Difference between revisions of "ספר המלכים"
From mispar
(→Epilogue of the surviving section) |
(→Epilogue of the surviving section) |
||
(One intermediate revision by the same user not shown) | |||
Line 2,500: | Line 2,500: | ||
|style="text-align:right;"|ולזה לא רצינו לחבר‫<ref>M לדבר</ref> אל זה חלק מלאכותי בהוצאת החשבונות והשאלות לפי שחובר על זה הרבה אצל כל האומות לצרכם אליו בעניניהם המדיניים ולזה הסכמנו שיהיה בכאן סוף דברינו בזה החלק הראשון‫<ref>M end</ref> | |style="text-align:right;"|ולזה לא רצינו לחבר‫<ref>M לדבר</ref> אל זה חלק מלאכותי בהוצאת החשבונות והשאלות לפי שחובר על זה הרבה אצל כל האומות לצרכם אליו בעניניהם המדיניים ולזה הסכמנו שיהיה בכאן סוף דברינו בזה החלק הראשון‫<ref>M end</ref> | ||
|- | |- | ||
− | |<span style=color:green>Colophon of MS Kepah 36</span> The copying of the books of the late R. Abraham ben Ezra was completed in the month of Elul of 5243 [= 1483], by the | + | |<span style=color:green>'''Colophon of MS Kepah 36'''</span> The copying of the books of the late R. Abraham ben Ezra was completed in the month of Elul of 5243 [= 1483], [17]94 according to minyan sheṭarot, by the young Yahya ben Sali. Alqāfiḥ. |
|style="text-align:right;"|נשלמה העתקת ספרי הראב"ע ז"ל באלול הרמ"ג בקצ"ד לשטרי הצעיר יחיא בן סלי' אלקאפח יצ"ו | |style="text-align:right;"|נשלמה העתקת ספרי הראב"ע ז"ל באלול הרמ"ג בקצ"ד לשטרי הצעיר יחיא בן סלי' אלקאפח יצ"ו | ||
|- | |- |
Latest revision as of 10:51, 3 April 2023
שער המספר וסגולתו
(לא ידוע מחברו)
(לא ידוע מחברו)
Contents
Introduction |
|
Know that this chapter is the most honorable of this science and it is as the purpose of it. | דע שזה השער הוא הנכבד שבזאת החכמה וכאלו הוא התכלית בה |
Because of the virtue of this investigation, the Ancients wrongly assumed that the numbers are transcendent and thought of them as the beginning of the perceptible existence. | ולרוב מעלת זאת החקירה טעו בה הקדמונים והניחו מספרים נבדלים ושמום התחלות המציאות המוחש |
For, they have found that "quantity" is said with regard to all material and spiritual things: | וזה שמפני שהם מצאו הכמה נאמר בכל הדברים גשמיים או רוחניים |
In relation to God, it is said: the extent of perception and power, or endless power etc. | וזה שבאלוה יאמר גודל ההשגה והיכולת או אין תכליות ביכולת ודומה לזה |
The "Endless" is an unlimited quantity, whether in measure or in number. | ואין תכלית הוא כמה בלתי מוגבל בין בשיעור בין במספר |
They have found plurality and counting in the separate intellects as well, at least with regard to cause and effect, or existence and essence. | וכן מצאו בשכלים מהנפרדים רבוי וספירה לפחות מצד עלה ועלול או מציאות ומהות |
They have also found most of the perceptible existences preserve limited relations: | וג"כ מצאו רוב הנמצאות המוחשות שומרות יחסים מוגבלים |
As in the measure of the bodies of the stars, the thickness of their spheres, and their eccentricity; in the eight limited orbits of the universe; in the thickness of the elements; in the organs of the animals, such as the joints of their organs, the extremes of the species and the quantity of its individuals; as we will comment on some of them in this chapter. | כענין בגודל גרמי הכוכבים ועובי גלגליהם ויציאת מרכזיהם וכן בעגולים המוגבלים בכדור הח' וכן בעובי גרמי היסודות וכן באברי הב"ח כמו פרקי איבריהם וקצוות המין בגודל אישיו כמו שנעיר על קצת מאלו בזה השער |
Therefore this matter caused them to praise the number [= arithmetic] until they referred to it as a beginning, and they did so also in relation to the measurement [= geometry]. | הביאם הענין להגדיל המספר עד שייחסו אליו היותו התחלה וכן עשו בשעור |
Although, as we said, this assumption is a mistake, since the number is an incident of the counted and what is an incident cannot be a beginning, this is not the place for that. | כמו שאמרנו אמנם שזה הסברה טעות ושהמספר מקרה בספורים מה שבמקרה אי אפשר לשומו התחלה אין כאן מקומו |
"The Philosopher" [= Aristotle] has already discussed this at length in a few instances in his Physics, and many instances in the Metaphysics; and the commentators of his books as well as some later Greek, Arab and Christian writers have elaborated on this. | וכבר האריך בזה הפילוסוף בקצת מקומות מהשמע ובהרבה ממה שאחר הטבע והרחיבו בו מפרשי ספריו וכמה מחברים אחרונים יווניים וערביים ונצרים |
Nevertheless, there are indeed wondrous qualities and exceptional natures in number. | ועל האמת יש במספר סגולות נפלאות וטבעים משונים |
The reasons of some of them are visible, the reasons of others are hidden, though they themselves are known to exist, but most are hidden themselves as well as their reasons | מהם גלויי הסבות ומהם נעלמי הסבות אבל הם ידועי המציאות ורובם שנעלמו מאתנו אלו ואלו |
There is no doubt that when the soul comprehends and apprehends every matter of the general matters of nature, it becomes happy and delighted by it, as this is its purpose, and for this the divine faculty has prepared it, to accept the images of the existences and their conceptions. | ואין ספק שכל ענין וענין מענייני הטבע הכוללים כשתשיגהו הנפש ותדעהו תשמח ותתענג בזה מאד לפי שזה תכליתה ולזה הכינה הכח האלהי לקבול פיתוחי הנמצאות וציוריהן |
Therefore, "The Philosopher" [= Aristotle] has said in the third book of On the Soul [III, 4, 429b30-430a2] that it is as an empty board receiving any drawing and writing. | ומפני זה אמר הפילוסוף בשלישי מן הנפש שהיא כמו הלוח החלק המקבל כל ציור וכתיבה |
Also Al-Ghazālī, at the beginning of his book Maqāṣid al-Falāsifa [The Aims of the Philosophers, the logical part], has said that it is as a polished mirror receiving the image of all existences as long as there is no curtain between it and them, fully or partially. | ואלגזאלי אמר בתחלת ספרו בכונות שהיא כמו מראה זכה מלוטשת מקבלת דמות המציאות כלו כל עת שלא יחול מסך בינה ובינם בכל או בקצת |
As the soul benefits from the knowledge the virtues of the trees, the stones, and the homogeneous organs of the animals, even though it does not know the reasons of most of them, it takes great pleasure in comprehending the existence and is very sorry for not knowing it, and it regrets even more when it does not know these and those; likewise when the soul knows the virtues of the discontinuous and continuous quantity, even though it does not know the reasons of some of them, it takes great pleasure in what it comprehends. | וכמו שתהוה הנפש מידיעת סגולות העצים והאבנים ואברי הב"ח המתדמים והכליים אע"פ שתסכל ברובם הסבות תתענג הרבה בהשיגה המציאות ותצטער בסכלה הרבה ותצטער יותר כשתסכל אלו ואלו כן כשתדע הנפש סגולות [1]הכמה המתחלק והמתדבק אע"פ שתסכל בקצתם הסבות תתענג הנפש |
Therefore, an Arab sage said: "May we know all the natures of the existences and not know their reasons". | ולזה אמר אחד מחכמי ישמעאל מי יתן ונדע [טבעי][2] כל הנמצאות ונסכל סבותיהם |
We shall return to what we were dealing with and say that the one who knows the characteristics and properties of number, knows many of the characteristics of the existence, which should always be known. | ונשוב למה שהיינו בו ונאמר שמי שידע טבעי המספר וסגולותיו ידע הרבה מטבעי |
The second meaning is that he deduces from them some precious guidelines concerning the world, the exalted God, the angels, the spheres, the soul, and the lower existences - of which we no doubt know little and do not know much, but even in the little that is known to the wises, some precious heart-pleasing and soul-enlightening hints are stated. | ועל הכונה השנית יקח מהם כמה הערות יקרות בעולם באלוה ית' ובמלאכים ובגלגלים ובנפש ובנמצאות השפלות ואנחנו בלא ספק נדע מהם מעט ונסכל הרבה ואף גם זאת במעט אשר נודע לחכמים |
Know that the same goes to geometry, i.e. there are wondrous virtues in it that testify to valuable secrets. | ודע |
The exalted God has set these two natures [= arithmetic and geometry] in the second meaning as an analogy and example to the whole existence. | וכאלו שני אלו הטבעים שמם האלוה ית' על הכונה השנית דמיון ודוגמה למציאות כלו |
After prefacing this, we start discussing it according to what we have found in [the words of] the scholars before us and the little that was introduced to us, without examining and tending to some implausible remarks that some people mentioned, since we agreed to abbreviate as much as possible, without leaving out what is necessary; and now we begin: | ואחר שהקדמנו זה נתחיל לדבר בזה כפי מה שמצאנו לחכמים לפנינו ומעט שהושקף לנו מבלתי שנעיין ונטה אל קצת הערות |
Section One - Discussion on the Numbers One - Ten |
|
One |
|
We say that from the numerical one we can get to know some issues related to the Creator: | ונאמר שמהאחד המספרי נוכל להכיר כמה ענינים בבורא |
|
מהם שכמו שהאחד המספרי מצד שהוא אחד לא מתרבה ולא מ |
|
וכמו שהאחד המספרי הוא בעצמו בפעל ובמספר בכח |
|
ומזה הצד אמרו החכמים שהבורא בכל ולזה אחד מן החכמים כששאלו תלמידו אנה הוא האלוה השיבו ואנה אינו ר"ל שהכח האלהי מצוי בכל נמצא כפי מה שבטבעו שיקבל ממנו וזה הוא מה שאמר אחד מחכמי הנצרים שהאלוה מתנדב עצמו לכל מצוי וכו' |
|
וכמו שהאחד המספרי עלת המספר והתחלתו ואינו מספר ולא יצדק בו גדר המספר ובו קיום המספר עד שיסולק המספר בסלוקו והוא לא יסולק בהסתלק המספר [6]כן האלוה האחד הוא עלת הנמצאות כלן והתחלת היותן וקיומן ואינו משאר הנמצאות ולא חלק מהם אבל הוא נבדל מעלוליו עם היותו עלה ובהסתלקו יסתלקו שאר הנמצאות ולא יסולק הוא בהסתלקן |
|
וכמו שהאחד המספרי אין לו רק פיאה אחת אחד לפי שהוא גדול הספירה וממנו ימשך הרבוי עד לאין תכלית בכח וכל הבא אחריו מתילד מכחו כן האלוה ית' הוא גדול הנמצאות אין אחריו כלום לא בפעל ולא במחשבה וזה שאפי' המחשבה אינה הולכת לאין תכלית אבל מכח אלהותו [ירבו ויתמעטו][7] הנמצאות ויאצלו עד תכליתן בהדרגה במין ולאין תכלית |
|
ומה שאמרו קצת אנשים שהאחד שרש ומרובע ומעוקב ומשולש הוא טעות וזה שהאחד המספרי לקוח בשכל מופשט מכל נושא חוץ לנפש ומצד שהוא כן [אין רבוי בו בשום][8] |
|
ואם יאמר שהאחדות המונח חוץ לנפש כמו אמה וזרת שומרים אותו האחדות ברבוע ועקוב אנו אומרים שזה |
|
ואם ישאל שואל למה לא יתואר הבורא ית' באחדות המספרי אחר שטבעיו [דומים][9] לטבע אלהות נשוב לו שאלו הדמויים אינם כלם ולא רבים על טבע אחד ועוד שהאחדות המספרי ישיגהו שלפעמים ילבש מלבוש [..] [נכרי][10] וישתתף לרבוי ר"ל למספר בקצת טבעיו כמו שהתבאר בקצת מקומות משני שע |
|
יתבאר א"כ מזה שהאחדות האלוה מתחלף מהאחדות המספרי |
|
וזה שהאחדות האלוה לא יתואר בשום בחינה וציור אבל הוא |
Monad in the existences |
|
Just as the numerical unity includes all of the mentioned virtues and many of the notable beings are designated to receive the nature of the unity according to their capacity, and their species exists as one individual: | וכמו שהאחדות המספרי יכלול |
|
כמו האלוה ית' והשכלים הנפרדים לפי שהם יתחלפו [13]ביניהם במין |
|
והשמש והירח יתחלפו כלם כן וזה שאחר שיש להם פעלות מתחלפות במהות במקבל אחד בעצמו הנה הם בלא ספק יתחלפו במהות ובמין ואין כל אחד מהם יחידי במינו |
|
גם העולם בכללו מצד זה אחד לבד כמו שביאר הפלוסוף בראשון מהשמים והעולם |
Two |
השנים |
The beginning of the numerical multitude, as well as the beginning of the individual multitude, this is that the separate intellect, which follows the unity of God, has only duality, it is the first effect, which is composed of cause and effect, and of existence and essence. | תחלת הרבוי המספרי וכן תחלת הרבוי האישיי וזה שאחר אחדות האלוה הוא השכל הנבדל ואין בו רק השניות והוא העלול הראשון שיש בו הרכבת מעלה [ועלול][14] וממציאות ומהות |
Since it is an effect, for every existence is an effect, the existence is an accident in it, so the accident and the holder of the accident are the same, whereas God, though it is an effect, the existence and the essence in Him are absolutely one. | לפי שהוא עלול וזה שכל הנמצא עלול המציאות מקרה בו והמקרה ובעל המקרה [שוים][15] אבל האלוה לפי שהוא עלול המציאות והמהות בו אחד לגמרי |
Properties of the number two |
|
|
ומטבע השנים שמחברתו כמערכתו ר"ל שרבוי העלול הראשון אינו רבוי גמור רק בהצטרף לו רבוי מהות ולזה הוא דומה לטבע השניות המספרי שמערכתו לא יותיר על מחברתו וזה בחלוף כל המספרים שאחריו וזה שכלם יעדיף מערכתם על מחברתם |
|
וכאלו הוא ממוצע בין טבע האחדות והרבוי ולזה בטבעו הוא מונח בין האחד והשלשה |
|
וזה שהאחד מחברתו יותר ממערכתו |
|
ובשלשה בהפך |
|
ולפי שהשנים מתמצע ביניהם יש לו טבע ממוצע כן ענין העלול הראשון שאינו אחד לגמרי ולא רב לגמרי |
|
|
Dyad in the existences |
|
Some general things in the existence, whose number runs by two, whether in the intellects, or in the spheres, or in the elements and what is composed of them: | וכמה דברים כוללים מספרם בשנים][17] בין בשכלים בין בגלגלים בין ביסודות והמורכב מהם |
|
באלוה בחינת [שניות האחד בבחינת][18] [עצמו][19] השני [בבחינת זולתו][20] במה שהוא עלה או [פועל][21] |
[...] the beginnings of the perceptible things are twofold. | והצורה |
|
השניות אם בגשמים היסודיים החומר והצורה |
|
ואם ברקיעים הנושא והצורה |
|
וכל מיני המקבילות זוג השנים |
|
והגבלת האמתות בחיוב ובשוללות ולזה היא היותר קודמת |
|
והאמת והשקר שנים |
|
חלקי הזמן שנים עבר [ועתיד וזה שההווה בלתי מוגבל ולא קיים |
|
החיים והמות שנים][23] |
|
הכח והפעל שנים |
|
השנוי בשנים הפועל וההתפעלות ר"ל הקבול |
|
הגופות שנים היסודי והרקיעיי |
|
|
|
הרקיעיי שנים [24]הגלגל והכוכב וזה שהם מתחלפים במהות לפי שהגלגל ספירי והכוכב לא |
|
תנועות הגלגלים באורך שנים ימה וקדמה וברוחב שנים צפונה ונגבה |
|
הגלגלים ישתתפו בטבעיהם שנים כמו שאמרו האצטגנינים |
|
וזה שמהם שני |
|
ושנים מצליחים צדק ונגה |
|
ושנים מזיקים והם שבתאי ומאדים |
|
[וכוכב][25] אין לו טבע מוגבל אבל הוא לפי דבריהם מתהפך |
|
טבע [הסוגיות][26] בשנים זכר ונקבה ואין ביניהם שלישי ממוצע רק בשגיאת הטבע כמו הטומטום והאנדרוגינוס וזה אשר אמרנו הוא בנולד |
|
|
|
סוגי ההקשה שנים השתוף וההבדל |
|
מיני החיים שנים פעלניים ומחשביים |
|
מיני הנמוסים שנים טבעי והנחי כמו שביאר הפלוסוף בשני מספר ההלצה |
|
המשכות הנמצאות בשנים בזמן או [בנצחות][27] |
|
בחינת הנמצאות אלו עם אלו בשנים והם |
|
סוגי האשור שנים מחשביי |
Three |
השלושה |
Properties of the number three |
|
|
הוא ראשון למספרים [הנפרדים][28] |
|
ובו נשלם כל טבע המספר וזה שבו האחד והשני מיני הרבוי [שהם][29] הזוג והנפרד |
Triad in the existences |
|
As three comes after two in the arrangement of numbers, so in the development of natural existence the triad comes after the dyad. | וכמו שהשלשה בסדור המספר אחר שנים כן בהשתלשלות המציאות טבע השלוש מגיע אחר השניות |
|
וזה שאחר שנניח האלוה ושהוא ממשיך המציאות מאתו יתואר בשהוא צורת העולם ופועלו ותכליתו |
|
ושלשה אלו הם אחד לא יתנו רבוי בעצמו ית' כמו שביאר [בן רשד][30] בסוף השני מקצורו למה שאחר |
|
וגם בדברים הטבעיים הוא כן כי הצורה והפועל והתכלית אחד בנושא שלשה בבחינה כמו שביאר ארסטו בשני מהשמע |
|
וכן יתואר הבורא ית' |
|
ולא יביאו אל רבוי כמו [31]שביארו גדולי החכמים |
|
ולזה יאמר ארסטו בתחלת הראשון מספר השמים כשביאר שהשלשה כל ושלם אחר שיש לו שני הקצוות ואמצעי שראוי מפני זה שנגדיל האלוה ית' בזה המספר כדי שנמשך לפועל הטבע ויהיה זה כאלו הוא תורה לנו |
|
ובן רשד המפרש פירש בו מספר התפלות והקרבנות ואולי זאת היתה כונת מיסדי תפלותינו שהם שלשה אנחנו [הישראלים][32] |
|
|
|
והעלה השניה ממשיכה אחריה שלשה והם הגלגל הראשון ונפשו ומניע הגלגל השני |
|
ובגרמים השמיים טבע השלוש וזה ששבעת הכדורים בכל אחד גלגלים רבים להניע כוכב אחד ובשמיני גלגל אחד יניע כוכבים אלף כ"ב ובתשיעי אין בו כוכב |
|
ומצד אחר כוכבי הרקיע השמיני תנועתם פשוטה מתדמה סביב מרכז העולם ובמאורות בלתי מתדמה ולא סביב מרכז העולם אבל ישיגם נזורות ובחמשת כוכבי הנבוכה ישיגם הנזורות הנה נבדלו הגופים הרקיעים בשלשה טבעים בתנועתם [ב][33]אורך |
|
ומצד אחר בתנועת [הרחב][34] וזה שהשמש אין לו תנועה ברוחב מאזור המזלות והירח יתנועע ברוחב אבל גלגל[ו][35] הנוטה ברחב קיים הנטייה ובחמשת הכוכבים גלגלם הנוטה בלתי קיים |
|
ומצד אחר השמש לפשיטותו יספיק בו יציאת המרכז או גלגל הקפה והששה הנשארים צריכים לשניהם וכוכבי שבת אין בהם לא זה ולא זה |
|
ומצד [אחר][36] השמש תקרהו הסתרה והירח לקות והוא אבוד האור לגמרי והנשארים לא זה ולא זה |
|
ויש בהם שלוש מפנים אחרים אבל אלו שאפרש די |
|
טבעי המזלות שלשה קיים מתהפך בעל שני גופות |
|
וכן ביסודות שלש |
|
מהם קל במוחלט מהם כבד במוחלט מהם כבד וקל |
|
[ומצד אחר][37] מהם עב במוחלט ומהם דק במוחלט ומהם עבים ודקים בהצטרף |
|
ומצד אחר מהם קצוות |
|
העבודה והמרי בג' במחשבה בדבור ובמעשה[39] |
|
מיני תנועות הגשמים שלשה מן האמצע אל האמצע וסביב [40]האמצעי |
|
מיני התנועות מצד אחר שלשה ישרה וסבובית ומורכבת משתיהן הנקראת חלזונית |
|
הנה התבאר שהעולמות ג' ובכל אחד מהם מצוי טבע השלוש בדרך שביארנו גם באלוה בתאריו כמו שזכרנו לא זולת זה |
The nature of three is found in the beings also: | גם [בנמצאות][41] מצוי טבע השלוש |
|
כי הנפשות ג' במין הצומחת והחיונית והמדברת |
|
מיני הצומח שלשה האילן והעשב והירק |
|
והעשב נשאר זמן כמו האילן והירק מזריע ומתיבש בתוך שנה |
|
מיני החי ג' המהלך והמעופף [והשח][42] |
|
והמדבר לא יחלק לפי שלא יתרבה במין |
|
הכחות ג' טבעית חיוני |
|
המרחקים ג' האורך והרוחב והעמק |
|
ולוקחים התחלותיהם משלשה הקו והשטח והגשם |
|
מדת הילוד על הרב ג' מה שעתיד להיות כמו שבארו רב ההנכרים |
|
[התמונות][43] הישרות הקוים השטוחות הראשונה משלשה גבולים לא פחות והוא המשלש וכל שאר התמונות ישרות הצלעות הרבות אליו יותכו ולזה חשבוהו הראשונים יסוד כמו שביאר הפלוסוף בג' מ[ה][44]שמים והעולם |
|
החכמות ג' הלמודיות והטבעיות והאלהיות |
|
תמורות ההקש המולידות ג' כמו שהתבאר בראשון מספר ההקש |
|
מיני ההקשה הראשונים ג' אם שווי אם תוספת אם חסרון |
|
מיני היחס הכוללים ג' המספרי המדותיי והנגוניי |
|
מיני הדבור אצל הפלוסופי' ג' שם פעל מלה כמו שהתבאר בתחלת ספר המליצה |
|
מיני הטבעים בהתמדה ולא בהתמדה שלשה לא הווה ולא נפסד באלוה אם מתמיד במין נפסד באיש כיסודות והמורכב מהם מתמיד באיש כמו הגלגלים והמלאכים והכוכבים |
|
|
|
|
|
מיני האהבה ג' אהבת מעלה אהבת הנאה אהבת תועלת כמו שביאר ארסטו בתחלת השמיני מספר המדות |
|
בנפש ג' חלקים אחד [לפועל][45] והוא התאוה ושנים לשפוט והם החוש והשכל ומה שהוא בשכל חיוב ושוללות הוא בתאוה דרישה ובריחה כמו שהתבאר בששי מספר המדות |
|
[46]החמרים בגזרות ג' מחויב ונמנע ואיפשר שהמשולח מטבע האפשר והוא מין ממיניו לפי דעת האחרונים |
|
השלמויות הם החתוכים הנופלים |
|
מיני מנהגי המדינות |
Four |
הארבעה |
Properties of the number four |
|
|
תחלת מספר מורכב |
|
ותחלת זוג הזוג |
|
ותחלת מרובע שיהיה בפעל |
|
וחבורו משלים עשרה שהם בפנים ע' מספרי המעלה הראשונה |
|
[ושרשו][47] חציו |
|
והוא חצי מעוקבו |
Tetrad in the existences |
|
The tetrad is found in the existences after the triad: | אמנם בנמצאות איך ימצא |
|
כבר ביארו אפלטון בספר טימאוס הרוחניי כשיאמר שהנמצאות כלם בלתי האלוה אחר הבדלם |
|
ובגלגלים ארבעה דברים הגלגל והכוכב הנפש והמניע הנבדל |
|
בגלגלים המצויירים ד' טבעים המכוכב כוכבי הנבוכה שני המאורות כמו שביאר הר"ם ז"ל פרק י"א משני והגלגל |
|
הכוחות השופעות מן הגלגל ד' הדומם הצומח החי והמדבר |
|
המלאכות אשר תעשינה ההיקש ד' והן [המופת והנצוח וההטעמה וההלצה][49] |
|
התקופות ד' קור וחום קיץ וחורף |
|
המקבילות ד' ההפכים המצטרפים ההעדר והקנין החיוב והשוללות |
|
מיני המבטים אשר כפיהם יתמזג ניצוצות הכוכבי' ד' נכח שליש רביע שתות |
|
האיכיות ד' החום והקור הלחות והיובש |
|
וההתמזגות המתילדות [מהם][50] ד' כמו שביארו החכמים |
|
מיני האיך ד' קנין ענין כח טבעי ולא כח טבעי הפעל וההפעלות |
|
הליחות ד' אדומה שחורה לבנה דם |
|
הסבות ד' החמר והצורה והפועל והתכלית |
|
הרוחות ד' ימה וקדמה וצפונה ונגבה והן |
|
מיני השלמויות ד' |
|
הכחות העובדות הכח הזן ד' מושך מחזק מעכל ודוחה |
|
יתדות הרקיע ד' הצומח וקו התהום והשוקע וחצי השמי' |
|
[52]כחות הנפש הראשיים ד' והם השכל [וההמזגה][53] [והחוזק][54] והצדק |
|
טבעי האילנות ד' בעלי מימות בעלי שרפים בעלי שמנים בעלי חלבים כמו שהתבאר בספר עבודת האדמה |
|
האיברים הראשיים ד' מוח לב כבד אשכים |
|
מיני הכחות המיוחסות [לרפואות כפי פעולתם][55] בנו ד' כפי דעת האחרונים ובפרט בן רשד בספר הכליות |
|
חבורי התמונה ד' ואין בכל חבורי שאר |
|
מיני הדרישות ד' אם פשוט ואם מורכב ומה ולמה כמו שביאר הפלוסוף בתחלת השני מספר המופת ואחרים אמרו שהם אם ומה איך ולמה |
|
חיות המרכבה ד' |
|
ומרכבות זכריא ד' והם מופת על ענינים נכבדים זכרו מהם החכמים שלפנינו הרבה |
There are still many left, but there is no place in this book to discuss them, especially since they involve long and profound things, and if God allows us, we will dedicate a separate treatise to them. | ועדין נשאר הרבה אבל אין בזה הספר מקום לדבר בם וכל שכן שסובלים דברים ארוכים ועמוקים ואם יניח השם לנו ניחד בהם מאמר בפני עצמו |
Five |
החמשה |
Properties of the number five |
|
|
מספר [עגול][56] סובב על עצמו וזה שהוא שומר עצמו במרובעו ובמעוקבו כי מרובע ה' כ"ה ומעוקבו קכ"ה וכן תמיד אם יכפיל יותר ימצא בו פרט ה' |
|
וזאת שהחמשה כנקדה אמצעית בין המספרים התשעה |
|
והוא [חבור][57] המרובע הראשון בכח עם המרובע הראשון בפועל |
|
ויש בו סגלה נפלאה מעידה שהמספרים תשעה לבד והיא שהחמשה מרובעו ומרובע כפלו כמו מעוקבו וזה שמרובעו כ"ה ומרובע כפלו מאה [הרי][58] קכ"ה והוא [מעוקב][59] חמשה |
|
וכל מספר שלפני חמשה ערך מרובעו ומרובע כפלו אל מעוקבו כערך אותו המספר אל חמשה |
|
וכל מספר שאחר חמשה הדבר בהפך |
We will elaborate on this in its appropriate place. | והנה נאריך [בזה][60] במקומו הראוי לו |
Pentad in the existences |
|
There are general things in the existences that run by five. | ויש בנמצאות דברים כוללים ירוצו מרוצת החמשה |
|
מהם כמו שאמ' אפלטון בספר טימאוס שחמשה הם שרשי המציאות והם השכל והצורה והחומר והמקום והזמן |
|
נושאי ההנדסה חמשה הנקדה הקו השטח [הגשם][61] הזוית |
|
[62]נשואי הגזרות ה' [והם][63] סוג מין הבדל סגלה מקרה |
|
ההרגשות הגשמיות ה' |
|
סימני החיים |
|
עוד ידיעת הכח הגלגלי בעולם השפל תלוי במצבי חמשה עגולים והם עגול המזלות ועגולי שני ההפוכים והעגול |
|
התמונות הגשמיות שוות התושבות וימוששו מכל צד הם ה' לבד וכבר התבאר ענינם בי"ג מאיקלידיס |
|
מיני ההקשה האחרונים בין הדברים שיפול ביניהם הם חמשה וכבר התבאר ענינם בשער השני |
|
הכוכבי' שהשתתפו בנזורות ורוחב בלתי קיים חמשה והם שצ"ם נ"ך |
|
מיני [האשור][64] חמשה שלשה במחשבי |
|
התנועות שיבוטאו בהם התארים הגזרים חמש והם פתח צרי חרק שורוק חולם והשאר אינם טבעיות ויקראו בעלי הנקוד תנועות כמו שיאמ' משה קמחי[65] בקצורו לנקוד [ואבן עזרא][66] בספר [ואלה שמות][67] |
|
חלקי הדבור הפשוטים והמורכבים ה' והם הקול הגזר האות התיבה הגזרה |
|
התולדה בב"ח תמצא על ה' פנים הא' שיוליד בגופו חי |
|
סבות הזכרות והנקבות [בב"ח][68] ה' והם המזג השנים הרחות טבע המקום טבע המים והאויר כמו שביאר ארסטו בי"ח מב"ח |
Six |
הששה |
Properties of the number six |
|
|
תחלת זוג הנפרד |
|
והוא כמו כן מספר [כדוריי][69] מתגלגל על עצמו כמו החמשה וזה שהששה שומר גם כן עצמו במרובעו ובמעוקבו כמו הה' וזה כי ו' על ו' ל"ו וואו על ל"ו רי"ו ואם יכפל עוד ישמר בכפל ההוא וכן לעולם |
|
והששה מספר שלם ר"ל שחלקיו שוים לכלו לא פחות ולא יתר וזה שחציו ג' ושלישיתו ב' וששיתו א' הרי ששה |
|
ואין בלעדיו מספר [70]שלם במדרגה הראשונה |
|
ובשנית ימצא אחד והוא כ"ח |
|
ובשלישית תצ"ו |
|
וברביעית שמנת אלפים ק"ח |
|
ומן הוא והלאה לא ימצא מספר שלם רק בדלוג מדרגות |
|
וכל המספרים אם נוספים אם חסרים |
|
וחכמי העיון הוציאו מזה רמז כי השלמים ימצאו מעטים ובפליאה ובדלוג מדינות ודורות |
|
ואמנם קראו זה המספר שלם לפי שגדר השלם כמו שאמ' הפילוסוף הוא אשר אין להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו ולזה נקרא העגול שלם בתמונות השטוחות והכדור במוגשמות |
|
והאנשים שענינם כך מעטים |
|
ואמנם רוב האישים אם חסרים מהראוי להיות בם ואם שיהיו בם דבר לא יתכן שיהיו |
|
ואמנם הדרך בהוצאתם נבארהו כשנגיע אל הסגולות הפרטיות |
Hexad in the existences |
|
There are some general things in the existences that run by six. | וכמה דברים כוללים בנמצאים ירוצו מרוצת הששה |
|
מהם כמו שיאמר אלפרבי בתחלת ספרו הנקרא' התחלות הנמצאות שאמר שהתחלות |
|
הפאות ששה מעלה מטה ימין ושמאל פנים ואחור |
|
המזלות הצפוניים ו' תש"ת סא"ב |
|
והדרומיים ו' מע"ק גד"ד |
|
חבור היחסים הלקוחים בנושאים נפרדים אמנם הוא בששה |
|
קולות הנגון ו' וברביעי מהם מתחיל הטבע האחר מהנעימה והולך עד ו' משם ולמעלה עד לאין תכלית בכח כי מה שאין תכלית לו אי אפשר שיצא אל הפועל לעולם |
|
הקוים האלמים מדובקים או נבדלים המתילדים בכל סוג מסוגי הנבדלים הם לעולם ששה ששה |
|
מוצאי המותר בגוף האדם ו' והם העין האוזן האף הפה מוצא המותר הדק ומוצא המותר העב ואין ראוי למנות הכפולים רק אחדים כי כמו שאמ' הפילוסוף לא נכפלו רק מפני היותר טוב |
|
כחות הנפש האנושית הכוללים ו' והם צמיחה הזנה הרגש חוש משותף דמיון שכל |
|
פסקי הזרוע והיד וכל אצבע ו' וזה שמהכתף עד תחלת היד שנים ומתחלת היד עד ראש כל אצבע [א'][71] ובכל אצבע ג' הרי ו' וכלם מתיחסים בהדרגה ביחס מוגבל בטבע אם לא שישגה הטבע על הזרות |
|
וכן [מתחלת הרגל][72] עד קצות כל אצבעות הרגל |
|
האברים הבולטים בפנים ו' שני עינים [שתי אזנים][73] שני נחירים ואין ראוי למנות השפתים לפי שהאדם יכול [74] |
|
גדלי כוכבי הרקיע כלם יחלקו לששה כמו ששארו החכמי' |
|
הסבות המשותפות לבריאות ולחולי ו' והם האויר המקיף מאכל ומשתה תנועה מנוחה שינה ויקיצה הרקה [והסגר][75] חדושים נפשיים |
Seven |
השבעה |
Properties of the number seven |
|
|
סוף מספר ראשון שבמדרגה ראשונה וזה שהמספרים הראשונים שבמדרגה הם בגה"ז |
|
ומספר הז' מורכב מתחלת הזוגות עם שני לנפרדים ומתחלת הנפרדים עם שני לזוגות |
|
ולזה קראוהו קדמוני החכמים |
|
והוא אמצעי בין ארבעת המספרים המורכבים שנים לפניו ושנים לאחריו לפניו ד"ו ולאחריו ח"ט |
|
ואם תכפול ז' יהיו י"ד וזה עולה כמחובר מרובעי אב"ג שהם כל טבע המספר כמו שביארת למעלה |
|
וחבור ז' מספר שלם ואין במדרגת העשרות זולתו |
Heptad in the existences |
|
There are many things in the existences that run by seven. | ויש בנמצאות דברים רבים ירוצו מרוצת הז' |
|
מהם שהכוכבי' ז' והם מנהיגי העולם הראשונ[י]ם ולזה קראום מקדם חכמי ישראל המשרתים |
|
ימי כל רבוע מרבעי |
|
אקלימי הארץ ז' ואינה חלוקה הנחית אבל נמשכת לכח עליוני כמו שביארו חכמי הכוכבים |
|
מיני המתכות ז' זהב כסף נחשת בדיל עופרת ברזל כסף חי |
|
ואע"פ שהברזל לא יותך כפי מה שיחשב הנה אפשר להתיכו בתחבולה נעלמת עד שיותך מהרה כמו העופרת |
|
סוגי טבעי הב"ח הבלתי מדברים ז' חיות טורפות בלתי טורפות עופות דורסים בלתי דורסים שרץ העוף זוחלי עפר ר"ל שקצים ורמשים חיות המים ותחת כל אחד מאלו [ישתרגו][76] מינים רבים |
|
החכמות שיחלקו כפי דעת הפילוסופים ז' והם הטבע האלהות מספר ההנדסה חכמת התכונה הגלגלית חכמת המושיקא והחכמה המדינית |
|
ויש בחלוקה הזאת חלוף דיעות לאחרונים |
|
ולא מנו ההגיון לפי שאינ |
|
והאמת כמו שאמ' הר"ם ז"ל בפרק מ"ג משל' שלשבעה |
|
שנוי [שנות][80] האדם ז' כמו שאמ' בן סינא בראש ספרו בקאנון ואבוקראט בספרו בשביעיות |
|
מיני הכמה ז' קו שטח גשם מקום זמן מספר דבור |
|
חד |
|
וטעם זה ארוך והתבאר היטב בספרי חכמי הכוכבי' כי אין בחכמת הטבע די להשלים סבת זה |
Eight |
השמנה |
Properties of the number eight |
|
|
תחלת מעוקב בפעל ר"ל מספר שארכו ורחבו וגבהו שוה |
|
והוא זוג הזוג כמו הד' ולזה הוא מספר חסר ר"ל שחלקו פחות מכלו |
|
וחבור שמנה כמרובע הזוג [הזוג][81] שלפניו |
|
וחבור חבורו עולה ק"כ שחלקיו כפלו והוא סך מרובעי הזוגות [שבמדרגה הראשונה][82] |
| |
|
וכל מעוקב מחובר מששת שטחים וי"ב צלעות וכ"ד זויות שטוחות וכל אלו מתיחסים ביחס הכפל וכשתחבר שטחי שמנה וצלעותיו וזויותיו [יעלה][83] מ"ב וזה ככפל מחובר [הזוג][84] שלפני שמנה |
Octad in the existences |
|
There are things in the existences that run by eight. | ויש בנמצאות דברים [[ירוצו][85] במספרם על שמנה |
|
מהם שהרקיעים [המכוכבים][86] ח'][87] |
|
וחלקי הדבור אצל קצת מדקדקי |
|
קצוות התנועות ח' וזה לפי שהשנוי בד' מאמרות שהם העצם והכמה והאיך והאנה ובכל אחד מה ממנו ומה אליו |
|
היו גבולי התנועה הטבעית ח' |
|
טבעי האילנות ח' והם אילן סרק ואילן |
Nine |
התשעה |
Properties of the number nine |
|
|
תחלת מרובע מספר נפרד |
|
וחלקיו הם כמספר מרובע תחלת זוג לפי שחלקיו ג' וא' והם ארבעה שהוא מרובע ב' |
|
ומחוברו כמו הכאתו במספר האמצעי והוא חמשה |
|
וחבור חבורו עולה [רס"ה][89] והוא סך מרובעי הנפרדים שבמעלה הראשונה כמו |
Nine is the last number of the first rank of the numbers that includes 9 and one. | וט' סוף המדרגה הראשונה מהמספר [וזה][90] שהמספרים ט' והאחד עמהם |
Representation of the products of nine on a circle [corresponding to the description of Ibn Ezra, Sefer ha-Mispar] | |
---|---|
The sign for this is that if you draw a circle and write around it the nine digits, then you start multiplying 9 by itself, you find the square is 81 - you find 8 for 80 on the right and 1 on the left.
|
והאות על זה שאם תעשה עגול ותניח סביבו ט' המספרים ותתחיל ותכפול ט' על עצמו תמצא המרובע פ"א ותמצא ח' שהוא כנגד פ' אל הימין והא' אל השמאל |
If you multiply 9 by 8, the result is 72 - you find 7 for 70 on the right and 2 on the left.
|
ואם תכפל ט' על ח' יעלה ע"ב ותמצא הז' שהוא כנגד ע' מימין והשנים אל השמאל |
Likewise for all four numbers preceding 5 - the tens are one the right and the units on the left. | וכן כל ארבעת המספרים אשר לפניו ה' [91]הכולל מימין והפרט מהשמאל לארבעתם |
Five, as it is a mean number, it revolves around itself and is in this matter as a midpoint of a circle. | וה' לפי שהוא חשבון אמצעי והוא מתגלגל על עצמו והוא [בזה][92] הענין כנקודה האמצעית [עגול][93] |
Therefore, if you multiply 9 by 4, the result is 36 - you find 3 for 30 on the left and 6, which is the units, on the right.
|
ולזה כאשר תכפל ט' על ד' יעלה ל"ו ותמצא ג' שהוא [כנגד][94] ל' אל השמאל וו' |
Similarly for all four that follow 5, as explained. | וכן כל הארבעה שאחר ה' כמו שיתבאר |
It is clear from this then that the nature of the circulation is in nine, and as 5 is in the middle, it begin to incline to the other side of the circle, because this is the rule of the mover in a circle, that from a point on the circle to half the circle it runs in one state, and from there on it changes the state. | הנה יתבאר אם כן מזה כי שבתשעה מטבע הסבוב ולפי שה' באמצע יתחיל ממנו לנטות אל צד אחר מהעגול כי כן משפט מתנועע בסבוב שמנקדה מהעגול עד חצי העגול ירוץ בשער אחד ומשם והלאה מחלוף המצב |
Special properties of the rank of the units | |
Just as it is clear from the numbers themselves that the numbers are nine including 1, it is also clear from their squares and from their cubes. | וכמו שהיות המספרים ט' עם האחד התבאר מצד המספרים עצמם יתבאר גם כן מצד מרובעיהם ומצד מעוקביהם |
|
אמנם [מצד][95] [מרובעיהם][96] שאם תסדר בטור המספרים הטבעיים עד [ט'][97] ותניח עליהם או תחתיהם [מרובעיהם][98] על הסדר תמצא שה |
|
ואמנם במעוקבים יתבאר |
|
והשני לראשון עם השני [לאחרון][104] לפניו [עושים][105] כלל |
|
וכן תמיד עד האמצעי שהוא ה' שהוא [הנקודה][106] לאמצע זה הענין כאלו היא בחצי קשת העגול |
|
|
|
ותמצא [בכאן][107] דבר מופלא שכל החלקים השלמים שאפשר שיחלק בם מספר העשרה נמצאים |
|
ומדרך אחרת מצד המעוקב נבאר שהמספרים ט' שכמו שאמרנו במספר ה' שמרובעו ומרובע כפלו שוה אל מעוקבו |
|
וכל מספר שלפניו ערך מרובעו ומרובע כפלו אל מעוקבו כערך אותו המספר פשוט אל ה' |
|
ואחר הה' יתהפך יתחלף הענין וזה שאז יהיה ערך [מרובע][109] המספר [ומרובע][110] [111]כפלו אל מעוקבו כערך ה' [אל][112] אותו המספר |
|
וזה לאות שהט' [שלמות][113] המספר והוא כדמות עגול שלם סובב על עצמו |
|
וממה שיחזק מה שאמרנו עתה והוא שאם תסדר תשעת המספרים בטור ותשים על כל אחד מהם מרובעו ומרובע כפלו תמצא בראשון פרט [ה'][114] ובשני כלל וכן עד ט' |
|
וערך כל מרובע מספר מה עם מ |
|
ואם תסדר מרובעי המספרים הטבעיים עם מרובעי כפליהם [בטור][115] הנה הכאת איזו מדרגה שתהיה מהם עם [איזו][116] [מדרגה][117] אחרת לעולם מרובע |
|
אמנם ידיעת שרשי אלה המרובעים היא על זה הדרך |
|
תכה הראשון שהוא [ה'][118] [בשני][119] לו ואחר בשלישי ואחר ברביעי וכן על הסדר |
|
תמצא המרובע הראשון שרשו כפל ה' והוא [י'][120] |
|
ושרש השני יוסיף ה' |
|
ושרש השלישי יוסיף ה' |
|
וכן כלם וזה יקרא הסבוב הראשון |
|
ובכל זה הסבוב תמצא המרובעים האחד פרטי והשני כלל וכן לעולם |
|
ובסבוב השני והוא שתכה השני מהטור הנזכר בכל הבאים אחריו |
|
תמצא המרובעים היוצאים ארבעה דמיוני המרובעי' הראשונים ולזה שרשיהם כפלי שרשיהם ולזה הם [כלם][121] כללים |
|
ובסבוב השלישי והוא שתכה השלישי בכל הבאים אחריו יהיו המרובעים היוצאים ארבעה דמיוני השנים ולזה שרשיהם כפלי |
|
סוף דבר הסבובים הזוגות בדרך אחד והנפרדים בדרך אחרת |
|
ויראה באלו המספרים ר"ל מרובעי המספרי' הטבעיים על מרובעי כפליהם שאם תחובר כל אחד מהם אל מספרו פשוט תמצא הפרט הראשון ו' [עוד][122] ב' עוד ח' עוד ד' |
| |
|
|
|
והמספרים הארבעה שאחרי חמשה הענין בם כמו במספרים שלפני חמשה |
|
וזה אות מופלא שהמספרים תשעה לבד |
Algorithms for checking if a number is a square or a cube and what are the digits of is its root, considering its units: | |
We have already clarified that the numbers 9 are alone, so we take scales for squares and cubes from the previously mentioned propositions: | הנה כבר ביארנו שהמספרי' ט' לבד ולזה נקח מההקדמות הנזכרות ראשונה מאזנים למרובעים [123]ולמעוקבים |
|
וזה שאי אפשר בשום מרובע שיהיה בו פרט ב' או ג' או [ז'][124] ואם הוא כן אינו [מרובע][125] |
|
ואם יש בו א' א' או ט' היה בשורש |
|
ואם יש בו ד' ב' או ח' יהיה בשורש |
|
ואם היה בו ו' ד' או ו' היה בשרש |
|
ואם בפרט ה' בשרש יש ה' [ג"כ][126] |
|
וכן תמיד |
|
ואמנם במעוקבים אם יש במספר פרט [א'][127] הנה בשורש א' |
|
ואם יש בו ב' בשורש היה [ח'][128] |
|
ואם יש בו ג' בשורש [ז'][129] |
|
ואם יש בו ד' בשורש ד' |
|
ואם יש בו ה' בשורש ה' |
|
ואם ו' בשורש ו' |
|
[ואם][130] יש בו ט' בשורש ט' |
This sign is enough [to show] that the numbers are nine alone. | ודי בזה האות שהמספרים ט' לבד |
Ennead in the existences |
|
Know that there are many things in the existences that are run by the number nine: | ודע שיש בנמצאות דברים הרבה ירוצו במספר הט' |
|
מהם כי הרקיעים ט' לא יותר גם בט' ספק לא מעט |
|
השכלים הנפרדים אחר האלוה ית' לפחות ט' וזה כפי דעת הפילוסופי |
|
המזגים ט' אחד שוה וד' פשוטים וד' מורכבי' |
|
המהוויות הפשוטי' ט' האלוה השכל הנפש הגלגל הכוכב היסודות הד' |
|
מיני ההאותות והחלוף שיש בין דבר וזולתו ט' והם טבע יאהב טבע וטבע ישנא טבע טבע רודף טבע טבע בורח [מטבע][132] טבע יתגבר [על][133] טבע טבע יכנע לטבע טבע מקיים טבע טבע מפסיד טבע והתשיעי הוא טבע נכרי לטבע ר"ל שאין ביניהם האותות והתנגדות |
|
ואלו הם ט' סוגים יכנסו תחתיהם כל מיני הפועל וההפעלות בענינים הטבעיים |
|
ובספר אכואן אלצפא הובאו משלים מפרטי הטבע בכל אחד מהם |
|
והראשונים היו מונים [אלו][134] הסוגים י"ג והאחרונים השיבום אל ט' |
|
והנה התבארו דברים אלו בספר השתנות הטבעים |
|
האברים שייחדם הטבע במין האנושי חוץ מהגוף לפעולות מיוחדות כפל אותם הם ט' והם העין האוזן האף השפה השנים היד הרגל השדיים האשכים |
|
סוגי המקרה ט' והם שביארם הפלוסוף [בס' המאמרות בהגיון |
|
טבעי המתדמי החלקים אשר ספרם הפילוסוף][135] בד' [מאותות השמים][136] ואמר בם שהם [כדמות][137] הבדלים ציורים הם ט' וזה שהוא מוצאם [י"ח][138] שישובו לט' וזה שהוא מנה [139]הקנינים והעדריהם וההעדרים אינם דברים [ישיים][140] [ובמקומו יתבאר בבירור][141] |
|
חדשי עמידת העובר האנושי בבטן ט' וזה דבר הסכימו בו חכמי הטבע ולא נתנו לזה טעם מספיק אבל האצטגנינים האריכו בזה בדברים נכונים כמו שהוא מבואר בספרים הרבה והיותר מספיק [בה][142] מה שזכרו [מחברי][143] אכואן אלצפא |
|
מיני הטעמים שמנה |
Ten |
העשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Properties of the number ten |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחלת המדרגה השנית והוא כאחד והשני בו עשרים והשלישי שלשים וכן עד צ' ולזה [נגזרו][146] לאלו שמות משמות אחד המדרגה הראשונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והפרטים שבין אלו הם מורכבים משתי המדרגות כמו י"ב כ"ג ל"ד מ"ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכמו שהוא תחלת מדרג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחבר המרובעים שיש עד חציו תמצאם כמחובר עשרה פשוט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The people and the books used to end at ten, because it is a total, as if the divine Will brought them to this, in order to indicate that it is the end of the counted. | ונהגו ההמון והספרים לגמור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Decade |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שהספורי' [עשרה][150] האלוה והשכל והגלגל והכוכב [והנפש][151] והיסוד והדומם והצומח והחי והמדבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמאמרות עשרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ודברות][152] התורה [הקדושה][153] שנמסרו לנו בסיני הם י' [והם סוד][154] אלהי נכבד בהנהגם בזה המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזהו הנרמז בספר יצירה עשרה ספירות בלי מה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ופארות אילן האדם י' למעלה י' למטה והם י' אצבעות הידים וי' אצבעות הרגלים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
It follows from the absolute wonder that the counted follow the number that, as the units are not more than nine or ten, so there is nothing among the universal principles of the existences that is more than this number, except by a hypothetical division, such as the 12 zodiac signs, or the 28 stations of the moon, and their like that are not definite real divisions, and this is one of the wonders of nature without a doubt. | ומן הפלא הגמור בהמשך הספורים למספר שכמו שהמספר לא יעבור ט' או י' כי לא תמצא בכוללי הנמצאות דבר שיעבור זה המספר כי אם בדרך חלוקה הנחית כמו י"ב מזלות וכ"ח מחנות לבנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
If we were not afraid of the length and that we would go beyond our discussion, I would elaborate the explanation of wonderful, great and precious matters in this issue, but we dedicated another place to it in the book, where we agreed to discuss the nature of existence. | ולולא יראתנו מהארי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Because of this wonder and various other, those who assumed that the number is a beginning were mistaken. | ומפני הפליאה [156]הזאת עם אחרות רבות טעו המניחים המספר התחלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Know that the universal principles we mentioned for each number are only a few of many, since the human intellect cannot grasp them, even more so for those that are far from perfection, thus a clear remark on those we mentioned is enough. | ודע שאותם הכוללים שזכרנו[157] בכל מספר ומספר הם מעט מהרבה כי קצרה יד השכל האנושי להשיגה כל שכן לרחוקים מהשלמות ודי הערה גלויה באותם שזכרנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
General Properties of Numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Introduction |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Since we have reached this place, we will present some specific qualities of the nature of number, by way of tale and description. | ואחר שהגענו לזה המקום נביא קצת סגולות פרטיות מטבע המספר בדרך הגדה וספור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Not as the way used by Euclid in the Elements, books 7-9, because the number does not require this, since the practical counting verifies any hypothetical proposition, even there the reader will not rest until checking it through the counting test, hence you find Euclid at the end of every proposition brings a numerical example, and not just for the numerical propositions, but also for the geometric propositions. Every matter that could be examined with numbers is translated to numbers, as in most of the propositions of the second book of Euclid's Elements | לא בדרך שעשה איקלידיס בז' וח' וט' מספרו כי המספר אינו צריך דרך אחר [לזה][158] וכן תמצא מפרש איקלידיס בסוף פירוש כל הקדמה מהן מביא משל מספריי[159] ולא [בהקדמות][160] המספריות לבד אבל גם בהנדסיות כל מה שאפשר לבחון הענין במספר יושב אל מספר כמו רב הקדמות המאמר השני מאקלידס שהספירה המעשית נאמת כל הקדמה מונחת גם שם לא ינוח לב הקורא עד יבחננו במבחן הספירה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Some people argue that Euclid needed this as a proposition for a few of the cases of the tenth book of the Elements, but we checked it and did not find it so, therefore Euclid's method in the three mentioned books [books 7-9] is nothing but a rational comprehension that should be rejected. | וקצת אנשים אמרו שהוצרך אקלידס מזה להיות לו כהקדמה לקצת מקומות מהמאמר הי' מספרו ואנחנו חפשנו ולא מצאנו הענין כן אם כן דרך איקלידס בשלשת המאמרים הנזכר' הוא יגיעת השכל לא זולת וזה ממה שראוי שירוחק בכל מקום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The author declares that by this he wishes to satisfy "Our lord, the great king, may God grant him success" [which could be a reference to king Robert of Anjou] | וכל שכן באשר אנחנו בו להפיס בו דעת אדוננו המלך הגדול יצליחהו השכל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Therefore, narrative propositions are presented below, which could be proven by counting, collected from the predecessors or formulated by the author himself, according to his testimony | ולזה נביא ההקדמות ספוריות ותעיד בם הספירה ונלקוט מה שמצאנו מזה לאשר קדמונו ומה שחדשנוהו אנחנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
He who adds to this will be granted long life and peace | והמוסיף אחרינו שנות חיים ושלום נוסיפו לו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
A list of arithmetical statements concerning general properties of the numbers – without demonstrations or proofs |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שלשה מספרים מתיחסים [הנה הכאת][161] הראשון בשלישי כהכאת האמצעי בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו ארבעה תהיה הכאת הקצוות כהכאת האמצעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[קטני המספרים על יחס מה הנה הם ימנו המספרים אשר על יחסם הקטן לקטן והרב לרב][162] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Relatively prime numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
קטני המספרים על יחס מה הנה כל אחד מהם ראשון אצל האחר וזאת ההקדמה מתהפכת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון אצל האחר והוכה כל אחד מהם בעצמו הנה כל אחת משתי ההכאות ראשון אצל האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן אם היו שנים ראשונים אצל שנים אחרים והוכו השנים זה בזה [והשנים האחרים זה בזה][163] הנה שתי ההכאות ראשונות זו לזו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון לאחר והוכו זה בזה הנה אותה ההכאה מספר ראשון אצל [כל א' משני המספרים][164] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון לאחר הנה מקובץ שניהם ראשון אצל כל אחד משני המספרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Successive proportional numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים כמה שיהיו וימשכו על יחס והיו הקצוות ראשונים זה לזה הנה קטני המספרים על אותו היחס וזאת ההקדמה מתהפכת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים [כמה שיהיו ו][165]ימשכו קצתם לקצת על יחס מה והראשון מהם לא ימנה השני אין מהם מספר ימנה האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה הראשון מונה האחרון היה הוא מונה השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר נפלו מספרים בין מספרים וימשכו קצתם לקצתם [166]ביחס מה הנה כסך מה שיפול מן[167] המספרים בין שני אותם המספרים כן נפל בין [כל שני][168] מספרים מאותו היחס וימשכו כלם ביחס אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים כל אחד מהם ראשון אצל האחר ונפלו ביניהם מספרים ונמשכו ביחס מה הנה כסך המספרים שנפלו בין שניהם כן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים המרובעים יחס קצתם אל קצת כיחס שרשיהם קצתם אל קצת שנוי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים המתיחסים כשהוכה כל אחד בעצמו הנה כל ההכאות גם כן מתיחסות ואם תכה ההכאות במספרים הראשונים יהיו כמו כן ההכאות השניות שהם מעוקבות מתיחסות וכן אם יוכו עוד לעולם יתיחסו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר ימנה המרובע מרובע אחר הנה צלעו ימנה צלעו ובהפך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן במעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מספרים שהאחד מהם ראשון אצל האחר אין יחס הראשון אל [השני][170] כיחס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים שטוחים מתדמים ר"ל ששני צלעות המספר האחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים מוגשמים מתדמים הנה יפלו ביניהם שני מספרים וימשכו ארבעתם ביחס והוצאת אלו השנים בשתכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שני מספרים והיה יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע והיה האחד מרובע הנה האחר מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו ביחס מספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים השטוחים המתדמים יחס אחד אל האחר כיחס מספר מרובע אל מספר מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והמוגשמים המתדמים יחס אחד מהם אל האחר כיחס מספר מעוקב אל מספר מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים השטוחים המתדמים כשיכו זה [171]בזה יתקבץ מההכאה מספר מרובע ושרשו הכאת קטן צלע מאחד מהם בגדול האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
המספרים המוגשמים המתדמים כשיוכו זה בזה יתקבץ מספר מעוקב ושרשו שתכה שורש אחד משני המוגשמים בשורש האחר והיוצא הוא השורש המבוקש ואמנם אמרתי השרש לפי שהוא מספר נגדר לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים מתיחסים מתחילים מהאחד הנה השלישי מרובע והרביעי מעוקב והחמשי מרובע והששי מעוקב והשביעי מרובע מעוקב וכן ימשך לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים מתיחסים מתחילים מהאחד והיה השני מרובע הנה הנשארים כלם מרובעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה מעוקב יהיו כלם מעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם לא היה השני מרובע אין בהם שם מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם לא היה השני מעוקב אין בהם שום מעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים מתיחסים מתחילים מהאחד הנה כל מספר ראשון ימנה האחרון מהם הנה הוא ימנה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה אשר ילוה לאחד ראשון הנה לא ימנה הרב מהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשהיה קטן מספר ימנוהו מספרים ראשונים ידועים הנה לא ימנהו מספר אחר זולתם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו שלשה מספרים מתיחסים והיו קטני המספרי' על אותו היחס הנה כל שנים מהם מחוברים ראשונים אצל הנשאר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מספרים ראשונים זה אל זה הנה אין יחס הראשון אל השני כיחס השני אל מספר אחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים ימשכו קצתם לקצת ביחס מה והיו הקצוות הראשונים זה לזה הנה אין שעור הראשון אצל השני כשיעור האחד אל המספר האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר היו מספרים נמשכים על יחס מה וחוסר על כל אחד מהשני והאחרון כמו הראשון הנה שעור מה שישאר מהשני אצל הראשון כשעור מה שישאר מהאחרון אצל כל המספרים אשר לפניו כאשר יקובצו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Relatively prime numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר נפרד ראשון אצל מספר אחר הנה הוא ראשון אצל כפלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשהיו שני מספרים ראשונים זה אל זה הנה אשר ימנה אחד מהם הוא ראשון לאחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מספרים יוכה אחד מהם באחר וימנה אותה ההכאה מספר הראשון [הנה אותו המספר הראשון][172] ימנה אחד משני המספרים אשר [הוכו][173] זה בזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[174]המספרים המתיחסים הנה הם בחלוף ובתמורה ובהבדל ובהרכבה יתיחסו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשהוכה מספר בשני מספרים הנה יחס שתי ההכאות אחת מהם לאחרת כיחס המספר למספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The divisors of a plane number |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר שטוח יהיה אחד מצלעותיו מספר ראשון והמספר השני מורכב הנה הוא ימנוהו צלעותיו וכל מספר ימנה צלעות המורכב ככל מספר יתקבץ מהכאת צלעו הראשון בכל מספר ימנה צלעו המורכב ולא ימנהו מספר אחר בלתי אלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר שטוח צלעותיו מספרים מורכבים הנה ימנוהו צלעותיו וכל מספר ימנה כל אחד מצלעותיו וכל מספר יתקבץ מהכאת כל אחת מצלעותיו בכל מספר ימנה הצלע האחר מהם ולא ימנהו מספר אחר בלתי אלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Successive powers of two |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sorting perfect / superabundant / deficient numbers by the sums of successive powers of two | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כשקובצו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה אם היה המספר הראשון שוה לכלל אשר קובץ הנה המספר המוקבץ מזה מספר שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה אותו המספר הראשון פחות מהכלל אשר קובץ הנה הוא מספר נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה המספר הראשון יותר מהכלל אשר קובץ מספר חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והגעת תוספתו אם היה נוסף וחסרונו אם היה חסר כמו יתרון מה שבין אותו הכלל אשר קובץ ואותו המספר הראשון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ויש בהוצאת המספר השלם תחבולה אחרת יותר קצרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והיא שתסדר מספר זוג הזוג בטור ותניח תחתיו טור הנפרדים הטבעיים מתחיל כנגד ב' מהזוגות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה כל מספר זוג מהטור העליון שתמצא תחתיו מספר ראשון ותכהו בו יצא לך מספר שלם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובזה הדרך יצאו המספרים השלמים על סדרם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומסגלתם שאם יסודרו [אלו][175] השלמים כפי מה שנולדו בטבע תמצא האחד פרטו ו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כאשר קובצו מספרים נמשכים על יחס הכפל מהאחד והאחד עמהם והתקבץ מהם כלל והוכה גדול מספר מאותם המספרים במספר שטוח צלעותיו שני מספרים ראשונים בלתי השנים הנה אשר יתקבץ מזה מספר נוסף או מספר חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אמנם אם היה אותו המספר השטוח פחות מהכלל אשר קובץ עם אשר יתקבץ מהכאתם בצלעי אותו המספר השטוח מקובצים הנה המוקבץ מספר נוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והגעת תוספתו בהגעת תוספתם על המספר השטוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואמנם אם היה אותו המספר השטוח יותר מהכלל אשר קובץ עם אשר יתקבץ מהכאתו בשני צלעי [176]אותו המספר השטוח מקובצים הנה המספר המוקבץ חסר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והגעת חסרונו בהגעת חסרוניהם מהמספר השטוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל ארבעה מספרים נמשכים על יחס הכפל הראשון מהם היותר קטן הנה המספר המשוטח ההווה מהכאת השני והשלישי מקובצים בשלישי והרביעי מקובצים הוא כמו המשוטח ההווה מהכאת המספר הרביעי בראשון והרביעי מקובצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היה המספר המשוטח ההווה מהכאת השני והשני מקובצים ברביעי והשלישי מקובצים כמו המשוטח ההווה מהכאת הרביעי בראשון והרביעי מקובצים הנה המספר המוגשם אשר אחד מצלעותיו המספר השלישי מהם וצלעו השני והשלישי והרביעי מקובצים וצלעו השלישי המספר השני והשלישי מקובצים כמו המספר המוגשם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל ארבעה מספרים מתיחסים ביחס הכפל יהיה הראשון מהם היותר קטן הנה המספר המשוטח ההווה מהכאת האחרון בראשון והאחרון מקובצים מלבד אחד כמו המתקבץ מהכאת המספר השלישי מהם במותר מה שבין השטח ההווה מהכאת האחרון בראשון והאחרון מקובצים מלבד אחד ובין השטח ההווה מהכאת המספר השלישי והרביעי מהם בלתי אחד מקובצים בשלישי והשני בלתי אחד מקובצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Euclidean Propositions - Arithmetical Version |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר יחלק בחלקים כמו שיהיו הנה הכאת המספר כלו בעצמו כמו הכאת כל אחד משני החלקים בעצמו וכפל הכאת אחד משני החלקים באחר כאשר יקובצו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מספרים יחלק אחד מהם בחלקים כמו שיהיו הנה המספר שלא חולק במספר שחולק כמו הכאתו בכל חלקי המספר הנחלק כאשר יקובצו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר זוג יחלק לחצאים ולחלקים מתחלפים הנה אשר יהיה מהכאת [חצי][177] המספר בעצמו כמו ההווה מהכאת החלק הגדול בקטן עם הכאת מותר חצי המספר על החלק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר זוג יחלק לשני חצאים ויתוסף בו מספר אחר הנה הכאת חצי המספר עם התוספת בכמהו כהכאת המספר עם התוספת בתוספת והכאת חצי המספר הראשון בעצמו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר יחלק לשני חלקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר יחלק בשני חלקים ונוסף עליו כמו אחד משני החלקים הנה הכאת המספר עם התוספת בכמהו כהכאת המספר בתוספת ד' פעמים והכאת החלק האחר בכמהו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר זוג יחלק בשני חצאים ובשני חלקים מתחלפים הנה כל אחד משני החלקים המתחלפים בכמהו כהכאת חצי המספר בכמהו שני פעמים והכאת מותר חצי המספר על החלק הקטן בכמהו שני פעמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר זוג יחלק לחציים ונוסף בו מספר אחר הנה ההווה מהכאת חצי המספר בכמהו שני פעמים והכאת חצי המספר עם התוספת בכמהו שני פעמים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר יחלק בשני חלקים מתחלפים ובשני חלקים אחרים מתחלפים הנה הכאת כל אחד קטן קטנים בגדול הגדולים ותוספת הכאת מותר מה שבין הקטנים במותר מה שבין הקטנים והמספר כלו כמו הכאת רב הקטנים בקטן הגדולים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשהיו שני מספרים משותפים מתחלפים [והובדלו][180] מהגדול דמיוני הקטן עד שישאר פחות ממנו או הוא עצמו וכן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם רצינו למצוא קטן מספר ימנוהו שני מספרים ידועים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם היו המספרים ראשונים נכה האחד באחר ויגיע דרושנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו משותפים נקח גדול מספר משותף ביניהם ונקח מספר האחדים שהוא מונה הקטן ושהוא[.] מונה הגדול ונכה הקטן מאלו בגדול המספרים המשותפים או הגדול בקטן המספרים המשותפים כי הכל אחד ואותו המספר הוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשנרצה למצוא קטן מספר בו חלקים ידועים הנה יתבאר מפני ההקדמה שלפני זאת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשנרצה למצוא [קטני][182] מספרים על יחס מוגבל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם היו ראשונים הנה הם קטני המספרים על אותו היחס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[ואם][183] היו משותפים הנה נקח גדול מספר ימנם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואלו המספרים הם ח' י"ב י"ח וגדול מספר ימנם ב' ונקח מספר אחדים שימנה ב' ח' ומספר שימנה ב' י"ב וכשעור שימנה י"ח ותמצא דו"ט והם קטני המספרים על אותו היחס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[184]כשנרצה למצוא קטני המספרים על | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נרצה לידע כשהיו שני מספרים אם ימצא להם מתיחס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה אם היו ראשונים לא ימצא שלישי על יחסם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו משותפים נכה השני בעצמו ואם ימנהו הראשון הנה ימנה להם שלישי מתיחס אחריהם ואם לא לא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו שלשה ונרצה לידע אם יש להם רביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה אם היו הראשון והשלישי ראשונים זה לזה אין להם רביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם היו משותפים נכה השני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Algorithm for finding pairs of amicable numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
When we wish to find amicable numbers as many as we wish: | כשנרצה למצוא מספרים נאהבים כמה שנרצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
We assume consecutive numbers in the double ratio from one, including one. The numbers are summed [up to] the number before the last, including one, then the number before the last is added to the sum [] and the number that comes before the number before the last is subtracted from the sum []. The numbers generated from the addition and the subtraction should be prime numbers and none of them is two. If they are not prime, proceed further until the prime numbers are generated. | הנה נניח מספרים[185] נלוים על יחס הכפל מן האחד והאחד עמהם ויקובצו המספרים אשר קודם האחרון והאחד עמהם ונוסף על המקובץ המספר אשר קודם האחרון וחוסר מהנוסף עליו המספר אשר ילוה מה שקודם האחרון הנה יהיו המספרים המתחדשים אחר התוספת והחסרון מספרים ראשונים ואין אחד מהם שנים ואם לא יהיו ראשונים תעבור הלאה עד שיצאו המספרים הראשונים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The product of one of them by the other is multiplied by the number before the last. Keep the result. | והוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Add to the last the fourth number [before it], or one, if one is fourth [before] it, then multiply the sum by the last number and subtract [one] from the product. The remainder is a prime number. Multiply this prime number by the number before the last.
|
והוסף על האחרון המספר הרביעי או האחד אם היה האחד כרביעי ממנו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The result of the multiplication [] and the reserved number [[]] - each of them is equal to [the sum of] all the divisors of the other. | הנה היוצא מן ההכאה עם המספר השמור ישוה כל אחד מהם כל חלקי[187] האחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The numbers generated by this technique are called amicable numbers. | ואלו המספרים המתילדים מזאת התחבולה נקראו נאהבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכאת זוג במספר זוג הוא זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכאת זוג בנפרד נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכאת נפרד בנפרד נפרד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Properties of square numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כשיוכה[188] מרובע במרובע היוצא יהיה מרובע ושרשו כפל השרש על השורש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וערך מרובע אל מרובע מרובע ושורש היוצא בחלוק השורש הגדול על השורש הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מרובע רביעיתו מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וארבעה דמיוניו מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מרובע שתחסר ממנו השרש והמספר [..] שלפניו הוא מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תוסיף בו השורש והמספר שלאחריו יהיה מרובע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מרחק מרובע [189]ממרובע סמוך לו כמחובר שני השרשים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שני מרובעים סמוכים או רחוקים יוכה שורש אחד מהם באחר יגיע מספר מתיחס בין שני המרובעים ההם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר החבור הטבעי בטור ותצרף כל מדרגה עם אשר אחריה יתילדו המרובעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[אם תקבץ המספרים עד גבול ותחזור לאחור ותקבץ הכל יעלה כמרובע המספר אשר עמדת בו][190] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תקבץ המספרים הנפרדים כסדרם והאחד עמהם ותחברם אחד אחד יתילדו המרובעים הטבעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו שתניח בטור א' ג' ה' ז' ט' י"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה א' מרובעו א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר אליו [ג'][191] יהיו ד' והוא מרובע ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר אליהם ה' יהיו [ט'][192] והוא מרובע ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תניח הזוגות הטבעיים בטור ותחברם כמו שעשינו בנפרדי' יתילדו המרובעים הטבעיים ושרשיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו ב' ד' ו' ח' י' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה ב' א' וצלעו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
נחבר אליו ד' יהיו ו' שהם מרובע ב' וצלעו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר אליהם [ו'][193] יהיו י"ב והוא כמרובע ג' וצלעו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Properties of cube numbers |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר הנפרדי' הטבעיים בטור נסדרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הנה הנ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וחבור שני נפרדים אחריו שהם ג' ה' יהיה מעוקב ב' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושלשה נפרדים אחר ה' שהם ז' ט' י"א יולידו מעוקב ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וארבעה אחר י"א יולידו המעוקב הרביעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחבר בזה הדרך הזוגות יתילדו המעוקבים[194] כסדרם וצלעותיהם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Sums |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר המספר הטבעי ותצרף כל מדרגה [אל][195] אשר אחריה יתילדו הנפרדים הטבעיים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תחבר המעוקבים כסדרם כמו שתרצה והאחד עמהם היה המקובץ מרובע ושרשו מרובע ה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבור המרובעים הנלוים יודע כשתקח מחובר המספר שהוא שורש לאותו המרובע שעמדת בו שמרהו וקח שני שלישי שורש אותו המרובע עם תוספת שלישית אחד ונכפלהו בשמור והעולה הוא מחובר המרובעים עד סוף אותו המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבור המספר פשוט הוא שתכפל איזה מספר שתרצה חבורו בחצי המספר הבא אחריו או בחציו וחצי אחד והעולה הוא המחובר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבור הנפרדים לבד הוא שתכה המספר המספר האמצעי בעצמו שני פעמים ותוסיף עליו השורש והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חבור הזוגות לבד תקח חצי סוף החשבון ותכהו בעצמו ותוסיף עליו שרשו והוא המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
החבור הטבעי הוא חצי [מרובע][196] המספר שעמדנו בו וצלעו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר המספר הטבעי בטור ותשים על כל אחד חבורו ותקיש כל אחד אל חבורו תמצא כל חבור יוסיף על המספר חצי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דמיון המשל בו שתמצא בכאן [197]א' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וג' כמו ב' [וחציו][198] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וו' שני דמיוני ג' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וי' שני דמיוני ד' וחציו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וט"ו שלשה דמיוני ה' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן תמיד יוסיף בחצי דמיון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מספר שתחלקהו בשני חלקים איך שיהיה ותחלק כלו על כל אחד מחלקיו ותכה היוצא מכל אחד משתי החלוקות זו בזו ותשמרהו ואחר תכה אחד משני החלקים באחר ותכהו בשמור יעלה כמרובע המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל חשבון שתקח שלישיתו ותכהו בעצמו ותעלהו מדרגה אחת ותחסר ממנו מרובע השלישית יעלה כמרובע המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם לא היה לו שלישית אבל הוא מוסיף אחד חסר ממנו האחד ותעשה בנשאר כאשר תארנו והוסף עליו אחר כן המספר שיש לו שלישית והמספר בעצמו ויגיע מרובע המספר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תוסיף שנים על שלישית [המספר][199] נעשה בהפך וזה שנוסיף אחד ויהי' מ ויהיה מספר שלישי ונעשה כבראשונה ונחסר ממנו בסוף מה שהיינו מוסיפים ויעלה המבוקש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הכאת מעוקב על מעוקב מעוקב ושרשו הכאת שורש אחד מהם בשני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
חלוק מעוקב על מעוקב מעוקב ואם תחלק שורש הגדול על הקטן תמצא שרשו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
[אם תסדר המספר הטבעי והא' עמהם ותתחיל ותכה הא' בשני והשני בג' והג' בד' וכן תמיד יתילדו המספרים שהם אמצעיים ביחס בין המרובעים הטבעיים][200] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל שלשה מספרים מתיחסים שתכה שלשתם זה בזה ותקבץ מספר מעוקב ושרשו המספר האמצעי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כל מעוקב יש מצדדיו שני מרובעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תחסר מחצי שרש המעוקב חצי אחד ותכה הנשאר בשורש המעוקב תמצא שורש המרובע הקטן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תוסיף על חצי שורש המעוקב חצי אחד ותכהו בשורש המעוקב תמצא שורש המרובע הגדול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואם תחסר המרובע הקטן מהמרובע הגדול תמצא המעוקב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
והנה תראה בזה פליאה נשגבה מאד שאם תסדר המרובעים הטבעיים בטור ותבחן [.] בהם ענין זאת ההקדמה תמצא שהמעוקב הראשון ההווה מחסרון מרובע ממנו תמצא שאותם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו זאת הצורה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר המספר הטבעי והאחד עמהם ותתחיל ותכה הראשון בשני והשני בשלישי והשלישי ברביעי וכן תמיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אם תסדר המספר [201]הטבעי ותשים תחתיו הזוגות הטבעיים על הסדר ותחבר הראשון הוא א' בזוג הראשון והוא ב' יעלה שלשה והוא המספר הראשון עם מרובעו ומעוקבו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תחבר אל השלשה הזוג השני והוא ד' יהיו ז' תכהו במספר השני והוא ב' יעלו י"ד והוא המספר [השני][202] עם מרובעו ומעוקבו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תוסיף על הז' הזוג השלישי והוא ו' יהיו י"ג תכהו במספר השלישי שהוא י"ג יעלו ל"ט והוא המספר השלישי עם מרובעו ומעוקבו וכן לעולם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The squares and cubes of the units and their analogous |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Now we conclude this part by explaining a wonderful property of the numbers, which is that the squares of the nine numbers that are in the first rank are found in two ranks, i.e. the units and the tens: | ונחתום עתה זה החלק בביאור סגלה נפלאה מהמספר והוא שמרובעי המספרים התשעה שהם במדרגה הראשונה הם נשלמים בשתי מדרגות ר"ל האחדים והעשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
In the units [the squares of] only three numbers are found, which are 1, 2, 3, whose squares are 1, 4, 9. | וזה שבאחדים[203] לא ימצאו רק משלשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The [squares of the] rest are found in the [rank of] tens. | והנשארים ישלמו בעשרות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Since the first rank is the beginning and the foundation of all the generated numbers, the squares of [the numbers in it] are analogous to the [squares] of all subsequent ranks endlessly. | ולפי שהמדרגה הראשונה התחלה ויסוד לכל המספרים המתחדשים היו מרובעיה דוגמא ומשל לכל המדרגות שאחריה לאין תכלית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
As the squares of the units in the first rank are found in the two ranks, which are the units and the tens, the third [rank] is analogous to the first [rank], the fourth to the second, the fifth to the first, the sixth to the second, and so on, the odd ranks are analogous to the first [rank] and the even [ranks] to the second [rank]. | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This is the explanation: | וזה לך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
במדרגה הראשונה אד"ט מרובעים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ובשלישית מאה ד' מאות ט' מאות גם כן מרובעים ושרשיהם דמיון שרשיהם אלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ואין במדרגה השלישית מרובעים ראשי כללים רק אלה כאשר אין באחדים רק אד"ט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ושלמות מרובעי שאר המספרים הטבעיים הם י"ו כ"ה ל"ו וכו' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן במדרגה הרביעית אלף ות"ר אלפים ות"ק ג' אלפים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This is maintained by the order of all ranks endlessly. | וזה שומר סדר בכל המדרגות עד אין סוף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Know that just as there are analogous in the squares, so there are in cubes. | ודע שכמו שיש נמשלים במרובעים כן יש במעוקבים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
The squares of the nine [units] are completed in two ranks, i.e. in the units and the tens, therefore they go over two [ranks] after two [ranks] endlessly. | ומרובעי תשעת המספרים ישלמו בשתי מדרגות ר"ל באחדים והעשרות ולזה ידלגו משתים לשתים עד אין תכלית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Whereas the cubes have a wonderful property: since the squares have two dimensions, their analogous are completed in two ranks, but, since the cubes have three dimensions, their analogous are completed in three ranks, so they go over three ranks after three ranks endlessly, while their squares go over two after two. | ואמנם המעוקבים הפליא בם הטבע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וזה שהאחד מעוקב אחד ושרשו אחד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כן אלף שהוא רביעי לו [205]מעוקב ושרשו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
וכן שמנת אלפים מעוקב שהוא כנגד שמנה ושרשו עשרים שהוא כנגד שנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ומשם והלאה תשמור הסדר שזכרנו לך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
This is a profound proof that the numbers are nine alone. | ומכאן ראיה חזקה שהמספרים תשעה לבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Observe this. | והתבונן בו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Epilogue of the surviving section |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
As the numerical properties are endless and therefore further emphasizing concerning them is a waste of time, what is brought is enough for us now, for our intention and according to what was ordered upon us by the great king [again could be a reference to king Robert of Anjou], our lord, may he live and last for long in quiet and safe | ולפי שבסגולות המספריות כמעט שאין להם תכלית ולזה ההפלגה בם אבוד הזמן די לנו עתה במה שהבאנו לפי כונתנו ומה שנצטוינו מאת המלך הגדול אדונינו שיחיה ויאריך ימים בכבוד ובהשקט ובטחה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Furthermore, we do not want to attach to this a technical section on actualization of calculations and questions, as much was written about it by all nations due to their need of it in their social affairs, hence it was agreed to conclude here our talk on this first section | ולזה לא רצינו לחבר[206] אל זה חלק מלאכותי בהוצאת החשבונות והשאלות לפי שחובר על זה הרבה אצל כל האומות לצרכם אליו בעניניהם המדיניים ולזה הסכמנו שיהיה בכאן סוף דברינו בזה החלק הראשון[207] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Colophon of MS Kepah 36 The copying of the books of the late R. Abraham ben Ezra was completed in the month of Elul of 5243 [= 1483], [17]94 according to minyan sheṭarot, by the young Yahya ben Sali. Alqāfiḥ. | נשלמה העתקת ספרי הראב"ע ז"ל באלול הרמ"ג בקצ"ד לשטרי הצעיר יחיא בן סלי' אלקאפח יצ"ו |
Apparatus
- ↑ here starts M: 49r
- ↑ M om.
- ↑ M שנשימ
הונו - ↑ M om.
- ↑ marg.
- ↑ 49v
- ↑ M יורדין וישתשלו
- ↑ M איך נדע בו
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ marg.
- ↑ 50r
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M הסוג
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M עצמי
- ↑ M בבחינה זולת
- ↑ M om.
- ↑ M marg.
- ↑ M marg.
- ↑ 50v
- ↑ M
וכוכבוכותב - ↑ M ההפכיות marg.:
ההוריותההוויות - ↑ M בעצמו
- ↑ M הנכבדים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 51r
- ↑ M הישאליים
- ↑ M om.
- ↑ M הרוב
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M ומצא אחד
- ↑ M marg.: יש לכתוב הנה מה שכתבתי בכונות שלי המתחיל הכח הגלגלי
הכותבהכולל וכו' גם לשון אחר המתחיל הדברים הזרים וכו' - ↑ M marg.
- ↑ 51v
- ↑ M במציאות
- ↑ M והשור
- ↑ M התישרות
- ↑ M om.
- ↑ M אלפמכ
- ↑ 52r
- ↑ M ופירושו
- ↑ M ושלוש
- ↑ M השיר וההטעאה והנצוח והשיר
- ↑ M om.
- ↑ M משמים
- ↑ 52v
- ↑ M om.
- ↑ M ויחוזק
- ↑ M לרפואת רבוי פעלתם
- ↑ M על
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מעוקבו
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 53r
- ↑ M om.
- ↑ M הישור
- ↑ J רמב"ן
- ↑ M וא"ע
- ↑ M מאזנים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 53v
- ↑ M om.
- ↑ M מן הקשת
- ↑ M om.
- ↑ 54r
- ↑ M והסוגים
- ↑ M ישתפו
- ↑ M om.
- ↑ 54v
- ↑ M om.
- ↑ M שיחת
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מאלה
- ↑ M המזג
- ↑ M ירצה
- ↑ M המסובבים
- ↑ M marg.
- ↑ M ולו
- ↑ M
הרס"ה marg. הה' - ↑ M הזה
- ↑ 55r
- ↑ M בית
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מצינו
- ↑ M מטבעיהם
- ↑ M לו
- ↑ M מרובע והם marg. נ' מרובעיהם
- ↑ M הם ה'
- ↑ M ארכו
- ↑ M הוזרים
- ↑ M כ"א
- ↑ M מרובע
- ↑ M לאחריו
- ↑ M תו ושים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מרובעו
- ↑ M ומטבע
- ↑ 55v
- ↑ M om.
- ↑ M שלישית
- ↑ M ד'
- ↑ M באור
- ↑ M זו
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M ובשני
- ↑ M ו'
- ↑ M om.
- ↑ M עד
- ↑ 56r
- ↑ M א'
- ↑ M מוטבע
- ↑ M om.
- ↑ M ו'
- ↑ M ה' marg. נ' ז'
- ↑ M א'
- ↑ M ואם יש בו ג' בשורש ז' ואם יש בו ב' בשורש ב' ואם
- ↑ M om.
- ↑ M טבע
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M מאותות
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 56v
- ↑ M אישיים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M בספרי
- ↑ M הקצוות
- ↑ M בספר
כליתהכליות - ↑ M נגזרה
- ↑ M שמות
- ↑ M המאות
- ↑ M מדרגות
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M ונתיבות
- ↑ M החדשה
- ↑ M ויש סדר
- ↑ M om.
- ↑ 57r
- ↑ M שזכרו
- ↑ M om.
- ↑ M מספריו
- ↑ M בזה דמות דעות
- ↑ M הם הדעת
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M האחר
- ↑ M on.
- ↑ 57v
- ↑ M בין
- ↑ M שני כל
- ↑ M marg.
- ↑ M om.
- ↑ 58r
- ↑ M om.
- ↑ M הוא
- ↑ 58v
- ↑ M או
- ↑ 59r
- ↑ M om.
- ↑ M וכמוהו
- ↑ 59v
- ↑ om.
- ↑ M י"א
- ↑ M שני
- ↑ M om.
- ↑ 60r
- ↑ M מספר
- ↑ M משטח
- ↑ M חלקו
- ↑ M כשיכה
- ↑ 60v
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M המחוברים
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 61r
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ M om.
- ↑ 61v
- ↑ M om.
- ↑ marg. נ' שהאחדים
- ↑ M om.
- ↑ 62r
- ↑ M לדבר
- ↑ M end
Appendix: Bibliography
Qalonymos ben Qalonymos (known as Maestro Calo or Callus)
South of France, b. 1286/7 – d. after 1329
Sefer ha-Melaḵim (The Book of the Kings)
Manuscripts:
- Jerusalem, Kepah 36/21 (IMHM: f 47427), ff. 215v-225r (1883)
- München, Bayerische Staatsbibliothek, Cod. hebr. 290/3 (IMHM: f 1633), ff. 49r-62r (15th century)
The transcript is based mainly on manuscript München 290
Bibliography:
- Langermann, Y. Tzvi. 2001. Studies in Medieval Hebrew Pythagoreanism: Translations and Notes to Nicomachus; Arithmological Texts, Micrologus IX, pp. 219–236.
- Lévy, Tony. 1996. L’histoire des nombres amiables: le témoignage des textes hébreux médiévaux, Arabic Sciences and Philosophy 6, pp. 63–87.
- Steinschneider, Moritz. 1870. Das Königsbuch des Kalonymos, Jüdische Zeitschrift für Wissenschaft und Leben, 8, pp. 118-22.