצי] [מספר] הראשון שהוא ה’ ומרובעו כ”ה והכל מ”ט כמרובע המתהוה מחצי המספר עם התוספת שהוא ז’ ומרובעו מ”ט<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(10+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2=\left(12\sdot2\right)+5^2=24+25=49=7^2=\left(5+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2}}</math><br>
 +
P1014: וכן במספר אם תחלק הי”ב ות[ו]סיף עליו ב’ הנה השטח י”ד עם ב’ ומרובע ו' שהו’ חצי י”ב והכל ס”ד שוה למרובע הח’ שהו’ תוספת הקו עם חציו כמש[.] התמונה וכן בשיעורים<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(12+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)^2=\left(14\sdot2\right)+6^2=64=8^2=\left(6+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)+2\right]^2}}</math></ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונמשיך ד"ז ונוציא משתי נקודות גשני קוים נכחיים לשני קוי א"ז ד"ה והם ג"ח ב"ט <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו אויחלק בחציים על נקודת ג' <span style=color:red>מי’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויחתוך ב"ט קו ד"ז על נקודת כ' וג"ח על נקודת ק' ונוציא משתי נקודות כ"ק שני קוים נכחיים לשני קוי אז"ה והם מ"נ ס"ר <span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;’<span style=color:red>
+
|style="text-align:right;"|ויוסיף עליו קו ישר על יושר והוא ב
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: <math>\scriptstyle\left(AD\times DB\right)+GB^2=GD^2</math>
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ג"ב שוה לבוגשוה לכל אחד מפ"כ ק"ע וב"ד שוה לכל אחד מן כ"נ ר"ע יהיה פ"כ שוה אל כ"נ וק"ע לר"ע הנה שטח כ"ג הנכחי הצלעות שוה לשטח ב"נ הנכחי הצלעות <span style=color:red>מל”ו מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי אדעם המרובע המתהוה מן ג"ב שוה למרובע המתהוה מן ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ופ"ע לכ"ר וק"ט גם כן לה"ע ומפני כי ג"כ הנכחי הצלעות שוה לשטח ב"נ הנכחי הצלעות ופ"ע אל כ"ר וג"כ שוה אל כ"ר <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ונעשה מן ג"ד מרובע ג"ה ז"ד <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיה ב"נ שוה לכל אחד מן פ"ע כ"ר ויהיה פ"ע שוה לכל אחד מן ג"כ ב"נ הנה שטחי ג"כ ב"נ פ"ע כ"ר ארבעה דמיוני ג"כ אבל שטחי ג"כ ב"נ פ"ע כ"ר הם כל שטח ג"ר אשר הוא ארבעה דמיוני שטח גומפני כי ג"ב גם כן שוה אל ב"ד וג"ב שוה אל פ"כ אשר יקבילהו והוא גם כן שוה אל פ"ק מפני כי פ"ע מרובע <span style=color:red>מד’ מזה</span>
+
|style="text-align:right;"|ונרשום התמונה ונתמים שטח א"גטהנכחי הצלעות <span style=color:red>מד’ מזה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וב"ד שוה אל ב"כ ממרובע ב"נ ובהוא גם כן שוה אל ג"פ וג"פ שוה אל פ"ק והנה שטח א"פ שוה לשטח מ"ק <span style=color:red>מל”ו מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א"ג שוה לגיהיה שטח אהנכחי הצלעות שוה לשטח ג"ח הנכחי הצלעות אבל ג"ח שוה לח"ז הנה שטח א"כ שוה לשטח ח"ז <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
|
+
|We define GL common.
|style="text-align:right;"|וק"ט שוה אל ר"ט אבל מ"ק שוה אל ק"ט מפני כי שניהם מתמימים <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ונשים ג"ל משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אשוה אל ר"ט הנה שטחי א"פ מ"ק ק"ט ע"ה הארבעה ארבעה דמיוני שטח א"פ
+
|style="text-align:right;"|הנה שטח ל"א כלו שוה לרושם מנ"ס כלו אבל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב שוה לשטח ל"א הנצב הזויות מפני שב"ד שוה לד"ל <span style=color:red>מד’ מזה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושטח ג"ד הנכחי הצלעות ארבעה דמיוני שטח ג"כ הנה כל רושם שת"ת ארבעה דמיוני שטח א"כ וא"כ הוא השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"כ וב"כ שוה אל ב"ג כי הוא שוה אל ב"ד ממרובע בהנה רושם שת"ת ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי אב"ג אם כן שוים לרושם שת"ת ונשים המרובע המתהוה מן א"ג משותף והוא ס"ח הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה לרושם שת"ת ומרובע ס"ח אבל רושם שת"ת וס"ח שניהם יחד שטח א"ה אשר הוא המרובע המתהוה מן א
+
|style="text-align:right;"|הנה רושם מנ"ס שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד דושטח כ"ע שוה למרובע המתהוה מן ג"ב הנה רושם מנ"ס עם שטח כ"ע שוה לשטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד דוהמרובע המתהוה מן ב"ג אבל רושם מנ"ס ומרובע כ"ע הוא ג"ז אשר הוא המרובע המתהוה מן ג
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\left[4\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2=AD^2=\left(AB+BG\right)^2</math>
+
|<math>\scriptstyle\left(AD\times DB\right)+BG^2=GD^2</math>
|style="text-align:right;"|הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה למרובע המתהוה מן אאשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב וב"ג כאשר הושמו בקו אחד
+
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ב"ג שוה למרובע המתהוה מן ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כאשר חולק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד מחלקיו עם המרובע המתהוה מן החלק הנשאר שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו והחלק אשר קדם זכרו כאשר הושמו בקו אחד
+
|style="text-align:right;"|והנה כאשר נחלק קו ישר בשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו עם התוספת והתוספת עם המרובע המתהוה מחצי הקו שוה למרובע המתהוה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 2,731: Line 3,480:
 
|
 
|
  
=== Proposition 9 ===
+
=== Proposition 7 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|in modern notation: <math>\scriptstyle a^2+b^2=2\sdot\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right) \right]^2+\left[b-\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]\right]^2\right]</math>
+
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a+b\right)^2+a^2=2\sdot\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2</math>
|style="text-align:right;"|'''ט''' כאשר חולק קו ישר לשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה שני המרובעים המתהוים משני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים שניהם כפל שני המרובעים המתהוים מחצי הקו ומן הקו אשר במה שבין שתי מקומות השני חלקים&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחציים עוד יתחלק גם כן לחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת שני החלקים המתחלפים כל אחד מהם בעצמו הוא כפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו בעצמו וכפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו יחד<br>
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_7"></div>'''ז''' כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו והמרובע המתהוה מאחד משני חלקים כאשר התקבצו שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו והחלק אשר זכרנו והמרובע המתהוה מן החלק השני&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו והכאת אחד משני החלקים בעצמם יחד הוא כמו אשר יהיה מהכאת הקו כלו בחלק אשר תכה בעצמו שני פעמים ומהכאת החלק האחד בעצמו<br>
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה הכאת כל אחד מהשני חלקים הבלתי שוים בעצמו מקובצים הנה הם שוים להכאת חצי המספר בעצמו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו<br>
+
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה ה[נה] המרובעי’ ההווים מהמספר כלו ומאחד מהחלקים כאש[ר] קובצו שוים לכפל הכאת המספר כלו בחלק אשר זכרנו [עם] הכאת החלק הנשאר בעצמו<br>
Mu130: [...]<br>
+
Mu130: ויהיה הקו עשרה ויחלק על ששה נכה ששה בעשרה עלה ס’ וכפלו ק”כ ועם מרובע ארבע שהוא י”ו עלה [...] קל”ו וכן מרובע כל הקו שהוא עשרה עם מרובע החלק הנזכר שהוא ששה עלו [...]<br>
P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לה’ ה’ שהם שנים ונחלקהו לז’ וג’ שהם חלקים בלתי שוים הנה המרובע המתהוה מהכאת ז’ בעצמו שהוא מ”ט ומהכאת ג’ בעצמו שהוא ט’ והכל נ”ח כמרובע המתהוה מחצי הקו שהוא ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ ועוד כפל מרובע מותר החלק הגדול הבלתי שוה על החלק השוה שהיה המותר ב’ ורבועו ד’ וכפלו ח’ והכל נ”ח<br>
+
P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה לד’ ו’ יהיה המרובע המתהוה מכל המספר מאה והמרובע המתהוה מו’ על דרך משל ל”ו והכל קל”ו ויהיה שוה למרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה שני פעמים שהם ק”כ והמרובע המתהוה מן החלק הנשאר שהוא ד’ ומרובעו י”ו ועם ק”כ יהיו קל”ו<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{7^2+3^2=49+9=58=50+8=\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot4\right)=2\sdot5^2+
+
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{10^2+6^2=100+36=136=120+16=\left(2\sdot60\right)+16=
2\sdot2^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+2\sdot\left(7-5\right)^2}}</math><br>
+
\left[2\sdot\left(10\sdot6\right)\right]+4^2}}</math><br>
P1014: וכן הי”ד אם חולק לז’ ז’ וחולק לח’ וו’ מרובעי ח’ ס”ד ומרובע ו’ ל”ו בין הכל הו’ ק’ שוה לכפל מרובע ז’ שהם צ”ח וכפל מרובע א’ ובין הכל ק’ וכן בשיעורים<br>
+
P1014: וכן עשרה אם חולק על ח’ וב’ מרובע הי’ שהו’ ק’ ומרובע הב’ שהו’ ד’ והכל ק”ד שוה לכפל י’ עם ב’ שהו’ מ’ ומרובע ח’ בין הכל ג”כ ק”ד וכן בשיעורים<br>
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{8^2+6^2=64+36=100=98+2=\left(2\sdot49\right)+\left(2\sdot2\right)=2\sdot7^2+
+
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{10^2+2^2=100+4=104=40+64=
2\sdot1^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot14\right)^2+2\sdot\left(8-7\right)^2}}</math></ref>
+
\left[2\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2}}</math></ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק לשני חלקים שוים על נקודת ג' <span style=color:red>מי’ מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו א"ב ויתחלק איך שיקרה על נקודת ג'
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: <math>\scriptstyle AB^2+BG^2=\left[2\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2</math>
|style="text-align:right;"|ושני חלקים בלתי שוים על נקודת ד'
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני המרובעים המתהוים משני קוי א"ב ב"ג שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג והמרובע המתהוה מן א"ג
|-
 
|<math>\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right)</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני המרובעים המתהוים מן שני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' מקו א"ב הישר קו ישר על זוית נצבה והוא ג"ה <span style=color:red>מי”א מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ונרשום מן א"ב מרובע א"דה"ב <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ג שוה לכל אחד משני קוי א"ג ג"ב <span style=color:red>מב’ מא&#x202B;’</span> ונמשיך קו א"ה ה"ב <span style=color:red>מפתיח’ א’</span>
+
|style="text-align:right;"|ונבדיל מן ב"ה כמו בוהוא ב"כ <span style=color:red>מג’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ד' קו נכחי לקו גוהוא ד"ז <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ונרשום התמונה הנה שטח א"ז שוה לשטח ז"ה <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
|
+
|We define GK common.
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ז' קו נכחי לקו ג"ד והוא ז"ח ונמשיך א"ז
+
|style="text-align:right;"|ונשים ג"כ משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ה"ג שוה אל א"ג תהיה זוית גהשוה לזוית גא"ה <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה יהיה א"כ כלו שוה לג"ה כלו הנה א"כ עם ג"ה כפל א"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית אג"ה נצבת יהיו שתי זויות האאההנשארות שוות לזוית נצבת <span style=color:red>מל”ב מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|אבל ג"ה עם א"כ הוא רושם למ"נ ומרובע ג"כ הנה רושם למ"נ ומרובע ג"כ שניהם כפל א"כ וא"כ הוא השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ג כי הוא יקיפו בו שני קוי א"ב ב"כ וב"כ שוה לב"ג הנה רושם למ"נ ומרובע ג"כ שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג ונשים המרובע המתהוה מן א"ג משותף והוא מרובע ח"ט הנה כפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן אשוה לרושם למ"נ ושני שטחי ג"כ ט"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושתיהם שוות הנה כל אחת משתי זויות גהגאחצי נצבת ומפני כי ה"ג גם כן שוה לג"ב תהיה זוית גהשוה לזוית גב"ה <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|אבל רושם למ"נ ושני שטחי ג"כ ט"ח הם א"ה וג"כ וא"ה המרובע המתהוה מן א"ב וג"כ הוא המרובע המתהוה מן ג"ב
 
|-
 
|-
|
+
|<math>\scriptstyle AB^2+BG^2=\left[2\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2</math>
|style="text-align:right;"|וזוית בג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות גהגב"ה חצי נצבת אבל כל אחת משתי זויות גהאהחצי נצבת תהיה זוית אה"ז נצבת ומפני כי זוית גב"ה חצי נצבת וזוית זד"ב נצבת תהיה זוית דז"ב חצי נצבת <span style=color:red>מל”ב מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים המתהוים מן אב"ג שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי אבוהמרובע המתהוה מן א"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה קו ב"ד שוה לקו ד"ז <span style=color:red>מו’ מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה המרובע המתהוה מהקו כלו והמרובע המתהוה מאחד משני החלקים כאשר התקבצו שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו והחלק אשר זכרנו והמרובע המתהוה מן החלק הנשאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ולכן גם כן יהיה ז"ח שוה אל ח"ה
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ג שוה אל א"ג יהיה המרובע המתהוה מן ה"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ג הנה שני המרובעים המתהוים משני קוי ה"ג א"ג כפל המרובע המתהוה מן א"ג הנה המרובע המתהוה מן א"ה שוה לשני המרובעים המתהוים משני קוי ה"ג א"ג <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
+
 
|-
+
=== Proposition 8 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית הג"א נצבת הנה המרובע המתהוה מן א"ה כפל המרובע המתהוה מן א"ג ומפני כי ה"ח גם כן שוה אל ז"ח יהיה המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ז הנה שני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח ח"ז כפל המרובע ההוה מן ח"ז והמרובע ההוה מן ה"ז שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח ח"ז <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
 
 
|-
 
|-
|
+
|in modern notation: <math>\scriptstyle4\sdot\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2=\left[\left(a+b\right)+a\right]^2</math>
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ה"ז כפל המרובע ההוה מן ח"ז וח"ז שוה אל ג"ד הנה המרובע ההוה מן ה"ז כפל המרובע ההוה מן ג"ד
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_8"></div>'''ח''' כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה ארבעה דמיוני<ref group=note>דמיוני: AB פי’ כפולי</ref> השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני חלקיו עם המרובע המתהוה מן החלק הנשאר שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו והחלק אשר קדם זכרו כאשר הושמו שניהם בקו אחד&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחלקים עוד נוסף באורך הקו כמו אחד מהחלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת הקו הראשון בחלק הנוסף ארבע פעמים והכאת החלק האחד בעצמו<br>
 +
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך שקרה הנה ארבעה דמיוני כפל המספר כלו באחד משני חלקיו עם הכאת החלק הנשאר בעצמו שוי[ם] למרובע המספר הנקבץ מהמספר המונח והחלק אשר זכרנו<br>
 +
Mu130: &#x202B;[יהיה הקו עשרה ונחלקהו על ג’ ונכה ד’] פעמים ג’ בעשרה עלה ק”ך [נרבע] שבעה ויעלה מ”ט נוסיפהו על ק”ך עלה קס”ט וכן [מרובע] כל הקו המונח שהוא עשרה א”כ נוסיף עליו שלושה שחולק עליו יהיה כל הקו י”ג ומרובעו קס”ט<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot3\right)\right]+7^2=120+49= 169=13^2=\left(10+3\right)^2}}</math><br>
 +
P1010: דמיון במספר כש[נחלק] עשרה על דרך משל לב’ וח’ ונוסיף [על] עשרה שנים שה[ם] כמו החלק ה[...] ויהיה הכל י”ב ומרובעו קמ”[ד] ויהיה שוה להכאת המספר הראש[ון] שהוא עשרה ב[שנים] שהוא החלק הנ[שאר] ד’ פעמים שה[ם] שמנים ומרוב[ע] החלק עשרה הנשאר שמנה ומרובעו ס”ד והכל קמ”ד<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2=80+64=144 =12^2=\left(10+2\right)^2}}</math><br>
 +
P1014: אם הי’ יחולק לו’ וד’ הנה ד’ פעמי’ הי’ עם הד’ שהם ק”ס עם מרובע הו’ ס”ד ובין הכל קצ”ו שוה למרובע י”ד שהו’ ג”כ קצ”ו וכן בשיעורים<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot4\right)\right]+6^2=160+36=196 =14^2=\left(10+4\right)^2}}</math></ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר גם כן שהמרובע ההוה מן ה"א כפל המרובע ההוה מן א"ג הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ז כפל שני המרובעים ההוים משני קוי אג"ד והמרובע ההוה מן א"ז שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ז <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחולק איך שיקרה על נקודת ג'
 +
|-
 +
|Supposition: <math>\scriptstyle\left[4\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2=\left(AB+BG\right)^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב בעם המרובע המתהוה מן א"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ב ב"ג כאשר הושמו בקו אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית אה"ז נצבת הנה המרובע ההוה מן א"ז כפל שני המרובעים ההוים מן א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ז כמו שני המרובעים ההוים מן א"ד ד"ז <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה נוציא א"ב אל נקודת ד' <span style=color:red>מפתי’ א&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית אד"ז נצבת הנה שני המרובעים ההוים מן א”ד ד”ז כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א”ג ג”ד וז”ד שוה לד”ב
+
|style="text-align:right;"|ויהיה ב"ד שוה לב"ג <span style=color:red>מג’ מא’</span>
|-
 
|<math>\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right)</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים ההוים מן א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כאשר חולק קו ישר לשני חלקים שוים ולשני חלקים בלתי שוים הנה שני המרובעים ההוים משני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים שניהם כפל שני המרובעים ההוים מחצי הקו כלו ומן הקו אשר במה שבין שני מקומות השני חלקים
+
|style="text-align:right;"|ונעשה מן א"ד מרובע אדה"ז <span style=color:red>ממ”ו מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ונמשיך ד"ז ונוציא משתי נקודות ג"ב שני קוים נכחיים לשני קוי א"ז ד"ה והם ג"ח ב"ט <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|ויחתוך ב"ט קו ד"ז על נקודת כ' וג"ח על נקודת ק' ונוציא משתי נקודות כ"ק שני קוים נכחיים לשני קוי א"ד ז"ה והם מ"נ ס"ר <span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;<span style=color:red>
=== Proposition 10 ===
 
|
 
|-
 
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a+b\right)^2+b^2=2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2\right]</math>
 
|style="text-align:right;"|'''י''' כאשר נחלק קו ישר לשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה המרובע ההווה מן הקו כלו עם התוספת והמרובע ההוה מן התוספת כפל שני המרובעים כאשר יחוברו כלומר המרובע ההווה מחצי הקו והמרובע ההווה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף באורך הקו קו אחר הנה אשר יהיה מהכאת זה כלו בעצמו והקו הנוסף בעצמו מקבצים הוא כפל מה שיהיה מחצי הקו הראשון כאשר תחבר אליו הקו הנוסף ותכה בעצמו והכאת חצי הקו הראשון בעצמו<br>
 
Mu36: נ’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר מונח שיהיה בשני חלקים שוים והוספנו עליו אי זה מספר מונח שהיה הנה המרובע ההווה מהמספר <s>המונח</s> המקובץ מהמספר המונח והמספר המוסף עם הכאת המספר המוסף בעצמו הנה הם כפל המרובע ההווה מחצי המספר המונח עם הכאת המספר המקובץ מחצי המספר המונח והתוספת בעצמו<br>
 
Mu130: [...]<br>
 
P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה על דרך משל לה’ ה’ והוסף עליו מספר [ב'] והוא י”ב יהיה הכאת י”[ב] שה[וא] המספר עם התוספת בעצמו והוא קמ”ד ורבוע התוספת שהוא ב’ ורבועו ד’ והכל קמ”ח שוה לכפל מרובע ההוה מחצי המספר הבלתי נוסף שהיה חציו ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ עם כפל מרובע ה’ מורכב עם ב’ שהוא הנוסף והכל ז’ ורובעו מ”ט וכפלו צ”ח והכל קמ”ח<br>
 
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+2\right)^2+2^2=12^2+2^2=144+4=148=50+98=
 
\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot49\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot7^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+2\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2\right]}}</math><br>
 
P1014: הי’ אילו חולק לה’ ה’ והוסף עליו ד’ שהו’ י”ד הנה מרובע הכל שהו’ קצ”ו עם י”ו שהו’ מרובע ד’ בין הכל רי”ב שוה לכפל מרובע הה’ שהו’ נ’ ולכפל מורכב מה’ וד’ שהו’ ט’ וכפל מרו’ ט’ יהיה קס”ב ובין הכל רי”ב וכן בשיעורים<br>
 
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+4\right)^2+4^2=14^2+4^2=196+16=212=50+162=
 
\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot81\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot9^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+4\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+4\right]^2\right]}}</math></ref>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר אויחלק לשני חציים על נקודת ג' ויוסיף עליו קו ישר על יושר והוא ב"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי גשוה לב"ד וג"ב שוה לכל אחד מפ"כ ק"ע ובשוה לכל אחד מן כ"נ ר"ע יהיה פ"כ שוה אל כ"נ וק"ע לר"ע הנה שטח כהנכחי הצלעות שוה לשטח ב"נ הנכחי הצלעות <span style=color:red>מל”ו מא&#x202B;’</span>
|-
 
|<math>\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right)</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי אוג"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' קו ישר על זוית נצבת והוא ג"ה <span style=color:red>מי”א מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ופ"ע לכ"ר וק"ט גם כן לה"ע ומפני כי ג"כ הנכחי הצלעות שוה לשטח ב"נ הנכחי הצלעות ופ"ע אל כ"ר וג"כ שוה אל כ"ר <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויושם שוה לכל אחד משני קוי א"ג וג"ב <span style=color:red>מג’ מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|יהיה ב"נ שוה לכל אחד מן פ"ע כ"ר ויהיה פ"ע שוה לכל אחד מן ג"כ ב"נ הנה שטחי ג"כ ב"נ פ"ע כ"ר ארבעה דמיוני ג"כ אבל שטחי ג"כ ב"נ פ"ע כ"ר הם כל שטח ג"ר אשר הוא ארבעה דמיוני שטח ג"כ ומפני כי ג"ב גם כן שוה אל ב"ד וג"ב שוה אל פ"כ אשר יקבילהו והוא גם כן שוה אל פ"ק מפני כי פ"ע מרובע <span style=color:red>מד’ מזה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע קו א"ה הונוציא מנקודת ד' קו ישר נכחי לקו ג"ה והוא ד"ז ומנקודת ה' קו ישר נכחי לקו ג"ד והוא ה"ז <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|וב"ד שוה אל ב"כ ממרובע ב"נ וב"כ הוא גם כן שוה אל ג"פ וג"פ שוה אל פ"ק והנה שטח א"פ שוה לשטח מ"ק <span style=color:red>מל”ו מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ה"ג נכחי אל ז"ד וכבר נפל על שניהם קו ה"ז הישר יהיו שתי זויות גה"ז הז"ד הפנימיות שוות לשתי זויות נצבות <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|וק"ט שוה אל ר"ט אבל מ"ק שוה אל ק"ט מפני כי שניהם מתמימים <span style=color:red>ממ”ג מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שתי זויות בה"ז והז"ד קטנות משתי זויות נצבות והקוים אשר יצאו מפחות משתי זויות נצבות אל לא תכלית יפגשו <span style=color:red>מפתיחת א&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה א"פ שוה אל ר"ט הנה שטחי א"פ מ"ק ק"ט ע"ה הארבעה ארבעה דמיוני שטח א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה קו הוזכאשר הוצאו אל לא תכלית יפגשו ויפגשו על נקודת ח' ונגיע א"ח הנה מפני כי השוה אל א"ג תהיה זוית גהשוה לזוית גא<span style=color:red>מה’ מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ושטח ג"ד הנכחי הצלעות ארבעה דמיוני שטח ג"כ הנה כל רושם שת"ת ארבעה דמיוני שטח א"כ וא"כ הוא השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"כ וב"כ שוה אל ב"ג כי הוא שוה אל ב"ד ממרובע ב"ג הנה רושם שת"ת ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג אם כן שוים לרושם שת"ת ונשים המרובע המתהוה מן א"ג משותף והוא ס"ח הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב בעם המרובע המתהוה מן א"ג שוה לרושם שת"ת ומרובע ס"ח אבל רושם שת"ת וס"ח שניהם יחד שטח א"ה אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ד
 
|-
 
|-
|
+
|<math>\scriptstyle\left[4\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2=AD^2=\left(AB+BG\right)^2</math>
|style="text-align:right;"|וזוית אג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות גהגא"ה חצי נצבת <span style=color:red>מל”ב מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ד אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב וב"ג כאשר הושמו בקו אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ג גם כן שוה לג"ב תהיה זוית גה"ב שוה לזוית גב"ה וזוית בג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות הב"ג וגה"ב חצי נצבת ומפני כי כל אחת משתי זויות אה"ג בה"ג חצי נצבת תהיה זוית אה"ב נצבת ומפני כי זוית הב"ג חצי נצבת תהיה זוית דב"ח חצי נצבת <span style=color:red>מט”ו מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה כאשר חולק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד מחלקיו עם המרובע המתהוה מן החלק הנשאר שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו והחלק אשר קדם זכרו כאשר הושמו בקו אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית בד"ח נצבת כי היא שוה לזוית דג"ה אשר תמירה <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ותשאר זוית דח"ב חצי נצבת
+
 
|-
+
=== Proposition 9 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה זוית דח"ב אם כן שוה לזוית דב"ח ויהיה מפני זה צלע ב"ד שוה לצלע ח"ד <span style=color:red>מו’ מא&#x202B;’</span>
 
 
|-
 
|-
|
+
|in modern notation: <math>\scriptstyle a^2+b^2=2\sdot\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right) \right]^2+\left[b-\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]\right]^2\right]</math>
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית הח"ז גם כן חצי נצבת ואשר אצל ז' נצבת מפני כי היא שוה לאשר תקבילה <span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_9"></div>'''ט''' כאשר חולק קו ישר לשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה שני המרובעים המתהוים משני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים שניהם כפל שני המרובעים המתהוים מחצי הקו ומן הקו אשר במה שבין שתי מקומות השני חלקים&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחציים עוד יתחלק גם כן לחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת שני החלקים המתחלפים כל אחד מהם בעצמו הוא כפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו בעצמו וכפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו יחד<br>
 +
Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה הכאת כל אחד מהשני חלקים הבלתי שוים בעצמו מקובצים הנה הם שוים להכאת חצי המספר בעצמו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו<br>
 +
Mu130: [...]<br>
 +
P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לה’ ה’ שהם שנים ונחלקהו לז’ וג’ שהם חלקים בלתי שוים הנה המרובע המתהוה מהכאת ז’ בעצמו שהוא מ”ט ומהכאת ג’ בעצמו שהוא ט’ והכל נ”ח כמרובע המתהוה מחצי הקו שהוא ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ ועוד כפל מרובע מותר החלק הגדול הבלתי שוה על החלק השוה שהיה המותר ב’ ורבועו ד’ וכפלו ח’ והכל נ”ח<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{7^2+3^2=49+9=58=50+8=\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot4\right)=2\sdot5^2+
 +
2\sdot2^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+2\sdot\left(7-5\right)^2}}</math><br>
 +
P1014: וכן הי”ד אם חולק לז’ ז’ וחולק לח’ וו’ מרובעי ח’ ס”ד ומרובע ו’ ל”ו בין הכל הו’ ק’ שוה לכפל מרובע ז’ שהם צ”ח וכפל מרובע א’ ובין הכל ק’ וכן בשיעורים<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{8^2+6^2=64+36=100=98+2=\left(2\sdot49\right)+\left(2\sdot2\right)=2\sdot7^2+
 +
2\sdot1^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot14\right)^2+2\sdot\left(8-7\right)^2}}</math></ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והיא אשר אצל ג' תשאר זוית זה"ח חצי נצבת ותהיה זוית הח"ז שוה לזוית זה"ח ולכן יהיה צלע ח"ז שוה לצלע ה"ז
+
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק לשני חלקים שוים על נקודת ג' <span style=color:red>מי’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ג שוה אל א"ג יהיה המרובע ההוה מן ה"ג שוה למרובע ההוה מן א"ג ושני המרובעים ההוים משני קוי ה"ג וא"ג כפל המרובע ההוה מן א"ג והמרובע ההוה מן א"ה שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי הא"ג מפני כי זוית הג"א נצבת <span style=color:red>ממ”ז מא’</span>
+
|style="text-align:right;"|ושני חלקים בלתי שוים על נקודת ד'
 +
|-
 +
|Supposition: <math>\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right)</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני המרובעים המתהוים מן שני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן א"ה כפל המרובע ההוה מן א"ג
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' מקו א"ב הישר קו ישר על זוית נצבה והוא ג<span style=color:red>מי”א מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ז גם כן שוה אל ז"ח יהיה המרובע ההוה מן ה"ז שוה למרובע ההוה מן ז"ח הנה שני המרובעים ההוים משני קוי ה"ז ז"ח כפל המרובע ההוה מן ה"ז ושני המרובעים ההוים משני קוי ה"ז ז"ח שוים למרובע ההוה מן ה"ח <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ג שוה לכל אחד משני קוי א"ג ג"ב <span style=color:red>מב’ מא&#x202B;’</span> ונמשיך קו א"ה ה"ב <span style=color:red>מפתיח’ א’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ה"ח כפל המרובע ההוה מן ה"ז
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ד' קו נכחי לקו גוהוא ד<span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וה"ז שוה אל ג"ד <span style=color:red>מל”ד מא’</span>
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ז' קו נכחי לקו ג"ד והוא ז"ח ונמשיך א"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ה"ח כפל המרובע ההוה מן ג"ד וכבר התבאר גם כן כי המרובע ההוה מן א"ה כפל המרובע ההוה מן אהנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ה וה"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד ושני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ח שוים למרובע ההוה מן א"ח מפני כי זוית אה"ח נצבת <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ה"ג שוה אל א"ג תהיה זוית גהשוה לזוית גא"ה <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן א"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ח מפני כי זוית אד"ח נצבת הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד וד"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי אוג"ד
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית אג"ה נצבת יהיו שתי זויות הא"ג אההנשארות שוות לזוית נצבת <span style=color:red>מל”ב מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקו ח"ד שוה לקו ד
+
|style="text-align:right;"|ושתיהם שוות הנה כל אחת משתי זויות גה"א גא"ה חצי נצבת ומפני כי ה"ג גם כן שוה לג"ב תהיה זוית גהשוה לזוית גב"ה <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right)</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד דכפל שני המרובעים ההוים משני קוי אוג"ד
+
|style="text-align:right;"|וזוית בג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות גה"ב גב"ה חצי נצבת אבל כל אחת משתי זויות גהאהחצי נצבת תהיה זוית אה"ז נצבת ומפני כי זוית גב"ה חצי נצבת וזוית זד"ב נצבת תהיה זוית דז"ב חצי נצבת <span style=color:red>מל”ב מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כאשר חולק קו ישר בשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה המרובע ההווה מן הקו כלו עם התוספת והמרובע ההווה מן התוספת כפל שני המרובעים כאשר יחוברו כלומר המרובע ההווה מחצי הקו והמרובע ההווה מן הקו המורכב מחצי הקו ומן התוספת
+
|style="text-align:right;"|הנה קו ב"ד שוה לקו ד"ז <span style=color:red>מו’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ולכן גם כן יהיה ז"ח שוה אל ח"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 11 ===
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ג שוה אל א"ג יהיה המרובע המתהוה מן ה"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ג הנה שני המרובעים המתהוים משני קוי ה"ג א"ג כפל המרובע המתהוה מן א"ג הנה המרובע המתהוה מן א"ה שוה לשני המרובעים המתהוים משני קוי ה"ג א"ג <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית הג"א נצבת הנה המרובע המתהוה מן א"ה כפל המרובע המתהוה מן א"ג ומפני כי ה"ח גם כן שוה אל ז"ח יהיה המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ז הנה שני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח ח"ז כפל המרובע ההוה מן ח"ז והמרובע ההוה מן ה"ז שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח ח"ז <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יא נרצה שנחלק קו ישר מונח ע"ב שיהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני החלקים ושוה למרובע ההוה מן החלק הנשאר
+
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ה"ז כפל המרובע ההוה מן ח"ז וח"ז שוה אל ג"ד הנה המרובע ההוה מן ה"ז כפל המרובע ההוה מן ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל יהיה הקו הישר המונח א"ב וראוי שנחלק א"ב עד שיהיה השטח הנצב הזוית אשר יקיף בו הקו כלו ואחד מן שני החלקים שוה למרובע ההוה מן החלק הנשאר
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר גם כן שהמרובע ההוה מן ה"א כפל המרובע ההוה מן א"ג הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ז כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ז שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ז <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נעשה מקו א"ב מרובע א'ב'ג'ד'
+
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית אה"ז נצבת הנה המרובע ההוה מן א"ז כפל שני המרובעים ההוים מן אג"ד והמרובע ההוה מן א"ז כמו שני המרובעים ההוים מן א"ד ד"ז <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונחלק קו א"ג בשני חצאים על נקודת ה'
+
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית אד"ז נצבת הנה שני המרובעים ההוים מן א”ד ד”ז כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א”ג ג”ד וז”ד שוה לד”ב
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right)</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים ההוים מן א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע קו ב"ה ונוציא על יושר א"ה קו א"ז
+
|style="text-align:right;"|הנה כאשר חולק קו ישר לשני חלקים שוים ולשני חלקים בלתי שוים הנה שני המרובעים ההוים משני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים שניהם כפל שני המרובעים ההוים מחצי הקו כלו ומן הקו אשר במה שבין שני מקומות השני חלקים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ז שוה אל ב"ה
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעשה מן א"ז מרובע א'ז'ט'ח'
+
 
|-
+
=== Proposition 10 ===
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא על יושר ח"ט ח'ט'כ' הישר
 
 
|-
 
|-
|
+
|in modern notation: <math>\scriptstyle\left(a+b\right)^2+b^2=2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2\right]</math>
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב כבר חולק על ט' חלוקה יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ט שוה למרובע ההוה מן א"ט
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_II_10"></div>'''י''' כאשר נחלק קו ישר לשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה המרובע ההווה מן הקו כלו עם התוספת והמרובע ההוה מן התוספת כפל שני המרובעים כאשר יחוברו כלומר המרובע ההווה מחצי הקו והמרובע ההווה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת&#x202B;<ref group=note>P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף באורך הקו קו אחר הנה אשר יהיה מהכאת זה כלו בעצמו והקו הנוסף בעצמו מקבצים הוא כפל מה שיהיה מחצי הקו הראשון כאשר תחבר אליו הקו הנוסף ותכה בעצמו והכאת חצי הקו הראשון בעצמו<br>
 +
Mu36: נ’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר מונח שיהיה בשני חלקים שוים והוספנו עליו אי זה מספר מונח שהיה הנה המרובע ההווה מהמספר <s>המונח</s> המקובץ מהמספר המונח והמספר המוסף עם הכאת המספר המוסף בעצמו הנה הם כפל המרובע ההווה מחצי המספר המונח עם הכאת המספר המקובץ מחצי המספר המונח והתוספת בעצמו<br>
 +
Mu130: [...]<br>
 +
P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה על דרך משל לה’ ה’ והוסף עליו מספר [ב'] והוא י”ב יהיה הכאת י”[ב] שה[וא] המספר עם התוספת בעצמו והוא קמ”ד ורבוע התוספת שהוא ב’ ורבועו ד’ והכל קמ”ח שוה לכפל מרובע ההוה מחצי המספר הבלתי נוסף שהיה חציו ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ עם כפל מרובע ה’ מורכב עם ב’ שהוא הנוסף והכל ז’ ורובעו מ”ט וכפלו צ”ח והכל קמ”ח<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+2\right)^2+2^2=12^2+2^2=144+4=148=50+98=
 +
\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot49\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot7^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+2\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2\right]}}</math><br>
 +
P1014: הי’ אילו חולק לה’ ה’ והוסף עליו ד’ שהו’ י”ד הנה מרובע הכל שהו’ קצ”ו עם י”ו שהו’ מרובע ד’ בין הכל רי”ב שוה לכפל מרובע הה’ שהו’ נ’ ולכפל מורכב מה’ וד’ שהו’ ט’ וכפל מרו’ ט’ יהיה קס”ב ובין הכל רי”ב וכן בשיעורים<br>
 +
Numerical example: <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+4\right)^2+4^2=14^2+4^2=196+16=212=50+162=
 +
\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot81\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot9^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+4\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+4\right]^2\right]}}</math></ref>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מופת זה הנה מפני כי קו א"ג הישר כבר חולק בשני חצאים על נקודת ה' והוסף עליו קו ישר והוא א"ז
+
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר א"ב ויחלק לשני חציים על נקודת ג' ויוסיף עליו קו ישר על יושר והוא ב"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: <math>\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right)</math>
|style="text-align:right;"|יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ג"ז עם המרובע ההוה מן א"ה שוה למרובע ההוה מן ה"ז וז"ה שוה אל ה"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג וג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז א"ז עם המרובע ההוה מן אשוה למרובע ההוה מן ה"ב
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ג' קו ישר על זוית נצבת והוא ג"ה <span style=color:red>מי”א מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושני המרובעים ההוים מן א"ב וא"ה שוים למרובע ההוה מן ה
+
|style="text-align:right;"|ויושם שוה לכל אחד משני קוי א"ג וג<span style=color:red>מג’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית ב'א' נצבת
+
|style="text-align:right;"|ונגיע קו א"ה ה"ב ונוציא מנקודת ד' קו ישר נכחי לקו ג"ה והוא ד"ז ומנקודת ה' קו ישר נכחי לקו ג"ד והוא ה"ז <span style=color:red>מל”א מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז ואעם המרובע ההוה מן א"ה שוים למרובעים ההוים משני קוי א"ב וא"ה
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ה"ג נכחי אל ז"ד וכבר נפל על שניהם קו ההישר יהיו שתי זויות גההז"ד הפנימיות שוות לשתי זויות נצבות <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונחסר מהם המרובע המשותף ההוה מן א"ה וישאר השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי גוא"ז שוה למרובע א
+
|style="text-align:right;"|הנה שתי זויות בהוהז"ד קטנות משתי זויות נצבות והקוים אשר יצאו מפחות משתי זויות נצבות אל לא תכלית יפגשו <span style=color:red>מפתיחת א&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וא"ז שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וז"ח
+
|style="text-align:right;"|הנה קו ה"ב וז"ד כאשר הוצאו אל לא תכלית יפגשו ויפגשו על נקודת ח' ונגיע א"ח הנה מפני כי ה"ג שוה אל א"ג תהיה זוית גה"א שוה לזוית גא"ה <span style=color:red>מה’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|לפי שא"ז שוה לז"ח
+
|style="text-align:right;"|וזוית אג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות גה"א גא"ה חצי נצבת <span style=color:red>מל”ב מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והשטח אשר יקיפו ג"ז וז"ח הוא שטח ז
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ג גם כן שוה לג"ב תהיה זוית גה"ב שוה לזוית גב"ה וזוית בג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות הב"ג וגה"ב חצי נצבת ומפני כי כל אחת משתי זויות אה"ג בה"ג חצי נצבת תהיה זוית אהנצבת ומפני כי זוית הב"ג חצי נצבת תהיה זוית דב"ח חצי נצבת <span style=color:red>מט”ו מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן א"ב הוא שטח א"ג ד"ב
+
|style="text-align:right;"|וזוית בד"ח נצבת כי היא שוה לזוית דג"ה אשר תמירה <span style=color:red>מכ”ט מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שטח זשוה לשטח א"ד
+
|style="text-align:right;"|ותשאר זוית דחחצי נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונחסר מהם אהמשותף וישאר ז"ט שוה אל טהנשאר
+
|style="text-align:right;"|הנה זוית דחאם כן שוה לזוית דב"ח ויהיה מפני זה צלע ב"ד שוה לצלע ח<span style=color:red>מו’ מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל ט"ד שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ט
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי זוית הח"ז גם כן חצי נצבת ואשר אצל ז' נצבת מפני כי היא שוה לאשר תקבילה <span style=color:red>מל”ד מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי א"ב שוה אל ב"ד
+
|style="text-align:right;"|והיא אשר אצל ג' תשאר זוית זה"ח חצי נצבת ותהיה זוית הח"ז שוה לזוית זה"ח ולכן יהיה צלע ח"ז שוה לצלע ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וז"ט הוא המרובע ההוה מן א"ט
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ג שוה אל א"ג יהיה המרובע ההוה מן ה"ג שוה למרובע ההוה מן א"ג ושני המרובעים ההוים משני קוי ה"ג וא"ג כפל המרובע ההוה מן א"ג והמרובע ההוה מן א"ה שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"ג א"ג מפני כי זוית הג"א נצבת <span style=color:red>ממ”ז מא’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר חולק א"ב המונח על נקודת ט'
+
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן א"ה כפל המרובע ההוה מן א"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ט שוים למרובע ההוה מן א"ט
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי ה"ז גם כן שוה אל ז"ח יהיה המרובע ההוה מן ה"ז שוה למרובע ההוה מן ז"ח הנה שני המרובעים ההוים משני קוי ה"ז ז"ח כפל המרובע ההוה מן ה"ז ושני המרובעים ההוים משני קוי ה"ז ז"ח שוים למרובע ההוה מן ה"ח <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ה"ח כפל המרובע ההוה מן ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 12 ===
+
|style="text-align:right;"|וה"ז שוה אל ג"ד <span style=color:red>מל”ד מא’</span>
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ה"ח כפל המרובע ההוה מן ג"ד וכבר התבאר גם כן כי המרובע ההוה מן א"ה כפל המרובע ההוה מן א"ג הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ה וה"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד ושני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ח שוים למרובע ההוה מן א"ח מפני כי זוית אה"ח נצבת <span style=color:red>ממ”ז מא&#x202B;’</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יב המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר מן הזוית הנרחבת מן המשולשים הנרוחים יותר משני המרובעים ההוים משני צלעות המקיפות בזוית הנרוחת בכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד באחד משני קוים המקיפים בזוית הנרוחת והקו אשר יגדילהו העמוד מחוץ ממה שילוה לזוית הנרוחת
+
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן א"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ח מפני כי זוית אד"ח נצבת הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד וד"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג וג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל יהיה המשולש הנרחב הזוית א'ב'ג'
+
|style="text-align:right;"|וקו ח"ד שוה לקו ד"ב
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right)</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג וג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ותהיה ב'א'ג' ממנו נרחבת
+
|style="text-align:right;"|הנה כאשר חולק קו ישר בשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה המרובע ההווה מן הקו כלו עם התוספת והמרובע ההווה מן התוספת כפל שני המרובעים כאשר יחוברו כלומר המרובע ההווה מחצי הקו והמרובע ההווה מן הקו המורכב מחצי הקו ומן התוספת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא קו א"ד הישר על יושר קו א"ג הישר
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ב' אל קו א"ד הישר עמוד ב"ד
+
=== Proposition 11 ===
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי המרובע ההוה מג"ב יותר גדול משני המרובעים ההוים משני קוי אוא"ג ככפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג וא"ד
+
|style="text-align:right;"|יא נרצה שנחלק קו ישר מונח עשיהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני החלקים ושוה למרובע ההוה מן החלק הנשאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מופת זה הנה מפני כי קו ד"ג הישר כבר חולק איך שקרה על נקודת ה'
+
|style="text-align:right;"|המשל יהיה הקו הישר המונח א"ב וראוי שנחלק א"ב עד שיהיה השטח הנצב הזוית אשר יקיף בו הקו כלו ואחד מן שני החלקים שוה למרובע ההוה מן החלק הנשאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיה המרובע ההוה מן ד"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ד וא"ג וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו שני קוי א"ג וא"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה נעשה מקו א"ב מרובע א'ב'ג'ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים המרובע ההוה מן ב"ד משותף
+
|style="text-align:right;"|ונחלק קו א"ג בשני חצאים על נקודת ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים ההווים משני קוי ג"ד וד"ב שוים למרובעים ההוים מקוי ב"ד וד"א וא"ג וכפל הנצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א"ג וא"ד
+
|style="text-align:right;"|ונגיע קו ב"ה ונוציא על יושר א"ה קו א"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל שני המרובעים ההווים משני קוי ב"ד וד"ג שוים למרובע ההוה מן ב"ג
+
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ז שוה אל ב"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית ב'ד'ג' נצבת
+
|style="text-align:right;"|ונעשה מן א"ז מרובע א'ז'ט'ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושני המרובעים ההוים משני קוי ב"ד וא"ד שוים למרובע ההוה מן א"ב
+
|style="text-align:right;"|ונוציא על יושר ח"ט ח'ט'כ' הישר
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב כבר חולק על ט' חלוקה יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ט שוה למרובע ההוה מן א"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית ב'ד' נצבת
+
|style="text-align:right;"|מופת זה הנה מפני כי קו א"ג הישר כבר חולק בשני חצאים על נקודת ה' והוסף עליו קו ישר והוא א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ב וא"ג וכפל שטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ד וא"ג
+
|style="text-align:right;"|יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ג"ז עם המרובע ההוה מן א"ה שוה למרובע ההוה מן ה"ז וז"ה שוה אל ה"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה יהיה המרובע ההוה מן ב"ג יותר גדול משני המרובעים ההוים משני קוי א"ב וא"ג ככפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד וא"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז א"ז עם המרובע ההוה מן א"ה שוה למרובע ההוה מן ה"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר הזוית הנרוחת וכו'
+
|style="text-align:right;"|ושני המרובעים ההוים מן א"ב וא"ה שוים למרובע ההוה מן ה"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית ב'א'ה' נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 13 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וא"ז עם המרובע ההוה מן א"ה שוים למרובעים ההוים משני קוי א"ב וא"ה
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יג המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר הזוית החדה מן המשולשים החדים יותר קטן משני המרובעים ההוים משתי הצלעות המקיפות בזוית החדה ככפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד משני הקוים המקיפים בזוית החדה והקו אשר יבדילהו העמוד ממה שילוה לזוית החדה
+
|style="text-align:right;"|ונחסר מהם המרובע המשותף ההוה מן א"ה וישאר השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וא"ז שוה למרובע א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל יהיה המשולש החד הזויות א'ב'ג'
+
|style="text-align:right;"|אבל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וא"ז שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וז"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ותהיה זוית א'ב'ג ממנו חדה
+
|style="text-align:right;"|לפי שא"ז שוה לז"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת א' אל ב"ג עמוד א"ד
+
|style="text-align:right;"|והשטח אשר יקיפו ג"ז וז"ח הוא שטח ז"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי המרובע ההוה מקו א"ג יותר קטן משני המרובעים ההוים מבואככפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב וב"ד
+
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן א"ב הוא שטח אד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו גהישר כבר חולק לשני חלקים איך שקרה על נקודת ד'
+
|style="text-align:right;"|הנה שטח זשוה לשטח א"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיו שני המרובעים ההוים משני קוי גב"ד שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו קוי ג"ב ובוהמרובע ההוה מן ד"ג
+
|style="text-align:right;"|ונחסר מהם אהמשותף וישאר ז"ט שוה אל טהנשאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים המרובע ההוה מן א"ד משותף
+
|style="text-align:right;"|אבל ט"ד שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה המרובעים ההוים מקוי גוב"ד וא"ד שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב ובושני מרובעי א"ד ד"ג
+
|style="text-align:right;"|מפני כי אשוה אל ב"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושני המרובעים ההוים משני קוי א"ד וד"ג שוים למרובע ההוה מן א"ג
+
|style="text-align:right;"|וז"ט הוא המרובע ההוה מן א"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית א'ד'ג' נצבת
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר חולק א"ב המונח על נקודת ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושני המרובעים ההוים משני קוי ב"ד וא"ד שוים למרובע ההוה מן א"ב
+
|style="text-align:right;"|והיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ט שוים למרובע ההוה מן א"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית א'ד'ב' נצבת
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים ההוים משני קוי ג"ב וא"ב שוים לכפל אשר יקיפו בו ג"ב וב"ד ולמרובע ההוה מן א"ג
+
=== Proposition 12 ===
|-
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן א"ג יותר קטן משני המרובעים ההוים משני קוי ג"ב וא"ב ככפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו קוי ג"ב וב"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
+
|style="text-align:right;"|יב המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר מן הזוית הנרחבת מן המשולשים הנרוחים יותר משני המרובעים ההוים משני צלעות המקיפות בזוית הנרוחת בכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד באחד משני קוים המקיפים בזוית הנרוחת והקו אשר יגדילהו העמוד מחוץ ממה שילוה לזוית הנרוחת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 14 ===
+
|style="text-align:right;"|המשל יהיה המשולש הנרחב הזוית א'ב'ג'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יד נרצה שנעשה מרובע שוה לתמונת ישרת הצלעות מונחת
+
|style="text-align:right;"|ותהיה ב'א'ג' ממנו נרחבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל תהיה התמונה ישרת הצלעות המונחת תמונת ה' וראוי שנעשה מרובע שוה לתמונת ה' ישרת הצלעות
+
|style="text-align:right;"|ונוציא קו א"ד הישר על יושר קו א"ג הישר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעמיד שטח נכחי הצלעות נצב הזויות שוה לתמונת ישרת הצלעות והיא ב"ג ד"ה
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ב' אל קו אהישר עמוד ב"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|המופת הנה אם שיהיה ב"ה שוה אל ה
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי המרובע ההוה מג"ב יותר גדול משני המרובעים ההוים משני קוי א"ב וא"ג ככפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג וא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|או שיהיה אחת משניהם יותר גדול מהאחר
+
|style="text-align:right;"|מופת זה הנה מפני כי קו ד"ג הישר כבר חולק איך שקרה על נקודת ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם היו שוים הנה כבר ידענו מה שרצינו
+
|style="text-align:right;"|יהיה המרובע ההוה מן ד"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ד וא"ג וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו שני קוי א"ג וא"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיו שוים הנה אחד משניהם יותר גדול מן האחר ויהיה היותר גדול קו ב"ה
+
|style="text-align:right;"|ונשים המרובע ההוה מן ב"ד משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא קו ה"ז הישר על יושר קו ב"ה ונשים ה"ז שוה אל ה
+
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים ההווים משני קוי ג"ד וד"ב שוים למרובעים ההוים מקוי ב"ד וד"א וא"ג וכפל הנצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א"ג וא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונחלק ב"ז בשני חצאים על נקודת ח'
+
|style="text-align:right;"|אבל שני המרובעים ההווים משני קוי ב"ד וד"ג שוים למרובע ההוה מן ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונחוג על מרכז ח' ובמרחק שני קוי ח"ב ח"ז חצי חצי עגולה ב'ט'ז'
+
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית ב'ד'ג' נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ה"ט הישר על יושר קו ד"ה ונגיע ט"ח
+
|style="text-align:right;"|ושני המרובעים ההוים משני קוי בוא"ד שוים למרובע ההוה מן א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו ב"ז הישר כבר נחלק בשני חלקים שוים על נקודת ח' ולשני חלקים בלתי שוים על נקודת ה'
+
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית ב'ד'א' נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו ב"ה וה"ז עם המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ז
+
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ב וא"ג וכפל שטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ד וא"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקו ח"ז שוה לקו ח"ט
+
|style="text-align:right;"|הנה יהיה המרובע ההוה מן ב"ג יותר גדול משני המרובעים ההוים משני קוי א"ב וא"ג ככפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד וא"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה ה"ז עם המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ט
+
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר הזוית הנרוחת וכו'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ח"ט שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ט"ה וה"ח
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית ט'ה'ח' נצבת
+
=== Proposition 13 ===
|-
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ז עם המרובע ההוה מן ה"ח שוה לשני המרובעים ההוים מה"ח וט"ה
 
 
|-
 
|-
|
+
|The square formed by the side opposite the acute angle in acute-angled triangles is less than [the sum of] the squares formed by the two sides encompassing the acute angle by twice the rectangle enclosed by one of the lines encompassing the acute angle, on which the perpendicular falls, and the line cut off within by the perpendicular towards the acute angle.
|style="text-align:right;"|ונפיל המרובע המשותף ההוה מן ה"ח
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יג</span> <big>המרובע</big> ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר לזוית החדה מן המשולשים החדים הזויות יותר קטן משני המרובעים ההווים משתי הצלעות המקיפות בזוית החדה בכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד משני קוים המקיפים בזוית החדה והקו אשר יבדילוהו העמוד מחוץ ממה שילוה לזוית החדה&#x202B;<ref>deleted: <big>ויהיה</big> המשולש החד הזוית <sup>עליו</sup> א'ב'ג&#x202B;'
 +
ותהיה <s>באג ממנו נרחבת</s> <sup>זוית א'ב'ג ממנו חדה ונוציא מנקודת א' אל קו ב"ג עמוד א"ד ואומר שהמרובע ההווה מן קו א"ג קטן משני המרובעים ההווים משני קוי ב"ג ב"א בכפל השטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב וב"ד המופת</sup> ונוציא קו א"ד הישר על יושר קו א"ג הישר ונוציא מנקודת ב' אל קו א"ד הישר עמוד ב"ד הנה אומר כי המרובע ההוה מן ג"ב יותר גדול משני המרובעים ההווים משני קוי א"ב א"ג בכפל השטח הכפל הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג וא"ד הנה מפני כי קו ד"ג הישר כבר חולק איך שקרה על נקודת א' היה המרובע ההוה מן ד"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ד וא"ג וכפל השטח הנצב מזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג וא"ד ונשים המרובע ההוה מן ב"ד משותף הנה השני ממרובעים ההוים משני קוי ג"ד וד"ב שוים לשני המרובעים ההוים מקוי ב"ד וד"א וא"ג וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג וא"ד אבל שני המרובעים ההוים משני קוי ב"ד וד"ג שוים למרובע ההוה מן ב"ג מפני כי זוית בד"ג נצבת ושני המרובעים ההוים משני קוי ב"ד וא"ד שוים למרובע תהיה מן א"ב מפני כי בד"א נצבת הנה המרובע ההוה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ב וא"ג וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד וא"ג הנה יהיה המרובע ההוה מן ב"ג יותר גדול משני המרובעים ההוים משני קוים א"ב וא"ג בכפל השטח הנצב הזויות החדים הזוית יותר קטן משני המרובעים ההוים משתי הצלעות המקיפות בזוית החדה בכפל השטח הנצב הזוית אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד משני הקוים המקיפים בזוית החדה והקו אשר יגדילהו העמוד ממה שילוה הזוית החדה</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|Let ABG be the acute-angled triangle.
|style="text-align:right;"|וישאר השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ז שוה למרובע ההוה מן קו ה"ט
+
|style="text-align:right;"|<big>ויהיה</big> המשולש החד הזויות אב"ג
 
|-
 
|-
|
+
|Let angle ABG be acute angle.
|style="text-align:right;"|והשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ז שוה לשטח ב"ד הנכחי הצלעות כי יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ד
+
|style="text-align:right;"|ותהיה זוית אב"ג ממנו חדה
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''I.12:'''</span> We draw perpendicular AD from point A to BG.
|style="text-align:right;"|וז"ה שוה אל ד"ה
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת א' אל <sup>קו</sup> ב"ג עמוד א<span style=color:red>מי"ב מא&#x202B;'</span>
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that the square formed by line AG is less than [the sum of] the two squares formed by the two lines BG and AB by twice the rectangle enclosed by the two lines GB and BD.
|style="text-align:right;"|הנה שטח ב"ד שוה למרובע ההוה מן ה"ט
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי המרובע ההוה מקו א"ג יותר קטן משני המרובעים ההוים משני קוי ב"ג וא"ב בכפל <sup>בשעור כפל</sup> השטח הנצב מהזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב וב
 
|-
 
|-
|
+
|The proof:
|style="text-align:right;"|ושטח ב"ד שוה לתמונת ה' ישרת הקוים
+
|style="text-align:right;"|<sup>המופת</sup>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן ה"ט שוה לתמונת ה' ישרת הקוים
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו ג"ב הישר כבר חולק לשני חלקים איך שקרה על נקודת ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'  
+
|style="text-align:right;"|יהיו שני המרובעים ההוים משני קוי ג"ב וב"ד שוים &#x202B;<ref>19r</ref>לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב וב"ד <s>ושני</s> <sup>והמרובע ההווה מן ד"ג</sup> <span style=color:red>מז' מזה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר השני מספר אקלידיס החכם
+
|style="text-align:right;"|<sup>ונשים המרובע ההווה מן א"ד משותף</sup>
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|<sup>הנה המרובעים ההווים מן קוי ג"ב ב"ד ג"א שוים לכפ[ל] השטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב ב"ד ושני</sup> המרובעים ההוים משני קוי א"ד וד"ג
== Book Three ==
 
|style="text-align:right;"|<big>המאמר השלישי</big>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>ההקדמות</big>
+
|style="text-align:right;"|ושני המרובעים ההוים משני קוי א"ד וד"ג שוים למרובע ההוה מן א"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>העגולים השוים</big> הם אשר קטריהם שוים קצתם אל קצת או אשר יהיו הקוים אשר יצאו ממרכזיהם אל הקוים המקיפים בהם שוים קצתם אל קצת
+
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית <s>כי</s> א'ד'ג' נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> והקו הישר יקרא לו ממשש לעגולה הוא אשר יפגוש לעגולה וכאשר הוצא לכל אחד משני הצדדים לא יחתכה
+
|style="text-align:right;"|<sup>אבל המרובעים ההווים משני קוי א"ד ד"ב שוים למרובע ההווה מן א"ב</sup>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ג</span> והעגולות אשר יקרא קצתם ממששות לקצת הם אשר יפגשו קצתם לקצת ולא יתחתכו
+
|style="text-align:right;"|<sup>לפי שזוית א'ד'ב' נצבת</sup>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> ויאמר כי רוחק הקוים הישרים מן המרכז בעגולה שוה כאשר היו העמודים המוצאים עליהם מן המרכז שוים
+
|style="text-align:right;"|<sup>ושני</sup> <s>וכן שני המרובעים ההוים משני קוי ב"ד וא"ד שוים למרובע ההוה מן א"ב מפני כי זוית אד"ב נצבת הנה שני המרובעים מהוים משני קוי ג"ב וא"ב</s> <sup>הנה שני המרובעים ההווים משני קוי ג"ב ב"א שוים</sup> שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב ו<s>א</s>ב"ד ולמרובע ההוה מן א"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> והקו אשר יאמר כי מרחקו מהמרכז יותר גדול הוא אשר יהיה העמוד הנופל עליו יותר גדול
+
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן א"ג יותר קטן משני המרובעים ההוים משני קוי ג"ב וא"ב בכפל השטח הנצב הזויות <s>כי</s> אשר יקי<s>פ</s><sup>פו</sup> בו <s>הקו אשר יפול עליו העמוד</s> <sup>שני קוי ג"ב ב"ד</sup>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> חתיכת העגולה היא אשר יקיף בה קו ישר יקרא המיתר והחלק מן הקו המקיף יקרא הקשת
+
|style="text-align:right;"|הנה המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר לזוית החדה מן המשולשים החדים הזויות יותר קטן משני המרובעים ההוים משתי הצלעות המקיפות בזוית החדה בכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד משני הקוים המקיפים בזוית החדה והקו אשר יבדילהו העמוד ממה שילוה לזוית החדה
 
|-
 
|-
|
+
|Quod erat demonstrandum.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> וזוית חתיכת העגולה היא אשר יקיפו בה קו ישר וקשת מן הקו המקיף בעגולה
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> והזוית אשר בחתיכת העגולה היא אשר יקיפו בה קוים ישרים יגיעו מנקודה תרשם איך שתפול על קשת החתיכה ובין שני קצוות הקו הישר אשר הוא תושבת החתיכה
+
 
 +
=== Proposition 14 ===
 +
|
 +
|-
 +
|We wish to construct a square equal to a given rectilinear figure.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יד</span> <big>נרצה</big> שנעשה מרובע שוה לתמונת ישרת הצלעות מונחת
 
|-
 
|-
|
+
|Let figure A be the given rectilinear figure.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> וכאשר יסבבו השני קוים הישרים המקיפים בזוית קשת מה הנה הזוית יקרה לה אשר על הקשת ההיא
+
|style="text-align:right;"|<big>ותהיה</big> התמונה ישרת הצלעות המונחת תמונת א' <s>וראוי</s>
 
|-
 
|-
|
+
|We wish to construct a square equal to the rectilinear figure A.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> וחתוך העגולה היא תמונה אשר יקיפו בה שני קוים ישרים יקיפו בזוית על מרכז העגולה וקשת יקיפוה אותם שני הקוים מן העגולה
+
|style="text-align:right;"|<big>ונרצה</big> שנעשה מרובע שוה לתמונת <s>ישרת הצלעות ונעמיד</s> <sup>א' ישרת הקוים</sup>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יא</span> וחתיכות העגולות המתדמות הם אשר יקבילו זויות שוות
+
*<span style=color:green>'''I.45:'''</span> We construct rectangle BGDH equal to the rectilinear figure A.
 +
|style="text-align:right;"|<sup>הנה נעמיד שטח</sup> שטח נכחי <s>עצם נצב הזויות שוה לתמוה ישרת הצלעות</s> <sup>הצלעות נצב הזויות שוה לתמונת א' ישרת הקוים</sup> והוא ב"ג ד"ה <span style=color:red>ממ"ה מא&#x202B;'</span>
 
|-
 
|-
|
+
|Either BH equals HD
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יב</span> וכאשר היו זויותיהן אשר יקבילו שוות הנה הן מתדמות
+
|style="text-align:right;"|והנה אם יהיה ב"ה שוה אל ה"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Or one of the two is greater than the other.
=== Proposition 1 ===
+
|style="text-align:right;"|או שיהיה אחד משניהם יותר גדול מן האחר
 
 
|
 
 
|-
 
|-
|We wish to explain how to find the center of a given circle.
+
|If they are equal, we have already done what we wanted.
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>א</span> נרצה</big> לבאר איך נמצא מרכז עגולה מונחת
+
|style="text-align:right;"|ואם היו שוים הנה כבר <s>ידענו</s> <sup>עשינו</sup> מה שרצינו
 
|-
 
|-
|Example: <math>\scriptstyle\bigcirc_{ABG}</math> is the given circle and we wish to find its center.
+
|If they are not equal, than one of the two is greater.
|style="text-align:right;"|תהיה העגולה המונחת א"ב ונרצה למצא מרכזה
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיו שוים <s>הנה שוים</s> הנה <sup>יהיה</sup> אחד משניהם יותר גדול מן האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נקוה בה מיתר איך שיפול והוא ג"ד
+
*<span style=color:green>'''I.3:'''</span> Let BH be the greater.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה היותר גדול ב"ה <span style=color:red>מג' מא&#x202B;'</span>
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>I.10</span>
+
|
|style="text-align:right;"|ונחלקהו בשני חצאים על ה' <span style=color:red>מי' מא'</span>
+
*We draw the straight line BH in a straight line with line BH.  
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא קו ה"ז הישר על יושר קו ב"ה <sup>הישר</sup>
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>I.11</span>
+
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ה' קו ה"א על זוית נצבת מקו גונוציאהו אל ב' <span style=color:red>מי"א מא'</span>
+
*We make HZ equal to HD.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{HZ=HD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ז שוה אל ה"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונחלק אעל ח' בשני חצאים
+
*<span style=color:green>'''I.10'''</span> We cut BZ in half at point C.
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק ב"ז בשני חציים על נקודת <s>א' ונקודה על מרכז</s> ח' <span style=color:red>מי' מא&#x202B;'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אומר כי ח' מרכז העגולה ואי אפשר זולתו
+
*We draw the semicircle BTZ with the center C and a radius of [one of] the two lines CB or CZ.
 +
|style="text-align:right;"|<sup>ונקוה על מרכז ח&#x202B;'</sup> ובמרחק שני קוי ח"ב וח"ז חצי עגולה ב'ט'ז&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|כי אלו היה אפשר זה הנה יהיה זה המרכז נקודת ט'
+
*We draw the straight line HT in a straight line with line DH.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא <sup>קו</sup> ה"ט הישר על יושר קו ד"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ט"ג וטוט"ד
+
*We join line TC.
 +
|style="text-align:right;"|ונגיע קו ט"ח
 +
|-
 +
|<span style=color:green>'''II.5'''</span> Since the straight line BZ has been cut into two equal segments at point C and into two unequal segments at point H, the rectangle enclosed by BH and HZ together with the square formed by HC equals the square formed by CZ.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(BH\times HZ\right)+HC^2=CZ^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי קו ב"ז הישר כבר נחלק בשני חלקים שוים על נקודת ח' ושני חלקים בלתי שוים על נקודת ה&#x202B;' <span style=color:red>מה' מזה</span> יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו <sup>שני קוי</sup> ב"ה וה"ז עם המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ז <span style=color:red>מפתיחת א&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|But, CT equals CZ.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{CT=CZ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|<s>וקו ח"ז שוה לקו ח"ט</s> <sup>וח"ט שוה לח"ז</sup>
 +
|-
 +
|Therefore, the rectangle enclosed by the two lines BH and HZ together with the square formed by HC equals the square formed by CT.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(BH\times HZ\right)+HC^2=CT^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי בוה"ז עם המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ט
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle GH=DH</math>
+
|But, the square formed by CT equals [the sum of] the two squares formed by the two lines TH and HC.
|style="text-align:right;"|הנה קו גכמו קו ה"ד
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{CT^2=TH^2+HC^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ח"ט שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי טוה"ח
 
|-
 
|-
|
+
|Angle THC is right.
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ט משותף
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle THC=90^\circ}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית ט'ה'ח' נצבת
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, the rectangle enclosed by the two lines BH and HZ together with the square formed by HC equals [the sum of] the two squares formed by the two lines HC and HT.
*<span style=color:red>C.N.:</span> <math>\scriptstyle GH+HT=DH+HT</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(BH\times HZ\right)+HC^2=HC^2+HT^2}}</math>
|style="text-align:right;"|הנה קו ג"ה וה"ט כמו שני קוי ד"ה וה"ט <span style=color:red>מפתיחת א'</span>
+
|style="text-align:right;"|הנה השטח הנצב <s>מ</s> הזויות אשר יקיפו בו <s>שוה</s> שני קוי ב"ה וה"ז עם המרובע ההוה מן ה"ח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח וה"ט
 
|-
 
|-
|
+
|We subtract the common square formed by HC.
*<span style=color:red>I.8:</span> <math>\scriptstyle GT=TD</math>
+
|style="text-align:right;"|ונפיל המרובע המשותף ההוה מן ה"ח
|style="text-align:right;"|ותושבת ג"ט כמו תושבת ט"ד <span style=color:red>מח' מא'</span>
 
 
|-
 
|-
|
+
|Then, the remaining rectangle enclosed by the two lines BH and HZ equals the square formed by line HT.
*<span style=color:red>I.13:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle GHT=\measuredangle DHT=90^\circ</math>
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BH\times HZ=HT^2}}</math>
|style="text-align:right;"|הנה זוית גה"ט כמו זוית דה"ט הנה שתיהם אם כן נצבות <span style=color:red>מי"ג מא'</span>
+
|style="text-align:right;"|וישאר השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ז שוה <sup>למרובע ההווה מן קו ה"ט</sup>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle DHA=90^\circ</math>
+
|But, the rectangle enclosed by the two lines BH and HZ equals the parallelogram enclosed by the two lines BH and HD.
|style="text-align:right;"|וזוית דה"א גם כן נצבת
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BH\times HZ=BD}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|<sup>והשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה <s>ב"ה</s> ה"ז שוה לשטח ב"ד</sup> לשטח ב"ד הנכחי &#x202B;<ref>19v</ref>הצלעות כי יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ד
 
|-
 
|-
|
+
|ZH is equal to DH.
|style="text-align:right;"|וכבר התאמת כי כל הזויות הנצבות שוות
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{ZH=DH}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|וז"ה שוה אל ד"ה
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle DHT=\measuredangle DHA</math>
+
|Therefore, figure BD equals the square formed by HT.
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות דהדה"א שוות
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BD=HT^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה שטח ב"ד שוה למרובע ההוה מן ה
 
|-
 
|-
|
+
|Figure BD equals the rectilinear figure A.
|style="text-align:right;"|הגדולה לקטנה זה אי אפשר
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{BD=A}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושטח ב"ד שוה לתמונת א' ישרת הקוים
 
|-
 
|-
|
+
|So, the rectilinear figure A equals the square formed by HT.
|style="text-align:right;"|אם כן אין ט' מרכז העגולה ולא זולתה מן הנקודות בלתי נקודת ח'
+
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{A=HT^2}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|<s>הנה התמונת</s> <sup>אם כן תמונת א'</sup> ישרת הקוים שוה למרובע ההוה מן ה"ט
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|Therefore, a square has been constructed equal to the rectilinear figure A, which is the square formed by HT.
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר נעשה מרובע שוה לתמונה ישרת הקוים אשר עליה א' והוא המרובע ההוה מן ה"ט&#x202B;<ref>marg.: ר"ל המרובע אשר נוכל לעשות על ה"ט</ref>
 
|-
 
|-
|
+
|Quod erat demonstrandum.
 
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבארו
=== Proposition 2 ===
 
 
 
|
 
 
|-
 
|-
|When you mark two points on the circumference of a circle and draw a straight line from one of them to the other, it falls within the circle.
+
|The second discussion of Euclid's book is completed.
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ב</span> כאשר</big> תרשום על מקיף העגולה שתי נקודות והוצא מאחת משתיהן קו ישר אל האחרת הנה יפול תוך העגולה
+
|style="text-align:right;"|<big>נשלם המאמר השני מספר אקלידס</big>
 
|-
 
|-
|
+
|The number of propositions is fourteen.
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> אנחנו נרשום על עגולת א"ב שתי נקודות ג"ד ונוציא ג"ד הישר
+
|style="text-align:right;"|ומספר תמונות ארבעה עשר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי הוא כבר נפל תוך העגולה אי אפשר זולתו
+
 
 +
== Book Three ==
 +
|style="text-align:right;"|<big>המאמר השלישי</big>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם יהיה אפשר הנה יפול חוץ ממנה כמו קו גה"ד
+
|style="text-align:right;"|<big>ההקדמות</big>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה מרכז העגולה ז' ונוציא ז"ג וז"ד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>העגולים השוים</big> הם אשר קטריהם שוים קצתם אל קצת או אשר יהיו הקוים אשר יצאו ממרכזיהם אל הקוים המקיפים בהם שוים קצתם אל קצת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מז' אל קשת ג"ד קו ז"ב איך שיפול ונוציאהו אל ה'
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> והקו הישר יקרא לו ממשש לעגולה הוא אשר יפגוש לעגולה וכאשר הוצא לכל אחד משני הצדדים לא יחתכה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>I.16:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle BHD>\measuredangle ZGH</math>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ג</span> והעגולות אשר יקרא קצתם ממששות לקצת הם אשר יפגשו קצתם לקצת ולא יתחתכו
|style="text-align:right;"|הנה זוית בה"ד יותר גדולה מזוית זג"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני שהיא חוץ ממשולש זג"ה <span style=color:red>מי"ו מ'</span>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> ויאמר כי רוחק הקוים הישרים מן המרכז בעגולה שוה כאשר היו העמודים המוצאים עליהם מן המרכז שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>I.5:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle ZGH=\measuredangle ZDH</math>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> והקו אשר יאמר כי מרחקו מהמרכז יותר גדול הוא אשר יהיה העמוד הנופל עליו יותר גדול
|style="text-align:right;"|אבל זוית זג"ה כמו זד"ה
 
 
|-
 
|-
|
+
|{{#annot:definition|2305,2551|ISnG}}A segment of a circle is that which is contained by a straight line that is called a chord and the segment of circumference that is called an arc.
::<math>\scriptstyle ZG=ZD</math>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> חתיכת העגולה היא אשר יקיף בה קו ישר יקרא המיתר והחלק מן הקו המקיף יקרא הקשת{{#annotend:ISnG}}
|style="text-align:right;"|מפני כי צלע ז"ג כמו צלע ז"ד <span style=color:red>מה' מא'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle\measuredangle ZHD>\measuredangle ZDH</math>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> וזוית חתיכת העגולה היא אשר יקיפו בה קו ישר וקשת מן הקו המקיף בעגולה
|style="text-align:right;"|הנה זוית זה"ד יותר גדולה מזוית זד"ה
 
|-
 
|<span style=color:red>I.19</span>
 
|style="text-align:right;"|והזוית היותר גדולה מכל משולש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך <span style=color:red>מי"ט מא'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle ZD>ZH</math>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> והזוית אשר בחתיכת העגולה היא אשר יקיפו בה קוים ישרים יגיעו מנקודה תרשם איך שתפול על קשת החתיכה ובין שני קצוות הקו הישר אשר הוא תושבת החתיכה
|style="text-align:right;"|יהיה ז"ד יותר ארוך מצלע ז"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle ZD=ZB</math>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> וכאשר יסבבו השני קוים הישרים המקיפים בזוית קשת מה הנה הזוית יקרה לה אשר על הקשת ההיא
|style="text-align:right;"|אבל ז"ד כמו ז"ב
 
 
|-
 
|-
|
+
|{{#annot:definition|2552,2553|s56d}}A sector of a circle is a shape that is contained by two straight lines containing an angle at the center of the circle, and the arc that is cut off from the circle by these two lines.
::<math>\scriptstyle ZB>ZH</math>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> וחתוך העגולה היא תמונה אשר יקיפו בה שני קוים ישרים יקיפו בזוית על מרכז העגולה וקשת יקיפוה אותם שני הקוים מן העגולה{{#annotend:s56d}}
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ב יותר ארוך מן ז"ה
 
|-
 
|The smaller is greater than the greater = impossible error.
 
|style="text-align:right;"|היותר קצר יותר ארוך מן היותר גדול זה שקר אי אפשר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי הקו אשר יצא מג' אל ד' לא יפול חוץ מן העגולה
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יא</span> וחתיכות העגולות המתדמות הם אשר יקבילו זויות שוות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר שהוא לא יפול אל הקו המקיף בה
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יב</span> וכאשר היו זויותיהן אשר יקבילו שוות הנה הן מתדמות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה הוא אם כן יפול בתוכה כמו ג"ד
+
=== Proposition 1 ===
|-
 
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|
 
 
 
=== Proposition 3 ===
 
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|When a chord in a circle does not fall on the center and a straight line that is drawn from the center bisects the chord, then it also cuts it at right angle; and if it cuts it at right angle, then it also bisects it.
+
|We wish to explain how to find the center of a given circle.
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ג</span> כאשר</big> נפל מיתר בעגולה על זולת המרכז ויצא מן המרכז קו וחתך המיתר בשני חצאים הנה הוא יחתכהו על זוית נצבת ואם חתך אותו על זוית נצבת הנה יחתכהו בשני חצאים
+
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>א</span> נרצה</big> לבאר איך נמצא מרכז עגולה מונחת
 
|-
 
|-
|
+
|Example: <math>\scriptstyle\bigcirc_{ABG}</math> is the given circle and we wish to find its center.
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי נפל בעגולת א"ב מיתר ג"ד על זולת המרכז והקטר א"ב
+
|style="text-align:right;"|תהיה העגולה המונחת א"ב ונרצה למצא מרכזה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אומר כי א"ב אם חתך ג"ד בשני חצאים הנה הוא יחתכהו על זוית נצבת
+
*We draw chord GD in it at random.
 +
|style="text-align:right;"|הנה {{#annot:term|2549,819|qfrQ}}נקוה{{#annotend:qfrQ}} בה {{#annot:term|2558,1118|iAOK}}מיתר{{#annotend:iAOK}} איך שיפול והוא ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם חתכו על זוית נצבת הנה הוא יחתכהו בשני חצאים
+
*<span style=color:red>I.10:</span> We bisect it at H.
 +
|style="text-align:right;"|ונחלקהו בשני חצאים על ה' <span style=color:red>מי' מא'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויחתכהו תחלה בשני חצאים על נקודת ה'
+
*<span style=color:red>I.11:</span> We draw line HA from point H at right angle to line GD.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודת ה' קו ה"א על זוית נצבת מקו ג"ד <span style=color:red>מי"א מא'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי יחתכהו על זוית נצבת
+
*We draw it through to B.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציאהו אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כאשר נשים המרכז ז'
+
*We bisect AB at C.
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק א"ב על ח' בשני חצאים
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: C is the center of the circle and otherwise is impossible.
|style="text-align:right;"|ונוציא ז"ג וז"ד
+
|style="text-align:right;"|אומר כי ח' מרכז העגולה ואי אפשר זולתו
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle GH=HD</math>
+
|If possible, let T be the center.
|style="text-align:right;"|הנה קו ג"ה כמו ה"ד
+
|style="text-align:right;"|כי אלו היה אפשר זה הנה יהיה זה המרכז נקודת ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ז משותף
+
*We draw TG, TH, and TD.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא ט"ג וט"ה וט"ד
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle GH+HZ=HD+HZ</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה קוי ג"ה וה"ז כמו ד"ה וה"ז
+
:*<math>\scriptstyle GH=DH</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו ג"ה כמו קו ה"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.8:</span> <math>\scriptstyle GZ=ZD</math>
+
:*HT is common.
|style="text-align:right;"|ותושבת ג"ז כמו תושבת ז"ד <span style=color:red>מח' מא'</span>
+
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ט משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\measuredangle GHZ=\measuredangle DHZ</math>
+
*<span style=color:red>C.N.:</span> <math>\scriptstyle GH+HT=DH+HT</math>
|style="text-align:right;"|הנה זוית גה"ז כמו זוית דה"ז
+
|style="text-align:right;"|הנה קו ג"ה וה"ט כמו שני קוי ד"ה וה"ט <span style=color:red>מפתיחת א'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.13:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle GHZ=\measuredangle DHZ=90^\circ</math>
+
*<span style=color:red>I.8:</span> <math>\scriptstyle GT=TD</math>
|style="text-align:right;"|הנה שתיהן אם כן נצבות <span style=color:red>מי"ג מא'</span>
+
|style="text-align:right;"|ותושבת ג"ט כמו תושבת ט"ד <span style=color:red>מח' מא'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר חתך א"ב ג"ד בשני חצאים על זויות נצבות
+
*<span style=color:red>I.13:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle GHT=\measuredangle DHT=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית גה"ט כמו זוית דה"ט הנה שתיהם אם כן נצבות <span style=color:red>מי"ג מא'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה כאשר יחתוך א"ב לג"ד על זויות נצבות הנה אומר כי הוא יחתכהו בשני חצאים
+
*<math>\scriptstyle\measuredangle DHA=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית דה"א גם כן נצבת
 
|-
 
|-
|Proof:
+
|It has been proven that all right angles are equal.
*<math>\scriptstyle GZ=ZD</math>
+
|style="text-align:right;"|וכבר התאמת כי כל הזויות הנצבות שוות
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי ג"ז כמו ז"ד
+
|-
 +
|<math>\scriptstyle\longrightarrow\measuredangle DHT=\measuredangle DHA</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות דה"ט דה"א שוות
 +
|-
 +
|The greater equals the less - it is impossible.
 +
|style="text-align:right;"|הגדולה לקטנה זה אי אפשר
 +
|-
 +
|Therefore, point T is not the center of the circle, neither is any other point except point C.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין ט' מרכז העגולה ולא זולתה מן הנקודות בלתי נקודת ח'
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.5:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle ZGD=\measuredangle ZDG</math>
+
 
|style="text-align:right;"|אם כן זוית זג"ד כמו זוית זד"ג <span style=color:red>מה' מא'</span>
+
=== Proposition 2 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle GHZ=\measuredangle DHZ=90^\circ</math>
+
|When you mark two points on the circumference of a circle and draw a straight line from one of them to the other, it falls within the circle.
|style="text-align:right;"|אבל זוית גה"ז וזוית דה"ז נצבות
+
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ב</span> כאשר</big> תרשום על מקיף העגולה שתי נקודות והוצא מאחת משתיהן קו ישר אל האחרת הנה יפול תוך העגולה
 
|-
 
|-
|
+
|Example: we mark on <math>\scriptstyle\bigcirc_{AB}</math> two points G and D
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ZGH+\measuredangle GHZ</math> of <math>\scriptstyle\triangle_{ZGH}</math> = <math>\scriptstyle\measuredangle ZDH+\measuredangle ZHD</math> of <math>\scriptstyle\triangle_{ZDH}</math>
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> אנחנו נרשום על עגולת א"ב שתי נקודות ג
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות זג"ה וגה"ז ממשלש זג"ה כמו שתי זויות זד"ה וזהממשולש זד"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GZ=ZD</math>
+
*We draw the straight line GD.
|style="text-align:right;"|וצלע ג"ז כמו צלע ז
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ג"ד הישר
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: it falls within the circle and otherwise is impossible.
|style="text-align:right;"|וקו ה"ז משותף לשני המשולשים
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי הוא כבר נפל תוך העגולה אי אפשר זולתו
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>I.26:</span> <math>\scriptstyle GH=DH</math>
+
|If possible, let it fall outside, as line GHD.
|style="text-align:right;"|אם כן שתי הצלעות הנשארות והם ג"ה והשוות <span style=color:red>מכ"ו מא'</span>
+
|style="text-align:right;"|שאם יהיה אפשר הנה יפול חוץ ממנה כמו קו גה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר חתך א"ב לג"ד בשני חצאים
+
*The center of the circle is Z.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה מרכז העגולה ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
+
*We draw ZG and ZD.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא ז"ג וז"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
*We draw line ZB from Z to arch GD at random
=== Proposition 4 ===
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מז' אל קשת ג"ד קו ז"ב איך שיפול
 
+
|-
 
|
 
|
 +
*Then, we draw it through to H.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציאהו אל ה'
 
|-
 
|-
|Every two chords in a circle that cut one another and do not pass through the center, do not bisect one another.
+
|
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ד</span> כל שני</big> מיתרים בעגולה יחתוך אחד משניהם האחר ולא יעברו על המרכז הנה לא יחתוך אחד משניהם האחר בשני חצאי'
+
:*<span style=color:red>I.16:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle BHD>\measuredangle ZGH</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית בה"ד יותר גדולה מזוית זג"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> זה כי שני מיתרי ג"ד וה"ז בעגולת א"ב וכבר חתך אחד משניהם האחר על ח' ולא יעברו על המרכז
+
::Since it is outside of <math>\scriptstyle\triangle_{ZGH}</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני שהיא חוץ ממשולש זג"ה <span style=color:red>מי"ו מ'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומ' כי הוא לא יחתוך כל אחד משניהם האחר בשני חצאים
+
:*<span style=color:red>I.5:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle ZGH=\measuredangle ZDH</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל זוית זג"ה כמו זד"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה המרכז ט' ונוציא ט"ח
+
::Since <math>\scriptstyle ZG=ZD</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי צלע ז"ג כמו צלע ז"ד <span style=color:red>מה' מא'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר יצא מן המרכז קו אל ח' וחתך גבשני חצאים
+
*<math>\scriptstyle\measuredangle ZHD>\measuredangle ZDH</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית זהיותר גדולה מזוית זד"ה
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>III.3</span>
+
|<span style=color:red>I.19:</span> The side that is opposite to the greatest angle in every triangle is the greatest.
|style="text-align:right;"|הנה הוא יחתכהו על זוית נצבת <span style=color:red>מג' מזה</span>
+
|style="text-align:right;"|והזוית היותר גדולה מכל משולש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך <span style=color:red>מי"ט מא'</span>
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle DCT=90^\circ</math>
+
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית דח"ט נצבת
+
*<math>\scriptstyle ZD>ZH</math>
 +
|style="text-align:right;"|יהיה ז"ד יותר ארוך מצלע ז"ה
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle ZCT=90^\circ</math>
+
|
|style="text-align:right;"|וזוית זח"ט גם כן נצבת
+
*<math>\scriptstyle ZD=ZB</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל ז"ד כמו ז"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי ח"ט כבר חתך ז"ה בשני חצאי'
+
:<math>\scriptstyle ZB>ZH</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ב יותר ארוך מן ז"ה
 +
|-
 +
|The smaller is greater than the greater = impossible error.
 +
|style="text-align:right;"|היותר קצר יותר ארוך מן היותר גדול זה שקר אי אפשר
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\measuredangle DCT=\measuredangle ZCT</math>
+
|It has been clarified that the line that is drawn from G to D does not fall outside the circle.
|style="text-align:right;"|הנה זוית דח"ט כמו זוית זח"ט
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי הקו אשר יצא מג' אל ד' לא יפול חוץ מן העגולה
 
|-
 
|-
|The smaller is as the greater = error.
+
|It has also been clarified that neither does it fall on its circumference.
|style="text-align:right;"|הקטן כמו הגדול זה שקר
+
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר שהוא לא יפול אל הקו המקיף בה
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, it falls within as GD.
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי שני מיתרי ג"ד וה"ז לא יחתוך כל אחד משניהם האחר בשני חצאים
+
|style="text-align:right;"|הנה הוא אם כן יפול בתוכה כמו ג"ד
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Proposition 5 ===
+
=== Proposition 3 ===
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|For every two circles that cut one another, their two centers are not the same.
+
|When a chord in a circle does not fall on the center and a straight line that is drawn from the center bisects the chord, then it also cuts it at right angle; and if it cuts it at right angle, then it also bisects it.
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ה</span> כל שתי</big> עגולות תתחתכנה הנה אין שני מרכזיהם אחד
+
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ג</span> כאשר</big> נפל מיתר בעגולה על זולת המרכז ויצא מן המרכז קו וחתך המיתר בשני חצאים הנה הוא יחתכהו על זוית נצבת ואם חתך אותו על זוית נצבת הנה יחתכהו בשני חצאים
 
|-
 
|-
|
+
|Example: chord GD in <math>\scriptstyle\bigcirc_{AB}</math> does not pas through the center.
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי שתי עגולות א"ב ג"ד תתחתכנה על שתי נקודות א"ג
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי נפל בעגולת א"ב {{#annot:term|2558,1118|NCXo}}מיתר{{#annotend:NCXo}} ג"ד על זולת המרכז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי מרכזיהם אינם אחד
+
*The diameter is AB.
 +
|style="text-align:right;"|והקטר א"ב
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: if AB bisects GD, it cuts it at right angles; and if it cuts it at right angles, it bisects it.
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יהיה מרכזיהם ה'
+
|style="text-align:right;"|אומר כי א"ב אם חתך ג"ד בשני חצאים הנה הוא יחתכהו על זוית נצבת ואם חתכו על זוית נצבת הנה הוא יחתכהו בשני חצאים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מן ה' קו א"ה אל נקודת א'
+
*Let it first bisect it at point H.
 +
|style="text-align:right;"|ויחתכהו תחלה בשני חצאים על נקודת ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מן המבואר כי הוא כבר הגיע תכליתו אל מקיף שתי העגולות יחד
+
:Supposition: it cuts it at right angles.
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי יחתכהו על זוית נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא קו ה"ד אל קשת אד"ג איך שיפול הנה נקודת ה' מרכז עגולת א"ב
+
:Proof: we set the center Z.
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כאשר נשים המרכז ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle AH=HZ</math>
+
:*We draw ZG and ZD.
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ה כמו ה"ז <span style=color:red>מפתיחת א'</span>
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ז"ג וז"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה מפני כי נקודת ה' מרכז עגלת אד"ג
+
::*<math>\scriptstyle GH=HD</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו ג"ה כמו ה"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle AH=HD</math>
+
::*HZ is common.
|style="text-align:right;"|יהיה קו א"ה שוה לקו ה"ד <span style=color:red>מפתיחת א'</span>
+
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ז משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle AH=HZ</math>
+
:*<math>\scriptstyle GH+HZ=HD+HZ</math>
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי קו אשוה לקו ה"ז
+
|style="text-align:right;"|הנה קוי גוה"ז כמו ד"ה וה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והשוים לדבר אחד הנה הם שוים
+
:*<span style=color:red>I.8:</span> <math>\scriptstyle GZ=ZD</math>
|-
+
|style="text-align:right;"|ותושבת ג"ז כמו תושבת ז<span style=color:red>מח' מא'</span>
|<math>\scriptstyle HD=HZ</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה קו האם כן שוה לקו ה"ז
 
|-
 
|The greater is as the smaller = impossible error.
 
|style="text-align:right;"|הגדול כמו הקטן זה שקר בלתי אפשר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אין מרכז שתי העגולות אחד
+
::<math>\scriptstyle\measuredangle GHZ=\measuredangle DHZ</math>
|-
+
|style="text-align:right;"|הנה זוית גה"ז כמו זוית דה"ז
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
:*<span style=color:red>I.13:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle GHZ=\measuredangle DHZ=90^\circ</math>
=== Proposition 6 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה שתיהן אם כן נצבות <span style=color:red>מי"ג מא'</span>
 
 
|
 
|-
 
|For every two circles that touch one another, the centers of both are not the same.
 
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ו</span> כל שתי</big> עגולות תתמששנה הנה אין מרכזי שתיהן אחד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי שתי עגולות א"ב וא"ג תתמששנה על א'
+
:Therefore, AB bisects DG at right angles.
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר חתך א"ב ג"ד בשני חצאים על זויות נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי מרכזי שניהם אינו אחד ואי אפשר זה
+
*Likewise, let AB cut GD at right angles.
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה כאשר יחתוך א"ב לג"ד על זויות נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יהיה מרכז שניהם אחד והוא נקדת ד'
+
:Supposition: bisects it.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הוא יחתכהו בשני חצאים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא א
+
:Proof: <math>\scriptstyle GZ=ZD</math>
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי ג"ז כמו ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא רק ד' קו אל עגולת א"ב איך שיפול והוא ד"ב
+
:*<span style=color:red>I.5:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle ZGD=\measuredangle ZDG</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית זגכמו זוית זד"ג <span style=color:red>מה' מא'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעבירהו אל עגולת א"ג איך שיפול והוא ד"ג
+
:*But, <math>\scriptstyle\measuredangle GHZ=\measuredangle DHZ=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל זוית גה"ז וזוית דה"ז נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נקודת ד' מרכז עגולת א"ב
+
::*<math>\scriptstyle\measuredangle ZGH+\measuredangle GHZ</math> of <math>\scriptstyle\triangle_{ZGH}</math> = <math>\scriptstyle\measuredangle ZDH+\measuredangle ZHD</math> of <math>\scriptstyle\triangle_{ZDH}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות זג"ה וגה"ז ממשלש זג"ה כמו שתי זויות זד"ה וזה"ד ממשולש זד"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle AD=DB</math>
+
::*<math>\scriptstyle GZ=ZD</math>
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ד כמו ד"ב <span style=color:red>מפתיחת א'</span>
+
|style="text-align:right;"|וצלע ג"ז כמו צלע ז"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונקודת ד' מרכז עגולת א"ג
+
::*Line HZ is common to both triangles.
 +
|style="text-align:right;"|וקו ה"ז משותף לשני המשולשים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle AD=DG</math>
+
:*<span style=color:red>I.26:</span> <math>\scriptstyle GH=DH</math>
|style="text-align:right;"|הנה קו אכמו קו ד"ג <span style=color:red>מפתיחת א'</span>
+
|style="text-align:right;"|אם כן שתי הצלעות הנשארות והם ג"ה והשוות <span style=color:red>מכ"ו מא'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle AD=DB</math>
+
:Therefore, AB bisects DG.
|style="text-align:right;"|וא"ד כבר היה כמו ד
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר חתך אלג"ד בשני חצאים
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle BD=DG</math>
+
|Its explanation is completed.
|style="text-align:right;"|הנה ב"ד כמו ד"ג
+
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
 
|-
 
|-
|The greater is as the smaller = error.
+
|
|style="text-align:right;"|הגדול כמו הקטן זה שקר
+
 
 +
=== Proposition 4 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|Every two chords in a circle that cut one another and do not pass through the center, do not bisect one another.
 +
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ד</span> כל שני</big> מיתרים בעגולה יחתוך אחד משניהם האחר ולא יעברו על המרכז הנה לא יחתוך אחד משניהם האחר בשני חצאי'
 +
|-
 +
|Example: the two chords DG and HZ in <math>\scriptstyle\bigcirc_{AB}</math>, cut one another at C, do not pass through the center.
 +
|style="text-align:right;"|<big>דמיון</big> זה כי שני מיתרי ג"ד וה"ז בעגולת א"ב וכבר חתך אחד משניהם האחר על ח' ולא יעברו על המרכז
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: neither of the two bisect the other.
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי כל שתי עגולות תתמששנה הנה אין מרכזיהם אחד
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומ' כי הוא לא יחתוך כל אחד משניהם האחר בשני חצאים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
+
*The center is T.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה המרכז ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
*We draw TC.
=== Proposition 7 ===
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ט"ח
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>כל נקדה</big> בעגולה על זולת המרכז יצאו ממנה קוים אל הקו המקיף הנה היותר ארוך מהם אשר יעבור על המרכז והיותר קצר מהם שלימות הקוטר מבין הנקדה וקצה הקטר ומה שקרב מן הקו אשר יעבור על המרכז הנה הוא יותר ארוך ממה שרחק ממנו ושני קוים לבד משני צדדי הקו היותר קצר שוים
+
*A line is drawn from the center to C and bisects GD.
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר יצא מן המרכז קו אל ח' וחתך ג"ד בשני חצאים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי יצאו מנקודת ה' מן קטר עגולת א"ב והיא על זולת המרכז קוים אל הקו המקיף והם ה"ג ה"כ ה"ב ה"ז ה"ח וה"א וה"ד
+
*<span style=color:red>III.3:</span> it cuts it at right angles.
 +
|style="text-align:right;"|הנה הוא יחתכהו על זוית נצבת <span style=color:red>מג' מזה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וה"ג הוא הקו אשר ילך במרכז וה"ד שלמות הקוטר
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle DCT=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית דח"ט נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי ה"ג הוא היותר ארוך
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ZCT=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית זח"ט גם כן נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והיותר קצר מהם ה"ד והוא שלמות הקטר
+
::Since CT bisects ZH.
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי ח"ט כבר חתך ז"ה בשני חצאי'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואולם הקוים הנשארים הנה ה"ז יותר ארוך מן ה"ח
+
*<math>\scriptstyle\longrightarrow\measuredangle DCT=\measuredangle ZCT</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית דח"ט כמו זוית זח"ט
 
|-
 
|-
|
+
|The smaller is as the greater = error.
|style="text-align:right;"|וה"ח יותר ארוך מן א"ה
+
|style="text-align:right;"|הקטן כמו הגדול זה שקר
 
|-
 
|-
|
+
|It has been clarified that neither of the two chords GD and HZ bisect the other.
|style="text-align:right;"|ושני קוים לבד משני צדדי הקו היותר קצר שוים
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי שני מיתרי ג"ד וה"ז לא יחתוך כל אחד משניהם האחר בשני חצאים
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|<big>ומופתו</big> שנשים המרכז ט'
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ט"ז וט"ח וא"ט
+
 
|-
+
=== Proposition 5 ===
 +
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכל שתי צלעות ממשולש שניהם יותר ארוכים מן הצלע הנשאר
 
 
|-
 
|-
|
+
|For every two circles that cut one another, their two centers are not the same.
:*<math>\scriptstyle ZT+TH>HZ</math>
+
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ה</span> כל שתי</big> עגולות תתחתכנה הנה אין שני מרכזיהם אחד
|style="text-align:right;"|הנה ז"ט וט"ה יותר ארוכים מן ה"ז
 
 
|-
 
|-
|
+
|Example: the two circles <math>\scriptstyle\bigcirc_{AB}</math> and <math>\scriptstyle\bigcirc_{GD}</math> cut one another at the two points A and G.
:*<math>\scriptstyle ZT=TG</math>
+
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי שתי עגולות א"ב ג"ד תתחתכנה על שתי נקודות א
|style="text-align:right;"|וז"ט כמו ט
 
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: their centers are not the same.
:*<math>\scriptstyle GH>HZ</math>
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי מרכזיהם אינם אחד
|style="text-align:right;"|הנה ג"ה יותר ארוך מן ה"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle ZT=TC</math>
+
*If possible, let their center be H.
|style="text-align:right;"|וז"ט כמו ט"ח
+
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יהיה מרכזיהם ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle TA=TC</math>
+
*We draw line AH from H to point A.
|style="text-align:right;"|וטכמו ט"ח
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מן ה' קו א"ה אל נקודת א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וט"ה משותף
+
:It is clear that it ends at the circumference of both circles together.
 +
|style="text-align:right;"|הנה מן המבואר כי הוא כבר הגיע תכליתו אל מקיף שתי העגולות יחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle ZT+TH=CT+TH</math>
+
*We draw line HD to arch ADG at random.
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ז"ט וט"ה כמו שני קוי ח"ט וט"ה
+
|style="text-align:right;"|ונוציא קו ה"ד אל קשת אד"ג איך שיפול
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ZTH>\measuredangle CTH</math>
+
:*H is the center of <math>\scriptstyle\bigcirc_{AB}</math>
|style="text-align:right;"|וזוית זט"ה יותר גדולה מזוית חט"ה
+
|style="text-align:right;"|הנה נקודת ה' מרכז עגולת א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle ZH>CH</math>
+
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle AH=HZ</math>
|style="text-align:right;"|הנה תושבת זיותר ארוכה מתושבת ח"ה
+
|style="text-align:right;"|אם כן קו אכמו ה"ז <span style=color:red>מפתיחת א'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle CH>AH</math>
+
:*H is the center of <math>\scriptstyle\bigcirc_{ADG}</math>
|style="text-align:right;"|וכן גם כן יתבאר כי ח"ה יותר ארוך מן א"ה
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה מפני כי נקודת ה' מרכז עגלת אד"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AH+HT>AH</math>
+
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle AH=HD</math>
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א"ה וה"ט מקובצים יותר ארוך מן א
+
|style="text-align:right;"|יהיה קו א"ה שוה לקו ה"ד <span style=color:red>מפתיחת א'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AH+HT>AT</math>
+
:It is clear that <math>\scriptstyle AH=HZ</math>
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א"ה וה"ט מקובצים יותר ארוך מן א"ט
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי קו א"ה שוה לקו ה"ז
 
|-
 
|-
|
+
|Those that are equal to the same thing are equal to each other.
:*<math>\scriptstyle AT=TD</math>
+
|style="text-align:right;"|והשוים לדבר אחד הנה הם שוים
|style="text-align:right;"|וא"ט כמו ט"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AH+HT>TH+HD</math>
+
*<math>\scriptstyle\longrightarrow HD=HZ</math>
|style="text-align:right;"|הנה א"ה וה"ט מחוברים יותר ארוך מן טוה"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה קו ה"ד אם כן שוה לקו ה"ז
 
|-
 
|-
|
+
|The greater is as the smaller = impossible error.
|style="text-align:right;"|ויפול מהם ט"ה המשותף
+
|style="text-align:right;"|הגדול כמו הקטן זה שקר בלתי אפשר
 
|-
 
|-
|
+
|Therefore, the center of the two circles is not the same.
:*<math>\scriptstyle AH>HD</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין מרכז שתי העגולות אחד
|style="text-align:right;"|וישאר א"ה יותר ארוך מן ה"ד
 
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|הנה היותר ארוך מן הקוים ה"ג והוא אשר עבר על המרכז
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והיותר קצר מהם ה"ד אשר הוא שלמות הקטר
+
 
|-
+
=== Proposition 6 ===
 +
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והנשארים מה שקרב מהם מקו ה"ג יותר ארוך ממה שרחק
 
 
|-
 
|-
|
+
|For every two circles that touch one another, the centers of both are not the same.
:*<math>\scriptstyle HZ>HC</math>
+
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>ו</span> כל שתי</big> עגולות תתמששנה הנה אין מרכזי שתיהן אחד
|style="text-align:right;"|הנה קו ה"ז יותר ארוך מן ה"ח
 
 
|-
 
|-
|
+
|Example: the two circles <math>\scriptstyle\bigcirc_{AB}</math> and <math>\scriptstyle\bigcirc_{AG}</math> touch one another at A.
:*<math>\scriptstyle HC>AH</math>
+
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי שתי עגולות א"ב וא"ג תתמששנה על א'
|style="text-align:right;"|וה"ח יותר ארוך מן א
 
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: the centers of both are not the same and this is impossible.
|style="text-align:right;"|<big>ואומר</big> כי שני קוים לבד יהיו משני צדדי הקצר שוים
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי מרכזי שניהם אינו אחד ואי אפשר זה
 
|-
 
|-
|
+
|If possible, let the center of both be one and it is point D.
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נעמיד על נקודת ט' מקו ט"ה כמו זוית אט"ה והיא זוית הט"ב
+
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יהיה מרכז שניהם אחד והוא נקדת ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ה"ב
+
*We draw AD.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא א"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AT=TB</math>
+
*We draw line DB from D to <math>\scriptstyle\bigcirc_{AB}</math> at random.
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ט כמו ט
+
|style="text-align:right;"|ונוציא רק ד' קו אל עגולת א"ב איך שיפול והוא ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים ט"ה משותף
+
*We draw line DG to <math>\scriptstyle\bigcirc_{AG}</math> at random.
 +
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:to draw a line|1843,819|ztOj}}נעביר קו{{#annotend:ztOj}} אל עגולת א"ג איך שיפול והוא ד"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AT+TH=BT+TH</math>
+
*D is the center of <math>\scriptstyle\bigcirc_{AB}</math>
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ט וט"ה כמו שני קוי ב"ט וט"ה
+
|style="text-align:right;"|הנה נקודת ד' מרכז עגולת א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ATH=\measuredangle HTB</math>
+
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle AD=DB</math>
|style="text-align:right;"|וזוית אט"ה כמו זוית הט
+
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ד כמו ד<span style=color:red>מפתיחת א'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle HB=AH</math>
+
*D is the center of <math>\scriptstyle\bigcirc_{AG}</math>
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ה"ב כמו תושבת א"ה
+
|style="text-align:right;"|ונקודת ד' מרכז עגולת א"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואומר גם כן כי אי אפשר שיצא מן ה' אל הקו המקיף כמו א"ה כי אם ה"ב
+
:*<span style=color:red>def. circle:</span> <math>\scriptstyle AD=DG</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ד כמו קו ד"ג <span style=color:red>מפתיחת א'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם יהיה אפשר זה יהיה ה"כ ויצא ט
+
:<math>\scriptstyle AD=DB</math>
 +
|style="text-align:right;"|וא"ד כבר היה כמו ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AT=TB</math>
+
*<math>\scriptstyle\longrightarrow BD=DG</math>
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ט כמו ט"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה ב"ד כמו ד"ג
 
|-
 
|-
 +
|The greater is as the smaller = error.
 +
|style="text-align:right;"|הגדול כמו הקטן זה שקר
 +
|-
 +
|It has been clarified that for every two circles that touch one another, the centers of both are not the same.
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי כל שתי עגולות תתמששנה הנה אין מרכזיהם אחד
 +
|-
 +
|Its explanation is completed.
 +
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
 +
|-
 +
|
 +
 +
=== Proposition 7 ===
 +
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ט משותף
+
|-
 +
|For every point in a circle that is not the center, from which lines are drawn to the circumference: the longest of which passes through the center; the shortest is the complement of the diameter from the point to the end of the diameter; the nearer to the line through the center is longer than those that are more remote from it; and only two lines on each side of the shortest line are equal.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>כל נקדה</big> בעגולה על זולת המרכז יצאו ממנה קוים אל הקו המקיף הנה היותר ארוך מהם אשר יעבור על המרכז והיותר קצר מהם שלימות הקוטר מבין הנקדה וקצה הקטר ומה שקרב מן הקו אשר יעבור על המרכז הנה הוא יותר ארוך ממה שרחק ממנו ושני קוים לבד משני צדדי הקו היותר קצר שוים
 +
|-
 +
|Example: from point H that is not the center on the diameter of <math>\scriptstyle\bigcirc_{AB}</math> lines are drawn to the circumference, which are: HG, HK, HB, HZ, HC, HA, HD
 +
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי יצאו מנקודת ה' מן קטר עגולת א"ב והיא על זולת המרכז קוים אל הקו המקיף והם ה"ג ה"כ ה"ב ה"ז ה"ח וה"א וה"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AT+TH=BT+TH</math>
+
*HG passes through the center
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ט וט"ה כמו שני קוי ב"ט וט"ה
+
|style="text-align:right;"|וה"ג הוא הקו אשר ילך במרכז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle AH=HB</math>
+
*HD the complement of the diameter
|style="text-align:right;"|ותושבת א"ה כמו תושבת ה"ב
+
|style="text-align:right;"|וה"ד שלמות הקוטר
 +
|-
 +
|Supposition: HG is the longest and HD is the shortest, which is the complement of the diameter.
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי ה"ג הוא היותר ארוך והיותר קצר מהם ה"ד והוא שלמות הקטר
 
|-
 
|-
|
+
|As for the rest of the lines:
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ATH=\measuredangle KTH</math>
+
|style="text-align:right;"|ואולם הקוים הנשארים
|style="text-align:right;"|הנה זוית אט"ה כמו זוית כט"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ATH=\measuredangle BTH</math>
+
*<math>\scriptstyle HZ>HC</math>
|style="text-align:right;"|אבל זוית אטכמו זוית בט"ה
+
|style="text-align:right;"|הנה ה"ז יותר ארוך מן ה"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle KTH=\measuredangle BTH</math>
+
*<math>\scriptstyle HC>AH</math>
|style="text-align:right;"|הנה זוית כט"ה כמו זוית בט
+
|style="text-align:right;"|וה"ח יותר ארוך מן א
 
|-
 
|-
|The greater equals the smaller = error.
+
|And only two lines on each side of the shortest line are equal.
|style="text-align:right;"|הגדולה שוה לקטנה זה שקר
+
|style="text-align:right;"|ושני קוים לבד משני צדדי הקו היותר קצר שוים
 
|-
 
|-
|
+
|Proof:
|style="text-align:right;"|הנה אי אפשר שיצא מן ה' קו אחר כמו אחד משני קוי א"ה ה"ב זולתם אשר הם מזולתם היותר קצר מהם לבד שוים
+
*The center is T
 +
|style="text-align:right;"|<big>ומופתו</big> שנשים המרכז ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו ביאורו
+
*We draw TZ, TC and AT
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא ט"ז וט"ח וא"ט
 
|-
 
|-
|
+
|[The sum of] any two sides of a triangle is greater than the remaining side.
 
+
|style="text-align:right;"|וכל שתי צלעות ממשולש שניהם יותר ארוכים מן הצלע הנשאר
=== Proposition 8 ===
 
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כל נקדה</big> יוצאת חוץ מעגולה יצאו ממנה קוים אל העגולה הנה היותר ארוך שיכנס בעגולה ויחתכנה מן הקוים הוא אשר יעבור מן המרכז ומה שקרב מן הקוים הנשארים מן אשר ילך אל המרכז יותר ארוך ממה שרחק והיותר קצר שבקוים אשר יכלו אל העגולה ולא יכנסו בה הוא הקו אשר בין הנקודה ובין קצה הקטר ומה שקרב ממנו מן הקוים הנשארים יותר קצר ממה שרחק ושנים קוים לבד משני צדדי הקטר שוים
+
*<math>\scriptstyle ZT+TH>HZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה ז"ט וט"ה יותר ארוכים מן ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי הוצאו מנקדת ג' אל תוך עגולת א"ב קוים והם ג"ד וג"ה וג"ז וא"ג והקו אשר יעבור על המרכז ג
+
:*<math>\scriptstyle ZT=TG</math>
 +
|style="text-align:right;"|וז"ט כמו ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר שהוא היותר ארוך שבקוים הנכנסים וכי ג"ה יותר ארוך מן גוכי ג"ז יותר ארוך מן א"ג וכי היותר קצר שבקוי' היוצאים אשר בין הנקודה ובין קצה הקטר הוא ג"ב וכי ג"ב יותר קצר מן ג"ל וג"ל יותר קצר מן ג"ט ושני קוים לבד משני צדדי ג"ב היותר קצר שוים
+
*<math>\scriptstyle GH>HZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה ג"ה יותר ארוך מן ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נשים המרכז נקודת מ'
+
:*<math>\scriptstyle ZT=TC</math>
 +
|style="text-align:right;"|וז"ט כמו ט"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ממנה קוים מ"ה ומ"ז ומומ"ט ומ"ל ומ"כ
+
:*<math>\scriptstyle TA=TC</math>
 +
|style="text-align:right;"|וטכמו ט"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle MH+MG>GH</math>
+
::*TH is common
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי מ"ה ומ"ג מקובצים יותר ארוך מן ג
+
|style="text-align:right;"|וטמשותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle MH=MD</math>
+
:*<math>\scriptstyle ZT+TH=CT+TH</math>
|style="text-align:right;"|ומ"ה כמו מ"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ז"ט וט"ה כמו שני קוי ח"ט וט"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle DG>GH</math>
+
::*<math>\scriptstyle\measuredangle ZTH>\measuredangle CTH</math>
|style="text-align:right;"|הנה ד"ג יותר ארוך מן ג
+
|style="text-align:right;"|וזוית זט"ה יותר גדולה מזוית חט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle MH=ZM</math>
+
:*<math>\scriptstyle ZH>CH</math>
|style="text-align:right;"|ומכמו ז"מ
+
|style="text-align:right;"|הנה תושבת זיותר ארוכה מתושבת ח"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים מ"ג משותפים
+
:*Likewise it is clear that <math>\scriptstyle CH>AH</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכן גם כן יתבאר כי ח"ה יותר ארוך מן א"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle HM+MG=ZM+MG</math>
+
:*<math>\scriptstyle AH+HT>AH</math>
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ה"מ ומ"ג כמו שני קוי ז"מ ומ"ג
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א"ה וה"ט מקובצים יותר ארוך מן א"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle HMG>\measuredangle ZMG</math>
+
:*<math>\scriptstyle AH+HT>AT</math>
|style="text-align:right;"|וזוית המ"ג יותר גדולה מזוית זמ"ג
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א"ה וה"ט מקובצים יותר ארוך מן א"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle HG>ZG</math>
+
::*<math>\scriptstyle AT=TD</math>
|style="text-align:right;"|הנה תושבת ה"ג יותר ארוכה מתושבת ז"ג
+
|style="text-align:right;"|וא"ט כמו ט"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle ZG>AG</math>
+
:*<math>\scriptstyle AH+HT>TH+HD</math>
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר כי ז"ג יותר ארוך מן א"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה א"ה וה"ט מחוברים יותר ארוך מן ט"ה וה"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle MK+KG>MG</math>
+
::*The common TH is subtracted
|style="text-align:right;"|וכי כן הנה מ"כ וכ"ג יותר ארוכים מן מ"ג
+
|style="text-align:right;"|ויפול מהם ט"ה המשותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle MK=MB</math>
+
:*<math>\scriptstyle AH>HD</math>
|style="text-align:right;"|ומ"כ כמו מ"ב
+
|style="text-align:right;"|וישאר א"ה יותר ארוך מן ה"ד
 +
|-
 +
|The longest line is HG, which passes through the center.
 +
|style="text-align:right;"|הנה היותר ארוך מן הקוים ה"ג והוא אשר עבר על המרכז
 +
|-
 +
|The shortest is HD, which is the complement of the diameter.
 +
|style="text-align:right;"|והיותר קצר מהם ה"ד אשר הוא שלמות הקטר
 +
|-
 +
|As for the rest: the nearer to line HG is longer than the more remote from it.
 +
|style="text-align:right;"|והנשארים מה שקרב מהם מקו ה"ג יותר ארוך ממה שרחק
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GK>GB</math>
+
:*<math>\scriptstyle HZ>HC</math>
|style="text-align:right;"|ונשאר ג"כ יותר ארוך מן ג"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה קו ה"ז יותר ארוך מן ה"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GB<KG</math>
+
:*<math>\scriptstyle HC>AH</math>
|style="text-align:right;"|הנה ג"ב יותר קצר מן כ"ג
+
|style="text-align:right;"|וה"ח יותר ארוך מן א"ה
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|<big>ואומר</big> כי שני קוים לבד יהיו משני צדדי הקצר שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובמשולש למ"ג שתי צלעות נצבות על תושבת מ"ג והם מ"כ וכ"ג
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נעמיד על נקודת ט' מקו ט"ה כמו זוית אט"ה והיא זוית הט"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והנה נפגשו בתוכו
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ה"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle ML+LG>MK+KG</math>
+
:*<math>\scriptstyle AT=TB</math>
|style="text-align:right;"|הנה מ"ל ול"ג יותר ארוכים מן מ"כ וכ"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ט כמו ט"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle MK=ML</math>
+
|style="text-align:right;"|ונשים ט"ה משותף
|style="text-align:right;"|ואולם מ"כ הוא כמו מ"ל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle LG>KG</math>
+
:*<math>\scriptstyle AT+TH=BT+TH</math>
|style="text-align:right;"|ונשאר ל"ג יותר ארוך מן כ"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ט וט"ה כמו שני קוי ב"ט וט"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GT>GL</math>
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ATH=\measuredangle HTB</math>
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר כי ג"ט יותר ארוך מן ג"ל
+
|style="text-align:right;"|וזוית אט"ה כמו זוית הט"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה היותר ארוך שבקוים הנכנסים ג"ד
+
:*<math>\scriptstyle HB=AH</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ה"ב כמו תושבת א"ה
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|ואומר גם כן כי אי אפשר שיצא מן ה' אל הקו המקיף כמו א"ה כי אם ה"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GH>GZ</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם יהיה אפשר זה יהיה ה"כ ויצא ט"ב
|style="text-align:right;"|ואחר כן ג"ה יותר ארוך מן ג"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GZ>AG</math>
+
:*<math>\scriptstyle AT=TB</math>
|style="text-align:right;"|ואחרי כן ג"ז יותר ארוך מן א"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ט כמו ט"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והיותר קצר שבקוים היוצאים ג"ב
+
|style="text-align:right;"|ונשים ה"ט משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GB<GK</math>
+
:*<math>\scriptstyle AT+TH=BT+TH</math>
|style="text-align:right;"|ואחרי כן גיותר קצר מן ג"כ
+
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ט וט"ה כמו שני קוי ב"ט וט"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GK<GL</math>
+
:*<math>\scriptstyle AH=HB</math>
|style="text-align:right;"|וג"כ יותר קצר מן ג"ל
+
|style="text-align:right;"|ותושבת א"ה כמו תושבת ה"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GL<GT</math>
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ATH=\measuredangle KTH</math>
|style="text-align:right;"|ואחרי כן ג"ל יותר קצר מן ג"ט
+
|style="text-align:right;"|הנה זוית אט"ה כמו זוית כט"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>ואומר</big> כי שני קוים לבד לשני צדדי ג"ב היות קצר שבקוים שוים
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle ATH=\measuredangle BTH</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל זוית אט"ה כמו זוית בט"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> שתעמיד על נקודת מ' מקו מ"ג זוית נמ"ג כמו זוית כמ"ג
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle KTH=\measuredangle BTH</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית כט"ה כמו זוית בט"ה
 +
|-
 +
|The greater equals the smaller = error.
 +
|style="text-align:right;"|הגדולה שוה לקטנה זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ג"נ
+
|style="text-align:right;"|הנה אי אפשר שיצא מן ה' קו אחר כמו אחד משני קוי א"ה ה"ב זולתם אשר הם מזולתם היותר קצר מהם לבד שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle KM=NM</math>
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו ביאורו
|style="text-align:right;"|הנה קו כ"מ כמו קו נ"מ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים ג"מ משותף
+
 
 +
=== Proposition 8 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|For every point outside a circle, from which lines are drawn through to the circle: the longest that enters the circle and cuts lines from it is the one that passes through the center; of the remaining lines, the nearer to the one that passes through the center is longer than those that are more remote; the shortest of the lines that end on the circumference and not entering it is the line that is between the point and the end of the diameter; of the remaining lines the nearer to it is shorter than the more remote; and only two lines on each side of the diameter are equal.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כל נקדה</big> יוצאת חוץ מעגולה יצאו ממנה קוים אל העגולה הנה היותר ארוך שיכנס בעגולה ויחתכנה מן הקוים הוא אשר יעבור מן המרכז ומה שקרב מן הקוים הנשארים מן אשר ילך אל המרכז יותר ארוך ממה שרחק והיותר קצר שבקוים אשר יכלו אל העגולה ולא יכנסו בה הוא הקו אשר בין הנקודה ובין קצה הקטר ומה שקרב ממנו מן הקוים הנשארים יותר קצר ממה שרחק ושנים קוים לבד משני צדדי הקטר שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle KM+MG=NM+MG</math>
+
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי הוצאו מנקדת ג' אל תוך עגולת א"ב קוים והם ג"ד וג"ה וג"ז ואוהקו אשר יעבור על המרכז ג"ד
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי כ"מ מ"ג כמו שני קוי מ"נ ומ
 
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
:*<math>\scriptstyle\measuredangle HMG=\measuredangle NMG</math>
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר שהוא היותר ארוך שבקוים הנכנסים וכי ג"ה יותר ארוך מן ג"ז וכי ג"ז יותר ארוך מן א"ג וכי היותר קצר שבקוי' היוצאים אשר בין הנקודה ובין קצה הקטר הוא ג"ב וכי ג"ב יותר קצר מן ג"ל וג"ל יותר קצר מן ג"ט ושני קוים לבד משני צדדי ג"ב היותר קצר שוים
|style="text-align:right;"|וזוית כמכמו זוית נמ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle KG=GN</math>
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נשים המרכז נקודת מ'
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת כ"ג כמו תושבת ג"נ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי לא יצא מן ג' קו אחד כמו כל אחד מן כ"ג ונ"ג
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ממנה קוים מ"ה ומ"ז ומ"א ומ"ט ומ"ל ומ"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר יוצא והוא ג"ס
+
:*<math>\scriptstyle MH+MG>GH</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי מ"ה ומ"ג מקובצים יותר ארוך מן ג"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מן מ' קו אל ס'
+
:*<math>\scriptstyle MH=MD</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומ"ה כמו מ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle KM=MS</math>
+
:*<math>\scriptstyle DG>GH</math>
|style="text-align:right;"|הנה קו כ"מ כמו קו מ"ס
+
|style="text-align:right;"|הנה ד"ג יותר ארוך מן ג"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים מ"ג משותף
+
:*<math>\scriptstyle MH=ZM</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומ"ה כמו ז"מ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle KM+MG=SM+MG</math>
+
|style="text-align:right;"|ונשים מ"ג משותפים
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי כ"מ ומ"ג כמו שני קוי ס"מ ומ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle KG=GS</math>
+
:*<math>\scriptstyle HM+MG=ZM+MG</math>
|style="text-align:right;"|ותושבת כ"ג כמו תושבת ג
+
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ה"מ ומ"ג כמו שני קוי ז"מ ומ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle KMG=\measuredangle GMS</math>
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle HMG>\measuredangle ZMG</math>
|style="text-align:right;"|הנה זוית כמכמו זוית גמ"ס
+
|style="text-align:right;"|וזוית המיותר גדולה מזוית זמ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle KMG=\measuredangle NMG</math>
+
:*<math>\scriptstyle HG>ZG</math>
|style="text-align:right;"|וכבר היתה זוית כמכמו זוית נמ
+
|style="text-align:right;"|הנה תושבת היותר ארוכה מתושבת ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle GMS=\measuredangle GMN</math>
+
:*<math>\scriptstyle ZG>AG</math>
|style="text-align:right;"|הנה זוית גמ"ס כמו זוית גמ"נ
+
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר כי ז"ג יותר ארוך מן א"ג
|-
 
|The greater is as the smaller = error.
 
|style="text-align:right;"|הגדולה כמו הקטנה זה שקר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואי אפשר שיצא קו אחר כמו קו ג' זולתי נ
+
:*<math>\scriptstyle MK+KG>MG</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכי כן הנה מ"כ וכ"ג יותר ארוכים מן מ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי כ"ג נ"ג אשר הם משני צדדי הקו היותר קצר לבד שוים
+
:*<math>\scriptstyle MK=MB</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומ"כ כמו מ"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
:*<math>\scriptstyle GK>GB</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונשאר ג"כ יותר ארוך מן ג"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 9 ===
+
:*<math>\scriptstyle GB<KG</math>
 
+
|style="text-align:right;"|הנה ג"ב יותר קצר מן כ"ג
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>כאשר הוצא</big> מנקודה בעגלה יותר משני קוים אל הקו המקיף והיו הקוים שוים הנה היא מרכז העגלה
+
|style="text-align:right;"|ובמשולש למ"ג שתי צלעות נצבות על תושבת מ"ג והם מ"כ וכ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו שיוצא מנקודת ג' מעגלת א"ב קוים שוים יותר משנים והם ג"ד וג"ב וג"ה
+
|style="text-align:right;"|והנה נפגשו בתוכו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי נקדת ג' מרכז עגלת א"ב
+
:*<math>\scriptstyle ML+LG>MK+KG</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מ"ל ול"ג יותר ארוכים מן מ"כ וכ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נוציא ד"ב וב"ה
+
:*<math>\scriptstyle MK=ML</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואולם מ"כ הוא כמו מ"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונחלק שני קוי ד"ב וב"ה בשני חצאים שוים על ח"ז
+
:*<math>\scriptstyle LG>KG</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונשאר ל"ג יותר ארוך מן כ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ג"ז וג"ח ונעביר בשני הצדדים אל הקו המקיף
+
:*<math>\scriptstyle GT>GL</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר כי ג"ט יותר ארוך מן ג"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle DZ=ZB</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה היותר ארוך שבקוים הנכנסים ג"ד
|style="text-align:right;"|הנה קו ד"ז כמו קו ז"ב
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים זמשותף
+
:*<math>\scriptstyle GH>GZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואחר כן ג"ה יותר ארוך מן ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle DZ+ZG=BZ+ZG</math>
+
:*<math>\scriptstyle GZ>AG</math>
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ד"ז וז"ג כמו שני קוי בוז
+
|style="text-align:right;"|ואחרי כן ג"ז יותר ארוך מן א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GD=GB</math>
+
|style="text-align:right;"|והיותר קצר שבקוים היוצאים ג"ב
|style="text-align:right;"|ותושבת ג"ד כמו תושבת ג"ב
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle DZG=\measuredangle BZG</math>
+
:*<math>\scriptstyle GB<GK</math>
|style="text-align:right;"|אם כן זוית דזכמו זוית בז"ג
+
|style="text-align:right;"|ואחרי כן ג"ב יותר קצר מן ג"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שתיהן אם כן שתי נצבות
+
:*<math>\scriptstyle GK<GL</math>
 +
|style="text-align:right;"|וג"כ יותר קצר מן ג"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר חתך קו אמיתר ב"ד בשני חצאים על שתי זויות
+
:*<math>\scriptstyle GL<GT</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואחרי כן ג"ל יותר קצר מן ג
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|אם כן מרכז העגולה על א"ט
+
|style="text-align:right;"|<big>ואומר</big> כי שני קוים לבד לשני צדדי ג"ב היות קצר שבקוים שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן התבאר כי המרכז על כ"מ
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> שתעמיד על נקודת מ' מקו מ"ג זוית נמ"ג כמו זוית כמ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והנה המרכז יפול על החתך המשותף לשני הקוים א"ט וכ"מ והוא נקדת ג'
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ג"נ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
:*<math>\scriptstyle KM=NM</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו כ"מ כמו קו נ"מ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>אמ' תבאת</big> מצאנו בקצת הנוסחאות מן היונים לזו התמונה מופת אחר
+
|style="text-align:right;"|ונשים ג"מ משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והוא שאנחנו נשים העגלה א"ב ג"ד
+
:*<math>\scriptstyle KM+MG=NM+MG</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי כ"מ מכמו שני קוי מ"נ ומ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והנקדה אשר בתוכה נקדת ה'
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle HMG=\measuredangle NMG</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית כמ"ג כמו זוית נמ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקדת ה' אל העגלה קוים שוים והם ה"ז וא"ה וח"ה
+
:*<math>\scriptstyle KG=GN</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת כ"ג כמו תושבת ג"נ
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי נקדת ה' מרכז עגולת א"ב ג"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי לא יצא מן ג' קו אחד כמו כל אחד מן כונ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן הנה יהיה מרכזה ט' אם יהיה אפשר זה
+
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר יוצא והוא ג"ס
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע קו ט"ה ונעבירהו בשני הצדדים אל שתי נקודות ד"ב
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מן מ' קו אל ס'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני שכבר הורשמה בתוך עגולת א"ב ג"ד נקודה איך שתפול והיא ה'
+
:*<math>\scriptstyle KM=MS</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו כ"מ כמו קו מ"ס
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והוצאו ממנה קוים ה"ב וה"ז וא"ה וה"ח אל העגולה איך מה שנפלו
+
|style="text-align:right;"|ונשים מ"ג משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקו ב"ה מהם ילך במרכז
+
:*<math>\scriptstyle KM+MG=SM+MG</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי כ"מ ומ"ג כמו שני קוי ס"מ ומ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיה קו ב"ה היותר ארוך מהם
+
:*<math>\scriptstyle KG=GS</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותושבת כ"ג כמו תושבת ג"ס
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והיותר קצר מהם קו ד"ה
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle KMG=\measuredangle GMS</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית כמ"ג כמו זוית גמ"ס
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקו ז"ה יותר ארוך מקו א"ה
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle KMG=\measuredangle NMG</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר היתה זוית כמ"ג כמו זוית נמ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקו א"ה יותר ארוך מקו ה"ח
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle GMS=\measuredangle GMN</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית גמ"ס כמו זוית גמ"נ
 
|-
 
|-
|
+
|The greater is as the smaller = error.
|style="text-align:right;"|אבל אלו הקוים השלשה שוים וזה בלתי אפשר
+
|style="text-align:right;"|הגדולה כמו הקטנה זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אין נקדת ט' מרכז לעגולת א"ב ג
+
|style="text-align:right;"|ואי אפשר שיצא קו אחר כמו קו ג' זולתי נ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר שאי אפשר שיהיה מרכזה מנקדה אחרת זולת נקודת ה'
+
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי כ"ג נ"ג אשר הם משני צדדי הקו היותר קצר לבד שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן נקודת ה' מרכז עגולת א"ב ג"ד
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
 
|-
+
=== Proposition 9 ===
|
 
=== Proposition 10 ===
 
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|A circle cannot cut a circle at more than two points.
+
|When more than two lines are drawn from a point in the circle to the circumference and the lines are equal, then the point is the center of the circle.
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>י</span> אי אפשר</big> שתחתוך עגולה עגלה ביותר משתי מקומות
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>כאשר הוצא</big> מנקודה בעגלה יותר משני קוים אל הקו המקיף והיו הקוים שוים הנה היא מרכז העגלה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר זה הנה תחתוך עגולת א"ב עגולת ג"ד ביותר משני מקומות על נקודות ה"ז ח"ט
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו שיוצא מנקודת ג' מעגלת א"ב קוים שוים יותר משנים והם ג"ד וג"ב וג"ה
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי ה"ז וז"ח
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי נקדת ג' מרכז עגלת א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונחלקם בשני חצאים על כ"ל
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נוציא ד"ב וב"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא כ"ג ול"א על זויות נצבות
+
|style="text-align:right;"|ונחלק שני קוי ד"ב וב"ה בשני חצאים שוים על ח"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונעביר שניהם אל ב"ד
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ג"ז וג"ח ונעביר בשני הצדדים אל הקו המקיף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ב בעגולת אכבר חתך ז"ח בשני חצאים על זוית נצבת
+
:*<math>\scriptstyle DZ=ZB</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו ד"ז כמו קו ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן מרכז העגולה על א"ב
+
|style="text-align:right;"|ונשים ז"ג משותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וג"ד גם כן בעגולת אחתך ז"ה בשני חצאים על זוית נצבת
+
:*<math>\scriptstyle DZ+ZG=BZ+ZG</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ד"ז וז"ג כמו שני קוי ב"ז וז"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן מרכז עגולת א"ב על ג"ד
+
:*<math>\scriptstyle GD=GB</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותושבת ג"ד כמו תושבת ג"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי מרכז עגולת א"ב על קו א"ב
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle DZG=\measuredangle BZG</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית דז"ג כמו זוית בז"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן מרכזה על הנקדה המשותפת לשני קוי א"ב ג"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה שתיהן אם כן שתי נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואינם משותפים בנקודה זולת נקודת נ' אם כן נקודת נ' היא מרכז עגולת א"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר חתך קו א"ט מיתר ב"ד בשני חצאים על שתי זויות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכמו כן התבאר שמרכז עגלת ג"ד היא נקודת נ'
+
|style="text-align:right;"|אם כן מרכז העגולה על א"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן נקודת נ' מרכז עגולות א"ב וג"ד
+
|style="text-align:right;"|וכן התבאר כי המרכז על כ"מ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושתיהם תתחתכנה אם כן אין מרכז שתיהם אחד
+
|style="text-align:right;"|והנה המרכז יפול על החתך המשותף לשני הקוים א"ט וכ"מ והוא נקדת ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן לא תחתוך עגלה עגלה ביותר משתי מקומות
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>אמ' תבאת</big> מצאנו בקצת הנוסחאות מהיונים לתמונה הזאת מופת אחר
+
|style="text-align:right;"|<big>אמ' תבאת</big> מצאנו בקצת הנוסחאות מן היונים לזו התמונה מופת אחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והוא שאנחנו נשים העגלה אבתחתוך עגלת דה"ז על יותר משתי נקודות והם נקודות ח"ב וז"ט
+
|style="text-align:right;"|והוא שאנחנו נשים העגלה א"ב ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה מרכז עגולת אב"ג נקודת כ'
+
|style="text-align:right;"|והנקדה אשר בתוכה נקדת ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונגיע קוי ב"כ וח"כ וז"כ
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקדת ה' אל העגלה קוים שוים והם ה"ז וא"ה וח"ה
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי נקדת ה' מרכז עגולת א"ב ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי כבר הרשמת נקדה בעגולת דה"ז יותר משני קוים והיו שוים והם קוי כ"ב כ"ז כ"ח הנה נקדת כ' מרכז עגולת דה"ז
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן הנה יהיה מרכזה ט' אם יהיה אפשר זה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר היתה גם כן מרכז עגולת אב"ג
+
|style="text-align:right;"|ונגיע קו ט"ה ונעבירהו בשני הצדדים אל שתי נקודות ד"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר נחתכו שתי עגולות והיו מרכזי שתיהן אחד והם נקודת כ' וזה בלתי אפשר
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני שכבר הורשמה בתוך עגולת א"ב ג"ד נקודה איך שתפול והיא ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה לא תחתוך עגולה עגולה ביותר משני מקומות וזה הוא מה ש
+
|style="text-align:right;"|והוצאו ממנה קוים הוה"ז וא"ה וה"ח אל העגולה איך מה שנפלו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|וקו ב"ה מהם ילך במרכז
=== Proposition 11 ===
+
|-
 
 
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|יהיה קו ב"ה היותר ארוך מהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יא</span> <big>כל שתי</big> עגולות תתמששנה הנה הקו אשר יעבור על מרכז שתיהן יעבור במקום המשוש מבפנים היה משושם או מבחוץ
+
|style="text-align:right;"|והיותר קצר מהם קו ד"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי עגולת א"ב תמששה עגולת א"ג מבפנים על נקודת א' ויהיה מרכז עגולת א"ב ה' ומרכז א"ג ז'
+
|style="text-align:right;"|וקו ז"ה יותר ארוך מקו א"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי הקו אשר יעבור על ה"ז יכלה אל נקודת א' אי אפשר זולתו
+
|style="text-align:right;"|וקו א"ה יותר ארוך מקו ה"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יפול כמו ה"ז ט"ח
+
|style="text-align:right;"|אבל אלו הקוים השלשה שוים וזה בלתי אפשר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי א"ז וז"ה
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין נקדת ט' מרכז לעגולת א"ב ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי א"ז וז"ה מקובצים יותר ארוך מן א"ה
+
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר שאי אפשר שיהיה מרכזה מנקדה אחרת זולת נקודת ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וא"ז כמו ז"ט
+
|style="text-align:right;"|אם כן נקודת ה' מרכז עגולת א"ב ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וא"ה כמו ה"ח
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ט יותר ארוך מן ה"ח וזה שקר
+
 
|-
+
=== Proposition 10 ===
 +
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי הקו אשר יעבור על שתי נקודות ה"ז אין יציאתו כמו יציאת ה"ח ולא יפול במקום אחר כי אם בנקודת א' כאשר תתמששנה שתי העגלות
 
 
|-
 
|-
|
+
|A circle cannot cut a circle at more than two points.
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו נשים עגלת א"ג תמשש עגלת א"ב מחוץ על נקודת א'
+
|style="text-align:right;"|<big><span style=color:red>י</span> אי אפשר</big> שתחתוך עגולה עגלה ביותר משתי מקומות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה מרכז עגלת א"ב ה' ומרכז עגלת א"ג ז'
+
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר זה הנה תחתוך עגולת א"ב עגולת ג"ד ביותר משני מקומות על נקודות ה"ז ח"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי הקו אשר יעבור על ה"ז יעבור בנקודת א'
+
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי ה"ז וז"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן הנה נפול כמו קו ה"ח ט"ז
+
|style="text-align:right;"|ונחלקם בשני חצאים על כ"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי א"ז וא"ה
+
|style="text-align:right;"|ונוציא כ"ג ול"א על זויות נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי א"ז וא"ה יותר ארוך מן ז"ט ח"ה הישר
+
|style="text-align:right;"|ונעביר שניהם אל ב"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואולם א"ה הנה הוא כמו ה
+
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ב בעגולת א"ב כבר חתך זבשני חצאים על זוית נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואולם א"ז הנה הוא כמו ז"ט
+
|style="text-align:right;"|אם כן מרכז העגולה על א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ה"ח וז"ט שוים לשני קוי א"ז וא
+
|style="text-align:right;"|וג"ד גם כן בעגולת א"ב חתך ז"ה בשני חצאים על זוית נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר היו שני קוי א"ז וא"ה מחוברי' יותר ארוך מן אח"ז ושניהם יותר קטנים ממנו זה אי אפשר
+
|style="text-align:right;"|אם כן מרכז עגולת א"ב על ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה הקו אשר יגיע בין שתי נקודות ה"ז יעבור בנקודת א'
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי מרכז עגולת א"ב על קו א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן מרכזה על הנקדה המשותפת לשני קוי א"ב ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 12 ===
+
|style="text-align:right;"|ואינם משותפים בנקודה זולת נקודת נ' אם כן נקודת נ' היא מרכז עגולת א"ב
 
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וכמו כן התבאר שמרכז עגלת ג"ד היא נקודת נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יב</span> <big>לא תמשש</big> עגולה עגולה כי אם במקום אחד כאשר תהיה אחת משתיהן תוך האחרת או חוץ ממנה
+
|style="text-align:right;"|אם כן נקודת נ' מרכז עגולות א"ב וג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר תמששנה בשתי מקומות או יותר הנה תמשש עגולת ג"ד עגולת א"ב בשתי מקומות מבפנים על שתי נקודות ג"ד
+
|style="text-align:right;"|ושתיהם תתחתכנה אם כן אין מרכז שתיהם אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והיה מרכז עגולת א"ב נקודת ה'
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא תחתוך עגלה עגלה ביותר משתי מקומות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומרכז עגולת ג"ד נקודת ז'
+
|style="text-align:right;"|<big>אמ' תבאת</big> מצאנו בקצת הנוסחאות מהיונים לתמונה הזאת מופת אחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה הקו אשר יעבור על ה"ז יפול במקום אשר תתמששנה שתי העגולות
+
|style="text-align:right;"|והוא שאנחנו נשים העגלה אב"ג תחתוך עגלת דה"ז על יותר משתי נקודות והם נקודות ח"ב וז"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא קו ה"ז ונוציאהו אל שתי נקודות ג
+
|style="text-align:right;"|ויהיה מרכז עגולת אבנקודת כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מרכז עגולת א"ב ה'
+
|style="text-align:right;"|ונגיע קוי ב"כ וח"כ וז"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה קו ה"ד כמו קו ה"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי כבר הרשמת נקדה בעגולת דה"ז יותר משני קוים והיו שוים והם קוי כ"ב כ"ז כ"ח הנה נקדת כ' מרכז עגולת דה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וד"ה יותר ארוך הרבה מן ז"ד
+
|style="text-align:right;"|וכבר היתה גם כן מרכז עגולת אב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה מרכז עגולת ג"ד נקדת ז'
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר נחתכו שתי עגולות והיו מרכזי שתיהן אחד והם נקודת כ' וזה בלתי אפשר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ד כמו קו ז"ג וכבר היה שהתבאר כי ג"ז יותר ארוך הרבה מן ז"ד וזה שקר
+
|style="text-align:right;"|הנה לא תחתוך עגולה עגולה ביותר משני מקומות וזה הוא מה ש"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן לא תמשש עגולת ג"ד עגולת א"ב כי אם במקום אחד לבד
+
 
 +
=== Proposition 11 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
|
+
|For every two circles that touch one another, the line that passes through their centers passes through their point of contact, whether it is inside or outside.
|style="text-align:right;"|ותמששנה מחוץ אם היה אפשר זה כמו עגולת ח"ט לעגולת א"ב בשתי מקומות על שתי נקודות א"ב הנה הקו אשר יצא מן א' אל ב' יפול בעגולת א"ב וחוץ מעגולת ח"ט זה שקר
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יא</span> <big>כל שתי</big> עגולות תתמששנה הנה הקו אשר יעבור על מרכז שתיהן יעבור במקום המשוש מבפנים היה משושם או מבחוץ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי שתי נקודות תפולנה על קשת עגולה יהיה הקו הישר אשר יצא מאחת משתיהן אל האחרת יפול בתוך העגולה
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי עגולת א"ב תמששה עגולת א"ג מבפנים על נקודת א' ויהיה מרכז עגולת א"ב ה' ומרכז א"ג ז'
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|הנה לא תמשש עגולה עגולה כי אם במקום אחד אם מבפנים ואם מבחוץ
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי הקו אשר יעבור על ה"ז יכלה אל נקודת א' אי אפשר זולתו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יפול כמו ה"ז ט"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 13 ===
+
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי א"ז וז"ה
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יג</span> <big>כאשר</big> נפלו בעגולה מיתרים שוים הנה מרחקיהם מן המרכז שוים ואם היו מרחקיהם מן המרכז שוים הנה הם שוים
+
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי א"ז וז"ה מקובצים יותר ארוך מן א"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> שהוא נפיל בעגולת א"ב שני מיתרים שוים והם ג"ד וה"ז
+
|style="text-align:right;"|וא"ז כמו ז"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי מרחק שניהם מן המרכז שוה
+
|style="text-align:right;"|וא"ה כמו ה"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי נשים המרכז נקודת ח'
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ט יותר ארוך מן ה"ח וזה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ממנו אל שני מיתרי ג"ד ה"ז שני עמודים ח"ט וח"כ
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי הקו אשר יעבור על שתי נקודות ה"ז אין יציאתו כמו יציאת ה"ח ולא יפול במקום אחר כי אם בנקודת א' כאשר תתמששנה שתי העגלות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ה"ח וח"ד וח"ז וח"ג
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו נשים עגלת א"ג תמשש עגלת א"ב מחוץ על נקודת א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GD=HZ</math>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה מרכז עגלת א"ב ה' ומרכז עגלת א"ג ז'
|style="text-align:right;"|הנה ג"ד כמו ה"ז
+
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי הקו אשר יעבור על ה"ז יעבור בנקודת א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GC=HC</math>
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן הנה נפול כמו קו ה"ח ט"ז
|style="text-align:right;"|וג"ח כמו ה"ח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle DG+GC=ZH+CH</math>
+
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי אוא
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ד"ג ג"ח כמו שני קוי ז"ה וח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle DC=ZC</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי א"ז וא"ה יותר ארוך מן ז"ט ח"ה הישר
|style="text-align:right;"|ותושבת ד"ח כמו תושבת ז"ח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle TGC=\measuredangle KHC</math>
+
|style="text-align:right;"|ואולם א"ה הנה הוא כמו ה
|style="text-align:right;"|אם כן זוית טג"ח כמו זוית כה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle GTC=\measuredangle HKC=90^\circ</math>
+
|style="text-align:right;"|ואולם א"ז הנה הוא כמו ז"ט
|style="text-align:right;"|וזוית גט"ח כמו זוית הכ"ח מפני כי שתיהן נצבות
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות משולש גטכמו שתי זוית משלש הכ"ח
+
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי הוז"ט שוים לשני קוי א"ז וא"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GC=HC</math>
+
|style="text-align:right;"|וכבר היו שני קוי א"ז ואמחוברי' יותר ארוך מן אח"ז ושניהם יותר קטנים ממנו זה אי אפשר
|style="text-align:right;"|ושתי צלעות ג"ח ה"ח שוות
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שתי צלעות הנשארות כמו שתי צלעות הנשארות כל אחת כמו הנכחית לה
+
|style="text-align:right;"|הנה הקו אשר יגיע בין שתי נקודות ה"ז יעבור בנקודת א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והזוית הנשארת כמו הזוית הנשארת
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ט"ח כמו כ"ח ושניהם שני העמודים
+
 
 +
=== Proposition 12 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|A circle does not touch another circle at more than one point, whether one of them is inside the other or outside it.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יב</span> <big>לא תמשש</big> עגולה עגולה כי אם במקום אחד כאשר תהיה אחת משתיהן תוך האחרת או חוץ ממנה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מרחק ג"ד וה"ז מן המרכז שוה
+
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר תמששנה בשתי מקומות או יותר הנה תמשש עגולת ג"ד עגולת א"ב בשתי מקומות מבפנים על שתי נקודות ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואומר כי שניהם שוים
+
|style="text-align:right;"|והיה מרכז עגולת א"ב נקודת ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כבר הוצא מן המרכז קו ט"ח אל ג"ד וחתכו על זוית נצבת
+
|style="text-align:right;"|ומרכז עגולת ג"ד נקודת ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והוא אם כן יחתכהו בשני חצאין
+
|style="text-align:right;"|הנה הקו אשר יעבור על ה"ז יפול במקום אשר תתמששנה שתי העגולות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GT=TD</math>
+
|style="text-align:right;"|ונוציא קו ה"ז ונוציאהו אל שתי נקודות ג"ד
|style="text-align:right;"|אם כן קו ג"ט כמו קו ט
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle DG=2\sdot GT</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה מרכז עגולת א"ב ה'
|style="text-align:right;"|וד"ג כפל ג"ט
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle ZH=2\sdot HK</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה קו ה"ד כמו קו ה"ג
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה ז"ה כפל ה"כ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GC=HC</math>
+
|style="text-align:right;"|ודיותר ארוך הרבה מן ז"ד
|style="text-align:right;"|וג"ח כמו ה"ח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GC^2=GT^2+TC^2</math>
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה מרכז עגולת ג"ד נקדת ז'
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן ג"ח כמו שני המרובעים ההוים מג"ט ט"ח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle\measuredangle GTC=90^\circ</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ד כמו קו ז"ג וכבר היה שהתבאר כי ג"ז יותר ארוך הרבה מן ז"ד וזה שקר
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית גט"ח נצבת
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle HC^2=HK^2+KC^2</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא תמשש עגולת ג"ד עגולת א"ב כי אם במקום אחד לבד
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ה"ח כמו שני המרובעים ההוים מן ה"כ וכ"ח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle\measuredangle HKC=90^\circ</math>
+
|style="text-align:right;"|ותמששנה מחוץ אם היה אפשר זה כמו עגולת ח"ט לעגולת א"ב בשתי מקומות על שתי נקודות א"ב הנה הקו אשר יצא מן א' אל ב' יפול בעגולת א"ב וחוץ מעגולת ח"ט זה שקר
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית הכנצבת
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle TC^2+TG^2=CK^2+KH^2</math>
+
|style="text-align:right;"|מפני כי שתי נקודות תפולנה על קשת עגולה יהיה הקו הישר אשר יצא מאחת משתיהן אל האחרת יפול בתוך העגולה
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים ההוים מן ט"ח ט"ג כמו שני המרובעים ההוים מן ח"כ וכ"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle TC^2=KC^2</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה לא תמשש עגולה עגולה כי אם במקום אחד אם מבפנים ואם מבחוץ
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ט"ח כמו המרובע ההוה מן כ"ח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GT^2=HK^2</math>
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
|style="text-align:right;"|ונשאר המרובע ההוה מן ג"ט כמו המרובע ההוה מן ה"כ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GT=HK</math>
+
 
|style="text-align:right;"|הנה קו ג"ט כמו קו ה"כ
+
=== Proposition 13 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When there are equal chords in a circle, their distances from the center are equal; and those, whose distances from the center are equal, are equal.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יג</span> <big>כאשר</big> נפלו בעגולה מיתרים שוים הנה מרחקיהם מן המרכז שוים ואם היו מרחקיהם מן המרכז שוים הנה הם שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GD=2\sdot GT</math>
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> שהוא נפיל בעגולת א"ב שני מיתרים שוים והם ג"ד וה"ז
|style="text-align:right;"|וג"ד כפל ג"ט
+
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי מרחק שניהם מן המרכז שוה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle HZ=2\sdot KH</math>
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי נשים המרכז נקודת ח'
|style="text-align:right;"|וה"ז כפל כ"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכל שני קוים שוים כאשר הוכפלו היו שוים
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ממנו אל שני מיתרי ג"ד ה"ז שני עמודים ח"ט וח"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle DG=HZ</math>
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ה"ח וחוחוח"ג
|style="text-align:right;"|אם כן מיתר גכמו מיתר ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו ביאורו
+
:*<math>\scriptstyle GD=HZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה ג"ד כמו ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 14 ===
+
:*<math>\scriptstyle GC=HC</math>
 
+
|style="text-align:right;"|וג"ח כמו ה"ח
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יד</span> <big>כאשר</big> נפלו בעגולה מיתרים הנה היותר ארוך מהם קוטר העגולה והנשארים הנה היותר קרוב מהם אל המרכז יותר ארוך מן היותר רחוק
+
:*<math>\scriptstyle DG+GC=ZH+CH</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ד"ג ג"ח כמו שני קוי ז"ה וח"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי נפלו בעגולת א"ב שני מיתרים והם ז"ה וח"ט והקוטר ג"ד וז"ה יותר קרוב אל המרכז מן ח
+
:*<math>\scriptstyle DC=ZC</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותושבת ד"ח כמו תושבת ז"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי קוטר ג"ד הוא היותר ארוך מהם ושה"ז יותר ארוך מן ט
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle TGC=\measuredangle KHC</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית טג"ח כמו זוית כה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי נשים המרכז נקדת כ'
+
:*<math>\scriptstyle\measuredangle GTC=\measuredangle HKC=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית גט"ח כמו זוית הכ"ח מפני כי שתיהן נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ממנו שני עמודים אל שני מיתרי ה"ז וח"ט והם כ"ל וכ"מ
+
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות משולש גט"ח כמו שתי זוית משלש הכ"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מיתר זיותר קרוב אל המרכז מן ח
+
:*<math>\scriptstyle GC=HC</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושתי צלעות ג"ח ה"ח שוות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן מ"כ יותר קרוב אל המרכז ארוך מן ל"כ
+
|style="text-align:right;"|הנה שתי צלעות הנשארות כמו שתי צלעות הנשארות כל אחת כמו הנכחית לה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונבדיל מן כ"מ כמו ל"כ והוא כ"נ
+
|style="text-align:right;"|והזוית הנשארת כמו הזוית הנשארת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונקוה על נ' קו נכחי לקו ט"ח והוא ס"ע
+
|style="text-align:right;"|אם כן ט"ח כמו כ"ח ושניהם שני העמודים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי הוס"ע מרחק שניהם מן המרכז שוה
+
|style="text-align:right;"|הנה מרחק ג"ד וה"ז מן המרכז שוה
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם שוים אם כן קו ה"ז כמו ס"ע
+
|style="text-align:right;"|ואומר כי שניהם שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא קוים כ"ס וכוכ"ע וכ"ט
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כבר הוצא מן המרכז קו טאל ג"ד וחתכו על זוית נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה ס"כ וכ"ע מחוברים יותר ארוך מן ס"ע
+
|style="text-align:right;"|והוא אם כן יחתכהו בשני חצאין
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וס"כ כמו כ"ג
+
:*<math>\scriptstyle GT=TD</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ג"ט כמו קו ט"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכ"ע כמו כ"ד
+
:*<math>\scriptstyle DG=2\sdot GT</math>
 +
|style="text-align:right;"|וד"ג כפל ג"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה קו ג"ד יותר ארוך מן ס"ע
+
:*<math>\scriptstyle ZH=2\sdot HK</math>
 +
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה ז"ה כפל ה"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וס"ע כמו ה"ז
+
:*<math>\scriptstyle GC=HC</math>
 +
|style="text-align:right;"|וג"ח כמו ה"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ג"ד יותר ארוך מן ה"ז
+
:*<math>\scriptstyle GC^2=GT^2+TC^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן ג"ח כמו שני המרובעים ההוים מג"ט ט"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וס"ב כמו כ
+
::<math>\scriptstyle\measuredangle GTC=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית גטנצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וע"כ כמו כ"ט
+
:*<math>\scriptstyle HC^2=HK^2+KC^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ה"ח כמו שני המרובעים ההוים מן ה"כ וכ"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ס"כ וכ"ע כמו שני קוי כוכ"ט
+
::<math>\scriptstyle\measuredangle HKC=90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי זוית הכנצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית עכ"ס יותר גדולה מזוית טכ
+
:*<math>\scriptstyle TC^2+TG^2=CK^2+KH^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני המרובעים ההוים מן ט"ח ט"ג כמו שני המרובעים ההוים מן ח"כ וכ"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ס"ע יותר ארוכה מתושבת ט
+
:*<math>\scriptstyle TC^2=KC^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ט"ח כמו המרובע ההוה מן כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל ס"ע כמו ה"ז
+
:*<math>\scriptstyle GT^2=HK^2</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונשאר המרובע ההוה מן ג"ט כמו המרובע ההוה מן ה"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ז יותר ארוך מן ט"ח
+
:*<math>\scriptstyle GT=HK</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו גכמו קו ה"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה המיתרים אשר נפלו בעגולת א"ב היותר ארוך מהם הקוטר והוא ג"ד וה"ז היותר קרוב אל המרכז יותר ארוך מן ט"ח היותר רחוק
+
:*<math>\scriptstyle GD=2\sdot GT</math>
 +
|style="text-align:right;"|וג"ד כפל ג"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
+
:*<math>\scriptstyle HZ=2\sdot KH</math>
 +
|style="text-align:right;"|וה"ז כפל כ"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 15 ===
+
|style="text-align:right;"|וכל שני קוים שוים כאשר הוכפלו היו שוים
 
+
|-
 
|
 
|
 +
:*<math>\scriptstyle DG=HZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מיתר ג"ד כמו מיתר ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>טו</span> <big>כאשר הוצא</big> מקצה הקטר העגולה קו ישר על זוית נצבת הנה יוצא מן העגלה ולא יפול בינו ובין הקו מן המקיף קו אחר ישר ותהיה זוית חצי העגולה יותר גדולה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים ותהיה זוית אשר יקיף בה הקו ההוא והקו המקיף היותר קטנה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו ביאורו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> כי עגולת א"ב יצא מקצה קוטרה והוא קו ג"ד קו ד"ז על זוית נצבת מנקודת ד'
+
 
 +
=== Proposition 14 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When there are chords in a circle, the longest of them is the diameter of the circle; and of the rest, the nearer to the center is longer than the more remote.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יד</span> <big>כאשר</big> נפלו בעגולה מיתרים הנה היותר ארוך מהם קוטר העגולה והנשארים הנה היותר קרוב מהם אל המרכז יותר ארוך מן היותר רחוק
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי הוא יפול חוץ מן העגולה אי אפשר זולת זה
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי נפלו בעגולת א"ב שני מיתרים והם ז"ה וח"ט והקוטר ג"ד וז"ה יותר קרוב אל המרכז מן ח"ט
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יפול בתוכה כמו קו ד"ז קו ד"א
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי קוטר ג"ד הוא היותר ארוך מהם ושהיותר ארוך מן ט"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה המרכז ה'
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי נשים המרכז נקדת כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא א"ה והוא כמו ה"ד
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ממנו שני עמודים אל שני מיתרי ה"ז וח"ט והם כ"ל וכ"מ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית הא"ד כמו זוית הד"א
+
|style="text-align:right;"|הנה מיתר ז"ה יותר קרוב אל המרכז מן ח"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית הד"א נצבת אם כן זוית הא"ד גם כן נצבת
+
|style="text-align:right;"|אם כן מ"כ יותר קרוב אל המרכז ארוך מן ל"כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן משולש הא"ד נצב שתי הזויות זה שקר
+
|style="text-align:right;"|ונבדיל מן כ"מ כמו ל"כ והוא כ"נ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי הקו אשר יצא מן ד' והוא קצה ז"ד על זוית נצבת יפול חוץ מן העגולה ויפול כמו ד"ז
+
|style="text-align:right;"|ונקוה על נ' קו נכחי לקו ט"ח והוא ס"ע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ה"ז וס"ע מרחק שניהם מן המרכז שוה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם שוים אם כן קו ה"ז כמו ס"ע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי לא יכנס בינו ובין קשת גא"ד קו אחר ישר
+
|style="text-align:right;"|ונוציא קוים כ"ס וכ"ח וכ"ע וכ"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יפול בין שניהם כמו קו ד"ח
+
|style="text-align:right;"|הנה ס"כ וכ"ע מחוברים יותר ארוך מן ס"ע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מן ה' עמוד אל קו ד"ח והוא ה"ט
+
|style="text-align:right;"|וס"כ כמו כ"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה זוית הטנצבת
+
|style="text-align:right;"|וכ"ע כמו כ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית הד"ט קטנה מנצבת
+
|style="text-align:right;"|הנה קו ג"ד יותר ארוך מן ס"ע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית הט"ד יותר גדולה מזוית הד"ט
+
|style="text-align:right;"|וס"ע כמו ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והזוית היותר גדולה מכל משולש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג"ד יותר ארוך מן ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן צלע ה"ד יותר ארוך מן ה"ט
+
|style="text-align:right;"|וס"ב כמו כ"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וה"ד כמו ה"א
+
|style="text-align:right;"|וע"כ כמו כ"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ה"א יותר ארוך מן הזה שקר
+
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ס"כ וכ"ע כמו שני קוי כ"ח וכ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי לא יפול בין קשת גא"ד ובין קו ד"ז קו אחר ישר
+
|style="text-align:right;"|וזוית עכ"ס יותר גדולה מזוית טכ"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>ואומר</big> כי הזוית הנכנסת אשר יקיפו בה הקוטר והקו המקיף אשר עליה בד"ה יותר גדולה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
+
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ס"ע יותר ארוכה מתושבת ט"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושזוית בדהחיצונה יותר קטנה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
+
|style="text-align:right;"|אבל ס"ע כמו ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|כי אלו היתה זוית חדה ישרת שני הקוים יותר גדולה מן הפנימית ויותר קטנה מן החיצונה אשר זכרנו בשם היה אפשר שיפול בין קו ד"ז ובין קשת גא"ד קו ישר אבל לא יפול
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ז יותר ארוך מן ט"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית חצי העגולה אשר עליה גדיותר גדולה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים ואשר עליה בד"ז יותר קטנה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
+
|style="text-align:right;"|הנה המיתרים אשר נפלו בעגולת אהיותר ארוך מהם הקוטר והוא ג"ד וההיותר קרוב אל המרכז יותר ארוך מן ט"ח היותר רחוק
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 4,639: Line 5,553:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 16 ===
+
 
 +
=== Proposition 15 ===
  
 
|
 
|
 +
|-
 +
|When a straight line is drawn from the end of the diameter of a circle at right angles, it falls outside the circle, and no other straight line falls between it and the circumference; the angle of the semicircle is greater than any acute rectilinear angle, and the angle contained by that line and the circumference is less than any acute rectilinear angle.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>טו</span> <big>כאשר הוצא</big> מקצה הקטר העגולה קו ישר על זוית נצבת הנה יוצא מן העגלה ולא יפול בינו ובין הקו מן המקיף קו אחר ישר ותהיה זוית חצי העגולה יותר גדולה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים ותהיה זוית אשר יקיף בה הקו ההוא והקו המקיף היותר קטנה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יו</span> <big>נרצה שנוציא</big> מנקודה ידועה קו ימשש העגולה
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> כי עגולת א"ב יצא מקצה קוטרה והוא קו ג"ד קו ד"ז על זוית נצבת מנקודת ד'
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי הוא יפול חוץ מן העגולה אי אפשר זולת זה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נשים הנקודה הידועה נקודת א' והעגולה עגולת ב"ג
+
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יפול בתוכה כמו קו ד"ז קו ד"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונרצה שנוציא מן א' קו ימשש עגולת ב"ג
+
|style="text-align:right;"|ויהיה המרכז ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נוציא ממרכז העגולה והוא ד' קו ד"א
+
|style="text-align:right;"|ונוציא א"ה והוא כמו ה"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונקוה על מרכז ד' ובמרחק א"ד עגולת א
+
|style="text-align:right;"|אם כן זוית הא"ד כמו זוית הד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא מקו א"ד מנקודת ז' ממנו קו על זוית נצבת והוא ז"ח
+
|style="text-align:right;"|וזוית הד"א נצבת אם כן זוית האגם כן נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ד"ח וט"א
+
|style="text-align:right;"|אם כן משולש הא"ד נצב שתי הזויות זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה קו ד"ח כמו קו א"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי הקו אשר יצא מן ד' והוא קצה ז"ד על זוית נצבת יפול חוץ מן העגולה ויפול כמו ד"ז
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|וד"ז כמו ד
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי לא יכנס בינו ובין קשת גאקו אחר ישר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי א"ד וד"ט כמו שני קוי ח"ד וד"ז
+
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יפול בין שניהם כמו קו ד"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והזויות אשר יקיפו בו שני קוי ח"ד וד"ז ושני קוי א"ד ודאחת
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מן ה' עמוד אל קו ד"ח והוא ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני שהם יקיפו זוית אחת והיא ד'
+
|style="text-align:right;"|הנה זוית הט"ד נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה תושבת ז"ח כמו תושבת א
+
|style="text-align:right;"|וזוית הדקטנה מנצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומשלש זד"ח כמו משלש טד"א
+
|style="text-align:right;"|אם כן זוית הט"ד יותר גדולה מזוית הד"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והזויות הנשארות כמו הזויות הנשארות אשר יהיו מיתריהם הצלעות השוות
+
|style="text-align:right;"|והזוית היותר גדולה מכל משולש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית דט"א כמו זוית דז"ח הנה שתיהם יחד נצבות
+
|style="text-align:right;"|אם כן צלע ה"ד יותר ארוך מן ה"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וד"ט קו הקוטר
+
|style="text-align:right;"|וה"ד כמו ה"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקו אשר יצא מקצה הקוטר על זוית נצבת ימשש העגולה
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה"א יותר ארוך מן ה"ט זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי קו א"ט ימשש עגולת ב"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי לא יפול בין קשת גא"ד ובין קו ד"ז קו אחר ישר
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|<big>ואומר</big> כי הזוית הנכנסת אשר יקיפו בה הקוטר והקו המקיף אשר עליה בד"ה יותר גדולה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ושזוית בד"ז החיצונה יותר קטנה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 17 ===
+
|style="text-align:right;"|כי אלו היתה זוית חדה ישרת שני הקוים יותר גדולה מן הפנימית ויותר קטנה מן החיצונה אשר זכרנו בשם היה אפשר שיפול בין קו ד"ז ובין קשת גא"ד קו ישר אבל לא יפול
 
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית חצי העגולה אשר עליה גד"ב יותר גדולה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים ואשר עליה בד"ז יותר קטנה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יז</span> <big>כל קו ימשש</big> העגולה ויצא מן המקום אשר ימששה בו קו אל המרכז הנה הקו יהיה עמוד על הקו הממשש לעגולה
+
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי קו ג"ד ימשש עגולת א"ב על נקודת ב' והמרכז ה' ונוציא ב"ה
+
 
 +
=== Proposition 16 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|We wish to draw from a given point a line that touches the circle.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יו</span> <big>נרצה שנוציא</big> מנקודה ידועה קו ימשש העגולה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר שהוא עמוד על ג"ד אי אפשר זולתו
+
|style="text-align:right;"|הנה נשים הנקודה הידועה נקודת א' והעגולה עגולת ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יצא מן ה' עמוד אל קו ג"ד זולת ב"ה והוא ה"ז
+
|style="text-align:right;"|ונרצה שנוציא מן א' קו ימשש עגולת ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה זוית הז"ב אם כן נצבת
+
|style="text-align:right;"|הנה נוציא ממרכז העגולה והוא ד' קו ד"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית הב"ז חדה
+
|style="text-align:right;"|ונקוה על מרכז ד' ובמרחק א"ד עגולת א"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית הב"ז יותר גדולה מזוית הב"ז
+
|style="text-align:right;"|ונוציא מקו א"ד מנקודת ז' ממנו קו על זוית נצבת והוא ז"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והזוית היותר גדולה מכל משלש מיתרה הצלע היותר ארוך
+
|style="text-align:right;"|ונוציא ד"ח וט"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה קו ב"ה יותר ארוך מן ה"ז וה"ב כמו ה"א אם כן ה"א יותר ארוך מן ה"ז וזה שקר
+
|style="text-align:right;"|הנה קו ד"ח כמו קו א"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אי אפשר שיהיה העמוד על ג"ד ולא זולתו מן הקוים
+
|style="text-align:right;"|ודכמו ד"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי א"ד וד"ט כמו שני קוי ח"ד וד"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 18 ===
+
|style="text-align:right;"|והזויות אשר יקיפו בו שני קוי ח"ד וד"ז ושני קוי א"ד וד"ט אחת
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יח</span> <big>כאשר ימשש</big> קו ישר עגולה ויצא מן המקום אשר ימששנה קו על זוית נצבת לפנים מן העגולה הנה יהיה עליו המרכז
+
|style="text-align:right;"|מפני שהם יקיפו זוית אחת והיא ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי קו ג"ד ימשש עגולת א"ב על ב' ויצא מנקודת ב' קו א"ב על זוית נצבת
+
|style="text-align:right;"|הנה תושבת ז"ח כמו תושבת א"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי המרכז יפול על קו א"ב אי אפשר זולתו
+
|style="text-align:right;"|ומשלש זד"ח כמו משלש טד"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם יהיה אפשר נאמר שיפול על קו ב"ה אם כן זוית הב"ד נצבת
+
|style="text-align:right;"|והזויות הנשארות כמו הזויות הנשארות אשר יהיו מיתריהם הצלעות השוות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית דבנצבת
+
|style="text-align:right;"|אם כן זוית דטכמו זוית דז"ח הנה שתיהם יחד נצבות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושתיהם נצבות זה שקר
+
|style="text-align:right;"|וד"ט קו הקוטר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אין המרכז על ב"ה ולא בזולת קו א"ב
+
|style="text-align:right;"|והקו אשר יצא מקצה הקוטר על זוית נצבת ימשש העגולה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן מרכז העגולה על א"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי קו א"ט ימשש עגולת ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 19 ===
+
 
 +
=== Proposition 17 ===
  
 
|
 
|
 +
|-
 +
|For every line that touches the circle, when a line is drawn from the touching point to the center, this line is perpendicular to the line that touches the circle.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יז</span> <big>כל קו ימשש</big> העגולה ויצא מן המקום אשר ימששה בו קו אל המרכז הנה הקו יהיה עמוד על הקו הממשש לעגולה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יט</span> <big>הזוית</big> אשר תהיה על מרכז העגולה כמו שני פעמים מאשר תהיה על הקו המקיף כאשר תהיינה תושבות שתיהם קשת אחת
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי קו ג"ד ימשש עגולת א"ב על נקודת ב' והמרכז ה' ונוציא ב"ה
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי על מרכז עגולת בא"ג זוית בד"ג ועל הקו המקיף זוית בא"ג ותושבת שתיהם יחד קשת ב"ג
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר שהוא עמוד על ג"ד אי אפשר זולתו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי זוית בד"ג כפל זוית בא"ג
+
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יצא מן ה' עמוד אל קו ג"ד זולת ב"ה והוא ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי נוציא קו א"ד ונוציאהו אל ה'
+
|style="text-align:right;"|הנה זוית הז"ב אם כן נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי א"ד וד"ג שוים
+
|style="text-align:right;"|וזוית הב"ז חדה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות דא"ג ודג"א שוות
+
|style="text-align:right;"|אם כן זוית הב"ז יותר גדולה מזוית הב"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית הד"ג כפל זוית הא"ג
+
|style="text-align:right;"|והזוית היותר גדולה מכל משלש מיתרה הצלע היותר ארוך
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ולכן זוית בדכפל זוית בא"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה קו ביותר ארוך מן ה"ז וה"ב כמו ה"א אם כן ה"א יותר ארוך מן ה"ז וזה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כל זוית בדכפל זוית בא"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן אי אפשר שיהיה ה"ז עמוד על ג"ד ולא זולתו מן הקוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 20 ===
+
 
 +
=== Proposition 18 ===
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|When a straight line touches a circle, and from the touching point a straight line is drawn at right angles to the [line] outside of the circle, then the center falls on it.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>כאשר תהיה</big>בחתיכה אחת מעגלה שתי זויות הנה שתיהן שוות
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יח</span> <big>כאשר ימשש</big> קו ישר עגולה ויצא מן המקום אשר ימששנה קו על זוית נצבת לפנים מן העגולה הנה יהיה עליו המרכז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי בעגלת אב"ג חתיכת ג"א ה"ד בה שתי זויות גה"ד וגא"ד
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי קו ג"ד ימשש עגולת א"ב על ב' ויצא מנקודת ב' קו א"ב על זוית נצבת
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר שהן שוות
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי המרכז יפול על קו א"ב אי אפשר זולתו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> הנה נשים המרכז ז'
+
|style="text-align:right;"|שאם יהיה אפשר נאמר שיפול על קו ב"ה אם כן זוית הב"ד נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא ג"ז ז"ד
+
|style="text-align:right;"|וזוית דב"א נצבת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה זוית גז"ד על המרכז וזוית גה"ד על הקו המקיף
+
|style="text-align:right;"|ושתיהם נצבות זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית גז"ד כפל זוית גה"ד ולכן גם כן יהיה כפל זוית גא"ד
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין המרכז על ב"ה ולא בזולת קו א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית גה"ד כמו זוית גא"ד
+
|style="text-align:right;"|אם כן מרכז העגולה על א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
+
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 21 ===
+
 
 +
=== Proposition 19 ===
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|The angle that is at the center of the circle is double the angle that is at the circumference, when the base of both [the angles] is the same arch.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כא</span> <big>כל עגולה</big> תפול בה תמונה בעלת ארבע צלעות הנה כל שתי זויות מתנגדות מזויותיה הנה שתיהן שוות לשתי זויות נצבות
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יט</span> <big>הזוית</big> אשר תהיה על מרכז העגולה כמו שני פעמים מאשר תהיה על הקו המקיף כאשר תהיינה תושבות שתיהם קשת אחת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי בעגולת אבתמונה בעלת ארבע צלעות והיא תמונת א"ב ג
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי על מרכז עגולת באזוית בד"ג ועל הקו המקיף זוית בא"ג ותושבת שתיהם יחד קשת ב"ג
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי כל שתי זויות מתנגדות מזויותיה שוות לשתי נצבות
+
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי זוית בד"ג כפל זוית בא"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נוציא א"ג וב
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי נוציא קו א"ד ונוציאהו אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכל שתי זויות בחתיכה אחת הנה שתיהן שוות
+
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי א"ד וד"ג שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה זוית באכמו זוית בד"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות דאודג"א שוות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזוית אד"ב גם כן כמו זוית אג"ב
+
|style="text-align:right;"|וזוית הד"ג כפל זוית הא"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כל זוית אד"ג כמו שתי זויות אג"ב וגא"ב
+
|style="text-align:right;"|ולכן זוית בד"ה כפל זוית בא"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים זוית גב"א משותפת
+
|style="text-align:right;"|הנה כל זוית בד"ג כפל זוית בא"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן זוית בא"ג ואג"ב וגב"א כמו שתי זויות אב"ג ואד"ג
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 20 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When two angles falls on the same segment of a circle, they are equal to one another.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>כאשר תהיה</big> בחתיכה אחת מעגלה שתי זויות הנה שתיהן שוות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי בעגלת אב"ג חתיכת ג"א ה"ד בה שתי זויות גה"ד וגא"ד
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר שהן שוות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> הנה נשים המרכז ז'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא ג"ז ז"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית גז"ד על המרכז וזוית גה"ד על הקו המקיף
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזוית גז"ד כפל זוית גה"ד ולכן גם כן יהיה כפל זוית גא"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית גה"ד כמו זוית גא"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 21 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|For every cyclic quadrilateral, [the sum of] each pair of its opposite angles is equal to two right angles.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כא</span> <big>כל עגולה</big> תפול בה תמונה בעלת ארבע צלעות הנה כל שתי זויות מתנגדות מזויותיה הנה שתיהן שוות לשתי זויות נצבות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי בעגולת אב"ג תמונה בעלת ארבע צלעות והיא תמונת א"ב ג"ד
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי כל שתי זויות מתנגדות מזויותיה שוות לשתי נצבות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נוציא א"ג וב"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל שתי זויות בחתיכה אחת הנה שתיהן שוות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה זוית בא"ג כמו זוית בד"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזוית אד"ב גם כן כמו זוית אג"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כל זוית אד"ג כמו שתי זויות אג"ב וגא"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשים זוית גב"א משותפת
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית בא"ג ואג"ב וגב"א כמו שתי זויות אב"ג ואד"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 4,888: Line 5,892:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 22 ===
 
=== Proposition 22 ===
  
Line 4,930: Line 5,935:
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שתי חתיכות אה"ב וגז"ד דומות ועל שני קוים ישרים שוים והם א"ב ג"ד
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שתי חתיכות אה"ב וגז"ד דומות ועל שני קוים ישרים שוים והם א"ב ג"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שתי החתיכות שוות
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שתי החתיכות שוות
 
|-
 
|-
Line 5,024: Line 6,029:
 
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות ומרכזי שתיהן ח"ט ובשתיהן שתי זויות שוות על המרכז והם בח"ג הט"ז
 
|style="text-align:right;"|<big>דמיונו</big> כי שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות ומרכזי שתיהן ח"ט ובשתיהן שתי זויות שוות על המרכז והם בח"ג הט"ז
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי קשת ב"ג כמו קשת ה"ז
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי קשת ב"ג כמו קשת ה"ז
 
|-
 
|-
Line 5,083: Line 6,088:
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות ושתי קשתות ב"ג ה"ז שוות עליהן שתי זויות בט"ג הח"ז והם על המרכז או לא אבל היו על הקו המקיף
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות ושתי קשתות ב"ג ה"ז שוות עליהן שתי זויות בט"ג הח"ז והם על המרכז או לא אבל היו על הקו המקיף
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שתיהם שוות אי אפשר כי אם זה
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שתיהם שוות אי אפשר כי אם זה
 
|-
 
|-
Line 5,130: Line 6,135:
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות ושני מיתרי ב"ג ה"ז הם שוים
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות ושני מיתרי ב"ג ה"ז הם שוים
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שניהם יבדילו קשתות שוות
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שניהם יבדילו קשתות שוות
 
|-
 
|-
Line 5,186: Line 6,191:
 
|style="text-align:right;"|ומשתיהן שתי קשתות ב"ג ה"ז שוות
 
|style="text-align:right;"|ומשתיהן שתי קשתות ב"ג ה"ז שוות
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי השני מיתרים והם ב"ג ה"ז שוים
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי השני מיתרים והם ב"ג ה"ז שוים
 
|-
 
|-
Line 5,325: Line 6,330:
 
|style="text-align:right;"|ונשאר זוית דז"א יותר גדולה מנצבת והיא בקשת אז"ד אשר היא יותר קטנה מחצי העגולה
 
|style="text-align:right;"|ונשאר זוית דז"א יותר גדולה מנצבת והיא בקשת אז"ד אשר היא יותר קטנה מחצי העגולה
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|<big>ואומר</big> כי הזוית אשר תקיף בה קשת ב"ד ומיתר א"ד נרחבת והיא זוית חתיכת א"ג ב"ד אשר היא יותר גדולה מחצי העגולה ושהזוית אשר יקיפו בה קשת אז"ד ומיתר א"ד חדה והיא זוית חתיכת א"ד והיא יותר קטנה מחצי העגולה
 
|style="text-align:right;"|<big>ואומר</big> כי הזוית אשר תקיף בה קשת ב"ד ומיתר א"ד נרחבת והיא זוית חתיכת א"ג ב"ד אשר היא יותר גדולה מחצי העגולה ושהזוית אשר יקיפו בה קשת אז"ד ומיתר א"ד חדה והיא זוית חתיכת א"ד והיא יותר קטנה מחצי העגולה
 
|-
 
|-
Line 5,378: Line 6,383:
 
|style="text-align:right;"|ויצא מב' קו ב"ז וחתך העגולה על זולת המרכז
 
|style="text-align:right;"|ויצא מב' קו ב"ז וחתך העגולה על זולת המרכז
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שתי זויות זב"ד זב"ה כמו השתי זויות אשר יפלו בשתי חתיכות זט"ב זא"ב
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שתי זויות זב"ד זב"ה כמו השתי זויות אשר יפלו בשתי חתיכות זט"ב זא"ב
 
|-
 
|-
Line 5,477: Line 6,482:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונקיף עגולה במרחק א"ח ב"ח
+
|style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1855,2498|Bgcx}}נקיף עגולה{{#annotend:Bgcx}} במרחק א"ח ב"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 5,498: Line 6,503:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 33 ===
 
=== Proposition 33 ===
  
Line 5,556: Line 6,562:
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> שני חלקי מיתרי א"ג ב"ד יתחתכו בעגולת א"ב ג"ד על נקודת ה'
 
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> שני חלקי מיתרי א"ג ב"ד יתחתכו בעגולת א"ב ג"ד על נקודת ה'
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AH\times HG=DH\times HB</math>
+
|Supposition: <math>\scriptstyle AH\times HG=DH\times HB</math>
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ד"ה ה"ב
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ד"ה ה"ב
 
|-
 
|-
Line 5,639: Line 6,645:
 
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ד"ג מהם חותך לעגולה וקו א"ד ממשש אותה
 
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ד"ג מהם חותך לעגולה וקו א"ד ממשש אותה
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\left(BD\times DG\right)=AD^2</math>
+
|Supposition: <math>\scriptstyle\left(BD\times DG\right)=AD^2</math>
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג שוה למרובע ההוה מן א"ד
 
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג שוה למרובע ההוה מן א"ד
 
|-
 
|-
Line 5,832: Line 6,838:
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|The figure is said to be inscribed in a figure when each of its angles touches each of the respective sides of the figure in which it is inscribed.
+
|{{#annot:definition|2525,2527|A5Vw}}The figure is said to be inscribed in a figure when each of its angles touches each of the respective sides of the figure in which it is inscribed.
|style="text-align:right;"|<big>יאמר</big> כי התמונה מורשמת בתמונה כאשר תהיה כל אחת מזויותיה ממששת לכל אחת מצלעות התמונה אשר נרשמת בה
+
|style="text-align:right;"|<big>יאמר</big> כי התמונה <big>מורשמת בתמונה</big> כאשר תהיה כל אחת מזויותיה ממששת לכל אחת מצלעות התמונה אשר נרשמת בה{{#annotend:A5Vw}}
 
|-
 
|-
|The figure is said to be circumscribed about a figure when each of its sides touches each of the respective angles of the figure about which it is circumscribed.
+
|{{#annot:definition|2526,2528|9RjX}}The figure is said to be circumscribed about a figure when each of its sides touches each of the respective angles of the figure about which it is circumscribed.
|style="text-align:right;"|<big>ויאמר</big> כי התמונה נרשמת סביב התמונה כשתהיה כל אחת מצלעותיה ממששת לכל אחת מזויות התמונה אשר היא נרשמת סביבה
+
|style="text-align:right;"|<big>ויאמר</big> כי התמונה <big>נרשמת סביב התמונה</big> כשתהיה כל אחת מצלעותיה ממששת לכל אחת מזויות התמונה אשר היא נרשמת סביבה{{#annotend:9RjX}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 6,830: Line 7,836:
 
|style="text-align:right;"|ומחומש זחטכ"ל שוה הצלעות
 
|style="text-align:right;"|ומחומש זחטכ"ל שוה הצלעות
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|ואומר שהוא שוה הזויות
 
|style="text-align:right;"|ואומר שהוא שוה הזויות
 
|-
 
|-
Line 7,136: Line 8,142:
 
|style="text-align:right;"|ומפני כי הקשתות השוות יהיו מיתריהם קוים שוים אם כן משושה א"ב ג"ד ה"ז שוה הצלעות
 
|style="text-align:right;"|ומפני כי הקשתות השוות יהיו מיתריהם קוים שוים אם כן משושה א"ב ג"ד ה"ז שוה הצלעות
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|<big>ואומ'</big> שהוא שוה הזויות
 
|style="text-align:right;"|<big>ואומ'</big> שהוא שוה הזויות
 
|-
 
|-
Line 7,374: Line 8,380:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|השיעור הקטן הוא חלק מן השעור הגדול כאשר ישער הגדול
+
*The smaller magnitude is a '''part''' of the greater magnitude, when it measures the greater.
 +
|style="text-align:right;"|<big>השיעור</big> הקטן הוא חלק מן השעור הגדול כאשר ישער הגדול
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקצת הוא אשר לא יכלול הגדול כאשר ישערהו ויהיה הגדול כפלים לקטן כאשר יפול עליו השעור בקטן
+
|style="text-align:right;"|והקצת הוא אשר לא יכלול הגדול כאשר ישערהו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|היחס הוא הצטרפות מה בשיעור בין שני שעורים מסוג אחד
+
*The greater is a '''multiple''' of the smaller, when it is measured by the smaller.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הגדול <big>כפלים</big> לקטן כאשר יפול עליו השעור בקטן
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ההתיחס הוא הדמות המתיחסים
+
*The '''ratio''' is a relation by measure between two magnitudes of the same kind.
 +
|style="text-align:right;"|<big>היחס</big> הוא הצטרפות מה בשיעור בין שני שעורים מסוג אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|השעורים אשר יאמר כי בין קצתם ובין קצתם יחס הם אשר אפשר כי כשיכפלו שיעדיף קצתם על קצת
+
*The '''proportion''' is the similarity of the ratios of magnitudes that are said to have a ratio to one another which can, when multiplied, exceed one another.
 +
|style="text-align:right;"|<big>ההתיחס</big> הוא הדמות היחסים השעורים אשר יאמר בם כי בין קצתם ובין קצת יחס הם אשר אפשר בהם כשיכפלו שיתוסף קצתם על קצת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
*The magnitudes are said to be in the same ratio, the first to the second and the third to the fourth, when the multiples of the first and third, of whatever kind they are, are equimultiple, whether they exceed whatever multiples of the second and fourth that are equimultiple, or equal to them, or fall short of them, when they are related to one another respectively.
 
|style="text-align:right;"|יאמר בשעורים שהם על יחס אחד הראשון אל השני והשלישי אל הרביעי כשיהיו כפלי הראשון והשלישי שווי הפעמים איזה מין שיהיו אם שיעדפו יחד על כפלי השני והרביעי השווי הפעמים אי זה כפל שיהיו ואם שישוו עליהם יחד ואם שיגרעו מהם כשיוקשו כסדר קצתם לקצת
 
|style="text-align:right;"|יאמר בשעורים שהם על יחס אחד הראשון אל השני והשלישי אל הרביעי כשיהיו כפלי הראשון והשלישי שווי הפעמים איזה מין שיהיו אם שיעדפו יחד על כפלי השני והרביעי השווי הפעמים אי זה כפל שיהיו ואם שישוו עליהם יחד ואם שיגרעו מהם כשיוקשו כסדר קצתם לקצת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
:Vice versa, when the magnitudes are in the same ratio respectively, the multiples of the first and third either exceed the multiples of the second and fourth, or fall short of them, or equal to them.
 
|style="text-align:right;"|ובהפך כשיהיו השיעורים ביחס אחד בעצמו על הסדר הנה כפלי הראשון והשלישי יהיו אם נוספים יחד על כפלי השני והרביעי ואם חסרים יחד מהם ואם שוים יחד לשניהם
 
|style="text-align:right;"|ובהפך כשיהיו השיעורים ביחס אחד בעצמו על הסדר הנה כפלי הראשון והשלישי יהיו אם נוספים יחד על כפלי השני והרביעי ואם חסרים יחד מהם ואם שוים יחד לשניהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויקראו השעורים אשר יחסם יחס אחד בעצמם המתיחסים
+
*The magnitudes that have the same ratio are called proportional.
 +
|style="text-align:right;"|ויקראו השעורים אשר יחסם יחס אחד בעצמם המתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 7,456: Line 8,469:
 
|style="text-align:right;"|המשל בו כי בשעורי א"ב ג"ד כפלים שוים לשעורי ה'ז' ומה שבא"ב מכפלי ה' כמו מה שבג"ד מכפלי ז'
 
|style="text-align:right;"|המשל בו כי בשעורי א"ב ג"ד כפלים שוים לשעורי ה'ז' ומה שבא"ב מכפלי ה' כמו מה שבג"ד מכפלי ז'
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי מה שבא"ב מכפלי ה' כמו שבא"ב וג"ד מקובצים מכפלי ה' וז' יחד
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי מה שבא"ב מכפלי ה' כמו שבא"ב וג"ד מקובצים מכפלי ה' וז' יחד
 
|-
 
|-
Line 7,507: Line 8,520:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle AC=r\sdot G\quad DT=r\sdot Z</math>
+
::Supposition: <math>\scriptstyle AC=r\sdot G\quad DT=r\sdot Z</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי מה שבראשון והחמישי והוא א"ח מכפלי השני והוא ג' כמו מה שבכל השלישי והששי והוא ד"ט מכפלי הרביעי והוא ז'
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי מה שבראשון והחמישי והוא א"ח מכפלי השני והוא ג' כמו מה שבכל השלישי והששי והוא ד"ט מכפלי הרביעי והוא ז'
 
|-
 
|-
Line 7,542: Line 8,555:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle HZ=m\sdot B\quad CT=m\sdot D</math>
+
::Supposition: <math>\scriptstyle HZ=m\sdot B\quad CT=m\sdot D</math>
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי מה שבה"ז מכפלי ב' כמו שבח"ט מכפלי ד'
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי מה שבה"ז מכפלי ב' כמו שבח"ט מכפלי ד'
 
|-
 
|-
Line 7,613: Line 8,626:
 
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שעור א"ב כפלים לשעור ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה וג"ו ומה שבא"ה מכפלי ג"ו כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד
 
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שעור א"ב כפלים לשעור ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה וג"ו ומה שבא"ה מכפלי ג"ו כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי מה שבה"ב הנשאר מכפלי ו"ד הנשאר כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד
 
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי מה שבה"ב הנשאר מכפלי ו"ד הנשאר כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד
 
|-
 
|-
Line 7,702: Line 8,715:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני שעורי א"ב שוים ושיעור ג' שיעור אחד הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ג' ויחס ג' גם כן אל א' כיחסו אל ב'
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני שעורי א"ב שוים ושיעור ג' שיעור אחד
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ג' ויחס ג' גם כן אל א' כיחסו אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 7,713: Line 8,729:
 
|style="text-align:right;"|ושעור ז' שעור אחד אי זה שיהיה אם כן שני שעורי ה"ד אם שוים יחד לשעור ז' ואם נוספים יחד עליו ואם חסרים יחד ממנו ושניהם כפלים שוים לשני שעורי א"ב וז' כפלים לשעור ג' אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ג'
 
|style="text-align:right;"|ושעור ז' שעור אחד אי זה שיהיה אם כן שני שעורי ה"ד אם שוים יחד לשעור ז' ואם נוספים יחד עליו ואם חסרים יחד ממנו ושניהם כפלים שוים לשני שעורי א"ב וז' כפלים לשעור ג' אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ג'
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
 
|style="text-align:right;"|ואומר כי יחס ג' אל א' כיחסו אל ב' מפני כי הנהגת שניהם אחת כי ד"ה שוים
 
|style="text-align:right;"|ואומר כי יחס ג' אל א' כיחסו אל ב' מפני כי הנהגת שניהם אחת כי ד"ה שוים
 
|-
 
|-
Line 7,746: Line 8,762:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושעור ד' שעור אחד הנה אומר כי א"ב יותר גדול יחסו אל ד' מן ג' אל ד'
+
|style="text-align:right;"|ושעור ד' שעור אחד
 +
|-
 +
|Supposition:
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב יותר גדול יחסו אל ד' מן ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 8,038: Line 9,057:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>טו</span> החלקים אשר כפליהם שוים הנה יחס קצתם כיחס כפלי קצתם אל קצת
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_V_15"></div><span style=color:red>טו</span> החלקים אשר כפליהם שוים הנה יחס קצתם כיחס כפלי קצתם אל קצת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 8,062: Line 9,081:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 16 ===
 
=== Proposition 16 ===
 
|
 
|
Line 8,455: Line 9,475:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The similar rectilinear figures are those whose angles are equal and whose sides about the equal angles are proportional.
+
*{{#annot:surfaces-definition|2532|7gj7}}The similar rectilinear figures are those whose angles are equal and whose sides about the equal angles are proportional.
|style="text-align:right;"|השטחים המתדמים הם אשר זויותיהם שוות וצלעותיהם המקיפות בזויות השוות מתיחסות
+
|style="text-align:right;"|השטחים המתדמים הם אשר זויותיהם שוות וצלעותיהם המקיפות בזויות השוות מתיחסות{{#annotend:7gj7}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 8,489: Line 9,509:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
 
=== Proposition 1 ===
 
=== Proposition 1 ===
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|The parallelograms and triangles whose heights are the same magnitude, their ratio to one another is as the ratio of their bases to one another.
 
|The parallelograms and triangles whose heights are the same magnitude, their ratio to one another is as the ratio of their bases to one another.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>השטחים</big> נכחי הצלעות והמשולשים כאשר היה גבהותם בשעור אחד הנה יחס קצתם אל קצת כיחס תושבותיהם קצתם אל קצת
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_VI_1"></div><span style=color:red>א</span> <big>השטחים</big> נכחי הצלעות והמשולשים כאשר היה גבהותם בשעור אחד הנה יחס קצתם אל קצת כיחס תושבותיהם קצתם אל קצת
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 18 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_VI_18"></div><span style=color:red>יח</span> <big>כל שני</big> משולשים דומים הנה יחס אחד משניהם אל האחר הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא נכחי לו שנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 8,666: Line 9,695:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The unit is that by which each of the beings is called one.
+
*{{#annot:definition|369,1686|KTZd}}The unit is that by which each of the beings is called one.
|style="text-align:right;"|<big>האחדות</big> הוא הדבר אשר יאמר בו לכל דבר אחד מן הנמצאות אחד
+
|style="text-align:right;"|<big>האחדות</big> הוא הדבר אשר יאמר בו לכל דבר אחד מן הנמצאות אחד{{#annotend:KTZd}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The number is a multitude composed of units.
+
*{{#annot:definition|35,1174|MNqP}}The number is a multitude composed of units.
|style="text-align:right;"|<big>המספר</big> הוא הקבוץ המורכב מן האחדים
+
|style="text-align:right;"|<big>המספר</big> הוא הקבוץ המורכב מן האחדים{{#annotend:MNqP}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The smaller number is a part of the greater number, when it counts it.
+
*{{#annot:definition|606,1259|3rk2}}The smaller number is a part of the greater number, when it counts it.
|style="text-align:right;"|המספר הקטן יהיה <big>חלק</big> מן המספר הרב כאשר היה שימנה אותו
+
|style="text-align:right;"|המספר הקטן יהיה <big>חלק</big> מן המספר הרב כאשר היה שימנה אותו{{#annotend:3rk2}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 8,682: Line 9,711:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The greater number is a multiple of the smaller number, when the smaller counts it.
+
*{{#annot:definition|1630|gPT0}}The greater number is a multiple of the smaller number, when the smaller counts it.
|style="text-align:right;"|המספר הרב יהיה <big>כפלים</big> למספר הקטן כאשר היה הקטן מונה אותו
+
|style="text-align:right;"|המספר הרב יהיה <big>כפלים</big> למספר הקטן כאשר היה הקטן מונה אותו{{#annotend:gPT0}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The even number is that which is divisible into two equal parts.
+
*{{#annot:definition|63,1333|ei5Y}}The even number is that which is divisible into two equal parts.
|style="text-align:right;"|<big>המספר הזוג</big> הוא אשר יחלק בשני חלקים שוים
+
|style="text-align:right;"|<big>המספר הזוג</big> הוא אשר יחלק בשני חלקים שוים{{#annotend:ei5Y}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The odd number is that which is not divisible into two equal parts, and that which differs by a unit from an even number.
+
*{{#annot:definition|65,1336|XFQh}}The odd number is that which is not divisible into two equal parts, and that which differs by a unit from an even number.
|style="text-align:right;"|<big>המספר הנפרד</big> הוא אשר אי אפשר שיחולק לשני חלקים שוים ואשר יתחלף הזוג באחד
+
|style="text-align:right;"|<big>המספר הנפרד</big> הוא אשר אי אפשר שיחולק לשני חלקים שוים ואשר יתחלף הזוג באחד{{#annotend:XFQh}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The number that is called an even-times-even number is that which is counted an even number of times by an even number.
+
*{{#annot:definition|69,1334|FVG6}}The number that is called an even-times-even number is that which is counted an even number of times by an even number.
|style="text-align:right;"|המספר אשר יאמר לו <big>זוג הזוג</big> הוא אשר ימנה אותו מספר זוג פעמים מספרם זוג
+
|style="text-align:right;"|המספר אשר יאמר לו <big>זוג הזוג</big> הוא אשר ימנה אותו מספר זוג פעמים מספרם זוג{{#annotend:FVG6}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The number that is called an even-times-odd number is that which is counted an even number of times by an odd number.
+
*{{#annot:definition|70,2125|lLa0}}The number that is called an even-times-odd number is that which is counted an even number of times by an odd number.
|style="text-align:right;"|המספר אשר יאמר לו <big>זוג הנפרד</big> הוא אשר ימנהו מספר נפרד פעמים מספרם זוג
+
|style="text-align:right;"|המספר אשר יאמר לו <big>זוג הנפרד</big> הוא אשר ימנהו מספר נפרד פעמים מספרם זוג{{#annotend:lLa0}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The number that is called an odd-times-odd number is that which is counted an odd number of times by an odd number.
+
*{{#annot:definition|2341,2340|Fgjc}}The number that is called an odd-times-odd number is that which is counted an odd number of times by an odd number.
|style="text-align:right;"|המספר אשר יאמר לו <big>נפרד הנפרד</big> הוא אשר ימנהו מספר נפרד פעמים מספרם נפרד
+
|style="text-align:right;"|המספר אשר יאמר לו <big>נפרד הנפרד</big> הוא אשר ימנהו מספר נפרד פעמים מספרם נפרד{{#annotend:Fgjc}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The number that is called a prime number is that which is counted by a unit alone.
+
*{{#annot:definition|76,1520|5Z33}}The number that is called a prime number is that which is counted by a unit alone.
|style="text-align:right;"|המספר אשר יקרא <big>ראשון</big> הוא אשר ישיגהו המנין באחד לבד
+
|style="text-align:right;"|המספר אשר יקרא <big>ראשון</big> הוא אשר ישיגהו המנין באחד לבד{{#annotend:5Z33}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The number that is called a composite number is that which is counted by a number other than the unit.
+
*{{#annot:definition|1977,1959|OCw3}}The number that is called a composite number is that which is counted by a number other than the unit.
|style="text-align:right;"|המספר אשר יאמר לו <big>המספר המורכב</big> הוא אשר ישיגהו המנין במספר זולת אחד
+
|style="text-align:right;"|המספר אשר יאמר לו <big>המספר המורכב</big> הוא אשר ישיגהו המנין במספר זולת אחד{{#annotend:OCw3}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The numbers that are relatively composite are those which are counted by a number.
+
*{{#annot:definition|2546,1873|XAQP}}The numbers that are relatively composite are those which are counted by a number.
|style="text-align:right;"|<big>המספרים המשותפים</big> הם אשר ימנה אותם מספר אחד
+
|style="text-align:right;"|<big>המספרים המשותפים</big> הם אשר ימנה אותם מספר אחד{{#annotend:XAQP}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The numbers that are relatively prime are those which are counted by a unit alone as a common measure.
+
*{{#annot:definition|78,2547|QkYH}}The numbers that are relatively prime are those which are counted by a unit alone as a common measure.
|style="text-align:right;"|<big>המספרים המובדלים</big> הם אשר אמנם לא ימנם מספר משותף כי אם אחד לבדו
+
|style="text-align:right;"|<big>המספרים המובדלים</big> הם אשר אמנם לא ימנם מספר משותף כי אם אחד לבדו{{#annotend:QkYH}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The number that is multiplied by a number is that which is duplicated as many times as there are units in the multiplicand and the product is some number.
+
*{{#annot:definition|358,2265|KOz0}}The number that is multiplied by a number is that which is duplicated as many times as there are units in the multiplicand and the product is some number.
|style="text-align:right;"|<big>המספר המוכה</big> במספר הוא אשר יכפל פעמים כמנין מה שבמוכה בו מן האחדים ויהיה מה שיתקבץ מספר אחד
+
|style="text-align:right;"|<big>המספר המוכה</big> במספר הוא אשר יכפל פעמים כמנין מה שבמוכה בו מן האחדים ויהיה מה שיתקבץ מספר אחד{{#annotend:KOz0}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The square number is the product of a number that is multiplied by its similar, or that which is contained by two equal numbers.
+
*{{#annot:definition|86,1263|Os89}}The square number is the product of a number that is multiplied by its similar, or that which is contained by two equal numbers.
|style="text-align:right;"|<big>המספר המרובע</big> הוא המקובץ מהכאת מספר בדומה לו או הוא אשר יקיפו בו שני מספרים שוים
+
|style="text-align:right;"|<big>המספר המרובע</big> הוא המקובץ מהכאת מספר בדומה לו או הוא אשר יקיפו בו שני מספרים שוים{{#annotend:Os89}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The cube number is the product of a number that is multiplied by its product by its similar, or that which is contained by three equal numbers.
+
*{{#annot:definition|91,1828|3TfL}}The cube number is the product of a number that is multiplied by its product by its similar, or that which is contained by three equal numbers.
|style="text-align:right;"|<big>המספר המעוקב</big> הוא המקובץ מהכאת מספר במה שיתקבץ מהכאתו בדומה לו או הוא אשר יקיפו בו שלשה מספרים שוים
+
|style="text-align:right;"|<big>המספר המעוקב</big> הוא המקובץ מהכאת מספר במה שיתקבץ מהכאתו בדומה לו או הוא אשר יקיפו בו שלשה מספרים שוים{{#annotend:3TfL}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The plane number is the product of a number that is multiplied by another, or that which is contained by two numbers.
+
*{{#annot:definition|83,1568|ZQ6h}}The plane number is the product of a number that is multiplied by another, or that which is contained by two numbers.
|style="text-align:right;"|<big>המספר המשוטח</big> הוא המקובץ מהכאת מספר מה שהיה באחר או אשר יקיפו בו שני מספרים
+
|style="text-align:right;"|<big>המספר המשוטח</big> הוא המקובץ מהכאת מספר מה שהיה באחר או אשר יקיפו בו שני מספרים{{#annotend:ZQ6h}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*The two numbers that are multiplied one by the other, so that the plane number is produced, are called the two sides of the plane.
+
:*{{#annot:definition|1604,1464|9saF}}The two numbers that are multiplied one by the other, so that the plane number is produced, are called the two sides of the plane.
|style="text-align:right;"|ויקראו שני המספרים אשר הוכה אחד משניהם באחר והתקבץ משניהם המשוטח ההוא שני <big>צלעי השטח</big>
+
|style="text-align:right;"|ויקראו שני המספרים אשר הוכה אחד משניהם באחר והתקבץ משניהם המשוטח ההוא שני <big>צלעי השטח</big>{{#annotend:9saF}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The solid number is the product of a number that is multiplied by the product of two numbers that are multiplied one by the other.
+
*{{#annot:definition|89,1851|Q65J}}The solid number is the product of a number that is multiplied by the product of two numbers that are multiplied one by the other.
|style="text-align:right;"|<big>והמספר המוגשם</big> הוא המקובץ מהכאת מספר במה שיתקבץ מהכאת שני מספרים אחד באחר
+
|style="text-align:right;"|<big>והמספר המוגשם</big> הוא המקובץ מהכאת מספר במה שיתקבץ מהכאת שני מספרים אחד באחר{{#annotend:Q65J}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 8,750: Line 9,779:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The proportional numbers are those of which the first is the same part, or the same parts, of the second, as the third is of the fourth.  
+
*{{#annot:definition|994,1277|ekBL}}The proportional numbers are those of which the first is the same part, or the same parts, of the second, as the third is of the fourth.  
|style="text-align:right;"|<big>והמספרים המתיחסים</big> הם אשר יהיה הראשון מן השני והשלישי מן הרביעי חלק אחד בעצמו או חלקים אחדים בעינם
+
|style="text-align:right;"|<big>והמספרים המתיחסים</big> הם אשר יהיה הראשון מן השני והשלישי מן הרביעי חלק אחד בעצמו או חלקים אחדים בעינם{{#annotend:ekBL}}
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 8,758: Line 9,787:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*The perfect number is that which is equal to [the sum] of all its parts.
+
*{{#annot:definition|75,1268|ongl}}The perfect number is that which is equal to [the sum] of all its parts.
|style="text-align:right;"|<big>המספר השלם</big> הוא השוה לכל חלקיו
+
|style="text-align:right;"|<big>המספר השלם</big> הוא השוה לכל חלקיו{{#annotend:ongl}}
 
|-
 
|-
|
+
|The definitions are complete.
 
|style="text-align:right;"|תמו ההקדמות
 
|style="text-align:right;"|תמו ההקדמות
 
|}
 
|}
Line 8,772: Line 9,801:
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|1) For every two unequal numbers, such that the multiple of the smaller that is contained in [the greater] is subtracted from the greater, until the remainder is less than the smaller; then the multiple of this remainder that is contained in [the smaller] is subtracted from the smaller and what is left is less than the [first] remainder; then the multiple of second remainder that is contained in [the first remainder] is subtracted from the first remainder and what is left is less than the [second remainder]; and so on [the remainders] are subtracted continually; if what is left from [the two original numbers] never ends with the number that precedes it, but until a unit is left, then the two [original] unequal numbers are relatively prime.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>כל</big> שני מספרים מתחלפים יחסר מהרב משניהם מה שבו מכפלי הקטן עד שיותר פחות מן הקטן אחר כן יחסר מן הקטן מה שבו מכפלי היתרון ההוא ויותר פחות ממנו
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>כל</big> שני מספרים מתחלפים יחסר מהרב משניהם מה שבו מכפלי הקטן עד שיותר פחות מן הקטן<br>
 +
אחר כן יחסר מן הקטן מה שבו מכפלי היתרון ההוא ויותר פחות ממנו<br>
 +
אחר כן יחוסר מן היתרון הראשון מה שבו מכפלי המותר השני וישאר פחות ממנו<br>
 +
עוד לא יסורו יחסרו כן ולא יכלה במה שישאר משניהם אל מספר אחד אשר ילוה לו לפניו עד שיכלה אל האחד הנה שני המספרים המתחלפים נבדלים
 +
|}
 +
{|
 +
|-
 +
|Example:
 +
:<math>\scriptstyle AB-n\sdot GD=AB-TB=AT<GD</math>
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שני מספרי א"ב ג"ד יחוסר מן הגדול משניהם והוא א"ב ממנו מדמיוני ג"ד הפחות משניהם והוא ט"ב ונשאר פחות מן ג"ד והוא א"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אחר כן יחוסר מן היתרון הראשון מה שבו מכפלי המותר השני וישאר פחות ממנו
+
:<math>\scriptstyle GD-m\sdot AT=GD-DC=GC<AT</math>
 +
|style="text-align:right;"|עוד חוסר מן ג"ד מה שבו מדמיוני א"ט והוא ד"ח והותיר פחות מן א"ט והוא ג"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|עוד לא יסורו יחסרו כן ולא יכלה במה שישאר משניהם אל מספר אחר אשר ילוה לו לפניו עד שיכלה אל האחר הנה שני המספרים המתחלפים נבדלים
+
:<math>\scriptstyle AT-f\sdot GC=AT-KT=AK=1</math>
 +
|style="text-align:right;"|עוד חוסר מן א"ט מה שבו מדמיוני ג"ח והוא כ"ט ונותר א"כ והוא אחד
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: AB and GD are relatively prime.
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א'ב'ג'ד' יחוסר מן הגדול משניהם והוא א"ב ממנו מדמיוני ג"ד הפחות משניהם והוא ט"כ ונשאר פחות מן ג"ד והוא א"ט
+
|style="text-align:right;"|ואומר כי שני מספרי א"ב ג"ד נבדלים
 
|-
 
|-
|
+
|Proof:
|style="text-align:right;"|עוד חוסר מן ג"ד מה שבו מדמיוני א"ט והוא ז"ח והותיר פחות מן א"ט והוא ג"ח
+
:<span style=color:red>def. relatively prime:</span> If AB and GD are not relatively prime, there is a number that measures both of them. Let it be H.
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי אם לא יהיו מספרי א"ב ג"ד נבדלים הנה ימנה שניהם מספר מה אם היה אפשר והוא מספר ה' <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|עוד חוסר מן א"ט מה שבו מדמיוני ג"ח והוא כונותר אוהוא אחד ואומר כי שני מספרי א"ב ג"ד נבדלים
+
::H measures GD and GD measures TB.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספר ה' ימנה ג"ד וג"ד ימנה ט"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת כי אם לא יהיה מספרי א"ב ג"ד נבדלים הנה ימנה שניהם מספר מה אם היה
+
::Then, [H] measures TB and it measures the whole AB.
אפשר והוא מספר ה' . אם כן מספר ה' ימנה ג"ד וג"ד ימנה ט"ב . אם כן ימנה ט"כ
+
|style="text-align:right;"|אם כן הוא ימנה ט"ב והוא ימנה כל א"ב
והוא ימנה ^ הנה הוא אם כן ימנה כל א"ט וט"א ימנה ח"ד . אם כן ה' ימנה ח"ד וימנה כל ^ כל א
 
ג"ד הנה הוא אם כן ימנה ח"ג וח"ג ימנה כ"ט אם כן ה' ימנה כ"ט והוא ימנה כל ט"א הנה
 
הוא אם כן ^ לא ימנה א"ב ג"ד מספר זולת האחד אם כן שניהם נבדלים . ומ'ש'ל'..     ^ ימנה* א"כ וא"כ אחד וה' מספר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 2 ===
+
::Therefore, it measures the whole AT and TA measures CD.
 
+
|style="text-align:right;"|הנה הוא אם כן ימנה כל א"ט וט"א ימנה ח"ד
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> <big>נרצה</big> שנבאר איך נמצא גדול מספר משותף ימנה שני מספרים ידועים זה שקר אם כן לא
+
::Hence, H measures CD and it measures the whole GD.
משותפים בלתי שוים . הנה נשים שני המספרים הידועים המשותפים
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ח"ד וימנה כל ג"ד
הבלתי שוים שני מספרי א"ב ג"ד ונרצה למצוא המספר היותר גדול המשותף אשר ימנה
 
שניהם יחד . הנה אם היה ג"ד ימנה א"ב והוא ימנה עצמו הנה הוא גדול מספר שימנה
 
שניהם יחד כי הוא בלתי אפשר שימנה שניהם יחד מספר יותר גדול ממנו . ואם היה
 
ג"ד בלתי מונה א"ב הנה א"ב ג"ד אם כן מתחסרים^ כמו שספרנו קודם . כי הנה אי אפשר ^כאשר יתחסרו
 
שלא יותיר מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו . כי הוא אם לא יותיר מספר ימנה אשר
 
ילוה אליו לפניו הנה שניהם אם כן^ נבדלים . הנה ג"ד כאשר מנה ב"ה יותיר פחות ממנו ^מא' מזה ..
 
והוא א"ה וה"א כאשר מנה ג"ד יחס^ פחות ממנו והוא ז"ג אם כן הנה ימנה ז"ג ה"א . אם כן ^יותיר
 
ז"ג ימנה ה"א וה"א ימנה ז"ד אם כן ז"ג ימנה ז"ד וימנה עצמו . אם כן ז"ג ימנה כל ג"ד וג
 
ימנה ה"ב^ ימנה ה"א אם כן ז"ג ימנה ה"ב וימנה א"ה אם כן ז"ג ימנה כל א"ב וימנה ג"ד הנה ^וז"ג
 
הוא אם כן מספר משותף לשניהם
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואומר כי הוא המספר הגדול המשותף הנה אם [כן] לא יהיה ז"ג הוא המספר הגדול המשותף אשר ימנה א"ב ג"ד יחד הנה ימנה אותם מספר אחר יותר מזהוא המספר המשותף והוא ח' אם כן ח' ימנה ג"ד וג"ד ימנה ה"ב אם כן ח' ימנה ה"ב וימנה כל א"ב
+
::Then, H measures CG and CG measures KT.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אם כן ה' ימנה חוח"ג ימנה כ"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה ח' אם כן ימנה א"ה וגם כן הנה ח' ימנה א"ה וה"א ימנה ז"ד אם כן ח' ימנה ז"ד וימנה כל ג"ד הנה הוא אם כן ימנה זג וז"ג פחות ממנו
+
::Therefore, H measures KT and it measures the whole TA.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה כ"ט והוא ימנה כל ט"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אם כן הגדול ימנה הפחות זה שקר
+
::Hence, [H] measures AK and AK is one, but H is a number - it is false.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אם כן ימנה א"כ וא"כ אחד וה' מספר זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה שני מספרי א"ב ג"ד מספר יותר ממספר ז"ג אם כן ז"ג גדול מספר ימנה א"ב ג"ד הנה כבר מצאנו גדול מספר משותף ימנה א"ב ג"ד והוא ז"ג וזה מ'ש'ל'
+
::So, no number measures AB and GD except one.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה א"ב ג"ד מספר זולת האחד
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:red>def. relatively prime:</span> Therefore, they are relatively prime.
|style="text-align:right;"|ובכאן התבאר כי כל מספר ימנה שני מספרים הנה הוא גם כן ימנה המספר הגדול אשר ימנה שניהם יחד מספר משותף
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם נבדלים <span style=color:red>מהפתיחה</span>
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
+
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל    
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 3 ===
+
 
 +
=== Proposition 2 ===
  
 
|
 
|
 +
|-
 +
|2) We wish to explain how we find the greatest common number that counts two given relatively composite unequal numbers.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> <big>נרצה</big> שנבאר איך נמצא גדול מספר משותף ימנה שני מספרים ידועים משותפים בלתי שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ג</span> <big>נרצה</big> למצא גדול מספר משותף ימנה שלשה מספרים ידועים משותפים בלתי שוים
+
:We set the two given relatively composite unequal numbers AB and GD.
 +
|style="text-align:right;"|הנה נשים שני המספרים הידועים המשותפים הבלתי שוים שני מספרי א"ב ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נשים המספרים הידועים המשותפים הבלתי שוים א'ב'ג'
+
:We wish to find the greatest common number that counts both of them.
ונקח גדול מספר משותף ימנה שני מספרים והם א"ב משותף משניהם והוא מספר
+
|style="text-align:right;"|ונרצה למצוא המספר היותר גדול המשותף אשר ימנה שניהם יחד
ד' אם כן ד' ימנה ג' או לא ימנה אותו . ונאמר תחלה שימנה אותו והוא ימנה א"ב אם
 
כן ד' ימנה א'ב'ג' הנה אומר שהוא גדול מספר משותף ימנה אותם יחד . שאם לא
 
יהיה ד' גדול מספר ימנה א'ב'ג' הנה ימנה אותם מספר גדול מד' והוא מספר ה' אם כן
 
ה' ימנה א'ב'ג' אם כן הוא ימנה א"ב . וימנה המספר הגדול היותר אשר ימנה שניהם
 
והוא ד' אם כן ה' ימנה ד' הגדול ימנה הפחות זה שקר אם כן לא ימנה א'ב'ג' מספר
 
גדול מן ד' . וגם כן נאמר שיהיה ד' לא ימנה ג' ונקח גדול מספר ימנה שני מספרי
 
ג"ד והוא ה' אם כן ימנה ד' וד' ימנה שני מספרי א"ב וימנה ג' אם כן ה' ימנה א'ב'ג' יחד
 
הנה אומר שהוא המספר הגדול היותר משותף אשר ימנה אותם שאם לא יהיה ה' גדול
 
יותר מספר משותף א'ב'ג' אם כן ז' ימנה א"ב וימנה המספר הגדול המשותף אשר ימנה
 
שניהם יחד והוא ד' אם כן ז' ימנה ד' והוא ימנה ג' . אם כן ז' ימנה גדול מספר ימנה
 
ג"ד והוא ה' הנה ז' אם כן ימנה ה' הגדול ימנה הפחות זה שקר אם כן לא ימנה א'ב'ג'
 
מספר גדול מן ה' הנה כבר מצאנו גדול מספר משותף ימנה א'ב'ג' השלשה הידועים
 
המשותפים הבלתי שוים. ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 4 ===
+
:*If GD counts AB and it counts itself, then it is the greatest common number that counts both of them.
 
+
|style="text-align:right;"|הנה אם היה ג"ד ימנה א"ב והוא ימנה עצמו הנה הוא גדול המשותף אשר ימנה שניהם יחד
 +
|-
 
|
 
|
 +
::For it is impossible that a number greater than GD counts both.
 +
|style="text-align:right;"|כי הוא בלתי אפשר שימנה שניהם יחד מספר יותר גדול ממנו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> <big>כל</big> שני מספרים מתחלפים
+
:*If GD does not count AB
הנה הקטן אם שיהיה חלק מן הגדול ואם חלקים המשל בו כי שני
+
|style="text-align:right;"|ואם היה ג"ד בלתי מונה א"ב הנה א"ב ג"ד אם כן מתחסרים כמו שספרנו קודם
מספרי א'^ מתחלפים והקטן משניהם ג"ד הנה אומר כי ג"ד אם* מן א' ואם חלקים. ^ג'ד' *חלק
+
|-
המופת כי ג"ד אם היה שימנה א' הנה הוא חלק ממנו ואם היה שלא ימנה אותו
+
|<span style=color:red>VII.1:</span>
הנה א' ג"ד נבדלים או יהיה ג"ד חלקים מן א' משותפים . ואם היו נבדלים
+
|style="text-align:right;"|כי הנה אי אפשר שלא יותיר מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו כי הוא אם לא יותיר מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו הנה שניהם אם כן נבדלים <span style=color:red>משלפניה</span>
הנה אנחנו כאשר חלקנו ג"ד לאחדים בו יהיה כל אחד מן ג"ד חלק מן א' ואם היו
 
משותפים לקחנו גדול מספר^ משותף ימנה אותם והוא ה"ז ונחלק ג"ד על ה"ז ויצא ^מב' מזה ..
 
ג"ח ח"ט ט"ד הנה ז"ה ימנה א' וישתוה לכל אחד מן ג"ח ח"ט ט"ד . אם כן כל אחד מן ג"ח
 
ח"ט ט"ד חלק מן א' הנה ג"ד אם כן חלקים מן א' . וזה מה שרצינו לבאר..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 5 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה ג"ד כאשר ימנה ב"א יותיר פחות ממנו והוא א"ה
 
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וה"א כאשר מנה ג"ד יחסר פחות ממנו והוא ז"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> <big>כאשר</big> יהיה מספר מה חלק ממספר ומספר אחד כמו החלק ההוא ממספר
+
::ZG measures HA.
אחר הנה שנים הקטנים מקובצים מהשנים הגדולים מקובצים
+
|style="text-align:right;"|אם כן הנה ימנה ז"ג ה"א
הם החלק ההוא אשר היה אחד מן השנים הקטנים מאחד מהשנים הגדולים . המשל
 
בו כי מספר א' חלק ממספר ג"ד ומספר ז' ממספר ח"ט כמו החלק ההוא הנה אומר כי
 
שני מספרי א"ז מקובצים משני מספרי ח"ט ג"ד מקובצים הם החלק ההוא אשר הוא א'
 
מן ג"ד..     המופת כי חלק א' מן ג"ד הוא חלק ז' מן ח"ט אם כן שעור^ מה שבג'ד' ^מפתיחת זה
 
מכפלי א' כשעור מה שב'ח'ט' מכפלי ז' . הנה נחלק ג"ד על א' ויצא ג"כ כ"ד
 
ונחלק ח"ט על ז' ויצא ח"ל ל"ט הנה מספר ג"כ כ"ד כמספר ח"ל ל"ט וג"כ כמו א' וח"ל כמו ז'
 
אם כן ג"כ ח"ל כמו א"ז וכן כ"ד ל"ט כמו א"ז אם כן מנין מה שב'ג'ד' מדמיוני א' כמנין מה
 
שב'ג'ד' ה"ט מקובצים מדמיוני א"ז מקובצים אם כן חלק א' מן ג"ד הוא חלק ז"א מקובצים
 
מן ג"ד ח"ט מקובצים . ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 6 ===
+
::ZG measures HA and HA measures ZD.
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ג ימנה ה"א וה"א ימנה ז"ד
 +
|-
 
|
 
|
 +
::ZG measures ZD and it measures itself.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ג ימנה ז"ד וימנה עצמו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> <big>כאשר</big> היה מספר מה חלקים ממספר אחר
+
::ZG measures the whole GD and GD measures HB.
הנה השנים הקטנים ומספר אחד כמו החלקים ההם ממספר
+
|style="text-align:right;"|אם כן זימנה כל ג"ד וג"ד ימנה ה"ב
אחר . הנה השנים הקטנים מן השנים הגדולים מקובצים כמו חלקי אחד מן השנים
 
הקטנים מקרובו מן השנים הגדולים . המשל בו כי מספר א"ב חלקים ממספר ג' . ומספר
 
ה"ז ממספר ח' כמו חלקי א"ב מן ג' הנה אומר כי כל א"ב ה"ז מכל ג"ח כמו חלקי א"ב מן ג'
 
המופת כי חלקי א"ב מן ג' כמו חלקי ה"ז מן ח' . והנה נחלק א"ב בחלקי ג' א"כ כ"ב וה"ז
 
בחלקי ח' ויצא ה"ל ל"ז הנה מנין א"כ כ"ב כמנין ה"ל ל"ז אם כן חלק א"כ מן ג' הוא חלק ה"ל
 
מן ח' הנה אם כן^ כל א"כ ה"ל היו מכל ג"ח כמו חלק א"כ מן ג' . וכן כאשר קבץ ב"כ ל"ז ^מה' מזה ..
 
היו מכל ג"ח כמו חלק כ"ב מן ג' . אם כן א"ב ה"ז כאשר יקובצו היו מן ג"ח מקובצים כמו
 
חלקי אמן ג' ו'מ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 7 ===
+
::ZG measures HB and it measures AH.
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ג ימנה ה"ב וימנה א"ה
 +
|-
 
|
 
|
 +
::ZG measures the whole AB and it measures GD, so it is a common measure of both of them.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ג ימנה כל א"ב וימנה ג"ד הנה הוא אם כן מספר משותף לשניהם
 +
|-
 +
|Supposition: it is their greatest common measure.
 +
|style="text-align:right;"|ואומר כי הוא המספר הגדול המשותף
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>כאשר</big> היו ארבעה מספרים והיה הראשון חלק
+
|style="text-align:right;"|הנה אם לא יהיה ז"ג הוא המספר הגדול המשותף אשר ימנה א"ב ג"ד יחד הנה ימנה אותם מספר אחר יותר מז"ג הוא המספר המשותף והוא ח'
מן השני והיה השלישי מן הרביעי כמו החלק ההוא הנה
 
אנחנו כאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר יהיה הראשון מן השלישי כמו
 
החלק או החלקים אשר יהיה השני מן הרביעי . המשל בו כי מספר א' חלק ממספר
 
ג"ב ומספר ד' חלק ממספר ה"ז כמו חלק א' מן ג"ב הנה אנחנו כאשר המירונו היה חלק
 
או החלקים אשר יהיה הראשון והוא א' וד' הוא החלק או החלקים אשר יהיה הראשון מן השלישי
 
והם א' וד' הוא החלק או החלקים אשר יהיה השני מן הרביעי והם ב"ג וה"ז .. המופת
 
כי חלק א' מן ב"ג הוא חלק ד' מן ה"ז אם כן מה שבכ"ג מדמיוני א' כמו מה
 
שבה"ז מדמיוני ד' . ונחלק ב"ג מדמיוני א' ויצא ב"ח ח"ג כמו מנין ה"ט ט"ז וב"ח כמו
 
חוה"ט כמו ט"ז אם כן החלק או חלקים^ אשר הוא ב"ח מן ה"ט הוא החלק או החלקי' ^מה' מזה
 
אשר הוא ב"ג מן ה"ז וב"ח כמו א' וה"ט כמו ד' . אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן
 
ד' הוא החלק או החלקים אשר הוא ב"ג מן ה"ז. וזה מה שרצינו לבאר ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 8 ===
+
::C measures GD and GD measures HB.
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ימנה ג"ד וג"ד ימנה ה"ב
 +
|-
 
|
 
|
 +
::C measures HB and it measures the whole AB.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ימנה ה"ב וימנה כל א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כאשר</big> היו ארבעה מספרים והיה הראשון חלקים מן השני והיה השלישי
+
::C measures AH.
מן הרביעי כמו החלקים ההם הנה כאשר המירונו היו החלקים או
+
|style="text-align:right;"|הנה ח' אם כן ימנה א"ה
החלק אשר היו הראשון מן השלישי כמו החלקים או החלק אשר יהיה השני מן הרביעי
 
המשל בו כי מספר א"ב חלקים ממספר ג' ומספר ד"ה ממספר ו' כמו חלקי א"ב
 
מן ג' . הנה אומר כי אנחנו כאשר המירונו יהיו החלקים או החלק אשר א"ב מן ד"ה
 
הם החלק או החלקים אשר יהיה ג' מן ו' ..  המופת כי החלקים אשר הם
 
א"ב מן ג' הם החלקים אשר הם ד"ה מן ו' הנה מה שבא"ב מדמיוני
 
חלקי ג' כמו מה שבד"ה מדמיוני חלקי ו' .  ונחלק א"ב בחלקי ג' ויצא א"ח ח"ב ונחלק
 
ד"ה בחלקי ו' ויצא ד"ט ט"ה הנה מנין א"ח ח"ב כמו מנין ד"ט ט"ה . וא"ח כמו ח"ב וד"ט כמו
 
ט"ה אם כן חלק א"ח מן ג' כחלק ד"ט מן ו' . וכאשר המירונו הנה החלק או החלקים אשר
 
הוא מן ד"ט הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ו' . והחלק אשר הוא ח"ב מן ג' הוא
 
החלק אשר הוא ט"ה מן ו' . וכאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר הוא ח"ב מן
 
ט"ה הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ו' . וכבר התבאר כי החלק או החלקים
 
אשר הוא א"ב מן דהוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ו' . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 9 ===
+
::C measures AH and HA measures ZD.
 
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ח' ימנה א"ה וה"א ימנה ז"ד
 +
|-
 
|
 
|
 +
::C measures ZD and it measures the whole GD.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ימנה ז"ד וימנה כל ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>כאשר</big> היה מספר מה חלק ממספר אחר כחלק מה שיחסר ממנו הנה ממה
+
|style="text-align:right;"|הנה הוא אם כן ימנה זוזפחות ממנו
שיחסר מן האחר הנה הנשאר מאחד משניהם מן הנשאר מן האחר
 
הוא חלק הכל מן הכל .. בנסחא האחרת כאשר היו שני מספרים אחד מהם
 
חלק מן האחר וחוסר מכל אחד מהם מספר והיה המחוסר מהחלק למחוסר
 
מהכל בכל מהכל הנה הנשאר מהחלק מהנשאר מהכל כחלק הכל מהכל ..
 
המשל בו כי מספר א"ב חלק ממספר ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה ג"ו וחלק א"ב מן
 
ג"ד כמו חלק א"ה מן ג"ו הנה אומר כי חלק א"ב ה"ב הנשאר הוא חלק כל א"ב מכל ג"ד ..
 
המופת אנחנו נשים חלק א"ה מן ג"ו הוא חלק ב"ה מן ג"ח אם כן חלק א"ה
 
מן ג"ו הוא חלק א"ב מן ו"ח וחלק א"ה מן ג"ו הוא חלק א"ב מן ג"ד אם
 
כן חלק א"ב מן ח"ו הוא חלק א"ב מן ג"ד . אם כן ח"ו כמו ג"ד ויחוסר ג"ו המשותף וישאר
 
ג"ח כמו ו"ד . וכבר היה חלק א"ה מן ג"ו הוא חלק ה"ב מן ג"ח אם כן חלק א"ה מן ג"ו הוא
 
חלק ה"ב מן ד"ו . וחלק א"ה מן ג"ו הוא חלק א"ב מן ג"ד . אם כן חלק ה"ב מן ו"ד הוא חלק
 
א"ב מן ג"ד . וזה מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 10 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה אם כן הגדול ימנה הפחות זה שקר
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> <big>כאשר</big> היה מספר חלקים
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה שני מספרי א"ב ג"ד מספר יותר ממספר ז
ממספר אחר כחלקי מה שיחסר ממנו ממה שיחוסר
 
מן האחר הנה הנשאר מן הנשאר הוא חלקי הכל מן הכל . המשל בו כי מספר א"ב חלקי'
 
ממספר ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה ג"ו . וחלקי א"ה מן ג"ו כחלקי א"ב מן ג"ד . הנה
 
אומר כי חלקי ה"ב הנשאר מחלקי ו"ד הנשאר הם חלקי כל א"ב מחלקי כל ג"ד ..
 
המופת אנחנו נשים ח"ט כמו א"ב אם כן כל חלקי ח"ט מן ג"ד הם חלקי א
 
מן ג"ו . ונחלק ח"ט בחלקי ג"ד ויצא ח"כ כ"ט . ונחלק א"ה בחלקי ג"ו ויצא
 
א"ל ל"ה הנה מנין ח"כ כ"ט כמו מנין א"ל ל"ה אם כן חלק ח"כ מן ג"ד הוא חלק א"ל מן ג"ו
 
וג"ד גדול מן ג"ו אם כן חלק חמן ג"ד כחלק ח"מ מן ג"ו . וישאר מ"כ מן ו"ד כמו חלק
 
ח"כ מן ג"ד וגם כן הנה חלקי כ"ט מן ג"ד כחלקי ל"ה מן ג"ו . וג"ד גדול מן ג"ו אם כן כ"ט גדול
 
מן ל"ה ונשים כ"ל כמו ל"ה אם כן חלק כ"ט מן ג"ד כחלק כ"נ מן ג"ו ונשאר ט"נ מן ו"ד כמו
 
החלק כל כ"ט מכל ג"ד וכאשר קובץ מ"כ נ"ט היו מן ו"ד כמו כל ח"ט מכל ג"ד . ומ"כ נ"ט
 
יחד כמו ה"ב וח"ט כמו א"ב הנה נשאר חלקי ה"ב מן ו"ד כמו חלקי א"ב מן ג"ד . ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 11 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ג גדול מספר ימנה א"ב ג"ד הנה כבר מצאנו גדול מספר משותף ימנה א"ב ג"ד והוא ז"ג
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"א</span> <big>כאשר</big> חוסר משני מספרים שני מספרים והיה יחס המחוסר אל המחוסר
+
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
כיחס הכל אל הכל הנה יחס הנשאר אל הנשאר כיחס הכל אל הכל .
 
המשל בו כי שני מספרי א"ב וג"ד חוסר משניהם א"ה וג"ו והיה יחס א"ב אל ג"ד כיחס
 
א"ה אל ג"ו הנה אומר כי יחס ה"ב הנשאר אל ו"ד הנשאר כיחס א"ב אל ג"ד ..
 
המופת כי יחס א"ב אל ג"ד כיחס א"ה אל ג"ו . אם כן החלק או החלקים אשר
 
הם א"ב מן ג"ד הוא החלק או החלקים אשר הם א"ה מן ג"ו . וישאר ה"ב
 
מן ו"ד הוא החלק או החלקים אשר הם א"ב מן ג"ד אם כן יחס ה"ב אל ג"ד כיחס א"ב
 
אל ג"ד וזה מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 12 ===
+
|style="text-align:right;"|ובכאן התבאר כי כל מספר ימנה שני מספרים הנה הוא גם כן ימנה המספר הגדול אשר ימנה שניהם יחד מספר משותף
 
 
|
 
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ב</span> <big>כאשר</big> היו מספרים מתיחסים כמה שיהיו
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
הנה יחס אחד מן הקודמים אל קרובו מן הנמשכים כיחס הקודמים
+
|}
אל הנמשכים . המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' הנה
+
{|
אומר כי יחס א' אל ב' כיחס א"ג יחד אל ב"ד יחד ..  המופת כי יחס א' אל ב' כיחס
 
ג' אל ד' . אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' הוא החלק או
 
החלקים אשר ג' מן ד' . וכאשר קובץ א"ג וקובץ ב"ד היה החלק או החלקים אשר
 
הוא א"ג מן ב"ד יחד הוא החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' יחד אם כן יחס א'
 
אל ב' כיחס א"ג יחד אל ב"ד יחד ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 13 ===
+
=== Proposition 3 ===
  
 
|
 
|
 +
|-
 +
|3) We wish to find the greatest common measure of three given relatively composite unequal numbers.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ג</span> <big>נרצה</big> למצא גדול מספר משותף ימנה שלשה מספרים ידועים משותפים בלתי שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ג</span> <big>כל</big> ארבעה מספרים
+
:We set the given relatively composite unequal numbers A, B, G.
מתיחסים הנה הם כאשר הומרו יהיו מתיחסים המשל בו כי
+
|style="text-align:right;"|הנה נשים המספרים הידועים המשותפים הבלתי שוים א'ב'ג'
ארבעה מספרי א"בג"ד מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' הנה אומר שהם כאשר
+
|-
הומרו היה יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' ..   המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ג'
+
|<span style=color:red>VII.2:</span> We take the greatest common number that counts two numbers of them A and B, which is D.
אל ד' אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' הוא החלק או
+
|style="text-align:right;"|ונקח גדול מספר משותף ימנה שני מספרים משניהם והם א"ב משותף משניהם והוא מספר ד' <span style=color:red>משלפניה</span>
החלקים אשר הוא ג' מן ד' . וכאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר הוא א' מן
+
|-
ג' הוא החלקים אשר הוא ב' מן ד' אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' . ומ'ש'ל' ..
+
|D either measures G, or does not measure it.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה ג' או לא ימנה אותו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 14 ===
+
*It measures it and it measures A and B.
 
+
|style="text-align:right;"|ונאמר תחלה שימנה אותו והוא ימנה א"ב
 +
|-
 
|
 
|
 +
::D measures A, B, and G.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ד</span> <big>כאשר</big> היו מספרים כמה שיהיו ומספרים אחרים על מספרם כל שני
+
::Supposition: it is the greatest common number that counts them.
מספרים מן הראשון על יחס שני מספרים מן האחר הנה הם
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהוא גדול מספר משותף ימנה אותם יחד
ביחס השווי מתיחסים . המשל כי מספרי א'ב'ג' ומספרי ד'ה'ו' על מנין אחד
 
וכל שני מספרים מן הראשון על יחס שני מספרים מן האחר יחס א' אל ב' כיחס
 
ד' אל ה' ויחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ו' הנה אומר שהם ביחס השוים יהיה יחס
 
א' אל ג' כיחס ד' אל ו' ..  המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' . וכאשר
 
המירונו היה יחס א' אל ד' כיחס ב' אל ה' וכבר התבאר כי יחס א' אל
 
ד' כיחס ב' אל ה' אם כן יחס א' אל ג' כיחס ג' אל ז' . ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 15 ===
+
::If D is not the greatest number that counts A, B, G, then there is a number greater than D that counts them, which is H.
 
+
|style="text-align:right;"|שאם לא יהיה ד' גדול מספר ימנה א'ב'ג' הנה ימנה אותם מספר גדול מד' והוא מספר ה'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::H measures A, B, and G.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט"ו</span> <big>כאשר</big> היה האחד ימנה מספר מה בשעור מספר אחר הנה אנחנו
+
::It measures A and B
כאשר המירונו היה האחד ימנה המספר המונה בשעור מה שימנה המספר המנוי
+
|style="text-align:right;"|אם כן הוא ימנה א"ב
את המנוי המספר אשר ימנהו האחר . המשל בו כי האחד ימנה מספר א"ב בשעור
 
מה שימנה מספר ג' מספר ה"ו . הנה אומר כי אנחנו כאשר המירונו האחד ימנה
 
מספר ג' בשעור מה שימנה א"ב מספר ה"ו     המופת כי מה שבא"ב מן האחד
 
כמו מה שבה"ו מדמיוני ג' ונחלק א"ב באחדים ויצא א"ח ה"ט ט"ב וה"ו
 
על ג' . ויצא ה"כ כ"ל ל"ו הנה סכום אחד א"ח ח"ט ט"ב שוים לסכום ה"כ כ"ל ל"ו אם
 
כן שעור האחד והוא א"ח ממספר ה"כ כשעור האחד והוא ח"ט ממספר כ"ל וכשעור
 
האחד והוא ט"ב ממספר ל"ו ושעור אחד מן הקודמים . מקרובו מהנמשכים
 
כשעור כל הקודמים מכל הנמשכים . אם כן שעור האחד והוא א"ח ממספר ה"כ
 
כשעור א"ב מן ה"ו אם כן חלק א"ח מן ה"כ הוא חלק א"ב מן ה"ו . וא"ח שוה לאחד . ומספר
 
ה"כ שוה למספר ג' אם כן שעור מה שימנה האחד ג' כשעור מה שימנה א"ב ה"ו . ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 16 ===
+
::It measures the greatest number that counts both of them, which is D.
 
+
|style="text-align:right;"|וימנה המספר הגדול היותר אשר ימנה שניהם והוא ד' <span style=color:red>מסוף אשר לפניה</span>
 +
|-
 
|
 
|
 +
::H measures D.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ו</span> <big>כל</big> שני מספרים יוכה כל אחד משניהם באחר הנה שני שטחיהם שוים
+
::The greater measures the smaller - false.
המשל בו כי מספר א' הוכה בו מספר ב' והיה ג' ומספר ב' הוכה בו
+
|style="text-align:right;"|הגדול ימנה הפחות זה שקר
מספר א' והיה ד' הנה אומר כי ג"ד שוים . המופת כי א' הוכה בו מספר
 
ב' והיה ג' אם כן ב' ימנה ג' בשעור אחדי א' והאחר ימנה א' בשעור אחדיו
 
ואם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ב"ג . וכאשר המירונו הנה מה
 
שימנה האחד ב' בשעור מה שימנה א"ג אם כן [שעור] האחד מן ב' כשיעור א' מן ג' .
 
ויהיה שעור האחד מן ב' כשעור א' מן ד' מפני כי ב' הוכה בו א' והיה ג' המקובץ ד' . אם
 
כן יחס א' אל ג' וד' אחד אם כן ג"ד שוים . ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 17 ===
+
:No number greater than D measures A, B, G.
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה א'ב'ג' מספר גדול מן ד'
 +
|-
 
|
 
|
 +
*D does not measure G.
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן נאמר שיהיה ד' לא ימנה ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ז</span> <big>כל</big> מספר יוכו בו שני
+
|style="text-align:right;"|ונקח גדול מספר ימנה שני מספרי ג"ד והוא ה'
מספרים הנה שעור אחד משני השטחים אצל האחר בשעור אחד
 
משני המספרים אצל האחר . המשל בו כי מספר א' הוכו בו שני מספרי ב"ג והתקבץ
 
משניהם שני שטחי ד"ה הנה אומר כי שעור ב' מן ג' כשעור ד' מן ה' .. המופת
 
כי א' הוכה בו ב' והתקבץ בו ד' אם כן ב' ימנה ד' בשעור אחדי א'
 
והאחד ימנה א' בשעור אחדיו אם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה
 
ב. וגם כן הנה א' הוכה בו ג' והתקבץ ה' אם כן ג' ימנה ה' בשעור אחדי א' והאחד
 
ימנה א' בשעור אחדיו . אם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ג"ה
 
אם כן שעור האחד מן א' כשעור ג' מן ה' וכן שעור האחד מן א' כשעור ב' מן ד' אם
 
כן שעור ב' מן ד' כשעור ג' מן ה' . וכאשר המירונו היה שעור ב' מן ג' כשעור ד' מן ה'
 
וזה מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 18 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ד' וד' ימנה שני מספרי א"ב
 
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה שני מספרי א"ב וימנה ג' אם כן ה' ימנה א'ב'ג' יחד <span style=color:red>מסוף אשר לפניה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ח</span> <big>כל</big> מספר יוכה בשני מספרים הנה יחס אחד משני
+
::Supposition: it is the greatest common number that counts them.
השטחים אל האחר כיחס אחד משני המספרים אל האחר . המשל
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהוא המספר הגדול היותר משותף אשר ימנה אותם
בו כי שני מספרי א"ב הוכה בשניהם מספר ג' והיו שני השטחים שני מספרי ד"ה
 
הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' .       המופת כי א' הוכה בו ג' והיה המקובץ
 
ד' אם כן ג' הוכה בו א' והיה המקובץ ד' . וגם כן הנה ב' הוכה בו ג' והיה
 
המקובץ ה' אם כן ג' הוכה בו ב' והיה המקובץ ה' אם כן מספר ג' הוכו בו שני מספרי
 
א"ב והיו מזה שני שטחי ד"ה אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 19 ===
+
|style="text-align:right;"|שאם לא יהיה ה' גדול יותר מספר משותף א'ב'ג'
 
+
|-
 
|
 
|
 +
::Z measures A and B.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז' ימנה א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ט</span> <big>כל</big> מספרים מתיחסים הנה שטח הראשון ברביעי כמו שטח השני בשלישי
+
::It measures the greatest number that counts both of them, which is D.
ואם היה שטח הראשון ברביעי כמו השטח השני בשלישי הנה
+
|style="text-align:right;"|וימנה המספר הגדול המשותף אשר ימנה שניהם יחד והוא ד'
המספרים הארבעה מתיחסים המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד הארבעה מתיחסים
 
יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' ושטח א' הראשון בד' הרביעי מספר ז' . ושטח ב' השני
 
בג' השלישי מספר ה' הנה אומר כי ה"ז שוים ..      מופת אנחנו נכה א' בג' ויהיה
 
ח' הנה א' בשני מספרי ג"ד והתקבץ מזה שני שטחי ח"ז . אם כן שעור
 
ג' מן ד' כשעור ח' מן ז' ושעור ג' מן ד' כשעור א' מן ב' . אם כן שעור מן ב' כשעור
 
ח' מן ז' . וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ח' אבל ב' הוכה בג' והיה ה' . אם כן שעור א' מן
 
ב' כשעור ח' מן ה' . וכבר התבאר כי שעור א' מן ב' כשעור ח' מן ז' אם כן יחס ח' אל
 
ה"ז אחד . אם כן ה' כמו ז' . עוד תהיה ה' כמו ז' הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל
 
ד' ..  מופת כי ההנהגה אחת הנה א' הוכה בג' והיה ח' והוכה בד' והיה ז' אם
 
כן שעור ג' מן ד' כשעור ח' מן ה"ז וז' כמו ה' . אם כן שעור ג' מן ד' כשעור
 
ה' מן ה' . וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ח' וב' הוכה בג' והיה ה' אם כן שעור א' מן ב'
 
כשעור ח' מן ה' וכבר התבאר כי שעור ח' מן ה' כשעור ג' מן ד' אם כן יחס א' אל ב'
 
כיחס ג' אל ד' וזה מ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 20 ===
+
::Z measures D and it measures G.
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן ז' ימנה ד' והוא ימנה ג'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::Z measures the greatest number that counts both G and D, which is H.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז' ימנה גדול מספר ימנה ג"ד והוא ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>המעט</big> שבמספרים על יחס הנה הם ימנו
+
::Z measures H.
המספרים אשר על יחסם המעט למעט והרב לרב . המשל בו
+
|style="text-align:right;"|הנה ז' אם כן ימנה ה'
כי המעט שבמספרים על יחס א' אל ג' והוא ה"ז אל ח"ט הנה אומר כי ה"ז ימנה א'
 
בשעור מה שימנה ח"ט ג' . וזה כי אנחנו כבר בארנו כי חלק כל אחד מחברו
 
או חלקיו כחלק אחד מן האחר או חלקיו . שאם לא יהיה ה"ז חלק מן א' הנה הוא
 
חלקים ממנו . כי הוא פחות ממנו ויהיה ח"ט חלקים מן ג' כחלקי ה"ז מן א' ונחלק
 
ה"ז בחלקי א' ויצא ה"כ כ"ז ונחלק ח"ט בחלקי ג' ויצא ח"ל ל"ט אם כן סכום ה"כ כ"ז
 
כמו סכום ח"ל ל"ט וה"כ כמו כ"ז וח"ל כמו ל"ט אם כן שעור ה"כ מן ח"ל כשעור ה"ז מן
 
ח"ט . אם כן ה"כ וח"ל על יחס ה"ז וח"ט . וה"כ ח"ל פחות מן ה"ז וח"ט זה שקר מפני כי ה"ז
 
וח"ט היו הקטן שבמספרים על יחסם אם כן אין ה"ז חלקים מן א' אבל הוא  חלק
 
אחד אם כן ח"ט מן ג' הוא חלק כמו חלק ה"ז מן א' אם כן ה"ז ימנה א' בשעור מה
 
שימנה ח"ט ג' ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 21 ===
+
::The greater measures the smaller - false.
 
+
|style="text-align:right;"|הגדול ימנה הפחות זה שקר
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"א</span> <big>שני</big> מספרים הקטנים על יחס הנה הם
+
:No number greater than H measures A, B, G.
נבדלים . המשל בו כי שני מספרי א"ב הקטנים שני
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה א'ב'ג' מספר גדול מן ה'
מספרים על יחס שניהם הנה אומר כי שניהם נבדלים . המופת אם יהיו
 
משותפים הנה ימנה שניהם מספר ג' ונאמר שהוא אחדי ד' שיעור
 
מה שימנה ג"א ואחדי ה' שיעור מה שימנה ג"ב . אם כן ג' ימנה א' בשיעור אחדי
 
ד' והנה ג' הוכה בד' והיה א' . וגם כן הנה ג' ימנה ב' בשעור אחדי ה' והנה ג' הוכה
 
בה' והיה ב' אם כן ג' הוכה בשני מספרי ד"ה והיה מזה א"ב . אם כן יחס ד' אל ה' כיחס
 
א' אל ב' וד' וה' קטן מא' וב' זה שקר כי א"ב היו שני המספרים הקטנים על יחס
 
שניהם אם כן לא ימנה א"ב מספר אחד . אם כן שניהם נבדלים . מ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 22 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר מצאנו גדול מספר משותף ימנה א'ב'ג' השלשה הידועים המשותפים הבלתי שוים
 
 
|
 
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ב</span> <big>כל</big> שני מספרים נבדלים הנה שניהם שני המספרים הקטנים על יחסם
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
המשל בו שני מספרים א"ב נבדלים הנה אומר שהם הקטנים
+
|}
שבמספרים על יחסם .. המופת שאם לא יהיו כן נאמר שיהיו שני
+
{|
מספרים קטנים משניהם ושני מספרים היותר קטנים על יחס
 
שניהם הם ג"ד . אם כן שעור מה שימנה ג"א כשעור מה שימנה ד"ב ויהיו אחדי
 
מספר אחד והוא ה' בשעור מה שימנה ג"א אם כן ד' ימנה ב' בשעור אחדי ה' . וה'
 
ימנה א' בשעור אחדי ג' וה' ימנה ב' בשיעור אחדי ד' אם כן ה' ימנה א"ב ושניהם
 
נבדלים זה שקר . אם כן א"ב השני מספרים היותר קטנים על יחסם . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 23 ===
+
 
 +
=== Proposition 4 ===
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|4) For every two unequal numbers, the smaller is either a part or parts of the greater.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ג</span> <big>כל</big> מספר ימנה אחד משני מספרים נבדלים הנה הוא הנבדל מן המספר
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> <big>כל</big> שני מספרים מתחלפים
האחר . המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים . ומספר ג' ימנה
+
הנה הקטן אם שיהיה חלק מן הגדול ואם חלקים
א' הנה אומר שהוא נבדל מב' . המופת אם היו ב' וג' משותפים הנה ימנה
 
שניהם מספר ד' אם כן ד' ימנה ג' וג' ימנה א' אם כן ד' ימנה א'.
 
והוא ימנה ב' ושניהם נבדלים זאת שקר אם כן לא ימנה ב' ג' מספר אחד אם כן
 
שניהם נבדלים . ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
|
+
|Example: <math>\scriptstyle GD<AB</math>
=== Proposition 24 ===
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב ג"ד מתחלפים והקטן משניהם ג"ד
 
 
|
 
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: GD is either a part or parts of AB.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ד</span> <big>כל</big> שני מספרים יובדלו ממספר אחר הנה
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג"ד אם חלק מן א"ב ואם חלקים
שטח אחד משניהם באחר יובדל מן המספר ההוא . המשל בו
 
כי שני מספרי א"ב יובדלו ממספר ג' ושטח א' בב' מספר ד' הנה אומר כי ג"ד נבדלים
 
המופת כי שניהם אם היו משותפים הנה ימנה שניהם מספר אחד והוא ה'
 
ונאמר שיהיה אחדי ז' בשעור מה שימנה ה' ד' וה' יוכה בז' ויהיה ד' וא'
 
יוכה בב' ויהיה ד' אם כן שטח ה' בז' כמו שטח א' בב' אם כן היחס אחד . יחס ה' אל
 
א' כיחס ב' אל ז' וא"ג נבדלים וה' ימנה אחד משניהם והוא ג' אם א"ה נבדלים . אם
 
כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחסם וימנו כל שני מספרים על יחסם
 
בשוה היותר קטן ליותר קטן . והרב לרב . אם כן ה' ימנה ב' והוא ימנה ג' וב"ג נבדלים
 
זה שקר אם כן לא ימנה ג"ד מספר אם כן שניהם נבדלים . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
|
+
|Proof:
=== Proposition 25 ===
+
:*GD either measures AB, then GD is a part of AB.
 
+
|style="text-align:right;"|המופת כי ג"ד אם היה שימנה א"ב הנה הוא חלק ממנו
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ה</span> <big>כל</big> שני מספרים נבדלים הנה מרובע הנה מרובע אחד משניהם נבדל
+
:*Or it does not measure it, then AB and GD are either relatively prime, or relatively composite.
מן האחר . המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים ומרובע א' מספר
+
|style="text-align:right;"|ואם היה שלא ימנה אותו הנה א"ב ג"ד אם שיהיו נבדלים ואם שיהיו משותפים
ג' הנה אומר כי ג"ב נבדלים .. המופת אנחנו נשים ד' כמו א' הנה א"ב
 
נבדלים וא' כמו ד' אם כן ד"ב נבדלים אם כן א"ד יובדלו מן ב'
 
אם כן שטח א' בד' יובדל ^ ב' ושטח א' בד' הוא ג' אם כן ג"ב נבדלים . ומ'ש'ל' .. ^מן
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 26 ===
+
::*If they are relatively prime, then when we divide GD into the units in it, each unit of GD is a part of AB.
 
+
|style="text-align:right;"|ואם היו נבדלים הנה אנחנו כאשר חלקנו ג"ד לאחדים בו יהיה כל אחד מן ג"ד חלק מן א"ב
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ו</span> <big>כאשר</big> יהיה כל אחד משני מספרים יובדלו משנים אחרים הנה שטח
+
::*<span style=color:red>VII.2:</span> If they are relatively composite, we take the greatest common measure of them, which is HZ
הראשונים אחד משניהם באחר יובדל גם כן משטח השנים האחרים
+
|style="text-align:right;"|ואם היו משותפים לקחנו גדול מספר משותף ימנה אותם והוא ה"ז <span style=color:red>מב' מזה</span>
המשל בו כי כל אחד משני מספרי א"ב יובדל מכל אחד משני מספרי ג"ד ושטח
 
א' בב' מספר ה' ושטח ג' בד' מספר ז' הנה אומר כי ה"ז נבדלים .         המופת כי
 
א"ב יובדלו מן ג' אם כן שטח א' בב' והוא ה' יובדל ^ ג' אם כן ה"ג נבד לים ^מן
 
וכן יהיו ה"ד נבדלים מן ה' אם כן ג' בד' הוא ז' יובדל מן ה' אם כן ה"ז נבדלים . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 27 ===
+
:::We divide GD into HZ: <math>\scriptstyle GD=GC+CT+TD</math>
 
+
|style="text-align:right;"|ונחלק ג"ד על ה"ז ויצא ג"ח ח"ט ט"ד
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ז</span> <big>כל</big> שני מספרים נבדלים יוכה כל אחד משניהם בדומה לו הנה שני מרובעיהם
+
:::ZH measures AB
נבדלים . וכן אם הוכו שני המרובעים בגדריהם והם השני מספרים
+
|style="text-align:right;"|הנה ז"ה ימנה א"ב
הראשונים כל מרובע בגדרו הנה השני מעוקבים גם כן נבדלים . וכן לא יסורו
 
בקצוות והמספרים האחרונים כי כל מרובע בגדרו הנה השני מעוקבים נבדלים
 
גם כן וכן לא יסורו . המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים והוכה א' בדומה לו והיה
 
מרובע ג' והוכה ב' בדומה לו והיה מרובע ד' . וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה מעוקב
 
ה' וב' הוכה בד' והיה מעוקב ז' הנה אומר כי שני מרובעי ג"ד נבדלים ושני מעוקבי
 
ה"ז נבדלים גם כן .. המופת כי א"ב נבדלים הנה מרובע אחד משניהם
 
נבדל מן האחר ומרובע א' הוא ג' אם כן ג"ב נבדלים . וגם כן
 
הנה ג"ב נבדלים אם כן מרובע אחד משניהם נבדל מן האחר . ומרובע ב' הוא
 
ד' אם כן ג"ד נבדלים . וגם כן הנה א"ב נבדלים ומרובע ב' הוא ד' אם כן א"ד
 
נבדלים וג"ד נבדלים אם כן א"ג נבדלים מן ד' ונבדלים מן ב' אם כן שטח א' בג'
 
והוא מעוקב ה' נבדל משטח ב' בד' והוא ז' אם כן שני מעוקבי ה"ז נבדלים וכבר
 
בארנו כי שני מרובעי ג"ד נבדלים וכן לא יסורו בקצוות והמספרים האחרונים
 
אשר יתקבץ מן ההכאה . וזה מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 28 ===
+
:::<math>\scriptstyle ZH=GC=CT=TD</math>
 
+
|style="text-align:right;"|וישתוה לכל אחד מן ג"ח ח"ט ט"ד
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ח</span> <big>כל</big> שני מספרים
+
:::Each of [the numbers] GC, CT, and TD is a part of AB, therefore GD is parts of AB.
נבדלים הנה מקובץ שניהם נבדל מכל אחד משניהם ואם היה
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד מן ג"ח ח"ט ט"ד חלק מן א"ב הנה ג"ד אם כן חלקים מן א"ב
מקובץ שניהם נבדל מכל אחד משניהם הנה שניהם נבדלים . המשל בו כי
+
|-
שני מספרי א"ב ב"ג נבדלים הנה אומר כי כל א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג .
+
|Q.E.D.
המופת כי אם לא יהיה א"ג נבדל מן ב"ג הנה ימנה שניהם מספר אחד
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
והוא ד' אם כן ד' ימנה א"ג וימנה ב"ג הנה הוא אם כן ימנה א"ב
+
|}
אם כן ד' ימנה א"ב ב"ג והם נבדלים זה שקר . אם כן לא ימנה א"ג ב"ג מספר
+
{|
אחד אם כן שניהם נבדלים . וכן התבאר כי א"ג א"ב נבדלים אם כן א"ג נבדל
 
מכל אחד מן א"ב ב"ג ויהיה גם כן א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג הנה אומר
 
כי א"ב ב"ג נבדלים .. המופת כי שניהם אם לא יהיו כן הנה ימנה שניהם
 
מספר ד' אם כן ד' ימנה א"ב וימנה ב"ג אם כן הוא ימנה כל א"ג אם כן
 
ד' ימנה א"ג ב"ג ושניהם נבדלים זה שקר . אם כן לא ימנה א"ב ב"ג מספר אחר אם
 
כן שניהם נבדלים . וכן יתבאר אם היה א"ג נבדל מן א"ב שזה שקר . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 29 ===
+
=== Proposition 5 ===
  
 
|
 
|
 +
|-
 +
|5) When a number is a part of a number, and another number is the same part of another number, then the sum of the two smaller is the same part of the sum of the two greater that one of the two smaller is of one of the two greater.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> <big>כאשר</big> יהיה מספר מה חלק ממספר ומספר אחר כמו החלק ההוא ממספר אחר הנה שנים הקטנים מקובצים מהשנים הגדולים מקובצים הם החלק ההוא אשר היה אחד מן השנים הקטנים מאחד מהשני הגדולים
 +
|-
 +
|Example: A is a part of GD, and Z is the same part of CT.
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א' חלק ממספר ג"ד ומספר ז' ממספר ח"ט כמו החלק ההוא
 +
|-
 +
|Supposition: A+Z is the same part of CT+GD that A is of GD.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני מספרי א"ז מקובצים משני מספרי ח"ט ג"ד מקובצים הם החלק ההוא אשר הוא א' מן ג"ד
 +
|-
 +
|Proof: the part that A is of GD is the same part that Z is of CT.
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי חלק א' מן ג"ד הוא חלק ז' מן ח"ט
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VII.introduction:</span> the number of multiples of A in GD is as the number of multiples of Z in CT.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שעור מה שבג"ד מכפלי א' כשעור מה שבח"ט מכפלי ז' <span style=color:red>מפתיחת זה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ט</span> <big>כל</big> מספר מורכב הנה ימנה אותו מספר ראשון . המשל בו כי מספר א'
+
:We divide GD into A: <math>\scriptstyle GD=GK+KD</math>
מורכב הנה אומר כי הוא ימנהו מספר ראשון .. המופת
+
|style="text-align:right;"|הנה נחלק ג"ד על א' ויצא ג"כ כ"ד
כי א' מורכב אם כן ימנהו מספר אחר והוא ב' הנה אם היה ב'
 
ראשון הנה התאמת הספור ואם היה מורכב הנה ימנהו מספר אחר והוא ג' וכן
 
לא יסור יעשה עד שיכלה אל מספר ראשון ימנה אשר לפניו וימנה א'. ואם לא
 
יכלה אל מספר ראשון ימנה אשר לפניו וימנה א' הנה הוא ימנהו מספרים
 
מורכבים בלי תכלית כל אחד מהם קטן מן האחר זה שקר אי אפשר
 
במספר אבל בלא ספק שיכלה אל מספר ראשון ימנה מה שילוה אליו לפניו וימנה
 
א' וזה מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 30 ===
+
:We divide CT into Z: <math>\scriptstyle CT=CL+LT</math>
 
+
|style="text-align:right;"|ונחלק ח"ט על ז' ויצא ח"ל ל"ט
 +
|-
 
|
 
|
 +
:The multitude of GK and KD equals the multitude of CL and LT.
 +
|style="text-align:right;"|הנה מספר ג"כ כ"ד כמספר ח"ל ל"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל</span> <big>כל</big> מספר הנה הוא ראשון או ימנהו מספר
+
:*<math>\scriptstyle GK=A</math>
ראשון נאמר שהוא מספר מה והוא א' הנה אומר כי א' ימנהו
+
|style="text-align:right;"|וג"כ כמו א'
מספר ראשון .. המופת כי א' אם היה ראשון הנה כבר התאמת הספור . ואם
 
היה מורכב הנה ימנהו מספר ראשון וכן כל מספר . וזה מ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 31 ===
+
:*<math>\scriptstyle CL=Z</math>
 
+
|style="text-align:right;"|וח"ל כמו ז'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"א</span> <big>כל</big> מספר ראשון הנה הוא נבדל לכל מספר לא ימנהו הוא . המשל בו כי
+
::<math>\scriptstyle GK+CL=A+Z</math>
מספר א' ראשון ומספר ב' לא ימנהו א' הנה אומר כי א"ב נבדלים
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג"כ ח"ל כמו א"ז
המופת כי אם היו משותפים הנה ימנה אותם מספר אחד אם כן זה המספר
 
ימנה אם כן מספר א' והוא ראשון זה שקר אם כן לא ימנה א"ב
 
מספר אחר אם כן שניהם נבדלים . וזה מה שרצינו לבאר ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 32 ===
+
::<math>\scriptstyle KD+LT=A+Z</math>
 
+
|style="text-align:right;"|וכן כ"ד ל"ט כמו א"ז
|
 
 
|-
 
|-
|
+
|The number of multiples of A in GD is as the number of multiples of A+Z in GD+HT.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ב</span> <big>כל</big> מספר ראשון ימנה איזה משוטח שיהיה הנה הוא גם כן ימנה אחד משתי
+
|style="text-align:right;"|אם כן מנין מה שבגמדמיוני א' כמנין מה שבגח"ט מקובצים מדמיוני א"ז מקובצים
צלעות השטח . המשל בו כי מספר א' ראשון והוא ימנה מספר
 
ב' והוא משוטח ושתי צלעותיו ג"ד הנה אומר כי א' ימנה אחד משני מספרי ג..
 
המופת אם היה א' לא ימנה ג' וא' ראשון הנה א"ג נבדלים ונאמר שיהיה אחדי
 
מספר אחר הוא ה' בשעור מה שימנה א"ב אם כן א' ויכה בה' ויהיה ב'
 
אבל ג' הוכה בד' והוא ב' אם כן שטח א' בה' כמו שטח ג' בד' אם כן יחס א' אל ג'
 
כיחס ד' אל ה' וא"ג נבדלים אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם
 
וימנו כל שני מספרים בשוה הקטן לקטן והרב לרב . אם כן א' ימנה ד' וכן יתבאר
 
אם היה א' לא ימנה ד' שהוא ימנה ג' אם כן א' ימנה אחד משני מספרי ג"ד . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
|
+
|The part that A is of GD is the same part that Z+A is of GD+CT.
=== Proposition 33 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן חלק א' מן ג"ד הוא חלק ז"א מקובצים מן ג"ד ח"ט מקובצים
 
 
|
 
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ג</span> <big>נרצה</big> לבאר איך נמצא הקטן שבמספרים על יחס מספרים ידועים כמה שיהיו
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
הנה נשים המספרים הידועים מספרי א'ב'ג' ונרצה לבאר איך נמצא
+
|}
הקטן שבמספרים על יחס א'ב'ג' הנה אם יהיו מספרי א'ב'ג' נבדלים הנה הם המעט
+
{|
שבמספרים על יחסם ואם היו משותפים יקח גדול מספר שימנם יחד ונאמר
 
שיהיה המספר ההוא ד' ויהיה באחד בעינו ממספרי ה'ז'ח' מן האחדים בשעור מה
 
שימנה ד' אחד בעינו ממספרי א'ב'ג' הנה כל אחד ממספרי א'ב'ג' ימנהו אחד ממספרי
 
ה'ז'ח' אשר אחדיו בשעור מה שימנהו ד' בשעור אחדי ד' הנה מספר ה'ז'ח' על יחס א'ב'ג'
 
אם כן יחס מ' אל ד' כיחס ה' אל ט' וה' גדול מן ט' אם כן מ' גדול מן ד' ואומר שהם המעט
 
שבמספרים על יחסם . ואם לא יהיו כן יהיו מספרים אחרים יותר קטנים מן ה'ז'ח'
 
קטני המספרים על יחס א'ב'ג' והם מספרי ט'כ'ל' . אם כן ט' ימנה א' בשעור מה
 
שימנה כ"ב ובשעור מה שימנה ל"ג . ויהיו אחדי מספר אחד והוא מספר מ' בשעור
 
מה שימנה ט"א הנה כל אחד מספרי כ"ל ימנה בן גילו משני מספרי ב"ג בשעור
 
אחדי מ' וט' ימנה א' בשעור אחדי מ' אם כן מ' ימנה א' בשעור אחדי ט' . וכן מ' ימנה
 
ב' בשעור אחדי כ' וימנה ג' בשעור אחדי ל' . אם כן מ' ימנה א'ב'ג' ומ' ימנה א' בשעור
 
אחדי ט' הנה מ' אם כן כאשר הוכה בט' היה א' וד' כאשר הוכה בה' היה א' אם כן שטח
 
מ' בט' כמו שטח ד' בה' אם כן אין מספרים קטנים מן ה'ז'ח' על יחס א'ב'ג' . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 34 ===
+
=== Proposition 6 ===
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|6) When a number is parts of a number, and another number is the same parts of another number, then the sum of the two smaller is the same parts of the sum of the two greater that one of the two smaller is of one of the two greater.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ד</span> <big>נרצה</big> לבאר איך נמצא המספר היותר קטן שימנו אותו שני מספרים ידועים בלתי שוים
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> <big>כאשר</big> היה מספר מה חלקים ממספר אחר ומספר אחר כמו החלקים ההם ממספר אחר הנה השנים הקטנים מן השנים הגדולים מקובצים כמו חלקי אחד מן השנים הקטנים מקרובו מן השנים הגדולים
 
|-
 
|-
|
+
|Example: AB is parts of G, and HZ is the same parts of C that AB is of G.
|style="text-align:right;"|הנה יהיו שני המספרים הידועים מספרי א"ב
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א"ב חלקים ממספר ג' ומספר ה"ז ממספר ח' כמו חלקי א"ב מן ג'
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: AB+HZ is the same parts of G+C that AB is of G.
|style="text-align:right;"|הנה אם היה הקטן ימנה הגדול משניהם והגדול משניהם ימנה עצמו הנה הגדול הוא קטן המספר שימנוהו
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כל א"ב ה"ז מכל ג"ח כמו חלקי א"ב מן ג'
 
|-
 
|-
|
+
|Proof: the parts that AB is of G are the same parts that HZ is of C.
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה הקטן ימנה הגדול הנה א"ב נבדלים או משותפים ואם היו נבדלים יוכה א' בב' ויהיה ג' הנה אומר כי ג' המספר הקטן שימנוהו מספרי א"ב ואם לא יהיה כן הנה ימנו מספר קטן ממנו והוא ד' ויהיו אחדי ה' כשעור מה שימנה א"ד
+
|style="text-align:right;"|המופת כי חלקי א"ב מן ג' כמו חלקי ה"ז מן ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואחדי ז' בשעור מה שימנה ב"ד אם כן א' יוכה בה' ויהיה ד' וב' יוכה בז' ויהיה ד' אם כן שטח א' בה' כמו שטח ב' בז'
+
:We divide AB into G: <math>\scriptstyle AB=AK+KB</math>
 +
|style="text-align:right;"|והנה נחלק א"ב בחלקי ג' א"כ כ"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה'
+
:And HZ into C: <math>\scriptstyle HZ=HL+LZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וה"ז בחלקי ח' ויצא ה"ל ל"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואנבדלים אם כן שניהם קטני מספרים על יחסם וימנו כל שני מספרים על יחסם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן א' ימנה ז' וב' הוכה בא' ובז' והיו ג"ד אם כן יחס א' אל ז' כיחס ג' אל ד' אבל א' ימנה ז' אם כן ג' ימנה ד' וג' גדול מן ד' הנה הגדול אם כן ימנה הקטן זה שקר
+
:The multitude of AK and KB equals the multitude of HL and LZ.
 +
|style="text-align:right;"|הנה מנין א"כ ככמנין ה"ל ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה שני מספרי א"ב מספר הוא קטן מן ג' אם כן ג' היותר קטן שבמספרים שימנהו א"ב
+
:*AK is the same part of G that HL is of C.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק א"כ מן ג' הוא חלק ה"ל מן ח'
 
|-
 
|-
|
+
|<span style=color:red>VII.5:</span>
|style="text-align:right;"|ואם היו א"ב משותפים יהיו ז"ה קטני המספרים על יחסם אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה' ויוכה א' בה' ויהיה ג' הנה ב' כאשר הוכה בז' היה ג' אם כן א"ב ימנו ג' הנה אומר כי ג' קטן מספר ימנוהו א"ב
+
:AK+HL is the same part of GC that AK is of G.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אם כן כל אה"ל היו מכל ג"ח כמו חלק א"כ מן ג' <span style=color:red>מה' מזה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיו כן הנה ימנו מספר קטן מן ג' ויהיה מספר ד' ויהיו אחדי ח' כשעור מה שימנה א"ד ואחדי ט' בשעור מה שימנה ב"ד אם כן א' יוכה בח' ויהיה ד' וב' יוכה בט' ויהיה ד' אם כן שטח א' בח' כמו שטח ב' בט' אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ח' ויחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה' אם כן יחס ז' אל ה' כיחס ט' אל ח' וז"ה שני מספרים קטנים על יחסם אם כן שניהם ימנו כל מספר על יחסם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן ז' ימנה ט' וב' הוכה בז' ובט' והיה ג"ד אם כן יחס ז' אל ט' כיחס ג' אל ד' אבל ז' ימנה ט' אם כן ג' ימנה ד' הגדול ימנה הקטן זה שקר אם כן לא ימנה אמספר יותר קטן מן ג'
+
:KB+LZ is the same part of GC that KB is of G.
 +
|style="text-align:right;"|וכן כאשר קבץ כלהיו מכל ג"ח כמו חלק כ"ב מן ג'
 
|-
 
|-
|
+
|AB+HZ is the same parts of G+C that AB is of G.
|style="text-align:right;"|אם כן ג' מספר קטן שימנוהו א"ב
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ב ה"ז כאשר יקובצו היו מן ג"ח מקובצים כמו חלקי א"ב מן ג'
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל' ..
+
|style="text-align:right;"|ו'מ'ש'ל'
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 35 ===
+
=== Proposition 7 ===
  
 
|
 
|
 +
|-
 +
|7) When there are four numbers, such that the first is the same part of the second as the third is of the fourth, when we invert, the first is the same part or parts of the third, as the second is of the fourth.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>כאשר</big> היו ארבעה מספרים והיה הראשון חלק מן השני והיה השלישי מן הרביעי כמו החלק ההוא הנה אנחנו כאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר יהיה הראשון מן השלישי כמו החלק או החלקים אשר יהיה השני מן הרביעי
 +
|-
 +
|Example: A is a part of GB; D is the same part of HZ as A is of GB.
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א' חלק ממספר ג"ב ומספר ד' חלק ממספר ה"ז כמו חלק א' מן ג"ב
 +
|-
 +
|Supposition: When we invert, the first, which is A, is the same part or parts of the third, which is D, as the second is of the fourth, which are BG and HZ.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר יהיה הראשון והוא א' מן השלישי והוא ד' כמו החלק או החלקים אשר יהיה השני מן הרביעי והם ב"ג וה"ז
 +
|-
 +
|Proof: A is the same part of GB that D is of HZ.
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי חלק א' מן ב"ג הוא חלק ד' מן ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ה</span> <big>כאשר</big> היו שני מספרים ימנו מספר הנה קטן מספר שימנהו הוא גם כן ימנה המספר ההוא
+
::The number of multiples of A in BG is as the number of multiples of D in HZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מה שבב"ג מדמיוני א' כמו מה שבה"ז מדמיוני ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שני מספרי א"ב ימנו ה"ז ויהיה קטן מספר שימנוהו א"ב מספר ח' הנה אומר כי ח' ימנה ה"ז
+
::We divide BG into the multiples of A: <math>\scriptstyle BG=BC+CG</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק ב"ג מדמיוני א' ויצא ב"ח ח"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת אם לא יהיה שימנהו הנה הוא אם כן מנה ז"ב נשאר כ"ה קטן מן ח' וא"ב ימנו ח' וח' ימנה ז"ב אם כן א"ב ימנו ז"ב וימנו כל ז"ה הנה שניהם אם כן ימנו ב"ה וה"ב קטן מן ח' זה שקר מפני כי ח' היה קטן מספר ימנהו א"ב אם כן ח' ימנה ה
+
::We divide HZ into the multiples of D: <math>\scriptstyle HZ=HT+TZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק ה"ז כדמיוני ד' ויצא ה"ט ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
+
::The multitude of <math>\scriptstyle BC+CG</math> equals the multitude of <math>\scriptstyle HT+TZ</math>.
 +
|style="text-align:right;"|הנה מנין ב"ח ח"ג כמו מנין ה"ט ט"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 36 ===
+
:*<math>\scriptstyle BC=CG</math>.
 
+
|style="text-align:right;"|וב"ח כמו ח"ג
 +
|-
 
|
 
|
 +
:*<math>\scriptstyle HT=TZ</math>.
 +
|style="text-align:right;"|וה"ט כמו ט"ז
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VII.5:</span> BC is the same part or parts of HT as BG is of HZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן החלק או חלקים אשר הוא ב"ח מן ה"ט הוא החלק או החלקים אשר הוא ב"ג מן ה"ז <span style=color:red>מה' מזה</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ו</span> <big>נרצה</big> לבאר היאך נמצא קטן מספר שימנוהו שלשה מספרים ידועים
+
:*<math>\scriptstyle BC=A</math>.
 +
|style="text-align:right;"|וב"ח כמו א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו השלשה מספרים א'ב'ג' ונרצה שנמצא קטן מספר ימנוהו מספרי א'ב'ג' הנה נקח קטן מספר שימנוהו שני מספרים מהם והם א"ב ויהיה מספר ד' הנה ג' אם שימנה ד' ואם שלא ימנהו ואם היה ג' ימנה ד' וא"ב ימנוהו הנה ד' מספר שימנוהו מספרי א'ב'ג'
+
:*<math>\scriptstyle HT=D</math>.
 +
|style="text-align:right;"|וה"ט כמו ד'
 
|-
 
|-
|
+
|A is the same part or parts of D, as BG is of HZ.
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן הנה הם ימנו מספר קטן ממנו ויהיה מספר ה' אם כן ימנוהו א"ב וימנוהו קטן מספר שימנוהו מספרי א"ב והוא מספר ד' אם כן הגדול ימנה הקטן זה שקר אם כן אין מספר קטן מן ד' ימנוהו א'ב'ג' ואם היה ג' קטן מספר ימנוהו ג"ד ויהיה מספר ה' אם כן ד' ימנה ה' וא"ב ימנו ד' אם כן שניהם ימנו ה' וג' ימנה ה' אם כן ה' ימנוהו מספרי א'ב'ג' השלשה הנה אומר שהוא קטן מספר ימנוהו א'ב'ג' ואם לא יהיה כן נאמר שיהיה מספר קטן מן ה' ימנוהו א'ב'ג' ויהיה מספר ז' אם כן ז' ימנוהו מספרי א"ב וימנהו קטן מספר שימנוהו והוא ד' אם כן ד' ימנה ז' וג' ימנה ז' אם כן ז' ימנוהו שני מספרי ג"ד וימנהו קטן מספר שימנוהו והוא ה' אם כן ה' ימנה ז' וה' יותר קטן מז' זה שקר אם כן אין מספר יותר קטן מן ה' ימנוהו מספרי א'ב'ג' אם כן ה' קטן מספר ימנוהו מספרי א'ב'ג'
+
|style="text-align:right;"|אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ד' הוא החלק או החלקים אשר הוא ב"ג מן ה"ז
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 37 ===
+
=== Proposition 8 ===
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|For every number that is counted by another number, the [counted] number has a part named after the number that counts it.
+
|8) When there are four numbers, such that the first is the same parts of the second as the third is of the fourth, when we invert, the first is the same part or parts of the third, as the second is of the fourth.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ז</span> <big>כל</big> מספר ימנהו מספר אחר הנה במספר חלק קורא למספר אשר ימנהו
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כאשר</big> היו ארבעה מספרים והיה הראשון חלקים מן השני והיה השלישי מן הרביעי כמו החלקים ההם הנה כאשר המירונו היו החלקים או החלק אשר היו הראשון מן השלישי כמו החלקים או החלק אשר יהיה השני מן הרביעי
 +
|-
 +
|Example: AB is parts of G; DH is the same parts of Z as AB is of G.
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א"ב חלקים ממספר ג' ומספר ד"ה ממספר ז' כמו חלקי א"ב מן ג'
 +
|-
 +
|Supposition: When we invert AB is the same part or parts of DH, as G is of Z.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי אנחנו כאשר המירונו יהיו החלקים או החלק אשר א"ב מן ד"ה הם החלק או החלקים אשר יהיה ג' מן ז'
 +
|-
 +
|Proof: AB is the same parts of G that DH is of Z.
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי החלקים אשר הם א"ב מן ג' הם החלקים אשר הם ד"ה מן ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה מספר א' ימנהו מספר ב'
+
::The number of multiples of AB in G is as the number of multiples of DH in Z.
 +
|style="text-align:right;"|הנה מה שבא"ב מדמיוני חלקי ג' כמו מה שבד"ה מדמיוני חלקי ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי בא' חלקים נקראו במספר ב'
+
::We divide AB into the multiples of G: <math>\scriptstyle AB=AC+CB</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק א"ב בחלקי ג' ויצא א"ח ח"ב
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle G\mid1=A\mid B</math>
+
|
|style="text-align:right;"|ויהיה האחד ימנה ג' בשיעור מה שימנה ב' א'
+
::We divide DH into the multiples of Z: <math>\scriptstyle DH=DT+TH</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק ד"ה בחלקי ז' ויצא ד"ט ט"ה
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle B\mid1=A\mid G</math>
+
|
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו הנה שיעור מה שימנה האחד ב' כשעור מה שימנה ג' א'
+
::The multitude of <math>\scriptstyle AC+CB</math> equals the multitude of <math>\scriptstyle DT+TH</math>.
 +
|style="text-align:right;"|הנה מנין א"ח ח"ב כמו מנין ד"ט ט"ה
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\frac{B}{1}=\frac{A}{G}</math>
+
|
|style="text-align:right;"|אם כן חלק האחד מן ב' הוא חלק ג' מן א'
+
:*<math>\scriptstyle AC=CB</math>.
 +
|style="text-align:right;"|וא"ח כמו ח"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והאחד מן ב' הוא חלק נקרא אל ב' אם כן ג' הוא חלק מן א' נקרא אל ב' אם כן בא' חלק אל ב'
+
:*<math>\scriptstyle DT=TH</math>.
 +
|style="text-align:right;"|וד"ט כמו ט"ה
 +
|-
 +
|AC is the same part of G as DT is of Z.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק א"ח מן ג' כחלק ד"ט מן ז'
 +
|-
 +
|When we invert, AC is the same part or parts of DT, as G is of Z.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו הנה החלק או החלקים אשר הוא א"ח מן ד"ט הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ז'
 +
|-
 +
|CB is the same part of G as TH is of Z.
 +
|style="text-align:right;"|והחלק אשר הוא ח"ב מן ג' הוא החלק אשר הוא ט"ה מן ז'
 +
|-
 +
|When we invert, CB is the same part or parts of TH, as G is of Z.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר הוא ח"ב מן ט"ה הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ז'
 +
|-
 +
|It has been clarified that AB is the same part or parts of DH, as G is of Z.
 +
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי החלק או החלקים אשר הוא א"ב מן ד"ה הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ז'
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 38 ===
+
=== Proposition 9 ===
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|Every number that has any part whatever, is counted by a number after which the part is named.
+
|9) When a number is a part of another number, as the part that a subtracted from the one is of a subtracted from the other, then the remainder from one of them is the same part of the remainder from the other that the whole is of the whole.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ח</span> <big>כל</big> מספר שיש לו אי זה חלק היה הנה הוא ימנהו מספר נקרא לחלק ההוא
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>כאשר</big> היה מספר מה חלק ממספר אחר כחלק מה שיחסר ממנו הנה ממה שיחסר מן האחר הנה הנשאר מאחד משניהם מן הנשאר מן האחר הוא חלק הכל מן הכל
 +
|-
 +
|In another version: When there are two numbers, such that one is a part of the other, and a number was subtracted from each of them, so that the subtracted from the part is of the subtracted from the whole as the whole is of the whole, then the remainder from the part is the same part of the remainder from the whole that the whole is of the whole.
 +
|style="text-align:right;"|בנסחא האחרת כאשר היו שני מספרים אחד מהם חלק מן האחר וחוסר מכל אחד מהם מספר והיה המחוסר מהחלק למחוסר מהכל בכל מהכל הנה הנשאר מהחלק מהנשאר מהכל כחלק הכל מהכל
 
|-
 
|-
|
+
|Example: AB is a part of GD; AH and GZ are subtracted from them, so that AB is the same part of GD as AH is of GZ.
|style="text-align:right;"|נאמר שיהיה במספר א' חלק מה והוא ב'
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר אחלק ממספר ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה ג"ז וחלק א"ב מן ג"ד כמו חלק א"ה מן ג"ז
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: the remainder HB is the same part of the remainder DZ as whole AB is of whole GD.
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' ימנהו מספר נקרא לחלק ב' מן א'
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי חלק ה"ב הנשאר מן ד"ז הנשאר הוא חלק כל א"ב מכל ג"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Proof: We set AH as the same part of GZ that BH is of GC.
|style="text-align:right;"|ויהיה חלק האחד מן ג' הוא חלק ב' מן א' אם כן ג' נקרא אל חלק ב' וג' נקרא החלק ממנו וחלק האחד מן ג' הוא חלק ב' מן א'
+
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נשים חלק א"ה מן גהוא חלק במן ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שעור מה שימנה האחד ג' בשעור מה שימנה ב' א'
+
:*AH is the same part of GZ that AB is of ZC.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק א"ה מן ג"ז הוא חלק א"ב מן ז"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו הנה שיעור מה שימנה האחד ב' כשיעור מה שימנה ג"א והאחד ימנה ב' כשיעור אחדי ב' אם כן ג' ימנה א' בשיעור אחדי ב' וג' מספר נקרא לחלק ב' מן א'
+
:*AH is the same part of GZ that AB is of GD.
|-
+
|style="text-align:right;"|וחלק א"ה מן ג"ז הוא חלק א"ב מן ג"ד
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::AB is the same part of CZ that AB is of GD.
=== Proposition 39 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן חלק א"ב מן ח"ז הוא חלק א"ב מן ג"ד
 
 
|
 
|-
 
|We wish to explain how to find the number, which is the least that has given parts.
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ט</span> <big>נרצה</big> לבאר איך נמצא קטן מספר בו חלקים מונחים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו החלקים המונחים א'ב'ג' ונרצה למצוא אחד קטן מספר בו חלקי א'ב'ג' הנה נקח מספרים נקראים לחלקי א'ב'ג' והם מספרי ד'ה'ז'
+
::<math>\scriptstyle CZ=GD</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח"ז כמו ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קטן מספרים שימנוהו ד'ה'ז' מספר ח' אם כן ח' בו חלקים נקראים אל ד'ה'ז'
+
::<math>\scriptstyle CZ-GZ=GD-GZ\longrightarrow GC=ZD</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחוסר ג"ז המשותף וישאר ג"ח כמו ז"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והחלקים הנקראים אל ד'ה'ז' הם א'ב'ג' אם כן ח' בו חלקי א'ב'ג'
+
:*AH is the same part of GZ that HB is of GC.
 +
|style="text-align:right;"|וכבר היה חלק א"ה מן ג"ז הוא חלק ה"ב מן ג"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ח' קטן מספר בו אלו החלקים
+
::AH is the same part of GZ that HB is of DZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק א"ה מן ג"ז הוא חלק ה"ב מן ד"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה זה הנה יהיה מספר קטן מן ח' בו חלקי א'ב'ג' ויהיה מספר ט'
+
:*AH is the same part of GZ that AB is of GD.
 +
|style="text-align:right;"|וחלק א"ה מן ג"ז הוא חלק א"ב מן ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ט' בו חלקי א'ב'ג' הנה ט' אם כן ימנוהו מספרים נקראים לחלקי א'ב'ג' והמספרים הנקראים לחלקים האלו הם מספרי ד'ה'ז' אם כן ט' ימנוהו מספרי ד'ה'ז' והוא קטן מן ח' זה שקר אי איפשר מפני כי ח' קטן מספר ימנו אלה המספרים הנה ח' אם כן קטן מספר בו חלקי א'ב'ג'
+
::HB is the same part of ZD that AB is of GD.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק ה"ב מן ז"ד הוא חלק א"ב מן ג
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
|-
 
|
 
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר השביעי מהחכם אקלידס ת"ל
 
 
|}
 
|}
 
{|
 
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
=== Proposition 10 ===
  
== Book Eight ==
+
|
|style="text-align:right;"|המאמר השמיני
+
|-
 +
|10) When a number is parts of another number, as the parts that a subtracted from the one is of a subtracted from the other, then the remainder [from one of them] is the same parts of the remainder [from the other] that the whole is of the whole.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> <big>כאשר</big> היה מספר חלקים ממספר אחר כחלקי מה שיחסר ממנו ממה שיחוסר מן האחר הנה הנשאר מן הנשאר הוא חלקי הכל מן הכל
 +
|-
 +
|Example: AB is parts of GD; AH and GZ are subtracted from them, so that AH is the same part of GZ as AB is of GD.
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א"ב חלקי' ממספר ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה ג"ז וחלקי א"ה מן ג"ז כחלקי א"ב מן ג"ד
 +
|-
 +
|Supposition: the remainder HB is the same parts of the remainder ZD as whole AB is of whole GD.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי חלקי ה"ב הנשאר מחלקי ז"ד הנשאר הם חלקי כל א"ב מחלקי כל ג"ד
 +
|-
 +
|Proof:
 +
:*We set <math>\scriptstyle CT=AB</math>
 +
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נשים ח"ט כמו א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> כאשר היו מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו והיה כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר הנה הם קטני המספרים על יחסם
+
::CT is the same parts of GD that AH is of GZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל חלקי ח"ט מן ג"ד הם חלקי א"ה מן ג"ז
 +
|-
 +
|We divide CT into the parts of GD: <math>\scriptstyle CT=CK+KT</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק ח"ט בחלקי ג"ד ויצא ח"כ כ"ט
 +
|-
 +
|We divide AH into the parts of GZ: <math>\scriptstyle AH=AL+LH</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונחלק א"ה בחלקי ג"ז ויצא א"ל ל"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד נמשכים על יחס אחד ושתי הקצוות כל אחת משתיהן ראשון אצל האחר ושניהם א"ד הנה אומר כי א"ב ג"ד הם קטני המספרים על יחסם
+
::The multitude of <math>\scriptstyle CK+KT</math> equals the multitude of <math>\scriptstyle AL+LH</math>.
 +
|style="text-align:right;"|הנה מנין ח"כ כ"ט כמו מנין א"ל ל"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת כי אם לא יהיה כן הנה יהיו מספרים קטנים מהם ועל מניינם ויחסם והם ה"ז ח"ט הנה יחס א"ב ג"ד הוא כיחס ה"ז ח"ט מכ"ב מזה ומנין א'ב'ג'ד' כמניין ה"ז ח"ט אם כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט' וכל אחד מן א"ד ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטני המספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים שהם על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן א' ימנה ה' הרב ימנה המעט זה שקר אם כן אין מספרים נמשכים על יחס אחד הם קטנים מן א"ב ג"ד ומ'ש'ל'
+
::CK is the same part of GD that AL is of GZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק ח"כ מן ג"ד הוא חלק א"ל מן ג"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> נרצה לבאר איך נמצא קטני המספרים נמשכים על יחס אחד מונח כמה שנרצה הנה נשים היחס המונח בקטן שני מספרים והם יחס א' אל ב' ונרצה למצא קטני מספרים נמשכים על יחס א"ב כמה שנרצה ויהיו המספרים ארבעה ונכה א' בכמוהו ויהיה ג'
+
::<math>\scriptstyle GD>GZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וג"ד גדול מן ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונכה בב' ויהיו ד'
+
::<math>\scriptstyle CK>AL</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק ח"כ גדול מן א"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונכה ב' בכמוהו ויהיה ה' וגם כן הנה אנחנו נכה א' בג' ובד' ובה' ויהיה ז'ח'ט' ונכה ב' בה' ויהיה ל' הנה אומר כי ז"ח שקטני ארבעה מספרים נמשכים על יחס א' אל ב'
+
:*We set <math>\scriptstyle CM=AL</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונשים ח"מ כמו א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ג' והוכה בב' והיה ד' הנה א' הוכה בשני מספרים בכמוהו ובב' והיה ג"ד אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' וגם כן הנה ב' הוכה בכמוהו והיה ה' והוכה בא' והיה ד'
+
::CK is the same part of GD that CM is of GZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק ח"כ מן ג"ד כחלק ח"מ מן ג"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ד' אל ה' אם כן ג'ד'ה' נמשכים על יחס א' אל ב' וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ז' והוכה בד' והיה ח'
+
::The remainder MK is the same part of ZD that CK is of GD.
 +
|style="text-align:right;"|וישאר מ"כ מן ז"ד כמו חלק ח"כ מן ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה א' הוכה בשני מספרי ג"ד והיו מזה ז"ח . אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ז' אל ח' ויחס ג' אל ד' כיחס א' אל ב'
+
::KT is the same part of GD that LH is of GZ.
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה חלק כ"ט מן ג"ד כחלק ל"ה מן ג"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח'
+
::<math>\scriptstyle GD>GZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וג"ד גדול מן ג"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה ח' והוכה בה' והיה ט'
+
::<math>\scriptstyle KT>LH</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כ"ט גדול מן ל"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל ה' כיחס ח' אל ט' ויחס ד' אל ה' כיחס א' אל ב'
+
:*We set <math>\scriptstyle KN=LH</math>
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' . ויחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח' אם כן יחס ז' אל ח'
+
|style="text-align:right;"|ונשים כ"נ כמו ל"ה
כיחס ח' אל ט' אם כן ז'ח'ט' נמשכים על יחס א' אל ב' וכבר הוכו א"ב ב"ה והיו מזה
 
ט"ל אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ל' אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח' וח' אל ט'
 
וט' אל ל' אם כן ז"ח ט"ל נמשכים על יחס אחד והוא יחס א' אל ב' והם ארבעה מספרים
 
ונשלם באורו ..     והתבאר שהם מעטי המספרים על יחסם כי כל אחד מן א"ב
 
ראשון אצל האחר וכבר הוכה א' בכמוהו והיה ג' והוכה בג' והיה ז' וכבר
 
הוכה ב' בכמוהו והיה ה' . והוכה בה' והיה ל' . אם כן כל אחד מן ג"ה ראשון אצל האחר
 
וכל אחד מן ז"ל ראשון אצל האחר . ואם כן היו מספרים נמשכים על יחס אחד כמה
 
שיהיו המספרים והיתה כל אחת משתי הקצוות ראשון אצל האחר אם כן הם קטני
 
המספרים על יחסם . אם כן מספרי ז"ח ט"ל קטני המספרים . ומ'ש'ל' .. ובכאן
 
התבאר כי הם כאשר היו שלשה מספרים קטנים מה שיהיו על יחס אחד הנה
 
שתי הקצוות שני מרובעים א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . וכאשר נמשכו ארבעה
 
מספרים קטנים מה שיהיו על יחס אחד הנה השתי קצוות מעוקבים ..
 
כאשר היו קטני מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו הנה כל אחד משתי ג'
 
הקצוות ראשון אצל האחר . המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד הם קטני
 
מספרים נמשכים על יחסם הנה אומר כי כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר..
 
המופת אנחנו נקח קטן שני מספרים על יחס א"ב ג"ד והם ה"ז ונקח שלשה
 
מספרים הם קטני מספרים נמשכים על יחס והם ח'ט'כ' . וכן לא יסור נקח מן המספרים
 
הנמשכים על יחס א"בג"ד עד שיהיה על מניין א"בג"ד ויהיה ל'מ'נ'ס' נמשכים והם על יחס
 
א'ב'ג'ד' . וא"בג"ד הם קטני המספרים על יחסם . ומנין ל'מ'נ'ס' כמנין א'ב'ג'ד' אם כן כל
 
אחד מן ל'מ'נ'ס' שוה לבן גילו מן א"בג"ד אם כן שניהם ל' כמו א' וס' כמו ד' . וה"ז שני
 
מספרים היותר קטנים על יחסם אם כן שניהם נבדלים . וכבר הוכה ה' בכמוהו והיה
 
ח' והוכה ה' בח' והיה ל' והוכה ז' בכמוהו והיה כ' אם כן ח"כ נבדלים וכן ל"ס נבדלים
 
ול' כמו א' וס' כמו ד' אם כן א"ד נבדלים . וזה מ'ש'ל' .. נרצה לבאר איך נמצא ד'
 
קטני מספרים נמשכים על יחסם כמו יחסים מונחים ויהיו היחסי' המונחים
 
הם יחס א' אל וג' אל ד' וה' אל ז' ויהיו א"ב קטני שני מספרים על יחס שניהם וכן
 
ג"ד וה"ז . ונרצה למצא קטני מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . הנה נקח
 
קטן מספר ימנוהו ב"ג והוא ט' ונשים א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט וד' ימנה
 
כ' בשעור מה שימנה ג"ט ונקח קטן מספר ימנוהו ה"ב והוא ל' . ויהיה ז' ימנה מ' בשעור מה
 
שימנה ה"ל . וח"ט ימנו נ' וס' בשעור מה שימנה כ"ל והנה א' ימנה ח' בשעור מה שימנה
 
כ"ל והנה א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' וח'
 
ימנה נ' בשעור מה שימנה ט"ס . אם כן יחס ח' אל ט' כיחס נ' אל ס' . וכבר היה יחס
 
א' אל ב' כיחס ח' אל ט' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס נ' אל ס' . וכן יחס ג' אל ד' כיחס ס'
 
אל ל' . וה' ימנה ל' בשעור מה שימנה ז' מ' אם כן יחס ה' אל ז' כיחס ל' אל מ' אם כן
 
מספר נ"ס ל"מ נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' ואומר שהם קטני מספרים
 
נמשכים על אלו הששה . ואם לא יהיו אלו נאמר שיהיו ע"פ צ"ק קטני המספרים על אלו
 
הששה על היחס הזה הנה אם כן הם יותר קטנים מן נ"ס ל"מ . אם כן יחס א' אל ב' כיחס
 
ע' אל פ' . וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם אם כן ב' ימנה פ' וכן ג'
 
ימנה פ' וקטן מספר ימנוהו ב' וג' הוא ט' אם כן ט' ימנה פ' ויחס ג' אל ד' כיחס פ' אל צ'
 
וכיחס ט' אל כ' אם כן יחס ט' אל כ' כיחס פ' אל צ' . וט' ימנה פ' אם כן כ' ימנה צ' . ויחס
 
ה' אל ז' כיחס צ' אל ק' וה"ז שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם . אם כן ה' ימנה
 
צ' . וכבר היה כ' ימנה צ' אם כן ה' וכ' ימנו צ' . אם כן קטן מספר שימנוהו ה' וכ' והוא ל'
 
ימנה צ' אם כן ל' הגדול ימנה צ' הקטן זה שקר . אם כן נ"ס ל"מ מעטי מספר נמשכים
 
על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ט' ונשלם באורו .. ולו פנים אחרים והוא זה
 
אנחנו נקח קטן מספר ימנוהו ב"ג והוא ט' ונשים א' ימנה ח' בשעור
 
מה שימנה ב"ט ויהיה ד' ימנה כ' בשעור מה שימנה ג"ט זה אם שיהיה שימנה כ' אם
 
שיהיה שלא ימנהו . ואם היה שימנה כ' הנה יהיה ז' ימנה ל' בשעור מה שימנה ה' כ' אם
 
כן א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' . וגם כן הנה ג'
 
ימנה ט' בשעור מה שימנה ד' כ' אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ' . וגם כן הנה ה'
 
ימנה כ' בשעור מה שימנה ז"ל . אם כן יחס ה' אל ז' כיחס כ' אל ל' . הנה כבר התבאר
 
כי יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' ויחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ' ויחס ה' אל ז' כיחס כ' אל
 
ל' אם כן מספרי ח"ט כ"ל נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' הנה אומר כי הם
 
קטני מספרים נמשכים על היחס הזה קטנים מהם והם מספרי מ'נ'ס'ע' . אם כן יחס
 
א' אל ב' כיחס מ' אל נ' . וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם אם כן
 
ב' ימנה נ' וג' ימנה גם כן נ' וקטן מספר שימנוהו ב' וג' הוא ימנה נ' . וקטן מספר
 
שימנוהו ב' ג' הוא ט' אם כן ט' הגדול ימנה נ' הקטן זה שקר אם כן אין מספרים
 
נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' יותר קטנים ממספרי ח"ט כ"ל . אם כן
 
מספרי ח"ט כ"ל הם קטני המספרים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . ואם היה
 
ה' לא ימנה כ' נקח קטן מספר שימנוהו ה' וכ' והוא ס' ויהיה ח' ימנה מ' וט' ימנה
 
נ' כשעור מה שימנה כ"ס . ויהיה ז' ימנה ע' בשעור מה שימנה ה"ס אם כן ח' ימנה
 
מ' בשעור מה שימנה ט"נ . אם כן יחס ח' אל ט' כיחס מ' אל נ' ויחס ח' אל ט' כיחס
 
א' אל ב' אם כן יחס מ' אל נ' כיחס א' אל ב' . וכן יחס ג' אל ד' כיחס נ' אל ס' . וגם כן
 
הנה ה' ימנה ס' בשעור מה שימנה ז"ע אם כן יחס ה' אל ז' כיחס ס' אל ע' . וכבר
 
התבאר כי יחס א' אל ב' כיחס מ' אל נ' ושיחס ג' אל ד' כיחס נ' אל ס' אם כן מספרי
 
מ'נ'ס'ע' נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . ואומר כי הם קטני המספרים
 
על היחס הזה קטנים מהם והם מספרי פ"ק ת"צ . אם כן יחס א' אל ב' כיחס פ' אל ק'
 
וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחסם אם כן ב' ימנה ק' אם כן ב' וג' ימנו ק' וקטן
 
מספר שימנוהו גם כן הנה הוא ימנה א' והוא ט' אם כן ט' ימנה ק' ויחס ט' אל ק' כיחס
 
כ' אל התמורה . אם כן כ' ימנה ת' וה' ימנה כ' אם כן ה' וכ' ימנו ת' וקטן מספר
 
שימנוהו והוא ס' ימנה ת' אם כן ס' הגדול ימנה ת' הקטן זה שקר . אם כן אין מספרים
 
נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' קטנים ממספרי מ'נ'ס'ע' אם כן מספרי
 
מ'נ'ס'ע' הם קטני מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' . ומ'ש'ל' ..
 
כל שני מספרים משוטחים הנה יחס אחד משניהם אל האחר מחובר משני ה'
 
יחסי צלעות שניהם . ויהיו מספרי א"ב שני שטחים הנה אומר כי יחס
 
א' אל ב' מחובר משני יחסי צלעות שניהם . ויהיו שתי צלעות א' שני מספרי ג"ד
 
ושתי צלעות ב' שני מספרי ה"ז . ושני היחסים הם יחס ג' אל ה' וד' אל ז' . ונקח קטני
 
מספרים נמשכים על שני יחסי ג' אל ה' וד' אל ז' כיחס ט' אל כ' הנה יחס ג' אל ה' שנוי
 
ביחס ד' אל ז' הוא כיחס ח' אל ט' שנוי ביחס ט' אל כ' . אבל יחס ח' אל ט"כ שנוי ביחס ט'
 
אל כ' הוא יחס ח' אל כ' . אם כן יחס ח' אל כ' מחובר משני יחסי הצלעות הנה אומר כי
 
יחס ח' אל כ' הוא יחס א' אל ב' . המופת שנכה ד' בה' ויהיה ל' . אם כן ד' הוכה
 
בה' והיה ל' והוכה בג' והיה א' אם כן יחס ג' אל ה' כיחס א' אל ל' . אבל
 
יחס ג' אל ה' כיחס ח' אל ט' . אם כן יחס א' אל ל' הוא כיחס ה' אל ט' . וגם כן הנה ה' הוכה בד'
 
והיה ל' והוכה בז' והיה ב' אם כן יחס ד' אל ז' כיחס ל' אל ב' . ויחס ד' אל ז' כיחס ט' אל כ'
 
אם כן יחס ל' אל ב' כיחס ט' אל כ' . וכבר התבאר כי יחס א' אל ל' כיחס ח' אל ט'
 
הנה ביחס השוים יהיה יחס א' אל ב' כיחס ח' אל כ' . אם כן יחס א' אל ב' כמחובר
 
משני יחסי צלעות שניהם . וזה מ'ש'ל' .. איזה מספרים שיהיו ו'
 
נמשכים על יחס אחד . והראשון מהם לא ימנה השני
 
הנה אין מהם מספר ימנה האחר . נאמר שיהיו מספרי א"בג'ד'ה' נמשכים על יחס
 
אחד . ויהיה א' לא ימנה ב' הנה אומר שאין מהם מספר ימנה אחר . ואולם שאין
 
מהם מספר ימנה השני לו הנה זה יתבאר מפני כי יחס כל אחד מהם אל השני לו
 
הוא יחס א' אל ב' הנה אומר שהוא לא ימנה זולת השני לו גם כן . ואם לא יהיה כן
 
נאמר שימנה ג"ה ונמצא קטן מספרים על יחס ג'ד'ה' ומניינם והם ז'ח'ט' . הנה
 
ז"ט שתי הקצוות נבדלים ויחס ז' אל ח' הוא יחס ג' אל ד' אבל ג' לא ימנה ד' אם כן ז' לא
 
ימנה ח' אם כן אין ז' אחד . כי האחד ימנה כל מספר ומפני כי מספרי ז'ח'ט' . על יחס
 
ג'ד'ה' ועל מניינם היו ביחס השוים יחס ג' אל ה' כיחס ז' אל ט' אבל ג' ימנה ה' אם
 
כן ז' ימנה ט' והוא ימנה עצמו הנה ז' אם כן ימנה מספרי ז"ט הנבדלים זה שקר
 
אם כן אין ג' ימנה ה' . ובכמו זה יתבאר כי אין מהם מספר ימנה אחר . ומ'ש'ל' ..
 
ויש לו פנים אחרים מן המופת והוא שנעשה כמו שאמרנו במשל ואומר
 
כי ג' לא ימנה ה' .. המופת כי מספרי ג'ד'ה' אם היו קטני
 
המספרים על יחסם הנה ג' לא ימנה ה' כי שניהם נבדלים . ואם לא
 
יהיו קטן המספרים על יחסם נקח קטן המספרים על יחסם ומניינם והם ז'ח'ט'
 
ונבאר כמו שבארנו קודם כי ז' אינו אחד ויהיה ביחס השוים יחס ז' אל ט' כיחס
 
ג' אל ה' אבל ז' לא ימנה ט' מפני כי שניהם נבדלים כי שניהם שתי הקצוות מקטן
 
מספרים על יחסם אם כן ג' לא ימנה ה' וכן יתבאר בשני המספרים שאין בהם אחד
 
ימנה אחר . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר נמשכו אי זה מספרים ז'
 
שיהיו על יחס אחד כמה שיהיו והיה הראשון ימנה האחרון
 
הנה הוא גם כן ימנה השני . ונאמר שיהיו ^ א' ימנה ד' הנה אומר שהוא גם כן ימנה
 
ב' . וזה כי א' והוא הראשון אם לא יהיה מונה ב' השני לו הנה אין ממספרי א"בג"ד
 
מספר ימנה אחר . אבל א' ימנה ד' הנה הוא אם כן ימנה ב' . ומ'ש'ל' ..
 
כל שני מספרים יפלו בין שניהם מספרים ויהיו כלם על יחס אחד הנה ח'
 
יפול בין כל שני מספרים על יחס שניהם מן המספרים עד שישובו
 
כלם נמשכים על יחס כמו שנפלו בין שניהם . ונאמר שיפולו בין שני מספרי א"ב
 
שני מספרי ג"ד הנה יהיו מספרי א"ג ד"ב על יחס אחד ויהיה יחס א' אל ב' כיחס
 
ה' אל ז' הנה אומר כי יפולו בין ה"ז מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס
 
אחד כמו מספר מה שנפל בין א"ב והוא ג"ד ..     המופת אנחנו נקח קטן
 
מספרים על יחס א"ג ד"ב ומניינם ח"ט כ"ל על מנין א"ג ד"ב ויחסם
 
אם כן יחס ח' אל ל' כיחס א' אל ב' ויחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז' אם כן יחס ח' אל
 
ל' כיחס ה' אל ז' וח"ל נבדלים אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחס
 
שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשוה אם כן ח' ימנה ה' בשעור
 
מה שימנה ל"ז ויהיה ט' ימנה מ' וכ' ימנה נ' בשעור מה שימנה ח' ה' אם כן כל אחד
 
ממספרי ח"ט כ"ל ימנה בן גילו ממספרי ה"מ נ"ז בשוה . אם כן מספרי ח"ט כ"ל על
 
יחס מספרי ה'מ'נ'ז' וח"ט כ"ל על יחס א"ג ד"ב . אם כן א"ג ד"ב על יחס ה'מ'נ'ז' ומניינם
 
אם כן מנין מה שנפל בין ה"ז מן המספרים אשר שבו יחד נמשכים על יחסם
 
כמנין מה שנפל בין א"ב ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים נבדלים יפלו בין ט'
 
שניהם מספרים ויהיו כלם נמשכים על יחס אחד הנה מנין מה
 
שיפול בין שניהם מהמספרים כמו מנין מה שיפול בין כל אחד משניהם
 
ובין האחד מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס אחד . נאמר שיהיו
 
שני מספרי א"ב נבדלים ויפולו בין שניהם שני מספרי ג"ד וישובו מספרי א"ג ד"ב
 
נמשכים על יחס אחד הנה אומר כי מניין מה שיפול בין א' ובין האחד ובין ב' ובין
 
האחד מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס ..      המופת אנחנו
 
נקח שני מספרים היותר קטנים על יחס א"ג ד"ב והם ה"ז ושלשה
 
מספרים היותר קטנים על היחס הזה והם ח'ט'כ' לא נסור להוסיף אחד אחד עד
 
שנקח קטני מספרים על יחס א"ג ד"ב ומניינם והם ל'מ'נ'ס' אם כן מספרי ל'מ'נ'ס'
 
קטני מספרים נמשכים על יחס א"ג ד"ב ושתי הקצוות ממספרי א"ג ד"ב הנמשכים
 
על יחס נבדלים אם כן א"ג ד"ב קטני המספרים על יחסם אם כן כל אחד מן
 
ל'מ'נ'ס' שוה לגילו מן א"ג ד"ב . וה' הוכה בכמוהו ושב ח' אם כן ה' ימנה ח' בשעור
 
אחדי ה' . והאחד ימנה אחדיו אם כן האחד ימנה ה' בשעור מה שימנה ה' ח' . אם כן יחס
 
האחד אל ה' כיחס ה' אל ח' . וגם כן הנה ה' הוכה בח' והיה ל' אם כן ח' ימנה ל' בשעור
 
אחדי ה' אם כן האחד ימנה ה' בשעור מה שימנה ח' ל' אם כן יחס האחד אל ה' כיחס
 
ח' אל ל' . וכבר התבאר כי יחס האחד אל ה' כיחס ה' אל ח' ויחס ח' אל א' . וכן התבאר
 
כי יחס האחד אל ז' כיחס ז' אל כ' . ויחס כ' אל ב' . אם כן מנין מה שנפל בין א' וב' מן
 
המספרים והוא ג"ד כמנין מה שנפל בין א' ובין האחד מן המספרים והוא ז"כ ושבו
 
כלם נמשכים על יחס אחד . ומ'ש'ל' .. כל שני מספרים בין כל אחד משניהם י'
 
ובין האחד מהמספרים כמה שיהיו הנה יהיו כלם נמשכים על יחס אחד
 
הנה יפול בין שניהם מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד כמו מנין מה
 
שנפל בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים אשר יהיו בהם הכל נמשכים על יחס
 
אחד . ונניח שיהיה האחד ל' ויפולו בין א' ובין ל' האחד שני מספרי ג"ד . ובין מספר ב'
 
ובין ל' האחד שני מספרי ה"ז וישובו א"ד ג"ל נמשכים על יחס אחד וכן ב"ז ה"ל נמשכים
 
על יחס אחד . הנה אומר שיפול בין שני מספרי א"ב מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים
 
על יחס במנין מה שנפל בין כל אחד משני מספרי א"ב ובין האחד מן המספרים עד
 
שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד והם ג"ד ה"ז ..    המופת כי יחס ל' והוא האחד
 
אל ג' כיחס ג' אל ד' אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ג"ד והאחד
 
ימנה ג' בשעור אחדי ג' . וג' הוכה בדומה לו והיה ד' וגם כן הנה יחס האחד אל ג' הוא
 
יחס ד' אל א' . אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ד"א . והאחד ימנה ג' בשעור
 
אחדי ג' וג' הוכה בד' והיה א' . וכן ה' הוכה בכמוהו ושב ז' והוכה בז' ושב ב' וגם כן הנה
 
נכה ג' בה' וישוב ח' ויוכה בח' וישוב ט' וה' בח' וישוב כ' . ויתבאר כמו שבאררנו קודם
 
כי ד'ח'ז' מתיחסים ויחסם יחס ג' אל ה' ושא"ט כ"ב נמשכים אל יחס ג' אל ה' אם כן מנין
 
מה שנפל בין שני מספרי א"ב מן המספרים והוא ט"כ עד כי שבו כלם נמשכים על יחס
 
אחד כמנין מה שנפל בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים . ומ'ש'ל' ..
 
כל שני מספרים מרובעים הנה יפול בין שניהם מספר מתיחס לשניהם ויחס י"א
 
המרובע אל המרובע הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי בכפל . נניח שיהיו
 
שני מספרים מרובעים והם א"ב ויהיה צלע א' מספר ג' וצלע ב' מספר ד' הנה אומר כי
 
בין א' ובין ב' מספר מתיחס לשניהם ושיחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' שנוי בכפל
 
ויהיה המקובץ מהכאת ג' בד' מספר ה' הנה מפני כי צלע המרובע הוא מספר ג'
 
יהיה המקובץ מהכאת ג' בכמוהו מספר א' . וכן יהיה המקובץ מהכאת ד' בכמוהו
 
מספר ב' . הנה מפני כי ג' הוכה בשני מספרים והם ג"ד והיו מזה שני מספרי א"ה
 
יהיה יחס ג' אל ד' כיחס א' אל ה' . וכמו זה גם כן התבאר כי יחס ג' אל ד' כיחס ה' אל
 
ב' . אם כן יחס א' אל ה' כיחס ה' אל ב' אם כן בין שני מרובעי מספר ה' מתיחס לשניהם
 
מפני כי א'ה'ב' השלשה מתיחסים יהיה יחס א' אל ב' כיחס א' אל ה' שנוי בכפל .
 
אבל א' אל ה' כיחס ג' אל ד' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' שנוי בכפל . ומ'ש'ל' ..
 
כל שני מספרים מעוקבים הנה יפול בין שניהם שני מספרים ויהיה י"ב
 
הארבעה נמשכים מתיחסים על יחס אחד ויחס המעוקב אל
 
המעוקב הוא ישם צלעו אל צלעו משולשת . ונניח שיהיו שני מספרים מעוקבים
 
והם א"ב ויהיה צלע א' המעוקב מספר ג' וצלע ב' המעוקב מספר ד' הנה אומר כי
 
בין א' וב' שני מספרים ישיבו הארבעה נמשכים על יחס אחד ושיחס א' אל ב'
 
הוא יחס ג' אל ד' משולש בכפל . ויהיה המקובץ מהכאת ג' בכמוהו מספר ה' ומהכאת
 
ג' בד' ז' . ומהכאת ד' בכמוהו ח' . ויהיה המקובץ מהכאת ג' בז' ט' . ומהכאת ד' בז' כ'
 
הנה מפני כי א' מעוקב וצלעו ג' ומרובע ג' הוא ה' יהיה המקובץ מהכאת ג' בה' מעוקב
 
א' . וכן גם כן יהיה המקובץ מן ד' בח' מעוקב ב' . ומפני כי ג' הוכה בשני מספרי ג"ד
 
והיו מזה שני מספרי ה"ז יהיה יחס ג' אל ד' הוא יחס ה' אל ז' ויהיה גם כן יחס ג' אל
 
ד' הוא יחס ז' אל ח' . ומפני כי ג' הוכה גם כן ב'ה'ז' והיה מזה א"ט יהיה יחס ה' אל
 
ז' הוא יחס א' אל ט' . אבל כי יחס ה' אל ז' הוא יחס ג' אל ד' אם כן יחס א' אל ט'
 
הוא יחס ג' אל ד' . ומפני כי ד' הוכה בז' וח' והיה מזה כ' וב' יהיה ז' אל ח' הוא יחס כ' אל
 
ב' . ויחס ז' אל ח' הוא יחס ג' אל ד' אם כן יחס כ' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' . ויחס ג' אל ד'
 
הוא יחס א' אל ט' וט' אל כ' וכ' אל ב' . אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ט' אל כ' וכ' אל ב'
 
אם כן בין שני מספרי א"ב המעוקבים שני מספר ט"כ והארבעה נמשכים על יחס
 
אחד . ומפני כי מספרי א"ט כ"ב הארבעה נמשכים על יחס אחד יהיה יחס א' אל ב'
 
הוא יחס א' אל ט' משולש בכפל . אבל יחס א' אל ט' הוא יחס ג' אל ד' . אם כן יחס א' אל
 
ב' הוא יחס ג' אל ד' משולש בכפל . וזה מה שרצינו לבאר ..
 
איזה מספרים שיהיו על יחס אחד והוכה כל אחד בכמוהו הנה מרובעיהם י"ג
 
גם נמשכים על יחס אחד . וכן אם הוכה כל מספר מהם
 
במרובעו הנה מעוקביהם גם כן נמשכים על יחס אחד . וכן לא יסורו הקצוות
 
והמספרים האחרונים כאשר הוכו בהם על הדרך הזה יהיו נמשכים על יחס אחד
 
ונניח שיהיו מספרים נמשכים על יחס אחד והם מספרי א'ב'ג' ונכה כל אחד
 
משניהם בדומה לו ויהיו מרובעיהם ד' ה"ז ויוכה כל אחד משניהם במרובעו
 
וישובו מעוקביהם ח'ט'ב' הנה אומר כי ד'ה'ז' מתיחסים . ושח'ט'כ' מתיחסים והיחס הוא
 
הוא א'ב'ג' . ויוכה א' בב' ויהיה ל' ובל' וה' ויהיה מזה נ' וס' ויוכה ב' בג' ויהיה מ' ובמ' וז'
 
ויהיה מזה ע' ופ' . הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיו מזה ד"ל . אם כן א' אל ב' כיחס ד' אל
 
ל' . וגם כן ב' הנה הוכה בא' והיה ל' ובדומה לו והיה ה' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס ל' אל ה'
 
וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ל' אם כן יחס ד' אל ל' כיחס ל' אל ה' אם כן ד'ל"ה
 
מתיחסים ויחסם הוא יחס א' אל ב' אבל יחס א' אל ב' הוא יחס ב' אל ג' אם כן יחס
 
ד'ל"ה הוא יחס ב' אל ג' . וגם כן הנה ב' הוכה בדומה לו והיה ה' ובג' והיה מ' אם כן יחס
 
ב' אל ג' הוא יחס ה' אל מ' וג' הוכה בב' והיה מ' והוכה בדומה לו והיה ז' . אם כן יחס ב'
 
אל ג' הוא יחס מ' אל ז' אם כן יחס ה' אל מ' הוא יחס מ' אל ז' . אם כן ה' ומ"ז מתיחסים
 
הנה יחסם הוא יחס ב' אל ג' . וכבר היו מספרי ד'ל"ה אלו יחסם כמו יחס ב' אל ג' אם כן ד'ל"ה
 
מתיחסים וה'מ'ז' מתיחסים והיחס אחד והמנין אחד אם כן ביחס השוים יהיה יחס ד'
 
אל ה' הוא יחס ה' אל ז' וד'ה'ז' מתיחסים והם שלשה מספרים הנה יחסם אל הראשון
 
וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה ח' ובל' והיה נ' אם כן יחס ד' אל ל' הוא יחס ח' אל נ' ויחס
 
ד' אל ל' הוא יחס א' אל ב' אם כן יחס ח' אל נ' הוא יחס א' אל ב' . וכן יחס א' אל ב' הוא
 
יחס נ' אל ס' . ויחס א' אל ב' הוא יחס ח' אל נ' . אם כן ח'נ'ס' מתיחסים . וא' וב' הוכו בה'
 
והיה מזה ס' וט' אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס נ' אל ס' . וס' אל ט' אם כן מספרי ח'נ'ס'ט'
 
מתיחסים נמשכים על יחס א' אל ב' . וכן ט"עפ"ב נמשכים על יחס ב' אל ג' ושני
 
היחסים אחד . אם כן ח'נ'ס'ט' נמשכים על יחס ט"ע פ"כ והמנין אחד . אם כן יחס
 
ח' אל ט' כיחס ט' אל כ' אם כן ח'ט'כ' גם כן נמשכים על יחס אחד וזה הוא מה
 
אשר רצינו לבארו
 
כל שני מספרים מרובעים ימנה אחד משניהם האחר הנה צלע המונה י"ד
 
משניהם ימנה צלע המנוי . ואם היה מספר ימנה מספר הנה מרובע
 
המונה ימנה מרובע המנוי . נניח שיהיו שני המספרים מרובעים והם א"ב ויהיה
 
צלע א' מספר ג' וצלע ב' מספר ד' ויהיה א' ימנה ב' הנה אומר כי ג' ימנה ד' ..
 
המופת אנחנו נכה ג' בד' ויהיה ה' וא' מרובע ג' וב' מרובע ד' אם כן ה'
 
הוא המספר אשר בין שניהם וא'ה'ב' מתיחסים ויחסם הוא יחס ג' אל
 
ד' וא' הראשון ימנה ב' האחרון אם כן הוא ימנה מספר ה' ויחס א' אל ה' הוא יחס ג' אל
 
ד' וא' ימנה ה' אם כן ג' ימנה ד' ואם יהיה ג' ימנה ד' הנה אומר כי א' ימנה ב' והתבאר
 
כי א'ה'ב' מתיחסים ויחסם יחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד' כיחס א' אל ה' וג' ימנה
 
ד' אם כן א' ימנה ה' וה' השני הוא ימנה הוא ימנה ב' האחר . וזה מה שרצינו לבאר ..
 
ובכאן התבאר כי אם לא ימנה מרובע מרובע לא ימנה צלעו צלעו . ואם לא
 
ימנה הצלע הצלע לא ימנה המרובע המרובע ..  כל מספר מעוקב ט"ו
 
ימנה מספר מעוקב הנה צלע המעוקב המונה ימנה צלע המעוקב
 
המנוי . ואם היה מספר ימנה מספר הנה מעוקב המונה ימנה מעוקב המנוי . ויהיו
 
שני מספרים מעוקבים והם א"ב ושתי צלעותיהם ג"ד ויהיה א' ימנה ב' הנה אומר כי
 
ג' ימנה ד' .. המופת שנכה ג' בדומה לו ויהיה ה' ונכה ד' בדומה לו ויהיה ז' הנה
 
ג' כאשר הוכה בה' היה א' וד' כאשר הוכה בז' היה ב' . היה נכה ג' בד' ויהיה
 
ח' ונכהו גם כן בח' וז' ויהיו ט' וכ' הנה מספרי ה'ח'ז' מתיחסים ויחסם הוא יחס ג' אל
 
ד' וג' הוכה בה' והיה א' והוכה בח' והיה ט' אם כן יחס ה' אל ח' הוא יחס א' אל ט' ויחס ה'
 
אל ח' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס א' אל ט' כיחס ג' אל ד' . וכן יהיה יחס ט' אל כ' הוא
 
יחס ג' אל ד' . ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט' . אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ט' אל כ'
 
וג"ד הוכו בז' והיה מזה כ"ב אם כן יחס ג' אל ד' כיחס כ' אל ב' . ויחס ג' אל ד' הוא יחס
 
א' אל ט' וט' אל כ' אם כן א"ט כ"ב נמשכים על יחס ג' אל ד' . וא' הראשון ימנה ב' האחרון
 
אם כן הוא ימנה ט' השני ויחס א' אל ט' כיחס ג' אל ד' וא' ימנה ט' אם כן ג' ימנה ד' .
 
וגם כן יהיה ג' ימנה ד' הנה אומר כי א' ימנה ב' . וכן יתבאר כמו שבארנו כי א"ט כ"ב
 
נמשכים על יחס ג' אל ד' ויהיה א' הראשון ימנה ט' השני ויתחייב שימנה ב' . ומ'ש'ל' ..
 
ובכאן כי כאשר לא ימנה מעוקב מעוקב לא ימנה צלעו צלעו . וכאשר לא ימנה
 
הצלע הצלע לא ימנה המעוקב המעוקב .. בין כל שני י"ו
 
מספרים משוטחים מתדמים מספר מתיחס לשניהם ויחס
 
השטח אל השטח הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי . ויהיו שני מספרים משוטחים והם
 
א"ב . ויהיו שני צלעי א' שני מספרי ג"ד ושני צלעי ב' שני מספרי ה"ז הנה אומר כי בין
 
שני מספרי א"ב מספר מתיחס לשניהם ויחס א' אל ב' כיחס צלע א' אל צלע ב' אשר
 
הוא גילו שנוי .. המופת כי א"ב שני שטחים מתדמים אם כן צלעותיהם
 
מתיחסות ושני צלעי א' ג"ד . ושני צלעי ב' ה"ז הנה יהיה יחס ג' אל ה' כיחס ד' אל ז'
 
ונכה ד' בה' ויהיה מזה ח' אבל הכאת ד' בג' הוא מספר א' וד' הוכה בשני מספרי ג"ה
 
והיה מזה א"ח . אם כן יחס ג' אל ה' כיחס א' אל ח' . ויחס ג' אל ה' כיחס ד' אל ז' אם כן
 
יחס ד' אל ז' כיחס א' אל ח' ^ שיחס ד' אל ז' כיחס א' אל ח' אם כן יחס א' אל ח' הוא יחס
 
ח' אל ב' אם כן א'ח'ב' מתיחסים הנה כבר נפל בין א' וב' מספר והוא ח' והיו מתיחסים
 
הנה אומר כי יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא גילו שנוי . הנה מפני
 
כי יחס א' אל ח' כיחס ח' אל ב' . הנה יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל ח' שנוי ויחס א' אל
 
ח' הוא יחס הצלע אל הצלע אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי . ומ'ש'ל' ..
 
כל שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יפול בין שניהם שני מספרים י"ז
 
וימשכו מתיחסים ויחס אחד משני המוגשמים אל האחר הוא יחס
 
צלעו אל צלעו שהוא גילו משולש .     המופת כי א"ב שני מוגשמים מתדמים
 
וצלעי איהם ג'ד'ה' וצלעי ב' הם ז'ח'ט' ויחס ג' אל ז' כיחס ד' אל ח' וכיחס ה'
 
אל ט' וג' כאשר הוכה בד' היה כ' וז' כאשר הוכה בח' היה ל' אם כן כ"ל שנים משוטחים
 
מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסות הנה יפול בין כ"ל מספר וימשך עם
 
שניהם על יחס אחד ויהיה המספר הזה מ' וה' כאשר הוכה במ' היה נ' וט' כאשר
 
הוכה במ' היה ס' . ומשוטח ג' בד' אשר הוא ב' כאשר הוכה בה' היה א' אבל ה' כאשר
 
הוכה גם כן במ' היה נ' אם כן יחס א' אל נ' כיחס כ' אל מ' . ויחס כ' אל מ' כיחס מ'
 
אל ל' . ויחס מ' אל ל' כיחס ג' אל ז' וכיחס ד' אל ח' . וכיחס ה' אל ט' . והוא יחס
 
הצלע אל הצלע שהוא גילו . וכן יחס א' אל נ' . וכן כל אחד מן ה"ט הוכה במ' והיה
 
נ"ס אם כן יחס ה' אל ט' כיחס נ' אל ס' ויחס ה' אל ט' וג' אל ז' וד' אל ח' הוא יחס
 
הצלע לצלע שהוא גילו . ויחס הצלע אל הצלע כיחס א' אל נ' אם כן יחס א' אל
 
נ' כיחס נ' אל ס' וט' כאשר הוכה בל' היה ב' . וכבר הוכה ט' במ' והיה ס' אם כן יחס
 
מ' אל ל' כיחס ס' אל ב' ויחס מ' אל ל' הוא יחס הצלע אל הצלע . אם כן יחס ס' אל
 
ב' הוא יחס הצלע אל הצלע . אם כן יחס הצלע אל הצלע הוא כיחס א' אל נ' וכיחס
 
נ' אל ס' וכיחס ה' אל ב' . אם כן מספרי א'נ'ס'ב' נמשכים על יחס הצלע אל הצלע
 
שהוא גילו . וכבר נפלו בין א"ב שני מספרי נ"ס . והנה אומר כי יחס א' אל ב' הוא יחס
 
הצלע אל הצלע אשר הוא גילו משולש . מפני כי יחס א' אל נ' כיחס נ' אל ס' . וכיחס
 
ס' אל ב' . אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל נ' משולש ויהיה א' אל נ' הוא יחס
 
הצלע אל הצלע אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא גילו
 
משולש . וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר נפל מספר בין שני מספרים י"ח
 
וימשכו מתיחסים הנה שני המספרים משוטחים
 
מתדמים . המשל בו כי מספר ג' נפל בין שני מספרי א"ב משוטחים מתדמים
 
המופת אנחנו נקח שני מספרים היותר קטנים על יחס א'ג'ב' והם ד"ה
 
הנה יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה' . וד"ה שני מספרים היותר קטנים והם ימנו כל שני
 
מספרים על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב . הנה ד' ימנה א' וה' ימנה ג'
 
בשוה ויהיו אחדי מספר ז' בשעור מה שימנה ד' א' . אם כן ה' ימנה ג' בשעור אחדי
 
ז' . וד' הוכה בז' והיה א' משוטח ושתי צלעותיו ד"ז . וגם כן הנה יחס ג' אל ב' כיחס ד' אל
 
ה' וד"ה שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם
 
כן ד' ימנה ג' וה' ימנה ב' ויהיו אחדי מספר ח' כשעור מה שימנה ה"ב אם כן ה' ימנה ב'
 
בשעור אחדי ח' וה' יוכה בח' ויהיה ב' . אם כן ב' משוטח ושתי צלעותיו ה"ח וד' ימנה
 
ג' בשעור אחדי ח' הנה ד' הוכה בח' והיה ג' . וכן ז' יוכה בה' ויהיה ג' אם כן שטח ז' בה'
 
שוה למשוטח ד' בח' אם כן יחס ז' אל ד' כיחס ח' אל ה' וד' וז' שתי צלעות א' וה' וח' שתי
 
צלעות ב' אם ^ א"ב שתי שטחים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסים . ומ'ש'ל' ..
 
כל שני מספרים יפלו בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים הנה שניהם י"ט
 
מוגשמים מתדמים . המשל בו כי שני מספרי א"ב נפלו בין שניהם שני
 
מספרי ג"ד ונמשכו מתיחסים הנה אומר כי א"ב שניהם מוגשמים מתדמים ..
 
המופת אנחנו נקח קטן שלשה מספרים מתיחסים על יחס א"ג ד"ב והם מספרי
 
ה'ז'ח' אם כן שני הקצוות והם ח"ה כבר נפל בין שניהם מספר ו' ונמשכו
 
מתיחסים אם כן ה' וח' שני שטחים מתדמים ויהיו שני צלעי ה' כ"ל . ושני צלעי ח' מ"נ
 
וה"ח שני שטחים מתדמים וצלעות שניהם מתיחסות יחס כ' אל מ' כיחס ל' אל נ' וה'ז'ח'
 
על יחס א'ג'ד' . אם כן יחס ה' אל ז' כיחס א' אל ג' ויחס ז' אל ח' כיחס ג' אל ד' . ומנין
 
ה'ז'ח' כמו מנין א'ג'ד' אם כן יחס ה' אל ח' כיחס א' אל ד' . וכל אחד מן ה"ח ראשון אצל
 
האחר אם כן שניהם קטן שני מספרים על יחס שניהם . וימנו כל שני מספרים על
 
יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב . הנה ה' ימנה א' בשעור מה שימנה ח"ד ויהיו
 
אחדי מספר ט' בשעור מה שימנה ה"א אם כן ח' ימנה ד' בשעור אחדי מספר ט' הנה
 
ט' יוכה בח' ויהיה ד' . וה' ימנה א' בשעור אחדי ט' וה' יוכה בט' ויהיה א' וה' הוא שטח
 
כ' בל' אם כן שטח כ' בל' הוכה בט' והיה מוגשם א' אם כן צלעותיו כ'ל'ט' . וגם כן הנה
 
מספרי ה'ז'ח' על יחס מספרי ג'ד'ב' . ומנין ה'ז'ח' כמנין ג'ד'ב' אם כן יחס ה' אל ח' כיחס
 
ג' אל ב' וכל אחד מן ה"ח ראשון אצל האחר אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס
 
שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב אם כן
 
ה' ימנה ג' בשעור מה שימנה ח"ב ויהיו אחדי מספר ס' בשיעור מה שימנה ח"ב אם
 
כן ה' ימנה ג' בשעור אחדי מספר ס' וח' יוכה בס' ויהיה ב' וח' והוא שטח מ' בנ' אם כן
 
שטח מ' בנ' הוכה בס' והיה מוגשם ב' וצלעיו מ'נ'ס' . וט' הוכה בח' והיה ד' וס' הוכה בח'
 
והיה ב' אם כן יחס ט' אל ס' כיחס ד' אל ב' ויחס ד' אל ב' כיחס ה' אל ז' . וכיחס ז' אל ח' אבל
 
יחס ה' אל ז' וז' אל ח' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ' . אם כן יחס ט' אל ס' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ'
 
והוא יחס הצלע אל הצלע . וצלעות א' הם כ'ל'ט' . וצלעות ב' הם מ'נ'ס' אם כן א' וב' שני
 
מוגשמים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסות ונשלם באורו ..
 
כל שלשה מספרים נמשכים על יחס אחד יהיה הראשון מהם מרובע הנה כ'
 
השלישי מרובע . המשל בו כי מספרי א'ב'ג' השלשה נמשכים
 
על יחס אחד . והראשון מהם והוא א' הוא מרובע הנה אומר כי ג' השלישי מרובע .
 
המופת אנחנו נקח קטן מספרים על יחס א'ב'ג' מניינם כמניינם והם ד'ה'ז'
 
ושתי הקצוות והם ד"ז שני מרובעים . ויהיה צלע מרובע א' מספר ח'
 
וצלע מרובע ז' מספר כ' וצלע מרובע ד' מספר ט' הנה מפני כי יחס א'ב'ג' כיחס ד'ה'ז'
 
ומניינם כמניינם יהיו ביחס השוים יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ז' וכל אחד משני מספרי
 
ד"ז ראשון אצל האחר . והמספרים אשר קצתם ראשון אצל קצת הם קטני המספרים
 
על יחסם . וקטן המספרים על יחס ימנו המספרים אשר על יחסם בשווי הקטן לקטן
 
והרב לרב . אם כן ד' ימנה א' בשעור מה שימנה ז"ג וכאשר ימנה מרובע מרובע הנה
 
צלעו ימנה צלעו . אם כן ט' ימנה ח' וימנה כ"ל בשעור מה שימנה ט"ח אם כן יחס ט'
 
אל ח' כיחס כ' אל ל' ויחס המרובע ההווה מן ט' אל המרובע ההווה מן ח' כיחס
 
המרובע ההווה מן כ' אל המרובע ההווה מן ל' והמרובע ההווה מן ט' הוא ד' והמרובע
 
ההווה מן ח' הוא א' והמרובע ההווה מן כ' הוא ז' אם כן יחס ד' אל המרובע ההווה
 
מן ל' ויחס ד' אל א' כיחס ז' אל ג' . אם כן יחס ז' אל ג' כיחס ז' אל המרובע ההווה מן ל'
 
אם כן ג' שוה למרובע ההווה מן ל' אם כן ג' מרובע ונשלם באורו ..
 
כל ארבעה מספרים נמשכים על יחס יהיה הראשון מהם מעוקב הנה כ"א
 
הרביעי מעוקב . המשל בו כי ארבעה מספרי א'ב'ג'ד' נמשכים
 
על יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' וכיחס ג' אל ד' ויהיה א' מעוקב הנה אומר כי ד'
 
מעוקב .     המופת אנחנו נקח קטני המספרים על יחס מספרי א'ב'ג'ד' ועל
 
מניינם והם ה'ז'ח'ט' הנה הקצוות והם ה"ט מעוקב . ויהיה צלע מעוקב
 
א"ל . וצלע מעוקב ה"ב . וצלע מעוקב ט"נ . הנה מפני כי יחס א"בג"ד כיחס ה'ז'ח'ט'
 
והם שוים במנין יהיו ביחס השווי יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט' . וכל אחד מן ה"ט ראשון
 
אצל האחר אם כן שניהם קטן שני המספרים על יחסם וקטני המספרים על יחס
 
ימנו המספרים על יחסם בשווי הקטן לקטן והרב לרב . אם כן ה' ימנה א' כמו מה
 
שימנה ט"ד . וכאשר מנה מעוקב מעוקב הנה צלעו ימנה צלעו אם כן ב' ימנה ל' ויהיה
 
מנין מה שימנה נ"מ כמו מנין מה שימנה כ"ל אם כן יחס כ' אל ל' כיחס נ' אל מ' ויחס
 
המעוקב ההווה מן נ' אל המעוקב ההווה מן ל' כיחס המעוקב ההווה מן נ' אל המעוקב
 
ההווה מן מ' והמעוקב ההווה מן כ' הוא ה' והמעוקב ההווה מן ל' הוא א' . והמעוקב ההווה
 
מן נ' הוא ט' . אם כן יחס ה' אל א' כיחס ט' אל המעוקב ההווה מן מ' . ויחס ה' אל א' כיחס
 
ט' אל ד' אם כן ד' שוה למעוקב ההווה מן מ' . אם כן ד' מעוקב . וזה מ'ש'ל' ..
 
כל שני מספרים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מרובע אל מרובע . ואחד כ"ב
 
משניהם מרובע הנה האחר מרובע המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד
 
משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המרובע אל מספר ד' המרובע . וא' מרובע
 
אומר כי ב' מרובע ..  המופת כי שני מספרי ג"ד מרובעים ומשוטחים מתדמים
 
וכבר יפול בין שניהם מספר וימשכו מתיחסים . ויחס ג' אל ד' כיחס
 
א' א' אל ב' אם כן א"ב הנה יפול בין שניהם מספר ימשכו מתיחסים וא' מרובע
 
הנה אם כן ב' מרובע וזה מה שרצינו לבאר .. כל שני מספרים יחס אחד כ"ג
 
מהם אל האחר כיחס מעוקב אל מעוקב ואחד
 
משניהם מעוקב הנה האחר מעוקב . המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד
 
משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המעוקב אל מספר ד' המעוקב וא' מעוקב הנה
 
אומר כי ב' מעוקב .  המופת כי ג"ד מעוקבים ומוגשמים מתדמים והנה
 
יפול בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים . ויחס ג' אל ד'
 
כיחס א' אל ב' הנה כבר יפול בין א"ב שני מספרים וימשכו מתיחסים וא' מעוקב
 
אם כן ב' מעוקב . וזה מה שרצינו לבאר ..  כאשר היו שני מספרים והיה כ"ד
 
יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 
הנה שניהם שני שטחים מתדמים המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם
 
אל האחר כיחס מספר ג' המרובע אל מספר ד' המרובע הנה אומר כי שני מספרי א"ב
 
שני שטחים מתדמים ..  המופת כי שני מספרי ג"ד שני מרובעים וכבר יפול
 
בין שניהם מספר מתיחס לשניהם . ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' הנה
 
כבר יפול בין מספרי א"ב מספר מתיחס לשניהם אם כן מספרי א"ב שני שטחים
 
מתדמים וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו שני מספרים והיה יחס אחד כ"ה
 
משניהם אל האחר כיחס מספר מעוקב הנה שניהם מוגשמים
 
מתדמים . המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר
 
ג' המעוקב אל מספר ד' המעוקב הנה אומר כי שני מוגשמי א"ב מוגשמים מתדמים
 
המופת כי כל אחד משני מספרי ג"ד מעוקב והנה יפול בין שני מספרי ג"ד
 
שני מספרים מתיחסים לשניהם אם כן מספר א"ב שנים מוגשמים
 
מתדמים וזה מה שרצינו לבאר .. כל שני מספרים משוטחים מתדמים כ"ו
 
הנה יחס אחד משניהם כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 
המשל בו כי שני מספרי א"ב שנים משוטחים מתדמים הנה אומר כי יחס א' אל
 
ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע .. המופת כי א"ב שני משוטחים
 
מתדמים וכבר נפל בין שניהם מספר ג' ונמשכו מתיחסים . ונקח
 
קטן שלשה מספרים על יחס א'ג'ב' והוא ד'ה'ז' הנה שתי הקצוות והם ד"ז מרובעים
 
ומנין ד'ה'ז' כמנין א'ג'ב' אם כן יחס א' אל ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 
וזה מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ז</span> כל שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב
+
::KT is the same part of GD that KN is of GZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק כ"ט מן ג"ד כחלק כ"נ מן ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב מוגשמים מתדמים ויפולו בין שניהם שני מספרים והם גוימשכו מתיחסים ונקח קטן ארבעה מספרים על יחס א"גד"ב והם ה'ז'ח'ט' הנה שני הקצוות הם ה"ט מעוקבים ומנין ה"זח"ט א"גד"ב הנה יחס ה' אל ט' כיחס א' אל ב' ויחס א' אל ב' כיחס מספר ה' המעוקב אל מספר ט' המעוקב וזה מה שרצינו לבאר
+
::The remainder TN is the same part of ZD that KT is of GD.
 +
|style="text-align:right;"|ונשאר חלק ט"נ מן זכמו חלק כל כמכל ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר השמיני
+
::MK+NT is of ZD as whole CT is of whole GD.
|}
+
|style="text-align:right;"|וכאשר קובץ מ"כ נ"ט היו מן ז"ד כמו כל ח"ט מכל ג"ד
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::<math>\scriptstyle MK+NT=HB</math>
== Book Nine ==
+
|style="text-align:right;"|ומ"כ נ"ט יחד כמו ה"ב
|style="text-align:right;"|<big>המאמר התשיעי</big>  
+
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle CT=AB</math>
 +
|style="text-align:right;"|וח"ט כמו א"ב
 
|-
 
|-
|
+
|The remainder HB is the same parts of the remainder ZD as AB is of GD.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> כל שני מספרים משוטחים מתדמים יוכה אחד משניהם באחר הנה הוא ישוב מרובע המשל בו כי שני מספרי א"ב שני שטחים מתדמים והוכה א' בב' והיה ג' הנה אומר כי ג' מרובע
+
|style="text-align:right;"|הנה נשאר חלקי ה"ב מן ז"ד כמו חלקי א"ב מן ג
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|המופת כי א' הוכה בדומה לו והיה ד'
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג . אם כן יחס א' אל
+
|}
ב' כיחס ד' אל ג' וא"ב שני משוטחים מתדמים ויפול בין שניהם מספר וימשכו מתיחסים
+
{|
הנה יפול גם כן בין שני מספרי ד"ג מספר אם כן ד"ג שני שטחים מתדמים . וד' מרובע
 
אם כן ג' מרובע . וזה מ'ש'ל' .. כל מספר יוכה במספר אחר ויהיה מרובע הנה ב'
 
השני מספרים משוטחים מתדמים . המשל בו כי א' הוכה במספר
 
ב' והיה ג' וג' מרובע הנה אומר כי א"ב שני שטחים מתדמים ..     המופת כי א' הוכה
 
בדומה לו והיה ד' וד' מרובע וא' הוכה בב' והיה ג' הנה יחס א' אל ב' כיחס
 
ד' אל ג' וכל אחד מד' ג' מרובע אם כן יחס א' אל ב' כיחס מספר ד' המרובע אל מספר
 
ג' המרובע . אם כן מספר א"ב שני שטחים מתדמים . וזה מה שרצינו לבאר ..
 
ובכאן התבאר כי כאשר הוכה מספר מרוב' במספר מרובע הנה הוא יהיה מרובע
 
ואם הוכה מספר מרובע במספר והיה מרובע הנה המוכה בו מרובע . ואם
 
הוכה מספר מרובע במספר והיה בלתי מרובע הנה המוכה בו בלתי מרובע . ואם
 
הוכה מספר מרובע במספר בלתי מרובע הנה הוא בלתי מרובע . ומ'ש'ל' ..
 
כל מספר מעוקב יוכה בדומה לו הנה הוא יהיה מעוקב . המשל בו כי מספר ג'
 
א' הוא מעוקב . וכאשר הוכה בכמוהו והיה מספר ב' הנה אומר כי ב'
 
מעוקב .. המופת כי א' מעוקב וצלעו מספר ג' הנה ג' הוכה בכמוהו והיה
 
ד' וג' הוכה בד' והיה א' אם כן ג' ימנה ד' בשעור אחדי ג' והאחד ימנה
 
ג' בשעור אחדי ג' . אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ג"ד . אם כן יחס האחד
 
אל הג' כיחס ג' אל ד' . וגם כן הנה ג' הוכה בד' והיה א' אם כן ד' ימנה א' בשעור אחדי
 
ג' . והאחד ימנה ג' בשעור ג' אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ד"א אם כן
 
יחס האחד אל ג' כיחס ג' אל ד' וכיחס ד' אל א' הנה בין האחד ובין א' מספר ג"ד והם
 
נמשכים על יחס . וגם כן הנה א' הוכה בכמוהו והיה ב' אם כן א' ימנה ב' בשעור
 
אחדי א' . והאחד ימנה א' בשעור אחדי א' . אם כן האחד ימנה א' בשעור מה
 
שימנה א"ב אם כן יחס האחד אל א' כיחס א' אל ב' . ובין האחד ובין א' מספרי ג"ד והם
 
נמשכים על יחס ויפול בין א' ובין ב' שני מספרים וימשכו על יחס . ומספר א' מעוקב
 
אם כן מספר ב' מעוקב . ומ'ש'ל' .. כל מספר מעוקב יוכה במספר מעוקב ד'
 
אחר הנה הוא מעוקב . המשל בו כי מספר א' מעוקב וכבר הוכה
 
במספר אחר מעוקב והוא ב' והיה ג' הנה אומר כי ג' מעוקב ..     המופת כי א'
 
הוכה בכמוהו והיה ד' אם כן ד' מעוקב . וא' הוכה בכמוהו והיה ד' והוכה
 
בב' והיה ג' . הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל
 
ג' אם כן יחס ד' אל ג' כיחס מעוקב א' אל מעוקב ב' וד' מעוקב אם כן ג' מעוקב
 
וזה מה שרצינו לבאר .. כל מספר מעוקב יוכה במספר ויהיה מעוקב ה'
 
הנה המספר המוכה בו מעוקב . המשל בו כי מספר א' מעוקב
 
וכבר הוכה במספר ב' והיה ג' וג' מעוקב הנה אומר כי ב' מעוקב . המופת
 
כי א' הוכה בכמוהו והיה ד' אם כן ד' מעוקב . וא' הוכה בכמוהו והיה
 
ד' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג אם כן יחס א' אל ב'
 
כיחס ד' אל ג' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס מעוקב ד' אל מעוקב ג' . וא' מעוקב אם
 
כן ב' מעוקב .   ובכאן התבאר כי אם הוכה מספר מעוקב במספר בלתי מעוקב
 
יהיה בלתי מעוקב ואם הוכה מספר מעוקב במספר והיה בלתי מעוקב
 
הנה המוכה בו בלתי מעוקב . וזה מה שרצינו לבאר .. כל מספר יוכה ו'
 
בכמוהו ויהיה מעוקב הנה הוא מעוקב . המשל בו כי מספר
 
א' הוכה בכמוהו והיה ב' וב' מעוקב הנה אומר כי א' מעוקב .. המופת
 
כי א' הוכה בב' והיה ג' הנה ג' מעוקב . וא' הוכה בכמוהו והיה ב'
 
והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ב"ג אם כן יחס א' אל ב'
 
כיחס ב' אל ג' וב"ג מעוקבים אם כן יחס א' אל ב' כיחס מעוקב ב' אל מעוקב ג'
 
וב' מעוקב אם כן א' מעוקב וזה מ'ש'ל' .. כל מספר מורכב יוכה במספר ז'
 
הנה הוא ישוב מוגשם . המשל בו כי מספר א' מורכב וכבר
 
הוכה במספר ב' והיה ג' הנה אומר כי ג' מוגשם ..  המופת כי מספר א' מורכב
 
הנה ימנהו מספר ד' ויהיו אחדי ה' בשעור מה שימנה ד"א אם כן ד'
 
יוכה בה' ויהיה א' וא' יוכה בב' ויהיה ג' אם כן מוגשם וזה מה שרצינו לבאר ..
 
כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שהיו הנה המספר ח'
 
השלישי מן האחד מרובע מה שימנה זה מן המספרים כאשר עזב
 
מהם אחד ולקח אחד על ההמשכות יהיו המספרים הלקוחים מרובעים והרביעי מן
 
מן האחד מעוקב עוד אחר זה כאשר עזב שני מספרים ולקח מספר יהיו
 
המעוקבים והשביעי מן האחד מרובע מעוקב . עוד אחר זה כאשר עזב חמשה
 
מספרים ולקח מספר יהיו המספרים הלקוחים מרובעים מעוקבים . המשל בו
 
כי מספרי א"בג"דה"ז והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים . הנה אומר כי השלישי מן
 
האחד והוא ב' מרובע . והרביעי מן האחד והוא ג' מעוקב . עוד אחד אחר שנים מעוקב
 
והשביעי מן האחד והוא ז' מרובע מעוקב . עוד אחד אחר מחשה מרובע מעוקב .
 
המופת כי יחס האחד אל א' כיחס א' אל ב' הנה האחד ימנה א' בשיעור מה שימנה
 
א' ב' והאחד ימנה א' בשעור אחדי א' אם כן א' ימנה ב' בשעור אחדי א'
 
אם כן א' יוכה בכמוהו ויהיה ב' אם כן ב' מרובע והוא השלישי מן האחד . ויחס ב' אל
 
אל ג' כיחס ג' אל ד' הנה כבר נפל בין ב"ד מספר ג' וימשכו מתיחסים וב' מרובע . אם
 
כן ד' מרובע . וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן המספרים כאשר עזב מספר ולקח
 
אחר על ההמשכות יהיו המספרים הלקוחים מרובעים . וגם כן הנה יחס האחד אל א'
 
כיחס ב' אל ג' . אם כן האחד ימנה א' בשעור מה שימנה ב"ג והאחד ימנה א' בשעור
 
אחדי א' . אם כן ב' ימנה ג' בשעור אחדי א' . אם כן א' יוכה בב' ויהיה ג' . אם כן א' יוכה
 
בכמוהו ויהיה ב' ויוכה בב' ויהיה ג' אם כן ג' מעוקב והוא הרביעי מן האחד . ויחס ג' אל
 
ד' כיחס ד' אל ה' וכיחס ה' אל ז' הנה כבר נפל בין ג' וז' שני מספרי ד"ה ונמשכו מתיחסים
 
וג' מעוקב אם כן ז' מעוקב . וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן המספרים כאשר עזב
 
מהם שני מספרים ולקח מספר יהיו המספרים הלקוחים מעוקבים . ומספר ז' יכנס
 
במספרים המרובעים ובמספרים המעוקבים אם כן הוא מרובע ומעוקב . וז' הוא
 
השביעי מן האחד . וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן האחדים אם עזב מהם חמשה
 
מספרים ולקח אחד יהיו המספרים הלקוחים מרובעים מעוקבים . ומ'ש'ל' ..
 
כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו והיה הנמשך אל ט'
 
האחד מרובע הנה הם כלם מרובעים . ואם היה הנמשך אל האחד
 
מעוקב הנה הם כלם מעוקבים . המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד' והאחד יקדם להם
 
נמשכים מתיחסים וא' מרובע הנה אומר כי הנשארים מרובעים . המופת
 
כי א' מרובע וב' מרובע כי הוא השלישי מן האחד ויחס א' אל ב'
 
כיחס ב' אל ג' . אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס מרובע א' אל מרובע ב' וב' מרובע
 
אם כן ג' מרובע . וכן יתבאר כי כל הנשארים מרובעים וגם כן הנה יהיה הנמשך
 
אל האחד מעוקב הנה אומר כי הנשארים כלם מעוקבים .. המופת
 
כי א' הוכה בכמוהו והיה ב' וא' מעוקב אם כן ב' מעוקב . וג'
 
מעוקב כי הוא הרביעי מן האחד . ויחס ב' אל ג' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד'
 
הוא כיחס מעוקב ב' אל מעוקב ג' וג' מעוקב אם כן ד' מעוקב . וכן יתבאר כי כל
 
הנשארים מעוקבים . וזה מ'ש'ל' ..     כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים י'
 
מתיחסים כמה שיהיו והיה הנלוה אל האחד בלתי מרובע הנה יהיו
 
הנשארים אין מהם מספר מרובע כי אם השלישי מן האחד . עוד אחר זה אחד בלתי
 
מרובע ואחד מרובע . ואם היה הנמשך אל האחד בלתי מעוקב הנה הנשארים
 
אין אחד מהם מספר מעוקב כי אם הרביעי מן האחד . עוד אחר זה שנים
 
בלתי מעוקבים ואחד מעוקב . המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד'ה'ז' והאחד יקדם להם
 
נמשכים מתיחסים ואשר ילוה אל האחד והוא א' בלתי מרובע הנה אומר כי אין
 
מהם מספר מרובע כי אם השלישי מן האחד והוא ב' . עוד אחר זה אחד בלתי
 
מרובע ואחד מרובע ..   המופת אם לא יהיה כן הנה יהיה ג' מרובע
 
אם יהיה אפשר ויחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' . אם כן יחס א' אל
 
ב' כיחס מרובע ב' אל מרובע ג' וב' מרובע אם כן א' מרובע זה שקר אם כן אין ג'
 
מרובע . וכן יתבאר כי זולתו בלתי מרובע כי אם השלישי מן האחד . עוד אחד בלתי
 
מרובע ואחד מרובע . וגם כן הנה יהיה א' בלתי מעוקב הנה אומר כי זולתו מאלו המספרים
 
בלתי מעוקב כי אם הרביעי מן האחד . עוד מה שאחר זה שני מספרים בלתי מעוקבים
 
ומספר מעוקב . המופת כי אם לא יהיה כן הנה יהיה ה' מעוקב אם יהיה
 
אפשר ויחס א' אל ג' כיחס ג' אל ה' אם כן יחס א' אל ג' כיחס מעוקב
 
ג' אל מעוקב ה' וג' מעוקב אם כן א' מעוקב וזה שקר . אם כן אין ה' מעוקב . וכן
 
יתבאר כי זולתו בלתי מעוקב כי אם הרביעי מן האחד . עוד אחר זה שני מספרים
 
בלתי מעוקבים ומספר מעוקב . ומ'ש'ל' .. כאשר היו מספרים י"א
 
נמשכים מן האחד מתיחסים כמה שיהיו הנה הקטן ימנה הרב בשעור
 
מספר מהם . המשל בו כי מספרי א"בג'ד'ה' מן האחד נמשכים מתיחסים הנה
 
נאמר כי הקטן ימנה הרב בשעור מספר מהם .       המופת כי מספר ג'ד'ה'
 
כמו מנין האחד וא' וב' על יחס ג'ד'ה' אם כן יחס האחד אל ב'
 
כיחס ג' אל ה' והאחד ימנה ב' בשעור אחדי ב' אם כן ג' ימנה ה' בשעור ב' . וזהו
 
שעור ב' . אם כן הקטן ממספרי א'ב'ג'ד'ה' ימנה הרב בשעור מספר מהם . ומ'ש'ל' ..
 
כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו הנה כל מספר י"ב
 
ראשון ימנה האחרון מהם הנה הוא ימנה המספר אשר ילוה לאחד
 
המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים הנה אומר כי
 
כל מספר ראשון ימנה האחרון והוא ד' הנה הוא ימנה א' אשר הוא נלוה אל האחד
 
ונאמר שיהיה ה' ראשון וימנה ד' הנה אומר כי ה' ימנה א' .    המופת אם לא יהיה
 
כן הנה לא ימנהו אם יהיה אפשר הנה כל אחד מן א' וה' ראשון אצל
 
האחר . וה' ימנה ד' . הנה ימנה ה' בשעור אחדי ז' הנה ה' יוכה בז' ויהיה ד' . אבל א' הוכה
 
בג' והיה ד' אם כן שטח ה' בז' כמו שטח א' בג' אם כן יחס ה' אל א' כיחס ג' אל ז' וכל
 
אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר אם כן שניהם שני קטני מספרים על יחס שניהם
 
וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב . אם כן ה' ימנה
 
ג' ויהיו אחדי ח' בשעור מה שימנה הג' הנה ה' יוכה בח' ויהיה ג' וא' הוכה בב' והיה ג'
 
אם כן שטח ה' בח' כמו שטח א' בב' . אם כן יחס ה' אל א' כיחס ב' אל ח' וכל אחד
 
מן א' וה' ראשון אצל האחר . אם כן שניהם שני קטני שני מספרים על יחס שניהם
 
וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם אם כן ה' ימנה ב' ויהיו אחדי ט' בשעור מה
 
שימנה ה' ב' הנה ה' יוכה בט' ויהיה כ' . אבל א' הוכה בכמוהו והיה ב' . הנה ה' בט' כמו א'
 
בכמוהו . אם כן יחס ה' אל א' כיחס א' אל ט' וכל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר
 
אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס
 
שניהם . אם כן ה' ימנה א' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר אם כן כל מספר ראשון
 
ימנה ד' הנה הוא ימנה א' אשר ילוה אל האחד . ומ'ש'ל' ..    כאשר נתיחסו י"ג
 
מספרים מן האחד נמשכים כמה שיהיו והיה הנלוה אל האחד
 
ראשון הנה לא ימנה הרב מהם כי אם מספר מהם . המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד'
 
נמשכים מתיחסים מן האחד ואשר ילוה אל האחד א' . והוא ראשון הנה אומר כי לא
 
ימנה הרב מהם והוא ד' מספר אחר זולת א'ב'ג' .. המופת אנחנו נבאר
 
שהוא בלתי אפשר זה . שאם היה אפשר זה נאמר שימנהו ה' ואין
 
ה' כמו אחד מן א'ב'ג' . וה' אם שיהיה ראשון ואם שיהיה מורכב ואיננו ראשון כי הוא
 
אלו היה ראשון והוא ימנה ד' היה מונה א' אשר ילוה אל האחד אבל הוא לא ימנה א'
 
מפני כי א' ראשון אם כן אין ה' ראשון והנה ימנה ה' אם כן [.] מספר ראשון . והנה אומר
 
שלא ימנהו מספר ראשון כי אם א' . שאם היה אפשר הנה ימנהו כ' . אם כן כ' ימנה ה'
 
וה' ימנה ד' . אם כן כ' ימנה ד' . וכ' ראשון אם כן הוא ימנה א' אשר ילוה אל האחד וא'
 
ראשון זה שקר . אם כן לא ימנהו מספר ראשון כי אם א' וה' ימנה ד' הנה ימנה ד'
 
בשעור אחדי ז' הנה אומר כי ז' ימנה ג' ושז' איננו כמו אחד מן א'ב'ג' מפני כי ה'
 
ימנה ד' בשעור אחדי ז' אם כן ה' יוכה בז' ויהיה ד' . אבל א' הוכה בג' והיה ד' אם כן א'
 
בג' כמו ה' בז' אם כן יחס א' אל ה' כיחס ז' אל ג' . וא' ימנה ה' אם כן ז' ימנה ג' . ואומר
 
כי ז' אינו כמו אחד מן א'ב'ג' כי הוא אם כן יתיחס מספרים מן האחד נמשכים הנה
 
הקטן מהם ימנה הרב בשעור אחדי מספר מהם . וז' לא ימנה ד' בשעור אחדי מספר
 
ממספרי א'ב'ג' כי הוא אם כן ימנה בשעור אחדי מספר ה' ואין ה' כמו אחד מן
 
א'ב'ג' . אם כן ז' אינו כמו אחד מן א'ב'ג' . וכבר התבאר שהוא ימנה ג' וגם כן הנה ז'
 
ימנה ג' נאמר שימנהו בשעור אחדי ח' . ונבאר כמו שבארנו קודם כי א' ימנה ז' וח'
 
ימנה ב' ושא' אינו כמו אחד מן א"ב אם כן ח' ימנה ב' . ונאמר שימנהו בשעור אחדי
 
ט' וח' ראשון או מורכב . ואם היה ראשון והוא ימנה ב' והנה ח' אינו כמו אחד מן א"ב
 
וח' ימנה ב' הנה הוא ימנה א' וא' ראשון זה שקר אם כן אין ח' ראשון . ואם היה
 
מורכב נאמר שימנהו מספר ראשון הנה אומר כי לא ימנהו ראשון כי אם א' . מפני
 
שהוא אם היה מספר ראשון ימנה ח' וח' ימנה ב' אם כן הוא ימנה ב' וימנה א' וא'
 
ראשון זה שקר אם כן ח' לא ימנהו כי אם א' וא' ימנה ח' הנה אומר כי ט' אינו כמו הנלוה
 
לאחד ולא ט' ימנה ב' בשעור מספר מן המתיחס כי הוא אמנם ימנהו בשעור ח' .
 
וח' אינו כמו א' וח' ימנה ב' בשעור אחדי ט' אם כן ח' יוכה בט' ויהיה ב' וא' יוכה בכמוהו
 
ויהיה ב' אם כן א' בכמוהו כמו ח' בט' אם כן יחס א' אל ח' כיחס ט' אל א' . וא' ימנה
 
ח' אם כן ט' ימנה א' ואינו כמוהו וזה שקר . אם כן המספרים המתיחסים הנמשכים
 
מן האחד כאשר יהיה אשר ימשך מן האחד ראשון הנה לא ימנה הרב מהם כי אם
 
מספר מהם . וזה מה שרצינו לבאר .. כל מספרים ראשונים ידועי י"ד
 
המספר הנה יהיה מן המספרים הראשונים מה שהוא
 
יותר מספר מהם . המשל בו כי מספרי א'ב'ג' ראשונים ידועי המספר הנה אומר כי
 
הנה יהיה במספרים הראשונים מה שהוא יותר מנין מהם .  המופת אנחנו
 
נוציא קטן מספר ימנוהו א'ב'ג' והוא ה"ד ונוסיף עליו אחד והוא ה"ז
 
הנה אם היה ז"ד ראשון הנה כבר התאמת הספור כי אנחנו כבר מצאנו מספר
 
ראשון איננו כמו אחד ממספרי א'ב'ג' והוא ז"ד . ואם היה ז"ד מורכב הנה ימנהו
 
מספר ראשון והוא ח' הנה אומר כי ח' מספר אחר בלתי שוה לאחד מן א'ב'ג' כי הוא
 
אם היה כמו אחד מהם הנה הוא ימנה ג"ד ה"ד וימנה האחד הנשאר והוא ז' וח' מספר
 
זה שקר אם כן ח' ראשון ואינו כמו אחד מן א'ב'ג' אם כן כל מספרים ידועי המספר
 
הנה יהיה מן המספרים הראשונים מה שהוא יותר ממנין מהם וזה מ'ש'ל' ..
 
קטן מספר ימנוהו מספרים ראשונים ידועים הנה לא ימנהו זולתם . המשל ט"ו
 
בו כי מספר א' הוא קטן מספר ימנהו מספרי ב'ג'ד' הראשונים
 
הידועים הנה אומר כי הוא לא ימנה א' זולת מספרי ב'ג'ד' ..    המופת כי זה
 
אי אפשר שאם היה אפשר נאמר שימנהו ה' . ואין ה' כמו אחד מן ב'ג'ד'
 
ויהיו אחדי ז' בשעור מה שימנה ה"א אם כן ה' הוכה בז' והיה א' וכל שני מספרים
 
יוכה אחד משניהם באחר [....] ומספר ראשון הנה אותו המספר הראשון ימנה
 
אחד משני המספרים המוכים אם כן ב'ג'ד' [....] וימנו אחד מן ז"ה . ואולם ה' הנה
 
לא ימנוהו כי הוא ראשון אם כן ימנה ז' וכן ג"ד ימנו ז' . אם כן מספרי ב'ג'ד' ימנו
 
ז' והוא קטן מן א' זה שקר . כי א' היה קטן מספר ימנוהו מספרי ב'ג'ד' . אם כן לא ימנה
 
א' כי אם ב'ג'ד' . וזה מ'ש'ל' ..    כאשר היו שלשה מספרים מתיחסים י"ו
 
נמשכים והיו קטן המספרים על יחסם הנה כל שני מספרים
 
יתקבצו מהם הנה שניהם מספר ראשון אצל המספר השלישי הנשאר . המשל בו
 
כי מספרי א'ב'ג' השלשה מתיחסים נמשכים והם קטן המספרים על יחסם הנה
 
אומר כי כל שני מספרים יתקבצו ממספרי א'ב'ג' הנה כלם מספר ראשון אצל
 
המספר השלישי הנשאר . המופת אנחנו נקח קטן שני המספרים על
 
יחס א'ב'ג' והם ז"ה ה"ד הנה כל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל
 
האחר . וז"ה אם כן יוכה בכמוהו ויהיה א' ויוכה בד"ה ויהיה ב' . וגם כן ה"ד יוכה
 
בכמוהו ויהיה ג' וכל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר אם כן כל ז"ד ראשון
 
אצל ד"ה וה"ז וה"ז ראשון אצל ה"ד . אם כן כל אחד מן ד"ז ז"ה ראשון אצל ד"ה . וכאשר היו שני
 
מספרים ראשונים אצל מספר אחר הנה שטח אחד משניהם באחר ראשון
 
אצל אותו המספר אם כן משוטח ד"ז בז"ה ראשון אצל ה"ד . וכל שני מספרים יהיה
 
אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה מרובע אחד משניהם ראשון אצל האחר
 
אם כן מרובע ד"ה ראשון אצל משוטח ד"ז בז"ה ומשוטח ד"ז בז"ה ראשון אצל מרובע
 
ה"ד . וכל קו יחלק בשני חלקים . ואם כן הכאת הקו באחד משני החלקים כמו הכאת
 
החלק ההוא בכמוהו ואחד משניהם באחר . אם כן משוטח ד"ז בז"ה כמו מרובע ה"ז
 
וכמו משוטח ז"ה בה"ד . אבל משוטח ד"ה בז"ה הוא ב' . ומרובע ה"ז הוא א' ושניהם
 
יחד כמו משוטח ד"ז בז"ה . אם כן כל א"ב יבדל ממרובע ה"ד בכמוהו . אבל מרובע
 
ה"ד הוא ג' אם כן כל א"ב ראשון אצל ג' ולכן יהיה כל ג"ב ראשון אצל א' . הנה אומר כי
 
כל א"ג גם כן ראשון אצל ב' .    המופת כי כל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר
 
וכל ז"ד ראשון אצל כל אחד מן ז"ה ה"ד וכל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל
 
ז"ד . וכאשר היו שני מספרים והיה כל אחד משניהם יחד ראשון אצל מספר אחר
 
הנה משוטח אחד משניהם באחר הוא גם כן ראשון אצל המספר ההוא אם כן משוטח
 
ז"ה בה"ד ראשון אצל ד"ז . וכל שני מספרים אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה
 
מרובע אחד מהם ראשון אצל האחר . אם כן מרובע ז"ד ראשון אצל משוטח ז"ה
 
בה"ד . ומרובע ז"ד הוא כמו ז"ה בכמוהו . וה"ד בכמוהו . וכפל ז"ה בה"ד יחד אם כן
 
מרובע ז"ה בכמוהו ומרובע ה"ד . וכפל שטח ז"ה בה"ד ראשון אצל שטח ז"ה בה"ד
 
וכאשר הבדלנו היה מרובע ז"ה ומרובע ה"ד ומשוטח ז"ה בה"ד ראשון אצל משוטח
 
ז"ה בה"ד . וכאשר הבדלנו גם כן היה מרובע ז"ה בכמוהו ומרובע ה"ד בכמוהו יחד
 
ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד אשר הוא ב' אבל שני מרובעי ז"ה בכמוהו וה"ד בכמוהו
 
הם א' וג' . אם כן כל א' וג' ראשון אצל ב' . וזה מה שרצינו לבאר ..
 
כאשר היו שני מספרים והיה כל אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה אין י"ז
 
יחס הראשון מהם אל השני כיחס השני אל מספר אחר . המשל בו
 
כי כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר הנה אומר כי יחס א' אל ב' אינו
 
כיחס ב' אל מספר אחר . המופת כי זה אי אפשר שאם היה אפשר נאמר
 
שיהיה יחס א' אל ב'  כיחס ב' אל ג' . וכל אחד מן א"ב ראשון אצל
 
האחר . אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים
 
על יחס שניהם הקטן לקטן והרב לרב . אם כן א' ימנה ב' . וימנה עצמו . אם כן א'
 
ימנה א' וימנה ב' וכל אחד משניהם ראשון אצל האחר זה שקר אם כן אין יחס
 
א' אל ב' כיחס ב' אל מספר אחר וזה מה שרצינו לבאר .. כאשר היו י"ח
 
מספרים מתיחסים נמשכים כמה שהיו וכל אחד משתי הקצוות
 
ראשון אצל האחר הנה אין יחס הראשון אל השני כיחס האחרון אל מספר אחר
 
המשל בו כי מספרי א'ב'ג' מתיחסים נמשכים וכל אחד משתי הקצוות אשר הם
 
א"ג ראשון אצל האחר הנה אומר כי יחס א' אל ב' אינו כיחס ג' אל מספר אחר
 
המופת אם היה אפשר נאמר שיהיה כיחס ג' אל ד' . וכאשר המירונו יהיה
 
יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' וכל אחד מא"ג ראשון אצל האחר אם כן
 
שניהם קטן שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם
 
אם כן א' ימנה ב' . וכאשר היו מספרים מתיחסים נמשכים והיה הראשון ימנה השני
 
הנה הוא ימנה האחר . הנה א' אם כן ימנה ג' וימנה עצמו וכל אחד משניהם ראשון
 
אצל האחר זה שקר . אם כן אין יחס א' אל ב' כיחס ג' אל מספר אחר . ומ'ש'ל' ..
 
נרצה לדעת כאשר היו שני מספרים ידועים אם אפשר שיהיה מספר י"ט
 
שלישי לשניהם . ונאמר שיהיו שני המספרים הידועים א"ב . ונרצה
 
שנדע אם אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב אם היה כל אחד
 
משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר הנה לא יהיה אפשר שיהיה מספר שלישי
 
מתיחס לשניהם . ואם לא יהיה כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר
 
הנה כאשר נכה ב' בכמוהו ויהיה מרובע ג' הנה שהוא אם יהיה א' ימנה ג' הנה אפשר
 
שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב ואם לא יהיה א' ימנה ג' הנה לא ימצא
 
מספר מתיחס לשניהם .. המופת אנחנו נשים א' ראשון ימנה ג' וימנהו
 
בשעור אחדי ד' אם כן א' כאשר הוכה בד' היה ממנו ג' . וכאשר
 
הוכה ב' בכמוהו היה ג' אם כן משוטח א' בד' כמו מרובע ב' בכמוהו . אם כן יחס א'
 
אל ב' כיחס ב' אל ד' הנה כבר מצאנו מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב והוא
 
ד' . וגם כן הנה אנחנו נשים א' לא ימנה ג' הנה אומר כי לא ימצא מספר שלישי
 
יתיחס א"ב . שאם היה אפשר נאמר שיהיה מספר ד' . אם כן יחס א' אל ב' כיחס
 
ב' אל ד' . ומשוטח א' בד' כמו מרובע ב' ומרובע ב' הוא ג' אם כן משוטח א' בד' הוא
 
ג' אם כן א' ימנה ג' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר אם כן אי אפשר שיהיה מספר
 
שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
=== Proposition 11 ===
  
=== Proposition 20 ===
 
 
 
|
 
|
 +
|-
 +
|<div id="Elements_VII_11"></div>11) When two numbers are subtracted from two numbers and the ratio of the subtracted to the subtracted is as the ratio of the whole to the whole, then the ratio of the remainder to the remainder is as the ratio of the whole to the whole.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"א</span> <big>כאשר</big> חוסר משני מספרים שני מספרים והיה יחס המחוסר אל המחוסר כיחס הכל אל הכל הנה יחס הנשאר אל הנשאר כיחס הכל אל הכל
 +
|-
 +
|Example: two numbers AB and GD; AH and GZ are subtracted from them, so that <math>\scriptstyle AB:GD=AH:GZ</math>.
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב וג"ד חוסר משניהם א"ה וג"ז והיה יחס א"ב אל ג"ד כיחס
 +
א"ה אל ג"ז
 +
|-
 +
|Supposition: <math>\scriptstyle HB:ZD=AB:GD</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס ה"ב הנשאר אל ז"ד הנשאר כיחס א"ב אל ג"ד
 +
|-
 +
|Proof: <math>\scriptstyle AB:GD=AH:GZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי יחס א"ב אל ג"ד כיחס א"ה אל ג"ז
 +
|-
 +
|
 +
::AB is the same part or parts of GD as AH is of GZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן החלק או החלקים אשר הם א"ב מן ג"ד הוא החלק או החלקים אשר הם א"ה מן ג"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>נרצה</big> לדעת כאשר היו
+
::The remainder HB is the same part or parts of ZD that AB is of GD.
שלשה מספרים ידועים אם אפשר שיהיה מספר רביעי יתיחס
+
|style="text-align:right;"|וישאר ה"ב מן זהוא החלק או החלקים אשר הם א"ב מן ג"ד
להם . ויהיו המספרים השלשה א'ב'ג' . ונרצה שנדע אם יהיה מספר רביעי מתיחס
+
|-
אל א'ב'ג' . הנה אם היה כל אחת משתי הקצוות והם א"ג ראשון אצל האחר הנה
+
|<math>\scriptstyle HB:ZD=AB:GD</math>
אין מספר רביעי יתיחס א'ב'ג' . ואם לא יהיה כל אחד מהם מן א"ג ראשון אצל
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה"ב אל ז"ד כיחס א"ב אל ג"ד
האחר נכה ב' בג' ויהיה ד' הנה אומר כי אם היה א' ימנה ד' הנה יהיה מספר רביעי
+
|-
יתיחס א'ב'ג' . ואם היה א' לא ימנה ד' הנה לא יהיה מספר רביעי יתיחס א'ב'ג' ..
+
|Q.E.D.
המופת אנחנו נשים תחלה א' ימנה ד' וימנהו בשעור אחדי ה' הנה הוא
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
יוכה בה' ויהיה ד' אבל ב' הוכה בג' והיה ד' . אם כן שטח א' בה' כמו
+
|}
שטח ב' בג' אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ה' הנה כבר מצאנו מספר רביעי
+
{|
יתיחס א'ב'ג' והוא ה' . ואם לא יהיה א' ימנה ד' הנה לא יהיה אפשר שימצא מספר
 
רביעי יתיחס א'ב'ג' . המופת אם אפשר נאמר שיתיחס להם ה' אם
 
כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ה' הנה שטח א' אם כן בה' כמו משוטח
 
ב' בג' ומשוטח ב' בג' הוא ד' אם כן שטח א' בה' הוא ד' אם כן א' ימנה ד' וכבר היה
 
שלא ימנהו זה שקר אם כן אי אפשר שיהיה מספר רביעי שלא ימנה א'ב'ג כאשר
 
היה שלא ימנה ג' . ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Proposition 21 ===
+
=== Proposition 12 ===
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|When even numbers are summed, as many one pleases, then their sum is an even number.
+
|12) When there are proportional numbers, as many as there are, then the ratio of one of the antecedents to its corresponding of the consequents is as the ratio of [the sum of] the antecedents to [the sum of] the consequents.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כא</span> <big>כאשר</big> נקבצו מספרי זוגות כמה שהיו הנה קבוצם מספר זוג
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ב</span> <big>כאשר</big> היו מספרים מתיחסים כמה שיהיו הנה יחס אחד מן הקודמים אל קרובו מן הנמשכים כיחס הקודמים אל הנמשכים
 
|-
 
|-
|
+
|Example: A, B, G, D are proportional numbers: <math>\scriptstyle A:B=G:D</math>.
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספרי א"ב ב"ג ג"ד זוגות
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: <math>\scriptstyle A:B=\left(A+G\right):\left(B+D\right)</math>
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ד זוגות
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס א"ג יחד אל ביחד
 
|-
 
|-
|
+
|Proof: <math>\scriptstyle A:B=G:D</math>
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כל אחד מא"ב ב"ג ג"ד זוג
+
|style="text-align:right;"|המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן לכל אחד מהם חצי מאחדי שעורו
+
::A is the same part or parts of B as G is of D.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' הוא החלק או החלקים אשר ג' מן ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה לכל א"ד אם כן חצי מאחדי שעורו
+
::<math>\scriptstyle A+G</math> is the same part or parts of <math>\scriptstyle B+D</math> that A is of B.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר קובץ א"ג וקובץ ב"ד היה החלק או החלקים אשר הוא א"ג מן ביחד הוא החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' יחד
 
|-
 
|-
|
+
|<math>\scriptstyle A:B=\left(A+G\right):\left(B+D\right)</math>
|style="text-align:right;"|אם כן א"ד זוג
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס א"ג יחד אל ביחד
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
=== Proposition 13 ===
=== Proposition 22 ===
 
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|When odd numbers are summed, as many as one pleases, and their multitude is even, then the sum is an even number.
+
|13) For every four proportional numbers, when they are inverted they are proportional.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כב</span> <big>כאשר</big> נקבצו מספרים נפרדים כמה שיהיו והיה מספרם זוג הנה קבוצם מספר זוג
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ג</span> <big>כל</big> ארבעה מספרים מתיחסים הנה הם כאשר הומרו יהיו מתיחסים
 
|-
 
|-
|
+
|Example: A, B, G, D are proportional numbers: <math>\scriptstyle A:B=G:D</math>
|style="text-align:right;"|המשל בו א"ב ב"ג ג"ד ד"ה נפרדים ומספרם זוג
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי ארבעה מספרי א"בג"ד מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: <math>\scriptstyle A:G=B:D</math>
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קבוץ א"ה זוג
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהם כאשר הומרו היה יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד'
 
|-
 
|-
|
+
|Proof:
|style="text-align:right;"|המופת כי כל אחד מהם בינו ובין הזוג אחד
+
:*<math>\scriptstyle A:B=G:D</math>
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר נבדל האחד מכל מספר מהם ישארו המספרים זוגות מנינם זוג <span style=color:red>מפתיחת ז</span>
+
::A is the same part or parts of B as G is of D.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומנין האחרים הנבדלים זוג
+
::When we invert, A is the same part or parts of G as B is of D.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר הוא א' מן ג' הוא החלק או החלקים אשר הוא ב' מן ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א"ה זוג <span style=color:red>משלפניה</span>
+
::<math>\scriptstyle A:G=B:D</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
=== Proposition 14 ===
=== Proposition 23 ===
 
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|When odd numbers are summed, as many as one pleases, and their multitude is odd, then the sum is an odd number.
+
|14) When there are numbers, as many as there are, and other numbers of the same multitude, such that every two numbers of the first are in the same ratio to two numbers of the others, then they are proportional in the ratio of equality.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כג</span> <big>כאשר</big> נתקבצו מספרים נפרדים כמה שיהיו והיה מספרם נפרד הנה קבוצם נפרד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ד</span> <big>כאשר</big> היו מספרים כמה שיהיו ומספרים אחרים על מספרם כל שני מספרים מן הראשון על יחס שני מספרים מן האחר הנה הם ביחס השווי מתיחסים
 +
|-
 +
|Example: A, B, G, and D, H, Z are of the same multitude; every two of the first are in the same ratio to two of the others:
 +
|style="text-align:right;"|המשל כי מספרי א'ב'ג' ומספרי ד'ה'ז' על מנין אחד וכל שני מספרים מן הראשון על יחס שני מספרים מן האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי אב"ג ג"ד נפרדים ומנינם נפרד
+
:*<math>\scriptstyle A:B=D:H</math>
 +
|style="text-align:right;"|יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קבוץ א"ד נפרד
+
:*<math>\scriptstyle B:G=H:Z</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ז'
 +
|-
 +
|Supposition: <math>\scriptstyle A:G=D:Z</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהם ביחס השווי יהיה יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ז'
 +
|-
 +
|Proof:
 +
:*<math>\scriptstyle A:B=D:H</math>
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי ג"ד נפרד ונבדל ממנו אחד והוא ד"ה
+
::When we invert: <math>\scriptstyle A:D=B:H</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו היה יחס א' אל ד' כיחס ב' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וישאר ג"ה זוג <span style=color:red>מפתיחת ז</span>
+
::<math>\scriptstyle A:D=B:H</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי יחס א' אל ד' כיחס ב' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וא"ג זוג כי הוא יקובץ ממספרים נפרדים מניינם זוג והם א"ב ב"ג <span style=color:red>משלפניה</span>
+
::<math>\scriptstyle A:G=G:Z</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ג' כיחס ג' אל ז'
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל א"ה זוג
+
=== Proposition 15 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|15) When the unit measures any number by the measure that [another] number measures another number, then when we invert, the unit measures the measuring number by the measure that the measured number measures the number that is measured by the other.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט"ו</span> <big>כאשר</big> היה האחד ימנה מספר מה בשעור מה שימנה מספר למספר אחר הנה אנחנו כאשר המירונו היה האחד ימנה המספר המונה בשעור מה שימנה המספר המנוי המספר אשר ימנהו האחר
 +
|-
 +
|Example: the unit measures AB by the measure that G measures HZ.
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי האחד ימנה מספר א"ב בשעור מה שימנה מספר ג' מספר ה
 +
|-
 +
|Supposition: when we invert, the unit measures G by the measure that AB measures HZ.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי אנחנו כאשר המירונו האחד ימנה מספר ג' בשעור מה שימנה א"ב מספר ה"ז
 +
|-
 +
|Proof: there are as many units in AB as the number of times that G is in HZ.
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי מה שבא"ב מן האחד כמו מה שבה"ז מדמיוני ג'
 
|-
 
|-
|
+
|We divide AB into the units: <math>\scriptstyle AB=AC+CT+TB</math>
|style="text-align:right;"|וה"ד אחד
+
|style="text-align:right;"|ונחלק א"ב באחדים ויצא א"ח ח"ט ט"ב
 
|-
 
|-
|
+
|And HZ into the G: <math>\scriptstyle HZ=HK+KL+LZ</math>
|style="text-align:right;"|אם כן א"ד נפרד <span style=color:red>מכ"א</span>
+
|style="text-align:right;"|וה"ז על ג' ויצא ה"כ כ"ל ל"ז
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|The multitude of the units AC, CT, TB equals the multitude of HK, KL, LZ.
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
+
|style="text-align:right;"|הנה סכום אחדי א"ח ח"ט ט"ב שוים לסכום ה"כ כ"ל ל"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::The measure of the unit AC to HK is as the measure of the unit CT to KL, and as the measure of the unit TB to LZ.
=== Proposition 24 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור האחד והוא א"ח ממספר ה"כ כשעור האחד והוא ח"ט ממספר כ"ל וכשעור האחד והוא ט"ב ממספר ל"ז
 
 
|
 
 
|-
 
|-
|When an even number is subtracted from an even number, then the remainder is even.
+
|The measure of one of the antecedents is to its corresponding of the consequents as the measure of all the antecedents to all the consequents.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כד</span> <big>כאשר</big> נבדל ממספר זוג זוג הנה הנשאר זוג
+
|style="text-align:right;"|ושעור אחד מן הקודמים מקרובו מהנמשכים כשעור כל הקודמים מכל הנמשכים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א"ב זוג וכבר נבדל ממנו מספר זוג והוא ב"ג
+
::The measure of the unit AC to HK is as the measure of AB to HZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שעור האחד והוא א"ח ממספר ה"כ כשעור א"ב מן ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ג הנשאר זוג
+
::AC is the same part of HK as AB is of HZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן חלק א"ח מן ה"כ הוא חלק א"ב מן ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כל אחד מא"ב ב"ג זוג אם כן לכל אחד מהם חצי מאחדי השלם
+
:*<math>\scriptstyle AC=1</math>
 +
|style="text-align:right;"|וא"ח שוה לאחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א"ג הנשאר לו חצי מאחדי השלם אם כן הוא זוג
+
:*<math>\scriptstyle HK=G</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומספר ה"כ שוה למספר ג'
 +
|-
 +
|The unit measures G by the measure that AB measures HZ.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שעור מה שימנה האחד ג' כשעור מה שימנה א"ב ה"ז
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
=== Proposition 16 ===
=== Proposition 25 ===
 
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|When an odd number is subtracted from an even number, then the remainder is odd.
+
|16) For every two numbers multiplied by one another, their products are equal.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כה</span> <big>כאשר</big> נבדל ממספר זוג מספר נפרד הנה הנשאר נפרד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"ו</span> <big>כל</big> שני מספרים יוכה כל אחד משניהם באחר הנה שני שטחיהם שוים
 +
|-
 +
|Example:
 +
:*<math>\scriptstyle A\times B=G</math>
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א' הוכה בו מספר ב' והיה ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א"ב זוג וכבר נבדל ממנו מספר א"ג והוא נפרד
+
:*<math>\scriptstyle B\times A=D</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומספר ב' הוכה בו מספר א' והיה ד'
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: <math>\scriptstyle G=D</math>
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי גם כן ג"ב הנשאר נפרד
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג"ד שוים
 +
|-
 +
|Proof:
 +
:*<math>\scriptstyle A\times B=G</math>
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי א' הוכה בו מספר ב' והיה ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א"ג נפרד וכאשר חברנו אחד אליו והוא ג"ד היה א"ד זוג
+
::B measures G by the units of A.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב' ימנה ג' בשעור אחדי א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר נבדל מא"ב אשר הוא זוג א"ד אשר הוא זוג ישאר ד"ב זוג <span style=color:red>מאשר לפניה</span>
+
:*The unit measures A by its units.
 +
|style="text-align:right;"|והאחד ימנה א' בשעור אחדיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וג"ד אחד אם כן ג"ב נפרד
+
::The unit measures A as the measure that B measures G.
 +
|style="text-align:right;"|ואם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ב' ג'
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
|-
 
|
 
 
=== Proposition 26 ===
 
 
 
|
 
|
|-
+
::When we invert, the unit measures B as the measure that A measures G.
|When an even number is subtracted from an odd number, then the remainder is odd.
+
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו הנה מה שימנה האחד ב' בשעור מה שימנה א' ג'
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כו</span> <big>כאשר</big> נבדל ממספר נפרד מספר זוג הנה הנשאר נפרד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א"ב נפרד וכבר נבדל ממנו מספר א"ג והוא זוג
+
::The measure of the unit to B is as the measure of A to G.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שעור האחד מן ב' כשיעור א' מן ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג"ב הנשאר נפרד
+
::The measure of the unit to B is as the measure of A to D.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה שעור האחד מן ב' כשעור א' מן ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א"ב נפרד וכאשר חברנו אליו אחד והוא ב"ד היה א"ד זוג
+
:*<math>\scriptstyle B\times A=D</math>
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי ב' הוכה בו א' והיה המקובץ ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר הבדלנו מא"ד הזוג א"ג הזוג נשאר ג"ד זוג <span style=color:red>מכ"ד</span>
+
::<math>\scriptstyle A:G=A:D</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ג' וד' אחד
 
|-
 
|-
|
+
|<math>\scriptstyle G=D</math>
|style="text-align:right;"|וב"ד אחד אם כן ג"ב נפרד
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג"ד שוים
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
=== Proposition 17 ===
=== Proposition 27 ===
 
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|When an odd number is subtracted from an odd number, then the remainder is even.
+
|17) For every number multiplied by two numbers, the measure of one of the two products to the other is the same measure that one of the two [multiplied] numbers is to the other.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כז</span> <big>כאשר</big> נבדל ממספר נפרד מספר נפרד הנה הנשאר זוג
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_VII_17"></div><span style=color:red>י"ז</span> <big>כל</big> מספר יוכו בו שני מספרים הנה שעור אחד משני השטחים אצל האחר בשעור אחד משני המספרים אצל האחר
 +
|-
 +
|Example: <math>\scriptstyle A\times B=D</math>; <math>\scriptstyle A\times G=H</math>
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א' הוכו בו שני מספרי ב"ג והתקבץ משניהם שני שטחי ד"ה
 +
|-
 +
|Supposition: the measure of B to G is as the measure of D to H.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שעור ב' מן ג' כשעור ד' מן ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א"ב נפרד וכבר נבדל ממנו ב"ג והוא נפרד
+
|style="text-align:right;"|המופת כי א' הוכה בו ב' והתקבץ בו ד' אם כן ב' ימנה ד' בשעור אחדי א' והאחד ימנה א' בשעור אחדיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ג הנשאר זוג
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ב"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כל אחד מן א"ב ב"ג נפרד וכבר נבדל מכל אחד משניהם אחד והוא ב"ד הנה ישאר כל אחד מא"ד ד"ג זוג
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בו ג' והתקבץ ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר נבדל מא"ד הזוג ד"ג הזוג וישאר א"ג זוג <span style=color:red>מכ"ד מזה</span>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' ימנה ה' בשעור אחדי א' והאחד ימנה א' בשעור אחדיו
 
|-
 
|-
|Q.E.D.
+
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ג"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור האחד מן א' כשעור ג' מן ה' וכן שעור האחד מן א' כשעור ב' מן ד'
=== Proposition 28 ===
+
|-
 
 
 
|
 
|
|-
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור ב' מן ד' כשעור ג' מן ה'
|When an odd number is multiplied by an even number, then the product is even.
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כח</span> <big>כאשר</big> הוכה מספר נפרד במספר זוג הנה המקובץ זוג
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א' נפרד והוכה במספר ב' והוא זוג וקובץ ג' אם כן ג' קבוץ
+
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו היה שעור ב' מן ג' כשעור ד' מן ה'
ממספרים נפרדים מנינם זוג אם כן מספר ג' זוג <span style=color:red>מכ"ב מזה</span>
 
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
  
=== Proposition 29 ===
+
=== Proposition 18 ===
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כט</span> <big>כאשר</big> הוכה מספר נפרד במספר נפרד הנה המקובץ נפרד . המשל בו כי
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_VII_18"></div><span style=color:red>י"ח</span> <big>כל</big> מספר יוכה בשני מספרים הנה יחס אחד משני השטחים אל האחר כיחס אחד משני המספרים אל האחר
מספר א' נפרד וכבר הוכה במספר ב' והוא נפרד והתקבץ ג' הנה
+
|-
אומר כי ג' נפרד .    המופת כי א' הנפרד הוכה בב' הנפרד והתקבץ ג' אם כן
+
|Example: <math>\scriptstyle\left(A+B\right)\times G=D+H</math>
מספר ג' מקובץ ממספרים נפרדים מניינם נפרד אם כן מנין ג'
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב הוכה בשניהם מספר ג' והיו שני השטחים שני מספרי ד"ה
נפרד . וזה מה שרצינו לבאר .. ויתבאר ממה שספרנו כי כאשר היה מספר
+
|-
נפרד ימנה מספר זוג הנה הוא ימנהו במספר זוג . המשל בו כי מספר
+
|Supposition: <math>\scriptstyle A:B=D:H</math>
א' נפרד והוא ימנה מספר ב' . וב' זוג הנה אומר כי הוא ימנהו במספר זוג . המופת
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
אנחנו נשים אחדי ג' בשעור מה שימנה א' הנפרד ב' הזוג . הנה א' יוכה בג'
+
|-
והיה ב' הנה אומר כי ג' זוג ואם לא יהיה כן נאמר שיהיה ג' נפרד . אם א' הנפרד הוכה
+
|Proof:
בג' הנפרד והיה ב' הנה ב' אם כן נפרד זה שקר כי הוא כבר היה זוג אם כן אין ג' נפרד
+
:*<math>\scriptstyle A\times G=D</math>
הנה הוא אם כן זוג . אם כן א' ימנה ב' בשעור ג' הזוג וזה מה שרצינו לבאר ..
+
|style="text-align:right;"|המופת כי א' הוכה בו ג' והיה המקובץ ד'
אמר תאבת והתמונה השלשים והאחת ושלשים לא נמצאם בנסחאות
 
אשר היו בהיכל ומצאנו אותם בכפרים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::<math>\scriptstyle G\times A=D</math>
=== Proposition 30 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' הוכה בו א' והיה המקובץ ד'
 
+
|-
 
|
 
|
 +
:*<math>\scriptstyle B\times G=H</math>
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ב' הוכה בו ג' והיה המקובץ ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל</span> <big>כאשר</big> יהיה מספר נפרד ימנה מספר נפרד הנה הוא ימנהו במספר נפרד
+
::<math>\scriptstyle G\times B=H</math>
המשל בו כי א' נפרד והוא ימנה ב' וב' נפרד הנה ימנהו בשעור ג' הנה אומר כי ג' נפרד
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' הוכה בו ב' והיה המקובץ ה'
אי אפשר כי אם זה שאם היה אפשר נאמר שיהיה ג' זוג הנה א' מספר נפרד יוכה בג'
 
הזוג ויהיה ב' הנה ב' אם כן זוג . זה שקר כי הוא כבר היה נפרד אם כן אין ג' זוג הנה
 
הוא אם כן נפרד אם כן א' ימנה ב' בשעור ג' הנפרד . וזה מה שרצינו לבאר ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::<math>\scriptstyle G\times\left(A+B\right)=D+H</math>
=== Proposition 31 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספר ג' הוכו בו שני מספרי א"ב והיו מזה שני שטחי ד"ה
 
+
|-
 
|
 
|
 +
::<math>\scriptstyle A:B=D:H</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לא</span> <big>כאשר</big> היה מספר נפרד ימנה זוג . הנה הוא ימנה חציו גם כן ויהיה מספר
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
א' נפרד . ויהיה ב"ג זוג וימנה א' ב"ג ויהיה חצי ב"ג ג"ד הנה אומר כי א'
 
ימנה ג' ד' . המופת אם הנחנו מספר מה ב'ה'ז' מן האחדים כמו מניין מה שימנה א'
 
מספר ב"ג אם כן מספר ה"ז זוג . ויהיה חציו ז"ח הנה מפני כי א' ימנה
 
ב"ג בשעור האחדים אשר בה"ז יהיה א' אם כן הוכה בה"ז התקבץ ממנו ב"ג ומפני כי חצי
 
ה"ז הוא ח"ז וחצי ב"ג הוא ג"ד יהיה א' כאשר הוכה בז"ח והתקבץ ממנו ג"ד אם כן א' ימנה
 
ג"ד וזה מה שרצינו לבאר ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
=== Proposition 19 ===
=== Proposition 32 ===
 
  
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לב</span> <big>כל</big> מספר נפרד יהיה ראשון אצל מספר אחר הנה הוא ראשון אצל כפלו . המשל
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_VII_19"></div><span style=color:red>י"ט</span> <big>כל</big> מספרים מתיחסים הנה שטח הראשון ברביעי כמו שטח השני בשלישי ואם היה שטח הראשון ברביעי כמו השטח השני בשלישי הנה המספרים הארבעה מתיחסים
בו כי מספר א' נפרד והוא ראשון אצל ג"ד . ויהיה ג"ה כפל ג"ד . הנה
 
אומר כי א' ראשון אצל הג' . המופת אם היה אפשר שלא יהיה כן הנה ימנה
 
אותם מספר אחד והוא ב' אם כן ב' ימנה א' הנפרד . הנה ב' אם כן נפרד
 
והוא ימנה הג' הזוג והוא ימנה חציו וימנה א' אם כן ב' ימנה א' וימנה ד"ג וכל אחד
 
מהם ראשון אצל האחר זה שקר אם כן לא ימנה א' וה"ג מספר אחר אם כן כל אחד
 
משניהם ראשון אצל האחר ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
|
+
|Example: <math>\scriptstyle A:B=G:D</math>
 
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד הארבעה מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
=== Proposition 33 ===
 
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לג</span> <big>המספרים</big> אשר יכפלו משנים הם זוג
+
:*<math>\scriptstyle A\times D=Z</math>
הזוג לבד . המשל בו כי מספרי ב'ג'ד' כפולים משנים הנה
+
|style="text-align:right;"|ושטח א' הראשון בד' הרביעי מספר ז'
אומר כי כל אחד מן ב'ג'ד' הוא זוג הזוג . המופת אנחנו נשים האחד קודם . וא'
 
הוא שנים והוא כפל האחד וב' הוא כפל א' וג' כפל ב' וד' כפל ג' הנה כל אחד
 
מן א"ב ג"ד הוא זוג וא' הוא שנים והוא ראשון . וכאשר הגענו [...] מספרים מן האחד
 
נמשכים כמה שהיו והיה אשר ילוה אל האחד מהם ראשון לא ימנה הרב מהם כי אם
 
מספרים מהם אם כן ד' לא ימנהו אלא מספרים ממספרי א'ב'ג' וכל מספר ימנהו
 
מהם הנה הוא אמנם ימנהו במספר מן א'ב'ג' אשר הם זוגות אם כן מספר ד' זוג
 
הזוג לבד . שאם היה אפשר שיהיה זוג הזוג וזוג הנפרד הנה ימנה אותם מספר
 
נפרד ויתחייב מזה שיהיה מספר אחד ממספרי א'ב'ג'ד' נפרד וזה בלתי אפשר
 
אם כן אין אחד ממספרי ב'ג'ד' זוג הנפרד . אם כן אין כל אחד מהם זוג הזוג לבד
 
וזה מ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
:*<math>\scriptstyle B\times G=H</math>
=== Proposition 34 ===
+
|style="text-align:right;"|ושטח ב' השני בג' השלישי מספר ה'
 
 
|
 
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition: <math>\scriptstyle H=Z</math>
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לד</span> <big>כל</big> מספר חציו נפרד הנה הוא זוג הנפרד לבד . המשל בו כי
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ה"ז שוים
מספר א"ב חציו נפרד והוא ב"ג הנה אומר כי א"ב זוג הנפרד
 
לבד . ואולם אם היה א"ב זוג הנפרד הנה הוא מבואר . וזה כי חציו איננו זוג
 
הנה אומר שהוא אמנם הוא זוג הנפרד לבד . ואם היה אפשר שיהיה עם זה זוג
 
הזוג הנה חציו זוג . ואין הדבר כן אם כן מספר א"ב הוא זוג הנפרד . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
|
+
|Proof:
 
+
:*<math>\scriptstyle A\times G=C</math>
=== Proposition 35 ===
+
|style="text-align:right;"|מופת אנחנו נכה א' בג' ויהיה ח'
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לה</span> <big>כל</big> מספר זוג איננו כפול משנים ואין חציו נפרד הנה הוא זוג הזוג וזוג
+
::<math>\scriptstyle A\times\left(G+D\right)=C+Z</math>
הנפרד . ויהיה מספר עליו א"ב ולא יהיה כפול משנים ולא יהיה
+
|style="text-align:right;"|הנה א' בשני מספרי ג"ד והתקבץ מזה שני שטחי ח"ז
חציו אשר הוא ג"ב נפרד הנה אומר כי א"ב זוג הזוג וזוג הנפרד . ואולם היות מספר
 
א"ב זוג הזוג הנה הוא מבואר . וזה כי חציו זוג ואומר כי הוא זוג הנפרד וזה כי
 
אנחנו חלקנו ב"ג בשני חציים וחציו בשני חציים ולא נסור נעשה כמו זה הנה אנחנו
 
נכלה אל מספר נפרד ימנה אשר לפניו וימנה א"ב ולא יכלה אל האחד . כי אנחנו
 
אם כלינו אל האחד הנה א"ב מכפלי השנים וכבר היה שאמרנו שאינו כן ושיכלה
 
אל מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו וימנה א"ב והוא מבואר שהוא ימנה
 
פעמי מספרם זוג אם כן מספר א"ב זוג הנפרד וכבר היה זוג הזוג . אם כן מספר
 
א"ב זוג הזוג וזוג הנפרד . ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור ג' מן ד' כשעור ח' מן ז'
=== Proposition 36 ===
 
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לו</span> <big>כאשר</big>ימשכו מספרים מה על יחס כמה
+
|style="text-align:right;"|ושעור ג' מן ד' כשעור א' מן ב'
שיהיו המספרים ונבדל מן השני ומן האחרון כמו הראשון הנה יחס
 
הנשאר מן השני אל הראשון כיחס הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו
 
כאשר נקבצו . המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד ח"ז ט"נ נמשכים על יחס וכבר נבדל
 
מן ג"ד השני ומן ט"נ האחרון כמו א"ב והם ה"ד מ"נ הנה אומר כי יחס ג"ה הנשאר
 
מן השני אל א"ב כיחס ט"מ הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו והם
 
א"ב ג"ד ז"ח . המופת אנחנו נשים ל"נ כמו ג"ד וכ"נ כמו ז"ח הנה יחס ט"נ
 
אל ז"ח כיחס ז"ח אל ג"ד וכיחס ג"ד אל א"ב . וז"ח כמו כ"נ וג"ד כמו ל"נ
 
וא"ב כמו מ"נ אם כן יחס ט"נ אל כ"נ כיחס כ"נ אל נ"ל וכיחס ל"נ אל מ"נ . וכאשר
 
הבדלנו היה יחס ט"כ אל כ"נ כיחס כ"ל אל ל"נ וכיחס ל"מ אל מ"נ . ויחס אחד מן
 
הקודמים אל אחד מן הנמשכים כיחס כל הקודמים אל כל הנמשכים . אם כן יחס
 
ל"מ אל מ"נ כיחס כל ט"כ כ"ל ל"מ אל כל כ"נ נ"ל מ"נ ול"מ כמו ג"ה כי כל ל"נ כמו ג"ד ומ"נ כמו
 
כל אחד מן א"ב ה"ד מ"נ וישאר ל"מ כמו ג"ה ומ"נ כמו א"ב אם כן יחס ג"ה אל א"ב כיחס
 
ט"מ אל כל כ"נ ל"נ מ"נ וכ"נ כמו ח"ז ול"נ כמו ג"ד ומ"נ כמו א"ב . אם כן יחס הנשאר מן
 
ג"ד השני אל א"ב כיחס הנשאר מן ט"נ האחרון אל כל ז"ח ג"ד א"ב והם המספרים
 
אשר לפני ט"נ . וזה מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור מן ב' כשעור  ח' מן ז'
=== Proposition 37 ===
 
 
 
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לז</span> <big>כאשר</big> היו מספרים נמשכים על יחס
+
:*<math>\scriptstyle A\times G=C</math>
הכפל מתחילים מן האחד כמה שהיו אחר כן יקובצו יחד והאחד
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ח'
עמהם והיה כל זה מספר ראשון אחר כן הוכה אותו המספר הראשון באחרון מן
 
המספרים אשר נקבצו הנה המספר אשר יתקבץ מן ההכאה הוא מספר שלם . המשל
 
בו כי מספרי א"ב ג"ד נכפלו מן האחד אחר כן נקבצו והאחד עמהם והיו מספר ה' והוא
 
ראשון הנה כאשר הוכה ה' במספר האחרון והוא ד' היה ז"ח הנה אומר כי ז"ח מספר שלם .
 
המופת שילקח מה' מספרים על יחס א"ב ג"ד ועל מניינם והם ה^ מ' אם כן ^ט"ב
 
א"ב ג"ד על יחס ה^ מ' ועל מניינם אם כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל מ' ^ט"ב
 
אם כן ה' בד' כמו א' במ' אבל ה' בד' הוא ז"ח אם כן א' במ' הוא ז"ח וא' הוא שני אם כן
 
ז"ח כפל מ' ומ' כפל ל' ול' כפל ט"כ וט"כ כפל ה' . ואם כן החמשה מספרים אשר הם ה' ט"כ
 
ל' מ' ז"ח מתיחסים נמשכים . וכאשר נבדל מן השני והאחרון כמו הראשון הנה יחס
 
הנשאר מן השני אל הראשון כיחס הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו
 
כאשר נקבצו ונבדל מכל אחד מן ט"כ ז"ח כמו ה' והם כ"ס ע"ח . אם כן יחס הנשאר
 
מן ט"כ והוא ט"ס אל ה' כיחס הנשאר מן ז"ח והוא ז"ע אל כל מ"ל ט"כ ה' . וט"כ כפל ה'
 
וס"כ כמו ה' אם כן ט"ס כמו ה' וז"ע אם כן כמו כל מ"ל ט"כ ה' וה' כמו כל ד"ג ב"א והאחד
 
עמהם והוא גם כן שוה לע"ח אם כן ע"ח שוה לכל ד"ג ב"א והאחד עמהם . וז"ע כבר
 
התבאר שהוא שוה לכל מ"ל ט"כ ה' אם כן כל ז"ח שוה לכל מ"ל ט'כ' ה' ד"ג ב"א והאחד
 
עמהם הנה אומר כי לא ימנה ז"ח מספר אחר זולת ד"ג ב"א ה'ט'ב' ל"ח והאחד .. המופת
 
כי הוא אי אפשר שאם היה אפשר הנה ימנהו זולתם והוא נ' וימנהו
 
במספר אחדי פ' אם כן פ' יוכה בנ' ויהיה ז"ח אם כן שטח פ' בנ' כמו משוטח ה' בד'
 
אם כן יחס פ' אל ק' כיחס ד' אל נ' ונ' אינו אחד מן א"ב ג' אם כן נ' לא ימנה ד' אבל
 
יחס נ' אל ד' כיחס ה' אל פ' . אם כן ה' לא ימנה פ' וה' ראשון אם כן כל אחד מן פ' וה' ראשון
 
אצל האחר אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על
 
יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב . אם כן פ' ימנה ד' . וכאשר התיחסו מספרים
 
מן האחד נמשכים כמה שהיו והיה אשר ילוה אל האחד ראשון הנה הוא לא ימנה
 
אחד מהם כי אם המספרים מן היחס ההוא . אם כן מספר ד' לא ימנוהו כי אם המספרים
 
ממספרי א'ב'ג' אם כן מספר פ' אחד ממספרי א'ב'ג' . ויהיה ב' וילקח מן ה' מן המספרים
 
על מנין ב'ג'ד' והם ה"ט כ"ל והם על יחס ב'ג'ד' אם כן יחס ב' אל ד' כיחס ה' אל ל' אם כן ה'
 
בד' כמו ב' בל' . אבל ה' בד' כמו ב' בנ' והוא ז"ח אם כן ב' בל' כמו פ' בנ' והוא ז"ח אם כן
 
יחס ב' אל פ' כיחס נ' אל ל' ופ' הוא ב' אם כן נ' הוא ל' וכבר היה נ' אינו אחד מן א"ב ג"ד
 
ה'ט'כ' ל"מ זה שקר . אם כן ז"ח לא ימנהו מספר אחר כי אם א'ב'ג'ד' ה"ט כ'ל'מ' והאחד וז"ח
 
שוה לכלם והאחד עמהם . אם כן ז"ח מספר שלם שוה לכל חלקיו . ומ'ש'ל' ..
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר התשיעי
+
:*<math>\scriptstyle B\times G=H</math>
|}
+
|style="text-align:right;"|אבל ב' הוכה בג' והיה ה'
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור א' מן ב' כשעור ח' מן ה'
== Book Ten ==
 
|style="text-align:right;"|<big>המאמר העשירי</big>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|בעלי השעורים מן הקוים והשטחים והמוגשמים אשר יאמר להם המשותפים הם אשר ישער אותם כלם שעור אחד
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי שעור א' מן ב' כשעור ח' מן ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואשר יאמר להם בלתי משותפים הם אשר לא ישער אותם כלם שעור אחד
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ח' אל ה"ז אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקוים הישרים יאמר להם המשותפים בכח כאשר היה למרובעים ההווים מהם שטח ישער אותם
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' כמו ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויאמר להם בלתי משותפים בכח כאשר לא יהיה למרובעים ההווים מהם שטח ישער אותם
+
|style="text-align:right;"|עוד תהיה ה' כמו ז'
 
|-
 
|-
|
+
|Supposition:
|style="text-align:right;"|וכאשר היה זה כן הנה נבאר כי כאשר התחיל והניח קו ישר הנה לו קוים ישרים אין תכלית לרבויים בלתי משותפים לו קצתם באורך לבד וקצתם באורך והניח יחד
+
:*<math>\scriptstyle A:B=G:D</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויגיע לקו הישר אי זה קו שיהיה ממה שיתחיל הנחתו וישים תחלה המדבר
+
|style="text-align:right;"|מופת כי ההנהגה אחת הנה א' הוכה בג' והיה ח' והוכה בד' והיה ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה הקוים המשותפים לו הם המדברים
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור ג' מן ד' כשעור ח' מן ה"ז וז' כמו ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואשר בלתי משותפים לו בלתי מדברים
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור ג' מן ד' כשעור ה' מן ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקו כאשר היה ממנו מרובע ידובר בו הנה המרובעים המשותפים למרובע ההוא ידובר בהם והבלתי משותפים בלתי מדברים
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ח' וב' הוכה בג' והיה ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקוים אשר מהם אלו המרובעים הם כן בלתי מדברים
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור א' מן ב' כשעור ח' מן ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקו אשר מרובעו בלתי מדבר הנה הוא גם כן בלתי מדבר
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי שעור ח' מן ה' כשעור ג' מן ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 1 ===
+
::<math>\scriptstyle A:B=G:D</math>
|
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
|When unequal magnitudes are given, and we subtract from the greater a magnitude greater than its half, and from the remainder a magnitude greater than its half, and if this subtraction is repeated continually, then there will be left a magnitude that is less than the smaller given magnitude.
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>כאשר</big> היו שעורים מונחים בלתי שוים ונבדיל מהגדול משניהם יותר מחציו וממה שישאר יותר מחציו ונבדל בו תמיד הנה ישאר ממנו שעור מה יותר קטן מהשעור המונח
+
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שעורים בלתי שוים והם א"ב וג' ויהיה היותר קטן מהם ג'
+
 
 +
=== Proposition 20 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כאשר הובדל מא"ב יותר מחציו ועשה כן פעמים רבות תמיד הנה ישאר שעור מה יותר קטן מג'
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>המעט</big> שבמספרים על יחס הנה הם ימנו המספרים אשר על יחסם המעט למעט והרב לרב
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle\left(n\sdot G\right)>AB\quad n\sdot G=DH</math>
+
|
|style="text-align:right;"|וזה כי ג' כאשר הוכפל פעמים הנה הוא יהיה יותר גדול מא"ב ויהיה מה שיתקבץ ממנו ד"ה
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי המעט שבמספרים על יחס א' אל ג' והוא ה"ז אל ח"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויתחלק ד"ה בדמיוני ג' והם דוז"ח וח"ה
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ה"ז ימנה א' בשעור מה שימנה ח"ט ג'
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle BT>\frac{1}{2}AB</math>
+
|
|style="text-align:right;"|ונבדל מא"ב יותר מחציו והוא ב"ט
+
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו כבר בארנו כי חלק כל אחד מחברו או חלקיו כחלק אחד מן האחר או חלקיו
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle TK>\frac{1}{2}AT</math>
+
|
|style="text-align:right;"|ומא"ט יותר מחציו והוא ט"כ
+
|style="text-align:right;"|שאם לא יהיה ה"ז חלק מן א' הנה הוא חלקים ממנו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונבדיל זה תמיד עד שיהיה מנין מה שיתחלק בו א"ב שוה למספר חלקי ד"ה
+
|style="text-align:right;"|כי הוא פחות ממנו ויהיה ח"ט חלקים מן ג' כחלקי ה"ז מן א' ונחלק ה"ז בחלקי א' ויצא ה"כ כ"ז ונחלק ח"ט בחלקי ג' ויצא ח"ל ל"ט
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AB=AK+KT+TB</math>
+
|
|style="text-align:right;"|ויהיו החלקים אשר מא"ב א"כ כ"ט ט"ב
+
|style="text-align:right;"|אם כן סכום ה"כ כ"ז כמו סכום ח"ל ל"ט והכמו כ"ז וח"ל כמו ל
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AK=SN=NM=ML</math>
+
|
|style="text-align:right;"|ויהיה אשוה לכל אחד מן ס"נ נ"מ ומ"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור ה"כ מן ח"ל כשעור ה"ז מן ח"ט
 
|-
 
|-
|SN, NM, ML are equal in multitude with DZ, ZC, CH
+
|
|style="text-align:right;"|ויהיה סך ס"נ ונ"מ ומכמו סך דוז"ח וח"ה
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה"כ וחעל יחס ה"ז וח"ט
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle TB>\frac{1}{2}AB\longrightarrow BT>TA</math>
+
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ט"ב יותר מחצי א"ב יהיה ביותר גדול מט"א
+
|style="text-align:right;"|וה"כ ח"ל פחות מן ה"ז וח"ט זה שקר מפני כי ה"ז וחהיו הקטן שבמספרים על יחסם
 
|-
 
|-
|BT is much greater than AK
+
|
|style="text-align:right;"|ויהיה ב"ט יותר גדול הרבה מא"כ
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין ה"ז חלקים מן א' אבל הוא חלק אחד
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AK=LM\longrightarrow BT>LM</math>
+
|
|style="text-align:right;"|אבל א"כ כמו ל"מ אם כן ביותר גדול מל"מ
+
|style="text-align:right;"|אם כן חמן ג' הוא חלק כמו חלק ה"ז מן א'
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle KT>\frac{1}{2}TA\longrightarrow TK>KA</math>
+
|
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה מפני כי כ"ט גם כן יותר גדול מחצי ט"א יהיה ט"כ יותר גדול מן כ"א
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ז ימנה א' בשעור מה שימנה חג'
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle KA=MN\longrightarrow TK>MN</math>
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|אבל כ"א כמו מ"נ אם כן ט"כ יותר גדול ממ"נ
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle KT>LM</math>
+
|
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי כ"ט גם כן יותר גדול מל"מ
+
=== Proposition 21 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle KA=NS</math>
+
|
|style="text-align:right;"|וככמו נ"ס
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>שני</big> מספרים הקטנים על יחס הנה הם נבדלים
 
|-
 
|-
|<math>\scriptstyle AB>SL</math>
+
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל א"ב יותר גדול מכל ס"ל
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב הקטנים שני מספרים על יחס שניהם
|-
 
|<math>\scriptstyle DH>AB</math>
 
|style="text-align:right;"|וד"ה יותר גדול מן א"ב
 
|-
 
|DH is much greater than LS
 
|style="text-align:right;"|אם כן ד"ה יותר גדול הרבה מן ל"ס
 
|-
 
|<math>\scriptstyle LS<DH</math>
 
|style="text-align:right;"|ויהיה ל"ס יותר קטן מד"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle SN=NM=ML</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שניהם נבדלים
|style="text-align:right;"|ומפני כי שעורי ס"נ ונ"מ ומ"ל שוים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*SN, NM, ML are equal in multitude with DZ, ZC, CH
+
|style="text-align:right;"|המופת אם יהיו משותפים הנה ימנה שניהם מספר ג'
|style="text-align:right;"|וסך ס"נ ונ"מ ומ"ל שוים לסך ד"ז וז"ח וח"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס אחד מהקודמים אל אחד מהנמשכים כיחס כל הקודמים אל כל הנמשכים <span style=color:red>מג' מה'</span>
+
|style="text-align:right;"|ונאמר שהוא אחדי ד' שיעור מה שימנה ג"א ואחדי ה' שיעור מה שימנה ג"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle SN:DZ=SL:DH</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' ימנה א' בשיעור אחדי ד' והנה ג' הוכה בד' והיה א'
|style="text-align:right;"|הנה יחס ס"נ אל ד"ז כיחס ס"ל אל ד"ה
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle SL<DH\longrightarrow SN<DZ</math>
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ג' ימנה ב' בשעור אחדי ה'
|style="text-align:right;"|וס"ל יותר קטן מד"ה אם כן ס"נ יותר קטן מד"ז <span style=color:red>מד' מה'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle SN=AK</math>
+
|style="text-align:right;"|והנה ג' הוכה בה' והיה ב'
|style="text-align:right;"|ואולם ס"נ הנה הוא כמו א"כ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle DZ=G</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' הוכה בשני מספרי ד"ה והיה מזה א"ב
|style="text-align:right;"|ואולם ד"ז הנה הוא כמו ג'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle AK<G</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל ה' כיחס א' אל ב' וד' וה' קטן מא' וב' זה שקר כי א"ב היו שני המספרים הקטנים על יחס שניהם אם כן לא ימנה א"ב מספר אחד
|style="text-align:right;"|אם כן א"כ יותר קטן מג'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א"ב כבר נשאר ממנו שעור יותר קטן מג' אשר הוא היותר קטן משני השעורים
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם נבדלים
 
|-
 
|-
 
|Q.E.D.
 
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|מ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
=== Proposition 22 ===
  
=== Proposition 2 ===
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> <big>כאשר</big> היו שעורים מונחים בלתי שוים ויחוסר הקטן מהגדול ויעשה כמו זה למה שיגדל משניהם ולא נסור לחסר ביניהם ולא יכלו אל יתרון משניהם ישער אשר נבדל לפניו הנה השני שעורים בלתי משותפים
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ב</span> <big>כל</big> שני מספרים נבדלים הנה שניהם שני המספרים הקטנים על יחסם המשל בו שני מספרים א"ב נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו השני שעורים בלתי שוים והם א"ב וג"ד ונבדל קטן שני שעורי א"ב וג"ד מהגדול משניהם ונעשה כמו זה כמה שיותיר משניהם ולא יסורו יחסרו ולא יכלו אל יתרון ישער אשר נבדל לפניו
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהם הקטנים שבמספרים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני שעורי א"ב וג"ד בלתי משותפים וזה כי הם אם היו משותפים היה להם שעור מה שישער אותם ויאמר שישער אותם ט' וישער ג"ד ב"ה ויותיר קטן ממנו והוא הא' וישער א"ה ד"ז ויותיר הקטן ממנו והוא ז"ג וישער ז"ג ה"ח ויותיר קטן ממנו והוא ח' א' ויובדל זה תמיד עד שיותיר קטן מט' ויותיר קטן ממנו והוא א"ח הנה מפני כי ט' ישער ג"ד וג"ד ישער ב"ה אם כן ט' ישער ב"ה והוא גם כן ישער כל א"ב הנה הוא אם כן ישער הנשאר אשר הוא א"ה אבל א"ה ישער ד"ז אם כן ט' ישער ז"ד והוא גם כן ישער כל ג"ד הנה הוא אם כן ישער הנשאר אשר הוא ג"ז וכל ג"ז ישער ה"ח אם כן ט' ישער ה"ח והוא ישער כל א"ה הנה אם כן ישער הנשאר אם הוא א"ח הגדול לקטן וזה בלתי אפשרי
+
|style="text-align:right;"|המופת שאם לא יהיו כן נאמר שיהיו שני מספרים קטנים משניהם ושני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם הם ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אין לשני שעורי א"ב ג"ד שעור ישתף שניהם
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור מה שימנה ג"א כשעור מה שימנה דויהיו אחדי מספר אחד והוא ה' בשעור מה שימנה ג"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שעורי א"ב וג"ד בלתי משותפים
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה ב' בשעור אחדי ה' וה' ימנה א' בשעור אחדי ג' וה' ימנה ב' בשיעור אחדי ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה א"ב ושניהם נבדלים זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ב השני מספרים היותר קטנים על יחסם
=== Proposition 3 ===
+
|-
|
+
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ג</span> <big>נרצה</big> שנמצא שיעור יותר גדול משותף ישער שני שעורים משותפים ידועים בלתי שוים
+
=== Proposition 23 ===
|-
+
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שעורים הידועים המשותפים אשר הם בלתי שוים א"ב ג"ד ונרצה שנמצא גדול שעור משותף ישער שניהם
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן גהוא השיעור היותר גדול משותף אשר ישער שני שעורי א"ב וג"ד אם היה ג"ד לא ישער א"ב
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ג</span> <big>כל</big> מספר ימנה אחד משני מספרים נבדלים הנה הוא הנבדל מן המספר האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואולם אם היה ג"ד ישער א"ב הנה ג"ד הוא השיעור היותר גדול משותף אשר ישער שני שיעורי א"ב וג"ד
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים ומספר ג' ימנה א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהוא נבדל מב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>ובכאן</big> התבאר כי כאשר היה שעור ישער שני שיעורים הנה הוא ישער שיעור היותר גדול המשותף אשר ישער שניהם
+
|style="text-align:right;"|המופת אם היו ב' וג' משותפים הנה ימנה שניהם מספר ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 4 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה ג' וג' ימנה א'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> <big>נרצה</big> שנמצא שיעור יותר גדול משותף ישער שלשה שיעורים ידועים בלתי שוים משותפים
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה א'. והוא ימנה ב' ושניהם נבדלים זאת שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו השיעורים השלשה הידועים המשותפים אשר הם בלתי שוים א' וב' וג'
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה ב' ג' מספר אחד אם כן שניהם נבדלים
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|ונקח השיעור היותר גדול משותף אשר ישער שני שיעורי ד' וג' ויהיה ז'
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ז' ישער ד' וד' ישער א' וב' הנה שיעור ז' ישער א' וב' והוא גם כן ישער ג'
+
=== Proposition 24 ===
|-
+
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ז' הוא השיעור היותר גדול המשותף אשר ישער א' וב' וג' אם לא ישער ד"ג
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם היה ד' ישער ג' הנה ד' הוא השיעור היותר גדול המשותף אשר ישער א' וב' וג'
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ד</span> <big>כל</big> שני מספרים יובדלו ממספר אחר הנה שטח אחד משניהם באחר יובדל מן המספר ההוא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב יובדלו ממספר ג' ושטח א' בב' מספר ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 5 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג"ד נבדלים
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> <big>השיעורים</big> המשותפים יחס קצתם אל קצת כיחס מספר אל מספר
+
|style="text-align:right;"|המופת כי שניהם אם היו משותפים הנה ימנה שניהם מספר אחד והוא ה' ונאמר שיהיה אחדי ז' בשעור מה שימנה ה' ד' וה' יוכה בז' ויהיה ד' וא' יוכה בב' ויהיה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שעורים משותפים והם א' וב'
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ה' בז' כמו שטח א' בב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי יחס א' אל ב' כיחס מספר אל מספר
+
|style="text-align:right;"|אם כן היחס אחד יחס ה' אל א' כיחס ב' אל ז' וא"ג נבדלים וה' ימנה אחד משניהם והוא ג' אם א"ה נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי שיעורי א' וב' משותפים הנה ישער שניהם שיעור מה וישער שניהם שיעור ה'
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחסם וימנו כל שני מספרים על יחסם בשוה היותר קטן ליותר קטן והרב לרב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר גם כן כי יחס א' אל ה' כיחס ג' אל האחד
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ב' והוא ימנה ג' וב"ג נבדלים זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה ביחס השווי יהיה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה ג"ד מספר אם כן שניהם נבדלים
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 6 ===
+
=== Proposition 25 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> <big>השיעורים</big> אשר יחס קצתם אל קצת כיחס מספר אל מספר הם משותפים
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ה</span> <big>כל</big> שני מספרים נבדלים הנה מרובע הנה מרובע אחד משניהם נבדל מן האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס א' אל ב' כיחס מספר ג' אל מספר ד'
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים ומרובע א' מספר ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי א' משותף אל ב'
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג"ב נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו נחלק א' לחלקים בשיעור האחדים אשר בג' ויהיה ה' שוה לאחד מחלקיו
+
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נשים ד' כמו א' הנה א"ב נבדלים וא' כמו ד'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונניח האחד הנה מפני כי א' כבר חולק לחלקים כמנין מה שבג' מהאחדים ואחד מחלקיו הוא כמו ה' יהיה חלק האחד ממספר ג' כמו חלק ה' מא'
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד"ב נבדלים אם כן א"ד יובדלו מן ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס האחד אל ג' כיחס ה' אל א'
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א' בד' יובדל מן ב' ושטח א' בד' הוא ג' אם כן ג"ב נבדלים
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|ויחס מספר ג' אל מספר ד' כיחס א' אל ב'
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ביחס השווי יהיה יחס אחד אל מספר ד' כיחס ה' אל ב' והאחד ימנה ד'
+
=== Proposition 26 ===
|-
+
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ב' והוא גם כן ימנה א' אם כן א' משותף לב' ונשלם ביאורו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ובחלוף יהיה יחס א' אל ה' כיחס ג' אל האחד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ו</span> <big>כאשר</big> יהיה כל אחד משני מספרים יובדלו משנים אחרים הנה שטח הראשונים אחד משניהם באחר יובדל גם כן משטח השנים האחרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן גם כן יהיה יחס ה' אל ז' כיחס האחד אל הד'
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי כל אחד משני מספרי א"ב יובדל מכל אחד משני מספרי ג"ד ושטח א' בב' מספר ה' ושטח ג' בד' מספר ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ז' כיחס ג' אל ד'
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ה"ז נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
+
|style="text-align:right;"|המופת כי א"ב יובדלו מן ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ז' ואל ב' אחד
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א' בב' והוא ה' יובדל מן ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ז' כמו ב' וא' וז' משותפים
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ג נבדלים וכן יהיו ה"ד נבדלים מן ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א' וב' גם כן משותפים
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' בד' הוא ז' יובדל מן ה' אם כן ה"ז נבדלים
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 7 ===
+
=== Proposition 27 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>המרובעים</big> ההוים מהקוים הישרים המשותפים באורך יחס קצתם אל קצת כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והמרובעים אשר יחס קצתם אל קצת כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה צלעות שניהם משותפות באורך
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ז</span> <big>כל</big> שני מספרים נבדלים יוכה כל אחד משניהם בדומה לו הנה שני מרובעיהם נבדלים וכן אם הוכו שני המרובעים בגדריהם והם השני מספרים הראשונים כל מרובע בגדרו הנה השני מעוקבים גם כן נבדלים וכן לא יסורו בקצוות והמספרים האחרונים כי כל מרובע בגדרו הנה השני מעוקבים נבדלים גם כן וכן לא יסורו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו נשים יחס המרובע ההוה מא' אל המרובע ההוה מב' אינו כיחס  מספר מרובע אל מספר מרובע
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים והוכה א' בדומה לו והיה מרובע ג' והוכה ב' בדומה לו והיה מרובע ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי א' וב' בלתי משותפים באורך
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה מעוקב ה' וב' הוכה בד' והיה מעוקב ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי הוא בלתי אפשר כי אם היה אפשר הנה שניהם משותפים באורך וכאשר היו כן הנה יחס המרובע ההוה מא' אל המרובע ההוה מב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ואינו כן
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני מרובעי ג"ד נבדלים ושני מעוקבי ה"ז נבדלים גם כן
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א' בלתי משותף אל ב' באורך
+
|style="text-align:right;"|המופת כי א"ב נבדלים הנה מרובע אחד משניהם נבדל מן האחר ומרובע א' הוא ג' אם כן ג"ב נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ג"ב נבדלים אם כן מרובע אחד משניהם נבדל מן האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 8 ===
+
|style="text-align:right;"|ומרובע ב' הוא ד' אם כן ג"ד נבדלים
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א"ב נבדלים ומרובע ב' הוא ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כאשר</big> היו ארבעה שיעורים מתיחסים והיה הראשון משותף לשני הנה השלישי משותף לרביעי ואם היה הראשון בלתי משותף לשני הנה השלישי בלתי משותף לרביעי
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ד נבדלים וג"ד נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו ארבעה שיעורים מתיחסים והם א' וב' וג' וד' ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' ויהיה א' משותף אל ב'
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ג נבדלים מן ד' ונבדלים מן ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי ג' משותף אל ד'
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א' בג' והוא מעוקב ה' נבדל משטח ב' בד' והוא ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אבל א' בלתי משותף אל ב'
+
|style="text-align:right;"|אם כן שני מעוקבי ה"ז נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אין ג' משותף אל ד'
+
|style="text-align:right;"|וכבר בארנו כי שני מרובעי ג"ד נבדלים וכן לא יסורו בקצוות והמספרים האחרונים אשר יתקבץ מן ההכאה
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 9 ===
+
=== Proposition 28 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים לקו ישר ידוע אחד מהם באורך לבד והאחר באורך ובכח
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ח</span> <big>כל</big> שני מספרים נבדלים הנה מקובץ שניהם נבדל מכל אחד משניהם ואם היה מקובץ שניהם נבדל מכל אחד משניהם הנה שניהם נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר הידוע א' ונרצה שנמצא לקו א' הישר שני קוים ישרים בלתי משותפים אליו אחד משניהם באורך לבד והאחר באורך ובכח
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב ב"ג נבדלים
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א' בלתי משותף אל ה' בכח
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כל א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר מצאנו לקו א' הידוע שני קוים בלתי משותפים אליו אולם באורך לבד ד' ואולם באורך והכח ה'
+
|style="text-align:right;"|המופת כי אם לא יהיה א"ג נבדל מן ב"ג הנה ימנה שניהם מספר אחד והוא ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה א"ג וימנה ב"ג הנה הוא אם כן ימנה א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 10 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה א"ב ב"ג והם נבדלים זה שקר
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה א"ג ב"ג מספר אחד אם כן שניהם נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> <big>השיעורים</big> המשותפים לשיעור א' הנה קצתם משותף לקצת
+
|style="text-align:right;"|וכן התבאר כי א"ג א"ב נבדלים אם כן א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג ויהיה גם כן א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה כל אחד מאמשותף אל ב'
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב בנבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' משותף אל ג'
+
|style="text-align:right;"|המופת כי שניהם אם לא יהיו כן הנה ימנה שניהם מספר ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א' משותף אל ב' יהיה יחס א' אל ב' כיחס מספר ד' אל מספר ה'
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה א"ב וימנה ב"ג אם כן הוא ימנה כל א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר כי יחס ב' אל ג' כיחס כ' אל ל' הנה כיחס השווי יהיה יחס א' אל ג' כיחס ט' אל ל'
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה א"ג ב"ג ושניהם נבדלים זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ג' כיחס מספר ט' אל מספר ל'
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה א"ב ב"ג מספר אחר אם כן שניהם נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן א' משותף אל ג'
+
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר אם היה א"ג נבדל מן א"ב שזה שקר
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
+
=== Proposition 29 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 11 ===
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ"ט</span> <big>כל</big> מספר מורכב הנה ימנה אותו מספר ראשון
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א' מורכב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יא</span> <big>כאשר</big> היו שני שיעורים משותפים והורכבו הנה כלל שניהם משותף לכל אחד משניהם ואם היה הכל משותף לאחד משניהם השני שיעורים הראשונים משותפים
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הוא ימנהו מספר ראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שיעורים משותפים עליהם א"ב וב"ג
+
|style="text-align:right;"|המופת כי א' מורכב אם כן ימנהו מספר אחר והוא ב' הנה אם היה ב' ראשון הנה התאמת הספור
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי כל א"ג משותף לכל אחד מא"ב וב"ג
+
|style="text-align:right;"|ואם היה מורכב הנה ימנהו מספר אחר והוא ג' וכן לא יסור יעשה עד שיכלה אל מספר ראשון ימנה אשר לפניו וימנה א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונאמר שיהיה שיעור ד' הנה מפני כי ד' ישער כל אחד משני שיעורי א"ג וב"ג הנה הוא ישער הנשאר אשר הוא א"ב והוא גם כן שיעור ד' ישער שני שיעורי א"ב ב"ג אם כן א"ב משותף אל ב"ג
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יכלה אל מספר ראשון ימנה אשר לפניו וימנה א' הנה הוא ימנהו מספרים מורכבים בלי תכלית כל אחד מהם קטן מן האחר זה שקר אי אפשר במספר אבל בלא ספק שיכלה אל מספר ראשון ימנה מה שילוה אליו לפניו וימנה א'
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 12 ===
+
=== Proposition 30 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יב</span> <big>כאשר</big> היו ארבעה קוים מתיחסים והיה הראשון משניהם יוסיף על השני בכח ורוצה באומרו בכח כי מרובעו יוסיף על מרובעו כמו מרובע יהיה מקו משותף לו באורך הנה השלישי יוסיף על הרביעי בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לו באורך ואם היה הראשון יוסיף על השני בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך הנה השלישי יוסיף על הרביעי בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל</span> <big>כל</big> מספר הנה הוא ראשון או ימנהו מספר ראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם היה בלתי משותף אל ה' הנה ג' בלתי משותף אל ז'
+
|style="text-align:right;"|נאמר שהוא מספר מה והוא א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' ימנהו מספר ראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 13 ===
+
|style="text-align:right;"|המופת כי א' אם היה ראשון הנה כבר התאמת הספור
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה מורכב הנה ימנהו מספר ראשון וכן כל מספר
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יג</span> <big>כאשר</big> היו שני קוים ישרים בלתי שוים וחובר אל היותר ארוך משניהם שטח שוה לרביע המרובע ההוה מהקו הקצר יחסר משלימות הקו שטח מרובע הנה אם חולק הקו היותר ארוך בשני חלקים משותפים הנה הקו היותר ארוך יוסיף על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו הארוך ואם היה הקו הארוך יוסיף על קו הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו הארוך הנה אם חובר מהארוך שטח שוה לרביע המרובע ההוה מהקו הקצר וחסר משלימות הקו שטח מרובע הנה יחלק הקו בשני חלקים משותפים
+
=== Proposition 31 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוי ישרים עליהם א"ב וגו
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"א</span> <big>כל</big> מספר ראשון הנה הוא נבדל לכל מספר לא ימנהו הוא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי א"ב יוסיף על ג' בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו א"ב ויהיה ד"ה כמו ב"ד הנה מפני כי קו א"ד כבר חולק בשני חלקים איך שנפל על ה' ונוסף באורכו כמו אחת משתי החלוקות והוא ד"ב יהיו ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד וד"ה עם המרובע ההוה מהא' שוה למרובע ההוה מקו א"ב
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א' ראשון ומספר ב' לא ימנהו א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו כאשר הלכנו כמו הדרך הקודם הנה נבאר בזה כי א"ב יוסיף על ג' בכח כמו המרובע ההוה מא"ה ויהיה א"ב משותף אל ב"ד באורך וישאר ה"ב גם כן משותף אל א"ב וה"ב כפל ב"ד אם כן א"ב משותף אל ב"ד באורך
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר הבדלנו יהיה א"ד משותף אל ב"ד באורך
+
|style="text-align:right;"|המופת כי אם היו משותפים הנה ימנה אותם מספר אחד אם כן זה המספר ימנה אם כן מספר א' והוא ראשון זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה א"ב מספר אחר אם כן שניהם נבדלים
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 14 ===
+
=== Proposition 32 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יד</span> <big>כל </big> שני קוים בלתי שוים יחובר אל הארוך שטח שוה לרביע המרובע ההוה מהקו הקצר יחסר משלימות הקו שטח מרובע ויחלק הקו הארוך לשני חלקים בלתי משותפים הנה הקו הארוך יוסיף על הקו הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו בלתי משותף אליו באורך
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ב</span> <big>כל</big> מספר ראשון ימנה איזה משוטח שיהיה הנה הוא גם כן ימנה אחד משתי צלעות השטח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוי א' וב"ג בלתי שוים והקצר משניהם קו א' ונחבר אל ב"ג הארוך שטח שוה לרביע המרובע ההוה מקו א' יחסר משלימות שטח מרובע והוא שטח ב"ד בד"ג ויהיה בבלתי משותף אל ד"ג באורך
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר א' ראשון והוא ימנה מספר ב' והוא {{#annot:term|83,1568|tUaX}}משוטח{{#annotend:tUaX}} ושתי צלעותיו ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ב"ג יוסיף על א' בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' ימנה אחד משני מספרי ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> שאנחנו נשים ד"ה כמו ג"ד והתבאר כמו שביארנו בתמונה הקודמת כי ביוסיף על א' בכח כמו המרובע ההוה מב"ה
+
|style="text-align:right;"|המופת אם היה א' לא ימנה ג' וא' ראשון הנה אנבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|[הנה אומר] כי ב"ג בלתי משותף אל ב"ה באורך כי אלו היה משותף אל ב"ה היה ב"ד משותף אל ד"ג ואין זה כן
+
|style="text-align:right;"|ונאמר שיהיה אחדי מספר אחר הוא ה' בשעור מה שימנה א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן לא ישתתף אליו באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן א' ויכה בה' ויהיה ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו נשים ב"ג יוסיף על א' בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף אל ב"ג באורך
+
|style="text-align:right;"|אבל ג' הוכה בד' והוא ב' אם כן שטח א' בה' כמו שטח ג' בד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אין ב"ד משותף אל דבאורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה' ואנבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה הוא אם כן בלתי משותף אליו באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים בשוה הקטן לקטן והרב לרב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 15 ===
+
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר אם היה א' לא ימנה ד' שהוא ימנה ג'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>טו</span> <big>כל שטח</big> נצב הזויות יקיפו בו שני קוים ישרים משותפים באורך מדברים הנה הוא מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה אחד משני מספרי ג"ד
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|ויקיפו שני קוי ב"א וא"ג הישרים אשר ידבר לשניהם בשטח ב"ג
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שטח ב"ג מדבר ונעשה על קו א"ב מרובע עליו ב"ד הנה מרובע ב"ד מדבר
 
  
 +
=== Proposition 33 ===
 +
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה שטח ב"ד משותף לשטח בומרובע ב"ד מדבר
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל</span> <big>נרצה</big> לבאר איך נמצא הקטן שבמספרים על יחס מספרים ידועים כמה שיהיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ב"ג מדבר
+
|style="text-align:right;"|הנה נשים המספרים הידועים מספרי א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ונרצה לבאר איך נמצא הקטן שבמספרים על יחס א'ב'ג' הנה אם יהיו מספרי א'ב'ג' נבדלים הנה הם המעט שבמספרים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 16 ===
+
|style="text-align:right;"|ואם היו משותפים יקח גדול מספר שימנם יחד
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ונאמר שיהיה המספר ההוא ד' ויהיה באחד בעינו ממספרי ה'ז'ח' מן האחדים בשעור מה שימנה ד' אחד בעינו ממספרי א'ב'ג' הנה כל אחד ממספרי א'ב'ג' ימנהו אחד ממספרי ה'ז'ח' אשר אחדיו בשעור מה שימנהו ד' בשעור אחדי ד' הנה מספר ה'ז'ח' על יחס א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יו</span> <big>כאשר</big> חובר שטח מדבר אל קו מדבר הנה הוא יחדש רוחב מדבר ישתתף אל הקו אשר חובר אליו השטח באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס מ' אל ד' כיחס ה' אל ט' וה' גדול מן ט' אם כן מ' גדול מן ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו המדבר א"ב והשטח המדבר אשר חובר אליו ב"ג ויחדש ב"ג רוחב א"ג
+
|style="text-align:right;"|ואומר שהם המעט שבמספרים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופ'</big> הנה אומר כי א"ג מדבר משותף לקו א"ב באורך
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיו כן יהיו מספרים אחרים יותר קטנים מן ה'ז'ח' קטני המספרים על יחס א'ב'ג' והם מספרי ט'כ'ל'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"א מדבר משותף לקו אוקו ד"א מדובר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ט' ימנה א' בשעור מה שימנה כ"ב ובשעור מה שימנה ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג מדובר והוא משותף לקו ב' בארך
+
|style="text-align:right;"|ויהיו אחדי מספר אחד והוא מספר מ' בשעור מה שימנה ט"א הנה כל אחד מספרי כ"ל ימנה בן גילו משני מספרי בבשעור אחדי מ' וט' ימנה א' בשעור אחדי מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן מ' ימנה א' בשעור אחדי ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 17 ===
+
|style="text-align:right;"|וכן מ' ימנה ב' בשעור אחדי כ' וימנה ג' בשעור אחדי ל'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מ' ימנה א'ב'ג' ומ' ימנה א' בשעור אחדי ט' הנה מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יז</span> <big>כאשר</big> היה שטח נצב הזויות יקיפו בו שני קוים ישרים מדברים בכח והיו בהם לבד משותפים הנה הוא בלתי מדבר והקו הישר אשר יחזיק עליו גם כן בלתי מדבר ויקרא הממוצע
+
|style="text-align:right;"|אם כן כאשר הוכה בט' היה א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויקיפו בשטח ב"ג שני קוי ב"א א"ג הישרים ויהיו בכח מדברים ובהם לבד משותפים
+
|style="text-align:right;"|וד' כאשר הוכה בה' היה א'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ד"ב בלתי משותף אל ב"ג וד"ב מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח מ' בט' כמו שטח ד' בה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ב"ג בלתי מדבר והקו אשר יחזיק עליו גם כן בלתי מדבר ויקרא הממוצע
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין מספרים קטנים מן ה'ז'ח' על יחס א'ב'ג'
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 18 ===
+
=== Proposition 34 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יח</span> <big>כאשר</big> יחובר אל קו מדבר שטח שוה למרובע יהיה מקו ממוצע הנה יתחדש ממנו רוחב מדובר בכח והוא באורך בלתי משותף לקו אשר חובר אליו השטח
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ד</span> <big>נרצה</big> לבאר איך נמצא המספר היותר קטן שימנו אותו שני מספרים ידועים בלתי שוים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו א' ממוצע והקו המדבר ב
+
|style="text-align:right;"|הנה יהיו שני המספרים הידועים מספרי א"ב
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה זה השטח אשר יחזיק עליו קו א' שטח ה"ח והוא יקיפו בו שני קוי ה"ז וז"ח ושניהם מדברים בכח בהם לבד משותפים וא' גם כן יחזיק על ג"ד הנה ג"ד כמו ה"ח וזויותיו כמו זויותיו והשטחים הנכחי הצלעות השוים אשר זויותיהם שוות צלעות שניהם המקיפות בזויות השוות מספיקות
+
|style="text-align:right;"|הנה אם היה הקטן ימנה הגדול משניהם והגדול משניהם ימנה עצמו הנה הגדול הוא קטן המספר שימנוהו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו דבלתי משותף לקו ב"ג באורך
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה הקטן ימנה הגדול הנה אנבדלים או משותפים ואם היו נבדלים יוכה א' בב' ויהיה ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו דמדבר בכח והוא בלתי משותף לקו ב"ג באורך
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' המספר הקטן שימנוהו מספרי א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן הנה ימנו מספר קטן ממנו והוא ד' ויהיו אחדי ה' כשעור מה שימנה א"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 19 ===
+
|style="text-align:right;"|ואחדי ז' בשעור מה שימנה ב"ד אם כן א' יוכה בה' ויהיה ד' וב' יוכה בז' ויהיה ד' אם כן שטח א' בה' כמו שטח ב' בז'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יט</span> <big>כל קו</big> משותף לממוצע הנה הוא ממוצע
+
|style="text-align:right;"|וא"ב נבדלים אם כן שניהם קטני מספרים על יחסם וימנו כל שני מספרים על יחסם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן א' ימנה ז' וב' הוכה בא' ובז' והיו ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה א' ממוצע ויהיה משותף לקו ב'
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ז' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי ב' ממוצע ויהיה קו ג"ד מדבר ונחבר אל קו ג"ד שטח שוה למרובע ההוה מא' והוא שטח ד"ה
+
|style="text-align:right;"|אבל א' ימנה ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקו ב' יחזיק על שטח ד
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' ימנה ד' וג' גדול מן ד' הנה הגדול אם כן ימנה הקטן זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב' בלתי מדבר ויקרא ממוצע
+
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה שני מספרי א"ב מספר הוא קטן מן ג' אם כן ג' היותר קטן שבמספרים שימנהו א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ואם היו א"ב משותפים יהיו ז"ה קטני המספרים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 20 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה' ויוכה א' בה' ויהיה ג' הנה ב' כאשר הוכה בז' היה ג' אם כן א"ב ימנו ג'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' קטן מספר ימנוהו א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>יתרון</big> הממוצע על הממוצע בלתי מדבר
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיו כן הנה ימנו מספר קטן מן ג' ויהיה מספר ד' ויהיו אחדי ח' כשעור מה שימנה א"ד ואחדי ט' בשעור מה שימנה ב"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח א"ב ממוצע ושטח א' ממוצע ויותיר מה שבין שניהם שטח ב'
+
|style="text-align:right;"|אם כן א' יוכה בח' ויהיה ד' וב' יוכה בט' ויהיה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי ב' בלתי מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א' בח' כמו שטח ב' בט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר שלא יהיה כן נאמר שיהיה מדבר ויהיה קו ג"ד גם כן מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ח' ויחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה שטח ג"ז בז"ה בלתי משותף למרובע ההוה מז
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ז' אל ה' כיחס ט' אל ח' וזשני מספרים קטנים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואולם שטח ג"ז בז"ה הוא משותף לכפל שטח ג"ז בז"ה
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם ימנו כל מספר על יחסם בשוה הקטן לקטן והרב לרב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההוה מז"ה הנה הוא משותף למרובע ההוה מג"ז
+
|style="text-align:right;"|אם כן ז' ימנה ט' וב' הוכה בז' ובט' והיה ג"ד
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מג"ה בלתי מדבר וזה בלתי אפשר מפני כי ג"ה מדבר בכח
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ז' אל ט' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אין תוספת הממוצע על הממוצע שטח מדבר וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|אבל ז' ימנה ט'
היה שעור אחד
 
בלתי משותף לשני שעורים לכל אחד בעצמו והיו שני השעורים
 
ההם משותפים הנה הוא בלתי משותף לשניהם מקובצים . דמיון זה כי שעור
 
א' בלתי משותף לשעור ב' ולשעור ג' ושני שעורי ב"ג משותפים ואומר כי א' בלתי
 
משותף לשני ב"ג מקובצים .    המופת שאי אפשר בלתי זה . שאם היה אפשר
 
הנה יהיה ב' משותף לג' אם כן הוא משותף לכל ב"ג וא' משותף לכל
 
ב"ג אם כן ב"ג משותף לשני שעורי א"ב אם כן א"ב משותפים זה שקר אם כן אין
 
א' משותף לכל ב"ג ומ'ש'ל'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 21 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' ימנה ד' הגדול ימנה הקטן זה שקר
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה א"ב מספר יותר קטן מן ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כא</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' מספר קטן שימנוהו א"ב
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים משותפים בכח לבד וידובר בשניהם בו והם א' וב' ויהיה המרובע ההוה מג' שוה לשטח ההוה מא' בב'
+
=== Proposition 35 ===
  
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ג' וד' ממוצעים ושניהם משותפים בכח לבד ויקיפו בשטח מדבר והוא שטח ג"ד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ה</span> <big>כאשר</big> היו שני מספרים ימנו מספר הנה קטן מספר שימנהו הוא גם כן ימנה המספר ההוא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ויהיה שני מספרי א"ב ימנו ה"ז ויהיה קטן מספר שימנוהו א"ב מספר ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 22 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ח' ימנה ה"ז
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כב</span> <big>נרצה</big> שנבאר איך נמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע
+
|style="text-align:right;"|המופת אם לא יהיה שימנהו הנה הוא אם כן מנה ז"ב נשאר כ"ה קטן מן ח' וא"ב ימנו ח' וח' ימנה ז"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שלשה קוים בכח לבד מדברים משותפים והם א'ב'ג' ויהיה המרובע ההוה מד' שוה לשטח ההוה מא' בב'
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ב ימנו ז"ב וימנו כל ז"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן השטח ההוה מד' בה' ממוצע
+
|style="text-align:right;"|הנה שניהם אם כן ימנו ב"ה וה"ב קטן מן ח' זה שקר מפני כי ח' היה קטן מספר ימנהו א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי השטח ההוה מא' בב' שוה למרובע ההוה מד' והשטח ההוה מב' בג' שוה לשטח ההוה מד' בה' יהיה יחס השטח ההוה מא' בב' אל המרובע ההוה מד' כיחס השטח ההוה מב' בג' אל השטח ההוה מד' בה'
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ימנה ה"ז
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד' משותף לקו ה' בכח לבד וקו ד' ממוצע אם כן ה' ממוצע
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ד"ה ממוצעים משותפים בכח לבד ויקיפו בשטח ד' בה' אשר הוא ממוצע
+
=== Proposition 36 ===
|-
+
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 23 ===
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ו</span> <big>נרצה</big> לבאר היאך נמצא קטן מספר שימנוהו שלשה מספרים ידועים
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כג</span> <big>כאשר</big> הקיפו בשטח נצב הזויות שני קוים ממוצעים משותפים לבד בכח הנה השטח ההוא אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע
+
|style="text-align:right;"|ויהיו השלשה מספרים א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויקיף בשטח ב"ג שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד והם ב"א וא"ג
+
|style="text-align:right;"|ונרצה שנמצא קטן מספר ימנוהו מספרי א'ב'ג'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח כ"ל אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע וכ"ל כמו ב"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה נקח קטן מספר שימנוהו שני מספרים מהם והם א"ב ויהיה מספר ד' הנה ג' אם שימנה ד' ואם שלא ימנהו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ב"ג אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע
+
|style="text-align:right;"|ואם היה ג' ימנה ד' וא"ב ימנוהו הנה ד' מספר שימנוהו מספרי א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן הנה הם ימנו מספר קטן ממנו ויהיה מספר ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 24 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ימנוהו א"ב וימנוהו קטן מספר שימנוהו מספרי א"ב והוא מספר ד'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כד</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים מדברים בכח משותפים בהם לבד ויוסיף היותר ארוך משניהם על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן הגדול ימנה הקטן זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מספרים מרובעים והם א"ב וא"ג ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם והוא ב"ג מרובע
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין מספר קטן מן ד' ימנוהו א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי יחס א"ב אל ב"ג כיחס המרובע ההוה מדאל המרובע ההוה מד"ז ויחס א"ב אל ב"ג כיחס מספר אל מספר ולא יהיה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
+
|style="text-align:right;"|ואם היה ג' קטן מספר ימנוהו ג"ד ויהיה מספר ה'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מז"ה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה קו ד"ה משותף לקו ז"ה באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה ה' וא"ב ימנו ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ה יוסיף על קו ד"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף אליו באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם ימנו ה' וג' ימנה ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנוהו מספרי א'ב'ג' השלשה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>ומצאתי</big> אני המעתיק זאת הנסחא בשני ספרים אחרים במקום מה שסיימתי כן
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהוא קטן מספר ימנוהו א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מד"ז כיחס מספר אל מספר ולא יהיה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן נאמר שיהיה מספר קטן מן ה' ימנוהו א'ב'ג' ויהיה מספר ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי יחס א"ב אל ב"ג כיחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מד"ז והיה כאשר הפכנו יחס א"ב אל א"ג כיחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מז"ה וכו' כמו שהשלים
+
|style="text-align:right;"|אם כן ז' ימנוהו מספרי א"ב וימנהו קטן מספר שימנוהו והוא ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 25 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה ז' וג' ימנה ז'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כה</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים מדברים בכח ומשותפים בהם לבד ויוסיף הארוך משניהם על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן ז' ימנוהו שני מספרי ג"ד וימנהו קטן מספר שימנוהו והוא ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מספרים בלתי מרובעים והם א"ג ג"ב ויהיה קבוץ שניהם קו א"ב ואינו מרובע ויהיה קו ד"ה מדבר ונקוה עליו חצי עגולה דז"ה
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ז' וה' יותר קטן מז' זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ה בלתי משותף לקו ז"ה באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין מספר יותר קטן מן ה' ימנוהו מספרי א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ה יוסיף על קו ד"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו בלתי משותף אליו באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' קטן מספר ימנוהו מספרי א'ב'ג'
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 26 ===
+
=== Proposition 37 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|For every number that is counted by another number, the [counted] number has a part named after the number that counts it.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כו</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר ויוסיף אחד משניהם על האחר בכח בתוספת מרובע מקו ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ז</span> <big>כל</big> מספר ימנהו מספר אחר הנה במספר חלק קורא למספר אשר ימנהו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים מדברים בכח ובהם לבד משותפים והם א"ב ויוסיף הגדול מהם והוא א' על הקטן והוא ב' כמו מרובע מקו ישתתף עמו באורך ונקח מה שבין שני קוי א' וב' קו מתיחס להם והוא ג'
+
|style="text-align:right;"|ויהיה מספר א' ימנהו מספר ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס ב' אל ד' כיחס א' אל ג'
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי בא' חלקים נקראו במספר ב'
 
 
 
|-
 
|-
|
+
|<math>\scriptstyle G\mid1=A\mid B</math>
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ג' וד' ממוצעים בכח ובהם לבד משותפים ויקיפו בשטח מדבר ויוסיף ג' על ד' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|ויהיה האחד ימנה ג' בשיעור מה שימנה ב' א'
 
|-
 
|-
|
+
|<math>\scriptstyle B\mid1=A\mid G</math>
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו הנה שיעור מה שימנה האחד ב' כשעור מה שימנה ג' א'
 
|-
 
|-
|
+
|<math>\scriptstyle\frac{B}{1}=\frac{A}{G}</math>
=== Proposition 27 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן חלק האחד מן ב' הוא חלק ג' מן א'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כז</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר ויוסיף אחד משניהם על האחר כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|והאחד מן ב' הוא חלק נקרא אל ב' אם כן ג' הוא חלק מן א' נקרא אל ב' אם כן בא' חלק אל ב'
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|ומעשה זה יתבאר כמו שבארנו על התמונה אשר לפני זאת כאשר נשים שני הקוים הראשונים אשר בהם עשינו זה מדברים בכח משותפים בה יוסיף הגדול משניהם על הקטן כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
 
|-
 
|
 
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 28 ===
+
=== Proposition 38 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|
+
|Every number that has any part whatever, is counted by a number after which the part is named.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כח</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע ויוסיף אחד משניהם על האחר כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ח</span> <big>כל</big> מספר שיש לו אי זה חלק היה הנה הוא ימנהו מספר נקרא לחלק ההוא
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שלשה קוים מדברים בכח ויהיו בו לבד משותפים והם א' וב' וג'
+
|style="text-align:right;"|נאמר שיהיה במספר א' חלק מה והוא ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה' וקו א' יוסיף על קו ג' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך הנה שני קוי ד"ה ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בממוצע ויוסיף ד' על ה' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עליו באורך
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' ימנהו מספר נקרא לחלק ב' מן א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ויהיה חלק האחד מן ג' הוא חלק ב' מן א' אם כן ג' נקרא אל חלק ב' וג' נקרא החלק ממנו וחלק האחד מן ג' הוא חלק ב' מן א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 29 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן שעור מה שימנה האחד ג' בשעור מה שימנה ב' א'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כט</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע ויוסיף אחד משניהם על האחר בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו בארך
+
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו הנה שיעור מה שימנה האחד ב' כשיעור מה שימנה ג"א והאחד ימנה ב' כשיעור אחדי ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והמעשה הזה יתבאר כמו שהתבאר מעשה התמונה אשר לפני זאת כאשר יעשה השלשה קוים אשר בהם עשינו אותו מדברים בכח משותפים השיעור בו לבד יוסיף אחד משניהם על האחר בכח כמו מרובע יהיה בקו ולא ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' ימנה א' בשיעור אחדי ב' וג' מספר נקרא לחלק ב' מן א'
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 30 ===
+
 
 +
=== Proposition 39 ===
 +
 
 
|
 
|
 +
|-
 +
|We wish to explain how to find the number, which is the least that has given parts.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל"ט</span> <big>נרצה</big> לבאר איך נמצא קטן מספר בו חלקים מונחים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם יהיה מה שיתקבץ מדבר ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו ממוצע
+
|style="text-align:right;"|ויהיו החלקים המונחים א'ב'ג' ונרצה למצוא אחד קטן מספר בו חלקי א'ב'ג' הנה נקח מספרים נקראים לחלקי א'ב'ג' והם מספרי ד'ה'ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים מדברים בכח ובו לבד משותפים והם א"ב ב"ג
+
|style="text-align:right;"|ויהיה קטן מספרים שימנוהו ד'ה'ז' מספר ח' אם כן ח' בו חלקים נקראים אל ד'ה'ז'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם יהיה מה שיתקבץ מדבר ויהיה כפל אשר יקיפו בו ממוצע
+
|style="text-align:right;"|והחלקים הנקראים אל ד'ה'ז' הם א'ב'ג' אם כן ח' בו חלקי א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ח' קטן מספר בו אלו החלקים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 31 ===
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה זה הנה יהיה מספר קטן מן ח' בו חלקי א'ב'ג' ויהיה מספר ט'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לא</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם היה מה שיתקבץ ממוצע ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ט' בו חלקי א'ב'ג' הנה ט' אם כן ימנוהו מספרים נקראים לחלקי א'ב'ג' והמספרים הנקראים לחלקים האלו הם מספרי ד'ה'ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויהיה השטח אשר יקיפו בו והוא ההוה מא"ב בב"ג מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ט' ימנוהו מספרי ד'ה'ז' והוא קטן מן ח' זה שקר אי איפשר מפני כי ח' קטן מספר ימנו אלה המספרים הנה ח' אם כן קטן מספר בו חלקי א'ב'ג'
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי המרובע ההוה מא"ב שוה לשני המרובעים ההוים מא"ז א"ב והמרובע ההוה מא"ב ממוצע הנה יהיו שני המרובעים ההוים מא"ז ז"ב כאשר יקובצו ממוצע
+
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר השביעי מהחכם אקלידס ת"ל
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג מדבר יהיה השטח אשר יקיפו שני קוי א"ב ב"ד מדבר ולכן יהיה מה שיהיה מא"ב בב"ד שתי פעמים מדבר
+
 
 +
== Book Eight ==
 +
|style="text-align:right;"|המאמר השמיני
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אשר יהיה מא"ב בז"ה שתי פעמים מדבר והוא שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ז"ב אם כן שני קוי א"ז ז"ב בלתי משותפים בכח
+
=== Proposition 1 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם יהיו ממוצעים וכפל השטח אשר יקיפו בו מדבר
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_VIII_1"></div><span style=color:red>א</span> <big>כאשר</big> היו מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו והיה כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר הנה הם קטני המספרים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד נמשכים על יחס אחד ושתי הקצוות כל אחת משתיהן ראשון אצל האחר ושניהם א"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 32 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב ג"ד הם קטני המספרים על יחסם
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לב</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם היה מה שיקובץ ממוצע ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו ממוצע ויהיו מרובעיהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לכפל השטח אשר יקיפו בו
+
|style="text-align:right;"|המופת כי אם לא יהיה כן הנה יהיו מספרים קטנים מהם ועל מניינם ויחסם והם ה"ז ח"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואולם קבוץ המרובעים ההוים משניהם היה מה שיתקבץ ממוצע וכפל השטח אשר יקיפו בו הוא גם כן ממוצע והוא בלתי משותף לשני המרובעים ההוים משני קוים אזכאשר יקובצו
+
|style="text-align:right;"|הנה יחס א"ב ג"ד הוא כיחס הח"ט מכמזה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ומנין א'ב'ג'ד' כמניין ה"ז ח"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 33 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לג</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים מדברים בכח והיו בו לבד משותפים הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משתי שמות
+
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן א"ד ראשון אצל האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויורכב קו מה משני קוים ישרים מדברים בכח משותפים בו לבד והם א"ב ב"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם קטני המספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים שהם על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר הנה קו א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא אשר משתי שמות
+
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ה' הרב ימנה המעט זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין מספרים נמשכים על יחס אחד הם קטנים מן א"ב ג"ד ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 34 ===
+
 
 +
=== Proposition 2 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לד</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד ויהיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משתי הממוצעים הראשון
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> <big>נרצה</big> לבאר איך נמצא קטני המספרים נמשכים על יחס אחד מונח כמה שנרצה הנה נשים היחס המונח בקטן שני מספרים והם יחס א' אל ב' ונרצה למצא קטני מספרים נמשכים על יחס א"ב כמה שנרצה ויהיו המספרים ארבעה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויקיפו בשטח מדבר והוא שטח א"ב בב"ג
+
::*<math>\scriptstyle A\times A=G</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונכה א' בכמוהו ויהיה ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר ויקרא אשר משני האמצעים הראשון
+
::*<math>\scriptstyle A\times B=D</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונכה בב' ויהיו ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
::*<math>\scriptstyle B\times B=H</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונכה ב' בכמוהו ויהיה ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 35 ===
+
::*<math>\scriptstyle A\times G=Z</math>; <math>\scriptstyle A\times D=C</math>; <math>\scriptstyle A\times H=T</math>
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו נכה א' בג' ובד' ובה' ויהיה ז'ח'ט'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::*<math>\scriptstyle B\times H=L</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונכה ב' בה' ויהיה ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לה</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד ויהיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משני ממוצעים השני
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ז"ח ש"ל קטני ארבעה מספרים נמשכים על יחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויקיפו בשטח ממוצע והוא שטח א"ב בב"ג
+
::*<math>\scriptstyle A\times A=G</math>
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקו אשר יחזיק על השטח אשר יקיפו בו בלתי מדבר וקו א"ג יחזיק על שטח ה"ט
+
::*<math>\scriptstyle A\times B=D</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוכה בב' והיה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר משני הממוצעים השני
+
::<math>\scriptstyle A\times\left(A+B\right)=G+D</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה א' הוכה בשני מספרים בכמוהו ובב' והיה ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
::<math>\scriptstyle A:B=G:D</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 36 ===
+
::*<math>\scriptstyle B\times B=H</math>
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ב' הוכה בכמוהו והיה ה'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::*<math>\scriptstyle B\times A=D</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוכה בא' והיה ד'
 
|-
 
|-
|When a line is composed of two straight lines incommensurable in square, so that the rectangle that equals the sum of their two squares is rational and the rectangle contained by them is medial, then the whole straight line is irrational; let it be called major.
+
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לו</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם כאשר קובצו מדבר והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא היותר גדול
+
::<math>\scriptstyle A:B=D:H</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והם א"ב ב"ג ויהיה השטח השוה לשני מרובעי אב"ג מדבר
+
::<math>\scriptstyle A:B=G:D</math>
 
+
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר
+
::<math>\scriptstyle G:D=D:H</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ד' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא היותר גדול
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג'ד'ה' נמשכים על יחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה ש"ל
+
::*<math>\scriptstyle A\times G=Z</math>
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 37 ===
+
::*<math>\scriptstyle A\times D=C</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוכה בד' והיה ח'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::<math>\scriptstyle A\times\left(G+D\right)=Z+C</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה א' הוכה בשני מספרי ג"ד והיו מזה ז"ח
 
|-
 
|-
|When a line is composed of two straight lines incommensurable in square, so that the rectangle that equals the sum of their two squares is medial and the rectangle contained by them is rational, then the whole straight line is irrational; let it be called the sum of a rational and a medial area.
+
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לז</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על מדבר וממוצע
+
::<math>\scriptstyle G:D=Z:C</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ז' אל ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר
+
::<math>\scriptstyle G:D=A:B</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ד' כיחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על מדבר וממוצע
+
::<math>\scriptstyle A:B=Z:C</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
+
::*<math>\scriptstyle A\times D=C</math>
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 38 ===
+
::*<math>\scriptstyle A\times H=T</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוכה בה' והיה ט'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::<math>\scriptstyle D:H=C:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל ה' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
|When two straight lines incommensurable in square are combined, so that the rectangle that equals the sum of their two squares is medial and the rectangle contained by them is medial and the sum of their two squares is incommensurable with the rectangle contained by them, then the whole straight line is irrational; let it be called the sum of two medial areas.
+
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לח</span> <big>כאשר</big> הורכבו שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע ויהיו שני המרובעים ההוים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים
+
::<math>\scriptstyle D:H=A:B</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ד' אל ה' כיחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים בלתי משותפים בכח והם א"ב ב"ג ויהיה השטח השוה לשני המרובעים ההוים ממוצע ויהיה גם כן השטח אשר יקיפו בו ממוצע ויהיו שני המרובעים ההוים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו
+
::<math>\scriptstyle A:B=C:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי כל א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים
+
::<math>\scriptstyle A:B=Z:C</math>
 
+
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ד"ט בלתי מדבר והוא אשר יקרא משתי שמות וקו ד"ה מדבר והשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו קו מדבר וקו בלתי מדבר הנה הוא בלתי מדבר והקו אשר יחזיק עליו בלתי מדבר וקו א"ג יחזיק על שטח ה"ט
+
::<math>\scriptstyle Z:C=C:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ז' אל ח' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים
+
|style="text-align:right;"|אם כן ז'ח'ט' נמשכים על יחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|וכבר הוכו א"ב ב"ה והיו מזה ט"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 39 ===
+
::<math>\scriptstyle A:B=T:L</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ל'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::<math>\scriptstyle A:B=Z:C=C:T=T:L</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח' וח' אל ט' וט' אל ל'
 
|-
 
|-
|The binomial straight line is divided into its two terms at one point only.
+
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לט</span> <big>הקו</big> אשר משתי שמות אמנם יחלק בשתי שמות על נקודה אחת לבד
+
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ח ט"ל נמשכים על יחס אחד והוא יחס א' אל ב' והם ארבעה מספרים ונשלם באורו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משתי שמות א"ג ויתחלק בשתי שמות על נקודת ב'
+
|style="text-align:right;"|והתבאר שהם מעטי המספרים על יחסם כי כל אחד מן א"ב ראשון אצל האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי א"ג לא יתחלק בשתי שמות על נקודה אחרת
+
::*<math>\scriptstyle A\times A=G</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר הוכה א' בכמוהו והיה ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יתחלק על נקודת ד' גם כן
+
::*<math>\scriptstyle A\times G=Z</math>
 
+
|style="text-align:right;"|והוכה בג' והיה ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר משני שמות לא יתחלק בשתי שמות בשתי מקומות
+
::*<math>\scriptstyle B\times B=H</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר הוכה ב' בכמוהו והיה ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
+
::*<math>\scriptstyle B\times H=L</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוכה בה' והיה ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 40 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד מן ג"ה ראשון אצל האחר
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן ז"ל ראשון אצל האחר
 
|-
 
|-
|The first bimedial straight line is divided into two medial areas at one point only.
+
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מ</span> <big>הקו</big> אשר משני ממוצעים הראשון אמנם יתחלק בשני הממוצעים על נקודה אחת לבד
+
|style="text-align:right;"|ואם כן היו מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו המספרים והיתה כל אחת משתי הקצוות ראשון אצל האחר אם כן הם קטני המספרים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משני ממוצעים הראשון א"ג ויתחלק בשני ממוצעים על נקודת ב'
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי ז"ח ט"ל קטני המספרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הוא לא יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחרת שאם היה אפשר יתחלק גם כן על נקודת ד' הנה מפני כי יתרון מה שבין מרובעי א"ב ב"ג כאשר יקובצו ובין שני מרובעי א"ד ד"ג כאשר יקובצו שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג ובין כפל השטח אשר יקיפו בו א"ד ד"ג ויתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו א"ב ב"ג ובין כפל השטח אשר יקיפו בו א"ד ד"ג מדבר
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר משני הממוצעים הראשון לא יתחלק בשני הממוצעים בשני מקומות מתחלפות
+
|style="text-align:right;"|ובכאן התבאר כי הם כאשר היו שלשה מספרים קטנים מה שיהיו על יחס אחד הנה שתי הקצוות שני מרובעים א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|וכאשר נמשכו ארבעה מספרים קטנים מה שיהיו על יחס אחד הנה השתי קצוות מעוקבים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
=== Proposition 3 ===
  
=== Proposition 41 ===
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|The second bimedial straight line is divided into two medial areas at one point only.
+
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מא</span> <big>הקו</big> אשר משני הממוצעים השני אמנם יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחת לבד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ג</span> <big>כאשר</big> היו קטני מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו הנה כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משני ממוצעים השני א"ג ויתחלק בשני ממוצעים על נקודת ב'
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד הם קטני מספרים נמשכים על יחסם הנה אומר כי כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ג לא יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחרת
+
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נקח קטן שני מספרים על יחס א"ב ג"ד והם ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר שהוא כבר חולק בשתי שמות על נקודת ל'
+
|style="text-align:right;"|ונקח שלשה מספרים הם קטני מספרים נמשכים על יחס והם ח'ט'כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה הקו אשר משתי שמות כבר חולק בשתי שמות על שתי נקודות מתחלפות
+
|style="text-align:right;"|וכן לא יסור נקח מן המספרים הנמשכים על יחס א"בג"ד עד שיהיה על מניין א"בג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי זה בלתי אפשר
+
|style="text-align:right;"|ויהיה ל'מ'נ'ס' נמשכים והם על יחס א'ב'ג'ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן לא יתחלק הקו אשר משני ממוצעים השני על שתי נקודות מתחלפות
+
|style="text-align:right;"|וא"בג"ד הם קטני המספרים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ומנין ל'מ'נ'ס' כמנין א'ב'ג'ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד מן ל'מ'נ'ס' שוה לבן גילו מן א"בג"ד
=== Proposition 42 ===
 
|
 
|-
 
|The major straight line is divided at one point only.
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מב</span> <big>הקו</big> היותר גדול אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו היותר גדול א"ג ויתחלק על נקודת ב' הנה קוי א"ב ב"ג שניהם בכח בלתי משותפים ושני מרובעיהם כאשר יקובצו יהיה משניהם מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם ל' כמו א' וס' כמו ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אי אפשר שיתחלק הקו היותר גדול על שתי נקודות מתחלפות
+
|style="text-align:right;"|וה"ז שני מספרים היותר קטנים על יחסם אם כן שניהם נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
::*<math>\scriptstyle H\times H=C</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר הוכה ה' בכמוהו והיה ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
::*<math>\scriptstyle H\times C=L</math>
=== Proposition 43 ===
+
|style="text-align:right;"|והוכה ה' בח' והיה ל'
|
 
|-
 
|The line of a rational plus a medial area is divided at one point only.
 
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מג</span> <big>הקו</big> אשר יחזיק על מדבר וממוצע אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יחזיק על מדבר ממוצע א"ג ויתחלק על נקודת ב' הנה שני קוי א"ב ב"ג בלתי משותפים בכח ושניהם המרובעים ההוים משניהם כאשר יקובצו יהיה ממוצע
+
::*<math>\scriptstyle Z\times Z=K</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוכה ז' בכמוהו והיה כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה בלתי אפשר מפני כי כל אחד משניהם ממוצע הנה לא יתחלק הקו אשר יחזיק על מדבר וממוצע על שתי נקודות מתחלפות
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח"כ נבדלים וכן ל"ס נבדלים ול' כמו א' וס' כמו ד' אם כן א"ד נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
=== Proposition 4 ===
  
=== Proposition 44 ===
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
|The line of the sum of two medial areas is divided at one point only.
+
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מד</span> <big>הקו</big> אשר יחזיק על שני ממוצעים אמנם יתחלק על נקודה אחת
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> <big>נרצה</big> לבאר איך נמצא
 +
קטני מספרים נמשכים על יחסם כמו יחסים מונחים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים א"ד ויתחלק על נקודת ב' הנה קוי א"ב ב"ד בלתי משותפים בכח ושני המרובעים ההוים מב' קוי א"ב ב"ד כאשר יקובצו היה ממוצע והשטח אשר יקיפו בו ב' קוי א"ב ב"ד גם כן ממוצע ושני המרובעים ההוים מב' קוי א"ב בכאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו א"ב ב"ד
+
|style="text-align:right;"|ויהיו היחסי' המונחים הם יחס א' אל וג' אל ד' וה' אל ז' ויהיו א"ב קטני שני מספרים על יחס שניהם וכן גוה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד
+
|style="text-align:right;"|ונרצה למצא קטני מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|הנה נקח קטן מספר ימנוהו ב"ג והוא ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Definitions ===
+
|style="text-align:right;"|ונשים א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט
|style="text-align:right;"|<big>הקדמה</big>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|כאשר היה קו מה מדבר וקו משתי שמות והיה כבר חולק משתי שמות והיה היותר גדול מהחלקים יוסיף על הקטן מהם בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך והיה החלק הגדול משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא הקו כלו אשר משתי שמות הראשון
+
|style="text-align:right;"|וד' ימנה כ' בשעור מה שימנה ג"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם היה החלק הקטן משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא אשר משתי שמות החמשי
+
|style="text-align:right;"|ונקח קטן מספר ימנוהו ה"ב והוא ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה אחד משתי השמות משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא אשר משתי שמות הששי
+
|style="text-align:right;"|ויהיה ז' ימנה מ' בשעור מה שימנה ה"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|וח"ט ימנו נ' וס' בשעור מה שימנה כ"ל
=== Proposition 45 ===
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|והנה א' ימנה ח' בשעור מה שימנה כ"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מה</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו משתי שמות הראשון
+
|style="text-align:right;"|והנה א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ב"ג משותף לקו א' באורך וקו א' מדבר אם כן קו ב"ג מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ה"ד ד"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ה"ז מספר מרובע
+
::*<math>\scriptstyle A:B=C:T</math>
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג משותף לקו ט' באורך ותוספת ב"ג על ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו ב"ג משותף לקו המדבר המונח אשר הוא א'
+
|style="text-align:right;"|וח' ימנה נ' בשעור מה שימנה ט"ס
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי שמות הראשון
+
::*<math>\scriptstyle C:T=N:S</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ח' אל ט' כיחס נ' אל ס'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
::*<math>\scriptstyle A:B=C:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 46 ===
+
::*<math>\scriptstyle A:B=N:S</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס נ' אל ס'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::*<math>\scriptstyle G:D=S:L</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכן יחס ג' אל ד' כיחס ס' אל ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מו</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו משתי שמות השני
+
|style="text-align:right;"|וה' ימנה ל' בשעור מה שימנה ז' מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ג"ח משותף לקו א' באורך אם כן קו ג"ח מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ה"ד ד"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ה"ז מספר מרובע
+
::*<math>\scriptstyle H:Z=L:M</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל ז' כיחס ל' אל מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה כי יחס המרובע ההווה מן ג"ח אל המרובע ההווה מן ג"ב כיחס מספר ה"ז אל מספר ד"ה ומספר ה"ז קטן ממספר ד"ה אם כן המרובע ההווה מן ג"ח קטן מן המרובע ההווה מן ב"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספר נ"ס ל"מ נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונבאר כמו שבארנו במה שקדם כי ט' משותף לקו ב"ג באורך אם כן ב"ג יוסיף על קו ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו ג"ח הוא הקטן משני קוי ב"ג ג"ח והוא ישתתף באורך לקו המדבר אשר הוא א'
+
|style="text-align:right;"|ואומר שהם קטני מספרים נמשכים על אלו הששה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי השמות השני
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיו אלו נאמר שיהיו ע"פ צ"ק קטני המספרים על אלו הששה על היחס הזה הנה אם כן הם יותר קטנים מן נ"ס ל"מ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
::*<math>\scriptstyle A:B=E:P</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ע' אל פ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 47 ===
+
|style="text-align:right;"|וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב' ימנה פ' וכן ג' ימנה פ' וקטן מספר ימנוהו ב' וג' הוא ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מז</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו משתי שמות השלישי הנה נניח קו מדבר והוא א' ושלשה מספרים כי אין יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והם ב"ג ג"ד ה'
+
|style="text-align:right;"|אם כן ט' ימנה פ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יהיה כאשר הפכנו יחס ב"ג אל ב"ד כיחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן כ' ויחס ב"ג אל ב"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
+
::*<math>\scriptstyle G:D=P:Z'</math>; <math>\scriptstyle G:D=T:K</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ד' כיחס פ' אל צ' וכיחס ט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן כ' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
+
::*<math>\scriptstyle T:K=P:Z'</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ט' אל כ' כיחס פ' אל צ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ח משותף לקו כ' באורך
+
|style="text-align:right;"|וט' ימנה פ' אם כן כ' ימנה צ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ח יוסיף על ח"ט בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף באורך לקו המדבר המונח אשר הוא א'
+
::*<math>\scriptstyle H:Z=Z':Q</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ה' אל ז' כיחס צ' אל ק'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ט הוא אשר משתי שמות השלישי
+
|style="text-align:right;"|וה"ז שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה צ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 48 ===
+
|style="text-align:right;"|וכבר היה כ' ימנה צ'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' וכ' ימנו צ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מח</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו אשר משתי שמות הרביעי
+
|style="text-align:right;"|אם כן קטן מספר שימנוהו ה' וכ' והוא ל' ימנה צ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ב"ג משותף לקו א' באורך וקו א' מדבר הנה קו ב"ג מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ז ז"ה
+
|style="text-align:right;"|אם כן ל' הגדול ימנה צ' הקטן זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והיותר גדול שבשני קוי ב"ג ג"ח אשר הוא ב"ג משותף באורך לקו המדבר אשר הוא א' אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי שמות הרביעי
+
|style="text-align:right;"|אם כן נ"ס ל"מ מעטי מספר נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ט' ונשלם באורו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
+
|style="text-align:right;"|ולו פנים אחרים והוא זה אנחנו נקח קטן מספר ימנוהו ב"ג והוא ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 49 ===
+
|style="text-align:right;"|ונשים א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה ד' ימנה כ' בשעור מה שימנה ג"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מט</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו אשר משתי שמות החמישי
+
|style="text-align:right;"|זה אם שיהיה שימנה כ' אם שיהיה שלא ימנהו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ג"ח משותף לקו א' באורך וקו א' מדבר אם כן קו ג"ח מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ז ז"ה ולא יהיו שניהם יחד אשר הוא ד"ה מרובע
+
|style="text-align:right;"|ואם היה שימנה כ' הנה יהיה ז' ימנה ל' בשעור מה שימנה ה' כ'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונבאר כמו שביארנו במה שקדם כי קו ב"ג בלתי משותף לקו ט' באורך וכי ב"ג יוסיף על ג"ח בכח כמו מרובע ההוה מקו ט' אשר לא ישתתף עמו באורך והיותר קטן מב' קוי ב"ג ג"ח אשר הוא ג"ח משותף לקו המדבר אשר הוא א' באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
+
::*<math>\scriptstyle A:B=C:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 50 ===
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ג' ימנה ט' בשעור מה שימנה ד' כ'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::*<math>\scriptstyle G:D=T:K</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נ</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו משתי שמות הששי
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ה' ימנה כ' בשעור מה שימנה ז"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיו שלשה מספרים אין יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והם ב"ג ג"ד ה' ולא יהיו גם כן יחס ב"ג אל ג"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ויהיה יחס המרובע ההוה מא' אל המרובע ההוה מז"ח כיחס ה' אל ב"ג
+
::*<math>\scriptstyle H:Z=K:L</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל ז' כיחס כ' אל ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|יתבאר לנו כי שני קוי ז"ח ח"ט בכח מדברים ושהם בו לבד משותפים ושאינו משותף אחד משניהם באורך לקו א' המדבר ושהיותר גדול הוא ז"ח יוסיף על הקצר והוא ח"ט כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
+
::*<math>\scriptstyle A:B=C:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר התבאר כי יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ח ז"ט הוא אשר משתי שמות הששי
+
::*<math>\scriptstyle G:D=T:K</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
::*<math>\scriptstyle H:Z=K:L</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ה' אל ז' כיחס כ' אל ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 51 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי ח"ט כ"ל נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הם קטני מספרים נמשכים על היחס הזה קטנים מהם והם מספרי מ'נ'ס'ע'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נא</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הראשון הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משתי שמות
+
::*<math>\scriptstyle A:B=M:N</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס מ' אל נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות הראשון והוא קו א"ג
+
|style="text-align:right;"|וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם אם כן ב' ימנה נ' וג' ימנה גם כן נ'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו ע"ס הוא אשר משתי שמות הנה מפני כי קו א"ז משותף לקו ז"ד באורך יהיה קו א"ד משותף לכל אחד מב' קוי א"ז ז"ד באורך וקו א"ד מדבר ומשותף לקו א"ב באורך אם כן כל אחד משני קוי א"ז ז"ד מדבר משותף באורך לקו א"ב
+
|style="text-align:right;"|וקטן מספר שימנוהו ב' וג' הוא ימנה נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"פ בלתי משותף לקו פ"ס באורך הנה שניהם בכח לבד משותפים והם בו מדברים אם כן קו ע"ס הוא אשר מב' שמות והוא יחזיק על שטח ב"ג
+
|style="text-align:right;"|וקטן מספר שימנוהו ב' ג' הוא ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יחזיק על שטח ב"ג בלתי מדבר והוא אשר משתי שמות
+
|style="text-align:right;"|אם כן ט' הגדול ימנה נ' הקטן זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' יותר קטנים ממספרי ח"ט כ"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 52 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי ח"ט כ"ל הם קטני המספרים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה ה' לא ימנה כ' נקח קטן מספר שימנוהו ה' וכ' והוא ס'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נב</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות השני הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משני הממוצעים הראשון
+
|style="text-align:right;"|ויהיה ח' ימנה מ' וט' ימנה נ' כשעור מה שימנה כ"ס
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו א"ל ויקיפו בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות השני והוא א"ג
+
|style="text-align:right;"|ויהיה ז' ימנה ע' בשעור מה שימנה ה"ס
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי השטח הנצב אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ז"ד כמו המרובע ההוה מד"ה יהיה קו ד"ה מתיחס לב' קוי א"ז ז"ד במה שבין שניהם ושטח נ"ע גם כן מתיחס לשני מרובעי מ"נ נ"ס הנה שטח ד"כ אם כן שוה לשטח נ"ע אבל שטח ד"כ שוה לשטח כ"ג ושטח נ"ע שוה לשטח נ"ק אם כן שטח כ"ג שוה לשטח נ"ק אם כן שטח כ"ג שוה לכל שטח ע"ק ושטח ע"ק מרובע אם כן קו ע"ס יחזיק על שטח ב"ג
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ימנה מ' בשעור מה שימנה ט
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ע"ס הוא אשר משתי ממוצעים הראשון והוא יחזיק על שטח ב"ג
+
::*<math>\scriptstyle C:T=M:N</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ח' אל ט' כיחס מ' אל נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יחזיק על ב"ג בלתי מדבר והוא אשר משני ממוצעים הראשון
+
::*<math>\scriptstyle C:T=A:B</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ח' אל ט' כיחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
+
::*<math>\scriptstyle M:N=A:B</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס מ' אל נ' כיחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 53 ===
+
::*<math>\scriptstyle G:D=N:S</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכן יחס ג' אל ד' כיחס נ' אל ס'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ה' ימנה ס' בשעור מה שימנה ז"ע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נג</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות השלישי הנה הקו אשר יחזיק על השטח הוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משני ממוצעים השני
+
::*<math>\scriptstyle H:Z=S:E</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל ז' כיחס ס' אל ע'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה השטח עליו ב"ג ויקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות השלישי והוא א"ג
+
::*<math>\scriptstyle A:B=M:N</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי יחס א' אל ב' כיחס מ' אל נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו ע"ס הוא אשר משני ממוצעים השני הנה מפני כי קו א"ז משותף לקו ז"ד באורך יהיה קו א"ד משותף לכל אחד מב' קוי א"ז ז"ד באורך וקו א"ד בכח מדבר ובלתי משותף לקו א"ב באורך
+
::*<math>\scriptstyle G:D=N:S</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושיחס ג' אל ד' כיחס נ' אל ס'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד מב' קוי א"ז ז"ד מדבר בכח ובלתי משותף לקו א"ב באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי מ'נ'ס'ע' נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני שטחי א"ח ח"ד ממוצע והם משותפים
+
|style="text-align:right;"|ואומר כי הם קטני המספרים על היחס הזה קטנים מהם והם מספרי פ"ק ת"צ
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס אמנם הוא אשר משתי שמות ממוצעים השני והוא יחזיק על שטח ב
+
::*<math>\scriptstyle A:B=P:Q</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס פ' אל ק'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יחזיק על שטח ב"ג הוא אשר משני ממוצעים השני
+
|style="text-align:right;"|וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והוא מש"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן ב' ימנה ק'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 54 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ב' וג' ימנו ק'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וקטן מספר שימנוהו גם כן הנה הוא ימנה א' והוא ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נד</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הרביעי הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא היותר גדול
+
|style="text-align:right;"|אם כן ט' ימנה ק'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה עליו שטח ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות הרביעי והוא א"ג ויתחלק א"ג בשתי שמות ויהיה השם היותר גדול א"ד
+
::*<math>\scriptstyle T:Q=K:T'</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ט' אל ק' כיחס כ' אל ת' על התמורה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואומר שהוא היותר גדול
+
|style="text-align:right;"|אם כן כ' ימנה ת' וה' ימנה כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו א"ז בלתי משותף לקו ז"ד באורך יהיה שטח א"ח בלתי משותף לשטח ח"ד
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' וכ' ימנו ת'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני מרובעי מ"נ נ"ס אשר הם כמו [שני] שטח[י] א"ח ח"ד בלתי משותפים
+
|style="text-align:right;"|וקטן מספר שימנוהו והוא ס' ימנה ת'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר בארנו כי שני קוי ע"פ פ"ס בלתי משותפים בכח ושטחי שניהם כאשר יקובצו מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ס' הגדול ימנה ת' הקטן זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס הוא היותר גדול
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' קטנים ממספרי מ'נ'ס'ע'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי מ'נ'ס'ע' הם קטני מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 55 ===
+
=== Proposition 5 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נה</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות החמישי הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר יגבר על מדבר וממוצע
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> <big>כל</big> שני מספרים משוטחים הנה יחס אחד משניהם אל האחר מחובר משני יחסי צלעות שניהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו ב"ג יקיפו בו קו מדבר והוא א"ב
+
|style="text-align:right;"|ויהיו מספרי א"ב שני שטחים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו א"ד בלתי משותף לקו א"ב באורך ושניהם בכח מדברים יהיה שטח א"ט ממוצע והוא כמו שני מרובעי ע"פ פ"ס כאשר יקובצו
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס א' אל ב' מחובר משני יחסי צלעות שניהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס הוא אשר יגבר על מדבר וממוצע
+
::*<math>\scriptstyle A=G\times D</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שתי צלעות א' שני מספרי ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
::*<math>\scriptstyle B=H\times Z</math>
 +
|style="text-align:right;"|ושתי צלעות ב' שני מספרי ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 56 ===
+
|style="text-align:right;"|ושני היחסים הם יחס ג' אל ה' וד' אל ז'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ונקח קטני מספרים נמשכים על שני יחסי ג' אל ה' וד' אל ז' והם מספרי ח'ט'כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נו</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הששי הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר ויקרא אשר יגבר על שני ממוצעים
+
::*<math>\scriptstyle G:H=C:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה יחס ג' אל ה' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב
+
::*<math>\scriptstyle D:Z=T:K</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ד' אל ז' כיחס ט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס הוא אשר יגבר על שטח ב"ג והקו אשר יגבר על שטח ב"ג הוא אשר יגבר על שני הממוצעים
+
::<math>\scriptstyle\left(G:H\right)\times\left(D:Z\right)=\left(C:T\right)\times\left(T:K\right)</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה יחס ג' אל ה' שנוי ביחס ד' אל ז' הוא כיחס ח' אל ט' שנוי ביחס ט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
::<math>\scriptstyle\left(C:T\right)\times\left(T:K\right)=C:K</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל יחס ח' אל ט' שנוי ביחס ט' אל כ' הוא יחס ח' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 57 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ח' אל כ' מחובר משני יחסי הצלעות
 +
|-
 
|
 
|
 +
::*<math>\scriptstyle C:K=A:B</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס ח' אל כ' הוא יחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נז</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההוה מקו משתי שמות אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הראשון
+
::*<math>\scriptstyle D\times H=L</math>
 +
|style="text-align:right;"|המופת שנכה ד' בה' ויהיה ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו משתי שמות והוא א"ב ויחלק בשתי שמות על נקודת ג' ויהיה השם היותר גדול ב"ג
+
::*<math>\scriptstyle D\times H=L</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד' הוכה בה' והיה ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו כאשר הבדלנו מן ה"ז שטח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ב והוא ה"כ ונשאר שטח ל"ז שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויתחלק קו כ"ז בשני חציים על נקודת מ' ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לכל אחד משני קוי ד"ה ז"ס והוא קו מ"נ
+
::*<math>\scriptstyle D\times G=A</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוכה בג' והיה א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|חלק אותו על נקודת ח' בשני חלקים ד"ח ח"כ אשר הם משותפים יהיה קו ד"ב יותר גדול מקו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו ד"כ משותף באורך לקו ד"ה המדבר המונח
+
::<math>\scriptstyle G:H=A:L</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג' אל ה' כיחס א' אל ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הראשון
+
::<math>\scriptstyle G:H=C:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל יחס ג' אל ה' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
+
::<math>\scriptstyle A:L=H:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ל' הוא כיחס ה' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 58 ===
+
::*<math>\scriptstyle H\times D=L</math>
|
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ה' הוכה בד' והיה ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נח</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההוה מקו משני הממוצעים הראשון אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות השני
+
::*<math>\scriptstyle H\times Z=B</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוכה בז' והיה ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|[ויהיה קו משני הממוצעים הראשון והוא א"ב ויחלק בשני אמצעיים על נקודת ג'] ויהיה קו ד"ה מדבר
+
::<math>\scriptstyle D:Z=L:B</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל ז' כיחס ל' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו ז"ד הוא משתי שמות השני וזה כי אנחנו כאשר הבדלנו מן ה"ז שטח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ב ושמנו אותם ה"כ נשאר שטח ל"ז שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויתחלק קו כ"ז בשני חציים על נקודת מ' ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לכל אחד משני קוי ד"ה ז"ס והוא קו מ"נ
+
::<math>\scriptstyle D:Z=T:K</math>
 
+
|style="text-align:right;"|ויחס ד' אל ז' כיחס ט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני שהוא כאשר חובר אל קו ד"ב שטח שוה לרביע המרובע ההוה מן כ"ז יחסר משלימותו שטח מרובע חלק השטח ההוא קו ד"ב על נקודת שני חלקים משותפים יהיה קו ד"ב נוסף על כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו כ"ז משותף לקו ד"ה המדבר המונח
+
::<math>\scriptstyle L:B=T:K</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ל' אל ב' כיחס ט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא משתי שמות השני
+
::<math>\scriptstyle A:L=C:T</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי יחס א' אל ל' כיחס ח' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
::<math>\scriptstyle A:B=C:K</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה ביחס השוים יהיה יחס א' אל ב' כיחס ח' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 59 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כמחובר משני יחסי צלעות שניהם
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נט</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההווה מקו משני הממוצעים השני [אל קו מדבר הנה] הרוחב אשר יתחדש הוא משתי [השמות] השלישי
+
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו משני ממוצעים השני והוא א"ב ויתחלק בשני ממוצעים על נקודת ג'
+
=== Proposition 6 ===
  
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונוציא קו מ"נ נכחי לכל אחד משני שטחי ד"ה ז"ס
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> <big>איזה</big> מספרים שיהיו
 +
נמשכים על יחס אחד והראשון מהם לא ימנה השני הנה אין מהם מספר ימנה האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב שוה לכל אחד משני שטחי כ"נ נ"ז
+
|style="text-align:right;"|נאמר שיהיו מספרי א"בג'ד'ה' נמשכים על יחס אחד ויהיה א' לא ימנה ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו כאשר שמנו שטח ה"ח שוה למרובע ההווה מן ב"ג ישאר שטח כ"ט שוה למרובע ההוה מן ג"א
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שאין מהם מספר ימנה אחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ומפני שהוא כאשר חובר אל קו ד"ב שטח שוה לרביע המרובע ההוה מן קו כ"ז יחסר משלמותו שטח מרובע וחלק השטח ההוא קו ד"ב על נקודת ח' בשני חלקים משתתפים יהיה קו ד"ב נוסף על קו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
+
|style="text-align:right;"|ואולם שאין מהם מספר ימנה השני לו הנה זה יתבאר מפני כי יחס כל אחד מהם אל השני לו הוא יחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואין אחד משני קוי כ"ד כ"ז משותף לקו ד"ה באורך
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהוא לא ימנה זולת השני לו גם כן
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות השלישי
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כן נאמר שימנה ג"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ונמצא קטן מספרים על יחס ג'ד'ה' ומניינם והם ז'ח'ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 60 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה ז"ט שתי הקצוות נבדלים
 +
|-
 
|
 
|
 +
::<math>\scriptstyle Z:C=G:D</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ז' אל ח' הוא יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ס</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההוה מן הקו היותר גדול אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הרביעי
+
|style="text-align:right;"|אבל ג' לא ימנה ד' אם כן ז' לא ימנה ח' אם כן אין ז' אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו היותר גדול א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' ויהיה א"ג יותר גדול מן ג"ב
+
|style="text-align:right;"|כי האחד ימנה כל מספר
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ב יוסיף על קו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך ושני קוי ד"כ כ"ז בכח מדברים ובו לבד משותפים וקו ד"כ משותף לקו ד"ה המדבר
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי מספרי ז'ח'ט' על יחס ג'ד'ה' ועל מניינם היו ביחס השוים יחס ג' אל ה' כיחס ז' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הרביעי
+
|style="text-align:right;"|אבל ג' ימנה ה' אם כן ז' ימנה ט' והוא ימנה עצמו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|הנה ז' אם כן ימנה מספרי ז"ט הנבדלים זה שקר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 61 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן אין ג' ימנה ה'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ובכמו זה יתבאר כי אין מהם מספר ימנה אחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סא</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההווה מן הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
החמישי
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג'
+
|style="text-align:right;"|ויש לו פנים אחרים מן המופת והוא שנעשה כמו שאמרנו במשל ואומר כי ג' לא ימנה ה'
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ד"כ כ"ז בכח מדברים ובו לבד משותפים וקו כ"ז משותף באורך לקו ד"ה המדבר
+
|style="text-align:right;"|המופת כי מספרי ג'ד'ה' אם היו קטני המספרים על יחסם הנה ג' לא ימנה ה' כי שניהם נבדלים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות החמישי
+
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיו קטן המספרים על יחסם נקח קטן המספרים על יחסם ומניינם והם ז'ח'ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ונבאר כמו שבארנו קודם כי ז' אינו אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 62 ===
+
::<math>\scriptstyle Z:T=G:H</math>
|
+
|style="text-align:right;"|ויהיה ביחס השוים יחס ז' אל ט' כיחס ג' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סב</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההווה מן הקו אשר יגבר על שני ממוצעים אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הששי
+
|style="text-align:right;"|אבל ז' לא ימנה ט' מפני כי שניהם נבדלים כי שניהם שתי הקצוות מקטן מספרים על יחסם אם כן ג' לא ימנה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יגבר על שני ממוצעים א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' ויהיה א"ג יותר גדול מן ג"ב ויהיה קו ד"ה מדבר
+
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר בשני המספרים שאין בהם אחד ימנה אחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו נבאר כמו שביארנו במה שקדם כי השטח אשר יקיפו בו שני קוי ד"ח ח"כ שוה למרובע ההווה מן קו כ"מ ושקו ד"ח בלתי משותף לקו ח"כ באורך
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 7 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ד"כ נוסף על קו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך ואין אחד משני קוי ד"כ כ"ז משותף באורך לקו ד"ה המדבר
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>כאשר</big> נמשכו איזה מספרים שיהיו על יחס אחד כמה שיהיו והיה הראשון ימנה האחרון הנה הוא גם כן ימנה השני
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הששי
+
|style="text-align:right;"|ויהיו א'ב'ג'ד' נמשכים על יחס אחד ויהיה א' ימנה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהוא גם כן ימנה ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 63 ===
+
|style="text-align:right;"|וזה כי א' והוא הראשון אם לא יהיה מונה ב' השני לו הנה אין ממספרי אבג"ד מספר ימנה אחר אבל א' ימנה ד' הנה הוא אם כן ימנה ב'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סג</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף באורך לקו משתי שמות הנה הוא גם כן משתי שמות ומדרגתו כמדרגתו
+
=== Proposition 8 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|For every two numbers, between which fall numbers that are all in the same ratio, between every two numbers, which have the same ratio with the [original] numbers, fall numbers that are in the same ratio as the ratio of those that fall between the two [original numbers].
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כל</big> שני מספרים יפלו בין שניהם מספרים ויהיו כלם על יחס אחד הנה יפול בין כל שני מספרים על יחס שניהם מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס כמו שנפלו בין שניהם
 +
|-
 +
|We say that the two numbers G and D fall between the two numbers A and B
 +
|style="text-align:right;"|ונאמר שיפולו בין שני מספרי א"ב שני מספרי ג"ד
 +
|-
 +
|Let the numbers A; G; D; B be in the same ratio
 +
|style="text-align:right;"|הנה יהיו מספרי א"ג ד"ב על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משתי שמות א"ב ויחלק בשתי שמות על נקודת ג' ויהיה קו ד"ה משותף באורך לקו א"ב
+
:*<math>\scriptstyle A:B=H:Z</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז'
 +
|-
 +
|Supposition: between H and Z fall numbers that are in the same ratio as the numbers that fall between A and B, which are G and D.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יפולו בין ה"ז מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד כמו מספר מה שנפל בין א"ב והוא ג"ד
 +
|-
 +
|Proof:
 +
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נקח קטן מספרים על יחס א"ג ד"ב ומניינם ח"ט כ"ל על מנין א"ג ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה אחד משני קוי א"ג ג"ב משותף לקו המדבר הנה הוא לא היה אחד משני קוי ד"ז ז"ה משותף לקו המדבר
+
::<math>\scriptstyle C:L=A:B</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחסם אם כן יחס ח' אל ל' כיחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ה הוא משתי שמות ומדרגתו כמדרגת קו א"ב
+
::<math>\scriptstyle A:B=H:Z</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו
+
::<math>\scriptstyle C:L=H:Z</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ח' אל ל' כיחס ה' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 64 ===
+
|style="text-align:right;"|וח"ל נבדלים
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשוה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סד</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף קו משני ממוצעים באורך הוא גם כן משני ממוצעים ומדרגתו כמדרגתו
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ימנה ה' בשעור מה שימנה ל"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משני ממוצעים א"ב ויחלק בשני ממוצעים על נקודת ג' ויהיה קו ד"ה משותף לקו א"ב באורך
+
|style="text-align:right;"|ויהיה ט' ימנה מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו ד"ה הוא משני אמצעיים ומדרגתו כמדרגת קו א"ב
+
|style="text-align:right;"|וכ' ימנה נ' בשעור מה שימנה ח' ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם היה שטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מדבר הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי דז"ה גם כן מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד ממספרי ח"ט כ"ל ימנה בן גילו ממספרי ה"מ נבשוה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם היה שטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג גממוצע הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי ד"ז ז"ה גם כן ממוצע
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי ח"ט כ"ל על יחס מספרי ה'מ'נ'ז' וח"ט כ"ל על יחס א"ג ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משני ממוצעים ומדרגתו כמדרגת קו א"ב
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ג ד"ב על יחס ה'מ'נ'ז' ומניינם אם כן מנין מה שנפל בין המן המספרים אשר שבו יחד נמשכים על יחסם כמנין מה שנפל בין א"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 65 ===
+
 
 +
=== Proposition 9 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סה</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף הקו היותר גדול באורך הוא גם כן קו יותר גדול
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>כל</big> שני מספרים נבדלים יפלו בין שניהם מספרים ויהיו כלם נמשכים על יחס אחד הנה מנין מה שיפול בין שניהם מהמספרים כמו מנין מה שיפול בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה היותר גדול א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' הנה שני קוי א"ג גהם בכח בלתי משותפים ושני מרובעיהם כאשר יקובצו מדבר והשטח אשר יקיפו ממוצע
+
|style="text-align:right;"|נאמר שיהיו שני מספרי א"ב נבדלים ויפולו בין שניהם שני מספרי ג"ד וישובו מספרי א"ג דנמשכים על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל קו ד"ה בלתי מדבר והוא אשר יקרא היותר גדול
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי מניין מה שיפול בין א' ובין האחד ובין ב' ובין האחד מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
+
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נקח שני מספרים היותר קטנים על יחס א"ג ד"ב והם ה"ז ושלשה מספרים היותר קטנים על היחס הזה והם ח'ט'כ' לא נסור להוסיף אחד אחד עד שנקח קטני מספרים על יחס א"ג ד"ב ומניינם והם ל'מ'נ'ס'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 66 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי ל'מ'נ'ס' קטני מספרים נמשכים על יחס א"ג ד"ב ושתי הקצוות ממספרי א"ג ד"ב הנמשכים על יחס נבדלים
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סו</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע הוא גם כן יגבר על מדבר וממוצע
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ג ד"ב קטני המספרים על יחסם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' הנה שני קוי א"ג גשניהם בכח בלתי משותפים ושני מרובעיהם כאשר יקובצו ממוצע
+
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד מן ל'מ'נ'ס' שוה לגילו מן א"ג ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונבאר כי כל אחד משני קוי א"ג ג"ב משותף לגילו משני קוי ד"ז ז"ה ושיחס המרובע ההוה מן א"ב אל המרובע ההוה מן ד"ה כיחס שני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב אל שני המרובעים ההווים מן ד"ז ז"ה
+
|style="text-align:right;"|וה' הוכה בכמוהו ושב ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והמרובע ההווה מן א"ב משותף למרובע ההווה מן ד"ה
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ח' בשעור אחדי ה' והאחד ימנה אחדיו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני המרובעים ההווים מן א"ג ג"ב משותפים לשני המרובעים ההווים מן ד"ז ז"ה
+
|style="text-align:right;"|אם כן האחד ימנה ה' בשעור מה שימנה ה' ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן השטח אשר יקיפו בו ד"ז ז"ה מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס האחד אל ה' כיחס ה' אל ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל ד"ה בלתי מדבר והוא אשר יגבר על מדבר וממוצע
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ה' הוכה בח' והיה ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ימנה ל' בשעור אחדי ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 67 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן האחד ימנה ה' בשעור מה שימנה ח' ל'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סז</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף באורך הקו אשר יגבר על שני ממוצעים הוא גם כן יגבר על שני ממוצעים
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס האחד אל ה' כיחס ח' אל ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יגבר על שני ממוצעים א"ב ויחלק הקו אשר יגבר בשני חלקיו על נקודה ג'
+
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי יחס האחד אל ה' כיחס ה' אל ח' ויחס ח' אל א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ד"ז ז"ה בלתי משותפים בכח ושני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע והשטח אשר יקיפו בו גם כן ממוצע ושני המרובעים ההווים משניהם בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו
+
|style="text-align:right;"|וכן התבאר כי יחס האחד אל ז' כיחס ז' אל כ' . ויחס כ' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר יגבר על שני ממוצעים
+
|style="text-align:right;"|אם כן מנין מה שנפל בין א' וב' מן המספרים והוא ג"ד כמנין מה שנפל בין א' ובין האחד מן המספרים והוא ז"כ ושבו כלם נמשכים על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 68 ===
+
=== Proposition 10 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סח</span> <big>כאשר</big>יקובצו שני שטחים אחד משניהם מדבר והאחר ממוצע הנה הקו אשר יגבר על שניהם הוא אחד מארבעה קוים בלתי מדברים אם שיהיה משתי שמות ואם אשר משני ממוצעים הראשון ואם היותר גדול ואם אשר יגבר על מדבר וממוצע
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> <big>כל</big> שני מספרים בין כל אחד משניהם ובין האחד מהמספרים כמה שיהיו הנה יהיו כלם נמשכים על יחס אחד הנה יפול בין שניהם מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד כמו מנין מה שנפל בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים אשר יהיו בהם הכל נמשכים על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני שטחי אבגכאשר יקובצו יהיה הקו אשר יגבר על שניהם אחד מהארבעה קוים אשר זכרנו
+
|style="text-align:right;"|ונניח שיהיה האחד ל' ויפולו בין א' ובין ל' האחד שני מספרי ג. ובין מספר ב' ובין ל' האחד שני מספרי ה"ז וישובו א"ד ג"ל נמשכים על יחס אחד וכן ב"ז ה"ל נמשכים על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ז"ה מדבר ונחבר אליו שטח שוה לשטח א"ב והוא ה"ח ונחבר אל ט"ח שטח שוה לשטח ג"ד והוא ח"כ הנה מפני כי שטח א"ב מדבר יהיה ה"ח מדבר
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר שיפול בין שני מספרי א"ב מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס במנין מה שנפל בין כל אחד משני מספרי א"ב ובין האחד מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד והם ג"ד ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כאשר יקובצו שני שטחים אחד משניהם מדבר והאחר ממוצע הנה הקו אשר יגבר על כל שניהם כאשר יקובצו הוא אחד מארבעה קוים בלתי מדברים אם שיהיה אשר משתי שמות ואם שיהיה אשר משני ממוצעים הראשון ואם שיהיה יותר גדול ואם שיהיה אשר יגבר על מדבר וממוצע
+
|style="text-align:right;"|המופת כי יחס ל' והוא האחד אל ג' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 69 ===
+
|style="text-align:right;"|והאחד ימנה ג' בשעור אחדי ג'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וג' הוכה בדומה לו והיה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סט</span> <big>כאשר</big> יקובצו שני שטחים ממוצעים בלתי משותפים הנה הקו אשר יגבר על שניהם אחד משני קוים בלתי מדברים אם שיהיה אשר משני ממוצעים השני ואם שיהיה אשר יגבר על שני ממוצעים
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה יחס האחד אל ג' הוא יחס ד' אל א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יגבר על שטח אבג"ד אם שיהיה אשר משני ממוצעים השני ואם שיהיה אשר יגבר על שני ממוצעים
+
|style="text-align:right;"|אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ד"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|והאחד ימנה ג' בשעור אחדי ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Definitions ===
+
|style="text-align:right;"|וג' הוכה בד' והיה א'
|style="text-align:right;"|<big>הקדמה</big>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הקו אשר משתי שמות ומה שאחריו מסוגי הקוים אשר אינם מדברים אין מהם קו ממוצע ואין בהם דבר מסוג הנשארים
+
|style="text-align:right;"|וכן ה' הוכה בכמוהו ושב ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה כי המרובע ההווה מן הקו הממוצע כאשר חובר אל קו מדבר יחדש רוחב מדבר בכח
+
|style="text-align:right;"|והוכה בז' ושב ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והרחבים אשר זכרנו הם מתחלפים אין מהם דבר מסוג חבירו
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה נכה ג' בה' וישוב ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקוים אשר מרובעיהם יחדשו הרחבים ההם המתחלפים אין מהם דבר מסוג חבירו
+
|style="text-align:right;"|ויוכה בח' וישוב ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 70 ===
+
|style="text-align:right;"|וה' בח' וישוב כ'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויתבאר כמו שבאררנו קודם כי ד'ח'ז' מתיחסים ויחסם יחס ג' אל ה' ושא"ט כ"ב נמשכים אל יחס ג' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ע</span> <big>כאשר</big> הובדל מקו ישר מדבר בכח והיו השני קוים בכח לבד משותפים הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא הנבדל
+
|style="text-align:right;"|אם כן מנין מה שנפל בין שני מספרי א"ב מן המספרים והוא ט"כ עד כי שבו כלם נמשכים על יחס אחד כמנין מה שנפל בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו מדבר בכח והוא א"ג ונבדיל ממנו קו מדבר בכח והוא ב"ג ויהיה בכח לבד משותף לכל קו א"ג
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וישאר המרובע ההווה מן א"ב בלתי משותף לשני המרובע ההווים משני קוי א"ג ג"ב ושני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב מדברים אם כן המרובע ההוה מקו א"ב בלתי מדבר ויקרא הנבדל
+
=== Proposition 11 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_VIII_11"></div><span style=color:red>יא</span> <big>כל</big> שני מספרים מרובעים הנה יפול בין שניהם מספר מתיחס לשניהם ויחס המרובע אל המרובע הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי בכפל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 71 ===
+
|style="text-align:right;"|נניח שיהיו שני מספרים מרובעים והם א"ב
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה צלע א' מספר ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עא</span> <big>כאשר</big> הובדל מממוצע ממוצע והיו בכח לבד משותפים והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע הראשון
+
|style="text-align:right;"|וצלע ב' מספר ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ממוצע והוא א"ג
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי בין א' ובין ב' מספר מתיחס לשניהם ושיחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' שנוי בכפל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וישאר המרובע ההווה מן א"ב בלתי משותף לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אם כן המרובע ההווה מן א"ב בלתי מדבר הנה קו א"ב אם כן בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע הראשון
+
|style="text-align:right;"|ויהיה המקובץ מהכאת ג' בד' מספר ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי צלע המרובע הוא מספר ג' יהיה המקובץ מהכאת ג' בכמוהו מספר א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 72 ===
+
|style="text-align:right;"|וכן יהיה המקובץ מהכאת ד' בכמוהו מספר ב'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ג' הוכה בשני מספרים והם ג"ד והיו מזה שני מספרי א"ה
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עב</span> <big>כאשר</big> נבדל מממוצע ממוצע והיו בכח לבד משותפים והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע השני
+
|style="text-align:right;"|יהיה יחס ג' אל ד' כיחס א' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ממוצע והוא א"ג ויובדל ממנו קו ממוצע והוא ג"ב
+
|style="text-align:right;"|וכמו זה גם כן התבאר כי יחס ג' אל ד' כיחס ה' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויחס אאל ג"ב כיחס המרובע ההווה מן א"ג אל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ה' כיחס ה' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההווה מן א"ג הנה הוא משותף לשני המרובעים ההווים מן א"ג ג"ב
+
|style="text-align:right;"|אם כן בין שני מרובעי מספר ה' מתיחס לשניהם מפני כי א'ה'ב' השלשה מתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקו אשר יגבר על ד"ז הוא א"ב אם כן קו א"ב בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע השני
+
|style="text-align:right;"|יהיה יחס א' אל ב' כיחס א' אל ה' שנוי בכפל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אבל א' אל ה' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 73 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' שנוי בכפל
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עג</span> <big>כאשר</big> נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו מדבר והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא היותר קטן
+
 
 +
=== Proposition 12 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא היותר קטן
+
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_VIII_12"></div><span style=color:red>יב</span> <big>כל</big> שני מספרים מעוקבים הנה יפול בין שניהם שני מספרים ויהיה הארבעה נמשכים מתיחסים על יחס אחד ויחס המעוקב אל המעוקב הוא ישם צלעו אל צלעו משולשת
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ונניח שיהיו שני מספרים מעוקבים והם א"ב ויהיה צלע א' המעוקב מספר ג' וצלע ב' המעוקב מספר ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 74 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי בין א' וב' שני מספרים ישיבו הארבעה נמשכים על יחס אחד
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ושיחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' משולש בכפל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עד</span> <big>כאשר</big> נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצא והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע
+
|style="text-align:right;"|ויהיה המקובץ מהכאת ג' בכמוהו מספר ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו מה ישר והוא א"ב ונבדיל ממנו קו ב"ג ויהיו שני קוי א"ב ב"ג בכח בלתי משותפים ויהיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע
+
|style="text-align:right;"|ומהכאת ג' בד' ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההווה מן א"ג בלתי מדבר
+
|style="text-align:right;"|ומהכאת ד' בכמוהו ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע
+
|style="text-align:right;"|ויהיה המקובץ מהכאת ג' בז' ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ומהכאת ד' בז' כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 75 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א' מעוקב וצלעו ג' ומרובע ג' הוא ה' יהיה המקובץ מהכאת ג' בה' מעוקב א'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן גם כן יהיה המקובץ מן ד' בח' מעוקב ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עה</span> <big>כאשר</big> נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו גם כן ממוצע והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו גם כן הנה הנשאר בלתי מדבר
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי ג' הוכה בשני מספרי ג"ד והיו מזה שני מספרי ה"ז יהיה יחס ג' אל ד' הוא יחס ה' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והקו אשר יגבר על ד"ז הוא א"ג אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר עם הממוצע יקרא הכל ממוצע
+
|style="text-align:right;"|ויהיה גם כן יחס ג' אל ד' הוא יחס ז' אל ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי ג' הוכה גם כן ב'ה'ז' והיה מזה א"ט יהיה יחס ה' אל ז' הוא יחס א' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 76 ===
+
|style="text-align:right;"|אבל כי יחס ה' אל ז' הוא יחס ג' אל ד'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עו</span> <big>אמנם</big> ידבק בקו הנבדל קו אחד לבד מדבר בכח
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי ד' הוכה בז' וח' והיה מזה כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו א"ב נבדל וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג הנה אומר שהוא לא ידבק בקו א"ב קו אחד מדבר בכח ישתתף הכל בכח
+
|style="text-align:right;"|וב' יהיה ז' אל ח' הוא יחס כ' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו יהיה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב ובין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ובין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב ויתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב ובין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב מדבר
+
|style="text-align:right;"|ויחס ז' אל ח' הוא יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם ממוצעים ולא יוסיף ממוצע על ממוצע מדבר אם כן הקו הנבדל אמנם ידבק בו קו אחד לבד מדבר בכח לבד
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס כ' אל ב' הוא יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט' וט' אל כ' וכ' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 77 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ט' אל כ' וכ' אל ב'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עז</span> <big>אמנם</big> ידבק בנבדל הממוצע הראשון קו אחד לבד ממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיף עם הכל במדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן בין שני מספרי א"ב המעוקבים שני מספר ט"כ והארבעה נמשכים על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו א"ב נבדל הממוצע הראשון וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב
+
|style="text-align:right;"|ומפני כי מספרי א"ט כהארבעה נמשכים על יחס אחד יהיה יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל ט' משולש בכפל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהוא לא ידבק בו קו אחר ממוצע ישתתף הכל בכח לבד
+
|style="text-align:right;"|אבל יחס א' אל ט' הוא יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן נבדל הממוצע הראשון אמנם ידבק בו קו אחד לבד ויקיף עמו במדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' משולש בכפל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
Line 12,431: Line 12,893:
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 78===
+
 
 +
=== Proposition 13 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עח</span> <big>אמנם</big> ידבק בנבדל הממוצע השני קו אחד לבד ממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיף עם הכל בממוצע
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יג</span> <big>איזה</big> מספרים שיהיו על יחס אחד והוכה כל אחד בכמוהו הנה מרובעיהם גם נמשכים על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה קו א"ב נבדל הממוצע השני וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג
+
|style="text-align:right;"|וכן אם הוכה כל מספר מהם במרובעו הנה מעוקביהם גם כן נמשכים על יחס אחד וכן לא יסורו הקצוות והמספרים האחרונים כאשר הוכו בהם על הדרך הזה יהיו נמשכים על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב כאשר יקובצו בלתי משותפים לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אבל שני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב הוא כמו שטח ז"כ וכפל השטח אשר יקיפו בו
+
|style="text-align:right;"|ונניח שיהיו מספרים נמשכים על יחס אחד והם מספרי א'ב'ג' ונכה כל אחד משניהם בדומה לו ויהיו מרובעיהם ד' הויוכה כל אחד משניהם במרובעו וישובו מעוקביהם ח'ט'ב'
שני קוי א"ג ג"ב הוא כמו שטח כ"ט
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אמנם ידבק בנבדל הממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיפו עם הכל בממוצע
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ד'ה'ז' מתיחסים ושח'ט'כ' מתיחסים והיחס הוא הוא א'ב'ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ויוכה א' בב' ויהיה ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 79 ===
+
|style="text-align:right;"|ובל' וה' ויהיה מזה נ' וס'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויוכה ב' בג' ויהיה מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עט</span> <big>אמנם</big> ידבק בקו היותר קטן קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל מדבר ויהיה השטח אשר יקיפו
+
|style="text-align:right;"|ובמ' וז' ויהיה מזה ע' ופ'
בו ממוצע ויהיה הקו היותר קטן א"ב וידבק בו קו ב"ג ויהיו שני קוי א"ג ב"ג בלתי משותפים בכח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקו היותר קטן אמנם ידבק בו קו אחד לבד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל מדבר ויהיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע
+
|style="text-align:right;"|הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיו מזה ד"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן א' אל ב' כיחס ד' אל ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 80 ===
+
|style="text-align:right;"|וגם כן ב' הנה הוכה בא' והיה ל'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ובדומה לו והיה ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פ</span> <big>אמנם</big> ידבק באשר עם המדבר ויהיה הכל ממוצע קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובע עם מרובע הכל ממוצע
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ל' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה השטח אשר יקיפו בו מדבר ויהיה קו אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע והוא א"ב וידבק בו קו ב"ג
+
|style="text-align:right;"|וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי א"ד ד"ב כאשר יקובצו ממוצע והשטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב מדבר הנה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב ושני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב וכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב וכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מדבר
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל ל' כיחס ל' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב ושני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב מדבר וזה בלתי איפשר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד"ה מתיחסים ויחסם הוא יחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מפני כי שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב כאשר יקובצו ממוצע וכן שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב אם כן הקו אשר עם המדבר ישוב הכל ממוצע לא ידבק בו כי אם קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיף בו מדבר
+
|style="text-align:right;"|אבל יחס א' אל ב' הוא יחס ב' אל ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד'ל"ה הוא יחס ב' אל ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 81 ===
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ב' הוכה בדומה לו והיה ה' ובג' והיה מ'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס ה' אל מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פא</span> <big>אמנם</big> ידבק בקו אשר עם הממוצע יהיה הכל ממוצע קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיפו בו לבד גם כן ממוצע ויהיו שני מרובעיהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו ויהיה קו עם הממוצע ישים הכל ממוצע והוא א"ב
+
|style="text-align:right;"|וג' הוכה בב' והיה מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר עם הממוצע ישיב הכל ממוצע אמנם ידבק בו קו אחד לבד לא ישתתף עמו הכל בכח
+
|style="text-align:right;"|והוכה בדומה לו והיה ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיפו גם כן ממוצע
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס מ' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מרובעי שניהם כאשר יקובצו בלתי משותף לשטח אשר יקיפו
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל מ' הוא יחס מ' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ומ"ז מתיחסים הנה יחסם הוא יחס ב' אל ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Definitions ===
+
|style="text-align:right;"|וכבר היו מספרי ד'ל"ה אלו יחסם כמו יחס ב' אל ג'
|style="text-align:right;"|<big>הקדמה</big>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>כאשר</big> הונח קו מדבר וקו נבדל ונדבק בקו הנבדל הקו אשר ממנו נבדל והיה הכל יוסיף בכח על אשר התחבר כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך והיה כל הקו משותף באורך לקו המדבר המונח יקרא הקו ההוא הנבדל הראשון
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד'ל"ה מתיחסים וה'מ'ז' מתיחסים והיחס אחד והמנין אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם היה אשר ישתתף הקו המדבר המונח הוא הקו אשר חובר אליו הנה יקרא הקו הנבדל אשר זכרנו הנבדל השני
+
|style="text-align:right;"|אם כן ביחס השוים יהיה יחס ד' אל ה' הוא יחס ה' אל ז' וד'ה'ז' מתיחסים והם שלשה מספרים הנה יחסם אל הראשון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה אחד משניהם משותף לקו המדבר המונח הנה יקרא הנבדל השלישי
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה הקו הנבדל עם אשר התחבר בו אם היו כל שניהם יוסיפו בכח על הקו המובא כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך והיה הכל משותף לקו מדבר הנה יקרא הקו ההוא הנבדל הרביעי
+
|style="text-align:right;"|ובל' והיה נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם היה אשר ישתתף עמו הקו המדבר הוא אשר יובא הנה יקרא הקו ההוא הנבדל החמשי
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל ל' הוא יחס ח' אל נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואם לא היה אחד משניהם משותף לקו המדבר הנה יקרא הקו ההוא הנבדל הששי
+
|style="text-align:right;"|ויחס ד' אל ל' הוא יחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ח' אל נ' הוא יחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 82 ===
+
|style="text-align:right;"|וכן יחס א' אל ב' הוא יחס נ' אל ס'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ב' הוא יחס ח' אל נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פב</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל הראשון
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח'נ'ס' מתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ב"ח משותף לקו א' באורך ויהיה קו ב"ח אם כן מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ה ה"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ז"ד מספר מרובע
+
|style="text-align:right;"|וא' וב' הוכו בה' והיה מזה ס' וט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח יוסיף על קו ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וכל קו ב"ח משותף לקו המדבר המונח באורך והוא א'
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס נ' אל ס' וס' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג הוא הנבדל הראשון
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי ח'נ'ס'ט' מתיחסים נמשכים על יחס א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו
+
|style="text-align:right;"|וכן ט"עפ"ב נמשכים על יחס ב' אל ג' ושני היחסים אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 83 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח'נ'ס'ט' נמשכים על יחס ט"ע פ"כ והמנין אחד
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ח' אל ט' כיחס ט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פג</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל השני
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח'ט'כ' גם כן נמשכים על יחס אחד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|נניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ג"ח משותף אליו ויהיה קו ג"ח אם כן מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ה ה"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ד"ז מספר מרובע
+
|style="text-align:right;"|וזה הוא מה אשר רצינו לבארו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח יוסיף על קו ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
+
=== Proposition 14 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקו ג"ח אשר הובדל מקו ב"ח משותף לקו מדבר
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יד</span> <big>כל</big> שני מספרים מרובעים ימנה אחד משניהם האחר הנה צלע המונה משניהם ימנה צלע המנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג הוא הנבדל השני
+
|style="text-align:right;"|ואם היה מספר ימנה מספר הנה מרובע המונה ימנה מרובע המנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|נניח שיהיו שני המספרים מרובעים והם א"ב ויהיה צלע א' מספר ג' וצלע ב' מספר ד' ויהיה א' ימנה ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 84 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' ימנה ד'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נכה ג' בד' ויהיה ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פד</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל השלישי
+
|style="text-align:right;"|וא' מרובע ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונניח קו מדבר והוא א' ויהיו שלשה מספרים עליהם ה' ב"ג ג"ד ולא יתהוה מהם דבר יחסו אל חבירו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ויהיה יחס השני מספרי ב"ג ב"ד כל אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
+
|style="text-align:right;"|וב' מרובע ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואומר כי הוא השלישי מן הנבדלים
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' הוא המספר אשר בין שניהם וא'ה'ב' מתיחסים ויחסם הוא יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה כי יחס ה' אל ב"ג כיחס המרובע ההווה מן א' אל המרובע ההווה מן ז"ח ויחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן ח"ט
+
|style="text-align:right;"|וא' הראשון ימנה ב' האחרון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן הוא ימנה מספר ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ט הוא הנבדל השלישי
+
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ה' הוא יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|וא' ימנה ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 85 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' ימנה ד' ואם יהיה ג' ימנה ד'
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פה</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל הרביעי
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' ימנה ב' והתבאר כי א'ה'ב' מתיחסים ויחסם יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ב"ח משותף אליו באורך ויהיה קו ב"ח גם כן מדבר ונניח שני מספרים עליהם ד"ה ז"ה ולא יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג' אל ד' כיחס א' אל ה' וג' ימנה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכל קו ב"ח משותף לקו א' המדבר המונח באורך אם כן ב"ג הוא הנבדל הרביעי
+
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ה' וה' השני הוא ימנה הוא ימנה ב' האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר מצאנו הנבדל הרביעי
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ובכאן התבאר כי אם לא ימנה מרובע מרובע לא ימנה צלעו צלעו ואם לא ימנה הצלע הצלע לא ימנה המרובע המרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 86 ===
+
 
 +
=== Proposition 15 ===
 +
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פו</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל החמישי
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>טו</span> <big>כל</big> מספר מעוקב ימנה מספר מעוקב הנה צלע המעוקב המונה ימנה צלע המעוקב המנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ג"ח משותף לקו א' באורך ויהיה קו ג"ח מדבר ונניח שני מספרים עליהם ד"ה ה"ז כמו השני מספרים אשר זכרנו בתמונות אשר קודם זאת ונשים יחס המרובע ההווה מג"ח אל המרובע ההווה מכ"ח כיחס ה"ז אל ד"ה
+
|style="text-align:right;"|ואם היה מספר ימנה מספר הנה מעוקב המונה ימנה מעוקב המנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח יוסיף על קו ח"ג בב"ח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך וקו ג"ח אשר הובדל מקו ב"ג ישתתף א' המדבר באורך
+
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מספרים מעוקבים והם א"ב ושתי צלעותיהם ג"ד ויהיה א' ימנה ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג הוא הנבדל החמשי
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' ימנה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|המופת שנכה ג' בדומה לו ויהיה ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 87 ===
+
|style="text-align:right;"|ונכה ד' בדומה לו ויהיה ז'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה ג' כאשר הוכה בה' היה א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פז</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל הששי
+
|style="text-align:right;"|וד' כאשר הוכה בז' היה ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיו שלשה מספרים עליהם ה' ב"ג ג"ד ולא
+
|style="text-align:right;"|היה נכה ג' בד' ויהיה ח'
יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ולא יהיה גם כן יחס ב"ג אל ב"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואומר שהוא הששי מהנבדלים וזה כי יחס ה' אל ב"ג כיחס המרובע ההווה מא' אל המרובע ההווה מז"ח ויחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההוה מז"ח אל המרובע ההווה מח"ט וביחס ההשואה יהיה יחס ה' אל ג"ד כיחס המרובע ההווה מא' אל המרובע ההווה מח"ט
+
|style="text-align:right;"|ונכהו גם כן בח' וז' ויהיו ט' וכ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר המונח באורך
+
|style="text-align:right;"|הנה מספרי ה'ח'ז' מתיחסים ויחסם הוא יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ט הוא הנבדל הששי
+
|style="text-align:right;"|וג' הוכה בה' והיה א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והוכה בח' והיה ט'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל ח' הוא יחס א' אל ט'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ה' אל ח' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ט' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 88 ===
+
|style="text-align:right;"|וכן יהיה יחס ט' אל כ' הוא יחס ג' אל ד'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פח</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר והנבדל הראשון הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא הנבדל
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו א"ח יקיף בו קו מדבר והוא אוהקו הנבדל הראשון
+
|style="text-align:right;"|וג"ד הוכו בז' והיה מזה כ
 
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה שטח ג"ט מתייחס לשני שטחי א"ב ב"ג במה שבין שניהם ושטח ע"ד מתייחס לשני שטחי ע"ק נ"ס במה שבין שניהם
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג' אל ד' כיחס כ' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושטח א"כ שוה לשטח מ"ס ושטח כ"ג שוה לשטח נ"ס אם כן שטח ג"ט שוה לשטח ע"ד אבל שטח ג"ט שוה לשטח ט"ז
+
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט' וט' אל כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס בלתי משותף לקו ס"פ באורך
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ט כ"ב נמשכים על יחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ע"ס ס"פ בכח מדברים ושניהם בו לבד משותפים
+
|style="text-align:right;"|וא' הראשון ימנה ב' האחרון
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"פ נבדל והוא נגבר על שטח א"ח אם כן הקו אשר יגבר על א"ח
+
|style="text-align:right;"|אם כן הוא ימנה ט' השני
בלתי מדבר והוא אשר יקרא הנבדל וזה מה שרצינו לבאר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 89 ===
+
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ט' כיחס ג' אל ד' וא' ימנה ט'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ג' ימנה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פט</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר והנבדל השני הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא הוא אשר יקרא נבדל הממוצע הראשון
+
|style="text-align:right;"|וגם כן יהיה ג' ימנה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו א"ח יקיף בו קו מדבר והוא א"ב
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' ימנה ב'
 
 
מתיחס לשני שטחי א"ב ב"ג במה שבין שניהם . ושטח ע"ד גם כן מתיחס לשני שטחי
 
 
 
ע"ק פ"ד במה שבין שניהם . ושטח א"ב שוה לשטח ע"ק . ושטח ב"ג שוה לשטח פ"ד . אם כן
 
 
 
משותפים . והשטח אשר יקיפו בו מדבר . אם כן קו ע"פ הוא נבדל הממוצע הראשון .
 
והוא  יגבר על
 
|}
 
{|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כמו שבארנו כי א"ט כ"ב נמשכים על יחס ג' אל ד' ויהיה א' הראשון ימנה ט' השני ויתחייב שימנה ב'
== Book Eleven ==
 
|style="text-align:right;"|<big>המאמר האחד עשר מספר אקלידס החכם</big>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*A solid is that which has length, breadth, and depth, and everything that has a body.
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת היא אשר לה אורך ורוחב וגובה וכל מה שיש לו גוף
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:The limits of a solid are a surface.
+
|style="text-align:right;"|ובכאן כי כאשר לא ימנה מעוקב מעוקב לא ימנה צלעו צלעו וכאשר לא ימנה הצלע הצלע לא ימנה המעוקב המעוקב
|style="text-align:right;"|וקצוות המוגשם פשוט
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*When a straight line stands on a plane and straight lines are drawn in that plane that meet the straight line so that every angle contained by one of those lines and the line is a right angle, the straight line is perpendicular to the plane.
+
=== Proposition 16 ===
|style="text-align:right;"|וכאשר עמד קו ישר על שטח והוציאו בשטח ההוא קוים ישרים ימששו הקו הנצב והיתה כל זוית יקיף בה קו מאותם הקוים עם הקו הנצב נצבת הנה הקו הנצב ההוא עמוד על השטח
+
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>כאשר</big> עמד שטח על שטח והיו כל שני עמודים יצאו מן הקו אשר הוא הפרק המשותף מנקודה אחת ממנו אל כל שני השטחים יקיפו בזוית נצבת הנה שני השטחים יקיפו בזוית נצבת
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יו</span> <big>כל</big> שני מספרים משוטחים מתדמים יפול בין שניהם מספר מתיחס לשניהם ויחס השטח אל השטח הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>השטחים</big> הנכחיים הם אשר לא ימשש שטח מהם האחר ואפילו הוציאו לכל הצדדים עד לאין תכלית
+
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מספרים משוטחים והם א"ב ויהיו שני צלעי א' שני מספרי ג"ד ושני צלעי ב' שני מספרי ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>התמונות</big> המוגשמות השוות הדומות הם אשר יקיפו בכל מוגשם מהם ממנין השטחים כמו מנין מה שיקיפו באחר ויהיה כל שטח מאחד מהם דומה ושוה השיעור לשטח אשר הוא גילו מן המוגשם האחר ועל בריאתו
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי בין שני מספרי א"ב מספר מתיחס לשניהם ויחס א' אל ב' כיחס צלע א' אל צלע ב' אשר הוא גילו שנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>התמונות</big> המוגשמות הדומות הם אשר יקיף כל מוגשם מהם ממנין השטחים כמו מנין מה שיקיף באחר ויהיה כל שטח מאחד מהם דומה בשטח אשר הוא גילו מן המוגשם האחר ועל בריאתו
+
|style="text-align:right;"|המופת כי א"ב שני שטחים מתדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת המגוררת היא אשר יקיפו בה שלשה שטחים נכחיי הצלעות ושני שטחים משולשים
+
|style="text-align:right;"|אם כן צלעותיהם מתיחסות ושני צלעי א' ג"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הכדור</big> הוא מה שיעבור חצי עגולה כאשר יקוים קו הקוטר בין שני כשורים עד שלא יסור וסבבה הקשת אשר היא חצי הקו המקיף עד שתשוב אל מקומה והוא המוגשם העגול ומרכז הכדור ומרכז העגולה אחד
+
|style="text-align:right;"|ושני צלעי ב' ה"ז
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת המחודדת היא אשר יקיפו בה שטחים יעלו משטח אחד אל נקודה אחת מקבילה אותו
+
|style="text-align:right;"|הנה יהיה יחס ג' אל ה' כיחס ד' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת העגולה היא אשר שני תושבותיה שני שטחים ושניהם שתי עגולות
+
|style="text-align:right;"|ונכה ד' בה' ויהיה מזה ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>השוה</big> שתי קצוות והעובי הוא מה שיעבור שטח שוה הצלעות נצב הזויות כאשר יקוים אחת מצלעותיו המקיפות בזוית נצבת בין שני פלכים עד שלא יסור ויעוגל השטח עד שישוב אל מקומו
+
|style="text-align:right;"|אבל הכאת ד' בג' הוא מספר א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>וחץ</big> התמונה הוא הצלע הקים ונקראת התמונה הזאת האסטונה העגולה
+
|style="text-align:right;"|וד' הוכה בשני מספרי ג"ה והיה מזה א"ח
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת המחודדת העגולה היא מה שיעבור משולש נצב הזויות כאשר יקוים אחת מצלעותיו המקיפות בזוית הנצבת בין שני כישורים עד שלא יסור ויסובב המשולש עד שישוב אל מקומו
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג' אל ה' כיחס א' אל ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>ואם</big> היה הצלע הקים שוה לצלע האחר הנה התמונה נצבת הזויות
+
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ה' כיחס ד' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>ואם</big> היה יותר ארוך ממנו הנה היא חדה הזוית
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל ז' כיחס א' אל ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>וכאשר</big> היה יותר קצר ממנו הנה היא נרחבת הזוית
+
|style="text-align:right;"|שיחס ד' אל ז' כיחס א' אל ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>וחץ</big> התמונה היא הצלע הקים ותושבתה היא עגולה וזאת התמונה היא מחודדת האסטונה העגולה
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ח' הוא יחס ח' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>הזוית</big> המוגשמת היא אשר יקיפו אותה זויות משוטחות יותר משתי זויות ואינם על שטח אחד ויתקבצו בנקודה אחת
+
|style="text-align:right;"|אם כן א'ח'ב' מתיחסים הנה כבר נפל בין א' וב' מספר והוא ח' והיו מתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>התמונות</big> המוגשמות העגולות השוות שתי הקצוות והעובי והמחודדים העגולים הדומים הם אשר יהיה יחס חץ כל תמונה מהם אל קוטר תושבתה כיחס חץ התמונה האחרת אל קוטר תושבתה
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא גילו שנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 1 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי יחס א' אל ח' כיחס ח' אל ב'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל ח' שנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>הקו</big> הישר לא יהיה חלק ממנו בשטח וחלק בגובה
+
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ח' הוא יחס הצלע אל הצלע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>מופתו</big> שאי איפשר ונבאר זה במשל הנה אם היה איפשר נאמר שיהיה חלק מקו אב"ג והוא א"ב בשטח וחלק אחר והוא ב"ג והוא בגובה ונוציא מקו א"ב קו בשטח והוא ב"ד הנה אב"ג הוא קו ישר אם כן א"ב דבק ב"ג ובקו ב"ד על יושר זה שקר <span style=color:red>מפתי' א'</span>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן לא יהיה חלק מקו ישר בשטח וחלק בגובה וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
=== Proposition 17 ===
  
=== Proposition 2 ===
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> <big>כל שני</big> קוים ישרים יחתכו הנה שניהם בשטח אחד וכל משולש הנה הוא בשטח אחד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יז</span> <big>כל</big> שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יפול בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים ויחס אחד משני המוגשמים אל האחר הוא יחס צלעו אל צלעו שהוא גילו משולש
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שני קוי א"ב ג"ד יחתכו על נקודת ה' הנה אומר כי א"ב ג"ד בשטח אחד ונרשום על שני קוי ד"ה ה"ב שתי נקודות ז"ח ונוציא קו ז"ח הנה אומר כי משולש זה"ח הוא בשטח אחד
+
|style="text-align:right;"|המופת כי א"ב שני מוגשמים מתדמים וצלעי איהם ג'ד'ה' וצלעי ב' הם ז'ח'ט' ויחס ג' אל ז' כיחס ד' אל ח' וכיחס ה' אל ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי הוא אי איפשר זולתו ונבאר זה כי אם היה איפשר זה הנה היה חלק ממשולש זה"ח בשטח וחלק בגובה אם כן שני חלקים משני קוי ז"ה ה"ח בשטח ושני חלקים בגובה זה שקר <span style=color:red>מא'</span>
+
|style="text-align:right;"|וג' כאשר הוכה בד' היה כ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן משולש זה"ח הוא בשטח אחד והשטח אשר בו משולש זה"ח בו שני קוי ז"ה ה"ח ובו שני קוי א"ב ג"ד אם כן שני קוי א"ב ג"ד בשטח אחד
+
|style="text-align:right;"|וז' כאשר הוכה בח' היה ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן כל שני קוים ישרים יחתכו הנה שניהם בשטח אחד וכל משולש הנה הוא בשטח אחד וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן כ"ל שנים משוטחים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסות הנה יפול בין כ"ל מספר וימשך עם שניהם על יחס אחד ויהיה המספר הזה מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|וה' כאשר הוכה במ' היה נ'
=== Proposition 3 ===
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וט' כאשר הוכה במ' היה ס'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ג <big>כל שני</big> שטחים יחתכו הנה פרק שניהם המשותף הוא קו אחד ישר
+
|style="text-align:right;"|ומשוטח ג' בד' אשר הוא ב' כאשר הוכה בה' היה א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שני שטחי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט יחתכו ופרקם משותף הוא כ"ל הנה אומ' כי כ"ל קו אחד ישר
+
|style="text-align:right;"|אבל ה' כאשר הוכה גם כן במ' היה נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> שהוא אי איפשר שיהיה יותר מקו ונבאר זה שאם היה איפשר הנה נוציא מן ל' אל כ' קו בשטח א"ב ג"ד והוא כמ"ל ונוציא מכ' אל ל' קו בשטח ה"ז ח"ט והוא כנ"ל אם כן כמ"ל קו ישר וכנ"ל קו ישר מתחברים אם כן שני קוי כמ"ל כנ"ל ישרים מתקרבים יפגשו קצוות שניהם בכל שתי הצדדים זה שקר אם כן כ"ל הוא קו אחד ישר וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל נ' כיחס כ' אל מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|ויחס כ' אל מ' כיחס מ' אל ל'
=== Proposition 4 ===
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס מ' אל ל' כיחס ג' אל ז' וכיחס ד' אל ח' וכיחס ה' אל ט' והוא יחס הצלע אל הצלע שהוא גילו וכן יחס א' אל נ'
 
|-
 
|-
|When a perpendicular line stands at the intersection point of two intersecting lines, then it is also perpendicular to the plane passing through them.
+
|
|style="text-align:right;"|ד <big>כאשר</big> עמד עמוד על פרק שני קוים ישרים יחתכו הנה הוא עמוד על שטח שניהם
+
|style="text-align:right;"|וכן כל אחד מן ה"ט הוכה במ' והיה נ"ס
 
|-
 
|-
|Example: line AB is perpendicular stands at the common intersection point of two lines GD and HZ.
+
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי קו א"ב עמוד נצב על פרק שני קוי ג"ד ה"ז המשותף
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל ט' כיחס נ' אל ס'
 
|-
 
|-
|Supposition: I say that line AB is perpendicular to plane GD.
+
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו א"ב עמוד נצב על שטח ג"ד
+
|style="text-align:right;"|ויחס ה' אל ט' וג' אל ז' וד' אל ח' הוא יחס הצלע לצלע שהוא גילו
 
|-
 
|-
|Proof:
+
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big>
+
|style="text-align:right;"|ויחס הצלע אל הצלע כיחס א' אל נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<math>\scriptstyle BH=BZ=DB=BG</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל נ' כיחס נ' אל ס'
|style="text-align:right;"|שיהיו קוי ב"ה ב"ז ד"ב ב"ג הנחלקים שוים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*We draw two lines HG and DZ.
+
|style="text-align:right;"|וט' כאשר הוכה בל' היה ב'
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי ה"ג ד"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*We draw line TK from K on plane GDHZ.
+
|style="text-align:right;"|וכבר הוכה ט' במ' והיה ס'
|style="text-align:right;"|ונוציא מן כ' קו בשטח ג"ד ה"ז והוא ט"כ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*We place point C on AB.
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס מ' אל ל' כיחס ס' אל ב'
|style="text-align:right;"|ונרשום על א"ב נקודת ח'
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*We draw lines HC, DC, CZ, CG, CK and CT.
+
|style="text-align:right;"|ויחס מ' אל ל' הוא יחס הצלע אל הצלע
|style="text-align:right;"|ונוציא קוים ה"ח ד"ח ח"ז ח"ג ח"כ ח"ט
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle CK=BZ</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ס' אל ב' הוא יחס הצלע אל הצלע
|style="text-align:right;"|הנה צלע ה"ב כמו ב"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GB=BD</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס הצלע אל הצלע הוא כיחס א' אל נ' וכיחס נ' אל ס' וכיחס ה' אל ב'
|style="text-align:right;"|וג"ב כמו ב"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<span style=color:red>I.4, 15, 27:</span> <math>\scriptstyle HG\parallel DZ\;HG=DZ</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי א'נ'ס'ב' נמשכים על יחס הצלע אל הצלע שהוא גילו
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ג ד"ז נכחיים ושוים <span style=color:red>מט"ו וד' וכ"ז מא&#x202B;'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GB=BD</math>
+
|style="text-align:right;"|וכבר נפלו בין אשני מספרי נ"ס
|style="text-align:right;"|וגכמו ב"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle BC\perp GD</math>
+
|style="text-align:right;"|והנה אומר כי יחס א' אל ב' הוא יחס הצלע אל הצלע אשר הוא גילו משולש
|style="text-align:right;"|וב"ח עמוד על ג"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.4:</span> <math>\scriptstyle CG=CD</math>
+
|style="text-align:right;"|מפני כי יחס א' אל נ' כיחס נ' אל ס' וכיחס ס' אל ב'
|style="text-align:right;"|אם כן ח"ג כמו ח"ד <span style=color:red>מד' מא&#x202B;'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle HB=BZ</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל נ' משולש
|style="text-align:right;"|וגם כן ה"ב כמו ב"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle BC\perp HZ</math>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה א' אל נ' הוא יחס הצלע אל הצלע
|style="text-align:right;"|וב"ח עמוד על ה"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.4:</span> <math>\scriptstyle HC=CZ</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא גילו משולש
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ח כמו ח"ז <span style=color:red>מד' מא&#x202B;'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GC=CD</math>
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
|style="text-align:right;"|אם כן צלע ג"ח כמו ח"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle HG=DZ</math>
+
=== Proposition 18 ===
|style="text-align:right;"|וה"ג כמו ד"ז
+
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*CG and GH are equal to CD and DZ
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יח</span> <big>כאשר</big> נפל מספר בין שני מספרים וימשכו מתיחסים הנה שני המספרים משוטחים מתדמים
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ח"ג ג"ה שוים לשני קוי ח"ד ד"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle HC=CZ</math>
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספר ג' נפל בין שני מספרי א"ב משוטחים מתדמים
|style="text-align:right;"|ותושבת ה"ח כמו תושבת ח"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.8:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle CGH=\measuredangle HDZ</math>
+
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נקח שני מספרים היותר קטנים על יחס א'ג'ב' והם ד
|style="text-align:right;"|אם כן זוית חגכמו זוית הד"ז <span style=color:red>מח' מא&#x202B;'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וקו ט"ג ד"ב נכחיים וכבר הוצאו אל שניהם ט"כ ג"ד
+
|style="text-align:right;"|הנה יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.29:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle GTB=\measuredangle KBD</math>
+
|style="text-align:right;"|וד"ה שני מספרים היותר קטנים והם ימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב
|style="text-align:right;"|אם כן זוית גט"ב שוה לזוית כב"ד <span style=color:red>מכ"ט מא&#x202B;'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle BGT=\measuredangle BDK</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה ד' ימנה א' וה' ימנה ג' בשוה ויהיו אחדי מספר ז' בשעור מה שימנה ד' א'
|style="text-align:right;"|וזוית בג"ט שוה לזוית בד"כ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GB=BD</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ג' בשעור אחדי ז'
|style="text-align:right;"|וג"ב כמו ב"ד
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.26:</span> <math>\scriptstyle TG=DK</math>
+
|style="text-align:right;"|וד' הוכה בז' והיה א' משוטח ושתי צלעותיו ד"ז
|style="text-align:right;"|אם כן ט"ג כמו ד"כ <span style=color:red>מכ"ו מא&#x202B;'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*CG and GT are equal to CD and DK
+
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה יחס ג' אל ב' כיחס ד' אל ה'
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ח"ג ג"ט שוים לשני קוי ח"ד ד"כ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\measuredangle CGT=\measuredangle CDK</math>
+
|style="text-align:right;"|וד"ה שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב
|style="text-align:right;"|וזוית חג"ט שוה לזוית חד"כ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.4:</span> <math>\scriptstyle TC=CK</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה ג' וה' ימנה ב'
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ט"ח כמו תושבת ח"כ <span style=color:red>מד' מא&#x202B;'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle TK=BK</math>
+
|style="text-align:right;"|ויהיו אחדי מספר ח' כשעור מה שימנה ה
|style="text-align:right;"|וצלע ט"כ כמו צלע ב
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכ"ח משותף
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ב' בשעור אחדי ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*TB and BC are equal to KB and KC
+
|style="text-align:right;"|וה' יוכה בח' ויהיה ב'
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ט"ב ב"ח יהיו שוים כ"ב כ
+
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב' משוטח ושתי צלעותיו ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וד' ימנה ג' בשעור אחדי ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle TC=CK</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה ד' הוכה בח' והיה ג'
|style="text-align:right;"|ותושבת ט"ח כמו תושבת ח"כ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
*<span style=color:red>I.8:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle CBK=\measuredangle CBT</math>
+
|style="text-align:right;"|וכן ז' יוכה בה' ויהיה ג'
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות חב"כ וחב"ט שוות <span style=color:red>מח' מא&#x202B;'</span>
 
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>def.</span>
+
|
|style="text-align:right;"|אם כן שתיהם נצבות <span style=color:red>מפתיחת מא&#x202B;'</span>
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ז' בה' שוה למשוטח ד' בח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן ח"ב עמוד על ט"כ וכן יתבאר כי כל קו יצא מן ב' בשטח שני קוי ג"ד ה"ז הנה הוא יקיף עם ח"ב בזוית נצבת
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ז' אל ד' כיחס ח' אל ה'
 
|-
 
|-
|<span style=color:red>def.</span>
+
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו כ"א הוא עמוד על שטח ג"ד ה"ז <span style=color:red>מפתיחת זה</span>
+
|style="text-align:right;"|וד' וז' שתי צלעות א' וה' וח' שתי צלעות ב' אם ^ א"ב שתי שטחים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
=== Proposition 19 ===
  
=== Proposition 5 ===
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ה <big>כאשר</big> עמד קו על פרק משותף לשלשה קוים יקיף עם כל קו מהם בזוית נצבת הנה הקוים השלשה בשטח אחד
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יט</span> <big>כל</big> שני מספרים יפלו בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים הנה שניהם מוגשמים מתדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי קו א"ב נצב על פרק משותף לשלשה קוים ב"ג ב"ד ב"ה על זויות נצבות הנה אומר כי ב"ג בב"ה בשטח אחד
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב נפלו בין שניהם שני מספרי ג"ד ונמשכו מתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי איפשר שיהיה קו מהם בזולת שטח האחר ונבאר זה שאם היה איפשר הנה היה ב"ד בשטח בגובה הנה שטח א"ב ב"ד הנה יחלק שטח ג"ב ב"ה ויחלקהו ויהיה חלוקם המשותף קו ב"ז [מג'] ותהיה זוית אב"ז נצבת וכבר היתה זוית אב"ד נצבת א"ב ב"ד ב"ז בשטח אחד הנה זוית אב"ז אם כן שוה לזוית אב"ד הגדולה לקטנה זה שקר אם כן ב"ג ב"ד ב"ה בשטח אחד
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב שניהם מוגשמים מתדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 11 ===
+
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נקח קטן שלשה מספרים מתיחסים על יחס א"ג ד"ב והם מספרי ה'ז'ח'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני הקצוות והם ח"ה כבר נפל בין שניהם מספר ו' ונמשכו מתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"א</span> <big>נרצה</big> שנוציא מנקודה מונחת בגובה קו יהיה עמוד על שטח מונח
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' וח' שני שטחים מתדמים
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני צלעי ה' כ"ל
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה נשים הנקודה המונחת נקודת א' ונרצה שנוציא ממנה עמוד נצב על השטח המונח ונתחיל ונקוה בשטח קו ישר איך מה שיפול והוא ב"ג ונוציא מנקודת א' אל קו ב"ג עמוד על קו ב"ג והוא א"ד ונוציא מן ד' בשטח המונח עמוד על ב"ג והוא ד"ה ונוציא מן א' אל קו ד"ה עמוד נצב על ד"ה והוא א"ז הנה אומר כי א"ז עמוד על השטח המונח
+
|style="text-align:right;"|ושני צלעי ח' מ"נ
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וה"ח שני שטחים מתדמים וצלעות שניהם מתיחסות יחס כ' אל מ' כיחס ל' אל נ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נוציא מן ז' קו יהיה נכחי אל ב"ג בשטח המונח והוא ח"ט
+
|style="text-align:right;"|וה'ז'ח' על יחס א'ג'ד'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל ז' כיחס א' אל ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג עמוד על פרק משותף לשני קוי ז"ד ד"א <span style=color:red>מד' מזה</span>
+
|style="text-align:right;"|ויחס ז' אל ח' כיחס ג' אל ד'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ומנין ה'ז'ח' כמו מנין א'ג'ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle BG\perp ZDDA</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל ח' כיחס א' אל ד'
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג עמוד על שטח ז"ד ד"א
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן ה"ח ראשון אצל האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle BG\parallel CT</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם קטן שני מספרים על יחס שניהם
|style="text-align:right;"|וב"ג יהיה נכחי אל ח"ט
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle CT\perp ZDDA</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה ה' ימנה א' בשעור מה שימנה ח"ד
|style="text-align:right;"|אם כן ח"ט עמוד נצב על שטח זד"א <span style=color:red>מח' מזה</span>
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו אחדי מספר ט' בשעור מה שימנה ה"א
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וז"א הוא בשטח ז"ד ד"א
+
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ימנה ד' בשעור אחדי מספר ט'
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה ט' יוכה בח' ויהיה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle CT\perp AZ</math>
+
|style="text-align:right;"|וה' ימנה א' בשעור אחדי ט'
|style="text-align:right;"|אם כן ח"ט עמוד על א"ז
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וה' יוכה בט' ויהיה א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle AZ\perp CT\quad CT\perp HD</math>
+
|style="text-align:right;"|וה' הוא שטח כ' בל'
|style="text-align:right;"|וא"ז עמוד על ח"ט והוא גם כן עמוד על ה"ד
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח כ' בל' הוכה בט' והיה מוגשם א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle AZ\perp HD\quad AZ\perp CT</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן צלעותיו כ'ל'ט'
|style="text-align:right;"|אם כן א"ז עמוד נצב על ה"ד ועל ח"ט
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה מספרי ה'ז'ח' על יחס מספרי ג'ד'ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle AZ\perp HZCT</math>
+
|style="text-align:right;"|ומנין ה'ז'ח' כמנין ג'ד'ב'
|style="text-align:right;"|אם כן א"ז עמוד על שטח הזח"ט
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושטח הזח"ט הוא השטח המונח וא"ז עמוד נצב עליו
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל ח' כיחס  ג' אל ב' וכל אחד מן ה"ח ראשון אצל האחר
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר הוצאנו מנקודת א' אשר היא בגובה המונח עמוד נצב על השטח המונח והוא א"ז
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ג' בשעור מה שימנה ח"ב
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו אחדי מספר ס' בשיעור מה שימנה ח"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ג' בשעור אחדי מספר ס'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|וח' יוכה בס' ויהיה ב'
=== Proposition 12 ===
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וח' והוא שטח מ' בנ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|י"ב נרצה שנעמיד על שטח מונח על נקודה ידועה ממנו עמוד
+
|style="text-align:right;"|אם כן שטח מ' בנ' הוכה בס' והיה מוגשם ב' וצלעיו מ'נ'ס'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשים הנקודה א' ונרצה שנעמיד על נקודת א' עמוד על השטח המונח ונניח בגובה נקודת ב' איך מה שנפלה ונוציא ממנה עמוד על השטח המונח והוא ב"ג ונוציא מן א' קו יהיה נכחי אל ג"ב והוא א"ד הנה אומר כי א"ד עמוד על השטח המונח
+
|style="text-align:right;"|וט' הוכה בח' והיה ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת כי א"ד הוא נכחי אל ב"ג וב"ג עמוד על השטח המונח הנה א"ד עמוד על השטח המונח
+
|style="text-align:right;"|וס' הוכה בח' והיה ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר העמדנו על השטח המונח על נקודת א'
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ט' אל ס' כיחס ד' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ויחס ד' אל ב' כיחס ה' אל ז' וכיחס ז' אל ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|אבל יחס ה' אל ז' וז' אל ח' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ'
=== Proposition 13 ===
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ט' אל ס' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ' והוא יחס הצלע אל הצלע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|י"ג לא יעמוד על שטח אחד שני עמודים על נקודה אחת מן השטח
+
|style="text-align:right;"|וצלעות א' הם כ'ל'ט'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת שהוא אי איפשר ויתבאר זה במשל שאם היה איפשר הנה נעמיד על נקודת א' שני עמודים על השטח המונח והם א"ב א"ג ויהיה קו ד"ה פרק משותף לשני שטחים אם כן זוית בא"ה נצבת וזוית גא"ה נצבת אם כן שתיהן שוות הגדולה לקטנה זה שקר
+
|style="text-align:right;"|וצלעות ב' הם מ'נ'ס'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן אי איפשר שיעמדו על נקודה אחת שני עמודים
+
|style="text-align:right;"|אם כן א' וב' שני מוגשמים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסות
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
=== Proposition 20 ===
  
=== Proposition 14 ===
 
 
|
 
|
 +
|-
 +
|For every three numbers that are in continued proportion, such that the first is a square, the third is a square.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>כל</big> שלשה מספרים נמשכים על יחס אחד יהיה הראשון מהם מרובע הנה השלישי מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|י"ד כאשר היה קו אחד עמוד על שני שטחים הנה השני שטחים כאשר הוצאו בכל הצדדים לא יפגשו ואפי' הוצאו בכל הצדדים לאין תכלית
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי מספרי א'ב'ג' השלשה נמשכים על יחס אחד והראשון מהם והוא א' הוא מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו שיהיה קו א"ב עמוד על שני שטחי ג"ד ח"ט הנה אומר כי שני שטחי ג"ד ח"ט נכחיים וששניהם כאשר הוצאו עד לאין תכלית לא יפגשו
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' השלישי מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת שהוא אי איפשר ונבאר זה שאם היה איפשר הנה יפגשו ותהיה פגישת שניהם פרק משותף והוא קו כ"ל ונרשום על כ"ל נקודת מ' איך מה שתפול ונוציא שני קוי א"'מ כ"מ הנה כ"ל הוא בשטח ג"ד וכל הנקודות אשר בו הם בשטח ג"ד אם כן א"מ בשטח ג"ד וכל עמוד על שטח הנה הוא עמוד על קו יצא בשטח וימשש העמוד אם כן זוית מא"ב נצבת ולכן זוית אב"מ נצבת אם כן שתי זויות ממשולש אב"מ שתי נצבות זה שקר אם כן שני שטחי ג"ד ח"ט כאשר הוצאו בכל הצדדים לא יפגשו
+
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נקח קטן מספרים על יחס א'ב' מניינם כמניינם והם ד'ה'ז' ושתי הקצוות והם ד"ז שני מרובעים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ויהיה צלע מרובע א' מספר ח'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|וצלע מרובע ז' מספר כ'
=== Proposition 33 ===
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וצלע מרובע ד' מספר ט'
 
|-
 
|-
|Parallelepipedal solids, whose heights are the same: the ratio of the solid to the solid is as the ratio of its base to its base.
+
|
|style="text-align:right;"|ל"ג המוגשמים נכחיי השטחים כאשר היה רומם בשיעור אחד הנה יחס המוגשם אל המוגשם כיחס תושבתו אל תושבתו
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי יחס א'ב'ג' כיחס ד'ה'ז' ומניינם כמניינם יהיו ביחס השוים יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מוגשמי כ"ב וז"ל נכחי השטחים ורומם בשיעור אחד הנה אומר כי יחס תושבת אבג"ד אל תושבת הזח"ט כיחס מוגשם כ"ב אל מוגשם ז
+
|style="text-align:right;"|וכל אחד משני מספרי ד"ז ראשון אצל האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle DGMN=HZCT</math>
+
|style="text-align:right;"|והמספרים אשר קצתם ראשון אצל קצת הם קטני המספרים על יחסם
|style="text-align:right;"|המופת כי נשים תושבת ד"ג מ"נ שוה לתושבת הזח"ט
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ונשלים מוגשם ס"ג וכל מוגשם נכחיי השטחים יבדילהו שטח על נכחות שני שטחים מקבילים
+
|style="text-align:right;"|וקטן המספרים על יחס ימנו המספרים אשר על יחסם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה הוא יחלקהו בשני חלקים יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס תושבתו אל תושבתו [מכ"ה מזה]
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה א' בשעור מה שימנה ז"ג
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle ABGD:DGMN=KB:GS</math>
+
|style="text-align:right;"|וכאשר ימנה מרובע מרובע הנה צלעו ימנה צלעו
|style="text-align:right;"|אם כן יחס תושבת אבג"ד אל תושבת דגמ"נ כיחס מוגשם כ"ב אל מוגשם ג"ס
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle DGMN=HZCT</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ט' ימנה ח' וימנה כ"ל בשעור מה שימנה ט"ח
|style="text-align:right;"|ותושבת דגמ"נ כמו תושבת הזח"ט
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle GS=ZL</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ט' אל ח' כיחס כ' אל ל'
|style="text-align:right;"|ומוגשם ג"ס כמו מוגשם ז"ל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle ABGD:HZCT=KB:ZL</math>
+
|style="text-align:right;"|ויחס המרובע ההווה מן ט' אל המרובע ההווה מן ח' כיחס המרובע ההווה מן כ' אל המרובע ההווה מן ל'
|style="text-align:right;"|אם כן יחס תושבת אבג"ד אל תושבת הזח"ט כיחס כאל מוגשם ז"ל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|והמרובע ההווה מן ט' הוא ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|והמרובע ההווה מן ח' הוא א'
=== Proposition 40 ===
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההווה מן כ' הוא ז'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מ</span> <big>כל</big> מעוקב יובדלו צלעות שני שטחים משטחיו מקבילים כל צלע בשני חציים אחר כן יצאו ממקומות ההבדלים שני שטחים יבדילו המעוקב ויבדיל כל אחד משניהם האחר הנה הבדל שניהם המשותף יחתוך קוטר המעוקב בשני חציים ויחתכהו הקוטר בשני חציים
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל המרובע ההווה מן ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני שטחי מעוקב א"ב המקבילים ג"ד אז"ח ט"כ הנה כבר הובדלו צלעות שניהם והם ג"ד ד"א א"ה ה"ג ב"ז ז"ח ח"ט ט"ב כל צלע בשני חציים על נקודת כ' ל' מ' נ' ס' ע' פ' ק' והוצא ממקומות ההבדלים שני שטחים והם כ"מ פ"ס ונ"ל ע"ק יבדילו המעוקב ויבדיל כל אחד משניהם האחר והבדלם המשותף קו ר"ש וקוטר המעוקב קו ב"א הנה אומר כי כל אחד מן ר"ש ב"א יחתוך האחד בשני חציים
+
|style="text-align:right;"|ויחס ד' אל א' כיחס ז' אל ג'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי נוציא קוים ג"ר ר"א ב"ש ש"ח
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ז' אל ג' כיחס ז' אל המרובע ההווה מן ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle GH=DA</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' שוה למרובע ההווה מן ל'
|style="text-align:right;"|הנה ג"ה ישוה ד"א
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}GH=GN</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ג' מרובע
|style="text-align:right;"|וחצי ג"ה הוא ג"נ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}DA=LA</math>
+
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
|style="text-align:right;"|וחצי ד"א הוא ל"א
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle GN=LA</math>
+
=== Proposition 21 ===
|style="text-align:right;"|וג"נ ישוה ל"א
+
 
 +
|
 +
|-
 +
|For every four numbers that are in continued proportion, such that the first is a cube, the fourth is a cube.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כא</span> <big>כל</big> ארבעה מספרים נמשכים על יחס יהיה הראשון מהם מעוקב הנה הרביעי מעוקב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle RN=LR</math>
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי ארבעה מספרי א'ב'ג'ד' נמשכים על יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' וכיחס ג' אל ד' ויהיה א' מעוקב
|style="text-align:right;"|ור"נ ישוה ר"ל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\longrightarrow GN+NR=AL+LR</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ד' מעוקב
|style="text-align:right;"|הנה כל ג"נ נ"ר כמו כל א"ל ל"ר כל אחד כמו גילו
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\measuredangle GNR=\measuredangle ALR</math>
+
|style="text-align:right;"|המופת אנחנו נקח קטני המספרים על יחס מספרי א'ב'ג'ד' ועל מניינם והם ה'ז'ח'ט' הנה הקצוות והם ה"ט מעוקב
|style="text-align:right;"|וזוית גנ"ר כמו זוית אל"ר
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:I.4: <math>\scriptstyle GR=RA</math>
+
|style="text-align:right;"|ויהיה צלע מעוקב א"ל וצלע מעוקב ה"ב וצלע מעוקב ט"נ
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ג"ד כמו תושבת ר"א <span style=color:red>מד' מא'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\triangle GNR=\triangle ALR</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי יחס א"בג"ד כיחס ה'ז'ח'ט' והם שוים במנין יהיו ביחס השווי יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט'
|style="text-align:right;"|ומשולש גנ"ר כמו משולש אל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ושאר הזויות כמו שאר הזויות אשר יהיו מיתריהם הצלעות השוות
+
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן ה"ט ראשון אצל האחר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle\measuredangle GRN=\measuredangle LRA</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם קטן שני המספרים על יחסם וקטני המספרים על יחס ימנו המספרים על יחסם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
|style="text-align:right;"|זוית גר"נ כמו זוית לר"א
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ויהיה זוית נר"א משותפת
+
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה א' כמו מה שימנה ט"ד
 
|-
 
|-
 
|
 
|
::<math>\scriptstyle\measuredangle GRN+\measuredangle NRA=\measuredangle LRA+\measuredangle ARN</math>
+
|style="text-align:right;"|וכאשר מנה מעוקב מעוקב הנה צלעו ימנה צלעו
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות גר"נ נר"א שוות לשתי זויות לר"א אר"נ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:I.13: <math>\scriptstyle\measuredangle LRA+\measuredangle ARN=90^\circ+90^\circ</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ב' ימנה ל' ויהיה מנין מה שימנה נ"מ כמו מנין מה שימנה כ"ל
|style="text-align:right;"|אבל שתי זויות לר"א אר"נ ישוו שתי נצבות <span style=color:red>מי"ג מא'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\measuredangle GRN+\measuredangle NRA=90^\circ+90^\circ</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס כ' אל ל' כיחס נ' אל מ'
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות גר"נ נר"א ישוו שתי נצבות
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וכבר יצא מקו ר"נ מנקודת ד' שני קוים ר"נ ר"א בשני צדדים מתחלפים ויהיו שתי זויות גר"נ נר"א ישוו שתי נצבות
+
|style="text-align:right;"|ויחס המעוקב ההווה מן נ' אל המעוקב ההווה מן ל' כיחס המעוקב ההווה מן נ' אל המעוקב ההווה מן מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אם כן יהיו שני קוי ג"ר ר"א קו אחד ישר <span style=color:red>מי"ד מא'</span>
+
|style="text-align:right;"|והמעוקב ההווה מן כ' הוא ה'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ולכן יהיו שני קוי ב"ש ש"ח קו אחד ישר
+
|style="text-align:right;"|והמעוקב ההווה מן ל' הוא א'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle GB=HT\quad AC=HT</math>
+
|style="text-align:right;"|והמעוקב ההווה מן נ' הוא ט'
:<math>\scriptstyle GB\parallel HT\quad AC\parallel HT</math>
 
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן ג"ב א"ח ישוה ה"ט והם נכחיים
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|והנכחיים לקו ואינם בשטח אחד הנה הם נכחיים
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל א' כיחס ט' אל המעוקב ההווה מן מ'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle GB=AC\quad GB\parallel AC</math>
+
|style="text-align:right;"|ויחס ה' אל א' כיחס ט' אל ד'
|style="text-align:right;"|אם כן ג"ב א"ח נכחיים שוים ונדבקים בקצוות ג"א ב"ח
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle GA=BC\quad GA\parallel BC</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' שוה למעוקב ההווה מן מ'
|style="text-align:right;"|אם כן ג"א ב"ח שוים נכחים <span style=color:red>מל"ג מא'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}GA=RA</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ד' מעוקב
|style="text-align:right;"|וחצי ג"א הוא ר"א
+
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}BC=B\hat S</math>
+
=== Proposition 22 ===
|style="text-align:right;"|וחצי ב"ח הוא ב"ש
+
 
 +
|
 +
|-
 +
|For every two numbers such that the ratio of one of them to the other is as the ratio of a square number to a square number and one of them is a square number, the other is a square number.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כב</span> <big>כל</big> שני מספרים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מרובע אל מרובע ואחד משניהם מרובע הנה האחר מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle RA=B\hat S\quad RA\parallel B\hat S</math>
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המרובע אל מספר ד' המרובע וא' מרובע
|style="text-align:right;"|אם כן ר"א ב"ש שוים נכחיים ונדבקים בקצוות ר"ש א"ב
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:I.29; I.46: <math>\scriptstyle RT=T\hat S\quad AT=TB</math>
+
|style="text-align:right;"|אומר כי ב' מרובע
|style="text-align:right;"|אם כן ר"ת ישוה ת"ש וא"ת ישוה ת"ב <span style=color:red>מכ"ט ומ"ו מא'</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה כבר חתך כל אחד מן א"ב ר"ס האחד בשני חצאים
+
|style="text-align:right;"|המופת כי שני מספרי ג"ד מרובעים ומשוטחים מתדמים וכבר יפול בין שניהם מספר וימשכו מתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ד' כיחס א' א' אל ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|אם כן א"ב הנה יפול בין שניהם מספר ימשכו מתיחסים וא' מרובע
=== Proposition 41 ===
+
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אם כן ב' מרובע
 
|-
 
|-
|For every two prisms whose heights are equal, if the base of one of them is a triangle, the base of the other is parallelogram, and it is double the base of the other, which is the triangle, then both prisms are equal.
+
|Q.E.D.
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מא</span> <big>כל</big> שני מגוררים רום שניהם שוים ותושבת אחד משניהם משולש ותושבת האחר נכחית הצלעות והיא כפל תושבת האחר המשולש הנה שני המגוררים שוים
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מגוררי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט כ"ל מ"נ רום שניהם שוים ותושבת אחד משניהם משולש והיא נכ"ל ותושבת האחר נכחית הצלעות והוא בגד"ה הנה אומר כי שני המגוררים שוים
+
=== Proposition 23 ===
|-
+
 
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> שנשלים שני מוגשמי א"ד ח"ל הנכחיים
 
 
|-
 
|-
|
+
|For every two numbers such that the ratio of one of them to the other is as the ratio of a cubic number to a cubic number and one of them is a cubic number, the other is a cubic number.
:*<math>\scriptstyle\Box_{BGDH}=2\sdot\triangle_{NKL}</math>
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כג</span> <big>כל</big> שני מספרים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מעוקב אל מעוקב ואחד משניהם מעוקב הנה האחר מעוקב
|style="text-align:right;"|הנה נכחי בגד"ה הוא כפל משולש נכ"ל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\Box_{NL}=2\sdot\triangle_{NKL}</math>
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המעוקב אל מספר ד' המעוקב וא' מעוקב
|style="text-align:right;"|ונכחי נ"ל הוא כפל משולש נכ"ל
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle\Box_{BD}=\Box_{NL}</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ב' מעוקב
|style="text-align:right;"|אם כן שתי תושבות ב"ד נ"ל הנכחיי הצלעות שוות
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:XI.32: <math>\scriptstyle AD=CL</math>
+
|style="text-align:right;"|המופת כי גמעוקבים ומוגשמים מתדמים והנה יפול בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים
|style="text-align:right;"|אם כן מוגשם אח"ל שוים הרום נכחיי השטחים על שתי תושבות שוות אם כן שתיהן שוות <span style=color:red>מל"ב</span>
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}AD=ABGDHZ</math>
+
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ד' כיחס א' אל ב'
|style="text-align:right;"|אבל חצי א"ד הוא מגורר א"ב ג"ד ה"ז
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}CL=CTKLMN</math>
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר יפול בין א"ב שני מספרים וימשכו מתיחסים וא' מעוקב
|style="text-align:right;"|וחצי ח"ל הוא מגורר ח"ט כ"ל מ"נ
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
:<math>\scriptstyle ABGDHZ=CTKLMN</math>
+
|style="text-align:right;"|אם כן ב' מעוקב
|style="text-align:right;"|אם כן שני מגוררי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט כ"ל מ"נ שוים
 
 
|-
 
|-
|
+
|Q.E.D.
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר האחד עשר ת"ל
+
=== Proposition 24 ===
|}
+
 
{|
+
|
 +
|-
 +
|When there are two numbers such that the ratio of one of them to the other is as the ratio of a square number to a square number, then they are similar plane numbers.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כד</span> <big>כאשר</big> היו שני מספרים והיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה שניהם שני שטחים מתדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המרובע אל מספר ד' המרובע
== Book Twelve ==
 
 
 
!style="text-align:right;"|המאמר השנים עשר מספר אקלידס החכם
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 1 ===
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני מספרי א"ב שני שטחים מתדמים
|
 
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|א כל שתי שטחים רבי הזויות דומים בשתי עגולות הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מרובעי שני קוטרי שתי העגולות אחד מהם אצל האחר
+
|style="text-align:right;"|המופת כי שני מספרי ג"ד שני מרובעים וכבר יפול בין שניהם מספר מתיחס לשניהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני שטחי א"ב גד"ה וח"ט כ"ל רבי הזויות מתדמים בשתי עגולות שני קטריהם ב"ז ט"נ הנה אומר כי יחס שטח א"ב גד"ה אל שטח ח"ט כ"ל מרבי הזויות כיחס מרובע קוטר ב"ז אל מרובע קוטר ט"נ
+
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת שנוציא קוים כ"ה א"ז ט"מ ח"נ הנה יחס ב"א אל ט"ח כיחס א"ה אל ח"מ ושתי זויות בא"ה טח"מ השוות יקיפו בהם צלעות מתיחסות אם כן [מו' ומד' מו'] משולש אב"ה ידמה משולש חט"מ אם כן זויות אה"ב כמו זוית חמ"ט וזוית אה"ב [מכ' מג'] כמו זוית אז"ב וזוית חמ"ט כמו זוית חנ"ט אם כן זוית אז"ב כמו זוית חנ"ט וזוית בא"ז [מל' מג'] נצבת שוה לזוית טח"נ ונשארה זוית אב"ז כמו זוית חט"נ הנשארת אם כן משולש אב"ז שוה הזויות למשולש חט"נ אם כן יחס ז"ב אל נ"ט כיחס ב"א אל ט"ח אם כן [מסוף י"ח מו'] יחס מרובע ב"ז אל מרובע ט"נ הוא יחס ב"ז אל ט"נ שנוי ויחס א"ב גד"ה אל ח"ט כ"ל מרבי הזויות הוא [מי"ט מו'] יחס א"ב אל ח"ט שנוי ויחס ב"ז אל ט"נ כיחס א"ב אל ח"ט אם כן יחס מרובע ב"ז אל מרובע ט"נ כיחס שטח א"ב גד"ה אל שטח ח"ט כל"מ רבי הזויות וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|הנה כבר יפול בין מספרי א"ב מספר מתיחס לשניהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 2 ===
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי א"ב שני שטחים מתדמים
|
+
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 25 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When there are two numbers such that the ratio of one of them to the other is as the ratio of a cubic number to a cubic number, then they are similar solid numbers.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כה</span> <big>כאשר</big> היו שני מספרים והיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מעוקב הנה שניהם מוגשמים מתדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ב כל שתי עגולות הנה יחס אחד משתיהן אל האחרת כיחס שני מרובעי שני קטריהם אחד מהם אל האחר
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המעוקב אל מספר ד' המעוקב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שתי עגולות אבג"ד ה"ז ח"ט קטרי שניהם ב"ד ז"ט הנה אומר כי יחס מרובע קוטר ב"ד אל מרובע קוטר ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל עגולה ה"ז ח"ט
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני מוגשמי א"ב מוגשמים מתדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת כי אי איפשר זולתו ונבאר זה כי אם היה איפשר נאמר שיהיה יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר גדול או יותר קטן מעגולת ה"ז ח"ט ויהיה ראשונה אל שטח הוא יותר קטן ממנה ויהיו ת' ויהיו ת"כ מקובצים כמו עגולת ה"ז ח"ט ונקוה בעגולת ה"ז ח"ט מרובע ה"ז ח"ט ויחתכו קשתות ה"ז ז"ח ח"ט ט"ה כל אחת בשני חציים על נקודת כ' ל' מ' נ' ונוציא מיתרי ה"כ כ"ז ז"ל ל"ח ח"מ מ"ט ט"נ נ"ה הנה כל אחד ממשולשי הכ"ז זל"ח חמ"ט טנ"ה הוא יותר גדול מחצי חתיכת העגולה אשר בה המשולש וכאשר עשינו זה פעמים הנה תשאר לנו חתיכות מן העגולה כלם יותר קטן משטח כ' ותשאר ויהיו חתיכות ה"כ כ"ז ז"ל ל"ח ח"מ מ"ט ט"נ נ"ה הנה עגולת ה"ז ח"ט יותר גדולה משטח כ' וכבר חסר מהגדול יותר מחציו ועשה זה פעמים וישאר [מא' מי']  מה שהוא יותר קטן מן כ' ויהיה שטח ה"כ ז"ל ח"מ ט"נ הרב הזויות יותר גדול מן ת' ויקיפו בעגולת א"ג שטח רבי הזויות דומה בשטח ה"כ ז"ל ח"מ ט"נ והוא שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק הנה יחס מרובע ד' אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' אבל יחס מרובע באל מרובע ז"ט כיחס שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק הרב הזויות אל שטח ה"כ ז"ל ח"נ מ"ט הרב הזויות אם כן [מי"ח מה'] יחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' כיחס שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק אל שטח הכז"ל חנמ"ט וכאשר המירונו [מי"ו מה'] יהיה יחס עגולת א"ב ג"ד אל השטח הרב הזויות אשר בה כיחס שטח ת' אל שטח הכז"ל חמנ"ט הרב הזויות ועגולת א"ב ג"ד היא יותר גדולה מן הרב הזויות אשר בה ושטח ת' אם כן יותר גדול מן הכל"ז חמנ"ט הרב הזויות אבל ת' היה יותר קטן ממנו כמו שבארנו זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר קטן מעגולת ה"ז ח"ט
+
|style="text-align:right;"|המופת כי כל אחד משני מספרי ג"ד מעוקב והנה יפול בין שני מספרי ג"ד שני מספרים מתיחסים לשניהם
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|הנה אומר ולא אל שטח הוא יותר גדול שאם היה איפשר נאמר שיהיה אל ת' והוא יותר גדול ממנה הנה יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' וכאשר חלפנו היה יחס מרובע ז"ט אל מרובע ב"ד כיחס שטח ת' אל עגולת א"ב ג"ד וכיחס עגולת ה"ז ח"ט אל שטח הוא יותר קטן מעגולת א"ב ג"ד אם כן יחס מרובע ט"ז אל מרובע ד"ב כיחס עגולת ה"ז ח"ט אל שטח הוא יותר קטן מעגולת א"ב ג"ד וכבר ביארנו כי זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס מרובע א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר גדול מעגולת ה"ז ח"ט וכבר ביארנו ולא אל יותר קטן ממנו אם כן יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל עגולת ה"ז ח"ט וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|אם כן מספר א"ב שנים מוגשמים מתדמים
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 15 ===
+
=== Proposition 26 ===
 +
 
 
|
 
|
 +
|-
 +
|For every two similar plane numbers, the ratio of one of them to the other is as the ratio of a square number to a square number.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כו</span> <big>כל</big> שני מספרים משוטחים מתדמים הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ט"ו כל שני כדורים הנה יחס אחד משניהם אל האחר הוא יחס קוטרו אל קוטרו משולש
+
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב שנים משוטחים מתדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בו כי נניח שתי כדורים א"ב ג"ד ה"ז ח"ט וקוטרי שניהם ב"ד ז"ט הנה אומר כי יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור ה"ז ח"ט הוא יחס קוטר באל קוטר ז"ט משולש
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת כי אי איפשר זולתו ובאור זה שאם היה איפשר נאמר שיהיה יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן או יותר גדול מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש ויהיה תחלה אל כדור הוא יותר קטן ממנו והוא כדור א' ויהיה כדור כ"ל מ"נ על מרכז ה"ז ח"ט שוה לכדור א' ויהיו שני כדורים על מרכז אחד ונעשה [מי"ד] בכדור ה"ז ח"ט הגדול מוגשם רב התושבות יקיפו בו בלתי ממשש לפשט כדור כ"ל מ"נ הקטן ונעשה בכדור א"ב ג"ד מוגשם דומה לרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הנה יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור א' כיחס ב"ד אל ז"ט משולש ויחס רב התושבות אשר בכדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש אם כן יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור א' כיחס רב התושבות אשר בכדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט וכאשר המירונו יהיה יחס כדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בו כיחס כדור א' אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הרב התושבות אשר בו וכדור א"ב ג"ד יותר גדול מן הרב התושבות אשר בו אם כן כדור א' יותר גדול מן הרב התושבות אשר בו אם כן כדור א' יותר גדול מן הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט אבל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט יקיף בכדור כ"ל מ"נ השוה לכדור א' זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש
+
|style="text-align:right;"|המופת כי א"ב שני משוטחים מתדמים וכבר נפל בין שניהם מספר ג' ונמשכו מתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ואומר ולא אל כדור הוא יותר גדול ממנו ונבאר כי זה אי איפשר שאם היה איפשר נאמר שיהיה אל כדור א' והוא יותר גדול ממנו ונשוב בתואר הנה יחס כדור א' אל כדור א"ב ג"ד הוא יחס ז"ט אל ב"ד משולש ויחס כדור א"ב אל כדור א"ב ג"ד כיחס ה"ז ח"ט אל כדור הוא יותר קטן מכדור א"ב ג"ד אם כן יחס כדור ה"ז ח"ט אל כדור הוא יותר קטן מכדור א"ב ג"ד הוא כיחס ז"ט אל ב"ד משולש זה שקר אי איפשר שכבר ביארנו זה אם כן אין יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן ולא אל יותר גדול מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש אם כן יחס כדור אג"ד אל כדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|ונקח קטן שלשה מספרים על יחס א'ג'ב' והוא ד'ה'ז' הנה שתי הקצוות והם ד"ז מרובעים ומנין ד'ה'ז' כמנין א'ג'ב'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר השנים עשר מספר אקלידס החכם ת"ל
+
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
|}
+
|-
{|
+
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
 +
=== Proposition 27 ===
  
== Book Fifteen ==
+
|
|style="text-align:right;"|המאמר החמשה עשר לאספקלאוס
+
|-
 +
|For every two similar solid numbers, the ratio of one of them to the other is as the ratio of a cubic number to a cubic number.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כז</span> <big>כל</big> שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מספרי א"ב מוגשמים מתדמים ויפולו בין שניהם שני מספרים והם ג"ד וימשכו מתיחסים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|אשר יאות לאקלידס החכם
+
|style="text-align:right;"|ונקח קטן ארבעה מספרים על יחס א"גד"ב והם ה'ז'ח'ט' הנה שני הקצוות הם ה"ט מעוקבים ומנין ה"זח"ט א"גד"ב
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 1 ===
+
::*<math>\scriptstyle H:T=A:B</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה יחס ה' אל ט' כיחס א' אל ב'
 +
|-
 
|
 
|
 +
::*<math>\scriptstyle A:B</math> = cubic number H to cubic number T
 +
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ב' כיחס מספר ה' המעוקב אל מספר ט' המעוקב
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|א הקדמה לאספקלאוס בהשלמת המאמר על המוגשמים החמשה
+
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר השמיני
 +
|}
 +
{|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|כאשר נחלק צלע המשושת על יחס בעל אמצע ושתי קצוות הנה חלק היותר גדול הוא צלע המעושר אשר תקיף בו העגולה אשר תקיף במשושת
+
 
 +
== Book Nine ==
 +
|style="text-align:right;"|<big>המאמר התשיעי</big>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המשל בזה כי קו א"ב צלע המשושת וכבר נחלק על [יחס] בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ג' וחלקו הגדול ב"ג הנה אומר כי ב"ג צלע המעושר אשר תקיף בו העגולה אשר תקיף במשושת
+
 
 +
=== Proposition 1 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת כי כבר התבאר במאמר השלש עשרה [בט' ממנו] כי צלע משושת העגולה ומעושר כאשר נדבקו על יושר אחר כן נחלק הקו על יחס בעל אמצע ושתי קצוות הנה החלק הגדול הוא צלע המשושת והחלק הקטן הוא צלע המעושר ונגיע בקו א"ב צלע המעושר והוא ד"ב הנה קו א"ד כבר נחלק על יחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ב' וחלקו הגדול קו א"ב ונרשום קו שוה לקו א"ב והוא קו ה"ו ונחלקהו כיחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ז' וחלקו הגדול ו"ז שוה אל קו ב"ג הנה יחס א"ד אל א"ב כיחס ה"ו אל ו"ז וכאשר הבדלנו אחר כן הפכנו הנה [מי"ו מו'] יחס א"ב אל ב"ד כיחס ו"ז אל ז"ה אם כן המרובע אשר יהיה מן א"ב בה"ז כמו המרובע אשר יהיה מן ב"ד בו"ז וא"ב כמו ה"ו ואשר [מי"ו מו'] יהיה מן ה"ו בה"ז שוה לאשר יהיה מן ו"ז בכמוהו אם כן קו ד"ב הוא כמו ו"ז וקו ו"ו כמקומו כמו קו ב"ג וד"ב צלע המעושר אם כן קו ב"ג צלע המעושר וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>כל</big> שני מספרים משוטחים מתדמים יוכה אחד משניהם באחר הנה הוא ישוב מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 2 ===
+
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שני מספרי א"ב שני שטחים מתדמים
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|והוכה א' בב' והיה ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ב נרצה שנרשום בעל ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות במעוקב ידוע ויהיה המעוקב הידוע מעוקב א"ב ג"ד ו"ז ח' ונגיע א"ג ונוציא א"ז וג"ז וא"ה וה"ג וה"ז הנה אומר כי כבר עשינו בעל ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות והוא מוגשם א"ג ז"ה
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' מרובע
 +
|-
 +
|Proof:
 +
:*<math>\scriptstyle A\times A=D</math>
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א' הוכה בדומה לו והיה ד&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת כי א"ג כבר היה מיתר זוית אד"ג הנצבת וא"ז כבר היה מיתר זוית אד"ז הנצבת וג"ז כבר היה מיתר זוית גד"ז הנצבת וא"ה כבר היה מיתר זוית אב"ה הנצבת וג"ה כבר היה מיתר גב"ה הנצבת וה"ז כבר היה מיתר זוית הו"ז הנצבת וקוי א"ד ד"ז ג"ד ג"ב א"ב ב"ה ו"ז שוים אם כן [מד' מא'] צלעות א"ז ז"ג א"ג א"ה ז"ה ג"ה שוות אם כן משולשי אג"ז אה"ג אה"ז הז"ג שוים אם כן מוגשם א"ג ז"ה בעל ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות בתושבת משולש אג"ז וראשו נקודת ה' וזה מה שרצינו לבאר
+
:*<math>\scriptstyle A\times B=G</math>
 +
|style="text-align:right;"|והוכה בב' והיה ג&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 3 ===
+
::<math>\scriptstyle A\times\left(A+B\right)=D+G</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VII.18:</span> <math>\scriptstyle A:B=D:G</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג' <span style=color:red>מי"ח משביעי</span>
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|וא"ב שני משוטחים מתדמים ויפול בין שניהם מספר וימשכו מתיחסים
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VIII.17:</span>
 +
|style="text-align:right;"|הנה יפול גם כן בין שני מספרי ד"ג מספר <span style=color:red>מי"ז משמיני</span>
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VIII.18:</span>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד"ג שני שטחים מתדמים <span style=color:red>מי"ח משמיני</span>
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VIII.20:</span>
 +
|style="text-align:right;"|וד' מרובע אם כן ג' מרובע <span style=color:red>מכ' מח'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ג נרצה שנרשום תמונה בעלת שמונה תושבות משולשות שוות הצלעו' במוגשם בעל ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות ויהיה המוגשם אשר לו ארבעה תושבות משולשות שוות הצלעות מוגשם א"ב ג"ד ותהיה תושבתו משולש אב"ג וזוית ראשו נקודת ד' ונבדיל כל צלע מצלעותיו בשני חציים אצל נקודת ה"ו ז"ח ט"ל ונגיע ה"ז ז"ו ו"ה ח"ט ט"ל ל"ח ח"ה ה"ט ט"ו ו"ל ל"ז ז"ח הנה אומר כי אנחנו כבר עשינו במוגשם א"ב ג"ד בעל שמונה תושבות משולשות שוות הצלעות
+
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש&#x202B;'
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|המופת כי קוי ח"ל ח"ט ח"ז ח"ה ו"ה ו"ז ו"ט ו"ל ה"ז ז"ל ל"ט ט"ה שוים מפני כי הם זויות שוות יקיפו בהם קוים שוים וזויות מוגשם א"ב ג"ד שוות מפני כי תושבותיהם משולשים שוים והקוים המוצאים הנעשים מיתרים לזויות נכחיים לתושבות המשולשות אשר הם מיתרי זויותיהם אם כן [מב' מו'] המשולשים אשר יתחדשו מהם דומים ודומים למשולשי בעל הארבעה תושבות אם כן קו ז"ה נכחי קו ג"ב וכן קוי משולש הז"ו נכחיים לקוי משולש אב"ג גם כן וקוי משולש חז"ל נכחיים לקוי אד"ג וקוי משולש ול"ט נכחיים לקוי משולש דג"ב וקוי משולש הח"ט נכחיים לקוי משולש אד"ב אם כן המוגשם הח"ט ול"ז בעל שמונה תושבות שוות הקוים וזויות המשולשים שוות ומשולשיו השוים הם משולשי זח"ל לח"ט טח"ה הז"ח והמשולשים הארבעה הנכחיים להם והם המשולשים טו"ה הו"ז זו"ל טו"ל והצלעות הארבעה המרובעים אשר יקיפו באמצעו הם צלעות ט"ל ז"ה ושתי זויות ראשי המחודדים שתי נקודות ח"ו הנה כבר עשינו במוגשם א"ב ג"ד בעל הארבע תושבות תמונה בעלת השמונה תושבות משולשות שוות הצלעות וזה מה שרצינו לבאר
+
 
 +
=== Proposition 2 ===
 +
 
 +
|
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 4 ===
+
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> <big>כל</big> מספר יוכה במספר אחר ויהיה מרובע הנה השני מספרים משוטחים מתדמים
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי א' הוכה במספר ב' והיה ג' וג' מרובע
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ד נרצה שנרצה במעוקב ידוע בעל שמונה תושבות ויהיה המעוקב הידוע מעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח בשטחו הששה המרובעים שטח אבג"ד והוא השטח העליון ממנו [ושטח הוז"ח והוא השטח התחתון ממנו והוא הנכחי] לשטח אבג"ד ושטח אהח"ד הנכחי לשטח בגז"ו ושטח אבו"ה הנכחי לשטח חדג"ז ונקח מכל שטח משטחיו הששה הנקודה אשר יחתכו ממנה שני הקוטרים לשטח ההוא ונרשום על הנקודה אשר במרובע אבג"ד רושם מ' ובמרובע הוז"ח רושם ה' ובאבו"ה רושם י' ובגדז"ח רושם ל' ובאהח"ד רושם ט' ובבגז"ו רושם כ' ונוציא קוי י"ט ט"ל ל"כ כ"י מ"י מ"ט מ"ל מ"כ ס"ל ס"ט ס"י ס"כ ואומר כי אנחנו כבר עשינו במעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח בעל שמונה תושבות והוא מוגשם י"ט ל"ב מ"ס
+
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב שני שטחים מתדמים
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מופת זה כי אנחנו נקודת ט' אם הוצא עליה קו נכחי לשתי צלעות א"ה ד"ח והוא קו עט"פ וקו אחר לשתי צלעי א"ד ה"ח והוא קו קט"ג יחתכו על זויות נצבות מפני כי שטח א"ה ח"ד שוה צלעות ונכחיים להם ונצב הזויות ולכן [מסוף ד' מב'] יהיו קוי ט"ע ט"פ ט"ק ט"נ שוים וכן כל שטחי המעוקב כאשר ננהיגם בזאת ההנהגה יהיו הקוים אשר יצאו מן הנקודות אשר יחתכו עליה קוטריהם אצל צלעיהם ונכחי צלעיהם שוה יחד ויהיה דבקות כל שני קוים מהם בשני שטחים יתמששו על זוית נצבת ויהיו הקוים אשר ידבקו בין כל שתי נקודות מן הנקודות אשר יחתכו עליהם הקוטרים שוים ויהיו קוי י"ט י"כ ל"ב ל"ט ס"כ ס"ל ס"י ס"ט מ"כ מ"ל מ"י מ"ט שוים ויהיו הזויות אשר יקיפו בהם שוות אם כן [מח' מא'] משולשי ימ"ט ימ"כ טמ"ל מכ"ל טי"ס טל"ס לכ"ס כי"ס שוי הצלעות הנה כבר עשינו תמונה בעל שמונה תושבות יכ"ל טמ"ס אשר רצינו במעוקב א"ב ג"ד ה"ו זהידוע וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א' הוכה בדומה לו והיה ד' וד' מרובע וא' הוכה בב' והיה ג'
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VII.18:</span> <math>\scriptstyle A:B=D:G</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג' <span style=color:red>מימז'</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
=== Proposition 5 ===
+
|style="text-align:right;"|וכל אחד מד' ג' מרובע
 +
|-
 
|
 
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס מספר ד' המרובע אל מספר ג' המרובע
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VIII.24:</span>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספר א"ב שני שטחים מתדמים <span style=color:red>מכ"ד משמיני</span>
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|ה נרצה שנרשום במוגשם בעל שמונה תושבות ידוע מעוקב ויהיה המוגשם בעל השמונה תושבות מוגשם א"ב ג"ד ה"ו ומשולשיו הצלעות משולשי אה"ד דה"ג גה"ב בה"א או"ד דו"ג גו"ב בו"א ונקח מרכז המשולשים מרכז אח"ד נקודת ז' ומרכז דה"ז נקודת ח' ומרכז גה"ב נקודת ט' ובה"א נקודת י' ואו"ד נקודת ל' וגו"ד נקודת מ' וגו"ב נקודת נ' ובו"א נקודת כ' ונוציא קוי ז"י י"ט ט"ח ל"כ כ"נ נ"מ מ"ל י"כ ז"ל ח"מ ט"נ הנה אומר כי כבר עשינו במוגשם א"ב ג"ד ה"ו בעל השמונה תושבות הידוע מעוקב והוא מעוקב יז"ח טכ"ל מ"נ
+
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 
|-
 
|-
 
|
 
|
|style="text-align:right;"|מופת זה אנחנו אם הוצאנו מן הנקודות אשר הם מרכזי המשולשים אשר הם נקודות זי"ט חל"כ מ"נ עמודים אל צלעות משולשיהם יהיו העמודים שוים והיו הזויות אשר יתחדשו ממשוש אותם העמודים היוצאים ממשולש אל משולש אחר שוים מפני כי הזויות אשר יתחדשו ממשוש שטחי משולשי בעל השמונה תושבות שוות ויהיו הקוים אשר הם מיתרי אותם הזויות הם היוצאים מן ז' אל וי ומן י' אל ט' ומן ט' אל ח' ומן ח' אל ז' ומן ז' ל' אל כ' ומן כ' אל נ' ומן נ' אל מ' ומן מ' אל ל' ומן י' אל כ' ומן ט' אל נ' ומן ז' אל ל' ומן ח' אל מ' שוים [מד' מא'] והזויות אשר יקיפו בהם אותם הקוים שוות מפני כי מרחק ו"ח מן ה' מרחק אחד ושוה למרחק ט"ז מן ה' ואם הוצא מט' אל ז' קו ומן י' אל ח' קו יהיו שוים אם כן מרובע י"ז ח"ט נצב הזויות שוה הצלעות וכן כל מרובעי כ"ל מ"נ וי"כ נ"ט וי"כ ז"ל וז"ל מ"ח וט"נ ח"מ שוי הצלעות נצבי הזויות אם כן כל המרובעים הששה שוים שוי הצלעות נצבי הזויות אם כן מוגשם זי"ט חל"כ מ"נ מעוקב והוא בבעל שמונה תושבות הידוע וזה מה שרצינו לבאר
+
|style="text-align:right;"|<big>ובכאן</big> התבאר כי כאשר הוכה מספר מרוב' במספר מרובע הנה הוא יהיה מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם הוכה מספר מרובע במספר והיה מרובע הנה המוכה בו מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם הוכה מספר מרובע במספר והיה בלתי מרובע הנה המוכה בו בלתי מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם הוכה מספר מרובע במספר בלתי מרובע הנה הוא בלתי מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 3 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ג</span> <big>כל</big> מספר מעוקב יוכה בדומה לו הנה הוא יהיה מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' הוא מעוקב וכאשר הוכה בכמוהו והיה מספר ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ב' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א' מעוקב וצלעו מספר ג' הנה ג' הוכה בכמוהו והיה ד' וג' הוכה בד' והיה א' אם כן ג' ימנה ד' בשעור אחדי ג' והאחד ימנה ג' בשעור אחדי ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ג"ד
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VII.def. proportional numbers:</span> <math>\scriptstyle 1:G=G:D</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס האחד אל הג' כיחס ג' אל ד' <span style=color:red>מפתיחת ז'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle G\times D=A</math>
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה ג' הוכה בד' והיה א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד' ימנה א' בשעור אחדי ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והאחד ימנה ג' בשעור ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ד"א
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VII.def. proportional numbers:</span> <math>\scriptstyle 1:G=G:D=D:A</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס האחד אל ג' כיחס ג' אל ד' וכיחס ד' אל א' <span style=color:red>מפתיחת ז'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה בין האחד ובין א' מספר ג"ד והם נמשכים על יחס
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle A\times A=B</math>
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה א' הוכה בכמוהו והיה ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ב' בשעור אחדי א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והאחד ימנה א' בשעור אחדי א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן האחד ימנה א' בשעור מה שימנה א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס האחד אל א' כיחס א' אל ב'
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VIII.8:</span>
 +
|style="text-align:right;"|ובין האחד ובין א' מספרי ג"ד והם נמשכים על יחס ויפול בין א' ובין ב' שני מספרים וימשכו על יחס <span style=color:red>מח' מח'</span>
 +
|-
 +
|<span style=color:red>VIII.21:</span>
 +
|style="text-align:right;"|ומספר א' מעוקב אם כן מספר ב' מעוקב <span style=color:red>מכ"א מח'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 4 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> <big>כל</big> מספר מעוקב יוכה במספר מעוקב אחר הנה הוא מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' מעוקב וכבר הוכה במספר אחר מעוקב והוא ב' והיה ג' הנה אומר כי ג' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א' הוכה בכמוהו והיה ד' אם כן ד' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וא' הוכה בכמוהו והיה ד' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ד' אל ג' כיחס מעוקב א' אל מעוקב ב' וד' מעוקב אם כן ג' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 5 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> <big>כל</big> מספר מעוקב יוכה במספר ויהיה מעוקב הנה המספר המוכה בו מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' מעוקב וכבר הוכה במספר ב' והיה ג' וג' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ב' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א' הוכה בכמוהו והיה ד' אם כן ד' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וא' הוכה בכמוהו והיה ד' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס מעוקב ד' אל מעוקב ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וא' מעוקב אם כן ב' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ובכאן התבאר כי אם הוכה מספר מעוקב במספר בלתי מעוקב יהיה בלתי מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם הוכה מספר מעוקב במספר והיה בלתי מעוקב הנה המוכה בו בלתי מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 6 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> <big>כל</big> מספר יוכה בכמוהו ויהיה מעוקב הנה הוא מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' הוכה בכמוהו והיה ב' וב' מעוקב הנה אומר כי א' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א' הוכה בב' והיה ג' הנה ג' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וא' הוכה בכמוהו והיה ב' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' וב"ג מעוקבים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס מעוקב ב' אל מעוקב ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וב' מעוקב אם כן א' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 7 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>כל</big> מספר מורכב יוכה במספר
 +
הנה הוא ישוב מוגשם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' מורכב וכבר הוכה במספר ב' והיה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' מוגשם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי מספר א' מורכב הנה ימנהו מספר ד' ויהיו אחדי ה' בשעור מה שימנה ד"א
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד' יוכה בה' ויהיה א' וא' יוכה בב' ויהיה ג' אם כן מוגשם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 8 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כאשר</big> היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שהיו הנה המספר השלישי מן האחד מרובע מה שימנה זה מן המספרים כאשר עזב מהם אחד ולקח אחד על ההמשכות יהיו המספרים הלקוחים מרובעים והרביעי מן מן האחד מעוקב עוד אחר זה כאשר עזב שני מספרים ולקח מספר יהיו המעוקבים והשביעי מן האחד מרובע מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|עוד אחר זה כאשר עזב חמשה מספרים ולקח מספר יהיו המספרים הלקוחים מרובעים מעוקבים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א"בג"דה"ז והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי השלישי מן האחד והוא ב' מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והרביעי מן האחד והוא ג' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|עוד אחד אחר שנים מעוקב והשביעי מן האחד והוא ז' מרובע מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|עוד אחד אחר מחשה מרובע מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי יחס האחד אל א' כיחס א' אל ב' הנה האחד ימנה א' בשיעור מה שימנה א' ב' והאחד ימנה א' בשעור אחדי א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ב' בשעור אחדי א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' יוכה בכמוהו ויהיה ב' אם כן ב' מרובע והוא השלישי מן האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ב' אל אל ג' כיחס ג' אל ד' הנה כבר נפל בין ב"ד מספר ג' וימשכו מתיחסים וב' מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד' מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן המספרים כאשר עזב מספר ולקח אחר על ההמשכות יהיו המספרים הלקוחים מרובעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה יחס האחד אל א' כיחס ב' אל ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן האחד ימנה א' בשעור מה שימנה ב"ג והאחד ימנה א' בשעור אחדי א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב' ימנה ג' בשעור אחדי א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' יוכה בב' ויהיה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' יוכה בכמוהו ויהיה ב' ויוכה בב' ויהיה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ג' מעוקב והוא הרביעי מן האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ג' אל ד' כיחס ד' אל ה' וכיחס ה' אל ז'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר נפל בין ג' וז' שני מספרי ד"ה ונמשכו מתיחסים וג' מעוקב אם כן ז' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן המספרים כאשר עזב מהם שני מספרים ולקח מספר יהיו המספרים הלקוחים מעוקבים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומספר ז' יכנס במספרים המרובעים ובמספרים המעוקבים אם כן הוא מרובע ומעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וז' הוא השביעי מן האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן האחדים אם עזב מהם חמשה מספרים ולקח אחד יהיו המספרים הלקוחים מרובעים מעוקבים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 9 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>כאשר</big> היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו והיה הנמשך אל האחד מרובע הנה הם כלם מרובעים ואם היה הנמשך אל האחד מעוקב הנה הם כלם מעוקבים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א'ב'ג'ד' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים וא' מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הנשארים מרובעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א' מרובע וב' מרובע כי הוא השלישי מן האחד ויחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס מרובע א' אל מרובע ב' וב' מרובע אם כן ג' מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כי כל הנשארים מרובעים וגם כן הנה יהיה הנמשך אל האחד מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הנשארים כלם מעוקבים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א' הוכה בכמוהו והיה ב' וא' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב' מעוקב וג' מעוקב כי הוא הרביעי מן האחד ויחס ב' אל ג' כיחס ג' אל ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג' אל ד' הוא כיחס מעוקב ב' אל מעוקב ג' וג' מעוקב אם כן ד' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כי כל הנשארים מעוקבים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 10 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> <big>כאשר</big> היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו והיה הנלוה אל האחד בלתי מרובע הנה יהיו הנשארים אין מהם מספר מרובע כי אם השלישי מן האחד עוד אחר זה אחד בלתי מרובע ואחד מרובע ואם היה הנמשך אל האחד בלתי מעוקב הנה הנשארים אין אחד מהם מספר מעוקב כי אם הרביעי מן האחד עוד אחר זה שנים בלתי מעוקבים ואחד מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א'ב'ג'ד'ה'ז' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים ואשר ילוה אל האחד והוא א' בלתי מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי אין מהם מספר מרובע כי אם השלישי מן האחד והוא ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|עוד אחר זה אחד בלתי מרובע ואחד מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אם לא יהיה כן הנה יהיה ג' מרובע אם יהיה אפשר ויחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס מרובע ב' אל מרובע ג' וב' מרובע אם כן א' מרובע זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין ג' מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כי זולתו בלתי מרובע כי אם השלישי מן האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|עוד אחד בלתי מרובע ואחד מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה יהיה א' בלתי מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי זולתו מאלו המספרים בלתי מעוקב כי אם הרביעי מן האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|עוד מה שאחר זה שני מספרים בלתי מעוקבים ומספר מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי אם לא יהיה כן הנה יהיה ה' מעוקב אם יהיה אפשר ויחס א' אל ג' כיחס ג' אל ה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ג' כיחס מעוקב ג' אל מעוקב ה' וג' מעוקב אם כן א' מעוקב וזה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין ה' מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן יתבאר כי זולתו בלתי מעוקב כי אם הרביעי מן האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|עוד אחר זה שני מספרים בלתי מעוקבים ומספר מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 11 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יא</span> <big>כאשר</big> היו מספרים נמשכים מן האחד מתיחסים כמה שיהיו הנה הקטן ימנה הרב בשעור מספר מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א"בג'ד'ה' מן האחד נמשכים מתיחסים הנה נאמר כי הקטן ימנה הרב בשעור מספר מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי מספר ג'ד'ה' כמו מנין האחד וא' וב' על יחס ג'ד'ה' אם כן יחס האחד אל ב' כיחס ג' אל ה' והאחד ימנה ב' בשעור אחדי ב' אם כן ג' ימנה ה' בשעור ב' וזהו שעור ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקטן ממספרי א'ב'ג'ד'ה' ימנה הרב בשעור מספר מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 12 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יב</span> <big>כאשר</big> היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו הנה כל מספר ראשון ימנה האחרון מהם הנה הוא ימנה המספר אשר ילוה לאחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א'ב'ג'ד' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כל מספר ראשון ימנה האחרון והוא ד' הנה הוא ימנה א' אשר הוא נלוה אל האחד ונאמר שיהיה ה' ראשון וימנה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ה' ימנה א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אם לא יהיה כן הנה לא ימנהו אם יהיה אפשר הנה כל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וה' ימנה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה ימנה ה' בשעור אחדי ז'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה ה' יוכה בז' ויהיה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל א' הוכה בג' והיה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ה' בז' כמו שטח א' בג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל א' כיחס ג' אל ז'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם שני קטני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ג' ויהיו אחדי ח' בשעור מה שימנה הג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה ה' יוכה בח' ויהיה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וא' הוכה בב' והיה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ה' בח' כמו שטח א' בב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל א' כיחס ב' אל ח' וכל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם שני קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ב' ויהיו אחדי ט' בשעור מה שימנה ה' ב' הנה ה' יוכה בט' ויהיה כ'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל א' הוכה בכמוהו והיה ב' הנה ה' בט' כמו א' בכמוהו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ה' אל א' כיחס א' אל ט' וכל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה א' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל מספר ראשון ימנה ד' הנה הוא ימנה א' אשר ילוה אל האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 13 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יג</span> <big>כאשר</big> נתיחסו מספרים מן האחד נמשכים כמה שיהיו והיה הנלוה אל האחד ראשון הנה לא ימנה הרב מהם כי אם מספר מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א'ב'ג'ד' נמשכים מתיחסים מן האחד ואשר ילוה אל האחד א' והוא ראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי לא ימנה הרב מהם והוא ד' מספר אחר זולת א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נבאר שהוא בלתי אפשר זה שאם היה אפשר זה נאמר שימנהו ה' ואין
 +
ה' כמו אחד מן א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וה' אם שיהיה ראשון ואם שיהיה מורכב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואיננו ראשון כי הוא אלו היה ראשון והוא ימנה ד' היה מונה א' אשר ילוה אל האחד אבל הוא לא ימנה א' מפני כי א' ראשון אם כן אין ה' ראשון והנה ימנה ה' אם כן [.] מספר ראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והנה אומר שלא ימנהו מספר ראשון כי אם א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה ימנהו כ'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כ' ימנה ה' וה' ימנה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כ' ימנה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכ' ראשון אם כן הוא ימנה א' אשר ילוה אל האחד וא' ראשון זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנהו מספר ראשון כי אם א' וה' ימנה ד' הנה ימנה ד' בשעור אחדי ז'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ז' ימנה ג' ושז' איננו כמו אחד מן א'ב'ג' מפני כי ה' ימנה ד' בשעור אחדי ז'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' יוכה בז' ויהיה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל א' הוכה בג' והיה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' בג' כמו ה' בז'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ה' כיחס ז' אל ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וא' ימנה ה' אם כן ז' ימנה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואומר כי ז' אינו כמו אחד מן א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|כי הוא אם כן יתיחס מספרים מן האחד נמשכים הנה הקטן מהם ימנה הרב בשעור אחדי מספר מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וז' לא ימנה ד' בשעור אחדי מספר ממספרי א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|כי הוא אם כן ימנה בשעור אחדי מספר ה' ואין ה' כמו אחד מן א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז' אינו כמו אחד מן א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר שהוא ימנה ג' וגם כן הנה ז' ימנה ג' נאמר שימנהו בשעור אחדי ח'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונבאר כמו שבארנו קודם כי א' ימנה ז' וח' ימנה ב' ושא' אינו כמו אחד מן א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ימנה ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונאמר שימנהו בשעור אחדי ט' וח' ראשון או מורכב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה ראשון והוא ימנה ב' והנה ח' אינו כמו אחד מן א"ב וח' ימנה ב' הנה הוא ימנה א' וא' ראשון זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין ח' ראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה מורכב נאמר שימנהו מספר ראשון הנה אומר כי לא ימנהו ראשון כי אם א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני שהוא אם היה מספר ראשון ימנה ח' וח' ימנה ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הוא ימנה ב' וימנה א' וא' ראשון זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח' לא ימנהו כי אם א' וא' ימנה ח'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ט' אינו כמו הנלוה לאחד ולא ט' ימנה ב' בשעור מספר מן המתיחס כי הוא אמנם ימנהו בשעור ח'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וח' אינו כמו א' וח' ימנה ב' בשעור אחדי ט'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח' יוכה בט' ויהיה ב' וא' יוכה בכמוהו ויהיה ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' בכמוהו כמו ח' בט'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ח' כיחס ט' אל א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וא' ימנה ח' אם כן ט' ימנה א' ואינו כמוהו וזה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המספרים המתיחסים הנמשכים מן האחד כאשר יהיה אשר ימשך מן האחד ראשון הנה לא ימנה הרב מהם כי אם מספר מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 14 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יד</span> <big>כל</big> מספרים ראשונים ידועי המספר הנה יהיה מן המספרים הראשונים מה שהוא יותר מספר מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א'ב'ג' ראשונים ידועי המספר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הנה יהיה במספרים הראשונים מה שהוא יותר מנין מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נוציא קטן מספר ימנוהו א'ב'ג' והוא ה"ד ונוסיף עליו אחד והוא ה"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אם היה ז"ד ראשון הנה כבר התאמת הספור כי אנחנו כבר מצאנו מספר ראשון איננו כמו אחד ממספרי א'ב'ג' והוא ז"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה ז"ד מורכב הנה ימנהו מספר ראשון והוא ח'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ח' מספר אחר בלתי שוה לאחד מן א'ב'ג' כי הוא אם היה כמו אחד מהם הנה הוא ימנה ג"ד ה"ד וימנה האחד הנשאר והוא ז' וח' מספר זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח' ראשון ואינו כמו אחד מן א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל מספרים ידועי המספר הנה יהיה מן המספרים הראשונים מה שהוא יותר ממנין מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 15 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>טו</span> <big>קטן</big> מספר ימנוהו מספרים ראשונים ידועים הנה לא ימנהו זולתם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' הוא קטן מספר ימנהו מספרי ב'ג'ד' הראשונים הידועים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הוא לא ימנה א' זולת מספרי ב'ג'ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי זה אי אפשר שאם היה אפשר נאמר שימנהו ה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואין ה' כמו אחד מן ב'ג'ד' ויהיו אחדי ז' בשעור מה שימנה ה"א
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' הוכה בז' והיה א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל שני מספרים יוכה אחד משניהם באחר [....] ומספר ראשון הנה אותו המספר הראשון ימנה אחד משני המספרים המוכים אם כן ב'ג'ד' [....] וימנו אחד מן ז"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם ה' הנה לא ימנוהו כי הוא ראשון אם כן ימנה ז' וכן ג"ד ימנו ז'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספרי ב'ג'ד' ימנו ז' והוא קטן מן א' זה שקר כי א' היה קטן מספר ימנוהו מספרי ב'ג'ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה א' כי אם ב'ג'ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 16 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יו</span> <big>כאשר</big> היו שלשה מספרים מתיחסים נמשכים והיו קטן המספרים על יחסם הנה כל שני מספרים יתקבצו מהם הנה שניהם מספר ראשון אצל המספר השלישי הנשאר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א'ב'ג' השלשה מתיחסים נמשכים והם קטן המספרים על יחסם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כל שני מספרים יתקבצו ממספרי א'ב'ג' הנה כלם מספר ראשון אצל המספר השלישי הנשאר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נקח קטן שני המספרים על יחס א'ב'ג' והם ז"ה ה"ד הנה כל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וז"ה אם כן יוכה בכמוהו ויהיה א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויוכה בד"ה ויהיה ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן ה"ד יוכה בכמוהו ויהיה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל ז"ד ראשון אצל ד"ה וה"ז וה"ז ראשון אצל ה"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד מן ד"ז ז"ה ראשון אצל ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר היו שני מספרים ראשונים אצל מספר אחר הנה שטח אחד משניהם באחר ראשון אצל אותו המספר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן משוטח ד"ז בז"ה ראשון אצל ה"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל שני מספרים יהיה אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה מרובע אחד משניהם ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מרובע ד"ה ראשון אצל משוטח ד"ז בז"ה ומשוטח ד"ז בז"ה ראשון אצל מרובע ה"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל קו יחלק בשני חלקים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם כן הכאת הקו באחד משני החלקים כמו הכאת החלק ההוא בכמוהו ואחד משניהם באחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן משוטח ד"ז בז"ה כמו מרובע ה"ז וכמו משוטח ז"ה בה"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל משוטח ד"ה בז"ה הוא ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומרובע ה"ז הוא א' ושניהם יחד כמו משוטח ד"ז בז"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל א"ב יבדל ממרובע ה"ד בכמוהו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל מרובע ה"ד הוא ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל א"ב ראשון אצל ג' ולכן יהיה כל ג"ב ראשון אצל א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כל א"ג גם כן ראשון אצל ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר וכל ז"ד ראשון אצל כל אחד מן ז"ה ה"ד וכל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל ז"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר היו שני מספרים והיה כל אחד משניהם יחד ראשון אצל מספר אחר הנה משוטח אחד משניהם באחר הוא גם כן ראשון אצל המספר ההוא
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן משוטח ז"ה בה"ד ראשון אצל ד"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל שני מספרים אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה מרובע אחד מהם ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מרובע ז"ד ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומרובע ז"ד הוא כמו ז"ה בכמוהו וה"ד בכמוהו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכפל ז"ה בה"ד יחד אם כן מרובע ז"ה בכמוהו ומרובע ה"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכפל שטח ז"ה בה"ד ראשון אצל שטח ז"ה בה"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הבדלנו היה מרובע ז"ה ומרובע ה"ד ומשוטח ז"ה בה"ד ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הבדלנו גם כן היה מרובע ז"ה בכמוהו ומרובע ה"ד בכמוהו יחד ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד אשר הוא ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל שני מרובעי ז"ה בכמוהו וה"ד בכמוהו הם א' וג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל א' וג' ראשון אצל ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 17 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יז</span> <big>כאשר</big> היו שני מספרים והיה כל אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה אין יחס הראשון מהם אל השני כיחס השני אל מספר אחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס א' אל ב' אינו כיחס ב' אל מספר אחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי זה אי אפשר שאם היה אפשר נאמר שיהיה יחס א' אל ב'  כיחס ב' אל ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן א"ב ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם הקטן לקטן והרב לרב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ב' וימנה עצמו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה א' וימנה ב' וכל אחד משניהם ראשון אצל האחר זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין יחס א' אל ב' כיחס ב' אל מספר אחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 18 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יח</span> <big>כאשר</big> היו מספרים מתיחסים נמשכים כמה שהיו וכל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר הנה אין יחס הראשון אל השני כיחס האחרון אל מספר אחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א'ב'ג' מתיחסים נמשכים וכל אחד משתי הקצוות אשר הם א"ג ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס א' אל ב' אינו כיחס ג' אל מספר אחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אם היה אפשר נאמר שיהיה כיחס ג' אל ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו יהיה יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' וכל אחד מא"ג ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם קטן שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר היו מספרים מתיחסים נמשכים והיה הראשון ימנה השני הנה הוא ימנה האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה א' אם כן ימנה ג' וימנה עצמו וכל אחד משניהם ראשון אצל האחר זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין יחס א' אל ב' כיחס ג' אל מספר אחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 19 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יט</span> <big>נרצה</big> לדעת כאשר היו שני מספרים ידועים אם אפשר שיהיה מספר שלישי לשניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונאמר שיהיו שני המספרים הידועים א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונרצה שנדע אם אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב אם היה כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר הנה לא יהיה אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר הנה כאשר נכה ב' בכמוהו ויהיה מרובע ג' הנה שהוא אם יהיה א' ימנה ג' הנה אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב ואם לא יהיה א' ימנה ג' הנה לא ימצא מספר מתיחס לשניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נשים א' ראשון ימנה ג' וימנהו בשעור אחדי ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' כאשר הוכה בד' היה ממנו ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הוכה ב' בכמוהו היה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן משוטח א' בד' כמו מרובע ב' בכמוהו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר מצאנו מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב והוא ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו נשים א' לא ימנה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי לא ימצא מספר שלישי יתיחס א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר נאמר שיהיה מספר ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומשוטח א' בד' כמו מרובע ב' ומרובע ב' הוא ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן משוטח א' בד' הוא ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ג' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אי אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 20 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>נרצה</big> לדעת כאשר היו שלשה מספרים ידועים אם אפשר שיהיה מספר רביעי יתיחס להם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו המספרים השלשה א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונרצה שנדע אם יהיה מספר רביעי מתיחס אל א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אם היה כל אחת משתי הקצוות והם א"ג ראשון אצל האחר הנה אין מספר רביעי יתיחס א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה כל אחד מהם מן א"ג ראשון אצל האחר נכה ב' בג' ויהיה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי אם היה א' ימנה ד' הנה יהיה מספר רביעי יתיחס א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה א' לא ימנה ד' הנה לא יהיה מספר רביעי יתיחס א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נשים תחלה א' ימנה ד' וימנהו בשעור אחדי ה' הנה הוא יוכה בה' ויהיה ד' אבל ב' הוכה בג' והיה ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א' בה' כמו שטח ב' בג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ה' הנה כבר מצאנו מספר רביעי יתיחס א'ב'ג' והוא ה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה א' ימנה ד' הנה לא יהיה אפשר שימצא מספר רביעי יתיחס א'ב'ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אם אפשר נאמר שיתיחס להם ה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה שטח א' אם כן בה' כמו משוטח ב' בג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומשוטח ב' בג' הוא ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח א' בה' הוא ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ד' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אי אפשר שיהיה מספר רביעי שלא ימנה א'ב'ג כאשר היה שלא ימנה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 21 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When even numbers are summed, as many one pleases, then their sum is an even number.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כא</span> <big>כאשר</big> נקבצו מספרי זוגות כמה שהיו הנה קבוצם מספר זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א"ב ב"ג ג"ד זוגות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ד זוגות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כל אחד מא"ב ב"ג ג"ד זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לכל אחד מהם חצי מאחדי שעורו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה לכל א"ד אם כן חצי מאחדי שעורו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א"ד זוג
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 22 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When odd numbers are summed, as many as one pleases, and their multitude is even, then the sum is an even number.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כב</span> <big>כאשר</big> נקבצו מספרים נפרדים כמה שיהיו והיה מספרם זוג הנה קבוצם מספר זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו א"ב ב"ג ג"ד ד"ה נפרדים ומספרם זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קבוץ א"ה זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כל אחד מהם בינו ובין הזוג אחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר נבדל האחד מכל מספר מהם ישארו המספרים זוגות מנינם זוג <span style=color:red>מפתיחת ז</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומנין האחרים הנבדלים זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א"ה זוג <span style=color:red>משלפניה</span>
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 23 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When odd numbers are summed, as many as one pleases, and their multitude is odd, then the sum is an odd number.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כג</span> <big>כאשר</big> נתקבצו מספרים נפרדים כמה שיהיו והיה מספרם נפרד הנה קבוצם נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי א"ב ב"ג ג"ד נפרדים ומנינם נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קבוץ א"ד נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי ג"ד נפרד ונבדל ממנו אחד והוא ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וישאר ג"ה זוג <span style=color:red>מפתיחת ז</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וא"ג זוג כי הוא יקובץ ממספרים נפרדים מניינם זוג והם א"ב ב"ג <span style=color:red>משלפניה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל א"ה זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וה"ד אחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א"ד נפרד <span style=color:red>מכ"א</span>
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 24 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When an even number is subtracted from an even number, then the remainder is even.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כד</span> <big>כאשר</big> נבדל ממספר זוג זוג הנה הנשאר זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א"ב זוג וכבר נבדל ממנו מספר זוג והוא ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ג הנשאר זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כל אחד מא"ב ב"ג זוג אם כן לכל אחד מהם חצי מאחדי השלם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א"ג הנשאר לו חצי מאחדי השלם אם כן הוא זוג
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 25 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When an odd number is subtracted from an even number, then the remainder is odd.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כה</span> <big>כאשר</big> נבדל ממספר זוג מספר נפרד הנה הנשאר נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א"ב זוג וכבר נבדל ממנו מספר א"ג והוא נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי גם כן ג"ב הנשאר נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א"ג נפרד וכאשר חברנו אחד אליו והוא ג"ד היה א"ד זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר נבדל מא"ב אשר הוא זוג א"ד אשר הוא זוג ישאר ד"ב זוג <span style=color:red>מאשר לפניה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וג"ד אחד אם כן ג"ב נפרד
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 26 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When an even number is subtracted from an odd number, then the remainder is odd.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כו</span> <big>כאשר</big> נבדל ממספר נפרד מספר זוג הנה הנשאר נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א"ב נפרד וכבר נבדל ממנו מספר א"ג והוא זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג"ב הנשאר נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א"ב נפרד וכאשר חברנו אליו אחד והוא ב"ד היה א"ד זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הבדלנו מא"ד הזוג א"ג הזוג נשאר ג"ד זוג <span style=color:red>מכ"ד</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וב"ד אחד אם כן ג"ב נפרד
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 27 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When an odd number is subtracted from an odd number, then the remainder is even.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כז</span> <big>כאשר</big> נבדל ממספר נפרד מספר נפרד הנה הנשאר זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א"ב נפרד וכבר נבדל ממנו ב"ג והוא נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ג הנשאר זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי כל אחד מן א"ב ב"ג נפרד וכבר נבדל מכל אחד משניהם אחד והוא ב"ד הנה ישאר כל אחד מא"ד ד"ג זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר נבדל מא"ד הזוג ד"ג הזוג וישאר א"ג זוג <span style=color:red>מכ"ד מזה</span>
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 28 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|When an odd number is multiplied by an even number, then the product is even.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כח</span> <big>כאשר</big> הוכה מספר נפרד במספר זוג הנה המקובץ זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' נפרד והוכה במספר ב' והוא זוג וקובץ ג' אם כן ג' קבוץ
 +
ממספרים נפרדים מנינם זוג אם כן מספר ג' זוג <span style=color:red>מכ"ב מזה</span>
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 29 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כט</span> <big>כאשר</big> הוכה מספר נפרד במספר נפרד הנה המקובץ נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' נפרד וכבר הוכה במספר ב' והוא נפרד והתקבץ ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי א' הנפרד הוכה בב' הנפרד והתקבץ ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספר ג' מקובץ ממספרים נפרדים מניינם נפרד אם כן מנין ג' נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויתבאר ממה שספרנו כי כאשר היה מספר נפרד ימנה מספר זוג הנה הוא ימנהו במספר זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' נפרד והוא ימנה מספר ב' וב' זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הוא ימנהו במספר זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נשים אחדי ג' בשעור מה שימנה א' הנפרד ב' הזוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה א' יוכה בג' והיה ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' זוג ואם לא יהיה כן נאמר שיהיה ג' נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם א' הנפרד הוכה בג' הנפרד והיה ב' הנה ב' אם כן נפרד זה שקר כי הוא כבר היה זוג אם כן אין ג' נפרד הנה הוא אם כן זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ב' בשעור ג' הזוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אמר תאבת והתמונה השלשים והאחת ושלשים לא נמצאם בנסחאות אשר היו בהיכל ומצאנו אותם בכפרים
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 30 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל</span> <big>כאשר</big> יהיה מספר נפרד ימנה מספר נפרד הנה הוא ימנהו במספר נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי א' נפרד והוא ימנה ב' וב' נפרד הנה ימנהו בשעור ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' נפרד אי אפשר כי אם זה שאם היה אפשר נאמר שיהיה ג' זוג הנה א' מספר נפרד יוכה בג' הזוג ויהיה ב' הנה ב' אם כן זוג זה שקר כי הוא כבר היה נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין ג' זוג הנה הוא אם כן נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ב' בשעור ג' הנפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 31 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לא</span> <big>כאשר</big> היה מספר נפרד ימנה זוג הנה הוא ימנה חציו גם כן ויהיה מספר א' נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה ב"ג זוג וימנה א' ב"ג ויהיה חצי ב"ג ג"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' ימנה ג' ד'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אם הנחנו מספר מה ב'ה'ז' מן האחדים כמו מניין מה שימנה א' מספר ב"ג אם כן מספר ה"ז זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה חציו ז"ח הנה מפני כי א' ימנה ב"ג בשעור האחדים אשר בה"ז יהיה א' אם כן הוכה בה"ז התקבץ ממנו ב"ג ומפני כי חצי ה"ז הוא ח"ז וחצי ב"ג הוא ג"ד יהיה א' כאשר הוכה בז"ח והתקבץ ממנו ג"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' ימנה ג"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 32 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לב</span> <big>כל</big> מספר נפרד יהיה ראשון אצל מספר אחר הנה הוא ראשון אצל כפלו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א' נפרד והוא ראשון אצל ג"ד ויהיה ג"ה כפל ג"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' ראשון אצל הג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אם היה אפשר שלא יהיה כן הנה ימנה אותם מספר אחד והוא ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב' ימנה א' הנפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה ב' אם כן נפרד והוא ימנה הג' הזוג והוא ימנה חציו וימנה א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב' ימנה א' וימנה ד"ג וכל אחד מהם ראשון אצל האחר זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא ימנה א' וה"ג מספר אחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משניהם ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 33 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לג</span> <big>המספרים</big> אשר יכפלו משנים הם זוג הזוג לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי ב'ג'ד' כפולים משנים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כל אחד מן ב'ג'ד' הוא זוג הזוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נשים האחד קודם הוא שנים והוא כפל האחד וב' הוא כפל א' וג' כפל ב' וד' כפל ג' הנה כל אחד מן א"ב ג"ד הוא זוג וא' הוא שנים והוא ראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הגענו [...] מספרים מן האחד נמשכים כמה שהיו והיה אשר ילוה אל האחד מהם ראשון לא ימנה הרב מהם כי אם מספרים מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד' לא ימנהו אלא מספרים ממספרי א'ב'ג' וכל מספר ימנהו מהם הנה הוא אמנם ימנהו במספר מן א'ב'ג' אשר הם זוגות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספר ד' זוג הזוג לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר שיהיה זוג הזוג וזוג הנפרד הנה ימנה אותם מספר נפרד ויתחייב מזה שיהיה מספר אחד ממספרי א'ב'ג'ד' נפרד וזה בלתי אפשר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין אחד ממספרי ב'ג'ד' זוג הנפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין כל אחד מהם זוג הזוג לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 34 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לד</span> <big>כל</big> מספר חציו נפרד הנה הוא זוג הנפרד לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספר א"ב חציו נפרד והוא ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב זוג הנפרד לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם אם היה א"ב זוג הנפרד הנה הוא מבואר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי חציו איננו זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהוא אמנם הוא זוג הנפרד לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה אפשר שיהיה עם זה זוג הזוג הנה חציו זוג ואין הדבר כן
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספר א"ב הוא זוג הנפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 35 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לה</span> <big>כל</big> מספר זוג איננו כפול משנים ואין חציו נפרד הנה הוא זוג הזוג וזוג הנפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה מספר עליו א"ב ולא יהיה כפול משנים ולא יהיה חציו אשר הוא ג"ב נפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ב זוג הזוג וזוג הנפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם היות מספר א"ב זוג הזוג הנה הוא מבואר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי חציו זוג ואומר כי הוא זוג הנפרד וזה כי אנחנו חלקנו ב"ג בשני חציים וחציו בשני חציים ולא נסור נעשה כמו זה הנה אנחנו נכלה אל מספר נפרד ימנה אשר לפניו וימנה א"ב ולא יכלה אל האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|כי אנחנו אם כלינו אל האחד הנה א"ב מכפלי השנים וכבר היה שאמרנו שאינו כן ושיכלה אל מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו וימנה א"ב והוא מבואר שהוא ימנה פעמי מספרם זוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספר א"ב זוג הנפרד וכבר היה זוג הזוג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספר א"ב זוג הזוג וזוג הנפרד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 36 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לו</span> <big>כאשר</big>ימשכו מספרים מה על יחס כמה שיהיו המספרים ונבדל מן השני ומן האחרון כמו הראשון הנה יחס הנשאר מן השני אל הראשון כיחס הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו כאשר נקבצו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א"ב ג"ד ח"ז ט"נ נמשכים על יחס וכבר נבדל מן ג"ד השני ומן ט"נ האחרון כמו א"ב והם ה"ד מ"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי יחס ג"ה הנשאר מן השני אל א"ב כיחס ט"מ הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו והם א"ב ג"ד ז"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נשים ל"נ כמו ג"ד וכ"נ כמו ז"ח הנה יחס ט"נ אל ז"ח כיחס ז"ח אל ג"ד וכיחס ג"ד אל א"ב וז"ח כמו כ"נ וג"ד כמו ל"נ וא"ב כמו מ"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ט"נ אל כ"נ כיחס כ"נ אל נ"ל וכיחס ל"נ אל מ"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הבדלנו היה יחס ט"כ אל כ"נ כיחס כ"ל אל ל"נ וכיחס ל"מ אל מ"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס אחד מן הקודמים אל אחד מן הנמשכים כיחס כל הקודמים אל כל הנמשכים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ל"מ אל מ"נ כיחס כל ט"כ כ"ל ל"מ אל כל כ"נ נ"ל מ"נ ול"מ כמו ג"ה כי כל ל"נ כמו ג"ד ומ"נ כמו כל אחד מן א"ב ה"ד מ"נ וישאר ל"מ כמו ג"ה ומ"נ כמו א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג"ה אל א"ב כיחס ט"מ אל כל כ"נ ל"נ מ"נ וכ"נ כמו ח"ז ול"נ כמו ג"ד ומ"נ כמו א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס הנשאר מן ג"ד השני אל א"ב כיחס הנשאר מן ט"נ האחרון אל כל ז"ח ג"ד א"ב והם המספרים אשר לפני ט"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 37 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לז</span> <big>כאשר</big> היו מספרים נמשכים על יחס הכפל מתחילים מן האחד כמה שהיו אחר כן יקובצו יחד והאחד עמהם והיה כל זה מספר ראשון אחר כן הוכה אותו המספר הראשון באחרון מן המספרים אשר נקבצו הנה המספר אשר יתקבץ מן ההכאה הוא מספר שלם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי מספרי א"ב ג"ד נכפלו מן האחד אחר כן נקבצו והאחד עמהם והיו מספר ה' והוא ראשון הנה כאשר הוכה ה' במספר האחרון והוא ד' היה ז"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ז"ח מספר שלם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> שילקח מה' מספרים על יחס א"ב ג"ד ועל מניינם והם ה מ&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א"ב ג"ד על יחס ה מ' ועל מניינם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל מ&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' בד' כמו א' במ&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל ה' בד' הוא ז"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' במ' הוא ז"ח וא' הוא שני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ח כפל מ' ומ' כפל ל' ול' כפל ט"כ וט"כ כפל ה&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם כן החמשה מספרים אשר הם ה' ט"כ ל' מ' ז"ח מתיחסים נמשכים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר נבדל מן השני והאחרון כמו הראשון הנה יחס הנשאר מן השני אל הראשון כיחס הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו כאשר נקבצו ונבדל מכל אחד מן ט"כ ז"ח כמו ה' והם כ"ס ע"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס הנשאר מן ט"כ והוא ט"ס אל ה' כיחס הנשאר מן ז"ח והוא ז"ע אל כל מ"ל ט"כ ה&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וט"כ כפל ה' וס"כ כמו ה&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ט"ס כמו ה&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וז"ע אם כן כמו כל מ"ל ט"כ ה' וה' כמו כל ד"ג ב"א והאחד עמהם והוא גם כן שוה לע"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ע"ח שוה לכל ד"ג ב"א והאחד עמהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וז"ע כבר התבאר שהוא שוה לכל מ"ל ט"כ ה&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל ז"ח שוה לכל מ"ל ט'כ' ה' ד"ג ב"א והאחד עמהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי לא ימנה ז"ח מספר אחר זולת ד"ג ב"א ה'ט'ב' ל"ח והאחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי הוא אי אפשר שאם היה אפשר הנה ימנהו זולתם והוא נ' וימנהו במספר אחדי פ&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן פ' יוכה בנ' ויהיה ז"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח פ' בנ' כמו משוטח ה' בד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס פ' אל ק' כיחס ד' אל נ&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונ' אינו אחד מן א"ב ג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן נ' לא ימנה ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל יחס נ' אל ד' כיחס ה' אל פ&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' לא ימנה פ' וה' ראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד מן פ' וה' ראשון אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן פ' ימנה ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר התיחסו מספרים מן האחד נמשכים כמה שהיו והיה אשר ילוה אל &#x202B;<ref>71r</ref>האחד ראשון הנה הוא לא ימנה אחד מהם כי אם המספרים מן היחס ההוא
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספר ד' לא ימנוהו כי אם המספרים ממספרי א'ב'ג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מספר פ' הוא אחד ממספרי א'ב'ג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה ב' וילקח מן ה' מן המספרים על <s>מנין</s> <sup>מספר</sup> ב'ג'ד' והוא ה"ט כ"ל והם על יחס ב'ג'ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ב' אל ד' כיחס ה' אל ל&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' בד' כמו ב' בל&#x202B;' <span style=color:red>מי"ט מז&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל ה' בד' כמו ב' בנ' והוא ז"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב' בל' כמו פ' בנ' והוא ז"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ב' אל פ' כיחס נ' אל ל&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ופ' הוא ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן נ' הוא ל' וכבר היה נ' אינו אחד מן א"ב ג"ד ה'ט'כ' ל"מ זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ח לא ימנהו מספר אחר כי אם א'ב'ג'ד' ה"ט כ'ל'מ' והאחד וז"ח שוה לכלם והאחד עמהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ח מספר שלם שוה לכל חלקיו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר התשיעי מספר אקלידס החכם
 +
|}
 +
{|
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
== Book Ten ==
 +
|style="text-align:right;"|<big>המאמר העשירי מספר החכם אקלידס</big>
 +
|-
 +
|
 +
=== Definitions ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:definition|1873,2539|qiVv}}Those that have magnitudes, as lines, surfaces, and solids, that are said to be '''commensurable''', are those that are measured by the same measure.
 +
|style="text-align:right;"|בעלי השעורים מן הקוים והשטחים והמוגשמים אשר יאמר להם <s>המשותפים</s> <big>המשותפים</big> הם אשר ישער אותם <s>כלם</s> <sup>יחד</sup> שעור אחד{{#annotend:qiVv}}
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:definition-incommensurable|2543,2539|lGqt}}Those that are said to be '''incommensurable''' are those that cannot be measured the same measure.
 +
|style="text-align:right;"|ואשר יאמר להם <big>בלתי משותפים</big> הם אשר לא ישער אותם כלם שעור אחד{{#annotend:lGqt}}
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:definition|2544,2541|shEk}}Straight lines are said to be '''commensurable in square''', when the squares that are generated from them are measured by the same area.
 +
|style="text-align:right;"|והקוים הישרים אשר יאמר להם <big>המשותפים בכח</big> כאשר היה למרובעים ההוים מהם שטח ישער אותם{{#annotend:shEk}}
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:definition-incommensurable in square|2545,2541|zQYu}}They are said to be '''incommensurable in square''', when the squares [that are generated] from them cannot be measured by the same area.
 +
|style="text-align:right;"|ויאמר להם <big>בלתי משותפים בכח</big> כאשר לא יהיה למרובעים <s>הנה נבאר</s> [ההווים] מהם שטח ישער אותם{{#annotend:zQYu}}
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר היה זה כן הנה נבאר כי כאשר התחיל והניח קו ישר&#x202B;<ref>marg.: כמו שיתבאר בתמונה ט&#x202B;'</ref> הנה <s>לא</s> <sup>לו</sup> קוים ישרים אין תכלית לרבויים בלתי משותפים לו קצתם באורך לבד וקצתם באורך והכח יחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויגיע לקו הישר איזה קו שיהיה ממה שיתחיל הנחתו וישים תחלה המדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה הקוים המשותפים לו <s>ה ו</s>הם <s>ו</s>המדברים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואשר בלתי משותפים לו בלתי מדברים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והקו כאשר היה ממנו מרובע ידובר בו הנה המרובעים המשותפים למרובע ההוא ידובר בהם והבלתי משותפים בלתי מדברים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והקוים אשר מהם אלו המרובעים הם גם כן בלתי מדברים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|שהקו אשר יהיה מרובעו בלתי מדבר הנה הוא גם כן בלתי מדבר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 1 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When unequal magnitudes are given, and we subtract from the greater a magnitude greater than its half, and from the remainder a magnitude greater than its half, and if this subtraction is repeated continually, then there will be left a magnitude that is less than the smaller given magnitude.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>כאשר</big> היו שני שעורים מונחים בלתי שוים ונבדל מהגדול משניהם יותר מחציו ממה &#x202B;<ref>71v</ref>שישאר יותר מחציו ונבדל כן תמיד הנה ישאר ממנו שעור מה יותר קטן מהשעור המונח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שעורים בלתי שוים והם א"ב וג' ויהיה היותר קטן מהם ג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כאשר הובדל מן א"ב יותר מחציו וממה שישאר יותר מחציו ו<sup>נ</sup>עשה כן פעמים רבות הנה ישאר שעור מהיותר קטן מן הג&#x202B;'
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle\left(n\sdot G\right)>AB\quad n\sdot G=DH</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי הג' כאשר הוכפל פעמים הנה הוא יהיה יותר גדול מן א"ב ויהיה מה שיתקבץ ממנו ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויתחלק ד"ה בדמיוני ג' והם ד"ז וז"ח וח"ה
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle BT>\frac{1}{2}AB</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונבדל מא"ב יותר מחציו והוא ב"ט
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle TK>\frac{1}{2}AT</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומן א"ט יותר מחציו והוא ט"כ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונבדיל זה תמיד עד שיהיה מנין מה שיתחלק בו א"ב שוה למספר חלקי ח"ה
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle AB=AK+KT+TB</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו החלקים אשר מן א"ב א"כ וכ"ט ט"ב
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle AK=SN=NM=ML</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה א"כ שוה לכל אחד מן ס"נ ונ"מ ומ"ל
 +
|-
 +
|SN, NM, ML are equal in multitude with DZ, ZC, CH
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה סך ס"נ ונ"מ ומ"ל כמו סך ד"ז וז"ח וח"ה
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle TB>\frac{1}{2}AB\longrightarrow BT>TA</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ט"ב יותר מחצי א"ב יהיה ב"ט יותר גדול מן ט"א
 +
|-
 +
|BT is much greater than AK
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה ב"ט יותר גדול הרבה <sup>מאד</sup> מן א"כ
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle AK=LM\longrightarrow BT>LM</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל א"כ כמו ל"מ אם כן ב"ט יותר גדול מל"מ
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle KT>\frac{1}{2}TA\longrightarrow TK>KA</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי כ"ט גם כן יותר מחצי ט"א יהיה ט"כ יותר גדול מן כ"א
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle KA=MN\longrightarrow TK>MN</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל כ"א כמו מ"נ אם כן ט"כ יותר גדול מן מ"נ
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle KT>LM</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי כ"ט גם כן יותר יותר גדול מן ל"מ
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle KA=NS</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכ"א כמו נ"ס
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle AB>SL</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל א"ב יותר גדול מכל ס"ל
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle DH>AB</math>
 +
|style="text-align:right;"|וד"ה יותר גדול מן א"ב
 +
|-
 +
|DH is much greater than LS
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד"ה יותר גדול הרבה מן ל"ס
 +
|-
 +
|<math>\scriptstyle LS<DH</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה ל"ס יותר קטן מד"ה
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle SN=NM=ML</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי שעורי ס"נ ונ"מ ומ"ל שוים
 +
|-
 +
|
 +
:*SN, NM, ML are equal in multitude with DZ, ZC, CH
 +
|style="text-align:right;"|וסך ס"נ ונ"מ ומ"ל שוים לסך ד"ז וז"ח וח"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס אחד מהקודמים אל אחד מהנמשכים כיחס כל הקודמים אל כל הנמשכים <span style=color:red>מג' מה&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle SN:DZ=SL:DH</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה יחס ס"נ אל ד"ז כיחס ס"ל אל ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle SL<DH\longrightarrow SN<DZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וס"ל יותר קטן מד"ה אם כן ס"נ יותר קטן מד"ז <span style=color:red>מד' מה&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle SN=AK</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואולם ס"נ הנה הוא כמו א"כ
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle DZ=G</math>
 +
|style="text-align:right;"|ואולם ד"ז הנה הוא כמו ג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle AK<G</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א"כ יותר קטן מג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א"ב כבר נשאר ממנו שעור יותר קטן מג' אשר הוא היותר קטן משני השעורים
 +
|-
 +
|Q.E.D.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 2 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> <big>כאשר</big> היו שעורים מונחים בלתי שוים ויחוסר הקטן מהגדול ויעשה כמו זה למה שיגדל משניהם ולא נסור לחסר ביניהם ולא יכלו אל יתרון משניהם ישער אשר נבדל לפניו הנה השני שעורים בלתי משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו השני שעורים בלתי שוים והם א"ב וג"ד ונבדל קטן שני שעורי א"ב וג"ד מהגדול משניהם ונעשה כמו זה כמה שיותיר משניהם ולא יסורו יחסרו ולא יכלו אל יתרון ישער אשר נבדל לפניו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני שעורי א"ב וג"ד בלתי משותפים וזה כי הם אם היו משותפים היה להם שעור מה שישער אותם ויאמר שישער אותם ט' וישער ג"ד ב"ה ויותיר קטן ממנו והוא הא' וישער א"ה ד"ז ויותיר הקטן ממנו והוא ז"ג וישער ז"ג ה"ח ויותיר קטן ממנו והוא ח' א' ויובדל זה תמיד עד שיותיר קטן מט' ויותיר קטן ממנו והוא א"ח הנה מפני כי ט' ישער ג"ד וג"ד ישער ב"ה אם כן ט' ישער ב"ה והוא גם כן ישער כל א"ב הנה הוא אם כן ישער הנשאר אשר הוא א"ה אבל א"ה ישער ד"ז אם כן ט' ישער ז"ד והוא גם כן ישער כל ג"ד הנה הוא אם כן ישער הנשאר אשר הוא ג"ז וכל ג"ז ישער ה"ח אם כן ט' ישער ה"ח והוא ישער כל א"ה הנה אם כן ישער הנשאר אם הוא א"ח הגדול לקטן וזה בלתי אפשרי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין לשני שעורי א"ב ג"ד שעור ישתף שניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שעורי א"ב וג"ד בלתי משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 3 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ג</span> <big>נרצה</big> שנמצא שיעור יותר גדול משותף ישער שני שעורים משותפים ידועים בלתי שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שעורים הידועים המשותפים אשר הם בלתי שוים א"ב ג"ד ונרצה שנמצא גדול שעור משותף ישער שניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ג"ז הוא השיעור היותר גדול משותף אשר ישער שני שעורי א"ב וג"ד אם היה ג"ד לא ישער א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם אם היה ג"ד ישער א"ב הנה ג"ד הוא השיעור היותר גדול משותף אשר ישער שני שיעורי א"ב וג"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשלם באורו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>ובכאן</big> התבאר כי כאשר היה שעור ישער שני שיעורים הנה הוא ישער שיעור היותר גדול המשותף אשר ישער שניהם
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 4 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> <big>נרצה</big> שנמצא שיעור יותר גדול משותף ישער שלשה שיעורים ידועים בלתי שוים משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו השיעורים השלשה הידועים המשותפים אשר הם בלתי שוים א' וב' וג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונקח השיעור היותר גדול משותף אשר ישער שני שיעורי ד' וג' ויהיה ז&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי ז' ישער ד' וד' ישער א' וב' הנה שיעור ז' ישער א' וב' והוא גם כן ישער ג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז' הוא השיעור היותר גדול המשותף אשר ישער א' וב' וג' אם לא ישער ד"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה ד' ישער ג' הנה ד' הוא השיעור היותר גדול המשותף אשר ישער א' וב' וג&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 5 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> <big>השיעורים</big> המשותפים יחס קצתם אל קצת כיחס מספר אל מספר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שעורים משותפים והם א' וב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי יחס א' אל ב' כיחס מספר אל מספר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי שיעורי א' וב' משותפים הנה ישער שניהם שיעור מה וישער שניהם שיעור ה&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר גם כן כי יחס א' אל ה' כיחס ג' אל האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה ביחס השווי יהיה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 6 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ו</span> <big>השיעורים</big> אשר יחס קצתם אל קצת כיחס מספר אל מספר הם משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס א' אל ב' כיחס מספר ג' אל מספר ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי א' משותף אל ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו נחלק א' לחלקים בשיעור האחדים אשר בג' ויהיה ה' שוה לאחד מחלקיו
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונניח האחד הנה מפני כי א' כבר חולק לחלקים כמנין מה שבג' מהאחדים ואחד מחלקיו הוא כמו ה' יהיה חלק האחד ממספר ג' כמו חלק ה' מא&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס האחד אל ג' כיחס ה' אל א&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס מספר ג' אל מספר ד' כיחס א' אל ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ביחס השווי יהיה יחס אחד אל מספר ד' כיחס ה' אל ב' והאחד ימנה ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה' ימנה ב' והוא גם כן ימנה א' אם כן א' משותף לב' ונשלם ביאורו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ובחלוף יהיה יחס א' אל ה' כיחס ג' אל האחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן גם כן יהיה יחס ה' אל ז' כיחס האחד אל הד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ז' כיחס ג' אל ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ז' ואל ב' אחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז' כמו ב' וא' וז' משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' וב' גם כן משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 7 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ז</span> <big>המרובעים</big> ההוים מהקוים הישרים המשותפים באורך יחס קצתם אל קצת כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והמרובעים אשר יחס קצתם אל קצת כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה צלעות שניהם משותפות באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו נשים יחס המרובע ההוה מא' אל המרובע ההוה מב' אינו כיחס  מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי א' וב' בלתי משותפים באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי הוא בלתי אפשר כי אם היה אפשר הנה שניהם משותפים באורך וכאשר היו כן הנה יחס המרובע ההוה מא' אל המרובע ההוה מב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ואינו כן
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' בלתי משותף אל ב' באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 8 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When there are four proportional magnitudes, and the first is commensurable with the second, then the third is commensurable with the fourth; but, if the first is incommensurable with the second, then the third is incommensurable with the fourth.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ח</span> <big>כאשר</big> היו ארבעה שיעורים מתיחסים והיה הראשון משותף לשני הנה השלישי משותף לרביעי ואם היה הראשון בלתי משותף לשני הנה השלישי בלתי משותף לרביעי
 +
|-
 +
|
 +
*Let A, B, G, and D be four proportional magnitudes, so that the ratio of A to B is the same as the ratio of G to D.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{A:B=G:D}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו ארבעה שיעורים מתיחסים והם א' וב' וג' וד' ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
*Let A be commensurable with B.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה א' משותף אל ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that G is commensurable with D.
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי ג' משותף אל ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|Since A is commensurable with B, the ratio of A to B is the same as the ratio of a number to a number.
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א' משותף אל ב' יהיה יחס א' אל ב' כיחס מספר אל מספר
 +
|-
 +
|The ratio of A is to B is the same as the ratio of G to D.
 +
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{A:B=G:D}}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|Therefore, the ratio of G to D is the same as the ratio of a number to a number.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ג' אל ד' כיחס מספר אל מספר
 +
|-
 +
|Hence, G is commensurable with D
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ג' משותף אל ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|Let A be incommensurable with B.
 +
|style="text-align:right;"|ולא יהיה א' משותף אל ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|<span style=color:green>'''Supposition:'''</span> I say that G is incommensurable with D.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ג' גם כן בלתי משותף אל ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|If G is commensurable with D, then A is also commensurable with B.
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי הוא אם ג' משותף אל ד' הנה א' גם כן משותף אל ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|But, A is incommensurable with B.
 +
|style="text-align:right;"|אבל א' בלתי משותף אל ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|Therefore, G is incommensurable with D.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין ג' משותף אל ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|Quod erat demonstrandum
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 9 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ט</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים לקו ישר ידוע אחד מהם באורך לבד והאחר באורך ובכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו הישר הידוע א' ונרצה שנמצא לקו א' הישר שני קוים ישרים בלתי משותפים אליו אחד משניהם באורך לבד והאחר באורך ובכח
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' בלתי משותף אל ה' בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר מצאנו לקו א' הידוע שני קוים בלתי משותפים אליו אולם באורך לבד ד' ואולם באורך והכח ה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 10 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י</span> <big>השיעורים</big> המשותפים לשיעור א' הנה קצתם משותף לקצת
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה כל אחד מא"ג משותף אל ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' משותף אל ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי א' משותף אל ב' יהיה יחס א' אל ב' כיחס מספר ד' אל מספר ה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר כי יחס ב' אל ג' כיחס כ' אל ל' הנה כיחס השווי יהיה יחס א' אל ג' כיחס ט' אל ל'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס א' אל ג' כיחס מספר ט' אל מספר ל'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א' משותף אל ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 11 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יא</span> <big>כאשר</big> היו שני שיעורים משותפים והורכבו הנה כלל שניהם משותף לכל אחד משניהם ואם היה הכל משותף לאחד משניהם השני שיעורים הראשונים משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני שיעורים משותפים עליהם א"ב וב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי כל א"ג משותף לכל אחד מא"ב וב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונאמר שיהיה שיעור ד' הנה מפני כי ד' ישער כל אחד משני שיעורי א"ג וב"ג הנה הוא ישער הנשאר אשר הוא א"ב והוא גם כן שיעור ד' ישער שני שיעורי א"ב ב"ג אם כן א"ב משותף אל ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 12 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יב</span> <big>כאשר</big> היו ארבעה קוים מתיחסים והיה הראשון משניהם יוסיף על השני בכח ורוצה באומרו בכח כי מרובעו יוסיף על מרובעו כמו מרובע יהיה מקו משותף לו באורך הנה השלישי יוסיף על הרביעי בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לו באורך ואם היה הראשון יוסיף על השני בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך הנה השלישי יוסיף על הרביעי בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה בלתי משותף אל ה' הנה ג' בלתי משותף אל ז'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 13 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יג</span> <big>כאשר</big> היו שני קוים ישרים בלתי שוים וחובר אל היותר ארוך משניהם שטח שוה לרביע המרובע ההוה מהקו הקצר יחסר משלימות הקו שטח מרובע הנה אם חולק הקו היותר ארוך בשני חלקים משותפים הנה הקו היותר ארוך יוסיף על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו הארוך ואם היה הקו הארוך יוסיף על קו הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו הארוך הנה אם חובר מהארוך שטח שוה לרביע המרובע ההוה מהקו הקצר וחסר משלימות הקו שטח מרובע הנה יחלק הקו בשני חלקים משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוי ישרים עליהם א"ב וגו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי א"ב יוסיף על ג' בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו א"ב ויהיה ד"ה כמו ב"ד הנה מפני כי קו א"ד כבר חולק בשני חלקים איך שנפל על ה' ונוסף באורכו כמו אחת משתי החלוקות והוא ד"ב יהיו ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד וד"ה עם המרובע ההוה מהא' שוה למרובע ההוה מקו א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו כאשר הלכנו כמו הדרך הקודם הנה נבאר בזה כי א"ב יוסיף על ג' בכח כמו המרובע ההוה מא"ה ויהיה א"ב משותף אל ב"ד באורך וישאר ה"ב גם כן משותף אל א"ב וה"ב כפל ב"ד אם כן א"ב משותף אל ב"ד באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הבדלנו יהיה א"ד משותף אל ב"ד באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 14 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יד</span> <big>כל </big> שני קוים בלתי שוים יחובר אל הארוך שטח שוה לרביע המרובע ההוה מהקו הקצר יחסר משלימות הקו שטח מרובע ויחלק הקו הארוך לשני חלקים בלתי משותפים הנה הקו הארוך יוסיף על הקו הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו בלתי משותף אליו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוי א' וב"ג בלתי שוים והקצר משניהם קו א' ונחבר אל ב"ג הארוך שטח שוה לרביע המרובע ההוה מקו א' יחסר משלימות שטח מרובע והוא שטח ב"ד בד"ג ויהיה ב"ד בלתי משותף אל ד"ג באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ב"ג יוסיף על א' בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> שאנחנו נשים ד"ה כמו ג"ד והתבאר כמו שביארנו בתמונה הקודמת כי ב"ג יוסיף על א' בכח כמו המרובע ההוה מב"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|[הנה אומר] כי ב"ג בלתי משותף אל ב"ה באורך כי אלו היה משותף אל ב"ה היה ב"ד משותף אל ד"ג ואין זה כן
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא ישתתף אליו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו נשים ב"ג יוסיף על א' בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף אל ב"ג באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין ב"ד משותף אל ד"ג באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה הוא אם כן בלתי משותף אליו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 15 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>טו</span> <big>כל שטח</big> נצב הזויות יקיפו בו שני קוים ישרים משותפים באורך מדברים הנה הוא מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויקיפו שני קוי ב"א וא"ג הישרים אשר ידבר לשניהם בשטח ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי שטח ב"ג מדבר ונעשה על קו א"ב מרובע עליו ב"ד הנה מרובע ב"ד מדבר
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה שטח ב"ד משותף לשטח ב"ג ומרובע ב"ד מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ב"ג מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 16 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יו</span> <big>כאשר</big> חובר שטח מדבר אל קו מדבר הנה הוא יחדש רוחב מדבר ישתתף אל הקו אשר חובר אליו השטח באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו המדבר א"ב והשטח המדבר אשר חובר אליו ב"ג ויחדש ב"ג רוחב א"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופ'</big> הנה אומר כי א"ג מדבר משותף לקו א"ב באורך
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"א מדבר משותף לקו א"ג וקו ד"א מדובר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג מדובר והוא משותף לקו ב' בארך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 17 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יז</span> <big>כאשר</big> היה שטח נצב הזויות יקיפו בו שני קוים ישרים מדברים בכח והיו בהם לבד משותפים הנה הוא בלתי מדבר והקו הישר אשר יחזיק עליו גם כן בלתי מדבר ויקרא הממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויקיפו בשטח ב"ג שני קוי ב"א א"ג הישרים ויהיו בכח מדברים ובהם לבד משותפים
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד"ב בלתי משותף אל ב"ג וד"ב מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ב"ג בלתי מדבר והקו אשר יחזיק עליו גם כן בלתי מדבר ויקרא הממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 18 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יח</span> <big>כאשר</big> יחובר אל קו מדבר שטח שוה למרובע יהיה מקו ממוצע הנה יתחדש ממנו רוחב מדובר בכח והוא באורך בלתי משותף לקו אשר חובר אליו השטח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו א' ממוצע והקו המדבר ב"ג
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה זה השטח אשר יחזיק עליו קו א' שטח ה"ח והוא יקיפו בו שני קוי ה"ז וז"ח ושניהם מדברים בכח בהם לבד משותפים וא' גם כן יחזיק על ג"ד הנה ג"ד כמו ה"ח וזויותיו כמו זויותיו והשטחים הנכחי הצלעות השוים אשר זויותיהם שוות צלעות שניהם המקיפות בזויות השוות מספיקות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ב בלתי משותף לקו ב"ג באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ב מדבר בכח והוא בלתי משותף לקו ב"ג באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 19 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>יט</span> <big>כל קו</big> משותף לממוצע הנה הוא ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה א' ממוצע ויהיה משותף לקו ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי ב' ממוצע ויהיה קו ג"ד מדבר ונחבר אל קו ג"ד שטח שוה למרובע ההוה מא' והוא שטח ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ב' יחזיק על שטח ד"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב' בלתי מדבר ויקרא ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 20 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כ</span> <big>יתרון</big> הממוצע על הממוצע בלתי מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח א"ב ממוצע ושטח א' ממוצע ויותיר מה שבין שניהם שטח ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי ב' בלתי מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר שלא יהיה כן נאמר שיהיה מדבר ויהיה קו ג"ד גם כן מדבר
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה שטח ג"ז בז"ה בלתי משותף למרובע ההוה מז"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם שטח ג"ז בז"ה הוא משותף לכפל שטח ג"ז בז"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההוה מז"ה הנה הוא משותף למרובע ההוה מג"ז
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מג"ה בלתי מדבר וזה בלתי אפשר מפני כי ג"ה מדבר בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין תוספת הממוצע על הממוצע שטח מדבר וזה מש"ל
 +
היה שעור אחד
 +
בלתי משותף לשני שעורים לכל אחד בעצמו והיו שני השעורים
 +
ההם משותפים הנה הוא בלתי משותף לשניהם מקובצים . דמיון זה כי שעור
 +
א' בלתי משותף לשעור ב' ולשעור ג' ושני שעורי ב"ג משותפים ואומר כי א' בלתי
 +
משותף לשני ב"ג מקובצים .    המופת שאי אפשר בלתי זה . שאם היה אפשר
 +
הנה יהיה ב' משותף לג' אם כן הוא משותף לכל ב"ג וא' משותף לכל
 +
ב"ג אם כן ב"ג משותף לשני שעורי א"ב אם כן א"ב משותפים זה שקר אם כן אין
 +
א' משותף לכל ב"ג ומ'ש'ל'
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 21 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כא</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים משותפים בכח לבד וידובר בשניהם בו והם א' וב' ויהיה המרובע ההוה מג' שוה לשטח ההוה מא' בב'
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ג' וד' ממוצעים ושניהם משותפים בכח לבד ויקיפו בשטח מדבר והוא שטח ג"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 22 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כב</span> <big>נרצה</big> שנבאר איך נמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שלשה קוים בכח לבד מדברים משותפים והם א'ב'ג' ויהיה המרובע ההוה מד' שוה לשטח ההוה מא' בב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן השטח ההוה מד' בה' ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי השטח ההוה מא' בב' שוה למרובע ההוה מד' והשטח ההוה מב' בג' שוה לשטח ההוה מד' בה' יהיה יחס השטח ההוה מא' בב' אל המרובע ההוה מד' כיחס השטח ההוה מב' בג' אל השטח ההוה מד' בה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד' משותף לקו ה' בכח לבד וקו ד' ממוצע אם כן ה' ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ד"ה ממוצעים משותפים בכח לבד ויקיפו בשטח ד' בה' אשר הוא ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 23 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כג</span> <big>כאשר</big> הקיפו בשטח נצב הזויות שני קוים ממוצעים משותפים לבד בכח הנה השטח ההוא אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויקיף בשטח ב"ג שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד והם ב"א וא"ג
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח כ"ל אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע וכ"ל כמו ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ב"ג אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 24 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כד</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים מדברים בכח משותפים בהם לבד ויוסיף היותר ארוך משניהם על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מספרים מרובעים והם א"ב וא"ג ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם והוא ב"ג מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי יחס א"ב אל ב"ג כיחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מד"ז ויחס א"ב אל ב"ג כיחס מספר אל מספר ולא יהיה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מז"ה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה קו ד"ה משותף לקו ז"ה באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ה יוסיף על קו ד"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף אליו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>ומצאתי</big> אני המעתיק זאת הנסחא בשני ספרים אחרים במקום מה שסיימתי כן
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מד"ז כיחס מספר אל מספר ולא יהיה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי יחס א"ב אל ב"ג כיחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מד"ז והיה כאשר הפכנו יחס א"ב אל א"ג כיחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מז"ה וכו' כמו שהשלים
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 25 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כה</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים מדברים בכח ומשותפים בהם לבד ויוסיף הארוך משניהם על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מספרים בלתי מרובעים והם א"ג ג"ב ויהיה קבוץ שניהם קו א"ב ואינו מרובע ויהיה קו ד"ה מדבר ונקוה עליו חצי עגולה דז"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ה בלתי משותף לקו ז"ה באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ה יוסיף על קו ד"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו בלתי משותף אליו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 26 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כו</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר ויוסיף אחד משניהם על האחר בכח בתוספת מרובע מקו ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים מדברים בכח ובהם לבד משותפים והם א"ב ויוסיף הגדול מהם והוא א' על הקטן והוא ב' כמו מרובע מקו ישתתף עמו באורך ונקח מה שבין שני קוי א' וב' קו מתיחס להם והוא ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס ב' אל ד' כיחס א' אל ג'
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ג' וד' ממוצעים בכח ובהם לבד משותפים ויקיפו בשטח מדבר ויוסיף ג' על ד' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 27 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כז</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר ויוסיף אחד משניהם על האחר כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומעשה זה יתבאר כמו שבארנו על התמונה אשר לפני זאת כאשר נשים שני הקוים הראשונים אשר בהם עשינו זה מדברים בכח משותפים בה יוסיף הגדול משניהם על הקטן כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 28 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כח</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע ויוסיף אחד משניהם על האחר כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שלשה קוים מדברים בכח ויהיו בו לבד משותפים והם א' וב' וג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה' וקו א' יוסיף על קו ג' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך הנה שני קוי ד"ה ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בממוצע ויוסיף ד' על ה' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עליו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 29 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>כט</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע ויוסיף אחד משניהם על האחר בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו בארך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והמעשה הזה יתבאר כמו שהתבאר מעשה התמונה אשר לפני זאת כאשר יעשה השלשה קוים אשר בהם עשינו אותו מדברים בכח משותפים השיעור בו לבד יוסיף אחד משניהם על האחר בכח כמו מרובע יהיה בקו ולא ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 30 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ל</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם יהיה מה שיתקבץ מדבר ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים מדברים בכח ובו לבד משותפים והם א"ב ב"ג
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם יהיה מה שיתקבץ מדבר ויהיה כפל אשר יקיפו בו ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 31 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לא</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם היה מה שיתקבץ ממוצע ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויהיה השטח אשר יקיפו בו והוא ההוה מא"ב בב"ג מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי המרובע ההוה מא"ב שוה לשני המרובעים ההוים מא"ז א"ב והמרובע ההוה מא"ב ממוצע הנה יהיו שני המרובעים ההוים מא"ז ז"ב כאשר יקובצו ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג מדבר יהיה השטח אשר יקיפו שני קוי א"ב ב"ד מדבר ולכן יהיה מה שיהיה מא"ב בב"ד שתי פעמים מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אשר יהיה מא"ב בז"ה שתי פעמים מדבר והוא שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ז"ב אם כן שני קוי א"ז ז"ב בלתי משותפים בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם יהיו ממוצעים וכפל השטח אשר יקיפו בו מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 32 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לב</span> <big>נרצה</big> שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם היה מה שיקובץ ממוצע ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו ממוצע ויהיו מרובעיהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לכפל השטח אשר יקיפו בו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם קבוץ המרובעים ההוים משניהם היה מה שיתקבץ ממוצע וכפל השטח אשר יקיפו בו הוא גם כן ממוצע והוא בלתי משותף לשני המרובעים ההוים משני קוים א"ז ז"ב כאשר יקובצו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 33 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When a line is composed of two straight lines measurable in square only, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called binomial.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לג</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים מדברים בכח והיו בו לבד משותפים הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משתי שמות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויורכב קו מה משני קוים ישרים מדברים בכח משותפים בו לבד והם א"ב ב"ג
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר הנה קו א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא אשר משתי שמות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 34 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When a line is composed of two medial straight lines commensurable in square only, and the rectangle contained by them is measurable, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called first bimedial.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לד</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד ויהיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משתי הממוצעים הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויקיפו בשטח מדבר והוא שטח א"ב בב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר ויקרא אשר משני האמצעים הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 35 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לה</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד ויהיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משני ממוצעים השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויקיפו בשטח ממוצע והוא שטח א"ב בב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והקו אשר יחזיק על השטח אשר יקיפו בו בלתי מדבר וקו א"ג יחזיק על שטח ה"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר משני הממוצעים השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 36 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When a line is composed of two straight lines incommensurable in square, so that the rectangle that equals the sum of their two squares is measurable and the rectangle contained by them is medial, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called major.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לו</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם כאשר קובצו מדבר והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא היותר גדול
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והם א"ב ב"ג ויהיה השטח השוה לשני מרובעי א"ב ב"ג מדבר
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא היותר גדול
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה ש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 37 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When a line is composed of two straight lines incommensurable in square, so that the rectangle that equals the sum of their two squares is medial and the rectangle contained by them is measurable, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called the sum of a measurable and a medial area.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לז</span> <big>כאשר</big> הורכב קו משני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על מדבר וממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על מדבר וממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 38 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When two straight lines incommensurable in square are combined, so that the rectangle that equals the sum of their two squares is medial and the rectangle contained by them is medial and the sum of their two squares is incommensurable with the rectangle contained by them, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called the sum of two medial areas.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לח</span> <big>כאשר</big> הורכבו שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע ויהיו שני המרובעים ההוים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני קוים בלתי משותפים בכח והם א"ב ב"ג ויהיה השטח השוה לשני המרובעים ההוים ממוצע ויהיה גם כן השטח אשר יקיפו בו ממוצע ויהיו שני המרובעים ההוים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי כל א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ד"ט בלתי מדבר והוא אשר יקרא משתי שמות וקו ד"ה מדבר והשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו קו מדבר וקו בלתי מדבר הנה הוא בלתי מדבר והקו אשר יחזיק עליו בלתי מדבר וקו א"ג יחזיק על שטח ה"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 39 ===
 +
|
 +
|-
 +
|The binomial straight line is divided into its two terms at one point only.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>לט</span> <big>הקו</big> אשר משתי שמות אמנם יחלק בשתי שמות על נקודה אחת לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משתי שמות א"ג ויתחלק בשתי שמות על נקודת ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנה</big> אומר כי א"ג לא יתחלק בשתי שמות על נקודה אחרת
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|שאם היה אפשר הנה יתחלק על נקודת ד' גם כן
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר משני שמות לא יתחלק בשתי שמות בשתי מקומות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 40 ===
 +
|
 +
|-
 +
|The first bimedial straight line is divided into two medial areas at one point only.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מ</span> <big>הקו</big> אשר משני ממוצעים הראשון אמנם יתחלק בשני הממוצעים על נקודה אחת לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משני ממוצעים הראשון א"ג ויתחלק בשני ממוצעים על נקודת ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הוא לא יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחרת שאם היה אפשר יתחלק גם כן על נקודת ד' הנה מפני כי יתרון מה שבין מרובעי א"ב ב"ג כאשר יקובצו ובין שני מרובעי א"ד ד"ג כאשר יקובצו שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג ובין כפל השטח אשר יקיפו בו א"ד ד"ג ויתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו א"ב ב"ג ובין כפל השטח אשר יקיפו בו א"ד ד"ג מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר משני הממוצעים הראשון לא יתחלק בשני הממוצעים בשני מקומות מתחלפות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 41 ===
 +
|
 +
|-
 +
|The second bimedial straight line is divided into two medial areas at one point only.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מא</span> <big>הקו</big> אשר משני הממוצעים השני אמנם יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחת לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משני ממוצעים השני א"ג ויתחלק בשני ממוצעים על נקודת ב'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א"ג לא יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחרת
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן גם כן התבאר שהוא כבר חולק בשתי שמות על נקודת ל'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה הקו אשר משתי שמות כבר חולק בשתי שמות על שתי נקודות מתחלפות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר התבאר כי זה בלתי אפשר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא יתחלק הקו אשר משני ממוצעים השני על שתי נקודות מתחלפות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 42 ===
 +
|
 +
|-
 +
|The major straight line is divided at one point only.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מב</span> <big>הקו</big> היותר גדול אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו היותר גדול א"ג ויתחלק על נקודת ב' הנה קוי א"ב ב"ג שניהם בכח בלתי משותפים ושני מרובעיהם כאשר יקובצו יהיה משניהם מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אי אפשר שיתחלק הקו היותר גדול על שתי נקודות מתחלפות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 43 ===
 +
|
 +
|-
 +
|The line of a measurable plus a medial area is divided at one point only.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מג</span> <big>הקו</big> אשר יחזיק על מדבר וממוצע אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יחזיק על מדבר ממוצע א"ג ויתחלק על נקודת ב' הנה שני קוי א"ב ב"ג בלתי משותפים בכח ושניהם המרובעים ההוים משניהם כאשר יקובצו יהיה ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה בלתי אפשר מפני כי כל אחד משניהם ממוצע הנה לא יתחלק הקו אשר יחזיק על מדבר וממוצע על שתי נקודות מתחלפות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 44 ===
 +
|
 +
|-
 +
|The line of the sum of two medial areas is divided at one point only.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מד</span> <big>הקו</big> אשר יחזיק על שני ממוצעים אמנם יתחלק על נקודה אחת
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים א"ד ויתחלק על נקודת ב' הנה קוי א"ב ב"ד בלתי משותפים בכח ושני המרובעים ההוים מב' קוי א"ב ב"ד כאשר יקובצו היה ממוצע והשטח אשר יקיפו בו ב' קוי א"ב ב"ד גם כן ממוצע ושני המרובעים ההוים מב' קוי א"ב ב"ד כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו א"ב ב"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Definitions ===
 +
|style="text-align:right;"|<big>הקדמה</big>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|כאשר היה קו מה מדבר וקו משתי שמות והיה כבר חולק משתי שמות והיה היותר גדול מהחלקים יוסיף על הקטן מהם בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך והיה החלק הגדול משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא הקו כלו אשר משתי שמות הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה החלק הקטן משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא אשר משתי שמות החמשי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה אחד משתי השמות משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא אשר משתי שמות הששי
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 45 ===
 +
|
 +
|-
 +
|45) We wish to find the first binomial line.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מה</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו משתי שמות הראשון
 +
|-
 +
|We draw a rational line, which is A.
 +
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א'
 +
|-
 +
|Let line BG be commensurable in length with line A.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ב"ג משותף לקו א' באורך
 +
|-
 +
|Line A is rational, therefore line BG is also rational.
 +
|style="text-align:right;"|וקו א' מדבר אם כן קו ב"ג מדבר
 +
|-
 +
|Let HD and DZ be two square numbers such that the difference between them, which is HZ, is not a square number.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מספרים מרובעים והם ה"ד ד"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ה"ז מספר מרובע
 +
|-
 +
|Hence, line BG is commensurable in length with line T.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג משותף לקו ט' באורך
 +
|-
 +
|The excess of BG over GC in square is the same as the square of the line that is commensurable in length with it.
 +
|style="text-align:right;"|ותוספת ב"ג על ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|Line BG is commensurable with the given rational line, which is A.
 +
|style="text-align:right;"|וקו ב"ג משותף לקו המדבר המונח אשר הוא א'
 +
|-
 +
|Therefore, line BC is the first binomial line.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי שמות הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 46 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מו</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו משתי שמות השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ג"ח משותף לקו א' באורך אם כן קו ג"ח מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ה"ד ד"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ה"ז מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי יחס המרובע ההווה מן ג"ח אל המרובע ההווה מן ג"ב כיחס מספר ה"ז אל מספר ד"ה ומספר ה"ז קטן ממספר ד"ה אם כן המרובע ההווה מן ג"ח קטן מן המרובע ההווה מן ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונבאר כמו שבארנו במה שקדם כי ט' משותף לקו ב"ג באורך אם כן ב"ג יוסיף על קו ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו ג"ח הוא הקטן משני קוי ב"ג ג"ח והוא ישתתף באורך לקו המדבר אשר הוא א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי השמות השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 47 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מז</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו משתי שמות השלישי הנה נניח קו מדבר והוא א' ושלשה מספרים כי אין יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והם ב"ג ג"ד ה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|יהיה כאשר הפכנו יחס ב"ג אל ב"ד כיחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן כ' ויחס ב"ג אל ב"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן כ' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ח משותף לקו כ' באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ח יוסיף על ח"ט בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף באורך לקו המדבר המונח אשר הוא א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ט הוא אשר משתי שמות השלישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 48 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מח</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו אשר משתי שמות הרביעי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ב"ג משותף לקו א' באורך וקו א' מדבר הנה קו ב"ג מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ז ז"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והיותר גדול שבשני קוי ב"ג ג"ח אשר הוא ב"ג משותף באורך לקו המדבר אשר הוא א' אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי שמות הרביעי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 49 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מט</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו אשר משתי שמות החמישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ג"ח משותף לקו א' באורך וקו א' מדבר אם כן קו ג"ח מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ז ז"ה ולא יהיו שניהם יחד אשר הוא ד"ה מרובע
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונבאר כמו שביארנו במה שקדם כי קו ב"ג בלתי משותף לקו ט' באורך וכי ב"ג יוסיף על ג"ח בכח כמו מרובע ההוה מקו ט' אשר לא ישתתף עמו באורך והיותר קטן מב' קוי ב"ג ג"ח אשר הוא ג"ח משותף לקו המדבר אשר הוא א' באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזמש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 50 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נ</span> <big>נרצה</big> שנמצא קו משתי שמות הששי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיו שלשה מספרים אין יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והם ב"ג ג"ד ה' ולא יהיו גם כן יחס ב"ג אל ג"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ויהיה יחס המרובע ההוה מא' אל המרובע ההוה מז"ח כיחס ה' אל ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|יתבאר לנו כי שני קוי ז"ח ח"ט בכח מדברים ושהם בו לבד משותפים ושאינו משותף אחד משניהם באורך לקו א' המדבר ושהיותר גדול הוא ז"ח יוסיף על הקצר והוא ח"ט כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ז"ח ז"ט הוא אשר משתי שמות הששי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 51 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נא</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הראשון הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משתי שמות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות הראשון והוא קו א"ג
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו ע"ס הוא אשר משתי שמות הנה מפני כי קו א"ז משותף לקו ז"ד באורך יהיה קו א"ד משותף לכל אחד מב' קוי א"ז ז"ד באורך וקו א"ד מדבר ומשותף לקו א"ב באורך אם כן כל אחד משני קוי א"ז ז"ד מדבר משותף באורך לקו א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"פ בלתי משותף לקו פ"ס באורך הנה שניהם בכח לבד משותפים והם בו מדברים אם כן קו ע"ס הוא אשר מב' שמות והוא יחזיק על שטח ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יחזיק על שטח ב"ג בלתי מדבר והוא אשר משתי שמות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 52 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נב</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות השני הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משני הממוצעים הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו א"ל ויקיפו בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות השני והוא א"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי השטח הנצב אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ז"ד כמו המרובע ההוה מד"ה יהיה קו ד"ה מתיחס לב' קוי א"ז ז"ד במה שבין שניהם ושטח נ"ע גם כן מתיחס לשני מרובעי מ"נ נ"ס הנה שטח ד"כ אם כן שוה לשטח נ"ע אבל שטח ד"כ שוה לשטח כ"ג ושטח נ"ע שוה לשטח נ"ק אם כן שטח כ"ג שוה לשטח נ"ק אם כן שטח כ"ג שוה לכל שטח ע"ק ושטח ע"ק מרובע אם כן קו ע"ס יחזיק על שטח ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ע"ס הוא אשר משתי ממוצעים הראשון והוא יחזיק על שטח ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יחזיק על ב"ג בלתי מדבר והוא אשר משני ממוצעים הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 53 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נג</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות השלישי הנה הקו אשר יחזיק על השטח הוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משני ממוצעים השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה השטח עליו ב"ג ויקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות השלישי והוא א"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו ע"ס הוא אשר משני ממוצעים השני הנה מפני כי קו א"ז משותף לקו ז"ד באורך יהיה קו א"ד משותף לכל אחד מב' קוי א"ז ז"ד באורך וקו א"ד בכח מדבר ובלתי משותף לקו א"ב באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד מב' קוי א"ז ז"ד מדבר בכח ובלתי משותף לקו א"ב באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני שטחי א"ח ח"ד ממוצע והם משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס אמנם הוא אשר משתי שמות ממוצעים השני והוא יחזיק על שטח ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יחזיק על שטח ב"ג הוא אשר משני ממוצעים השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והוא מש"ל
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 54 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נד</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הרביעי הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא היותר גדול
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה עליו שטח ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות הרביעי והוא א"ג ויתחלק א"ג בשתי שמות ויהיה השם היותר גדול א"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואומר שהוא היותר גדול
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו א"ז בלתי משותף לקו ז"ד באורך יהיה שטח א"ח בלתי משותף לשטח ח"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני מרובעי מ"נ נ"ס אשר הם כמו [שני] שטח[י] א"ח ח"ד בלתי משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר בארנו כי שני קוי ע"פ פ"ס בלתי משותפים בכח ושטחי שניהם כאשר יקובצו מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס הוא היותר גדול
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 55 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נה</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות החמישי הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר יגבר על מדבר וממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו ב"ג יקיפו בו קו מדבר והוא א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו א"ד בלתי משותף לקו א"ב באורך ושניהם בכח מדברים יהיה שטח א"ט ממוצע והוא כמו שני מרובעי ע"פ פ"ס כאשר יקובצו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס הוא אשר יגבר על מדבר וממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 56 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נו</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הששי הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר ויקרא אשר יגבר על שני ממוצעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה שטח עליו ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס הוא אשר יגבר על שטח ב"ג והקו אשר יגבר על שטח ב"ג הוא אשר יגבר על שני הממוצעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 57 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נז</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההוה מקו משתי שמות אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו משתי שמות והוא א"ב ויחלק בשתי שמות על נקודת ג' ויהיה השם היותר גדול ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו כאשר הבדלנו מן ה"ז שטח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ב והוא ה"כ ונשאר שטח ל"ז שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויתחלק קו כ"ז בשני חציים על נקודת מ' ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לכל אחד משני קוי ד"ה ז"ס והוא קו מ"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|חלק אותו על נקודת ח' בשני חלקים ד"ח ח"כ אשר הם משותפים יהיה קו ד"ב יותר גדול מקו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו ד"כ משותף באורך לקו ד"ה המדבר המונח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 58 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נח</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההוה מקו משני הממוצעים הראשון אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|[ויהיה קו משני הממוצעים הראשון והוא א"ב ויחלק בשני אמצעיים על נקודת ג'] ויהיה קו ד"ה מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו ז"ד הוא משתי שמות השני וזה כי אנחנו כאשר הבדלנו מן ה"ז שטח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ב ושמנו אותם ה"כ נשאר שטח ל"ז שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויתחלק קו כ"ז בשני חציים על נקודת מ' ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לכל אחד משני קוי ד"ה ז"ס והוא קו מ"נ
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני שהוא כאשר חובר אל קו ד"ב שטח שוה לרביע המרובע ההוה מן כ"ז יחסר משלימותו שטח מרובע חלק השטח ההוא קו ד"ב על נקודת שני חלקים משותפים יהיה קו ד"ב נוסף על כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו כ"ז משותף לקו ד"ה המדבר המונח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא משתי שמות השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 59 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>נט</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההווה מקו משני הממוצעים השני [אל קו מדבר הנה] הרוחב אשר יתחדש הוא משתי [השמות] השלישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו משני ממוצעים השני והוא א"ב ויתחלק בשני ממוצעים על נקודת ג'
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא קו מ"נ נכחי לכל אחד משני שטחי ד"ה ז"ס
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב שוה לכל אחד משני שטחי כ"נ נ"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו כאשר שמנו שטח ה"ח שוה למרובע ההווה מן ב"ג ישאר שטח כ"ט שוה למרובע ההוה מן ג"א
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני שהוא כאשר חובר אל קו ד"ב שטח שוה לרביע המרובע ההוה מן קו כ"ז יחסר משלמותו שטח מרובע וחלק השטח ההוא קו ד"ב על נקודת ח' בשני חלקים משתתפים יהיה קו ד"ב נוסף על קו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואין אחד משני קוי כ"ד כ"ז משותף לקו ד"ה באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות השלישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 60 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ס</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההוה מן הקו היותר גדול אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הרביעי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו היותר גדול א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' ויהיה א"ג יותר גדול מן ג"ב
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ב יוסיף על קו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך ושני קוי ד"כ כ"ז בכח מדברים ובו לבד משותפים וקו ד"כ משותף לקו ד"ה המדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הרביעי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 61 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סא</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההווה מן הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות
 +
החמישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג'
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ד"כ כ"ז בכח מדברים ובו לבד משותפים וקו כ"ז משותף באורך לקו ד"ה המדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות החמישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 62 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סב</span> <big>כאשר</big> חובר שטח שוה למרובע ההווה מן הקו אשר יגבר על שני ממוצעים אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הששי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יגבר על שני ממוצעים א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' ויהיה א"ג יותר גדול מן ג"ב ויהיה קו ד"ה מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו נבאר כמו שביארנו במה שקדם כי השטח אשר יקיפו בו שני קוי ד"ח ח"כ שוה למרובע ההווה מן קו כ"מ ושקו ד"ח בלתי משותף לקו ח"כ באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ד"כ נוסף על קו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך ואין אחד משני קוי ד"כ כ"ז משותף באורך לקו ד"ה המדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הששי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 63 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סג</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף באורך לקו משתי שמות הנה הוא גם כן משתי שמות ומדרגתו כמדרגתו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משתי שמות א"ב ויחלק בשתי שמות על נקודת ג' ויהיה קו ד"ה משותף באורך לקו א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה אחד משני קוי א"ג ג"ב משותף לקו המדבר הנה הוא לא היה אחד משני קוי ד"ז ז"ה משותף לקו המדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ה הוא משתי שמות ומדרגתו כמדרגת קו א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 64 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סד</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף קו משני ממוצעים באורך הוא גם כן משני ממוצעים ומדרגתו כמדרגתו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר משני ממוצעים א"ב ויחלק בשני ממוצעים על נקודת ג' ויהיה קו ד"ה משותף לקו א"ב באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו ד"ה הוא משני אמצעיים ומדרגתו כמדרגת קו א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה שטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מדבר הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי ד"ז ז"ה גם כן מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה שטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ממוצע הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי ד"ז ז"ה גם כן ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר משני ממוצעים ומדרגתו כמדרגת קו א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 65 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סה</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף הקו היותר גדול באורך הוא גם כן קו יותר גדול
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה היותר גדול א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' הנה שני קוי א"ג ג"ב הם בכח בלתי משותפים ושני מרובעיהם כאשר יקובצו מדבר והשטח אשר יקיפו ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל קו ד"ה בלתי מדבר והוא אשר יקרא היותר גדול
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 66 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סו</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע הוא גם כן יגבר על מדבר וממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' הנה שני קוי א"ג ג"ב שניהם בכח בלתי משותפים ושני מרובעיהם כאשר יקובצו ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונבאר כי כל אחד משני קוי א"ג ג"ב משותף לגילו משני קוי ד"ז ז"ה ושיחס המרובע ההוה מן א"ב אל המרובע ההוה מן ד"ה כיחס שני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב אל שני המרובעים ההווים מן ד"ז ז"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההווה מן א"ב משותף למרובע ההווה מן ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני המרובעים ההווים מן א"ג ג"ב משותפים לשני המרובעים ההווים מן ד"ז ז"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן השטח אשר יקיפו בו ד"ז ז"ה מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל ד"ה בלתי מדבר והוא אשר יגבר על מדבר וממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 67 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סז</span> <big>הקו</big> אשר ישתתף באורך הקו אשר יגבר על שני ממוצעים הוא גם כן יגבר על שני ממוצעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר יגבר על שני ממוצעים א"ב ויחלק הקו אשר יגבר בשני חלקיו על נקודה ג'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ד"ז ז"ה בלתי משותפים בכח ושני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע והשטח אשר יקיפו בו גם כן ממוצע ושני המרובעים ההווים משניהם בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז הוא אשר יגבר על שני ממוצעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשלם ביאורו
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 68 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סח</span> <big>כאשר</big>יקובצו שני שטחים אחד משניהם מדבר והאחר ממוצע הנה הקו אשר יגבר על שניהם הוא אחד מארבעה קוים בלתי מדברים אם שיהיה משתי שמות ואם אשר משני ממוצעים הראשון ואם היותר גדול ואם אשר יגבר על מדבר וממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי שני שטחי אבג"ד כאשר יקובצו יהיה הקו אשר יגבר על שניהם אחד מהארבעה קוים אשר זכרנו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ז"ה מדבר ונחבר אליו שטח שוה לשטח א"ב והוא ה"ח ונחבר אל ט"ח שטח שוה לשטח ג"ד והוא ח"כ הנה מפני כי שטח א"ב מדבר יהיה ה"ח מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כאשר יקובצו שני שטחים אחד משניהם מדבר והאחר ממוצע הנה הקו אשר יגבר על כל שניהם כאשר יקובצו הוא אחד מארבעה קוים בלתי מדברים אם שיהיה אשר משתי שמות ואם שיהיה אשר משני ממוצעים הראשון ואם שיהיה יותר גדול ואם שיהיה אשר יגבר על מדבר וממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 69 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>סט</span> <big>כאשר</big> יקובצו שני שטחים ממוצעים בלתי משותפים הנה הקו אשר יגבר על שניהם אחד משני קוים בלתי מדברים אם שיהיה אשר משני ממוצעים השני ואם שיהיה אשר יגבר על שני ממוצעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יגבר על שטח אבג"ד אם שיהיה אשר משני ממוצעים השני ואם שיהיה אשר יגבר על שני ממוצעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Definitions ===
 +
|style="text-align:right;"|<big>הקדמה</big>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הקו אשר משתי שמות ומה שאחריו מסוגי הקוים אשר אינם מדברים אין מהם קו ממוצע ואין בהם דבר מסוג הנשארים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי המרובע ההווה מן הקו הממוצע כאשר חובר אל קו מדבר יחדש רוחב מדבר בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והרחבים אשר זכרנו הם מתחלפים אין מהם דבר מסוג חבירו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והקוים אשר מרובעיהם יחדשו הרחבים ההם המתחלפים אין מהם דבר מסוג חבירו
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 70 ===
 +
|
 +
|-
 +
|{{#annot:definition|2538,2358|9THR}}When a segment measurable in a square is subtracted from a straight line and the two lines are commensurable in square only, then the remaining straight line is unmeasurable; let it be called an apotome.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ע</span> <big>כאשר</big> הובדל מקו ישר מדבר בכח והיו השני קוים בכח לבד משותפים הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא הנבדל{{#annotend:9THR}}
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו מדבר בכח והוא א"ג ונבדיל ממנו קו מדבר בכח והוא ב"ג ויהיה בכח לבד משותף לכל קו א"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וישאר המרובע ההווה מן א"ב בלתי משותף לשני המרובע ההווים משני קוי א"ג ג"ב ושני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב מדברים אם כן המרובע ההוה מקו א"ב בלתי מדבר ויקרא הנבדל
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 71 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עא</span> <big>כאשר</big> הובדל מממוצע ממוצע והיו בכח לבד משותפים והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ממוצע והוא א"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וישאר המרובע ההווה מן א"ב בלתי משותף לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אם כן המרובע ההווה מן א"ב בלתי מדבר הנה קו א"ב אם כן בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 72 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עב</span> <big>כאשר</big> נבדל מממוצע ממוצע והיו בכח לבד משותפים והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ממוצע והוא א"ג ויובדל ממנו קו ממוצע והוא ג"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס א"ג אל ג"ב כיחס המרובע ההווה מן א"ג אל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההווה מן א"ג הנה הוא משותף לשני המרובעים ההווים מן א"ג ג"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והקו אשר יגבר על ד"ז הוא א"ב אם כן קו א"ב בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 73 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עג</span> <big>כאשר</big> נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו מדבר והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא היותר קטן
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא היותר קטן
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 74 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עד</span> <big>כאשר</big> נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצא והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו מה ישר והוא א"ב ונבדיל ממנו קו ב"ג ויהיו שני קוי א"ב ב"ג בכח בלתי משותפים ויהיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההווה מן א"ג בלתי מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 75 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עה</span> <big>כאשר</big> נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו גם כן ממוצע והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו גם כן הנה הנשאר בלתי מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והקו אשר יגבר על ד"ז הוא א"ג אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר עם הממוצע יקרא הכל ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 76 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עו</span> <big>אמנם</big> ידבק בקו הנבדל קו אחד לבד מדבר בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו א"ב נבדל וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג הנה אומר שהוא לא ידבק בקו א"ב קו אחד מדבר בכח ישתתף הכל בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר המירונו יהיה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב ובין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ובין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב ויתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב ובין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם ממוצעים ולא יוסיף ממוצע על ממוצע מדבר אם כן הקו הנבדל אמנם ידבק בו קו אחד לבד מדבר בכח לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 77 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עז</span> <big>אמנם</big> ידבק בנבדל הממוצע הראשון קו אחד לבד ממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיף עם הכל במדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו א"ב נבדל הממוצע הראשון וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר שהוא לא ידבק בו קו אחר ממוצע ישתתף הכל בכח לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן נבדל הממוצע הראשון אמנם ידבק בו קו אחד לבד ויקיף עמו במדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 78===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עח</span> <big>אמנם</big> ידבק בנבדל הממוצע השני קו אחד לבד ממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיף עם הכל בממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו א"ב נבדל הממוצע השני וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב כאשר יקובצו בלתי משותפים לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אבל שני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב הוא כמו שטח ז"כ וכפל השטח אשר יקיפו בו
 +
שני קוי א"ג ג"ב הוא כמו שטח כ"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אמנם ידבק בנבדל הממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיפו עם הכל בממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 79 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>עט</span> <big>אמנם</big> ידבק בקו היותר קטן קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל מדבר ויהיה השטח אשר יקיפו
 +
בו ממוצע ויהיה הקו היותר קטן א"ב וידבק בו קו ב"ג ויהיו שני קוי א"ג ב"ג בלתי משותפים בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו היותר קטן אמנם ידבק בו קו אחד לבד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל מדבר ויהיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 80 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פ</span> <big>אמנם</big> ידבק באשר עם המדבר ויהיה הכל ממוצע קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובע עם מרובע הכל ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה השטח אשר יקיפו בו מדבר ויהיה קו אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע והוא א"ב וידבק בו קו ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי א"ד ד"ב כאשר יקובצו ממוצע והשטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב מדבר הנה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב ושני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב וכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב וכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב ושני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב מדבר וזה בלתי איפשר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב כאשר יקובצו ממוצע וכן שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב אם כן הקו אשר עם המדבר ישוב הכל ממוצע לא ידבק בו כי אם קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיף בו מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 81 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פא</span> <big>אמנם</big> ידבק בקו אשר עם הממוצע יהיה הכל ממוצע קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיפו בו לבד גם כן ממוצע ויהיו שני מרובעיהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו ויהיה קו עם הממוצע ישים הכל ממוצע והוא א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר עם הממוצע ישיב הכל ממוצע אמנם ידבק בו קו אחד לבד לא ישתתף עמו הכל בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיפו גם כן ממוצע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מרובעי שניהם כאשר יקובצו בלתי משותף לשטח אשר יקיפו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Definitions ===
 +
|style="text-align:right;"|<big>הקדמה</big>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>כאשר</big> הונח קו נבדל וקו מדבר ונדבק בקו הנבדל <sup>הקו</sup> אשר ממנו נבדל <sup>והיה</sup> הכל יוסיף בכח על אשר התחבר כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך והיה כל הקו משותף באורך לקו המדבר המונח הנה יקרא הקו ההוא נבדל הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה אשר ישתתף עם הקו המדבר המונח הוא הקו אשר חובר אליה הנה יקרא הקו הנבדל אשר זכרנו הנבדל השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה אחד <ref>98v</ref>משניהם משותף לקו המדבר המונח הנה יקרא הנבדל השלישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה הקו הנבדל עם אשר התחבר בו אם היו כל שניהם יוסיפו בכח על הקו המונח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך והיה הכל משותף לקו המדבר הנה יקרא הקו ההוא הנב[ד]ל הרביעי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היה אשר ישתת<s>ף</s><sup>פהו</sup> <s>עמו הקו המדבר הוא אשר יובא</s> <sup>הקו המדבר הוא אשר יתדבק</sup> הנה יקרא הקו ההוא הנבדל החמישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם לא יהיה אחד משניהם משותף לקו המדבר הנה יקרא הקו ההוא הנבדל השישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 82 ===
 +
|
 +
|-
 +
|82) We wish to find the first apotome.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פב</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל הראשון
 +
|-
 +
|We set out a rational line, which is A.
 +
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א&#x202B;'
 +
|-
 +
|We draw line BC commensurable in length with line A
 +
|style="text-align:right;"|ונשים קו ב"ח משותף לקו א' באורך
 +
|-
 +
|Then line BC is rational.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ב"ח אם כן מדבר
 +
|-
 +
|Let DH and HZ be two square numbers, such that the difference between them, which is ZD, is not a square number.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ה ה"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ז"ד מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אין יחס ה"ז אל ד"ז כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשים יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ג"ח כיחס ז"ה אל ד"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן ח"ב משותף למרובע ההוה מן ג"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ב"ח מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן ח"ג מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי יחס ה"ז אל ד"ז אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע <sup>לא יהיה יחס המרובע ההווה מן ב"ח אל המרובע ההווה מן ח"ג כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע</sup> הנה קו ב"ח בלתי משותף לקו ח"ג באורך <span style=color:red>מז' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ב"ח ח"ג בכח לבד מדברים והם בו לבד משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג הוא הנבדל <span style=color:red>מע' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואומר כי הוא הנבדל הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי המרובע ההוה מקו ב"ח יותר גדול מן המרובע ההוה מן ג"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ותהיה תוספתו עליו כמו המרובע ההוה מקו ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר היה יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ג"ח כיחס ה"ז אל ד"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הפכנו יהיה יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ט כיחס ה"ז אל ה"ד <span style=color:red>וזה התהפכות היחס בפתיחת ה&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ה"ז אל ה"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי שניהם שני מרובעים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ט כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח <sup>משותף באורך לקו ט&#x202B;'</sup> <span style=color:red>מז' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<sup>הנה קו ב"ח</sup> יוסיף על קו ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך <span style=color:red>מז' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל קו ב"ח משותף לקו המדבר המונח באורך והוא א&#x202B;'
 +
|-
 +
|Therefore line BG is the first apotome.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג הוא הנבדל הראשון <span style=color:red>מההקדמה השלישית</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 83 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פג</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונניח קו מדבר והוא א&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשים קו ג"ח משותף אליו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ג"ח <s>אם</s> <sup>גם</sup> כן מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ה ה"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ד"ז מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס המרובע ההוה מן ג"ח אל המרובע ההוה מן ח"ב כיחס ד"ז אל ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן ג"ח משותף למרובע ההוה מן ב"ח <span style=color:red>מו' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ג"ח מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן <s>א"ב</s> ח"ב מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי יחס המרובע &#x202B;<ref>99r</ref>ההוה מן ג"ח אל המרובע ההוה מן ב"ח אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע יהיה קו ג"ח בלתי משותף לקו ב"ח באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ג"ח ח"ב בכח מדברים והם בו לבד משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג הוא הנבדל <span style=color:red>מע' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואומר כי הוא שני מן הנבדלים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי המרובע ההוה מן ב"ח יותר גדול מן המרובע ההוה מן ג"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ותהיה תוספתו עליו כמו המרובע ההוה מן ט&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והנה מפני כי יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ג"ח כיחס ד"ה אל ד"ז יהיה כאשר הפכנו יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ט' כיחס ד"ה אל ה"ז <span style=color:red>התהפכות היחס</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן ד"ה ה"ז מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ט' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח משותף לקו ט' באורך <span style=color:red>מז' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח יוסיף על ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ג"ח אשר הובדל מקו ב"ח משותף לקו מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו <s>ב"ח</s> ב"ג הוא הנבדל השני <span style=color:red>מההקדמה השלישית</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 84 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פד</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל השלישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונניח קו מדבר והוא א&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו שלשה מספרים עליהם ה' ב"ג ג"ד ולא יתהוה מהם דבר יחסו אל חברו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס שני מספרי ב"ג ב"ד כל אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס המרובע ההוה מן א' אל המרובע ההוה מן ז"ח כיחס ה' אל ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה יחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן ח"ט כיחס מספר ב"ג אל מספר ג"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<s>וישים</s> <sup>ויהיה</sup> המרובע ההוה מן א' משותף למרובע ההוה מן ז"ח <span style=color:red>מו' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן א' מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן ז"ח מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ח מדבר בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ה' אל ב"ג אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<sup>הנה יחס המרובע ההווה מן א' אל המרובע ההווה מן ז"ח אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע</sup> <span style=color:red>מו' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו א' בלתי משותף לקו ז"ח באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה יחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן ח"ט <span style=color:red>מו' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ז"ח <s>מדבר אם כן</s> <sup>משותף</sup> למרובע ההוה מן ח"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<sup>והמרובע מז"ח מדבר הנה המרובע ההווה מן ח"ט מדבר</sup>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ב"ג אל ג"ד אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<sup>הנה אין יחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן ח"ט כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע</sup>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ח בלתי משותף לקו ח"ט באורך <span style=color:red>מז' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ז"ח ח"ט בכח מדברים והם בו לבד משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ט נבדל <span style=color:red>מע' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואומר כי הוא השלישי מן הנבדלים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי יחס ה' אל ב"ג כיחס המרובע ההווה מן א' אל המרובע ההווה מן ז"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן ח"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכיחס השווי יהיה יחס ה' אל ב"ד כיחס המרובע ההוה מן א' אל המרובע ההוה מן ח"ט <span style=color:red>מכ"ב מה&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ה' אל ג"ד אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין יחס המרובע ההוה מן א' אל המרובע ההוה &#x202B;<ref>99v</ref>מן ח"ט כיחס מספר מרובע אל <s>מס</s> מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו א' בלתי משותף לקו ח"ט באורך <span style=color:red>מז' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והמרובע ההוה מן ז"ח יותר גדול מן המרובע ההוה מן ח"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ותהיה תוספתו עליו כמו המרובע ההוה מן קו ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן ח"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הפכנו היה יחס ב"ג אל ב"ד כיחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן <sup>ב&#x202B;'</sup> <span style=color:red>התהפכות היחס</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס ב"ג אל ב"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ח משותף לקו ז' ב באורך <span style=color:red>מז' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ז"ח יוסיף על קו ח"ט בכח כמו <sup>המרובע ההווה מב&#x202B;'</sup>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<sup>הנה קו ז"ח מוסיף על קו ט"ח בכח כמו</sup> מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ט הוא הנבדל השלישי <span style=color:red>מההקדמה השלישית</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 85 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פה</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל הרביעי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ב"ח משותף אליו באורך ויהיה קו ב"ח גם כן מדבר ונניח שני מספרים עליהם ד"ה ז"ה ולא יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל קו ב"ח משותף לקו א' המדבר המונח באורך אם כן ב"ג הוא הנבדל הרביעי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר מצאנו הנבדל הרביעי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 86 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פו</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל החמישי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ג"ח משותף לקו א' באורך ויהיה קו ג"ח מדבר ונניח שני מספרים עליהם ד"ה ה"ז כמו השני מספרים אשר זכרנו בתמונות אשר קודם זאת ונשים יחס המרובע ההווה מג"ח אל המרובע ההווה מכ"ח כיחס ה"ז אל ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ח יוסיף על קו ח"ג בב"ח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך וקו ג"ח אשר הובדל מקו ב"ג ישתתף א' המדבר באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג הוא הנבדל החמשי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 87 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פז</span> <big>נרצה</big> שנמצא הנבדל הששי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיו שלשה מספרים עליהם ה' ב"ג ג"ד ולא
 +
יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ולא יהיה גם כן יחס ב"ג אל ב"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואומר שהוא הששי מהנבדלים וזה כי יחס ה' אל ב"ג כיחס המרובע ההווה מא' אל המרובע ההווה מז"ח ויחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההוה מז"ח אל המרובע ההווה מח"ט וביחס ההשואה יהיה יחס ה' אל ג"ד כיחס המרובע ההווה מא' אל המרובע ההווה מח"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר המונח באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ז"ט הוא הנבדל הששי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 88 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When a surface is enclosed by a rational line and a first apotome, then the line of that surface is irrational and it is so-called an apotome.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פח</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר והנבדל הראשון הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא הנבדל
 +
|-
 +
|
 +
*Let surface AC be enclosed by the rational line AB and the first apotome AZ.
 +
|style="text-align:right;"|<big>ויהיה</big> שטח עליו א"ח יקיף בו קו מדבר והוא א"ב והקו הנבדל הראשון והוא א"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה הקו אשר נבדל ממנו דבק בו והוא ז"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הקו אשר יגבר על שטח א"ח בלתי מדבר הוא אשר יקרא הנבדל
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי הקו הנבדל והוא הנבדל הראשון א"ז והקו אשר נבדל ממנו הוא ז"ג אם כן קוי א"ג ג"ז בכח מדברים ובו לבד משותפים וקו א"ג יוסיף על קו ג"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו א"ג משותף באורך לקו א"ב המדבר ואם חובר אל קו ג"א שטח שוה לרבע המרובע ההוה מן ז"ג יחסר משלמות הקו שטח מרובע הנה הוא יחלק קו א"ג בשני חלקים משותפים ויחלק ג"ז בשני חציים על נקודת ד' ונחבר אל קו א"ג שטח שוה למרובע ההוה מן ז"ד יחסר משלמותו שטח מרובע ויהיה השטח המחובר אל קו א"ג השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג אם כן קו א"ה משותף לקו ה"ג באורך ונוציא מנקודת דה"ג קוים נכחיים לשני קוי א"ב ז"ח והם ד"ט ה"כ ג"ל ועוד נוציא קו ב"ח אל ל' ויהיה שטח ע"ק מרובע שוה לשטח בה ויהיה נ"ס מרובע שוה לשטח ה"ל אם כן מרובע נ"ס הוא על קוטר מרובע ע"ק ונוציא הקוטר הזה והוא מ"ס ונשלים לקצ"ו לקוות התמונה ע"מ ק"ס הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג שוה למרובע ההווה מן ג"ד הנה קו ג"ד מתיחס לשני קוי א"ה ה"ב במה שבין שניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה שטח ג"ט מתייחס לשני שטחי א"ב ב"ג במה שבין שניהם ושטח ע"ד מתייחס לשני שטחי ע"ק נ"ס במה שבין שניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח א"כ שוה לשטח מ"ס ושטח כ"ג שוה לשטח נ"ס אם כן שטח ג"ט שוה לשטח ע"ד אבל שטח ג"ט שוה לשטח ט"ז
 +
 
 +
 
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אבל מ"ס נ"ס הם שני המרובעים ההוים משני קוי ע"ס ס"פ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני קוי ע"ס ס"פ מדבר בכח ושניהם בו משותפים וקו ז"ד שוה לקו ד"ג וקו ז"ג מדבר בכח ובלתי משותף באורך לקו א"ב אם כן אל אחד משני קוי ז"ד ד"ג מדבר בכח בלתי משותף באורך לקו א"ב הנה כל אחד משני משטחי ז"ט ט"ג ממוצע ושטח ט"ג שוה לשטח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ע"ד ממוצע ושטח פ"ד מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ע"ד בלתי משותף <s>לשטח ד"פ</s> <sup>למרובע פ"ד</sup> ויחס ע"ד אל ד"פ כיחס ע"ס אל ס"פ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מא' מו&#x202B;'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס בלתי משותף לקו ס"פ באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ע"ס ס"פ בכח מדברים ושניהם בו לבד משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"פ נבדל והוא יגבר על שטח א"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מע' מזה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יגבר על א"ח בלתי מדבר והוא אשר יקרא הנבדל
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 89 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>פט</span> <big>כאשר</big> הקיף בשטח קו מדבר והנבדל השני הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא הוא אשר יקרא נבדל הממוצע הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>ויהיה</big> שטח עליו א"ח יקיף בו קו מדבר והוא א"ב והקו הנבדל השני והוא א"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וידבק בו הקו אשר ממנו נבדל והוא ז"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי הקו אשר יגבר על שטח א"ח בלתי מדבר והוא אשר יקרא נבדל הממוצע הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי &#x202B;<ref>101v</ref>קו א"ז הוא הנבדל השני
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והקו אשר יובדל ממנו ד"ך ד"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי א"ג ג"ז בכח מדברים ושניהם בו לבד משותפים <span style=color:red>מע' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו א"ג יוסיף בכח על קו ג"ז כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ז"ג ישתתף באורך קו א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם חובר אל קו א"ג שטח שוה לרביע המרובע אשר יהיה מקו ז"ג יחסר משלמות הקו שטח מרובע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה הוא יחלק קו א"ג בשני חלקים משותפים באורך <span style=color:red>מי"ג מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחלק ז"ג בשני חציים על נקודת ד' <span style=color:red>מי' מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונחבר אל קו א"ג שטח שוה למרובע ההוה מן ד"ג יחסר <s>משותפים</s> משלמותו שטח מרובע והוא השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו א"ה משותף באורך לקו ה"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מנקודות דהג קוים נכחיים לכל אחד משני קוי א"ב ז"ח והם קוי ד"ט ה"כ ג"ל <span style=color:red>מל"א מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא קו בכח אל ל ויהיה ק"ע מרובע שוה לשטח א"ב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה פ"ר מרובע שוה לשטח ה"ל
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה מרובע פ"ר על קוטר מרובע ע"ק
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא משניהם יחד קוטר מ"ס
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשלים לקוות התמונה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה <s>התמונה</s> <sup>השטח</sup> אשר יקיפו בה שני קוי א"ה ה"ג שוה למרובע ההוה מן ד"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ג"ד מתיחס לשני קוי א"ה ה"ג במה שבין שניהם <span style=color:red>מי"ז מו&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ולכן יהיה שטח ג"ט מתיחס לשני שטחי א"ב ב"ג במה שבין שניהם <span style=color:red>יצא מי"א מח&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח ע"ר גם כן מתיחס לשני שטחי ע"ק פ"ד במה שביניהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח א"ב שוה לשטח ע"ק
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח ב"ג שוה לשטח פ"ר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ט"ג שוה לשטח ע"ר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם שטח ג"ט הנה הוא שוה לשטח ט"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם שטח ע"ר הנה הוא שוה לשטח פ"ק <span style=color:red>ממ"ג מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ט"ז שוה לשטח פ"ק
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל שטח ז"ל שוה לרושם סנפ עם המרובע <s>נס</s> <sup>פ"ר</sup>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח ב"ג שוה למרובע פ"ר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וישאר שטח ז"כ שוה לרושם סנפ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל א"ב שוה לכל ע"ק
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וישאר שטח א"ח שוה לשטח מ"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומרובע מ"נ הוא ההוה מן ע"פ <span style=color:red>מסוף ד' מב&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן <sup>קו</sup> ע"פ יגבר על שטח א"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואומר כי ע"פ הוא הנבדל הממוצע הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי קו א"ה משותף לקו ה"ג באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל קו א"ג משותף לכל אחד משני קוי א"ה ה"ג באורך <span style=color:red>מא' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו א"ג בכח מדבר והוא בלתי משותף לקו א"ב באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני קוי א"ה ה"ג מדבר בכח והוא בלתי משותף לקו א"ב באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני <s>קוי א"ה ה"ג מדבר בכח והוא בלתי משותף לקו א"ב באורך אם כל אחד משני</s> שטחי א"ב ב"ג ממוצע ושניהם משותפים <span style=color:red>מי"ז מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח א"כ שוה למרובע ע"ק
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח כ"ג שוה למרובע פ"ר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני <s>שטחי</s> <sup>מרובעי</sup> ע"ק פ"ד ממוצע ושניהם משותפים והם שני מרוב' ההוים משני קוי ע"ס ס"פ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני קוי ע"ס ס"פ ממוצע ושניהם בכח משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ז"ד כמו קו ד"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכל קו ז"ג מדבר בכח משותף לקו א"ב באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני קוי ז"ד ד"ג מדבר משותף לקו א"ב באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל אחד משני שטחי ז"ט ט"ג מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח ט"ג שוה לשטח ע"ר <span style=color:red>מי"א מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ע"ר מדבר ושטח ע"ר הוא אשר יקיפו בו שני קוי ע"ס ס"פ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן השטח אשר יקיפו בו שני קוי &#x202B;<ref>101r</ref>ע"ס ס"פ מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה מפני כי שטח ע"ר מדבר ושטח ר"פ ממוצע יהיה השטח ר"ע בלתי משותף לשטח פ"ר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויחס שטח ע"ר אל שטח פ"ר כיחס קו ע"ס אל קו ס"פ <span style=color:red>מא' מו&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"ס בלתי משותף לקו ס"פ באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קוי ע"ס ס"פ ממוצע ושניהם בכח לבד משותפים והשטח אשר יקיפו בו מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ע"פ הוא הנבדל <sup>ה</sup>ממוצע הראשון והוא יגבר על שטח א"ח <span style=color:red>מע"א מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יגבר על שטח א"ח הוא נבדל הממוצע הראשון
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 107 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הקדמה</big>
 +
|-
 +
|The apotome and the irrational lines following it are not of the same type as the other preceding irrational lines nor are they the same with the medial line or with one another.
 +
|style="text-align:right;"|<big>הנבדל</big> ומה שאחריו מן הקוים שאינם מדברים&#x202B;<ref>marg.: והם הנזכרים בתמונת צ' וצ"א וצ"ב וצ"ג</ref> אין מהם קו מסוג הקוים האחרים הקודמים אשר אינם מדברים ולא דבר מהם ממוצע ולא מהם דבר מסוג הנשארים מהם
 +
|-
 +
|For the square formed by the medial line, when added to a rational line, generates a rational breadth incommensurable in length with the line to which it is added.
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי המרובע <s>וזה כי המרובע</s> ההוה מן הקו הממוצע כאשר חובר אל קו מדבר יחדש רוחב מדבר בכח ובלתי משותף באורך לקו אשר חובר אליו <span style=color:red>מי"ח מזה</span>
 +
|-
 +
|While the square formed by the apotome, when added to a rational line, generates a breadth which is the first apotome.
 +
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההוה מן הקו הנבדל הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר יחדש רוחב הוא הנבדל הראשון
 +
|-
 +
|The square formed by the first apotome of the medial line, when added to a rational line, generates a breadth which is the second apotome.
 +
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההו<s>א</s><sup>ה</sup> מנבדל הממוצע הראשון הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר היה הרוחב המתחדש הנבדל השני
 +
|-
 +
|The square formed by the second apotome of the medial line, when added to a rational line, generates a breadth which is the third apotome.
 +
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההוה מנבדל הממוצע השני הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר היה הרוחב המתחדש הנבדל השלישי
 +
|-
 +
|The square formed by the minor line, when added to a rational line, generates a breadth which is the fourth apotome
 +
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההוה מן הקו היותר קטן הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר היה הרוחב המתחדש הנבדל הרביעי
 +
|-
 +
|The square formed by the line, which produces with a rational area a medial whole, when added to a rational line, generates a breadth which is the fifth apotome.
 +
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההוה מן הקו אשר עם המדבר ישים הכל ממוצע הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר היה הרוחב המתחדש הנבדל החמישי
 +
|-
 +
|The square formed by the line, which produces with a medial area a medial whole, when added to a rational line, generates a breadth which is the sixth apotome,
 +
|style="text-align:right;"|ואולם המרובע ההוה מן הקו אשר עם הממוצע ישים הכל ממוצע הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר הנה <s>הרוחב המתחדש</s> <sup>יחדש</sup> הנבדל הששי
 +
|-
 +
|The breadths we have mentioned differ from each other, none of them are of the same type as the other; this is clear.
 +
|style="text-align:right;"|<s>והרב</s> והרחבים אשר זכרנו <s>שם</s> <sup>אותם הם</sup> מתחלפים אין מהם דבר מסוג חבירו וזה דבר מבואר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונבאר&#x202B;<ref>זה בתמונה הבאה אחר זה</ref> כי אין מאלו הרחבים הנבדלים דבר הוא מסוג הקוים אשר משתי שמות והם הרחבים המתחדשים מן המרובעים ההוים מן הקוים אשר משתי שמות והקוים אשר ימשכו אחריו כאשר יחוברו אל קוים מדברים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם היו אלו הרחבים אשר זכרנו מתחלפים הנה הקוים עצמם אשר התחדשו ממרובעיהם הרחבים האלו אין מהם דבר הוא מסוג חברו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 108 ===
 +
|
 +
|-
 +
|The apotome is not the binomial line
 +
|style="text-align:right;"|<big>הקו</big> הנבדל לא יהיה <sup>אשר</sup> משתי שמות
 +
|-
 +
|Let A be the apotome.
 +
|style="text-align:right;"|<big>ויהיה</big> הקו הנבדל א&#x202B;'
 +
|-
 +
|I say that A is not a binomial line.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי א' אינו משתי שמות
 +
|-
 +
|If possible, let us say that it is a binomial line.
 +
|style="text-align:right;"|שאם היה איפשר נאמר שיהיה משתי שמות
 +
|-
 +
|We construct the rational line BG.
 +
|style="text-align:right;"|ונשים קו ב"ג מדבר
 +
|-
 +
|We add to it surface GD that is equal to the square formed by A.
 +
|style="text-align:right;"|ונחבר אליו שטח שוה למרובע ההוה מן א' והוא ג"ד
 +
|-
 +
|So, BD is a first apotome.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ד הוא הנבדל הראשון <span style=color:red>מצ"ד מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונדביק בו הקו אשר הובדל ממנו והוא ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן <sup>שני קוי</sup> ב"ה ה"ד בכח מדברים והם בו לבד משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ב"ה יוסיף על קו ה"ד &#x202B;<ref>108r</ref>בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך <span style=color:red>מההקדמה השלישית</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ב"ה משותף באורך לקו ב"ג המדבר <span style=color:red>מההקדמה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה קו א' משתי שמות באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ב"ג <sup>מדבר</sup> וכבר חובר אליו שטח שוה למרובע ההוה מן א' והיה ג"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ד הוא משתי שמות הראשון ויוחלק בשתי שמות על נקודת ז' ויהיה חלקו הגדול ב"ז <span style=color:red>מנ"ח מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה שני קוי ב"ג ז"ד בכח מדברים והם בו לבד משותפים <span style=color:red>מל"ג</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ב"ז יוסיף על קו ז"ד בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך <span style=color:red>מההקדמה הראשונה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ב"ז משותף באורך לקו המדבר אשר הוא ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי כל אחד משני קוי ה"ב ב"ז משותף באורך לקו ב"ג יהיה קו ב"ה משותף באורך לקו ב"ז <span style=color:red>מי"א מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ולזה יהיה גם כן משותף באורך לקו ה"ז <span style=color:red>מי"א מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומפני כי קו ב"ה משותף גם כן לקו ה"ז באורך
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ב"ה כבר היה משותף לקו ד"ה בכח לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ה"ז משותף לקו ה"ד בכח לבד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ז"ה ה"ד מדברים והם בו לבד משותפים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז נבדל <span style=color:red>מע' מזה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והוא גם כן מדבר בכח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה בלתי אפשר&#x202B;<ref>marg.:זה אי אפשר לפי שאחר שד"ז נבדל הוא אלם והשקר אמנם התחייב מהנחתנו שהוא משני שמות אם כן הקו הנבדל לא יהיה אשר משני שמות</ref>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא יהיה הקו הנבדל אשר משתי שמות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 109 ===
 +
 
 +
|
 +
|-
 +
|An infinite number of irrational lines arise from the medial line, none of which is of the same type as the preceding.
 +
|style="text-align:right;"|<big>הקו</big> הממוצע יתחדשו ממנו קוים בלתי מדברים אין תכלית להם אין אחד מהם מסוג מה שלפניו
 +
|-
 +
|Let AG be a medial line.
 +
|style="text-align:right;"|<big>ויהיה</big> קו א"ג ממוצע
 +
|-
 +
|I say that an infinite number of irrational lines arise from line AG, none of which is of the same type as the preceding.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר שיהיה מקו א"ג קוים בלתי מדברים מדברים אין תכלית למספרם אין אחד מהם מסוג מה שלפניו
 +
|-
 +
|
 +
*We draw line AB at a right angle from line AG.
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו נוציא קו א"ב על זויות נצבות מקו א"ג <span style=color:red>מי"א מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|Let line AB be irrational.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו א"ב מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשלים שטח ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שטח ב"ג בלתי מדבר והקו אשר יגבר עליו <s>ע</s> בלתי מדבר &#x202B;<ref>marg.: =וזה יתבאר בהקש החלוף שאם יהיה מדבר יחדש רוחב מדבר והוא א"ג כמבואר בתמונת י"ו וזה שקר</ref>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ג"ד שוה לקו אשר יגבר על שטח ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ג"ד בלתי מדבר ואינו מסוג אחד מן הקוים אשר אינם מדברים ממה שקדם &#x202B;<ref>marg.: וזה שמרובע א"ז כאשר יחובר אל קו מדבר יחדש רוחב מדבר בכח כמבואר בי"ח ואמנם מרובע ג"ד שהוא שוה לשטח ב"ג כאשר יחובר אל א"ב המדבר הוא יחדש רוחב א"ז שהוא ממוצע ואחר שהרחבים מתחלפים הקוים אם כן מתחלפים וכן יתבאר שד"ז אינו מסוג ג"ד וזה שג"ד כאשר יחובר אל ה"ב א"ב הוא יחדש רוחב א"ג וד"ז כאשר יחובר אל א"ב או אל ג"ה הוא יחדש רוחב ג"ד וכבר בארנו שא"ג ג"ד מתחלפים</ref>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן הנה אנחנו נשלים שטח ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח ד"ה בלתי מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן הקו אשר יגבר עליו בלתי מדבר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ד"ז שוה לקו אשר יגבר על שטח ה"ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ז בלתי מדבר ואינו מסוג אחד מן הקוים אשר אינם מדברים ממה שקדם לו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו הקו הממוצע יתחדשו ממנו קוים בלתי מדברים אין תכלית לרבויים אין מהם אחד מסוג מה שלפניו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>נשלם המאמר העשירי מספר אקלידס החכם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<sup>ומספר תמונותיו מאה ותשעה</sup>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשלמה העתקתו ג אב שנת ל לפרט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|תהלה לאל בורא עולם</big>
 +
|}
 +
{|
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
== Book Eleven ==
 +
|style="text-align:right;"|<big>המאמר האחד עשר מספר אקלידס החכם</big>
 +
|-
 +
|
 +
*A solid is that which has length, breadth, and depth, and everything that has a body.
 +
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת היא אשר לה אורך ורוחב וגובה וכל מה שיש לו גוף
 +
|-
 +
|
 +
:The limits of a solid are a surface.
 +
|style="text-align:right;"|וקצוות המוגשם פשוט
 +
|-
 +
|
 +
*When a straight line stands on a plane and straight lines are drawn in that plane that meet the straight line so that every angle contained by one of those lines and the line is a right angle, the straight line is perpendicular to the plane.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר עמד קו ישר על שטח והוציאו בשטח ההוא קוים ישרים ימששו הקו הנצב והיתה כל זוית יקיף בה קו מאותם הקוים עם הקו הנצב נצבת הנה הקו הנצב ההוא עמוד על השטח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>כאשר</big> עמד שטח על שטח והיו כל שני עמודים יצאו מן הקו אשר הוא הפרק המשותף מנקודה אחת ממנו אל כל שני השטחים יקיפו בזוית נצבת הנה שני השטחים יקיפו בזוית נצבת
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>השטחים</big> הנכחיים הם אשר לא ימשש שטח מהם האחר ואפילו הוציאו לכל הצדדים עד לאין תכלית
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:solids-definition|1247,2531|68bD}}The equal similar solid shapes are those that each solid of which is contained by the same number of surfaces as the number of the surfaces containing the other, and each surface is similar and equal in measure to its corresponding surface in the other solid.
 +
|style="text-align:right;"|<big>התמונות</big> המוגשמות השוות הדומות הם אשר יקיפו בכל מוגשם מהם ממנין השטחים כמו מנין מה שיקיפו באחר ויהיה כל שטח מאחד מהם דומה ושוה השיעור לשטח אשר הוא גילו מן המוגשם האחר ועל בריאתו{{#annotend:68bD}}
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:solids-definition|1397,2532|oKi8}}The similar solid shapes are those that each solid of which is contained by the same number of surfaces as the number of the surfaces containing the other, and each surface is similar to its corresponding surface in the other solid.
 +
|style="text-align:right;"|<big>התמונות</big> המוגשמות הדומות הם אשר יקיף כל מוגשם מהם ממנין השטחים כמו מנין מה שיקיף באחר ויהיה כל שטח מאחד מהם דומה בשטח אשר הוא גילו מן המוגשם האחר ועל בריאתו{{#annotend:oKi8}}
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:triangular-definition|2111,1100|Dfy8}}A prism is a solid figure contained by three rectangles and two triangles.
 +
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת המגוררת היא אשר יקיפו בה שלשה שטחים נכחיי הצלעות ושני שטחים משולשים{{#annotend:Dfy8}}
 +
|-
 +
|
 +
*{{#annot:definition|1892,1098|sI0K}}The sphere is when the semicircle is drawn round with the diameter fixed in two points, so it does not move, and the arc, which is half the perimeter, revolves until it returns to its position; it is the circular solid. The center of the sphare and the center of the circle are the same.
 +
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_XI_def_sphere"></div><big>הכדור</big> הוא מה שיעבור חצי עגולה כאשר יקוים קו הקוטר בין שני כשורים עד שלא יסור וסבבה הקשת אשר היא חצי הקו המקיף עד שתשוב אל מקומה והוא המוגשם העגול ומרכז הכדור ומרכז העגולה אחד{{#annotend:sI0K}}
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת המחודדת היא אשר יקיפו בה שטחים יעלו משטח אחד אל נקודה אחת מקבילה אותו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת העגולה היא אשר שני תושבותיה שני שטחים ושניהם שתי עגולות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>השוה</big> שתי קצוות והעובי הוא מה שיעבור שטח שוה הצלעות נצב הזויות כאשר יקוים אחת מצלעותיו המקיפות בזוית נצבת בין שני פלכים עד שלא יסור ויעוגל השטח עד שישוב אל מקומו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>וחץ</big> התמונה הוא הצלע הקים ונקראת התמונה הזאת האסטונה העגולה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>התמונה</big> המוגשמת המחודדת העגולה היא מה שיעבור משולש נצב הזויות כאשר יקוים אחת מצלעותיו המקיפות בזוית הנצבת בין שני כישורים עד שלא יסור ויסובב המשולש עד שישוב אל מקומו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>ואם</big> היה הצלע הקים שוה לצלע האחר הנה התמונה נצבת הזויות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>ואם</big> היה יותר ארוך ממנו הנה היא חדה הזוית
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>וכאשר</big> היה יותר קצר ממנו הנה היא נרחבת הזוית
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>וחץ</big> התמונה היא הצלע הקים ותושבתה היא עגולה וזאת התמונה היא מחודדת האסטונה העגולה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>הזוית</big> המוגשמת היא אשר יקיפו אותה זויות משוטחות יותר משתי זויות ואינם על שטח אחד ויתקבצו בנקודה אחת
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>התמונות</big> המוגשמות העגולות השוות שתי הקצוות והעובי והמחודדים העגולים הדומים הם אשר יהיה יחס חץ כל תמונה מהם אל קוטר תושבתה כיחס חץ התמונה האחרת אל קוטר תושבתה
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 1 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>הקו</big> הישר לא יהיה חלק ממנו בשטח וחלק בגובה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>מופתו</big> שאי איפשר ונבאר זה במשל הנה אם היה איפשר נאמר שיהיה חלק מקו אב"ג והוא א"ב בשטח וחלק אחר והוא ב"ג והוא בגובה ונוציא מקו א"ב קו בשטח והוא ב"ד הנה אב"ג הוא קו ישר אם כן א"ב דבק ב"ג ובקו ב"ד על יושר זה שקר <span style=color:red>מפתי' א'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן לא יהיה חלק מקו ישר בשטח וחלק בגובה וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 2 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> <big>כל שני</big> קוים ישרים יחתכו הנה שניהם בשטח אחד וכל משולש הנה הוא בשטח אחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שני קוי א"ב ג"ד יחתכו על נקודת ה' הנה אומר כי א"ב ג"ד בשטח אחד ונרשום על שני קוי ד"ה ה"ב שתי נקודות ז"ח ונוציא קו ז"ח הנה אומר כי משולש זה"ח הוא בשטח אחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי הוא אי איפשר זולתו ונבאר זה כי אם היה איפשר זה הנה היה חלק ממשולש זה"ח בשטח וחלק בגובה אם כן שני חלקים משני קוי ז"ה ה"ח בשטח ושני חלקים בגובה זה שקר <span style=color:red>מא'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן משולש זה"ח הוא בשטח אחד והשטח אשר בו משולש זה"ח בו שני קוי ז"ה ה"ח ובו שני קוי א"ב ג"ד אם כן שני קוי א"ב ג"ד בשטח אחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל שני קוים ישרים יחתכו הנה שניהם בשטח אחד וכל משולש הנה הוא בשטח אחד וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 3 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ג <big>כל שני</big> שטחים יחתכו הנה פרק שניהם המשותף הוא קו אחד ישר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי שני שטחי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט יחתכו ופרקם משותף הוא כ"ל הנה אומ' כי כ"ל קו אחד ישר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> שהוא אי איפשר שיהיה יותר מקו ונבאר זה שאם היה איפשר הנה נוציא מן ל' אל כ' קו בשטח א"ב ג"ד והוא כמ"ל ונוציא מכ' אל ל' קו בשטח ה"ז ח"ט והוא כנ"ל אם כן כמ"ל קו ישר וכנ"ל קו ישר מתחברים אם כן שני קוי כמ"ל כנ"ל ישרים מתקרבים יפגשו קצוות שניהם בכל שתי הצדדים זה שקר אם כן כ"ל הוא קו אחד ישר וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 4 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When a perpendicular line stands at the intersection point of two intersecting lines, then it is also perpendicular to the plane passing through them.
 +
|style="text-align:right;"|ד <big>כאשר</big> עמד עמוד על פרק שני קוים ישרים יחתכו הנה הוא עמוד על שטח שניהם
 +
|-
 +
|Example: line AB is perpendicular stands at the common intersection point of two lines GD and HZ.
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי קו א"ב עמוד נצב על פרק שני קוי ג"ד ה"ז המשותף
 +
|-
 +
|Supposition: I say that line AB is perpendicular to plane GD.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו א"ב עמוד נצב על שטח ג"ד
 +
|-
 +
|Proof:
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big>
 +
|-
 +
|
 +
*<math>\scriptstyle BH=BZ=DB=BG</math>
 +
|style="text-align:right;"|שיהיו קוי ב"ה ב"ז ד"ב ב"ג הנחלקים שוים
 +
|-
 +
|
 +
*We draw two lines HG and DZ.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא שני קוי ה"ג ד"ז
 +
|-
 +
|
 +
*We draw line TK from K on plane GDHZ.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא מן כ' קו בשטח ג"ד ה"ז והוא ט"כ
 +
|-
 +
|
 +
*We place point C on AB.
 +
|style="text-align:right;"|ונרשום על א"ב נקודת ח'
 +
|-
 +
|
 +
*We draw lines HC, DC, CZ, CG, CK and CT.
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא קוים ה"ח ד"ח ח"ז ח"ג ח"כ ח"ט
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle CK=BZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה צלע ה"ב כמו ב"ז
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle GB=BD</math>
 +
|style="text-align:right;"|וג"ב כמו ב"ד
 +
|-
 +
|
 +
:<span style=color:red>I.4, 15, 27:</span> <math>\scriptstyle HG\parallel DZ\;HG=DZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ג ד"ז נכחיים ושוים <span style=color:red>מט"ו וד' וכ"ז מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle GB=BD</math>
 +
|style="text-align:right;"|וג"ב כמו ב"ד
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle BC\perp GD</math>
 +
|style="text-align:right;"|וב"ח עמוד על ג"ד
 +
|-
 +
|
 +
*<span style=color:red>I.4:</span> <math>\scriptstyle CG=CD</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח"ג כמו ח"ד <span style=color:red>מד' מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle HB=BZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וגם כן ה"ב כמו ב"ז
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle BC\perp HZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וב"ח עמוד על ה"ז
 +
|-
 +
|
 +
*<span style=color:red>I.4:</span> <math>\scriptstyle HC=CZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ה"ח כמו ח"ז <span style=color:red>מד' מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle GC=CD</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן צלע ג"ח כמו ח"ד
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle HG=DZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|וה"ג כמו ד"ז
 +
|-
 +
|
 +
*CG and GH are equal to CD and DZ
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ח"ג ג"ה שוים לשני קוי ח"ד ד"ז
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle HC=CZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותושבת ה"ח כמו תושבת ח"ז
 +
|-
 +
|
 +
*<span style=color:red>I.8:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle CGH=\measuredangle HDZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית חג"ה כמו זוית הד"ז <span style=color:red>מח' מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וקו ט"ג ד"ב נכחיים וכבר הוצאו אל שניהם ט"כ ג"ד
 +
|-
 +
|
 +
*<span style=color:red>I.29:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle GTB=\measuredangle KBD</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית גט"ב שוה לזוית כב"ד <span style=color:red>מכ"ט מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\measuredangle BGT=\measuredangle BDK</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית בג"ט שוה לזוית בד"כ
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle GB=BD</math>
 +
|style="text-align:right;"|וג"ב כמו ב"ד
 +
|-
 +
|
 +
*<span style=color:red>I.26:</span> <math>\scriptstyle TG=DK</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ט"ג כמו ד"כ <span style=color:red>מכ"ו מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
*CG and GT are equal to CD and DK
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ח"ג ג"ט שוים לשני קוי ח"ד ד"כ
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\measuredangle CGT=\measuredangle CDK</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית חג"ט שוה לזוית חד"כ
 +
|-
 +
|
 +
*<span style=color:red>I.4:</span> <math>\scriptstyle TC=CK</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ט"ח כמו תושבת ח"כ <span style=color:red>מד' מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle TK=BK</math>
 +
|style="text-align:right;"|וצלע ט"כ כמו צלע ב"כ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכ"ח משותף
 +
|-
 +
|
 +
*TB and BC are equal to KB and KC
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני קוי ט"ב ב"ח יהיו שוים כ"ב כ"ח
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle TC=CK</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותושבת ט"ח כמו תושבת ח"כ
 +
|-
 +
|
 +
*<span style=color:red>I.8:</span> <math>\scriptstyle\measuredangle CBK=\measuredangle CBT</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות חב"כ וחב"ט שוות <span style=color:red>מח' מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|<span style=color:red>def.</span>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שתיהם נצבות <span style=color:red>מפתיחת מא&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח"ב עמוד על ט"כ וכן יתבאר כי כל קו יצא מן ב' בשטח שני קוי ג"ד ה"ז הנה הוא יקיף עם ח"ב בזוית נצבת
 +
|-
 +
|<span style=color:red>def.</span>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו כ"א הוא עמוד על שטח ג"ד ה"ז <span style=color:red>מפתיחת זה</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 5 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ה <big>כאשר</big> עמד קו על פרק משותף לשלשה קוים יקיף עם כל קו מהם בזוית נצבת הנה הקוים השלשה בשטח אחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בו כי קו א"ב נצב על פרק משותף לשלשה קוים ב"ג ב"ד ב"ה על זויות נצבות הנה אומר כי ב"ג ב"ד ב"ה בשטח אחד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי איפשר שיהיה קו מהם בזולת שטח האחר ונבאר זה שאם היה איפשר הנה היה ב"ד בשטח בגובה הנה שטח א"ב ב"ד הנה יחלק שטח ג"ב ב"ה ויחלקהו ויהיה חלוקם המשותף קו ב"ז [מג'] ותהיה זוית אב"ז נצבת וכבר היתה זוית אב"ד נצבת א"ב ב"ד ב"ז בשטח אחד הנה זוית אב"ז אם כן שוה לזוית אב"ד הגדולה לקטנה זה שקר אם כן ב"ג ב"ד ב"ה בשטח אחד
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 11 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>י"א</span> <big>נרצה</big> שנוציא מנקודה מונחת בגובה קו יהיה עמוד על שטח מונח
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה נשים הנקודה המונחת נקודת א' ונרצה שנוציא ממנה עמוד נצב על השטח המונח ונתחיל ונקוה בשטח קו ישר איך מה שיפול והוא ב"ג ונוציא מנקודת א' אל קו ב"ג עמוד על קו ב"ג והוא א"ד ונוציא מן ד' בשטח המונח עמוד על ב"ג והוא ד"ה ונוציא מן א' אל קו ד"ה עמוד נצב על ד"ה והוא א"ז הנה אומר כי א"ז עמוד על השטח המונח
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> אנחנו נוציא מן ז' קו יהיה נכחי אל ב"ג בשטח המונח והוא ח"ט
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג עמוד על פרק משותף לשני קוי ז"ד ד"א <span style=color:red>מד' מזה</span>
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle BG\perp ZDDA</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג עמוד על שטח ז"ד ד"א
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle BG\parallel CT</math>
 +
|style="text-align:right;"|וב"ג יהיה נכחי אל ח"ט
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle CT\perp ZDDA</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח"ט עמוד נצב על שטח ז"ד ד"א <span style=color:red>מח' מזה</span>
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וז"א הוא בשטח ז"ד ד"א
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle CT\perp AZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ח"ט עמוד על א"ז
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle AZ\perp CT\quad CT\perp HD</math>
 +
|style="text-align:right;"|וא"ז עמוד על ח"ט והוא גם כן עמוד על ה"ד
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle AZ\perp HD\quad AZ\perp CT</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א"ז עמוד נצב על ה"ד ועל ח"ט
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle AZ\perp HZCT</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן א"ז עמוד על שטח הזח"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושטח הזח"ט הוא השטח המונח וא"ז עמוד נצב עליו
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר הוצאנו מנקודת א' אשר היא בגובה המונח עמוד נצב על השטח המונח והוא א"ז
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 12 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|י"ב נרצה שנעמיד על שטח מונח על נקודה ידועה ממנו עמוד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשים הנקודה א' ונרצה שנעמיד על נקודת א' עמוד על השטח המונח ונניח בגובה נקודת ב' איך מה שנפלה ונוציא ממנה עמוד על השטח המונח והוא ב"ג ונוציא מן א' קו יהיה נכחי אל ג"ב והוא א"ד הנה אומר כי א"ד עמוד על השטח המונח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי א"ד הוא נכחי אל ב"ג וב"ג עמוד על השטח המונח הנה א"ד עמוד על השטח המונח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר העמדנו על השטח המונח על נקודת א'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 13 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|י"ג לא יעמוד על שטח אחד שני עמודים על נקודה אחת מן השטח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המופת שהוא אי איפשר ויתבאר זה במשל שאם היה איפשר הנה נעמיד על נקודת א' שני עמודים על השטח המונח והם א"ב א"ג ויהיה קו ד"ה פרק משותף לשני שטחים אם כן זוית בא"ה נצבת וזוית גא"ה נצבת אם כן שתיהן שוות הגדולה לקטנה זה שקר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן אי איפשר שיעמדו על נקודה אחת שני עמודים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 14 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|י"ד כאשר היה קו אחד עמוד על שני שטחים הנה השני שטחים כאשר הוצאו בכל הצדדים לא יפגשו ואפי' הוצאו בכל הצדדים לאין תכלית
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו שיהיה קו א"ב עמוד על שני שטחי ג"ד ח"ט הנה אומר כי שני שטחי ג"ד ח"ט נכחיים וששניהם כאשר הוצאו עד לאין תכלית לא יפגשו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המופת שהוא אי איפשר ונבאר זה שאם היה איפשר הנה יפגשו ותהיה פגישת שניהם פרק משותף והוא קו כ"ל ונרשום על כ"ל נקודת מ' איך מה שתפול ונוציא שני קוי א"'מ כ"מ הנה כ"ל הוא בשטח ג"ד וכל הנקודות אשר בו הם בשטח ג"ד אם כן א"מ בשטח ג"ד וכל עמוד על שטח הנה הוא עמוד על קו יצא בשטח וימשש העמוד אם כן זוית מא"ב נצבת ולכן זוית אב"מ נצבת אם כן שתי זויות ממשולש אב"מ שתי נצבות זה שקר אם כן שני שטחי ג"ד ח"ט כאשר הוצאו בכל הצדדים לא יפגשו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזהו מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 33 ===
 +
|
 +
|-
 +
|Parallelepipedal solids, whose heights are the same: the ratio of the solid to the solid is as the ratio of its base to its base.
 +
|style="text-align:right;"|ל"ג המוגשמים נכחיי השטחים כאשר היה רומם בשיעור אחד הנה יחס המוגשם אל המוגשם כיחס תושבתו אל תושבתו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני {{#annot:term|2556,2557|5wo6}}מוגשמי כ"ב וז"ל נכחי השטחים{{#annotend:5wo6}} ורומם בשיעור אחד הנה אומר כי יחס תושבת אבג"ד אל תושבת הזח"ט כיחס מוגשם כ"ב אל מוגשם ז"ל
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle DGMN=HZCT</math>
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי נשים תושבת ד"ג מ"נ שוה לתושבת הזח"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונשלים מוגשם ס"ג וכל {{#annot:term|2556,2557|w1JC}}מוגשם נכחיי השטחים{{#annotend:w1JC}} יבדילהו שטח על נכחות שני שטחים מקבילים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה הוא יחלקהו בשני חלקים יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס תושבתו אל תושבתו [מכ"ה מזה]
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle ABGD:DGMN=KB:GS</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס תושבת אבג"ד אל תושבת דגמ"נ כיחס מוגשם כ"ב אל מוגשם ג"ס
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle DGMN=HZCT</math>
 +
|style="text-align:right;"|ותושבת דגמ"נ כמו תושבת הזח"ט
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle GS=ZL</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומוגשם ג"ס כמו מוגשם ז"ל
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle ABGD:HZCT=KB:ZL</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יחס תושבת אבג"ד אל תושבת הזח"ט כיחס כ"ב אל מוגשם ז"ל
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 40 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מ</span> <big>כל</big> מעוקב יובדלו צלעות שני שטחים משטחיו מקבילים כל צלע בשני חציים אחר כן יצאו ממקומות ההבדלים שני שטחים יבדילו המעוקב ויבדיל כל אחד משניהם האחר הנה הבדל שניהם המשותף יחתוך קוטר המעוקב בשני חציים ויחתכהו הקוטר בשני חציים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני שטחי מעוקב א"ב המקבילים ג"ד א"ה ז"ח ט"כ הנה כבר הובדלו צלעות שניהם והם ג"ד ד"א א"ה ה"ג ב"ז ז"ח ח"ט ט"ב כל צלע בשני חציים על נקודת כ' ל' מ' נ' ס' ע' פ' ק' והוצא ממקומות ההבדלים שני שטחים והם כ"מ פ"ס ונ"ל ע"ק יבדילו המעוקב ויבדיל כל אחד משניהם האחר והבדלם המשותף קו ר"ש וקוטר המעוקב קו ב"א הנה אומר כי כל אחד מן ר"ש ב"א יחתוך האחד בשני חציים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> כי נוציא קוים ג"ר ר"א ב"ש ש"ח
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle GH=DA</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה ג"ה ישוה ד"א
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}GH=GN</math>
 +
|style="text-align:right;"|וחצי ג"ה הוא ג"נ
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}DA=LA</math>
 +
|style="text-align:right;"|וחצי ד"א הוא ל"א
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle GN=LA</math>
 +
|style="text-align:right;"|וג"נ ישוה ל"א
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle RN=LR</math>
 +
|style="text-align:right;"|ור"נ ישוה ר"ל
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle\longrightarrow GN+NR=AL+LR</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה כל ג"נ נ"ר כמו כל א"ל ל"ר כל אחד כמו גילו
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle\measuredangle GNR=\measuredangle ALR</math>
 +
|style="text-align:right;"|וזוית גנ"ר כמו זוית אל"ר
 +
|-
 +
|
 +
:I.4: <math>\scriptstyle GR=RA</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן תושבת ג"ד כמו תושבת ר"א <span style=color:red>מד' מא'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle\triangle GNR=\triangle ALR</math>
 +
|style="text-align:right;"|ומשולש גנ"ר כמו משולש אל"ר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושאר הזויות כמו שאר הזויות אשר יהיו מיתריהם הצלעות השוות
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle\measuredangle GRN=\measuredangle LRA</math>
 +
|style="text-align:right;"|זוית גר"נ כמו זוית לר"א
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה זוית נר"א משותפת
 +
|-
 +
|
 +
::<math>\scriptstyle\measuredangle GRN+\measuredangle NRA=\measuredangle LRA+\measuredangle ARN</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות גר"נ נר"א שוות לשתי זויות לר"א אר"נ
 +
|-
 +
|
 +
:I.13: <math>\scriptstyle\measuredangle LRA+\measuredangle ARN=90^\circ+90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל שתי זויות לר"א אר"נ ישוו שתי נצבות <span style=color:red>מי"ג מא'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle\measuredangle GRN+\measuredangle NRA=90^\circ+90^\circ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שתי זויות גר"נ נר"א ישוו שתי נצבות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכבר יצא מקו ר"נ מנקודת ד' שני קוים ר"נ ר"א בשני צדדים מתחלפים ויהיו שתי זויות גר"נ נר"א ישוו שתי נצבות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן יהיו שני קוי ג"ר ר"א קו אחד ישר <span style=color:red>מי"ד מא'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ולכן יהיו שני קוי ב"ש ש"ח קו אחד ישר
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle GB=HT\quad AC=HT</math>
 +
:<math>\scriptstyle GB\parallel HT\quad AC\parallel HT</math>
 +
|style="text-align:right;"|וכל אחד מן ג"ב א"ח ישוה ה"ט והם נכחיים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והנכחיים לקו ואינם בשטח אחד הנה הם נכחיים
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle GB=AC\quad GB\parallel AC</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ג"ב א"ח נכחיים שוים ונדבקים בקצוות ג"א ב"ח
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle GA=BC\quad GA\parallel BC</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ג"א ב"ח שוים נכחים <span style=color:red>מל"ג מא'</span>
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}GA=RA</math>
 +
|style="text-align:right;"|וחצי ג"א הוא ר"א
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}BC=B\hat S</math>
 +
|style="text-align:right;"|וחצי ב"ח הוא ב"ש
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle RA=B\hat S\quad RA\parallel B\hat S</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ר"א ב"ש שוים נכחיים ונדבקים בקצוות ר"ש א"ב
 +
|-
 +
|
 +
:I.29; I.46: <math>\scriptstyle RT=T\hat S\quad AT=TB</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן ר"ת ישוה ת"ש וא"ת ישוה ת"ב <span style=color:red>מכ"ט ומ"ו מא'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר חתך כל אחד מן א"ב ר"ס האחד בשני חצאים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 41 ===
 +
|
 +
|-
 +
|For every two prisms whose heights are equal, if the base of one of them is a triangle, the base of the other is parallelogram, and it is double the base of the other, which is the triangle, then both prisms are equal.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>מא</span> <big>כל</big> שני מגוררים רום שניהם שוים ותושבת אחד משניהם משולש ותושבת האחר נכחית הצלעות והיא כפל תושבת האחר המשולש הנה שני המגוררים שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני מגוררי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט כ"ל מ"נ רום שניהם שוים ותושבת אחד משניהם משולש והיא נכ"ל ותושבת האחר נכחית הצלעות והוא בגד"ה הנה אומר כי שני המגוררים שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big> שנשלים שני מוגשמי א"ד ח"ל הנכחיים
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\Box_{BGDH}=2\sdot\triangle_{NKL}</math>
 +
|style="text-align:right;"|הנה נכחי בגד"ה הוא כפל משולש נכ"ל
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\Box_{NL}=2\sdot\triangle_{NKL}</math>
 +
|style="text-align:right;"|ונכחי נ"ל הוא כפל משולש נכ"ל
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle\Box_{BD}=\Box_{NL}</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שתי תושבות ב"ד נ"ל הנכחיי הצלעות שוות
 +
|-
 +
|
 +
:XI.32: <math>\scriptstyle AD=CL</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מוגשם א"ד ח"ל שוים הרום נכחיי השטחים על שתי תושבות שוות אם כן שתיהן שוות <span style=color:red>מל"ב</span>
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}AD=ABGDHZ</math>
 +
|style="text-align:right;"|אבל חצי א"ד הוא מגורר א"ב ג"ד ה"ז
 +
|-
 +
|
 +
:*<math>\scriptstyle\frac{1}{2}CL=CTKLMN</math>
 +
|style="text-align:right;"|וחצי ח"ל הוא מגורר ח"ט כ"ל מ"נ
 +
|-
 +
|
 +
:<math>\scriptstyle ABGDHZ=CTKLMN</math>
 +
|style="text-align:right;"|אם כן שני מגוררי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט כ"ל מ"נ שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר האחד עשר ת"ל
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
== Book Twelve ==
 +
 
 +
!style="text-align:right;"|המאמר השנים עשר מספר אקלידס החכם
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 1 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|א כל שתי שטחים רבי הזויות דומים בשתי עגולות הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מרובעי שני קוטרי שתי העגולות אחד מהם אצל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שני שטחי א"ב גד"ה וח"ט כ"ל רבי הזויות מתדמים בשתי עגולות שני קטריהם ב"ז ט"נ הנה אומר כי יחס שטח א"ב גד"ה אל שטח ח"ט כ"ל מרבי הזויות כיחס מרובע קוטר ב"ז אל מרובע קוטר ט"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המופת שנוציא קוים כ"ה א"ז ט"מ ח"נ הנה יחס ב"א אל ט"ח כיחס א"ה אל ח"מ ושתי זויות בא"ה טח"מ השוות יקיפו בהם צלעות מתיחסות אם כן [מו' ומד' מו'] משולש אב"ה ידמה משולש חט"מ אם כן זויות אה"ב כמו זוית חמ"ט וזוית אה"ב [מכ' מג'] כמו זוית אז"ב וזוית חמ"ט כמו זוית חנ"ט אם כן זוית אז"ב כמו זוית חנ"ט וזוית בא"ז [מל' מג'] נצבת שוה לזוית טח"נ ונשארה זוית אב"ז כמו זוית חט"נ הנשארת אם כן משולש אב"ז שוה הזויות למשולש חט"נ אם כן יחס ז"ב אל נ"ט כיחס ב"א אל ט"ח אם כן [מסוף י"ח מו'] יחס מרובע ב"ז אל מרובע ט"נ הוא יחס ב"ז אל ט"נ שנוי ויחס א"ב גד"ה אל ח"ט כ"ל מרבי הזויות הוא [מי"ט מו'] יחס א"ב אל ח"ט שנוי ויחס ב"ז אל ט"נ כיחס א"ב אל ח"ט אם כן יחס מרובע ב"ז אל מרובע ט"נ כיחס שטח א"ב גד"ה אל שטח ח"ט כל"מ רבי הזויות וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 2 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ב כל שתי עגולות הנה יחס אחד משתיהן אל האחרת כיחס שני מרובעי שני קטריהם אחד מהם אל האחר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי שתי עגולות אבג"ד ה"ז ח"ט קטרי שניהם ב"ד ז"ט הנה אומר כי יחס מרובע קוטר ב"ד אל מרובע קוטר ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל עגולה ה"ז ח"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי אי איפשר זולתו ונבאר זה כי אם היה איפשר נאמר שיהיה יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר גדול או יותר קטן מעגולת ה"ז ח"ט ויהיה ראשונה אל שטח הוא יותר קטן ממנה ויהיו ת' ויהיו ת"כ מקובצים כמו עגולת ה"ז ח"ט ונקוה בעגולת ה"ז ח"ט מרובע ה"ז ח"ט ויחתכו קשתות ה"ז ז"ח ח"ט ט"ה כל אחת בשני חציים על נקודת כ' ל' מ' נ' ונוציא מיתרי ה"כ כ"ז ז"ל ל"ח ח"מ מ"ט ט"נ נ"ה הנה כל אחד ממשולשי הכ"ז זל"ח חמ"ט טנ"ה הוא יותר גדול מחצי חתיכת העגולה אשר בה המשולש וכאשר עשינו זה פעמים הנה תשאר לנו חתיכות מן העגולה כלם יותר קטן משטח כ' ותשאר ויהיו חתיכות ה"כ כ"ז ז"ל ל"ח ח"מ מ"ט ט"נ נ"ה הנה עגולת ה"ז ח"ט יותר גדולה משטח כ' וכבר חסר מהגדול יותר מחציו ועשה זה פעמים וישאר [מא' מי']  מה שהוא יותר קטן מן כ' ויהיה שטח ה"כ ז"ל ח"מ ט"נ הרב הזויות יותר גדול מן ת' ויקיפו בעגולת א"ג שטח רבי הזויות דומה בשטח ה"כ ז"ל ח"מ ט"נ והוא שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק הנה יחס מרובע ד' אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' אבל יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק הרב הזויות אל שטח ה"כ ז"ל ח"נ מ"ט הרב הזויות אם כן [מי"ח מה'] יחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' כיחס שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק אל שטח הכז"ל חנמ"ט וכאשר המירונו [מי"ו מה'] יהיה יחס עגולת א"ב ג"ד אל השטח הרב הזויות אשר בה כיחס שטח ת' אל שטח הכז"ל חמנ"ט הרב הזויות ועגולת א"ב ג"ד היא יותר גדולה מן הרב הזויות אשר בה ושטח ת' אם כן יותר גדול מן הכל"ז חמנ"ט הרב הזויות אבל ת' היה יותר קטן ממנו כמו שבארנו זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר קטן מעגולת ה"ז ח"ט
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר ולא אל שטח הוא יותר גדול שאם היה איפשר נאמר שיהיה אל ת' והוא יותר גדול ממנה הנה יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' וכאשר חלפנו היה יחס מרובע ז"ט אל מרובע ב"ד כיחס שטח ת' אל עגולת א"ב ג"ד וכיחס עגולת ה"ז ח"ט אל שטח הוא יותר קטן מעגולת א"ב ג"ד אם כן יחס מרובע ט"ז אל מרובע ד"ב כיחס עגולת ה"ז ח"ט אל שטח הוא יותר קטן מעגולת א"ב ג"ד וכבר ביארנו כי זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס מרובע א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר גדול מעגולת ה"ז ח"ט וכבר ביארנו ולא אל יותר קטן ממנו אם כן יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל עגולת ה"ז ח"ט וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 6 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<div id="Elements_XII_6"></div>כל מגורר הנה הוא אפשר שיחלקו ממנו שלשה מחודדים שוים ותושבותיהם משולשים
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 15 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ט"ו כל שני כדורים הנה יחס אחד משניהם אל האחר הוא יחס קוטרו אל קוטרו משולש
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המשל בו כי נניח שתי כדורים א"ב ג"ד ה"ז ח"ט וקוטרי שניהם ב"ד ז"ט הנה אומר כי יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור ה"ז ח"ט הוא יחס קוטר ב"ד אל קוטר ז"ט משולש
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|המופת כי אי איפשר זולתו ובאור זה שאם היה איפשר נאמר שיהיה יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן או יותר גדול מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש ויהיה תחלה אל כדור הוא יותר קטן ממנו והוא כדור א' ויהיה כדור כ"ל מ"נ על מרכז ה"ז ח"ט שוה לכדור א' ויהיו שני כדורים על מרכז אחד ונעשה [מי"ד] בכדור ה"ז ח"ט הגדול מוגשם רב התושבות יקיפו בו בלתי ממשש לפשט כדור כ"ל מ"נ הקטן ונעשה בכדור א"ב ג"ד מוגשם דומה לרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הנה יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור א' כיחס ב"ד אל ז"ט משולש ויחס רב התושבות אשר בכדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש אם כן יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור א' כיחס רב התושבות אשר בכדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט וכאשר המירונו יהיה יחס כדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בו כיחס כדור א' אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הרב התושבות אשר בו וכדור א"ב ג"ד יותר גדול מן הרב התושבות אשר בו אם כן כדור א' יותר גדול מן הרב התושבות אשר בו אם כן כדור א' יותר גדול מן הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט אבל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט יקיף בכדור כ"ל מ"נ השוה לכדור א' זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואומר ולא אל כדור הוא יותר גדול ממנו ונבאר כי זה אי איפשר שאם היה איפשר נאמר שיהיה אל כדור א' והוא יותר גדול ממנו ונשוב בתואר הנה יחס כדור א' אל כדור א"ב ג"ד הוא יחס ז"ט אל ב"ד משולש ויחס כדור א"ב אל כדור א"ב ג"ד כיחס ה"ז ח"ט אל כדור הוא יותר קטן מכדור א"ב ג"ד אם כן יחס כדור ה"ז ח"ט אל כדור הוא יותר קטן מכדור א"ב ג"ד הוא כיחס ז"ט אל ב"ד משולש זה שקר אי איפשר שכבר ביארנו זה אם כן אין יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן ולא אל יותר גדול מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש אם כן יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|נשלם המאמר השנים עשר מספר אקלידס החכם ת"ל
 +
|-
 +
|
 +
== Book Fourteen ==
 +
|style="text-align:right;"|<big>המאמר הארבעה עשר</big> אשר יאות באקלידס אשר מספר אספקלאוס
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|כי אפסלידס אשר היה מאנשי סוראה וטרוגס כאשר בא אלכסנדריה פגש אביו אשר היה בין שניהם מקורבת השתוף בעיון בחכמות הלמודיות העמיד אצלו רוב זמן ימי חיו והכירו ובחנו בקצת מאמריהם מה שכתב אבלניוס בהיקש התמונה אשר לה שתים עשרה תושבות ואשר לה העשרים העשויות בכדור אחד כל אחד מהם אל <s>אחד מהם אל</s> חבירו ואיזה יחס לכל אחת משתיהם אל האחרת <s>וצ"ס</s> וסברו כי ה<s>מ</s>ספר אשר חבר אבלניוס בשער הזה אינו על יושר וחפשו המאמרים אשר בספר הזה <s>ואמונות</s> <sup>ואמתו</sup> וכתבו מה שעשו כמו ששמעתי מאבי
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם אני הנה נפל בידי אחר זה ספר אחר לאבלניוס עשה בו התמונות אשר זכרנו במופתים אמתיים והועיל בהם תועלת גדולה בידיעה באלו <ref>133v</ref>הדברים אשר זכרנו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם הספר אשר חברו אבלוניוס הנה כבר אפשר לנו יחד שנשתתף בעיון וזה כי הוא ספר כבר הגיע לאנשים ונפל ביד רבים מהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואולם מה שהנחנו אנחנו מאחריו ופרשנו בו עניינים כל מה שראינו שראוי לפרשו והנה ראינו שנכתבנו אליך כי היינו <sup>היית</sup> חזק להכיר מה שיאמר ולהגיעו לך להיותך <s>מקדים</s> <sup>זריז ומהיר</sup> בכל החכמות הלמדיות וביחוד בחכמת התשבורת והיותך <s>אתה הרבה מן הלמוד</s> <sup>ששקידתך והשתדלותך בלמוד הזה</sup> ולפי דעתינו לא שמעת מה שנאמר
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר הגיע לעזוב מה שאנו בו מזאת הפתיחת ונתחיל בענין מה שנרצה לדבר בו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונאמר העמוד אשר יצא ממרכז עגולת מה אל צלע המחומש אשר הקיף באותה עגולה <s>אשר יקובצו ותהיה עליה אב"ג</s> הוא שוה לחצי הקו אשר יצא ממרכז אותה העגולה אל הקו המקיף בה עם חצי צלע המעושר אשר יקיף באותה עגולה כאשר יקובצו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ותהיה <sup>עגולה</sup> עליה אב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה בעגולת אב"ג צלע מחומש שוה הצלעות והוא ב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה מרכז העגולה ד
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא ממנו אל ב"ג עמוד ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא <sup>קו</sup> ה"ז על יושר קו ד"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי קו ד"ה שוה לחצי צלע המשושת ו<sup>חצי</sup> צלע המעושר אשר יקיפו בעגולה הזאת כאשר יקובצו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה כי אנחנו נוציא שני קוי ד"ג <s>ג"ח</s> <sup>ג"ח</sup>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה קו ה"ח שוה לקו ה"ז
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<s>ונגיע במה שבין שתי נקודות ז"ג בקו ז"ג קשת ז"ג ביחס</s> <sup>ונמשיך ה"ג הנה בעבור שיהיה כל הקו המקיף בעגולה חמשה דמיוני קשת ב"ג והיה חצי כל הקו המקיף בעגולה קשת אג"ז וחצי קשת בז"ג קשת א"ג היה קשת אג"ז חמשה דמיוני קשת ג"ז הנה קשת א"ז ארבעה דמיוני קשת ז"ג ויחס קשת א"ג אל קשת ז"ג כיחס זוית אד"ג אל זוית</sup> זוית אד"ג אל זוית זד"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן זוית אד"ג ארבעה דמיוני זוית זד"ג
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
== Book Fifteen by Hyspikleos [hypsicles] which is suitable for Euclid the Wise ==
 +
 
 +
|style="text-align:right;"|<big>המאמר החמשה עשר לאספקלאוס אשר יאות לאקלידס החכם</big>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הקדמה לאספקלוס בהשלמת המאמר על המוגשמים החמשה
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 1 ===
 +
|
 +
|-
 +
|When the side of the hexagon is cut in a mean and extreme ratio, the greater segment is a side of the decagon circumscribed by the circle that circumscribes the hexagon.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>א</span> <big>כאשר</big> נחלק צלע המשוש<s>ת</s>ה<sup></sup> על יחס צלע בעל אמצע ושתי קצוות הנה חלק היותר גדול הוא צלע המעושר אשר תקיף בו העגולה אשר תקיף במשושת
 +
|-
 +
|Example: line AB is a side of the hexagon.
 +
|style="text-align:right;"|<big>המשל</big> בזה כי קו א"ב צלע המשושת
 +
|-
 +
|Let it be cut in a mean and extreme ratio at point G
 +
|style="text-align:right;"|וכבר נחלק על יחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ג&#x202B;'
 +
|-
 +
|Let BG be its greater segment.
 +
|style="text-align:right;"|וחלקו הגדול ב"ג
 +
|-
 +
|I say that BG is the side of the decagon circumscribed by the circle that circumscribes the hexagon.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי ב"ג צלע המעושר אשר תקיף בו העגולה אשר תקיף במשושת
 +
|-
 +
|The proof:
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big>
 +
|-
 +
|It has already been proved in Book XIII regarding the sides of the hexagon and the decagon circumscribed by the circle, that when they are joined as a straight line, then that line is cut in a mean and extreme ratio, the greater segment is the side of the hexagon and the smaller segment is the side of the decagon.
 +
|style="text-align:right;"|כי כבר התבאר במאמר הי"ג [בט' ממנו] כי צלע משושת <sup>אשר</sup> בעגולה ומעשורה כאשר נדבקו על יושר אחר כן נחלק הקו על יחס בעל אמצע ושתי קצוות הנה החלק הגדול הוא צלע המשושת והחלק הקטון הוא צלע המעושר
 +
|-
 +
|We join the side of the decagon, which is DB, to line AB.
 +
|style="text-align:right;"|ונגיע בקו א"ב צלע המעושר והוא ד"ב
 +
|-
 +
|So, line AD is cut in a mean and extreme ratio at point B.
 +
|style="text-align:right;"|הנה קו א"ד כבר נחלק על יחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ב&#x202B;'
 +
|-
 +
|Its greater segment is line AB.
 +
|style="text-align:right;"|וחלקו הגדול יותר קו א"ב <span style=color:red>מט' מי"ג</span>
 +
|-
 +
|We draw line HW equal to line AB.
 +
|style="text-align:right;"|ונרשום קו שוה לקו א"ב והוא קו ה"ו
 +
|-
 +
|We cut it in a mean and extreme ratio at point Z.
 +
|style="text-align:right;"|ונחלקהו ביחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ז&#x202B;'
 +
|-
 +
|Its greater segment is line WZ.
 +
|style="text-align:right;"|וחלקו הגדול קו <s>א"ב</s> ו"ז &#x202B;<ref>marg.: מי' מי"ד וזה שיחס הקו אל הקו כיחס החלק הגדול אל החלק הגדול</ref>
 +
|-
 +
|WZ is equal to line BG.
 +
|style="text-align:right;"|וו"ז שוה אל קו ב"ג <span style=color:red>מי' מי"ד</span>
 +
|-
 +
|Therefore, the ratio of AD to AB is the same as the ratio of HW to WZ.
 +
|style="text-align:right;"|הנה יחס <s>א"ב</s> א"ד <sup>אל א"ב</sup> כיחס ה"ו אל ו"ז
 +
|-
 +
|When we cut off, then reverse, the ratio of AB to BD is the same as the ratio of WZ to ZH.
 +
|style="text-align:right;"|וכאשר הבדלנו&#x202B;<ref>marg.: וזה שנאמר ד"ב אל א"ב וה"ז אל ז"ו עוד הפכנו</ref> אחר כן הפכנו הנה [מי"ו מו'] יחס א"ב אל ב"ד כיחס ו"ז אל ז"ה
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן המרובע ההוה מן א"ב בה"ז כמו מרובע אשר יהיה מן ב"ד בו"ז <span style=color:red>מי"ו מו&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|AB is the same as HW.
 +
|style="text-align:right;"|וא"ב כמו ה"ו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואשר [מי"ו מו'] &#x202B;<ref>138v</ref>יהיה מן ה"ו בה"ז שוה לאשר יהיה מן ו"ז בכמוהו&#x202B;<ref>נ' בעצמו</ref>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ד"ב הוא כמו ו"ז&#x202B;<ref>marg.: וזה שאחר שהכאת ו"ז בעצמו שוה להכאת ד"ב בו"ז אם כן ד"ב הוא כמו ו"ז</ref>
 +
|-
 +
|Line WZ is the same as line BG.
 +
|style="text-align:right;"|וקו ו"ז כמו קו ב"ג
 +
|-
 +
|DB is the side of the decagon.
 +
|style="text-align:right;"|וד"ב צלע המעושר
 +
|-
 +
|Therefore, line BG is the side of the decagon.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן קו ב"ג צלע המעושר
 +
|-
 +
|Quod erat demonstrandum
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
 
 +
=== Proposition 2 ===
 +
|
 +
|-
 +
|We wish to draw a polyhedron with four equilateral triangular faces inside a known cube.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ב</span> <big>נרצה</big> שנרשום בעל ד' תושבות משולשו' שוות הצלעות במעוקב ידוע&#x202B;<ref>marg.: אין צריך לעשות כזה כי אם להוציא כל קטרי השטחים</ref>
 +
|-
 +
|Let ABGDHWZC be the known cube.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה המעוקב הידוע א"ב ג"ד ה"ו <sup>ז</sup>"ח
 +
|-
 +
|We join AZ, GZ, GH, AH, and HZ.
 +
|style="text-align:right;"|ונגיע א"ז וג"ז <s>וא"ה</s> <sup>וג"ה וא"ה</sup> וה"ג וה"ז
 +
|-
 +
|I say that we have already constructed a polyhedron with four equilateral triangular faces, which is solid AGZH.
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כבר עשינו בעל ד' תושבות משולשות שות הצלעות והוא מוגשם א"ג ז"ה
 +
|-
 +
|The proof:
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big>
 +
|-
 +
|AG is the hypotenuse opposite to the right angle ADG.
 +
|style="text-align:right;"|כי א"ג <sup>כבר</sup> היה מיתר זוית אד"ג <sup>הנצבת</sup>
 +
|-
 +
|AZ is the hypotenuse opposite to the right angle ADZ.
 +
|style="text-align:right;"|<sup>וא"ז</sup> כבר היה מיתר זוית אד"ז הנצבת
 +
|-
 +
|GZ is the hypotenuse opposite to the right angle GDZ.
 +
|style="text-align:right;"|<s>וג"ד</s> <sup>וג"ז</sup> כבר היה מיתר <s>גב"ה הנצבת וה"ז כבר היה מיתר</s> זוית גד"ז הנצבת
 +
|-
 +
|AH is the hypotenuse opposite to the right angle ABH.
 +
|style="text-align:right;"|וא"ה כבר היה מיתר זוית אב"ה הנצבת
 +
|-
 +
|GH is the hypotenuse opposite to the right angle GBH.
 +
|style="text-align:right;"|וג"ה כבר היה מיתר <sup>לזוית</sup> גב"ה הנצבת
 +
|-
 +
|HZ is the hypotenuse opposite to the right angle HWZ.
 +
|style="text-align:right;"|וה"ז כבר היה מיתר לזוית הו"ז הנצבת
 +
|-
 +
|Lines AD, DZ, GD, GB, AB, BH, HW, WZ are equal [to each other].
 +
|style="text-align:right;"|וקוי א"ד ד"ז ג"ד ג"ב א"ב ב"ה <sup>ה"ו</sup> ו"ז שוים
 +
|-
 +
|So, sides AZ, ZG, AH, AG, ZH, GH are equal [to each other].
 +
|style="text-align:right;"|אם כן [מד' מא'] צלעות א"ז ז"ג א"ה א"ג ז"ה ג"ה שוות
 +
|-
 +
|Therefore, triangles AGZ, AHG, AHZ, HZG are equal [to each other].
 +
|style="text-align:right;"|אם כן משולשי אג"ז אה"ג <sup>אה"ז</sup> הז"ג שוים
 +
|-
 +
|Hence, solid AGZH has four equilateral [triangular] faces, its base is triangle AGZ and its apex is point Z.
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מוגשם א"ג ז"ה בעל ד' תושבת שוות הצלעות בתושבת משולש אג"ז וראשו נקודת ז&#x202B;'
 +
|-
 +
|Quod erat demonstrandum.
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 3 ===
 +
|
 +
|-
 +
|We wish to draw a solid shape with eight equilateral triangular faces inside a solid with four equilateral triangular faces.
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ג</span> <big>נרצה</big> שנרשום תמונה <sup>מוגשמת</sup> בעלת ח' תושבות משולשות שוות הצלעות במוגשם בעל ד' תושבות <sup>משולשות</sup> שוות הצלעות
 +
|-
 +
|Let solid ABGD be the solid with four equilateral triangular faces.
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה המוגשם אשר לו ארבע תושבות <s>משות</s> משולשות שוות הצלעות מוגשם א"ב ג"ד
 +
|-
 +
|Let triangle ABG be its base.
 +
|style="text-align:right;"|ותהיה תושבתו משולש אב"ג
 +
|-
 +
|Let point D be its apex.
 +
|style="text-align:right;"|וזוית ראשו נקודת ד&#x202B;'
 +
|-
 +
|We cut each of its sides in half at points H, W, Z, C, T, L.
 +
|style="text-align:right;"|ונבדיל כל צלע מצלעותיו בשני חציים אצל נקודת ה"ו ז"ח ט"ל
 +
|-
 +
|We join HZ, ZW, WH, CT, TL, LC, CH, HT, TW, WL, LZ, ZC.
 +
|style="text-align:right;"|ונגיע ה"ז ז"ו ו"ה ח"ט ט"ל ל"ח ח"ה ה"ט ט"ו ו"ל ל"ז ז"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי אנחנו כבר עשינו במוגשם א"בג"ד בעל ח' תושבות משולשות שוות הצלעות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<big>המופת</big>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|כי קוי ח"ל ח"ט ח"ז ח"ה ו"ה ו"ז ו"ט ו"ל ז"ל ל"ט ט"ה שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי הם מיתרי זוית שוות יקיפו בהם קוים שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזוית מוגשם א"ב ג"ד שוות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי תושבותיהם משולשים שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והקוים המוצאים הנעשים מיתרים לזויות נכחיים לתושבות המשולשות אשר הם מיתרי זויותיהם
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם <sup>כן</sup> המשולשים אשר יתחדשו מהם דומים ודומים למשולשי בעל הד' תושבות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן <sup>קו</sup> ז"ה נכחי לקו ג"ב <span style=color:red>מב' מו&#x202B;'</span>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן קוי משולש הז"ו נכחיים לקוי משולש<s>י</s> אב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן קוי משולש חט"ל נכחיים לקוי משולש אב"ג
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<sup>וכן</sup> גם כן <s>ו</s>קוי משולש <s>חז"ל</s> <sup>ול"ט</sup> נכחיים לקוי משולשי <s>אד"ב אם כן המוגשם</s> <sup>דג"ב קוי משולש חה"ט נכחיים לקוי משולש אד"ב</sup>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<sup>הנה</sup> מוגשם חה"ט ול"ז בעל ח' תושבות שוות הקוים והזויות המשולשים שוות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומשולשיו השוים הם משולשי זח"ל לח"ט טח"ה הז"ח
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והמשולש<sub>ים</sub> הארבעה הנכחיים להם והם המשולשים טו"ה הו"ז זו"ל טו"ל
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והצלעות הד' המרובעות אשר יקיפו באמצעו הם צלעות ט"ל <s>ז"ה</s> <sup>ל"ז ז"ה ה"ט</sup>&#x202B;<ref>marg.: רצה בזה שהוא עשוי על שטח מרובע כמו שנעשה במאמר י"ג בתמונת ט"ו</ref>
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ושתי זויות ראשי המחודדים שתי נקודות ח"ו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר עשינו &#x202B;<ref>139r</ref>המוגשם א"ב ג"ד בעל הד' תושבות תמונה בעלת [השמונה] תושבות משולשות שוות הצלעות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 4 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ד</span> נרצה שנרצה במעוקב ידוע בעל שמונה תושבות ויהיה המעוקב הידוע מעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח בשטחו הששה המרובעים שטח אבג"ד והוא השטח העליון ממנו [ושטח הוז"ח והוא השטח התחתון ממנו והוא הנכחי] לשטח אבג"ד ושטח אהח"ד הנכחי לשטח בגז"ו ושטח אבו"ה הנכחי לשטח חדג"ז ונקח מכל שטח משטחיו הששה הנקודה אשר יחתכו ממנה שני הקוטרים לשטח ההוא ונרשום על הנקודה אשר במרובע אבג"ד רושם מ' ובמרובע הוז"ח רושם ה' ובאבו"ה רושם י' ובגדז"ח רושם ל' ובאהח"ד רושם ט' ובבגז"ו רושם כ' ונוציא קוי י"ט ט"ל ל"כ כ"י מ"י מ"ט מ"ל מ"כ ס"ל ס"ט ס"י ס"כ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואומר כי אנחנו כבר עשינו במעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח בעל שמונה תושבות והוא מוגשם י"ט ל"ב מ"ס
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מופת זה כי אנחנו נקודת ט' אם הוצא עליה קו נכחי לשתי צלעות א"ה ד"ח והוא קו עט"פ וקו אחר לשתי צלעי א"ד ה"ח והוא קו קט"ג יחתכו על זויות נצבות מפני כי שטח א"ה ח"ד שוה צלעות ונכחיים להם ונצב הזויות ולכן [מסוף ד' מב'] יהיו קוי ט"ע ט"פ ט"ק ט"נ שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן כל שטחי המעוקב כאשר ננהיגם בזאת ההנהגה יהיו הקוים אשר יצאו מן הנקודות אשר יחתכו עליה קוטריהם אצל צלעיהם ונכחי צלעיהם שוה יחד ויהיה דבקות כל שני קוים מהם בשני שטחים יתמששו על זוית נצבת ויהיו הקוים אשר ידבקו בין כל שתי נקודות מן הנקודות אשר יחתכו עליהם הקוטרים שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו קוי י"ט י"כ ל"ב ל"ט ס"כ ס"ל ס"י ס"ט מ"כ מ"ל מ"י מ"ט שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו הזויות אשר יקיפו בהם שוות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן [מח' מא'] משולשי ימ"ט ימ"כ טמ"ל מכ"ל טי"ס טל"ס לכ"ס כי"ס שוי הצלעות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה כבר עשינו תמונה בעל שמונה תושבות יכ"ל טמ"ס אשר רצינו במעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח הידוע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
 +
|-
 +
|
 +
=== Proposition 5 ===
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|<span style=color:red>ה</span> נרצה שנרשום במוגשם בעל שמונה תושבות ידוע מעוקב
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיה המוגשם בעל השמונה תושבות מוגשם א"ב ג"ד ה"ו
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ומשולשיו הצלעות משולשי אה"ד דה"ג גה"ב בה"א או"ד דו"ג גו"ב בו"א
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונקח מרכז המשולשים מרכז אח"ד נקודת ז' ומרכז דה"ז נקודת ח' ומרכז גה"ב נקודת ט' ובה"א נקודת י' ואו"ד נקודת ל' וגו"ד נקודת מ' וגו"ב נקודת נ' ובו"א נקודת כ'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ונוציא קוי ז"י י"ט ט"ח ל"כ כ"נ נ"מ מ"ל י"כ ז"ל ח"מ ט"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|הנה אומר כי כבר עשינו במוגשם א"ב ג"ד ה"ו בעל השמונה תושבות הידוע מעוקב והוא מעוקב יז"ח טכ"ל מ"נ
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מופת זה אנחנו אם הוצאנו מן הנקודות אשר הם מרכזי המשולשים אשר הם נקודות זי"ט חל"כ מ"נ עמודים אל צלעות משולשיהם יהיו העמודים שוים והיו הזויות אשר יתחדשו ממשוש אותם העמודים היוצאים ממשולש אל משולש אחר שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי הזויות אשר יתחדשו ממשוש שטחי משולשי בעל השמונה תושבות שוות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ויהיו הקוים אשר הם מיתרי אותם הזויות הם היוצאים מן ז' אל וי ומן י' אל ט' ומן ט' אל ח' ומן ח' אל ז' ומן ז' ל' אל כ' ומן כ' אל נ' ומן נ' אל מ' ומן מ' אל ל' ומן י' אל כ' ומן ט' אל נ' ומן ז' אל ל' ומן ח' אל מ' שוים [מד' מא']
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|והזויות אשר יקיפו בהם אותם הקוים שוות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|מפני כי מרחק ו"ח מן ה' מרחק אחד ושוה למרחק ט"ז מן ה'
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|ואם הוצא מט' אל ז' קו ומן י' אל ח' קו יהיו שוים
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מרובע י"ז ח"ט נצב הזויות שוה הצלעות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וכן כל מרובעי כ"ל מ"נ וי"כ נ"ט וי"כ ז"ל וז"ל מ"ח וט"נ ח"מ שוי הצלעות נצבי הזויות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן כל המרובעים הששה שוים שוי הצלעות נצבי הזויות
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|אם כן מוגשם זי"ט חל"כ מ"נ מעוקב והוא בבעל שמונה תושבות הידוע
 +
|-
 +
|
 +
|style="text-align:right;"|וזה מה שרצינו לבאר
  
 
|}
 
|}
Line 13,507: Line 19,486:
 
::[http://daten.digitale-sammlungen.de/0010/bsb00103925/images/index.html?id=00103925&groesser=&fip=eayayztsxdsydeayaeayaxseayaenxdsydxdsydqrs&no=2&seite=4 Mu130]<br>
 
::[http://daten.digitale-sammlungen.de/0010/bsb00103925/images/index.html?id=00103925&groesser=&fip=eayayztsxdsydeayaeayaxseayaenxdsydxdsydqrs&no=2&seite=4 Mu130]<br>
 
:2) Oxford, Bodleian Library MS Hunt. 16/1 (IMHM: f 19290) (cat. Neub. 2005, 1), 1r-89v, (15th century)<br>
 
:2) Oxford, Bodleian Library MS Hunt. 16/1 (IMHM: f 19290) (cat. Neub. 2005, 1), 1r-89v, (15th century)<br>
::[https://digital.bodleian.ox.ac.uk/inquire/Discover/Search/#/?p=c+3,t+Elements,rsrs+0,rsps+10,fa+ox%3Acollection%5EHebrew,so+ox%3Asort%5Easc,scids+,pid+3bdaec9a-2c1c-42e6-b920-159ec11cb923,vi+b9765195-4112-4d11-8528-fe34388bc69c O16]<br>
+
::[https://digital.bodleian.ox.ac.uk/objects/3bdaec9a-2c1c-42e6-b920-159ec11cb923/surfaces/1fdffb6c-d958-40f5-bfb0-1744903b6836/ O16]<br>
 
:3) Wien, Öesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 66/3 (IMHM: f 1343), ff. 157-233 (16th century)<br>
 
:3) Wien, Öesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 66/3 (IMHM: f 1343), ff. 157-233 (16th century)<br>
 
::[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS000169510-1#|FL17619849 W66]<br>
 
::[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS000169510-1#|FL17619849 W66]<br>

Latest revision as of 20:21, 23 September 2024

Contents


Book One

Definitions

  • The point is a thing that has no part.
הנקודה היא דבר אין לה חלק ולא הנחה
  • The line is a length that has no breadth.
והקו הוא אורך אין רוחב לו
The ends of the line are points.
ותכליות הקו שתי נקודות
  • The straight line is that which lies straightly by the arrangement of points on it one by one.
והקו הישר הוא המוצב על נכוחות אי זה נקודות יהיו עליו קצתם אל קצתם
  • The surface is that which has length and breadth only.
והשטח הוא אשר לו אורך ורוחב לבד
The ends of the surface are lines.
ותכליות השטח קוים
  • The plane surface is that which lies straightly by the arrangement of straight lines on it one by one.
והפשוט השוה הוא המוצב על נכוחות אי זה קוים ישרים יהיו עליו קצתם אל קצתם
  • The plane angle is the inclination of two given lines to one another in a plane, so that they meet one another not in a straight line.
והזוית הפשוטה היא נטיית כל אחד משני קוים מונחים בשטח שוה מדובקים על בלתי יושר האחד מן האחר
  • When the two lines containing the angle are straight, the angle is called rectilinear.
וכאשר היו שני קוים מקיפים בזוית הזאת ישרים תקרא ישרת הקוים
  • When a straight line is standing on a straight line and the two adjacent angles are equal to one another, then each of them is a right angle, and the standing straight line is called perpendicular to the line on which it stands.
וכאשר יעמוד קו ישר על קו ישר ושם שתי הזויות אשר משתי צדדיו שוות הנה כל אחת משתיהן היא זויות נצבת והקו ההוא העומד יקרא העמוד על הקו אשר הוא עומד עליו
  • The greater than a right angle is called an obtuse angle.
ואשר היא גדולה מנצבת תקרא נרוחת
  • The smaller than a right angle is called an acute angle.
ואשר היא קטנה מנצבת תקרא חדה
  • The boundary is the end of the thing.
והגבול הוא תכלית הדבר
  • The figure is that which is contained by a boundary or boundaries.
והתמונה היא אשר יקיף אותה גבול או גבולים
  • The circle is a plane figure contained by one line, within which there is one point such that all the straight lines drawn from it and terminated in the circumference are equal to one another.
והעגולה היא תמונה פשוטה שוה יקיף אותה קו אחד בתוכה נקודה כל הקוים הישרים היוצאים ממנה ויכלו אל הקו ההוא שוים קצתם אל קצתם
  • This point is the center of the circle.
והנקודה ההיא הוא מרכז העגולה
  • The diameter of the circle is any straight line, drawn through the center of the circle and terminated in both directions by its circumference, that bisects [the circle].
וקוטר העגולה הוא קו ישר ילך במרכז העגולה ויכלה בשני הצדדי' אל הקו המקיף אותה והוא יחתכנה בשני חצאים
  • The semicircle is the figure contained by the diameter and the arc that is cut off from the circumference by the diameter.
וחצי העגולה היא תמונה יקיפו בה הקוטר והקשת אשר החזיק בה הקוטר מן הקו המקיף
  • The segment of the circle is the figure contained by a straight line and an arc on the circumference that is either smaller or greater than its half.
וחתיכת העגול היא תמונה יקיפו בה קו ישר וקשת ממקיף העגולה אם קטנה מחציה או גדולה
  • The rectilinear figures are those which are contained by straight lines.
והתמונות ישרות הקוים הם אשר יקיפו בהם קוים ישרים
  • The trilateral figures are those which are contained by three straight lines.
ואולם בעלות שלש צלעות הם אשר יקיפו בהם קוים ישרים שלשה
  • The quadrilateral figures are those which are contained by four straight lines.
ואולם בעלות ארבעה צלעות הם אשר יקיפו בהם ארבעה קוים ישרים
  • The multilateral figures are those which are contained by more than four straight lines.
ואולם בעלות צלעות רבות הם אשר יקיפו בהם יותר מארבעה קוים ישרים
Of the trilateral figures:
ואולם התמונות בעלות שלש צלעות
  • The equilateral triangle is that whose three sides are equal to one another.
הנה מהן המשולש השוה הצלעות והוא אשר צלעותיו השלש שוות קצתם אל קצתם
  • The isosceles triangle is that whose two of its sides alone are equal.
ומהם השוה השוקים והוא אשר שתי צלעותיו לבד שוות
  • The scalene triangle is that whose three sides are unequal to one another.
ומהם המתחלף הצלעות והוא אשר צלעותיו השלש בלתי שוות קצתם אל קצתם
Of the trilateral figures:
ומן התמונות בעלות שלש צלעות
  • The right-angled triangle is that which has a right angle.
המשולש נצב הזוית והוא אשר לו זוית נצבת
  • The obtuse-angled triangle is that which has an obtuse angle.
והמשולש הנרוח הזוית והוא אשר לו זוית נרוחת
  • The acute-angled triangle is that whose three angles are acute.
ומשולש חד הזויות והוא אשר כל אחת מזויותיו השלש חדה
Of the quadrilateral figures:
ואולם התמונות בעלות ארבעה צלעות
  • The square is that which is both equilateral and right-angled.
הנה מהן המרובע הוא השוה הצלעות נצב הזויות
  • The oblong is that which is right-angled but not equilateral.
ומהם המתחלף הארכים והוא הנצב הזויות לא שוה הצלעות
  • The rhombus is that which is equilateral but not right-angled.
ומהם המעויין והוא השוה הצלעות ואינו נצב הזויות
  • The rhomboid is that whose opposite sides are equal to one another but is neither equilateral nor right-angled.
ומהם הדומה למעויין והוא אשר כל שתי צלעות ממנו שזו כנגד זו שוות ואינו שוה הצלעות ואינו נצב הזויות
  • The quadrilaterals that are other than the above-mentioned figures are called trapezia.
ומה שהיה על זולת מה שספרנו מן התמונות בעלות ארבע צלעות תקרא הנוטה
  • The parallel straight lines are those that are in the same plane such that if they are drawn endlessly in both directions, they do not meet one another in either direction.
והקוים הישרים הנכחיים הם אשר יהיו על שטח אחד שוה ואם הוצאו בשני הצדדים אל לא תכלית לא יפגשו באחד מהם

Postulates

The things on which a consensus is needed are five: הדברים אשר תצטרך ההסכמה עליהם חמשה
  • The first postulate: any straight line can be drawn from any point to any point.
מהם שימשך קו ישר מכל נקודה אל כל נקודה
  • The second postulate: any finite straight line can be extended indefinitely.
ושיוצא קו ישר בעל תכלית על יושר ודבקות לבלתי תכלית
  • The third postulate: circle can be drawn at any point [= center] and any measure of a distance [= radius]
ושנקוה עגולה על כל נקודה ובשיעור כל מרחק
  • The fourth postulate: all right angles are equal to one another.
ושכל הזויות הנצבות שוות קצתם אל קצתם
  • The fifth postulate: if a straight line falls on two straight lines, forming two interior angles on the same side that sum to less than two right angles, then the two straight lines, when extended [indefinitely], meet on that side.
ואם נפל קו ישר על שני קוים ישרים ושם באחד משני הצדדים שתי הזויות הפנימיות פחות משתי נצבות הנה שני הקוים הישרים כאשר יוצאו בצד ההוא יפגשו

Common Notions

דעת כוללת מוסכם עליה
  • The things that are equal to one thing in itself are equal to each other.
הדברים השוים לדבר אחד בעצמו הם שוים
  • If equals are added to equals, then the wholes are equal.
ואם הוסף על השוים שוים יהיו כולם שוים
  • If equals are added to unequals, then the wholes are unequals.
ואם הוסף על הבלתי שוים שוים יהיו הנשארים בלתי שוים
  • If equals are subtracted from unequals, then the remainders are unequal.
ואם חוסר מהבלתי שוים שוים יהיו הנשארים בלתי שוים
  • If equals are subtracted from equals, then the remainders are equal.
ואם חוסר מן השוים שוים יהיו הנשארים שוים
ואשר כל אחד מהם כפל דבר אחד בעצמו הם שוים
ואשר כל אחד מהם חצי דבר אחד בעצמו הם גם כן שוים
ואשר לא יעדיף אחד משניהם על האחר כאשר ידובקו בשווי קצתם אל קצתם הם שוים
  • The whole is greater than its part.
והכלל יותר גדול מחלקו
  • The whole thing is equal to [the sum of] all its parts.
וכלל הדבר שוה לכל חלקיו
ושני קוים ישרים לא יקיפו על שטח

Proposition 1

We wish to construct an equilateral triangle on a given finite straight line. א נרצה שנעמיד משולש שוה הצלעות על קו ישר בעל תכלית מונח
Example: let line AB be the finite straight line. המשל שיהיה הקו הישר הבעל תכלי' קו א"ב
We wish to construct an equilateral triangle on the straight line AB. ונרצה שנעמיד על קו א"ב הישר משולש שוה הצלעות
The procedure: המעשה
Postulate 3: we draw around the center A a circle with radius AB, which is the circle GDB.
הנה נקיף על מרכז א' ובמרחק א"ב עגולה והיא עגולת גד"ב
Postulate 3: we draw also around the center B a circle with radius BA, which is the circle AGH.
ונקיף גם כן על מרכז ב' ובמרחק ב"א עגולה והיא עגולת אג"ה
Postulate 1: we join two straight lines, which are GB and GA, from the point G, at which the two circles cut one another, to the two points A and B
ונגיע מנקודת ג' אשר יחתכו עליה שתי העגולות בשתי נקודות א"ב שני קוים ישרים והם ג"ב ג"א מא' מהפתיחה
We say that we have already constructed an equilateral triangle on line AB, which is triangle AGB.
ונאמ' שכבר העמדנו על קו א"ב משלש שוה הצלעות והוא משלש אג"ב
אוקלידס I 1.png
The proof: המופת
def. circle: Since point A is the center of the circle BGD, therefore line AG is equal to line AB.
\scriptstyle{\color{blue}{AG=AB}}
הנה מפני שנקודת א' היא מרכז עגולת בג"ד

הנה יהיה קו א"ג שוה לקו א"ב מהפתיחה

def. circle: Also, since point B is the center of the circle AGH, therefore line BG is equal to line AB.
\scriptstyle{\color{blue}{BG=AB}}
וגם כן הנה מפני שנקודת ב' היא מרכז עגולת אג"ה

הנה קו ב"ג שוה לקו א"ב

But, it has already been proven that line AG is equal to line AB.
\scriptstyle{\color{blue}{AG=AB}}
וכבר התבאר כי קו א"ג שוה לקו א"ב
C.N.: So, line AG is equal to line GB.
\scriptstyle{\color{blue}{AG=GB}}
אם כן קו א"ג שוה לקו ג"ב מהפתיחה
Therefore, the three lines AG, GB, and AB are equal.
\scriptstyle{\color{blue}{AG=GB=AB}}
אם כן קוי א"ג ג"ב וא"ב השלשה שוים
def. equilateral triangle: Hence, the triangle ABG is equilateral.
אם כן משולש אב"ג שוה הצלעות מהפתיחה
So, an equilateral triangle has already been constructed on the given finite line AB. וכבר נעשה על קו א"ב בעל תכלית המונח משולש שוה הצלעות
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 2

We wish to attach to a given point a straight line that is equal to a given line. ב נרצה שנחבר אל נקודה מונחת קו ישר שוה לקו ישר מונח
Let A be the given point and BG the given straight line. תהיה הנקודה המונחת א' והקו הישר המונח ב"ג
We wish to attach a straight line to the given point A that is equal to the given straight line BG. ונרצה שנחבר אל נקודת א' המונחת קו ישר שוה לקו ב"ג הישר המונח
We join the straight line AB from point A to point B. הנה נגיע בין נקודת א' ונקודת ב' קו ישר והוא א"ב
I.1: we construct an equilateral triangle DAB on AB. ונעמיד על א"ב משולש שוה הצלעות והוא משולש דא"ב מאשר לפניה
Postulate 2: we draw two straight lines AH and BZ in a straight line with the straight lines DA and DB.
ונוציא שני קוי א"ה ב"ז הישרים על יושר ב' קוי ד"א ד"ב הישרים
Postulate 3: we draw the circle CZG around the center B with radius BC.
ונקיף על מרכז ב' ובמרחק ב"ג עגולת חז"ג
Postulate 3: we also draw the circle ZTH around the center D with radius DZ.
ונקיף גם כן על מרכז ד' ובמרחק ד"ז עגולת זט"ה
def. circle: Since point B is the center of the circle CZG, therefore line BZ is equal to line BG.
\scriptstyle{\color{blue}{BZ=BG}}
הנה מפני שנקודת ב' מרכז עגולת חז"ג יהיה קו ב"ז שוה לקו ב"ג מהפתיחה
def. circle: Also, since point D is the center of the circle HZT, therefore line HD is equal to line DZ.
\scriptstyle{\color{blue}{HD=DZ}}
ומפני שנקודת ד' גם כן מרכז עגולת הז"ט יהיה קו ה"ד שוה לקו ד"ז מהפתיחה
Line AD of one of them is equal to line BD of the other, since triangle DAB is equilateral.
\scriptstyle{\color{blue}{AD=BD}}
וקו א"ד מאחד מהם שוה לקו ב"ד מן האחר

מפני שמשולש דא"ב שוה הצלעות

Therefore, the remainder line AH is equal to the remainder line BZ.
\scriptstyle{\color{blue}{AH=BZ}}
אם כן קו א"ה הנשאר שוה לקו ב"ז הנשאר
But, it has already been proven that line BG is equal to line BZ.
\scriptstyle{\color{blue}{BG=BZ}}
וכבר התבאר שקו ב"ג שוה לקו ב"ז
So, line AH is equal to line BG.
\scriptstyle{\color{blue}{AH=BG}}
אם כן קו א"ה שוה לקו ב"ג
We have already attached to the given point A a straight line equal to the given straight line BG and this is line AH.
הנה כבר חברנו אל נקודת א' המונחת קו ישר שוה לקו ב"ג הישר המונח והוא קו א"ה
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 3

We wish to cut off from the greater of two given unequal straight lines a line that is equal to the smaller. ג נרצה שנבדיל מאחד מב' קוי' מונחים ישרים בלתי שוים מן היותר גדול קו שוה ליותר קטן מהם
Example: Let the two given unequal straight lines be AB and G, of which line AB is the greater.
\scriptstyle{\color{blue}{AB>G}}
ויהיו שני הקוים הישרים המונחים אשר הם בלתי שוים א"ב וג' והיותר גדול מהם קו א"ב
ונרצה שנבדיל מקו א"ב היותר גדול קו שוה לקו ג' הקטן
אוקלידס I 3.png
I.2: attaching to point A a straight line AD equal to line G.
\scriptstyle{\color{blue}{AD=G}}
הנה נחבר אל נקודת א' קו ישר שוה לקו ג' והוא קו א"ד מב' מזה
A center, AD radius
ונקוה על מרכז א' ובמרחק א"ד עגולת הז"ד
  • def. circle: \scriptstyle{\color{blue}{AZ=AD}}
הנה מפני כי נקודת א' מרכז עגולת הז"ד יהיה קו א"ז שוה לקו א"ד מהפתיח'
\scriptstyle{\color{blue}{AD=G}}
אבל קו א"ד שוה לקו ג‫'
\scriptstyle{\color{blue}{AZ=G}}
אם כן א"ז שוה לקו ג‫'
הנה כבר הבדלנו מן היותר גדול משני קוי א"ב וג' הישרים המונחים אשר הם בלתי שוים והוא א"ב קו שוה ליותר קטן משניהם והוא ג‫'
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 4

When two sides of one triangle are equal to two sides of another triangle respectively, and the two angles contained by the equal straight lines are equal to one another, then the base equals the base, the triangle equals the triangle, and the remaining angles are equal to the remaining angles respectively, whose opposite side is the side that equals the opposite side of the former. ד כאשר ישתוו שתי צלעות ממשולש אחד לשתי צלעות ממשולש אחר כל צלע לגילו וישתוו שתי הזויות משניהם אשר יקיפו בהם הקוים הישרים השוים הנה התושבת שוה לתושבת והמשולש שוה למשולש ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשנה
Let ABG and DHZ be the two triangles. ויהיו שני המשולשים עליהם אב"ג דה"ז
Let the two sides BA and AG of the one be equal to the two sides HD and DZ of the other. ויהיו שני צלעי ב"א א"ג מאחד משניהם שוים לשני צלעי ה"ד ד"ז מן האחר
\scriptstyle{\color{blue}{AB=DH}}.
אולם צלע א"ב שוה לצלע ד"ה
\scriptstyle{\color{blue}{AG=DZ}}.
וצלע א"ג לצלע ד"ז
ותהיה הזוית אשר יקיפו בה שתי צלעות ב"א א"ג שוה לזוית אשר יקיפו בה שתי צלעות ה"ד ד"ז
Supposition: I say that the base BG is also equal to the base HZ, triangle ABG is equal to triangle DZH and the remaining angles are equal to the remaining angles respectively, whose opposite side is the side that equals the opposite side of the former. הנה אומר כי תושבת ב"ג גם כן שוה לתושבת ה"ז ושמשולש אב"ג שוה למשולש דה"ז ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשנה
אולם זוית אב"ג שוה לזוית דה"ז
ואולם זוית בג"א לזוית הז"ד
וזה כי כאשר הרכב משולש אב"ג על משולש דה"ז והונח צלע א"ב על צלע ד"ה נפלה נקודת א' על נקודת ד'
וירכב צלע א"ג על צלע ד"ז
מפני כי זוית בא"ג שוה לזוית הד"ז
ונפלה נקודת ב' על נקודת ה' ונקודת ג' על נקודת ז‫'
ונדבקה בשווי תושבת ב"ג על תושבת ה"ז והיה שוה אליה
ונדבק בשווי משולש אב"ג על משולש דה"ז והיה שוה לו
ונדבקו בשווי שאר הזויות על שאר הזויות והיו קצתם שוות לקצתם כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשון
אולם זוית אב"ג לזוית דה"ז
ואולם זוית אג"ב לזוית דז"ה
הנה כאשר השתוו שתי צלעות ממשולש אחד לשתי צלעות ממשולש אחר כל אחת לגילה והשתוו שתי הזויות מהם אשר יקיפו בהם הקוים הישרים השוים הנה התושבת שוה לתושבת והמשולש שוה למשולש ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר האחרת
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 5

The two angles at the base of isosceles triangles are equal to one another; and if the equal straight lines are drawn further, the [external] angles under the base are equal to one another. ה שתי הזויות אשר על תושבת מן המשולשים שוי השוקים שוות ואם הוצאו הקוים הישרים השוים הנה שתי הזויות אשר תחת התושבת תהיינה שוות
Let ABG be an isosceles triangle. ויהיה משולש שוה שתי השוקים עליו אב"ג
Let side AB be equal to side AG.
\scriptstyle{\color{blue}{AB=AG}}
ויהיה צלע א"ב שוה לצלע א"ג
  • We draw the two straight lines BD and GH in a straight line with the two lines AB and AG.
ונוציא שני קוי ב"ד ג"ה הישרים על יושר שני קוי א"ב א"ג הישרים
Supposition: I say that angle ABG is equal to angle BGA and angle GBD is equal to angle BGH.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ABG=\measuredangle BGA\quad\measuredangle GBD=\measuredangle BGH}}
הנה אומר כי זוית אב"ג שוה לזוית בג"א וזוית גב"ד שוה לזוית בג"ה
  • We draw an arbitrary point Z on BD.
הנה נרשום על ב"ד נקודה איך מה שקרה והיא ז‫'
  • We cut off line AC from line AH equal to line AZ.
\scriptstyle{\color{blue}{AC=AZ}}
ונבדיל מקו א"ה קו ישוה לקו א"ז והוא א"ח
  • We join the two lines GZ and BC.
ונגיע שני קוי ג"ז ב"ח
Line ZA is equal to line AC.
\scriptstyle{\color{blue}{ZA=AC}}
הנה מפני כי קו ז"א שוה לקו א"ח
Line GA is equal to line AB.
\scriptstyle{\color{blue}{GA=AB}}
וקו ג"א שוה לקו א"ב
Therefore, each of the two lines BA and AC is equal to one of the two lines GA and AZ, respectively. יהיו כל שני קוי ב"א א"ח שוים לכל שני קוי ג"א א"ז כל אחד לגילו
These sides contain a common angle, which is angle ZAC. ואלו הצלעות יקיפו בזוית אחת משותפת והיא זוית זא"ח
Hence, base GZ is equal to base BC.
\scriptstyle{\color{blue}{GZ=BC}}
אם כן ‫[1]תושבת ג"ז שוה לתושבת ב"ח
Triangle AZG is equal to triangle ABC.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle AZG=\triangle ABC}}
ומשולש אז"ג שוה למשולש אב"ח
The remaining angles are equal to the remaining angles respectively, namely those that are opposite to the equal sides. ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר הראשונה
Angle AGZ is equal to angle ABC.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AGZ=\measuredangle ABC}}
אולם זוית אג"ז [שוה] לזוית אב"ח
Angle AZG is equal to angle ACB.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AZG=\measuredangle ACB}}
ואולם זוית אז"ג [שוה] לזוית אח"ב
Line ZA is also equal to line AC.
\scriptstyle{\color{blue}{ZA=AC}}
ומפני כי קו ז"א גם כן שוה לקו א"ח מהפתיחה
Lines BA and AG in them are equal.
\scriptstyle{\color{blue}{BA=AG}}
וקוי ב"א א"ג משניהם שוים
Therefore, the remainder line BZ is equal to the remainder line GC.
\scriptstyle{\color{blue}{BZ=GC}}
יהיה קו ב"ז הנשאר שוה לקו ג"ח הנשאר מד' מפתיחה
It has already been proven that line GZ is equal to line BC.
\scriptstyle{\color{blue}{GZ=BC}}
והנה ראוי שיהיה וכבר התבאר שקו ג"ז שוה לקו ב"ח
Therefore, each of the two lines BZ and ZG is equal to one of the two lines GC and CB, respectively. הנה כל שני קוי ב"ז ז"ג שוים לכל שני קוי ג"ח ח"ב כל אחד לגילו
Angle BZG is equal to angle GCB.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BZG=\measuredangle GCB}}
וזוית בז"ג שוה לזוית גח"ב
Base BG is common to both triangles. ותושבת ב"ג משותפת לשני המשולשים
So, triangle BZG is equal to triangle GCB.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle BZG=\triangle GCB}}
אם כן משלש בז"ג שוה למשולש גח"ב מד‫'
The remaining angles are equal to the remaining angles respectively, namely those that are opposite to the equal sides. ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה הראשונה
But, angle BGZ is equal to angle GBC.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BGZ=\measuredangle GBC}}
אולם זוית בג"ז לזוית גב"ח
Angle GBZ is equal to angle BGC.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GBZ=\measuredangle BGC}}
ואולם זוית גב"ז לזוית בג"ח
It has already been proven that the whole angle AGZ is equal to the whole angle ABC.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AGZ=\measuredangle ABC}}
וכבר התבאר כי כל זוית אג"ז שוה לכל זוית אב"ח
The two angles BGZ and GBC are equal.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BGZ=\measuredangle GBC}}
ושתי זויות בג"ז גב"ח משניהם שוות
Therefore, the remaining angle BGA is equal to the remaining angle GBA, and they are at the base [of the triangle ABG].
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BGA=\measuredangle GBA}}
אם כן זוית בג"א הנשארת שוה לזוית גב"א הנשארת מד' מפתיחה

והם שתי הזויות אשר על התושבת

But, it has already been proven that angle GBD is equal to the angle BGH, and they are under the base.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GBD=\measuredangle BGH}}
וכבר התבאר כי זוית גב"ד שוה לזוית בג"ה‫[2]

והם שתי הזויות אשר תחת התושבת

Therefore, the two angles at the base of the isosceles triangle are equal to one another; and if the equal straight lines are drawn further, the [external] angles under the base are equal to one another. אם כן שתי הזויות אשר על התושבת מן המשולש שווי שתי השוקים שוות ואם הוצאו הקוים הישרים השוים ההם הנה יהיו שתי הזויות אשר תחת התושבת שוות
Quod erat demonstrandum וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 6

When two angles of a triangle are equal to one another, then the two sides that are opposite to them are equal [to one another]. ו כאשר השתוו שתי זויות ממשולש הנה שתי הצלעות אשר יהיו מיתר שתיהן יהיו שוות‫[3]
Let angle ABG of triangle ABG be equal to angle AGB.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ABG=\measuredangle AGB}}
ותהיה זוית אב"ג ממשולש אב"ג שוה לזוית אג"ב ממנו
Supposition: I say that side BA is equal to side AG.
\scriptstyle{\color{blue}{BA=AG}}
הנה אומר כי צלע ב"א שוה לצלע א"ג
If side BA does not equal side AG, then one of them is greater than the other. ואם לא יהיה צלע ב"א שוה לצלע א"ג הנה האחד משניהם יותר גדול מן האחר
Let AB be the greater if possible.
\scriptstyle{\color{blue}{AB>AG}}
ויהיה היותר גדול א"ב אם אפשר זה
We cut off BD from AB the greater equal to AG the less.
\scriptstyle{\color{blue}{BD=AG}}
ונבדיל מן א"ב היותר גדול קו השוה לקו א"ג היותר קטן והוא ב"ד מג‫'
We join DG. ונגיע ד"ג מפתיחה ל"ז
Line DB is equal to line AG.
\scriptstyle{\color{blue}{BD=AG}}
הנה קו ד"ב שוה לקו א"ג
Line BG is common וקו ב"ג משותף
Therefore, the two lines DB and BG are equal to the two lines AG and GB respectively. יהיו כל שני קוי ד"ב ב"ג שוים לכל שני קוי א"ג ג"ב כל אחד לגילו
Angle AGB is equal to angle DBG.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AGB=\measuredangle DBG}}
וזוית דב"ג שוה שוה לזוית אג"ב
So, base DG is equal to base AB.
\scriptstyle{\color{blue}{DG=AB}}
אם כן תושבת ד"ג שוה לתושבת א"ב מד‫'
Triangle DBG equals triangle ABG.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle DBG=\triangle ABG}}
ומשולש דב"ג שוה למשולש אב"ג
The smaller triangle equals the greater, which is impossible. וישוה המשולש הקטן לגדול וזה בלתי אפשר נ' מפתיחה
Therefore, BA is not greater than AG. אם כן אין ב"א יותר גדול מן א"ג
It is also clear that it is not smaller than it. וכן יתבאר שאינו קטן ממנו
Hence, line BA equals line AG.
\scriptstyle{\color{blue}{BA=AG}}
אם כן קו ב"א שוה לקו א"ג
Therefore, when two angles of a triangle are equal to one another, then the two sides that are opposite to them are equal [to one another]. אם כן כאשר השתוו שתי זויות ממשולש הנה שתי הצלעות אשר יהיו מיתרי שתיהן יהיו שוות
Quod erat demonstrandum וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 7

Two straight lines that are equal to two other straight lines cannot stand on one straight line, so that their meeting and the meeting of the others are on the same side at two different points, and their two ends are the two ends of the two lines that are equal to them. ז לא יעמדו על קו אחד ישר שתי קוים ישרים שוים לשני קוים אחרים ישרים כל אחד לגילו ותהיה פגישתם ופגישת האחרים ‫[4]בצד אחד על שתי נקודות מתחלפות ושתי תכליותיהם שתי תכליות שני הקוים השוים לשניהם
If possible, let the two straight lines AG and GB stand on the straight line AB. שאם היה אפשר יעמדו על קו א"ב הישר שני קוים א"ג ג"ב הישרים
Let the two other lines AD and DB be equal to the former two respectively. ושני קוים אחרים שוים לשניהם כל אחד לגילו והם א"ד ד"ב
Let their meeting and the meeting of the others be on the same side at the two different points G and D. ותהיה פגישתם ופגישת האחרים שוים לשניהם בצד אחד על שתי נקודות מתחלפות והם ג"ד
Let their two ends be the two ends of the two lines equal to them. ושתי תכליות שניהם שני תכליות שני הקוים השוים להם
But, the two ends of the two lines AG and AD is point A. אולם שתי תכליות שני קוי א"ג א"ד הוא נקודת א‫'
Also, the end of the two lines GB and BD is point B. ואולם תכלית שני קוי ג"ב ב"ד הנה היא נקודת ב‫'
We join line GD. ונגיע קו ג"ד מהפתיחה
Line AG is equal to line AD.
\scriptstyle{\color{blue}{AG=AD}}
הנה מפני כי קו א"ג שוה לקו א"ד
Angle GDA equals angle DGA.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GDA=\measuredangle DGA}}
תהיה זוית גד"א שוה לזוית דג"א מה‫'
Therefore, angle GDA is greater than the angle DGB.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GDA>\measuredangle DGB}}
אם כן זוית גד"א יותר גדולה מזוית דג"ב
So, angle GDB is much greater than angle DGB.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GDB>\measuredangle DGB}}
אם כן זוית גד"ב יותר גדולה הרבה מזוית דג"ב
Line GB equals line DB.
\scriptstyle{\color{blue}{GB=DB}}
ומפני כי קו ג"ב גם כן שוה לקו ד"ב
Therefore, angle GDB equals angle DGB.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GDB=\measuredangle DGB}}
תהיה זוית גד"ב יותר גדולה שוה לזוית דג"ב מה‫'
But, it has already been proven that it is much greater than it, which is impossible. וכבר התבאר שהיא יותר גדולה ממנה וזה בלתי אפשר
Therefore, two straight lines that are equal to two other straight lines cannot stand on one straight line, so that their meeting and the meeting of the others are on the same side at two different points, and the ends of both are the ends of the two lines that are equal to them. אם כן לא יעמדו על קו אחד ישר שני קוים ישרים שוים לשני קוים אחרים ישרים כל אחד לגילו ותהיה פגישת שניהם ופגישת האחרים בצד אחד על שתי נקודות מתחלפות ותכליות שניהם תכליות שני הקוים השוים להם
Quod erat demonstrandum וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 8

When two sides of one triangle are equal to two sides of another triangle respectively, and the base of the one is equal to the base of the other, then the two angles, which are contained by the equal sides, are equal. ח כאשר השתוו שתי צלעות ממשולש אחד לשתי צלעות ממשולש אחר כל אחת לגילה והשתותה תושבתו לתושבתו הנה שתי הזויות אשר יקיפו בהם הצלעות השוות הם שוות
Let ABG and DHZ be the two triangles. ויהיו שני המשלשים אב"ג דה"ז
The two sides BA and AG of the one are equal to the two sides HD and DZ of the other, each to its corresponding: ויהיו שתי הצלעות ב"א א"ג מאחד משניהם שוות לשתי צלעות ה"ד ד"ז מן האחר כל אחת לגילה
  • \scriptstyle{\color{blue}{AB=HD}}
אולם צלע א"ב לצלע ה"ד
  • \scriptstyle{\color{blue}{AG=DZ}}
ואולם צלע א"ג לצלע ד"ז
  • \scriptstyle{\color{blue}{BG=HZ}}
ותהיה תושבת ב"ג שוה לתושבת ה"ז
Supposition: I say that angle BAG is equal to angle HDZ. הנה אומר כי זוית בא"ג שוה לזוית הד"ז
וזה כי כאשר הרכב משלש אב"ג אל משלש דה"ז והושמה תושבת ב"ג על תושבת ה"ז נפלה נקודת ב' על נקודת ה' ונקדת ג' על נקודת ז'
ונפלו שתי צלעות ב"א א"ג על שתי צלעות ה"ד ד"ז
שאם נפלה תושבת ב"ג על תושבת ה"ז ולא יפלו שתי צלעות ב"א א"ג על שתי צלעו' ה"ד ד"ז ונפלו על זולת נקודת ד' כמו שני קוי ה"ח ח"ז
הנה כבר עמדו על קו אחד ישר שני קוים ישרים שוים אל שני קוים אחרים ישרים כל א' לגילו והיתה פגישתם ופגישת האחרים בצד אחד על שתי נקודות מתחלפות ותכלית שניהם תכליות שתי הקוים השוים ואי אפשר זה מהקודמת
אם כן כאשר הורכב משלש אב"ג על משולש דה"ז ונפלה תושבת ב"ג על תושבת ה"ז נפלו שתי צלעות ב"א א"ג על שתי צלעות ה"ד ד"ז ונפלה נקודת א' על נקודת ד' היתה זוית בא"ג שוה לזוית הד"ז
אם כן כאשר ישתוו שתי צלעות ממשולש לשתי צלעות ממשולש אחר כל אחת לגילה והשתוותה תושבתו לתושבתו הנה שתי הזויות אשר יקיפו בהם הצלעות השוות הן שוות
Q.E.D. ומש"ל

Proposition 9

We wish to bisect a given rectilinear angle. ט נרצה שנחלק זוית מונחת ישרת הקוים לשני חצאים
ותהיה הזוית המונחת ישרת הקוים זוית בא"ג
ונרצה שנחלקה בשני חצאיים
הנה נרשום על קו א"ב נקודה איך שנפלה והיא נקודת ד'
ונבדיל מקו א"ג קו שוה לקו א"ד והוא קו א"ה
ונגיע קו ד"ה
ונעמיד על קו ד"ה הישר משלש שוה הצלעות והוא דז"ה
ונגיע קו א"ז
הנה מפני כי קו א"ד שוה לקו א"ה
Line AZ is common. וקו א"ז משותף
יהיו כל שני קוים ד"א א"ז שוים לכל שני קוים ה"א א"ז כל אחד לגילו
ותושבת ד"ז שוה לתושבת ז"ה
א"כ זוית דא"ז שוה לזוית הא"ז
הנה כבר נחלקה זוית ה"ד המונחת ישרת הקוים לשתי חציים בקו א"ז הישר
Q.E.D. ומש"ל

Proposition 10

We wish to bisect a given finite straight line. י נרצה שנחלק קו ישר מונח בעל תכלית לשני חציים
ויהיה הקו הישר המונח הבעל תכלית א"ב
ונרצה שנחלק אותו לשני חצאים
הנה נעמיד על קו א"ב משלש שוה הצלעות והוא משולש אג"ב
ונחלק זוית אג"ב לשני חצאים בקו ג"ד הישר
הנה מפני כי קו א"ג שוה לקו ג"ב
Line GD is common. וקו ג"ד משותף
יהיה כל שני קוי א"ג ג"ד שוים לכל שני קוי ב"ג ג"ד כל אחת לגילו
וזוית אג"ד שוה לזוית בג"ד
אם כן תושבת א"ד שוה לתושבת ד"ב
הנה כבר נחלק קו א"ב הישר המונח בעל התכלית לשני חציים על נקודת ד'
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 11

יא נרצה שנוציא מנקדה מונחת על קו ישר מונח קו ישר על זוית נצבת
ויהיה הקו הישר המונח א"ב והנקדה המונחת אשר עליו נקדת ג' ונרצה שנוציא מנקדת ג' קו ישר יהיה על זוית נצבת מקו א"ב ונרשום עליו קו ג"א נקדה איך מה שנפלה והיא ד' ונבדיל מקו ג"ב קו שוה לקו ג"ד והוא קו ג"ה ונעמיד על ד"ה משלש שוה הצלעות והוא דה"ז ונגיע קו ז"ג הנה מפני כי קו ד"ג שוה לקו ג"ה וקו ג"ז משתתף יהיו כל שני קוי ה"ג ג"ד כל אחד לגילו ותושבת ד"ז שוה לתושבת ז"ה מפני כי המשלש שוה הצלעות אם כן זוית דג"ז שוה לזוית זג"ה והם אשר משני הצדדים וכאשר עמד קו ישר על קו ישר ושם שתי הזויות אשר משני צדדיו שוות הנה כל אחת משתיהן נצבת אם כן כל אחת משתי זויות דז"ג זג"ה נצבת אם כן קו ג"ז עומד על קו א"ב על זויות נצבות הנה כבר הוצא מנקודת ב' מקו א"ב קו על זוית נצבת והוא ג"ז וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 12

יב נרצה שנוציא על קו ישר מונח בלי תכלית מנקדה איננה עליו קו ישר יהיה עמוד על הקו המונח
ויהיה הקו הישר המונח אשר הוא בלתי בעל תכלית קו א"ב והנקודה המונחת אשר עליו וראוי נקודת מנקודת אל קו א"ב הישר קו יהיה עמוד עליו ונרשום בצד האחד מן הקו הישר נקדה איך מה שנפלה והיה ה' ונקוה על מרכז ג' ומרחק ג"ה עגולת דה"ז ונחלק מן ה"ז הישר בשני חציים על נקדת ח' ונגיע קו ה"ג ג"ה ג"ז הנה אומר כי קו ג"ח עמוד על א"ב הנה מפני כי קו ה"ח ג"ה שוים לכל שני קוי ז"ח ח"ג כל אחד לגילו ותושבת ה"ב שוה לתושבת ג"ז מפני כי נקדת ג' מרכז עגלת דה"ז הנה זוית הח"ג שוה לתושבת ג"ז מפני כי נקדת ג' מרכז עגלת דה"ז הנה זוית הא"ג שוה לזוית דה"ג והם השתי זויות אשר משני הצדדים וכאשר עמד קו ישר על קו ישר ושם שתי הזויות אשר משני צדדיו שוות הנה כל אחת מהן נצבת והקו העומד יקרא העמוד על הקו אשר הוא עומד עליו אם כן קו ג"ח עמוד על קו א"ב הנה כבר הוצא אל הקו א"ב הישר המונח אשר הוא בלי תכלית מנקדת ג' המונחת אשר אינה על קו א"ב קו ישר עמוד עליו והוא קו ג"ח וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 13

יג כאשר עמד קו ישר על קו ישר איך מה שנפל הנה הוא יחדש שתי זויות אם נצבות ואם שוות לשתי נצבות
ויעמוד קו א"ב הישר על קו ג"ד הישר ויחדש שתי זויות גב"א אב"ד הנה אמר כי שתי זויות גב"א אב"ד אם שתי נצבות ואם שוות לשתי זויות נצבות ואם היה א"ב נצב על ג"ד על זויות בלתי נצבות הנה נוציא מנקדת ב' מקו ג"ד קו ב"ח על זויות נצבות הנה שתי זויות גב"ה הב"ד שתי זויות נצבות ומפני כי זויות דב"ח הב"א אב"ג השלשה שוות לשתי זויות גב"ח חב"ד יהיו שתי זויות גב"א אב"ד שוות לשתי זויות גב"ח חב"ד הנצבות הנה שתי זויות גב"ח אב"ד שוות לשתי נצבות הנה כאשר עמד קו ישר על קו ישר איך מה שנפל הנה הוא יחדש שתי זויות אם נצבות ואם שוות לשתי נצבות וזה מה שרצינו לבאר
יג) כאשר יחובר אל נקודה על קו מה ישר שני קוים ישרים אינם בצד אחד וישים שני הזויות משני הצדדים שוות לשתי נצבות הנה כל אחד משני הקוים הישרים על יושר אחד
ונחבר אל נקדת ב' אשר על קו א"ב הישר שני קוי ב"ג ב"ד הישרים אשר אינם מונחים בצד אחד וישימו שתי זויות גב"א אב"ד אשר משני הצדדים שוות לשתי נצבות הנה אומר כי קו ג"ב על יושר ב"ד שאם היה אפשר זולת זה הנה יהיה ב"ה על יושר ג"ב הנה מפני כי קו ב"א הישר כבר עמד על גב"ה וחדש שתי זויות גב"א אב"ה יהיו שתי זויות גב"א אב"ה שוות לשתי זויות ושתי גב"א אב"ד כבר ספרנו שהן שוות לשתי נצבות זויות אם כן שתי זויות גב"א אב"ד שוות לשתי זויות גב"א אב"ה ונשליך זוית גב"א המשותפת הנה זוית אב"ד הנשארת שוה לזוית אב"ה הנשארת הגדולה כמו הקטנה וזה בלתי אפשר אם כן אין ב"ה על יושר ב"ג וכן יתבאר שאין קו אחד על יושר ב"ג זולת ב"ד על יושר קו ב"ג הנה כאשר חובר אל נקדה על קו ישר שני קוים ישרים אינם בצד אחד ושם שתי הזויות אשר משני צדדים שוות לשתי נצבות הנה כל אחד משני הקוים הישרים על יושר האחד וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 14

יד כאשר חתך כל אחד משני קוים ישרים כאחד את האחר הנה הם ישימו כל שתי זויות מתנגדות מן הזויות אשר יתחדשו שוות
ויחתוך כל אחד משני קוי א"ב ג"ד הישרים האחד על נקדת ה' הנה אומר כי זוית גה"ב שוה לזוית אח"ד וזוית בה"א שוה לזוית בה"ד הנה מפני כי כבר עמד קו ישר והוא ג"ה על קו א"ב הישר וחדש שתי זויות בה"ג גה"א יהיו שתי זויות בה"ג גה"א שוות לשתי נצבות וגם כן הנה מפני כי קו א"ה הישר עמד על קו על קו ג"ד הישר ויחדש שתי זויות דה"א אה"ג יהיו שתי זויות דה"א אה"ג שוות לשתי נצבות וכבר התבאר כי שתי זויות בה"ג גה"א שוות לשתי נצבות אם כן שתי זויות בה"ג גה"א שוות לשתי זויות גה"א אה"ד ונשליך זוית גה"א המשותפת אם כן זוית בה"ג הנשארת שוה לזוית דה"א הנשארת והם שני מתנגדים וכן גם כן יתבאר כי זוית גה"א שוה לזוית בה"ד וכאשר חתך כל אחד משני קוים ישרים האחר הנה שניהם ישימו כל שתי זויות מתנגדות מן הזויות אשר יחדשו שוות וזה מה שרצינו לבאר
וכבר התבאר מזה כי כאשר חתך כל אחד משני קוים ישרים האחר הנה שניהם ישימו הזויות אשר אצל חותכיהם שוות לארבע זויות נצבות

Proposition 15

טו כל משלש יוצא צלע מצלעיו על יושר הנה זוית היוצאת יותר גדולה מכל אחת משתי זויות פנימיות המתנגדות אליה
ויהיה משלש עליו אב"ג ויצא צלע ב"ג מצלעיו אל נקדת ד' הנה אומר כי זוית אג"ד החיצונה ממשלש אב"ג יותר גדולה מכל אחת משתי זויות בא"ג אב"ג הפנימיות המתנגדות אליה ונחלק קו א"ג לשני חצאים על ה' ונגיע בה' ונוציא קו ה"ז הישר על יושר ב"ה ונשים קו ה"ז שוה לקו ב"ה ונגיע ג' ונוציא קו ב"ח הישר על יושר קו א"ג הנה מפני כי קו א"ה שוה לקו ה"ג וקו ב"ה שוה לקו ה"ז יהיו כל שני קוי א"ה ה"ב שוים לכל שני קוי ג"ה ה"ז כל אחד לגילו וזוית אה"ב שוה לזוית גה"ז ותושבת א"ב שוה לתושבת ז"ג ומשלש אב"ה שוה למשלש זה"ג ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע יהיה מיתר האחרת אם כן זוית בא"ה שוה לזוית הג"ז וזוית הג"ד יותר גדולה מזוית הג"ז אם כן זוית אג"ד יותר גדולה מזוית בא"ג וכן יתבאר גם כן מחלוקת קו ב"ג בשתי חציים כי זוית בג"ח יותר גדולה מזוית אב"ג אבל זוית בג"ח שוה לזוית אג"ד מפני כי שניהם מתנגדות אם כן זוית אג"ד יותר גדולה מזוית אב"ג אם כן כל משלש יצא צלע מצלעותיו הנה הזוית החיצונה יותר גדולה מכל אחת מהזויות הפנימיות המתנגדות אליה וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 16

יו כל שתי זויות ממשלש איזה משתי זויות שיהיו הנה הם יותר קטנות משתי נצבות
ויהיה המשלש עליו אב"ג הנה אומר כי כל שתי זויות ממשלש אב"ג איזה שתי זויות שיהיו קטנות משתי נצבות ונוציא קו ג"ד על יושר קו ב"ג הנה מפני כי זוית אג"ד החיצונה ממשלש אב"ג תהיה יותר גדולה מן הזויות הפנימית אשר תתנגד לה והיא זוית אב"ג ונשים זוית בג"א משותפת אם כן שתי זויות דג"א אג"ב יותר גדולות משתי זויות אג"ב גב"א אבל זוית דג"א אג"ב שוות לשתי נצבות אם כן שתי זויות אג"ב גב"א פחות משתי נצבות וכן יתבאר כי שתי זויות גב"א בא"ג פחות משתי נצבות ושתי זויות בא"ג אג"ב גם כן פחות משתי נצבות הנה כל שתי זויות ממשלש איזה שתי זויות שיהיו פחות משתי נצבות וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 17

יז הצלע היותר ארוך מכל משלש יהיה מיתר הזוית הגדולה
ויהיה משלש עליו אב"ג ויהיה צלע א"ב מהם יותר ארוך מצלע א"ג הנה אומר כי זוית אג"ב יותר גדולה מזוית אב"ג הנה מפני כי צלע א"ב יותר ארוך מצלע א"ג הנה אומר כי זוית אג"ב יותר גדולה מזוית אב"ג הנה מפני כי צלע א"ב יותר ארוך מצלע א"ג נשים א"ד כמו א"ג ונציע ד"ג הנה מפני כי קו ד"א שוה לקו א"ג תהיה זוית אד"ג שוה לזוית אג"ד וזוית אג"ב יותר גדולה מזוית אג"ד תהיה זוית אג"ב גדולה מזוית אד"ג ומפני כי זוית אד"ב חיצונה ממשלש דב"ג תהיה יותר גדולה והזוית הפנימית אשר תתנגד לה אשר עליה אב"ג אבל זוית אג"ה יותר גדולה הרבה מזוית אב"ג אם כן הצלע יותר ארוך מכל משלש היא מיתר הזוית הגדולה ונשלם ביאורו

Proposition 18

יח הזוית היותר גדולה מכל משלש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך
ויהיה משלש עליו אב"ג ותהיה זוית בג"א ממנו יותר גדולה מזוית אב"ג הנה אומר כי צלע א"ב יותר גדולה מצלע א"ג ואם לא תהיה כן הנה היה שוה אליה או קטנה ממנה ואין צלע א"ב שוה לצלע א"ג כי אלו היתה שוה היתה זוית אג"ב כמו זוית אב"ג ואינו כן אם כן אין צלע א"ב שוה לצלע א"ג ואינה יותר קטנה ממנה היתה זוית אג"ב ואינו כן אם כן צלע א"ב שוה לצלע א"ג ואינה יותר קטנה ממנה היתה זוית אג"ב יותר קטנה מזוית אב"ג ואם כן אין צלע א"ב יותר קטנה מצלע א"ג וכבר התבאר שהיה בלתי שוה אם כן צלע א"ב יותר ארוכה מצלע א"ג אם כן הזוית היותר גדולה מכל משלש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 19

יט כל שתי צלעות ממשלש איזה שתי צלעות שיהיו הנה שתיהן יותר ארוכות מן הצלע הנשארת
ויהיה משלש עליו אב"ג הנה אומר כי כל שתי צלעות ממשלש אב"ג איזה שתי צלעות שתהיינה הנה שתיהן יותר ארוכות מן הצלע הנשארת אולם ב"א א"ג הם יותר ארוכות מן ב"ג ואולם א"ב ב"ג ארוכות מא"ג ואולם ב"ג ג"א יותר ארוכות מן א"ב ונוציא קו א"ד הישר על יושר קו ב"א ונשים קו א"ד תהיה זוית אג"ד שוה לזוית אד"ג וזוית דג"ב יותר גדולה מזוית דב"א הנה זוית דג"ב גדולה מזוית בד"ג והזוית היותר גדולה מכל משלש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך אם כן צלע ב"ד יותר ארוך מצלע ב"ג וצלע ב"ד שוה לשתי צלעות ב"א א"ג יותר ארוכות מצלע ב"ג וכן גם כן יתבאר ששתי צלעות א"ב ב"ג ארוכות מצלע א"ג וב"ג ג"א ארוכות מצלע ב"א אם כן כל שתי צלעות ממשלש איזה שתי צלעות שיהיו הנה שתיהן יותר קטנים מן הצלע הנשארת וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 20

כ כאשר עמדו על צלע מצלעות משלש שני קוים ישרים יצאו משני קצוות הצלע בתוך המשלש המשלש הנה שתיהן יותר קטנים משני הצלעות הנשארות מצלעות המשלש ויקיפו בזוית יותר גדולה מן הזוית אשר יקיפו בה השתי צלעות
ויהיה משלש עליו אב"ג ויעמוד על צלע ב"ג מצלעות משלש אב"ג שני קוים ישרים יצאו משני קצותיו ויפלו בתוך המשלש עליהם ב"ד ד"ג הנה אומר כי שני קוי ב"ד ד"ג יותר קטנים משני קוי ב"א א"ג ושזוית בד"ג אשר יקיפו בה יותר גדולה מזוית בא"ג ונוציא קו ד"ה הישר על יושר קו ב"ד הנה מפני כי כל שתי צלעות ממשלש איזה שתי שיהיו הנה שתיהן יותר מהקודמת ארוכות מן הצלע הנשאר יהיו קוי ב"א ה"א ארוכים מקו ה"ב ונשים ה"ב משותף הנה שני קוי ב"א א"ג יותר ארוכים משני קוי ב"ה ה"ג ומפני כי כל שתי צלעות ממשלש איזה שתי צלעות שיהיו הנה שתיהן יותר ארוכים מן הצלע הנשאר יהיו שני קוי ה"ד ה"ג יותר ארוכים מקו ד"ג ונשים קו ד"ב משותף ויהיו שני קוי ג"ה ה"ב יותר ארוכים משני קוי ב"ד ד"ג וכבר התבאר כי שני ב"א א"ג יותר ארוכים משני קוי ב"ה ה"ג אם כן שני קוי ב"א א"ג יותר ארוכים הרבה משני קוי ב"ד וד"ג זוית בא"ג גם כן חוץ ממשלש בא"ה תהיה יותר גדולה מזוית בא"ג הפנימית אשר תקבילה וכבר התבאר כי זוית בד"ג יותר גדולה מזוית בא"ג אם כן כאשר עמדו על צלע מצלעות המשולש קוים יוצאו מקצוות הצלע ויהיו בתוך המשלש הנה הם יותר קצרים משתי צלעות הנשארות מצלעות המשלש ויקיפו בזוית יותר גדולה מן הזוית אשר יקיפו בה שתי הצלעות הנשארות וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 21

כא נרצה שנעמיד משלש משלשה קוים ישרים שוים לשלשה קוים ישרים מונחים וראוי שיהיו כל שני קוים מן הקוים השלשה איזה שני קוים שיהיו יותר ארוכים מן הקו הנשאר
ויהיו השלשה קוים המונחים אב"ג ויהיו כל שני מהם איזה שני קוים שיהיו יותר ארוכים מן הקו הנשאר אם כן א"ב יותר ארוכים מן ג' ואם ב"ג יותר ארוכים מן א' ואם א"ג יותר ארוכים מן ב' ונרצה שנעמיד ממשלש יהיו שוות הצלעות לקו אב"ג הנה נשים קו ד"ה הישר בעל תכלית באחד משני צדדים על נקדת ד' ובלתי בעל תכלית בצד אשר בו ט' ונשים קו ד"ז שוה לקו א' וקו ז"ח שוה לקו ב' וקו ח"ט שוה לקו ג' ונקוה על מרכז ז' ובמרחק ז"ד עגולת דב"ג ונקוה גם כן על מרכז ח' ובמרחק ח"ט עגולת טב"ג ונוציא מנקודת ב' אל שתי נקדות ז"ח שני קוי ב"ז ג"ח הישרים הנה אומר כי משלש בז"ה הוקם משלשה קוים ישרים לקו אב"ג הישרים המונחים הנה מפני כי נקדת ז' מרכז עגולת דב"ג יהיה קו ד"ז שוה לקו ז"ב אבל קו ד"ז שוה לקו א' אם כן קו ז"ב שוה לקו א' וגם כן הנה נקדת ח' מרכז עגולת טב"ג אם כן קו ח"ט שוה לקו ח"ב אבל קו ח"ט שוה לקו ג' אם כן קו ח"ב שוה לקו ג' וקו ז"ח שוה לקו ב' הנה כבר הוקם מקו ד"ז ז"ח ח"ט הישרים השוים לקוי אב"ג הישרים המונחים משלש בז"ח וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 22

כב נרצה שנעמיד על קו ישר מונח על נקודתו ממנו מונחת זוית ישרת שני הקוים שוה לזוית מונחת ישרת שני הקוים
ויהיה הקו הישר המונח א"ב והנקודה המונחת אשר עליו ח' והזוית המונחת ישרת שני הקוים דג"ה ונרצה שנעמיד על קו א"ב הישר המונח על נקודת א' ממנו זוית ישרת שני הקוים שוה לזוית דג"ה המונחת ישרת שני הקוים שוה לזוית דג"ה המונחת ישרת שני הקוים הנה נרשום על כל אחת משני קו ד"ג ג"ה נקדה איך מה שנפלה והם ד"ה ונגיע קו ד"ה ונעמיד מהקו המונח שהוא קו א"ב משולש משלשה קוי א"ז ז"ח א"ח השלשה הישרים השוים לקוי ד"ג ג"ה ה"ד הישרים המונחים והוא משלש אז"ח ויהיה קו א"ז ממנו שוה לקו ג"ד וקו א"ה שוה לקו ג"ה וקו ז"ח לקו ד"ה הנה מפני כי שני קוי ד"ג ג"ה שוים לשני קוי א"ז א"ה כל אחד לגילו ותושבת ד"ה שוה לתושבת זה"ד תהיה זוית דג"ה שוה לזוית זא"ח הנה כבר הוקם על קו א"ב הישר המונח על נקודת א' ממנו זוית ישרת שני הקוים שוה לזוית דג"ה המונחת ישרת הקוים והיא זוית זא"ח וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 30

The lines that are parallel to the same straight line are also parallel to one another. ל הקוים הנכחים לקו אחד בעינו ישר הנה קצתם נכחי לקצת
ויהיה כל אחד מן א"ב ג"ד נכחי לקו ה"ז
Supposition: I say that AB is parallel to GD. הנה אומר כי א"ב נכחי אל ג"ד
ונפל קו ישר והוא חט"כ הנה מפני כי א"ב נכחי אל ה"ז
וכבר נפל עליהם קו חט"כ הישר
תהיה זוית חט"ז שוה לזוית טח"א המומרות
ומפני כי ה"ז נכחי אל ג"ד
תהיה זוית חט"ז החיצונה שוה לזוית טב"ד הפנימית אשר תקבילה
וכבר התבאר כי זוית זט"ח גם כן שוה לזוית טח"א
אם כן זוית אח"ט שוה לזוית טכ"ד והם המומרות
אם כן א"ב נכחי אל ג"ד
אם כן הקוים הנכחיים לקו אחד בעינו ישר הנה קצתם נכחי לקצת
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 31

We wish to draw a straight line from a given point, parallel to a given straight line. לא נרצה שנוציא מנקודה מונחת קו ישר נכחי לקו ישר מונח
ותהיה הנקודה המונחת נקדת א' והקו הישר המונח קו ב"ג
ונרצה שנוציא מנקדת א' קו ישר נכחי אל קו ב"ג הישר
ונרשום על קו ב"ג נקדה איך מה שנפלה והיה נקדת ד'
ונגיע קו א"ד
ונעמיד על קו א"ד הישר על נקדת א' ממנו זוית שוה לזוית אד"ג והיא זוית דא"ה
ונוציא קו א"ז על יושר קו ה"א
הנה מפני כי שני קוי ה"ז ב"ג הישרים כבר נפל עליהם קו ישר והוא א"ד
ושם שתי זויות הא"ד אד"ג שוות והם מומרות
יהיה ה"ז נכחי אל ג"ב
הנה כבר הוצא מנקודת א' המונחת קו ישר והוא ה"ז נכחי אל קו ב"ג הישר המונח
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 32

For every triangle, if one of its sides is drawn, then the exterior angle equals [the sum of] the two interior opposite angles; and [the sum of] the three interior angles of the triangle equals two right angles. לב כל משולש תצא צלע מצלעותיו הנה הזוית החיצונה תהיה שוה לשתי הזויות התיכונות אשר יקבילוה והזויות השלשה אשר תוך המשולש שוות לשתי זויות נצבות
ויהיה משלש עליו אב"ג ותצא אחת מצלעותיו הוא ב"ג אל נקדת ד'
Supposition: I say that the exterior angle AGD is equal [the sum of] the two interior angles A and B; and that [the sum of] the three interior angles ABG, BGA and GAB of the triangle equals two right angles. הנה אומר כי זוית אג"ד החיצונה שוה לשתי זויות א"ב הפנימיו' ושזויות אב"ג בג"א גא"ב השלשה אשר תוך המשולש שוות לשתי זויות נצבות
ונוציא מנקדת ג' קו נכחי לקו א"ב הישר והוא ג"ה
הנה מפני כי א"ב נכחי אל ג"ה
וכבר נפל עליהם א"ג
יהיו שתי זויות בא"ג אג"ה המומרות שוות
ומפני כי א"ב נכחי אל ג"ה
וכבר נפל עליהם קו בג"ד הישר
תהיה זוית הג"ד החיצונה שוה לזוית אב"ג הפנימית אשר תקבילה
וכבר התבאר כי זוית אג"ה גם כן שוה לזוית בא"ג
אם כן כל זוית אג"ד החיצונה שוה לשתי זויות בא"ג אב"ג הפנימיות אשר יקבילוה
We define \scriptstyle\measuredangle BGA common. ונשים זוית בג"א משותפת
אם כן שתי זויות דג"א אג"ב שוות לזויות השלשה גב"א בג"א בא"ג
אבל שתי זויות דג"א אג"ב שוות לשתי נצבות
אם כן זויות גב"א בא"ג אג"ב השלשה שוות לשתי זויות נצבות
אם כל משלש יצא צלע מצלעותיו הנה הזוית החיצונה תהיה שוה לשתי הזויות הפנימיות אשר יקבילום והזויות השלשה אשר בתוך המשולש שוות לשתי זויות נצבות
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 33

The straight lines, which join the ends of equal and parallel straight lines on the same side, are also equal and parallel. לג הקוים הישרים אשר יגיעו במה שבין קצוות הקוים הישרים השוים הנכחים אשר בצד אחד הם גם כן שוים נכחיים
ונגיע שני קוי א"ג ב"ד הישרים במה שבין קצוות שני קוי א"ב ג"ד אשר בצד אחד
Supposition: I say that AG and BD are also equal and parallel. הנה אומר כי א"ג ב"ד גם כן שוים נכחיים
ונגיע ב"ג
הנה מפני כי א"ב נכחי אל ג"ד
וכבר נפל עליהם קו ישר והוא ב"ג
יהיו שתי זויות אב"ג בג"ד המומרות שוות
ומפני כי א"ב גם כן שוה אל ג"ד
BG is common. וב"ג משותף
יהיו כל שתי קוי א"ב ב"ג שוים לכל שני קוי ד"ג ג"ב כל אחד לגילו
וזוית אב"ג שוה לזוית בג"ד
אם כן תושבת א"ג שוה לתושבת ב"ד
ומשולש אב"ג שוה למשולש בג"ד
ושאר הזויות שוות לשאר הזויות כל אחת לגילה אשר יהיה מיתרה הצלע השוה לצלע אשר יהיה מיתר האחרת
אם כן זוית אג"ב שוה לזוית דב"ג והם מומרות
אם כן א"ג נכחי אל ב"ד
וכבר התבאר כי שניהם שוים
אם כן שני קוי א"ג ב"ד שוים נכחיים
אם כן הקוים הישרים אשר יגיעו במה שבין קצוות הקוים הישרים הנכחים אשר בצד אחד הם גם כן שוים נכחים וזה מה שרצי' לבא'

Proposition 34

The opposite sides and angles of parallelogrammic areas are equal to one another, and the diameters of these areas bisect them. לד הצלעות והזויות המתנגדות מן השטחים נכחי הצלעות שוים קצתם אל קצתם וקטרי השטחים יחלקום בשני חצאים
ויהיה שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות ויהיה קטרו ד"ב
Supposition: הנה אומר כי צלעות שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות הצלעות המתנגדות וזויותיו המתנגדות שוות קצתם אל קצתם ושהקוטר יחלקהו לשני חצאיים
הנה מפני כי קו א"ד נכחי אל ב"ג
וכבר נפל על שניהם קו ד"ב הישר
יהיו שתי זויות אד"ב גב"ד המומרות שוות
ומפני כי א"ב גם כן נכחי אל ג"ד
וכבר נפל על שניהם קו ד"ב הישר
יהיו שתי זויות גד"ב דב"א המומרות שוות
אם כן שני משולשי אב"ד גד"ב כבר השתוו משתי זויות אד"ב אב"ד מאחד משניהם לשתי זויות גד"ב דב"ג מן האחר כל אחת לגילה
ובשני המשולשים צלע משותף לשניהם מה שילוה הזויות השוות והוא ד"ב
אם כן שאר הצלעות שוות לשאר הצלעות כל אחת לגילה
אולם קו א"ב לקו ג"ד
ואולם קו א"ד לקו ב"ג
וזוית דא"ב הנשארת שוה לזוית בג"ד הנשארת
ומשלש אב"ג שוה למשלש בג"ד
ומפני כי זוית אב"ד גם כן שוה לזוית בד"ג
וזוית גד"ב שוה לזוית אד"ב
תהיה זוית אב"ג כלה שוה לזוית אד"ג
אם כן הצלעות והזויות המתנגדות מן השטחים הנכחים הצלעות שוות קצתם אל קצתם וקטרי השטחים יחלקו' לשני חצאים
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 35

The parallelograms, which are on the same base, on the same side, and between the same parallel lines, are equal to one another. לה השטחים הנכחיי הצלעות אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין קוים בעינם נכחים שוים קצתם אל קצת
ויהיו שני השטחים נכחיי הצלעות א"ב ג"ד ה"ב ג"ז על תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוים א"ז ב"ג הנכחים
Supposition: I say that the parallelogram ABGD is equal to the parallelogram BHGZ. הנה אומר כי שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות שוה לשטח ב"ה ג"ז נכחי הצלעות
הנה מפני כי שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות יהיה ב"ג שוה אל ד"א
ומפני זה יהיה ה"ז שוה אל ב"ג
אם כן א"ד שוה אל ה"ז
We define DH common. ונשים ד"ה משותף
אם כן א"ה כולו שוה אל ד"ז כולו
וא"ב גם כן שוה אל ג"ד
אם כן כל שני קוי ב"א א"ה שוים לכל שני קוי ג"ד ד"ז כל אחת לגילה
וזוית בא"ה שוה לזוית גד"ז החיצונה לפנימית
אם כן תושבת ב"ה שוה לתושבת ז"ג
ומשולש הא"ב שוה למשולש זד"ג
ונשליך משלש דח"ה המשותף נשאר שטח א"ב ח"ד שוה לשטח ג"ח ה"ז הנשאר
We define \scriptstyle\triangle_{CBG} common. ונשים משלש חב"ג משותף
אם כן כל שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות שוה לכל שטח ה"ב ג"ז נכחי הצלעות
אם כן השטחים נכחי הצלעות אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעינם נכחים שוים קצת אל קצת
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 36

The parallelograms, which are on equal bases, on the same side, and between the same two parallel lines, are equal to one another. לו השטחים נכחי הצלעות אשר על תושבות שוות ובצד אחד ובמה שבין שני קוי נכחיים שוים קצתם אל קצתם
ויהיו שני שטחים נכחיים הצלעות עליהם א"ב ג"ד ה"ז ח"ט על שתי תושבות שוות והם ב"ג ז"ח ובמה שבין שני קוים א"ט ב"ח הנכחיים
Supposition: I say that the parallelogram ABGD is equal to the parallelogram HZCT. הנה אומר כי שטח א"ב ג"ד הנכחי הצלעות שוה לשטח ה"ז ח"ט הנכחי הצלעות
ונגיע שני קוי ה"ב ט"ג
הנה מפני כי ב"ג שוה אל ז"ח
וז"ח שוה אל ה"ט
יהיה ה"ט שוה אל ב"ג והוא גם כן נכחי לו
והקוים הישרים אשר יגיעו במה שבין קצוות הקוים הישרים השוים הנכחיים אשר בצד אחד הם גם כן שוים נכחיים
אם כן שני קוי ה"ב ט"ג שוים נכחיים
אם כן שטח א"ב ג"ד הנכחי הצלעות שוה גם כן אל שטח ה"ט ג"ב מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוים והם ב"ח א"ט
ולכן יהיה שטח ה"ז ח"ט נכחי הצלעות שוה לשטח ט"ה ב"ג הנכחי הצלעות
אם כן כל אחד משני שטחי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט שוה לשטח ט"ה ב"ג
והדברים השוים לדבר אחד בעינו הם שוים
אם כן שטח א"ב ג"ד הנכחי הצלעות שוה לשטח ה"ז ח"ט הנכחי הצלעות
אם כן השטחים הנכחיים הצלעות אשר על תושבות שוות ובצד אחד ובמה שבין קוים בעינם נכחיים שוים קצתם אל קצת
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 37

The triangles, which are on the same base, on the same side, and between the same two parallel lines, are equal to one another. לז המשולשים אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין קוים נכחיים שוים קצתם אל קצת
ויהיו שני משולשים אב"ג דב"ג על תושבת אחת והוא ב"ג
ובמה שבין שני קוי ב"ג א"ד הנכחיים
Supposition: I say that triangle ABG is equal to triangle DBG. הנה אומר כי משולש אב"ג שוה למשולש דב"ג
ונוציא א"ד בשני הצדדים על שתי נקודות ה"ז
ונוציא מנקודת ב' קו ישר נכחי לקו ג"א הישר והוא ב"ה
ומנקודת ג' קו ישר נכחי לקו ב"ד הישר והוא ג"ז
הנה כל אחד משני שטחי ה"ב ג"א ד"ב ג"ז נכחי הצלעות שוים
אם כן שטח ה"ב ג"א הנכחי הצלעות שוה לשטח ז"ד ב"ג הנכחי הצלעות
מפני שהם על תושבת אחת והיא ב"ג
ובמה שבין שני קוי ב"ג ה"ז הנכחים
וחצי שטח ה"ב ג"א הנוכחי הצלעות הוא משולש אב"ג
מפני שא"ב קוטרו
וחצי שטח ד"ב ג"ז הנכחי הצלעות היא משולש דב"ג
מפני שג"ד קטרו
וכאשר נחלקו השוים יהיו גם כן שוים
אם כן משלש אב"ג שוה למשולש דב"ג
הנה כל שני משולשים אשר על תושבת אחת ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעצמם נכחים שוים קצתם אל קצת
ונשלם ביאורו

Proposition 38

The triangles, which are on equal bases, on the same side, and between the same two parallel lines, are equal to one another. לח המשולשים אשר הם על שתי תושבות שוות ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעצמם נכחים שוים קצתם לקצת
ויהיו שני משולשי אב"ג דה"ז על שתי תושבות שוות והם ב"ג ה"ז
ובמה שבין שני קוי א"ד ב"ז הנכחים
Supposition: I say that triangle ABG is equal to triangle DHZ. הנה אומר שמשלש אב"ג שוה למשולש דה"ז
הנה נוציא א"ד בשני הצדדי' על שתי נקודות ח"ט
ונוציא מנקודת ב' קו ישר נכחי לקו א"ג הישר והוא ב"ח
ומנקודת ז' ישר נכחי לקו ה"ד הישר והוא ז"ט
הנה כל אחד משני שטחי ח"ב ג"א ה"ד ז"ט נכחי הצלעות
אם כן שטח ח"ב ג"א נכחי הצלעות שוה לשטח ה"ד ט"ז הנכחי הצלעות
מפני שהם על תושבת ב"ג ה"ז השוים
ובמה שבין שני קוי ב"ז ח"ט הנכחיים
וחצי שטח ח"ב ג"א הוא משולש אב"ג
מפני שא"ב קטרו
וחצי שטח ז"ט ד"ה הוא משולש דה"ז
מפני שד"ז קטרו
וכאשר נחלקו השוים יהיו גם כן שוים
הנה משולש אב"ג שוה למשולש דה"ז
הנה אם כן שני המשולשים אשר הם על תושבת שוות ובצד אחד ובמה שבין שני קוים בעצמם נכחיים קצתם לקצת
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 39

Equal triangles, which are on the same base [and on the same side], are between the same two parallel lines. לט המשולשים השוים אשר על תושבת אחת במה שבין שני קוים בעינם נכחים
יהיו שני משולשי אב"ג דב"ג שוים והם על תושבת אחת והוא ב"ג
ונמשיך קו א"ד
Supposition: I say that AD is parallel to BG. אומר שא"ד נכחי אל ב"ג
שאם לא יהיה כן הנה נוציא מנקודת א' קו ישר נכחי לקו ב"ג והוא א"ה
ונמשיך קו ה"ב
הנה משולש הב"ג שוה למשולש אב"ג
מפני שהם על תושבת אחת והיא ב"ג
ובמה שבין שני קוי ב"ג א"ה נכחים
אבל משולש אב"ג שוה למשולש דב"ג
אם כן משולש דב"ג שוה למשולש הב"ג
הגדול לקטן זה מה שאי אפשר להיות
הנה אין קו א"ה נכחי לקו ב"ג
וכן גם כן יתבאר שלא יוצא מנקודת א' קו נכחי לקו ב"ג זולת קו א"ד
הנה קו א"ד נכחי לקו ב"ג
הנה אם כן שני המשולשים השוים אשר תושבת אחת הם במה שבין שני קוים בעצמם נכחים
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 40

Equal triangles, which are on equal bases and both bases are on a straight line and on the same side, are contained between two parallel lines. מ המשולשים השוים אשר על שתי תושבות שוות ושתי התושבות על קו ישר ובצד אחד יכלו במה שבין שני קוים נכחים
יהיו שני משולשי אב"ג דה"ז שוים
ועל שתי תושבות שוות והם ב"ג ה"ז
ונמשיך קו א"ד
Supposition: I say that AD is parallel to BZ. אומר שא"ד נכחי לב"ז
ואם לא יהיה כן הנה יהיה א"ח נכחי לב"ז אם יהיה אפשר זה
ונמשיך קו ח"ה
הנה משולש הח"ז שוה למשלש אב"ג
מפני שהם על תושבות שוות והם ב"ג ה"ז הישרי‫'
ובמה שבין שני קוי ב"ז א"ח הנכחים
אבל משלש אב"ג שוה למשולש דה"ז
ומשולש דה"ז שוה למשולש הח"ז
הגדול לקטן וזה בלתי אפשר
הנה אין א"ח נכוחי לב"ז
הנה אם כן א"ד נכחי לב"ז
וכן כן יתבאר כי לא יצא מנקודת א' קו נכחי לקו ב"ז זולת א"ד
אם כן א"ד נכחי אל ב"ז
הנה שני המשולשים השוים אשר על שתי התושבות ושתי התושבות על קו ישר ובצד אחד יכלו במה שבין שני קוים נכחים
Quod erat demonstrandum וזה מש"ל

Proposition 41

When a parallelogram and a triangle are on the same base and are between the same parallel lines, then the parallelogram is double the triangle.
מא כאשר היה שטח נכחי הצלעות ומשולש על תושבת אחת ובין שני קוי בעינם נכחיים הנה השטח הנכחי הצלעות היא כפל המשולש
  • Let parallelogram ABGD and triangle ABG have the same base, which is BG, and let them be between the same two parallels lines BG and AD.
יהיה שטח נכחי הצלעות עליו א"ב ג"ד ומשלש אב"ג והבעל תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוי ב"ג א"ד הנכחיים
Supposition: I say that the parallelogram ABGD is double the triangle ABG. הנה אומר כי שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות כפל משלש אב"ג
For both are on the same base, which is BG, and between the two parallels lines BG and AD.
מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ב"ג ובמה שבין שני קוי נכחיים והם ב"ג א"ד
But, double triangle ABG is parallelogram ABGD.
\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=2\sdot\triangle_{ABG}}}
אבל כפל משולש אב"ג הוא שטח אבג"ד הנכחי הצלעות
Because its diameter is AG.
מפני כי קטרו א"ג
So, parallelogram ABGD is double triangle ABG.
\scriptstyle{\color{blue}{ABGD=2\sdot\triangle_{ABG}}}
אם כן יהיה שטח א"ב ג"ד נכחי הצלעות כפל משולש אב"ג
Hence, when a parallelogram and a triangle are on the same base and are between the same parallel lines, then the parallelogram is double the triangle. אם כן כאשר היא שטח נכחי הצלעות ומשולש על תושבת אחת ומה שבין שני קוים בעצמם נכחים הנה השטח הנכחי הצלעות כפל המשולש
Quod erat demonstrandum וזה מש"ל

Proposition 42

We wish to construct a parallelogram equal to a given triangle, whose angle is equal to a given rectilinear angle. מב נרצה שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה למשולש מונח שוה זויתו לזוית מונחת ישרת הקוים
  • Let ABG be the given triangle, and angle D be the given rectilinear angle.
הנה יהיה המשולש המונח עליו אב"ג והזוית המונחת ישרת הקוים זוית ד‫'
We wish to construct a parallelogram equal to triangle ABG, whose angle is equal to the rectilinear angle D. ונרצה שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה למשולש אב"ג המונח שוה זויתו לזוית ד' ישרת הקוים
  • We cut BG in half at point H.
\scriptstyle{\color{blue}{BH=HG}}
הנה נחלק ב"ג לחציים על נקודת ה‫'
  • We join A and H.
ונגיע א"ה
  • We construct angle GHZ on the straight line HG at point H equal to the rectilinear angle D.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GHZ=\measuredangle D}}
ונעמיד על קו ה"ג הישר על נקודת ה' ממנו זוית ישרת הקוים שוה לזוית ד' ישרת הקוים והיא זוית גה"ז
  • We draw line GC through point G parallel to the straight line HZ, and line AC through point C parallel to the straight line BG.
\scriptstyle{\color{blue}{GC\parallel HZ\quad AC\parallel BG}}
ונוציא מנקודת ג' קו ג"ח נכחי לקו ה"ז הישר ומנקודת ח' קו א"ח נכחי לקו ב"ג הישר
Then, ZHGC is a parallelogram. אם כן שטח ז"ה ג"ח נכחי הצלעות
BH equals HG.
\scriptstyle{\color{blue}{BH=HG}}
ומפני כי ב"ה שוה אל ה"ג
Therefore triangle ABH equals triangle AHG.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ABH}=\triangle_{AHG}}}
יהיה משולש אב"ה שוה למשלש אה"ג
For they are on two equal bases and both between the two parallels lines BG and AC.
מפני כי שניהם על שתי תושבות שוות ושניהם בין שני קוי ב"ג א"ח הנכחים
So, triangle ABG is double triangle AHG.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ABG}=2\sdot\triangle_{AHG}}}
אם כן משלש אב"ג כפל משלש אה"ג
But, parallelogram HZGC is also double triangle AHG.
\scriptstyle{\color{blue}{HZGC=2\sdot\triangle_{AHG}}}
ושטח ה"ז ג"ח נכחי הצלעות גם כן כפל משלש אה"ג
For both are on the same base, which is HG, and between the two parallels lines HG and AC.
מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ה"ג ובמה שבין שני קוי ה"ג א"ח הנכחים
Therefore parallelogram ZHGC is equal to triangle ABG.
\scriptstyle{\color{blue}{ZHGC=\triangle_{ABG}}}
אם כן שטח ז"ה ג"ח נכחי הצלעות שוה למשלש אב"ג
Since those that are double of the the same thing are equal to each other.
מפני כי מה שהם כפל לדבר אחד בעינו הם שוים
Hence, we have already constructed the parallelogram ZCGH equal to triangle ABG, whose angle ZHG is equal to angle D.
\scriptstyle{\color{blue}{ZCGH=\triangle_{ABG}\quad\measuredangle ZHG=\measuredangle D}}
הנה כבר העמדנו שטח ז"ח ג"ה הנכחי הצלעות שוה למשולש אב"ג וזוית זה"ג ממנו שוה לזוית ד‫'
Quod erat demonstrandum וזה מש"ל

Proposition 43

For every parallelogram, the complements of the two parallelograms on both sides of its the diameter are equal to one another. מג כל שטח נכחי הצלעות הנה שתי השטחים נכחי הצלעות אשר משני צדי קטרו אשר יקרא לשניהם המתמימים שוים
  • Let ABGD be the parallelogram.
ויהיה שטח נכחי הצלעות עליו אב"ג ג"ד
  • Let DB be its diameter.
ויהיה קטרו ד"ב
  • Let DHZC and ZTBK be parallelograms about the diameter DB.
ויהיה על קוטר ד"ב שני שטחי ד"ה ז"ח ז"ט ב"כ נכחי הצלעות
  • Let the two surfaces ATZH and ZKGC be the so-called complements.
ויהיו שני השטחים אשר יקרא לשניהם המתמימים שטח א"ט ז"ה ז"כ ג"ח
Supposition: I say that the two surfaces ATZH and ZKGC are equal.
\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{ATZH}=\Box_{ZKGC}}}
ואומר ששני שטחי א"ט ז"ה ז"כ ג"ח שוים
Proof:
ABGD is a parallelogram, and DB is its diameter. הנה מפני כי א"ב ג"ד נכחי הצלעות וקטרו ד"ב
Therefore, triangle ABD is equal to triangle DGB.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ABD}=\triangle_{DGB}}}
יהיה משולש אב"ד שוה למשולש דג"ב
DHZC is also a parallelogram, and DZ is its diameter. ומפני כי שטח ד"ה ז"ח גם כן נכחי הצלעות וקטרו ד"ז
Therefore, triangle ZHD is equal to triangle ZCD.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ZHD}=\triangle_{ZCD}}}
יהיה משולש זה"ד שוה למשלש זח"ד
For the same reason, triangle ZTB is also equal to triangle ZKB.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ZTB}=\triangle_{ZKB}}}
ולזה גם כן יהיה משולש זט"ב שוה למשולש זכ"ב
Hence, the two triangles DHZ and ZTB are equal to the two triangles DCZ and ZKB.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{DHZ}+\triangle_{ZTB}=\triangle_{DCZ}+\triangle_{ZKB}}}
אם כן שני משלשי דה"ז זט"ב שוים לשני משולשי דח"ז זכ"ב
It has already been explained also that the whole triangle ABD is equal to the whole triangle BBG.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{ABD}=\triangle_{DBG}}}
וכבר התבאר גם כן כי כל משולש אב"ד שוה לכל משולש דב"ג
Therefore the remaining complement ATZH must be equal to the remaining complement ZKGC.
\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{ATZH}=\Box_{ZKGC}}}
הנה יחוייב שיהיה שטח א"ט ז"ה המתמים הנשאר שוה לשטח ז"כ ג"ח המתמים הנשאר
Thus, for every parallelogram, the complements [of the two parallelograms] on both sides of its the diameter are equal to one another. אם כן כל שטח נכחי הצלעות אשר משני צדדי קטרו אשר יקרא לשניהם המתמימים שוים
Quod erat demonstrandum. וזמש"ל

Proposition 44

We wish to construct a parallelogram on a given straight line equal to a given triangle, whose angle is equal to a rectilinear angle. מד נרצה שנעשה על קו ישר מונח שטח נכחי הצלעות שוה למשולש מונח שוה זויתו לזוית מונחת ישרת הקוים
  • Let AB be the given straight line, GDH the given triangle and angle Z the given rectilinear angle.
ויהיה הקו הישר המונח א"ב ומשולש המונח גד"ה והזוית המונחת ישרת הקוים זוית ז‫'
We wish to construct on the given straight line AB a parallelogram equal to the given triangle GDH, whose angle is equal to the given rectilinear angle Z. ונרצה שנעשה על קו א"ב הישר המונח שטח נכחי הצלעות שוה למשולש גד"ה המונח שוה זויתו לזוית ז' המונחת ישרת הקוים
  • We construct the parallelogram CBKT equal to the given triangle GDH, whose angle is equal to angle Z.
\scriptstyle{\color{blue}{CBKT=\triangle_{GDH}}}
הנה נעמיד שטח נכחי הצלעות עליו ח"ב כ"ט שוה למשולש גד"ה המונח שוה זויתו לזוית ז‫'
  • Let BK on it be in a straight line with BA.
ויהיה ב"כ ממנו על יושר ב"א
  • We draw parallelogram LABC.
ונתמים שטח ל"א ב"ח הנכחי הצלעות
  • We join line LB.
ונגיע קו ל"ב
LA is parallel to TB.
\scriptstyle{\color{blue}{LA\parallel TB}}
הנה מפני כי ל"א נכחי אל ט"ב
The straight line LT falls upon both. וכבר נפל על שניהם קו ל"ט הישר
Therefore [the sum of] the interior angles ALT and LTK equals two right angles. יהיו שתי זויות אל"ט לט"כ הפנימיות שוות לשתי נצבות
So, [the sum of] the angles BLT and LTK is less than two right angles. אם כן שתי זויות בל"ט לט"כ פחות משתי זויות נצבות
The lines produced indefinitely from [angles] less than two right angles meet. והקוים אשר יצאו בפחות משתי נצבות אשר לא תכלית יפגשו
Therefore the two lines LB and TK, when produced indefinitely, will meet אם כן שני קוי ל"ב ט"כ כאשר יצאו אל לא תכלית יפגשו
  • Let them be produced and meet at point M.
ויוצאו ויפגשו על נקודת מ‫'
  • We draw MN through point M parallel to both BA and LT.
ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לשני קוי ב"א ל"ט והוא מ"נ
  • We draw the two lines AN and KH in straight lines with both lines LA and CB.
ונוציא שני קוי א"נ כ"ה על יושר שני קוי ל"א ח"ב
LN is a parallelogram and its diameter is ML. הנה מפני כי ל"נ נכחי הצלעות וקטרו מ"ל
LABC and BSMK are two parallelograms on diameter LM. ועל קוטר ל"מ שני שטחי ל"א ב"ח ב"ס מ"כ נכחי הצלעות
ANCB and CBKT are the complements. ושני שטחי א"נ ח"ב ח"ב כ"ט הם המתמימים
Therefore the parallelogram CBKT equals the parallelogram ANHB.
\scriptstyle{\color{blue}{CBTK=ANHK}}
אם כן שטח ח"ב כ"ט נכחי הצלעות שוה לשטח א"נ ה"ב נכחי הצלעות
But, surface CBTK equals the triangle GDH.
\scriptstyle{\color{blue}{CBTK=\triangle_{GDH}}}
אבל שטח ח"ב ט"כ שוה למשולש גד"ה
Therefore the parallelogram ANHK equals the triangle GDH.
\scriptstyle{\color{blue}{ANHK=\triangle_{GDH}}}
אם כן שטח א"נ ה"כ הנכחי הצלעות שוה למשלש גד"ה
Angle CBK equals angle ABH.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBK=\measuredangle ABH}}
ומפני כי זוית חב"כ שוה לזוית אב"ה
Angle CBK equals angle Z.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBK=\measuredangle Z}}
וזוית חב"כ שוה לזוית ז‫'
Then, angle ABH equals angle Z.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ABH=\measuredangle Z}}
תהיה זוית אב"ה שוה לזוית ז‫'
Hence, a parallelogram equal to the given triangle GDH has been constructed on the given straight line AB, whose angle ABH is equal to the given rectilinear angle Z.
\scriptstyle{\color{blue}{ANHK=\triangle_{GDH}\quad\measuredangle ABH=\measuredangle Z}}
הנה כבר נעשה על קו א"ב הישר המונח שטח נכחי הצלעות שוה למשולש גד"ה המונח וזוית אב"ה ממנו שוה לזוית ז' המונחת ישרת הקוים
Quod erat demonstrandum. וזה מש"ל

Proposition 45

We wish to construct a parallelogram equal to a rectilinear figure, whose angle is equal to a given rectilinear angle. מה נרצה שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה לתמונה ישרת הקוים ותהיה שוה זויתה לזוית מונחת ישרת הקוים
  • Let ABGD be the given rectilinear figure.
ותהיה התמונה ישרת הקוים המונחת א"ב ג"ד
  • Let angle L be the given rectilinear angle.
ותהיה הזוית המונחת ישרת הקוים זוית ל‫'
We wish to construct a parallelogram equal to the rectilinear figure ABGD, whose angle is equal to angle L. ונרצה שנעמיד שטח נכחי הצלעות שוה לתמונה א"ב ג"ד ישרת הקוים שוה זויתו לזוית ל‫'
  • We join B and G.
הנה נגיע ב"ג
  • We construct the parallelogram HZKT equal to the triangle ABD, whose angle ZHT is equal to angle L.
\scriptstyle{\color{blue}{HZKT=\triangle_{ABD}\quad\measuredangle ZHT=\measuredangle L}}
ונעמיד שטח נכחי הצלעות שוה למשולש אב"ג והוא ה"ז כ"ט שוה זוית זה"ט ממנו לזוית ל‫'
  • We make on ZK the parallelogram ZCKM equal to the triangle BGD, whose angle CZK is equal to angle L.
\scriptstyle{\color{blue}{ZCKM=\triangle_BGD\quad\measuredangle CZK=\measuredangle L}}
ונעשה על ז"כ שטח נכחי הצלעות שוה למשולש בג"ד והוא ז"ח כ"מ שוה זוית חז"כ ממנו לזוית ל‫'
Since each of the angles ZHT and CZK equals angle L, then angle CZK equals angle ZHT.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CZK=\measuredangle L=\measuredangle ZHT}}
הנה מפני שכל אחת משתי זויות זה"ט חז"ב שוות לזוית ל' תהיה זוית חז"כ שוה לזוית זה"ט
We make angle HZK common [to each]. ונשים זוית הז"כ משותפת
Therefore [the sum of] the two angles ZHT and HZK equals [the sum of] the two angles CZK and KZH. א"כ שתי זויות זה"ט הז"כ שוות לשתי זויות חז"כ כז"ה
But, [the sum of] the two angles ZHT and HZK equals two right angles. אבל שתי זויות זה"ט הז"כ שוות לשתי נצבות
Therefore [the sum of] the angles CZK and KZH =equals two right angles. אם כן זויות חז"כ כז"ה שוות לשתי נצבות
Hence, HZ is in a straight line with line ZC. אם כן ה"ז על יושר קו ז"ח
So, line TB is also in a straight line with line KM. ולכן גם כן קו ט"ב על יושר קו כ"מ
HZ is equal to KT and parallel to it.
\scriptstyle{\color{blue}{HZ=KT\quad HZ\parallel KT}}
ומפני כי ה"ז שוה אל כ"ט ונכחי לו
ZC is equal to KM and parallel to it.
\scriptstyle{\color{blue}{ZC=KM\quad ZC\parallel KM}}
וז"ח שוה אל כ"מ ונכחי לו
Therefore, the whole HC is equal to TB and parallel to it.
\scriptstyle{\color{blue}{HC=TB\quad HC\parallel TB}}
יהיה כל ה"ח שוה אל ט"ב ונכחי לו
Hence the parallelogram HCTM is equal to the rectilinear figure ABGD.
\scriptstyle{\color{blue}{HCTM=ABGD}}
אם כן שטח ה"ח ט"מ נכחי הצלעות שוה לתמונה א"ב ג"ד ישרת הקוים
And angle ZHT is equal to angle L.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ZHT=\measuredangle L}}
וזוית זה"ט שוה לזוית ל‫'
Therefore we constructed a parallelogram equal to the rectilinear figure ABGD, whose angle equals the given rectilinear angle. הנה כבר העמדנו שטח נכחי הצלעות שוה לתמונת א"ב ג"ד ישרת הקוים שוה זויותו לזוית מונחת ישרת הקוים
Quod erat demonstrandum. וזה מש"ל

Proposition 46

We wish to construct a square on a given straight line. מו נרצה שנעשה על קו ישר מונח מרובע
Let AB be the straight line. ויהיה הקו הישר א"ב
We wish to construct a square on line AB. ונרצה לעשות על קו א"ב מרובע
  • We draw line AG at right angle from the point A on line AB.
הנה נוציא מקו א"ב מנקדת א' ממנו קו ישר על זוית נצבת והוא קו א"ג
  • We make AG equal to AB.
\scriptstyle{\color{blue}{AG=AB}}
ונשים א"ג כמו א"ב
  • We draw straight line GD from the point D parallel to line AB.
ונוציא מנקודת ג' קו ישר נכחי לקו א"ב והוא ג"ד
  • We draw line BD from the point B parallel to line AG.
ונוציא מנקודת ב' קו נכחי לקו א"ג והוא ב"ד
Then, GABD is a parallelogram. אם כן שטח ג"א ב"ד נכחי הצלעות
Line AB equals line GD.
\scriptstyle{\color{blue}{AB=GD}}
וקו א"ב שוה לקו ג"ד
Line AG equals line BD.
\scriptstyle{\color{blue}{AG=BD}}
וקו א"ג לקו ב"ד
But, line AB equals line AG.
\scriptstyle{\color{blue}{AB=AG}}
אבל קו א"ב שוה לקו א"ג
So, line GD also equals line DB.
\scriptstyle{\color{blue}{GD=DB}}
אם כן קו ג"ד שוה אל קו ד"ב
Therefore, lines AB, BD, DG, GA are equal to one another.
\scriptstyle{\color{blue}{AB=BD=DG=GA}}
אם כן קוי א"ב ב"ד ד"ג ג"א הם שוים
Hence, AGDB is equilateral. אם כן שטח א"ג ד"ב שוה הצלעות
Supposition: I say that it is also right-angled. ואומר גם כן כי הוא נצב הזוי‫'
Line GA falls upon the two parallel lines AB and GD. כי מפני שהוא כבר נפל על שני קוי א"ב ג"ד הנכחיים קו ג"א
Therefore, [the sum of] the two angles BAG and AGD equals [the sum of] two right angles
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG+\measuredangle AGD=90^\circ+90^\circ}}
יהיו שתי זויות בא"ג אג"ד שוות לשתי זויות נצבות
But, angle BAG is right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}
אבל זוית בא"ג נצבת
So, angle AGD is also right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle AGD=90^\circ}}
אם כן זוית אג"ד גם כן נצבת
Opposite sides and angles in parallelograms are equal to one another. והזויות והצלעות המתנגדות מן השטחים נכחי הצלעות שוים
Therefore, each of the angles ABD and BDG that are opposite to the above mentioned are right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle ABD=\measuredangle BDG=90^\circ}}
אם כן כל אחת משתי זויות אב"ד בד"ג המתנגדות לאשר זכרנו שוות
So, surface AGDB is right-angled and it was already proved to be equilateral. אם כן שטח א"ב ג"ד נצב הזויות וכבר התבאר שהוא שוה הצלעות
Therefore, surface AGDB is a square and it is constructed on line AB.
\scriptstyle{\color{blue}{AB\times GD=AB^2}}
אם כן שטח א"ב ג"ד מרובע והוא עשוי על קו א"ב
Hence, we have constructed a square on the given line AB. הנה כבר קוינו מקו א"ב המונח מרובע
Quod erat demonstrandum. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 47

The square formed by the hypotenuse in right-angled triangles equals [the sum of] the two squares formed by the two sides containing the right angle. מז המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר הזוית הנצבת מן המשולשים נצבי הזויות שוה לשני המרובעים ההוים משתי צלעות המקיפות הזוית הנצבת
Let ABG be the right-angled triangle. ויהיה המשולש נצב הזוית אב"ג
Let angle BAG be its right angle.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}
ותהיה זויתו הנצבת זוית בא"ג
Supposition: I say that the square formed by BG is equal to [the sum of] the two squares formed by BA and AG.
\scriptstyle{\color{blue}{BG^2=BA^2+AG^2}}
הנה אומר כי המרובע ההווה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן ב"א וא"ג
  • We draw the square BDHG on BG.
\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BDHG}=BG^2}}
הנה נקוה מן ב"ג מרובע ב"ד ה"ג
  • Also the two squares BCZA and GATK on BA and AG.
\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BCZA}=BA^2\quad\Box_{GATK}=AG^2}}
ומן ב"א א"ג שני מרובעים ב"ח ז"א ג"א ט"כ
  • We draw line AL from point A parallel to each of the two lines BD and GH.
ונוציא מנקודת א' קו נכחי לכל אחד משני קוי ב"ד ג"ה והוא א"ל
  • We join the two lines CG and AD.
ונגיע שני קוי ח"ג א"ד
Angle BAG is right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}
הנה מפני זוית בא"ג נצבת
Angle BAZ is also right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAZ=90^\circ}}
וזוית בא"ז גם כן נצבת
When two straight lines ZA and AG are drawn from point A, but are not lying on the same side, the two [adjacent] angles GAB and BAZ on both sides are equal to two right angles. יהיה כאשר הוצא מנקודת א' ממנו שני קוי ז"א א"ג הישרים ואינם בצד אחד ויהיו שתי זויות גא"ב בא"ז אשר משני הצדדים שוות לשתי נצבות
Therefore line ZA is in a straight line with GA.
\scriptstyle{\color{blue}{ZA\parallel GA}}
אם כן קו ז"א על יושר ג"א
So, line AT is in a straight line with AB.
\scriptstyle{\color{blue}{AT\parallel AB}}
ולכן יהיה קו א"ט על יושר קו א"ב
Angle CBA is equal to the angle DBG, for each is right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBA=90^\circ=\measuredangle DBG}}
ומפני כי זוית חב"א שוה לזוית דב"ג

וזה כי כל אחת משתיהן נצבות

We add angle ABG common to both. נשים זוית אב"ג משותפת
So, the whole angle CBG is equal to the whole angle ABD.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBG=\measuredangle ABD}}
יהיה כל זוית חב"ג שוה לכל זוית אב"ד
CB is equal to BA.
\scriptstyle{\color{blue}{CB=BA}}
ומפני כי ח"ב שוה אל ב"א
BG [is equal] to BD.
\scriptstyle{\color{blue}{BG=BD}}
וב"ג אל ב"ד
Therefore, the two lines CB and BG are equal to the two lines AB and BD respectively. יהיו כל שני קוי ח"ב ב"ג שוים לכל שני קוי א"ב ב"ד כל אחד לגילו
Angle CBG equals angle ABD.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle CBG=\measuredangle ABD}}
וזוית חב"ג שוה לזוית אב"ד
So, the base CG is equal to the base AD.
\scriptstyle{\color{blue}{CG=AD}}
אם כן תושבת ח"ג שוה לתושבת א"ד
Also, triangle CBG [is equal] to triangle ABD.
\scriptstyle{\color{blue}{\triangle_{CBG}=\triangle_{ABD}}}
ומשולש חב"ג למשולש אב"ד
But the parallelogram BDLM is double the triangle ABD.
\scriptstyle{\color{blue}{BDLM=2\sdot\triangle_{ABD}}}
אבל שטח ב"ד ל"מ נכחי הצלעות כפל משולש אב"ד
For both are of the same base BD.
מפני כי שניהם על תושבת אחת והיא ב"ד
Also, they are between the two parallel lines BD and AL.
ובמה שבין שני קוים נכחיים והם ב"ד א"ל
The surface BAZC is double the triangle CBG.
\scriptstyle{\color{blue}{\square_{BAZC}=2\sdot\triangle_{CBG}}}
ושטח ב"א ז"ח כפל משולש חב"ג
For both are of the same base BC.
מפני שניהם על תושבת אחת והיא ב"ח
Also, they are between the same parallel lines CB and ZG.
ובמה שבין קוים נכחיים והם ח"ב ז"ג הנכחיים
Those that are double the same thing are equal. ואשר הם כפל לדבר אחד שוה הנה הם גם כן שוים
Therefore, the parallelogram BDLM equals the square CBAZ.
\scriptstyle{\color{blue}{BDLM =\square_{CBAZ}}}
אם כן שטח ב"ד ל"מ הנכחי הצלעות שוה למרובע חבא"ז
Similarly, it is clear that the parallelogram MLHG equals the square TA.
\scriptstyle{\color{blue}{MLHG=TA^2}}
וכן יתבאר כי שטח מ"ל ה"ג הנכחי הצלעות שוה למרובע ט"א
Therefore, parallelogram BDHG is equal to [the sum of] the two squares CBAZ and TZGB that are formed by BA and AG.
\scriptstyle{\color{blue}{BDHG =\square_{CBAZ}+\square_{TZGB}=BA^2+AG^2}}
אם כן ב"ד ה"ג הנכחיי הצלעות שוה לשני מרובעי ח"ב א"ז ט"ז ג"ב והם הווים מן ב"א א"ג
Hence, the square formed by the hypotenuse in right-angled triangles equals [the sum of] the two squares formed by the [two] sides containing the right angle. אם כן המרובע ההוה מן הצלע אשר תהיה מיתר הזוית הנצבת מן המשולשים נצבי הזויות שוים לשני המרובעים ההוים מהצלעות המקיפות בזוית הנצבת
Quod erat demonstrandum. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 48

When the square formed by one of the sides of the triangle equals [the sum of] the squares formed by the remaining sides, then the angle contained by those remaining two sides of the triangle is right. מח כאשר היה המרובע ההווה מן הצלע מצלעות המשלש שוה למרובעים ההוים מן הצלעות הנשארות הנה הזוית אשר יקיפו בה שתי צלעות ההם מן המשולש נצבת
Let ABG be the triangle. ויהיה המשלש עליו אב"ג
Let the square formed by BG be equal to [the sum of] the two squares formed by AG [and AB]
\scriptstyle{\color{blue}{BG^2=AG^2+}}{\color{red}{AB^2}}
ויהיה המרובע ההוה מן ב"ג ממנו שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ג
Supposition: I say that the angle BAG is right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}
הנה אומר כי זוית בא"ג נצבת
  • We draw line AD from point A at right angle to AG.
ונוציא מנקודת א' קו א"ד נצבת על א"ג על זוית נצבת
  • We make line AD equal to line AB.
\scriptstyle{\color{blue}{AD=AB}}
ונשים קו א"ד שוה לקו א"ב
  • We join G and D.
ונדביק ג"ד
The square BG is equal to [the sum of] the two squares formed by BA and AG.
\scriptstyle{\color{blue}{BG^2=BA^2+AG^2}}
הנה מפני כי מרובע ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן ב"א א"ג
Line BA equals line AD.
\scriptstyle{\color{blue}{BA=AD}}
וקו ב"א שוה לקו א"ד
Therefore the square formed by BG is equal to [the sum of] the two squares formed by AG anf AD.
\scriptstyle{\color{blue}{BG^2=AG^2+AD^2}}
יהיה המרובע ההוה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ג א"ד
But, [the sum of] the two squares formed by AG and AD is equal to the square formed by DG.
\scriptstyle{\color{blue}{AG^2+AD^2=DG^2}}
אבל שני המרובעים ההוים מן א"ג א"ד שוים למרובע ההוה מן ד"ג
Since angle DAG is right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle DAG=90^\circ}}
מפני כי זוית דא"ג נצבת
Therefore the square formed by DG equals the square formed by BG.
\scriptstyle{\color{blue}{DG^2=BG^2}}
הנה המרובע ההוה מן ד"ג שוה למרובע ההוה מן ב"ג
So, line BG equals line GD.
\scriptstyle{\color{blue}{BG=GD}}
אם כן קו ב"ג שוה לקו ג"ד
Line BA equals line AD.
\scriptstyle{\color{blue}{BA=AD}}
ומפני כי קו ב"א שוה אל קו א"ד
Line AG is common.
וקו א"ג משותף
Then, the two lines BA and AG equal the two lines DA and AG respectively.
יהיו כל שני קוי ב"א א"ג שוים לכל שני קוי ד"א א"ג כל אחת לגילו
The base BG equals the base GD.
\scriptstyle{\color{blue}{BG=GD}}
ותושבת ב"ג שוה לתושבת ג"ד
Therefore angle BAG equals angle GAD.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=\measuredangle GAD}}
אם כן זוית בא"ג שוה לזוית גא"ד
Angle GAD is right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle GAD=90^\circ}}
וזוית גא"ד נצבת
Therefore angle BAG is right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle BAG=90^\circ}}
אם כן זוית בא"ג נצבת
Hence, when the square formed by [one of] the sides of the triangle equals [the sum of] the squares formed by the remaining two sides, then the angle contained by the remaining two sides of the triangle is right. אם כן כאשר היה המרובע ההוה מצלעות ממשלש שוה לשני המרובעים ההוים משני צלעות הנשארות הנה הזוית אשר יקיפו בה שני הצלעות הנשארות מן המשולש נצבת
Q.E.D. וזה מש"ל
נשלם המאמר הראשון מספר אקלידס החכם בשרשים
ומספר תמונותיו שמנה וארבעים
ונתחיל המאמר השני בג"ה אמן

Book Two

המאמר השני מספר אקלידס החכם[5]
  • definition: two straight lines containing a rectangular parallelogram
[note 1]כל שטח נכחי הצלעות נצב הזויות הנה שני הקוים הישרים המקיפים באחת מזויותיו הנצבות יקרא לשניהם המקיפים בו‫

[6][note 2]

  • definition: gnomon
[note 3]וכל שטח נכחי הצלעות הנה יקרא אחד משני השטחים הנכחי הצלעות אשר הם על קוטרו אי זה משניהם היה עם שני השטחים המתמימים[note 4] הרושם‫[7]

[note 5]

Proposition 1

The distributive law for multiplication over addition:

\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a\times\left(b_1+b_2\right)=\left(a\times b_1\right)+\left(a\times b_2\right)}}

When there are two straight lines, and one of them is divided into any number of segments, then the rectangle enclosed by the two straight lines is equal to [the sum of] all the rectangles enclosed by the uncut line and each of the segments.
[note 6]א כאשר היו שני קוים ישרים וחולק אחד מהם לחלקים איזה מספר שיהיה הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני קוים הישרים שוה לכל השטחים הנצבי הזויות אשר יקיף בכל אחד מהם הקו אשר לא יחלק וכל אחד מן החלקים‫[note 7][8]
Let A and BG be two straight lines, and let BG be divided into as many segments at two points D and H. ויהיו שני קוים ישרים על שניהם א' ב"ג ונחלק ב"ג לחלקים כמה שיהיו על שתי נקודות ד'ה‫'‫[9]
Supposition: I say that the rectangle enclosed by the two lines A and BG is equal to [the sum of] the rectangle enclosed by the two lines A and BD, the rectangle enclosed by the two lines A and DH, and the rectangle enclosed by A and HG.
\scriptstyle{\color{blue}{A\times BG=\left(A\times BD\right)+\left(A\times DH\right)+\left(A\times HG\right)}}
הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ג שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ד והשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה והשטח הנצב הזויות גם כן אשר יקיפו בו א' ה"ג‫[note 8][10]
  • We draw a straight line, which is BZ, from point B of the straight line BG at right angles.
\scriptstyle{\color{blue}{BG\perp BZ}}
ונוציא מנקודת ב' מן קו ב"ג הישר קו ישר על זוית נצבת והוא ב"ז מי”א מא‫’[11]
  • We make the straight line BG equal to the straight line A.
\scriptstyle{\color{blue}{BZ=A}}
ונשים קו ב"ז הישר שוה לקו א' הישר מג’ מא‫’[12]
  • We draw line ZC from point Z parallel to the straight line BG.
\scriptstyle{\color{blue}{ZC\parallel BG}}
ונוציא מנקודת ז' קו ז"ח נכחי לקו ב"ג הישר‫[13]
  • We draw from D, H, and G lines parallel to line BZ, which are lines DT, HK, GC.
\scriptstyle{\color{blue}{DT,HK,GC\parallel BZ}}
ונוציא מן ד' ה' ג' קוים נכחיים לקו ב"ז והם קוי ד"ט ה"כ ג"ח מל”א מא‫’[14]
Then, BT, DK, and HC are rectangles. הנה כל אחד משטחי ב"ט ד"כ ה"ח נכחי הצלעות‫[15]
The surface BC is equal to [the sum of] the surfaces BT, DK, and HC.
\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BC}=\Box_{BT}+\Box_{DK}+\Box_{HC}}}
ושטח ב"ח שוה לשטחי ב"ט ד"כ ה"ח מפתיחת הראשון[16]
But, surface BC is equal to the rectangle enclosed by the two lines A and BG.
\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BC}= A\times BG}}
ואולם שטח ב"ח הנה הוא שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ג‫[17]
For line BZ is equal to line A.
\scriptstyle{\color{blue}{BZ=A}}
מפני כי קו ב"ז שוה לקו א‫'‫[18]
Surface BT is equal to the rectangle enclosed by the two lines A and BD.
\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{BT}= A\times BD}}
ואולם שטח ב"ט הנה הוא שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ד‫[19]
For line BZ is equal to line A.
\scriptstyle{\color{blue}{BZ=A}}
מפני כי קו ב"ז שוה לקו א‫'‫[20]
Surface DK is equal to the rectangle enclosed by the two lines A and DH.
\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{DK}= A\times DH}}
ואולם שטח ד"כ הנה הוא שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה‫[21]
For line A is equal to line DT.
\scriptstyle{\color{blue}{A=DT}}
מפני כי קו א' שוה לקו ד"ט‫[22]
Surface HC is equal to the rectangle enclosed by the two lines A and HG.
\scriptstyle{\color{blue}{\Box_{HC}= A\times HG}}
ואולם שטח ה"ח הנה הוא שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג‫[23]
For line A is equal to line HK.
\scriptstyle{\color{blue}{A=HK}}
מפני כי קו א' שוה לקו ה"כ‫[note 9] מל”ד מא’[note 10][24]
Therefore the rectangle enclosed by the two lines A and BG is equal to [the sum of] the rectangles enclosed by A and BD, A and DH, and A and HG.
\scriptstyle{\color{blue}{A\times BG=\left(A\times BD\right)+\left(A\times DH\right)+\left(A\times HG\right)}}
הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ג שוה לשטחים נצבי הזויות אשר יקיפו בהם א' ב"ד וא' ד"ה וא' ה"ג‫[note 11][25]
Hence, when there are two straight lines, and one of them is divided into as many segments, then the rectangle enclosed by the two straight lines is equal to [the sum of] all the rectangles enclosed by the uncut line and each of the segments. הנה כאשר היו שני קוים ישרים ונחלק אחד משניהם לחלקים כמה שיהיו הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני הקוים הישרים שוה לכל השטחים הנצבים הזויות אשר יקיף בהם הקו אשר לא נחלק וכל אחד מן החלקים‫[26]
quod erat demonstrandum וזה מה שרצינו לבאר‫[27]

Proposition 2

\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+\left[\left(a+b\right)\sdot b\right]=\left(a+b\right)^2}}
When a straight line is divided randomly, then [the sum of] the rectangles enclosed by the whole line and each of its segments is equal to the square formed by the whole line.
ב כאשר נחלק קו ישר איך שקרה הנה השטחים נצבי הזויות אשר יקיף בהם הקו כלו וכל אחד מחלקיו שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו‫[note 12][28]
ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק איך שיקרה על נקודת ג‫'‫[29]
Supposition: \scriptstyle\left(AB\times BG\right)+\left(AB\times AG\right)=AB^2 הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב א"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ב‫[note 13][30]
והנה נעשה על קו א"ב מרובע עליו א"דה"ב ממ”ו מא‫’[31]
  • \scriptstyle AD,BH\parallel GZ
ונוציא מנקודת ג' קו ישר נכחי לכל אחד משני קוי א"ד ב"ה והוא ג"ז מל”א מא‫’[32]
הנה כל אחד משני שטחי א"ז ג"ה נכחי הצלעות‫[33]
  • \scriptstyle\Box_{AH}=\Box_{AZ}+\Box_{GH}
ושטח א"ה שוה לשני שטחי א"ז ג"ה מא’ מזה[34]
  • \scriptstyle\Box_{AZ}=BA\times AG
ושטח א"ז שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו ב"א א"ג‫[35]
\scriptstyle AD=AB
כי הוא יקיפו בו שני קוי א"ד א"ג וקו א"ד שוה לקו א"ב‫[36]
  • \scriptstyle\Box_{GH}=AB\times BG
ושטח ג"ה שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג‫[37]
\scriptstyle AB=BH
מפני שא"ב שוה לב"ה‫[38]
  • \scriptstyle\Box_{AH}=AB^2
ושטח א"ה הוא המרובע ההוה מקו א"ב‫[39]
\scriptstyle\left(AB\times AG\right)+\left(AB\times BG\right)=AB^2 הנה השטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב א"ג עם השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ב‫[note 14][40]
הנה כאשר נחלק קו ישר איך שקרה הנה השטחים הנצבי הזויות אשר יקיף בהם הקו כלו וכל אחד מחלקיו שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו‫[41]
וזה מה שרצינו לבאר‫[42]

Proposition 3

in modern notation: \scriptstyle\left(a+b\right)\sdot a=\left(b\sdot a\right)+a^2
ג כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני חלקיו שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים והמרובע המתהוה מן החלק אשר זכרנו‫[43][note 15]
ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק איך שיקרה על נקודת ג‫'‫[44]
Supposition: \scriptstyle AB\times BG=\left(AG\times GB\right)+GB^2 הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א"ב ב"ג שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב והמרובע המתהוה מן ג"ב‫[45][note 16]
ונעשה מן קו ג"ב מרובע עליו בגד"ה ממ”ו מא‫’[46]
ונתמים שטח א"ג ד"ז הנכחי הצלעות מל”א וממ”ב מא‫’[47]
הנה כל אחד משני שטחי א"ה א"ד נכחי הצלעות‫[48]
  • \scriptstyle\Box_{AH}=\Box_{AD}+\Box_{GH}
ושטח א"ה שוה לשטח א"ד עם ג"ה מא’ מזה[49]
  • \scriptstyle\Box_{AH}=AB\times BG
וא"ה שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג‫[50]
\scriptstyle BG=BH
מפני כי ב"ג שוה לב"ה‫[51]
  • \scriptstyle\Box_{AD}=AG\times GB
ושטח א"ד שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב‫[52]
\scriptstyle BG=GD
מפני כי ב"ג שוה לג"ד‫[53]
  • \scriptstyle\Box_{HG}=GB^2
ושטח ה"ג[54] הוא[55] המרובע[56] המתהוה[57] מן ג"ב‫[58]
\scriptstyle AB\times BG=\left(AG\times GB\right)+GB^2 הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב והמרובע המתהוה מן ג"ב‫[59][note 17]
הנה כאשר חולק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני חלקיו שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים והמרובע המתהוה מן החלק אשר זכרנו‫[60]
וזה מה שרצינו לבאר‫[61]

Proposition 4

in modern notation: \scriptstyle\left(a+b\right)^2=a^2+b^2+2\sdot\left(a\sdot b\right)
ד כאשר חולק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו שוה לשני המרובעים המתהוים מן השני חלקים וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים‫[62][note 18]
ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחולק איך שיקרה על נקודת ג‫'‫[63]
Supposition: \scriptstyle AB^2=AG^2+GB^2+2\sdot\left(AG\times GB\right) הנה אומר כי המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב‫[64][note 19]
הנה נעשה מן א"ב מרובע א"דה"ב ממ"ו מא‫’
ונגיע ד"ב ונוציא מנקודת ג' קו נכחי לשני קוי א"ד ב"ה והוא ג"ז מל"א מא‫’
ויחתוך קו ד"ב על נקודת ח' ונוציא מנקודת ח' קו נכחי לשני קוי א"ב ד"ה והוא קו ט"כ הנה מפני כי קו ג"ז נכחי לקו א"ד וכבר נפל על שניהם קו ב"ד הישר תהיה זוית ג'ח'ב' החיצונה שוה לזוית א'ד'ב' הפנימית אשר תקבילה מכ”ט מא‫’
  • \scriptstyle\measuredangle ADB=\measuredangle DBA
אבל זוית א'ד'ב' שוה לזוית ד'ב'א'
\scriptstyle AD=AB
מפני כי צלע א"ד שוה לצלע א"ב מה’ מא‫’
  • \scriptstyle\measuredangle GCB=\measuredangle ABD
הנה זוית ג'ח'ב' שוה לזוית א'ב'ד'
  • \scriptstyle GC=GB
הנה יהיה צלע ג"ח שוה לצלע ג"ב מו’ מא‫’
ומפני כי צלע ג"ח שוה לב"כ וג"ב שוה לח"כ יהיו קוי ב"ג ג"ח ח"כ כ"ב הארבעה שוים קצתם אל קצת הנה שטח ג"כ שוה הצלעות מל”ד מא‫’
ואומר גם כן כי הוא נצב הזויות הנה מפני כי ג"ח נכחי לב"כ וכבר נפל על שניהם ג"ב יהיו שתי זויות ג'ב'כ' ח'ג'ב' שוות לשתי נצבות מכ”ט מא‫’
  • \scriptstyle\measuredangle KBG=90^\circ
וזוית כ'ב'ג' נצבת
  • \scriptstyle\measuredangle BGC=90^\circ
הנה זוית ב'ג'ח' נצבת
ויהיו מפני זה שתי זויות ג'ח'כ' ח'כ'ב' המקבילות לשתיהן נצבות מל”ד מא‫’
הנה שטח ח"ג כ"ב נצב הזויות וכבר התבאר שהוא שוה הצלעות הנה שטח ג"כ מרובע והוא המתהוה מן ג"ב
וכן התבאר ששטח ט"ז גם כן מרובע והוא המתהוה מן ט”ח אשר הוא שוה לקו א”ג הנה שני שטחי כ"ג ט"ז שני מרובעים והם שוים לשני מרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב
אבל ה"ח שוה לא"ח ממ”ג מא‫’
וא"ח שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב מפני שג"ב שוה לג"ח הנה ה"ח שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב הנה שני שטחי א"ח ח"ה שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב ושני שטחי ט"ז ג"כ שוים לשני המרובעים המתהוים מן קוי א"ג ג"ב הנה כבר התבאר ששטחי ט"ז ג"כ א"ח ח"ה שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב ומכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב אבל שטחי ט"ז ג"כ א"ח ח"ה הם שוים לשטח א"ד ה"ב אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב
\scriptstyle AB^2=AG^2+GB^2+2\sdot\left(AG\times GB\right) הנה המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב‫[note 20]
הנה כאשר נחלק קו ישר איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו שוה לשני המרובעים המתהוים משני החלקים וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו השני חלקים
וזה מה שרצינו לבאר
ובכאן התבאר כי כל שטח מרובע הנה שני שטחים הנכחי הצלעות אשר על קוטרו גם כן מרובעים
הנה כבר התבאר מן התמונה הזאת כי השטחים הנכחי הצלעות אשר יהיו על קוטרו שני שטחים מרובעים הם גם כן מרובעים‫[note 21]
אמר תאבת מצאנו בנסחא אחרת שהוא יתבאר על פנים אחרים כי המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב
\scriptstyle AB=AD
הנה מפני שא"ב שוה לא"ד
  • \scriptstyle\measuredangle ABD=\measuredangle ADB
תהיה זוית א'ב'ד' שוה לזוית א'ד'ב' מה’ מא‫’
ומפני כי כל משולש הנה זויותיו השלש שוות לשתי נצבות מל”ב מא‫’
יהיו זויות א’ד’ב’ א’ב’ד’ ב’א’ד’ השלש ממשולש א'ד'ב' שוות לשתי זויות נצבות וזוית ב'א'ד' נצבת הנה שתי זויות א'ב'ד' א'ד'ב' הנשארות שוות לזוית נצבת ושתיהן שוות מה’ מא‫’
הנה כל אחת מהן חצי נצבת וזוית ב'ג'ח' נצבת כי היא שוה לזוית אשר אצל א' אשר תנגדה מכ”ט מא‫’
וזוית ג'ב'ח' חצי נצבת הנה זוית ג'ח'ב' הנשארת חצי נצבת הנה זוית ג'ח'ב' אם כן שוה לזוית ג'ב'ח' ויהיה מפני זה צלע ב"ג שוה לצלע ג"ח מו’ מא‫’
\scriptstyle GB=CK
אבל ג"ב שוה לח"כ מל”ד מא‫’
וג"ח שוה לכ"ב הנה שטח ג"כ שוה הצלעות וזוית ב'ג'ח' נצבת הנה ג"כ מרובע והוא המתהוה מן ג"ב ומפני הדברים האלה גם כן התבאר כי ז"ט מרובע והוא שוה למרובע המתהוה מן א"ג הנה ג"כ וט"ז שני מרובעים והם שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב ומפני שא"ח שוה לה"ח ממ”ג מא‫’
וא"ח הוא אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מפני שג"ח שוה לג"ב הנה ה"ח שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב הנה אם כן שני שטחי א"ח ח"ה שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ג ג"ב ושני שטחי ג"כ ט"ז שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב הנה שטחי ג"כ ט"ז א"ח ח"ה שוים לשני המרובעים המתהוים משני קוי א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אבל שני שטחי ג"כ ט"ז ושני שטחי א"ח ח"ה הם שטח א"ה הנצב הזויות כלו אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב
\scriptstyle AB^2=AG^2+GB^2+2\sdot\left(AG\times GB\right) הנה המרובע המתהוה מן א"ב שוה לשני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ב וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 5

in modern notation: \scriptstyle\left(a\sdot b\right)+\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]-a\right]^2=\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]^2
ה כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים עם המרובע המתהוה מן הקו אשר במה שבין שני מקומות השני חלקים שוה למרובע המתהוה מחצי הקו‫[65]

[note 22]

ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק בשני חלקים שוים על נקודת ג' מי’ מא‫’[66]
ושני חלקים בלתי שוים על נקודת ד‫'‫[67]
Supposition: \scriptstyle \left(AD\times DB\right)+GD^2=GB^2 הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ג"ד שוה למרובע המתהוה מן ג"ב‫[68][note 23]
Elements II-5 Hebrew.png
ונעשה מקו ג"ב מרובע ג"הז"ב ממ”ו מא‫’[69]
ונרשום התמונה ונשלים שטח א"גט"ל הנכחי הצלעות מד’ מזה[70]
  • \scriptstyle\Box_{GC}=\Box_{CZ}\longrightarrow\Box_{GK}=\Box_{DZ}
הנה מפני כי ג"ח שוה לח"ז ונשים ד"כ משותף הנה יהיה ג"כ כלו שוה לד"ז כלו ממ”ג מא‫’[71]
  • \scriptstyle AG=GB\longrightarrow\Box_{LA}=\Box_{GK}
ומפני שצלע א"ג שוה לצלע ג"ב יהיה שטח ל"א שוה לשטח ג"כ מל”א מא‫’[72]
  • \scriptstyle\Box_{GK}=\Box_{DZ}\longrightarrow\Box_{LA}=\Box_{DZ}
וכבר היה שטח ג"כ שוה לשטח ד"ז הנה יהיה שטח ל"א שוה לשטח ד"ז מפתיח’ א‫’[73]
  • \scriptstyle\Box_{AC}=\Gamma_{MNS}
ונשים ג"ח משותף הנה א"ח כלו שוה לרושם מנ"ס‫[74]
אד × דב = ‫\scriptstyle\Boxאח → דח = בד אבל א"ח שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב מפני כי ב"ד שוה לד"ח וזה כי ד"כ מרובע משלפניה[75]
אד × דב = ‫\scriptstyle\Box^{\Box}מנס ‫→ הנה רושם מנ"ס שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב‫[76]
‫→ ‫2גד = ‫\scriptstyle\Boxלע

2גד + ‫(אד × דב‫) = ‫\scriptstyle\Boxלע + ‫\scriptstyle\Box^{\Box}מנס

ונשים ל"ע אשר הוא שוה למרובע המתהוה מן ג"ד משותף ויהיה רושם מנ"ס ושטח ל"ע כמו השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב והמרובע המתהוה מן ג"ד‫[77]
\scriptstyle\Boxגז = ‫\scriptstyle\Boxלע + ‫\scriptstyle\Box^{\Box}מנס אבל רושם מנ"ס ושטח ל"ע הוא שטח ג"ז כלו‫[78]
2גב = ‫\scriptstyle\Boxגז ושטח ג"ז כלו הוא שטח המרובע המתהוה מן ג"ב‫[79]
\scriptstyle \left(AD\times DB\right)+GD^2=GB^2 הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ג"ד שוה למרובע המתהוה מן ג"ב‫[80][note 24]
וכאשר נחלק קו ישר בשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים עם המרובע המתהוה מן הקו אשר במה שבין שני מקומות שני החלקים שוה למרובע המתהוה מחצי הקו‫[81]
וזה מה שרצינו לבאר‫[82][note 25]

Proposition 6

in modern notation: \scriptstyle\left[\left(a+b\right)\sdot b\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2

ו כאשר נחלק קו ישר בחציים ונוסף עליו קו ישר על יושר הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו עם התוספת והתוספת עם המרובע המתהוה מחצי הקו שוה למרובע המתהוה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת‫[note 26]
ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק בחציים על נקודת ג' מי’ מא‫’
ויוסיף עליו קו ישר על יושר והוא ב"ד
Supposition: \scriptstyle\left(AD\times DB\right)+GB^2=GD^2 הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ג"ב שוה למרובע המתהוה מן ג"ד
ונעשה מן ג"ד מרובע ג"ה ז"ד ממ”ו מא‫’
ונרשום התמונה ונתמים שטח א"גט"כ הנכחי הצלעות מד’ מזה
הנה מפני כי א"ג שוה לג"ב יהיה שטח א"כ הנכחי הצלעות שוה לשטח ג"ח הנכחי הצלעות אבל ג"ח שוה לח"ז הנה שטח א"כ שוה לשטח ח"ז ממ”ג מא‫’
We define GL common. ונשים ג"ל משותף
הנה שטח ל"א כלו שוה לרושם מנ"ס כלו אבל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב שוה לשטח ל"א הנצב הזויות מפני שב"ד שוה לד"ל מד’ מזה
הנה רושם מנ"ס שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב ושטח כ"ע שוה למרובע המתהוה מן ג"ב הנה רושם מנ"ס עם שטח כ"ע שוה לשטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב והמרובע המתהוה מן ב"ג אבל רושם מנ"ס ומרובע כ"ע הוא ג"ז אשר הוא המרובע המתהוה מן ג"ד
\scriptstyle\left(AD\times DB\right)+BG^2=GD^2 הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב עם המרובע המתהוה מן ב"ג שוה למרובע המתהוה מן ג"ד
והנה כאשר נחלק קו ישר בשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו עם התוספת והתוספת עם המרובע המתהוה מחצי הקו שוה למרובע המתהוה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 7

in modern notation: \scriptstyle\left(a+b\right)^2+a^2=2\sdot\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2
ז כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה המרובע המתהוה מן הקו כלו והמרובע המתהוה מאחד משני חלקים כאשר התקבצו שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו והחלק אשר זכרנו והמרובע המתהוה מן החלק השני‫[note 27]
ויהיה קו ישר עליו א"ב ויתחלק איך שיקרה על נקודת ג'
Supposition: \scriptstyle AB^2+BG^2=\left[2\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2 הנה אומר כי שני המרובעים המתהוים משני קוי א"ב ב"ג שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג והמרובע המתהוה מן א"ג
ונרשום מן א"ב מרובע א"דה"ב ממ”ו מא‫’
ונבדיל מן ב"ה כמו ב"ג והוא ב"כ מג’ מא‫’
ונרשום התמונה הנה שטח א"ז שוה לשטח ז"ה ממ”ג מא‫’
We define GK common. ונשים ג"כ משותף
הנה יהיה א"כ כלו שוה לג"ה כלו הנה א"כ עם ג"ה כפל א"כ
אבל ג"ה עם א"כ הוא רושם למ"נ ומרובע ג"כ הנה רושם למ"נ ומרובע ג"כ שניהם כפל א"כ וא"כ הוא השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ג כי הוא יקיפו בו שני קוי א"ב ב"כ וב"כ שוה לב"ג הנה רושם למ"נ ומרובע ג"כ שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג ונשים המרובע המתהוה מן א"ג משותף והוא מרובע ח"ט הנה כפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה לרושם למ"נ ושני שטחי ג"כ ט"ח
אבל רושם למ"נ ושני שטחי ג"כ ט"ח הם א"ה וג"כ וא"ה המרובע המתהוה מן א"ב וג"כ הוא המרובע המתהוה מן ג"ב
\scriptstyle AB^2+BG^2=\left[2\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2 הנה שני המרובעים המתהוים מן א"ב ב"ג שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג והמרובע המתהוה מן א"ג
הנה כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה המרובע המתהוה מהקו כלו והמרובע המתהוה מאחד משני החלקים כאשר התקבצו שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו והחלק אשר זכרנו והמרובע המתהוה מן החלק הנשאר
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 8

in modern notation: \scriptstyle4\sdot\left[\left(a+b\right)\sdot a\right]+b^2=\left[\left(a+b\right)+a\right]^2
ח כאשר נחלק קו ישר בשני חלקים איך שיקרה הנה ארבעה דמיוני[note 28] השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני חלקיו עם המרובע המתהוה מן החלק הנשאר שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו והחלק אשר קדם זכרו כאשר הושמו שניהם בקו אחד‫[note 29]
ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחולק איך שיקרה על נקודת ג'
Supposition: \scriptstyle\left[4\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2=\left(AB+BG\right)^2 הנה אומר כי ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ב ב"ג כאשר הושמו בקו אחד
הנה נוציא א"ב אל נקודת ד' מפתי’ א‫’
ויהיה ב"ד שוה לב"ג מג’ מא’
ונעשה מן א"ד מרובע אדה"ז ממ”ו מא‫’
ונמשיך ד"ז ונוציא משתי נקודות ג"ב שני קוים נכחיים לשני קוי א"ז ד"ה והם ג"ח ב"ט מל”א מא‫’
ויחתוך ב"ט קו ד"ז על נקודת כ' וג"ח על נקודת ק' ונוציא משתי נקודות כ"ק שני קוים נכחיים לשני קוי א"ד ז"ה והם מ"נ ס"ר מל”ד מא‫’
הנה מפני כי ג"ב שוה לב"ד וג"ב שוה לכל אחד מפ"כ ק"ע וב"ד שוה לכל אחד מן כ"נ ר"ע יהיה פ"כ שוה אל כ"נ וק"ע לר"ע הנה שטח כ"ג הנכחי הצלעות שוה לשטח ב"נ הנכחי הצלעות מל”ו מא‫’
ופ"ע לכ"ר וק"ט גם כן לה"ע ומפני כי ג"כ הנכחי הצלעות שוה לשטח ב"נ הנכחי הצלעות ופ"ע אל כ"ר וג"כ שוה אל כ"ר ממ”ג מא‫’
יהיה ב"נ שוה לכל אחד מן פ"ע כ"ר ויהיה פ"ע שוה לכל אחד מן ג"כ ב"נ הנה שטחי ג"כ ב"נ פ"ע כ"ר ארבעה דמיוני ג"כ אבל שטחי ג"כ ב"נ פ"ע כ"ר הם כל שטח ג"ר אשר הוא ארבעה דמיוני שטח ג"כ ומפני כי ג"ב גם כן שוה אל ב"ד וג"ב שוה אל פ"כ אשר יקבילהו והוא גם כן שוה אל פ"ק מפני כי פ"ע מרובע מד’ מזה
וב"ד שוה אל ב"כ ממרובע ב"נ וב"כ הוא גם כן שוה אל ג"פ וג"פ שוה אל פ"ק והנה שטח א"פ שוה לשטח מ"ק מל”ו מא‫’
וק"ט שוה אל ר"ט אבל מ"ק שוה אל ק"ט מפני כי שניהם מתמימים ממ”ג מא‫’
הנה א"פ שוה אל ר"ט הנה שטחי א"פ מ"ק ק"ט ע"ה הארבעה ארבעה דמיוני שטח א"פ
ושטח ג"ד הנכחי הצלעות ארבעה דמיוני שטח ג"כ הנה כל רושם שת"ת ארבעה דמיוני שטח א"כ וא"כ הוא השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"כ וב"כ שוה אל ב"ג כי הוא שוה אל ב"ד ממרובע ב"ג הנה רושם שת"ת ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג אם כן שוים לרושם שת"ת ונשים המרובע המתהוה מן א"ג משותף והוא ס"ח הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה לרושם שת"ת ומרובע ס"ח אבל רושם שת"ת וס"ח שניהם יחד שטח א"ה אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ד
\scriptstyle\left[4\sdot\left(AB\times BG\right)\right]+AG^2=AD^2=\left(AB+BG\right)^2 הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג עם המרובע המתהוה מן א"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ד אשר הוא המרובע המתהוה מן א"ב וב"ג כאשר הושמו בקו אחד
הנה כאשר חולק קו ישר בשני חלקים איך שקרה הנה ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד מחלקיו עם המרובע המתהוה מן החלק הנשאר שוה למרובע המתהוה מן הקו כלו והחלק אשר קדם זכרו כאשר הושמו בקו אחד
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 9

in modern notation: \scriptstyle a^2+b^2=2\sdot\left[\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right) \right]^2+\left[b-\left[\frac{1}{2}\sdot\left(a+b\right)\right]\right]^2\right]
ט כאשר חולק קו ישר לשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה שני המרובעים המתהוים משני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים שניהם כפל שני המרובעים המתהוים מחצי הקו ומן הקו אשר במה שבין שתי מקומות השני חלקים‫[note 30]
ויהיה קו ישר עליו א"ב ויחלק לשני חלקים שוים על נקודת ג' מי’ מא‫’
ושני חלקים בלתי שוים על נקודת ד'
Supposition: \scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right) הנה אומר כי שני המרובעים המתהוים מן שני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים המתהוים מן א"ג ג"ד
ונוציא מנקודת ג' מקו א"ב הישר קו ישר על זוית נצבה והוא ג"ה מי”א מא‫’
ונשים ה"ג שוה לכל אחד משני קוי א"ג ג"ב מב’ מא‫’ ונמשיך קו א"ה ה"ב מפתיח’ א’
ונוציא מנקודת ד' קו נכחי לקו ג"ה והוא ד"ז מל”א מא‫’
ונוציא מנקודת ז' קו נכחי לקו ג"ד והוא ז"ח ונמשיך א"ז
הנה מפני כי ה"ג שוה אל א"ג תהיה זוית גה"א שוה לזוית גא"ה מה’ מא‫’
ומפני כי זוית אג"ה נצבת יהיו שתי זויות הא"ג אה"ג הנשארות שוות לזוית נצבת מל”ב מא‫’
ושתיהם שוות הנה כל אחת משתי זויות גה"א גא"ה חצי נצבת ומפני כי ה"ג גם כן שוה לג"ב תהיה זוית גה"ב שוה לזוית גב"ה מה’ מא‫’
וזוית בג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות גה"ב גב"ה חצי נצבת אבל כל אחת משתי זויות גה"ב אה"ג חצי נצבת תהיה זוית אה"ז נצבת ומפני כי זוית גב"ה חצי נצבת וזוית זד"ב נצבת תהיה זוית דז"ב חצי נצבת מל”ב מא‫’
הנה קו ב"ד שוה לקו ד"ז מו’ מא‫’
ולכן גם כן יהיה ז"ח שוה אל ח"ה
ומפני כי ה"ג שוה אל א"ג יהיה המרובע המתהוה מן ה"ג שוה למרובע המתהוה מן א"ג הנה שני המרובעים המתהוים משני קוי ה"ג א"ג כפל המרובע המתהוה מן א"ג הנה המרובע המתהוה מן א"ה שוה לשני המרובעים המתהוים משני קוי ה"ג א"ג ממ”ז מא‫’
מפני כי זוית הג"א נצבת הנה המרובע המתהוה מן א"ה כפל המרובע המתהוה מן א"ג ומפני כי ה"ח גם כן שוה אל ז"ח יהיה המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ז הנה שני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח ח"ז כפל המרובע ההוה מן ח"ז והמרובע ההוה מן ה"ז שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח ח"ז ממ”ז מא‫’
הנה המרובע ההוה מן ה"ז כפל המרובע ההוה מן ח"ז וח"ז שוה אל ג"ד הנה המרובע ההוה מן ה"ז כפל המרובע ההוה מן ג"ד
וכבר התבאר גם כן שהמרובע ההוה מן ה"א כפל המרובע ההוה מן א"ג הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ז כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ז שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ז ממ”ז מא‫’
מפני כי זוית אה"ז נצבת הנה המרובע ההוה מן א"ז כפל שני המרובעים ההוים מן א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ז כמו שני המרובעים ההוים מן א"ד ד"ז ממ”ז מא‫’
מפני כי זוית אד"ז נצבת הנה שני המרובעים ההוים מן א”ד ד”ז כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א”ג ג”ד וז”ד שוה לד”ב
\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right) הנה שני המרובעים ההוים מן א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד
הנה כאשר חולק קו ישר לשני חלקים שוים ולשני חלקים בלתי שוים הנה שני המרובעים ההוים משני חלקי הקו כלו אשר הם בלתי שוים שניהם כפל שני המרובעים ההוים מחצי הקו כלו ומן הקו אשר במה שבין שני מקומות השני חלקים
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 10

in modern notation: \scriptstyle\left(a+b\right)^2+b^2=2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)^2+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot a\right)+b\right]^2\right]
י כאשר נחלק קו ישר לשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה המרובע ההווה מן הקו כלו עם התוספת והמרובע ההוה מן התוספת כפל שני המרובעים כאשר יחוברו כלומר המרובע ההווה מחצי הקו והמרובע ההווה מן הקו המורכב מחצי הקו והתוספת‫[note 31]
ויהיה הקו הישר א"ב ויחלק לשני חציים על נקודת ג' ויוסיף עליו קו ישר על יושר והוא ב"ד
Supposition: \scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right) הנה אומר כי שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג וג"ד
ונוציא מנקודת ג' קו ישר על זוית נצבת והוא ג"ה מי”א מא‫’
ויושם שוה לכל אחד משני קוי א"ג וג"ב מג’ מא‫’
ונגיע קו א"ה ה"ב ונוציא מנקודת ד' קו ישר נכחי לקו ג"ה והוא ד"ז ומנקודת ה' קו ישר נכחי לקו ג"ד והוא ה"ז מל”א מא‫’
הנה מפני כי ה"ג נכחי אל ז"ד וכבר נפל על שניהם קו ה"ז הישר יהיו שתי זויות גה"ז הז"ד הפנימיות שוות לשתי זויות נצבות מכ”ט מא‫’
הנה שתי זויות בה"ז והז"ד קטנות משתי זויות נצבות והקוים אשר יצאו מפחות משתי זויות נצבות אל לא תכלית יפגשו מפתיחת א‫’
הנה קו ה"ב וז"ד כאשר הוצאו אל לא תכלית יפגשו ויפגשו על נקודת ח' ונגיע א"ח הנה מפני כי ה"ג שוה אל א"ג תהיה זוית גה"א שוה לזוית גא"ה מה’ מא‫’
וזוית אג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות גה"א גא"ה חצי נצבת מל”ב מא‫’
ומפני כי ה"ג גם כן שוה לג"ב תהיה זוית גה"ב שוה לזוית גב"ה וזוית בג"ה נצבת הנה כל אחת משתי זויות הב"ג וגה"ב חצי נצבת ומפני כי כל אחת משתי זויות אה"ג בה"ג חצי נצבת תהיה זוית אה"ב נצבת ומפני כי זוית הב"ג חצי נצבת תהיה זוית דב"ח חצי נצבת מט”ו מא‫’
וזוית בד"ח נצבת כי היא שוה לזוית דג"ה אשר תמירה מכ”ט מא‫’
ותשאר זוית דח"ב חצי נצבת
הנה זוית דח"ב אם כן שוה לזוית דב"ח ויהיה מפני זה צלע ב"ד שוה לצלע ח"ד מו’ מא‫’
ומפני כי זוית הח"ז גם כן חצי נצבת ואשר אצל ז' נצבת מפני כי היא שוה לאשר תקבילה מל”ד מא‫’
והיא אשר אצל ג' תשאר זוית זה"ח חצי נצבת ותהיה זוית הח"ז שוה לזוית זה"ח ולכן יהיה צלע ח"ז שוה לצלע ה"ז
ומפני כי ה"ג שוה אל א"ג יהיה המרובע ההוה מן ה"ג שוה למרובע ההוה מן א"ג ושני המרובעים ההוים משני קוי ה"ג וא"ג כפל המרובע ההוה מן א"ג והמרובע ההוה מן א"ה שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"ג א"ג מפני כי זוית הג"א נצבת ממ”ז מא’
הנה המרובע ההוה מן א"ה כפל המרובע ההוה מן א"ג
ומפני כי ה"ז גם כן שוה אל ז"ח יהיה המרובע ההוה מן ה"ז שוה למרובע ההוה מן ז"ח הנה שני המרובעים ההוים משני קוי ה"ז ז"ח כפל המרובע ההוה מן ה"ז ושני המרובעים ההוים משני קוי ה"ז ז"ח שוים למרובע ההוה מן ה"ח ממ”ז מא‫’
הנה המרובע ההוה מן ה"ח כפל המרובע ההוה מן ה"ז
וה"ז שוה אל ג"ד מל”ד מא’
הנה המרובע ההוה מן ה"ח כפל המרובע ההוה מן ג"ד וכבר התבאר גם כן כי המרובע ההוה מן א"ה כפל המרובע ההוה מן א"ג הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ה וה"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד ושני המרובעים ההוים משני קוי א"ה ה"ח שוים למרובע ההוה מן א"ח מפני כי זוית אה"ח נצבת ממ”ז מא‫’
הנה המרובע ההוה מן א"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ד והמרובע ההוה מן א"ח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ח מפני כי זוית אד"ח נצבת הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד וד"ח כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג וג"ד
וקו ח"ד שוה לקו ד"ב
\scriptstyle AD^2+DB^2=2\sdot\left(AG^2+GD^2\right) הנה שני המרובעים ההוים משני קוי א"ד ד"ב כפל שני המרובעים ההוים משני קוי א"ג וג"ד
הנה כאשר חולק קו ישר בשני חציים והוסף עליו קו ישר על יושר הנה המרובע ההווה מן הקו כלו עם התוספת והמרובע ההווה מן התוספת כפל שני המרובעים כאשר יחוברו כלומר המרובע ההווה מחצי הקו והמרובע ההווה מן הקו המורכב מחצי הקו ומן התוספת
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 11

יא נרצה שנחלק קו ישר מונח ע"ב שיהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו כלו ואחד משני החלקים ושוה למרובע ההוה מן החלק הנשאר
המשל יהיה הקו הישר המונח א"ב וראוי שנחלק א"ב עד שיהיה השטח הנצב הזוית אשר יקיף בו הקו כלו ואחד מן שני החלקים שוה למרובע ההוה מן החלק הנשאר
הנה נעשה מקו א"ב מרובע א'ב'ג'ד'
ונחלק קו א"ג בשני חצאים על נקודת ה'
ונגיע קו ב"ה ונוציא על יושר א"ה קו א"ז
ונשים ה"ז שוה אל ב"ה
ונעשה מן א"ז מרובע א'ז'ט'ח'
ונוציא על יושר ח"ט ח'ט'כ' הישר
Supposition: הנה אומר כי א"ב כבר חולק על ט' חלוקה יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ט שוה למרובע ההוה מן א"ט
מופת זה הנה מפני כי קו א"ג הישר כבר חולק בשני חצאים על נקודת ה' והוסף עליו קו ישר והוא א"ז
יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ג"ז עם המרובע ההוה מן א"ה שוה למרובע ההוה מן ה"ז וז"ה שוה אל ה"ב
הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז א"ז עם המרובע ההוה מן א"ה שוה למרובע ההוה מן ה"ב
ושני המרובעים ההוים מן א"ב וא"ה שוים למרובע ההוה מן ה"ב
מפני כי זוית ב'א'ה' נצבת
הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וא"ז עם המרובע ההוה מן א"ה שוים למרובעים ההוים משני קוי א"ב וא"ה
ונחסר מהם המרובע המשותף ההוה מן א"ה וישאר השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וא"ז שוה למרובע א"ב
אבל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וא"ז שוה לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ז וז"ח
לפי שא"ז שוה לז"ח
והשטח אשר יקיפו ג"ז וז"ח הוא שטח ז"ב
והמרובע ההוה מן א"ב הוא שטח א"ג ד"ב
הנה שטח ז"ב שוה לשטח א"ד
ונחסר מהם א"ב המשותף וישאר ז"ט שוה אל ט"ד הנשאר
אבל ט"ד שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ט
מפני כי א"ב שוה אל ב"ד
וז"ט הוא המרובע ההוה מן א"ט
הנה כבר חולק א"ב המונח על נקודת ט'
והיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ב וב"ט שוים למרובע ההוה מן א"ט
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 12

יב המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר מן הזוית הנרחבת מן המשולשים הנרוחים יותר משני המרובעים ההוים משני צלעות המקיפות בזוית הנרוחת בכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד באחד משני קוים המקיפים בזוית הנרוחת והקו אשר יגדילהו העמוד מחוץ ממה שילוה לזוית הנרוחת
המשל יהיה המשולש הנרחב הזוית א'ב'ג'
ותהיה ב'א'ג' ממנו נרחבת
ונוציא קו א"ד הישר על יושר קו א"ג הישר
ונוציא מנקודת ב' אל קו א"ד הישר עמוד ב"ד
Supposition: הנה אומר כי המרובע ההוה מג"ב יותר גדול משני המרובעים ההוים משני קוי א"ב וא"ג ככפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג וא"ד
מופת זה הנה מפני כי קו ד"ג הישר כבר חולק איך שקרה על נקודת ה'
יהיה המרובע ההוה מן ד"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ד וא"ג וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו שני קוי א"ג וא"ד
ונשים המרובע ההוה מן ב"ד משותף
הנה שני המרובעים ההווים משני קוי ג"ד וד"ב שוים למרובעים ההוים מקוי ב"ד וד"א וא"ג וכפל הנצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א"ג וא"ד
אבל שני המרובעים ההווים משני קוי ב"ד וד"ג שוים למרובע ההוה מן ב"ג
מפני כי זוית ב'ד'ג' נצבת
ושני המרובעים ההוים משני קוי ב"ד וא"ד שוים למרובע ההוה מן א"ב
מפני כי זוית ב'ד'א' נצבת
הנה המרובע ההוה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ב וא"ג וכפל שטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ד וא"ג
הנה יהיה המרובע ההוה מן ב"ג יותר גדול משני המרובעים ההוים משני קוי א"ב וא"ג ככפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד וא"ג
הנה המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר הזוית הנרוחת וכו'
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 13

The square formed by the side opposite the acute angle in acute-angled triangles is less than [the sum of] the squares formed by the two sides encompassing the acute angle by twice the rectangle enclosed by one of the lines encompassing the acute angle, on which the perpendicular falls, and the line cut off within by the perpendicular towards the acute angle. יג המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר לזוית החדה מן המשולשים החדים הזויות יותר קטן משני המרובעים ההווים משתי הצלעות המקיפות בזוית החדה בכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד משני קוים המקיפים בזוית החדה והקו אשר יבדילוהו העמוד מחוץ ממה שילוה לזוית החדה‫[83]
Let ABG be the acute-angled triangle. ויהיה המשולש החד הזויות אב"ג
Let angle ABG be acute angle. ותהיה זוית אב"ג ממנו חדה
I.12: We draw perpendicular AD from point A to BG. ונוציא מנקודת א' אל קו ב"ג עמוד א"ד מי"ב מא‫'
Supposition: I say that the square formed by line AG is less than [the sum of] the two squares formed by the two lines BG and AB by twice the rectangle enclosed by the two lines GB and BD. הנה אומר כי המרובע ההוה מקו א"ג יותר קטן משני המרובעים ההוים משני קוי ב"ג וא"ב בכפל בשעור כפל השטח הנצב מהזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב וב"ד
The proof: המופת
הנה מפני כי קו ג"ב הישר כבר חולק לשני חלקים איך שקרה על נקודת ד‫'
יהיו שני המרובעים ההוים משני קוי ג"ב וב"ד שוים ‫[84]לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב וב"ד ושני והמרובע ההווה מן ד"ג מז' מזה
ונשים המרובע ההווה מן א"ד משותף
הנה המרובעים ההווים מן קוי ג"ב ב"ד ג"א שוים לכפ[ל] השטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב ב"ד ושני המרובעים ההוים משני קוי א"ד וד"ג
ושני המרובעים ההוים משני קוי א"ד וד"ג שוים למרובע ההוה מן א"ג
מפני כי זוית כי א'ד'ג' נצבת
אבל המרובעים ההווים משני קוי א"ד ד"ב שוים למרובע ההווה מן א"ב
לפי שזוית א'ד'ב' נצבת
ושני וכן שני המרובעים ההוים משני קוי ב"ד וא"ד שוים למרובע ההוה מן א"ב מפני כי זוית אד"ב נצבת הנה שני המרובעים מהוים משני קוי ג"ב וא"ב הנה שני המרובעים ההווים משני קוי ג"ב ב"א שוים שוים לכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב ואב"ד ולמרובע ההוה מן א"ג
הנה המרובע ההוה מן א"ג יותר קטן משני המרובעים ההוים משני קוי ג"ב וא"ב בכפל השטח הנצב הזויות כי אשר יקיפפו בו הקו אשר יפול עליו העמוד שני קוי ג"ב ב"ד
הנה המרובע ההוה מן הצלע אשר יהיה מיתר לזוית החדה מן המשולשים החדים הזויות יותר קטן משני המרובעים ההוים משתי הצלעות המקיפות בזוית החדה בכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד משני הקוים המקיפים בזוית החדה והקו אשר יבדילהו העמוד ממה שילוה לזוית החדה
Quod erat demonstrandum. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 14

We wish to construct a square equal to a given rectilinear figure. יד נרצה שנעשה מרובע שוה לתמונת ישרת הצלעות מונחת
Let figure A be the given rectilinear figure. ותהיה התמונה ישרת הצלעות המונחת תמונת א' וראוי
We wish to construct a square equal to the rectilinear figure A. ונרצה שנעשה מרובע שוה לתמונת ישרת הצלעות ונעמיד א' ישרת הקוים
  • I.45: We construct rectangle BGDH equal to the rectilinear figure A.
הנה נעמיד שטח שטח נכחי עצם נצב הזויות שוה לתמוה ישרת הצלעות הצלעות נצב הזויות שוה לתמונת א' ישרת הקוים והוא ב"ג ד"ה ממ"ה מא‫'
Either BH equals HD והנה אם יהיה ב"ה שוה אל ה"ד
Or one of the two is greater than the other. או שיהיה אחד משניהם יותר גדול מן האחר
If they are equal, we have already done what we wanted. ואם היו שוים הנה כבר ידענו עשינו מה שרצינו
If they are not equal, than one of the two is greater. ואם לא יהיו שוים הנה שוים הנה יהיה אחד משניהם יותר גדול מן האחר
  • I.3: Let BH be the greater.
ויהיה היותר גדול ב"ה מג' מא‫'
  • We draw the straight line BH in a straight line with line BH.
ונוציא קו ה"ז הישר על יושר קו ב"ה הישר
  • We make HZ equal to HD.
\scriptstyle{\color{blue}{HZ=HD}}
ונשים ה"ז שוה אל ה"ד
  • I.10 We cut BZ in half at point C.
ונחלק ב"ז בשני חציים על נקודת א' ונקודה על מרכז ח' מי' מא‫'
  • We draw the semicircle BTZ with the center C and a radius of [one of] the two lines CB or CZ.
ונקוה על מרכז ח‫' ובמרחק שני קוי ח"ב וח"ז חצי עגולה ב'ט'ז‫'
  • We draw the straight line HT in a straight line with line DH.
ונוציא קו ה"ט הישר על יושר קו ד"ה
  • We join line TC.
ונגיע קו ט"ח
II.5 Since the straight line BZ has been cut into two equal segments at point C and into two unequal segments at point H, the rectangle enclosed by BH and HZ together with the square formed by HC equals the square formed by CZ.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(BH\times HZ\right)+HC^2=CZ^2}}
הנה מפני כי קו ב"ז הישר כבר נחלק בשני חלקים שוים על נקודת ח' ושני חלקים בלתי שוים על נקודת ה‫' מה' מזה יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ז עם המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ז מפתיחת א‫'
But, CT equals CZ.
\scriptstyle{\color{blue}{CT=CZ}}
וקו ח"ז שוה לקו ח"ט וח"ט שוה לח"ז
Therefore, the rectangle enclosed by the two lines BH and HZ together with the square formed by HC equals the square formed by CT.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(BH\times HZ\right)+HC^2=CT^2}}
הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ז עם המרובע ההוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ח"ט
But, the square formed by CT equals [the sum of] the two squares formed by the two lines TH and HC.
\scriptstyle{\color{blue}{CT^2=TH^2+HC^2}}
והמרובע ההוה מן ח"ט שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ט"ה וה"ח
Angle THC is right.
\scriptstyle{\color{blue}{\measuredangle THC=90^\circ}}
מפני כי זוית ט'ה'ח' נצבת
Therefore, the rectangle enclosed by the two lines BH and HZ together with the square formed by HC equals [the sum of] the two squares formed by the two lines HC and HT.
\scriptstyle{\color{blue}{\left(BH\times HZ\right)+HC^2=HC^2+HT^2}}
הנה השטח הנצב מ הזויות אשר יקיפו בו שוה שני קוי ב"ה וה"ז עם המרובע ההוה מן ה"ח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח וה"ט
We subtract the common square formed by HC. ונפיל המרובע המשותף ההוה מן ה"ח
Then, the remaining rectangle enclosed by the two lines BH and HZ equals the square formed by line HT.
\scriptstyle{\color{blue}{BH\times HZ=HT^2}}
וישאר השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ז שוה למרובע ההווה מן קו ה"ט
But, the rectangle enclosed by the two lines BH and HZ equals the parallelogram enclosed by the two lines BH and HD.
\scriptstyle{\color{blue}{BH\times HZ=BD}}
והשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ה ב"ה ה"ז שוה לשטח ב"ד לשטח ב"ד הנכחי ‫[85]הצלעות כי יקיפו בו שני קוי ב"ה וה"ד
ZH is equal to DH.
\scriptstyle{\color{blue}{ZH=DH}}
וז"ה שוה אל ד"ה
Therefore, figure BD equals the square formed by HT.
\scriptstyle{\color{blue}{BD=HT^2}}
הנה שטח ב"ד שוה למרובע ההוה מן ה"ט
Figure BD equals the rectilinear figure A.
\scriptstyle{\color{blue}{BD=A}}
ושטח ב"ד שוה לתמונת א' ישרת הקוים
So, the rectilinear figure A equals the square formed by HT.
\scriptstyle{\color{blue}{A=HT^2}}
הנה התמונת אם כן תמונת א' ישרת הקוים שוה למרובע ההוה מן ה"ט
Therefore, a square has been constructed equal to the rectilinear figure A, which is the square formed by HT. הנה כבר נעשה מרובע שוה לתמונה ישרת הקוים אשר עליה א' והוא המרובע ההוה מן ה"ט‫[86]
Quod erat demonstrandum. וזה מה שרצינו לבארו
The second discussion of Euclid's book is completed. נשלם המאמר השני מספר אקלידס
The number of propositions is fourteen. ומספר תמונות ארבעה עשר

Book Three

המאמר השלישי
ההקדמות
א העגולים השוים הם אשר קטריהם שוים קצתם אל קצת או אשר יהיו הקוים אשר יצאו ממרכזיהם אל הקוים המקיפים בהם שוים קצתם אל קצת
ב והקו הישר יקרא לו ממשש לעגולה הוא אשר יפגוש לעגולה וכאשר הוצא לכל אחד משני הצדדים לא יחתכה
ג והעגולות אשר יקרא קצתם ממששות לקצת הם אשר יפגשו קצתם לקצת ולא יתחתכו
ד ויאמר כי רוחק הקוים הישרים מן המרכז בעגולה שוה כאשר היו העמודים המוצאים עליהם מן המרכז שוים
ה והקו אשר יאמר כי מרחקו מהמרכז יותר גדול הוא אשר יהיה העמוד הנופל עליו יותר גדול
A segment of a circle is that which is contained by a straight line that is called a chord and the segment of circumference that is called an arc. ו חתיכת העגולה היא אשר יקיף בה קו ישר יקרא המיתר והחלק מן הקו המקיף יקרא הקשת
ז וזוית חתיכת העגולה היא אשר יקיפו בה קו ישר וקשת מן הקו המקיף בעגולה
ח והזוית אשר בחתיכת העגולה היא אשר יקיפו בה קוים ישרים יגיעו מנקודה תרשם איך שתפול על קשת החתיכה ובין שני קצוות הקו הישר אשר הוא תושבת החתיכה
ט וכאשר יסבבו השני קוים הישרים המקיפים בזוית קשת מה הנה הזוית יקרה לה אשר על הקשת ההיא
A sector of a circle is a shape that is contained by two straight lines containing an angle at the center of the circle, and the arc that is cut off from the circle by these two lines. י וחתוך העגולה היא תמונה אשר יקיפו בה שני קוים ישרים יקיפו בזוית על מרכז העגולה וקשת יקיפוה אותם שני הקוים מן העגולה
יא וחתיכות העגולות המתדמות הם אשר יקבילו זויות שוות
יב וכאשר היו זויותיהן אשר יקבילו שוות הנה הן מתדמות

Proposition 1

We wish to explain how to find the center of a given circle. א נרצה לבאר איך נמצא מרכז עגולה מונחת
Example: \scriptstyle\bigcirc_{ABG} is the given circle and we wish to find its center. תהיה העגולה המונחת א"ב ונרצה למצא מרכזה
  • We draw chord GD in it at random.
הנה נקוה בה מיתר איך שיפול והוא ג"ד
  • I.10: We bisect it at H.
ונחלקהו בשני חצאים על ה' מי' מא'
  • I.11: We draw line HA from point H at right angle to line GD.
ונוציא מנקודת ה' קו ה"א על זוית נצבת מקו ג"ד מי"א מא'
  • We draw it through to B.
ונוציאהו אל ב'
  • We bisect AB at C.
ונחלק א"ב על ח' בשני חצאים
Supposition: C is the center of the circle and otherwise is impossible. אומר כי ח' מרכז העגולה ואי אפשר זולתו
If possible, let T be the center. כי אלו היה אפשר זה הנה יהיה זה המרכז נקודת ט'
  • We draw TG, TH, and TD.
ונוציא ט"ג וט"ה וט"ד
  • \scriptstyle GH=DH
הנה קו ג"ה כמו קו ה"ד
  • HT is common.
ונשים ה"ט משותף
  • C.N.: \scriptstyle GH+HT=DH+HT
הנה קו ג"ה וה"ט כמו שני קוי ד"ה וה"ט מפתיחת א'
  • I.8: \scriptstyle GT=TD
ותושבת ג"ט כמו תושבת ט"ד מח' מא'
  • I.13: \scriptstyle\measuredangle GHT=\measuredangle DHT=90^\circ
הנה זוית גה"ט כמו זוית דה"ט הנה שתיהם אם כן נצבות מי"ג מא'
  • \scriptstyle\measuredangle DHA=90^\circ
וזוית דה"א גם כן נצבת
It has been proven that all right angles are equal. וכבר התאמת כי כל הזויות הנצבות שוות
\scriptstyle\longrightarrow\measuredangle DHT=\measuredangle DHA אם כן שתי זויות דה"ט דה"א שוות
The greater equals the less - it is impossible. הגדולה לקטנה זה אי אפשר
Therefore, point T is not the center of the circle, neither is any other point except point C. אם כן אין ט' מרכז העגולה ולא זולתה מן הנקודות בלתי נקודת ח'
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 2

When you mark two points on the circumference of a circle and draw a straight line from one of them to the other, it falls within the circle. ב כאשר תרשום על מקיף העגולה שתי נקודות והוצא מאחת משתיהן קו ישר אל האחרת הנה יפול תוך העגולה
Example: we mark on \scriptstyle\bigcirc_{AB} two points G and D המשל אנחנו נרשום על עגולת א"ב שתי נקודות ג"ד
  • We draw the straight line GD.
ונוציא ג"ד הישר
Supposition: it falls within the circle and otherwise is impossible. הנה אומר כי הוא כבר נפל תוך העגולה אי אפשר זולתו
If possible, let it fall outside, as line GHD. שאם יהיה אפשר הנה יפול חוץ ממנה כמו קו גה"ד
  • The center of the circle is Z.
ויהיה מרכז העגולה ז'
  • We draw ZG and ZD.
ונוציא ז"ג וז"ד
  • We draw line ZB from Z to arch GD at random
ונוציא מז' אל קשת ג"ד קו ז"ב איך שיפול
  • Then, we draw it through to H.
ונוציאהו אל ה'
  • I.16: \scriptstyle\measuredangle BHD>\measuredangle ZGH
הנה זוית בה"ד יותר גדולה מזוית זג"ה
Since it is outside of \scriptstyle\triangle_{ZGH}
מפני שהיא חוץ ממשולש זג"ה מי"ו מ'
  • I.5: \scriptstyle\measuredangle ZGH=\measuredangle ZDH
אבל זוית זג"ה כמו זד"ה
Since \scriptstyle ZG=ZD
מפני כי צלע ז"ג כמו צלע ז"ד מה' מא'
  • \scriptstyle\measuredangle ZHD>\measuredangle ZDH
הנה זוית זה"ד יותר גדולה מזוית זד"ה
I.19: The side that is opposite to the greatest angle in every triangle is the greatest. והזוית היותר גדולה מכל משולש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך מי"ט מא'
  • \scriptstyle ZD>ZH
יהיה ז"ד יותר ארוך מצלע ז"ה
  • \scriptstyle ZD=ZB
אבל ז"ד כמו ז"ב
\scriptstyle ZB>ZH
אם כן ז"ב יותר ארוך מן ז"ה
The smaller is greater than the greater = impossible error. היותר קצר יותר ארוך מן היותר גדול זה שקר אי אפשר
It has been clarified that the line that is drawn from G to D does not fall outside the circle. הנה כבר התבאר כי הקו אשר יצא מג' אל ד' לא יפול חוץ מן העגולה
It has also been clarified that neither does it fall on its circumference. וכן גם כן התבאר שהוא לא יפול אל הקו המקיף בה
Therefore, it falls within as GD. הנה הוא אם כן יפול בתוכה כמו ג"ד
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 3

When a chord in a circle does not fall on the center and a straight line that is drawn from the center bisects the chord, then it also cuts it at right angle; and if it cuts it at right angle, then it also bisects it. ג כאשר נפל מיתר בעגולה על זולת המרכז ויצא מן המרכז קו וחתך המיתר בשני חצאים הנה הוא יחתכהו על זוית נצבת ואם חתך אותו על זוית נצבת הנה יחתכהו בשני חצאים
Example: chord GD in \scriptstyle\bigcirc_{AB} does not pas through the center. המשל בו כי נפל בעגולת א"ב מיתר ג"ד על זולת המרכז
  • The diameter is AB.
והקטר א"ב
Supposition: if AB bisects GD, it cuts it at right angles; and if it cuts it at right angles, it bisects it. אומר כי א"ב אם חתך ג"ד בשני חצאים הנה הוא יחתכהו על זוית נצבת ואם חתכו על זוית נצבת הנה הוא יחתכהו בשני חצאים
  • Let it first bisect it at point H.
ויחתכהו תחלה בשני חצאים על נקודת ה'
Supposition: it cuts it at right angles.
הנה אומר כי יחתכהו על זוית נצבת
Proof: we set the center Z.
המופת כאשר נשים המרכז ז'
  • We draw ZG and ZD.
ונוציא ז"ג וז"ד
  • \scriptstyle GH=HD
הנה קו ג"ה כמו ה"ד
  • HZ is common.
ונשים ה"ז משותף
  • \scriptstyle GH+HZ=HD+HZ
הנה קוי ג"ה וה"ז כמו ד"ה וה"ז
  • I.8: \scriptstyle GZ=ZD
ותושבת ג"ז כמו תושבת ז"ד מח' מא'
\scriptstyle\measuredangle GHZ=\measuredangle DHZ
הנה זוית גה"ז כמו זוית דה"ז
  • I.13: \scriptstyle\measuredangle GHZ=\measuredangle DHZ=90^\circ
הנה שתיהן אם כן נצבות מי"ג מא'
Therefore, AB bisects DG at right angles.
הנה כבר חתך א"ב ג"ד בשני חצאים על זויות נצבות
  • Likewise, let AB cut GD at right angles.
וגם כן הנה כאשר יחתוך א"ב לג"ד על זויות נצבות
Supposition: bisects it.
הנה אומר כי הוא יחתכהו בשני חצאים
Proof: \scriptstyle GZ=ZD
המופת כי ג"ז כמו ז"ד
  • I.5: \scriptstyle\measuredangle ZGD=\measuredangle ZDG
אם כן זוית זג"ד כמו זוית זד"ג מה' מא'
  • But, \scriptstyle\measuredangle GHZ=\measuredangle DHZ=90^\circ
אבל זוית גה"ז וזוית דה"ז נצבות
  • \scriptstyle\measuredangle ZGH+\measuredangle GHZ of \scriptstyle\triangle_{ZGH} = \scriptstyle\measuredangle ZDH+\measuredangle ZHD of \scriptstyle\triangle_{ZDH}
אם כן שתי זויות זג"ה וגה"ז ממשלש זג"ה כמו שתי זויות זד"ה וזה"ד ממשולש זד"ה
  • \scriptstyle GZ=ZD
וצלע ג"ז כמו צלע ז"ד
  • Line HZ is common to both triangles.
וקו ה"ז משותף לשני המשולשים
  • I.26: \scriptstyle GH=DH
אם כן שתי הצלעות הנשארות והם ג"ה וה"ד שוות מכ"ו מא'
Therefore, AB bisects DG.
הנה כבר חתך א"ב לג"ד בשני חצאים
Its explanation is completed. ונשלם ביאורו

Proposition 4

Every two chords in a circle that cut one another and do not pass through the center, do not bisect one another. ד כל שני מיתרים בעגולה יחתוך אחד משניהם האחר ולא יעברו על המרכז הנה לא יחתוך אחד משניהם האחר בשני חצאי'
Example: the two chords DG and HZ in \scriptstyle\bigcirc_{AB}, cut one another at C, do not pass through the center. דמיון זה כי שני מיתרי ג"ד וה"ז בעגולת א"ב וכבר חתך אחד משניהם האחר על ח' ולא יעברו על המרכז
Supposition: neither of the two bisect the other. הנה אומ' כי הוא לא יחתוך כל אחד משניהם האחר בשני חצאים
  • The center is T.
ויהיה המרכז ט'
  • We draw TC.
ונוציא ט"ח
  • A line is drawn from the center to C and bisects GD.
הנה כבר יצא מן המרכז קו אל ח' וחתך ג"ד בשני חצאים
  • III.3: it cuts it at right angles.
הנה הוא יחתכהו על זוית נצבת מג' מזה
  • \scriptstyle\measuredangle DCT=90^\circ
אם כן זוית דח"ט נצבת
  • \scriptstyle\measuredangle ZCT=90^\circ
וזוית זח"ט גם כן נצבת
Since CT bisects ZH.
מפני כי ח"ט כבר חתך ז"ה בשני חצאי'
  • \scriptstyle\longrightarrow\measuredangle DCT=\measuredangle ZCT
הנה זוית דח"ט כמו זוית זח"ט
The smaller is as the greater = error. הקטן כמו הגדול זה שקר
It has been clarified that neither of the two chords GD and HZ bisect the other. הנה כבר התבאר כי שני מיתרי ג"ד וה"ז לא יחתוך כל אחד משניהם האחר בשני חצאים
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 5

For every two circles that cut one another, their two centers are not the same. ה כל שתי עגולות תתחתכנה הנה אין שני מרכזיהם אחד
Example: the two circles \scriptstyle\bigcirc_{AB} and \scriptstyle\bigcirc_{GD} cut one another at the two points A and G. דמיונו כי שתי עגולות א"ב ג"ד תתחתכנה על שתי נקודות א"ג
Supposition: their centers are not the same. הנה אומר כי מרכזיהם אינם אחד
  • If possible, let their center be H.
שאם היה אפשר הנה יהיה מרכזיהם ה'
  • We draw line AH from H to point A.
ונוציא מן ה' קו א"ה אל נקודת א'
It is clear that it ends at the circumference of both circles together.
הנה מן המבואר כי הוא כבר הגיע תכליתו אל מקיף שתי העגולות יחד
  • We draw line HD to arch ADG at random.
ונוציא קו ה"ד אל קשת אד"ג איך שיפול
  • H is the center of \scriptstyle\bigcirc_{AB}
הנה נקודת ה' מרכז עגולת א"ב
  • def. circle: \scriptstyle AH=HZ
אם כן קו א"ה כמו ה"ז מפתיחת א'
  • H is the center of \scriptstyle\bigcirc_{ADG}
וגם כן הנה מפני כי נקודת ה' מרכז עגלת אד"ג
  • def. circle: \scriptstyle AH=HD
יהיה קו א"ה שוה לקו ה"ד מפתיחת א'
It is clear that \scriptstyle AH=HZ
וכבר התבאר כי קו א"ה שוה לקו ה"ז
Those that are equal to the same thing are equal to each other. והשוים לדבר אחד הנה הם שוים
  • \scriptstyle\longrightarrow HD=HZ
הנה קו ה"ד אם כן שוה לקו ה"ז
The greater is as the smaller = impossible error. הגדול כמו הקטן זה שקר בלתי אפשר
Therefore, the center of the two circles is not the same. אם כן אין מרכז שתי העגולות אחד
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 6

For every two circles that touch one another, the centers of both are not the same. ו כל שתי עגולות תתמששנה הנה אין מרכזי שתיהן אחד
Example: the two circles \scriptstyle\bigcirc_{AB} and \scriptstyle\bigcirc_{AG} touch one another at A. דמיונו כי שתי עגולות א"ב וא"ג תתמששנה על א'
Supposition: the centers of both are not the same and this is impossible. הנה אומר כי מרכזי שניהם אינו אחד ואי אפשר זה
If possible, let the center of both be one and it is point D. שאם היה אפשר הנה יהיה מרכז שניהם אחד והוא נקדת ד'
  • We draw AD.
ונוציא א"ד
  • We draw line DB from D to \scriptstyle\bigcirc_{AB} at random.
ונוציא רק ד' קו אל עגולת א"ב איך שיפול והוא ד"ב
  • We draw line DG to \scriptstyle\bigcirc_{AG} at random.
ונעביר קו אל עגולת א"ג איך שיפול והוא ד"ג
  • D is the center of \scriptstyle\bigcirc_{AB}
הנה נקודת ד' מרכז עגולת א"ב
  • def. circle: \scriptstyle AD=DB
הנה קו א"ד כמו ד"ב מפתיחת א'
  • D is the center of \scriptstyle\bigcirc_{AG}
ונקודת ד' מרכז עגולת א"ג
  • def. circle: \scriptstyle AD=DG
הנה קו א"ד כמו קו ד"ג מפתיחת א'
\scriptstyle AD=DB
וא"ד כבר היה כמו ד"ב
  • \scriptstyle\longrightarrow BD=DG
הנה ב"ד כמו ד"ג
The greater is as the smaller = error. הגדול כמו הקטן זה שקר
It has been clarified that for every two circles that touch one another, the centers of both are not the same. הנה כבר התבאר כי כל שתי עגולות תתמששנה הנה אין מרכזיהם אחד
Its explanation is completed. ונשלם ביאורו

Proposition 7

For every point in a circle that is not the center, from which lines are drawn to the circumference: the longest of which passes through the center; the shortest is the complement of the diameter from the point to the end of the diameter; the nearer to the line through the center is longer than those that are more remote from it; and only two lines on each side of the shortest line are equal. ז כל נקדה בעגולה על זולת המרכז יצאו ממנה קוים אל הקו המקיף הנה היותר ארוך מהם אשר יעבור על המרכז והיותר קצר מהם שלימות הקוטר מבין הנקדה וקצה הקטר ומה שקרב מן הקו אשר יעבור על המרכז הנה הוא יותר ארוך ממה שרחק ממנו ושני קוים לבד משני צדדי הקו היותר קצר שוים
Example: from point H that is not the center on the diameter of \scriptstyle\bigcirc_{AB} lines are drawn to the circumference, which are: HG, HK, HB, HZ, HC, HA, HD דמיונו כי יצאו מנקודת ה' מן קטר עגולת א"ב והיא על זולת המרכז קוים אל הקו המקיף והם ה"ג ה"כ ה"ב ה"ז ה"ח וה"א וה"ד
  • HG passes through the center
וה"ג הוא הקו אשר ילך במרכז
  • HD the complement of the diameter
וה"ד שלמות הקוטר
Supposition: HG is the longest and HD is the shortest, which is the complement of the diameter. הנה אומר כי ה"ג הוא היותר ארוך והיותר קצר מהם ה"ד והוא שלמות הקטר
As for the rest of the lines: ואולם הקוים הנשארים
  • \scriptstyle HZ>HC
הנה ה"ז יותר ארוך מן ה"ח
  • \scriptstyle HC>AH
וה"ח יותר ארוך מן א"ה
And only two lines on each side of the shortest line are equal. ושני קוים לבד משני צדדי הקו היותר קצר שוים
Proof:
  • The center is T
ומופתו שנשים המרכז ט'
  • We draw TZ, TC and AT
ונוציא ט"ז וט"ח וא"ט
[The sum of] any two sides of a triangle is greater than the remaining side. וכל שתי צלעות ממשולש שניהם יותר ארוכים מן הצלע הנשאר
  • \scriptstyle ZT+TH>HZ
הנה ז"ט וט"ה יותר ארוכים מן ה"ז
  • \scriptstyle ZT=TG
וז"ט כמו ט"ג
  • \scriptstyle GH>HZ
הנה ג"ה יותר ארוך מן ה"ז
  • \scriptstyle ZT=TC
וז"ט כמו ט"ח
  • \scriptstyle TA=TC
וט"א כמו ט"ח
  • TH is common
וט"ה משותף
  • \scriptstyle ZT+TH=CT+TH
הנה שני קוי ז"ט וט"ה כמו שני קוי ח"ט וט"ה
  • \scriptstyle\measuredangle ZTH>\measuredangle CTH
וזוית זט"ה יותר גדולה מזוית חט"ה
  • \scriptstyle ZH>CH
הנה תושבת ז"ה יותר ארוכה מתושבת ח"ה
  • Likewise it is clear that \scriptstyle CH>AH
וכן גם כן יתבאר כי ח"ה יותר ארוך מן א"ה
  • \scriptstyle AH+HT>AH
וגם כן הנה א"ה וה"ט מקובצים יותר ארוך מן א"ה
  • \scriptstyle AH+HT>AT
וגם כן הנה א"ה וה"ט מקובצים יותר ארוך מן א"ט
  • \scriptstyle AT=TD
וא"ט כמו ט"ד
  • \scriptstyle AH+HT>TH+HD
הנה א"ה וה"ט מחוברים יותר ארוך מן ט"ה וה"ד
  • The common TH is subtracted
ויפול מהם ט"ה המשותף
  • \scriptstyle AH>HD
וישאר א"ה יותר ארוך מן ה"ד
The longest line is HG, which passes through the center. הנה היותר ארוך מן הקוים ה"ג והוא אשר עבר על המרכז
The shortest is HD, which is the complement of the diameter. והיותר קצר מהם ה"ד אשר הוא שלמות הקטר
As for the rest: the nearer to line HG is longer than the more remote from it. והנשארים מה שקרב מהם מקו ה"ג יותר ארוך ממה שרחק
  • \scriptstyle HZ>HC
הנה קו ה"ז יותר ארוך מן ה"ח
  • \scriptstyle HC>AH
וה"ח יותר ארוך מן א"ה
Supposition: ואומר כי שני קוים לבד יהיו משני צדדי הקצר שוים
המופת אנחנו נעמיד על נקודת ט' מקו ט"ה כמו זוית אט"ה והיא זוית הט"ב
ונוציא ה"ב
  • \scriptstyle AT=TB
הנה קו א"ט כמו ט"ב
ונשים ט"ה משותף
  • \scriptstyle AT+TH=BT+TH
הנה קו א"ט וט"ה כמו שני קוי ב"ט וט"ה
  • \scriptstyle\measuredangle ATH=\measuredangle HTB
וזוית אט"ה כמו זוית הט"ב
  • \scriptstyle HB=AH
אם כן תושבת ה"ב כמו תושבת א"ה
Supposition: ואומר גם כן כי אי אפשר שיצא מן ה' אל הקו המקיף כמו א"ה כי אם ה"ב
ואם יהיה אפשר זה יהיה ה"כ ויצא ט"ב
  • \scriptstyle AT=TB
הנה קו א"ט כמו ט"ב
ונשים ה"ט משותף
  • \scriptstyle AT+TH=BT+TH
הנה קו א"ט וט"ה כמו שני קוי ב"ט וט"ה
  • \scriptstyle AH=HB
ותושבת א"ה כמו תושבת ה"ב
  • \scriptstyle\measuredangle ATH=\measuredangle KTH
הנה זוית אט"ה כמו זוית כט"ה
  • \scriptstyle\measuredangle ATH=\measuredangle BTH
אבל זוית אט"ה כמו זוית בט"ה
  • \scriptstyle\measuredangle KTH=\measuredangle BTH
הנה זוית כט"ה כמו זוית בט"ה
The greater equals the smaller = error. הגדולה שוה לקטנה זה שקר
הנה אי אפשר שיצא מן ה' קו אחר כמו אחד משני קוי א"ה ה"ב זולתם אשר הם מזולתם היותר קצר מהם לבד שוים
וזה מה שרצינו ביאורו

Proposition 8

For every point outside a circle, from which lines are drawn through to the circle: the longest that enters the circle and cuts lines from it is the one that passes through the center; of the remaining lines, the nearer to the one that passes through the center is longer than those that are more remote; the shortest of the lines that end on the circumference and not entering it is the line that is between the point and the end of the diameter; of the remaining lines the nearer to it is shorter than the more remote; and only two lines on each side of the diameter are equal. ח כל נקדה יוצאת חוץ מעגולה יצאו ממנה קוים אל העגולה הנה היותר ארוך שיכנס בעגולה ויחתכנה מן הקוים הוא אשר יעבור מן המרכז ומה שקרב מן הקוים הנשארים מן אשר ילך אל המרכז יותר ארוך ממה שרחק והיותר קצר שבקוים אשר יכלו אל העגולה ולא יכנסו בה הוא הקו אשר בין הנקודה ובין קצה הקטר ומה שקרב ממנו מן הקוים הנשארים יותר קצר ממה שרחק ושנים קוים לבד משני צדדי הקטר שוים
דמיונו כי הוצאו מנקדת ג' אל תוך עגולת א"ב קוים והם ג"ד וג"ה וג"ז וא"ג והקו אשר יעבור על המרכז ג"ד
Supposition: הנה אומר שהוא היותר ארוך שבקוים הנכנסים וכי ג"ה יותר ארוך מן ג"ז וכי ג"ז יותר ארוך מן א"ג וכי היותר קצר שבקוי' היוצאים אשר בין הנקודה ובין קצה הקטר הוא ג"ב וכי ג"ב יותר קצר מן ג"ל וג"ל יותר קצר מן ג"ט ושני קוים לבד משני צדדי ג"ב היותר קצר שוים
המופת אנחנו נשים המרכז נקודת מ'
ונוציא ממנה קוים מ"ה ומ"ז ומ"א ומ"ט ומ"ל ומ"כ
  • \scriptstyle MH+MG>GH
הנה שני קוי מ"ה ומ"ג מקובצים יותר ארוך מן ג"ה
  • \scriptstyle MH=MD
ומ"ה כמו מ"ד
  • \scriptstyle DG>GH
הנה ד"ג יותר ארוך מן ג"ה
  • \scriptstyle MH=ZM
ומ"ה כמו ז"מ
ונשים מ"ג משותפים
  • \scriptstyle HM+MG=ZM+MG
הנה שני קוי ה"מ ומ"ג כמו שני קוי ז"מ ומ"ג
  • \scriptstyle\measuredangle HMG>\measuredangle ZMG
וזוית המ"ג יותר גדולה מזוית זמ"ג
  • \scriptstyle HG>ZG
הנה תושבת ה"ג יותר ארוכה מתושבת ז"ג
  • \scriptstyle ZG>AG
וכן גם כן התבאר כי ז"ג יותר ארוך מן א"ג
  • \scriptstyle MK+KG>MG
וכי כן הנה מ"כ וכ"ג יותר ארוכים מן מ"ג
  • \scriptstyle MK=MB
ומ"כ כמו מ"ב
  • \scriptstyle GK>GB
ונשאר ג"כ יותר ארוך מן ג"ב
  • \scriptstyle GB<KG
הנה ג"ב יותר קצר מן כ"ג
ובמשולש למ"ג שתי צלעות נצבות על תושבת מ"ג והם מ"כ וכ"ג
והנה נפגשו בתוכו
  • \scriptstyle ML+LG>MK+KG
הנה מ"ל ול"ג יותר ארוכים מן מ"כ וכ"ג
  • \scriptstyle MK=ML
ואולם מ"כ הוא כמו מ"ל
  • \scriptstyle LG>KG
ונשאר ל"ג יותר ארוך מן כ"ג
  • \scriptstyle GT>GL
וכן גם כן התבאר כי ג"ט יותר ארוך מן ג"ל
הנה היותר ארוך שבקוים הנכנסים ג"ד
  • \scriptstyle GH>GZ
ואחר כן ג"ה יותר ארוך מן ג"ז
  • \scriptstyle GZ>AG
ואחרי כן ג"ז יותר ארוך מן א"ג
והיותר קצר שבקוים היוצאים ג"ב
  • \scriptstyle GB<GK
ואחרי כן ג"ב יותר קצר מן ג"כ
  • \scriptstyle GK<GL
וג"כ יותר קצר מן ג"ל
  • \scriptstyle GL<GT
ואחרי כן ג"ל יותר קצר מן ג"ט
Supposition: ואומר כי שני קוים לבד לשני צדדי ג"ב היות קצר שבקוים שוים
המופת שתעמיד על נקודת מ' מקו מ"ג זוית נמ"ג כמו זוית כמ"ג
ונוציא ג"נ
  • \scriptstyle KM=NM
הנה קו כ"מ כמו קו נ"מ
ונשים ג"מ משותף
  • \scriptstyle KM+MG=NM+MG
הנה שני קוי כ"מ מ"ג כמו שני קוי מ"נ ומ"ג
  • \scriptstyle\measuredangle HMG=\measuredangle NMG
וזוית כמ"ג כמו זוית נמ"ג
  • \scriptstyle KG=GN
אם כן תושבת כ"ג כמו תושבת ג"נ
Supposition: הנה אומר כי לא יצא מן ג' קו אחד כמו כל אחד מן כ"ג ונ"ג
שאם היה אפשר יוצא והוא ג"ס
ונוציא מן מ' קו אל ס'
  • \scriptstyle KM=MS
הנה קו כ"מ כמו קו מ"ס
ונשים מ"ג משותף
  • \scriptstyle KM+MG=SM+MG
הנה שני קוי כ"מ ומ"ג כמו שני קוי ס"מ ומ"ג
  • \scriptstyle KG=GS
ותושבת כ"ג כמו תושבת ג"ס
  • \scriptstyle\measuredangle KMG=\measuredangle GMS
הנה זוית כמ"ג כמו זוית גמ"ס
  • \scriptstyle\measuredangle KMG=\measuredangle NMG
וכבר היתה זוית כמ"ג כמו זוית נמ"ג
  • \scriptstyle\measuredangle GMS=\measuredangle GMN
הנה זוית גמ"ס כמו זוית גמ"נ
The greater is as the smaller = error. הגדולה כמו הקטנה זה שקר
ואי אפשר שיצא קו אחר כמו קו ג' זולתי נ"ג
הנה שני קוי כ"ג נ"ג אשר הם משני צדדי הקו היותר קצר לבד שוים
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 9

When more than two lines are drawn from a point in the circle to the circumference and the lines are equal, then the point is the center of the circle. ט כאשר הוצא מנקודה בעגלה יותר משני קוים אל הקו המקיף והיו הקוים שוים הנה היא מרכז העגלה
המשל בו שיוצא מנקודת ג' מעגלת א"ב קוים שוים יותר משנים והם ג"ד וג"ב וג"ה
Supposition: הנה אומר כי נקדת ג' מרכז עגלת א"ב
המופת אנחנו נוציא ד"ב וב"ה
ונחלק שני קוי ד"ב וב"ה בשני חצאים שוים על ח"ז
ונוציא ג"ז וג"ח ונעביר בשני הצדדים אל הקו המקיף
  • \scriptstyle DZ=ZB
הנה קו ד"ז כמו קו ז"ב
ונשים ז"ג משותף
  • \scriptstyle DZ+ZG=BZ+ZG
הנה שני קוי ד"ז וז"ג כמו שני קוי ב"ז וז"ג
  • \scriptstyle GD=GB
ותושבת ג"ד כמו תושבת ג"ב
  • \scriptstyle\measuredangle DZG=\measuredangle BZG
אם כן זוית דז"ג כמו זוית בז"ג
הנה שתיהן אם כן שתי נצבות
הנה כבר חתך קו א"ט מיתר ב"ד בשני חצאים על שתי זויות
אם כן מרכז העגולה על א"ט
וכן התבאר כי המרכז על כ"מ
והנה המרכז יפול על החתך המשותף לשני הקוים א"ט וכ"מ והוא נקדת ג'
וזה מש"ל
אמ' תבאת מצאנו בקצת הנוסחאות מן היונים לזו התמונה מופת אחר
והוא שאנחנו נשים העגלה א"ב ג"ד
והנקדה אשר בתוכה נקדת ה'
ונוציא מנקדת ה' אל העגלה קוים שוים והם ה"ז וא"ה וח"ה
Supposition: הנה אומר כי נקדת ה' מרכז עגולת א"ב ג"ד
ואם לא יהיה כן הנה יהיה מרכזה ט' אם יהיה אפשר זה
ונגיע קו ט"ה ונעבירהו בשני הצדדים אל שתי נקודות ד"ב
הנה מפני שכבר הורשמה בתוך עגולת א"ב ג"ד נקודה איך שתפול והיא ה'
והוצאו ממנה קוים ה"ב וה"ז וא"ה וה"ח אל העגולה איך מה שנפלו
וקו ב"ה מהם ילך במרכז
יהיה קו ב"ה היותר ארוך מהם
והיותר קצר מהם קו ד"ה
וקו ז"ה יותר ארוך מקו א"ה
וקו א"ה יותר ארוך מקו ה"ח
אבל אלו הקוים השלשה שוים וזה בלתי אפשר
אם כן אין נקדת ט' מרכז לעגולת א"ב ג"ד
וכן גם כן התבאר שאי אפשר שיהיה מרכזה מנקדה אחרת זולת נקודת ה'
אם כן נקודת ה' מרכז עגולת א"ב ג"ד
וזה מש"ל

Proposition 10

A circle cannot cut a circle at more than two points. י אי אפשר שתחתוך עגולה עגלה ביותר משתי מקומות
שאם היה אפשר זה הנה תחתוך עגולת א"ב עגולת ג"ד ביותר משני מקומות על נקודות ה"ז ח"ט
ונוציא שני קוי ה"ז וז"ח
ונחלקם בשני חצאים על כ"ל
ונוציא כ"ג ול"א על זויות נצבות
ונעביר שניהם אל ב"ד
הנה קו א"ב בעגולת א"ב כבר חתך ז"ח בשני חצאים על זוית נצבת
אם כן מרכז העגולה על א"ב
וג"ד גם כן בעגולת א"ב חתך ז"ה בשני חצאים על זוית נצבת
אם כן מרכז עגולת א"ב על ג"ד
וכבר התבאר כי מרכז עגולת א"ב על קו א"ב
אם כן מרכזה על הנקדה המשותפת לשני קוי א"ב ג"ד
ואינם משותפים בנקודה זולת נקודת נ' אם כן נקודת נ' היא מרכז עגולת א"ב
וכמו כן התבאר שמרכז עגלת ג"ד היא נקודת נ'
אם כן נקודת נ' מרכז עגולות א"ב וג"ד
ושתיהם תתחתכנה אם כן אין מרכז שתיהם אחד
אם כן לא תחתוך עגלה עגלה ביותר משתי מקומות
אמ' תבאת מצאנו בקצת הנוסחאות מהיונים לתמונה הזאת מופת אחר
והוא שאנחנו נשים העגלה אב"ג תחתוך עגלת דה"ז על יותר משתי נקודות והם נקודות ח"ב וז"ט
ויהיה מרכז עגולת אב"ג נקודת כ'
ונגיע קוי ב"כ וח"כ וז"כ
הנה מפני כי כבר הרשמת נקדה בעגולת דה"ז יותר משני קוים והיו שוים והם קוי כ"ב כ"ז כ"ח הנה נקדת כ' מרכז עגולת דה"ז
וכבר היתה גם כן מרכז עגולת אב"ג
הנה כבר נחתכו שתי עגולות והיו מרכזי שתיהן אחד והם נקודת כ' וזה בלתי אפשר
הנה לא תחתוך עגולה עגולה ביותר משני מקומות וזה הוא מה ש"ב

Proposition 11

For every two circles that touch one another, the line that passes through their centers passes through their point of contact, whether it is inside or outside. יא כל שתי עגולות תתמששנה הנה הקו אשר יעבור על מרכז שתיהן יעבור במקום המשוש מבפנים היה משושם או מבחוץ
המשל בו כי עגולת א"ב תמששה עגולת א"ג מבפנים על נקודת א' ויהיה מרכז עגולת א"ב ה' ומרכז א"ג ז'
Supposition: הנה אומר כי הקו אשר יעבור על ה"ז יכלה אל נקודת א' אי אפשר זולתו
שאם היה אפשר הנה יפול כמו ה"ז ט"ח
ונוציא שני קוי א"ז וז"ה
הנה שני קוי א"ז וז"ה מקובצים יותר ארוך מן א"ה
וא"ז כמו ז"ט
וא"ה כמו ה"ח
אם כן ה"ט יותר ארוך מן ה"ח וזה שקר
הנה כבר התבאר כי הקו אשר יעבור על שתי נקודות ה"ז אין יציאתו כמו יציאת ה"ח ולא יפול במקום אחר כי אם בנקודת א' כאשר תתמששנה שתי העגלות
וגם כן הנה אנחנו נשים עגלת א"ג תמשש עגלת א"ב מחוץ על נקודת א'
ויהיה מרכז עגלת א"ב ה' ומרכז עגלת א"ג ז'
Supposition: הנה אומר כי הקו אשר יעבור על ה"ז יעבור בנקודת א'
ואם לא יהיה כן הנה נפול כמו קו ה"ח ט"ז
ונוציא שני קוי א"ז וא"ה
הנה שני קוי א"ז וא"ה יותר ארוך מן ז"ט ח"ה הישר
ואולם א"ה הנה הוא כמו ה"ח
ואולם א"ז הנה הוא כמו ז"ט
אם כן שני קוי ה"ח וז"ט שוים לשני קוי א"ז וא"ה
וכבר היו שני קוי א"ז וא"ה מחוברי' יותר ארוך מן אח"ז ושניהם יותר קטנים ממנו זה אי אפשר
הנה הקו אשר יגיע בין שתי נקודות ה"ז יעבור בנקודת א'
וזה מש"ל

Proposition 12

A circle does not touch another circle at more than one point, whether one of them is inside the other or outside it. יב לא תמשש עגולה עגולה כי אם במקום אחד כאשר תהיה אחת משתיהן תוך האחרת או חוץ ממנה
שאם היה אפשר תמששנה בשתי מקומות או יותר הנה תמשש עגולת ג"ד עגולת א"ב בשתי מקומות מבפנים על שתי נקודות ג"ד
והיה מרכז עגולת א"ב נקודת ה'
ומרכז עגולת ג"ד נקודת ז'
הנה הקו אשר יעבור על ה"ז יפול במקום אשר תתמששנה שתי העגולות
ונוציא קו ה"ז ונוציאהו אל שתי נקודות ג"ד
הנה מרכז עגולת א"ב ה'
הנה קו ה"ד כמו קו ה"ג
וד"ה יותר ארוך הרבה מן ז"ד
וגם כן הנה מרכז עגולת ג"ד נקדת ז'
אם כן קו ז"ד כמו קו ז"ג וכבר היה שהתבאר כי ג"ז יותר ארוך הרבה מן ז"ד וזה שקר
אם כן לא תמשש עגולת ג"ד עגולת א"ב כי אם במקום אחד לבד
ותמששנה מחוץ אם היה אפשר זה כמו עגולת ח"ט לעגולת א"ב בשתי מקומות על שתי נקודות א"ב הנה הקו אשר יצא מן א' אל ב' יפול בעגולת א"ב וחוץ מעגולת ח"ט זה שקר
מפני כי שתי נקודות תפולנה על קשת עגולה יהיה הקו הישר אשר יצא מאחת משתיהן אל האחרת יפול בתוך העגולה
הנה לא תמשש עגולה עגולה כי אם במקום אחד אם מבפנים ואם מבחוץ
וזה מש"ל

Proposition 13

When there are equal chords in a circle, their distances from the center are equal; and those, whose distances from the center are equal, are equal. יג כאשר נפלו בעגולה מיתרים שוים הנה מרחקיהם מן המרכז שוים ואם היו מרחקיהם מן המרכז שוים הנה הם שוים
המשל שהוא נפיל בעגולת א"ב שני מיתרים שוים והם ג"ד וה"ז
Supposition: הנה אומר כי מרחק שניהם מן המרכז שוה
המופת כי נשים המרכז נקודת ח'
ונוציא ממנו אל שני מיתרי ג"ד ה"ז שני עמודים ח"ט וח"כ
ונוציא ה"ח וח"ד וח"ז וח"ג
  • \scriptstyle GD=HZ
הנה ג"ד כמו ה"ז
  • \scriptstyle GC=HC
וג"ח כמו ה"ח
  • \scriptstyle DG+GC=ZH+CH
הנה שני קוי ד"ג ג"ח כמו שני קוי ז"ה וח"ה
  • \scriptstyle DC=ZC
ותושבת ד"ח כמו תושבת ז"ח
  • \scriptstyle\measuredangle TGC=\measuredangle KHC
אם כן זוית טג"ח כמו זוית כה"ח
  • \scriptstyle\measuredangle GTC=\measuredangle HKC=90^\circ
וזוית גט"ח כמו זוית הכ"ח מפני כי שתיהן נצבות
אם כן שתי זויות משולש גט"ח כמו שתי זוית משלש הכ"ח
  • \scriptstyle GC=HC
ושתי צלעות ג"ח ה"ח שוות
הנה שתי צלעות הנשארות כמו שתי צלעות הנשארות כל אחת כמו הנכחית לה
והזוית הנשארת כמו הזוית הנשארת
אם כן ט"ח כמו כ"ח ושניהם שני העמודים
הנה מרחק ג"ד וה"ז מן המרכז שוה
Supposition: ואומר כי שניהם שוים
המופת כי כבר הוצא מן המרכז קו ט"ח אל ג"ד וחתכו על זוית נצבת
והוא אם כן יחתכהו בשני חצאין
  • \scriptstyle GT=TD
אם כן קו ג"ט כמו קו ט"ד
  • \scriptstyle DG=2\sdot GT
וד"ג כפל ג"ט
  • \scriptstyle ZH=2\sdot HK
ולכן יהיה ז"ה כפל ה"כ
  • \scriptstyle GC=HC
וג"ח כמו ה"ח
  • \scriptstyle GC^2=GT^2+TC^2
אם כן המרובע ההוה מן ג"ח כמו שני המרובעים ההוים מג"ט ט"ח
\scriptstyle\measuredangle GTC=90^\circ
מפני כי זוית גט"ח נצבת
  • \scriptstyle HC^2=HK^2+KC^2
והמרובע ההוה מן ה"ח כמו שני המרובעים ההוים מן ה"כ וכ"ח
\scriptstyle\measuredangle HKC=90^\circ
מפני כי זוית הכ"ח נצבת
  • \scriptstyle TC^2+TG^2=CK^2+KH^2
הנה שני המרובעים ההוים מן ט"ח ט"ג כמו שני המרובעים ההוים מן ח"כ וכ"ה
  • \scriptstyle TC^2=KC^2
והמרובע ההוה מן ט"ח כמו המרובע ההוה מן כ"ח
  • \scriptstyle GT^2=HK^2
ונשאר המרובע ההוה מן ג"ט כמו המרובע ההוה מן ה"כ
  • \scriptstyle GT=HK
הנה קו ג"ט כמו קו ה"כ
  • \scriptstyle GD=2\sdot GT
וג"ד כפל ג"ט
  • \scriptstyle HZ=2\sdot KH
וה"ז כפל כ"ה
וכל שני קוים שוים כאשר הוכפלו היו שוים
  • \scriptstyle DG=HZ
אם כן מיתר ג"ד כמו מיתר ה"ז
וזה מה שרצינו ביאורו

Proposition 14

When there are chords in a circle, the longest of them is the diameter of the circle; and of the rest, the nearer to the center is longer than the more remote. יד כאשר נפלו בעגולה מיתרים הנה היותר ארוך מהם קוטר העגולה והנשארים הנה היותר קרוב מהם אל המרכז יותר ארוך מן היותר רחוק
המשל בו כי נפלו בעגולת א"ב שני מיתרים והם ז"ה וח"ט והקוטר ג"ד וז"ה יותר קרוב אל המרכז מן ח"ט
Supposition: הנה אומר כי קוטר ג"ד הוא היותר ארוך מהם ושה"ז יותר ארוך מן ט"ח
המופת כי נשים המרכז נקדת כ'
ונוציא ממנו שני עמודים אל שני מיתרי ה"ז וח"ט והם כ"ל וכ"מ
הנה מיתר ז"ה יותר קרוב אל המרכז מן ח"ט
אם כן מ"כ יותר קרוב אל המרכז ארוך מן ל"כ
ונבדיל מן כ"מ כמו ל"כ והוא כ"נ
ונקוה על נ' קו נכחי לקו ט"ח והוא ס"ע
הנה שני קוי ה"ז וס"ע מרחק שניהם מן המרכז שוה
אם כן שניהם שוים אם כן קו ה"ז כמו ס"ע
ונוציא קוים כ"ס וכ"ח וכ"ע וכ"ט
הנה ס"כ וכ"ע מחוברים יותר ארוך מן ס"ע
וס"כ כמו כ"ג
וכ"ע כמו כ"ד
הנה קו ג"ד יותר ארוך מן ס"ע
וס"ע כמו ה"ז
אם כן ג"ד יותר ארוך מן ה"ז
וס"ב כמו כ"ח
וע"כ כמו כ"ט
הנה שני קוי ס"כ וכ"ע כמו שני קוי כ"ח וכ"ט
וזוית עכ"ס יותר גדולה מזוית טכ"ח
אם כן תושבת ס"ע יותר ארוכה מתושבת ט"ח
אבל ס"ע כמו ה"ז
אם כן ה"ז יותר ארוך מן ט"ח
הנה המיתרים אשר נפלו בעגולת א"ב היותר ארוך מהם הקוטר והוא ג"ד וה"ז היותר קרוב אל המרכז יותר ארוך מן ט"ח היותר רחוק
ונשלם ביאורו

Proposition 15

When a straight line is drawn from the end of the diameter of a circle at right angles, it falls outside the circle, and no other straight line falls between it and the circumference; the angle of the semicircle is greater than any acute rectilinear angle, and the angle contained by that line and the circumference is less than any acute rectilinear angle. טו כאשר הוצא מקצה הקטר העגולה קו ישר על זוית נצבת הנה יוצא מן העגלה ולא יפול בינו ובין הקו מן המקיף קו אחר ישר ותהיה זוית חצי העגולה יותר גדולה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים ותהיה זוית אשר יקיף בה הקו ההוא והקו המקיף היותר קטנה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
המשל כי עגולת א"ב יצא מקצה קוטרה והוא קו ג"ד קו ד"ז על זוית נצבת מנקודת ד'
Supposition: הנה אומר כי הוא יפול חוץ מן העגולה אי אפשר זולת זה
שאם היה אפשר הנה יפול בתוכה כמו קו ד"ז קו ד"א
ויהיה המרכז ה'
ונוציא א"ה והוא כמו ה"ד
אם כן זוית הא"ד כמו זוית הד"א
וזוית הד"א נצבת אם כן זוית הא"ד גם כן נצבת
אם כן משולש הא"ד נצב שתי הזויות זה שקר
הנה כבר התבאר כי הקו אשר יצא מן ד' והוא קצה ז"ד על זוית נצבת יפול חוץ מן העגולה ויפול כמו ד"ז
Supposition: הנה אומר כי לא יכנס בינו ובין קשת גא"ד קו אחר ישר
שאם היה אפשר הנה יפול בין שניהם כמו קו ד"ח
ונוציא מן ה' עמוד אל קו ד"ח והוא ה"ט
הנה זוית הט"ד נצבת
וזוית הד"ט קטנה מנצבת
אם כן זוית הט"ד יותר גדולה מזוית הד"ט
והזוית היותר גדולה מכל משולש יהיה מיתרה הצלע היותר ארוך
אם כן צלע ה"ד יותר ארוך מן ה"ט
וה"ד כמו ה"א
אם כן ה"א יותר ארוך מן ה"ט זה שקר
הנה כבר התבאר כי לא יפול בין קשת גא"ד ובין קו ד"ז קו אחר ישר
Supposition: ואומר כי הזוית הנכנסת אשר יקיפו בה הקוטר והקו המקיף אשר עליה בד"ה יותר גדולה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
ושזוית בד"ז החיצונה יותר קטנה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
כי אלו היתה זוית חדה ישרת שני הקוים יותר גדולה מן הפנימית ויותר קטנה מן החיצונה אשר זכרנו בשם היה אפשר שיפול בין קו ד"ז ובין קשת גא"ד קו ישר אבל לא יפול
אם כן זוית חצי העגולה אשר עליה גד"ב יותר גדולה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים ואשר עליה בד"ז יותר קטנה מכל זוית חדה ישרת שני הקוים
ונשלם ביאורו

Proposition 16

We wish to draw from a given point a line that touches the circle. יו נרצה שנוציא מנקודה ידועה קו ימשש העגולה
הנה נשים הנקודה הידועה נקודת א' והעגולה עגולת ב"ג
ונרצה שנוציא מן א' קו ימשש עגולת ב"ג
הנה נוציא ממרכז העגולה והוא ד' קו ד"א
ונקוה על מרכז ד' ובמרחק א"ד עגולת א"ח
ונוציא מקו א"ד מנקודת ז' ממנו קו על זוית נצבת והוא ז"ח
ונוציא ד"ח וט"א
הנה קו ד"ח כמו קו א"ד
וד"ז כמו ד"ט
הנה שני קוי א"ד וד"ט כמו שני קוי ח"ד וד"ז
והזויות אשר יקיפו בו שני קוי ח"ד וד"ז ושני קוי א"ד וד"ט אחת
מפני שהם יקיפו זוית אחת והיא ד'
הנה תושבת ז"ח כמו תושבת א"ט
ומשלש זד"ח כמו משלש טד"א
והזויות הנשארות כמו הזויות הנשארות אשר יהיו מיתריהם הצלעות השוות
אם כן זוית דט"א כמו זוית דז"ח הנה שתיהם יחד נצבות
וד"ט קו הקוטר
והקו אשר יצא מקצה הקוטר על זוית נצבת ימשש העגולה
הנה כבר התבאר כי קו א"ט ימשש עגולת ב"ג
וזה מש"ל

Proposition 17

For every line that touches the circle, when a line is drawn from the touching point to the center, this line is perpendicular to the line that touches the circle. יז כל קו ימשש העגולה ויצא מן המקום אשר ימששה בו קו אל המרכז הנה הקו יהיה עמוד על הקו הממשש לעגולה
המשל בו כי קו ג"ד ימשש עגולת א"ב על נקודת ב' והמרכז ה' ונוציא ב"ה
Supposition: הנה אומר שהוא עמוד על ג"ד אי אפשר זולתו
שאם היה אפשר הנה יצא מן ה' עמוד אל קו ג"ד זולת ב"ה והוא ה"ז
הנה זוית הז"ב אם כן נצבת
וזוית הב"ז חדה
אם כן זוית הב"ז יותר גדולה מזוית הב"ז
והזוית היותר גדולה מכל משלש מיתרה הצלע היותר ארוך
הנה קו ב"ה יותר ארוך מן ה"ז וה"ב כמו ה"א אם כן ה"א יותר ארוך מן ה"ז וזה שקר
אם כן אי אפשר שיהיה ה"ז עמוד על ג"ד ולא זולתו מן הקוים
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 18

When a straight line touches a circle, and from the touching point a straight line is drawn at right angles to the [line] outside of the circle, then the center falls on it. יח כאשר ימשש קו ישר עגולה ויצא מן המקום אשר ימששנה קו על זוית נצבת לפנים מן העגולה הנה יהיה עליו המרכז
המשל בו כי קו ג"ד ימשש עגולת א"ב על ב' ויצא מנקודת ב' קו א"ב על זוית נצבת
Supposition: הנה אומר כי המרכז יפול על קו א"ב אי אפשר זולתו
שאם יהיה אפשר נאמר שיפול על קו ב"ה אם כן זוית הב"ד נצבת
וזוית דב"א נצבת
ושתיהם נצבות זה שקר
אם כן אין המרכז על ב"ה ולא בזולת קו א"ב
אם כן מרכז העגולה על א"ב
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 19

The angle that is at the center of the circle is double the angle that is at the circumference, when the base of both [the angles] is the same arch. יט הזוית אשר תהיה על מרכז העגולה כמו שני פעמים מאשר תהיה על הקו המקיף כאשר תהיינה תושבות שתיהם קשת אחת
המשל בו כי על מרכז עגולת בא"ג זוית בד"ג ועל הקו המקיף זוית בא"ג ותושבת שתיהם יחד קשת ב"ג
Supposition: הנה אומר כי זוית בד"ג כפל זוית בא"ג
המופת כי נוציא קו א"ד ונוציאהו אל ה'
הנה שני קוי א"ד וד"ג שוים
אם כן שתי זויות דא"ג ודג"א שוות
וזוית הד"ג כפל זוית הא"ג
ולכן זוית בד"ה כפל זוית בא"ד
הנה כל זוית בד"ג כפל זוית בא"ג
וזה מש"ל

Proposition 20

When two angles falls on the same segment of a circle, they are equal to one another. כ כאשר תהיה בחתיכה אחת מעגלה שתי זויות הנה שתיהן שוות
המשל בו כי בעגלת אב"ג חתיכת ג"א ה"ד בה שתי זויות גה"ד וגא"ד
Supposition: הנה אומר שהן שוות
המופת הנה נשים המרכז ז'
ונוציא ג"ז ז"ד
הנה זוית גז"ד על המרכז וזוית גה"ד על הקו המקיף
וזוית גז"ד כפל זוית גה"ד ולכן גם כן יהיה כפל זוית גא"ד
אם כן זוית גה"ד כמו זוית גא"ד
ונשלם ביאורו

Proposition 21

For every cyclic quadrilateral, [the sum of] each pair of its opposite angles is equal to two right angles. כא כל עגולה תפול בה תמונה בעלת ארבע צלעות הנה כל שתי זויות מתנגדות מזויותיה הנה שתיהן שוות לשתי זויות נצבות
המשל בו כי בעגולת אב"ג תמונה בעלת ארבע צלעות והיא תמונת א"ב ג"ד
Supposition: הנה אומר כי כל שתי זויות מתנגדות מזויותיה שוות לשתי נצבות
המופת אנחנו נוציא א"ג וב"ד
וכל שתי זויות בחתיכה אחת הנה שתיהן שוות
הנה זוית בא"ג כמו זוית בד"ג
וזוית אד"ב גם כן כמו זוית אג"ב
הנה כל זוית אד"ג כמו שתי זויות אג"ב וגא"ב
ונשים זוית גב"א משותפת
אם כן זוית בא"ג ואג"ב וגב"א כמו שתי זויות אב"ג ואד"ג
וזויות גב"א ובא"ג ובג"א יחד כמו שתי זויות נצבות
הנה שתי זויות אד"ג ואב"ג המתנגדות כמו שתי זויות נצבות
ובכמו הצורה הזאת תדע כי שתי זויות בא"ד ודג"ב שוות לשתי נצבות
ונשלם ביאורו

Proposition 22

כב אי אפשר שיעמודו על קו אחד ישר שתי חתיכות מתדמות מחתיכות העגולות בצד אחד ואחת משתיהן יותר גדולה מן האחרת
שאם היה אפשר נאמר שיקום על קו א"ב הישר שתי חתיכות דומות מחתיכות העגולות בצד אחד והאחת יותר גדולה מן האחרת והם שתי חתיכות אה"ב ואז"ב והיותר גדולה משתיהן חתיכת אז"ב
ונרשום על קשת אה"ב נקדת ה'
ונוציא קו א"ה ונוציאהו עד ז'
ונוציא שני קוי ה"ב וז"ב
הנה חתיכת אה"ב דומה לחתיכת אז"ב
אם כן זוית אה"ב כמו זוית אז"ב היוצאת המשלש כמו הפנימית זה שקר
אם כן לא יעמדו על קו אחד ישר שתי חתיכות דומות מחתיכות העגולים ואחת משתיהם יותר גדולה מן האחרת
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 23

כג כאשר יהיו חתיכות העגולות דומות והיו על קוים ישרים שוים הנה החתיכות גם כן שוות
המשל בו כי שתי חתיכות אה"ב וגז"ד דומות ועל שני קוים ישרים שוים והם א"ב ג"ד
Supposition: הנה אומר כי שתי החתיכות שוות
המופת כי אנחנו כאשר הרכבנו חתיכת אה"ב על חתיכת גז"ד ותושבת א"ב על תושבת ג"ד נפלה קשת אה"ב על קשת גז"ד
שאם לא תפול ונפל כמו גה"ד והיה תושבת א"ב כבר נפל על תושבת ג"ד
הנה כבר עמדו על קו ג"ד הישר שתי חתיכות דומות מחתיכות העגולות בצד אחד ואחת משתיהן יותר גדולה מן האחרת והם גז"ד וגה"ד זה שקר אי אפשר
אם כן חתיכת אה"ב תפול על חתיכת גז"ד הנה היא אם כן שוה אליה
וזה מה שרצינו ביאורו

Proposition 24

כד נרצה שנשלים חתיכה ידועה מהעגולה
ותהיה חתיכת העגולה הידועה אג"ב
הנה כאשר רצינו להשלים עגולתה הנה נגיע א"ב ונחלקהו בשני חצאים על ד'
ונוציא מנקודת ד' עמוד על א"ב והוא ד"ג
ונגיע א"ג
ונעמיד על קו א"ג הישר על נקודת א' ממנו זוית שוה לזוית אג"ד ישרת שתי הצלעות והיא זוית גא"ה
וזוית דג"א יותר קטנה מנצבת
אם כן שתי זויות דג"א וגא"ה יותר קטנות משתי נצבות וירחקו אל לא תכלית יפגשו
ונאמר שיפגשו שני קוי א"ה ג"ד על נקדת ה'
ונגיע קו ב"ה
הנה מפני כי זוית גא"ה שוה לזוית אג"ח יהיה צלע א"ה שוה לצלע ה"ג
וזה כי שתי זויות משולש הא"ג אשר הן על התושבת שוות
וגם כן הנה מפני כי צלע א"ד שוה לצלע ד"ב וקו ד"ה משותף הנה כל אחד משני קוי א"ד ד"ה שוים לכל אחד משני קוי ב"ד ד"ה כל אחד לנכחי אליו
וזוית אד"ה שוה לזוית בד"ה
הנה תושבת א"ה שוה לתושבת ב"ה
והיה כבר התבאר כי קו א"ה שוה לקו ה"ג
הנה קוי א"ה ה"ג ה"ב השלשה שוים
וכאשר שמנו נקודת ה' מרכז וסבבנו עגולה במרחק ה"א ה"ב ה"ג הלכה בנקודת השלש ונקוה העגולה הזאת והיא עגולת אז"ב
הנה קוינו אל עגולת אג"ב חתיכה ממנה והיא עגולת אז"ב
וזה מה שרצינו לבארו

Proposition 25

כה כאשר היו בעגולות שוות שתי זויות שוות הנה הן על שתי קשתות שוות על המרכז היו או על הקו המקיף
דמיונו כי שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות ומרכזי שתיהן ח"ט ובשתיהן שתי זויות שוות על המרכז והם בח"ג הט"ז
Supposition: הנה אומר כי קשת ב"ג כמו קשת ה"ז
המופת אנחנו נוציא משתי נקודות א"ד משתי קשתות בא"ג הד"ז קוי א"ב ב"ג ד"ה ד"ז
הנה קו ח"ב כמו ט"ה
וח"ג כמו ט"ז מפני כי שניהם בעגולות שוות
הנה כל אחת מב"ח ג"ח כמו כל אחת מן ה"ט ט"ז
וזוית בח"ג כמו זוית הט"ז
אם כן תושבת ב"ג כמו תושבת ה"ז
וזוית בח"ג כפל זוית בא"ג
וזוית חט"ז כפל הד"ז
וכבר היתה זוית בח"ג כמו זוית הט"ז
אם כן זוית בא"ג כמו זוית הד"ז
אם כן חתיכת בח"ג דומה לחתיכת הד"ז
ושתי החתיכות שוות
אם כן קשת ב"ג הנשארת כמו קשת ה"ז הנשארת
הנה כבר התבאר כי השתי זויות השוות אשר בעגולת שוות תהיינה על שתי קשתות שוות אם היו על המרכז או היו על הקו המקיף
ונ"ב

Proposition 26

כו כאשר תהיינה בעגולות שוות שתי זויות על שתי קשתות שוות הנה הזויות שוות היו על המרכז או על הקו המקיף
המשל בו כי שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות ושתי קשתות ב"ג ה"ז שוות עליהן שתי זויות בט"ג הח"ז והם על המרכז או לא אבל היו על הקו המקיף
Supposition: הנה אומר כי שתיהם שוות אי אפשר כי אם זה
שאם היה אפשר נאמר שתהיה זוית בט"ג קטנה מזוית הח"ז
ונעמיד על נקודת ח' מקו ה"ח זוית הח"ז כמו בט"ג
הנה קשת ב"ג כמו קשת ה"כ
אבל קשת ה"ז היה כמו קשת ב"ג
הנה קשת ה"ז כמו ה"כ
The greater is as the smaller = error. הגדולה כמו הקטנה זה שקר
הנה אם כן אין בט"ג בלתי שוה לזוית הח"ז
אם כן היא שוה לה
ושתי הזויות אשר תהיינה על קשת בא"ג הד"ז חציי זויות בט"ג הח"ז השוות
אם כן הן שוות
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 27

כז המיתרים השוים אשר בעגולות השוות יבדילו קשתות שוות הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה
המשל בו כי שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות ושני מיתרי ב"ג ה"ז הם שוים
Supposition: הנה אומר כי שניהם יבדילו קשתות שוות
אולם קשת ב"ג כמו קשת ה"ז
ואולם קשת בא"ג כמו קשת הד"ז
ויהיו שני המרכזים ט"ח
ונוציא ט"ב ט"ג וה"ח וח"ז
הנה קו ט"ב כמו קו ה"ח
וקו ט"ג כמו קו ח"ז
הנה כל שני קוי ב"ט ט"ג כמו שני קוי ה"ח ח"ז
ותושבת ב"ג כמו תושבת ה"ז
אם כן זוית בט"ג כמו זוית הח"ז
וקשת ב"ג כמו קשת ה"ז
והעגולה כמו העגולה
אם כן בא"ג כמו קשת הד"ג
וזה שרצינו לבארו

Proposition 28

כח השתי קשתות מן העגולות השוות יבדילום מיתרים שוים
ויהיו שתי עגולות אב"ג דה"ז שוות
ומשתיהן שתי קשתות ב"ג ה"ז שוות
Supposition: הנה אומר כי השני מיתרים והם ב"ג ה"ז שוים
המופת כי נשים המרכזים ט"ח ונוציא ט"ב ט"ג ה"ח ח"ז
הנה קו ט"ב כמו קו ה"ח
וקו ט"ג כמו קו ח"ז
הנה שני קוי ב"ט ט"ג כמו שני קוי ה"ח ח"ז
והזויות אשר יפלו בחתיכות השוות שוות
אם כן זוית בט"ג כמו זוית הח"ז
אם כן תושבת ב"ג כמו תושבת ה"ז
הנה כבר התבאר כי שני מיתרי ב"ג ה"ז שוים
וזה מה שרצינו לבארו

Proposition 29

כט נרצה לחתוך קשת ידועה בשני חצאים
הנה נשים הקשת הידועה בא"ג
ונרצה לחתוך אותה בשני חציים
הנה נגיע ב"ג ונחלקהו בשני חציים על ד'
ונוציא מן ד' אל קשת בא"ג קו א"ד על זוית נצבת על קו ב"ג
ונוציא שני קוי א"ב א"ג
הנה קו ב"ד כמו קו ג"ד
ונשים א"ד משותף
הנה שני קוי ב"ד ד"א כמו שני קוי ג"ד ד"א
וזוית בד"א כמו זוית גד"א
אם כן תושבת א"ב אשר הוא מיתר קשת א"ב כמו תושבת א"ג אשר הוא מיתר קשת א"ג
הנה קשת א"ב אם כן כמו קשת א"ג
הנה כבר חתכנו קשת בא"ג בשני חציים על נקודת א'
וזה מש"ל

Proposition 30

ל כאשר היתה בחתיכת העגולה זוית ישרת שני הקוים מורכבת על הקשת והיתה החתיכה חצי עגולה הנה הזוית נצבת ואם היתה יותר גדולה מחצי העגולה הנה היא חדה ואם היתה יותר קטנה מחצי עגולה הנה היא נרחבת וזוית החתיכה אשר היא יותר גדולה מחצי עגולה הנה היא נרחבת
דמיון זה כי עגולת אב"ג קוטרה א"ב
ונרשו' על הקשת נקדת ד' איך שתפול ונוציא ממנה מיתרי א"ד ד"ב
הנה נאמר כי זוית אד"ב אשר בחצי העגולה נצבת וכאשר היתה הזוית ביותר גדולה מחצי העגולה הנה היא חדה וכאשר היתה ביותר קטנה מחצי העגולה הנה היא נרחבת
המופת אנחנו נרשום על קשת א"ד נקדת ז' איך שתפול
ונשים המרכז ה'
ונוציא קוים א"ז ד"ז ד"ה
הנה קו ה"ד כמו קו ה"ב מפני כי המרכז נקודת ה'
אם כן זוית הב"ד כמו זוית הד"ב
הנה שתיהן כפל זוית הד"ב
אבל זוית אה"ד החיצונה מן המשולש כמו שתי זויות הד"ב הב"ד הפנימיות יחד
הנה היא כפל זוית הד"ב
ולכן תהיה זוית דה"ב כפל זוית הד"א
ושתי זויות דה"א דה"ב כמו שתי זויות נצבות
אם כן זוית אד"ב אשר בחצי עגולת אד"ב נצבת
וזוית דב"א יותר קטנה מנצבת והיא בקשת יותר גדולה מחצי עגולה והיא קשת ד"ב ג"א
וכל תמונה בעלת ארבע צלעות תפול בעגולה הנה כל שתי זויות מקבילות מזויותיה שוות לשתי נצבות
וזוית דב"א יותר קטנה מנצבת
ונשאר זוית דז"א יותר גדולה מנצבת והיא בקשת אז"ד אשר היא יותר קטנה מחצי העגולה
Supposition: ואומר כי הזוית אשר תקיף בה קשת ב"ד ומיתר א"ד נרחבת והיא זוית חתיכת א"ג ב"ד אשר היא יותר גדולה מחצי העגולה ושהזוית אשר יקיפו בה קשת אז"ד ומיתר א"ד חדה והיא זוית חתיכת א"ד והיא יותר קטנה מחצי העגולה
המופת אנו נוציא מיתר ב"ד אל ח'
הנה מפני כי זוית אד"ב נצבת היתה הזוית אשר יקיפו בה מיתר א"ד וקשת ד"ב נרחבת
ומפני כי שתי זויות אד"ב אד"ח כמו שתי נצבות וזוית אד"ב נצבת תשאר זוית אד"ח נצבת
והיתה הזוית אשר יקיפו בה קשת אז"ד ומיתר א"ד יותר קטנה מזוית אד"ח
ונשלם ביאורו
אמר תבאת מצאנו בקצת הנוסחאות מהיונים לתמונה הזאת מופת אחר על היות זוית אד"ב נצבת
והוא כי קו א"ה כמו ה"ד אם כן זוית הא"ד כמו זוית הד"א
וקו ה"ד שוה לקו ב"ה אם כן זוית הב"ד כמו זוית הד"ב
הנה כל זוית אד"ב שוה לשתי זויות בא"ד אב"ד
וזוית אד"ח גם כן שוה לשתי זויות בא"ד אב"ד
הנה זוית אד"ב שוה לזוית אד"ח הנה היא אם כן נצבת
וזה מש"ל

Proposition 31

לא כל קו ימשש העגולה ויצא מן המקום אשר ימששה קו ישר יחתוך העגולה ולא יעבור במרכז הנה השתי זויות אשר משני צדדיו כמו השתי זויות אשר תפולנה בשתי חתיכות העגולה המומרות להם
המשל בו כי קו ד"ה ימשש עגולת אב"ג על ב'
ויצא מב' קו ב"ז וחתך העגולה על זולת המרכז
Supposition: הנה אומר כי שתי זויות זב"ד זב"ה כמו השתי זויות אשר יפלו בשתי חתיכות זט"ב זא"ב
המופת אנחנו נרשום על קשת ז"ב נקודת ט' איך שתפול
ויהיה המרכז ח'
ונוציא ב"ח ויעבור אל א'
ונוציא קוים ב"ט ט"ז א"ז
הנה קו דב"ה ימשש עגולת אב"ג
וכבר הוצא מן המרכז קו א"ב הנה הוא עמוד על קו דה"ב
אם כן זוית אב"ה נצבת
וזוית אז"ב נצבת כי היא בחצי העגולה
ונשים זוית זב"א משותפת
הנה כל זוית זב"ה כמו שתי זויות אז"ב זב"א
ושתי זויות דב"ז זב"ה כמו שתי נצבות
אבל שלש זויות בא"ז אז"ב אב"ז מן המשולש כמו שתי נצבות
אם כן הם יחד כמו שתי זויות דב"ז זב"ה
וזוית זב"ה כמו שתי זויות אז"ב זב"א
אם כן זוית זב"ד הנשארת כמו זוית זא"ב והיא בחתיכת זא"ב
וכל תמונה בעלת ארבע צלעות בעגולה הנה כל שתי זויות מקבילות מזויותיה כמו שתי נצבות
אם כן שתי זויות זט"ב זא"ב כמו שתי נצבות ושתיהן כמו שתי זויות זב"ה זב"ד
וזוית זב"ד כמו זוית זא"ב
אם כן זוית זט"ב הנשארת כמו זוית זב"ה הנשארת והיא בחתיכת זט"ב
וזה מש"ל

Proposition 32

לב נרצה לעשות על קו ידוע חתיכת עגולה תקביל זוית כמו זוית מונחת ישרת שני הקוים
הנה נשים קו א"ב הידוע
והזוית הידועה גד"ה
ונרצה לעשות על קו א"ב חתיכת עגולה תקביל זוית כמו זוית גד"ה
הנה נעמיד על קו א"ב על נקודת א' ממנו זוית בא"ז כמו זוית גד"ה
ונוציא מנקודת א' ממנו קו א"ח על זוית נצבת
ונעמיד על קו א"ב על נקודת ב' ממנו זוית אב"ח כמו זוית בא"ח
ויפגשו שתי צלעות א"ח א"ב על נקודת ח' מפני כי שתיהן יצאו מפחות משתי זויות נצבות
אם כן צלע א"ח כמו ח"ב
ונשים המרכז ח'
ונקיף עגולה במרחק א"ח ב"ח
הנה בעבור כי זוית זא"ח נצבת הנה קו א"ז ימשש עגולת א"ב
וכבר יצא ממקום משושם קו א"ב וחתך העגולה על זולת המרכז הנה בשתי צדדיו שתי זויות כמו השתי זויות אשר יפלו בשתי חתיכות העגולה המומרות לשתיהן
אם כן זא"ב כמו אשר יפול בחתיכת א"ב
אבל זוית זא"ב כמו זוית גד"ה
אם כן זוית גד"ה כמו אשר תפול בחתיכת א"ב
ונשלם ביאורו

Proposition 33

לג נרצה שנבדיל מעגולה ידועה חתיכה תקביל זוית ידועה ישרת שני הקוים
ונשים העגולה הידועה עגולת אב"ג
והזוית הידועה ישרת שני הקוים זוית דה"ז
ונרצה שנבדיל מעגולת אב"ג חתיכה תקביל זוית כמו זוית דה"ז
ונעביר על נקודת ג' קו חג"ט ממשש לעגולת אב"ג
ונעמיד על קו ג"ח על נקודת ג' ממנו זוית בג"ח כמו זוית דה"ז
הנה קו חג"ט ימשש עגולת אב"ג
וכבר יצא מהמקום אשר ימששה קו ב"ג יחתוך העגולה על זולת המרכז
הנה משתי צדדיו שתי זויות אשר יפלו בשתי חתיכות העגולה המומרות לשתיהן
אם כן זוית בג"ח כמו אשר תפול בחתיכת גא"ב
\scriptstyle\measuredangle BGC=\measuredangle DHZ
אבל זוית בג"ח כמו זוית דה"ז
אם כן זוית דה"ז כמו אשר תפול בחתיכת גא"ב
הנה כבר הבדלנו מעגולת אב"ג הידועה חתיכת גא"ב תקביל זוית כמו זוית דה"ז
וזה מש"ל

Proposition 34

לד כל שני מיתרים יתחתכו בעגולה הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בה שני חלקי אחד משניהם המיתרים כמו השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני חלקי המיתר האחר
המשל שני חלקי מיתרי א"ג ב"ד יתחתכו בעגולת א"ב ג"ד על נקודת ה'
Supposition: \scriptstyle AH\times HG=DH\times HB הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ד"ה ה"ב
המופת שנשים מרכז עגולת א"ב ג"ד נקודת ז'
ונגיע קו ז"ה
ונוציא מן נקודת ז' אל שני קוי א"ג ב"ד שני עמודי ז"ח ז"ט
ונגיע שני קוי ז"ג ז"ב
הנה מפני שכבר יצא ממרכז עגולת א"ב ג"ד קו ישר והוא קו ז"ח וחתך א"ג על זויות נצבות הנה כבר חלקו בשני חצאים על נקודת ח' ובשני חלקים בלתי שוים על נקודת ה'
  • \scriptstyle\left(AH\times HG\right)+CH^2=GC^2
יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו א"ה ה"ג עם המרובע המתהוה מן ה"ח שוה למרובע ההוה מן ג"ח
ונשים המרובע ההוה מן ז"ח משותף
  • \scriptstyle\left(AH\times HG\right)+HC^2+CZ^2=ZC^2+CG^2
הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג עם שני המרובעים ההוים משני קוי ה"ח ח"ז שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ז"ח ח"ג
  • \scriptstyle ZC^2+HC^2=ZH^2
אבל שני המרובעים ההוים משני קוי ז"ח ה"ח שוים למרובע ההוה מן ז"ה
\scriptstyle\measuredangle HCZ=90^\circ
מפני כי זוית הח"ז נצבת
  • \scriptstyle ZC^2+HG^2=ZG^2
אם כן שני המרובעים ההוים משני קוי ז"ח ח"ג שוים למרובע ההוה מן ז"ג
  • \scriptstyle\left(AH\times HG\right)+ZH^2=ZG^2
אם כן השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג עם המרובע ההוה מן ז"ה שוה למרובע ההוה מן ז"ג
  • \scriptstyle\left(DH\times HB\right)+ZH^2=ZB^2
וכן גם כן התבאר כי השטח הנצב הזויו' אשר יקיפו בו שני קוי ד"ה ה"ב עם המרובע ההוה מן ז"ה שוה למרובע ההוה מן ז"ב
  • \scriptstyle ZB^2=ZG^2
והמרובע ההוה מן ז"ב שוה למרובע ההוה מן ז"ג
  • \scriptstyle\left(AH\times HG\right)+ZH^2=\left(DH\times HB\right)+ZH^2
אם כן השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג עם המרובע ההוה מן ז"ה שוה לשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ד"ה ה"ב עם המרובע ההוה מן ז"ה
\scriptstyle AH\times HG=DH\times HB וכאשר חסרנו המשותף והוא המרובע ההוה מן ז"ה נשאר השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ד"ה ה"ב
וזה מה שרצינו ביאורו

Proposition 35

לה כאשר רשמת נקודה חוץ מעגולה והוצאו ממנה שני קוים ישרים אל העגולה אחד משתיהם יחתכה והאחר ימששה הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו הקו כלו אשר יחתוך העגולה עם הקו אשר יפול ממנו חוץ לעגולה שוה למרובע ההוה מן הקו הממשש
Example: \scriptstyle\bigcirc_{ABG}. ותהיה העגולה אב"ג
והנקודה אשר נרשמה חוץ ממנה נקודת ד'
ונוציא ממנה אל עגולת אב"ג שני קוי ד"א ד"ג הישרים
ויהיה קו ד"ג מהם חותך לעגולה וקו א"ד ממשש אותה
Supposition: \scriptstyle\left(BD\times DG\right)=AD^2 הנה אומר כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג שוה למרובע ההוה מן א"ד
המופת שנשים המרכז ה'
ונוציא מנקודת ה' אל קו ב"ג עמוד ה"ז
ונגיע קוי א"ה ג"ה ה"ד
הנה מפני כי בעגולת אב"ג קו יצא מן המרכז והוא ה"ז וכבר חתך את ב"ג על זוית נצבת הנה הוא חתכו בשני חצאים
  • \scriptstyle BZ=ZG
הנה קו ב"ז שוה לקו ז"ג
ומפני כי קו ב"ג כבר נחלק בשני חלקים על נקודת ז' ונוסף בו קו ב"ד על יושר
  • \scriptstyle\left(BD\times DG\right)+ZG^2=DZ^2
יהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג עם המרובע ההוה מן ז"ג כמו המרובע ההוה מן ד"ז בעצמו
ונשים המרובע ההוה מן ה"ז משותף
  • \scriptstyle\left(BD\times DG\right)+HZ^2+ZG^2=ZH^2+ZD^2
הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג עם שני המרובעים ההוים מן ה"ז ז"ג שוים לשני המרובעים ההוים מן שני קוי ז"ה ז"ד
  • \scriptstyle ZH^2+ZG^2=HG^2
ושני המרובעים ההוים משני קוי ז"ה ז"ג שוים למרובע ההוה מן ה"ג
\scriptstyle\measuredangle HZG=90^\circ
מפני שזוית הז"ג נצבת
  • \scriptstyle HZ^2+ZD^2=HD^2
ושני המרובעים ההוים משני קוי ה"ז ז"ד שוים למרובע ההוה מן ה"ד
\scriptstyle\measuredangle HZD=90^\circ
מפני כי זוית הז"ד נצבת
  • \scriptstyle\left(BD\times DG\right)+HG^2=HD^2
הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג עם המרובע ההוה מן ה"ג שוה למרובע ההוה מן ה"ד
  • \scriptstyle HD^2=AH^2+AD^2
אבל המרובע ההוה מן ה"ד שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי ה"א א"ד
\scriptstyle\measuredangle HAD=90^\circ
מפני כי זוית הא"ד נצבת
  • \scriptstyle\left(BD\times DG\right)+HG^2=AH^2+AD^2
הנה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג עם המרובע ההוה מן ה"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ה א"ד
  • \scriptstyle HG^2=AH^2
והמרובע ההוה מן ה"ג שוה למרובע ההוה מן א"ה
וזה שהם יצאו מן מרכז העגולה אל הקו המקיף בה
\scriptstyle BD\times DG=AD^2 הנה נשאר השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג שוה למרובע ההוה מן א"ד
ונש"ל ב

Proposition 36

When there is a circle and a point is placed outside it and two straight lines are drawn from it to the circle, so that one of them cuts it, and the other falls on it, if the rectangle contained by the whole of the straight line which cuts it and its segment that falls outside the circle equals the square on the straight line which falls on the circle, then the straight line which falls on it touches the circle. לו כאשר היתה עגולה והושמה חוץ ממנה נקודה והוצאו ממנה שני קוים ישרים אל העגולה אחד משניהם יחתכה והאחר יכלה אליה והיה השטח הנצב הזויות אשר יקיף בו הקו אשר יחתכה כלו והחתיכה אשר יפול ממנו חוץ מן העגולה שוה למרובע ההוה מן הקו האחר אשר יכלה אל העגולה הנה הקו אשר יכלה אליה ימשש לעגלה
When two lines are drawn from the point, so that both touch the circle, they are equal. וכאשר יצאו שני קוים מהנקודה האחת ושניהם ימששו העגלה הנה הם שוים
Example: \scriptstyle\bigcirc_{ABG}. ותהיה העגולה אב"ג
Point D is drawn outside of it. ונרשמה חוץ ממנה נקודת ד'
AD and DB are drawn from it to the circumference of \scriptstyle\bigcirc_{ABG}: DB cuts it and DA falls on it. ויצאו ממנה אל מקיף עגלת אב"ג שני קוי א"ד ד"ב הישרים ויהיה ד"ב חותך אותה וד"א כלה אליה
\scriptstyle BD\times DG=AD^2 ויהיה השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג שוה למרובע ההוה מן א"ד
Supposition: AD touches \scriptstyle\bigcirc_{ABG} הנה אומר כי קו א"ד ממשש לעגלת אב"ג
III.16: We draw line DH from point D, so that it touches \scriptstyle\bigcirc_{ABG}
ונוציא מנקודת ד' קו ממשש לעגלת אב"ג והוא ד"ה מי"ו מזה
We set the center \scriptstyle\bigcirc_{ABG}: point Z
ונשים מרכז עגלת אב"ג נקודת ז'
We join lines AZ, ZD, ZH
ונגיע קוי א"ז ז"ד ז"ה
  • III.35: \scriptstyle BD\times DG=DH^2
הנה מפני כי השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ב"ד ד"ג שוה למרובע ההוה מן ד"ה מל"ה מזה
  • \scriptstyle AD^2=DH^2
וגם כן יהיה המרובע ההוה מן א"ד שוה למרובע ההוה מן קו ד"ה
  • \scriptstyle AD^2=DH^2
אם כן יהיה המרובע ההוה מן א"ד שוה למרובע ההוה מן ד"ה
  • \scriptstyle AD=DH
אם כן קו א"ד שוה לקו ד"ה
ומפני כי קו א"ז שוה לקו ז"ה וזה כי הם יצאו מן המרכז אל המקיף הקו וקו ד"ז משותף יהיו כל שני קוי א"ז ז"ד שוים לכל שני קוי ה"ז ז"ד כל אחד לנכחי אליו
  • \scriptstyle AD=DH
ותושבת א"ד שוה לתושבת ד"ה
  • I.8: \scriptstyle\measuredangle AZD=\measuredangle HZD
תהיה זוית אז"ד שוה לזוית הז"ד מח' מא'
  • \scriptstyle\triangle AZD=\triangle ZDH
ומשולש אז"ד שוה למשולש זד"ה
ושאר הזויות שוות לשאר הזויות
אם כן שתי זויות זא"ד אד"ז שוות לשתי זויות זה"ב הד"ז כל אחד לנכחי לו אשר הם מיתריהם הצלעות השוות
  • \scriptstyle\measuredangle ZAD=\measuredangle ZHD
אם כן זוית זא"ד שוה לזוית זה"ד
  • III.17: \scriptstyle\measuredangle ZHD=90^\circ
וזוית זה"ד נצבת מי"ז מזה
  • \scriptstyle\measuredangle ZAD=90^\circ
הנה זוית זא"ד נצבת
וקו א"ז כאשר הוצא הנה הוא קטר
וכבר הוצא מקצה הקטר קו א"ד על זוית נצבת מי"ז מזה
AD touches \scriptstyle\bigcirc_{ABG} הנה קו א"ד ממשש לעגלת אב"ג
Q.E.D. וזה מש"ל
נשלם המאמר השלישי מספר אקלידס החכם בשרשים ומספר תמונותיו ששה ושלשים

Book Four

המאמר הרביעי

Definitions

The figure is said to be inscribed in a figure when each of its angles touches each of the respective sides of the figure in which it is inscribed. יאמר כי התמונה מורשמת בתמונה כאשר תהיה כל אחת מזויותיה ממששת לכל אחת מצלעות התמונה אשר נרשמת בה
The figure is said to be circumscribed about a figure when each of its sides touches each of the respective angles of the figure about which it is circumscribed. ויאמר כי התמונה נרשמת סביב התמונה כשתהיה כל אחת מצלעותיה ממששת לכל אחת מזויות התמונה אשר היא נרשמת סביבה

Proposition 1

We wish to draw a chord in a given circle equal to a given line, which is not greater than the diameter of the circle. א נרצה שנקוה בעגלה ידועה מיתר שוה לקו ידוע אינו יותר גדול מקוטר העגולה
Defining:
  • \scriptstyle\bigcirc_{ABG} the known circle.
הנה נשים העגלה הידועה עגלת אב"ג
  • DH = the known straight line which is not greater than the diameter of the circle.
והקו הישר הידוע אשר לא יהיה יותר גדול מקוטר העגלה קו ד"ה
We wish to draw a chord in \scriptstyle\bigcirc_{ABG}, which is equal to DH. ונרצה שנקוה בעגלת אב"ג מיתר שוה לקו ד"ה
  • III.1: We draw a diameter of the circle = BG
הנה נוציא קוטר העגולה והוא ב"ג מא' מג'
  • If \scriptstyle DH=BG, the required has been achieved.
ואם היה ד"ה כמו ב"ג כבר היה מה שרצינו
  • I.3: If \scriptstyle DH<BG, [defining] \scriptstyle ZG=DH
ואם היה יותר קצר יהיה ז"ג כמו ד"ה מג' מא'
Defining: G = center, GZ = radius of \scriptstyle\bigcirc_{AC}
ונשים ג' מרכז ובמרחק ג"ז עגולת א"ח
Drawing line GA
ונוציא קו ג"א
  • \scriptstyle GZ=DH\longrightarrow AG=DH
הנה ג"ז כמו ד"ה אם כן א"ג כמו ד"ה
We have drew in \scriptstyle\bigcirc_{ABG} a chord equal to DH, which is not greater than the diameter. הנה כבר קוינו בעגלת אב"ג מיתר כמו קו ד"ה שאינו יותר גדול מן הקוטר
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 2

We wish to inscribe in a given circle a triangle equiangular with a given triangle. ב נרצה לעשות בעגולה ידועה משולש שוה זויותיו לזויות משולש ידוע
Defining:
  • \scriptstyle\bigcirc_{ABG} the known circle.
הנה נשים העגולה הידועה עגלת אב"ג
  • \scriptstyle\triangle_{DHZ} the known triangle.
והמשולש הידוע משולש דה"ז
We wish to inscribe in \scriptstyle\bigcirc_{ABG} a triangle equiangular with \scriptstyle\triangle_{DHZ}. ונרצה שנעשה בעגולת אב"ג משולש שוות זויותיו לזוית משולש דה"ז
  • III.16: We draw line AC touching the circle at A.
הנה נעביר על נקודת א' קו א"ח ממשש לעגולה מי"ו מג'
  • I.23: We construct on A \scriptstyle\measuredangle BAC=\measuredangle DHZ
ונעמיד על נקודת א' מקו א"ח זוית בא"ח כמו זוית דה"ז
  • I.23: We construct on line AT at A \scriptstyle\measuredangle DZH=\measuredangle TAG
ונעמיד גם כן על קו א"ט על נקודת א' ממנו כמו זוית דז"ה והיא זוית טא"ג מכ"ג מא'
  • We join BG.
ונוציא ב"ג
Line AC touches \scriptstyle\bigcirc_{ABG}
הנה קו א"ח ממשש לעגלת אב"ג
AB and AG are drawn from the point of contact and cut the circle.
וכבר יצאו ממקום משושו א"ב א"ג יחתכו העגולה
III.31: The angles on both sides of each of them equal the angles that fall on the two alternate segments of the circle:
הנה משני צדדי כל אחת מהן שתי זויות כמו אשר יפלו בשתי חתיכות העגולה המומרות מל"א מג'
  • \scriptstyle\measuredangle BAC=\measuredangle BGA
אם כן זוית בא"ח כמו זוית בג"א
  • \scriptstyle\measuredangle GAT=\measuredangle ABG
וזוית גא"ט כמו זוית אב"ג
  • \scriptstyle\measuredangle GAT=\measuredangle DZH
וזוית גא"ט כמו זוית דז"ה
  • \scriptstyle\measuredangle BAC=\measuredangle DHZ
וזוית בא"ח כמו זוית דה"ז
\scriptstyle\measuredangle DHZ\quad\measuredangle DZH are equal to \scriptstyle\measuredangle ABG\quad\measuredangle AGB
אם כן שתי זויות דה"ז דז"ה כמו שתי זויות אב"ג אג"ב
I.32: The remaining \scriptstyle\measuredangle HDZ=\measuredangle BAG
ונשארה זוית הד"ז כמו זוית בא"ג מל"ב מא'
\scriptstyle\triangle_{DHZ} is equiangular with \scriptstyle\triangle_{ABG} in \scriptstyle\bigcirc_{ABG} אם כן זויות דה"ז שוות למשולש אב"ג העשוי בעגלת אב"ג
The explanation is complete. ונשלם באורו

Proposition 3

We wish to circumscribe about a given circle a triangle equiangular with a given triangle. ג נרצה לעשות על עגולה ידועה משולש יקיף בה תהיינה זויותיו שוות לזויות משולש ידוע
Defining:
  • \scriptstyle\bigcirc_{ABG} the known circle.
הנה נשים העגולה עגולת אב"ג
  • \scriptstyle\triangle_{DHZ} the known triangle.
והמשולש הידוע משולש דה"ז
We wish to circumscribe about \scriptstyle\bigcirc_{ABG} a triangle equiangular with \scriptstyle\triangle_{DHZ}. ונרצה לעשות על עגלת אב"ג משולש יקיף בה שוות זויותיו לזויות משולש דה"ז
  • We draw HZ in both directions to T and B.
הנה נוציא ה"ז בכל אחד משני הצדדין אל ט"ב
  • C = the center
ויהיה המרכז ח'
  • We draw from it the line CB to circumference randomly.
ונוציא ממנו קו ח"ב אל המקיף איך שיפול
  • I.23: We construct on line BC at C \scriptstyle\measuredangle BCG=\measuredangle DHT and \scriptstyle\measuredangle BCA=\measuredangle DZB
ונעמיד על ח' מקו ב"ח זוית כמו זוית דה"ט והיא זוית בח"ג וכמו זוית דז"ב והיא זוית בח"א מכ"ג מא'
  • III.16: We draw lines LM, MN and NL through the points B, G, and A, touching \scriptstyle\bigcirc_{ABG}.
ונעביר על נקודות בג"א קוים ל"מ מ"נ נ"ל ממששים לעגלת אב"ג מי"ו מג'
  • Line LM touches \scriptstyle\bigcirc_{ABG}
הנה קו ל"מ ממשש לעגלת אב"ג
  • Line CB that was drawn from the touching point to the center is perpendicular to line LBM \scriptstyle CB\perp LBM
וכבר הוצא ממקום המשוש קו ח"ב אל המרכז והוא עמוד על קו לב"מ
  • \scriptstyle\measuredangle LBC=90^\circ
אם כן זוית לב"ח נצבת מי"ז מג'
  • \scriptstyle\measuredangle MBC=90^\circ
וזוית מב"ח גם כן נצבת
  • The angles at point G are right.
וכן יהיו שתי זויות אשר אצל ג' נצבות
  • The angles at point A are right.
וכן יהיו זויות אשר אצל א' כל אחת מהן נצבת
The four angles of every quadrilateral figure are equal to four right angles. וכל תמונה בעלת ארבע צלעות הנה זויותיה הארבעה שוות לארבע זויות נצבות
The angles of ACBL are equal to four right angles.
אם כן זויות שטח א"ח ב"ל כמו ארבע זויות נצבות
  • The angles at points A and B are right.
אבל אשר אצל א"ב נצבות
The remaining opposite angles at C and L are equal to two right angles.
הנה נשארו אשר אצל ח"ל המתנגדות כמו שתי נצבות
\scriptstyle\measuredangle DZB+\measuredangle DZH=90^\circ+90^\circ
אבל שתי זויות דז"ב דז"ה כמו שתי נצבות
The two angles at C and L are equal to \scriptstyle\measuredangle DZB+\measuredangle DZH.
אם כן שתי זויות ח"ל כמו שתי זויות דז"ב דז"ה
  • \scriptstyle\measuredangle DZB=\measuredangle C
וזוית דז"ב כמו זוית ח'
  • \scriptstyle\measuredangle DZH=\measuredangle L
ונשארה זוית דז"ה כמו זוית ל'
\scriptstyle\measuredangle DHT+\measuredangle DHZ=\measuredangle C+\measuredangle M
וכן גם כן יהיו שתי זויות דה"ט דה"ז כמו שתי זויות ח"מ
  • \scriptstyle\measuredangle DHT=\measuredangle C
וזוית דה"ט כמו זוית ח'
  • \scriptstyle\measuredangle M=\measuredangle DHZ
ונשארה זוית מ' כמו זוית דה"ז
  • I.32: The three angles of every triangle are equal to two right angles.
וכל משולש הנה זויותיו השלש כמו שתי נצבות מל"ב מא'
\scriptstyle\measuredangle DHZ+\measuredangle DZH=\measuredangle L+\measuredangle M
ושתי זויות דה"ז דז"ה כמו שתי זויות ל"מ
  • \scriptstyle\measuredangle D=\measuredangle N
ונשארה זוית ד' כמו זוית נ'
\scriptstyle\triangle_{DHZ} is equiangular with \scriptstyle\triangle_{NLM} that is circumscribed about \scriptstyle\bigcirc_{ABG} אם כן זויות משלש דה"ז שוות לזויות משולש נל"מ העשוי על עגלת אב"ג המקיף בה
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 4

We wish to inscribe a circle in a given triangle. ד נרצה שנעשה במשולש ידוע עגולה יקיף בה
Defining:
  • \scriptstyle\triangle_{ABG} the known circle.
הנה נשים המשולש הידוע משולש אב"ג
We wish to inscribe a circle in it. ונרצה שנעשה בו עגולה יקיף בה
  • I.9: We bisect \scriptstyle\measuredangle ABG by line BD and \scriptstyle\measuredangle BGA by line GH.
הנה נחלק זוית אב"ג בשני חצאים בקו ב"ד וזוית בג"א בשני חצאים בקו ג"ה מט' מא'
  • We join these two lines at Z.
ונדביק שני הקוים האלו על ז'
  • I.12: We draw from Z lines ZH, ZC, and ZD perpendicular to lines AB, AG, and BG.
ונוציא מן ז' אל קוי א"ב א"ג ב"ג עמודים ז"ה ז"ח ז"ד מי"ב מא'
Defining: Z = center, ZD = radius of a circle in \scriptstyle\triangle_{ABG}
ונשים נקודת ז' מרכז ונקיף במרחק ז"ד עגולה במשלש אב"ג
Supposition: [the circle] touches the sides [of the triangle] at D, C and H. הנה אומר כי הוא ימשש צלעותיו על נקודות דח"ה
Proof:
  • \scriptstyle\measuredangle DGZ=\measuredangle DGC
מופתו כי זוית דג"ז כמו זוית דג"ח
  • \scriptstyle\measuredangle GDZ=90^\circ=\measuredangle GCZ
וזוית גד"ז נצבת והיא כמו זוית גח"ז
  • \scriptstyle\measuredangle DGZ\quad\measuredangle GDZ of \scriptstyle\triangle_{DGZ} are equal to \scriptstyle\measuredangle ZGC\quad\measuredangle GCZ of \scriptstyle\triangle_{GCZ}
אם כן שתי זויות דג"ז גד"ז ממשולש דג"ז כמו שתי זויות זג"ח גח"ז מן משולש גח"ז
  • Side GZ common to both, as a hypotenuse that is opposite to one of the equal angles.
וצלע ג"ז משותף לשתיהם יהיה מיתר שתי זויות שוות מזויות שניהם
  • I.26: the two remaining sides of one triangle are equal to the two remaining sides of the other triangle respectively:
אם כן שתי צלעות המשולש הנשארות כמו שתי צלעות המשולש האחר הנשארות כל אחת לנכחי אליה מכ"ו מא'
  • \scriptstyle DZ=ZC
הנה צלע ד"ז כמו צלע ז"ח
  • \scriptstyle ZC=ZH
וכן גם כן יתבאר כי ז"ח כמו ז"ה
  • The three lines ZC, ZD, and ZH are equal to one another.
אם כן קוי ז"ח ז"ד ז"ה השלשה שוים
  • The angles at the points D, C, and H are right.
והזויות אשר אצל נקודת דח"ה נצבות
  • III.9: The circle revolving around the center Z at radius DZ passes through points H and C.
אם כן העגולה אשר תסבוב על מרכז ז' ובמרחק ז"ד תלך בשתי נקודות ה"ח מט' מג'
  • III.15: It touches the sides of the triangles.
ותשמש צלע המשלש מט"ו מג'
We have constructed \scriptstyle\bigcirc_{HDC} inscribed in the given \scriptstyle\triangle_{ABG}. הנה כבר עשינו במשולש אב"ג הידוע עגלת הד"ח יקיף בה
The explanation is complete. ונשלם ביאורו

Proposition 5

We wish to circumscribe a circle about a given triangle. ה נרצה לעשות אל משולש ידוע עגולה תקיף בו
Defining:
  • \scriptstyle\triangle_{ABG} the known circle.
הנה יהיה המשולש הידוע משולש אב"ג
We wish to circumscribe a circle about it. ונרצה לעשות עליו עגלה תקיף בו
  • I.10: We bisect each of the sides AB and AG at points D and H.
הנה נחלק כל אחד משתי הצלעות א"ב א"ג בשני חצאים על שתי נקודות ד"ה מי' מא'
  • I.11: We draw two lines DZ and HZ at right angles to AB and AG.
ונעמיד על שני קוי א"ב א"ג שני קוים על זויות נצבות והם ד"ז ה"ז מי"א מא'
  • We join lines AZ, ZG and ZB.
ונדביק קוי ז"א ז"ג ז"ב
  • \scriptstyle AH=HB
הנה מפני כי א"ה שוה לקו ה"ב
  • Line ZH is common.
וקו ז"ה משותף
  • Lines AH and HZ are equal to lines BH and HZ, each to its corresponding.
יהיו כל שני קוי א"ה ה"ז כמו כל שני קוי ב"ה ה"ז כל אחד אצל הנכחי לו
  • \scriptstyle\measuredangle AHZ=90^\circ=\measuredangle BHZ
וזוית אה"ז הנצבת שוה לזוית בה"ז הנצבת
  • I.4: \scriptstyle AZ=BZ
אם כן תושבת א"ז שוה לתושבת ב"ז מד' מא'
  • \scriptstyle AZ=GZ
וכן גם כן התבאר כי קו א"ז שוה לקו ג"ז
\scriptstyle AZ=ZG=ZB
אם כן קוי א"ז ז"ג ז"ב שוים
III.9: When we define the center Z and radius AZ, the circle passes through points A, B and G.
הנה כאשר שמנו נקודת ז' מרכז וסבבנו במרחק א"ז עגולה הלכה בנקודת אב"ג הנה נקוה העגולה הזאת ויהיה עליה אב"ג מט' מג'
We have circumscribed a circle about \scriptstyle\triangle_{ABG}. הנה כבר עשינו אל משולש אב"ג עגולה תקיף בו
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 6

We wish to inscribe a square in a given circle. ו נרצה לעשות בעגולה ידועה מרובע תקיף בו
Defining:
  • \scriptstyle\bigcirc_{ABG} the known circle.
הנה נשים העגלה הידועה עגולת אב"ג
We wish to inscribe a square in it. ונרצה לעשות בה שטח מרובע תקיף בו
  • III.1: We draw two diameters AG and BD that cut each other at right angle.
הנה נוציא בה שני קטרים יתחתכו על זוית נצבת והם א"ג ב"ד מא' מג'
  • We draw lines AB, AD, BG and GD.
ונוציא קוים א"ב א"ד ב"ג ג"ד
  • \scriptstyle BH=HD
הנה קו ב"ה כמו קו ה"ד
  • Line AH is common.
וקו א"ה משותף
  • Lines BH and AH are equal to lines DH and AH.
הנה כל שני קוי ב"ה א"ה כמו כל שני קוי ד"ה א"ה
  • \scriptstyle\measuredangle BHA=\measuredangle DHA
וזוית בה"א כמו זוית דה"א
  • I.4: \scriptstyle AB=AD
אם כן תושבת א"ב כמו תושבת א"ד מד' מא'
  • \scriptstyle BG=GD
וכן גם כן התבאר כי ב"ג כמו ג"ד
  • \scriptstyle GD=AD
וכן ג"ד כמו א"ד
III.30: the quadrilateral ABGD is equilateral and the angles at the semicircles are right.
אם כן מרובע א"ב ג"ד שוה הצלעות והזויות אשר בחציי העגלות נצבות מל' מג'
All angles at points A, B, G and D are right.
הנה כל הזויות אשר אצל נקדות א"ב ג"ד כל אחת מהן נצבת
We have inscribed a square in the given \scriptstyle\bigcirc_{ABGD}. הנה כבר התבאר שאנחנו כבר עשינו בעגולת א"ב ג"ד הידועה מרובע
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 7

We wish to circumscribe a square about a given circle. ז נרצה לעשות על עגלה ידועה מרובע יקיף בה
Defining:
  • \scriptstyle\bigcirc_{ABG} the known circle.
הנה נשים העגולה הידועה עגלת אב"ג
We wish to circumscribe a square about it. ונרצה לעשו' עליה מרובע יקיף בה
  • III.1: We draw two diameters AG and BD that cut each other at right angle.
ונוציא בה שני קטרים יתחתכו על זויות נצבות והם א"ג ב"ד מא' מג'
  • We draw lines ZC, ZT, TK and KC through the points A, B, G, and D, touching the circle.
ונוציא מנקודות א'ב'ג'ד' קוי ז"ח ז"ט ט"כ כ"ח ממששים לעגולה
  • III.15: We draw them at right angles to the diameters.
והוא שנוציאם על זויות נצבות על קצות הקטרים מט"ו מג'
  • ZC touches the circle.
הנה ז"ח ימשש לעגולה
  • III.17: Line AH that was drawn from its touching point to the center is perpendicular to line ZC \scriptstyle AH\perp ZC
וכבר הוצא ממקום אשר ימששה קו א"ה אל המרכז אם כן הוא עמוד על ז"ח מי"ז מג'
  • \scriptstyle\measuredangle ZAH=90^\circ=\measuredangle HAC
ושתי זויות זא"ה הא"ח נצבות
The angles at points B, G and D are right.
וכן תהיינה הזויות אשר אצל נקדות בג"ד נצבות
  • \scriptstyle\measuredangle BHA=90^\circ=\measuredangle ZAH
אם כן שתי זויות בה"א זא"ה שתי נצבות
  • I.28: \scriptstyle HB\parallel ZA and \scriptstyle ZB\parallel AH
אם כן שני קוי ה"ב ז"א נכחיים וכן יהיו שני קוי ז"ב א"ה נכחיים מכ"ח מא'
  • I.34: The parallelogram ZBHA is equilateral and its angles are equal.
הנה שטח ז"ב ה"א נכחי הצלעות הנה צלעותיו וזויותיו המתנגדות שוות מל"ד מא'
  • \scriptstyle ZA=BH
אם כן צלע ז"א כמו צלע ב"ה
  • \scriptstyle BH=TG
וכן יהיה ב"ה כמו ט"ג
  • \scriptstyle AC=HD=GK
וא"ח כמו ה"ד וכמו ג"כ
  • \scriptstyle BD=ZC=TK
הנה ב"ד כמו ז"ח וכמו ט"כ
  • I.30: \scriptstyle AG=TZ=CK
ולכן א"ג כמו ט"ז וכמו ח"כ מל' מא'
  • ZTKC is equilateral.
הנה שטח ז"ט כ"ח שוה הצלעות
  • \scriptstyle BH\parallel AZ
וב"ה ינגד א"ז
  • BZ is perpendicular to them.
וכבר נפל עליהם קו ב"ז
  • I.34: \scriptstyle\measuredangle HBZ+\measuredangle AZB=90^\circ+90^\circ
אם כן שתי זויות הב"ז אז"ב הפנימיות כמו שתי נצבות מל"ד מא'
  • \scriptstyle\measuredangle HBZ=90^\circ
וזוית הב"ז נצבת
  • I.29: \scriptstyle\measuredangle AZB=90^\circ
הנה נשארה זוית אז"ב נצבת מכ"ט מא'
All angles at points T, K and C are right.
וכן תהיה כל אחת מהזויות אשר אצל נקדות טכ"ח נצבות
ZTKC is a square that is circumscribed about \scriptstyle\bigcirc_{ABG}. אם כן שטח ז"ט כ"ח מרובע והוא עשוי על עגלת א"ב ג"ד
The explanation is complete. ונשלם ביאורו

Proposition 8

We wish to inscribe a circle in a given square. ח נרצה לעשות במרובע ידוע עגלה יקיף בה
Defining:
  • \scriptstyle\square_{ABGD} the [known] square.
הנה נשים המרובע א"ב ג"ד
  • I.10: We bisect each of the lines AD and AB at the points H and Z.
ונחלק כל אחד מקוי א"ד א"ב בשני חצאים על שתי נקודות ה"ז מי' מא'
  • We draw at points H and Z lines HC and ZT EH at right angles.
ונוציא משתי נקודות ה"ז שני קוי ה"ח ז"ט על זויות נצבות
  • I.28: each of the figures AC, HG, AT and ZG is a parallelogram.
הנה כל אחד משטחי א"ח ה"ג א"ט ז"ג נכחי הצלעות מכ"ח מא'
  • I.34: The angles at points C and T are right, as they are opposite to the right angles at points B, A and D.
אם כן הזויות אשר אצל ח"ט נצבות כי הם יקבילו הזויות הנצבות אשר אצל נקדות בא"ד מן המרבע הידוע מל"ד מא'
  • The angles at points H and Z are right.
והזויות אשר אצל ה"ז נצבות
  • \scriptstyle AB=AD\longrightarrow AZ=AH
ומפני כי א"ב כמו א"ד יהיה א"ז כמו א"ה
  • AZ and AH are half of AB and AD [respectively].
מפני כי א"ז וא"ה חציי א"ב א"ד
  • \scriptstyle AH\parallel BC\longrightarrow AH=BC
וקו א"ה כמו ב"ח כי הוא יקבילהו
  • \scriptstyle ZK=AH
וז"כ כמו א"ה גם כן
  • \scriptstyle ZA=KH=DT
וז"א כמו כ"ה וד"ט
  • \scriptstyle HD=BT
וכן ה"ד כמו ב"ט
  • GC and ZB are equal to KC and TG.
וג"ח וז"ב כמו כ"ח וט"ג
  • The four figures AK, CT, ZC and KG are equal squares.
אם כן שטחי א"כ ח"ט ז"ח כ"ג הארבעה מרובעים שוים
  • \scriptstyle KZ=KH=KT=KC
אם כן יהיו קוי כ"ז כ"ה כ"ט כ"ח הארבעה שוים
  • The angles at the ends of these lines are right.
וכבר התבאר כי הזויות המוצאות מקצוי אלו הקוים נצבות
Defining: K = center, the radius of the circle = KZ = KH = KC = KT.
אם כן כאשר שמנו נקודת כ' מרכז וסבבנו במרחק כל אחד מקוי כ"ז כ"ה כ"ח כ"ט עגולה
  • III.15: The circle passes through points Z, H, T and C and it touches sides AB and GD.
הלכה העגולה בנקדות ז"ה ט"ח ותמשש צלעות א"ב ג"ד מט"ו מג'
Both lines ZT and HC are diameters of the circle and the angles at their ends are right.
מפני כי שני קוי ז"ט ה"ח שני קטרי העגולה והזויות אשר אצל קצויהם נצבות
This circle touches the sides of \scriptstyle\square_{ABGD}
אם כן צלעות מרובע א"ב ג"ד כאשר קוינו העגלה הזאת תמששם
We have inscribed the circle in the given square, so that it touches sides AB, GD, BG and AD, since the angles at points H, Z, C and T are right. אם כן הנה נקוה העגולה במרובע המונח ותהיה ממששת לצלעות א"ב ג"ד ב"ג א"ד מפני כי הזויות אשר אצל נקדות ה"ז ח"ט נצבות
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 9

We wish to circumscribe a circle about a given square. ט נרצה לעשות על מרובע ידוע עגלה מקיף בו
Defining:
  • \scriptstyle\square_{ABGD} the known square.
הנה נשים המרובע הידוע מרובע א"ב ג"ד
We wish to circumscribe [a circle] about it. ונרצה לעשות עליו תקיף בו
הנה נוציא שני קוי א"ג ב"ד
הנה א"ב כמו א"ד
\scriptstyle\measuredangle BAD=90^\circ וזוית בא"ד נצבת
אם כן שתי זויות אד"ב אב"ד כל אחת חצי נצבת
וכן יהיו שתי זויות דא"ג דג"א כל אחת חצי נצבת
\scriptstyle\measuredangle ADB=\measuredangle DAG אם כן זוית אד"ב כמו זוית דא"ג
\scriptstyle AH=HD אם כן צלע א"ה כמו צלע ה"ד
\scriptstyle BH=HG וכן יהיה ב"ה כמו ה"ג
\scriptstyle HG=DH וה"ג כמו ד"ה
א"כ ה"ד ה"א ה"ב ה"ג שוים
הנה על מרכז ה' ובמרחק ה"ג הקפנו עגולה מוקפת במרובע א"ב ג"ד
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 10

We wish to construct an isosceles triangle, such that each of its angles at the base is double the remaining angle. י נרצה לעשות משולש שוה השוקים תהיה כל אחת מזויותיו אשר על התושבת כפל הזוית הנשארת
הנה נקוה קו א"ב ונחלקהו על ג' חלוקה יהיה בה א"ב בב"ג כמו א"ג בעצמו
ונשים נקודת א' מרכז ונקוה על מרכז א' ובמרחק א"ב עגלת הב"ד
ונוציא מן ב' מיתר יהיה שוה אל א"ג והוא ב"ד
ונגיע קוי א"ד ג"ד
ונקוה על משולש אג"ד עגלה תקיף בו והיא עגלת אג"ד
הנה יהיה א"ב בב"ג כמו א"ג בעצמו
\scriptstyle AG=BD וג"א כמו ב"ד
אם כן יהיה א"ב בב"ג כמו ב"ד בעצמו
ונקודת ב' חוץ מעגולת אג"ד
וכבר יצאו ממנה אל עגלת אג"ד שני קוים אחד מהם יחתכה והוא א"ב והאחר יכלה אליה והוא ב"ד
ואשר מן א"ב בב"ג כמו ב"ד בעצמו
אם כן ב"ד ימשש עגולת אג"ד
וכבר יצא מהמקום שימששה קו ד"ג ויחתוך העגולה על זולת המרכז
והנה שתי הזויות אשר משני צדדיו כמו אשר יפלו בשתי חתיכות העגולה המומרות לשתיהן
אם כן זוית גד"ב כמו זוית גא"ד וזוית גד"א משותפת אם כן כל זוית בד"א כמו שתי זויות גד"א דא"ג
אבל שתי זויות גד"א דא"ג שתיהן יחד כמו זוית בג"ד החיצונה מן המשולש
\scriptstyle\measuredangle BGD=\measuredangle BDA אם כן זוית בג"ד כמו זוית בד"א
\scriptstyle\measuredangle BDA=\measuredangle DBA וזוית בד"א כמו זוית דב"א
\scriptstyle\measuredangle DBA=\measuredangle BGD אם כן זוית דב"א כמו זוית בג"ד
\scriptstyle BD=GD אם כן צלע ב"ד כמו צלע ג"ד
\scriptstyle BD=AG וב"ד כמו א"ג
\scriptstyle AG=GD אם כן א"ג כמו ג"ד
\scriptstyle\measuredangle GAD=\measuredangle GDA אם כן זוית גא"ד כמו זוית גד"א
ושתי זויות גא"ד גד"א יחד כפל זוית גא"ד
וזוית בג"ד החיצונה מן משולש אג"ד כמו שתי זויות גא"ד גד"א יחד
\scriptstyle\measuredangle BGD=2\sdot\measuredangle DAG אם כן זוית בג"ד כפל זוית דא"ג
וזוית בג"ד כמו זוית אב"ד וכמו זוית אד"ב
הנה כל אחת משתי זויות אב"ד אד"ב כפל זוית בא"ד
הנה כבר עשינו משולש שוה השוקים עליו אב"ד תהיה כל אחת מזויותיו אשר על תושבת ב"ד כפל הזויות הנשארות
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 11

We wish to inscribe an equilateral and equiangular pentagon in a given circle. יא נרצה לעשות בעגולה ידועה מחמש שוה הצלעות והזויות אשר תקיף בו
Defining:
  • \scriptstyle\bigcirc_{ABG} the known circle.
הנה נשים העגולה הידועה עגולת אב"ג
We wish to inscribe an equilateral and equiangular pentagon in it. ונרצה לעשות בה מחומש שוה הצלעות והזויות תקיף בו
הנה נעשה משולש שוה השוקים תהיה כל אחת מזויותיו אשר על התושבת כפל הזוית הנשארת והוא משולש דה"ז
ונעשה בעגולת אב"ג משולש אב"ג שות זויותיו לזויות משולש דה"ז
הנה כל אחת משתי זויות אב"ג אג"ב כפל זוית בא"ג
ונחלק זוית אב"ג בשני חצאים בקו ב"ח וזוית אג"ב בקו ג"ט
ונוציא קוי א"ט ט"ב ב"ג א"ח ח"ג
הנה כל אחת משתי זויות אב"ג אג"ב כפל זוית בא"ג
וכבר נחלקה כל אחת מהן בשני חצאים אם כן זוית בא"ג אג"ט טג"ב חב"ג חב"א החמש שוות
אם כן קשתות א"ט ט"ב ב"ג ג"ח ח"א החמשה שוים
אם כן מחומש אטבג"ח שוה הצלעות
וקשת ב"ט כמו קשת ג"ח
ונשים קשת טא"ח משותף אם כן כל קשת ב"ט א"ח כמו כל קשת ג"ח א"ט
וזוית גב"ט על קשת ג"ח ט"א וזוית בג"ח על קשת ח"א ט"ב
\scriptstyle\measuredangle GBT=\measuredangle BGC אם כן זוית גב"ט כמו זוית בג"ח
וכן יהיו זויות גח"א חא"ט אט"ב כמו כל אחת משתי זויות בג"ח וכן גב"ט
אם כן מחומש טבגח"א שוה הצלעות והזויות הנה כבר נעשה בעגולת אב"ג
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 12

We wish to circumscribe an equilateral and equiangular pentagon about a given circle. יב נרצה לעשות על עגולה ידועה מחמש שוה הצלעות והזוית יקיף בה
ויהיו נקודות זויות המחמש נקודות א'ב'ג'ד'ה'
ונעביר על אלו הנקודות קוים ממששים לעגלה עליהם כ"ל ל"ז ז"ח ח"ט ט"כ
ונשים מרכז העגולה מ'
ונגיע קוי מ"כ מ"ב מ"ל מ"ג מ"ז מ"ד מ"ח מ"ה מ"ט מ"א
הנה מפני כי שני קוי ג"ז ז"ד כבר יצאו מנקודת ז' ומששו עגולת אבגד"ה יהיה קו ג"ז שוה לקו ז"ד וקו ז"מ משותף הנה כל שני קוי ג"ז ז"מ שוים לכל שני קוי ד"ז ז"מ כל אחת לדומה לו
ותושבת ג"מ שוה לתושבת מ"ד
מפני כי שתיהן יוצאות ממרכז העגולה אל הקו המקיף
\scriptstyle\measuredangle GZM=\measuredangle DZM אם כן זוית גז"מ שוה לזוית דז"מ
הנה קו מ"ז כבר חלק בם זוית גז"ד בשני חצאים
וכן גם כן התבאר כי זויות הח"ד אט"ה בל"א בל"ג כבר חלקום קוי מ"ח מ"ט מ"כ מ"ל בשני חצאי'
וגם כן הנה ג"מ שוה לקו מ"ד וקו מ"ז משותף אם כן כל שני קוי ג"מ מ"ז שוים לכל שני קוי ז"מ מ"ד כל אחד לדומה לו
ותושבת ג"ז שוה לתושבת ז"ד
\scriptstyle\measuredangle GMZ=\measuredangle ZMD אם כן זוית גמ"ז שוה לזוית זמ"ד
אם כן זוית גמ"ד כבר נחלקה בשני חצאים בקו מ"ז
וכן גם כן התבאר כי זויות דמ"ה המ"א אמ"כ כמ"ג כבר חלקום קוי מ"ט מ"ח מ"כ מ"ל בשני חצאים
ומפני כי קשת ד"ה שוה לקשת ג"ד כי היה מיתר צלעות מחומש תהיה זוית גמ"ד שוה לזוית דמ"ה
\scriptstyle\measuredangle GMD=2\sdot\measuredangle DMZ ואולם זוית גמ"ד הנה היא כפל זוית דמ"ז
\scriptstyle\measuredangle HMD=2\sdot\measuredangle DMC ואולם זוית המ"ד הנה היא כפל דמ"ח
\scriptstyle\measuredangle ZND=\measuredangle DMC אם כן זוית זמ"ד שוה לזוית דמ"ח
וזוית מד"ח נצבת מפני כי קו ד"מ אשר יעבור במרכז כבר יצא ממקום המשוש ולכן תהיה מד"ז נצבת
אם כן שתי זויות זמ"ד מד"ז ממשולש זמ"ד שוות לשתי זויות דמ"ח חד"מ ממשולש מד"ח כל אחת לדומה לה וקו מ"ד משותף בין שתיהם אם כן הצלעות הנשארות שוות לצלעות הנשארות כל אחת לדומה לה
\scriptstyle DZ=DC אם כן קו ד"ז שוה לד"ח
\scriptstyle\measuredangle MZD=\measuredangle MCD וזוית מז"ד שוה לזוית מח"ד הנשארת
וכן התבאר כי קו ל"ג שוה לקו ג"ז
ומפני כי קו ג"ז שוה לקו ג"ל וכפל ג"ז הוא ז"ל וכפל ז"ד הוא ז"ח יהיה ז"ח שוה לקו ז"ל
וכן גם כן התבאר כי קו ז"ח שוה לקו ח"ט
\scriptstyle CT=TK ושקו ח"ט שוה לקו ט"כ
\scriptstyle TK=KL ושקו ט"כ שוה לקו כ"ל
\scriptstyle KL=LZ ושקו כ"ל שוה לקו ל"ז
אם כן קוי כ"ל ל"ז ז"ח ח"ט ט"כ שוים
ומחומש זחטכ"ל שוה הצלעות
Supposition: ואומר שהוא שוה הזויות
ומפני כי כפל זוית מז"ד היא זוית גז"ד וכפל זוית מח"ד היא זוית הח"ד תהיה זוית גז"ד שוה לזוית הח"ד
וכן גם כן התבאר כי זוית זח"ט שוה לזוית כט"ח
\scriptstyle\measuredangle KTC=\measuredangle LKT ושזוית כט"ח שוה לזוית לכ"ט
\scriptstyle\measuredangle LKT=\measuredangle LZC ושזוית לכ"ט שוה לזוית לז"ח
אם כן זויות אשר עליהן לכ"ט כל"ז לז"ח זח"ט חט"כ שוות
אם כן מחומש זחטכ"ל שוה הזויות
וכבר ביארנו שהוא שוה הצלעות והוא יקיף בעגלת אבג"ד
Q.E.D. וזה מה שרצינו ביאורו

Proposition 13

We wish to inscribe a circle in a given equilateral and equiangular pentagon. יג נרצה לעשות במחומש ידוע שוה הצלעות והזויות עגלה יקיף בה
Defining:
  • ABGDH the given equilateral and equiangular pentagon.
הנה נשים המחומש הידוע השוה הצלעות והזויות אבגד"ה
We wish to inscribe a circle in it. ונרצה לעשות בו עגלה יקיף בה
הנה נחלק שתי זויות בג"ד דג"ה כל אחת בשני חצאים בשני קוי ז"ג ז"ד
ונגיע קוי א"ז ז"ב ה"ז
ונוציא מנקודת ז' אל קוי א"ב ב"ג ג"ד ה"ד א"ה עמודים ז"ח ז"ט ז"כ ז"ל ז"מ
הנה מפני כי צלע ב"ג שוה לצלע ג"ד כי המחומש הוא שוה הצלעות וקו ז"ג משותף יהיו כל שני קוי ב"ג ג"ז שוים לכל שני קוי ג"ד ג"ז כל אחד לגילו
\scriptstyle\measuredangle BGZ=\measuredangle ZGD וזוית בג"ז שוה לזוית זג"ד
\scriptstyle BZ=ZD אם כן תושבת ב"ז שוה לתושבת ז"ד
\scriptstyle\triangle_{BGZ}=\triangle_{ZDG} ומשולש בג"ז שוה למשולש זד"ג
ושאר הזויות שוות לשאר הזויות אשר היו מיתריהם הצלעות השוות
\scriptstyle\measuredangle GBZ=\measuredangle ZAG אם כן זוית גב"ז שוה לזוית זא"ג
\scriptstyle\measuredangle ABZ=\measuredangle ZDH ונשארה זוית אב"ז שוה לזוית זד"ה
\scriptstyle\measuredangle ZDH=\measuredangle ZDG ותהיה זוית זד"ה שוה לזוית זד"ג
\scriptstyle\measuredangle ABZ=\measuredangle ZDG הנה זוית אב"ז שוה לזוית זד"ג
\scriptstyle\measuredangle ZDG=\measuredangle ZBG וכבר היתה זוית זד"ג שוה לזוית זב"ג
\scriptstyle\measuredangle ABZ=\measuredangle ZBG אם כן זוית אב"ז שוה לזוית זב"ג
אם כן זוית אב"ג כבר נחלקה בשני חצאים כל אחת בקו ב"ז
וכן התבאר כי כל אחת משתי זויות בא"ה אה"ד כבר נחלקה כל אחת בשני חציים בשני קוי א"ז ז"ה
ומפני כי זוית בג"ז שוה לזוית זג"ד וזוית זח"ג נצבת והיא שוה לזוית זמ"ג יהיו כל שתי זויות זמ"ג זג"מ שוות לכל שתי זויות זח"ג זג"ח כל אחת לנכחי לה וקו ז"ג משותף לשני המשולשים יחד יהיו הצלעות הנשארות שוות לשתי הצלעות הנשארות כל אחד לנכחי לו
אם כן קו מ"ז שוה לקו ז"ח
וכן התבאר כי קו ח"ז שוה לקו ז"ט
וקו ז"ט לקו ז"כ
וקו ז"כ לקו ז"ל
וקו ז"ל לקו ז"מ
הנה הקוים החמשה אשר עליהם ח"ז ז"ט ז"כ ל"ז ז"מ שוים
וכאשר שמנו נקודת ז' מרכז וסבבנו במרחק אחת מנקודות ח'ט'כ'ל'מ' עגולה עברה העגולה על שאר הנקודות ומששה צלעות מחומש אבגד"ה מפני כי הזויות אשר אצל נקודות ח'ט'כ'ל'מ' נצבות ונקוה העגולה הזאת והיא עגולת חטכל"מ
הנה כבר עשינו במחומש אבגד"ה עגולה יקיף בה והיא עגולת חטכל"מ
Q.E.D. וזה מה שרצינו ביאורו

Proposition 14

We wish to circumscribe a circle about a given equilateral and equiangular pentagon. יד נרצה לעשות על מחומש ידוע שוה הצלעות והזויות עגולה תקיף בו
Defining:
  • ABGDH the given equilateral and equiangular pentagon.
הנה נשים המחומש הידוע מחומש אבגד"ה
We wish to circumscribe a circle about it. ונרצה לעשות עליו עגלה תקיף בו
הנה נחלק זוית בג"ד בשני חצאים בקו ג"ז וזוית גד"ה בשני חצאים בקו ד"ז ויפגשו על נקודת ז'
ונוציא קוי ז"ב ז"א ז"ה
הנה קו ב"ג כמו קו ג"ד וג"ז משותף אם כן שני קוי ב"ג ג"ז כמו שני קוי ג"ד ג"ז
\scriptstyle\measuredangle BGZ=\measuredangle DGZ וזוית בג"ז כמו זוית דג"ז
\scriptstyle BZ=ZD אם כן תושבת ב"ז שוה לתושבת ז"ד
\scriptstyle\triangle_{ZBG}=\triangle_{ZDG} ומשולש זב"ג כמו משולש זד"ג
ושתי זויות זב"ג בז"ג הנשארות כמו שתי זויות זד"ג דז"ג כל אחת לנכחי לה
\scriptstyle\measuredangle ZBG=\measuredangle ZDG אם כן זוית זב"ג כמו זוית זד"ג
\scriptstyle\measuredangle ZDG=\frac{1}{2}\sdot\measuredangle GDH וזוית זד"ג חצי זוית גד"ה
\scriptstyle\measuredangle GDH=\measuredangle GBA וזוית גד"ה כמו זוית גב"א
\scriptstyle\measuredangle ZDG=\frac{1}{2}\sdot\measuredangle GBA אם כן זוית זד"ג חצי זוית גב"א
\scriptstyle\measuredangle ZBG=\measuredangle ZBA אם כן זוית זב"ג כמו זוית זב"א
וקו א"ב כמו קו ב"ג וקו ב"ז משותף
אם כן שני קוי א"ב ב"ז כמו שני קוי ג"ב ב"ז
\scriptstyle\measuredangle ABZ=\measuredangle GBZ וזוית אב"ז כמו זוית גב"ז
\scriptstyle AZ=ZG אם כן תושבת א"ז כמו תושבת ז"ג
וכן גם כן התבאר כי כל אחד מן א"ז ז"ב ז"ג שוים
אם כן קוי א"ז ז"ב ז"ג ז"ד ז"ה החמשה שוים
הנה כאשר שמנו נקודת ז' מרכז והקפנו במרחק ז"א עגולה הלכה בנקודות ב"ג ד"ה והקיפה במחמש שוה הצלעות והזויות הידוע והיא עגולת אבגד"ה
Q.E.D. וזה הוא מה שרצינו לבאר

Proposition 15

We wish to inscribe an equilateral and equiangular hexagon in a given circle. טו נרצה לעשות בעגולה ידועה משושה שוה הצלעות והזויות
Defining:
  • \scriptstyle\bigcirc_{ABGDHZ} the known circle.
תהיה העגולה הידועה עגולת א"ב ג"ד ה"ז
We wish to inscribe an equilateral and equiangular hexagon in it. ונרצה לעשות בה משושה שוה הצלעות והזויות
הנה נוציא קוטר העגולה והוא ג"ז
ויהיה המרכז ח'
ונשים נקודת ז' מרכז ונקיף במרחק ז"ח עגולה עליה חאטב"ה
ונגיע קוי א"ז א"ח ה"ח ה"ז
ונוציא שני קוי א"ח ה"ח אל שתי נקודות ד"ב
ונגיע קוי א"ב ג"ב ג"ד ד"ה
הנה מפני כי נקודת ח' מרכז עגולת אג"ה יהיה קו א"ח שוה לקו ה"ח
ומפני כי נקודת ז' גם כן מרכז עגולת אטב"ה יהיה קו א"ז שוה לקו ז"ה
וכל אחד ממשולשי אח"ז הח"ז שוה הצלעות
\scriptstyle AC=CH וקו א"ח שוה לקו ח"ה
\scriptstyle AZ=ZH וקו א"ז שוה לקו ז"ה
וקו ח"ז משותף
הנה כל שני קוי א"ח ח"ז שוים לכל שני קוי ה"ח ח"ז כל אחד לנכחי לו ותושבת א"ז שוה לתושבת ז"ה
\scriptstyle\measuredangle ACZ=\measuredangle ZCH אם כן זוית אח"ז שוה לזוית זח"ה
\scriptstyle\measuredangle ACZ=\measuredangle GCD אבל זוית אח"ז שוה לזוית גח"ד
\scriptstyle\measuredangle GCB=\measuredangle ZCH וזוית גח"ב שוה לזוית זח"ה
אם כן זויות בח"ג גח"ד אח"ז זח"ה הארבעה שוות
ומפני כי קו א"ח שוה לקו ח"ז כי הם יוצאים ממרכז העגולה אל הקו המקיף בהם תהיה זוית חא"ז שוה לזוית אז"ח
אם כן כל שתי זויות חא"ז אז"ח כפל זוית חא"ז
אבל שתי זויות חא"ז אז"ח שוות לזוית אח"ג החיצונה
הנה אם כן זוית אח"ג החיצונה כפל זוית חא"ז
וזוית חא"ז שוה לזוית אח"ז מפני כי המשולש שוה הצלעות
\scriptstyle\measuredangle ACZ=\measuredangle BCG וזוית אח"ז שוה לזוית בח"ג
\scriptstyle\measuredangle BCG=\measuredangle BCA אם כן זוית בח"ג שוה לזוית בח"א
אבל זוית בח"א שוה לזוית דח"ה
וזוית דח"ה שוה לכל אחת מזויות אח"ז זח"ה גח"ד
הנה כל אחת מזויות בח"ג גח"ד אח"ז זח"ה שוות לכל אחת משתי זויות בח"א דח"ה
אם כן הזויות השש אשר אצל נקודת ח' שוות קצתם אל קצת
והזויות השוות יהיו מיתריהם קשתות שוות
אם כן קשתות א"ב ב"ג ג"ד ד"ה ה"ז ז"א הששה שוים
ומפני כי הקשתות השוות יהיו מיתריהם קוים שוים אם כן משושה א"ב ג"ד ה"ז שוה הצלעות
Supposition: ואומ' שהוא שוה הזויות
הנה מפני כי קשת א"ז שוה לקשת ב"ג וקשת ג"ד ה"ז משותף הנה כל קשת בגדה"ז שוה לכל קשת אזהד"ג
וזוית בא"ז על קשת בגדה"ז וזוית אב"ג על קשת אזהד"ג
והזויות אשר תהיינה על הקשתות השוות הן שוות
\scriptstyle\measuredangle BAZ=\measuredangle GBA אם כן זוית בא"ז שוה לזוית גב"א
וכן גם כן התבאר כי זוית גב"א שוה לזוית בג"ד
\scriptstyle\measuredangle BGD=\measuredangle GDH וזוית בג"ד שוה לזוית גד"ה
\scriptstyle\measuredangle GDH=\measuredangle DHZ וזוית גד"ה לזוית דה"ז
\scriptstyle\measuredangle DHZ=\measuredangle AZH וזוית דה"ז לזוית אז"ה
אם כן הזויות השש אשר אצל נקודות אב"ג דה"ז שוות
אם כן מששת אב"ג דה"ז שוה הזויות
וכבר ביארנו שהוא שוה הצלעות והוא עשוי בעגולת א"ב ג"ד ה"ז
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר
וכבר היה אפשר שנעשה על עגולה ידועה משושת שוה הצלעות והזויות יקיף בה ושנעשה עליו עגולה תקיף בו על דמיונו מה שספרנו במחומש
ובכאן התבאר כי חצי קוטר העגולה יהיה מיתר הקו המקיף בה בששה פעמים כי צלע משושת שוה לחצי קוטר העגולה
מצאנו התמונה זאת בנוסחא אחרת במין אחר לפי מה שתראה

Proposition 16

We wish to circumscribe an equilateral and equiangular hexagon about a circle. יו נרצה שנעשה בעגולה ידועה משושת שוה הצלעות
Defining:
  • \scriptstyle\bigcirc_{ABG} the [known] circle.
הנה נשים העגולה אב"ג
והקוטר שלה ד"ג ומרכזה ה'
We wish to circumscribe an equilateral and equiangular hexagon about it. ונרצה לעשות בה משושת שוה הצלעות והזויות תקיף בו
הנה נקוה על מרכז ג' ובמרחק ה' עגולת הב"ז
ונוציא א"ה ה"ב ונוציאם אל ח"ט על יושר
ונוציא קוי א"ג ג"ב ב"ח ח"ד ד"ט א"ט
הנה מרכז עגולת א"ב ג"ד נקודת ה'
אם כן קו א"ה כמו קו ה"ג
וגם כן הנה מרכז עגולת אב"ז נקודת ג'
א"כ קו א"ג כמו קו ג"ה
ומשלש אג"ה שוה הצלעות והזויות
וכן התבאר שמשלש גה"ב שוה הצלעות והזויות
  • I.32: \scriptstyle\measuredangle AHG=\frac{2}{3}\sdot90^\circ
אם כן זוית אה"ג שני שלישי נצבת מל"ב מא'
  • I.32: \scriptstyle\measuredangle GHB=\frac{2}{3}\sdot90^\circ
וזוית גה"ב שני שלישי נצבת מל"ב מא'
  • \scriptstyle\measuredangle AHB=\left(1+\frac{1}{3}\right)\sdot90^\circ
אם כן כל זוית אה"ב נצבת ושליש נצבת
  • I.13: \scriptstyle\measuredangle THA+\measuredangle AHB=90^\circ+90^\circ
וזוית טה"א וזוית אה"ב כמו ב' נצבות מי"ג מא'
  • \scriptstyle\measuredangle AHB=\frac{2}{3}\sdot90^\circ
וזוית אה"ב נצבת ושליש נצבת
  • \scriptstyle\measuredangle AHT=\frac{2}{3}\sdot90^\circ
הנה ישאר זוית אה"ט שני שלישי נצבת גם כן
  • I.15: \scriptstyle\measuredangle AHT=\measuredangle BHC
וזוית אה"ט כמו זוית בה"ח מט"ו מא'
  • \scriptstyle\measuredangle AHG=\measuredangle DHC
וזוית אה"ג כמו זוית דה"ח
  • \scriptstyle\measuredangle GHB=\measuredangle THD
וזוית גה"ב כמו זוית טה"ד
הנה כל אחד מהזויות השש אשר אצל נקודות ה' שני שלישי נצבת
אם כן הם שוות
והקשתות השש אשר עליהם א"ט ט"ד ד"ח ח"ב ב"ג ג"ה שוות
ומשושת א"ט ד"ח ב"ג שוה הצלעות
וקשת ד"ח כמו ב"ג וקשת ד"ט א"ג משותף
אם כן כל קשת דט"א ג"ב כמו כל קשת גא"ט ד"ח
אבל קשת דט"א ג"ב עליהם זוית דח"ב ועל קשת ג"א טד"ח זוית חב"ג
  • III.26:\scriptstyle\measuredangle CBG=\measuredangle BCD
אם כן זוית חב"ג כמו זוית בח"ד מכ"ו מג'
וכן הזויות אשר אצל נקודת ד"ט א"ג שוה לשתי הזויות דח"ב חב"ג
הנה כבר התבאר כי המשושת שוה הצלעות והזויות והוא עשוי בעגולת אב"ג
Q.E.D. וזה מש"ל
ובכאן התבאר כי אם נעשה בעגולה משושת שוה הצלעות והזויות הנה צלעו שוה לחצי קוטר העגולה

Proposition 17

We wish to inscribe an equilateral and equiangular fifteen-angled figure in a given circle. יז נרצה לעשות בעגולה ידועה תמונה יש לה ט"ו זויות שוה הצלעות והזויות תקיף בה העגולה
Defining:
  • \scriptstyle\bigcirc_{ABG} the known circle.
הנה נשים העגולה הידועה אב"ג
We wish to inscribe an equilateral and equiangular fifteen-angled figure in the given circle. ונרצה שנעשה בה תמונה בעלת ט"ו זויות שוות הצלעות והזויות תקיף בה העגולה
  • IV.2: We draw the chord AG in the circle, as a side of an equilateral triangle.
הנה נקוה בעגולה מיתר יהיה צלע המשלש שוה הצלעות והזויות והוא מיתר א"ג מב' מזה
  • IV.11: We draw the chord AB from point A of arc AG, as a side of an equilateral pentagon.
ונוציא מנקודת א' מיתר יהיה צלע מחומש שוה הצלעות והזויות בקשת א"ג והוא מיתר א"ב מי"א מזה
When the circumference is divided into 15 segments, chord AG falls on five segments of them and chord AB falls on 3 segments of them.
וכאשר חולק הקו המקיף בט"ו חלקים יפול מיתר א"ג על חמשה חלקים מהם ויפול מיתר א"ב על ג' חלקים מהם
  • III.29 Two segments remain, which are arc BG. We bisect it at D and the result are the two chords BD and DG.
וישארו שני חלקים והם קשת ב"ג ונחלקם בשני חצאים על ד' ויצאו שני מיתרי ב"ד ד"ג מכ"ט מג'
  • \scriptstyle\overset{\frown}{BD}=\overset{\frown}{DG}
אם כן קשת ב"ד כמו קשת ד"ג
  • III.28:\scriptstyle BD=DG
אם כן מיתר ב"ד כמו מיתר ד"ג מכ"ח מג'
אם כן כאשר חלקנו כל הקו המקיף כמו קשת ד"ג ושמנו על כל קשת מיתר הנה כבר עשינו בעגולה תמונה יש לה ט"ו זויות שוות הצלעות והזויות
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר
והנה אפשר לנו שנעשה על עגולה ידועה תמונה יש לה ט"ו זויות שוות הצלעות והזויות ושנעשה עליה עגולה תקיף בו על דמיון מה שספרנו במחומש
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר
נשלם המאמר הרביעי מספר אקלידיס החכם בשרשים
ואחריו יבא המאמר הה' בגה"ו

Book Five

המאמר החמישי לאקלידס

Definitions

הקדמות זה המאמר
  • The smaller magnitude is a part of the greater magnitude, when it measures the greater.
השיעור הקטן הוא חלק מן השעור הגדול כאשר ישער הגדול
והקצת הוא אשר לא יכלול הגדול כאשר ישערהו
  • The greater is a multiple of the smaller, when it is measured by the smaller.
ויהיה הגדול כפלים לקטן כאשר יפול עליו השעור בקטן
  • The ratio is a relation by measure between two magnitudes of the same kind.
היחס הוא הצטרפות מה בשיעור בין שני שעורים מסוג אחד
  • The proportion is the similarity of the ratios of magnitudes that are said to have a ratio to one another which can, when multiplied, exceed one another.
ההתיחס הוא הדמות היחסים השעורים אשר יאמר בם כי בין קצתם ובין קצת יחס הם אשר אפשר בהם כשיכפלו שיתוסף קצתם על קצת
  • The magnitudes are said to be in the same ratio, the first to the second and the third to the fourth, when the multiples of the first and third, of whatever kind they are, are equimultiple, whether they exceed whatever multiples of the second and fourth that are equimultiple, or equal to them, or fall short of them, when they are related to one another respectively.
יאמר בשעורים שהם על יחס אחד הראשון אל השני והשלישי אל הרביעי כשיהיו כפלי הראשון והשלישי שווי הפעמים איזה מין שיהיו אם שיעדפו יחד על כפלי השני והרביעי השווי הפעמים אי זה כפל שיהיו ואם שישוו עליהם יחד ואם שיגרעו מהם כשיוקשו כסדר קצתם לקצת
Vice versa, when the magnitudes are in the same ratio respectively, the multiples of the first and third either exceed the multiples of the second and fourth, or fall short of them, or equal to them.
ובהפך כשיהיו השיעורים ביחס אחד בעצמו על הסדר הנה כפלי הראשון והשלישי יהיו אם נוספים יחד על כפלי השני והרביעי ואם חסרים יחד מהם ואם שוים יחד לשניהם
  • The magnitudes that have the same ratio are called proportional.
ויקראו השעורים אשר יחסם יחס אחד בעצמם המתיחסים
וכאשר היו הכפלים שווי הפעמים וכפלי הראשון מהם יעדפו על כפלי השני וכפלי השלישי לא יעדפו על כפלי הרביעי הנה יחס הראשון אז יאמר אל השני שהוא גדול מיחס השלישי אל הרביעי
והמעט שיהיה להתיחסות שלשה שעורים
וכאשר יהיו שלשה שעורים מתיחסים נאמר כי יחס הראשון אל השלישי כפל יחסו אל השני כלומר נשנה בהשנות
וכאשר היו ארבעה שעורים מתיחסים נאמר כי יחס הראשון אל הרביעי שלשה כפלי יחסו אל השני כלומר משולש ועל זה המשל ילך מה שימשך לזה
ויאמר בשעורים שהם מסודרים ביחס ובסדר כאשר הוקשו הראשונים עם הראשונים והנמשכים עם הנמשכים
והפך היחס הוא כשילקח הנמשך במדרגת הראשון
והראשון במדרגת הנמשך
תמורת היחס הוא לקיחת הראשון אל הראשון והנמשך אל הנמשך
הרכבת היחס הוא לקיחת הראשון עם הנמשך במדרגת דבר אחד אצל הנמשך
הבדל היחס הוא לקיחת מותר הראשון על הנמשך אצל הנמשך
הפוך היחס הוא לקיחת הראשון אצל מותרו על הנמשך
יחס השווי הוא כשיהיה כמה שעורים שיהיו ושעורים אחרים כפי מספרם וכשילקחו שנים מאחד משניהם יהיו על יחס שנים מן האחר ונלקחו הקצוות מלבד מה שביניהם
ועל פנים אחרים כשיהיו שיעורים ושעורים אחרים על מספרם הנה יחס השווי הוא יחס הקצוות כשהוכפלו השעורים אשר באמצע
היחס ההולך על סדר הוא כשהראשון אצל הנמשך כראשון אצל הנמשך והנמשך אצל דבר אחד כנמשך אצל דבר אחר
והיחס הנפתל במערכת הוא כשיהיה הראשון אצל הנמשך כראשון אצל הנמשך
והנמשך אצל דבר אחד כדבר אחר אצל הראשון

Proposition 1

א כאשר יהיו שעורים בהם כפלי שעורים אחרים קרובים להם על מספרם וכפליהם שוים הנה מה שבאחד מכפלי גילו כמו מה שבכל מכפלי הכל
המשל בו כי בשעורי א"ב ג"ד כפלים שוים לשעורי ה'ז' ומה שבא"ב מכפלי ה' כמו מה שבג"ד מכפלי ז'
Supposition: הנה אומר כי מה שבא"ב מכפלי ה' כמו שבא"ב וג"ד מקובצים מכפלי ה' וז' יחד
המופת אנחנו נחלק א"ב בשעור ה' ויהיו חלקיו א"ח וח"ב ונחלק ג"ד בשעור ז' ויהיו חלקיו ג"ט ט"ד
\scriptstyle AC=CB
אם כן שעור א"ח כמו ח"ב
\scriptstyle GT=TD
ושעור ג"ט כמו ט"ד
\scriptstyle AC=H
וא"ח כמו ה'
\scriptstyle GT=Z
וג"ט כמו ז'
\scriptstyle AC+GT=H+Z
אם כן כל א"ח וג"ט כמו ה' וז' יחד
\scriptstyle CB+TD=H+Z
וכן כל ח"ב וט"ד כמו ה'ז' יחד
הנה מה שבא"ב מכפל ה' שוה למה שבא"ב וג"ד מקובצים מכפל ה' וז' יחד וזה מש"ל

Proposition 2

When the magnitude of the multiple of the second in the first is as the multiple of the fourth in the third, and the multiple of the second in the fifth is as the multiple of the fourth in the sixth, then the multiple of the second in the sum of the first and the fifth is the same as the multiple of the fourth in the sum of the third and the sixth. ב כשיהיו שעורים בראשון מכפלי השני כמו מה שבשלישי מכפלי הרביעי ובחמישי מכפלי השני כמו מה שבששי מכפלי הרביעי הנה מה שבכפלי הראשון והחמשי מכפלי השני כמו מה שבכפלי השלישי והששי מכפלי הרביעי
\scriptstyle AB=n\sdot G\quad DH=n\sdot Z
המשל בו כי בראשון והוא א"ב מכפלי השני והוא ג' כמו מה שבשלישי והוא ד"ה מכפלי הרביעי והוא ז'
\scriptstyle BC=m\sdot G\quad TH=m\sdot Z
ובחמשי והוא ב"ח מכפלי השני והוא ג' כמו מה שבששי והוא ט"ה מכפלי הרביעי והוא ז'
Supposition: \scriptstyle AC=r\sdot G\quad DT=r\sdot Z
הנה אומר כי מה שבראשון והחמישי והוא א"ח מכפלי השני והוא ג' כמו מה שבכל השלישי והששי והוא ד"ט מכפלי הרביעי והוא ז'
המופת כי מה שבא"ב מכפלי ג' כמו מה שבד"ה מכפלי ז'
הנה מספר מה שבא"ב מן השעורים השוים אל ג' כמו מספר מה שבד"ה מן השעורים השוים אל ז' ומה שבב"ח מכפלי ג' כמו מה שבה"ט מכפלי ז'
הנה מספר מה שבב"ח מן השעורים השוים אל ג' כמו מספר מה שבה"ט מן השעורים השוים אל ז'
הנה מספר מה שבא"ח אם כן מן השעורים השוים אל ג' כמו מספר מה שבד"ט מן השעורים השוים אל ז'
אם כן מה שבכל א"ח מכפלי ג' כמו מה שבד"ט מכפלי ז' וזה מש"ל'

Proposition 3

When the multiple of the second in the first is the same as that of the fourth in the third, and if equimultiples are taken of the first and third, then the multiple of the first taken of the second is the same as that of the third taken of the fourth. ג כשיהיה בראשון מכפלי השני כמו מה שבשלישי מן הרביעי ונלקח לראשון ולשלישי כפלים שוי הפעמי' אי זה מספר שיהיו הנה מה שבכפלי הראשון הלקוח מכפלי השני כמו מה שבשלישי הלקוח מכפלי הרביעי
\scriptstyle A=n\sdot B\quad G=n\sdot D
המשל בו כי הראשון א' ובו מכפלי השני והוא ב' כמו מה שבשלישי והוא ג' מכפלי הרביעי והוא ד'
וכבר נלקחו כפלים לשעור א' והם ה"ז וכפלים לשעור ג' והם שוים להם במספר הפעמים והם ח"ט
Supposition: \scriptstyle HZ=m\sdot B\quad CT=m\sdot D
הנה אומר כי מה שבה"ז מכפלי ב' כמו שבח"ט מכפלי ד'
המופת כי מה שבה"ז מכפלי א' כמו מה שבח"ט מכפלי ג' אם כן מספר מה שבה"ז מן השעורים השוים לשעור א' כמו מספר מה שבח"ט מן השעורים השוים לשעור ג' הנה נחלק ה"ז בשעור א' ויהיו חלקיו ה"כ ז"כ ונחלק ח"ט בשעור ג' ויהיו חלקיו ח"ל ול"ט
אם כן מספר ה"כ וכ"ז כמו מספר ח"ל ול"ט
ומה שבא' מכפלי ב' כמו מה שבג' מכפלי ד' וא' כמו ה"כ וג' כמו ח"ל
אם כן מה שבה"כ מכפלי ב' כמו שבח"ל מכפלי ד'
וכן מה שבכ"ז מכפלי ב' כמו מה שבל"ט מכפלי ד'
ונשים הראשון ה"כ ובו מכפלי ב' כמו מה שבשלישי והוא ח"ל מכפלי ד'
והחמישי כ"ז ובו מכפלי ב' כמו מה שבששי והוא ל"ט מכפלי ד'
וכאשר קובץ הראשון והחמישי והם ה"ז היה בשניהם מכפלי ב' כמו מה שבשלישי והשישי והם ח"ט מכפלי ד' אם כן מה שבה"ז מכפלי ב' כמו מה שבח"ט מכפלי ד' וזה מש"ל

Proposition 4

ד כאשר היה יחס הראשון אל השני הוא השלישי אל הרביעי ונלקח לראשון ולשלישי כפלים שווי הפעמים אי זה מספר שיהיה ולשני ולרביעי כפלים שווי הפעמים אי זה מספר שיהיה הנה יחס כפלי הראשון הלקוחים אל כפלי השני הם יחס כפלי השלישי הלקוחים אל כפלי הרביעי
המשל בו כי יחס הראשון והוא א' אל השני והוא ב' הוא יחס השלישי והוא ג' אל הרביעי והוא ד'
וכבר נלקח לשעורי א"ג כפלים שווי הפעמים והם ח"ט הנה אומר כי יחס ה' אל ח' הוא יחס ז' אל ט'
מופתו אנחנו נקח לשני שעורי ה"ז כפלים שווי הפעמים והם ל"נ ולשני שעורי ח"ט כפלים שווי הפעמים והם מ"ס
הנה כפלי ל' לשעור א' כמו כפלי נ' לשעור ג' וכן כפלי מ' לשעור ב' כמו כפלי ס' לשעור ד' ויחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד'
וכבר נלקח לשני שעורי א"ג כפלים שווי הפעמים והם מ"ס ל"נ ולשני שעורי ב"ד כפלים שווי הפעמים והם מ"ס
אם כן שעור ל"נ אם מוסיפים יחד על מ"ס ואם שוים יחדל שניהם ואם גורעים יחד מהם ושעור ל"נ כפלים שוים לשני שעורי ה"ו ושעור מ"ס כפלים שוים לשני שעורי ח"ט
אם כן יחס ה' אל ח' הוא יחס ו' אל ט'
וזה מ'ש'ל'

Proposition 5

ה כאשר יהיו שני שעורים אחד משניהם כפלים לאחר וחוסר משניהם שני שעורים והיה מה שבמחוסר מכפלי המחוסר כמו מה שבכל מכפלי הכל הנה מה שנשאר מכפלי הנשאר כמו מה שבכל מכפלי הכל
המשל בו כי שעור א"ב כפלים לשעור ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה וג"ו ומה שבא"ה מכפלי ג"ו כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד
Supposition: הנה אומר כי מה שבה"ב הנשאר מכפלי ו"ד הנשאר כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד
מופתו אנחנו נשים בא"ט מכפלי ו"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו
וכבר היה בא"ב מכפלי ג"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו אם כן מה שבה"ט כלו מכפלי ג"ד כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד
אם כן ה"ט כמו א"ב ותשליך א"ה המשותף וישאר א"ט כמו ה"ב
וכבר היה בא"ט מכפלי ו"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו
אם כן מה שבה"ב מכפלי ו"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו
וכבר היה מה שבא"ב כלו מכפלי ג"ד כמו מה שבא"ה מכפלי ג"ו
אם כן מה שבה"ב מכפלי ו"ד כמו מה שבא"ב מכפלי ג"ד
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 6

ו כאשר היו שני שעורים בשניהם כפלים שוים לשני שעורים אחרים וחוסר מהשנים הגדולים כפלים שוים לקטנים הנה השנים הנשארים אם שוים לשנים הקטנים ואם כפלים לשניהם שוים
המשל בו כי כפלי א"ב לשעור ה' וכפלי ג"ד לשעור ז'
וכבר חוסר מן א"ב וג"ד כפלים שוים לשעור ה' וז' והם א"ח וג"ט הנה אומר כי ב"ח וט"ד הנשארים אם שוים יחד לשני שעורי ה"ז ואם כפלים לשניהם שוים
ויהיה ב"ח תחלה כפלים לשעור ה' הנה אומר כי ט"ד כפלים כמוהם לשעור ז'
מופתו אנחנו נשים מה שבג"ב מכפלי ז' כמו מה שבח"ב מכפלי ה' והוא השני כמו מה שבג"ט והוא השלישי מכפלי ז' והוא הרביעי
ומה שבח"ב והוא החמישי מכפלי ה' השני כמו מה שבג"ב והוא הששי מכפלי ז' הרביעי
אם כן מה שבא"ב והוא הראשון והחמישי יחד מכפלי ה' השני
כמו מה שבב"ט השלישי והששי יחד מכפלי ז' הרביעי וכבר היה בא"ב מכפלי ה' כמו שבג"ד מכפלי ז' אם כן ב"ט כמו ג"ד
ונשליך ג"ט המשותף וישאר ב"ג כמו מה שבט"ד
וכבר היה מה שבח"ב מכפלי ה' כמו מה שבב"ג מכפלי ז'
אם כן מה שבט"ד מכפלי ז' כמו מה שבח"ב מכפלי ה'
ויהיה גם כן ח"ב שוה אל ה' הנה אומר כי ט"ד שוה אל ז'
המופת אנחנו נשים ג"ב שוה אל ז'
הנה בכמו המעשה הראשון נבאר כי ב"ט כמו ג"ד
הנה כאשר הושלך ג"ט המשותף ישאר ט"ד כמו ב"ג ומפני שב"ג כמו ז' הנה ט"ד אם כן כמו ז'
ומ'ש'ל'

Proposition 7

ז השעורים השוים יחסם אל שיעור אחד אחד ויחס הוא גם כן אליהם אחד
המשל בו כי שני שעורי א"ב שוים ושיעור ג' שיעור אחד
Supposition: הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ג' ויחס ג' גם כן אל א' כיחסו אל ב'
מופתו אנחנו נקח לשני שעורי א"ב כפלים שוים והם ד"ה ולשעור ג' כפלים מה שיהיו והם ז' הנה כפלי ד' לשעור א' ככפלי ה' לשעור ב'
וא' כמו ב' אם כן ד' כמו ה'
ושעור ז' שעור אחד אי זה שיהיה אם כן שני שעורי ה"ד אם שוים יחד לשעור ז' ואם נוספים יחד עליו ואם חסרים יחד ממנו ושניהם כפלים שוים לשני שעורי א"ב וז' כפלים לשעור ג' אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ג'
Supposition: ואומר כי יחס ג' אל א' כיחסו אל ב' מפני כי הנהגת שניהם אחת כי ד"ה שוים
וכי ז' אם שוה לשניהם ואם נוסף על שניהם
ואם חסר משניהם יחד
וז' כפלים לשעור ג' וד' ה' כפלים שוים לשני שעורי א"ב
אם כן יחס ג' אל א' כיחסו אל ב'
ומ'ש'ל'

Proposition 8

ח השעורים המתחלפים כאשר נתיחסו אל שעור אחד הנה הגדול יותר יחסו אליו מן הקטן
וכאשר נתיחס הוא אליהם הנה יחסו אל הקטן יותר מיחסו אל הגדול
המשל בו שעורי א"ב וג' מתחלפים א"ב יותר גדול מן ג'
ושעור ד' שעור אחד
Supposition: הנה אומר כי א"ב יותר גדול יחסו אל ד' מן ג' אל ד'
ושד' יותר גדול יחסו אל ג' מאשר הוא אל א"ב
מופתו שנבדיל מן א"ב כמו ג' והוא ב"ה הנה היותר קטן משני שעורי א"ה ה"ב הנה אפשר שיכפל עד שיהיה יותר גדול מן ד'
ויהיה א"ה יותר קטן משניהם ויהיה כפלו הנוסף על שעור ד' כפל ו"ח
ונקח לשני שעורי ה"ב וג' כפלים שוים לכפלי ו"ח נוסף והוא ח"ט וכ"ל ונשים מ' שני כפלי ד' ונ' שלשה כפלו אחר כן לא תסור נקח כפלי ד' על הסדר עד שיכלה אל הראשון מכפליו עד שיהיה יותר גדול מן כ"ל
ויהיה ס' הוא ראשון מכפלי ד' אשר הוא יותר גדול מן כ"ל הנה כפלי ו"ח לשיעור א"ה ככפלי ח"ט לשעור ה"ב
אם כן כפלי ו"ח לשעור א"ה ככפלי ו"ט לשעור א"ב ושעור ו"ח לשעור א"ה ככפלי כ"ל לשעור ג'
וכפלי ו"ט וכ"ל לשני שעורי א"ב וג' שוה
וגם כן הנה כפלי ח"ט לשעור ה"ב ככפלי כ"ל לשעור ג' וה"ב כמו ג' אם כן ח"ט כמו כ"ל וס' יותר גדול מן כ"ל וכ"ל אינו יותר קטן מן נ'
וכ"ל כמו ח"ט אם כן ח"ט אינו יותר קטן מן נ' וו"ח יותר מן ד' אם כן ו"ט יותר גדול מן ד' ונ' יחד
וס' כמו ד' ונ' יחד
אם כן ו"ט יותר גדול מן ס' אם כן הוא נוסף עליו
וכ"ל בלתי נוסף על ס' וו"ט וכ"ל כפלים שוים לשעורי א"ב וג' וס' כפלים שוים לשעור ד'
אם כן שעור א"ב יותר גדול היחס אל ד' מן ג' אל ד'
ואומר גם כן כי ד' יותר גדול היחס אל ג' מאשר הוא אל ב' מפני כי הנהגתם אחת
והתבאר כי ס' נוסף על כ"ל ואינו נוסף על ו"ט וס' כפל ד' וכ"ל וו"ט כפלים שוים לשעורים א"ב וג'
אם כן יחס ד' אל ג' יותר גדול מיחסו אל א"ב
ומ'ש'ל'

Proposition 9

ט השעורים אשר יחסם אל שעור אחד אחד הם שוים
ואם היה שעור יחסו אל שעורים אחד הנה השעורים שוים
המשל בו כי שני שעורי א"ב יחסם אל שעור ג' אחד
הנה אומר כי א' כמו ב'
שאם לא יהיה כמוהו הנה הוא יותר גדול ממנו או יותר קטן
ואלו היה יותר גדול יהיה יחסו אל ג' יותר גדול
ואלו היה יותר קטן היה יחסו אל ג' יותר קטן ואינו כן
אם כן אין א' יותר קטן ויותר גדול מן ב' אבל הוא שוה לו
וגם כן הנה יחס ג' אל א' וב' אחד
הנה אומר כי א' כמו ב' שאם לא יהיה כמוהו הנה הוא יותר גדול או יותר קטן ממנו
ואלו היה יותר גדול היה יחס ג' אליו יותר קטן
ואלו היה יותר קטן היה יחס ג' אליו יותר גדול
אם כן אין א' יותר גדול ולא יותר קטן מן ב' אם כן הוא שוה לו
וזה מ'ש'ל'

Proposition 10

י גדול השעורים יחס אל שעור הוא היותר הוא היותר גדול מהם
ואשר יחס השעור אליו יותר גדול הוא היותר קטן מהם
המשל בו כי א' יותר גדול יחסו אל ג'
הנה אומר כי א' יותר גדול יחסו מן ב'
שאם לא יהיה יותר גדול ממנו הנה הוא כמוהו או יותר קטן ממנו
ואלו היה כמוהו היה יחס שניהם אל ג' אחד
ואלו היה יותר קטן ממנו היה יחסו אל ג' יותר קטן
ואינו כן הנה כבר התבאר כי א' אינו כמו ב' ולא קטן ממנו
הנה אם כן הוא יותר גדול ממנו
וגם כן הנה יחס ג' אל ב' יותר גדול מיחסו אל א'
הנה אומר כי א' יותר גדול מן ב'
שאם לא יהיה יותר גדול ממנו הנה הוא כמוהו או יותר קטן ממנו
ואלו היה כמוהו היה יחס ג' אליו ואל ב' אחד
ואלו היה יותר קטן ממנו היה יחס ג' אליו יותר גדול ואינו כן
אם כן אינו כמו ב' ולא קטן ממנו אבל הוא יותר גדול ממנו
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 11

יא השעורים אשר יחסם שוים ליחס אחד הנה יחסם שוים
המשל בו כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' ויחס ה' אל ז' כיחס ג' אל ד' הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז'
מופתו אנחנו נקח לשיעורי א'ג'ה' כפלים שוים והם ח'ט'ב' ולשעורי ב'ד'ז' כפלים שוים והם ל'מ'נ' הנה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' וכבר לוקח לשעורי א"ג כפלים שוים והם ח"ט
ולשעורי ב"ד כפלים שוים והם ל"מ הנה שני שעורי ח"ט אם נוספים יחד על שני שעורי ל"מ ואם שוים לשניהם יחד ואם חסרים משניהם יחד
וגם כן הנה יחס ג' אל ד' כיחס ה' אל ז'
וכבר נלקח לשני שעורי ג"ה כפלים שוים והם ט"כ
ולשני שעורי ד"ז כפלים והם מ"נ
אם כן שני שעורי ט"כ אם נוספים יחד על שני שעורי מ"נ ואם שוים יחד לשניהם
ואם חסרים יחד משניהם וח"כ כפלים שוים לשני שעורי א"ה ול"נ כפלים שוים לשני שעורי ז"ב אם כן יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז'
ומ'ש'ל'

Proposition 12

יב כאשר היה יחס הראשון אל השני כיחס השלישי אל הרביעי ויחס השלישי אל הרביעי יותר גדול מיחס החמישי על הששי הנה יחס הראשון אל השני יותר גדול מיחס החמשי על הששי
המשל בו כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' ויחס ג' אל ד' יותר גדול מיחס ה' אל ו' הנה אומר כי יחס א' אל ב' יותר גדול מיחס ה' אל ו'
מופתו מפני כי יחס ג' אל ד' יותר גדול מיחס ה' אל ו' הנה יהיה אל ג' וה' כפלים שוים
ואל ד' וו' כפלים שוים ויהיו כפלי ג' נוספים על כפלי ד' וכפלי ה' בלתי נוספים על כפלי ו' הנה יהיו כפלי ג' וה' השוים וכפלי ד' וו' השוים אשר אלו עניינם כפלי ג' וה' הנה ח"ט
ואולם כפלי ד' הנה כ"ל ויהיה מה שבמ' מכפלי א' כמו מה שבח' מכפלי ג'
ומה שבנ' מכפלי ב' כמו מה שבכ' מכפלי ד'
הנה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
וכבר הוסף לשני שעורי א"ג כפלים שוים והם מ"ח ולשני שעורי ב"ד כפלים שוים והם נ"כ הנה שני שעורי מ"ח אם נוספים יחד על שני שעורי נ"ב ואם שוים יחד לשניהם ואם חסרים יחד משניהם
אבל אם היה נוסף ח' על כ' הנה מ' נוסף על נ' וט' בלתי נוסף על ל' הנה מ"ט כפלים שוים לשני שעורי א"ה ונ"ל כפלים שוים לשני שעורי ב' ו' אם כן יחס א' אל ב' יותר גדול מיחס ה' אל ו'
ומ'ש'ל'

Proposition 13

יג השעורים אשר יחסם אל שעורי' אחרים קרובים להם על מספרם כמה שיהיו אחד הנה יחס האחד אל קרובו כיחס הכל אל הכל
המשל בו כי יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ו' אחד הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס א'ג'ה' יחד אל ב'ד'ו' יחד
מופתו אנחנו נקח לשעורי א'ג'ה' כפלים שוים והם ח'ט'כ' ולשעורי ב'ד'ו' כפלים שוים והם ל'מ'נ' הנה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
וכיחס ה' אל ו'
וח' וט' וכ' כפלים שוים לשעורי א'ג'ה' ול'מ'נ' כפלים שוים לשעורי ב'ד'ו' אם כן ח'ט'כ' אם נוספים יחד על ל'מ'נ' ואם חסרים מהם יחד ואם שוים להם יחד
ואם היה ח' נוסף על ל' הנה ח'ט'כ' מקובצים נוספים על ל'מ'נ'
ואם היה חסר ממנו הנה הם חסרים מהם
ואם היה שוה לו הנה הם שוים להם
וכפלי ח' לשעור א' ככפלי ח'ט'כ' מקובצים לשעורי א'ג'ה' מקובצים וכפלי ל' לשעור ב' ככפלי ל'מ'נ' לשעור ב'ד'ו' מקובצים
אם כן יחס א' אל ב' כיחס א'ג'ה' מקובצים אל ב'ד'ו' יחד
ומ'ש'ל'

Proposition 14

יד כאשר היו ארבעה שעורים מתיחסים והיה הראשון יותר גדול מן השלישי הנה השני יותר גדול מן הרביעי ואם היה שוה לו הנה הוא שוה לו ואם היה יותר קטן ממנו הנה הוא יותר קטן ממנו
המשל בו כי שעורי א"ב ג"ד הארבעה מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' וא' יותר גדול מן ג' הנה אומר כי ב' יותר גדול מן ד'
מופתו כי א' יותר גדול מן ג' אם כן א' גדול היחס אל ב' מג' אל ב'
אבל יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' אם כן יחס ג' אל ד' יותר גדול מיחסו אל ב'
ואשר יהיה היחס אליו יותר גדול הנה הוא יותר קטן
אם כן ד' יותר קטן מן ב' אם כן ב' יותר גדול מן ד'
וכן התבאר כי אלו היה א' כמו ג' היה ב' כמו ד'
ואלו היה יותר קטן מן ג' היה ב' יותר קטן מן ד'
ומ'ש'ל'

Proposition 15

טו החלקים אשר כפליהם שוים הנה יחס קצתם כיחס כפלי קצתם אל קצת
המשל בו כי כפלי א"ב אל שעור ג' כשעור ד"ה לשעור ו' הנה אומר כי יחס א"ב אל ד"ה כיחס ג' אל ו'
ד"ת כי יחס ג' אל ו' כיחס א"ב אל ד"ה
המופת אנחנו נחלק א"ב בשעור ג' וחלקיו א"ח וח"ט וט"ב והם שוים ונחלק ד"ה בשעור ו' וחלקיו ד"ל ול"מ ומ"ה והם שוים
ומניין א"ח ח"ט וט"ב כמספר ד"ל ול"מ ומ"ה
אם כן יחס א"ח אל ד"ל כיחס ח"ט אל ל"מ וכיחס ט"ב אל מ"ה ויחס האחר אל קרובו כיחס הכל אל הכל
אם כן יחס א"ח אל ד"ל כיחס א"ב אל ד"ה וא"ח כמו ג' וד"ל כמו ז' אם כן יחס א"ב אל ד"ה כיחס ג' אל ז'
ומ'ש'ל'

Proposition 16

יו כאשר היו שעורים מתיחסים הם יהיו כאשר הומרו מתיחסים
המשל בו כי שעורי א"ב ג"ד הארבעה מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' על התמורה
מופתו אנחנו נקח לשעורי א"ב כפלים שוים והם ה"ו ולשעורי ג"ד כפלים שוים והם ח"ט
והחלקים אשר כפליהם שוים
יחס קצתם אל קצתם כיחס כפליהם קצתם אל קצת
וה"ו כפלים לשעורי א"ב אם כן יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו' וגם כן הנה ח' וט' כפלים שוים לשעורי ג' וד' אם כן ג' אל ד' כיחס ח' אל ט' אבל ג' אל ד' כיחס א' אל ב' וכיחס ה' אל ו'
אם כן יחס ה' אל ו' כיחס ח' אל ט'
ואם היה ה' מוסיף אל ח' הנה ו' יוסיף על ט'
ואם היה שוה הנה הוא שוה לו ואם שיחסר ממנו הנה יחסר ממנו אם כן שני שעורי ה' וו' אם נוספים יחד על שני שעורי ח' וט' ואם שוים יחד להם ואם חסרים יחד מהם
וה'ו' כפלים שוים לשני שעורי א"ב וח' וט' כפלים שוים לשני שעורי ג' וד'
אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד'
ומ'ש'ל'

Proposition 17

יז כאשר היו שעורים מורכבים מתיחסים הנה הם כאשר נבדלו יהיו מתיחסים
המשל בו כי שעורי א"ב וב"ה וג"ד וד"ו מורכבים מתיחסים יחס א"ב אל ב"ה כיחס ג"ד אל ד"ו הנה אומר שהם כאשר נבדלו יהיו מתיחסים
ויהיה יחס א"ה אל ה"ב כיחס ג"ו אל ו"ד
מופתו אנחנו נקח לשעורי א"ה וה"ב וג"ו וו"ד כפלים שוים והם ח"ט וט"כ ול"מ ומ"נ
אם כן כפלי ח"ט לשעור א"ה ככפלי ח"כ לשעור א"ב וכפלי ח"ט לשעור א"ה ככפלי ל"מ לשעור ג"ו אם כן כפלי ח"כ לשעור א"ב ככפלי ל"מ לשעור ג"ו
וגם כן הנה כפלי ל"מ לשעור ג"ז ככפלי מ"נ לשעור ז"ד אם כן כפלי ל"מ לשעור ג"ז ככפלי ח"כ לשעור א"ב
אם כן כפלי ח"כ לשעור א"ב ככפלי ל"נ לשעור ג"ד
ונקח לשעורי ה"ב וז"ד כפלים שוים והם כ"ס ונ"ע הנה כפלי ט"כ הראשון לשעור ה"ב השני ככפלי מ"נ השלישי לשעור ז"ד הרביעי וכן כפלי כ"ס החמישי לשעור ה"ב השני ככפלי נ"ע הששי לשעור ז"ד הרביעי
אם כן כפלי הראשון והחמישי מקובצים ט"ס לשעור ה"ב השני ככפלי השלישי והששי מקובצים והם מ"ע לשעור ז"ד הרביעי
ויחס א"ב אל ב"ה כיחס ג"ד אל ד"ז ושני שעורי ח"כ ול"נ כפלים שוים לשני שעורי א"ב וג"ד ושני שעורי ט"ס מ"ע כפלים שוים לשני שעורי ה"ב ז"ד
אם כן שני שעורי ח"כ ול"נ אם נוספים יחד על שני שעורי ט"ס ומ"ע ואם שוים יחד לשניהם
ואם חסרים יחד משניהם
ואם חסרנו ט"כ ומ"נ המשותפים הנה שני שעורי ח"ט ול"מ אם נוספים יחד על שני שעורי כ"ס ונ"ע ואם שוים יחד לשניהם ואם חסרים יחד משניהם וח"ט ול"מ כפלים שוים לשני שעורי א"ה וג"ז וכ"ס ונ"ע כפלים שוים לשני שעורי ה"ב וז"ד אם כן יחס א"ה אל ה"ב כיחס ג"ז אל ז"ד
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 18

יח כאשר היו שעורים נבדלים מתיחסים הנה הם כאשר הורכבו יהיו מתיחסים
המשל בו כי שני שעורי א"ב וב"ג וד"ה וה"ו מתיחסים יחס א"ב אל ב"ג כיחס ד"ה אל ה"ו הנה אומר שהם כאשר הורכבו יהיו מתיחסים א"ג אל ג"ב כיחס ד"ו אל ו"ה
מופתו אם לא יהיה יחס א"ג אל ג"ב כיחס ד"ו אל ו"ה הנה יחס א"ג אל ג"ב כיחס ד"ו אל מה שהוא יותר קטן או יותר גדול מן ו"ה
ויהיה תחלה אל מה שהוא יותר קטן ממנו והוא ז"ח
הנה יחס א"ג אל ג"ב כיחס ד"ז אל ז"ח וכאשר הבדלנו הנה יחס א"ב אל ב"ג כיחס ד"ח אל ח"ז
וכבר היה יחס א"ב אל ב"ג כיחס ד"ה אל ה"ז אם כן יחס ד"ח אל ח"ז כיחס ד"ה אל ה"ז וח"ד הראשון יותר גדול מן ד"ה השלישי
אם כן ח"ז השני יותר גדול מן ז"ה הרביעי וכבר היה יותר גדול מן ז"ח
The smaller is greater than the greater = error. הנה הקטן אם כן יותר גדול מן הגדול זה שקר
אם כן אין יחס א"ג אל ג"ב כיחס ד"ז אל שעור הוא יותר קטן מן ז"ה
וכן יתבאר כי יחס א"ג אל ג"ב אינו כיחס ד"ז אל שעור הוא יותר גדול מן ז"ה
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 19

יט כאשר חוסר משני שעורים מכל אחד משניהם שעור ויהיה יחס המחוסר אל המחוסר כיחס הכל אל הכל
הנה יחס הנשאר אל הנשאר כיחס הכל אל הכל
המשל בו כי א"ב חוסר ממנו א"ה וג"ד חוסר ממנו ג"ו ויחס א"ה אל ג"ו כיחס א"ב הכל אל ג"ד הכל
הנה אומר כי יחס ה"ב הנשאר אל ו"ד הנשאר כיחס א"ב הכל אל ג"ד
מופתו כי יחס א"ב אל ג"ד כיחס א"ה אל ג"ו וכאשר המירונו הנה יחס א"ב אל א"ה כיחס ד"ג אל ג"ו וכאשר הבדלנו הנה יחס ב"ה אל ו"ד כיחס א"ה אל ג"ו וכבר היה א"ה אל ג"ו כיחס א"ב אל ג"ד אם כן יחס ב"ה אל ו"ד כיחס א"ב אל ג"ד
וזה מה שרצינו לבארו

Proposition 20

כ כאשר היו שעורים מה שיהיו ושעורים אחרים על מספרם כל שנים מהראשון על יחס שנים מן האחר הנה הראשון מן הראשון ביחס השווי אם היה יותר גדול מן האחרון הנה הראשון מן האחר יותר גדול מן האחרון
ואם היה שוה לו הנה הוא שוה לו
ואם היה יותר קטן ממנו הנה הוא יותר קטן ממנו
המשל בו כי שעורי א'ב'ג' על מספר שעורי ד'ה'ו'
וכל שנים מהם על יחס שנים מהם יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' ויחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ו'
ונשים הראשון מן הראשון והוא א' יותר גדול מן האחרון והוא ג' הנה אומר כי הראשון מן האחר והוא ד' יותר גדול מן האחרון והוא ו'
מופתו כי א' יותר מן ג' ושעור ב' שעור אחד
אם כן שעור א' יותר גדול היחס אל ב' מן ג' אל ב'
אבל יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה' ויחס ג' אל ב' כיחס ה' אל ו' אם כן שעור ד' יותר גדול היחס אל ב' מן ג' אל ב'
אבל יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
ויחס ג' אל ב' כיחס ו' אל ה' אם כן שעור ד' יותר גדול היחס אל ה' מן ו' אל ה' ואשר יחסו יותר גדול הנה הוא יותר גדול
אם שעור ד' יותר גדול מן ו'
וכן התבאר כי א' אלו היה שוה אל ג' היה ד' שוה אל ו' ואלו היה יותר קטן מן ג' היה ד' יותר קטן מן ו'
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 21

כא כאשר היו שעורים מה ושעורים אחרים על מספרם כל שנים מהראשון על יחס שנים מהאחר ונתבלבל היחס הנה הראשון מן הראשון ביחס השווי אם היה יותר גדול מן האחרון הנה הראשון מן האחר יותר גדול מן האחרון
ואם היה שוה לו הנה הוא שוה לו
ואם היה יותר קטן ממנו הנה הוא יותר קטן ממנו
המשל בו כי שעורי א'ב'ג' על מספר שעורי ד'ה'ו' וכל שנים מן הראשון על יחס שנים מן האחר
והיחס מתבלבל יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו' ויחס ב' אל ג' כיחס ד' אל ה'
ונשים א' יותר גדול מג' הנה אומר כי ד' יותר גדול מן ו'
מופתו כי א' יותר גדול מן ג' וב' שעור אחר הנה שעור א' יותר גדול היחס אל ב' מן ג' אל ב' אבל יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו' כי אם כן יחס ה' אל ו' יותר גדול מיחס ג' אל ב' ויחס ג' אל ב' כיחס ה' אל ד' אם כן יחס ה' אל ו' יותר גדול מיחס ה' אל ד' ואשר יהיה היחס אליו יותר גדול הנה הוא יותר קטן אם כן שעור ו' יותר קטן מן ד'
אם כן ד' יותר גדול מן ו'
וכן התבאר כי אלו היה א' שוה לשעור ג' היה ד' שוה לו'
ואלו היה יותר קטן מן ג' היה ד' יותר קטן מן ו'
ומ'ש'ל'

Proposition 22

כב אשר היו שעורים מה ואחרים על מספרם כל שני שעורים מן הראשון על יחס שני שעורים מן האחר הנה הם ביחס השווי יהיו ביחסם
המשל בו כי שעורי א'ב'ג' ושעורי ד'ה'ו' על מספר אחד וכל שנים מן הראשון על יחס שנים מן האחר יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
ויחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ו' הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ו'
מופתו אנחנו נקח לשני שעורי א"ד כפלים שוים והם ח"ט ולשני שעורי ב"ה כפלים שוים והם כ"ל ולשני שעורי ג"ו כפלים שוים והם מ"נ הנה יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
וח"ט כפלים שוים לשני שעורי א"ד וכ"ל כפלים שוים לשני שעורי ב"ה
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ל'
וגם כן הנה יחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ו' וכ"ל כפלים שוים לשעורי ב"ה ומ"נ כפלים שוים לשני שעורי ג"ו אם כן יחס כ' אל מ' כיחס ל' אל נ'
וכבר התבאר כי יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ל'
אם כן שני שעורי ח"ט אם נוספים יחד על שני שעורי מ"נ
ואם שוים יחד לשניהם ואם חסרים יחד משניהם
וח"ט כפלים שוים לשעורי א"ד ומ"נ כפלים שוים לשני שעורי ג"ו אם כן יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ו' וזה מה שרצינו לבארו

Proposition 23

כג כאשר היו שעורים כמה שיהיו ושעורים אחרים על מספרם כל שנים מהראשון על יחס שנים מן האחר ונתבלבל היחס הנה הם ביחס השווי יהיו על יחסם
המשל בו כי שעורי א'ב'ג' ושעורי ד'ה'ו' על מספר אחד וכל שנים מן הראשון על יחס שנים מן האחרון והיחס מבולבל יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו' ויחס ב' אל ג' כיחס ד' אל ה' הנה אומר כי יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ו'
מופתו אנחנו נקח לשעורי א'ב'ד' כפלים שוים והם ח'ט'ל' ולשעורי ה'ו'ג' כפלים שוים והם מנ"כ הנה כפלי ח' לשעור א' ככפלי ט' לשעור ב'
והחלקים אשר כפליהם שוים הנה יחס קצתם אל קצת כיחס כפליהם קצתם אל קצת
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט' אבל יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ו'
אם כן יחס ה' אל ו' כיחס ח' אל ט'
וגם כן הנה מפני כפלי מ' לשעור ה' ככפלי נ' לשעור ו' אם כן יחס ה' אל ו' כיחס מ' אל נ' אבל יחס ה' אל ו' כיחס ח' אל ט'
אם כן יחס מ' אל נ' כיחס ח' אל ט'
וגם כן הנה יחס ב' אל ג' כיחס ד' אל ה'
וכבר נלקח לשני שעורי ב"ד כפלים שוים והם ט"ל
ולשני שעורי ג"ה כפלים שוים והם כ"מ אם כן יחס ט' אל כ' כיחס ל' אל מ'
וכבר התבאר כי יחס ח' אל ט' כיחס מ' אל נ'
אם כן שני שעורי ח"ל אם נוספים יחד על שני שעורי כ"נ ואם שוים יחד להם
ואם חסרים יחד משניהם וח"ל כפלים שוים לשני שעורי א"ד וכ"נ לשני שעורי ג"ו אם כן יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ו'
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 24

כד כאשר היה יחס הראשון אל השני כיחס השלישי אל הרביעי ויחס החמישי אל השני כיחס הששי אל הרביעי הנה יחס הראשון והחמישי מקובצים אל השני כיחס השלישי והששי מקובצים אל הרביעי
המשל בו כי יחס הראשון והוא א"ב אל השני והוא ג' כיחס השלישי והוא ד"ה אל הרביעי והוא ו'
ויחס החמישי והוא ב"ח אל השני והוא ג' כיחס הששי והוא ה"ט אל הרביעי והוא ו'
הנה אומר כי יחס הראשון והחמישי מקובצים והוא א"ח אל השני והוא ג' כיחס השלישי והששי מקובצים והוא ד"ט אל הרביעי והוא ז'
מופתו כי יחס א"ב אל ג' כיחס ד"ה אל ז'
אבל יחס ג' אל ב"ח כיחס ז' אל ה"ט הנה השווי יהיה יחס א"ב אל ב"ח כיחס ד"ה אל ה"ט
וכאשר הרכבנו יהיה יחס א"ח אל ח"ב כיחס ד"ט אל ט"ה אבל יחס ח"ב אל ג' כיחס ה"ט אל ו'
הנה בשווי יהיה יחס א"ח אל ג' כיחס ד"ט אל ו'
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 25

כה כאשר יהיו ארבעה שעורים מתיחסים והיה הראשון היותר גדול מהם והאחרון היותר קטן מהם הנה שניהם מקובצים יותר גדולים מן הנשארים מקובצים
המשל בו כי ארבעה שעורי אב'ג'ד' ה'ז' מתיחסים יחס א"ב אל ג"ד כיחס ה' אל ו' וא"ב היותר גדול מהם וו' היותר קטן מהם
הנה אומר כי א"ב וו' מקובצים יותר גדולים מג"ד וה' מקובצים
מופתו אנחנו נבדיל מן א"ב כמו ה' והוא א"ח ומן ג"ד כמו ז' והוא ג"ט הנה יחס א"ב אל ג"ד כיחס ה' אל ז' וה' כמו א"ח וז' כמו ג"ט אם כן א"ב אל ג"ד כיחס א"ח אל ג"ט
אם כן יחס א"ב אל ג"ד כיחס ח"ב הנשאר אל ט"ד הנשאר וכאשר המירונו היה יחס א"ב אל ב"ח כיחס ג"ד אל ד"ט
וא"ב הראשון יותר גדול מן ג"ד השלישי אם כן ב"ח השני יותר גדול מן ט"ד הרביעי ונשים א"ח וט"ג משותפים אם כן שני שעורי א"ב וט"ג יותר גדולים מא"ח וג"ד וג"ט כמו ו' וא"ח כמו ה' אם כן א"ב וו' מקובצים יותר גדולים מן ג"ד וה' מקובצים
וזה מה שרצינו לבאר
נשלם המאמר החמישי מספר אקלידס החכם

Book Six

המאמר השישי

Definitions

הקדמות המאמר הששי
  • The similar rectilinear figures are those whose angles are equal and whose sides about the equal angles are proportional.
השטחים המתדמים הם אשר זויותיהם שוות וצלעותיהם המקיפות בזויות השוות מתיחסות
  • The figures that are reciprocally related are those whose sides are reciprocally proportional.
והשטחים המספיקות הצלעות הם אשר צלעותיהם מתיחסות על הקדמה ואחור
נמצא בנסחא אחרת
המספיקות הם אשר בכל אחת מהן הקדמות והמשכות
  • The height of any figure is the perpendicular drawn from its vertex to its base.
הגובה בתמונה הוא העמוד המוציא מנקודת ראשו אל תושבתו
ומצאתי בקצת הנסחאות
הגובה בתמונה הוא היותר גדול שבעמודים הנופלים מנקודת מה מן הנקודות אשר על מקיף תמונה מן התמונות אי זו תמונה שיהיה על התושבת או על קו אשר יהיה על יושרו
  • A straight line is said to have been cut in mean and extreme ratio, when the ratio of the whole line to its greater segment is as the ratio of its greater segment to the smaller.
ויאמר בקו הישר שהוא חלק על יחס בעל אמצעי ושתי קצוות כאשר היה יחס בקו בכללו אל היותר גדול שבחלקיו כיחס היותר גדול שבחלקיו אל היותר קטן משניהם
יאמר כי היחס מחובר מיחסים כאשר היו שעורי היחסים אשר נכפלו בעצמיהם עשו יחס מה
נמצא בנסחא אחרת כי היחס מחובר יחלק ליחסים כאשר היו שעורי היחסים קצתם על קצת יחדשו יחס מה

Proposition 1

The parallelograms and triangles whose heights are the same magnitude, their ratio to one another is as the ratio of their bases to one another.
א השטחים נכחי הצלעות והמשולשים כאשר היה גבהותם בשעור אחד הנה יחס קצתם אל קצת כיחס תושבותיהם קצתם אל קצת

Proposition 18

יח כל שני משולשים דומים הנה יחס אחד משניהם אל האחר הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא נכחי לו שנוי

Proposition 32

For every right-angled triangle, the rectilinear figure on the side that is opposite to the right angle equals the sum of the rectilinear figures on the two remaining sides that are similar to it. לב כל משולש נצב הזוית הנה התמונה ישרת הקוים המחוברת אל מיתר הזויות הנצבת ממנו כמו שתי התמונות ישרות הצלעות המחוברות אל שתי הצלעות הנשארות יחד כאשר היו דומות אליו והיו על מצבו
המשל בו כי זוית א' ממשלש אב"ג נצבת
הנה אומר כי התמונה ישרת הצלעות הסמוכה אל מיתר זוית א' והוא צלע ב"ג כמו השתי תמונות ישרות הצלעות הסמוכות אל שתי צלעות א"ב א"ג יחד כאשר היו דומים לה ועל מצבה
\scriptstyle BG^2:AB^2=\left(BG:AB\right)^2 הנה מפני כי יחס מרובע ב"ג אל מרובע א"ב כיחס ב"ג אל א"ב שנוי
ויחס התמונה ישרת הצלעות הסמוכה אל ב"ג אל התמונה הסמוכה אל א"ב הדומה אליו והמונח במצבו כיחס ב"ג אל א"ב שנוי
אם כן יחס מרובע ב"ג אל מרובע א"ב כיחס התמונה הסמוכה אל ב"ג אל התמונה הסמוכה אל א"ב
הנה אם כן יחס מרובע ב"ג אל שני מרובעי א"ב א"ג כיחס התמונה הסמוכה אל ב"ג אל שתי התמונות הסמוכות אל א"ב א"ג
\scriptstyle BG^2=AB^2+AG^2 אבל מרובע ב"ג כמו שני מרובעי א"ב וא"ג
אם כן התמונה ישרת הצלעות הסמוכה אל ב"ג כמו שתי התמונות הישרות הצלעות הדומות אליה והמונחת במצבה הסמוכה אל א"ב
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר
אחרים והוא שנוציא עמוד א"ד הנה שני משולשי אב"ג אב"ד מתדמים
\scriptstyle BG:AB=AB:BD אם כן יחס ב"ג אל א"ב כמו יחס א"ב אל ב"ד
ויחס ג"ב אל ב"ד כיחס השטח הסמוך אל ג"ב אל השטח הסמוך אל א"ב והדומה אליו
וכן יחס ב"ג אל ג"ד כיחס השטח הסמוך אל ב"ג אל השטח הסמוך אל ג"א הדומה אליו
אם כן יחס ב"ג אל ב"ד וד"ג כיחס השטח שהוא סמוך אל ב"ג אל שני השטחים הסמוכים אל א"ב וא"ג יחד
\scriptstyle BG=BD+DG וב"ג כמו ב"ד ד"ג יחד
אם כן השטח הסמוך אליו כמו שני השטחים הסמוכים אל שניהם יחד
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 33

When there are two angles in equal circles that stand at the centers or at the circumferences, the ratio of the angle to the angle is as the ratio of both arcs on which they stand one to the other. לג כאשר היו בשתי עגולות שוות שתי זויות על המרכז או על הקו המקיף הנה יחס הזויות אל הזויות כיחס שתי הקשתות אשר עליהם אחת אל אחת
Example: \scriptstyle\bigcirc_{ABG}=\bigcirc_{DHZ} המשל בו בשתי עגולות אב"ג דה"ז השוות
ועל מרכזיהם שתי זויות גח"ב הט"ז
Supposition: \scriptstyle\overset{\frown}{BG}:\overset{\frown}{HZ}=\measuredangle BCG:\measuredangle HTZ=\measuredangle GAB:\measuredangle HDZ הנה אומר כי יחס קשת ב"ג אל קשת ה"ז כיחס זוית בח"ג אל זוית הט"ז וכיחס זוית גא"ב אל זוית הד"ז
Proof: המופת אנחנו נבדיל מעגולת אב"ג כמו קשת ב"ג כמה שרצינו נאמר שנבדיל ג"כ כ"ל ומעגולת דה"ז גם כן כמו קשת ה"ז כמה שנרצה נאמר שנבדיל ז"מ מ"נ ונוציא שני קוי כ"ח ח"ל ושני קוי ט"מ ט"נ
\scriptstyle\overset{\frown}{BG}=\overset{\frown}{GK}=\overset{\frown}{KL}
הנה קשתות ב"ג ג"כ כ"ל שוות
\scriptstyle\measuredangle BCG=\measuredangle GCK=\measuredangle KCL
אם כן זויות בח"ג גח"כ כח"ל שוות
\scriptstyle\left(n\sdot\overset{\frown}{BL}\right):\overset{\frown}{BG}=\left(n\sdot\measuredangle BCL\right):\measuredangle BCG
אם כן כפלי קשת ב"ל לקשת ב"ג ככפלי זוית בח"ל לזוית בח"ג
\scriptstyle\left(m\sdot\overset{\frown}{HN}\right):\overset{\frown}{HZ}=\left(m\sdot\measuredangle HTN\right):\measuredangle HTZ
וכן כפלי קשת ה"נ לקשת ה"ז ככפלי זוית הט"נ לזוית הט"ז
  • \scriptstyle\overset{\frown}{BL}>\overset{\frown}{HN}\longrightarrow\measuredangle BCL>\measuredangle HTN
ואם היה ב"ל תוסיף על קשת ה"נ הנה זוית בח"ל תוסיף על זוית הט"נ
  • \scriptstyle\overset{\frown}{BL}=\overset{\frown}{HN}\longrightarrow\measuredangle BCL=\measuredangle HTN
ואם יהיה שיהיו שוים אליה הנה היא שוה אליה
  • \scriptstyle\overset{\frown}{BL}<\overset{\frown}{HN}\longrightarrow\measuredangle BCL<\measuredangle HTN
ואם היה שיוחסרו ממנה הנה היא תחסר ממנה
The four magnitudes: \scriptstyle\overset{\frown}{BG}\quad\overset{\frown}{HZ}\quad\measuredangle BCG\quad\measuredangle HTZ are proportional. אם כן השעורים ארבעה קשת ב"ג וקשת ה"ז וזוית בח"ג וזוית הט"ז מתיחסים
\scriptstyle\overset{\frown}{BL} and \scriptstyle\measuredangle BCL are equimultiples of \scriptstyle\overset{\frown}{BG} and \scriptstyle\measuredangle BCG
וכפלי קשת ב"ג וזוית בח"ג השוה הפעמים היא קשת ב"ל וזוית בח"ל
\scriptstyle\overset{\frown}{HN} and \scriptstyle\measuredangle HTN are equimultiples of \scriptstyle\overset{\frown}{HZ} and \scriptstyle\measuredangle HTZ
וכפלי קשת ה"ז וזוית הט"ז השוה הפעמים היא קשת ה"נ וזוית הט"נ
  • \scriptstyle\overset{\frown}{BL}>\overset{\frown}{HN}\longrightarrow\measuredangle BCL>\measuredangle HTN
וכבר התבאר כי קשת ב"ל אם היתה נוספת על קשת ה"נ הנה זוית בח"ל נוספת על זוית הט"נ
  • \scriptstyle\overset{\frown}{BL}=\overset{\frown}{HN}\longrightarrow\measuredangle BCL=\measuredangle HTN
ואם היתה שוה אליה הנה היא שוה אליה
  • \scriptstyle\overset{\frown}{BL}<\overset{\frown}{HN}\longrightarrow\measuredangle BCL<\measuredangle HTN
ואם היתה חסרה ממנו הנה היא חסרה ממנה
\scriptstyle\overset{\frown}{BG}:\overset{\frown}{HZ}=\measuredangle BCG:\measuredangle HTZ
אם כן יחס קשת ב"ג אל קשת ה"ז כיחס זוית בח"ג אל זוית הט"ז
  • \scriptstyle\measuredangle A=\frac{1}{2}\measuredangle BCG
וזוית א' אשר על המקיף הנה היא חצי זוית בח"ג אשר על המרכז
  • \scriptstyle\measuredangle HDZ=\frac{1}{2}\measuredangle HTZ
וזוית הד"ז היא חצי זוית הט"ז
\scriptstyle\overset{\frown}{BG}:\overset{\frown}{HZ}=\measuredangle A:\measuredangle D
אם כן יחס קשת ב"ג אל קשת ה"ז גם כן כיחס זוית א' אל זוית ד'
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר
והנה נשלם המאמר הששי מספר אקלידס החכם בשרשים
ויבא אחריו המאמ' השביעי מזה הספר בג"ה בעה"ו ובס"ד

Book Seven

המאמר השביעי

Definitions

הקדמות המאמר
  • The unit is that by which each of the beings is called one.
האחדות הוא הדבר אשר יאמר בו לכל דבר אחד מן הנמצאות אחד
  • The number is a multitude composed of units.
המספר הוא הקבוץ המורכב מן האחדים
  • The smaller number is a part of the greater number, when it counts it.
המספר הקטן יהיה חלק מן המספר הרב כאשר היה שימנה אותו
  • But, it is parts of it, when it does not count it.
ויהיה חלקים ממנו כאשר היה שלא ימנה אותו
  • The greater number is a multiple of the smaller number, when the smaller counts it.
המספר הרב יהיה כפלים למספר הקטן כאשר היה הקטן מונה אותו
  • The even number is that which is divisible into two equal parts.
המספר הזוג הוא אשר יחלק בשני חלקים שוים
  • The odd number is that which is not divisible into two equal parts, and that which differs by a unit from an even number.
המספר הנפרד הוא אשר אי אפשר שיחולק לשני חלקים שוים ואשר יתחלף הזוג באחד
  • The number that is called an even-times-even number is that which is counted an even number of times by an even number.
המספר אשר יאמר לו זוג הזוג הוא אשר ימנה אותו מספר זוג פעמים מספרם זוג
  • The number that is called an even-times-odd number is that which is counted an even number of times by an odd number.
המספר אשר יאמר לו זוג הנפרד הוא אשר ימנהו מספר נפרד פעמים מספרם זוג
  • The number that is called an odd-times-odd number is that which is counted an odd number of times by an odd number.
המספר אשר יאמר לו נפרד הנפרד הוא אשר ימנהו מספר נפרד פעמים מספרם נפרד
  • The number that is called a prime number is that which is counted by a unit alone.
המספר אשר יקרא ראשון הוא אשר ישיגהו המנין באחד לבד
  • The number that is called a composite number is that which is counted by a number other than the unit.
המספר אשר יאמר לו המספר המורכב הוא אשר ישיגהו המנין במספר זולת אחד
  • The numbers that are relatively composite are those which are counted by a number.
המספרים המשותפים הם אשר ימנה אותם מספר אחד
  • The numbers that are relatively prime are those which are counted by a unit alone as a common measure.
המספרים המובדלים הם אשר אמנם לא ימנם מספר משותף כי אם אחד לבדו
  • The number that is multiplied by a number is that which is duplicated as many times as there are units in the multiplicand and the product is some number.
המספר המוכה במספר הוא אשר יכפל פעמים כמנין מה שבמוכה בו מן האחדים ויהיה מה שיתקבץ מספר אחד
  • The square number is the product of a number that is multiplied by its similar, or that which is contained by two equal numbers.
המספר המרובע הוא המקובץ מהכאת מספר בדומה לו או הוא אשר יקיפו בו שני מספרים שוים
  • The cube number is the product of a number that is multiplied by its product by its similar, or that which is contained by three equal numbers.
המספר המעוקב הוא המקובץ מהכאת מספר במה שיתקבץ מהכאתו בדומה לו או הוא אשר יקיפו בו שלשה מספרים שוים
  • The plane number is the product of a number that is multiplied by another, or that which is contained by two numbers.
המספר המשוטח הוא המקובץ מהכאת מספר מה שהיה באחר או אשר יקיפו בו שני מספרים
  • The two numbers that are multiplied one by the other, so that the plane number is produced, are called the two sides of the plane.
ויקראו שני המספרים אשר הוכה אחד משניהם באחר והתקבץ משניהם המשוטח ההוא שני צלעי השטח
  • The solid number is the product of a number that is multiplied by the product of two numbers that are multiplied one by the other.
והמספר המוגשם הוא המקובץ מהכאת מספר במה שיתקבץ מהכאת שני מספרים אחד באחר
  • The three numbers are the sides of the solid.
והמספרים השלשה צלעות המוגשם
  • The proportional numbers are those of which the first is the same part, or the same parts, of the second, as the third is of the fourth.
והמספרים המתיחסים הם אשר יהיה הראשון מן השני והשלישי מן הרביעי חלק אחד בעצמו או חלקים אחדים בעינם
  • The similar plane and solid numbers are those whose sides are proportional.
המספרים המשוטחים והמוגשמים הדומים הם אשר צלעותיהם מתיחסות
  • The perfect number is that which is equal to [the sum] of all its parts.
המספר השלם הוא השוה לכל חלקיו
The definitions are complete. תמו ההקדמות

Proposition 1

1) For every two unequal numbers, such that the multiple of the smaller that is contained in [the greater] is subtracted from the greater, until the remainder is less than the smaller; then the multiple of this remainder that is contained in [the smaller] is subtracted from the smaller and what is left is less than the [first] remainder; then the multiple of second remainder that is contained in [the first remainder] is subtracted from the first remainder and what is left is less than the [second remainder]; and so on [the remainders] are subtracted continually; if what is left from [the two original numbers] never ends with the number that precedes it, but until a unit is left, then the two [original] unequal numbers are relatively prime. א כל שני מספרים מתחלפים יחסר מהרב משניהם מה שבו מכפלי הקטן עד שיותר פחות מן הקטן

אחר כן יחסר מן הקטן מה שבו מכפלי היתרון ההוא ויותר פחות ממנו
אחר כן יחוסר מן היתרון הראשון מה שבו מכפלי המותר השני וישאר פחות ממנו
עוד לא יסורו יחסרו כן ולא יכלה במה שישאר משניהם אל מספר אחד אשר ילוה לו לפניו עד שיכלה אל האחד הנה שני המספרים המתחלפים נבדלים

Example:
\scriptstyle AB-n\sdot GD=AB-TB=AT<GD
המשל בו כי שני מספרי א"ב ג"ד יחוסר מן הגדול משניהם והוא א"ב ממנו מדמיוני ג"ד הפחות משניהם והוא ט"ב ונשאר פחות מן ג"ד והוא א"ט
\scriptstyle GD-m\sdot AT=GD-DC=GC<AT
עוד חוסר מן ג"ד מה שבו מדמיוני א"ט והוא ד"ח והותיר פחות מן א"ט והוא ג"ח
\scriptstyle AT-f\sdot GC=AT-KT=AK=1
עוד חוסר מן א"ט מה שבו מדמיוני ג"ח והוא כ"ט ונותר א"כ והוא אחד
Supposition: AB and GD are relatively prime. ואומר כי שני מספרי א"ב ג"ד נבדלים
Proof:
def. relatively prime: If AB and GD are not relatively prime, there is a number that measures both of them. Let it be H.
המופת כי אם לא יהיו מספרי א"ב ג"ד נבדלים הנה ימנה שניהם מספר מה אם היה אפשר והוא מספר ה' מהפתיחה
H measures GD and GD measures TB.
אם כן מספר ה' ימנה ג"ד וג"ד ימנה ט"ב
Then, [H] measures TB and it measures the whole AB.
אם כן הוא ימנה ט"ב והוא ימנה כל א"ב
Therefore, it measures the whole AT and TA measures CD.
הנה הוא אם כן ימנה כל א"ט וט"א ימנה ח"ד
Hence, H measures CD and it measures the whole GD.
אם כן ה' ימנה ח"ד וימנה כל ג"ד
Then, H measures CG and CG measures KT.
הנה אם כן ה' ימנה ח"ג וח"ג ימנה כ"ט
Therefore, H measures KT and it measures the whole TA.
אם כן ה' ימנה כ"ט והוא ימנה כל ט"א
Hence, [H] measures AK and AK is one, but H is a number - it is false.
הנה אם כן ימנה א"כ וא"כ אחד וה' מספר זה שקר
So, no number measures AB and GD except one.
אם כן לא ימנה א"ב ג"ד מספר זולת האחד
def. relatively prime: Therefore, they are relatively prime. אם כן שניהם נבדלים מהפתיחה
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 2

2) We wish to explain how we find the greatest common number that counts two given relatively composite unequal numbers. ב נרצה שנבאר איך נמצא גדול מספר משותף ימנה שני מספרים ידועים משותפים בלתי שוים
We set the two given relatively composite unequal numbers AB and GD.
הנה נשים שני המספרים הידועים המשותפים הבלתי שוים שני מספרי א"ב ג"ד
We wish to find the greatest common number that counts both of them.
ונרצה למצוא המספר היותר גדול המשותף אשר ימנה שניהם יחד
  • If GD counts AB and it counts itself, then it is the greatest common number that counts both of them.
הנה אם היה ג"ד ימנה א"ב והוא ימנה עצמו הנה הוא גדול המשותף אשר ימנה שניהם יחד
For it is impossible that a number greater than GD counts both.
כי הוא בלתי אפשר שימנה שניהם יחד מספר יותר גדול ממנו
  • If GD does not count AB
ואם היה ג"ד בלתי מונה א"ב הנה א"ב ג"ד אם כן מתחסרים כמו שספרנו קודם
VII.1: כי הנה אי אפשר שלא יותיר מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו כי הוא אם לא יותיר מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו הנה שניהם אם כן נבדלים משלפניה
הנה ג"ד כאשר ימנה ב"א יותיר פחות ממנו והוא א"ה
וה"א כאשר מנה ג"ד יחסר פחות ממנו והוא ז"ג
ZG measures HA.
אם כן הנה ימנה ז"ג ה"א
ZG measures HA and HA measures ZD.
אם כן ז"ג ימנה ה"א וה"א ימנה ז"ד
ZG measures ZD and it measures itself.
אם כן ז"ג ימנה ז"ד וימנה עצמו
ZG measures the whole GD and GD measures HB.
אם כן ז"ג ימנה כל ג"ד וג"ד ימנה ה"ב
ZG measures HB and it measures AH.
אם כן ז"ג ימנה ה"ב וימנה א"ה
ZG measures the whole AB and it measures GD, so it is a common measure of both of them.
אם כן ז"ג ימנה כל א"ב וימנה ג"ד הנה הוא אם כן מספר משותף לשניהם
Supposition: it is their greatest common measure. ואומר כי הוא המספר הגדול המשותף
הנה אם לא יהיה ז"ג הוא המספר הגדול המשותף אשר ימנה א"ב ג"ד יחד הנה ימנה אותם מספר אחר יותר מז"ג הוא המספר המשותף והוא ח'
C measures GD and GD measures HB.
אם כן ח' ימנה ג"ד וג"ד ימנה ה"ב
C measures HB and it measures the whole AB.
אם כן ח' ימנה ה"ב וימנה כל א"ב
C measures AH.
הנה ח' אם כן ימנה א"ה
C measures AH and HA measures ZD.
וגם כן הנה ח' ימנה א"ה וה"א ימנה ז"ד
C measures ZD and it measures the whole GD.
אם כן ח' ימנה ז"ד וימנה כל ג"ד
הנה הוא אם כן ימנה ז"ג וז"ג פחות ממנו
הנה אם כן הגדול ימנה הפחות זה שקר
אם כן לא ימנה שני מספרי א"ב ג"ד מספר יותר ממספר ז"ג
אם כן ז"ג גדול מספר ימנה א"ב ג"ד הנה כבר מצאנו גדול מספר משותף ימנה א"ב ג"ד והוא ז"ג
וזה מ'ש'ל'
ובכאן התבאר כי כל מספר ימנה שני מספרים הנה הוא גם כן ימנה המספר הגדול אשר ימנה שניהם יחד מספר משותף
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 3

3) We wish to find the greatest common measure of three given relatively composite unequal numbers. ג נרצה למצא גדול מספר משותף ימנה שלשה מספרים ידועים משותפים בלתי שוים
We set the given relatively composite unequal numbers A, B, G.
הנה נשים המספרים הידועים המשותפים הבלתי שוים א'ב'ג'
VII.2: We take the greatest common number that counts two numbers of them A and B, which is D. ונקח גדול מספר משותף ימנה שני מספרים משניהם והם א"ב משותף משניהם והוא מספר ד' משלפניה
D either measures G, or does not measure it. אם כן ד' ימנה ג' או לא ימנה אותו
  • It measures it and it measures A and B.
ונאמר תחלה שימנה אותו והוא ימנה א"ב
D measures A, B, and G.
אם כן ד' ימנה א'ב'ג'
Supposition: it is the greatest common number that counts them.
הנה אומר שהוא גדול מספר משותף ימנה אותם יחד
If D is not the greatest number that counts A, B, G, then there is a number greater than D that counts them, which is H.
שאם לא יהיה ד' גדול מספר ימנה א'ב'ג' הנה ימנה אותם מספר גדול מד' והוא מספר ה'
H measures A, B, and G.
אם כן ה' ימנה א'ב'ג'
It measures A and B
אם כן הוא ימנה א"ב
It measures the greatest number that counts both of them, which is D.
וימנה המספר הגדול היותר אשר ימנה שניהם והוא ד' מסוף אשר לפניה
H measures D.
אם כן ה' ימנה ד'
The greater measures the smaller - false.
הגדול ימנה הפחות זה שקר
No number greater than D measures A, B, G.
אם כן לא ימנה א'ב'ג' מספר גדול מן ד'
  • D does not measure G.
וגם כן נאמר שיהיה ד' לא ימנה ג'
ונקח גדול מספר ימנה שני מספרי ג"ד והוא ה'
אם כן ה' ימנה ד' וד' ימנה שני מספרי א"ב
אם כן ה' ימנה שני מספרי א"ב וימנה ג' אם כן ה' ימנה א'ב'ג' יחד מסוף אשר לפניה
Supposition: it is the greatest common number that counts them.
הנה אומר שהוא המספר הגדול היותר משותף אשר ימנה אותם
שאם לא יהיה ה' גדול יותר מספר משותף א'ב'ג'
Z measures A and B.
אם כן ז' ימנה א"ב
It measures the greatest number that counts both of them, which is D.
וימנה המספר הגדול המשותף אשר ימנה שניהם יחד והוא ד'
Z measures D and it measures G.
אם כן ז' ימנה ד' והוא ימנה ג'
Z measures the greatest number that counts both G and D, which is H.
אם כן ז' ימנה גדול מספר ימנה ג"ד והוא ה'
Z measures H.
הנה ז' אם כן ימנה ה'
The greater measures the smaller - false.
הגדול ימנה הפחות זה שקר
No number greater than H measures A, B, G.
אם כן לא ימנה א'ב'ג' מספר גדול מן ה'
הנה כבר מצאנו גדול מספר משותף ימנה א'ב'ג' השלשה הידועים המשותפים הבלתי שוים
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 4

4) For every two unequal numbers, the smaller is either a part or parts of the greater. ד כל שני מספרים מתחלפים

הנה הקטן אם שיהיה חלק מן הגדול ואם חלקים

Example: \scriptstyle GD<AB המשל בו כי שני מספרי א"ב ג"ד מתחלפים והקטן משניהם ג"ד
Supposition: GD is either a part or parts of AB. הנה אומר כי ג"ד אם חלק מן א"ב ואם חלקים
Proof:
  • GD either measures AB, then GD is a part of AB.
המופת כי ג"ד אם היה שימנה א"ב הנה הוא חלק ממנו
  • Or it does not measure it, then AB and GD are either relatively prime, or relatively composite.
ואם היה שלא ימנה אותו הנה א"ב ג"ד אם שיהיו נבדלים ואם שיהיו משותפים
  • If they are relatively prime, then when we divide GD into the units in it, each unit of GD is a part of AB.
ואם היו נבדלים הנה אנחנו כאשר חלקנו ג"ד לאחדים בו יהיה כל אחד מן ג"ד חלק מן א"ב
  • VII.2: If they are relatively composite, we take the greatest common measure of them, which is HZ
ואם היו משותפים לקחנו גדול מספר משותף ימנה אותם והוא ה"ז מב' מזה
We divide GD into HZ: \scriptstyle GD=GC+CT+TD
ונחלק ג"ד על ה"ז ויצא ג"ח ח"ט ט"ד
ZH measures AB
הנה ז"ה ימנה א"ב
\scriptstyle ZH=GC=CT=TD
וישתוה לכל אחד מן ג"ח ח"ט ט"ד
Each of [the numbers] GC, CT, and TD is a part of AB, therefore GD is parts of AB.
אם כן כל אחד מן ג"ח ח"ט ט"ד חלק מן א"ב הנה ג"ד אם כן חלקים מן א"ב
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 5

5) When a number is a part of a number, and another number is the same part of another number, then the sum of the two smaller is the same part of the sum of the two greater that one of the two smaller is of one of the two greater. ה כאשר יהיה מספר מה חלק ממספר ומספר אחר כמו החלק ההוא ממספר אחר הנה שנים הקטנים מקובצים מהשנים הגדולים מקובצים הם החלק ההוא אשר היה אחד מן השנים הקטנים מאחד מהשני הגדולים
Example: A is a part of GD, and Z is the same part of CT. המשל בו כי מספר א' חלק ממספר ג"ד ומספר ז' ממספר ח"ט כמו החלק ההוא
Supposition: A+Z is the same part of CT+GD that A is of GD. הנה אומר כי שני מספרי א"ז מקובצים משני מספרי ח"ט ג"ד מקובצים הם החלק ההוא אשר הוא א' מן ג"ד
Proof: the part that A is of GD is the same part that Z is of CT. המופת כי חלק א' מן ג"ד הוא חלק ז' מן ח"ט
VII.introduction: the number of multiples of A in GD is as the number of multiples of Z in CT. אם כן שעור מה שבג"ד מכפלי א' כשעור מה שבח"ט מכפלי ז' מפתיחת זה
We divide GD into A: \scriptstyle GD=GK+KD
הנה נחלק ג"ד על א' ויצא ג"כ כ"ד
We divide CT into Z: \scriptstyle CT=CL+LT
ונחלק ח"ט על ז' ויצא ח"ל ל"ט
The multitude of GK and KD equals the multitude of CL and LT.
הנה מספר ג"כ כ"ד כמספר ח"ל ל"ט
  • \scriptstyle GK=A
וג"כ כמו א'
  • \scriptstyle CL=Z
וח"ל כמו ז'
\scriptstyle GK+CL=A+Z
אם כן ג"כ ח"ל כמו א"ז
\scriptstyle KD+LT=A+Z
וכן כ"ד ל"ט כמו א"ז
The number of multiples of A in GD is as the number of multiples of A+Z in GD+HT. אם כן מנין מה שבג"ד מדמיוני א' כמנין מה שבג"ד ח"ט מקובצים מדמיוני א"ז מקובצים
The part that A is of GD is the same part that Z+A is of GD+CT. אם כן חלק א' מן ג"ד הוא חלק ז"א מקובצים מן ג"ד ח"ט מקובצים
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 6

6) When a number is parts of a number, and another number is the same parts of another number, then the sum of the two smaller is the same parts of the sum of the two greater that one of the two smaller is of one of the two greater. ו כאשר היה מספר מה חלקים ממספר אחר ומספר אחר כמו החלקים ההם ממספר אחר הנה השנים הקטנים מן השנים הגדולים מקובצים כמו חלקי אחד מן השנים הקטנים מקרובו מן השנים הגדולים
Example: AB is parts of G, and HZ is the same parts of C that AB is of G. המשל בו כי מספר א"ב חלקים ממספר ג' ומספר ה"ז ממספר ח' כמו חלקי א"ב מן ג'
Supposition: AB+HZ is the same parts of G+C that AB is of G. הנה אומר כי כל א"ב ה"ז מכל ג"ח כמו חלקי א"ב מן ג'
Proof: the parts that AB is of G are the same parts that HZ is of C. המופת כי חלקי א"ב מן ג' כמו חלקי ה"ז מן ח'
We divide AB into G: \scriptstyle AB=AK+KB
והנה נחלק א"ב בחלקי ג' א"כ כ"ב
And HZ into C: \scriptstyle HZ=HL+LZ
וה"ז בחלקי ח' ויצא ה"ל ל"ז
The multitude of AK and KB equals the multitude of HL and LZ.
הנה מנין א"כ כ"ב כמנין ה"ל ל"ז
  • AK is the same part of G that HL is of C.
אם כן חלק א"כ מן ג' הוא חלק ה"ל מן ח'
VII.5:
AK+HL is the same part of GC that AK is of G.
הנה אם כן כל א"כ ה"ל היו מכל ג"ח כמו חלק א"כ מן ג' מה' מזה
KB+LZ is the same part of GC that KB is of G.
וכן כאשר קבץ כ"ב ל"ז היו מכל ג"ח כמו חלק כ"ב מן ג'
AB+HZ is the same parts of G+C that AB is of G. אם כן א"ב ה"ז כאשר יקובצו היו מן ג"ח מקובצים כמו חלקי א"ב מן ג'
Q.E.D. ו'מ'ש'ל'

Proposition 7

7) When there are four numbers, such that the first is the same part of the second as the third is of the fourth, when we invert, the first is the same part or parts of the third, as the second is of the fourth. ז כאשר היו ארבעה מספרים והיה הראשון חלק מן השני והיה השלישי מן הרביעי כמו החלק ההוא הנה אנחנו כאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר יהיה הראשון מן השלישי כמו החלק או החלקים אשר יהיה השני מן הרביעי
Example: A is a part of GB; D is the same part of HZ as A is of GB. המשל בו כי מספר א' חלק ממספר ג"ב ומספר ד' חלק ממספר ה"ז כמו חלק א' מן ג"ב
Supposition: When we invert, the first, which is A, is the same part or parts of the third, which is D, as the second is of the fourth, which are BG and HZ. הנה אומר כאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר יהיה הראשון והוא א' מן השלישי והוא ד' כמו החלק או החלקים אשר יהיה השני מן הרביעי והם ב"ג וה"ז
Proof: A is the same part of GB that D is of HZ. המופת כי חלק א' מן ב"ג הוא חלק ד' מן ה"ז
The number of multiples of A in BG is as the number of multiples of D in HZ.
אם כן מה שבב"ג מדמיוני א' כמו מה שבה"ז מדמיוני ד'
We divide BG into the multiples of A: \scriptstyle BG=BC+CG
ונחלק ב"ג מדמיוני א' ויצא ב"ח ח"ג
We divide HZ into the multiples of D: \scriptstyle HZ=HT+TZ
ונחלק ה"ז כדמיוני ד' ויצא ה"ט ט"ז
The multitude of \scriptstyle BC+CG equals the multitude of \scriptstyle HT+TZ.
הנה מנין ב"ח ח"ג כמו מנין ה"ט ט"ז
  • \scriptstyle BC=CG.
וב"ח כמו ח"ג
  • \scriptstyle HT=TZ.
וה"ט כמו ט"ז
VII.5: BC is the same part or parts of HT as BG is of HZ. אם כן החלק או חלקים אשר הוא ב"ח מן ה"ט הוא החלק או החלקים אשר הוא ב"ג מן ה"ז מה' מזה
  • \scriptstyle BC=A.
וב"ח כמו א'
  • \scriptstyle HT=D.
וה"ט כמו ד'
A is the same part or parts of D, as BG is of HZ. אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ד' הוא החלק או החלקים אשר הוא ב"ג מן ה"ז
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 8

8) When there are four numbers, such that the first is the same parts of the second as the third is of the fourth, when we invert, the first is the same part or parts of the third, as the second is of the fourth. ח כאשר היו ארבעה מספרים והיה הראשון חלקים מן השני והיה השלישי מן הרביעי כמו החלקים ההם הנה כאשר המירונו היו החלקים או החלק אשר היו הראשון מן השלישי כמו החלקים או החלק אשר יהיה השני מן הרביעי
Example: AB is parts of G; DH is the same parts of Z as AB is of G. המשל בו כי מספר א"ב חלקים ממספר ג' ומספר ד"ה ממספר ז' כמו חלקי א"ב מן ג'
Supposition: When we invert AB is the same part or parts of DH, as G is of Z. הנה אומר כי אנחנו כאשר המירונו יהיו החלקים או החלק אשר א"ב מן ד"ה הם החלק או החלקים אשר יהיה ג' מן ז'
Proof: AB is the same parts of G that DH is of Z. המופת כי החלקים אשר הם א"ב מן ג' הם החלקים אשר הם ד"ה מן ז'
The number of multiples of AB in G is as the number of multiples of DH in Z.
הנה מה שבא"ב מדמיוני חלקי ג' כמו מה שבד"ה מדמיוני חלקי ז'
We divide AB into the multiples of G: \scriptstyle AB=AC+CB
ונחלק א"ב בחלקי ג' ויצא א"ח ח"ב
We divide DH into the multiples of Z: \scriptstyle DH=DT+TH
ונחלק ד"ה בחלקי ז' ויצא ד"ט ט"ה
The multitude of \scriptstyle AC+CB equals the multitude of \scriptstyle DT+TH.
הנה מנין א"ח ח"ב כמו מנין ד"ט ט"ה
  • \scriptstyle AC=CB.
וא"ח כמו ח"ב
  • \scriptstyle DT=TH.
וד"ט כמו ט"ה
AC is the same part of G as DT is of Z. אם כן חלק א"ח מן ג' כחלק ד"ט מן ז'
When we invert, AC is the same part or parts of DT, as G is of Z. וכאשר המירונו הנה החלק או החלקים אשר הוא א"ח מן ד"ט הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ז'
CB is the same part of G as TH is of Z. והחלק אשר הוא ח"ב מן ג' הוא החלק אשר הוא ט"ה מן ז'
When we invert, CB is the same part or parts of TH, as G is of Z. וכאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר הוא ח"ב מן ט"ה הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ז'
It has been clarified that AB is the same part or parts of DH, as G is of Z. וכבר התבאר כי החלק או החלקים אשר הוא א"ב מן ד"ה הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ז'
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 9

9) When a number is a part of another number, as the part that a subtracted from the one is of a subtracted from the other, then the remainder from one of them is the same part of the remainder from the other that the whole is of the whole. ט כאשר היה מספר מה חלק ממספר אחר כחלק מה שיחסר ממנו הנה ממה שיחסר מן האחר הנה הנשאר מאחד משניהם מן הנשאר מן האחר הוא חלק הכל מן הכל
In another version: When there are two numbers, such that one is a part of the other, and a number was subtracted from each of them, so that the subtracted from the part is of the subtracted from the whole as the whole is of the whole, then the remainder from the part is the same part of the remainder from the whole that the whole is of the whole. בנסחא האחרת כאשר היו שני מספרים אחד מהם חלק מן האחר וחוסר מכל אחד מהם מספר והיה המחוסר מהחלק למחוסר מהכל בכל מהכל הנה הנשאר מהחלק מהנשאר מהכל כחלק הכל מהכל
Example: AB is a part of GD; AH and GZ are subtracted from them, so that AB is the same part of GD as AH is of GZ. המשל בו כי מספר א"ב חלק ממספר ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה ג"ז וחלק א"ב מן ג"ד כמו חלק א"ה מן ג"ז
Supposition: the remainder HB is the same part of the remainder DZ as whole AB is of whole GD. הנה אומר כי חלק ה"ב הנשאר מן ד"ז הנשאר הוא חלק כל א"ב מכל ג"ד
Proof: We set AH as the same part of GZ that BH is of GC. המופת אנחנו נשים חלק א"ה מן ג"ז הוא חלק ב"ה מן ג"ח
  • AH is the same part of GZ that AB is of ZC.
אם כן חלק א"ה מן ג"ז הוא חלק א"ב מן ז"ח
  • AH is the same part of GZ that AB is of GD.
וחלק א"ה מן ג"ז הוא חלק א"ב מן ג"ד
AB is the same part of CZ that AB is of GD.
אם כן חלק א"ב מן ח"ז הוא חלק א"ב מן ג"ד
\scriptstyle CZ=GD
אם כן ח"ז כמו ג"ד
\scriptstyle CZ-GZ=GD-GZ\longrightarrow GC=ZD
ויחוסר ג"ז המשותף וישאר ג"ח כמו ז"ד
  • AH is the same part of GZ that HB is of GC.
וכבר היה חלק א"ה מן ג"ז הוא חלק ה"ב מן ג"ח
AH is the same part of GZ that HB is of DZ.
אם כן חלק א"ה מן ג"ז הוא חלק ה"ב מן ד"ז
  • AH is the same part of GZ that AB is of GD.
וחלק א"ה מן ג"ז הוא חלק א"ב מן ג"ד
HB is the same part of ZD that AB is of GD.
אם כן חלק ה"ב מן ז"ד הוא חלק א"ב מן ג"ד
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 10

10) When a number is parts of another number, as the parts that a subtracted from the one is of a subtracted from the other, then the remainder [from one of them] is the same parts of the remainder [from the other] that the whole is of the whole. י כאשר היה מספר חלקים ממספר אחר כחלקי מה שיחסר ממנו ממה שיחוסר מן האחר הנה הנשאר מן הנשאר הוא חלקי הכל מן הכל
Example: AB is parts of GD; AH and GZ are subtracted from them, so that AH is the same part of GZ as AB is of GD. המשל בו כי מספר א"ב חלקי' ממספר ג"ד והמחוסרים משניהם א"ה ג"ז וחלקי א"ה מן ג"ז כחלקי א"ב מן ג"ד
Supposition: the remainder HB is the same parts of the remainder ZD as whole AB is of whole GD. הנה אומר כי חלקי ה"ב הנשאר מחלקי ז"ד הנשאר הם חלקי כל א"ב מחלקי כל ג"ד
Proof:
  • We set \scriptstyle CT=AB
המופת אנחנו נשים ח"ט כמו א"ב
CT is the same parts of GD that AH is of GZ.
אם כן כל חלקי ח"ט מן ג"ד הם חלקי א"ה מן ג"ז
We divide CT into the parts of GD: \scriptstyle CT=CK+KT ונחלק ח"ט בחלקי ג"ד ויצא ח"כ כ"ט
We divide AH into the parts of GZ: \scriptstyle AH=AL+LH ונחלק א"ה בחלקי ג"ז ויצא א"ל ל"ה
The multitude of \scriptstyle CK+KT equals the multitude of \scriptstyle AL+LH.
הנה מנין ח"כ כ"ט כמו מנין א"ל ל"ה
CK is the same part of GD that AL is of GZ.
אם כן חלק ח"כ מן ג"ד הוא חלק א"ל מן ג"ז
\scriptstyle GD>GZ
וג"ד גדול מן ג"ז
\scriptstyle CK>AL
אם כן חלק ח"כ גדול מן א"ל
  • We set \scriptstyle CM=AL
ונשים ח"מ כמו א"ל
CK is the same part of GD that CM is of GZ.
אם כן חלק ח"כ מן ג"ד כחלק ח"מ מן ג"ז
The remainder MK is the same part of ZD that CK is of GD.
וישאר מ"כ מן ז"ד כמו חלק ח"כ מן ג"ד
KT is the same part of GD that LH is of GZ.
וגם כן הנה חלק כ"ט מן ג"ד כחלק ל"ה מן ג"ז
\scriptstyle GD>GZ
וג"ד גדול מן ג"ז
\scriptstyle KT>LH
אם כן כ"ט גדול מן ל"ה
  • We set \scriptstyle KN=LH
ונשים כ"נ כמו ל"ה
KT is the same part of GD that KN is of GZ.
אם כן חלק כ"ט מן ג"ד כחלק כ"נ מן ג"ז
The remainder TN is the same part of ZD that KT is of GD.
ונשאר חלק ט"נ מן ז"ד כמו חלק כל כ"ט מכל ג"ד
MK+NT is of ZD as whole CT is of whole GD.
וכאשר קובץ מ"כ נ"ט היו מן ז"ד כמו כל ח"ט מכל ג"ד
\scriptstyle MK+NT=HB
ומ"כ נ"ט יחד כמו ה"ב
  • \scriptstyle CT=AB
וח"ט כמו א"ב
The remainder HB is the same parts of the remainder ZD as AB is of GD. הנה נשאר חלקי ה"ב מן ז"ד כמו חלקי א"ב מן ג"ד
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 11

11) When two numbers are subtracted from two numbers and the ratio of the subtracted to the subtracted is as the ratio of the whole to the whole, then the ratio of the remainder to the remainder is as the ratio of the whole to the whole.
י"א כאשר חוסר משני מספרים שני מספרים והיה יחס המחוסר אל המחוסר כיחס הכל אל הכל הנה יחס הנשאר אל הנשאר כיחס הכל אל הכל
Example: two numbers AB and GD; AH and GZ are subtracted from them, so that \scriptstyle AB:GD=AH:GZ. המשל בו כי שני מספרי א"ב וג"ד חוסר משניהם א"ה וג"ז והיה יחס א"ב אל ג"ד כיחס

א"ה אל ג"ז

Supposition: \scriptstyle HB:ZD=AB:GD הנה אומר כי יחס ה"ב הנשאר אל ז"ד הנשאר כיחס א"ב אל ג"ד
Proof: \scriptstyle AB:GD=AH:GZ המופת כי יחס א"ב אל ג"ד כיחס א"ה אל ג"ז
AB is the same part or parts of GD as AH is of GZ.
אם כן החלק או החלקים אשר הם א"ב מן ג"ד הוא החלק או החלקים אשר הם א"ה מן ג"ז
The remainder HB is the same part or parts of ZD that AB is of GD.
וישאר ה"ב מן ז"ד הוא החלק או החלקים אשר הם א"ב מן ג"ד
\scriptstyle HB:ZD=AB:GD אם כן יחס ה"ב אל ז"ד כיחס א"ב אל ג"ד
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 12

12) When there are proportional numbers, as many as there are, then the ratio of one of the antecedents to its corresponding of the consequents is as the ratio of [the sum of] the antecedents to [the sum of] the consequents. י"ב כאשר היו מספרים מתיחסים כמה שיהיו הנה יחס אחד מן הקודמים אל קרובו מן הנמשכים כיחס הקודמים אל הנמשכים
Example: A, B, G, D are proportional numbers: \scriptstyle A:B=G:D. המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
Supposition: \scriptstyle A:B=\left(A+G\right):\left(B+D\right) הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס א"ג יחד אל ב"ד יחד
Proof: \scriptstyle A:B=G:D המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
A is the same part or parts of B as G is of D.
אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' הוא החלק או החלקים אשר ג' מן ד'
\scriptstyle A+G is the same part or parts of \scriptstyle B+D that A is of B.
וכאשר קובץ א"ג וקובץ ב"ד היה החלק או החלקים אשר הוא א"ג מן ב"ד יחד הוא החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' יחד
\scriptstyle A:B=\left(A+G\right):\left(B+D\right) אם כן יחס א' אל ב' כיחס א"ג יחד אל ב"ד יחד
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 13

13) For every four proportional numbers, when they are inverted they are proportional. י"ג כל ארבעה מספרים מתיחסים הנה הם כאשר הומרו יהיו מתיחסים
Example: A, B, G, D are proportional numbers: \scriptstyle A:B=G:D המשל בו כי ארבעה מספרי א"בג"ד מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
Supposition: \scriptstyle A:G=B:D הנה אומר שהם כאשר הומרו היה יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד'
Proof:
  • \scriptstyle A:B=G:D
המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
A is the same part or parts of B as G is of D.
אם כן החלק או החלקים אשר הוא א' מן ב' הוא החלק או החלקים אשר הוא ג' מן ד'
When we invert, A is the same part or parts of G as B is of D.
וכאשר המירונו היה החלק או החלקים אשר הוא א' מן ג' הוא החלק או החלקים אשר הוא ב' מן ד'
\scriptstyle A:G=B:D
אם כן יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד'
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 14

14) When there are numbers, as many as there are, and other numbers of the same multitude, such that every two numbers of the first are in the same ratio to two numbers of the others, then they are proportional in the ratio of equality. י"ד כאשר היו מספרים כמה שיהיו ומספרים אחרים על מספרם כל שני מספרים מן הראשון על יחס שני מספרים מן האחר הנה הם ביחס השווי מתיחסים
Example: A, B, G, and D, H, Z are of the same multitude; every two of the first are in the same ratio to two of the others: המשל כי מספרי א'ב'ג' ומספרי ד'ה'ז' על מנין אחד וכל שני מספרים מן הראשון על יחס שני מספרים מן האחר
  • \scriptstyle A:B=D:H
יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
  • \scriptstyle B:G=H:Z
ויחס ב' אל ג' כיחס ה' אל ז'
Supposition: \scriptstyle A:G=D:Z הנה אומר שהם ביחס השווי יהיה יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ז'
Proof:
  • \scriptstyle A:B=D:H
המופת כי יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
When we invert: \scriptstyle A:D=B:H
וכאשר המירונו היה יחס א' אל ד' כיחס ב' אל ה'
\scriptstyle A:D=B:H
וכבר התבאר כי יחס א' אל ד' כיחס ב' אל ה'
\scriptstyle A:G=G:Z
אם כן יחס א' אל ג' כיחס ג' אל ז'
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 15

15) When the unit measures any number by the measure that [another] number measures another number, then when we invert, the unit measures the measuring number by the measure that the measured number measures the number that is measured by the other. ט"ו כאשר היה האחד ימנה מספר מה בשעור מה שימנה מספר למספר אחר הנה אנחנו כאשר המירונו היה האחד ימנה המספר המונה בשעור מה שימנה המספר המנוי המספר אשר ימנהו האחר
Example: the unit measures AB by the measure that G measures HZ. המשל בו כי האחד ימנה מספר א"ב בשעור מה שימנה מספר ג' מספר ה"ז
Supposition: when we invert, the unit measures G by the measure that AB measures HZ. הנה אומר כי אנחנו כאשר המירונו האחד ימנה מספר ג' בשעור מה שימנה א"ב מספר ה"ז
Proof: there are as many units in AB as the number of times that G is in HZ. המופת כי מה שבא"ב מן האחד כמו מה שבה"ז מדמיוני ג'
We divide AB into the units: \scriptstyle AB=AC+CT+TB ונחלק א"ב באחדים ויצא א"ח ח"ט ט"ב
And HZ into the G: \scriptstyle HZ=HK+KL+LZ וה"ז על ג' ויצא ה"כ כ"ל ל"ז
The multitude of the units AC, CT, TB equals the multitude of HK, KL, LZ. הנה סכום אחדי א"ח ח"ט ט"ב שוים לסכום ה"כ כ"ל ל"ז
The measure of the unit AC to HK is as the measure of the unit CT to KL, and as the measure of the unit TB to LZ.
אם כן שעור האחד והוא א"ח ממספר ה"כ כשעור האחד והוא ח"ט ממספר כ"ל וכשעור האחד והוא ט"ב ממספר ל"ז
The measure of one of the antecedents is to its corresponding of the consequents as the measure of all the antecedents to all the consequents. ושעור אחד מן הקודמים מקרובו מהנמשכים כשעור כל הקודמים מכל הנמשכים
The measure of the unit AC to HK is as the measure of AB to HZ.
אם כן שעור האחד והוא א"ח ממספר ה"כ כשעור א"ב מן ה"ז
AC is the same part of HK as AB is of HZ.
אם כן חלק א"ח מן ה"כ הוא חלק א"ב מן ה"ז
  • \scriptstyle AC=1
וא"ח שוה לאחד
  • \scriptstyle HK=G
ומספר ה"כ שוה למספר ג'
The unit measures G by the measure that AB measures HZ. אם כן שעור מה שימנה האחד ג' כשעור מה שימנה א"ב ה"ז
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 16

16) For every two numbers multiplied by one another, their products are equal. י"ו כל שני מספרים יוכה כל אחד משניהם באחר הנה שני שטחיהם שוים
Example:
  • \scriptstyle A\times B=G
המשל בו כי מספר א' הוכה בו מספר ב' והיה ג'
  • \scriptstyle B\times A=D
ומספר ב' הוכה בו מספר א' והיה ד'
Supposition: \scriptstyle G=D הנה אומר כי ג"ד שוים
Proof:
  • \scriptstyle A\times B=G
המופת כי א' הוכה בו מספר ב' והיה ג'
B measures G by the units of A.
אם כן ב' ימנה ג' בשעור אחדי א'
  • The unit measures A by its units.
והאחד ימנה א' בשעור אחדיו
The unit measures A as the measure that B measures G.
ואם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ב' ג'
When we invert, the unit measures B as the measure that A measures G.
וכאשר המירונו הנה מה שימנה האחד ב' בשעור מה שימנה א' ג'
The measure of the unit to B is as the measure of A to G.
אם כן שעור האחד מן ב' כשיעור א' מן ג'
The measure of the unit to B is as the measure of A to D.
ויהיה שעור האחד מן ב' כשעור א' מן ד'
  • \scriptstyle B\times A=D
מפני כי ב' הוכה בו א' והיה המקובץ ד'
\scriptstyle A:G=A:D
אם כן יחס א' אל ג' וד' אחד
\scriptstyle G=D אם כן ג"ד שוים
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 17

17) For every number multiplied by two numbers, the measure of one of the two products to the other is the same measure that one of the two [multiplied] numbers is to the other.
י"ז כל מספר יוכו בו שני מספרים הנה שעור אחד משני השטחים אצל האחר בשעור אחד משני המספרים אצל האחר
Example: \scriptstyle A\times B=D; \scriptstyle A\times G=H המשל בו כי מספר א' הוכו בו שני מספרי ב"ג והתקבץ משניהם שני שטחי ד"ה
Supposition: the measure of B to G is as the measure of D to H. הנה אומר כי שעור ב' מן ג' כשעור ד' מן ה'
המופת כי א' הוכה בו ב' והתקבץ בו ד' אם כן ב' ימנה ד' בשעור אחדי א' והאחד ימנה א' בשעור אחדיו
אם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ב"ד
וגם כן הנה א' הוכה בו ג' והתקבץ ה'
אם כן ג' ימנה ה' בשעור אחדי א' והאחד ימנה א' בשעור אחדיו
אם כן שעור מה שימנה האחד א' כשעור מה שימנה ג"ה
אם כן שעור האחד מן א' כשעור ג' מן ה' וכן שעור האחד מן א' כשעור ב' מן ד'
אם כן שעור ב' מן ד' כשעור ג' מן ה'
וכאשר המירונו היה שעור ב' מן ג' כשעור ד' מן ה'
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 18

י"ח כל מספר יוכה בשני מספרים הנה יחס אחד משני השטחים אל האחר כיחס אחד משני המספרים אל האחר
Example: \scriptstyle\left(A+B\right)\times G=D+H המשל בו כי שני מספרי א"ב הוכה בשניהם מספר ג' והיו שני השטחים שני מספרי ד"ה
Supposition: \scriptstyle A:B=D:H הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
Proof:
  • \scriptstyle A\times G=D
המופת כי א' הוכה בו ג' והיה המקובץ ד'
\scriptstyle G\times A=D
אם כן ג' הוכה בו א' והיה המקובץ ד'
  • \scriptstyle B\times G=H
וגם כן הנה ב' הוכה בו ג' והיה המקובץ ה'
\scriptstyle G\times B=H
אם כן ג' הוכה בו ב' והיה המקובץ ה'
\scriptstyle G\times\left(A+B\right)=D+H
אם כן מספר ג' הוכו בו שני מספרי א"ב והיו מזה שני שטחי ד"ה
\scriptstyle A:B=D:H
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 19

י"ט כל מספרים מתיחסים הנה שטח הראשון ברביעי כמו שטח השני בשלישי ואם היה שטח הראשון ברביעי כמו השטח השני בשלישי הנה המספרים הארבעה מתיחסים
Example: \scriptstyle A:B=G:D המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד הארבעה מתיחסים יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
  • \scriptstyle A\times D=Z
ושטח א' הראשון בד' הרביעי מספר ז'
  • \scriptstyle B\times G=H
ושטח ב' השני בג' השלישי מספר ה'
Supposition: \scriptstyle H=Z הנה אומר כי ה"ז שוים
Proof:
  • \scriptstyle A\times G=C
מופת אנחנו נכה א' בג' ויהיה ח'
\scriptstyle A\times\left(G+D\right)=C+Z
הנה א' בשני מספרי ג"ד והתקבץ מזה שני שטחי ח"ז
אם כן שעור ג' מן ד' כשעור ח' מן ז'
ושעור ג' מן ד' כשעור א' מן ב'
אם כן שעור מן ב' כשעור ח' מן ז'
  • \scriptstyle A\times G=C
וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ח'
  • \scriptstyle B\times G=H
אבל ב' הוכה בג' והיה ה'
אם כן שעור א' מן ב' כשעור ח' מן ה'
וכבר התבאר כי שעור א' מן ב' כשעור ח' מן ז'
אם כן יחס ח' אל ה"ז אחד
אם כן ה' כמו ז'
עוד תהיה ה' כמו ז'
Supposition:
  • \scriptstyle A:B=G:D
הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
מופת כי ההנהגה אחת הנה א' הוכה בג' והיה ח' והוכה בד' והיה ז'
אם כן שעור ג' מן ד' כשעור ח' מן ה"ז וז' כמו ה'
אם כן שעור ג' מן ד' כשעור ה' מן ה'
וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ח' וב' הוכה בג' והיה ה'
אם כן שעור א' מן ב' כשעור ח' מן ה'
וכבר התבאר כי שעור ח' מן ה' כשעור ג' מן ד'
\scriptstyle A:B=G:D
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
Q.E.D. וזה מ'ש'ל'

Proposition 20

כ המעט שבמספרים על יחס הנה הם ימנו המספרים אשר על יחסם המעט למעט והרב לרב
המשל בו כי המעט שבמספרים על יחס א' אל ג' והוא ה"ז אל ח"ט
הנה אומר כי ה"ז ימנה א' בשעור מה שימנה ח"ט ג'
וזה כי אנחנו כבר בארנו כי חלק כל אחד מחברו או חלקיו כחלק אחד מן האחר או חלקיו
שאם לא יהיה ה"ז חלק מן א' הנה הוא חלקים ממנו
כי הוא פחות ממנו ויהיה ח"ט חלקים מן ג' כחלקי ה"ז מן א' ונחלק ה"ז בחלקי א' ויצא ה"כ כ"ז ונחלק ח"ט בחלקי ג' ויצא ח"ל ל"ט
אם כן סכום ה"כ כ"ז כמו סכום ח"ל ל"ט וה"כ כמו כ"ז וח"ל כמו ל"ט
אם כן שעור ה"כ מן ח"ל כשעור ה"ז מן ח"ט
אם כן ה"כ וח"ל על יחס ה"ז וח"ט
וה"כ ח"ל פחות מן ה"ז וח"ט זה שקר מפני כי ה"ז וח"ט היו הקטן שבמספרים על יחסם
אם כן אין ה"ז חלקים מן א' אבל הוא חלק אחד
אם כן ח"ט מן ג' הוא חלק כמו חלק ה"ז מן א'
אם כן ה"ז ימנה א' בשעור מה שימנה ח"ט ג'
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 21

כ"א שני מספרים הקטנים על יחס הנה הם נבדלים
המשל בו כי שני מספרי א"ב הקטנים שני מספרים על יחס שניהם
הנה אומר כי שניהם נבדלים
המופת אם יהיו משותפים הנה ימנה שניהם מספר ג'
ונאמר שהוא אחדי ד' שיעור מה שימנה ג"א ואחדי ה' שיעור מה שימנה ג"ב
אם כן ג' ימנה א' בשיעור אחדי ד' והנה ג' הוכה בד' והיה א'
וגם כן הנה ג' ימנה ב' בשעור אחדי ה'
והנה ג' הוכה בה' והיה ב'
אם כן ג' הוכה בשני מספרי ד"ה והיה מזה א"ב
אם כן יחס ד' אל ה' כיחס א' אל ב' וד' וה' קטן מא' וב' זה שקר כי א"ב היו שני המספרים הקטנים על יחס שניהם אם כן לא ימנה א"ב מספר אחד
אם כן שניהם נבדלים
Q.E.D. מ'ש'ל'

Proposition 22

כ"ב כל שני מספרים נבדלים הנה שניהם שני המספרים הקטנים על יחסם המשל בו שני מספרים א"ב נבדלים
הנה אומר שהם הקטנים שבמספרים על יחסם
המופת שאם לא יהיו כן נאמר שיהיו שני מספרים קטנים משניהם ושני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם הם ג"ד
אם כן שעור מה שימנה ג"א כשעור מה שימנה ד"ב ויהיו אחדי מספר אחד והוא ה' בשעור מה שימנה ג"א
אם כן ד' ימנה ב' בשעור אחדי ה' וה' ימנה א' בשעור אחדי ג' וה' ימנה ב' בשיעור אחדי ד'
אם כן ה' ימנה א"ב ושניהם נבדלים זה שקר
אם כן א"ב השני מספרים היותר קטנים על יחסם
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 23

כ"ג כל מספר ימנה אחד משני מספרים נבדלים הנה הוא הנבדל מן המספר האחר
המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים ומספר ג' ימנה א'
הנה אומר שהוא נבדל מב'
המופת אם היו ב' וג' משותפים הנה ימנה שניהם מספר ד'
אם כן ד' ימנה ג' וג' ימנה א'
אם כן ד' ימנה א'. והוא ימנה ב' ושניהם נבדלים זאת שקר
אם כן לא ימנה ב' ג' מספר אחד אם כן שניהם נבדלים
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 24

כ"ד כל שני מספרים יובדלו ממספר אחר הנה שטח אחד משניהם באחר יובדל מן המספר ההוא
המשל בו כי שני מספרי א"ב יובדלו ממספר ג' ושטח א' בב' מספר ד'
הנה אומר כי ג"ד נבדלים
המופת כי שניהם אם היו משותפים הנה ימנה שניהם מספר אחד והוא ה' ונאמר שיהיה אחדי ז' בשעור מה שימנה ה' ד' וה' יוכה בז' ויהיה ד' וא' יוכה בב' ויהיה ד'
אם כן שטח ה' בז' כמו שטח א' בב'
אם כן היחס אחד יחס ה' אל א' כיחס ב' אל ז' וא"ג נבדלים וה' ימנה אחד משניהם והוא ג' אם א"ה נבדלים
אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחסם וימנו כל שני מספרים על יחסם בשוה היותר קטן ליותר קטן והרב לרב
אם כן ה' ימנה ב' והוא ימנה ג' וב"ג נבדלים זה שקר
אם כן לא ימנה ג"ד מספר אם כן שניהם נבדלים
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 25

כ"ה כל שני מספרים נבדלים הנה מרובע הנה מרובע אחד משניהם נבדל מן האחר
המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים ומרובע א' מספר ג'
הנה אומר כי ג"ב נבדלים
המופת אנחנו נשים ד' כמו א' הנה א"ב נבדלים וא' כמו ד'
אם כן ד"ב נבדלים אם כן א"ד יובדלו מן ב'
אם כן שטח א' בד' יובדל מן ב' ושטח א' בד' הוא ג' אם כן ג"ב נבדלים
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 26

כ"ו כאשר יהיה כל אחד משני מספרים יובדלו משנים אחרים הנה שטח הראשונים אחד משניהם באחר יובדל גם כן משטח השנים האחרים
המשל בו כי כל אחד משני מספרי א"ב יובדל מכל אחד משני מספרי ג"ד ושטח א' בב' מספר ה' ושטח ג' בד' מספר ז'
הנה אומר כי ה"ז נבדלים
המופת כי א"ב יובדלו מן ג'
אם כן שטח א' בב' והוא ה' יובדל מן ג'
אם כן ה"ג נבדלים וכן יהיו ה"ד נבדלים מן ה'
אם כן ג' בד' הוא ז' יובדל מן ה' אם כן ה"ז נבדלים
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 27

כ"ז כל שני מספרים נבדלים יוכה כל אחד משניהם בדומה לו הנה שני מרובעיהם נבדלים וכן אם הוכו שני המרובעים בגדריהם והם השני מספרים הראשונים כל מרובע בגדרו הנה השני מעוקבים גם כן נבדלים וכן לא יסורו בקצוות והמספרים האחרונים כי כל מרובע בגדרו הנה השני מעוקבים נבדלים גם כן וכן לא יסורו
המשל בו כי שני מספרי א"ב נבדלים והוכה א' בדומה לו והיה מרובע ג' והוכה ב' בדומה לו והיה מרובע ד'
וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה מעוקב ה' וב' הוכה בד' והיה מעוקב ז'
הנה אומר כי שני מרובעי ג"ד נבדלים ושני מעוקבי ה"ז נבדלים גם כן
המופת כי א"ב נבדלים הנה מרובע אחד משניהם נבדל מן האחר ומרובע א' הוא ג' אם כן ג"ב נבדלים
וגם כן הנה ג"ב נבדלים אם כן מרובע אחד משניהם נבדל מן האחר
ומרובע ב' הוא ד' אם כן ג"ד נבדלים
וגם כן הנה א"ב נבדלים ומרובע ב' הוא ד'
אם כן א"ד נבדלים וג"ד נבדלים
אם כן א"ג נבדלים מן ד' ונבדלים מן ב'
אם כן שטח א' בג' והוא מעוקב ה' נבדל משטח ב' בד' והוא ז'
אם כן שני מעוקבי ה"ז נבדלים
וכבר בארנו כי שני מרובעי ג"ד נבדלים וכן לא יסורו בקצוות והמספרים האחרונים אשר יתקבץ מן ההכאה
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 28

כ"ח כל שני מספרים נבדלים הנה מקובץ שניהם נבדל מכל אחד משניהם ואם היה מקובץ שניהם נבדל מכל אחד משניהם הנה שניהם נבדלים
המשל בו כי שני מספרי א"ב ב"ג נבדלים
הנה אומר כי כל א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג
המופת כי אם לא יהיה א"ג נבדל מן ב"ג הנה ימנה שניהם מספר אחד והוא ד'
אם כן ד' ימנה א"ג וימנה ב"ג הנה הוא אם כן ימנה א"ב
אם כן ד' ימנה א"ב ב"ג והם נבדלים זה שקר
אם כן לא ימנה א"ג ב"ג מספר אחד אם כן שניהם נבדלים
וכן התבאר כי א"ג א"ב נבדלים אם כן א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג ויהיה גם כן א"ג נבדל מכל אחד מן א"ב ב"ג
הנה אומר כי א"ב ב"ג נבדלים
המופת כי שניהם אם לא יהיו כן הנה ימנה שניהם מספר ד'
אם כן ד' ימנה א"ב וימנה ב"ג אם כן הוא ימנה כל א"ג
אם כן ד' ימנה א"ג ב"ג ושניהם נבדלים זה שקר
אם כן לא ימנה א"ב ב"ג מספר אחר אם כן שניהם נבדלים
וכן יתבאר אם היה א"ג נבדל מן א"ב שזה שקר
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 29

כ"ט כל מספר מורכב הנה ימנה אותו מספר ראשון
המשל בו כי מספר א' מורכב
הנה אומר כי הוא ימנהו מספר ראשון
המופת כי א' מורכב אם כן ימנהו מספר אחר והוא ב' הנה אם היה ב' ראשון הנה התאמת הספור
ואם היה מורכב הנה ימנהו מספר אחר והוא ג' וכן לא יסור יעשה עד שיכלה אל מספר ראשון ימנה אשר לפניו וימנה א'
ואם לא יכלה אל מספר ראשון ימנה אשר לפניו וימנה א' הנה הוא ימנהו מספרים מורכבים בלי תכלית כל אחד מהם קטן מן האחר זה שקר אי אפשר במספר אבל בלא ספק שיכלה אל מספר ראשון ימנה מה שילוה אליו לפניו וימנה א'
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 30

ל כל מספר הנה הוא ראשון או ימנהו מספר ראשון
נאמר שהוא מספר מה והוא א'
הנה אומר כי א' ימנהו מספר ראשון
המופת כי א' אם היה ראשון הנה כבר התאמת הספור
ואם היה מורכב הנה ימנהו מספר ראשון וכן כל מספר
Q.E.D. וזה מ'ש'ל'

Proposition 31

ל"א כל מספר ראשון הנה הוא נבדל לכל מספר לא ימנהו הוא
המשל בו כי מספר א' ראשון ומספר ב' לא ימנהו א'
הנה אומר כי א"ב נבדלים
המופת כי אם היו משותפים הנה ימנה אותם מספר אחד אם כן זה המספר ימנה אם כן מספר א' והוא ראשון זה שקר
אם כן לא ימנה א"ב מספר אחר אם כן שניהם נבדלים
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 32

ל"ב כל מספר ראשון ימנה איזה משוטח שיהיה הנה הוא גם כן ימנה אחד משתי צלעות השטח
המשל בו כי מספר א' ראשון והוא ימנה מספר ב' והוא משוטח ושתי צלעותיו ג"ד
הנה אומר כי א' ימנה אחד משני מספרי ג"ד
המופת אם היה א' לא ימנה ג' וא' ראשון הנה א"ג נבדלים
ונאמר שיהיה אחדי מספר אחר הוא ה' בשעור מה שימנה א"ב
אם כן א' ויכה בה' ויהיה ב'
אבל ג' הוכה בד' והוא ב' אם כן שטח א' בה' כמו שטח ג' בד'
אם כן יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה' וא"ג נבדלים
אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים בשוה הקטן לקטן והרב לרב
אם כן א' ימנה ד'
וכן יתבאר אם היה א' לא ימנה ד' שהוא ימנה ג'
אם כן א' ימנה אחד משני מספרי ג"ד
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 33

ל"ג נרצה לבאר איך נמצא הקטן שבמספרים על יחס מספרים ידועים כמה שיהיו
הנה נשים המספרים הידועים מספרי א'ב'ג'
ונרצה לבאר איך נמצא הקטן שבמספרים על יחס א'ב'ג' הנה אם יהיו מספרי א'ב'ג' נבדלים הנה הם המעט שבמספרים על יחסם
ואם היו משותפים יקח גדול מספר שימנם יחד
ונאמר שיהיה המספר ההוא ד' ויהיה באחד בעינו ממספרי ה'ז'ח' מן האחדים בשעור מה שימנה ד' אחד בעינו ממספרי א'ב'ג' הנה כל אחד ממספרי א'ב'ג' ימנהו אחד ממספרי ה'ז'ח' אשר אחדיו בשעור מה שימנהו ד' בשעור אחדי ד' הנה מספר ה'ז'ח' על יחס א'ב'ג'
אם כן יחס מ' אל ד' כיחס ה' אל ט' וה' גדול מן ט' אם כן מ' גדול מן ד'
ואומר שהם המעט שבמספרים על יחסם
ואם לא יהיו כן יהיו מספרים אחרים יותר קטנים מן ה'ז'ח' קטני המספרים על יחס א'ב'ג' והם מספרי ט'כ'ל'
אם כן ט' ימנה א' בשעור מה שימנה כ"ב ובשעור מה שימנה ל"ג
ויהיו אחדי מספר אחד והוא מספר מ' בשעור מה שימנה ט"א הנה כל אחד מספרי כ"ל ימנה בן גילו משני מספרי ב"ג בשעור אחדי מ' וט' ימנה א' בשעור אחדי מ'
אם כן מ' ימנה א' בשעור אחדי ט'
וכן מ' ימנה ב' בשעור אחדי כ' וימנה ג' בשעור אחדי ל'
אם כן מ' ימנה א'ב'ג' ומ' ימנה א' בשעור אחדי ט' הנה מ'
אם כן כאשר הוכה בט' היה א'
וד' כאשר הוכה בה' היה א'
אם כן שטח מ' בט' כמו שטח ד' בה'
אם כן אין מספרים קטנים מן ה'ז'ח' על יחס א'ב'ג'
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 34

ל"ד נרצה לבאר איך נמצא המספר היותר קטן שימנו אותו שני מספרים ידועים בלתי שוים
הנה יהיו שני המספרים הידועים מספרי א"ב
הנה אם היה הקטן ימנה הגדול משניהם והגדול משניהם ימנה עצמו הנה הגדול הוא קטן המספר שימנוהו
ואם לא יהיה הקטן ימנה הגדול הנה א"ב נבדלים או משותפים ואם היו נבדלים יוכה א' בב' ויהיה ג'
הנה אומר כי ג' המספר הקטן שימנוהו מספרי א"ב
ואם לא יהיה כן הנה ימנו מספר קטן ממנו והוא ד' ויהיו אחדי ה' כשעור מה שימנה א"ד
ואחדי ז' בשעור מה שימנה ב"ד אם כן א' יוכה בה' ויהיה ד' וב' יוכה בז' ויהיה ד' אם כן שטח א' בה' כמו שטח ב' בז'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה'
וא"ב נבדלים אם כן שניהם קטני מספרים על יחסם וימנו כל שני מספרים על יחסם בשוה הקטן לקטן והרב לרב אם כן א' ימנה ז' וב' הוכה בא' ובז' והיו ג"ד
אם כן יחס א' אל ז' כיחס ג' אל ד'
אבל א' ימנה ז'
אם כן ג' ימנה ד' וג' גדול מן ד' הנה הגדול אם כן ימנה הקטן זה שקר
אם כן לא ימנה שני מספרי א"ב מספר הוא קטן מן ג' אם כן ג' היותר קטן שבמספרים שימנהו א"ב
ואם היו א"ב משותפים יהיו ז"ה קטני המספרים על יחסם
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה' ויוכה א' בה' ויהיה ג' הנה ב' כאשר הוכה בז' היה ג' אם כן א"ב ימנו ג'
הנה אומר כי ג' קטן מספר ימנוהו א"ב
ואם לא יהיו כן הנה ימנו מספר קטן מן ג' ויהיה מספר ד' ויהיו אחדי ח' כשעור מה שימנה א"ד ואחדי ט' בשעור מה שימנה ב"ד
אם כן א' יוכה בח' ויהיה ד' וב' יוכה בט' ויהיה ד'
אם כן שטח א' בח' כמו שטח ב' בט'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ח' ויחס א' אל ב' כיחס ז' אל ה'
אם כן יחס ז' אל ה' כיחס ט' אל ח' וז"ה שני מספרים קטנים על יחסם
אם כן שניהם ימנו כל מספר על יחסם בשוה הקטן לקטן והרב לרב
אם כן ז' ימנה ט' וב' הוכה בז' ובט' והיה ג"ד
אם כן יחס ז' אל ט' כיחס ג' אל ד'
אבל ז' ימנה ט'
אם כן ג' ימנה ד' הגדול ימנה הקטן זה שקר
אם כן לא ימנה א"ב מספר יותר קטן מן ג'
אם כן ג' מספר קטן שימנוהו א"ב
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 35

ל"ה כאשר היו שני מספרים ימנו מספר הנה קטן מספר שימנהו הוא גם כן ימנה המספר ההוא
ויהיה שני מספרי א"ב ימנו ה"ז ויהיה קטן מספר שימנוהו א"ב מספר ח'
הנה אומר כי ח' ימנה ה"ז
המופת אם לא יהיה שימנהו הנה הוא אם כן מנה ז"ב נשאר כ"ה קטן מן ח' וא"ב ימנו ח' וח' ימנה ז"ב
אם כן א"ב ימנו ז"ב וימנו כל ז"ה
הנה שניהם אם כן ימנו ב"ה וה"ב קטן מן ח' זה שקר מפני כי ח' היה קטן מספר ימנהו א"ב
אם כן ח' ימנה ה"ז
Q.E.D. ומ'ש'ל'

Proposition 36

ל"ו נרצה לבאר היאך נמצא קטן מספר שימנוהו שלשה מספרים ידועים
ויהיו השלשה מספרים א'ב'ג'
ונרצה שנמצא קטן מספר ימנוהו מספרי א'ב'ג'
הנה נקח קטן מספר שימנוהו שני מספרים מהם והם א"ב ויהיה מספר ד' הנה ג' אם שימנה ד' ואם שלא ימנהו
ואם היה ג' ימנה ד' וא"ב ימנוהו הנה ד' מספר שימנוהו מספרי א'ב'ג'
ואם לא יהיה כן הנה הם ימנו מספר קטן ממנו ויהיה מספר ה'
אם כן ימנוהו א"ב וימנוהו קטן מספר שימנוהו מספרי א"ב והוא מספר ד'
אם כן הגדול ימנה הקטן זה שקר
אם כן אין מספר קטן מן ד' ימנוהו א'ב'ג'
ואם היה ג' קטן מספר ימנוהו ג"ד ויהיה מספר ה'
אם כן ד' ימנה ה' וא"ב ימנו ד'
אם כן שניהם ימנו ה' וג' ימנה ה'
אם כן ה' ימנוהו מספרי א'ב'ג' השלשה
הנה אומר שהוא קטן מספר ימנוהו א'ב'ג'
ואם לא יהיה כן נאמר שיהיה מספר קטן מן ה' ימנוהו א'ב'ג' ויהיה מספר ז'
אם כן ז' ימנוהו מספרי א"ב וימנהו קטן מספר שימנוהו והוא ד'
אם כן ד' ימנה ז' וג' ימנה ז'
אם כן ז' ימנוהו שני מספרי ג"ד וימנהו קטן מספר שימנוהו והוא ה'
אם כן ה' ימנה ז' וה' יותר קטן מז' זה שקר
אם כן אין מספר יותר קטן מן ה' ימנוהו מספרי א'ב'ג'
אם כן ה' קטן מספר ימנוהו מספרי א'ב'ג'
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 37

For every number that is counted by another number, the [counted] number has a part named after the number that counts it. ל"ז כל מספר ימנהו מספר אחר הנה במספר חלק קורא למספר אשר ימנהו
ויהיה מספר א' ימנהו מספר ב'
הנה אומר כי בא' חלקים נקראו במספר ב'
\scriptstyle G\mid1=A\mid B ויהיה האחד ימנה ג' בשיעור מה שימנה ב' א'
\scriptstyle B\mid1=A\mid G וכאשר המירונו הנה שיעור מה שימנה האחד ב' כשעור מה שימנה ג' א'
\scriptstyle\frac{B}{1}=\frac{A}{G} אם כן חלק האחד מן ב' הוא חלק ג' מן א'
והאחד מן ב' הוא חלק נקרא אל ב' אם כן ג' הוא חלק מן א' נקרא אל ב' אם כן בא' חלק אל ב'
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 38

Every number that has any part whatever, is counted by a number after which the part is named. ל"ח כל מספר שיש לו אי זה חלק היה הנה הוא ימנהו מספר נקרא לחלק ההוא
נאמר שיהיה במספר א' חלק מה והוא ב'
הנה אומר כי א' ימנהו מספר נקרא לחלק ב' מן א'
ויהיה חלק האחד מן ג' הוא חלק ב' מן א' אם כן ג' נקרא אל חלק ב' וג' נקרא החלק ממנו וחלק האחד מן ג' הוא חלק ב' מן א'
אם כן שעור מה שימנה האחד ג' בשעור מה שימנה ב' א'
וכאשר המירונו הנה שיעור מה שימנה האחד ב' כשיעור מה שימנה ג"א והאחד ימנה ב' כשיעור אחדי ב'
אם כן ג' ימנה א' בשיעור אחדי ב' וג' מספר נקרא לחלק ב' מן א'
Q.E.D. וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 39

We wish to explain how to find the number, which is the least that has given parts. ל"ט נרצה לבאר איך נמצא קטן מספר בו חלקים מונחים
ויהיו החלקים המונחים א'ב'ג' ונרצה למצוא אחד קטן מספר בו חלקי א'ב'ג' הנה נקח מספרים נקראים לחלקי א'ב'ג' והם מספרי ד'ה'ז'
ויהיה קטן מספרים שימנוהו ד'ה'ז' מספר ח' אם כן ח' בו חלקים נקראים אל ד'ה'ז'
והחלקים הנקראים אל ד'ה'ז' הם א'ב'ג' אם כן ח' בו חלקי א'ב'ג'
הנה אומר כי ח' קטן מספר בו אלו החלקים
ואם לא יהיה זה הנה יהיה מספר קטן מן ח' בו חלקי א'ב'ג' ויהיה מספר ט'
אם כן ט' בו חלקי א'ב'ג' הנה ט' אם כן ימנוהו מספרים נקראים לחלקי א'ב'ג' והמספרים הנקראים לחלקים האלו הם מספרי ד'ה'ז'
אם כן ט' ימנוהו מספרי ד'ה'ז' והוא קטן מן ח' זה שקר אי איפשר מפני כי ח' קטן מספר ימנו אלה המספרים הנה ח' אם כן קטן מספר בו חלקי א'ב'ג'
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר
נשלם המאמר השביעי מהחכם אקלידס ת"ל

Book Eight

המאמר השמיני

Proposition 1

א כאשר היו מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו והיה כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר הנה הם קטני המספרים על יחסם
המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד נמשכים על יחס אחד ושתי הקצוות כל אחת משתיהן ראשון אצל האחר ושניהם א"ד
הנה אומר כי א"ב ג"ד הם קטני המספרים על יחסם
המופת כי אם לא יהיה כן הנה יהיו מספרים קטנים מהם ועל מניינם ויחסם והם ה"ז ח"ט
הנה יחס א"ב ג"ד הוא כיחס ה"ז ח"ט מכ"ב מזה
ומנין א'ב'ג'ד' כמניין ה"ז ח"ט
אם כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט'
וכל אחד מן א"ד ראשון אצל האחר
אם כן שניהם קטני המספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים שהם על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב
אם כן א' ימנה ה' הרב ימנה המעט זה שקר
אם כן אין מספרים נמשכים על יחס אחד הם קטנים מן א"ב ג"ד ומ'ש'ל'

Proposition 2

ב נרצה לבאר איך נמצא קטני המספרים נמשכים על יחס אחד מונח כמה שנרצה הנה נשים היחס המונח בקטן שני מספרים והם יחס א' אל ב' ונרצה למצא קטני מספרים נמשכים על יחס א"ב כמה שנרצה ויהיו המספרים ארבעה
  • \scriptstyle A\times A=G
ונכה א' בכמוהו ויהיה ג'
  • \scriptstyle A\times B=D
ונכה בב' ויהיו ד'
  • \scriptstyle B\times B=H
ונכה ב' בכמוהו ויהיה ה'
  • \scriptstyle A\times G=Z; \scriptstyle A\times D=C; \scriptstyle A\times H=T
וגם כן הנה אנחנו נכה א' בג' ובד' ובה' ויהיה ז'ח'ט'
  • \scriptstyle B\times H=L
ונכה ב' בה' ויהיה ל'
הנה אומר כי ז"ח ש"ל קטני ארבעה מספרים נמשכים על יחס א' אל ב'
  • \scriptstyle A\times A=G
המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ג'
  • \scriptstyle A\times B=D
והוכה בב' והיה ד'
\scriptstyle A\times\left(A+B\right)=G+D
הנה א' הוכה בשני מספרים בכמוהו ובב' והיה ג"ד
\scriptstyle A:B=G:D
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
  • \scriptstyle B\times B=H
וגם כן הנה ב' הוכה בכמוהו והיה ה'
  • \scriptstyle B\times A=D
והוכה בא' והיה ד'
\scriptstyle A:B=D:H
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ה'
\scriptstyle A:B=G:D
ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
\scriptstyle G:D=D:H
אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ד' אל ה'
אם כן ג'ד'ה' נמשכים על יחס א' אל ב'
  • \scriptstyle A\times G=Z
וגם כן הנה א' הוכה בג' והיה ז'
  • \scriptstyle A\times D=C
והוכה בד' והיה ח'
\scriptstyle A\times\left(G+D\right)=Z+C
הנה א' הוכה בשני מספרי ג"ד והיו מזה ז"ח
\scriptstyle G:D=Z:C
אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ז' אל ח'
\scriptstyle G:D=A:B
ויחס ג' אל ד' כיחס א' אל ב'
\scriptstyle A:B=Z:C
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח'
  • \scriptstyle A\times D=C
וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה ח'
  • \scriptstyle A\times H=T
והוכה בה' והיה ט'
\scriptstyle D:H=C:T
אם כן יחס ד' אל ה' כיחס ח' אל ט'
\scriptstyle D:H=A:B
ויחס ד' אל ה' כיחס א' אל ב'
\scriptstyle A:B=C:T
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
\scriptstyle A:B=Z:C
ויחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח'
\scriptstyle Z:C=C:T
אם כן יחס ז' אל ח' כיחס ח' אל ט'
אם כן ז'ח'ט' נמשכים על יחס א' אל ב'
וכבר הוכו א"ב ב"ה והיו מזה ט"ל
\scriptstyle A:B=T:L
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ט' אל ל'
\scriptstyle A:B=Z:C=C:T=T:L
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ז' אל ח' וח' אל ט' וט' אל ל'
אם כן ז"ח ט"ל נמשכים על יחס אחד והוא יחס א' אל ב' והם ארבעה מספרים ונשלם באורו
והתבאר שהם מעטי המספרים על יחסם כי כל אחד מן א"ב ראשון אצל האחר
  • \scriptstyle A\times A=G
וכבר הוכה א' בכמוהו והיה ג'
  • \scriptstyle A\times G=Z
והוכה בג' והיה ז'
  • \scriptstyle B\times B=H
וכבר הוכה ב' בכמוהו והיה ה'
  • \scriptstyle B\times H=L
והוכה בה' והיה ל'
אם כן כל אחד מן ג"ה ראשון אצל האחר
וכל אחד מן ז"ל ראשון אצל האחר
ואם כן היו מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו המספרים והיתה כל אחת משתי הקצוות ראשון אצל האחר אם כן הם קטני המספרים על יחסם
אם כן מספרי ז"ח ט"ל קטני המספרים
ומ'ש'ל'
ובכאן התבאר כי הם כאשר היו שלשה מספרים קטנים מה שיהיו על יחס אחד הנה שתי הקצוות שני מרובעים א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
וכאשר נמשכו ארבעה מספרים קטנים מה שיהיו על יחס אחד הנה השתי קצוות מעוקבים

Proposition 3

ג כאשר היו קטני מספרים נמשכים על יחס אחד כמה שיהיו הנה כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר
המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד הם קטני מספרים נמשכים על יחסם הנה אומר כי כל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר
המופת אנחנו נקח קטן שני מספרים על יחס א"ב ג"ד והם ה"ז
ונקח שלשה מספרים הם קטני מספרים נמשכים על יחס והם ח'ט'כ'
וכן לא יסור נקח מן המספרים הנמשכים על יחס א"בג"ד עד שיהיה על מניין א"בג"ד
ויהיה ל'מ'נ'ס' נמשכים והם על יחס א'ב'ג'ד'
וא"בג"ד הם קטני המספרים על יחסם
ומנין ל'מ'נ'ס' כמנין א'ב'ג'ד'
אם כן כל אחד מן ל'מ'נ'ס' שוה לבן גילו מן א"בג"ד
אם כן שניהם ל' כמו א' וס' כמו ד'
וה"ז שני מספרים היותר קטנים על יחסם אם כן שניהם נבדלים
  • \scriptstyle H\times H=C
וכבר הוכה ה' בכמוהו והיה ח'
  • \scriptstyle H\times C=L
והוכה ה' בח' והיה ל'
  • \scriptstyle Z\times Z=K
והוכה ז' בכמוהו והיה כ'
אם כן ח"כ נבדלים וכן ל"ס נבדלים ול' כמו א' וס' כמו ד' אם כן א"ד נבדלים
וזה מ'ש'ל'

Proposition 4

ד נרצה לבאר איך נמצא

קטני מספרים נמשכים על יחסם כמו יחסים מונחים

ויהיו היחסי' המונחים הם יחס א' אל וג' אל ד' וה' אל ז' ויהיו א"ב קטני שני מספרים על יחס שניהם וכן ג"ד וה"ז
ונרצה למצא קטני מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
הנה נקח קטן מספר ימנוהו ב"ג והוא ט'
ונשים א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט
וד' ימנה כ' בשעור מה שימנה ג"ט
ונקח קטן מספר ימנוהו ה"ב והוא ל'
ויהיה ז' ימנה מ' בשעור מה שימנה ה"ל
וח"ט ימנו נ' וס' בשעור מה שימנה כ"ל
והנה א' ימנה ח' בשעור מה שימנה כ"ל
והנה א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט
  • \scriptstyle A:B=C:T
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
וח' ימנה נ' בשעור מה שימנה ט"ס
  • \scriptstyle C:T=N:S
אם כן יחס ח' אל ט' כיחס נ' אל ס'
  • \scriptstyle A:B=C:T
וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
  • \scriptstyle A:B=N:S
אם כן יחס א' אל ב' כיחס נ' אל ס'
  • \scriptstyle G:D=S:L
וכן יחס ג' אל ד' כיחס ס' אל ל'
וה' ימנה ל' בשעור מה שימנה ז' מ'
  • \scriptstyle H:Z=L:M
אם כן יחס ה' אל ז' כיחס ל' אל מ'
אם כן מספר נ"ס ל"מ נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
ואומר שהם קטני מספרים נמשכים על אלו הששה
ואם לא יהיו אלו נאמר שיהיו ע"פ צ"ק קטני המספרים על אלו הששה על היחס הזה הנה אם כן הם יותר קטנים מן נ"ס ל"מ
  • \scriptstyle A:B=E:P
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ע' אל פ'
וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם
אם כן ב' ימנה פ' וכן ג' ימנה פ' וקטן מספר ימנוהו ב' וג' הוא ט'
אם כן ט' ימנה פ'
  • \scriptstyle G:D=P:Z'; \scriptstyle G:D=T:K
ויחס ג' אל ד' כיחס פ' אל צ' וכיחס ט' אל כ'
  • \scriptstyle T:K=P:Z'
אם כן יחס ט' אל כ' כיחס פ' אל צ'
וט' ימנה פ' אם כן כ' ימנה צ'
  • \scriptstyle H:Z=Z':Q
ויחס ה' אל ז' כיחס צ' אל ק'
וה"ז שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם
אם כן ה' ימנה צ'
וכבר היה כ' ימנה צ'
אם כן ה' וכ' ימנו צ'
אם כן קטן מספר שימנוהו ה' וכ' והוא ל' ימנה צ'
אם כן ל' הגדול ימנה צ' הקטן זה שקר
אם כן נ"ס ל"מ מעטי מספר נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ט' ונשלם באורו
ולו פנים אחרים והוא זה אנחנו נקח קטן מספר ימנוהו ב"ג והוא ט'
ונשים א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט
ויהיה ד' ימנה כ' בשעור מה שימנה ג"ט
זה אם שיהיה שימנה כ' אם שיהיה שלא ימנהו
ואם היה שימנה כ' הנה יהיה ז' ימנה ל' בשעור מה שימנה ה' כ'
אם כן א' ימנה ח' בשעור מה שימנה ב"ט
  • \scriptstyle A:B=C:T
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
וגם כן הנה ג' ימנה ט' בשעור מה שימנה ד' כ'
  • \scriptstyle G:D=T:K
אם כן יחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ'
וגם כן הנה ה' ימנה כ' בשעור מה שימנה ז"ל
  • \scriptstyle H:Z=K:L
אם כן יחס ה' אל ז' כיחס כ' אל ל'
  • \scriptstyle A:B=C:T
הנה כבר התבאר כי יחס א' אל ב' כיחס ח' אל ט'
  • \scriptstyle G:D=T:K
ויחס ג' אל ד' כיחס ט' אל כ'
  • \scriptstyle H:Z=K:L
ויחס ה' אל ז' כיחס כ' אל ל'
אם כן מספרי ח"ט כ"ל נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
הנה אומר כי הם קטני מספרים נמשכים על היחס הזה קטנים מהם והם מספרי מ'נ'ס'ע'
  • \scriptstyle A:B=M:N
אם כן יחס א' אל ב' כיחס מ' אל נ'
וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם אם כן ב' ימנה נ' וג' ימנה גם כן נ'
וקטן מספר שימנוהו ב' וג' הוא ימנה נ'
וקטן מספר שימנוהו ב' ג' הוא ט'
אם כן ט' הגדול ימנה נ' הקטן זה שקר
אם כן אין מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' יותר קטנים ממספרי ח"ט כ"ל
אם כן מספרי ח"ט כ"ל הם קטני המספרים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
ואם היה ה' לא ימנה כ' נקח קטן מספר שימנוהו ה' וכ' והוא ס'
ויהיה ח' ימנה מ' וט' ימנה נ' כשעור מה שימנה כ"ס
ויהיה ז' ימנה ע' בשעור מה שימנה ה"ס
אם כן ח' ימנה מ' בשעור מה שימנה ט"נ
  • \scriptstyle C:T=M:N
אם כן יחס ח' אל ט' כיחס מ' אל נ'
  • \scriptstyle C:T=A:B
ויחס ח' אל ט' כיחס א' אל ב'
  • \scriptstyle M:N=A:B
אם כן יחס מ' אל נ' כיחס א' אל ב'
  • \scriptstyle G:D=N:S
וכן יחס ג' אל ד' כיחס נ' אל ס'
וגם כן הנה ה' ימנה ס' בשעור מה שימנה ז"ע
  • \scriptstyle H:Z=S:E
אם כן יחס ה' אל ז' כיחס ס' אל ע'
  • \scriptstyle A:B=M:N
וכבר התבאר כי יחס א' אל ב' כיחס מ' אל נ'
  • \scriptstyle G:D=N:S
ושיחס ג' אל ד' כיחס נ' אל ס'
אם כן מספרי מ'נ'ס'ע' נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
ואומר כי הם קטני המספרים על היחס הזה קטנים מהם והם מספרי פ"ק ת"צ
  • \scriptstyle A:B=P:Q
אם כן יחס א' אל ב' כיחס פ' אל ק'
וא"ב שני מספרים היותר קטנים על יחסם
אם כן ב' ימנה ק'
אם כן ב' וג' ימנו ק'
וקטן מספר שימנוהו גם כן הנה הוא ימנה א' והוא ט'
אם כן ט' ימנה ק'
  • \scriptstyle T:Q=K:T'
ויחס ט' אל ק' כיחס כ' אל ת' על התמורה
אם כן כ' ימנה ת' וה' ימנה כ'
אם כן ה' וכ' ימנו ת'
וקטן מספר שימנוהו והוא ס' ימנה ת'
אם כן ס' הגדול ימנה ת' הקטן זה שקר
אם כן אין מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז' קטנים ממספרי מ'נ'ס'ע'
אם כן מספרי מ'נ'ס'ע' הם קטני מספרים נמשכים על יחס א' אל ב' וג' אל ד' וה' אל ז'
ומ'ש'ל'

Proposition 5

ה כל שני מספרים משוטחים הנה יחס אחד משניהם אל האחר מחובר משני יחסי צלעות שניהם
ויהיו מספרי א"ב שני שטחים
הנה אומר כי יחס א' אל ב' מחובר משני יחסי צלעות שניהם
  • \scriptstyle A=G\times D
ויהיו שתי צלעות א' שני מספרי ג"ד
  • \scriptstyle B=H\times Z
ושתי צלעות ב' שני מספרי ה"ז
ושני היחסים הם יחס ג' אל ה' וד' אל ז'
ונקח קטני מספרים נמשכים על שני יחסי ג' אל ה' וד' אל ז' והם מספרי ח'ט'כ'
  • \scriptstyle G:H=C:T
הנה יחס ג' אל ה' כיחס ח' אל ט'
  • \scriptstyle D:Z=T:K
ויחס ד' אל ז' כיחס ט' אל כ'
\scriptstyle\left(G:H\right)\times\left(D:Z\right)=\left(C:T\right)\times\left(T:K\right)
הנה יחס ג' אל ה' שנוי ביחס ד' אל ז' הוא כיחס ח' אל ט' שנוי ביחס ט' אל כ'
\scriptstyle\left(C:T\right)\times\left(T:K\right)=C:K
אבל יחס ח' אל ט' שנוי ביחס ט' אל כ' הוא יחס ח' אל כ'
אם כן יחס ח' אל כ' מחובר משני יחסי הצלעות
  • \scriptstyle C:K=A:B
הנה אומר כי יחס ח' אל כ' הוא יחס א' אל ב'
  • \scriptstyle D\times H=L
המופת שנכה ד' בה' ויהיה ל'
  • \scriptstyle D\times H=L
אם כן ד' הוכה בה' והיה ל'
  • \scriptstyle D\times G=A
והוכה בג' והיה א'
\scriptstyle G:H=A:L
אם כן יחס ג' אל ה' כיחס א' אל ל'
\scriptstyle G:H=C:T
אבל יחס ג' אל ה' כיחס ח' אל ט'
\scriptstyle A:L=H:T
אם כן יחס א' אל ל' הוא כיחס ה' אל ט'
  • \scriptstyle H\times D=L
וגם כן הנה ה' הוכה בד' והיה ל'
  • \scriptstyle H\times Z=B
והוכה בז' והיה ב'
\scriptstyle D:Z=L:B
אם כן יחס ד' אל ז' כיחס ל' אל ב'
\scriptstyle D:Z=T:K
ויחס ד' אל ז' כיחס ט' אל כ'
\scriptstyle L:B=T:K
אם כן יחס ל' אל ב' כיחס ט' אל כ'
\scriptstyle A:L=C:T
וכבר התבאר כי יחס א' אל ל' כיחס ח' אל ט'
\scriptstyle A:B=C:K
הנה ביחס השוים יהיה יחס א' אל ב' כיחס ח' אל כ'
אם כן יחס א' אל ב' כמחובר משני יחסי צלעות שניהם
וזה מ'ש'ל'

Proposition 6

ו איזה מספרים שיהיו

נמשכים על יחס אחד והראשון מהם לא ימנה השני הנה אין מהם מספר ימנה האחר

נאמר שיהיו מספרי א"בג'ד'ה' נמשכים על יחס אחד ויהיה א' לא ימנה ב'
הנה אומר שאין מהם מספר ימנה אחר
ואולם שאין מהם מספר ימנה השני לו הנה זה יתבאר מפני כי יחס כל אחד מהם אל השני לו הוא יחס א' אל ב'
הנה אומר שהוא לא ימנה זולת השני לו גם כן
ואם לא יהיה כן נאמר שימנה ג"ה
ונמצא קטן מספרים על יחס ג'ד'ה' ומניינם והם ז'ח'ט'
הנה ז"ט שתי הקצוות נבדלים
\scriptstyle Z:C=G:D
ויחס ז' אל ח' הוא יחס ג' אל ד'
אבל ג' לא ימנה ד' אם כן ז' לא ימנה ח' אם כן אין ז' אחד
כי האחד ימנה כל מספר
ומפני כי מספרי ז'ח'ט' על יחס ג'ד'ה' ועל מניינם היו ביחס השוים יחס ג' אל ה' כיחס ז' אל ט'
אבל ג' ימנה ה' אם כן ז' ימנה ט' והוא ימנה עצמו
הנה ז' אם כן ימנה מספרי ז"ט הנבדלים זה שקר
אם כן אין ג' ימנה ה'
ובכמו זה יתבאר כי אין מהם מספר ימנה אחר
ומ'ש'ל'
ויש לו פנים אחרים מן המופת והוא שנעשה כמו שאמרנו במשל ואומר כי ג' לא ימנה ה'
המופת כי מספרי ג'ד'ה' אם היו קטני המספרים על יחסם הנה ג' לא ימנה ה' כי שניהם נבדלים
ואם לא יהיו קטן המספרים על יחסם נקח קטן המספרים על יחסם ומניינם והם ז'ח'ט'
ונבאר כמו שבארנו קודם כי ז' אינו אחד
\scriptstyle Z:T=G:H
ויהיה ביחס השוים יחס ז' אל ט' כיחס ג' אל ה'
אבל ז' לא ימנה ט' מפני כי שניהם נבדלים כי שניהם שתי הקצוות מקטן מספרים על יחסם אם כן ג' לא ימנה
וכן יתבאר בשני המספרים שאין בהם אחד ימנה אחר
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 7

ז כאשר נמשכו איזה מספרים שיהיו על יחס אחד כמה שיהיו והיה הראשון ימנה האחרון הנה הוא גם כן ימנה השני
ויהיו א'ב'ג'ד' נמשכים על יחס אחד ויהיה א' ימנה ד'
הנה אומר שהוא גם כן ימנה ב'
וזה כי א' והוא הראשון אם לא יהיה מונה ב' השני לו הנה אין ממספרי אבג"ד מספר ימנה אחר אבל א' ימנה ד' הנה הוא אם כן ימנה ב'
ומ'ש'ל'

Proposition 8

For every two numbers, between which fall numbers that are all in the same ratio, between every two numbers, which have the same ratio with the [original] numbers, fall numbers that are in the same ratio as the ratio of those that fall between the two [original numbers]. ח כל שני מספרים יפלו בין שניהם מספרים ויהיו כלם על יחס אחד הנה יפול בין כל שני מספרים על יחס שניהם מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס כמו שנפלו בין שניהם
We say that the two numbers G and D fall between the two numbers A and B ונאמר שיפולו בין שני מספרי א"ב שני מספרי ג"ד
Let the numbers A; G; D; B be in the same ratio הנה יהיו מספרי א"ג ד"ב על יחס אחד
  • \scriptstyle A:B=H:Z
ויהיה יחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז'
Supposition: between H and Z fall numbers that are in the same ratio as the numbers that fall between A and B, which are G and D. הנה אומר כי יפולו בין ה"ז מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד כמו מספר מה שנפל בין א"ב והוא ג"ד
Proof: המופת אנחנו נקח קטן מספרים על יחס א"ג ד"ב ומניינם ח"ט כ"ל על מנין א"ג ד"ב
\scriptstyle C:L=A:B
ויחסם אם כן יחס ח' אל ל' כיחס א' אל ב'
\scriptstyle A:B=H:Z
ויחס א' אל ב' כיחס ה' אל ז'
\scriptstyle C:L=H:Z
אם כן יחס ח' אל ל' כיחס ה' אל ז'
וח"ל נבדלים
אם כן שניהם שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשוה
אם כן ח' ימנה ה' בשעור מה שימנה ל"ז
ויהיה ט' ימנה מ'
וכ' ימנה נ' בשעור מה שימנה ח' ה'
אם כן כל אחד ממספרי ח"ט כ"ל ימנה בן גילו ממספרי ה"מ נ"ז בשוה
אם כן מספרי ח"ט כ"ל על יחס מספרי ה'מ'נ'ז' וח"ט כ"ל על יחס א"ג ד"ב
אם כן א"ג ד"ב על יחס ה'מ'נ'ז' ומניינם אם כן מנין מה שנפל בין ה"ז מן המספרים אשר שבו יחד נמשכים על יחסם כמנין מה שנפל בין א"ב
ומ'ש'ל'

Proposition 9

ט כל שני מספרים נבדלים יפלו בין שניהם מספרים ויהיו כלם נמשכים על יחס אחד הנה מנין מה שיפול בין שניהם מהמספרים כמו מנין מה שיפול בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס אחד
נאמר שיהיו שני מספרי א"ב נבדלים ויפולו בין שניהם שני מספרי ג"ד וישובו מספרי א"ג ד"ב נמשכים על יחס אחד
הנה אומר כי מניין מה שיפול בין א' ובין האחד ובין ב' ובין האחד מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס
המופת אנחנו נקח שני מספרים היותר קטנים על יחס א"ג ד"ב והם ה"ז ושלשה מספרים היותר קטנים על היחס הזה והם ח'ט'כ' לא נסור להוסיף אחד אחד עד שנקח קטני מספרים על יחס א"ג ד"ב ומניינם והם ל'מ'נ'ס'
אם כן מספרי ל'מ'נ'ס' קטני מספרים נמשכים על יחס א"ג ד"ב ושתי הקצוות ממספרי א"ג ד"ב הנמשכים על יחס נבדלים
אם כן א"ג ד"ב קטני המספרים על יחסם
אם כן כל אחד מן ל'מ'נ'ס' שוה לגילו מן א"ג ד"ב
וה' הוכה בכמוהו ושב ח'
אם כן ה' ימנה ח' בשעור אחדי ה' והאחד ימנה אחדיו
אם כן האחד ימנה ה' בשעור מה שימנה ה' ח'
אם כן יחס האחד אל ה' כיחס ה' אל ח'
וגם כן הנה ה' הוכה בח' והיה ל'
אם כן ח' ימנה ל' בשעור אחדי ה'
אם כן האחד ימנה ה' בשעור מה שימנה ח' ל'
אם כן יחס האחד אל ה' כיחס ח' אל ל'
וכבר התבאר כי יחס האחד אל ה' כיחס ה' אל ח' ויחס ח' אל א'
וכן התבאר כי יחס האחד אל ז' כיחס ז' אל כ' . ויחס כ' אל ב'
אם כן מנין מה שנפל בין א' וב' מן המספרים והוא ג"ד כמנין מה שנפל בין א' ובין האחד מן המספרים והוא ז"כ ושבו כלם נמשכים על יחס אחד
ומ'ש'ל'

Proposition 10

י כל שני מספרים בין כל אחד משניהם ובין האחד מהמספרים כמה שיהיו הנה יהיו כלם נמשכים על יחס אחד הנה יפול בין שניהם מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד כמו מנין מה שנפל בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים אשר יהיו בהם הכל נמשכים על יחס אחד
ונניח שיהיה האחד ל' ויפולו בין א' ובין ל' האחד שני מספרי ג"ד . ובין מספר ב' ובין ל' האחד שני מספרי ה"ז וישובו א"ד ג"ל נמשכים על יחס אחד וכן ב"ז ה"ל נמשכים על יחס אחד
הנה אומר שיפול בין שני מספרי א"ב מן המספרים עד שישובו כלם נמשכים על יחס במנין מה שנפל בין כל אחד משני מספרי א"ב ובין האחד מן המספרים עד שיהיו כלם נמשכים על יחס אחד והם ג"ד ה"ז
המופת כי יחס ל' והוא האחד אל ג' כיחס ג' אל ד'
אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ג"ד
והאחד ימנה ג' בשעור אחדי ג'
וג' הוכה בדומה לו והיה ד'
וגם כן הנה יחס האחד אל ג' הוא יחס ד' אל א'
אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ד"א
והאחד ימנה ג' בשעור אחדי ג'
וג' הוכה בד' והיה א'
וכן ה' הוכה בכמוהו ושב ז'
והוכה בז' ושב ב'
וגם כן הנה נכה ג' בה' וישוב ח'
ויוכה בח' וישוב ט'
וה' בח' וישוב כ'
ויתבאר כמו שבאררנו קודם כי ד'ח'ז' מתיחסים ויחסם יחס ג' אל ה' ושא"ט כ"ב נמשכים אל יחס ג' אל ה'
אם כן מנין מה שנפל בין שני מספרי א"ב מן המספרים והוא ט"כ עד כי שבו כלם נמשכים על יחס אחד כמנין מה שנפל בין כל אחד משניהם ובין האחד מן המספרים
ומ'ש'ל'

Proposition 11

יא כל שני מספרים מרובעים הנה יפול בין שניהם מספר מתיחס לשניהם ויחס המרובע אל המרובע הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי בכפל
נניח שיהיו שני מספרים מרובעים והם א"ב
ויהיה צלע א' מספר ג'
וצלע ב' מספר ד'
הנה אומר כי בין א' ובין ב' מספר מתיחס לשניהם ושיחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' שנוי בכפל
ויהיה המקובץ מהכאת ג' בד' מספר ה'
הנה מפני כי צלע המרובע הוא מספר ג' יהיה המקובץ מהכאת ג' בכמוהו מספר א'
וכן יהיה המקובץ מהכאת ד' בכמוהו מספר ב'
הנה מפני כי ג' הוכה בשני מספרים והם ג"ד והיו מזה שני מספרי א"ה
יהיה יחס ג' אל ד' כיחס א' אל ה'
וכמו זה גם כן התבאר כי יחס ג' אל ד' כיחס ה' אל ב'
אם כן יחס א' אל ה' כיחס ה' אל ב'
אם כן בין שני מרובעי מספר ה' מתיחס לשניהם מפני כי א'ה'ב' השלשה מתיחסים
יהיה יחס א' אל ב' כיחס א' אל ה' שנוי בכפל
אבל א' אל ה' כיחס ג' אל ד'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד' שנוי בכפל
ומ'ש'ל'

Proposition 12

יב כל שני מספרים מעוקבים הנה יפול בין שניהם שני מספרים ויהיה הארבעה נמשכים מתיחסים על יחס אחד ויחס המעוקב אל המעוקב הוא ישם צלעו אל צלעו משולשת
ונניח שיהיו שני מספרים מעוקבים והם א"ב ויהיה צלע א' המעוקב מספר ג' וצלע ב' המעוקב מספר ד'
הנה אומר כי בין א' וב' שני מספרים ישיבו הארבעה נמשכים על יחס אחד
ושיחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' משולש בכפל
ויהיה המקובץ מהכאת ג' בכמוהו מספר ה'
ומהכאת ג' בד' ז'
ומהכאת ד' בכמוהו ח'
ויהיה המקובץ מהכאת ג' בז' ט'
ומהכאת ד' בז' כ'
הנה מפני כי א' מעוקב וצלעו ג' ומרובע ג' הוא ה' יהיה המקובץ מהכאת ג' בה' מעוקב א'
וכן גם כן יהיה המקובץ מן ד' בח' מעוקב ב'
ומפני כי ג' הוכה בשני מספרי ג"ד והיו מזה שני מספרי ה"ז יהיה יחס ג' אל ד' הוא יחס ה' אל ז'
ויהיה גם כן יחס ג' אל ד' הוא יחס ז' אל ח'
ומפני כי ג' הוכה גם כן ב'ה'ז' והיה מזה א"ט יהיה יחס ה' אל ז' הוא יחס א' אל ט'
אבל כי יחס ה' אל ז' הוא יחס ג' אל ד'
אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ג' אל ד'
ומפני כי ד' הוכה בז' וח' והיה מזה כ'
וב' יהיה ז' אל ח' הוא יחס כ' אל ב'
ויחס ז' אל ח' הוא יחס ג' אל ד'
אם כן יחס כ' אל ב' הוא יחס ג' אל ד'
ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט' וט' אל כ' וכ' אל ב'
אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ט' אל כ' וכ' אל ב'
אם כן בין שני מספרי א"ב המעוקבים שני מספר ט"כ והארבעה נמשכים על יחס אחד
ומפני כי מספרי א"ט כ"ב הארבעה נמשכים על יחס אחד יהיה יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל ט' משולש בכפל
אבל יחס א' אל ט' הוא יחס ג' אל ד'
אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס ג' אל ד' משולש בכפל
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 13

יג איזה מספרים שיהיו על יחס אחד והוכה כל אחד בכמוהו הנה מרובעיהם גם נמשכים על יחס אחד
וכן אם הוכה כל מספר מהם במרובעו הנה מעוקביהם גם כן נמשכים על יחס אחד וכן לא יסורו הקצוות והמספרים האחרונים כאשר הוכו בהם על הדרך הזה יהיו נמשכים על יחס אחד
ונניח שיהיו מספרים נמשכים על יחס אחד והם מספרי א'ב'ג' ונכה כל אחד משניהם בדומה לו ויהיו מרובעיהם ד' ה"ז ויוכה כל אחד משניהם במרובעו וישובו מעוקביהם ח'ט'ב'
הנה אומר כי ד'ה'ז' מתיחסים ושח'ט'כ' מתיחסים והיחס הוא הוא א'ב'ג'
ויוכה א' בב' ויהיה ל'
ובל' וה' ויהיה מזה נ' וס'
ויוכה ב' בג' ויהיה מ'
ובמ' וז' ויהיה מזה ע' ופ'
הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיו מזה ד"ל
אם כן א' אל ב' כיחס ד' אל ל'
וגם כן ב' הנה הוכה בא' והיה ל'
ובדומה לו והיה ה'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ל' אל ה'
וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ל'
אם כן יחס ד' אל ל' כיחס ל' אל ה'
אם כן ד'ל"ה מתיחסים ויחסם הוא יחס א' אל ב'
אבל יחס א' אל ב' הוא יחס ב' אל ג'
אם כן יחס ד'ל"ה הוא יחס ב' אל ג'
וגם כן הנה ב' הוכה בדומה לו והיה ה' ובג' והיה מ'
אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס ה' אל מ'
וג' הוכה בב' והיה מ'
והוכה בדומה לו והיה ז'
אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס מ' אל ז'
אם כן יחס ה' אל מ' הוא יחס מ' אל ז'
אם כן ה' ומ"ז מתיחסים הנה יחסם הוא יחס ב' אל ג'
וכבר היו מספרי ד'ל"ה אלו יחסם כמו יחס ב' אל ג'
אם כן ד'ל"ה מתיחסים וה'מ'ז' מתיחסים והיחס אחד והמנין אחד
אם כן ביחס השוים יהיה יחס ד' אל ה' הוא יחס ה' אל ז' וד'ה'ז' מתיחסים והם שלשה מספרים הנה יחסם אל הראשון
וגם כן הנה א' הוכה בד' והיה ח'
ובל' והיה נ'
אם כן יחס ד' אל ל' הוא יחס ח' אל נ'
ויחס ד' אל ל' הוא יחס א' אל ב'
אם כן יחס ח' אל נ' הוא יחס א' אל ב'
וכן יחס א' אל ב' הוא יחס נ' אל ס'
ויחס א' אל ב' הוא יחס ח' אל נ'
אם כן ח'נ'ס' מתיחסים
וא' וב' הוכו בה' והיה מזה ס' וט'
אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס נ' אל ס' וס' אל ט'
אם כן מספרי ח'נ'ס'ט' מתיחסים נמשכים על יחס א' אל ב'
וכן ט"עפ"ב נמשכים על יחס ב' אל ג' ושני היחסים אחד
אם כן ח'נ'ס'ט' נמשכים על יחס ט"ע פ"כ והמנין אחד
אם כן יחס ח' אל ט' כיחס ט' אל כ'
אם כן ח'ט'כ' גם כן נמשכים על יחס אחד
וזה הוא מה אשר רצינו לבארו

Proposition 14

יד כל שני מספרים מרובעים ימנה אחד משניהם האחר הנה צלע המונה משניהם ימנה צלע המנוי
ואם היה מספר ימנה מספר הנה מרובע המונה ימנה מרובע המנוי
נניח שיהיו שני המספרים מרובעים והם א"ב ויהיה צלע א' מספר ג' וצלע ב' מספר ד' ויהיה א' ימנה ב'
הנה אומר כי ג' ימנה ד'
המופת אנחנו נכה ג' בד' ויהיה ה'
וא' מרובע ג'
וב' מרובע ד'
אם כן ה' הוא המספר אשר בין שניהם וא'ה'ב' מתיחסים ויחסם הוא יחס ג' אל ד'
וא' הראשון ימנה ב' האחרון
אם כן הוא ימנה מספר ה'
ויחס א' אל ה' הוא יחס ג' אל ד'
וא' ימנה ה'
אם כן ג' ימנה ד' ואם יהיה ג' ימנה ד'
הנה אומר כי א' ימנה ב' והתבאר כי א'ה'ב' מתיחסים ויחסם יחס ג' אל ד'
אם כן יחס ג' אל ד' כיחס א' אל ה' וג' ימנה ד'
אם כן א' ימנה ה' וה' השני הוא ימנה הוא ימנה ב' האחר
וזה מה שרצינו לבאר
ובכאן התבאר כי אם לא ימנה מרובע מרובע לא ימנה צלעו צלעו ואם לא ימנה הצלע הצלע לא ימנה המרובע המרובע

Proposition 15

טו כל מספר מעוקב ימנה מספר מעוקב הנה צלע המעוקב המונה ימנה צלע המעוקב המנוי
ואם היה מספר ימנה מספר הנה מעוקב המונה ימנה מעוקב המנוי
ויהיו שני מספרים מעוקבים והם א"ב ושתי צלעותיהם ג"ד ויהיה א' ימנה ב'
הנה אומר כי ג' ימנה ד'
המופת שנכה ג' בדומה לו ויהיה ה'
ונכה ד' בדומה לו ויהיה ז'
הנה ג' כאשר הוכה בה' היה א'
וד' כאשר הוכה בז' היה ב'
היה נכה ג' בד' ויהיה ח'
ונכהו גם כן בח' וז' ויהיו ט' וכ'
הנה מספרי ה'ח'ז' מתיחסים ויחסם הוא יחס ג' אל ד'
וג' הוכה בה' והיה א'
והוכה בח' והיה ט'
אם כן יחס ה' אל ח' הוא יחס א' אל ט'
ויחס ה' אל ח' כיחס ג' אל ד'
אם כן יחס א' אל ט' כיחס ג' אל ד'
וכן יהיה יחס ט' אל כ' הוא יחס ג' אל ד'
ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט'
אם כן יחס א' אל ט' הוא יחס ט' אל כ'
וג"ד הוכו בז' והיה מזה כ"ב
אם כן יחס ג' אל ד' כיחס כ' אל ב'
ויחס ג' אל ד' הוא יחס א' אל ט' וט' אל כ'
אם כן א"ט כ"ב נמשכים על יחס ג' אל ד'
וא' הראשון ימנה ב' האחרון
אם כן הוא ימנה ט' השני
ויחס א' אל ט' כיחס ג' אל ד' וא' ימנה ט'
אם כן ג' ימנה ד'
וגם כן יהיה ג' ימנה ד'
הנה אומר כי א' ימנה ב'
וכן יתבאר כמו שבארנו כי א"ט כ"ב נמשכים על יחס ג' אל ד' ויהיה א' הראשון ימנה ט' השני ויתחייב שימנה ב'
ומ'ש'ל'
ובכאן כי כאשר לא ימנה מעוקב מעוקב לא ימנה צלעו צלעו וכאשר לא ימנה הצלע הצלע לא ימנה המעוקב המעוקב

Proposition 16

יו כל שני מספרים משוטחים מתדמים יפול בין שניהם מספר מתיחס לשניהם ויחס השטח אל השטח הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי
ויהיו שני מספרים משוטחים והם א"ב ויהיו שני צלעי א' שני מספרי ג"ד ושני צלעי ב' שני מספרי ה"ז
הנה אומר כי בין שני מספרי א"ב מספר מתיחס לשניהם ויחס א' אל ב' כיחס צלע א' אל צלע ב' אשר הוא גילו שנוי
המופת כי א"ב שני שטחים מתדמים
אם כן צלעותיהם מתיחסות ושני צלעי א' ג"ד
ושני צלעי ב' ה"ז
הנה יהיה יחס ג' אל ה' כיחס ד' אל ז'
ונכה ד' בה' ויהיה מזה ח'
אבל הכאת ד' בג' הוא מספר א'
וד' הוכה בשני מספרי ג"ה והיה מזה א"ח
אם כן יחס ג' אל ה' כיחס א' אל ח'
ויחס ג' אל ה' כיחס ד' אל ז'
אם כן יחס ד' אל ז' כיחס א' אל ח'
שיחס ד' אל ז' כיחס א' אל ח'
אם כן יחס א' אל ח' הוא יחס ח' אל ב'
אם כן א'ח'ב' מתיחסים הנה כבר נפל בין א' וב' מספר והוא ח' והיו מתיחסים
הנה אומר כי יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא גילו שנוי
הנה מפני כי יחס א' אל ח' כיחס ח' אל ב'
הנה יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל ח' שנוי
ויחס א' אל ח' הוא יחס הצלע אל הצלע
אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו שנוי
ומ'ש'ל'

Proposition 17

יז כל שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יפול בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים ויחס אחד משני המוגשמים אל האחר הוא יחס צלעו אל צלעו שהוא גילו משולש
המופת כי א"ב שני מוגשמים מתדמים וצלעי איהם ג'ד'ה' וצלעי ב' הם ז'ח'ט' ויחס ג' אל ז' כיחס ד' אל ח' וכיחס ה' אל ט'
וג' כאשר הוכה בד' היה כ'
וז' כאשר הוכה בח' היה ל'
אם כן כ"ל שנים משוטחים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסות הנה יפול בין כ"ל מספר וימשך עם שניהם על יחס אחד ויהיה המספר הזה מ'
וה' כאשר הוכה במ' היה נ'
וט' כאשר הוכה במ' היה ס'
ומשוטח ג' בד' אשר הוא ב' כאשר הוכה בה' היה א'
אבל ה' כאשר הוכה גם כן במ' היה נ'
אם כן יחס א' אל נ' כיחס כ' אל מ'
ויחס כ' אל מ' כיחס מ' אל ל'
ויחס מ' אל ל' כיחס ג' אל ז' וכיחס ד' אל ח' וכיחס ה' אל ט' והוא יחס הצלע אל הצלע שהוא גילו וכן יחס א' אל נ'
וכן כל אחד מן ה"ט הוכה במ' והיה נ"ס
אם כן יחס ה' אל ט' כיחס נ' אל ס'
ויחס ה' אל ט' וג' אל ז' וד' אל ח' הוא יחס הצלע לצלע שהוא גילו
ויחס הצלע אל הצלע כיחס א' אל נ'
אם כן יחס א' אל נ' כיחס נ' אל ס'
וט' כאשר הוכה בל' היה ב'
וכבר הוכה ט' במ' והיה ס'
אם כן יחס מ' אל ל' כיחס ס' אל ב'
ויחס מ' אל ל' הוא יחס הצלע אל הצלע
אם כן יחס ס' אל ב' הוא יחס הצלע אל הצלע
אם כן יחס הצלע אל הצלע הוא כיחס א' אל נ' וכיחס נ' אל ס' וכיחס ה' אל ב'
אם כן מספרי א'נ'ס'ב' נמשכים על יחס הצלע אל הצלע שהוא גילו
וכבר נפלו בין א"ב שני מספרי נ"ס
והנה אומר כי יחס א' אל ב' הוא יחס הצלע אל הצלע אשר הוא גילו משולש
מפני כי יחס א' אל נ' כיחס נ' אל ס' וכיחס ס' אל ב'
אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס א' אל נ' משולש
ויהיה א' אל נ' הוא יחס הצלע אל הצלע
אם כן יחס א' אל ב' הוא יחס צלעו אל צלעו אשר הוא גילו משולש
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 18

יח כאשר נפל מספר בין שני מספרים וימשכו מתיחסים הנה שני המספרים משוטחים מתדמים
המשל בו כי מספר ג' נפל בין שני מספרי א"ב משוטחים מתדמים
המופת אנחנו נקח שני מספרים היותר קטנים על יחס א'ג'ב' והם ד"ה
הנה יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה'
וד"ה שני מספרים היותר קטנים והם ימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב
הנה ד' ימנה א' וה' ימנה ג' בשוה ויהיו אחדי מספר ז' בשעור מה שימנה ד' א'
אם כן ה' ימנה ג' בשעור אחדי ז'
וד' הוכה בז' והיה א' משוטח ושתי צלעותיו ד"ז
וגם כן הנה יחס ג' אל ב' כיחס ד' אל ה'
וד"ה שני מספרים היותר קטנים על יחס שניהם בשוה הקטן לקטן והרב לרב
אם כן ד' ימנה ג' וה' ימנה ב'
ויהיו אחדי מספר ח' כשעור מה שימנה ה"ב
אם כן ה' ימנה ב' בשעור אחדי ח'
וה' יוכה בח' ויהיה ב'
אם כן ב' משוטח ושתי צלעותיו ה"ח
וד' ימנה ג' בשעור אחדי ח'
הנה ד' הוכה בח' והיה ג'
וכן ז' יוכה בה' ויהיה ג'
אם כן שטח ז' בה' שוה למשוטח ד' בח'
אם כן יחס ז' אל ד' כיחס ח' אל ה'
וד' וז' שתי צלעות א' וה' וח' שתי צלעות ב' אם ^ א"ב שתי שטחים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסים
ומ'ש'ל'

Proposition 19

יט כל שני מספרים יפלו בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים הנה שניהם מוגשמים מתדמים
המשל בו כי שני מספרי א"ב נפלו בין שניהם שני מספרי ג"ד ונמשכו מתיחסים
הנה אומר כי א"ב שניהם מוגשמים מתדמים
המופת אנחנו נקח קטן שלשה מספרים מתיחסים על יחס א"ג ד"ב והם מספרי ה'ז'ח'
אם כן שני הקצוות והם ח"ה כבר נפל בין שניהם מספר ו' ונמשכו מתיחסים
אם כן ה' וח' שני שטחים מתדמים
ויהיו שני צלעי ה' כ"ל
ושני צלעי ח' מ"נ
וה"ח שני שטחים מתדמים וצלעות שניהם מתיחסות יחס כ' אל מ' כיחס ל' אל נ'
וה'ז'ח' על יחס א'ג'ד'
אם כן יחס ה' אל ז' כיחס א' אל ג'
ויחס ז' אל ח' כיחס ג' אל ד'
ומנין ה'ז'ח' כמו מנין א'ג'ד'
אם כן יחס ה' אל ח' כיחס א' אל ד'
וכל אחד מן ה"ח ראשון אצל האחר
אם כן שניהם קטן שני מספרים על יחס שניהם
וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
הנה ה' ימנה א' בשעור מה שימנה ח"ד
ויהיו אחדי מספר ט' בשעור מה שימנה ה"א
אם כן ח' ימנה ד' בשעור אחדי מספר ט'
הנה ט' יוכה בח' ויהיה ד'
וה' ימנה א' בשעור אחדי ט'
וה' יוכה בט' ויהיה א'
וה' הוא שטח כ' בל'
אם כן שטח כ' בל' הוכה בט' והיה מוגשם א'
אם כן צלעותיו כ'ל'ט'
וגם כן הנה מספרי ה'ז'ח' על יחס מספרי ג'ד'ב'
ומנין ה'ז'ח' כמנין ג'ד'ב'
אם כן יחס ה' אל ח' כיחס ג' אל ב' וכל אחד מן ה"ח ראשון אצל האחר
אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
אם כן ה' ימנה ג' בשעור מה שימנה ח"ב
ויהיו אחדי מספר ס' בשיעור מה שימנה ח"ב
אם כן ה' ימנה ג' בשעור אחדי מספר ס'
וח' יוכה בס' ויהיה ב'
וח' והוא שטח מ' בנ'
אם כן שטח מ' בנ' הוכה בס' והיה מוגשם ב' וצלעיו מ'נ'ס'
וט' הוכה בח' והיה ד'
וס' הוכה בח' והיה ב'
אם כן יחס ט' אל ס' כיחס ד' אל ב'
ויחס ד' אל ב' כיחס ה' אל ז' וכיחס ז' אל ח'
אבל יחס ה' אל ז' וז' אל ח' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ'
אם כן יחס ט' אל ס' כיחס כ' אל מ' ול' אל נ' והוא יחס הצלע אל הצלע
וצלעות א' הם כ'ל'ט'
וצלעות ב' הם מ'נ'ס'
אם כן א' וב' שני מוגשמים מתדמים מפני כי צלעות שניהם מתיחסות
ונשלם באורו

Proposition 20

For every three numbers that are in continued proportion, such that the first is a square, the third is a square. כ כל שלשה מספרים נמשכים על יחס אחד יהיה הראשון מהם מרובע הנה השלישי מרובע
המשל בו כי מספרי א'ב'ג' השלשה נמשכים על יחס אחד והראשון מהם והוא א' הוא מרובע
הנה אומר כי ג' השלישי מרובע
המופת אנחנו נקח קטן מספרים על יחס א'ב'ג' מניינם כמניינם והם ד'ה'ז' ושתי הקצוות והם ד"ז שני מרובעים
ויהיה צלע מרובע א' מספר ח'
וצלע מרובע ז' מספר כ'
וצלע מרובע ד' מספר ט'
הנה מפני כי יחס א'ב'ג' כיחס ד'ה'ז' ומניינם כמניינם יהיו ביחס השוים יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ז'
וכל אחד משני מספרי ד"ז ראשון אצל האחר
והמספרים אשר קצתם ראשון אצל קצת הם קטני המספרים על יחסם
וקטן המספרים על יחס ימנו המספרים אשר על יחסם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
אם כן ד' ימנה א' בשעור מה שימנה ז"ג
וכאשר ימנה מרובע מרובע הנה צלעו ימנה צלעו
אם כן ט' ימנה ח' וימנה כ"ל בשעור מה שימנה ט"ח
אם כן יחס ט' אל ח' כיחס כ' אל ל'
ויחס המרובע ההווה מן ט' אל המרובע ההווה מן ח' כיחס המרובע ההווה מן כ' אל המרובע ההווה מן ל'
והמרובע ההווה מן ט' הוא ד'
והמרובע ההווה מן ח' הוא א'
והמרובע ההווה מן כ' הוא ז'
אם כן יחס ד' אל המרובע ההווה מן ל'
ויחס ד' אל א' כיחס ז' אל ג'
אם כן יחס ז' אל ג' כיחס ז' אל המרובע ההווה מן ל'
אם כן ג' שוה למרובע ההווה מן ל'
אם כן ג' מרובע
ונשלם באורו

Proposition 21

For every four numbers that are in continued proportion, such that the first is a cube, the fourth is a cube. כא כל ארבעה מספרים נמשכים על יחס יהיה הראשון מהם מעוקב הנה הרביעי מעוקב
המשל בו כי ארבעה מספרי א'ב'ג'ד' נמשכים על יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' וכיחס ג' אל ד' ויהיה א' מעוקב
הנה אומר כי ד' מעוקב
המופת אנחנו נקח קטני המספרים על יחס מספרי א'ב'ג'ד' ועל מניינם והם ה'ז'ח'ט' הנה הקצוות והם ה"ט מעוקב
ויהיה צלע מעוקב א"ל וצלע מעוקב ה"ב וצלע מעוקב ט"נ
הנה מפני כי יחס א"בג"ד כיחס ה'ז'ח'ט' והם שוים במנין יהיו ביחס השווי יחס א' אל ד' כיחס ה' אל ט'
וכל אחד מן ה"ט ראשון אצל האחר
אם כן שניהם קטן שני המספרים על יחסם וקטני המספרים על יחס ימנו המספרים על יחסם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
אם כן ה' ימנה א' כמו מה שימנה ט"ד
וכאשר מנה מעוקב מעוקב הנה צלעו ימנה צלעו
אם כן ב' ימנה ל' ויהיה מנין מה שימנה נ"מ כמו מנין מה שימנה כ"ל
אם כן יחס כ' אל ל' כיחס נ' אל מ'
ויחס המעוקב ההווה מן נ' אל המעוקב ההווה מן ל' כיחס המעוקב ההווה מן נ' אל המעוקב ההווה מן מ'
והמעוקב ההווה מן כ' הוא ה'
והמעוקב ההווה מן ל' הוא א'
והמעוקב ההווה מן נ' הוא ט'
אם כן יחס ה' אל א' כיחס ט' אל המעוקב ההווה מן מ'
ויחס ה' אל א' כיחס ט' אל ד'
אם כן ד' שוה למעוקב ההווה מן מ'
אם כן ד' מעוקב
Q.E.D. וזה מ'ש'ל'

Proposition 22

For every two numbers such that the ratio of one of them to the other is as the ratio of a square number to a square number and one of them is a square number, the other is a square number. כב כל שני מספרים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מרובע אל מרובע ואחד משניהם מרובע הנה האחר מרובע
המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המרובע אל מספר ד' המרובע וא' מרובע
אומר כי ב' מרובע
המופת כי שני מספרי ג"ד מרובעים ומשוטחים מתדמים וכבר יפול בין שניהם מספר וימשכו מתיחסים
ויחס ג' אל ד' כיחס א' א' אל ב'
אם כן א"ב הנה יפול בין שניהם מספר ימשכו מתיחסים וא' מרובע
הנה אם כן ב' מרובע
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 23

For every two numbers such that the ratio of one of them to the other is as the ratio of a cubic number to a cubic number and one of them is a cubic number, the other is a cubic number. כג כל שני מספרים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מעוקב אל מעוקב ואחד משניהם מעוקב הנה האחר מעוקב
המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המעוקב אל מספר ד' המעוקב וא' מעוקב
הנה אומר כי ב' מעוקב
המופת כי ג"ד מעוקבים ומוגשמים מתדמים והנה יפול בין שניהם שני מספרים וימשכו מתיחסים
ויחס ג' אל ד' כיחס א' אל ב'
הנה כבר יפול בין א"ב שני מספרים וימשכו מתיחסים וא' מעוקב
אם כן ב' מעוקב
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 24

When there are two numbers such that the ratio of one of them to the other is as the ratio of a square number to a square number, then they are similar plane numbers. כד כאשר היו שני מספרים והיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה שניהם שני שטחים מתדמים
המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המרובע אל מספר ד' המרובע
הנה אומר כי שני מספרי א"ב שני שטחים מתדמים
המופת כי שני מספרי ג"ד שני מרובעים וכבר יפול בין שניהם מספר מתיחס לשניהם
ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד'
הנה כבר יפול בין מספרי א"ב מספר מתיחס לשניהם
אם כן מספרי א"ב שני שטחים מתדמים
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 25

When there are two numbers such that the ratio of one of them to the other is as the ratio of a cubic number to a cubic number, then they are similar solid numbers. כה כאשר היו שני מספרים והיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מעוקב הנה שניהם מוגשמים מתדמים
המשל בו כי שני מספרי א"ב יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר ג' המעוקב אל מספר ד' המעוקב
הנה אומר כי שני מוגשמי א"ב מוגשמים מתדמים
המופת כי כל אחד משני מספרי ג"ד מעוקב והנה יפול בין שני מספרי ג"ד שני מספרים מתיחסים לשניהם
אם כן מספר א"ב שנים מוגשמים מתדמים
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 26

For every two similar plane numbers, the ratio of one of them to the other is as the ratio of a square number to a square number. כו כל שני מספרים משוטחים מתדמים הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
המשל בו כי שני מספרי א"ב שנים משוטחים מתדמים
הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
המופת כי א"ב שני משוטחים מתדמים וכבר נפל בין שניהם מספר ג' ונמשכו מתיחסים
ונקח קטן שלשה מספרים על יחס א'ג'ב' והוא ד'ה'ז' הנה שתי הקצוות והם ד"ז מרובעים ומנין ד'ה'ז' כמנין א'ג'ב'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 27

For every two similar solid numbers, the ratio of one of them to the other is as the ratio of a cubic number to a cubic number. כז כל שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב
המשל בו כי שני מספרי א"ב מוגשמים מתדמים ויפולו בין שניהם שני מספרים והם ג"ד וימשכו מתיחסים
ונקח קטן ארבעה מספרים על יחס א"גד"ב והם ה'ז'ח'ט' הנה שני הקצוות הם ה"ט מעוקבים ומנין ה"זח"ט א"גד"ב
  • \scriptstyle H:T=A:B
הנה יחס ה' אל ט' כיחס א' אל ב'
  • \scriptstyle A:B = cubic number H to cubic number T
ויחס א' אל ב' כיחס מספר ה' המעוקב אל מספר ט' המעוקב
Q.E.D. וזה מה שרצינו לבאר
נשלם המאמר השמיני

Book Nine

המאמר התשיעי

Proposition 1

א כל שני מספרים משוטחים מתדמים יוכה אחד משניהם באחר הנה הוא ישוב מרובע
המשל בו כי שני מספרי א"ב שני שטחים מתדמים
והוכה א' בב' והיה ג‫'
הנה אומר כי ג' מרובע
Proof:
  • \scriptstyle A\times A=D
המופת כי א' הוכה בדומה לו והיה ד‫'
  • \scriptstyle A\times B=G
והוכה בב' והיה ג‫'
\scriptstyle A\times\left(A+B\right)=D+G
הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג
VII.18: \scriptstyle A:B=D:G אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג' מי"ח משביעי
וא"ב שני משוטחים מתדמים ויפול בין שניהם מספר וימשכו מתיחסים
VIII.17: הנה יפול גם כן בין שני מספרי ד"ג מספר מי"ז משמיני
VIII.18: אם כן ד"ג שני שטחים מתדמים מי"ח משמיני
VIII.20: וד' מרובע אם כן ג' מרובע מכ' מח'
וזה מ'ש'ל‫'

Proposition 2

ב כל מספר יוכה במספר אחר ויהיה מרובע הנה השני מספרים משוטחים מתדמים
המשל בו כי א' הוכה במספר ב' והיה ג' וג' מרובע
הנה אומר כי א"ב שני שטחים מתדמים
המופת כי א' הוכה בדומה לו והיה ד' וד' מרובע וא' הוכה בב' והיה ג'
VII.18: \scriptstyle A:B=D:G הנה יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג' מי"ח מז'
וכל אחד מד' ג' מרובע
אם כן יחס א' אל ב' כיחס מספר ד' המרובע אל מספר ג' המרובע
VIII.24: אם כן מספר א"ב שני שטחים מתדמים מכ"ד משמיני
וזה מה שרצינו לבאר
ובכאן התבאר כי כאשר הוכה מספר מרוב' במספר מרובע הנה הוא יהיה מרובע
ואם הוכה מספר מרובע במספר והיה מרובע הנה המוכה בו מרובע
ואם הוכה מספר מרובע במספר והיה בלתי מרובע הנה המוכה בו בלתי מרובע
ואם הוכה מספר מרובע במספר בלתי מרובע הנה הוא בלתי מרובע
ומ'ש'ל'

Proposition 3

ג כל מספר מעוקב יוכה בדומה לו הנה הוא יהיה מעוקב
המשל בו כי מספר א' הוא מעוקב וכאשר הוכה בכמוהו והיה מספר ב'
הנה אומר כי ב' מעוקב
המופת כי א' מעוקב וצלעו מספר ג' הנה ג' הוכה בכמוהו והיה ד' וג' הוכה בד' והיה א' אם כן ג' ימנה ד' בשעור אחדי ג' והאחד ימנה ג' בשעור אחדי ג'
אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ג"ד
VII.def. proportional numbers: \scriptstyle 1:G=G:D אם כן יחס האחד אל הג' כיחס ג' אל ד' מפתיחת ז'
  • \scriptstyle G\times D=A
וגם כן הנה ג' הוכה בד' והיה א'
אם כן ד' ימנה א' בשעור אחדי ג'
והאחד ימנה ג' בשעור ג'
אם כן האחד ימנה ג' בשעור מה שימנה ד"א
VII.def. proportional numbers: \scriptstyle 1:G=G:D=D:A אם כן יחס האחד אל ג' כיחס ג' אל ד' וכיחס ד' אל א' מפתיחת ז'
הנה בין האחד ובין א' מספר ג"ד והם נמשכים על יחס
  • \scriptstyle A\times A=B
וגם כן הנה א' הוכה בכמוהו והיה ב'
אם כן א' ימנה ב' בשעור אחדי א'
והאחד ימנה א' בשעור אחדי א'
אם כן האחד ימנה א' בשעור מה שימנה א"ב
אם כן יחס האחד אל א' כיחס א' אל ב'
VIII.8: ובין האחד ובין א' מספרי ג"ד והם נמשכים על יחס ויפול בין א' ובין ב' שני מספרים וימשכו על יחס מח' מח'
VIII.21: ומספר א' מעוקב אם כן מספר ב' מעוקב מכ"א מח'
ומ'ש'ל'

Proposition 4

ד כל מספר מעוקב יוכה במספר מעוקב אחר הנה הוא מעוקב
המשל בו כי מספר א' מעוקב וכבר הוכה במספר אחר מעוקב והוא ב' והיה ג' הנה אומר כי ג' מעוקב
המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ד' אם כן ד' מעוקב
וא' הוכה בכמוהו והיה ד' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג'
אם כן יחס ד' אל ג' כיחס מעוקב א' אל מעוקב ב' וד' מעוקב אם כן ג' מעוקב
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 5

ה כל מספר מעוקב יוכה במספר ויהיה מעוקב הנה המספר המוכה בו מעוקב
המשל בו כי מספר א' מעוקב וכבר הוכה במספר ב' והיה ג' וג' מעוקב
הנה אומר כי ב' מעוקב
המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ד' אם כן ד' מעוקב
וא' הוכה בכמוהו והיה ד' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ד"ג
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ד' אל ג'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס מעוקב ד' אל מעוקב ג'
וא' מעוקב אם כן ב' מעוקב
ובכאן התבאר כי אם הוכה מספר מעוקב במספר בלתי מעוקב יהיה בלתי מעוקב
ואם הוכה מספר מעוקב במספר והיה בלתי מעוקב הנה המוכה בו בלתי מעוקב
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 6

ו כל מספר יוכה בכמוהו ויהיה מעוקב הנה הוא מעוקב
המשל בו כי מספר א' הוכה בכמוהו והיה ב' וב' מעוקב הנה אומר כי א' מעוקב
המופת כי א' הוכה בב' והיה ג' הנה ג' מעוקב
וא' הוכה בכמוהו והיה ב' והוכה בב' והיה ג' הנה א' הוכה בשני מספרי א"ב והיה ב"ג
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג' וב"ג מעוקבים
אם כן יחס א' אל ב' כיחס מעוקב ב' אל מעוקב ג'
וב' מעוקב אם כן א' מעוקב
וזה מ'ש'ל'

Proposition 7

ז כל מספר מורכב יוכה במספר

הנה הוא ישוב מוגשם

המשל בו כי מספר א' מורכב וכבר הוכה במספר ב' והיה ג'
הנה אומר כי ג' מוגשם
המופת כי מספר א' מורכב הנה ימנהו מספר ד' ויהיו אחדי ה' בשעור מה שימנה ד"א
אם כן ד' יוכה בה' ויהיה א' וא' יוכה בב' ויהיה ג' אם כן מוגשם
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 8

ח כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שהיו הנה המספר השלישי מן האחד מרובע מה שימנה זה מן המספרים כאשר עזב מהם אחד ולקח אחד על ההמשכות יהיו המספרים הלקוחים מרובעים והרביעי מן מן האחד מעוקב עוד אחר זה כאשר עזב שני מספרים ולקח מספר יהיו המעוקבים והשביעי מן האחד מרובע מעוקב
עוד אחר זה כאשר עזב חמשה מספרים ולקח מספר יהיו המספרים הלקוחים מרובעים מעוקבים
המשל בו כי מספרי א"בג"דה"ז והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים
הנה אומר כי השלישי מן האחד והוא ב' מרובע
והרביעי מן האחד והוא ג' מעוקב
עוד אחד אחר שנים מעוקב והשביעי מן האחד והוא ז' מרובע מעוקב
עוד אחד אחר מחשה מרובע מעוקב
המופת כי יחס האחד אל א' כיחס א' אל ב' הנה האחד ימנה א' בשיעור מה שימנה א' ב' והאחד ימנה א' בשעור אחדי א'
אם כן א' ימנה ב' בשעור אחדי א'
אם כן א' יוכה בכמוהו ויהיה ב' אם כן ב' מרובע והוא השלישי מן האחד
ויחס ב' אל אל ג' כיחס ג' אל ד' הנה כבר נפל בין ב"ד מספר ג' וימשכו מתיחסים וב' מרובע
אם כן ד' מרובע
וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן המספרים כאשר עזב מספר ולקח אחר על ההמשכות יהיו המספרים הלקוחים מרובעים
וגם כן הנה יחס האחד אל א' כיחס ב' אל ג'
אם כן האחד ימנה א' בשעור מה שימנה ב"ג והאחד ימנה א' בשעור אחדי א'
אם כן ב' ימנה ג' בשעור אחדי א'
אם כן א' יוכה בב' ויהיה ג'
אם כן א' יוכה בכמוהו ויהיה ב' ויוכה בב' ויהיה ג'
אם כן ג' מעוקב והוא הרביעי מן האחד
ויחס ג' אל ד' כיחס ד' אל ה' וכיחס ה' אל ז'
הנה כבר נפל בין ג' וז' שני מספרי ד"ה ונמשכו מתיחסים וג' מעוקב אם כן ז' מעוקב
וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן המספרים כאשר עזב מהם שני מספרים ולקח מספר יהיו המספרים הלקוחים מעוקבים
ומספר ז' יכנס במספרים המרובעים ובמספרים המעוקבים אם כן הוא מרובע ומעוקב
וז' הוא השביעי מן האחד
וכן יתבאר כי מה שאחר זה מן האחדים אם עזב מהם חמשה מספרים ולקח אחד יהיו המספרים הלקוחים מרובעים מעוקבים
ומ'ש'ל'

Proposition 9

ט כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו והיה הנמשך אל האחד מרובע הנה הם כלם מרובעים ואם היה הנמשך אל האחד מעוקב הנה הם כלם מעוקבים
המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים וא' מרובע
הנה אומר כי הנשארים מרובעים
המופת כי א' מרובע וב' מרובע כי הוא השלישי מן האחד ויחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג'
אם כן יחס ב' אל ג' הוא יחס מרובע א' אל מרובע ב' וב' מרובע אם כן ג' מרובע
וכן יתבאר כי כל הנשארים מרובעים וגם כן הנה יהיה הנמשך אל האחד מעוקב
הנה אומר כי הנשארים כלם מעוקבים
המופת כי א' הוכה בכמוהו והיה ב' וא' מעוקב
אם כן ב' מעוקב וג' מעוקב כי הוא הרביעי מן האחד ויחס ב' אל ג' כיחס ג' אל ד'
אם כן יחס ג' אל ד' הוא כיחס מעוקב ב' אל מעוקב ג' וג' מעוקב אם כן ד' מעוקב
וכן יתבאר כי כל הנשארים מעוקבים
וזה מ'ש'ל'

Proposition 10

י כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו והיה הנלוה אל האחד בלתי מרובע הנה יהיו הנשארים אין מהם מספר מרובע כי אם השלישי מן האחד עוד אחר זה אחד בלתי מרובע ואחד מרובע ואם היה הנמשך אל האחד בלתי מעוקב הנה הנשארים אין אחד מהם מספר מעוקב כי אם הרביעי מן האחד עוד אחר זה שנים בלתי מעוקבים ואחד מעוקב
המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד'ה'ז' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים ואשר ילוה אל האחד והוא א' בלתי מרובע
הנה אומר כי אין מהם מספר מרובע כי אם השלישי מן האחד והוא ב'
עוד אחר זה אחד בלתי מרובע ואחד מרובע
המופת אם לא יהיה כן הנה יהיה ג' מרובע אם יהיה אפשר ויחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס מרובע ב' אל מרובע ג' וב' מרובע אם כן א' מרובע זה שקר
אם כן אין ג' מרובע
וכן יתבאר כי זולתו בלתי מרובע כי אם השלישי מן האחד
עוד אחד בלתי מרובע ואחד מרובע
וגם כן הנה יהיה א' בלתי מעוקב
הנה אומר כי זולתו מאלו המספרים בלתי מעוקב כי אם הרביעי מן האחד
עוד מה שאחר זה שני מספרים בלתי מעוקבים ומספר מעוקב
המופת כי אם לא יהיה כן הנה יהיה ה' מעוקב אם יהיה אפשר ויחס א' אל ג' כיחס ג' אל ה'
אם כן יחס א' אל ג' כיחס מעוקב ג' אל מעוקב ה' וג' מעוקב אם כן א' מעוקב וזה שקר
אם כן אין ה' מעוקב
וכן יתבאר כי זולתו בלתי מעוקב כי אם הרביעי מן האחד
עוד אחר זה שני מספרים בלתי מעוקבים ומספר מעוקב
ומ'ש'ל'

Proposition 11

יא כאשר היו מספרים נמשכים מן האחד מתיחסים כמה שיהיו הנה הקטן ימנה הרב בשעור מספר מהם
המשל בו כי מספרי א"בג'ד'ה' מן האחד נמשכים מתיחסים הנה נאמר כי הקטן ימנה הרב בשעור מספר מהם
המופת כי מספר ג'ד'ה' כמו מנין האחד וא' וב' על יחס ג'ד'ה' אם כן יחס האחד אל ב' כיחס ג' אל ה' והאחד ימנה ב' בשעור אחדי ב' אם כן ג' ימנה ה' בשעור ב' וזהו שעור ב'
אם כן הקטן ממספרי א'ב'ג'ד'ה' ימנה הרב בשעור מספר מהם
ומ'ש'ל'

Proposition 12

יב כאשר היו מספרים מן האחד נמשכים מתיחסים כמה שיהיו הנה כל מספר ראשון ימנה האחרון מהם הנה הוא ימנה המספר אשר ילוה לאחד
המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד' והאחד יקדם להם נמשכים מתיחסים
הנה אומר כי כל מספר ראשון ימנה האחרון והוא ד' הנה הוא ימנה א' אשר הוא נלוה אל האחד ונאמר שיהיה ה' ראשון וימנה ד'
הנה אומר כי ה' ימנה א'
המופת אם לא יהיה כן הנה לא ימנהו אם יהיה אפשר הנה כל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר
וה' ימנה ד'
הנה ימנה ה' בשעור אחדי ז'
הנה ה' יוכה בז' ויהיה ד'
אבל א' הוכה בג' והיה ד'
אם כן שטח ה' בז' כמו שטח א' בג'
אם כן יחס ה' אל א' כיחס ג' אל ז'
וכל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר
אם כן שניהם שני קטני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
אם כן ה' ימנה ג' ויהיו אחדי ח' בשעור מה שימנה הג'
הנה ה' יוכה בח' ויהיה ג'
וא' הוכה בב' והיה ג'
אם כן שטח ה' בח' כמו שטח א' בב'
אם כן יחס ה' אל א' כיחס ב' אל ח' וכל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר
אם כן שניהם שני קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם
אם כן ה' ימנה ב' ויהיו אחדי ט' בשעור מה שימנה ה' ב' הנה ה' יוכה בט' ויהיה כ'
אבל א' הוכה בכמוהו והיה ב' הנה ה' בט' כמו א' בכמוהו
אם כן יחס ה' אל א' כיחס א' אל ט' וכל אחד מן א' וה' ראשון אצל האחר
אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם
אם כן ה' ימנה א' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר
אם כן כל מספר ראשון ימנה ד' הנה הוא ימנה א' אשר ילוה אל האחד
ומ'ש'ל'

Proposition 13

יג כאשר נתיחסו מספרים מן האחד נמשכים כמה שיהיו והיה הנלוה אל האחד ראשון הנה לא ימנה הרב מהם כי אם מספר מהם
המשל בו כי מספרי א'ב'ג'ד' נמשכים מתיחסים מן האחד ואשר ילוה אל האחד א' והוא ראשון
הנה אומר כי לא ימנה הרב מהם והוא ד' מספר אחר זולת א'ב'ג'
המופת אנחנו נבאר שהוא בלתי אפשר זה שאם היה אפשר זה נאמר שימנהו ה' ואין

ה' כמו אחד מן א'ב'ג'

וה' אם שיהיה ראשון ואם שיהיה מורכב
ואיננו ראשון כי הוא אלו היה ראשון והוא ימנה ד' היה מונה א' אשר ילוה אל האחד אבל הוא לא ימנה א' מפני כי א' ראשון אם כן אין ה' ראשון והנה ימנה ה' אם כן [.] מספר ראשון
והנה אומר שלא ימנהו מספר ראשון כי אם א'
שאם היה אפשר הנה ימנהו כ'
אם כן כ' ימנה ה' וה' ימנה ד'
אם כן כ' ימנה ד'
וכ' ראשון אם כן הוא ימנה א' אשר ילוה אל האחד וא' ראשון זה שקר
אם כן לא ימנהו מספר ראשון כי אם א' וה' ימנה ד' הנה ימנה ד' בשעור אחדי ז'
הנה אומר כי ז' ימנה ג' ושז' איננו כמו אחד מן א'ב'ג' מפני כי ה' ימנה ד' בשעור אחדי ז'
אם כן ה' יוכה בז' ויהיה ד'
אבל א' הוכה בג' והיה ד'
אם כן א' בג' כמו ה' בז'
אם כן יחס א' אל ה' כיחס ז' אל ג'
וא' ימנה ה' אם כן ז' ימנה ג'
ואומר כי ז' אינו כמו אחד מן א'ב'ג'
כי הוא אם כן יתיחס מספרים מן האחד נמשכים הנה הקטן מהם ימנה הרב בשעור אחדי מספר מהם
וז' לא ימנה ד' בשעור אחדי מספר ממספרי א'ב'ג'
כי הוא אם כן ימנה בשעור אחדי מספר ה' ואין ה' כמו אחד מן א'ב'ג'
אם כן ז' אינו כמו אחד מן א'ב'ג'
וכבר התבאר שהוא ימנה ג' וגם כן הנה ז' ימנה ג' נאמר שימנהו בשעור אחדי ח'
ונבאר כמו שבארנו קודם כי א' ימנה ז' וח' ימנה ב' ושא' אינו כמו אחד מן א"ב
אם כן ח' ימנה ב'
ונאמר שימנהו בשעור אחדי ט' וח' ראשון או מורכב
ואם היה ראשון והוא ימנה ב' והנה ח' אינו כמו אחד מן א"ב וח' ימנה ב' הנה הוא ימנה א' וא' ראשון זה שקר
אם כן אין ח' ראשון
ואם היה מורכב נאמר שימנהו מספר ראשון הנה אומר כי לא ימנהו ראשון כי אם א'
מפני שהוא אם היה מספר ראשון ימנה ח' וח' ימנה ב'
אם כן הוא ימנה ב' וימנה א' וא' ראשון זה שקר
אם כן ח' לא ימנהו כי אם א' וא' ימנה ח'
הנה אומר כי ט' אינו כמו הנלוה לאחד ולא ט' ימנה ב' בשעור מספר מן המתיחס כי הוא אמנם ימנהו בשעור ח'
וח' אינו כמו א' וח' ימנה ב' בשעור אחדי ט'
אם כן ח' יוכה בט' ויהיה ב' וא' יוכה בכמוהו ויהיה ב'
אם כן א' בכמוהו כמו ח' בט'
אם כן יחס א' אל ח' כיחס ט' אל א'
וא' ימנה ח' אם כן ט' ימנה א' ואינו כמוהו וזה שקר
אם כן המספרים המתיחסים הנמשכים מן האחד כאשר יהיה אשר ימשך מן האחד ראשון הנה לא ימנה הרב מהם כי אם מספר מהם
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 14

יד כל מספרים ראשונים ידועי המספר הנה יהיה מן המספרים הראשונים מה שהוא יותר מספר מהם
המשל בו כי מספרי א'ב'ג' ראשונים ידועי המספר
הנה אומר כי הנה יהיה במספרים הראשונים מה שהוא יותר מנין מהם
המופת אנחנו נוציא קטן מספר ימנוהו א'ב'ג' והוא ה"ד ונוסיף עליו אחד והוא ה"ז
הנה אם היה ז"ד ראשון הנה כבר התאמת הספור כי אנחנו כבר מצאנו מספר ראשון איננו כמו אחד ממספרי א'ב'ג' והוא ז"ד
ואם היה ז"ד מורכב הנה ימנהו מספר ראשון והוא ח'
הנה אומר כי ח' מספר אחר בלתי שוה לאחד מן א'ב'ג' כי הוא אם היה כמו אחד מהם הנה הוא ימנה ג"ד ה"ד וימנה האחד הנשאר והוא ז' וח' מספר זה שקר
אם כן ח' ראשון ואינו כמו אחד מן א'ב'ג'
אם כן כל מספרים ידועי המספר הנה יהיה מן המספרים הראשונים מה שהוא יותר ממנין מהם
וזה מ'ש'ל'

Proposition 15

טו קטן מספר ימנוהו מספרים ראשונים ידועים הנה לא ימנהו זולתם
המשל בו כי מספר א' הוא קטן מספר ימנהו מספרי ב'ג'ד' הראשונים הידועים
הנה אומר כי הוא לא ימנה א' זולת מספרי ב'ג'ד'
המופת כי זה אי אפשר שאם היה אפשר נאמר שימנהו ה'
ואין ה' כמו אחד מן ב'ג'ד' ויהיו אחדי ז' בשעור מה שימנה ה"א
אם כן ה' הוכה בז' והיה א'
וכל שני מספרים יוכה אחד משניהם באחר [....] ומספר ראשון הנה אותו המספר הראשון ימנה אחד משני המספרים המוכים אם כן ב'ג'ד' [....] וימנו אחד מן ז"ה
ואולם ה' הנה לא ימנוהו כי הוא ראשון אם כן ימנה ז' וכן ג"ד ימנו ז'
אם כן מספרי ב'ג'ד' ימנו ז' והוא קטן מן א' זה שקר כי א' היה קטן מספר ימנוהו מספרי ב'ג'ד'
אם כן לא ימנה א' כי אם ב'ג'ד'
וזה מ'ש'ל'

Proposition 16

יו כאשר היו שלשה מספרים מתיחסים נמשכים והיו קטן המספרים על יחסם הנה כל שני מספרים יתקבצו מהם הנה שניהם מספר ראשון אצל המספר השלישי הנשאר
המשל בו כי מספרי א'ב'ג' השלשה מתיחסים נמשכים והם קטן המספרים על יחסם
הנה אומר כי כל שני מספרים יתקבצו ממספרי א'ב'ג' הנה כלם מספר ראשון אצל המספר השלישי הנשאר
המופת אנחנו נקח קטן שני המספרים על יחס א'ב'ג' והם ז"ה ה"ד הנה כל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר
וז"ה אם כן יוכה בכמוהו ויהיה א'
ויוכה בד"ה ויהיה ב'
וגם כן ה"ד יוכה בכמוהו ויהיה ג'
וכל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר
אם כן כל ז"ד ראשון אצל ד"ה וה"ז וה"ז ראשון אצל ה"ד
אם כן כל אחד מן ד"ז ז"ה ראשון אצל ד"ה
וכאשר היו שני מספרים ראשונים אצל מספר אחר הנה שטח אחד משניהם באחר ראשון אצל אותו המספר
אם כן משוטח ד"ז בז"ה ראשון אצל ה"ד
וכל שני מספרים יהיה אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה מרובע אחד משניהם ראשון אצל האחר
אם כן מרובע ד"ה ראשון אצל משוטח ד"ז בז"ה ומשוטח ד"ז בז"ה ראשון אצל מרובע ה"ד
וכל קו יחלק בשני חלקים
ואם כן הכאת הקו באחד משני החלקים כמו הכאת החלק ההוא בכמוהו ואחד משניהם באחר
אם כן משוטח ד"ז בז"ה כמו מרובע ה"ז וכמו משוטח ז"ה בה"ד
אבל משוטח ד"ה בז"ה הוא ב'
ומרובע ה"ז הוא א' ושניהם יחד כמו משוטח ד"ז בז"ה
אם כן כל א"ב יבדל ממרובע ה"ד בכמוהו
אבל מרובע ה"ד הוא ג'
אם כן כל א"ב ראשון אצל ג' ולכן יהיה כל ג"ב ראשון אצל א'
הנה אומר כי כל א"ג גם כן ראשון אצל ב'
המופת כי כל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל האחר וכל ז"ד ראשון אצל כל אחד מן ז"ה ה"ד וכל אחד מן ז"ה ה"ד ראשון אצל ז"ד
וכאשר היו שני מספרים והיה כל אחד משניהם יחד ראשון אצל מספר אחר הנה משוטח אחד משניהם באחר הוא גם כן ראשון אצל המספר ההוא
אם כן משוטח ז"ה בה"ד ראשון אצל ד"ז
וכל שני מספרים אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה מרובע אחד מהם ראשון אצל האחר
אם כן מרובע ז"ד ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד
ומרובע ז"ד הוא כמו ז"ה בכמוהו וה"ד בכמוהו
וכפל ז"ה בה"ד יחד אם כן מרובע ז"ה בכמוהו ומרובע ה"ד
וכפל שטח ז"ה בה"ד ראשון אצל שטח ז"ה בה"ד
וכאשר הבדלנו היה מרובע ז"ה ומרובע ה"ד ומשוטח ז"ה בה"ד ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד
וכאשר הבדלנו גם כן היה מרובע ז"ה בכמוהו ומרובע ה"ד בכמוהו יחד ראשון אצל משוטח ז"ה בה"ד אשר הוא ב'
אבל שני מרובעי ז"ה בכמוהו וה"ד בכמוהו הם א' וג'
אם כן כל א' וג' ראשון אצל ב'
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 17

יז כאשר היו שני מספרים והיה כל אחד משניהם ראשון אצל האחר הנה אין יחס הראשון מהם אל השני כיחס השני אל מספר אחר
המשל בו כי כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר
הנה אומר כי יחס א' אל ב' אינו כיחס ב' אל מספר אחר
המופת כי זה אי אפשר שאם היה אפשר נאמר שיהיה יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ג'
וכל אחד מן א"ב ראשון אצל האחר
אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם הקטן לקטן והרב לרב
אם כן א' ימנה ב' וימנה עצמו
אם כן א' ימנה א' וימנה ב' וכל אחד משניהם ראשון אצל האחר זה שקר
אם כן אין יחס א' אל ב' כיחס ב' אל מספר אחר
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 18

יח כאשר היו מספרים מתיחסים נמשכים כמה שהיו וכל אחד משתי הקצוות ראשון אצל האחר הנה אין יחס הראשון אל השני כיחס האחרון אל מספר אחר
המשל בו כי מספרי א'ב'ג' מתיחסים נמשכים וכל אחד משתי הקצוות אשר הם א"ג ראשון אצל האחר
הנה אומר כי יחס א' אל ב' אינו כיחס ג' אל מספר אחר
המופת אם היה אפשר נאמר שיהיה כיחס ג' אל ד'
וכאשר המירונו יהיה יחס א' אל ג' כיחס ב' אל ד' וכל אחד מא"ג ראשון אצל האחר
אם כן שניהם קטן שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם
אם כן א' ימנה ב'
וכאשר היו מספרים מתיחסים נמשכים והיה הראשון ימנה השני הנה הוא ימנה האחר
הנה א' אם כן ימנה ג' וימנה עצמו וכל אחד משניהם ראשון אצל האחר זה שקר
אם כן אין יחס א' אל ב' כיחס ג' אל מספר אחר
ומ'ש'ל'

Proposition 19

יט נרצה לדעת כאשר היו שני מספרים ידועים אם אפשר שיהיה מספר שלישי לשניהם
ונאמר שיהיו שני המספרים הידועים א"ב
ונרצה שנדע אם אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב אם היה כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר הנה לא יהיה אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשניהם
ואם לא יהיה כל אחד משני מספרי א"ב ראשון אצל האחר הנה כאשר נכה ב' בכמוהו ויהיה מרובע ג' הנה שהוא אם יהיה א' ימנה ג' הנה אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב ואם לא יהיה א' ימנה ג' הנה לא ימצא מספר מתיחס לשניהם
המופת אנחנו נשים א' ראשון ימנה ג' וימנהו בשעור אחדי ד'
אם כן א' כאשר הוכה בד' היה ממנו ג'
וכאשר הוכה ב' בכמוהו היה ג'
אם כן משוטח א' בד' כמו מרובע ב' בכמוהו
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ד'
הנה כבר מצאנו מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב והוא ד'
וגם כן הנה אנחנו נשים א' לא ימנה ג'
הנה אומר כי לא ימצא מספר שלישי יתיחס א"ב
שאם היה אפשר נאמר שיהיה מספר ד'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ב' אל ד'
ומשוטח א' בד' כמו מרובע ב' ומרובע ב' הוא ג'
אם כן משוטח א' בד' הוא ג'
אם כן א' ימנה ג' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר
אם כן אי אפשר שיהיה מספר שלישי מתיחס לשני מספרי א"ב
ומ'ש'ל'

Proposition 20

כ נרצה לדעת כאשר היו שלשה מספרים ידועים אם אפשר שיהיה מספר רביעי יתיחס להם
ויהיו המספרים השלשה א'ב'ג'
ונרצה שנדע אם יהיה מספר רביעי מתיחס אל א'ב'ג'
הנה אם היה כל אחת משתי הקצוות והם א"ג ראשון אצל האחר הנה אין מספר רביעי יתיחס א'ב'ג'
ואם לא יהיה כל אחד מהם מן א"ג ראשון אצל האחר נכה ב' בג' ויהיה ד'
הנה אומר כי אם היה א' ימנה ד' הנה יהיה מספר רביעי יתיחס א'ב'ג'
ואם היה א' לא ימנה ד' הנה לא יהיה מספר רביעי יתיחס א'ב'ג'
המופת אנחנו נשים תחלה א' ימנה ד' וימנהו בשעור אחדי ה' הנה הוא יוכה בה' ויהיה ד' אבל ב' הוכה בג' והיה ד'
אם כן שטח א' בה' כמו שטח ב' בג'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ה' הנה כבר מצאנו מספר רביעי יתיחס א'ב'ג' והוא ה'
ואם לא יהיה א' ימנה ד' הנה לא יהיה אפשר שימצא מספר רביעי יתיחס א'ב'ג'
המופת אם אפשר נאמר שיתיחס להם ה'
אם כן יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ה'
הנה שטח א' אם כן בה' כמו משוטח ב' בג'
ומשוטח ב' בג' הוא ד'
אם כן שטח א' בה' הוא ד'
אם כן א' ימנה ד' וכבר היה שלא ימנהו זה שקר
אם כן אי אפשר שיהיה מספר רביעי שלא ימנה א'ב'ג כאשר היה שלא ימנה ג'
ומ'ש'ל'

Proposition 21

When even numbers are summed, as many one pleases, then their sum is an even number. כא כאשר נקבצו מספרי זוגות כמה שהיו הנה קבוצם מספר זוג
המשל בו כי מספרי א"ב ב"ג ג"ד זוגות
הנה אומר כי א"ד זוגות
המופת כי כל אחד מא"ב ב"ג ג"ד זוג
אם כן לכל אחד מהם חצי מאחדי שעורו
הנה לכל א"ד אם כן חצי מאחדי שעורו
אם כן א"ד זוג
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 22

When odd numbers are summed, as many as one pleases, and their multitude is even, then the sum is an even number. כב כאשר נקבצו מספרים נפרדים כמה שיהיו והיה מספרם זוג הנה קבוצם מספר זוג
המשל בו א"ב ב"ג ג"ד ד"ה נפרדים ומספרם זוג
הנה אומר כי קבוץ א"ה זוג
המופת כי כל אחד מהם בינו ובין הזוג אחד
וכאשר נבדל האחד מכל מספר מהם ישארו המספרים זוגות מנינם זוג מפתיחת ז
ומנין האחרים הנבדלים זוג
אם כן א"ה זוג משלפניה
Q.E.D. וזמש"ל

Proposition 23

When odd numbers are summed, as many as one pleases, and their multitude is odd, then the sum is an odd number. כג כאשר נתקבצו מספרים נפרדים כמה שיהיו והיה מספרם נפרד הנה קבוצם נפרד
המשל בו כי א"ב ב"ג ג"ד נפרדים ומנינם נפרד
הנה אומר כי קבוץ א"ד נפרד
המופת כי ג"ד נפרד ונבדל ממנו אחד והוא ד"ה
וישאר ג"ה זוג מפתיחת ז
וא"ג זוג כי הוא יקובץ ממספרים נפרדים מניינם זוג והם א"ב ב"ג משלפניה
אם כן כל א"ה זוג
וה"ד אחד
אם כן א"ד נפרד מכ"א
Q.E.D. ונשלם באורו

Proposition 24

When an even number is subtracted from an even number, then the remainder is even. כד כאשר נבדל ממספר זוג זוג הנה הנשאר זוג
המשל בו כי מספר א"ב זוג וכבר נבדל ממנו מספר זוג והוא ב"ג
הנה אומר כי א"ג הנשאר זוג
המופת כי כל אחד מא"ב ב"ג זוג אם כן לכל אחד מהם חצי מאחדי השלם
אם כן א"ג הנשאר לו חצי מאחדי השלם אם כן הוא זוג
Q.E.D. ונשלם באורו

Proposition 25

When an odd number is subtracted from an even number, then the remainder is odd. כה כאשר נבדל ממספר זוג מספר נפרד הנה הנשאר נפרד
המשל בו כי מספר א"ב זוג וכבר נבדל ממנו מספר א"ג והוא נפרד
הנה אומר כי גם כן ג"ב הנשאר נפרד
המופת כי א"ג נפרד וכאשר חברנו אחד אליו והוא ג"ד היה א"ד זוג
וכאשר נבדל מא"ב אשר הוא זוג א"ד אשר הוא זוג ישאר ד"ב זוג מאשר לפניה
וג"ד אחד אם כן ג"ב נפרד
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 26

When an even number is subtracted from an odd number, then the remainder is odd. כו כאשר נבדל ממספר נפרד מספר זוג הנה הנשאר נפרד
המשל בו כי מספר א"ב נפרד וכבר נבדל ממנו מספר א"ג והוא זוג
הנה אומר כי ג"ב הנשאר נפרד
המופת כי א"ב נפרד וכאשר חברנו אליו אחד והוא ב"ד היה א"ד זוג
וכאשר הבדלנו מא"ד הזוג א"ג הזוג נשאר ג"ד זוג מכ"ד
וב"ד אחד אם כן ג"ב נפרד
Q.E.D. ונשלם באורו

Proposition 27

When an odd number is subtracted from an odd number, then the remainder is even. כז כאשר נבדל ממספר נפרד מספר נפרד הנה הנשאר זוג
המשל בו כי מספר א"ב נפרד וכבר נבדל ממנו ב"ג והוא נפרד
הנה אומר כי א"ג הנשאר זוג
המופת כי כל אחד מן א"ב ב"ג נפרד וכבר נבדל מכל אחד משניהם אחד והוא ב"ד הנה ישאר כל אחד מא"ד ד"ג זוג
וכבר נבדל מא"ד הזוג ד"ג הזוג וישאר א"ג זוג מכ"ד מזה
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 28

When an odd number is multiplied by an even number, then the product is even. כח כאשר הוכה מספר נפרד במספר זוג הנה המקובץ זוג
המשל בו כי מספר א' נפרד והוכה במספר ב' והוא זוג וקובץ ג' אם כן ג' קבוץ

ממספרים נפרדים מנינם זוג אם כן מספר ג' זוג מכ"ב מזה

Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 29

כט כאשר הוכה מספר נפרד במספר נפרד הנה המקובץ נפרד
המשל בו כי מספר א' נפרד וכבר הוכה במספר ב' והוא נפרד והתקבץ ג'
הנה אומר כי ג' נפרד
המופת כי א' הנפרד הוכה בב' הנפרד והתקבץ ג'
אם כן מספר ג' מקובץ ממספרים נפרדים מניינם נפרד אם כן מנין ג' נפרד
וזה מה שרצינו לבאר
ויתבאר ממה שספרנו כי כאשר היה מספר נפרד ימנה מספר זוג הנה הוא ימנהו במספר זוג
המשל בו כי מספר א' נפרד והוא ימנה מספר ב' וב' זוג
הנה אומר כי הוא ימנהו במספר זוג
המופת אנחנו נשים אחדי ג' בשעור מה שימנה א' הנפרד ב' הזוג
הנה א' יוכה בג' והיה ב'
הנה אומר כי ג' זוג ואם לא יהיה כן נאמר שיהיה ג' נפרד
אם א' הנפרד הוכה בג' הנפרד והיה ב' הנה ב' אם כן נפרד זה שקר כי הוא כבר היה זוג אם כן אין ג' נפרד הנה הוא אם כן זוג
אם כן א' ימנה ב' בשעור ג' הזוג
וזה מה שרצינו לבאר
אמר תאבת והתמונה השלשים והאחת ושלשים לא נמצאם בנסחאות אשר היו בהיכל ומצאנו אותם בכפרים

Proposition 30

ל כאשר יהיה מספר נפרד ימנה מספר נפרד הנה הוא ימנהו במספר נפרד
המשל בו כי א' נפרד והוא ימנה ב' וב' נפרד הנה ימנהו בשעור ג'
הנה אומר כי ג' נפרד אי אפשר כי אם זה שאם היה אפשר נאמר שיהיה ג' זוג הנה א' מספר נפרד יוכה בג' הזוג ויהיה ב' הנה ב' אם כן זוג זה שקר כי הוא כבר היה נפרד
אם כן אין ג' זוג הנה הוא אם כן נפרד
אם כן א' ימנה ב' בשעור ג' הנפרד
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 31

לא כאשר היה מספר נפרד ימנה זוג הנה הוא ימנה חציו גם כן ויהיה מספר א' נפרד
ויהיה ב"ג זוג וימנה א' ב"ג ויהיה חצי ב"ג ג"ד
הנה אומר כי א' ימנה ג' ד'
המופת אם הנחנו מספר מה ב'ה'ז' מן האחדים כמו מניין מה שימנה א' מספר ב"ג אם כן מספר ה"ז זוג
ויהיה חציו ז"ח הנה מפני כי א' ימנה ב"ג בשעור האחדים אשר בה"ז יהיה א' אם כן הוכה בה"ז התקבץ ממנו ב"ג ומפני כי חצי ה"ז הוא ח"ז וחצי ב"ג הוא ג"ד יהיה א' כאשר הוכה בז"ח והתקבץ ממנו ג"ד
אם כן א' ימנה ג"ד
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 32

לב כל מספר נפרד יהיה ראשון אצל מספר אחר הנה הוא ראשון אצל כפלו
המשל בו כי מספר א' נפרד והוא ראשון אצל ג"ד ויהיה ג"ה כפל ג"ד
הנה אומר כי א' ראשון אצל הג'
המופת אם היה אפשר שלא יהיה כן הנה ימנה אותם מספר אחד והוא ב'
אם כן ב' ימנה א' הנפרד
הנה ב' אם כן נפרד והוא ימנה הג' הזוג והוא ימנה חציו וימנה א'
אם כן ב' ימנה א' וימנה ד"ג וכל אחד מהם ראשון אצל האחר זה שקר
אם כן לא ימנה א' וה"ג מספר אחר
אם כן כל אחד משניהם ראשון אצל האחר
ומ'ש'ל'

Proposition 33

לג המספרים אשר יכפלו משנים הם זוג הזוג לבד
המשל בו כי מספרי ב'ג'ד' כפולים משנים
הנה אומר כי כל אחד מן ב'ג'ד' הוא זוג הזוג
המופת אנחנו נשים האחד קודם הוא שנים והוא כפל האחד וב' הוא כפל א' וג' כפל ב' וד' כפל ג' הנה כל אחד מן א"ב ג"ד הוא זוג וא' הוא שנים והוא ראשון
וכאשר הגענו [...] מספרים מן האחד נמשכים כמה שהיו והיה אשר ילוה אל האחד מהם ראשון לא ימנה הרב מהם כי אם מספרים מהם
אם כן ד' לא ימנהו אלא מספרים ממספרי א'ב'ג' וכל מספר ימנהו מהם הנה הוא אמנם ימנהו במספר מן א'ב'ג' אשר הם זוגות
אם כן מספר ד' זוג הזוג לבד
שאם היה אפשר שיהיה זוג הזוג וזוג הנפרד הנה ימנה אותם מספר נפרד ויתחייב מזה שיהיה מספר אחד ממספרי א'ב'ג'ד' נפרד וזה בלתי אפשר
אם כן אין אחד ממספרי ב'ג'ד' זוג הנפרד
אם כן אין כל אחד מהם זוג הזוג לבד
וזה מ'ש'ל'

Proposition 34

לד כל מספר חציו נפרד הנה הוא זוג הנפרד לבד
המשל בו כי מספר א"ב חציו נפרד והוא ב"ג
הנה אומר כי א"ב זוג הנפרד לבד
ואולם אם היה א"ב זוג הנפרד הנה הוא מבואר
וזה כי חציו איננו זוג
הנה אומר שהוא אמנם הוא זוג הנפרד לבד
ואם היה אפשר שיהיה עם זה זוג הזוג הנה חציו זוג ואין הדבר כן
אם כן מספר א"ב הוא זוג הנפרד
ומ'ש'ל'

Proposition 35

לה כל מספר זוג איננו כפול משנים ואין חציו נפרד הנה הוא זוג הזוג וזוג הנפרד
ויהיה מספר עליו א"ב ולא יהיה כפול משנים ולא יהיה חציו אשר הוא ג"ב נפרד
הנה אומר כי א"ב זוג הזוג וזוג הנפרד
ואולם היות מספר א"ב זוג הזוג הנה הוא מבואר
וזה כי חציו זוג ואומר כי הוא זוג הנפרד וזה כי אנחנו חלקנו ב"ג בשני חציים וחציו בשני חציים ולא נסור נעשה כמו זה הנה אנחנו נכלה אל מספר נפרד ימנה אשר לפניו וימנה א"ב ולא יכלה אל האחד
כי אנחנו אם כלינו אל האחד הנה א"ב מכפלי השנים וכבר היה שאמרנו שאינו כן ושיכלה אל מספר ימנה אשר ילוה אליו לפניו וימנה א"ב והוא מבואר שהוא ימנה פעמי מספרם זוג
אם כן מספר א"ב זוג הנפרד וכבר היה זוג הזוג
אם כן מספר א"ב זוג הזוג וזוג הנפרד
ומ'ש'ל'

Proposition 36

לו כאשרימשכו מספרים מה על יחס כמה שיהיו המספרים ונבדל מן השני ומן האחרון כמו הראשון הנה יחס הנשאר מן השני אל הראשון כיחס הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו כאשר נקבצו
המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד ח"ז ט"נ נמשכים על יחס וכבר נבדל מן ג"ד השני ומן ט"נ האחרון כמו א"ב והם ה"ד מ"נ
הנה אומר כי יחס ג"ה הנשאר מן השני אל א"ב כיחס ט"מ הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו והם א"ב ג"ד ז"ח
המופת אנחנו נשים ל"נ כמו ג"ד וכ"נ כמו ז"ח הנה יחס ט"נ אל ז"ח כיחס ז"ח אל ג"ד וכיחס ג"ד אל א"ב וז"ח כמו כ"נ וג"ד כמו ל"נ וא"ב כמו מ"נ
אם כן יחס ט"נ אל כ"נ כיחס כ"נ אל נ"ל וכיחס ל"נ אל מ"נ
וכאשר הבדלנו היה יחס ט"כ אל כ"נ כיחס כ"ל אל ל"נ וכיחס ל"מ אל מ"נ
ויחס אחד מן הקודמים אל אחד מן הנמשכים כיחס כל הקודמים אל כל הנמשכים
אם כן יחס ל"מ אל מ"נ כיחס כל ט"כ כ"ל ל"מ אל כל כ"נ נ"ל מ"נ ול"מ כמו ג"ה כי כל ל"נ כמו ג"ד ומ"נ כמו כל אחד מן א"ב ה"ד מ"נ וישאר ל"מ כמו ג"ה ומ"נ כמו א"ב
אם כן יחס ג"ה אל א"ב כיחס ט"מ אל כל כ"נ ל"נ מ"נ וכ"נ כמו ח"ז ול"נ כמו ג"ד ומ"נ כמו א"ב
אם כן יחס הנשאר מן ג"ד השני אל א"ב כיחס הנשאר מן ט"נ האחרון אל כל ז"ח ג"ד א"ב והם המספרים אשר לפני ט"נ
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 37

לז כאשר היו מספרים נמשכים על יחס הכפל מתחילים מן האחד כמה שהיו אחר כן יקובצו יחד והאחד עמהם והיה כל זה מספר ראשון אחר כן הוכה אותו המספר הראשון באחרון מן המספרים אשר נקבצו הנה המספר אשר יתקבץ מן ההכאה הוא מספר שלם
המשל בו כי מספרי א"ב ג"ד נכפלו מן האחד אחר כן נקבצו והאחד עמהם והיו מספר ה' והוא ראשון הנה כאשר הוכה ה' במספר האחרון והוא ד' היה ז"ח
הנה אומר כי ז"ח מספר שלם
המופת שילקח מה' מספרים על יחס א"ב ג"ד ועל מניינם והם ה מ‫'
אם כן א"ב ג"ד על יחס ה מ' ועל מניינם
אם כן יחס א' אל ד' כיחס ה' אל מ‫'
אם כן ה' בד' כמו א' במ‫'
אבל ה' בד' הוא ז"ח
אם כן א' במ' הוא ז"ח וא' הוא שני
אם כן ז"ח כפל מ' ומ' כפל ל' ול' כפל ט"כ וט"כ כפל ה‫'
ואם כן החמשה מספרים אשר הם ה' ט"כ ל' מ' ז"ח מתיחסים נמשכים
וכאשר נבדל מן השני והאחרון כמו הראשון הנה יחס הנשאר מן השני אל הראשון כיחס הנשאר מן האחרון אל כל המספרים אשר לפניו כאשר נקבצו ונבדל מכל אחד מן ט"כ ז"ח כמו ה' והם כ"ס ע"ח
אם כן יחס הנשאר מן ט"כ והוא ט"ס אל ה' כיחס הנשאר מן ז"ח והוא ז"ע אל כל מ"ל ט"כ ה‫'
וט"כ כפל ה' וס"כ כמו ה‫'
אם כן ט"ס כמו ה‫'
וז"ע אם כן כמו כל מ"ל ט"כ ה' וה' כמו כל ד"ג ב"א והאחד עמהם והוא גם כן שוה לע"ח
אם כן ע"ח שוה לכל ד"ג ב"א והאחד עמהם
וז"ע כבר התבאר שהוא שוה לכל מ"ל ט"כ ה‫'
אם כן כל ז"ח שוה לכל מ"ל ט'כ' ה' ד"ג ב"א והאחד עמהם
הנה אומר כי לא ימנה ז"ח מספר אחר זולת ד"ג ב"א ה'ט'ב' ל"ח והאחד
המופת כי הוא אי אפשר שאם היה אפשר הנה ימנהו זולתם והוא נ' וימנהו במספר אחדי פ‫'
אם כן פ' יוכה בנ' ויהיה ז"ח
אם כן שטח פ' בנ' כמו משוטח ה' בד‫'
אם כן יחס פ' אל ק' כיחס ד' אל נ‫'
ונ' אינו אחד מן א"ב ג‫'
אם כן נ' לא ימנה ד‫'
אבל יחס נ' אל ד' כיחס ה' אל פ‫'
אם כן ה' לא ימנה פ' וה' ראשון
אם כן כל אחד מן פ' וה' ראשון אצל האחר
אם כן שניהם קטני שני מספרים על יחס שניהם וימנו כל שני מספרים על יחס שניהם בשווי הקטן לקטן והרב לרב
אם כן פ' ימנה ד‫'
וכאשר התיחסו מספרים מן האחד נמשכים כמה שהיו והיה אשר ילוה אל ‫[87]האחד ראשון הנה הוא לא ימנה אחד מהם כי אם המספרים מן היחס ההוא
אם כן מספר ד' לא ימנוהו כי אם המספרים ממספרי א'ב'ג‫'
אם כן מספר פ' הוא אחד ממספרי א'ב'ג‫'
ויהיה ב' וילקח מן ה' מן המספרים על מנין מספר ב'ג'ד' והוא ה"ט כ"ל והם על יחס ב'ג'ד‫'
אם כן יחס ב' אל ד' כיחס ה' אל ל‫'
אם כן ה' בד' כמו ב' בל‫' מי"ט מז‫'
אבל ה' בד' כמו ב' בנ' והוא ז"ח
אם כן ב' בל' כמו פ' בנ' והוא ז"ח
אם כן יחס ב' אל פ' כיחס נ' אל ל‫'
ופ' הוא ב‫'
אם כן נ' הוא ל' וכבר היה נ' אינו אחד מן א"ב ג"ד ה'ט'כ' ל"מ זה שקר
אם כן ז"ח לא ימנהו מספר אחר כי אם א'ב'ג'ד' ה"ט כ'ל'מ' והאחד וז"ח שוה לכלם והאחד עמהם
אם כן ז"ח מספר שלם שוה לכל חלקיו
וזה מה שרצינו לבאר
נשלם המאמר התשיעי מספר אקלידס החכם

Book Ten

המאמר העשירי מספר החכם אקלידס

Definitions

  • Those that have magnitudes, as lines, surfaces, and solids, that are said to be commensurable, are those that are measured by the same measure.
בעלי השעורים מן הקוים והשטחים והמוגשמים אשר יאמר להם המשותפים המשותפים הם אשר ישער אותם כלם יחד שעור אחד
  • Those that are said to be incommensurable are those that cannot be measured the same measure.
ואשר יאמר להם בלתי משותפים הם אשר לא ישער אותם כלם שעור אחד
  • Straight lines are said to be commensurable in square, when the squares that are generated from them are measured by the same area.
והקוים הישרים אשר יאמר להם המשותפים בכח כאשר היה למרובעים ההוים מהם שטח ישער אותם
  • They are said to be incommensurable in square, when the squares [that are generated] from them cannot be measured by the same area.
ויאמר להם בלתי משותפים בכח כאשר לא יהיה למרובעים הנה נבאר [ההווים] מהם שטח ישער אותם
וכאשר היה זה כן הנה נבאר כי כאשר התחיל והניח קו ישר‫[88] הנה לא לו קוים ישרים אין תכלית לרבויים בלתי משותפים לו קצתם באורך לבד וקצתם באורך והכח יחד
ויגיע לקו הישר איזה קו שיהיה ממה שיתחיל הנחתו וישים תחלה המדבר
הנה הקוים המשותפים לו ה והם והמדברים
ואשר בלתי משותפים לו בלתי מדברים
והקו כאשר היה ממנו מרובע ידובר בו הנה המרובעים המשותפים למרובע ההוא ידובר בהם והבלתי משותפים בלתי מדברים
והקוים אשר מהם אלו המרובעים הם גם כן בלתי מדברים
שהקו אשר יהיה מרובעו בלתי מדבר הנה הוא גם כן בלתי מדבר

Proposition 1

When unequal magnitudes are given, and we subtract from the greater a magnitude greater than its half, and from the remainder a magnitude greater than its half, and if this subtraction is repeated continually, then there will be left a magnitude that is less than the smaller given magnitude. א כאשר היו שני שעורים מונחים בלתי שוים ונבדל מהגדול משניהם יותר מחציו ממה ‫[89]שישאר יותר מחציו ונבדל כן תמיד הנה ישאר ממנו שעור מה יותר קטן מהשעור המונח
ויהיו שני שעורים בלתי שוים והם א"ב וג' ויהיה היותר קטן מהם ג‫'
הנה אומר כי כאשר הובדל מן א"ב יותר מחציו וממה שישאר יותר מחציו ונעשה כן פעמים רבות הנה ישאר שעור מהיותר קטן מן הג‫'
\scriptstyle\left(n\sdot G\right)>AB\quad n\sdot G=DH וזה כי הג' כאשר הוכפל פעמים הנה הוא יהיה יותר גדול מן א"ב ויהיה מה שיתקבץ ממנו ד"ה
ויתחלק ד"ה בדמיוני ג' והם ד"ז וז"ח וח"ה
\scriptstyle BT>\frac{1}{2}AB ונבדל מא"ב יותר מחציו והוא ב"ט
\scriptstyle TK>\frac{1}{2}AT ומן א"ט יותר מחציו והוא ט"כ
ונבדיל זה תמיד עד שיהיה מנין מה שיתחלק בו א"ב שוה למספר חלקי ח"ה
\scriptstyle AB=AK+KT+TB ויהיו החלקים אשר מן א"ב א"כ וכ"ט ט"ב
\scriptstyle AK=SN=NM=ML ויהיה א"כ שוה לכל אחד מן ס"נ ונ"מ ומ"ל
SN, NM, ML are equal in multitude with DZ, ZC, CH ויהיה סך ס"נ ונ"מ ומ"ל כמו סך ד"ז וז"ח וח"ה
\scriptstyle TB>\frac{1}{2}AB\longrightarrow BT>TA הנה מפני כי ט"ב יותר מחצי א"ב יהיה ב"ט יותר גדול מן ט"א
BT is much greater than AK ויהיה ב"ט יותר גדול הרבה מאד מן א"כ
\scriptstyle AK=LM\longrightarrow BT>LM אבל א"כ כמו ל"מ אם כן ב"ט יותר גדול מל"מ
\scriptstyle KT>\frac{1}{2}TA\longrightarrow TK>KA הנה מפני כי כ"ט גם כן יותר מחצי ט"א יהיה ט"כ יותר גדול מן כ"א
\scriptstyle KA=MN\longrightarrow TK>MN אבל כ"א כמו מ"נ אם כן ט"כ יותר גדול מן מ"נ
\scriptstyle KT>LM וכבר התבאר כי כ"ט גם כן יותר יותר גדול מן ל"מ
\scriptstyle KA=NS וכ"א כמו נ"ס
\scriptstyle AB>SL אם כן כל א"ב יותר גדול מכל ס"ל
\scriptstyle DH>AB וד"ה יותר גדול מן א"ב
DH is much greater than LS אם כן ד"ה יותר גדול הרבה מן ל"ס
\scriptstyle LS<DH ויהיה ל"ס יותר קטן מד"ה
  • \scriptstyle SN=NM=ML
ומפני כי שעורי ס"נ ונ"מ ומ"ל שוים
  • SN, NM, ML are equal in multitude with DZ, ZC, CH
וסך ס"נ ונ"מ ומ"ל שוים לסך ד"ז וז"ח וח"ה
ויהיה יחס אחד מהקודמים אל אחד מהנמשכים כיחס כל הקודמים אל כל הנמשכים מג' מה‫'
\scriptstyle SN:DZ=SL:DH
הנה יחס ס"נ אל ד"ז כיחס ס"ל אל ד"ה
\scriptstyle SL<DH\longrightarrow SN<DZ
וס"ל יותר קטן מד"ה אם כן ס"נ יותר קטן מד"ז מד' מה‫'
  • \scriptstyle SN=AK
ואולם ס"נ הנה הוא כמו א"כ
  • \scriptstyle DZ=G
ואולם ד"ז הנה הוא כמו ג‫'
\scriptstyle AK<G
אם כן א"כ יותר קטן מג‫'
אם כן א"ב כבר נשאר ממנו שעור יותר קטן מג' אשר הוא היותר קטן משני השעורים
Q.E.D. וזה מש"ל

Proposition 2

ב כאשר היו שעורים מונחים בלתי שוים ויחוסר הקטן מהגדול ויעשה כמו זה למה שיגדל משניהם ולא נסור לחסר ביניהם ולא יכלו אל יתרון משניהם ישער אשר נבדל לפניו הנה השני שעורים בלתי משותפים
ויהיו השני שעורים בלתי שוים והם א"ב וג"ד ונבדל קטן שני שעורי א"ב וג"ד מהגדול משניהם ונעשה כמו זה כמה שיותיר משניהם ולא יסורו יחסרו ולא יכלו אל יתרון ישער אשר נבדל לפניו
הנה אומר כי שני שעורי א"ב וג"ד בלתי משותפים וזה כי הם אם היו משותפים היה להם שעור מה שישער אותם ויאמר שישער אותם ט' וישער ג"ד ב"ה ויותיר קטן ממנו והוא הא' וישער א"ה ד"ז ויותיר הקטן ממנו והוא ז"ג וישער ז"ג ה"ח ויותיר קטן ממנו והוא ח' א' ויובדל זה תמיד עד שיותיר קטן מט' ויותיר קטן ממנו והוא א"ח הנה מפני כי ט' ישער ג"ד וג"ד ישער ב"ה אם כן ט' ישער ב"ה והוא גם כן ישער כל א"ב הנה הוא אם כן ישער הנשאר אשר הוא א"ה אבל א"ה ישער ד"ז אם כן ט' ישער ז"ד והוא גם כן ישער כל ג"ד הנה הוא אם כן ישער הנשאר אשר הוא ג"ז וכל ג"ז ישער ה"ח אם כן ט' ישער ה"ח והוא ישער כל א"ה הנה אם כן ישער הנשאר אם הוא א"ח הגדול לקטן וזה בלתי אפשרי
אם כן אין לשני שעורי א"ב ג"ד שעור ישתף שניהם
אם כן שעורי א"ב וג"ד בלתי משותפים
וזה מש"ל

Proposition 3

ג נרצה שנמצא שיעור יותר גדול משותף ישער שני שעורים משותפים ידועים בלתי שוים
ויהיו שני שעורים הידועים המשותפים אשר הם בלתי שוים א"ב ג"ד ונרצה שנמצא גדול שעור משותף ישער שניהם
אם כן ג"ז הוא השיעור היותר גדול משותף אשר ישער שני שעורי א"ב וג"ד אם היה ג"ד לא ישער א"ב
ואולם אם היה ג"ד ישער א"ב הנה ג"ד הוא השיעור היותר גדול משותף אשר ישער שני שיעורי א"ב וג"ד
ונשלם באורו
ובכאן התבאר כי כאשר היה שעור ישער שני שיעורים הנה הוא ישער שיעור היותר גדול המשותף אשר ישער שניהם

Proposition 4

ד נרצה שנמצא שיעור יותר גדול משותף ישער שלשה שיעורים ידועים בלתי שוים משותפים
ויהיו השיעורים השלשה הידועים המשותפים אשר הם בלתי שוים א' וב' וג‫'
ונקח השיעור היותר גדול משותף אשר ישער שני שיעורי ד' וג' ויהיה ז‫'
הנה מפני כי ז' ישער ד' וד' ישער א' וב' הנה שיעור ז' ישער א' וב' והוא גם כן ישער ג‫'
אם כן ז' הוא השיעור היותר גדול המשותף אשר ישער א' וב' וג' אם לא ישער ד"ג
ואם היה ד' ישער ג' הנה ד' הוא השיעור היותר גדול המשותף אשר ישער א' וב' וג‫'
וזה מש"ל

Proposition 5

ה השיעורים המשותפים יחס קצתם אל קצת כיחס מספר אל מספר
ויהיו שני שעורים משותפים והם א' וב‫'
הנה אומר כי יחס א' אל ב' כיחס מספר אל מספר
הנה מפני כי שיעורי א' וב' משותפים הנה ישער שניהם שיעור מה וישער שניהם שיעור ה‫'
וכבר התבאר גם כן כי יחס א' אל ה' כיחס ג' אל האחד
הנה ביחס השווי יהיה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד‫'
וזה מש"ל

Proposition 6

ו השיעורים אשר יחס קצתם אל קצת כיחס מספר אל מספר הם משותפים
ויהיה יחס א' אל ב' כיחס מספר ג' אל מספר ד‫'
הנה אומר כי א' משותף אל ב‫'
וזה כי אנחנו נחלק א' לחלקים בשיעור האחדים אשר בג' ויהיה ה' שוה לאחד מחלקיו
ונניח האחד הנה מפני כי א' כבר חולק לחלקים כמנין מה שבג' מהאחדים ואחד מחלקיו הוא כמו ה' יהיה חלק האחד ממספר ג' כמו חלק ה' מא‫'
אם כן יחס האחד אל ג' כיחס ה' אל א‫'
ויחס מספר ג' אל מספר ד' כיחס א' אל ב‫'
אם כן ביחס השווי יהיה יחס אחד אל מספר ד' כיחס ה' אל ב' והאחד ימנה ד‫'
אם כן ה' ימנה ב' והוא גם כן ימנה א' אם כן א' משותף לב' ונשלם ביאורו
ובחלוף יהיה יחס א' אל ה' כיחס ג' אל האחד
וכן גם כן יהיה יחס ה' אל ז' כיחס האחד אל הד‫'
אם כן יחס א' אל ז' כיחס ג' אל ד‫'
וכבר היה יחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד‫'
אם כן יחס א' אל ז' ואל ב' אחד
אם כן ז' כמו ב' וא' וז' משותפים
אם כן א' וב' גם כן משותפים
וזה מש"ל

Proposition 7

ז המרובעים ההוים מהקוים הישרים המשותפים באורך יחס קצתם אל קצת כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והמרובעים אשר יחס קצתם אל קצת כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה צלעות שניהם משותפות באורך
וגם כן הנה אנחנו נשים יחס המרובע ההוה מא' אל המרובע ההוה מב' אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
הנה אומר כי א' וב' בלתי משותפים באורך
המופת כי הוא בלתי אפשר כי אם היה אפשר הנה שניהם משותפים באורך וכאשר היו כן הנה יחס המרובע ההוה מא' אל המרובע ההוה מב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ואינו כן
אם כן א' בלתי משותף אל ב' באורך
וזה מש"ל

Proposition 8

When there are four proportional magnitudes, and the first is commensurable with the second, then the third is commensurable with the fourth; but, if the first is incommensurable with the second, then the third is incommensurable with the fourth. ח כאשר היו ארבעה שיעורים מתיחסים והיה הראשון משותף לשני הנה השלישי משותף לרביעי ואם היה הראשון בלתי משותף לשני הנה השלישי בלתי משותף לרביעי
  • Let A, B, G, and D be four proportional magnitudes, so that the ratio of A to B is the same as the ratio of G to D.
\scriptstyle{\color{blue}{A:B=G:D}}
ויהיו ארבעה שיעורים מתיחסים והם א' וב' וג' וד' ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד‫'
  • Let A be commensurable with B.
ויהיה א' משותף אל ב‫'
Supposition: I say that G is commensurable with D. הנה אומר כי ג' משותף אל ד‫'
Since A is commensurable with B, the ratio of A to B is the same as the ratio of a number to a number. הנה מפני כי א' משותף אל ב' יהיה יחס א' אל ב' כיחס מספר אל מספר
The ratio of A is to B is the same as the ratio of G to D.
\scriptstyle{\color{blue}{A:B=G:D}}
ויחס א' אל ב' כיחס ג' אל ד‫'
Therefore, the ratio of G to D is the same as the ratio of a number to a number. אם כן יחס ג' אל ד' כיחס מספר אל מספר
Hence, G is commensurable with D אם כן ג' משותף אל ד‫'
Let A be incommensurable with B. ולא יהיה א' משותף אל ב‫'
Supposition: I say that G is incommensurable with D. הנה אומר כי ג' גם כן בלתי משותף אל ד‫'
If G is commensurable with D, then A is also commensurable with B. וזה כי הוא אם ג' משותף אל ד' הנה א' גם כן משותף אל ב‫'
But, A is incommensurable with B. אבל א' בלתי משותף אל ב‫'
Therefore, G is incommensurable with D. אם כן אין ג' משותף אל ד‫'
Quod erat demonstrandum וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 9

ט נרצה שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים לקו ישר ידוע אחד מהם באורך לבד והאחר באורך ובכח
ויהיה הקו הישר הידוע א' ונרצה שנמצא לקו א' הישר שני קוים ישרים בלתי משותפים אליו אחד משניהם באורך לבד והאחר באורך ובכח
אם כן א' בלתי משותף אל ה' בכח
הנה כבר מצאנו לקו א' הידוע שני קוים בלתי משותפים אליו אולם באורך לבד ד' ואולם באורך והכח ה'
וזה מש"ל

Proposition 10

י השיעורים המשותפים לשיעור א' הנה קצתם משותף לקצת
ויהיה כל אחד מא"ג משותף אל ב'
הנה אומר כי א' משותף אל ג'
הנה מפני כי א' משותף אל ב' יהיה יחס א' אל ב' כיחס מספר ד' אל מספר ה'
וכן גם כן התבאר כי יחס ב' אל ג' כיחס כ' אל ל' הנה כיחס השווי יהיה יחס א' אל ג' כיחס ט' אל ל'
אם כן יחס א' אל ג' כיחס מספר ט' אל מספר ל'
אם כן א' משותף אל ג'
וזמש"ל

Proposition 11

יא כאשר היו שני שיעורים משותפים והורכבו הנה כלל שניהם משותף לכל אחד משניהם ואם היה הכל משותף לאחד משניהם השני שיעורים הראשונים משותפים
ויהיו שני שיעורים משותפים עליהם א"ב וב"ג
הנה אומר כי כל א"ג משותף לכל אחד מא"ב וב"ג
ונאמר שיהיה שיעור ד' הנה מפני כי ד' ישער כל אחד משני שיעורי א"ג וב"ג הנה הוא ישער הנשאר אשר הוא א"ב והוא גם כן שיעור ד' ישער שני שיעורי א"ב ב"ג אם כן א"ב משותף אל ב"ג
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 12

יב כאשר היו ארבעה קוים מתיחסים והיה הראשון משניהם יוסיף על השני בכח ורוצה באומרו בכח כי מרובעו יוסיף על מרובעו כמו מרובע יהיה מקו משותף לו באורך הנה השלישי יוסיף על הרביעי בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לו באורך ואם היה הראשון יוסיף על השני בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך הנה השלישי יוסיף על הרביעי בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
ואם היה בלתי משותף אל ה' הנה ג' בלתי משותף אל ז'
וזה מש"ל

Proposition 13

יג כאשר היו שני קוים ישרים בלתי שוים וחובר אל היותר ארוך משניהם שטח שוה לרביע המרובע ההוה מהקו הקצר יחסר משלימות הקו שטח מרובע הנה אם חולק הקו היותר ארוך בשני חלקים משותפים הנה הקו היותר ארוך יוסיף על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו הארוך ואם היה הקו הארוך יוסיף על קו הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו הארוך הנה אם חובר מהארוך שטח שוה לרביע המרובע ההוה מהקו הקצר וחסר משלימות הקו שטח מרובע הנה יחלק הקו בשני חלקים משותפים
ויהיו שני קוי ישרים עליהם א"ב וגו
הנה אומר כי א"ב יוסיף על ג' בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף לקו א"ב ויהיה ד"ה כמו ב"ד הנה מפני כי קו א"ד כבר חולק בשני חלקים איך שנפל על ה' ונוסף באורכו כמו אחת משתי החלוקות והוא ד"ב יהיו ארבעה דמיוני השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד וד"ה עם המרובע ההוה מהא' שוה למרובע ההוה מקו א"ב
וזה כי אנחנו כאשר הלכנו כמו הדרך הקודם הנה נבאר בזה כי א"ב יוסיף על ג' בכח כמו המרובע ההוה מא"ה ויהיה א"ב משותף אל ב"ד באורך וישאר ה"ב גם כן משותף אל א"ב וה"ב כפל ב"ד אם כן א"ב משותף אל ב"ד באורך
וכאשר הבדלנו יהיה א"ד משותף אל ב"ד באורך
וזה מש"ל

Proposition 14

יד כל שני קוים בלתי שוים יחובר אל הארוך שטח שוה לרביע המרובע ההוה מהקו הקצר יחסר משלימות הקו שטח מרובע ויחלק הקו הארוך לשני חלקים בלתי משותפים הנה הקו הארוך יוסיף על הקו הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו בלתי משותף אליו באורך
ויהיו שני קוי א' וב"ג בלתי שוים והקצר משניהם קו א' ונחבר אל ב"ג הארוך שטח שוה לרביע המרובע ההוה מקו א' יחסר משלימות שטח מרובע והוא שטח ב"ד בד"ג ויהיה ב"ד בלתי משותף אל ד"ג באורך
הנה אומר כי ב"ג יוסיף על א' בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
המופת שאנחנו נשים ד"ה כמו ג"ד והתבאר כמו שביארנו בתמונה הקודמת כי ב"ג יוסיף על א' בכח כמו המרובע ההוה מב"ה
[הנה אומר] כי ב"ג בלתי משותף אל ב"ה באורך כי אלו היה משותף אל ב"ה היה ב"ד משותף אל ד"ג ואין זה כן
אם כן לא ישתתף אליו באורך
וגם כן הנה אנחנו נשים ב"ג יוסיף על א' בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף אל ב"ג באורך
אם כן אין ב"ד משותף אל ד"ג באורך
הנה הוא אם כן בלתי משותף אליו באורך
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 15

טו כל שטח נצב הזויות יקיפו בו שני קוים ישרים משותפים באורך מדברים הנה הוא מדבר
ויקיפו שני קוי ב"א וא"ג הישרים אשר ידבר לשניהם בשטח ב"ג
הנה אומר כי שטח ב"ג מדבר ונעשה על קו א"ב מרובע עליו ב"ד הנה מרובע ב"ד מדבר
הנה שטח ב"ד משותף לשטח ב"ג ומרובע ב"ד מדבר
אם כן שטח ב"ג מדבר
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 16

יו כאשר חובר שטח מדבר אל קו מדבר הנה הוא יחדש רוחב מדבר ישתתף אל הקו אשר חובר אליו השטח באורך
ויהיה הקו המדבר א"ב והשטח המדבר אשר חובר אליו ב"ג ויחדש ב"ג רוחב א"ג
המופ' הנה אומר כי א"ג מדבר משותף לקו א"ב באורך
אם כן קו ד"א מדבר משותף לקו א"ג וקו ד"א מדובר
אם כן קו א"ג מדובר והוא משותף לקו ב' בארך
וזה מש"ל

Proposition 17

יז כאשר היה שטח נצב הזויות יקיפו בו שני קוים ישרים מדברים בכח והיו בהם לבד משותפים הנה הוא בלתי מדבר והקו הישר אשר יחזיק עליו גם כן בלתי מדבר ויקרא הממוצע
ויקיפו בשטח ב"ג שני קוי ב"א א"ג הישרים ויהיו בכח מדברים ובהם לבד משותפים
אם כן ד"ב בלתי משותף אל ב"ג וד"ב מדבר
אם כן ב"ג בלתי מדבר והקו אשר יחזיק עליו גם כן בלתי מדבר ויקרא הממוצע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 18

יח כאשר יחובר אל קו מדבר שטח שוה למרובע יהיה מקו ממוצע הנה יתחדש ממנו רוחב מדובר בכח והוא באורך בלתי משותף לקו אשר חובר אליו השטח
ויהיה קו א' ממוצע והקו המדבר ב"ג
ויהיה זה השטח אשר יחזיק עליו קו א' שטח ה"ח והוא יקיפו בו שני קוי ה"ז וז"ח ושניהם מדברים בכח בהם לבד משותפים וא' גם כן יחזיק על ג"ד הנה ג"ד כמו ה"ח וזויותיו כמו זויותיו והשטחים הנכחי הצלעות השוים אשר זויותיהם שוות צלעות שניהם המקיפות בזויות השוות מספיקות
אם כן קו ד"ב בלתי משותף לקו ב"ג באורך
אם כן קו ד"ב מדבר בכח והוא בלתי משותף לקו ב"ג באורך
וזה מש"ל

Proposition 19

יט כל קו משותף לממוצע הנה הוא ממוצע
ויהיה א' ממוצע ויהיה משותף לקו ב'
הנה אומר כי ב' ממוצע ויהיה קו ג"ד מדבר ונחבר אל קו ג"ד שטח שוה למרובע ההוה מא' והוא שטח ד"ה
וקו ב' יחזיק על שטח ד"ז
אם כן קו ב' בלתי מדבר ויקרא ממוצע
וזה מש"ל

Proposition 20

כ יתרון הממוצע על הממוצע בלתי מדבר
ויהיה שטח א"ב ממוצע ושטח א' ממוצע ויותיר מה שבין שניהם שטח ב'
הנה אומר כי ב' בלתי מדבר
שאם היה אפשר שלא יהיה כן נאמר שיהיה מדבר ויהיה קו ג"ד גם כן מדבר
ולכן יהיה שטח ג"ז בז"ה בלתי משותף למרובע ההוה מז"ה
ואולם שטח ג"ז בז"ה הוא משותף לכפל שטח ג"ז בז"ה
ואולם המרובע ההוה מז"ה הנה הוא משותף למרובע ההוה מג"ז
אם כן המרובע ההוה מג"ה בלתי מדבר וזה בלתי אפשר מפני כי ג"ה מדבר בכח
אם כן אין תוספת הממוצע על הממוצע שטח מדבר וזה מש"ל

היה שעור אחד בלתי משותף לשני שעורים לכל אחד בעצמו והיו שני השעורים ההם משותפים הנה הוא בלתי משותף לשניהם מקובצים . דמיון זה כי שעור א' בלתי משותף לשעור ב' ולשעור ג' ושני שעורי ב"ג משותפים ואומר כי א' בלתי משותף לשני ב"ג מקובצים . המופת שאי אפשר בלתי זה . שאם היה אפשר הנה יהיה ב' משותף לג' אם כן הוא משותף לכל ב"ג וא' משותף לכל ב"ג אם כן ב"ג משותף לשני שעורי א"ב אם כן א"ב משותפים זה שקר אם כן אין א' משותף לכל ב"ג ומ'ש'ל'

Proposition 21

כא נרצה שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר
ויהיו שני קוים משותפים בכח לבד וידובר בשניהם בו והם א' וב' ויהיה המרובע ההוה מג' שוה לשטח ההוה מא' בב'
אם כן שני קוי ג' וד' ממוצעים ושניהם משותפים בכח לבד ויקיפו בשטח מדבר והוא שטח ג"ד
וזה מש"ל

Proposition 22

כב נרצה שנבאר איך נמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע
ויהיו שלשה קוים בכח לבד מדברים משותפים והם א'ב'ג' ויהיה המרובע ההוה מד' שוה לשטח ההוה מא' בב'
אם כן השטח ההוה מד' בה' ממוצע
ומפני כי השטח ההוה מא' בב' שוה למרובע ההוה מד' והשטח ההוה מב' בג' שוה לשטח ההוה מד' בה' יהיה יחס השטח ההוה מא' בב' אל המרובע ההוה מד' כיחס השטח ההוה מב' בג' אל השטח ההוה מד' בה'
אם כן קו ד' משותף לקו ה' בכח לבד וקו ד' ממוצע אם כן ה' ממוצע
אם כן שני קוי ד"ה ממוצעים משותפים בכח לבד ויקיפו בשטח ד' בה' אשר הוא ממוצע
וזה מש"ל

Proposition 23

כג כאשר הקיפו בשטח נצב הזויות שני קוים ממוצעים משותפים לבד בכח הנה השטח ההוא אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע
ויקיף בשטח ב"ג שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד והם ב"א וא"ג
אם כן שטח כ"ל אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע וכ"ל כמו ב"ג
אם כן שטח ב"ג אם שיהיה מדבר ואם שיהיה ממוצע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 24

כד נרצה שנמצא שני קוים מדברים בכח משותפים בהם לבד ויוסיף היותר ארוך משניהם על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
ויהיו שני מספרים מרובעים והם א"ב וא"ג ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם והוא ב"ג מרובע
מפני כי יחס א"ב אל ב"ג כיחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מד"ז ויחס א"ב אל ב"ג כיחס מספר אל מספר ולא יהיה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
אם כן יחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מז"ה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה קו ד"ה משותף לקו ז"ה באורך
אם כן קו ד"ה יוסיף על קו ד"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו משותף אליו באורך
וזמש"ל
ומצאתי אני המעתיק זאת הנסחא בשני ספרים אחרים במקום מה שסיימתי כן
אם כן יחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מד"ז כיחס מספר אל מספר ולא יהיה כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
ומפני כי יחס א"ב אל ב"ג כיחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מד"ז והיה כאשר הפכנו יחס א"ב אל א"ג כיחס המרובע ההוה מד"ה אל המרובע ההוה מז"ה וכו' כמו שהשלים

Proposition 25

כה נרצה שנמצא שני קוים מדברים בכח ומשותפים בהם לבד ויוסיף הארוך משניהם על הקצר בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
ויהיו שני מספרים בלתי מרובעים והם א"ג ג"ב ויהיה קבוץ שניהם קו א"ב ואינו מרובע ויהיה קו ד"ה מדבר ונקוה עליו חצי עגולה דז"ה
אם כן קו ד"ה בלתי משותף לקו ז"ה באורך
אם כן קו ד"ה יוסיף על קו ד"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו בלתי משותף אליו באורך
וזה מש"ל

Proposition 26

כו נרצה שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר ויוסיף אחד משניהם על האחר בכח בתוספת מרובע מקו ישתתף עמו באורך
ויהיו שני קוים מדברים בכח ובהם לבד משותפים והם א"ב ויוסיף הגדול מהם והוא א' על הקטן והוא ב' כמו מרובע מקו ישתתף עמו באורך ונקח מה שבין שני קוי א' וב' קו מתיחס להם והוא ג'
ויהיה יחס ב' אל ד' כיחס א' אל ג'
אם כן שני קוי ג' וד' ממוצעים בכח ובהם לבד משותפים ויקיפו בשטח מדבר ויוסיף ג' על ד' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
וזה מש"ל

Proposition 27

כז נרצה שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח מדבר ויוסיף אחד משניהם על האחר כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
ומעשה זה יתבאר כמו שבארנו על התמונה אשר לפני זאת כאשר נשים שני הקוים הראשונים אשר בהם עשינו זה מדברים בכח משותפים בה יוסיף הגדול משניהם על הקטן כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 28

כח נרצה שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע ויוסיף אחד משניהם על האחר כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
ויהיו שלשה קוים מדברים בכח ויהיו בו לבד משותפים והם א' וב' וג'
ומפני כי יחס א' אל ג' כיחס ד' אל ה' וקו א' יוסיף על קו ג' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך הנה שני קוי ד"ה ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בממוצע ויוסיף ד' על ה' בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עליו באורך
וזה מש"ל

Proposition 29

כט נרצה שנמצא שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד יקיפו בשטח ממוצע ויוסיף אחד משניהם על האחר בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו בארך
והמעשה הזה יתבאר כמו שהתבאר מעשה התמונה אשר לפני זאת כאשר יעשה השלשה קוים אשר בהם עשינו אותו מדברים בכח משותפים השיעור בו לבד יוסיף אחד משניהם על האחר בכח כמו מרובע יהיה בקו ולא ישתתף עמו באורך
וזה מש"ל

Proposition 30

ל נרצה שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם יהיה מה שיתקבץ מדבר ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו ממוצע
ויהיו שני קוים מדברים בכח ובו לבד משותפים והם א"ב ב"ג
וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם יהיה מה שיתקבץ מדבר ויהיה כפל אשר יקיפו בו ממוצע
וזה מש"ל

Proposition 31

לא נרצה שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם היה מה שיתקבץ ממוצע ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו מדבר
ויהיו שני קוים ממוצעים משותפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויהיה השטח אשר יקיפו בו והוא ההוה מא"ב בב"ג מדבר
ומפני כי המרובע ההוה מא"ב שוה לשני המרובעים ההוים מא"ז א"ב והמרובע ההוה מא"ב ממוצע הנה יהיו שני המרובעים ההוים מא"ז ז"ב כאשר יקובצו ממוצע
ומפני כי השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג מדבר יהיה השטח אשר יקיפו שני קוי א"ב ב"ד מדבר ולכן יהיה מה שיהיה מא"ב בב"ד שתי פעמים מדבר
אם כן אשר יהיה מא"ב בז"ה שתי פעמים מדבר והוא שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ז"ב אם כן שני קוי א"ז ז"ב בלתי משותפים בכח
וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם יהיו ממוצעים וכפל השטח אשר יקיפו בו מדבר
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 32

לב נרצה שנמצא שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח וכאשר יקובצו שני המרובעים ההוים משניהם היה מה שיקובץ ממוצע ויהיה כפל השטח אשר יקיפו בו ממוצע ויהיו מרובעיהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לכפל השטח אשר יקיפו בו
ואולם קבוץ המרובעים ההוים משניהם היה מה שיתקבץ ממוצע וכפל השטח אשר יקיפו בו הוא גם כן ממוצע והוא בלתי משותף לשני המרובעים ההוים משני קוים א"ז ז"ב כאשר יקובצו
וזה מש"ל

Proposition 33

When a line is composed of two straight lines measurable in square only, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called binomial. לג כאשר הורכב קו משני קוים ישרים מדברים בכח והיו בו לבד משותפים הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משתי שמות
ויורכב קו מה משני קוים ישרים מדברים בכח משותפים בו לבד והם א"ב ב"ג
אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר הנה קו א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא אשר משתי שמות
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 34

When a line is composed of two medial straight lines commensurable in square only, and the rectangle contained by them is measurable, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called first bimedial. לד כאשר הורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד ויהיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משתי הממוצעים הראשון
ויורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויקיפו בשטח מדבר והוא שטח א"ב בב"ג
אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר ויקרא אשר משני האמצעים הראשון
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 35

לה כאשר הורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד ויהיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר משני ממוצעים השני
ויורכב קו משני קוים ישרים ממוצעים משותפים בכח לבד והם א"ב ב"ג ויקיפו בשטח ממוצע והוא שטח א"ב בב"ג
והקו אשר יחזיק על השטח אשר יקיפו בו בלתי מדבר וקו א"ג יחזיק על שטח ה"ט
אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר משני הממוצעים השני
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 36

When a line is composed of two straight lines incommensurable in square, so that the rectangle that equals the sum of their two squares is measurable and the rectangle contained by them is medial, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called major. לו כאשר הורכב קו משני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם כאשר קובצו מדבר והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא היותר גדול
ויהיו שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והם א"ב ב"ג ויהיה השטח השוה לשני מרובעי א"ב ב"ג מדבר
אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר
הנה א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא היותר גדול
וזה מה ש"ל

Proposition 37

When a line is composed of two straight lines incommensurable in square, so that the rectangle that equals the sum of their two squares is medial and the rectangle contained by them is measurable, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called the sum of a measurable and a medial area. לז כאשר הורכב קו משני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על מדבר וממוצע
אם כן המרובע ההוה מא"ג בלתי מדבר
אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על מדבר וממוצע
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 38

When two straight lines incommensurable in square are combined, so that the rectangle that equals the sum of their two squares is medial and the rectangle contained by them is medial and the sum of their two squares is incommensurable with the rectangle contained by them, then the whole straight line is unmeasurable; let it be called the sum of two medial areas. לח כאשר הורכבו שני קוים ישרים בלתי משותפים בכח והיה השטח השוה לשני מרובעיהם ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע ויהיו שני המרובעים ההוים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו הנה כל הקו בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים
ויהיו שני קוים בלתי משותפים בכח והם א"ב ב"ג ויהיה השטח השוה לשני המרובעים ההוים ממוצע ויהיה גם כן השטח אשר יקיפו בו ממוצע ויהיו שני המרובעים ההוים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו
הנה אומר כי כל א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים
אם כן ד"ט בלתי מדבר והוא אשר יקרא משתי שמות וקו ד"ה מדבר והשטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו קו מדבר וקו בלתי מדבר הנה הוא בלתי מדבר והקו אשר יחזיק עליו בלתי מדבר וקו א"ג יחזיק על שטח ה"ט
אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר יחזיק על שני ממוצעים
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 39

The binomial straight line is divided into its two terms at one point only. לט הקו אשר משתי שמות אמנם יחלק בשתי שמות על נקודה אחת לבד
ויהיה הקו אשר משתי שמות א"ג ויתחלק בשתי שמות על נקודת ב'
הנה אומר כי א"ג לא יתחלק בשתי שמות על נקודה אחרת
שאם היה אפשר הנה יתחלק על נקודת ד' גם כן
אם כן הקו אשר משני שמות לא יתחלק בשתי שמות בשתי מקומות
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 40

The first bimedial straight line is divided into two medial areas at one point only. מ הקו אשר משני ממוצעים הראשון אמנם יתחלק בשני הממוצעים על נקודה אחת לבד
ויהיה הקו אשר משני ממוצעים הראשון א"ג ויתחלק בשני ממוצעים על נקודת ב'
הנה אומר כי הוא לא יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחרת שאם היה אפשר יתחלק גם כן על נקודת ד' הנה מפני כי יתרון מה שבין מרובעי א"ב ב"ג כאשר יקובצו ובין שני מרובעי א"ד ד"ג כאשר יקובצו שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ב ב"ג ובין כפל השטח אשר יקיפו בו א"ד ד"ג ויתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו א"ב ב"ג ובין כפל השטח אשר יקיפו בו א"ד ד"ג מדבר
אם כן הקו אשר משני הממוצעים הראשון לא יתחלק בשני הממוצעים בשני מקומות מתחלפות
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 41

The second bimedial straight line is divided into two medial areas at one point only. מא הקו אשר משני הממוצעים השני אמנם יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחת לבד
ויהיה הקו אשר משני ממוצעים השני א"ג ויתחלק בשני ממוצעים על נקודת ב'
הנה אומר כי א"ג לא יתחלק בשני ממוצעים על נקודה אחרת
וכן גם כן התבאר שהוא כבר חולק בשתי שמות על נקודת ל'
הנה הקו אשר משתי שמות כבר חולק בשתי שמות על שתי נקודות מתחלפות
וכבר התבאר כי זה בלתי אפשר
אם כן לא יתחלק הקו אשר משני ממוצעים השני על שתי נקודות מתחלפות
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 42

The major straight line is divided at one point only. מב הקו היותר גדול אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד
ויהיה הקו היותר גדול א"ג ויתחלק על נקודת ב' הנה קוי א"ב ב"ג שניהם בכח בלתי משותפים ושני מרובעיהם כאשר יקובצו יהיה משניהם מדבר
אם כן אי אפשר שיתחלק הקו היותר גדול על שתי נקודות מתחלפות
וזה מש"ל

Proposition 43

The line of a measurable plus a medial area is divided at one point only. מג הקו אשר יחזיק על מדבר וממוצע אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד
ויהיה הקו אשר יחזיק על מדבר ממוצע א"ג ויתחלק על נקודת ב' הנה שני קוי א"ב ב"ג בלתי משותפים בכח ושניהם המרובעים ההוים משניהם כאשר יקובצו יהיה ממוצע
וזה בלתי אפשר מפני כי כל אחד משניהם ממוצע הנה לא יתחלק הקו אשר יחזיק על מדבר וממוצע על שתי נקודות מתחלפות
וזה מש"ל

Proposition 44

The line of the sum of two medial areas is divided at one point only. מד הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים אמנם יתחלק על נקודה אחת
ויהיה הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים א"ד ויתחלק על נקודת ב' הנה קוי א"ב ב"ד בלתי משותפים בכח ושני המרובעים ההוים מב' קוי א"ב ב"ד כאשר יקובצו היה ממוצע והשטח אשר יקיפו בו ב' קוי א"ב ב"ד גם כן ממוצע ושני המרובעים ההוים מב' קוי א"ב ב"ד כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו א"ב ב"ד
אם כן הקו אשר יחזיק על שני ממוצעים אמנם יתחלק על נקודה אחת לבד
וזה מה שרצינו לבאר

Definitions

הקדמה
כאשר היה קו מה מדבר וקו משתי שמות והיה כבר חולק משתי שמות והיה היותר גדול מהחלקים יוסיף על הקטן מהם בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך והיה החלק הגדול משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא הקו כלו אשר משתי שמות הראשון
ואם היה החלק הקטן משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא אשר משתי שמות החמשי
ואם לא יהיה אחד משתי השמות משותף באורך לקו המדבר הנה יקרא אשר משתי שמות הששי

Proposition 45

45) We wish to find the first binomial line. מה נרצה שנמצא קו משתי שמות הראשון
We draw a rational line, which is A. הנה נניח קו מדבר והוא א'
Let line BG be commensurable in length with line A. ויהיה קו ב"ג משותף לקו א' באורך
Line A is rational, therefore line BG is also rational. וקו א' מדבר אם כן קו ב"ג מדבר
Let HD and DZ be two square numbers such that the difference between them, which is HZ, is not a square number. ויהיו שני מספרים מרובעים והם ה"ד ד"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ה"ז מספר מרובע
Hence, line BG is commensurable in length with line T. אם כן קו ב"ג משותף לקו ט' באורך
The excess of BG over GC in square is the same as the square of the line that is commensurable in length with it. ותוספת ב"ג על ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
Line BG is commensurable with the given rational line, which is A. וקו ב"ג משותף לקו המדבר המונח אשר הוא א'
Therefore, line BC is the first binomial line. אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי שמות הראשון
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 46

מו נרצה שנמצא קו משתי שמות השני
הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ג"ח משותף לקו א' באורך אם כן קו ג"ח מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ה"ד ד"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ה"ז מספר מרובע
וזה כי יחס המרובע ההווה מן ג"ח אל המרובע ההווה מן ג"ב כיחס מספר ה"ז אל מספר ד"ה ומספר ה"ז קטן ממספר ד"ה אם כן המרובע ההווה מן ג"ח קטן מן המרובע ההווה מן ב"ג
ונבאר כמו שבארנו במה שקדם כי ט' משותף לקו ב"ג באורך אם כן ב"ג יוסיף על קו ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו ג"ח הוא הקטן משני קוי ב"ג ג"ח והוא ישתתף באורך לקו המדבר אשר הוא א'
אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי השמות השני
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 47

מז נרצה שנמצא קו משתי שמות השלישי הנה נניח קו מדבר והוא א' ושלשה מספרים כי אין יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והם ב"ג ג"ד ה'
יהיה כאשר הפכנו יחס ב"ג אל ב"ד כיחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן כ' ויחס ב"ג אל ב"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
אם כן יחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן כ' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
אם כן קו ז"ח משותף לקו כ' באורך
אם כן קו ז"ח יוסיף על ח"ט בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף באורך לקו המדבר המונח אשר הוא א'
אם כן קו ז"ט הוא אשר משתי שמות השלישי
וזמש"ל

Proposition 48

מח נרצה שנמצא קו אשר משתי שמות הרביעי
הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ב"ג משותף לקו א' באורך וקו א' מדבר הנה קו ב"ג מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ז ז"ה
והיותר גדול שבשני קוי ב"ג ג"ח אשר הוא ב"ג משותף באורך לקו המדבר אשר הוא א' אם כן קו ב"ח הוא אשר משתי שמות הרביעי
וזה מש"ל

Proposition 49

מט נרצה שנמצא קו אשר משתי שמות החמישי
הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיה קו ג"ח משותף לקו א' באורך וקו א' מדבר אם כן קו ג"ח מדבר ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ז ז"ה ולא יהיו שניהם יחד אשר הוא ד"ה מרובע
ונבאר כמו שביארנו במה שקדם כי קו ב"ג בלתי משותף לקו ט' באורך וכי ב"ג יוסיף על ג"ח בכח כמו מרובע ההוה מקו ט' אשר לא ישתתף עמו באורך והיותר קטן מב' קוי ב"ג ג"ח אשר הוא ג"ח משותף לקו המדבר אשר הוא א' באורך
וזמש"ל

Proposition 50

נ נרצה שנמצא קו משתי שמות הששי
הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיו שלשה מספרים אין יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והם ב"ג ג"ד ה' ולא יהיו גם כן יחס ב"ג אל ג"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ויהיה יחס המרובע ההוה מא' אל המרובע ההוה מז"ח כיחס ה' אל ב"ג
יתבאר לנו כי שני קוי ז"ח ח"ט בכח מדברים ושהם בו לבד משותפים ושאינו משותף אחד משניהם באורך לקו א' המדבר ושהיותר גדול הוא ז"ח יוסיף על הקצר והוא ח"ט כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך
אם כן ז"ח ז"ט הוא אשר משתי שמות הששי
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 51

נא כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הראשון הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משתי שמות
ויהיה שטח עליו ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות הראשון והוא קו א"ג
הנה אומר כי קו ע"ס הוא אשר משתי שמות הנה מפני כי קו א"ז משותף לקו ז"ד באורך יהיה קו א"ד משותף לכל אחד מב' קוי א"ז ז"ד באורך וקו א"ד מדבר ומשותף לקו א"ב באורך אם כן כל אחד משני קוי א"ז ז"ד מדבר משותף באורך לקו א"ב
אם כן קו ע"פ בלתי משותף לקו פ"ס באורך הנה שניהם בכח לבד משותפים והם בו מדברים אם כן קו ע"ס הוא אשר מב' שמות והוא יחזיק על שטח ב"ג
אם כן הקו אשר יחזיק על שטח ב"ג בלתי מדבר והוא אשר משתי שמות
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 52

נב כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות השני הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משני הממוצעים הראשון
ויהיה שטח עליו א"ל ויקיפו בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות השני והוא א"ג
הנה מפני כי השטח הנצב אשר יקיפו בו שני קוי א"ז ז"ד כמו המרובע ההוה מד"ה יהיה קו ד"ה מתיחס לב' קוי א"ז ז"ד במה שבין שניהם ושטח נ"ע גם כן מתיחס לשני מרובעי מ"נ נ"ס הנה שטח ד"כ אם כן שוה לשטח נ"ע אבל שטח ד"כ שוה לשטח כ"ג ושטח נ"ע שוה לשטח נ"ק אם כן שטח כ"ג שוה לשטח נ"ק אם כן שטח כ"ג שוה לכל שטח ע"ק ושטח ע"ק מרובע אם כן קו ע"ס יחזיק על שטח ב"ג
אם כן ע"ס הוא אשר משתי ממוצעים הראשון והוא יחזיק על שטח ב"ג
אם כן הקו אשר יחזיק על ב"ג בלתי מדבר והוא אשר משני ממוצעים הראשון
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 53

נג כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות השלישי הנה הקו אשר יחזיק על השטח הוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר משני ממוצעים השני
ויהיה השטח עליו ב"ג ויקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות השלישי והוא א"ג
הנה אומר כי קו ע"ס הוא אשר משני ממוצעים השני הנה מפני כי קו א"ז משותף לקו ז"ד באורך יהיה קו א"ד משותף לכל אחד מב' קוי א"ז ז"ד באורך וקו א"ד בכח מדבר ובלתי משותף לקו א"ב באורך
אם כן כל אחד מב' קוי א"ז ז"ד מדבר בכח ובלתי משותף לקו א"ב באורך
אם כן כל אחד משני שטחי א"ח ח"ד ממוצע והם משותפים
אם כן קו ע"ס אמנם הוא אשר משתי שמות ממוצעים השני והוא יחזיק על שטח ב"ג
אם כן הקו אשר יחזיק על שטח ב"ג הוא אשר משני ממוצעים השני
והוא מש"ל

Proposition 54

נד כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הרביעי הנה הקו אשר יחזיק על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא היותר גדול
ויהיה עליו שטח ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב וקו משתי שמות הרביעי והוא א"ג ויתחלק א"ג בשתי שמות ויהיה השם היותר גדול א"ד
ואומר שהוא היותר גדול
ומפני כי קו א"ז בלתי משותף לקו ז"ד באורך יהיה שטח א"ח בלתי משותף לשטח ח"ד
אם כן שני מרובעי מ"נ נ"ס אשר הם כמו [שני] שטח[י] א"ח ח"ד בלתי משותפים
וכבר בארנו כי שני קוי ע"פ פ"ס בלתי משותפים בכח ושטחי שניהם כאשר יקובצו מדבר
אם כן קו ע"ס הוא היותר גדול
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 55

נה כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות החמישי הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא אשר יגבר על מדבר וממוצע
ויהיה שטח עליו ב"ג יקיפו בו קו מדבר והוא א"ב
ומפני כי קו א"ד בלתי משותף לקו א"ב באורך ושניהם בכח מדברים יהיה שטח א"ט ממוצע והוא כמו שני מרובעי ע"פ פ"ס כאשר יקובצו
אם כן קו ע"ס הוא אשר יגבר על מדבר וממוצע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 56

נו כאשר הקיף בשטח קו מדבר וקו משתי שמות הששי הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר ויקרא אשר יגבר על שני ממוצעים
ויהיה שטח עליו ב"ג יקיף בו קו מדבר והוא א"ב
אם כן קו ע"ס הוא אשר יגבר על שטח ב"ג והקו אשר יגבר על שטח ב"ג הוא אשר יגבר על שני הממוצעים
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 57

נז כאשר חובר שטח שוה למרובע ההוה מקו משתי שמות אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הראשון
ויהיה קו משתי שמות והוא א"ב ויחלק בשתי שמות על נקודת ג' ויהיה השם היותר גדול ב"ג
וזה כי אנחנו כאשר הבדלנו מן ה"ז שטח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ב והוא ה"כ ונשאר שטח ל"ז שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויתחלק קו כ"ז בשני חציים על נקודת מ' ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לכל אחד משני קוי ד"ה ז"ס והוא קו מ"נ
חלק אותו על נקודת ח' בשני חלקים ד"ח ח"כ אשר הם משותפים יהיה קו ד"ב יותר גדול מקו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו ד"כ משותף באורך לקו ד"ה המדבר המונח
אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הראשון
ונשלם ביאורו

Proposition 58

נח כאשר חובר שטח שוה למרובע ההוה מקו משני הממוצעים הראשון אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות השני
[ויהיה קו משני הממוצעים הראשון והוא א"ב ויחלק בשני אמצעיים על נקודת ג'] ויהיה קו ד"ה מדבר
הנה אומר כי קו ז"ד הוא משתי שמות השני וזה כי אנחנו כאשר הבדלנו מן ה"ז שטח שוה לשני המרובעים ההוים משני קוי א"ג ג"ב ושמנו אותם ה"כ נשאר שטח ל"ז שוה לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויתחלק קו כ"ז בשני חציים על נקודת מ' ונוציא מנקודת מ' קו נכחי לכל אחד משני קוי ד"ה ז"ס והוא קו מ"נ
ומפני שהוא כאשר חובר אל קו ד"ב שטח שוה לרביע המרובע ההוה מן כ"ז יחסר משלימותו שטח מרובע חלק השטח ההוא קו ד"ב על נקודת שני חלקים משותפים יהיה קו ד"ב נוסף על כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו כ"ז משותף לקו ד"ה המדבר המונח
אם כן קו ד"ז הוא משתי שמות השני
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 59

נט כאשר חובר שטח שוה למרובע ההווה מקו משני הממוצעים השני [אל קו מדבר הנה] הרוחב אשר יתחדש הוא משתי [השמות] השלישי
ויהיה קו משני ממוצעים השני והוא א"ב ויתחלק בשני ממוצעים על נקודת ג'
ונוציא קו מ"נ נכחי לכל אחד משני שטחי ד"ה ז"ס
הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב שוה לכל אחד משני שטחי כ"נ נ"ז
וגם כן הנה אנחנו כאשר שמנו שטח ה"ח שוה למרובע ההווה מן ב"ג ישאר שטח כ"ט שוה למרובע ההוה מן ג"א
ומפני שהוא כאשר חובר אל קו ד"ב שטח שוה לרביע המרובע ההוה מן קו כ"ז יחסר משלמותו שטח מרובע וחלק השטח ההוא קו ד"ב על נקודת ח' בשני חלקים משתתפים יהיה קו ד"ב נוסף על קו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
ואין אחד משני קוי כ"ד כ"ז משותף לקו ד"ה באורך
אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות השלישי
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 60

ס כאשר חובר שטח שוה למרובע ההוה מן הקו היותר גדול אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הרביעי
ויהיה הקו היותר גדול א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' ויהיה א"ג יותר גדול מן ג"ב
אם כן קו ד"ב יוסיף על קו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך ושני קוי ד"כ כ"ז בכח מדברים ובו לבד משותפים וקו ד"כ משותף לקו ד"ה המדבר
אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הרביעי
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 61

סא כאשר חובר שטח שוה למרובע ההווה מן הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות

החמישי

ויהיה הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג'
אם כן שני קוי ד"כ כ"ז בכח מדברים ובו לבד משותפים וקו כ"ז משותף באורך לקו ד"ה המדבר
אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות החמישי
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 62

סב כאשר חובר שטח שוה למרובע ההווה מן הקו אשר יגבר על שני ממוצעים אל קו מדבר הנה הרוחב אשר יתחדש הוא משתי שמות הששי
ויהיה הקו אשר יגבר על שני ממוצעים א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' ויהיה א"ג יותר גדול מן ג"ב ויהיה קו ד"ה מדבר
וזה כי אנחנו נבאר כמו שביארנו במה שקדם כי השטח אשר יקיפו בו שני קוי ד"ח ח"כ שוה למרובע ההווה מן קו כ"מ ושקו ד"ח בלתי משותף לקו ח"כ באורך
ויהיה קו ד"כ נוסף על קו כ"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך ואין אחד משני קוי ד"כ כ"ז משותף באורך לקו ד"ה המדבר
אם כן קו ד"ז הוא אשר משתי שמות הששי
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 63

סג הקו אשר ישתתף באורך לקו משתי שמות הנה הוא גם כן משתי שמות ומדרגתו כמדרגתו
ויהיה הקו אשר משתי שמות א"ב ויחלק בשתי שמות על נקודת ג' ויהיה קו ד"ה משותף באורך לקו א"ב
ואם לא יהיה אחד משני קוי א"ג ג"ב משותף לקו המדבר הנה הוא לא היה אחד משני קוי ד"ז ז"ה משותף לקו המדבר
אם כן קו ד"ה הוא משתי שמות ומדרגתו כמדרגת קו א"ב
וזה מה שרצינו

Proposition 64

סד הקו אשר ישתתף קו משני ממוצעים באורך הוא גם כן משני ממוצעים ומדרגתו כמדרגתו
ויהיה הקו אשר משני ממוצעים א"ב ויחלק בשני ממוצעים על נקודת ג' ויהיה קו ד"ה משותף לקו א"ב באורך
הנה אומר כי קו ד"ה הוא משני אמצעיים ומדרגתו כמדרגת קו א"ב
ואם היה שטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מדבר הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי ד"ז ז"ה גם כן מדבר
ואם היה שטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ממוצע הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי ד"ז ז"ה גם כן ממוצע
אם כן קו ד"ז הוא אשר משני ממוצעים ומדרגתו כמדרגת קו א"ב
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 65

סה הקו אשר ישתתף הקו היותר גדול באורך הוא גם כן קו יותר גדול
ויהיה היותר גדול א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' הנה שני קוי א"ג ג"ב הם בכח בלתי משותפים ושני מרובעיהם כאשר יקובצו מדבר והשטח אשר יקיפו ממוצע
אם כן כל קו ד"ה בלתי מדבר והוא אשר יקרא היותר גדול
ונשלם ביאורו

Proposition 66

סו הקו אשר ישתתף הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע הוא גם כן יגבר על מדבר וממוצע
ויהיה הקו אשר יגבר על מדבר וממוצע א"ב ויחלק בשני חלקיו על נקודת ג' הנה שני קוי א"ג ג"ב שניהם בכח בלתי משותפים ושני מרובעיהם כאשר יקובצו ממוצע
ונבאר כי כל אחד משני קוי א"ג ג"ב משותף לגילו משני קוי ד"ז ז"ה ושיחס המרובע ההוה מן א"ב אל המרובע ההוה מן ד"ה כיחס שני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב אל שני המרובעים ההווים מן ד"ז ז"ה
והמרובע ההווה מן א"ב משותף למרובע ההווה מן ד"ה
אם כן שני המרובעים ההווים מן א"ג ג"ב משותפים לשני המרובעים ההווים מן ד"ז ז"ה
אם כן השטח אשר יקיפו בו ד"ז ז"ה מדבר
אם כן כל ד"ה בלתי מדבר והוא אשר יגבר על מדבר וממוצע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 67

סז הקו אשר ישתתף באורך הקו אשר יגבר על שני ממוצעים הוא גם כן יגבר על שני ממוצעים
ויהיה הקו אשר יגבר על שני ממוצעים א"ב ויחלק הקו אשר יגבר בשני חלקיו על נקודה ג'
אם כן שני קוי ד"ז ז"ה בלתי משותפים בכח ושני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע והשטח אשר יקיפו בו גם כן ממוצע ושני המרובעים ההווים משניהם בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו
אם כן קו ד"ז הוא אשר יגבר על שני ממוצעים
ונשלם ביאורו

Proposition 68

סח כאשריקובצו שני שטחים אחד משניהם מדבר והאחר ממוצע הנה הקו אשר יגבר על שניהם הוא אחד מארבעה קוים בלתי מדברים אם שיהיה משתי שמות ואם אשר משני ממוצעים הראשון ואם היותר גדול ואם אשר יגבר על מדבר וממוצע
הנה אומר כי שני שטחי אבג"ד כאשר יקובצו יהיה הקו אשר יגבר על שניהם אחד מהארבעה קוים אשר זכרנו
ויהיה קו ז"ה מדבר ונחבר אליו שטח שוה לשטח א"ב והוא ה"ח ונחבר אל ט"ח שטח שוה לשטח ג"ד והוא ח"כ הנה מפני כי שטח א"ב מדבר יהיה ה"ח מדבר
הנה כאשר יקובצו שני שטחים אחד משניהם מדבר והאחר ממוצע הנה הקו אשר יגבר על כל שניהם כאשר יקובצו הוא אחד מארבעה קוים בלתי מדברים אם שיהיה אשר משתי שמות ואם שיהיה אשר משני ממוצעים הראשון ואם שיהיה יותר גדול ואם שיהיה אשר יגבר על מדבר וממוצע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 69

סט כאשר יקובצו שני שטחים ממוצעים בלתי משותפים הנה הקו אשר יגבר על שניהם אחד משני קוים בלתי מדברים אם שיהיה אשר משני ממוצעים השני ואם שיהיה אשר יגבר על שני ממוצעים
אם כן הקו אשר יגבר על שטח אבג"ד אם שיהיה אשר משני ממוצעים השני ואם שיהיה אשר יגבר על שני ממוצעים
וזה מה שרצינו לבאר

Definitions

הקדמה
הקו אשר משתי שמות ומה שאחריו מסוגי הקוים אשר אינם מדברים אין מהם קו ממוצע ואין בהם דבר מסוג הנשארים
וזה כי המרובע ההווה מן הקו הממוצע כאשר חובר אל קו מדבר יחדש רוחב מדבר בכח
והרחבים אשר זכרנו הם מתחלפים אין מהם דבר מסוג חבירו
והקוים אשר מרובעיהם יחדשו הרחבים ההם המתחלפים אין מהם דבר מסוג חבירו

Proposition 70

When a segment measurable in a square is subtracted from a straight line and the two lines are commensurable in square only, then the remaining straight line is unmeasurable; let it be called an apotome. ע כאשר הובדל מקו ישר מדבר בכח והיו השני קוים בכח לבד משותפים הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא הנבדל
ויהיה קו מדבר בכח והוא א"ג ונבדיל ממנו קו מדבר בכח והוא ב"ג ויהיה בכח לבד משותף לכל קו א"ג
וישאר המרובע ההווה מן א"ב בלתי משותף לשני המרובע ההווים משני קוי א"ג ג"ב ושני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב מדברים אם כן המרובע ההוה מקו א"ב בלתי מדבר ויקרא הנבדל
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 71

עא כאשר הובדל מממוצע ממוצע והיו בכח לבד משותפים והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע הראשון
ויהיה קו ממוצע והוא א"ג
וישאר המרובע ההווה מן א"ב בלתי משותף לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אם כן המרובע ההווה מן א"ב בלתי מדבר הנה קו א"ב אם כן בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע הראשון
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 72

עב כאשר נבדל מממוצע ממוצע והיו בכח לבד משותפים והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע השני
ויהיה קו ממוצע והוא א"ג ויובדל ממנו קו ממוצע והוא ג"ב
ויחס א"ג אל ג"ב כיחס המרובע ההווה מן א"ג אל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב
ואולם המרובע ההווה מן א"ג הנה הוא משותף לשני המרובעים ההווים מן א"ג ג"ב
והקו אשר יגבר על ד"ז הוא א"ב אם כן קו א"ב בלתי מדבר ויקרא נבדל הממוצע השני
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 73

עג כאשר נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו מדבר והיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא היותר קטן
הנה קו א"ג אם כן בלתי מדבר ויקרא היותר קטן
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 74

עד כאשר נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצא והיה השטח אשר יקיפו בו מדבר הנה הקו הנשאר בלתי מדבר ויקרא אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע
ויהיה קו מה ישר והוא א"ב ונבדיל ממנו קו ב"ג ויהיו שני קוי א"ב ב"ג בכח בלתי משותפים ויהיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע
אם כן המרובע ההווה מן א"ג בלתי מדבר
אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 75

עה כאשר נבדל מקו ישר קו ישר והיו בכח בלתי משותפים והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו ממוצע והיה השטח אשר יקיפו בו גם כן ממוצע והיו שני המרובעים ההווים משניהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו גם כן הנה הנשאר בלתי מדבר
והקו אשר יגבר על ד"ז הוא א"ג אם כן קו א"ג בלתי מדבר ויקרא אשר עם הממוצע יקרא הכל ממוצע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 76

עו אמנם ידבק בקו הנבדל קו אחד לבד מדבר בכח
ויהיה קו א"ב נבדל וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג הנה אומר שהוא לא ידבק בקו א"ב קו אחד מדבר בכח ישתתף הכל בכח
וכאשר המירונו יהיה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב ובין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ובין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב ויתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב ובין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב מדבר
מפני כי שניהם ממוצעים ולא יוסיף ממוצע על ממוצע מדבר אם כן הקו הנבדל אמנם ידבק בו קו אחד לבד מדבר בכח לבד
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 77

עז אמנם ידבק בנבדל הממוצע הראשון קו אחד לבד ממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיף עם הכל במדבר
ויהיה הקו א"ב נבדל הממוצע הראשון וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג
הנה אומר שהוא לא ידבק בו קו אחר ממוצע ישתתף הכל בכח לבד
אם כן נבדל הממוצע הראשון אמנם ידבק בו קו אחד לבד ויקיף עמו במדבר
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 78

עח אמנם ידבק בנבדל הממוצע השני קו אחד לבד ממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיף עם הכל בממוצע
ויהיה קו א"ב נבדל הממוצע השני וידבק בו קו על הדרך שספרנו והוא ב"ג
אם כן שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב כאשר יקובצו בלתי משותפים לכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב אבל שני המרובעים ההווים משני קוי א"ג ג"ב הוא כמו שטח ז"כ וכפל השטח אשר יקיפו בו

שני קוי א"ג ג"ב הוא כמו שטח כ"ט

הנה אמנם ידבק בנבדל הממוצע ישתתף הכל בכח לבד ויקיפו עם הכל בממוצע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 79

עט אמנם ידבק בקו היותר קטן קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל מדבר ויהיה השטח אשר יקיפו

בו ממוצע ויהיה הקו היותר קטן א"ב וידבק בו קו ב"ג ויהיו שני קוי א"ג ב"ג בלתי משותפים בכח

אם כן הקו היותר קטן אמנם ידבק בו קו אחד לבד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל מדבר ויהיה השטח אשר יקיפו בו ממוצע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 80

פ אמנם ידבק באשר עם המדבר ויהיה הכל ממוצע קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובע עם מרובע הכל ממוצע
ויהיה השטח אשר יקיפו בו מדבר ויהיה קו אשר עם המדבר יהיה הכל ממוצע והוא א"ב וידבק בו קו ב"ג
אם כן שני קוי א"ד ד"ב כאשר יקובצו ממוצע והשטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב מדבר הנה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב ושני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב שוה ליתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב וכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב ויתרון מה שבין כפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ד ד"ב וכפל השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ג ג"ב מדבר
הנה יתרון מה שבין שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב ושני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב מדבר וזה בלתי איפשר
מפני כי שני מרובעי שני קוי א"ד ד"ב כאשר יקובצו ממוצע וכן שני מרובעי שני קוי א"ג ג"ב אם כן הקו אשר עם המדבר ישוב הכל ממוצע לא ידבק בו כי אם קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיף בו מדבר
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 81

פא אמנם ידבק בקו אשר עם הממוצע יהיה הכל ממוצע קו אחד לא ישתתף הכל בכח ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיפו בו לבד גם כן ממוצע ויהיו שני מרובעיהם כאשר יקובצו בלתי משותפים לשטח אשר יקיפו בו ויהיה קו עם הממוצע ישים הכל ממוצע והוא א"ב
אם כן הקו אשר עם הממוצע ישיב הכל ממוצע אמנם ידבק בו קו אחד לבד לא ישתתף עמו הכל בכח
ויהיה מרובעו עם מרובע הכל ממוצע ויהיה השטח אשר יקיפו גם כן ממוצע
ויהיו שני מרובעי שניהם כאשר יקובצו בלתי משותף לשטח אשר יקיפו
וזה מה שרצינו לבאר

Definitions

הקדמה
כאשר הונח קו נבדל וקו מדבר ונדבק בקו הנבדל הקו אשר ממנו נבדל והיה הכל יוסיף בכח על אשר התחבר כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך והיה כל הקו משותף באורך לקו המדבר המונח הנה יקרא הקו ההוא נבדל הראשון
ואם היה אשר ישתתף עם הקו המדבר המונח הוא הקו אשר חובר אליה הנה יקרא הקו הנבדל אשר זכרנו הנבדל השני
ואם לא יהיה אחד [90]משניהם משותף לקו המדבר המונח הנה יקרא הנבדל השלישי
וגם כן הנה הקו הנבדל עם אשר התחבר בו אם היו כל שניהם יוסיפו בכח על הקו המונח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך והיה הכל משותף לקו המדבר הנה יקרא הקו ההוא הנב[ד]ל הרביעי
ואם היה אשר ישתתףפהו עמו הקו המדבר הוא אשר יובא הקו המדבר הוא אשר יתדבק הנה יקרא הקו ההוא הנבדל החמישי
ואם לא יהיה אחד משניהם משותף לקו המדבר הנה יקרא הקו ההוא הנבדל השישי
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 82

82) We wish to find the first apotome. פב נרצה שנמצא הנבדל הראשון
We set out a rational line, which is A. הנה נניח קו מדבר והוא א‫'
We draw line BC commensurable in length with line A ונשים קו ב"ח משותף לקו א' באורך
Then line BC is rational. ויהיה קו ב"ח אם כן מדבר
Let DH and HZ be two square numbers, such that the difference between them, which is ZD, is not a square number. ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ה ה"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ז"ד מספר מרובע
הנה אין יחס ה"ז אל ד"ז כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
ונשים יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ג"ח כיחס ז"ה אל ד"ז
אם כן המרובע ההוה מן ח"ב משותף למרובע ההוה מן ג"ח
והמרובע ההוה מן ב"ח מדבר
אם כן המרובע ההוה מן ח"ג מדבר
ומפני כי יחס ה"ז אל ד"ז אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע לא יהיה יחס המרובע ההווה מן ב"ח אל המרובע ההווה מן ח"ג כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע הנה קו ב"ח בלתי משותף לקו ח"ג באורך מז' מזה
אם כן שני קוי ב"ח ח"ג בכח לבד מדברים והם בו לבד משותפים
אם כן קו ב"ג הוא הנבדל מע' מזה
ואומר כי הוא הנבדל הראשון
וזה כי המרובע ההוה מקו ב"ח יותר גדול מן המרובע ההוה מן ג"ח
ותהיה תוספתו עליו כמו המרובע ההוה מקו ט
וכבר היה יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ג"ח כיחס ה"ז אל ד"ז
וכאשר הפכנו יהיה יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ט כיחס ה"ז אל ה"ד וזה התהפכות היחס בפתיחת ה‫'
ויחס ה"ז אל ה"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
מפני כי שניהם שני מרובעים
אם כן יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ט כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
אם כן קו ב"ח משותף באורך לקו ט‫' מז' מזה
הנה קו ב"ח יוסיף על קו ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך מז' מזה
וכל קו ב"ח משותף לקו המדבר המונח באורך והוא א‫'
Therefore line BG is the first apotome. אם כן קו ב"ג הוא הנבדל הראשון מההקדמה השלישית
וזה מה שרצינו

Proposition 83

פג נרצה שנמצא הנבדל השני
ונניח קו מדבר והוא א‫'
ונשים קו ג"ח משותף אליו
ויהיה קו ג"ח אם גם כן מדבר
ויהיו שני מספרים מרובעים והם ד"ה ה"ז ולא יהיה יתרון מה שבין שניהם אשר הוא ד"ז מספר מרובע
ויהיה יחס המרובע ההוה מן ג"ח אל המרובע ההוה מן ח"ב כיחס ד"ז אל ד"ה
אם כן המרובע ההוה מן ג"ח משותף למרובע ההוה מן ב"ח מו' מזה
והמרובע ההוה מן ג"ח מדבר
אם כן המרובע ההוה מן א"ב ח"ב מדבר
ומפני כי יחס המרובע ‫[91]ההוה מן ג"ח אל המרובע ההוה מן ב"ח אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע יהיה קו ג"ח בלתי משותף לקו ב"ח באורך
אם כן שני קוי ג"ח ח"ב בכח מדברים והם בו לבד משותפים
אם כן קו ב"ג הוא הנבדל מע' מזה
ואומר כי הוא שני מן הנבדלים
וזה כי המרובע ההוה מן ב"ח יותר גדול מן המרובע ההוה מן ג"ח
ותהיה תוספתו עליו כמו המרובע ההוה מן ט‫'
והנה מפני כי יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ג"ח כיחס ד"ה אל ד"ז יהיה כאשר הפכנו יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ט' כיחס ד"ה אל ה"ז התהפכות היחס
וכל אחד מן ד"ה ה"ז מספר מרובע
אם כן יחס המרובע ההוה מן ב"ח אל המרובע ההוה מן ט' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
אם כן קו ב"ח משותף לקו ט' באורך מז' מזה
אם כן קו ב"ח יוסיף על ג"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
וקו ג"ח אשר הובדל מקו ב"ח משותף לקו מדבר
אם כן קו ב"ח ב"ג הוא הנבדל השני מההקדמה השלישית
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 84

פד נרצה שנמצא הנבדל השלישי
ונניח קו מדבר והוא א‫'
ויהיו שלשה מספרים עליהם ה' ב"ג ג"ד ולא יתהוה מהם דבר יחסו אל חברו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
ויהיה יחס שני מספרי ב"ג ב"ד כל אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
ויהיה יחס המרובע ההוה מן א' אל המרובע ההוה מן ז"ח כיחס ה' אל ב"ג
ויהיה יחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן ח"ט כיחס מספר ב"ג אל מספר ג"ד
וישים ויהיה המרובע ההוה מן א' משותף למרובע ההוה מן ז"ח מו' מזה
והמרובע ההוה מן א' מדבר
אם כן המרובע ההוה מן ז"ח מדבר
אם כן קו ז"ח מדבר בכח
ויחס ה' אל ב"ג אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
הנה יחס המרובע ההווה מן א' אל המרובע ההווה מן ז"ח אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע מו' מזה
אם כן קו א' בלתי משותף לקו ז"ח באורך
וגם כן הנה יחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן ח"ט מו' מזה
והמרובע ההוה מן ז"ח מדבר אם כן משותף למרובע ההוה מן ח"ט
והמרובע מז"ח מדבר הנה המרובע ההווה מן ח"ט מדבר
ויחס ב"ג אל ג"ד אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
הנה אין יחס המרובע ההווה מן ז"ח אל המרובע ההווה מן ח"ט כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
אם כן קו ז"ח בלתי משותף לקו ח"ט באורך מז' מזה
אם כן שני קוי ז"ח ח"ט בכח מדברים והם בו לבד משותפים
אם כן קו ז"ט נבדל מע' מזה
ואומר כי הוא השלישי מן הנבדלים
וזה כי יחס ה' אל ב"ג כיחס המרובע ההווה מן א' אל המרובע ההווה מן ז"ח
ויחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן ח"ט
וכיחס השווי יהיה יחס ה' אל ב"ד כיחס המרובע ההוה מן א' אל המרובע ההוה מן ח"ט מכ"ב מה‫'
ויחס ה' אל ג"ד אינו כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
אם כן אין יחס המרובע ההוה מן א' אל המרובע ההוה ‫[92]מן ח"ט כיחס מספר מרובע אל מס מספר מרובע
אם כן קו א' בלתי משותף לקו ח"ט באורך מז' מזה
אם כן אין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר באורך
והמרובע ההוה מן ז"ח יותר גדול מן המרובע ההוה מן ח"ט
ותהיה תוספתו עליו כמו המרובע ההוה מן קו ב‫'
אם כן יחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן ח"ט
וכאשר הפכנו היה יחס ב"ג אל ב"ד כיחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מן ב‫' התהפכות היחס
ויחס ב"ג אל ב"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
אם כן יחס המרובע ההוה מן ז"ח אל המרובע ההוה מב' כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
אם כן קו ז"ח משותף לקו ז' ב באורך מז' מזה
וקו ז"ח יוסיף על קו ח"ט בכח כמו המרובע ההווה מב‫'
הנה קו ז"ח מוסיף על קו ט"ח בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר באורך
אם כן קו ז"ט הוא הנבדל השלישי מההקדמה השלישית
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 85

פה נרצה שנמצא הנבדל הרביעי
ונניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ב"ח משותף אליו באורך ויהיה קו ב"ח גם כן מדבר ונניח שני מספרים עליהם ד"ה ז"ה ולא יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע
וכל קו ב"ח משותף לקו א' המדבר המונח באורך אם כן ב"ג הוא הנבדל הרביעי
הנה כבר מצאנו הנבדל הרביעי
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 86

פו נרצה שנמצא הנבדל החמישי
ונניח קו מדבר והוא א' ונשים קו ג"ח משותף לקו א' באורך ויהיה קו ג"ח מדבר ונניח שני מספרים עליהם ד"ה ה"ז כמו השני מספרים אשר זכרנו בתמונות אשר קודם זאת ונשים יחס המרובע ההווה מג"ח אל המרובע ההווה מכ"ח כיחס ה"ז אל ד"ה
אם כן קו ב"ח יוסיף על קו ח"ג בב"ח כמו מרובע יהיה מקו לא ישתתף עמו באורך וקו ג"ח אשר הובדל מקו ב"ג ישתתף א' המדבר באורך
אם כן קו ב"ג הוא הנבדל החמשי
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 87

פז נרצה שנמצא הנבדל הששי
הנה נניח קו מדבר והוא א' ויהיו שלשה מספרים עליהם ה' ב"ג ג"ד ולא

יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע ולא יהיה גם כן יחס ב"ג אל ב"ד כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע

ואומר שהוא הששי מהנבדלים וזה כי יחס ה' אל ב"ג כיחס המרובע ההווה מא' אל המרובע ההווה מז"ח ויחס ב"ג אל ג"ד כיחס המרובע ההוה מז"ח אל המרובע ההווה מח"ט וביחס ההשואה יהיה יחס ה' אל ג"ד כיחס המרובע ההווה מא' אל המרובע ההווה מח"ט
ואין אחד משני קוי ז"ח ח"ט משותף לקו א' המדבר המונח באורך
אם כן קו ז"ט הוא הנבדל הששי
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 88

When a surface is enclosed by a rational line and a first apotome, then the line of that surface is irrational and it is so-called an apotome. פח כאשר הקיף בשטח קו מדבר והנבדל הראשון הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא בלתי מדבר והוא אשר יקרא הנבדל
  • Let surface AC be enclosed by the rational line AB and the first apotome AZ.
ויהיה שטח עליו א"ח יקיף בו קו מדבר והוא א"ב והקו הנבדל הראשון והוא א"ז
ויהיה הקו אשר נבדל ממנו דבק בו והוא ז"ג
הנה אומר כי הקו אשר יגבר על שטח א"ח בלתי מדבר הוא אשר יקרא הנבדל
וזה כי הקו הנבדל והוא הנבדל הראשון א"ז והקו אשר נבדל ממנו הוא ז"ג אם כן קוי א"ג ג"ז בכח מדברים ובו לבד משותפים וקו א"ג יוסיף על קו ג"ז בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך וקו א"ג משותף באורך לקו א"ב המדבר ואם חובר אל קו ג"א שטח שוה לרבע המרובע ההוה מן ז"ג יחסר משלמות הקו שטח מרובע הנה הוא יחלק קו א"ג בשני חלקים משותפים ויחלק ג"ז בשני חציים על נקודת ד' ונחבר אל קו א"ג שטח שוה למרובע ההוה מן ז"ד יחסר משלמותו שטח מרובע ויהיה השטח המחובר אל קו א"ג השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג אם כן קו א"ה משותף לקו ה"ג באורך ונוציא מנקודת דה"ג קוים נכחיים לשני קוי א"ב ז"ח והם ד"ט ה"כ ג"ל ועוד נוציא קו ב"ח אל ל' ויהיה שטח ע"ק מרובע שוה לשטח בה ויהיה נ"ס מרובע שוה לשטח ה"ל אם כן מרובע נ"ס הוא על קוטר מרובע ע"ק ונוציא הקוטר הזה והוא מ"ס ונשלים לקצ"ו לקוות התמונה ע"מ ק"ס הנה השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג שוה למרובע ההווה מן ג"ד הנה קו ג"ד מתיחס לשני קוי א"ה ה"ב במה שבין שניהם
ולכן יהיה שטח ג"ט מתייחס לשני שטחי א"ב ב"ג במה שבין שניהם ושטח ע"ד מתייחס לשני שטחי ע"ק נ"ס במה שבין שניהם
ושטח א"כ שוה לשטח מ"ס ושטח כ"ג שוה לשטח נ"ס אם כן שטח ג"ט שוה לשטח ע"ד אבל שטח ג"ט שוה לשטח ט"ז


אבל מ"ס נ"ס הם שני המרובעים ההוים משני קוי ע"ס ס"פ
אם כן כל אחד משני קוי ע"ס ס"פ מדבר בכח ושניהם בו משותפים וקו ז"ד שוה לקו ד"ג וקו ז"ג מדבר בכח ובלתי משותף באורך לקו א"ב אם כן אל אחד משני קוי ז"ד ד"ג מדבר בכח בלתי משותף באורך לקו א"ב הנה כל אחד משני משטחי ז"ט ט"ג ממוצע ושטח ט"ג שוה לשטח
אם כן שטח ע"ד ממוצע ושטח פ"ד מדבר
אם כן שטח ע"ד בלתי משותף לשטח ד"פ למרובע פ"ד ויחס ע"ד אל ד"פ כיחס ע"ס אל ס"פ
מא' מו‫'
אם כן קו ע"ס בלתי משותף לקו ס"פ באורך
אם כן שני קוי ע"ס ס"פ בכח מדברים ושניהם בו לבד משותפים
אם כן קו ע"פ נבדל והוא יגבר על שטח א"ח
מע' מזה
אם כן הקו אשר יגבר על א"ח בלתי מדבר והוא אשר יקרא הנבדל
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 89

פט כאשר הקיף בשטח קו מדבר והנבדל השני הנה הקו אשר יגבר על השטח ההוא הוא אשר יקרא נבדל הממוצע הראשון
ויהיה שטח עליו א"ח יקיף בו קו מדבר והוא א"ב והקו הנבדל השני והוא א"ז
וידבק בו הקו אשר ממנו נבדל והוא ז"ג
הנה אומר כי הקו אשר יגבר על שטח א"ח בלתי מדבר והוא אשר יקרא נבדל הממוצע הראשון
וזה כי ‫[93]קו א"ז הוא הנבדל השני
והקו אשר יובדל ממנו ד"ך ד"ג
אם כן שני קוי א"ג ג"ז בכח מדברים ושניהם בו לבד משותפים מע' מזה
וקו א"ג יוסיף בכח על קו ג"ז כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך
וקו ז"ג ישתתף באורך קו א"ב
ואם חובר אל קו א"ג שטח שוה לרביע המרובע אשר יהיה מקו ז"ג יחסר משלמות הקו שטח מרובע
הנה הוא יחלק קו א"ג בשני חלקים משותפים באורך מי"ג מזה
ויחלק ז"ג בשני חציים על נקודת ד' מי' מא‫'
ונחבר אל קו א"ג שטח שוה למרובע ההוה מן ד"ג יחסר משותפים משלמותו שטח מרובע והוא השטח אשר יקיפו בו שני קוי א"ה ה"ג
אם כן קו א"ה משותף באורך לקו ה"ג
ונוציא מנקודות דהג קוים נכחיים לכל אחד משני קוי א"ב ז"ח והם קוי ד"ט ה"כ ג"ל מל"א מא‫'
ונוציא קו בכח אל ל ויהיה ק"ע מרובע שוה לשטח א"ב
ויהיה פ"ר מרובע שוה לשטח ה"ל
ויהיה מרובע פ"ר על קוטר מרובע ע"ק
ונוציא משניהם יחד קוטר מ"ס
ונשלים לקוות התמונה
הנה התמונה השטח אשר יקיפו בה שני קוי א"ה ה"ג שוה למרובע ההוה מן ד"ג
אם כן קו ג"ד מתיחס לשני קוי א"ה ה"ג במה שבין שניהם מי"ז מו‫'
ולכן יהיה שטח ג"ט מתיחס לשני שטחי א"ב ב"ג במה שבין שניהם יצא מי"א מח‫'
ושטח ע"ר גם כן מתיחס לשני שטחי ע"ק פ"ד במה שביניהם
ושטח א"ב שוה לשטח ע"ק
ושטח ב"ג שוה לשטח פ"ר
אם כן שטח ט"ג שוה לשטח ע"ר
ואולם שטח ג"ט הנה הוא שוה לשטח ט"ז
ואולם שטח ע"ר הנה הוא שוה לשטח פ"ק ממ"ג מא‫'
אם כן שטח ט"ז שוה לשטח פ"ק
אם כן כל שטח ז"ל שוה לרושם סנפ עם המרובע נס פ"ר
ושטח ב"ג שוה למרובע פ"ר
וישאר שטח ז"כ שוה לרושם סנפ
וכל א"ב שוה לכל ע"ק
וישאר שטח א"ח שוה לשטח מ"נ
ומרובע מ"נ הוא ההוה מן ע"פ מסוף ד' מב‫'
אם כן קו ע"פ יגבר על שטח א"ח
ואומר כי ע"פ הוא הנבדל הממוצע הראשון
וזה כי קו א"ה משותף לקו ה"ג באורך
אם כן כל קו א"ג משותף לכל אחד משני קוי א"ה ה"ג באורך מא' מזה
וקו א"ג בכח מדבר והוא בלתי משותף לקו א"ב באורך
אם כן כל אחד משני קוי א"ה ה"ג מדבר בכח והוא בלתי משותף לקו א"ב באורך
אם כן כל אחד משני קוי א"ה ה"ג מדבר בכח והוא בלתי משותף לקו א"ב באורך אם כל אחד משני שטחי א"ב ב"ג ממוצע ושניהם משותפים מי"ז מזה
ושטח א"כ שוה למרובע ע"ק
ושטח כ"ג שוה למרובע פ"ר
אם כן כל אחד משני שטחי מרובעי ע"ק פ"ד ממוצע ושניהם משותפים והם שני מרוב' ההוים משני קוי ע"ס ס"פ
אם כן כל אחד משני קוי ע"ס ס"פ ממוצע ושניהם בכח משותפים
וקו ז"ד כמו קו ד"ג
וכל קו ז"ג מדבר בכח משותף לקו א"ב באורך
אם כן כל אחד משני קוי ז"ד ד"ג מדבר משותף לקו א"ב באורך
אם כן כל אחד משני שטחי ז"ט ט"ג מדבר
ושטח ט"ג שוה לשטח ע"ר מי"א מזה
אם כן שטח ע"ר מדבר ושטח ע"ר הוא אשר יקיפו בו שני קוי ע"ס ס"פ
אם כן השטח אשר יקיפו בו שני קוי ‫[94]ע"ס ס"פ מדבר
הנה מפני כי שטח ע"ר מדבר ושטח ר"פ ממוצע יהיה השטח ר"ע בלתי משותף לשטח פ"ר
ויחס שטח ע"ר אל שטח פ"ר כיחס קו ע"ס אל קו ס"פ מא' מו‫'
אם כן קו ע"ס בלתי משותף לקו ס"פ באורך
אם כן קוי ע"ס ס"פ ממוצע ושניהם בכח לבד משותפים והשטח אשר יקיפו בו מדבר
אם כן קו ע"פ הוא הנבדל הממוצע הראשון והוא יגבר על שטח א"ח מע"א מזה
אם כן הקו אשר יגבר על שטח א"ח הוא נבדל הממוצע הראשון
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 107

הקדמה
The apotome and the irrational lines following it are not of the same type as the other preceding irrational lines nor are they the same with the medial line or with one another. הנבדל ומה שאחריו מן הקוים שאינם מדברים‫[95] אין מהם קו מסוג הקוים האחרים הקודמים אשר אינם מדברים ולא דבר מהם ממוצע ולא מהם דבר מסוג הנשארים מהם
For the square formed by the medial line, when added to a rational line, generates a rational breadth incommensurable in length with the line to which it is added. וזה כי המרובע וזה כי המרובע ההוה מן הקו הממוצע כאשר חובר אל קו מדבר יחדש רוחב מדבר בכח ובלתי משותף באורך לקו אשר חובר אליו מי"ח מזה
While the square formed by the apotome, when added to a rational line, generates a breadth which is the first apotome. ואולם המרובע ההוה מן הקו הנבדל הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר יחדש רוחב הוא הנבדל הראשון
The square formed by the first apotome of the medial line, when added to a rational line, generates a breadth which is the second apotome. ואולם המרובע ההואה מנבדל הממוצע הראשון הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר היה הרוחב המתחדש הנבדל השני
The square formed by the second apotome of the medial line, when added to a rational line, generates a breadth which is the third apotome. ואולם המרובע ההוה מנבדל הממוצע השני הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר היה הרוחב המתחדש הנבדל השלישי
The square formed by the minor line, when added to a rational line, generates a breadth which is the fourth apotome ואולם המרובע ההוה מן הקו היותר קטן הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר היה הרוחב המתחדש הנבדל הרביעי
The square formed by the line, which produces with a rational area a medial whole, when added to a rational line, generates a breadth which is the fifth apotome. ואולם המרובע ההוה מן הקו אשר עם המדבר ישים הכל ממוצע הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר היה הרוחב המתחדש הנבדל החמישי
The square formed by the line, which produces with a medial area a medial whole, when added to a rational line, generates a breadth which is the sixth apotome, ואולם המרובע ההוה מן הקו אשר עם הממוצע ישים הכל ממוצע הנה הוא כאשר חובר אל קו מדבר הנה הרוחב המתחדש יחדש הנבדל הששי
The breadths we have mentioned differ from each other, none of them are of the same type as the other; this is clear. והרב והרחבים אשר זכרנו שם אותם הם מתחלפים אין מהם דבר מסוג חבירו וזה דבר מבואר
ונבאר‫[96] כי אין מאלו הרחבים הנבדלים דבר הוא מסוג הקוים אשר משתי שמות והם הרחבים המתחדשים מן המרובעים ההוים מן הקוים אשר משתי שמות והקוים אשר ימשכו אחריו כאשר יחוברו אל קוים מדברים
ואם היו אלו הרחבים אשר זכרנו מתחלפים הנה הקוים עצמם אשר התחדשו ממרובעיהם הרחבים האלו אין מהם דבר הוא מסוג חברו
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 108

The apotome is not the binomial line הקו הנבדל לא יהיה אשר משתי שמות
Let A be the apotome. ויהיה הקו הנבדל א‫'
I say that A is not a binomial line. הנה אומר כי א' אינו משתי שמות
If possible, let us say that it is a binomial line. שאם היה איפשר נאמר שיהיה משתי שמות
We construct the rational line BG. ונשים קו ב"ג מדבר
We add to it surface GD that is equal to the square formed by A. ונחבר אליו שטח שוה למרובע ההוה מן א' והוא ג"ד
So, BD is a first apotome. אם כן קו ב"ד הוא הנבדל הראשון מצ"ד מזה
ונדביק בו הקו אשר הובדל ממנו והוא ד"ה
אם כן שני קוי ב"ה ה"ד בכח מדברים והם בו לבד משותפים
וקו ב"ה יוסיף על קו ה"ד ‫[97]בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך מההקדמה השלישית
וקו ב"ה משותף באורך לקו ב"ג המדבר מההקדמה
וגם כן הנה קו א' משתי שמות באורך
וקו ב"ג מדבר וכבר חובר אליו שטח שוה למרובע ההוה מן א' והיה ג"ד
אם כן קו ב"ד הוא משתי שמות הראשון ויוחלק בשתי שמות על נקודת ז' ויהיה חלקו הגדול ב"ז מנ"ח מזה
הנה שני קוי ב"ג ז"ד בכח מדברים והם בו לבד משותפים מל"ג
וקו ב"ז יוסיף על קו ז"ד בכח כמו מרובע יהיה מקו ישתתף עמו באורך מההקדמה הראשונה
וקו ב"ז משותף באורך לקו המדבר אשר הוא ב"ג
ומפני כי כל אחד משני קוי ה"ב ב"ז משותף באורך לקו ב"ג יהיה קו ב"ה משותף באורך לקו ב"ז מי"א מזה
ולזה יהיה גם כן משותף באורך לקו ה"ז מי"א מזה
ומפני כי קו ב"ה משותף גם כן לקו ה"ז באורך
וקו ב"ה כבר היה משותף לקו ד"ה בכח לבד
אם כן קו ה"ז משותף לקו ה"ד בכח לבד
אם כן שני קוי ז"ה ה"ד מדברים והם בו לבד משותפים
אם כן קו ד"ז נבדל מע' מזה
והוא גם כן מדבר בכח
וזה בלתי אפשר‫[98]
אם כן לא יהיה הקו הנבדל אשר משתי שמות
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 109

An infinite number of irrational lines arise from the medial line, none of which is of the same type as the preceding. הקו הממוצע יתחדשו ממנו קוים בלתי מדברים אין תכלית להם אין אחד מהם מסוג מה שלפניו
Let AG be a medial line. ויהיה קו א"ג ממוצע
I say that an infinite number of irrational lines arise from line AG, none of which is of the same type as the preceding. הנה אומר שיהיה מקו א"ג קוים בלתי מדברים מדברים אין תכלית למספרם אין אחד מהם מסוג מה שלפניו
  • We draw line AB at a right angle from line AG.
וזה כי אנחנו נוציא קו א"ב על זויות נצבות מקו א"ג מי"א מא‫'
Let line AB be irrational. ויהיה קו א"ב מדבר
ונשלים שטח ב"ג
אם כן שטח ב"ג בלתי מדבר והקו אשר יגבר עליו ע בלתי מדבר ‫[99]
ויהיה קו ג"ד שוה לקו אשר יגבר על שטח ב"ג
אם כן קו ג"ד בלתי מדבר ואינו מסוג אחד מן הקוים אשר אינם מדברים ממה שקדם ‫[100]
וגם כן הנה אנחנו נשלים שטח ד"ה
ושטח ד"ה בלתי מדבר
אם כן הקו אשר יגבר עליו בלתי מדבר
ויהיה קו ד"ז שוה לקו אשר יגבר על שטח ה"ד
אם כן קו ד"ז בלתי מדבר ואינו מסוג אחד מן הקוים אשר אינם מדברים ממה שקדם לו
אם כן קו הקו הממוצע יתחדשו ממנו קוים בלתי מדברים אין תכלית לרבויים אין מהם אחד מסוג מה שלפניו
וזה מה שרצינו לבאר
נשלם המאמר העשירי מספר אקלידס החכם
ומספר תמונותיו מאה ותשעה
ונשלמה העתקתו ג אב שנת ל לפרט
תהלה לאל בורא עולם

Book Eleven

המאמר האחד עשר מספר אקלידס החכם
  • A solid is that which has length, breadth, and depth, and everything that has a body.
התמונה המוגשמת היא אשר לה אורך ורוחב וגובה וכל מה שיש לו גוף
The limits of a solid are a surface.
וקצוות המוגשם פשוט
  • When a straight line stands on a plane and straight lines are drawn in that plane that meet the straight line so that every angle contained by one of those lines and the line is a right angle, the straight line is perpendicular to the plane.
וכאשר עמד קו ישר על שטח והוציאו בשטח ההוא קוים ישרים ימששו הקו הנצב והיתה כל זוית יקיף בה קו מאותם הקוים עם הקו הנצב נצבת הנה הקו הנצב ההוא עמוד על השטח
כאשר עמד שטח על שטח והיו כל שני עמודים יצאו מן הקו אשר הוא הפרק המשותף מנקודה אחת ממנו אל כל שני השטחים יקיפו בזוית נצבת הנה שני השטחים יקיפו בזוית נצבת
השטחים הנכחיים הם אשר לא ימשש שטח מהם האחר ואפילו הוציאו לכל הצדדים עד לאין תכלית
  • The equal similar solid shapes are those that each solid of which is contained by the same number of surfaces as the number of the surfaces containing the other, and each surface is similar and equal in measure to its corresponding surface in the other solid.
התמונות המוגשמות השוות הדומות הם אשר יקיפו בכל מוגשם מהם ממנין השטחים כמו מנין מה שיקיפו באחר ויהיה כל שטח מאחד מהם דומה ושוה השיעור לשטח אשר הוא גילו מן המוגשם האחר ועל בריאתו
  • The similar solid shapes are those that each solid of which is contained by the same number of surfaces as the number of the surfaces containing the other, and each surface is similar to its corresponding surface in the other solid.
התמונות המוגשמות הדומות הם אשר יקיף כל מוגשם מהם ממנין השטחים כמו מנין מה שיקיף באחר ויהיה כל שטח מאחד מהם דומה בשטח אשר הוא גילו מן המוגשם האחר ועל בריאתו
  • A prism is a solid figure contained by three rectangles and two triangles.
התמונה המוגשמת המגוררת היא אשר יקיפו בה שלשה שטחים נכחיי הצלעות ושני שטחים משולשים
  • The sphere is when the semicircle is drawn round with the diameter fixed in two points, so it does not move, and the arc, which is half the perimeter, revolves until it returns to its position; it is the circular solid. The center of the sphare and the center of the circle are the same.
הכדור הוא מה שיעבור חצי עגולה כאשר יקוים קו הקוטר בין שני כשורים עד שלא יסור וסבבה הקשת אשר היא חצי הקו המקיף עד שתשוב אל מקומה והוא המוגשם העגול ומרכז הכדור ומרכז העגולה אחד
התמונה המוגשמת המחודדת היא אשר יקיפו בה שטחים יעלו משטח אחד אל נקודה אחת מקבילה אותו
התמונה המוגשמת העגולה היא אשר שני תושבותיה שני שטחים ושניהם שתי עגולות
השוה שתי קצוות והעובי הוא מה שיעבור שטח שוה הצלעות נצב הזויות כאשר יקוים אחת מצלעותיו המקיפות בזוית נצבת בין שני פלכים עד שלא יסור ויעוגל השטח עד שישוב אל מקומו
וחץ התמונה הוא הצלע הקים ונקראת התמונה הזאת האסטונה העגולה
התמונה המוגשמת המחודדת העגולה היא מה שיעבור משולש נצב הזויות כאשר יקוים אחת מצלעותיו המקיפות בזוית הנצבת בין שני כישורים עד שלא יסור ויסובב המשולש עד שישוב אל מקומו
ואם היה הצלע הקים שוה לצלע האחר הנה התמונה נצבת הזויות
ואם היה יותר ארוך ממנו הנה היא חדה הזוית
וכאשר היה יותר קצר ממנו הנה היא נרחבת הזוית
וחץ התמונה היא הצלע הקים ותושבתה היא עגולה וזאת התמונה היא מחודדת האסטונה העגולה
הזוית המוגשמת היא אשר יקיפו אותה זויות משוטחות יותר משתי זויות ואינם על שטח אחד ויתקבצו בנקודה אחת
התמונות המוגשמות העגולות השוות שתי הקצוות והעובי והמחודדים העגולים הדומים הם אשר יהיה יחס חץ כל תמונה מהם אל קוטר תושבתה כיחס חץ התמונה האחרת אל קוטר תושבתה

Proposition 1

א הקו הישר לא יהיה חלק ממנו בשטח וחלק בגובה
מופתו שאי איפשר ונבאר זה במשל הנה אם היה איפשר נאמר שיהיה חלק מקו אב"ג והוא א"ב בשטח וחלק אחר והוא ב"ג והוא בגובה ונוציא מקו א"ב קו בשטח והוא ב"ד הנה אב"ג הוא קו ישר אם כן א"ב דבק ב"ג ובקו ב"ד על יושר זה שקר מפתי' א'
אם כן לא יהיה חלק מקו ישר בשטח וחלק בגובה וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 2

ב כל שני קוים ישרים יחתכו הנה שניהם בשטח אחד וכל משולש הנה הוא בשטח אחד
המשל בו כי שני קוי א"ב ג"ד יחתכו על נקודת ה' הנה אומר כי א"ב ג"ד בשטח אחד ונרשום על שני קוי ד"ה ה"ב שתי נקודות ז"ח ונוציא קו ז"ח הנה אומר כי משולש זה"ח הוא בשטח אחד
המופת כי הוא אי איפשר זולתו ונבאר זה כי אם היה איפשר זה הנה היה חלק ממשולש זה"ח בשטח וחלק בגובה אם כן שני חלקים משני קוי ז"ה ה"ח בשטח ושני חלקים בגובה זה שקר מא'
אם כן משולש זה"ח הוא בשטח אחד והשטח אשר בו משולש זה"ח בו שני קוי ז"ה ה"ח ובו שני קוי א"ב ג"ד אם כן שני קוי א"ב ג"ד בשטח אחד
אם כן כל שני קוים ישרים יחתכו הנה שניהם בשטח אחד וכל משולש הנה הוא בשטח אחד וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 3

ג כל שני שטחים יחתכו הנה פרק שניהם המשותף הוא קו אחד ישר
המשל בו כי שני שטחי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט יחתכו ופרקם משותף הוא כ"ל הנה אומ' כי כ"ל קו אחד ישר
המופת שהוא אי איפשר שיהיה יותר מקו ונבאר זה שאם היה איפשר הנה נוציא מן ל' אל כ' קו בשטח א"ב ג"ד והוא כמ"ל ונוציא מכ' אל ל' קו בשטח ה"ז ח"ט והוא כנ"ל אם כן כמ"ל קו ישר וכנ"ל קו ישר מתחברים אם כן שני קוי כמ"ל כנ"ל ישרים מתקרבים יפגשו קצוות שניהם בכל שתי הצדדים זה שקר אם כן כ"ל הוא קו אחד ישר וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 4

When a perpendicular line stands at the intersection point of two intersecting lines, then it is also perpendicular to the plane passing through them. ד כאשר עמד עמוד על פרק שני קוים ישרים יחתכו הנה הוא עמוד על שטח שניהם
Example: line AB is perpendicular stands at the common intersection point of two lines GD and HZ. המשל בו כי קו א"ב עמוד נצב על פרק שני קוי ג"ד ה"ז המשותף
Supposition: I say that line AB is perpendicular to plane GD. הנה אומר כי קו א"ב עמוד נצב על שטח ג"ד
Proof: המופת
  • \scriptstyle BH=BZ=DB=BG
שיהיו קוי ב"ה ב"ז ד"ב ב"ג הנחלקים שוים
  • We draw two lines HG and DZ.
ונוציא שני קוי ה"ג ד"ז
  • We draw line TK from K on plane GDHZ.
ונוציא מן כ' קו בשטח ג"ד ה"ז והוא ט"כ
  • We place point C on AB.
ונרשום על א"ב נקודת ח'
  • We draw lines HC, DC, CZ, CG, CK and CT.
ונוציא קוים ה"ח ד"ח ח"ז ח"ג ח"כ ח"ט
  • \scriptstyle CK=BZ
הנה צלע ה"ב כמו ב"ז
  • \scriptstyle GB=BD
וג"ב כמו ב"ד
I.4, 15, 27: \scriptstyle HG\parallel DZ\;HG=DZ
אם כן ה"ג ד"ז נכחיים ושוים מט"ו וד' וכ"ז מא‫'
  • \scriptstyle GB=BD
וג"ב כמו ב"ד
  • \scriptstyle BC\perp GD
וב"ח עמוד על ג"ד
  • I.4: \scriptstyle CG=CD
אם כן ח"ג כמו ח"ד מד' מא‫'
  • \scriptstyle HB=BZ
וגם כן ה"ב כמו ב"ז
  • \scriptstyle BC\perp HZ
וב"ח עמוד על ה"ז
  • I.4: \scriptstyle HC=CZ
אם כן ה"ח כמו ח"ז מד' מא‫'
  • \scriptstyle GC=CD
אם כן צלע ג"ח כמו ח"ד
  • \scriptstyle HG=DZ
וה"ג כמו ד"ז
  • CG and GH are equal to CD and DZ
אם כן שני קוי ח"ג ג"ה שוים לשני קוי ח"ד ד"ז
  • \scriptstyle HC=CZ
ותושבת ה"ח כמו תושבת ח"ז
  • I.8: \scriptstyle\measuredangle CGH=\measuredangle HDZ
אם כן זוית חג"ה כמו זוית הד"ז מח' מא‫'
וקו ט"ג ד"ב נכחיים וכבר הוצאו אל שניהם ט"כ ג"ד
  • I.29: \scriptstyle\measuredangle GTB=\measuredangle KBD
אם כן זוית גט"ב שוה לזוית כב"ד מכ"ט מא‫'
  • \scriptstyle\measuredangle BGT=\measuredangle BDK
וזוית בג"ט שוה לזוית בד"כ
  • \scriptstyle GB=BD
וג"ב כמו ב"ד
  • I.26: \scriptstyle TG=DK
אם כן ט"ג כמו ד"כ מכ"ו מא‫'
  • CG and GT are equal to CD and DK
אם כן שני קוי ח"ג ג"ט שוים לשני קוי ח"ד ד"כ
  • \scriptstyle\measuredangle CGT=\measuredangle CDK
וזוית חג"ט שוה לזוית חד"כ
  • I.4: \scriptstyle TC=CK
אם כן תושבת ט"ח כמו תושבת ח"כ מד' מא‫'
  • \scriptstyle TK=BK
וצלע ט"כ כמו צלע ב"כ
וכ"ח משותף
  • TB and BC are equal to KB and KC
אם כן שני קוי ט"ב ב"ח יהיו שוים כ"ב כ"ח
  • \scriptstyle TC=CK
ותושבת ט"ח כמו תושבת ח"כ
  • I.8: \scriptstyle\measuredangle CBK=\measuredangle CBT
אם כן שתי זויות חב"כ וחב"ט שוות מח' מא‫'
def. אם כן שתיהם נצבות מפתיחת מא‫'
אם כן ח"ב עמוד על ט"כ וכן יתבאר כי כל קו יצא מן ב' בשטח שני קוי ג"ד ה"ז הנה הוא יקיף עם ח"ב בזוית נצבת
def. אם כן קו כ"א הוא עמוד על שטח ג"ד ה"ז מפתיחת זה
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 5

ה כאשר עמד קו על פרק משותף לשלשה קוים יקיף עם כל קו מהם בזוית נצבת הנה הקוים השלשה בשטח אחד
המשל בו כי קו א"ב נצב על פרק משותף לשלשה קוים ב"ג ב"ד ב"ה על זויות נצבות הנה אומר כי ב"ג ב"ד ב"ה בשטח אחד
המופת כי איפשר שיהיה קו מהם בזולת שטח האחר ונבאר זה שאם היה איפשר הנה היה ב"ד בשטח בגובה הנה שטח א"ב ב"ד הנה יחלק שטח ג"ב ב"ה ויחלקהו ויהיה חלוקם המשותף קו ב"ז [מג'] ותהיה זוית אב"ז נצבת וכבר היתה זוית אב"ד נצבת א"ב ב"ד ב"ז בשטח אחד הנה זוית אב"ז אם כן שוה לזוית אב"ד הגדולה לקטנה זה שקר אם כן ב"ג ב"ד ב"ה בשטח אחד

Proposition 11

י"א נרצה שנוציא מנקודה מונחת בגובה קו יהיה עמוד על שטח מונח
הנה נשים הנקודה המונחת נקודת א' ונרצה שנוציא ממנה עמוד נצב על השטח המונח ונתחיל ונקוה בשטח קו ישר איך מה שיפול והוא ב"ג ונוציא מנקודת א' אל קו ב"ג עמוד על קו ב"ג והוא א"ד ונוציא מן ד' בשטח המונח עמוד על ב"ג והוא ד"ה ונוציא מן א' אל קו ד"ה עמוד נצב על ד"ה והוא א"ז הנה אומר כי א"ז עמוד על השטח המונח
המופת אנחנו נוציא מן ז' קו יהיה נכחי אל ב"ג בשטח המונח והוא ח"ט
אם כן קו ב"ג עמוד על פרק משותף לשני קוי ז"ד ד"א מד' מזה
\scriptstyle BG\perp ZDDA
אם כן קו ב"ג עמוד על שטח ז"ד ד"א
\scriptstyle BG\parallel CT
וב"ג יהיה נכחי אל ח"ט
\scriptstyle CT\perp ZDDA
אם כן ח"ט עמוד נצב על שטח ז"ד ד"א מח' מזה
וז"א הוא בשטח ז"ד ד"א
\scriptstyle CT\perp AZ
אם כן ח"ט עמוד על א"ז
\scriptstyle AZ\perp CT\quad CT\perp HD
וא"ז עמוד על ח"ט והוא גם כן עמוד על ה"ד
\scriptstyle AZ\perp HD\quad AZ\perp CT
אם כן א"ז עמוד נצב על ה"ד ועל ח"ט
\scriptstyle AZ\perp HZCT
אם כן א"ז עמוד על שטח הזח"ט
ושטח הזח"ט הוא השטח המונח וא"ז עמוד נצב עליו
הנה כבר הוצאנו מנקודת א' אשר היא בגובה המונח עמוד נצב על השטח המונח והוא א"ז
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 12

י"ב נרצה שנעמיד על שטח מונח על נקודה ידועה ממנו עמוד
ונשים הנקודה א' ונרצה שנעמיד על נקודת א' עמוד על השטח המונח ונניח בגובה נקודת ב' איך מה שנפלה ונוציא ממנה עמוד על השטח המונח והוא ב"ג ונוציא מן א' קו יהיה נכחי אל ג"ב והוא א"ד הנה אומר כי א"ד עמוד על השטח המונח
המופת כי א"ד הוא נכחי אל ב"ג וב"ג עמוד על השטח המונח הנה א"ד עמוד על השטח המונח
הנה כבר העמדנו על השטח המונח על נקודת א'
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 13

י"ג לא יעמוד על שטח אחד שני עמודים על נקודה אחת מן השטח
המופת שהוא אי איפשר ויתבאר זה במשל שאם היה איפשר הנה נעמיד על נקודת א' שני עמודים על השטח המונח והם א"ב א"ג ויהיה קו ד"ה פרק משותף לשני שטחים אם כן זוית בא"ה נצבת וזוית גא"ה נצבת אם כן שתיהן שוות הגדולה לקטנה זה שקר
אם כן אי איפשר שיעמדו על נקודה אחת שני עמודים
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 14

י"ד כאשר היה קו אחד עמוד על שני שטחים הנה השני שטחים כאשר הוצאו בכל הצדדים לא יפגשו ואפי' הוצאו בכל הצדדים לאין תכלית
המשל בו שיהיה קו א"ב עמוד על שני שטחי ג"ד ח"ט הנה אומר כי שני שטחי ג"ד ח"ט נכחיים וששניהם כאשר הוצאו עד לאין תכלית לא יפגשו
המופת שהוא אי איפשר ונבאר זה שאם היה איפשר הנה יפגשו ותהיה פגישת שניהם פרק משותף והוא קו כ"ל ונרשום על כ"ל נקודת מ' איך מה שתפול ונוציא שני קוי א"'מ כ"מ הנה כ"ל הוא בשטח ג"ד וכל הנקודות אשר בו הם בשטח ג"ד אם כן א"מ בשטח ג"ד וכל עמוד על שטח הנה הוא עמוד על קו יצא בשטח וימשש העמוד אם כן זוית מא"ב נצבת ולכן זוית אב"מ נצבת אם כן שתי זויות ממשולש אב"מ שתי נצבות זה שקר אם כן שני שטחי ג"ד ח"ט כאשר הוצאו בכל הצדדים לא יפגשו
וזהו מה שרצינו לבאר

Proposition 33

Parallelepipedal solids, whose heights are the same: the ratio of the solid to the solid is as the ratio of its base to its base. ל"ג המוגשמים נכחיי השטחים כאשר היה רומם בשיעור אחד הנה יחס המוגשם אל המוגשם כיחס תושבתו אל תושבתו
המשל בו כי שני מוגשמי כ"ב וז"ל נכחי השטחים ורומם בשיעור אחד הנה אומר כי יחס תושבת אבג"ד אל תושבת הזח"ט כיחס מוגשם כ"ב אל מוגשם ז"ל
\scriptstyle DGMN=HZCT
המופת כי נשים תושבת ד"ג מ"נ שוה לתושבת הזח"ט
ונשלים מוגשם ס"ג וכל מוגשם נכחיי השטחים יבדילהו שטח על נכחות שני שטחים מקבילים
הנה הוא יחלקהו בשני חלקים יהיה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס תושבתו אל תושבתו [מכ"ה מזה]
\scriptstyle ABGD:DGMN=KB:GS
אם כן יחס תושבת אבג"ד אל תושבת דגמ"נ כיחס מוגשם כ"ב אל מוגשם ג"ס
\scriptstyle DGMN=HZCT
ותושבת דגמ"נ כמו תושבת הזח"ט
\scriptstyle GS=ZL
ומוגשם ג"ס כמו מוגשם ז"ל
\scriptstyle ABGD:HZCT=KB:ZL
אם כן יחס תושבת אבג"ד אל תושבת הזח"ט כיחס כ"ב אל מוגשם ז"ל
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 40

מ כל מעוקב יובדלו צלעות שני שטחים משטחיו מקבילים כל צלע בשני חציים אחר כן יצאו ממקומות ההבדלים שני שטחים יבדילו המעוקב ויבדיל כל אחד משניהם האחר הנה הבדל שניהם המשותף יחתוך קוטר המעוקב בשני חציים ויחתכהו הקוטר בשני חציים
המשל בו כי שני שטחי מעוקב א"ב המקבילים ג"ד א"ה ז"ח ט"כ הנה כבר הובדלו צלעות שניהם והם ג"ד ד"א א"ה ה"ג ב"ז ז"ח ח"ט ט"ב כל צלע בשני חציים על נקודת כ' ל' מ' נ' ס' ע' פ' ק' והוצא ממקומות ההבדלים שני שטחים והם כ"מ פ"ס ונ"ל ע"ק יבדילו המעוקב ויבדיל כל אחד משניהם האחר והבדלם המשותף קו ר"ש וקוטר המעוקב קו ב"א הנה אומר כי כל אחד מן ר"ש ב"א יחתוך האחד בשני חציים
המופת כי נוציא קוים ג"ר ר"א ב"ש ש"ח
  • \scriptstyle GH=DA
הנה ג"ה ישוה ד"א
  • \scriptstyle\frac{1}{2}GH=GN
וחצי ג"ה הוא ג"נ
  • \scriptstyle\frac{1}{2}DA=LA
וחצי ד"א הוא ל"א
\scriptstyle GN=LA
וג"נ ישוה ל"א
\scriptstyle RN=LR
ור"נ ישוה ר"ל
\scriptstyle\longrightarrow GN+NR=AL+LR
הנה כל ג"נ נ"ר כמו כל א"ל ל"ר כל אחד כמו גילו
\scriptstyle\measuredangle GNR=\measuredangle ALR
וזוית גנ"ר כמו זוית אל"ר
I.4: \scriptstyle GR=RA
אם כן תושבת ג"ד כמו תושבת ר"א מד' מא'
\scriptstyle\triangle GNR=\triangle ALR
ומשולש גנ"ר כמו משולש אל"ר
ושאר הזויות כמו שאר הזויות אשר יהיו מיתריהם הצלעות השוות
\scriptstyle\measuredangle GRN=\measuredangle LRA
זוית גר"נ כמו זוית לר"א
ויהיה זוית נר"א משותפת
\scriptstyle\measuredangle GRN+\measuredangle NRA=\measuredangle LRA+\measuredangle ARN
אם כן שתי זויות גר"נ נר"א שוות לשתי זויות לר"א אר"נ
I.13: \scriptstyle\measuredangle LRA+\measuredangle ARN=90^\circ+90^\circ
אבל שתי זויות לר"א אר"נ ישוו שתי נצבות מי"ג מא'
\scriptstyle\measuredangle GRN+\measuredangle NRA=90^\circ+90^\circ
אם כן שתי זויות גר"נ נר"א ישוו שתי נצבות
וכבר יצא מקו ר"נ מנקודת ד' שני קוים ר"נ ר"א בשני צדדים מתחלפים ויהיו שתי זויות גר"נ נר"א ישוו שתי נצבות
אם כן יהיו שני קוי ג"ר ר"א קו אחד ישר מי"ד מא'
ולכן יהיו שני קוי ב"ש ש"ח קו אחד ישר
\scriptstyle GB=HT\quad AC=HT
\scriptstyle GB\parallel HT\quad AC\parallel HT
וכל אחד מן ג"ב א"ח ישוה ה"ט והם נכחיים
והנכחיים לקו ואינם בשטח אחד הנה הם נכחיים
\scriptstyle GB=AC\quad GB\parallel AC
אם כן ג"ב א"ח נכחיים שוים ונדבקים בקצוות ג"א ב"ח
\scriptstyle GA=BC\quad GA\parallel BC
אם כן ג"א ב"ח שוים נכחים מל"ג מא'
  • \scriptstyle\frac{1}{2}GA=RA
וחצי ג"א הוא ר"א
  • \scriptstyle\frac{1}{2}BC=B\hat S
וחצי ב"ח הוא ב"ש
\scriptstyle RA=B\hat S\quad RA\parallel B\hat S
אם כן ר"א ב"ש שוים נכחיים ונדבקים בקצוות ר"ש א"ב
I.29; I.46: \scriptstyle RT=T\hat S\quad AT=TB
אם כן ר"ת ישוה ת"ש וא"ת ישוה ת"ב מכ"ט ומ"ו מא'
הנה כבר חתך כל אחד מן א"ב ר"ס האחד בשני חצאים
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 41

For every two prisms whose heights are equal, if the base of one of them is a triangle, the base of the other is parallelogram, and it is double the base of the other, which is the triangle, then both prisms are equal. מא כל שני מגוררים רום שניהם שוים ותושבת אחד משניהם משולש ותושבת האחר נכחית הצלעות והיא כפל תושבת האחר המשולש הנה שני המגוררים שוים
המשל בו כי שני מגוררי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט כ"ל מ"נ רום שניהם שוים ותושבת אחד משניהם משולש והיא נכ"ל ותושבת האחר נכחית הצלעות והוא בגד"ה הנה אומר כי שני המגוררים שוים
המופת שנשלים שני מוגשמי א"ד ח"ל הנכחיים
  • \scriptstyle\Box_{BGDH}=2\sdot\triangle_{NKL}
הנה נכחי בגד"ה הוא כפל משולש נכ"ל
  • \scriptstyle\Box_{NL}=2\sdot\triangle_{NKL}
ונכחי נ"ל הוא כפל משולש נכ"ל
\scriptstyle\Box_{BD}=\Box_{NL}
אם כן שתי תושבות ב"ד נ"ל הנכחיי הצלעות שוות
XI.32: \scriptstyle AD=CL
אם כן מוגשם א"ד ח"ל שוים הרום נכחיי השטחים על שתי תושבות שוות אם כן שתיהן שוות מל"ב
  • \scriptstyle\frac{1}{2}AD=ABGDHZ
אבל חצי א"ד הוא מגורר א"ב ג"ד ה"ז
  • \scriptstyle\frac{1}{2}CL=CTKLMN
וחצי ח"ל הוא מגורר ח"ט כ"ל מ"נ
\scriptstyle ABGDHZ=CTKLMN
אם כן שני מגוררי א"ב ג"ד ה"ז ח"ט כ"ל מ"נ שוים
וזה מה שרצינו לבאר
נשלם המאמר האחד עשר ת"ל

Book Twelve

המאמר השנים עשר מספר אקלידס החכם

Proposition 1

א כל שתי שטחים רבי הזויות דומים בשתי עגולות הנה יחס אחד משניהם אל האחר כיחס מרובעי שני קוטרי שתי העגולות אחד מהם אצל האחר
המשל בו כי שני שטחי א"ב גד"ה וח"ט כ"ל רבי הזויות מתדמים בשתי עגולות שני קטריהם ב"ז ט"נ הנה אומר כי יחס שטח א"ב גד"ה אל שטח ח"ט כ"ל מרבי הזויות כיחס מרובע קוטר ב"ז אל מרובע קוטר ט"נ
המופת שנוציא קוים כ"ה א"ז ט"מ ח"נ הנה יחס ב"א אל ט"ח כיחס א"ה אל ח"מ ושתי זויות בא"ה טח"מ השוות יקיפו בהם צלעות מתיחסות אם כן [מו' ומד' מו'] משולש אב"ה ידמה משולש חט"מ אם כן זויות אה"ב כמו זוית חמ"ט וזוית אה"ב [מכ' מג'] כמו זוית אז"ב וזוית חמ"ט כמו זוית חנ"ט אם כן זוית אז"ב כמו זוית חנ"ט וזוית בא"ז [מל' מג'] נצבת שוה לזוית טח"נ ונשארה זוית אב"ז כמו זוית חט"נ הנשארת אם כן משולש אב"ז שוה הזויות למשולש חט"נ אם כן יחס ז"ב אל נ"ט כיחס ב"א אל ט"ח אם כן [מסוף י"ח מו'] יחס מרובע ב"ז אל מרובע ט"נ הוא יחס ב"ז אל ט"נ שנוי ויחס א"ב גד"ה אל ח"ט כ"ל מרבי הזויות הוא [מי"ט מו'] יחס א"ב אל ח"ט שנוי ויחס ב"ז אל ט"נ כיחס א"ב אל ח"ט אם כן יחס מרובע ב"ז אל מרובע ט"נ כיחס שטח א"ב גד"ה אל שטח ח"ט כל"מ רבי הזויות וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 2

ב כל שתי עגולות הנה יחס אחד משתיהן אל האחרת כיחס שני מרובעי שני קטריהם אחד מהם אל האחר
המשל בו כי שתי עגולות אבג"ד ה"ז ח"ט קטרי שניהם ב"ד ז"ט הנה אומר כי יחס מרובע קוטר ב"ד אל מרובע קוטר ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל עגולה ה"ז ח"ט
המופת כי אי איפשר זולתו ונבאר זה כי אם היה איפשר נאמר שיהיה יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר גדול או יותר קטן מעגולת ה"ז ח"ט ויהיה ראשונה אל שטח הוא יותר קטן ממנה ויהיו ת' ויהיו ת"כ מקובצים כמו עגולת ה"ז ח"ט ונקוה בעגולת ה"ז ח"ט מרובע ה"ז ח"ט ויחתכו קשתות ה"ז ז"ח ח"ט ט"ה כל אחת בשני חציים על נקודת כ' ל' מ' נ' ונוציא מיתרי ה"כ כ"ז ז"ל ל"ח ח"מ מ"ט ט"נ נ"ה הנה כל אחד ממשולשי הכ"ז זל"ח חמ"ט טנ"ה הוא יותר גדול מחצי חתיכת העגולה אשר בה המשולש וכאשר עשינו זה פעמים הנה תשאר לנו חתיכות מן העגולה כלם יותר קטן משטח כ' ותשאר ויהיו חתיכות ה"כ כ"ז ז"ל ל"ח ח"מ מ"ט ט"נ נ"ה הנה עגולת ה"ז ח"ט יותר גדולה משטח כ' וכבר חסר מהגדול יותר מחציו ועשה זה פעמים וישאר [מא' מי'] מה שהוא יותר קטן מן כ' ויהיה שטח ה"כ ז"ל ח"מ ט"נ הרב הזויות יותר גדול מן ת' ויקיפו בעגולת א"ג שטח רבי הזויות דומה בשטח ה"כ ז"ל ח"מ ט"נ והוא שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק הנה יחס מרובע ד' אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' אבל יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק הרב הזויות אל שטח ה"כ ז"ל ח"נ מ"ט הרב הזויות אם כן [מי"ח מה'] יחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' כיחס שטח א"ס ב"ע ג"פ ד"ק אל שטח הכז"ל חנמ"ט וכאשר המירונו [מי"ו מה'] יהיה יחס עגולת א"ב ג"ד אל השטח הרב הזויות אשר בה כיחס שטח ת' אל שטח הכז"ל חמנ"ט הרב הזויות ועגולת א"ב ג"ד היא יותר גדולה מן הרב הזויות אשר בה ושטח ת' אם כן יותר גדול מן הכל"ז חמנ"ט הרב הזויות אבל ת' היה יותר קטן ממנו כמו שבארנו זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר קטן מעגולת ה"ז ח"ט
הנה אומר ולא אל שטח הוא יותר גדול שאם היה איפשר נאמר שיהיה אל ת' והוא יותר גדול ממנה הנה יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל שטח ת' וכאשר חלפנו היה יחס מרובע ז"ט אל מרובע ב"ד כיחס שטח ת' אל עגולת א"ב ג"ד וכיחס עגולת ה"ז ח"ט אל שטח הוא יותר קטן מעגולת א"ב ג"ד אם כן יחס מרובע ט"ז אל מרובע ד"ב כיחס עגולת ה"ז ח"ט אל שטח הוא יותר קטן מעגולת א"ב ג"ד וכבר ביארנו כי זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס מרובע א"ב ג"ד אל שטח הוא יותר גדול מעגולת ה"ז ח"ט וכבר ביארנו ולא אל יותר קטן ממנו אם כן יחס מרובע ב"ד אל מרובע ז"ט כיחס עגולת א"ב ג"ד אל עגולת ה"ז ח"ט וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 6

כל מגורר הנה הוא אפשר שיחלקו ממנו שלשה מחודדים שוים ותושבותיהם משולשים

Proposition 15

ט"ו כל שני כדורים הנה יחס אחד משניהם אל האחר הוא יחס קוטרו אל קוטרו משולש
המשל בו כי נניח שתי כדורים א"ב ג"ד ה"ז ח"ט וקוטרי שניהם ב"ד ז"ט הנה אומר כי יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור ה"ז ח"ט הוא יחס קוטר ב"ד אל קוטר ז"ט משולש
המופת כי אי איפשר זולתו ובאור זה שאם היה איפשר נאמר שיהיה יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן או יותר גדול מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש ויהיה תחלה אל כדור הוא יותר קטן ממנו והוא כדור א' ויהיה כדור כ"ל מ"נ על מרכז ה"ז ח"ט שוה לכדור א' ויהיו שני כדורים על מרכז אחד ונעשה [מי"ד] בכדור ה"ז ח"ט הגדול מוגשם רב התושבות יקיפו בו בלתי ממשש לפשט כדור כ"ל מ"נ הקטן ונעשה בכדור א"ב ג"ד מוגשם דומה לרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הנה יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור א' כיחס ב"ד אל ז"ט משולש ויחס רב התושבות אשר בכדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש אם כן יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור א' כיחס רב התושבות אשר בכדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט וכאשר המירונו יהיה יחס כדור א"ב ג"ד אל הרב התושבות אשר בו כיחס כדור א' אל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט הרב התושבות אשר בו וכדור א"ב ג"ד יותר גדול מן הרב התושבות אשר בו אם כן כדור א' יותר גדול מן הרב התושבות אשר בו אם כן כדור א' יותר גדול מן הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט אבל הרב התושבות אשר בכדור ה"ז ח"ט יקיף בכדור כ"ל מ"נ השוה לכדור א' זה שקר אי איפשר אם כן אין יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש
ואומר ולא אל כדור הוא יותר גדול ממנו ונבאר כי זה אי איפשר שאם היה איפשר נאמר שיהיה אל כדור א' והוא יותר גדול ממנו ונשוב בתואר הנה יחס כדור א' אל כדור א"ב ג"ד הוא יחס ז"ט אל ב"ד משולש ויחס כדור א"ב אל כדור א"ב ג"ד כיחס ה"ז ח"ט אל כדור הוא יותר קטן מכדור א"ב ג"ד אם כן יחס כדור ה"ז ח"ט אל כדור הוא יותר קטן מכדור א"ב ג"ד הוא כיחס ז"ט אל ב"ד משולש זה שקר אי איפשר שכבר ביארנו זה אם כן אין יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור הוא יותר קטן ולא אל יותר גדול מכדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש אם כן יחס כדור א"ב ג"ד אל כדור ה"ז ח"ט הוא יחס ב"ד אל ז"ט משולש וזה מה שרצינו לבאר
נשלם המאמר השנים עשר מספר אקלידס החכם ת"ל

Book Fourteen

המאמר הארבעה עשר אשר יאות באקלידס אשר מספר אספקלאוס
כי אפסלידס אשר היה מאנשי סוראה וטרוגס כאשר בא אלכסנדריה פגש אביו אשר היה בין שניהם מקורבת השתוף בעיון בחכמות הלמודיות העמיד אצלו רוב זמן ימי חיו והכירו ובחנו בקצת מאמריהם מה שכתב אבלניוס בהיקש התמונה אשר לה שתים עשרה תושבות ואשר לה העשרים העשויות בכדור אחד כל אחד מהם אל אחד מהם אל חבירו ואיזה יחס לכל אחת משתיהם אל האחרת וצ"ס וסברו כי המספר אשר חבר אבלניוס בשער הזה אינו על יושר וחפשו המאמרים אשר בספר הזה ואמונות ואמתו וכתבו מה שעשו כמו ששמעתי מאבי
ואולם אני הנה נפל בידי אחר זה ספר אחר לאבלניוס עשה בו התמונות אשר זכרנו במופתים אמתיים והועיל בהם תועלת גדולה בידיעה באלו [101]הדברים אשר זכרנו
ואולם הספר אשר חברו אבלוניוס הנה כבר אפשר לנו יחד שנשתתף בעיון וזה כי הוא ספר כבר הגיע לאנשים ונפל ביד רבים מהם
ואולם מה שהנחנו אנחנו מאחריו ופרשנו בו עניינים כל מה שראינו שראוי לפרשו והנה ראינו שנכתבנו אליך כי היינו היית חזק להכיר מה שיאמר ולהגיעו לך להיותך מקדים זריז ומהיר בכל החכמות הלמדיות וביחוד בחכמת התשבורת והיותך אתה הרבה מן הלמוד ששקידתך והשתדלותך בלמוד הזה ולפי דעתינו לא שמעת מה שנאמר
הנה כבר הגיע לעזוב מה שאנו בו מזאת הפתיחת ונתחיל בענין מה שנרצה לדבר בו
ונאמר העמוד אשר יצא ממרכז עגולת מה אל צלע המחומש אשר הקיף באותה עגולה אשר יקובצו ותהיה עליה אב"ג הוא שוה לחצי הקו אשר יצא ממרכז אותה העגולה אל הקו המקיף בה עם חצי צלע המעושר אשר יקיף באותה עגולה כאשר יקובצו
ותהיה עגולה עליה אב"ג
ויהיה בעגולת אב"ג צלע מחומש שוה הצלעות והוא ב"ג
ויהיה מרכז העגולה ד
ונוציא ממנו אל ב"ג עמוד ד"ה
ונוציא קו ה"ז על יושר קו ד"ה
הנה אומר כי קו ד"ה שוה לחצי צלע המשושת וחצי צלע המעושר אשר יקיפו בעגולה הזאת כאשר יקובצו
וזה כי אנחנו נוציא שני קוי ד"ג ג"ח ג"ח
ויהיה קו ה"ח שוה לקו ה"ז
ונגיע במה שבין שתי נקודות ז"ג בקו ז"ג קשת ז"ג ביחס ונמשיך ה"ג הנה בעבור שיהיה כל הקו המקיף בעגולה חמשה דמיוני קשת ב"ג והיה חצי כל הקו המקיף בעגולה קשת אג"ז וחצי קשת בז"ג קשת א"ג היה קשת אג"ז חמשה דמיוני קשת ג"ז הנה קשת א"ז ארבעה דמיוני קשת ז"ג ויחס קשת א"ג אל קשת ז"ג כיחס זוית אד"ג אל זוית זוית אד"ג אל זוית זד"ג
אם כן זוית אד"ג ארבעה דמיוני זוית זד"ג

Book Fifteen by Hyspikleos [hypsicles] which is suitable for Euclid the Wise

המאמר החמשה עשר לאספקלאוס אשר יאות לאקלידס החכם
הקדמה לאספקלוס בהשלמת המאמר על המוגשמים החמשה

Proposition 1

When the side of the hexagon is cut in a mean and extreme ratio, the greater segment is a side of the decagon circumscribed by the circle that circumscribes the hexagon. א כאשר נחלק צלע המשושתה על יחס צלע בעל אמצע ושתי קצוות הנה חלק היותר גדול הוא צלע המעושר אשר תקיף בו העגולה אשר תקיף במשושת
Example: line AB is a side of the hexagon. המשל בזה כי קו א"ב צלע המשושת
Let it be cut in a mean and extreme ratio at point G וכבר נחלק על יחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ג‫'
Let BG be its greater segment. וחלקו הגדול ב"ג
I say that BG is the side of the decagon circumscribed by the circle that circumscribes the hexagon. הנה אומר כי ב"ג צלע המעושר אשר תקיף בו העגולה אשר תקיף במשושת
The proof: המופת
It has already been proved in Book XIII regarding the sides of the hexagon and the decagon circumscribed by the circle, that when they are joined as a straight line, then that line is cut in a mean and extreme ratio, the greater segment is the side of the hexagon and the smaller segment is the side of the decagon. כי כבר התבאר במאמר הי"ג [בט' ממנו] כי צלע משושת אשר בעגולה ומעשורה כאשר נדבקו על יושר אחר כן נחלק הקו על יחס בעל אמצע ושתי קצוות הנה החלק הגדול הוא צלע המשושת והחלק הקטון הוא צלע המעושר
We join the side of the decagon, which is DB, to line AB. ונגיע בקו א"ב צלע המעושר והוא ד"ב
So, line AD is cut in a mean and extreme ratio at point B. הנה קו א"ד כבר נחלק על יחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ב‫'
Its greater segment is line AB. וחלקו הגדול יותר קו א"ב מט' מי"ג
We draw line HW equal to line AB. ונרשום קו שוה לקו א"ב והוא קו ה"ו
We cut it in a mean and extreme ratio at point Z. ונחלקהו ביחס בעל אמצע ושתי קצוות על נקודת ז‫'
Its greater segment is line WZ. וחלקו הגדול קו א"ב ו"ז ‫[102]
WZ is equal to line BG. וו"ז שוה אל קו ב"ג מי' מי"ד
Therefore, the ratio of AD to AB is the same as the ratio of HW to WZ. הנה יחס א"ב א"ד אל א"ב כיחס ה"ו אל ו"ז
When we cut off, then reverse, the ratio of AB to BD is the same as the ratio of WZ to ZH. וכאשר הבדלנו‫[103] אחר כן הפכנו הנה [מי"ו מו'] יחס א"ב אל ב"ד כיחס ו"ז אל ז"ה
אם כן המרובע ההוה מן א"ב בה"ז כמו מרובע אשר יהיה מן ב"ד בו"ז מי"ו מו‫'
AB is the same as HW. וא"ב כמו ה"ו
ואשר [מי"ו מו'] ‫[104]יהיה מן ה"ו בה"ז שוה לאשר יהיה מן ו"ז בכמוהו‫[105]
אם כן קו ד"ב הוא כמו ו"ז‫[106]
Line WZ is the same as line BG. וקו ו"ז כמו קו ב"ג
DB is the side of the decagon. וד"ב צלע המעושר
Therefore, line BG is the side of the decagon. אם כן קו ב"ג צלע המעושר
Quod erat demonstrandum וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 2

We wish to draw a polyhedron with four equilateral triangular faces inside a known cube. ב נרצה שנרשום בעל ד' תושבות משולשו' שוות הצלעות במעוקב ידוע‫[107]
Let ABGDHWZC be the known cube. ויהיה המעוקב הידוע א"ב ג"ד ה"ו ז
We join AZ, GZ, GH, AH, and HZ. ונגיע א"ז וג"ז וא"ה וג"ה וא"ה וה"ג וה"ז
I say that we have already constructed a polyhedron with four equilateral triangular faces, which is solid AGZH. הנה אומר כי כבר עשינו בעל ד' תושבות משולשות שות הצלעות והוא מוגשם א"ג ז"ה
The proof: המופת
AG is the hypotenuse opposite to the right angle ADG. כי א"ג כבר היה מיתר זוית אד"ג הנצבת
AZ is the hypotenuse opposite to the right angle ADZ. וא"ז כבר היה מיתר זוית אד"ז הנצבת
GZ is the hypotenuse opposite to the right angle GDZ. וג"ד וג"ז כבר היה מיתר גב"ה הנצבת וה"ז כבר היה מיתר זוית גד"ז הנצבת
AH is the hypotenuse opposite to the right angle ABH. וא"ה כבר היה מיתר זוית אב"ה הנצבת
GH is the hypotenuse opposite to the right angle GBH. וג"ה כבר היה מיתר לזוית גב"ה הנצבת
HZ is the hypotenuse opposite to the right angle HWZ. וה"ז כבר היה מיתר לזוית הו"ז הנצבת
Lines AD, DZ, GD, GB, AB, BH, HW, WZ are equal [to each other]. וקוי א"ד ד"ז ג"ד ג"ב א"ב ב"ה ה"ו ו"ז שוים
So, sides AZ, ZG, AH, AG, ZH, GH are equal [to each other]. אם כן [מד' מא'] צלעות א"ז ז"ג א"ה א"ג ז"ה ג"ה שוות
Therefore, triangles AGZ, AHG, AHZ, HZG are equal [to each other]. אם כן משולשי אג"ז אה"ג אה"ז הז"ג שוים
Hence, solid AGZH has four equilateral [triangular] faces, its base is triangle AGZ and its apex is point Z. אם כן מוגשם א"ג ז"ה בעל ד' תושבת שוות הצלעות בתושבת משולש אג"ז וראשו נקודת ז‫'
Quod erat demonstrandum. וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 3

We wish to draw a solid shape with eight equilateral triangular faces inside a solid with four equilateral triangular faces. ג נרצה שנרשום תמונה מוגשמת בעלת ח' תושבות משולשות שוות הצלעות במוגשם בעל ד' תושבות משולשות שוות הצלעות
Let solid ABGD be the solid with four equilateral triangular faces. ויהיה המוגשם אשר לו ארבע תושבות משות משולשות שוות הצלעות מוגשם א"ב ג"ד
Let triangle ABG be its base. ותהיה תושבתו משולש אב"ג
Let point D be its apex. וזוית ראשו נקודת ד‫'
We cut each of its sides in half at points H, W, Z, C, T, L. ונבדיל כל צלע מצלעותיו בשני חציים אצל נקודת ה"ו ז"ח ט"ל
We join HZ, ZW, WH, CT, TL, LC, CH, HT, TW, WL, LZ, ZC. ונגיע ה"ז ז"ו ו"ה ח"ט ט"ל ל"ח ח"ה ה"ט ט"ו ו"ל ל"ז ז"ח
הנה אומר כי אנחנו כבר עשינו במוגשם א"בג"ד בעל ח' תושבות משולשות שוות הצלעות
המופת
כי קוי ח"ל ח"ט ח"ז ח"ה ו"ה ו"ז ו"ט ו"ל ז"ל ל"ט ט"ה שוים
מפני כי הם מיתרי זוית שוות יקיפו בהם קוים שוים
וזוית מוגשם א"ב ג"ד שוות
מפני כי תושבותיהם משולשים שוים
והקוים המוצאים הנעשים מיתרים לזויות נכחיים לתושבות המשולשות אשר הם מיתרי זויותיהם
אם כן המשולשים אשר יתחדשו מהם דומים ודומים למשולשי בעל הד' תושבות
אם כן קו ז"ה נכחי לקו ג"ב מב' מו‫'
וכן קוי משולש הז"ו נכחיים לקוי משולשי אב"ג
וכן קוי משולש חט"ל נכחיים לקוי משולש אב"ג
וכן גם כן וקוי משולש חז"ל ול"ט נכחיים לקוי משולשי אד"ב אם כן המוגשם דג"ב קוי משולש חה"ט נכחיים לקוי משולש אד"ב
הנה מוגשם חה"ט ול"ז בעל ח' תושבות שוות הקוים והזויות המשולשים שוות
ומשולשיו השוים הם משולשי זח"ל לח"ט טח"ה הז"ח
והמשולשים הארבעה הנכחיים להם והם המשולשים טו"ה הו"ז זו"ל טו"ל
והצלעות הד' המרובעות אשר יקיפו באמצעו הם צלעות ט"ל ז"ה ל"ז ז"ה ה"ט[108]
ושתי זויות ראשי המחודדים שתי נקודות ח"ו
הנה כבר עשינו ‫[109]המוגשם א"ב ג"ד בעל הד' תושבות תמונה בעלת [השמונה] תושבות משולשות שוות הצלעות
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 4

ד נרצה שנרצה במעוקב ידוע בעל שמונה תושבות ויהיה המעוקב הידוע מעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח בשטחו הששה המרובעים שטח אבג"ד והוא השטח העליון ממנו [ושטח הוז"ח והוא השטח התחתון ממנו והוא הנכחי] לשטח אבג"ד ושטח אהח"ד הנכחי לשטח בגז"ו ושטח אבו"ה הנכחי לשטח חדג"ז ונקח מכל שטח משטחיו הששה הנקודה אשר יחתכו ממנה שני הקוטרים לשטח ההוא ונרשום על הנקודה אשר במרובע אבג"ד רושם מ' ובמרובע הוז"ח רושם ה' ובאבו"ה רושם י' ובגדז"ח רושם ל' ובאהח"ד רושם ט' ובבגז"ו רושם כ' ונוציא קוי י"ט ט"ל ל"כ כ"י מ"י מ"ט מ"ל מ"כ ס"ל ס"ט ס"י ס"כ
ואומר כי אנחנו כבר עשינו במעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח בעל שמונה תושבות והוא מוגשם י"ט ל"ב מ"ס
מופת זה כי אנחנו נקודת ט' אם הוצא עליה קו נכחי לשתי צלעות א"ה ד"ח והוא קו עט"פ וקו אחר לשתי צלעי א"ד ה"ח והוא קו קט"ג יחתכו על זויות נצבות מפני כי שטח א"ה ח"ד שוה צלעות ונכחיים להם ונצב הזויות ולכן [מסוף ד' מב'] יהיו קוי ט"ע ט"פ ט"ק ט"נ שוים
וכן כל שטחי המעוקב כאשר ננהיגם בזאת ההנהגה יהיו הקוים אשר יצאו מן הנקודות אשר יחתכו עליה קוטריהם אצל צלעיהם ונכחי צלעיהם שוה יחד ויהיה דבקות כל שני קוים מהם בשני שטחים יתמששו על זוית נצבת ויהיו הקוים אשר ידבקו בין כל שתי נקודות מן הנקודות אשר יחתכו עליהם הקוטרים שוים
ויהיו קוי י"ט י"כ ל"ב ל"ט ס"כ ס"ל ס"י ס"ט מ"כ מ"ל מ"י מ"ט שוים
ויהיו הזויות אשר יקיפו בהם שוות
אם כן [מח' מא'] משולשי ימ"ט ימ"כ טמ"ל מכ"ל טי"ס טל"ס לכ"ס כי"ס שוי הצלעות
הנה כבר עשינו תמונה בעל שמונה תושבות יכ"ל טמ"ס אשר רצינו במעוקב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח הידוע
וזה מה שרצינו לבאר

Proposition 5

ה נרצה שנרשום במוגשם בעל שמונה תושבות ידוע מעוקב
ויהיה המוגשם בעל השמונה תושבות מוגשם א"ב ג"ד ה"ו
ומשולשיו הצלעות משולשי אה"ד דה"ג גה"ב בה"א או"ד דו"ג גו"ב בו"א
ונקח מרכז המשולשים מרכז אח"ד נקודת ז' ומרכז דה"ז נקודת ח' ומרכז גה"ב נקודת ט' ובה"א נקודת י' ואו"ד נקודת ל' וגו"ד נקודת מ' וגו"ב נקודת נ' ובו"א נקודת כ'
ונוציא קוי ז"י י"ט ט"ח ל"כ כ"נ נ"מ מ"ל י"כ ז"ל ח"מ ט"נ
הנה אומר כי כבר עשינו במוגשם א"ב ג"ד ה"ו בעל השמונה תושבות הידוע מעוקב והוא מעוקב יז"ח טכ"ל מ"נ
מופת זה אנחנו אם הוצאנו מן הנקודות אשר הם מרכזי המשולשים אשר הם נקודות זי"ט חל"כ מ"נ עמודים אל צלעות משולשיהם יהיו העמודים שוים והיו הזויות אשר יתחדשו ממשוש אותם העמודים היוצאים ממשולש אל משולש אחר שוים
מפני כי הזויות אשר יתחדשו ממשוש שטחי משולשי בעל השמונה תושבות שוות
ויהיו הקוים אשר הם מיתרי אותם הזויות הם היוצאים מן ז' אל וי ומן י' אל ט' ומן ט' אל ח' ומן ח' אל ז' ומן ז' ל' אל כ' ומן כ' אל נ' ומן נ' אל מ' ומן מ' אל ל' ומן י' אל כ' ומן ט' אל נ' ומן ז' אל ל' ומן ח' אל מ' שוים [מד' מא']
והזויות אשר יקיפו בהם אותם הקוים שוות
מפני כי מרחק ו"ח מן ה' מרחק אחד ושוה למרחק ט"ז מן ה'
ואם הוצא מט' אל ז' קו ומן י' אל ח' קו יהיו שוים
אם כן מרובע י"ז ח"ט נצב הזויות שוה הצלעות
וכן כל מרובעי כ"ל מ"נ וי"כ נ"ט וי"כ ז"ל וז"ל מ"ח וט"נ ח"מ שוי הצלעות נצבי הזויות
אם כן כל המרובעים הששה שוים שוי הצלעות נצבי הזויות
אם כן מוגשם זי"ט חל"כ מ"נ מעוקב והוא בבעל שמונה תושבות הידוע
וזה מה שרצינו לבאר


Notes

  1. titled: F137 הקדמות המאמר; Ma1 הקדמות זה המאמר; W66 הקדמה; Lo; Ma1; P1014: marked א
  2. E: הקוים המקיפי’ באחת הזוית הנצבות מהשטח נצב הזויות נכחי הצלעות יקראו מקיפים בשטח ההוא [כי] הנה מקביליהם ישוו להם
    Mu91 (marg.): פי: ר"ל בשטח ולא יקראו המקיפים בו אם לא שיהיה השטח נצב הזויות בעבור שהשני הקוים לא ישערו השטח אם לא שיהיה השטח נצב הזוית פי' עד כאן
    קוים המקיפים בו פי' ר"ל ששני אלו הקוים מודיעים לנו שעור שטח ומגבילים אותו
    המשל בזה אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או אם תרצה תכה הרחב באורך ויהיה י"ח גם כן
    וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חבירו על זוית נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות
    הנה צריך שילקח בזה התנאי שיהיה השטח נצב הזוית שאם לא יהיה כן לא יקראו המקיפים ולא י[...] את השטח השני קוים המקיפים בו
    W66: ר"ל ששני אלו הקוים [..] מודיעים לנו שעור השטח ומגבילים אותו
    המשל בזה כי אם יהיה אחד מן הקוים ארכו ו' אמות ורחב האחר ג' אמות יהיה כל שעור זה השטח י"ח אמות מהכאת האורך ברחב או הרחב באורך
    וכל זה כשיהיה הקו האחד עומד על חברו על זוי' נצבת מה שאין כן בשטח שאינו נצב הזויות
    Mu91(marg.), Mu130(marg.), W66: ונקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות
    E: ויקרא השטח בשם שתי אותיות המתנגדות אשר בצד קטרו
    P1010 (marg.), PP: ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות
    W194 (marg.): ד"ת ונקרא בשטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות
    Lo (marg.): ונקרא השטח בשם שתי אותיות הזויות המתנגדות בו
  3. Ma1: marked השנית
  4. Lo: והמתמימים באור זה מבואר במ”ג מראשון והרושם הוא שני השטחים המתמימים עם אחד מן השטחים שעל קטרו
  5. Mu 246:א כל שטח שוה הצלעות נצב הזויות יסובבנו השני קוים הסובב בזוית הנצבת וכל שטח נגדיי הצלעות נאמ' כי השני שטחים שעל אלכסונו הנגדיי הצלעות והאלכסון יחצבם כשיצטרף אחד מהם לשני השטחים המשלימין שעל שני צדי האלכסון כל זה יקרא עלם
    P1011: כל שטח נכחי הצלעות נצב הזויות הנה יקיפו השני קוים המקיפים בזוית הנצבה
    וכל שטח נכחי הצלעות הנה השני שטחים אשר יהיו על קטרו [נכח]יי הצלעות והקוטר יחצבם כאשר [...] מהם אל השני שטחים המשלימים אשר [על] צדדי הקוטר יקרא הרושם עד כאן פתי[חה‫]
    E: כל שטח נכחי הצלעות יחתכהו הקוטר והוציאו מנקודו’ ממנו קוים נכחיים לצלעות יחתכם הקוטר ועומדי’ מצדו יקראו השטחי’ אשר יחתכם הקוטר אשר על הקוטר ואשר מצדו המתמימים ומקובץ אחד השטחים שית[ח]כהו הקוטר עם שני המתמימים אשר משני צדיו יקראו הרושם
    Ma1: באור להקדמה ב’ הנה נעשה מרובע עליו א’ב’ג’ד’ ובתוכו קוטר אחד והוא קוטר ב”ד ונרשום עליו נקודה איך שתזדמן והיא נקודת ח’ ונגיע מנקודת ח’ קו ט’ח’כ’ על נוכח א”ב וקו ה’ח’ז’ על נוכח ב”ג הנה חלקנו מרובע א’ב’ג’ד’ לארבעה מרובעי’ והם א”ח ה”כ ט”ז ח”ג שנים מהם על קוטר ב”ד ושנים חוצה לו ויאמר שאם נקח אחד משני מרובעי ט”ז ה”כ אשר על הקוטר איזה מהם שנרצה עם שני המרובעי’ אשר חוץ לקוטר הנקראים המשלימים כמבואר בלמוד מ”ג מהמאמר הראשון יקראו אלה השלשה מרובעים רושם ויהיה שעור דבריו כך כל תמונה נכחית הצלעות אחד השטחים וכו’ יקרא הרושם
  6. F137 titles the propositions’ section: המבוקשים;
  7. P1011: כל שני קוים יחלק אחד מהם בחלוקה איך שיהיה הנה אשר יהיה מהכאת אחד משני הקוים באחר כמו אשר יהיה מהכאת הקו אשר לא יחלק בכל חלקי הקו המתחלק חלוקה חלוקה
    E: ‫1 השטח אשר יקיפו בו כל שני קוים שוה למקובץ השטחים יקיפו בם אחד הקוים עם חלקי הקו השני יחד
    Mu36 adds a marginal note: כונת זה הדרוש שכשהיו לנו שני קוים מונחי’ כמה שיהיו וחולק האחד מהם לחלקים כמה שהיו שהכאת הקו האחד בכל אחד מהחלקים שחולק הקו השני שוה להכאת הקו ההוא בקו המחולק כלו
    The arithmetic version of the proposition is given in marginal notes in a few manuscripts:
    Mu91: המשל לתמונת א' משני: כמו עשרה וששה וחולק עשרה לשלשה חלקים כגון חמשה ושלשה ושנים הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח חמשה בששה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ס‫'
    W66: פי’ משל זה במספר כמו עשרה וששה וחולק עשרה לג' חלקים כגון ה' וג' וב' הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' שוה לשטח ששה בחמשה שהוא שלשים ולשטח ששה בשלשה שהוא י"ח ולשטח ששה בשנים שהוא י"ב וקבוץ שלשת שטחים אלו הוא ששים
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left(2\times6\right)+\left(3\times6\right)+\left(5\times6\right)=12+18+30=60=10\times6}}
    P1010: דמיון במספר כאשר תכה מספר בעצמו יהיה המרובע ההווה ממנו כמרובע ההוה מהכאת המספר ההוא בכל אחד מחלקיו השוים
    המשל בזה הכאת י’ בט”ו הוא ק”נ וכשתחלק ט”ו לג’ חלקים שוים שהוא ה’ ותכה עשרה בה’ ה’ יהיה ק”נ
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)+\left(5\times10\right)=150=15\times10}}
    P1014: וכן במספר שה’ עם ד’ הם כ’ וכולו חולק הה’ על ג’ וב’ ותכה הד’ עם השני חלקים יהיו כ‫’
    Numerical example:\scriptstyle{\color{blue}{\left(3\times4\right)+\left(2\times4\right)=20=5\times4}}
  8. C: המשל בזה שקו א' וקו ב"ג נחלק אחד מהם והוא ב"ג על נקודות ד' וה' ואומר שאשר יהיה מהכאת א' בחלק ב"ד ובחלק ד"ה ובחלק ה"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א' בב"ג
    E: יהיו שני קוי א' ב"ג ונחלק ב"ג על חלקי' איך שנרצה והם ג"ה ה"ד ד"ב ואומ' שהשטח נצב הזויות שיקיפו בו קוי א' ג"ב שוה למקובץ שטחי א'ג"ה וא'ה"ד וא'ד"ב
    Mu246: ב שני קוי א'ב"ג חולק ב"ג בחלקי ב"ד ד"ה ה"ג נאמ' כי כפל א' בכל ב"ג ככפל א' בכל אחד מן ב"ד ד"ה ה"ג מקובצי
  9. AB: פי' זה התבאר מכח מה שאמרנו ששטח ב"ח שוה לשטח ב"ד ד"כ ה"ח
  10. C: מופת זה שנוציא מקו ב"ג מנקדת ב' קו על זוית נצבה שוה לקו א' והוא קו ב"ז
    ונוציא מנקדת ז' קו נכוחי לקו ב"ג והוא קו ז"ח
    ונוציא מנקדת ד' וה' וג' קוים נכוחיים לקו ב"ז והם ד"ט וה"כ וג"ח
    וכבר התבאר ששטח ז"ג שוה לשלשת שטחי ז"ד וט"ה וכ"ג וכל השטחים הם נכוחי הצלעות
    ושטח ז"ג הוא מהכאת קו א' בקו ב"ג לפי שיקיפו בו קוי ז"ב ב"ג וז"ב שוה לא‫'
    ושטח ז"ד יקיפו בו קוי ז"ב וז"ב שוה ב"ד וקו ב"ז שוה לקו א‫'
    ושטח ט"ה הוא מהכאת קו א' בקו ד"ה לפי שיקיפו בו קוי ט"ד ד"ה ושקו ט"ד שוה לקו א‫'
    ושטח כ"ג הוא מהכאת א' בה"ג לפי שכ"ה שוה לקו א‫'
    E: מופתו שנוציא מן ג' על קו ג"ב עמוד ג"ח שוה לקו א' ונשלים התמונה
    ונוציא מן ה' וד' עמודים על ג"ב והם ה"כ ד"ט
    הנה לפי ששטח ב"ח שוה לשלשה שטחי ח"ה ה"ט ט"ב
    לפי שמקובץ חלקי השטח שוה לכל השטח ושטח ח"ב שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ב
    וח"ה שוה לה אשר יקיפו בו א' עם ג"ה
    וכן ה"ט לאשר יקיפו בו א' עם ה"ד
    וד"ז לאשר יקיפו א' עם ד"ב
    Mu246: כיצד נוציא קוי ב"ז כ"ט ה"כ ג"ח על זויות נצבות וכל אחת מהן שוה לקו א‫'
    לפי הדבר נראה כי כל שטח ב"ח הוא כפל א' בב"ג ושטח ב"ט הוא כפל א' בד"ה ושטח ה"ח כפל א' בה"ג
  11. C: וכבר התבאר שאשר יהיה מהכאת ק קו א' בקו ב"ג שוה לאשר הוא מהכאת קו א' בקו ב"ד ובקו ד"ה ובקו ה"ג וזה מה שרצינו לבאר
    E: יהיה השטח שיקיפו בו א' עם ב"ג שהוא כמו ב"ה שוה למקובץ שטחי א' עם ג"ה ה"ד ד"ב שהם כמו שטחי ח"ה ה"ט ט"ב והוא המכוון
  12. P1011: כל קו יחלק לחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בכל חלקיו כמו אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו
    E: ‫2 כשנחלק קו ישר לשני חלקי' איך שהזדמן יהיה השטח נצב הזוית שיקיפו בו הקו כלו כלו עם כל אחד מהחלקים שוי' למרובע כל הקו
    Mu36: ובנס’ אלחג’אג’ כתו’ כאשר נחלק אי זה מספר שהיה בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו בכל אחד מהחלקים להכאת המספר כלו בעצמו
    ולפי זאת הנס’ צריך להיות המרובע שוה הצלעו’ כמו זה שלפנינ‫’
    AB: המשל לתמונת ב' כאשר חולק עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ששה בעשרה שהוא ס' ושטח ארבעה בעשרה שהוא ארבעים שוה למרובע המתהווה מעשרה אשר הוא מאה
    וזה מתבאר מתמונת א' וזה כי בתמונת א' התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כולו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שיהיו שני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים
    W66: משל זה במספר כשנחלק עשרה לשני מספרי ו' וד' הנה שטח ו' בי' שהוא ס' ושטח ד' בי' שהוא מ' יחד שוים למרובע המתהוה מי' שהוא מאה
    וזה מתפאר מתבאר מתמונת א' כי שם התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני בקו שני כלו כהכאת הקו הראשון בחלקי הקו השני בין שהיו השני הקוים ר"ל הראשון והשני שוים או בלתי שוים
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot10\right)+\left(4\sdot10\right)=60+40=100=10^2}}
    P1014: וכן הח’ אם תחלקהו לו’ וב’ מרובע הכל ס”ד ואם תכה הח’ עם הב’ ועם הב’ יהיו ס”ד וכן בשני המספרים איזה שיהיו
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left(8\sdot6\right)+\left(8\sdot2\right)=8^2}}
  13. C:המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר כי אשר יהיה מהכאת קו א"ב בקו א"ג ובקו ג"ב שוה לאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו
    E: יהיה הקו הישר א"ב ויחלק על ג' ואומ' שמרובע א"ב שוה לשטח א"ב בא"ג וא"ב בג"ב
  14. מופת זה שנצייר על קו א"ב שטח מרובע והוא שטח א"ה ונוציא מנקודת ג' קו עד ז' נכוחי לקוי א"ד וב"ה ויהיו שטחי א"ז וז"ב נכוחי הצלעות והם שוים לשטח א"ה ושטח א"ז הוא נכוחי אשר היה מהכאת קו ב"א בקו א"ג לפי שיקיפו בו קוי ד"א א"ג וד"א שוה לא"ב ושטח ז"ב הוא אשר היה מהכאת א"ב בג"ב לפי שיקיפו בו ה"ב ב"ג וה"ב שוה לא"ב ושטח א"ה הוא אשר היה מהכאת א"ב בעצמו
    וכבר התבאר שאשר היה מהכאת א"ב בא"ג ובג"ב שוה לאשר היה מהכאת א"ב בעצמו
    E: מופתו שנעשה על א"ב מרובע א"ה ונוציא ג"ז נכחי לב"ה ולפי ששטח א"ז שוה לשטח שיקיפו בו א"ג בא"ב כי ג"ז כמו א"ב וכן ששטח ג"ה שוה לשטח שיקיף בו א"ב בג"ב ושניהם שוים למרובע א"ה יהיה מרובע א"ה שהוא ההוה מקו א"ב שוה לשני שטחים ההוים מא"ב בא"ג וא"ב בב"ג
    וכבר יתבאר זה בצד אחר כשנניח קו ח' שוה לא"ב ותהיה השטח הנצב הזוית שיקיף בו ח' בא"ב שהוא כמו מרובע א"ב משלפניה' שוה לשטח נצב הזוית שיקיף בו ח' בא"ג וח' בג"ב והם כמו שטחי א"ג בא"ב וג"ב בא"ב
    Mu246: ג כשיוחלק קו א"ב בחלקי א"ג ג"ב נאמ' כי כפל א"ב בפני עצמו ככפלו בכל אחד מן א"ג ג"ב
    והדבר בו ברור כשנעשה על קו א"ב מרובע ואחר כך נוציא בו קו ג"ז עמוד
  15. E:‫3 השטח ההוה מקו מה עם אחד מחלקיו שוה לשטח נ"ה שיקיפו בו השני חלקי' ומרובע החלק הנזכר
    P1011: כל קו יחלק בשני חלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל הקו באחד החלקים כמו אשר יהיה מאחד מהחלקים בשני והכאת החלק אשר בו הוכה הקו בעצמו
    Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר נחלק מספר בשני חלקים איך שקרה הנה הכאת המספר כלו באחד מחלקיו שוה להכאת שני החלקים הא[חד] בחבירו עם הכאת החלק ההוא בעצמו
    W66: משל זה במספר כשחולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ד' בי’ שהוא מ’ שוה לשטח ו' בד’ שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו
    Mu91: המשל לתמונת ג' כאשר חולק קו עשרה לשני חלקים כמו ששה וארבעה הנה שטח ארבעה בעשרה שהוא מ’ שוה לשטח ששה בארבעה שהוא כ”ד עם מרובע ד’ שהוא י”ו
    וזה מתבאר מתמונת א’ וזה כי בתמונת א’ התבאר שהכאת קו ראשון בקו שני כמו הכאת קו ראשון עם חלקי הקו השני
    וכן בתמונה הזאת כי הכאת קו ארבע שהוא הראשון עם עשרה השני כהכאת הקו ד’ הראשון עם ששה וארבעה שהם חלק הקו השני
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{4\sdot10=40=24+16=\left(4\sdot6)\right)+4^2}}
    Mu130: יהיה הקו כלו עשרה ונחלק לשבעה וג’ הנה הכאת עשרה בג’ שהם ל’ כמו הכאת ז’ בג’ שהם כ”א עם הכאת ג’ בעצמו שהם ט’ שהמקובץ מכ”א וט’ יעלו ל’
    Another example: \scriptstyle{\color{blue}{3\sdot10=30=21+9=\left(3\sdot7\right)+3^2}}
    P1010: דמיון במספר המרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה כמרובע ההווה מהכאת ששה בארבעה שהוא כ”ד וכמרובע ההווה מששה בעצמו שהוא החלק אשר זכרנו והיה ל”ו והכל ששים וכך מרובע עשרה בששה
    Example: \scriptstyle{\color{blue}{6\sdot10 = 60 = 24+36 = \left(6\sdot4\right)+6^2}}
    P1014: וכן הח’ על ו’ וב’ הח’ עם הב’ יעלו י”ו וכן הו’ בב’ ומרובע הב’ יעלו י”ו וכן בכל מן מספר
    Example: \scriptstyle{\color{blue}{8\sdot2=16=\left(6\sdot2\right)+2^2}}
  16. C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת קו א"ב בא"ג שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו
    E: יהיה הקו א"ב ונחלק על נקודת ג' ואומ' ששטח א"ב באחד מחלקיו ויהיה ב"ג שוה למרובע ב"ג עם שטח א"ב בב"ג
  17. C: מופת זה שנצייר על קו א"ג שטח מרובע עליו א"ז ונוציא קו ז"ד אל ה' ונוציא מב' מבית קו נכוחי לקוי א"ד וג"ד והוא קו ב"ה ושטחי ז"ב וז"א נכוחי הצלעות ושטח ב"ד גם כן נכוחי הצלעות והוא שטח ז"ב ושטח ז"א יחד וז"ב הוא שהיה מהכאת א"ג בג"ב לפי שיקיפו בו ב"ג ג"ז וז"ג שוה לג"א וב"ד הוא שהיה מהכאת א"ג בג"ב א"ב בא"ג לפי שיקיפו בו ב"א א"ד וג"א שוה לא"ד וא"ד הוא שהיה מהכאת א"ג בעצמו
    והתבאר כבר שאשר היה מהכאת ב"א בא"ג שוה לאשר היה מהכאת א"ג בג"ב ומהכאת א"ג בעצמו
    E: מופתו שנעשה על ב"ג מרובע והוא ב"ד ונוציא קו ד"ה על יושר ונשלים שטח א"ה ויהיה שטח א"ה שוה לשני שטחי א"ד ד"ב ושטח א"ה שוה לשטח שיקיפו בו א"ב ב"ג כי ב"ג שוה לב"ה ושטח א"ד שוה לשטח שיקיפו בו א"ג ג"ב כי ג"ד שוה לג"ב ושטח ג"ה שוה למרובע ג"ב הנה שטח א"ב ב"ג שוה לשני שטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב
    וכבר יתבאר זה בהניחנו קו ח' שוה לקו ג"ב ויהיה שטח ח' בא"ב שוה לשני שטחי ח' בא"ג וח' בג"ב וח' בג"ב הוא כמו מרובע ג"ב כי ח' שוה לג"ב וא"ג בח' כמו שטח א"ג בג"ב הנה שטח א"ב בב"ג שוה לשטחי א"ג בג"ב ומרובע ג"ב
    Mu246: ד [כמו של מעלה] קו א"ב חולק בשני חלקי' על ג' נאמ' כי כפל א"ב בא"ג ככפל א"ג בג"ב וכפל א"ג [בפני] עצמו מקובצי' נוציא עמוד א"ד שוה לא"ג וכמו כן כיוצא ב"ה ג"ז והוא כפל א"ג בפני עצמו ושטח ג"ה הוא א"ג בג"ב וכל שטח א"ה הוא כפל א"ב בא"ג
  18. P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת כל חלק בעצמו ומהכאת אחד החלקים באחר שני פעמים
    E: ‫4 מרובע כל קו נחלק לשני חלקים שוה למרובעי שני חלקיו וכפל שטח אחד מהם באחר Mu36: נס’ אלחג’אג’ כאשר חולק איזה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה הנה הכאת המספר ההוא בעצמו שוה להכאת כל אחד מהחלקים בעצמו ולהכאת כל אחד משני החלקים בחבירו
    Mu130: יהיה הקו עשרה נחלק על שלשה וז’ נכה שלשה בשבעה עלו כ"א והכפל מ"ב ומרובע שבעה מ"ט נוסיפם עלו צ"א נוסיף מרובע כל הקו ג’ שהוא ט’ עלו מאה וכן מרובע כל הקו מאה
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+49+9=91+9=100=102}}
    P1010: דמיון במספר כאשר תכה עשרה על דרך משל בעצמו יהיה מאה אחר כן תחלק עשרה לשני חלקים על דרך משל לז’ וג’ ותרבע ז’ בעצמו יהיה מ"ט עוד ג’ בעצמו יהיה ט’ והכל נ"ח עוד תכה ג’ בז’ ב’ פעמים יהיה מ"ב הכל מאה
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left[2\sdot\left(3\sdot7\right)\right]+72+32=\left(2\sdot21\right)+49+9=42+58=100=102}}
    P1014: העשרה כלו חולק על ו’ וד’ מרובע הכל ק’ שוה למרובע הו’ והד’ וכפל שטח ו' בד’ וכן בשיעורים
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{102=100=\left[2\sdot\left(6\sdot4\right)\right]+62+42}}
  19. C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לשני חלקים על נקודת ג' ואומר שאשר יהיה מהכאת א"ב בעצמו שוה לאשר יהיה מהכאת א"ג בעצמו וג"ב בעצמו וא"ג בג"ב פעמים
    E: יהיה הקו הנחלק א"ג וחלקיו א"ב א"ג אומ' שמרובע א"ג כמו שני מרובעי א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב [ב]ב"ג
  20. E: מופתו שנעמיד על קו א"ג מרובע א"ה ונוציא בו קוטר א"ה ומן ב' עמוד ב"ד נכחי לג"ה יחתוך קוטר א"ה על ז' ונוציא מז' קו נכחי לקו א"ג והוא ח'ז'ט' ויתבאר ששטחי א"ז ז"ה שעל הקוטר מרובעים לפי שזוית ג' נצבת וזויות ג'א'ה' ג'ה'א' שוות כי קוי ג"א ג"ה שוות הנה כל אחת מהן חצי נצבת הנה קוי א"ב ב"ז שוים ולכן א"ז מרובע וכן קוי ז"ט ט"ה שוים ולכן ז"ה מרובע וקו ז"ט שוה לקו ב"ג הנה שטח ז"ה כמו מרובע ב"ג ולפי שמרובע א"ה ההוה מן א"ג שוה לשני מרובעי א"ז ז"ה ושני מתמימים כ"ט ח"ד ושני אלה המרובעים הם כמו מרובעי א"ב ב"ג ומתמים כ"ט כמו השטח שיקיף בו ב"ג בב"ז השוה לא"ב והוא שוה למתמים ח"ז יהיה מרובע א"ג שוה לשני המרובעים ההווים מן א"ב ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג
    ולו מופת קרוב והוא שנניח קו דה"ז שוה לא'ב'ג' ד"ה שוה לא'ב'ג' וה"ז לב"ג והנה יהיה שטח א"ב בכל ד"ז שוה לשטח א"ג בד"ה וא"ג בה"ז ואבל שטח א"ג בד"ה כמו שטח א"ב בד"ה שהוא כמו מרובע א"ב וב"ג בד"ה וכן שטח א"ג בה"ז שוה לשטח ב"ג בה"ז שהוא כמו מרובע ב"ג ושטח א"ב בה"ג הנה שטח א"ג בד"ז השוה לא"ג כמו מרובע א"ב ומרובע ב"ג וכפל שטח א"ב בב"ג ומשל
  21. E: והתבאר בזה שהשטחים שעל קוטר המרובע הם מרובעים ואם הם מרובעי' הקוטר קוטר למרובעי' ושמרובע כל קו ד' דמיוני מרובע חציו וט' דמיוני מרובע שלישיתו
  22. P1011:
    כל קו יחלק בחציים ואחר יחלק בחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת החלק היותר ארוך בחלק היותר קטן ומהכאת יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו הוא כמו אשר יהיה מהכאת חצי הקו בעצמו

    For any line divided in half and then divided into two unequal parts, the [sum] of the product of the larger part by the smaller part and the product of the excess of half the line over the smaller part by itself is equal to the product of half the line by itself

    E:
    ‫5 הקו הנחלק לחצאיים ולחלקי' בלתי שוים בשטח שיקיפו בו החלקים הבלתי שוים עם מרובע הקו שבן שני המקומות שוים למרובע חצי הקו

    Mu36:
    ובנס’ אלחג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ובשני חלקים בלתי שוים הנה הכאת החלקים הבלתי שוים כל אחד בחבירו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו שוים להכאת חצי המספר בעצמו

    In the version of al-Ḥajjāj: when a number is divided into two equal parts and into two unequal parts, [the sum of] the product of the unequal parts one by the other together with the product of the number that is the difference by itself [is] equal to the product of half the number by itself

    Mu130:
    יהיה הקו עשרה ונחלק בשווי על חמשה ובבלתי שיווי על שלש נכה שלשה בשבעה עלה כ”א נוסיף מרובע שבין שלשה וחמשה והוא ארבע כי המרחק שנים עלו כ”ה וכן מרובע חצי הקו שהוא חמשה עולה כ”ה

    P1010:
    דמיון במספר כשנחלק עשרה על ה’ ה’ חלקים שוים עוד נחלק עשרה לג’ וז’ על [דרך] משל הנה המרובע המתהוה מחלק השוה באחר שהוא [...] כ”ה [...] המרובע המתהוה מג’ על ז’ שהוא כ”א עם המרובע המתהוה מתוספת ז’ על ה’ שהוא ב’ ומרובעו ד’ והכל כ”ה

    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left(3\sdot7\right)+\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)-3\right]^2=21+\left(5-3\right)^2=21+2^2=21+4=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}

    P1014:
    העשרה אם תחלקהו על ה’ ועל ו’ וד’ הנה שטח ו’ בד’ עם מרובע אחד שבין ה' לו’ שוה למרובע ה’ה’ שהם כ”ה וכן בשיעורים

    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left(6\sdot4\right)+\left[6-\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)\right]^2=24+\left(6-5\right)^2=24+1^2=24+1=25=5^2=\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2}}

  23. C: המשל בזה שקו א"ב נחלק לחלקים שוים על נקדת ג' ולחלקים מתחלפים על נקודת ד' ואומר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לאשר יהיה מהכאת ג"ב בעצמו
    E: ויהיה קו ישר א"ב ויחלק לחלקי' שוים על ג' ולבלתי שוים על ד' הנה אומר ששטח א"ד בד"ב עם מרובע ג"ד שוה למרובע ג"ב
  24. C: מופת זה שנצייר על קו ג"ב שטח מרובע עליו ג"ה[ז"ב] ונדביק ב' בה' ונוציא מד' קו אל ט' נכוחי לקוי ג"ה וב"ז עליו ד'ח'ט' ונוציא מח' קו נכוחי לקוי א"ב וה"ז עליו לח"ב ונוציא מא' קו נכוחי לקוי ג"ל וד"ח וב"כ והוא א"מ ונמשוך קו כ"ל אל מ' ושטח ג"ח המשלים שוה לשטח ח"ז המשלים ויהיה שטח ד"כ משותף ויהיה יחד שטח ג"כ שוה לשטח ד"ז יחד ואמנם ג"כ שוה לג"מ לפי שהם על שתי תושבות שוות ב"ג וג"א ובין שני קוים נכוחים ב"א וכ"מ
    ואם כן שטח ג"מ שוה לשטח ד"ז ויהיה ד"ל משותף ויהיה יחד מ"ד שוה לנס"ע המסומן ומ"ד הוא שהיה מהכאת א"ד בד"ב לפי שיקיפו בו א"ד ד"ח וח"ד שוה לב"ד ויהיה נ'ס'ע' המסומן שוה לאשר יהיה מהכאת א"ד בד"ב ונשים אשר יהיה מהכאת ג"ד בעצמו משותף והוא שטח ל"ט המרובע
    ויתבאר שאשר היה מהכאת א"ד בד"ב ומהכאת ג"ד בעצמו יחד שוה לשטח ג"ז שהיה מהכאת ג"ב בעצמו שהוא חצי הקו [ר”ל מהתבארות צורת ד’ מזה השער]
    E: מופתו שנעשה על ג"ב מרובע ג"ז ונוציא ד"ע עמוד על א"ב וקוטר ה"ב ויתחתכו על ח' ונוציא קו ט'ח'ב' נכחי לא"ב ונשלים התמונה הנה מרובע ג"ז ההוה מקו ג"ב שוה לשני מתמימי ג"ח ח"ז עם מרובעי ב"ח ח"ד ולפי שמתמים ג"ח עם [מרובע] ד"כ העושה שטח ג"כ ישוה לשטח ג"ט יהיה שטח ג"ט עם מתמימי ח"ז שהוא כמו שטח א"ח עם מרובע ח"ה [שוה לשטח ג"כ [עם] מרובע ח"ה ומת[מים] ח"ז אבל שטח ג[כ] עם מרובע ח"ה] ומתמים ח"ז כמו המרובע ההווה מן ג"ב ושטח א"ח הוא ההווה מהכאת א"ד בד"ב [כי] ד"ח ד"ב שוים ומרובע ח"ה הוא כמו המרובע ההווה מן ג"ד הנה שטח [א"ד] בד"ב עם מרובע ג"ד כמו המרובע ההווה מן ג"ב
    ויתבאר גם כן שלפי שג"ב נחלק בנקודת ד' איך שיזדמן היה מרובע ג"ב כמו המרובע ההווה מן ג"ד עם [כפל] שטח ג"ד בד"ב ומרובע ד"ב [כפל] ושטח ג"ד בד"ב עם מרובע ד"ב כמו שטח ג"ד בב"ד והוא כמו שטח א"ג בד"ב [הנה] שטח א"ג בד"ב עם שטח ג"ד בד"ב שזה כמו א"ד בד"ב כשקובץ עם מרובע ג"ד היה כמו מרובע ג"ב
    Mu246: ו קו א”ב חולק בחציו על ג’ ובשני חלקים שאינם שוים על ד’ נאמ’ כי כפל א”ד בד”ב וכפל ג”ד בפני עצמו מקובצים ישוו לג”ב בפני עצמו
    נעשה על ג”ב מרובע ג”ז ונחוק בו מרובע ב”ח ושני שטחי ג”ח ח”ז וגם נעשה שטח א”ל על יושר קו מל”כ וקו א”מ כמו ד”ב ומפני שא”ג שוה לב”ז הילכך שטח א”ל כמו ד”ז וכפל א”ד בד”ב הוא שטח א”ח ונשים שטח ג”ח שותף ויהא נס”ע שוה לשטח א”ח שהוא כפל א”ד בד”ב ומרובע ה”ח הוא כפל ג”ד בעצמו
  25. C adds: והתבאר לך הנה ששני מרובעי החלקים המתחלפים יעדפו על כפל שטח נצב הזויות שיקיפו בו החלקים ארבעה דמיוני מרובע הקו שבין מקומות החלקים
    תקון המעתיק ועוד יתבאר לך הנה כי כשיחלק קו בשני מקומות לחלקים שאינם שוים שהשטח שיקיפו בו שני קוי החלוקה האחד בלתי שוה לשטח שיקיפו בו שני קוי החלוק האחר
    כי כל אשר ירחק מקום החלוק מחצי הקו יחסר השטח שיקיפו בו שני קוי החלוק
    ומתוך הצורה אשר לפני זו התבאר כי כשיעור אשר יחסר כפל שטח שיקיפו בו קוי החלוק האחד מן האחר יוסיפו שני מרובעי הקוים ההם על שני מרובעי הקוים האחרים ולפי ביאור זה נעשו מופתים רבים בשער העשירי
  26. P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף עליו קו אחר בארכו הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בקו הנוסף ומהכאת חצי הקו הראשון בעצמו הוא כמו אשר יהיה מחצי הקו הראשון כאשר יחובר הקו הנוסף ואחר הוכה כלו בעצמו יחד
    Mu36: נ’ אלחג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שהונח בחציים והוספנו עליו מספר מו[נח] הנה הכאת המספר המקובץ במספר הנוסף עם מרובע חצי המ[ספר] שוים למרו[בע] חצי המספ[ר] והתוספת כשחוברו והושמו מ[ספר] אחד
    Mu130: [...] יהיה הקו עשרה ונוסיף עליו ארבע נכה ארבע
    P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לחציין והוא ה’ ותוסיף על עשרה שנים על דרך משל הנה מרובע המתהוה מהמספר כולו שהוא י”ב כאשר תכה אותו בשנים שהוא התוספת ויהיו עשרים וארבע [..] המרובע המתהוה מ[חצי] [מספר] הראשון שהוא ה’ ומרובעו כ”ה והכל מ”ט כמרובע המתהוה מחצי המספר עם התוספת שהוא ז’ ומרובעו מ”ט
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(10+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2=\left(12\sdot2\right)+5^2=24+25=49=7^2=\left(5+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2}}
    P1014: וכן במספר אם תחלק הי”ב ות[ו]סיף עליו ב’ הנה השטח י”ד עם ב’ ומרובע ו' שהו’ חצי י”ב והכל ס”ד שוה למרובע הח’ שהו’ תוספת הקו עם חציו כמש[.] התמונה וכן בשיעורים
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left[\left(12+2\right)\sdot2\right]+\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)^2=\left(14\sdot2\right)+6^2=64=8^2=\left(6+2\right)^2=\left[\left(\frac{1}{2}\sdot12\right)+2\right]^2}}
  27. P1011: כל קו יחלק בחלקים הנה אשר יהיה מהכאת הקו בעצמו והכאת אחד משני החלקים בעצמם יחד הוא כמו אשר יהיה מהכאת הקו כלו בחלק אשר תכה בעצמו שני פעמים ומהכאת החלק האחד בעצמו
    Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך מה שקרה ה[נה] המרובעי’ ההווים מהמספר כלו ומאחד מהחלקים כאש[ר] קובצו שוים לכפל הכאת המספר כלו בחלק אשר זכרנו [עם] הכאת החלק הנשאר בעצמו
    Mu130: ויהיה הקו עשרה ויחלק על ששה נכה ששה בעשרה עלה ס’ וכפלו ק”כ ועם מרובע ארבע שהוא י”ו עלה [...] קל”ו וכן מרובע כל הקו שהוא עשרה עם מרובע החלק הנזכר שהוא ששה עלו [...]
    P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה לד’ ו’ יהיה המרובע המתהוה מכל המספר מאה והמרובע המתהוה מו’ על דרך משל ל”ו והכל קל”ו ויהיה שוה למרובע המתהוה מהכאת עשרה בששה שני פעמים שהם ק”כ והמרובע המתהוה מן החלק הנשאר שהוא ד’ ומרובעו י”ו ועם ק”כ יהיו קל”ו
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{10^2+6^2=100+36=136=120+16=\left(2\sdot60\right)+16=
\left[2\sdot\left(10\sdot6\right)\right]+4^2}}
    P1014: וכן עשרה אם חולק על ח’ וב’ מרובע הי’ שהו’ ק’ ומרובע הב’ שהו’ ד’ והכל ק”ד שוה לכפל י’ עם ב’ שהו’ מ’ ומרובע ח’ בין הכל ג”כ ק”ד וכן בשיעורים
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{10^2+2^2=100+4=104=40+64=
\left[2\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2}}
  28. דמיוני: AB פי’ כפולי
  29. P1011: כל קו יחלק בחלקים עוד נוסף באורך הקו כמו אחד מהחלקים הנה אשר יהיה מהכאת כל זה בעצמו כמו אשר יהיה מהכאת הקו הראשון בחלק הנוסף ארבע פעמים והכאת החלק האחד בעצמו
    Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים איך שקרה הנה ארבעה דמיוני כפל המספר כלו באחד משני חלקיו עם הכאת החלק הנשאר בעצמו שוי[ם] למרובע המספר הנקבץ מהמספר המונח והחלק אשר זכרנו
    Mu130: ‫[יהיה הקו עשרה ונחלקהו על ג’ ונכה ד’] פעמים ג’ בעשרה עלה ק”ך [נרבע] שבעה ויעלה מ”ט נוסיפהו על ק”ך עלה קס”ט וכן [מרובע] כל הקו המונח שהוא עשרה א”כ נוסיף עליו שלושה שחולק עליו יהיה כל הקו י”ג ומרובעו קס”ט
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot3\right)\right]+7^2=120+49= 169=13^2=\left(10+3\right)^2}}
    P1010: דמיון במספר כש[נחלק] עשרה על דרך משל לב’ וח’ ונוסיף [על] עשרה שנים שה[ם] כמו החלק ה[...] ויהיה הכל י”ב ומרובעו קמ”[ד] ויהיה שוה להכאת המספר הראש[ון] שהוא עשרה ב[שנים] שהוא החלק הנ[שאר] ד’ פעמים שה[ם] שמנים ומרוב[ע] החלק עשרה הנשאר שמנה ומרובעו ס”ד והכל קמ”ד
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot2\right)\right]+8^2=80+64=144 =12^2=\left(10+2\right)^2}}
    P1014: אם הי’ יחולק לו’ וד’ הנה ד’ פעמי’ הי’ עם הד’ שהם ק”ס עם מרובע הו’ ס”ד ובין הכל קצ”ו שוה למרובע י”ד שהו’ ג”כ קצ”ו וכן בשיעורים
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left[4\sdot\left(10\sdot4\right)\right]+6^2=160+36=196 =14^2=\left(10+4\right)^2}}
  30. P1011: כל קו יחלק בחציים עוד יתחלק גם כן לחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת שני החלקים המתחלפים כל אחד מהם בעצמו הוא כפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו בעצמו וכפל מה שיהיה מהכאת חצי הקו על החלק היותר קצר בעצמו יחד
    Mu36: נס’ אל חג’אג’ כאשר חולק אי זה מספר שיהיה בשני חלקים שוים ושני חלקים בלתי שוים הנה הכאת כל אחד מהשני חלקים הבלתי שוים בעצמו מקובצים הנה הם שוים להכאת חצי המספר בעצמו עם הכאת המספר אשר מה שבין בעצמו
    Mu130: [...]
    P1010: דמיון במספר כשנחלק עשרה לה’ ה’ שהם שנים ונחלקהו לז’ וג’ שהם חלקים בלתי שוים הנה המרובע המתהוה מהכאת ז’ בעצמו שהוא מ”ט ומהכאת ג’ בעצמו שהוא ט’ והכל נ”ח כמרובע המתהוה מחצי הקו שהוא ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ ועוד כפל מרובע מותר החלק הגדול הבלתי שוה על החלק השוה שהיה המותר ב’ ורבועו ד’ וכפלו ח’ והכל נ”ח
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{7^2+3^2=49+9=58=50+8=\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot4\right)=2\sdot5^2+
2\sdot2^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2+2\sdot\left(7-5\right)^2}}
    P1014: וכן הי”ד אם חולק לז’ ז’ וחולק לח’ וו’ מרובעי ח’ ס”ד ומרובע ו’ ל”ו בין הכל הו’ ק’ שוה לכפל מרובע ז’ שהם צ”ח וכפל מרובע א’ ובין הכל ק’ וכן בשיעורים
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{8^2+6^2=64+36=100=98+2=\left(2\sdot49\right)+\left(2\sdot2\right)=2\sdot7^2+
2\sdot1^2=2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot14\right)^2+2\sdot\left(8-7\right)^2}}
  31. P1011: כל קו יחלק בחציים עוד נוסף באורך הקו קו אחר הנה אשר יהיה מהכאת זה כלו בעצמו והקו הנוסף בעצמו מקבצים הוא כפל מה שיהיה מחצי הקו הראשון כאשר תחבר אליו הקו הנוסף ותכה בעצמו והכאת חצי הקו הראשון בעצמו
    Mu36: נ’ אל חג’אג’ כאשר נחלק אי זה מספר מונח שיהיה בשני חלקים שוים והוספנו עליו אי זה מספר מונח שהיה הנה המרובע ההווה מהמספר המונח המקובץ מהמספר המונח והמספר המוסף עם הכאת המספר המוסף בעצמו הנה הם כפל המרובע ההווה מחצי המספר המונח עם הכאת המספר המקובץ מחצי המספר המונח והתוספת בעצמו
    Mu130: [...]
    P1010: דמיון במספר כשנחלק מספר עשרה על דרך משל לה’ ה’ והוסף עליו מספר [ב'] והוא י”ב יהיה הכאת י”[ב] שה[וא] המספר עם התוספת בעצמו והוא קמ”ד ורבוע התוספת שהוא ב’ ורבועו ד’ והכל קמ”ח שוה לכפל מרובע ההוה מחצי המספר הבלתי נוסף שהיה חציו ה’ ורבועו כ”ה וכפלו נ’ עם כפל מרובע ה’ מורכב עם ב’ שהוא הנוסף והכל ז’ ורובעו מ”ט וכפלו צ”ח והכל קמ”ח
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left(10+2\right)^2+2^2=12^2+2^2=144+4=148=50+98=
\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot49\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot7^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+2\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+2\right]^2\right]}}
    P1014: הי’ אילו חולק לה’ ה’ והוסף עליו ד’ שהו’ י”ד הנה מרובע הכל שהו’ קצ”ו עם י”ו שהו’ מרובע ד’ בין הכל רי”ב שוה לכפל מרובע הה’ שהו’ נ’ ולכפל מורכב מה’ וד’ שהו’ ט’ וכפל מרו’ ט’ יהיה קס”ב ובין הכל רי”ב וכן בשיעורים
    Numerical example: \scriptstyle{\color{blue}{\left(10+4\right)^2+4^2=14^2+4^2=196+16=212=50+162=
\left(2\sdot25\right)+\left(2\sdot81\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left(2\sdot9^2\right)=\left(2\sdot5^2\right)+\left[2\sdot\left(5+4\right)^2\right]=\left[2\sdot\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)^2\right]+\left[2\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot10\right)+4\right]^2\right]}}

Apparatus

  1. 2r
  2. marg.: פי' מאמרו אולם זוית גב"ז שוה לזוית בג"ח ומ"ח ל"ה כמו ל"ז ל"ד
  3. marg.: הפוך התמונה הנזכרת
  4. 2v
  5. E: ’מאמר ב; Mu246: מאמר שני
    מספר אקלידס החכם| Mu246; P1011; P1013; P1014: om.; Mu130: מספר היסודות; Ma1: מספר היסודות לאקלידס; C, AB; P1012: מספר אקלידס; O16: מספר אוקלידיס; W66: מספר אלקידוס; F137: מספר אוקלידס בשרשים
  6. הנה שני: C, Ma1 om.; F137(marg.), P1012, P1014 הנה כל שני; P1007 הנה ב‫'
    הקוים: A1, AB, P1010, P1012, P1014 קוים
    באחת: A2 באחד; Ma1 אחת
    מזויותיו: B(except for W66) מזויות; W66 מזויותיה; P1012, P1014 מהזויות
    הנצבות: O16 נצבות; W66 om.
    יקרא: C, F יאמר
    לשניהם: B, C, F להם; P1007 לשניהן
    המקיפים: P1012 לשון המקיפים
    בו: O16 om.
  7. וכל: F כל; O16 ובכל
    שטח: F תמונה
    נכחי: F נכחית
    הנה: C, F, O16 om.
    אחד: Ma1 אחד [נ"ל כשאחד‫]
    משני: C, F om.; P1007 מב‫'
    משני השטחים: B(except for Mu130) מהשני שטחים; F137 הצלעות מהשטחים
    הנכחי: B(except for Mu130), F נכחיי; C נכוחי
    הם: C, F om.
    קוטרו: C אלכסונו
    משניהם היה: B שיהיה משניהם; C, F מהם שיהיה; P1007 משניהן היה
    שני השטחים: A2 השני שטחים; W66 השטחים; P1007 ב' השטחי‫'
    המתמימים: B, C, F המשלימים
    הרושם: C המסומן
  8. א: F137, Lo, O16, P1012 mark is missing; Mu130 למוד א'
    כאשר היו: C כשיהיו; F כאשר יהיו
    קוים ישרים: F137 הקוין הישרים; P1013 הקוים הישרים; B(except for W66), C קוים ישרים מונחים
    וחולק: B, C ונחלק
    מהם: Lo, PP משניהם; P1013 מהן
    אחד מהם לחלקים: O16 אותם לחלקים אחד מהם; C אחד מהם חלקים
    איזה מספר שיהיה: B, F כמה שיהיו/שהיו; C כמות שהן
    הנה: C יהיה
    הנצב: B, C, F, P1014 נצב
    הזויות: P1010 הזוית
    אשר יקיפו: C שיקיפו
    בו: A1 בה; O16, P1012 om.
    השני קוים: B, C, F שני הקוים; P1007 ב' הקוים
    הישרים: C; O16 הישרים המונחים
    שוה: F יהיה שוה
    לכל השטחים: F לשטחים; W66 לכלל השטחים; O16 כלו לשטחים
    הנצבי: B, C, F נצבי; P1012 הנצבים
    אשר יקיף: C שיקיפו; O16 אשר יקיפו
    בכל אחד מהם: F בהם
    הקו: A2 הקו הישר
    אשר לא: C שלא
    יחלק: F יתחלק; C, AB, P1012, P1014 נחלק
    וכל: A2, P1012, P1014 עם כל; P1013 לכל
    וכל אחד: C ואחד
    מן החלקים: B, P1007 מהחלקים
  9. ויהיו: F המשל יהיו; B הנה יהיה/יהיו
    שני: P1007 ב‫'
    קוים ישרים: A2, F הקוים הישרים; B(except for W66) קוים ישרים מונחים
    על שניהם: B, F עליהם
    לחלקים: F137 חלקים
    כמה שיהיו: B(except for W66) om.; A2 כמה שהוא
    שתי: F om.; P1012, P1014 שני; P1007, P1013 ב‫'
    נקודות: Ma1 נקודת
  10. הנה אומר כי השטח: B הנה נאמר שהשטח; F אומר כי השטח; P1007 הנה אומר כי שטח
    הנצב: B, F, P1007 נצב
    הזויות: A2, B(except for W66), P1012 הזוית
    בו: A1 בה
    שני: F om.; P1007 ב‫'
    קוי: P1013 קוים
    שוה: Mu130 שוים
    הנצב: B, F נצב
    הזויות: Mu130 הזוית
    שני: P1007 ב‫'
    שני קוי: F om.| א' ב"ג ... שני קוי: P1012 om.
    א' ב"ד: P1013 אב"ג אב"ד
    והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב
    בו שני: F om.; P1007 בו ב‫'
    שני קוי: Mu130, P1014 om.
    ד"ה: Lo, PP ה"ד
    והשטח הנצב: B, F ולשטח נצב
    הזויות: B(except for O16) הזוית
    גם כן: B, F om.
    בו: A2, P1010, P1013, PP om.; B בו שני קוי; F בו קוי
  11. ונוציא: A2, B הנה נוציא; F המופת נוציא
    מן קו: A1, B, F, P1007 מקו
    הישר: A1, F om.
    ישר: P1014 om.
    זוית נצבת: B זוית נצבה; A1, F, Lo, P1010, PP זויות נצבות; P1012 זוית קו נצבת
    מי"א מא‫': Ma1, E, O16, P1007, P1012 om.; AB מי' מא‫'; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מי"א מראשון
  12. ונשים: B(except for Mu130) ויהיה
    ונשים קו ב"ז: A1, Ma1 om.
    שוה: P1010 om.
    הישר: A1, W66 om.
    מג' מא‫': C, Ma1, E, Mu36, O16, P1007, P1012 om.; F137, P1010, P1013, PP, W194 מב' מראשון; Mu130, P1014 מב' מא‫'
  13. נכחי: P1013 נכוחי ה[צלע‫]?
    קו ז"ח ... הישר: B קו נכחי לקו ב"ג הישר והוא קו ז"ח; AB קו ז”ח נכחי לקו ב”ג הישר והוא קו ז”ח| הישר: Lo om.
  14. מן: B, F מנקודות
    מן ד‫': P1007 מד‫'
    ד' ה' ג‫': A1 ד'ה'ג' הישר; F137 ד' ה‫' וג‫'
    קוי: O16 om.
    ה"כ: AB, P1012, P1014 כ"ה
    מל"א מא‫': Ma1, E, P1007, P1012 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"א מראשון
  15. הנה כל: B(except for W66) וכל
    אחד: P1013 אחת
    ד"כ: AB דה ד"כ
  16. ושטח: P1013 om.
    לשטחי: O16 לשטח
    שוה לשטחי ב"ט: W194 twice
    מפתיחת הראשון: according to F137, W194| AB, מפתיחת א‫'; O561 מהפתיחה מא‫'; P1010 מפ' מרא‫'; P1014 מפת' מא'; PP מפתיחת ראשון; W66 מפתיח' א‫'
  17. ואולם: F אבל
    הנה הוא: F om.
    הנצב: A1, B, F נצב
    הזויות: Mu130, P1007 הזוית
    שני: F om.; P1007 ב‫'
  18. מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו; AB מפני כי קוי; P1012, P1014 מפני כי קוי; PP מפני כי
    ואולם ... לקו א‫': P1007 twice, the second recurrence is erased| א‫': O16 ג‫' א‫'
  19. ואולם שטח: F ושטח
    ב"ט: PP marg.
    הנה הוא: F om.; A2, P1007, P1010 הנה
    נצב: F137 הזויות נצב; P1014 הנצב
    הזויות: Mu130 הזוית
    אשר: F om.
    שני: F om.; P1007 ב‫'
    שני קוי: A2, Lo, P1010, P1012, PP om.; AB שני קוי
  20. מפני כי קו: B מפני שקו
    מפני כי קו ב"ז ... א‫': F om.
  21. ואולם שטח: F ושטח
    ד"כ: P1014 marg.
    הנה הוא: F om.
    שוה: P1010 שוה
    הנצב: B, A1, F, P1014 נצב
    הזויות: Mu130 הזוית
    שני קוי: A2, F, Lo, P1007, P1010, P1014, PP om.; AB שני קוי
    א' ד"ה: P1014 marg.
  22. מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו
  23. ואולם שטח: F ושטח
    הנה הוא: F, P1014 om.
    שוה: P1010 שוה
    הנצב: B, A1, F נצב
    הזויות: Mu130 הזוית
    בו: P1013 בהם
    א' ד"ה ... שני קוי: P1012 om.| שני קוי: Ma1, O16, P1014 om.; F137 קוי; P1007 ב' קוי
  24. מפני כי קו: B מפני שקו; F לפי שקו
    לקו ה"כ: A1 לה"כ; Mu130 לקו ה"ד; O16 לקו ה"ג
    מל"ד מא‫': A1, Ma1, E, O16, P1007, P1012, P1014 om.; F137, Lo, P1010, P1013, PP, W194 מל"ד מראשון
  25. הנה השטח: F והשטח
    הנצב: B, F, P1007 נצב
    הזויות: O16 הזוית
    יקיפו: P1012 om.; P1014 marg.
    שני: F137 om.; AB שני; P1007 ב‫'
    שני קוי: Ma1 om.
    א' ב"ג: O16 ב"ג א'
    הזויות: P1007 הזויות
    ה"ג: P1012 ג"ה|
    לשטחים ... וא' ה"ג: F לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ב"ד והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ד"ה והשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו קוי א' ה"ג
    B לשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ב"ד ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג [‫הזויות: Mu130 הזוית]
    AB לשטחים נצבי הזויות אשר יקיפו בהם שני קוי א' ב"ד וא' ד"ה וא' ה"ג ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ד"ה ולשטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א' ה"ג
  26. הנה: F137 וא"כ
    הנה כאשר: AB הנה התבאר כי כאשר
    היו: F137 יהיו
    שני: P1007 ב‫'
    ונחלק: F137 וחולק
    Mu130: F137 א‫'
    משניהם: F137, B(except for W66), P1010 מהם
    לחלקים כמה שיהיו: A2 בחלקים כמה שהיו; Mu130 לאי זה חלק שיהיה; O16 לאי זה חלקים שיהיו; P1007 לחלקים כמה שיהיהו
    השטח: P1007 om.
    הנצב: F137, B(except for W66) נצב
    הזויות: Mu130 הזוית, P1007 הזויות
    בו: P1007 בהם, P1010 בו
    שני: P1007 ב‫'
    הקוים: F137 הקוין; P1007 קוים
    הישרים: B(except for W66) הישרים המונחים; AB הישרים המונחים, A1 om.
    שוה: F137 יהיה שוה; O16 שוים
    לכל השטחים: F137, B(except for W66) לשטחים
    הנצבים: F137, B(except for W66) נצבי; A1, A2 הנצבי
    יקיף: B(except for W66), A2, P1007, P1012 יקיפו
    בהם: B(except for W66) בהן
    נחלק: F137 יתחלק; Mu130 תחלק; O16 יחלק
    וכל: P1014 לכל
    וכל אחד: P1012 לאחד
    מן החלקים: B(except for W66), P1007 מהחלקים|
    הנה כאשר ... מן החלקים: C, Ma1, E, W66 om.
  27. וזה: F137 וזהו
    וזה מה שרצינו לבאר: E והוא המכוון; Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; Ma1, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו לבארו; O16 om.
  28. ב: O16, P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ב‫'
    כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק
    ישר: C, B ישר מונח; AB ישר מונח
    איך שקרה: C בחלקים כפי אשר קרה; B איך שהזדמן; F איך שיזדמן
    הנה: C, F יהיו; AB הנה
    השטחים: Mu130 שני השטחים; O16 השני שטחים
    נצבי: A1 הנצבי
    הזויות: C הזוייות
    אשר יקיף: C שיקיפו; P1007 אשר יקיפו
    מחלקיו: Mu130, O16 מהחלקים; W66 מן חלקיו
    המתהוה: A2, B, F ההוה
    המתהוה מן: C om.
    מן הקו: P1007, W66 מהקו; O561 מן כלו הקו
    כלו: Mu130 om.
  29. ויהיה: F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה; B הנה יהיה
    קו: F, O16, P1014 הקו
    ישר: F, P1014 הישר; O16 הישר המונח; Mu130, W66 ישר מונח; AB ישר מונח
    עליו: A1, A2, P1012, P1014 om.; AB, P1010 עליו
    א"ב: Mu130, P1014 קו א"ב
    ויחלק: F ויתחלק; O16 נחלק; Mu130 ונחלק; W66 שנחלק
    איך שיקרה: B איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1013 איך שקרה; O561 איך שיקרה
    ג‫': W66 א‫'
  30. הנה: F om.
    אומר כי: B אומר ש
    השטח: P1007, P1014 שטח
    הנצב: B, F, P1013 נצב
    הזויות: Mu130 הזוית
    יקיפו: O16 יקיף
    שני: F, O16 om.; P1007 ב‫'
    א"ב: F, B(except for W66) ב"א
    ב"ג: F, B(except for W66), P1007 א"ג; Lo ג"ד ב"ג
    עם: P1007 שוה למרובע המתהווה עם; P1012 וגם
    השטח: A2 שטח
    הנצב: B, F, A2 נצב
    הזויות: Ma1, B(except for W66) הזוית
    שני: P1007 ב'; P1012 שתי
    שני קוי: F om.; Mu130 שני קו; P1013 שני קוים
    א"ג: B(except for W66), F ב"ג; P1010 א
    שוה: B(except for W66) שוים; W66 שוהים
    המתהוה: B, F ההוה; O561 המתהווה
    מן א"ב: B(except for W66), F, P1007 מא"ב; W66 מהקו כלו מא"ב
  31. והנה: Ma1 המופת; B הנה; F137 om.
    על קו: B מקו; AB על מקו
    על קו א"ב: F מא"ב
    עליו: O561 marg.
    ממ"ו מא‫': C בצורת מ"ו; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; AB מ"ו מראשון; Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.
  32. לכל: Mu36, Mu130 לכל; Mu91 לקו לכל; O561 כל
    משני: P1007 מב‫'
    משני קוי: F, B(except for Mu130) מקוי
    מל"א מא‫': A1, F137, Lo, P1010, PP מל"א מראשון; Mu130 מל"א; AB, C, Ma1, E, P1007, P1012, W66 om.
  33. הנה כל אחד משני: P1014 הנה כל אחד משני קוי א"ד ב"ה והוא ג"ז הנה כל אחד משני; P1007 הנה כל אחד מב‫'
    משני שטחי: F, B משטחי
  34. לשני: A2 לשתי; P1007 לב‫'
    לשני שטחי: F137 לשטחי; Ma1 לשטח; W66 לשתי שטחים
    א"ז ג"ה: AB, P1010 א"ז ג"ה נכחיי הצלעות; PP, W66 א"ז ג"ה נכחיי הצלעות
    מא' מזה: A2 מהקודמת; AB מפתיחת א‫'; P1010 מא‫'; B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1014 om.
  35. שוה: O16 om.
    נצב: O16 הנצב
    הזויות: Mu130, P1010 הזוית
    יקיפו: B(except for Mu130) יקיף
    בו: O561 בו
    ב"א: A2, P1007 א"ב
    ב"א א"ג: F137 א"ב ג"ב marg. ב"א א"ג; E א"ג בא"ב; A1 ב"א וא"ג
  36. כי הוא: F, B מפני ש
    יקיפו: F, B(except for Mu130) מקיף; Mu130 מקיפים
    שני: Ma1 om.; P1007 ב‫'
    א"ד: F, B ד"א
    כי הוא ... א"ד א"ג: Mu36 om.; O561 marg. בו א"ד א"ג וקו א"ד שוה לקו א"ב ושטח ג"ה שוה לשטח
    א"ג: P1007 ב"ג; A1 וא"ג
    א"ד: F, B ד"א
  37. שוה: P1012 om.
    הנצב: AB, B, P1013 נצב
    הנצב הזויות: F om.
    ב"א א"ג ... יקיפו בו: P1014 om.
    בו: P1010 om.
    שני: P1007 ב‫'
    שני קוי: Ma1, A1 om.
    ב"א א"ג ... א"ב ב"ג: F137 marg.
    ב"ג: Ma1 ג"ב; AB ב"ג ב"ג; P1007, P1014 א"ג; P1013 ה"ג
  38. מפני שא"ב: A2 מפני כי א"ב; P1014 מפני שא"ד; O16 הנה מפני שא"ב
    לב"ה: P1014 לב"א
    מפני ש... לב"ה: F137 added on top of the line
  39. הוא: O16 om.
    ההוה: P1010, P1012, PP הווה
    מקו א"ב: F137 מא"ב
  40. הנה: F ואם כן
    השטח: F השטחים
    נצב: F נצבי; B(except for Mu130), AB, Lo הנצב
    הזויות: O561 הזויות
    בו: F בהם; P1007, P1010, W194 om.; O561 בו
    שני: F om.; P1007 ב‫'
    א"ב: B(except for Mu130) ב"א
    א"ג: A1 ב"ג
    הנצב: B, F, P1013 נצב
    הזויות: Ma1 הזויות; O561 הזוית
    בו: A2, P1007, P1010, PP om.
    שני קוי: F om.
    ב"ג: A1 א"ג
    שוה: F שניהם שוים
    למרובע: Lo עם המרבע
    המתהוה: B, Lo, P1007 ההוה
    המתהוה מן: F om.
    מן א"ב: B(except for Mu130), P1007 מא"ב; F אדה"ב; Mu130 מן הקו כלו
  41. הנה: F137 ואם כן
    נחלק: F137 יתחלק
    קו: O16 om.
    ישר: AB ישר מונח; O16 ישר מונח
    איך שקרה: F137 איך שיזדמן; O16 איך שהזדמן
    הנה: F137 יהיו
    השטחים: O16 שני השטחים
    הנצבי: F137, O16, P1012, P1014 נצבי
    בהם: P1007 בו
    אחד: P1007 א‫'
    מחלקיו: O16 מהחלקים
    המתהוה: F137, O16 ההוה; PP המהווה
    מן הקו: P1007 מהקו; P1013 מן קו
    הנה ... כלו: C, Ma1, E, B(except for O16) om.
  42. וזה מה שרצינו לבאר: E, Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; F, P1012 וזהו מה שרצינו לבאר; Mu36, P1014 וזה מש"ל; P1010 וזה מה שרצינו בארו
  43. ג: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ד'; Mu130 למוד ג'; O561 marg. at the end of proposition 2 חסר מכאן תמונת ג’ והיא ‫[...]
    כאשר נחלק: C כשיחלק; F כאשר יתחלק
    ישר: C, B ישר מונח; AB ישר מונח
    בשני: P1007 לב'
    בשני חלקים: F137 marg.; Ma1 om.
    איך שקרה: C כמו שקרה; F137 איך מה שיזדמן; Ma1 איך שהזדמן; B איך שיזדמן
    הנה: C, F יהיה
    השטח: C שטח
    הנצב: B, C, F נצב
    אשר יקיף: C שיקיפו; B אשר יקיפו
    בו: Mu130 om.
    הקו: PP קו
    משני: F137 marg.; P1007 מב'
    משני חלקיו: C, Ma1 מחלקיו; B(except for Mu130) מן החלקים
    הנצב: B, C, Ma1, W194 נצב; F137 נצב לשטח נצב
    אשר יקיף ... הזויות: P1013 om.
    אשר יקיפו: C שיקיפו
    בו: C, P1010 בו
    השני: B(except for W66), C, F, Lo שני; W66 שתי; P1007, P1013 הב'
    חלקים: B, C, F, Lo החלקים
    והמרובע: C ומרובע
    המתהוה: B, F, Lo ההוה
    המתהוה מן: C om.
    מן החלק: B(except for Mu130), P1007 מהחלק
    אשר זכרנו: C שהזכרנו
  44. ויהיה: B הנה יהיה; F המשל יהיה
    קו: Ma1 הקו
    ישר: B ישר מונח; AB ישר מונח; Ma1 הישר
    עליו: A1 om.
    א"ב: A1 om.
    ויחלק: AB, B(except for W66) ונחלק; W66 ונחלק אותו; F ויתחלק
    איך שיקרה: F איך שיזדמן; B איך שהזדמן; P1007 איך שקרה
    על: P1010 עליו על
  45. הנה: F om.
    כי השטח: B שהשטח; Ma1 ששטח; F137 כי שטח
    הנצב: B, F נצב
    יקיפו: Mu130 יקיף
    קוי: A2, B, P1014 שני קוי; AB שני קוי; A1, P1007 קו
    שוה: Ma1 שוים
    הנצב: B, F נצב
    הזויות: P1014 הזוית
    בו: Mu130, W194 om.
    שני: F om.; P1007 ב'
    א"ב ב"ג ... שני קוי: W66 marg.
    ג"ב: Mu36, P1007, P1014 ב"ג
    המתהוה: B, F ההוה
    מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב; Mu36 מן ג"ב ג"ב
  46. ונעשה: F137 נעשה; Ma1 מופת זה נעשה; B(except for W66) הנה נעשה
    מן קו: F על; A1, B, Lo, P1010, PP מקו; P1007 הקו; Mu36 מן קו
    ג"ב: F ב"ג
    עליו: F om.
    בגד"ה: W66 ה"ג
    ממ"ו מא': AB מ"ו מראשון; A1, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; Mu130 ממ"ו; C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.
  47. ונתמים: B(except for W66), F ונשלים; Lo, AB, P1010, PP ונתמם
    א"ג ד"ז: F אזד"ג; B(except for W66) ג"א ז"ד
    הנכחי: F נכחי
    הנכחי הצלעות: B(except for W66) הנכחי הצלעות נצב הזויות
    מל"א וממ"ב מא': F137, Lo, P1013, PP מל"א ומ"ב מראשון; P1010 מל"א מרא'; W66 מב"א ומ"ב מא'; W194 מל"א ומ"ה מראשון; AB, B(except for W66), C, Ma1, E, Mu36, P1007, P1012 om.
  48. הנה: O16 marg.
    אחד: AB שטח אחד
    משני: P1007 מב'; P1010 משטי משני
    משני שטחי: F משטחי
    א"ה: A1, Mu130 ג"ה
    א"ה א"ד: Mu36, P1014 א"ד ג"ה
    נכחי: F נכחיי
    נכחי הצלעות: B(except for W66) נכחי הצלעות נצב הזויות
  49. ג"ה: F שטח ה"ג; B(except for W66), Mu36 שטח ג"ה
    מא' מזה: P1010 מא'; AB, B, C, Ma1, E, P1007, P1012, P1013 om.
  50. הנצב: AB, B נצב
    הנצב הזויות: F om.
    בו: P1013 ש בו
    שני: F om.; P1007 ב'
    ב"ג: Mu130 ג"ב
  51. מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; Mu130 מפני שב"ג
  52. הנצב: A1, B, F נצב
    שני: F om.
    א"ב ב"ג ... שני קוי: O16 marg.; P1007 om.
    ג"ב: F, Mu36 ב"ג
  53. מפני כי ב"ג: F לפי שב"ג; B(except for W66) מפני שג"ב; P1013 מפני ב"ג
    ושטח א"ד ... לג"ד: Mu130 moved below; P1014 marg.
  54. ה"ג: F ג"ה
  55. הוא: Mu36 om.
  56. המרובע: Mu36 מרובע; AB המרובע
  57. המתהוה: B(except for W66), Ma1 ההוה; F137 המ ההווה; Mu36 מתהוה
  58. מן ג"ב: F, Mu36, P1007 מג"ב
    ושטח ה"ג ... מן ג"ב: P1014 ושטח מרובע מתהוה מן ב"ג; marg. ושטח ה"ג הוא המרובע המתהוה מן ג"ב
  59. הנה: F אם כן; Mu130 ושטח א"ד [...] לג"ד הנה
    הנצב: B(except for W66), F, Mu36 נצב
    שני: F om.
    הנצב: B(except for W66), F, P1013 נצב
    שני: P1007 ב'
    שני קוי: A1, F om.
    א"ג ג"ב: P1012 א"ב ב"ג; F א"ג ב"ג
    והמרובע: Ma1 ומרובע
    המתהוה: B(except for W66), A1, AB, F ההוה
    מן ג"ב: F מב"ג; P1007 מג"ב
  60. הנה: F137 א"כ
    חולק: F137 יתחלק; O16 נחלק
    ישר: Mu36, O16 ישר מונח; AB ישר מונח; Mu130 ישר על מונח
    בשני: P1007 בב'
    בשני חלקים: F137 om.
    איך שיקרה: F137 איך מה שיזדמן; B(except for W66) איך שהזדמן; P1013 איך שקרה
    הנה: F137 יהיה
    הנצב: F137, B(except for W66) נצב
    יקיף: Mu36, O16 יקיפו
    משני: P1007 מב'
    משני חלקיו: F137 מחלקיו; O16 מחלקיו
    הנצב: F137, B(except for W66) נצב
    השני: F137, O16 שני; P1007 הב'
    חלקים: F137, O16 החלקים
    המתהוה: F137, O16 ההוה
    מן החלק: O16, P1007, P1012 מהחלק
    אשר זכרנו: F137 שזכרנו
    הנה כאשר ... זכרנו: C, Ma1, E, W66 om.
  61. וזה מה שרצינו לבאר: F137, E, Mu130 ומש"ל; Ma1, P1007 וזה מש"ל; Lo, P1010, PP, W194 וזה מה שרצינו באורו; C וזה מה שרצינו
  62. ד: P1007, P1012 mark is missing; Ma1 ג'; Mu130 למוד ד'
    כאשר חולק: B כאשר נחלק; C כשיחלק; F כאשר יתחלק
    ישר: B(except for Mu130), C, P1012; P1014 ישר מונח
    בשני: C לשני; P1007 בב'
    חלקים: Ma1 חצאים
    איך שיקרה: B איך שהזדמן; C כמו שקרה; F איך שיזדמן; O561 איך שיקרה; P1007 איך שקרה; PP איך מה שיקרה
    הנה: C, F יהיה
    המרובע: C מרובע
    המתהוה: B(except for Mu130), C ההוה
    המתהוה מן: C om.
    מן הקו: B(except for Mu130), P1007 מהקו; PP מן קו
    לשני: P1007 לב'
    המרובעים: C מרובעי
    המתהוים: B(except for Mu130), F ההוים; C om.
    מן ... המתהוים: O561 marg.
    מן השני: B(except for Mu130), F, Lo, P1012, P1013, P1014 משני; C שני; P1007 מהב'; W194 מן שני
    חלקים: C, F, Lo, O16, P1012, P1014 החלקים; W66 החלקים
    וכפל: C ולכפל; Mu36, O16, P1012, P1014 ומכפל; O561 ומכפל
    השטח: C שטח
    הנצב: B(except for Mu130), C, F נצב; P1014 om.
    השני: B(except for Mu130), C, F, PP שני; O561 השני; P1007 ב'
    חלקים: B(except for Mu130), C, F החלקים
  63. ויהיה: B(except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה
    קו ישר: F, Lo הקו הישר; O16 קו
    עליו: B(except for Mu130) מונח עליו
    ויחולק: F ויתחלק; O16 נחלק; W66 ונחלק
    איך שיקרה: B(except for Mu130) איך שהזדמן; F איך שיזדמן; P1007 איך שקרה
  64. הנה: F om.
    המרובע: Mu36 המרובע
    המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה
    מן א"ב: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ב
    לשני: P1007 לב'
    המתהוים: A1, B(except for Mu130), F ההוים
    מן א"ג: B(except for Mu130), F, P1007 מא"ג
    ג"ב: F ב"ג
    וכפל: P1014 ומכפל
    השטח: W66 שטח
    הנצב: B(except for Mu130), F נצב
    הזויות: Ma1 הזוית
    שני: F om.; P1007 ב'
    ג"ב: F ב"ג
  65. ה: P1007, P1012 mark is missing; Mu130 למוד ה'
    כאשר: F om.
    כאשר נחלק: C כשיחלק
    נחלק ... ישר: F כל קו ישר יתחלק
    בשני חלקים: C לשני חלקים; O16 בחלקים; F לשני חצאים
    שוים: F137 שוים; Ma1 om.
    ושני: C ולשני; F ובשני; P1007 ולב'
    ושני חלקים: O16 וחלקים
    בלתי שוים: C שאינם שוים; F מתחלפים
    הנה: C; F יהיה
    השטח: C שטח
    הנצב: B(except for Mu130), C, F137 נצב
    אשר יקיפו: C שיקיפו; P1007 אשר יקיף
    בו: P1012 om.
    שני חלקי: C החלקים; F חלקי; P1007 ב' חלקי; AB שני קוי חלקי
    הקו כלו: C om.
    אשר הם בלתי: C שאינם; O16 הבלתי
    אשר הם בלתי שוים: F המתחלפים
    עם המרובע: C עם מרובע; F ומרובע; P1013 מן המרובע; W194 מן נ' עם המרובע
    המתהוה מן: C om.; B(except for Mu130) ההוה מן
    מן הקו: O16, P1007 מהקו; W66 מן הקו מהקו
    אשר במה שבין: C כלו שהוא בין; Mu130 אשר במה שני שבין
    שני: B (except for O16), C om.; P1007 ב'; P1013 שכל; P1014 שתי
    מקומות: P1007 המקומות
    השני חלקים: C שוה החלקים; B(except for Mu130) החלקים
    המתהוה מן ... השני חלקים: F יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר
    שוה: B(except for Mu 130), F, P1012 שוים
    למרובע: W66 מרובע
    המתהוה: C, F om.; A1, B(except for Mu130), P1014 ההוה
    מחצי: C, F חצי; Mu130 מן חצי
  66. ויהיה: B (except for Mu130) הנה יהיה; F137 יהיה; Ma1 המשל יהיה
    קו ישר: F הקו הישר
    ויחלק: F ויתחלק; B(except for Mu130) ונחלק
    בשני: A2, P1014 לשני; P1007 בב'
    בשני חלקים שוים: F לחצאים; O16 בחלקים שוים
    נקודת: F om.; P1013 מקומות נקודת
    מי' מא': according to AB, W66
  67. ושני: Mu130, P1007 וב'; W66 ולשני
    ושני חלקים: F, O16 ובחלקים
    בלתי שוים: F מתחלפים
    על נקודת ג' ... בלתי שוים: Mu130 marg.
    נקודת: F om.
  68. הנה: F om.
    כי השטח: B(except for Mu130), Ma1 שהשטח
    הנצב: B, F נצב
    בו: P1012 om.
    שני: F om.
    המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה
    מן ג"ד: B(except for Mu130), P1007 מג"ד; F מד"ג; Mu130 ג"ד illegible
    שוה: F שוים
    המתהוה: B(except for Mu130), F, P1014 ההוה
    מן ג"ב: B(except for Mu130), P1007, P1013 מג"ב; F מב"ג; AB מן ג"א או מן ג"ב; Mu130 מן ג"א או ג"ב; P1012 מן ג"א או מן ג"ב
  69. ונעשה: F137 נעשה; Ma1 המופת נעשה; B(except for Mu130) הנה נעשה
    מקו: AB, Mu130, P1012, P1014 מן קו
    ג"ב: F ב"גr ג"הז"ב: F ב'ג'ה'ז' ונעשה מב"ד מרובע ד'ב'כ'ח'; P1010 ד"ה ג"ה ז"ב
    ממ"ו מא': A2, C, E, Ma1, Mu130, P1007, P1012 om.; A1, AB, F137, Lo, P1010, PP ממ"ו מראשון; O16 ממ"ו</span> </li>
  70. התמונה: F התבנית
    א"גט"ל: F א'ט'ל'ג'
    הנכחי: F נכחי; P1013 [..] נכוחי
    מד' מזה: A2, B(except for W66), C, E, Ma1, P1007, P1014 om.; Lo, P1010, P1012 מד'
  71. הנה מפני: P1012 twice
    מפני כי ג"ח: F לפי שג"ח; B(except for Mu130) מפני שג"ח
    ג"ח: P1012 ג"ה
    לח"ז: P1012 לה"ז
    ד"כ: Mu130 ח"ב
    משותף: O16 משותפת
    הנה: F om.; W66 ה הנה
    ג"כ: Mu130 ל"ב
    לד"ז: Ma1 לשטח ד"ז
    ממ"ג מא': A1, E, F137, P1007, P1010, P1012, PP om.; C מצורת מ"ג מן הראשון; Ma1 מג' מזה המאמר; Lo ממ"ג מראשון; O16 ממ"ג
  72. ומפני שצלע: AB, P1007, P1012, PP ומפני כי צלע
    א"ג: O561 ג"ה א"ג
    ג"כ: Mu130 ל"ב; PP marg. כ"ג
    מל"א מא': according to W66; AB מל"ו מראשון
  73. ג"כ: Mu130 ל"ב; PP ל"ג
    הנה יהיה: B(except for Mu130), AB, F אם כן
    ל"א: B(except for Mu130), AB, F א"ל
    ומפני שצלע א"ג ... לשטח ד"ז: F137 marg. with the note ונשמט
    וכבר היה ... ל"א שוה לשטח ד"ז: AB, PP marg.
    הנה יהיה ... לשטח ד"ז: P1012 om.
    מפתיח' א': according to W66; AB מפתיחת א'
  74. ונשים: Mu31 starts here (247v; line 2 from the bottom) ונשום
    ג"ח: Lo ד"ח ג"ח
    משותף: B(except for Mu130) משותפת
    הנה: F יהיה
    כלו: Mu31 ג כלנו
    שוה: Mu31 שוים; P1012 om.
    לרושם: Mu31 om.; Mu130 לשטח לרושם
    מנ"ס: P1012 מנ"ח
  75. א"ח: Mu31; Mu130 שטח א"ח
    שוה: P1012 שוה לשטח ג”כ וכבר היה שטח ג”כ שוה לשטח ד”ז ונשים ג”ח משותף הנה א”ח כלו לרושם מנ”ח אבל א”ח שוה
    הנצב: B, F נצב; P1007 ה[.] הנצב
    הזויות: P1007 הזוית
    שני: B(except for Mu130), F om. P1007 ב'
    מפני כי ב"ד: B(except for Mu130) מפני שב"ד; F לפי שד"ב; O561 marg.; P1007 הנה מפני כי ב"ד; P1012 ומפני כי ב"ד
    לד"ח: O16 לשטח לד"ח
    וזה כי ד"כ: B(except for Mu130) וזה שד"כ
    וזה כי ד"כ מרובע: Ma1 om.
    משלפניה: according to B(except for Mu130); C מלפניה; Ma1 מג' מזה; AB מאשר לפניה; O561 מהקודמת; P1014 מסוף תמונה אשר לפניה
  76. הנה: F אם כן
    רושם: AB כי רושם
    מנ"ס: P1012 מנ"ד
    שוה לשטח: O561 twice
    הנצב: B, F נצב
    הזויות: W66 הזויות
    בו: Mu31, P1007, P1010, PP om.
    שני: B(except for Mu130), F om.; P1007 ב'
  77. אשר הוא שוה: Mu31 אשר ראשונה; O16 שהוא כמו
    למרובע: O16 השטח המרובע
    המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה
    מן ג"ד: B(except for Mu130), F, P1007 מג"ד
    משותף: O16 משותפת
    ויהיה: B(except for Mu130) הנה יהיה; F יהיה
    מנ"ס: P1012 מנ"ד
    ושטח: F עם
    הנצב: F, W66 נצב
    הזויות: O16 הזוית
    יקיפו בו: Lo יקיפוהו; A2, F, P1007, P1010, PP, W194 יקיפו
    שני: B(except for Mu130), F om.; P1007 ב'
    המתהוה: A1, B(except for Mu130), F ההוה
    מן ג"ד: B(except for Mu130), F, P1007 מג"ד
  78. אבל: A2, AB, Lo, Mu31, Mu130, P1010, P1012, PP, W194 ויהיה
    רושם: PP marg.
    כמו השטח הנצב ... ושטח ל"ע: P1012, P1014 om.
    הוא: F הם
    כלו: AB om.
  79. ושטח: O561 ג ושטח
    ג"ז: Mu31 כ"ז
    ושטח ג"ז כלו: P1012 om.
    ושטח ג"ז כלו הוא: F והוא
    שטח: B(except for Mu130), F, Mu31 om.; P1007 השטח
    המתהוה: B(except for Mu130), F ההוה
    מן ג"ב: AB, B(except for Mu130), P1007, P1012 מג"ב; F מב"ג
  80. הנה: F אם כן
    השטח: Mu31 השוה; Mu130 שטח
    הנצב: B(except for Mu130), F נצב
    בו: A1 om.
    א"ד: F קוי א"ד; P1007 ב' קוי א"ד
    המתהוה: B(except for Mu130), F, P1007 ההוה
    מן ג"ד: O16, P1007, P1012, P1014 מג"ד; F מד"ג
    המתהוה: B(except for Mu130), F, P1007 ההוה
    מן ג"ב: O16, P1007 מג"ב; F מב"ג, AB מג"א או מן ג"ב; Mu130 מן ג"א או ג"ב; P1010 מן ג"ח ג"ב; P1012, P1013 מן ג"א ג"ב; W194 מן ג"א ג"ב [נ' שהוא אחד‫]
  81. וכאשר: F137 ואם כן; B(except for W66) הנה כאשר; O561 וכאשר
    נחלק קו ישר: F137 כל קו ישר יתחלק
    בשני חלקים שוים: F137 לשני חצאים; O16 בחלקים שוים; P1007 בב' חלקים שוים
    ושני חלקים בלתי שוים: A2 ובלתי שוים; F137 ובשני חלקים מתחלפים; O16 וחלקים בלתי שוים; P1007 om.
    הנה: F137 יהיה
    הנצב: F137, O16, P1013 נצב
    בו: P1010 om.
    שני: F137 om.; P1007 ב'
    חלקי הקו: Mu31 חלקו ההן; AB חלק קו
    כלו: O16 om.
    אשר הם בלתי שוים: F137 המתחלפים; O16 אשר אינם שוים
    עם המרובע: F137 ומרובע
    המתהוה: O16 ההוה
    מן הקו: O16, P1007 מהקו
    אשר במה: Mu31 twice
    מקומות: P1013 המקומות
    שני: O16 om.; PP marg.
    שני מקומות שני החלקים: A2 שני המקומות שני חלקים; P1007 ב' מקומות ב' החלקים; P1014 שתי מקומות השני חלקים
    המתהוה מן הקו אשר במה שבין שני מקומות שני החלקים: F137 יתרון חצי הקו על החלק היותר קצר
    שוה: F137 שוים
    המתהוה: F137 om.; O16 ההוה
    מחצי: F137 חצי; P1012 מהם
    וכאשר ... מחצי הקו: C, E, Ma1, W66 om.
  82. וזה מה שרצינו לבאר: E om.; Mu130 ומש"ל; P1007 וזמש"ל; W66 וזה מה שרצינו לבאר ונשלם באורו; Ma1, P1014 וזה מש"ל; F137 וזהו מה שרצי' לבאר
  83. deleted: ויהיה המשולש החד הזוית עליו א'ב'ג‫' ותהיה באג ממנו נרחבת זוית א'ב'ג ממנו חדה ונוציא מנקודת א' אל קו ב"ג עמוד א"ד ואומר שהמרובע ההווה מן קו א"ג קטן משני המרובעים ההווים משני קוי ב"ג ב"א בכפל השטח נצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי ג"ב וב"ד המופת ונוציא קו א"ד הישר על יושר קו א"ג הישר ונוציא מנקודת ב' אל קו א"ד הישר עמוד ב"ד הנה אומר כי המרובע ההוה מן ג"ב יותר גדול משני המרובעים ההווים משני קוי א"ב א"ג בכפל השטח הכפל הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג וא"ד הנה מפני כי קו ד"ג הישר כבר חולק איך שקרה על נקודת א' היה המרובע ההוה מן ד"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ד וא"ג וכפל השטח הנצב מזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג וא"ד ונשים המרובע ההוה מן ב"ד משותף הנה השני ממרובעים ההוים משני קוי ג"ד וד"ב שוים לשני המרובעים ההוים מקוי ב"ד וד"א וא"ג וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ג וא"ד אבל שני המרובעים ההוים משני קוי ב"ד וד"ג שוים למרובע ההוה מן ב"ג מפני כי זוית בד"ג נצבת ושני המרובעים ההוים משני קוי ב"ד וא"ד שוים למרובע תהיה מן א"ב מפני כי בד"א נצבת הנה המרובע ההוה מן ב"ג שוה לשני המרובעים ההוים מן א"ב וא"ג וכפל השטח הנצב הזויות אשר יקיפו בו שני קוי א"ד וא"ג הנה יהיה המרובע ההוה מן ב"ג יותר גדול משני המרובעים ההוים משני קוים א"ב וא"ג בכפל השטח הנצב הזויות החדים הזוית יותר קטן משני המרובעים ההוים משתי הצלעות המקיפות בזוית החדה בכפל השטח הנצב הזוית אשר יקיף בו הקו אשר יפול עליו העמוד משני הקוים המקיפים בזוית החדה והקו אשר יגדילהו העמוד ממה שילוה הזוית החדה
  84. 19r
  85. 19v
  86. marg.: ר"ל המרובע אשר נוכל לעשות על ה"ט
  87. 71r
  88. marg.: כמו שיתבאר בתמונה ט‫'
  89. 71v
  90. 98v
  91. 99r
  92. 99v
  93. 101v
  94. 101r
  95. marg.: והם הנזכרים בתמונת צ' וצ"א וצ"ב וצ"ג
  96. זה בתמונה הבאה אחר זה
  97. 108r
  98. marg.:זה אי אפשר לפי שאחר שד"ז נבדל הוא אלם והשקר אמנם התחייב מהנחתנו שהוא משני שמות אם כן הקו הנבדל לא יהיה אשר משני שמות
  99. marg.: =וזה יתבאר בהקש החלוף שאם יהיה מדבר יחדש רוחב מדבר והוא א"ג כמבואר בתמונת י"ו וזה שקר
  100. marg.: וזה שמרובע א"ז כאשר יחובר אל קו מדבר יחדש רוחב מדבר בכח כמבואר בי"ח ואמנם מרובע ג"ד שהוא שוה לשטח ב"ג כאשר יחובר אל א"ב המדבר הוא יחדש רוחב א"ז שהוא ממוצע ואחר שהרחבים מתחלפים הקוים אם כן מתחלפים וכן יתבאר שד"ז אינו מסוג ג"ד וזה שג"ד כאשר יחובר אל ה"ב א"ב הוא יחדש רוחב א"ג וד"ז כאשר יחובר אל א"ב או אל ג"ה הוא יחדש רוחב ג"ד וכבר בארנו שא"ג ג"ד מתחלפים
  101. 133v
  102. marg.: מי' מי"ד וזה שיחס הקו אל הקו כיחס החלק הגדול אל החלק הגדול
  103. marg.: וזה שנאמר ד"ב אל א"ב וה"ז אל ז"ו עוד הפכנו
  104. 138v
  105. נ' בעצמו
  106. marg.: וזה שאחר שהכאת ו"ז בעצמו שוה להכאת ד"ב בו"ז אם כן ד"ב הוא כמו ו"ז
  107. marg.: אין צריך לעשות כזה כי אם להוציא כל קטרי השטחים
  108. marg.: רצה בזה שהוא עשוי על שטח מרובע כמו שנעשה במאמר י"ג בתמונת ט"ו
  109. 139r
  110. </ol>

Appendix: Bibliography

Manuscripts:

A) Moses ibn Tibbon - the main translation

1) London, British Library Add. 20746 (IMHM: f 5053), (cat. Margo. 1001) (15th century)
translation: 6 September 1270; Book X – 2 August 1270
Lo
2) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1007/3 (IMHM: f 15710), ff. 37r-65v (16th century)
P1007
3) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1010 (IMHM: f 15712), (15th-16th century)
translation: 6 September 1270; Book X – 2 August 1270
P1010
4) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1012/1 (IMHM: f 15713), ff. 1-254 (15th century)
translation: 16 September 1270
P1012
5) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1014/1 (IMHM: f 15714), ff. 1r-157r (16th century)
P1014
6) Paris, Private collection (IMHM: f 39116) (1470-1475)
A1)
1) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1013 (IMHM: f 15018), (15th century)
P1013
2) Wien, Öesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 194/1 (IMHM: f 1456), ff. 1-82 (16th century)
W194
A2)
1)München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 36/3 (IMHM: f 1166), ff. 8r-17r, 22r-85r, 87r-100r (Istanbul, 1485)
translation: 16 September 1270
Mu36
2) Oxford, Bodleian Library MS Hunt. 561 (IMHM: f 19288) (cat. Neub. 2003) (Candia, 1375)
O561

Unchecked

  • Jerusalem, Jewish National and University Library Ms. Heb. 8°2339 (IMHM: B 449 (8°2339)), (19th century)
  • Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit Cod. Or. 4785 (IMHM: f 27910) (14th-15th century) (similar to MS Oxford 405?)
  • Madrid, Biblioteca Nacional 5474/1 (IMHM: f 7233), 1-190 (14th-15th century)
translation: 16 September 1270
  • Montecassino, Archivio di Stato 510/1 (IMHM: f 34894), ff. 1v-132v (15th century)
translation: 2 August 1270
  • New York, Jewish Theological Seminary Ms. 2613 (IMHM: f 28866), ff. 1r-30r (list of propositions of Books I-XV); 31r-38r (Book I until proposition 19) (18th century)
NY
  • New York, Jewish Theological Seminary Ms. 9545/2 (IMHM: f 49965), ff. 16r, 18v-21v (15th century)
  • Oxford, Bodleian Library MS Mich. 358/1 (IMHM: f 19289) (cat. Neub. 2004, 1), ff. 1r-72v, (13th-14th century)
  • Oxford, Bodleian Library MS Mich. 400/1 (IMHM: f 19291) (cat. Neub. 2006, 1), 1r-10v, (15th century) (list of definitions and propositions)
  • Oxford, Bodleian Library MS Mich. 405 (IMHM: f 19287) (cat. Neub. 2002) (1573) (similar to MS Leiden?)
  • Philadelphia, University of Pennsylvania Ms. Codex 1787
PH
  • Roma, Accademia Nazionale dei Lincei, Biblioteca Corsiniana, Or. 259/1 (IMHM: f 73284), ff. 1r-68v, (Mantova, 1441)
  • Roma, Biblioteca Nazionale Centrale Vittorio Emanuele II Or. 78 (IMHM: f 415) (15th century) (with comments by Gersonides)
  • St. Petersburg, Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy B 16 (IMHM: f 52919), (15th century)
  • St. Petersburg, Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy B 191/2 (IMHM: f 53338), ff. 167v-178v (Volga, 1392)
  • St. Petersburg, Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy C 127 (IMHM: f 69382), (Istanbul, 17th century)


B) Jacob ben Makir - revision of ibn Tibbon's translation

1) München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 130 (IMHM: f 1195), (15th century)
Mu130
2) Oxford, Bodleian Library MS Hunt. 16/1 (IMHM: f 19290) (cat. Neub. 2005, 1), 1r-89v, (15th century)
O16
3) Wien, Öesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 66/3 (IMHM: f 1343), ff. 157-233 (16th century)
W66

AB)

  • München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 91/1 (IMHM: f 1157), ff. 1r-141v (14th century)
AB

C)

  • Cambridge, Trinity College R 14 61 (IMHM: f 12598), (14th century)

F)

1) Firenze, Biblioteca Nazionale Centrale Magl. III. 137/1 (IMHM: f 11976), ff. 4v-199r (15th century)
translation: 6 September 1270
F137
2) Mantova, Comunita Israelitica MS ebr. 1 (IMHM: f 782) (15th century)
translation: 6 September 1270
Ma1

E)

  • Mantova, Comunita Israelitica MS ebr. 2 (IMHM: f 783) (14th-15th century)
Ma2


lists

  • München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 246/6 (IMHM: f 1102), ff. 56r-64r (1429-1431)
Mu246
  • Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1011/1 (IMHM: f 15017), ff. 1r-64r (13th-14th century)
P1011

Campanus de Novare?

  • Moscow, Russian State Library, Ms. Guenzburg 539/2 (IMHM: f 47860), ff. 67r-91r (16th century) (Moses Provenṣali ?)
  • München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 31/3; 31/5 (IMHM: f 1165), ff. 113r-122v; 242v-254r (16th century)
Mu31
  • Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1015/1 (IMHM: f 15019), ff. 1-29 (16th century)
P1015


Bibliography: