Difference between revisions of "קצור המספר"
From mispar
(→Word Problems) |
(→Word Problems) |
||
(51 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
Line 11: | Line 11: | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
− | + | !<span style=color:Green>Commercial and social needs of arithmetic:</span> | |
| | | | ||
|- | |- | ||
Line 17: | Line 17: | ||
|style="width:45%; text-align:right;"|<big>אחר</big> אשר מכירת הקרקעות בארץ תלויה במספר שנים אחר היובל<ref group=note>ויקרא כה, יד-טז</ref> וכן אמה העבריה בפריון במספר שנים קודם השביעי<ref group=note>רמב"ם, משנה תורה, ספר קנין, הלכות עבדים ד, ו</ref> הנה ראוי לאדם להתחבר ב{{#annot:term|1174,365|cJmy}}חכמת המספר{{#annotend:cJmy}} לבל יונו איש את עמיתו | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>אחר</big> אשר מכירת הקרקעות בארץ תלויה במספר שנים אחר היובל<ref group=note>ויקרא כה, יד-טז</ref> וכן אמה העבריה בפריון במספר שנים קודם השביעי<ref group=note>רמב"ם, משנה תורה, ספר קנין, הלכות עבדים ד, ו</ref> הנה ראוי לאדם להתחבר ב{{#annot:term|1174,365|cJmy}}חכמת המספר{{#annotend:cJmy}} לבל יונו איש את עמיתו | ||
|- | |- | ||
− | | | + | |I write it for you in outline form: |
|style="text-align:right;"|אכתוב לך בו ראשי פרקים | |style="text-align:right;"|אכתוב לך בו ראשי פרקים | ||
|- | |- | ||
Line 38: | Line 38: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The possibility in things is their potentiality to be separated in thought, due to their diversity, and their potentiality to be summed in thought, due to | + | *The possibility in things is their potentiality to be separated in thought, due to their diversity, and their potentiality to be summed in thought, due to the similarity of things. |
|style="text-align:right;"|והאפשרות בדברים הוא הכח אשר בהם להתפרד במחשבה מפני חלוף ענין נמצא בו וכן כח בהם להתחבר במחשבה מפני דמיון מה שימצא בדברים | |style="text-align:right;"|והאפשרות בדברים הוא הכח אשר בהם להתפרד במחשבה מפני חלוף ענין נמצא בו וכן כח בהם להתחבר במחשבה מפני דמיון מה שימצא בדברים | ||
|- | |- | ||
− | |Indeed, when the essence is separated, the one is compared to what is apart of it, i.e. this thing is limited individual in itself within something of the rest of the beings | + | |Indeed, when the essence is separated, the one is compared to what is apart of it, i.e. this thing is limited individual in itself within something of the rest of the beings, as it is said: ''My dove, my undefiled, is but one'' [Song of Songs 6, 9]. |
− | |style="text-align:right;"|אמנם כאשר תפריד הנפש הנה יהיה האחד נאמ' בהקש אל אשר הוא חוץ ממנו כלומ' זה דבר מוגבל ונפרד בפני עצמו בדבר מה משאר הנמצאות בענין שנאמ' ''אחת היא יונתי תמתי''‫<ref group=note>שיר השירים ו, ט</ref> | + | |style="text-align:right;"|אמנם כאשר תפריד הנפש הנה יהיה האחד נאמ' בהקש אל אשר הוא חוץ ממנו כלומ' זה דבר מוגבל ונפרד בפני עצמו בדבר מה משאר הנמצאות בענין שנאמ' {{#annot:Song6-9|494|32Pe}}''אחת היא יונתי תמתי''{{#annotend:32Pe}}‫<ref group=note>שיר השירים ו, ט</ref> |
|- | |- | ||
− | |When the essence is summed, the one is with regard to its parts, i.e. all these parts are one and a whole in some sense | + | |When the essence is summed, the one is with regard to its parts, i.e. all these parts are one and a whole in some sense, as it is said: ''the tabernacle may be one'' [Exodus 26, 6]. |
− | |style="text-align:right;"|וכאשר תחבר הנפש הנה יהיה האחד נאמ' בהקש אל חלקיו כלומ' אלה החלקים כלם הם אחד ושלם בצד מה כענין שנאמ' ''והיה המשכן אחד''‫<ref group=note>שמות כו, ו</ref> | + | |style="text-align:right;"|וכאשר תחבר הנפש הנה יהיה האחד נאמ' בהקש אל חלקיו כלומ' אלה החלקים כלם הם אחד ושלם בצד מה כענין שנאמ' {{#annot:Ex26-6|494|QsLh}}''והיה המשכן אחד''{{#annotend:QsLh}}‫<ref group=note>שמות כו, ו</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *The commentators understood the meaning of the verse about the unity [''"Hear, O Israel: the LORD our God, the LORD is one"'', Deuteronomy 6, 4] according to the first case, because they understood that these names indicate the Cause of all causes. |
− | |style="text-align:right;"|והנה המפרשים הבינו פי' הפסוק הייחוד<ref group=note>דברים ו, ד: ''שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד''</ref> כפי העניין הראשון לפי שהם הבינו כי אותם השמות רומזים לסבת הסבות כלם | + | |style="text-align:right;"|והנה המפרשים הבינו פי' {{#annot:Deu6-4|494|M6RP}}הפסוק הייחוד{{#annotend:M6RP}}<ref group=note>דברים ו, ד: ''שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד''</ref> כפי העניין הראשון לפי שהם הבינו כי אותם השמות רומזים לסבת הסבות כלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *The Kabbalists, who agreed that they allude to the abundance emanated from Him, the Exalted, by the Sefirot and the attributes, explained it according to the second case. |
|style="text-align:right;"|אמנם המקובלים שקבלו כי הם רומזים לשפע מושפע מאתו ית' בספירות ותארי מדות פירשו אותו כפי הענין השני | |style="text-align:right;"|אמנם המקובלים שקבלו כי הם רומזים לשפע מושפע מאתו ית' בספירות ותארי מדות פירשו אותו כפי הענין השני | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *Indeed, the unity of the Cause of all causes, as it has no possibility of being divided to various things, for it is not compound, nor being summed, for it has no similar to be summed with, thus, this unity is indivisible and cannot be increased. |
|style="text-align:right;"|ואמנם אחדות סבת הסבות כלם הנה למה שאין בו אפשרות להתחלק לדברים שונים כי אינו מורכב ולא להתחבר כי אין דומה לו להיותו מתחבר עמו הנה אותו האחדות אינו מתחלק ואינו מתרבה ואין כח בנפש לפעול בו זה | |style="text-align:right;"|ואמנם אחדות סבת הסבות כלם הנה למה שאין בו אפשרות להתחלק לדברים שונים כי אינו מורכב ולא להתחבר כי אין דומה לו להיותו מתחבר עמו הנה אותו האחדות אינו מתחלק ואינו מתרבה ואין כח בנפש לפעול בו זה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | + | :Therefore, it is said about Him in the Zohar: ''Thou are one, but not in number''. | |
|style="text-align:right;"|ולזה נאמ' עליו בזוהר ''אנת הוא אחד ולא בחשבון''‫<ref group=note>פתיחת אליהו</ref> | |style="text-align:right;"|ולזה נאמ' עליו בזוהר ''אנת הוא אחד ולא בחשבון''‫<ref group=note>פתיחת אליהו</ref> | ||
|- | |- | ||
− | |However, the unity of the existences is by | + | |However, the unity of the existences is by Him, the Exalted. |
|style="text-align:right;"|ואמנם אחדות הנמצאות מאתו ית‫' | |style="text-align:right;"|ואמנם אחדות הנמצאות מאתו ית‫' | ||
|- | |- | ||
Line 96: | Line 96: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style=color:Green>The ranks as | + | *<span style=color:Green>'''The ranks as multiples of ten:'''</span> Thus, All people have agreed to make from ten one rank [kelal = a multiple of ten], ten times is the second rank, ten times the second rank is the third rank, and so on summing ten [times] of the preceding rank always generates [the succeeding] rank. |
|style="text-align:right;"|הנה כל האנשים הסכימו לעשות עד עשרה {{#annot:term|1552,203|nibh}}כלל{{#annotend:nibh}} אחד ועשרה פעמים זה כלל שני ‫<ref>100v</ref>ועשרה פעמים הכלל השני כלל שלישי וכן תמיד מהרכבת העשרה מהכלל הקודם יולד כלל אחד | |style="text-align:right;"|הנה כל האנשים הסכימו לעשות עד עשרה {{#annot:term|1552,203|nibh}}כלל{{#annotend:nibh}} אחד ועשרה פעמים זה כלל שני ‫<ref>100v</ref>ועשרה פעמים הכלל השני כלל שלישי וכן תמיד מהרכבת העשרה מהכלל הקודם יולד כלל אחד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | * | + | *This is the order of the ranks: units, tens, hundreds, thousands, tens of thousands, hundreds of thousands, thousands of thousands, tens thousands of thousands, hundreds thousands of thousands, thousands thousands of thousands, and so on endlessly. |
|style="text-align:right;"|וסדר ה{{#annot:term|1552,203|t5Mc}}כללים{{#annotend:t5Mc}} הוא זה אחדים עשרות מאות אלפים עשרת אלפים מאת אלפים אלף אלפים עשרת אלפי אלפים מאת אלפי אלפים אלף אלפי אלפים וכזה עד אין קץ | |style="text-align:right;"|וסדר ה{{#annot:term|1552,203|t5Mc}}כללים{{#annotend:t5Mc}} הוא זה אחדים עשרות מאות אלפים עשרת אלפים מאת אלפים אלף אלפים עשרת אלפי אלפים מאת אלפי אלפים אלף אלפי אלפים וכזה עד אין קץ | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style=color:Green>Arranging the ranks in triples:</span> They formed from every three ranks [kelalim = products of ten] one order [= seder], for in three we find a beginning, a middle, and an end. | + | *<span style=color:Green>'''Arranging the ranks in triples:'''</span> They formed from every three ranks [kelalim = products of ten] one order [= seder], for in three we find a beginning, a middle, and an end. |
|style="text-align:right;"|והנה עשו מכל ג' כללים סדר אחד לפי שבשלשה נמצא התחלה ואמצע ותכלית | |style="text-align:right;"|והנה עשו מכל ג' כללים סדר אחד לפי שבשלשה נמצא התחלה ואמצע ותכלית | ||
|- | |- | ||
Line 114: | Line 114: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style=color:Green>Definition of the addition operation:</span> {{#annot:definition|1211,154|7Hdc}}The essential act of summing the separates is the first arithmetical [operations] called '''addition''' | + | *<span style=color:Green>'''Definition of the addition operation:'''</span> {{#annot:definition|1211,154|7Hdc}}The essential act of summing the separates is the first arithmetical [operations] called '''addition''' |
− | |style="text-align:right;"|ואמנם מפעל הנפש | + | |style="text-align:right;"|ואמנם [מפעל]‫<ref>P1005 om.</ref> הנפש בהחבר הנפרדים היה מין אחד מהמספר שנקרא <big>הקיבוץ</big>{{#annotend:7Hdc}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style=color:Green>Definition of the subtraction operation:</span> {{#annot:definition|1193,155|6dts}} The essential act of separating is the second of the arithmetical [operations] called '''subtraction''' | + | *<span style=color:Green>'''Definition of the subtraction operation:'''</span> {{#annot:definition|1193,155|6dts}} The essential act of separating is the second of the arithmetical [operations] called '''subtraction''' |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומפועל הנפש בהפרדה היה מין שני מהמספר שיקרא <big>המגרעת</big>{{#annotend:6dts}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style=color:Green>Definition of the multiplication operation:</span> {{#annot:definition|1253,156|HuF6}} The essential act of multiplying is the third of the arithmetical [operations] called '''multiplication''' | + | *<span style=color:Green>'''Definition of the multiplication operation:'''</span> {{#annot:definition|1253,156|HuF6}} The essential act of multiplying is the third of the arithmetical [operations] called '''multiplication''' |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומפועל הנפש בהכפיל הדברים היה מין שלישי מהמספר שיקרא <big>הכפילה</big>{{#annotend:HuF6}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style=color:Green>Definition of the division operation:</span> {{#annot:definition|1221,157|q2Wu}} The essential act of separating the multiples is the fourth of the arithmetical [operations] called '''division''' | + | *<span style=color:Green>'''Definition of the division operation:'''</span> {{#annot:definition|1221,157|q2Wu}} The essential act of separating the multiples is the fourth of the arithmetical [operations] called '''division''' |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומפועל הנפש בהפריש הכפלים נמצא מין ד' והוא <big>החלוקה</big>{{#annotend:q2Wu}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The essential act of multiplying multiples or their parts by a certain number as multiplying by another number is a fifth type which is '''proportions''' | *The essential act of multiplying multiples or their parts by a certain number as multiplying by another number is a fifth type which is '''proportions''' | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומפועל הנפש ב{{#annot:term|1622,185|DrxX}}הכפל{{#annotend:DrxX}} {{#annot:term|1230,1630|xmjo}}כפלים{{#annotend:xmjo}} או חלקיהם על מספר מה כאשר תכפול על מספר אחר היה מין ה' והוא <big>ה{{#annot:term|1280,564|zDSj}}ערכין{{#annotend:zDSj}}</big> |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The essential act of separating multiples as the number of units in each multiple is a sixth type which is '''roots''' | *The essential act of separating multiples as the number of units in each multiple is a sixth type which is '''roots''' | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומפועל הנפש בהפריש הכפלים במספר האחדים אשר בכל {{#annot:term|1230,1630|ZZMW}}כפל{{#annotend:ZZMW}} נמצא מין ששי שנקרא <big>השרשים</big> |
|- | |- | ||
|Those are the types [of arithmetical operations] | |Those are the types [of arithmetical operations] | ||
Line 161: | Line 161: | ||
|- | |- | ||
|The first type is addition - the meaning is to sum two or three numbers or more and calculate their sum. | |The first type is addition - the meaning is to sum two or three numbers or more and calculate their sum. | ||
− | |style="text-align:right;"|<big>המין הא' ב{{#annot:term|1211,154|bGdx}}קיבוץ{{#annotend:bGdx}}</big> הכוונה בו {{#annot:term|1210,178|YXyp}}לקבץ{{#annotend:YXyp}} | + | |style="text-align:right;"|<big>המין הא' ב{{#annot:term|1211,154|bGdx}}קיבוץ{{#annotend:bGdx}}</big> הכוונה בו {{#annot:term|1210,178|YXyp}}לקבץ{{#annotend:YXyp}} ב' {{#annot:term|1174,35|jh2w}}מספרים{{#annotend:jh2w}} או ג' או יותר לידע {{#annot:term|1600,388|34wB}}סכום{{#annotend:34wB}} {{#annot:term|1434,35|DjOl}}מניינם{{#annotend:DjOl}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 177: | Line 177: | ||
| | | | ||
*Then, you start to sum all units and write [their sum] at their place. | *Then, you start to sum all units and write [their sum] at their place. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואחר תתחיל לקבץ | + | |style="text-align:right;"|ואחר תתחיל לקבץ האחדים כלם ותכתבם במקומם |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 189: | Line 189: | ||
| | | | ||
:*If there are neither tens nor hundreds, write [the units] alone. | :*If there are neither tens nor hundreds, write [the units] alone. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם אין שם עשרות | + | |style="text-align:right;"|ואם אין שם עשרות ומאות תכתבם בפני עצמן |
|- | |- | ||
| | | | ||
:This while considering the tens that resulted from the units as if they were units in the rank of the tens, as you consider the tens as units in their rank and the hundreds that resulted [as units] in the rank of the hundreds. | :This while considering the tens that resulted from the units as if they were units in the rank of the tens, as you consider the tens as units in their rank and the hundreds that resulted [as units] in the rank of the hundreds. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכל זה בשערך העשרות שעלו | + | |style="text-align:right;"|וכל זה בשערך העשרות שעלו מהאחדים כאלו הם אחדים בתוך מדרגת העשרות כמו שאתה משער העשרות לאחדים במדרגתם וכן המאות שעלו מהם בתוך מדרגת המאות |
|- | |- | ||
| | | | ||
*{{#annot:1098+9067|154|ixn8}}Example: we wish to sum up one thousand ninety-nine with nine thousand sixty-seven. | *{{#annot:1098+9067|154|ixn8}}Example: we wish to sum up one thousand ninety-nine with nine thousand sixty-seven. | ||
:<math>\scriptstyle1098+9067</math> | :<math>\scriptstyle1098+9067</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ויהיה המשל בזה רצינו לקבץ אלף ותשעים ושמונה עם | + | |style="text-align:right;"|ויהיה המשל בזה רצינו לקבץ אלף ותשעים ושמונה עם תשע אלפים ושישים ושבעה{{#annotend:ixn8}} |
− | | | + | |- |
− | + | | colspan="2"| | |
::<span style=color:Green>[Illustration of the procedure:]</span> | ::<span style=color:Green>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
::{| | ::{| | ||
Line 211: | Line 211: | ||
|} | |} | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *We start from the units and say: eight plus seven are | + | *We start from the units and say: eight plus seven are fifteen. |
− | |style=" | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+7=15}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|והנה החלונו באחדים ואמרנו שמונה ושבעה הרי הם חמשה עשר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :We write the | + | :We write the five units beneath the units and consider the ten as if its is one in the tens. |
− | |style="text-align:right;"|נכתוב | + | |style="text-align:right;"|נכתוב החמשה אחדים תחת האחדים והעשרה נחשוב אותו כאלו הוא אחת בתוך העשרות |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *We sum it with the nine and the six tens, the result is | + | *We sum it with the nine and the six tens, the result is sixteen. |
− | |style="text-align:right;"|ונקבץ אותו עם התשעה והששה עשרות ויעלו | + | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+9+6=16}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|ונקבץ אותו עם התשעה והששה עשרות ויעלו ששה עשר | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :We write the | + | :We write the six in the rank of the tens and we write the ten tens by themselves in the rank of the hundreds, considering them as if they are one. i.e. one hundred. |
− | |style="text-align:right;"|נכתוב | + | |style="text-align:right;"|נכתוב הששה במדרגת העשרות והעשר שהוא עשר עשרות נכתוב אותו בפני עצמו במדרגת המאות ונחשוב אותו כאלו הוא אחת ר"ל מאה אחת |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 235: | Line 236: | ||
| | | | ||
:Since there are no units of thousands, we write a zero in their rank and the ten in their rank. | :Since there are no units of thousands, we write a zero in their rank and the ten in their rank. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה לפי שאין שם אחדי אלפים נכתוב במדרגתם {{#annot:term|1554,205|8fKK}} | + | |style="text-align:right;"|והנה לפי שאין שם אחדי אלפים נכתוב במדרגתם {{#annot:term|1554,205|8fKK}}סיפרא{{#annotend:8fKK}} ונכתוב העשר במדרגתם עוד נקבץ האלפים יהיו עשרה תכתוב עשרה במדרגתם |
|- | |- | ||
|Eventually [the final result is] as in this diagram | |Eventually [the final result is] as in this diagram | ||
Line 262: | Line 263: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style="color:Green>Subtraction:</span> If you did it correctly, when you subtract one of the original numbers from the sum, the result will be the other number. | + | *<span style="color:Green>'''Subtraction:'''</span> If you did it correctly, when you subtract one of the original numbers from the sum, the result will be the other number. |
− | |style="text-align:right;"|ואם עשית אמת בזה הנה כשתגרע אחד מהמספרים הראשונים מ{{#annot:term|1217,388|6azS}}המקובץ{{#annotend:6azS}} יצא המספר האחר | + | |style="text-align:right;"|ואם עשית ‫<ref>101r</ref>אמת בזה הנה כשתגרע אחד מהמספרים הראשונים מ{{#annot:term|1217,388|6azS}}המקובץ{{#annotend:6azS}} יצא המספר האחר |
|- | |- | ||
| | | | ||
:For the way of any thing that is compound of simples is that when you find one of the simples by itself, the other will necessarily be found by itself as explained in philosophy [in physics]. | :For the way of any thing that is compound of simples is that when you find one of the simples by itself, the other will necessarily be found by itself as explained in philosophy [in physics]. | ||
− | |style="text-align:right;"|כי כן דרך כל מורכב מפשוטים כי כשתמצא הפשוט האחד | + | |style="text-align:right;"|כי כן דרך כל מורכב מפשוטים כי כשתמצא הפשוט האחד בעצמו הנה בהכרח שימצא השני בפני עצמו כמו שנתבאר ב{{#annot:term|1591,276|PAg3}}פילוסופיא{{#annotend:PAg3}} [ב{{#annot:term|1590,1596|hkkr}}חכמה הטבעית{{#annotend:hkkr}}]‫<ref>P1005 om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style="color:Green>Casting out by 9:</span> There are those who seek for a proof if they were wrong in summing the numbers, by casting out the summed numbers 9 by 9 and keeping the remainder and so will remain from the resulting sum after casting out its numerals 9 by 9. | + | *<span style="color:Green>'''Casting out by 9:'''</span> There are those who seek for a proof if they were wrong in summing the numbers, by casting out the summed numbers 9 by 9 and keeping the remainder and so will remain from the resulting sum after casting out its numerals 9 by 9. |
− | |style="text-align:right;"|ויש מי שבקש מופת לדעת אם טעה בקבץ המספרים ב{{#annot:term|1265,1560|Ij5z}}השליך{{#annotend:Ij5z}} {{#annot:term|1332,204|Rmee}}אותיות{{#annotend:Rmee}} הנקבצים ט'ט' והחזיק בנשאר וככה ישאר בכלל העולה אחרי השליך אותיותיו ט'ט‫' | + | |style="text-align:right;"|‫[ויש מי שבקש מופת לדעת אם טעה בקבץ המספרים ב{{#annot:term|1265,1560|Ij5z}}השליך{{#annotend:Ij5z}} {{#annot:term|1332,204|Rmee}}אותיות{{#annotend:Rmee}} הנקבצים ט'ט' והחזיק בנשאר וככה ישאר בכלל העולה אחרי השליך אותיותיו ט'ט‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*From the upper line nothing is left, for it was casted out by 9. <math>\scriptstyle{\color{ | + | :*From the upper line nothing is left, for it was casted out by 9. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{1098\equiv_90}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כיצד מן השטה העליונה לא נשאר דבר כי {{#annot:term|1594,1560|oFgG}}הלכו להם{{#annotend:oFgG}} ט'ט‫' | |style="text-align:right;"|כיצד מן השטה העליונה לא נשאר דבר כי {{#annot:term|1594,1560|oFgG}}הלכו להם{{#annotend:oFgG}} ט'ט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*From the bottom line 4 remain. <math>\scriptstyle{\color{ | + | :*From the bottom line 4 remain. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{9067\equiv_94}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ומן השטה התחתונה נשארו ד‫' | |style="text-align:right;"|ומן השטה התחתונה נשארו ד‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*From the total sum 4 remain as well. <math>\scriptstyle{\color{ | + | :*From the total sum 4 remain as well. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{10165\equiv_94}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והנה ג"כ נשארו ד' מ{{#annot:term|1552,1629|5rcg}}הכלל העולה{{#annotend:5rcg}} | |style="text-align:right;"|והנה ג"כ נשארו ד' מ{{#annot:term|1552,1629|5rcg}}הכלל העולה{{#annotend:5rcg}} | ||
|- | |- | ||
Line 290: | Line 294: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*When we sum 8 and 7 of the units, they are 15. We write five in the units and with the one of the tens they are 6. Thus, we subtract 9 from the 15. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8+7\right)-9=15-9=6=5+1}}</math> | + | :*When we sum 8 and 7 of the units, they are 15. We write five in the units and with the one of the tens they are 6. Thus, we subtract 9 from the 15. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(8+7\right)-9=15-9=6=5+1}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כיצד כשקבצנו הח' והז' מהאחדים והיו ט"ו הנה כתבנו באחדים חמשה ועם העשרות אחד הרי ו' ו{{#annot:term|1251,181|ynmt}}הפלנו מ{{#annotend:ynmt}}הט"ו ט‫' | |style="text-align:right;"|כיצד כשקבצנו הח' והז' מהאחדים והיו ט"ו הנה כתבנו באחדים חמשה ועם העשרות אחד הרי ו' ו{{#annot:term|1251,181|ynmt}}הפלנו מ{{#annotend:ynmt}}הט"ו ט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*Likewise, when we sum the tens, the result is 16. We write six in the tens and one in the hundreds. Thus, we subtract 9. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1+9+6\right)-9=16-9=6+1}}</math> | + | :*Likewise, when we sum the tens, the result is 16. We write six in the tens and one in the hundreds. Thus, we subtract 9. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(1+9+6\right)-9=16-9=6+1}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכן כשקבצנו העשרות ועלו י"ו הנה כתבנו בעשרות ששה ובמאות אחד והפלנו ט‫' | |style="text-align:right;"|וכן כשקבצנו העשרות ועלו י"ו הנה כתבנו בעשרות ששה ובמאות אחד והפלנו ט‫' | ||
|- | |- | ||
Line 305: | Line 311: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::For, when equals are subtracted from equals, equals remain. <math>\scriptstyle{\color{ | + | ::For, when equals are subtracted from equals, equals remain. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a=b\longrightarrow a-c=b-c}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|לפי שמהשוים כש{{#annot:term|1251,181|fqIy}}נפיל{{#annotend:fqIy}} שוים ישארו שוים | |style="text-align:right;"|לפי שמהשוים כש{{#annot:term|1251,181|fqIy}}נפיל{{#annotend:fqIy}} שוים ישארו שוים | ||
|- | |- | ||
Line 317: | Line 324: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::For, when the subtracted number and remainder are summed, the resulting sum is equal to the subtrahend. <math>\scriptstyle{\color{ | + | ::For, when the subtracted number and remainder are summed, the resulting sum is equal to the subtrahend. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a-b=c\longrightarrow b+c=a}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|כי {{#annot:term|1365,182|Zlhm}}המספר הנגרע{{#annotend:Zlhm}} ו{{#annot:term|1236,184|CjpB}}המספר הנשאר{{#annotend:CjpB}} מקובצים {{#annot:term|1573,429|Twb9}}ישתוו ל{{#annotend:Twb9}}מספר אשר גרעת ממנו | |style="text-align:right;"|כי {{#annot:term|1365,182|Zlhm}}המספר הנגרע{{#annotend:Zlhm}} ו{{#annot:term|1236,184|CjpB}}המספר הנשאר{{#annotend:CjpB}} מקובצים {{#annot:term|1573,429|Twb9}}ישתוו ל{{#annotend:Twb9}}מספר אשר גרעת ממנו | ||
|- | |- | ||
Line 323: | Line 331: | ||
|style="text-align:right;"|וא"כ הנה ה{{#annot:term|1248,155|2P8a}}גרעון{{#annotend:2P8a}} מתהפך לקבוץ בכח | |style="text-align:right;"|וא"כ הנה ה{{#annot:term|1248,155|2P8a}}גרעון{{#annotend:2P8a}} מתהפך לקבוץ בכח | ||
|- | |- | ||
− | |<span style="color:Green>The reason for casting out by 9 as a check of a multiplication procedure:</span> In the multiplication the reason is that any product of nines is a sum of nines. | + | |<span style="color:Green>'''The reason for casting out by 9 as a check of a multiplication procedure:'''</span> In the multiplication the reason is that any product of nines is a sum of nines. |
|style="text-align:right;"|ובכפילה הנה הטעם הוא כי התשיעיות בכל מספר שיוכפלו יעלה מהם תשיעיות | |style="text-align:right;"|ובכפילה הנה הטעם הוא כי התשיעיות בכל מספר שיוכפלו יעלה מהם תשיעיות | ||
|- | |- | ||
− | |Therefore, what remains from the multiplied numbers is exactly the resulting product of the excess of one of the numbers over nine by the excess of the other number [over nine] and this is what should remain from the total product after casting out the nines. <math>\scriptstyle{\color{ | + | |Therefore, what remains from the multiplied numbers is exactly the resulting product of the excess of one of the numbers over nine by the excess of the other number [over nine] and this is what should remain from the total product after casting out the nines. |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{r_a\times r_b\equiv r_{a\times b}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וא"כ לא ישאר במספרים הנכפלים אלא מה שיעלה מכפילת ה{{#annot:term|1352,877|AcJ8}}עודף על{{#annotend:AcJ8}} תשיעיות בזה המספר בעודף במספר השני וזהו מה שראוי שישאר בכלל העולה מהכפילה אחר {{#annot:term|1592,1560|2BcF}}הפלת{{#annotend:2BcF}} תשעיותיו | |style="text-align:right;"|וא"כ לא ישאר במספרים הנכפלים אלא מה שיעלה מכפילת ה{{#annot:term|1352,877|AcJ8}}עודף על{{#annotend:AcJ8}} תשיעיות בזה המספר בעודף במספר השני וזהו מה שראוי שישאר בכלל העולה מהכפילה אחר {{#annot:term|1592,1560|2BcF}}הפלת{{#annotend:2BcF}} תשעיותיו | ||
|- | |- | ||
|From the multiplication rule you understand the reason of division, for they are inverse operations, like the addition and subtraction. | |From the multiplication rule you understand the reason of division, for they are inverse operations, like the addition and subtraction. | ||
− | |style="text-align:right;"|וממשפט הכפילה תבין הטעם בחלוקה כי שניהם מתהפכים בענין הקבוץ והגרעון | + | |style="text-align:right;"|וממשפט הכפילה תבין הטעם בחלוקה כי שניהם מתהפכים בענין הקבוץ והגרעון]‫<ref>P1005 om.</ref> |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
Line 362: | Line 371: | ||
| | | | ||
:*If the units of the greater number [= the subtracted] are more than the units of the smaller number [= the subtrahend], we subtract the units of the smaller numbe from them and write the remainder beneath their rank. | :*If the units of the greater number [= the subtracted] are more than the units of the smaller number [= the subtrahend], we subtract the units of the smaller numbe from them and write the remainder beneath their rank. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה אם האחדים אשר במספר הגדול היו יותר מהאחדים אשר במספר הקטן נגרע מהם אחדי המספר הקטן והשאר נכתוב אותו תחת | + | |style="text-align:right;"|והנה אם האחדים אשר במספר הגדול היו יותר מהאחדים אשר במספר הקטן נגרע מהם אחדי המספר הקטן והשאר נכתוב אותו תחת מדרגתם |
|- | |- | ||
| | | | ||
:*If vice versa, we take one from the units of the tens of the greater number [= the subtracted] and dissolve it into units, so they are ten plus the units of the greater number, then we subtract from them the units of the smaller number. We write the remainder beneath their rank, and the remaining tens of the greater number are lacking the one that we took from them. | :*If vice versa, we take one from the units of the tens of the greater number [= the subtracted] and dissolve it into units, so they are ten plus the units of the greater number, then we subtract from them the units of the smaller number. We write the remainder beneath their rank, and the remaining tens of the greater number are lacking the one that we took from them. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם היו להפך הנה אז נקח אחד מאחדי העשרות מהמספר הגדול ו{{#annot:term|1559,1562|4PHG}}נתיכהו ל{{#annotend:4PHG}} | + | |style="text-align:right;"|ואם היו להפך הנה אז נקח אחד מאחדי העשרות מהמספר הגדול ו{{#annot:term|1559,1562|4PHG}}נתיכהו ל{{#annotend:4PHG}}אחדיו ויהיה לעשרה עם אחדי המספר הגדול ואז נגרע מהם אחדי המספר הקטן ונכתוב השאר תחת מדרגתם והנה אז ישארו עשרות המספר הגדול {{#annot:term|1362,1585|q1nO}}חסרים ה{{#annotend:q1nO}}אחד אשר לקחנו מהם |
|- | |- | ||
| | | | ||
::*If there is no ten in the rank of tens to take as one ten in the units and there is a hundred in the rank of hundreds, we take one hundred and dissolve it into tens, which are ten in the rank of tens, then we take from them one ten, so that nine remain there. We write them there and place the ten that we took as units, then we subtract from them the units of the smaller number. | ::*If there is no ten in the rank of tens to take as one ten in the units and there is a hundred in the rank of hundreds, we take one hundred and dissolve it into tens, which are ten in the rank of tens, then we take from them one ten, so that nine remain there. We write them there and place the ten that we took as units, then we subtract from them the units of the smaller number. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם אין | + | |style="text-align:right;"|ואם אין במדרגת העשרות שום עשר לקחת ממנו עשר אחד לשום על אחדיו ויש במדרגת המאות שום מאה הנה נקח משם מאה ו{{#annot:term|1559,1562|TzKD}}נתיך אותו ל{{#annotend:TzKD}}עשרותיו שהם עשרה במדרגת העשרות ונקח מהם עשר אחד ונשארו שם תשעה ונכתוב אותם שם והעשר שלקחנו מהם נשים אותו על אחדיו ואז נגרע מהם האחדים של מספר הקטן |
|- | |- | ||
| | | | ||
*{{#annot:107-59|155|58yM}}Example: we wish to subtract fifty-nine from one hundred and seven. | *{{#annot:107-59|155|58yM}}Example: we wish to subtract fifty-nine from one hundred and seven. | ||
:<math>\scriptstyle107-59</math> | :<math>\scriptstyle107-59</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ויהיה המשל | + | |style="text-align:right;"|ויהיה המשל בזה רצינו לגרוע ממאה ושבעה חמישים ותשעה{{#annotend:58yM}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 396: | Line 405: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*We subtract the five tens of the smaller number from the | + | :*We subtract the five tens of the smaller number from the 9 that are left in the rank of tens and four remain beneath them. |
− | |style="text-align:right;"|עוד נגרע | + | |style="text-align:right;"|עוד נגרע מהט' שנשארו במדרגת העשרות החמשה עשרות של מספר הקטן ונשארו תחתיהם ארבעה |
|- | |- | ||
| | | | ||
:*From the hundred there is nothing left, as we have already converted it into tens. | :*From the hundred there is nothing left, as we have already converted it into tens. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואמנם המאה לא נשאר מהם דבר כבר עשינו אותו עשרות | + | |style="text-align:right;"|ואמנם המאה לא נשאר מהם דבר כי כבר עשינו אותו עשרות |
|- | |- | ||
| | | | ||
:So the total remainder is forty eight. | :So the total remainder is forty eight. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ הנשאר מן הכל הוא ח' וארבעים |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 413: | Line 422: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style=color:Green>Addition:</span> If you calculate correctly, when you turn to sum the two bottom numbers, i.e. the subtrahend and the remainder, the result is the third number, which is the greater number from which we have subtracted [= the subtracted]. | + | *<span style=color:Green>'''Addition:'''</span> If you calculate correctly, when you turn to sum the two bottom numbers, i.e. the subtrahend and the remainder, the result is the third number, which is the greater number from which we have subtracted [= the subtracted]. |
− | |style="text-align:right;"|ואם עשית {{#annot:term|1200,228|fx9A}}חשבון{{#annotend:fx9A}} אמיתי בזה הנה כשתשוב לקבץ שני המספרים התחתונים ר"ל המספר אשר גרענו והמספר הנשאר יעלה המספר | + | |style="text-align:right;"|ואם עשית {{#annot:term|1200,228|fx9A}}חשבון{{#annotend:fx9A}} אמיתי בזה הנה כשתשוב לקבץ שני המספרים התחתונים ר"ל המספר אשר גרענו והמספר הנשאר יעלה המספר השלישי והוא הגדול אשר גרענו ממנו |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
Line 436: | Line 445: | ||
|- | |- | ||
|When you wish to multiply them, arrange them according to their ranks. | |When you wish to multiply them, arrange them according to their ranks. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה כשתרצה לכפול אותם תסדרם במדרגתם כמשפט | + | |style="text-align:right;"|והנה כשתרצה לכפול אותם תסדרם במדרגתם [כמשפט]‫<ref>P1005 במספר</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
*Start multiplying the number that you wish to multiply, rank by rank, by the number of the units that are in the other number. | *Start multiplying the number that you wish to multiply, rank by rank, by the number of the units that are in the other number. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ות<sup>ת</sup>חיל לכפול המספר ההוא שרצית לכפול אותו כל מדרגה ומדרגה ממנו כמספר האחדים אשר במספר האחר |
|- | |- | ||
| | | | ||
:*If tens are also resulted from the multiplication of its units, write the units in their rank and the tens with the tens, considering them as units in the rank [of tens]. | :*If tens are also resulted from the multiplication of its units, write the units in their rank and the tens with the tens, considering them as units in the rank [of tens]. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואם מכפילת אחדיו יעלו גם עשרות אז תכתוב האחדים במדרגתם והעשרות עם העשרות אחר שתחשבם לאחדים בתוכם |
|- | |- | ||
| | | | ||
:*If hundreds are also resulted from the multiplication of the units by tens, write the tens in their place and the hundreds in the rank of hundreds, considering them as units among them. | :*If hundreds are also resulted from the multiplication of the units by tens, write the tens in their place and the hundreds in the rank of hundreds, considering them as units among them. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן תעשה אם מכפילת האחדים בעשרות יעלו גם מאות תכתוב העשרות במקומם והמאה בתוך המאות בחשבך אותו לאחדים בתוכם | + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה אם מכפילת האחדים [בעשרות]‫<ref>P1005 om.</ref> יעלו גם מאות תכתוב העשרות ‫<ref>101v</ref>במקומם והמאה בתוך המאות בחשבך אותו לאחדים בתוכם |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 457: | Line 466: | ||
:*{{#annot:869×6|156|mrSa}}Example: we wish to multiply eight hundred sixty-nine by the six units of another number. | :*{{#annot:869×6|156|mrSa}}Example: we wish to multiply eight hundred sixty-nine by the six units of another number. | ||
::<math>\scriptstyle869\times6</math> | ::<math>\scriptstyle869\times6</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה המשל בזה רצינו לכפול שמונה מאות | + | |style="text-align:right;"|והנה המשל בזה רצינו לכפול שמונה מאות וששים ותשעה במספר אחדי ששה שיש במספר אחר{{#annotend:mrSa}} |
− | | | + | |- |
+ | | colspan="2"| | ||
::<span style=color:Green>[Illustration of the procedure:]</span> | ::<span style=color:Green>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
::{| | ::{| | ||
Line 469: | Line 479: | ||
|} | |} | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*We start multiplying from its units and say: six times nine are 54. <math>\scriptstyle{\color{blue}{6\times9=54}}</math> | + | :*We start multiplying from its units and say: six times nine are 54. |
− | |style=" | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{6\times9=54}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|ונתחיל לכפול מאחדיו ונאמר ששה פעמים תשעה הם נ"ד | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 480: | Line 490: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*Then, we multiply the six by sixty that are considered as six in their rank, the result is 36. We add to them the five that we got from the fifty, the result is 41. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\times6\right)+5=36+5=41}}</math> | + | :*Then, we multiply the six by sixty that are considered as six in their rank, the result is 36. We add to them the five that we got from the fifty, the result is 41. |
− | |style="text-align:right;"|ואחר נכפול הששה | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\times6\right)+5=36+5=41}}</math> |
− | {{#annot:term|1165,178|QRmZ}}נחבר אליהם ה{{#annotend:QRmZ}}חמשה שחשבנו אותם | + | |style="text-align:right;"|ואחר נכפול הששה בששים שהם במדרגתם נחשבים לששה יעלו ל"ו<br> |
+ | {{#annot:term|1165,178|QRmZ}}נחבר אליהם ה{{#annotend:QRmZ}}חמשה שחשבנו אותם מהחמישי' ויעלו מ"א | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 489: | Line 500: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*Then, you multiply the 6 by | + | :*Then, you multiply the 6 by 8 hundred that are considered as eight in their rank, the result is 48. We add to them the 4 that we kept, the result is 52. |
− | |style="text-align:right;"|ואחר תכפול הו' | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(6\times8\right)+4=48+4=52}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|ואחר תכפול הו' בח' מאות אשר במדרגתם הם נחשבים לשמונה ויעלו מ"ח<br> | ||
נחבר אליהם הד' ששמרנו ויעלו נ"ב | נחבר אליהם הד' ששמרנו ויעלו נ"ב | ||
|- | |- | ||
Line 504: | Line 516: | ||
:*{{#annot:869×46|156|ytmk}}As if you say: we multiply these eight hundred sixty-nine by the units and the tens of forty-six. | :*{{#annot:869×46|156|ytmk}}As if you say: we multiply these eight hundred sixty-nine by the units and the tens of forty-six. | ||
::<math>\scriptstyle869\times46</math> | ::<math>\scriptstyle869\times46</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כאלו | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמ' שרצינו לכפול הח' מאות וששים ותשעה במספר אחדים ועשרות של ארבעים וששה{{#annotend:ytmk}} |
− | | | + | |- |
− | + | | colspan="2"| | |
− | + | :<span style=color:Green>[Illustration of the procedure:]</span> | |
− | + | :{| | |
|- | |- | ||
| 4<span style="color:red>6</span>||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{6\times869}}={\color{blue}{5214}}}</math>||  <span style="color:red>4</span>6||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{\left(4\times9\right)}}=3{\color{blue}{6}}}</math>||  <span style="color:red>4</span>6||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{\left(4\times6\right)+3}}=2{\color{blue}{7}}}</math>||  <span style="color:red>4</span>6||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{\left(4\times8\right)+2}}={\color{blue}{34}}}</math>||   46 | | 4<span style="color:red>6</span>||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{6\times869}}={\color{blue}{5214}}}</math>||  <span style="color:red>4</span>6||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{\left(4\times9\right)}}=3{\color{blue}{6}}}</math>||  <span style="color:red>4</span>6||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{\left(4\times6\right)+3}}=2{\color{blue}{7}}}</math>||  <span style="color:red>4</span>6||rowspan="4"|<math>\scriptstyle\xrightarrow{{\color{red}{\left(4\times8\right)+2}}={\color{blue}{34}}}</math>||   46 | ||
Line 519: | Line 531: | ||
|} | |} | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
:First we multiply them by the 6 units, as we did above, and write the result - each rank in its place. | :First we multiply them by the 6 units, as we did above, and write the result - each rank in its place. | ||
− | |style=" | + | |style="text-align:right;"|הנה נכפול אותם בתחלה בכמו הו' האחדים כאשר עשינו בתחלה ונכתוב העולה כל מדרגה ומדרגה במקומה |
|- | |- | ||
| | | | ||
:Then, we multiply them again by forty, considering them as 4 in their rank. | :Then, we multiply them again by forty, considering them as 4 in their rank. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואחר נשוב {{#annot:term|1230,185|9B2r}}לכפול אותם ב{{#annotend:9B2r}}ארבעים אחר | + | |style="text-align:right;"|ואחר נשוב {{#annot:term|1230,185|9B2r}}לכפול אותם ב{{#annotend:9B2r}}ארבעים אחר חושבנו אותם לד' במקומם |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*We start from the nine units, the result is 36. <math>\scriptstyle{\color{blue}{4\times9=36}}</math> | + | :*We start from the nine units, the result is 36. |
− | |style="text-align:right;"|ונתחיל | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\times9=36}}</math> |
+ | |style="text-align:right;"|ונתחיל מהט' אחדים ויעלו ל"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
::We write the 6 beneath the one that was obtained at first from the multiplication by the six. | ::We write the 6 beneath the one that was obtained at first from the multiplication by the six. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ונכתו' הו' תחת האחד שהיה בכפילת הששה בתחלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Since the product of units by tens, when multiplying the 6 of 46 by the sixty of 869, equals the product of tens by units, when multiplying the 40 by 9. | ::Since the product of units by tens, when multiplying the 6 of 46 by the sixty of 869, equals the product of tens by units, when multiplying the 40 by 9. | ||
− | |style="text-align:right;"|לפי ששוה הוא כפילת אחדים בעשרות שהיה כפילת הו' מהמ"ו | + | |style="text-align:right;"|וזה לפי ששוה הוא כפילת אחדים בעשרות שהיה כפילת הו' מהמ"ו בשישים מהתתס"ט ל<sup>כ</sup>פילת עשרות באחדים שזהו כפילת המ' בתשעה |
|- | |- | ||
| | | | ||
::But, in this multiplication you do not find units, because the product of tens by any number are tens and upward. | ::But, in this multiplication you do not find units, because the product of tens by any number are tens and upward. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וב<sup>כ</sup>פילה הזאת לא תמצא אחדים לפי שכפילת עשרות בכל דבר יעלו עשרות או יותר |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 550: | Line 562: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*Again, we multiply the 40 by 60, considering them as units in their rank, the result is 24. We add the 3 of the 30, the result is 27. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4\times6\right)+3=24+3=27}}</math> | + | :*Again, we multiply the 40 by 60, considering them as units in their rank, the result is 24. We add the 3 of the 30, the result is 27. |
− | |style="text-align:right;"|ונשוב לכפול המ' בס' ובחשבנו | + | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4\times6\right)+3=24+3=27}}</math> |
− | נחבר ג' | + | |style="text-align:right;"|ונשוב לכפול המ' בס' ובחשבנו אותם אחדים במקומם יעלו כ"ד<br> |
+ | נחבר ג' מהשלשים יעלו כ"ז | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
::We write the 7 that are hundreds beneath the two that was in this rank at first. | ::We write the 7 that are hundreds beneath the two that was in this rank at first. | ||
− | |style="text-align:right;"|נכתוב הז' שהם מאות תחת | + | |style="text-align:right;"|נכתוב הז' שהם מאות תחת הב' שהיו באותה מדרגה בתחלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 563: | Line 576: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*We further multiply the forty by 6 hundred, considering them as units, the result is 32. We add to them the two of the twenty that we kept, the result is 34. <math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4\times8\right)+2=32+2=34}}</math> | + | :*We further multiply the forty by 6 hundred, considering them as units, the result is 32. We add to them the two of the twenty that we kept, the result is 34. |
+ | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(4\times8\right)+2=32+2=34}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|נכפול עוד הארבעים בח' מאות בחשבנו אותם לאחדים ויעלו ל"ב ונחבר אליהם שנים מהעשרים ששמרנו ויעלו ל"ד | |style="text-align:right;"|נכפול עוד הארבעים בח' מאות בחשבנו אותם לאחדים ויעלו ל"ב ונחבר אליהם שנים מהעשרים ששמרנו ויעלו ל"ד | ||
|- | |- | ||
Line 571: | Line 585: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :Then, sum all according to the rule; the result is 39 thousand, nine hundred and seventy | + | :Then, sum all according to the rule; the result is 39 thousand, nine hundred and seventy-four. |
− | |style="text-align:right;"|ואחר תקבץ | + | |style="text-align:right;"|ואחר תקבץ הכל כמשפט ויעלו ל"ט אלף ותשע מאות ושבעים וד‫' |
|- | |- | ||
|Do the same if the ranks are multiple. | |Do the same if the ranks are multiple. | ||
Line 583: | Line 597: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style="color:Green>Division:</span> If you calculate correctly, when you divide the resulting product by whichever of the numbers that were multiplied by each other, the resulting quotient is the second [multiplied] number. | + | *<span style="color:Green>'''Division:'''</span> If you it calculate correctly, when you divide the resulting product by whichever of the numbers that were multiplied by each other, the resulting quotient is the second [multiplied] number. |
− | |style="text-align:right;"|ואם עשית אמת הנה כשתחלוק {{#annot:term|1233,876|UEpW}}היוצא{{#annotend:UEpW}} על כל אחד מ{{#annot:term|1564,608|1sz7}}המספרים הנכפלים{{#annotend:1sz7}} זה על זה יצא השני | + | |style="text-align:right;"|ואם עשית אמת בזה הנה כשתחלוק {{#annot:term|1233,876|UEpW}}היוצא{{#annotend:UEpW}} על כל אחד מ{{#annot:term|1564,608|1sz7}}המספרים הנכפלים{{#annotend:1sz7}} זה על זה יצא השני |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 593: | Line 607: | ||
|- | |- | ||
|And if you wish to know up how many ranks will the ranks of the product rise, count the ranks of both multiplied numbers and sum them together, then subtract one rank. | |And if you wish to know up how many ranks will the ranks of the product rise, count the ranks of both multiplied numbers and sum them together, then subtract one rank. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לדעת עד כמה מדרגות יעלו | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה לדעת עד כמה מדרגות יעלו מדרגות הכפילה הנה מנה מדרגות שני המספרים הנכפלים זה עם זה ותקבצם יחד ו{{#annot:term|1252,181|qcZk}}הסר{{#annotend:qcZk}} מדרגה אחת |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 600: | Line 614: | ||
|- | |- | ||
|The remainder are the ranks of the number resulted from the multiplication. | |The remainder are the ranks of the number resulted from the multiplication. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנשאר הם יהיו | + | |style="text-align:right;"|והנשאר הם יהיו מדרגות המספר היוצא מהכפילה |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *<span style="color:Green>Special case:</span> If the result of the multiplication of the last ranks of the multiplied numbers and the ranks that are next to them is greater than ten, then the total number of the ranks in the product equals the sum of the numbers of ranks of both multiplied numbers without subtracting any rank from it. | + | *<span style="color:Green>'''Special case:'''</span> If the result of the multiplication of the last ranks of the multiplied numbers and the ranks that are next to them is greater than ten, then the total number of the ranks in the product equals the sum of the numbers of ranks of both multiplied numbers without subtracting any rank from it. |
− | |style="text-align:right;"|ואמנם אם | + | |style="text-align:right;"|ואמנם אם יתחבר מהמדרגות האחרונות מ{{#annot:term|1564,608|Qa9l}}הנכפלים{{#annotend:Qa9l}} ב{{#annot:term|1256,156|xcIV}}הכאתם{{#annotend:xcIV}} ומהמדרגות הסמוכות להם עד עשרה הנה אז המדרגות העולות מהכפילה יהיו כמספר מדרגות ‫<ref>102r</ref>שני המספרים הנכפלים זה על זה מבלי {{#annot:term|1252,181|bdwV}}הסר מהם{{#annotend:bdwV}} שום מדרגה |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
Line 635: | Line 649: | ||
|style="text-align:right;"|וה{{#annot:term|1427,469|U3qx}}מעשה{{#annotend:U3qx}} בזה יהיה כן | |style="text-align:right;"|וה{{#annot:term|1427,469|U3qx}}מעשה{{#annotend:U3qx}} בזה יהיה כן | ||
|- | |- | ||
− | |Arrange | + | |Arrange both numbers by their ranks successively as the rule. |
− | |style="text-align:right;"|סדר | + | |style="text-align:right;"|סדר שני המספרים במדרגתם זה תחת זה כמשפט |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 644: | Line 658: | ||
| | | | ||
:Start the division from it, i.e. from the last digit of the greater number by the last digit of the smaller number and give to it as many times as you can. | :Start the division from it, i.e. from the last digit of the greater number by the last digit of the smaller number and give to it as many times as you can. | ||
− | |style="text-align:right;"|תתחיל {{#annot:term|1223,157|5ty3}} | + | |style="text-align:right;"|תתחיל ב{{#annot:term|1223,157|5ty3}}חלוק{{#annotend:5ty3}} ממנה ועליה ר"ל מהאות האחרונה של מספר גדול על האות האחרונה של מספר הקטן ותן לה ממנה היותר פעמים שתוכל |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 652: | Line 666: | ||
| | | | ||
:Also, if there are more digits, [spare should be] left in it, or in the second to it, if needed for the third to the last of the smaller number. | :Also, if there are more digits, [spare should be] left in it, or in the second to it, if needed for the third to the last of the smaller number. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן אם יהיה שם יותר אותיות שישאר בה או בשנית לה להשלים עמו באות השלישית ממנה לאחרונה אשר מהמספר הקטן אם יצטרך אליו | + | |style="text-align:right;"|וכן אם יהיה שם יותר [אותיות]‫<ref>P1005 אויות אותיות</ref> שישאר בה או בשנית לה להשלים עמו באות השלישית ממנה לאחרונה אשר מהמספר הקטן אם יצטרך אליו |
|- | |- | ||
| | | | ||
:*{{#annot:823÷278|157|x8uJ}}Example: we wish to divide eight hundred and twenty-two by two hundred and seventy-eight. | :*{{#annot:823÷278|157|x8uJ}}Example: we wish to divide eight hundred and twenty-two by two hundred and seventy-eight. | ||
::<math>\scriptstyle823\div278</math> | ::<math>\scriptstyle823\div278</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה המשל בזה רצינו לחלק שמונה מאות ועשרים ושלשה למאתים | + | |style="text-align:right;"|והנה המשל בזה רצינו לחלק שמונה מאות ועשרים ושלשה למאתים ושבעי' ושמונה{{#annotend:x8uJ}} |
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 675: | Line 689: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We start from the last digit of the greater number, which is | + | ::We start from the last digit of the greater number, which is 8, to divide it by the last digit of the smaller number, which is two. |
− | |style="text-align:right;"|והתחלנו מהאות האחרונה | + | |style="text-align:right;"|והתחלנו מהאות האחרונה של מספר הרב שהוא ח' לחלקו על האות האחרונה מהמספר המעט שהוא שנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We should have given it | + | ::We should have given it four, but when we give it so, there is not enough in the digit preceding the last [digit] of the larger number, which is two, for the digit preceding the last [digit] of the smaller number, which is seven. |
− | |style="text-align:right;"|והנה מן הדין היה | + | |style="text-align:right;"|והנה מן הדין היה שיתן לו ארבעה אלא כשנתן לו ככה מהאות הסמוכה לאחרונה מהרב שהוא שנים לאות הסמוכה לאחרונה מהמעט שהוא שבעה הנה לא יהיה בו די |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::The intention is that all will receive equal parts, therefore we do not give the two a four from the 8, nor do we give it | + | ::The intention is that all will receive equal parts, therefore we do not give the two a four from the 8, nor do we give it three. |
− | |style="text-align:right;"|והכוונה היתה שיקבלו כלם חלקים שוים על כן לא נתן מהח' לשנים ארבעה ולא | + | |style="text-align:right;"|והכוונה היתה שיקבלו כלם חלקים שוים על כן לא נתן מהח' לשנים ארבעה ולא ג"כ נתן לו שלשה |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Because even though the two, with what is left of the eight, which is | + | ::Because even though the two, with what is left of the eight, which is two units, which are considered twenty-two, is enough to give each of the sevens a three, and there will be one left there: |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(20+2\right)-\left(3\sdot7\right)=22-21=1}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(20+2\right)-\left(3\sdot7\right)=22-21=1}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|לפי שאע"ף שיספיק השנים עם מה שישאר מהשמונה שהם | + | |style="text-align:right;"|לפי שאע"ף שיספיק השנים עם מה שישאר מהשמונה שהם שנים אחדים שיהיו נחשבים לעשרים ושנים לתת לשבעה לשלש לכל אחד וגם ישאר שם אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::The three in the larger number will not be enough to give the | + | ::The three in the larger number will not be enough to give the 8 of the smaller number a three for each of them. |
− | |style="text-align:right;"|הנה לא יהיה די בשלש מהמספר הרב לתת | + | |style="text-align:right;"|הנה לא יהיה די בשלש מהמספר הרב לתת לח' מהמספר המעט שלש לכ"א מהם |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Even if the one that is left above the two will be lowered to it, so they will become 13, because | + | ::Even if the one that is left above the two will be lowered to it, so they will become 13, because three times eight, which is 24, is greater. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+3\right)=13<24=\left(3\sdot8\right)}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(10+3\right)=13<24=\left(3\sdot8\right)}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ואפי' שיוריד אליו האחד הנשאר על השנים ויהיו י"ג לפי שיותר שלשה פעמים שמונה שהוא כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Therefore, we give the two only two from the | + | ::Therefore, we give the two only two from the 8 and we write them in the first rank. |
− | |style="text-align:right;"|על כן לא נתן | + | |style="text-align:right;"|על כן לא נתן מהח' לשנים אלא שנים ונכתוב אותם במדריגה הראשונה |
|- | |- | ||
| | | | ||
::One should count the ranks of the divisor backwards from the last rank of the dividend. | ::One should count the ranks of the divisor backwards from the last rank of the dividend. | ||
− | |style="text-align:right;"|לפי שראוי למנות {{#annot:term|1344,203|nJhi}}מדרגות{{#annotend:nJhi}} המספר אשר נחלק עליו מהמדרגה האחרונה מהמספר אשר נחלק ממנו למפרע | + | |style="text-align:right;"|לפי שראוי למנות {{#annot:term|1344,203|nJhi}}מדרגות{{#annotend:nJhi}} המספר אשר נחלק [עליו מהמדרגה האחרונה מהמספר אשר נחלק]‫<ref>P1005 om.</ref> ממנו למפרע |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::If there is enough to divide it by the last digit of the smaller number, as | + | ::If there is enough to divide it by the last digit of the smaller number, as 8 is enough to be divided by the two: |
− | |style="text-align:right;"|אם היה בה מספר די לחלק ממנו על המספר האות האחרונה מהמספר המעט כמו שיש בכאן | + | |style="text-align:right;"|אם היה בה מספר די לחלק ממנו על המספר האות האחרונה מהמספר המעט כמו שיש בכאן בח' די לחלק על השנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 718: | Line 732: | ||
| | | | ||
::If what is written on that last rank is not enough to be divided by the number in the bottom rank, so that you have to shift it from its place and consider it as tens in the rank next to it, in order to divide it, then you count from the rank that is second to it, i.e. from the digit next to it backwards, and you write the result of division where [the count] ends. | ::If what is written on that last rank is not enough to be divided by the number in the bottom rank, so that you have to shift it from its place and consider it as tens in the rank next to it, in order to divide it, then you count from the rank that is second to it, i.e. from the digit next to it backwards, and you write the result of division where [the count] ends. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם אין די במה | + | |style="text-align:right;"|ואם אין די במה שכתוב במדרגה האחרונה ההיא לתת למספר אשר הוא במדרגה התחתונה ותצטרך להעתיק אותה ממקומה ולחשבה לעשרות במדרגה הסמוכה לה כדי לחלק ממנה הנה אז תמנה מהמדרגה השנית לה ר"ל מהאות הסמוכה לה למפרע ובמקום שיכלה שם תכתוב {{#annot:term|1233,876|YZcb}}היוצא ב{{#annotend:YZcb}}חלוק |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 726: | Line 740: | ||
| | | | ||
::Now, we complete the division procedure of the example we gave: we say that the result is already two. When we count the ranks of the divisor, from the last rank of the dividend backwards, they end in the first rank, which is the rank of units. So, we write the two there, beneath the 3 and above the 8, between them. | ::Now, we complete the division procedure of the example we gave: we say that the result is already two. When we count the ranks of the divisor, from the last rank of the dividend backwards, they end in the first rank, which is the rank of units. So, we write the two there, beneath the 3 and above the 8, between them. | ||
− | |style="text-align:right;"|ועתה | + | |style="text-align:right;"|ועתה נשלים דרך החלוקה במשל ‫<ref>102v</ref>שהמשלנו ונאמר כי כבר יצא לנו ב{{#annot:term|1223,157|07Sc}}חלוק{{#annotend:07Sc}} שנים וכש{{#annot:term|1435,368|w006}}נמנה{{#annotend:w006}} מדרגות הנחלק עליו מהמדרגה האחרונה מ{{#annot:term|1227,605|f2cL}}המחולק{{#annotend:f2cL}} למפרע הנה יכלו במדרגה הראשונה שהיא מדרגת האחדים על כן נכתוב שם השנים תחת הג' ועל הח' במה שביניהם |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 740: | Line 754: | ||
::Since the two next to the 8 is not enough for this, we take two from the 4 that remains from the 8 and we write the remaining two above the 8. | ::Since the two next to the 8 is not enough for this, we take two from the 4 that remains from the 8 and we write the remaining two above the 8. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-2=2}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4-2=2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ולפי שאין בשנים הסמוכים לח' די לזה נקח | + | |style="text-align:right;"|ולפי שאין בשנים הסמוכים לח' די לזה נקח מהד' שנשארו מהח' שנים והשנים הנשארים נכתבם על הח‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::The two we take are considered as | + | ::The two we take are considered as two above the two; the total is 22. |
− | |style="text-align:right;"|והנה השנים שלקחנו יהיו נחשבים | + | |style="text-align:right;"|והנה השנים שלקחנו יהיו נחשבים לשנים על השנים ויהיו הכל כ"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 752: | Line 766: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Again, we need to take two from this eight, to add to the 3; 6 remains. We write it above the | + | ::Again, we need to take two from this eight, to add to the 3; 6 remains. We write it above the two. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8-2=6}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8-2=6}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|עוד נצטרך לקחת שנים | + | |style="text-align:right;"|עוד נצטרך לקחת שנים מאלו השמונה לשום על הג' וישארו ו' ונכתבם על השנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We lower the | + | ::We lower the two we take to the 3; the total there is 23. |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והשנים שלקחנו נורידם על הג' ויהיו שם הכל כ"ג |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We subtract eight twice from it; seven remains. We write it above the | + | ::We subtract eight twice from it; seven remains. We write it above the three. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(20+3\right)-\left(2\sdot8\right)=7}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(20+3\right)-\left(2\sdot8\right)=7}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|נגרע מהם | + | |style="text-align:right;"|נגרע מהם שנים פעמים שמונה וישארו שם שבעה נכתבם על השלשה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 771: | Line 785: | ||
| | | | ||
:Do the same, even if the ranks of the greater number [= the dividend] are numerous and the ranks of the smaller number are few, so there are two or three ranks in the result of division. | :Do the same, even if the ranks of the greater number [= the dividend] are numerous and the ranks of the smaller number are few, so there are two or three ranks in the result of division. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן תעשה גם שיהיו המספר הרב רבות ומדרגות המספר המעט מעטות עד שיצא בחלוקה שתים או שלש מדרגות | + | |style="text-align:right;"|וכן תעשה גם שיהיו המספר הרב רבות ומדרגות המספר המעט מעטות עד שיצא בחלוקה שתים או שלש [מדרגות]‫<ref>P1005 om.</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
:Yet, you should know that if you already divided a rank of the greater number, or even if you did not divide, but there is not enough in that rank to give, only by shifting it from its place, then write a zero in the [result of the] division, to indicate that there is nothing to divide in the rank of the dividend. | :Yet, you should know that if you already divided a rank of the greater number, or even if you did not divide, but there is not enough in that rank to give, only by shifting it from its place, then write a zero in the [result of the] division, to indicate that there is nothing to divide in the rank of the dividend. | ||
− | |style="text-align:right;"|אלא שראוי שתדע שאם כבר חלקת משום מדרגה מהמספר הרב או אפי' שלא חלקת אלא שאין במדרגה ההיא כדי לתת ממנה אלא בהעתיק אותה ממקומה הנה תשים בחלוקה {{#annot:term|1554,205|3EKZ}}סיפרא{{#annotend:3EKZ}} | + | |style="text-align:right;"|אלא שראוי שתדע שאם כבר חלקת משום מדרגה מהמספר הרב או אפי' שלא חלקת אלא שאין במדרגה ההיא כדי לתת ממנה אלא בהעתיק אותה ממקומה הנה תשים בחלוקה {{#annot:term|1554,205|3EKZ}}סיפרא{{#annotend:3EKZ}} לומ' שאין נמצא דבר ב{{#annot:term|1563,605|Yzdu}}מתחלק{{#annotend:Yzdu}} לחלק לאותה מדרגה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 802: | Line 816: | ||
| | | | ||
::We could have given one from the upper two to the bottom two, but there will be nothing in the zero next to it to give to the 8 next to the bottom two. | ::We could have given one from the upper two to the bottom two, but there will be nothing in the zero next to it to give to the 8 next to the bottom two. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה כבר היינו | + | |style="text-align:right;"|והנה כבר היינו יכולין לתת משנים העליונים לשנים התחתונים אחד אלא שלא יהיה דבר בסיפרא [הסמוכה לו]‫<ref>P1005 om.</ref> לתת לח' הסמוכה לשנים התחתונים |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Hence, we should shift the two from their rank to the zero, so they are twenty. | ::Hence, we should shift the two from their rank to the zero, so they are twenty. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וא"כ צריכין אנחנו להעתיק השנים ממקומם על הספרא ויהיו עשרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We divide it by two, but we cannot give it ten, for the quotient should not exceed the units. Furthermore, we cannot give this number a nine nor eight, for there would not be enough in four to be divided by eight. So, we shoild give it seven. | ::We divide it by two, but we cannot give it ten, for the quotient should not exceed the units. Furthermore, we cannot give this number a nine nor eight, for there would not be enough in four to be divided by eight. So, we shoild give it seven. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונחלק ממנו על השנים ולא נוכל לתת עשרה כי אין בחלוק יותר מאחדים ולא גם כן נוכל לתת בזה המספר לתת תשעה ולא עוד אלא | + | |style="text-align:right;"|ונחלק ממנו על השנים ולא נוכל לתת עשרה כי אין בחלוק יותר מאחדים ולא גם כן נוכל לתת בזה המספר לתת תשעה ולא עוד אלא ח' כי לא יהיה די בארבעה לחלק ככה לשמונה אבל ראוי שיתן שבעה |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Since the number of the ranks of the divisor are three and when we count by their number backwards from the zero, to which the upper two was shifted, we reach the third rank, which is the rank of hundreds, the 7 that resulted from the division should be written there. | ::Since the number of the ranks of the divisor are three and when we count by their number backwards from the zero, to which the upper two was shifted, we reach the third rank, which is the rank of hundreds, the 7 that resulted from the division should be written there. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולפי שמדרגות המספר אשר נחלק עליו הם שלשה וכשנמנה כמספרם למפרע | + | |style="text-align:right;"|ולפי שמדרגות המספר אשר נחלק עליו הם שלשה וכשנמנה כמספרם למפרע מהסיפרא שהועתק אליו השנים העליונים יכלה אל המדרגה השלישית שהוא מדרגת המאות הנה ראוי לכתוב שם אלו הז' היוצאים בחלוקה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 824: | Line 838: | ||
| | | | ||
::Since seven times eight is 56, the 6 that remains above the zero should be lowered to the 4 that is next to the zero. | ::Since seven times eight is 56, the 6 that remains above the zero should be lowered to the 4 that is next to the zero. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולפי ששבעה פעמים שמונה הם נ"ו ויצטרך הד' אשר אצל | + | |style="text-align:right;"|ולפי ששבעה פעמים שמונה הם נ"ו ויצטרך הד' אשר אצל הסיפרא להוריד אליה הו' הנשארים על הסיפרא |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 833: | Line 847: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Again, since 7 times 9 is 63, the | + | ::Again, since 7 times 9 is 63, the 6 should be lowered from the 8 to the 6. Two remains there, we write it above the 4. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(60+6\right)-\left(7\sdot9\right)=66-63=3}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(60+6\right)-\left(7\sdot9\right)=66-63=3}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ועוד לפי שז' פעמים ט' הם ס"ג ויצטרך | + | |style="text-align:right;"|ועוד לפי שז' פעמים ט' הם ס"ג ‫<ref>103r</ref>ויצטרך הו' להוריד אליהם מהח' ו' הנה נשארו שם שנים ונכתבם על הד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::The 6 we lowered to the 6 are 66 there. We subtract 63 from it; | + | ::The 6 we lowered to the 6 are 66 there. We subtract 63 from it; 3 remains there. We write it above the 6. |
− | |style="text-align:right;"|והנה הו' שהורדנו על הו' יעלו לשם ס"ו נגרע מהם הס"ג ישארו שם | + | |style="text-align:right;"|והנה הו' שהורדנו על הו' יעלו לשם ס"ו נגרע מהם הס"ג ישארו שם ג' ונכתבם על הו‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We make a mark in the rank of the zero, to indicate that we have already divided there. | ::We make a mark in the rank of the zero, to indicate that we have already divided there. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונעשה סימן במדרגת | + | |style="text-align:right;"|ונעשה סימן במדרגת הסיפר' לומ' שכבר חלקנו ממנה |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Even though there is enough left there to divide, it is not appropriate to do so, except by lowering from that rank to the one that precedes it, especially when there is something left that is not enough to divide, or [when] nothing [is left] as it is here. | ::Even though there is enough left there to divide, it is not appropriate to do so, except by lowering from that rank to the one that precedes it, especially when there is something left that is not enough to divide, or [when] nothing [is left] as it is here. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואע"ף שהיה נשאר לשם די לחלק אין ראוי לעשותו אלא בהורידו מאותה מדרגה | + | |style="text-align:right;"|ואע"ף שהיה נשאר לשם די לחלק אין ראוי לעשותו אלא בהורידו מאותה מדרגה לסמ<sup>ו</sup>כה התחתונה ממנה כ"ש כשישאר דבר שאין בו די לחלק או לא דבר כמו שהוא בכאן |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We divide again the | + | ::We divide again the 2 remaining above the 4 by the two below: |
− | |style="text-align:right;"|ונשוב לחלק | + | |style="text-align:right;"|ונשוב לחלק מהב' שנשארו על הד' על השנים התחתונים |
|- | |- | ||
| | | | ||
::It would have been enough to give it one, but it would not be enough for the 3 next to it, to give the same to the 8 next to the two below. | ::It would have been enough to give it one, but it would not be enough for the 3 next to it, to give the same to the 8 next to the two below. | ||
− | |style="text-align:right;"|ודי היה | + | |style="text-align:right;"|ודי היה בהם לתת להם אחד אלא שלא יהיה די בג' הסמוכים להם לתת כמו זה לח' הסמוכים לשנים התחתונים |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 863: | Line 877: | ||
| | | | ||
::We write a zero next to the 7, to indicate that we did not find in the rank of the upper two anything to divide there. | ::We write a zero next to the 7, to indicate that we did not find in the rank of the upper two anything to divide there. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונכתוב | + | |style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא סמוך לז' לומ' לא מצאנו במדרגת השנים העליונים דבר לחלק משם |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We make a mark beneath the 4 to indicate that we have already divided by the zero there, because we could not find more. | ::We make a mark beneath the 4 to indicate that we have already divided by the zero there, because we could not find more. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונרשום סימן תחת הד' לומ' כבר חלקנו משם | + | |style="text-align:right;"|ונרשום סימן תחת הד' לומ' כבר חלקנו משם סיפרא כי לא מצאנו דבר יותר |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We divide the 23 again by two: we cannot give it nine, let alone more, because there will not be anything left from the 23 to give with one to the eight. | ::We divide the 23 again by two: we cannot give it nine, let alone more, because there will not be anything left from the 23 to give with one to the eight. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונשוב לחלק הכ"ג לשנים והנה לא נוכל לתת תשעה וכ"ש יותר לפי שלא ישאר מהכ"ג להשלים עם האחד לשמונה | + | |style="text-align:right;"|‫[ונשוב לחלק הכ"ג לשנים והנה לא נוכל לתת תשעה וכ"ש יותר]‫<ref>P1005 om.</ref> לפי שלא ישאר מהכ"ג להשלים עם האחד לשמונה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 880: | Line 894: | ||
| | | | ||
::Since 8 times 8 is 64, we should lower the whole 7 to the one; a zero remains there above the 23. | ::Since 8 times 8 is 64, we should lower the whole 7 to the one; a zero remains there above the 23. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולפי שח' פעמים ח' הוא ס"ד נצטרך להוריד על האחד כל אותם השבעה ו{{#annot:term|1236,936|4Vx6}}ישאר{{#annotend:4Vx6}} שם | + | |style="text-align:right;"|ולפי שח' פעמים ח' הוא ס"ד נצטרך להוריד על האחד כל אותם השבעה ו{{#annot:term|1236,936|4Vx6}}ישאר{{#annotend:4Vx6}} שם סיפרא על הכ"ג |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::It becomes 71 above the | + | ::It becomes 71 above the one. We subtract 64 from it; seven remains there also. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(70+1\right)-\left(8\sdot8\right)=71-64=7}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(70+1\right)-\left(8\sdot8\right)=71-64=7}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ויהיו ע"א על | + | |style="text-align:right;"|ויהיו ע"א על האחד נגרע ס"ד מהם ישארו ג"כ שם שבעה |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Since we have to lower it to the | + | ::Since we have to lower it to the 2 for the 8 times 9, which is 72, we write zero above the 1 also. |
− | |style="text-align:right;"|ולפי שנצטרך להורידם על | + | |style="text-align:right;"|ולפי שנצטרך להורידם על הב' לספק לח' פעמים ט' שהם ע"ב נכתוב סיפרא על הא' גם כן |
|- | |- | ||
| | | | ||
::After we have lowered it to the two and they become 72, we subtract 72 from it, which is the product of 8 times 9; nothing remains there. We write a zero above the two. | ::After we have lowered it to the two and they become 72, we subtract 72 from it, which is the product of 8 times 9; nothing remains there. We write a zero above the two. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(70+2\right)-\left(8\sdot9\right)=72-72=0}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\left(70+2\right)-\left(8\sdot9\right)=72-72=0}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואחר שהורדנו אותם על השנים והיו ע"ב נגרע מהם ע"ב מ{{#annot:term|1253,156|j0gQ}}כפילת{{#annotend:j0gQ}} ח' פעמים ט' ולא ישאר גם | + | |style="text-align:right;"|ואחר שהורדנו אותם על השנים והיו ע"ב נגרע מהם ע"ב מ{{#annot:term|1253,156|j0gQ}}כפילת{{#annotend:j0gQ}} ח' פעמים ט' ולא ישאר גם כן שם דבר ונכתוב סיפרא על השנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We have already divided the whole number and there is not even one left. | ::We have already divided the whole number and there is not even one left. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה כבר חלקנו כל המספר ולא | + | |style="text-align:right;"|והנה כבר חלקנו כל המספר ולא נשאר עד אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We know it, since the ranks of the [result of] division reached the rank of units, and also because we have already divided the number of the six ranks into the number [of ranks] of the two [numbers] below and they are equal in [the number of] their ranks. | ::We know it, since the ranks of the [result of] division reached the rank of units, and also because we have already divided the number of the six ranks into the number [of ranks] of the two [numbers] below and they are equal in [the number of] their ranks. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונאמין זה לפי | + | |style="text-align:right;"|ונאמין זה לפי שהגיעו מדרגות החלוקה עד מדרגות האחדים וג"כ לפי שכבר חלקנו ממדרגו' מספר הששה למספר השנים התחתונים והם שוים במדרגתם |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 946: | Line 960: | ||
*<span style="color:Green>'''Casting out the nines:'''</span> | *<span style="color:Green>'''Casting out the nines:'''</span> | ||
:There are those who ask for proof to know if they made a mistake in summing the numbers by casting out the digits by nines and keeping the remainder, so that the same will remain from the total result after casting out its digits by nines. | :There are those who ask for proof to know if they made a mistake in summing the numbers by casting out the digits by nines and keeping the remainder, so that the same will remain from the total result after casting out its digits by nines. | ||
− | |style="text-align:right;"|ויש מי שבקש מופת לדעת אם | + | |style="text-align:right;"|ויש מי שבקש מופת לדעת אם תעה בקבוץ המספרים ב{{#annot:term|1265,1560|N0jH}}השליך{{#annotend:N0jH}} אותיות [{{#annot:term|1219,787|MDHK}}הנקבצים{{#annotend:MDHK}}]‫<ref>P1005 הנשארים</ref> ט'ט' ואחזיק בנשאר וככה ישאר בכלל העולה אחרי השליך אותיותיו ט'ט‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 954: | Line 968: | ||
| | | | ||
::From the bottom line there is 4 left. | ::From the bottom line there is 4 left. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומהשטה התחתונה נשארו ד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Then, 4 remains from the total result. | ::Then, 4 remains from the total result. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|הנה א"כ נשארו ד' מ{{#annot:term|1552,1629|zY5k}}הכלל העולה{{#annotend:zY5k}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 967: | Line 981: | ||
::When we sum up 8 and 7 of the units, they are 15. We write five in the units and one in the tens, so we cast out 9 from 15. | ::When we sum up 8 and 7 of the units, they are 15. We write five in the units and one in the tens, so we cast out 9 from 15. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+7=15\longrightarrow1+5=6=15mod9}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{8+7=15\longrightarrow1+5=6=15mod9}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כיצד כשקבצנו הח' והז' מהאחדים והיו ט"ו הנה כתבנו באחדים חמשה ועם העשרות אחד והפלנו מהט"ו ט‫' | + | |style="text-align:right;"|כיצד כשקבצנו הח' והז' מהאחדים והיו ט"ו ‫<ref>103v</ref>הנה כתבנו באחדים חמשה ועם העשרות אחד והפלנו מהט"ו ט‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Also, when we sum up the tens, the result is 16. We write | + | ::Also, when we sum up the tens, the result is 16. We write 6 in the tens and 1 in the hundreds, so we cast out 9. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+6=7=16mod9}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+6=7=16mod9}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן כשקבצנו העשרות ועלו י"ו הנה כתבנו בעשרות | + | |style="text-align:right;"|וכן כשקבצנו העשרות ועלו י"ו הנה כתבנו בעשרות ו' ובמאות א' והפלנו ט‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Also, when we sum up the thousands, we cast out 9 and write 1. | ::Also, when we sum up the thousands, we cast out 9 and write 1. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן כשקבצנו | + | |style="text-align:right;"|וכן כשקבצנו האלפי' הפלנו ט' וכתבנו א‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
:The only difference between the summed numbers and the total sum is these nines. | :The only difference between the summed numbers and the total sum is these nines. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה אין הפרש בין המספרים הנקבצים לכלל העולה זולתי אלה התשיעיות | + | |style="text-align:right;"|והנה א"כ אין הפרש בין המספרים הנקבצים [לכלל]‫<ref>P1005 הכלל</ref> העולה זולתי אלה התשיעיות |
|- | |- | ||
| | | | ||
:So, when the same is cast out, they stay equal. Because, when we cast out the same from equal ones, they stay equal. | :So, when the same is cast out, they stay equal. Because, when we cast out the same from equal ones, they stay equal. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וא"כ בהפיל אותם ישארו שוים שמהשוים כשנפיל שוים ישארו שוים |
|- | |- | ||
| | | | ||
:When we cast out the nines that are summed from the units, the tens, the hundreds etc. of the summed numbers, and we also cast them out from the total result, their remainders should be equal. | :When we cast out the nines that are summed from the units, the tens, the hundreds etc. of the summed numbers, and we also cast them out from the total result, their remainders should be equal. | ||
− | |style="text-align:right;"|כשנפיל עוד | + | |style="text-align:right;"|כשנפיל עוד הת<sup>שי</sup>עיות הנקבצים מהאחדים והעשרות והמאות מהמספרים הנקבצים וכן נפיל אותם מהכלל העולה כמו כן הנה ראוי שיהיה הנשאר בהם שוים |
|- | |- | ||
|From this rule you can understand the reason of subtraction also, because the sum of the subtrahend and the remainder is equal to the subtracted number. | |From this rule you can understand the reason of subtraction also, because the sum of the subtrahend and the remainder is equal to the subtracted number. | ||
− | |style="text-align:right;"|ומזה המשפט תבין הטעם | + | |style="text-align:right;"|ומזה המשפט תבין הטעם ג"כ בגרעון כי {{#annot:term|1365,182|aW8D}}המספר הנגרע{{#annotend:aW8D}} והמספר הנשאר מקובצים ישתוו למספר אשר גרעת ממנו |
|- | |- | ||
|Therefore, subtraction is inverse of addition in potentia. | |Therefore, subtraction is inverse of addition in potentia. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וא"כ יהיה ה{{#annot:term|1248,155|xU5c}}גרעון{{#annotend:xU5c}} מתהפך לקבוץ בכח |
|- | |- | ||
|The reason of multiplication is that the product of nines by any number is nines. | |The reason of multiplication is that the product of nines by any number is nines. | ||
Line 1,000: | Line 1,014: | ||
|- | |- | ||
|So, the remainder from the multiplied numbers is only the product of the excess over the nines in one number by the excess over the nines in the second number and this is what should remain from the total result of multiplication after casting out its nines. | |So, the remainder from the multiplied numbers is only the product of the excess over the nines in one number by the excess over the nines in the second number and this is what should remain from the total result of multiplication after casting out its nines. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וא"כ לא נשאר במספרים הנכפלים אלא מה שעלה מכפילת העודף על תשיעיות בזה המספר ב{{#annot:term|1352,877|yiRK}}עודף מ{{#annotend:yiRK}}תשיעיות במספר השני וזהו מה שראוי שישאר בכלל העולה מהכפילה אחר {{#annot:term|1592,1560|rbnf}}הפלת{{#annotend:rbnf}} תשיעיותיו |
|- | |- | ||
|From the rule of multiplication you can understand the reason of division, because they are inverses, as matter of addition and subtraction. | |From the rule of multiplication you can understand the reason of division, because they are inverses, as matter of addition and subtraction. | ||
− | |style="text-align:right;"|וממשפט הכפילה תבין הטעם בחלוקה כי שניהם מתהפכים כענין | + | |style="text-align:right;"|וממשפט הכפילה תבין הטעם בחלוקה כי שניהם מתהפכים כענין הקיבוץ והגרעון |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,014: | Line 1,028: | ||
|- | |- | ||
|Since it is [a division] of integers it is included in the [discussion of] integers, even though the resulting quotient is fractions. | |Since it is [a division] of integers it is included in the [discussion of] integers, even though the resulting quotient is fractions. | ||
− | |style="text-align:right;"|כיון שזה בשלמים אע" | + | |style="text-align:right;"|כיון שזה בשלמים אע"ף שהחלוקה יצא בשברים נמצא זה בתוך השלמי‫' |
|- | |- | ||
|We say that the people got used in this [kind of] division to multiply the smaller number by ten, then they divide the result by the larger number, if the product is greater than it, and the result of the division is tenths. | |We say that the people got used in this [kind of] division to multiply the smaller number by ten, then they divide the result by the larger number, if the product is greater than it, and the result of the division is tenths. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow a\div b=\frac{1}{10}\sdot\left(10a\div b\right)}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow a\div b=\frac{1}{10}\sdot\left(10a\div b\right)}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ונאמ' כי האנשים הרגילו בחלוקה זאת לכפול המספר הקטן בעשרה והיוצא יחלקו על המספר הרב אם היוצא יותר ממנו והיוצא בחלוקה יהיו עשיריות |
|- | |- | ||
|If multiplying by ten is not enough to divide by the greater number, or if there is something left to divide after multiplying by ten, then multiply it by ten again and the result is tenths of tenths and so on. | |If multiplying by ten is not enough to divide by the greater number, or if there is something left to divide after multiplying by ten, then multiply it by ten again and the result is tenths of tenths and so on. | ||
Line 1,025: | Line 1,039: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The first example: we wish to divide 4 by fifty. | + | *{{#annot:4÷50|157|pJiZ}}The first example: we wish to divide 4 by fifty. |
:<math>\scriptstyle4\div50</math> | :<math>\scriptstyle4\div50</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ומשל לאחד רצינו לחלק ד' על חמישים | + | |style="text-align:right;"|ומשל לאחד רצינו לחלק ד' על חמישים{{#annotend:pJiZ}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We convert it into tenths, but they are not enough. We decompose them to tenths again; they are 4 hundred. We divide them by fifty; each gets eight and they are tenths of tenths. | ::We convert it into tenths, but they are not enough. We decompose them to tenths again; they are 4 hundred. We divide them by fifty; each gets eight and they are tenths of tenths. | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה {{#annot:term|1426,1562|yJDs}}עשינו אותם{{#annotend:yJDs}} עשיריות עדין אין די נעשה אותם עוד עשיריות יהיו ד' מאות | + | |style="text-align:right;"|הנה {{#annot:term|1426,1562|yJDs}}עשינו אותם{{#annotend:yJDs}} עשיריות עדין אין די נעשה אותם עוד עשיריות יהיו ד' מאות נחלקם על החמישים {{#annot:term|1231,875|A08v}}יצא{{#annotend:A08v}} לכל אחד שמונה והם עשיריות של עשיריות |
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 1,037: | Line 1,051: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The second example: we wish to divide six by fifty. | + | *{{#annot:6÷50|157|XvMs}}The second example: we wish to divide six by fifty. |
:<math>\scriptstyle6\div50</math> | :<math>\scriptstyle6\div50</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומשל לשני רצינו לחלק ששה על חמישים{{#annotend:XvMs}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We convert it into tenths; they are sixty. We divide them by fifty; each gets 1 and ten remains. | ::We convert it into tenths; they are sixty. We divide them by fifty; each gets 1 and ten remains. | ||
− | |style="text-align:right;"|עשינו אותם עשיריות היו ששים חלקנו אותם על החמישים יצא לכל אחד א' וישארו שם עשרה | + | |style="text-align:right;"|עשינו אותם עשיריות היו ששים חלקנו אותם על החמישים יצא לכל אחד [א' וישארו שם עשרה |
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 1,050: | Line 1,064: | ||
| | | | ||
::We convert them into tenths again; they are one hundred. We divide them by fifty; each gets two and they are tenths of tenths. | ::We convert them into tenths again; they are one hundred. We divide them by fifty; each gets two and they are tenths of tenths. | ||
− | |style="text-align:right;"|נעשם עוד עשיריות ויהיו מאה נחלקם על חמישים יצא לכל אחד שנים והם עשיריות של עשיריות | + | |style="text-align:right;"|נעשם עוד עשיריות ויהיו מאה נחלקם על חמישים יצא לכל אחד]‫<ref>P1005 om.</ref> שנים והם עשיריות של עשיריות |
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 1,057: | Line 1,071: | ||
|Since this division is unnatural, I say that we divide the larger number by the smaller one and the resulting number is the name of the fraction resulting from the division. | |Since this division is unnatural, I say that we divide the larger number by the smaller one and the resulting number is the name of the fraction resulting from the division. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow a\div b=\frac{1}{b\div a}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a<b\longrightarrow a\div b=\frac{1}{b\div a}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואמנם לפי שהחלוק הזה בלתי טבעי אני אומר כי {{#annot:term|1259,784|z4QZ}}נחלוק{{#annotend:z4QZ}} המספר הגדול על הקטן והמספר היוצא יהיה {{#annot:term|1577,571|RYbq}}שם השבר{{#annotend:RYbq}} | + | |style="text-align:right;"|ואמנם לפי שהחלוק הזה בלתי טבעי אני אומר כי {{#annot:term|1259,784|z4QZ}}נחלוק{{#annotend:z4QZ}} המספר הגדול על הקטן והמספר היוצא יהיה {{#annot:term|1577,571|RYbq}}שם השבר{{#annotend:RYbq}} אשר יצא בחלוקה |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *Example: we wish to divide 4 by 12. | + | *{{#annot:4÷12|157|Kc3e}}Example: we wish to divide 4 by 12. |
:<math>\scriptstyle4\div12</math> | :<math>\scriptstyle4\div12</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|המשל בזה נרצה לחלק ד' על י"ב | + | |style="text-align:right;"|המשל בזה נרצה לחלק ד' על י"ב{{#annotend:Kc3e}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We reverse the rule and divide 12 by 4; the result of division is three. I say that the name of the fraction resulting from the division is a third. | ::We reverse the rule and divide 12 by 4; the result of division is three. I say that the name of the fraction resulting from the division is a third. | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה נהפך המשפט | + | |style="text-align:right;"|הנה נהפך המשפט ונחלוק י"ב על הד' ויצא בחלוקה שלשה ואומ' כי שם שם השבר אשר יצא בחלוקה הוא שליש |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Because, when we convert 4 into thirds, they are 12 thirds. When we divide them by 12, each gets a third. | ::Because, when we convert 4 into thirds, they are 12 thirds. When we divide them by 12, each gets a third. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\div12=\frac{12}{3}\div12=\frac{1}{3}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\div12=\frac{12}{3}\div12=\frac{1}{3}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן הוא כי | + | |style="text-align:right;"|וכן הוא כי כאשר {{#annot:term|1426,1562|lnq2}}נעשה ה{{#annotend:lnq2}}ד' שלישים כלם יהיו י"ב שלישים וכשנחלקם לי"ב יעלו לכל אחד שליש |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,085: | Line 1,099: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *For example: we wish to divide six hundred by | + | *{{#annot:600 into 3 parts|619|zdLv}}For example: we wish to divide six hundred by three, so that the first gets double, the second triple, and the third quintuple. |
:<math>\scriptstyle600=2a+3a+5a</math> | :<math>\scriptstyle600=2a+3a+5a</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ויהיה | + | |style="text-align:right;"|ויהיה ‫<ref>104r</ref>המשל בזה רצינו לחלק שש מאות על שלשה בענין שיצא לא' ביחס השנים ולשני ביחס השלשה ולשלישי ביחס הה‫'{{#annotend:zdLv}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We should sum up the ratios together; they are ten. We divide the six hundred by them; each gets sixty. | ::We should sum up the ratios together; they are ten. We divide the six hundred by them; each gets sixty. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{600}{2+3+5}=\frac{600}{10}=60}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=\frac{600}{2+3+5}=\frac{600}{10}=60}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואז ראוי שנקבץ היחסים כלם ויגיע מהם עשרה נחלוק עליהם השש מאות יצא לכל אחד | + | |style="text-align:right;"|ואז ראוי שנקבץ היחסים כלם ויגיע מהם עשרה נחלוק עליהם השש מאות יצא לכל אחד ששים |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We multiply it by two; the result is 120 and this is what is owed to the first. | ::We multiply it by two; the result is 120 and this is what is owed to the first. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2a=2\sdot60=120}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2a=2\sdot60=120}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|נכפול זה ביחס השנים ויעלו ק"ך וזה מה שראוי לראשון |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We multiply it by 3; the result is 180 and this is what is owed to the second. | ::We multiply it by 3; the result is 180 and this is what is owed to the second. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3a=3\sdot60=180}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3a=3\sdot60=180}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|עוד נכפול זה בג' ויעלו ק" | + | |style="text-align:right;"|עוד נכפול זה בג' ויעלו ק"פ וזה מה שראוי לשני |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,110: | Line 1,124: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *Similarly, if we wish to divide them by 3, so that the first gets a half, the second a third, and the third a quarter. | + | *{{#annot:600 into 3 parts|619|gOdu}}Similarly, if we wish to divide them by 3, so that the first gets a half, the second a third, and the third a quarter. |
:<math>\scriptstyle600=\frac{1}{2}a+\frac{1}{3}a+\frac{1}{4}a</math> | :<math>\scriptstyle600=\frac{1}{2}a+\frac{1}{3}a+\frac{1}{4}a</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן אם אמרנו לחלקם על ג' ויהיה לראשון יחס החצי ולשני יחס השליש ולשלישי יחס הרביע | + | |style="text-align:right;"|וכן אם אמרנו לחלקם על ג' ויהיה לראשון יחס החצי ולשני יחס השליש ולשלישי יחס הרביע{{#annotend:gOdu}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We look for a number that has all these fractions: we find it by multiplying [the denominator of] a half by [the denominator of] a third; it is 6; then this by 4; the result is 24. | ::We look for a number that has all these fractions: we find it by multiplying [the denominator of] a half by [the denominator of] a third; it is 6; then this by 4; the result is 24. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3\sdot4=6\sdot4=24}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot3\sdot4=6\sdot4=24}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה נדרוש מספר ימצאו בו | + | |style="text-align:right;"|הנה נדרוש מספר ימצאו בו היחסי' כלם ונמצאהו כשנכפול החצי בשליש ויהיה ו' וזה בד' ו{{#annot:term|1575,875|J0PL}}יגיע{{#annotend:J0PL}} כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We sum its half, its third, and its quarter; the result is 26. | ::We sum its half, its third, and its quarter; the result is 26. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונקבץ החצי והשליש והרביע ויעלו כ"ו | + | |style="text-align:right;"|ונקבץ החצי והשליש [והרביע]‫<ref>P1005 om.</ref> ויעלו כ"ו |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,163: | Line 1,177: | ||
|- | |- | ||
|The fifth type is on ratios. | |The fifth type is on ratios. | ||
− | |style="width:45%; text-align:right;"|המין הה' ב{{#annot:term|1280,564|t7Oi}}ערכים{{#annotend:t7Oi}} | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>המין הה' ב{{#annot:term|1280,564|t7Oi}}ערכים{{#annotend:t7Oi}}</big> |
|- | |- | ||
|The intention in it is to know the ratio of what is partly unknown, relying on our knowledge of another ratio the is similar to it. | |The intention in it is to know the ratio of what is partly unknown, relying on our knowledge of another ratio the is similar to it. | ||
Line 1,173: | Line 1,187: | ||
|The ratio is found in actu between four terms. | |The ratio is found in actu between four terms. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה הערך ימצא | + | |style="text-align:right;"|והנה הערך ימצא בפועל בין ד‫' {{#annot:term|1580,1578|76Dr}}גבולים{{#annotend:76Dr}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*As if you say that the ratio of 4 to 6 is as the ratio of 8 to 12. | + | :*{{#annot:4÷6=8÷12|567|N6PS}}As if you say that the ratio of 4 to 6 is as the ratio of 8 to 12. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=8:12}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=8:12}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר {{#annot:term|1280,482|T6wQ}}ערך{{#annotend:T6wQ}} הד' אל הו' הוא כערך הח' אל הי"ב{{#annotend:N6PS}} |
|- | |- | ||
!<span style="color:Green>Proportional Triad</span> | !<span style="color:Green>Proportional Triad</span> | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
− | |It is found in potentia by three terms, when the two of them that are means are the same in | + | |It is found in potentia by three terms, when the two of them that are means are the same in actu. |
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_2:a_3}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_2:a_3}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וימצא בכח בג' גבולים כאשר השנים מהם האמצעיים אחדים | + | |style="text-align:right;"|וימצא [בכח]‫<ref>P1005 om.</ref> בג' גבולים כאשר השנים מהם האמצעיים אחדים בפועל |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*As if you say that the ratio of 4 to 6 is as the ratio of 6 to 9. | + | :*{{#annot:4÷6=6÷9|567|Zvs9}}As if you say that the ratio of 4 to 6 is as the ratio of 6 to 9. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=6:9}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=6:9}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר כי ערך הד' אל הו' הוא כערך הו' אל הט‫' | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר כי ערך הד' אל הו' הוא כערך הו' אל הט‫'{{#annotend:Zvs9}} |
|- | |- | ||
|<span style="color:Green>The proportional triad as a special case of the rule of three, in which the two means are equal:</span> | |<span style="color:Green>The proportional triad as a special case of the rule of three, in which the two means are equal:</span> | ||
Line 1,196: | Line 1,210: | ||
|- | |- | ||
|Thus, the mean is one name in actu, i.e. in form, but is numerous in potentia, i.e. as the number of the proportional numbers. | |Thus, the mean is one name in actu, i.e. in form, but is numerous in potentia, i.e. as the number of the proportional numbers. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה האמצעי שם | + | |style="text-align:right;"|והנה האמצעי שם א' בפועל ר"ל בצורה רבים בכח ר"ל כמספר {{#annot:term|1282,994|uBgv}}הנערכים{{#annotend:uBgv}} |
|- | |- | ||
|Therefore, the rule is applied on four proportional numbers, and the three proportional numbers are considered as four, as we have said. | |Therefore, the rule is applied on four proportional numbers, and the three proportional numbers are considered as four, as we have said. | ||
Line 1,207: | Line 1,221: | ||
*When we know one ratio, as is you say: the ratio of 4 to 6; and from the other ratio we know one term and the other term is unknown, as is you say the 12 is unknown. | *When we know one ratio, as is you say: the ratio of 4 to 6; and from the other ratio we know one term and the other term is unknown, as is you say the 12 is unknown. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=8:x}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4:6=8:x}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה כשנודע לנו הערך האחד כאלו תאמר ערך הד' אל הו' ומהערך האחר | + | |style="text-align:right;"|והנה כשנודע לנו הערך האחד כאלו תאמר ערך הד' אל הו' ומהערך האחר נודע גבול אחד ונעלם גבול אחר ממנו כאלו תאמר שנעלם הי"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,220: | Line 1,234: | ||
::We divide it by the first term, which is 4; the result of division is 12 and this is the sought after. | ::We divide it by the first term, which is 4; the result of division is 12 and this is the sought after. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=\frac{6\sdot8}{4}=\frac{48}{4}=12}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=\frac{6\sdot8}{4}=\frac{48}{4}=12}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|נחלוק אותו על הגבול | + | |style="text-align:right;"|נחלוק אותו על הגבול הא' שהיה ד' ויצא בחלוקה י"ב והוא {{#annot:term|1633,941|tuhe}}המבוקש{{#annotend:tuhe}} בו |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,248: | Line 1,262: | ||
|For every four proportional numbers, the product that is generated from the multiplication of the first by the fourth is equal to the product that is generated from the multiplication of the second by the third. | |For every four proportional numbers, the product that is generated from the multiplication of the first by the fourth is equal to the product that is generated from the multiplication of the second by the third. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4\longrightarrow a_1\sdot a_4=a_2\sdot a_3}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_3:a_4\longrightarrow a_1\sdot a_4=a_2\sdot a_3}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כל ד' {{#annot:term|1282,994|x9VZ}}מספרים נערכים{{#annotend:x9VZ}} הנה ה{{#annot:term|1568,241|f6QT}}משוטח{{#annotend:f6QT}} {{#annot:term|1566,875|V981}}הבא מ{{#annotend:V981}}כפילת הראשון ברביעי שוה | + | |style="text-align:right;"|כל ד' {{#annot:term|1282,994|x9VZ}}מספרים נערכים{{#annotend:x9VZ}} הנה ה{{#annot:term|1568,241|f6QT}}משוטח{{#annotend:f6QT}} {{#annot:term|1566,875|V981}}הבא מ{{#annotend:V981}}כפילת הראשון ברביעי שוה למשוטח הבא מכפילת השני בשלישי |
|- | |- | ||
|Also, the area of every quadrilateral is the product of its sides one by the other. | |Also, the area of every quadrilateral is the product of its sides one by the other. | ||
|style="text-align:right;"|ועוד כי {{#annot:term|1244,816|ZrPN}}תשבורת{{#annotend:ZrPN}} כל {{#annot:term|1569,590|3lah}}מושטח{{#annotend:3lah}} הוא בא מכפילת הצלעות זה בזה | |style="text-align:right;"|ועוד כי {{#annot:term|1244,816|ZrPN}}תשבורת{{#annotend:ZrPN}} כל {{#annot:term|1569,590|3lah}}מושטח{{#annotend:3lah}} הוא בא מכפילת הצלעות זה בזה | ||
|- | |- | ||
− | |Furthermore, for every quadrilateral that we know its area and one of its sides, | + | |Furthermore, for every quadrilateral that we know its area and one of its sides, its other side can be deduced by dividing the area by the known [side] and the result is the size of the unknown side as was explained in Euclid's <span style="color:Green>[Elements, Book VII, definitions]</span>. |
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a\sdot b}{a}=b}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a\sdot b}{a}=b}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ועוד כל {{#annot:term|1569,590|i6VS}}מושטח{{#annotend:i6VS}} אשר ידענו התשבורת שלו וידענו {{#annot:term|1464,325|t24N}}צלע{{#annotend:t24N}} אחד מצלעיו הנה | + | |style="text-align:right;"|ועוד כל {{#annot:term|1569,590|i6VS}}מושטח{{#annotend:i6VS}} אשר ידענו התשבורת שלו וידענו {{#annot:term|1464,325|t24N}}צלע{{#annotend:t24N}} אחד מצלעיו הנה יודע הצלע האחר בחלקנו התשבורת ההיא על השטח הנודע ויצא מספר הצלע הנעלם כמו שיתבאר כל זה מהאוקלידיס |
|- | |- | ||
|<span style="color:Green>[= a composite number is the product of its divisors one by the other. If the composite number and one of its divisors are known, then the other divisor can be deduced]</span> | |<span style="color:Green>[= a composite number is the product of its divisors one by the other. If the composite number and one of its divisors are known, then the other divisor can be deduced]</span> | ||
Line 1,263: | Line 1,277: | ||
::Now, when we multiply the first, which is 4, by the fourth, which is 12, and the result is 48, we have a product that is equal to the other product that is generated from the second, which is 6, by the third, which is 8. | ::Now, when we multiply the first, which is 4, by the fourth, which is 12, and the result is 48, we have a product that is equal to the other product that is generated from the second, which is 6, by the third, which is 8. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot12=48=6\sdot8}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{4\sdot12=48=6\sdot8}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ועתה כאשר כפלנו הראשון שהיה ד' ברביעי שהיה י"ב ו{{#annot:term|1240,875|KLdO}}עלה{{#annotend:KLdO}} מ"ח הנה לנו מושטח מה שהוא שוה למושטח | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>104v</ref>ועתה כאשר כפלנו הראשון שהיה ד' ברביעי שהיה י"ב ו{{#annot:term|1240,875|KLdO}}עלה{{#annotend:KLdO}} מ"ח הנה לנו מושטח מה שהוא שוה למושטח הנעשה מהשני שהוא ו' בשלישי שהוא ח‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Therefore, the product of 6 by 8 is 48 and since the product of the first factor, which is 6, is known to us from this, we divide the product, which is 48, by it; the result is 8 and this is the second factor. | ::Therefore, the product of 6 by 8 is 48 and since the product of the first factor, which is 6, is known to us from this, we divide the product, which is 48, by it; the result is 8 and this is the second factor. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot12}{6}=\frac{48}{6}=8}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{4\sdot12}{6}=\frac{48}{6}=8}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ {{#annot:term|1569,241|oO0u}}מושטח{{#annotend:oO0u}} ו' בח' הוא מ"ח ולפי שנודע לנו מזה המושטח ה{{#annot:term|1464,1604|J6tD}}צלע{{#annotend:J6tD}} האחד שהוא הו' נחלוק עליו המושטח שהיה מ"ח ויצא ח' והוא הצלע השני ממנו נודע |
|- | |- | ||
!<span style="color:Green>Proportional Triad</span> | !<span style="color:Green>Proportional Triad</span> | ||
Line 1,276: | Line 1,290: | ||
*Likewise in the other example of the three proportional numbers, for we know that the product that is generated from the first by the third is equal to the product of the second by itself. | *Likewise in the other example of the three proportional numbers, for we know that the product that is generated from the first by the third is equal to the product of the second by itself. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_2:a_3\longrightarrow a_1\sdot a_3=\left(a_2\right)^2}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1:a_2=a_2:a_3\longrightarrow a_1\sdot a_3=\left(a_2\right)^2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן במשל האחר מן הג' | + | |style="text-align:right;"|וכן במשל האחר מן הג' מספרים הנערכים כי ידענו שהמושטח {{#annot:term|1566,875|yIbU}}הבא מן{{#annotend:yIbU}} הראשון בשלישי שוה למושטח השני בעצמו |
|- | |- | ||
| | | | ||
:For, if the first number, or the third, is unknown, we multiply the second by itself and we know the product of the first by the third. Then, we we divide the product by the first, if it is known, or by the third, if it is known, and we get the unknown. | :For, if the first number, or the third, is unknown, we multiply the second by itself and we know the product of the first by the third. Then, we we divide the product by the first, if it is known, or by the third, if it is known, and we get the unknown. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_3}}}</math>; <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_1}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_1=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_3}}}</math>; <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{a_3=\frac{\left(a_2\right)^2}{a_1}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כי הנה אם נעלם המספר הראשון או השלישי הנה נכפול השני בעצמו ונדע תשבורת הראשון בשלישי ונחלק התשבורת על | + | |style="text-align:right;"|כי הנה אם נעלם המספר הראשון או השלישי הנה נכפול השני בעצמו ונדע תשבורת הראשון בשלישי ונחלק התשבורת על הראשו' אם היה הוא נודע או על הג' אם הוא הנודע ויצא לנו {{#annot:term|1635,941|cdfg}}הנעלם{{#annotend:cdfg}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,297: | Line 1,311: | ||
|- | |- | ||
|The sixth type is on roots. | |The sixth type is on roots. | ||
− | |style="width:45%; text-align:right;"|המין הו' בשרשים | + | |style="width:45%; text-align:right;"|<big>המין הו' בשרשים</big> |
|- | |- | ||
|Know that it is said that a number is a root of another number, if when you multiply it by itself, the result is the same as the other number no more and no less. | |Know that it is said that a number is a root of another number, if when you multiply it by itself, the result is the same as the other number no more and no less. | ||
Line 1,306: | Line 1,320: | ||
|- | |- | ||
|Know that every number is a root, but not every number is a square. | |Know that every number is a root, but not every number is a square. | ||
− | |style="text-align:right;"|ודע כי כל מספר הוא {{#annot:term|1262,439|DXBk}}שורש{{#annotend:DXBk}} ואין כל מספר | + | |style="text-align:right;"|ודע כי כל מספר הוא {{#annot:term|1262,439|DXBk}}שורש{{#annotend:DXBk}} ואין כל מספר {{#annot:term|1263,86|SxrI}}מרובע{{#annotend:SxrI}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
*The number of pairs of numbers between any two [consecutive] square numbers is equal to the number of squares before the last square of them. | *The number of pairs of numbers between any two [consecutive] square numbers is equal to the number of squares before the last square of them. | ||
− | |style="text-align:right;"|אבל כל | + | |style="text-align:right;"|אבל כל מספרים מרובעים זוגי מספר במספר כמספר המרובעים שעברו עד המרובע האחרון מהם |
|- | |- | ||
| | | | ||
:1 is a root of itself and a square of itself [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1^2}}</math>] and 4 is a square number - between them there is one pair of numbers, which are [2] and 3 - as the number of the squares before [4], which is one. | :1 is a root of itself and a square of itself [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1^2}}</math>] and 4 is a square number - between them there is one pair of numbers, which are [2] and 3 - as the number of the squares before [4], which is one. | ||
− | |style="text-align:right;"|כיצד הא' הוא שורש עצמו ומרובע בעצמו והד' הוא {{#annot:term|1263,86|8qDF}}מספר מרובע{{#annotend:8qDF}} הנה ביניהם זוגי מספרים שהם הא' והשלש כמספר | + | |style="text-align:right;"|כיצד הא' הוא שורש עצמו ומרובע בעצמו והד' הוא {{#annot:term|1263,86|8qDF}}מספר מרובע{{#annotend:8qDF}} הנה ביניהם זוגי מספרים שהם הא' והשלש כמספר המרובעי' שעברו שהיה הוא האחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,322: | Line 1,336: | ||
| | | | ||
:16 is a square number - between 9 and 16 there are three pairs of numbers, which are 10 and 11, 12 and 13, 14 and 15 - as the number of squares before 16 that are 3: 1, 4, 9. | :16 is a square number - between 9 and 16 there are three pairs of numbers, which are 10 and 11, 12 and 13, 14 and 15 - as the number of squares before 16 that are 3: 1, 4, 9. | ||
− | |style="text-align:right;"|עוד הי"ו הוא מספר מרובע הנה בין הט' והי"ו זוגי מספרים | + | |style="text-align:right;"|עוד הי"ו הוא מספר מרובע הנה בין הט' והי"ו זוגי מספרים שלשה והם הי' והי"א והי"ב והי"ג והי"ד והט"ו כמספר המרובעים שעברו עד הי"ו והם ג' הא' והד' והט‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,345: | Line 1,359: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :For, | + | :For, the first is the root of one, which is an odd number; the second is the root of 4, which is an even number; the third is the root of 9, which is an odd number; and so on. |
− | |style="text-align:right;"|כי | + | |style="text-align:right;"|כי האחד שורש האחד והוא נפרד והשני שורש הד' והוא זוג והג' שורש הט' והוא נפרד וכן תמיד |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,358: | Line 1,372: | ||
| | | | ||
:Since in [squares] the ranks of both multiplicands are the same, as it is the multiplicand [= the root] by itself, so the number of ranks of the root should be half the number of ranks of the square plus one rank of both [multiplicands], which is half a rank for each. | :Since in [squares] the ranks of both multiplicands are the same, as it is the multiplicand [= the root] by itself, so the number of ranks of the root should be half the number of ranks of the square plus one rank of both [multiplicands], which is half a rank for each. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולפי שבשרשים מדרגות הנכפלים שוים לפי שהוא נכפל בעצמו ראוי | + | |style="text-align:right;"|ולפי שבשרשים מדרגות הנכפלים שוים ‫<ref>105r</ref>לפי שהוא נכפל בעצמו ראוי א"כ להיות מדריגות השורש חצי מדרגות המרובע ועוד מדריגה אחת בשניהם שהוא חצי מדרגה לכל אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
:Therefore, it is impossible to seek for a root of a square with an even number of ranks, because there can be half a rank only for roots with an odd number of ranks, so that when we add the other [half] a rank, it will become a whole rank. | :Therefore, it is impossible to seek for a root of a square with an even number of ranks, because there can be half a rank only for roots with an odd number of ranks, so that when we add the other [half] a rank, it will become a whole rank. | ||
− | |style="text-align:right;"|על כן לא יתכן לבקש שורש למדרגות שום מרובע כשיהיו {{#annot:term|1333,63|fyZ1}}זוגות{{#annotend:fyZ1}} כי לא יתכן להיות חצי מדרגה אלא בשרשים שמדרגתם {{#annot:term|1336,65|Vi4w}}נפרדים{{#annotend:Vi4w}} | + | |style="text-align:right;"|על כן לא יתכן לבקש שורש למדרגות שום מרובע כשיהיו {{#annot:term|1333,63|fyZ1}}זוגות{{#annotend:fyZ1}} כי לא יתכן להיות חצי מדרגה אלא בשרשים שמדרגתם <s>נכפלים</s> {{#annot:term|1336,65|Vi4w}}נפרדים{{#annotend:Vi4w}} שבחציים ימצא חצי מדרגה וכשנוסיף מדרגה אחרת ימצא בהם מדרגה שלימה |
|- | |- | ||
| | | | ||
:Hence, for any number whose number of ranks is even, the last digit of which should be lowered to the one that is next to it, so that the number of ranks will become odd; then [the sum of] half [the number of] the ranks, plus half a rank, will become a whole [number of] ranks, which are the ranks of the root. | :Hence, for any number whose number of ranks is even, the last digit of which should be lowered to the one that is next to it, so that the number of ranks will become odd; then [the sum of] half [the number of] the ranks, plus half a rank, will become a whole [number of] ranks, which are the ranks of the root. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|וא"כ בכל מספר שמדרגתם זוגות ראוי להוריד האות האחרונה מהם לסמוכה לה ואז יהיו מדרגתם נפרדות ויהיו חצי מדרגתם עם החצי מדרגה שנוסיף מדריגות שלימות והם יהיו מדריגות השורש |
|- | |- | ||
| | | | ||
:We start counting from the highest rank [of the given number] back to the middle rank and there we write the highest rank of the root, which reaches up there. | :We start counting from the highest rank [of the given number] back to the middle rank and there we write the highest rank of the root, which reaches up there. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה נתחיל {{#annot:term|1435,368|tcEX}}למנות{{#annotend:tcEX}} מהמדרגה העליונה עד חצי | + | |style="text-align:right;"|והנה נתחיל {{#annot:term|1435,368|tcEX}}למנות{{#annotend:tcEX}} מהמדרגה העליונה עד חצי המדריגות למפרע ושם נכתוב המדריגה העליונה מהשורש ועד שם יגיע |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,386: | Line 1,400: | ||
| | | | ||
:So, when we seek to find the root of any square number, we should not look for the root of the whole, but of part by part until they are complete. | :So, when we seek to find the root of any square number, we should not look for the root of the whole, but of part by part until they are complete. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולזה כשנתור לדעת שורש כל מספר מרובע אין ראוי לנו לבקש השורש כלו ביחד אבל חלק אחר חלק עד תומם | + | |style="text-align:right;"|ולזה כשנתור לדעת [שורש]‫<ref>P1005 om.</ref> כל מספר מרובע אין ראוי לנו לבקש השורש כלו ביחד אבל חלק אחר חלק עד תומם |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,397: | Line 1,411: | ||
|- | |- | ||
|Therefore, first we start looking for the root of the digit in the highest rank, if their number is odd, and if their number is even, lower it to the preceding [rank] and it becomes tens there. | |Therefore, first we start looking for the root of the digit in the highest rank, if their number is odd, and if their number is even, lower it to the preceding [rank] and it becomes tens there. | ||
− | |style="text-align:right;"|ולכן נתחיל לבקש תחלה | + | |style="text-align:right;"|ולכן נתחיל לבקש תחלה השורש מהאות אשר במדרגה העליונה אם הם נפרדות ואם הם זוגות תורידה אל הסמוכה לה ותעשה שם עשרות |
|- | |- | ||
|Look for a root number, such that when you multiply it by itself, the product is the same as [the number in the said rank], or as [close] as possible, and write it in its rank according to the rule I told you. | |Look for a root number, such that when you multiply it by itself, the product is the same as [the number in the said rank], or as [close] as possible, and write it in its rank according to the rule I told you. | ||
− | |style="text-align:right;"|ובקש {{#annot:term|1598,439|jxvb}}מספר שרשי{{#annotend:jxvb}} שכשתכפלהו על עצמו יעלה כמוהו או כל מה שאפשר ממנו ותכתבהו | + | |style="text-align:right;"|ובקש {{#annot:term|1598,439|jxvb}}מספר שרשי{{#annotend:jxvb}} שכשתכפלהו על עצמו יעלה כמוהו או כל מה שאפשר ממנו ותכתבהו במדריגתה כמשפט שאמרתי לך |
|- | |- | ||
|Write the remainder above that rank and make a mark there to indicate that we have already divided there. | |Write the remainder above that rank and make a mark there to indicate that we have already divided there. | ||
− | |style="text-align:right;"|ותכתוב {{#annot:term|1236,184|xvYY}}הנשאר{{#annotend:xvYY}} באותה | + | |style="text-align:right;"|ותכתוב {{#annot:term|1236,184|xvYY}}הנשאר{{#annotend:xvYY}} באותה מדריגה עליה ורשום שם סימן לומר כבר חלקנו משם |
|- | |- | ||
|Know that the product of any number by itself is the same as [the sum of] the products of each of its ranks by itself and by the others. | |Know that the product of any number by itself is the same as [the sum of] the products of each of its ranks by itself and by the others. | ||
− | |style="text-align:right;"|עוד דע כי | + | |style="text-align:right;"|עוד דע כי כפילת כל מספר בעצמו הוא כמו כפילת מדריגותיו כל אחת בעצמה ובאחרת |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *For example: we wish to multiply | + | *{{#annot:12²|857|aLsp}}For example: we wish to multiply twelve by twelve: they are 144: |
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ומשל לזה רצינו לכפול שנים עשר על שנים עשר והוא קמ"ד{{#annotend:aLsp}} |
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | :It is the same as [the sum of] the product of ten in the upper rank by the other ten, which is 100; with the product of two by two, which is 4; and the product of the top ten by the bottom two, which is 20; plus the product of the top two by the bottom ten, which are another 20. So, when you sum up all, the total is 144. | ||
+ | |style="text-align:right;"|הרי הוא כמו כפילת העשר שבמדרגה העליונה עם העשר האחר והוא ק' וכמו [כן]‫<ref>P1005 om.</ref> כפילת שנים על השנים והם ד' וכמו כפילת העשר העליונים בשנים התחתונים שהם כ' ועוד כפילת [השנים]‫<ref>P1005 העשר</ref> העליונים [בעשר]‫<ref>P1005 בשנים</ref> התחתונים שהם כ' אחרים והנה כשתקבץ הכל יעלו קמ"ד | ||
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 1,416: | Line 1,434: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The way to extract the root of 144: | + | *{{#annot:√144|439|SblR}}The way to extract the root of 144: |
:<math>\scriptstyle\sqrt{144}</math> | :<math>\scriptstyle\sqrt{144}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה דרך בקשת שורש קמ"ד | + | |style="text-align:right;"|והנה דרך בקשת שורש קמ"ד{{#annotend:SblR}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Since [the number of] it ranks is odd, we seek the root of one hundred; it is ten. | ::Since [the number of] it ranks is odd, we seek the root of one hundred; it is ten. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{100}=10}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{100}=10}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ראוי | + | |style="text-align:right;"|ראוי א"כ להיות בזה הנה אחר שמדרגותיו נפרדות נבקש שורש המאה והוא עשר |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We write 1 in the second rank, because it is half the ranks plus half a rank. Nothing remains from 100. | ::We write 1 in the second rank, because it is half the ranks plus half a rank. Nothing remains from 100. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100-10^2=0}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{100-10^2=0}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ונכתוב א' במדרגה השנית כי היא חצי המדרגות ועוד חצי | + | |style="text-align:right;"|ונכתוב א' במדרגה השנית כי היא חצי המדרגות ועוד חצי מדריגה ולא נשאר דבר בק‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Then, we say: what is the number that when we multiply it by ten and the ten by it, [the sum of the products] includes 40 or as close as possible to it and when we multiply it by itself, [the product] includes 4 with what is left of the 40, if there is anything left there, because by this the multiplication of all its ranks is completed, as we have said. We | + | ::Then, we say: what is the number that when we multiply it by ten and the ten by it, [the sum of the products] includes 40 or as close as possible to it and when we multiply it by itself, [the product] includes 4 with what is left of the 40, if there is anything left there, because by this the multiplication of all its ranks is completed, as we have said. We say that it is two. We write it next to one. |
− | |style="text-align:right;"|ואחר | + | |style="text-align:right;"|ואחר נאמר אי זה מספר הוא אשר כשנכפול אותו בעשרה והעשרה בו יכלול המ' או קרוב שאפשר ממנו וכשנכפול אותו על עצמו יכלול הד' עם מה שישאר מהמ' אם יהיה שם נשאר כי בזה ישלם כפילת כל מדריגותיו כמו שאמרנו ונאמר כי הוא השנים נכתוב אותו סמוך לאחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
::This is because when we multiply it by ten, it is twenty. | ::This is because when we multiply it by ten, it is twenty. | ||
− | |style="text-align:right;"|וזה כי | + | |style="text-align:right;"|‫<ref>105v</ref>וזה כי כשנ<sup>כ</sup>פול בו העשרה יהיו עשרים |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,470: | Line 1,488: | ||
|- | |- | ||
|Although [this case] should be investigated [in the section] on fractions [because the remainder is a fraction], as [the given number to be extracted] is an integer, it is discussed here. | |Although [this case] should be investigated [in the section] on fractions [because the remainder is a fraction], as [the given number to be extracted] is an integer, it is discussed here. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה אע" | + | |style="text-align:right;"|והנה אע"ף שזה ראוי לעיין בו בשברים הנה לפי שהוא בשלמים נדבר בו בכאן |
|- | |- | ||
|I say that the remainder is necessarily less than double the [approximate] root. | |I say that the remainder is necessarily less than double the [approximate] root. | ||
Line 1,478: | Line 1,496: | ||
| | | | ||
:Since if the remainder were greater [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b<2a}}</math>], we could have given one more than what we have extracted in the first [approximate] root. | :Since if the remainder were greater [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{b<2a}}</math>], we could have given one more than what we have extracted in the first [approximate] root. | ||
− | |style="text-align:right;"|ועוד אחר | + | |style="text-align:right;"|ועוד אחר כי אלו היה נשאר שם יותר היינו יכולין לתת אחד יותר ממה ש{{#annot:term|1232,181|JJQt}}הוצאנו{{#annotend:JJQt}} בשורש הראשון |
|- | |- | ||
| | | | ||
:For it would have increased the product of the second [approximate] root only by the [product of] one by the first [approximate] root, and [the product of] the first [approximate] root by one, and the [product of] one by itself, so there is enough in the remainder for that. | :For it would have increased the product of the second [approximate] root only by the [product of] one by the first [approximate] root, and [the product of] the first [approximate] root by one, and the [product of] one by itself, so there is enough in the remainder for that. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{\left(a^2+2a+1\right)+c}=\sqrt{\left(a+1\right)^2+c}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{\left(a^2+2a+1\right)+c}=\sqrt{\left(a+1\right)^2+c}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כי לא {{#annot:term|1587,1053|q3Bs}}יתרבה{{#annotend:q3Bs}} בזה מכפילת השורש השני | + | |style="text-align:right;"|כי לא {{#annot:term|1587,1053|q3Bs}}יתרבה{{#annotend:q3Bs}} בזה מכפילת השורש השני השני אלא האחד בשורש הראשון והשורש הראשון באחד והאחד בעצמו והנה די לנשאר בזה |
|- | |- | ||
|Now, when we want to include this remainder by adding a certain fraction to the [approximate] root, we look for a fraction, such that when we multiply it by the [approximate] root and the [approximate] root by it, and it by itself, it includes the remainder, and this is the [new approximate] root. | |Now, when we want to include this remainder by adding a certain fraction to the [approximate] root, we look for a fraction, such that when we multiply it by the [approximate] root and the [approximate] root by it, and it by itself, it includes the remainder, and this is the [new approximate] root. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+\left(r\sdot a\right)+\left(a\sdot r\right)+r^2}=a+r}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{a^2+\left(r\sdot a\right)+\left(a\sdot r\right)+r^2}=a+r}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|והנה כשנבקש לכלול {{#annot:term|1463,877|9tfv}}הנותר{{#annotend:9tfv}} הזה {{#annot:term|1206,178|fNu8}}בהוסיפנו{{#annotend:fNu8}} שבר מה על השורש הנה נראה איזה שבר הוא אשר כשנכפול אותו בשורש והשורש בו והוא בעצמו יכלול הנשאר והוא יהיה השורש |
|- | |- | ||
|If you do not find such fraction, look for an approximate [fraction]. | |If you do not find such fraction, look for an approximate [fraction]. | ||
Line 1,493: | Line 1,511: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :*One example for this: we wish to know the root of nine hundred and seventy-three thousand, one hundred and eighty-two. | + | :*{{#annot:√973182|439|dYxZ}}One example for this: we wish to know the root of nine hundred and seventy-three thousand, one hundred and eighty-two. |
::<math>\scriptstyle\sqrt{973182}</math> | ::<math>\scriptstyle\sqrt{973182}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ויהיה משל אחד לזה רצינו לדעת שורש תשע מאות ושבעים ושלשה אלפים ומאה ושמונים ושנים | + | |style="text-align:right;"|ויהיה משל אחד לזה רצינו לדעת שורש תשע מאות ושבעים ושלשה אלפים ומאה ושמונים ושנים{{#annotend:dYxZ}} |
− | | | + | |- |
− | + | | colspan="2"| | |
::<span style=color:Green>[Illustration of the procedure:]</span> | ::<span style=color:Green>[Illustration of the procedure:]</span> | ||
::{| | ::{| | ||
Line 1,525: | Line 1,543: | ||
::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle986\ the\ root\\&\scriptstyle986\ the\ remainder\\\end{align}}}</math> | ::<math>\scriptstyle\longrightarrow{\color{Violet}{\begin{align}&\scriptstyle986\ the\ root\\&\scriptstyle986\ the\ remainder\\\end{align}}}</math> | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
::Since [the number of] its ranks is even, we lower the 9 to the 7; the result is 97. | ::Since [the number of] its ranks is even, we lower the 9 to the 7; the result is 97. | ||
− | |style=" | + | |style="text-align:right;"|ולפי שמדרגותיו זוגות נוריד הט' על הז' ויעלו צ"ז |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,537: | Line 1,554: | ||
| | | | ||
::We take half the [number of the] ranks, which are up to the number 7, for the rank of 9 should not be counted as we have already lowered it from its rank; they are two and a half. We add another half of a rank; they are three ranks. | ::We take half the [number of the] ranks, which are up to the number 7, for the rank of 9 should not be counted as we have already lowered it from its rank; they are two and a half. We add another half of a rank; they are three ranks. | ||
− | |style="text-align:right;"|נקח חצי | + | |style="text-align:right;"|נקח חצי המדריגות שהם עד מספר הז' כי מדרגת הט' אין למנות אותה שכבר הורדנו אותו ממדרגתו והם שתים וחצי ו{{#annot:term|1206,178|74BW}}נוסיף{{#annotend:74BW}} חצי מדריגה עוד ויהיו שלשה מדרגות |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Thus, we write the 9 we get as a root beneath the digit 1. | ::Thus, we write the 9 we get as a root beneath the digit 1. | ||
− | |style="text-align:right;"|אם כן תחת | + | |style="text-align:right;"|אם כן תחת המספר הא' נכתוב ה<s>ח</s><sup>ט'</sup> שיצא לנו לשורש |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,553: | Line 1,570: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We write the | + | ::We write the 1, which is the ten, above the 9, and the 6 above the 7. |
− | |style="text-align:right;"|נכתוב | + | |style="text-align:right;"|נכתוב הא' שהוא העשרה על הט' והו' על הז‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,561: | Line 1,578: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We return to extract a root from the three: we lower to it the | + | ::We return to extract a root from the three: we lower to it the 6 that remains above the 7 and the one that remains above the 9; they are considered as 163. |
− | |style="text-align:right;"|עוד נשוב {{#annot:term|1262,795|Msmr}}לשרש{{#annotend:Msmr}} מהשלשה ונוריד עליו | + | |style="text-align:right;"|עוד נשוב {{#annot:term|1262,795|Msmr}}לשרש{{#annotend:Msmr}} מהשלשה ונוריד עליו הו' שנשארו על הז' וגם האחד שנשאר על הט' ויחשבו עליו לקס"ג |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We say: what number, when we multiply it by 9 and 9 by it, [the sum of the products] is included in the 163, and when we multiply it by itself, [the product] is included in the one that is above it with all that remains in the higher ranks? We say that it is | + | ::We say: what number, when we multiply it by 9 and 9 by it, [the sum of the products] is included in the 163, and when we multiply it by itself, [the product] is included in the one that is above it with all that remains in the higher ranks? We say that it is 8, for if we will give 9 it would not be enough for all. |
− | |style="text-align:right;"|ונאמר אי זהו המספר שכשנכפול אותו בט' והט' בו יכלול הקס"ג וכשנכפול אותו בעצמו יכלול האחד אשר אצלו עם מה שישאר מהעליונים ממנו | + | |style="text-align:right;"|ונאמר אי זהו המספר שכשנכפול אותו בט' והט' בו יכלול הקס"ג וכשנכפול אותו בעצמו יכלול האחד אשר אצלו עם מה שישאר מהעליונים ממנו ונאמ' כי הוא הח' כי אם נתן ט' לא יספיק לכל |
|- | |- | ||
| | | | ||
::8 multiplied by 9 is 72; 9 multiplied by 8 is 72; [their sum] is 144. | ::8 multiplied by 9 is 72; 9 multiplied by 8 is 72; [their sum] is 144. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה הח' | + | |style="text-align:right;"|והנה הח' נכפול בט' הם ע"ב והט' בח' ע"ב שהם קמ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We subtract is from 163; 19 remains. | ::We subtract is from 163; 19 remains. | ||
+ | |style="text-align:right;"|נגרע אותם מהקס"ג ישארו י"ט | ||
+ | |- | ||
+ | | colspan="2"| | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{163-\left[\left(8\sdot9\right)+\left(9\sdot8\right)\right]=163-\left(72+72\right)=163-144=19}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{163-\left[\left(8\sdot9\right)+\left(9\sdot8\right)\right]=163-\left(72+72\right)=163-144=19}}</math> | ||
− | |||
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,583: | Line 1,602: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We write two above the | + | ::We write two above the 3, and the ten, which is 1, above the 6. |
− | |style="text-align:right;"|נכתוב השנים על | + | |style="text-align:right;"|נכתוב השנים על הג' והעשר שהוא א' על הו‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We write zero above the | + | ::We write zero above the 1 that remains above the upper 9. |
− | |style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על | + | |style="text-align:right;"|ונכתוב סיפרא על הא' שנשאר על הט' העליונה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,597: | Line 1,616: | ||
| | | | ||
::We put a mark above the three, to indicate the we have already extract a root from it. | ::We put a mark above the three, to indicate the we have already extract a root from it. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונשים סימן על השלשה | + | |style="text-align:right;"|ונשים סימן על השלשה לומר כבר ‫<ref>106r</ref>שרשנו משם |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,605: | Line 1,624: | ||
| | | | ||
::We say: what number, when we multiply it by 9 and 9 by it, [the sum of the products] is included in these 127 or as close as possible, and when we multiply it by 8 and 8 by it, [the sum of the products] is included in the eight that is next to it with all that remains in the higher ranks or as close as possible, and when we multiply it by itself, [the product] is included in the two with all that remains in the higher ranks or as close as possible to it? We say that it is six. | ::We say: what number, when we multiply it by 9 and 9 by it, [the sum of the products] is included in these 127 or as close as possible, and when we multiply it by 8 and 8 by it, [the sum of the products] is included in the eight that is next to it with all that remains in the higher ranks or as close as possible, and when we multiply it by itself, [the product] is included in the two with all that remains in the higher ranks or as close as possible to it? We say that it is six. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונאמר איזהו מספר אשר כשנכפול אותו בט' והט' בו יכלול הקכ"ז האלה או היותר ממנו שאפשר וכשנכפול אותו בח' והח' בו יכלול השמונה הסמוכים לו עם מה שנשאר למעלה או היותר שאפשר | + | |style="text-align:right;"|ונאמר איזהו מספר אשר כשנכפול אותו בט' והט' בו יכלול הקכ"ז האלה או היותר ממנו שאפשר וכשנכפול אותו בח' והח' בו יכלול השמונה הסמוכים לו עם מה שנשאר למעלה או היותר שאפשר [וכשנכפול]‫<ref>P1005 וכשנפול</ref> אותו על עצמו יכלול השנים עם מה שנשאר במדרגות אשר למעלה או כל מה שאפשר מהם ונאמ' כי הוא מספר הששה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 1,652: | Line 1,671: | ||
|- | |- | ||
|<span style="color:Green>'''Check:'''</span> the procedure is tested when you multiply the root by itself and [the product] should be equal to the number whose root you were looking for, after you add to the product the remainder [remaining] above the number whose root you sought. | |<span style="color:Green>'''Check:'''</span> the procedure is tested when you multiply the root by itself and [the product] should be equal to the number whose root you were looking for, after you add to the product the remainder [remaining] above the number whose root you sought. | ||
− | |style="text-align:right;"|ויבחן המעשה הנה כאשר [תכפול] השורש היוצא על עצמו שראוי להשתוות למספר אשר בקשת שורשו כש{{#annot:term|1165,178|j352}}תחבר אל ה{{#annotend:j352}}כפילה הנשאר על המספר שבקשת שורשו | + | |style="text-align:right;"|ויבחן המעשה הנה כאשר [תכפול]‫<ref>P1005 om.</ref> השורש היוצא על עצמו שראוי להשתוות למספר אשר בקשת שורשו כש{{#annot:term|1165,178|j352}}תחבר אל ה{{#annotend:j352}}כפילה הנשאר על המספר שבקשת שורשו |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
Line 1,982: | Line 2,001: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *As if you say: we wish to sum up two-thirds with 4-ninths. | + | *{{#annot:⅔+⁴/₉|677|hh0G}}As if you say: we wish to sum up two-thirds with 4-ninths. |
:<math>\scriptstyle\frac{2}{3}+\frac{4}{9}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{2}{3}+\frac{4}{9}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר רצינו לקבץ שני שלישיות בד' תשיעיות | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר רצינו לקבץ שני שלישיות בד' תשיעיות{{#annotend:hh0G}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,020: | Line 2,039: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *As if you say: we wish to sum up 3-quarters with 4-sixths. | + | *{{#annot:¾+⁴/₆|677|km8a}}As if you say: we wish to sum up 3-quarters with 4-sixths. |
:<math>\scriptstyle\frac{3}{4}+\frac{4}{6}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{3}{4}+\frac{4}{6}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר רצינו לקבץ ג' רביעיות בד' שישיות | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר רצינו לקבץ ג' רביעיות בד' שישיות{{#annotend:km8a}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,086: | Line 2,105: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *The first example: we subtract five-eighths from one integer. | + | *{{#annot:1-⅝|678|kerj}}The first example: we subtract five-eighths from one integer. |
:<math>\scriptstyle1-\frac{5}{8}</math> | :<math>\scriptstyle1-\frac{5}{8}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ויהיה ‫<ref>107v</ref>המשל תחלה נגרע חמש שמיניות מאחד שלם | + | |style="text-align:right;"|ויהיה ‫<ref>107v</ref>המשל תחלה נגרע חמש שמיניות מאחד שלם{{#annotend:kerj}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,103: | Line 2,122: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *For, if we wish to subtract 3-eighths from 5-eighths: | + | *{{#annot:⅝-⅜|678|Lbi7}}For, if we wish to subtract 3-eighths from 5-eighths: |
:<math>\scriptstyle\frac{5}{8}-\frac{3}{8}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{5}{8}-\frac{3}{8}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כי אם נרצה לגרוע ג' שמיניות מה' שמיניות | + | |style="text-align:right;"|כי אם נרצה לגרוע ג' שמיניות מה' שמיניות{{#annotend:Lbi7}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,123: | Line 2,142: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *We wish to subtract | + | *{{#annot:⁶/₈-²/₄|678|9I3R}}We wish to subtract two-quarters from 6-eighths. |
:<math>\scriptstyle\frac{6}{8}-\frac{2}{4}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{6}{8}-\frac{2}{4}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כיצד רצינו לגרוע | + | |style="text-align:right;"|כיצד רצינו <s>לדו</s> לגרוע שני <s>שמיניות</s> רביעיות מו' שמיניות{{#annotend:9I3R}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
:We must look for their common multiple and this is found by multiplying one denominator by the other, which are 4 and 8; it is 32. | :We must look for their common multiple and this is found by multiplying one denominator by the other, which are 4 and 8; it is 32. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot4=32}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{8\sdot4=32}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה אז נצטרך לבקש המספר שישתתפו בו | + | |style="text-align:right;"|הנה אז נצטרך לבקש המספר שישתתפו בו שמות השברים וזה ימצא בכפול {{#annot:term|1577,571|HGbK}}שם השבר{{#annotend:HGbK}} באחר שהם ד' וח' והוא ל"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
::The quarter is the name of the one fraction; it is 8. 2-quarters are 16. | ::The quarter is the name of the one fraction; it is 8. 2-quarters are 16. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2\sdot\left(\frac{1}{4}\sdot32\right)}{32}=\frac{2\sdot8}{32}=\frac{16}{32}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2\sdot\left(\frac{1}{4}\sdot32\right)}{32}=\frac{2\sdot8}{32}=\frac{16}{32}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ולפי שהרביע הוא שם השבר האחד והוא ח' וב' | + | |style="text-align:right;"|ולפי שהרביע הוא שם השבר האחד והוא ח' וב' הרביעיות הוא י"ו |
|- | |- | ||
| | | | ||
::The eighth is the name of the other fraction; it is 4. 6-eighths are 24. | ::The eighth is the name of the other fraction; it is 4. 6-eighths are 24. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6\sdot\left(\frac{1}{8}\sdot32\right)}{32}=\frac{6\sdot4}{32}=\frac{24}{32}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6\sdot\left(\frac{1}{8}\sdot32\right)}{32}=\frac{6\sdot4}{32}=\frac{24}{32}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והשמינית הוא שם השבר האחר והוא ד' וו' | + | |style="text-align:right;"|והשמינית הוא שם השבר האחר והוא ד' וו' שמיניות הם כ"ד |
|- | |- | ||
| | | | ||
:When we subtract 16 from 24, 8 remain; they are parts of 32 of the whole, and this is its quarter. | :When we subtract 16 from 24, 8 remain; they are parts of 32 of the whole, and this is its quarter. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{8}-\frac{2}{4}=\frac{24}{32}-\frac{16}{32}=\frac{24-16}{32}=\frac{8}{32}=\frac{1}{4}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{8}-\frac{2}{4}=\frac{24}{32}-\frac{16}{32}=\frac{24-16}{32}=\frac{8}{32}=\frac{1}{4}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה בגרענו הי"ו מהכ"ד ישארו ח' והם חלקים מל"ב בשלם שהם | + | |style="text-align:right;"|הנה בגרענו הי"ו מהכ"ד ישארו ח' והם חלקים מל"ב בשלם שהם רביעיותיו |
|- | |- | ||
|If the denominators of the fractions are numerous, their common multiple is very large and the calculation with it is more difficult. | |If the denominators of the fractions are numerous, their common multiple is very large and the calculation with it is more difficult. | ||
− | |style="text-align:right;"|אמנם אם רבו שמות המספרים השברים והנה המספר | + | |style="text-align:right;"|אמנם אם רבו שמות <s>המספרים</s> השברים והנה המספר שישתתפו בו יהיה גדול מאד ויכבד העיון בו |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,162: | Line 2,181: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *As if you say: we wish [to subtract] 4-eighths from 12-sixteenths. | + | *{{#annot:¹²/₁₆-⁴/₈|678|l5nz}}As if you say: we wish [to subtract] 4-eighths from 12-sixteenths. |
:<math>\scriptstyle\frac{12}{16}-\frac{4}{8}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{12}{16}-\frac{4}{8}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר רצינו ד' שמיניות מי"ב שש עשיריות | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר רצינו <s>ל[.]</s> לגרוע ד' שמיניות מי"ב שש עשיריות{{#annotend:l5nz}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,172: | Line 2,191: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::So, we should know by which number 8 counts 16; it is by | + | ::So, we should know by which number 8 counts 16; it is by two. |
|style="text-align:right;"|הנה אז ראוי שנדע באי זה מספר ימנה | |style="text-align:right;"|הנה אז ראוי שנדע באי זה מספר ימנה | ||
− | הח']‫<ref>P1005 השמורים</ref> לי"ו והוא | + | הח']‫<ref>P1005 השמורים</ref> לי"ו והוא בשנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We multiply the 4-eighths by the two, which is the divisor; they are 8. | ::We multiply the 4-eighths by the two, which is the divisor; they are 8. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונכפול הד' | + | |style="text-align:right;"|ונכפול הד' מהשמיניו' בשנים המונים ויהיו ח‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We subtract them from 12; 4 remain and they are parts of 16, which is a quarter. | ::We subtract them from 12; 4 remain and they are parts of 16, which is a quarter. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונגרע אותם מי"ב | + | |style="text-align:right;"|ונגרע אותם מי"ב ונשארו ד' והם חלקים מי"ו שהם רביעיתם |
|- | |- | ||
| colspan="2"| | | colspan="2"| | ||
Line 2,198: | Line 2,217: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *As if you say: we wish to subtract 4-twelfths from 14-sixteenths. | + | *{{#annot:¹⁴/₁₆-⁸/₁₂|678|pRUj}}As if you say: we wish to subtract 4-twelfths from 14-sixteenths. |
:<math>\scriptstyle\frac{14}{16}-\frac{8}{12}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{14}{16}-\frac{8}{12}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כאלו | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמר רצינו לגרוע ח' שנים עשיריות מי"ד שש עשיריות{{#annotend:pRUj}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We look for their greatest [common] divisor, which is 4; it divides 12 by 3 and 16 by 4. | ::We look for their greatest [common] divisor, which is 4; it divides 12 by 3 and 16 by 4. | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה אז נבקש המספר היותר גדול שימנם והוא הד' | + | |style="text-align:right;"|הנה אז נבקש המספר היותר גדול שימנם והוא הד' והוא ימנה לי"ב בג' [ולי"ו]‫<ref>P1005 ולי"ב</ref> בד‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We multiply 12 by 4, or 16 by 3; the result is 48. | ::We multiply 12 by 4, or 16 by 3; the result is 48. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12\sdot4=16\sdot3=48}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{12\sdot4=16\sdot3=48}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ונכפיל הי"ב בד' או הי"ו בג' ויעלו מ"ח |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,219: | Line 2,238: | ||
::Its sixteenths is 3 and its 14-sixteenths are 42. | ::Its sixteenths is 3 and its 14-sixteenths are 42. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{14\sdot\left(\frac{1}{16}\sdot48\right)}{48}=\frac{14\sdot3}{48}=\frac{42}{48}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{14\sdot\left(\frac{1}{16}\sdot48\right)}{48}=\frac{14\sdot3}{48}=\frac{42}{48}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואמנם הו' עשיריות הוא הג' וי"ד | + | |style="text-align:right;"|ואמנם הו' עשיריות הוא הג' וי"ד שש עשיריות הוא מ"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :When we subtract 32 from 42, | + | :When we subtract 32 from 42, ten remain and they are parts of 48. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{14}{16}-\frac{8}{12}=\frac{42}{48}-\frac{32}{48}=\frac{42-32}{48}=\frac{10}{48}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{14}{16}-\frac{8}{12}=\frac{42}{48}-\frac{32}{48}=\frac{42-32}{48}=\frac{10}{48}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ועתה כשנגרע הל"ב מהמ"ב ישארו שם | + | |style="text-align:right;"|ועתה כשנגרע הל"ב מהמ"ב ישארו שם עשרה והם חלקים [ממ"ח]‫<ref>P1005 ממ"ב</ref> |
|- | |- | ||
|If you want to reduce the resulting fraction, look for the greatest number that divides it. Divide the numerator and the denominator by its and the result is the reduced number related to the former. | |If you want to reduce the resulting fraction, look for the greatest number that divides it. Divide the numerator and the denominator by its and the result is the reduced number related to the former. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a\sdot c}{b\sdot c}=\frac{\frac{a\sdot c}{c}}{\frac{b\sdot c}{c}}=\frac{a}{b}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a\sdot c}{b\sdot c}=\frac{\frac{a\sdot c}{c}}{\frac{b\sdot c}{c}}=\frac{a}{b}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ואם תרצה עוד {{#annot:term|1624,1556|HCE6}}להקטין{{#annotend:HCE6}} שם היוצא הנה בקש עוד המספר הגדול שימנם ותחלוק עליו שם המספר היוצא ושם מספר השבר ויצא מספר יותר קטן {{#annot:term|1279,1567|JYac}}מיוחס ל{{#annotend:JYac}}ראשון | + | |style="text-align:right;"|ואם תרצה עוד {{#annot:term|1624,1556|HCE6}}להקטין{{#annotend:HCE6}} <sup>שם</sup> היוצא הנה בקש עוד המספר הגדול שימנם ותחלוק עליו שם המספר היוצא ושם מספר השבר ויצא מספר יותר קטן {{#annot:term|1279,1567|JYac}}מיוחס ל{{#annotend:JYac}}ראשון |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::The example: we find the greatest number that divides ten and 48; it is two. We divide ten by it; the result is 5. We also divide 48 by it; the result is 24. So, | + | ::The example: we find the greatest number that divides ten and 48; it is two. We divide ten by it; the result is 5. We also divide 48 by it; the result is 24. So, the ten parts of 48 are the same as the 5 parts of 24 we have just received. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{48}=\frac{\frac{10}{2}}{\frac{48}{2}}=\frac{5}{24}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{10}{48}=\frac{\frac{10}{2}}{\frac{48}{2}}=\frac{5}{24}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והמשל בזה עוד הנה נדע אי זהו המספר הגדול שימנה לעשרה ולמ"ח והנה בכאן הוא השנים ונחלוק עליו העשרה ויצאו ה' וכן נחלוק המ"ח | + | |style="text-align:right;"|והמשל בזה עוד הנה נדע אי זהו המספר הגדול שימנה לעשרה ולמ"ח והנה בכאן הוא השנים ונחלוק עליו העשרה ויצאו ה' וכן נחלוק עליו המ"ח ויצאו כ"ד והנה העשרה חלקים ממ"ח הם כמו ה' חלקים מכ"ד שיצאו <s>לא</s> לנו באחרונה |
|- | |- | ||
|<span style=color:Green>'''Check:'''</span> the correctness of this type is checked by adding what we subtracted to the result and it should be equal to the greater number from which we subtracted, as is the case with integers. | |<span style=color:Green>'''Check:'''</span> the correctness of this type is checked by adding what we subtracted to the result and it should be equal to the greater number from which we subtracted, as is the case with integers. | ||
− | |style="text-align:right;"|ואמנם אמיתת זה המין יבחן בשוב לקבץ מה שגרענו עם היוצא ויהיה {{#annot:term|1247,461|FsNi}}שוה ל{{#annotend:FsNi}}מספר הגדול שגרענו ממנו | + | |style="text-align:right;"|ואמנם אמיתת זה המין יבחן בשוב לקבץ מה שגרענו עם היוצא ויהיה {{#annot:term|1247,461|FsNi}}שוה ל{{#annotend:FsNi}}מספר הגדול שגרענו ממנו כמו הענין בשלמים |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,252: | Line 2,271: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *As if you say: we multiply once a quarter of 1 by a quarter. | + | *{{#annot:¼×¼|17|dX0i}}As if you say: we multiply once a quarter of 1 by a quarter. |
:<math>\scriptstyle\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כאלו | + | |style="text-align:right;"|כאלו תאמ' נכפול רביע א' ברביע פעם{{#annotend:dX0i}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The procedure is that you multiply a quarter by a quarter, i.e. 4 by 4; it is 16. Multiply | + | :The procedure is that you multiply a quarter by a quarter, i.e. 4 by 4; it is 16. Multiply 1 by 1; the product is 1. So, the result is one part of 16, which is equal to a quarter of a quarter. |
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}=\frac{1\sdot1}{4\sdot4}=\frac{1}{16}=\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}=\frac{1\sdot1}{4\sdot4}=\frac{1}{16}=\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1427,469|QNsz}}המעשה{{#annotend:QNsz}} בו שתכפול הרביע ברביע ר"ל ד' על ד' ויהיו י"ו ותכפול | + | |style="text-align:right;"|ו{{#annot:term|1427,469|QNsz}}המעשה{{#annotend:QNsz}} בו שתכפול הרביע ברביע ר"ל ד' על ד' ויהיו י"ו ותכפול הא' בא' ויעלה א' והנה העולה יהיה אחד מי"ו {{#annot:term|1247,461|epow}}שוה{{#annotend:epow}} רביע ‫<ref>108r</ref>מרביע |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,266: | Line 2,285: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :You say the same about the product of a quarter by a third, which is quarter of a third. | + | :{{#annot:¼×⅓|17|5veT}}You say the same about the product of a quarter by a third, which is quarter of a third. |
:<math>\scriptstyle\frac{1}{4}\times\frac{1}{3}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{1}{4}\times\frac{1}{3}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן תאמר בכפילת רביע בשליש | + | |style="text-align:right;"|וכן תאמר בכפילת רביע בשליש שהעולה הוא רביע משליש{{#annotend:5veT}} |
|- | |- | ||
|Many have wondered how it is that the multiplication of integers increases, while the multiplication of fractions decreases. | |Many have wondered how it is that the multiplication of integers increases, while the multiplication of fractions decreases. | ||
Line 2,276: | Line 2,295: | ||
|- | |- | ||
|The truth is that the decreasing and the deficit do not happen due to the multiplication as it increases. | |The truth is that the decreasing and the deficit do not happen due to the multiplication as it increases. | ||
− | |style="text-align:right;"|והאמת כי הפחת והגרעון לא קרה | + | |style="text-align:right;"|והאמת כי הפחת והגרעון לא קרה לה מפני הכפילה כי מסבת זה מוסיף |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *If you wish to multiply two-thirds by 4-fifths. | + | *{{#annot:⅔×⅘|17|cuXj}}If you wish to multiply two-thirds by 4-fifths. |
:<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{4}{5}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\frac{4}{5}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כיצד אם רצית לכפול שני שלישיות בד' חמישיות | + | |style="text-align:right;"|כיצד אם רצית לכפול שני שלישיות בד' חמישיות{{#annotend:cuXj}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,294: | Line 2,313: | ||
| | | | ||
::But, the decreasing occurs from the aspect of the fractions, because we decompose this product into parts. | ::But, the decreasing occurs from the aspect of the fractions, because we decompose this product into parts. | ||
− | |style="text-align:right;"|אבל ה{{#annot:term|1514,1601|7gWT}}חסרון{{#annotend:7gWT}} קרה מצד השברים כי {{#annot:term|1242,1581|e7Da}}נשבור{{#annotend:e7Da}} העולה הזה פעמים | + | |style="text-align:right;"|אבל ה{{#annot:term|1514,1601|7gWT}}חסרון{{#annotend:7gWT}} קרה מצד <s>מצד</s> השברים כי {{#annot:term|1242,1581|e7Da}}נשבור{{#annotend:e7Da}} העולה הזה פעמים |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Once when we mention the thirds and second when we mention the fifths, so from this side the 8 that we increased are necessarily parts of 15 that we got from multiplying three by five, i.e. by decomposing both. | ::Once when we mention the thirds and second when we mention the fifths, so from this side the 8 that we increased are necessarily parts of 15 that we got from multiplying three by five, i.e. by decomposing both. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{4}{5}=\frac{8}{3\sdot5}=\frac{8}{15}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\frac{4}{5}=\frac{8}{3\sdot5}=\frac{8}{15}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|אחד | + | |style="text-align:right;"|אחד בזוכרנו שלישיות והשנית בזוכרנו חמישיות עד שמזה הצד יתחייב כי הח' שנתרבו לנו יהיו חלקים מט"ו שיצא לנו מכפילת השלש בחמש ר"ל [מ{{#annot:term|1628,1627|RSkL}}שבירת{{#annotend:RSkL}}]‫<ref>P1005 מכפילת</ref> שניהם |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,309: | Line 2,328: | ||
::Because the result is a quarter of a quarter and that is because if we were to multiply one by a quarter the result would be a quarter and since we only multiplied it by a quarter, the result is necessarily a quarter of a quarter. | ::Because the result is a quarter of a quarter and that is because if we were to multiply one by a quarter the result would be a quarter and since we only multiplied it by a quarter, the result is necessarily a quarter of a quarter. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}=\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{1}{4}\times\frac{1}{4}=\frac{1}{4}\sdot\frac{1}{4}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כי העולה הוא רביע מרביע וזה כי לו אנחנו שכפלנו אחד ברביע מה יהיה העולה רביע אחד ולפי שאנחנו לא כפלנו בו אלא רביע בהכרח שיהיה העולה רביע מרביע | + | |style="text-align:right;"|כי העולה הוא רביע מרביע וזה <s>כאלו</s> כי לו אנחנו שכפלנו אחד ברביע מה יהיה העולה רביע אחד ולפי שאנחנו לא כפלנו בו אלא רביע בהכרח שיהיה העולה רביע מרביע |
|- | |- | ||
|From this you can understand that in the multiplication of numbers there is a mean and two extremes: because the multiplication of integers by integers increases, the multiplication of fractions by fractions decreases, and the multiplication of 1 by itself neither increases nor decreases. | |From this you can understand that in the multiplication of numbers there is a mean and two extremes: because the multiplication of integers by integers increases, the multiplication of fractions by fractions decreases, and the multiplication of 1 by itself neither increases nor decreases. | ||
Line 2,318: | Line 2,337: | ||
|- | |- | ||
|<span style=color:Green>'''Metaphor'''</span> This is similar to what happens in nature, because when a man stands in deep water, he sees his image upside down in the water, i.e. his head down and his feet up - the feet are the beginning of the man on dry land and the end of man's reflection in the water. The higher the man's head on land, the lower the reflection of the man's head in the water. | |<span style=color:Green>'''Metaphor'''</span> This is similar to what happens in nature, because when a man stands in deep water, he sees his image upside down in the water, i.e. his head down and his feet up - the feet are the beginning of the man on dry land and the end of man's reflection in the water. The higher the man's head on land, the lower the reflection of the man's head in the water. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה ידמה זה למה שהיה בטבע כי כשיעמוד אדם על מים | + | |style="text-align:right;"|והנה ידמה זה למה שהיה בטבע כי כשיעמוד אדם על מים עמוקי' הנה יראה {{#annot:term|1510,303|Tj2a}}צורתו{{#annotend:Tj2a}} במים הפוכה ר"ל ראשו למטה ורגליו למעלה והרגל ראשית האדם אשר בחרבה וסוף צורת האדם אשר במים וכמו שכל מה שיגאה ראש האדם אשר בחרבה כן ישפל ראש כל {{#annot:term|1510,303|uLTa}}צורת ה{{#annotend:uLTa}}אדם אשר במים |
|- | |- | ||
|Similarly, as the integers are increasing their inverse fractions are decreasing. | |Similarly, as the integers are increasing their inverse fractions are decreasing. | ||
− | |style="text-align:right;"|כן כל מה | + | |style="text-align:right;"|כן כל מה שיתרבה המספרים השלמים {{#annot:term|1362,1585|0436}}יחסרו{{#annotend:0436}} השברים הנגדים לו |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,329: | Line 2,348: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Also, as when we take the three, we find that it increases the one three times, so when we take the third, it decreases the | + | ::Also, as when we take the three, we find that it increases the one three times, so when we take the third, it decreases the 1 by three times, until it becomes its third. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3=3\sdot1\longrightarrow\frac{1}{3}=1\div3}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{3=3\sdot1\longrightarrow\frac{1}{3}=1\div3}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן כשנקח השלשה הנה נמצא כי הוסיף על האחד שלשה כפלים כן כשנקח | + | |style="text-align:right;"|וכן כשנקח השלשה הנה נמצא כי הוסיף על האחד שלשה כפלים כן כשנקח הג' גרע מהא' ג' חסרונות עד ששב לשלישיותו |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,339: | Line 2,358: | ||
|Therefore, you find that the ratio of integer multiples to one is the same as the ratio of one to the fractions that are the inverse of those integers. | |Therefore, you find that the ratio of integer multiples to one is the same as the ratio of one to the fractions that are the inverse of those integers. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n:1=1:\frac{1}{n}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n:1=1:\frac{1}{n}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה תמצא לזה כי יחס הכפלים השלמים אל האחד כיחס האחד אל השברים הנגדים לשלמים ההם | + | |style="text-align:right;"|והנה תמצא לזה כי יחס הכפלים השלמים אל האחד כיחס האחד אל השברים הנגדים [לשלמים ההם]‫<ref>P1005 להם</ref> |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::This is because the ratio of two to one is the same as the ratio of | + | ::This is because the ratio of two to one is the same as the ratio of one to a half. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2:1=1:\frac{1}{2}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{2:1=1:\frac{1}{2}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וזה כי {{#annot:term|1276,482|PVzl}}יחס{{#annotend:PVzl}} השנים אל האחד הוא כיחס | + | |style="text-align:right;"|וזה כי {{#annot:term|1276,482|PVzl}}יחס{{#annotend:PVzl}} השנים אל האחד הוא כיחס האחד אל החצי |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,356: | Line 2,375: | ||
|- | |- | ||
|Therefore, [one] is mean from the aspect of ratio. | |Therefore, [one] is mean from the aspect of ratio. | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|א"כ הוא אמצעי ביחס |
|- | |- | ||
!<span style=color:Green>Multiplication of fractions by integers</span> | !<span style=color:Green>Multiplication of fractions by integers</span> | ||
Line 2,366: | Line 2,385: | ||
|You find it by multiplying the number of integers by the numerator, then divide the product by the denominator and this is the result. | |You find it by multiplying the number of integers by the numerator, then divide the product by the denominator and this is the result. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\times c=\frac{a\sdot c}{b}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\times c=\frac{a\sdot c}{b}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ותמצאהו בכפול מספר | + | |style="text-align:right;"|ותמצאהו בכפול מספר השלמי' במספר השברים והעולה תחלקהו על שם השבר והוא יהיה העולה |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *We wish to multiply 2-thirds by 4 integers. | + | *{{#annot:⅔×4|17|tfPH}}We wish to multiply 2-thirds by 4 integers. |
:<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times4</math> | :<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times4</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כיצד רצינו לכפול ב' שלישיות בד' שלמים | + | |style="text-align:right;"|כיצד רצינו לכפול ב' שלישיות בד' שלמים{{#annotend:tfPH}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
::We multiply 4 by two; the result is 8. We divide it by the denominator, which is three; we receive two integers and two-thirds. | ::We multiply 4 by two; the result is 8. We divide it by the denominator, which is three; we receive two integers and two-thirds. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times4=\frac{2\sdot4}{3}=\frac{8}{3}=2+\frac{2}{3}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times4=\frac{2\sdot4}{3}=\frac{8}{3}=2+\frac{2}{3}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה נכפול הד' על השנים ויעלו ח' נחלקהו על שם השבר שהוא | + | |style="text-align:right;"|הנה נכפול הד' על השנים ויעלו ח' נחלקהו על שם השבר שהוא שלוש ויצא לנו שנים שלמים ושני שלישיות |
|- | |- | ||
!<span style=color:Green>Multiplication of fractions by fractions of fractions</span> | !<span style=color:Green>Multiplication of fractions by fractions of fractions</span> | ||
Line 2,382: | Line 2,401: | ||
|- | |- | ||
|The multiplication of fractions by fractions of fractions is also easy. | |The multiplication of fractions by fractions of fractions is also easy. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן כפילת שברים ב{{#annot:term|1576,668|hZwf}}שברי שברים{{#annotend:hZwf}} יהיה נקל | + | |style="text-align:right;"|וכן כפילת ‫<ref>108v</ref>שברים ב{{#annot:term|1576,668|hZwf}}שברי שברים{{#annotend:hZwf}} יהיה נקל |
|- | |- | ||
|Since you convert the fractions of fractions into one fraction. | |Since you convert the fractions of fractions into one fraction. | ||
Line 2,389: | Line 2,408: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *We wish to multiply | + | *{{#annot:⅔×(¾·⅓)|17|ZHnp}}We wish to multiply 2-thirds by 3-quarters of one-third. |
:<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{3}\right)</math> | :<math>\scriptstyle\frac{2}{3}\times\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{3}\right)</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כיצד רצינו לכפול | + | |style="text-align:right;"|כיצד רצינו לכפול ב' שלישיות בג' רביעיות שליש אחד{{#annotend:ZHnp}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
::First, we convert 3-quarters of one-third into one fraction: we find it by multiplying 4 of the quarters by 3 of the thirds; the result is 12. | ::First, we convert 3-quarters of one-third into one fraction: we find it by multiplying 4 of the quarters by 3 of the thirds; the result is 12. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{3}\right)=\frac{2}{3}\times\frac{3}{4\sdot3}=\frac{2}{3}\times\frac{3}{12}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{3}\times\left(\frac{3}{4}\sdot\frac{1}{3}\right)=\frac{2}{3}\times\frac{3}{4\sdot3}=\frac{2}{3}\times\frac{3}{12}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה בהתחלה נשיב הג' | + | |style="text-align:right;"|הנה בהתחלה נשיב הג' רביעיות שליש אחד לשבר אחד ונמצאהו בכפול ד' של רביעיות בג' של שליש ויעלו י"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
::Its third is 4, as we said, and its 3-quarters are 3. So, they are 3 parts of 12. | ::Its third is 4, as we said, and its 3-quarters are 3. So, they are 3 parts of 12. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה השליש הוא ד' כמו שאמרנו וג' רביעיות הם ג' | + | |style="text-align:right;"|והנה השליש הוא ד' כמו שאמרנו וג' רביעיות הם ג' א"כ הם ג' חלקים מי"ב |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Now, multiply | + | ::Now, multiply 2-thirds by 3 parts of 12 as we said and this is the result of multiplication of the fraction of fraction that we demonstrated. |
− | |style="text-align:right;"|ועתה תכפול | + | |style="text-align:right;"|ועתה תכפול הב' שלישיות בג' חלקים מי"ב כפי מה שאמרנו והוא יהיה העולה מכפילת השבר ב{{#annot:term|1576,668|fE38}}שבר השבר{{#annotend:fE38}} שהמשלנו |
|- | |- | ||
|<span style=color:Green>'''Check:'''</span> the check of this type is by division as in the case of integers and the result is the [multiplicand]. | |<span style=color:Green>'''Check:'''</span> the check of this type is by division as in the case of integers and the result is the [multiplicand]. | ||
Line 2,420: | Line 2,439: | ||
|When we want this, we divide the numerator by the numerator as well as the denominator by the denominator and the result is the denominator of the resulting fraction. | |When we want this, we divide the numerator by the numerator as well as the denominator by the denominator and the result is the denominator of the resulting fraction. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\div\frac{c}{d}=\frac{a\div c}{b\div d}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\frac{a}{b}\div\frac{c}{d}=\frac{a\div c}{b\div d}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|הנה כשרצינו זה נחלוק מספר השברים על מספר השברים וכן שם השבר על השבר ויצא שם השבר | + | |style="text-align:right;"|הנה כשרצינו זה נחלוק מספר השברים על מספר השברים וכן שם השבר על השבר ויצא שם השבר היוצא |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *We wish to divide six-eighths by two-quarters. | + | *{{#annot:⁶/₈÷²/₄|552|7oEL}}We wish to divide six-eighths by two-quarters. |
:<math>\scriptstyle\frac{6}{8}\div\frac{2}{4}</math> | :<math>\scriptstyle\frac{6}{8}\div\frac{2}{4}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כיצד רצינו לחלק ששה שמיניות בשני רביעיות | + | |style="text-align:right;"|כיצד רצינו לחלק ששה שמיניות בשני רביעיות{{#annotend:7oEL}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::We divide | + | ::We divide 6 by 2; the result is 3. We also divide 8 by 4; the result is two. Therefore, the result of division is 3 parts of two of the whole, which is one and a half. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{8}\div\frac{2}{4}=\frac{6\div2}{8\div4}=\frac{3}{2}=1+\frac{1}{2}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{8}\div\frac{2}{4}=\frac{6\div2}{8\div4}=\frac{3}{2}=1+\frac{1}{2}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה נחלק | + | |style="text-align:right;"|והנה נחלק הו' לב' ויצאו ג' וכן נחלק הח' על הד' ויצאו שנים ויהיה היוצא בחלוקה ג' חלקים משנים בשלם שהוא אחד וחצי |
|- | |- | ||
|<span style=color:Green>'''Check: multiplication'''</span> | |<span style=color:Green>'''Check: multiplication'''</span> | ||
Line 2,446: | Line 2,465: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::The contentment of the mind is that we said: If we were to divide 8-eighths, which is one integer, into 4-quarters, which is also one, what would be the result? Eight-eighths, which is | + | ::The contentment of the mind is that we said: If we were to divide 8-eighths, which is one integer, into 4-quarters, which is also one, what would be the result? Eight-eighths, which is 1, because when dividing 1 by 1 the result is 1. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{8}\div\frac{4}{4}=1\div1=1=\frac{8}{8}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{8}\div\frac{4}{4}=1\div1=1=\frac{8}{8}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|אמנם | + | |style="text-align:right;"|אמנם התישבות הנפש בזה הוא שנאמר לו אלו חלקנו ח' שמיניות שהוא אחד שלם לד' רביעיות שהוא אחד ג"כ מה היה היוצא שמונה שמיניות שהוא א' כי [בחלוקת]‫<ref>P1005 בחלקות</ref> א' על א' יצא א‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Now, if we divide 8-eighths by half the 4-quarters, which are | + | ::Now, if we divide 8-eighths by half the 4-quarters, which are 2-quarters, the result of the division should be twice the result [of division] by 4-quarters; so it is two. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{8}\div\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{4}{4}\right)=\frac{8}{8}\div\frac{2}{4}=2}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{8}\div\left(\frac{1}{2}\sdot\frac{4}{4}\right)=\frac{8}{8}\div\frac{2}{4}=2}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ועתה אם חלקנו הח' שמיניות על חצי הד' רביעיות שהוא | + | |style="text-align:right;"|ועתה אם חלקנו הח' שמיניות על חצי הד' רביעיות שהוא ב' רביעיות אינו דין שיצא בחלוקה כפלים מאשר היה יוצא לד' רביעיות ויהיו שנים |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,466: | Line 2,485: | ||
|- | |- | ||
|We return to the refutation of this doubt that we mentioned: how can a thing give what it does not have and I say that the thing does not give by division what it does not have, because the division is by the numerators, not by denominators as we have said concerning the multiplication of fractions. | |We return to the refutation of this doubt that we mentioned: how can a thing give what it does not have and I say that the thing does not give by division what it does not have, because the division is by the numerators, not by denominators as we have said concerning the multiplication of fractions. | ||
− | |style="text-align:right;"|ונשוב להתיר הספק שאמרנו שאיך יתן | + | |style="text-align:right;"|ונשוב להתיר הספק שאמרנו שאיך יתן הדבר מה שאין לו ואומר כי בחלוקה לא נתן [דבר]‫<ref>P1005 om.</ref> מה שאין לו כי החלוקה הוא ב{{#annot:term|1174,570|hYaF}}מספרים{{#annotend:hYaF}} לא בשמות <s>המספרים</s> השברים כמו שאמרנו בכפילת השברים |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::So, when we divide 6-eighths by | + | ::So, when we divide 6-eighths by two-quarters, the 6 gives the two only what it has, which is two to each. |
::<math>\scriptstyle\frac{6}{8}\div\frac{2}{4}</math> | ::<math>\scriptstyle\frac{6}{8}\div\frac{2}{4}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה כשחלקנו הו' שמיניות על | + | |style="text-align:right;"|והנה כשחלקנו הו' שמיניות על השני רביעיות הנה לא נתן הו' לשנים אלא מה שיש לו והוא שנים לכל אחד |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,478: | Line 2,497: | ||
|- | |- | ||
|<span style=color:Green>'''Metaphor:'''</span> It happens to them as it happens to a man who feeds his animals each day one portion of barley for each, yet one of the animals is sick and can eat one portion only every two days instead of every day. It seems as if [this animal] is given more than the other animals, but in fact this is not true, it is only in relation to what it eats. | |<span style=color:Green>'''Metaphor:'''</span> It happens to them as it happens to a man who feeds his animals each day one portion of barley for each, yet one of the animals is sick and can eat one portion only every two days instead of every day. It seems as if [this animal] is given more than the other animals, but in fact this is not true, it is only in relation to what it eats. | ||
− | |style="text-align:right;"|ויקרה להם כמו שקרה לאיש אחד שהיה מחלק | + | |style="text-align:right;"|ויקרה להם כמו שקרה לאיש אחד שהיה מחלק {{#annot:term|1618,633|o8Pr}}מדה{{#annotend:o8Pr}} אחת של שעורים לכל אחד מבהמותיו ליום אחד והנה בהמה אחת מהן היתה חולה ושבורה ולא הכילה לאכלה מדת אחת ביום אחד אבל בשני ימים והיה לה כאלו ‫<ref>109r</ref>נתנו לה לחם משנה מאשר לשאר הבהמות אע"ף שבאמת אינו כן אלא היה בהתיי<sup>'חסו</sup> אכלה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,486: | Line 2,505: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Now, when we divide them by | + | ::Now, when we divide them by two-quarters, which is one half, they necessarily need twice as much as a whole one needs. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{8}\div\frac{2}{4}=\frac{8}{8}\div\left(\frac{1}{2}\sdot1\right)=2=2\sdot1=2\sdot\left(\frac{8}{8}\div1\right)}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{8}{8}\div\frac{2}{4}=\frac{8}{8}\div\left(\frac{1}{2}\sdot1\right)=2=2\sdot1=2\sdot\left(\frac{8}{8}\div1\right)}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ועתה כשחלקנו אותם על | + | |style="text-align:right;"|ועתה כשחלקנו [אותם]‫<ref>P1005 om.</ref> על שני רביעיות שהוא חצי אחד בהכרח שיספיקו להם כפל ממה שיספיקו לאחד השלם |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::It is as if they receive twelve-eighths, which is | + | ::It is as if they receive twelve-eighths, which is one and a half. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{8}\div\frac{2}{4}=\frac{12}{8}=1+\frac{1}{2}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{6}{8}\div\frac{2}{4}=\frac{12}{8}=1+\frac{1}{2}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|ויהיה כאלו נפל להם שנים עשרה שמיניות שהוא | + | |style="text-align:right;"|ויהיה כאלו כאלו נפל להם שנים עשרה שמיניות שהוא אחד וחצי |
|- | |- | ||
|It is in relation to their deficiency compared to one, but not in actu. | |It is in relation to their deficiency compared to one, but not in actu. | ||
Line 2,504: | Line 2,523: | ||
|style="text-align:right;"|<big>המין הה' בערכין</big> | |style="text-align:right;"|<big>המין הה' בערכין</big> | ||
|- | |- | ||
− | |This is clear from what we said about integers, as well as from that we know that this type consists of multiplication and division and as their verification, so is the verification here. | + | |This is clear from what we said about it for integers, as well as from that we know that this type consists of multiplication and division and as their verification, so is the verification here. |
− | |style="text-align:right;"|הנה זה מבואר ממה שדברנו בשלמים וממה שידענו שזה המין מורכב מכפילה וחלוקה וכפי | + | |style="text-align:right;"|הנה זה מבואר ממה שדברנו בו בשלמים וממה שידענו שזה המין מורכב מכפילה וחלוקה וכפי האימות בהם ככה ימצא האימות בזה |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,511: | Line 2,530: | ||
=== The Sixth Type: Roots of fractions === | === The Sixth Type: Roots of fractions === | ||
− | |style=" | + | |style="text-align:right;"|<big>המין הו' בשרשי השברים</big> |
|- | |- | ||
|Know that the issue of roots of fractions is similar to the issue of roots of integers. | |Know that the issue of roots of fractions is similar to the issue of roots of integers. | ||
Line 2,520: | Line 2,539: | ||
|- | |- | ||
|As one is a square number [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1^2}}</math>] and if you wish to find the next integer square, you should find a pair, or pairs, of numbers between them - <span style="color:Green>[the number of the pairs between <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^2}}</math> is]</span> as the number of the preceding squares, so is the case of the fractions. | |As one is a square number [<math>\scriptstyle{\color{blue}{1=1^2}}</math>] and if you wish to find the next integer square, you should find a pair, or pairs, of numbers between them - <span style="color:Green>[the number of the pairs between <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^2}}</math> is]</span> as the number of the preceding squares, so is the case of the fractions. | ||
− | |style="text-align:right;"|והנה כמו שהאחד מספר מרובע ואם תרצה לדעת המרובע הסמוך בשלמים תצטרך לשום ביניהם זוג מספרים או זוגי מספרים כמספר המרובעים שעברו כן הענין בשברים | + | |style="text-align:right;"|והנה כמו שהאחד מספר מרובע ואם תרצה לדעת המרובע הסמוך בשלמים תצטרך לשום ביניהם [זוג]‫<ref>P1005 זוגי</ref> מספרים או זוגי מספרים כמספר המרובעים שעברו כן הענין בשברים |
|- | |- | ||
|<span style="color:Green>[= the number of pairs of fractions between two consecutive squares <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{n+1}\right)^2}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{n}\right)^2}}</math> is equal to the number of the preceding squares]</span> | |<span style="color:Green>[= the number of pairs of fractions between two consecutive squares <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{n+1}\right)^2}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{n}\right)^2}}</math> is equal to the number of the preceding squares]</span> | ||
Line 2,527: | Line 2,546: | ||
| | | | ||
::Because, between 1, which is the first square and the first square fraction there is one pair of fractions: between one and a quarter that are squares, there is one pair of fraction, which is a half and a third. | ::Because, between 1, which is the first square and the first square fraction there is one pair of fractions: between one and a quarter that are squares, there is one pair of fraction, which is a half and a third. | ||
− | |style="text-align:right;"|כי בין האחד שהוא המרובע הראשון להם ובין השבר המרובע הראשון זוג שברים אחד וזה כי בין האחד והרביע שהם | + | |style="text-align:right;"|כי בין האחד שהוא המרובע הראשון להם ובין השבר המרובע הראשון זוג שברים אחד וזה כי בין האחד והרביע שהם מרובעי' הנה יש ביניהם זוג שברים והוא החצי והשליש |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,536: | Line 2,555: | ||
::As two, which is next to one, is the root of four, which is the square that is follows the first, so the half, which is one of two, is the root of a quarter. | ::As two, which is next to one, is the root of four, which is the square that is follows the first, so the half, which is one of two, is the root of a quarter. | ||
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+1=2=\sqrt{4}\longrightarrow1\div2=\frac{1}{2}=\sqrt{\frac{1}{4}}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{1+1=2=\sqrt{4}\longrightarrow1\div2=\frac{1}{2}=\sqrt{\frac{1}{4}}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכמו שהשנים | + | |style="text-align:right;"|וכמו שהשנים הסמוכים אל האחד הוא שורש הארבעה שהוא המרובע הסמוך לראשון כן החצי שהוא אחד מהשנים הוא שורש הרביע |
|- | |- | ||
| | | | ||
::As two squares [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{2a^2}}</math>] and three [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{3a^2}}</math>] do not have a root, because two and three do not have a root, also there is no root for two times 4 [<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot4}}</math>], nor to 3 times 4 [<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4}}</math>], so there is no root for two-quarters [<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}}}</math>] nor to 3-quarters [<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}}}</math>]. | ::As two squares [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{2a^2}}</math>] and three [<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{3a^2}}</math>] do not have a root, because two and three do not have a root, also there is no root for two times 4 [<math>\scriptstyle{\color{blue}{2\sdot4}}</math>], nor to 3 times 4 [<math>\scriptstyle{\color{blue}{3\sdot4}}</math>], so there is no root for two-quarters [<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{2}{4}}}</math>] nor to 3-quarters [<math>\scriptstyle{\color{blue}{\frac{3}{4}}}</math>]. | ||
− | |style="text-align:right;"|וכמו שאין לשני | + | |style="text-align:right;"|וכמו שאין לשני מרובעי' ולא לשלשה שורש כי [אין]‫<ref>P1005 אם</ref> לשנים ולא לשלשה שורש וכן אין לשני פעמים ד' ולא לג' פעמים ד' שורש כן [אין]‫<ref>P1005 om.</ref> לשני רביעיות ולא לג' רביעיות שורש |
|- | |- | ||
|Because the multiplication of a non-square number by a square number generates a non-square [number], just as [the multiplication of] a square number by a square generates a square. | |Because the multiplication of a non-square number by a square number generates a non-square [number], just as [the multiplication of] a square number by a square generates a square. | ||
− | |style="text-align:right;"|כי מכפילת מספר בלתי מרובע במספר מרובע יולד בלתי מרובע כמו שממספר מרובע במרובע יולד מרובע | + | |style="text-align:right;"|‫[כי]‫<ref>P1005 om.</ref> מכפילת מספר בלתי מרובע במספר מרובע יולד בלתי מרובע כמו שממספר מרובע במרובע יולד מרובע |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,561: | Line 2,580: | ||
|In general, I say that if you want to know the fractions that have a root, look at the integers that have a root and derive their name for the fractions and they will [have a root]. | |In general, I say that if you want to know the fractions that have a root, look at the integers that have a root and derive their name for the fractions and they will [have a root]. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{n^2}=n\longrightarrow\sqrt{\frac{1}{n^2}=\frac{1}{n}}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\sqrt{n^2}=n\longrightarrow\sqrt{\frac{1}{n^2}=\frac{1}{n}}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"| | + | |style="text-align:right;"|ובכלל אומר כי אם תרצה לדעת השברים אשר יהיה להם שורש הנה ראה השלמים אשר להם שורש וגזור מהם שם לשברים והם יהיו |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,581: | Line 2,600: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | ::Also, just as three is the root of | + | ::Also, just as three is the root of 9, so the third is the root of a ninth. |
::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3\longrightarrow\sqrt{\frac{1}{9}}=\frac{1}{3}}}</math> | ::<math>\scriptstyle{\color{blue}{\sqrt{9}=3\longrightarrow\sqrt{\frac{1}{9}}=\frac{1}{3}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|וכן כמו שהשלש הוא שורש | + | |style="text-align:right;"|וכן כמו שהשלש הוא שורש הט' כן השליש הוא שורש התשיעית |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,590: | Line 2,609: | ||
|- | |- | ||
|Know that what I said, that there is no square between a square and a square - as if you say between 1 and 4, or between 4 and 9, as well as between 1 and a quarter, or between a quarter and a ninth - must be understood for integers, or fractions - each type by itself. | |Know that what I said, that there is no square between a square and a square - as if you say between 1 and 4, or between 4 and 9, as well as between 1 and a quarter, or between a quarter and a ninth - must be understood for integers, or fractions - each type by itself. | ||
− | |style="text-align:right;"|ודע כי זה שאמרתי כי לא ימצא מרובע בין מרובע למרובע כאלו | + | |style="text-align:right;"|ודע כי זה שאמרתי כי לא ימצא מרובע בין מרובע למרובע כאלו תאמר בין הא' והד' או בין הד' לט' וכן בין הא' והרביע או בין הרביע ‫<ref>109v</ref>והתשיעית צריך שיובן בשלמים או בשברים כל אחד בפני עצמו |
|- | |- | ||
|<span style="color:Green>[= between <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^2}}</math> or between <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{n+1}\right)^2}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{n}\right)^2}}</math>]</span> | |<span style="color:Green>[= between <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{n^2}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(n+1\right)^2}}</math> or between <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{n+1}\right)^2}}</math> and <math>\scriptstyle{\color{OliveGreen}{\left(\frac{1}{n}\right)^2}}</math>]</span> | ||
Line 2,725: | Line 2,744: | ||
*{{#annot:ladder|655|QOmX}}One asks: I have a wall that is eight cubits tall. Around it a river or ditch six cubits width. How high should be the ladder to be placed near the ditch enough to climb to the top of the wall? | *{{#annot:ladder|655|QOmX}}One asks: I have a wall that is eight cubits tall. Around it a river or ditch six cubits width. How high should be the ladder to be placed near the ditch enough to climb to the top of the wall? | ||
:<math>\scriptstyle x=\sqrt{d^2+h^2}</math> | :<math>\scriptstyle x=\sqrt{d^2+h^2}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|כיצד שאל אחד כותל יש לי שגובהו ח' אמות וסביבותיה נהר או חפירה יש ב{{#annot:term|1488,317|Tl4A}}רחבה{{#annotend:Tl4A}} ו' אמות כמה צריך להיות {{#annot:term|1490,1111|Z57h}}גובה{{#annotend:Z57h}} הסולם להניחו סמוך לחפירה ויספיק לעלות לגבהה של כותל{{#annotend:QOmX}} | + | |style="text-align:right;"|כיצד שאל אחד כותל יש לי שגובהו ח' {{#annot:cubit|1068|Guxj}}אמות{{#annotend:Guxj}} וסביבותיה נהר או חפירה יש ב{{#annot:term|1488,317|Tl4A}}רחבה{{#annotend:Tl4A}} ו' אמות כמה צריך להיות {{#annot:term|1490,1111|Z57h}}גובה{{#annotend:Z57h}} הסולם להניחו סמוך לחפירה ויספיק לעלות לגבהה של כותל{{#annotend:QOmX}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
Line 2,755: | Line 2,774: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *As when one asks: what is the number such that when we subtract its half and one half more, then [we subtract] from the remainder its half and one half more, then [again we subtract] from the [second] remainder its half and one half more, we are left with one. | + | *{{#annot:a-(½a+½)-(½(a-(½a+½))+½)-(½(a-(½a+½)-(½(a-(½a+½))+½))+½)|618|9olE}}As when one asks: what is the number such that when we subtract its half and one half more, then [we subtract] from the remainder its half and one half more, then [again we subtract] from the [second] remainder its half and one half more, we are left with one. |
− | |style="text-align:right;"|כמו ששאל אחד איזהו מספר אשר כשנשליך חציו ועוד חצי אחד ומן הנשאר חציו ועוד חצי אחד וישאר אחד ב[ע]ינו | + | |style="text-align:right;"|כמו ששאל אחד איזהו מספר אשר כשנשליך חציו ועוד חצי אחד ומן הנשאר חציו ועוד חצי אחד וישאר אחד ב[ע]ינו{{#annotend:9olE}} |
|- | |- | ||
|} | |} | ||
Line 2,780: | Line 2,799: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Now, we should add another number to this number, such that when subtracting its half plus one-half, half its half plus one-half, and half the half of its half, 7-eighths remain to complete the remainder to one unit. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{1-\frac{1}{8}=\frac{7}{8}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{1-\frac{1}{8}=\frac{7}{8}}}</math> | ||
|style="width:45%;text-align:right;"|ועתה צריכין אנחנו לחבר לזה המספר מספר אחר שהשליך החצי וחצי החצי וחצי חצי החצי ישארו ז' שמיניות {{#annot:term|1267,929|D0xO}}להשלים {{#annotend:D0xO}} הנשאר לאחד שלם | |style="width:45%;text-align:right;"|ועתה צריכין אנחנו לחבר לזה המספר מספר אחר שהשליך החצי וחצי החצי וחצי חצי החצי ישארו ז' שמיניות {{#annot:term|1267,929|D0xO}}להשלים {{#annotend:D0xO}} הנשאר לאחד שלם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :<span style=color:Green>'''Rule of Three:'''</span> <math>\scriptstyle{\color{blue}{8:1=a:\frac{7}{8}}}</math> | + | :<span style=color:Green>'''Rule of Three:'''</span> we find it by proportions, when we say: if from eight one remains, from which number will seven-eighths remain? |
+ | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{8:1=a:\frac{7}{8}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ונמצא אותו בערכים שנאמר אם במספר שמונה ישאר אחד באיזה מספר ישארו שבעה שמיניות | |style="text-align:right;"|ונמצא אותו בערכים שנאמר אם במספר שמונה ישאר אחד באיזה מספר ישארו שבעה שמיניות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :We find that this number is seven. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=7}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a=7}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ויצא לנו שהוא מספר השבעה | |style="text-align:right;"|ויצא לנו שהוא מספר השבעה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Therefore, when we add this number 7 to the number 8, the result is 15 and this is the required number. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=7+8=15}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{X=7+8=15}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|א"כ בקבצנו מספר הז' הזה אל מספר הח' יעלו ט"ו והוא יהיה {{#annot:term|1633,941|lL4h}}המספר המבוקש{{#annotend:lL4h}} | |style="text-align:right;"|א"כ בקבצנו מספר הז' הזה אל מספר הח' יעלו ט"ו והוא יהיה {{#annot:term|1633,941|lL4h}}המספר המבוקש{{#annotend:lL4h}} | ||
|- | |- | ||
− | !<span style="color:Green> | + | !<span style="color:Green>Multiple Quantities Problem</span> |
| | | | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | *Question: we had 10 qabbin [dry measurement] of bread that are worth 300 zehuvim [golden coins], but these qabbin are not equal, and we do not know how much the first | + | *{{#annot:10 qabbin|652|uTHM}}Question: we had 10 qabbin [dry measurement] of bread that are worth 300 zehuvim [golden coins], but these qabbin are not equal, and we do not know how much the first qab is worth. |
− | |style="text-align:right;"|‫[שאלה אם היו לנו עשרה קבין לחם והם שוים שלש מאות זהובים וזה הקבים אינם שוים או הלחם לא היה שוה | + | |style="text-align:right;"|‫[שאלה אם היו לנו עשרה {{#annot:kab|1068|1yXt}}קבין{{#annotend:1yXt}} לחם והם שוים שלש מאות זהובים וזה הקבים אינם שוים או הלחם לא היה שוה{{#annotend:uTHM}} |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :We only know that the second | + | :We only know that the second qab is worth 2 zehuvim more than the first [qab]. |
− | |style="text-align:right;"|ואין אנו יודעים כמה {{#annot:term|1247,393|zbKO}}שוה{{#annotend:zbKO}} | + | |style="text-align:right;"|ואין אנו יודעים כמה {{#annot:term|1247,393|zbKO}}שוה{{#annotend:zbKO}} ה{{#annot:kab|1068|HdCt}}קב{{#annotend:HdCt}} הראשון אלא ידענו שהקב הב' שוה ב' זהובי' יותר מהראשון |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The third | + | :The third qab [is worth] 3 zehuvim more than the second qab. |
− | |style="text-align:right;"|והקב הג' ג' זהובים יותר מהקב הב‫' | + | |style="text-align:right;"|והקב הג' ג' {{#annot:zahuv|2643|XRkj}}זהובים{{#annotend:XRkj}} יותר מהקב הב‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The fourth | + | :The fourth qab [is worth] 5 zehuvim more than the third qab. |
|style="text-align:right;"|והקב הד' ה' זהובים יותר מהקב הג‫' | |style="text-align:right;"|והקב הד' ה' זהובים יותר מהקב הג‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The fifth | + | :The fifth qab [is worth] 7 [zehuvim] more than the fourth qab. |
|style="text-align:right;"|והקב הה' ז' יותר מהקב הד‫' | |style="text-align:right;"|והקב הה' ז' יותר מהקב הד‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The sixth | + | :The sixth qab [is worth] 3 zehuvim more than the fifth qab. |
|style="text-align:right;"|והקב הו' ג' זהובים יותר מהקב הה‫' | |style="text-align:right;"|והקב הו' ג' זהובים יותר מהקב הה‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The seventh qab [is worth] 2 zehuvim more than the sixth | + | :The seventh qab [is worth] 2 zehuvim more than the sixth qab. |
|style="text-align:right;"|והקב הז' ב' זהובי' יותר מהקב הו‫' | |style="text-align:right;"|והקב הז' ב' זהובי' יותר מהקב הו‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The eight | + | :The eight qab [is worth] one zahuv more than the seventh qab. |
− | |style="text-align:right;"|והקב הח' א' זהוב יותר מהקב הז‫' | + | |style="text-align:right;"|והקב הח' א' {{#annot:zahuv|2643|ZZCM}}זהוב{{#annotend:ZZCM}} יותר מהקב הז‫' |
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :The ninth | + | :The ninth qab [is worth] 4 zehuvim more than the eight qab. |
|style="text-align:right;"|והקב הט' ד' זהובי' יותר מהקב הח‫' | |style="text-align:right;"|והקב הט' ד' זהובי' יותר מהקב הח‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :And the tenth | + | :And the tenth qab [is worth] 2 zehuvim more than the ninth qab. |
|style="text-align:right;"|והקב הי' ב' זהובים יותר מהקב הט‫' | |style="text-align:right;"|והקב הי' ב' זהובים יותר מהקב הט‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
− | :How much is each | + | :How much is each qab worth? |
|style="text-align:right;"|הנה נרצה לידע כמה שוה כל א' וא' מהם | |style="text-align:right;"|הנה נרצה לידע כמה שוה כל א' וא' מהם | ||
|- | |- | ||
Line 2,847: | Line 2,870: | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :I say that the first qab is worth 14 zehuvim and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=14+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=14+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הנה אומ' שהקב האחד ישוה י"ד זהובי' וחצי | |style="text-align:right;"|הנה אומ' שהקב האחד ישוה י"ד זהובי' וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The second 16 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=16+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=16+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשני י"ו וחצי | |style="text-align:right;"|והשני י"ו וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The third 19 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=19+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=19+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשלישי י"ט וחצי | |style="text-align:right;"|והשלישי י"ט וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The fourth 24 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=24+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=24+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והד' כ"ד וחצי | |style="text-align:right;"|והד' כ"ד וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The fifth 31 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=31+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=31+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והחמישי ל"א וחצי | |style="text-align:right;"|והחמישי ל"א וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The sixth 34 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_6=34+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_6=34+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והששי ל"ד וחצי | |style="text-align:right;"|והששי ל"ד וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The seventh 36 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_7=36+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_7=36+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשביעי ל"ו וחצי | |style="text-align:right;"|והשביעי ל"ו וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The eighth 37 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_8=37+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_8=37+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשמיני ל"ז וחצי | |style="text-align:right;"|והשמיני ל"ז וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The ninth 41 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_9=41+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_9=41+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והתשיעי מ"א וחצי | |style="text-align:right;"|והתשיעי מ"א וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The tenth 43 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=43+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=43+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והעשירי מ"ג וחצי | |style="text-align:right;"|והעשירי מ"ג וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The total is three hundred zehuvim that are all equal, but each qab is not equal to the other qabbin. | ||
:<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{a_1+a_2+a_3+a_4+a_5+a_6+a_7+a_8+a_9+a_{10}=300}}</math> | :<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{a_1+a_2+a_3+a_4+a_5+a_6+a_7+a_8+a_9+a_{10}=300}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ויעלה כל זה לשלש מאות זהובים שהיו שוים כלם אבל שלא היו שוים כל קב מהם לכל קב מהם | |style="text-align:right;"|ויעלה כל זה לשלש מאות זהובים שהיו שוים כלם אבל שלא היו שוים כל קב מהם לכל קב מהם | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The way you do it is that we assume, for example, that the first qab is worth 10 zehuvim. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=10}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=10}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והדרך אשר בו תעשה זה הוא כי נשים במשל ש{{#annot:term|1247,393|7U2Y}}ישוה{{#annotend:7U2Y}} הקב הראשון י' זהובים | |style="text-align:right;"|והדרך אשר בו תעשה זה הוא כי נשים במשל ש{{#annot:term|1247,393|7U2Y}}ישוה{{#annotend:7U2Y}} הקב הראשון י' זהובים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :According to our assumption, the second is worth 12. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=12}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=12}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|וכפי הנחתינו ישוה הב' י"ב | |style="text-align:right;"|וכפי הנחתינו ישוה הב' י"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The third 15. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=15}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=15}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשלישי ט"ו | |style="text-align:right;"|והשלישי ט"ו | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The fourth 20. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=20}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=20}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והרביעי כ‫' | |style="text-align:right;"|והרביעי כ‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The fifth 27. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=27}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=27}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והה' [כ"ז‫] | |style="text-align:right;"|והה' [כ"ז‫] | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The sixth 30. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_6=30}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_6=30}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והו' ל‫' | |style="text-align:right;"|והו' ל‫' | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The seventh 32. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_7=32}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_7=32}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הז' ל"ב | |style="text-align:right;"|הז' ל"ב | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The eighth 33. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_8=33}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_8=33}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשמיני ל"ג | |style="text-align:right;"|והשמיני ל"ג | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The ninth 37. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_9=37}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_9=37}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והתשיעי ל"ז | |style="text-align:right;"|והתשיעי ל"ז | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The tenth 39. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=39}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=39}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והעשירי ל"ט | |style="text-align:right;"|והעשירי ל"ט | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Sum up all of them; the sum is 255. | ||
:<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{a_1+a_2+a_3+a_4+a_5+a_6+a_7+a_8+a_9+a_{10}=255}}</math> | :<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{a_1+a_2+a_3+a_4+a_5+a_6+a_7+a_8+a_9+a_{10}=255}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|תחבר כל זה תחבר רנ"ה | |style="text-align:right;"|תחבר כל זה תחבר רנ"ה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :See how much is missing up to three hundred; it is 45 zehuvim. | ||
:<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{300-255=45}}</math> | :<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{300-255=45}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|ראה מה ש{{#annot:term|1362,997|1XQd}}חסר עד{{#annotend:1XQd}} השלש מאות והוא מ"ה זהובים | |style="text-align:right;"|ראה מה ש{{#annot:term|1362,997|1XQd}}חסר עד{{#annotend:1XQd}} השלש מאות והוא מ"ה זהובים | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :We divide these 45 by the 10 qabbin; each qab receives 4 zehuvim and a half. | ||
:<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{\frac{45}{10}=4+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{\frac{45}{10}=4+\frac{1}{2}}}</math> | ||
− | |style="text-align:right;"|נחלק אלו המ"ה על הי' קבים ויפול לכל קב ד' זהובים וחצי | + | |style="text-align:right;"|נחלק אלו המ"ה על הי' {{#annot:kab|1068|U97j}}קבים{{#annotend:U97j}} ויפול לכל קב ד' זהובים וחצי |
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Add these 4 zehuvim and a half to the previous numbers I mentioned with the halves; the result is the same: | ||
|style="text-align:right;"|הנה תחבר אלו הד' זהובים וחצי מאלו המספרים הסמוכים וחצי אשר הזכרתי ויצא שישוה | |style="text-align:right;"|הנה תחבר אלו הד' זהובים וחצי מאלו המספרים הסמוכים וחצי אשר הזכרתי ויצא שישוה | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The first qab is 14 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=10+\left(4+\frac{1}{2}\right)=14+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_1=10+\left(4+\frac{1}{2}\right)=14+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|הקב הראשון י"ד והחצי | |style="text-align:right;"|הקב הראשון י"ד והחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The second is 16 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=12+\left(4+\frac{1}{2}\right)=16+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_2=12+\left(4+\frac{1}{2}\right)=16+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשני י"ו וחצי | |style="text-align:right;"|והשני י"ו וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The third is 19 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=15+\left(4+\frac{1}{2}\right)=19+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_3=15+\left(4+\frac{1}{2}\right)=19+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשלישי י"ט וחצי | |style="text-align:right;"|והשלישי י"ט וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The fourth is 24 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=20+\left(4+\frac{1}{2}\right)=24+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_4=20+\left(4+\frac{1}{2}\right)=24+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והד' כ"ד וחצי | |style="text-align:right;"|והד' כ"ד וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The fifth is 31 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=27+\left(4+\frac{1}{2}\right)=31+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_5=27+\left(4+\frac{1}{2}\right)=31+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והחמישי ל"א וחצי | |style="text-align:right;"|והחמישי ל"א וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The sixth is 34 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_6=30+\left(4+\frac{1}{2}\right)=34+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_6=30+\left(4+\frac{1}{2}\right)=34+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והששי ל"ד וחצי | |style="text-align:right;"|והששי ל"ד וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The seventh is 36 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_7=32+\left(4+\frac{1}{2}\right)=36+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_7=32+\left(4+\frac{1}{2}\right)=36+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשביעי ל"ו וחצי | |style="text-align:right;"|והשביעי ל"ו וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The eighth is 37 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_8=33+\left(4+\frac{1}{2}\right)=37+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_8=33+\left(4+\frac{1}{2}\right)=37+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והשמיני ל"ז וחצי | |style="text-align:right;"|והשמיני ל"ז וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The ninth is 41 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_9=37+\left(4+\frac{1}{2}\right)=41+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_9=37+\left(4+\frac{1}{2}\right)=41+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והתשיעי מ"א וחצי | |style="text-align:right;"|והתשיעי מ"א וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :The tenth is 43 and a half. | ||
:<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=39+\left(4+\frac{1}{2}\right)=43+\frac{1}{2}}}</math> | :<math>\scriptstyle{\color{blue}{a_{10}=39+\left(4+\frac{1}{2}\right)=43+\frac{1}{2}}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והעשירי מ"ג וחצי | |style="text-align:right;"|והעשירי מ"ג וחצי | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :Sum up all of them; the total is three hundred. | ||
:<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{a_1+a_2+a_3+a_4+a_5+a_6+a_7+a_8+a_9+a_{10}=300}}</math> | :<math>\scriptstyle\scriptstyle{\color{blue}{a_1+a_2+a_3+a_4+a_5+a_6+a_7+a_8+a_9+a_{10}=300}}</math> | ||
|style="text-align:right;"|והנה תחבר כל זה ויתחבר שלש מאות | |style="text-align:right;"|והנה תחבר כל זה ויתחבר שלש מאות | ||
|- | |- | ||
| | | | ||
+ | :There are those who are looking for a proof to know if they made a mistake in the addition. | ||
|style="text-align:right;"|יש מי שמבקש מופת לדעת אם טעה בקבוץ המספרים‫]‫<ref>P1005 this problem is missing</ref> | |style="text-align:right;"|יש מי שמבקש מופת לדעת אם טעה בקבוץ המספרים‫]‫<ref>P1005 this problem is missing</ref> | ||
|- | |- |
Latest revision as of 09:25, 31 March 2023
Contents
[1]קצור המספר מהרב ר' יהודה ן' בירגה | |
Prologue |
|
Commercial and social needs of arithmetic: | |
---|---|
Since the selling of lands in the land of Israel depends on the number of the years after Jubilee [Leviticus 25, 14-16] and the redemption of the Hebrew maid [depends] on the number of years before the seventh [year] [Maimonides, Mishneh Torah, Sefer Qinyan, Hilḵot ʽAvadim 4, 6], so a person should study arithmetic lest a person would [cheat] his fellowman. | אחר אשר מכירת הקרקעות בארץ תלויה במספר שנים אחר היובל[note 1] וכן אמה העבריה בפריון במספר שנים קודם השביעי[note 2] הנה ראוי לאדם להתחבר בחכמת המספר לבל יונו איש את עמיתו |
I write it for you in outline form: | אכתוב לך בו ראשי פרקים |
Discussion on the nature of one |
|
I say that the one that is without essence is equivalent to the being; hence, it belongs in actu to the ten categories and its meaning is in the nature of each category. | ואומר כי האחד אשר הוא חוץ לנפש הנה הוא נרדף לנמצא ולזה ימצא בפועל במאמרות העשרה ויהיה הוראתו בטבע מאמ' מאמ' |
The [one] that is in essence belongs to the category of quantity. | ואשר הוא בנפש הוא מאמ' הכמות |
It follows necessarily that that which is in essence exists in actu and that which is without essence is in potentia. | והנה בהכרח שמה שימצא בנפש בפועל שיהיה מציאותו חוץ לנפש בכח |
|
והאפשרות לפחות כי כל פועל נפשי אשר לא ימצא חוץ לנפש כלל הנה הוא פועל בדוי וזה הכח |
|
והאפשרות בדברים הוא הכח אשר בהם להתפרד במחשבה מפני חלוף ענין נמצא בו וכן כח בהם להתחבר במחשבה מפני דמיון מה שימצא בדברים |
Indeed, when the essence is separated, the one is compared to what is apart of it, i.e. this thing is limited individual in itself within something of the rest of the beings, as it is said: My dove, my undefiled, is but one [Song of Songs 6, 9]. | אמנם כאשר תפריד הנפש הנה יהיה האחד נאמ' בהקש אל אשר הוא חוץ ממנו כלומ' זה דבר מוגבל ונפרד בפני עצמו בדבר מה משאר הנמצאות בענין שנאמ' אחת היא יונתי תמתי[note 3] |
When the essence is summed, the one is with regard to its parts, i.e. all these parts are one and a whole in some sense, as it is said: the tabernacle may be one [Exodus 26, 6]. | וכאשר תחבר הנפש הנה יהיה האחד נאמ' בהקש אל חלקיו כלומ' אלה החלקים כלם הם אחד ושלם בצד מה כענין שנאמ' והיה המשכן אחד[note 4] |
|
והנה המפרשים הבינו פי' הפסוק הייחוד[note 5] כפי העניין הראשון לפי שהם הבינו כי אותם השמות רומזים לסבת הסבות כלם |
|
אמנם המקובלים שקבלו כי הם רומזים לשפע מושפע מאתו ית' בספירות ותארי מדות פירשו אותו כפי הענין השני |
|
ואמנם אחדות סבת הסבות כלם הנה למה שאין בו אפשרות להתחלק לדברים שונים כי אינו מורכב ולא להתחבר כי אין דומה לו להיותו מתחבר עמו הנה אותו האחדות אינו מתחלק ואינו מתרבה ואין כח בנפש לפעול בו זה |
|
ולזה נאמ' עליו בזוהר אנת הוא אחד ולא בחשבון[note 6] |
However, the unity of the existences is by Him, the Exalted. | ואמנם אחדות הנמצאות מאתו ית' |
Since every existence of them is somewhat similar to at least one other existence, as they exist […] they have the potentiality to increase and be multiplied through their unity. | לפי שכל נמצא מהם יש לו דמיון מה עם נמצא אחד לפחות בהיותם נמצאים אפי' שיהיה זה בהם בקדימה ואיחור הנה באחדותם כח להתרבות ולהכפל |
Since they are one, although in their essential form they are separate and distinct from each other, and because they have some diversity, they have the potentiality to be divided and separated, even though they are one in form. | ולהיותם למספר אחד אע"ף שבצורתם העצמית יהיו נפרדים ונבדלי' וגם לפי שבהם חילוף מה יש בהם כח להתחלק ולהפרד אע"ף שהם אחדים בצורה בו |
Definition of Number |
|
Therefore, the number counts all things, as the number ten, for example counts 10 people but also 10 horses. | לזה המספר מונה כל הדברים כי הי' מהמספר ד"מ ימנה לי' מהאנשים וכן ימנה לי' מהסוסים |
Hence, the number is a sum of undetermined units; | והנה המספר הוא קבוץ אחדים בלתי רמוזים |
the essence is its agent and the units are its subject. | והיה הנפש כפועל לו והאחדות כנושא |
Numeration |
|
Since sometimes the measurement becomes measured and the number numbered, people count with their fingers, and the fingers are ten as the number of the countings. | ולפי שלפעמים תשוב הממד[2] מדוד והמספר ספור ויקרה לאנשים שימנו באצבעותיהם והיה האצבעות עשרה כמספר הספירות |
|
הנה כל האנשים הסכימו לעשות עד עשרה כלל אחד ועשרה פעמים זה כלל שני [3]ועשרה פעמים הכלל השני כלל שלישי וכן תמיד מהרכבת העשרה מהכלל הקודם יולד כלל אחד |
|
וסדר הכללים הוא זה אחדים עשרות מאות אלפים עשרת אלפים מאת אלפים אלף אלפים עשרת אלפי אלפים מאת אלפי אלפים אלף אלפי אלפים וכזה עד אין קץ |
|
והנה עשו מכל ג' כללים סדר אחד לפי שבשלשה נמצא התחלה ואמצע ותכלית |
The arithmetical opperations |
|
|
ואמנם [מפעל][4] הנפש בהחבר הנפרדים היה מין אחד מהמספר שנקרא הקיבוץ |
|
ומפועל הנפש בהפרדה היה מין שני מהמספר שיקרא המגרעת |
|
ומפועל הנפש בהכפיל הדברים היה מין שלישי מהמספר שיקרא הכפילה |
|
ומפועל הנפש בהפריש הכפלים נמצא מין ד' והוא החלוקה |
|
ומפועל הנפש בהכפל כפלים או חלקיהם על מספר מה כאשר תכפול על מספר אחר היה מין ה' והוא הערכין |
|
ומפועל הנפש בהפריש הכפלים במספר האחדים אשר בכל כפל נמצא מין ששי שנקרא השרשים |
Those are the types [of arithmetical operations] | ואלה המינים |
|
אם שיהיה עסקם במספרים שלמים ומזה הצד כלם סוג אחד ויקרא השלמים |
|
ואם שיעסקו בשברי מספרים ויהיו כלם סוג אחד ונקרא שברים |
The [fractions] are called a type of [operation] by itself - so there are seven types [of operations] | וכבר קראו לזה מין בפני עצמו ושלמו בו במספר ז' מינים |
Chapter One - Addition |
||||||||||||||||||||
The first type is addition - the meaning is to sum two or three numbers or more and calculate their sum. | המין הא' בקיבוץ הכוונה בו לקבץ ב' מספרים או ג' או יותר לידע סכום מניינם | |||||||||||||||||||
Written Addition |
||||||||||||||||||||
Description of the procedure: | ||||||||||||||||||||
|
והנה ראוי שיסודרו כל כלל מהם תחת הכלל הדומה לו כיצד אחדים תחת אחדים ועשרות תחת עשרות וכן השאר | |||||||||||||||||||
|
ואחר תתחיל לקבץ האחדים כלם ותכתבם במקומם | |||||||||||||||||||
|
ואם יעלו מהם עשרות תקבצם עם העשרות אם היו שם עשרות | |||||||||||||||||||
|
ואם יעלו מהם עשרות ומאות תקבץ העשרות עם העשרות והמאות עם המאות | |||||||||||||||||||
|
ואם אין שם עשרות ומאות תכתבם בפני עצמן | |||||||||||||||||||
|
וכל זה בשערך העשרות שעלו מהאחדים כאלו הם אחדים בתוך מדרגת העשרות כמו שאתה משער העשרות לאחדים במדרגתם וכן המאות שעלו מהם בתוך מדרגת המאות | |||||||||||||||||||
|
ויהיה המשל בזה רצינו לקבץ אלף ותשעים ושמונה עם תשע אלפים ושישים ושבעה | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
|
והנה החלונו באחדים ואמרנו שמונה ושבעה הרי הם חמשה עשר | |||||||||||||||||||
|
נכתוב החמשה אחדים תחת האחדים והעשרה נחשוב אותו כאלו הוא אחת בתוך העשרות | |||||||||||||||||||
|
ונקבץ אותו עם התשעה והששה עשרות ויעלו ששה עשר | |||||||||||||||||||
|
נכתוב הששה במדרגת העשרות והעשר שהוא עשר עשרות נכתוב אותו בפני עצמו במדרגת המאות ונחשוב אותו כאלו הוא אחת ר"ל מאה אחת | |||||||||||||||||||
|
עוד נקבץ האלפים והיו עשרה | |||||||||||||||||||
|
והנה לפי שאין שם אחדי אלפים נכתוב במדרגתם סיפרא ונכתוב העשר במדרגתם עוד נקבץ האלפים יהיו עשרה תכתוב עשרה במדרגתם | |||||||||||||||||||
Eventually [the final result is] as in this diagram | והיו שם לאחר הכל כמו שהוא בצורה הזאת | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
Methods of checking |
||||||||||||||||||||
|
ואם עשית [5]אמת בזה הנה כשתגרע אחד מהמספרים הראשונים מהמקובץ יצא המספר האחר | |||||||||||||||||||
|
כי כן דרך כל מורכב מפשוטים כי כשתמצא הפשוט האחד בעצמו הנה בהכרח שימצא השני בפני עצמו כמו שנתבאר בפילוסופיא [בחכמה הטבעית][6] | |||||||||||||||||||
|
[ויש מי שבקש מופת לדעת אם טעה בקבץ המספרים בהשליך אותיות הנקבצים ט'ט' והחזיק בנשאר וככה ישאר בכלל העולה אחרי השליך אותיותיו ט'ט' | |||||||||||||||||||
|
כיצד מן השטה העליונה לא נשאר דבר כי הלכו להם ט'ט' | |||||||||||||||||||
|
ומן השטה התחתונה נשארו ד' | |||||||||||||||||||
|
והנה ג"כ נשארו ד' מהכלל העולה | |||||||||||||||||||
|
והטעם בזה הוא כי אין קבוץ שני המספרים יחד דבר אחר זולתי השליך הם תשיעיות שהם ממין אחד | |||||||||||||||||||
|
כיצד כשקבצנו הח' והז' מהאחדים והיו ט"ו הנה כתבנו באחדים חמשה ועם העשרות אחד הרי ו' והפלנו מהט"ו ט' | |||||||||||||||||||
|
וכן כשקבצנו העשרות ועלו י"ו הנה כתבנו בעשרות ששה ובמאות אחד והפלנו ט' | |||||||||||||||||||
וכן כשקבצנו האלפים העלנו תשעה וכתבנו א' | ||||||||||||||||||||
|
והנה א"כ אין הפרש בין המספרים הנקבצים [ו]הכלל העולה זולתי אלה התשיעיות וא"כ והפיל אותם ישארו שוים | |||||||||||||||||||
|
לפי שמהשוים כשנפיל שוים ישארו שוים | |||||||||||||||||||
|
הנה כשנפיל עוד התשיעיות הנקבצים מהאחדים והעשרות והמאות וכו' מהמספרים הנקבצי' וכן נפיל אותם הכלל העולה כמו כן הנה ראוי שיהיה השאר בהם שוים | |||||||||||||||||||
|
ומזה המשפט תבין הטעם ג"כ בגרעון | |||||||||||||||||||
|
כי המספר הנגרע והמספר הנשאר מקובצים ישתוו למספר אשר גרעת ממנו | |||||||||||||||||||
Thus, the subtraction is potentially inverse operation to addition. | וא"כ הנה הגרעון מתהפך לקבוץ בכח | |||||||||||||||||||
The reason for casting out by 9 as a check of a multiplication procedure: In the multiplication the reason is that any product of nines is a sum of nines. | ובכפילה הנה הטעם הוא כי התשיעיות בכל מספר שיוכפלו יעלה מהם תשיעיות | |||||||||||||||||||
Therefore, what remains from the multiplied numbers is exactly the resulting product of the excess of one of the numbers over nine by the excess of the other number [over nine] and this is what should remain from the total product after casting out the nines.
|
וא"כ לא ישאר במספרים הנכפלים אלא מה שיעלה מכפילת העודף על תשיעיות בזה המספר בעודף במספר השני וזהו מה שראוי שישאר בכלל העולה מהכפילה אחר הפלת תשעיותיו | |||||||||||||||||||
From the multiplication rule you understand the reason of division, for they are inverse operations, like the addition and subtraction. | וממשפט הכפילה תבין הטעם בחלוקה כי שניהם מתהפכים בענין הקבוץ והגרעון][7] |
Chapter Two - Subtraction |
|||||||||||||||
The second type is subtraction - when we wish to subtract a number from a greater number. | המין הב' במגרעת הנה כשנרצה לגרוע מספר ממספר יותר ממנו | ||||||||||||||
Written Subtraction |
|||||||||||||||
Description of the procedure: | |||||||||||||||
|
נסדרם תחלה כל מדרגה תחת הדומה לה | ||||||||||||||
|
ונתחיל לגרוע ממדרגת האחדים | ||||||||||||||
|
והנה אם האחדים אשר במספר הגדול היו יותר מהאחדים אשר במספר הקטן נגרע מהם אחדי המספר הקטן והשאר נכתוב אותו תחת מדרגתם | ||||||||||||||
|
ואם היו להפך הנה אז נקח אחד מאחדי העשרות מהמספר הגדול ונתיכהו לאחדיו ויהיה לעשרה עם אחדי המספר הגדול ואז נגרע מהם אחדי המספר הקטן ונכתוב השאר תחת מדרגתם והנה אז ישארו עשרות המספר הגדול חסרים האחד אשר לקחנו מהם | ||||||||||||||
|
ואם אין במדרגת העשרות שום עשר לקחת ממנו עשר אחד לשום על אחדיו ויש במדרגת המאות שום מאה הנה נקח משם מאה ונתיך אותו לעשרותיו שהם עשרה במדרגת העשרות ונקח מהם עשר אחד ונשארו שם תשעה ונכתוב אותם שם והעשר שלקחנו מהם נשים אותו על אחדיו ואז נגרע מהם האחדים של מספר הקטן | ||||||||||||||
|
ויהיה המשל בזה רצינו לגרוע ממאה ושבעה חמישים ותשעה | ||||||||||||||
|
|||||||||||||||
|
הנה לפי שאין בו בשבעה לגרוע ממנו התשעה וגם לא מצינו במדרגת העשרות של מספר גדול שום עשר הנה נקח המאה אשר לו ויהיה לעשרה במדרגת העשרות ונקח מהם אחד לשום על האחדים ונשארו שם תשעה ואחר גרענו מהשבעה עם העשרה תשעה ונשארו שמונה | ||||||||||||||
|
עוד נגרע מהט' שנשארו במדרגת העשרות החמשה עשרות של מספר הקטן ונשארו תחתיהם ארבעה | ||||||||||||||
|
ואמנם המאה לא נשאר מהם דבר כי כבר עשינו אותו עשרות | ||||||||||||||
|
א"כ הנשאר מן הכל הוא ח' וארבעים | ||||||||||||||
Method of checking |
|||||||||||||||
|
ואם עשית חשבון אמיתי בזה הנה כשתשוב לקבץ שני המספרים התחתונים ר"ל המספר אשר גרענו והמספר הנשאר יעלה המספר השלישי והוא הגדול אשר גרענו ממנו |
Chapter Three - Multiplication |
|||||||||||||||||||||||||
The third type is multiplication - the meaning is to multiply a number by units, or by units and tens, or by units, tens and hundreds of another number and so on endlessly. | המין הג' בכפילה הנה הכוונה בזה לכפול מספר מה במספר אחדי מספר אחד או אחדים ועשרות או אחדים ועשרות ומאות וכן אפשר שתוסיף עד אין תכלית | ||||||||||||||||||||||||
Written Multiplication |
|||||||||||||||||||||||||
Description of the procedure: | |||||||||||||||||||||||||
When you wish to multiply them, arrange them according to their ranks. | והנה כשתרצה לכפול אותם תסדרם במדרגתם [כמשפט][8] | ||||||||||||||||||||||||
|
ותתחיל לכפול המספר ההוא שרצית לכפול אותו כל מדרגה ומדרגה ממנו כמספר האחדים אשר במספר האחר | ||||||||||||||||||||||||
|
ואם מכפילת אחדיו יעלו גם עשרות אז תכתוב האחדים במדרגתם והעשרות עם העשרות אחר שתחשבם לאחדים בתוכם | ||||||||||||||||||||||||
|
וכן תעשה אם מכפילת האחדים [בעשרות][9] יעלו גם מאות תכתוב העשרות [10]במקומם והמאה בתוך המאות בחשבך אותו לאחדים בתוכם | ||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||
|
והנה המשל בזה רצינו לכפול שמונה מאות וששים ותשעה במספר אחדי ששה שיש במספר אחר | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
ונתחיל לכפול מאחדיו ונאמר ששה פעמים תשעה הם נ"ד | ||||||||||||||||||||||||
|
נכתוב הד' ונשמור הה' ונחשוב אותם לה' | ||||||||||||||||||||||||
|
ואחר נכפול הששה בששים שהם במדרגתם נחשבים לששה יעלו ל"ו נחבר אליהם החמשה שחשבנו אותם מהחמישי' ויעלו מ"א | ||||||||||||||||||||||||
|
נכתוב האחד במדרגת העשרות ונשמור המ' ונחשוב אותם לד' | ||||||||||||||||||||||||
|
ואחר תכפול הו' בח' מאות אשר במדרגתם הם נחשבים לשמונה ויעלו מ"ח נחבר אליהם הד' ששמרנו ויעלו נ"ב | ||||||||||||||||||||||||
|
נכתוב השנים במדרגת המאות והחמישים אחריהם במדרגת אלפים בחשבנו אותם שם לחמשה כמו שהוא בזאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||
|
ואמנם אם היה הכפילה במספר אחדים ועשרות של מספר מה | ||||||||||||||||||||||||
|
כאלו תאמ' שרצינו לכפול הח' מאות וששים ותשעה במספר אחדים ועשרות של ארבעים וששה | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
הנה נכפול אותם בתחלה בכמו הו' האחדים כאשר עשינו בתחלה ונכתוב העולה כל מדרגה ומדרגה במקומה | ||||||||||||||||||||||||
|
ואחר נשוב לכפול אותם בארבעים אחר חושבנו אותם לד' במקומם | ||||||||||||||||||||||||
|
ונתחיל מהט' אחדים ויעלו ל"ו | ||||||||||||||||||||||||
|
ונכתו' הו' תחת האחד שהיה בכפילת הששה בתחלה | ||||||||||||||||||||||||
|
וזה לפי ששוה הוא כפילת אחדים בעשרות שהיה כפילת הו' מהמ"ו בשישים מהתתס"ט לכפילת עשרות באחדים שזהו כפילת המ' בתשעה | ||||||||||||||||||||||||
|
ובכפילה הזאת לא תמצא אחדים לפי שכפילת עשרות בכל דבר יעלו עשרות או יותר | ||||||||||||||||||||||||
|
ונשמור הל' מהל"ו | ||||||||||||||||||||||||
|
ונשוב לכפול המ' בס' ובחשבנו אותם אחדים במקומם יעלו כ"ד נחבר ג' מהשלשים יעלו כ"ז | ||||||||||||||||||||||||
|
נכתוב הז' שהם מאות תחת הב' שהיו באותה מדרגה בתחלה | ||||||||||||||||||||||||
|
וישאר עשרים שהם שנים ונשמור אותו | ||||||||||||||||||||||||
|
נכפול עוד הארבעים בח' מאות בחשבנו אותם לאחדים ויעלו ל"ב ונחבר אליהם שנים מהעשרים ששמרנו ויעלו ל"ד | ||||||||||||||||||||||||
|
תכתוב הד' תחת הה' מהאלפים והשלשים אחריהם חשובים לג' | ||||||||||||||||||||||||
|
ואחר תקבץ הכל כמשפט ויעלו ל"ט אלף ותשע מאות ושבעים וד' | ||||||||||||||||||||||||
Do the same if the ranks are multiple. | וכזה תעשה אם המדרגות יהיו רבות | ||||||||||||||||||||||||
Method of checking |
|||||||||||||||||||||||||
|
ואם עשית אמת בזה הנה כשתחלוק היוצא על כל אחד מהמספרים הנכפלים זה על זה יצא השני | ||||||||||||||||||||||||
Calculating the number of ranks in a product of two numbers |
|||||||||||||||||||||||||
And if you wish to know up how many ranks will the ranks of the product rise, count the ranks of both multiplied numbers and sum them together, then subtract one rank. | ואם תרצה לדעת עד כמה מדרגות יעלו מדרגות הכפילה הנה מנה מדרגות שני המספרים הנכפלים זה עם זה ותקבצם יחד והסר מדרגה אחת | ||||||||||||||||||||||||
|
לפי שהאחדות אינו מרבה דבר | ||||||||||||||||||||||||
The remainder are the ranks of the number resulted from the multiplication. | והנשאר הם יהיו מדרגות המספר היוצא מהכפילה | ||||||||||||||||||||||||
|
ואמנם אם יתחבר מהמדרגות האחרונות מהנכפלים בהכאתם ומהמדרגות הסמוכות להם עד עשרה הנה אז המדרגות העולות מהכפילה יהיו כמספר מדרגות [11]שני המספרים הנכפלים זה על זה מבלי הסר מהם שום מדרגה |
Chapter Four - Division |
||||||||||||||||||||
The fourth type is division | המין הד' בחלוקה | |||||||||||||||||||
Dividing a large number by a smaller one |
||||||||||||||||||||
The first meaning of dividing integers is to divide a large number by a number smaller than it, in such a way that each [digit] of the small number is given an equal part. | הכוונה הראשונה בו בחלוקה בשלמים לחלק מספר גדול על מספר יותר קטן ממנו בענין שיגיע לכל אחד מהמספר הקטן חלק שוה לאחר | |||||||||||||||||||
Written Division |
||||||||||||||||||||
Description of the procedure: | ||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
The procedure is as follows: | והמעשה בזה יהיה כן | |||||||||||||||||||
Arrange both numbers by their ranks successively as the rule. | סדר שני המספרים במדרגתם זה תחת זה כמשפט | |||||||||||||||||||
|
והנה אם האות האחרונה שבמספר הגדול יותר כוללת מהאות האחרונה של מספר הקטן | |||||||||||||||||||
|
תתחיל בחלוק ממנה ועליה ר"ל מהאות האחרונה של מספר גדול על האות האחרונה של מספר הקטן ותן לה ממנה היותר פעמים שתוכל | |||||||||||||||||||
|
ובלבד שתשאיר בה להשלים עמו מהאות הסמוכה לה לאות הסמוכה לאחרונה מהמספר הקטן אם יצטרך לו | |||||||||||||||||||
|
וכן אם יהיה שם יותר [אותיות][12] שישאר בה או בשנית לה להשלים עמו באות השלישית ממנה לאחרונה אשר מהמספר הקטן אם יצטרך אליו | |||||||||||||||||||
|
והנה המשל בזה רצינו לחלק שמונה מאות ועשרים ושלשה למאתים ושבעי' ושמונה | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
|
והתחלנו מהאות האחרונה של מספר הרב שהוא ח' לחלקו על האות האחרונה מהמספר המעט שהוא שנים | |||||||||||||||||||
|
והנה מן הדין היה שיתן לו ארבעה אלא כשנתן לו ככה מהאות הסמוכה לאחרונה מהרב שהוא שנים לאות הסמוכה לאחרונה מהמעט שהוא שבעה הנה לא יהיה בו די | |||||||||||||||||||
|
והכוונה היתה שיקבלו כלם חלקים שוים על כן לא נתן מהח' לשנים ארבעה ולא ג"כ נתן לו שלשה | |||||||||||||||||||
|
לפי שאע"ף שיספיק השנים עם מה שישאר מהשמונה שהם שנים אחדים שיהיו נחשבים לעשרים ושנים לתת לשבעה לשלש לכל אחד וגם ישאר שם אחד | |||||||||||||||||||
|
הנה לא יהיה די בשלש מהמספר הרב לתת לח' מהמספר המעט שלש לכ"א מהם | |||||||||||||||||||
|
ואפי' שיוריד אליו האחד הנשאר על השנים ויהיו י"ג לפי שיותר שלשה פעמים שמונה שהוא כ"ד | |||||||||||||||||||
|
על כן לא נתן מהח' לשנים אלא שנים ונכתוב אותם במדריגה הראשונה | |||||||||||||||||||
|
לפי שראוי למנות מדרגות המספר אשר נחלק [עליו מהמדרגה האחרונה מהמספר אשר נחלק][13] ממנו למפרע | |||||||||||||||||||
|
אם היה בה מספר די לחלק ממנו על המספר האות האחרונה מהמספר המעט כמו שיש בכאן בח' די לחלק על השנים | |||||||||||||||||||
|
ובמקום שיכלה שם תכתוב מה שיעלה בחלוקה | |||||||||||||||||||
|
ואם אין די במה שכתוב במדרגה האחרונה ההיא לתת למספר אשר הוא במדרגה התחתונה ותצטרך להעתיק אותה ממקומה ולחשבה לעשרות במדרגה הסמוכה לה כדי לחלק ממנה הנה אז תמנה מהמדרגה השנית לה ר"ל מהאות הסמוכה לה למפרע ובמקום שיכלה שם תכתוב היוצא בחלוק | |||||||||||||||||||
|
ומדרך זה תדע מתחלת החלוקה לכמה מדרגות יעלה היוצא בחלוק | |||||||||||||||||||
|
ועתה נשלים דרך החלוקה במשל [14]שהמשלנו ונאמר כי כבר יצא לנו בחלוק שנים וכשנמנה מדרגות הנחלק עליו מהמדרגה האחרונה מהמחולק למפרע הנה יכלו במדרגה הראשונה שהיא מדרגת האחדים על כן נכתוב שם השנים תחת הג' ועל הח' במה שביניהם | |||||||||||||||||||
|
והנה כשנתן לשנים האחרונים שנים לכל אחד יעלו ד' נגרע אותם מהח' ישארו ד' | |||||||||||||||||||
|
נתן כך לשבעה יעלו י"ד | |||||||||||||||||||
|
ולפי שאין בשנים הסמוכים לח' די לזה נקח מהד' שנשארו מהח' שנים והשנים הנשארים נכתבם על הח' | |||||||||||||||||||
|
והנה השנים שלקחנו יהיו נחשבים לשנים על השנים ויהיו הכל כ"ב | |||||||||||||||||||
|
נגרע מהם הי"ד וישארו ח' | |||||||||||||||||||
|
עוד נצטרך לקחת שנים מאלו השמונה לשום על הג' וישארו ו' ונכתבם על השנים | |||||||||||||||||||
|
והשנים שלקחנו נורידם על הג' ויהיו שם הכל כ"ג | |||||||||||||||||||
|
נגרע מהם שנים פעמים שמונה וישארו שם שבעה נכתבם על השלשה | |||||||||||||||||||
|
והנה תמצא בזה כי יצא לכל אחד בחלוקה שנים ונשארו לחלק רס"ז | |||||||||||||||||||
|
וכן תעשה גם שיהיו המספר הרב רבות ומדרגות המספר המעט מעטות עד שיצא בחלוקה שתים או שלש [מדרגות][15] | |||||||||||||||||||
|
אלא שראוי שתדע שאם כבר חלקת משום מדרגה מהמספר הרב או אפי' שלא חלקת אלא שאין במדרגה ההיא כדי לתת ממנה אלא בהעתיק אותה ממקומה הנה תשים בחלוקה סיפרא לומ' שאין נמצא דבר במתחלק לחלק לאותה מדרגה | |||||||||||||||||||
|
ולהרגילך בזה נמשיל עוד משל אחד בזה | |||||||||||||||||||
|
ויהיה המספר המתחלק מאתים וארבעת אלפים ושש מאות ושתים עשרה והנחלק עליו מאתים ושמונים ותשעה | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
|
והנה כבר היינו יכולין לתת משנים העליונים לשנים התחתונים אחד אלא שלא יהיה דבר בסיפרא [הסמוכה לו][16] לתת לח' הסמוכה לשנים התחתונים | |||||||||||||||||||
|
וא"כ צריכין אנחנו להעתיק השנים ממקומם על הספרא ויהיו עשרים | |||||||||||||||||||
|
ונחלק ממנו על השנים ולא נוכל לתת עשרה כי אין בחלוק יותר מאחדים ולא גם כן נוכל לתת בזה המספר לתת תשעה ולא עוד אלא ח' כי לא יהיה די בארבעה לחלק ככה לשמונה אבל ראוי שיתן שבעה | |||||||||||||||||||
|
ולפי שמדרגות המספר אשר נחלק עליו הם שלשה וכשנמנה כמספרם למפרע מהסיפרא שהועתק אליו השנים העליונים יכלה אל המדרגה השלישית שהוא מדרגת המאות הנה ראוי לכתוב שם אלו הז' היוצאים בחלוקה | |||||||||||||||||||
|
ואז נשוב ונאמר כי שבעה פעמים שנים הם י"ד נגרע אותם מהעשרים ישארו ששה | |||||||||||||||||||
|
ולפי ששבעה פעמים שמונה הם נ"ו ויצטרך הד' אשר אצל הסיפרא להוריד אליה הו' הנשארים על הסיפרא | |||||||||||||||||||
|
נכתוב סיפרא על הסיפרא ויהיו על הד' ס"ד נגרע מהם הנ"ו ישארו שמונה על הד' | |||||||||||||||||||
|
ועוד לפי שז' פעמים ט' הם ס"ג [17]ויצטרך הו' להוריד אליהם מהח' ו' הנה נשארו שם שנים ונכתבם על הד' | |||||||||||||||||||
|
והנה הו' שהורדנו על הו' יעלו לשם ס"ו נגרע מהם הס"ג ישארו שם ג' ונכתבם על הו' | |||||||||||||||||||
|
ונעשה סימן במדרגת הסיפר' לומ' שכבר חלקנו ממנה | |||||||||||||||||||
|
ואע"ף שהיה נשאר לשם די לחלק אין ראוי לעשותו אלא בהורידו מאותה מדרגה לסמוכה התחתונה ממנה כ"ש כשישאר דבר שאין בו די לחלק או לא דבר כמו שהוא בכאן | |||||||||||||||||||
|
ונשוב לחלק מהב' שנשארו על הד' על השנים התחתונים | |||||||||||||||||||
|
ודי היה בהם לתת להם אחד אלא שלא יהיה די בג' הסמוכים להם לתת כמו זה לח' הסמוכים לשנים התחתונים | |||||||||||||||||||
|
ונצטרך להוריד השנים העליונים ממדרגתם על הג' הסמוכים להם והיו שם כ"ג | |||||||||||||||||||
|
ונכתוב סיפרא סמוך לז' לומ' לא מצאנו במדרגת השנים העליונים דבר לחלק משם | |||||||||||||||||||
|
ונרשום סימן תחת הד' לומ' כבר חלקנו משם סיפרא כי לא מצאנו דבר יותר | |||||||||||||||||||
|
[ונשוב לחלק הכ"ג לשנים והנה לא נוכל לתת תשעה וכ"ש יותר][18] לפי שלא ישאר מהכ"ג להשלים עם האחד לשמונה | |||||||||||||||||||
|
לכן נתן להם שמונה ויעלו י"ו נגרע אותם מכ"ג ישארו שם ז' | |||||||||||||||||||
|
ולפי שח' פעמים ח' הוא ס"ד נצטרך להוריד על האחד כל אותם השבעה וישאר שם סיפרא על הכ"ג | |||||||||||||||||||
|
ויהיו ע"א על האחד נגרע ס"ד מהם ישארו ג"כ שם שבעה | |||||||||||||||||||
|
ולפי שנצטרך להורידם על הב' לספק לח' פעמים ט' שהם ע"ב נכתוב סיפרא על הא' גם כן | |||||||||||||||||||
|
ואחר שהורדנו אותם על השנים והיו ע"ב נגרע מהם ע"ב מכפילת ח' פעמים ט' ולא ישאר גם כן שם דבר ונכתוב סיפרא על השנים | |||||||||||||||||||
|
והנה כבר חלקנו כל המספר ולא נשאר עד אחד | |||||||||||||||||||
|
ונאמין זה לפי שהגיעו מדרגות החלוקה עד מדרגות האחדים וג"כ לפי שכבר חלקנו ממדרגו' מספר הששה למספר השנים התחתונים והם שוים במדרגתם | |||||||||||||||||||
ואין מקום לחלק עוד ממדרגה פחותה ממנה לשנים לפי שהם ממדרגה גדולה | ||||||||||||||||||||
וזה כפי המכוון הראשון בחלוקה שאמרנו | ||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
Method of checking |
||||||||||||||||||||
|
ואם עשית באמת החלוקה הנה כשתכפול התש"ח היוצאים בחלוקה על הרס"ט אשר חלקת עליהם יהיה העולה שוה למאתים וארבעת אלפים ותרי"ב שחלקת אותם | |||||||||||||||||||
|
ובזה תבחין כל חלוקה שתעשה אלא שראוי שתדע שאם נשארו לחלק שום מספרים על המספר הנחלק שראוי שתקבצם עם העולה מהכפילה ואז ישתוה למספר הנחלק | |||||||||||||||||||
|
ויש מי שבקש מופת לדעת אם תעה בקבוץ המספרים בהשליך אותיות [הנקבצים][19] ט'ט' ואחזיק בנשאר וככה ישאר בכלל העולה אחרי השליך אותיותיו ט'ט' | |||||||||||||||||||
|
כיצד מהשטה הראשונה לא נשאר דבר כי אם הלכו להם ט'ט' | |||||||||||||||||||
|
ומהשטה התחתונה נשארו ד' | |||||||||||||||||||
|
הנה א"כ נשארו ד' מהכלל העולה | |||||||||||||||||||
|
והטעם בזה הוא כי אין קבוץ שני המספרים יחד דבר אחר זולתם השליך התשיעיות שהם ממין אחד | |||||||||||||||||||
|
כיצד כשקבצנו הח' והז' מהאחדים והיו ט"ו [20]הנה כתבנו באחדים חמשה ועם העשרות אחד והפלנו מהט"ו ט' | |||||||||||||||||||
|
וכן כשקבצנו העשרות ועלו י"ו הנה כתבנו בעשרות ו' ובמאות א' והפלנו ט' | |||||||||||||||||||
|
וכן כשקבצנו האלפי' הפלנו ט' וכתבנו א' | |||||||||||||||||||
|
והנה א"כ אין הפרש בין המספרים הנקבצים [לכלל][21] העולה זולתי אלה התשיעיות | |||||||||||||||||||
|
וא"כ בהפיל אותם ישארו שוים שמהשוים כשנפיל שוים ישארו שוים | |||||||||||||||||||
|
כשנפיל עוד התשיעיות הנקבצים מהאחדים והעשרות והמאות מהמספרים הנקבצים וכן נפיל אותם מהכלל העולה כמו כן הנה ראוי שיהיה הנשאר בהם שוים | |||||||||||||||||||
From this rule you can understand the reason of subtraction also, because the sum of the subtrahend and the remainder is equal to the subtracted number. | ומזה המשפט תבין הטעם ג"כ בגרעון כי המספר הנגרע והמספר הנשאר מקובצים ישתוו למספר אשר גרעת ממנו | |||||||||||||||||||
Therefore, subtraction is inverse of addition in potentia. | וא"כ יהיה הגרעון מתהפך לקבוץ בכח | |||||||||||||||||||
The reason of multiplication is that the product of nines by any number is nines. | ובכפילה הנה הטעם הוא כי התשיעיות בכל מספר שיוכפלו יעלה מהם תשיעיות | |||||||||||||||||||
So, the remainder from the multiplied numbers is only the product of the excess over the nines in one number by the excess over the nines in the second number and this is what should remain from the total result of multiplication after casting out its nines. | וא"כ לא נשאר במספרים הנכפלים אלא מה שעלה מכפילת העודף על תשיעיות בזה המספר בעודף מתשיעיות במספר השני וזהו מה שראוי שישאר בכלל העולה מהכפילה אחר הפלת תשיעיותיו | |||||||||||||||||||
From the rule of multiplication you can understand the reason of division, because they are inverses, as matter of addition and subtraction. | וממשפט הכפילה תבין הטעם בחלוקה כי שניהם מתהפכים כענין הקיבוץ והגרעון | |||||||||||||||||||
Dividing a small number by a larger one |
||||||||||||||||||||
The second meaning of division is to divide a small number by a number greater than it | הכוונה השנית בחלוקה לחלק מספר קטן על מספר גדול ממנו | |||||||||||||||||||
Since it is [a division] of integers it is included in the [discussion of] integers, even though the resulting quotient is fractions. | כיון שזה בשלמים אע"ף שהחלוקה יצא בשברים נמצא זה בתוך השלמי' | |||||||||||||||||||
We say that the people got used in this [kind of] division to multiply the smaller number by ten, then they divide the result by the larger number, if the product is greater than it, and the result of the division is tenths.
|
ונאמ' כי האנשים הרגילו בחלוקה זאת לכפול המספר הקטן בעשרה והיוצא יחלקו על המספר הרב אם היוצא יותר ממנו והיוצא בחלוקה יהיו עשיריות | |||||||||||||||||||
If multiplying by ten is not enough to divide by the greater number, or if there is something left to divide after multiplying by ten, then multiply it by ten again and the result is tenths of tenths and so on.
|
ואם אין די בכפול בעשרה לחלק על מספר הרב או אם ישאר דבר לחלק אחר הכפילה בעשרה הנה תכפול אותם עוד בעשרה ויהיה היוצא עשיריות של עשיריות וכן תמיד | |||||||||||||||||||
|
ומשל לאחד רצינו לחלק ד' על חמישים | |||||||||||||||||||
|
הנה עשינו אותם עשיריות עדין אין די נעשה אותם עוד עשיריות יהיו ד' מאות נחלקם על החמישים יצא לכל אחד שמונה והם עשיריות של עשיריות | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
|
ומשל לשני רצינו לחלק ששה על חמישים | |||||||||||||||||||
|
עשינו אותם עשיריות היו ששים חלקנו אותם על החמישים יצא לכל אחד [א' וישארו שם עשרה | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
|
נעשם עוד עשיריות ויהיו מאה נחלקם על חמישים יצא לכל אחד][22] שנים והם עשיריות של עשיריות | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
Since this division is unnatural, I say that we divide the larger number by the smaller one and the resulting number is the name of the fraction resulting from the division.
|
ואמנם לפי שהחלוק הזה בלתי טבעי אני אומר כי נחלוק המספר הגדול על הקטן והמספר היוצא יהיה שם השבר אשר יצא בחלוקה | |||||||||||||||||||
|
המשל בזה נרצה לחלק ד' על י"ב | |||||||||||||||||||
|
הנה נהפך המשפט ונחלוק י"ב על הד' ויצא בחלוקה שלשה ואומ' כי שם שם השבר אשר יצא בחלוקה הוא שליש | |||||||||||||||||||
|
וכן הוא כי כאשר נעשה הד' שלישים כלם יהיו י"ב שלישים וכשנחלקם לי"ב יעלו לכל אחד שליש | |||||||||||||||||||
וכזה בכל מה שיביאך אליו החלוקה | ||||||||||||||||||||
Dividing a number to unequal parts |
||||||||||||||||||||
The third meaning of division is to divide a certain number by another number of unequal parts | הכוונה הג' בחלוקה לחלק מספר מה על מספר אחר לחלקים בלתי שוים | |||||||||||||||||||
|
ויהיה [23]המשל בזה רצינו לחלק שש מאות על שלשה בענין שיצא לא' ביחס השנים ולשני ביחס השלשה ולשלישי ביחס הה' | |||||||||||||||||||
|
ואז ראוי שנקבץ היחסים כלם ויגיע מהם עשרה נחלוק עליהם השש מאות יצא לכל אחד ששים | |||||||||||||||||||
|
נכפול זה ביחס השנים ויעלו ק"ך וזה מה שראוי לראשון | |||||||||||||||||||
|
עוד נכפול זה בג' ויעלו ק"פ וזה מה שראוי לשני | |||||||||||||||||||
|
עוד נכפול זה בה' יעלו ש' וזה מה שראוי לג' | |||||||||||||||||||
|
וכן אם אמרנו לחלקם על ג' ויהיה לראשון יחס החצי ולשני יחס השליש ולשלישי יחס הרביע | |||||||||||||||||||
|
הנה נדרוש מספר ימצאו בו היחסי' כלם ונמצאהו כשנכפול החצי בשליש ויהיה ו' וזה בד' ויגיע כ"ד | |||||||||||||||||||
|
ונקבץ החצי והשליש [והרביע][24] ויעלו כ"ו | |||||||||||||||||||
|
ואחר נחלוק הו' מאות עליהם יצא לכל אחד כ"ג וחלק מי"ג | |||||||||||||||||||
|
ונקח חצי הכ"ד שהוא י"ב ונכפול אותו בכ"ג וחלק מי"ג ויעלו רע"ו וי"ב חלקים מי"ג וזהו מה שראוי לראשון | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
|
עוד נקח שליש הכ"ד והם שמונה ונכפול אותו בכ"ג וחלק מי"ג ויעלו קפ"ד וח' חלקים מי"ג וזהו מה שראוי לשני | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
|
עוד נקח רביע הכ"ד והם ו' ונכפול אותו בכ"ג וחלק מי"ג ויעלו קל"ח וו' חלקים מי"ג | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
|
וכשתקבץ הכל יעלו הו' מאות |
Chapter Five - Proportions |
|
The fifth type is on ratios. | המין הה' בערכים |
The intention in it is to know the ratio of what is partly unknown, relying on our knowledge of another ratio the is similar to it. | הכוונה בו לדעת ערך מה שנעלם קצתו מפני ידיעתנו ערך אחר דומה לו בכללו |
The Rule of Three | |
---|---|
The ratio is found in actu between four terms.
|
והנה הערך ימצא בפועל בין ד' גבולים |
|
כאלו תאמר ערך הד' אל הו' הוא כערך הח' אל הי"ב |
Proportional Triad | |
It is found in potentia by three terms, when the two of them that are means are the same in actu.
|
וימצא [בכח][25] בג' גבולים כאשר השנים מהם האמצעיים אחדים בפועל |
|
כאלו תאמר כי ערך הד' אל הו' הוא כערך הו' אל הט' |
The proportional triad as a special case of the rule of three, in which the two means are equal: | |
Thus, the mean is one name in actu, i.e. in form, but is numerous in potentia, i.e. as the number of the proportional numbers. | והנה האמצעי שם א' בפועל ר"ל בצורה רבים בכח ר"ל כמספר הנערכים |
Therefore, the rule is applied on four proportional numbers, and the three proportional numbers are considered as four, as we have said. | לכן המשפט נעשה בד' נערכים ומשם יובן הג' נערכים שהם ד' כמו שאמרנו |
The Rule of Three | |
|
והנה כשנודע לנו הערך האחד כאלו תאמר ערך הד' אל הו' ומהערך האחר נודע גבול אחד ונעלם גבול אחר ממנו כאלו תאמר שנעלם הי"ב |
|
|
|
הנה אז נכפול הגבול השני מהערך הראשון שהוא ששה בגבול הראשון מהערך השני שהוא ח' ויעלו מ"ח |
|
נחלוק אותו על הגבול הא' שהיה ד' ויצא בחלוקה י"ב והוא המבוקש בו |
|
נשים הנעלם מהערך השני הוא ח' |
|
|
|
הנה אז נכפול הגבול הראשון מהראשון שהוא הד' בגבול השני מהערך השני שהוא הי"ב ויעלו מ"ח |
|
נחלוק אותו על הו' ויצאו ח' והוא הנעלם המבוקש |
Argumentation | |
The reason for that is: | והסבה בזה הוא |
For every four proportional numbers, the product that is generated from the multiplication of the first by the fourth is equal to the product that is generated from the multiplication of the second by the third.
|
כל ד' מספרים נערכים הנה המשוטח הבא מכפילת הראשון ברביעי שוה למשוטח הבא מכפילת השני בשלישי |
Also, the area of every quadrilateral is the product of its sides one by the other. | ועוד כי תשבורת כל מושטח הוא בא מכפילת הצלעות זה בזה |
Furthermore, for every quadrilateral that we know its area and one of its sides, its other side can be deduced by dividing the area by the known [side] and the result is the size of the unknown side as was explained in Euclid's [Elements, Book VII, definitions].
|
ועוד כל מושטח אשר ידענו התשבורת שלו וידענו צלע אחד מצלעיו הנה יודע הצלע האחר בחלקנו התשבורת ההיא על השטח הנודע ויצא מספר הצלע הנעלם כמו שיתבאר כל זה מהאוקלידיס |
[= a composite number is the product of its divisors one by the other. If the composite number and one of its divisors are known, then the other divisor can be deduced] | |
|
[26]ועתה כאשר כפלנו הראשון שהיה ד' ברביעי שהיה י"ב ועלה מ"ח הנה לנו מושטח מה שהוא שוה למושטח הנעשה מהשני שהוא ו' בשלישי שהוא ח' |
|
א"כ מושטח ו' בח' הוא מ"ח ולפי שנודע לנו מזה המושטח הצלע האחד שהוא הו' נחלוק עליו המושטח שהיה מ"ח ויצא ח' והוא הצלע השני ממנו נודע |
Proportional Triad | |
|
וכן במשל האחר מן הג' מספרים הנערכים כי ידענו שהמושטח הבא מן הראשון בשלישי שוה למושטח השני בעצמו |
|
כי הנה אם נעלם המספר הראשון או השלישי הנה נכפול השני בעצמו ונדע תשבורת הראשון בשלישי ונחלק התשבורת על הראשו' אם היה הוא נודע או על הג' אם הוא הנודע ויצא לנו הנעלם |
|
ואמנם אם נעלם השני הנה נכפול הראשון על השלישי ויצא לנו תשבורת השני על עצמו נבקש שורש אותו התשבורת והוא יהיה המספר השני |
Chapter Six - Roots |
||||||||||||||||||||||||
The sixth type is on roots. | המין הו' בשרשים | |||||||||||||||||||||||
Know that it is said that a number is a root of another number, if when you multiply it by itself, the result is the same as the other number no more and no less. | דע כי מספר שרשי למספר אחר יאמר כאשר תכפול אותו בעצמו ויעלה לכמו אותו המספר האחר בלא תוספת ומגרעת | |||||||||||||||||||||||
It is said to be a square number if such a root number is found for it. | ויאמר מספר מרובע על מי שימצא לו מספר שרשי כזה | |||||||||||||||||||||||
Know that every number is a root, but not every number is a square. | ודע כי כל מספר הוא שורש ואין כל מספר מרובע | |||||||||||||||||||||||
|
אבל כל מספרים מרובעים זוגי מספר במספר כמספר המרובעים שעברו עד המרובע האחרון מהם | |||||||||||||||||||||||
|
כיצד הא' הוא שורש עצמו ומרובע בעצמו והד' הוא מספר מרובע הנה ביניהם זוגי מספרים שהם הא' והשלש כמספר המרובעי' שעברו שהיה הוא האחד | |||||||||||||||||||||||
|
עוד הט' הוא מספר מרובע והנה בין הד' והט' זוגי מספרים שנים והם הה' והו' והז' והח' כמספר המרובעים שעברו עד הט' שהם שנים והם הא' והד' | |||||||||||||||||||||||
|
עוד הי"ו הוא מספר מרובע הנה בין הט' והי"ו זוגי מספרים שלשה והם הי' והי"א והי"ב והי"ג והי"ד והט"ו כמספר המרובעים שעברו עד הי"ו והם ג' הא' והד' והט' | |||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם | |||||||||||||||||||||||
|
ועוד דע כי המרובע הראשון הוא נפרד והשני זוג והשלישי נפרד והרביעי זוג וכן לעולם | |||||||||||||||||||||||
|
וזה כענין שרשיהם כי שורש המרובע הנפרד הוא נפרד ושורש המרובע הזוג הוא זוג | |||||||||||||||||||||||
|
וכשתכפול הנפרד בנפרד יעלה נפרד והזוג בזוג יעלה זוג | |||||||||||||||||||||||
|
והנה סדר השרשים אחד נפרד ואחד זוג תמיד | |||||||||||||||||||||||
|
כי האחד שורש האחד והוא נפרד והשני שורש הד' והוא זוג והג' שורש הט' והוא נפרד וכן תמיד | |||||||||||||||||||||||
|
עוד דע כי מדרגות השורש ראוי להיות בחצי מדרגות המרובע ועוד חצי מדרגה | |||||||||||||||||||||||
|
וזה כי כבר אמרנו בהכפלה כי נדע המדרגות העולות מכפילת כל מספר במספר בקבץ מדרגתם והסר מהם אחד | |||||||||||||||||||||||
|
ולפי שבשרשים מדרגות הנכפלים שוים [27]לפי שהוא נכפל בעצמו ראוי א"כ להיות מדריגות השורש חצי מדרגות המרובע ועוד מדריגה אחת בשניהם שהוא חצי מדרגה לכל אחד | |||||||||||||||||||||||
|
על כן לא יתכן לבקש שורש למדרגות שום מרובע כשיהיו זוגות כי לא יתכן להיות חצי מדרגה אלא בשרשים שמדרגתם | |||||||||||||||||||||||
|
וא"כ בכל מספר שמדרגתם זוגות ראוי להוריד האות האחרונה מהם לסמוכה לה ואז יהיו מדרגתם נפרדות ויהיו חצי מדרגתם עם החצי מדרגה שנוסיף מדריגות שלימות והם יהיו מדריגות השורש | |||||||||||||||||||||||
|
והנה נתחיל למנות מהמדרגה העליונה עד חצי המדריגות למפרע ושם נכתוב המדריגה העליונה מהשורש ועד שם יגיע | |||||||||||||||||||||||
|
עוד דע כי כשנחשב חשבונות במספרים הנה כל מה שנקרב אל הפשוטים ואל האחדים יהיה יותר ידוע לנו מהמתרחקים מהם | |||||||||||||||||||||||
|
ולזה חבור אחדים מה עם אחדים כמעט שהוא מושכל ראשון | |||||||||||||||||||||||
|
ואינו כן במספרים הרחוקים המורכבים כי נצטרך למלאכה לדעתו | |||||||||||||||||||||||
|
ולזה כשנתור לדעת [שורש][28] כל מספר מרובע אין ראוי לנו לבקש השורש כלו ביחד אבל חלק אחר חלק עד תומם | |||||||||||||||||||||||
Extracting roots - written procedure |
||||||||||||||||||||||||
Description of the procedure: | ||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
Therefore, first we start looking for the root of the digit in the highest rank, if their number is odd, and if their number is even, lower it to the preceding [rank] and it becomes tens there. | ולכן נתחיל לבקש תחלה השורש מהאות אשר במדרגה העליונה אם הם נפרדות ואם הם זוגות תורידה אל הסמוכה לה ותעשה שם עשרות | |||||||||||||||||||||||
Look for a root number, such that when you multiply it by itself, the product is the same as [the number in the said rank], or as [close] as possible, and write it in its rank according to the rule I told you. | ובקש מספר שרשי שכשתכפלהו על עצמו יעלה כמוהו או כל מה שאפשר ממנו ותכתבהו במדריגתה כמשפט שאמרתי לך | |||||||||||||||||||||||
Write the remainder above that rank and make a mark there to indicate that we have already divided there. | ותכתוב הנשאר באותה מדריגה עליה ורשום שם סימן לומר כבר חלקנו משם | |||||||||||||||||||||||
Know that the product of any number by itself is the same as [the sum of] the products of each of its ranks by itself and by the others. | עוד דע כי כפילת כל מספר בעצמו הוא כמו כפילת מדריגותיו כל אחת בעצמה ובאחרת | |||||||||||||||||||||||
|
ומשל לזה רצינו לכפול שנים עשר על שנים עשר והוא קמ"ד | |||||||||||||||||||||||
|
הרי הוא כמו כפילת העשר שבמדרגה העליונה עם העשר האחר והוא ק' וכמו [כן][29] כפילת שנים על השנים והם ד' וכמו כפילת העשר העליונים בשנים התחתונים שהם כ' ועוד כפילת [השנים][30] העליונים [בעשר][31] התחתונים שהם כ' אחרים והנה כשתקבץ הכל יעלו קמ"ד | |||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||
|
והנה דרך בקשת שורש קמ"ד | |||||||||||||||||||||||
|
ראוי א"כ להיות בזה הנה אחר שמדרגותיו נפרדות נבקש שורש המאה והוא עשר | |||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב א' במדרגה השנית כי היא חצי המדרגות ועוד חצי מדריגה ולא נשאר דבר בק' | |||||||||||||||||||||||
|
ואחר נאמר אי זה מספר הוא אשר כשנכפול אותו בעשרה והעשרה בו יכלול המ' או קרוב שאפשר ממנו וכשנכפול אותו על עצמו יכלול הד' עם מה שישאר מהמ' אם יהיה שם נשאר כי בזה ישלם כפילת כל מדריגותיו כמו שאמרנו ונאמר כי הוא השנים נכתוב אותו סמוך לאחד | |||||||||||||||||||||||
|
[32]וזה כי כשנכפול בו העשרה יהיו עשרים | |||||||||||||||||||||||
|
וכשנכפול אותו בעשרה יהיו עשרים אחרים | |||||||||||||||||||||||
|
הרי המ' נכללים | |||||||||||||||||||||||
|
וכשנכפול אותו בעצמו יעלו ד' | |||||||||||||||||||||||
|
וכשנקבץ הכל יעלו קמ"ד הרי ששרשם הוא י"ב | |||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||
From this you know how to proceed even if there are many ranks. | ומזה תשכיל ותדע לעשות אפי' שיהיו המדרגות רבות | |||||||||||||||||||||||
Extracting roots of non-square numbers |
||||||||||||||||||||||||
Since not every number is a square, a remainder may be left [at the end of the extraction procedure] above the dividend number after we have subtracted the square from it. | ולפי שאין כל מספר הוא מרובע הנה כבר ישאר מספר מה על המספר הנחלק אחר שהוצאנו ממנו המרובע | |||||||||||||||||||||||
Although [this case] should be investigated [in the section] on fractions [because the remainder is a fraction], as [the given number to be extracted] is an integer, it is discussed here. | והנה אע"ף שזה ראוי לעיין בו בשברים הנה לפי שהוא בשלמים נדבר בו בכאן | |||||||||||||||||||||||
I say that the remainder is necessarily less than double the [approximate] root.
|
ואומר כי בהכרח שישאר שם פחות מכפל השורש | |||||||||||||||||||||||
|
ועוד אחר כי אלו היה נשאר שם יותר היינו יכולין לתת אחד יותר ממה שהוצאנו בשורש הראשון | |||||||||||||||||||||||
|
כי לא יתרבה בזה מכפילת השורש השני השני אלא האחד בשורש הראשון והשורש הראשון באחד והאחד בעצמו והנה די לנשאר בזה | |||||||||||||||||||||||
Now, when we want to include this remainder by adding a certain fraction to the [approximate] root, we look for a fraction, such that when we multiply it by the [approximate] root and the [approximate] root by it, and it by itself, it includes the remainder, and this is the [new approximate] root.
|
והנה כשנבקש לכלול הנותר הזה בהוסיפנו שבר מה על השורש הנה נראה איזה שבר הוא אשר כשנכפול אותו בשורש והשורש בו והוא בעצמו יכלול הנשאר והוא יהיה השורש | |||||||||||||||||||||||
If you do not find such fraction, look for an approximate [fraction]. | ואם לא תמצא שבר כזה בקש הקרוב אליו | |||||||||||||||||||||||
|
ויהיה משל אחד לזה רצינו לדעת שורש תשע מאות ושבעים ושלשה אלפים ומאה ושמונים ושנים | |||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||
|
ולפי שמדרגותיו זוגות נוריד הט' על הז' ויעלו צ"ז | |||||||||||||||||||||||
|
נבקש שורש שבהכפלו יגיע לזה או היותר שאפשר ממנו והוא יהיה תשעה | |||||||||||||||||||||||
|
נקח חצי המדריגות שהם עד מספר הז' כי מדרגת הט' אין למנות אותה שכבר הורדנו אותו ממדרגתו והם שתים וחצי ונוסיף חצי מדריגה עוד ויהיו שלשה מדרגות | |||||||||||||||||||||||
|
אם כן תחת המספר הא' נכתוב ה | |||||||||||||||||||||||
|
נכפול אותו בעצמו יגיע פ"א | |||||||||||||||||||||||
|
נגרע אותו מצ"ז ישארו שם י"ו | |||||||||||||||||||||||
|
נכתוב הא' שהוא העשרה על הט' והו' על הז' | |||||||||||||||||||||||
|
ונרשום סימן על הז' שכבר שרשנו משם ואין לבקש משם עוד שורש | |||||||||||||||||||||||
|
עוד נשוב לשרש מהשלשה ונוריד עליו הו' שנשארו על הז' וגם האחד שנשאר על הט' ויחשבו עליו לקס"ג | |||||||||||||||||||||||
|
ונאמר אי זהו המספר שכשנכפול אותו בט' והט' בו יכלול הקס"ג וכשנכפול אותו בעצמו יכלול האחד אשר אצלו עם מה שישאר מהעליונים ממנו ונאמ' כי הוא הח' כי אם נתן ט' לא יספיק לכל | |||||||||||||||||||||||
|
והנה הח' נכפול בט' הם ע"ב והט' בח' ע"ב שהם קמ"ד | |||||||||||||||||||||||
|
נגרע אותם מהקס"ג ישארו י"ט | |||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||
|
נקח מהם ז' להוריד על האחד לכלכל משם לח' כשנכפלם בעצמם וישארו שם י"ב | |||||||||||||||||||||||
|
נכתוב השנים על הג' והעשר שהוא א' על הו' | |||||||||||||||||||||||
|
ונכתוב סיפרא על הא' שנשאר על הט' העליונה | |||||||||||||||||||||||
|
והנה לנו על האחד אשר בחשבון עם הז' שהורדנו עליו ע"א נגרע ממנו ח' פעמים ח' שהוא ס"ד ישארו שם שבעה ונכתבם עליו | |||||||||||||||||||||||
|
ונשים סימן על השלשה לומר כבר [33]שרשנו משם | |||||||||||||||||||||||
|
ונשוב עוד לשרש ממדרגות האחד ר"ל ממה שנשאר עליו והוא ז' עם כל הנשאר למעלה ממנו שכשהורדנו עליו יהיו קכ"ז | |||||||||||||||||||||||
|
ונאמר איזהו מספר אשר כשנכפול אותו בט' והט' בו יכלול הקכ"ז האלה או היותר ממנו שאפשר וכשנכפול אותו בח' והח' בו יכלול השמונה הסמוכים לו עם מה שנשאר למעלה או היותר שאפשר [וכשנכפול][34] אותו על עצמו יכלול השנים עם מה שנשאר במדרגות אשר למעלה או כל מה שאפשר מהם ונאמ' כי הוא מספר הששה | |||||||||||||||||||||||
|
ונכתבם במדרגת האחדים והנה אין עוד שורש אחר זה | |||||||||||||||||||||||
|
ונאמר כי | |||||||||||||||||||||||
|
נגרע אותם מקכ"ז ישארו י"ט | |||||||||||||||||||||||
|
נגרע מהם עשרה להוריד על הט' הסמוכים לכלכל לח' התחתונים כשנכפלם בששה והששה בהם ישארו שם ט' | |||||||||||||||||||||||
|
נכתבם על הז' ונכתוב סיפרא על האותיות העליונות שנשארו על הששה | |||||||||||||||||||||||
|
והנה העשרה שהורדנו על הח' יעלה לשם עם השמונה לק"ח נגרע מהם צ"ו מכפילת ו' על הח' והח' על הו' ישארו שם י"ב | |||||||||||||||||||||||
|
ולפי שנצטרך להוריד ד' על הב' לכלכל לו' כשנכפלם בעצמם ישארו לשם ח' | |||||||||||||||||||||||
|
ונכתבם על הח' | |||||||||||||||||||||||
|
עוד הנה הד' שהורדנו על השנים עם השנים עלו למ"ב נגרע מהם ששה פעמים ששה שהם ל"ו ישארו שם ששה שנכתבם על הב' | |||||||||||||||||||||||
|
והנה יצא תתקפ"ו ונשארו עוד תתקפ"ו אחרים שלא מצאנו שורש בשלמים שיכללם על כן נבקש אותו בשברים ונאמ' איזהו מספר אשר כשנכפול אותו בתתקפ"ו והתתקפ"ו בו ונכפול אותו בעצמו יכלול זה ונאמר כי הוא החצי בקרוב אלא שחסר לנו רביע לכלכל לכפילת החצי על עצמו | |||||||||||||||||||||||
Check: the procedure is tested when you multiply the root by itself and [the product] should be equal to the number whose root you were looking for, after you add to the product the remainder [remaining] above the number whose root you sought. | ויבחן המעשה הנה כאשר [תכפול][35] השורש היוצא על עצמו שראוי להשתוות למספר אשר בקשת שורשו כשתחבר אל הכפילה הנשאר על המספר שבקשת שורשו |
Chapter Seven - Fractions |
המין הז' בשברים |
Which includes all the types [of arithmetical operations] | והוא דמות כל המינים כלם |
Conversion of fractions |
|
I say first that it requires the knowledge to convert fractions to fractions or to convert two fractions or more to one fraction. | ואומר בראשונה כי צורך גדול לזה הוא ידיעת המרת שברים בשברים או הפך שני שברים או יותר לשבר אחד |
Converting fractions to fractions | |
---|---|
Fractions to fractions: | אמנם שברים בשברים |
|
כאלו תאמר נמיר רביעיות לשישיות |
|
הנה אז תחלוק הו' של שישיות על הד' מהרביעיות ויצא אחד וחצי והנה שישית וחצי הוא הרביע |
|
או נאמר נמיר רביעיות לשלישי רביעיות |
|
נכפול ג' בד' של ג' רביעיות ויהיו י"ב נחלקם על ד' של רביעיות ויצאו שלשה והנה הרביעית הוא ג' שלישי רביעיות |
|
או שנאמר נמיר הרביעיות בשלישי חמישיות |
|
נכפול הג' בה' ויעלו ט"ו נחלקם על ד' ויצאו ג' וג' הרביעיות והנה הרביע הוא ג' חמישיות ועוד ג' רביעיות חמישיות |
Converting two fractions to one fraction | |
Or, if we wish to convert two fractions to one fraction as close as possible. | או שנרצה להפך שני שברים לשבר אחד יותר קרוב שאפשר |
|
והנה המשל רצינו לדעת שבר ראשון שבו ישתתפו עשיריות בשמונה עשיריות |
First, one should look for their least common multiple, as follows: | והנה בתחלה ראוי לבקש [36]המספר הראשון שבו ישתתפו ויהיה כזה |
First, we should know is they share a common factor that counts both and look for it. | בתחלה נדע אם הם משתתפים למספר ימנה אותו נבקש אותו |
If they share two common factors, we look for the greater. | ואם משתתפים בשני מספרים נבקש היותר גדול |
|
והנה העשרה והי"ח משתתפים בשנים אשר ימנה אותם ונדע במה ימנה לעשרה בה' ולי"ח בט' |
|
ואחר נכפול הי' בט' ויהיו תשעים ולי"ח בה' והוא יהיה המספר הראשון שבו ישתתפו העשרה או הי"ח |
|
ועתה הנה העשירית יהיה הט' מתשעים שבו מנה השנים לי"ח |
|
והח' עשיריות יהיה הט' מתשעים שבו מנה הב' לעשרה |
Converting three fractions to one fraction | |
If there are three types of fractions. | ואם היו ג' מיני שברים |
|
כאלו תאמר העשירית והשתים עשיריות והח' עשירית |
|
הנה בתחלה נבקש מספר ראשון שישתתפו בו העשירית והשתים עשירית |
|
ונמצא אותו בבקש המספר הגדול שימנה אותם והנה הוא השנים בכאן כי ימנה לעשרה בה' ולי"ב בשש |
|
והנה הה' והו' אלה יהיו השני מספרים אשר הם הפחות מספרים אשר על היחס הי' והי"ב |
|
ולכן אם תכפול העשר בו' או הי"ב בה' יעלו ס' והוא יהיה המספר הקרוב שישתתפו בו הי' והי"ב |
|
עוד ראה המספר הגדול שימנה לס' האלו ולי"ח והוא הו' כי ימנה לס' בי' ולי"ח בג' |
|
תכפול הס' בג' ויעלו ק"ף והוא המספר הראשון שישתתפו בו שלשתם |
|
ואם תרצה לדעת כמה הוא העשירית ממנו הו' המונה לי"ב בג' המונה לי"ח ויעלו י"ח והוא העשירית |
|
ואמנם השתים עשירית כפול הה' המונה לעשרה בג' המונה לי"ח ויעלו ט"ו והוא יהיה השתים עשירית |
|
ואמנם הח' עשירית הוא יהיה הי' המונה לס' |
|
כמו שהשישימית יהיו הג' המונים לי"ח אם רצינו לדעת אותו אלא שאין המכוון בכאן אלא בשלשת השברים הראשונים שהם הי' והי"ב והי"ח |
Know that if they do not share a common divisor, then the least common multiple of the fractions is found by multiplying one by the other. | ודע כי אם לא ישתתפו המספרים במספר ימנה אותם הנה אז ימצא המספר שישתתפו בו השברים בכפול הא' על האחר |
|
כאלו תאמר חמישיות ושישיות שאין דבר שימנם אלא האחד |
|
הנה המספר הראשון שימצאו בו אלה השרשים הוא השלשים הבא מכפילת הה' בו' |
|
ואז החמישית הוא שם השבר ר"ל הששה |
|
והשישית הוא בא משם השבר האחר ר"ל החמשה |
If there are three numbers that do not share a common divisor: | ואם היו ג' מספרים בלתי משתתפים במונה |
|
כאלו תאמר הג' והארבעה והחמשה הנה המספר שישתתפו בו ימצא בכפול הג' בד' ויהיו י"ב ואחר הה' בי"ב ויהיו ס' והנה המספר שמצאו השברים האלו |
|
והנה השלישית בכפול הד' |
|
וימצא הרביע בכפול הג' בה' |
|
וימצא החומש בכפול הג' בד' |
Now, we will discuss the mentioned operations with fractions. | ועתה נדבר במינים הנאמרים |
We will start with the addition operation as usual. | ונתחיל בקיבוץ כמנהג |
The First Type: Addition of fractions |
המין הא' בקיבוץ השברים |
Two fractions with no common denominator | |
| |
We start with addition of two fractions, such that there is no number that counts both. | ונתחיל בקיבוץ שני שברים שלא ימצא להם מספר שימנם |
|
ונשים משל לזה רצינו לקבץ ב' שלישיות בג' רביעיות |
|
|
|
הנה נבקש מספר ראשון שישתתפו בו הג' והד' [37]ולפי שאין דבר שימנם אלא האחד לא ימצא אלא בכפול אחד מהם באחר ויהיו י"ב |
|
והנה השליש הוא ד' |
|
כמו שאמרנו נכפול השנים ממספר השלישיות בד' ויהיו ח' והם השני שלישיות |
|
עוד הרביע הוא ג' |
|
נכפול בהם הג' ממספר הרביעיות ויהיו ט' והנה הג' רביעיות |
|
נקבץ הח' והט' ויהיו י"ז חלקים מי"ב נחלקים על י"ב ויצא אחד שלם וישארו עוד ה' חלקים מי"ב וזהו העולה |
Three fractions with no common denominator | |
| |
If we want to sum three fractions. | ואם נרצה לקבץ ג' שברים |
|
כאלו תאמר שני שלישיות וג' רביעיות וד' חמישיות |
|
הנה לפי שלא ימנה לשברים הללו אלא האחד הנה לא ימצא מספר ראשון שישתתפו בו אלא בכפול הג' בד' והיו י"ב וזה בה' והיו שישים וזה יהיה דמות השלם אשר נבקש שבריו |
|
והנה השל[י]ש ימצא בכפול הד' בה' שהוא עשרים |
|
ושני השלישים ימצא בכפול השנים בעשרים ויהיו מ' |
|
והרביעי יהיה בכפול הג' בה' ויהיו ט"ו |
|
וג' הרביעיות יהיו בכפול [הג' בט"ו ויעלו מ"ה |
|
והחמשי ימצא בכפול הג' בד' ויהיו י"ב |
|
וד' החמשיות בכפול][38] הד' בי"ב ויהיו מ"ח |
|
ועתה נקבץ המ' והמ"ה והמ"ח ויעלו קל |
|
ונחלק אותו על הס' שהוא דמות השלם ויצא שנים שלמים ועוד י"ג חלקים מס' |
From this you deduce for four [fractions] and more. | ומזה תבין לד' שרשים או יותר |
If there is a number that counts both, or if one counts the other, you can do as said above. | ואמנם אם ימצא לשברים מספר שימנם בו שימנה האחד לאחר הנה יכול היית לעשות כדין הנאמרים למעלה |
Yet, then their multiple will not be the least common multiple of these fractions, which is more appropriate, since it is the smallest and the intellect comprehend it quickly as well as its fractions. Therefore, it is better to look for their least common multiple. | אלא שלא יהיה השלם ההוא המספר הראשון שישתתפו בו אותם השברים שהוא היותר נאות לפי שהוא ראשון ומספר יותר קטן והשכל יקיף בו ובשבריו יותר מהרה ולזה ראוי לבקש להם המספר הראשון שישתתפו לשלם |
Two fractions, the denominator of one of them is a divisor of the other | |
| |
First, the example for this is of two fractions, such that one counts the other: | ויהיה המשל בתחלה לזה בשני שברים שימנה האחד לאחר |
|
כאלו תאמר רצינו לקבץ שני שלישיות בד' תשיעיות |
|
ולפי שהג' מונה לט' בג' נשים השלם הט' |
|
ויהיה השליש ג' כמספר אשר הוא מונה בו לט' |
|
נכפול אותו בשני ממספר השלישיות יעלו ו' והם הב' שלישיות |
|
ונקבץ אותם לד' מהתשיעיות יעלו עשרה |
|
נחלק אותם על הט' יצא אחד שלם ועוד תשיעית אחד |
Two fractions with common divisor | |
| |
If one does not count the other, but there is another number that counts both: | ואם לא ימנה הא' לאחר אבל ימצא מספר אחר שימנה אותם |
|
כאלו תאמר רצינו לקבץ ג' רביעיות בד' שישיות |
|
שימנה אותם הב' והוא היותר גדול שימנם אמנם לד' בב' ולו' בג' |
|
הנה אז נמצא המספר הראשון שישתתפו בו בכפול הד' משם הרביע במספר המונה לששיות שהיה ג' ויעלו י"ב |
|
או בכפול הו' משם השישיות במספר המונה לד' שהיה ב' |
|
והוא יהיה דמות השלם |
|
ואחר נמצא הרביע משם הג' שמנה בו הב' לו' |
|
וג' רביעיות בכפול הג' בג' ויעלו ט' |
|
וכן נמצא השישית משם השנים שמנה בו השנים לד' |
|
וד' חמישיות בכפול הב' בד' ויהיו ח' |
|
ונקבץ הח' והט' ויהיו י"ז ונחלק אותו על הי"ב ויצא אחד שלם ועוד ה' חלקים מי"ב בשלם |
From this and from what we have said at first concerning the foundations of the discussion on fractions you may learn and know how to proceed if there are three types of fractions or more. | ומזה וממה שאמרנו בתחלה ביסודות לדבר בשברים תשכיל ותדע איך תעשה אם יהיה השברים ג' מינים או יותר |
The Second Type: Subtraction of fractions |
המין הב' במגרעת השברים |
The intention in this is to subtract fractions from integers or fractions from fractions that are larger than them. | הכוונה בו לגרוע שברים משלמים או שברים משברים גדולים מהם |
Fractions from integers | |
|
|
|
ויהיה [39]המשל תחלה נגרע חמש שמיניות מאחד שלם |
|
הנה אז מבואר בעשותינו השלם כלו שמיניות ויהיו שמונה נגרע מהם הה' וישארו ג' |
Fractions with the same denominator | |
It is also clear when subtracting fractions from similar fractions.
|
ואמנם בגרוע שברים משברים דומים גם הוא מבואר |
|
כי אם נרצה לגרוע ג' שמיניות מה' שמיניות |
|
ונשאר ב' שמיניות |
Fractions with different denominators | |
|
|
What requires a study is when the fractions are different. | אמנם מה שיש בו עיון הוא בשהם שברים מתחלפים |
|
כיצד רצינו |
|
הנה אז נצטרך לבקש המספר שישתתפו בו שמות השברים וזה ימצא בכפול שם השבר באחר שהם ד' וח' והוא ל"ב |
|
ולפי שהרביע הוא שם השבר האחד והוא ח' וב' הרביעיות הוא י"ו |
|
והשמינית הוא שם השבר האחר והוא ד' וו' שמיניות הם כ"ד |
|
הנה בגרענו הי"ו מהכ"ד ישארו ח' והם חלקים מל"ב בשלם שהם רביעיותיו |
If the denominators of the fractions are numerous, their common multiple is very large and the calculation with it is more difficult. | אמנם אם רבו שמות |
|
|
|
|
When one fraction counts the other fraction: | וימנה השבר האחד לשבר האחר |
|
כאלו תאמר רצינו |
|
והנה המספר שישתתפו בו על דרך כפילת שם השבר באחר יהיה קכ"ח והוא מספר גדול להקיפו שכל המונה |
|
הנה אז ראוי שנדע באי זה מספר ימנה
הח'][40] לי"ו והוא בשנים |
|
ונכפול הד' מהשמיניו' בשנים המונים ויהיו ח' |
|
ונגרע אותם מי"ב ונשארו ד' והם חלקים מי"ו שהם רביעיתם |
| |
Two fractions with common divisor | |
|
|
If one fraction does not count the whole of the other fraction, but it counts its divisors, i.e. there is one number that counts both. | ואם אמנם לא ימנה השבר האחד לאחר בכללו אבל ימנהו בחלקיו ר"ל שימצא מספר אחד שימנה לשניהם |
|
כאלו תאמר רצינו לגרוע ח' שנים עשיריות מי"ד שש עשיריות |
|
הנה אז נבקש המספר היותר גדול שימנם והוא הד' והוא ימנה לי"ב בג' [ולי"ו][41] בד' |
|
ונכפיל הי"ב בד' או הי"ו בג' ויעלו מ"ח |
|
והנה השש עשיריות הוא וח' שנים עשיריות הוא ל"ב |
|
ואמנם הו' עשיריות הוא הג' וי"ד שש עשיריות הוא מ"ב |
|
ועתה כשנגרע הל"ב מהמ"ב ישארו שם עשרה והם חלקים [ממ"ח][42] |
If you want to reduce the resulting fraction, look for the greatest number that divides it. Divide the numerator and the denominator by its and the result is the reduced number related to the former.
|
ואם תרצה עוד להקטין שם היוצא הנה בקש עוד המספר הגדול שימנם ותחלוק עליו שם המספר היוצא ושם מספר השבר ויצא מספר יותר קטן מיוחס לראשון |
|
והמשל בזה עוד הנה נדע אי זהו המספר הגדול שימנה לעשרה ולמ"ח והנה בכאן הוא השנים ונחלוק עליו העשרה ויצאו ה' וכן נחלוק עליו המ"ח ויצאו כ"ד והנה העשרה חלקים ממ"ח הם כמו ה' חלקים מכ"ד שיצאו |
Check: the correctness of this type is checked by adding what we subtracted to the result and it should be equal to the greater number from which we subtracted, as is the case with integers. | ואמנם אמיתת זה המין יבחן בשוב לקבץ מה שגרענו עם היוצא ויהיה שוה למספר הגדול שגרענו ממנו כמו הענין בשלמים |
The Third Type: Multiplication of fractions |
המין הג' בכפילת השברים |
Multiplying a fraction by a fraction of an integer | |
The meaning is that you multiply a fraction by the ratio of a fraction to the whole.
|
הנה הכוונה שתכפול שבר מה ביחס שבר מה אל השלם |
|
כאלו תאמ' נכפול רביע א' ברביע פעם |
|
והמעשה בו שתכפול הרביע ברביע ר"ל ד' על ד' ויהיו י"ו ותכפול הא' בא' ויעלה א' והנה העולה יהיה אחד מי"ו שוה רביע [43]מרביע |
|
לכן אם תרצה תאמר בכפילת רביע ברביע שהעולה הוא רביע מרביע |
|
וכן תאמר בכפילת רביע בשליש שהעולה הוא רביע משליש |
Many have wondered how it is that the multiplication of integers increases, while the multiplication of fractions decreases.
|
ורבים תמהו איך הכפילה בשלמים מרבה ומוסיף והכפילה בשברים גורע ופוחת |
The truth is that the decreasing and the deficit do not happen due to the multiplication as it increases. | והאמת כי הפחת והגרעון לא קרה לה מפני הכפילה כי מסבת זה מוסיף |
|
כיצד אם רצית לכפול שני שלישיות בד' חמישיות |
|
הנה מצד הכפילה הולך ומוסיף |
|
הוא כי נכפול הב' בד' ויעלו ח' |
|
אבל החסרון קרה מצד |
|
אחד בזוכרנו שלישיות והשנית בזוכרנו חמישיות עד שמזה הצד יתחייב כי הח' שנתרבו לנו יהיו חלקים מט"ו שיצא לנו מכפילת השלש בחמש ר"ל [משבירת][44] שניהם |
|
ומן הדין הוא זה כמו שאראך במשל הראשון שהמשלנו שהוא כפילת רביע ברביע |
|
כי העולה הוא רביע מרביע וזה |
From this you can understand that in the multiplication of numbers there is a mean and two extremes: because the multiplication of integers by integers increases, the multiplication of fractions by fractions decreases, and the multiplication of 1 by itself neither increases nor decreases. | ומזה תבין כי יש בכפילת המספרים דמות אמצע ושתי קצוות וזה כי כפילת הרבים השלמים בשלמים מוסיף וכפילת שברים בשברים גורע וכפילת הא' בעצמו לא יוסיף ולא יגרע |
Hence, one is the beginning of the integers and the end of the fractions. | והנה האחד ראשית השלמים וסוף השברים |
Metaphor This is similar to what happens in nature, because when a man stands in deep water, he sees his image upside down in the water, i.e. his head down and his feet up - the feet are the beginning of the man on dry land and the end of man's reflection in the water. The higher the man's head on land, the lower the reflection of the man's head in the water. | והנה ידמה זה למה שהיה בטבע כי כשיעמוד אדם על מים עמוקי' הנה יראה צורתו במים הפוכה ר"ל ראשו למטה ורגליו למעלה והרגל ראשית האדם אשר בחרבה וסוף צורת האדם אשר במים וכמו שכל מה שיגאה ראש האדם אשר בחרבה כן ישפל ראש כל צורת האדם אשר במים |
Similarly, as the integers are increasing their inverse fractions are decreasing. | כן כל מה שיתרבה המספרים השלמים יחסרו השברים הנגדים לו |
|
כיצד אם לקחנו השנים שנתרבה על האחדות בכדי כפלו כן כשלקחנו החצי שהוא נגדי לו לפי שהוא אחד משנים גרע מהאחדות החצי |
|
וכן כשנקח השלשה הנה נמצא כי הוסיף על האחד שלשה כפלים כן כשנקח הג' גרע מהא' ג' חסרונות עד ששב לשלישיותו |
|
וכן בשאר |
Therefore, you find that the ratio of integer multiples to one is the same as the ratio of one to the fractions that are the inverse of those integers.
|
והנה תמצא לזה כי יחס הכפלים השלמים אל האחד כיחס האחד אל השברים הנגדים [לשלמים ההם][45] |
|
וזה כי יחס השנים אל האחד הוא כיחס האחד אל החצי |
|
וכן יחס הג' אל הא' הוא כיחס הא' אל השליש |
|
וכן לאין סוף |
Therefore, [one] is mean from the aspect of ratio. | א"כ הוא אמצעי ביחס |
Multiplication of fractions by integers | |
The multiplication of fractions by integers is easy to know. | ואמנם כפילת השברים בשלמים נקל לדעתו |
You find it by multiplying the number of integers by the numerator, then divide the product by the denominator and this is the result.
|
ותמצאהו בכפול מספר השלמי' במספר השברים והעולה תחלקהו על שם השבר והוא יהיה העולה |
|
כיצד רצינו לכפול ב' שלישיות בד' שלמים |
|
הנה נכפול הד' על השנים ויעלו ח' נחלקהו על שם השבר שהוא שלוש ויצא לנו שנים שלמים ושני שלישיות |
Multiplication of fractions by fractions of fractions | |
The multiplication of fractions by fractions of fractions is also easy. | וכן כפילת [46]שברים בשברי שברים יהיה נקל |
Since you convert the fractions of fractions into one fraction.
|
אחרי אשר תשיב השברי שברים לשם שבר אחד |
|
כיצד רצינו לכפול ב' שלישיות בג' רביעיות שליש אחד |
|
הנה בהתחלה נשיב הג' רביעיות שליש אחד לשבר אחד ונמצאהו בכפול ד' של רביעיות בג' של שליש ויעלו י"ב |
|
והנה השליש הוא ד' כמו שאמרנו וג' רביעיות הם ג' א"כ הם ג' חלקים מי"ב |
|
ועתה תכפול הב' שלישיות בג' חלקים מי"ב כפי מה שאמרנו והוא יהיה העולה מכפילת השבר בשבר השבר שהמשלנו |
Check: the check of this type is by division as in the case of integers and the result is the [multiplicand]. | ומופת זה המין הוא החלוקה כענין בשלמים ויצא היוצא |
The Fourth Type: Division of fractions |
המין הד' בחלוקת השברים |
Division of fractions by fractions | |
When we want this, we divide the numerator by the numerator as well as the denominator by the denominator and the result is the denominator of the resulting fraction.
|
הנה כשרצינו זה נחלוק מספר השברים על מספר השברים וכן שם השבר על השבר ויצא שם השבר היוצא |
|
כיצד רצינו לחלק ששה שמיניות בשני רביעיות |
|
והנה נחלק הו' לב' ויצאו ג' וכן נחלק הח' על הד' ויצאו שנים ויהיה היוצא בחלוקה ג' חלקים משנים בשלם שהוא אחד וחצי |
Check: multiplication
|
והמופת על זה כי כשנכפול אחד וחצי בשני רביעיות יצאו ג' רביעיות שהוא כמו הו' שמיניות |
Man should be more puzzled by this and say: how do we say that the thing can give what it does not have? | והנה בזה יתמה האדם יותר ואומר איך נאמר שיוכל לתת הדבר מה שאין לו |
|
ואיך נאמר שיתן הו' שמיניות אחד שלם וחצי והוא אין לו |
|
אמנם התישבות הנפש בזה הוא שנאמר לו אלו חלקנו ח' שמיניות שהוא אחד שלם לד' רביעיות שהוא אחד ג"כ מה היה היוצא שמונה שמיניות שהוא א' כי [בחלוקת][47] א' על א' יצא א' |
|
ועתה אם חלקנו הח' שמיניות על חצי הד' רביעיות שהוא ב' רביעיות אינו דין שיצא בחלוקה כפלים מאשר היה יוצא לד' רביעיות ויהיו שנים |
|
כמו שאלו חלקת אותם על כפל הד' רביעיות שהם שנים היוצא בחלוקה חצי אחד |
|
והנה לפי שלא חלקנו בכאן ח' שמיניות אבל ג' רביעיותיו שהם ו' שמיניות אינו דין שנגרע מהיוצא בחלוקה שהיו שנים הרביע מהם וישארו א' וחצי כמו שעשינו |
We return to the refutation of this doubt that we mentioned: how can a thing give what it does not have and I say that the thing does not give by division what it does not have, because the division is by the numerators, not by denominators as we have said concerning the multiplication of fractions. | ונשוב להתיר הספק שאמרנו שאיך יתן הדבר מה שאין לו ואומר כי בחלוקה לא נתן [דבר][48] מה שאין לו כי החלוקה הוא במספרים לא בשמות |
|
והנה כשחלקנו הו' שמיניות על השני רביעיות הנה לא נתן הו' לשנים אלא מה שיש לו והוא שנים לכל אחד |
|
אבל מפני שהשברים המקבלים שהם שני הרביעיות קצרה ידם במחצה מהכיל מה שיקבל השלם הושב להם היוצא כפל מהיוצא לשלם |
Metaphor: It happens to them as it happens to a man who feeds his animals each day one portion of barley for each, yet one of the animals is sick and can eat one portion only every two days instead of every day. It seems as if [this animal] is given more than the other animals, but in fact this is not true, it is only in relation to what it eats. | ויקרה להם כמו שקרה לאיש אחד שהיה מחלק מדה אחת של שעורים לכל אחד מבהמותיו ליום אחד והנה בהמה אחת מהן היתה חולה ושבורה ולא הכילה לאכלה מדת אחת ביום אחד אבל בשני ימים והיה לה כאלו [49]נתנו לה לחם משנה מאשר לשאר הבהמות אע"ף שבאמת אינו כן אלא היה בהתיי'חסו אכלה |
|
וכזה הענין כאן אלו חלקנו הח' שמיניות לא' שלם היה יוצא לו כל אותם הח' שמיניות |
|
ועתה כשחלקנו [אותם][50] על שני רביעיות שהוא חצי אחד בהכרח שיספיקו להם כפל ממה שיספיקו לאחד השלם |
|
ויהיה כאלו כאלו נפל להם שנים עשרה שמיניות שהוא אחד וחצי |
It is in relation to their deficiency compared to one, but not in actu. | וזהו בהתייחסות אל חסרונם הא' אבל לא בשלוח |
The Fifth Type: Proportions [of fractions] |
המין הה' בערכין |
This is clear from what we said about it for integers, as well as from that we know that this type consists of multiplication and division and as their verification, so is the verification here. | הנה זה מבואר ממה שדברנו בו בשלמים וממה שידענו שזה המין מורכב מכפילה וחלוקה וכפי האימות בהם ככה ימצא האימות בזה |
The Sixth Type: Roots of fractions |
המין הו' בשרשי השברים |
Know that the issue of roots of fractions is similar to the issue of roots of integers. | דע כי ענין השרשים בשברים דומה לעניינים בשלמים |
I have already said that the one is the beginning of the integers and the end of the fractions. | וכבר אמרתי כי האחד הוא ראש השלמים וסוף השברים |
As one is a square number [] and if you wish to find the next integer square, you should find a pair, or pairs, of numbers between them - [the number of the pairs between and is] as the number of the preceding squares, so is the case of the fractions. | והנה כמו שהאחד מספר מרובע ואם תרצה לדעת המרובע הסמוך בשלמים תצטרך לשום ביניהם [זוג][51] מספרים או זוגי מספרים כמספר המרובעים שעברו כן הענין בשברים |
[= the number of pairs of fractions between two consecutive squares and is equal to the number of the preceding squares] | |
|
כי בין האחד שהוא המרובע הראשון להם ובין השבר המרובע הראשון זוג שברים אחד וזה כי בין האחד והרביע שהם מרובעי' הנה יש ביניהם זוג שברים והוא החצי והשליש |
|
וכן בין הרביע והתשיעית שני זוגי מספרים כמספרים שעברו והם החמישית והשישית והשביעית והשמינית |
|
וכמו שהשנים הסמוכים אל האחד הוא שורש הארבעה שהוא המרובע הסמוך לראשון כן החצי שהוא אחד מהשנים הוא שורש הרביע |
|
וכמו שאין לשני מרובעי' ולא לשלשה שורש כי [אין][52] לשנים ולא לשלשה שורש וכן אין לשני פעמים ד' ולא לג' פעמים ד' שורש כן [אין][53] לשני רביעיות ולא לג' רביעיות שורש |
Because the multiplication of a non-square number by a square number generates a non-square [number], just as [the multiplication of] a square number by a square generates a square. | [כי][54] מכפילת מספר בלתי מרובע במספר מרובע יולד בלתי מרובע כמו שממספר מרובע במרובע יולד מרובע |
|
וזה כי מכפילת הד' בט' יעלו ל"ו והוא מספר מרובע |
|
וכן מכפילת הד' בי"ו יעלו ס"ד והוא גם כן מספר מרובע |
|
וכן תמיד |
In general, I say that if you want to know the fractions that have a root, look at the integers that have a root and derive their name for the fractions and they will [have a root].
|
ובכלל אומר כי אם תרצה לדעת השברים אשר יהיה להם שורש הנה ראה השלמים אשר להם שורש וגזור מהם שם לשברים והם יהיו |
|
כיצד הד' יש לו שורש וכן הרביע יש לו שורש |
|
ועוד הט' יש לו שורש וכן התשיעית |
|
ועוד הי"ו יש לו שורש וכן אחד מי"ו יש לו שורש |
|
ועוד אומר כי כמו שהשנים הוא שורש הד' כן החצי שהוא אחד משנים שורש הרביע |
|
וכן כמו שהשלש הוא שורש הט' כן השליש הוא שורש התשיעית |
|
וכן לעולם |
Know that what I said, that there is no square between a square and a square - as if you say between 1 and 4, or between 4 and 9, as well as between 1 and a quarter, or between a quarter and a ninth - must be understood for integers, or fractions - each type by itself. | ודע כי זה שאמרתי כי לא ימצא מרובע בין מרובע למרובע כאלו תאמר בין הא' והד' או בין הד' לט' וכן בין הא' והרביע או בין הרביע [55]והתשיעית צריך שיובן בשלמים או בשברים כל אחד בפני עצמו |
[= between and or between and ] | |
But, in [the type of] integers [and] fractions they are found infinitely: | אבל בשברים שלמים כבר ימצאו לבלתי תכלית |
|
כיצד כשתכפול האחד והחצי באחד והחצי יעלו שנים ורביע והנה אין לו שורש |
|
והנה כשנכפול אחד ושליש באחד ושליש יעלו [אחד שלם][56] וז' תשיעיות יש לו גם כן שורש |
|
וכן באחד ורביע או אחד וחמישית ולאין תכלית |
Why there are no roots for non-square numbers | |
If you want to say: these numbers are next to each other and since one and a third is missing two-ninths from the root of two and one and a half exceeds by a quarter over it, then whether two-ninths are subtracted, or a quarter is added, it is possible to find a number whose product is equal to two and will be its root. | וא"ת והלא המספר סמוך זה לזה וכיון שהאחד ושליש [חסר][57] תחת שני תשיעיות משורש השנים והאחד והחצי הוסיף ממנו רביע והנה בין יחסר ב' תשיעיות או יוסיף רביע |
| |
We say that the truth is that it is found in potentia, but not in actu: | נשוב ונאמר כי האמת כי ימצא בכח אבל לא בפועל |
It exists in potentia, since it is continuous, but it does not exists in actu, since it is separated into numbers. | ואמנם נמצא בכח מצד שהוא מדובק ולא ימצא בפעל מצד שנפרד והיה למספר |
It is as Ibn Rushd [middle commentary on the Physics VI.12 ?] said: every line is divisible at any of its point, but if it is divided in actu at one [point], it is indivisible at the [point] next to it. | והיה זה כענין שיאמר ן' רשד כי כל קו אפשר שיתחלק בכל נקודה ממנו ואמנם כשנתחלק בפועל באחד נמנע בסמוכה לה |
It is possible from the aspect that it is continuous, because it is possible to construct a quadrilateral whose area is two, hence it has to have sides, and [these sides] can be formed as equal - thus, [they represent] the root [of 2]. | ואמנם אפשר מצד שהוא מדובק לפי שאפשר שנעשה מרובע שיהיה תשבורת שנים ובהכרח שימצא לו צלעות ואפשר לעשותן שוות והוא השורש |
It is impossible from the aspect of the numbers, because it is impossible that the root of three, for instance, will be an integer, for one is missing and the other exceeds.
|
ואמנם נמנע השורש מצד המספר לפי ששורש השלשה במשל |
It is also not possible for [the root of 3] to be an integer and fraction, since when we multiply the integer by the integer, as well as the integer by the fraction [], the result can be an integer, but when we multiply the fraction by the fraction, the result is a fraction of a fraction [] and this cannot be added to the fraction, and even more so to the integer, so that the total [] will be an integer. | וגם א"א שימצא בשלם אבל כשנכפול השבר בשבר היוצא יהיה שבר השבר והוא לא יתחבר עם השבר וכ"ש עם השלם לשיצא מכלם שורש שלם |
|
|
All the types [of arithmetical operations] are enough for [solving] simple problems, but for [solving] complex problems they should be combined by the mentioned techniques. | הנה אלה המינים יספיקו באשר הם בשאלות הפשוטות ואמנם במורכבות צריך להרכיב בהם בדרכים הנאמרים |
Word Problems |
|
Give and Take Problem - filling/draining a cistern | |
---|---|
|
כיצד אדם שאל שאלה אחת בור רק יש לי גובהו י"ב אמות ובכל לילה מתמלא שלישיתו וביום הסמוך יחסר רביעיתו בכמה ימים עם לילותיהם י |
|
והנה זאת [השאלה][58] מורכבת מהמגרעת והכפילה |
|
וזה כי בתחלה צריך שנגרע הרביע מהשליש וישאר אחד משנים עשר |
|
ואחר נכפול זה בי"ב ויהיו י"ב ובאותן הימים |
First From Last Problem - Money | |
|
עוד שנית ממון היה לי בכיס ולקחתי שלישיתו ורביעיתו ונשארו י"ב כמה היה |
|
הנה זאת השאלה תשוב אל הקיבוץ ואל המגרעת ואל הערכים |
|
אל הקיבוץ כיצד נקבץ השלישית והרביעית והיו ז' מי"ב בשלם |
|
|
|
נעריך ונאמר אם כל שאר החלקים חוץ מהשליש והרביע שהם ה' שוים י"ב השליש והרביע שהם ז' כמה יהיו שוים |
|
נכפול ז' בי"ב ויעלו פ"ד נחלקם על הה' ויצאו י"ו וד' חמישיות והוא מספר השליש והרביע |
|
נקבצם עם הי"ב והיו כ"ח וד' חמישיות והוא היה הממון [59]אשר בכיס |
There are [problems] that consist of two sciences and two types [of arithmetical operations]: | ויש מורכבת משני חכמות ומשני מינים |
Triangulation Problem | |
|
כיצד שאל אחד כותל יש לי שגובהו ח' אמות וסביבותיה נהר או חפירה יש ברחבה ו' אמות כמה צריך להיות גובה הסולם להניחו סמוך לחפירה ויספיק לעלות לגבהה של כותל |
|
זאת השאלה תצטרך לחכמת ההנדסה[60] שתודיע לנו כי המרובע הסולם שהוא יתר הזוית הנצבה שוה לשני מרובעים הנעשים האחד מהחפירה והשני מהכותל |
|
ואחר שהודיענו זה נכפול הו' בעצמו שהוא החפירה ויעלו ל"ו |
|
וכן נכפול הכותל בעצמו שהוא ח' ויעלו ס"ד |
|
ונקבץ הל"ו אל הס"ד ועלו מאה |
|
ונקח שרשם והוא עשרה והוא יהיה גובה הסולם |
Another [problem] consists of a certain number and proportional numbers. | עוד מורכבת ממספר מה וממספרים מתייחסים |
Find a Number Problem | |
|
כמו ששאל אחד איזהו מספר אשר כשנשליך חציו ועוד חצי אחד ומן הנשאר חציו ועוד חצי אחד וישאר אחד ב[ע]ינו |
|
הנה בתחלה נבקש מספר שימצא החצי וחצי החצי וחצי חצי החצי וזה ימצא באשר נאמר כי החצי ימצא בשנים וחצי החצי בד' וחצי חצי החצי בח' |
|
והנה כשנשליך מח' החצי וחצי החצי וחצי חצי החצי ישאר אחד א"כ מכל ח' ישאר אחד בזה הדרך |
|
ואמנם כשנשליך מח' החצי ועוד חצי אחד ומן הנשאר החצי ועוד חצי אחד ומהנשאר החצי ועוד חצי אחד ישאר בינינו שמינית אחת |
|
ועתה צריכין אנחנו לחבר לזה המספר מספר אחר שהשליך החצי וחצי החצי וחצי חצי החצי ישארו ז' שמיניות להשלים הנשאר לאחד שלם |
|
ונמצא אותו בערכים שנאמר אם במספר שמונה ישאר אחד באיזה מספר ישארו שבעה שמיניות |
|
ויצא לנו שהוא מספר השבעה |
|
א"כ בקבצנו מספר הז' הזה אל מספר הח' יעלו ט"ו והוא יהיה המספר המבוקש |
Multiple Quantities Problem | |
---|---|
|
[שאלה אם היו לנו עשרה קבין לחם והם שוים שלש מאות זהובים וזה הקבים אינם שוים או הלחם לא היה שוה |
|
ואין אנו יודעים כמה שוה הקב הראשון אלא ידענו שהקב הב' שוה ב' זהובי' יותר מהראשון |
|
והקב הג' ג' זהובים יותר מהקב הב' |
|
והקב הד' ה' זהובים יותר מהקב הג' |
|
והקב הה' ז' יותר מהקב הד' |
|
והקב הו' ג' זהובים יותר מהקב הה' |
|
והקב הז' ב' זהובי' יותר מהקב הו' |
|
והקב הח' א' זהוב יותר מהקב הז' |
|
והקב הט' ד' זהובי' יותר מהקב הח' |
|
והקב הי' ב' זהובים יותר מהקב הט' |
|
הנה נרצה לידע כמה שוה כל א' וא' מהם |
|
|
|
הנה אומ' שהקב האחד ישוה י"ד זהובי' וחצי |
|
והשני י"ו וחצי |
|
והשלישי י"ט וחצי |
|
והד' כ"ד וחצי |
|
והחמישי ל"א וחצי |
|
והששי ל"ד וחצי |
|
והשביעי ל"ו וחצי |
|
והשמיני ל"ז וחצי |
|
והתשיעי מ"א וחצי |
|
והעשירי מ"ג וחצי |
|
ויעלה כל זה לשלש מאות זהובים שהיו שוים כלם אבל שלא היו שוים כל קב מהם לכל קב מהם |
|
והדרך אשר בו תעשה זה הוא כי נשים במשל שישוה הקב הראשון י' זהובים |
|
וכפי הנחתינו ישוה הב' י"ב |
|
והשלישי ט"ו |
|
והרביעי כ' |
|
והה' [כ"ז] |
|
והו' ל' |
|
הז' ל"ב |
|
והשמיני ל"ג |
|
והתשיעי ל"ז |
|
והעשירי ל"ט |
|
תחבר כל זה תחבר רנ"ה |
|
ראה מה שחסר עד השלש מאות והוא מ"ה זהובים |
|
נחלק אלו המ"ה על הי' קבים ויפול לכל קב ד' זהובים וחצי |
|
הנה תחבר אלו הד' זהובים וחצי מאלו המספרים הסמוכים וחצי אשר הזכרתי ויצא שישוה |
|
הקב הראשון י"ד והחצי |
|
והשני י"ו וחצי |
|
והשלישי י"ט וחצי |
|
והד' כ"ד וחצי |
|
והחמישי ל"א וחצי |
|
והששי ל"ד וחצי |
|
והשביעי ל"ו וחצי |
|
והשמיני ל"ז וחצי |
|
והתשיעי מ"א וחצי |
|
והעשירי מ"ג וחצי |
|
והנה תחבר כל זה ויתחבר שלש מאות |
|
יש מי שמבקש מופת לדעת אם טעה בקבוץ המספרים][61] |
ת"ם של"ע ת"ם |
Notes
Apparatus
- ↑ 100r
- ↑ P1005: המודד
- ↑ 100v
- ↑ P1005 om.
- ↑ 101r
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 במספר
- ↑ P1005 om.
- ↑ 101v
- ↑ 102r
- ↑ P1005 אויות אותיות
- ↑ P1005 om.
- ↑ 102v
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 om.
- ↑ 103r
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 הנשארים
- ↑ 103v
- ↑ P1005 הכלל
- ↑ P1005 om.
- ↑ 104r
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 om.
- ↑ 104v
- ↑ 105r
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 העשר
- ↑ P1005 בשנים
- ↑ 105v
- ↑ 106r
- ↑ P1005 וכשנפול
- ↑ P1005 om.
- ↑ 106v
- ↑ 107r
- ↑ P1005 om.
- ↑ 107v
- ↑ P1005 השמורים
- ↑ P1005 ולי"ב
- ↑ P1005 ממ"ב
- ↑ 108r
- ↑ P1005 מכפילת
- ↑ P1005 להם
- ↑ 108v
- ↑ P1005 בחלקות
- ↑ P1005 om.
- ↑ 109r
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 זוגי
- ↑ P1005 אם
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 om.
- ↑ 109v
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 om.
- ↑ P1005 הכפילה
- ↑ 110r
- ↑ P1005 לחכמת
השאלהההנדסה - ↑ P1005 this problem is missing
Appendix I: Glossary of Terms
wisdom, science | חכמות |
physics | חכמה הטבעית |
geometry | חכמת ההנדסה |
arithmetic | חכמת המספר |
philosophy | פילוסופיא |
Decimal Dystem | |
---|---|
one, unit | אחד, אחדות ה, אחדי ה, אחדים |
rank | כלל, הכללים |
rank | מדרגה, מדרגת ה, מדרגות (ה), מדרגותיו, מדרגתה, מדרגתם, במדרגתם, במדריגתם |
Numeration | |
units | האחדות, אחדים, מדרגת האחדים, אחדיו |
tens | עשרות, מדרגת העשרות, עשרותיו, עשרות ה |
hundreds | מאות, מדרגת המאות |
thousands | אלפים, מדרגת האלפים |
tens of thousands | עשרת אלפים, במדרגת העשר אלפים |
hundreds of thousands | מאת אלפים |
millions | אלף אלפים |
tens of millions | עשרת אלפי אלפים |
hundreds of millions | מאת אלפי אלפים |
thousands of millions | אלף אלפי אלפים |
Positional System | |
digit, numeral | אות (ה), אותיות (ה), אותיותיו |
zero | ספרא, סיפרא |
Arithmetic Operations | |
Addition | |
summing | חבר ה, חבור ... עם |
to add, to sum | לחבר ל, נחבר (אליהם / אליהם ה / עליהם ה), תחבר (אלו ה / ה... על / כל זה), תחברם |
יתחבר (מה / עם ה) | |
בהוסיפנו ... על ה, נוסיף | |
addition, sum | קבוץ (ה), הקיבוץ, קיבוץ, הקבוץ |
קבוץ שני המספרים יחד, קבוץ המספרים, קבץ המספרים | |
to sum | לקבץ (... ב / ... עם), בקבצנו ... אל |
נקבץ (אותו עם / אותם ל / ה / ה... אל ה / הכל), נקבצם עם ה, קבצנו ה
תקבץ (הכל) תקבצם (יחד / עם ה) | |
summed | המקובץ, מקובצים, הנקבצים (מ), המספרים הנקבצים |
sum | סכום מניינם |
Subtraction | |
subtraction | מגרעת, גרעון |
to subtract | לגרוע (... מ / מ / ממנו ה), לגרוע מספר ממספר, בגרוע ... מ, בגרוענו ה... מה |
גרע (מה / מהם), גרענו מה | |
נגרע (אותו מ / אותם מ / ה... מה / מ / מה / מהם / מהם ה / ממנו / ... מ / ... מהם), תגרע | |
to subtract | הפיל אותם, הפלנו (מה), נפיל (אותם) |
to subtract | הסר, הסר מהם |
השליך, נשליך (חציו / מ... ה) | |
minuend | אשר גרענו ממנו, שגרענו ממנו, מספר אשר גרעת ממנו |
subtrahend | המספר אשר גרענו, המספר הנגרע, מה שגרענו |
בלא תוספת ומגרעת | |
לא יוסיף ולא יגרע | |
הפחת והגרעון | |
האחד יגרע והב' יוסיף | |
minus | חסרים ה |
Multiplication | |
multiplication | הכפילה (ה / ב), בכפילה, כפילת (ה / ה... ב / ה... על / ה... עם / ... ב), כפילתו |
בהכאתם, מכפלת ... על, מכפילת ... פעמים | |
to multiply | לכפול (... ב / ... על / אותו / אותם / אותם ה... ב / אותם ב / ה / ה... ב) |
בכפול (... ב / ה... ב / ה... על ה) | |
כפול (אותו ב / ה... ב) | |
כפלנו (בו / ה / ... ב) | |
נכפול (... ב / אותו / אותו ב / אותם / ב / בהם ה / בו ה / ה... ב / ה... על / זה ב) | |
נכפול עוד ה... ב, נכפלם ב | |
נכפיל זה ב | |
תכפול (... ב / ה... ב / ה... על / על), תכפיל ה... ב | |
תכפול אותם עוד ב | |
כפלת ... בעצמו | |
נכפול (אותו בעצמו / אותו על עצמו / ה... בעצמו), נכפלם בעצמם, נכפלם בעצמם | |
תכפול (אותו בעצמו / ה... על עצמו), תכפלהו על עצמו | |
שהיה בכפילת ה | |
בהכפלו, כפילת ה... בעצמו, כפילת ה... על עצמו, כפילת ... כל אחת בעצמה | |
יוכפלו | |
הנכפלים, המספרים הנכפלים זה על זה, המספרים הנכפלים זה עם זה | |
product | העולה מהכפילה, העולה מכפילת ה... ב, העולות מהכפילה, מה שיעלה מכפילת ה... ב, הבא מכפילת ה... ב, בא מכפילת ה... זה בזה, שיצא לנו מכפילת ה... ב, המספר היוצא מהכפילה |
duplicating | הכפל... על |
to duplicate | להכפל |
multiple | כפל, כפלים, הכפלים, הכפלים השלמים |
triple | שלשה כפלים |
sub-triple | שלשה חסרונות |
double | כפלו |
double of | כפל ה, כפל מ, כפל ממה ש |
Division | |
division | החלוק, חלוקה, החלוקה, בחלוקה, בחלוקת... על, בחלוקת ה, בחלוק ... על |
to divide | לחלק (... ב / ... ל / ...על / ה... ל / ב / על / על ה / ממנה / ממנו על ה), לחלקו על, לחלקם על |
בחלקנו ה ... על ה | |
חלקנו (... ל / אותם על / אותם על ה / ה... על / ה... על ה / ה... ל / כל ה / ממנה), חלקת | |
יחלקו על ה, נחלוק (אותו על ה / ה... ל / ה... על / ה... על ה / ה... עליהם / עליהם ה / עליו / עליו ה), נחלק (אותו על ה / אותם על ה / אלו ה... על ה / ה... על ה / עליו ה), נחלקם (ל / על / על ה) | |
תחלקנו על, תחלוק (ה... על ה / עליו) | |
נחלק ממנו על ה | |
to be divided | נתחלק |
divisible | אפשר שיתחלק ב |
dividend | במתחלק, המספר הנחלק, המספר המתחלק, המחולק |
נחלקים על | |
divisor | המספר אשר נחלק עליו, הנחלק עליו |
המספר אשר נחלק ממנו | |
אשר חלק עליהם, שחלקת אותם | |
quotient | היוצא בחלוק, היוצא בחלוקה, היוצאים בחלוקה (על), היוצא בחלוקת, היה יוצא בחלוקה, יצא בחלוקה, אשר יצא בחלוקה, יצא לנו בחלוק, יצא לכל אחד בחלוקה, מה שיעלה בחלוקה |
Extraction of Roots | |
root | שורש (ה), שרש (ה), שרשים, שרשיהם |
to have a root | לו שורש, יש לו ג"כ שורש, ויהיה שורש לו, אשר יהיה להם שורש, אשר להם שורש |
שרש המרובע | |
שורש שלם | |
מספר שרשי (ל) | |
לדעת שרש | |
to extract a root | נקח שרשם |
לשרש מה, שרשנו משם | |
לבקש השרש, לבקש שרש ה | |
בקשת שורש | |
נבקש שרש (ה / ש) | |
מספר אשר בקשת שורשו, המספר שבקשת שורשו | |
השורש היוצא | |
יש לו שורש | |
לדעת שבר, לדעת השברים | |
square number | מרובע ה, מרובעים, מספר מרובע |
מספר בלתי מרובע | |
Casting out | |
to cast out by 9 | הפלת תשעיותיו, בהשליך ה... בהשליך ... ט'ט', השליך אותיותיו ט'ט' |
to be casted out by 9 | הלכו להם ט'ט' |
Completion | |
להשלים ה... ל, להשלים עמו מ, להשלים עמו ב, להשלים עם ה... ל | |
to be completed | שלמו בו, ישלם, נשלם... ב |
Decomposing | |
to decompose | נתיך אותו ל, נתיכהו ל |
Conversion | |
to convert | נמיר (... ב / ... ל) |
conversion of | המרת ... ב |
Reduction | |
to reduce | להקטין |
Proportion | |
proportion | ערכים, בערכים |
to relate | נעריך |
ratio | יחס (... אל / ה... אל ה), יחסים, ערך, ערכים |
ערך ה... אל ... הוא כערך ה... אל, ערך ה... אל ה... הוא כערך ה... אל | |
הערך ה | |
proportional number | מספרים מתייחסים |
in relation | בהתייחסות אל, היה בהתייחסות |
by the ratio of | על יחס ה |
related | מיוחס ל |
related, proportional | נערכים |
term | גבול ה, הגבול (ה / ה... מה / ה... מהערך ה), גבול ה... מהערך ה, גבולים |
rule of four | ד' נערכים, ארבעה מספרים נערכי', ד' גבולים |
rule of three | הג' נערכים, הג' המספרים הנערכים, ג' גבולים |
יחס השנים | |
יחס השלשה | |
יחס החמשה | |
יחס השליש | |
יחס החצי | |
יחס הרביע | |
Arithmetic Terms | |
to calculate | נחשב |
calculation | חשבון, חשבונות |
number | חשבון |
number | מספר, מספר ה, מספרים |
כמספר ה, כמספר ה... אשר ב, כמספרם | |
integer | שלם, (ה)שלמים, (ה)מספרים (ה)שלמים, בשלמים |
fraction | שבר, שברים, שברי מספרים, שבריו |
fraction of fraction | שברי שברים, שבר השבר |
to fractionalize | נשבור ה |
fractionalizing | שבירת |
denominator | שם השבר, שם שבר, שמות השברים, שם מספר השבר |
numerator | מספרים |
part | חלק (מ...), חלקיו, חלקיהם, חלקים (מ), חלקים מ... בשלם |
part of | חלקים מ |
part of | היו ... מ... בשלם |
to share (common multiple) | שבו ישתתפו (... ב / ה), שישתתפו בו (ב / ה), שישתתפו (ב) |
to share (common factor) | משתתפים ב, משתתפי' ב |
ישתתפו המספרים ב | |
בלתי משתתפים ב | |
least common multiple | המספר הראשון שישתתפו לשלם, המספר הראשון שישתתפו בו, מספר ראשון שישתתפו בו, המספר הראשון שבו ישתתפו, המספר הקרוב שישתתפו בו ה |
even | זוג, זוגות |
odd | נפרד, נפרדות, נפרדים |
to increase, to rise | להתרבות, מתרבה, מרבה, יתרבו ה, נתרבה על ה, יתרבה בזה מ, נתרבו לנו, רבו |
increasing | מוסיף, מרבה ומוסיף, הולך ומוסיף |
to exceed | הוסיף על ה, יוסיף, הוסיף ממנו |
excess | עודף, העודף על |
difference | הפרש בין |
difference | חסר עד ה |
decreasing | החסרון |
to decrease | יחסרו ה, יחסר, חסר |
גורע ופוחת | |
גורע | |
deficiency | חסרונם ה |
חסר לנו ... ל | |
to result | הבא מן ה... ב |
to result | יגיע, יגיע לזה, יגיע מהם |
to result | עלה, עלו (ל / מה / מהם / מן), יעלה (ה / ל / מהם / כל זה ל, שם עם ה... ל), יעלו, יעלו ל, יעלו מהם, יעלו לשם |
result | העולה |
total result | הכלל העולה, כלל העולה (מה) |
היוצא, המספר היוצא, היוצא ל | |
to result | יצא (ב / ה / ל / מ / מכלם / ש), יצא לנו (ה / ש), היה יוצא ל, יצא (ה), יצאו (לנו) |
יצא לכל אחד, יצא לכל א' | |
היה יוצא לו | |
to count | למנות, למנות אותה, מנה, מונה, ימנה ל, ימנו ב, ימנם, נמנה, תמנה מה |
divisor | מונה, אשר ימנה אותם, שימנם, שימנה ה...ל, שימנה אותם |
מספר שימנם, מספר ימנה אותם, מספר ימנה ה... ל, מספר המונה ל | |
מספר אשר הוא מונה בו ל | |
greatest common divisor | המספר היותר גדול שימנם |
common divisor | מספר אחד שימנה לשנהם |
שבו מנה ה... ל | |
ימנה (אותם / אותם ה / ה / ה... ל / ל / ל... ב) | |
שמנה בו ה... ל | |
שמנה ה... ל | |
ימנהו בחלקיו | |
המונה | |
שימנם ל... ב | |
המונה ל, המונים ל | |
מונה ל... ב | |
counted | ספור |
counting | הספירות |
measurement | ממד |
measured | מדוד |
measure | מדה (אחד / א' של) |
to extract | הוצאנו ב, הוצאנו ממנו ה |
to approximate | נקרב אל ה |
היותר קרוב שאפשר, קרוב שאיפשר ממנו | |
הקרוב לו | |
approximately | בקרוב |
to remain | ישאר (ב / שם / שם ... על ה / ... על / מה), ישארו (שם / לשם / תחתיה / עוד), נשארו (שם / ... מ / עוד / על ה / מה / ב), נשאר (שם) |
לא נותר עוד, לא נשאר דבר, לא ישאר ממנו דבר, ולא ישאר דבר ב, ולא ישאר גם לשם דבר | |
ישאר דבר ל, ישאר דבר ש | |
לא ישאר ב... אלא | |
לא ישאר מ... ל | |
remainder | הנותר, הנשאר, הנשאר על ה, נשאר, המספר הנשאר, הנשארים, השאר (בהם) |
הנשאר מן הכל | |
ישאר בידינו, וישאר ... בידינו | |
ממה שנשאר עליו | |
מה שישאר מ, מה שישאר מה | |
מה שנשאר | |
to remain | שנשאר בה, שנשאר על ה |
ישאר עוד שם, ישאר לשם, יהיה נשאר שם, היה נשאר שם, היה נשאר לשם | |
נשארו ל | |
to be equal | שוה, היה שוה, ישוה ה, שוים ... ל |
to be worth | שוה, שוה ה |
same | שוה, שוים |
equal | שוה ל, שוים, שוות |
unequal | בלתי שוים |
to become equal | להשתוות ל, ישתוה ל, ישתוה ...ל, ישתוו ל |
to form as equal | לעשותן שוות |
to keep | נשמור ה, נשמור אותו |
ששמרנו | |
reserved | שמורים |
Geometry | |
point | נקודה |
line | קו |
quadrilateral | מרובע |
area | תשבורו, תשבורת (ה... ב), התשבורת (שלו), תשבורת ה... על עצמו |
side, factor | צלע, צלעיו, צלעות |
product, surface | משוטח, מושטח (ה) |
hypotenuse | יתר ה |
right angle | הזוית הנצבה |
height | גובה ה, גובהו, גבהו, גובהה של |
width | רחבה |
image | צורתו, צורת ה |
form | בצורה, צורתם |
א.מ.ר. | |
category | מאמר |
ten categories | מאמרות הי' |
category of quantity | מאמר הכמות |
to say, to state | לומ' ש, לומר (ש), אומ' ש, אמרנו, אמרנו ל, תאמר ב, ונאמ' |
שאמרנו, כמו שאמרנו, כמו שאמרנו ב, כפי מה שאמרנו | |
יאמר, יאמר... כי | |
נאמר, נאמ', נאמר כי, נאמ' כי, נאמר ש, נאמר לו, נאמר עליו ב | |
נאמר בהקש אל | |
to be said | הנאמרי', הנאמרים, הנאמרים למעלה |
כאלו תאמ', כאלו תאמר, כאלו תאמר כי, כאלו תאמר ש | |
שאמר לך | |
וכבר אמרתי כי | |
זה שאמרתי כי | |
וממה שאמרנו בתחלה ב | |
שנאמ' | |
אומר כי, ואומר בראשונה כי, ועוד אומר | |
א.מ.ת. | |
correctly | אמת, באמת |
in fact, in truth | באמת, האמת כי, האמת ש |
truth | אמיתת זה ה |
correct | אמיתי |
א.פ.ש.ר. | |
possibility | האפשרות (ב) |
שאיפשר ממנו | |
מה שאפשר מהם | |
possible | אפש', אפשר (ש), איפש' (ל / ש) |
impossible | א"א ש, אי אפש' |
היותר שאפשר, היותר ממנו שאפשר, היותר שאפשר ממנו | |
ב.א.ר. | |
כמו שנתבאר ב, כמו שנתבאר כל זה ב | |
הנה זה מבואר, הנה זה מבואר ש, הוא מבואר כי | |
ב.ו.א. | |
derived from | בא מ |
to bring | יביאך אליו ה |
ב.ח.נ. | |
to examine | תבחין |
to be examined | יבחן (ב) |
ב.י.נ. | |
to understand | הבינו, הבינו כי, תבין ה, תבין כי, תבין ל |
to be understood | יובן (ב / ה) |
ב.ק.ש. | |
to seek for | בבקש ה, לבקש (ה / להם ה / משם), נבקש (אותו / ה / ל), נבקש אותו ב, נבקש אותו ה, בקש (ה), בקש עוד ה |
מבקש | |
sought | המבוקש, המספר המבוקש |
ג.ז.ר. | |
to denominate | גזור מהם שם ל |
ד.ב.ק. | |
continuous | מדובק |
ד.ב.ר. | |
to discuss | לדבר ב, דברנו ב, נדבר בו, נדבר ב |
thing, any thing | דבר, דברים |
דבר מה | |
ד.י.נ. | |
מן הדין היה ש | |
ומן הדין הוא זה | |
as | כדין ה |
אינו דין ש | |
ד.מ.ה. | |
similarity | דמיון, דמיון... עם |
similar, corresponding | (ה)דומה לו, הדומה לה, דומה (ל / לו) |
to resemble | ידמה זה ל |
form | דמות (ה / כל ה) |
ד.ר.כ. | |
way | דרך (ה) |
technique | בדרכים |
בדרך זה, בזה הדרך | |
הדרך אשר בו תעשה (זה) | |
על דרך | |
ה.פ.כ. | |
inverse | מתהפך ל, מתהפכים |
to be inverted | נהפך ה |
conversion | הפך |
to convert | להפך |
vice versa | להפך |
upside down | הפוכה |
ז.כ.ר. | |
to mention | הזכרתי, בזכרנו |
ח.ב.ר. | |
to be summed | להתחבר, תחבר ה, מחובר עמו, יתחברו מה |
to be composed | להתחבר ב |
ח.ל.פ. | |
diversity | חלוף |
ח.ל.ק. | |
to be divided | להתחלק (ל) |
indivisible | אינו מתחלק |
ח.ש.ב. | |
to consider | בחשבך אותו לאחדים בתוכם, תחשבם לאחדים בתוכם |
בחשבנו אותם אחדים במקומם, בחשבנו אותם לאחדים | |
לחשבה לעשרות ב | |
בחשבנו אותם שם ל | |
חשבנו אותם מה | |
חשבנו אותם ל... במקומם | |
יחשבו עליו ל | |
נחשוב אותם ל | |
נחשוב אותו כאלו הוא אחד, ונחשוב אותו שם לאחד | |
considered | חשובים ל, נחשבים ל, נחשבים ל... על ה |
in thought | במחשבה |
ט.ב.ע. | |
nature | בטבע |
בלתי טבעי | |
ט.ע.מ. | |
reason | טעם, הטעם ב, הטעם בזה הוא כי |
י.ד.ע. | |
to know | לידע (כמה), לדעת (אותו / אם / ה / כמה הוא), לדעתו, ידענו ש |
דע כי, ידענו (ה / ש), נדע (אם / במה / באי זה) , תדע (ש) | |
to be known | יודע (ה), נודע לנו ה, נודע לנו מזה ה, ממנו נודע |
נודע, הנודע | |
known | ידוע לנו |
היודע | |
תשכיל ותדע איך, ומזה תשכיל ותדע לעשות | |
ואין אנו יודעים כמה | |
הודיענו זה, תודיע לנו כי | |
knowledge | ידיעת, ידיעתינו |
י.כ.ל. | |
to be able | היינו יכולים ל, היינו יכולין ל, יכול היית ל, נוכל ל, תוכל, יוכל ל |
י.ל.ד. | |
to be generated | יולד |
י.פ.ת. | |
proof | מופת ל, מופת זה ה, המופת על זה |
י.ר.ד. | |
to lower | להוריד (אליהם מה / ה / על ה / ... על ה), להורידם על ה, הורידו מ... ל, הורדנו אותם על ה |
to lower, to shift to the preceding rank | הורדנו (על ה / עליו), הורדנו אותה ממדרגתו |
נוריד (אליו ה / עליו ה), נורידם על ה | |
תוריד ה... על ה, תורידה אל ה | |
שהורדנו על ה | |
כ.ו.ח. | |
in potentia | בכח |
potentiality | בכח, הכח, הכח... ל, כח בהם ל, כח ב... ל, כח ל |
כ.ו.ל. | |
to be able | הכילה ל |
to contain | הכיל מה ש |
כ.ו.נ. | |
intention, meaning | הכוונה ב, הכוונה היתה ש, הכוונה ש |
intention | המכוון |
intention | הכונה בו ל |
כ.ל.ה. | |
to end | יכלה ב, יכלה אל ה |
במקום שיכלה | |
כ.ל.כ.ל. | |
to provide for | לכלכל ל |
כ.ל.ל. | |
to include | לכלול ה, יכלול (ה / ה... עם / זה / ... אותם) |
נכללים | |
כ.ת.ב. | |
to write | אכתוב, כתבנו (ב), נכתבם (ב / על ה / עליהם), נכתוב (אותו / אותם / ב / ה), נכתו' (... ב / ... על ה / ... סמוך ל / אותו סמוך ל / אותם / ה / ה... ב / ה... על ה / ה... תחת ה), תכתבם, תכתוב (... תחת / מה ש / ה... עליה), תכתו' (ה / ה... ב / ה... באותה), תכתבהו ב |
לכתו' שם אלו ה, נכתו' שם | |
written | מה שכתו' ב |
ל.ק.ח. | |
to take | לקחת ... מ, לקחנו (ה / מהם), לקחתי, נקח (ה / מ / מה / מהם / משם) |
מ.י.נ. | |
type | מין, מינים, המין ה... ב, מיני |
types of arithmetical operations | מינים |
מ.ל.א. | |
to fill | יתמלא ה, יתמלא כלו, מתמלא |
מ.צ.א. | |
to find | נמצאנו, מצא (אותו ב / ה / כי), נימצא (ה), נמצאהו (ב / כש), תמצא, תמצאו ב |
to find | מצינו ב |
לא נמצא דבר ב, לא מצאנו דבר יותר, לא מצאנו ב... דבר | |
to be found | ימצא (ב / ה / ל / לו / להם / ה... בזה), ימצאו (בו / בו ה), ימצא לו |
to exist | ימצא ב, נמצא ב, נמצא בו |
existence, essence | מציאות |
to discover | נמצא כי, תמצא (בזה כי / לזה כי) |
existence, being | נמצא, נמצאים, הנמצאות, כל נמצא מהם |
מ.ש.ל. | |
to demonstrate | המשלנו, נשים במשל ש, נשים משל לזה |
for example | משל (ל), ד"מ, המשל (בזה / בזה ש / לזה / ... לזה ב), במשל, במשל האחר מן |
במשל שהמשלנו, במשל הראשון שהמשלנו | |
נ.ג.ע. | |
to be given | יגיע ל |
to reach | הגיע ... עד |
נ.ו.ח. | |
assumption, definition | הנחתינו |
to place | להניחו |
נ.פ.ל. | |
to be given | יפול ל, נפל להם |
נ.פ.ש. | |
essence | נפש |
essential | נפשי |
נ.ת.נ. | |
to give | לתת (ה / ל / להם / ממנה / מה... ל / ל... מה), יתן (ה), נתן (ל / להם / לו / כך ל / ככה מה), תן לה ממנה, נתן מה... ל, נתנו לה |
ס.ב.ב. | |
cause | סבת ה, סבות |
reason | מסבת זה, הסבה בזה |
ס.ד.ר. | |
to arrange | נסדרם, סדר (ה), תסדרם (ב) |
to be arranged | יסודרו |
order | סדר ה |
ס.ו.ג. | |
type | סוג |
ס.פ.ק | |
to provide for | לספק ל |
to be enough | יספיק (ה / ל / לכל), יספיקו (ל / להם) |
ע.י.נ. | |
investigation | עיון |
to investigate | לעיין בו ב |
ע.ל.ה. | |
העלנו | |
to climb | לעלות ל |
ע.נ.י. | |
property | ענין, הענין ב, בענין ה, עניינם ב |
sense | עניין, ענין, בענין ש, כענין ש, וכזה הענין |
way | כענין ב |
ע.ס.ק. | |
deal, engagement | עסקם ב |
to deal with | יעסקו ב |
ע.ש.ה. | |
to make | לעשות, עשו מ, בעשותנו ה |
procedure | המעשה, המעשה בזה, המעשה בו ש |
to do, to proceed | לעשות, לעשותו, עשינו, עשית (ה), תעשה |
כמו שעשינו | |
to convert | נעשם, עשינו אותו, עשינו אותם, נעשה (אותם / ה) |
to be generated | הנעשה מה... ב |
applied | נעשה ב |
created from | הנעשים ... מ |
to construct | נעשה |
ע.ת.ק. | |
to shift | בהעתיק אותה ממקומה, להעתיק אותה ממקומה, להעתיק ה... ממקומם על ה |
to be shifted | שהועתק אליה |
פ.ע.ל. | |
to act | לפעול, לפעול בו זה |
act | פועל, פעל, מפעל ה... ב |
agent | פועל |
in actu | בפעל |
פ.ר.ד. | |
separating | הפרדה |
separate | נפרד, נפרדים, נפרדים ונבדלים |
to be separated | להתפרד, להפרד, תפרד ה, נפרד |
פ.ר.ש. | |
commentator | המפרשים |
to interpret | פרשו אותו |
meaning | פי' |
separating | בהפריש ה |
צ.ר.כ. | |
should | צריך ל, צריך ש, צריך להיות, צריכין אנחנו ל |
נצטרך ל | |
to need | תצטרך ל, תצטרך ל... ש |
יצטרך ה, יצטרך אליו, יצטרך לו | |
need | צורך ... ל |
ק.ב.ל. | |
to receive | המקבלים, יקבל ה, יקבלו כלם |
Kabbalists | המקובלים |
to believe | קבלו ש |
ק.ר.א. | |
to be called | נקרא, יקרא (ה) |
to call | קראו ל |
ק.ר.ה. | |
to happen | יקרה להם, יקרה ל, קרה לו |
ר.א.ה. | |
to see | יראה, ראה (ה / ש), נראה (איזה / ש) |
כמו שאראך ב | |
ר.ג.ל. | |
to be use to | הרגילו ב |
to train | ולהרגילך בזה |
ר.ד.פ. | |
equivalent | נרדף ל |
ר.כ.ב. | |
consists of | מורכב מ, מורכבת מ, מורכבת מה |
compound | מורכב מ |
complex | המורכבים, מורכבות |
assembling | הרכבת ה |
to combine | להרכיב בהם |
ר.מ.ז. | |
to allude | רומזים ל |
undetermined | בלתי רמוזים |
ר.צ.ה. | |
to wish | נרצה ל, רצינו (זה / ל), רצית ל, תרצה (ל) |
ש.א.ל. | |
to ask | שאל |
question | שאלה, שאלות |
כמו ששאל | |
ש.ו.ב. | |
to revert | שב ל |
to restore, to return | נשיב ה... ל, תשיב ה... ל |
הושב להם ה | |
to turn to | תשוב ל, נשוב ל |
to return | נשוב ו, בשוב |
to become | תשוב ה |
ש.ו.מ. | |
to place | נשים אותו על, לשום על ה, לשום ביניהם, תשים ב |
to define | נשים ה |
to set | נשים ה |
ש.כ.ל. | |
mind, intellect | שכל |
self-explanatory axiom | מושכל ראשון |
ש.ל.ח. | |
in actu | בשלוח |
ש.ע.ר. | |
to consider | בשערך, משער ה... ל |
ש.פ.ט. | |
rule | משפט, משפט ה, כמשפט |
ש.פ.ע. | |
emanation | שפע |
subject to emanation | מושפע מ... ב |
ת.ח.ל. | |
to begin, to start | התחלנו מ, נתחיל (ב / ל... מ / מ), נתחיל בתחלה ל, נתחיל ל... מ, תתחיל ל, תתחיל ב... ממנה |
first | בתחלה, תחלה |
beginning | התחלה, מתחלת ה |
כמו שהוא בצורה הזאת, כמו שהוא בזאת הצורה | |
כמו שהוא בכאן, כמו שיש בכאן | |
position | במקומם, במקומה |
in the place where | ובמקום ש |
no need for | ואין מקום |
by itself | בפני עצמם, בפני עצמו, בעצמו |
essential | עצמית |
itself | עצמו, בעצמו, הוא בעצמו |
selling | מכירת |
land | קרקעות |
earth | ארץ |
depend | תלויה ב |
year | שנים |
jubilee | היובל |
maid | אמה |
Hebrew | עבריה |
redemption | פדיון |
to deceive | יונה |
friend, comrade | עמיתו |
outline | ראשי פרקים |
impossible | נמנע ה, נמנע ב |
meaning | הוראתו |
subject | נושא |
fictitious | בדוי |
corresponding | נגדי לו, הנגדים ל, הנגדים לו |
in comparison | בהקש אל |
to continue | תוסיף |
complete | שלם |
whole | שלם |
aspect | בצד, מצד ה |
from the aspect of | מצד (ה) |
ומזה הצד, מצד ש | |
verse | פסוק ה |
unity | ייחוד, אחדות, אחדותם |
name | שם (ה), שמות |
Divine emanation | ספירות |
virtue | תארי מדות |
to be | להיות, להיותו, להיותם, בהיותם, היה (ה... כ... לו), היו, יהיה (ה / ה... מ / כזה / כן / ל), יהיה זה בהם, יהיו, היה (ה / זה), יהיו (ה), ויהיו הכל, ויהיו שם על הכל, ויהיו על ה, ויהיו ...על ה, היתה |
שהיו, שהיה | |
היה ב, היה בה, יהיה ב | |
to have | היה לי ב, יש לו, יש לי, אשר לו, היו לנו |
to become | היה ל, יהיה ל, יהיה ל... ב |
enough | די ל, די היה בהם ל, היה די ב... ל |
not enough | אין די (ב / ב... ל), אין בו די ל, לא יהיה די ב (... מ... ל / ... ל), לא יהיה בו די |
שיש ב, יש בהם, בהם, ויש, יש ב | |
אין ל, שאין לו, מה שאין לו | |
do not | אין ל |
precedence | בקדימה |
lateness | איחור |
time | פעם |
times | פעמים |
sometimes | לפעמים |
as many times as | היותר פעמים ש |
twice | פעמים |
to agree | הסכימו ל |
to begin, to start | החלונו ב |
beginning | ראשית ה, ראש ה |
middle | אמצע |
end | תכלית |
end | סוף, סוף ה |
mean | אמצע (ה), אמצעי (ב), האמצעיים |
extreme | קצוות |
to keep | החזיק ב |
line | השטה |
upper | העליונה, העליונים, העליונים ממנו, העליונות |
bottom | התחתונה, התחתונים, התחתונה, התחתונה ממנה |
zahuv, zehuvim [golden coins] | זהוב, זהובים |
qav, qabbin [dry measurement] | קב, קבים, קבין |
to make a mistake | טעה ב |
head | ראשו, ראש ה |
feet | רגליו, הרגל |
finger | אצבעות, אצבעותיהם |
horse | סוסים |
animal | בהמה, הבהמות, בהמותיו |
sick | חולה ושבורה |
to eat | לאכלה, אכלה |
to give | שהיה מחלק |
cubit | אמות |
bread | לחם |
barley | שעורים |
to drain | יחסר |
to refer | תשוב אל ה |
night | לילה, לילותיהם |
day | (ב / ל)יום (ה), ימים |
money | ממון |
purse | כיס |
wall | כותל |
river | נהר |
ditch | חפירה |
pit | בור |
ladder | סולם |
around | סביבותיה |
to stand by | יעמוד ... על |
man | אדם, איש, אנשים |
water | מים, במים |
deep | עמוקים |
dry land | בחרבה |
to mount | יגאה |
to become low | ישפל |
to wonder | יתמה ה, תמהו |
provided that, so long as | ובלבד ש |
to leave | תשאיר בה ל |
deliberation, satisfaction | התיישבות ה |
to be helpless | קצרה ידם |
portion | חלקים |
backwards | למפרע מה, מה... למפרע |
ונאמין זה | |
lower | פחותה ממנה |
partly | קצתו |
[בחמר] נפעל | |
pair | זוג (מספרים), זוגי (מספרים) |
simple number | פשוטים |
simple | פשוט, פשוטים, פשוטות |
unknown | הנעלם, נעלם ה, הנעלם מהערך ה |
הרחוקים, המתרחקים מהם | |
skill | מלאכה |
to seek | נתור ל |
ונעשה סימן ב, ונרשום סימן (על), ורשום שם סימן, ונשים סימן על ה | |
sixtieth | הששימית |
nothing | אין דבר ש |
האחר | |
as usual | כמנהג |
to comprehend | להקיפו, יקיף בו |
ביסודות | |
to be difficult | ויכבד ה |
whole, fully | בכללו, כלו, כלו ביחד |
in general | ובכללו |
twice | כפלים מאשר |
necessarily | יתחייב כי |
to remove the doubt | להתיר הספק |
חצי ה | |
במחצה | |
additional | משנה |
pair | זוג (מספרים / שברים), זוגי (מספר / מספרים) |
God | ית' |
if you wish to say | וא"ת |
i.e. | ר"ל |
surely | והלא |
exactly | ממש |
recently | באחרונה |
eventually | לאחר הכל |
easy | נקל, נקל ל |
only | רק |
if only | לו |
if | אלו |
if | אם, ואם |
whether | אם |
שניהם | |
מה ש | |
כל מה ש | |
כל מה ש... כן | |
יש מי ש | |
כיצד | |
כמו ה, כמו ש, כמו זה | |
כמו ש... כן ה | |
הם כמו, הוא כמו (ה) | |
כמוהו | |
ראוי ל, ראוי ש, ראוי א"כ ל | |
מה שראוי ל | |
אין ראוי ל, אין ראוי לנו ל | |
כזה | |
אמנם | |
והנה, הנה | |
כן, וכן (ב / ה), וכן הוא כי | |
וכן אם | |
וכן לעולם, וכן תמיד, וכן לאין סוף, תמיד | |
וכן השאר, וכן בשאר | |
עד אין תכלית, לבלתי תכלית, ולאין תכלית | |
בהכרח ש | |
אלא ש | |
ג"כ, גם כן | |
א"כ, אם כן | |
so is | כן ה |
not so | אינו כן |
כש | |
כאשר | |
ועתה (כש / ש) | |
last | אחרונה (מה / של), האחרון מהם, האחרונים, האחרונות (מה) |
after | אחרי, אחר (ה) |
following | אחריהם |
then, afterwards | ואחר |
because | וזה כי, כי |
therefore | ולזה |
therefore | לכן, על כן |
since | למה ש |
since | אחר, אחר אשר, אחרי אשר, אחר ש |
since | לפי ש |
since | וכיון ש (ה/ זה) |
since | מפני ש |
due to | מפני (ה) |
according to | כפי, כפי ה |
how many | בכמה |
how much | כמה (היה ה) |
up how many | עד כמה |
אני, אנחנו | |
הוא (ה / היה ה / יהיה / יהיה ה / ש), והם | |
as follows | הוא זה |
שהיא, שהוא (ה / מ), ואשר הוא, הוא אשר, שהם, שהיו | |
indeed | הרי, הרי הם |
ההם | |
these | באותן ה, אותם ה, מאלו ה, אלו ה, אלה ה |
אותו (ה), אותה (ה), אותם (ה), ההוא, ההיא | |
אלה, אלו (ה), האלה, הללו, האלו | |
זאת (ה), זה ה, הזה, וזהו | |
וזהו מה ש | |
וזהו (ה), שזהו | |
all | כל, כל ה, כל זה, כלם, אשר בכל, כל ה... כלם |
כל אותם ה | |
each | כל א', כל אחד (מ / מה / מהם), כל א' וא' מהם |
כל ... מהם | |
from each | מכל |
every | כל, כל דבר |
בזה (ה) | |
by this | בזה |
איזה, אי זה, איזהו ה... ש, אי זהו אשר, איזהו המספר ש, איזהו מספר אשר, איזה הוא מספר אשר | |
באי זה | |
אם ש, ואם ש | |
מזה (ה) | |
אבל (ש) | |
כי, הוא כי | |
before | קודם ה |
in order not to | לבל |
not… at all | לא... כלל, לא... שום |
אין בו | |
אין עוד | |
not | אין |
אין... אלא (ה), אין ה... אלא | |
לא... אלא, לא... כי אם | |
אין... אבל, לא... אבל | |
אין ב... אלא ב | |
אין ב... די לזה | |
אין ב... יותר מה | |
no…nor | ולא... ולא עוד אלא |
there is no, not | אין, אינו, אינו ... דבר, אינם, אין שם, אין ב... שום |
אין ... זולתי, אין... דבר אחר זולתי | |
או ש | |
between | בין, בין ... ל, בין ה... ובין ה, בין ה... וה, יש בניהם, ביניהם |
במה שביניהם | |
whether… or | בין ש... או |
הנה הוא, הנה יהיה ה | |
בהם, אשר בהם, אשר ב, הם ב | |
i.e. | כלומ' |
without | מבלי... שום |
without | אשר הוא חוץ ל, חוץ ל, ימצא חוץ ל |
apart of | אשר הוא חוץ ממנו |
apart from | חוץ מה |
one of | אחד מ, אחד מה, אחד מהם |
the rest of | שאר ה, משאר ה |
somewhat, certain | מה |
what | מה ש |
how | איך (ה) |
from | מאתו |
of | מן ה, ממנו, אשר מה, מהם, הם מ |
even though | אפי' ש, אע"פ ש |
also | וגם, גם, גם ש |
until | עד (ה / ש) |
upward | יותר |
more, better | יותר, היותר, יותר מה, יותר... מה, יותר ממה ש |
at least | לפחות |
beneath | תחת (ה), זה תחת זה |
in | בתוך |
down | למטה |
up | למעלה |
above | למעלה ממנו |
above | על ה |
above | אצלו |
with | עם מה ש |
next to | אשר אצל ה |
there | שם |
from there | משם |
here | בכאן, כאן |
as if | כאלו |
so | ככה, וככה |
so | כן |
etc. | וכו' |
also, likewise | כמו כן |
then | אז, ואז, הנה אז |
further, furthermore, also | ועוד, עוד |
more | עוד |
among | בתוך ה |
ואע"ף ש | |
כדי ל | |
already | כבר, שכבר |
כ"ש | |
הנה לנו | |
אשר ב | |
plus | ועוד |
ועוד כי | |
על מי ש | |
אינו כן ב | |
עד תומם | |
אשר | |
יש בו | |
בשהם | |
any | שום |
still | עדין |
but | אלא |
than | מאשר ל |
very | מאד |
almost | כמעט |
משום | |
to the extent of | בכדי |
adjectives | |
proper | נאות |
limited | מוגבל |
similar | דומים |
different | מתחלפים |
various | שונים |
numerous | רבים |
many | רבים |
multiple | רבות |
few | מעטות |
successive | הסמוכים |
next | סמוך (זה לזה / אל ה / ל), סמוכה (ל / לה / לו), הסמוכים (ל / להם / לו), הסמוכות להם |
near | סמוך ל |
preceding | הקודם |
preceding | שעברו |
another, additional | אחר, אחרים, באחר |
other | האחר, השני, אחרים, אחרת |
initial, original | הראשונים |
first | הראשון (ב), הראשון להם, הראשונה, הראשונים |
second | השני, בשנית לה, השנית לה |
third | השלישית ממנה ל |
less than | פחות מ |
smaller | יותר קטון (ממנו) |
smaller | יותר קטן |
המעט, הקטון, מספר קטון, מספר הקטון, המספר הקטון, המספר הקטן, המספר המעט | |
greater than | יותר מ, יותר ממנו |
greater | יותר כוללת מה |
greater | גדול ממנו, היותר גדול, היותר גדול ש, גדולים מהם |
great | גדול, גדולה |
הרב, מספר הרב, המספר הרב, מספר גדול, מספר הגדול, המספר הגדול | |
My dove, my perfect, is but one | אחת היא יונתי תמתי |
so shall the tabernacle become one | והיה המשכן אחד |
Euclid | אוקלידס |
Ibn Rushd | אבן רשד |
Zohar | בזוהר |
you are one, but not by number | אנת הוא אחד ולא בחשבון |
Appendix: Bibliography
Judah Ibn Verga
Spain, c. 1450
Qiṣṣur ha-Mispar
Manuscripts:
- 1) Jerusalem, The National Library of Israel Ms. Heb. 8°2000 (IMHM: B 753 (8°2000)), ff. 1r-3v (Amsterdam, 17th century)
- 2) London, British Library Add. 27107/5 (IMHM: f 5782), ff. 32v-43v (cat. Margo. 1016, 5); (16th-17th century)
- Ḳitsur sefer ha-mispar
- 3) London, British Library Add. 27107/13 (IMHM: f 5782), ff. 162r-174v (cat. Margo. 1016, 13); (16th-17th century)
- 4) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1005/19 (IMHM: f 30347), ff. 100r-110r (15th-16th century)
- 5) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1005/21 (IMHM: f 30347), ff. 118v-120r (15th-16th century)
- 6) Paris, Bibliothèque Nationale de France heb. 1087/1 (IMHM: f 15039), ff. 1r-8v (16th century)
- heb. 1087/1
- 7) St. Petersburg, Inst. of Oriental Studies of the Russian Academy C 76/7 (IMHM: f 69233), ff. 112v-122v (15th-16th century)
- The transcript of the text is based on manuscript Paris 1005.
Bibliography:
- Steinschneider, Moritz. 1893–1901. Mathematik bei den Juden. Berlin-Leipzig-Frankfurt: Kaufmann, p. 196 (h62); repr. Hildesheim: G. Olms, 1964 and 2001.