Difference between revisions of "ספר ציפרא"
(→Chapter Seven: Proportions) |
(→Chapter One: Multiplication of Units - Shortcuts) |
||
(16 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
Line 15: | Line 15: | ||
|- | |- | ||
|Its cause: I myself, already from youth, my soul desired to acquire wisdom and to seek for arithmetic, if only I will find them in a book engraved by a pen of a skilled writer. For the reason that this is an external science, which is not found before us in Israel and the very least that is available is gathered inside the house in utmost discretion, my thoughts therefore aroused me to collect the sayings from any one that has them […] for recollection. | |Its cause: I myself, already from youth, my soul desired to acquire wisdom and to seek for arithmetic, if only I will find them in a book engraved by a pen of a skilled writer. For the reason that this is an external science, which is not found before us in Israel and the very least that is available is gathered inside the house in utmost discretion, my thoughts therefore aroused me to collect the sayings from any one that has them […] for recollection. | ||
− | |style="text-align:right;"|סיבתו אני את לבי גם מנעורי גרסה נפשי לדעת חכמה ובקש חשבון ומי יתן ואמצאם בספר ויחקו ב''עט סופר מהיר'' ‫<ref>תהילים מה, ב</ref> ולסבה שזאת היא חכמת החיצוניות לא נמצאת לפנינו בישראל והמיעוט שבמיעוט הנמצא נאסף אל תוך הבית בחדרי חדרים לכן העירוני רעיוני ללקט האמרים מיד כל אשר ימצא אתו ולכל[...] לזכרון | + | |style="text-align:right;"|סיבתו אני את לבי גם מנעורי גרסה נפשי לדעת חכמה ובקש חשבון ומי יתן ואמצאם בספר ויחקו ב''{{#annot:Ps45-2|494|kT7t}}עט סופר מהיר{{#annotend:kT7t}}'' ‫<ref group=note>תהילים מה, ב</ref> ולסבה שזאת היא חכמת החיצוניות לא נמצאת לפנינו בישראל והמיעוט שבמיעוט הנמצא נאסף אל תוך הבית בחדרי חדרים לכן העירוני רעיוני ללקט האמרים מיד כל אשר ימצא אתו ולכל[...] לזכרון |
|- | |- | ||
|Before I start, I ask all its readers not to condemn me and say: what is it with you? Go study havayot d'Abbaye ve-Rabba! God forbid […]. Since I did not undertake it for any cause or purpose, but sharpening the mind and obtaining arithmetic by accident and learning and by the wittiness of Abbaye ve-Rabba primarily. On that said those who speak in parables: come to Ḥeshbon [Numbers 21, 27]. As is written in Maimonides, chapter five of the introduction to Tractate Avot: | |Before I start, I ask all its readers not to condemn me and say: what is it with you? Go study havayot d'Abbaye ve-Rabba! God forbid […]. Since I did not undertake it for any cause or purpose, but sharpening the mind and obtaining arithmetic by accident and learning and by the wittiness of Abbaye ve-Rabba primarily. On that said those who speak in parables: come to Ḥeshbon [Numbers 21, 27]. As is written in Maimonides, chapter five of the introduction to Tractate Avot: | ||
− | |style="text-align:right;"|וקודם שאתחיל אבקש מיד כל רואיו לבל יכרעני לכף חובה ולומר מה לך פה כלך בהוייות דאביי ורבא חלילה וחס [לי'] לזרעא דאבא כי לא לקחתי זאת לשום עיקר ותכלית רק לחדד השכל ולבא בחשבון במקרה ושנייה ובחידוד דאביי ורבא בעצם וראשונה ועל זאת אמרו ''המושלים באו חשבון'' ‫<ref>במדבר כא, כז</ref> כמו שכתוב הרמבם ז"ל פרק חמישי מה[קדמת] ה פרקי אבות ‫<ref>שמונה פרקים, פרק ה</ref> וז"ל | + | |style="text-align:right;"|וקודם שאתחיל אבקש מיד כל רואיו לבל יכרעני לכף חובה ולומר מה לך פה כלך בהוייות דאביי ורבא חלילה וחס [לי'] לזרעא דאבא כי לא לקחתי זאת לשום עיקר ותכלית רק לחדד השכל ולבא בחשבון במקרה ושנייה ובחידוד דאביי ורבא בעצם וראשונה ועל זאת אמרו ''{{#annot:Num21-27|494|jpiM}}המושלים באו חשבון{{#annotend:jpiM}}'' ‫<ref group=note>במדבר כא, כז</ref> כמו שכתוב הרמבם ז"ל פרק חמישי מה[קדמת] ה פרקי אבות ‫<ref group=note>שמונה פרקים, פרק ה</ref> וז"ל |
|- | |- | ||
|What has no benefit in it for that purpose – as the arithmetic problems, the Book of Conics, the numerous techniques for questions on geometry, the measuring of weights, and many like those – the intention in them is to sharpen the mind and train the rational faculty through methods of proof, until a person acquires the knowledge of demonstrative reasoning from other, and this will be his way whereby he will reach the knowledge of the truth of His existence, The Exalted. | |What has no benefit in it for that purpose – as the arithmetic problems, the Book of Conics, the numerous techniques for questions on geometry, the measuring of weights, and many like those – the intention in them is to sharpen the mind and train the rational faculty through methods of proof, until a person acquires the knowledge of demonstrative reasoning from other, and this will be his way whereby he will reach the knowledge of the truth of His existence, The Exalted. | ||
Line 79: | Line 79: | ||
| | | | ||
:{{#annot:definition|205,1813|FxB3}}and before it a numeral, which is a zero [lit. wheel], like this 0, that has no substance but is a place holder and a remnant of a thing ''like a wheel, [like stubble] before the wind'' [Psalms 83, 14]. | :{{#annot:definition|205,1813|FxB3}}and before it a numeral, which is a zero [lit. wheel], like this 0, that has no substance but is a place holder and a remnant of a thing ''like a wheel, [like stubble] before the wind'' [Psalms 83, 14]. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולפניו ציפרא שהוא גלגל כזה 0 שאין בו ממש אלא שומר המעלות וזכר לדב' ''כגלגל לפני רוח'' ‫<ref>תהלים פג, יד</ref>{{#annotend:FxB3}} | + | |style="text-align:right;"|ולפניו ציפרא שהוא גלגל כזה 0 שאין בו ממש אלא שומר המעלות וזכר לדב' ''{{#annot:Ps83-14|494|JOTU}}כגלגל לפני רוח{{#annotend:JOTU}}'' ‫<ref group=note>תהלים פג, יד</ref>{{#annotend:FxB3}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,321: | Line 1,321: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | ::Think also by how much the second [4] is less than 10, you find it is also 6. | |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10-4=6}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10-4=6}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וחשוב גם השנייה כמה השנייה פחות מי' ותמצא ג"כ ו‫' | |style="text-align:right;"|וחשוב גם השנייה כמה השנייה פחות מי' ותמצא ג"כ ו‫' | ||
Line 4,120: | Line 4,120: | ||
|- | |- | ||
|''Instruct a wise man, and he will become wiser... and increase in learning'' [Proverbs 9, 9]. | |''Instruct a wise man, and he will become wiser... and increase in learning'' [Proverbs 9, 9]. | ||
− | |style="text-align:right;"|''ותן לחכם ויחכם עוד'' ''ויוסיף לקח''‫<ref>משלי ט, ט</ref> | + | |style="text-align:right;"|{{#annot:Pr9-9|494|S63h}}''ותן לחכם ויחכם עוד'' ''ויוסיף לקח''{{#annotend:S63h}}‫<ref group=note>משלי ט, ט</ref> |
|- | |- | ||
|Now I start dividing by a small number: | |Now I start dividing by a small number: | ||
Line 4,840: | Line 4,840: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle568\times568 | + | *I will show you an example: I multiplied 568 times 568, like this: |
+ | ::<math>\scriptstyle568\times568</math> | ||
|style="text-align:right;"|‫<ref>MS Paris1088, 5r-v</ref>ועוד אראה לך דומיון חושבתי מן חו"ה פעמי' חו"ה הכי | |style="text-align:right;"|‫<ref>MS Paris1088, 5r-v</ref>ועוד אראה לך דומיון חושבתי מן חו"ה פעמי' חו"ה הכי | ||
|- | |- | ||
Line 4,865: | Line 4,866: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ורציתי לחלק אם חושבתי שפיר וכה תעשה תכתוב לפניך החשבון שעולה ממנה ותכתוב תחתיו חו"ה וצורתו כזה | + | ::I want to divide, [in order to check] if I multiplied correctly. Do as follows: |
+ | ::<math>\scriptstyle322624\div568</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ורציתי לחלק אם חושבתי שפיר וכה תעשה | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Write the result and write 568 beneath it. Its diagram is like this: | ||
+ | |style="text-align:right;"|תכתוב לפניך החשבון שעולה ממנה ותכתוב תחתיו חו"ה וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 4,893: | Line 4,900: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|כי לא אתה יכול לחלק ה' מן ג' כי ג' לא מגיע אפי' פעם אחת לה' לפיכך סוג הה' לאחרי' ואז תאמר כמה פעמים ה' בב"ג זהו ה' פעמים אע"ג שיש לי לקח עוד פעם אחת ה' אלא מטעם זה אני לקח נוטל אות' ה' פעמים ולא יותר כי אם אני נוטל ו' פעמי' אז לא היה נשאר מן הב"ג אלא ב' ואז לא היה יכול לקח הו' מן חו"ה נמי ו' פעמי' מן ב"ב פי' מן כ"ב והדין בזה השער כי כמה פעמי' שתחלק האות ראשו' אז אתה עושה לכל האותיות לפי זה אני נוטל ה' פעמי' ואז נשאר ז' ואז אני יכול לנטול גם הו' ה' פעמים ואות' ה' תכתוב למעלה על הו' נגד הח' התחתונ' ונמחוק הב"ג ותכתוב במקומ' הז' וצורתו כזה | + | ::Since you cannot divide 3 by 5, because 3 does not reach 5 even once, shift 5 backwards. |
+ | |style="text-align:right;"|כי לא אתה יכול לחלק ה' מן ג' כי ג' לא מגיע אפי' פעם אחת לה' לפיכך סוג הה' לאחרי‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Then, say: how many times 5 is in 32? 5 times, although I can take one more time. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואז תאמר כמה פעמים ה' בב"ג זהו ה' פעמים אע"ג שיש לי לקח עוד פעם אחת ה‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::The reason I take it 5 times, not more, is that if I take 6 times, only 2 will remain from 32. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{32-\left(5\sdot6\right)=2}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|אלא מטעם זה אני לקח נוטל אות' ה' פעמים ולא יותר כי אם אני נוטל ו' פעמי' אז לא היה נשאר מן הב"ג אלא ב‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::But, then it will be impossible to take also 6 times the 6 of 568 from 22. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{22-\left(6\sdot6\right)=\varnothing}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואז לא היה יכול לקח הו' מן חו"ה נמי ו' פעמי' מן ב"ב פי' מן כ"ב | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::The rule in this chapter is that as many times you divide the first digit, so you do with all other digits. | ||
+ | |style="text-align:right;"|והדין בזה השער כי כמה פעמי' שתחלק האות ראשו' אז אתה עושה לכל האותיות | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Therefore, I take 5 times, so 7 remains and then I can take the 6 also 5 times. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{32-\left(5\sdot5\right)=7}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|לפי זה אני נוטל ה' פעמי' ואז נשאר ז' ואז אני יכול לנטול גם הו' ה' פעמים | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Write the 5 above the 6, corresponding to the lower 8. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואות' ה' תכתוב למעלה על הו' נגד הח' התחתונ‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::We erase the 32 and write the 7 instead. This is its diagram: | ||
+ | |style="text-align:right;"|ונמחוק הב"ג ותכתוב במקומ' הז' וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 4,925: | Line 4,964: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ושוב תחלוק הו' מן חו"ה נמי ה' פעמים מן ב"ז ואז נשאר לך ב"ד ותמחוק הז' ותכתוב במקו' ד' וצורתו כזה | + | ::Again, [subtract] the 6 of 568 also 5 times from 72; you are left with 42. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{72-\left(6\sdot5\right)=42}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ושוב תחלוק הו' מן חו"ה נמי ה' פעמים מן ב"ז ואז נשאר לך ב"ד | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Erase the 7 and write 4 instead. This is its diagram: | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותמחוק הז' ותכתוב במקו' ד' וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 4,957: | Line 5,002: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ואז תחלוק הח' נמי ה' פעמי' מן | + | ::[Subtract] the 8 also 5 times from 426, meaning 4 hundred and 26: take a hundred from the 4 hundred; 3 hundred remain. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{400-100=300}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואז תחלוק הח' נמי ה' פעמי' מן וב"ד פי' כ"ו ד' מאות אז תקח מאה מן הד' מאו' ועוד נשאר ג' מאות | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Then, take the 8 times 5, which is 40, from the hundred; 60 remains. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100-\left(8\sdot5\right)=100-40=60}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואז קח מן המאה הח' פעם ה' וזהו 0"ד פי' מ' ועוד נשאר 0"ו | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Add the 6 to the 2; it is 8 and this is its diagram: | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6+2=8}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואותו ו' תשים על הב' ויהיה ח' וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 4,996: | Line 5,053: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We shift 568 backwards beneath the 2; this is its diagram: | ||
|style="text-align:right;"|נמשוך חו"ה לאחריה תחת הב' וצורתו כזה | |style="text-align:right;"|נמשוך חו"ה לאחריה תחת הב' וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
Line 5,028: | Line 5,086: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ואז תאמר כמה פעמי' ה' בח"ג ויעלה ו' ועוד נשאר ח' ותמחוק הג' שאחר הח' והו' העולה מן הח"ג תכתו' על הב' בשור' עליונ' נגד הח' שלמטה וצורתו כזה | + | ::Then, say: how many times 5 is in 38; the result is 6 and 8 remains. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{38-\left(5\sdot6\right)=8}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואז תאמר כמה פעמי' ה' בח"ג ויעלה ו' ועוד נשאר ח‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Erase the 3 that follows the 8 and write the 6 resulting from the 38 above the 2 in the upper line, corresponding to the lower 8. This is its diagram: | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותמחוק הג' שאחר הח' והו' העולה מן הח"ג תכתו' על הב' בשור' עליונ' נגד הח' שלמטה וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,060: | Line 5,124: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Take the 6 also 6 times from 86 and do as follows: take 3[6] from 8[6]; 50 remains. Take the 6 before the 8 and write a zero instead, because 6 times 6 is 36 and this is its diagram: | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{86-\left(6\sdot6\right)=86-36=50}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואז תקח הו' נמי ו' פעמי' מן ו"ח פי' מן פ"ו ועשה הכי תקח ה"ג פי' ה"ל מן ה"ח ואז נשאר נ' וקח הו' שלפני הח' ושים במקומ' גלגל כי ו' פעמי' ו' זהו ו"ג וצורתו כזה | |style="text-align:right;"|ואז תקח הו' נמי ו' פעמי' מן ו"ח פי' מן פ"ו ועשה הכי תקח ה"ג פי' ה"ל מן ה"ח ואז נשאר נ' וקח הו' שלפני הח' ושים במקומ' גלגל כי ו' פעמי' ו' זהו ו"ג וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
Line 5,092: | Line 5,158: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ותמחוק הו' של חו"ה כמו שציירתי ושוב קח הח' נמי ו' פעמים מן ה' מאות ואז שוב עשה הכי קח מאה מן הה' מאות ועוד נשאר ד' מאות וקח מן המאה ח' פעמי' ו' וזהו ח"ד פי' מ"ח ואז קח מן המאה נ' ואז נשאר נ' ואות' נ' תכתו' במקו' הגלגל שלפני הד' ועוד יש ב' יותר שאני צריך אלא מ"ח ואני לקחתי נ' ואות' ב' תשים על הב' של אחר הד' הראשונ' ונמחוק הח' מן חו"ה וצורתו כזה | + | ::Erase the 6 of 568, as I wrote. |
+ | |style="text-align:right;"|ותמחוק הו' של חו"ה כמו שציירתי | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Take again the 8 also 6 times from 5 hundred. Do this as follows: take a hundreds from the 5 hundred; 4 hundred remain. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{500-100=400}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ושוב קח הח' נמי ו' פעמים מן ה' מאות ואז שוב עשה הכי קח מאה מן הה' מאות ועוד נשאר ד' מאות | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Take 8 times 6, which is 48 from the hundred: take 50 from the hundred; 50 remains. Write the 50 instead of the zero before the 4. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100-50=50}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|וקח מן המאה ח' פעמי' ו' וזהו ח"ד פי' מ"ח ואז קח מן המאה נ' ואז נשאר נ' ואות' נ' תכתו' במקו' הגלגל שלפני הד‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::I still need 2 for the 48 I take from 50. Add the 2 to the 2 after the first 4. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{50-\left(8\sdot6\right)=50-48=2}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ועוד יש ב' יותר שאני צריך אלא מ"ח ואני לקחתי נ' ואות' ב' תשים על הב' של אחר הד' הראשונ‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::We erase the 8 from the 568. This is its diagram: | ||
+ | |style="text-align:right;"|ונמחוק הח' מן חו"ה וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,131: | Line 5,217: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::We shift 568 backwards: the 8 beneath the 4, the 6 beneath the second 4, and the 5 beneath the 5. This is its diagram: | ||
|style="text-align:right;"|נמשוך חו"ה לאחריה תח הח' תחת הד' והו' תחת הד' השניי' והה' תחת הה' וצורתו כזה | |style="text-align:right;"|נמשוך חו"ה לאחריה תח הח' תחת הד' והו' תחת הד' השניי' והה' תחת הה' וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
Line 5,163: | Line 5,250: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ואז תאמר כמה פעמי' ה' בה"ד פי' מ"ה ויעלה ח' פעמי' ואות' ח' תכתו' למעלה על הד' נגד ח' התחתונ' ועוד נשאר ה' ותמחוק הד' שאחר הה' ותמחוק הה' של חו"ה וצורתו כזה | + | ::Then, say: how many times 5 is in 45; the result is 8 times. Write the 8 above the 4, corresponding to the lower 8. 5 remains. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{45-\left(5\sdot8\right)=5}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואז תאמר כמה פעמי' ה' בה"ד פי' מ"ה ויעלה ח' פעמי' ואות' ח' תכתו' למעלה על הד' נגד ח' התחתונ' ועוד נשאר ה‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Erase the 4 after the 5 and erase the 5 of 568. This is its diagram: | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותמחוק הד' שאחר הה' ותמחוק הה' של חו"ה וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,195: | Line 5,288: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ושוב נחלק הו' נמי ח' פעמים מן ד"ה פי' מן נ"ה וע ועשה הכי קח מן הנ' ח' פעמי' ו' ועוד נשאר ב' כי ח' פעמי' ו' זהו ח"ד פי' מ"ח ועוד נשאר ב' ואות' ב' תשים על הד' שלפני הה' והוה ו' וצור ונמחק ו' של חו"ה והה' אחר הד' וצורת' כזה | + | ::We [subtract] again the 6 also 8 times from 54. Do it as follows: take 8 times 6 from the 50; 2 remains, because 8 times 6 is 48, so 2 remains. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{50-\left(6\sdot8\right)=50-48=2}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ושוב נחלק הו' נמי ח' פעמים מן ד"ה פי' מן נ"ה וע ועשה הכי קח מן הנ' ח' פעמי' ו' ועוד נשאר ב' כי ח' פעמי' ו' זהו ח"ד פי' מ"ח ועוד נשאר ב‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Add the 2 to the 4 before the 5; the result is 6. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+4=6}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואות' ב' תשים על הד' שלפני הה' והוה ו' וצור | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::We erase the 6 of 568 and the 5 that follows the 4. This is the diagram: | ||
+ | |style="text-align:right;"|ונמחק ו' של חו"ה והה' אחר הד' וצורת' כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,227: | Line 5,331: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Then, say: 8 times 8 is 64. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot8=64}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואז תאמר ח' פעמי' ח' וזהו ד"ו פי' ס"ד | |style="text-align:right;"|ואז תאמר ח' פעמי' ח' וזהו ד"ו פי' ס"ד | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::The example of the chapter on division is complete. | ||
+ | |style="text-align:right;"|סליק דומיון של שער החילוק | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::We find that when I divide 322624 by 568 nothing remains. | ||
|style="text-align:right;"|נמצא כשחלקתי חו"ה מן ד'ב'ו'ב'ב'ג' אז לא נשאר מאומה | |style="text-align:right;"|נמצא כשחלקתי חו"ה מן ד'ב'ו'ב'ב'ג' אז לא נשאר מאומה | ||
|- | |- | ||
Line 5,307: | Line 5,417: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ותאמר כמה פעמים ד' בט' נמצא ב' פעמי' ולא יותר אות' ב' תכתוב על הד' נגד הה' שלמט' ותמחוק הט' ותכתוב במקומ' א' ואז קח ותמחוק ד' תחתונ' וצורת' כזה | + | ::Say: how many times 4 is in 9? We find 2 times, no more. |
+ | |style="text-align:right;"|ותאמר כמה פעמים ד' בט' נמצא ב' פעמי' ולא יותר | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Write the 2 above the 4, corresponding to the lower 5. | ||
+ | |style="text-align:right;"|אות' ב' תכתוב על הד' נגד הה' שלמט‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Erase the 9 and write 1 instead. | ||
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{9-\left(4\sdot2\right)=1}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ותמחוק הט' ותכתוב במקומ' א‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Erase the lower 4. The diagram is like this: | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואז קח ותמחוק ד' תחתונ' וצורת' כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,339: | Line 5,463: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ואז קח הה' נמי ב' פעמי' מן ד"א ונשאר הד' ונמחוק הא' והה' שלמט' וצורתו כזה | + | ::Take the 5 also 2 times from 14; 4 remains. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{14-\left(5\sdot2\right)=4}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואז קח הה' נמי ב' פעמי' מן ד"א ונשאר הד‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::We erase the lower 1 and 5. The diagram is like this: | ||
+ | |style="text-align:right;"|ונמחוק הא' והה' שלמט' וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,378: | Line 5,508: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Shift the 45 one rank backwards: the 5 beneath the 5, and the 4 beneath the 4. The diagram is like this: | ||
|style="text-align:right;"|ואז תמשוך הה"ד מעלה אחת לאחריה הה' תחת הה' והד' תחת הד' וצורתו כזה | |style="text-align:right;"|ואז תמשוך הה"ד מעלה אחת לאחריה הה' תחת הה' והד' תחת הד' וצורתו כזה | ||
|- | |- | ||
Line 5,410: | Line 5,541: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|ואז תאמר כמה פעמי' ד' בד' נמצא רק א' ואות' א' תכתו' על השני ה' קודם הב' וצורתו כזה ונמחק השני ד' כזה | + | ::Say: how many times 4 is in 4? we find only 1. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-\left(4\sdot1\right)=0}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואז תאמר כמה פעמי' ד' בד' נמצא רק א‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::Write the 1 above the two 5's before the 2 and erase the second 4. The diagram is like this: | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואות' א' תכתו' על השני ה' קודם הב' וצורתו כזה ונמחק השני ד' כזה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 5,488: | Line 5,625: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::Say: how much is 7 times 3? It is 21. | ||
|style="text-align:right;"|ותאמר כמה ז' פעמים ג' זהו כ"א א"ב פי' כ"א | |style="text-align:right;"|ותאמר כמה ז' פעמים ג' זהו כ"א א"ב פי' כ"א | ||
|- | |- | ||
Line 6,826: | Line 6,964: | ||
| | | | ||
::This is the denominator, ''those of straying spirit shall come to understanding'' [Isaiah 29, 24] | ::This is the denominator, ''those of straying spirit shall come to understanding'' [Isaiah 29, 24] | ||
− | |style="text-align:right;"|וזה המורה ''תועי רוח בינה''‫<ref>ישעיה כט, כד</ref> | + | |style="text-align:right;"|וזה המורה ''{{#annot:Isa29-24|494|frjx}}תועי רוח בינה{{#annotend:frjx}}''‫<ref group=note>ישעיה כט, כד</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 7,250: | Line 7,388: | ||
| | | | ||
::Always take the least number, ''If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something'' [Talmud, Sukkah, 5a]. | ::Always take the least number, ''If you grasped many, you did not grasp anything; if you grasped few, you grasped something'' [Talmud, Sukkah, 5a]. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולעולם קח חשבון המועט ''תפשת מרובה לא תפשת תספת מועט תפסת''‫<ref>בבלי, מועד, סוכה, דף ה, א גמרא</ref> | + | |style="text-align:right;"|ולעולם קח חשבון המועט ''תפשת מרובה לא תפשת תספת מועט תפסת''‫<ref group=note>בבלי, מועד, סוכה, דף ה, א גמרא</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 7,491: | Line 7,629: | ||
| | | | ||
::Write the 9 on another side, ''And your eyes shall see your Teacher'' [Isaiah 20, 30]. | ::Write the 9 on another side, ''And your eyes shall see your Teacher'' [Isaiah 20, 30]. | ||
− | |style="text-align:right;"|אות' [ט'] כתוב בצד אחר ''ויהיו עיניך רואות את פני מוריך'' ‫<ref>ישעיהו ל, כ</ref> שהוא ב"א | + | |style="text-align:right;"|אות' [ט'] כתוב בצד אחר ''{{#annot:Isa30-20|494|Kj7t}}ויהיו עיניך רואות את פני מוריך{{#annotend:Kj7t}}''‫<ref group=note>ישעיהו ל, כ</ref> שהוא ב"א |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 7,898: | Line 8,036: | ||
| | | | ||
:''Consider well him that is before thee'' [Proverbs 23, 1]. | :''Consider well him that is before thee'' [Proverbs 23, 1]. | ||
− | |style="text-align:right;"|''בין תבין את אשר לפניך''‫<ref>משלי כג, א</ref> | + | |style="text-align:right;"|''{{#annot:Pr23-1|494|ueH4}}בין תבין את אשר לפניך{{#annotend:ueH4}}''‫<ref group=note>משלי כג, א</ref> |
|- | |- | ||
! | ! | ||
Line 10,301: | Line 10,439: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | |style="text-align:right;"|וראה מה היה מתחילה הפרט שעולה ממנ' ועתה אשכילך ו''תן לחכם ויחכם עוד ויסף לקח'' <ref>משלי ט, ט</ref> קח הכלל לפניך ואראה לך דבר לעולם תתחיל מן האו' שלא מכוון<br> | + | |style="text-align:right;"|וראה מה היה מתחילה הפרט שעולה ממנ' ועתה אשכילך ו''{{#annot:Pr9-9|494|zAtD}}תן לחכם ויחכם עוד ויסף לקח{{#annotend:zAtD}}''‫<ref group=note>משלי ט, ט</ref> קח הכלל לפניך ואראה לך דבר לעולם תתחיל מן האו' שלא מכוון<br> |
כגו' <s>אם ו' ז' או ט'</s> אם האותיות ו' אז תתחיל באות ה'<br> | כגו' <s>אם ו' ז' או ט'</s> אם האותיות ו' אז תתחיל באות ה'<br> | ||
ואם האותיו' ח' אז תתחיל באות ז'<br> | ואם האותיו' ח' אז תתחיל באות ז'<br> | ||
Line 10,844: | Line 10,982: | ||
|} | |} | ||
− | ==Notes== | + | == Notes == |
+ | |||
+ | <div style="text-align: right;"><div class="mw-collapsible mw-collapsed"><div class="mw-collapsible-content"> | ||
+ | <br> | ||
+ | <references group=note/> | ||
+ | </div></div></div> | ||
+ | |||
+ | == Apparatus == | ||
<div class="mw-collapsible mw-collapsed"><div class="mw-collapsible-content"> | <div class="mw-collapsible mw-collapsed"><div class="mw-collapsible-content"> | ||
{| | {| |
Revision as of 15:35, 9 September 2023
Contents
- 1 Prologue
- 2 Introduction
- 3 Chapter One: Multiplication of Units - Shortcuts
- 4 Chapter Two: Addition
- 5 Chapter Three: Subtraction
- 6 Chapter Four: Multiplication
- 7 Chapter Five: Gelosia
- 8 Chapter Six: Division
- 9 Chapter Seven: Proportions
- 9.1 Word Problems
- 9.1.1 Pricing Problems - Find the Price
- 9.1.2 Boiling Problem
- 9.1.3 Find a Quantity Problems - Whole from Parts
- 9.1.4 Joint Purchase Problems - If You Give Me
- 9.1.5 Find a Quantity Problems - Whole from Parts
- 9.1.6 Shared Work Problems - Filling/Draining a Vessel
- 9.1.7 Multiple Quantities Problems - Selling Eggs
- 9.1.8 Proportional Division - Inheritance
- 9.1.9 Payment Problem - Digging a Hole
- 9.1.10 Find a Quantity Problem - Stolen Purse
- 9.1.11 Find a Quantity Problem - How Much Problem - Amount of Money
- 9.1.12 Divide a Quantity - Loans Repayment
- 9.1.13 Multiple Quantities - Weights
- 9.1.14 Divide a Quantity - Money
- 9.1.15 Find a Quantity Problem - Whole from Parts - Fish
- 9.1.16 Multiple Quantities - Selling Cloth
- 9.1.17 Partnership Problems - for the Same Time - Three Partners
- 9.1.18 Multiple Quantities
- 9.1.19 Motion Problem - Pursuit
- 9.1.20 Ordering Problem - Stock of Coins
- 9.1.21 Proportional Division - Three Men Sharing Food
- 9.1.22 Multiple Quantities - Men, Women, Children
- 9.1.23 Find a Quantity Problem - How Much Problem - Money
- 9.2 Additional Word Problems
- 9.1 Word Problems
- 10 Chapter On Cubic Roots [P1088 2r-v]
- 11 Chapter on Square Roots [P1088 6v-7v]
- 12 Notes
- 13 Apparatus
- 14 Appendix I: Glossary of Terms
- 15 Appendix II: Bibliography
Prologue |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[MS Paris, Séminaire Israélite de France (École Rabbinique) 158/1 (IMHM 4102) f. 197r, lines 1-16] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This is a book on mathematics [called] Ṭeshifra. | זה ספר חכמת התשבורת [הנקרא] טשיפרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Its cause: I myself, already from youth, my soul desired to acquire wisdom and to seek for arithmetic, if only I will find them in a book engraved by a pen of a skilled writer. For the reason that this is an external science, which is not found before us in Israel and the very least that is available is gathered inside the house in utmost discretion, my thoughts therefore aroused me to collect the sayings from any one that has them […] for recollection. | סיבתו אני את לבי גם מנעורי גרסה נפשי לדעת חכמה ובקש חשבון ומי יתן ואמצאם בספר ויחקו בעט סופר מהיר [note 1] ולסבה שזאת היא חכמת החיצוניות לא נמצאת לפנינו בישראל והמיעוט שבמיעוט הנמצא נאסף אל תוך הבית בחדרי חדרים לכן העירוני רעיוני ללקט האמרים מיד כל אשר ימצא אתו ולכל[...] לזכרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Before I start, I ask all its readers not to condemn me and say: what is it with you? Go study havayot d'Abbaye ve-Rabba! God forbid […]. Since I did not undertake it for any cause or purpose, but sharpening the mind and obtaining arithmetic by accident and learning and by the wittiness of Abbaye ve-Rabba primarily. On that said those who speak in parables: come to Ḥeshbon [Numbers 21, 27]. As is written in Maimonides, chapter five of the introduction to Tractate Avot: | וקודם שאתחיל אבקש מיד כל רואיו לבל יכרעני לכף חובה ולומר מה לך פה כלך בהוייות דאביי ורבא חלילה וחס [לי'] לזרעא דאבא כי לא לקחתי זאת לשום עיקר ותכלית רק לחדד השכל ולבא בחשבון במקרה ושנייה ובחידוד דאביי ורבא בעצם וראשונה ועל זאת אמרו המושלים באו חשבון [note 2] כמו שכתוב הרמבם ז"ל פרק חמישי מה[קדמת] ה פרקי אבות [note 3] וז"ל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
What has no benefit in it for that purpose – as the arithmetic problems, the Book of Conics, the numerous techniques for questions on geometry, the measuring of weights, and many like those – the intention in them is to sharpen the mind and train the rational faculty through methods of proof, until a person acquires the knowledge of demonstrative reasoning from other, and this will be his way whereby he will reach the knowledge of the truth of His existence, The Exalted. | ומה שאין בו תועלת לו בתכלית ההוא כשאלות החשבון וספר החר[וט]ים והתחבולות הרבות משאלות אל ההנד[ס]ה ומשיכת המשקלים והרבה כיוצא בא[ילו] יהיה הכוונה בהם לחדד השכל ולהרגיל כח השכלי בדרכי המופת עד שיגיע לו לאדם קניין ידיעת ההיקש המופתי מזולתו ויהיה לו זה הדרך שיגיע בה לידעת אמיתות מציאתו ית' עכל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
So, for my part it will not be inaccessible. | גם מצדי לא יבצר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Introduction |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
With good luck | [1]בטוב גדא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
I shall start this | אתחיל דא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sefer Ṣifra | ספר ציפרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
To know and explain the book of number that has 9 chapters. | לידע ולמפרש ספר המספר שיש בו ט' שערים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
First I shall explain the teachings that the one who calculates should know, so that he can know all the calculations [practice]. | ואפרש תחלה הקבלות אשר צריך לידע המחשב הוא המפתח ויכול אח"כ לידע כל החשבונו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The Positional Decimal System |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The numerals | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Know that you do not have any number [= numeral] smaller than one and you do not have any number [= numeral] greater than nine. | נידע כי אין לך חשבון קטן מן א' שהוא ואין לך חשבון שהוא גדול מן ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
By these nine numerals from א to ט [the nine first Hebrew letters] all numbers in the world [are formed] infinitely. How?: | ובאילו ט' אותיו' מא' ועד ט' יש בו כל החשבונות שבעולם עד אין מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The written ranks [= decimal places] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד מעלה ראשונה היא נקראת מעלת היחידים כי כאשר יקראו האות כך מניינם פי' א' אחד ב' שנים וכן עד ט' שהיא תשע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתחשוב עשרה אז צריך אתה לכתוב ב' מעלות א' במעלה שנייה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולפניו ציפרא שהוא גלגל כזה 0 שאין בו ממש אלא שומר המעלות וזכר לדב' כגלגל לפני רוח [note 4] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי הא' הראשונה מן היחידים שהיא במעלה ראשונה וא' שנייה היא מן העשיריו' הרי י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושלישי הוא מעלות המאות כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומעלה הרביעי' היא מעלת האלפי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וככה עד ט' אלפים שהוא 000"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומעלה החמישית היא מעלת הרבבות שהוא י' אלפי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וששה מעלה הוא מאה אלפי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושביעי' אלף אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
And so you can write endlessly. | וככה עד אין מספר תוכל לכתוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Every rank is ten times the preceding rank. | וכל מעלה היא עשרה פעמי' יותר מן מעלה שלפניה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשיב אל לבך כי הגלגל אין לו מניין רק שומר המעלות והנה החשבון עשרים וג' אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Thus, I have explained to you the number and the meaning of the writing. | והנה ביארתי לך מניין וענין הכתובי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 10 20 30 |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Chapter One: Multiplication of Units - Shortcuts |
שער הכפל הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If you wish to know how much is the result of 9 times 8, or 5 times 9, or 6 times 9 and so on for all that is less than ten, I will teach you: | ואם תחפוץ לידע כמה עולה ט' פעמים ח' או ה'פ'ז' או ו' פעמי' ט' [וכן כל כיוצא בזה שכל אחד פחות מעשרה][2] אשכילך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תחפוץ לידע כמה ט’ פעמי' ט’ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז כתוב כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ חשוב כמה יותר על עשרה ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואת' ח' כתוב אצל הט' העליונה [3]בצד שמאלית כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ חשוב כמה ט' העליונה יותר על ח' ותמצא רק אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[אותו א’ כתוב בצד ט’ התחתונה][4] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמה ט' התחתונה יותר על הח' ותמצא רק אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[כתוב אותה א’ ג”כ בצד ט’ תחתונה כזה][5] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותחשוב א'פ'א' היינו אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב א' לפני הח' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ומחוק הט' למטה ולמעלה][6] ויהיה אחד ושמונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם תרצה לידע כמה ט' פעמים ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחשוב כמה ח'ט' יותר על עשרה דהיינו ז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב הז' אצל הט' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחשוב כמה ט' עודף על ז' דהיינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמה הח' עודף על ז' א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[וכתוב כזה][7] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכפול א' על ב' היינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ב' כתוב קודם הז' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא ט' פעמי' ח' יהיה ע"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[8]דומיון אם תחפוץ לידע כמה ו' פעם ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז כתו' הו' תחת הו' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תאמר כמה השני ו' למעלה מי' זהו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו ב' תכתו' לאחר הו' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תאמ' כמה הו' יתיר על הב' זהו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והו' השנייה נמי למעל' מב' זהו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תכפול ד' פעמי' ד' זהו ו"א פי' י"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תכתוב שים הא' על הב' כי הב' מעלה שניי' ויהיה ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד הוה ו' ואות' ו' תכתו' לפני הג' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שו' פעמ' ו' עולה ו"ג פי' ל"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Always do as this. | וכן עשה לעולם[9] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiply always the excess of this by the excess of this and write the result before the excess [of the sum of the multipliers over ten], then you will become wise in all that you do. | וכן לעולם תכפול המותר מזה ומזה והעולה כתו' קודם העודף עליו ואז תשכיל בכל אשר תעשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Another example that I translated from a Latin book | [10]דמיון אחר שהעתקתי מספר גלחות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sum together the two numerals, subtract a ten, then write the small number. | חברם יחד הב' אותיות והשליך עשרה והמניין הקטון כתוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiply together the differences of each from ten and write [the product] before the small number that you have. | ואח"כ תכפול יחד החשבון שיש מכל אחד עד עשרה וכתוב זה לפני המנין הקטן שבידך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If this product is of two ranks, add the second rank to the number that you have. | ואם בא לידך מהכפל הזה ב' מעלות אז תחבר המעלה שנייה אל המניין שבידך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
As these calculations that are written in front of you, from which you will become wiser: | כגון אילו החשבונות החרו[ת]ים לפניך ממנו תשכיל ותחכם עוד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Or in this way: write zero 0 before the smaller of the two numerals. | או כלך לדרך זו כתוב לפני המניין קטון שבשני אותיות גלגל כזה 0 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון את"ל ז'פ'ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב כזה 0ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקח ממנו מה שבא מן הכפל שתכפול המניין מאות הגדול עד עשרה עם האות הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון מה שלפניך אמור ז'פ'ב' הם ד"א ותקח ד"א מן 0"ז ונשאר ו"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכגון אילו[11] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If you want to know and calculate how much is 3 times 3, or 4 times 4, et cetera, which even their sum does not reach ten, I will teach you how to do so: | ואם תרצה לחשוב כמה ג' פעמי' ג' ד'פ'ד' וכן כל כיוצא בזה שאפילו צירופו אינו מגיע לעשרה אשכילך לעשות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Lend to it as much as needed so that it will be one more than ten. | שתלוה לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
When your calculation is complete, subtract what you have lent to it and the required remains. | וככלות חשבונך קח [מה שהלוית לו][12] וישאר מתכונ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון ד'פ'ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה תלוה לו ג' שיעלה י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלך עשרה וישאר בידך א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ורשום כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ חשוב כמה ד' הראשו' יותר על הא' הוי אומר ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן ד' השנייה ג"כ יותר ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ג' על ג' הרי ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב הט' לפני הא' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה קח ג' שהלוית וישאר ו'א' [והם י"ו][13] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותמצא חשבונך מכוון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Another property: if you want to know how much is 3 times 3, or 4 times 4, et cetera, which even their sum does not reach ten, I will teach: | עניין אחר אם תרצה לידע כמה ג"פ"ג או ד"פ"ד וכן כל כיוצא בזה שאפי' צירופו אינו מגיע לעשרה אשכילך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דומיון אם תרצה לחשוב ד'פ'ד’ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז תכתוב אותו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחשוב כמה ד' ראשונה פחות מי' ויהיה ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחשוב גם השנייה כמה השנייה פחות מי' ותמצא ג"כ ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תכפול ו' על ו' ויעלה בידך ו'ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז חשוב כמה השני ד' פחותי' מעשר' ויהיה ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השלך ב' ממעלה שנייה מהג' וישאר לך ו'א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא ד'פ'ד' הוא ו'א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כולם וא"ק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If the numbers that you want to multiply one by the other are less than 10, when you sum them together: | [14]ואם יהיה המספר אשר תרצה לכפול זע"ז פחות מי' כשתצרף שני המספרים יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דימיון אם בקשת לכפול ד' על ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז תקח המרחק מן י' מכל אחד דהיינו מד' עד י' ו' ומג' עד י' ז' ופ"ז ב"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אותו ב"ד כתו' לזכרון [בד] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ צרוף ד' ג' יחד ויהיה ז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות ז' כתוב לצד שמאל אצל ב"ד כזה [בדז] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ השלך י' מצד אותיות של שמאל וישאר ב'א' היינו החשבון אשר בקשת לידע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכפי זה תקיש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה כתבתי זה אף כי הוא מושכל ראשון החשבון אשר בקשת להודיעך שאין בדרך הזה [...][15] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
I have found another method for the multiplication of units in another book: | [16]דרך אחרת לכפל קטן בספר אחר מצאתי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Or in this way: take the difference from 10 of each [of the units] that you want to multiply, multiply the two differences by each other and write the result for remembrance. | או כלך בדרך זו קח המרחק עד י’ מן כל אחד ואחד שתרצה לכפול יחד וחשוב אותו ב’ מרחקים זה על זה ומה שיעלה בידך כתוב לזכרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Then, sum [the multipliers] together according to the chapter of addition, subtract 10 from the result, and write [the remainder] below to the left of what you have already wrote. | אחר כך צורפם יחד בשער החיבור והעולה בידך קח מה שלמטה מן י’ וי’ השלך מידך וכתוב אותו למטה בצד שמאל למה שכתבת כבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Your calculation will be correct. | ויהיה חשבונך מכוון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון הנה רצונך לכפול ז’ פעמים ט’ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח המרחק מן הז' עד י' דהיינו ג' והמרחק מן ט’ עד י’ דהיינו א’ ואמור ג’ פעמים א’ היינו ג’ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אותו ג’ כתוב לזכרון כזה ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כך חבור ז' על ט' ויעלה ו"א פי' י"ו השלך הי’ והו’ קח בידך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכתוב אותה בצד שמאל אצל הג’ הנשארת ויהיה כזה גו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועיין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון אחר הנה רצונך לכפול ו’ פעמים ח’ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח המרחק מן ו’ עד י’ דהיינו ד’ והמרחק מן ח’ היינו ב’ ואמור ב’ פעמים ד’ היינו ח’ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אותו ח' כתוב לזכרון [ח] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר כך חבור ו' על ח' ויעלה י”ד השלך י' וקח ד' בידך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכתוב ד' בצד שמאל אל ח' אשר כתבת כבר ויעלה מ”ח היינו חשבון ח'פ'ו' [חד] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עיין ודוק[17] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[18]דמיון אחר אם תרצה לידע הפ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח המרחק מן ה' עד י' ויהיה ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
צרפם יחד הה’ והו’ ויהיה א' השלך עשרה ונשאר לך א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
צרפם 0"ב ויהיה ג' נמצא ל' ודוק[19] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiplication Table | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
I will write to you a precise table of multiplication of units, in order that you will be able to observe easily all that you want without any calculation, from 1 times 1 to 9 times 9. Note well. | והנה ארשום לך לוח מתוקנת על שער הכפל קטן כדי שתוכל לראות בקלות כל מה שתרצה בלא שום חשבון מן א' פעמי' א' עד ט' פעמים ט' ודו"ק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
I made a half table in order to find every number, since you do not need that much. | והחצי לוח עשיתי למצוא כל חשבון ואינך צריך הרבה כל כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The chapter on the multiplication of units is completed. | סליק שער כפל קטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
You shall become wise in all that you do. | ואז תשכיל כל אשר תעשה |
Chapter Two: Addition |
[20]שער החיבור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תרצה לחבר שנים ושבעים וג' מאות וג' אלפים עם שנים ותשעים וג' מאות וג' אלפי' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכתוב כך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר ב' התחתונה על ב' העליונה ויהיה ד' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר ט' התחתונה עם הז' ויהיה ו"א הו' תכתוב במעלה השנייה אחר הד' [שכתבת כזה][21] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והא' [הנשארת][22] תחבר לג'ג' הראשונה שהם זו למעלה מזו כזה במעלה השלישית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויהיה הכל ז' במעלה השלישי' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ תחבר הג'ג' האחרוני' [במעלה הרביעי'][23] [ויהיה חבורם][24] ו' [אות' ו' כתוב במעלה הרביעי' אחר דוז שכתבת][25] ויהיה כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ותשלם המלאכה ויהיה חבורו ארבע וששי' ז' מאות ו' אלפי' דהיינו כזה][26] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The highest rank of the sum exceeds the addend by one rank to the left at most, sometimes it does not exceed [its ranks] at all. | לעולם לא תמצא הטור מן החיבור אשר בעליונה עוברת על המחובר רק מעלה לשמאל לכל היותר ולפעמים לא תעבור כלל ול"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Here follows a chapter on addition, to add every thing and to establish its methods | [27]הילך שער חיבור לחבר כל דבר [..] ולישב על אופניו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Such as, if you wish to sum some numbers together. | כגון אם תרצה לחבר כמה חשבונות יחד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Now, I sum one number and according to this you shall apply for others: | ועתה אחבר חשבון אחד ומהם תבין אחר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Write numeral by numeral [lit. letter by letter], but not as is written in the multiplication chapter, but write as I will demonstrate, with God's help. | ותכתו' אות תחת אות ולא תכתו' כאשר כותבין בשער כפל אלא תכתו' כזה שאראך בע"ה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דומיון בקשנו לחבר ע"ב וג' מאות וג' אלפי' עם צ"ב וח' מאות וט' אלפים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הילך היאך תכתוב אותו וצורתו כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נחבר ב' תחתונ' עם ב' עליונ' הרי ד' אות' ד' נכתוב נגד ב' תחתונ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נחבר כמו כן ט' תחתונ' עם ז' עליונ' ויעלה ו"א נכתוב ו' תחת הט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונוסיף א' על אות שבשיט' עליונ' הסמוכ' לה ושם יש ג' ונוסיף א' עליה ויהיה כאילו נכתו' ד' במקום ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונחבר ד' עליונ' עם ח' תחתונ' ויעלה ב"א נכתו' ב' למטה תחת הח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ונוסיף א' על אות הסמוך לד' עליונ' ושם יש ג' ונוסיף א' עליה ויהא ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נחבר ד' עליונ' על ט' שלמטה ויעלה ג"א נכתוב ג' למט' תחת הט' וא' נכתוב לאחריה ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
זה הכלל לא ימוש מפיך כשמותר הא' משיט' ראשונ' אני מוסיף אות' על שיט' שלאחריה כי הא' הנותרת לי היא כמו כן מן העשיריות נגד שיט' ראשונ' לכך אני מוסיף אות' תדיר עליה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[28]ציור זה בגלחת ונקרא אדירין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Checking Methods |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Now, know that I shall write you two checking method [lit. scales]: | [29]ועתה תדע שאכתוב לך שני משקלים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הא' השלך ט"ט כל כמה שתוכל מב' שיטות עליונות ומה שנשמר לך למטה מט' קח בידך לאבני המשקל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ השלך ג"כ השיטה התחתונה בט"ט ומה שנשאר לך אם משקלו כאבן הראשון דע שכוינת חשבונך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
משקל השני יקח השני שיטות העליונות מהשיטה התחתונה אם יצא במבוקש בלי חסרון ויתרון אז חשבונך מכוון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Examine and you will find [that it is true]. | ודוק ותמצא |
Chapter Three: Subtraction |
שער החיסור | ||||||||||||||||||||||||||||||||
If you want to subtract and deduct a number from a number, here is how you do that: | אם באת לחסיר ולנכות חשבון מתוך חשבון הילך איך לעשות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Write the number from which you wish to subtract and deduct above, according to its ranks, and write the number you subtract from it beneath, according to its ranks. | תכתוב החשבון שאתה רוצה לחסיר ולנכות ממנו אותו חשבון תכתוב למעלה והחשבון שאתה מנכה תכתוב למטה כפי מעלותיו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Then subtract it from the number above. | ואח"כ תנכה מן החשבון שלמעלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Now, I shall write you an example to teach you: | ועתה אכתוב לך הדמיון להשכילך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה בקשנו לחסיר ט' מאות ותשעים ותשע מאלף | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הילך היאך תכתוב אותו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא הא' שבשיטה העליונה במעלה רביעי' עולה עשרה לגבי [ט'][30] שלישי' שבתחתונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה נחסיר מאותו עשרה ט' וישאר [לך][31] א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אותה א' תכתוב במקום גלגל השלישי נגד הט' שחסרת ואותו [ט'] [32] תמחוק כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עכשיו כמו כן הא' שבמעלה שלישי' שבשיטה העליונה עולה י' לגבי ט' שבשיט' תחתונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מאותו נחסיר ט' שנייה ונשאר א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' א' תכתוב במקום הגלגל שני ותמחק ט' שנייה שחסרנו וגם תמחוק הא' העליונ' שבמעלה שלישי' שחסרנו ממנו ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נחסיר ט' תחת הגלגל אמ' שלמעלה במעלה שנייה כי גם היא עולה י' לגבי ט' כדלעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה כשנחסיר ט' מי' וישאר א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' א' תכתוב במקום הגלגל ונמחוק הא' העליונה אשר במעלה שנייה וגם הט' נמחק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז נשאר רק א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא כשחסירנו ט' מאות וצ"ט מאלף נשאר א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דומיון [אחר אם][33] בקשנו לחסיר אב"ג מדה"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחסיר ג' התחתונה מו' העליונה שכנגדה וישאר ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמחוק הו' ונכתוב במקומה הג' הנשארת ונמחק כמו כן הג' [שנשאר][34] שלמטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נחסיר ב' תחתונה [35]מה' עליונה שכנגדה וישאר ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ג' נכתוב במקום הה' ונמחק הב' שלמט' [וגם ה' שלמעלה][36] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נחסיר א' תחתונה מד' עליונה [שכנגדה][37] וישאר ג'ג'ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ומחוק ד' שלמעלה וגם א' שלמטה וכתוב ג' במקום ד' שלמעלה][38] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ויהיה כזה][39] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא כשחסרנו אב"ג מדה"ו לא נשאר כ"א ג'ג'ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[וכאשר תמצא שהאות העליון אשר בקשנו לחסר ממנו פחות מן האות התחתון שתרצ' לחסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון אם תרצ' לחסר ז ו ח מן ו ה ט כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
היאך תחסור מרובה ממועט כזה ז' מן ו' לא תוכל וכן ו' מן ה' בדרך זה תעשה טול א' מן ה' אשר אצל ו' ומחוק הה' וכתוב ד' אותו א' כמה עולה לחבירו עם הו' י"ו כי היא במעלה שנייה מן הו' הרי י"ו חסר ז' אשר בטור השפל מן י"ו וישאר ט' אחר כך צריך לחסר ו' מן ד' עשר ג"כ כמו שצויתיך מחוק א' מן ט' ויהיה במעלה שלפניו י"ד וחסר ממנו ו' וישאר ח' ול"ד זה שייך לשער הכפל קטון][40] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
[41]אשכילך היאך תעשה כי לא תוכל לחסר ז' מן ו' וכן ו' מה' בדרך זה תעשה בתחילה חסר ח' תחתונה מט' עליונ' וישאר א' מחוק הט' וכתוב א' במקומ' גם ח' תחתונ' מחוק ויהיה כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
עתה צריכין אנו לחסר ו' תחתונ' מה' עליונ' ולא יכולנ' לכן לך לך אל הא' אשר לשמאל ה' עליונ' וצרפ' יחד א' וה' ויהיה ט"ו ונחסור הו' ממנו וישאר ט' מחוק הא' העליונ' גם ה' העליונ' וכתוב במקומם ט' גם ו' תחתונ' תמחוק וישאר כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
שוב צריכין אנו לחסר ז' תחתונ' מו' ולא יכולנ' עתה לך לך וקח אחד מן הט' שבצד הו' בשיט' עליונ' וצרפ' יחד הו' גם הא' והיא עשרה אצל הו' ויהיה י"ו ועתה חסר ז' מן י"ו וישאר ט' מחק ו' ט' עליונ' וכתוב ט' ח' במקומם כאשר ציויתיך ומחוק ג"כ הז' התחתונ' ויהיה כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
ותשלם המלאכה עיין היטב[42] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
Checking Methods |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לידע אם אמת חשבת אם לאו אז תחבר שער החיבור א'ב'ג' עם ג'ג'ג' ואם תמצא ד'ה'ו' אז החיסור מכוון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ואם תרצ' לידע אם אמת חשבת אז חבר בשער החיבור ז'ו'ח' עם ט'ח' הנשארי' ואם תמצא ו'ה'ט' אז כיוונת][43] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
The checking method of addition is subtraction and the checking method of subtraction is addition | זה הכלל שער החיסור מאזני צדק לשער החיבור ושער החיבור מאזני צדק לשער החיסור ולמבין די | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Chapter Four: Multiplication |
שער הכפל גדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם בקשנו לכפול רל"ד ואלף על ד' אלפי' ושכ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הילך צורתו כאשר תכתבנו חשבון האחד בצד השני ומכוון אות ראשון בחשבון תחתון תחת אות אחרון שבחשבון העליון כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפול א' תחתונה על ד' עליונה פי' נחשוב א' פעמי' ד' זה רק ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ד' נכתוב נגד א' תחתונה ונמחוק א' תחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נכפול ב' תחתונה על ד' עליונה ויעלה ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ח' נכתוב נגד ב' התחתונה ונמחק ב' התחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נכפול ג' תחתונה (על ד') על ד' עליונה ויעלה ב"א פי' י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה נכתוב הב' נגד ג' תחתונה והא' על הח' אחריה ויעלה ט' על כי הוא מעלה אחת שהיא עשרה אחר הב' שלפניה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומחוק ג' התחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נכפול ד' תחתונה על ד' עליונה ויעלה ו"א [פי' י"ו][44] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה נכתוב הו' נגד ד' התחתונה ובמקום ד' עליונה כי עתה נחשבנו הד' העליונ' בכל חלקיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב הא' על הב' שאחריה ויהיה ג' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומעתה נמשך ד"גב"א מעלה לאחורית תחת ג' העליונה כדי לחשוב הג' [עליונה][45] גם בכל תוצאותיה דגב"א כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפול א' תחתונה על ג' עליונה פי' ג' פעמי' א' זהו רק ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושים אות' ג' על ט' שעל הא' התחתונה ויעלה ב"א פי' י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עת' נכתוב ב' במקום ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וא' שהיא עשרה שים אותה במעלה שנייה דהיינו בתוך הד' ונעשה הד' האחרונה ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק הא' התחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נכפול ב' תחתונה על ג' עליונה ב"פ"ג היינו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושים אות' ו' על ג' שעליה ויהיה ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחוק ב' תחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נכפול ג' תחתונה על ג' עליונה ג'פ"ג ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושים אות' ט' על הו' שעליה ויעלה ה'א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הה' תכתוב במקום הו' והא' במעלה שנייה דהיינו אל הט' שאחריה ויהיה י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אך אין ראוי לכתוב י' כי אין [46]כותבין בחשבונות הציפרא י' רק עד ט' לכן נכתוב גלגל כזה 0 במקצוה ונכתוב א' במעלה של אחריה דהיינו אל הב' ועתה יהיה ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחוק ג' תחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נכפול | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה נכתוב הב' במקום הג' העליונה כי נחשבנו ג"כ הג' בכל חלקיה והא' נכתוב במעלה שנייה אל הה' ויהיה ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק ד' תחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה נמשיך דגב"א מעלה אחת לאחוריו תחת הב' העליונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפול א' תחתונה על ב' עליונה א"פ"ב היינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אותה ב' נכתוב נגד א' תחתונה במקום הגלגל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק א' תחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נכפול ב' תחתונה על ב' עליונה ב"פ"ב' היינו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ד' נכתוב למעלה נגד ב' תחתונה דהיינו אל הו' הרי י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב במקום הו' גלגל ואחר הגלגל [תוסי]ף א' דהיינו אל הב' ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נכפול ג' תחתונה על ב' עליונה ב"פ"ג היינו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ו' נכתוב נגד ג' תחתונה דהיינו אל הב' [עליונה][47] ויהיה ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק הג' התחתונה ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נכפול ד' תחתונה על הב' העליונה ב"פ"ד ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכתוב ח' במקום ב' עליונה כי גם [חשבנו][48] הב' בכל חלקיה ונמחק ד' תחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמשך דגב"א עוד מעלה אחת לאחוריו כדי לכפול אות' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפול א' תחתונה על א' עליונה[49] א"פ"א היינו א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אותה א' נכתוב נגד א' התחתונה במקום הגלגל ונמחק א' תחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נכפול ב' תחתונה על א' עליונה ב"פ"א היינו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ב' נכתו' על הב' התחתונה דהיינו אל הח' נוסיף ב' על הח' ויהיה י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב במקום הח' גלגל ואחר הגלגל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נוסיף א' על הא' ויהיה ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק ב' התחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נכפול ג' תחתונה על א' עליונה ג"פ"א היינו ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ג' נכתוב נגד ג' תחתונה דהיינו ח' הרי י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמחוק הח' ונכתוב במקומה א' ואחריה במקום הגלגל א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק ג' תחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נכפול ד' תחתונה אל א' עליונה ד"פ"א היינו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ד' נכתוב במקום א' שכנגדה אבל לא נצטרף אות' א' עם הד' כמו שצויתיך כבר כי על אות' א' כפלנו עכשיו [דגב"א ול]א היתה הא' רק לסימן כמה פעמי' לכן לא חדייה לצירוף | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק ד' תחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא כי אבג"ד פעמי' דגב"א עולה בחשבון ד'א'א'ב'ג'ג'ה' דהיינו י"ד ומאה אחת וב' אלפים ול"ג ריבואות וה' מאות ריבואות וד"ל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[50]דומיון אחר הנה בקשנו לכפול ט' ומאתים על ג' אלפי' ול' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הילך היאך תכתוב צורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפול ב' התחתונה על ג' עליונה ב"פ"ג היינו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ו' נכתוב ב' נגד ב' תחתונה ונמחק ב' תחתונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וגם הגלגל שלפני הב' התחתונ' מחוק וכתוב גלגל לפני הו' כזה כי נכפול גלגל פעמי' ויהיה גלגל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נכפול ט' על ג' שעליה ט"פ"ג היינו כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואות' כ"ז נכתוב למעלה במקום הג' האחרונה ויהיה ז' במקום הג' וב' במקום הגלגל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק ט' התחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחזור ט0"ב לאחוריו ב' מעלות כדי שתהא ט' התחתונה שהוא אות ראשונה שבשיטה תחתונה נגד ג' עליונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וא"ת למה לא כתבם ט'0'ב' תחת הגלגל העליון ודאי עשינו כך אבל מ"מ לא עולה יותר מגלגל כי אם תמצא אותיות כתובות ואתה צריך לצרף עמהם גלגל אין צורפי' עמהם ול"ד כמו שפי' לקמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפול ב' התחתונה על ג' עליונה ב"פ"ג היינו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ו' נכתוב נגד ב' תחתונה דהיינו אל הז' ויהיה י"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמחק הז' ונכתוב במקומה ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחריה נוסיף א' על ב' כי היא עשרה כמו שכתבתי לעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק ב' וגם הגלגל שלפני הב' נמחק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואין אנו צריכי' לצייר אותו גלגל למעלה כמו שעשית כבר כי בלאו הכי יש גלגל כנגדו וכ"ש אם היה אות נגד הגלגל שלא היינו מוחק' האות לצייר שום גלגל שאם היינו מוחק' האות כדי לצייר שם גלגל אז היינו ממעטין החשבון ואם לעשות כדי להרחיק המעלה זה אינו כי בלאו הכי האות מרחיק המעלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כללא דמילתא לעולם אין אנו מציירין גלגל התחתון למעלה אלא אם אין כנגדו שום דבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אבל אם יש שום גלגל [או אות][51] נגד אותו גלגל התחתון אז אין אנו צריכין לצייר שום גלגל כי ציורו אינו אלא [שומר המעלה][52] כמו שכתבתי לעיל [כי הגלגל מודיע שאות אחריו עולה מעלה אחת יותר ממה שהיית עושה אם לא היית שם שום ציור גלגל][53] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה נחזור לחשבון דלעיל כשתעשה כמו שפירשתי אז יהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שוב נכפול ט' תחתונה על ג' עליונה ט"פ"ג היינו כ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכתוב במקום ג' עליונה ז' ואח"כ במקום גלגל ב' ונמחק ט' תחתון וגם הג' העליונה [מח]ק כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שבמאתים וט' פעמי' ג' אלפי' ול' יש ס"ג רבבות וג' אלפי' ומאתים ושבעי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
[54]וזהו שייך לשער הכפל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
הנה אראך בדרך אחר לכפול | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תרצה [לידע][55] כמה ט"ו פעמי' תתר"ף | ||||||||||||||||||||||||||||||||
עשה טור ראשון מתתר"ף ושים תחתיו ט"ו ה' תחת הא' וא' לשמאלו כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
אז תכפול הא' על כל הטור העליון ואח"כ ה' על כל הטור העליון וכה תאמר אפ"א הרי א' שים א' כנגד א' השפל מן הכפלות כל כך גבוה שיהא הוא למעלה מן התתר"ף [מכוון כנגד הא' התחתונ' ויהיה צורת' כזה][56] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ כפול א' פעמי' גלגל הרי גלגל שים גלגל לפני הא' אשר כתבתי למעלה מן התתר"ף [מכוונ' נגד הא' בשיט' ראשונ' ויהיה כזה][57] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ כפול א' פעמי' ח' יעלה ח' כתוב ח' לפני ה0' שכתבת [בשיט' עליונ' מכוונת נגד הציפר' שבשיט' אמצעי' ויהיה כזה][58] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ כפול אפ"0 ויעלה 0' שימהו לפני הח' אשר כתבת [בשיט' עליונ' מכוון נגד 0' שבשיט' אמצעי' גם תמחוק הא' כי נכפל על כל התתר"ף][59] ויהיה כזה דמיונו | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה כפלת הא' על כל התתר"ף | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ כפול הה' על כל התתרף ותתחיל לכופלו כנגדו ממש למעלה כאשר התחלת לכפול הא' כנגד [א'][60] כן תכפול הה' ה' פ"א הוי ה' שים ה' נגד הא' למעלה הימנו דהיינו במקום גלגל [כזה][61] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ אמור הפ"0 אם לא היה נכתב מאומה על הגלגל היית נותן שם גלגל עכשיו שרשום עליו ח' לא תעשה מהגלגל כלום כי אוחז מקומו ואח"כ אמור הפ"ח יעלה ארבעים ולא תשימהו במקום הגלגל כי תצטרך לגלגל אלא כתוב ד' על הח' לשמאל אז תמצא ד"ח זה על זה תמחוק שניהם ותכתוב במקומו ב' ועל הה' אשר כתבת לשמאל כתוב א' הרי ו' [כזה][62] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ אמור ה"פ גלגל היינו גלגל שים גלגל על גלגל ויהא דמיונו כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
תבין שלא נשלם הטור העליון נגד הטור השפל עד אשר תכפול כל האותיות מן הכפולות על כל החשבון ול"י סליק | |||||||||||||||||||||||||||||||||
Checking Methods |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
[63]ואם לבך מפקפק לומר מאן יימר שכך [הוא][64] הילך מאזנים היאך תשקול ותבחין אם טעית אם לאו | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בראשונה תקח חשבון שבשיטה העליונה אשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם לא תמצא אפילו פעם אחת [ט'][66] אז תקח הכל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ תיקח החשבון התחתונה והשלך ג"כ אז בט"ט | |||||||||||||||||||||||||||||||||
ומה שישאר בידך קח נא והשלך אותו בשער הכפל על מה שנשאר לך בשיטה עליונה אחר שהשלכת ממנו ט'ט' ומה שיעלה בידך השלך אותו ג"כ בט"ט ומה שנשאר שלא הגיע לכלל ט' קח נא בידך | |||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ קח החשבון היוצא לך כבר כשכפלת הב' חשבונות יחד והשלך אותו ג"כ בט"ט ט"ט | |||||||||||||||||||||||||||||||||
ומה שנשאר בידך אם הוא מכוון כנגד מה שנשאר לך כבר ידוע תדע שיפה חשבנת ואם לאו בודאי טעית | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה נשקול חשבון דלעיל למען יבין המבין ויוסיף לקח הדמיון היה 0"ג0"ג פעמים ט0"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בתחילה נחבר ב' פעמי' ג' היינו ו' ואין כאן אפילו פעם את"ח ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ נחבר חשבון התחתון דהיינו ט0"ב נחבר ט'ב' היינו י"א השלך ט' וישאר ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפול ב' על ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
זה הכלל ראה בכפל מה נשאר לך כמו עתה הוצרכנו לכפול בפ"ו והיה י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ ראה מה שיעלה בידך כשכפלת 0'ג'0'ג' על ט'0'ב' דהיינו 0'ז'ב'ג'ג'ו' נחבר אותם יחד ויהיה כ"א השלך ט'ט' וישאר ג' כמו שנשאר לך כבר וא"כ החשבון מכוון ודו"ק | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
Chapter Five: Gelosia |
שער הכפל בסולם | ||||||||||
ציור זה נקרא סולם ויפה לשער הכפל [גדול][67] | |||||||||||
The number of cells corresponds to the number of ranks of the multiplicands | וכמה שתרצה לכפול חשבון על חשבון כן עשה מניין הבתים | ||||||||||
|
אם תכפול חשבון ב'ג' מעלות על ג' מעלות כמו כן תצייר שליבות הסולם ג' בתים לארכה ולרחבה | ||||||||||
|
ואם תכפול סך ב'ג' מעלות על ב' מעלות עשה ג' בתים לרחבה וב' בתים לארכה | ||||||||||
וכן להפך מלמעלה למטה אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו כל אות' [במקומו][68] לפי הציור | |||||||||||
|
דמיון אם תרצה לידע כמה כ"א וג' מאות פעמי' נ"ד ות"ר שרשימתו אב"ג דה"ו | ||||||||||
The multiplier is written in the top line and the multiplicand in the rightmost column | רשום למעלה על הבתים כאשר תראה בסולם שרשמתי והנכפול כתוב בצדו זה תחת זה כמצוייר | ||||||||||
|
|||||||||||
Every cell is divided to two: the upper part is for the units of the interim product and the bottom part is for the tens | כי כל בית נחלק מחציתו העליון אחדים והתחתוני' עשירים | ||||||||||
|
ואח"כ חשוב ד' פעמי' ב' ויעלה ח' רשמיהו בחצי בית העליון שתחת ב' | ||||||||||
|
ואח"כ חשוב כמה ד'פ'ג' ויעלה ב' א' רשמיהו באותו בית שתחת הג' וכתוב ב' בחצי | ||||||||||
ומעתה תמחוק הד' כי היא נחשבת בכל חלוקיה | |||||||||||
|
מעתה תצטרך לחשוב הפ"א ויעל' ה' ורושומיה בבית שבצד הה' מכוון תח' הא' | ||||||||||
|
ואח"כ חשוב הפ"ב ויעלה 0"א רשומיהו בחציי התחתון בבית חמישין | ||||||||||
|
ואח"כ חשוב הפ"ג ויעלה ה"א רשומיה בבית שישי [ה' בחצי העליון א' בחצי תחתון][70] | ||||||||||
ומעתה תמחוק הה' | |||||||||||
|
והנה חשוב ופ"א יעלה ו' רשימהו בצידו מכוון בטור שתחת הא' | ||||||||||
|
ו' פעמים ב' ב"א רשימיהו בבית | ||||||||||
|
[ו' פ"ג היינו ח"א רשימיהו בבית האחרון][71] | ||||||||||
והנה כפלנו כולו | |||||||||||
ואשכילך כמה יעלה סכום שלה קח אות ראשון שבבית ראשון שהיא ד' ותכתביהו במקום מיוחד | |||||||||||
ואח"כ חשוב בשליבה שנייה בכל השיפוע מאות ח' עד ה' וצרוף הה' אל הח' ויעלה ג"א הג' כתוב בצד הד' הנרשמת כבר כזה | |||||||||||
|
| ||||||||||
והא' שהיא עשרה צרוף לשליבה שתחתיו וחבריהו אל הב' בתחיל' שליבה שלישית ויעלה ג' וחבר אח"כ גם הו' שבסוף השיפוע ויהיה ט' ורשמיהו אצל ד"ג כזה | |||||||||||
|
| ||||||||||
ואח"כ חשוב וצרוף אותיות שבשליבה רביעי' מראש' ועד סופ' ויעלה ט' וכתביהו בצד דג"ט כזה | |||||||||||
|
| ||||||||||
והנה חשוב אותיות שבשליבה חמישית בשיפועו ויעלה צירופו עשרה | |||||||||||
The tens in the sum of the interim products are added to the subsequent sum of interim products | וכבר אמרתי שלעולם העשירי' מצטרפ' לשליבה שתחתיו ואין רושמי' אותה בצד המיוחדי' | ||||||||||
If there are no units left in the sum - zero should be written in order to hold the rank | אבל תצטרך להשי' גלגל במקום העשרה לשמור המעלו' הואיל ואין נשאר אפילו אחד [לשמור][72] המורה המעלה | ||||||||||
והנה כשתצטרף העשרה לא' שבשליב' אחרונה יעלה ב' וכתביהו בצד דגט"ט המיוחדי' כזה ד ג ט ט 0 ב | |||||||||||
זה מכוון חשבון של כפולתם אב"ג על דה"ו | |||||||||||
The checking method of the result is the same method as in the previous chapter on multiplication | ומאזנים שלו כמו שכתבתי לעיל בשער הכפל [הגדול][73] | ||||||||||
|
דו"ד פעמי' דו"ד יעלה חשבונו וט"בהא"ב ודו"ק | ||||||||||
סליק שער הכפל | |||||||||||
Multiplication - Check |
|||||||||||
[74]כשתרצה לידע משקל אם אתא שפיר כשיש לפניך הכפל | |||||||||||
|
כגו' א דוד פעם דוד כגו' ו'ט'ב'ה'א'ב' או כל כפלים אם הן שפיר או לאו | ||||||||||
|
אז קח לפניך דוד במניין נמצא י"ד ואמ' כמה הוא יותר מט' נמצא ה' ותשליך הט' ממך ואמ' כמה ה' פעמי' ה' נמצא כ"ה ותשליך ממך כל הט' שבתוך כ"ה ויתר לך ז' | ||||||||||
|
אז תשליך נמי ו'ט'ב'ה'א'ב' בט' אז ישאר לך ז' וכן תעשה לכל הכפולים שבעולם ודו"ק |
Chapter Six: Division |
[75]שער החילוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
The chapter on division is appropriate for dividing a large number into a few smaller numbers | שער החילוק והוא טוב לחלק חשבון גדול לכמה חשבונות קטנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
You should know that in this chapter the first digit of the bottom row is not written corresponding to the last digit of the top row, as in the multiplication chapter, but the top row is written according to its ranks and the bottom row [is also written] according to its ranks, so that the last digit of the bottom row corresponds to the last digit of the top row. | ועתה ידוע תדע שאין כותבין בשער זה כמו בשער כפל אות ראשונה משורה תחתונה נגד אות אחרונה משורה עליונה אלא כותבין שורה עליונה כפי מעלותיה ושורה תחתונה כמו כן כפי מעלותיה ויכוין אות אחרונה שבשורה תחתונה נגד אות אחרונה שבשורה עליונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
If the last digit of the bottom row [= divisor] is greater than the last digit of the upper row [= dividend], the bottom row is shifted one rank backwards, unless the bottom row has more than one digit. | [ואם אות אחרונה שבשורה תחתונה יותר מאות אחרונה שבשורה עליונה][76] אז יסוג שורה תחתונה מעלה אחת לאחוריה [אלא א"כ דאותו שורה תחתונה יש בה יותר מאות אחת][77] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
If they [= the last digits of the two rows] are the same [the bottom row] should not be shifted, unless it has more than one digit. | אבל אם עלו שוות לא יסוג לאחריה אלא [78]א"כ דאותו שורה יש בה יותר מאות אחת[79] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
When it has more that one digit, the whole row should be shifted one rank backwards, so that the upper digits can be divided by the lower digits. | וכשיש בה יותר מאות אחת יסוג כל השורה מעלה אחת לאחוריה ואז יכול לחלק אותיות עליונות על אותיות תחתונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
The quotient is written corresponding to the first rank of the lower row, whether this rank is a non-zero digit, or a zero. | והחילוק שחילקו יכתוב נגד מעלה ראשונה שבשורה תחתונה הן אם אות' מעלה אות או גלגל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
When you divide by 2 digit, meaning that there are 2 digits in the bottom row, both are [subtracted] the same [number of times], whether [this number consists of] 3 digits, or 4 and so on endlessly, as the number of times you take the last digit of the number, so is the number of times you take the rest of the digits. | וכשתחלוק ב' אותיו' פי' שהיו בשור' תחתונה ב' אותיות אז אין חילוק של שתיהן רק מניין אחד [יהיה][80] ג' אותיו' או ד' וכן עד סוף כל הדורות כל כמה פעמים שלקחת האות האחרונה מן החשבון כך תקח כל שאר האותיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
This is enough to understand; examine and you will find [that it is true]. | ול"ד ודו"ק ודו"ק ול"ד וד"ל ול"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Here is the chapter of division, suitable for everything and also for dividing a large number into several small numbers. | והילך שער החילוק וטוב לכל דבר וכן עמ' דבר לחלק חשבון גדול לכמה חשבונות קטנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Examples | |||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
I shall write examples so that one will understand. | ועתה אכתוב דמיונים למען יבין המבין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Instruct a wise man, and he will become wiser... and increase in learning [Proverbs 9, 9]. | ותן לחכם ויחכם עוד ויוסיף לקח[note 5] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Now I start dividing by a small number: | ועתה אתחיל בחילוק קטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם ישאל השואל כמה פעמי' ז' יש במאתים וי"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הילך היאך תעשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכתוב המאתים וי"ח ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והז' היה מן הדין לכתוב תחת הב' כדי לחלק הב' לז' ז' פי' למנה כמה פעמים ז' יש בב' אלא שאין הב' מגיע לחילוק של ז' לכן נסוג הז' לאחור כדי שתהא הב' במעלה שנייה [לה][81] ותעלה לנגדה עשרים ואחד כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותן עשרים ואחד תחלוק לז' ז' פי' מנה כמה פעמי' ז' יש בעשרי' ואחד ונמצא שיש בה ג' פעמי' ז' ואותה ג' כתוב למעלה על הא' שבשורה עליונה נגד ז' שבשורה התחתונה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ תמחוק הא"ב שמצאת בהם ג' פעמי' ז' ואח"כ יסוג הז' מעלה אחת לאחוריה ויהיה תחת הח' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומנה כמה פעמי' ז' יש בח' ולא נמצא בה רק פעם אחת ז' ואחד עודף | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז תכתוב א' נגד הז' על הח' כזה והאחד העודפת כתוב במקום הח' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא ברי"ח יש ל"א פעמי' ז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם ועיין[82] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דומיון [אחר][83] יש לי עשרת אלפים בצן ומאה ועשרים ושבע בצן ואבקש לידע כמה זהובי' בתוכו שכל אחד ט"ו פצן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה רשמהו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה תרשום תחת זה ה"א ואם תכתבנו תחת הסופיים כמחוייב נמצא א' תחת א' ולא ישאר לך דבר וא"כ מאין תקח אפ"ה כי כמה [84]פעמים שתקח אות אחת כמו כן תקח חבירתה כמו שכתבתי לעיל וא"כ נסוג [ה'א'][85] אחור ונכתוב הא' תחת [גלגל וכתו' ה' תחת א' שלפני גלגל ויהיה][86] כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה צריכין אנו לשער באם נקח הא' מהאותיות שעליו שגם יעדיף למצא הה' בהעודף בחשבון הזה ואם תרצה לומר ליקח ט' פעמי' מעשרה א"כ לא ישאר רק א' וחברו במקום הגלגל [ויהיה א"א][87] ומעתה לא תוכל ליקח טפ"ה מא"א וכן אם תקח ח' פעמי' ב' מן א"ב [וכן אם תקח ח' פעמים א' לא ישאר רק ב' ולא תוכל ליקח ח' פעמים ה' מן ב"א][88] וכן אם תקח ז"פ [מעשרה לא תוכל ליקח חפ"ה][89] לא ישאר לך אלא א'ג' ולא תוכל ליקח ז' פעמים ה' מן א"ג אלא תקח ו' וישאר ד' ואז כתוב [ו'][90] על הא' [ויהיה][91] כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואז תוכל ליקח ו' פעמי' ה' מן א' ד' וישאר לך מן הד' שהיא א' עשרה ואח"כ כתוב א' במקום הד' [ומחק ה' ויהיה][92] כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ בקשנו ליקח הא' מן החשבון כזה י' פעמי' לא תוכל ליקח כמו שפירשתי וגם זה הכלל נקוט בידך לעולם לא תוכל ליקח י' רק ט' או ח' או ז' [ולמטה][93] לכן עשה כך כתוב הא' תחת ב"א עליונה כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ונקח ז' פעמי' נשאר ד' שעודף י"א על ז' ונכתוב ז' למעלה כנגד הה' תחתונה ונמחק הא' תחתונה וכנגד ב' עליונה ונמחק ג"כ הא"א עליונה ונכתב תחתיהן ד' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה נקח ז' פעמי' ה' מן [ד'][94] שבצידה דהיינו ל"ה ויעדיף חמשה כי הד' היא במעלה שנייה מן הה' [עולה][95] ארבעי' ועתה לקחנו ממנו ל"ה נשאר ה' צרוף הה' אל הב' שלפניה ויהיה ז' כזה והנה נכתב הא' תחת ז' ז' העודף כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
ונקח ה' פעמי' א' מז' [כי ז' פעמים לא נוכל ליקח כמו שפי' לעיל שאז לא נוכל ליקח][96] ז' פעמי' או ו' פעמי' ה' ודו"ק לכן ניקח ה' פעמי' ונכתב ה' למעל' בצד הז' [נגד ה' תחתונה][97] ויעדיף ב' [אותו ב' כתוב במקום ז'][98] כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה ניקח ה' פעמי' ה' מז"ב ויעדיף ב' שאינו מגיע | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
נמצא מכוון שעשרת אלפי' ומאה וכ"ז [פצין עולה ה' זהו' וגם ת"ר זהו' ושני פצין][99] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
Checking Methods |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם לבך מגמגם כפול העודף האחרון על הא' ויצא לך חשבון הראשון ששאלת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
The checking method of division is multiplication and the checking method of multiplication is division | וזהו מאזני צדק על שער החילוק נמצא כפל מבורר החילוק והחילוק מברר הכפל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
דמיון למאזנים כתוב הא' וכתוב תחתיו הו"ז הנשאר באחרונה חוץ מהב' שלא הגיע לחשבון ט"ו אל תצטרף עמהם עד סופו חברה לאות ראשונה כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
כפול ו' על א' יעלה ו' כפול ז' על א' יעלה ז' כפול [100]ה' על א' יעלה ה' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה כתוב הז"ו תחת ה' של ה"א כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
כפול ו' על ה' יעלה ל' חבריהו לז' שעליו כמו שציויתיך בשער הכפל א"כ צריך אתה ליתן הג' אל הו' ויהיה ט' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ כפול ז' על ה' ויעלה ה"ג וה' דהיינו 0"ד עשה גלגל במקום ה' ותן ד' לז' ויהיה א'א' כתוב א' במקום ז' ותן א' אל הט' ויהיה י' אז צריך אתה לעשות במקום הט' גלגל ואחריו א' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ כפול ה' על ה' ויעלה ה"ב כתוב ה' במקום ה' העליונה ואל תצרף ה' ראשונ' עליה כמו שציויתיך בשער הכפל ודו"ק ואח"כ כתוב ב' במקום גלגל כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
והנה חבר ב' שלא הגיע לכלל ט"ו אל הה' הראשונה ויהיה ז' ואז יהיה החשבון כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
והיינו כיון השאלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
בע"ה סליק שער החילוק | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[101]ועוד אראה לך דומיון חושבתי מן חו"ה פעמי' חו"ה הכי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ורציתי לחלק אם חושבתי שפיר וכה תעשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכתוב לפניך החשבון שעולה ממנה ותכתוב תחתיו חו"ה וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כי לא אתה יכול לחלק ה' מן ג' כי ג' לא מגיע אפי' פעם אחת לה' לפיכך סוג הה' לאחרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תאמר כמה פעמים ה' בב"ג זהו ה' פעמים אע"ג שיש לי לקח עוד פעם אחת ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אלא מטעם זה אני לקח נוטל אות' ה' פעמים ולא יותר כי אם אני נוטל ו' פעמי' אז לא היה נשאר מן הב"ג אלא ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז לא היה יכול לקח הו' מן חו"ה נמי ו' פעמי' מן ב"ב פי' מן כ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והדין בזה השער כי כמה פעמי' שתחלק האות ראשו' אז אתה עושה לכל האותיות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לפי זה אני נוטל ה' פעמי' ואז נשאר ז' ואז אני יכול לנטול גם הו' ה' פעמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואות' ה' תכתוב למעלה על הו' נגד הח' התחתונ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחוק הב"ג ותכתוב במקומ' הז' וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושוב תחלוק הו' מן חו"ה נמי ה' פעמים מן ב"ז ואז נשאר לך ב"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותמחוק הז' ותכתוב במקו' ד' וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תחלוק הח' נמי ה' פעמי' מן וב"ד פי' כ"ו ד' מאות אז תקח מאה מן הד' מאו' ועוד נשאר ג' מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז קח מן המאה הח' פעם ה' וזהו 0"ד פי' מ' ועוד נשאר 0"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואותו ו' תשים על הב' ויהיה ח' וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמשוך חו"ה לאחריה תחת הב' וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תאמר כמה פעמי' ה' בח"ג ויעלה ו' ועוד נשאר ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותמחוק הג' שאחר הח' והו' העולה מן הח"ג תכתו' על הב' בשור' עליונ' נגד הח' שלמטה וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תקח הו' נמי ו' פעמי' מן ו"ח פי' מן פ"ו ועשה הכי תקח ה"ג פי' ה"ל מן ה"ח ואז נשאר נ' וקח הו' שלפני הח' ושים במקומ' גלגל כי ו' פעמי' ו' זהו ו"ג וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותמחוק הו' של חו"ה כמו שציירתי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושוב קח הח' נמי ו' פעמים מן ה' מאות ואז שוב עשה הכי קח מאה מן הה' מאות ועוד נשאר ד' מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקח מן המאה ח' פעמי' ו' וזהו ח"ד פי' מ"ח ואז קח מן המאה נ' ואז נשאר נ' ואות' נ' תכתו' במקו' הגלגל שלפני הד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועוד יש ב' יותר שאני צריך אלא מ"ח ואני לקחתי נ' ואות' ב' תשים על הב' של אחר הד' הראשונ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחוק הח' מן חו"ה וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמשוך חו"ה לאחריה תח הח' תחת הד' והו' תחת הד' השניי' והה' תחת הה' וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תאמר כמה פעמי' ה' בה"ד פי' מ"ה ויעלה ח' פעמי' ואות' ח' תכתו' למעלה על הד' נגד ח' התחתונ' ועוד נשאר ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותמחוק הד' שאחר הה' ותמחוק הה' של חו"ה וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושוב נחלק הו' נמי ח' פעמים מן ד"ה פי' מן נ"ה וע ועשה הכי קח מן הנ' ח' פעמי' ו' ועוד נשאר ב' כי ח' פעמי' ו' זהו ח"ד פי' מ"ח ועוד נשאר ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואות' ב' תשים על הד' שלפני הה' והוה ו' וצור | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחק ו' של חו"ה והה' אחר הד' וצורת' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תאמר ח' פעמי' ח' וזהו ד"ו פי' ס"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
סליק דומיון של שער החילוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא כשחלקתי חו"ה מן ד'ב'ו'ב'ב'ג' אז לא נשאר מאומה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
וכן בכל מקום אשר אתה מחשב דבר השוה כגו' ח'ו'ה' פעמי' ח'ו'ה' או דו"ד פעמי' דו"ד וכשתחלק ממנ' אות' שחשבת ולא נשאר לך מאומה אז החשבון אמת ודו"ק ותמצא | |||||||||||||||||||||||||||||||||
ועוד אראה לך דומיון שאינ' חשבון שוה כגו' א"ב פעמי' ה"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||||
ואז אתה לא עושה כדרך זה קח חד מן הפרטות הא"ב או הה"ד ותחלק מן החשבון ואז עולה הפרט השיני ודו"ק | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[102]דומיון חשבנו ה"ד פעמים א"ב ועולה ממנ' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואז נחלק אם חשבנו אמת אז קח הכלל העולה ותכתוב תחתיו חד פרט ותאמר כמה פעם זה הפרט בזה הכלל אז עולה הפרט השני' והילך צורתו אשר תכתביהו הכלל ותחתיו הד פרט איזה שתרצה ועת' נרא' קח הכלל ה' ד' ט' ותכתוב תחתיו הפרט ה"ד וצורתו כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותאמר כמה פעמים ד' בט' נמצא ב' פעמי' ולא יותר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ב' תכתוב על הד' נגד הה' שלמט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותמחוק הט' ותכתוב במקומ' א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז קח ותמחוק ד' תחתונ' וצורת' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז קח הה' נמי ב' פעמי' מן ד"א ונשאר הד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ונמחוק הא' והה' שלמט' וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תמשוך הה"ד מעלה אחת לאחריה הה' תחת הה' והד' תחת הד' וצורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תאמר כמה פעמי' ד' בד' נמצא רק א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואות' א' תכתו' על השני ה' קודם הב' וצורתו כזה ונמחק השני ד' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואז תאמר תקח הה' נמי א' פעם אז לא נשאר לך מאומה נמצא כשחלקתי חד פרט אז עולה הפרט השיני וכן תמצא בכל פעם אשר אתה מחלק | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[103]והילך שער טוב לראות אם חלקתי אמת וטוב מאד מאד ואראה לך דומיון רציתי לחלק כמה פעם ז' בב' מאות וי"ח כאשר נחלק כבר בתחילת שער החילוק והוה עולה [א"ג] ונשאר א' ואז ראה אם חלקתי אמת | ||||||||||||||||||||||||||||||||
קח הז' שחלקתי ושים אותה תחת הג' [כזה] | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותאמר כמה ז' פעמים ג' זהו כ"א א"ב פי' כ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואז קח הז' ושים אות' תחת הא' ותאמ' ז' פעמי' א' זהו ז' ואות' ז' תכתו' קודם הא"ב שעולין מן ג' פעמי' ז' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואז קח הא' שלא חלקת לז' ושים עתה על ה ז' שעולה השת' מן א"ג פעם ז' ויהיה ויהיה ח' וצורתו כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
נמצא כשלקחתי הח'א'ב' וחלקתי ממנ' כמה פעמי' ז' ועולה א"ג ונשאר א' ואז לקחתי הא"ג וזרקתי ג' ל[...] הז' וחשבתי כמה פ' ז' פעמים א"ג ועולה ממנ' זא"ב ואז לקחתי הא' שנשאר כבר וזרקתי על זה הז' והוה ח' כמו נמצא ח'א'ב' כמו בראשון | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
Chapter Seven: Proportions |
[104]שער עירוכין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
This respectable chapter is called the chapter on proportion, which according to the general opinion is needed in order to count, to calculate, to make wise, to educate, to know and understand a thing from a thing, to evaluate a thing after thing, and to comprehend its foundation and its nature. | שער הנכבד ונקרא שער הערך אשר לכולי עלמא צריך למנות ולחשוב ולחכם ולהשכיל לדעת ולהבין דבר מתוך דבר ולהעריך דבר אחר דבר ולעמוד על יסודו ועל בוריו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
If you buy a large amount of goods for a high price and you need to estimate a small amount of goods according to this price, meaning how much should cost the small amount of goods you bought according to this price? | כיצד אם לקחת מקח גדול בדמים מרובים ואת צריך להעריך מקח קטן לפי אותה דמים פי' כמה מגיע לפי אותה הדמים למקח הקטן שקנית | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Or vice versa, you buy a small amount of goods for a low price and you want to estimate a large amount of goods accordingly. | או להיפך שקנית מקח קטן בדמים מועטי' ואתה רוצה להעריך אחריו מקח גדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Here is how you calculate, count, and evaluate: | הילך היאך תחשוב ותמנה ותעריך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Write the large amount of goods and write the price of the large amount of goods beneath the large amount of goods. Then, write the small amount of goods beneath the price. | תכתו' המקח גדול וסכו דמים מן הגדול המקח תכתוב תחת המקח גדול ואח"כ תכתוב המקח הקטן תחת הסכום | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiply the price of the large amount of goods you wrote above, below the large amount of goods, by the small amount of goods. Take the product and divide it, according to the chapter of division, by the large amount of goods; what you receive is the price of the small amount of goods. | ותכפול דמי המקח הגדול אשר כתבת למעלה אחר המקח הגדול תכפול אותו על מניין מקח קטן והעולה קח בידך ותחלוק אותו בשער החילוק על המקח הגדול ומה שיעלה בידך כל כך ערך המקח הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
If you are left with fractions that are less than the divisor, say: I have fractions left of which a certain amount is one unit of the required. | ואם יותר לך חלקים שלא יעלו לחלק המבוקש אז תאמר עוד נשאר לי חלקים כך וכך שסכום כך וכך עולה לחלק אחד של המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Or vice versa, you want to evaluate [the price of] a large amount of goods according to [the price of] a smaller amount of the goods: write the small amount of goods above, then write the known price of this amount of goods and write the large amount of goods below, beneath the price of the small amount of goods. | ואם להיפך שאתה רוצה להעריך חשבון מקח גדול אחר חשבון מקח קטן אז תכתוב חשבון הקטן למעלה ואח"כ תכתוב דמים הידועים לאותו מקח והחשבון הגדול תכתוב למטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiply the large amount of goods by the known price of the small amount of goods, and divide the product, according to the chapter of division, by the small amount of goods above as above. | ותכפול חשבון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
This is rule [of the calculation procedure]: | וזה הכלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
First, write the amount of goods you know. Then, write its price, and after it the amount of goods, [whose price] you wish to know and evaluate. | המקח אשר ידעת תכתוב תחילה ואח"כ תכתוב דמיו ואח"כ המקח אשר בקשת לידע להעריך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiply, then divide as I have instructed you. | ותכפול ואח"כ תעריך כמו שציויתיך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Word Problems |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
Now I will write for you two or three examples, so you may understand and become wise. | ועתה אכתוב לך ב' או ג' דמיונות כדי שתוכל להבין ולהשכיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Pricing Problems - Find the Price |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
איש אשר ישאלך הנה קניתי ע' אמות בגד עבור מ' דינרים כמה מגיע לנ"ה אמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז תכתוב תחילה הע' אמות ואח"כ דמי הע' אמות ואח"כ הנ"ה אמות אשר בקשת לידע ערכיהן כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכפול נ"ה על מ' פי' תמנה ותחשוב כמה עולה נ"ה פעמי' מ' והעולה הוא ב' אלפי' וב' מאות כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ תחלק ב' אלפי' לע'ע' פי' חלוק בשער החילוק כמה פעמי' ע' יש בהן והחילוק הוא ל"א פעמי' ע' ול' חלקי' קטני' שע' הם חלק אחד דהיינו דינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא השאלה ששואל לך כשקוני' ע' אמו' עבור מ' דינרי' כמה מגיע לנ"ה ע' אמות השב לו מגיע לו ל"א דינרי' ועוד ל' חלקי' שע' מהם עושה חלק שלם דהוא דינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תעלה על דעתך מאן מוכח ומאן לימא לן דכך הוא שמא הערך אינו כמו שחשבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז צא וחשוב הט"ו אמות העודפי' על הנ"ה כי מנ"ה עד ע' יש ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותעריך כמה מגיע לט"ו אמות כשע' באות עבור מ' דינרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והילך היאך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכתוב הע' אמות למעלה ואח"כ למטה הימנו המ' דינרי' ואח"כ הט"ו אמו' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכפול הט"ו על המ' פי' חשוב כמה עולה ט"ו פעמי' מ' ועולה ו' מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ תחלוק ו' מאות לע' ע' פי' תמנה כמה פעמי' ע' ישנו בו' מאות ויעלה שמנה פעמי' ע' ועוד ישארו מ' חלקי' שע' מהן עושי' חלק שלם פי' דינר אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא כשקנית ע' אמות עבור מ' דנרים מגיע לט"ו אמו' ח' א' דנרים ומ' חלקי' שע' מהם עושי' חלק שלם דינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולמעלה חשבנו שמגיע לנ"ה אמות ל"א דינרי' ול' חלקי' שע' מהן עושי' חלק שלם פי' דינר אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה חבר הערך יחד ל"א דינרי' וח' דינרי' הרי ל"ט דינרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומ' חלקי' הנותרי' בט"ו ול' חלקי' הנותרי' בנ"ה צרפם יחד ויהיו ע' דהיינו דינר שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תן אותו דינר עם הל"ט ויהיו ארבעי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שנ"ה אמות וט"ו אמות באות עבור מ' דינרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
צרוף נ"ה וט"ו ויהיה ע' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שעכשיו אתה יודע ומבין שחשבת כדין וכשורה וד"ל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[106]ערך אחר אם ישאלך אדם הנה קניתי ק' חבית בעד צ' ליטרין כמה מגיע לחבית אחת | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז תכתוב תחילה הק' חבית ואח"כ דמיהן דהיינו הצ' ליטרין ותחת הצ' ליטרין תכתוב החבית האחד כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכפול א' התחתונה על הצ' שלמעלה הימנו א' פעמי' צ' יעלה תשעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ תחלק אותה צ' לק"ק פי' מנה כמה פעמי' ק' יש בצ' ולא תשיג ידך אפי' פעם אחת ק' אדרבה חסר לך י' וזה הערך המגיע לחבית א' צ' חלקי' שק' מהן עולין לטרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
זה מצא מהר"ר וייזיל בספר אחר וכך לשונו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולפי דעתי שאין צריך לטעם זה כי אין מחשבתו של אדם לחילוק צ' חלקי' שק' מהן חלק אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה הטעם ראוי יותר בעיני גם חשבונ' של גוים נמי כזה שאכתוב הנה שאלת ק' חבית בעד ק' חבית בעד צ' ליטרי' כמה מגיע לאחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חשוב בדעתך כמה פשי' יש בצ' ליטרי' אם הין אחד כ' פשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חשוב ב' פעמי' ב' ויעלה ח' מאות ואלף כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חשוב בשער החילוק כמה פעמי' מאה יש בח' מאות ואלף ותמצא י"ח פעמי' מכוון כך היא החשבון י"ח פשי' לאחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם ישארו לך חלקי' בקטני' אמור כך וכך חלקי' שכך וכך עלו לחלק שלם פי' לטרא ודו"ק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
We wish to evaluate: | ערך אחר הנה בקשנו להעריך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם ישאל אדם קניתי י"ט אמות בגד עבור י"ג דינרי' כמה מגיע לי"ג אמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז תעריך כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב תחילה י"ט אמות ואח"כ דמיו דהיינו י"ג דינרי' ואח"כ י"ג אמות כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכפול י"ג של מעלה על י"ג שלמטה פי' מנה כמה עולה י"ג פעמי' ותמצא שיעלה קס"ט כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תחלק קס"ט לי"ט י"ט פי' מנה כמה פעמי' י"ט בקס"ט ותמצא שיש בו שיש בו ח' פעמי' י"ט ונשארו י"ז חלקי' שי"ט מהן עולה חלק אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה הערך המגיע לי"ג אמות כשקוני' י"ט אמות עבור י"ג דינרי' ח' דנרים וי"ז חלקי' קטני' שי"ז מהן עולין חלק אחד דהיינו דינר אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Likewise, if you wish to evaluate a large amount of merchandise through a small amount of merchandise, I will teach how: | וכן אם תרצה להעריך מקח גדול אחד ממקח קטן אשכילך היאך תעשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם ישאל השואל הנה קניתי כ"א אמות בגד עבור מ"ג דינרי' כמה מגיע לס"ה אמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב בתחילה הכ"א אמות ואח"כ המ"ג דינרי' ואח"כ הס"ה אמות [107]אשר בקשת לחשוב כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכפול ה"ו על ג"ד פי' כמה עולה ג"ד פעמי' ה"ו ויעלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ חלוק הטז"ב בשער החילוק כמה פעמי' שיש בהן א"ב ותמצא ג'ג'א' פעמי' ועוד נשארו ב' חלקי' קטני' שא"ב מהן עושי' חלק אחד דהיינו דינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא אם קנית א"ב אמות עבור ג"ד דנרי' מגיע לה"ו אמות ג'ג'א' דינרי' וב' חלקי' שא"ב מהן דינר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לידע אם אמת חשבת אם לאו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הבט וראה כמה ה"ו עולה יותר מא"ב דהיינו ד"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השליכהו בשער הכפל על ג"ד פי' ג"ד פעמי' ד"ד דהיינו בטח"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ חלקיהו בשער החילוק כמה פעמי' יש בהן א"ב ותמצא 0"ט פעמי' ועוד נשארו ב' חלקי' קטני' שא"ב מהן חלק אחד שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבר 0"ט וב' חלקי' קטני' על ג"ד דהיינו הדינרי' השייכי' לא"ב זהו ויהיה גג"א וב' חלקי' קטני' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והיינו כוונת החשבון ולמבין די | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Boiling Problem |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שאלה היוצא משער הערך הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה לפניך נ' סאין מים ואם אתה ש' אבשל אות' על האור מתבשלין ונחסרי' בכל יום ז' סאין ועתה שואלי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הילך היאך תעשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכתוב תחילה הנ' סאין ואח"כ תכתוב הז' סאין הנחסרי' ביום אחד ותחת הז' סאין תכתוב המ"ה סאין הנשארי' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכפול מ"ה שלמטה על ז' שלמעלה הימנה פי' חשוב כמה עולה מ"ה פעמי' ז' ויעלה שט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלוק אות' שט"ו לנ' פי' כמה פעמי' יש בשט"ו ותמצא בו ו' פעמי' נ' ועוד נשארו ט"ו חלקי' קטני' שנ' מהן חלק אחד שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא כשנ' סאין יחסרו ז' סאין ביום אחד מ"ה סאין יחסרו ו' סאין וט"ו חלקי' קטני' שנ' מהן סיאה שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שאלה אחרת | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם ישאל השואל הנה יש צ"א סאין מים ואם מתבשלין על האור יחסרו ביום אחד ט' סאין ואם נוסיף עליהם עוד י"א סאין שיהיה הכל ק"ב סאי' ואנו מרבין את האש לפי זה שאם לא היינו מרבי' את האש אז לא היו המים מתמעטי' וחסירי' לפי החשבון הזה כי האור אינו שולט כל כך כשהמים הרבה כמו שאם היו המים מועטי' לפיכך כשמרבי' המים אז [108]צריכי' להרבות האש או אם מתמעטי' אז צריכי' למעט האש נחזור לשאלה ששאלנו כמה יחסרו ק"ב סאין ביו' אחד כשצ"א חסירי' ט' סאין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הילך היאך תעשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכתוב תחילה הצ"א ואח"כ הט' ואח"כ הק"ב כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכפול ק"ב שלמט' על ט' שלמעלה פי' כמה עולה ט' פעמי' ק"ב ויעלה תתקי"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלוק תתקי"ח לצ"א פי' כמה פעמי' צ"א יש בתתקי"ח והיינו י' פעמי' צ"א וח' חלקי' קטנים שצ"א מהן חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא כשצ"א חסירי' ביום אחד ט' סאין יחסרו ק"ב י' סאין וח' חלקי' שצ"א מהן עולי' חקל שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
The checking procedure is as written above regarding the cloth. | והמאזנים על זה כמו שכתבתי לעיל עם הבג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
This is the rule: the [boiling] water problems are similar to the cloth [pricing] problems, therefore their checking procedure and solving method are similar. | זה הכלל זה השאלות עם המים אות באות כמו השאלו' עם הבגד לכן יש להם מאזני צדק אחד וחשבון אחד ול"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Find a Quantity Problems - Whole from Parts |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
Many sciences and problems are derived from this chapter that cannot be counted. | והרבה חכמות ושאלות יוצאין משער זה אשר לא יוכל הסופר לכתוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Now, I will explain a few of them with God's help. | ועתה אפרש קצת ממנה בע"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
I start by saying: | [ובזה אתחיל ואומר][109] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Tree | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א הנה לך אילן שחציו בארץ ושלישיתו במים ומעל המים הוא ה' אמות כמה ארכו של כל האילן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הילך היאך תעשה ותבין העניין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חשוב כל כך איזה חשבון הקרוב שיכולין לחלק לשני חלקי' ולג' חלקי' זה ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הסר מן ו' החציה וישאר ג' הסר ג"כ השלישי וישאר א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אותה א' תכתוב תחילה ואחריה בצד שמאלית אצל הא' תכתוב ו' ותחת הא' תכתוב ה' אמות כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכפול ה' שתחת הא' על ו' שעומד אחר הא' בשיטה עליונה פי' מנה כמה עולה ה' פעמי' ו' והעולה הוא ל' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' ל' תחלק לא'א' פי' מנה כמה פעמי' א' יש בל' ודבר ידוע הוא לכל שיש בל' ל' פעמי' א' וזהו אורך האילן אשר שאלת אם תצא בארץ ושלישו עומד במים ומעל המים הוא ה' אמות וששאלת כמה ארכו הנה ארכו ל' אמות והדמיון כך כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם אתה ירא שאינו כך אז קח רומח שארכו ל' אמו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הסר ממנו חציו זהו ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ הסר ממנו השליש זהו עשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וט"ו הרי כ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שאין נשאר כ"א ה' אמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Another example, in order that the reader will be well taught in it and understand its virtues and profit, and it is the question asked: | דומיון אחר למען ירוץ הקורא בו ויבין מעלתו וטובו והוא שאלה ששואלין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Lance | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה לך רומח שעומד השליש והרביעי' והחומש בארץ ולמעלה מן הארץ ארכו ז' אמות כמה ארכו של כל הרומח | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז חשוב איזה חשבון שיש בו [110]שליש ורביע וחומש וזהו ס' שיכולי' לחלק לג' ולד' ולה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והסר מס' שליש וזהו כ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הסר כמו כן הרביע הוא ט"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והסיר ג"כ החומש זהו י"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ס"ה מ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נשאר לך מס' י"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז תכתוב תחלה י"ג שנשארו ואחר הי"ג בצדו רחוק מעט תכתוב הס' ותחת הי"ג תכתוב ז' אמות שהרומח עומד למעלה מן הארץ ויהיה כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכפול ז' שלמטה על 0"ו שבשיטה עליונה פי' חשוב ומנה כמה עולה ז"פ 0"ו ויעלה ת"ך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלק ת"ך לי"ג י"ג פי' חשוב ומנה כמה י"ג יש בת"ך ותמצא שיש בו ל"ב פעמי' י"ג ועוד נשארו ד' שלא יכולנו לעשות מהם י"ג והם ד' מי"ג בשלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שהרומח ששאלת כשהשליש והרביע והחומש בארץ ולמעלה מן הארץ אכרו ז' אמות ושאלת כמה אורך של כל הרומח ארכו ל"ב אמות וד' חלקי' שי"ג מהן חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Wall | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ב שאלה אחרת הנה חומה שיסודה שקוע' בקרקע ה' אמו' ולמעלה מן הארץ היא גבוה החציה והשלישי והשביעי' כמה גובהה של כל החומה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז חשוב איזה חשבון שיכולין לחלקו לב' ולג' ולז' בקל לפי רגע | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה לך דרך היאך תמצא אותו חשבון המתחלק לב' ולג' ולז' תמנה זפ"ג כמה כ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"א פעמי' שנים כמה הם מ"ב הרי שמ"ב מתחלקי' לשנים ולשבעה ולשלשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[או כלך לדרך זו והכל אחד ב' פעמים ג' הרי ו' ו' פעמים ו' הרי ל"ו וכבר היו לך ו' צרוף ו' עם ל"ו הרי מ"ב הוא] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
או נלך לדרך זו והכל אחד חשוב בפ"ג הרי ו' ו'פ"ז הרי מ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שמ"ב הוא דבר המתחלק הוא לשביעיו' או לתשיעיות ולעשיריו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[וכן לעולם כשישאלך דבר המתחלק לשביעי ולתשיעי ולעשירי] או לכל דבר המתחלק אז תכפול אותו חלק על האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון אם שאל דבר המתחלק לעשיריו' ולתשיעיו' אז תכפול י' על ט' פי' מנה כמה עולה י' פעמי'' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם ישאלך דבר המתחלק לחמישיות ולרביעיו' או למאות ולאלפי' או לכל דבר המתחלק תכפול זה על זה או לכל דבר שישאל השואל שמתחלק כך וכך תכפול זה על זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם ישאל השואל דבר המתחלק לג' ד' וה' אז תכפול ג' על ד' והעולה שיעלה תכפול על ה' או איפכא תכפול תחילה ה' על ד' והעולה שיעלה בידך תכפול על ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה נחזור לשאילתינו דלעיל החומה אשר היא חצייה ושליש ושביעי' גבוה על הקרקע ויסודה שקועה בקרקע ה' אמות כמה גובהה של כל החומה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא ששאלנו על דבר המתחלק [111]לב' ולג' ולז' ב"פ ג' היינו ו' ופ"ז היינו מ"ב נמצא שמ"ב הוא חשבון המתחלק לב' ולג' ולז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה נסיר החציה ממ"ב והוא כ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נסיר כמו כן השליש ממ"ב זהו יהיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נסיר כמו כן השביעי' ממ"ב זהו יהיה ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ס"ה מ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עוד נשאר ממ"ב א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא אם היינו שואלי' גובה החמה שיסודה שקוע אמה אחת וחצי ושלישי' ושביעי' למעלה למעלה מן הקרקע אז יהיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אבל עכשיו צריכין אנו ללמוד ולהעריך כמה מגיע לה' אמו' פי' שיהיה שקוע ה' אמות בקרקע | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן נעשה הערך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכתוב תחיל' האמה האחת ואח"כ רחוק ממנו מעט נכתוב מ"ב אמות ותחת האמה האח' נכתוב הה' אמות ששאלנו ויהיה כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכפול ה' על מ"ב פי' נמנה כמה עולה ה' פעמי' מ"ב והעולה הוא ר"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחלק ר"י לא'א' פי' נמנה כמה פעמי' א' יש בר"י ונמצא בו ר"י פעמים א' והנה גובה החומה ששאלנו והדמיון כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה לך דרך אחר בקוצר היאך תוכל לידע כמה גובהה של כל החומה כשהיא משוקעת בארץ ה' אמות ולמעלה מן הקרקע היא גבוה החציה ושליש ושביעי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תקח ב' פעמי' ה' הרי י' י' פעמי' ג' הרי ל' פעמי' ז' הרי ר"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
או נלך לדרך זו ב' פעמי' ה' הרי י' יפ"ג ג' הרי ל' לפ"ז הרי ר"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Joint Purchase Problems - If You Give Me |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ג הא לך שאלה אם אדם אחד אומר לך הנה יש כאן דג אחד למכור והנה ג' ואחד מהן אמר לחבירו אתן כל אשר לי וכל אחד מכם יתן החציה ממה שלו ואז יהיה הדג פרוע | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה הדג רוצי' ליתן עבור י"ז פשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והראשון יש לו ה' פשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשני י"א פשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישי יש לו י"ג פשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
זהו בשלימי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אבל השברי' כגון אם ישאל השואל כשהדג נקנה עבור ח' פשי' או ט' פשי' או י"ח פשי' או ל' פשי' או מ' פשי' או איזה סכום שירצה לשאול [112]ולאותו סכום ששואל אמר האחד אתן כא"ל ואתם תנו שליש שלכם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה אכתוב לך ב' או ג' דמיונות כדי שתוכל להבין כל כיוצא בזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם הדג נקנה עבור ח"פ ואמר הראשון אתן כא"ל ואתם תנו החציה שלכם והשני אמר תנו הג' שלכם והשלישי אמר תנו הרביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
צריך שיהא לראשון ב"פ וששה חלקי' שי"ז מהן עושי' חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשני ה"פ וג' חלקי' שי"ז מהן עושי' חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ולשלישי ו' פשיטי' וב' חלקים שי"ז עושין חלק שלם] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה אראה לך הדרך שתמצא שכן הוא | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה אם היה בשלימי' אז היה לראשון ה"פ כמו שפירשתי לעיל ועתה שהוא בשברי' ועתה כשהדג נקנה בח' פשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אתה צריך להטותו בשער הכפל חפ"ה זהו מ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ צריך אתה להטותו בשער החילוק ולחלק כמה פעמי' י"ז יש במ' והנה יש ב"פ וששה עודפי' שלא הגיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שיש לראשון ב"פ וששה חלקי' שי"ז מהן חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה נפרש כמה שיש לשיני | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם היה בשליש' כמה היו לו י"א עתה שהוא בשברי' אז תאמר לו כמו שאמרת לראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פי' לראשון אמרת ח' פ"ה כן תאמר לשני ח"פ י"א והעולה פ"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ תחלוק פ"ח לי"ז י"ז פי' כמה פעמי' י"ז יש בפ"ח ו והנה יש בו ה' פעמי' י"ז וג' עודפי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תעשה לשלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותאמר אם היה בשלימי' היו לו י"ג פשי' ועכשיו שהוא בשברי' אז תאמר לו ח' פעמי' י"ג הרי ק"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ [תחלק] ק"ד לי"ז י"ז [פי'] כמה פעמי' י"ז יש בק"ד ותמצא בו ו' פעמי' שי"ז [ב'] מהן עודפי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שיש לשלישי ו"פ וב' חלקי' שי"ז מהן חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם השאלה מדג הנקנה בל' פשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז תאמר לראשון ל' פעמי' והעולה כתוב ואח"כ תחלקיהו כמו שציויתיך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לשני וכן לשלשי כדלעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה כתבת לעיל שיש לראשון ה' ולשני י"א ולשלישי י"ג בשלימי' הנה אראך הדרך שתמצא [113]שהכלל כך הוא של כולם יש כ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח ג' חשבונות כשתסיר מהן החציי' והשליש והרשביעי' וישאר בידך ג' ואילו הן ד'ד' וחצי ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תסיר הרביע מן הד' [וישאר ג'] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשליש מן ד' וחצי [וישאר ג'] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והחצי מן ו' וישאר ג' מכל ג' אחד ואחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה המורה תועי רוח בינה[note 6] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה יען כי אין במור' שלימי' כי ד' וחצי אינו שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ד' ויהיה ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ד' וחצי ויהיה ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ס"ה כ"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועדיין אין אנו יודעין כמה מגיע לכל אחד לחלקו ועתה אשכילך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הסיר ב' פעמי' י"ב מכ"ט וישאר ה' והוא חלק של ראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן הסר ב' פעמי' ט' מכ"ט וישאר י"א והוא של שני | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן הסר בפ"ח מכ"ט וישאר י"ג והוא חלק של שלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא כשהראשון אומר אתן כא"ל וכ"א"מ יתן החציה יהיה ס"ה י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שהדג נקנה בי"ז פשי' וכן כולם ודוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם הקוני' ד' או ה' עד אין סוף הרוצה לקנות דג קח מניין השוה בכולם פי' או קונין ג' אז קח המניין כשתסיר השליש והרביע וחציי' וישאר ג' כמו שפירשנו או אם הקוני' ד' קח המניין כשתסיר החציי' והשליש והרביעי' והחמישי' וישאר ד' וכן ה' קח המניין כשתסיר חצי של רביעי' חמישי' ששית ונשאר ה' וכן כולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשאין המניין בשלימים תכפול אות' שיהא החשבון שלם ואח"כ כעשית החשבון שלם אם הקוני' ג' תסיר ב' פעמי' ואם ד' תסיר ג' פעמי' הכפיל וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
MS P1088, margin: | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הקוני' ד' והרביעי אומ' אתן כא"ל וכל אחד יתן רק החומש | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז קח ד' מנינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אחר תסיר ממנו חצי וישאר ד' וזהו ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחר תסיר ממנו שליש וישאר ד' זהו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחר תסיר ממנו רביעי וישאר ד' זהו ה' ושלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואחר תסיר ממנו החומש וישאר ד' זהו ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וצריך לקח' זה החשבונות ג' פעמים ואז יהא השליש שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה קח ח' ג' פעמי' זהו ד"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח ו' ג"פ זהו ח"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח ה' ושלי' ג"פ זהו ו"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח ה' ג"פ זהו ה"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
סך הכל ג"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה הסר ג"פ ד"ב מג"ז וישאר א' נמצא ש[......] ראובן א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והסר ג"פ ח"א מג"ז וישאר ט"א זה סך שמעון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והסר ו"א ג"פ מג"ז וישאר ה"ב זהו סך לוי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והסר ה"א ג"פ מג"ז וישאר ח"ב זהו סך יודא | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכל ג"ז והדג נקנה בעד ז"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ודוק ותמצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ד הנה ג' אנשים הולכי' על השוק ראובן שמעון ולוי לקנות דבר והנה ראובן אמר אתן כל אשר לי וכל אחד מכם יתן הג' שבכיסו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה אשכילך הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה יש לך ג' אנשי' ראובן שמעון ולוי ראובן שואל שליש ושמעון ששית ולוי תשיעי' נגדו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב ג' אותיו' לפי שאילת' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקח חשבון המועט תקח ממנו השלישי' וישאר ג' נגד בני החיד' זהו ד' וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכותבו תחת הג' הד' וחצי כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקח חשבון המועט שתקח ממנו הששית [114]וישאר ג' כנגד בני החידה וזהו ג' וג' חומשיהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכתבהו תחת הו' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותקח חשבון המועט שכשתיקח התשיעי' וישאר ג' כנגד בני החידה זהו ג' וג' שמניות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותכתבהו ג"כ תחת הט' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה קח חשבון המועט שתמצא בו חשבון שלם נגד אותן חלקי' שברים שיש לך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון חצי חמישי' שמיני' עתה קח חשבון שתמצא בו חצי שלם זהו ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקח חשבון שתמצא חמישי' שלם זהו ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וג"כ קח חשבון המועט שתמצא בו שמיני' שלם זהו ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תכפול ב' על ה' ויהיה עשרה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בזה תמצא שניהם חצי שלם וחמישי' שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה תכפול ותאמר יפ"ד דהיינו חצי ח' זהו מ' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בזה תמצא חצי שלם חמישי' שלם שמיני' שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובדו' לפכול ה' עם העשר' נגד חלקי שברי' דהן ג' שמי' ואז היה עולה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אך היית מצוא יותר מצרכך כי כמה תמצא חשבון כמו ב"פ | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולעולם קח חשבון המועט תפשת מרובה לא תפשת תספת מועט תפסת[note 7] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה כפול המ' על שכתוב תחת כל אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה מצאת תחת ראובן ד' וחצי כפול 0'ד' על ד' וחצי ויעלה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכפול 0"ד על שכתוב תחת שמעון דהיינו ג' וג' חומשי' ויעלה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכפול 0'ד' על שכתוב תחת לוי דהיינו ג' וג' שמיניו' ויעלה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עת' חבר אילו ג' חשבונות יחד ויעלה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזהו המורה את החידה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול 0ח"א ב' פעמי' ויעלה 0ו"ג ונכיהו מן המורה את החידה שהוא טה"ד ויוותר לך ט"ט כך מעות יש לראובן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ כפול ב"פ דד"א והוא הייה כפול לשמעון ויעלה חח"ב נכיהו מן המורה ויוותר לך אז"א כך מעות יש לשמעון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ כפול ב"פ הג"א שהוא כפול לוי ויעלה 0ז"ב נכיהו מן המורה ויוותר לך טח"א כך מעות יש ללוי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה מצאת הכל לראובן ט'ט' ולשמעון אז"א וללוי טח"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמבין יבין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Find a Quantity Problems - Whole from Parts |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
Tree | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ה אילן התקוע בארץ שלישיתו חמישיתו ותשיעיתו ונותר למעלה מן הארץ י' אמות כמה הית | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והא לך דמות אשר תעריך כתוב כזה דהיינו נגד החלקי' ששאלת | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה שים דעתך [115]למצא חשבון המועט שנמצא בו החלקי' ששאלת שליש שלם חמישי' שלם תשיעי' שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכה תאמר ג"פ ה' היינו ה"א ט' פעמי' ה"א יעלה הג"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואינך צריך כ"כ כי תמצאנה בה"ד שהו שליש מן הג"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח המועט ולא המרובה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחסור מן ה"ד כל החלקי' ששאלת דהיינו שלישי' חמישית תשיעי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שליש ה"ד ה"א חמישי' ט' תשיעי' ה' תסרם מן המורה שהיה ה"ד ונותר ו"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה כפול האמות הנותרי' למעלה מן הארץ והם 0"א על המורה שהיה ה"ד ויעלה 0ה"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עתה [חלוק ממנו][116] ו"א הנותרי' [בשער החילוק פי' כמה פעמים יש ו"א ב0'ה'ד'] ויעלה החילוק ח"ב וב' חלקי' שו"א מהן עושי' חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כל האילן ח"ב אמו' וב' חלקי' שו"א מהן עושין חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Lance | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ו' הנה רומח לפניך ובא אחד ותוקעו בארץ חציו של כל הרומח ובא אחד והגביה שלישיתו של כל הרומח ובא אחד ותוקעו רביעיתו של כל הרומח ובא אחד והגביה שישיתו של כל הרומח ולאחר מן הארץ הגבהה וזה הגביה הנמוך נותר למעלה מן הארץ א'א' אמות כמה אמות ארכו של כל הרומח | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה לך הדרך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב נגד החלקי' ששאלת נגד החצי ב' נגד השליש ג' נגד רביעי' ד' נגד הששית ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכתוב עליו א'א' אמות הנותרי' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וקח החשבון המועט שתמצא בו אילו שלם דהיינו ב"א וזה המורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הסיר מב"א החציה וישאר ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הוסיף השליש מב"א על הו' [דהיינו ד'] ויהיה 0"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הסיר הרביע מב"א [דהיינו ג'] מ0"א וישאר ז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הוסיף הששית [של][117] ב"א [דהיינו ב'] על ז' ויהיה ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אות' [ט'] כתוב בצד אחר ויהיו עיניך רואות את פני מוריך[note 8] שהוא ב"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכפול עליו הא"א הנותרי' למעלה מן הארץ ויעלה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלוק ממנו [בשער החילוק] מה שנותר לך מן המורה שלאחר שחסרת והוסף כל החלקי' זהו ט' כמה פעמים ט' יש בבג"א זהו ד"א פעמי' ונותרי' ו' שאינ' מגיעי' לכלל ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אורך הרומח ד"א אמו' ו' חלקי' שט' מהן עולין חלק שלם דהיינו אמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
This is the rule - when you say: add to it one-third, or one-fifth, or one-quarter, or as much as you want and it is so and so, how much was it originally?
|
זה הכלל כשתאמר שים שליש עליו או חומש או רביע או כל מה שתרצה ויהיה כך וכך כמה היה בתחילה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
I will show you the way to proceed: | אראה לך הדרך אשר תלך בה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Always subtract from the specified number a fraction [whose denominator is smaller by one than] what you intended to add to the unknown number.
|
[118]לעולם הסר מן החשבון המפורשי' חלק אחד יותר מחשבון הנעלם שדעתך לצרף עליו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון אם תאמר עשה שליש עליו ויהיה ה' זהו המפורש כמה היה בתחילה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז הסר מן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתעשה עליו שליש יהיה ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
או אם תאמר עשה שביעי' עליו ויהיה ג' זהו ג' המפורש | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז הסר מג' המפור' שמי' ומה שנשאר הוא הסכום מה שהיה בתחילה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואת"ל אם אמת חשבת צרוף שביעי' על הנשאר ויהיה ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
And so on do as I showed you. | וכן לעולם כשאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
But, if you wish to say: subtract one-third and so and so remains, or subtract as much as you want and so and so remains, how much was it originally?
|
אבל אם ת"ל כשתקח שליש ממנו וישאר כך וכך או תיקח ממנו כל מה שתרצה וישאר כך וכך כמה שהיה בתחילה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Divide the remaining number by a [denominator] smaller by one than that of the fraction you subtract, then add the fraction to the remainder, and you will find how much it was originally.
|
אז תחלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
Well | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ז' שאלה הנה לך בור שמימיו נכנסי' בו בג' קני' ויוצאי' ממנו דרך ב' קני' ומהאח' מג' קנים שמימיו נכנסי' בו היה הבור מתמלא מששית היום אם לא היו יוצאין מן הבור מים כלל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה בעשירי' היום מתמלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואשכילך הדרך כיצד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קנה האחד שממלא הבור בששי' היום יכול למלא ששה בורות ביו' אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשני שממלא הבור בחמישי' היום יכול למלא חמשה בורות ביום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישי שמתמלא הבור ברביעי' היום יכול למלא ד' בורו' ביום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי ט"ו בורות שג' קני' הללו ממלאי' ביום אחד אם [119]לא היו אלו ב' קני' מריקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובכמה הן מריקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
האחד המריק' בחצי היום ממריקי' ב' ליום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשני שממריקי' בשלישי' היום ממריק ג' ליום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי ה' בורות שאילו ב' קני' ממריקי' ביום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועדיין נשארו י' בורות שהג' ממלאי' ביום אחד כשהב' מריקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שהבור מתמלא בעשירי' היום | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובזה תוכל להבין כל כזה וכיוצא בזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Barrel | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון ח' אם ישאל השואל יש כאן חבית של ג' ברזות שהוא זב ממנו דרך ברזא האחד זב היא ביום שלם ודרך ברזא השני' זב היא בחצי היום ודרך ברזא השלישי היא בשליש יום וכשהן זבין כולן כאחד בכמה החבית יוצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה שבשישי' היום יוצא | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
היאך הברזא שהוא זב ממנו ביום שלם מריק' חבית אחת ביום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשני שהוא זב בחצי יום מריקה ב' חביות ביום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והשלישי שהוא מריקה בשליש היום מריק' ג' חביות [ביום אחד] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ס"ה כשמריקי' יחד מריקי' ו' חביות ביום אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שמתרוקן בשישית היום | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ט' אם ישאל השואל הנה בחבית ג' ברזות האחד כשזב לבדו מריקו בשעה והשני לבד ממריקו בב' שעו' והשלישי מריקו בג' שעות וכשיזובו כולם כאחד בכמה מריק' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אבקש לך דמיונות [בחבית המחזיק][120] י"ב הינין שממורק בחצי שעה ובחלק א"א שבחצי שעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכה תעשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור בתחילה הברזא שממריק בשעה כמה ממריק בחצי שעה ו' הינין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והממריק בב' שעות כמה ממריק בחצי שעה ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והממריק בג' שעות ממריק בחצי שעה ב' הינין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שג' ברזות המריקי' א' ב' ג' מריקי' בחבית המחזיק י"ב הינין בחצי י"א היני' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמה נשאר עוד הין נמצא שאותו הין שאותו ממריק בחלק י"א שבחצי שעה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Note well and you will understand. | ודוק ותבין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Fountain | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י' ועוד שאלו ד' נהרות רצים אל מעיין אחד הראשון ממלאו ביום אחד והב' בב' והג' בג' והד' בד' ואם רצו כולם ביחד בכמה מתמלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה על דרך זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אחד חצי שליש רביע [121]אנה ימצאון [ר"ל על דרך המועט כדלעיל דהיינו] בי"ב האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא בי"ב ימי' ימלאו כ"ה מענייות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כיצד הראשון ממלאו' בי"ב ימים י"ב מענייות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השני בי"ב ימי' ו' מעיינות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
השלישי בי"ב ימי' ד' מעיינות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרביעי' בי"ב ימי' ג' מעיינות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ כ"ה מעיינות בי"ב ימי' מעיין אחד בכמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז כפול א' בי"ב ויעלה י"ב חלקי' בשער החילוק [בכ"ה פי' כמה פעמים כ"ה יש בי"ב כנ"ל אש'] נמצא שמעיין האחד מתמלא בי"ב חלקי' שכ"ה מהן יום שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לידע כמה חלק מים של כל נהרות לראשון כפול י"ב בא' ויעלה י"ב חלקי' [בשער החילוק] בכ"ה נמצא שמימיו י"ב חלקי' מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ו' לשנים בא' ויעלה ו' חלקי' [בשער החילוק] בכ"ה הרי ו' חלקי' מכ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לשלישי כפול ד' בא' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לרביעי ג' בא' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ודוק ותבין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiple Quantities Problems - Selling Eggs |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"א חוד חידה ג' נשי' מוכרות ביצי' לאחת יש י' ביצים לשנית יש ל' ולשלישי' נ' וכל אחת תתן ביצה בחליש אחד כמו חבירת' ויפדו מעות שוות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה כל אחת תתן ז' בחליש וכל מה שנותר על השביעיות תתן ביצה אחת בעד ג' חלישים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היית' ארבע לרביעי' לה ע' ביצים והחשבון כמו כן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Proportional Division - Inheritance |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"ב שאלה אם נפלה ירושה לפני ג' אחים הראשון לקח כל מה שירצה וכן השני וכן השלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה הכל היה כ"ד הראשו' לקח י"ג והשני ז' והשלישי ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והילך המורה את החידה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם הם רק ג' אז קח לאחרון ג' ואחד יותר הרי זהו ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולאמצעי קח כפלים כמו לאחרון וזהו ח' רק אחת תסיר ויהיה ז' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולראשון קח כפלים כמו לאמצעי דהיינו י"ד רק אחת תסיר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם כמה הן אז קח לאחרון כמניין כולם וא' יותר ואח"כ כפול המבוקש ותסיר אחת | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם הם ד' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קח לאחרון ד' וא' יותר וזהו ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולשלישי י' ואחד תסיר זהו ט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לשני י"ח ואחד תסיר זהו י"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לראשון ל"ד ואחד תסיר זהו ל"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בין תבין את אשר לפניך[note 9] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Payment Problem - Digging a Hole |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[122]יג[123] שוכר את הפועל לחפור בור ארוכה י"ז אמות ברוחב ז' אמות בעד ל"ג זהו' והפועל חפר ג' אמו' במשך י"ז כמה שכרו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה כפול בתחילה בשער הכפל ז"פ י"ז ויעלה טא"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא ששכר את הפועל לחפור קי"ט אמו' ברוחב אמה בעד ל"ג זהו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והפועל חפר ג' אמות במשך י"ז כפול ג' בי"ז ויעלה א"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שלא חפר רק נ"א אמות והיה לו לחפור קי"ט אמות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ כתוב קי"ט אמו' ולמטה הימנו כתוב נ"א אמו' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכפול בשער הכפל א"ה על ג'ג' ויעלה תרפ"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[חלוק ג"חו"א] לקי"ט פי' כמה פעמי' קי"ט איתא בתרפ"ג ותמצא י"ד פעמי' קי"ט דהיינו טא"א וי"ז חלקי' שלא הגיעו לקי"ט שהוא חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שכר הפועל י"ד זהו' וי"ז החלקי' שקי"ט מהן חלק זהוב שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Find a Quantity Problem - Stolen Purse |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יד אדם הפקיד לחבירו כיסו מלא מעות ונגנב בפשיעה והמפקיד והנפקד אינם יודעי' כמה היו המעות אשר בו אלא המפקיד זוכר כשמנה המעות בב"ב נשאר א' בג"ג נשאר א' בד'ד' נשאר א' בה"ה נשאר א' בו'ו' נשאר א' בז' יצא מכוון [והנה חוד כמה היו המעות הללו] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה אשכילך הדרך היאך תעשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כתוב כנגד כל מניין השאלה מספר המעוט שתצא בו השאלה פי' שאלת מניין הנמנה בב'ב' וישאר א' נגד [.] זה כתוב ב' ושאלת מניין הנמנה ג'ג' נגד זה כתוב ג' וששאלת מניין הנמנה ד'ד' נגד זה כתוב ד' וששאלת מניין הנמנה ה'ה' נגד זה כתוב ה' ושאלת מנין הנמנה ו'ו' נגד זה כתוב ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ כפול ב' על ג' ויעלה ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ו' על ד' ויעלה ד'ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול ד'ב' על ה' ויעלה 0ב"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול 0ב"א על ו' ויעלה 0ב"ז פי' עשרי' וז' מאות זהו מספר המתחלק לב' ולג' ולד' ולה' ולו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובהוסיפך עוד אחד שיהיה א"ב אז כשתחלקהו לבגדה"ו ישאר בכל המניין אחת וכשתחלקהו לז'ז' יצא [.] מכוון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם ישאל השואל מספר המתחלק לבגדהוז"ח וישאר א' ובט' יצא מכוון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אזי כפול ז"ח ויעלה ו"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ כפול ו"ה על 0ב"ז והעולה הוא המתחלק לבגדהוז"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[124]ובהוסיפך אחת עליו ישאר א' בכל המניין וב' יוצא מכוון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם ישאלך מניין הנותרי' ג' בכל המנייני' אזי תוסיף ג' על העולה אחר כופלך מספרי' המועטי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם ישאלך [מניין הנותר] ד' אזי תוסיף ד' וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Find a Quantity Problem - How Much Problem - Amount of Money |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ט"ו שאלה ממון הוספנו עליו מחציתו שלישיתו רביעיתו חמישיתו שישיתו והכל הוא מ' כמה היה הממון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בתחילה אשכילך את אשר בלבבי קח מספר המועט המתחלק לחצאין לשליש ולרביע ולחומשי' ולששין וזהו 0"ו פי' ששים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותוסיף על ששים כל החלקי' ששאלת החצי הוא ל' והשליש הוא עשרי' והרביעי הוא ט"ו והחמשי' י"ב והששית י' וצרפם הכל יחד ויהיה פ"ז חבור פ"ז עם ששים ויעלה קמ"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא אם היו שואלי' אותך ממון שהוספת עליו מחציתו שלישיתו ורביעיתו חמשיתו ששיתו ובין הכל קמ"ז כמה תחילת הממון היינו משיבי' תחילתו ששים ועתה שהוא בין הכל רק א' כמה היה תחילתו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז כתוב אותן קמ"ז בטור העליון ורחוק ממנו קצת כתוב הששים ותחת הס' כתוב המ' שאנו שואלי' ויהיה כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול 0"ד ב 0"ו שעליהם ויעלה 00ד"ב פי' כ"ד מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלק כמה פעמי' זד"א בכ"ד מאות ותמצא שיש בו י"ו פעמי' זד"א ונותר מ"ח חלקי' (חלקי') קטני' שאינן מגיעי' לזד"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שתחילת הממון י"ו שלמי' ומ"ח חלקי' שזד"א עושי' חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחפוץ לשקול אם חשבונך מכוון אז כפול זד"א על י"ו פי' כמה י"ו פעמי' זד"א ויעלה בהג"ב פי' ב' אלפי' וג' מאות ונ"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבר עמהם מ"ח הנותרי' למעלה שלא עלו לזד"א ויהיה 00ד"ב פי' כ"ד מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תוסיף עליהם החציה השלישי' והרביעי' החמישי' והששי' וחבור הכל עם הכ"ד מאות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ כפול 0"ד פי' מ' פעמי' בזד"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תמצא מכוון מה שיעלה לך אחר שתכפול מ' בקמ"ז כמו החשבון שמצאת [125]בהוסיפך אבגדה"ו על כ"ד מאות אז חשבונך מכוון ואם לאו ודאי
טעית | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והבמין יבין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Divide a Quantity - Loans Repayment |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"ו אם ישאלך השואל הנה ראובן שמעון הלוי' שני חובות ראובן הלויה ל"ז זהו' ועלה על כל זהב פשי' לשבוע ועמדו נ"ה שבועו' ושמעו' הלוה לאותו חייב כ"ג זהו' ועמדו ל"ג זהו' ואח"כ בא הבעל חוב ואמ' להן אתן לכם ג' זהו' מן הכל ואתם התפשרו יחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואשכילך הדרך אשר תמצא בו כמה מגיע לראובן וכמה מגיע לשמעון מן הי"ג זהו' כאשר קבלתי מרבי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חשבון כמה רבותו של ראובן שהוא ל"ז על נ"ה ויעלה הג0"ב פשי' פי' ב' אלפי' ול"ה זה היה ריבית שהיה שייך מדינה לראובן | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ כפול הכ"ג זהו' של שמעון בל"ג שבועות ויעלה טהג"ז שהיה ראוי לשמעון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ חבר טה"ז עם הג0"ב ויעלה דט0"ב וזהו המורה את החידה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ כפול הי"ג זהו' על הג0"ב שהיה רבי' שהיה שייך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ נכהו מן המורה שהוא דטז"ב פי' כמה פעמי' דטז"ב ב' ההדו"ב ותמצא שיש בו ט' פעמי' ונותרי' ט' וג' מאות ואלף שלא יעלו למניין דטז"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא של ראובן שייך מן הי"ג זהו' ט' זהו' ואלף וש"ט חלקי' שלא הגיעו לכלל דטז"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לידע כמה מגיע לשמעון על הדרך שאמרנו על ראובן אז כפול י"ג בטה"ז שהוא רביתו של שמעון ויעלה זוח"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נכיהו מן המורה שהוא דטז"ב פי' כמה פעמי' דטז"ב בזוח"ט ותמצא שיש בו ג' פעמי' ונותרי' אלף ותפ"ה חלקי' שדטז"ב מהן עושין חלק שלם דהיינו זהב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא ששייך לשמעון ג' זהו' והחד"א חלקי' שדטז"ב מהן זהב שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבר החד"א עם אלף וש"ט הנותרי' בראובן ויעלה דטז"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחפוץ לידע חשבון בצימצום אז חלק הי"ג זהו' לפשיטי' [126]ואח"כ כפול בהן ההדו"ב ריביתו של ראובן או דטז"ב רביתו של שמעון ואז יתחלק דטז"ב לחלקי' פשוט' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ודוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiple Quantities - Weights |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"ז אם ישאלך אדם איך תמצא ארבע משקולות שמשקל כולן רק ארבעי' ואת' תוכל לשקול בהן הן רב הן מעט עד ארבעי' כמה משקל כל אחד בפני עצמו או אם ה' משקל שמשקלם קכ"א ואתה תוכל לשקול בהן הן רב הן מעט כמה משקל כל אחד בפני עצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כה תעשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תחפוץ להוסיף משקלות הראשון משקלו לטרא השני משקלו ג' לטרין השלישי משקלו ט' לטרי' החמשי פ"א ליטרין הרביעי כ"ז לטרין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וככה תעשה כתוב בתחילה א' משקלו של משקל הראשון ואח"כ כתוב כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חברם יחד ויהיה ב' תוסיף עוד א' עליה ויהיה ג' זהו משקל השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ כתוב כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חברם יחד ויהיה ח' תוסיף עוד אחת ויהיה ט' זהו משקל השלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ כתוב כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חברם יחד ויהיה כ"ו תוסיף עוד אחת ויהיה כ"ז זהו משקל רביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ כתוב כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חברם יחד ויהיה פ' תוסיף עוד אחת ויהיה פ"א זהו משקל חמישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ס"ה קכ"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועל דרך זה תוכל להוסיף | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
או נלך אצל דרך זה למשקל הראשו' קח את אחת לשנים גפ"א לשלישי' ג'פג' לרביעי' גפ"ט לחמישי' ג"פ כ"ז וכן לעולם וסימניך ושלישי' על כולו פי' ג"פ משקל הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
Divide a Quantity - Money |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"ח אם תרצה לחלק ה"פ לשליש ולרביע ולא ישאר מהן כלום | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור תחילה שליש ורביע בכמה ימצאון בי"ב השליש הוא ד' הרביע הוא ג' חברם יחד הרי ז' וזהו המורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תרצה לידע בכמה מגיע לזה שיש לו השליש שהוא ד' כפול ד' בה' פשי' ויעלה כ' תחלק בז' ותמצא בו ב' פ"ז ועודף ו' חלקי' שז' מהן חלק שלם הרי שיש לזה ב' פשי' שלימי' וו' שברי' שז' מהן חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומי שיש לו הרביעי כפול ג' בה' ויעלה ט"ו תחלק ממנו ו' ויעלה ב' פשי' וחלק אחד שז' פשי' שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי שנחלקו ה' [פשוטים] [127]לג' ולד' ולא נשאר מהן כלום | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם בידך י"ב פשי' ותרצה לחלקם לחצאין לשליש ולרביעי ולא ישאר כלום | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור חצי שליש ורביע אָנה ימצאון בי"ב החצי ו' השליש ד' הרביע ג' צרוף יחד הרי י"ג וזהו המורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ כפול ו' שהוא החציה בי"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ כפול השליש שהוא ד' בי"ב ויעלה מ"ח תחלק ממנו י"ג תמצא ג' וט' שברי' מי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כפול ג' בי"ב ויעלה ל"ו חלק מהן י"ג ותמצא ב' וי' שברי' מי"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Find a Quantity Problem - Whole from Parts - Fish |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"ט הרי יש לפניך דג שמשקל גופו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה מנה מספר המתחלק לגדה"ו וזהו ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכשתסיר מס' גדה"ו פי' השליש והרבי' והחומש והשישי' ותצרפם יחד ויעלה נ"ז ועודף ג' זהו המורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול י' בס' ויעלה ת"ר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלק ממנו ג' ותמצא בו ר' פעמי' ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן כל משקלו של דג ששאלנו מאתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiple Quantities - Selling Cloth |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ' שאלה אדם נתן לג' בניו [ל'] אמות בגד למכור והאחד מכר האמה עבור ד' זהו' והשני עבור ה' והג' עבור ו' זהו' וכולם מביאי' מעות שוות זה כזה חוד כמה מעות להג' מן המקח וכמה אמות מכר כל אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה בתחילה אראך כמה שהיה לזה שנתן אמה עבור ד' זהו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור תחילה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בס' רביעי' ט"ו חמישי' י"ב ששות י' חברם יחד ויהיה ל"ז זהו המורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ כפול הט"ו שהוא הרביעי' בל' כמדת הבגד ותמצא ת"נ | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלק ת"ן לל"ז ותמצא בו י"ב פעמי' ל"ז וששה חלקי' של"ז אמה שלימה נמצא שהיה לזה שנתן אמה עבור ד' זהו' י"ב אמות וששה חלקי' של"ז מהן אמה שלימה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחפוץ לידע כמה מעות גבהו לזה שנתן אמה עבור ד' זהובי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[128]י"ב אמות היו לו וששה חלקים של"ז מהן אמה שלימה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הרי י"ב ד"פ י"ב עולה מ"ח ומן הו' חלקי' הנותרי' עשה כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלוק כל זהב בז' תפוחי' ותאמר כך אילו היו הו' חלקי' ל"ז [דהיינו דמיהם של בגד אמה] אז היה דמיהן כ"ח תפוחי' עתה שהם רק ו' כמה הם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז כפול בכ"ח [ויעלה ח'ו'א'] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחלוק אותו לל"ז ותמצא בו ד' פעמי' ל"ז [ועשרים חלקים] של"ז עושי' תפוח שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שזה גבה מ"ח | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לדעת כמה אמו' מכר זה שנתן אמה עבור ה' זהו' עשה כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כפול החומש משישית דהיינו י"ב במניין אמו' הבגד שהם ל' [ויעלה 0'ו'ג'] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ותחלק ממנו ל"ז [שהוא] המורה ותמצא בו ט' אמות וכ"ז חלקי' של"ז מהן עושי' אמה שלמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחפוץ לידע כמה מעות גבה ט' אמות היינו מ"ה זהו' וכ"ז חלקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אילו היה ל"ז היו נמכרי' בעד ל"ה תפ | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה מכ"א [.] תפוחי' ג' זהו' וחברם יחד עם מ"ה ויהיה מ"ח ויוותרו לך ד' תפוחי' וך' חלקי' של"ז תפוח שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שמעו' הראשונות כשיני | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לדעת המעו' ואמו[ת][129] המוכר אמה עבור ל' זהו' כפול חלק ששי' מס' בל' מניין האמות [דהיינו ל' ויעלה 0'0'ג'] ומן העולה תחלוק ל"ז ותמצא ח' אמות וד' חלקי' של"ז עושי' חלק שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולדעת כמה מעותיו ח' פעמי' ו' זהו' היינו מ"ח ד' חלקי' הנותרי' אילו היה ל"ז היו נמכרי' במ"ב תפוחי' עתה שהם רק ד' בכמה כפול ד' במ"ב [ויעלה חו"א] ומן העולה תחלק [ל"ז] זהו' ותמצא ד' תפוחי' וך' חלקי' של"ז תפוח שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שאין בין זה לזה [במנין][130] המעות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והראשון מכר י"ב אמו' יותר ו' חלקי' ושני מכר ט' אמו' וכ"ז חלקי' והשלישי מכר ח' אמו' וד' חלקי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
וזהו סימנם | |||||||||||||||||||||||||||||||||
Partnership Problems - for the Same Time - Three Partners |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"א ועוד שאלה ג' חבירי' רצו לתת בחבורה מ' לטרי' זהו' לראשון יש לו זהב ששוה הלטרי' ג' זהו' לשני ששוה ה' זהו' ולשלישי יש לו זהב ששוה הלטר' ח' זהו' כמה יש כל אחד לטרי' שוה בשוה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה עשה מספ' המתחלק לגה"ח כיצד כפול ג' על ה' הרי ט"ו כפול ח' על ט"ו ויעלה ק"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הסר מק"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לדעת כמה לטרי' צריך לשום זה שזה שוה ג' זהו' קח השליש מק"כ [131]וזהו מ' כפול מ' על מ' מניין הליטרין ומן העולה תחלק ע"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לכולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לשני כפול החומש מק"ך במ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לשלישי' כפול מק"כ | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמה כבר הארכתי בעניין זה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiple Quantities |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
Four Coins | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כב הרי שיש לפניך ד' מטבעות ששוים מ' פשי' הראשונה שוה החצי והשתות מן השנייה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עשה כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הראשונה ששוה החצי והשתו' מן השנייה באיזה מספר נמצאי' חצי ושתות שלמי' בששה החצי מהחצי ג' והשתות א' הרי ד' מן הוי' כאילו אמר הראשונ' ב' שליש מן השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושלישית[132] ששוה [שליש][133] ורביע ושתות מן הראשון אילו החלקי' בכמה נמצאון בי"ב השליש ד' הרביע ג' השתות ב' כלול יחד הרי ט' הוי כאילו אמר השליש ג' רבי' מן הראשונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[והד'][134] ששוה ד' חומשי' מן (מן) השני אין צריך ביאור דהא מבואר היטב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לדעת איך תמצאם החלקי' חלוקי' בפי' הבן איזה חלקי' הזכרנו בשאל' חצי ושתות ובכל מקום שתמצא שתות שליש גם תמצא גם הוזכרנו רביעי' וחומש וכל אילו החלקי' נמצא בששי' נמצאת מטבע שנייה ס' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
החצי והשתות גם ל' וי' כללם יחד הרי מ' זו היא מטבע הראשונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמה עודף ס' יותר על מ' כ' זהו' שאמרנו בשאלה והנשאר מן השני עודף על הראשון הוא שני שליש מן השלישי' כי מטבע [שלישי ל'][135] כשתסיר גד"ו פי' שליש רביעי' שישית ממ' תמצא שלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לדעת מטבע רביעי' תחלק לה' חלקי' נמצא ה' פעמי' ו' ד' חומשי' מל' הרי כ"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזהו סדורן מ' ס' ל' כ"ד צרוף אותם יחד הרי קנ"ד זהו המורה את החידה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לדעת כמה מטבע ראשונה למלאו' מניין ארבעי' כפול מ' במ' שהוא מניין המעות ומן העולה תחלק קנ"ד ותמצא צורתו כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פי' י' פשי' וששי' [חלקים] שקנ"ד פשי' שלם זהו סך מטבע ראשונ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ כפול ס' במ' ומן העולה תחלק קנ"ד ויהיה צורתו כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פי' ט"ו פשי' וצ' חלקי' שקנ"ד פשי' שלם זהו סך מטבע שנייה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ כפול ל' על מ' וחלקהו בקנ"ד ויהיה צורתו כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פי' ז' פשי' קכ"ב חלקי' שקנ"ד פשי' שלם זהו סך מטבע ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אח"כ כפול כ"ד במ' ומן העולה תחלק קנ"ד וצורתו כך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פי' ו' פשי' ל"ו חלקי' שקנ"ד פשי' שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
צרוף יחד י' וט"ו וז' וו' הרי ל"ח[136] [137]צרוף יחד החלקי' שתחתיהן ויעלו ח' וג' מאות דהיינו ב"פ קנ"ד וזהו ב' פשי' וד"ק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
Sons | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"ג חידה אדם עשיר המחלק נכסיו על פה ואומר לאחד מבניו טול מכיסי זהב בראש ואח"כ טול המעשר מן הנותרי' לשני אמר טול אתה ב' זהו' ועישור נכסי' מן הנותרי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה אמור לפי שהחשבון השבור שבזה הוא עשירי תפחת א' מעשר' ישארו ט' הרי שט' היו הבני' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמור אחר זה ט'פ"ט ויעלה פ"א הרי שפ"א היו הזהובי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ולכל אחד הגיע ט' זהו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם היאך שהיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Motion Problem - Pursuit |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"ד אדם שמהלך בכל יו' י' מילין וחבירו מהלך ביום ראשון מיל יום שני ב' מילין וכן בכל ימים מוסיף והולך מיל בכמה ימים מגיע למהלך י' מיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה חבר י' עם י' ויהיה כ' הסר ממנו אחת וישאר י"ט הרי שבי"ט ימים מגיע [לחבירו] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם תכפול מהלכו של המהלך קביעיתו והסר אחת ובאילו ימי' הגיעו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם השני מהלך אגה"ז | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחוסר מן המהלך י' וישיגו בי' ימי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם הוא מהלך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ישיגו [בט'] ימים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והא לך סימן לעולם על המהלך אב"ג שתדע בקיצור כמה מילין הלך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Ordering Problem - Stock of Coins |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"ה אז אם ישאלך אדם הנה צבור מעות מונחי' כאן וכולם הונחו על דרך אבגד"הו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תבין בסוף השיטה הזאת ח' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז קח אמצעי' אותה שיט' שהוא חמשה ואמור ה' פעמי' ט' הרי מ"ה וכך המעות מ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם סוף השיט' [י'] | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז קח אחת מאמצעי' השיטה ואמור ה"פ י' הרי נ' ותוסיף עוד חצי שיטה דהיינו [ה'] היינו הכל נ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נקוט האי כללא בידך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשסוף השיטה בזוגות אז כפול אמצע השיטה על שיטה שלימה ותוסיף חצי שיטה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם סוף השיטה בפרודות כגו' ז' ט' י"א י"ג ט"ו אז כפול אמצעי' השיטה על כל השיטה ואינך צריך להוסיף | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Proportional Division - Three Men Sharing Food |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[138]כ"ו חידה שנים הסיבו לאכול לחם האחד יש לו ג' ככרות ולשני יש לו ב' ככרות ובא עוד שלישי ואכל עמהם ובגמר סעודה הלך לו והניח לפני השנים ה' פשי' חוד איך יחלקו אילו השנים הה' פשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דע והבן כמה שהגיע לכל אחד מן הלחמניות תצטרך לומר כיכר שלם ושני שלישי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמה הפסיד בעל ב' ככרות רק שליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמה הפסיד בעל ג' ככרות ככר ושליש | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נמצא שנתן עבור ה' שלישיות ה' פשי' זה נוטל ארבע פשי' וזה נוטל פשי' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
סליק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
MS München | |||||||||||||||||||||||||||||||||
This is not the language of the book, but the language of the late R. Weysil. | אין זה לשון הספר רק לשון מהר"ר ווייזיל ז"ל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
I have found this in another book. | זה מצאתי בספר אחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יחשוב החושב איזה סכום שירצה עד ל"ב והנשאל יתן לו חצי מחשבתו פעם ראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||
ויאמר לו אם יש בו חצי | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כגון אם היה מחשבתו ה' ונתן זה לו ב' וחצי דהיינו ז' וחצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||
וכך יאמר לו עשה החצי לאחד שלם ואותו פעם ראשון אשר היה בו מחצה יתן למשמרת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
ואם לא היה בו חצי | |||||||||||||||||||||||||||||||||
כגון אם היה מחשבתו ד' דהיינו החצי ב' מה טוב ומה נעים | |||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ יאמר לו קח עוד חצי על חשבון אשר בידך וישאל לו אם יש בו מחצה אם לא כמו שכתבתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||
וככה יתן לו החצי על החשבון אשר בידו חמשה פעמי' | |||||||||||||||||||||||||||||||||
וכל פעם אשר עלה בידו מחצה יתן למשמרת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
ואח"כ ילך אל זה השורה וכל פעם אשר היה בו מחצה יקח לו אותו מספר אשר כתוב כאן וישלך אותו בל"ב ל"ב ומה שנשאר בידו הוא המספר | |||||||||||||||||||||||||||||||||
[139]וכן אם ירצה השואל יחשוב חשבון עד קכ"ח והנשאל אמור לו כמה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
כגון אם חושב השואל חשבון שבפעם ראשון ובפעם שלישי ובפעם חמישי ובפעם שביעי' היה בו מחצה דהיינו חשבונם לשורה ראשונה ג"ד ולשלישי ו"ח ולחמשי ח"ד ולשביעי ד"ו צרוף יחד ויהיה אד"ב השליכהו בל"ב ל"ב וישאר ז"א דהיינו החשבון הראשון אשר חשב השואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
סימניך | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
Multiple Quantities - Men, Women, Children |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חוד חידה הנה באו הנה נפשות לאכול ויש ביניהם אנשים ונשים וטף וסך כולם עשרים ובא להן בעל אושפיזן ואמר להן תנו לי איש אחד מכם ג' פשי' ואשה ב' פשי' ותינוק חצי פשי' וכן עשו ויעלה הסך של מעות כולם עשרים פשי' חוד כמה היו האנשים וכמה הנשים וכמה הטף | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשוב איש אחד חמשה נשים י"ד תינוקות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ודוק | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דרך אחר הנה באו מאה נפשות למלון אחד וישבו יחד לאכול ויהיה ג"כ ביניהם [אנשים][140] [ונשים][141] וטף ובא ג"כ להן בעל אושפיזין ואמר להן תנו לי כל איש עשרה פשי' ואשה ה' פשי' ותינוק חצי פשי' וכן עשו ויעלה הסך של מעות מאה פשי' חוד כמה אנשים וכמה הנשי' וכמה תינוקות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תשובה איש אחד ותשעה נשים ותשעים תינוקו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
Double False Position | |||||||||||||||||||||||||||||||||
Question by R. Israel from Prague: | שאלה מפי הר"ר ישראל מפראג ממון שהוספנו עלינו כמה שהיה בתחלה כגון אם הוא ג' תוסיף עליו ג' וגם מחציתו ורביעתו ויהיה הכל עשרים או ל' או מ' או כפי רצונך כמה שתרצה ותכתוב שני חשבונות שקרים ותחשוב מהם האמת כמה היה בתחילה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
Find a Quantity Problem - How Much Problem - Money |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה לך דימיון כגון ממון שהוספנו עליו כמו שהיה בתחילה ומחציתו ורביעתו ויהיה הכל עשרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז חשוב אם היה בתחלה המעות ד' זהו' והוספנו עליו עוד ד' ועוד מחציתו שהוא ב' ורביעתו שהוא א' והנה הכל ביחד א'א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה הוא שקר כי היה ראוי להיות הכל 0"ב כי שאילתינו כשהוספנו עליו כמו שהיה בתחילה ומחציתו ורביעתו ויהיה הכל עשרים וזה אינו רק א'א' אז חשוב כמה הוא מן א'א' עד 0"ב ויהיה ט' אותו ט' כתוב תחת ד' שאמרנו שהיו המעות בתחילה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ חשוב אם היו המעו' בתחילה ח' והוספנו עליו כפי שאילתינו עוד ח' ומחציתו שהוא ד' ורביעיתו שהוא ב' והנה הכל ביחד ב'ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
א"כ זהו ג"כ שקר כי הוא ראוי להיות הכל ביחד 0"ב כמו ששאלנו כי שאלנו כשהוספנו עליו כמו שהיה בתחילה ומחציתו ורביעתו ויהיה הכל 0"ב אז תנכה 0"ב מן החשבון כפי שאילתנו ויהיה יותר ב' אותו ב' כתוב תחת ח' שאמרנו שהיה המעות בתחילה וכתוב ח' בצד שמאל של ד' וגם ב' הנשאר מן החשבון כתוב בצד שמאל על ט' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה צרוף ט"ב ביחד כי הם נשארים מן החשבונות השקרים ויהיה א'א' וזה המורה אח"כ כפל ב' שתחת על ד' ויהיה ח' אותו ח' כתוב שלא תשכח ואח"כ כפול ט' שתחת ד' על ח' ויהיה ב"ז וקח ח' שכתבת כבר ושים אותו על ב' ויהיה עשרה כתוב גלגל במקום ב' ומחוק ד' וכתוב במקומה ח' ויהיה 0"ח פי' פ' ואח"כ חלוק בשער החילוק כמה פעמים א'א' יש בשמונים כי הוא המורה ותמצא בו ז' פעמים ועוד ג' חלקים שא'א' מהן חלק שלם פי' שלם זהב שלם וכך היא המעות בתחילה ששאלנו והמבין יבין | ||||||||||||||||||||||||||||||||
וזה החשבון דלעיל מכוון כששני חשבונות השקרים אחד פחות ואחד יותר אבל אם שני חשבונות שקרים כל אחד יותר על חשבון היוצא או שניהם חסרים אשכילך האיך תעשה אז תנכה החשבון המועט הנשאר מן חשבון המרובע ומה שישאר לך זהו המורה וכשכפלת שני חשבונות יחד אז תנכה גם כן חשבון המועט מן המרובה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה אכתוב לך דימיון כגון אם יש לך סך מעות וכפלת עליו סך שהיה כבר ומחציתו ורביעתו ויהיה בין הכל 0"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אשכילך האיך תעשה אם תאמר שהיה סך מעות ח' זהו' והוספנו עליו עוד ח' ומחציתו שהוא ד' ורביעתו שהוא ב' ויהיה [ס]ך הכל ב'ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שקר כי היה ראוי להיות סך הכל 0"ב אז תנכה 0"ב וישאר ב' אותו ב' כתוב שלא [ת]שכח | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תחשוב חשבון השני ותאמר אם היו סך המעות ו"א והוספנו עליו ו"א ומחציתו שהוא ח' ורביעיתו שהוא ד' ויהיה בין הכל ד"ד | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שקר גמור כי היה ראוי להיות 0"ב אז תנכה 0"ב שהוא סך היוצא מן מעות מן ד"ד וישאר ד"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח"כ ב' הנשאר מן חשבון הראשון מן ד"ב הנשאר מן חשבון השני וישאר ב"ב וזהו המורה ואז כפול ב' שתחת ח' על ו"א ויהיה ב"ג כתוב שלא תשכח ואח"כ כפול ד'ב' על ח' ויעלה ב'ט'א' אז תנכה החשבון הראשון אשר כפלת שהוא ב"ג מן החשבון השני שהוא ב'ט'א' כי הוא חשבון המועט וישאר 0'ו'א' אז חלוק בשער החילוק כמה פעמים ב'ב' יש בו כי הוא המורה ותמצא שיש בו ז' פעמים וגם ו' חלקים שב'ב' מהן חלק שלם דהיינו זהו' והמבין יבין סליק |
Additional Word Problems |
||||
Mantova, Comunità Ebraica MS ebr. 8/16 |
||||
Into how many parts you should divide a piece [of bread] so that [the parts] will be divisible by 3, 4, and 5 | והנה אגלה לך שער השברים אם נשאל לך השואל על פת אחת לכמה חלקים שצריך אתה לשבר הפת שתמצא בה שלישית ורביעית וחמישית אז תכתוב כך השאלה
| |||
ותאמ' ג' פעמים ד' ויעלה ב"א ותכפול פעם אחת הב"א תוך הה' אז יעל' לך ס"ו וזה חלוקים שתמצא שלישית ורביעית וחמישית דהא 0"ב שלישית מס"ו ורביעית ה"א וחמישית זהו ב"א סליק | ||||
12 barrels are bought for 6 zehuvim, how much are 9 barrels cost? | והנה אגלה לך שער הערך וזהוא דמיונו אם נשאל לך השואל הנה לפניך ב"א חביות שנקנין עבור ו' זהובי' ט' חביות כמה הן עולין אז תכתו' כך השאלה
| |||
ואז תאמר ו' פעמי' ט' ויעלה לך ד"ה אז תחלוק הב"א מד"ה ותאמר כמה א' בה' והא' הוי תוך הה' ה' פעמים אבל לא תוכל ליקח ה' פעמים דאל"כ לא תוכל ליקח הב' מן הד' ה' פעמים וכמה פעמים שתקח הא' מן הה' כך הרבה פעמים צריך אתה ליקח הב' מן הד' אלא לא תוכל ליקח הא' מן הה' אלא ד' פעמים ואז נשאר לך ד"א והד' תכתו' למעלה דה"ד הוי הזהו' ואז צריך ליקח הב' מן ד"א נמי ד' פעמי' אז נשאר לך ו' וזהו ג' גדולי' שעולי' י"ב על הזהוב אחד ונמצא לכשתקנה ב"א חביות עבור ו' זהובי' שט' חביות עולים ד' זהובי' וחצי כן תעשה לכל פעם | ||||
Two lent a loan of 34 zehuvim - one had a debt of 15 zehuvim and the other had a debt of 19 zehuvim and they charged an interest of 13 zehuvim, how much will each have of the interest? | ועוד אפרש לך ערך אחר שנים שהלוו על חוב אחד ד"ג זהובי' ולאחד יש לו בחוב ה"א זהובי' ולשיני יש לו בחוב ט"א זהובי' ולקחו שנים לרבית ג"א זהובי' כמה יש לכל אחד בה ג"א זהובי' לפי הערך | |||
והנה אפרש לך בקיצור איך תעשה שתמצא היושר אז תכתו' כל אחד לחוד וכך תכתו' הריבי' למעלה ואח"כ המעות שיש לו ב' בחוב ואח"כ הסך כולה וזה דומיונו שכתו' מבראי ותכפל המעות שלו תוך הריבית ותאמ' פ' א'פ'א' ואח"כ תאמ' א'פ'ה' שהוא ה' ואח"כ תכתו' עוד פעם אחת ה"א תחת הג' שלמעלה ויהיה כך דמיונו ותאמ' גפ"א שהוא ג' ותשים על הה' שלמעלה אז יהיה ח' ותאמ' עוד פ"א גפ"ה שהוא ה"א אז תמצא הט' א' אז תחליק הד"ג מן הט"א ותאמ' כמה יש ג' בתוך ט"א והוא הוי ביה ו'פ' אבל תוכל לקח ו' פ' כי אז אין נשאר לך אלא ה' א' ולא תוכל ליקח ו'פ'ד' מה"א אלא לא תוכל ליקח אל ה'פ' אז נשאר לך הד' והה' תכתו' למעלה כמו כן ותקח ה'פ'ד' מן ה'ד' אז תשאר לך ה"ב אז יהיה לזה בחלקו ה' זהוב' והב' גדולי' שעולים ד"ג על זהוב אחד ועשית' גם כן לצד השני ותמצא שיהיה לשני בחלקו ז' זהובי' וט' גדולי' שעולי' ד"ג על זהוב אחד סליק | ||||
|
הנה אפרש לך ערך אחר אם ישאל לך השואל כי הנה ה"א סאין מים לפניך ואם מתבשלין על האור יום אחד אז הוי מתמעטין ז' סאין הנה אם היו רק ג"א סאין על האש והאש הוי מממועט לפי זה הערך כמה הוי מתמעט מן הג"א סאין ביום אחד אז תכתו' כך השאלה כדכתי' מבדאי | |||
ותעשה כמו שפרשתי לעיל תכפול הג"א תוך הז' ותמצא א"ט אז תחלוק ה"א מן הא"ט ותמצא שהוי הג"א סאין מתמעט ביום אחד ו' סאין וחלק אחד שה"א עושין על סאה אחת סליק | ||||
השורש מערך שנים שהלוו על חוב ט' זהו' לאחד יש ה' זהו' ולאחד ד' זהו' ולקחו לרבית י"ג ונמצא דשייך לכל אחד ב' זהוב י"ג תשיעיו' לרבית ונמצא דשייך לזה שיש לו ה' זהו' ה'פ' י"ג תשיעיו' שהם וו' תשיעיו' וכשתחלוק ממנו ט' שהוא המור' פי' כל ט' תשיעיות הם רבי' זהוב וכך תעשה גם לשני סליק | ||||
והנה אפרש לך ערך מתוך ערך והנה אחד שלוה על חוב ט' זהובי' והם עומדים ד"א שבועות ואחד שלוה על חוב א"א זהובי' והם עומדי' ה"א שבועות ולקחו שניהם ליחד ריבית ז' זהובי' כמה יש לכל אחד בחלקו לפי הערך הנה אפרש לך בקיצור איך שתעשה שתמצ' האמת תכתו' לכל אחד לבדו כמה שהכתב מבדאי הריבי' לעי' ואח"כ המעות ואח"כ השובועו' ותשים צד אחד לפניך איזי שתרצה ותכפל המעות תוך השבועות ותאמ' ט'פ'א' שהוא ט' ואח"כ תאמ' טפ"ד ותמצא הוא אז תחבר וב"א ותעשה ג"כ לצד השיני ותמצא הוא אז תחבר אותם ליחד וב"א והוא ותמצא אט"ב וזה תרשום לפניך כי הוא המור' ואח"כ תכפול כל אחד ואחד וב"א והוא תוך הריבית וכשתכפול וב"א תוך הז' אז תמצא בח"ח ותחליק אט"ב הנזכרים לעיל מן בח"ח ותמצ' אט"ב תוך בח"ח ג"פ והג' הוא הזהו' שיהיו לו בחלקו וגם ט' נשאר לך מן החילק הוא הוי ט' גדולי' שעולי' אט"ב על אט"ב על אט"ב זהוב אחד ותעשה ג"כ לצד השני ותיכפול הוא תוך הז' ותמצא ה"ה א"א ותחליק ג"כ אט"ב מן ה"ה א"א ותמצא אטב תוך ה"א א"א ג"פ שהוא הזהו' שיהיו לו בחלקו וגם נשאר לך בח"ב שלא יכולים להשיג לכלל אט"ב שהוא גדולים שעולים אט"ב על זהו' אחד ונמצא שיהיו לזה בחלקו ג' זהו' ובח"ב גדולי' שעולי' אט"ב על זהוב אחד סליק דוק | ||||
ואם נשאל לך על זה העיגול כמה כי יאמר לך החץ וחצי היתור אותו אז תאמר כמה היתור חצי הוא הד' אמות אז תאמ' ד'פ'ד' והוא ו"א ותאמ' כמה אורך החץ והוא אמה אז תחלק האמ' מן הו"א ותאמר כמה א' בתוך ו"א והוא ו"א והוא ו"א פ' בתוכה אז תעשה אורך החץ שהוא א' על הו"א אז יהיה ז"א וקח הו"א אורכו העיגול וכן תעשה לכל פעם תכפול היתור תחלק החץ מן ה' הנכפל ודוק | ||||
הנה אפרש לך שאלה שנקר' הסולם אם נשאל לך על סולם אחד שהיא גבוה עשרה אמות ואם נישג הסולם למעלה ב' אמות כמה אמות השיג למטה מחומה כמה זה אז תעשה כך תאמ' כמה אורך הסול' אורכה עשרה ותאמ' י'פ'י' שהי' ק' ותאמ' כמה אורך החומה מן הארץ עד ראש הסולם והיא ח' אמות ותאמ' ח'פ'ח' והוא ד"ו ותחלק הח' מן ה0'0'א' ונשאר ו"ג ותעשה שורת בה'ו'ג' והשורת בהוג הוא ו' זה אורך הקרקע מן החומה עד הסולם. זליק | ||||
בזה הוכיח דלאכח מה שבריבוע מאה על אמה שהאלכסון שלו אמ' ותרי חומשין כי זה 0"א אמות על 0"א אמו' ודוק |
Moscow, Russian State Library, Ms. Guenzburg 714/4 |
|
Question: here are many bulls one after another, meaning that every time I bought the first for a certain amount, I then bought the bull that follows it for double the first and likewise the third bull I bought also for double [the price] that I bought the one that preceded it and so the fourth bull and the fifth bull. | [142]שאלה הנה שוורים הרבה בזה אחר זה ובענין זה בכל פעם כשקניתי הראשון בעד סך א' אז קניתי אותו שור של אחריו בעד כפל הראשון וכן השור השלישי קניתי ג"כ בעד כפל שקניתי אותו שלפניו וכן השור הד' וכן השור הה' |
כגון הא' קניתיו בעד א' זהוב הב' בב' זהובי' הג' בד' וכן כולם והנה השאלה כמה כל המעות הללו בסך אחת | |
תשובה זאת ועוד אחרת דוגמא זה למצוא ולחשוב ולעמוד על בוריו תעשה בענין זה ואופן זה בתחלה תראה ותבין כמה הוא סך הראשון שקנית בו השור הראשון ואח"כ תראה ג"כ כמה הוא הסך האחרון ב' פעמים בשער הכפל גדול ותחסר ממנו בשער החיסור הסך הראשון שקנית בו השור הראשון ומה שישאר בידך כשחסרת ממנו הסך הא' הוא סכום כל המעות שקנית בהם כל השוורים | |
והנה לך הדמיון כגון הראשון קנית בעד א' זהוב והשני בעד ב' והשלישי בעד ד' והרביעי בעד ח' והה' בעד י"ו והו' בעד ל"ב והז' בעד ס"ד . והנה תראה אתה שהסך האחרון שקנית בו השור הז' היינו השור האחרון הוא ס"ד זהובים א"כ תחשוב בשער הכפול הגדול ב' פעמים ס"ד ויהיה [143]ס"ד ויהיה קכ"ח אז תחסר מן קכ"ח הסך הראשון שקנית בו השור הא' שהוא א' זהוב וישאר בידך קכ"ז זה כל כך מעות קנית כל השוורים וכן כל פעם תחסר מן הסך האחרון סך הראשון אחרי אשר כפלת אותו ב' פעמים ולאו דוקא אם הסך הראשון א' שהוא הדין אם הסך הא' ב' או ג' או ד' או כמה שהוא בתחלה תחסר מן הסך האחרון כשכפלת אותו ב"פ ואל תשנה מעניין זה כי חשבון א' הוא ואמת | |
שאלה אם תרצה לידע ולחשוב חשבון מה שתרצה בעניין זה בכל פעם אותו חשבון שלאחריו הוא ד' פעמים כמו אותו חשבון שלפניו כגון א' ד' י"ו . ס"ד . ס"ד . רנ"ו . ותרצה לידע ולחשוב כמה הוא סך אחד . אשכילך בדרך זו הילך למען תצליח שתשכיל . והנה אראך הדרך אשר תלך בה בתחלה תראה ותבין ג"כ על הסך הראשון ועל הסך האחרון כמה הם אמנם אינו צריך לכפול סך האחרון כמו שהראיתיך לעיל . רק קח בידך כמו שתמצא אותו עתה ותחסר ממנו סך הראשון מן סך האחרון אז תוכל לחלק הנשאר בידך לג' חלקים שוים וזה קל להבין לכל בר משכיל אשר הערה את נפשו למלאכה היקרה הזאת . כי אמשול לך [144]משל בדמיון קטן ואשכילך בו למען תבין ממנו ותראה בעיניך שתוכל לחלק הנשאר בידך לג' חלקים אחרי שחסרת ממנו הסך הראשון | |
והנה לך הדמיון כגון אם תרצה לידע ולחשוב בסך א' א' ד' י"ו ס"ד רנ"ו [...] תראה עתה שהסך האחרון הוא רנ"ו והסך הא' הוא א' ותרצה לחשוב כל הסכומין בסך אחד אז קח הסך האחרון היינו רנ"ו ותחסר ממנו הסך הראשון היינו א' וישאר לך רנ"ה ואח"כ תחלק בשער החלוק כמה יש ברנ"ה הג' כי תמצא שיצא החשבון לג' חלקים שוים ולא ישאר לך מהם כלום . אחר אשר חסרת ממנו הסך הראשון היינו א' . ואם אתה עושה כן תמצא שיש בו פ"ה פעמים ג' ברנ"ה והיינו השליש מן הרנ"ה כי פ"ה פעמים ג' היינו רנ"ה . אם כן תראה עתה שיצא החשבון בג' חלקים שוים אחרי שחסרת ממנו הסך הראשון אח"כ קח אותו השליש מן רנ"ה דהיינו פ"ה וחבר אותו אל רנ"ו כי כן היה הסך האחרון מתחלה קודם שחסרת ממנו הסך הראשון ותמצא אחר החיבור שיצא לך תר"ל (?) והיינו כל החשבון אשר חפצת לידע כי כשתחבר ביחד א' ד' י"ו ס"ד ס"ד רנ"ו יעלה לך תר"ל (?) . ותן לבך להבין ולא לשכוח בכל [145]פעם לחסר החשבון הראשון מן סך האחרון ויצא אחר החיסור לג' חלקים שוים אח"כ תוכל ליקח החלק הג' היינו השליש ולחברו אל הסך האחרון כמו שהיה בתחלה ולאו דוקא אם הסך הראשון א' הוא הדין אם הסך הראשון ב' או ג' או ד' או ה' או כמה שתרצה . תוכל בכל פעם לחסר אותו מן הסך האחרון ויצא לך הסך בכל פעם אחר החיסור לג' חלקים שוים וחבור אותו השליש לסך האחרון כמו שהיה בתחלה וזהו חשבון ודוק תם | |
Give and Take Problems | |
---|---|
|
[146]אדם הלך לשוק וכפל מעותיו והוציא י"ב פשוטים ועוד הלך לשוק אחר וכפל הנשאר בידו והוציא י"ב פשוטים ועוד הלך לשוק אחר וכפל הנשאר בידו והוציא [י"ב פשוטים] [...] בידו כלום כמה היה הקרן שהוליך כמו בשוק הראשון |
|
עשה כך |
|
בעבור הראשון נצטרך להוציא החצי מן הי"ב שהוציא |
|
ובעבור השני נקח הרביעי |
|
ובעבור השלישי נקח השמינית מי"ב שהוא פשוט וחצי |
|
הסר א' פשוט וחצי מי"ב ישארו י' וחצי וכן היה הקרן שהוליך לשוק הראשון |
|
ועל זה הדרך תוכל לעשות ואם ילך לכמה שווקים |
|
כי בעבור השוק הרביעי נסיר מן הי"ב פ' שהיה מוציא בכל פעם חלק א' מי"ו |
|
ובעבור החמישי נסיר חלק א' מל"ב |
|
ובעבור השישי נסיר חלק א' מס"ד |
|
וכאשר תרבה השווקים כן תכפול מה שיש בידך ועל הכפול חלק מה שהוציא ומה שיעלה בחילוק הסר ממה שהוציא והוא המבוקש |
|
אדם א' הלך לפרדס א' ללקוט תפוחים ויש לו ללקוט מהם כל כך שיתן לשוער הפנימי [147]של הפרדס חצי התפוחים שלקט וא' יותר ולשוער השני מן השער הב' יש לו ליתן החצי מן התפוחים שנשארו בידו וא' יותר וכן יש לו [...] לששה שערים שיש לפרדס דהיינו לתת לכל שוער החצי וא' יותר [...] תפוחים לא פחות ולא יותר עשה כך |
|
תפוש מספר הה' שהוא חייב להביא ותוסיף עליו א' הרי ו' |
|
כפול ו' ויהא י"ב הרי שער א' |
|
הוסיף עליו א' הרי י"ג |
|
כפול אותם ויהיו כ"ו הרי ב' שערים |
|
תוסיף עליו א' ויהיו כ"ז |
|
כפול אותם ויהיו נ"ד הרי ג' שערים |
|
תוסיף עליהם א' ויהיו נ"ה |
|
כפול אותם ויהיו ק"י הרי ד' שערים |
|
תוסיף עליהם א' ויהיו קי"א |
|
כפול אותם ויהיו רכ"ב הרי ה' שערים |
|
תוסיף עליהם א' ויהיו רכ"ג |
|
כפול אותם ויהיו תמ"ו הרי ו' שערים |
|
הרי שיש לו ללקט תמ"ו תפוחים בין הכל וישארו בידו ה' תפוחים להביא לא פיחות ולא יותר |
ואם יש לו ללקט מהם כל כך שיתן לשוער הפנימי החצי ממה שלקט וא' יותר ולשוער הב' חצי הנשאר וב' יותר ולשוער הג' חצי הנשאר וג' יותר [148]ולשוער הד' חצי הנשאר וד' יותר וד' תפוחים יש לו להביא לא פחות ולא יותר | |
|
עשה כך |
תפוח משער הד' שיש לו להביא הוסף עליהם ד' שיש לו להוסיף לשו[ער] [...] שער א' | |
|
הוסף [עליהם ג' וי]היו י"ט |
|
כפלם ויהיו ל"ח הרי ב' שערים |
|
הוסף עליהם ב' ויהיו מ' |
|
כפלם ויהיו פ' הרי ג' שערים |
|
הוסף עליהם א' יהיו פ"א |
|
כפלם ויהיו קס"ב הרי ד' שערים |
|
והתפוחים שלקט היו קס"ב והנשארים בידו ד' תפוחים |
Find a Quantity Problems - Whole from Parts | |
|
חנית מעוכה בארץ שלישיתה ורביעיתה ולמעלה מן הארץ היא פ' אמה כמה אמות היא בין כולה |
|
עשה כך |
|
תמצא מספר שיש לו שליש ורביע והוא י"ב |
|
ושליש ורביע מי"ב הוא ז' והוא התחוב בארץ |
|
ולמעלה מן הארץ נשאר ה' |
|
אם כך אמור כך אם ה' שווה י"ב כמה ישוה כ' |
|
כפול אותם כ"פ י"ב יעלו ר"מ |
|
חלקם על ה' יעלו מ"ח בחלוק |
|
א"כ אורך החנית מ"ח אמות |
Reuven hired Shimon to build him a house in 30 days - for a day working in construction he will earn 9 liṭra, and for an unemployment day he will lose 4 liṭra. At the end of 30 days he did not earn or lose. How many days did he work and how many days he did not work?
|
ראובן שכר שמעון שיבנה לו בית א' בל' יום והיום שיעבוד בבנין ירויח ג' ליט' והיום שלא יעבוד יפסיד ד' ליט' ובסוף ל' יום לא הרויח ולא הפסיד כלום כמה ימים עבד וכמה ימים לא [149]עבד |
[150][י"ב ימים חלקים של ז' והם הימים שלא עבד בה ואחר הכפיל ד"פ ל' ויעלו ק"כ חלקם עם ז' ויעלו י"ז יום וחלק א' מז' ביום] | |
עשה כך אין ספק כי מה שירויח בד' ימים לחשבון ג' ליט' ליום יפסיד בג' ימים לחשבון ד' ליט' ליום חבר ד' עם הג' יהיו ז' כפול ג"פ ל' יהיו צ' חלקם על [...] יעלו [...] [...] וכן ימים עבד בה | |
If for a day working in building the house he will earn 36 pešuṭim, for an unemployment day he will lose 41 pešuṭim and at the end of 30 days he did not earn or lose
|
ואם יאמר כי היום שיעבוד בבית ירויח ל"ו פשוט והיום שלא יעבוד יפסיד מ"א פשוטים ובסוף ל' יום לא הרויח ולא הפסיד כלום |
עשה כך אין ספק כי מה שירויח במ"א יום לחשבון ל"ו פשוטים ליום יפסיד בל"ו יום לחשבון מ"א פשוטים ליום תחבר ל"ו עם מ"א יעלו ע"ז כפול ל"ו פעמים ל' יהיו לך י"ד יום שלמים יעלה לך אלף ופ' חלקם על ע"ז ויעלו בחלוק י"ד יום שלם וב' חלקים מע"ז ביום וכך ימים לא עבד בבית | |
ועוד כפול מ"א פעמים ל' ויעלה אלף ור"ל חלקם על ע"ז ויעלו בחלוק ט"ו ימים שלמים וע"ה חלקים מע"ז ביום | |
Two men sat down to eat. One had two loafs of bread and the second had three loafs of bread. A third came and ate with them. [The three ate the five loafs of bread and after they ate and drank, the third who came to eat with them gave five pešiṭim for the two. How should they share the five pešiṭim]? |
[151]ב' אנשים היו יושבין לאכול לאחד היו ב' לחמים ולשני ג' לחמים בא אדם שלישי ואכל עמהם ואכלו בין שלשתם אלו הה' לחמים לאחר שאכלו נתן אותו השלישי שאכל עמהם לאותם השנים ה' פשוטים [...] ביניהם [...] כמה חלק מכל לחם אכל כל א' מהם א' לחם וב' שלישיות מלחם א"כ אותו שהיו לו ב' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות לא הפסיד כי אם שליש לחם ואותו שהיו לו ג' לחמים ואכל א' לחם וב' שלישיות הפסיד א' לחם ושליש שהם ד' שלישיות לחם א"כ אותו שהיו לו ב' לחמים יקח א' פשוט כי הפסיד שליש לחם ואותו שהיו לו ג' לחמים יקח ד' פשוטים כי הפסיד לחם א' ושליש שהם ד' שלישי לחם |
A tower is 20 cubits tall. An ant wants to climb up. Every day it climbs up one third of a cubit and every night it goes down a quarter of a cubit. How much further up it moves each day and in how many days it will reach to the top? |
מגדל שהוא גבוה כ' אמה ונמלה א' רוצה לעלות למעלה ובכל יום עולה שליש אמה ובכל לילה יורדה רביע אמה כמה יתרון יש לה בכל יום ובכמה ימים תעלה למעלה |
אמור תחלה כמה הוא יותר השליש מן הרביע א' חלק מי"ב | |
הרי שבי"ב ימים היא עולה א' אמה | |
ובעבור שהמגדל היא גבוה כ' אמות אמור י"ב פעמים כ' הרי ר"מ הרי שבר"מ ימים היא עולה לראש המגדל | |
You have some money. You take a third, a quarter, and a fifth of it and their sum is nine. How much remains? |
הרי שיש לך מעות והוצאת מהם השליש והרביע [152]והחומש והם ט' פשוטים כמה יהיו הנשארים |
אמור תחלה שליש ורביע וחומש ימצאו בס' השליש הוא כ' הרביע הוא ט"ו החומש הוא י"ב וכללם יהיו מ"ז הרי שהשליש והרביע והחומש שהם ט' פשוטים הם מ"ז חלקים מס' נמצא שהנשאר [...] י"ג חלקים מס' ולכן אמור אם מ"ז חלקים מס' שוים ט' פשוטים י"ג חלקים מס' כמה שוים אמור י"ג פעמים ט' הם קי"ז חלקם במ"ז יבואו כ"ג חלקים ממ"ז נמצא שהיו בכיס י"א פשוטים וכ"ג חלקים ממ"ז ומה שהוציא הוא ט' ומה שנשאר היו ב' וכ"ג חלקים ממ"ז וכן לכל חשבון שתרצה | |
A man has a jug with maximum capacity of 8 cups of wine and he wants to divide its content between two people, giving each 4 cups, but he has only two jars – one with a maximum capacity of 3 cups and the other [with a maximum capacity of] 5 [cups]. How will he divide it, giving each 4 [cups]? | אדם א' יש לו קנקן שמחזיק ח' כוסות של יין ורוצה לחלקו לשני אנשים וליתן לכל א' ד' כוסות ואין לו רק שני כלים שהא' מחזיק ג' כוסות וא' ה' היאך יעשה לחלק אותם וליתן ד' לכל א' |
|
תחלה ימלא הכלי שמחזיק ג' כוסות וישים אותם בתוך הכלי המחזיק ה' |
|
ואח"כ ימלא פעם אחר הכלי המחזיק ג' ויריק כמו כן באותו הכלי המחזיק ה' הרי שהכלי המחזיק ה' מלא ונשאר בכלי המחזיק ג' כוס א' |
|
אח"כ יריק הכלי מלא של ה' כוסות בתוך הקנקן המחזיק ח' ונמצא [153]שבתוך הקנקן גדול יש בו ז' כוסות ובכלי המחזיק ג' יש בו כוס א' |
|
אח"כ יריק הכלי של ג' כוסות שיש בו כוס א' בתוך הכלי המחזיק ה' ויחזור וימלא הכלי המחזיק ג' מתוך הכלי המחזיק ח' ויריק בתוך הכלי המחזיק ה' ונמצא עכשיו ד' כוסות בתוך הכלי המחזיק ח' וד' כוסות בתוך הכלי המחזיק ה' ועם זה היין חלוק בשוה |
|
שלשה חברים היו ואמר הא' לשני חבריו דעו כי כל מה שבכיסי והחצי משניכם עולה ס' ויען השני ויאמר כל מה שבכיסי ורביע משניכם עולה ס' ויען השלישי כל מה שבכיסי ושליש משניכם עולה ס' |
|
מצאנו ג' מספרים והם ה' י"א וי"ג שהם כעין השאלה הזאת |
|
כי ה' אומר לי"א ולי"ג אני וחצי שניכם י"ז וי"א אומר לה' ולי"ג אני ושליש שניכם י"ז |
|
והנך רואה שאלו אמרו מחובר שלשתנו י"ז יהיה לא' ה' ולשני י"א ולשלישי י"ג |
|
ועכשיו שאמרו מחובר שלשתנו יחד ס' נשוב לערכים ונאמר |
|
כערך ה' לי"ז כן ערך הקטן אל ס' הוא ששאל לחבריו החצי |
|
וכערך י"א לי"ז כן ערך השני לס' והוא ששאל [154]לחבריו השליש |
|
וכערך י"ג לי"ז כן ערך הגדול אל ס' והוא ששאל לחביריו הרביע |
וכן תערוך לכל הסכומים שיאמרו שלשתם תשים המורה ה' וי"א וי"ג ודרך הערכים הוא כענין | |
|
אמור אם בעת שהמחובר הוא י"ז יהיה חלק הקטן ה' בהיות המחובר ס' כמה הם חלקיו אמור ספ"ה הוא ש' וחלקם בי"ז יהיו י"ז וי"א חלקים מי"ז |
|
ולדעת החלק האמצעי אמור אם בעת שהמחובר הוא י"ז שוה חלק האמצעי י"א בהיות המחובר ס' כמה הם חלקו אמור ס"פ י"א הם תר"ס חלקם בי"ז יהיו ל"ח וי"ד חלקים מי"ז |
|
ולדעת חלקי הגדול אמור אם בעת שהמחובר הוא י"ז יהיה החלק הגדול י"ג בהיות המחובר ס' כמה יהיה חלקו אמור ס"פ י"ג תש"פ חלקם בי"ז יהיו מ"ה וט"ו חלקים מי"ז |
|
ויהיה סדר הענין כך אומר הקטן אני שאני י"ז וי"א חלקים וחצי האמצעי שהם י"ט וז' חלקים מי"ז וחצי הגדול שהם כ"ב וי"ו חלקים מי"ז מחובר שלשתם ס' |
| |
ואומר האמצעי אני שאני ל"ח וי"ד חלקים מי"ז ושליש הקטן שהם ה' וט"ו חלקים מי"ז ושליש הגדול שהם ט"ו וה' חלקים מי"ז מחובר שלשתנו ס' | |
| |
ואומר הגדול אני שאני מ"ה וט"ו [155]חלקים מי"ז ורביע הקטן שהוא ד' וז' חלקים מי"ז ורביע האמצעי שהוא ט' וי"ב חלקים מי"ז מחובר שלושתנו עולה ס' | |
| |
Jacob divided [a certain amount] between his three sons. The share of Reuven was greater than the share of Shimon and the share of Shimon was greater than the share of Levi. Reuven gave his two brothers from his shares as much as their shares, Shimon gave his brothers also as much as their shares and Levi gave his brothers also as much as their shares, then the shares of the three were equal. How much was the [original] share of each? | שאלה יעקב חלק לבניו ג' והיה חלק ראובן גדול משל שמעון ושל שמעון גדול משל לוי נתן ראובן לשני אחיו מחלקו כפי מה שהיה חלקם ושמעון גם הוא נתן לאחיו כפי חלקם ולוי גם כן נתן לאחיו כפי חלקם ואז נמצא חלק שלשתם שוה כמה היה חלק כל א' מהם |
אמור כי חלק הראשון היה ד' וחלק השני ז' וחלק השלישי י"ג ונמצא בסוף חלקם שוה והיה ח' פשוטים לכל א' כיצד דרך משל חלק ראובן היה י"ג וחלק שמעון ז' וחלק לוי ד' והנה התחיל ראובן ונתן מחלקו לשמעון ז' כפי שהיה לו וללוי ד' ושנים נשאר בידו ואח"כ שמעון שעכשיו היה לו י"ד נתן ללוי ח' כפי מה שהיה בידו ולראובן ב' כפי מה שהיה עכשיו בידו ואח"כ לוי שעכשיו היה לו י"ו נתן מאלו לראובן ד' ונמצא שיש לו ח' וד' לשמעון ועם זה נמצא שביד כולם יש ח' פשוט' וחלקם שוה | |
Buy and Sell Problems | |
|
אדם א' אמר הנה שני כלכלות של תאנים ובכל א' יש ק תאנים משל היפות כ' לפשוט והרעות [156]ל' לפשוט עולה חשבונם ח' פשוטים ושליש בא א' לקנות ואמר היאך אתה מוכר אמר מאלו אתן לך לז' ומאלו כ' השיב הקונה אם כן תן לי מאלו ומאלו ב' בב' פשוטים ונתן הכל בח' פשוטים והפסיד שליש פשוט |
אדם שכר שכיר לל' יום בשכר [...] פשוט לכל יום והיה צריך לפרוע מידי יום ביום ולא היה לו כי אם ששה מטבעות ששוויים בין הכל ל' פשוטים ועכשיו שואלים מה יהיה שווי המטבעות כדי שיוכל לפרוע מידי יום ביומו | |
תשובה שיווי המטבעות צריך להיות כזה א' ב' ג' ד' ח' י"ב | |
|
אדם היה לו זאב ועז וכרוב והיה לו לעבור מעבר מים ולא היה כי אם ספינה קטנה מאד שאינה מחזיק כי אם האדם ודבר אחד ולא יותר ואם תניח העז והכרוב ויעביר הזאב העז אכל הכרוב |
|
תחלה יעביר העז ויניח הזאב והכרוב ואחר יעביר הכרוב ויחזור להעביר העז עמו [157]למקום הראשון |
|
ראובן אמר לשמעון אם אתה נותן לי אלף זהובים יעלה הקרן שלי כסכום מעותיך ושמעון משיב לראובן ואם אתה נותן לי אלף זהובים אני אכפול מעותי לסכום מעותיך |
|
תשובה ראובן יש לו ה' אלפים זהובים ושמעון יש לו ז' אלפים וזה פי' ראובן שואל לשמעון אלף זהובים ואם שמעון יתן לו נשאר ביד שמעון ו' אלפים וראובן שהיה לו ה' אלפים תחלה עכשיו עם האלף שנותן לו שמעון יש לו ו' אלפים נמצא שלכל א' יש להם ו' אלפים |
Chapter On Cubic Roots [P1088 2r-v] |
והילך שער על דבר מרובע על כל עבריו | |||||||||
|
כגון שתחשוב חוה פעם חוה וזהו רבוע | |||||||||
|
כמו שתאמר ב פעמים ב' זהו ד' כזה | |||||||||
|
ואם תאמר ותחשוב הד' חתיכות גם ב' פעמים [...] ויהיו ח' זהו רבוע על כל עבריו ב' פעם ב' זהו ד' | |||||||||
|
כשתחשוב דוד פעם דוד עולה וטבהאב | |||||||||
|
תאמר דוד פעם וטבהאב ועולה דדגזטחטט כו' | |||||||||
|
דומיון הנה הכלל העולה מן החשבון המרובע [לג'] צדדין הוא כזה
|
5 5 149721291 24721291 24721291 5 15
ותמנה לעולם ברביעיות [....] [אטב]א אבזט טדא ומה שלא עולה לרבעיות מאות[...] תוכל להבין החשבון עתה בכלל הנרשם טדא ג' אותיות ותאמר [מה] הריבוע המרובע על כל עבריו אטדא באה ג' אותיות טדא ע"כ לא יותר מן ה' כי ה' פעמי' ה' זהו ה"ב ה' פעמים ה"ב זהו הבא ועתה הסר הבא מן טדא ונשאר ד"ב ויהא כזה ותכתוב ה' תחת הד' ועל הד' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ומעתה תשלש האות הנמצא ר"ל ה' ונסוג שלש מעלות לאחריך דהיינו מן ה' יהיה ה"א ותכתוב ה' תחת ב' וא' תחת ז' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
53 24721291 15 2385 23877
ועתה תעיין מה אות מצורף לאות ה' שממנה בא זה החשבון הכלל הנרשם ואז תנסה ותצרף אליה אות שאם תחשוב כאשר אשכילך שיהא מכוון אות האחרון מן חשבון העולה לאות אחרון מן חשבון אשר אנו מתעסקים בו או בקרוב דומה לאות אחרון ועתה הילך הדרך תלך בו תקח ג' וכתוב למעלה על הא' אחד לפני הה' העומדת על הב' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ועתה נסה אם אמת הדבר תצרף ג"ה של מעלה עם ה"א של מטה ויעלה ה ט ז ועתה תאמר תצרף ג' העולה עם הט"ז ג' פעמים ז' ג' פעמי' ט' ג' פעמי' ה' כו ויעלה כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואז תוסיף עליו על זה החשבון ג' פעמי' ג' על כל עבריו זהו ז"ב אותו ז"ב שים על החג"ב וככה תעשה אות ראשון מן ז"ב ר"ל הז' כתוב קו לפני החג"ב [...] דהיינו ב' שים על ה' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ו[...] ה' אות [ה] שים נגד האותיות [..]כלל הנרשם דהוא כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ו[תחסר] כלל התחתון מן העליון ונש[אר] כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה יהיה החשבון צורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ועתה [...] ג' מעלות לאחריך ונסוג ג' ג"כ לאחריך ג' מעלות ותשלש ויהיה ט' וצורתו כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה תאמר מה היה אות ראשון ע"כ היה א' כי לעולם כשיהיה א' אות ראשון מן הכלל העולה היה הפרט א' ואם אות ראשון ח' אז היה השרש ב' [..] ועתה תחשב אג"ה עם טה"א ויעלה טבדדח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה תצרף הא' ג"כ עם כל אות אטבדד"ח ותשים לפניו א' פעמים א' ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נמצא שהם מכוונים זה העולה מן אג"ה פעמים טה"א אחד צרופך והכלל הנרשם למעלה ולעולם כשהם מכוונים אז החשבון אמת ואם יוותר לך אפי' אות אחת תוכל להבין שלא [נאות] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דומיון אחר הכלל העולה ד ד ג ז ט ח ט ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נתחיל מאות ט' הראשונה כי היא אות רביעית ונקח מן ט"ט הריבוע והוא ע"כ ד' כי לא תוכל ליקח יותר והוא ד' פעמים ד' עלה ד"ו חסר ד"ו מן ט"ט ונשאר ה"ג אותו ד' תכתוב למטה תחת הט' ולמעלה נסוג ד' ג' מעלות ותשלש לאחריך ויהיה ב"א תכתוב ב' תחת הט' וא' תחת ח' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואח' תצרף אל הד' ד' מנין השוה בדעתך וזהו ו' ואם תצרף אליו ה' אז אינו מכוון פרט העולה לחשבון הכלל ולפעמים לפי האמת אינו מכוון אך תדקדק על אות הסמוך לאות אחרון שהוא דומה קצת ועתה קח ו' ותצרף לד' ותאמר ו"ד פעמי' ב"א ויעלה בה"ה תצרף ו' עם בה"ה ויעלה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושים עליו ו' פעמים ו' ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחסר זה העולה מן ה' אותיות החשבון הנרשם ויהיה אחר חסרונך כזה ועתה צורתו כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה נסוג עם ו' העולה ג' מעלות לאחריך ותשלש וב"א ג"כ ג' מעלות לאחריך ויהיה כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה מה היה אות ראשון ע"כ ד' ותחבר [...] עם חג"א ויעלה [...] ושים עליו ד' פעמי' ד' ויעלה הפרט אות באות [...] הכלל ודוק |
Chapter on Square Roots [P1088 6v-7v] |
הילך שער ונקר' שער השורש ושייך על דבר כשחשבת ריבוע כגו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חו"ה פעם חו"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
או זה"ב פעם זה"ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
שתראה מה תחילת החשבון אע"ג שלא ידעת בתחילה הפרט | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועת' אכתו' דומיון חשבתי דבר ועולה ממנה כזה הוה הכלל
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
וראה מה היה מתחילה הפרט שעולה ממנ' ועתה אשכילך ותן לחכם ויחכם עוד ויסף לקח[note 10] קח הכלל לפניך ואראה לך דבר לעולם תתחיל מן האו' שלא מכוון כגו' | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ועתה אראה חשב' הכלל ו' אותיות ו"טב"הא"ב אז תתחיל באו' ה' וזהו א' ותאמ' מה הריבוע בא"ב פי' מה אות אתה יכול ליקח זה פעם זה אי אתה יכול ליקח ה' פעם ה' מן א"ב כי ה' פעם ה' זהו כ"ה והשו' אין לך אלא כ"א אלא אתה יכול [לומ'] ליקח ד' פעם ד' כי ד' פעם ד' זהו ו"א פי' י"ו ועוד נשאר לך ה' ואות' ד' העולה כי הריבוע בא"ב זהו ד' פעם ד' ואות' ד' תכתוב על הא' מן ו'ט'ב'ה'א'ב' ותחת הא' | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואז תכפול הד' הריבוע העומד [ותמשוך] הח' לאחריה תחת ה' השנייה ויהא ח' והד' העומדת על הה' תמשוך ג"כ לאחריה על ה' השניי' אבל לא תכפול אות' וצורתו כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
46 46 46 55296 7296 3696 86 86 86
ואז תאמר כמה פעם ח' בה"ה פי' בנ"ה והוה בה ו' פעמים אות' ו' תכתוב למעלה מן הב' ולמטה מן הב' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ועוד נשאר ז' וז' מן ה"ה ותמחוק השני ה' ותכתו' במקומ' הז' ויהא צורתו כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
והו' העולה מן השני ה' העומדת על הב' ולמט' מן הב' תקח אות' נמי ו' פעמי' ו' פעם ו' זהו ו"ג פי' ל"ו וקח הו"ג מן הב"ז קח ארבעי' מן הע' כי הב"ז הוה ע"ב ועוד נשאר ב' ודע שלקחת ארבעי' ולא אתה צרך אל צריך אלא ל"ו אז קח הד' מן המ' ושים אות' על הב' שלפני הז' ויהא צורתו כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
46 464 464 3696 96 16 92 24 4
ועתה תכפול הו' ג"כ לאחריה ויהא י"ב ואז תכתו' הכי שים הב"א לאחריה והח' נמי לאחרי' ואז תעשה הכי שים הב' תחת הט' והא' שים על הח' ויהיה ט' ותשים נמי למפריע הו' העליונ' ולא תכפול ושי' אות' על הט' והד' העליונ' תמשוך נמי לאחריה על הו' נגד הט' כזה | |||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||
ואז תאמ' כמה פעמים ט' בו"ג פי' בל"ו והוה בו ד' פעמים ולא נשארי' לך מאומה ואות' ד' תכתו' על הו' הראשונ' ותחת הו' ותמחק הו"ג של מעלה והט' של מטה וצורת' כזה | |||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||
ואז קח הב' נמי ד' פעמים מן הט' ועוד נשאר לך א' ונמח' הט' ותכתוב במקו' א' ונמח' הב' תחתונ' כי לקחנו נמי ד' פעמי' ועוד נשאר כזה | |||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||
|
ואז קח הד' נמי ד' פעמי' מן ו"א פי' מן י"ו ואז לא נשאר לך מאומה נמצא שהפרט היה בתחילה דו"ד פעם דו"ד ועולה הכלל ו"טב"הא"ב | ||||||||||||||||||||||||||
ודע לעולם כשתעשה בדרך זה ולא נשאר לך מאומ' אז מה שעולה בידך זה היה תחילת החשבון |
|
ועוד אראה לך דומיון החשבון עולה כזה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אז תתחיל בט' כי הט' אות חמיש' ואז תאמר כמה הריבוע בט' ודע שהריבוע בט' הוה ג' כי ג' פעמי' ג' זהו ט' ולא נשאר לך מאומה והג' תכתוב תחת הט' ועל הט' כזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
ואז תכפול הג' לאחריה והוה ו' ותשים לאחריה תחת הז' והג' שלמעלה תמשוך לאחריה על הז' אבל [לא] תכפול כמו שתעשה לג' תחתונ' והילך צורתו ונמחק הט' כזה | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
31 31 31 312 1344 1244 1244 44 61 61 62 22
ואז תאמ' כמה פעמי' ו' בז' ואינ' אלא פעם א' ועוד נשאר א' ואות' א' שעולה מן הז' תכתוב על הג' שלפני הז' ותחת הג' ונמח' הז' ותכתו' במקומ' א' הנשארת מן הז' שלא מגיע נמי לז' וזה וצורת' כזה | |||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||
ואז תקח הא' נמי א' פעם מן ג"א ועדיין הוה ב"א | |||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||
ואז תכפול הא' שתחת הב' לאחריה תחת הד' ויהא ב' והו' תשים ג"כ לאחרי' אבל לא תכפול שכבר כפלת הו' ותשים אות' ו' תחת הב' שכבר עומד שם הא' והא' למעלה על הב' נמי תמשוך לאחריה על הד' ולא תכפול והג' במקו' הא' על הב' כזה | |||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||
ואז תאמר כמה פעמים ו' בב"א פי' בי"ב והוה בו ב' פעמים אות' ב' תכתוב על הד' הראשונ' ותחת הד' ותמחוק הב"א ויהא צורתו כזה והו' של מט' נמי תמחוק ויהא כזה | |||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||
|
ואז תקח הב' נמי ב' פעמים והוה ד' ולא נשאר מאומ' והב' השנייה נמי תקח ב' פעמים מן הד' ואז לא נשאר לך מאומא נמצא הפרט הוה ב'א'ג' פעם ב'א'ג' ויוצא ממנ' כלל ד'ד'ג'ז'ט' | ||||||||||||||||||||||||||
ודוק ותובין לעולם בדרך זה |
Notes
Apparatus
| |
Appendix I: Glossary of Terms
to know | לידע, דע כי, דע שתדע ש |
to explain | לפרש, ביארתי |
chapter | שערים |
teaching | הקבלות |
one who calculates | המחשב, המפתח |
calculation | החשבונות |
numeral | חשבון, אותיות, ציפרא |
zero | גלגל |
place holder | שומר המעלות |
first rank | מעלה הראשונה |
units | מעלת היחידים |
third rank | מעלה השלישית |
hundreds | מעלת המאות |
fourth rank | מעלה הרביעית |
thousands | מעלת האלפים |
fifth rank | מעלה החמישית |
tens of thousands | מעלת הרבבות, י' אלפים |
sixth rank | מעלה ששית |
hundreds of thousands | מעלת מאה אלפים |
seventh rank | מעלה שביעית |
millions | מעלת אלף אלפים |
smaller than | קטן מן |
greater than | גדול מן |
more than | יותר מ |
to exceed by | יותר על, יתיר על, עודף על, למעלה מ |
bottom numeral | התחתונה, תחתונה |
upper numeral | העליונה, עליונה |
infinitely, endlessly | עד אין מספר |
times | פעמים |
to multiply | לחשוב, לכפול זע"ז |
rank | מעלות, מעלה |
המעלה שנייה | |
עליונה | |
שיט' | |
שבשיט' עליונ', שיטות עליונות, שיטות העליונות | |
שיט' ראשונ' | |
השיטה התחתונה | |
דומיון, דמיון | |
מגיע ל | |
עולה, יעלה, יעלה בידך, מה שיעלה בידך, העולה בידך | |
יצא | |
נקראת, נקרא | |
יקראו | |
אות, האות | |
מניינם, מניין | |
תחשוב | |
חשוב | |
חשוב אותו | |
חשבונך | |
תאמר, אמור | |
ישאלך | |
שואל | |
תשיב אל לבך | |
לכתוב, כתוב, כתוב (אותו / אותה / ב), כתבתי, כתבת, תכתוב (אותו), נכתוב, אכתוב לך, כותבין | |
כתיבה | |
שכתבת | |
רשום, ארשום לך | |
חרו[ת]ים | |
העתקתי | |
לראות | |
שאראך | |
אדירין | |
חברם יחד | |
לחבר, לחבר ... עם, תחבר...אל, תחבר... על, תחבר... ה, חבור... על, חבור אל ה, נחבר... עם, נחבר... על, אחבר | |
לחבר כמה חשבונות יחד | |
חבורם, חבורו, חיבור שחברנו | |
הטור מן החיבור | |
צירופו | |
תצרף, צרוף (...יחד), צורפם יחד, צרפם (יחד) | |
נוסיף... על, נוסיף... עליה | |
מוסיף ...על, מוסיף... עליה | |
בשער החיבור, שער חיבור | |
המחובר | |
השליך, השלך (...מ / ה), השלך מידך, קח ממנו, תקח ... מן, קח מה ש | |
השלך ט"ט... מ, השלך ... בט"ט | |
נשאר, ישאר, ישאר בידך, ישאר לך, הנשארת | |
בלי חסרון ויתרון | |
ומה שנשאר לך, ומה שנשמר לך | |
הנותרת לי | |
משקלו, משקל ה, משקלים | |
אבני המשקל, אבן הראשון | |
תכפול יחד, לכפול יחד | |
תכפול | |
כפל | |
כפל קטן | |
מה שבא מן הכפל | |
בשער כפל | |
לוח | |
חצי לוח | |
מתוקנת | |
שער הכפל קטן, שער כפל קטן | |
ציור | |
צורתו | |
עברת על ה, תעבור | |
תקח ה, קח ה, קח בידך, קח בידך ל, יקח ה... מה | |
ומהם תבין | |
מרחק מן, המרחק עד, מרחקים | |
מכל אחד, מן כל אחד ואחד | |
זה על זה | |
דהיינו, היינו | |
הילך | |
היאך | |
המניין הקטון, מניין קטון, המנין הקטן, האות הקטן | |
אות הגדול | |
tens | העשיריות |
ספר | |
גלחות, בגלחת | |
מחוק | |
עניין | |
כלל | |
פי' | |
המותר מ, עודף עליו | |
לעשות, עשה, תעשה, עשיתי | |
כאשר, כש | |
עתה | |
תדיר | |
לעולם | |
ולפעמים | |
לא ... כלל | |
לא ימוש מפיך | |
תוכל ל | |
כל כמה שתוכל | |
אינך צריך | |
צריך ל | |
צריך ש | |
תלוה לו, הלוית לו | |
תרצה (ל), תחפוץ ל, בקשת ל, רצונך, בקשנו ל | |
אשר בקשת, מבוקש | |
מתכונך | |
מכוון | |
כוינת חשבונך | |
אשכילך | |
תשכיל, תחכם | |
מושכל ראשון | |
עיין | |
תקיש | |
ודוק | |
להודיעך ש | |
למצוא, תמצא (ה), נמצא, מצאתי, נמצא ה | |
לזכרון | |
וככלות | |
תשלם | |
המלאכה | |
סליק | |
הוי אומר | |
בדרך הזה, דרך אחרת ל | |
ואז, אז | |
כבר | |
כדי ש | |
מה ש | |
כל מה ש, כל אשר | |
אשר ב | |
אף כי | |
כי | |
לכך | |
והנה | |
נמי | |
אחר כך, אח"כ | |
ואם... אז | |
אם | |
אפילו | |
רק | |
כמה | |
יהיה בכל פעם | |
פעמים | |
לכל היותר | |
יותר מן | |
מותר ה... מ | |
פחות מ, פחותים מ, מה שלמטה מן, למטה מ | |
הרבה כל כך | |
ויהיה, ויהי, ויהא | |
שם | |
יש | |
הרי | |
ויהיה הכל | |
הוה | |
שהם | |
אני | |
הוא, היא | |
או כלך לדרך זו, או כלך בדרך זו | |
זה, זה ה | |
כזה | |
הזה | |
אילו ה | |
האחרונים | |
חשבונות, חשבון | |
שבידך | |
בא לידך מ | |
לפניך, מה שלפניך | |
הסמוכ' לה, הסמוך ל | |
מצד אותיות של שמאל | |
לצד שמאל, בצד שמאל (ל), לשמאל | |
אצל, אל | |
נגד | |
במקום | |
אחר | |
עוד | |
ועוד | |
וכן, ג”כ | |
וכפי זה | |
כגון | |
כאילו | |
כמו כן | |
כל כיוצא בזה | |
שלאחריו, לאחריה, שלאחריה | |
שלפניה, לפני ה, קודם ה | |
מן ה | |
תחת, תחת ה | |
למטה, שלמטה | |
למעלה, למעלה מזו | |
לעיל | |
שאין בו ממש | |
בקלות | |
ולא ... אלא | |
בלא שום | |
זכר ל | |
דבר | |
כל דבר | |
את"ל | |
בע"ה | |
לישב על אופניו |
Appendix II: Bibliography
Anonymous
Sefer Ṣifra
Manuscripts:
- 1) Budapest, Magyar Tudományos Akadámia, Ms. Kaufmann A 520/10 (IMHM: f 15170), ff. 179-200; 217-218 (16th century)
- Kaufmann A 520/10
- 2) Cincinnati, Hebrew Union College 890/1 (IMHM: f 30901), ff. 4r-18v (Hanau, 1641)
- Cincinnati 890
- 3) Mantova, Comunità Ebraica MS ebr. 8/16 (IMHM: f 788), ff. 69r-71v (Porto, 1464-1471)
- Mantova 8
- 4) Moscow, Russian State Library, Ms. Guenzburg 714/4 (IMHM: f 27994), ff. 64r-83v (17th-18th century)
- Guenzburg 714
- 5) München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 394/4 (IMHM: f 1223), ff. 109v-127r (1566)
- München Cod. hebr. 394
- 6) New York, Jewish Theological Seminary Ms. 2634/6 (IMHM: f 28887), ff. 94r-124v
- JTS 2634
- 7) Oxford, Bodleian Library MS Mich. 60/11 (IMHM: f 22085), ff. 151r-176v (cat. Neub. 2171); (Frankfurt am Main, 1537)
- 8) Oxford, Bodleian Library MS Mich. 440/4 (IMHM: f 19984), ff. 114v-124v (cat. Neub. 2170); (1645)
- 9) Paris, Bibliothèque Nationale heb. 1088/1 (IMHM: f 14921), ff. 1r-23v (15th century)
- heb.1088
- 10) Paris, Séminaire Israélite de France (École Rabbinique) 158/1 (IMHM: f 4102), ff. 197r-211v (1604)
- École Rabbinique 158
- 11) Warszaw, Żydowski Instytut Historyczny 288/1 (IMHM: f 12013), ff. 1r-5v (15th century)
- 12) Warszaw, Żydowski Instytut Historyczny 295/4 (IMHM: f 10129), f. 56v (16th century)
The transcript is based mainly on manuscript München 394
Bibliography:
- Steinschneider, Moritz (Moshe). 1893–1901. Die Mathematik bei den Juden. Berlin-Leipzig-Frankfurt: Kaufmann; repr. Hildesheim: G. Olms, 1964 and 2001. pp. 216-217 [i478-i479]
- ———. 1905. Mathematik bei den Juden, Band II: 1551-1840. Monatsschrift für die Geschichte und Wissenschaft des Judenthums 49, pp. 85-86. repr.: ed. Gad Freudenthal, Hildesheim, Zürich, New York: Olms, 2014, pp. 8-9.