|
[1]קצור המספר מהרב ר' יהודה ן' בירגה
|
Prologue
|
|
Commercial and social needs of arithmetic:
|
|
Since the selling of lands in the land of Israel depends on the number of the years after Jubilee [Leviticus 25, 14-16] and the redemption of the Hebrew maid [depends] on the number of years before the seventh [year] [Maimonides, Mishneh Torah, Sefer Qinyan, Hilḵot ʽAvadim 4, 6], so a person should study arithmetic lest a person would [cheat] his fellowman.
|
אחר אשר מכירת הקרקעות בארץ תלויה במספר שנים אחר היובל[note 1] וכן אמה העבריה בפריון במספר שנים קודם השביעי[note 2] הנה ראוי לאדם להתחבר בחכמת המספר לבל יונו איש את עמיתו
|
I write it for you in outline form:
|
אכתוב לך בו ראשי פרקים
|
Discussion on the nature of one
|
|
I say that the one that is without essence is equivalent to the being; hence, it belongs in actu to the ten categories and its meaning is in the nature of each category.
|
ואומר כי האחד אשר הוא חוץ לנפש הנה הוא נרדף לנמצא ולזה ימצא בפועל במאמרות העשרה ויהיה הוראתו בטבע מאמ' מאמ'
|
The [one] that is in essence belongs to the category of quantity.
|
ואשר הוא בנפש הוא מאמ' הכמות
|
It follows necessarily that that which is in essence exists in actu and that which is without essence is in potentia.
|
והנה בהכרח שמה שימצא בנפש בפועל שיהיה מציאותו חוץ לנפש בכח
|
- The possibility of acting [exists] since every essential act, which does not exist without essence at all, is a fictitious act, and this is the potentiality.
|
והאפשרות לפחות כי כל פועל נפשי אשר לא ימצא חוץ לנפש כלל הנה הוא פועל בדוי וזה הכח
|
- The possibility in things is their potentiality to be separated in thought, due to their diversity, and their potentiality to be summed in thought, due to the similarity of things.
|
והאפשרות בדברים הוא הכח אשר בהם להתפרד במחשבה מפני חלוף ענין נמצא בו וכן כח בהם להתחבר במחשבה מפני דמיון מה שימצא בדברים
|
Indeed, when the essence is separated, the one is compared to what is apart of it, i.e. this thing is limited individual in itself within something of the rest of the beings, as it is said: My dove, my undefiled, is but one [Song of Songs 6, 9].
|
אמנם כאשר תפריד הנפש הנה יהיה האחד נאמ' בהקש אל אשר הוא חוץ ממנו כלומ' זה דבר מוגבל ונפרד בפני עצמו בדבר מה משאר הנמצאות בענין שנאמ' אחת היא יונתי תמתי[note 3]
|
When the essence is summed, the one is with regard to its parts, i.e. all these parts are one and a whole in some sense, as it is said: the tabernacle may be one [Exodus 26, 6].
|
וכאשר תחבר הנפש הנה יהיה האחד נאמ' בהקש אל חלקיו כלומ' אלה החלקים כלם הם אחד ושלם בצד מה כענין שנאמ' והיה המשכן אחד[note 4]
|
- The commentators understood the meaning of the verse about the unity ["Hear, O Israel: the LORD our God, the LORD is one", Deuteronomy 6, 4] according to the first case, because they understood that these names indicate the Cause of all causes.
|
והנה המפרשים הבינו פי' הפסוק הייחוד[note 5] כפי העניין הראשון לפי שהם הבינו כי אותם השמות רומזים לסבת הסבות כלם
|
- The Kabbalists, who agreed that they allude to the abundance emanated from Him, the Exalted, by the Sefirot and the attributes, explained it according to the second case.
|
אמנם המקובלים שקבלו כי הם רומזים לשפע מושפע מאתו ית' בספירות ותארי מדות פירשו אותו כפי הענין השני
|
- Indeed, the unity of the Cause of all causes, as it has no possibility of being divided to various things, for it is not compound, nor being summed, for it has no similar to be summed with, thus, this unity is indivisible and cannot be increased.
|
ואמנם אחדות סבת הסבות כלם הנה למה שאין בו אפשרות להתחלק לדברים שונים כי אינו מורכב ולא להתחבר כי אין דומה לו להיותו מתחבר עמו הנה אותו האחדות אינו מתחלק ואינו מתרבה ואין כח בנפש לפעול בו זה
|
- Therefore, it is said about Him in the Zohar: Thou are one, but not in number.
|
ולזה נאמ' עליו בזוהר אנת הוא אחד ולא בחשבון[note 6]
|
However, the unity of the existences is by Him, the Exalted.
|
ואמנם אחדות הנמצאות מאתו ית'
|
Since every existence of them is somewhat similar to at least one other existence, as they exist […] they have the potentiality to increase and be multiplied through their unity.
|
לפי שכל נמצא מהם יש לו דמיון מה עם נמצא אחד לפחות בהיותם נמצאים אפי' שיהיה זה בהם בקדימה ואיחור הנה באחדותם כח להתרבות ולהכפל
|
Since they are one, although in their essential form they are separate and distinct from each other, and because they have some diversity, they have the potentiality to be divided and separated, even though they are one in form.
|
ולהיותם למספר אחד אע"ף שבצורתם העצמית יהיו נפרדים ונבדלי' וגם לפי שבהם חילוף מה יש בהם כח להתחלק ולהפרד אע"ף שהם אחדים בצורה בו
|
Definition of Number
|
|
Therefore, the number counts all things, as the number ten, for example counts 10 people but also 10 horses.
|
לזה המספר מונה כל הדברים כי הי' מהמספר ד"מ ימנה לי' מהאנשים וכן ימנה לי' מהסוסים
|
Hence, the number is a sum of undetermined units;
|
והנה המספר הוא קבוץ אחדים בלתי רמוזים
|
the essence is its agent and the units are its subject.
|
והיה הנפש כפועל לו והאחדות כנושא
|
Numeration
|
|
Since sometimes the measurement becomes measured and the number numbered, people count with their fingers, and the fingers are ten as the number of the countings.
|
ולפי שלפעמים תשוב הממד[2] מדוד והמספר ספור ויקרה לאנשים שימנו באצבעותיהם והיה האצבעות עשרה כמספר הספירות
|
- The ranks as multiples of ten: Thus, All people have agreed to make from ten one rank [kelal = a multiple of ten], ten times is the second rank, ten times the second rank is the third rank, and so on summing ten [times] of the preceding rank always generates [the succeeding] rank.
|
הנה כל האנשים הסכימו לעשות עד עשרה כלל אחד ועשרה פעמים זה כלל שני [3]ועשרה פעמים הכלל השני כלל שלישי וכן תמיד מהרכבת העשרה מהכלל הקודם יולד כלל אחד
|
- This is the order of the ranks: units, tens, hundreds, thousands, tens of thousands, hundreds of thousands, thousands of thousands, tens thousands of thousands, hundreds thousands of thousands, thousands thousands of thousands, and so on endlessly.
|
וסדר הכללים הוא זה אחדים עשרות מאות אלפים עשרת אלפים מאת אלפים אלף אלפים עשרת אלפי אלפים מאת אלפי אלפים אלף אלפי אלפים וכזה עד אין קץ
|
- Arranging the ranks in triples: They formed from every three ranks [kelalim = products of ten] one order [= seder], for in three we find a beginning, a middle, and an end.
|
והנה עשו מכל ג' כללים סדר אחד לפי שבשלשה נמצא התחלה ואמצע ותכלית
|
The arithmetical opperations
|
|
- Definition of the addition operation: The essential act of summing the separates is the first arithmetical [operations] called addition
|
ואמנם [מפעל][4] הנפש בהחבר הנפרדים היה מין אחד מהמספר שנקרא הקיבוץ
|
- Definition of the subtraction operation: The essential act of separating is the second of the arithmetical [operations] called subtraction
|
ומפועל הנפש בהפרדה היה מין שני מהמספר שיקרא המגרעת
|
- Definition of the multiplication operation: The essential act of multiplying is the third of the arithmetical [operations] called multiplication
|
ומפועל הנפש בהכפיל הדברים היה מין שלישי מהמספר שיקרא הכפילה
|
- Definition of the division operation: The essential act of separating the multiples is the fourth of the arithmetical [operations] called division
|
ומפועל הנפש בהפריש הכפלים נמצא מין ד' והוא החלוקה
|
- The essential act of multiplying multiples or their parts by a certain number as multiplying by another number is a fifth type which is proportions
|
ומפועל הנפש בהכפל כפלים או חלקיהם על מספר מה כאשר תכפול על מספר אחר היה מין ה' והוא הערכין
|
- The essential act of separating multiples as the number of units in each multiple is a sixth type which is roots
|
ומפועל הנפש בהפריש הכפלים במספר האחדים אשר בכל כפל נמצא מין ששי שנקרא השרשים
|
Those are the types [of arithmetical operations]
|
ואלה המינים
|
- They either deal with integers which from this aspect all numbers are of one types called integers
|
אם שיהיה עסקם במספרים שלמים ומזה הצד כלם סוג אחד ויקרא השלמים
|
- Or deal with fractions of numbers, which are all of one type called fractions
|
ואם שיעסקו בשברי מספרים ויהיו כלם סוג אחד ונקרא שברים
|
The [fractions] are called a type of [operation] by itself - so there are seven types [of operations]
|
וכבר קראו לזה מין בפני עצמו ושלמו בו במספר ז' מינים
|
Chapter Four - Division
|
|
The fourth type is division
|
המין הד' בחלוקה
|
Dividing a large number by a smaller one
|
|
The first meaning of dividing integers is to divide a large number by a number smaller than it, in such a way that each [digit] of the small number is given an equal part.
|
הכוונה הראשונה בו בחלוקה בשלמים לחלק מספר גדול על מספר יותר קטן ממנו בענין שיגיע לכל אחד מהמספר הקטן חלק שוה לאחר
|
Written Division
|
|
Description of the procedure:
|
|
The procedure is as follows:
|
והמעשה בזה יהיה כן
|
Arrange both numbers by their ranks successively as the rule.
|
סדר שני המספרים במדרגתם זה תחת זה כמשפט
|
- If the last digit of the greater number [= the dividend] is greater than the last digit of the smaller number [= the divisor]:
|
והנה אם האות האחרונה שבמספר הגדול יותר כוללת מהאות האחרונה של מספר הקטן
|
- Start the division from it, i.e. from the last digit of the greater number by the last digit of the smaller number and give to it as many times as you can.
|
תתחיל בחלוק ממנה ועליה ר"ל מהאות האחרונה של מספר גדול על האות האחרונה של מספר הקטן ותן לה ממנה היותר פעמים שתוכל
|
- But, leave spare, to complete the preceding digit [of the great number], if needed for the digit that precedes the last of the smaller number.
|
ובלבד שתשאיר בה להשלים עמו מהאות הסמוכה לה לאות הסמוכה לאחרונה מהמספר הקטן אם יצטרך לו
|
- Also, if there are more digits, [spare should be] left in it, or in the second to it, if needed for the third to the last of the smaller number.
|
וכן אם יהיה שם יותר [אותיות][12] שישאר בה או בשנית לה להשלים עמו באות השלישית ממנה לאחרונה אשר מהמספר הקטן אם יצטרך אליו
|
- Example: we wish to divide eight hundred and twenty-two by two hundred and seventy-eight.
|
והנה המשל בזה רצינו לחלק שמונה מאות ועשרים ושלשה למאתים ושבעי' ושמונה
|
- [Illustration of the procedure:]
|
|
2 |
|
26 |
|
267
|
823 |
823 |
823 |
823
|
2 |
2 |
2 |
2
|
278 |
278 |
278 |
278
|
|
- We start from the last digit of the greater number, which is 8, to divide it by the last digit of the smaller number, which is two.
|
והתחלנו מהאות האחרונה של מספר הרב שהוא ח' לחלקו על האות האחרונה מהמספר המעט שהוא שנים
|
- We should have given it four, but when we give it so, there is not enough in the digit preceding the last [digit] of the larger number, which is two, for the digit preceding the last [digit] of the smaller number, which is seven.
|
והנה מן הדין היה שיתן לו ארבעה אלא כשנתן לו ככה מהאות הסמוכה לאחרונה מהרב שהוא שנים לאות הסמוכה לאחרונה מהמעט שהוא שבעה הנה לא יהיה בו די
|
- The intention is that all will receive equal parts, therefore we do not give the two a four from the 8, nor do we give it three.
|
והכוונה היתה שיקבלו כלם חלקים שוים על כן לא נתן מהח' לשנים ארבעה ולא ג"כ נתן לו שלשה
|
- Because even though the two, with what is left of the eight, which is two units, which are considered twenty-two, is enough to give each of the sevens a three, and there will be one left there:
|
לפי שאע"ף שיספיק השנים עם מה שישאר מהשמונה שהם שנים אחדים שיהיו נחשבים לעשרים ושנים לתת לשבעה לשלש לכל אחד וגם ישאר שם אחד
|
- The three in the larger number will not be enough to give the 8 of the smaller number a three for each of them.
|
הנה לא יהיה די בשלש מהמספר הרב לתת לח' מהמספר המעט שלש לכ"א מהם
|
- Even if the one that is left above the two will be lowered to it, so they will become 13, because three times eight, which is 24, is greater.
|
ואפי' שיוריד אליו האחד הנשאר על השנים ויהיו י"ג לפי שיותר שלשה פעמים שמונה שהוא כ"ד
|
- Therefore, we give the two only two from the 8 and we write them in the first rank.
|
על כן לא נתן מהח' לשנים אלא שנים ונכתוב אותם במדריגה הראשונה
|
- One should count the ranks of the divisor backwards from the last rank of the dividend.
|
לפי שראוי למנות מדרגות המספר אשר נחלק [עליו מהמדרגה האחרונה מהמספר אשר נחלק][13] ממנו למפרע
|
- If there is enough to divide it by the last digit of the smaller number, as 8 is enough to be divided by the two:
|
אם היה בה מספר די לחלק ממנו על המספר האות האחרונה מהמספר המעט כמו שיש בכאן בח' די לחלק על השנים
|
- You write the result of division where [the count of the ranks] ends.
|
ובמקום שיכלה שם תכתוב מה שיעלה בחלוקה
|
- If what is written on that last rank is not enough to be divided by the number in the bottom rank, so that you have to shift it from its place and consider it as tens in the rank next to it, in order to divide it, then you count from the rank that is second to it, i.e. from the digit next to it backwards, and you write the result of division where [the count] ends.
|
ואם אין די במה שכתוב במדרגה האחרונה ההיא לתת למספר אשר הוא במדרגה התחתונה ותצטרך להעתיק אותה ממקומה ולחשבה לעשרות במדרגה הסמוכה לה כדי לחלק ממנה הנה אז תמנה מהמדרגה השנית לה ר"ל מהאות הסמוכה לה למפרע ובמקום שיכלה שם תכתוב היוצא בחלוק
|
- This way you know number of ranks of the result of division from the beginning of the division.
|
ומדרך זה תדע מתחלת החלוקה לכמה מדרגות יעלה היוצא בחלוק
|
- Now, we complete the division procedure of the example we gave: we say that the result is already two. When we count the ranks of the divisor, from the last rank of the dividend backwards, they end in the first rank, which is the rank of units. So, we write the two there, beneath the 3 and above the 8, between them.
|
ועתה נשלים דרך החלוקה במשל [14]שהמשלנו ונאמר כי כבר יצא לנו בחלוק שנים וכשנמנה מדרגות הנחלק עליו מהמדרגה האחרונה מהמחולק למפרע הנה יכלו במדרגה הראשונה שהיא מדרגת האחדים על כן נכתוב שם השנים תחת הג' ועל הח' במה שביניהם
|
- When we give two to each of the last two, the result is 4. We subtract it from 8; 4 remains.
|
והנה כשנתן לשנים האחרונים שנים לכל אחד יעלו ד' נגרע אותם מהח' ישארו ד'
|
- We give the same to the seven; the result is 14.
|
נתן כך לשבעה יעלו י"ד
|
- Since the two next to the 8 is not enough for this, we take two from the 4 that remains from the 8 and we write the remaining two above the 8.
|
ולפי שאין בשנים הסמוכים לח' די לזה נקח מהד' שנשארו מהח' שנים והשנים הנשארים נכתבם על הח'
|
- The two we take are considered as two above the two; the total is 22.
|
והנה השנים שלקחנו יהיו נחשבים לשנים על השנים ויהיו הכל כ"ב
|
- We subtract 14 from it; 8 remains.
|
נגרע מהם הי"ד וישארו ח'
|
- Again, we need to take two from this eight, to add to the 3; 6 remains. We write it above the two.
|
עוד נצטרך לקחת שנים מאלו השמונה לשום על הג' וישארו ו' ונכתבם על השנים
|
- We lower the two we take to the 3; the total there is 23.
|
והשנים שלקחנו נורידם על הג' ויהיו שם הכל כ"ג
|
- We subtract eight twice from it; seven remains. We write it above the three.
|
נגרע מהם שנים פעמים שמונה וישארו שם שבעה נכתבם על השלשה
|
- According to this you find that each gets two in the division and 267 is left to divide.
|
והנה תמצא בזה כי יצא לכל אחד בחלוקה שנים ונשארו לחלק רס"ז
|
- Do the same, even if the ranks of the greater number [= the dividend] are numerous and the ranks of the smaller number are few, so there are two or three ranks in the result of division.
|
וכן תעשה גם שיהיו המספר הרב רבות ומדרגות המספר המעט מעטות עד שיצא בחלוקה שתים או שלש [מדרגות][15]
|
- Yet, you should know that if you already divided a rank of the greater number, or even if you did not divide, but there is not enough in that rank to give, only by shifting it from its place, then write a zero in the [result of the] division, to indicate that there is nothing to divide in the rank of the dividend.
|
אלא שראוי שתדע שאם כבר חלקת משום מדרגה מהמספר הרב או אפי' שלא חלקת אלא שאין במדרגה ההיא כדי לתת ממנה אלא בהעתיק אותה ממקומה הנה תשים בחלוקה סיפרא לומ' שאין נמצא דבר במתחלק לחלק לאותה מדרגה
|
- To train you, we give another example of this:
|
ולהרגילך בזה נמשיל עוד משל אחד בזה
|
- Let the dividend be two hundred and four thousand six hundred and twelve, and the divisor be two hundred and eighty-nine.
|
ויהיה המספר המתחלק מאתים וארבעת אלפים ושש מאות ושתים עשרה והנחלק עליו מאתים ושמונים ותשעה
|
- [Illustration of the procedure:]
|
|
00 |
|
002 |
|
0023
|
204612 |
204612 |
204612 |
204612
|
7 |
7 |
7 |
7
|
289 |
289 |
289 |
289
|
|
- We could have given one from the upper two to the bottom two, but there will be nothing in the zero next to it to give to the 8 next to the bottom two.
|
והנה כבר היינו יכולין לתת משנים העליונים לשנים התחתונים אחד אלא שלא יהיה דבר בסיפרא [הסמוכה לו][16] לתת לח' הסמוכה לשנים התחתונים
|
- Hence, we should shift the two from their rank to the zero, so they are twenty.
|
וא"כ צריכין אנחנו להעתיק השנים ממקומם על הספרא ויהיו עשרים
|
- We divide it by two, but we cannot give it ten, for the quotient should not exceed the units. Furthermore, we cannot give this number a nine nor eight, for there would not be enough in four to be divided by eight. So, we shoild give it seven.
|
ונחלק ממנו על השנים ולא נוכל לתת עשרה כי אין בחלוק יותר מאחדים ולא גם כן נוכל לתת בזה המספר לתת תשעה ולא עוד אלא ח' כי לא יהיה די בארבעה לחלק ככה לשמונה אבל ראוי שיתן שבעה
|
- Since the number of the ranks of the divisor are three and when we count by their number backwards from the zero, to which the upper two was shifted, we reach the third rank, which is the rank of hundreds, the 7 that resulted from the division should be written there.
|
ולפי שמדרגות המספר אשר נחלק עליו הם שלשה וכשנמנה כמספרם למפרע מהסיפרא שהועתק אליו השנים העליונים יכלה אל המדרגה השלישית שהוא מדרגת המאות הנה ראוי לכתוב שם אלו הז' היוצאים בחלוקה
|
- Then, we say that seven times two is 14. We subtract it from the twenty; six remains.
|
ואז נשוב ונאמר כי שבעה פעמים שנים הם י"ד
נגרע אותם מהעשרים ישארו ששה
|
- Since seven times eight is 56, the 6 that remains above the zero should be lowered to the 4 that is next to the zero.
|
ולפי ששבעה פעמים שמונה הם נ"ו ויצטרך הד' אשר אצל הסיפרא להוריד אליה הו' הנשארים על הסיפרא
|
- We write zero above the zero, so there are 64 above the 4. We subtract the 56 from it and eight remains above the 4.
|
נכתוב סיפרא על הסיפרא ויהיו על הד' ס"ד
נגרע מהם הנ"ו ישארו שמונה על הד'
|
- Again, since 7 times 9 is 63, the 6 should be lowered from the 8 to the 6. Two remains there, we write it above the 4.
|
ועוד לפי שז' פעמים ט' הם ס"ג [17]ויצטרך הו' להוריד אליהם מהח' ו' הנה נשארו שם שנים ונכתבם על הד'
|
- The 6 we lowered to the 6 are 66 there. We subtract 63 from it; 3 remains there. We write it above the 6.
|
והנה הו' שהורדנו על הו' יעלו לשם ס"ו נגרע מהם הס"ג ישארו שם ג' ונכתבם על הו'
|
- We make a mark in the rank of the zero, to indicate that we have already divided there.
|
ונעשה סימן במדרגת הסיפר' לומ' שכבר חלקנו ממנה
|
- Even though there is enough left there to divide, it is not appropriate to do so, except by lowering from that rank to the one that precedes it, especially when there is something left that is not enough to divide, or [when] nothing [is left] as it is here.
|
ואע"ף שהיה נשאר לשם די לחלק אין ראוי לעשותו אלא בהורידו מאותה מדרגה לסמוכה התחתונה ממנה כ"ש כשישאר דבר שאין בו די לחלק או לא דבר כמו שהוא בכאן
|
- We divide again the 2 remaining above the 4 by the two below:
|
ונשוב לחלק מהב' שנשארו על הד' על השנים התחתונים
|
- It would have been enough to give it one, but it would not be enough for the 3 next to it, to give the same to the 8 next to the two below.
|
ודי היה בהם לתת להם אחד אלא שלא יהיה די בג' הסמוכים להם לתת כמו זה לח' הסמוכים לשנים התחתונים
|
- So, we should lower the upper two from its rank to the 3 next to it; they are 23 there.
|
ונצטרך להוריד השנים העליונים ממדרגתם על הג' הסמוכים להם והיו שם כ"ג
|
- We write a zero next to the 7, to indicate that we did not find in the rank of the upper two anything to divide there.
|
ונכתוב סיפרא סמוך לז' לומ' לא מצאנו במדרגת השנים העליונים דבר לחלק משם
|
- We make a mark beneath the 4 to indicate that we have already divided by the zero there, because we could not find more.
|
ונרשום סימן תחת הד' לומ' כבר חלקנו משם סיפרא כי לא מצאנו דבר יותר
|
- We divide the 23 again by two: we cannot give it nine, let alone more, because there will not be anything left from the 23 to give with one to the eight.
|
[ונשוב לחלק הכ"ג לשנים והנה לא נוכל לתת תשעה וכ"ש יותר][18] לפי שלא ישאר מהכ"ג להשלים עם האחד לשמונה
|
- So, we give it eight; the result is 16. We subtract it from 23; 7 remains there.
|
לכן נתן להם שמונה ויעלו י"ו נגרע אותם מכ"ג ישארו שם ז'
|
- Since 8 times 8 is 64, we should lower the whole 7 to the one; a zero remains there above the 23.
|
ולפי שח' פעמים ח' הוא ס"ד נצטרך להוריד על האחד כל אותם השבעה וישאר שם סיפרא על הכ"ג
|
- It becomes 71 above the one. We subtract 64 from it; seven remains there also.
|
ויהיו ע"א על האחד נגרע ס"ד מהם ישארו ג"כ שם שבעה
|
- Since we have to lower it to the 2 for the 8 times 9, which is 72, we write zero above the 1 also.
|
ולפי שנצטרך להורידם על הב' לספק לח' פעמים ט' שהם ע"ב נכתוב סיפרא על הא' גם כן
|
- After we have lowered it to the two and they become 72, we subtract 72 from it, which is the product of 8 times 9; nothing remains there. We write a zero above the two.
|
ואחר שהורדנו אותם על השנים והיו ע"ב נגרע מהם ע"ב מכפילת ח' פעמים ט' ולא ישאר גם כן שם דבר ונכתוב סיפרא על השנים
|
- We have already divided the whole number and there is not even one left.
|
והנה כבר חלקנו כל המספר ולא נשאר עד אחד
|
- We know it, since the ranks of the [result of] division reached the rank of units, and also because we have already divided the number of the six ranks into the number [of ranks] of the two [numbers] below and they are equal in [the number of] their ranks.
|
ונאמין זה לפי שהגיעו מדרגות החלוקה עד מדרגות האחדים וג"כ לפי שכבר חלקנו ממדרגו' מספר הששה למספר השנים התחתונים והם שוים במדרגתם
|
|
ואין מקום לחלק עוד ממדרגה פחותה ממנה לשנים לפי שהם ממדרגה גדולה
|
|
וזה כפי המכוון הראשון בחלוקה שאמרנו
|
- [Illustration of the procedure:]
|
00 |
|
00 |
|
00
|
0023 |
00230 |
002300
|
204612 |
204612 |
204612
|
708 |
708 |
708
|
289 |
289 |
289
|
|
Method of checking
|
|
- If you carry out the division correctly, when you multiply the 708 resulted in division by 2[8]9, the result is equal to two hundred and four thousand and 612 that you divided.
|
ואם עשית באמת החלוקה הנה כשתכפול התש"ח היוצאים בחלוקה על הרס"ט אשר חלקת עליהם יהיה העולה שוה למאתים וארבעת אלפים ותרי"ב שחלקת אותם
|
- This is how you check every division you make. But, you should know that if there are any numbers left to divide in the divided number, you should sum them with the result from multiplication and then it will be equal to the divided number.
|
ובזה תבחין כל חלוקה שתעשה אלא שראוי שתדע שאם נשארו לחלק שום מספרים על המספר הנחלק שראוי שתקבצם עם העולה מהכפילה ואז ישתוה למספר הנחלק
|
- There are those who ask for proof to know if they made a mistake in summing the numbers by casting out the digits by nines and keeping the remainder, so that the same will remain from the total result after casting out its digits by nines.
|
ויש מי שבקש מופת לדעת אם תעה בקבוץ המספרים בהשליך אותיות [הנקבצים][19] ט'ט' ואחזיק בנשאר וככה ישאר בכלל העולה אחרי השליך אותיותיו ט'ט'
|
- So, there is nothing left from the first line, because they are cast out by nines.
|
כיצד מהשטה הראשונה לא נשאר דבר כי אם הלכו להם ט'ט'
|
- From the bottom line there is 4 left.
|
ומהשטה התחתונה נשארו ד'
|
- Then, 4 remains from the total result.
|
הנה א"כ נשארו ד' מהכלל העולה
|
- The reason is that the sum of two numbers together is nothing but them without the nines, when they are of the same type:
|
והטעם בזה הוא כי אין קבוץ שני המספרים יחד דבר אחר זולתם השליך התשיעיות שהם ממין אחד
|
- When we sum up 8 and 7 of the units, they are 15. We write five in the units and one in the tens, so we cast out 9 from 15.
|
כיצד כשקבצנו הח' והז' מהאחדים והיו ט"ו [20]הנה כתבנו באחדים חמשה ועם העשרות אחד והפלנו מהט"ו ט'
|
- Also, when we sum up the tens, the result is 16. We write 6 in the tens and 1 in the hundreds, so we cast out 9.
|
וכן כשקבצנו העשרות ועלו י"ו הנה כתבנו בעשרות ו' ובמאות א' והפלנו ט'
|
- Also, when we sum up the thousands, we cast out 9 and write 1.
|
וכן כשקבצנו האלפי' הפלנו ט' וכתבנו א'
|
- The only difference between the summed numbers and the total sum is these nines.
|
והנה א"כ אין הפרש בין המספרים הנקבצים [לכלל][21] העולה זולתי אלה התשיעיות
|
- So, when the same is cast out, they stay equal. Because, when we cast out the same from equal ones, they stay equal.
|
וא"כ בהפיל אותם ישארו שוים שמהשוים כשנפיל שוים ישארו שוים
|
- When we cast out the nines that are summed from the units, the tens, the hundreds etc. of the summed numbers, and we also cast them out from the total result, their remainders should be equal.
|
כשנפיל עוד התשיעיות הנקבצים מהאחדים והעשרות והמאות מהמספרים הנקבצים וכן נפיל אותם מהכלל העולה כמו כן הנה ראוי שיהיה הנשאר בהם שוים
|
From this rule you can understand the reason of subtraction also, because the sum of the subtrahend and the remainder is equal to the subtracted number.
|
ומזה המשפט תבין הטעם ג"כ בגרעון כי המספר הנגרע והמספר הנשאר מקובצים ישתוו למספר אשר גרעת ממנו
|
Therefore, subtraction is inverse of addition in potentia.
|
וא"כ יהיה הגרעון מתהפך לקבוץ בכח
|
The reason of multiplication is that the product of nines by any number is nines.
|
ובכפילה הנה הטעם הוא כי התשיעיות בכל מספר שיוכפלו יעלה מהם תשיעיות
|
So, the remainder from the multiplied numbers is only the product of the excess over the nines in one number by the excess over the nines in the second number and this is what should remain from the total result of multiplication after casting out its nines.
|
וא"כ לא נשאר במספרים הנכפלים אלא מה שעלה מכפילת העודף על תשיעיות בזה המספר בעודף מתשיעיות במספר השני וזהו מה שראוי שישאר בכלל העולה מהכפילה אחר הפלת תשיעיותיו
|
From the rule of multiplication you can understand the reason of division, because they are inverses, as matter of addition and subtraction.
|
וממשפט הכפילה תבין הטעם בחלוקה כי שניהם מתהפכים כענין הקיבוץ והגרעון
|
Dividing a small number by a larger one
|
|
The second meaning of division is to divide a small number by a number greater than it
|
הכוונה השנית בחלוקה לחלק מספר קטן על מספר גדול ממנו
|
Since it is [a division] of integers it is included in the [discussion of] integers, even though the resulting quotient is fractions.
|
כיון שזה בשלמים אע"ף שהחלוקה יצא בשברים נמצא זה בתוך השלמי'
|
We say that the people got used in this [kind of] division to multiply the smaller number by ten, then they divide the result by the larger number, if the product is greater than it, and the result of the division is tenths.
|
ונאמ' כי האנשים הרגילו בחלוקה זאת לכפול המספר הקטן בעשרה והיוצא יחלקו על המספר הרב אם היוצא יותר ממנו והיוצא בחלוקה יהיו עשיריות
|
If multiplying by ten is not enough to divide by the greater number, or if there is something left to divide after multiplying by ten, then multiply it by ten again and the result is tenths of tenths and so on.
|
ואם אין די בכפול בעשרה לחלק על מספר הרב או אם ישאר דבר לחלק אחר הכפילה בעשרה הנה תכפול אותם עוד בעשרה ויהיה היוצא עשיריות של עשיריות וכן תמיד
|
- The first example: we wish to divide 4 by fifty.
|
ומשל לאחד רצינו לחלק ד' על חמישים
|
- We convert it into tenths, but they are not enough. We decompose them to tenths again; they are 4 hundred. We divide them by fifty; each gets eight and they are tenths of tenths.
|
הנה עשינו אותם עשיריות עדין אין די נעשה אותם עוד עשיריות יהיו ד' מאות נחלקם על החמישים יצא לכל אחד שמונה והם עשיריות של עשיריות
|
|
- The second example: we wish to divide six by fifty.
|
ומשל לשני רצינו לחלק ששה על חמישים
|
- We convert it into tenths; they are sixty. We divide them by fifty; each gets 1 and ten remains.
|
עשינו אותם עשיריות היו ששים חלקנו אותם על החמישים יצא לכל אחד [א' וישארו שם עשרה
|
|
- We convert them into tenths again; they are one hundred. We divide them by fifty; each gets two and they are tenths of tenths.
|
נעשם עוד עשיריות ויהיו מאה נחלקם על חמישים יצא לכל אחד][22] שנים והם עשיריות של עשיריות
|
|
Since this division is unnatural, I say that we divide the larger number by the smaller one and the resulting number is the name of the fraction resulting from the division.
|
ואמנם לפי שהחלוק הזה בלתי טבעי אני אומר כי נחלוק המספר הגדול על הקטן והמספר היוצא יהיה שם השבר אשר יצא בחלוקה
|
- Example: we wish to divide 4 by 12.
|
המשל בזה נרצה לחלק ד' על י"ב
|
- We reverse the rule and divide 12 by 4; the result of division is three. I say that the name of the fraction resulting from the division is a third.
|
הנה נהפך המשפט ונחלוק י"ב על הד' ויצא בחלוקה שלשה ואומ' כי שם שם השבר אשר יצא בחלוקה הוא שליש
|
- Because, when we convert 4 into thirds, they are 12 thirds. When we divide them by 12, each gets a third.
|
וכן הוא כי כאשר נעשה הד' שלישים כלם יהיו י"ב שלישים וכשנחלקם לי"ב יעלו לכל אחד שליש
|
|
וכזה בכל מה שיביאך אליו החלוקה
|
Dividing a number to unequal parts
|
|
The third meaning of division is to divide a certain number by another number of unequal parts
|
הכוונה הג' בחלוקה לחלק מספר מה על מספר אחר לחלקים בלתי שוים
|
- For example: we wish to divide six hundred by three, so that the first gets double, the second triple, and the third quintuple.
|
ויהיה [23]המשל בזה רצינו לחלק שש מאות על שלשה בענין שיצא לא' ביחס השנים ולשני ביחס השלשה ולשלישי ביחס הה'
|
- We should sum up the ratios together; they are ten. We divide the six hundred by them; each gets sixty.
|
ואז ראוי שנקבץ היחסים כלם ויגיע מהם עשרה נחלוק עליהם השש מאות יצא לכל אחד ששים
|
- We multiply it by two; the result is 120 and this is what is owed to the first.
|
נכפול זה ביחס השנים ויעלו ק"ך וזה מה שראוי לראשון
|
- We multiply it by 3; the result is 180 and this is what is owed to the second.
|
עוד נכפול זה בג' ויעלו ק"פ וזה מה שראוי לשני
|
- We multiply it by 5; the result is 300 and this is what is owed to the third.
|
עוד נכפול זה בה' יעלו ש' וזה מה שראוי לג'
|
- Similarly, if we wish to divide them by 3, so that the first gets a half, the second a third, and the third a quarter.
|
וכן אם אמרנו לחלקם על ג' ויהיה לראשון יחס החצי ולשני יחס השליש ולשלישי יחס הרביע
|
- We look for a number that has all these fractions: we find it by multiplying [the denominator of] a half by [the denominator of] a third; it is 6; then this by 4; the result is 24.
|
הנה נדרוש מספר ימצאו בו היחסי' כלם ונמצאהו כשנכפול החצי בשליש ויהיה ו' וזה בד' ויגיע כ"ד
|
- We sum its half, its third, and its quarter; the result is 26.
|
ונקבץ החצי והשליש [והרביע][24] ויעלו כ"ו
|
- Then, we divide 6 hundred by it; each gets 23 and one part of 13.
|
ואחר נחלוק הו' מאות עליהם יצא לכל אחד כ"ג וחלק מי"ג
|
- We take a half of 24, which is 12, and multiply it by 23 and one part of 23; the result is 276 and 12 parts of 13 and this is what is owed to the first.
|
ונקח חצי הכ"ד שהוא י"ב ונכפול אותו בכ"ג וחלק מי"ג ויעלו רע"ו וי"ב חלקים מי"ג וזהו מה שראוי לראשון
|
|
- We take also a third of 24, which is eight, and multiply it by 23 and one part of 23; the result is 184 and 8 parts of 13 and this is what is owed to the second.
|
עוד נקח שליש הכ"ד והם שמונה ונכפול אותו בכ"ג וחלק מי"ג ויעלו קפ"ד וח' חלקים מי"ג וזהו מה שראוי לשני
|
|
- We take also a quarter of 24, which is 6, and multiply it by 23 and one part of 23; the result is 138 and 6 parts of 13.
|
עוד נקח רביע הכ"ד והם ו' ונכפול אותו בכ"ג וחלק מי"ג ויעלו קל"ח וו' חלקים מי"ג
|
|
- When you sum up all, the result is 6 hundred.
|
וכשתקבץ הכל יעלו הו' מאות
|
Chapter Six - Roots
|
|
The sixth type is on roots.
|
המין הו' בשרשים
|
Know that it is said that a number is a root of another number, if when you multiply it by itself, the result is the same as the other number no more and no less.
|
דע כי מספר שרשי למספר אחר יאמר כאשר תכפול אותו בעצמו ויעלה לכמו אותו המספר האחר בלא תוספת ומגרעת
|
It is said to be a square number if such a root number is found for it.
|
ויאמר מספר מרובע על מי שימצא לו מספר שרשי כזה
|
Know that every number is a root, but not every number is a square.
|
ודע כי כל מספר הוא שורש ואין כל מספר מרובע
|
- The number of pairs of numbers between any two [consecutive] square numbers is equal to the number of squares before the last square of them.
|
אבל כל מספרים מרובעים זוגי מספר במספר כמספר המרובעים שעברו עד המרובע האחרון מהם
|
- 1 is a root of itself and a square of itself [] and 4 is a square number - between them there is one pair of numbers, which are [2] and 3 - as the number of the squares before [4], which is one.
|
כיצד הא' הוא שורש עצמו ומרובע בעצמו והד' הוא מספר מרובע הנה ביניהם זוגי מספרים שהם הא' והשלש כמספר המרובעי' שעברו שהיה הוא האחד
|
- 9 is a square number - between 4 and 9 there are two pairs of numbers, which are 5 and 6, 7 and 8 - as the number of squares before 9 that are two: 1 and 4.
|
עוד הט' הוא מספר מרובע והנה בין הד' והט' זוגי מספרים שנים והם הה' והו' והז' והח' כמספר המרובעים שעברו עד הט' שהם שנים והם הא' והד'
|
- 16 is a square number - between 9 and 16 there are three pairs of numbers, which are 10 and 11, 12 and 13, 14 and 15 - as the number of squares before 16 that are 3: 1, 4, 9.
|
עוד הי"ו הוא מספר מרובע הנה בין הט' והי"ו זוגי מספרים שלשה והם הי' והי"א והי"ב והי"ג והי"ד והט"ו כמספר המרובעים שעברו עד הי"ו והם ג' הא' והד' והט'
|
- And so on.
|
וכן לעולם
|
- Know also that the first square is an odd number; the second is an even number; the third is an odd number; the fourth is an even number; and so on.
|
ועוד דע כי המרובע הראשון הוא נפרד והשני זוג והשלישי נפרד והרביעי זוג וכן לעולם
|
- This is as the property of their roots, because the root of an odd square is odd and the root of an even square is even.
|
וזה כענין שרשיהם כי שורש המרובע הנפרד הוא נפרד ושורש המרובע הזוג הוא זוג
|
- When you multiply an odd number by an odd number the result is an odd number; and an even number by an even number the product is an even number.
|
וכשתכפול הנפרד בנפרד יעלה נפרד והזוג בזוג יעלה זוג
|
- So, the order of the roots is always one odd number, one even number:
|
והנה סדר השרשים אחד נפרד ואחד זוג תמיד
|
- For, the first is the root of one, which is an odd number; the second is the root of 4, which is an even number; the third is the root of 9, which is an odd number; and so on.
|
כי האחד שורש האחד והוא נפרד והשני שורש הד' והוא זוג והג' שורש הט' והוא נפרד וכן תמיד
|
- Know also that the number of ranks of the root is half the number of ranks of its square plus half a rank.
|
עוד דע כי מדרגות השורש ראוי להיות בחצי מדרגות המרובע ועוד חצי מדרגה
|
- For, we have already said regarding multiplication that we know number of ranks of the product of any number by a number by summing [the numbers of] their ranks minus one.
|
וזה כי כבר אמרנו בהכפלה כי נדע המדרגות העולות מכפילת כל מספר במספר בקבץ מדרגתם והסר מהם אחד
|
- Since in [squares] the ranks of both multiplicands are the same, as it is the multiplicand [= the root] by itself, so the number of ranks of the root should be half the number of ranks of the square plus one rank of both [multiplicands], which is half a rank for each.
|
ולפי שבשרשים מדרגות הנכפלים שוים [27]לפי שהוא נכפל בעצמו ראוי א"כ להיות מדריגות השורש חצי מדרגות המרובע ועוד מדריגה אחת בשניהם שהוא חצי מדרגה לכל אחד
|
- Therefore, it is impossible to seek for a root of a square with an even number of ranks, because there can be half a rank only for roots with an odd number of ranks, so that when we add the other [half] a rank, it will become a whole rank.
|
על כן לא יתכן לבקש שורש למדרגות שום מרובע כשיהיו זוגות כי לא יתכן להיות חצי מדרגה אלא בשרשים שמדרגתם נכפלים נפרדים שבחציים ימצא חצי מדרגה וכשנוסיף מדרגה אחרת ימצא בהם מדרגה שלימה
|
- Hence, for any number whose number of ranks is even, the last digit of which should be lowered to the one that is next to it, so that the number of ranks will become odd; then [the sum of] half [the number of] the ranks, plus half a rank, will become a whole [number of] ranks, which are the ranks of the root.
|
וא"כ בכל מספר שמדרגתם זוגות ראוי להוריד האות האחרונה מהם לסמוכה לה ואז יהיו מדרגתם נפרדות ויהיו חצי מדרגתם עם החצי מדרגה שנוסיף מדריגות שלימות והם יהיו מדריגות השורש
|
- We start counting from the highest rank [of the given number] back to the middle rank and there we write the highest rank of the root, which reaches up there.
|
והנה נתחיל למנות מהמדרגה העליונה עד חצי המדריגות למפרע ושם נכתוב המדריגה העליונה מהשורש ועד שם יגיע
|
- Know also that when we calculate calculations of numbers, as closer we get to the simple numbers and the units, the more we know, compared to those that are farther away from them.
|
עוד דע כי כשנחשב חשבונות במספרים הנה כל מה שנקרב אל הפשוטים ואל האחדים יהיה יותר ידוע לנו מהמתרחקים מהם
|
- Therefore, the addition of units to units is almost self-explanatory axiom.
|
ולזה חבור אחדים מה עם אחדים כמעט שהוא מושכל ראשון
|
- However, this is not the case with the higher complex numbers because we need a technique to calculate them.
|
ואינו כן במספרים הרחוקים המורכבים כי נצטרך למלאכה לדעתו
|
- So, when we seek to find the root of any square number, we should not look for the root of the whole, but of part by part until they are complete.
|
ולזה כשנתור לדעת [שורש][28] כל מספר מרובע אין ראוי לנו לבקש השורש כלו ביחד אבל חלק אחר חלק עד תומם
|
|
|
Description of the procedure:
|
|
Therefore, first we start looking for the root of the digit in the highest rank, if their number is odd, and if their number is even, lower it to the preceding [rank] and it becomes tens there.
|
ולכן נתחיל לבקש תחלה השורש מהאות אשר במדרגה העליונה אם הם נפרדות ואם הם זוגות תורידה אל הסמוכה לה ותעשה שם עשרות
|
Look for a root number, such that when you multiply it by itself, the product is the same as [the number in the said rank], or as [close] as possible, and write it in its rank according to the rule I told you.
|
ובקש מספר שרשי שכשתכפלהו על עצמו יעלה כמוהו או כל מה שאפשר ממנו ותכתבהו במדריגתה כמשפט שאמרתי לך
|
Write the remainder above that rank and make a mark there to indicate that we have already divided there.
|
ותכתוב הנשאר באותה מדריגה עליה ורשום שם סימן לומר כבר חלקנו משם
|
Know that the product of any number by itself is the same as [the sum of] the products of each of its ranks by itself and by the others.
|
עוד דע כי כפילת כל מספר בעצמו הוא כמו כפילת מדריגותיו כל אחת בעצמה ובאחרת
|
- For example: we wish to multiply twelve by twelve: they are 144:
|
ומשל לזה רצינו לכפול שנים עשר על שנים עשר והוא קמ"ד
|
- It is the same as [the sum of] the product of ten in the upper rank by the other ten, which is 100; with the product of two by two, which is 4; and the product of the top ten by the bottom two, which is 20; plus the product of the top two by the bottom ten, which are another 20. So, when you sum up all, the total is 144.
|
הרי הוא כמו כפילת העשר שבמדרגה העליונה עם העשר האחר והוא ק' וכמו [כן][29] כפילת שנים על השנים והם ד' וכמו כפילת העשר העליונים בשנים התחתונים שהם כ' ועוד כפילת [השנים][30] העליונים [בעשר][31] התחתונים שהם כ' אחרים והנה כשתקבץ הכל יעלו קמ"ד
|
|
- The way to extract the root of 144:
|
והנה דרך בקשת שורש קמ"ד
|
- Since [the number of] it ranks is odd, we seek the root of one hundred; it is ten.
|
ראוי א"כ להיות בזה הנה אחר שמדרגותיו נפרדות נבקש שורש המאה והוא עשר
|
- We write 1 in the second rank, because it is half the ranks plus half a rank. Nothing remains from 100.
|
ונכתוב א' במדרגה השנית כי היא חצי המדרגות ועוד חצי מדריגה ולא נשאר דבר בק'
|
- Then, we say: what is the number that when we multiply it by ten and the ten by it, [the sum of the products] includes 40 or as close as possible to it and when we multiply it by itself, [the product] includes 4 with what is left of the 40, if there is anything left there, because by this the multiplication of all its ranks is completed, as we have said. We say that it is two. We write it next to one.
|
ואחר נאמר אי זה מספר הוא אשר כשנכפול אותו בעשרה והעשרה בו יכלול המ' או קרוב שאפשר ממנו וכשנכפול אותו על עצמו יכלול הד' עם מה שישאר מהמ' אם יהיה שם נשאר כי בזה ישלם כפילת כל מדריגותיו כמו שאמרנו ונאמר כי הוא השנים נכתוב אותו סמוך לאחד
|
- This is because when we multiply it by ten, it is twenty.
|
[32]וזה כי כשנכפול בו העשרה יהיו עשרים
|
- When we multiply it by ten, it is another twenty.
|
וכשנכפול אותו בעשרה יהיו עשרים אחרים
|
- Together they are 40.
|
הרי המ' נכללים
|
- When we multiply it by itself, the result is 4
|
וכשנכפול אותו בעצמו יעלו ד'
|
- When we sum up all, the result is 144; its root is 12.
|
וכשנקבץ הכל יעלו קמ"ד הרי ששרשם הוא י"ב
|
|
From this you know how to proceed even if there are many ranks.
|
ומזה תשכיל ותדע לעשות אפי' שיהיו המדרגות רבות
|
|
|
Since not every number is a square, a remainder may be left [at the end of the extraction procedure] above the dividend number after we have subtracted the square from it.
|
ולפי שאין כל מספר הוא מרובע הנה כבר ישאר מספר מה על המספר הנחלק אחר שהוצאנו ממנו המרובע
|
Although [this case] should be investigated [in the section] on fractions [because the remainder is a fraction], as [the given number to be extracted] is an integer, it is discussed here.
|
והנה אע"ף שזה ראוי לעיין בו בשברים הנה לפי שהוא בשלמים נדבר בו בכאן
|
I say that the remainder is necessarily less than double the [approximate] root.
|
ואומר כי בהכרח שישאר שם פחות מכפל השורש
|
- Since if the remainder were greater [], we could have given one more than what we have extracted in the first [approximate] root.
|
ועוד אחר כי אלו היה נשאר שם יותר היינו יכולין לתת אחד יותר ממה שהוצאנו בשורש הראשון
|
- For it would have increased the product of the second [approximate] root only by the [product of] one by the first [approximate] root, and [the product of] the first [approximate] root by one, and the [product of] one by itself, so there is enough in the remainder for that.
|
כי לא יתרבה בזה מכפילת השורש השני השני אלא האחד בשורש הראשון והשורש הראשון באחד והאחד בעצמו והנה די לנשאר בזה
|
Now, when we want to include this remainder by adding a certain fraction to the [approximate] root, we look for a fraction, such that when we multiply it by the [approximate] root and the [approximate] root by it, and it by itself, it includes the remainder, and this is the [new approximate] root.
|
והנה כשנבקש לכלול הנותר הזה בהוסיפנו שבר מה על השורש הנה נראה איזה שבר הוא אשר כשנכפול אותו בשורש והשורש בו והוא בעצמו יכלול הנשאר והוא יהיה השורש
|
If you do not find such fraction, look for an approximate [fraction].
|
ואם לא תמצא שבר כזה בקש הקרוב אליו
|
- One example for this: we wish to know the root of nine hundred and seventy-three thousand, one hundred and eighty-two.
|
ויהיה משל אחד לזה רצינו לדעת שורש תשע מאות ושבעים ושלשה אלפים ומאה ושמונים ושנים
|
- [Illustration of the procedure:]
|
|
|
|
|
|
|
01
|
|
16 |
1627
|
973182 |
973182 |
973182
|
|
9 |
98
|
|
0
|
0109
|
162786
|
973182
|
986
|
|
- Since [the number of] its ranks is even, we lower the 9 to the 7; the result is 97.
|
ולפי שמדרגותיו זוגות נוריד הט' על הז' ויעלו צ"ז
|
- We look for a root, such that its product [by itself] reaches it or as close to it as possible; it is 9.
|
נבקש שורש שבהכפלו יגיע לזה או היותר שאפשר ממנו והוא יהיה תשעה
|
- We take half the [number of the] ranks, which are up to the number 7, for the rank of 9 should not be counted as we have already lowered it from its rank; they are two and a half. We add another half of a rank; they are three ranks.
|
נקח חצי המדריגות שהם עד מספר הז' כי מדרגת הט' אין למנות אותה שכבר הורדנו אותו ממדרגתו והם שתים וחצי ונוסיף חצי מדריגה עוד ויהיו שלשה מדרגות
|
- Thus, we write the 9 we get as a root beneath the digit 1.
|
אם כן תחת המספר הא' נכתוב החט' שיצא לנו לשורש
|
- We multiply it by itself; the result is 81.
|
נכפול אותו בעצמו יגיע פ"א
|
- We subtract it from 97; 16 remains.
|
נגרע אותו מצ"ז ישארו שם י"ו
|
- We write the 1, which is the ten, above the 9, and the 6 above the 7.
|
נכתוב הא' שהוא העשרה על הט' והו' על הז'
|
- We write a mark above the 7, as we have already extract a root from it and another root should not be extracted from it.
|
ונרשום סימן על הז' שכבר שרשנו משם ואין לבקש משם עוד שורש
|
- We return to extract a root from the three: we lower to it the 6 that remains above the 7 and the one that remains above the 9; they are considered as 163.
|
עוד נשוב לשרש מהשלשה ונוריד עליו הו' שנשארו על הז' וגם האחד שנשאר על הט' ויחשבו עליו לקס"ג
|
- We say: what number, when we multiply it by 9 and 9 by it, [the sum of the products] is included in the 163, and when we multiply it by itself, [the product] is included in the one that is above it with all that remains in the higher ranks? We say that it is 8, for if we will give 9 it would not be enough for all.
|
ונאמר אי זהו המספר שכשנכפול אותו בט' והט' בו יכלול הקס"ג וכשנכפול אותו בעצמו יכלול האחד אשר אצלו עם מה שישאר מהעליונים ממנו ונאמ' כי הוא הח' כי אם נתן ט' לא יספיק לכל
|
- 8 multiplied by 9 is 72; 9 multiplied by 8 is 72; [their sum] is 144.
|
והנה הח' נכפול בט' הם ע"ב והט' בח' ע"ב שהם קמ"ד
|
- We subtract is from 163; 19 remains.
|
נגרע אותם מהקס"ג ישארו י"ט
|
|
- We take 7 from it, to lower it to the one, to satisfy the 8 when we multiply it by itself; 12 remains there.
|
נקח מהם ז' להוריד על האחד לכלכל משם לח' כשנכפלם בעצמם וישארו שם י"ב
|
- We write two above the 3, and the ten, which is 1, above the 6.
|
נכתוב השנים על הג' והעשר שהוא א' על הו'
|
- We write zero above the 1 that remains above the upper 9.
|
ונכתוב סיפרא על הא' שנשאר על הט' העליונה
|
- So, we have 71 above the one that is considered with the 7 we have lowered to it. We subtract from it 8 times 8, which is 64; seven remains there. We write it above it.
|
והנה לנו על האחד אשר בחשבון עם הז' שהורדנו עליו ע"א נגרע ממנו ח' פעמים ח' שהוא ס"ד ישארו שם שבעה ונכתבם עליו
|
- We put a mark above the three, to indicate the we have already extract a root from it.
|
ונשים סימן על השלשה לומר כבר [33]שרשנו משם
|
- We return to extract a root from the one, i.e. from what remains above it, which is 7, with all that remains higher than it when it is lowered to it; they are 127.
|
ונשוב עוד לשרש ממדרגות האחד ר"ל ממה שנשאר עליו והוא ז' עם כל הנשאר למעלה ממנו שכשהורדנו עליו יהיו קכ"ז
|
- We say: what number, when we multiply it by 9 and 9 by it, [the sum of the products] is included in these 127 or as close as possible, and when we multiply it by 8 and 8 by it, [the sum of the products] is included in the eight that is next to it with all that remains in the higher ranks or as close as possible, and when we multiply it by itself, [the product] is included in the two with all that remains in the higher ranks or as close as possible to it? We say that it is six.
|
ונאמר איזהו מספר אשר כשנכפול אותו בט' והט' בו יכלול הקכ"ז האלה או היותר ממנו שאפשר וכשנכפול אותו בח' והח' בו יכלול השמונה הסמוכים לו עם מה שנשאר למעלה או היותר שאפשר [וכשנכפול][34] אותו על עצמו יכלול השנים עם מה שנשאר במדרגות אשר למעלה או כל מה שאפשר מהם ונאמ' כי הוא מספר הששה
|
- We write it in the rank of units, so there is no other root after it.
|
ונכתבם במדרגת האחדים והנה אין עוד שורש אחר זה
|
- We say the six times 9 and 9 times six is 108.
|
ונאמר כי כ ששה פעמים ט' וט' פעמים ששה הם ק"ח
|
- We subtract is from 127; 19 remains.
|
נגרע אותם מקכ"ז ישארו י"ט
|
- We subtract 10 from it, to lower it to the next 9, to satisfy the bottom 8 when we multiply it by six and six by it; 9 remains there.
|
נגרע מהם עשרה להוריד על הט' הסמוכים לכלכל לח' התחתונים כשנכפלם בששה והששה בהם ישארו שם ט'
|
- We write it above the 7 and we write zero above the upper digit that remains above the six.
|
נכתבם על הז' ונכתוב סיפרא על האותיות העליונות שנשארו על הששה
|
- The ten that we have lowered to the 8 becomes 108 with the 8. We subtract from it 96, which is [the sum of] the products of six by 8 and 8 by 6; 12 remains there.
|
והנה העשרה שהורדנו על הח' יעלה לשם עם השמונה לק"ח נגרע מהם צ"ו מכפילת ו' על הח' והח' על הו' ישארו שם י"ב
|
- Since we have to lower 4 to the 2, to satisfy the 6 when we multiply it by itself; 8 remains there.
|
ולפי שנצטרך להוריד ד' על הב' לכלכל לו' כשנכפלם בעצמם ישארו לשם ח'
|
- We write it above the 8.
|
ונכתבם על הח'
|
- The 4 that we have lowered to the two becomes 42 with the 2. We subtract from it six times six, which is 36; six remains there that we write above the 2.
|
עוד הנה הד' שהורדנו על השנים עם השנים עלו למ"ב נגרע מהם ששה פעמים ששה שהם ל"ו ישארו שם ששה שנכתבם על הב'
|
- The result is 986, and there is 986 more left, for which we have not found an integer root that would include it, so we ask for it in fractions and say: what is the number that when we multiply it by 986 and 986 by it and multiply it by itself, it includes this. We say that it is approximately half, but we lack a quarter to include the product of the half by itself.
|
והנה יצא תתקפ"ו ונשארו עוד תתקפ"ו אחרים שלא מצאנו שורש בשלמים שיכללם על כן נבקש אותו בשברים ונאמ' איזהו מספר אשר כשנכפול אותו בתתקפ"ו והתתקפ"ו בו ונכפול אותו בעצמו יכלול זה ונאמר כי הוא החצי בקרוב אלא שחסר לנו רביע לכלכל לכפילת החצי על עצמו
|
Check: the procedure is tested when you multiply the root by itself and [the product] should be equal to the number whose root you were looking for, after you add to the product the remainder [remaining] above the number whose root you sought.
|
ויבחן המעשה הנה כאשר [תכפול][35] השורש היוצא על עצמו שראוי להשתוות למספר אשר בקשת שורשו כשתחבר אל הכפילה הנשאר על המספר שבקשת שורשו
|
Chapter Seven - Fractions
|
המין הז' בשברים
|
Which includes all the types [of arithmetical operations]
|
והוא דמות כל המינים כלם
|
Conversion of fractions
|
|
I say first that it requires the knowledge to convert fractions to fractions or to convert two fractions or more to one fraction.
|
ואומר בראשונה כי צורך גדול לזה הוא ידיעת המרת שברים בשברים או הפך שני שברים או יותר לשבר אחד
|
Converting fractions to fractions
|
|
Fractions to fractions:
|
אמנם שברים בשברים
|
- As if you say: we convert quarters to sixths.
|
כאלו תאמר נמיר רביעיות לשישיות
|
- Divide the 6 of the sixths by the 4 of the quarters; the result is one and a half. So, the quarter is one-sixth and a half [of a sixth].
|
הנה אז תחלוק הו' של שישיות על הד' מהרביעיות ויצא אחד וחצי והנה שישית וחצי הוא הרביע
|
- Or, we say: we convert quarters to thirds of quarters.
|
או נאמר נמיר רביעיות לשלישי רביעיות
|
- We multiply 3 by 4 of the 3-quarters; it is 12. We divide it by 4 of the quarters; the result is three. So, the quarter is 3 of three-quarters.
|
נכפול ג' בד' של ג' רביעיות ויהיו י"ב נחלקם על ד' של רביעיות ויצאו שלשה והנה הרביעית הוא ג' שלישי רביעיות
|
- Or, we say: we convert the quarters to thirds of fifths.
|
או שנאמר נמיר הרביעיות בשלישי חמישיות
|
- We multiply 3 by 5; the result is 15. We divide it by 4; the result is 3 and 3-quarters. So, the quarter is 3-fifths and 3-quarters of a fifth.
|
נכפול הג' בה' ויעלו ט"ו נחלקם על ד' ויצאו ג' וג' הרביעיות והנה הרביע הוא ג' חמישיות ועוד ג' רביעיות חמישיות
|
Converting two fractions to one fraction
|
|
Or, if we wish to convert two fractions to one fraction as close as possible.
|
או שנרצה להפך שני שברים לשבר אחד יותר קרוב שאפשר
|
- Example: we wish to know the fraction that is the least common multiple shared by tenths and eighteenths.
|
והנה המשל רצינו לדעת שבר ראשון שבו ישתתפו עשיריות בשמונה עשיריות
|
First, one should look for their least common multiple, as follows:
|
והנה בתחלה ראוי לבקש [36]המספר הראשון שבו ישתתפו ויהיה כזה
|
First, we should know is they share a common factor that counts both and look for it.
|
בתחלה נדע אם הם משתתפים למספר ימנה אותו נבקש אותו
|
If they share two common factors, we look for the greater.
|
ואם משתתפים בשני מספרים נבקש היותר גדול
|
- Ten and 18 share two as a common factor that counts both. We know that it counts ten by 5 and 18 by 9.
|
והנה העשרה והי"ח משתתפים בשנים אשר ימנה אותם ונדע במה ימנה לעשרה בה' ולי"ח בט'
|
- We multiply 10 by 9 [or 18 by 5]; it is ninety and this is the least common multiple shared by ten and 18.
|
ואחר נכפול הי' בט' ויהיו תשעים ולי"ח בה' והוא יהיה המספר הראשון שבו ישתתפו העשרה או הי"ח
|
- The tenth is 9 [parts of] ninety, by which two counts 18.
|
ועתה הנה העשירית יהיה הט' מתשעים שבו מנה השנים לי"ח
|
- The eighteenth is [5] [parts of] ninety, by which 2 counts ten.
|
והח' עשיריות יהיה הט' מתשעים שבו מנה הב' לעשרה
|
Converting three fractions to one fraction
|
|
If there are three types of fractions.
|
ואם היו ג' מיני שברים
|
- As if you say: the tenth, the twelfth, and the eighteenth.
|
כאלו תאמר העשירית והשתים עשיריות והח' עשירית
|
- First, we look for the least common multiple shared by the tenth and the twelfth.
|
הנה בתחלה נבקש מספר ראשון שישתתפו בו העשירית והשתים עשירית
|
- We find it by looking for their greatest common divisor; it is two, because it counts 10 by 5 and 12 by 6.
|
ונמצא אותו בבקש המספר הגדול שימנה אותם והנה הוא השנים בכאן כי ימנה לעשרה בה' ולי"ב בשש
|
- Thus, 5 and 6 are the least numbers of the ratio 10:12.
|
והנה הה' והו' אלה יהיו השני מספרים אשר הם הפחות מספרים אשר על היחס הי' והי"ב
|
- So, if you multiply 10 by 6, or 12 by 5, the result is 60 and it is the least common multiple shared by 10 and 12.
|
ולכן אם תכפול העשר בו' או הי"ב בה' יעלו ס' והוא יהיה המספר הקרוב שישתתפו בו הי' והי"ב
|
- Look also for the greatest common divisor of 60 and 18; it is 6, because it counts 60 by 10 and 18 by 3.
|
עוד ראה המספר הגדול שימנה לס' האלו ולי"ח והוא הו' כי ימנה לס' בי' ולי"ח בג'
|
- Multiply 60 by 3; the result is 180 and it is the least common multiple shared by the three of them.
|
תכפול הס' בג' ויעלו ק"ף והוא המספר הראשון שישתתפו בו שלשתם
|
- If you want to know how much is the tenth, [multiply] 6 that counts 12 by 3 that counts 18; the result is 18 and it is the tenth.
|
ואם תרצה לדעת כמה הוא העשירית ממנו הו' המונה לי"ב בג' המונה לי"ח ויעלו י"ח והוא העשירית
|
- For the twelfth, multiply 5 that counts 10 by 3 that counts 18; the result is 15 and it is the twelfth.
|
ואמנם השתים עשירית כפול הה' המונה לעשרה בג' המונה לי"ח ויעלו ט"ו והוא יהיה השתים עשירית
|
- The eighteenth is 10 that counts 60.
|
ואמנם הח' עשירית הוא יהיה הי' המונה לס'
|
- As the sixtieth is 3 that counts 18, if we wish to know it, although the intention here is only for the three former fractions that are the tenth, the twelfth, and the eighteenth.
|
כמו שהשישימית יהיו הג' המונים לי"ח אם רצינו לדעת אותו אלא שאין המכוון בכאן אלא בשלשת השברים הראשונים שהם הי' והי"ב והי"ח
|
Know that if they do not share a common divisor, then the least common multiple of the fractions is found by multiplying one by the other.
|
ודע כי אם לא ישתתפו המספרים במספר ימנה אותם הנה אז ימצא המספר שישתתפו בו השברים בכפול הא' על האחר
|
- As if you say: fifths and sixths - nothing counts them except for 1.
|
כאלו תאמר חמישיות ושישיות שאין דבר שימנם אלא האחד
|
- The least common multiple of these [fractions] is 30 that is generated from the product of 5 by 6.
|
הנה המספר הראשון שימצאו בו אלה השרשים הוא השלשים הבא מכפילת הה' בו'
|
- The fifth is the denominator that is the six.
|
ואז החמישית הוא שם השבר ר"ל הששה
|
- The sixth is the denominator of the other fraction, i.e. the five.
|
והשישית הוא בא משם השבר האחר ר"ל החמשה
|
If there are three numbers that do not share a common divisor:
|
ואם היו ג' מספרים בלתי משתתפים במונה
|
- As if you say: 3, 4, 5. Their least common multiple is found by multiplying 3 by 4; it is 12, then 5 by 12; it is 60 and this is the number in which these fractions are found.
|
כאלו תאמר הג' והארבעה והחמשה הנה המספר שישתתפו בו ימצא בכפול הג' בד' ויהיו י"ב ואחר הה' בי"ב ויהיו ס' והנה המספר שמצאו השברים האלו
|
- The third [is found] by multiplying 4 [by 5].
|
והנה השלישית בכפול הד'
|
- The quarter is found by multiplying 3 by 5.
|
וימצא הרביע בכפול הג' בה'
|
- The fifth is found by multiplying 3 by 4.
|
וימצא החומש בכפול הג' בד'
|
Now, we will discuss the mentioned operations with fractions.
|
ועתה נדבר במינים הנאמרים ה בשברים
|
We will start with the addition operation as usual.
|
ונתחיל בקיבוץ כמנהג
|
The First Type: Addition of fractions
|
המין הא' בקיבוץ השברים
|
Two fractions with no common denominator
|
|
|
We start with addition of two fractions, such that there is no number that counts both.
|
ונתחיל בקיבוץ שני שברים שלא ימצא להם מספר שימנם
|
- We give an example: we wish to sum two thirds with 3 quarters.
|
ונשים משל לזה רצינו לקבץ ב' שלישיות בג' רביעיות
|
|
|
- We seek the least common multiple of 3 and 4. Since no number counts them other than one, it is found only by multiplying one of them by the other; it is 12.
|
הנה נבקש מספר ראשון שישתתפו בו הג' והד' [37]ולפי שאין דבר שימנם אלא האחד לא ימצא אלא בכפול אחד מהם באחר ויהיו י"ב
|
-
|
והנה השליש הוא ד'
|
- As we said, we multiply the two that is the number of the thirds by 4; it is 8 and this is the two-thirds.
|
כמו שאמרנו נכפול השנים ממספר השלישיות בד' ויהיו ח' והם השני שלישיות
|
-
|
עוד הרביע הוא ג'
|
- We multiply the 3 that is the number of the quarter by 4 it; it is 9 and this is the 3-quarters.
|
נכפול בהם הג' ממספר הרביעיות ויהיו ט' והנה הג' רביעיות
|
- We sum up 8 and 9; it is 17 parts of 12. We divide it by 12; the result is one integer and 5 parts of 12 remain and this is the sum.
|
נקבץ הח' והט' ויהיו י"ז חלקים מי"ב נחלקים על י"ב ויצא אחד שלם וישארו עוד ה' חלקים מי"ב וזהו העולה
|
Three fractions with no common denominator
|
|
|
If we want to sum three fractions.
|
ואם נרצה לקבץ ג' שברים
|
- As if you say: 2-thirds, 3-quarters and 4-fifths.
|
כאלו תאמר שני שלישיות וג' רביעיות וד' חמישיות
|
- Since no [number] counts these fractions, except for one, their least common multiple is found only by multiplying 3 by 4; it is 12, and this by 5; it is sixty and this is the whole whose fractions we seek for.
|
הנה לפי שלא ימנה לשברים הללו אלא האחד הנה לא ימצא מספר ראשון שישתתפו בו אלא בכפול הג' בד' והיו י"ב וזה בה' והיו שישים וזה יהיה דמות השלם אשר נבקש שבריו
|
- The third is found by multiplying 4 by 5, which is twenty.
|
והנה השל[י]ש ימצא בכפול הד' בה' שהוא עשרים
|
- The two-thirds are found by multiplying two by twenty; it is 40.
|
ושני השלישים ימצא בכפול השנים בעשרים ויהיו מ'
|
- The quarter is found by multiplying 3 by 5; it is 15.
|
והרביעי יהיה בכפול הג' בה' ויהיו ט"ו
|
- The 3-quarters are [found] by multiplying 3 by 15; the result is 45.
|
וג' הרביעיות יהיו בכפול [הג' בט"ו ויעלו מ"ה
|
- The fifth is found by multiplying 3 by 4; it is 12.
|
והחמשי ימצא בכפול הג' בד' ויהיו י"ב
|
- The 4-fifths are [found] by multiplying 4 by 12; it is 48.
|
וד' החמשיות בכפול][38] הד' בי"ב ויהיו מ"ח
|
- Now, we sum up 40, 45, and 48; the result is 133.
|
ועתה נקבץ המ' והמ"ה והמ"ח ויעלו קלח"ג
|
- We divide it by 60, which is the whole; the result is two integers and 13 parts of 60.
|
ונחלק אותו על הס' שהוא דמות השלם ויצא שנים שלמים ועוד י"ג חלקים מס'
|
From this you deduce for four [fractions] and more.
|
ומזה תבין לד' שרשים או יותר
|
If there is a number that counts both, or if one counts the other, you can do as said above.
|
ואמנם אם ימצא לשברים מספר שימנם בו שימנה האחד לאחר הנה יכול היית לעשות כדין הנאמרים למעלה
|
Yet, then their multiple will not be the least common multiple of these fractions, which is more appropriate, since it is the smallest and the intellect comprehend it quickly as well as its fractions. Therefore, it is better to look for their least common multiple.
|
אלא שלא יהיה השלם ההוא המספר הראשון שישתתפו בו אותם השברים שהוא היותר נאות לפי שהוא ראשון ומספר יותר קטן והשכל יקיף בו ובשבריו יותר מהרה ולזה ראוי לבקש להם המספר הראשון שישתתפו לשלם
|
Two fractions, the denominator of one of them is a divisor of the other
|
|
|
First, the example for this is of two fractions, such that one counts the other:
|
ויהיה המשל בתחלה לזה בשני שברים שימנה האחד לאחר
|
- As if you say: we wish to sum up two-thirds with 4-ninths.
|
כאלו תאמר רצינו לקבץ שני שלישיות בד' תשיעיות
|
- Since 3 counts 9 by 3, we define the whole as 9.
|
ולפי שהג' מונה לט' בג' נשים השלם הט'
|
- The third is 3, as the number by which it counts the 9.
|
ויהיה השליש ג' כמספר אשר הוא מונה בו לט'
|
- We multiply it by 2, which is the number of the thirds; the result is 6, which are the 2-thirds.
|
נכפול אותו בשני ממספר השלישיות יעלו ו' והם הב' שלישיות
|
- We add it to 4-ninths; the result is ten.
|
ונקבץ אותם לד' מהתשיעיות יעלו עשרה
|
- We divide it by 9; the result is one integer and one-ninth.
|
נחלק אותם על הט' יצא אחד שלם ועוד תשיעית אחד
|
Two fractions with common divisor
|
|
|
If one does not count the other, but there is another number that counts both:
|
ואם לא ימנה הא' לאחר אבל ימצא מספר אחר שימנה אותם
|
- As if you say: we wish to sum up 3-quarters with 4-sixths.
|
כאלו תאמר רצינו לקבץ ג' רביעיות בד' שישיות
|
- 2 counts both and it is their greatest common divisor - [it counts] 4 by 2 and 6 by 3.
|
שימנה אותם הב' והוא היותר גדול שימנם אמנם לד' בב' ולו' בג'
|
- We find their least common multiple by multiplying 4, the denominator of the quarter, by the divisor of 6, which is 3; the result is 12.
|
הנה אז נמצא המספר הראשון שישתתפו בו בכפול הד' משם הרביע במספר המונה לששיות שהיה ג' ויעלו י"ב
|
- Or, by multiplying 6, the denominator of the sixths, by the divisor of 4, which is 2.
|
או בכפול הו' משם השישיות במספר המונה לד' שהיה ב'
|
- This is the whole.
|
והוא יהיה דמות השלם
|
- Then, we find the quarter in 3, by which 2 counts 6.
|
ואחר נמצא הרביע משם הג' שמנה בו הב' לו'
|
- The 3-quarters by multiplying 3 by 3; the result is 9.
|
וג' רביעיות בכפול הג' בג' ויעלו ט'
|
- We find also the sixth in 2, by which 2 counts 4.
|
וכן נמצא השישית משם השנים שמנה בו השנים לד'
|
- The 4-[sixths] by multiplying 2 by 4; it is 8.
|
וד' חמישיות בכפול הב' בד' ויהיו ח'
|
- We sum up 8 and 9; it is 17. We divide it by 12; the result is one integer and 5 parts of 12 of the whole.
|
ונקבץ הח' והט' ויהיו י"ז ונחלק אותו על הי"ב ויצא אחד שלם ועוד ה' חלקים מי"ב בשלם
|
From this and from what we have said at first concerning the foundations of the discussion on fractions you may learn and know how to proceed if there are three types of fractions or more.
|
ומזה וממה שאמרנו בתחלה ביסודות לדבר בשברים תשכיל ותדע איך תעשה אם יהיה השברים ג' מינים או יותר
|
The Second Type: Subtraction of fractions
|
המין הב' במגרעת השברים
|
The intention in this is to subtract fractions from integers or fractions from fractions that are larger than them.
|
הכוונה בו לגרוע שברים משלמים או שברים משברים גדולים מהם
|
Fractions from integers
|
|
|
|
- The first example: we subtract five-eighths from one integer.
|
ויהיה [39]המשל תחלה נגרע חמש שמיניות מאחד שלם
|
- It is clear when we convert the whole integer to eighths; they are eight. We subtract from them 5; 3 remain.
|
הנה אז מבואר בעשותינו השלם כלו שמיניות ויהיו שמונה נגרע מהם הה' וישארו ג'
|
Fractions with the same denominator
|
|
It is also clear when subtracting fractions from similar fractions.
|
ואמנם בגרוע שברים משברים דומים גם הוא מבואר
|
- For, if we wish to subtract 3-eighths from 5-eighths:
|
כי אם נרצה לגרוע ג' שמיניות מה' שמיניות
|
- 2-eighths remain.
|
ונשאר ב' שמיניות
|
Fractions with different denominators
|
|
|
|
What requires a study is when the fractions are different.
|
אמנם מה שיש בו עיון הוא בשהם שברים מתחלפים
|
- We wish to subtract two-quarters from 6-eighths.
|
כיצד רצינו לדו לגרוע שני שמיניות רביעיות מו' שמיניות
|
- We must look for their common multiple and this is found by multiplying one denominator by the other, which are 4 and 8; it is 32.
|
הנה אז נצטרך לבקש המספר שישתתפו בו שמות השברים וזה ימצא בכפול שם השבר באחר שהם ד' וח' והוא ל"ב
|
- The quarter is the name of the one fraction; it is 8. 2-quarters are 16.
|
ולפי שהרביע הוא שם השבר האחד והוא ח' וב' הרביעיות הוא י"ו
|
- The eighth is the name of the other fraction; it is 4. 6-eighths are 24.
|
והשמינית הוא שם השבר האחר והוא ד' וו' שמיניות הם כ"ד
|
- When we subtract 16 from 24, 8 remain; they are parts of 32 of the whole, and this is its quarter.
|
הנה בגרענו הי"ו מהכ"ד ישארו ח' והם חלקים מל"ב בשלם שהם רביעיותיו
|
If the denominators of the fractions are numerous, their common multiple is very large and the calculation with it is more difficult.
|
אמנם אם רבו שמות המספרים השברים והנה המספר שישתתפו בו יהיה גדול מאד ויכבד העיון בו
|
- The denominator of one fraction is a divisor of the other
|
|
|
|
When one fraction counts the other fraction:
|
וימנה השבר האחד לשבר האחר
|
- As if you say: we wish [to subtract] 4-eighths from 12-sixteenths.
|
כאלו תאמר רצינו ל[.] לגרוע ד' שמיניות מי"ב שש עשיריות
|
- The number that is a common multiple of them, by multiplication of the denominator of one fraction by the other, is 128, but this is a great number that contains the divisor.
|
והנה המספר שישתתפו בו על דרך כפילת שם השבר באחר יהיה קכ"ח והוא מספר גדול להקיפו שכל המונה
|
- So, we should know by which number 8 counts 16; it is by two.
|
הנה אז ראוי שנדע באי זה מספר ימנה
הח'][40] לי"ו והוא בשנים
|
- We multiply the 4-eighths by the two, which is the divisor; they are 8.
|
ונכפול הד' מהשמיניו' בשנים המונים ויהיו ח'
|
- We subtract them from 12; 4 remain and they are parts of 16, which is a quarter.
|
ונגרע אותם מי"ב ונשארו ד' והם חלקים מי"ו שהם רביעיתם
|
|
Two fractions with common divisor
|
|
|
|
If one fraction does not count the whole of the other fraction, but it counts its divisors, i.e. there is one number that counts both.
|
ואם אמנם לא ימנה השבר האחד לאחר בכללו אבל ימנהו בחלקיו ר"ל שימצא מספר אחד שימנה לשניהם
|
- As if you say: we wish to subtract 4-twelfths from 14-sixteenths.
|
כאלו תאמר רצינו לגרוע ח' שנים עשיריות מי"ד שש עשיריות
|
- We look for their greatest [common] divisor, which is 4; it divides 12 by 3 and 16 by 4.
|
הנה אז נבקש המספר היותר גדול שימנם והוא הד' והוא ימנה לי"ב בג' [ולי"ו][41] בד'
|
- We multiply 12 by 4, or 16 by 3; the result is 48.
|
ונכפיל הי"ב בד' או הי"ו בג' ויעלו מ"ח
|
- Its [twelfth] is [4] and its 4-twelfths are 32.
|
והנה השש עשיריות הוא וח' שנים עשיריות הוא ל"ב
|
- Its sixteenths is 3 and its 14-sixteenths are 42.
|
ואמנם הו' עשיריות הוא הג' וי"ד שש עשיריות הוא מ"ב
|
- When we subtract 32 from 42, ten remain and they are parts of 48.
|
ועתה כשנגרע הל"ב מהמ"ב ישארו שם עשרה והם חלקים [ממ"ח][42]
|
If you want to reduce the resulting fraction, look for the greatest number that divides it. Divide the numerator and the denominator by its and the result is the reduced number related to the former.
|
ואם תרצה עוד להקטין שם היוצא הנה בקש עוד המספר הגדול שימנם ותחלוק עליו שם המספר היוצא ושם מספר השבר ויצא מספר יותר קטן מיוחס לראשון
|
- The example: we find the greatest number that divides ten and 48; it is two. We divide ten by it; the result is 5. We also divide 48 by it; the result is 24. So, the ten parts of 48 are the same as the 5 parts of 24 we have just received.
|
והמשל בזה עוד הנה נדע אי זהו המספר הגדול שימנה לעשרה ולמ"ח והנה בכאן הוא השנים ונחלוק עליו העשרה ויצאו ה' וכן נחלוק עליו המ"ח ויצאו כ"ד והנה העשרה חלקים ממ"ח הם כמו ה' חלקים מכ"ד שיצאו לא לנו באחרונה
|
Check: the correctness of this type is checked by adding what we subtracted to the result and it should be equal to the greater number from which we subtracted, as is the case with integers.
|
ואמנם אמיתת זה המין יבחן בשוב לקבץ מה שגרענו עם היוצא ויהיה שוה למספר הגדול שגרענו ממנו כמו הענין בשלמים
|
The Third Type: Multiplication of fractions
|
המין הג' בכפילת השברים
|
Multiplying a fraction by a fraction of an integer
|
|
The meaning is that you multiply a fraction by the ratio of a fraction to the whole.
|
הנה הכוונה שתכפול שבר מה ביחס שבר מה אל השלם
|
- As if you say: we multiply once a quarter of 1 by a quarter.
|
כאלו תאמ' נכפול רביע א' ברביע פעם
|
- The procedure is that you multiply a quarter by a quarter, i.e. 4 by 4; it is 16. Multiply 1 by 1; the product is 1. So, the result is one part of 16, which is equal to a quarter of a quarter.
|
והמעשה בו שתכפול הרביע ברביע ר"ל ד' על ד' ויהיו י"ו ותכפול הא' בא' ויעלה א' והנה העולה יהיה אחד מי"ו שוה רביע [43]מרביע
|
- Therefore, if you want, say that the result of multiplication of a quarter by a quarter is a quarter of a quarter.
|
לכן אם תרצה תאמר בכפילת רביע ברביע שהעולה הוא רביע מרביע
|
- You say the same about the product of a quarter by a third, which is quarter of a third.
|
וכן תאמר בכפילת רביע בשליש שהעולה הוא רביע משליש
|
Many have wondered how it is that the multiplication of integers increases, while the multiplication of fractions decreases.
|
ורבים תמהו איך הכפילה בשלמים מרבה ומוסיף והכפילה בשברים גורע ופוחת
|
The truth is that the decreasing and the deficit do not happen due to the multiplication as it increases.
|
והאמת כי הפחת והגרעון לא קרה לה מפני הכפילה כי מסבת זה מוסיף
|
- If you wish to multiply two-thirds by 4-fifths.
|
כיצד אם רצית לכפול שני שלישיות בד' חמישיות
|
- From the multiplication side it increases.
|
הנה מצד הכפילה הולך ומוסיף
|
- Because we multiply 2 by 4; the result is 8.
|
הוא כי נכפול הב' בד' ויעלו ח'
|
- But, the decreasing occurs from the aspect of the fractions, because we decompose this product into parts.
|
אבל החסרון קרה מצד מצד השברים כי נשבור העולה הזה פעמים
|
- Once when we mention the thirds and second when we mention the fifths, so from this side the 8 that we increased are necessarily parts of 15 that we got from multiplying three by five, i.e. by decomposing both.
|
אחד בזוכרנו שלישיות והשנית בזוכרנו חמישיות עד שמזה הצד יתחייב כי הח' שנתרבו לנו יהיו חלקים מט"ו שיצא לנו מכפילת השלש בחמש ר"ל [משבירת][44] שניהם
|
- I should show you this in the first example we gave, which is the multiplication of a quarter by a quarter:
|
ומן הדין הוא זה כמו שאראך במשל הראשון שהמשלנו שהוא כפילת רביע ברביע
|
- Because the result is a quarter of a quarter and that is because if we were to multiply one by a quarter the result would be a quarter and since we only multiplied it by a quarter, the result is necessarily a quarter of a quarter.
|
כי העולה הוא רביע מרביע וזה כאלו כי לו אנחנו שכפלנו אחד ברביע מה יהיה העולה רביע אחד ולפי שאנחנו לא כפלנו בו אלא רביע בהכרח שיהיה העולה רביע מרביע
|
From this you can understand that in the multiplication of numbers there is a mean and two extremes: because the multiplication of integers by integers increases, the multiplication of fractions by fractions decreases, and the multiplication of 1 by itself neither increases nor decreases.
|
ומזה תבין כי יש בכפילת המספרים דמות אמצע ושתי קצוות וזה כי כפילת הרבים השלמים בשלמים מוסיף וכפילת שברים בשברים גורע וכפילת הא' בעצמו לא יוסיף ולא יגרע
|
Hence, one is the beginning of the integers and the end of the fractions.
|
והנה האחד ראשית השלמים וסוף השברים
|
Metaphor This is similar to what happens in nature, because when a man stands in deep water, he sees his image upside down in the water, i.e. his head down and his feet up - the feet are the beginning of the man on dry land and the end of man's reflection in the water. The higher the man's head on land, the lower the reflection of the man's head in the water.
|
והנה ידמה זה למה שהיה בטבע כי כשיעמוד אדם על מים עמוקי' הנה יראה צורתו במים הפוכה ר"ל ראשו למטה ורגליו למעלה והרגל ראשית האדם אשר בחרבה וסוף צורת האדם אשר במים וכמו שכל מה שיגאה ראש האדם אשר בחרבה כן ישפל ראש כל צורת האדם אשר במים
|
Similarly, as the integers are increasing their inverse fractions are decreasing.
|
כן כל מה שיתרבה המספרים השלמים יחסרו השברים הנגדים לו
|
- As when we take the two, it increases the one to its double, so when we take the half, which is its inverse, since it is one of two, it decreases the one by half.
|
כיצד אם לקחנו השנים שנתרבה על האחדות בכדי כפלו כן כשלקחנו החצי שהוא נגדי לו לפי שהוא אחד משנים גרע מהאחדות החצי
|
- Also, as when we take the three, we find that it increases the one three times, so when we take the third, it decreases the 1 by three times, until it becomes its third.
|
וכן כשנקח השלשה הנה נמצא כי הוסיף על האחד שלשה כפלים כן כשנקח הג' גרע מהא' ג' חסרונות עד ששב לשלישיותו
|
- And so on for the others.
|
וכן בשאר
|
Therefore, you find that the ratio of integer multiples to one is the same as the ratio of one to the fractions that are the inverse of those integers.
|
והנה תמצא לזה כי יחס הכפלים השלמים אל האחד כיחס האחד אל השברים הנגדים [לשלמים ההם][45]
|
- This is because the ratio of two to one is the same as the ratio of one to a half.
|
וזה כי יחס השנים אל האחד הוא כיחס האחד אל החצי
|
- Also, the ratio of 3 to 1 is the same as the ratio of 1 to a third.
|
וכן יחס הג' אל הא' הוא כיחס הא' אל השליש
|
- And so on endlessly.
|
וכן לאין סוף
|
Therefore, [one] is mean from the aspect of ratio.
|
א"כ הוא אמצעי ביחס
|
Multiplication of fractions by integers
|
|
The multiplication of fractions by integers is easy to know.
|
ואמנם כפילת השברים בשלמים נקל לדעתו
|
You find it by multiplying the number of integers by the numerator, then divide the product by the denominator and this is the result.
|
ותמצאהו בכפול מספר השלמי' במספר השברים והעולה תחלקהו על שם השבר והוא יהיה העולה
|
- We wish to multiply 2-thirds by 4 integers.
|
כיצד רצינו לכפול ב' שלישיות בד' שלמים
|
- We multiply 4 by two; the result is 8. We divide it by the denominator, which is three; we receive two integers and two-thirds.
|
הנה נכפול הד' על השנים ויעלו ח' נחלקהו על שם השבר שהוא שלוש ויצא לנו שנים שלמים ושני שלישיות
|
Multiplication of fractions by fractions of fractions
|
|
The multiplication of fractions by fractions of fractions is also easy.
|
וכן כפילת [46]שברים בשברי שברים יהיה נקל
|
Since you convert the fractions of fractions into one fraction.
|
אחרי אשר תשיב השברי שברים לשם שבר אחד
|
- We wish to multiply 2-thirds by 3-quarters of one-third.
|
כיצד רצינו לכפול ב' שלישיות בג' רביעיות שליש אחד
|
- First, we convert 3-quarters of one-third into one fraction: we find it by multiplying 4 of the quarters by 3 of the thirds; the result is 12.
|
הנה בהתחלה נשיב הג' רביעיות שליש אחד לשבר אחד ונמצאהו בכפול ד' של רביעיות בג' של שליש ויעלו י"ב
|
- Its third is 4, as we said, and its 3-quarters are 3. So, they are 3 parts of 12.
|
והנה השליש הוא ד' כמו שאמרנו וג' רביעיות הם ג' א"כ הם ג' חלקים מי"ב
|
- Now, multiply 2-thirds by 3 parts of 12 as we said and this is the result of multiplication of the fraction of fraction that we demonstrated.
|
ועתה תכפול הב' שלישיות בג' חלקים מי"ב כפי מה שאמרנו והוא יהיה העולה מכפילת השבר בשבר השבר שהמשלנו
|
Check: the check of this type is by division as in the case of integers and the result is the [multiplicand].
|
ומופת זה המין הוא החלוקה כענין בשלמים ויצא היוצא
|
The Fourth Type: Division of fractions
|
המין הד' בחלוקת השברים
|
Division of fractions by fractions
|
|
When we want this, we divide the numerator by the numerator as well as the denominator by the denominator and the result is the denominator of the resulting fraction.
|
הנה כשרצינו זה נחלוק מספר השברים על מספר השברים וכן שם השבר על השבר ויצא שם השבר היוצא
|
- We wish to divide six-eighths by two-quarters.
|
כיצד רצינו לחלק ששה שמיניות בשני רביעיות
|
- We divide 6 by 2; the result is 3. We also divide 8 by 4; the result is two. Therefore, the result of division is 3 parts of two of the whole, which is one and a half.
|
והנה נחלק הו' לב' ויצאו ג' וכן נחלק הח' על הד' ויצאו שנים ויהיה היוצא בחלוקה ג' חלקים משנים בשלם שהוא אחד וחצי
|
Check: multiplication
- The proof for this is that when we multiply one and a half by two quarters, the result is 3-quarters, which is the same as 6-eighths.
|
והמופת על זה כי כשנכפול אחד וחצי בשני רביעיות יצאו ג' רביעיות שהוא כמו הו' שמיניות
|
Man should be more puzzled by this and say: how do we say that the thing can give what it does not have?
|
והנה בזה יתמה האדם יותר ואומר איך נאמר שיוכל לתת הדבר מה שאין לו
|
- How can we say that 3-eighths give one integer and a half that it does not have?
|
ואיך נאמר שיתן הו' שמיניות אחד שלם וחצי והוא אין לו
|
- The contentment of the mind is that we said: If we were to divide 8-eighths, which is one integer, into 4-quarters, which is also one, what would be the result? Eight-eighths, which is 1, because when dividing 1 by 1 the result is 1.
|
אמנם התישבות הנפש בזה הוא שנאמר לו אלו חלקנו ח' שמיניות שהוא אחד שלם לד' רביעיות שהוא אחד ג"כ מה היה היוצא שמונה שמיניות שהוא א' כי [בחלוקת][47] א' על א' יצא א'
|
- Now, if we divide 8-eighths by half the 4-quarters, which are 2-quarters, the result of the division should be twice the result [of division] by 4-quarters; so it is two.
|
ועתה אם חלקנו הח' שמיניות על חצי הד' רביעיות שהוא ב' רביעיות אינו דין שיצא בחלוקה כפלים מאשר היה יוצא לד' רביעיות ויהיו שנים
|
- As if you were to divide them by double the 4-quarters, which are two, the result of the division would be one half.
|
כמו שאלו חלקת אותם על כפל הד' רביעיות שהם שנים היוצא בחלוקה חצי אחד
|
- Since we do not divide 8-eighths here, but 3-quarters, which is 6-eighths, we have to subtract from the result of division, which is two, a quarter of it, so 1 and a half remain, as we have done.
|
והנה לפי שלא חלקנו בכאן ח' שמיניות אבל ג' רביעיותיו שהם ו' שמיניות אינו דין שנגרע מהיוצא בחלוקה שהיו שנים הרביע מהם וישארו א' וחצי כמו שעשינו
|
We return to the refutation of this doubt that we mentioned: how can a thing give what it does not have and I say that the thing does not give by division what it does not have, because the division is by the numerators, not by denominators as we have said concerning the multiplication of fractions.
|
ונשוב להתיר הספק שאמרנו שאיך יתן הדבר מה שאין לו ואומר כי בחלוקה לא נתן [דבר][48] מה שאין לו כי החלוקה הוא במספרים לא בשמות המספרים השברים כמו שאמרנו בכפילת השברים
|
- So, when we divide 6-eighths by two-quarters, the 6 gives the two only what it has, which is two to each.
|
והנה כשחלקנו הו' שמיניות על השני רביעיות הנה לא נתן הו' לשנים אלא מה שיש לו והוא שנים לכל אחד
|
- But, because the receiving fractions, which are the two-quarters, fall short by half of what the whole receives, the result gives them twice of what the whole receives [from division].
|
אבל מפני שהשברים המקבלים שהם שני הרביעיות קצרה ידם במחצה מהכיל מה שיקבל השלם הושב להם היוצא כפל מהיוצא לשלם
|
Metaphor: It happens to them as it happens to a man who feeds his animals each day one portion of barley for each, yet one of the animals is sick and can eat one portion only every two days instead of every day. It seems as if [this animal] is given more than the other animals, but in fact this is not true, it is only in relation to what it eats.
|
ויקרה להם כמו שקרה לאיש אחד שהיה מחלק מדה אחת של שעורים לכל אחד מבהמותיו ליום אחד והנה בהמה אחת מהן היתה חולה ושבורה ולא הכילה לאכלה מדת אחת ביום אחד אבל בשני ימים והיה לה כאלו [49]נתנו לה לחם משנה מאשר לשאר הבהמות אע"ף שבאמת אינו כן אלא היה בהתיי'חסו אכלה
|
- That is the case here: if we were to divide the 8-eighths by a whole 1, it would receive all those 8-eighths.
|
וכזה הענין כאן אלו חלקנו הח' שמיניות לא' שלם היה יוצא לו כל אותם הח' שמיניות
|
- Now, when we divide them by two-quarters, which is one half, they necessarily need twice as much as a whole one needs.
|
ועתה כשחלקנו [אותם][50] על שני רביעיות שהוא חצי אחד בהכרח שיספיקו להם כפל ממה שיספיקו לאחד השלם
|
- It is as if they receive twelve-eighths, which is one and a half.
|
ויהיה כאלו כאלו נפל להם שנים עשרה שמיניות שהוא אחד וחצי
|
It is in relation to their deficiency compared to one, but not in actu.
|
וזהו בהתייחסות אל חסרונם הא' אבל לא בשלוח
|
The Fifth Type: Proportions [of fractions]
|
המין הה' בערכין
|
This is clear from what we said about it for integers, as well as from that we know that this type consists of multiplication and division and as their verification, so is the verification here.
|
הנה זה מבואר ממה שדברנו בו בשלמים וממה שידענו שזה המין מורכב מכפילה וחלוקה וכפי האימות בהם ככה ימצא האימות בזה
|
The Sixth Type: Roots of fractions
|
המין הו' בשרשי השברים
|
Know that the issue of roots of fractions is similar to the issue of roots of integers.
|
דע כי ענין השרשים בשברים דומה לעניינים בשלמים
|
I have already said that the one is the beginning of the integers and the end of the fractions.
|
וכבר אמרתי כי האחד הוא ראש השלמים וסוף השברים
|
As one is a square number [] and if you wish to find the next integer square, you should find a pair, or pairs, of numbers between them - [the number of the pairs between and is] as the number of the preceding squares, so is the case of the fractions.
|
והנה כמו שהאחד מספר מרובע ואם תרצה לדעת המרובע הסמוך בשלמים תצטרך לשום ביניהם [זוג][51] מספרים או זוגי מספרים כמספר המרובעים שעברו כן הענין בשברים
|
[= the number of pairs of fractions between two consecutive squares and is equal to the number of the preceding squares]
|
|
- Because, between 1, which is the first square and the first square fraction there is one pair of fractions: between one and a quarter that are squares, there is one pair of fraction, which is a half and a third.
|
כי בין האחד שהוא המרובע הראשון להם ובין השבר המרובע הראשון זוג שברים אחד וזה כי בין האחד והרביע שהם מרובעי' הנה יש ביניהם זוג שברים והוא החצי והשליש
|
- Between a quarter and a ninth there are two pairs of [fractions] as the number of the preceding [squares], which are a fifth, a sixth, a seventh, and an eighth.
|
וכן בין הרביע והתשיעית שני זוגי מספרים כמספרים שעברו והם החמישית והשישית והשביעית והשמינית
|
- As two, which is next to one, is the root of four, which is the square that is follows the first, so the half, which is one of two, is the root of a quarter.
|
וכמו שהשנים הסמוכים אל האחד הוא שורש הארבעה שהוא המרובע הסמוך לראשון כן החצי שהוא אחד מהשנים הוא שורש הרביע
|
- As two squares [] and three [] do not have a root, because two and three do not have a root, also there is no root for two times 4 [], nor to 3 times 4 [], so there is no root for two-quarters [] nor to 3-quarters [].
|
וכמו שאין לשני מרובעי' ולא לשלשה שורש כי [אין][52] לשנים ולא לשלשה שורש וכן אין לשני פעמים ד' ולא לג' פעמים ד' שורש כן [אין][53] לשני רביעיות ולא לג' רביעיות שורש
|
Because the multiplication of a non-square number by a square number generates a non-square [number], just as [the multiplication of] a square number by a square generates a square.
|
[כי][54] מכפילת מספר בלתי מרובע במספר מרובע יולד בלתי מרובע כמו שממספר מרובע במרובע יולד מרובע
|
- The product of 4 by 9 is 36 and it is a square number.
|
וזה כי מכפילת הד' בט' יעלו ל"ו והוא מספר מרובע
|
- The product of 4 by 16 is 64, which is also a square number.
|
וכן מכפילת הד' בי"ו יעלו ס"ד והוא גם כן מספר מרובע
|
- And so on.
|
וכן תמיד
|
In general, I say that if you want to know the fractions that have a root, look at the integers that have a root and derive their name for the fractions and they will [have a root].
|
ובכלל אומר כי אם תרצה לדעת השברים אשר יהיה להם שורש הנה ראה השלמים אשר להם שורש וגזור מהם שם לשברים והם יהיו
|
- 4 has a root and a quarter has also a root.
|
כיצד הד' יש לו שורש וכן הרביע יש לו שורש
|
- 9 has a root and so does the ninth.
|
ועוד הט' יש לו שורש וכן התשיעית
|
- 16 has a root and one part of 16 has a root also.
|
ועוד הי"ו יש לו שורש וכן אחד מי"ו יש לו שורש
|
- I further say that just as two is the root of 4, so the half, which is one of two, is the root of a quarter.
|
ועוד אומר כי כמו שהשנים הוא שורש הד' כן החצי שהוא אחד משנים שורש הרביע
|
- Also, just as three is the root of 9, so the third is the root of a ninth.
|
וכן כמו שהשלש הוא שורש הט' כן השליש הוא שורש התשיעית
|
- And so on endlessly.
|
וכן לעולם
|
Know that what I said, that there is no square between a square and a square - as if you say between 1 and 4, or between 4 and 9, as well as between 1 and a quarter, or between a quarter and a ninth - must be understood for integers, or fractions - each type by itself.
|
ודע כי זה שאמרתי כי לא ימצא מרובע בין מרובע למרובע כאלו תאמר בין הא' והד' או בין הד' לט' וכן בין הא' והרביע או בין הרביע [55]והתשיעית צריך שיובן בשלמים או בשברים כל אחד בפני עצמו
|
[= between and or between and ]
|
|
But, in [the type of] integers [and] fractions they are found infinitely:
|
אבל בשברים שלמים כבר ימצאו לבלתי תכלית
|
- When you multiply one and a half by one and a half, the result is two and a quarter, so [it has] a root.
|
כיצד כשתכפול האחד והחצי באחד והחצי יעלו שנים ורביע והנה אין לו שורש
|
- When you multiply one and a third by one and a third, the result is one and 7-ninths, so it also has a root.
|
והנה כשנכפול אחד ושליש באחד ושליש יעלו [אחד שלם][56] וז' תשיעיות יש לו גם כן שורש
|
- Likewise for one and a quarter, or one and a fifth and so on endlessly.
|
וכן באחד ורביע או אחד וחמישית ולאין תכלית
|
Why there are no roots for non-square numbers
|
|
If you want to say: these numbers are next to each other and since one and a third is missing two-ninths from the root of two and one and a half exceeds by a quarter over it, then whether two-ninths are subtracted, or a quarter is added, it is possible to find a number whose product is equal to two and will be its root.
|
וא"ת והלא המספר סמוך זה לזה וכיון שהאחד ושליש [חסר][57] תחת שני תשיעיות משורש השנים והאחד והחצי הוסיף ממנו רביע והנה בין יחסר ב' תשיעיות או יוסיף רביע אפש אפשר שנמצא מספר שישתוה כפילתו למספר השנים ויהיה שורש לו
|
|
We say that the truth is that it is found in potentia, but not in actu:
|
נשוב ונאמר כי האמת כי ימצא בכח אבל לא בפועל
|
It exists in potentia, since it is continuous, but it does not exists in actu, since it is separated into numbers.
|
ואמנם נמצא בכח מצד שהוא מדובק ולא ימצא בפעל מצד שנפרד והיה למספר
|
It is as Ibn Rushd [middle commentary on the Physics VI.12 ?] said: every line is divisible at any of its point, but if it is divided in actu at one [point], it is indivisible at the [point] next to it.
|
והיה זה כענין שיאמר ן' רשד כי כל קו אפשר שיתחלק בכל נקודה ממנו ואמנם כשנתחלק בפועל באחד נמנע בסמוכה לה
|
It is possible from the aspect that it is continuous, because it is possible to construct a quadrilateral whose area is two, hence it has to have sides, and [these sides] can be formed as equal - thus, [they represent] the root [of 2].
|
ואמנם אפשר מצד שהוא מדובק לפי שאפשר שנעשה מרובע שיהיה תשבורת שנים ובהכרח שימצא לו צלעות ואפשר לעשותן שוות והוא השורש
|
It is impossible from the aspect of the numbers, because it is impossible that the root of three, for instance, will be an integer, for one is missing and the other exceeds.
|
ואמנם נמנע השורש מצד המספר לפי ששורש השלשה במשל אפ אי אפשר שיהיה שלם כי האחד יגרע והשני יוסיף
|
It is also not possible for [the root of 3] to be an integer and fraction, since when we multiply the integer by the integer, as well as the integer by the fraction [], the result can be an integer, but when we multiply the fraction by the fraction, the result is a fraction of a fraction [] and this cannot be added to the fraction, and even more so to the integer, so that the total [] will be an integer.
|
וגם א"א שימצא בשלם [.] ושבר לפי שכ[ש]נכפול השלם בשלם וגם השלם בשבר אפשר שיצא מזה שלם
אבל כשנכפול השבר בשבר היוצא יהיה שבר השבר והוא לא יתחבר עם השבר וכ"ש עם השלם לשיצא מכלם שורש שלם
|
|
|
All the types [of arithmetical operations] are enough for [solving] simple problems, but for [solving] complex problems they should be combined by the mentioned techniques.
|
הנה אלה המינים יספיקו באשר הם בשאלות הפשוטות ואמנם במורכבות צריך להרכיב בהם בדרכים הנאמרים
|