Difference between revisions of "ספר המלכים"
From mispar
(→Properties of the number ten) |
(→Epilogue of the surviving section) |
||
(71 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
Line 853: | Line 853: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :In the fourth | + | :In the fourth – eight thousand and 1[2]8 |
− | |style="text-align:right;"|וברביעית | + | |style="text-align:right;"|וברביעית שמנת אלפים ק"ח |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 862: | Line 862: | ||
| | | | ||
:Most numbers are either deficient or abundant. | :Most numbers are either deficient or abundant. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכל המספרים אם נוספים | + | |style="text-align:right;"|וכל המספרים אם נוספים אם חסרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 870: | Line 870: | ||
| | | | ||
:They call this number "šalem" [= perfect], since the definition of "šalem" [= perfect, lit. whole, complete], as <span style=color:blue>"the philosopher" [= Aristotle]</span> said, is "that which is not to be added to or subtracted from", therefore, the circle is called "šalem" among the plane figures and the sphere among the solid figures. | :They call this number "šalem" [= perfect], since the definition of "šalem" [= perfect, lit. whole, complete], as <span style=color:blue>"the philosopher" [= Aristotle]</span> said, is "that which is not to be added to or subtracted from", therefore, the circle is called "šalem" among the plane figures and the sphere among the solid figures. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואמנם קראו זה המספר שלם לפי שגדר השלם | + | |style="text-align:right;"|ואמנם קראו זה המספר שלם לפי שגדר השלם כמו שאמ' הפילוסוף הוא אשר אין להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו ולזה נקרא העגול שלם בתמונות השטוחות והכדור במוגשמות |
|- | |- | ||
| | | | ||
:The people who have this attribute are very few. | :The people who have this attribute are very few. | ||
− | |style="text-align:right;"|והאנשים | + | |style="text-align:right;"|והאנשים שענינם כך מעטים |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :Most | + | :Most individuals, either lack what should be in them, or have something in them that should not be in them. |
− | |style="text-align:right;"|ואמנם רוב | + | |style="text-align:right;"|ואמנם רוב האישים אם חסרים מהראוי להיות בם ואם שיהיו בם דבר לא יתכן שיהיו |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 890: | Line 890: | ||
|- | |- | ||
|There are some general things in the existences that run by six. | |There are some general things in the existences that run by six. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכמה דברים כוללים | + | |style="text-align:right;"|וכמה דברים כוללים בנמצאים ירוצו מרוצת הששה |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *Among them, as ''<span style=color:blue>Al-Fārābī</span>'' said in the beginning of his book called ''<span style=color:blue>The Principles of Existing Things</span>'', the principles of the existing things are six: God, intellect, soul, wheel, form, primeval matter. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|מהם כמו שיאמר ''{{#annot:al-Fārābī|509|NzZK}}אלפרבי{{#annotend:NzZK}}'' בתחלת ספרו הנקרא' ''{{#annot:Principles of Existing Things|2650|LVdZ}}התחלות הנמצאות{{#annotend:LVdZ}}'' שאמר שהתחלות <s>הנמצאות</s><sup>המציאות</sup> ששה והם האלוה שכל הנפש הגלגל הצורה ההיולי |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The directions are six: upward, down, right, left, forward, backwards. | *The directions are six: upward, down, right, left, forward, backwards. | ||
− | |style="text-align:right;"|הפאות ששה מעלה | + | |style="text-align:right;"|הפאות ששה מעלה מטה ימין ושמאל פנים ואחור |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The northern signs are six: Aries, Taurus, Gemini, Cancer, Leo, Virgo. | *The northern signs are six: Aries, Taurus, Gemini, Cancer, Leo, Virgo. | ||
− | |style="text-align:right;"|המזלות הצפוניים ו' | + | |style="text-align:right;"|המזלות הצפוניים ו' תש"ת סא"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 910: | Line 910: | ||
| | | | ||
*The [types of] composition of relations taken in diverse aspects are six. | *The [types of] composition of relations taken in diverse aspects are six. | ||
− | |style="text-align:right;"|חבור היחסים הלקוחים בנושאים | + | |style="text-align:right;"|חבור היחסים הלקוחים בנושאים נפרדים אמנם הוא בששה |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The musical sounds are six, in the fourth of them the other nature of the melody begins and goes up to six and from there up to infinity in potentia, because what has no end can never be carried out. | *The musical sounds are six, in the fourth of them the other nature of the melody begins and goes up to six and from there up to infinity in potentia, because what has no end can never be carried out. | ||
− | |style="text-align:right;"|קולות הנגון ו' וברביעי מהם מתחיל הטבע האחר מהנעימה והולך עד ו' | + | |style="text-align:right;"|קולות הנגון ו' וברביעי מהם מתחיל הטבע האחר מהנעימה והולך עד ו' משם ולמעלה עד לאין תכלית בכח כי מה שאין תכלית לו אי אפשר שיצא אל הפועל לעולם |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 922: | Line 922: | ||
| | | | ||
*The orifices of the human body are six: eye, ear, nose, mouth, small intestine, large intestine - the doubles should be counted only as units, because, as <span style=color:blue>"the philosopher" [= Aristotle]</span> said, they are doubled only to be better [?]. | *The orifices of the human body are six: eye, ear, nose, mouth, small intestine, large intestine - the doubles should be counted only as units, because, as <span style=color:blue>"the philosopher" [= Aristotle]</span> said, they are doubled only to be better [?]. | ||
− | |style="text-align:right;"|מוצאי המותר בגוף האדם ו' והם העין | + | |style="text-align:right;"|מוצאי המותר בגוף האדם ו' והם העין האוזן האף הפה מוצא המותר הדק ומוצא המותר העב ואין ראוי למנות הכפולים רק אחדים כי כמו שאמ' הפילוסוף לא נכפלו רק מפני היותר טוב |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The general faculties of the human soul are six: growth, nourishment, sensation, common sense, imagination, reason. | *The general faculties of the human soul are six: growth, nourishment, sensation, common sense, imagination, reason. | ||
− | |style="text-align:right;"|כחות הנפש האנושית הכוללים | + | |style="text-align:right;"|כחות הנפש האנושית הכוללים ו' והם צמיחה הזנה הרגש חוש משותף דמיון שכל |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The joints of the arm, the hand and each finger are six: from the shoulder to the beginning of the hand there are two; from the beginning of the hand to the tip of each finger there is one; in each finger there are three - so, there are six. All of them are gradually related by nature in a limited ratio, unless the nature is wrong by anomaly. | *The joints of the arm, the hand and each finger are six: from the shoulder to the beginning of the hand there are two; from the beginning of the hand to the tip of each finger there is one; in each finger there are three - so, there are six. All of them are gradually related by nature in a limited ratio, unless the nature is wrong by anomaly. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|פסקי הזרוע והיד וכל אצבע ו' וזה שמהכתף עד תחלת היד שנים ומתחלת היד עד ראש כל אצבע [א']‫<ref>M om.</ref> ובכל אצבע ג' הרי ו' וכלם מתיחסים בהדרגה ביחס מוגבל בטבע אם לא שישגה הטבע על הזרות |
|- | |- | ||
| | | | ||
:Similarly, from the beginning of the foot to the tip of each toe. | :Similarly, from the beginning of the foot to the tip of each toe. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן מתחלת הרגל עד קצות כל אצבעות הרגל | + | |style="text-align:right;"|וכן [מתחלת הרגל]‫<ref>M מן הקשת</ref> עד קצות כל אצבעות הרגל |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The protrusive organs of the face are six: two eyes, two ears, two nostrils. It is not appropriate to count the lips, because a person can shut his mouth and lips tightly, so that no difference will be recognized in them from the rest of the face. | *The protrusive organs of the face are six: two eyes, two ears, two nostrils. It is not appropriate to count the lips, because a person can shut his mouth and lips tightly, so that no difference will be recognized in them from the rest of the face. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|האברים <sup>ה</sup>בולטים בפנים ו' שני עינים [שתי אזנים]‫<ref>M om.</ref> שני נחירים ואין ראוי למנות השפתים לפי שהאדם יכול ‫<ref>54r</ref><s>לקפוץ</s> לקפוץ פיו ושפתיו ולא יוכר בם שנוי משאר שטח <s>ה</s> הפנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The measures of all stars in the sky are divided into six, as the sages explained. | *The measures of all stars in the sky are divided into six, as the sages explained. | ||
− | |style="text-align:right;"|גדלי כוכבי הרקיע כלם יחלקו | + | |style="text-align:right;"|גדלי כוכבי הרקיע כלם יחלקו לששה כמו ששארו החכמי‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The common causes of health and sickness are six: surrounding air, food and drink, motion and rest, sleeping and waking, emptying and constipation, psychological accidents. | *The common causes of health and sickness are six: surrounding air, food and drink, motion and rest, sleeping and waking, emptying and constipation, psychological accidents. | ||
− | |style="text-align:right;"|הסבות המשותפות לבריאות | + | |style="text-align:right;"|הסבות המשותפות לבריאות ולחולי ו' והם האויר המקיף מאכל ומשתה תנועה מנוחה שינה ויקיצה הרקה [והסגר]‫<ref>M והסוגים</ref> חדושים נפשיים |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 957: | Line 957: | ||
=== Seven === | === Seven === | ||
− | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>השבעה</big> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 965: | Line 965: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *It is | + | *It is the last prime number in the first rank: the prime numbers in this rank are 2, 3, 5, 7. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|סוף מספר ראשון שבמדרגה ראשונה וזה שהמספרים הראשונים שבמדרגה הם בגה"ז |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 975: | Line 975: | ||
| | | | ||
:Therefore, the ancient sages called it an inclusive number. | :Therefore, the ancient sages called it an inclusive number. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולזה קראוהו קדמוני החכמים מספר כולל | + | |style="text-align:right;"|ולזה קראוהו קדמוני החכמים <s>[..]</s> מספר כולל |
|- | |- | ||
| | | | ||
*It is middle between the four composite numbers [among the units]: two precede it - 4, 6; and two follow it - 8, 9. | *It is middle between the four composite numbers [among the units]: two precede it - 4, 6; and two follow it - 8, 9. | ||
− | |style="text-align:right;"|והוא אמצעי בין ארבעת | + | |style="text-align:right;"|והוא אמצעי בין ארבעת <sup>ה</sup>מספרים המורכבים שנים לפניו ושנים לאחריו לפניו ד"ו ולאחריו ח"ט |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *If you double seven, it is 14, which is the sum of the squares of 1, 2, 3 that are the whole nature of number, as | + | *If you double seven, it is 14, which is as the sum of the squares of 1, 2, 3 that are the whole nature of number, as I explained above. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot7=1^2+2^2+3^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot7=1^2+2^2+3^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם תכפול | + | |style="text-align:right;"|ואם תכפול ז' יהיו י"ד וזה עולה כמחובר מרובעי אב"ג שהם כל טבע המספר כמו שביארת למעלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 997: | Line 997: | ||
|- | |- | ||
|There are many things in the existences that run by seven. | |There are many things in the existences that run by seven. | ||
− | |style="text-align:right;"|ויש בנמצאות דברים רבים ירוצו מרוצת | + | |style="text-align:right;"|ויש בנמצאות דברים רבים ירוצו מרוצת הז‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The planets are seven and they are the first governors of the world. Therefore, the sages of Israel called them "the servants" from ancient times. | *The planets are seven and they are the first governors of the world. Therefore, the sages of Israel called them "the servants" from ancient times. | ||
− | |style="text-align:right;"|מהם | + | |style="text-align:right;"|מהם שהכוכבי' ז' והם מנהיגי העולם הראשונ[י]ם ולזה קראום מקדם חכמי ישראל המשרתים |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The days of the moon’s quadrant are seven and in them the airs and natures move through health and sickness. | *The days of the moon’s quadrant are seven and in them the airs and natures move through health and sickness. | ||
− | |style="text-align:right;"|ימי כל רבוע | + | |style="text-align:right;"|ימי כל רבוע מרבעי <s>[..]</s> הירח ז' ובהם יעתקו האוירים והטבעים בבריאות וחולי |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The climates of the earth are seven. This is not a hypothetical categorization, but it follows a higher power, as the astrologers | + | *The climates of the earth are seven. This is not a hypothetical categorization, but it follows a higher power, as the astrologers explain. |
− | |style="text-align:right;"|אקלימי הארץ | + | |style="text-align:right;"|אקלימי הארץ ז' ואינה חלוקה הנחית אבל נמשכת לכח עליוני כמו שביארו חכמי הכוכבים |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The types of metals are seven: gold, silver, copper, tin, lead, iron, mercury. | *The types of metals are seven: gold, silver, copper, tin, lead, iron, mercury. | ||
− | |style="text-align:right;"|מיני המתכות ז' | + | |style="text-align:right;"|מיני המתכות ז' זהב כסף נחשת בדיל עופרת ברזל כסף חי |
|- | |- | ||
| | | | ||
:Although the iron does not melt as one would think, it is possible to melt it with a hidden trick until it melts as fast as lead. | :Although the iron does not melt as one would think, it is possible to melt it with a hidden trick until it melts as fast as lead. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואע"פ שהברזל לא יותך כפי מה שיחשב הנה | + | |style="text-align:right;"|ואע"פ שהברזל לא יותך כפי מה שיחשב הנה אפשר להתיכו בתחבולה נעלמת עד שיותך מהרה כמו העופרת |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The types of natures of non-talking animals are seven: carnivores, vegetarians, birds of prey, song birds, insects, reptiles, i.e. detestable creatures and creeping animals, and aquatic animals - from each of them many species diverge. | *The types of natures of non-talking animals are seven: carnivores, vegetarians, birds of prey, song birds, insects, reptiles, i.e. detestable creatures and creeping animals, and aquatic animals - from each of them many species diverge. | ||
− | |style="text-align:right;"|סוגי טבעי הב"ח הבלתי מדברים | + | |style="text-align:right;"|סוגי טבעי הב"ח הבלתי מדברים ז' חיות טורפות בלתי טורפות עופות דורסים בלתי דורסים שרץ העוף זוחלי עפר ר"ל שקצים ורמשים חיות המים ותחת כל אחד מאלו [ישתרגו]‫<ref>M ישתפו</ref> מינים רבים |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The sciences categorized according to the opinion of | + | *The sciences categorized according to the opinion of the philosophers are seven: physics, metaphysics, arithmetic, geometry, astronomy, music, politics. |
− | |style="text-align:right;"|החכמות שיחלקו כפי דעת | + | |style="text-align:right;"|החכמות שיחלקו כפי דעת הפילוסופים ז' והם הטבע האלהות מספר ההנדסה חכמת התכונה הגלגלית חכמת המושיקא והחכמה המדינית |
|- | |- | ||
| | | | ||
:This classification differs from the opinions of recent thinkers. | :This classification differs from the opinions of recent thinkers. | ||
− | |style="text-align:right;"|ויש בחלוקה הזאת חלוף | + | |style="text-align:right;"|ויש בחלוקה הזאת חלוף דיעות לאחרונים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:They did not count logic, as it is not a science, but only a tool. | :They did not count logic, as it is not a science, but only a tool. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולא מנו ההגיון לפי | + | |style="text-align:right;"|ולא מנו ההגיון לפי שאינ<s>ה</s><sup>ו</sup> חכמה אבל כלי לבד |
|- | |- | ||
| | | | ||
:The truth, as the late ''<span style=color:blue>Maimonides</span>'' said in chapter 43, section 3, is that the seven are great introduction to natural and theologial matters, and the author of <span style=color:blue>''The Book of the Palm'' [''Sefer ha-Tamar'']</span> said at the end of his book that these are among the things whose knowledge is obliged. | :The truth, as the late ''<span style=color:blue>Maimonides</span>'' said in chapter 43, section 3, is that the seven are great introduction to natural and theologial matters, and the author of <span style=color:blue>''The Book of the Palm'' [''Sefer ha-Tamar'']</span> said at the end of his book that these are among the things whose knowledge is obliged. | ||
− | |style="text-align:right;"|והאמת | + | |style="text-align:right;"|והאמת כמו שאמ' ''הר"ם'' ז"ל בפרק מ"ג משל' שלשבעה <s>חלוף דיעות</s> מבוא גדול בענינים הטבעיים [והתוריים]‫<ref>M om.</ref> וכן יאמר בעל ''ספר התמר'' בסוף ספרו ‫<ref>54v</ref>וזה מכלל הדברים [הכרתם]‫<ref>M om.</ref> מחויבת |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The changes in a human life are seven, as ''<span style=color:blue>Ibn Sinā</span>'' said at the beginning of his book ''<span style=color:blue>The Qānon</span>'', as well as ''<span style=color:blue>Hippocrates</span>'' in his | + | *The changes in a human life are seven, as ''<span style=color:blue>Ibn Sinā</span>'' said at the beginning of his book ''<span style=color:blue>The Qānon</span>'', as well as ''<span style=color:blue>Hippocrates</span>'' in his book on the heptads [?]. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|שנוי [שנות]‫<ref>M שיחת</ref> האדם ז' כמו שאמ' ''{{#annot:Ibn Sinā|509|BM8F}}בן סינא{{#annotend:BM8F}}'' בראש ספרו ב''{{#annot:Qānon|2650|Doif}}קאנון{{#annotend:Doif}}'' ו''{{#annot:Hippocrates|509|Di0R}}אבוקראט{{#annotend:Di0R}}'' בספרו בשביעיות |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The types of quantities are seven: line, surface, solid, place, time, number, speech. | *The types of quantities are seven: line, surface, solid, place, time, number, speech. | ||
− | |style="text-align:right;"|מיני הכמה | + | |style="text-align:right;"|מיני הכמה ז' קו שטח גשם מקום זמן מספר דבור |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The minimal months of existence in which the embryo can survive are seven. | *The minimal months of existence in which the embryo can survive are seven. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|חד<s>ש</s><sup>ש</sup>י עמידת העובר לפחות <s>[.]</s> שיוכל לחיות בו הילוד ז‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
:The reason for this is long and well explained in the books of the astrologers, as there is not enough in the natural science to complete this reason. | :The reason for this is long and well explained in the books of the astrologers, as there is not enough in the natural science to complete this reason. | ||
− | |style="text-align:right;"|וטעם זה ארוך והתבאר היטב בספרי חכמי | + | |style="text-align:right;"|וטעם זה ארוך והתבאר היטב בספרי חכמי הכוכבי' כי אין בחכמת הטבע די להשלים סבת זה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,064: | Line 1,064: | ||
=== Eight === | === Eight === | ||
− | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>השמנה</big> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,077: | Line 1,077: | ||
| | | | ||
*It is an even-times-even number, as 4, and therefore it is a deficient number, i.e. [the sum of] its divisors is less than its whole - because this is the way of all even-times-even numbers, that is, they are deficient by one over their whole. | *It is an even-times-even number, as 4, and therefore it is a deficient number, i.e. [the sum of] its divisors is less than its whole - because this is the way of all even-times-even numbers, that is, they are deficient by one over their whole. | ||
− | |style="text-align:right;"|והוא זוג הזוג כמו הד' ולזה הוא מספר חסר ר"ל | + | |style="text-align:right;"|והוא זוג הזוג כמו הד' ולזה הוא מספר חסר ר"ל שחלקו פחות מכלו <s>כן</s> כי כן דרך מספרי הזוג הזוג ר"ל שהם חסרים לעולם אחד אחד מכללם |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The sum of the eight [first units] is the same as the preceding even-times-even number. | *The sum of the eight [first units] is the same as the preceding even-times-even number. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^8 i=6^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^8 i=6^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וחבור | + | |style="text-align:right;"|וחבור שמנה כמרובע הזוג [הזוג]‫<ref>M om.</ref> שלפניו |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The sum of the sum [of the eight first units] is 120, the sum of whose divisors is its double and is the sum of the squares of the even numbers in the first rank. | *The sum of the sum [of the eight first units] is 120, the sum of whose divisors is its double and is the sum of the squares of the even numbers in the first rank. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{j=1}^8\sum_{i=1}^j i=120=2^2+4^2+6^2+8^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{j=1}^8\sum_{i=1}^j i=120=2^2+4^2+6^2+8^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וחבור חבורו עולה ק"כ שחלקיו כפלו והוא סך מרובעי הזוגות שבמדרגה הראשונה | + | |style="text-align:right;"|וחבור חבורו עולה ק"כ שחלקיו כפלו והוא סך מרובעי הזוגות [שבמדרגה הראשונה]‫<ref>M om.</ref> |
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 1,095: | Line 1,095: | ||
*Every cube consists of six surfaces; 12 sides; 24 plane angles – all these [numbers] are related by the double proportion. When you sum up the surfaces, the sides and the angles, the result is 42, which is the same as double the sum of the even number [of units] preceding eight. | *Every cube consists of six surfaces; 12 sides; 24 plane angles – all these [numbers] are related by the double proportion. When you sum up the surfaces, the sides and the angles, the result is 42, which is the same as double the sum of the even number [of units] preceding eight. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{6+12+24=42=2\sdot\sum_{i=1}^6 i}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{6+12+24=42=2\sdot\sum_{i=1}^6 i}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכל מעוקב מחובר | + | |style="text-align:right;"|וכל מעוקב מחובר מששת שטחים וי"ב צלעות וכ"ד זויות שטוחות וכל אלו מתיחסים ביחס הכפל וכשתחבר שטחי שמנה וצלעותיו וזויותיו [יעלה]‫<ref>M מאלה</ref> מ"ב וזה ככפל מחובר [הזוג]‫<ref>M המזג</ref> שלפני שמנה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,104: | Line 1,104: | ||
|- | |- | ||
|There are things in the existences that run by eight. | |There are things in the existences that run by eight. | ||
− | |style="text-align:right;"|ויש בנמצאות דברים ירוצו במספרם על שמנה | + | |style="text-align:right;"|ויש בנמצאות דברים [[ירוצו]‫<ref>M ירצה</ref> במספרם על שמנה |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The starred heavens are eight. | *The starred heavens are eight. | ||
− | |style="text-align:right;"|מהם שהרקיעים המכוכבים | + | |style="text-align:right;"|מהם שהרקיעים [המכוכבים]‫<ref>M המסובבים</ref> ח‫']‫<ref>M marg.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The parts of speech according to the grammarians of some languages are eight. | *The parts of speech according to the grammarians of some languages are eight. | ||
− | |style="text-align:right;"|וחלקי הדבור אצל | + | |style="text-align:right;"|וחלקי הדבור אצל קצת מדקדקי <s>הלשונ</s> הלשונות שמנה |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The extremes of motions are eight, since the change in the four categories, which are the substance, the quantity, the quality, and the place, is from it and to it in each. | *The extremes of motions are eight, since the change in the four categories, which are the substance, the quantity, the quality, and the place, is from it and to it in each. | ||
− | |style="text-align:right;"|קצוות התנועות | + | |style="text-align:right;"|קצוות התנועות ח' וזה לפי שהשנוי בד' מאמרות שהם העצם והכמה והאיך והאנה ובכל אחד מה ממנו ומה אליו |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The dimensions of natural motion are eight. | *The dimensions of natural motion are eight. | ||
− | |style="text-align:right;"|היו גבולי התנועה הטבעית | + | |style="text-align:right;"|היו גבולי התנועה הטבעית ח‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The natures of the trees are eight: non-fruit bearing tree; a tree whose whole fruit is eaten; the exterior of its fruit is eaten; the inside of its fruit is eaten; its fruit has no peel; its fruit has one peel; its fruit has two peels; its fruit has three [peels]. | *The natures of the trees are eight: non-fruit bearing tree; a tree whose whole fruit is eaten; the exterior of its fruit is eaten; the inside of its fruit is eaten; its fruit has no peel; its fruit has one peel; its fruit has two peels; its fruit has three [peels]. | ||
− | |style="text-align:right;"|טבעי האילנות | + | |style="text-align:right;"|טבעי האילנות ח' והם אילן סרק ואילן <s>שפריו שפ</s> שפריו נאכל כלו שנאכל מה שמחוץ שנאכל מה שלפנים שאין שומר לפריו שיש לו שומר אחד [שיש לו]<ref>M ולו</ref> שני שומרין שיש לו שלישי |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,135: | Line 1,135: | ||
=== Nine === | === Nine === | ||
− | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>התשעה</big> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,149: | Line 1,149: | ||
*[The sum of] its divisors is the same as the square of the first even number, because its divisors are three and 1; they are 4, which is the square of 2. | *[The sum of] its divisors is the same as the square of the first even number, because its divisors are three and 1; they are 4, which is the square of 2. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3=4=2^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3=4=2^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וחלקיו הם כמספר מרובע תחלת זוג לפי שחלקיו | + | |style="text-align:right;"|וחלקיו הם כמספר מרובע תחלת זוג לפי שחלקיו ג' וא' והם ארבעה שהוא מרובע ב‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*Its sum is the same as its product by the mean number, which is 5. | *Its sum is the same as its product by the mean number, which is 5. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^9 i=5\sdot9}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^9 i=5\sdot9}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ומחוברו כמו הכאתו במספר האמצעי והוא | + | |style="text-align:right;"|ומחוברו כמו הכאתו במספר האמצעי והוא חמשה |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The sum of its sum is 265 and it is the sum of the squares of the odd numbers in the first rank, as ''<span style=color:blue>Ibn Ezra</span>'' noted in ''<span style=color:blue>Sefer ha-Shem</span>''. | *The sum of its sum is 265 and it is the sum of the squares of the odd numbers in the first rank, as ''<span style=color:blue>Ibn Ezra</span>'' noted in ''<span style=color:blue>Sefer ha-Shem</span>''. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{j=1}^9 {\sum_{i=1}^j i=1^2+3^2+5^2+7^2+9^2=265}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{j=1}^9 {\sum_{i=1}^j i=1^2+3^2+5^2+7^2+9^2=265}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וחבור חבורו עולה רס"ה והוא סך מרובעי הנפרדים שבמעלה | + | |style="text-align:right;"|וחבור חבורו עולה [רס"ה]‫<ref>M <s>הר</s>ס"ה marg. הה'</ref> והוא סך מרובעי הנפרדים שבמעלה הראשונה כמו <s>שאמן</s> שאמר ''{{#annot:Ibn Ezra|509|AdhT}}בן עזרא{{#annotend:AdhT}}'' ב''{{#annot:Sefer ha-Shem|2650|PEMp}}ספר השם{{#annotend:PEMp}}'' |
|- | |- | ||
|Nine is the last number of the first rank of the numbers that includes 9 and one. | |Nine is the last number of the first rank of the numbers that includes 9 and one. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וט' סוף המדרגה הראשונה מהמספר [וזה]‫<ref>M הזה</ref> שהמספרים ט' והאחד עמהם |
|- | |- | ||
!<span style=color:Green>Representation of the products of nine on a circle [corresponding to the description of <span style=color:blue>Ibn Ezra, ''Sefer ha-Mispar''</span>]</span> | !<span style=color:Green>Representation of the products of nine on a circle [corresponding to the description of <span style=color:blue>Ibn Ezra, ''Sefer ha-Mispar''</span>]</span> | ||
Line 1,169: | Line 1,169: | ||
|The sign for this is that if you draw a circle and write around it the nine digits, then you start multiplying 9 by itself, you find the square is 81 - you find 8 for 80 on the right and 1 on the left. | |The sign for this is that if you draw a circle and write around it the nine digits, then you start multiplying 9 by itself, you find the square is 81 - you find 8 for 80 on the right and 1 on the left. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times9=81}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times9=81}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והאות | + | |style="text-align:right;"|והאות על זה שאם תעשה עגול ותניח סביבו ט' המספרים ותתחיל ותכפול ט' על עצמו תמצא המרובע פ"א ותמצא ח' שהוא כנגד פ' אל הימין והא' אל השמאל |
|- | |- | ||
|If you multiply 9 by 8, the result is 72 - you find 7 for 70 on the right and 2 on the left. | |If you multiply 9 by 8, the result is 72 - you find 7 for 70 on the right and 2 on the left. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times8=72}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times8=72}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם | + | |style="text-align:right;"|ואם תכפל ט' על ח' יעלה ע"ב ותמצא הז' שהוא כנגד ע' מימין והשנים אל השמאל |
|- | |- | ||
|Likewise for all four numbers preceding 5 - the tens are one the right and the units on the left. | |Likewise for all four numbers preceding 5 - the tens are one the right and the units on the left. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן כל ארבעת | + | |style="text-align:right;"|וכן כל ארבעת המספרים אשר לפניו ה' ‫<ref>55r</ref>הכולל מימין והפרט מהשמאל לארבעתם |
|- | |- | ||
− | |Five, as it is a mean | + | |Five, as it is a mean number, it revolves around itself and is in this matter as a midpoint of a circle. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וה' לפי שהוא חשבון אמצעי והוא מתגלגל על עצמו והוא [בזה]‫<ref>M בית</ref> הענין כנקודה האמצעית [עגול]‫<ref>M om.</ref> |
|- | |- | ||
|Therefore, if you multiply 9 by 4, the result is 36 - you find 3 for 30 on the left and 6, which is the units, on the right. | |Therefore, if you multiply 9 by 4, the result is 36 - you find 3 for 30 on the left and 6, which is the units, on the right. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times4=36}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{9\times4=36}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ולזה כאשר | + | |style="text-align:right;"|ולזה כאשר תכפל ט' על ד' יעלה ל"ו ותמצא ג' שהוא [כנגד]‫<ref>M om.</ref> ל' אל השמאל וו' <s>ש</s><sup>ש</sup>הוא הפרט אל הימין |
|- | |- | ||
− | |Similarly for all four that follow 5, as | + | |Similarly for all four that follow 5, as explained. |
− | |style="text-align:right;"|וכן כל | + | |style="text-align:right;"|וכן כל הארבעה שאחר ה' כמו שיתבאר |
|- | |- | ||
|It is clear from this then that the nature of the circulation is in nine, and as 5 is in the middle, it begin to incline to the other side of the circle, because this is the rule of the mover in a circle, that from a point on the circle to half the circle it runs in one state, and from there on it changes the state. | |It is clear from this then that the nature of the circulation is in nine, and as 5 is in the middle, it begin to incline to the other side of the circle, because this is the rule of the mover in a circle, that from a point on the circle to half the circle it runs in one state, and from there on it changes the state. | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה יתבאר | + | |style="text-align:right;"|הנה יתבאר אם כן מזה כי שבתשעה מטבע הסבוב <sup>ו</sup>לפי שה' באמצע יתחיל ממנו לנטות אל צד אחר מהעגול כי כן משפט מתנועע בסבוב שמנקדה מהעגול עד חצי העגול ירוץ בשער אחד ומשם והלאה מחלוף המצב |
|- | |- | ||
!<span style=color:Green>Special properties of the rank of the units</span> | !<span style=color:Green>Special properties of the rank of the units</span> | ||
Line 1,195: | Line 1,195: | ||
|- | |- | ||
|Just as it is clear from the numbers themselves that the numbers are nine including 1, it is also clear from their squares and from their cubes. | |Just as it is clear from the numbers themselves that the numbers are nine including 1, it is also clear from their squares and from their cubes. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכמו שהיות המספרים ט' עם | + | |style="text-align:right;"|וכמו שהיות המספרים ט' עם האחד התבאר מצד המספרים עצמם יתבאר גם כן מצד מרובעיהם ומצד מעוקביהם |
|- | |- | ||
| | | | ||
*From their squares: if you arrange the natural numbers up to 9 in a line and write their squares above them, or beneath them successively, you find that the units of the squares up to the square of 5 return backwards in the squares after it - that is, the units before the square of 5 are 1, 4, 9[, 6]; 5 that is in the middle keeps itself [the units of the square of five are five], then they return backwards, as if they were going in the other half circle - that is, the units after the square of 5 are 6, 9, 4, 1. | *From their squares: if you arrange the natural numbers up to 9 in a line and write their squares above them, or beneath them successively, you find that the units of the squares up to the square of 5 return backwards in the squares after it - that is, the units before the square of 5 are 1, 4, 9[, 6]; 5 that is in the middle keeps itself [the units of the square of five are five], then they return backwards, as if they were going in the other half circle - that is, the units after the square of 5 are 6, 9, 4, 1. | ||
− | |style="text-align:right;"|אמנם מצד מרובעיהם שאם תסדר בטור | + | |style="text-align:right;"|אמנם [מצד]‫<ref>M מצינו</ref> [מרובעיהם]‫<ref>M מטבעיהם</ref> שאם תסדר בטור המספרים הטבעיים עד [ט']‫<ref>M לו</ref> ותניח עליהם או תחתיהם [מרובעיהם]‫<ref>M מרובע והם marg. נ' מרובעיהם</ref> על הסדר תמצא שה<s>פ</s><sup>פ</sup>רטים ההווים במרוב<sup>עים</sup> עד מרובע ה' חוזרים אחורנית במרובעים שאחריו וזה שהפרטים שלפני מרובע [ה']‫<ref>M הם ה'</ref> הם [אד"ט]‫<ref>M ארכו</ref> וה' שבאמצע שומר עצמו ואחר [חוזרים]‫<ref>M הוזרים</ref> לאחריהם כאלו הם הולכים חצי עגול אחריו וזה שהפרטים שאחר מרובע ה' הם ו' ט' [ד' א']‫<ref>M כ"א</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
*From their cubes, this it becomes clear as follows: if you arrange the cubes of the natural numbers successively up to 9, you find that [the sum of] the units of the first cube [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^3=1}}</math>] and the units of the last [cube <math>\scriptstyle{\color{blue}{9^3}}</math>] is ten and this is the beginning of the second rank. | *From their cubes, this it becomes clear as follows: if you arrange the cubes of the natural numbers successively up to 9, you find that [the sum of] the units of the first cube [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^3=1}}</math>] and the units of the last [cube <math>\scriptstyle{\color{blue}{9^3}}</math>] is ten and this is the beginning of the second rank. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+9=10}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+9=10}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואמנם במעוקבים יתבאר הדבר כן אם תסדר מעוקבי המספרים הטבעיים על הסדר עד ט' תמצא פרט המעוקב הראשון עם פרט האחרון הוא כלל והוא ראש המדרגה השנית | + | |style="text-align:right;"|ואמנם במעוקבים יתבאר<s>ו</s> הדבר כן אם תסדר מעוקבי המספרים הטבעיים על הסדר עד ט' תמצא פרט המעוקב הראשון עם [פרט]‫<ref>M מרובע</ref> האחרון הוא כלל והוא ראש המדרגה השנית |
|- | |- | ||
| | | | ||
:The second [after] 1 [<math>\scriptstyle{\color{blue}{2^3}}</math>] with the second before the last [<math>\scriptstyle{\color{blue}{8^3}}</math>] form ten. | :The second [after] 1 [<math>\scriptstyle{\color{blue}{2^3}}</math>] with the second before the last [<math>\scriptstyle{\color{blue}{8^3}}</math>] form ten. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+2=10}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+2=10}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והשני | + | |style="text-align:right;"|והשני לראשון עם השני [לאחרון]‫<ref>M לאחריו</ref> לפניו [עושים]‫<ref>M תו ושים</ref> כלל |
|- | |- | ||
| | | | ||
:And so on, until the mean, which is 5, which is the point in the middle of this matter, as if it were in half the arc of the circle. | :And so on, until the mean, which is 5, which is the point in the middle of this matter, as if it were in half the arc of the circle. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן תמיד עד האמצעי שהוא ה' שהוא הנקודה לאמצע זה הענין כאלו | + | |style="text-align:right;"|וכן תמיד עד האמצעי שהוא ה' שהוא [הנקודה]‫<ref>M om.</ref> לאמצע זה הענין כאלו היא בחצי קשת העגול |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,222: | Line 1,222: | ||
:You find here a wonderful thing that all the whole parts into which the number ten can be divided are found in these units - the units before 5 with the units after it: as 1 and 9; 8 and 2; 7 and 3; and [5] in the middle, which is one of its parts, when it is divided in half. | :You find here a wonderful thing that all the whole parts into which the number ten can be divided are found in these units - the units before 5 with the units after it: as 1 and 9; 8 and 2; 7 and 3; and [5] in the middle, which is one of its parts, when it is divided in half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{10=1+9=8+2=7+3=5+5}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10=1+9=8+2=7+3=5+5}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ותמצא בכאן דבר מופלא שכל החלקים | + | |style="text-align:right;"|ותמצא [בכאן]‫<ref>M om.</ref> דבר מופלא שכל החלקים השלמים שאפשר שיחלק בם מספר העשרה נמצאים <s>כ</s><sup>ב</sup>אלו הפרטים פרט לפני ה' עם פרט לאחריו וזה כמו א' וט' [ח']‫<ref>M om.</ref> וב' ז' וג' ובאמצע שהוא אחד מחלקו בהחלקו לחצי |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,232: | Line 1,232: | ||
:For every number preceding it the ratio of [the sum of] its square plus the square of its double to its cube is the same as the ratio of that simple number to five. | :For every number preceding it the ratio of [the sum of] its square plus the square of its double to its cube is the same as the ratio of that simple number to five. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n<5\longrightarrow\left[n^2+\left(2n\right)^2\right]:n^3=n:5}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n<5\longrightarrow\left[n^2+\left(2n\right)^2\right]:n^3=n:5}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכל מספר שלפניו ערך מרובעו ומרובע כפלו אל מעוקבו כערך אותו המספר פשוט אל | + | |style="text-align:right;"|וכל מספר שלפניו ערך מרובעו ומרובע כפלו אל מעוקבו כערך אותו המספר פשוט אל ה‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
:After five, this matter is reversed, for then the ratio of [the sum of] the square of the number plus the square of its double to its cube is the same as the ratio of five to that number. | :After five, this matter is reversed, for then the ratio of [the sum of] the square of the number plus the square of its double to its cube is the same as the ratio of five to that number. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n>5\longrightarrow\left[n^2+\left(2n\right)^2\right]:n^3=5:n}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n>5\longrightarrow\left[n^2+\left(2n\right)^2\right]:n^3=5:n}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואחר | + | |style="text-align:right;"|ואחר הה' יתהפך יתחלף הענין וזה שאז יהיה ערך [מרובע]‫<ref>M מרובעו</ref> המספר [ומרובע]‫<ref>M ומטבע</ref> ‫<ref>55v</ref>כפלו אל מעוקבו כערך ה' [אל]‫<ref>M om.</ref> אותו המספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
:This is a sign that the 9 is the perfection of the number and it is like a whole circle revolving around itself. | :This is a sign that the 9 is the perfection of the number and it is like a whole circle revolving around itself. | ||
− | |style="text-align:right;"|וזה לאות שהט' שלמות המספר והוא כדמות עגול שלם סובב על עצמו | + | |style="text-align:right;"|וזה לאות שהט' [שלמות]‫<ref>M שלישית</ref> המספר והוא כדמות עגול שלם סובב על עצמו |
|- | |- | ||
| | | | ||
:What strengthen what we have just said is that if you arrange the nine numbers in a line, and you write above each of them [the sum of] its square plus the square of its double, you find that the units of the first [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^2+\left(2\sdot1\right)^2}}</math>] is 5, and that the second [<math>\scriptstyle{\color{blue}{2^2+\left(2\sdot2\right)^2}}</math>] is a product of ten and so on up to 9. | :What strengthen what we have just said is that if you arrange the nine numbers in a line, and you write above each of them [the sum of] its square plus the square of its double, you find that the units of the first [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^2+\left(2\sdot1\right)^2}}</math>] is 5, and that the second [<math>\scriptstyle{\color{blue}{2^2+\left(2\sdot2\right)^2}}</math>] is a product of ten and so on up to 9. | ||
− | |style="text-align:right;"|וממה שיחזק מה שאמרנו עתה והוא שאם תסדר | + | |style="text-align:right;"|וממה שיחזק מה שאמרנו עתה והוא שאם תסדר תשעת המספרים בטור ותשים על כל אחד מהם מרובעו ומרובע כפלו תמצא בראשון פרט [ה']‫<ref>M ד'</ref> ובשני כלל וכן עד ט‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The ratio of [the sum of] every square of a certain number plus the square of its double to [the sum of] the square of any number plus the square of its double is the same as the ratio of the simple number to the simple number duplicated. | *The ratio of [the sum of] every square of a certain number plus the square of its double to [the sum of] the square of any number plus the square of its double is the same as the ratio of the simple number to the simple number duplicated. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[n^2+\left(2n\right)^2\right]:\left[m^2+\left(2m\right)^2\right]=n^2:m^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[n^2+\left(2n\right)^2\right]:\left[m^2+\left(2m\right)^2\right]=n^2:m^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וערך כל מרובע מספר מה עם | + | |style="text-align:right;"|וערך כל מרובע מספר מה עם מ<s>ר</s><sup>ר</sup>ובע כפלו אל מרובע אי זה מספר עם מרובע <sup>כ</sup><s>כ</s> כפלי כפלו כערך המספר פשוט אל המספר פשוט שנוי בכפל |
|- | |- | ||
| | | | ||
*If you arrange the squares of the natural numbers with the squares of their doubles in a line, the product of any rank of them by any other rank is always a square. | *If you arrange the squares of the natural numbers with the squares of their doubles in a line, the product of any rank of them by any other rank is always a square. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[n^2+\left(2n\right)^2\right]\sdot\left[m^2+\left(2m\right)^2\right]}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[n^2+\left(2n\right)^2\right]\sdot\left[m^2+\left(2m\right)^2\right]}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם תסדר מרובעי המספרים הטבעיים עם מרובעי כפליהם בטור הנה הכאת איזו מדרגה שתהיה מהם עם איזו מדרגה אחרת לעולם מרובע | + | |style="text-align:right;"|ואם תסדר מרובעי המספרים הטבעיים עם מרובעי כפליהם [בטור]‫<ref>M באור</ref> הנה הכאת איזו מדרגה שתהיה מהם עם [איזו]‫<ref>M זו</ref> [מדרגה]‫<ref>M om.</ref> אחרת לעולם מרובע |
|- | |- | ||
| | | | ||
:Finding the roots of these squares is this way: | :Finding the roots of these squares is this way: | ||
− | |style="text-align:right;"|אמנם ידיעת שרשי | + | |style="text-align:right;"|אמנם ידיעת שרשי אלה המרובעים היא על זה הדרך |
|- | |- | ||
| | | | ||
:Multiply the first, which is 5, by 2, then by 3, then by 4, and so on in that order. | :Multiply the first, which is 5, by 2, then by 3, then by 4, and so on in that order. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n>1\longrightarrow\sqrt{\left[1^2+\left(2\sdot1\right)^2\right]\sdot\left[n^2+\left(2\sdot n\right)^2\right]}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n>1\longrightarrow\sqrt{\left[1^2+\left(2\sdot1\right)^2\right]\sdot\left[n^2+\left(2\sdot n\right)^2\right]}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|תכה הראשון שהוא ה' בשני לו ואחר | + | |style="text-align:right;"|תכה הראשון שהוא [ה']‫<ref>M om.</ref> [בשני]‫<ref>M ובשני</ref> לו ואחר בשלישי ואחר ברביעי וכן על הסדר |
|- | |- | ||
| | | | ||
:You find that the root of the first square is double 5, which is 10. | :You find that the root of the first square is double 5, which is 10. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left[1^2+\left(2\sdot1\right)^2\right]\sdot\left[2^2+\left(2\sdot2\right)^2\right]}=5\sdot2=10}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left[1^2+\left(2\sdot1\right)^2\right]\sdot\left[2^2+\left(2\sdot2\right)^2\right]}=5\sdot2=10}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|תמצא המרובע הראשון שרשו כפל ה' והוא י‫' | + | |style="text-align:right;"|תמצא המרובע הראשון שרשו כפל ה' והוא [י']‫<ref>M ו'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,277: | Line 1,277: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The root of the | + | :The root of the third exceeds by 5. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left[1^2+\left(2\sdot1\right)^2\right]\sdot\left[4^2+\left(2\sdot4\right)^2\right]}=10+5+5}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{\left[1^2+\left(2\sdot1\right)^2\right]\sdot\left[4^2+\left(2\sdot4\right)^2\right]}=10+5+5}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ושרש | + | |style="text-align:right;"|ושרש השלישי יוסיף ה‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,287: | Line 1,287: | ||
| | | | ||
:In all this round you find the squares - one whose units [are 5] and the other is a multiple of ten, and so on forever. | :In all this round you find the squares - one whose units [are 5] and the other is a multiple of ten, and so on forever. | ||
− | |style="text-align:right;"|ובכל זה הסבוב תמצא המרובעים האחד פרטי והשני | + | |style="text-align:right;"|ובכל זה הסבוב תמצא המרובעים האחד פרטי והשני כלל וכן לעולם |
|- | |- | ||
| | | | ||
:The second round is by that you multiply the second in the mentioned line by all that follow it. | :The second round is by that you multiply the second in the mentioned line by all that follow it. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n>2\longrightarrow\sqrt{\left[2^2+\left(2\sdot2\right)^2\right]\sdot\left[n^2+\left(2\sdot n\right)^2\right]}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n>2\longrightarrow\sqrt{\left[2^2+\left(2\sdot2\right)^2\right]\sdot\left[n^2+\left(2\sdot n\right)^2\right]}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ובסבוב השני והוא שתכה השני מהטור | + | |style="text-align:right;"|ובסבוב השני והוא שתכה השני מהטור הנזכר בכל הבאים אחריו |
|- | |- | ||
| | | | ||
:You find that the resulting squares are four times the former squares, therefore, their roots are double [the former] roots, so they are all multiple of ten. | :You find that the resulting squares are four times the former squares, therefore, their roots are double [the former] roots, so they are all multiple of ten. | ||
− | |style="text-align:right;"|תמצא המרובעים היוצאים | + | |style="text-align:right;"|תמצא המרובעים היוצאים ארבעה דמיוני המרובעי' הראשונים ולזה שרשיהם כפלי שרשיהם ולזה הם [כלם]‫<ref>M om.</ref> כללים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:In the third round, you multiply the third by all those that follow it; the resulting squares are four times the second [squares], therefore, their roots are double [the previous] roots, so you find that one is a multiple of ten and the other whose units are 5 and so on forever, as the way of the first round, likewise the fifth, the seventh and the ninth. | :In the third round, you multiply the third by all those that follow it; the resulting squares are four times the second [squares], therefore, their roots are double [the previous] roots, so you find that one is a multiple of ten and the other whose units are 5 and so on forever, as the way of the first round, likewise the fifth, the seventh and the ninth. | ||
− | |style="text-align:right;"|ובסבוב | + | |style="text-align:right;"|ובסבוב השלישי והוא שתכה השלישי בכל הבאים אחריו יהיו המרובעים היוצאים ארבעה דמיוני השנים ולזה שרשיהם כפלי <s>שרשיה</s> שרשיהם ותמצא האחד כלל והאחר פרטו ה' וכן תמיד כדרך הסבוב הראשון וכן החמשי והשביעי והתשיעי |
|- | |- | ||
| | | | ||
:In conclusion, the even rounds are in one way and the odd [rounds] are in another way. | :In conclusion, the even rounds are in one way and the odd [rounds] are in another way. | ||
− | |style="text-align:right;"|סוף דבר הסבובים הזוגות בדרך | + | |style="text-align:right;"|סוף דבר הסבובים הזוגות בדרך אחד והנפרדים בדרך אחרת |
|- | |- | ||
| | | | ||
*It is seen in these numbers, i.e. the squares of the natural numbers, with the squares of their doubles, that if you add each of them to its simple number, you find the units of the first are 6, then 2, then 8, then 4. | *It is seen in these numbers, i.e. the squares of the natural numbers, with the squares of their doubles, that if you add each of them to its simple number, you find the units of the first are 6, then 2, then 8, then 4. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[n+n^2+\left(2n\right)^2\right]}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[n+n^2+\left(2n\right)^2\right]}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ויראה באלו המספרים ר"ל מרובעי המספרי' הטבעיים על מרובעי כפליהם שאם תחובר כל אחד מהם אל מספרו פשוט תמצא הפרט הראשון ו' [עוד]‫<ref>M עד</ref> ב' עוד ח' עוד ד‫' |
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 1,320: | Line 1,320: | ||
:The mean, which is 125, with its [simple] number is a multiple of ten. | :The mean, which is 125, with its [simple] number is a multiple of ten. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[5+5^2+\left(2\sdot5\right)^2\right]=5+125=130}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[5+5^2+\left(2\sdot5\right)^2\right]=5+125=130}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והאמצעי שהוא קכ"ה עם מספרו יהיה כלל | + | |style="text-align:right;"|<s>והאמצעי</s> והאמצעי שהוא קכ"ה עם מספרו יהיה כלל |
|- | |- | ||
| | | | ||
:The four numbers after 5 have the same property as the [four] numbers before 5 [= the units of their sum are 6; 2; 8; 4]. | :The four numbers after 5 have the same property as the [four] numbers before 5 [= the units of their sum are 6; 2; 8; 4]. | ||
− | |style="text-align:right;"|והמספרים הארבעה | + | |style="text-align:right;"|והמספרים הארבעה שאחרי חמשה הענין בם כמו במספרים שלפני חמשה |
|- | |- | ||
| | | | ||
:This is a miraculous sign that the numbers 9 alone. | :This is a miraculous sign that the numbers 9 alone. | ||
− | |style="text-align:right;"|וזה אות מופלא שהמספרים | + | |style="text-align:right;"|וזה אות מופלא שהמספרים תשעה לבד |
|- | |- | ||
!<span style=color:Green>Algorithms for checking if a number is a square or a cube and what are the digits of is its root, considering its units:</span> | !<span style=color:Green>Algorithms for checking if a number is a square or a cube and what are the digits of is its root, considering its units:</span> | ||
Line 1,334: | Line 1,334: | ||
|- | |- | ||
|We have already clarified that the numbers 9 are alone, so we take scales for squares and cubes from the previously mentioned propositions: | |We have already clarified that the numbers 9 are alone, so we take scales for squares and cubes from the previously mentioned propositions: | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה כבר ביארנו | + | |style="text-align:right;"|הנה כבר ביארנו שהמספרי' ט' לבד ולזה נקח מההקדמות הנזכרות ראשונה מאזנים למרובעים ‫<ref>56r</ref>ולמעוקבים |
|- | |- | ||
| | | | ||
*It is impossible for any square to have 2, or 3, or 7 units, and if it does it is not a square. | *It is impossible for any square to have 2, or 3, or 7 units, and if it does it is not a square. | ||
− | |style="text-align:right;"|וזה שאי אפשר בשום מרובע שיהיה בו פרט ב' או ג' או ז' ואם הוא כן אינו מרובע | + | |style="text-align:right;"|וזה שאי אפשר בשום מרובע שיהיה בו פרט ב' או ג' או [ז']‫<ref>M א'</ref> ואם הוא כן אינו [מרובע]‫<ref>M מוטבע</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :If it has 1 | + | :If it has 1 [unit], its root has 1 or 9. |
− | |style="text-align:right;"|ואם יש בו א' או ט' היה בשורש | + | |style="text-align:right;"|ואם יש בו א' א' או ט' היה בשורש |
|- | |- | ||
| | | | ||
:If it has 4 [units], its root has 2 or 8 [units]. | :If it has 4 [units], its root has 2 or 8 [units]. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם יש בו ד' ב' או ח' | + | |style="text-align:right;"|ואם יש בו ד' ב' או ח' יהיה בשורש |
|- | |- | ||
| | | | ||
:If it has 6 [units], its root has 4 or 6 [units]. | :If it has 6 [units], its root has 4 or 6 [units]. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם היה בו ו' ד' או | + | |style="text-align:right;"|ואם היה בו ו' ד' או ו' היה בשרש |
|- | |- | ||
| | | | ||
:If its units are 5, its root has 5 [units] also. | :If its units are 5, its root has 5 [units] also. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם בפרט ה' | + | |style="text-align:right;"|ואם בפרט ה' בשרש יש ה' [ג"כ]‫<ref>M om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,362: | Line 1,362: | ||
| | | | ||
*As for the cubic numbers: if the number has 1 unit, its root has 1 unit. | *As for the cubic numbers: if the number has 1 unit, its root has 1 unit. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואמנם במעוקבים אם יש במספר פרט א' הנה | + | |style="text-align:right;"|ואמנם במעוקבים אם יש במספר פרט [א']‫<ref>M ו'</ref> הנה בשורש א‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :If it has | + | :If it has 2 [units], its root has [8] [units]. |
− | |style="text-align:right;"|ואם יש בו ב' בשורש היה | + | |style="text-align:right;"|ואם יש בו ב' בשורש היה [ח']‫<ref>M ה' marg. נ' ז'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
:If it has 3 [units], its root has 7 [units]. | :If it has 3 [units], its root has 7 [units]. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם יש בו ג' בשורש | + | |style="text-align:right;"|ואם יש בו ג' בשורש [ז']‫<ref>M א'</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,386: | Line 1,386: | ||
| | | | ||
:If it has 9 [units], its root has 9 [units]. | :If it has 9 [units], its root has 9 [units]. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם יש בו ט' בשורש ט‫' | + | |style="text-align:right;"|‫[ואם]‫<ref>M ואם יש בו ג' בשורש ז' ואם יש בו ב' בשורש ב' ואם</ref> יש בו ט' בשורש ט‫' |
|- | |- | ||
− | | | + | |This sign is enough [to show] that the numbers are nine alone. |
− | |style="text-align:right;"|ודי בזה | + | |style="text-align:right;"|ודי בזה האות שהמספרים ט' לבד |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,397: | Line 1,397: | ||
|- | |- | ||
|Know that there are many things in the existences that are run by the number nine: | |Know that there are many things in the existences that are run by the number nine: | ||
− | |style="text-align:right;"|ודע שיש בנמצאות דברים הרבה ירוצו | + | |style="text-align:right;"|ודע שיש בנמצאות דברים הרבה ירוצו במספר הט‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The heavenly spheres are no more | + | *The heavenly spheres are no more than nine, even in the ninth there is quite a bit of doubt. |
− | |style="text-align:right;"|מהם כי הרקיעים לא יותר גם | + | |style="text-align:right;"|מהם כי הרקיעים ט' לא יותר גם בט' ספק לא מעט |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The separate intellects after the exalted God are at least nine, according to the philosophers opinion, but according to the Torah they are too many to be counted. | *The separate intellects after the exalted God are at least nine, according to the philosophers opinion, but according to the Torah they are too many to be counted. | ||
− | |style="text-align:right;"|השכלים הנפרדים אחר האלוה ית' לפחות ט' וזה כפי דעת הפילוסופי אבל כפי דעת התורה רבו מלמנות | + | |style="text-align:right;"|השכלים הנפרדים אחר האלוה ית' לפחות ט' וזה כפי דעת הפילוסופי<s>ם</s> אבל כפי [דעת]‫<ref>M om.</ref> התורה רבו מלמנות |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The temperaments are nine: one balanced, four simple, and four compound. | *The temperaments are nine: one balanced, four simple, and four compound. | ||
− | |style="text-align:right;"|המזגים ט' אחד | + | |style="text-align:right;"|המזגים ט' אחד שוה וד' פשוטים וד' מורכבי‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The simple essences are nine: God, the intellect, the soul, the orb, the planet, and the four elements. | *The simple essences are nine: God, the intellect, the soul, the orb, the planet, and the four elements. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|המהוויות הפשוטי' ט' האלוה השכל הנפש הגלגל הכוכב היסודות הד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The types of agreement and difference between a thing and another are nine: a thing loves a thing; a thing hates a thing; a thing pursues a thing; a thing escapes from a thing; a thing dominates a thing; a thing surrenders to a thing; a thing maintains a thing; a thing damages a thing; the ninth is a thing alien to a thing, i.e. there is no agreement or difference between them. | *The types of agreement and difference between a thing and another are nine: a thing loves a thing; a thing hates a thing; a thing pursues a thing; a thing escapes from a thing; a thing dominates a thing; a thing surrenders to a thing; a thing maintains a thing; a thing damages a thing; the ninth is a thing alien to a thing, i.e. there is no agreement or difference between them. | ||
− | |style="text-align:right;"|מיני | + | |style="text-align:right;"|מיני ההאותות והחלוף שיש בין דבר וזולתו ט' והם טבע יאהב טבע וטבע ישנא טבע טבע רודף טבע טבע בורח [מטבע]‫<ref>M טבע</ref> טבע יתגבר [על]‫<ref>M om.</ref> טבע טבע יכנע לטבע טבע מקיים טבע טבע מפסיד טבע והתשיעי הוא טבע נכרי לטבע ר"ל שאין ביניהם הא<sup>ו</sup>תות והתנגדות |
|- | |- | ||
| | | | ||
:These are nine types that include all types of action and effect in the natural properties. | :These are nine types that include all types of action and effect in the natural properties. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואלו הם ט' סוגים יכנסו תחתיהם כל מיני | + | |style="text-align:right;"|ואלו הם ט' סוגים יכנסו תחתיהם כל מיני הפועל וההפעלות בענינים הטבעיים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:In the book of <span style=color:blue>Ikhwān al-Ṣafā</span> examples of the properties of nature are given for each of them. | :In the book of <span style=color:blue>Ikhwān al-Ṣafā</span> examples of the properties of nature are given for each of them. | ||
− | |style="text-align:right;"|וב''{{#annot:Ikhwān al-Ṣafā|509|eVR2}} | + | |style="text-align:right;"|וב''{{#annot:Ikhwān al-Ṣafā|509|eVR2}}ספר אכואן אלצפא{{#annotend:eVR2}}'' הובאו משלים מפרטי הטבע בכל אחד מהם |
|- | |- | ||
| | | | ||
:The ancients used to count 13 types, but the recent thinkers turn them into nine. | :The ancients used to count 13 types, but the recent thinkers turn them into nine. | ||
− | |style="text-align:right;"|והראשונים היו מונים אלו הסוגים י"ג והאחרונים השיבום אל ט‫' | + | |style="text-align:right;"|והראשונים היו מונים [אלו]‫<ref>M om.</ref> הסוגים י"ג והאחרונים השיבום אל ט‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
:These things are explained in the book ''<span style=color:blue>The Change of Natures</span>'' [?]. | :These things are explained in the book ''<span style=color:blue>The Change of Natures</span>'' [?]. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה התבארו דברים אלו ב'' | + | |style="text-align:right;"|והנה התבארו דברים אלו ב''ספר השתנות הטבעים'' |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The human duplicate organs designed for special actions outside the body are nine: eye; ear; nose, lip; teeth; hand; foot; breasts; testicles. | *The human duplicate organs designed for special actions outside the body are nine: eye; ear; nose, lip; teeth; hand; foot; breasts; testicles. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|האברים שייחדם הטבע במין האנושי חוץ מהגוף לפעולות מיוחדות כפל אותם הם ט' והם העין האוזן האף השפה השנים היד הרגל השדיים האשכים |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The types of accidents are nine, as the <span style=color:blue>"Philosopher" [= Aristotle]</span> explained in the book of ''<span style=color:blue>Categories</span>''. | *The types of accidents are nine, as the <span style=color:blue>"Philosopher" [= Aristotle]</span> explained in the book of ''<span style=color:blue>Categories</span>''. | ||
− | |style="text-align:right;"|סוגי | + | |style="text-align:right;"|סוגי המקרה ט' והם שביארם ''הפלוסוף'' [ב''{{#annot:Categories|2650|EGkN}}ס' המאמרות בהגיון{{#annotend:EGkN}}'' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The qualities of the homogeneous bodies that signify differences of form - as <span style=color:blue>"the Philosopher" [= Aristotle]</span> counted them in the fourth book of <span style=color:blue>''Meteorology'' [IV, 8, 383a1-20]</span> - are nine | + | *The qualities of the homogeneous bodies that signify differences of form - as <span style=color:blue>"the Philosopher" [= Aristotle]</span> counted them in the fourth book of <span style=color:blue>''Meteorology'' [IV, 8, 383a1-20]</span> - are nine. He said about them that they are as conceptual distinctions, that is, he finds them 18 that become 9, since he included positive properties and their negations, but the negations are not existing things, as will be clearly explained in its place. |
− | |style="text-align:right;"|טבעי המתדמי החלקים אשר ספרם ''הפילוסוף'' | + | |style="text-align:right;"|טבעי המתדמי החלקים אשר ספרם ''הפילוסוף'']‫<ref>M om.</ref> בד' [מ''{{#annot:Meteorology|2650|k6IF}}אותות השמים{{#annotend:k6IF}}'']‫<ref>M מאותות</ref> ואמר בם שהם [כדמות]‫<ref>M om.</ref> הבדלים ציורים הם ט' וזה שהוא מוצאם [י"ח]‫<ref>M om.</ref> שישובו לט' וזה שהוא מנה ‫<ref>56v</ref>הקנינים והעדריהם וההעדרים אינם דברים [ישיים]‫<ref>M אישיים</ref> [ובמקומו יתבאר בבירור]‫<ref>M om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The months in which the human embryo stays in the womb are nine - this is an issue that the natural scientists agreed upon, but did not give a sufficient reason for it. Yet, the astrologers elaborated on this with correct words, as | + | *The months in which the human embryo stays in the womb are nine - this is an issue that the natural scientists agreed upon, but did not give a sufficient reason for it. Yet, the astrologers elaborated on this with correct words, as explained in many books, and the most sufficient is what the authors <span style=color:blue>Ikhwān al-Ṣafā</span> noted. |
− | |style="text-align:right;"|חדשי עמידת העובר האנושי בבטן ט' וזה דבר הסכימו בו חכמי הטבע ולא נתנו לזה טעם מספיק אבל | + | |style="text-align:right;"|חדשי עמידת העובר האנושי בבטן ט' וזה דבר הסכימו בו חכמי הטבע ולא נתנו לזה טעם מספיק אבל האצטגנינים האריכו בזה בדברים נכונים כמו שהוא מבואר בספרים הרבה והיותר מספיק [בה]‫<ref>M om.</ref> מה שזכרו {{#annot:Ikhwān al-Ṣafā|509|tX7E}}[מחברי]‫<ref>M בספרי</ref> אכואן אלצפא{{#annotend:tX7E}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The types of tastes are [eight]: sweet; bitter; salty; spicy; sour; acidic; creamy; tasteless; but the astringent should not be included as a taste by itself, since it is only the essence of acidity, as <span style=color:blue>Ibn Rushd</span> said in <span style=color:blue>Kitāb Kulliyyāt</span>. | *The types of tastes are [eight]: sweet; bitter; salty; spicy; sour; acidic; creamy; tasteless; but the astringent should not be included as a taste by itself, since it is only the essence of acidity, as <span style=color:blue>Ibn Rushd</span> said in <span style=color:blue>Kitāb Kulliyyāt</span>. | ||
− | |style="text-align:right;"|מיני הטעמים <span style=color:red>שמנה</span> מתוק מר מליח חריף חמוץ קובץ דשן תפל ואין למנות העפוץ טעם בפני עצמו לפי שהוא אינו אלא תכלית ה[ק]ביצות | + | |style="text-align:right;"|מיני הטעמים <span style=color:red>שמנה</span> <s>ואין למנות</s> מתוק מר מליח חריף חמוץ קובץ דשן תפל ואין למנות העפוץ טעם בפני עצמו לפי שהוא אינו אלא תכלית [ה[ק]ביצות]‫<ref>M הקצוות</ref> כמו שיאמר ''בן רשד'' [ב''{{#annot:Kitāb Kulliyyāt|2650|rTqy}}ס' הכליאת{{#annotend:rTqy}}'']‫<ref>M בספר <s>כלית</s> הכליות</ref> |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
Line 1,463: | Line 1,463: | ||
=== Ten === | === Ten === | ||
− | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>העשרה</big> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,472: | Line 1,472: | ||
| | | | ||
*It is the beginning of the second rank and is as one; the second in it is twenty; the third is thirty; and so on until 90. Therefore, their names are derived from the names of the units of the first rank. | *It is the beginning of the second rank and is as one; the second in it is twenty; the third is thirty; and so on until 90. Therefore, their names are derived from the names of the units of the first rank. | ||
− | |style="text-align:right;"|תחלת המדרגה השנית והוא כאחד והשני | + | |style="text-align:right;"|תחלת המדרגה השנית והוא כאחד והשני בו עשרים והשלישי שלשים וכן עד צ' ולזה [נגזרו]‫<ref>M נגזרה</ref> לאלו שמות משמות אחד המדרגה הראשונה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,480: | Line 1,480: | ||
| | | | ||
:As [ten] is the beginning of the second rank, so the hundred is the beginning of the third [rank], the thousand of the fourth, and so on. | :As [ten] is the beginning of the second rank, so the hundred is the beginning of the third [rank], the thousand of the fourth, and so on. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכמו שהוא תחלת | + | |style="text-align:right;"|וכמו שהוא תחלת מדרג<s>ו</s>ת [שנית]‫<ref>M שמות</ref> כן [המאה]‫<ref>M המאות</ref> תחלת [מדרגה]‫<ref>M מדרגות</ref> שלישית והאלף רביעית וכן תמיד |
|- | |- | ||
| | | | ||
*If you sum up the squares up to its half, you find [their sum] the same as the simple sum up to ten. | *If you sum up the squares up to its half, you find [their sum] the same as the simple sum up to ten. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i=\sum_{i=1}^{\frac{1}{2}\sdot10} i^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^{10} i=\sum_{i=1}^{\frac{1}{2}\sdot10} i^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם תחבר המרובעים שיש עד חציו | + | |style="text-align:right;"|ואם תחבר המרובעים שיש עד חציו תמצאם כמחובר עשרה פשוט |
|- | |- | ||
|The people and the books used to end at ten, because it is a total, as if the divine Will brought them to this, in order to indicate that it is the end of the counted. | |The people and the books used to end at ten, because it is a total, as if the divine Will brought them to this, in order to indicate that it is the end of the counted. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונהגו ההמון והספרים לגמור בעשרה מפני שהוא כלל וכאלו הביאם הרצון האלהי לזה להורות שהוא סוף הספורים | + | |style="text-align:right;"|ונהגו ההמון והספרים לגמור <s>[.]</s> בעשרה מפני שהוא כלל וכאלו הביאם הרצון האלהי לזה להורות שהוא סוף הספורים |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,497: | Line 1,497: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *The counted are ten: God; intellect; sphere; star; soul; element; mineral; plant; animal; human |
− | |style="text-align:right;"|וזה | + | |style="text-align:right;"|וזה שהספורי' [עשרה]‫<ref>M om.</ref> האלוה והשכל והגלגל והכוכב [והנפש]‫<ref>M om.</ref> והיסוד והדומם והצומח והחי והמדבר |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *categories [<span style=color:blue>Aristotle, ''Categories'', 4, 1b</span>] | + | *The categories are ten [<span style=color:blue>Aristotle, ''Categories'', 4, 1b</span>]. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והמאמרות עשרה |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *commandments | + | *The commandments the Holy Torah that were handed down to us at Sinai are ten and they are an honorable divine secret, for being this number. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|‫[ודברות]‫<ref>M ונתיבות</ref> התורה [הקדושה]‫<ref>M החדשה</ref> שנמסרו לנו בסיני הם י' [והם סוד]‫<ref>M ויש סדר</ref> אלהי נכבד בהנהגם בזה המספר |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :These are the ten ''"Sefirot Belimah"'' alluded to in <span style=color:blue>''The Book of Creation'' [''Sefer Yetzira'']</span>. | |
− | |style="text-align:right;"|''' | + | |style="text-align:right;"|ו<sup>ז</sup>הו הנרמז ב''{{#annot:Sefer Yetzira|2650|bOiX}}ספר יצירה{{#annotend:bOiX}}'' עשרה ספירות בלי מה |
|- | |- | ||
− | | | + | | |
− | |style="text-align:right;"| | + | *The branches of the human tree are ten: ten above and ten below, which are the ten fingers and the ten toes. |
+ | |style="text-align:right;"|ופארות אילן האדם י' למעלה י' למטה והם י' אצבעות הידים וי' אצבעות הרגלים | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |It follows from the absolute wonder that the counted follow the number that, as the units are not more than nine or ten, so there is nothing among the universal principles of the existences that is more than this number, except by a hypothetical division, such as the 12 zodiac signs, or the 28 stations of the moon, and their like that are not definite real divisions, and this is one of the wonders of nature without a doubt. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומן הפלא הגמור בהמשך הספורים למספר שכמו שהמספר לא יעבור ט' או י' כי לא תמצא בכוללי הנמצאות דבר שיעבור זה המספר כי אם בדרך חלוקה הנחית כמו י"ב מזלות וכ"ח מחנות לבנה <s>וכשי</s> וכיוצא באלו <s>ש</s> שאינה חלוקה מוגבלת ישיית וזה אחד <s>מנפ</s> מנפלאות הטבע בלא ספק |
|- | |- | ||
− | |Because of this | + | |If we were not afraid of the length and that we would go beyond our discussion, I would elaborate the explanation of wonderful, great and precious matters in this issue, but we dedicated another place to it in the book, where we agreed to discuss the nature of existence. |
+ | |style="text-align:right;"|ולולא יראתנו מהארי<s>כ</s><sup>כ</sup>ות ושלא נצא ממה שאנחנו בו היתי מאריך בביאור ענינים [נפלאים]‫<ref>M om.</ref> גדולים ויקרים על זה הדרוש אבל יעדנו לו מקום אחר בספר הסכמנו לדבר בו בטבע המציאות | ||
+ | |- | ||
+ | |Because of this wonder and various other, those who assumed that the number is a beginning were mistaken. | ||
|style="text-align:right;"|ומפני הפליאה ‫<ref>57r</ref>הזאת עם אחרות רבות טעו המניחים המספר התחלה | |style="text-align:right;"|ומפני הפליאה ‫<ref>57r</ref>הזאת עם אחרות רבות טעו המניחים המספר התחלה | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Know that the universal principles we mentioned for each number are only a few of many, since the human intellect cannot grasp them, even more so for those that are far from perfection, thus a clear remark on those we mentioned is enough. |
|style="text-align:right;"|ודע שאותם הכוללים שזכרנו‫<ref>M שזכרו</ref> בכל מספר ומספר הם מעט מהרבה כי קצרה יד השכל האנושי להשיגה כל שכן לרחוקים מהשלמות ודי הערה גלויה באותם שזכרנו | |style="text-align:right;"|ודע שאותם הכוללים שזכרנו‫<ref>M שזכרו</ref> בכל מספר ומספר הם מעט מהרבה כי קצרה יד השכל האנושי להשיגה כל שכן לרחוקים מהשלמות ודי הערה גלויה באותם שזכרנו | ||
|- | |- | ||
Line 1,535: | Line 1,539: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Since we have reached this place, we will present some specific qualities of the nature of number, by way of tale and description. |
|style="width:45%; text-align:right;"|ואחר שהגענו לזה המקום נביא קצת סגולות פרטיות מטבע המספר בדרך הגדה וספור | |style="width:45%; text-align:right;"|ואחר שהגענו לזה המקום נביא קצת סגולות פרטיות מטבע המספר בדרך הגדה וספור | ||
|- | |- | ||
Line 1,541: | Line 1,545: | ||
|style="text-align:right;"|לא בדרך שעשה איקלידיס בז' וח' וט' מספרו כי המספר אינו צריך דרך אחר [לזה]‫<ref>M om.</ref> וכן תמצא מפרש איקלידיס בסוף פירוש כל הקדמה מהן מביא משל מספריי‫<ref>M מספריו</ref> ולא [בהקדמות]‫<ref>M בזה דמות דעות</ref> המספריות לבד אבל גם בהנדסיות כל מה שאפשר לבחון הענין במספר יושב אל מספר כמו רב הקדמות המאמר השני מאקלידס שהספירה המעשית נאמת כל הקדמה מונחת גם שם לא ינוח לב הקורא עד יבחננו במבחן הספירה | |style="text-align:right;"|לא בדרך שעשה איקלידיס בז' וח' וט' מספרו כי המספר אינו צריך דרך אחר [לזה]‫<ref>M om.</ref> וכן תמצא מפרש איקלידיס בסוף פירוש כל הקדמה מהן מביא משל מספריי‫<ref>M מספריו</ref> ולא [בהקדמות]‫<ref>M בזה דמות דעות</ref> המספריות לבד אבל גם בהנדסיות כל מה שאפשר לבחון הענין במספר יושב אל מספר כמו רב הקדמות המאמר השני מאקלידס שהספירה המעשית נאמת כל הקדמה מונחת גם שם לא ינוח לב הקורא עד יבחננו במבחן הספירה | ||
|- | |- | ||
− | |Some people argue that <span style=color:blue>'''Euclid'''</span> needed this as a proposition for a few of the cases of the <span style=color:blue>'''tenth book''' of the '''''Elements'''''</span>, but | + | |Some people argue that <span style=color:blue>'''Euclid'''</span> needed this as a proposition for a few of the cases of the <span style=color:blue>'''tenth book''' of the '''''Elements'''''</span>, but we checked it and did not find it so, therefore Euclid's method in the three mentioned books [<span style=color:blue>'''books 7-9'''</span>] is nothing but a rational comprehension that should be rejected. |
|style="text-align:right;"|וקצת אנשים אמרו שהוצרך אקלידס מזה להיות לו כהקדמה לקצת מקומות מהמאמר הי' מספרו ואנחנו חפשנו ולא מצאנו הענין כן אם כן דרך איקלידס בשלשת המאמרים הנזכר' הוא יגיעת השכל לא זולת וזה ממה שראוי שירוחק בכל מקום | |style="text-align:right;"|וקצת אנשים אמרו שהוצרך אקלידס מזה להיות לו כהקדמה לקצת מקומות מהמאמר הי' מספרו ואנחנו חפשנו ולא מצאנו הענין כן אם כן דרך איקלידס בשלשת המאמרים הנזכר' הוא יגיעת השכל לא זולת וזה ממה שראוי שירוחק בכל מקום | ||
|- | |- | ||
Line 1,619: | Line 1,623: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *When there are two numbers [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a, b}}</math>], each of which is relatively prime to the other, and some numbers fall between them that follow [each other] by a certain ratio [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a,c_1, c_2,\ldots, c_n,b}}</math>], then as many numbers that fall between the two of them, so many fall between the first and each of them [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,d_1, d_2,\ldots, d_n,a}}</math>, <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,g_1, g_2,\ldots, g_n,b}}</math> | + | *When there are two numbers [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a, b}}</math>], each of which is relatively prime to the other, and some numbers fall between them that follow [each other] by a certain ratio [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a,c_1, c_2,\ldots, c_n,b}}</math>], then as many numbers that fall between the two of them, so many fall between the first and each of them [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,d_1, d_2,\ldots, d_n,a}}</math>, <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1,g_1, g_2,\ldots, g_n,b}}</math>]; and this proposition can be reversed. |
|style="text-align:right;"|כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון אצל האחר ונפלו ביניהם מספרים ונמשכו ביחס מה הנה כסך המספרים שנפלו בין שניהם כן <s>יועילו</s> [נ' ינפלו]‫<ref>M marg.</ref> בין האחר וכל אחד מהם וזאת ההקדמה מתהפכת | |style="text-align:right;"|כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון אצל האחר ונפלו ביניהם מספרים ונמשכו ביחס מה הנה כסך המספרים שנפלו בין שניהם כן <s>יועילו</s> [נ' ינפלו]‫<ref>M marg.</ref> בין האחר וכל אחד מהם וזאת ההקדמה מתהפכת | ||
|- | |- | ||
Line 1,634: | Line 1,638: | ||
*When a square [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2}}</math>] divides another square [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b^2}}</math>], then its factor [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a}}</math>] divides its factor [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b}}</math>] and vice versa. | *When a square [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2}}</math>] divides another square [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b^2}}</math>], then its factor [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a}}</math>] divides its factor [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b}}</math>] and vice versa. | ||
|style="text-align:right;"|כאשר ימנה המרובע מרובע אחר הנה צלעו ימנה צלעו ובהפך | |style="text-align:right;"|כאשר ימנה המרובע מרובע אחר הנה צלעו ימנה צלעו ובהפך | ||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,660: | Line 1,662: | ||
*If their ratio [is the same as the ratio] of a cube number to a cube number, and one of them is a cube [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^3:b=c^3:d^3}}</math>], then the other [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b}}</math>] is a cube. | *If their ratio [is the same as the ratio] of a cube number to a cube number, and one of them is a cube [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^3:b=c^3:d^3}}</math>], then the other [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b}}</math>] is a cube. | ||
|style="text-align:right;"|ואם היו ביחס מספר <s>מרובע</s> מעוקב אל מספר מעוקב והיה האחד מעוקב הנה האחר מעוקב | |style="text-align:right;"|ואם היו ביחס מספר <s>מרובע</s> מעוקב אל מספר מעוקב והיה האחד מעוקב הנה האחר מעוקב | ||
− | |||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
*The ratio of proportional plane numbers to each other is as the ratio of a square number to a square number. | *The ratio of proportional plane numbers to each other is as the ratio of a square number to a square number. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=b_1:b_2\longrightarrow\left(a_1\sdot b_1\right):\left(a_2\sdot b_2\right)=c^2:d^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|המספרים השטוחים המתדמים יחס אחד אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע | |style="text-align:right;"|המספרים השטוחים המתדמים יחס אחד אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע | ||
− | |||
− | |||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,675: | Line 1,672: | ||
|style="text-align:right;"|והמוגשמים המתדמים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב | |style="text-align:right;"|והמוגשמים המתדמים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב | ||
|- | |- | ||
− | + | | colspan="2"| | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=b_1:b_2=c_1:c_2\longrightarrow\left(a_1\sdot b_1\sdot c_1\right):\left(a_2\sdot b_2\sdot c_2\right)=d^3:g^3}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,682: | Line 1,679: | ||
|style="text-align:right;"|המספרים השטוחים המתדמים כשיכו זה ‫<ref>58r</ref>בזה יתקבץ מההכאה מספר מרובע ושרשו הכאת קטן צלע מאחד מהם בגדול האחר | |style="text-align:right;"|המספרים השטוחים המתדמים כשיכו זה ‫<ref>58r</ref>בזה יתקבץ מההכאה מספר מרובע ושרשו הכאת קטן צלע מאחד מהם בגדול האחר | ||
|- | |- | ||
− | + | | colspan="2"| | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=b_1:b_2\longrightarrow\left(a_1\sdot b_1\right)\times\left(a_2\sdot b_2\right)=\left(a_1\sdot b_2\right)^2=\left(a_2\sdot b_1\right)^2}}</math> | |
|- | |- | ||
| | | | ||
*When proportional solid numbers are multiplied by each other, the product is a cube number, whose root is the product of the root of one of the solid [numbers] by the root of the other [solid number]. I say "the root", since [the product] is always a number that has a root. | *When proportional solid numbers are multiplied by each other, the product is a cube number, whose root is the product of the root of one of the solid [numbers] by the root of the other [solid number]. I say "the root", since [the product] is always a number that has a root. | ||
|style="text-align:right;"|המספרים המוגשמים המתדמים כשיוכו זה בזה יתקבץ מספר מעוקב ושרשו שתכה שורש אחד משני המוגשמים בשורש האחר והיוצא הוא השורש המבוקש ואמנם אמרתי השרש לפי שהוא מספר נגדר לעולם | |style="text-align:right;"|המספרים המוגשמים המתדמים כשיוכו זה בזה יתקבץ מספר מעוקב ושרשו שתכה שורש אחד משני המוגשמים בשורש האחר והיוצא הוא השורש המבוקש ואמנם אמרתי השרש לפי שהוא מספר נגדר לעולם | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=b_1:b_2=c_1:c_2\longrightarrow\left(a_1\sdot b_1\sdot c_1\right)\times\left(a_2\sdot b_2\sdot c_2\right)=\left(\sqrt[3]{a_1\sdot b_1\sdot c_1}\sdot\sqrt[3]{a_2\sdot b_2\sdot c_2}\right)^3}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,723: | Line 1,723: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *When there are three proportional numbers and they are the smallest numbers in this ratio, the sum of any two of them is relatively prime to the one that remains. |
|style="text-align:right;"|כאשר היו שלשה מספרים מתיחסים והיו קטני המספרי' על אותו היחס הנה כל שנים מהם מחוברים ראשונים אצל הנשאר | |style="text-align:right;"|כאשר היו שלשה מספרים מתיחסים והיו קטני המספרי' על אותו היחס הנה כל שנים מהם מחוברים ראשונים אצל הנשאר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *For every two relatively prime numbers, the ratio of the first to the second cannot be the same as the ratio of the second to another number. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{p:q\ne q:a}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כל שני מספרים ראשונים זה אל זה הנה אין יחס הראשון אל השני כיחס השני אל מספר אחר | |style="text-align:right;"|כל שני מספרים ראשונים זה אל זה הנה אין יחס הראשון אל השני כיחס השני אל מספר אחר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *When there are proportional numbers in a certain ratio and the extremes are relatively prime, the ratio of the first to the second cannot be the same as the ratio of [one?] to the [first?] number. |
|style="text-align:right;"|כאשר היו מספרים ימשכו קצתם לקצת ביחס מה והיו הקצוות הראשונים זה לזה הנה אין שעור הראשון אצל השני כשיעור האחד אל המספר האחר | |style="text-align:right;"|כאשר היו מספרים ימשכו קצתם לקצת ביחס מה והיו הקצוות הראשונים זה לזה הנה אין שעור הראשון אצל השני כשיעור האחד אל המספר האחר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *When there are proportional numbers in a certain ratio, and the first is subtracted from each, the ratio of what remains from the second to the first is the same as the ratio of what remains from the last to the sum of all the numbers before it. |
|style="text-align:right;"|כאשר היו מספרים נמשכים על יחס מה וחוסר על כל אחד מהשני והאחרון כמו הראשון הנה שעור מה שישאר מהשני אצל הראשון כשעור מה שישאר מהאחרון אצל כל המספרים אשר לפניו כאשר יקובצו | |style="text-align:right;"|כאשר היו מספרים נמשכים על יחס מה וחוסר על כל אחד מהשני והאחרון כמו הראשון הנה שעור מה שישאר מהשני אצל הראשון כשעור מה שישאר מהאחרון אצל כל המספרים אשר לפניו כאשר יקובצו | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=b_1:b_2\longrightarrow\left(a_2-a_1\right):a_1=\left(a_n-a_1\right):\left(a_1+a_2+\ldots+a_{n-1}\right)}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,761: | Line 1,765: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *( | + | *When a number is multiplied by two numbers, the ratio of the two products to each other is as the ratio of the number to the number |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot c\right):\left(b\sdot c\right)=a:b}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כשהוכה מספר בשני מספרים הנה יחס שתי ההכאות אחת מהם לאחרת כיחס המספר למספר | |style="text-align:right;"|כשהוכה מספר בשני מספרים הנה יחס שתי ההכאות אחת מהם לאחרת כיחס המספר למספר | ||
|- | |- | ||
Line 1,844: | Line 1,849: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :Their property is that if the perfect numbers are arranged by their natural order, you find the unites of the first are 6, the units of the one that follows are 8, then again 6, then 8, and so on |
|style="text-align:right;"|ומסגלתם שאם יסודרו [אלו]‫<ref>M או</ref> השלמים כפי מה שנולדו בטבע תמצא האחד פרטו ו' <s>ואז</s> ואשר אחריו פרטו ח' ואחר ו' ואחר ח' וכן תמיד | |style="text-align:right;"|ומסגלתם שאם יסודרו [אלו]‫<ref>M או</ref> השלמים כפי מה שנולדו בטבע תמצא האחד פרטו ו' <s>ואז</s> ואשר אחריו פרטו ח' ואחר ו' ואחר ח' וכן תמיד | ||
|- | |- | ||
Line 1,935: | Line 1,940: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *For | + | *For every number divided into two different parts and into two other different parts, the product of the smallest by the greatest plus the product of the difference between the [two] smaller by the difference between the [sum of the two] smaller and the whole number is equal to the product of the greatest among the [two] smaller by the smallest among the [two] greater. |
|style="text-align:right;"|כל מספר יחלק בשני חלקים מתחלפים ובשני חלקים אחרים מתחלפים הנה הכאת כל אחד קטן קטנים בגדול הגדולים ותוספת הכאת מותר מה שבין הקטנים במותר מה שבין הקטנים והמספר כלו כמו הכאת רב הקטנים בקטן הגדולים | |style="text-align:right;"|כל מספר יחלק בשני חלקים מתחלפים ובשני חלקים אחרים מתחלפים הנה הכאת כל אחד קטן קטנים בגדול הגדולים ותוספת הכאת מותר מה שבין הקטנים במותר מה שבין הקטנים והמספר כלו כמו הכאת רב הקטנים בקטן הגדולים | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<c<d<b;a+b=c+d\longrightarrow\left(a\sdot b\right)+\left[\left(c-a\right)\sdot\left[\left(a+b\right)-\left(c+a\right)\right]\right]=c\sdot d}}</math> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *When there are two different relatively composite numbers and the smaller is repeatedly subtracted from the greater until the remainder is less than [the smaller] or the same as it, [the remainder] is the greatest common factor of the two [given] numbers. |
|style="text-align:right;"|כשהיו שני מספרים משותפים מתחלפים [והובדלו]‫<ref>om.</ref> מהגדול דמיוני הקטן עד שישאר פחות ממנו או הוא עצמו וכן <s>נסור</s> בסור הקטן מהגדול עד שיכלה אל מספר הנה הוא גדול משותף בין שני המספרים | |style="text-align:right;"|כשהיו שני מספרים משותפים מתחלפים [והובדלו]‫<ref>om.</ref> מהגדול דמיוני הקטן עד שישאר פחות ממנו או הוא עצמו וכן <s>נסור</s> בסור הקטן מהגדול עד שיכלה אל מספר הנה הוא גדול משותף בין שני המספרים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *When we wish to find the smallest number that is counted [= divisible] by two known numbers: |
− | |style="text-align:right;"|אם רצינו למצוא קטן מספר ימנוהו שני מספרים ידועים | + | |style="text-align:right;"|אם רצינו למצוא קטן מספר ימנוהו שני מספרים ידועים |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :If these numbers are prime, we multiply the one by the other and the result is the required. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{p\sdot q}}</math> | ||
+ | |style="text-align:right;"|אם היו המספרים ראשונים נכה האחד באחר ויגיע דרושנו | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :If they are relatively composite, we take their greatest common factor, then we take the number of units by which it divides the smaller and [the number of units] by which it divides the greater, we multiply the smaller among them by the greater among the relatively composite numbers, or the greater by the smaller among the relatively composite numbers, because it is the same, and this [resulting] number is the required. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot c\right)\sdot b=\left(b\sdot c\right)\sdot a}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם היו משותפים נקח גדול מספר משותף ביניהם ונקח מספר האחדים שהוא מונה הקטן ושהוא[.] מונה הגדול ונכה הקטן מאלו בגדול המספרים המשותפים או הגדול בקטן המספרים המשותפים כי הכל אחד ואותו המספר הוא המבוקש | |style="text-align:right;"|ואם היו משותפים נקח גדול מספר משותף ביניהם ונקח מספר האחדים שהוא מונה הקטן ושהוא[.] מונה הגדול ונכה הקטן מאלו בגדול המספרים המשותפים או הגדול בקטן המספרים המשותפים כי הכל אחד ואותו המספר הוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
Line 1,955: | Line 1,969: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *When we wish to find the smallest number that has given parts – this is clear from the previous proposition. |
|style="text-align:right;"|כשנרצה למצוא קטן מספר בו חלקים ידועים הנה יתבאר מפני ההקדמה שלפני זאת | |style="text-align:right;"|כשנרצה למצוא קטן מספר בו חלקים ידועים הנה יתבאר מפני ההקדמה שלפני זאת | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *When we wish to find the smallest numbers in a defined proportion: |
|style="text-align:right;"|כשנרצה למצוא [קטני]‫<ref>M שני</ref> מספרים על יחס מוגבל | |style="text-align:right;"|כשנרצה למצוא [קטני]‫<ref>M שני</ref> מספרים על יחס מוגבל | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :If they are primes, then they are the smallest numbers of that proportion. |
|style="text-align:right;"|אם היו ראשונים הנה הם קטני המספרים על אותו היחס | |style="text-align:right;"|אם היו ראשונים הנה הם קטני המספרים על אותו היחס | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :If they are relatively composite numbers, we take the greatest number that counts them [= their greatest common divisor]. |
|style="text-align:right;"|‫[ואם]‫<ref>M om.</ref> היו משותפים הנה נקח גדול מספר ימנם | |style="text-align:right;"|‫[ואם]‫<ref>M om.</ref> היו משותפים הנה נקח גדול מספר ימנם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | ::If the numbers are 8, 12, 18, their greatest common divisor is 2. We take the number of units by which 2 divides 8, the number of units by which 2 divides 12, and the number by which it divides 18; you find that they are 4, 6, 9 and they are the smallest numbers in this proportion. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8:12:18=\left(4\sdot2\right):\left(6\sdot2\right):\left(9\sdot2\right)=4:6:9}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואלו המספרים הם ח' י"ב י"ח וגדול מספר ימנם ב' ונקח מספר אחדים שימנה ב' ח' ומספר שימנה ב' י"ב וכשעור שימנה י"ח ותמצא דו"ט והם קטני המספרים על אותו היחס | |style="text-align:right;"|ואלו המספרים הם ח' י"ב י"ח וגדול מספר ימנם ב' ונקח מספר אחדים שימנה ב' ח' ומספר שימנה ב' י"ב וכשעור שימנה י"ח ותמצא דו"ט והם קטני המספרים על אותו היחס | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *When we wish to find the smallest numbers in a given ratio [?] | + | *When we wish to find the smallest numbers in a given ratio of discontinuous terms - as 1 to 2, which is a half; 4 to 12, which is a third; 6 to 24, which is a quarter - and we want the successive terms, we take the smallest number that has a half [?]. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2:4=\frac{1}{2};\quad4:12=\frac{1}{3};\quad6:24=\frac{1}{4}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|‫<ref>60r</ref>כשנרצה למצוא קטני המספרים על <s>יחסים</s> יחסים ידועים בנושאים מפורדים כמו א' אל ב' חצי ד' אל י"ב שליש ו' אל כ"ד <s>רביע</s> רביע ה ונבקשהו בנושאים נלוים <s>הנק</s> הנה נקח קטן מספר שיש לו חצי | |style="text-align:right;"|‫<ref>60r</ref>כשנרצה למצוא קטני המספרים על <s>יחסים</s> יחסים ידועים בנושאים מפורדים כמו א' אל ב' חצי ד' אל י"ב שליש ו' אל כ"ד <s>רביע</s> רביע ה ונבקשהו בנושאים נלוים <s>הנק</s> הנה נקח קטן מספר שיש לו חצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *If | + | *We wish to know if two numbers have a proportional [consecutive number]: |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|נרצה לידע כשהיו שני מספרים אם ימצא להם מתיחס |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :If they are prime, then there is no third [number] proportional to them. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הנה אם היו ראשונים לא ימצא שלישי על יחסם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :If | + | :If they are relatively composite numbers, we multiply the second by itself and if the first divides it, they are divisible by a third proportional consecutive number, otherwise they are not. |
− | : | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot b\right):\left(a\sdot c\right)\longrightarrow\left(a\sdot c\right)^2:\left(a\sdot b\right)}}</math> |
|style="text-align:right;"|ואם היו משותפים נכה השני בעצמו ואם ימנהו הראשון הנה ימנה להם שלישי מתיחס אחריהם ואם לא לא | |style="text-align:right;"|ואם היו משותפים נכה השני בעצמו ואם ימנהו הראשון הנה ימנה להם שלישי מתיחס אחריהם ואם לא לא | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *If they are three [numbers] and we wish to know if they have a fourth [proportional consecutive number]: |
− | |style="text-align:right;"|ואם היו שלשה ונרצה לידע אם יש להם רביעי הנה אם היו הראשון והשלישי ראשונים זה לזה אין להם רביעי | + | |style="text-align:right;"|ואם היו שלשה ונרצה לידע אם יש להם רביעי |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :If the first and the third are relatively prime, then they do not have a fourth [proportional consecutive number]. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הנה אם היו הראשון והשלישי ראשונים זה לזה אין להם רביעי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :If they are relatively composite numbers, we multiply the second by the third, if the first divides the resulting product, they have a fourth [proportional consecutive] number, otherwise they are do not. |
− | : | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a\sdot b\right):g:\left(a\sdot c\right)\longrightarrow\left[g\sdot\left(a\sdot c\right)\right]:\left(a\sdot b\right)}}</math> |
|style="text-align:right;"|ואם היו משותפים נכה השני <s>בשני</s> בשלישי ויצא מספר מה הנה אם ימנהו הראשון ימצא להם מספר רביעי ואם לא לא | |style="text-align:right;"|ואם היו משותפים נכה השני <s>בשני</s> בשלישי ויצא מספר מה הנה אם ימנהו הראשון ימצא להם מספר רביעי ואם לא לא | ||
|- | |- | ||
− | + | | | |
+ | ==== <span style=color:Green>Algorithm for finding pairs of amicable numbers</span> ==== | ||
+ | |||
| | | | ||
|- | |- | ||
Line 2,002: | Line 2,028: | ||
|style="text-align:right;"|כשנרצה למצוא {{#annot:term|2461,2253|q4cm}}מספרים נאהבים{{#annotend:q4cm}} כמה שנרצה | |style="text-align:right;"|כשנרצה למצוא {{#annot:term|2461,2253|q4cm}}מספרים נאהבים{{#annotend:q4cm}} כמה שנרצה | ||
|- | |- | ||
− | |We assume consecutive numbers in the double ratio from one, including one. The numbers are summed [ | + | |We assume consecutive numbers in the double ratio from one, including one. The numbers are summed [up to] the number before the last, including one, then the number before the last is added to the sum [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)+2^{i-1}\right]}}</math>] and the number that comes before the number before the last is subtracted from the sum [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)-2^{i-2}\right]}}</math>]. The numbers generated from the addition and the subtraction should be prime numbers and none of them is two. If they are not prime, proceed further until the prime numbers are generated. |
− | |style="text-align:right;"|הנה נניח מספרים‫<ref>M מספר</ref> נלוים על יחס הכפל מן האחד והאחד עמהם ויקובצו המספרים אשר קודם האחרון והאחד עמהם ונוסף על המקובץ המספר אשר קודם האחרון וחוסר מהנוסף עליו המספר אשר ילוה מה שקודם האחרון הנה יהיו המספרים המתחדשים אחר התוספת והחסרון מספרים ראשונים ואין אחד מהם שנים ואם לא יהיו ראשונים תעבור הלאה עד שיצאו המספרים הראשונים והוכה <s>כל אחד משניהם</s> משוטח‫<ref>M משטח</ref> אחד מהם באחר | + | |style="text-align:right;"|הנה נניח מספרים‫<ref>M מספר</ref> נלוים על יחס הכפל מן האחד והאחד עמהם ויקובצו המספרים אשר קודם האחרון והאחד עמהם ונוסף על המקובץ המספר אשר קודם האחרון וחוסר מהנוסף עליו המספר אשר ילוה מה שקודם האחרון הנה יהיו המספרים המתחדשים אחר התוספת והחסרון מספרים ראשונים ואין אחד מהם שנים ואם לא יהיו ראשונים תעבור הלאה עד שיצאו המספרים הראשונים |
+ | |- | ||
+ | |The product of one of them by the other is multiplied by the number before the last. Keep the result. | ||
+ | |style="text-align:right;"|והוכה <s>כל אחד משניהם</s> משוטח‫<ref>M משטח</ref> אחד מהם באחר במספר אשר קודם האחרון ושמור מה שיצא | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
− | |||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=\left[\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)+2^{i-1}\right]\sdot\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)-2^{i-2}\right]\sdot2^{n-1}\right]}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=\left[\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)+2^{i-1}\right]\sdot\left[\left(\sum_{i=1}^n 2^{i-1}\right)-2^{i-2}\right]\sdot2^{n-1}\right]}}</math> | ||
+ | |- | ||
+ | |Add to the last the fourth number [before it], or one, if one is fourth [before] it, then multiply the sum by the last number and subtract [one] from the product. The remainder is a prime number. Multiply this prime number by the number before the last. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b=\left[\left[\left[\left(2^n+2^{n-3}\right)\sdot2^n\right]-1\right]\sdot2^{n-1}\right]}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b=\left[\left[\left[\left(2^n+2^{n-3}\right)\sdot2^n\right]-1\right]\sdot2^{n-1}\right]}}</math> | ||
− | :a | + | |style="text-align:right;"|והוסף על האחרון המספר הרביעי או האחד אם היה האחד כרביעי ממנו <s>ונה</s> והכה מה שיתקבץ במספר האחרון וחסר מהיוצא מן ההכאה ויהיה הנשאר מספר ראשון תכה זה המספר הראשון במספר אשר קודם האחרון |
+ | |- | ||
+ | |The result of the multiplication [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b}}</math>] and the reserved number [[<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a}}</math>]] - each of them is equal to [the sum of] all the divisors of the other. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הנה היוצא מן ההכאה עם המספר השמור ישוה כל אחד מהם כל חלקי‫<ref>M חלקו</ref> האחר | ||
+ | |- | ||
+ | |The numbers generated by this technique are called amicable numbers. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואלו המספרים המתילדים מזאת התחבולה נקראו {{#annot:term|2461,2253|FZKl}}נאהבים{{#annotend:FZKl}} | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The product of even by even is even | + | *The product of an even [number] by an even number is even. |
|style="text-align:right;"|הכאת זוג במספר זוג הוא זוג | |style="text-align:right;"|הכאת זוג במספר זוג הוא זוג | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The product of even by odd is [even] | + | *The product of an even [number] by an odd [number] is [even]. |
|style="text-align:right;"|הכאת זוג בנפרד נפרד | |style="text-align:right;"|הכאת זוג בנפרד נפרד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The product of odd by odd is odd | + | *The product of an odd [number] by an odd [number] is odd. |
|style="text-align:right;"|הכאת נפרד בנפרד נפרד | |style="text-align:right;"|הכאת נפרד בנפרד נפרד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle a^2\sdot b^2=\left(a\sdot b\right)^2</math> | + | ==== <span style=color:Green>Properties of square numbers</span> ==== |
+ | | | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | *When a square [number] is multiplied by a square [number], the result is a square and its root is the product of the root by the root. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2\sdot b^2=\left(a\sdot b\right)^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כשיוכה‫<ref>M כשיכה</ref> מרובע במרובע היוצא יהיה מרובע ושרשו כפל השרש על השורש | |style="text-align:right;"|כשיוכה‫<ref>M כשיכה</ref> מרובע במרובע היוצא יהיה מרובע ושרשו כפל השרש על השורש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle a^2:b^2=\left(a:b\right)^2</math> | + | *The ratio of a square [number] to a square [number] is a square and the root of the result is the quotient of the root of the greater by the root of the smaller. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2:b^2=\left(a:b\right)^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וערך מרובע אל מרובע מרובע ושורש היוצא בחלוק השורש הגדול על השורש הקטן | |style="text-align:right;"|וערך מרובע אל מרובע מרובע ושורש היוצא בחלוק השורש הגדול על השורש הקטן | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\left(\frac{1}{4}\sdot a^2\right)</math> is a square | + | *The quarter of every square [number] [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{4}\sdot a^2\right)}}</math>] is a square. |
|style="text-align:right;"|כל מרובע רביעיתו מרובע | |style="text-align:right;"|כל מרובע רביעיתו מרובע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<math>\scriptstyle\left(4\sdot a^2\right)</math> is a square | + | :Its quadruple [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(4\sdot a^2\right)}}</math>] is a square. |
|style="text-align:right;"|וארבעה דמיוניו מרובע | |style="text-align:right;"|וארבעה דמיוניו מרובע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\left[n^2-\left[n+\left(n-1\right)\right]\right]</math> | + | *For every square [number], when you subtract from it its root and the number before [its root], [the result] is a square. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[n^2-\left[n+\left(n-1\right)\right]\right]}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כל מרובע שתחסר ממנו השרש והמספר [..] שלפניו הוא מרובע | |style="text-align:right;"|כל מרובע שתחסר ממנו השרש והמספר [..] שלפניו הוא מרובע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<math>\scriptstyle\left[n^2+\left[n+\left(n+1\right)\right]\right]</math> is a square | + | :And if you add to it its root and the number that follows [its root], [the result] is a square. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[n^2+\left[n+\left(n+1\right)\right]\right]}}</math> is a square | ||
|style="text-align:right;"|ואם תוסיף בו השורש והמספר שלאחריו יהיה מרובע | |style="text-align:right;"|ואם תוסיף בו השורש והמספר שלאחריו יהיה מרובע | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\left(n+1\right)^2-n^2=\left(n+1\right)+n</math> | + | *The difference between a square [number] and the square [number] next to it is as the sum of their two roots. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^2-n^2=\left(n+1\right)+n}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|מרחק מרובע ‫<ref>60v</ref>ממרובע סמוך לו כמחובר שני השרשים | |style="text-align:right;"|מרחק מרובע ‫<ref>60v</ref>ממרובע סמוך לו כמחובר שני השרשים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle a^2:\left(b\sdot a\right)=\left(b\sdot a\right):b^2</math> | + | *For every two square [numbers] whether consecutive or not, when the root of one of them is multiplied by the [root of] the other, the result is a proportional number between these two square [numbers]. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2:\left(b\sdot a\right)=\left(b\sdot a\right):b^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כל שני מרובעים סמוכים או רחוקים יוכה שורש אחד מהם באחר יגיע מספר מתיחס בין שני המרובעים ההם | |style="text-align:right;"|כל שני מרובעים סמוכים או רחוקים יוכה שורש אחד מהם באחר יגיע מספר מתיחס בין שני המרובעים ההם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\left(\sum_{i=1}^{n-1} i\right)+\left(\sum_{i=1}^n i\right)=n^2</math> | + | *If you arrange the sums of the natural [numbers] in a row and add each rank to the one that follows it, the square [numbers] are generated. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\sum_{i=1}^{n-1} i\right)+\left(\sum_{i=1}^n i\right)=n^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם תסדר החבור הטבעי בטור ותצרף כל מדרגה עם אשר אחריה יתילדו המרובעים | |style="text-align:right;"|אם תסדר החבור הטבעי בטור ותצרף כל מדרגה עם אשר אחריה יתילדו המרובעים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\left(\sum_{i=1}^n i\right)+\left(\sum_{i=n-1}^1 i\right)=n^2</math> | + | *If you sum the [natural] numbers up to a certain term, then sum them all backwards, the result is the same as the square of the number you stopped at. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\sum_{i=1}^n i\right)+\left(\sum_{i=n-1}^1 i\right)=n^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|‫[אם תקבץ המספרים עד גבול ותחזור לאחור ותקבץ הכל יעלה כמרובע המספר אשר עמדת בו‫]‫<ref>M om.</ref> | |style="text-align:right;"|‫[אם תקבץ המספרים עד גבול ותחזור לאחור ותקבץ הכל יעלה כמרובע המספר אשר עמדת בו‫]‫<ref>M om.</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n \left(2i-1\right)=n^2</math> | + | *If you sum the odd numbers successively, including one, the natural square numbers are generated. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n \left(2i-1\right)=n^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם תקבץ המספרים הנפרדים כסדרם והאחד עמהם ותחברם אחד אחד יתילדו המרובעים הטבעיים | |style="text-align:right;"|אם תקבץ המספרים הנפרדים כסדרם והאחד עמהם ותחברם אחד אחד יתילדו המרובעים הטבעיים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | ::As if you write in a line: 1; 3; 5; 7; 9; 11. |
|style="text-align:right;"|כמו שתניח בטור א' ג' ה' ז' ט' י"א | |style="text-align:right;"|כמו שתניח בטור א' ג' ה' ז' ט' י"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1^2}}</math> | + | ::The square of 1 is 1. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הנה א' מרובעו א‫' | |style="text-align:right;"|הנה א' מרובעו א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3=4=2^2}}</math> | + | ::Add 3 to it; they are 4 and it is the square of 2. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3=4=2^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|תחבר אליו [ג']‫<ref>M om.</ref> יהיו ד' והוא מרובע ב‫' | |style="text-align:right;"|תחבר אליו [ג']‫<ref>M om.</ref> יהיו ד' והוא מרובע ב‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5=9=3^2}}</math> | + | ::Add 5 to them; they are 9 and it is the square of 3. |
− | |style="text-align:right;"|תחבר אליהם ה' יהיו [ט']‫<ref>M om.</ref> והוא מרובע ג' וכן תמיד | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+3+5=9=3^2}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|תחבר אליהם ה' יהיו [ט']‫<ref>M om.</ref> והוא מרובע ג‫' | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::And so on. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכן תמיד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n 2i=n^2+n</math> | + | *If you write the natural even numbers in a row, then sum them, as we did with the odd numbers, then the natural squares plus their roots are generated. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n 2i=n^2+n}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם תניח הזוגות הטבעיים בטור ותחברם כמו שעשינו בנפרדי' יתילדו המרובעים הטבעיים ושרשיהם | |style="text-align:right;"|אם תניח הזוגות הטבעיים בטור ותחברם כמו שעשינו בנפרדי' יתילדו המרובעים הטבעיים ושרשיהם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :: | + | ::As: 2; 4; 6; 8; 10. |
|style="text-align:right;"|כמו ב' ד' ו' ח' י‫' | |style="text-align:right;"|כמו ב' ד' ו' ח' י‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2=1^2+1}}</math> | + | ::2 is 1 plus its root. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2=1^2+1}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הנה ב' א' וצלעו | |style="text-align:right;"|הנה ב' א' וצלעו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+4=6=2^2+2}}</math> | + | ::We add 4 to it; they are 6, which is the square of 2 plus its root. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+4=6=2^2+2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|נחבר אליו ד' יהיו ו' שהם מרובע ב' וצלעו | |style="text-align:right;"|נחבר אליו ד' יהיו ו' שהם מרובע ב' וצלעו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+4+6=12=3^2+3}}</math> | + | ::Add 6 to them; they are 12, as the square of 3 plus its root. |
− | |style="text-align:right;"|תחבר אליהם [ו']‫<ref>M om.</ref> יהיו י"ב והוא כמרובע ג' וצלעו וכן לעולם | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2+4+6=12=3^2+3}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|תחבר אליהם [ו']‫<ref>M om.</ref> יהיו י"ב והוא כמרובע ג' וצלעו | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ::And so on. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וכן לעולם | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ==== <span style=color:Green>Properties of cube numbers</span> ==== | ||
+ | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,124: | Line 2,192: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::The four [odd numbers] that follow 11 form the fourth cube. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{13+15+17+19=4^3}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{13+15+17+19=4^3}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וארבעה אחר י"א יולידו המעוקב הרביעי | + | |style="text-align:right;"|וארבעה אחר י"א יולידו המעוקב הרביעי |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *If you sum | + | ::And so on. |
+ | |style="text-align:right;"|וכן תמיד | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | *If you sum the even numbers this way, the cube numbers plus their roots are generated. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^3+n}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^3+n}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם תחבר בזה הדרך הזוגות יתילדו המעוקבים‫<ref>M המחוברים</ref> כסדרם וצלעותיהם | |style="text-align:right;"|ואם תחבר בזה הדרך הזוגות יתילדו המעוקבים‫<ref>M המחוברים</ref> כסדרם וצלעותיהם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | ==== <span style=color:Green>Sums</span> ==== |
+ | | | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | *If you arrange the natural numbers [in a row] and add each rank to the one that follows it, the natural odd numbers are generated | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n-1\right)+n=2n-1}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם תסדר המספר הטבעי ותצרף כל מדרגה [אל]‫<ref>M om.</ref> אשר אחריה יתילדו הנפרדים הטבעיים | |style="text-align:right;"|אם תסדר המספר הטבעי ותצרף כל מדרגה [אל]‫<ref>M om.</ref> אשר אחריה יתילדו הנפרדים הטבעיים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n i^3=\left(\sum_{i=1}^n i\right)^2</math> | + | *If you add up the cube numbers successively as you wish including one, the sum is a square and its root is the sum [of the natural numbers] up to the root of the cube you stopped at. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n i^3=\left(\sum_{i=1}^n i\right)^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם תחבר המעוקבים כסדרם כמו שתרצה והאחד עמהם היה המקובץ מרובע ושרשו מרובע <sup>ה</sup><s>ת</s>חבור עד שורש מעוקב שעמדת | |style="text-align:right;"|אם תחבר המעוקבים כסדרם כמו שתרצה והאחד עמהם היה המקובץ מרובע ושרשו מרובע <sup>ה</sup><s>ת</s>חבור עד שורש מעוקב שעמדת | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n i^2=\left(\sum_{i=1}^n i\right)\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot n\right)+\frac{1}{3}\right]</math> | + | *The sum of the consecutive square numbers is known when you take the sum of [the natural numbers up to] the number that is the root of the square you stopped at and keep it. Take two-thirds of the root of this square plus one-third and multiply it by the reserved. The result is the sum of the square numbers up to this number. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n i^2=\left(\sum_{i=1}^n i\right)\sdot\left[\left(\frac{2}{3}\sdot n\right)+\frac{1}{3}\right]}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|חבור המרובעים הנלוים יודע כשתקח מחובר המספר שהוא שורש לאותו המרובע שעמדת בו שמרהו וקח שני שלישי שורש אותו המרובע עם תוספת שלישית אחד ונכפלהו בשמור והעולה הוא מחובר המרובעים עד סוף אותו המספר | |style="text-align:right;"|חבור המרובעים הנלוים יודע כשתקח מחובר המספר שהוא שורש לאותו המרובע שעמדת בו שמרהו וקח שני שלישי שורש אותו המרובע עם תוספת שלישית אחד ונכפלהו בשמור והעולה הוא מחובר המרובעים עד סוף אותו המספר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The sum of the natural numbers is that you multiply whichever [last] number you want to sum by half the number that follows, or by its own half plus | + | *The sum of the natural numbers is [formed by that] you multiply whichever [last] number you want to sum by half the number that follows, or by its own half plus one half, and the result is the sum. |
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n i=n\sdot\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n+1\right)\right]=n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n i=n\sdot\left[\frac{1}{2}\sdot\left(n+1\right)\right]=n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|חבור המספר פשוט הוא שתכפל איזה מספר שתרצה חבורו בחצי המספר הבא אחריו או בחציו וחצי אחד והעולה הוא המחובר | |style="text-align:right;"|חבור המספר פשוט הוא שתכפל איזה מספר שתרצה חבורו בחצי המספר הבא אחריו או בחציו וחצי אחד והעולה הוא המחובר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The sum of the odd numbers alone is that you multiply the mean number twice by itself, | + | *The sum of the odd numbers alone is [formed by that] you multiply the mean number twice by itself, then add the last number to it and this is the required. |
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n \left(2i-1\right)=\left(\frac{2n-1}{2}-\frac{1}{2}\right)^2+\left(2n-1\right)}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n \left(2i-1\right)=\left(\frac{2n-1}{2}-\frac{1}{2}\right)^2+\left(2n-1\right)}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|חבור הנפרדים לבד הוא שתכה המספר המספר האמצעי בעצמו שני פעמים ותוסיף עליו השורש והוא המבוקש | |style="text-align:right;"|חבור הנפרדים לבד הוא שתכה המספר המספר האמצעי בעצמו שני פעמים ותוסיף עליו השורש והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n 2i=\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)^2+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)</math> | + | *The sum of the even numbers alone is [formed by that] you take half the last number and multiply it by itself, then add its root to it and this is the required. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n 2i=\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)^2+\left(\frac{1}{2}\sdot2n\right)}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|חבור הזוגות לבד תקח חצי סוף החשבון ותכהו בעצמו ותוסיף עליו שרשו והוא המבוקש | |style="text-align:right;"|חבור הזוגות לבד תקח חצי סוף החשבון ותכהו בעצמו ותוסיף עליו שרשו והוא המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\sum_{i=1}^n i=\frac{1}{2}\sdot\left(n^2+n\right)</math> | + | *The sum of the natural numbers is half the square of the number we stopped at plus its root. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sum_{i=1}^n i=\frac{1}{2}\sdot\left(n^2+n\right)}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|החבור הטבעי הוא חצי [מרובע]‫<ref>M om.</ref> המספר שעמדנו בו וצלעו | |style="text-align:right;"|החבור הטבעי הוא חצי [מרובע]‫<ref>M om.</ref> המספר שעמדנו בו וצלעו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *If you arrange the natural numbers in a row and write above each of them the sum [of the natural numbers up to it], then relate each one to its sum, you find that [the ratio of the sum to the number] exceeds [the ratio of the sum to the previous number] by half. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left(\sum_{i=1}^n i\right):n\right]-\left[\left(\sum_{i=1}^{n-1} i\right):\left(n-1\right)\right]=\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם תסדר המספר הטבעי בטור ותשים על כל אחד חבורו ותקיש כל אחד אל חבורו תמצא כל חבור יוסיף על המספר חצי | |style="text-align:right;"|אם תסדר המספר הטבעי בטור ותשים על כל אחד חבורו ותקיש כל אחד אל חבורו תמצא כל חבור יוסיף על המספר חצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | {|class="wikitable" style="color: blue; text-align:center;" | + | :{|class="wikitable" style="color: blue; text-align:center;" |
|- | |- | ||
|<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^n i}}</math>||36||28||21||15||10||6||3||1 | |<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sum_{i=1}^n i}}</math>||36||28||21||15||10||6||3||1 | ||
Line 2,184: | Line 2,267: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::For example: you find here that 1 is the same as 1. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1\times1}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1\times1}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|דמיון המשל בו שתמצא בכאן ‫<ref>61r</ref>א' <s>כמו</s> כמו א‫' | |style="text-align:right;"|דמיון המשל בו שתמצא בכאן ‫<ref>61r</ref>א' <s>כמו</s> כמו א‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::3 is the same as 2 plus its half. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3=\left(1+\frac{1}{2}\right)\times2}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3=\left(1+\frac{1}{2}\right)\times2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וג' כמו ב' [וחציו]‫<ref>M om.</ref> | |style="text-align:right;"|וג' כמו ב' [וחציו]‫<ref>M om.</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::6 is two times 3. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6=2\times3}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6=2\times3}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וו' שני דמיוני ג‫' | |style="text-align:right;"|וו' שני דמיוני ג‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::10 is two times 4 plus its half. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10=\left(2+\frac{1}{2}\right)\times4}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{10=\left(2+\frac{1}{2}\right)\times4}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וי' שני דמיוני ד' וחציו | |style="text-align:right;"|וי' שני דמיוני ד' וחציו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | ::15 is three times 5. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15=3\times5}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{15=3\times5}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וט"ו שלשה דמיוני ה‫' | |style="text-align:right;"|וט"ו שלשה דמיוני ה‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | ::And so on it exceeds by half the ratio. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1:n\sdot\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן תמיד יוסיף בחצי דמיון | |style="text-align:right;"|וכן תמיד יוסיף בחצי דמיון | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\left(\frac{a+b}{a}\sdot\frac{a+b}{b}\right)\sdot\left(a\sdot b\right)=\left(a+b\right)^2</math> | + | *For every number that you divide into two parts randomly, you divide the whole by each of its parts, multiply each quotient by the other and keep [the product], then multiply each of the parts by the other and [the resulting product] by the reserved; the result is the same as the square of that number. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{a+b}{a}\sdot\frac{a+b}{b}\right)\sdot\left(a\sdot b\right)=\left(a+b\right)^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כל מספר שתחלקהו בשני חלקים איך שיהיה ותחלק כלו על כל אחד מחלקיו ותכה היוצא מכל אחד משתי החלוקות זו בזו ותשמרהו ואחר תכה אחד משני החלקים באחר ותכהו בשמור יעלה כמרובע המספר | |style="text-align:right;"|כל מספר שתחלקהו בשני חלקים איך שיהיה ותחלק כלו על כל אחד מחלקיו ותכה היוצא מכל אחד משתי החלוקות זו בזו ותשמרהו ואחר תכה אחד משני החלקים באחר ותכהו בשמור יעלה כמרובע המספר | ||
|- | |- | ||
− | |||
| | | | ||
− | + | *For every number that you take its third, multiply it by itself, rise it by one rank, and subtract from it the square of its third, the result is as the square of that number. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^2=\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot a\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot a\right)^2}}</math> | |
|style="text-align:right;"|כל חשבון שתקח שלישיתו ותכהו בעצמו ותעלהו מדרגה אחת ותחסר ממנו מרובע השלישית יעלה כמרובע המספר | |style="text-align:right;"|כל חשבון שתקח שלישיתו ותכהו בעצמו ותעלהו מדרגה אחת ותחסר ממנו מרובע השלישית יעלה כמרובע המספר | ||
|- | |- | ||
− | |||
| | | | ||
− | + | :If it does not have a third, but it exceeds over [a number that has a third] by one, subtract one from it and do with the remainder as we explained, then add to it the number that has a third and the [original] number itself; the result is the square of the number. | |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a+1\right)^2=\left[\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot a\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot a\right)^2\right]+a+\left(a+1\right)}}</math> | |
|style="text-align:right;"|ואם לא היה לו שלישית אבל הוא מוסיף אחד חסר ממנו האחד ותעשה בנשאר כאשר תארנו והוסף עליו אחר כן המספר שיש לו שלישית והמספר בעצמו ויגיע מרובע המספר | |style="text-align:right;"|ואם לא היה לו שלישית אבל הוא מוסיף אחד חסר ממנו האחד ותעשה בנשאר כאשר תארנו והוסף עליו אחר כן המספר שיש לו שלישית והמספר בעצמו ויגיע מרובע המספר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a-1\right)^2=\left[\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot a\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot a\right)^2\right]-a-\left(a-1\right)}}</math> | + | *If it exceeds over [a number that has a third] by two, we do the opposite, that is, we add one, so that it becomes a number that has a third and proceed as [we did] at the beginning, then finally we subtract from it what we added before and the result is the required. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(a-1\right)^2=\left[\left[10\sdot\left(\frac{1}{3}\sdot a\right)^2\right]-\left(\frac{1}{3}\sdot a\right)^2\right]-a-\left(a-1\right)}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם תוסיף שנים על שלישית [המספר]‫<ref>M om.</ref> נעשה בהפך וזה שנוסיף אחד ויהי' מ ויהיה מספר שלישי ונעשה כבראשונה ונחסר ממנו בסוף מה שהיינו מוסיפים ויעלה המבוקש | |style="text-align:right;"|ואם תוסיף שנים על שלישית [המספר]‫<ref>M om.</ref> נעשה בהפך וזה שנוסיף אחד ויהי' מ ויהיה מספר שלישי ונעשה כבראשונה ונחסר ממנו בסוף מה שהיינו מוסיפים ויעלה המבוקש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle a^3\sdot b^3=\left(a\sdot b\right)^3</math> | + | *The product of a cube [number] by a cube [number] is a cube [number] and its root is the product of the root of one of them by [the root of] the other. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^3\sdot b^3=\left(a\sdot b\right)^3}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הכאת מעוקב על מעוקב מעוקב ושרשו הכאת שורש אחד מהם בשני | |style="text-align:right;"|הכאת מעוקב על מעוקב מעוקב ושרשו הכאת שורש אחד מהם בשני | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle a^3\div b^3=\left(a\div b\right)^3</math> | + | *The quotient of a cube [number] by a cube [number] is a cube [number] and if you divide the root of the greater by the root of the smaller, you find its root. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a^3\div b^3=\left(a\div b\right)^3}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|חלוק מעוקב על מעוקב מעוקב ואם תחלק שורש הגדול על הקטן תמצא שרשו | |style="text-align:right;"|חלוק מעוקב על מעוקב מעוקב ואם תחלק שורש הגדול על הקטן תמצא שרשו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle n^2:\left[n\sdot\left(n+1\right)\right]=\left[n\sdot\left(n+1\right)\right]:\left(n+1\right)^2</math> | + | *If you arrange the natural numbers including 1, then start multiplying the one by the second, the second by the third, the third by the fourth and so on, the numbers that are mean in ratio between the natural square numbers are generated. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2:\left[n\sdot\left(n+1\right)\right]=\left[n\sdot\left(n+1\right)\right]:\left(n+1\right)^2}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|‫[אם תסדר המספר הטבעי והא' עמהם ותתחיל ותכה הא' בשני והשני בג' והג' בד' וכן תמיד יתילדו המספרים שהם אמצעיים ביחס בין המרובעים הטבעיים]‫<ref>M om.</ref> | |style="text-align:right;"|‫[אם תסדר המספר הטבעי והא' עמהם ותתחיל ותכה הא' בשני והשני בג' והג' בד' וכן תמיד יתילדו המספרים שהם אמצעיים ביחס בין המרובעים הטבעיים]‫<ref>M om.</ref> | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle a:b=b:c\longrightarrow a\sdot b\sdot c=b^3</math> | + | *For every three proportional numbers, when you multiply the three by each other the result is a cube number, whose root is the mean number. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a:b=b:c\longrightarrow a\sdot b\sdot c=b^3}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כל שלשה מספרים מתיחסים שתכה שלשתם זה בזה ותקבץ מספר מעוקב ושרשו המספר האמצעי | |style="text-align:right;"|כל שלשה מספרים מתיחסים שתכה שלשתם זה בזה ותקבץ מספר מעוקב ושרשו המספר האמצעי | ||
|- | |- | ||
Line 2,248: | Line 2,341: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | : | + | :If you subtract one half from half the root of the cube, then multiply the remainder by the root of the cube, you find the root of the smaller square. |
− | |style="text-align:right;"|אם תחסר מחצי שרש המעוקב חצי אחד ותכה הנשאר בשורש המעוקב תמצא שורש המרובע הקטן ואם תוסיף על חצי שורש המעוקב חצי אחד ותכהו בשורש המעוקב תמצא שורש המרובע הגדול | + | |style="text-align:right;"|אם תחסר מחצי שרש המעוקב חצי אחד ותכה הנשאר בשורש המעוקב תמצא שורש המרובע הקטן |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :If you add one half to half the root of the cube, then multiply it by the root of the cube, you find the root of the greater square. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ואם תוסיף על חצי שורש המעוקב חצי אחד ותכהו בשורש המעוקב תמצא שורש המרובע הגדול | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2-\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)-\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2=n^3}}</math> | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)-\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2<n^3<\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2}}</math> |
+ | | | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :If you subtract the smaller square from the greater square, you find the cube. | ||
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2-\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)-\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2=n^3}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ואם תחסר המרובע הקטן מהמרובע הגדול תמצא המעוקב | |style="text-align:right;"|ואם תחסר המרובע הקטן מהמרובע הגדול תמצא המעוקב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *You will see a very sublime wonder in this, if you arrange the natural square numbers in a line and examine the matter of this proposition in them: you find that the first cube generated by the subtraction of a square number is between two square numbers, between which there is one square, the second cube is between two squares, between which there are two squares, and the third cube is between two squares, between which there are three squares and so on, the interval [<span style=color:Green>between <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)-\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[\left[\left(\frac{1}{2}\sdot n\right)+\frac{1}{2}\right]\sdot n\right]^2}}</math></span>] always increases by one [square number]. |
− | |style="text-align:right;"|והנה תראה בזה פליאה <sup>נ</sup>שגבה מאד שאם תסדר המרובעים הטבעיים בטור ותבחן [.] בהם ענין זאת ההקדמה תמצא שהמעוקב הראשון ההווה מחסרון מרובע ממנו תמצא שאותם <s>שני</s> שני המרובעים שזה דרכם ביניהם מרובע אחד והמעוקב השני שמצדדיו שני מרובעים הנה ביניהם שני מרובעים והמעוקב השלש בין שני מרובעים ביניהם שלשה מרובעים וכן תמיד יוסיף המרחק באחד כמו זאת הצורה | + | |style="text-align:right;"|והנה תראה בזה פליאה <sup>נ</sup>שגבה מאד שאם תסדר המרובעים הטבעיים בטור ותבחן [.] בהם ענין זאת ההקדמה תמצא שהמעוקב הראשון ההווה מחסרון מרובע ממנו תמצא שאותם <s>שני</s> שני המרובעים שזה דרכם ביניהם מרובע אחד והמעוקב השני שמצדדיו שני מרובעים הנה ביניהם שני מרובעים והמעוקב השלש בין שני מרובעים ביניהם שלשה מרובעים וכן תמיד יוסיף המרחק באחד |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :As in this diagram: | ||
+ | |style="text-align:right;"|כמו זאת הצורה | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 2,276: | Line 2,382: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | *If you arrange the natural numbers including 1, then start multiplying the first by the second, the second by the third, the third by the fourth and so on, the numbers that are mean in ratio between the natural [square] numbers are generated. | ||
|style="text-align:right;"|אם תסדר המספר הטבעי והאחד עמהם ותתחיל ותכה הראשון בשני והשני בשלישי והשלישי ברביעי וכן תמיד <s>יתילד</s> יתילדו המספרים שהם אמצעיים ביחס בין המספרים הטבעיים | |style="text-align:right;"|אם תסדר המספר הטבעי והאחד עמהם ותתחיל ותכה הראשון בשני והשני בשלישי והשלישי ברביעי וכן תמיד <s>יתילד</s> יתילדו המספרים שהם אמצעיים ביחס בין המספרים הטבעיים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<math>\scriptstyle\left[1+\left(\sum_{i=1}^n 2i\right)\right]\sdot n=n+n^2+n^3</math | + | *If you arrange the natural numbers and write the natural even numbers beneath them successively, then add the first [natural number], which is 1, to the first even number, which is 2, the result is three, which is the first [natural] number, plus its square and its cube. |
− | + | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left[1+\left(\sum_{i=1}^n 2i\right)\right]\sdot n=n+n^2+n^3}}</math> | |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+2=3=1+1^2+1^3}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+2=3=1+1^2+1^3}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|אם תסדר המספר ‫<ref>61v</ref>הטבעי ותשים תחתיו הזוגות הטבעיים על הסדר ותחבר הראשון הוא א' בזוג הראשון והוא ב' יעלה שלשה והוא המספר הראשון עם מרובעו ומעוקבו | |style="text-align:right;"|אם תסדר המספר ‫<ref>61v</ref>הטבעי ותשים תחתיו הזוגות הטבעיים על הסדר ותחבר הראשון הוא א' בזוג הראשון והוא ב' יעלה שלשה והוא המספר הראשון עם מרובעו ומעוקבו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Add the second even number, which is 4, to the three; they are 7. Multiply it by the second [natural] number, which is 2; the result is 14, and this is the second [natural] number, plus its square and its cube. | ||
|style="text-align:right;"|תחבר אל השלשה הזוג השני והוא ד' יהיו ז' תכהו במספר השני והוא ב' יעלו י"ד והוא המספר [השני]‫<ref>M om.</ref> עם מרובעו ומעוקבו | |style="text-align:right;"|תחבר אל השלשה הזוג השני והוא ד' יהיו ז' תכהו במספר השני והוא ב' יעלו י"ד והוא המספר [השני]‫<ref>M om.</ref> עם מרובעו ומעוקבו | ||
|- | |- | ||
Line 2,291: | Line 2,399: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Add the third even number, which is 6, to the 7; they are 13. Multiply it by the third [natural] number, which is [3]; the result is 39, and this is the third [natural] number, plus its square and its cube. | ||
|style="text-align:right;"|תוסיף על הז' הזוג השלישי והוא ו' יהיו י"ג תכהו במספר השלישי שהוא י"ג יעלו ל"ט והוא המספר השלישי עם מרובעו ומעוקבו וכן לעולם | |style="text-align:right;"|תוסיף על הז' הזוג השלישי והוא ו' יהיו י"ג תכהו במספר השלישי שהוא י"ג יעלו ל"ט והוא המספר השלישי עם מרובעו ומעוקבו וכן לעולם | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(1+2\right)+\left(2\sdot2\right)\right]+\left(2\sdot3\right)\right]\sdot3=\left(7+6\right)\sdot3=13\sdot3=39=3+3^2+3^3}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left[\left[\left(1+2\right)+\left(2\sdot2\right)\right]+\left(2\sdot3\right)\right]\sdot3=\left(7+6\right)\sdot3=13\sdot3=39=3+3^2+3^3}}</math> | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | ==== <span style=color:Green>The squares and cubes of the units and their analogous</span> ==== | ||
+ | | | ||
|- | |- | ||
|Now we conclude this part by explaining a wonderful property of the numbers, which is that the squares of the nine numbers that are in the first rank are found in two ranks, i.e. the units and the tens: | |Now we conclude this part by explaining a wonderful property of the numbers, which is that the squares of the nine numbers that are in the first rank are found in two ranks, i.e. the units and the tens: | ||
Line 2,305: | Line 2,418: | ||
|style="text-align:right;"|והנשארים ישלמו בעשרות | |style="text-align:right;"|והנשארים ישלמו בעשרות | ||
|- | |- | ||
− | |Since the first rank is the beginning and the foundation of all the generated numbers, the squares of [the numbers in it] are analogous | + | |Since the first rank is the beginning and the foundation of all the generated numbers, the squares of [the numbers in it] are analogous to the [squares] of all subsequent ranks endlessly. |
|style="text-align:right;"|ולפי שהמדרגה הראשונה התחלה ויסוד לכל המספרים המתחדשים היו מרובעיה דוגמא ומשל לכל המדרגות שאחריה לאין תכלית | |style="text-align:right;"|ולפי שהמדרגה הראשונה התחלה ויסוד לכל המספרים המתחדשים היו מרובעיה דוגמא ומשל לכל המדרגות שאחריה לאין תכלית | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |As the squares of the units in the first rank are found in the two ranks, which are the units and the tens, the third [rank] is analogous to the first [rank], the fourth to the second, the fifth to the first, the sixth to the second, and so on, the odd ranks are analogous to the first [rank] and the even [ranks] to the second [rank]. |
− | |||
|style="text-align:right;"|<s>ולפי</s> ולפי שמרובעי אחדי המדרגה הראשונה לוקחים משתי המדרגות שהם אחדים עשרות תחזור השלישית אל הראשונה והרביעית לשנית והחמשית לראשונה והששית לשנית וכן תמיד המדרגות הנפרדות מהראשונה והזוגות מהשנית | |style="text-align:right;"|<s>ולפי</s> ולפי שמרובעי אחדי המדרגה הראשונה לוקחים משתי המדרגות שהם אחדים עשרות תחזור השלישית אל הראשונה והרביעית לשנית והחמשית לראשונה והששית לשנית וכן תמיד המדרגות הנפרדות מהראשונה והזוגות מהשנית | ||
+ | |- | ||
+ | |This is the explanation: | ||
+ | |style="text-align:right;"|וזה לך <s>הפירוש הפ הפ</s> הפירוש | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :In the first rank: 1, 4, 9 are the squares. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^2=1;\quad2^2=4;\quad3^2=9}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^2=1;\quad2^2=4;\quad3^2=9}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|במדרגה הראשונה אד"ט מרובעים |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :In the third [rank]: one hundred, 4 hundred, 9 hundred are also squares and their roots are analogous to their roots, but they are one rank [higher], because the roots of 1, 4, 9 are 1, 2, 3, and the roots of these are ten, twenty, thirty. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{10^2=100;\quad20^2=400;\quad30^2=900}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10^2=100;\quad20^2=400;\quad30^2=900}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ובשלישית מאה ד' מאות ט' מאות גם כן מרובעים ושרשיהם דמיון שרשיהם אלא <s>שית</s> שיפלו מדרגה אחת כי שרשי אד"ט אב"ג ושרשי אלו יהיו עשרה עשרים שלשים | |style="text-align:right;"|ובשלישית מאה ד' מאות ט' מאות גם כן מרובעים ושרשיהם דמיון שרשיהם אלא <s>שית</s> שיפלו מדרגה אחת כי שרשי אד"ט אב"ג ושרשי אלו יהיו עשרה עשרים שלשים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :There are no squares of tens in the third rank except these, as there are none in the units except 1, 4, 9. | ||
|style="text-align:right;"|ואין במדרגה השלישית מרובעים ראשי כללים רק אלה כאשר אין באחדים רק אד"ט | |style="text-align:right;"|ואין במדרגה השלישית מרובעים ראשי כללים רק אלה כאשר אין באחדים רק אד"ט | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The squares of the other [units] are 16, 25, 36 etc. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{4^2=16;\quad5^2=25;\quad6^2=36}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{4^2=16;\quad5^2=25;\quad6^2=36}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ושלמות מרובעי שאר המספרים הטבעיים הם י"ו כ"ה ל"ו וכו‫' | |style="text-align:right;"|ושלמות מרובעי שאר המספרים הטבעיים הם י"ו כ"ה ל"ו וכו‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :In the fourth rank: one thousand and 600, two thousand and 500, 3 thousand and 600 etc. and their roots are analogous to the roots of the units, but they are one rank higher, so they are forty, fifty, sixty etc. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{40^2=1600;\quad50^2=2500;\quad60^2=3600}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{40^2=1600;\quad50^2=2500;\quad60^2=3600}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן במדרגה הרביעית אלף ות"ר אלפים ות"ק ג' אלפים <s>ות"ר</s> ות"ר וכו' ושרשיהם דמיוני שרשי מרובעי האחדים אלא שיעלו מדרגה אחת ויהיו ארבעים חמשים ששים וכו' וזה שומר סדר בכל המדרגות עד אין סוף | + | |style="text-align:right;"|וכן במדרגה הרביעית אלף ות"ר אלפים ות"ק ג' אלפים <s>ות"ר</s> ות"ר וכו' ושרשיהם דמיוני שרשי מרובעי האחדים אלא שיעלו מדרגה אחת ויהיו ארבעים חמשים ששים וכו‫' |
+ | |- | ||
+ | |This is maintained by the order of all ranks endlessly. | ||
+ | |style="text-align:right;"|וזה שומר סדר בכל המדרגות עד אין סוף | ||
+ | |- | ||
+ | |Know that just as there are analogous in the squares, so there are in cubes. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ודע שכמו שיש נמשלים במרובעים כן יש במעוקבים | ||
+ | |- | ||
+ | |The squares of the nine [units] are completed in two ranks, i.e. in the units and the tens, therefore they go over two [ranks] after two [ranks] endlessly. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ומרובעי תשעת המספרים ישלמו בשתי מדרגות ר"ל באחדים והעשרות ולזה ידלגו משתים לשתים עד אין תכלית | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |Whereas the cubes have a wonderful property: since the squares have two dimensions, their analogous are completed in two ranks, but, since the cubes have three dimensions, their analogous are completed in three ranks, so they go over three ranks after three ranks endlessly, while their squares go over two after two. |
− | : | + | |style="text-align:right;"|ואמנם המעוקבים הפליא בם הטבע <s>ול</s> וזה לפי שהמרובע הוא משני מרחקים [ישלמו נמשליו בשתי מדרגות ולפי שהמעוקב הוא בעל ג' רחקים]‫<ref>M om.</ref> ישלמו נמשליו בשלשה מדרגות וידלגו אחר כן משלש לשלש מדרגות עד לאין תכלית כאשר היה דולג במרובעם משנים לשנים |
− | |style="text-align:right;"| | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :One is the cube of one and its root is one. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^3=1}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1^3=1}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וזה שהאחד מעוקב אחד ושרשו אחד | |style="text-align:right;"|וזה שהאחד מעוקב אחד ושרשו אחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :One thousand, which is the fourth [rank] from it, is a cube and its root is ten, which is one rank higher than one. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{10^3=1000}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{10^3=1000}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כן אלף שהוא רביעי לו ‫<ref>62r</ref>מעוקב ושרשו <s>אחד עש</s> עשרה שהוא אחד ועלה מדרגה | |style="text-align:right;"|כן אלף שהוא רביעי לו ‫<ref>62r</ref>מעוקב ושרשו <s>אחד עש</s> עשרה שהוא אחד ועלה מדרגה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Eight thousand is a cube, which corresponds to eight and its root is twenty, which corresponds to two. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{2^3=8\longrightarrow20^3=8000}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{2^3=8\longrightarrow20^3=8000}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן שמנת אלפים מעוקב שהוא כנגד שמנה ושרשו עשרים שהוא כנגד שנים | + | |style="text-align:right;"|וכן שמנת אלפים מעוקב שהוא כנגד שמנה ושרשו עשרים שהוא כנגד שנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :This | + | :From there on, keep the order we noted to you. |
− | |style="text-align:right;"|ומכאן ראיה חזקה שהמספרים תשעה לבד והתבונן בו | + | |style="text-align:right;"|ומשם והלאה תשמור הסדר שזכרנו לך |
+ | |- | ||
+ | |This is a profound proof that the numbers are nine alone. | ||
+ | |style="text-align:right;"|ומכאן ראיה חזקה שהמספרים תשעה לבד | ||
+ | |- | ||
+ | |Observe this. | ||
+ | |style="text-align:right;"|והתבונן בו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | == Epilogue of the surviving section == | + | == <span style=color:green>Epilogue of the surviving section</span> == |
| | | | ||
Line 2,361: | Line 2,498: | ||
|- | |- | ||
|Furthermore, we do not want to attach to this a technical section on actualization of calculations and questions, as much was written about it by all nations due to their need of it in their social affairs, hence it was agreed to conclude here our talk on this first section | |Furthermore, we do not want to attach to this a technical section on actualization of calculations and questions, as much was written about it by all nations due to their need of it in their social affairs, hence it was agreed to conclude here our talk on this first section | ||
− | |style="text-align:right;"|ולזה לא רצינו לחבר‫<ref>M לדבר</ref> אל זה חלק מלאכותי בהוצאת החשבונות והשאלות לפי שחובר על זה הרבה אצל כל האומות לצרכם אליו בעניניהם המדיניים ולזה הסכמנו שיהיה בכאן סוף דברינו בזה החלק הראשון | + | |style="text-align:right;"|ולזה לא רצינו לחבר‫<ref>M לדבר</ref> אל זה חלק מלאכותי בהוצאת החשבונות והשאלות לפי שחובר על זה הרבה אצל כל האומות לצרכם אליו בעניניהם המדיניים ולזה הסכמנו שיהיה בכאן סוף דברינו בזה החלק הראשון‫<ref>M end</ref> |
|- | |- | ||
− | | | + | |<span style=color:green>'''Colophon of MS Kepah 36'''</span> The copying of the books of the late R. Abraham ben Ezra was completed in the month of Elul of 5243 [= 1483], [17]94 according to minyan sheṭarot, by the young Yahya ben Sali. Alqāfiḥ. |
|style="text-align:right;"|נשלמה העתקת ספרי הראב"ע ז"ל באלול הרמ"ג בקצ"ד לשטרי הצעיר יחיא בן סלי' אלקאפח יצ"ו | |style="text-align:right;"|נשלמה העתקת ספרי הראב"ע ז"ל באלול הרמ"ג בקצ"ד לשטרי הצעיר יחיא בן סלי' אלקאפח יצ"ו | ||
|- | |- |
Latest revision as of 10:51, 3 April 2023
שער המספר וסגולתו
(לא ידוע מחברו)
(לא ידוע מחברו)
Contents
Introduction |
|
Know that this chapter is the most honorable of this science and it is as the purpose of it. | דע שזה השער הוא הנכבד שבזאת החכמה וכאלו הוא התכלית בה |
Because of the virtue of this investigation, the Ancients wrongly assumed that the numbers are transcendent and thought of them as the beginning of the perceptible existence. | ולרוב מעלת זאת החקירה טעו בה הקדמונים והניחו מספרים נבדלים ושמום התחלות המציאות המוחש |
For, they have found that "quantity" is said with regard to all material and spiritual things: | וזה שמפני שהם מצאו הכמה נאמר בכל הדברים גשמיים או רוחניים |
In relation to God, it is said: the extent of perception and power, or endless power etc. | וזה שבאלוה יאמר גודל ההשגה והיכולת או אין תכליות ביכולת ודומה לזה |
The "Endless" is an unlimited quantity, whether in measure or in number. | ואין תכלית הוא כמה בלתי מוגבל בין בשיעור בין במספר |
They have found plurality and counting in the separate intellects as well, at least with regard to cause and effect, or existence and essence. | וכן מצאו בשכלים מהנפרדים רבוי וספירה לפחות מצד עלה ועלול או מציאות ומהות |
They have also found most of the perceptible existences preserve limited relations: | וג"כ מצאו רוב הנמצאות המוחשות שומרות יחסים מוגבלים |
As in the measure of the bodies of the stars, the thickness of their spheres, and their eccentricity; in the eight limited orbits of the universe; in the thickness of the elements; in the organs of the animals, such as the joints of their organs, the extremes of the species and the quantity of its individuals; as we will comment on some of them in this chapter. | כענין בגודל גרמי הכוכבים ועובי גלגליהם ויציאת מרכזיהם וכן בעגולים המוגבלים בכדור הח' וכן בעובי גרמי היסודות וכן באברי הב"ח כמו פרקי איבריהם וקצוות המין בגודל אישיו כמו שנעיר על קצת מאלו בזה השער |
Therefore this matter caused them to praise the number [= arithmetic] until they referred to it as a beginning, and they did so also in relation to the measurement [= geometry]. | הביאם הענין להגדיל המספר עד שייחסו אליו היותו התחלה וכן עשו בשעור |
Although, as we said, this assumption is a mistake, since the number is an incident of the counted and what is an incident cannot be a beginning, this is not the place for that. | כמו שאמרנו אמנם שזה הסברה טעות ושהמספר מקרה בספורים מה שבמקרה אי אפשר לשומו התחלה אין כאן מקומו |
"The Philosopher" [= Aristotle] has already discussed this at length in a few instances in his Physics, and many instances in the Metaphysics; and the commentators of his books as well as some later Greek, Arab and Christian writers have elaborated on this. | וכבר האריך בזה הפילוסוף בקצת מקומות מהשמע ובהרבה ממה שאחר הטבע והרחיבו בו מפרשי ספריו וכמה מחברים אחרונים יווניים וערביים ונצרים |
Nevertheless, there are indeed wondrous qualities and exceptional natures in number. | ועל האמת יש במספר סגולות נפלאות וטבעים משונים |
The reasons of some of them are visible, the reasons of others are hidden, though they themselves are known to exist, but most are hidden themselves as well as their reasons | מהם גלויי הסבות ומהם נעלמי הסבות אבל הם ידועי המציאות ורובם שנעלמו מאתנו אלו ואלו |
There is no doubt that when the soul comprehends and apprehends every matter of the general matters of nature, it becomes happy and delighted by it, as this is its purpose, and for this the divine faculty has prepared it, to accept the images of the existences and their conceptions. | ואין ספק שכל ענין וענין מענייני הטבע הכוללים כשתשיגהו הנפש ותדעהו תשמח ותתענג בזה מאד לפי שזה תכליתה ולזה הכינה הכח האלהי לקבול פיתוחי הנמצאות וציוריהן |
Therefore, "The Philosopher" [= Aristotle] has said in the third book of On the Soul [III, 4, 429b30-430a2] that it is as an empty board receiving any drawing and writing. | ומפני זה אמר הפילוסוף בשלישי מן הנפש שהיא כמו הלוח החלק המקבל כל ציור וכתיבה |
Also Al-Ghazālī, at the beginning of his book Maqāṣid al-Falāsifa [The Aims of the Philosophers, the logical part], has said that it is as a polished mirror receiving the image of all existences as long as there is no curtain between it and them, fully or partially. | ואלגזאלי אמר בתחלת ספרו בכונות שהיא כמו מראה זכה מלוטשת מקבלת דמות המציאות כלו כל עת שלא יחול מסך בינה ובינם בכל או בקצת |
As the soul benefits from the knowledge the virtues of the trees, the stones, and the homogeneous organs of the animals, even though it does not know the reasons of most of them, it takes great pleasure in comprehending the existence and is very sorry for not knowing it, and it regrets even more when it does not know these and those; likewise when the soul knows the virtues of the discontinuous and continuous quantity, even though it does not know the reasons of some of them, it takes great pleasure in what it comprehends. | וכמו שתהוה הנפש מידיעת סגולות העצים והאבנים ואברי הב"ח המתדמים והכליים אע"פ שתסכל ברובם הסבות תתענג הרבה בהשיגה המציאות ותצטער בסכלה הרבה ותצטער יותר כשתסכל אלו ואלו כן כשתדע הנפש סגולות [1]הכמה המתחלק והמתדבק אע"פ שתסכל בקצתם הסבות תתענג הנפש |
Therefore, an Arab sage said: "May we know all the natures of the existences and not know their reasons". | ולזה אמר אחד מחכמי ישמעאל מי יתן ונדע [טבעי][2] כל הנמצאות ונסכל סבותיהם |
We shall return to what we were dealing with and say that the one who knows the characteristics and properties of number, knows many of the characteristics of the existence, which should always be known. | ונשוב למה שהיינו בו ונאמר שמי שידע טבעי המספר וסגולותיו ידע הרבה מטבעי |
The second meaning is that he deduces from them some precious guidelines concerning the world, the exalted God, the angels, the spheres, the soul, and the lower existences - of which we no doubt know little and do not know much, but even in the little that is known to the wises, some precious heart-pleasing and soul-enlightening hints are stated. | ועל הכונה השנית יקח מהם כמה הערות יקרות בעולם באלוה ית' ובמלאכים ובגלגלים ובנפש ובנמצאות השפלות ואנחנו בלא ספק נדע מהם מעט ונסכל הרבה ואף גם זאת במעט אשר נודע לחכמים |
Know that the same goes to geometry, i.e. there are wondrous virtues in it that testify to valuable secrets. | ודע |
The exalted God has set these two natures [= arithmetic and geometry] in the second meaning as an analogy and example to the whole existence. | וכאלו שני אלו הטבעים שמם האלוה ית' על הכונה השנית דמיון ודוגמה למציאות כלו |
After prefacing this, we start discussing it according to what we have found in [the words of] the scholars before us and the little that was introduced to us, without examining and tending to some implausible remarks that some people mentioned, since we agreed to abbreviate as much as possible, without leaving out what is necessary; and now we begin: | ואחר שהקדמנו זה נתחיל לדבר בזה כפי מה שמצאנו לחכמים לפנינו ומעט שהושקף לנו מבלתי שנעיין ונטה אל קצת הערות |
Section One - Discussion on the Numbers One - Ten |
|
One |
|
We say that from the numerical one we can get to know some issues related to the Creator: | ונאמר שמהאחד המספרי נוכל להכיר כמה ענינים בבורא |
|
מהם שכמו שהאחד המספרי מצד שהוא אחד לא מתרבה ולא מ |
|
וכמו שהאחד המספרי הוא בעצמו בפעל ובמספר בכח |
|
ומזה הצד אמרו החכמים שהבורא בכל ולזה אחד מן החכמים כששאלו תלמידו אנה הוא האלוה השיבו ואנה אינו ר"ל שהכח האלהי מצוי בכל נמצא כפי מה שבטבעו שיקבל ממנו וזה הוא מה שאמר אחד מחכמי הנצרים שהאלוה מתנדב עצמו לכל מצוי וכו' |
|
וכמו שהאחד המספרי עלת המספר והתחלתו ואינו מספר ולא יצדק בו גדר המספר ובו קיום המספר עד שיסולק המספר בסלוקו והוא לא יסולק בהסתלק המספר [6]כן האלוה האחד הוא עלת הנמצאות כלן והתחלת היותן וקיומן ואינו משאר הנמצאות ולא חלק מהם אבל הוא נבדל מעלוליו עם היותו עלה ובהסתלקו יסתלקו שאר הנמצאות ולא יסולק הוא בהסתלקן |
|
וכמו שהאחד המספרי אין לו רק פיאה אחת אחד לפי שהוא גדול הספירה וממנו ימשך הרבוי עד לאין תכלית בכח וכל הבא אחריו מתילד מכחו כן האלוה ית' הוא גדול הנמצאות אין אחריו כלום לא בפעל ולא במחשבה וזה שאפי' המחשבה אינה הולכת לאין תכלית אבל מכח אלהותו [ירבו ויתמעטו][7] הנמצאות ויאצלו עד תכליתן בהדרגה במין ולאין תכלית |
|
ומה שאמרו קצת אנשים שהאחד שרש ומרובע ומעוקב ומשולש הוא טעות וזה שהאחד המספרי לקוח בשכל מופשט מכל נושא חוץ לנפש ומצד שהוא כן [אין רבוי בו בשום][8] |
|
ואם יאמר שהאחדות המונח חוץ לנפש כמו אמה וזרת שומרים אותו האחדות ברבוע ועקוב אנו אומרים שזה |
|
ואם ישאל שואל למה לא יתואר הבורא ית' באחדות המספרי אחר שטבעיו [דומים][9] לטבע אלהות נשוב לו שאלו הדמויים אינם כלם ולא רבים על טבע אחד ועוד שהאחדות המספרי ישיגהו שלפעמים ילבש מלבוש [..] [נכרי][10] וישתתף לרבוי ר"ל למספר בקצת טבעיו כמו שהתבאר בקצת מקומות משני שע |
|
יתבאר א"כ מזה שהאחדות האלוה מתחלף מהאחדות המספרי |
|
וזה שהאחדות האלוה לא יתואר בשום בחינה וציור אבל הוא |
Monad in the existences |
|
Just as the numerical unity includes all of the mentioned virtues and many of the notable beings are designated to receive the nature of the unity according to their capacity, and their species exists as one individual: | וכמו שהאחדות המספרי יכלול |
|
כמו האלוה ית' והשכלים הנפרדים לפי שהם יתחלפו [13]ביניהם במין |
|
והשמש והירח יתחלפו כלם כן וזה שאחר שיש להם פעלות מתחלפות במהות במקבל אחד בעצמו הנה הם בלא ספק יתחלפו במהות ובמין ואין כל אחד מהם יחידי במינו |
|
גם העולם בכללו מצד זה אחד לבד כמו שביאר הפלוסוף בראשון מהשמים והעולם |
Two |
השנים |
The beginning of the numerical multitude, as well as the beginning of the individual multitude, this is that the separate intellect, which follows the unity of God, has only duality, it is the first effect, which is composed of cause and effect, and of existence and essence. | תחלת הרבוי המספרי וכן תחלת הרבוי האישיי וזה שאחר אחדות האלוה הוא השכל הנבדל ואין בו רק השניות והוא העלול הראשון שיש בו הרכבת מעלה [ועלול][14] וממציאות ומהות |
Since it is an effect, for every existence is an effect, the existence is an accident in it, so the accident and the holder of the accident are the same, whereas God, though it is an effect, the existence and the essence in Him are absolutely one. | לפי שהוא עלול וזה שכל הנמצא עלול המציאות מקרה בו והמקרה ובעל המקרה [שוים][15] אבל האלוה לפי שהוא עלול המציאות והמהות בו אחד לגמרי |
Properties of the number two |
|
|
ומטבע השנים שמחברתו כמערכתו ר"ל שרבוי העלול הראשון אינו רבוי גמור רק בהצטרף לו רבוי מהות ולזה הוא דומה לטבע השניות המספרי שמערכתו לא יותיר על מחברתו וזה בחלוף כל המספרים שאחריו וזה שכלם יעדיף מערכתם על מחברתם |
|
וכאלו הוא ממוצע בין טבע האחדות והרבוי ולזה בטבעו הוא מונח בין האחד והשלשה |
|
וזה שהאחד מחברתו יותר ממערכתו |
|
ובשלשה בהפך |
|
ולפי שהשנים מתמצע ביניהם יש לו טבע ממוצע כן ענין העלול הראשון שאינו אחד לגמרי ולא רב לגמרי |
|
|
Dyad in the existences |
|
Some general things in the existence, whose number runs by two, whether in the intellects, or in the spheres, or in the elements and what is composed of them: | וכמה דברים כוללים מספרם בשנים][17] בין בשכלים בין בגלגלים בין ביסודות והמורכב מהם |
|
באלוה בחינת [שניות האחד בבחינת][18] [עצמו][19] השני [בבחינת זולתו][20] במה שהוא עלה או [פועל][21] |
[...] the beginnings of the perceptible things are twofold. | והצורה |
|
השניות אם בגשמים היסודיים החומר והצורה |
|
ואם ברקיעים הנושא והצורה |
|
וכל מיני המקבילות זוג השנים |
|
והגבלת האמתות בחיוב ובשוללות ולזה היא היותר קודמת |
|
והאמת והשקר שנים |
|
חלקי הזמן שנים עבר [ועתיד וזה שההווה בלתי מוגבל ולא קיים |
|
החיים והמות שנים][23] |
|
הכח והפעל שנים |
|
השנוי בשנים הפועל וההתפעלות ר"ל הקבול |
|
הגופות שנים היסודי והרקיעיי |
|
|
|
הרקיעיי שנים [24]הגלגל והכוכב וזה שהם מתחלפים במהות לפי שהגלגל ספירי והכוכב לא |
|
תנועות הגלגלים באורך שנים ימה וקדמה וברוחב שנים צפונה ונגבה |
|
הגלגלים ישתתפו בטבעיהם שנים כמו שאמרו האצטגנינים |
|
וזה שמהם שני |
|
ושנים מצליחים צדק ונגה |
|
ושנים מזיקים והם שבתאי ומאדים |
|
[וכוכב][25] אין לו טבע מוגבל אבל הוא לפי דבריהם מתהפך |
|
טבע [הסוגיות][26] בשנים זכר ונקבה ואין ביניהם שלישי ממוצע רק בשגיאת הטבע כמו הטומטום והאנדרוגינוס וזה אשר אמרנו הוא בנולד |
|
|
|
סוגי ההקשה שנים השתוף וההבדל |
|
מיני החיים שנים פעלניים ומחשביים |
|
מיני הנמוסים שנים טבעי והנחי כמו שביאר הפלוסוף בשני מספר ההלצה |
|
המשכות הנמצאות בשנים בזמן או [בנצחות][27] |
|
בחינת הנמצאות אלו עם אלו בשנים והם |
|
סוגי האשור שנים מחשביי |
Three |
השלושה |
Properties of the number three |
|
|
הוא ראשון למספרים [הנפרדים][28] |
|
ובו נשלם כל טבע המספר וזה שבו האחד והשני מיני הרבוי [שהם][29] הזוג והנפרד |
Triad in the existences |
|
As three comes after two in the arrangement of numbers, so in the development of natural existence the triad comes after the dyad. | וכמו שהשלשה בסדור המספר אחר שנים כן בהשתלשלות המציאות טבע השלוש מגיע אחר השניות |
|
וזה שאחר שנניח האלוה ושהוא ממשיך המציאות מאתו יתואר בשהוא צורת העולם ופועלו ותכליתו |
|
ושלשה אלו הם אחד לא יתנו רבוי בעצמו ית' כמו שביאר [בן רשד][30] בסוף השני מקצורו למה שאחר |
|
וגם בדברים הטבעיים הוא כן כי הצורה והפועל והתכלית אחד בנושא שלשה בבחינה כמו שביאר ארסטו בשני מהשמע |
|
וכן יתואר הבורא ית' |
|
ולא יביאו אל רבוי כמו [31]שביארו גדולי החכמים |
|
ולזה יאמר ארסטו בתחלת הראשון מספר השמים כשביאר שהשלשה כל ושלם אחר שיש לו שני הקצוות ואמצעי שראוי מפני זה שנגדיל האלוה ית' בזה המספר כדי שנמשך לפועל הטבע ויהיה זה כאלו הוא תורה לנו |
|
ובן רשד המפרש פירש בו מספר התפלות והקרבנות ואולי זאת היתה כונת מיסדי תפלותינו שהם שלשה אנחנו [הישראלים][32] |
|
|
|
והעלה השניה ממשיכה אחריה שלשה והם הגלגל הראשון ונפשו ומניע הגלגל השני |
|
ובגרמים השמיים טבע השלוש וזה ששבעת הכדורים בכל אחד גלגלים רבים להניע כוכב אחד ובשמיני גלגל אחד יניע כוכבים אלף כ"ב ובתשיעי אין בו כוכב |
|
ומצד אחר כוכבי הרקיע השמיני תנועתם פשוטה מתדמה סביב מרכז העולם ובמאורות בלתי מתדמה ולא סביב מרכז העולם אבל ישיגם נזורות ובחמשת כוכבי הנבוכה ישיגם הנזורות הנה נבדלו הגופים הרקיעים בשלשה טבעים בתנועתם [ב][33]אורך |
|
ומצד אחר בתנועת [הרחב][34] וזה שהשמש אין לו תנועה ברוחב מאזור המזלות והירח יתנועע ברוחב אבל גלגל[ו][35] הנוטה ברחב קיים הנטייה ובחמשת הכוכבים גלגלם הנוטה בלתי קיים |
|
ומצד אחר השמש לפשיטותו יספיק בו יציאת המרכז או גלגל הקפה והששה הנשארים צריכים לשניהם וכוכבי שבת אין בהם לא זה ולא זה |
|
ומצד [אחר][36] השמש תקרהו הסתרה והירח לקות והוא אבוד האור לגמרי והנשארים לא זה ולא זה |
|
ויש בהם שלוש מפנים אחרים אבל אלו שאפרש די |
|
טבעי המזלות שלשה קיים מתהפך בעל שני גופות |
|
וכן ביסודות שלש |
|
מהם קל במוחלט מהם כבד במוחלט מהם כבד וקל |
|
[ומצד אחר][37] מהם עב במוחלט ומהם דק במוחלט ומהם עבים ודקים בהצטרף |
|
ומצד אחר מהם קצוות |
|
העבודה והמרי בג' במחשבה בדבור ובמעשה[39] |
|
מיני תנועות הגשמים שלשה מן האמצע אל האמצע וסביב [40]האמצעי |
|
מיני התנועות מצד אחר שלשה ישרה וסבובית ומורכבת משתיהן הנקראת חלזונית |
|
הנה התבאר שהעולמות ג' ובכל אחד מהם מצוי טבע השלוש בדרך שביארנו גם באלוה בתאריו כמו שזכרנו לא זולת זה |
The nature of three is found in the beings also: | גם [בנמצאות][41] מצוי טבע השלוש |
|
כי הנפשות ג' במין הצומחת והחיונית והמדברת |
|
מיני הצומח שלשה האילן והעשב והירק |
|
והעשב נשאר זמן כמו האילן והירק מזריע ומתיבש בתוך שנה |
|
מיני החי ג' המהלך והמעופף [והשח][42] |
|
והמדבר לא יחלק לפי שלא יתרבה במין |
|
הכחות ג' טבעית חיוני |
|
המרחקים ג' האורך והרוחב והעמק |
|
ולוקחים התחלותיהם משלשה הקו והשטח והגשם |
|
מדת הילוד על הרב ג' מה שעתיד להיות כמו שבארו רב ההנכרים |
|
[התמונות][43] הישרות הקוים השטוחות הראשונה משלשה גבולים לא פחות והוא המשלש וכל שאר התמונות ישרות הצלעות הרבות אליו יותכו ולזה חשבוהו הראשונים יסוד כמו שביאר הפלוסוף בג' מ[ה][44]שמים והעולם |
|
החכמות ג' הלמודיות והטבעיות והאלהיות |
|
תמורות ההקש המולידות ג' כמו שהתבאר בראשון מספר ההקש |
|
מיני ההקשה הראשונים ג' אם שווי אם תוספת אם חסרון |
|
מיני היחס הכוללים ג' המספרי המדותיי והנגוניי |
|
מיני הדבור אצל הפלוסופי' ג' שם פעל מלה כמו שהתבאר בתחלת ספר המליצה |
|
מיני הטבעים בהתמדה ולא בהתמדה שלשה לא הווה ולא נפסד באלוה אם מתמיד במין נפסד באיש כיסודות והמורכב מהם מתמיד באיש כמו הגלגלים והמלאכים והכוכבים |
|
|
|
|
|
מיני האהבה ג' אהבת מעלה אהבת הנאה אהבת תועלת כמו שביאר ארסטו בתחלת השמיני מספר המדות |
|
בנפש ג' חלקים אחד [לפועל][45] והוא התאוה ושנים לשפוט והם החוש והשכל ומה שהוא בשכל חיוב ושוללות הוא בתאוה דרישה ובריחה כמו שהתבאר בששי מספר המדות |
|
[46]החמרים בגזרות ג' מחויב ונמנע ואיפשר שהמשולח מטבע האפשר והוא מין ממיניו לפי דעת האחרונים |
|
השלמויות הם החתוכים הנופלים |
|
מיני מנהגי המדינות |
Four |
הארבעה |
Properties of the number four |
|
|
תחלת מספר מורכב |
|
ותחלת זוג הזוג |
|
ותחלת מרובע שיהיה בפעל |
|
וחבורו משלים עשרה שהם בפנים ע' מספרי המעלה הראשונה |
|
[ושרשו][47] חציו |
|
והוא חצי מעוקבו |
Tetrad in the existences |
|
The tetrad is found in the existences after the triad: | אמנם בנמצאות איך ימצא |
|
כבר ביארו אפלטון בספר טימאוס הרוחניי כשיאמר שהנמצאות כלם בלתי האלוה אחר הבדלם |
|
ובגלגלים ארבעה דברים הגלגל והכוכב הנפש והמניע הנבדל |
|
בגלגלים המצויירים ד' טבעים המכוכב כוכבי הנבוכה שני המאורות כמו שביאר הר"ם ז"ל פרק י"א משני והגלגל |
|
הכוחות השופעות מן הגלגל ד' הדומם הצומח החי והמדבר |
|
המלאכות אשר תעשינה ההיקש ד' והן [המופת והנצוח וההטעמה וההלצה][49] |
|
התקופות ד' קור וחום קיץ וחורף |
|
המקבילות ד' ההפכים המצטרפים ההעדר והקנין החיוב והשוללות |
|
מיני המבטים אשר כפיהם יתמזג ניצוצות הכוכבי' ד' נכח שליש רביע שתות |
|
האיכיות ד' החום והקור הלחות והיובש |
|
וההתמזגות המתילדות [מהם][50] ד' כמו שביארו החכמים |
|
מיני האיך ד' קנין ענין כח טבעי ולא כח טבעי הפעל וההפעלות |
|
הליחות ד' אדומה שחורה לבנה דם |
|
הסבות ד' החמר והצורה והפועל והתכלית |
|
הרוחות ד' ימה וקדמה וצפונה ונגבה והן |
|
מיני השלמויות ד' |
|
הכחות העובדות הכח הזן ד' מושך מחזק מעכל ודוחה |
|
יתדות הרקיע ד' הצומח וקו התהום והשוקע וחצי השמי' |
|
[52]כחות הנפש הראשיים ד' והם השכל [וההמזגה][53] [והחוזק][54] והצדק |
|
טבעי האילנות ד' בעלי מימות בעלי שרפים בעלי שמנים בעלי חלבים כמו שהתבאר בספר עבודת האדמה |
|
האיברים הראשיים ד' מוח לב כבד אשכים |
|
מיני הכחות המיוחסות [לרפואות כפי פעולתם][55] בנו ד' כפי דעת האחרונים ובפרט בן רשד בספר הכליות |
|
חבורי התמונה ד' ואין בכל חבורי שאר |
|
מיני הדרישות ד' אם פשוט ואם מורכב ומה ולמה כמו שביאר הפלוסוף בתחלת השני מספר המופת ואחרים אמרו שהם אם ומה איך ולמה |
|
חיות המרכבה ד' |
|
ומרכבות זכריא ד' והם מופת על ענינים נכבדים זכרו מהם החכמים שלפנינו הרבה |
There are still many left, but there is no place in this book to discuss them, especially since they involve long and profound things, and if God allows us, we will dedicate a separate treatise to them. | ועדין נשאר הרבה אבל אין בזה הספר מקום לדבר בם וכל שכן שסובלים דברים ארוכים ועמוקים ואם יניח השם לנו ניחד בהם מאמר בפני עצמו |
Five |
החמשה |
Properties of the number five |
|
|
מספר [עגול][56] סובב על עצמו וזה שהוא שומר עצמו במרובעו ובמעוקבו כי מרובע ה' כ"ה ומעוקבו קכ"ה וכן תמיד אם יכפיל יותר ימצא בו פרט ה' |
|
וזאת שהחמשה כנקדה אמצעית בין המספרים התשעה |
|
והוא [חבור][57] המרובע הראשון בכח עם המרובע הראשון בפועל |
|
ויש בו סגלה נפלאה מעידה שהמספרים תשעה לבד והיא שהחמשה מרובעו ומרובע כפלו כמו מעוקבו וזה שמרובעו כ"ה ומרובע כפלו מאה [הרי][58] קכ"ה והוא [מעוקב][59] חמשה |
|
וכל מספר שלפני חמשה ערך מרובעו ומרובע כפלו אל מעוקבו כערך אותו המספר אל חמשה |
|
וכל מספר שאחר חמשה הדבר בהפך |
We will elaborate on this in its appropriate place. | והנה נאריך [בזה][60] במקומו הראוי לו |
Pentad in the existences |
|
There are general things in the existences that run by five. | ויש בנמצאות דברים כוללים ירוצו מרוצת החמשה |
|
מהם כמו שאמ' אפלטון בספר טימאוס שחמשה הם שרשי המציאות והם השכל והצורה והחומר והמקום והזמן |
|
נושאי ההנדסה חמשה הנקדה הקו השטח [הגשם][61] הזוית |
|
[62]נשואי הגזרות ה' [והם][63] סוג מין הבדל סגלה מקרה |
|
ההרגשות הגשמיות ה' |
|
סימני החיים |
|
עוד ידיעת הכח הגלגלי בעולם השפל תלוי במצבי חמשה עגולים והם עגול המזלות ועגולי שני ההפוכים והעגול |
|
התמונות הגשמיות שוות התושבות וימוששו מכל צד הם ה' לבד וכבר התבאר ענינם בי"ג מאיקלידיס |
|
מיני ההקשה האחרונים בין הדברים שיפול ביניהם הם חמשה וכבר התבאר ענינם בשער השני |
|
הכוכבי' שהשתתפו בנזורות ורוחב בלתי קיים חמשה והם שצ"ם נ"ך |
|
מיני [האשור][64] חמשה שלשה במחשבי |
|
התנועות שיבוטאו בהם התארים הגזרים חמש והם פתח צרי חרק שורוק חולם והשאר אינם טבעיות ויקראו בעלי הנקוד תנועות כמו שיאמ' משה קמחי[65] בקצורו לנקוד [ואבן עזרא][66] בספר [ואלה שמות][67] |
|
חלקי הדבור הפשוטים והמורכבים ה' והם הקול הגזר האות התיבה הגזרה |
|
התולדה בב"ח תמצא על ה' פנים הא' שיוליד בגופו חי |
|
סבות הזכרות והנקבות [בב"ח][68] ה' והם המזג השנים הרחות טבע המקום טבע המים והאויר כמו שביאר ארסטו בי"ח מב"ח |
Six |
הששה |
Properties of the number six |
|
|
תחלת זוג הנפרד |
|
והוא כמו כן מספר [כדוריי][69] מתגלגל על עצמו כמו החמשה וזה שהששה שומר גם כן עצמו במרובעו ובמעוקבו כמו הה' וזה כי ו' על ו' ל"ו וואו על ל"ו רי"ו ואם יכפל עוד ישמר בכפל ההוא וכן לעולם |
|
והששה מספר שלם ר"ל שחלקיו שוים לכלו לא פחות ולא יתר וזה שחציו ג' ושלישיתו ב' וששיתו א' הרי ששה |
|
ואין בלעדיו מספר [70]שלם במדרגה הראשונה |
|
ובשנית ימצא אחד והוא כ"ח |
|
ובשלישית תצ"ו |
|
וברביעית שמנת אלפים ק"ח |
|
ומן הוא והלאה לא ימצא מספר שלם רק בדלוג מדרגות |
|
וכל המספרים אם נוספים אם חסרים |
|
וחכמי העיון הוציאו מזה רמז כי השלמים ימצאו מעטים ובפליאה ובדלוג מדינות ודורות |
|
ואמנם קראו זה המספר שלם לפי שגדר השלם כמו שאמ' הפילוסוף הוא אשר אין להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו ולזה נקרא העגול שלם בתמונות השטוחות והכדור במוגשמות |
|
והאנשים שענינם כך מעטים |
|
ואמנם רוב האישים אם חסרים מהראוי להיות בם ואם שיהיו בם דבר לא יתכן שיהיו |
|
ואמנם הדרך בהוצאתם נבארהו כשנגיע אל הסגולות הפרטיות |
Hexad in the existences |
|
There are some general things in the existences that run by six. | וכמה דברים כוללים בנמצאים ירוצו מרוצת הששה |
|
מהם כמו שיאמר אלפרבי בתחלת ספרו הנקרא' התחלות הנמצאות שאמר שהתחלות |
|
הפאות ששה מעלה מטה ימין ושמאל פנים ואחור |
|
המזלות הצפוניים ו' תש"ת סא"ב |
|
והדרומיים ו' מע"ק גד"ד |
|
חבור היחסים הלקוחים בנושאים נפרדים אמנם הוא בששה |
|
קולות הנגון ו' וברביעי מהם מתחיל הטבע האחר מהנעימה והולך עד ו' משם ולמעלה עד לאין תכלית בכח כי מה שאין תכלית לו אי אפשר שיצא אל הפועל לעולם |
|
הקוים האלמים מדובקים או נבדלים המתילדים בכל סוג מסוגי הנבדלים הם לעולם ששה ששה |
|
מוצאי המותר בגוף האדם ו' והם העין האוזן האף הפה מוצא המותר הדק ומוצא המותר העב ואין ראוי למנות הכפולים רק אחדים כי כמו שאמ' הפילוסוף לא נכפלו רק מפני היותר טוב |
|
כחות הנפש האנושית הכוללים ו' והם צמיחה הזנה הרגש חוש משותף דמיון שכל |
|
פסקי הזרוע והיד וכל אצבע ו' וזה שמהכתף עד תחלת היד שנים ומתחלת היד עד ראש כל אצבע [א'][71] ובכל אצבע ג' הרי ו' וכלם מתיחסים בהדרגה ביחס מוגבל בטבע אם לא שישגה הטבע על הזרות |
|
וכן [מתחלת הרגל][72] עד קצות כל אצבעות הרגל |
|
האברים הבולטים בפנים ו' שני עינים [שתי אזנים][73] שני נחירים ואין ראוי למנות השפתים לפי שהאדם יכול [74] |
|
גדלי כוכבי הרקיע כלם יחלקו לששה כמו ששארו החכמי' |
|
הסבות המשותפות לבריאות ולחולי ו' והם האויר המקיף מאכל ומשתה תנועה מנוחה שינה ויקיצה הרקה [והסגר][75] חדושים נפשיים |
Seven |
השבעה |
Properties of the number seven |
|
|
סוף מספר ראשון שבמדרגה ראשונה וזה שהמספרים הראשונים שבמדרגה הם בגה"ז |
|
ומספר הז' מורכב מתחלת הזוגות עם שני לנפרדים ומתחלת הנפרדים עם שני לזוגות |
|
ולזה קראוהו קדמוני החכמים |
|
והוא אמצעי בין ארבעת המספרים המורכבים שנים לפניו ושנים לאחריו לפניו ד"ו ולאחריו ח"ט |
|
ואם תכפול ז' יהיו י"ד וזה עולה כמחובר מרובעי אב"ג שהם כל טבע המספר כמו שביארת למעלה |
|
וחבור ז' מספר שלם ואין במדרגת העשרות זולתו |
Heptad in the existences |
|
There are many things in the existences that run by seven. | ויש בנמצאות דברים רבים ירוצו מרוצת הז' |
|
מהם שהכוכבי' ז' והם מנהיגי העולם הראשונ[י]ם ולזה קראום מקדם חכמי ישראל המשרתים |
|
ימי כל רבוע מרבעי |
|
אקלימי הארץ ז' ואינה חלוקה הנחית אבל נמשכת לכח עליוני כמו שביארו חכמי הכוכבים |
|
מיני המתכות ז' זהב כסף נחשת בדיל עופרת ברזל כסף חי |
|
ואע"פ שהברזל לא יותך כפי מה שיחשב הנה אפשר להתיכו בתחבולה נעלמת עד שיותך מהרה כמו העופרת |
|
סוגי טבעי הב"ח הבלתי מדברים ז' חיות טורפות בלתי טורפות עופות דורסים בלתי דורסים שרץ העוף זוחלי עפר ר"ל שקצים ורמשים חיות המים ותחת כל אחד מאלו [ישתרגו][76] מינים רבים |
|
החכמות שיחלקו כפי דעת הפילוסופים ז' והם הטבע האלהות מספר ההנדסה חכמת התכונה הגלגלית חכמת המושיקא והחכמה המדינית |
|
ויש בחלוקה הזאת חלוף דיעות לאחרונים |
|
ולא מנו ההגיון לפי שאינ |
|
והאמת כמו שאמ' הר"ם ז"ל בפרק מ"ג משל' שלשבעה |
|
שנוי [שנות][80] האדם ז' כמו שאמ' בן סינא בראש ספרו בקאנון ואבוקראט בספרו בשביעיות |
|
מיני הכמה ז' קו שטח גשם מקום זמן מספר דבור |
|
חד |
|
וטעם זה ארוך והתבאר היטב בספרי חכמי הכוכבי' כי אין בחכמת הטבע די להשלים סבת זה |
Eight |
השמנה |
Properties of the number eight |
|
|
תחלת מעוקב בפעל ר"ל מספר שארכו ורחבו וגבהו שוה |
|
והוא זוג הזוג כמו הד' ולזה הוא מספר חסר ר"ל שחלקו פחות מכלו |
|
וחבור שמנה כמרובע הזוג [הזוג][81] שלפניו |
|
וחבור חבורו עולה ק"כ שחלקיו כפלו והוא סך מרובעי הזוגות [שבמדרגה הראשונה][82] |
| |
|
וכל מעוקב מחובר מששת שטחים וי"ב צלעות וכ"ד זויות שטוחות וכל אלו מתיחסים ביחס הכפל וכשתחבר שטחי שמנה וצלעותיו וזויותיו [יעלה][83] מ"ב וזה ככפל מחובר [הזוג][84] שלפני שמנה |
Octad in the existences |
|
There are things in the existences that run by eight. | ויש בנמצאות דברים [[ירוצו][85] במספרם על שמנה |
|
מהם שהרקיעים [המכוכבים][86] ח'][87] |
|
וחלקי הדבור אצל קצת מדקדקי |
|
קצוות התנועות ח' וזה לפי שהשנוי בד' מאמרות שהם העצם והכמה והאיך והאנה ובכל אחד מה ממנו ומה אליו |
|
היו גבולי התנועה הטבעית ח' |
|
טבעי האילנות ח' והם אילן סרק ואילן |
Nine |
התשעה |
Properties of the number nine |
|
|
תחלת מרובע מספר נפרד |
|
וחלקיו הם כמספר מרובע תחלת זוג לפי שחלקיו ג' וא' והם ארבעה שהוא מרובע ב' |
|
ומחוברו כמו הכאתו במספר האמצעי והוא חמשה |
|
וחבור חבורו עולה [רס"ה][89] והוא סך מרובעי הנפרדים שבמעלה הראשונה כמו |
Nine is the last number of the first rank of the numbers that includes 9 and one. | וט' סוף המדרגה הראשונה מהמספר [וזה][90] שהמספרים ט' והאחד עמהם |
Representation of the products of nine on a circle [corresponding to the description of Ibn Ezra, Sefer ha-Mispar] | |
---|---|
The sign for this is that if you draw a circle and write around it the nine digits, then you start multiplying 9 by itself, you find the square is 81 - you find 8 for 80 on the right and 1 on the left.
|
והאות על זה שאם תעשה עגול ותניח סביבו ט' המספרים ותתחיל ותכפול ט' על עצמו תמצא המרובע פ"א ותמצא ח' שהוא כנגד פ' אל הימין והא' אל השמאל |
If you multiply 9 by 8, the result is 72 - you find 7 for 70 on the right and 2 on the left.
|
ואם תכפל ט' על ח' יעלה ע"ב ותמצא הז' שהוא כנגד ע' מימין והשנים אל השמאל |
Likewise for all four numbers preceding 5 - the tens are one the right and the units on the left. | וכן כל ארבעת המספרים אשר לפניו ה' [91]הכולל מימין והפרט מהשמאל לארבעתם |
Five, as it is a mean number, it revolves around itself and is in this matter as a midpoint of a circle. | וה' לפי שהוא חשבון אמצעי והוא מתגלגל על עצמו והוא [בזה][92] הענין כנקודה האמצעית [עגול][93] |
Therefore, if you multiply 9 by 4, the result is 36 - you find 3 for 30 on the left and 6, which is the units, on the right.
|
ולזה כאשר תכפל ט' על ד' יעלה ל"ו ותמצא ג' שהוא [כנגד][94] ל' אל השמאל וו' |
Similarly for all four that follow 5, as explained. | וכן כל הארבעה שאחר ה' כמו שיתבאר |
It is clear from this then that the nature of the circulation is in nine, and as 5 is in the middle, it begin to incline to the other side of the circle, because this is the rule of the mover in a circle, that from a point on the circle to half the circle it runs in one state, and from there on it changes the state. | הנה יתבאר אם כן מזה כי שבתשעה מטבע הסבוב ולפי שה' באמצע יתחיל ממנו לנטות אל צד אחר מהעגול כי כן משפט מתנועע בסבוב שמנקדה מהעגול עד חצי העגול ירוץ בשער אחד ומשם והלאה מחלוף המצב |
Special properties of the rank of the units | |
Just as it is clear from the numbers themselves that the numbers are nine including 1, it is also clear from their squares and from their cubes. | וכמו שהיות המספרים ט' עם האחד התבאר מצד המספרים עצמם יתבאר גם כן מצד מרובעיהם ומצד מעוקביהם |
|
אמנם [מצד][95] [מרובעיהם][96] שאם תסדר בטור המספרים הטבעיים עד [ט'][97] ותניח עליהם או תחתיהם [מרובעיהם][98] על הסדר תמצא שה |
|
ואמנם במעוקבים יתבאר |
|
והשני לראשון עם השני [לאחרון][104] לפניו [עושים][105] כלל |
|
וכן תמיד עד האמצעי שהוא ה' שהוא [הנקודה][106] לאמצע זה הענין כאלו היא בחצי קשת העגול |
|
|
|
ותמצא [בכאן][107] דבר מופלא שכל החלקים השלמים שאפשר שיחלק בם מספר העשרה נמצאים |
|
ומדרך אחרת מצד המעוקב נבאר שהמספרים ט' שכמו שאמרנו במספר ה' שמרובעו ומרובע כפלו שוה אל מעוקבו |
|
וכל מספר שלפניו ערך מרובעו ומרובע כפלו אל מעוקבו כערך אותו המספר פשוט אל ה' |
|
ואחר הה' יתהפך יתחלף הענין וזה שאז יהיה ערך [מרובע][109] המספר [ומרובע][110] [111]כפלו אל מעוקבו כערך ה' [אל][112] אותו המספר |
|
וזה לאות שהט' [שלמות][113] המספר והוא כדמות עגול שלם סובב על עצמו |
|
וממה שיחזק מה שאמרנו עתה והוא שאם תסדר תשעת המספרים בטור ותשים על כל אחד מהם מרובעו ומרובע כפלו תמצא בראשון פרט [ה'][114] ובשני כלל וכן עד ט' |
|
וערך כל מרובע מספר מה עם מ |
|
ואם תסדר מרובעי המספרים הטבעיים עם מרובעי כפליהם [בטור][115] הנה הכאת איזו מדרגה שתהיה מהם עם [איזו][116] [מדרגה][117] אחרת לעולם מרובע |
|
אמנם ידיעת שרשי אלה המרובעים היא על זה הדרך |
|
תכה הראשון שהוא [ה'][118] [בשני][119] לו ואחר בשלישי ואחר ברביעי וכן על הסדר |
|
תמצא המרובע הראשון שרשו כפל ה' והוא [י'][120] |
|
ושרש השני יוסיף ה' |
|
ושרש השלישי יוסיף ה' |
|
וכן כלם וזה יקרא הסבוב הראשון |
|
ובכל זה הסבוב תמצא המרובעים האחד פרטי והשני כלל וכן לעולם |
|
ובסבוב השני והוא שתכה השני מהטור הנזכר בכל הבאים אחריו |
|
תמצא המרובעים היוצאים ארבעה דמיוני המרובעי' הראשונים ולזה שרשיהם כפלי שרשיהם ולזה הם [כלם][121] כללים |
|
ובסבוב השלישי והוא שתכה השלישי בכל הבאים אחריו יהיו המרובעים היוצאים ארבעה דמיוני השנים ולזה שרשיהם כפלי |
|
סוף דבר הסבובים הזוגות בדרך אחד והנפרדים בדרך אחרת |
|
ויראה באלו המספרים ר"ל מרובעי המספרי' הטבעיים על מרובעי כפליהם שאם תחובר כל אחד מהם אל מספרו פשוט תמצא הפרט הראשון ו' [עוד][122] ב' עוד ח' עוד ד' |
| |
|
|
|
והמספרים הארבעה שאחרי חמשה הענין בם כמו במספרים שלפני חמשה |
|
וזה אות מופלא שהמספרים תשעה לבד |
Algorithms for checking if a number is a square or a cube and what are the digits of is its root, considering its units: | |
We have already clarified that the numbers 9 are alone, so we take scales for squares and cubes from the previously mentioned propositions: | הנה כבר ביארנו שהמספרי' ט' לבד ולזה נקח מההקדמות הנזכרות ראשונה מאזנים למרובעים [123]ולמעוקבים |
|
וזה שאי אפשר בשום מרובע שיהיה בו פרט ב' או ג' או [ז'][124] ואם הוא כן אינו [מרובע][125] |
|
ואם יש בו א' א' או ט' היה בשורש |
|
ואם יש בו ד' ב' או ח' יהיה בשורש |
|
ואם היה בו ו' ד' או ו' היה בשרש |
|
ואם בפרט ה' בשרש יש ה' [ג"כ][126] |
|
וכן תמיד |
|
ואמנם במעוקבים אם יש במספר פרט [א'][127] הנה בשורש א' |
|
ואם יש בו ב' בשורש היה [ח'][128] |
|
ואם יש בו ג' בשורש [ז'][129] |
|
ואם יש בו ד' בשורש ד' |
|
ואם יש בו ה' בשורש ה' |
|
ואם ו' בשורש ו' |
|
[ואם][130] יש בו ט' בשורש ט' |
This sign is enough [to show] that the numbers are nine alone. | ודי בזה האות שהמספרים ט' לבד |
Ennead in the existences |
|
Know that there are many things in the existences that are run by the number nine: | ודע שיש בנמצאות דברים הרבה ירוצו במספר הט' |
|
מהם כי הרקיעים ט' לא יותר גם בט' ספק לא מעט |
|
השכלים הנפרדים אחר האלוה ית' לפחות ט' וזה כפי דעת הפילוסופי |
|
המזגים ט' אחד שוה וד' פשוטים וד' מורכבי' |
|
המהוויות הפשוטי' ט' האלוה השכל הנפש הגלגל הכוכב היסודות הד' |
|
מיני ההאותות והחלוף שיש בין דבר וזולתו ט' והם טבע יאהב טבע וטבע ישנא טבע טבע רודף טבע טבע בורח [מטבע][132] טבע יתגבר [על][133] טבע טבע יכנע לטבע טבע מקיים טבע טבע מפסיד טבע והתשיעי הוא טבע נכרי לטבע ר"ל שאין ביניהם האותות והתנגדות |
|
ואלו הם ט' סוגים יכנסו תחתיהם כל מיני הפועל וההפעלות בענינים הטבעיים |
|
ובספר אכואן אלצפא הובאו משלים מפרטי הטבע בכל אחד מהם |
|
והראשונים היו מונים [אלו][134] הסוגים י"ג והאחרונים השיבום אל ט' |
|
והנה התבארו דברים אלו בספר השתנות הטבעים |
|
האברים שייחדם הטבע במין האנושי חוץ מהגוף לפעולות מיוחדות כפל אותם הם ט' והם העין האוזן האף השפה השנים היד הרגל השדיים האשכים |
|
סוגי המקרה ט' והם שביארם הפלוסוף [בס' המאמרות בהגיון |
|
טבעי המתדמי החלקים אשר ספרם הפילוסוף][135] בד' [מאותות השמים][136] ואמר בם שהם [כדמות][137] הבדלים ציורים הם ט' וזה שהוא מוצאם [י"ח][138] שישובו לט' וזה שהוא מנה [139]הקנינים והעדריהם וההעדרים אינם דברים [ישיים][140] [ובמקומו יתבאר בבירור][141] |
|
חדשי עמידת העובר האנושי בבטן ט' וזה דבר הסכימו בו חכמי הטבע ולא נתנו לזה טעם מספיק אבל האצטגנינים האריכו בזה בדברים נכונים כמו שהוא מבואר בספרים הרבה והיותר מספיק [בה][142] מה שזכרו [מחברי][143] אכואן אלצפא |
|
מיני הטעמים שמנה |
Ten |
העשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Properties of the number ten |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלת המדרגה השנית והוא כאחד והשני בו עשרים והשלישי שלשים וכן עד צ' ולזה [נגזרו][146] לאלו שמות משמות אחד המדרגה הראשונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והפרטים שבין אלו הם מורכבים משתי המדרגות כמו י"ב כ"ג ל"ד מ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמו שהוא תחלת מדרג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחבר המרובעים שיש עד חציו תמצאם כמחובר עשרה פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The people and the books used to end at ten, because it is a total, as if the divine Will brought them to this, in order to indicate that it is the end of the counted. | ונהגו ההמון והספרים לגמור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Decade |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שהספורי' [עשרה][150] האלוה והשכל והגלגל והכוכב [והנפש][151] והיסוד והדומם והצומח והחי והמדבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמאמרות עשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ודברות][152] התורה [הקדושה][153] שנמסרו לנו בסיני הם י' [והם סוד][154] אלהי נכבד בהנהגם בזה המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזהו הנרמז בספר יצירה עשרה ספירות בלי מה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ופארות אילן האדם י' למעלה י' למטה והם י' אצבעות הידים וי' אצבעות הרגלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
It follows from the absolute wonder that the counted follow the number that, as the units are not more than nine or ten, so there is nothing among the universal principles of the existences that is more than this number, except by a hypothetical division, such as the 12 zodiac signs, or the 28 stations of the moon, and their like that are not definite real divisions, and this is one of the wonders of nature without a doubt. | ומן הפלא הגמור בהמשך הספורים למספר שכמו שהמספר לא יעבור ט' או י' כי לא תמצא בכוללי הנמצאות דבר שיעבור זה המספר כי אם בדרך חלוקה הנחית כמו י"ב מזלות וכ"ח מחנות לבנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we were not afraid of the length and that we would go beyond our discussion, I would elaborate the explanation of wonderful, great and precious matters in this issue, but we dedicated another place to it in the book, where we agreed to discuss the nature of existence. | ולולא יראתנו מהארי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Because of this wonder and various other, those who assumed that the number is a beginning were mistaken. | ומפני הפליאה [156]הזאת עם אחרות רבות טעו המניחים המספר התחלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Know that the universal principles we mentioned for each number are only a few of many, since the human intellect cannot grasp them, even more so for those that are far from perfection, thus a clear remark on those we mentioned is enough. | ודע שאותם הכוללים שזכרנו[157] בכל מספר ומספר הם מעט מהרבה כי קצרה יד השכל האנושי להשיגה כל שכן לרחוקים מהשלמות ודי הערה גלויה באותם שזכרנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
General Properties of Numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Introduction |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Since we have reached this place, we will present some specific qualities of the nature of number, by way of tale and description. | ואחר שהגענו לזה המקום נביא קצת סגולות פרטיות מטבע המספר בדרך הגדה וספור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Not as the way used by Euclid in the Elements, books 7-9, because the number does not require this, since the practical counting verifies any hypothetical proposition, even there the reader will not rest until checking it through the counting test, hence you find Euclid at the end of every proposition brings a numerical example, and not just for the numerical propositions, but also for the geometric propositions. Every matter that could be examined with numbers is translated to numbers, as in most of the propositions of the second book of Euclid's Elements | לא בדרך שעשה איקלידיס בז' וח' וט' מספרו כי המספר אינו צריך דרך אחר [לזה][158] וכן תמצא מפרש איקלידיס בסוף פירוש כל הקדמה מהן מביא משל מספריי[159] ולא [בהקדמות][160] המספריות לבד אבל גם בהנדסיות כל מה שאפשר לבחון הענין במספר יושב אל מספר כמו רב הקדמות המאמר השני מאקלידס שהספירה המעשית נאמת כל הקדמה מונחת גם שם לא ינוח לב הקורא עד יבחננו במבחן הספירה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Some people argue that Euclid needed this as a proposition for a few of the cases of the tenth book of the Elements, but we checked it and did not find it so, therefore Euclid's method in the three mentioned books [books 7-9] is nothing but a rational comprehension that should be rejected. | וקצת אנשים אמרו שהוצרך אקלידס מזה להיות לו כהקדמה לקצת מקומות מהמאמר הי' מספרו ואנחנו חפשנו ולא מצאנו הענין כן אם כן דרך איקלידס בשלשת המאמרים הנזכר' הוא יגיעת השכל לא זולת וזה ממה שראוי שירוחק בכל מקום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The author declares that by this he wishes to satisfy "Our lord, the great king, may God grant him success" [which could be a reference to king Robert of Anjou] | וכל שכן באשר אנחנו בו להפיס בו דעת אדוננו המלך הגדול יצליחהו השכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Therefore, narrative propositions are presented below, which could be proven by counting, collected from the predecessors or formulated by the author himself, according to his testimony | ולזה נביא ההקדמות ספוריות ותעיד בם הספירה ונלקוט מה שמצאנו מזה לאשר קדמונו ומה שחדשנוהו אנחנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
He who adds to this will be granted long life and peace | והמוסיף אחרינו שנות חיים ושלום נוסיפו לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
A list of arithmetical statements concerning general properties of the numbers – without demonstrations or proofs |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שלשה מספרים מתיחסים [הנה הכאת][161] הראשון בשלישי כהכאת האמצעי בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו ארבעה תהיה הכאת הקצוות כהכאת האמצעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[קטני המספרים על יחס מה הנה הם ימנו המספרים אשר על יחסם הקטן לקטן והרב לרב][162] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Relatively prime numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קטני המספרים על יחס מה הנה כל אחד מהם ראשון אצל האחר וזאת ההקדמה מתהפכת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון אצל האחר והוכה כל אחד מהם בעצמו הנה כל אחת משתי ההכאות ראשון אצל האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם היו שנים ראשונים אצל שנים אחרים והוכו השנים זה בזה [והשנים האחרים זה בזה][163] הנה שתי ההכאות ראשונות זו לזו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון לאחר והוכו זה בזה הנה אותה ההכאה מספר ראשון אצל [כל א' משני המספרים][164] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון לאחר הנה מקובץ שניהם ראשון אצל כל אחד משני המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Successive proportional numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים כמה שיהיו וימשכו על יחס והיו הקצוות ראשונים זה לזה הנה קטני המספרים על אותו היחס וזאת ההקדמה מתהפכת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים [כמה שיהיו ו][165]ימשכו קצתם לקצת על יחס מה והראשון מהם לא ימנה השני אין מהם מספר ימנה האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה הראשון מונה האחרון היה הוא מונה השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר נפלו מספרים בין מספרים וימשכו קצתם לקצתם [166]ביחס מה הנה כסך מה שיפול מן[167] המספרים בין שני אותם המספרים כן נפל בין [כל שני][168] מספרים מאותו היחס וימשכו כלם ביחס אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון אצל האחר ונפלו ביניהם מספרים ונמשכו ביחס מה הנה כסך המספרים שנפלו בין שניהם כן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים המרובעים יחס קצתם אל קצת כיחס שרשיהם קצתם אל קצת שנוי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים המתיחסים כשהוכה כל אחד בעצמו הנה כל ההכאות גם כן מתיחסות ואם תכה ההכאות במספרים הראשונים יהיו כמו כן ההכאות השניות שהם מעוקבות מתיחסות וכן אם יוכו עוד לעולם יתיחסו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר ימנה המרובע מרובע אחר הנה צלעו ימנה צלעו ובהפך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן במעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מספרים שהאחד מהם ראשון אצל האחר אין יחס הראשון אל [השני][170] כיחס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים שטוחים מתדמים ר"ל ששני צלעות המספר האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יפלו ביניהם שני מספרים וימשכו ארבעתם ביחס והוצאת אלו השנים בשתכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים והיה יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והיה האחד מרובע הנה האחר מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו ביחס מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים השטוחים המתדמים יחס אחד אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמוגשמים המתדמים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים השטוחים המתדמים כשיכו זה [171]בזה יתקבץ מההכאה מספר מרובע ושרשו הכאת קטן צלע מאחד מהם בגדול האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים המוגשמים המתדמים כשיוכו זה בזה יתקבץ מספר מעוקב ושרשו שתכה שורש אחד משני המוגשמים בשורש האחר והיוצא הוא השורש המבוקש ואמנם אמרתי השרש לפי שהוא מספר נגדר לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים מתיחסים מתחילים מהאחד הנה השלישי מרובע והרביעי מעוקב והחמשי מרובע והששי מעוקב והשביעי מרובע מעוקב וכן ימשך לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים מתיחסים מתחילים מהאחד והיה השני מרובע הנה הנשארים כלם מרובעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה מעוקב יהיו כלם מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם לא היה השני מרובע אין בהם שם מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם לא היה השני מעוקב אין בהם שום מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים מתיחסים מתחילים מהאחד הנה כל מספר ראשון ימנה האחרון מהם הנה הוא ימנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה אשר ילוה לאחד ראשון הנה לא ימנה הרב מהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשהיה קטן מספר ימנוהו מספרים ראשונים ידועים הנה לא ימנהו מספר אחר זולתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שלשה מספרים מתיחסים והיו קטני המספרי' על אותו היחס הנה כל שנים מהם מחוברים ראשונים אצל הנשאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מספרים ראשונים זה אל זה הנה אין יחס הראשון אל השני כיחס השני אל מספר אחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים ימשכו קצתם לקצת ביחס מה והיו הקצוות הראשונים זה לזה הנה אין שעור הראשון אצל השני כשיעור האחד אל המספר האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים נמשכים על יחס מה וחוסר על כל אחד מהשני והאחרון כמו הראשון הנה שעור מה שישאר מהשני אצל הראשון כשעור מה שישאר מהאחרון אצל כל המספרים אשר לפניו כאשר יקובצו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Relatively prime numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר נפרד ראשון אצל מספר אחר הנה הוא ראשון אצל כפלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשהיו שני מספרים ראשונים זה אל זה הנה אשר ימנה אחד מהם הוא ראשון לאחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מספרים יוכה אחד מהם באחר וימנה אותה ההכאה מספר הראשון [הנה אותו המספר הראשון][172] ימנה אחד משני המספרים אשר [הוכו][173] זה בזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[174]המספרים המתיחסים הנה הם בחלוף ובתמורה ובהבדל ובהרכבה יתיחסו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשהוכה מספר בשני מספרים הנה יחס שתי ההכאות אחת מהם לאחרת כיחס המספר למספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The divisors of a plane number |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר שטוח יהיה אחד מצלעותיו מספר ראשון והמספר השני מורכב הנה הוא ימנוהו צלעותיו וכל מספר ימנה צלעות המורכב ככל מספר יתקבץ מהכאת צלעו הראשון בכל מספר ימנה צלעו המורכב ולא ימנהו מספר אחר בלתי אלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר שטוח צלעותיו מספרים מורכבים הנה ימנוהו צלעותיו וכל מספר ימנה כל אחד מצלעותיו וכל מספר יתקבץ מהכאת כל אחת מצלעותיו בכל מספר ימנה הצלע האחר מהם ולא ימנהו מספר אחר בלתי אלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Successive powers of two |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sorting perfect / superabundant / deficient numbers by the sums of successive powers of two | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כשקובצו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה אם היה המספר הראשון שוה לכלל אשר קובץ הנה המספר המוקבץ מזה מספר שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה אותו המספר הראשון פחות מהכלל אשר קובץ הנה הוא מספר נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה המספר הראשון יותר מהכלל אשר קובץ מספר חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והגעת תוספתו אם היה נוסף וחסרונו אם היה חסר כמו יתרון מה שבין אותו הכלל אשר קובץ ואותו המספר הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויש בהוצאת המספר השלם תחבולה אחרת יותר קצרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והיא שתסדר מספר זוג הזוג בטור ותניח תחתיו טור הנפרדים הטבעיים מתחיל כנגד ב' מהזוגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה כל מספר זוג מהטור העליון שתמצא תחתיו מספר ראשון ותכהו בו יצא לך מספר שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובזה הדרך יצאו המספרים השלמים על סדרם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומסגלתם שאם יסודרו [אלו][175] השלמים כפי מה שנולדו בטבע תמצא האחד פרטו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר קובצו מספרים נמשכים על יחס הכפל מהאחד והאחד עמהם והתקבץ מהם כלל והוכה גדול מספר מאותם המספרים במספר שטוח צלעותיו שני מספרים ראשונים בלתי השנים הנה אשר יתקבץ מזה מספר נוסף או מספר חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמנם אם היה אותו המספר השטוח פחות מהכלל אשר קובץ עם אשר יתקבץ מהכאתם בצלעי אותו המספר השטוח מקובצים הנה המוקבץ מספר נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והגעת תוספתו בהגעת תוספתם על המספר השטוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמנם אם היה אותו המספר השטוח יותר מהכלל אשר קובץ עם אשר יתקבץ מהכאתו בשני צלעי [176]אותו המספר השטוח מקובצים הנה המספר המוקבץ חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והגעת חסרונו בהגעת חסרוניהם מהמספר השטוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל ארבעה מספרים נמשכים על יחס הכפל הראשון מהם היותר קטן הנה המספר המשוטח ההווה מהכאת השני והשלישי מקובצים בשלישי והרביעי מקובצים הוא כמו המשוטח ההווה מהכאת המספר הרביעי בראשון והרביעי מקובצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה המספר המשוטח ההווה מהכאת השני והשני מקובצים ברביעי והשלישי מקובצים כמו המשוטח ההווה מהכאת הרביעי בראשון והרביעי מקובצים הנה המספר המוגשם אשר אחד מצלעותיו המספר השלישי מהם וצלעו השני והשלישי והרביעי מקובצים וצלעו השלישי המספר השני והשלישי מקובצים כמו המספר המוגשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל ארבעה מספרים מתיחסים ביחס הכפל יהיה הראשון מהם היותר קטן הנה המספר המשוטח ההווה מהכאת האחרון בראשון והאחרון מקובצים מלבד אחד כמו המתקבץ מהכאת המספר השלישי מהם במותר מה שבין השטח ההווה מהכאת האחרון בראשון והאחרון מקובצים מלבד אחד ובין השטח ההווה מהכאת המספר השלישי והרביעי מהם בלתי אחד מקובצים בשלישי והשני בלתי אחד מקובצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Euclidean Propositions - Arithmetical Version |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר יחלק בחלקים כמו שיהיו הנה הכאת המספר כלו בעצמו כמו הכאת כל אחד משני החלקים בעצמו וכפל הכאת אחד משני החלקים באחר כאשר יקובצו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מספרים יחלק אחד מהם בחלקים כמו שיהיו הנה המספר שלא חולק במספר שחולק כמו הכאתו בכל חלקי המספר הנחלק כאשר יקובצו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר זוג יחלק לחצאים ולחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת [חצי][177] המספר בעצמו כמו ההווה מהכאת החלק הגדול בקטן עם הכאת מותר חצי המספר על החלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר זוג יחלק לשני חצאים ויתוסף בו מספר אחר הנה הכאת חצי המספר עם התוספת בכמהו כהכאת המספר עם התוספת בתוספת והכאת חצי המספר הראשון בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר יחלק לשני חלקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר יחלק בשני חלקים ונוסף עליו כמו אחד משני החלקים הנה הכאת המספר עם התוספת בכמהו כהכאת המספר בתוספת ד' פעמים והכאת החלק האחר בכמהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר זוג יחלק בשני חצאים ובשני חלקים מתחלפים הנה כל אחד משני החלקים המתחלפים בכמהו כהכאת חצי המספר בכמהו שני פעמים והכאת מותר חצי המספר על החלק הקטן בכמהו שני פעמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר זוג יחלק לחציים ונוסף בו מספר אחר הנה ההווה מהכאת חצי המספר בכמהו שני פעמים והכאת חצי המספר עם התוספת בכמהו שני פעמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר יחלק בשני חלקים מתחלפים ובשני חלקים אחרים מתחלפים הנה הכאת כל אחד קטן קטנים בגדול הגדולים ותוספת הכאת מותר מה שבין הקטנים במותר מה שבין הקטנים והמספר כלו כמו הכאת רב הקטנים בקטן הגדולים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשהיו שני מספרים משותפים מתחלפים [והובדלו][180] מהגדול דמיוני הקטן עד שישאר פחות ממנו או הוא עצמו וכן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם רצינו למצוא קטן מספר ימנוהו שני מספרים ידועים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם היו המספרים ראשונים נכה האחד באחר ויגיע דרושנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו משותפים נקח גדול מספר משותף ביניהם ונקח מספר האחדים שהוא מונה הקטן ושהוא[.] מונה הגדול ונכה הקטן מאלו בגדול המספרים המשותפים או הגדול בקטן המספרים המשותפים כי הכל אחד ואותו המספר הוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשנרצה למצוא קטן מספר בו חלקים ידועים הנה יתבאר מפני ההקדמה שלפני זאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשנרצה למצוא [קטני][182] מספרים על יחס מוגבל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם היו ראשונים הנה הם קטני המספרים על אותו היחס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ואם][183] היו משותפים הנה נקח גדול מספר ימנם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו המספרים הם ח' י"ב י"ח וגדול מספר ימנם ב' ונקח מספר אחדים שימנה ב' ח' ומספר שימנה ב' י"ב וכשעור שימנה י"ח ותמצא דו"ט והם קטני המספרים על אותו היחס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[184]כשנרצה למצוא קטני המספרים על | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נרצה לידע כשהיו שני מספרים אם ימצא להם מתיחס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה אם היו ראשונים לא ימצא שלישי על יחסם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו משותפים נכה השני בעצמו ואם ימנהו הראשון הנה ימנה להם שלישי מתיחס אחריהם ואם לא לא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו שלשה ונרצה לידע אם יש להם רביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה אם היו הראשון והשלישי ראשונים זה לזה אין להם רביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו משותפים נכה השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Algorithm for finding pairs of amicable numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
When we wish to find amicable numbers as many as we wish: | כשנרצה למצוא מספרים נאהבים כמה שנרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
We assume consecutive numbers in the double ratio from one, including one. The numbers are summed [up to] the number before the last, including one, then the number before the last is added to the sum [] and the number that comes before the number before the last is subtracted from the sum []. The numbers generated from the addition and the subtraction should be prime numbers and none of them is two. If they are not prime, proceed further until the prime numbers are generated. | הנה נניח מספרים[185] נלוים על יחס הכפל מן האחד והאחד עמהם ויקובצו המספרים אשר קודם האחרון והאחד עמהם ונוסף על המקובץ המספר אשר קודם האחרון וחוסר מהנוסף עליו המספר אשר ילוה מה שקודם האחרון הנה יהיו המספרים המתחדשים אחר התוספת והחסרון מספרים ראשונים ואין אחד מהם שנים ואם לא יהיו ראשונים תעבור הלאה עד שיצאו המספרים הראשונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The product of one of them by the other is multiplied by the number before the last. Keep the result. | והוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Add to the last the fourth number [before it], or one, if one is fourth [before] it, then multiply the sum by the last number and subtract [one] from the product. The remainder is a prime number. Multiply this prime number by the number before the last.
|
והוסף על האחרון המספר הרביעי או האחד אם היה האחד כרביעי ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The result of the multiplication [] and the reserved number [[]] - each of them is equal to [the sum of] all the divisors of the other. | הנה היוצא מן ההכאה עם המספר השמור ישוה כל אחד מהם כל חלקי[187] האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The numbers generated by this technique are called amicable numbers. | ואלו המספרים המתילדים מזאת התחבולה נקראו נאהבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכאת זוג במספר זוג הוא זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכאת זוג בנפרד נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכאת נפרד בנפרד נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Properties of square numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשיוכה[188] מרובע במרובע היוצא יהיה מרובע ושרשו כפל השרש על השורש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וערך מרובע אל מרובע מרובע ושורש היוצא בחלוק השורש הגדול על השורש הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מרובע רביעיתו מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וארבעה דמיוניו מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מרובע שתחסר ממנו השרש והמספר [..] שלפניו הוא מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תוסיף בו השורש והמספר שלאחריו יהיה מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מרחק מרובע [189]ממרובע סמוך לו כמחובר שני השרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מרובעים סמוכים או רחוקים יוכה שורש אחד מהם באחר יגיע מספר מתיחס בין שני המרובעים ההם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר החבור הטבעי בטור ותצרף כל מדרגה עם אשר אחריה יתילדו המרובעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[אם תקבץ המספרים עד גבול ותחזור לאחור ותקבץ הכל יעלה כמרובע המספר אשר עמדת בו][190] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תקבץ המספרים הנפרדים כסדרם והאחד עמהם ותחברם אחד אחד יתילדו המרובעים הטבעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו שתניח בטור א' ג' ה' ז' ט' י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה א' מרובעו א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר אליו [ג'][191] יהיו ד' והוא מרובע ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר אליהם ה' יהיו [ט'][192] והוא מרובע ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תניח הזוגות הטבעיים בטור ותחברם כמו שעשינו בנפרדי' יתילדו המרובעים הטבעיים ושרשיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו ב' ד' ו' ח' י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה ב' א' וצלעו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחבר אליו ד' יהיו ו' שהם מרובע ב' וצלעו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר אליהם [ו'][193] יהיו י"ב והוא כמרובע ג' וצלעו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Properties of cube numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר הנפרדי' הטבעיים בטור נסדרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה הנ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחבור שני נפרדים אחריו שהם ג' ה' יהיה מעוקב ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושלשה נפרדים אחר ה' שהם ז' ט' י"א יולידו מעוקב ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וארבעה אחר י"א יולידו המעוקב הרביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחבר בזה הדרך הזוגות יתילדו המעוקבים[194] כסדרם וצלעותיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sums |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר המספר הטבעי ותצרף כל מדרגה [אל][195] אשר אחריה יתילדו הנפרדים הטבעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תחבר המעוקבים כסדרם כמו שתרצה והאחד עמהם היה המקובץ מרובע ושרשו מרובע ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבור המרובעים הנלוים יודע כשתקח מחובר המספר שהוא שורש לאותו המרובע שעמדת בו שמרהו וקח שני שלישי שורש אותו המרובע עם תוספת שלישית אחד ונכפלהו בשמור והעולה הוא מחובר המרובעים עד סוף אותו המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבור המספר פשוט הוא שתכפל איזה מספר שתרצה חבורו בחצי המספר הבא אחריו או בחציו וחצי אחד והעולה הוא המחובר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבור הנפרדים לבד הוא שתכה המספר המספר האמצעי בעצמו שני פעמים ותוסיף עליו השורש והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבור הזוגות לבד תקח חצי סוף החשבון ותכהו בעצמו ותוסיף עליו שרשו והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
החבור הטבעי הוא חצי [מרובע][196] המספר שעמדנו בו וצלעו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר המספר הטבעי בטור ותשים על כל אחד חבורו ותקיש כל אחד אל חבורו תמצא כל חבור יוסיף על המספר חצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון המשל בו שתמצא בכאן [197]א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וג' כמו ב' [וחציו][198] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וו' שני דמיוני ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וי' שני דמיוני ד' וחציו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וט"ו שלשה דמיוני ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תמיד יוסיף בחצי דמיון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר שתחלקהו בשני חלקים איך שיהיה ותחלק כלו על כל אחד מחלקיו ותכה היוצא מכל אחד משתי החלוקות זו בזו ותשמרהו ואחר תכה אחד משני החלקים באחר ותכהו בשמור יעלה כמרובע המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל חשבון שתקח שלישיתו ותכהו בעצמו ותעלהו מדרגה אחת ותחסר ממנו מרובע השלישית יעלה כמרובע המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם לא היה לו שלישית אבל הוא מוסיף אחד חסר ממנו האחד ותעשה בנשאר כאשר תארנו והוסף עליו אחר כן המספר שיש לו שלישית והמספר בעצמו ויגיע מרובע המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תוסיף שנים על שלישית [המספר][199] נעשה בהפך וזה שנוסיף אחד ויהי' מ ויהיה מספר שלישי ונעשה כבראשונה ונחסר ממנו בסוף מה שהיינו מוסיפים ויעלה המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכאת מעוקב על מעוקב מעוקב ושרשו הכאת שורש אחד מהם בשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלוק מעוקב על מעוקב מעוקב ואם תחלק שורש הגדול על הקטן תמצא שרשו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[אם תסדר המספר הטבעי והא' עמהם ותתחיל ותכה הא' בשני והשני בג' והג' בד' וכן תמיד יתילדו המספרים שהם אמצעיים ביחס בין המרובעים הטבעיים][200] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שלשה מספרים מתיחסים שתכה שלשתם זה בזה ותקבץ מספר מעוקב ושרשו המספר האמצעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מעוקב יש מצדדיו שני מרובעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תחסר מחצי שרש המעוקב חצי אחד ותכה הנשאר בשורש המעוקב תמצא שורש המרובע הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תוסיף על חצי שורש המעוקב חצי אחד ותכהו בשורש המעוקב תמצא שורש המרובע הגדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחסר המרובע הקטן מהמרובע הגדול תמצא המעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה תראה בזה פליאה נשגבה מאד שאם תסדר המרובעים הטבעיים בטור ותבחן [.] בהם ענין זאת ההקדמה תמצא שהמעוקב הראשון ההווה מחסרון מרובע ממנו תמצא שאותם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו זאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר המספר הטבעי והאחד עמהם ותתחיל ותכה הראשון בשני והשני בשלישי והשלישי ברביעי וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר המספר [201]הטבעי ותשים תחתיו הזוגות הטבעיים על הסדר ותחבר הראשון הוא א' בזוג הראשון והוא ב' יעלה שלשה והוא המספר הראשון עם מרובעו ומעוקבו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר אל השלשה הזוג השני והוא ד' יהיו ז' תכהו במספר השני והוא ב' יעלו י"ד והוא המספר [השני][202] עם מרובעו ומעוקבו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תוסיף על הז' הזוג השלישי והוא ו' יהיו י"ג תכהו במספר השלישי שהוא י"ג יעלו ל"ט והוא המספר השלישי עם מרובעו ומעוקבו וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The squares and cubes of the units and their analogous |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Now we conclude this part by explaining a wonderful property of the numbers, which is that the squares of the nine numbers that are in the first rank are found in two ranks, i.e. the units and the tens: | ונחתום עתה זה החלק בביאור סגלה נפלאה מהמספר והוא שמרובעי המספרים התשעה שהם במדרגה הראשונה הם נשלמים בשתי מדרגות ר"ל האחדים והעשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
In the units [the squares of] only three numbers are found, which are 1, 2, 3, whose squares are 1, 4, 9. | וזה שבאחדים[203] לא ימצאו רק משלשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The [squares of the] rest are found in the [rank of] tens. | והנשארים ישלמו בעשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Since the first rank is the beginning and the foundation of all the generated numbers, the squares of [the numbers in it] are analogous to the [squares] of all subsequent ranks endlessly. | ולפי שהמדרגה הראשונה התחלה ויסוד לכל המספרים המתחדשים היו מרובעיה דוגמא ומשל לכל המדרגות שאחריה לאין תכלית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
As the squares of the units in the first rank are found in the two ranks, which are the units and the tens, the third [rank] is analogous to the first [rank], the fourth to the second, the fifth to the first, the sixth to the second, and so on, the odd ranks are analogous to the first [rank] and the even [ranks] to the second [rank]. | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This is the explanation: | וזה לך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
במדרגה הראשונה אד"ט מרובעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובשלישית מאה ד' מאות ט' מאות גם כן מרובעים ושרשיהם דמיון שרשיהם אלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואין במדרגה השלישית מרובעים ראשי כללים רק אלה כאשר אין באחדים רק אד"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושלמות מרובעי שאר המספרים הטבעיים הם י"ו כ"ה ל"ו וכו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן במדרגה הרביעית אלף ות"ר אלפים ות"ק ג' אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This is maintained by the order of all ranks endlessly. | וזה שומר סדר בכל המדרגות עד אין סוף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Know that just as there are analogous in the squares, so there are in cubes. | ודע שכמו שיש נמשלים במרובעים כן יש במעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The squares of the nine [units] are completed in two ranks, i.e. in the units and the tens, therefore they go over two [ranks] after two [ranks] endlessly. | ומרובעי תשעת המספרים ישלמו בשתי מדרגות ר"ל באחדים והעשרות ולזה ידלגו משתים לשתים עד אין תכלית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Whereas the cubes have a wonderful property: since the squares have two dimensions, their analogous are completed in two ranks, but, since the cubes have three dimensions, their analogous are completed in three ranks, so they go over three ranks after three ranks endlessly, while their squares go over two after two. | ואמנם המעוקבים הפליא בם הטבע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שהאחד מעוקב אחד ושרשו אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כן אלף שהוא רביעי לו [205]מעוקב ושרשו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן שמנת אלפים מעוקב שהוא כנגד שמנה ושרשו עשרים שהוא כנגד שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומשם והלאה תשמור הסדר שזכרנו לך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This is a profound proof that the numbers are nine alone. | ומכאן ראיה חזקה שהמספרים תשעה לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Observe this. | והתבונן בו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Epilogue of the surviving section |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
As the numerical properties are endless and therefore further emphasizing concerning them is a waste of time, what is brought is enough for us now, for our intention and according to what was ordered upon us by the great king [again could be a reference to king Robert of Anjou], our lord, may he live and last for long in quiet and safe | ולפי שבסגולות המספריות כמעט שאין להם תכלית ולזה ההפלגה בם אבוד הזמן די לנו עתה במה שהבאנו לפי כונתנו ומה שנצטוינו מאת המלך הגדול אדונינו שיחיה ויאריך ימים בכבוד ובהשקט ובטחה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Furthermore, we do not want to attach to this a technical section on actualization of calculations and questions, as much was written about it by all nations due to their need of it in their social affairs, hence it was agreed to conclude here our talk on this first section | ולזה לא רצינו לחבר[206] אל זה חלק מלאכותי בהוצאת החשבונות והשאלות לפי שחובר על זה הרבה אצל כל האומות לצרכם אליו בעניניהם המדיניים ולזה הסכמנו שיהיה בכאן סוף דברינו בזה החלק הראשון[207] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Colophon of MS Kepah 36 The copying of the books of the late R. Abraham ben Ezra was completed in the month of Elul of 5243 [= 1483], [17]94 according to minyan sheṭarot, by the young Yahya ben Sali. Alqāfiḥ. | נשלמה העתקת ספרי הראב"ע ז"ל באלול הרמ"ג בקצ"ד לשטרי הצעיר יחיא בן סלי' אלקאפח יצ"ו |
Apparatus
- ↑ here starts M: 49r
- ↑ M om.
- ↑ M שנשימ
הונו - ↑ M om.
- ↑ marg.
- ↑ 49v
- ↑ M יורדין וישתשלו
- ↑ M איך נדע בו
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ 50r
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M הסוג
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M עצמי
- ↑ M בבחינה זולת
- ↑ M om.
- ↑ M marg.
- ↑ M marg.
- ↑ 50v
- ↑ M
וכוכבוכותב - ↑ M ההפכיות marg.:
ההוריותההוויות - ↑ M בעצמו
- ↑ M הנכבדים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 51r
- ↑ M הישאליים
- ↑ M om.
- ↑ M הרוב
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M ומצא אחד
- ↑ M marg.: יש לכתוב הנה מה שכתבתי בכונות שלי המתחיל הכח הגלגלי
הכותבהכולל וכו' גם לשון אחר המתחיל הדברים הזרים וכו' - ↑ M marg.
- ↑ 51v
- ↑ M במציאות
- ↑ M והשור
- ↑ M התישרות
- ↑ M om.
- ↑ M אלפמכ
- ↑ 52r
- ↑ M ופירושו
- ↑ M ושלוש
- ↑ M השיר וההטעאה והנצוח והשיר
- ↑ M om.
- ↑ M משמים
- ↑ 52v
- ↑ M om.
- ↑ M ויחוזק
- ↑ M לרפואת רבוי פעלתם
- ↑ M על
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מעוקבו
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 53r
- ↑ M om.
- ↑ M הישור
- ↑ J רמב"ן
- ↑ M וא"ע
- ↑ M מאזנים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 53v
- ↑ M om.
- ↑ M מן הקשת
- ↑ M om.
- ↑ 54r
- ↑ M והסוגים
- ↑ M ישתפו
- ↑ M om.
- ↑ 54v
- ↑ M om.
- ↑ M שיחת
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מאלה
- ↑ M המזג
- ↑ M ירצה
- ↑ M המסובבים
- ↑ M marg.
- ↑ M ולו
- ↑ M
הרס"ה marg. הה' - ↑ M הזה
- ↑ 55r
- ↑ M בית
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מצינו
- ↑ M מטבעיהם
- ↑ M לו
- ↑ M מרובע והם marg. נ' מרובעיהם
- ↑ M הם ה'
- ↑ M ארכו
- ↑ M הוזרים
- ↑ M כ"א
- ↑ M מרובע
- ↑ M לאחריו
- ↑ M תו ושים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מרובעו
- ↑ M ומטבע
- ↑ 55v
- ↑ M om.
- ↑ M שלישית
- ↑ M ד'
- ↑ M באור
- ↑ M זו
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M ובשני
- ↑ M ו'
- ↑ M om.
- ↑ M עד
- ↑ 56r
- ↑ M א'
- ↑ M מוטבע
- ↑ M om.
- ↑ M ו'
- ↑ M ה' marg. נ' ז'
- ↑ M א'
- ↑ M ואם יש בו ג' בשורש ז' ואם יש בו ב' בשורש ב' ואם
- ↑ M om.
- ↑ M טבע
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מאותות
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 56v
- ↑ M אישיים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M בספרי
- ↑ M הקצוות
- ↑ M בספר
כליתהכליות - ↑ M נגזרה
- ↑ M שמות
- ↑ M המאות
- ↑ M מדרגות
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M ונתיבות
- ↑ M החדשה
- ↑ M ויש סדר
- ↑ M om.
- ↑ 57r
- ↑ M שזכרו
- ↑ M om.
- ↑ M מספריו
- ↑ M בזה דמות דעות
- ↑ M הם הדעת
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M האחר
- ↑ M on.
- ↑ 57v
- ↑ M בין
- ↑ M שני כל
- ↑ M marg.
- ↑ M om.
- ↑ 58r
- ↑ M om.
- ↑ M הוא
- ↑ 58v
- ↑ M או
- ↑ 59r
- ↑ M om.
- ↑ M וכמוהו
- ↑ 59v
- ↑ om.
- ↑ M י"א
- ↑ M שני
- ↑ M om.
- ↑ 60r
- ↑ M מספר
- ↑ M משטח
- ↑ M חלקו
- ↑ M כשיכה
- ↑ 60v
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M המחוברים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 61r
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 61v
- ↑ M om.
- ↑ marg. נ' שהאחדים
- ↑ M om.
- ↑ 62r
- ↑ M לדבר
- ↑ M end
Appendix: Bibliography
Qalonymos ben Qalonymos (known as Maestro Calo or Callus)
South of France, b. 1286/7 – d. after 1329
Sefer ha-Melaḵim (The Book of the Kings)
Manuscripts:
- Jerusalem, Kepah 36/21 (IMHM: f 47427), ff. 215v-225r (1883)
- München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 290/3 (IMHM: f 1633), ff. 49r-62r (15th century)
The transcript is based mainly on manuscript München 290
Bibliography:
- Langermann, Y. Tzvi. 2001. Studies in Medieval Hebrew Pythagoreanism: Translations and Notes to Nicomachus; Arithmological Texts, Micrologus IX, pp. 219–236.
- Lévy, Tony. 1996. L’histoire des nombres amiables: le témoignage des textes hébreux médiévaux, Arabic Sciences and Philosophy 6, pp. 63–87.
- Steinschneider, Moritz. 1870. Das Königsbuch des Kalonymos, Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben, 8, pp. 118-22.